פרס רוטשילד לחינוך לזכר מקס רואו ז"ל תשע"ג

Page 1

‫פרס רוטשילד לחינוך‬ ‫לזכר מקס רואו ז"ל‬


‫‪...‬תפקידו של מחנך‪ ...‬להיות סוכן של החירות‪ ,‬להעניק לתלמידיו את הכלים‬ ‫לממש את החירות בחייהם‪...‬‬ ‫דב אלבוים‪ ,‬חבר הוועדה‬

‫לוועדה הייתה משימה קשה‪ .‬נפגשנו עם אנשים אופטימיים‪ ,‬עם "ברק בעיניים"‪,‬‬ ‫בעלי תחושת אחריות רבה המוטלת על כתפיהם‪ .‬לבסוף בחרנו קבוצה מיוחדת של‬ ‫ארבעה אנשים שבמסירות אין קץ‪ ,‬לאורך שנים רבות יצרו מסגרות חינוך שבהן‬ ‫הייתה הקשבה‪ ,‬הכלה‪ ,‬דו שיח וקבלת האחר‪.‬‬ ‫הרב ירמיהו (ירמי) סטביסקי‪ ,‬חבר הוועדה‬


‫טקס הענקת‬ ‫פרס רוטשילד לחינוך‬ ‫לזכר מקס רואו ז"ל‬

‫תשע"ג‬

‫אייר תשע"ג ‪ -‬אפריל ‪2013‬‬


‫פרס רוטשילד לחינוך לזכר מקס רואו ז"ל‬ ‫מקס רואו ז"ל (‪)1985-1912‬‬

‫מקס רואו עלה ארצה בשנת ‪ .1948‬הוא כיהן בתפקיד מנהל החברה היהודית ליישוב‬ ‫ארץ ישראל (פיק"א) ומאוחר יותר התמנה למנכ"ל יד הנדיב (קרן רוטשילד) ושימש‬ ‫בתפקיד עד ‪.1982‬‬ ‫במסגרת פעולות הקרן ראה מקס רואו חשיבות עליונה בקידומו של החינוך בישראל‪.‬‬ ‫בהנחייתו יזמה יד הנדיב את הקמתם של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח)‪,‬‬ ‫האוניברסיטה הפתוחה והטלוויזיה החינוכית‪ .‬שלוש היוזמות הללו צמחו מתוך אמונתו‬ ‫של רואו בצורך 'להנגיש חינוך איכותי להמונים'‪' ,‬לטפח את כישרונותיו הייחודיים של‬ ‫כל אדם'‪ ,‬ומתוך אמונתו כי אין מערכת החינוך מסוגלת להתמודד לבדה עם שתי מטרות‬ ‫אלה בעת ובעונה אחת‪.‬‬ ‫לזכרו של מקס רואו‪ ,‬החליטה יד הנדיב ב‪ 1987-‬להעניק את פרס רוטשילד לחינוך‪,‬‬ ‫לכבודם של אנשי חינוך הפועלים במערכת הישראלית לקידום הצטיינות‪ ,‬יוזמה‬ ‫וחדשנות‪ ,‬ומקדמים את תלמידיהם באופן בלתי רגיל וראוי לשבח‪ .‬ועדת הבחירה של‬ ‫הפרס כוללת נציגים של משרד החינוך‪ ,‬חברי סגל של האוניברסיטה בתחום החינוך‪,‬‬ ‫ואנשי ציבור‪ .‬המלצות למועמדים לפרס מתקבלות ממנהלי מחוזות של משרד החינוך‪,‬‬ ‫ממנהלי מחלקות חינוך עירוניות‪ ,‬ממפקחים‪ ,‬מאנשי חינוך ואקדמיה ומהציבור הרחב‪.‬‬ ‫פרס מקס רואו מוענק השנה למורים‪ ,‬בכל הרמות והדיסציפלינות‪ ,‬אשר מפתחים‬ ‫בקרב תלמידיהם מיומנויות דיון ושיח שקול המפגין יחס של כבוד ‪ -‬דבר החיוני בעיצוב‬ ‫מחויבותם של אזרחי העתיד לסובלנות ולדמוקרטיה‪.‬‬


‫חברי ועדת הבחירה לשנת תשע"ג‬ ‫פרופ' אמנון רובינשטיין‪ ,‬יו"ר‬

‫מר אריה מימון‬

‫שר החינוך לשעבר וחתן פרס‬ ‫ישראל‪ ,‬המרכז הבינתחומי‬ ‫הרצליה‬

‫הרב ירמיהו (ירמי) סטביסקי‬

‫חוקר חברה‪ ,‬ספרות ותרבות‪,‬‬ ‫בעל טור בעיתון ישראל היום‬

‫גב' שלומית עמיחי‬

‫ידר‬ ‫ד"ר דרור ֵא ָ‬

‫מר דב אלבאום‬

‫סופר ומרצה לתרבות יהודית‬

‫גב' גילה בן‪-‬הר‬

‫מנכ"לית‪ ,‬המרכז לטכנולוגיה‬ ‫חינוכית‬

‫הרבנית עדינה בר שלום‬

‫יושבת ראש ומייסדת המכללה‬ ‫החרדית בירושלים‬

‫הרב אברהם גיסר‬

‫יושב ראש המועצה לחינוך‬ ‫ממלכתי דתי‬

‫גב' חדיג'ה טאהא‬

‫מנהלת בית ספר לשעבר ומנחת‬ ‫מנהלים ארצית‪ ,‬אבני ראשה‬

‫ראש מנהל החינוך באשדוד‬ ‫מנהל בית‪-‬הספר התיכון התורני‬ ‫ע"ש הימלפרב‬ ‫יושבת ראש המרכז הישראלי‬ ‫למצוינות בחינוך‬

‫גב' יפה פס‬

‫מנהלת האגף לחינוך על‪-‬יסודי‪,‬‬ ‫משרד החינוך‬

‫ד"ר כמאל שופאנייה‬

‫מפקח על החינוך העל היסודי‬ ‫במגזר הדרוזי במחוז הצפון‬

‫גב' דלית שטאובר‬

‫מנכ"לית משרד החינוך‬

‫גב' יהודית שלוי‬

‫מנכ"לית מכון אבני ראשה‬

‫חיזוקה של דמוקרטיה עמידה‪ ,‬בחברה רב‪-‬גונית‪ ,‬הוא משימה‬ ‫עדינה ובעלת אופי הגובל בקדושה‪ .‬הדבר דורש מסירות מתמדת‬ ‫מצד האזרחים לערכים ולתהליכים דמוקרטיים ומחויבות לדיון‬ ‫שקול‪ ,‬מכובד וסובלני‪ .‬למורים בבתי הספר יש ההזדמנות והחובה‬ ‫להכין את תלמידיהם לתפקיד שימלאו כאזרחי העתיד‪.‬‬ ‫פרס רוטשילד לחינוך לזכר מקס רואו ז"ל מוקיר השנה מורים‬ ‫שעושים מאמצים יוצאי דופן לחנך את תלמידיהם ליישום שיח‬ ‫שקול ומכובד‪ ,‬ולהטמיע בהם את חשיבותו המכריעה לעתידה‬ ‫של הדמוקרטיה שלנו‪.‬‬


‫רן ישפה‬ ‫רן ישפה‪ ,‬המורה והמייסד של‬ ‫התוכנית "תקשורת מקדמת" בבתי‬ ‫ספר תיכוניים ובחטיבות הביניים‪,‬‬ ‫הפך את מצלמת הווידיאו לכלי‬ ‫אשר בעזרתו תלמידים בחינוך המיוחד ונוער בסיכון מספרים‬ ‫את סיפור חייהם ואת סיפורה של החברה הישראלית‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1992‬רכש את מצלמת הווידיאו הראשונה שלו כדי לצלם את‬ ‫המציאות ולהציג אותה באופן בו הוא רואה אותה‪ .‬ההתנסות‬ ‫האישית הזו הובילה אותו לפתח תוכנית‪ ,‬שבה התלמידים‬ ‫מעלים לדיון סוגיות משמעותיות מחייהם באמצעות עלילה‬ ‫ודמויות פרי יצירתם‪ .‬התלמידים‪ ,‬מחטיבות הביניים ומבתי‬ ‫ספר תיכוניים בירושלים ובערי הלוויין שמסביב לה‪ ,‬כותבים‬ ‫תסריטים‪ ,‬מצלמים‪ ,‬משחקים‪ ,‬מביימים ועורכים‪ ,‬במטרה‬ ‫לקיים דיון על התוצרים ובעקבותיו לגלות אלטרנטיבות‪ .‬על‬ ‫פי שיטתו‪ ,‬סרטי הווידיאו של תלמידיו משמשים מצע לפיתוח‬ ‫דיאלוג ביניהם‪ .‬המוטו המוביל אותו הוא "הכול נעלם עם הזמן‪,‬‬ ‫פרט לחלופות"‪ ,‬וביטויי המפתח לדיון המתפתח הם "למה"‬ ‫ו"למה דווקא" – שאלות שהתלמידים שואלים זה את זה‪ ,‬לאחר‬ ‫צפייה בסרטיהם‪ ,‬מתוך כוונה להבהיר מה הסיבה לפעולה‬ ‫כלשהי (על ה"סט" ובחיים עצמם) ומהן החלופות האפשריות‬

‫פרס רוטשילד לחינוך‬ ‫תשע"ג ‪2013‬‬

‫(באומנות הקולנוע ובדרך החיים שמחוץ לעדשת המצלמה)‪.‬‬ ‫בדרך זו יוצרת העשייה הקולנועית מרחב חדשני ויצירתי‬ ‫להתבוננות עצמית‪ ,‬לפורקן רגשות ולקיום דיאלוג על עולמם של‬ ‫התלמידים‪ .‬השילוב בין יצירה אור‪-‬קולית לבין הדיון המילולי‬ ‫תובנות ורגשות ומחזק‬ ‫ָ‬ ‫שבעקבותיה יוצר רב‪-‬שיח‪ ,‬המשלב‬ ‫את האמונה בכוחו של כל אחד לחולל שינוי בעצמו ובסביבתו‪.‬‬ ‫לצד הכשרת התלמידים לפתח דיאלוג בעקבות הסרטים‪ ,‬רן‬ ‫מדריך מורים ליצור דיאלוג משמעותי עם תלמידיהם באמצעות‬ ‫ובתוצריה‪ .‬תהליכי העבודה שלו הופכים‬ ‫ָ‬ ‫השימוש במצלמה‬ ‫גם את ההורים‪ ,‬הנחשפים לתהליכי היצירה‪ ,‬וגם את הקהילה‪,‬‬ ‫לשותפים בדיאלוג‪ ,‬ומרחיבים את מעגלי השיח והדיון‪.‬‬

‫על עשייה פדגוגית יצירתית‪ ,‬המובילה לשיח בין התלמידים‬ ‫ובקהילתם ועל יצירת מודל של תקשורת מקדמת דיאלוג‬ ‫באמצעות מצלמת הווידיאו ותוצריה‪ ,‬מוענק לרן ישפה‬ ‫פרס רוטשילד לחינוך לזכר מקס רואו ז"ל‪.‬‬


‫ִשקמה לוי‬ ‫ִש קמה לוי‪ ,‬מחנכת כיתת בוגרים‬ ‫ורכזת פדגוגית בבית הספר אילנות‬ ‫לחינוך מיוחד בנהריה‪ ,‬החלה‬ ‫את דרכה בעולם החינוך ביחידת‬ ‫המורות החיילות בצה"ל‪ .‬בהמשך פנתה ללימודים וסיימה‬ ‫בהצטיינות תואר ראשון בחינוך במכללת גורדון בחיפה ותואר‬ ‫מוסמך – גם הוא בהצטיינות – בחינוך מיוחד באוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫בעבודתה החינוכית היא רואה מסלול להכשרת התלמידים‬ ‫לאזרחים תורמים ומשתלבים בקהילה‪ ,‬ומשום כך החלה‬ ‫להוביל‪ ,‬כבר בשנת ‪ ,1994‬דיון ושיח ככלים בסיסיים לרכישת‬ ‫מיומנויות לעתיד‪ .‬היא נוהגת להסביר לתלמידיה שבכל מקום‬ ‫בקהילה יצטרכו להקשיב ולהתמודד עם דעות שונות ועם‬ ‫רעיונות שאינם מוכרים‪ ,‬והדרך היחידה לגַ שר היא באמצעות‬ ‫דיאלוג‪ .‬בבית הספר שבו היא מלמדת לומדים‪ ,‬זה לצד זה‪,‬‬ ‫יהודים‪ ,‬נוצרים ומוסלמים‪ ,‬ולא פעם עולות סוגיות אשר‬ ‫דורשות פתיחות ורגישות באמצעות שיח ודיון‪ ,‬שבהם מושם‬ ‫דגש על שונּות ועל חשיבותה של הקשבה‪ .‬שקמה גם עומדת‬ ‫בראש תוכנית שיזמה‪ ,‬המעודדת דיאלוג בין התלמידים בבית‬ ‫הספר‪ .‬לצורך יישום התוכנית נקבעו שעות מיוחדות לדיאלוג‪,‬‬ ‫ובהן מועלות סוגיות מעולם העבודה והשותפות בקהילה‪.‬‬

‫פרס רוטשילד לחינוך‬ ‫תשע"ג ‪2013‬‬

‫כמו כן יזמה את "קפה שישי"‪ ,‬שבו – אחת לחודש – מארחים‬ ‫תלמידי ִשכבה בוגרת את יתר התלמידים לדיון על נושאים אשר‬ ‫עומדים על הפרק‪ .‬בכל הדיונים היא מקפידה על שורה של כללים‪,‬‬ ‫בהם הקשבה‪ ,‬דיבור לפי תור ובגוף ראשון‪ ,‬וכבוד לשֹונּות ולמגוון‬ ‫הדעות‪ .‬שיטה זאת מקנה לתלמידים כלים לניתוח אירועים‬ ‫ודילמות‪ ,‬להתמודדות עם קונפליקטים ולהתגברות על קשיים‪.‬‬ ‫בגישתה סחפה אחריה רבים מאנשי הצוות והיא מעבירה להם‬ ‫את משנתה‪ ,‬כדי שיטמיעו אותה בכל מעגלי החיים‪ .‬בזכות עבודתה‬ ‫משתלבים רבים מתלמידיה בשירות הלאומי ובעבודה בקהילה‪.‬‬ ‫ ‬

‫על הטמעת הדיאלוג והדיון ככלים בסיסיים לרכישת מיומנויות‬ ‫לחיים ועל יוזמות ייחודיות להגברת השיח ככלי להתמודדות‬ ‫לש קמה לוי פרס‬ ‫ולמציאת פתרונות למשברים‪ ,‬מוענק ִ‬ ‫רוטשילד לחינוך לזכר מקס רואו ז"ל‪.‬‬


‫לביב סרחאן‬ ‫לביב סרחאן החל את דרכו בתחום‬ ‫החינוך כמדריך של"ח‪ .‬לצד לימודיו‬ ‫לתואר בוגר ומוסמך וקורס מנהלים‬ ‫באוניברסיטת חיפה‪ ,‬היה רכז חברתי‪,‬‬ ‫רכז ִשכבה‪ ,‬מחנך‪ ,‬ראש צוות ניהול ועוד‪ .‬בשעות אחר הצהריים‬ ‫ִהרצה במכללות בתחום הפסיכולוגיה החינוכית‪ .‬בהמשך היה‬ ‫למשך חמש שנים מפקח תוכניות הטלוויזיה החינוכית למגזר‬ ‫הדרוזי‪ .‬בשנת ‪ 2003‬התמנה למנהל בית הספר היסודי ה'‬ ‫אלע'ודראן במע'אר‪ .‬בעשר השנים האלה‪ ,‬שבהן הוא גם מלמד‬ ‫מדעים‪ ,‬הוביל יוזמות רבות – בין היתר ניסוי חדש‪ ,‬שבו התלמידים‬ ‫מפתחים מיומנויות לחיזוק תחושתם ביכולתם להשפיע על‬ ‫הקהילה‪ .‬באמצעות למידה המבוססת על דיאלוג הביא‪ ,‬עם‬ ‫צוות המורים שסחף בעקבותיו‪ ,‬לשיפור האקלים בבית הספר‬ ‫ולהעלאת הישגיהם של התלמידים‪ .‬הוא ִהקנה לצוותו מיומנות‬ ‫מסדר גבוה והפך את בית הספר לארגון לומד‪ .‬הדיאלוג‬ ‫חשיבה ֵ‬ ‫והנחה אותם‬ ‫שיצר בקרב אנשי הצוות העצים את המורים ִ‬ ‫ליצור אווירה של למידה משמעותית בדרך של ניסוי‪ ,‬אוריינות‬ ‫סביבתית‪ ,‬פיתוח מּודעּות וטיפוח נכונות ומחויבות לפעול‪ .‬סדר‬ ‫ממסדר בוקר‪ ,‬אשר במרכזו במה‬ ‫היום של בית הספר מורכב ִ‬ ‫פתוחה שבה התלמידים מעלים נושאים וסוגיות‪ .‬בהמשך‬

‫פרס רוטשילד לחינוך‬ ‫תשע"ג ‪2013‬‬

‫היום יש דיונים על הנושאים שהוצגו‪ ,‬כמו גם בכל נושאי הלימוד‬ ‫האחרים‪ .‬הדיונים מעודדים את התלמידים לשאול שאלות‪,‬‬ ‫לחשוב חשיבה ביקורתית וסקרנית ולקחת אחריות לשינוי‬ ‫ומקרב לבבות בין‬ ‫ָ‬ ‫המצב‪ .‬בשנת ‪ 2011‬פיתח גם דיאלוג בונה‬ ‫התרבויות באמצעות מפגשים עם תלמידים מבית ספר יהודי‪.‬‬ ‫בית הספר דוגל בקיימּות ושותף בפרויקט שימור נחלים – בין‬ ‫היתר‪ ,‬באמצעות טיפוח הנחל שזורם בחצרו האחורית‪ .‬בסיועם‬ ‫וביוזמתם של אנשי הצוות הוביל לביב יוזמות חינוכיות נוספות‪,‬‬ ‫בהן קידום מעורבותם של ההורים‪ ,‬המורים והתלמידים בעשייה‬ ‫וחיזוק הקשר בין המורים להורים‪.‬‬

‫על גיבושו של חזון חינוכי המושתת על דיאלוג‪ ,‬על יוזמות‬ ‫ייחודיות לשיפור האקלים הבית‪-‬ספרי ועל פיתוח כלים‬ ‫חדשניים להגברת תחושת השייכות והגאווה של תלמידים‪,‬‬ ‫מורים והורים‪ ,‬מוענק ללביב סרחאן פרס רוטשילד לחינוך לזכר‬ ‫מקס רואו ז"ל‪.‬‬


‫ג'והינה עואודה‬ ‫מאז שנת ‪ ,2001‬השנה שבה החלה‬ ‫ללמד גיאוגרפיה והיסטוריה‪,‬‬ ‫מקפידה ג'והינה עואודה – היום‬ ‫מדריכה אזורית‪ ,‬רכזת הערכה‪,‬‬ ‫מורה ומחנכת בבית הספר היסודי א' בכפר כנא – להעביר את‬ ‫נושאי הלימוד בדרך של דיון ושיח דמוקרטי‪ .‬לצד העמקת הידע‬ ‫המקצועי שלה – בין היתר תואר מוסמך בהצטיינות בהיסטוריה‬ ‫של המזרח התיכון ותעודת הצטיינות בהכשרת מנהלים – היא‬ ‫מיישמת הלכה למעשה את עקרונות השיח והדיון והופכת‬ ‫את הדיאלוג הפתוח לאבן יסוד בעבודתה המקצועית‪ .‬תהליך‬ ‫הלמידה מבוסס אצלה על החלפת דעות ועל סיעור מוחות‪,‬‬ ‫תוך הצגה של בעיות או של מצבים מורכבים אשר דורשים‬ ‫התייחסות או פתרונות‪ .‬כשהיא מציגה את עצמה לא כמומחית‬ ‫או בעלת סמכא אלא כשותפה ומשתתפת‪ ,‬מתרחב הדיאלוג‬ ‫וניתן מענה לפסיביות של תלמידים רבים‪ .‬בכל שורת התפקידים‬ ‫שמילאה במשך ‪ 13‬שנות עבודתה החינוכית יזמה פרויקטים‬ ‫חדשניים‪ ,‬המבוססים כולם על למידה בדרך של דיון‪ ,‬שיח פתוח‬ ‫ושוויוני‪ ,‬פתיחות לקבלת השונה ופיתוח חשיבה ביקורתית‪ .‬כך‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬היא מנחה‪ ,‬מלווה ו"מנווטת" מפגש שבועי בין תלמידי‬ ‫כיתות ו' לבין תלמידי כיתות א'‪ ,‬שבו התלמידים מובילים יחד‪,‬‬

‫פרס רוטשילד לחינוך‬ ‫תשע"ג ‪2013‬‬

‫בשיתוף פעולה‪ ,‬פעילויות ערכיות‪ .‬השיטות האלה‪ ,‬שיישמה‬ ‫כמורה‪ ,‬כמחנכת‪ ,‬כרכזת תוכנית מיוחדת למצוינים‪ ,‬כרכזת‬ ‫פדגוגית וכרכזת הערכה ומדידה‪ ,‬הביאו את התלמידים‬ ‫להשתתפות פעילה יותר בשיעורים‪ ,‬לגילוי אחריות‪ ,‬להגברת‬ ‫יכולת הביטוי ולהתמודדות בוגרת ודמוקרטית במצבים‬ ‫מורכבים ורגישים‪ .‬בעבודתה הצליחה ג'והינה להטמיע את‬ ‫תרבות השיח והדיון לא רק בקרב תלמידיה אלא בסביבתם‬ ‫של חבריה המורים‪ ,‬קהל ההורים והקהילה שבה היא פועלת‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬ייסדה בבית הספר מועצת אימהות‪ ,‬שפעילותה‬ ‫מבוססת על דיאלוג‪ ,‬והישגיה – מעורבות רבה יותר של ההורים‬ ‫בעשייה החינוכית‪.‬‬

‫על יצירת תרבות של דיון ושיח דמוקרטי ועל הטמעת חזונה‬ ‫ושיטותיה בעבודת ההוראה ובפעילותה החינוכית בקרב‬ ‫תלמידים‪ ,‬מורים והורים‪ ,‬מוענק לג'והינה עואודה פרס רוטשילד‬ ‫לחינוך לזכר מקס רואו ז"ל‪.‬‬


‫הזוכים בציון לשבח‬ ‫לשנת תשע"ג‬ ‫רמי בן אהרן‬ ‫תיכון מקיף קהילתי נשר‬ ‫איציק גוילי‬ ‫חטיבה עליונה שפירא‪ ,‬נתניה‬

‫ענת לביא‬ ‫בית ספר אגרון‪ ,‬ירושלים‬ ‫ד"ר דפנה מוסקוביץ‬ ‫התיכון הישראלי למדעים‬ ‫ואמנויות והתיכון שליד‬ ‫האוניברסיטה העברית‪,‬‬ ‫ירושלים‬ ‫אמנון רבינוביץ‬ ‫בית הספר התיכון ע"ש‬ ‫זיו ומרקס‪ ,‬ירושלים‬

‫מקבלי הפרס מאז תשמ"ח‬ ‫תשמ"ח ‪ -‬אמנון קורן ‬ ‫תשמ"ט ‪ -‬אתי גונן ‬ ‫תש"ן ‪ -‬עדה בן‪-‬צבי ‬ ‫תשנ"א ‪ -‬יונה אוברמן ‬ ‫תשנ"ג ‪ -‬ד"ר אורי מר‪-‬חיים‬ ‫תשנ"ד ‪ -‬חוה רוכמן‬ ‫תשנ"ה ‪ -‬סוניה לייבו‬ ‫תשנ"ו ‪ -‬אירית אייזנדורפר‬ ‫תשנ"ז ‪ -‬אמנון נבו‬ ‫תשנ"ח ‪ -‬אולגה שיפרין‬ ‫תשנ"ט ‪ -‬טין ססלר‬ ‫תש"ס ‪ -‬ריאד כבהא‬ ‫תשס"א ‪ -‬נחום קב‬ ‫תשס"ב ‪ -‬אסתר אלמסי‬ ‫תשס"ב ‪ -‬ד"ר חנן גינת‬ ‫תשס"ג ‪ -‬ד"ר כמאל שופאנייה‬ ‫תשס"ד ‪ -‬טל קרליץ ניסים‬

‫תשס"ה ‪ -‬מאגי בן גיגי‬ ‫תשס"ה ‪ -‬ופאא אגבאריה‬ ‫תשס"ז ‪ -‬הרב משה צבי וקסלר‬ ‫תשס"ז ‪ -‬ברוריה סלע‬ ‫תשס"ז ‪ -‬ח'דיג'ה טאהא‬ ‫תשס"ח ‪ -‬ד"ר איליה מזין‬ ‫תשס"ט ‪ -‬מונא חמוד‪-‬פלאח‬ ‫תשס"ט ‪ -‬זהר ניר‪-‬לוי‬ ‫ט ‪ -‬צוות ביה"ס ‘אהל שם'‬ ‫תשס" ‬ ‫תשע"א ‪ -‬ריאד אלטלקאת‬ ‫תשע"א ‪ -‬אביבה בלאיש‬ ‫תשע"א ‪ -‬עליזה בלוך‬ ‫תשע"א ‪ -‬ד"ר אהוד מנור‬ ‫תשע"ג ‪ -‬רן ישפה‬ ‫תשע"ג ‪ִ -‬שקמה לוי‬ ‫תשע"ג ‪ -‬לביב סרחאן‬ ‫תשע"ג ‪ -‬ג'והינה עואודה‬




Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook
Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.