HOTZE CARMEL - THESIS PROJECT

‫חוצה‬ ‫כרמל‬

5

4

// These are things we do not know we don't know.

Donald Rumsfeld, February 12, 2012

HAIFA BAY

‫‪7‬‬

‫‪6‬‬

‫הקדמה‬ ‫מפרץ חיפה הוא מרכז של תעשייה כבדה‪ ,‬בתי זיקוק‪ ,‬נמל ושדה‬ ‫תעופה‪ .‬מדובר במפרק עירוני עצום המנתק את חיפה מהקריות‪,‬‬ ‫משתלט על ‪ 40%‬משטחי החוף של חיפה‪ ,‬פולט את כמות‬ ‫החומרים המסרטנים הכי גדולה בארץ ומהווה פצצה מתקתקת‬ ‫באמצע העיר‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬בימים אלו מתגבשת תכנית שמטרתה להגדיל את‬ ‫בתי הזיקוק פי ‪ ,3.3‬להקים את נמל המפרץ החדש‪ ,‬להגדיל את‬ ‫הנמל הקיים‪ ,‬ולבטל את שדה התעופה‪ .‬התכנית לא רק מעלימה‬ ‫עין מהסיכונים הקיימים אלא גם מגדילה אותם‪ .‬הרחבת בתי‬ ‫הזיקוק‪ ,‬האחראים הראשיים על זיהום האוויר‪ ,‬משמעותה הגדלת‬ ‫הזיהום וסף הסכנה לתושבים מסביב‪.‬‬ ‫מצד אחד‪ ,‬כלכלת העיר תלויה בנמל ובתעשייה‪ .‬מצד שני‪ ,‬המצב‬ ‫הנוכחי שבו המפרץ נמצא מזיק לעיר ומקפיא את התפתחותה‬ ‫הטבעית‪ .‬בעקבות תכנית נמל המפרץ החדש‪ ,‬חיפה נמצאת‬ ‫בצומת דרכים שבה היא עלולה להפוך מעיר שיש לה נמל‪ ,‬לנמל‬ ‫שיש לו עיר‪ .‬הסיטואציה עלולה להפוך לאסון אקולוגי נורא‬ ‫שהולך להשפיע על כל אזור הצפון‪.‬‬ ‫מטרת הפרויקט לבחון מחדש את היחסים בין תעשייה‪ ,‬נמל‪,‬‬ ‫שדה תעופה והעיר‪ .‬הסמיכות בין חלקי המערכת והקשרים‬ ‫ההכרחיים ביניהם תוך כדי שליטה ובקרה על הזיהום והסכנה‪.‬‬ ‫הפרויקט מתבסס על תשתית מנהרת "חוצה כרמל" העתידה‬ ‫להיבנות‪ .‬מנהרת התשתיות תעבור מבתי הזיקוק לנמל‪ ,‬תחצה‬ ‫את הר הכרמל ותסיים את מסלולה במת"מ‪ .‬הפרויקט מציע‬ ‫הסתכלות חדשה על המרחב התת הקרקעי החיפאי‪ ,‬ומנקודת‬ ‫מבט זו להרחיב את התשתית לחלל שיכיל את אחסון החומרים‬ ‫המסוכנים‪ ,‬אחסון המכולות‪ ,‬וחלק מהמפעלים הקיים כיום‪.‬‬ ‫מדובר בפעולה אשר מגנה על החומרים הנפיצים‪ ,‬ומגנה על‬ ‫העיר מאותם סיכונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬שטחים עצומים בתוך העיר יפונו‬ ‫לטובת הציבור‪ ,‬שטחים שהיום מהווים נתק בין חיפה לקריות‪,‬‬ ‫ובין חיפה לים‪.‬‬

‫המדקה‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

9

HAIFA BAY

8

‫המדמה‬

‫‪11‬‬

‫‪10‬‬

‫עיר המפרץ‬ ‫עיר המפרץ היא החצר האחורית של חיפה‪ ,‬ואולי גם של הקריות‪.‬‬ ‫נכתב המון על אזור המפרץ בשנים האחרונות‪ ,‬והמודעות לסכנה‬ ‫שהמתחם מהווה עלתה לאחר מלחמת לבנון השנייה‪ .‬במשך‬ ‫שנים רבות התנהלו מאבקים שונים באזור במטרה להקטין את‬ ‫הזיהום ואת הסכנה‪ ,‬על ידי משרד להגנת הסביבה‪ ,‬תנועות‬ ‫וארגונים כמו הירוקים‪ ,‬צלול ותנועות סביבתיות וכו'‪ .‬אך ניתן‬ ‫להגיד בבירור שהנושא עניין מעט מאד מתושבי האזור‪ ,‬וגם‬ ‫כאלה שהביעו עניין לא טרחו להגיע למאבק האמיתי בשטח‪.‬‬ ‫קשרי הון‪-‬שלטון מניעים את ההחלטות המשמעותיות ביותר‪.‬‬ ‫הבעלות על גדולי המפעלים המזהמים באזור המפרץ (ובאזורים‬ ‫שונים בארץ) היא בחלקה הגדול‪ ,‬פרטית‪ .‬כאשר החברה‬ ‫לישראל‪ ,‬השייכת למשפחת עופר מחזיקה בנכסים כמו מפעלי ים‬ ‫המלח‪ ,‬צים ובז"ן ועוד רבים‪.‬‬ ‫הסרט "שיטת השקשוקה" (מיקי זורנטל ואילן עבודי‪ )2008 ,‬ניסה‬ ‫לחשוף את מה שהאחים עופר והמדינה בחרו לא לשתף‪ .‬הסרט‬ ‫בודק את הקשר בין ההון לשלטון במדינת ישראל דרך הקשר בין‬ ‫גורמי ממשל ועיתונות לבין משפחת עופר‪ .‬הסרט מציג גם את‬ ‫היחסים ההדוקים בין בכירים במגזר הציבורי והתקשורתי לבין‬ ‫האחים עופר‪ ,‬ידידות קרובה שמתגמלת את שני הצדדים‪ .‬אחת‬ ‫העסקאות המדוברות ביותר היא הפרטת בתי הזיקוק בהליך לא‬ ‫מקצועי‪ ,‬ובמחיר נמוך פי כמה מהשווי האמיתי של החברה‪.‬‬

‫ככוח עבודה זול הממולא כיום בעיקר על ידי עובדים זרים‪ .‬כמו‬ ‫כן הסרט מבקר את ההחלטה של "צים" המופרטת שלא לפעול‬ ‫בנמל אילת‪ ,‬החלטה שבעקבותיה ירד נפח העבודה בנמל באופן‬ ‫משמעותי‪( .‬ויקיפידיה‪ ,‬שיטת השקשוקה)‪.‬‬ ‫מצד אחד ניתן לראות דו"ח של המשרד לאיכות הסביבה הטוען‬ ‫כי מפעלי האחים‪ ,‬כמו בז"ן‪ ,‬מזהמים את הסביבה פי כמה וכמה‬ ‫מהמותר בחוק ואת ההשפעות השליליות שזיהום זה גורם‪ .‬מצד‬ ‫שני‪ ,‬האגודה למלחמה בסרטן העניקה תעודת הוקרה לסמי עופר‬ ‫על תרומתו הנדיבה‪.‬‬ ‫הקשרים שדובר עליהם קודם‪ ,‬ממשיכים לשלוט במתרחש‬ ‫במפרץ חיפה‪.‬‬ ‫כסטודנטית לארכיטקטורה‪ ,‬אני תוהה כמה כוח יש למתכנן‬ ‫במקרה מורכב זה‪ .‬הפרויקט התחיל מנקודת הנחה שיש‬ ‫להתעסק עם המפעלים והגורמים המרכזיים בעיר המפרץ‬ ‫כיזם שמעוניין להמשיך לגלגל את אותם הרווחים אם לא יותר‪,‬‬ ‫בתמורה להשקעה שלו‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬החיפוש היה אחרי‬ ‫"עסקה" שלא מבטלת את התעשייה (מסיבות שונות שיפורטו‬ ‫בהמשך)‪ ,‬אלא להפך‪ .‬התכנון מציע דרך להתמודד עם הזיהום‬ ‫והסיכונים‪ ,‬תוך כדי ניצול הצד הכלכלי של התעשייה והנמל‬ ‫לצורך ביצוע פעולה אדריכלית שיודעת להתמודד עם תעשייה‬ ‫כבדה באמצע העיר‪.‬‬

‫לגבי חברת הספנות צים‪ ,‬שהליך מכירתה הוא המקור לשם‬ ‫הסרט‪ ,‬מציג הסרט את מחיר ההפרטה של החברה באמצעות‬ ‫עדויות של עובדי מספנה על התנאים במספנות משפחת עופר‪,‬‬

‫ץרפמה ריע‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

13

12

:‫לצפייה בסרט המלא‬

https://www.youtube.com/watch?v=r-Smj3_SC2E

HAIFA BAY

‫ץרפמה ריע‬

‫‪15‬‬

‫‪14‬‬

‫מפרץ‬ ‫חיפה‬ ‫ב‪5-‬‬ ‫נקודות‬

‫*****‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪17‬‬

‫‪16‬‬

‫_‬ ‫אמוניה‬ ‫גז דליק רעיל חסר צבע ובעל ריח חריף‬ ‫השימוש העיקרי שלו בארץ זה לייצור‬ ‫דשנים‪ ,‬הפקת חומצה חנקנית‪ ,‬ייצור‬ ‫ניילון‪ ,‬תרופות ועוד‬ ‫חשיפת אדם ל‪ 3.5-‬גרם גז אמוניה במטר‬ ‫מעוקב אוויר גורמת למוות מיידי‬

‫םינכוסמ םירמוח‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪19‬‬

‫‪18‬‬

‫‪ .1‬חומרים מסוכנים‬ ‫מפרץ חיפה הוא פצצה מתקתקת‪.‬‬ ‫נחשפנו השנה לאירוע של דליפת ‪ 8‬טון אמוניה במפעל בעמק‬ ‫חפר‪ ,‬ולדליפה הנפט הענקית של קצא"א‪ .‬מדובר באסונות‬ ‫אקולוגיים בקנה מידה רחב‪ .‬בעמק חפר ישנו מיכל של ‪ 60‬טון‬ ‫אמוניה‪ ,‬לעמות המיכל בחיפה שאוגר ‪ 12,000‬טון אמוניה ‪ -‬פי ‪200‬‬ ‫יותר מעמק חפר‪.‬‬ ‫אמוניה הוא גז רעיל‪ ,‬חסר צבע‪ ,‬בעל ריח חריף ובעיקר דליק‪.‬‬ ‫השימוש העיקרי שלו בארץ זה ייצור דשנים‪ ,‬הפקת חומצה‬ ‫חנקנית‪ ,‬ייצור ניילון‪ ,‬תרופות‪ ,‬תעשיות מזון‪ ,‬חומרי נפץ‪ ,‬חומרי‬ ‫ניקוי‪ ,‬פולימרים וקירור מערכות ענק‪ .‬שאיפתו עלולה לגרום‬ ‫לבעיות קשות בדרכי הנשימה‪ ,‬לכוויות ולפגיעה קשה בעיניים‬ ‫ובמערכות הגוף‪ .‬חשיפת אדם ל‪ 3.5-‬גרם גז אמוניה במטר מעוקב‬ ‫גורמת למוות מיידי‪.‬‬ ‫מיכל האמוניה בחיפה הוא הגדול ביותר בארץ וזה ממוקם במסוף‬ ‫הקישון‪ .‬המיכל הוקם בשנת ‪ 1986‬ונמצא בבעלות חברת חיפה‪-‬‬ ‫כימיקלים‪ .‬נדרשים כללי בטיחות מחמירים בעת ייצור‪ ,‬הובלה‪,‬‬ ‫אחסון ושימוש באמוניה‪ .‬הגז נשמר בקירור של יותר ממינוס ‪33‬‬ ‫מעלות וברגע שהוא בא במגע עם אוויר הוא מתחיל להתנדף‪.‬‬ ‫האמוניה מיובאת לארץ באוניות אחת לחודש‪ ,‬במשלוח של‬ ‫‪ 10,000‬טון‪ .‬המיכל מתנשא לגובה של כ‪ 30-‬מטרים ושטח הגג‬ ‫שלו הוא כדונם‪ .‬למרות שני קירות הבטון הכפולים‪ ,‬החולשה‬ ‫העיקרית שלו היא בגג הכמעט חשוף‪.‬‬ ‫מיכל האמוניה מהווה מחדל בטיחותי‪ ,‬ביטחוני ותכנוני‪:‬‬ ‫א‪ .‬מחדל בטיחותי‪ :‬המיכל מהווה את נקודת הייבוא היחידה‬ ‫של אמוניה במדינה‪ ,‬ומשם מסופקת האמוניה לכל המדינה‪.‬‬ ‫מיכל האמוניה נבנה בשנות השמונים ונמצא בלב אזור מגורים‬ ‫שוקק חיים והומה אדם‪ ,‬ומאז מהווה את אחת מנקודות הסיכון‬ ‫המשמעותיות ביותר על בריאות ובטיחות הציבור‪ .‬המיכל אינו‬ ‫ממוגן מפני רעידות אדמה‪ ,‬וגג המיכל איננו ממוגן אף הוא‪.‬‬ ‫האמוניה מופצת לכל הארץ במיכליות‪-‬כביש‪ ,‬עובדה המגבירה‬ ‫מאוד את הסיכון לתאונות ולדליפות‪.‬‬

‫ב‪ .‬מחדל ביטחוני‪ :‬אזור מפרץ חיפה מהווה נקודת תורפה בעורף‬ ‫הישראלי‪ ,‬עקב מצבורי החומרים המסוכנים והתעשייה שבו‪.‬‬ ‫כזכור‪ ,‬מפרץ חיפה היווה מטרה לטילים הן בזמן מלחמת המפרץ‬ ‫בשנת ‪ ,1991‬והן בזמן מלחמת לבנון השנייה בשנת ‪.2006‬‬ ‫ג‪ .‬מחדל תכנוני‪ :‬מיכל האמוניה נבנה ללא היתר‪ ,‬וכיום פועל ללא‬ ‫רישיון עסק ותוך זלזול מתמשך ברשויות‪ .‬לאחרונה אף התבשרנו‬ ‫שהליכים משפטיים‪ ,‬אותם מובילה עיריית חיפה כנגד החברה‬ ‫(חיפה‪-‬כימיקלים) עלו בתוהו‪ ,‬ונציגי העירייה אף התבקשו‪,‬‬ ‫למרבה האבסורד‪ ,‬להוכיח שיש אמוניה במיכל האמוניה‪.‬‬ ‫(הקואליציה לבריאות הציבור‪ ,‬מיכל האמוניה במפרץ חיפה‪,‬‬ ‫‪.)2011‬‬ ‫הסכנה הטמונה במיכל זה היא סכנה בקנה מידה של כל אזור‬ ‫הצפון‪ .‬מדובר ברדיוס פיצוף של ‪ 10‬עד ‪ 15‬קילומטר העוטף את‬ ‫היישובים סביב‪ ,‬וזאת הערכה של גל ההדף עצמו‪ .‬גם סיכונים‬ ‫מעשה טבע כמו רעידת אדמה או צונאמי‪ ,‬וגם סיכונים מעשה‬ ‫יד האדם כמו סכנה בטחונית בצורת טיוח עלולים לגרום לאסון‪.‬‬ ‫‪ 12‬אלף טון אמוניה מסכנים את חייהם של ‪ 100,000‬עד ‪300,000‬‬ ‫תושבים‪ ,‬שרובם לא מודע לסכנה בכלל‪.‬‬ ‫עקב ריכוז התעשיות‪ ,‬היקף השימוש בחומרים מסוכנים במפרץ‬ ‫חיפה הוא בין הגדולים בארץ‪ .‬מדובר בכמויות של ‪ 120,000‬טון‬ ‫אמוניה בשנה‪ 200,000 ,‬טון אתילן בשנה‪ 550,000 ,‬טון של דלקים‬ ‫בשנה ו‪ 600,000-‬טון של גפ"מ (גז פחמימי מעובה) בשנה‪( .‬דו"ח‬ ‫וועדת הרצל שפיר‪.)2007 ,‬‬ ‫מיכל האמוניה הוא רק אחד מתוך שדה מוקשים המורכב מיותר‬ ‫מ‪ 458-‬מיכלים מסוכנים המפוזרים במפרץ ללא כל הגנה‪.‬‬

‫גפ“מ‬

‫)גז פחמימני מעובה(‬

‫‪BTX‬‬

‫)בנזין‪/‬טולואן‪/‬קסילן(‬

‫אתילן‬

‫‪600,000‬‬ ‫טון בשנה‬

‫‪550,000‬‬ ‫טון בשנה‬

‫אמוניה‬

‫‪200,000‬‬ ‫טון בשנה‬

‫‪120,000‬‬ ‫טון בשנה‬

‫*מתוך דו“ח ועדת הרצל שפיר‬ ‫”הועדה לבחינת היערכות וטיפול בחומרים מסוכנים בשע“ח וברגיעה“‬

‫םינכוסמ םירמוח‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪21‬‬

‫‪20‬‬

‫‪30%‬‬

‫מפעלים אחרים‬

‫הייבוא נעשה‬ ‫באמצעות משלוח‬ ‫חודשי של ‪ 10,000‬טון‬ ‫ומוזרם בצנרת‬ ‫למפעלים במפרץ‬ ‫חיפה‬

‫צריכת גז‬ ‫האמוניה‬

‫‪70%‬‬

‫חיפה כימיקלים‬

‫מיכל האמוניה‬

‫‪ 5‬מיכליות כביש‬ ‫יוצאות מדיי יום‬ ‫לדרום עם ‪ 120‬טון‬ ‫אמוניה לדרום‬

‫חומררח מםוכנרח‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪23‬‬

‫‪22‬‬

‫ג‘דידה‬ ‫מכר‬

‫עכו‬

‫עין‬ ‫המפרץ‬

‫כאבול‬ ‫טמרה‬

‫קריית ים‬

‫‪15 KM‬‬

‫אעבלין‬ ‫שפרעם‬

‫קריית‬ ‫מוצקין‬ ‫קריית‬ ‫ביאליק‬

‫קריית‬ ‫חיים‬

‫מיכל האמוניה‬

‫חיפה‬

‫קריית אתא‬

‫‪KM‬‬

‫‪10‬‬ ‫הטכניון‬

‫נשר‬

‫טירת‬ ‫כרמל‬

‫חומררח מםוכנרח‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪24‬‬

‫םינכוסמ םירמוח‬

‫‪25‬‬

‫» »מקור‪ :‬אתר חיפה חיפה ‪ //‬מוציאים את מיכל האמוניה ממפרץ חיפה‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪27‬‬

‫‪26‬‬

‫ג‘דידה‬ ‫מכר‬

‫עכו‬

‫עין‬ ‫המפרץ‬

‫כאבול‬ ‫טמרה‬

‫קריית ים‬ ‫קריית‬ ‫מוצקין‬ ‫קריית‬ ‫ביאליק‬

‫אעבלין‬ ‫שפרעם‬

‫קריית‬ ‫חיים‬

‫מיכל האמוניה‬

‫חיפה‬

‫קריית אתא‬

‫הטכניון‬

‫נשר‬

‫רעידת אדמה‬ ‫העתק הכרמל‪ ,‬הממשיך את השבר הסורי‬ ‫האפריקני‪ ,‬עובר דרך מפרץ חיפה‪ .‬המיכל‬ ‫אינו ממוגן מפני רעידות אדמה‪ ,‬עובדה‬ ‫המגבירה מאוד את הסיכון לתרחיש‬ ‫אימים‪.‬‬

‫חומררח מםוכנרח‬

‫טירת‬ ‫כרמל‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪29‬‬

‫‪28‬‬

‫ג‘דידה‬ ‫מכר‬

‫עכו‬

‫עין‬ ‫המפרץ‬

‫כאבול‬ ‫טמרה‬

‫קריית ים‬ ‫קריית‬ ‫מוצקין‬ ‫קריית‬ ‫ביאליק‬

‫אעבלין‬ ‫שפרעם‬

‫קריית‬ ‫חיים‬

‫הצילו!!‬ ‫חיפה‬

‫קריית אתא‬

‫הטכניון‬

‫נשר‬

‫צונאמי‬ ‫גל צונאמי בישראל עלול להציף חמישית‬ ‫משטח חיפה‪ ,‬בתוך אותו שטח כמובן‪,‬‬ ‫נמצא מיכל האמוניה ומיכלים מסוכנים‬ ‫רבים‪.‬‬

‫חומררח מםוכנרח‬

‫טירת‬ ‫כרמל‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪31‬‬

‫‪30‬‬

‫ג‘דידה‬ ‫מכר‬

‫עכו‬

‫עין‬ ‫המפרץ‬

‫כאבול‬ ‫טמרה‬

‫קריית ים‬ ‫קריית‬ ‫מוצקין‬ ‫קריית‬ ‫ביאליק‬

‫אעבלין‬ ‫שפרעם‬

‫קריית‬ ‫חיים‬

‫מיכל האמוניה‬

‫חיפה‬

‫קריית אתא‬

‫רק בזמן מלחמת לבנון‬ ‫השנייה נורו יותר מ‪4000-‬‬ ‫טילים על אזור הצפון‬

‫הטכניון‬

‫נשר‬

‫סכנה ביטחונית‬ ‫ועדת הרצל שפיר שהוקמה ב‪,2006-‬‬ ‫בעקבות מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬קבעה‬ ‫שיש למגן את גג המיכל‪ ,‬המלצה שלא‬ ‫בוצעה עד עצם היום הזה‪.‬‬

‫חומררח מםוכנרח‬

‫טירת‬ ‫כרמל‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪33‬‬

‫‪32‬‬

‫ג‘דידה‬ ‫מכר‬

‫עכו‬

‫‪50,000‬‬

‫‪19,000‬‬

‫עין‬ ‫המפרץ‬

‫כאבול‬ ‫טמרה‬

‫קריית ים‬ ‫‪40,000‬‬ ‫קריית‬ ‫מוצקין קריית‬ ‫חיים‬ ‫קריית‬ ‫‪27,000‬‬ ‫ביאליק‬

‫אעבלין‬ ‫שפרעם‬ ‫‪40,000‬‬

‫מיכל האמוניה‬

‫חיפה‬

‫קריית אתא‬

‫‪350,000‬‬

‫‪53,000‬‬

‫הטכניון‬

‫נשר‬

‫‪23,000‬‬

‫טירת‬ ‫כרמל‬ ‫‪18,000‬‬

‫חומררח מםוכנרח‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪35‬‬

‫‪34‬‬

‫שדה מוקשים‬

‫מיכל האמוניה‬

‫‪458‬‬

‫מצבורים מסוכנים‬ ‫שאין בסביבתם מיגון‬

‫חומררח מםוכנרח‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪37‬‬

‫‪36‬‬

‫‪ .2‬זיהום תעשייתי‬ ‫בנוסף לסכנה בטווח הפתאומי‪ ,‬תושבי חיפה והסביבה נחשפים‬ ‫לסכנה יומיומית כתוצאה מהזיהום התעשייתי הגבוה‪ .‬ישראל‬ ‫נמצאת במקום ה‪ 12-‬ברשימת המדינות בעלות רמת זיהום האוויר‬ ‫הגבוהה ביותר (יחד עם מדינות כמו סין‪ ,‬הודו ואפגניסטן)‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 2010‬מתו ‪ 2,548‬בני אדם כתוצאה מזיהום אוויר‪ 300 .‬מתוכם‪,‬‬ ‫מאזור חיפה‪.‬‬ ‫חיפה נמצאת במקום הראשון ברשימת הערים המזוהמות‬ ‫ביותר בארץ‪ ,‬עם זיהום תעשייתי יוצא דופן‪ .‬מתחקיר של "העיר‬ ‫באפור" של חיים ריבלין ויוסי מזרחי‪ ,‬נטען כי רמת הזיהום של‬ ‫בתי הזיקוק גדולה יותר מאשר זו של כל מדינת קליפורניה‬ ‫שבה יש ‪ 21‬בתי זיקוק‪ .‬בארצות הברית ואירופה התקן מחמיר‬ ‫בהרבה ומותקנים פילטרים וציוד אחר להפחתת הזיהום‪.‬‬ ‫בישראל המשרד להגנת הסביבה חתום על אמנה מול התעשיינים‬ ‫שמאפשרת למפעלי בתי הזיקוק‪ ,‬כמו גם למפעלים אחרים‪,‬‬ ‫לקבוע תקנים במשא ומתן‪ ,‬דבר שמאפשר תקנים מקלים‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬בתי הזיקוק מתשמשים במזוט‪ ,‬שהוא סוג הדלק הזול‬ ‫ביותר והמזהם ביותר‪( .‬ויקיפידיה‪ ,‬זיהום אוויר במפרץ חיפה)‪.‬‬

‫יתיישעת םוהיז‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪39‬‬

‫‪38‬‬

‫בתי הזיקוק אחראים על יותר מ‪ 60%‬מסך החומרים המסרטנים‬ ‫הנפלטים לאוויר‪ .‬התוצאה הישירה היא ברורה‪ ,‬באזור מפרץ‬ ‫חיפה יש שיעורי אישפוז‪ ,‬תחלואה ותמותה ברמות גבוהות מאלו‬ ‫של הממוצע הארצי במחלות שונות‪:‬‬ ‫מחלות לב‪ ,‬יתר לחץ דם ושבץ מוחי ‪ -‬אחוז תחלואה ותמותה‬ ‫מהגבוהים בישראל‪.‬‬ ‫סרטן ‪ -‬בחיפה ובקריות יש אחוז תחלואה גבוה ב‪ 20%-‬מהממוצע‬ ‫הארצי של מחלות סרטן‪.‬‬ ‫אזור הצפון מוביל בתמותה ממחלות כבד וכליות (איברים‬ ‫המיועדים להתמודד עם סילוק וניטרול של פסולת מהגוף)‪.‬‬ ‫נכון ל‪ ,2006-‬בחיפה ובקריות רמת אשפוז הילדים גבוהה בכ‪-‬‬ ‫‪ 43%‬מהממוצע הארצי‪( .‬משרד הבריאות‪ ,‬הלשכה המרכזית‬ ‫לסטטסיטקה‪ ,‬פברואר ‪.)2014‬‬ ‫פרופסור ניר בקר‪ ,‬ראש החוג לכלכלה וניהול במכללת תל חי‪,‬‬ ‫הכין בשנת ‪ 2009‬מחקר שהוזמן מטעם הקואליציה לבריאות‬ ‫הציבור לשם הערכה כלכלית של הנזק הכלכלי הנגרם עקב‬ ‫עודף התחלואה באיזור חיפה‪ .‬הוא העריך את הנזק הכלכלי‬ ‫של תחלואה בחיפה עקב שני סימפטוימים אלה בעלות של ‪123‬‬ ‫מיליוני שקים בשנה ‪ 92 -‬מיליוני שקלים לעודף תחלואה של‬ ‫סרטן ריאות ו – ‪ 31‬מיליוני שקלים בגין עודף תחלואה של סרטן‬ ‫שלפוחית השתן‪.‬‬ ‫כבר היום‪ ,‬כ‪ 40%-‬מהתוצרים של בתי הזיקוק מיועדים לייצוא‪,‬‬ ‫ ולא לשימוש צרכי המדינה‪ ,‬כלומר‪ ,‬אנחנו נושמים את הזיהום‬ ‫ על מנת שבתי הזיקוק ימכרו את הדלק המזוקק למדינות שלא‬ ‫מעוניינות לנשום את הזיהום‪.‬‬

‫יתיישעת םוהיז‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪41‬‬

‫‪40‬‬

‫בשנת ‪ 2010‬מתו בישראל ‪ 2,548‬בני אדם בגלל זיהום אוויר‬ ‫בחיפה‪ 300 :‬בני אדם‬

‫יתיישעת םוהיז‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪45‬‬

‫‪44‬‬

‫פליטת חומרים מסרטנים לאוויר לפי קמ“ר במחוז )ק“ג‪/‬קמ“ר‪/‬שנה (‬

‫מפות שמ“מ )שיעורי מקרים מתוקננים( גולמיות לגברים‬

‫‪5.8‬‬

‫אפשרי שהנם מסרטנים לאדם‬ ‫סביר שהנם מסרטנים לאדם‬ ‫מוכרים כמסרטנים לאדם‬

‫סרטן שלפוחית השתן‬

‫סרטן ריאות‬

‫‪1.4‬‬

‫לימפומה‬ ‫‪23.2‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪0.01-0.4‬‬ ‫‪0.5-1.0‬‬ ‫‪1.1-1.7‬‬ ‫‪1.8-3.1‬‬ ‫‪3.2-9.5‬‬

‫‪2.9‬‬

‫‪0.8‬‬ ‫‪0.9‬‬

‫‪0.9‬‬ ‫‪0.9‬‬

‫‪2.2‬‬

‫‪0.9‬‬ ‫‪1.8‬‬

‫‪2.1‬‬

‫ירושלים‬

‫צפון‬

‫תל אביב‬

‫דרום‬

‫מרכז‬

‫חיפה‬

‫*מתוך נתוני המשרד להגנת הסביבה על חיפה‪2012 -‬‬

‫שיעור תחלואה במקרים חדשים של סרטן בחיפה ביחס לממוצע הארצי‬

‫תבניות מרחביות של הממוצע השנתי המנורמל של רמות גפרית דו‪-‬חמצנית‬ ‫בשנים ‪ ,1996-2002‬ושל ממוצע התקופה כולה‬ ‫‪1996‬‬

‫‪1997‬‬

‫‪1998‬‬

‫‪1999‬‬

‫‪2000‬‬

‫‪2001‬‬

‫‪2002‬‬

‫‪2002-1996‬‬

‫‪50%‬‬ ‫‪45%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪5%‬‬

‫הממוצע הארצי‬

‫‪0%‬‬ ‫‪-5%‬‬

‫גבוה‬

‫נמוך‬ ‫מעבר לשימוש בדלקים‬ ‫בעלי תכולה נמוכה של‬ ‫גפרית‬

‫יתיישעת םוהיז‬

‫נשר‬

‫קריית‬ ‫אתא‬

‫קריית‬ ‫ביאליק‬

‫קריית ים‬

‫קריית‬ ‫מוצקין‬

‫גברים‬

‫נשים‬

‫קריית‬ ‫טבעון‬

‫חיפה‬

‫*הנתונים לקוחים מתוך פרופיל בריאותי‪-‬חברתי של היישובים בישראל‪ ,‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪46‬‬

‫יתיישעת םוהיז‬

‫‪47‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪49‬‬

‫‪48‬‬

‫‪X21‬‬

‫חיפה‬

‫קליפורניה‬

‫*מתוך העיר באפור ‪ -‬תחקיר של חיים ריבלין ויוסי מזרחי בערוץ ‪2‬‬

‫יתיישעת םוהיז‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪51‬‬

‫‪50‬‬

‫כבר היום כ‪ 40%-‬מהתוצרים של בתי הזיקוק מיועדים לייצוא‪,‬‬ ‫ולא לשימוש צרכי המדינה‪ .‬כלומר‪ ,‬אנחנו נושמים את הזיהום‬ ‫על מנת שבתי הזיקוק ימכרו את הדלק המזוקק למדינות‬ ‫שלא מעוניינות לנשום את הזיהום‪.‬‬ ‫*עינת קליש‪-‬רותם ‪ //‬חיים בחיפה‬

‫יתיישעת םוהיז‬

‫‪»» PHOTO: Shay Levy / Flash90‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪53‬‬

‫‪52‬‬

‫‪ .3‬ניתוק העיר מהים‬ ‫יותר מ‪ 40%-‬מקו החוף של חיפה חסום ע"י הנמל והתעשייה‪.‬‬ ‫חלק גדול מהחופים הנגישים לציבור מזוהמים בגלל הזרמת‬ ‫ביוב ושאריות תעשייתיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנם מקרים של דליפות בעת‬ ‫פריקת חומרים מסוכנים כמו דלקים‪ ,‬נפט גולמי‪ ,‬ושמנים‪.‬‬ ‫לפי דוח המשרד לאיכות הסביבה המרחב הימי בין עכו לחיפה‬ ‫הוא המזוהם ביותר בארץ‪.‬‬

‫םיהמ ריעה קותינ‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪55‬‬

‫‪54‬‬

‫רמת הזיהום בחופים‬ ‫עכו‬ ‫חיפה‬

‫חדרה‬ ‫נתניה‬ ‫הרצליה‬ ‫תל אביב‬

‫אשדוד‬ ‫אשקלון‬

‫נרתומ הץרר מהרח‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪57‬‬

‫‪56‬‬

‫‪ .4‬קטיעת הרצף העירוני‬ ‫במקום החיבור הטבעי שהיה אמור להיות בין חיפה לקריות‪,‬‬ ‫אנו נתקלים בבועה לא בריאה החוסמת את התפתחות העיר‬ ‫הטבעית לכיוון המרכז‪ .‬למרות שמפרץ חיפה מחבר תשתיתית‬ ‫ותחבורתית בין שתי הערים‪ ,‬הוא מנתק בצורה ברוטלית את‬ ‫הרצף העירוני‪.‬‬ ‫שתי הערים מתפתחות בדיוק לכיוון ההפוך‪ ,‬חיפה מפתחת‬ ‫את המורדות המערביים ואת הכרמל‪ ,‬והקריות נחנקות תחת‬ ‫התעשייה שרק גדלה עם השנים‪.‬‬

‫ינוריעה ףצרה תעיטק‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪59‬‬

‫‪58‬‬

‫‪ .5‬תכנית המתאר החדשה‬ ‫מאז שהתפרסמה‪ ,‬תכנית המתאר החדשה לחיפה היוותה נושא‬ ‫לדיון סוער‪ .‬התכנית צובעת את חיפה חוץ מאזור אחד‪ :‬מפרץ‬ ‫חיפה‪.‬‬ ‫מדברי "חיים בחיפה"‪:‬‬

‫אנו קוראים למתחם זה‪ ,‬כפי‬ ‫שמופיע בתכנית‪" ,‬החור השחור‪,‬‬ ‫שצבוע בלבן"‪ .‬כתם לבן תמים‬ ‫למראה‪ ,‬החרגה של אלפי‬ ‫דונמים אל מחוץ לתכנית‪ ,‬כתם‬ ‫"ריק" שמבטיח כי כל השטחים‬ ‫האלה בידיהם של ועדות התכנון‬ ‫הארציות‪ ,‬היינו‪ ,‬בידי הממשלה‬ ‫ומוסדותיה (חברת נמלי ישראל)‪,‬‬ ‫כתם הדוחק את התושבים החוצה‬ ‫ומצמצם את כוחם העתידי להביע‬ ‫את דעתם‪.‬‬

‫מצא את ההבדלים‬

‫החור הלבן‪ ,‬מסתיר בתוכו מספר תוכניות אשר הולכות לקבוע‬ ‫את עתידה של חיפה‪ .‬תכנית נמל המפרץ החדש‪ ,‬תכנית המתאר‬ ‫של בז"ן‪ ,‬והקשר ביניהם נשאר תמוה‪ .‬מסמך של כ‪ 170-‬עמודים‪,‬‬ ‫כתוב ע"י עשרות אנשים‪ ,‬הוגש כהתנגדות מפורטת למהלך של‬ ‫תכנית המתאר החדשה‪.‬‬ ‫אז מה בעצם מסתתר כאן?‬

‫השדחה ראתמה תינכת‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪61‬‬

‫‪60‬‬

‫‪ .1‬תכנית נמל המפרץ החדש‬

‫‪ 1‬תכנית נמל המפרץ‬

‫חברת נמלי ישראל מקדמת את תמ"א ‪/1/1 13‬ב אשר מגדילה את‬ ‫הנמל הקיים (נמל הכרמל ב') ומקימה נמל חדש ליד‪ .‬תוכנית‬ ‫נמל המפרץ כוללת בניית מסוף מכולות על פני שטח של ‪900‬‬ ‫דונם‪ .‬המסוף יהיה בעל יכולת טיפול ב‪ 1.5-‬מיליון ‪ TEU‬בשנה‪ .‬עוד‬ ‫כוללת התוכנית את הארכת שובר הגלים הראשי הקיים ב‪882-‬‬ ‫מטר והקמת שובר גלים משני באורך של ‪ 2,100‬מטר‪ .‬אורך הרציף‬ ‫הראשי המתוכנן הוא ‪ 1,100‬מטר ועומק המים סביבו ‪ 17.3 -‬מטר‪.‬‬ ‫אורך מזח הדלק החדיש מתוכנן להיות ‪ 480‬מטר‪ .‬בנוסף‪ ,‬יוקמו‬ ‫שלוש מסילות ברזל לרכבת מטענים באורך כולל של ‪ 2,100‬מטר‪.‬‬ ‫(פיתוח נמלי הים‪.)2005-20011 ,‬‬ ‫על פי נתוני חנ"י מגיעה עלות הקמתו של נמל המפרץ לכ‪3.7-‬‬ ‫מיליארד שקל‪ .‬אדריכל מיכה רטנר‪ ,‬שערך תחשיב מדוקדק‬ ‫של עלויות הפרויקט‪ ,‬טוען שהעלות האמיתית גבוהה פי שניים‬ ‫ויותר‪" :‬רק עלויות החיבור של הנמל למסילת הרכבת ולכבישים‬ ‫מגיעות לפי פרסומים ל‪ 1.5-‬מיליארד שקל‪ ,‬וזה כולל חיבור‬ ‫לכביש ‪ 75‬ובניית גשרים גדולים מעל הקישון ועד לנמל העתידי‪.‬‬ ‫על זה צריך להוסיף את עלות בניית שדה תעופה חדש כתחליף‬ ‫לשדה הקיים‪ .‬אם ניקח את שדה התעופה החדש שנבנה בתמנע‬ ‫לשם השוואה‪ ,‬מדובר בכ‪ 1.7-‬מיליארד שקל‪ .‬אי אפשר גם‬ ‫להתעלם מהעלויות של הכשרת השטח שיפנה שדה התעופה‬ ‫לצורך שימוש כעורף לוגיסטי‪ ,‬ומגיעים בקלות לסכום של יותר‬ ‫ממיליארד דולר"‪( .‬מדוע המדינה מתעקשת לבנות את נמל‬ ‫המפרץ החדש בחיפה?‪.)2014 ,‬‬ ‫התכנית החלופית שרטנר מציג‪ ,‬תכנית האלכסון‪ ,‬כוללת טבלת‬ ‫השוואה בין נתונים טכניים‪ ,‬כלכליים וסביבתיים‪ .‬חשוב להדגיש‬ ‫שגודל הרציף של נמל המפרץ נובע בעיקר מהצורך באחסון‬ ‫מכולות בשטח הנמל‪.‬‬

‫‪ 2‬תכנית המתאר להגדלת בתי הזיקוק‬

‫‪ 3‬תכנית קרקעות הצפון‬

‫‪ .2‬הגדלת בתי הזיקוק ב‪3.3‬‬ ‫תוכנית חפאג‪/1200/‬ב מתייחסת למתחם של כ‪ 3,000-‬דונם‪ ,‬שרק‬ ‫חלקו מנוצל היום על ידי בתי זיקוק‪ ,‬מפעל חיפה כימיקלים‬ ‫ומפעלים נוספים‪ ,‬ותכליתה להסדיר את הפעילות במקום‪.‬‬ ‫התוכנית אושרה למרות ‪ 1,660‬ההתנגדויות שהוגשו להמשך‬ ‫פעילות המפעלים במפרץ חיפה‪.‬‬ ‫עד לשנת ‪ 2005‬היה מתחם בתי הזיקוק במפרץ חיפה שטח אקס‬ ‫טריטוריאלי – ללא שיפוט‪ ,‬ועל כן לא היה כפוף לחוקי התכנון‬ ‫והבנייה‪ .‬בחודש יולי ‪ 2012‬הופקדה להערות הציבור‪ ,‬תכנית‬

‫השדחה ראתמה תינכת‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪63‬‬

‫‪62‬‬

‫הבנייה למתחם הכוללת הרחבת שטח בתי הזיקוק ומתקני‬ ‫התעשייה בו‪ .‬על פי נתוני איגוד ערים חיפה‪ ,‬ארבעת המפעלים‬ ‫במתחם (בז"ן‪ ,‬גדיב‪ ,‬כאו"ל וחיפה כימיקלים) אחראים ללמעלה‬ ‫מ‪ 80%-‬מפליטות הגפרית הדו חמצנית במרחב האיגוד‪ ,‬ללמעלה‬ ‫משליש מפליטות תחמוצות החנקן‪ ,‬לכ‪ 60%-‬מפליטות החלקיקים‬ ‫וללמעלה מ‪ 40%-‬מפליטות החומרים האורגנים הנדיפים‪ .‬בכל‬ ‫המקרים מדובר במזהמי אוויר שתועדו בספרות המדעית‬ ‫כמשפיעים על בריאות האדם‪ ,‬החל בהחמרת מחלות נשימה‬ ‫וכלה בסרטן מסוגים שונים‪( .‬הקואליציה לבריאות הציבור‪.)2012 ,‬‬

‫‪ .3‬תכנית קרקעות הצפון‬ ‫תכנית קרקעות הצפון (חפאג ‪ 1139‬א)‪ ,‬היא תכנית שמטרתה‬ ‫המקורית הייתה לקבץ חוות מיכלים שהיום מפוזרות בין כמה‬ ‫ישובים‪ ,‬אל מקום אחד‪ ,‬ממזרח לבתי הזיקוק‪ .‬בשל תגליות הגז‪,‬‬ ‫הפכה הוסבה התכנית (מבלי יידוע נאות של הציבור) למתחם‬ ‫העיקרי בו תרוכז תעשיית הזיקוק והאחסון של דלקי הגז‪,‬‬ ‫ובמילים אחרות לבית זיקוק חדש‪ .‬בנוסף‪ ,‬במתחם צפויה לקום‬ ‫משרפה‪ .‬כל אלו יתקיימו ליד חוות גפ"ם עצומה‪ ,‬שתהווה אתר‬ ‫ליבה עבור כל צפון הארץ‪ .‬וזאת מבלי למעשה שיפונו כנדרש‬ ‫החוות האחרות ‪ -‬בטבעון‪ ,‬קרית חיים והנמל‪ .‬התכנית תייצר‬ ‫אחסון מוגבר של דלקים‪ ,‬ועוד זיהום אויר וסיכוני בטיחות‪ .‬כל‬ ‫זאת בשטח צפוף (‪ 600‬דונם) ובסמיכות למקורות סיכון אחרים‪,‬‬ ‫ובקרבת או אפילו על העתקים גיאולוגיים פעילים וקרקע‬ ‫מתנזלת‪.‬‬ ‫התכנית קובעת במתחם ארבעים וחמישה מיכלים שישוכנו‬ ‫בכ‪ 600‬דונם‪ ,‬ועוד כ‪ 230‬דונם ל"תעשייה מיוחדת" שתיקבע‬ ‫בעתיד‪ .‬מיכלים אלו ששוכנו על כ ‪ 1200 -‬דונם בעבר‪ ,‬יעברו‬ ‫דירה אל מתחם צפוף ממזרח לבתי הזיקוק‪ ,‬שגודלו רק מחצית‬ ‫(‪ 600‬דונם) ממה שהיה קודם‪ .‬באותו המתחם‪ ,‬אישרה המועצה‬ ‫הארצית לתכנון ובניה את תמא" ‪ 1 / 32‬שהיא תכנית שקובעת‬ ‫את אתר קרקעות הצפון גם להיות אתר הליבה של הגפ"ם‬ ‫במפרץ חיפה‪ .‬באתר צפויים להיות עד כ ‪ 20,000‬טון גפ"ם‪.‬‬ ‫את התכנית קידמו בין היתר עירית חיפה‪ ,‬ומשרדי הממשלה‬ ‫השונים (משרד התשתיות‪ ,‬הפנים‪ ,‬וכו')‪.‬‬ ‫(המאבק בפרויקט "קרקעות הצפון"‪ ,‬אלה נווה‪ ,‬אפידלה‪)2015 ,‬‬

‫השדחה ראתמה תינכת‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪65‬‬

‫‪64‬‬

‫‪ .4‬ביטול שדה התעופה‬

‫הצעות קודמות‬

‫תכנית המתאר מבטלת את שדה התעופה בחיפה וזאת למרות‬ ‫תכניות קודמות אשר הרחיבו את שדה התעופה לשדה תעופה‬ ‫בינלאומי מדרגה ‪ ,2‬כזה יכול לקלוט טיסות מאירופה‪ .‬תוצאות‬ ‫בחינת חלופות לשדה תעופה בינלאומי בצפון הראו כי הארכת‬ ‫מסלול השדה תעופה בחיפה היא החלופה המשתלמת ביותר‬ ‫מסיבות שונות‪.‬‬ ‫מדובר בהארכה כוללת של ‪ 950‬מטר ב‪ 3-‬פעימות‪:‬‬ ‫פעימה ראשונה של ‪ 300‬מטר במיידי ‪ -‬הארכה שתאפשר‬ ‫למטוסים להגיע עד סציליה‪ ,‬דרום איטליה וטורקיה‪.‬‬ ‫פעימה שנייה הארכה נוספת של ‪ 250‬מטר עד שפת המים‬ ‫הארכה שתאפשר למטוסים להגיע עד דרום אנגליה‪.‬‬ ‫ופעימה שלישית בה ניתן להאריך את המסלול בעוד ‪ 400‬מטר‬ ‫לתוך הים ואז יש לנו שדה בינלאומי שבו הטיסות יכולות להגיע‬ ‫עד ללוס אנג'לס‪.‬‬

‫תוכנית האלכסון‬

‫מפת הרעש העקרונית למסלול שדה התעופה חיפה מראה כי‬ ‫הרעש הנובע מפעילות השדה נמצא מחוץ לתחומי אזורי מגורים‬ ‫אלא באזור תעשיה ומלאכה הרגישים פחות‪ ,‬לכן השדה ישים‪,‬‬ ‫בעיקר כאשר המטרד הפיסי של מגדלי הקרור בבז"ן‪ ,‬אשר חייבו‬ ‫העתקה קצרה של סף המסלול במזרח‪ ,‬אינם פעילים עוד‪.‬‬ ‫שדה תעופה יכול לשנות את הכלכלה המקומית ואת מפת‬ ‫התיירות‪ .‬עצם העובדה ששדה התעופה מתחבר למרכז תחבורתי‬ ‫הקיים במפרץ‪ ,‬ולאזור העסקים‪ ,‬פותח הזדמנות לפיתוח חיפה‬ ‫והצפון‪ .‬לא ארחיב על היתרונות של משיכת תיירים מעבר למרכז‬ ‫התל אביבי הרגיל‪.‬‬

‫השדחה ראתמה תינכת‬

‫תכנית אב לפיתוח אזור נמל חיפה ‪1994‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫נמל המפרץ‬

‫‪X3‬‬ ‫הגדלת בתי הזיקוק‬

‫קרקעות הצפון‬

‫נמל המפרץ‬

‫‪X3‬‬ ‫הגדלת בתי הזיקוק‬

‫קרקעות הצפון‬

‫נמל המפרץ‬

‫‪X3‬‬ ‫הגדלת בתי הזיקוק‬

‫קרקעות הצפון‬

‫נמל המפרץ‬

‫הגדלת בתי הזיקוק‬

‫קרקעות הצפון‬

‫‪X3‬‬

‫נמל המפרץ‬

‫הגדלת בתי הזיקוק‬

‫קרקעות הצפון‬

‫‪X3‬‬

‫נמל המפרץ‬

‫הגדלת בתי הזיקוק‬

‫קרקעות הצפון‬

‫‪X3‬‬

‫נמל המפרץ‬

‫הגדלת בתי הזיקוק‬

‫קרקעות הצפון‬

‫‪X3‬‬

‫‪80‬‬

‫השדחה ראתמה תינכת‬

‫‪81‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫מה מקומה של תעשייה כבדה בתוך העיר ?‬

‫‪85‬‬

‫‪84‬‬

‫מפרץ חיפה לאן?‬ ‫הקשר בין הרחבת בתי הזיקוק לבין נמל המפרץ הוא ברור‪.‬‬ ‫הגדלת הנמל‪ ,‬שבתוכו יקום נמל הדלקים‪ ,‬שיגדיל את שרשרת‬ ‫ייצור של תזקיקי הדלק של בתי הזיקוק שקיבלו בינתיים‬ ‫הרחבה‪ ,‬תשתלט על האזורים החשובים ביותר של חיפה במתחם‬ ‫עורף הנמל‪ .‬על ידי הגדלת שני הגורמים‪ ,‬יגדל היקף הייצוא‬ ‫ובהתאם הרווח הפרטי של האחים עופר וחבריהם‪.‬‬ ‫התוצאה האמיתית של המהלך היא אסון סביבתי ‪ -‬תכנית‬ ‫המתאר החדשה משמרת את המצב הקיים ואף מחמירה אותו‪.‬‬ ‫חיפה תצטרך להתמודד עם זיהום ברמה הגבוהה ביותר‪ ,‬מפגעים‬ ‫סביבתיים שלא ניתן לטפל בהם ושדה מוקשים שמסכן את חיי‬ ‫התושבים בכל רגע נתון‪ .‬תמונת המצב העתידית היא מעין מראה‬ ‫שחורה שרואים בה רק את הלהבה של בז"ן‪.‬‬ ‫השאלה המרכזית של הפרויקט היא‪ :‬מה מקומה של תעשייה‬ ‫כבדה בתוך העיר?‬ ‫מכאן נגזרו השאלות הבאות‪ :‬האם לתעשייה יש עדיין מקום‬ ‫בערים? כיצד השתנו התנאים המרחביים של הייצור העכשיווי?‬ ‫איך עשויים להיראות היחסים העתידיים בין המרחב העירוני‪,‬‬ ‫תהליכי הייצור וחיי היום יום של התושבים? מה ההשפעה‬ ‫של הטכנולוגיה על פעילות הייצור וכיצד זו עשויה לשנות‬ ‫אסטרטגיות של התכנון בעיר?‬

‫‪"Unfortunate that who cannot‬‬ ‫‪see beyond what can be done….‬‬ ‫‪he is not capable of seeing‬‬ ‫‪beyond, no doubt he must‬‬ ‫‪not have been favored by the‬‬ ‫‪do-gooder star that fertilizes‬‬ ‫"‪intelligence.‬‬ ‫‪Ledoux, 1668‬‬

‫מענה על שאלות אלו הנו מכריע לשם קליטה מושכלת של‬ ‫התעשיות לתוך הערים והמרחב האזורי‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות נצפתה מגמה להרחקת התעשייה הכבדה‬ ‫מהעיר לפריפריה‪ ,‬הרחקה שמטרתה להקטין את הנזקים‬ ‫הסביבתיים והזיהום התעשייתי‪ .‬הפעולה אולי הצליחה להרחיק‬ ‫בצורה יחסית את הזיהום מתושבי הערים‪ ,‬אך יחד עם זאת‬ ‫הוציאה את הכלכלה הבסיסית של אותן תעשיות מהעיר‪ ,‬וגרמה‬ ‫לנזקרים אחרים עליהם יפורט בהמשך‪.‬‬ ‫מצד אחד‪ ,‬היום אנחנו לא במצב שבו ניתן להתפרס על שטח‬ ‫רב יותר לצורך דילול הזיהום התעשייתי‪ ,‬ככה שהפיתרון שבו‬ ‫נהגו להשתמש בארצות הברית לא תקף‪ .‬מצד שני‪ ,‬הטכנולוגיה‬ ‫מתקדמת בקצב יותר מהיר מאי פעם‪ ,‬ומה שנראה בלתי אפשרי‬ ‫לפני ‪ 10‬שנים‪ ,‬אפשרי היום‪ .‬הפרויקט קורא לחשוב מחדש על‬ ‫חיפה‪ ,‬עיר‪-‬תעשייה‪ ,‬במונחים של הזדמנות ולא במונחים של‬ ‫התנגדות ואיום‪.‬‬

‫?ןאל הפיח ץרפמ‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

87

86

"Trade and industry have, therfore, a social significance whithin the city.. While overdevotion to the subsidiary economic process and their pecuniary evaluations may produce an insensate culture, devoid of further significance, one cannot doubt the enlivening effects of the more complicated processes of production, creation and intercharge."

Mumford, 1968

HAIFA BAY

‫?ןאל הפיח ץרפמ‬

‫‪89‬‬

‫‪88‬‬

‫הפרויקט עומד‬ ‫על המתח‬ ‫הקיים בין האיום‬ ‫והסכנה מצד‬ ‫התעשייה‪ ,‬לבין‬ ‫הצורך בה‪.‬‬

‫?ןאל הפיח ץרפמ‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪90‬‬

‫?ןאל הפיח ץרפמ‬

‫‪91‬‬

‫מצד אחד‪,‬‬

‫מצד שני‪,‬‬

‫כלכלת העיר תלויה בנמל‬ ‫ובתעשייה‪ .‬אלפי משפחות מחיפה‬ ‫והסביבה מסתמכות על אזור‬ ‫המפרץ כמקום פרנסתם‪.‬‬

‫המצב הנוכחי שבו נמצא המפרץ‬ ‫מזיק לעיר ומקפיא את התפתחותה‬ ‫הטבעית‪ .‬בעקבות תכנית נמל‬ ‫המפרץ החדש‪ ,‬חיפה נמצאת‬ ‫בצומת דרכים שבה היא עלולה‬ ‫להפוך מעיר שיש לה נמל‪ ,‬לנמל‬ ‫שיש לו עיר‪ .‬הסיטואציה עלולה‬ ‫להפוך לאסון סביבתי נורא שהולך‬ ‫להשפיע על כל אזור הצפון‪.‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪93‬‬

‫‪92‬‬

‫מטרת הפרויקט היא‬ ‫לבחון מחדש את‬ ‫היחסים בין תעשייה‪,‬‬ ‫נמל‪ ,‬שדה תעופה‬ ‫והעיר‪ .‬הסמיכות‬ ‫בין חלקי המערכת‬ ‫והקשרים ביניהם‬ ‫תוך כדי שליטה‬ ‫ובקרה על הזיהום‬ ‫והסכנה‪.‬‬

‫?ןאל הפיח ץרפמ‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪95‬‬

‫‪94‬‬

‫עיר‪-‬תעשייה‬ ‫מערכת היחסים עיר‪-‬תעשייה מתפתחות כל הזמן‪ .‬המהפכה‬ ‫התעשייתית דרבנה עיור בקנה מידה גדול כאשר טכנולוגיות‬ ‫חדשות יצרו שינוי דרמטי בנוף העירוני‪ .‬מנקודת מבט היסטורית‪,‬‬ ‫אנו יכולים לזהות ארבע תקופות עיקריות בהתפתחות של‬ ‫מערכות יחסים העיר תעשייה‪:‬‬

‫‪ .1‬העיר המסחרית (מהפכה קדם‪-‬תעשייתית)‬ ‫המצב הראשוני של ייצור בתקופה זו היה בתי מלאכה במשקי‬ ‫בית פרטי‪ .‬פעילות ייצור היו משולבת באופן הדוק עם פעילויות‬ ‫למגורים ומסחר‪ .‬עיר הסוחרים שצמחה מתנועת המוצרים‬ ‫והשווקים הסיטונאיים הפכה לאחד מדפוסי העיור בתרבות‬ ‫המערבית‪ .‬דפוס זה התאפיין בעירוב שימושים כמעט מוחלט‪,‬‬ ‫קנה מידה המאפשר תנועה רגלית לכל מקום‪ ,‬ובהרבה מקרים‬ ‫ערים אלה היו קרובות למקום מים והתבססו על תחבורה ימית‪.‬‬ ‫המודל הבסיסי של העיר הציע חיזוק התשתית התחבורתיתעל‬ ‫מנת להנגיש את העיר לסוחרים‪ ,‬מה שמאפשר השקעה בעסקים‬ ‫המקומיים‪ ,‬התפתחות עירונית‪ ,‬והשקעה מחודשת בתשתיות‪.‬‬ ‫(למשל‪ :‬ונציה‪ ,‬מילאנו‪ ,‬ג'נבה)‪.‬‬

‫‪ .2‬עיר תעשייתית (‪)1750-1880‬‬ ‫האבולוציה של טכנולוגיות ייצור טקסטיל ומנוע הקיטור חוללה‬ ‫מהפכה בתהליכי ייצור‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬ערים חוו עליות אוכלוסייה‬ ‫חסרות תקדים‪ ,‬כאשר התעשייה והייצור הובילו את תהליך העיור‬ ‫והצמיחה הכלכלית‪.‬‬ ‫בין הערים התעשיתיות הראשונות המפורסמות ניתן לראות‬ ‫את עיר מכרות המלח המלכותית (‪ )Chaux‬של לדו (‪Claude-‬‬ ‫‪ )Nicolas Ledoux‬בצרפת שהוקמה ב ‪ .1775-1779‬מודל המציע‬ ‫שילוב אידיאלי חדש בין מגורים לתעשייה‪ ,‬בין תעשייה לסביבה‪,‬‬ ‫וברמה האנושית בין מנהל לעובד‪.‬‬

‫‪ .3‬עיר מתוכננת (‪)1880-1970‬‬ ‫לקראת סוף המאה ה‪ ,19-‬ניתן לראות מודלים שונים של תכנון‬ ‫ערים שהציעו תקנות תכנון ובנייה כדי לטפל בבעית מטרד‬ ‫פעילויות המפעלים‪ .‬הניסיון לספק תנאי חיים בריאים יותר‬ ‫עבור עובדי המפעל התגבש בצורה של עיירות וערי גנים‪ ,‬מודל‬ ‫ששימש מאוחר יותר כאב טיפוס לערים שנבנו לאחר מלחמת‬ ‫העולם השנייה‪ .‬מדינות כמו בריטניה‪ ,‬ישראל‪ ,‬רוסיה‪ ,‬איראן‪,‬‬ ‫שוודיה ויפן הטמיעו עקרונות אלה בבניית ערים חדשות‪,‬‬ ‫הלוקחות בחשבון את ייעוד הקרקע של תעשייה כחלק מהתכנון‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬אזורי תעשייה אלה מוקמו ככה שתהיה להם ההשפעה‬ ‫האפשרית הנמוכה ביותר על אזורי מגורים‪.‬‬

‫‪ .4‬העיר ההדרגתית (‪ 1970‬עד היום)‬ ‫במהלך שנת ‪ ,1970‬מדינות רבות‪ ,‬בעיקר בעולם המערבי‪ ,‬חוו‬ ‫ירידה חדה ומהירה בתעשייה‪ ,‬וכלי תכנון הוקדשו להפרדת‬ ‫פעילות תעשייתית משימושי קרקע אחרים‪ .‬באותה תקופה‬ ‫המגמה הייתה נגד מיקום התעשייה בסמוך לשימושים אחרים‪,‬‬ ‫בשילוב עם התאוריה האוקלידית לייעודי קרקע‪ ,‬שבמהותה‬ ‫מעדיפה מגורים ומסחר על פני כל השימושים האחרים‪ ,‬במיוחד‬ ‫תעשייה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬בערים רבות נוצר אובדן מסיבי של‬ ‫קרקע תעשייתית לשימושים מסחריים ומגורים‪ .‬תיאורית‬ ‫ופרקטיקות תכנון עירוניות שהושפעו ממגמה זו‪ ,‬הגדילו את‬ ‫הפער בין הבית לעבודה‪ ,‬כאשר הרצון לשמור על ערכי נדל"ן‬ ‫גבוהים הרחיק את הפיתוח העירוני מתעשייה בעלת ערך‬ ‫נדל"ני נמוך כלפי שימושים אחרים רווחיים יותר‪Industrial( .‬‬ ‫‪.)Urbanism, Places of Production, 2014‬‬

‫לדו השתתף באידיאליזם הרפורמיסטי של המחצית השנייה‬ ‫של המאה ה‪ ,18-‬והוא הבין שאדריכלות צריכה להגיב לשינויים‬ ‫העמוקים שהתחוללו באותה תקופה‪ ,‬מנקודת מבט חדשה‬ ‫חברתית ומוסרית‪.‬‬

‫היישעת ריע‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪97‬‬

‫‪96‬‬

‫טיפולוגיות קיימות‬ ‫על אף ריבוי אזורי התעשייה בישראל והתנאים הפיזיים‪,‬‬ ‫הכלכליים והחברתיים המייחדים אותם‪ ,‬ניתן לחלק את הנוף‬ ‫התעשייתי הישראלי לשלוש תבניות תכנוניות‪-‬מרחביות‪:‬‬ ‫מיזוג‪ ,‬סמיכות ואוטונומי (עיר‪-‬תעשייה‪ ,‬רייסלינג ‪ .)2014‬תבניות‬ ‫אלו מבטאות יחסים מרחביים שונים בין העיר לתעשייה ובין‬ ‫התעשייה לחברות ולמפעלים הפועלים בה‪:‬‬

‫מיזוג‬ ‫אזור תעשייה הממוקם בתוך הרקמה העירונית‪ .‬תבנית המיזוג‬ ‫מתייחסת לאזורים עירוניים המשלבים מגורים עם תעשייה‪.‬‬ ‫תבנית זו היא לרוב תוצר של צמיחה עירונית לא מתוכננת‬ ‫שיצרה מובלעות תעשייה בתוך סביבות מגורים או תוצר של‬ ‫התפתחות היסטורית של תעסוקה זעירה ובתי מלאכה על בסיס‬ ‫מסורתי ו‪/‬או משפחתי‪ .‬כך למשל בבני ברק ובבאקה אל‪-‬גרביה‬ ‫התעסוקה משולבת במרקם העירוני ופרוסה לאורך הצירים או‬ ‫מפוזרת בחצרות בתים‪(.‬לדוגמא‪ :‬מינכן‪ ,‬שיקאגו)‪.‬‬

‫סמיכות‬ ‫אזור תעשייה הממוקם בסמוך לרקמה העירונית אך מנותק‬ ‫ממנה‪ .‬תבנית הסמיכות‪ ,‬לרוב תוצר של פיתוח מתוכנן על פי‬ ‫תפיסת האיזּור‪ ,‬מבקשת לייצר יחסים תלויים כלכלית אך נפרדים‬ ‫מרחבית בין העיר לתעשייה‪ .‬מבחינה מורפולוגית‪ ,‬הסמיכות‬ ‫מייצרת מערכת כפולה של תשתיות עם גבולות מוגדרים היטב‪,‬‬ ‫המשקפת את ההפרדה בין סביבת התעשייה לאזור המגורים‪ .‬כך‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬בקריית גת ויקנעם‪ ,‬בדומה לכל הערים החדשות בישראל‪,‬‬ ‫קיימת הפרדה מתוכננת בין סביבת המגורים לאזורי התעשייה‪.‬‬ ‫(לדוגמא‪ :‬קריית גת‪ ,‬פוהאנג)‪.‬‬

‫קו רכבת שיקשר אותו למוקדי מסחר במרכז הארץ‪( .‬לדוגמא‪:‬‬ ‫לורדס‪-‬טאון‪ ,‬אטלנטה)‪.‬‬ ‫בעשורים האחרונים‪ ,‬בעקבות התפתחותם של שווקים גלובליים‪,‬‬ ‫סחר דינמי וטכנולוגיות דיגיטליות‪ ,‬חל שינוי משמעותי בכל הנוגע‬ ‫לתעשיות הייצור בעולם המערבי‪ .‬המגמה הבולטת במדינות‬ ‫המערב היא אימוץ מדיניות פוסט‪-‬תעשייתית‪ ,‬המקדמת את‬ ‫ענפי הפיתוח והשירותים במדינה תוך העתקת הייצור למדינות‬ ‫מארחות‪ .‬למדיניות זו יש השלכות שליליות רבות על החברה‬ ‫והסביבה‪ .‬בין השאר‪ ,‬במישור הכלכלי‪ ,‬העתקה פיזית של‬ ‫מפעלים מלווה בהעתקה של הון ומשאבים המניעים את מעגלי‬ ‫היצרנות והחדשנות ופוגעת בכלכלה המקומית בערים הפוסט‬ ‫תעשייתיות‪ .‬במישור הפיזי‪ ,‬ערים שהייצור הועתק מהן נוטות‬ ‫לסבול מהגירה שלילית‪ ,‬אבטלה גבוהה ונוף עירוני רווי בבניינים‬ ‫נטושים‪ .‬כמו כן‪ ,‬היום מקובלת ההבנה שעלות העבודה בסין‪,‬‬ ‫בהודו‪ ,‬או באפריקה אינה זולה כל כך כשמחשבים גם את עלויות‬ ‫השינוע הכבדות ואת הבעיות הסביבתיות הנלוות‪.‬‬ ‫בעקבות מגמות אלו נשמעות קריאות מצד מקבלי החלטות‬ ‫ואנשי אקדמיה לשלב מחדש את כל שלבי הייצור והפיתוח‬ ‫בכלכלה המקומית ובמרחב העירוני‪ .‬ההנחה היא כי ערים‬ ‫המיישמות מדיניות תעשייתית המותאמת לשינויים באורחות‬ ‫החיים במאה ה‪ 21-‬יכולות להפיק תועלת מהשקעות חדשות‬ ‫והזדמנויות תעסוקתיות בשטחן‪( .‬עיר‪-‬תעשייה‪ ,‬מסמך מדיניות‪,‬‬ ‫‪.)2014‬‬

‫אוטונומי‬ ‫אזור תעשייה המהווה מתחם עצמאי במרחב האזורי‪ .‬תבנית‬ ‫האוטונומי מתייחסת למרחב תעשייתי המתנהל באופן עצמאי‬ ‫במישור המרחבי‪ ,‬הניהולי והתפקודי‪ .‬תבנית זו נוצרה בזיקה‬ ‫להתפתחות הכלכלה הגלובלית של תרבות השירותים‪ ,‬הניידות‬ ‫הגבוהה והידע הטכנולוגי‪ .‬מבחינה מורפולוגית‪ ,‬מרחבים אלו‪,‬‬ ‫שהוקמו לרוב על בסיס תכנית ייעודית‪ ,‬מאופיינים בסדר‬ ‫וברגולציה נוקשה‪ .‬סביבות העבודה בתבנית זו הן בדרך כלל‬ ‫קמפוסים עצמאיים עם כניסות מבוקרות‪ ,‬המקושרים לתשתיות‬ ‫תנועה ארציות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬פארק התעשייה איירפורט סיטי‬ ‫ממוקם בסמיכות לשדה התעופה בן גוריון ומתוכנן לעבור בו‬

‫תומייק תויגולופיט‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪99‬‬

‫‪98‬‬

‫השבת הייצור למדינות פוסט‪-‬תעשייתיות‬ ‫בשנים האחרונות מתחזקת הקריאה לבחון מחדש את הממשק‬ ‫בין ייצור ופיתוח ולהשיב את הייצור למדינות המפותחות‪.‬‬ ‫התומכים בקריאה זו מתריעים מפני ההרס העצמי שאליו צועדות‬ ‫מדינות המקדמות מדיניות פוסט‪-‬תעשייתית‪ .‬הטענה המרכזית‬ ‫היא שהעתקת המפעלים מתוך רצון להוזלת עלויות ייצור איננה‬ ‫אסטרטגיה בת‪-‬קיימא בטווח הארוך‪ ,‬ושניתוק הייצור מהפיתוח‬ ‫עלול לפגוע ביכולת לחדש במדינות המקור‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬עליית השכר במדינות המתפתחות ועלויות הולכות‬ ‫וגדלות של אנרגיה ושינוע הופכות גם הן את הוצאת הייצור‬ ‫לפחות כדאית מבחינה כלכלית‪ .‬מגמה זו מגובה גם על ידי‬ ‫האקדמיה‪ ,‬שלאחר תקופה של הזנחת הנושא משקיעה בשנים‬ ‫האחרונות משאבים מרביתם של מחקרים אלו מדגישים היבטים‬ ‫שונים בחקר הממשק בין ייצור לפיתוח והתעשייה בכללה‪.‬‬ ‫אחת המסקנות הבולטות במחקר העכשווי מצביעה בחשיבות‬ ‫הקריטית של הייצור עבור הכלכלה המקומית‪( .‬עיר‪-‬תעשייה‪,‬‬ ‫רייסלינג ‪.)2014‬‬

‫תויתיישעת‪-‬טסופ תונידמל רוצייה תבשה‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪2.3 KM‬‬ ‫אם היינו מכסים את המפרץ עם כיפה שמגנה‬ ‫על העיר‪ ,‬הקוטר של אותה כיפה היה ‪ 2.3‬ק"מ‪.‬‬

‫‪2.3 KM‬‬

‫הץנררן הוא‪ ,‬םאותה כררה נמצאת ממם כאן‪.‬‬

‫‪107‬‬

‫‪106‬‬

‫חיפה‪ ,‬שוב‬ ‫לאורך הפרקים הקודמים‪ ,‬נסקרו ‪ 3‬יחסים של שילוב בין עיר‬ ‫לתעשייה‪ .‬אין ספק ששלושת המודלים‪ ,‬כולל הערים שנלקחו‬ ‫כדוגמא לכל מודל‪ ,‬מתייחסים לתנאים מרחביים‪ ,‬סביבתיים‪,‬‬ ‫כלכליים וחברתיים מהותיים שנובעים מתוך מחשבות ותאוריות‬ ‫מובילות בתקופה הרלוונטית‪ .‬בדומה להתפתחות התאוריות‬ ‫בעיצוב עירוני בעולם‪ ,‬הראשונות מביניהם התייחסו לעיר‬ ‫בצורה דו‪-‬מימדית‪ .‬תכנון ערים קלאסי נערך במפות ותכניות‬ ‫במבט על‪ ,‬תוך כדי חלוקה לאזורים וייעודי קרקע שונים‪ ,‬כולם‬ ‫מאותה נקודת מבט‪ .‬בשנים מאוחרות יותר‪ ,‬ראינו מגמה שקראה‬ ‫לתפישה חדשה שמסתכלת על המרחב מכיוון אחר‪ ,‬גם כן דו‬ ‫מימדי‪ ,‬תוך כדי שימוש בחתך שקבע תנאים נוספים במימד של‬ ‫הרחוב‪ ,‬המרחב העירוני וכו'‪ .‬השילוב בין תכנית לחתך היה אמור‬ ‫להניב תוצאה שמצביעה על מחשבה תלת מימדית על המרחב‬ ‫העירוני‪ .‬דבר שלא כל כך מצליח במבחן התוצאה‪.‬‬ ‫לא ניתן להסתכל על ערים תלת מימדיות כמו חיפה‪ ,‬כמו‬ ‫שמסתכלים על תל אביב‪ .‬לא יכול להיות שמעט ממנהרת‬ ‫הכרמל‪ ,‬לא ניתן למצוא בחיפה רמז לכך שיש חלל תת קרקעי‬ ‫עצום מתחת לעיר‪ .‬שלושת המודלים שראינו קודם‪ ,‬מתייחסים‬ ‫לעיר כמשטח דו מימדי‪ ,‬דבר שאינו מתאים לגבי התפישה‬ ‫הכוללת של חיפה‪ .‬למעשה‪ ,‬חסר טיפוס רביעי לעיר‪-‬תעשייה‬ ‫המשלב תפישה תלת מימדית ואינטגרציה בין התעשייה לעיר‪.‬‬

‫בוש ‪,‬הפיח‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪109‬‬

‫‪108‬‬

‫"חוצה כרמל"‬ ‫הסיטואציה התלת מימדית של הר הכרמל בחיפה אפשרה‬ ‫לנו לייעל את חציית העיר ברכב ממזרח למערב ע"י בניית‬ ‫מנהרות הכרמל‪ .‬בימים אלו‪ ,‬מתוכננת מנהרת תשתית רב‬ ‫מערכתית ‪" -‬חוצה כרמל"‪ .‬מערכת מנהרות באורך כולל של כ‪65-‬‬ ‫ק"מ‪ ,‬שישתרעו ממפרץ חיפה באזור בתי הזיקוק והמפעלים‬ ‫הפטרוכימיים‪ ,‬ימשיכו למסוף הדלק בנמל‪ ,‬יחצו את הר הכרמל‬ ‫ויגיעו עד למבואות הדרומיים של חיפה וטירת כרמל‪.‬‬ ‫במנהרה יעברו תשתיות של בתי הזיקוק‪ ,‬החברות הפטרוכימיות‪,‬‬ ‫חברות הובלת הגז‪ ,‬קוי מתח גבוהה ומתח עליון של חברת‬ ‫החשמל‪ ,‬קו ראשי של מקורות‪ ,‬קוי ניקוז וביוב‪ ,‬קו מים ראשי של‬ ‫תאגיד מי כרמל‪ ,‬קוי תקשורת של בזק וחברות תקשורת נוספות‬ ‫ותשתיות חיוניות נוספות‪.‬‬ ‫הנחת כל התשתיות במתחם אחד‪ ,‬תוך מתן מענה לכל ההיבטים‬ ‫ההנדסיים‪ ,‬בטיחותיים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬אורבאניים‪ ,‬ביטחוניים‪,‬‬ ‫משפטיים ותחזוקתיים‪ -‬הינו הפתרון האולטימטיבי והוא קורם‬ ‫עור וגידים בשנים האחרונות‪( .‬הוצגה מנהרת הובלת חומרים‬ ‫מסוכנים ממפרץ חיפה‪ ,‬אתר חיפה‪.)2012 ,2‬‬ ‫מנהרת תשתית זו‪ ,‬תהיה השלישית בחיפה‪ .‬ככה שבחיפה ישנם‬ ‫כבר ‪ 4.5‬קילומטר מנהרות מסוג זה בהדר ובעיר התחתית‪ .‬כיום‬ ‫מובלים החומרים המסוכנים בתשתיות ישנות או במכליות‪ .‬כמובן‬ ‫שקיימת פגיעה מתמשכת בסביבה‪ ,‬זיהום קרקעות ומי תהום‬ ‫וקיימת סכנה בהובלה במכליות‪ .‬אזור מפרץ חיפה מהווה סכנה‬ ‫בטיחותית וביטחונית‪ ,‬כשתשתיות רבות וחשופות נמצאות בו‪.‬‬ ‫מספיק להזכיר את כמות הטילים שנפלה באזור במלחמת לבנון‬ ‫השנייה כדי להבין את גודל הסכנה בהשארת המצב הנוכחי‪.‬‬

‫למרכ הצוח‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫מנהרות בחיפה‬

‫”חוצה כרמל“‬

‫מנהרות הכרמל‬

‫ביוב‬ ‫סניקה קולחים‬ ‫תקשורת‬ ‫מים‬ ‫חשמל‬ ‫דלקים‬ ‫גז טבעי‬ ‫מתאן‬ ‫אתילן‬ ‫אמוניה‬ ‫בוטאן‬

‫מנהרת התשתית‬ ‫חוצה כרמל‬

‫סך התועלת‬ ‫הסביבתית שעשויה‬ ‫לנבוע מהקמת‬ ‫מנהרת תשתיות‬ ‫”חוצה כרמל“‬

‫ביוב‬ ‫מים‬ ‫מתח נמוך‬ ‫מתח גבוה‬ ‫חשמל מתח עליון‬ ‫חשמל מתח על‬ ‫גפ“מ‬ ‫גז טבעי‬ ‫בנזין‬ ‫מזוט‬ ‫קרוסין‬ ‫סולר‬ ‫קצא“א חומר גלם‬ ‫תזקיקים תש“ן‬ ‫אתילן‬ ‫‪BTX‬‬ ‫אמוניה‬

‫צמצום הסיכון לדליפות חומרים מסוכנים ‪ /‬צמצום הסיכון‬ ‫לאירועי חומ“ס בעת שינוע‬

‫צמצום הסיכון לזיהום קרקע ומים‬

‫‪ 9‬תחמ“ש זמיר ‪ -‬כביש ‪ 1,000 4‬מטר‬

‫‪ 1‬צומת וולקן ‪ -‬מעגן הדייג ‪ 1,700‬מטר‬ ‫‪ 2‬מעגן הדייג ‪ -‬מסוף כימיקלים ‪ 2,100‬מטר‬ ‫‪ 3‬מסוף כימיקלים ‪ -‬חוות המיכלים ‪ 1,000‬מטר‬ ‫‪ 4‬מעגן הדייג ‪ -‬קישון ‪ 500‬מטר‬ ‫‪ 5‬חציית קישון ‪ 600‬מטר‬ ‫‪ 6‬קישון ‪ -‬תחנת הכוח ‪ 200‬מטר‬ ‫‪ 7‬תחנת הכוח ‪ -‬גשר חירם ‪ 1,500‬מטר‬

‫•‪1‬‬ ‫•‪2‬‬ ‫•‪3‬‬ ‫•‪4‬‬ ‫•‪5‬‬ ‫•‪6‬‬ ‫•‪7‬‬ ‫•‪8‬‬ ‫•‪9‬‬

‫‪ 8‬מנהור מגשר חירם ‪ 4,800‬מטר‬

‫צמצום החשיפה לקרינה בלתי מייננת‬

‫צמצום הפגיעה הנופית ושיקום נופי לאורך התוואי‬

‫צמצום זיהום אוויר הנובע מעיכובי תנועה בעת‬ ‫הקמת‪/‬תחזוקת צנרות תשתיות קונבנציונאליות ‪ /‬צמצום‬ ‫זיהום אוויר ורעש תמנועת משאיות הובלה‬

‫צמצום זיהום אוויר ורעש‬

‫חיסכון באנרגיה המושקעת להולכת החומרים בצנרת‬

‫מקטעים‬

119

HAIFA BAY

118

‫למרכ הצוח‬

121

HAIFA BAY

120

‫למרכ הצוח‬

‫‪122‬‬

‫יתרובחת זכרמו הפועת הדש ‪,‬למנ ‪,‬היישעת‬

‫‪123‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪125‬‬

‫‪124‬‬

‫תעשייה‪ ,‬נמל‪ ,‬שדה תעופה ומרכז‬ ‫תחבורה‬ ‫הפרויקט מציע נקודת מבט חדשה על העיר חיפה בפרט‪,‬‬ ‫ועל החיבור בין תעשייה כבדה לעיר בכלל‪ ,‬ומציע הרחבה של‬ ‫מנהרות התשתית מעבר לשימוש הרגיל של העברת חומרים‬ ‫מסוכנים בתוך מערכת צינורות‪ .‬הפוטנציאל הלא ממומש של‬ ‫החלל הטמון בתוך הר הכרמל‪ ,‬יכול לקבל חיים חדשים‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫ההצעה היא שימוש באותו חלל לצורך אחסון חומרים מסוכנים‪,‬‬ ‫אחסון מכולות וחלק מהתעשייה הקיימת היום במפרץ חיפה‪.‬‬ ‫הרחבת המנהרה בצורה אופקית ואנכית בהתאם‪ ,‬תייצר את‬ ‫החלל הדרוש על מנת לקבל את הנפח של אותם שימושים‪ .‬כיוון‬ ‫שלא ניתן לנתק את החיבור בין הנמל לתעשייה‪ ,‬נוצר מקרה‬ ‫של חיבור ישיר בין שתי הישויות‪ ,‬בנוסף לחיבור נוסף בין שדה‬ ‫התעופה לבין המרכז התחברותי במפרץ‪.‬‬ ‫הפרויקט מייצר מצב של בקרה ושליטה במקום הרחקה וניתוק‪.‬‬ ‫על ידי סדר חדש בין ארבעת המרכיבים המהותיים במפרץ חיפה‪:‬‬ ‫התעשייה‪ ,‬הנמל‪ ,‬שדה התעופה ומרכז התחבורה‪ ,‬מתארגנים‬ ‫מחדש סביב מערכת תשתיות יעילה יותר הלוקחת בחשבון את‬ ‫הצרכים החדשים של עיר‪-‬תעשייה בימינו‪.‬‬ ‫מצד אחד‪ ,‬נוצר מיגון לחומרים המסוכנים‪ ,‬שליטה בתעשייה‪,‬‬ ‫וכתוצאה מכך הגנה מפניהם על העיר עצמה‪ .‬מצד שני‪ ,‬עיר‪-‬‬ ‫תעשייה עכשייווית היא עיר שבה התושבים מעורבים בתהליך‬ ‫הייצור ביומיום‪ .‬חשיפת הבקרה בתעשייה ותהליך הייצור הם‬ ‫הבסיס להבנה ולקבלת התעשייה בלי חשש מצד העיר‪.‬‬ ‫הפרויקט מנסה לאתגר את התפיסה האוטונומית של התעשייה‬ ‫כיום‪ ,‬ואחת מהמטרות הייתה להשאיר את כלכלת הנמל‬ ‫והתעשייה בתוך העיר‪ ,‬מהסיבות שנסקרו קודם‪.‬‬

‫יתרובחת זכרמו הפועת הדש ‪,‬למנ ‪,‬היישעת‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪127‬‬

‫‪126‬‬

‫בקרה ושליטה במקום הרחקה וניתוק‬

‫יתרובחת זכרמו הפועת הדש ‪,‬למנ ‪,‬היישעת‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪129‬‬

‫‪128‬‬

‫בתי הזיקוק ‪ 1810‬דונם‬

‫תעשייה‬ ‫‪ 4295‬דונם‬

‫שדה התעופה ‪ 1100‬דונם‬ ‫תשתיות אנרגיה ונפט ‪ 860‬דונם‬ ‫דור כימיקלים ‪ 630‬דונם‬ ‫שטחי אחסון מכולות ‪ 600‬דונם‬

‫אחסון‬ ‫‪ 2802‬דונם‬

‫אלקון ‪ 590‬דונם‬ ‫פרוטרום ‪ 430‬דונם‬ ‫מסוף כרמל ‪ 400‬דונם‬ ‫מסוף מזרחי ‪ 400‬דונם‬ ‫מכון הטיהור ‪ 390‬דונם‬

‫נמל‬

‫‪ 1800‬דונם‬

‫כרמל אולפינים ‪ 390‬דונם‬ ‫מסוף כימיקלים ‪ 380‬דונם‬ ‫רציף מערבי ‪ 300‬דונם‬ ‫תחנת הכוח חיפה ‪ 300‬דונם‬ ‫מת“מ ‪ 220‬דונם‬

‫תחבורה‬ ‫‪ 1170‬דונם‬

‫גדות צפון ‪ 220‬דונם‬ ‫גדות מזרח ‪ 200‬דונם‬ ‫חוות דלקים ‪ 200‬דונם‬ ‫חוות פז ‪ +‬שמנים בסיסיים ‪ 190‬דונם‬

‫מיחזור‬ ‫‪ 980‬דונם‬

‫רציף מרכזי ‪ 190‬דונם‬ ‫שמנים בסיסיים חיפה ‪ 150‬דונם‬ ‫חוות סונול ‪ 120‬דונם‬

‫פיתוח‬ ‫‪ 220‬דונם‬

‫דשנים תעשיות פטרוכימית ‪ 105‬דונם‬ ‫חוות הגז ‪ 90‬דונם‬ ‫תשתיות אנרגיה ונפט ‪ 90‬דונם‬ ‫ביטון ‪ 80‬דונם‬ ‫תרו תעשיות רוקחות ‪ 80‬דונם‬ ‫מעגן הדיג ‪ 80‬דונם‬ ‫מרכזית המפרץ ‪ 70‬דונם‬ ‫חיפה כימיקלים ‪ 60‬דונם‬ ‫גדות דרום ‪ 50‬דונם‬ ‫גדיב תעשיות פטרוכימיות ‪ 50‬דונם‬ ‫רציף המטענים ‪ 50‬דונם‬ ‫ד“ר מירון ‪ 40‬דונם‬ ‫ממוגרות דגון ‪ 35‬דונם‬ ‫מיכל האמוניה ‪ 10‬דונם‬

‫ץרר המררע ‪2‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫עיר המפרץ ‪2‬‬ ‫רציף מערבי‬

‫תשתיות אנרגיה ונפט‬

‫ממוגרות דגון‬ ‫דור כימיקלים‬ ‫רציף מרכזי‬ ‫גדות מזרח‬

‫רציף המטענים‬ ‫מיכל האמוניה‬ ‫מסוף כימיקלים‬

‫גדות צפון‬

‫מסוף כרמל‬

‫מסוף מזרחי‬

‫תרו תעשיות רוקחות‬ ‫ד“ר מירון‬ ‫ביטום‬

‫תשתיות אנרגיה ונפט‬

‫תחנת כוח חיפה‬

‫שדה התעופה‬

‫פרוטרום‬ ‫חוות דלקים‬ ‫מעגן הדיג‬

‫חוות סונול‬

‫חוות פז ‪ +‬שמנים‬ ‫חוות הגז‬ ‫בתי הזיקוק‬

‫גדיב תעשיות פטרוכימיות‬

‫שמנים בסיסיים חיפה‬

‫כרמל אולפינים‬

‫מכון הטיהור‬ ‫דשנים‬

‫אלקון‬

‫*מקור‪ :‬ידיעות אחרונות‬

‫חיפה כימיקלים‬

‫גדות דרום‬

‫‪133‬‬

‫‪132‬‬

‫עיר המפרץ ‪2‬‬

‫‪ 27,000‬דונם‬ ‫אחרונות‬ ‫ץרר ידיעות‬ ‫*מקור‪:‬‬ ‫המררע ‪2‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪135‬‬

‫‪134‬‬

‫חוות המיכלים‬ ‫‪ 860‬דונם‬

‫תעשייה כבדה‬ ‫מיכל האמוניה‬

‫‪ 1080‬דונם‬

‫‪ 10‬דונם‬ ‫מסוף כימיקלים‬ ‫‪ 630‬דונם‬

‫נמל חיפה‬

‫תעשייה ואחסון‬

‫שדה התעופה‬

‫תחנת הכוח‬

‫‪ 2870‬דונם‬

‫‪ 560‬דונם‬

‫‪ 300‬דונם‬

‫‪ 3900‬דונם‬

‫מעגן הדיג‬ ‫‪ 170‬דונם‬ ‫קריית אתא‬ ‫‪ 1150‬דונם‬

‫גדיב תעשיות‬ ‫‪ 130‬דונם‬

‫חוות הגז‬ ‫‪ 90‬דונם‬

‫כרמל אולפינים‬ ‫‪ 60‬דונם‬

‫מסוף מכולות‬ ‫‪ 200‬דונם‬

‫בתי הזיקוק‬ ‫‪ 2700‬דונם‬

‫תעשייה ואחסון‬ ‫‪ 1770‬דונם‬ ‫מכון הטיהור‬ ‫‪ 380‬דונם‬ ‫תש“ן ודשנים‬ ‫‪ 730‬דונם‬

‫‪ 17,590‬דונם‬ ‫ץרר המררע ‪2‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪137‬‬

‫‪136‬‬

‫נשר‬ ‫‪ 12,000‬דונם‬

‫ץרר המררע ‪2‬‬

‫שטחי התעשייה‬ ‫‪ 11,950‬דונם‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪139‬‬

‫‪138‬‬

‫‪ 11,000‬דונם‬ ‫ץרר המררע ‪2‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪141‬‬

‫‪140‬‬

‫‪ 16,000‬דונם‬

‫‪ 11,000‬דונם‬ ‫ץרר המררע ‪2‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪145‬‬

‫‪144‬‬

‫עיר הזיהום‬

‫שדה התעופה‬ ‫‪ 560‬דונם‬

‫מכון הטיהור‬ ‫‪ 380‬דונם‬

‫תחבורה‬

‫‪ 1,500‬דונם‬

‫תעשייה קלה‬ ‫‪ 5,790‬דונם‬

‫אחסון מכולות‬ ‫וסחורה‬ ‫‪ 1,000‬דונם‬

‫ץרר הירהוח‬

‫נמל חיפה‬ ‫‪ 4,070‬דונם‬

‫תעשייה כבדה‬ ‫ופטרוכימיה‬ ‫‪ 3,970‬דונם‬

‫אחסון חומרים‬ ‫מסוכנים‬

‫ייצור חשמל‬ ‫‪ 300‬דונם‬

‫‪ 1,690‬דונם‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪147‬‬

‫‪146‬‬

‫עיר הזיהום‬ ‫זיהום ים‬

‫זיהום קרקע‬

‫שטח‬ ‫רמת הזיהום‬ ‫רמת הסיכון‬

‫זיהום אוויר‬

‫חומר חלקיקי מרחף‪:‬‬ ‫חלקיקים נשימים‬ ‫גדולים מכילים צורן‪,‬‬ ‫סידן‬

‫שדה התעופה‬ ‫‪ 560‬דונם‬

‫מכון הטיהור‬ ‫‪ 380‬דונם‬

‫תחבורה‬

‫‪ 1,500‬דונם‬

‫אמוניה‬

‫מתאן‬

‫תעשייה קלה‬ ‫‪ 5,790‬דונם‬

‫אוזון‬

‫פחמימנים‬

‫אחסון מכולות‬ ‫וסחורה‬ ‫‪ 1,000‬דונם‬

‫םוהיזה ריע‬

‫פחמן דו‬ ‫חמצני‬

‫תחמוצת‬ ‫גופרית‬

‫נמל חיפה‬ ‫‪ 4,070‬דונם‬

‫פחמן חד‬ ‫חמצני‬

‫תחמוצת חנקן‬ ‫בעיקר ‪NO‬‬

‫תעשייה כבדה‬ ‫ופטרוכימיה‬ ‫‪ 3,970‬דונם‬

‫אחסון חומרים‬ ‫מסוכנים‬

‫ייצור חשמל‬ ‫‪ 300‬דונם‬

‫‪ 1,690‬דונם‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪149‬‬

‫‪148‬‬

‫‪ 6,960‬דונם‬

‫שטחים שיועברו‬ ‫מתחת לקרקע‬

‫‪ 6,960‬דונם‬ ‫תעשייה קלה‪,‬‬ ‫מסחר ושירותים‬

‫‪ 5,790‬דונם‬ ‫שטחי הנמל‬

‫‪ 2,100‬דונם‬ ‫שדה התעופה‬ ‫ומכון הטיהור‬

‫‪ 950‬דונם‬

‫‪6,9606,960‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪151‬‬

‫‪150‬‬

‫ערך נדל"ני גבוה‬ ‫לאחר פינוי השטחים מהפרץ‪ ,‬נוצרים למעשה שטחים חדשים‪.‬‬ ‫מחישוב נדל"ני זריז ניתן להגיע לסכום של ‪ 41.7‬מליארד ש"ח‬ ‫כתוצאה מבניית מגורים בצפיפות של ‪ 10‬יחידות לדונם‪ ,‬על‬ ‫ה‪ 6,960-‬דונם המתפנים‪.‬‬

‫‪6,9606,960‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪152‬‬

‫‪6,9606,960‬‬

‫‪153‬‬

‫» »מקור‪ :‬אתר חיפה חיפה ‪" //‬החל ניקוי נחל הקישון והקמת פארק ציבורי של ‪ 6000‬דונם"‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪155‬‬

‫‪154‬‬

‫טעינה‪/‬פריקה‬

‫שיווק‬

‫אחסון חומרי גלם‬ ‫אחסון תוצרים‬

‫עיבוד‬

‫רם ררצור כולל‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪157‬‬

‫‪156‬‬

‫פס ייצור כולל‬

‫‪14‬‬ ‫‪4‬‬

‫מיכל האמוניה‬

‫‪2‬‬

‫]מסוף כימיקלים[‬

‫אחסון‬

‫‪1‬‬ ‫הובלה במעבורת‬

‫אסדת קידוח‬ ‫לנפט גולמי‬ ‫‪/‬גז טבעי‬

‫]תשתיות אנרגיה ונפט[‬

‫‪3‬‬

‫פריקה‬ ‫]נמל חיפה‪/‬מסוף הדלקים[‬

‫‪20‬‬ ‫‪5‬‬

‫זיקוק הנפט הגולמי‬

‫‪8‬‬

‫‪13‬‬

‫פריקת המכולות‬

‫מפעלים כימיים בחו“ל‬

‫‪19‬‬

‫]נמל חיפה‪/‬מסוף הכרמל[‬

‫מפעלים בחו“ל‬ ‫]רחבי העולם[‬

‫טעינה‬ ‫]נמל חיפה‪/‬מסוף הדלקים[‬

‫]בתי הזיקוק חיפה[‬

‫‪21‬‬

‫אחסון סחורה ימית‬ ‫]נמל חיפה‪/‬מסוף הכרמל[‬

‫‪6‬‬

‫אחסון התוצרים‬

‫‪7‬‬

‫‪18‬‬

‫ייצוא לחו“ל‬

‫ייצוא לחו“ל‬ ‫]נמל חיפה‪/‬מסוף הכרמל[‬

‫‪15‬‬

‫]תשתיות אנרגיה ונפט[‬

‫]חיפה כימיקלים[‬

‫‪11‬‬

‫שדה התעופה‬ ‫]דלק מטוסים[‬

‫‪23‬‬

‫טיהור השפכים‬ ‫התעשייתיים‬ ‫]מכון הטיהור[‬

‫ללוכ רוציי ספ‬

‫מפעל דשנים‬

‫‪22‬‬

‫שינוע הסחורה‬ ‫]רחבי הארץ[‬

‫‪12‬‬

‫תעשייה פטרוכימית‬

‫‪10‬‬

‫תחנות דלק‬

‫‪9‬‬

‫תחנות כוח‬ ‫]חברת החשמל‪/‬ייצור חשמל‬ ‫לעתשייה כבדה[‬

‫‪16‬‬

‫‪17‬‬

‫דשן לחקלאות‬

‫תוצרים חקלאיים‬

‫]כרמל אולפינים‪/‬גדיב תעשיות‬ ‫פטרוכימיות‪/‬שמנים בסייסים[‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪159‬‬

‫‪158‬‬

‫‪2015‬‬

‫אחסון נפט‬ ‫גולמי‪/‬תוצרים‬ ‫]תשתיות אנרגיה ונפט[‬

‫‪2095‬‬

‫פריקה ‪ /‬טעינה‬ ‫]נמל חיפה‪/‬מסוף הדלקים[‬

‫פריקה ‪ /‬טעינה‬ ‫]נמל חיפה‪/‬מסוף הדלקים[‬

‫אחסון מטענים‬ ‫]נמל חיפה‪/‬מסוף כרמל‪/‬‬ ‫ממוגרות דגון‪/‬רציף מערבי[‬

‫ייצור חשמל‬ ‫]חברת החשמל‪/‬ייצור חשמל‬ ‫לעתשייה כבדה[‬

‫ייצור חשמל‬ ‫]חברת החשמל‪/‬ייצור חשמל‬ ‫לעתשייה כבדה[‬

‫אחסון מכולות‬ ‫וסחורה כבדה‬ ‫זיקוק הנפט הגולמי‬

‫תעשייה פטרוכימית‬

‫]בתי הזיקוק חיפה[‬

‫]כרמל אולפינים‪/‬גדיב תעשיות‬ ‫פטרוכימיות‪/‬שמנים בסייסים[‬

‫אחסון נפט‬ ‫גולמי‪/‬תוצרים‬ ‫]תשתיות אנרגיה ונפט[‬

‫זיקוק הנפט הגולמי‬

‫פס הייצור הקיים היום‬ ‫במפרץ חיפה‬

‫ללוכ רוציי ספ‬

‫המערכת החדשה‬ ‫המוצעת לפס הייצור‬

‫]בתי הזיקוק חיפה[‬

‫תעשייה פטרוכימית‬ ‫]כרמל אולפינים‪/‬גדיב תעשיות‬ ‫פטרוכימיות‪/‬שמנים בסייסים[‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪161‬‬

‫‪160‬‬

‫פס ייצור כלכלי‪ ,‬סביבתי‪ ,‬חברתי‬ ‫הפרויקט מתבסס על סדר מרחבי חדש בפס הייצור הקיים‬ ‫במפרץ חיפה בין הנמל לבתי הזיקוק לתעשיות ושאר התחנות‪.‬‬ ‫מדובר כרגע במערכת בזבזנית בשטח‪ ,‬מזהמת ופוגעת‬ ‫במשאבים רבים‪ ,‬וכמובן לא כלכלית‪ .‬ההצעה היא סדר חדש יעיל‬ ‫יותר‪ ,‬עם מינימום מאמץ כלכלי‪ ,‬בנייני ותשתיתי‪.‬‬ ‫פס הייצור יעבור בין תחנות הייצור השונות ויקשור את חלקן‬ ‫לעיר‪ ,‬בצורה שתאפשר חשיפה לתהליך הייצור ומעורבות‬ ‫חברתית סביבתית בשליטה במתנהל מתחת לפני הקרקע‪.‬‬

‫פינוי שטחים‬ ‫יקרים‬

‫צמצום פגיעה‬ ‫סביבתית למינימום‬

‫יעילות בזמן‬

‫חיסכון כלכלי‬

‫ללוכ רוציי ספ‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪163‬‬

‫‪162‬‬

‫שד‘ מוריה‬

‫ואדי רושמיה‬

‫נמל המפרץ‬ ‫”חוצה כרמל“‬

‫רם ררצור כולל‬

‫מת“מ‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪165‬‬

‫‪164‬‬

‫צמצום זיהום‬ ‫אוויר מעיקובי‬ ‫תנועה בעת‬ ‫הקמת‪/‬תחזוקת‬ ‫תשתיות‬ ‫קונבנציונאליות‬ ‫מהירות נסיעה בעת הפרעה לתנועה ‪ 20‬קמ“ש‬ ‫‪ 85%‬רכבים פרטיים | ‪ 10%‬אוטובוסים | ‪ 5%‬משאיות‬

‫‪ 54‬ק“מ של קווי תשתית הזקוקים לתתחזוקה‬

‫‪CO | CO2 | NOx | PM2.5‬‬ ‫‪ 12,960,000‬כלי רכב מעוקבים בשנה‬

‫‪₪ 42,301,440‬‬ ‫בשנה‬ ‫*בהסתמך על דוח חישוב העלויות החיצוניות של זיהום אויר מתחבורה ותעשייה בישראל ‪ -‬פרופ ניר בקר‬ ‫*בהסתמך על דוח בדיקת כדאיות כלכלית סביבתית לפרויקט מנהרת תשתיות חוצה כרמל‬

‫‪50,000,000‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪167‬‬

‫‪166‬‬

‫צמצום זיהום‬ ‫אוויר ורעש‬ ‫ממשאיות‬ ‫הובלה לחומרים‬ ‫מסוכנים‬ ‫ולמכולות‬ ‫כל טון גפ“מ המועבר במנהרת‬ ‫התשתית מהווה חיסכון של ‪₪ 3-8‬‬

‫‪ 250,000‬טון גפ“מ בשנה‬

‫‪₪ 1,085,503‬‬ ‫בשנה‬ ‫*בהסתמך על דוח חברת ‪HCG‬‬ ‫*בהסתמך על דוח בדיקת כדאיות כלכלית סביבתית לפרויקט מנהרת תשתיות חוצה כרמל‬

‫‪50,000,000‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪169‬‬

‫‪168‬‬

‫חיסכון באנרגיה‬ ‫הדרושה להולכת‬ ‫החומרים‬

‫½‬

‫המצב היום‪:‬‬ ‫‪ ₪ 2,000,000‬בשנה‬

‫‪SOX | CO2e | NOx | PM‬‬ ‫חשמל להולכת דלקים )קו שחור(‬ ‫חשמל להולכת דלקים )קו לבן(‬ ‫חשמל להולכת ביוב )סובב חיפה(‬ ‫חשמל להולכת מים )סובב חיפה(‬

‫‪₪ 977,292‬‬ ‫בשנה‬ ‫*בהסתמך על דוח בדיקת כדאיות כלכלית סביבתית לפרויקט מנהרת תשתיות חוצה כרמל‬

‫‪50,000,000‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪171‬‬

‫‪170‬‬

‫‪ 35‬ק“מ של עצים‬ ‫הקו הלבן ‪ 9.5 /‬ק“מ‬ ‫צנרות אמוניה‬ ‫ואתילן ‪ 4.7 /‬ק“מ‬ ‫סובב חיפה ‪ 20 /‬ק“מ‬

‫=‬ ‫הפחתת זיהום אוויר‬ ‫‪+‬‬ ‫צינון אוויר‬ ‫‪₪ 1,636,367‬‬ ‫בשנה‬ ‫‪“Measuring the value of trees” Ebenreck, 1988. In American Forests 94(7-8):30.‬‬ ‫*בהסתמך על דוח בדיקת כדאיות כלכלית סביבתית לפרויקט מנהרת תשתיות חוצה כרמל‬

‫‪50,000,000‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

173

HAIFA BAY

172

50,000,000

175

HAIFA BAY

174

50,000,000

177

HAIFA BAY

176

50,000,000

179

HAIFA BAY

178

50,000,000

181

HAIFA BAY

180

50,000,000

183

HAIFA BAY

182

50,000,000

185

184

₪ 50,000,000 ‫בשנה‬

HAIFA BAY

50,000,000

‫‪186‬‬

‫‪TBM‬‬

‫‪187‬‬

‫‪ 3,500‬מטר‬

‫‪ 1,000‬מטר‬

‫‪ 65,000‬מטר‬

‫החלוץ – הרצל‬

‫העצמאות ‪ -‬בר יהודה‬

‫חוצה כרמל‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪189‬‬

‫‪188‬‬

‫‪4‬‬

‫ציוד נגרר‬ ‫יותר מ ‪ 100‬מטרים של ציוד תמיכה‬ ‫נלווה נגרר אחרי המכונה ומספק‬ ‫לפועלים את השירותים הנדרשים עבור‬ ‫תפעול המכונה‪ ,‬כמו מלט‪ ,‬שומן לחלקי‬ ‫המכונה השונים‪ ,‬וחללים אנושיים כמו‬ ‫שירותים ומטבח‪ .‬כ‪ 25-‬אנשי צוות‬ ‫יעבדו במכונה בכל זמן נתון‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫טבעות בטון‬ ‫רובוט רב עוצמה שמחובר לחלקה‬ ‫האחורי של המכונה מקבל טבעות בטון‬ ‫בעובי שני מטרים ובמשקל ‪ 11‬טונות‪,‬‬ ‫ומצמיד אותן זו לזו בלחץ של ‪400‬‬ ‫אטמוספרות‪ .‬הפעולה הזו יוצרת‬ ‫מנהרה חזקה ואטומה‪ ,‬ובו בזמן דוחפת‬ ‫את דסקית הקידוח ואת המכונה כולה‬ ‫קדימה לתוך ההר‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫מסוע העפר‬ ‫לאחר שהראש העצום של המכונה‬ ‫מתחיל לחצוב לתוך ההר‪ ,‬מסוע ייעודי‬ ‫שרק הולך ומתארך מסיע לאחור את‬ ‫העפר שנחפר‪ .‬המסוע מתארך עד‬ ‫ל‪ 250-‬מטר כל עוד המכונה בתנועה‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫ראש המכונה‬ ‫למכונת הכרייה ראש כרייה מסתובב‬ ‫הכולל להבים חזקים במיוחד‪ .‬במקביל‬ ‫להתקדמות ראש הכרייה בסלע‬ ‫מתבצע פינוי של חומרי הכרייה על ידי‬ ‫מערכת הובלה ייעודית‪ .‬קוטר המנהרה‬ ‫נע בין מטר )מתבצע על ידי מיקרו‬ ‫‪ (TBM‬לכמעט ‪ 16‬מטרים‪.‬‬

‫‪TBM‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪191‬‬

‫‪190‬‬

‫חפירה והטמנה‬

‫‪TBM‬‬

‫קידוח ופיצוץ‬

‫מכונת כרייה ‪TBM‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪193‬‬

‫‪192‬‬

‫כיוו‬

‫ן‬ ‫הוצ‬

‫א‬

‫תה‬ ‫ע‬ ‫פ‬ ‫ר‬

‫כיוון‬

‫ה‬ ‫תק‬

‫דמו‬

‫‪TBM‬‬

‫תה‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫נה‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪195‬‬

‫‪194‬‬

‫כיוו‬ ‫ן‬ ‫ה‬

‫וצ‬

‫את‬ ‫ה‬ ‫עפר‬

‫כיוו‬

‫ן‬ ‫הת‬

‫קד‬

‫מות‬ ‫ה‬ ‫מכונ‬

‫ה‬

‫‪TBM‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪197‬‬

‫‪196‬‬

‫כיוו‬

‫ן‬ ‫הוצ‬

‫א‬

‫‪TBM‬‬

‫תה‬ ‫ע‬ ‫פר‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪199‬‬

‫‪198‬‬

‫כיוו‬

‫ן‬ ‫הוצ‬

‫א‬

‫‪TBM‬‬

‫תה‬ ‫ע‬ ‫פר‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪201‬‬

‫‪200‬‬

‫כיוו‬

‫ן‬ ‫הוצ‬

‫א‬

‫‪TBM‬‬

‫תה‬ ‫ע‬ ‫פר‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪203‬‬

‫‪202‬‬

‫ראש הקידוח של מנהרה ‪ 3‬בקו הרכבת המהיר לירושלים‬ ‫דקות ספורות לאחר פריצתה‬

‫‪TBM‬‬

‫צמצום פגיעה בשכבות הסלע סביב המנהרה ויצירת קירות מנהרה חלקים‬ ‫דבר המפחית באופן משמעותי את עלות הטיפול בדפנות המנהרה‪,‬‬ ‫והופך את השיטה למתאימה ביותר לשימוש באזורים עירוניים‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

205

204

Single Shield Hard Rock

60 1 ‫מ‬

‫טר‬

R = ‫ מטר‬10-15 ‫ מפעילים‬25 ‫בכל זמן נתון‬

HAIFA BAY

TBM

‫‪207‬‬

‫‪206‬‬

‫טונות העפר הרבים שהוצאו מההר‬ ‫בעת חציבת מנהרות הכרמל‪ ,‬הועברו‬ ‫לכמה אתרים‪ ,‬בהם שומש לצורך ייבוש‬ ‫ים במסגרת הקמת רציפי "מסוף‬ ‫הכרמל" בנמל חיפה‪ ,‬וסלילת כביש ‪772‬‬ ‫מצומת "דשנים" לצומת יגור‪ .‬לצורך‬ ‫הוצאת העפר מהמחלף המרכזי‪ ,‬נסלל‬ ‫כביש במרכזו של נחל גיבורים‪ ,‬שחסך‬ ‫את נסיעת המשאיות עמוסות העפר‬ ‫בכבישי חיפה‪.‬‬

‫‪TBM‬‬

‫לקוח‪ :‬שלום‬ ‫מוכר‪ :‬וברכה‬ ‫לקוח‪ :‬אני רוצה לחפור מנהרה‪ .‬אפשר לקנות‬ ‫מכונה לכריית מנהרות בבקשה?‬ ‫מוכר‪ :‬בטח! זה עולה ‪ 100‬מליון שקל‪.‬‬ ‫לקוח‪ :‬מגניב תודה!‬ ‫מוכר‪ :‬הנה העודף‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪208‬‬

‫רתרונות םברבתררח כלכלררח‬

‫‪209‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪211‬‬

‫‪210‬‬

‫יתרונות סביבתיים כלכליים‬ ‫בניית נמל המפרץ החדש בין אם יוחלט על ביצוע התכנית של‬ ‫חברת נמלי ישראל‪ ,‬או תכנית האלכסון‪ ,‬דורשת כמות עצומה של‬ ‫חול או קרקע כדי לבנות את רציף הנמל החדש והגדלת הרציף‬ ‫של נמל הכרמל ב'‪ .‬כמות העפר הצפויה מהחפירה של המערכת‬ ‫התת קרקעית אמורה לכסות על הצרכים של בניית הנמל‪ .‬מצד‬ ‫אחד נוצר חיסכון במשאבים יקרים‪ ,‬כיוון שהוצאת כמות חול כזו‬ ‫מהים הוא מהלך בלתי הפיך‪ .‬מצד שני‪ ,‬ההשקעה במערכת היא‬ ‫לטובת חברת נמלי ישראל לעתיד הקרוב והרחוק‪.‬‬

‫חוצה כרמל‬ ‫‪ 60‬מליון מטר קוב‬

‫הגדלת נמל הכרמל‬ ‫נמל המפרץ ]א‪+‬ב[‬

‫‪ 55‬מליון מטר קוב‬

‫‪ 4‬מליארד ש“ח‬ ‫הגדלת נמל הכרמל‬ ‫נמל המפרץ ]א‪+‬ב[‬

‫‪ 55‬מליון מטר קוב‬

‫‪ 4‬מליארד ש“ח‬

‫רתרונות םברבתררח כלכלררח‬

‫חוצה כרמל‬

‫חוצה כרמל‬

‫‪ 60‬מליון מטר קוב‬

‫‪ 60‬מליון מטר קוב‬

‫‪ 2‬מליארד ש“ח‬

‫חוצה כרמל‬ ‫‪ 60‬מליון מטר קוב‬

‫‪ 2‬מליארד ש“ח‬ ‫‪ 5‬מליון מטר קוב‬

‫‪ 5‬מליון מטר קוב‬

‫‪ 55‬מליון מטר קוב‬

‫סלילת כבישים‪/‬‬ ‫אתרי בנייה‪ /‬תעשייה‬

‫הגדלת נמל הכרמל‬

‫נמל המפרץ ]א‪+‬ב[‬

‫‪ 5‬מליון מטר קוב‬

‫‪ 5‬מליון מטר קוב‬

‫‪ 55‬מליון מטר קוב‬

‫סלילת כבישים‪/‬‬ ‫אתרי בנייה‪ /‬תעשייה‬

‫הגדלת נמל הכרמל‬

‫נמל המפרץ ]א‪+‬ב[‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪212‬‬

‫קותינו הקחרה םוקמב הטילשו הרקב‬

‫‪213‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪215‬‬

‫‪214‬‬

‫בקרה ושליטה‬ ‫במקום הרחקה וניתוק‬ ‫ר‬

‫דיו‬

‫ס‬ ‫ביט‬

‫חון‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 2‬אחסון רכבים‬ ‫‪ 3‬מיכל האמוניה‬ ‫‪ 4‬אחסון חומרים מסוכנים‬ ‫אחסון מכולות וסחורה‬

‫במרה וםלרנה בממוח הרחמה ונרתומ‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫קותינו הקחרה םוקמב הטילשו הרקב‬ ‫עתודה‬

‫בקרת מנהרה‬

‫עתודה‬ ‫תאורה‬ ‫רמזורים‬

‫מטרונית‬

‫מים‬

‫בקרת‬ ‫מנהרה‬

‫בקרת‬ ‫מנהרה‬

‫ביוב‬

‫עתודה‬

‫עתודה‬

‫בקרת מנהרה‬

‫תאורה‬ ‫רמזורים‬ ‫מטרונית‬

‫מים‬

‫ביוב‬

‫מרווח‬ ‫פתוח‬

‫ניקוז‬

‫ניקוז‬

‫בזק‬

‫עתודה‬

‫עתודה‬

‫בזק‬ ‫רשת הגנה‬ ‫חשמל מ‪.‬נ‪.‬‬

‫חשמל מ‪.‬נ‪.‬‬

‫חשמל מ‪.‬נ‪.‬‬

‫הוט‬

‫חשמל מ‪.‬נ‪.‬‬

‫חשמל מ‪.‬נ‪.‬‬

‫חשמל מ‪.‬נ‪.‬‬

‫חשמל מ‪.‬נ‪.‬‬

‫חשמל מ‪.‬נ‪.‬‬

‫הוט‬

‫‪216‬‬ ‫‪217‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪218‬‬

‫קותינו הקחרה םוקמב הטילשו הרקב‬

‫‪219‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪220‬‬

‫קותינו הקחרה םוקמב הטילשו הרקב‬

‫‪221‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪223‬‬

‫‪222‬‬

‫בקרה ופיקוח‬

‫חיבור בין מנהרות‬ ‫התשתית לבין‬ ‫המנהרות הלוגיסטיות‬

‫מערכת ייצור‬ ‫אחסון חומרים מסוכנים‬

‫אחסון חומרים מסוכנים‬ ‫מרכז אנרגיה‬

‫חללי אחסון‬ ‫מרכז לוגיסטי‬ ‫אחסון סחורה‬ ‫ימית ואווירית‬

‫מרכז אנרגיה‬ ‫חיבור למנהרות חורב‬ ‫ולמנהרות הכרמל‬

‫מערכת ייצור‬

‫מרכז‬ ‫מחקר‬

‫חללי שירות‬

‫הטכניון‬

‫קותינו הקחרה םוקמב הטילשו הרקב‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪224‬‬

‫במרה וםלרנה בממוח הרחמה ונרתומ‬

‫‪225‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪E‬‬

‫מנהרת התשתית חוצה כרמל‬ ‫מנהרות הכרמל‬ ‫מנהרות חורב‬ ‫מנהרות הרכבת‬ ‫הכרמלית‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬

‫מטרונית קו ‪1‬‬

‫מנהרות הנמל‬

‫מטרונית קו ‪2‬‬

‫פסי הרכבת‬

‫מטרונית קו ‪3‬‬

‫דרך משנית‬

‫דרך ראשית‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫‪3‬‬

‫‪5‬‬

‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪4‬‬

‫‪9‬‬

‫‪W‬‬

‫‪229‬‬

‫‪228‬‬

‫חוצה כרמל‬ ‫‪1‬‬

‫‪+250‬‬

‫חוצה כרמל‬

‫‪4‬‬

‫מנהרת תשתית רב מערכתית להעברת חומרים‬ ‫מסוכנים‪ .‬המנהרות ישתרעו ממפרץ חיפה באזור‬ ‫בתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימיים‪ ,‬שימשיכו‬ ‫למסוף הדלק בנמל חיפה‪ ,‬דרך הנמל‪ ,‬תחצה את‬ ‫הר הכרמל ויגיעו עד למבואות הדרומיים של חיפה‬ ‫וטירת כרמל‪.‬‬

‫מנהרת‬ ‫חורב‬ ‫‪+200‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫מנהרות הכרמל ‪2007-2010‬‬ ‫מנהרות הכרמל )כביש ‪ (23‬הן מערכת כבישי אגרה‬ ‫הסלולים בשתי מנהרות כפולות מתחת לרכס‬ ‫הכרמל בחיפה‪ .‬הן מחברות בין מחלף חיפה דרום‬ ‫בכביש ‪ 2‬לצ'ק פוסט בכניסה המזרחית לעיר‪.‬‬

‫‪+150‬‬

‫הכרמלית‬ ‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫הכרמלית ‪1956-1959‬‬ ‫הכרמלית היא כלי תחבורה ציבורי תת‪-‬קרקעי‪,‬‬ ‫היחידי בישראל‪ ,‬המחבר בין שלושה אזורים‬ ‫מרכזיים בעיר חיפה‪ :‬העיר התחתית‪ ,‬שכונת הדר‬ ‫ומרכז הכרמל‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫‪+100‬‬

‫‪5‬‬

‫מנהרות חורב‬

‫מנהרות‬ ‫הכרמל‬

‫מטרת המנהרות מתן העדפה אסטרטגית‬ ‫לתחבורה ציבורית לאורך ציר רכס הכרמל‪,‬‬ ‫השלמת רשת תחבורה ציבורית מועדפת‬ ‫המקושרת לקווי המטרונית‪ ,‬הרכבל‪ ,‬הכרמלית‬ ‫והשכונתיות ‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫מנהרות הרכבת‬ ‫כחלק מפרויקט שיקוע מסילת הרכבת לאורך‬ ‫החוף‪ ,‬מתוכננת מנהרת תחבורה עבור ‪ 4‬מסלולי‬ ‫רכבת שיעברו בתוך ההר‪ .‬המנהרה תחבר ישירות‬ ‫בין תחנת רכבת מרכז לתחנת חוף הכרמל‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫‪+50‬‬

‫מנהרות‬ ‫הרכבת‬ ‫‪0‬‬

‫‪6‬‬

‫חוצה כרמל‬

‫מערכת לוגיסטית‬ ‫מנהרות לוגיסטיות המתחברות לנמל הכרמל‪ ,‬נמל‬ ‫המפרץ העתידי ולשדה התעופה‪ .‬מטרתן איסוף‪,‬‬ ‫שינוע וסידור של הסחורה הימית והאווירית‬ ‫המתקבלת והנשלחת לחו“ל‪.‬‬

‫קותינו הקחרה םוקמב הטילשו הרקב‬

‫‪-50‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪231‬‬

‫‪230‬‬

‫‪ 1‬מנהרת התשתית חוצה כרמל‬ ‫‪ 2‬מנהרות הכרמל‬ ‫‪ 3‬הכרמלית‬ ‫‪ 4‬מנהרות חורב‬ ‫‪ 5‬מנהרות הרכבת‬ ‫‪ 6‬מערכת לוגיסטית‬ ‫‪ 7‬נמל הכרמל‬ ‫‪ 8‬נמל המפרץ‬ ‫‪ 9‬שדה התעופה‬

‫‪8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪9‬‬

‫מרכז שינוע סחורה‬ ‫משדה התעופה‬ ‫פסי הרכבת‬

‫מטרונית קו ‪1‬‬

‫‪ HUB‬מקשר עם‬ ‫שדה התעופה‬

‫במרה וםלרנה בממוח הרחמה ונרתומ‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪233‬‬

‫‪232‬‬

‫מערכת ייצור‬

‫מרכז אנרגיה‬

‫בקרה ופיקוח‬ ‫אחסון חומרים מסוכנים‬

‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬

‫בקרה ופיקוח‬

‫‪7‬‬ ‫אחסון חומרים מסוכנים‬

‫‪9‬‬

‫שינוע סחורה‬ ‫ומכולות מהנמל‬

‫‪6‬‬

‫שינוע סחורה‬ ‫ומכולות מהנמל‬ ‫גרנד קניון‬

‫מרכז שינוע סחורה‬ ‫משדה התעופה‬

‫מרכז שינוע סחורה‬ ‫משדה התעופה‬ ‫מטרונית קו ‪1‬‬

‫פסי הרכבת‬

‫‪ HUB‬מקשר עם‬ ‫שדה התעופה‬

‫במרה וםלרנה בממוח הרחמה ונרתומ‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪235‬‬

‫‪234‬‬

‫מטרונית קו ‪3‬‬ ‫מטרונית קו ‪2‬‬

‫מטרונית קו ‪2‬‬

‫מרכזית חוף הכרמל‬

‫חניה ציבורית‬ ‫ומבנה ציבור‬

‫משרדים המתחברים‬ ‫למערכת הייצור‬

‫חניה ציבורית‬

‫‪3‬‬

‫חניה ציבורית‬ ‫ומבנה ציבור‬

‫‪3‬‬

‫מרכז לוגיסטי‬

‫מרכז אנרגיה‬

‫מערכת ייצור‬ ‫מרכז מחקר‬ ‫המתחבר למת“מ‬

‫מערכת ייצור‬ ‫בקרה ופיקוח‬ ‫מרכז אנרגיה‬ ‫חניה ציבורית‬ ‫חללי שירות‬

‫בקרה ופיקוח‬ ‫אחסון חומרים מסוכנים‬

‫‪1‬‬

‫אחסון חומרים מסוכנים‬

‫שינוע סחורה‬ ‫ומכולות מהנמל‬

‫‪2‬‬

‫במרה וםלרנה בממוח הרחמה ונרתומ‬

‫גרנד קניון‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪237‬‬

‫‪236‬‬

‫חוצה כרמל‬ ‫הפרויקט מרחיב את‬ ‫גבולות התשתית מעבר‬ ‫לצינור שחוצה את הר‬ ‫הכרמל‪ .‬מתוך נקודת מבט‬ ‫שונה על ניצול החלל‬ ‫התת‪-‬קרקעי החיפאי‪,‬‬ ‫העיר מתפתחת מעל‬ ‫ומתחת לקרום הקרקע‪,‬‬ ‫התשתית הופכת לחלל‬ ‫ובכך נוצרים קשרים‬ ‫חדשים‪.‬‬

‫‪10 m‬‬ ‫‪10-50 m‬‬

‫‪200 m‬‬

‫במרה וםלרנה בממוח הרחמה ונרתומ‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪238‬‬

‫במרה וםלרנה בממוח הרחמה ונרתומ‬

‫‪239‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪241‬‬

‫‪240‬‬

‫טיפולוגיות שונות מרחיבות את‬ ‫התשתית ומרכיבות פס ייצור‬ ‫שמטרתו לחדש את הקשר בין‬ ‫התעשייה לבין העיר‪ ,‬במקום‬ ‫הרחקה וניתוק‪ ,‬התעשייה נשלטת‬ ‫והופכת לחלק בלתי נפרד מהעיר‪.‬‬

‫במרה וםלרנה בממוח הרחמה ונרתומ‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪242‬‬

‫במרה וםלרנה בממוח הרחמה ונרתומ‬

‫‪243‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪245‬‬

‫‪244‬‬

‫מגוון החללים נעים בין חללי אחסון‬ ‫לחומרים מסוכנים‪ ,‬אחסון סחורה‬ ‫ומכולות‪ ,‬מפעלים‪ ,‬מקורות אנרגיה‪,‬‬ ‫מערכות לוגיסטיים‪ ,‬חללים‬ ‫המחברים בין תשתיות‪ ,‬חללים‬ ‫ציבוריים ועוד‪.‬‬

‫במרה וםלרנה בממוח הרחמה ונרתומ‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

247

246

AFTER

HAIFA BAY

BEFORE

2095

‫‪249‬‬

‫‪248‬‬

‫מפעל‬ ‫קונבנציונאלי‬ ‫לעומת המפעל הסטדנרטי המתפרס‬ ‫על מפלס אחד‪ ,‬הטיפולוגיה החדשה‬ ‫של המפעל מנצלת את המרחב‬ ‫התלת מימדי הקיים בעיר‪ .‬שימושים‬ ‫מסויימים כמו משרדים‪ ,‬חדרי בקרה‪,‬‬ ‫וחללי שירות מתחברים לעיר‬ ‫בחלקה העליון‪ ,‬ואילו המרחב‬ ‫התחתון מכיל טיפולוגיות מגוונות‬ ‫וחופשיות המקיימות את התנאים‬ ‫האופטימליים לייצור‪ ,‬אחסון ומעבר‬ ‫של תשתיות בקנה מידה עירוני‪.‬‬

‫פס ייצור‬ ‫תלת מימדי‬

‫ארובה ”חכמה“‬

‫חלל הייצור‬

‫חללי שירות‬

‫ארובות מזהמות‬

‫מרכז מחקר‬ ‫משרדים‬ ‫אחסון חומרי גלם‬ ‫אחסון התוצרים‬

‫אחסון התוצרים‬ ‫מנהרת תשתית‬ ‫רב מערכתית‬ ‫מנהרת תחבורה‬

‫תשתיות קונבנציונאליות‬ ‫משרדים‬ ‫תשתיות על קרקעיות‬ ‫חללי שירות‬

‫‪2095‬‬

‫חלל הייצור‬ ‫חללי שירות‬

‫אחסון חומרי גלם‬ ‫חניה וחלל שירות חיצוני‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪251‬‬

‫‪250‬‬

‫מערכת ייצור‬ ‫תלת מימדי‬

‫אזור תעשייה‬ ‫קונבנציונאלי‬ ‫מערכת הייצור התלת מימדית נהנית‬ ‫מטיפולוגיות חדשות המאפשרות‬ ‫חיבורים יעילים וחכמים בין מרכיבי‬ ‫פס הייצור‪ .‬מצד אחד‪ ,‬המערכת‬ ‫פועלת על ציר התשתית המהווה‬ ‫עוגן במרחב התת‪-‬קרקעי‪ .‬ומצד‬ ‫שני‪ ,‬האפשרויות של ההתפחות‬ ‫המרחבית היא כמעט אינסופית‪.‬‬ ‫כאשר כל חלקי המערכת מוגנים‬ ‫ומבוקרים‪ ,‬שימושים משותפים כמו‬ ‫מרכז אנרגיה‪ ,‬חללי שירות‪ ,‬חללי‬ ‫אחסון וחללי תנועה לרכב ולאנשים‬ ‫מייעלים את המערכת בהיבט‬ ‫הכלכלי‪ ,‬הסביבתי והאנושי‪.‬‬

‫משרדים ומבני ציבור‬ ‫בקרה‬

‫אזור פיתוח‬

‫חללי שירות‬ ‫משרדים‬

‫מנהרת תחבורה‬

‫אחסון התוצרים‬ ‫תשתיות קונבנציונאליות‬ ‫דרכי גישה‬ ‫חללי ייצור מזהמים‬

‫מנהרת תשתית‬ ‫רב מערכתית‬ ‫חללי שירות משותפים‬

‫מעברים להולכי רגל‬ ‫חללי אחסון משותפים‬

‫מנהרת תחבורה ציבורית‬ ‫מערכת הייצור‬ ‫מרכז אנרגיה משותף‬

‫‪2095‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪253‬‬

‫‪252‬‬

‫אחסון חומ“ס‬ ‫בשטח פתוח‬ ‫אחזקת חומרים דליקים ונפיצים‬ ‫בשטחי הנמל הפתוחים מהווה סכנה‬ ‫ממשית ברדיוס של כמה עשרות‬ ‫קילומטרים‪ .‬במקרה של מיכל‬ ‫האמוניה למשל‪ ,‬האסון הצפוי הוא‬ ‫אסון בקנה מידה של כל הצפון‪.‬‬ ‫בנוסף לזיהום קרקע ומים הנגרם‬ ‫עקב שימוש בתשתית קונבנציונלית‬ ‫להעברת חומ“ס‪ .‬בפרויקט‪ ,‬מוצעת‬ ‫מערכת אחסון חומ“ס מתקדמת‪,‬‬ ‫כזאת שמגנה על החומרים ומגנה על‬ ‫העיר מסכנה אפשרית‪ .‬המערכת‬ ‫מורכבת מתשתית פריקה ישירה אל‬ ‫תוך חללי אחסון תת‪-‬קרקעיים‬ ‫ממוגנים‪ ,‬ומערכת בקרה המאפשרת‬ ‫שליטה במקרה חירום‪.‬‬

‫מערכת פריקת האוניות‬ ‫מיכל האמוניה‬

‫אחסון חומ“ס‬ ‫תת‪-‬קרקעי‬

‫אחסון חומרי גלם‬ ‫טעינת משאיות‬ ‫כביש בחומ“ס‬ ‫דרכי גישה‬ ‫אחסון דלקים‬ ‫תשתיות קונבנציונאליות‬ ‫לשינוע חומרים מסוכנים‬

‫שטחים ציבוריים‬ ‫חיבור למערכת‬ ‫התת‪-‬קרקעית‬

‫תעלות ניקוז לאיזון‬ ‫אחסון תת‪-‬קרקעי‬ ‫לחומרים מסוכנים‬

‫מרכז בקרה‬ ‫פריקה ישירה אל‬ ‫מערכת האחסון‬ ‫התת‪-‬קרקעית‬

‫תשתיות נוספות‬ ‫מנהרת תשתית‬ ‫רב מערכתית‬

‫קרקעית הנמל המזוהמת‬ ‫נפט גולמי‬ ‫*חומ“ס = חומרים מסוכנים‬

‫‪2095‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪255‬‬

‫‪254‬‬

‫אחסון חומ“ס‬ ‫בשטח פתוח‬

‫אחסון חומ“ס‬ ‫תת‪-‬קרקעי‬

‫השטח התפעולי של הנמל הוא‬ ‫בערך חמישית מעורף הנמל‪ .‬שם‬ ‫מאוחסנים עשרות אלפי מכולות‪,‬‬ ‫מכוניות חדשות‪ ,‬סחורה ימית‬ ‫ומיכלים מסוכנים‪ .‬השינוע של אותם‬ ‫חומרים ומכולות מתבצע תוך כדי‬ ‫יצירת עומס תחבורתי וזיהום אוויר‬ ‫כבד בעיר‪.‬‬

‫המערכת המוצעת בפרויקט‬ ‫מצמצמת את שטחי הנמל למינימום‬ ‫האפשרי‪ ,‬תוך כדי שימוש במערכת‬ ‫לוגיסטית המשנעת את אותה‬ ‫סחורה ומשתמשת בנפח הטמון בהר‬ ‫לטובת אחסון ויצירת מערכת שינוע‬ ‫בלתי מזהמת‪.‬המערכת הלוגיסטית‬ ‫מרכזת את הסחורה הרלוונטית‬ ‫במרכזים לוגיסטיים ציבוריים‪ ,‬כאשר‬ ‫אלה הם חלק ממבני הציבור‬ ‫החדשים בתוך ההר‪.‬‬

‫מכוניות חדשות וסחורה ימית‬ ‫דרכי גישה‬

‫עשרות אלפי מכולות‬ ‫אחסון חומ“ס‬ ‫שינוע מזהם‬ ‫באמצעות‬ ‫משאיות כביש‬ ‫*חומ“ס = חומרים מסוכנים‬

‫‪2095‬‬

‫תשתית‬ ‫קונבנציונאלית‬ ‫להעברת חומ“ס‬

‫צמצום שטחי הנמל‬ ‫לטובת העיר‬

‫שטחים ציבוריים‬ ‫מערכת שינוע‬ ‫מכולות תת‪-‬קרקעית‬ ‫חדר בקרה‬ ‫אחסון תת‪-‬קרקעי של‬ ‫מכולות וסחורה ימית‬

‫מנהרת תחבורה‬ ‫במסגרת פרויקט‬ ‫שיקוע הרכבת‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

257

256

Things to Come Movie - 1936 :‫תמונת בסיס‬

HAIFA BAY

2095

02

MIXED USES BUILT/NOT SCALE

LAYERED CITY New York Francisco Mujica

Mujica’s research into the history of the skyscraper visions a super grid in which the buildings are set-out.

04 SYDNEY OPERA HOUSE CAR PARK Sydney, Australia

The underground car park for Sydney Opera House is unique in shape and size. It is the first helical underground parking station and claims to be possibly the widest shallow-cover rock cavern in the world.

With a capacity for 1,100 cars, it is designed as a huge doughnut-shaped cavern, with a span of up to 19m, an outer radius of 75m, and a 12 story high, free-standing double-helix internal concrete ramp structure that operates on a one-way only traffic flow. Cars travel down the ramp to park diagonally into the parking space and continue going down to exit on the double helix up ramp. Cross passages through the centre core of the doughnut provide a cross cut to the exit ramp rather than having to travel the full 12 stories to the bottom to link with the reverse helix ramp.

CLUSTER CITY Plug-in City Archigram

1959

1929

06

Peter Cook’s proposal is a network of configurable clusters and replaceable units supplementing the city. Plug-In City, Taking the premise of Yona Freidman’s Ville Spatiale (1958) to a Pop Art conclusion, the project consisted of a megastructure of adaptable, diagrid space-frames that facilitated zoning whilst promoting endless reconfiguration via the cranes at the top of each structure. Communication pipes connected the different zones to one another, with a monorail system to connect existing cities and a hovercraft route way running parallel. Part of the technological flexibility and optimism of the proposal was the inclusion of removable roads, railways and public spaces, which could be sheltered by pneumatic roofs in bad weather.

1963

1964

1940

05 CITY INTERCHANGE Warren Chalk & Ron

1992

Like a vast hub, City Interchange is a plan for a megastructure consisting of a central node with transportation conduits that radiate out in every direction, above and below ground. The interchange provides access to rapid transportation and communication to remote population centers. Long distance and inter-regional rapid transit using "linear induction motor propelled" trains connect outlying regions. City Interchange would contain facilities for aircraft and hovercraft while slower methods of transportation such as subways, busses, cars, and pedestrian conduits operate on lower levels. The structure itself serves as a mega-transmitter of information: its towers are communication and broadcasting beacons as well as facilities for transport control. Resembling a vital organ with its networks of arteries, City Interchange anticipates Archigram's "belief in the city as a unique organism," expressed by the later project Living City.

08 STORM SEWER SYSTEM Saitama, Japan

To avoid floodings on typhoon season, the city of Saitama in Japan features an impressive storm sewer system. Its construction started in 1992, and its composed by giant concrete silos (65m tall, 32m wide) connected by 6.4km of underground tunnels 50m below the surface. It also has a giant tank: 25.4m tall, 177m long and 78 wide, with 59 concrete columns.

MANUFACTURING TRANSPORTATION STORAGE INFRASTRUCTURE PUBLIC COMMERCE HOUSING

1863

03 GERMAN MILITARY UNDERGROUND HOSPITAL Guernsey, Germany

Guernsey's World War 2 German Military Underground Hospital is the largest World War 2 tunnel complex in Guernsey.

Construction of the Underground Hospital started in the winter of 1940, the first winter of the German Occupation of the Channel Islands. It has a floor area of 75,000 square feet and used some 15,000 tons of concrete and was never finished. It was made to accomodate 500 patients under normal conditions and double that in an emergency.

1969

01 TUBE - TRANSPORT FOR LONDON London, England

The London Underground is a public rapid transit system serving a large part of Greater London and parts of the home counties of Buckinghamshire, Hertfordshire and Essex. The system serves 270 stations and has 402 kilometres (250 mi) of track, 52% of which is above ground. The network is considered the oldest rapid transit system, incorporating the world's first underground railway, the Metropolitan Railway, which opened in 1863 and is now part of the Circle, Hammersmith & City and Metropolitan lines; and the first line to operate underground electric traction trains, the City & South London Railway in 1890, now part of the Northern line.

07 UNDERGROUND CITY Oscar Newman

The architect and spatial planner Oscar Newman’s spatial defence theory proposed utilising nuclear warheads to clear massive underground space for the city in its theoretical extremity, ironically to protect Manhattan from nuclear attack.

Newman presents an underground honeycomb layer of function which mimics the layers of the upper city. Newman’s city projection resonates with nuclear disarmament a protest that repeats in Stanley Kubrick’s Dr Strangelove (Kubrick, 1964).

Newman’s work focused more on community planning. He proposed environmental design strategies for safer neighbourhoods. The theory followed that crime prevention could be minimised if individuals have a stake in their communities, this could be achived through closed streets, residents policing and other design and planning modes.

2095 HAIFA BAY

258 259

260 261

ASIAN CITY OF TOMORROW Bruce Mau, Rem

10

Such layering of city form traces rationalised city planning principles and utopian modes of city organisation, with Howard (1902) the Garden cities is a zoned horizontal space, in OMA such zoning appears vertically, like Henard (1908), Hood (1950) Rudolph (1972), such a strong early modernist city narrative reforms into dystopian models of future cities partly informed through rising critique of the socialites of the city developed by Jane Jacobs (1961).

14 PASONA O2: URBAN UNDERGROUND FARMING Tokyo, Japan

CargoCap is the 5th transportation alternative to roads, rails, water and air to transport goods fully automated through underground transport pipeline systems in congested urban areas rapidly, economically, reliably and eco-friendly. Fully automated transport vehicles, the so-called Caps, travel in underground pipelines with a diameter of only 2.00 metres, loaded with two euro-pallets each. For direct connection, the cargo will be delivered directly to the recipient, or to the immediate vicinity of a station by means of connection logistics with delivery vehicles. Only these stations provide connection to the surface. They may be located either right in the city centres near huge stores, or immediately at the assembly line of a factory.

2007

1995

2006

2010

ALICE CITY Tokyo, Japan

12

Alice City is an underground city that the Taisei Corporation has proposed to build in Tokyo, Japan, as building underground costs less in the now highly built-up Tokyo. The plan proposes that many industrial facilities would be better suited to having subterranean equivalents e.g. warehouses, railroads, and certain manufacturing facilities. If built, it will also contain commercial and residential spaces, which will be serviced by dedicated power and waste recycling facilities.

15 AMFORA City under the City in

AMFORA (Alternative MultiFunctionele Ondergrondse Ruimte Amsterdam - Alternative Multifunctional Underground Space Amsterdam) solves the space and traffic problems of Amsterdam: almost 50 km of tunnels will be built underneath the canals in the town centre. They will accommodate extended parking space, sport and leisure facilities like cinemas and others.

1998

LARGE HADRON COLLIDER (LHC) Cern, Switzerland

11

The Large Hadron Collider (LHC) is the world's largest and most powerful particle collider, the largest and most complex experimental facility ever built, and the largest single machine in the world.[1] It was built by the European Organization for Nuclear Research (CERN) between 1998 and 2008 in collaboration with over 10,000 scientists and engineers from over 100 countries, as well as hundreds of universities and laboratories. It lies in a tunnel 27 kilometres in circumference, as deep as 175 metres beneath the Franco-Swiss border near Geneva, Switzerland.

2012

1994

2006

09 GJOVIK OLYMPIC CAVERN HALL Lillehammer, Norway Moe-Levorsen

Gjøvik Olympic Cavern Hall is an ice hockey rink located within a mountain hall in Gjøvik, Norway. With a capacity for 5,500 spectators, the hall also features a 25-meter swimming pool and telecommunications installations. Opened in 1993 and costing 134.6 million Norwegian krone (NOK), it was built for the 1994 Winter Olympics, where it hosted 16 ice hockey matches. It is the home of Gjøvik Hockey, has hosted the 1995 World Short Track Speed Skating Championships and is also used as an event venue. The structure is the world's largest cavern hall for public use.

13 CARGOCAP Guernsey, Germany

CargoCap is the 5th transportation alternative to roads, rails, water and air to transport goods fully automated through underground transport pipeline systems in congested urban areas rapidly, economically, reliably and eco-friendly. Fully automated transport vehicles, the so-called Caps, travel in underground pipelines with a diameter of only 2.00 metres, loaded with two euro-pallets each. For direct connection, the cargo will be delivered directly to the recipient, or to the immediate vicinity of a station by means of connection logistics with delivery vehicles. Only these stations provide connection to the surface. They may be located either right in the city centres near huge stores, or immediately at the assembly line of a factory.

16 UNDERGROUND OIL STORAGE Scandinavia

The storage of crude oil and its products in underground rock caverns below the water table has been an established practice in Scandinavia for many years. The discovery of oil and gas fields in various locations has created a need for storage facilities and the technique of underground storage now always merits seriuos consideration with its security and enviromental advantages.

2095 HAIFA BAY

‫‪263‬‬

‫‪262‬‬

‫מאז ועד היום‬ ‫לאחר שהתגלה ב‪ 1927-‬שדה נפט גדול בצפון עיראק החלו‬ ‫לתכנן את חיבורו בצינור לנמל בים התיכון‪ .‬חיפה נבחרה כנמל‬ ‫מוצא לצינור הנפט בגלל מספר גורמים‪ ,‬בהם‪:‬‬ ‫‪ .1‬רציפות השלטון הבריטי מעיראק עד חיפה‬ ‫‪ .2‬בחיפה כבר היה תכנון ותשתיות להקמת נמל חדש‬ ‫‪ .3‬מפרץ חיפה התאים לעגינת מכליות נפט‪ ,‬והיו לחופיו שטחים‬ ‫פנויים גדולים‪ ,‬ומסילת ברזל שהייתה קיימת עד ירדן‪.‬‬ ‫כאשר הושלמה בניית צינור הנפט ב‪ 1934-‬החלה חברת הנפט‬ ‫העיראקית במגעים עם הממשלה הבריטית להקמת בתי זיקוק‬ ‫לחופי מפרץ חיפה‪ .‬בתי הזיקוק הוקמו בעידוד השלטונות‬ ‫המנדט הבריטי במפרץ חיפה בשנת ‪ ,1938‬כחלק מהערכותם‬ ‫לקראת מלחמה עתידית‪ .‬בתי הזיקוק מוקמו על גדות נחל‬ ‫קישון משלוש סיבות‪:‬‬ ‫‪ .1‬החל מ‪ 1934-‬הגיע לשם הדלק בצינור הנפט כירכוכ‪-‬חיפה‪.‬‬ ‫‪ .2‬באזור הקישון היה ניתן לשאוב מים לקירור מתקני הזיקוק‪.‬‬ ‫‪ .3‬זה היה מתחם שממנו היה אפשר לתכנן גישה נוחה הן‬ ‫בתחבורה והן בהולכה בצנרת לנמל חיפה‪.‬‬ ‫כבר ב‪ 1939‬החלו בתי הזיקוק לספק מזוט לאניות שעגנו בנמל‬ ‫חיפה‪ .‬במהלך מלחמת העולם השנייה סיפקו בתי הזיקוק‬ ‫תזקיקי נפט ושמנים תעשייתיים לצבא ולצי הבריטיים וכן‬ ‫לצבא האמריקאי שפעל בצפון אפריקה‪ .‬בתום המלחמה החל‬ ‫מ‪ 1947-‬החלו בתי הזיקוק לפעול בתפוקה מלאה‪ ,‬והבריטים‬ ‫תכננו את הרחבת המפעל והנחת צינור נפט חדש לעיראק‪,‬‬ ‫אך עם החלטת החלוקה בנובמבר ‪ 1947‬הופסקו כל עבודות‬ ‫הפיתוח‪.‬‬

‫הפתיע ושימח מאד את דוד בן‪-‬גוריון‪ .‬במאי ‪ 1948‬חזרו הבריטים‬ ‫למפעל בליווי צבא ואוניות קרב ורוקנו את הנפט מהמכלים‪.‬‬ ‫ממשלת ישראל‪ ,‬שהייתה זקוקה לנפט‪ ,‬לצורכי הצבא וכדלק‬ ‫למכוניות‪ ,‬החליטה להפעיל את בתי הזיקוק מבלי לקבל את‬ ‫אישורה המפורש של ההנהלה הבריטית (בעקבות הבנה‬ ‫בין מועצת פועלי חיפה לבין ג'ון הופקינס‪ ,‬מנהל כוח האדם‪,‬‬ ‫כמייצג ההנהלה‪ ,‬כי הבריטים יתנו למועצת פועלי חיפה כנציגת‬ ‫המוסדות היהודים לנהל את המפעל‪ ,‬לשמור עליו ולהחזירו‬ ‫לבריטים כשיוכלו לשוב לישראל)‪ .‬עובדי בתי זיקוק גילו כי ניתן‬ ‫להוציא מהמכלים ומצינורות הנפט כמויות גדולות של דלק על‬ ‫ידי הצפתם במים‪ ,‬וכך התקיימה מדינת ישראל מספר חודשים‬ ‫על דלק זה‪ ,‬ולא קרסה מחוסר אנרגיה‪.‬‬ ‫במהלך שנת ‪ 1949‬חזרו המנהלים הבריטיים‪ ,‬אולם בתי הזיקוק היו‬ ‫מושבתים היות שלא זרם נפט בצינור‪ .‬רק בסוף אותה שנה החלו‬ ‫להגיע מכליות נפט גולמי ממקורות אחרים ורחוקים לנמל חיפה‪.‬‬ ‫לאורך כל התקופה הזו‪ ,‬ניתן לראות את חשיבות ומרכזיות האזור‬ ‫עבוד חיפה ועבור ישראל‪ ,‬כאשר הנפט שיחק תפקיד ראשי‬ ‫בחלק גדול מן ההחלטות‪ .‬בתי הזיקוק והנמל פעלו ביחד מאז‬ ‫הקמתם‪ ,‬והיוו מקור אנרגיה לאומי‪.‬‬ ‫ניתן לסווג את היחס בין אזור המפרץ לחיפה בצורתו היום‪,‬‬ ‫למודל "המיזוג" כיוון שהתשתיות נכנסות לתוך האזור ומאפשרות‬ ‫במידה מסויימת גישה לחלק מהתעשייה‪ .‬אך עדיין צריך לזכור‬ ‫שהכוונה הראשונה של תכנון מפרץ חיפה וחיפה כעיר‪ ,‬לא‬ ‫היה מיזוג של תעשייה ועיר אלא להפך‪ .‬עם השנים העיר גדלה‬ ‫והתקרבה לתעשייה‪ ,‬והתעשייה עצרה אותה בנקודת זמן ומרחב‬ ‫מסויימת‪ .‬כרגע ניתן להגיד שזה חיבור מאולץ לעומת ערים‬ ‫שתוכננו במחשבה על אזור תעשייה באמצע העיר‪.‬‬

‫במקביל ליציאת הבריטים מהארץ הם הורו לחברת האנרגיה‬ ‫של להפסיק הזרמת נפט גולמי בצינור הנפט מעיראק‪ .‬במהלך‬ ‫החודשים הראשונים של שנת ‪ 1948‬פעלו בתי הזיקוק ובהם‬ ‫עבדו פועלים ערביים וגם יהודים‪ .‬ההנהלה הבריטית צפתה‬ ‫ניצחון צבאי לכוחות הערביים‪ ,‬ולכן‪ ,‬כאשר פרצה שביתה‬ ‫של הפועלים הערבים במפעל באפריל ‪ ,1948‬עזבו המנהלים‬ ‫הבריטיים את המפעל ואת הארץ והפקידו את בתי הזיקוק בידי‬ ‫העובדים היהודיים‪ .‬במקביל כבשו כוחות ההגנה והפלמ"ח את‬ ‫חיפה והודיעו לדוד בן‪-‬גוריון כי גם בתי זיקוק בידם‪ .‬מהלך זה‬

‫‪2095‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

265

HAIFA BAY

264

2095

267

HAIFA BAY

266

2095

269

268

‫אנשים‬ .‫מודעות תושבי חיפה לסכנה היא מינימלית ביחס לסכנה עצמה‬ ‫ ניתן להתייחס לשלושה אפקטים‬,‫במונחים של פסיכולגיה‬ :‫רלוונטיים‬

The Levee Effect - ‫אפקט הסכר‬

Crisis Effect - ‫אפקט המשבר‬

The levee effect pertains to the fact that soon after the measures taken to deal with the disaster, protective zones are demarked and people are positioned around these areas. For instance, levee are built to protect flood water in the river so as to prevent water from entering the populated areas. People are prone to thinking that the levee is going to protect them from floods. However, levee is built on projected figures that often go wrong.

The crisis effect pertains to the fact that perception of hazard is greatest immediately during and following its occurence. However, the intensity of the effect is substantially reduced between disasters. For example, During severe drought several stringent measures are immediately taken to conserve water and to devise strategies of water harvesting. Effort to conserve water is not taken serioudly between droughts and limited attention is given to limit population in areas that are drought prone. The same phenomena holds true for other hazards like floods, earthquakes.

The Adaptation Effect - ‫אפקט‬ ‫ההסתגלות‬ The adaptation effect pertains to the fact that when disasters are frequent people get used to their effect and live amidst disasters. For instance, in earthquake-prone areas in India as well as in other countries people display high level of adaptation so much so that it no longer frightens the inhabitants living therein.

People generally discount the possibilities that the earthquake might victimize them or their families.

Environmental Psychology, Dinesh Nagar, 2006

HAIFA BAY

2095

‫‪271‬‬

‫‪270‬‬

‫כמו שראינו קודם‪ ,‬אפקט המשבר נוגע לעובדה שהתפיסה של‬ ‫מפגע היא הגדולה ביותר מייד ובמופע של אסון‪ .‬עם זאת‪ ,‬עוצמת‬ ‫ההשפעה פוחתת באופן משמעותי בין אסונות‪ .‬בהתאם לכך‪,‬‬ ‫זמן קצר לאחר נקיטת הצעדים כדי להתמודד עם האסון‪ ,‬אזורי‬ ‫המגן מסומנים ואנשים מוצבים סביב האזורים אלה‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬ ‫אפקט ההסתגלות נוגע לעובדה שכאשר אסונות תכופים אנשים‬ ‫נוטים להתרגל להשפעתם ולחיות בתוך אסונות‪.‬‬

‫פארק התעשייה מת"מ‪ ,‬כאשר מדובר בתכניות להגדלת הפארק‬ ‫והוספת יחידת מחקר למדעי הטבע‪ ,‬בצורה כזו תתאפשר‬ ‫גישה וקשר ישיר בין הפיתוח לבין הייצור‪ .‬קשר העומד במהות‬ ‫התאוריות התומכות בהחזרת הייצור אל הערים‪.‬‬

‫בהקשר למפרץ חיפה‪ ,‬אם ניקח למשל את הדוגמא של המאבק‬ ‫בהרחקת מיכל האומניה‪ ,‬נראה כי המודעות עלתה בזמן מלחמת‬ ‫לבנון השנייה ב‪ ,2006-‬עקב כל מני פרסומים של תנועות כמו‬ ‫צלול שהדגישו את העובדה שהמיכל עלול להתפוצץ בכל רגע‬ ‫נתון‪ ,‬וכמות האנשים שייפגעו‪ .‬הדבר כמובן גרם ללחץ ופאניקה‪,‬‬ ‫הן על הרשויות והן על ציבור התושבים‪ .‬אותו לחץ‪ ,‬פג בתום‬ ‫המלחמה בזמן קצר‪ ,‬ומי שנשאר במאבק הציבורי זה אותם‬ ‫אנשים שהתחילו אותו‪.‬‬ ‫מעבר למודעות הסביבתית שמתפתחת אצל כל תושב ברמה‬ ‫אחרת מסיבות שונות‪ ,‬למיקום ולנראות של מיכל האמוניה למשל‪,‬‬ ‫ישנה השפעה גדולה‪ .‬המיכל נמצא במקום מרוחק‪ ,‬שכמעט אין‬ ‫דרך לעבור לידו או להיחשף אליו אלא אם אתה עובד באזור‪.‬‬ ‫לעומת בתי הזיקוק למשל‪ ,‬שכל פעם שיש להבה קצת יותר‬ ‫גדולה‪ ,‬הפייסבוק מוצף בפוסטים לגבי העניין‪ ,‬אנשים נלחצים‬ ‫קצת ונרגעים‪ ,‬וכמובן הכל חוזר חלילה‪.‬‬ ‫אחת הנקודות החשובות ביותר בדפוסי היחסים בין עיר‬ ‫לתעשייה‪ ,‬הוא מידת החשיפה לתעשייה עצמה מצד התושבים‪,‬‬ ‫ומידת המעורבות בתהליך הייצור‪ .‬במקרה של מפרץ חיפה‪,‬‬ ‫מדובר לא רק בתעשייה כבדה ובתי זיקוק אלא גם באחסון של‬ ‫חומרים מסוכנים בצורה של מיכלים‪ ,‬שלכאורה לא ניתן להעריך‬ ‫את מידת הסכנה‪ .‬ישנם מיכלים ריקים מתקופת המנדט הבריטי‬ ‫לצד מיכלים חדשים יותר ומלאים בחומרי גלם או תוצרים‪.‬‬ ‫עצם העובדה שחלק גדול מהתעשייה והאחסון של אותם חומרים‬ ‫מסכונים נכנס לתוך ההר‪ ,‬עלול לכאורה להעלות תחושות של‬ ‫הדחקה‪ ,‬מה שמגביר את האפקטים שהוזכרו לעיל‪ .‬התכנון‬ ‫מתייחס לנקודת חשובה זו‪ ,‬ומדגיש את חשיבות חשיפת תהליך‬ ‫הייצור לעיר בצורות שונות‪" .‬החשיפה" היא לא רק פיסית‪ ,‬אלא‬ ‫גם תפיסתית‪ .‬מנקודות רלוונטיות בעיר ניתן להיכנס אל תוך‬ ‫חלקים נבחרים של המערכת התת קרקעית‪ ,‬כמו כן ישנם נקודות‬ ‫חיבור ישירות למערכות עירוניות המתנהלות מעל פני הקרקע‬ ‫וקשורות למערכת הכוללת‪ .‬למשל‪ ,‬מכון המחקר הממשיך את‬

‫‪2095‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪2095‬‬

‫מאי‬

‫יוני‬

‫יולי‬

‫סגן שר הפנים‪ ,‬חה"כ ירון‬ ‫מזוז "מיכל האמוניה‬ ‫עומד כגרזן מעל תושבי‬ ‫חיפה‬

‫‪2015‬‬

‫אפריל‬

‫התוכנית‪ :‬עוד מכלים‬ ‫מסוכנים במפרץ חיפה‬ ‫מיכלים מסוכנים נוספים‬ ‫במפרץ חיפה?‬

‫מאבק במפרץ‪:‬‬ ‫בתי הזיקוק‬ ‫פינו עם מנוף‬ ‫משאית של‬ ‫העירייה‬

‫המשרד להגנת‬ ‫הסביבה‪" :‬נמליץ על‬ ‫חיפה כאזור‬ ‫מוכה זיהום"‬

‫אז משרד‬ ‫הבריאות סוף‪-‬סוף‬ ‫מכיר בקשר שבין‬ ‫הזיהום במפרץ חיפה‬ ‫לתחלואה של תושביו –‬ ‫אז איך זה שבמקביל‬ ‫המדינה מאשרת לשלש‬ ‫את שטח בתי הזיקוק‬ ‫בעיר? "המפצח" בודק‪.‬‬

‫המשרד להגנת‬ ‫הסביבה ימליץ‪:‬‬ ‫מפרץ חיפה ‪-‬‬ ‫אזור מוכה‬ ‫זיהום‬

‫תושבי חיפה‬ ‫שוקלים תביעה‬ ‫ייצוגית‪" :‬חיים‬ ‫בעמק הסרטן"‬

‫המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬ ‫"נמליץ להכריז על מפרץ‬ ‫חיפה כאזור מוכה זיהום‬ ‫אוויר"‬

‫עיריית חיפה זה מה‬ ‫שאנחנו חושבים!‬

‫"לא סופרים את‬ ‫חיפה"‪ .‬שיעור הילדים‬ ‫חולי הסרטן באזור כפול‬ ‫מבשאר הארץ‬

‫משרד הבריאות‬ ‫מודה‪%05 :‬‬ ‫ממקרי הסרטן‬ ‫של ילדים‬ ‫בחיפה קשורים‬ ‫לזיהום האוויר‬ ‫בעיר‬

‫משרד הבריאות‪ :‬חצי‬ ‫ממקרי הסרטן של‬ ‫ילדים באזור חיפה‬ ‫נובעים מזיהום‬ ‫אוויר‬

‫משרד הבריאות מעריך‪:‬‬ ‫‪ %16‬מחולי הסרטן באזור‬ ‫חיפה במשך עשור ‪ -‬בשל‬ ‫זיהום אוויר‬

‫השבת תחנת‬ ‫הכוח בחיפה‬ ‫לפעילות ופליטות‬ ‫עשן ‪ -‬הודעת אגד ערים‬

‫נמל חיפה זכה בתחרות‬ ‫נמלים עולמים‬

‫בפעם השנייה בתוך חצי‬ ‫שנה‪ :‬דליפת אמוניה‬ ‫במפעל "הוד חפר"‬ ‫הסכסוך בין כיל לחיפה‬ ‫כימיקלים עולה מדרגה‬

‫ערר "קרקעות הצפון" –‬ ‫מדוע לא מכינים תרחישי‬ ‫פגיעה ישירה לתכנית?‬

‫משרד‬ ‫הבריאות‪ :‬יש‬ ‫קשר סיבתי‬ ‫בין זיהום‬ ‫האוויר‬ ‫לתחלואה‬ ‫במפרץ‬

‫מלחמות האנרגיה‪:‬‬ ‫מחירי הנפט הצונחים‬ ‫מטלטלים את המזרח‬ ‫התיכון‬

‫מבקר המדינה נדרש‬ ‫לבדוק את התנהלותו‬ ‫של יהב בנושא זיהום‬ ‫האוויר‬ ‫שוב הורגשו ריחות‬ ‫חריפים באוויר‬ ‫לזיהום האוויר עלולות‬ ‫להיות השלכות על שוק‬ ‫הנדל"ן‬

‫ילדה מחיפה‬ ‫שחלתה בסרטן‬ ‫תובעת את‬ ‫המדינה בגלל‬ ‫זיהום האוויר‬

‫הפרסומים על הזיהום‬ ‫מחלחלים‪ %24 :‬נרתעים‬ ‫מקניית דירה בחיפה‬ ‫ראש עיריית קרית ים‪:‬‬ ‫"בעיריית חיפה נהנים‬ ‫מסכנה מתמשכת"‬ ‫התוכנית למלחמה‬ ‫בזיהום בחיפה שנשארה‬ ‫על הנייר‬

‫תכנית‬ ‫קרקעות‬ ‫הצפון‪:‬‬ ‫ועדת‬ ‫ערר‬ ‫שלשית‬

‫כ‪ 1800-‬איש‬ ‫הפגינו נגד זיהום‬ ‫האוויר‬ ‫התעלמות מזיהום‬ ‫האוויר תוביל לעוד‬ ‫אלמנות ויתומים‬ ‫יהב לנתניהו‪ :‬להקים‬ ‫ועדת בדיקה‬ ‫ציבורית בנושא‬ ‫הסרטן‬ ‫עלייה‬ ‫במספר‬ ‫הילדים חולי‬ ‫הסרטן‬ ‫דוח מבקר‬ ‫המדינה‬ ‫חושף כשלים‬ ‫רבים של‬ ‫המשרד להגנת‬ ‫הסביבה‬ ‫המשרד להגנת‬ ‫הסביבה הודיע לדור‬ ‫כימיקלים על כוונתו‬ ‫להטיל ‪ 8.1‬מיליון ש"ח‬ ‫עיצומים כספיים על‬ ‫החברה‬

‫עלייה במספר‬ ‫הילדים חולי‬ ‫הסרטן בצפון‬

‫סביבה‬ ‫מאתגרת‬

‫דו"ח המבקר‪ :‬המשרד‬ ‫להגנת הסביבה אינו‬ ‫אוכף כראוי תקנות זיהום‬ ‫ממפעלים‬ ‫התוכנית להקמת נמל‬ ‫ימי בבאר שבע‬ ‫המבקר‪ :‬כשלים חמורים‬ ‫בפיקוח על מפעלים‬ ‫מזהמים‬

‫משמר‬ ‫המפרץ‪ :‬רוית‬ ‫ואליס‪ ,‬פעילות‬ ‫נגד הזיהום‬ ‫בחיפה‪ ,‬נלחמות על‬ ‫אוויר לנשימה‬ ‫מה קורה מעבר‬ ‫לשערי מפעלי‬ ‫התעשייה‬ ‫המזהמים‬ ‫במפרץ חיפה?‬ ‫הוקם פורום‬ ‫חברי‬ ‫מועצות‬ ‫יישובי עוטף‬ ‫המפרץ כדי‬ ‫להילחם‬ ‫בזיהום‬ ‫האוויר‬ ‫המשרד להגנת‬ ‫הסביבה‪ :‬הזיהום‬ ‫בחיפה אינו גבוה‬ ‫מבשאר הארץ‬ ‫גיבורים חולים וגדי‬ ‫וילצ'רסקי ‪-‬‬ ‫ההפגנה בקריית‬ ‫חיים‬

‫תרחיש האימים של‬ ‫הצפון‪ :‬חיזבאללה יפגע‬ ‫במיכלי האמוניה‬ ‫אוויר מזוהם וסיכון‬ ‫לסוכרת‬

‫חילופי האשמות בין‬ ‫המנכל ויו"ר הנמל‬ ‫רמת התחלואה בקרב‬ ‫נשים בחיפה מן‬ ‫הגבוהות בארץ‬ ‫החלה בניית מרכזית‬ ‫המפרץ החדשה‬

‫מחלות שנגרמו כתוצאה‬ ‫מזיהום אוויר‪ :‬את מי‬ ‫תובעים?‬

‫הפגנה‪ -‬תושבי‬ ‫מפרץ חיפה‬ ‫מכריזים‪:‬‬ ‫אנחנו אזור‬ ‫מוכה זיהום‬

‫זיהום ותחלואה במרחב‬ ‫חיפה ‪ -‬יש מי שעדיין‬ ‫מכחישים‬

‫גובשה‬ ‫התוכנית‬ ‫לצמצום זיהום‬ ‫במפרץ חיפה‬

‫בקשה לייצוגית על‪-‬סך‬ ‫‪ 41‬מיליארד ש"ח נגד‬ ‫מפעלים מזהמים‬

‫תלמידי דגניה‪" :‬אנחנו‬ ‫לא רוצים למות מסרטן"‬

‫ייצוגית בכ‪ 41-‬מיליארד‬ ‫שקל נגד המפעלים‬ ‫המזהמים במפרץ חיפה‬ ‫השר להגנת הסביבה‪:‬‬ ‫אנו פועלים לסגירת‬ ‫מיכל האמוניה בחיפה‬ ‫תושבי חיפה לא מוכנים‬ ‫להיחנק בשקט‬ ‫קיץ מפלסטיק‪ :‬איך נמנע‬ ‫זיהום חופים‬

‫השר גבאי‪" :‬מיכל‬ ‫האמוניה בחיפה ייסגר‬ ‫תוך ‪ 3‬שנים"‬ ‫השר להגנת הסביבה‪:‬‬ ‫מיכל האמוניה בחיפה‬ ‫ייסגר‬

‫תושבי חיפה נגד‬ ‫התעשייה המזהמת‬ ‫במפרץ חיפה‬ ‫התקשורת חוזרת‬ ‫לשתוק‬ ‫המשרד להגנת הסביבה‬ ‫צריך לאכוף את החוק‬

‫מחאת הורים וילדים נגד‬ ‫הרחבת התעשייה‬ ‫המזהמת במפרץ חיפה‬

‫בחיפה חוששים‬ ‫מהתרחבות הזיהום‪:‬‬ ‫"הכרזת מלחמה על‬ ‫התושבים"‬ ‫חיפה‪ :‬כ‪ 300-‬בני אדם‬ ‫הפגינו בעקבות זיהום‬ ‫האוויר בעיר‬ ‫מאות מפגינים בנווה שאנן‬ ‫כנגד זיהום והרחבת‬ ‫המפעלים במפרץ חיפה‬

‫מוצרי הדלק‬ ‫של בזן יוצאים‬ ‫לחו"ל‪ ,‬הזיהום‬ ‫נשאר בחיפה‬

‫רמת התחלואה בקרב‬ ‫נשים בארץ ‪ -‬מהגבוהות‬ ‫בארץ‬

‫לראשונה‪:‬‬ ‫ארגון‬ ‫סביבתי‬ ‫תבע מפעל‬ ‫מזהם‬

‫בתי זיקוק‬ ‫משכו את‬ ‫הערר‬ ‫שהגישו על‬ ‫היקף‬ ‫הפליטות‬

‫החברה הקנדית‬ ‫שהחלה בניקיון הקישון‪:‬‬ ‫הרשויות בישראל‬ ‫השתלטו על ציוד שלנו‬ ‫וסילקו אותנו מהאתר‬

‫המשרד‬ ‫להגנת‬ ‫הסביבה‬ ‫הגיש כתב‬ ‫אישום‬ ‫נגד בתי‬ ‫זיקוק‬

‫הכירו את האנשים‬ ‫שנלחמים על איכות‬ ‫האוויר שאתם נושמים‬

‫כתבי אישום נגד בז"ן‪:‬‬ ‫זיהום אוויר ו‪ 28,000-‬טון‬ ‫פסולת מסוכנת‬ ‫משחק איראני‬ ‫לסמארטפון‪" :‬להשמיד‬ ‫את חיפה"‬

‫מחשש לדליפת חומר‬ ‫מסוכן‪ :‬נסגרו תחנות‬ ‫הרכבת בנהריה ובעכו‬

‫לא רק זיהום –‬ ‫תושבי מפרץ‬ ‫חיפה נאבקים‬ ‫בהקמת חוות‬ ‫גז בסמוך לבתי‬ ‫הזיקוק‬

‫עיריית חיפה הגישה‬ ‫בג"צ הבוקר נגד‬ ‫העתקת שדה התעופה‬ ‫מהרצליה לחיפה‪ .‬יהב‪:‬‬ ‫"זו אטימות מצד‬ ‫המדינה"‬

‫תכנית החירום‬ ‫לצמצום הזיהום‬ ‫במפרץ חיפה‪:‬‬ ‫עידוד השימוש בגז‬ ‫טבעי והוצאת מיכל‬ ‫האמוניההוצגו עיקרי‬ ‫תכנית החירום‬ ‫לצמצום הזיהום‬ ‫במפרץ חיפה‬ ‫יהב הודה לשר‬ ‫להגנת הסביבה‬ ‫על מחויבותו‬ ‫לקדם פינוי חוות‬ ‫מכלי הדלק‬ ‫בקריית חיים‬ ‫"חיפה ירוקה"?‬ ‫התכנית‬ ‫הממשלתית‬ ‫מתעלמת‬ ‫מהמאבקים‬ ‫הסביבתיים‬ ‫הנתון על ‪ 70%‬ירידה‬ ‫בזיהום האוויר אינו‬ ‫נכון‬ ‫יהב לשר להגנת‬ ‫הסביבה‪'' :‬מודה‬ ‫לך על המחויבות‬ ‫והנחישות''‬ ‫‪ 4‬מתוך ‪ 9‬ילדים חולי‬ ‫הסרטן ‪ -‬הם חיפאים‬ ‫האחריות לטיפול‬ ‫בנושאי איכות הסביבה‬ ‫היא גם של הרשות‬ ‫המקומית‬

‫‪ 51%‬מההכנסות‬ ‫של בז"ן לשנת‬ ‫‪ 2014‬הם מייצוא‬

‫מרץ‬

‫מנהרות‬ ‫לאוויר‬ ‫נקי‬

‫מתוכננת הקמת תחנת‬ ‫כח פרטית במפרץ‬ ‫חיפה!‬

‫פעילי סביבה מתנגדים‬ ‫להקמת מתקן אחסון‬ ‫דלק גדול במפרץ חיפה‬

‫"קרקעות הצפון" –‬ ‫תעשייה פטרוכימית‬ ‫והתעלמות מבריאות‬ ‫הציבור‬

‫נדחה פינוי ‪ 3500‬טון‬ ‫בוצה מחוות המיכלים‬ ‫אירוע זיהום בדלקים‬ ‫במעגן הדיג שביט‬ ‫ובמורד נחל קישון‬

‫‪ 2,500‬בני אדם מתים‬ ‫מזיהום אוויר כל שנה ‪-‬‬ ‫ולאיש לא אכפת‬

‫חשיבות שדה תעופה‬ ‫חיפה לרשות שדות‬ ‫התעופה‬

‫פברואר‬

‫שנת המפרץ‬

‫ינואר‬

‫דיווח מהשטח ‪ -‬החלה‬ ‫הזרמת הביוב הגדולה‬ ‫לים של חיפה‬

‫נחתם הסכם‬ ‫להקמת נמל‬ ‫המפרץ‬ ‫המועצה האזורית‬ ‫לתכנון‪ :‬פינוי‬ ‫הנמל המערבי‬ ‫יתבצע בשלבים‬ ‫יהב מימש את‬ ‫איום החרם על‬ ‫מנהרות הכרמל‬ ‫המועצה הארצית‬ ‫לתכנון‪ :‬פינוי‬ ‫הנמל המערבי‬ ‫יתבצע בשלבים‬ ‫נחתם הסכם‬ ‫להקמת נמל‬ ‫המפרץ‬ ‫הצלחה במחזור‬ ‫הפסולת בחוף‬ ‫הכרמל‬ ‫רשות נחל הקישון‬ ‫הרחיקה כ‪ 180-‬טון‬ ‫צמחייה פולשנית‬ ‫מגדת הנחל‬

‫הדירקטוריון החשאי של‬ ‫קצא"א‪ :‬ביטחוניסטים‪,‬‬ ‫אנשי עסקים ומקורבי‬ ‫פוליטיקאים‬

‫קרקעות הצפון‪ :‬מאגר‬ ‫דלקים ענק נוסף מתוכנן‬ ‫בחיפה‬ ‫החברה המשקמת את‬ ‫נחל הקישון תצמצם‬ ‫משמעותית את‬ ‫פעילותה בשל מחלוקת‬ ‫כספית‬

‫חיפה‪ :‬שנה חדשה‬ ‫אפופה עשן שחור‬ ‫"נראה שחיפה הולכת‬ ‫להחמיץ הזדמנות פז"‬ ‫ערוץ ‪ 1‬בכתבה על‬ ‫תכנית "קרקעות הצפון"‬ ‫במפרץ חיפה‬

‫מה הולכת לעשות ציפי‬ ‫לבני ליד בתי הזיקוק‬ ‫מחר?‬ ‫ישראל ראשונה‬ ‫בתחלואת סרטן‬ ‫הלימפומה; שנייה‬ ‫בתמותה‬

‫מיכל האמוניה בסכנת‬ ‫קריסה‬ ‫כנס חירום‪ :‬יהב מתנגד‬ ‫להעברת הטיסות‬ ‫הקלות לחיפה‬

‫המשרד‬ ‫להגנת‬ ‫הסביבה גילה‪:‬‬ ‫דליפת חומרים‬ ‫מסוכנים במפעל‬ ‫"דור כימיקלים"‬ ‫במפרץ חיפה‬ ‫שחלחלו‬ ‫לקרקע‪ ,‬לאוויר‬ ‫ולמים‬ ‫חשיפה‪:‬‬ ‫מפעל‬ ‫במפרץ חיפה‬ ‫הסתיר‬ ‫דליפת‬ ‫חומרים‬ ‫מסוכנים‬ ‫צו סגירה‬ ‫הוצא למפעלי‬ ‫"דור כימיקלים"‬ ‫בחיפה‬ ‫הגדלת אחסון‬ ‫הגז )גפ"מ(‬ ‫בחיפה‪ ,‬באשקלון‬ ‫ובאשדוד – האם‬ ‫מתחשבים‬ ‫בסכנות‬ ‫לציבור?‬

‫המשרד להגנת הסביבה‬ ‫הוציא צו הפסקה מנהלי‬ ‫למפעל דור כימיקלים‬

‫דרישות שירותי‬ ‫דו"ח‪ :‬הזיהום‬ ‫במפרץ חיפה‬ ‫מתגבר‪,‬‬ ‫התושבים‬ ‫בסכנה‬ ‫הכבאות יביאו‬ ‫לסגירת‬ ‫מפעלים‬ ‫דייגי הקישון‪:‬‬ ‫הנמל החדש‬ ‫יפגע בדגה‪.‬‬ ‫נמלי ישראל‪:‬‬ ‫חל איסור לדוג‬ ‫בשטחי הנמל‬ ‫לבני‪ :‬כואב‬ ‫הלב על נפגעי‬ ‫הזיהום באזור‬ ‫חומרים‬ ‫מסוכנים דלפו‬ ‫מדור כימיקלים‬

‫עימות בכנס בחיפה‪:‬‬ ‫מסתירים מידע על‬ ‫זיהום?‬ ‫כנס בנושא זיהום האוויר‬ ‫במפרץ חיפה‬

‫ראיון על הכנס של‬ ‫המשרד להגנת הסביבה‬

‫דצמבר‬

‫נפט דלף‪ ,‬כביש ‪90‬‬ ‫נחסם ונפתח‪" :‬נזק גדול"‬ ‫הפרויקטים שיקפיצו את‬ ‫מחירי הדירות‪ ,‬יפתחו‬ ‫פקקים וישפרו את‬ ‫איכות החיים שלנו‬

‫כ‪ 300-‬אזרחים הפגינו‬ ‫נגד זיהום אוויר בחיפה‬ ‫אסון הנפט בערבה‪:‬‬ ‫"הנזק עצום‪ .‬הכול‬ ‫שחור"‬

‫האסון‬ ‫האקולוגי‬ ‫בערבה‪ :‬האם‬ ‫אנחנו באמת‬ ‫זקוקים‬ ‫לנפט?‬

‫הסוד הנורא‬ ‫של‬ ‫הסלמנדרה‬ ‫הדו‪-‬ראשית‬ ‫מחיפה‬

‫זיהום האויר בחיפה –‬ ‫מאות הפגינו ביום שישי‬ ‫האחרון‬

‫מכלית התפוצצה ליד בן‬ ‫שמן‪ :‬אדם נהרג‪ ,‬כביש ‪1‬‬ ‫ו‪ 6-‬נחסמו‬ ‫הוחרם צינור הנפט‬ ‫שדלף‪" :‬ראייה בחקירה"‬ ‫"הדליפה היא רק‬ ‫סימפטום"‬

‫פוספט וחומרי הדברה‬ ‫במעגן הדיג בקישון‬ ‫צים עתרה לביהמ"ש‪:‬‬ ‫"'נמלי ישראל' עשו לנו‬ ‫סיכול ממוקד"‬

‫נובמבר‬

‫דו"ח‪ :‬אין מעקב רציף‬ ‫של הזיהום במפרץ חיפה‬ ‫דוח‪ :‬כשלים בהליך ניטור‬ ‫זיהום האוויר באזור חיפה‬ ‫חיפה‪ :‬המדינה לא בודקת‪,‬‬ ‫המפעלים ממשיכים לזהם‬ ‫אוויר‬

‫הזיהום בחיפה‪ :‬בגדר‬ ‫החוק‪ ,‬אך רחוק‬ ‫מלהשביע רצון‬ ‫לא נאפשר להקים נמל‬ ‫כאן סוג ב'‬ ‫סחבת בסקר‬ ‫האפידמיולוגי‪ :‬בז"ן‬ ‫וחברת החשמל טרם‬ ‫העבירו כספים לביצועו‬

‫כבאי נהרג‬ ‫ו‪ 13-‬בני אדם‬ ‫נפגעו‬ ‫בדליפת גז‬ ‫אמוניה‬ ‫בעמק חפר‬

‫לחץ לפנות את מיכל‬ ‫האמוניה במפרץ חיפה‬ ‫הכירו את האחים‬ ‫שפירא ‪ -‬שהשתלטו על‬ ‫פרויקטי התשתית‬ ‫הגדולים של ישראל‬

‫עמיר פרץ כשר להגנת‬ ‫הסביבה‪ :‬מעט מדי‬ ‫במעט מדי זמן‬ ‫שרת הבריאות‪ :‬רק‬ ‫בעוד שנתיים נדע אם‬ ‫יש קשר בין זיהום‬ ‫האוויר לתחלואה‬

‫השר‬ ‫עמיר‬ ‫פרץ‬ ‫התפטר‬

‫החברים של יונה יהב‪:‬‬ ‫מה קורה בעיריית‬ ‫חיפה?‬ ‫מתחדש המאבק לפינוי‬ ‫מיכל האמוניה‬

‫‪2014‬‬

‫אוקטובר‬

‫מקריבים את בריאות‬ ‫תושבי הצפון רק למען‬ ‫רווח‬

‫שיעור התמותה מסרטן‬ ‫ריאה ומהתקפי לב‬ ‫בקרב נשים בחיפה‬ ‫מהגבוהים בארץ‬ ‫מתחממת מערכת‬ ‫הבחירות בבתי הזיקוק‬

‫מבצע פינוי‬ ‫‪ 6000‬טון‬ ‫בוצה מת"שן‬

‫האלטרנטיבה להרחבת‬ ‫בז"ן‬

‫אוגוסט‬ ‫מסקנות ועדת חנין‬ ‫לבחינת המצב במפרץ‬ ‫הוצגו השבוע בכנסת‬ ‫משרד הפנים מזהיר את‬ ‫הציבור מרחצה בחוף‬ ‫בת גלים ובחוף השקט‬

‫ספטמבר‬

‫חיפה‪ :‬הגולשים תובעים‬ ‫‪ 64‬מיליון בגין גלישת‬ ‫הביוב לים‬

‫זיהום חריג בחיפה בשל‬ ‫שריפה‪" :‬קשה לנשום"‬ ‫חיפה‪ :‬זיהום חריג בשל‬ ‫שריפת פסולת ונחושת‬ ‫שריפה בחוף בחיפה‬ ‫גרמה לזיהום אוויר;‬ ‫עסקים פונו‬

‫המשרד להגנת הסביבה‬ ‫מתנגד לקידום פרויקט‬ ‫פצלי השמן‬

‫‪01‬‬

‫‪02‬‬

‫המפגעים‬ ‫הסביבתיים‬ ‫שידועים לכל‬ ‫אבל לא‬ ‫מטופלים‬

‫‪03‬‬

‫‪04‬‬

‫‪14‬‬

‫‪13‬‬

‫‪12‬‬

‫‪11‬‬

‫‪10‬‬

‫‪09‬‬

‫‪08‬‬

‫‪07‬‬

‫‪06‬‬

‫טופלה הדליפה בצינור‬ ‫נפט פגום מתקופת‬ ‫הבריטים‬ ‫הירוקים ‪ :‬למנוע את‬ ‫הרחבת ב"זן‬ ‫מהנדס העיר ‪ :‬בעירייה‬ ‫עובדים על השבחת‬ ‫הבנייה‬

‫מפרץ‬ ‫חיפה ‪-‬‬ ‫המתחם‬ ‫הכי מסוכן‬ ‫בארץ‬

‫פעילי סביבה‪ :‬הנמל‬ ‫הפרטי החדש בחיפה‬ ‫יגדיל את זיהום המפרץ‬ ‫בעשרות אחוזים‬

‫מהנדס העיר‬ ‫דוחה את‬ ‫המלצות ועדת‬ ‫חנין בעניין‬ ‫הנמל החדש‬ ‫ועדת חנין שמה‬ ‫מראה מול יהב‬ ‫ששנים מסרב‬ ‫להכיר במציאות‬ ‫תכנית לצמצום‬ ‫הזיהום‬ ‫מהתחבורה‬ ‫סכנה‪ :‬רכבות‬ ‫לא ממוגנות‬ ‫מסיעות חומרים‬ ‫מסוכנים‬

‫‪05‬‬

‫יוקם מתקן מסחרי‬ ‫לייצור חשמל מפסולת‬ ‫אורגנית ב‪ 100-‬מ' ש'‬

‫הוגבלה פעילות‬ ‫בתי הזיקוק‬ ‫בחיפה‬ ‫המשרד להגנת‬ ‫הסביבה הורה‬ ‫על סגירת מתקן‬ ‫מרכזי בבית‬ ‫זיקוק של בז"ן‬ ‫בקרית חיים‬ ‫מודאגים מהדלק‬ ‫של השכן‬ ‫תקלה בלפיד‬ ‫של בתי זיקוק‬ ‫הממשלה‬ ‫והעיריות אינן‬ ‫עושות מספיק‬ ‫למען המפעלים‬ ‫באזור‬ ‫פרץ‪ :‬יוזמת‬ ‫נתניהו להקלת‬ ‫הרגולציה‬ ‫הרסנית ותגן על‬ ‫מזהמים‬

‫שקיות הפלסטיק הן לא‬ ‫הסיבה לזיהום בישראל‬

‫מפעלים יממנו‬ ‫סקר לבדיקת‬ ‫התחלואה‬ ‫במפרץ‬ ‫התכנית‬ ‫להובלת גז‬ ‫טבעי בים‬ ‫תעבור גם‬ ‫באזורים‬ ‫מיושבים‬ ‫סחבת בסקר‬ ‫שאמור היה‬ ‫לבדוק את‬ ‫הקשר בין‬ ‫תחלואת ילדים‬ ‫לסרטן‬ ‫חיפה בצומת‬ ‫דרכים‪ :‬שדה‬ ‫תעופה ותיירות‬ ‫או נמל חדש‬ ‫ודלקים מאיימים‬ ‫העירייה הגישה‬ ‫תלונה נגד תש"ן‬

‫‪15‬‬

‫‪272‬‬ ‫‪273‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪2095‬‬

‫ביקור צרפתי בנמל‬ ‫חיפה‪" :‬שיתוף פעולה‬ ‫בין בעלות ברית"‬ ‫שוב‪ :‬דליפת חומר מסוכן‬ ‫במפעל תנובה בצפון‬ ‫הים שלנו‪ :‬חיפאים ניקו‬ ‫טון זפת מסלעי החוף‬ ‫בשמורת שקמונה‬

‫הגשה‬ ‫סופית‬ ‫פרויקט‬ ‫גמר‬

‫‪Z‬‬

‫‪Z‬‬

‫‪Z‬‬

‫‪NORWAY‬‬

‫שבוע אדם וים‪:‬‬ ‫עשרות‬ ‫קילוגרמים של‬ ‫פסולת נמשכו‬ ‫מקרקעית הים‬

‫השר להגנת‬ ‫הסביבה‪:‬‬ ‫פועלים לסגירת‬ ‫מיכל האמוניה‬ ‫בחיפה‬

‫בתוך ארבעה חודשים‬ ‫ייבחר זוכה להקמת‬ ‫מפעל אמוניה בדרום‬ ‫דיווח‪ :‬יום הסביבה‬ ‫בכנסת בסימן האסון‬ ‫במפרץ חיפה‬

‫תוכנית קרקעות הצפון‪:‬‬ ‫כולם מאשימים את כולם‬ ‫סערת הסרטן‪ :‬רופאים‬ ‫חוששים לעיר‬

‫משרד‬ ‫הבריאות‬ ‫מתפתל‪:‬‬ ‫"נמשיך לבדוק‬ ‫נתוני הסרטן"‬

‫רעשים ממפעל נשר‬ ‫מפריעים את מנוחת‬ ‫השכנים‬

‫יום‬ ‫הסביבה‬ ‫בכנסת‬

‫בירת‬ ‫הסרטן‬ ‫של‬ ‫ישראל‬ ‫תושבי חיפה לא‬ ‫קונים את‬ ‫ההתנערות של‬ ‫העירייה‬ ‫מהאחריות‬ ‫לזיהום‬ ‫עיריית חיפה‬ ‫מקבלת עשרות‬ ‫מיליונים‬ ‫מהמפעלים‬ ‫המזהמים‬ ‫עשרות הפגינו‬ ‫נגד הזיהום‬ ‫בחיפה‪" :‬אנשים‬ ‫מתים בשקט"‬ ‫מאות הפגינו‬ ‫בחיפה נגד‬ ‫הזיהום‪" :‬נתניהו‬ ‫תתעורר‪ ,‬אנחנו‬ ‫נחנקים"‬ ‫חיי ילדים מול‬ ‫רווחי הטייקונים‬ ‫כך הפך המערב‬ ‫את הקריות‬ ‫לפח הזבל‬ ‫התעשייתי שלו‬ ‫תמורת רווחי‬ ‫עתק לטיקונים‬ ‫קמפיין‬ ‫תקשורתי וסקר‬ ‫לא עדכני הפילו‬ ‫את בזן ב‪ %8-‬בשני‬ ‫ימי מסחר‬ ‫ראש העיר חיפה חתם‬ ‫על צווים לשלילת‬ ‫רישיון העסק למפעלים‬ ‫מזהמים במפרץ‬ ‫זיהום האוויר בחיפה ‪ -‬פרופ'‬ ‫תמר פרץ‪" :‬בחיפה יש נתון‬ ‫בולט של תחלואה בסרטן‬ ‫ריאה"‬ ‫המשפחות שנוטשות את הים‬ ‫של חיפה כדי להמשיך לחיות‬ ‫בתי הזיקוק נגד משרדי‬ ‫הממשלה‪" :‬נאלמו דום"‬ ‫שלילת רישיון העסק של בתי‬ ‫זיקוק ‪ -‬החלטה שרירותית‬ ‫בלתי סבירה שעלולה לגרום‬ ‫למשבר אספקת דלק חמור‬ ‫עיריית חיפה סגרה את שערי‬ ‫בתי הזיקוק ומתחם חיפה‬ ‫כימקלים‪ ,‬בזן הסירה את‬ ‫החסימה‬ ‫בחיפה חולים יותר בסרטן‪ ,‬אך‬ ‫תחלואת הילדים נמוכה‬ ‫משרד הבריאות חוזר בו‪ :‬אין‬ ‫עדות לקשר בין זיהום אוויר‬ ‫לתחלואת ילדים בחיפה‬ ‫יונה יהב יבטל את צווי‬ ‫הסגירה למפעלים במפרץ‬ ‫חיפה‬ ‫הממשלה מודה‪ :‬אין פיקוח‬ ‫מספק על חלקיקים‬ ‫מסרטנים באוויר‬ ‫לא רק בחיפה‪ ,‬זיהום האוויר‬ ‫קשור לכולנו‬ ‫זיהום בזיגזג‪ :‬כך שינו כל‬ ‫הגופים המעורבים את‬ ‫עמדותיהם בנוגע לזיהום‬ ‫האוויר במפרץ חיפה‬ ‫בועז ארד מהתנועה‬ ‫הליברלית וד"ר עינת‬ ‫קאליש ממועצת העיר‬ ‫חיפה בדיון על הזיהום‬ ‫מה אפשר ללמוד‬ ‫מהזיגזג המבורך של‬ ‫יונה יהב על הזיהום‬ ‫בחיפה‬ ‫יהב ביטל צווי‬ ‫הסגירה למפעלים‬ ‫במפרץ‪" :‬המדינה‬ ‫הפקירה אותנו"‬

‫דגימות לגילוי זיהום לא‬ ‫נעשות בחיפה‬

‫נאחז באוויר‪ :‬לאן הולך‬ ‫מכאן משבר הזיהום‬ ‫בחיפה?‬ ‫תלונות על ריחות‬ ‫חריפים של זיהום‬ ‫בקרית בנימין ‪ -‬יום‬ ‫העצמאות‬

‫בצל זיהום האוויר‬ ‫בחיפה‪ :‬יום כדור הארץ‬ ‫יצא לדרך בישראל‬ ‫נאחז באוויר‪ :‬לאן הולך‬ ‫מכאן משבר הזיהום‬ ‫בחיפה?‬ ‫דעה‪ :‬הזחיחות של‬ ‫עיריית חיפה ומשרד‬ ‫הבריאות הורגת לא‬ ‫פחות מזיהום האוויר‬

‫קנס של ‪ 1.8‬מיליון שקל‬ ‫מוטל על "דור כימיקלים"‬ ‫במפרץ בשל הסתרת‬ ‫דליפת חומר מסוכן וכן‬ ‫נשקל להוציא צו סגירה‬ ‫בשל פליטת עשן‬ ‫שנרשמה אתמול‬ ‫חשיפה‪ :‬הכשלים‬ ‫בפיקוח על האתר‬ ‫המסוכן בישראל‬

‫המשרד להגנת‬ ‫הסביבה‪ :‬הזיהום בחיפה‬ ‫לא שונה משאר הארץ‬ ‫זה מה שקורה כשוויכוח‬ ‫על איכות סביבה גולש‬ ‫לפסים אישיים…‬ ‫ספרינגפילד ‪ VS.‬חיפה‬

‫גם זיהומי עבר מאיימים‬ ‫על מפרץ חיפה‬ ‫ספין משאיות הזבל‬

‫פרשנות הטעות‬ ‫של משרד הבריאות‪,‬‬ ‫ההפסד של תושבי‬ ‫חיפה‬ ‫בעיות זיכרון‬ ‫השיעול הפוליטי של‬ ‫מפרץ חיפה‬

‫מיכל האמוניה יפונה‬ ‫המפרץ אפוף עשן‬

‫הורים וילדים‬ ‫בצעדה ובמייצג‬ ‫נגד זיהום‬ ‫האוויר‬ ‫מבצע אכיפה‬ ‫נגד רכבים‬ ‫מזהמים‬ ‫לא ייתכן‬ ‫שבעיר הכי‬ ‫חולה בארץ לא‬ ‫תהיה ועדת‬ ‫בריאות‬ ‫ח"כ איילת ורבין‬ ‫נחמיאס‪ :‬מכרז‬ ‫מיכל האמוניה‬ ‫תקוע‬

‫שדה‬ ‫התעופה‬ ‫קריטי לשינוי‬ ‫פני כלכלת‬ ‫הצפון‬

‫סכנת מוות‪" :‬כל יום אני‬ ‫אומרת לבן שלי שיעזוב‬ ‫את המקום הזה"‬ ‫לילדי חיפה שלום?‬ ‫תחלואת ילדי חיפה‬ ‫בסרטן ‪ -‬העובדות‬ ‫מאחורי הטיוח‬

‫יום הסביבה‬ ‫בכנסת –‬ ‫מקריבים את‬ ‫בריאות‬ ‫התושבים על‬ ‫מזבח ייצוא הגז‬ ‫מיכל האמוניה‬ ‫יפונה‬ ‫ועד הנמל פוצץ‬ ‫ישיבת‬ ‫דירקטוריון‬ ‫גלבוע‪ :‬התכנית‬ ‫לא לשקע את‬ ‫מסילת הרכבת‬ ‫תנציח מפגע‬ ‫קשה בן ‪57‬‬ ‫שנה‬ ‫קליש‪-‬רותם‪:‬‬ ‫יהב היה צריך‬ ‫להשתתף‬ ‫בישיבת‬ ‫הוועדה‬ ‫לתשתיות‬ ‫לאומיות‬ ‫המפרץ אפוף‬ ‫עשן‬

‫''לא נהיה עוד‬ ‫החצר האחורית‬ ‫של התעשייה‬ ‫המזהמת‬ ‫בישראל''‬

‫חשד לדליפת כספית‬ ‫לים באזור עכו‬

‫העולם שבו‬ ‫אתם חיים היום‬ ‫ישפיע על‬ ‫בריאות הילדים‬ ‫שלכם בעתיד‬ ‫בזן על הנפת‬ ‫השלט בסמי‬ ‫עופר‪" :‬לא‬ ‫מחאה לגופו של‬ ‫עניין"‬ ‫השר להגנת‬ ‫הסביבה‬ ‫החליט‪ :‬יוקם‬ ‫צוות מיוחד‬ ‫להכנת תכנית‬ ‫להפחתת‬ ‫גורמים מזהמים‬ ‫במפרץ חיפה‬ ‫למען הסביבה‪:‬‬ ‫הוקם צוות‬ ‫מיוחד לצמצום‬ ‫זיהום האוויר‬ ‫במפרץ חיפה‬

‫המראה מנמל התעופה‬ ‫בוולינגטון נראית כמו‬ ‫המראה מחיפה‬ ‫מתחת לאדמה‪ ,‬במפעל‬ ‫הסודי של "ההגנה"‬

‫אפקט הפרפר‬ ‫השחור‬ ‫חילופי האשמות בין‬ ‫העירייה למשרד‬ ‫להגנת הסביבה‬ ‫פורום עזרא פנה‬ ‫לנשיאת העליון‬ ‫בעניין מיכל האמוניה‬ ‫הפגנה נגד הרחבת‬ ‫בתי הזיקוק הפכה‬ ‫למפגן פוליטי‬ ‫נשר מתנגדת‬ ‫לתכנית "קרקעות‬ ‫הצפון"‬

‫איך למרות הזיהום‬ ‫הגבוה במפרץ חיפה‪,‬‬ ‫המדינה מאשרת‬ ‫לשלש את שטח בתי‬ ‫הזיקוק?‬ ‫השכנים של חברת‬ ‫אזורים יקבלו פיצוי‬ ‫בגלל סיבה מוזרה‬

‫כיל שוקלת להקים‬ ‫מפעל מתחרה בחיפה‬ ‫כימיקלים‬ ‫יסוד האויר‪ ,‬איכות‬ ‫הסביבה ושדה תעופה‬ ‫חיפה‬

‫הסינים באים‪:‬‬ ‫יבנו נמל פרטי‬ ‫באשדוד ויפעילו‬ ‫נמל חדש בחיפה‬ ‫עינת קליש רותם‬ ‫לראשות העיר‬ ‫חיפה‬ ‫שיאנית העולם‬ ‫בזיהום מודה‪:‬‬ ‫שינוי האקלים‬ ‫הוא "איום ממשי"‬ ‫מחוז חוף‪ :‬תרגיל‬ ‫חומרים מסוכנים‬ ‫במתחם בתי‬ ‫הזיקוק בחיפה‬ ‫לראשונה‪ :‬מחקר‬ ‫ניטור יבדוק את‬ ‫הסיבות‬ ‫לתחלואה‬ ‫הגבוהה באזור‬ ‫חיפה‬ ‫הסביבה נעלמה‬ ‫משיח הבחירות‬ ‫בישראל‬

‫זיהום אוויר? מגיע‬ ‫לכם!‬ ‫בחיפה מתים‬ ‫יותר‪" :‬נדאג‬ ‫שהזיהום במפרץ‬ ‫לא יגיע יותר לקו‬ ‫האדום"‬ ‫משרד הבריאות‪:‬‬ ‫יש קשר סיבתי‬ ‫בין שיעור‬ ‫התחלואה‬ ‫הגבוה במפרץ‬ ‫חיפה לזיהום‬ ‫אוויר‬ ‫לראשונה בארץ‪:‬‬ ‫הושק פרויקט‬ ‫ניטור אפידמיולוגי‬ ‫במפרץ חיפה‬ ‫מה קורה באוויר של‬ ‫חיפה והקריות?‬ ‫לא צריך שום פצצת‬ ‫אטום‪ .‬אחנו הולכים‬ ‫לפוצץ את עצמינו‬ ‫בהתנדבות‬ ‫כתב אישום הוגש‬ ‫נגד בתי הזיקוק‬ ‫בשל זיהום נחל‬ ‫גדורה והקישון‬ ‫גולן שטיינברג‪:‬‬ ‫אם יהב מודה‬ ‫בקשר בין‬ ‫המפעלים‬ ‫לתחלואת הסרטן‬ ‫עליו לפעול‬ ‫בהתאם‬ ‫החעררים נגד‬ ‫הרחבה בתי‬ ‫הזיקוק ותכנית‬ ‫קרקעות הצפון נדונו‬ ‫השבוע בוועדה‬ ‫הארצית‬ ‫כך זיהום האוויר‬ ‫משפיע על תינוקות‬ ‫כבר כשהם ברחם‬

‫עוד ‪ 200‬מטר עומק‪,‬‬ ‫והכנרת תשפריץ נפט‪.‬‬ ‫או שלא‬

‫האם כי"ל הפרה‬ ‫את אחד התנאים‬ ‫הבסיסיים‬ ‫להפרטתה?‬ ‫"סירחון וצריבות‬ ‫בעיניים"‪ :‬מהיכן‬ ‫הגיע הריח‬ ‫החריף במפרץ‬ ‫חיפה?‬ ‫פרופ' עדנה‬ ‫שביב‪ ,‬מומחית‬ ‫לבנייה ירוקה‪:‬‬ ‫"אנו נמצאים‬ ‫בנקודת‬ ‫האל‪-‬חזור‬ ‫מבחינת‬ ‫התפתחות העיר"‬ ‫המסקנות‬ ‫מהדיונים‬ ‫בוועדות הערר‬ ‫על בז"ן‬ ‫וקרקעות צפון‬ ‫‪ 002,1‬רקטות‬ ‫ביום‪ :‬כך תיראה‬ ‫מלחמה בצפון‬ ‫החברה לישראל‪:‬‬ ‫רווח של ‪371‬‬ ‫מיליון דולר‬ ‫ב‪ ,4102-‬כמה‬ ‫הרוויחו‬ ‫הבכירים?‬ ‫בכל פעם‬ ‫שמריחים ריח‬ ‫חריף‪ ,‬להרים‬ ‫טלפון ולדווח‬ ‫הסוף למפגע‬ ‫הבטיחותי‬ ‫והתברואתי‬ ‫שהיה פעם חוף‬ ‫כאן בקריית חיים‬

‫משרד הבריאות מזהיר‬ ‫מהשלכות הקמת מחסן‬ ‫דלק חדש באזור חיפה‬

‫היכונו ל"אסון הכנרת‬ ‫הגדול"‬

‫תכנית‬ ‫קרקעות‬ ‫הצפון‪:‬‬ ‫ועדת‬ ‫ערר‬ ‫ראשונה‬ ‫מחדל האנרגיה‪ :‬רק שני‬ ‫מפעלים בצפון חוברו‬ ‫לגז‬ ‫פרץ‪ :‬לבחון העתקת‬ ‫מפעלים מהמפרץ‬ ‫קליש‪-‬רותם‪ :‬לא ייתכן‬ ‫שחנ"י תקבע יך תראה‬ ‫חיפה בשנים הקרובות‬

‫הוקם פורום חדש של‬ ‫כל ארגוני הסביבה‬ ‫לעצירת המזהמים‬

‫שביתת פתע בנמל‬

‫חודשים לאחר אסון‬ ‫הנפט‪ :‬זיהום חמור‬ ‫בסמוך לבאר אורה‬

‫פינוי הדרגתי של‬ ‫המתקנים הפטרוכימייים‬ ‫ממפרץ חיפה‬ ‫אסון הכנרת? שקרים‬ ‫וזריית חול‬

‫תכנית‬ ‫קרקעות‬ ‫הצפון‪:‬‬ ‫ועדת‬ ‫ערר שנייה‬ ‫עצומת‬ ‫התנגדות‬ ‫להרחבת‬ ‫בתי‬ ‫הזיקוק‬ ‫במפרץ‬ ‫חיפה‬ ‫דיון סוער על‬ ‫הקמת קרקעות‬ ‫הצפון‬

‫ד"ר משה בקר‪ :‬על‬ ‫המדינה לרכוש את‬ ‫מנהרות הכרמל ולאפשר‬ ‫נסיעה בחינם‬ ‫לפיד‪ :‬עם השקעה נכונה‬ ‫חיפה יכולה להיות‬ ‫תל‪-‬אביב‬ ‫חקירה ברפאל בעקבות‬ ‫זיהום‬

‫פורסמו ‪ 3‬מחקרים‬ ‫חדשים המראים לאן‬ ‫הביאו את העולם‬ ‫תעשיות מזהמות‬

‫ראש העיר נשר קורא‬ ‫להרחיב את מערך ניטור‬ ‫המזהמים‬ ‫‪ 6111‬ילדים חולי סרטן‬ ‫מגיעים לרמב"ם בשנה‬

‫חיפה‪ :‬תוכנית פיתוח‬ ‫חזית הים יוצאת לדרך‬ ‫פרסום ראשון‪ :‬אי‬ ‫מלאכותי עצום במפרץ‬ ‫חיפה‬

‫בחירות‬ ‫לכנסת‬ ‫העשרים‬

‫פוספט וחומרי הדברה‬ ‫במעגן הדיג בקישון‬

‫בשל היעדר תקציב‪ ,‬לא‬ ‫הוקמה מערכת שתתריע‬ ‫מחומרים מסוכנים‬

‫דליפת הנפט‪ :‬תושבי‬ ‫אילת והערבה תובעים‬ ‫גם את נתניהו‬ ‫הלחץ של יונה יהב‬ ‫בעקבות מחאת הזיהום‬ ‫‪ -‬הבלוג של ירון חנן‬

‫קפסולה ניידת לטיפול‬ ‫בדליפת חומרים‬ ‫מסוכנים פותחה בנמל‬ ‫אשדוד‬

‫המדינה מבקשת‬ ‫להרחיב משמעותית את‬ ‫מערך אתרי אחסון הגז‬ ‫בחיפה ובאשקלון‬

‫דו“ח‬ ‫מבקר‬ ‫המדינה‬ ‫‪65‬ג‬

‫הים מזוהם‪ ,‬אבל פחות‬

‫העיר עם זיהום האוויר‬ ‫הגבוה ביותר ‪ -‬חיפה‬

‫חיפה נמצאת‬ ‫במקום הראשון‬ ‫בזיהום אוויר‬

‫דירוג החברות המזהמות‬

‫לאור מצוקת הדיור‪ ,‬על‬ ‫הציבור לזעוק על כך‬ ‫שהולכים להרוס לו את‬ ‫מפרץ חיפה‬

‫נושמים את עצמם‬ ‫למוות‬ ‫לבדוק ריכוז החומרים‬ ‫המסוכנים במפרץ חיפה‬ ‫העברת המפעל לייצור‬ ‫אמוניה מחיפה לנגב‬ ‫תידחה לשנת ‪2018‬‬

‫תחילת‬ ‫השנה‬ ‫האקדמית‬

‫נתוני הסרטן‬ ‫בישראל‪ :‬בחיפה‬ ‫חולים ‪ %15‬יותר‬ ‫שיעור התחלואה‬ ‫בסרטן בחיפה עלה‬ ‫בהתמדה בעשור‬ ‫האחרון‬ ‫בחיפה חולים יותר‬ ‫בסרטן ‪ -‬והמדינה‬ ‫מעלימה עין‬ ‫העיר המזוהמת‬ ‫בארץ‬ ‫טונים צורמים‬ ‫בוועדה לאיכות‬ ‫הסביבה‬ ‫שהתכנסה‬ ‫השבוע בעירייה‬ ‫חוף הכרמל במקום‬ ‫חמישי בשיעור זיהום‬ ‫האוויר‬ ‫נציג המדינה במנהרות‬ ‫הכרמל‪ :‬החיפאים לא‬ ‫נוסעים במנהרות בגלל‬ ‫התעריף הגבוה‬

‫סרטן בישראל‪:‬‬ ‫בחיפה הסיכוי‬ ‫הגבוה ביותר‬ ‫למות‬

‫אושרה התוכנית להסבת‬ ‫כל מסילות הרכבת‬ ‫לחשמל‬

‫עכשיו זה רשמי‪:‬‬ ‫תחלואת הסרטן באזור‬ ‫היא הגבוהה ביותר‬ ‫בישראל‬ ‫הרחבת בתי הזיקוק ‪-‬‬ ‫מכת מוות לעיר‬ ‫עיריית נשר לא תקים‬ ‫תאגיד מים‬

‫ד"ר עינת קליש רותם‬ ‫מדברת על הזיהום‬ ‫במפרץ חיפה אצל אורלי‬ ‫וגיא‬

‫‪ 2‬מיליון ש"ח יושקעו‬ ‫בהעתקת קו המתח‬ ‫ביישובי חוף הכרמל‬ ‫ברמב"ם הוקם מרכז‬ ‫רב‪-‬תחומי ראשון‬ ‫לטיפול בסרטן הלבלב‬ ‫הופסקה לאלתר‬ ‫הפעלת מתקן הפצחן‬ ‫המימני בבז"ן‬

‫איכות הסביבה‪:‬‬ ‫האתגרים של שנת‬ ‫תשע"ה‬ ‫חדשה הפעלת מתקן‬ ‫הזיקוק המרכזי של בתי‬ ‫הזיקוק‬ ‫שבע חברות שהשתתפו‬ ‫במכרז לבניית מיכל‬ ‫האמוניה עברו שלב‬

‫אחד התחומים המאוד‬ ‫מתאימים לחיפה הוא‬ ‫מדעי החיים‬ ‫סיוע לחלשים? צריך גם‬ ‫לשמור על הסביבה‬

‫בתש"ן‬ ‫משפרים‬ ‫את מערך‬ ‫כיבוי‬ ‫השריפות‬ ‫נפתח קורס‬ ‫לבקרת איכות‬ ‫הסביבה‬ ‫יו"ר התאחדות‬ ‫התעשיינים‬ ‫בצפון מיכאל‬ ‫דיין‪ :‬לבחון‬ ‫השפעת צוק‬ ‫איתן על‬ ‫עסקים בצפון‬ ‫החוף השקט‬ ‫ישופץ לקראת‬ ‫אליפות העולם‬ ‫בשיט‬

‫גם בלי טילים‪ ,‬השטחים‬ ‫הפתוחים בסכנה‬

‫‪16‬‬

‫‪17‬‬

‫‪18‬‬

‫‪19‬‬

‫‪20‬‬

‫‪21‬‬

‫‪22‬‬

‫‪23‬‬

‫‪24‬‬

‫‪25‬‬

‫‪30‬‬

‫‪29‬‬

‫‪28‬‬

‫‪27‬‬

‫דחייה נוספת‬ ‫בסגירת מיכל‬ ‫האמוניה‬ ‫בחיפה‬

‫מש'‬ ‫הבריאות‬ ‫קבע ‪ -‬זיהום‬ ‫אוויר מסרטן‬

‫דו"ח‪ :‬מהי סיבת המוות‬ ‫המובילה בישראל?‬ ‫שיקוע מסילת הרכבת‬ ‫בחיפה יוצא לדרך לאחר‬ ‫שלוש שנים‬

‫עכשיו זה רשמי‪ :‬מש'‬ ‫הבריאות קבע ‪ -‬זיהום‬ ‫אוויר מסרטן‬ ‫המכרזים לייצור חשמל‬ ‫באנרגיה סולארית ‪ -‬לפי‬ ‫המחיר הנמוך‬

‫אישום נגד מפעל שמן‪:‬‬ ‫"ריחות קשים ומזהמים"‬

‫הרחבת בז"ן‬ ‫ואחסון דלקים‬ ‫במפרץ חיפה –‬ ‫סיכון בריאותי‬ ‫לתושבים‬ ‫היכן נמצאים ביה"ס עם‬ ‫זיהום האוויר הכי גבוה‬ ‫עלות טיהור ‪ 32‬אלף‬ ‫מוקדי זיהום הקרקע‬ ‫בישראל‪ 9 :‬מיליארד‬ ‫שקל‬

‫קליש רותם לראשי‬ ‫הערים‪ :‬נפעל יחד‬ ‫לחיזוק המטרופולין וערי‬ ‫הצפון‬ ‫חשיפה היסטורית‪:‬‬ ‫כבלים שהונחו על‬ ‫קרקעית הים איפשרו‬ ‫להטביע צוללות‬ ‫עלייה במחלות בדרכי‬ ‫הנשימה‬

‫‪26‬‬

‫מנכ"ל נמל חיפה זומן‬ ‫לשימוע בעקבות זיהום‬ ‫אוויר בחיפה‬

‫מדוע נדחה טריאתלון‬ ‫חיפה‪ :‬הגשם או הביוב?‬

‫עכשיו זה רשמי‪ :‬נחל‬ ‫הקישון בדרך לשיקום‬ ‫יהב‪ :‬ניקח את החוק‬ ‫לידיים ונפעל נגד‬ ‫המזהמים‬ ‫נמשך העיכוב בבדיקת‬ ‫הקשר בין רמת‬ ‫התחלואה לזיהום‬

‫ההחמצה‬ ‫החיפאית‬ ‫"מסוף הכימיקלים‬ ‫מסכן את שלום‬ ‫הציבור בחיפה"‬ ‫מבקר המדינה‪:‬‬ ‫פרויקט חשמול‬ ‫הרכבת לא יעמוד‬ ‫בלו"ז ובעלויות‬ ‫סכסוך בנמל‪:‬‬ ‫הוועדים שבתו‬ ‫והוחזרו לעבודה‬ ‫נמל המפרץ יוקם‬ ‫במועד‬ ‫שריפה במפעל‬ ‫אלקון למיחזור‬ ‫פסולת פלסטיק‬ ‫נדחה הערר נגד‬ ‫התוכנית להקמת מתקן‬ ‫יבשתי לטיפול בגז‬ ‫הזנחה בחצר‬ ‫האחורית של העיר‬ ‫התחתית‬

‫‪31‬‬

‫‪274‬‬ ‫‪275‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

‫‪277‬‬

‫‪276‬‬

‫סיכום‬ ‫עיר‪-‬תעשייה הינו יחס מורכב שיש לבחון אותו מחדש באופן‬ ‫תמידי‪ .‬בחינת היחס מסתמכת על נושאים רבים ומורכבים‬ ‫שמתוכם הפרויקט בחר להתעסק בסוגייה של ייצור‪ ,‬טכנולוגיה‬ ‫ואנשים‪.‬‬ ‫מפרץ חיפה מהווה אתגר תכנוני‪ .‬הכוחות השולטים בו מושכים‬ ‫את החוטים בקלות רבה מדיי ביחס לחומרה של הסיטואציה‪ .‬לא‬ ‫ניתן להתווכח שהכוח הכלכלי הוא זה שמניע את האזור‪ ,‬יחד עם‬ ‫זאת‪ ,‬אנחנו כאדריכלים בידינו הכלים לחולל שינוי‪ .‬כמעט תמיד‪,‬‬ ‫מחשבות לא קונבנציונאליות נדחו ונכשלו בשלב הראשוני‪ ,‬אך‬ ‫המבחן החשוב ביותר הוא מבחן התוצאה‪ .‬במקרה זה‪ ,‬תוצאה‬ ‫שעדיין קונספטואלית‪.‬‬ ‫המחשבה על מה יכולה לחולל תשתית במרחב עירוני כמו חיפה‪,‬‬ ‫חווה בתוכה רבדים רבים‪ .‬המטרה היא להגיע להבנה שעיר‪-‬‬ ‫תעשייה יכולה לעבוד בצורה חדשה‪ ,‬כזו שמסתכלת על חיפה‬ ‫כמקרה בוחן לערים דומות‪ ,‬ומקדמת את הרעיון למקום ממנו ניתן‬ ‫לערער על הכל‪.‬‬

‫‪In many ways the essence of the city is‬‬ ‫‪the supreme coming‬‬ ‫]‪together of evrything [sic‬‬ ‫‪of it all‬‬ ‫‪people come and go‬‬ ‫‪it’s all moving‬‬ ‫‪the bits and pieces that form the city‬‬ ‫‪they’re expendable‬‬ ‫‪it’s all come-go.‬‬ ‫‪Cook, “The Electric Decade,” p. 141.‬‬

‫‪2095‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬

INFRASTRUCTURAL INTERVENTION IN THE URBAN INVIROMENT OF HAIFA

281

280

»» Adger, E., Redeveloping former industrial sites doesn't mean giving up on industry. The Atlantic Cities 2011.

‫ביבליוגרפיה‬

»» Kim, M.Ben-Joseph, E., "Maufacturing and the city", Paper presented at the annual meetign for the American Collegiate Schools of Planning, Dublin, Ireland, 2013.

‫ פיתוח גלובאלי בעיר מקו־‬,.‫ וקרקובר ש‬.‫» »שחר א‬ ‫ השפעות מקומיות ואזוריות של פארק התע־‬,‫מית‬ ‫ אוניברסיטת‬:‫ באר שבע‬,‫שייה החדש בקריית גת‬ :‫ מרכז הנגב לפתוח אזורי; ירושלים‬,‫גוריון בנגב‬-‫בן‬ ‫ המכון ללמודים‬,‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ .2005 ,‫עירוניים ואזוריים‬

»» Cohen, Stephen S., and John Zysman.

Manufacturing matters: the myth of the post industrial economy. New York: Basic Books, 1987.

‫ המעבדה לעיצוב‬,‫ רוני בר‬,‫ כרמל חנני‬,‫» »טלי חתוקה‬ ‫ גיבוש מדיניות ממשלתית‬,‫תעשייה‬-‫ עיר‬,‫עירוני‬ ,‫ מסמך מדיניות‬,‫לשילוב תעשייה במרחב העירוני‬ .2014 ,‫אוניברסיטת תל אביב‬

»» David J. Whitehill, Post-industrial Production: Industrial Incubation in the Contemporary Urban Fabric, 2008.

.2014 ,‫ ריסלינג‬,‫תעשייה‬-‫ עיר‬,‫» »טלי חתוקה‬

»» Hall, P., Cities of tomorrow. London: Blackwell Publishers, 1988. »» Marshall, A., Industry and Trade: a Study of Industrial Technique and Business Organization ,and of their Influences on the Conditions of Various Classes and Nations, London: Macmillian 1920. »» McKinsey Global Institute, "Manufacturing the Future: The Next Era of Global Growth and Innovation", 2012. »» MIT Taskforce on Innovation and Production, "A Preview of the MIT Production in the .Innovation Economy Report", Cambridge, MA: Massachusetts Institute of Technology

‫ בתוך‬,"‫ "מדיניות פיזור התעשייה בישראל‬,.‫» »רזין ע‬ (‫ שחר תמימה )עורכים‬,‫ רפ אסתר‬,‫סורקיס חנה‬ ,‫ גלעין ושוליים‬-‫תמורות בגיאוגרפיה של ישראל‬ .1991 ,‫ מעלות‬:‫ירושלים‬ ‫ בתי הזיקוק‬:‫ ערכי חיפוש‬,‫» »ויקיפדיה בעברית‬ ‫ כפי שנראו בתא־‬,‫ נמל המפרץ‬,‫ נמל חיפה‬,)‫(בז"ן‬ .1.3.2015 ‫ריך‬ ,‫ ההחמצה החיפאית‬:‫ מאמרים‬,"‫» »אתר "חיים בחיפה‬ ‫ או‬,‫ שדה תעופה ותיירות‬:‫חיפה בצומת דרכים‬ :‫ קריסת מערכות‬,?‫נמל ענקי ודלקים מזהמים‬ ‫ פורסם‬,‫תעשייתית‬-‫כך תהפוך חיפה לעיר מגה‬ ‫הנוסח המלא של התנגדות "חיים בחיפה" לתוכנית‬ ‫ אז למה התוכנית הזו רעה? מה‬,‫המתאר החדשה‬ ‫ מה‬,?‫אנחנו חושבים על החזון של עיריית חיפה‬ ‫הקשר בין תכנית הנמל החדש לבין תכנית המ־‬ .1.3.2015 ‫ כפי שנראו בתאריך‬,?‫תאר של חיפה‬

»» Sjoberg, G., "The Pre-Industrial City", in: Chant C. (ed.), The Pre-Industrial Cities and Technology Reader, London; New York: Routledge in association with The Open University, 1999. »» Dinesh Nagar, Environmental Psychology, 2006.

HAIFA BAY

2095

‫‪283‬‬

‫‪282‬‬

‫הטכניון מכון טכנולוגי לישראל‬ ‫פרויקט גמר ‪2015‬‬ ‫פרופ"ח גבי שורץ‬ ‫אדר' פאתינה אבריק‪-‬זבידאת‬ ‫אנאייס סמעאן‬

‫‪2095‬‬

‫‪HAIFA BAY‬‬