כנס בנושא ניעות חברתית ואי־שיוויון בישראל
15-14ביוני 2017 ירושלים
ת כ נ י ת
יום רביעי 14.6.2017
9:00-8:30
רישום וקבלת פנים | אודיטוריום דורות
13:15-09:00
מושב ראשון דברי פתיחה :ראובן גרונאו מומי דהן “התפתחות אי־השוויון בישראל ב־ 30השנים האחרונות — ישראל כחריג“ מגיבים :יוג'ין קנדל וראובן גרונאו
10:30-10:15
הפסקה מירי אנדבלד וחיה שטייר “ניעות שכר תוך־דורית ואי־השוויון בישראל — 2015-1990 היבט הגיל וההיבט המגדרי“ מגיב :מרקוס ג‘אנטי מרקוס ג‘אנטי (עם אנדרס ביורקלונד) “ניעות בין־דורית ,השפעות בין־דוריות ,מתאם תוך־משפחתי, ושוויון הזדמנויות :השוואה בין ארבע גישות“ מגיבים :מנואל טרכטנברג ומיילס קוראק
13:45-12:30
ארוחת צהרים ,מסעדת מודרן
| 2תכנית
17:45-13:45
מושב שני יוסי שביט “מגמות בניעות הבין־דורית בהשכלה“ מגיב :יהורם וייס מאיר יעיש וורד קראוס “הניעות המעמדית בישראל מאז שנות ה־”70 מגיב :יצחק הברפלד
15:45-15:30
הפסקה סיגל אלון “בחירת תחום הלימודים ומסלולי הניעות“ מגיבה :חיה שטייר תומאס דיפרט (עם תייס בול ,כריסטינה קוצ‘ה ,הרמן ון דה וורפהורסט) “קשרי השכלה־מקום העבודה והשכר בשוק העבודה :השוואה בין ארה“ב ,גרמניה וצרפת“ מגיב :איל קימחי
17:45-17:30
סיכום היום הראשון
| 3תכנית
יום חמישי 15.6.2017
9:00-8:30
קבלת פנים ורישום
13:00-9:00
מושב שלישי אריק גולד (עם אבי שמחון וברוס ויינברג) “האם איכות ההורות חשובה?“ מגיבה :ברברה אוקון אנליה שלוסר (עם ינאי שנן) “טיפוח כישורים לא־קוגניטיביים בתכניות השמה בשוק העבודה“ מגיב :נח לוין אפשטיין
11:15-11:00
הפסקה אלן קרוגר (עם לורנס כץ) “החלום האמריקאי הנגוז — מגמות בניעות ההכנסות המוחלטת בארה“ב מאז שנות ה־”40 אורן הלר “ניעות ההכנסות בישראל“ מגיבים :צליל אלוני ומיכאל בינשטוק
14:00-13:00
ארוחת צהרים ,מסעדת מודרן
| 4תכנית
17:45-14:00
מושב רביעי ג‘ו בלנדן (עם סטפן משין) “בעלות על דירה וניעות חברתית בבריטניה“ מגיב :דוד ג‘נסוב מיילס קוראק “הנוף המחורץ של ההזדמנויות הכלכליות: המרכיב הגאוגרפי בניעות הבין־דורית בהכנסות בקנדה“ מגיב :דניאל פלזנשטיין
16:15-16:00
הפסקה
17:45-16:15
שולחן עגול “אי־שוויון וניעות חברתית :לקחים וסימני התראה“ לי אליוט מייג‘ור ,אלן קרוגר ,יוסי זעירה ומיכל צוק
יום רביעי 14.6.2017
| 6תכנית
מושב ראשון 13:15 - 09:00
התפתחות אי־השוויון בישראל בשלושים השנים האחרונות :ישראל כחריג מומי דהן
עבודתו של פרופ‘ מומי דהן משקפת מאמץ מחקרי ארוך שנים שמטרתו לבחון את שורשי אי־השוויון הכלכלי ואת השלכותיו .מחקריו תרמו תרומה תאורטית ,מתודולוגית ואמפירית לתחום ,והם התפרסמו בכתבי עת מובילים במגוון תחומים אקדמיים :כלכלה ,מדיניות ציבורית ,מדע המדינה ,מדעי הסביבה ופסיכולוגיה .פרופ‘ דהן הוא חבר סגל בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים .בשנים 2014-2011עמד בראש בית הספר למדיניות ציבורית .מאז קבלת הדוקטורט מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית מילא פרופ‘ דהן שורה של תפקידים בכירים במגזר הציבורי .הוא שימש כלכלן ראשי בבנק ישראל ( )1999-1989ואחר כך יועץ בכיר במשרד האוצר ( ,)2001-1999כמו כן ,היה חבר בכמה ועדות ציבוריות ,ויו“ר של חלקן .בשנים 1999-1997שימש יועץ כלכלי בקרן המטבע הבין־לאומית ובבנק הבין־אמריקאי לפיתוח (.)IADB
מומי דהן
“אי־שוויון בהכנסות בישראל“ ת ק צ י ר
רמת אי־השוויון בהכנסה הפנויה בישראל עלתה במידה ניכרת מאמצע שנות השמונים של המאה העשרים ,ובעקבות זאת ישראל עומדת בראש רשימת המדינות המפותחות מהבחינה הזאת .לעומת זאת ,אי־השוויון בחלוקת ההכנסות במשק ,שהגיע לשיא בשנת ,2002ירד מאז ירידה חדה ,ולכן מקדם הג‘יני של הכנסות השוק בישראל הוא כעת מתחת לממוצע במדינות ה־ .OECDמאמר זה מבקש להציע הסבר למגמת ה“ Uההפוכה“ של אי־
| 8יום רביעי ,14.6.17 ,מושב 1
השוויון בחלוקת ההכנסות במשק הישראלי ב־ 25השנים האחרונות ,שהיא מגמה ייחודית בהשוואה למגמה ברוב המדינות המפותחות באותן השנים .כמו כן ,מאמר זה מסביר מדוע שיעור אי־השוויון בהכנסה הפנויה בישראל הוא מהגבוהים ביותר ,אף שישראל מדורגת מתחת לממוצע ה־ OECDבמדד אי־השוויון בחלוקת ההכנסות במשק.
ניעות שכר תוך־דורית ואי־השוויון בישראל, :2015—1990היבט הגיל וההיבט המגדרי מירי אנדבלד וחיה שטייר
מירי אנדבלד היא מנהלת האגף למחקר כלכלי במינהל המחקר והתכנון של המוסד לביטוח לאומי .במסגרת תפקידה מבצעת מחקרים בתחום הכלכלי חברתי ,שותפה לוועדות ולפורומים בנושאים אלה ועורכת את דוחות העוני והפערים החברתיים ואת הדוח השנתי של המוסד לביטוח לאומי. ד"ר אנדבלד בעלת תואר ראשון בכלכלה וסוציולוגיה ותואר שני במינהל עסקים מהאוניברסיטה העברית ,ו PhDבלימודי עבודה מאוניברסיטת תל אביב .עמיתת מחקר בביה“ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. חיה שטייר היא פרופסור באוניברסיטת תל אביב בחוג ללימודי עבודה ובחוג לסוציולוגיה. את תואר הדוקטור בסוציולוגיה קיבלה מאוניברסיטת שיקגו בשנת ,1990ואת התארים המוקדמים יותר (בוגר ומוסמך) — מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב .בשנים 2001-1997שימשה ראש המכון למחקר חברתי באוניברסיטת תל אביב ,ובשנים -2002 — 2005ראש החוג ללמודי עבודה ,ומאז 2006היא עורכת את כתב העת “סוציולוגיה ישראלית“ .חיה שטייר הייתה פרופסור אורח באוניברסיטת ניימכן בהולנד ובאוניברסיטת קורנל בארצות הברית .פרופ‘ שטייר היא חברת ההנהלה של קבוצת המחקר בנושא ריבוד השייכת לאגודה הסוציולוגית הבין־לאומית ( ,)RC 28והיא חברת מערכת בכמה כתבי עת בין־לאומיים וישראליים .תחומי המחקר שלה מתמקדים בעבודה ,מגדר ומשפחה ,עוני ואי־שוויון .בשנת 2001יצא לאור ספרה The Color of Opportunity: Pathways to Family, ( work and Welfareעם ,)Marta Tiendaבהוצאת אוניברסיטת שיקגו .מחקריה האחרונים עוסקים בהשפעתם של הסדרים מוסדיים על איכות העבודה ,על דפוסי העבודה של נשים ועל ארגון משק הבית ,ובהשלכות הכלכליות שלהם .כמו כן היא חוקרת את דפוסי העוני בישראל ואת תפקידה של מערכת הרווחה בצמצום העוני בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות, בעיקר נשים וערבים.
| 9יום רביעי ,14.6.17 ,מושב 1
מירי אנדבלד וחיה שטייר
“מוביליות בהכנסות של צעירים בשוק העבודה החדש והישן׃ ישראל“2015-1990 , ת ק צ י ר
מחקר זה בחן את הניעות האבסולוטית והניעות היחסית בשכרם של צעירים שנכנסו לשוק העבודה בכמה נקודות זמן בשנים ,2015-1990על בסיס נתונים מנהליים .כפי שמנבאות התאוריות ,הצמיחה העיקרית בשכרם של צעירים מתרחשת בחמש השנים הראשונות לכניסתם לשוק העבודה ,והיא יורדת מעט בחמש השנים שאחריהן .לאחר מכן יש האטה ניכרת בקצב הצמיחה של השכר .עם זאת ,הממצאים מראים ששכרם הראלי של צעירים שנכנסו לשוק העבודה ב־ 2010היה בדרך כלל דומה ,או נמוך יותר ,משכרם הראלי של מי שנכנסו לשוק בנקודות כניסה קודמות ,החל ב־ ,1991אף על פי שהכלכלה צמחה בשנים האלה .גם התשואה להשכלה ירדה בתקופה זו .נראה שההסברים האפשריים לכך הקשורים בעבודה בחלקיות משרה ובשינוי הרכב המועסקים ,ומנגד העלייה בהשכלה ,אינם מספקים .הממצאים מראים שיש בסיס לתחושות הצעירים שמצבם הורע ,ואנו משערות שלתופעה זו היה משקל בהתפרצות המחאה החברתית ב־ .2011זאת ועוד ,מגמת ההרעה בשכר רוסנה במידה רבה בחמש השנים הכוללות את שנת המחאה ( ,)2015-2010אף שידוע שבתקופה זו הצטרפו לשוק העבודה אוכלוסיות חלשות בשכר נמוך. מדדים אגרגטיביים של הניעות היחסית של ארבעת עשורים האחרונים ,מראים כי לצד העלייה החדה באי־השוויון בשנים ,2005-1995הייתה גם ירידה ברמת הניעות .רק בעשור האחרון ,2015-2005 ,עלתה הניעות וחזרה לרמה שהייתה בה בשנים ,2000-1991וברמת אי־שוויון גבוהה יותר .הממצאים מראים גם על עלייה בהפרדה בין קבוצות אוכלוסייה ובין וענפי תעסוקה בקרב הצעירים .ההבדל בין גברים לנשים ברמת השכר בנקודת הכניסה נשמר ולעומת זאת המוביליות של גברים גבוהה יותר .בענפי הטכנולוגיה לא רק שרמת השכר ההתחלתית של גברים גבוהה יותר ,אלא גם הניעות גבוהה יותר ,עובדה המגדילה את הפערים בין המועסקים .בחינת הניעות בשכר הצעירים לפי השכלה מלמדת ,כצפוי ,על ניעות גבוהה בהרבה של צעירים משכילים לעומת צעירים לא משכילים .עם זאת ,התשואה להשכלה כפי שהיא משתקפת בשכר ההתחלתי של משכילים לעומת לא־משכילים ירדה בשיעור חד מ־.2005
| 10יום רביעי ,14.6.17 ,מושב 1
ניעות בין־דורית ,השפעות בין־דוריות, מתאם תוך־משפחתי ושוויון הזדמנויות: השוואה בין ארבע גישות מרקוס ג‘אנטי
מרקוס ג‘אנטי הוא פרופסור לכלכלה במכון השוודי למחקר חברתי באוניברסיטת סטוקהולם .מחקריו עוסקים באי־השוויון בהכנסות ובעושר ,בעוני ובניעות ,ובעיקר בהשוואה בין מדינות .בעת האחרונה הוא השקיע זמן רב בניסיון לפענח את חשיבותו של הרקע המשפחתי בחלוקת המשאבים הכלכליים ולכמת אותו.
אנדרס ביורקלונד ומרקוס ג‘אנטי
“ניעות בין־דורית ,השפעות בין־דוריות ,מתאם בין אחאים ושוויון הזדמנויות :השוואה בין ארבע גישות“ ת ק צ י ר
המאמר דן בארבע גישות לבדיקת הקשר שבין הכנסתם של בוגרים והשכלתם לבין הרקע המשפחתי שלהם .הגישה הידועה ביותר ,גישת הניעות הבין־דורית ,מתארת את הקשר בין ההכנסה וההשכלה של ההורים לבין ההכנסה וההשכלה של הצאצאים .הספרות בנושא ההשפעה הבין־דורית עוסקת בשאלה איך משפיעה התערבות המשנה את הכנסתם של ההורים או את השכלתם על ההישגים של ילדיהם .גישת מתאם האחאים מעריכה את חלקו היחסי של אי־השוויון הכולל המיוחס לגורמים המשותפים לכל האחאים .לרוב החלק היחסי הזה גבוה בהרבה מההערכות ביחס לניעות הבין־דורית .ולבסוף ,גישת שוויון ההזדמנויות מחפשת ברקע המשפחתי ובמקומות אחרים סדרה של גורמים החשובים להישגים של הילדים שאי אפשר להטיל על הילדים את האחריות להם. אנו טוענים שכל ארבע הגישות עוסקות בסוגיות רלוונטיות ,ומחקרים עדכניים הניבו תובנות חשובות בעניינן .עם זאת ,אם משווים את התוצאות המתקבלות מהגישות השונות ,אפשר לשרטט תמונה מפורטת יותר של תפקיד הרקע המשפחתי .לפיכך ,אנו ממליצים שחוקרים העובדים בארבעת תת התחומים יהיו מודעים למחקרים של עמיתיהם.
מושב שני 17:45-13:45
מגמות בניעות הבין־דורית בהשכלה יוסי שביט יוסי שביט הוא פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב ,מופקד הקתדרה לריבוד חברתי ואי־שוויון ע״ש זלמן וסימה ויינברג .עד העת האחרונה שימש נשיא האגודה הסוציולוגית הישראלית ,וכיום הוא עומד בראש צוות מדיניות החינוך במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל ,וחבר ב .Sociological Research Associationבעבר היה פרופסור במכון האירופי האוניברסיטאי )European) University Instituteבפירנצה. תחומי המחקר וההוראה העיקריים שלו הם תהליכי ריבוד השכלתי ,מדיניות חינוכית ,ריבוד תעסוקתי ,יחסי יהודים—ערבים בישראל ,שווקי נישואין ושיטות מחקר .הוא בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת וויסקונסין־מדיסון (ארצות הברית) ,משנת .1983
מ א מ ר
ר א ש ו ן :
אסף רוטמן ,יוסי שביט ומיכאל שלו
"מחקר בריבוד חברתי ובניעות חברתית: מבט נומינלי ומיצובי ( )POSITIONALעל ריבוד חינוכי בישראל" ת ק צ י ר
מאמר זה שואל האם העלייה בנגישות להשכלה הגבוהה מחלישה את הקשר בין מוצא חברתי לבין רכישת השכלה .הדעות במחקר בשאלה זו — חלוקות .רוב המחקרים בסוגיה זו כיום מתמקדים בערכים נומינליים של רכישת השכלה ,ואינם מכירים בכך שהתרחבות מערכת ההשכלה הגבוהה מלווה בשינוי הערכים הנומינליים המיוחסים לתארים אקדמיים ולנדירותם .המחקר הזה מיישם מדדים של רכישת השכלה הכוללים את השינויים בנדירות ההשכלה הגבוהה ובערכה הכלכלי .נתונים ממפקדי אוכלוסין שנערכו בישראל ב־1995 וב־ 2008שימשו אותנו כדי להשוות את הקשר בין המוצא החברתי־כלכלי לבין השכלה
| 12יום רביעי ,14.6.17 ,מושב 2
בשתי קבוצות גיל עוקבות .התוצאות מראות שאי־שוויון ההזדמנויות בהשכלה נוטה שלא להשתנות או להצטמצם אם מודדים את ההישגים במונחים מוחלטים ,אך נוטה לעלות אם משתמשים במדדים יחסיים הנוגעים לתארים אקדמיים ,או במדדים המייצגים את הערך הכלכלי שלהם .אנו סבורים כי ההיכרות של הורים מהדור החדש עם מערכות ההשכלה הגבוהה ומודעותם לשינויים בערכם של תארים אקדמיים הם גורמים מהותיים בהסבר הממצאים האלה.
מ א מ ר
ש נ י :
הרמן ון דה וורפהורסט ,טוני טאם ,יוסי שביט והיונג'ון פארק
"היעדר שוויון הזדמנויות בהשכלה הנובע ממיצוב: מגמות בניעות השכלתית בין־דורית ב־ 35מדינות" (בהכנה) ת ק צ י ר
אנו חוקרים ניעות בין־דורית בהשכלה של אנשים שנולדו לאחר מלחמת העולם השנייה ב־ 35מדינות .לטענתנו ,ניעות בהשכלה המוגדרת במונחי מיצוב (מעמד יחסי) חסינה הרבה יותר מפני שינויים מניעות בהשכלה המוגדרת במונחים נומינליים מקובלים .בעזרת נתוני סקרים מכלכלות מתקדמות רבות בעולם ,אנו מראים שרמת הניעות ההשכלתית המיצובית נותרת עקבית בקבוצות גיל עוקבות ,ואילו רמת הניעות ההשכלתית הנומינלית עולה .התרחבות מערכות ההשכלה הגבוהה עשויה לשפר את הניעות בהשכלה במונחים נומינליים ,אך המעמד היחסי המועבר מדור לדור נשאר דומה בקבוצות גיל עוקבות .ב־35 המדינות שבדקנו ,תקפותה של הטענה שניעות בהשכלה היא "עקבית" או "לא עקבית" תלויה במידה רבה בשאלה אם ההשכלה נחשבת טובין מיצובי .לסיכום ,יש לתת מקום נרחב יותר לתפיסה המיצובית של יתרון חברתי בחקר הניעות החברתית ,לצד תפיסות מקובלות ונומינליות של יתרון.
מ א מ ר
ש ל י ש י :
אייל בר חיים ויוסי שביט
"התרחבות ההשכלה הגבוהה, שוויון כלכלי ושוויון הזדמנויות בהשכלה" (בשיפוט) ת ק צ י ר
המאמר עוסק בשינויים שחלו באי־השוויון בהזדמנויות להשכלה בין רבדים חברתיים־כלכליים שונים ברמה השלישונית/על־תיכונית .היעדר שוויון הזדמנויות בהשכלה ( )IEOכולל שילוב של אי־שוויון כלכלי ושל התרחבות מערכות ההשכלה הגבוהה כקובעי השינוי ,ואנו מציעים גישה חדשה להבנת השינוי הזה .המאמר פותח בהבחנה תאורטית בין אי־שוויון כלכלי לבין
| 13יום רביעי ,14.6.17 ,מושב 2
אי־שוויון בהזדמנויות ודן בקשר שבין שתי התפיסות .לאחר מכן אנו סוקרים את השינויים שחלו במערכת ההשכלה הגבוהה ובאי־השוויון הכלכלי בישראל .ולבסוף אנו מנתחים כמה מכלולי נתונים ( ESS, ISSPו־ )LISכדי להעריך את השפעות התרחבות מערכת ההשכלה הגבוהה ועליית רמת אי־השוויון בשכר בישראל על אי־השוויון בהזדמנויות לרכישת השכלה גבוהה .אנו מראים כי התרחבות מערכת ההשכלה הגבוהה לא הביאה לצמצום אי־השוויון בהזדמנויות בהשכלה העל־תיכונית גם בשל העלייה הבו־זמנית באי־השוויון הכלכלי ,עלייה המגדילה את היעדר שוויון ההזדמנויות בהשכלה.
הניעות המעמדית בישראל מאז שנות השבעים מאיר יעיש וורד קראוס
מאיר יעיש הוא ראש החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה .הוא עורך כתב העת ,Research of Social Stratification and Mobilityובשנים 2010-2006שימש מזכיר וגזבר של ועדת המחקר בנושא ריבוד וניעות חברתית של האגודה הבין־לאומית לסוציולוגיה .פרופ‘ יעיש קיבל תואר מוסמך בסוציולוגיה (בהצטיינות) מאוניברסיטת חיפה ( ,)1995ואת התואר דוקטור מאוניברסיטת אוקספורד ( .)1998הוא היה עמית מחקר באוניברסיטת אוקספורד ( ,)2002-1999ואחר כך החל ללמד באוניברסיטת חיפהׁ .שֵם עבודת הדוקטור שלו הואOpportunities, Little Change: Class Mobility in Israeli“ : ( “Society, 1974–1991הזדמנויות ,שינוי מועט :ניעות מעמדית בחברה הישראלית-1974 , .)1991תחומי המחקר של פרופ‘ יעיש הם ריבוד חברתי וניעות חברתית ,הסוציולוגיה של החינוך והבלבול של האלטרואיזם ,והוא פרסם חיבורים רבים בתחומים אלו. ורד קראוס היא פרופסור במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה .היא מומחית בשיטות מחקר ,בריבוד חברתי ובניעות חינוכית ותעסוקתית בקרב נשים בשוק העבודה.
מאיר יעיש וורד קראוס
“ניעות מעמדית בישראל מאז שנות השבעים“ ת ק צ י ר
בשנים האחרונות מגלים כלכלנים ,קובעי מדיניות ופרשנים אחרים עניין גובר בניעות חברתית ,נושא שנחשב בעבר שייך לתחום הסוציולוגיה .לעניין המדעי שלנו בחקר הניעות החברתית סיבות רבות ,והעיקרית שבהן היא שחקר הניעות החברתית מספק ראיות בשאלה עד כמה הצליחה ישראל לממש את המחויבות שלה לשוויון הזדמנויות .הזינוק שחל בעשורים האחרונים באי־השוויון הכלכלי והשפעתו השלילית ,לכאורה ,על שוויון
| 14יום רביעי ,14.6.17 ,מושב 2
ההזדמנויות ,הופך את חקר הניעות החברתית לחשוב יותר מאי פעם .אף על פי כן ,לסדר היום המחקרי הזה יש היסטוריה ארוכה ומסורת בתחום הסוציולוגיה ,שבמסגרתן נבדקת הניעות הבין־דורית בין מעמדות כלכליים הנובעת מהמיצוב של הפרט בשוק העבודה: יוקרה תעסוקתית ,קבוצות תעסוקתיות ומעמד .מטרת המסמך הזה היא להעיד עדות מדויקת ועכשווית ככל האפשר – בעזרת נתונים ייחודיים ,חדשים ואיכותיים – על דפוסים ומגמות בניעות המעמדית הבין־דורית בישראל .מחקרים בניעות בין־דורית נערכו בישראל לרוב רק על ידי סוציולוגים ורק בתחילת שנות התשעים ,על סמך נתונים של ניעות בין אב לבנו בין עיסוקים ונגזרותיהם (כגון מעמד ,מעמד תעסוקתי ויוקרה) .מגבלות אלו מקשות על האפשרות לחקור את הזינוק שאירע בעת האחרונה באי־השוויון בהכנסות על פי דפוסים ולמגמות של ניעות בין־דורית .עם זאת ,מתוצאות מחקרי הניעות הקודמים בישראל עולה כי (א) במבט השוואתי ,הניעות החברתית בישראל גבוהה למדיי( ,ב) הרמה הגבוהה הזאת נותרת יציבה למדיי לאורך זמן .מאמר זה מתמקד בהתמודדות עם המחסור בידע שלנו בנוגע לדפוסים ולמגמות של ניעות בין־דורית .המחקר יספק נתונים חדשים שבעזרתם נוכל להוסיף ולבחון את נושא הניעות הבין־דורית גם בהמשכו של האלף הזה .הנתונים מבוססים על נתוני מפקדי האוכלוסין (בשנים ,)2008 ,1995 ,1983 ,1972 המקשרים בין הורים לילדיהם שנסקרו במפקדים האחרים (כלומר ,בשנים 1995-1972 ובשנים .)2008-1983מחקר זה מאפשר לנו לעקוב אחר מגמות החל משנות השבעים של המאה העשרים ועד לסוף העשור הראשון של המאה העשרים ואחת .במסגרת המעקב שלנו אחר מגמה זו תוקדש תשומת לב מיוחדת גם לדפוסים ולמגמות של ניעות בין־דורית בקבוצות אוכלוסייה בישראל. מתוצאות המחקר עולה כי בניגוד לממצאי רוב המחקרים הקודמים ,שיעורי הניעות המעמדית הבין דורית בישראל חדלו להיות עקביים .בקרב כל אוכלוסיות המשנה בישראל שנבדקו מצאנו מידת מה של ירידה ב ,TMRגם כאשר הניתוח התמקד בשיעורי הניעות היחסיים .ניכר כי עידן ארוך של ניעות בין־דורית רציפה הגיע לסופו .עם זאת ,במקרה הזה מצאנו כי הגמישות החברתית גדלה בקרב גברים ונשים מהמגזר היהודי (קרי ,שוויון ההזדמנויות גדול יותר) וקטנה בקרב גברים ונשים מהמגזר הערבי (קרי ,שוויון ההזדמנויות קטן יותר) .בקרב יהודים אי אפשר ,כמובן ,לקשר את המגמות האלה לעלייה החדה באי השוויון הכלכלי בישראל .משום כך אנחנו דוחים את תקפותו של ההסבר הזה גם באשר לערבים .אנו טוענים כי מגמות הסתגרות בקרב הערבים בישראל משקפות את הופעתו של מעמד בינוני פלסטיני בישראל ,המתועדת גם במקומות אחרים.
| 15יום רביעי ,14.6.17 ,מושב 2
בחירת תחום הלימודים ומסלולי הניעות סיגל אלון
אלון היא פרופסור חבר במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. תחומי המחקר העיקריים שלה הם ריבוד חברתי וניעות חברתית ,בדגש על ההשכלה הגבוהה .עבודתה מתמקדת בחשיפת הדינמיקה והתהליכים ההיסטוריים העומדים בבסיס אי־השוויון המעמדי ,המגדרי והגזעי־אתני בנגישות להשכלה ,ולאופן שבו מדיניויות קבלה, העדפה מתקנת וסיוע כספי בהשכלה הגבוהה מצמצמים את אי־השוויון הזה .פרופ' אלון פרסמה מאמרים בכתבי עת מובילים בסוציולוגיה ,בחינוך ובכלכלה ,והיא מחברת הספר .Race, Class and Affirmative Action
סיגל אלון
“מחיר השאפתנות׃ המתאם האקדמי בין בחירת תחום הלימודים לבין פערים עדתיים בשיעורי הקבלה ללימודים“ (בהכנה) ת ק צ י ר
ממחקרים שנעשו בעת האחרונה עולה כי תחום הלימודים ( )FOSהוא מהגורמים המשפיעים ביותר על ההכנסה העתידית ,אפילו אחרי בקרה באשר למשתנה היכולת. מכיוון שבחירת תחום הלימודים נתפסת בדרך כלל כהשתקפות של טעמים אישיים ויכולות אקדמיות־מקצועיות ,ומכיוון שלזהויות חברתיות יש חלק בהחלטות ובבחירות, אפשר לצפות להימצאותם של הבדלים עקביים בין המועמדים במערכי הבחירה של תחומי הלימודים .הבדלים אלו חשובים ביותר ,שכן בסופו של דבר הם קובעים את סוג התואר שהסטודנטים ירכשו ,את הקריירה הצפויה להם ,את השכר העתידי שלהם ואת סיכוייהם לניעות חברתית .מחקר זה שופך אור על האופן שבו מיצובם של אנשים בתוך היררכיות עדתיות מעצב את ההחלטות שהם מקבלים בדבר תחום הלימוד המועדף עליהם בשלב שבו הם מגישים מועמדות ללימודים על־תיכוניים .מחקר זה עוסק במיוחד במצב בישראל, ובודק דפוסים של חוסר התאמה בין היכולות האקדמיות של המועמדים לבין הדרישות האקדמיות של תחום לימודים מסוים המבוססים על שיוך אתני ,ומעריך כיצד הדפוסים האלה מסבירים את הפער העדתי בסבירות להתקבל ללימודים.
| 16יום רביעי ,14.6.17 ,מושב 2
קשרי השכלה-מקום עבודה והשכר בשוק העבודה: השוואה בין ארצות הברית ,גרמניה וצרפת תומאס דיפרט
תומס דיפרט הוא פרופסור לסוציולוגיה ומנהל שותף של המכון למחקר ומדיניות חברתית וכלכלית באוניברסיטת קולומביה .דיפרט היה חבר סגל בפקולטות של אוניברסיטת שיקגו, אוניברסיטת דיוק ,אוניברסיטת ויסקונסין מדיסון ואוניברסיטת קולומביה ,והיה חוקר במכוני מחקר בברלין ובאמסטרדם .מחקריו מתמקדים באי שוויון חברתי במהלך החיים.
תייס בול ,כריסטינה קוצ‘ה ,תומאס דיפרט והרמן ורפהורסט
“קשרים בין לימודים לעבודה והשתכרות בשוק העבודה“ ת ק צ י ר
אנו בוחנים כיצד משפיעים הקשרים בין הלימודים לעבודה על ההשתכרות .בעזרת אמצעי הפרדה רב־קבוצתיים אנו מעריכים עד כמה הדוק הקשר בין ההכשרה האקדמית לבין עיסוקים מסוימים .לאחר מכן אנו בוחנים אם חוזק הקשר בין ההכשרה האקדמית לעיסוק מסוים קשור לרמת ההשתכרות בצרפת ,בגרמניה ובארצות הברית .ראשית, אנו משתמשים במערך ארצי ,ובו אנו מסבירים את הפרשי השכר בין תארים אקדמיים בתוך המדינה על ידי השונות בחוזק הקשר .שנית ,אנו מפעילים מערך בין־מדינתי ,ובו אנו מסבירים את הפרשי השכר בין אותם תארים אקדמיים באמצעות שונות בחוזק הקשר בין המדינות .ככלל ,עובדים מרוויחים יותר אם הם עובדים בעיסוקים הקשורים היטב לרמת ההשכלה שלהם ולתחום הלימודים שלהם .עם זאת ,שיעור הגידול בהשתכרות תלוי במידה שבה התואר מתקשר למבנה התעסוקתי .השוואה בין עובדים בעלי אותם התארים בין מדינות שונות מגלה כי היתרון של בעלי השכלה על־תיכונית ()tertiary credential והתאמה טובה לעיסוק מסוים גדול יותר במדינה שבה כוח הקשר הזה הוא חזק יותר. ברמת המדינה ,כוח הקשר משפיע על אי־השוויון בשכר הן בהשפעתו על אי־השוויון בשכר בין העיסוקים השונים ,והן בהשפעתו על אי־השוויון בשכר בקרב בעלי אותו עיסוק .
| 17יום רביעי ,14.6.17 ,מושב 2
יום חמישי 15.6.2017
| 18תכנית
מושב שלישי 13:00 - 09:00
האם איכות ההורות חשובה? אריק גולד
אריק גולד הוא פרופסור במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים ,ומלמד בה מאז שסיים את לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת שיקגו .פרופ‘ גולד הוא גם עמית מחקר במרכז לחקר מדיניות כלכלית בלונדון ( ,)CEPRעמית מחקר ב־ IZAבבון ,עמית במרכז לחקר ההגירה ( )CReAM) University College London (UCLועורך משנה של כתב העת .Labour Economic מחקריו עוסקים בסוגיות אמפיריות שונות ,כגון הסיבות לגידול באי־השוויון בהכנסות והשלכותיו ,התנהגות בשוק הנישואין ,כלכלת הפשיעה והטרור ,חינוך ,השפעת הסביבה על ההישגים הכלכליים והחברתיים של הפרט והגירה.
אריק גולד ,אבי שמחון ,ברוס ויינברג
“האם איכות ההורות חשובה? ראיות למעבר של הון אנושי בעזרת שימוש בשונות בהשפעת ההורים בשל גירושין יתמות ,וגודל המשפחה“ ת ק צ י ר
המאמר בוחן את העברת ההון האנושי מהורים לילדים באמצעות בחינת השונות בהשפעת ההורים עקב מות ההורים ,גירושין והתחדדות תפקידי ההורים במשפחה המורחבת .המודל שלנו מדגים את תפקידו של כל מקור לשונות בזיהוי ההשפעה הסיבתית של ההון האנושי של ההורים על ההישגים של הילד בלימודים .כל שלושת המקורות לשונות מניבים דפוסים דומים להפליא ,והם מראים שההתאמה הגדולה בין ההורה לילד מבחינת ההון האנושי היא במידה רבה סיבתית .בהשוואה לילדים שלא איבדו הורה ,ההשכלה של ההורה שנפטר חשובה פחות בקביעת הישגי הילד ,ואילו השכלת ההורה שנשאר נעשית גורם חשוב יותר.
| 20יום חמישי ,15.6.17 ,מושב 3
במשפחות שאיבדו הורה ,דפוס זה מתחזק .אם הילד מאבד הורה בשלב מוקדם בחיים, השכלת ההורה שנפטר נעשית חשובה אפילו פחות ,ואילו השפעת ההורה החי על חינוך הילד מתחזקת .תוצאות דומות נמצאו בקרב ילדים שבילו יותר זמן עם אמם בעקבות גירושין או בשל גודל המשפחה .בשני המקרים השכלתה של האם נעשית חשובה יותר בהשוואה להשכלת האב .הממצאים האלה מסייעים לנו להבין מדוע הורים בעלי השכלה מבלים בדרך כלל זמן רב יותר עם ילדיהם למרות עלות הזמן הגבוהה יותר שלהם – הם יעילים יותר בייצור ההון האנושי של ילדיהם.
טיפוח כישורים לא קוגניטיביים בתכניות השמה בשוק העבודה אנליה שלוסר
אנליה שלוסר היא מרצה בכירה בבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב ,וחברה בקבוצות המחקר הבין־לאומיות CESifoו־ .IZAתחומי המחקר העיקריים שלה הם כלכלת חינוך ,התפתחות כלכלית וכלכלת עבודה .היא שימשה בתפקידי מחקר במחלקת ההערכה במשרד החינוך והשתתפה בוועדות ציבוריות שונות .היא בעלת תואר דוקטור בכלכלה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ( ,)2007ואת ההתמחות עשתה באוניברסיטת פרינסטון, ארצות הברית.
אנליה שלוסר וינאי שנן
“אימוץ כישורים לא קוגניטיביים בתכניות מדיניות פעילה בשוק העבודה :ראיות ממחקר אקראי מבוקר בישראל“ ת ק צ י ר
באמצעות מחקר אקראי מבוקר אנו מעריכים את האפקטיביות של תכנית ישראלית למדיניות פעילה בשוק העבודה המיועדת לתובעי הבטחת הכנסה .בתכנית הזאת המשתתפים מקבלים טיפול אישי הכולל מפגשים שבועיים עם מאמנים תעסוקתיים ,וכן סדנאות מוטיבציה וסיוע בחיפוש עבודה .מצאנו שבטווח הקצר התכנית העלתה את שיעור התעסוקה של המשתתפים ב־ 7.9נקודות אחוז והפחיתה את שיעור קבלת הבטחת ההכנסה ב־10.7 נקודות אחוז בהשוואה לקבוצת הביקורת .ההשפעות היו רחבות יותר על משתתפים שנשרו מבית ספר ועל מטופלי רווחה ותיקים .מצאנו שאחד מהגורמים המתווכים האפשריים של השפעת התכנית הוא שיפור במיומנויות הלא קוגניטיביות .התכנית השפיעה השפעה חיובית ומשמעותית בעיקר על המסוגלות העצמית התעסוקתית ועל המסוגלות בחיפוש עבודה
| 21יום חמישי ,15.6.17 ,מושב 3
של משתתפי התכנית .בחנו גם את ההשפעות הדינמיות של התכנית לאורך זמן ,ומצאנו שהשפעת התכנית על תובעי הבטחת הכנסה חדשים המאופיינים בזיקה גבוהה יותר לשוק העבודה מונעת ברובה ממרכיב האיום שבתכנית ,לעומת זאת ,נראה שמטופלי הרווחה הוותיקים מושפעים יותר מהשירותים שמציעה התכנית .לסיכום ,תובעי הבטחת הכנסה מובטלים בעלי זיקה נמוכה לשוק העבודה הם הנשכרים העיקריים מהתערבות המיועדת לשפר את מיומנויות העבודה הלא קוגניטיביות שלהם.
החלום האמריקאי הנגוז׃ מגמות בניעות ההכנסות המוחלטת בארצות הברית משנות הארבעים אלן קרוגר
אלן קרוגר פרסם חיבורים רבים בנושאים כלכלת החינוך ,טרור ,אבטלה ,ביקוש לעבודה, חלוקת הכנסות ,הביטוח הלאומי ,הרגולציה בשוק העבודה וכלכלה סביבתית .מאז 1987 הוא חבר סגל במינוי משותף במחלקה לכלכלה ובבית הספר וודרו וילסון באוניברסיטת פרינסטון .הוא המנהל המייסד של מרכז המחקר לסקרים באוניברסיטת פרינסטון .פרופ‘ קרוגר קיבל תואר בוגר (בהצטיינות) מבית הספר לקשרי עבודה ותעשייה באוניברסיטת קורנל בשנת ,1983ותואר מוסמך ( )1985ותואר דוקטור ( )1987בכלכלה מאוניברסיטת הרווארד .הוא שימש עוזר מזכיר למדיניות כלכלית וכלכלן ראשי במשרד האוצר של ארצות הברית בשנים ,2010-2009יו“ר מועצת היועצים הכלכליים של הנשיא ברק אובאמה בנובמבר ,2011והיה הכלכלן הראשי של המועצה הלאומית לחינוך כלכלי (.)2009-2003 בין הפרסים המכובדים שהוענקו לו נמנים פרס קרשו מטעם האגודה למדיניות ציבורית וניהול ב־ ,1997ופרס IZAבכלכלת עבודה ,שבו זכה עם דיוויד קארד ,בשנת .2006בשנת 2002נבחר קרוגר להיות חבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ובשנת – 2003 חבר האקדמיה האמריקאית למדעי המדינה והחברה.
לורנס כץ ואלן קרוגר
“פרשנות על החלום האמריקאי המתפוגג :מגמות בניעות מוחלטת בהכנסות מאז ( “1940טיוטה לפני פרסום) ת ק צ י ר
כדי להעריך את שיעור האנשים בני ה־ 30המרוויחים יותר משהרוויחו הוריהם בערך באותו הגיל ,שיעור המוגדר ניעות מוחלטת בהכנסות ,משלבים צ‘אטי ועמיתיו (Chetty et al.,
)2017נתונים ממס הכנסה עם נתוני מפקד האוכלוסין ,מנכים את שיעור האינפלציה של
| 22יום חמישי ,15.6.17 ,מושב 3
המחירים לצרכן ,ובשנים שבהן אין נתונים מקושרים זמינים הן על ההורים הן על ילדיהם, הם מניחים הנחות בדבר יציבות ההתפלגות המשותפת של מדרגות ההכנסה של ההורים ושל הילדים (“קופולה“) .המסקנה המובהקת שלהם היא שהייתה ירידה חדה בניעות המוחלטת כלפי מעלה במחזורי לידה עוקבים בארצות הברית — 92%מהילדים שנולדו ב־ 1940מרוויחים יותר ממה שהרוויחו הוריהם בגיל ,30לעומת כמחצית בלבד מהילדים שנולדו ב־ .1984אנו מראים כי ההכנסה החציונית האמתית של ילדים והורים היא נתון סטטיסטי לניבוי ניעות מוחלטת ,והיא אינה דורשת נתונים מקושרים על ילדים ועל הורים. תוצאה נוחה זו נובעת מהיציבות של הקופולה .כדי להגדיל את הניעות כלפי מעלה אנו ממליצים לשקול התערבויות להעלאת ההכנסה החציונית הראלית לאורך זמן ,ובמיוחד על ) – (1מדיניות לעידוד צמיחה מהירה יותר של הפריון; ( )2מדיניות לגיוס הון אנושי ,במיוחד עבור ילדים מהמחצית התחתונה של חלוקת ההכנסות; ( )3מדיניות להעלאת השכר ושיעור התעסוקה של משקי הבית בעלי הכנסה נמוכה; ( )4מדיניות מס והעברה; ו־()5 מדיניויות ניעות מבוססות מקום וגאוגרפיה.
ניעות ההכנסות בישראל אורן הלר
אורן הלר הוא חוקר בכיר באגף למחקר כלכלי של המוסד לביטוח לאומי .בוגר תואר ראשון במתמטיקה וכלכלכה ותואר שני בכלכלה באונ‘ העברית בירושלים .הלר כותב עבודת דוקטור בנושא ניעות בין־דורית במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים .המאמר שיציג הוא אחד משלושה מאמרים המרכיבים את עבודת הדוקטור שלו.
אורן הלר
"ניעות בין־דורית בשכר בישראל“ ת ק צ י ר
עבודה זו מתארת את מאפייני הניעות הבין־דורית בשכר בישראל ,והיא אחת העבודות הראשונות המשתמשות בנתוני מנהל ישראליים ,ובהם נתוני שכר ,השכלה ודמוגרפיה, כדי לאמוד את הניעות הבין־דורית בשכר ולתאר אותה תיאור מקיף .המאמר מתאר את הניעות הבין־דורית בשלושת העשורים האחרונים .ההערכות המוצגות בו מבוססות על ילידי שנות השבעים ותחילת שנות השמונים של המאה העשרים והוריהם .מטרותיה של העבודה הן הערכת רמת הניעות ברמה הלאומית והשוואה בין־לאומית של אומדן זה, וכן עריכת השוואות רוחביות והצבעה על דפוסים של הבדלים ברמת הניעות בין קבוצות
| 23יום חמישי ,15.6.17 ,מושב 3
שונות באוכלוסייה .שמירה על עקביות בשיטות ההערכה והתאמתן לשיטות המקובלות בספרות העדכנית מאפשרת בפעם הראשונה לכלול את ישראל בהשוואות בין־לאומיות. באמצעות הערכה לינארית ,גמישות השכר הבין־דורית ( )IGEהממוצעת בין אבות לילדיהם נאמדת ב־ .0.276רמה זו של גמישות בין־דורית בשכר מעידה על ניעות בין־דורית גבוהה מעט מהמצופה על פי רמת האי־שוויון בישראל ועקומת גטסבי הגדול הקושרת בין שני המאפיינים האלה .הערכה לא פרמטרית מראה שהגמישות משתנה לאורך התפלגות שכר האבות — היא אפסית בתחילתה ומגיעה לכ־ 3.5לקראת סופה .לניתוח רוחבי של הניעות הבין־דורית אני משתמש ברגרסיות המסבירות את מיקומם היחסי של ילדים והוריהם בהתפלגויות השכר הרלוונטיות להם ( .)Rank-Rankנמצא כי הניעות הבין־דורית של ערבים נמוכה מזו של יהודים ,וכי תופעה זו בעיקרה אינה תוצאה של שונות במאפייני אזורי מגורים או באיכות בתי הספר שבהם למדו הילדים .חרדים הם בעלי רמת ניעות דומה לזו של יהודים שאינם חרדים ,אולם בשל שכרם הנמוך רמת הניעות של קבוצה זו כלפי מעלה נמוכה .מהגרים ובני מהגרים ניידים פחות מצאצאים של ילידי הארץ .רמת הניעות משתנה גם על פי ארץ המוצא של המשפחה — יוצאי אפריקה ואסיה ניידים פחות מיוצאי אירופה ואמריקה .בקרב יהודים שאינם חרדים ,הניעות הבין־דורית בשכר קשורה קשר שלילי לרמת הפריפריאליות של יישוב המגורים וקשר חיובי לאיכות בתי הספר התיכוניים שבהם למדו הילדים כפי שהיא משתקפת באומדן המבוסס על הישגים.
מושב רביעי 17:45 - 14:00
בעלות על דירה וניעות חברתית בבריטניה ג‘ו בלנדן ג'ו בלנדן מרצה לכלכלה ומנהלת תחום המחקר בבית הספר לכלכלה ב University of .Surreyבוגרת תואר ראשון מה ,(1998( University of East Angliaלמדה לתואר שני בכלכלה ב .)UCL( University College Londonבין השנים 2005-2000היא שימשה חוקרת במרכז ללימודים כלכליים ב London School Of Economicsובתקופה זו סיימה את הדוקטורט שלה ב .UCL
ג‘ו בלנדן וסטפן משין
“בעלות על בתים וניעות חברתית“ ת ק צ י ר
המאמר מתמקד בהיבט שלא נחקר עד כה בספרות על ניעות חברית — הקשר בבעלות בתים בין הורים לבין צאצאיהם .הנתונים מראים כי לבעלות הורים על בית יש קשר חיובי עם בעלות צאצאיהם על בית; קשר זה מתחזק על פני זמן .נתונים אלה עקביים עם תמונה המתקבלת ממקורות אחרים ,של ניעות חברתית צונחת בבריטניה.
| 25יום חמישי ,15.6.17 ,מושב 4
הנוף המחורץ של ההזדמנויות הכלכליות: המרכיב הגאוגרפי בניעות הבין־דורית בהכנסות בקנדה מיילס קוראק
מיילס קוראק הוא פרופסור לכלכלה בבית הספר ללימודים מתקדמים במחלקה למדיניות ציבורית וליחסים בין־לאומיים באוניברסיטת אוטווה ,קנדה .תחומי המחקר שלו הם כלכלת עבודה ,אי שוויון וניעות בין דורית ,ניעות חברתית ומדיניות ציבורית .הוא בעל תואר דוקטור בכלכלה מ Queen’s Universityבבלפסט .יש לו ניסיון רב שנים בעבודה עבור הממשל הפדרלי בקנדה ,ובין היתר ,מילא תפקידי ניהול בכירים בסוכנות הלאומית לסטטיסטיקה בקנדה.
מיילס קוראק
“הנוף המחורץ של ההזדמנויות הכלכליות׃ המרכיב הגאוגרפי בניעות הבין־דורית בהכנסות בקנדה“ ת ק צ י ר
יש הבדלים עמוקים בניעות הבין־דורית בהכנסות ברחבי קנדה ,ותמונת הנוף מתקבצת לארבעה אזורים נרחבים .אזורים אלו אינם רציפים מבחינה גאוגרפית ,וקווי החלוקה ביניהם אינם זהים לגבולות הפרובינציות .יוצאת מן הכלל היא פרובינציית מניטובה ,שבה הניעות הבין־דורית פחותה במידה ניכרת בשמונה משתנים שנגזרו מתוך מסד גדול של נתונים מנהליים על גברים ונשים שנולדו בין השנים 1963ו־ .1970משתנים אלו גובשו עבור כל אחד מ־ 266אזורי המפקד במפקד האוכלוסין הקנדי בשנת ,1986והם מראים שקהילות שיש בהן ניעות גבוהה יותר נמצאות בדרום אונטריו ,באלברטה ובססקצ‘ואן ,ושהן נוטות להתאפיין בפחות עוני ,ביותר שוויון בהכנסות ובשיעור גבוה יותר של מהגרים.
Conference on Social Mobility and Inequality in Israel
14-15 June 2017 Jerusalem