פרסי רוטשילד תש“ע שנת היובל
פרסי רוטשילד תש“ע שנת היובל
א‘ באייר תש“ע 15 -באפריל 2010 ירושלים
תוכן עניינים
מדעי הכימיה
פרופ‘ יהושע יורטנר
1
ביה“ס לכימיה אוניברסיטת תל–אביב פיזיקה
פרופ‘ חיים הררי
6
הפקולטה לפיזיקה מכון ויצמן למדע מדעי החיים
פרופ‘ עדה יונת
9
המחלקה לביולוגיה מבנית מכון ויצמן למדע מדעי הרוח
פרופ‘ דוד שולמן
12
החוג ללימודי הודו ,איראן וארמניה האוניברסיטה העברית בירושלים מדעי החברה
פרופ‘ שמואל נח אייזנשטדט
15
החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה האוניברסיטה העברית בירושלים מתמטיקה
פרופ‘ מיכאל רבין
17
ביה“ס להנדסה ומדעי המחשב האוניברסיטה העברית בירושלים בית הספר להנדסה ומדעים ישומיים אוניברסיטת הרווארד חקלאות
פרופ‘ יהודית בירק ופרופ‘ אילן חת
19
הפקולטה למדעי החקלאות ,המזון ואיכות הסביבה האוניברסיטה העברית בירושלים הנדסה
פרופ‘ יעקב זיו
22
הפקולטה להנדסת חשמל הטכניון -מכון טכנולוגי לישראל מדעי היהדות
פרופ‘ משה בר-אשר
24
החוג ללשון עברית האוניברסיטה העברית בירושלים חתני הפרס 2010-1959
28
הישיבה הראשונה של המועצה לפרסי רוטשילד התרחשה לפני חמישים ואחת שנה בביתו של פרופ‘ יגאל ידין ,יושב–הראש .מאז ישיבה זו זכינו לחוות בצמיחתה של מדינת ישראל ושל מוסדות המחקר שלה .הישגיהם הרבים משתקפים בשמות 122זוכי הפרס ,מאז ניתן לראשונה בשנת .1959 כל אחד מהזוכים מהווה חלק משרשרת של למידה ומחקר העוברת מדור לדור עד לימינו אנו ואינה מובנת מאליה .זוכי הפרס עצבו את חייה האקדמיים ,ובמידה רבה הציבוריים ,של מדינת ישראל .ניתן למצוא ביניהם נשיאי אוניברסיטאות ,נשיאי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, כלת פרס נובל ,רמטכ“ל אחד ונשיא מדינת ישראל ,וכן מורים רבים לצד תלמידיהם. חוברת זו מכילה אוסף מגוון של הרהורים אישיים של חתני פרסי רוטשילד על השינויים שחלו בתחומי מחקרם במהלך 50השנים האחרונות .קריאה במאמרים אלו מזכירה לנו שלצד הישגי העבר הכבירים ,פרס זה משמש גם השראה למצוינות עתידית.
ג‘ייקוב רוטשילד
מדעי הכימיה פרופסור יהושע יורטנר ביה“ס לכימיה אוניברסיטת תל־אביב
האנשת המדע תוביל את האנושות לארץ המובטחת —אהרון קציר
הקדמה מדעי הכימיה מייצגים את הקמתה של המסגרת הניסיונית והמושגית למבנה ,פונקציה ושינויי חומר ,כפי שנחקר ברמה המולקולרית .ההגדרה הרחבה הזאת כוללת את המושג “אימפריאליזם כימי“ .כלומר ,בכל פעם ובכל דרך שתחום מדעי כרוך במידע מולקולרי ,משתייך הוא לתחום המדעים הכימיים .התחומים המסורתיים של כימיה ,כימיה אנאורגנית ואורגנית ,כימיה פיזיקלית וביולוגית, עברו האחדה פנימית ,בין־תחומית .יתרה מכך ,ומשמעותי במיוחד ,הגבולות בין התחומים המדעיים המסורתיים כמו כימיה ,פיזיקה ,מדע החומר ,ננו־מדע וביולוגיה מטשטשים ,ועלייתו של התחום הרב־תחומי ,העשיר ,המגוון והנרחב של המדעים הכימיים מתחזק.
חיים וייצמן ,כימאי ,מדינאי ומנהיג ציוני פיתוחו של מדע הכימיה בישראל הוא בין ההישגים הראויים לציון של חיים וייצמן (,)1952-1874 כימאי אורגני בולט ,מנהיג ציוני יוצא דופן והנשיא הראשון של מדינת ישראל .וייצמן למד כימיה בברלין .לאחר מכן ערך את מחקרו לשם קבלת תואר דוקטור באוניברסיטת פרייבורג בשווייץ, וב־ 1899הגיש את התזה שלו על תגובות ההפחתה והעיבוי של אנטראקיינון .באולם הסנט של אוניברסיטת פרייבורג מוצגות לראווה שתי לוחיות זיכרון :האחת מציינת את התזה של וייצמן והאחרת לזכרו של כומר קתולי שלמד באוניברסיטה ונרצח על ידי הנאצים בשנות השלושים של המאה העשרים .בשנים 1904-1900כיהן וייצמן במשרה אקדמית באוניברסיטת ג‘נבה ,בה היה שקוע רובו ככולו בפעילות של התנועה הציונית ובדיכוטומיה הנפוצה בין שירותו הציבורי הציוני ועבודתו המדעית ,דיכוטומיה שליוותה אותו במשך כל חייו .הישגיו המדעיים המרשימים (תזה מבריקה ,שלושה פרסומים וחמישה פטנטים) ,הביאו את ויליאם הנרי פרקין ,שכיהן כראש הקתדרה לכימיה אורגנית באוניברסיטת מנצ‘סטר ,להציע לווייצמן משרה אקדמית במחלקתו. בשנים 1914-1904שימש וייצמן כעוזר ,מדגים ומרצה לכימיה באוניברסיטת מנצ‘סטר .הוא עבר לתחומים חדשניים של סינתזה אורגנית וחקר קבוצה חדשה של מרכיבים שיכולים להפוך
.1.
לנגזרות של אנטרצן .הוא היה פעיל גם בהרצאות בשירות המדעי כמזכיר של האיגוד הכימיקלי של מנצ‘סטר ,בד בבד עם פעילותו הציונית. ב־ 1910וייצמן לקח חלק במזם הכימי החשוב של גומי סינתטי ,שסימל את העניין שלו בכימיה תעשייתית .הרעיון המהפכני היה הקידום של ביוטכנולוגיה למען הסינתזה של פחמימנים מסוגים שונים של אלכוהול אורגני שהופקו על ידי התססה של העמילן בתפוחי אדמה .ב־ ,1912הוכיחו וייצמן ועמיתיו שאפשר להפיק אצטון על ידי התססה .היישום הצבאי של אצטון היה אחד השימושים החשובים שלו ,הודות ליכולתו להפיק אבק שרפה “בלי עשן“ .עם תחילת מלחמת העולם הראשונה, העמיד וייצמן את התהליך הביו־טכנולוגי שלו לשירות הצבא הבריטי .הודות לתרומתו המדעית העיקרית למאמץ המלחמה הבריטי ,נחשב וייצמן לאחד המדענים־מדינאים הראשונים בעולם. מלחמת העולם הראשונה הייתה הרקע להופעתו המלאה של וייצמן כמנהיג ציוני חשוב ,והדרך נסללה על ידי תגליותיו בכימיה .המוניטין שלו כמדען פתח בפניו את דלתות הדרגים הגבוהים של הדיפלומטיה הבינלאומית .תפקידו המרכזי בהשגת הצהרת בלפור היה בין תרומותיו החשובות ביותר כמדען־מדינאי־מנהיג ציוני. מחויבותו הכפולה של וייצמן לציונות ולכימיה ואמונתו העמוקה שרעיונות יכולים להפעיל אנשים ,הובילו אותו לתפקיד מוביל בהקמת האוניברסיטה העברית .ב־ ,1901הגישו חיים וייצמן ,ברתולד פיבל ומרטין בובר לקונגרס הציוני החמישי ,את תכניותיהם הראשוניות להקמת אוניברסיטה בירושלים .ב־ 1902שלח הרצל מכתב למזכירו של הסולטן הטורקי ובו הציג את המיזם של אוניברסיטת ירושלים .בתוך שבועיים ,הכין וייצמן תכנית מפורטת לאוניברסיטה יהודית ,בכללה מוסד לחינוך גבוה ומוסד פוליטכני .ההכרה בחשיבות העצומה של פעילויות אינטלקטואליות, רוחניות ,מדעיות וטכנולוגיות שיחקה תפקיד חשוב בהיסטוריה של הציונות ושל ישראל ,אף לפני קום המדינה .ייסודם של האוניברסיטה העברית בירושלים בשנת ,1925הטכניון בחיפה ב־1924 ומכון זיו שהפך אחר כך למכון וייצמן למדע ,ב־ ,1934היו ביטויים מוחשיים לדעת העולם .חיים וייצמן מילא את התפקיד המרכזי ,החלוצי ,במאמץ הזה.
ראשיתו של מדע הכימיה בישראל האוניברסיטה העברית התחילה את פעילותה האקדמית ב־ 1924כאוניברסיטת מחקר ,המכינה תלמידים לתארים גבוהים .חיים וייצמן היה מעורב בעיצוב מדיניות המחקר ובגיוס חוקרים במדעי הכימיה .המכון המחקרי הראשון היה המכון לכימיה ,בניהולו של פרופ‘ אנדור פודור (.)1968-1884 לדברי וייצמן ,המכון לכימיה התחיל לפעול ב“התלהבות רבה“ .פודור גויס על ידי וייצמן ב־1921 ומונה כאחד מהפרופסורים מן המניין הראשונים באוניברסיטה העברית .במכון לכימיה היו שתי מחלקות :כימיה ביולוגית וקולואידית וכימיה כללית .תכנית המחקר עסקה במבנה החלבון ,פעולת האנזים וכימיה קולואידית תאורטית .פודור ראה תחומי מחקר אלה כרלוונטיים להבנת תהליכי החיים .תחום המחקר של כימיה קולואידית הוקם לתחייה במשך שני העשורים האחרונים ,כאשר קולואידים מספקים מערכות סופיות גדולות שתכונותיהן מספקות את הבסיס לננו־מדע .באותו זמן, עסק פודור בכימיה יישומית מתוך שימת דגש על בעיות מקומיות .האינטגרציה בין מחקר טהור ומחקר יישומי עלתה בקנה אחד עם מחויבותו של פודור לתרום למאמץ הציוני.
.2.
שנות העשרים של המאה הקודמת ציינו שינוי משמעותי במדעי הכימיה בעולם כולו עם התגלות מכניקת הקוונטים על ידי בוהר ,שכורדינגר והייזנברג .כבר ב־ ,1927עבד מדען צעיר, לדיסלוס פרקס ( ,)1948-1904באוניברסיטה הטכנולוגית בברלין במסגרת לימודי הדוקטורט שלו על הנושא של יישומים מכניים של קוונטים בפוטו־כימיה ,נושא מדהים למדי לשנת .1927עבודתו של פרקש עם המנחה שלו ,קרל פרידריך בונהופר ,הוכיחה את ההיקרות של קשרים בדינמיקה תוך־ מולקולרית וסיפקה הוכחה ניסיונית לעקרון אי הוודאות של הייזנברג ביחסי אנרגיה-זמן במערכת כימית .העבודה הראשונית של פרקש־בונהופר הניחה את היסודות לחקירת השינוי הכימי ,כלומר, דינמיקה ,ברמה המולקולרית. בשנים 1928-1924למד לדיסלאוס פרקש בברלין .בשנים 1928-1923שימש פרקש כעוזרו של פריץ האבר במכון המפורסם לכימיה פיזיקלית ולאלקטרו־כימיה על שם הקיסר וילהלם ,בברלין. בימים האפלים של אפריל ,1933עם עלייתה של המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה ,הוגלה פרקש מברלין יחד עם שאר המדענים היהודים שעבדו במכון של האבר .ב־1935־ 1933הוא מצא מקלט זמני בקיימברידג‘ ,אנגליה ,וב־ 1935נענה להזמנתו של חיים וייצמן לשמש כראש המכון החדש לכימיה פיזיקלית באוניברסיטה העברית .לדיסלאוס פרקש ייזכר כמי שעיצב את היסודות ,ההיקף והתקנים של הכימיה המודרנית בישראל. בשנים 1948-1935עמד לדיסלאוס פרקש בראשה של מחלקה מצטיינת בכימיה פיזיקלית באוניברסיטה העברית .תחת הנהגתו ,התמקדה העבודה המדעית בבעיות מהשורה הראשונה כגון אפקטים של איזוטופים ,ספקטרופוסופיה של תמיסות יוניות ופוטו־כימיה .המחלקה ניהלה מחקר ברמה גבוהה ביותר ,עסקה בקינטיקה של מימן ותגובות של דיוטיריום ,העברה של מוליך לספקטרום מסיס ,פוטו־כימיה של יונים בתמיסה ,הפרדה של איזוטופים פוטו־כימיקליים ,כימיה של ברום והאצה ביולוגית .תרומה ראויה לציון של פרקש באותו זמן הייתה החלוציות בשדה הכימיה הפוטו־ סלקטיבית תוך שימוש במנורות אולטרה־סגולות במקום לייזר .שתי התרומות המדעיות החשובות של פרקש בתחום הדינמיקה התוך־מולקולרית ( )1927והכימיה הפוטו־סלקטיבית ( )1940מהוות אבני פינה לכימיה הפיזיקלית המודרנית .ההשפעה של מורשתו המדעית של פרקש על מדע הכימיה של זמננו בישראל משתקפת בהיקף רחב של מחקרים תאורטיים וניסיוניים בולטים המתנהלים באוניברסיטאות המחקריות שלנו .ביניהם ,דינמיקה המופעלת על ידי לייזר ,שליטה ותפקוד באטומים קרים במיוחד ,מולקולות ,ביו־מולקולות ,נוזלים ,מוצקים ,ממשקים ,צברים וננו־מבנים. תרומות חשובות נוספות של וייצמן לייסוד הכימיה בישראל התבססו על הקמתו את מכון דניאל זיו למחקר ברחובות בשנת .1934בשלב התכנון ,וייצמן חיפש כימאים מוכשרים ויצר קשר עם ארנסט דויד ברגמן ( ,)1975-1903כימאי אורגני מבריק .ארנסט דויד ברגמן למד כימיה בברלין ומונה לעוזר פרופסור באוניברסיטה של ברלין .באביב 1933נפגש וייצמן עם ברגמן שגורש לא מכבר מברלין ,והציע לו להצטרף למכון זיו .ברגמן קיבל בהתלהבות את תפקיד המנהל האקדמי המייסד של המכון .עבודתו המדעית של ברגמן אותה עשה בשיתוף פעולה עם וייצמן ,התמקדה בסינתזה אורגנית ובתגובות של פחמימנים בשמן .בשנים 1951-1949שימש ברגמן כמנהל המדעי של מכון וייצמן .ב־ 1951עזב ברגמן את המכון ומונה לפרופסור מן המניין ולמנהל של המחלקה לכימיה אורגנית באוניברסיטה העברית .הוא הרים תרומות מדעיות חשובות לכימיה של רכיבים ארומתיים אליציקליים ופוליציקליים ,תרכובות פלואור בעלות עניין ביולוגי וחומרים טבעיים .ארנסט ברגמן היה
.3.
הקול והסמל של המדע במשרד הביטחון בתרמו תרומות מרכזיות להקמה ולבנייה של התשתיות למחקר הביטחוני ולפיתוח מערכת הביטחון במדינת ישראל. ב־ ,1947הוסב שמו של מכון זיו והוא נקרא מכון וייצמן למדע .מכון המחקר החדש אימץ מדיניות של עידוד מדענים צעירים .בין המדענים הצעירים הראשונים שהוזמנו על ידי וייצמן להצטרף למכון החדש ,היה אהרון קציר־קצ‘לסקי ואחיו הצעיר ,אפרים קציר-קצ‘לסקי .אפרים קציר ( ,)2009-1916ביו־כימאי וביו־טכנולוג בכיר ,שמאוחר יותר כיהן כנשיא הרביעי של מדינת ישראל, השאיר את חותמו על התפתחותה של הביו־כימיה המודרנית בזכות עבודתו החלוצית על סינתזה ומבנה של פוליפפטידים ועל אנזימים מקובעים במרחב .אחיו ,אהרון קציר (1972־ )1913עבד על מחקרו לקראת תואר דוקטור במחלקה לכימיה אורגנית ,תאורטית ומקרו־מולקולרית באוניברסיטה העברית .עבודת הדוקטור שלו עסקה ביחסי גומלין בין־מולקולריים בין ביו־מולקולות ,נושא מרכזי במחקר המדעי שלו .הוא הקים והוביל את המחלקה לחקר הפולימרים במכון וייצמן .אהרון קציר היה כימאי פיזיקלי בולט שתרם רבות לתחום הרחב של כימיה של “חומר רך“ .אלה כללו תמיסות רב־אלטקטרוליטיות כדוגמאות לביו־פולימרים ,דינמיקה ,תרמודינאמיקה ,אלקטרוכימיה של פולי־ אלטקטרוליטים וסוגי ג‘ל ,תגובות בין מערכות ביולוגיות ובין פולי־אלטקטרוליטים ותפקידן בארגון התא .תרומות משמעותיות אחרות כללו המרה של אנרגיה מכנית לאנרגיה כימית ,יישום של תרמודינאמיקה בלתי הפיכה בתהליכי העברה ביולוגית ,פולמריזציה של פפטידים בתנאים טרום־ ביוטיים והבסיס המולקולרי של נירו־ביולוגיה .אהרון קציר תרם רבות גם למדיניות המדע הלאומית, בארגון ובהנהגה של מערכות מחקר ביטחוניות ובהקמת האקדמיה הישראלית למדעים .הוא היה דובר יוצא דופן למען המדע וכן מרצה מבריק ומעורר השראה ביותר .ב־ 1972נהרג אהרון קציר בפיגוע חבלני בנמל התעופה לוד. החלוצים הגדולים במדעי הכימיה בישראל היו אישים דגולים ששילבו הישגים מדעיים יוצאים מן הכלל יחד עם מחויבות עמוקה לאידאלים ולהגשמה של הציונות ,ומאוחר יותר ,של מדינת ישראל.
פרס רוטשילד במדעי הכימיה בשנת 1959הקימה יד הנדיב את הקרן לפרס רוטשילד מתוך כוונה להעניק תמיכה ,לעודד ולקדם את היצירתיות המדעית והמחקרית ולהביאה לרמה הגבוהה ביותר .פרס רוטשילד המכובד למדעי הכימיה הוענק בשנת 1961לארנסט דיוויד ברגמן ,חלוץ דגול של כימיה אורגנית בישראל .בֹ1971 הוענק פרס רוטשילד לאהרון קציר ,חלוץ דגול של כימיה פיזיקלית בישראל .חתנים בולטים אחרים של פרס רוטשילד בתחום הכימיה האורגנית היו :דוד גינצבורג ( ,)1964מייסד המחלקה לכימיה בטכניון, מתוך הערכה לעבודתו על סינתזה של חומרים טבעיים והמצאת הפרופלנים; אברהם פטצ‘ורניק ( )1988ממכון וייצמן ,בהערכה לעבודתו על השימוש בחומרים הגורמים לראקציה כימית בסינתזה של פפטידים .בשדה הכימיה הביולוגית -מיכאל סלע ( ,)1967נשיא מכון וייצמן ,על גילוי חיסונים למחלות מדבקות ומאיר וילצ‘ק ( - )1983גם הוא ממכון וייצמן -על עבודתו על הזיקה הביולוגית. בשדה הכימיה האורגנית־פיזיקלית ,אדוארד קוסובר ( )1996מאוניברסיטת תל אביב על מחקרו בתחום של מסיסה ,העברת מטען ותהליכים ביולוגיים .בכימיה ביו־פיזיקלית ,יצחק שטיינברג ממכון
.4.
וייצמן על מחקריו אודות מבנה ודינמיקה של מולקולות בעלות עניין ביולוגי .בכימיה פיזיקלית - יהושע יורטנר( )1975מאוניברסיטת תל אביב על חקירתו את התופעה של רכישת ,אחסון וסילוק אנרגיה ברמה המולקולרית; רפאל ד .לוין ( )1992מהאוניברסיטה העברית על מחקר הדינמיקה התוך־מולקולריות; זאב לוז ( )2000ממכון וייצמן על מחקרו על מבנה מולקולרי ,אריזה מולקולרית ודינמיקה הנחקרות על ידי תהודה מגנטית־גרעינית; יוסף קלפטר ( )2004מאוניברסיטת תל אביב ויושב הראש של הקרן הלאומית למדע ,על תהליכים מולקולריים במערכות מורכבות ואיתמר וילנר ( )2008מהאוניברסיטה העברית על מחקרו בתחום הננו־ביוטכנולוגיה וביו־אלקטרוניקה. ההיקף הרחב ,העשיר והמגוון הזה של הישגים מדעיים מזהירים משקף את האחדות המהותית הבין־תחומית במדעי הכימיה. זכות היא להביע את הכרת התודה וההערכה העמוקה לקרן פרס רוטשילד על הכבוד שהיא מעניקה למדענים המצטיינים ועל שמירה וקידום של אמות מידה ,ערכים ורמה גבוהים ביותר של המחקר המדעי במדעי הכימיה .פרס נובל 2009שהוענק לעדה יונת (כלת פרס רוטשילד במדעי החיים בשנת )2006בזכות מחקרה יוצא הדופן על מבנה הריבוזום -בית החרושת לחלבונים ,הוא הוכחה ממשית למצוינות המחקר במדעי הכימיה בישראל.
פרופסור יהושע יורטנר הוא זוכה פרס רוטשילד לשנת .1975
.5.
פיזיקה פרופסור חיים הררי הפקולטה לפיזיקה מכון ויצמן למדע
מדע הפיזיקה הוא הבסיסי ביותר בין מדעי הטבע .הפיזיקה מנסה ,לרוב בהצלחה ,לנסח את החוקים היסודיים השולטים בכל תופעות הטבע ,לרבות אלה הנחשבות כתחום עיסוקם של הכימאים והביולוגים .החוקים הבסיסיים ביותר עוסקים ,כמובן ,בהתנהגותן של אבני הבנין הקטנות ביותר של החומר מחד ,ובראשית היקום מאידך .אולם הנתיב המוביל מחשיפתם של החוקים היסודיים ביותר אל הבנתן של מערכות מורכבות ,הכוללות רכיבים רבים ,הוא ארוך ומפותל .המסע הזה מאפשר לנו לנצל את גילוי חוקי הפיזיקה כדי לפתח טכנולוגיות ,ליצור חומרים מורכבים ,להבין מערכות ביולוגיות ולדון כמעט בכל תהליך אחר בטבע. הפיזיקה בישראל התפתחה במקביל לכל הנתיבים הללו .פרס רוטשילד הוענק למדענים שחקרו יחידות בסיסיות זעירות יותר ויותר של החומר ,לאחרים שניסו לתהות על סודות היקום שפענחו את דפוסי ההתנהגות של מערכות מורכבות על סף הפיתוחים הטכנולוגיים. ולאלה ִּ יובל החמישים של פרסי רוטשילד הוא גם בר המצווה של פרס רוטשילד בפיזיקה .מתוך 13 חתני הפרס בפיזיקה במרוצת 50השנים ,עשרה הם פיזיקאים עיוניים ורק שלושה זכו בו בעקבות ניסויים במעבדה .זוהי אסימטריה ברורה ,המשקפת חוסר איזון באיכותה של הפיזיקה בישראל, במידה רבה עקב מחסור במשאבים הדרושים לרכישת ִמכשור מעבדה מתוחכם ,אולם במידת מה גם בעקבות הטיה “תרבותית“ לעבר המדעים העיוניים. חמישה מהתיאורטיקנים ופיזיקאי ניסויי אחד עסקו בחקר אבני הבניין היסודיות של החומר -מהאטום אל הגרעין שבתוכו ,משם לחלקיקים שבתוך הגרעין והלאה לעבר הקווארקים שבתוך החלקיקים .שלושה תיאורטיקנים חקרו את היסודות של המהפכות המחשבתיות הגדולות של הפיזיקה במאה העשרים :תורת היחסות הכללית וכוח הכובד והקוסמולוגיה מצד אחד, ויסודות תורת הקוואנטים מצד שני .שני תיאורטיקנים ושני פיזיקאים ניסויים חקרו תכונות של חומר מעובה -נושא הנושק לתחומים טכנולוגיים מעולם האלקטרוניקה ,המעבדים הזעירים, האלקטרו־אופטיקה וגלי המיקרו .למותר לציין שמיון המחקרים בפיזיקה לתת־התחומים שהוזכרו לעיל הוא תרגיל מלאכותי במקצת ,משום שכל תחומי הפיזיקה חופפים אלה את אלה במידה רבה. התחומים המשתנים שבהם הוענק הפרס בעשורים השונים משקפים את השינויים שחלו, במשך 50השנים ,במחקר הפיזיקלי בעולם ובישראל .ישראל הייתה בתחילה מעצמה מדעית של אדם אחד (יואל רקח) בתחום הפיזיקה האטומית .לאחר מכן התפתח כאן מרכז עולמי בפיזיקה גרעינית, המבוסס בעיקר על קבוצת חוקרים אחת (במכון ויצמן) .בהמשך הפכה ישראל למעצמה בעלת שני
.6.
מרכזים בולטים (מכון ויצמן ואוניברסיטת תל אביב) בתחום הפיזיקה של החלקיקים .בעשרים השנים האחרונות הוסט הדגש לעבר הפיזיקה של החומר המעובה והקוסמולוגיה ,ולשמחתנו מוסדות מחקר נוספים הצטרפו להצטיינות הבינלאומית של הפיזיקה בישראל. למיטב ידיעתי ,פרס רוטשילד הוא הפרס החשוב היחיד המוענק בישראל אך ורק לישראלים, על בסיס הערכה בינלאומית ולא רק על בסיס המלצות וחוות דעת פנים־ישראליות .העובדה הזו ,לצד התדירות הנמוכה של הענקת הפרס ,הופכת את הזכייה בו לכבוד מיוחד. מנקודת מבטי האישית ,כסטודנט צעיר באוניברסיטה העברית למדתי בקורסים שהעבירו שניים מחתני הפרס .מאוחר יותר זכו כל שלושת מדריכיי בעבודת המוסמך ובעבודת הדוקטור בפרס .אחד הזוכים האחרים קיבל ,איתי ,את פרס ישראל .זוכה אחר עשה את עבודת הדוקטור שלו בהדרכת אחד ממדריכיי .שני זוכים אחרים היו חברי ללימודים -האחד בלימודים לתואר מוסמך באוניברסיטה העברית ,והשני בעבודת הדוקטור במכון ויצמן .ולבסוף ,אחד מחתני הפרס גוייס לשורות המדענים במכון ויצמן בתקופת היותי נשיא המכון .עליי להדגיש כי מעולם לא נמניתי על שופטי הפרס ,אף פעם לא נשאלתי לדעתי על ידי חבר השופטים ,ועד היום איני יודע מי המליץ עליי ומי היו השופטים שהחליטו להעניק לי את הפרס .מכל זאת אנחנו למדים שישראל היא עדיין מדינה קטנה ,ושקהילת הפיזיקאים המצטיינים בישראל ,על אף התבלטותה בעולם המדעי ,היא קבוצה נבחרת ומצומצמת ביותר .אנו יכולים גם להסיק מכך שאין תחליף לטיפוחו של קומץ מדענים ,שהם מודל לחיקוי ומקימי אסכולות של מדענים צעירים ,ואלה לומדים מהם את הרוח ואת דרכי העשייה של המחקר היצירתי. הפרס שהוענק לי ניתן על מחקרים שבוצעו בשנות השבעים ,התקופה ה“לוהטת“ ביותר בהיסטוריה של פיזיקת החלקיקים .ללא שמץ של ענווה ,עליי לקבוע שכל מה שהשיג בשנים האלה מדען זה או אחר נשען על מידה ניכרת של מקריות מוצלחת .צריך היה מזל רב כדי להיוולד בזמן המתאים וללמוד פיזיקה בשנים הנכונות ,כדי לזכות ולהשתתף בהרפתקה האינטלקטואלית המדהימה של אותה תקופה .נכון הוא שבמדע כמעט כל חוקר זוכה לרגעים שבהם המזל יאיר לו פנים ,אולם לא כל אחד מיטיב לרתום את אלילת המזל ולרכוב עליה לקראת הישגים מרשימים .אילו יכולתי לנסח מחדש את החלטת חבר השופטים ,הייתי כותב :הפרס הוענק על תגליות מעניינות ביותר ,שנולדו כאשר הזוכה הזדמן ,בזמן הנכון ,למקום הנכון .לשמחתי ,אין זה נהוג לאפשר לזוכה בפרס לנסח מחדש את המלצות השופטים. כצעיר הזוכים בפרס לפיזיקה ,עד היום ,אני זוכר היטב את אירוע חלוקת הפרס ,שנערך במשכן הכנסת בהשתתפותו של יגאל אלון ,שהיה אז שר החוץ וסגן ראש הממשלה בממשלת רבין הראשונה .בעודו לוחץ את ידו של חתן הפרס ,בן ה־ ,34לחש אלון באוזני ,על הבמה ,ליד המיקרופון, אולם מבלי שאיש היה יכול לשמוע את דבריו“ :חיים ,אל תיתן לזה לעלות לך לראש“ .תמיד הייתי אסיר תודה לו על עצה זו .אני זוכר גם שסכום הפרס הספיק בדיוק כדי להחליף את מכונית הטריומף שלי ,בת החמש ,תוצרת הארץ ,בפיאט 131חדשה ,ובכך ליצור קשר עקיף ומשעשע בין תיאורית הקווארקים לתעשיית הרכב. כיום ,תפקידה של הפיזיקה -ככלי המשרת את המחקר בכימיה ,בביולוגיה ובתחומי מדע אחרים -הולך ומתרחב .אין לי ספק בכך שבעתיד ,כמה מהחתנים והכלות של פרס רוטשילד במדעים הפיזיקליים יהיו פיזיקאים העוסקים בתחומים כמו הביולוגיה של התא ,ביולוגיה של מערכות,
.7.
גנטיקה ,חקר חומרים חדשים ותחומים דומים אחרים .יתכן כי יצוצו באופק גם חידושים מסעירים במסע אל ראשית היקום ואל אבני הבניין היסודיות ביותר בו .אבל עובדה אחת ברורה :אילו יכולנו לנבא עתה ,בבטחה ,את תגליותיהם של הזוכים בפרס ב־ 50השנים הבאות ,היה נובע מכך במישרין שהם אינם ראויים לזכייתם .גדולתו של המחקר המדעי היא בכך שהוא מוביל לתגליות בלתי צפויות לחלוטין .אין ספק שכך בדיוק יעשו גם הזוכים העתידיים בפרס רוטשילד.
פרופסור חיים הררי הוא זוכה פרס רוטשילד לשנת .1975
.8.
מדעי החיים פרופסור עדה יונת המחלקה לביולוגיה מבנית מכון ויצמן למדע
כבר בתחילת כתיבתו של המאמר הזה נתקלתי בקושי משמעותי :מהי הגדרת המונח “מדעי החיים“? הקושי הזה אינו קיים כאשר עוסקים בענפי מדע שהוגדרו בעבר ,כגון כימיה ,ביולוגיה ,פיזיקה ,או מתמטיקה ,אף כי גם הגדרותיהם המדויקות עוברות שינויים עם הזמן. עקב הגיל הצעיר של הענף המדעי הזה ,והשינויים המשמעותיים שכבר הספיק לעבור, ההגדרה המתאימה ביותר שמצאתי הינה :חקר היצורים החיים .זו הגדרה כוללת עד מאוד ואינה מרמזת אם המחקר הוא ברמת בעל החיים או הצמח ,או ברמת אבריו ,תאיו או המולקולות המרכיבות אותם .התפתחותם של מדעי החיים בישראל בחמישים השנים האחרונות חובקת מחקרים בכל ההיבטים המוזכרים לעיל ,ומרכז הכובד עובר ממחקר כולל ומעמיק של חוקי הטבע ,לפענוח התהליכים המרכזיים בחיי בעל החיים או הצמח כיחידה שלמה ,ועד תיאורם של התהליכים האלה ברמה מולקולרית ובדיוק אטומי. פרס רוטשילד למדעי החיים הוענק בפעם הראשונה בשנת ,1960שנים מעטות לאחר פענוח המבנה המרחבי של ה– dnaעל ידי ווטסון וקריק (תוך הסתמכות על מחקריה של רוזלינד פרנקלין). בעקבות הפענוח הגיעו המדענים להבנה מדויקת של אופן ארגונו של הצופן הגנטי ושל הקישורים האפשריים בין מבנה ה– dnaלאופן הכפלת החומר התורשתי והעברתו מדור לדור ( dnaהוא גדיל כפול שכל אחת משרשרותיו פונה לכיוון הפוך ,משלימה את השנייה על ידי שלבים הבנויים משני סוגי “זוגות“ הבנויים מארבעת מרכיבי הד–נ–א ,והוא מרמז על הדרך שבה החומר התורשתי מועתק ומועבר מדור לדור :הסליל הכפול נפתח וכל אחד מהגדילים משמש תבנית לבנייה של גדיל חדש. כלומר ,אופן זיווג הבסיסים מצביע על מנגנון אפשרי להעברת החומר התורשתי). המדע בישראל היה אז בחיתוליו .הקהילה המדעית הייתה קטנטנה ,והתקצוב -במשורה. למרות זאת ,המדענים בארץ היו ֵערים להתפתחויות העולמיות ,עקבו בדריכות אחרי נושאי המחקר הגלובלי והשתלבו בו באמצעות מחקרים בחזית המדע ובהיבטים מקוריים .הבחירה לעסוק בנושאים שנמצאו בחזית המדע ,מבלי להתחשב ברמת הקושי הטכנולוגי והקונספטואלי שהיה כרוך במחקרים שלהם ,מאפיינת את התפתחות המחקר של מדעי החיים בישראל בכללותם. פרס רוטשילד הראשון הוענק לאפרים קציר .קציר הגה ופיתח גישות חדשניות לגילוי תכונות של פולימרים של חומצות אמיניות המדמים מולקולות ביולוגיות .המחקר הזה בוצע במקביל לפעילות האינטנסיבית במרכזי מחקר בעולם (בעיקר באנגליה) לקראת פענוח המבנה המרחבי של החלבונים המוגלובין ,מיוגלובין וליזוזים .הענקת פרס רוטשילד בפעם השנייה ,ב– ,1969לאריה ברגר מצביעה
.9.
על התקדמות רבה בגישה מקבילה :מחקרים ביוכימיים עם פזילה ראשונית להיבטים המבניים, הקובעים את אופן הפעולה של אנזימים .ההכרה שפעילותם של אנזימים מתאפשרת הודות למבנה התלת-ממדי של המולקולה ושהתקפלותו של כל אנזים הינה ייחודית ונקבעת על פי רצף החומצות האמיניות הבונות את האנזים החלה מחלחלת בכל העולם ,כולל בישראל .יתרה מזאת ,הקישור שנחשף בין מבנה ה– dnaורצף החומצות האמיניות בחלבון נחקר בו-זמנית בישראל ובעולם ,ופתח את השער לביולוגיה מולקולרית בעשור שלאחר מכן. הענקת פרסי רוטשילד לג‘ורג‘ האס ב– ,1963ליצחק ברנבלום ב– ,1966למיכאל זוהרי ב–1973 וללאו זקס ב– 1977מוכיחה שהעניין בבעלי החיים ובצמחים כמכלול ובתיאור תהליכי חיים ברמת התא המשיך לצד ההתפתחויות במחקרים ברמה המולקולרית .המחקר ברמת האורגניזם החי והצומח לצד התעמקות בפעילות תאיהם ,עם דגש ביוכימי וביורפואי ופזילה נוספת להיבטים המבניים ,התפתח בעשורים הבאים .הענקת הפרס להנס לינדנר ב– ,1981למיכאל פלדמן ב–,1985 לאלכסנדר לויצקי ב– ,1990לשמואל שאלתיאל ב– ,1994לרות ארנון ב– ,1998לצבי זלינגר ב–2002 וליורם גרונר ב– 2010הינה הד לשלושה עשירונים של התפתחויות מסעירות ,המאופיינות בביסוס הביוכימי של ממצאים קודמים לצד מחקר פורץ דרך בתחום בקרת התא בכללותו והתמקדות בתהליכי התקשורת בין התאים לבין עצמם וביחסי הגומלין בין מרכיביו השונים של התא .זאת גם התקופה שבה התקבלו תוצאות מרשימות בתחום המחקר הביו–רפואי ,החל ממכלול הביטים אימונולוגיים ,דרך מחלות מדבקות ,מחלות ויראליות ,מחלות ניוווניות ,גידולים סרטניים ,ועד סינדרומים גנטיים .חלק מהמחקרים ,שהחלו בשאיפה בסיסית לענות על שאלות מפתח ,הניבו תרופות ייחודיות .הידועה ביותר היא הקופקסון ,המיוצרת בישראל על ידי חברת טבע ומבוססת על מחקריהם של רות ארנון ומיכאל סלע .גם מחקרים מבניים בעזרת שיטות כמו nmrומיקרוסקופיה אלקטרונית ,המניבות מידע חשוב אך מוגבל ברמת הדיוק וכן בגודל המולקולות הנלמדות ,זכו לחמדה בתקופה הזו בעיקר עקב הגידול המשמעותי במידע ובתובנות הנובעות ממנו. חשוב לציין שפרי המחקרים הביוכימיים והביורפואיים האינטנסיביים ,שבוצעו בישראל במשך שלושת העשורים האלה ,זכו להכרה בינלאומית נרחבת .זו מוכחת באמצעות פעילותם של חוקרים ישראלים בגופים בינלאומיים העוסקים בהיבטים הבריאותיים של המחקר המדעי (כגון ,)hwoלצד חברּות באקדמיות לאומיות למדעים של ישראל ,ארצות הברית ,אירופה ,ואפילו של הוותיקן (מיכאל סלע) .בנוסף ,ישראל הייתה בין היוזמות את הקמת המרכז האירופי לביולוגיה מולקולרית ( ,)emboויותר מתריסר מדענים ישראלים ,העוסקים במדעי החיים ,הם חברים פעילים בארגון הזה .הוכחה נוספת היא “החיזור“ אחרי ישראל של מתקני מחקר בינלאומיים (כגון המתקן לשימוש בקרינת סינכרוטרון בגרנובל ,)esrf ,שבהם יש אפשרות לבצע מחקרים רלבנטיים ברמה גבוהה ביותר. פיענוח מבנים של מולקולות או צברים ביולוגיים -על מנת לשפוך אור על המנגנונים המולקולריים של תהליכים פשוטים עד מאוד או מסובכים להפליא ,כגון תרגום הצופן הגנטי לחלבונים על ידי הריבוזום -נעשה בעזרת שיטה הקרויה קריסטלוגרפיה ביולוגית ,כלומר מחקר מבנים של מולקולות על ידי שימוש בגבישים .קריסטלוגרפיה ביולוגית ,מסלול בעל משמעות עצומה במדעי החיים ,היא ענף מדעי רב–תחומי ודורשני מאוד ,אך ְשכרו לא יסולא בפז .מחקרים בשיטה הזו החלו בישראל בשנות השבעים והגיעו לפריחה חסרת תקדים בעשור הראשון של המאה העשרים
. 10 .
ואחת (עדה יונת ,ב– )2006ופרצו דרך לענפים חדשים כגון גנומיקה ופרוטאונומיקה .לצד אלה ,שטח חדש יחסית במדעי החיים ,שבו קיימת פעילות תוססת בישראל ,ומתבסס על ממצאים מבניים ומידע גנטי וביוכימי ,הוא ביולוגיה של מערכות ,שבה עוסקים בעיקר מדענים צעירים ,דור העתיד שלנו, השואפים לתאר את יחסי הגומלין ותהליכי התקשורת בין מרכיבי התאים חיים. ראויים לציון מיוחד מחקרים שנעשו בעיקרם בישראל במשך יותר משלושה עשורים. המחקרים האלה עוסקים במנגנונים האוניברסליים של חיי החלבונים -מלידתם ועד מותם. המחקרים זכו להכרה בינלאומית נרחבת ,ובגינם הוענקו פרסי נובל לאברהם הרשקו ולאהרון צ‘חנובר ב–( 2004מנגנון ההיכחדות) ולעדה יונת ב–( 2009מנגנון ההיווצרות) .חשוב לציין שפרסי נובל ,אותם שהזכרתי ,לא הוענקו בתחום מדעי החיים אלא בכימיה ,משום שכאשר אלפרד נובל נפטר ,הענף הנקרא כיום “מדעי החיים“ לא היה בנמצא. לסיכום ,המאפיין את המחקר הישראלי בתחום מדעי החיים הוא הצבת בעיות מפתח המגרות את רצונם של החוקרים לחפש תשובות מעמיקות בכיוון האינטלקטואלי והמעשי .לאור העבודה המאומצת והרעיונות החדשניים של מחקרים רבים במדעי החיים ,שנעשים כיום בישראל ,אני צופה פריצת דרך ,תובנות מלהיבות והישגים משמעותיים בכל התחומים האלה.
פרופסור עדה יונת היא זוכת פרס רוטשילד לשנת .2006
. 11 .
מדעי הרוח פרופסור דוד שולמן החוג ללימודי הודו ,איראן וארמניה האוניברסיטה העברית בירושלים
ניחוח יחיד במינו נודף משדות היצירה במדעי הרוח בישראל ,וכדרכם של דברים עדינים מגלה כושר הישרדות מפליא .חרף שינויים מבניים ומערכתיים מרחיקי־לכת שחלו ביובל השנים האחרונות ,עדיין שרירות וקיימות איכויות המחקר ומרקמיו המובהקים .בין המאפיינים ניתן למנות :עירוב רבגוני, ים–תיכוני ,השואב מפלורליזם לשוני עשיר; נוכחות חיה ועיקשת של העבר הרחוק ,המעצבת ואף מעוותת לעתים את ראיית ההווה; ראשוניות הטקסט וביאורו הפילולוגי המדוקדק; להט מונותיאיסטי מסוים ,פולמוסי ולעתים קרובות פוזיטיביסטי ,המכלכל מיתולוגיה חיונית ,חושנית ועתירת רגש; אופק פתוח ורחב בגדר ‘אין דבר אנושי זר‘; והבזקי תעוזה רבת־השראה ועוצרת נשימה .עירוב מיוחד כזה טרם ראיתי במקום אחר בעולם. מההיסטוריה למדנו שפריצות דרך במדעי הרוח הן ,על פי רוב ,עמלם של יחידי סגולה האחוזים בלהט לוהב .תשתית רב־לשונית ורב־תרבותית מסייעת אף היא .ואכן כאלה היו אנשי הרוח הגדולים בישראל לפני ארבעים וחמישים שנה ,רבים מהם אף חתני פרס רוטשילד :אישים (טוב ,בינינו ,גברים כולם )...כגון יעקב פולוצקי ( ,)1961גרשום שלום ( ,)1961שמואל סמבורסקי ( ,)1966זאב בן–חיים (,)1971 שלומה פינס ( ,)1975דוד איילון ( ,)1975ומאיר קיסטר ( .)1988בן–חיים וקיסטר הגיעו שניהם מאותה עיירה קטנה בגליציה ,מושצ‘יסקה ,שהייתה כנראה מקום שוקק חיים במיוחד .רבים מהם חוו את העולם האקדמי של מרכז אירופה (אוניברסיטאות ברלין ,וינה ,היידלברג ,ברסלאו ,גטינגן וקניגסברג) בדרכם לפלשתינה .אחדים היו ילדי פלא :פולוצקי למד לבדו מצרית וקופטית בעודו תלמיד בית ספר. אחרים צמחו במוסדות חינוך יהודיים על שיטתם הקפדנית והתוססת (יהושע בלאו ,זאב בן–חיים). כללית ,אלה היו אנשי אשכולות שהכירו על בוריין לפחות את הלטינית ,היידיש ,העברית ושתיים או שלוש מהשפות העיקריות של מדעי הרוח במרכז אירופה (גרמנית ,רוסית ,הונגרית ,פולנית, צ‘כית או צרפתית) .אפשר גם לדבר על התכנסות יצירתית בפלשתינה -א“י המנדטורית ,ובשנותיה המוקדמות של מדינת ישראל ,המבוססת על מיזוג של שלושה זרמי תרבות רבי־עוצמה אשר יחד עיצבו את מדעי הרוח :מסורת רבת שנים של השכלה יהודית על ענפיה השונים; הדיסציפלינות הקלסיציסטיות והפילולוגיות־סכולסטיות המובהקות של מרכז אירופה; ומה שאפשר לכנות הרנסנס העברי ,כלומר השיח הספרותי והאקדמי החדש בעברית מודרנית .אותם מלומדים שהיו כה שקועים בכל שלושת התחומים האלה הציבו אמות מידה חמורות ובלתי־מתפשרות .מעולם לא דיברו על ‘מצוינות‘ במחקר אלא גילמו אותה באופן טבעי ,ולרוב לא שגרתי .כיום יש לנו ועדות המחפשות אחריה.
. 12 .
זכות גדולה נפלה בחלקי ללמוד אצל כמה מאותם מורים דגולים בראשית דרכי ,ואני מעיד מניסיוני :באותם ימים היה כל אחד מהם מסוגל לגול את האבן מפי הבאר אשר כיום שבעה מאתנו לא מתחילים אפילו להזיז ממקומה .עם זאת -יחידי הסגולה אחוזי הלהט מופיעים שוב ושוב בשיעורינו, נחושים וברוכי כישרונות לא פחות מהאישים שהיו לנו למופת .לא קל להסביר זאת. המערכת עצמה התרחבה עד מאוד ביובל השנים שחלפו .במדעי הרוח לבדם יש לנו חמש אוניברסיטאות עיקריות ושפע מכללות .תחומים חדשים מתגבשים ומבשילים :לדוגמה ,לימודי מזרח, מרכז ודרום אסיה; לימודים סלאביים ,בהגדרה רחבה; ספרות השוואתית וסמיוטיקה; בלשנות פוסט־חומסקיאנית; והעירוב המגרה ,הסינרגטי ,המכונה כעת ‘קוגניציה‘ .ישנה פריחה של תת־ התמחויות כמחקר פורץ הדרך של הערבית־היהודית על ענפיה הרבים (שפות וספרויות יהודיות אחרות עדיין נחשפות :ראו ,למשל ,את גילויה באחרונה של המלאיאלם היהודית .ההתפשטות המרשימה הזו במפת תחומי הלמדנות המוגדרים ,חרף מצבים מתחלפים של גאות ושפל במשאבים והאיום התמידי והמוכר על הישרדותן של דיסציפלינות שלמות ,היא אות לשינוי משמעותי ומתמשך. אני מהסס לחשוף סוד :כמו השירה והמוזיקה ,מדעי הרוח פורחים תדיר על פי תהום (מטפורה טבעית למדי בישראל). במידה לא מעטה אנו עדים לגרסה הישראלית של היסט פרדיגמה הדרגתי מדפוסים ותיקים יותר של ביקורת הטקסט הנמוכה והגבוהה,שלאורה פעל הפילולוג הבודד בן המאה התשע־עשרה, לעבר מחקר משותף בקנה מידה גדול ובין־תחומי הנשען על קאנון תיאורטי מודרניסטי (ויקו ,דה סוסור ,לוי-שטראוס ,יקובסון ,מוקרובסקי ,גדאמאר ובקר) .גם בהיסטוריה התחולל שינוי מופלג :היא ומושאי מחקר עמוקים יותר בתחום החברה. ֵ נעה לעבר מושגים חדשניים של סיבתיות ועובדתיות הגרמנית פינתה את מקומה לאנגלית כשפה הבינלאומית השולטת במדעי הרוח -שינוי לא מבוטל כשמדובר באופני חשיבה וניסוח .לשינוי הזה יש גם השלכות פילוסופיות :הפוזיטיביזם הנוח והנאיבי (עם יותר משמץ אידיאליזם מובלע) ששרר בעבר הפך לספקנות לא נוחה בעליל וליחסיות תרבותית. בה בעת ,נפרץ הגרעין הוותיק של מדעי הרוח בישראל .בעבר הוא שילב לימודי יהדות (בתפיסתם הרחבה מן התנ“ך ועד לספרות ,למחשבה ולהיסטוריה המודרניות) עם התמקדות בחקר הערבית והאיסלאם ועם הדיסציפלינות האינטר-טקסטואליות של היסטוריה ופילוסופיה אירופיות .כיום, לימודי יהדות החליקו לכאורה אל מחוץ לגרעין האמור :העושר הרב של חקר היהדות והיקפו הגדול בישראל אינם מוטלים בספק ,אולם חוקרים בתחומים אחרים של מדעי הרוח כבר אינם רואים עצמם מחוייבים לרדת לעומקם של מקורות יהודיים או אף לכתוב ולפרסם בעברית .לא כך היו פני הדברים לפני יובל שנים .הפערים בין מדעי הרוח למדעי הטבע והמתמטיקה גדלים אף הם. אבל כל זה איננו -לפחות לעת עתה -סיפור של דעיכה .מדעי הרוח מתפתחים ,אולי מאז ומתמיד ,בצל האפיקורסים קהי החושים ,אשר נוכחותם אולי הכרחית לנו לניתוב דרכנו .אם אנו לוקים בחוסר התמצאות מסוים ,ייתכן שהדבר משקף את המתח הרב השורר בין הדרישות שמציבה השכלה גבוהה להמונים ,מטרה נעלה כשלעצמה ,לבין דרישותיהן של הפילולוגיה וההרמנויטיקה הקלסיות ,האליטיסטיות במהותן .רק בפתרונות מערכתיים ניתן להיענות לאתגר כזה .האם ביכולתה של המערכת האקדמית המתפתחת בישראל להמשיך ולייצר את הוגי הסינתזות חובקות העולם במדעי הרוח -ואת הפילולוגים ,ההיסטוריונים והפילוסופים המומחים שיתחרו עם גדולי העבר? נראה שכן ,אם לשפוט על פי הנוף האינטלקטואלי הנוכחי -ועל פי היקף הסמינרים ,הסדנאות
. 13 .
הבין־תחומיות ,סדרות הפרסומים ,יוזמות המחקר המשותפות והמסגרות הבלתי־שגרתיות (במיוחד בעבור חוקרים צעירים) .אולם ,אנו נתונים יותר מאי פעם בתוך סביבה בירוקרטית ומוחצנת ,שבה אמות־מידה ואילוצים חיצוניים עלולים לשחוק את קנה־המידה האינסטינקטיבי של איש הרוח בעל החזון .כפי שאמר אוסיפ מנדלשטם ,לא האמונה כי אם הטעם הטוב הוא העוקר הרים. בדרך נס -ולפרסי רוטשילד חלק בנס הזה -חקר מדעי הרוח בישראל ,לדעתי ,עדיין ניחן בטעם הטוב.
פרופסור דוד שולמן הוא זוכה פרס רוטשילד לשנת .2004
. 14 .
מדעי החברה פרופסור שמואל נח אייזנשטדט החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה האוניברסיטה העברית בירושלים
מדעי החברה עברו התפתחות אינטנסיבית מאז קום המדינה ומאז הענקת פרסי רוטשילד הראשונים. הם הפכו לחלק אינטגראלי של השיח האקדמי והציבורי .במובנים מסוימים ,זו התפתחות די מפתיעה .שלא כמו במדעי הרוח והיהדות ,ולא כל שכן בתחומים מסוימים במדעי הטבע ,הייתה תחילתה של הדיסציפלינה ,בתקופה שלפני הקמת המדינה ,צנועה מאוד .אפשר כמובן להזכיר את החוג המשני הקטן ,אך המשפיע ,בסוציולוגיה של התרבות ,תחומו המיוחד של מרטין בּובר .ב–1942 או 1943נתן ארתור רופין הרצאות באוניברסיטה העברית המבוססות על הדמוגרפיה היהודית בנושא הסוציולוגיה של היהודים .ההרצאות האלה הופסקו לאחר מותו .שיח ציבורי רחב יותר בנוגע לגישות למדעי החברה נוהל בפרסומים של קבוצות אידיאולוגיות ,במיוחד בקבוצות סוציאליסטיות. רק בשנות ה– 40התיכוניות החלו ההכנות ליצור מסגרות רחבות יותר בעבור מדעי החברה. בהנהגתו של מרטין בובר הפכה הסוציולוגיה ,בהדרגה ,לדיסציפלינה מרכזית .ד“ר אלפרד בונה העביר הרצאות וסמינרים בסוציולוגיה וכלכלה של מזרח התיכון ,ורוברטו בקי שקד על דמוגרפיה, אך רק בשנות ה– 50המוקדמות התלכדו כל המאמצים הללו אל תוך חוגים של ממש :מדעי המדינה, יחסים בינלאומיים ,ובמידה מסוימת ,פסיכולוגיה .למרות שלימודי הפסיכולוגיה החלו עוד בהנהגתו של פרופ‘ בונבנטורה (שנרצח ב– ,)1948המחלוקת בנוגע למיקומו של החוג לפסיכולוגיה נמשכה .החוג הראשון לסוציולוגיה נוסד באוניברסיטה העברית ,ועד מהרה צצו חוגים מקבילים בכל האוניברסיטאות המובילות בישראל ואחר כך אף במכללות .בדרך כלל מוזגו החוגים סוציולוגיה ואנתרופולוגיה ,כלכלה ומדעי המדינה .כיום ,אלה כולם חוגים מכובדים ,ואליהם צורפו מכוני מחקר .בה בעת הפכו נושאי כלכלה ,סוציולוגיה ומדעי המדינה לחלק מהשיח הציבורי הישראלי על סוציולוגיה. כמובן ,החוגים והנושאים הנלמדים התפתחו לכיוונים שונים ,אך אפשר לראות את נוכחותם של רכיבים אחדים ,המשותפים כמעט בכל התחומים )1 :פיתוח של מודלים תיאורטיים ואנליטיים; הדבר הזה בולט ביותר בחוג לסטטיסטיקה ובולט בהחלט בכלכלה ופחות התחומים אחרים. )2נטייה ללימודים השוואתיים .זו חזקה ביותר בסוציולוגיה ,קיימת במידת–מה במדעי המדינה ובצורה פחותה בכלכלה ,שם ֶחקר הכלכלה של החברות המזרח תיכוניות אינו נמשך .במקום זאת ,המחקר הזה אומץ במידת–מה בחוגים שונים של לימודי המזרח התיכון )3 .דגש על ההיסטוריה של החשיבה החברתית והפוליטית; למרות שהדגש הזה בלט לרוב במחלקה למדעי מדינה ,את המחקר המשפיע ביותר מהסוג הזה -על דמוקרטיה טוטליטרית -כתב דווקא יעקב טלמון מהחוג להיסטוריה )4 .החוט המקשר הרביעי והמקיף ביותר ,השזור בכל החוגים הללו ,הוא לימוד של אספקטים שונים של הזירה
. 15 .
הישראלית .המחקרים הללו היו מסוגים אחדים :החל ממחקרים מקיפים ושיטתיים של התכונות הבסיסיות וההתפתחות של החברה ,הכלכלה או המשטר הישראלי וכלה בניתוחים מרחיקי לכת של הפרטים הקטנים של החיים הישראליים .המחקרים המקיפים האלה מוקמו בדרך כלל במסגרות שיטתיות ואנליטיות; הניתוחים היותר מפורטים של הצדדים השונים של הזירה הישראלית שולבו, בסופו של דבר ,גם במסגרות הללו. אפשר לזהות את החוטים המקשרים הללו בכל הדיסציפלינות ,שבהן התפתחו -באופן שונה בכל תחום ובהקשר לתקופה המדוברת .כמו כן ,הם השתנו בהתאם למיקום .רוב העבודות האנליטיות וההשוואתיות נעשות באוניברסיטאות .לעומת זאת ,רבים מהמחקרים על הזירה המקומית מרוכזים במכונים מיוחדים ,כגון מכון פאלק באוניברסיטה העברית או חטיבת המחקר בבנק ישראל -הכול לפי הנושא הנחקר. חשוב לציין שרוב המודלים האנליטיים ,כמו גם המחקרים ההשוואתיים ,נכרכו עם עבודותיהם של אנשי קהיליות מקצועיות בינלאומיות .מאידך ,המחקרים על הזירה המקומית נטו לגיוון הולך וגדל .רבים מהמחקרים האנליטיים וההשוואתיים ,שנערכו לפי סטנדרטים מקצועיים גבוהים ,התקבלו במלואם בקרב קהיליות המלומדים הבינלאומיות .במקרים מסוימים כגון מחקרים בתיאוריות מוניטריות ,ביחסים כלכליים בינלאומיים ,בתורת המשחקים ומודלים של רציונליות בכלכלה ,במחקרי ציוויליזציות ,במודרניזציה ומודרניות ,בסוציולוגיה של המדעים ובסוציולוגיה של קהילות יהודיות מסורתיות ומודרניות -מחברי המחקרים יצרו ,איש איש ,נישות מובחנות בדיסציפלינות שלהם ,ורובם קיבלו פרסי רוטשילד. עוד אבן דרך ראויה לתשומת לב הייתה מחקר של הדמוגרפיה היהודית ,במיוחד בהנהגתו של פרופ‘ רוברטו בקי המנוח .מאז פטירתו אימצו וקידמו את התחום הזה חוקרים אחדים .כמו כן ,היו הבדלים מהותיים בין התחומים השונים ובתוכם פנימה .לדוגמה ,מחקר הזירה הישראלית הקביל ללימודים ההשוואתיים בתקופות בהתפתחות הסוציולוגיה ,אך עם הזמן נעשה הקשר חלש יותר. בשנים מאוחרות יותר נוצרו ברבים מהתחומים מידות שונות של ניתוק בין המחקרים האנליטיים (ובמידה מה גם ההשוואתיים) לבין מחקרים אמפיריים יותר של הזירה הישראלית .בשני העשורים האחרונים ,הניתוק הושפע מאוד גם מהזרמים והמגמות האידיאולוגיות השליטות .המגמה הזו איננה ייחודית לישראל ,ואפשר לגלותה בכל העולם ,אך יכול להיות שהיא מוקצנת מפאת הבידוד היחסי של המדינה ,כמו גם מפאת הבעיות הספציפיות לחברה הישראלית. ככל שהפערים הועמקו ,נשזרו מחקרי הזירה המקומית יותר ויותר עם גישות אידיאולוגיות ומחלוקות בסוציולוגיה ובמדעי המדינה ,עם המחלוקת סביב ציונות ופוסט–ציונות וגם עם התפתחויות מקבילות במחקרי ההיסטוריה הישראלית .פעמים רבות היו המגמות הללו כרוכות בתיוג אידיאולוגי בוטה. לכן ,התמונה הכוללת של התפתחותם של מדעי החברה בישראל הינה תמונה דינמית ומגּוונת .היא משקפת תחומים המתפתחים התפתחות מתמדת ושינויים בין–דוריים ,כאשר גישות שונות התערבבו בדרכים שונות .בקונטקסט הזה ,פרס רוטשילד שיחק תפקיד חשוב ביותר -ואף חיוני -בטיפוח התפתחותם של הסטנדרטים המחקריים הגבוהים ביותר.
פרופסור שמואל נח אייזנשטדט הוא זוכה פרס רוטשילד לשנת 1969
. 16 .
מתמטיקה פרופסור מיכאל רבין ביה“ס להנדסה ומדעי המחשב האוניברסיטה העברית בירושלים ביה“ס למדעים ישומיים אוניברסיטת הרווארד
ישראל היא מעצמה בתחום המתמטיקה ומדעי המחשב .חרף היותה מדינה קטנה ,שמה של ישראל הולך לפניה בכל העולם בתור מרכז חשוב לחדשנות מתמטית מן הדרגה הגבוהה ביותר .בתחום מדעי המחשב ,ישראל שנייה רק לארצות הברית כמקור למחקר מדעי חלוצי .על מצוינות זו יעידו הזמנות שמקבלים מדענים ישראלים לשאת הרצאות מרכזיות בכנסים המדעיים החשובים ביותר, בחירתם לאקדמיות מובילות למדעים ,כמו האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים ,האקדמיה האמריקנית לאמנויות ולמדעים ,לאקדמיה הצרפתית למדעים ולחברה המלכותית ,וכן העובדה שהם זוכים בפרסים בינלאומיים חשובים .לדוגמה ,שלושה מדענים ישראלים זכו בפרס ע“ש א“מ טיורינג ,הנחשב בעיני רבים כפרס המקביל ,בתחום מדעי המחשב ,לפרס נובל. שורשיה של ההצטיינות הישראלית במתמטיקה נטועים בשנים שלפני הקמת מדינת ישראל. מכון איינשטיין למתמטיקה שבאוניברסיטה העברית נוסד על־ידי מתמטיקאים כמו ב‘ אמירה, א“א פרנקל ,מ‘ פקטה ,ג‘ לויצקי וט‘ מוצקין .הם הביאו עמם את מסורת המתמטיקה האירופית מן המרכזים הגדולים בגרמניה ובהונגריה אל האוניברסיטה הזעירה של ירושלים .הם העמידו סדרה של תלמידים מבריקים ,שרבים מהם נסעו לחו“ל לקבל תואר דוקטור ואחר כך שבו לישראל כדי להתחיל שושלת של תלמידים ותלמידי־תלמידים ,היוו את גרעין ההנהגה של המחקר המתמטי בישראל .אליהם הצטרפו חוקרים מבריקים רבים שעלו לישראל עם השנים והביאו עמם יתר גיוון ומצוינות במחקר המתמטי. רשימת הזוכים בפרס רוטשילד משקפת את עוצמתה ואת הישגיה המעולים של ישראל במתמטיקה ובמדעי המחשב .היא כוללת מנהיגים ברמה עולמית בחקר משוואות דיפרנציאליות חלקיות ,מתמטיקה שימושית ,אלגברה מופשטת ותורת החוגים ,מערכות דינמיות והתורה הארגודית ,מדעי המחשב התאורטיים ויישומיהם בקריפטוגרפיה ,תורת הקבוצות וייצוגי קבוצות, ויישומיהם בתחומים כמו קומבינטוריקה ופיזיקה ,לוגיקה מתמטית ,וכן תורת המודלים ויישומיה העמוקים באלגברה .רבות מן התוצאות נושאות את שמם של הממציאים הזוכים ,והן בעלות חשיבות יסודית וארוכת טווח בתחומן .כמה מן המחקרים האלה הולידו יישומים תעשייתיים מעשיים בעלי ערך כלכלי רב. המתמטיקה ומדעי המחשב בישראל לבלבו גם בשדות אחרים ,ואלה בוודאי יזכו להכרה בפרסי רוטשילד בשנים הבאות .אלה כוללים את האנליזה הפונקציונלית ותורת מרחבי באנאך, קומבינטוריקה -תחום חזק בתורת המשחקים שחוד החנית שלה הוא חתן פרס נובל ישראל
. 17 .
אומן -וקשריה עם הכלכלה ,ביו־אינפורמטיקה ומודלים מתמטיים של רשתות נוירונים ושל המוח. בחוכמה נהגה יד הנדיב כאשר ראתה את הנולד לפני חמישים שנה ,הבינה את חשיבותה של המתמטיקה הישראלית ואת רמתה הגבוהה והחליטה לכלול תחום זה בין קטגוריות פרסי רוטשילד. החלטה זו ושורת הזוכים המהוללים התבססו על מצוינותם של המתמטיקאים הישראלים ,טיפחו והעצימו עוד מצוינות זו .בסיכומו של דבר ,פרסי רוטשילד במתמטיקה מסמלים עבר והווה מבריקים, ועתיד מפואר!
פרופסור מיכאל רבין הוא זוכה פרס רוטשילד לשנת .1973
. 18 .
חקלאות פרופסור יהודית בירק ופרופסור אילן חת הפקולטה למדעי החקלאות ,המזון ואיכות הסביבה האוניברסיטה העברית בירושלים
חקלאות מפותחת בארץ ישראל ידועה עוד מימי התנ“ך ,שבו נזכרים גם שבעת המינים .החקלאות המודרנית התחדשה בסוף המאה ה־ 19עם שיבת היהודים לארצם ,ומאז קום המדינה עלה שטח העיבוד החקלאי מ־ 1,650,000דונם ( 165,000הקטר) ל־ 4,350,0000דונם ( 435,000הקטר) .עקב התפתחות מוצרי יצוא המבוססים על הייטק ,ירדה החשיבות הכלכלית של החקלאות בשנים האחרונות והיא רק שני אחוזים וחצי מהתל“ג ,אם כי היקף הפעילות הנובעת מחקלאות ,כמו תעשיית מזון ,דשנים תחבורה שיווק וכו‘ ,גדול הרבה יותר. המנהל לצד העשייה החקלאית פותחו מרכזי מחקר חקלאיים ,אשר העיקריים בהם הינם ִ למחקר חקלאי -מכון וולקני בבית דגן והפקולטה לחקלאות ,מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית ברחובות .המחקרים שבוצעו ומופעלים במוסדות המחקר פיתחו שיטות חקלאות חדישות וזנים חדשים ,ואלה -בשילוב עם חקלאים משכילים השואפים תמיד להתקדם -קידמו בצורה יוצאת דופן את החקלאות. יד הנדיב מלווה את המחקר החקלאי זה 50שנה והעניקה -וממשיכה להעניק -פרסי עידוד לחוקרים מצטיינים בפיתוח נושאים מכל שטחי המחקר מכלכלה חקלאית (מונדלק) ,מחלות צמחים (וואהל) ,הזנת בע“ח (בונדי ,בירק) ,הדברה ביולוגית (חת)ִ ,מחזור פסולת חקלאית וקומפוסטציה (הדר ,חן) ,אנטומולוגיה (הרפז ,אפלבוים) וירולוגיה (לובנשטיין) סולריזציה (קטן) טיפוח עגבניות (קידר ורבינוביץ) ועוד. למעשה ,הסקטור החקלאי מבוסס כיום כמעט לגמרי על טכנולוגיה מבוססת מדע .שילוב של תחכום ,מדע יישומי ,נחישות ועזרה ממשלתית הביא לקידום החקלאות בישראל בתנאים אקלימיים קשים .כיום החקלאות מספקת כמעט את כל צרכי המדינה במזון .אחת המהפכות הגדולות בחקלאות, אשר שינתה גם את החקלאות העולמית ,היא פיתוח הטפטפות כשיטת ההשקיה .בישראל פותחה השקית גידולים חקלאיים תוך נקיטת מירב האמצעים לחיסכון במים (טפטפות ,חיישנים הבודקים את צריכת המים בגזע העץ ומווסתים את כמות המים המושקית) .כל זה לצד פיתוח של טכנולוגיות השקיה ודישון (“הדשיה“) בחממות ובעצי פרי להשקיה ודישון אופטימאליים ללא עודפים מיותרים מּושבים (מי קולחין מטוהרים) ,מים מליחים ָ תוך קבלת יבול מרבי .היה צורך בפיתוח ההשקיה במים בדרגות מליחות שונות ומים מותפלים בהתאמה מיוחדת להשקיה עקב מחסור במינרלים. מּושבים .כיום 67% ,מכלל מי הקולחין ממוחזר ָ ישראל הינה חלוצה בעולם בשימוש במי קולחין ומשמש להשקיה .במדינות אירופה רק בין 6%ל־ 12%מהמים ממוחזרים לחקלאות לאחר טיהור.
. 19 .
החקלאות המודרנית שומרת על איכות הסביבה באמצעות ִמחזור פסולת חקלאית והפיכתה לקומפוסט .כמו כן פותחה שיטה לגדל פטריות מאכל מסוג פלאורוטוס על שאריות קש כותנה ,ומצע הגידול ושאריות הפטריות משמש למאכל בע“ח מעלי גירה. בענף הירקות הושם דגש על צורה ,על טעם ,על ריח ועל חיי מדף ארוכים .מבין הזנים החדשים הבולטים יש לציין את זני העגבנייה ,בעלי חיי מדף ארוכים (כגון דניאלה) ,את אלה הגדלים באשכולות וכן את עגבניות שרי .המטרה בפיתוח הזה היא להעניק לעגבנייה גודל בינוני ,או קטן ,טעם מתוק (בגידול במים מליחים יש עלייה ברמת הסוכר בעגבניות) וחיי מדף ארוכים .בפלפל הושם הדגש על הצורה ועל איכות הירק וצבעו ,ואכן פותחו פלפלים בצבעים ירוק ,צהוב ,אדום ,סגול כהה ולבן. לאחרונה פותח פלפל מועשר באנטי אוקסידנטים שיוכנס בקרוב לשוק. בין התבלינים חל פיתוח זנים חדשים של בזיליקום ,אורגנו ,רוזמרין ,אזוב ,סלרי ועשב לימון, אשר פרצו לשוקי אירופה וארצות הברית .פותחו זנים ייחודים של פפריקה בעלי טעם ייחודי ,ואלה ניתנים לקטיף באמצעות מכונות שפותחו בארץ .הפפריקה מיוצרת ללא מגע ידי אדם ויש לה ביקוש רב בעולם ,כולל בהונגריה .הענף הזה הוא אחד מענפי היצוא הבולטים של ישראל . בין המלונים ראוי לציון הזן “גליה“ בעל מרקם ,ארומה ומתיקות ייחודיים ,אשר נמכר בכל העולם המערבי .בפירות הדר אפשר לציין זנים חדשים של אשכוליות (בעיקר אשכוליות אדומות). דגש מיוחד מושם על פירות קליפים ,שהביאו לחידוש נטיעות בכל חלקי הארץ ובעיקר בדרום .כמו כן פותחו זנים חדשים של ענבי מאכל חסרי חרצנים בעלי מרקם ,צבע וטעם מיוחדים .גידול האבוקדו פותח בישראל באופן נרחב ,ובעזרת הסברה על יתרונותיו התזונתיים ,ביקושו באירופה עלה. לאחרונה פותחו זנים חדשים של רימונים בעלי פעילות אנטיאוקסידנטית חזקה ויש להם ביקוש רב בארצות הברית .בארץ פותחו זנים חדשים של פרחים בעלי מרקם מיוחד של צבע ,גודל, אורך גבעול וחיי מדף ארוכים .יתרה מכך ,כיום המחקר מנסה -ומצליח בשיטות טיפוח חדשות - להחזיר לוורדים את ריחם אשר נעלם בחלקו תוך טיפוח של תכונות אחרות כגון גודל וצורת הפרח. גם בענף בעלי חיים חלה התפתחות רבה .טופחו פרות בעלות פוטנציאל חליבה גבוה ,וכן פותחו ממשקי הזנה מיוחדים ומשקי חליבה אוטומטיים (חליבה כמעט ללא מגע אדם שיש בה חיסכון משמעותי בכוח אדם והיא היגיינית יותר) .מכאן גם תנובת החלב של הפרה הישראלית שהיא מן הגבוהות בעולם .בישראל פותח ממשק לגידול עופות בלולים לרבייה ולבשר והוגדלה איכות מוצרי הענף תוך שמירה על רווחת העופות ואיכות הסביבה במשקי הענף. בענף הגנת הצומח חלו התפתחויות רבות ,בעיקר בנושא הפחתת חומרי הדברה .ישראל היא מהמדינות המתקדמות בנושא הדברה ביולוגית של פטריות וחרקים .כמו כן פותחה שיטה לשימוש בקרני השמש לחימום קרקע מכוסה ביריעות פלסטיק (סולריזציה) .החימום משמיד את גורמי המחלות ללא שימוש בחומר הדברה .הפיתוחים האלה מאפשרים הקטנת החשיפה של התושבים לחומרים רעילים. הפיתוח המודרני של החקלאות לא היה יוצא לפועל ללא פיתוח מכונות חקלאיות ,ואכן במכון וולקני פותח מיכון לקטיף מכני של ירקות איסוף תפוחי אדמה ובצל ולאחרונה גם מכשיר לפתיחת רימונים והפרדת הפרי מהקליפות. לשם הובלת מוצרים חקלאיים טריים לכל שוקי העולם באוניות וחיסכון בהובלה אווירית, שהיא יקרה ומזהמת את הסביבה ,פותחו שיטות אחסון מבוקרות ומתקני ניקוי והברשה לפירות
. 20 .
וירקות בבתי האריזה ,המונעים התפתחות ריקבון .כמו כן ,פותחו אריזות מיוחדות לפירות ,לירקות ולתבלינים ,המאפשרות טריות המוצרים למשך שבועות. יעילותו של סקטור יצרני נמדדת באמצעות פריון היצור וכן באמצעות הקידום הטכנולוגי. בהשוואה בינלאומית שערך מכון הולנדי אפשר לראות כי ישראל היא בין הארצות המובילות בתפוקה חקלאית לקרקע ,למים ולעבודה .הפריון הגבוה ויעילות היצור הושגו בעזרת המחקר והפיתוח של הענף. המחירים הריאלים של מוצרי החקלאות מאופיינים בירידה רב־שנתית וזוהי תרומה משמעותית לירידת האינפלציה .כך החקלאות מגדילה את כוח הקנייה ביד הצרכנים ,והם הנהנים העיקריים מהתייעלות החקלאות .העלייה ברמת החיים ובאיכותם מציבה דרישות מחמירות ותקנים מוגדרים לתהליכי הייצור והשיווק ,במיוחד בתחום המזון ואיכות הסביבה. ההתפתחות הטכנולוגית ופריצת הדרך שחלו בעשור האחרון בתחומי הביולוגיה והביוטכנולוגיה יצרו מנוף חדש של אפשרויות בהיקף שלא היה מקובל עד כה בתחום החקלאי־ תעשייתי .גם הפוטנציאל הכלכלי הנגזר מהאפשרויות האלה שונה בסדרי גודל רבים מזה הקיים בחקלאות של היום ,והוא נאמד במיליארדי דולרים בשוק העולמי. ההערכה היא שאנו עדים כיום לתחילתו של עידן חדש ,העושה את צעדיו הראשונים לקראת “חקלאות אחרת“ .ממדיו של השינוי הצפוי ,היקפו וכיווני התפתחותו עדיין אינם ברורים ומוגדרים במידה מספקת ,אולם ברור שהחקלאות החדשה הזו תהיה עתירת ידע והון ותעסוק לא רק במוצרי חקלאות רגילים אלא גם במזון פונקציונאלי ובהקניית עמידות בפני מחלות באמצעות מוצרים חקלאיים. לישראל עשויים להיות תנאי כניסה מועדפים למוצרי ה“חקלאות האחרת“ בשל רמת הידע הרחב שהצטבר בתחום הביולוגי-חקלאי ,המתבסס על מחקר ,על פיתוח מדעי ,בסיסי ויישומי ועל הזיקה ההדוקה בין המחקר והייצור החקלאי ,המתקיימים כבר שנים רבות.
פרופסור יהודית בירק היא זוכת פרס רוטשילד לשנת .1977 פרופסור אילן חת הוא זוכה פרס רוטשילד לשנת .1990
. 21 .
הנדסה פרופסור יעקב זיו הפקולטה להנדסת חשמל הטכניון -מכון טכנולוגי לישראל
תחילתם של מדעי ההנדסה כדיסציפלינה אקדמית בישראל הייתה עם ייסודו של הטכניון ב־.1914 התהליך הזה קיבל חיזוק יתר כאשר עלו לארץ שלושה פרופסורים :פרופ‘ מקס קוריין (הנדסת מכונות) ,שנודע במחקריו במבני מקרו ומיקרו במתכות אשר הובילו לייסוד הדיסציפלינה של פלסטיות של מתכות (חתן פרס רוטשילד בהנדסה בשנת ;)1959פרופ‘ מרכוס ריינר ,אבי תורת הריאולוגיה העוסקת בזרימה ובשינוי של צורת החומר ,בעיקר זורמים ומוקשים למחצה (שמן, מזון ,פולימר ,חימר ,בטון ואספלט) ,אשר אינם יכולים להיות מאופיינים כחומרים מוצקים (חתן פרס רוטשילד בהנדסה בשנת ;)1962פרופ‘ פרנץ אולנדורף ,אבי הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, שמחקריו עסקו בתורת הגלים האלקטרומגנטיים והמכ“ם ובהם פיתח את תורת השיקופים לפתרון בעיות אלקטרומגנטיות .נוסף על כך ,מחקריו עסקו בתחום שפורפרות ריק (חתן פרס רוטשילד להנדסה בשנת .)1973 שלושת המדענים הדגולים האלה הביאו עימם את המסורת האקדמית שרווחה בגרמניה
בשנות השלושים ,ואמנם הטכניון התבסס כמוסד הנדסי מעולה בדמות ה –Technische Hochschule של מרכז אירופה וחינך את הדורות הראשונים של מהנדסים מעולים למשק הישראלי .בה בעת ָנטע בקרב אחדים מבוגריו את הסקרנות ואת היכולת לעסוק במחקר הנדסי אקדמי מתקדם. המחקר האקדמי בטכניון מצא חיזוק יתר עם אימוצו של מודל אוניברסיטת המחקר האמריקנית .דוגמה בולטת לראשית התקופה הזו היא הצטרפותו של פרופ‘ סול בודנר לפקולטה להנדסת מכונות .פרופ‘ בודנר עסק בחקר התנהגות של חומרים והקים את המגמה להנדסת אוניות בטכניון ,שם הוכשרו מאות מהנדסים ,רובם מחיל הים .פרופ‘ בודנר היה מעורב בגיבוש מתודולוגיית תכנון חדשנית לגוף הלחץ של צוללות הדולפין (חתן פרס רוטשילד להנדסה לשנת .)1981 התהליך הזה התעצם עם הצטרפות דור של בוגרי הטכניון עצמו ,שתרמו להתחדשות פני הטכניון והמחקר בו ובמוסדות מחקר במערכת הביטחון (בין היתר ,רפא“ל) ובהמשך גם לפיתוח התעשייה מבוססת־הידע בין היתר בתעשיית התקשורת והמחשוב .בין הבולטים שבהם פרופ‘ יצחק קדרון ,אבי המחקר והפיתוח של שטח המיקרואלקטרוניקה בישראל (חתן פרס רוטשילד בהנדסה לשנת ;)1985פרופ‘ משה זכאי ,מהמובילים בתחום האינטגרלים הסטוכסטיים והשדות האקראיים ושימושיהם לפתרון בעיות הנדסיות ותורם חשוב למחקר הביטחוני (חתן פרס רוטשילד בהנדסה לשנת ;)1994גם אני ,פרופסור יעקב זיו ,זכיתי בהכרה כאחד המובילים בתחומי תורת האינפורמציה, טכנולוגיית התקשורת ודחיסת מידע (חתן פרס רוטשילד בהנדסה לשנת ;)2002ופרופ‘ אברהם
. 22 .
למפל ,ממובילי תחום דחיסת המידע ובעל תרומות חשובות במדעי המחשב (חתן בפרס רוטשילד להנדסה השנה). במקביל התפתח מחקר מתקדם בהנדסת חומרים ,שבהתעצמותו תרם רבות לתעשייה המתקדמת בשטח הזה .דוגמה בולטת לכך הוא פרופ‘ דן שכטמן ,מהבולטים בעולם בחקר הנדסת חומרים ,שלזכותו גילוי תופעה פיסיקלית בלתי צפויה המנוגדת לחוקי הקריסטלוגרפיה הקלסית (חתן פרס רוטשילד בהנדסה לשנת .)1990 שטח מחקר חשוב אחר ,שהתפתח בטכניון בהובלתו של פרופ‘ יעקב בר ,מומחה בעל שם עולמי במדע ההידרולוגיה של מי התהום (חתן פרס רוטשילד בהנדסה לשנת ,)1998הוא הנדסת מקורות מים .פעילותו תרמה רבות לתכנון ופיתוח מערכת המים בישראל .לימים הצטרף לתחום הזה פרופ‘ גדעון דגן מאוניברסיטת תל־אביב ,בעל מחקרים חלוציים בהידרולוגיה ומייסד תחום חדש בגיאו־הידרולוגיה (חתן פרס רוטשילד להנדסה לשנת .)2006בשעה שהטכניון הוביל את המחקר ההנדסי בישראל ,בראשית דרכו ,גם במכון וייצמן למדע הושג הישג הנדסי מרשים :תכנון, פיתוח ובנייה של המחשב הספרתי הראשון בישראל ואחד הראשונים בעולם .בצוות הפיתוח נמצאו החוקרים מירון מלמן ,שמואל רוכמן וצבי ריזל (שלושתם חתני פרס רוטשילד להנדסה לשנת .)1969 למותר לציין שלימים הצטרפו לטכניון מחלקות נוספות במדעי ההנדסה והוקמו מחלקות גם באוניברסיטאות המחקר בארץ ,ובכולן מדענים מן השורה הראשונה שתרומתם המקורית זכתה להוקרה בין לאומית גבוהה ולפרסים רבים. רשימת חתני פרס רוטשילד היא בבואה נאמנה להישגי המדע בישראל בכל שטחי המחקר שבהם מוענק הפרס ,וכל הזוכים בו הפכו את הפרס ליוקרתי ביותר בעיני קהיליית המדענים בישראל. על כל אלה ,ברכות נאמנות לקרן רוטשילד עם סיום היובל הראשון לפעילותה הברוכה .כל לחי!
פרופסור יעקב זיו הוא זוכה פרס רוטשילד לשנת .2002
. 23 .
מדעי היהדות פרופסור משה בר-אשר החוג ללשון עברית האוניברסיטה העברית בירושלים
מחקר מדעי היהדות בימינו בישראל מתאפיין בתנופת עשייה ובהרחבות רבות שהתרחשו בתחומי מחקר שונים .מדובר גם בהרחבות בתוך תחומים מוכרים וגם בהוספה של תחומים חדשים .אפרט מעט את דבריי :יש נושאים שההרחבה בהם היא רבת היקף ,כגון חקר הפיוט הקדום וחקר הפיוט המאוחר .בנושא הזה גדולי החוקרים בעולם הם חוקרים מישראל .נתפרסמו מאות רבות של פיוטים ונחקרו משנתם ודרכם של פייטנים לא מעטים .העיסוק המדעי הנרחב ניכר גם בחקר מגילות קומראן; מאז הושלם פרסום כל המגילות ,נעשו מחקרים רבים הן בתחום האמונות והדעות הן בתחום הלשון וחקר ההיבטים הספרותיים .חוקרים אחדים בארץ הם מן המובילים בתחום הזה בעולם יחד עם עמיתיהם מחו“ל. העיסוק בחקר החסידות זכה לתוספת נכבדה של מחקרים חדשים וחדשניים .ואף בחקר הספרות העברית לתקופותיה -החל בספרות חז“ל ,עבור לספרות הרבנית לדורותיה וכלה בספרות בזמן החדש ,שממנה ניבטים התמורות הגדולות שפקדו את העם היהודי (המודרנה והחילון) .כמו כן ,מחקר מחשבת ישראל והקבלה זכה לעדנה מחודשת ,כשחוקרים בני הדור השני והשלישי של החוקרים בארץ קידמו אותו בצורה משמעותית ,וכיום הם ממובילי המחקר הזה בעולם .תחום נוסף הוא חקר תולדות עם ישראל בכל התקופות שרשם הישגים גדולים ,הן בפרסומן של תעודות והן בתיאור תולדותיהם של קיבוצים יהודיים קטנים וגדולים .כן אפשר לדבר על תוספת משמעותית של תחומי מחקר ,כגון העיסוק בתולדות יהודי המזרח ובחקר תרבותם שזכו להישגים מרשימים והן מבחינת הפרסום של טקסטים ,הן באשר לעיון בהם והן בחישוף תולדות הקהילות .יצוין בהבלטה גם המחקר המקיף שנעשה בלשונות היהודים ובספרויותיהם .פעילים בו כמה חוקרים שהם המובילים בעולם .ואי אפשר שלא לציין את העיסוק ההולך וגדל בענייני מגדר .ולא הבאתי כאן אלא הדגמה קצרה. כל הפעילות הנזכרת לעיל ניכרת גם בריבוי הפרסומים -ראו אור מאות רבות של ספרים ואלפי מאמרים ובהם פרסומים חדשניים .אף נוסדו כתבי עת חדשים כמעט בכל האוניברסיטאות - וגם בשפע ימי העיון והכינוסים המתקיימים מדי שנה בכל האוניברסיטאות בארץ ובמיוחד בקונגרסים הגדולים שהאיגוד העולמי למדעי היהדות מקיים בקביעות אחת לארבע שנים (חמישה עשר כינוסים שלו התכנסו מאז החלו בקיום המסגרת הזאת לפני קום המדינה; ארבעה עשר מהם התקיימו בשנים .)2009-1957 זאת ועוד ,בחמישים השנים האחרונות נוצרו מאגרים של טקסטים בשירות כל התחומים וכל החוקרים במדעי היהדות בארץ ובעולם .המקיפים והחשובים שבהם הם המאגרים של המילון
. 24 .
ההיסטורי של הלשון העברית של האקדמיה ללשון העברית המקיפים כמעט את כל ספרויות עם ישראל שנכתבו בין שנת 200לפני הספירה לשנת 1050לספירה ,ובקרוב יוצגו שם מאגרים הכוללים חטיבות חשובות של הספרות העברית החדשה ,שנכתבה בין השנים 1750־ 2000לספירה .כן יוזכר המאגר החשוב של ספרות השו“ת (=השאלות והתשובות) של אוניברסיטת בר־אילן; ארבע עשרה מהדורות של המאגר הזה כבר הופיעו עד כה ,והוא ממשיך להתעדכן. ואולם אין להתעלם מכמה בעיות לא קטנות שפקדו את מחקר מדעי היהדות וטרם מצאו את פתרונן .הרי כמה דוגמות :יש עיסוק אינטנסיבי בנושאים מעניינים ,אבל חלקם של הנושאים האלה נמצאים בשולי הדרך ,ואין תרומה של ממש בנושאים הגדולים ,למשל בחקר ספרות חז“ל אפשר למצוא עיון מקיף במשנתו של תנא פלוני או של אמורא אלמוני ,או ניתוח מלומד וחדשני של סוגיות כאלה ואחרות בתלמוד הבבלי ,אך טרם יש בידינו מהדורה מדעית של המשנה או אפילו רק של סדר אחד שלם שלה או של חלק מהתלמוד הבבלי; ועוד זאת ,לא מעט חוקרים עוסקים בחקר ספר הזוהר ,אך טרם קם החוקר שיוציא מהדורה מדעית של החיבור הזה; ונוסיף גם את זאת ,זה 75שנה כמעט ,שלא נכתב בארץ ספר דקדוק של תקופה אחת מתקופותיה של הלשון העברית ,והכול ניזונים מספרים שנכתבו לפני עשרות שנים או מספרים שפרסמו מלומדים בחו“ל. צריך לומר שאחד המדדים לפעילות מחקרית הדואגת לעתיד התחום הוא העמדת דור המשך -תלמידי מוסמך הכותבים עבודות גמר ובמיוחד תלמידי מחקר הכותבים עבודות דוקטור. אפשר לדבר על מאות רבות של עבודות כאלה שנכתבו ונכתבות בחמישים השנים האחרונות בחמש האוניברסיטאות .בנושא זה יש לציין בסיפוק לא מעט עבודות חדשניות המלמדות על דור צעיר מבטיח .אלא שלמרבה הצער לחלק לא קטן מתוכם אין עתיד באוניברסיטאות בשל צמצום מספר התקנים .אבל אין להתעלם מלא מעט עבודות דוקטור שאושרו ושתרומתם שולית ,ובחלקן אף מוציאות שם רע למחקר .למיטב ידיעתי ,התופעה הזאת אינה מצטמצמת למדעי היהדות בלבד, יש כמוה במדעי הרוח והחברה ובמדעים המדויקים .ואולם אין צרת הרבים הזאת צריכה לנחם את חוקרי מדעי היהדות. משנה ,שמלמדות על הבעייתיות בהכנת ֶ אפשר לומר כי בשטח הזה מתגלות שתי תופעות החוקרים לדור הבא .מצד אחד מסיימים את התואר צעירים מוכשרים ,שאין להם עתיד בעולם המחקר האוניברסיטאי .ומן הצד האחר האוניברסיטאות מכשירות דוקטורנטים לא ראויים ומגדילות את תסכולם ואת מרירותם ,בנוסף לנזק של העמדת מחקרים לא ראויים אם לנקוט לשון המעטה. בהקשר הזה צריך לדבר גם על הפיחות שחל במספר הסטודנטים הפונים ללימודי יהדות באוניברסיטאות .טרם נעשה מחקר יסודי שיסביר את הצמצום הזה ,אך ודאי הוא שהקמתן של הרבה מכללות -בחלקן הקטן טובות ובחלקן הגדול בינוניות ,שבהן אפשר לקבל תארים (ראשון ושני) ביתר קלות -מנתבת ְל ָשם גם תלמידים טובים ,שהיו ראויים לקבל חינוך אקדמי טוב יותר בחוגים למדעי היהדות באוניברסיטאות דווקא .גם החיפוש אחרי מקצועות המבטיחים רמת חיים משתלמת יותר, כגון כלכלה מקצועות המנהל ומדעי המחשב ,מרחיק תלמידים ממדעי היהדות וממדעי הרוח. באשר למדעי היהדות צריך לציין עוד בעיה מרכזית ,הירידה הברורה בהיקף הידיעות במקצועות היהדות של בוגרי בתי הספר התיכוניים בארץ ,הניכרת בכל הנושאים -מקרא ,תורה שבעל פה ,ספרות ולשון עברית ועוד -מביאה גם היא לאוניברסיטאות תלמידים בלא הכנה מספקת ללימודי מדעי היהדות .החסרים האלה בידיעות בסיסיות במקורות הקלאסיים של הספרות היהודית
. 25 .
לדורותיה אינם מתמלאים -ואינם יכולים להתמלא -אפילו באוניברסיטאות .רק צעירים מוכשרים מצליחים למלא את ידיעותיהם בדרך שתכין אותם למחקר מתקדם וראוי במדעי היהדות. אבל כל הבעיות שהצבעתי עליהן ובעיות אחרות ,אינן יכולות לבטל את העובדה שישנו כיום דור צעיר ,הכולל כמה עשרות חוקרים צעירים מצטיינים ומבטיחים .ביניהם מוצאים כאלה שכבר הגיעו לדרגות מרצה ומרצה בכיר ,וביניהם מצויים דוקטורנטים מתקדמים או כאלה שסיימו כבר את עבודת הדוקטור .רישומם של צעירים אלה כבר ניכר בכל תחומי המחקר .הם מבטיחים דור המשך של מחקר מצוין.
פרופסור משה בר-אשר הוא זוכה פרס רוטשילד לשנת .2008
. 26 .
מקבלי פרס רוטשילד החל משנת 1959
1959
1965
פרופ‘ מקס קוררין . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .הנדסה
פרופ‘ אברהם כוגן . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .הנדסה
פרופ‘ דן פטינקין . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי החברה
פרופ‘ גד טדסקי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי החברה
פרופ‘ שמואל אגמון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מתמטיקה
פרופ‘ חיים לב פקריס . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מתמטיקה
1960
1966
ד“ר אברהם קומורוב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .חקלאות
פרופ‘ אהרון בונדי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .חקלאות
פרופ‘ אפרים קציר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי החיים
פרופ‘ יצחק ברנבלום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי החיים פרופ‘ שמואל סמבורסקי . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הרוח
1961 פרופ‘ גרשום שלום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי היהדות
1967
פרופ‘ א“ד ברגמן . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הכימיה
פרופ‘ בן ציון דינור . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי היהדות
פרופ‘ יואל רקח . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הפיזיקה
פרופ‘ מיכאל סלע . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הכימיה
פרופ‘ יעקב פולוצקי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הרוח
פרופ‘ יובל נאמן . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הפיזיקה
1962
1969
פרופ‘ מרכוס ריינר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .הנדסה
מהנדס מירון מלמן . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .הנדסה
פרופ‘ לואיס א‘ גוטמן . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי החברה
פרופ‘ שמואל רוכמן . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .הנדסה
פרופ‘ אברהם הלוי פרנקל . . . . . . . . . . . . . .מתמטיקה
פרופ‘ צבי הרברט ריזל . . . . . . . . . . . . . . . . . .הנדסה פרופ‘ שמואל נח אייזנשטדט . . . . . . . . . .מדעי החברה
1963
פרופ‘ אריה ברגר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי החיים
פרופ‘ יצחק ואהל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .חקלאות
פרופ‘ שמשון אברהם עמיצור . . . . . . . . .מתמטיקה
פרופ‘ גיאורג האז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי החיים פרופ‘ יגאל ידין . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הרוח
1971 פרופ‘ יאיר מונדלק . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .חקלאות
1964
פרופ‘ זאב בן–חיים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי היהדות
פרופ‘ יצחק בער . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי היהדות
פרופ‘ אהרון קצ‘לסקי-קציר . . . . . . . . . . . .מדעי הכימיה
פרופ‘ דוד גינצבורג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הכימיה
פרופ‘ יגאל תלמי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הפיזיקה
פרופ‘ זאב לב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הפיזיקה
פרופ‘ יהושע פראוור . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הרוח
. 28 .
מקבלי פרס רוטשילד החל משנת 1959
1973
1983
פרופ‘ פרנץ אולנדורף . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .הנדסה
פרופ‘ אפרים אלימלך אורבך . . . . . . . . . . . .מדעי היהדות
פרופ‘ מיכאל ברונו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי החברה
פרופ‘ מאיר וילצ‘ק . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הכימיה
פרופ‘ מיכאל זוהרי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי החיים
פרופ‘ יקיר אהרונוב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הפיזיקה
פרופ‘ מיכאל רבין . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מתמטיקה
פרופ‘ נחמן אביגד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הרוח
1975
1985
פרופ‘ שלמה פינס . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי היהדות
פרופ‘ יצחק קידרון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .הנדסה
פרופ‘ יהושע יורטנר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הכימיה
פרופ‘ יצחק הרפז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .חקלאות
פרופ‘ חיים הררי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הפיזיקה
פרופ‘ יעקב כ“ץ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי החברה
פרופ‘ דוד איילון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הרוח
פרופ‘ מיכאל פלדמן . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי החיים פרופ‘ ישראל גוכברג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מתמטיקה
1977 פרופ‘ יהודית בירק . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .חקלאות
1988
פרופ‘ רוברטו בקי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי החברה
פרופ‘ שרגא אברמסון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי היהדות
פרופ‘ ליאו זקס . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי החיים
פרופ‘ אברהם פצ‘ורניק . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הכימיה
פרופ‘ הלל פירסטנברג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מתמטיקה
פרופ‘ יעקב בקנשטיין . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הפיזיקה פרופ‘ מאיר קיסטר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הרוח
1979 פרופ‘ יצחק שטיינברג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הכימיה
1990
פרופ‘ הרי י‘ ליפקין . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הפיזיקה
פרופ‘ דן
פרופ‘ חיים בלנק . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הרוח
פרופ‘ אילן
חת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .חקלאות
שכטמן . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .הנדסה
פרופ‘ ניסן
לויתן . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי החברה
פרופ‘ אלכסנדר
1981
פרופ‘ אחי
פרפ‘ סול ר‘ בודנר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .הנדסה
לויצקי . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי החיים
ברנד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מתמטיקה
פרופ‘ גד לובנשטיין . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .חקלאות פרופ‘ יוסף בן–דוד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי החברה
1992
פרופ‘ יוחנן הנס לינדנר . . . .. . . . . . . . . . . . . . .מדעי החיים
פרופ‘ עזרא פליישר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי היהדות
פרופ‘ ישעיהו תשבי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי היהדות
פרופ‘ רפאל לוין . . . .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הכימיה
פרופ‘ שהרון שלח . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מתמטיקה
פרופ‘ זאב וגר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הפיזיקה פרופ‘ יהושע בלאו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הרוח
. 29 .
מקבלי פרס רוטשילד החל משנת 1959
1994
2004
פרופ‘ משה זכאי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .הנדסה
פרופ‘ חיים ביינארט .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי היהדות
פרופ‘ יעקב קטן . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .חקלאות
פרופ‘ יוסף קלפטר .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הכימיה
פרופ‘ מנחם יערי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי החברה
פרופ‘ אשר פרס .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הפיזיקה
פרופ‘ שמואל שאלתיאל . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי החיים
פרופ‘ דוד שולמן .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הרוח
פרופ‘ עדי שמיר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מתמטיקה
2006 1996
פרופ‘ גדעון דגן .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .הנדסה
פרופ‘ משה גיל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי היהדות
פרופ‘ אשר קוריאט .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי החברה
פרופ‘ אדוארד קוסובר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הכימיה
פרופ‘ עדה יונת .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי החיים
פרופ‘ יוסף אמרי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הפיזיקה
פרופ‘ בנימין ווייס .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מתמטיקה
1998
2008
פרופ‘ יעקב בר .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .הנדסה
פרופ‘ משה בר-אשר .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי היהדות
פרופ‘ יצחק הדר .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .חקלאות
פרופ‘ איתמור וילנר .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הכימיה
פרופ‘ יונה חן .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .חקלאות
פרופ‘ מרדכי (מוטי) הייבלום .. . . . . . . . . . . . . . .מדעי הפיזיקה
פרופ‘ סרג‘יו הרט .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי החברה
פרופ‘ איתן קולברג .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הרוח
פרופ‘ רות ארנון .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי החיים
2010
פרופ‘ אהוד הרושובסקי .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מתמטיקה
פרופ‘ אברהם למפל .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .הנדסה
2000
פרופ‘ שלום אפלבום .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .חקלאות
פרופ‘ דוד פלוסר .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי היהדות
פרופ‘ אריאל רובינשטיין .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי החברה
פרופ‘ זאב לוז .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הכימיה
פרופ‘ יורם גרונר .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי החיים
פרופ‘ אמנון אהרוני .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הפיזיקה
פרופ‘ דוד קשדן .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מתמטיקה
פרופ‘ חיים תדמור .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי הרוח
2002 פרופ‘ יעקב זיו .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .הנדסה פרופ‘ נחום קידר .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .חקלאות פרופ‘ חיים רבינוביץ .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .חקלאות פרופ‘ אלחנן הלפמן .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי החברה פרופ‘ צבי זלינגר .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדעי החיים פרופ‘ אלכס לובוצקי .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מתמטיקה
. 30 .