(Microgeophagus Ramireziציקליד רמירז) כתב וערך :דן הרשקוביץ
מוצאו של הרמירז בנהר
האורינוקו :
נהר האורינוקו הוא הנהר השלישי בגודלו בדרום אמריקה ,לאחר האמזונאס והפארנה ,ובין הגדולים בעולם.אורכו של האורינוקו הוא 2,400ק"מ ,ואגן הניקוז שלו מכסה שטח של כ 880,000קמ"ר .מקורותיו ,המוקפים ביער הגשם של האמזונס ,נובעים מהרי רמת גיינה שבדרום ונצואלה ובברזיל .מהלכו מתעקל בקשת גדולה ממערב צפונה ,אז נשפכים אליו נהרות מרכסי האנדים הצפוניים :קורדיירה דה מרידה (ונצואלה) והקורדיירה המזרחית (קולומביה) ,שם הוא משמש גם כגבול בין ונצואלה לקולומביה .לאחר מכן זורם האורינוקו מזרחה דרך סאוונות וערבות-בר אל חוף האוקינוס האטלנטי ,אליו הוא נשפך בדלתא גדולה ורווית ביצות ,מול האי טובגו.
כללי: הרמירז,הוא אחד הציקלידים הצבעוניים והיפים ביותר שזמינים לחובבי דגי הנוי בארץ.לא מפתיע איפא שתמיד יש דרישה מסחרית עבורו.זהו דג קטן יחסית:אורכו המירבי של הזכר הינו כ 7-סמ'.הנקבה מגיעה ל 5סמ' לכל היותר.תוכלת חייו של ציקליד זה בין שנה לשלוש שנים לכל היותר,בדרך כלל כשנתיים. הרמירז נחשב לדג בדרגת קושי יחסית גבוהה:החזקתו יכולה להיות יחסית לא קלה וריבויו אינו פשוט.זהו לא דג למתחילים. בשנים האחרונות פותחו באסיה מספר ווריאציות צבע וצורה וגם רמירז ארוך שובל.הם כולם מצויים בעולם התחביב בארץ: רמירז"-גוף בלון"
רמירז-גולד
רמירז ארוך שובל
האקוויריום: כאמור זהו דג לא גדול.רצוי אקווריום 70-80סמי ,סטנדרטי.הרמירז אוהב מצע של חצץ דק בצבע כהה ,צמחיה צפופה ומקומות מסתור:
המים: הרמירז זקוק למים מאד רכים ,נקיים וחמים על מנת להתפתח יפה ולממש אתמלוא פוטנציאל צבעיו. טמפרטורה 27-29 :מע"צ pH =6.5 -7.00 G.H=3 NITRATE=0 NITRATE=0 מומלץ להוסיף כבול במערכת הסינון. הערה:הדג מאד רגיש לשינויים בפרמטרים המים ולתרופות.תיקון הפרמטרים משפר מצבו זמנית אבל הוא לעולם אינו חוזר להיות מה שהיה ובדרך כלל מת תוך זמן יחסית קצר.קשיות המים ,זה הפרמטר שמצריך תשמת לב מיוחדת .
מזון: זהו ציקליד אוכל בשר.מעדיף תולעי דם,זוחלי יתושים,ארטמיה בוגרת קפואה,דפניות,תלעים לבנות אך אם אין ברירה יקבל לא ברצון רב גם מזון יבש מיועד לציקלידים.להלן קבוצת רמירז ,ניזונים מתולעי דם על קרקעית האקווריום:
הבדלים בין המינים וריבוי: בגודל יחסית קטן 2.5,סמ',דגים אלה כבר בוגרים מבחינה מינית.זוגות נוצרים ומטילים מוקדם יחסית(לא יחסית לתוחלת חייהם שכאמור בדרך כלל היא רק כשנתיים!). כמו עם ציקלידים אחרים אפשר לרכוש 4-6דגים צעירים ולתת להם לגדול ביחד ולזוגות להווצר.אפשר לקנות גם זוגות מוכנים של דגים בוגרים.זהו דג שכיח בחנויות וזול יחסית.
הדג מפגין דימורפיזם בולט ,המתבטא בהבדלי גודל,צבע וצורת סנפירים: נקבה:
זכר:
הזכר מעט יותר גדול מהנקבה.בטן הנקבה בצבע סגול.בסנפיר הגב לזכר ה"קוץ"שלישי ולעתים גם השני ,מאורכים.
האקווריום להטלה צריך להיות 60-70סמ' אורך,מצע חול עדין,צמחיה צפופה עם מקומות מיסתור,אבן שטוחה ו/או עציץ קטן שוכב על צידו.יש להאכיל את הזוג במזון חי ,עשיר בפרוטיינים.החיזור לא יאחר להתחיל והוא בסיגנון ציקלידי אופייני:הזכר "מציג",פורס סנפירים",רוקד סביב הנקבה,רעידות וכו':
לפני ההטלה,כשהזוג יהיה מוכן ,יופיעו כמובן צינורית ההטלה.כעת קל להבדיל בין נקבה לזכר.צינורית הזכר מחודדת בעוד שזאת של הנקבה הרבה יותר גדולה ,רחבה וצורתה גלילית:
הזוג יטיל על אבן שטוחה או בתוך עציץ שמוסתרים היטב בסבך הצימחיה:
שני ההורים שומרים על ההטלה,כל אחד לפי התור:
התפתחות הביצים: )1מייד אחרי ההטלה
)2החלוקה מתחילה )3אחרי 24שעות
)6ביום ה 7עדיין עם שקית חלמון
)4אחרי 4ימים
)5אחרי 5-6ימים
12-14)7שעות לאחר שהחלו לשחות:מוכנים לצוד את מזונם.ללא שקין חלמון!
הרמירז הורים טובים והמראה של זוג הורים שוחים מוקפים בדגיגים בסבך הצמחיה שווה כל מאמץ לנסות להרבות דג זה:
דגיגי הרמירז נולדים קטנים מאד.הם אינם מסוגלים לצוד בהתחלה ,ארטמיה אפילו לא מהסוג הקטן ביותר.בשבוע הראשון יש להאכיל אותם עם מזון נוזלי(הנושחא למטילי ביצים!),רוטיפרים(חסרי חוליות מיקרוסקופים),או באדיפות ראשונה ,בתולעי מיקרו.אפשר לנסות גם חתמון ביצה קשה,סחוט דרך חתיחת אגד או מפורר היטב,לא בכמות גדולה על מנת לא לזהם את המים.ללא מזון זה ,רק מעטים אם בכלל ישרדו את השבוע הראשון. לאחר שבוע,אפשר לעבור לארטמיה שדרך אגב אפשר להמשיך ולהאכיל בה גם את הבוגרים. קצב הגידול אטי למדי.צריך לשמור על פרמטרים המים ולבצע החלפות מים מאסיביות ובתדירות גבוהה: