האלטוםPterophyllum altum - כתב וערך :דן הרשקוביץ
מבוא :בטבע קיימים שלושה סוגים של פטרופילום ):) pterophyllumהסקלר,הלאופולדי והאלטום.שלושה דגים שונים : pterophyllum scalare)1ממנו פותח הסקלר שאנחנו מכירים בעשרות פנוטיפים(מופעים).זה הסקלר המוכר לנו מחנויות. סקלר בר:
pterophyllum leopoldi)2
נדיר ביותר.לא ראיתי אותו אף פעם בארץ.
לאופולדי:
- pterophyllum altum)3נדיר הופיע בחנויות מס' פעמים בודדות. האלטום:
מוצאו של האלטום :נהר האורינוקו ונהר הריו נגרו בוונצואלה וקולומביה נהר האורינוקו הוא הנהר השלישי בגודלו בדרום אמריקה ,לאחר האמזונאס והפארנה ,ובין הגדולים בעולם .הוא זורם בשטחי ונצואלה וקולומביה ונשפך לאוקיינוס האטלנטי בדלתא גדולה מול האי טובגו. אורכו של האורינוקו הוא 2,400ק"מ ,ואגן הניקוז שלו מכסה שטח של כ 880,000קמ"ר .מקורותיו ,המוקפים ביער הגשם של האמזונס ,נובעים מהרי רמת גיינה שבדרום ונצואלה ובברזיל .מהלכו מתעקל בקשת גדולה ממערב צפונה ,אז נשפכים אליו נהרות מרכסי האנדים הצפוניים :קורדיירה דה מרידה (ונצואלה) והקורדיירה המזרחית
(קולומביה) ,שם הוא משמש גם כגבול בין ונצואלה לקולומביה .לאחר מכן זורם האורינוקו מזרחה דרך סאוונות וערבות-בר אל חוף האוקיינוס האטלנטי ,אליו הוא נשפך בדלתא גדולה ורווית ביצות. יובליו הראשיים של האורינוקו הם הנהרות גווירה ומטה (קולומביה) ,אפורה ,קורה וקרוני (ונצואלה) .בראשיתו של הנהר ברמות גיינה ,הוא מתפצל לשני פלגים :אחד מהם הוא האורינוקו עצמו ,שאליו זורמים כשני שלישים ממי הנהר ,והשני הוא הנהר המיוחד במינו קסיקיארה ,שמוליך את השליש הנותר אל הנהר ריו ננגרו ולפיכך לאמזונס.
הביוטופ: בטבע מצוי האלטום "במים שחורים" אשר צבעם צבע התה וזורמים באטיות,בין שורשים ובולי עץ מכוסי אצות.להל"ן תמונת ביוטופ אשר צולמה ע"י חברי אחת המשלחות שיצאו לצוד דג זה בסביבתו הטבעית בדלתא נהר האורינוקו...האם אתם מצליחים לראות את האלטומים?
המים חומציים, p.H=4.5-6.5,רכים מאד, d.H=2-4,הטמפראטורה גבוהה 28-30,מע"צ.
האקוריום: ניתן לחקות בשבי את התנאים בטבע:אקוריום של לפחות 120סמ' אורך ורצוי 65-70סמ' גובה מאחר והאלטום מגיע למימדים גדולים בהרבה יחסית לקרוב משפחתו , Pterophyllum scalare,הסקלר הרגיל:אלטום בוגר מגיע ל 35סמ' גובה ו 15סמ' רוחב.פירוש המילה "אלטום" בלטינית זה "גבוה" ולמעשה הכוונה היא להצביע על כך שמדובר ב"סקלר גבוה".בתנאי שבי הדג חי כ 15שנה.להל"ן תמונות של אלטומים מוחזקים בסביבה שמחקה את סביבתם הטבעית:
מזון: מעדיפים כמובן מזון חי(תולעים לבנות,תלעים אדומות,זוחלי יתושים,דפניות,דגיגים –גופי) אבל אפשר להרגיל אותם גם לתוספת מזון קפוא.
הריבוי: למיטב ידיעתי היו מספר דיווחים בודדים של ריבוי אלטום בשבי ותמיד דובר על הטלות מיקריות ,לא ניתנות לשחזור ולא כשיטה מסודרת לריבוי. כעיקרון הדיווחים כוללים אותם אלמנטים ידועים של ריבוי הסקלר אם כי השוני טמון בעיקר בהקפדה על פרמטרים נכונים של המים בדומה לריבוי הדיסקוס, d.H=2-4, p.H=4.5-6.5:הטמפראטורה גבוהה 28-30,מע"צ.יש לציין שהאלטום צריך מים בעלי הערכים הנ"ל לא רק כדי להתרבות אלא גם כדי לחיות בשבי בכלל:אין לשכוח שמדובר בדג פראי שמובא ישר מהטבע וזאת בשונה מהדיסקוס המבויית שיכול כבר לחיות במים רגילים ורק לצורך הריבוי יש להכין את המים להלום את המים בטבע. ביפן קיימת חווה שמתמחה בריבוי אלטומים אבל מהתמונות שהם מפרסמים ,נראה שהם עושים איזושהי הכלאה בין אלטום לסקלר סילבר וזאת כנראה על מנת להקל על עצמם מאחר וריבוי האלטומים עדיין מאד לא פשוט.הצאצאים , בעלי עיניים אדומות ובעלי שקע לא בולט מעל הנחיריים.כמו כן הפסים על גופם הם שחורים כמו בסקלר ולא חום כהה כמו באלטום מהטבע .שלוש תכונות אלה מבדילים אותם מהאלטום הפראי. יש לציין שלהבדיל מהסקלר שבטבע מטיל לרוב על צמחים בעלי עלים רחבים,האלטום מעדיף להטיל על שורשים ובולי עץ שקועים במים.
הטלה של אלטומים(שימו לב לשקע הבולט מעל הנחיריים שמאפיין את האלטום !)
הורים עם דגיגים(שימו לב לצורה המשולשת האופיינית לדגים אלה !)