(Cyphotilapia frontosaפרונטוזה"-מלך האגם טנגנייקה") כתב וערך :דן הרשקוביץ
אגם טנגנייקה הוא אגם גדול במרכז אפריקה .הוא מוערך כאגם השני בגודלו בתבל מבחינת עומקו ,אחרי ימת בייקל שבסיביר. לחופיו של האגם נמצאות מדינות טנזניה ,בורונדי ,זמביה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. אגם טנגנייקה הוא האגם השני בגודלו מבחינת שטח ביבשת אפריקה והאגם העמוק ביותר ביבשת זו .אורכו של האגם מצפון לדרום הוא כ 673-ק"מ ורוחבו הממוצע 50ק"מ .האגם משתרע על שטח של 32,900קמ"ר ,אורך קו החוף של האגם 1,828ק"מ .עומקו הממוצע 570 מטר ועומקו המרבי 1,470מטר .טמפרטורת שטח הפנים הממוצעת של האגם C°25והpH- הממוצע 8.2
-מפת האגם -
סוגי פרונטוזה כעיקרון קיימים שבעה סוגי פרונטוזה עיקריים .הם נושאים את שמות הנקודות הגיאוגרפיות לאורך חוף האגם ,המהווים מקום הימצאותם העיקרי בטבע(.סוגים מסויימים ,מתחלקים לתת-וריאציו צבע):
בורונדי :זהו הסוג השכיח ביותר בעולם התחביב.משווק מסוף שנות ה- . 60 רוב דגי הפרונטוזות למכירה בארץ שייכים לסוג הזה המוכר גם בשם "בורונדי שישה פסים".בבגרותו ,מפתח סוג זה ,מצח בולט ביותר,שנחשב לתכונה מאד רצויה בקרב דגים אלה.זה סוג הלוקה מעט בחסר מבחינת צבע:מצוי מעט כחול על סנפיריו ועל פניו. הצלחתי להרבות סוג זה.
*בורונדי,זכר
*בורונדי,נקבה
קוולה :מבין כל הפרונטוזות זהו הסוג המצוי במים יחסית רדודים,בעומקים בין 5ל 35 -מטר. ההבדל הבולט בין סוג זה לבין הבורונדי-שישה פסים ,מצוי בסנפיר הגב הנושא גוון צהבהב וכמו-כן בניגוד החד אשר בין הגופו ה"לבן –פנינה" והפסים השחורים .
*קוולה,זכר
זאיר-בלו :מבין כל הפרונטוזות זהו הסוג הכי יפה ,הכי מבוקש ,הכי קשה להשגה ולריבוי ולכן הכי יקר. מצחו אינו מגיע למימדי מצח הבורונדי אך הוא עולה מבחינת צבעיו על כל שאר הסוגים.זהו דג של מים עמוקים 40-50,מטר ,קשה להוציאו מעומק זה מבלי שאיבריו הפנימיים יתפוצצו .יש צורך בתהליך של העלאה הדרגתית אל פני המיים(דה-קומפרסציה,בדומה לצוללנים). קשה יותר מאשר בסוגים אחרים ,לשחזר באקווריום את תנאי הריבוי בטבע.מומחים אף טוענים (אני עסקתי רק בריבוי בורונדי וקיגומה 7-פסים) שהנקבות לא דוגרות טוב ואינן מחזיקות מספיק את הדגיגים בפיהן.יש צורך בריבוי מלאכותי ללא הורים(מאמר בנושא זה נמצא בהכנה) לאור כל האמור ,מחירו של דג זה הוא תמיד גבוה(מאד!) עד כה לא גידלתי ולא הרבתי סוג זה.
הזאיר-בלו מתחלק למספר תת-קבוצות הנושאות שמותיהם של הנקודות הגיאוגרפיות סביבן הדג מצוי לאורך חוף אגם טנגנייקה במדינת זאיר:
*זאיר –קפמפה-נקבה
*זאיר –קפמפה –זכר
*זאיר –מובה-זכר1
זאיר-מובה-זכר 2
*זאיר –קיטומבה-נקבה
* זאיר-קיטומבה-זכר
קיגומה :זאת הפרונטוזה ה"אמיתית".זהו הסוג שנתגלה ראשון ואף הסוג הראשון שתואר בספרות המקצועית. דג מרשים ביותר,גודל הזכר מגיע בקלות ל 30סמ',מפתח בבגרותו מצח ענק,גופו טיפה יותר מאורך משל שאר הפרונטוזות ועליו 7פסים !.הצבע הכחול מפזר יפה על סנפיריו ועל פניו.מתחת לעיניו ,כתם שחור. הצלחתי לגדל ולהרבות את הסוג הזה.
*קיגומה –זכר
*קיגומה-נקבה
קרילאני :כינויו "טנזניה שישה פסים",דומה מאד לבורונדי למעט שני הבדלים:סנפיר גב צהבהב ויותר צבע כחול על גופו.
*קרילאני זכרBulu-Point-
אמפיווה :נתגלה רק ב . 1992הוא פעיל יותר מאשר שאר הסוגים.גם דגים מהטבע ,מתרגלים מהר לתנאי האקווריום,להבדיל משאר הסוגים לא מתחבים ו/או בורחים בין הסלעים אלא מתחברים בקלות לבעלים,עולים ואוכלים מהיד...ממש חיית מחמד.
*אמפיווה,זכרים
זמביה :אין על סוג זה הרבה צבע כחול אך יש ניגוד יפה בין השחור ללבן.סביב עיניו "מסכת שודדים" יפה.יחסית לשאר הסוגים שבהם הצבע משחיר מעט עם הגיל,בסוג זה הצביעם והניגוד ביניהם נשארים עזים כמו בצעירותו.
*זמביה,נקבה
*זמביה,זכר
הבדלים בין המינים: כעיקרון ,דגי הפרונטוזה הם דימורפים(הזכר שונה מהנקבה,יש ביניהם הבדלים חיצוניים) אך ההבדלים בולטים רק אצל דגים בוגרים וגדולים .כמובן ,הזכר הבוגר מגיע למימדים גדולים יותר מהנקבה(היא רק15-20: סמ').זכר בוגר יכול להגיע בבריכה ,ל 30סמ',הוא בדרך כלל צבעוני יותר מהנקבה,סנפיריו מאורכים יותר ומצחו ענק(מכאן שם הדג.פירוש המילה פרונטוזה:מצח) כאשר אתה קונה דגי פרונטוזה-בדרך כלל נמכרים בגודל 3-5סמ'- אתה תתקשה מאד קשה להבדיל,אם בכלל,בין המינים.לעתים המלאכה קשה גם עם דגים גדולים יותר. בשל סיבה זאת יש לעתים צורך להתיחס לדגים אלה כאל דגים מונומורפים ולהיעזר בשיטה של וונטינג
(,) Ventingז"א בדיקת הפאפילה (פיטמה) המינית.שימו לב להבדלים בין המינים לפי שיטה זאת :
ערכי המים:
pH=7.8-9.2 dG.H=8-20 טמפרטורה 22-26 :מע"צ
היחס בין המינים:
אני החזקתי שלושה זכרים ותשע נקבות במיכל של 1500ל'.הזכרים היו באורך 25סמי למעט זכר אחד קיגומה שהיה מעל 30סמי.הנקבות קטנות יותר,הגיעו בממוצע לכ 15-18 -סמ'.אין דג מרשים יותר מזכר פרונטוזה בוגר דומיננטי שמימש את כל פוטנציאל גדילתו:
היחס הנכון בין המינים הוא זכר אחד ל 4-5נקבות.
מזון :כעיקרון זהו דג טורף.בטבע טורף דגים קטנים ממנו.הוא פעיל גם בשעות החשיכה . באקווריום,פרונטוזה אוכלים הכל.יש לספק להם מזון יבש שמיועד לציקלידים.אפשר להוסיף קציצה כמו לדיסקוס אבל בתוספת ספירולינה .יש לקחת בחשבון שלפרונטוזה מבנה גרון מיוחד שמאפשר לו לבלוע את מזונו בחתיכות גדולות.גם דגים קטנים יכולים לבלוע גרגרים יחסית גדולים.קצב הגידול מהיר מאד .אין שום הצדקה לקנות ישר דגים
גדולים.המחירים של הזכרים המאוד גדולים ,מסוג הזאיר בלו ,הם "בשמיים"(לא דומים למחירים של שום דג אחר!).
ריבוי :קונים 10-12דגים קטנים( 3-4סמ').גם כשהדגים קטנים,אם יש המון נסיון(כדאי ללכת לקנות עם אדם שיש לו נסיון....גם בגלל שאתה הולך להוציא לא מעט כסף)אפשר,לפי התנהגות,גם קצת לפי צורה,סנפירים,צבע וכו' לנסות לנחש את מינם.אין 100%הצלחה ,אבל השיטה מבטיחה שיצאו זכרים ונקבות.יש להתחיל אתם באקווריום של לפחות 300ל'.עד מהרה (חודשיים-שלושה)תתחיל לראות שחלק מהדגים גדלו יותר.הסיכוי שהם זכרים הוא סיכוי טוב. יש להפריד אותם ולהמשיך לצפות בכל השאר ובעוד כחודשיים שוב להוציא את הגדולים:אתה פשוט מעוניין בהרבה נקבות.מתוך הקבוצה שציינתי אתה יכול לקבל לפחות 6נקבות(אצלי יוצאות .) 8-9מבין הזכרים תבחר בגיל שנה את השניים הכי יפים ואת האחרים תמכור.אתה לא צריך יותר וגם אין לך מקום ליותר. בערך,בגיל שנה וחצי (אני גידלתי קיגומה ובורונדי),מתחילות ההטלות.נקבה דוגרת את הביצים בפיה ואת הדגיגים במשך שלושה שבועות.הביצים גדולות מאד,בצבע כתום.אני העדפתי "לחלוב " את הביצים לגדלן באינקובטור ולחסוך מהנקבות את "שביתת הרעב" בזמן הדגירה.אחרי תקופת דגירה כה ממושכת הנקבות רזות כמו מקל
וחלשות.על כן יש להפריד אותן לתקופת התאוששות.
דגיגי פרונטוזה באינקובטור
סידור האקווריום: חול,מסלעות,מערות,שורשים.כל זכר ישתלט על מערה,יחפור בחצץ וירחיב אותה ,יגרש זכרים אחרים וסביבו ,במים פתוחים או במסלעה אם יש מקום,תיווצר קבוצת נקבות. אין דבר כזה ,אקוורים גדול מדי בשביל הדגים האלה:כמה שיותר גדול,יותר טוב.