מסעות ארץ ישראל

‫מסעות ארץ ישראל‬ ‫של עולים יהודים‬ ‫מ י מ י הביבים ו ע ד ר א ש י ת ימי שיבת ציון‬

‫קיבצם וביארם‬ ‫אברהם‬

‫יעדי‬

‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬ ‫‪www.hebrewbooks.org‬‬ ‫ע ״ י חיים תשס״ט‬

‫מסעות ארץ ישראל‬

‫נדפס בארץ־ישראל‬ ‫‪Printed in Paiettine‬‬

‫דפוס קואופ׳ ״אחדות״ בע״מ‪ ,‬תל־אביב‬

‫תכן הספר‬ ‫מבוא‬ ‫א‪ .‬מסעדת ר׳ בנימין מטודילה בארץ־ישדאל ובסוריה ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1170‬לערך‬ ‫ב‪ .‬מסעות ר׳ פתחיה מרגנשבורג בסוריה ובארץ‪-‬ישראל‬ ‫בשנת ‪ 1180‬לערך‬ ‫ג‪ .‬מסעות יעקב בן נ ת נ א ל הכהן‬ ‫במחצית השניה של המאה השתים עשרה‬ ‫‪. . .‬‬ ‫ד‪ .‬מסעות יהודה אלחריזי בארץ־ישראל ‪.‬‬ ‫ד׳ אלפים תתקע״ח )‪(1218‬‬ ‫ה‪ .‬כניסתו של ר׳ מ ש ה בן נחמן לירושלים ‪. . .‬‬ ‫בשנה כ •יז )‪(1267‬‬ ‫ו‪ .‬מסעות אלמוני ת ל מ י ד הרמב״ן‬ ‫בראשית המאה הארבע־עשרה‬ ‫ז‪ .‬מתוך מסעות א ש ת ו ד י הפרחי‬ ‫שנת פ״ב )‪(1322‬‬ ‫‪. .‬‬ ‫ח‪ .‬מסעות ר׳ יצחק ן׳ אלפרא מעיר מלקא ‪.‬‬ ‫שנת ר״א )‪(1441‬‬ ‫ט‪ .‬מסעות אלמוני איש קנדיא‬ ‫רל״ג )‪(1473‬‬ ‫י‪ .‬מתוך מסעות משולם מוולטרה‬ ‫רמ״א )‪(1481‬‬ ‫יא‪ .‬מסעות ר׳ מ ש ה באסולה‬ ‫דפ‪-‬א—רפ״ג )‪(1521—1523‬‬ ‫יב‪ .‬מ ס ע אליהו מפיםארו‬ ‫שכ״ג )‪(1563‬‬ ‫יג‪ .‬מ ס ע ו ת זכריה המכונה יחיא אלצ׳אהרי מ ת י מ ן לא״י‬ ‫שכ״ז )‪(1567‬‬ ‫‪. .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫יד‪ .‬מסעות שמואל בן דוד הקראי מקרים‬ ‫ת״א—ת״ב )‪(1641—1642‬‬ ‫טו‪ .‬מסעות ר׳ מ ש ה פוריית מפראג‬ ‫ת״י )‪(1650‬‬ ‫טז‪ .‬מסעות מ ש ה בן אליהו הלוי הקראי מקרים ‪. .‬‬ ‫תי״ד—תט״ו )‪(1654—1655‬‬

‫‪9‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪98‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪114‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‪165‬‬ ‫‪196‬‬ ‫‪221‬‬ ‫‪267‬‬ ‫‪305‬‬

‫מ ס ע ו ת ד׳ גדליה מםימיאטיץ עם שיירת ר׳ יהודה‬

‫יז‪.‬‬

‫‪323‬‬

‫תםיד‬ ‫חשון ת״ס—תס״ד )‪(1699—1706‬‬ ‫יח‪ .‬מ ת ו ך מ ס ע ו ת ר׳ חיים יוסף ד ו ד א ז ו ל א י‬ ‫תקי״ג—תקל״ג )‪(1753—1773‬‬

‫‪.‬‬

‫יט‪ .‬מ ס ע ו ת ר׳ ש מ ח ה בן ר ׳ י ה ו ש ע מ ז א ל א ז י ץ‬ ‫תקכ״ד—תקכ׳׳ה )‪(1764—1765‬‬ ‫כ‪ .‬מ ס ע ו ת ר ׳ מ ש ה י ר ו ש ל מ י‬ ‫תקכ״ט )‪(1769‬‬ ‫כ א ‪ .‬מ ס ע ו ת ב נ י מ י ן בן א ל י ה ו ה ק ר א י מ ק ר י ם‬ ‫חקמ״ה—תקמ״ו )‪(1785—1786‬‬

‫‪. .‬‬

‫‪968‬‬

‫‪.‬‬

‫‪382‬‬

‫‪.‬‬

‫‪424‬‬ ‫•‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫כב‪ .‬מסעות ר נחמן מברםלב‬ ‫תקנ״ח—תקנ״ט )‪(1798—1799‬‬ ‫בג‪ .‬מ ס ע ו ת ר ׳ ד ו ד ד ב י ת ה ל ל ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ו ב ס ו ר י ה‬ ‫תקפ״ד )‪(1824‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫בד‪ .‬מ ס ע ו ת ד׳ מנחם מנדל מקאמיגיץ ‪.‬‬ ‫תקצ״ג—תקצ״ד )‪(1833—1834‬‬

‫‪459‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪4 7‬‬

‫כה‪ .‬מ ס ע ם ה ש נ י ש ל מ ש ה ו י ה ו ד י ת מ ו נ ט י פ י ו ר י בא״י‬ ‫תקצ״ט )‪(1839‬‬ ‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪78‬‬

‫בו‪ .‬מ ס ע ו ת בנימין ה ש נ י ב א ר ץ ־ י ש ר א ל‬ ‫תד״ז )‪(1847‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪593‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪610‬‬

‫כ ט ‪ .‬מ ס ע ר ׳ ר ח מ י ם יוסף א ו פ ל ט ק ה מ י ר ו ש ל י ם ל מ י ר ו ן ‪.‬‬ ‫‪.‬תרל״ו )‪(1876‬‬ ‫ל ‪ .‬ע ל י ת יהודי ת י מ ן ל א ר ץ ־ י ש ר א ל מ א ת ר ׳ ש ל ו ם א ל ש י ד‬ ‫תרמ״א—תרמ״ב )‪(1881—1882‬‬

‫‪623‬‬

‫כז‪ .‬מ ת ו ך מ ס ע ו ת ש מ ע ו ן ב ד מ ן ב א ר ץ ־ י ש ר א ל‬ ‫תרל״א )‪(1870—1871‬‬ ‫כ ח ‪ .‬מ ס ע י ה ו ש ע ילין מ י ר ו ש ל י ם ל ע ב ר ־ ה י ר ד ן‬ ‫תרל״ב )דצמבר ‪(1871‬‬

‫לא‪ .‬מ ס ע ו ת מרדכי בן ה ל ל הכהן‬ ‫חשון—כסלו תד״ן )‪(1889‬‬ ‫לב‪ .‬מסעו הראשון של אחד־העם בארץ־ישראל‬ ‫תרנ״א )‪(1891‬‬ ‫לג‪ .‬מסעות בנימין זאב הרצל בארץ־ישראל‬ ‫)אוקטובר—נובמבר ‪(1898‬‬

‫‪5‬‬

‫‪640‬‬ ‫‪651‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪708‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪733‬‬

‫ציונים‬

‫ביבליוגרפיים‬

‫‪761‬‬

‫מפתת‬

‫שמות המקומות * והאנשים‬

‫‪785‬‬

‫גם א ל ה ל א ב ר ה ם י ע ר י‬ ‫אגרות ארץ ישראל‪ .‬הוצאת ״גזית*‬ ‫אגרות שביאור זלמן שעכטער‪ .‬הוצאת במברגר את וואהרמן‬ ‫באהלי ספר‪ .‬הוצאת ראובן מם‬

‫*‬ ‫דגלי המדפיסים העברים‪ .‬הוצאת האוביברםיטה העברית‬ ‫הדפום העברי בארצות המזרח‪ .‬שבי חלקים‪ .‬הוצאת האוביבדסיטה העביית‬

‫*‬ ‫הרפתקאותיו של אשר הלוי‪ .‬הוצאת ראובן מם‬ ‫מסע שליח צרפת בארצות המזרח‪ .‬הוצאת תרשיש‬

‫*‬ ‫מסע תימן מאת ר׳ יעקב ספיר‪ .‬הוצאת לויךאפשטיין‬

‫*‬ ‫רשימת ספרי לאדיבו‪ .‬הוצאת האוביברסיטה העברית‬

‫מבוא‬ ‫לאן צאני נוסע אני נוסע רק לארן‪-‬ישראצ‬ ‫)ר׳ נחמן מנרסלג(‬ ‫כל יהודי מסע כל ימיו לארץ־ישראל‬ ‫)ש‪ .‬פלוס(‬

‫משחרב בית־המקדש לא פסקו עולי־רגלים‪ ,‬ואף לא לאחר שרוב‬ ‫העם גלה מעל אדמתו‪ .‬גם בשממונה משכה הארץ את בניה‪ ,‬ואדם‬ ‫מישראל שלא היה בכוחו לעלות וליצזב בה ישיבת־קבע‪ ,‬נכסף לעלות‬ ‫לפחות פעם אחת בחייו‪ ,‬לראות את ארץ אבותיו‪ ,‬לחונן את עפרה‪,‬‬ ‫להזין את עיניו משרידי תפארתה בימי קדם ואת נפשו מקדושתה‬ ‫ולבכות על חורבותיה‪ .‬עתים נבר זרם העליה־לרגל‪ ,‬ועתים נפסק לזמן*‬ ‫מה מחמת שבושי־גייסות ושלטוךרשע בארץ‪ ,‬אבל חזר ונתחדש‬ ‫בשעת־־כושר ראשונה‪ .‬לא תמיד יכלה להתמלא התשוקה הטמירה‬ ‫שבלב כל אדכ מישראל לראות את הארץ הנכספת במו־עיניו‪ ,‬אבל לא‬ ‫היה דור שלא נמצאו בו יחידים שהעזו והלכו‪ ,‬סיכנו את נפשם בימים‬ ‫ובמדבריות וקיבלו על עצמם עינויי־דרכים‪ ,‬שארכו לפעמים שנים‬ ‫רבות‪ ,‬ובלבד שיזכו לדרוך פעם אחת על אדמת ארץ־ישדאל‪.‬‬ ‫עולי*הרגל באו מכל תפוצות הגולה‪ :‬מבבל ומפרס‪ ,‬ממצרים‬ ‫ומברבריה‪ ,‬מספרד ומאשכנז‪ ,‬מאיטליה ומאיי יון‪ ,‬מקרים ומפולין‪,‬‬ ‫מתוגרמה ומתימן‪ .‬לא היתה ארץ שנדחו יהודים שמה שלא נזדמנו‬ ‫ממנה יחידים שעלו־לרגל לפקוד את ארץ אבותס‪ .‬ויחידים אלה ראו‬ ‫את עצמם כשליחי־ציבור אף אם הלכו על דעת עצמם‪ ,‬כי ידוע ידעו‬ ‫שאין הם עושים אלא מה שכל אחד מבני עדתם משתוקק לעשות‬ ‫ואינו יכול‪ ,‬ואף הציבור ראה בהם את שליחיו‪ ,‬שלח בידיהם את‬ ‫תרומותיו‪ ,‬וסייע להם ככל אשר לאל ידו‪ ,‬ובחזרם מצא בהם עדי*‬ ‫ראיה למה שנשתייר בארץ מימי־קדם ולמציאות ישוב יהודי חי בו‪,‬‬ ‫עדת שומרי חומות‪ .‬כל עולה דגל שחזר כאילו הביא אתו ארבע אמות‬ ‫של קרקע אדץ־ישראל‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫לא כל עולי־הדגל הגיעו למחוז־חפצם‪ ,‬ומאלה שהגיעו לא כ ו ל ס‬ ‫זכו לחזור לביתם ולספר לאחיהם מה שראו‪ .‬ומהעולים־לרגל ש ז כ ו‬ ‫לילך בשלום ולחזור בשלום לא כולם נחנו בלשוךלימודים כד־י‬ ‫להעלות על הכתב את מדאה־עיניהם ואת רחשי‪-‬נםשס‪ ,‬ואף ס פ ד י ‪-‬‬ ‫המסעות שנכתבו לא כולם נשתמדו לדורות‪ ,‬כי רבים אבדו וכלו ב י מ י‬ ‫גזירות ושמדות שנתרגשו ובאו בכל דוד על העם ועל ספריו‪-‬‬ ‫זכרונותיו‪ .‬אולם אף מהמעט שנשתייר השתזד חוט־שני שקשר א‬ ‫העם שבתפוצות עם מולדתו מקדם ועם אחים עקשנים מעטים ששמר־ן‬ ‫על החורבות וטעמו אפילו בהן טעם ישיבת אדץ־ישראל‪ ,‬י ס ו‬ ‫ומתיקותה כאחד‪.‬‬ ‫ת‬

‫ד י ד‬

‫הזיקה החיה שבין ארץ‪-‬ישדאל וקיבוצי‪-‬ישדאל בגולה לא ס ‪ 0‬ק‬ ‫גם לאחר חורבן המקדש וביטויל המלכות‪ .‬זיקה זו התבטאה כ כ ^‬ ‫יכס‬ ‫פנים‪ :‬על־ידי שליחי א ר ז ״‬ ‫להחזקת ״שאד ישוב״‪ ,‬על־ידי אגרות שכתבי יד׳ייי ארץיישדא‪*,‬‬ ‫לאחיהם שבגולה‪ ,‬ועל־ידי עולי־רגל לארץ־ישראל שחזרו ל א י צ י מ ‪-‬‬ ‫מוצאם‪ .‬לכל אחד מהניבים הללו תחום־השפעה משלו‪.‬‬ ‫ד‬

‫י ש ד א ל‬

‫ש י צ א י‬

‫ל ג ו ל ה‬

‫כ ד י‬

‫ל ע ו ר ד‬

‫א ת‬

‫את שמצא לו ביטוי באגרות נסיתי לכנס בספר ״אגרות א ר ץ ‪-‬‬ ‫ישראל״‪ ,‬הכולל‪ ,‬מלבד אגדות בני הישוב הקבוע בארץ‪ ,‬גם אגרותיזןק‬ ‫של אנשים שעלו לארץ והתישבו בה ובאגדותיהם תיארו לקדובי‪1‬ז‬ ‫ולידידיהס את הרפתקאות־מםעותיהם ואת מה שמצאו בארץ‪ .‬וז־אי‬ ‫שיש צד שוה בין אגרות־מםע אלה ובין תיאורי־מסעותיהם של ע ו ל י ‪-‬‬ ‫הדגל‪ .‬בשניהם אתה מוצא תיאורי חויות שנתדחשו בנפש ה כ ו ת‬ ‫עצמו‪ .‬בשניהם נושב אוירה הרענן של הארץ‪ .‬אולם אף כמה צ ד ד י‬ ‫נפרדים להם‪ .‬יש באגרות מה שאין במסעות ויש במסעות מה ש א י ן‬ ‫באגדות‪ .‬העולה אינו חייב לתאר באגרתו את הכל‪ ,‬אלא ר ש פ י‬ ‫ראשונים בלבד‪ ,‬או מאורעות אותה שעה בלבד‪ ,‬או דברים שהוא יוז״‪7‬‬ ‫בהם שקרוביו וידידיו משתוקקים לדעתם‪ .‬הרבה הוא מניח לשעון‪-‬‬ ‫כושר אחרת‪ ,‬לאגרות שהוא עתיד לכתוב‪ ,‬ושלעתיס לא זכה ל כ ת כ‬ ‫משום שלא עמד בחבלי־ההםתגלות ולא האריך ימים בארץ‪ .‬י‪7‬ן‬ ‫שהעולה עוד לא הספיק להתהלך בארץ‪ ,‬ובאגרתו הוא מתאר אישד^‬ ‫את מקום־מושבו בלבד‪ .‬כותב האגרת קרוב למקום המאורעות ו ל ז ק ן‬ ‫המאורעות ועתים אין הוא מעלה על דעתו כלל שהאנשים ש א ל י ח‬ ‫ס‬

‫ב‬

‫ס‬

‫ס‬

‫ן ׳‬

‫ש‬

‫‪1G‬‬

‫הוא כותב אינם יכולים אפילו לדמות להם את פגי המראות והמאורעות‪.‬‬ ‫האגרת לפי מהותה קצרה והיא כתובה בדדך־כלל לאנשים מסוימים‬ ‫או לחבודת־אנשים מסוימת‪ .‬יש איפוא מן המקריות ומן המותחם‬ ‫באגדות‪ .‬אפשר שאילו נשתיירו בידינו כל האגדות שכתבו העולים‬ ‫היו מצטרפות בכינוסן לתיאור שלם‪ ,‬אבל עכשיו שלא הגיעו לידינו‬ ‫אלא אגדות מעטות‪ ,‬הרי אנו מוצאים בהן קטעי־חיים מפרכסים אבל‬ ‫לא מגילות שלמות‪ .‬לא כן בספרי־מסע‪ .‬הנוסע שהצליח לחזור למקום‬ ‫שממנו יצא ראה חובה לעצמו לספר לאחיו כל מה שראה בדרכו‬ ‫לארץ ובארץ‪ ,‬אף הוא נשאל שאלות רבות בכל מקום שעבר בדרכו‬ ‫חזרה‪ ,‬וםפר־המםע היה בו משוס תשובה כללית לשואלים או משום‬ ‫םדהכל של כל התשובות‪ .‬עתה בהיותו שוב רחוק מהארץ היה לו‬ ‫גם המרחק הדרוש לתיאור‪ ,‬ידע מה רוצים הקוראים לשמוע‪ ,‬יכול‬ ‫היה להשוות את ההבדלים בין ״הכא* ו״התם״‪ .‬גס הגעגועים לארץ‬ ‫שעזב עוררו בו את הרצון להרבות ולספר עליה כדי לעורר את‬ ‫החויות בלבו ולהעלות את זכרונותיו על הכתב כדי לשמרם מפני‬ ‫השכחה‪ .‬הוא כבר עזב את הארץ‪ ,‬ועליו לתאר איפוא את הכל‪ ,‬ובארץ‬ ‫הרי השתדל לראות כל כמה שאפשר‪ .‬ואף שלעתים ראיתו שטחית‬ ‫ורשמיו חטופים‪ ,‬הרי יש עם כל זאת בדבריו מן השיטתיות ומשום‬ ‫רצון לתיאור שלם ככל יכלתו‪.‬‬ ‫רבים מעולי־הרגל יצאו לדרכם הארוכה לקיים נדר אשר נדרו‬ ‫לפני כן‪ .‬לעצם המעשה קדמה איפוא החלטה נמרצת שאין אחריה‬ ‫חרטה‪ ,‬נדד‪ .‬ויש שעברו שנים רבות עד שעלה בידי הנודר לקיים את‬ ‫נדרו‪ ,‬עד שהתלבש הרצון במעשה‪ ,‬היה צריך להתגבר תחילה על‬ ‫מכשולים שונים‪ ,‬לאסוף כסף להוצאות הדרה לחכות לספינה או‬ ‫לשיירה או לגמר־מלחמה‪ .‬יש שנידד הנדר בשעת צרה‪ ,‬ומשנחלץ‬ ‫הנודר מצרתו הזדרז לקיים את נדרו‪ ,‬ויש שהנדר בא בתורת קרבך‬ ‫תודה על תשועה‪ .‬היהודי האיטלקי העשיר ר׳ משולם מוולטירה‬ ‫שעלזדלרגל לארץ־ישראל בשנת דמ״א )‪ (1481‬ותיאר את כל מהלך־‬ ‫מסעו בספר‪ ,‬מודיע שעליתו היתד! כדי לקיים נדר שנדר בעת צדה‪.‬‬ ‫בצאתו ממצרים דדך מדבר סיני לארץ־ישראל ובהתקרבו בזה לעצם‬ ‫מטרתו‪ ,‬הוא רושם ביומן־מםעותיו‪* :‬יהי רצון מלפני הגבורה שיגיעני‬ ‫‪11‬‬

‫לירושלים לשלום ואשלם בדרי ויחזירני לביתי לחיים ו ל ש מ ח ן‬ ‫ולשלום‪.‬״ המעתיק של יומךמסעות זה התפעל כל־כך ממסע ד ‪-‬‬ ‫הרפתקאות זה עד שהוסיף מצדו את חשבון המילין שהלך הנוסע‬ ‫?י ש‪...‬‬ ‫״סך הכל המהלך שעשה ה״ר משולם‪ ...‬בלכתו לירושלם‬ ‫חמשת אלפים ושבע מאות ושמובה מילין‪.‬״ ר׳ מנחם מנדל מ ק א פ ע י ץ‬ ‫שעלה לארץ בשבת תקצ״ג)‪ ,(1833‬הוא וביתו‪ ,‬לישב בה ישיבת ק‬ ‫עשה זאת לקיים בדר שבדר בשעת מגפת חלירע שאם ישאר ב ז ז י‬ ‫יעלה לאדץ־ישדאל‪.‬‬ ‫הקראים שעלו־לרגל מקרים במאה השבע־עשרה וד«שמונה*ע‪#‬‬ ‫היו כולם בודרי־בדר‪ .‬אחד מהם‪ ,‬שמואל בן דוד‪ ,‬שעלה־לדגל כ ע ז‬ ‫ת*יש‬ ‫ת״א—ת״ב )‪ (1641—1642‬מספר שנדר פעם נדר‬ ‫קדו?זך‪ -‬י‬ ‫ובשמעו ששבי קראים אחרים ״מכינים‬ ‫'״׳‬ ‫העיר ה׳ את דוחי‪ :‬קום עלה גם אתה‪ .‬ולא יכולתי להתאפק‪,‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪:‬‬

‫ע י ר‬

‫ד‬

‫ה‬

‫ע‬

‫ב‬

‫י ם‬

‫דד‬

‫ב‬

‫ל ע ל ו ה‬

‫ת‬

‫ל א‬

‫ף‬

‫ע צ מ ם‬

‫ל ל כ ת‬

‫א‬

‫א ל‬

‫י‬

‫ז ה‬

‫ג‬

‫ק‬

‫ל‬

‫הלך לבי לישב בחנות לקנות ולמכור‪ ,‬כי אש תבער בקרבי‪.‬״ * *‬ ‫קי־אי‬ ‫אחר מקרים‪ ,‬משה בן אליהו הלוי‪ ,‬שעלה לרגל בשבות ת י ״ ד _ ^ ^‬ ‫תע‬

‫)‪ (1654—1655‬התחבר לנודר כזה ועלה עמו‪ ,‬כפי שהוא מספר ב י ‪ -‬א ^‬ ‫מסעו‪ :‬״העיר י״י את רוח ידידי‪ ...‬לנסוע ממקומו ומעירו כ י י ל י א‬ ‫הרי בשמים לשלם את נדרו אשר נדר‪ ,‬ואני הדל נתחברתי ״‪.‬‬ ‫מד‬ ‫ונכנסנו בספינה‪.‬״ הקראי בנימין בן אליהו‪ ,‬שעלה לרגל מקרים ב ע‬ ‫תקמ״ה—תקמ״ו)‪ (1785—1786‬מספר בראש תיאור־מםעי‪ :‬״נירני נ ד‬ ‫בלב שלם ובנפש חפצה לעבור ימים ומדברות ולשאת טרח גז‪-‬ך‪*,‬‬ ‫יכ‪7‬‬ ‫י‬ ‫בעבור כבוד ירושלים ולהוציא הוצאות‬ ‫טובה‪ ,‬לאהבת הארץ הקדושה‪ ,‬ולהתפלל תפלות ובקשות ו ת ח נ י כ י *‬ ‫בארץ הקדושה‪.‬״‬ ‫נוסע זה מתאר גם את ההכנה הנפשית של עולה־רגל ל א ד ץ ‪-‬‬ ‫ישראל בין קראי קדים‪ :‬״בלכת האדם אל הארץ הקדושה‪ ,‬ש‬ ‫מכל הקהלות מחילה בין מעניני הדברים שיש בין בני האדם‪,‬‬ ‫מעשינו במשא ומתן‪ ...‬ויתנו לו מחילה‪ ...‬ויתנו לו ברכות ט ו ‪3‬‬ ‫ייז^מ‪*,‬‬ ‫י ׳‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫י׳י*‬ ‫וההוצאה‪ ,‬אם לא יהיה לבי שלם לאלהי מה תועלת יש בי מ א‬ ‫הקדושה‪ ,‬וגם לא יקבל ה׳ תפלתי‪ ,‬וגם כי אחרי בואו ]בחזרה ע א ד ץ‬ ‫ישראל[ ירצה לעזוב כל המדות שהיו בו ולקנות מדות יותר ‪ 0‬י כ‬ ‫ו ת‬

‫ע‬

‫ב ו מ‬

‫ד‬

‫מ כ ם פ נ‬

‫ב ד ו ח‬

‫נ ד י ב ה‬

‫‪5‬י‬

‫ו‬

‫א‬

‫ב‬

‫י‬

‫ל‬

‫ו ת‬

‫ו ג ם‬

‫‪1‬‬

‫מ כ י‬

‫א‬

‫ת‬

‫ל ב ב‬

‫ל א‬

‫ה י י‬

‫ב ח ש ב ו‬

‫ש א ח ד י‬

‫ה ט י ר ח‬

‫ד ז‬

‫ו ת‬

‫‪12‬‬

‫מהראשונות‪ ...‬ושלא יאמרו לעג עליו האנשים כי שם ירושלם נקרא‬ ‫עליו והוא לא ילך בדרכים הראויים‪...‬״ במלים ״שם ירושלים נקרא‬ ‫עליו״ מתכוון הכותב למנהג שנהגו הקראים להכתיר כל מי שזכה‬ ‫לעלוודלרגל לאדץיישראל בתואר ״ירושלמי״ למשך כל ימי חייו‬ ‫וגם על מצבת קבורתו נחקק תואר זה‪ .‬נוסע קראי זה עלה־לרגל‬ ‫בחבורה של ששה אנשים‪ ,‬שבתוכם היה קראי מליטא שנזדמן לקדים‬ ‫והם לקחוהו אתם על חשבונם כדי שיביא את בשורת ארץ־ישדאל‬ ‫לאחיו הקראים שבליטא ויעודד גם אותם לעליה בסיפוריו ובידיעותיו‪,‬‬ ‫״שאם ילך האיש ההוא ויספר להם הליכתו לעיר ירושלים‪ ,‬אפשר‬ ‫שידרו נדרים אף הם ללכת לירושלים‪ ,‬מפני שהם אינם יודעים עתה‬ ‫ענין הדרכים ובאיזו הוצאה ואינם יודעים אס יש פחד בדרך או לא‪.‬״‬ ‫יציאתו של עולזדדגל קראי מקרים היתה מאורע לכל העדה‪,‬‬ ‫שפל בניה ליווהו חלק מדרכו‪ .‬וקהלות־הקדאים השתמשו בשעת•‬ ‫כושר זו כדי לשלוח את תרומותיהם לבני עדתם היושבים בירושלים‪.‬‬ ‫גס יום־בואס של עולי־הדגל חזרה לביתם היו יום מועד לכל בני‬ ‫העדה שיצאו לקראתם‪ :‬״ושם חכמים וזקנים ומשכילים אנשים ונשים‪,‬‬ ‫כל אנשי הקהל‪ ,‬ובאו כולם לקדם פנינו וקבלו אותנו בסבר פנים‬ ‫יפות ועשו לנו כבוד יותר מדי והביאונו אל ביתינו בשירים ובזמירות‬ ‫ובמזמורים נאים‪.‬״‬ ‫םפרי־המסעות של עולי־הדגל לאדץ־ישראל נכתבו בצורות‬ ‫שונות‪ .‬מהם שנכתבו בעצם ימי־המםע על ידי הנוסעים שרשמו את‬ ‫המאורעות ביומךמסעות‪ .‬בצורה זו נכתבו מסעות בנימין מטודילה‬ ‫אשר ״בכל מקום שבא בו כתב כל הדברים שראה או ששמע״‪ .‬בצודה‬ ‫זו נכתבו גם מסעותיו של משולם מוולטידה‪ ,‬שעלה־לדגל בשנת‬ ‫רמ״א )‪ ,(1481‬של ר׳ משה באםולה שנסע לארץ בשנות רפ״א—רם״ג‬ ‫)‪ ,(1521—1523‬של ד׳ חיים יוסף דוד אזולאי בארץיישראל‪ ,‬במצרים‪,‬‬ ‫באפריקה הצפונית ובאירופה במחצית השניה של המאה השמונה־‬ ‫עשרה‪ ,‬ושל יהודית מונטיפיורי שעלתדרלרגל לא״י עם בעלה משה‬ ‫מונטיפיורי בשנת תקצ״ט )‪ •.(1839‬ויש נוסעים שכתבו את ספרי‬ ‫מסעותיהם לאחר שחזרו מדרכם — והס הרוב‪ .‬ושוב יש נוסעים שלא‬ ‫כתבו בעצמם אלא סיפרו את הדברים באזני אחרים והללו רשמו‬ ‫‪13‬‬

‫מפיהם את הדבריפ בספר לזכדון‪ .‬בצורה זו נכתבו מסעות ר׳ פ ת ה י ן ן‬ ‫מרגנשבורג‪ ,‬ד׳ יצחק ך אלפרא )בשנת ר״א*‪ (1441-‬והנוסע מקנז‪-‬יא‬ ‫)בשנת דל״ג—‪ .(1473‬ר פתחיה אמנם אף הוא היה לו פ נ ק ס * מ ס ע ו‬ ‫בדרד ״וכל חידושים‪ ...‬שראה ושמע כתב לזכדון״‪ .‬אבל פנקס זה ל‬ ‫נכתב‪ ,‬כנראה‪ ,‬בצורה ספרותית הראויה להתפרסם ברבים‪ ,‬והמסעוןן‬ ‫לאחר ש י כ ו ‪,‬‬ ‫שנתפרסמו נכתבו בידי אחרים ששמעו את הדברים‬ ‫נוסע אחד‪ ,‬ד׳ שמחה מזלאזיץ‪ ,‬שעלה בשנת תקכ״ד )‪ (1764‬כתב ‪K‬‬ ‫מסעותיו על פי בקשת נדיב שסייע בידו בדרכו חזרה‪ .‬״ואכתוב ^‬ ‫‪,‬‬

‫ת‬

‫א‬

‫מ פ י י‬

‫‪r‬‬

‫י‬

‫ב ת מ י ם‬

‫א‬

‫ש‬

‫ר‬

‫ע י נ י‬

‫ד א י‬

‫י א ש ד‬

‫ש מ ע ת י‬

‫ד‬

‫א נ ש י‬

‫׳‬ ‫הקונטרס הזה באמת ו‬ ‫בשם אומרו‪ ,‬ולא קבלתי דבר מקלי הדעת להאמין‪.‬״‬

‫כ ת‬

‫כתי‬

‫ם ‪if??.‬‬ ‫בין הנוסעים שכתבו את דברי מסעותיהם בםםר ייי‬ ‫כלד‬ ‫תורה ובעלי חכמה המצטיינים בחוש ? ׳‬ ‫שלא העמיקו בחקירות אבל מסרו מה שהגירו להם ת ו ש ב י ‪^ ^ -‬‬ ‫וביחוד ^ורי־הדרך‪ .‬היו אנשים בקיאים בהרות העולם ובםדרי־מדיכד^‬ ‫והסתכלו בכל בעין בוחנת ומתוך השוואת מנהגים והליכות׳ ויש‬ ‫מעיינם לא היה אלא מקומות קדושים וקברי צדיקים‪ .‬במאה ה ש ת י ^‬ ‫עשרה והשלש־עשדה רב בנידון זה ההבדל בין הנוסעים ה ס ס ד‬ ‫והאשכנזים‪ ,‬שהספרדים היקף־התענינותם רחב ולשונם צחה‬ ‫חוקרים ודורשים למהויות וסיבות‪ ,‬מסתכלים לא בישובים היהודי‪-‬‬ ‫‪p‬‬ ‫בלבד אלא גם בעמים שבתוכם הם יושבים‪ ,‬בעניני שלטון ו מ ד י נ ד‬ ‫מסחר וכלכלה‪ ,‬תחבורה ומלאכה‪ ,‬ואילו היהודי האשכנזי אין »* '‬ ‫אלא לעניני קודש‪ ,‬תמים הוא עם אלהיו ואינו מרבה בחקירות‪ ,‬שרק‪.,‬‬ ‫לשמוע סיפורי נסים ונפלאות‪ ,‬ולשונו העברית מגומגמת‪) .‬השוה א‬ ‫מסעותיהם של בנימין מטודילה ויהודה אלחריזי הספרדים ל מ ם ע ו ת י‬ ‫של פתחיה מרגנשבורג ויעקב בן נתנאל האשכנזים(‪.‬‬ ‫הנוסעים מבין יהודי איטליה במאה החמש־עשדה ובמאה הש^ן•‬ ‫עשרה מצטיינים באופק רחב ובהסתכלות חדה ובבקיאות מרובה ב ה ו י ו‬ ‫העולם‪ ,‬ובםפרי־מסעותיהם אתה מוצא את התיאורים ה מ ק י ש י‬ ‫והמושכים ביותר של הישוב היגוךי בארץ־ישראל ושל עמי־המזו‪-‬ךן‬ ‫בכלל‪ ,‬של המקומות שעברו בהם בדרכם לארץ ושל סדרי ה א נ י‬ ‫ודרכי ההפלגה ביס‪ .‬והס נוטים להשוות את המקומות שעברו ‪ 3‬ן‬ ‫ב‬

‫ו ר ת‬

‫י ה י ו‬

‫א נ ש י ם‬

‫ת מ י‬

‫י‬

‫‪1 3‬‬

‫ס‬

‫ד י ש‬

‫ד ן ן ש‬

‫ת‬

‫בו‬

‫מ‬

‫זזס‬

‫ת‬

‫ש‬

‫ה‬

‫ז ק‬

‫‪14‬‬

‫ואת מנהגיהם למנהגים ולמקומות באיטליה‪ .‬מעטו של אחד ‪.‬מהם‪,‬‬ ‫ד׳ אליהו מפיזארו‪ ,‬נשאר לנו התיאור המפורט ביותר והחי ביותר‬ ‫של הסדרים באניה ויניציאנית‪ ,‬הוא ד׳ אליהו מפיזארו שעלה בשנת‬ ‫שכ״ג)‪.(1563‬‬ ‫בספר זה נבללו מלבד ספרי־מםעותיהם של עולי־רגל גם ספדי‬ ‫מסעותיהם של אנשים שעלו לאדץ־ישראל להשתקע בה‪ ,‬אולם מחמת‬ ‫מצוקות־הזמן הוכרחו לעזבה אחרי שישבו בה שנים מספר‪ ,‬או שיצאו‬ ‫לחוץ־לארץ בשליחות־ציבור לעורר את אחיהם שבחוץילאדץ להחזיק‬ ‫בידיהם של היושבים בארץ־ישראל‪ .‬ספדי־מםעות אלה )שנכתבו רובם‬ ‫בידי יהודים מפולין ומביהס( הם מהמעולים‪ ,‬והם ממזגים בקרבם את‬ ‫מיטב התכונות שבאגרות ושבמסעות‪ ,‬המתוארות לעיל‪ .‬יש בהם‬ ‫מסקדנותו של האורח ומבקיאותו של התושב‪ .‬מצד אחד יש בהם‬ ‫מהשלימות והשיטתיות של הבא לתאר את אדץ־ישדאל כולה‪ ,‬ומצד‬ ‫שני הם מצטיינים בבקיאות של איש שישב שנים רבות בארץ ויודע‬ ‫את כל הליכותיה‪ .‬הס מתאדים לא דק את המקרה והמתרחש‪ ,‬אלא‬ ‫גם חיי יוםייוס רגילים‪ .‬כותבים אלה מרגישים עצמם כנציגי ארץ‪-‬‬ ‫ישראל שעליהם ללמד לאחיהם שבחוץילארץ דעת בכל הנוגע לארץ•‬ ‫ישראל ולהורותם את הדרך אליה ואת המעשים אשד יעשו בעמדם‬ ‫לעלות אליה‪) .‬עיין ביחוד במסע ד׳ משה פוריית מפראג משנת •ת״י—‬ ‫‪ 1650‬ובמסע ר׳ גדליה מסימיאטיץ שעלה בשנת ת״ס—סוף ‪.(1699‬‬ ‫רוב הנוסעים כתבו את דבריהם בלשון פשוטה ושוטפת‪ ,‬ומהם‬ ‫שהביעו את הגות לבם ומדאה־עיניהם בפרוזה חריזה‪ .‬מאלה האחרונים‬ ‫נכללו כאן דבריהם של יהודה אלחריזי )שהיה בארץ בשנת ‪,(1218‬‬ ‫הדמב״ן )שהגיע לארץ בשנת ‪ (1267‬והמשורר התימני ר׳ זכריה‬ ‫אלצ׳אהרי )שהיה בארץ בשנת ‪.(1567‬‬ ‫דבים מעולי״הרגל מביעים בשמחה את דחשי־תודתם לה׳ שזיכה‬ ‫אותם לדאות את הארץ אשר ״כמה חסידים נכספו לראותה ולא זכו״‬ ‫ומתארים את רגע דריכתם על אדמת הקודש‪ .‬אלחריזי אומד‪ :‬״במה‬ ‫אקדם אל ומה אני כי עד הלום חסדו הביאני״‪ ,‬ובתארו את כניסתו‬ ‫לירושלים יאמר‪ :‬״וכאשר באתי גבולותיה‪ ,‬ופסגתי ארמנותיה‪,‬‬ ‫ונשקתי חורבותיה‪ ,‬וחננתי עפרותיה‪ ,‬אמרתי‪ :‬מה טבו אהליד הד‬ ‫‪15‬‬

‫ציון ומשכניך‪ ,‬ומה נעמו ארצותיך ומעוניך‪ ,‬אמותה הפעם אחרי רא^תי‬ ‫את פניך״‪ .‬הרמב״ן שופך את נפשו לפני ירושלים החרבה ואומי ל ה‬ ‫״את היית בעוכרי ושופכי דמי מדעתי מעלותיך ורוממותיך וראיתי‬ ‫הדיסותיך ושוממותיך‪ ...‬דמיתיך הורתי ליולדת שמת בנה בחיקה ו ת נ י ק‬ ‫את גורי הכלבים‪.‬״ ואולם עם זה הוא שמח שהכובשים הזדים משאיריס‬ ‫את הארץ בשממונה ואינם משתרשים בה ״כי הם אינם הגונים »*‬ ‫וגם את אינך ראויה להם‪.‬״ אלמוני תלמיד הדמב״ן מסיים את ת י א ו‬ ‫מסעותיו בארץ בברכה‪ :‬״ברוך ה׳ אלהי אשר זיכני והראני את ‪*,‬‬ ‫אלה״‪ .‬ר משה מבאסולה מסיים את יומן מסעותיו בדברים א<*ןן‪.‬‬ ‫״אברך ה׳ אשר יעצני לעלות ולראות אדץ־ישדאל בחרבנד׳ י י י א נ י‬ ‫ה׳ את כל הארץ‪ ,‬כן יהי רצון מלפניו לזכותני לראות בבנינה ו ^‬ ‫על מכונו‪.‬״ ועל כניסתו לירושלים ירשום ביומנו‪ :‬״הגעתי לידיש׳*‪,‬‬ ‫עיר הקודש‪ ,‬שם קרעתי' גם בכיתי על העיר החרבה והשוממה ‪^ 2‬‬ ‫בניה‪.‬״ הקראי משה בן אליהו הלוי מספר על כניסתו ל י ר ו ש ל י ‪.‬‬ ‫״ונכנסנו אל מקום חפצנו אשר בקשנו מרחוק ואת כל ה ד ד ‪,‬‬ ‫בעבורו הלכנו‪.‬״ ואת ספר־מסעותיו הוא מסיים בברכה‪ :‬״ובדוד ד״‪7‬ן‬ ‫שהראנו את כל אלה‪.‬״ והוא גם מביע את צערו על שעזב את ה א ד ץ ‪.‬‬ ‫״הסולח יסלח על שיצאנו מארץ הקודש לחוצה לארץ‪.‬״ האיש שע‪^*,‬‬ ‫בלוית ר׳ נחמן מבדסלב אומר על שעת כניסתם לארץ‪ :‬״וגידל ע ו ^‬ ‫השמחה שהיה בו באותו הרגע שעמד על אדמת הקודש אי א ס ‪#‬‬ ‫לבאר אף אפם קצהו״ \ ושלאחר חזרו מארץיישדאל אמר ר׳ נ ח מ ן ‪.‬‬ ‫״שכל החיים שיש לו היא דק מישיבתו בארץ־ישראל‪ ,‬וכל מ ח ש‬ ‫ודעה שיש בו היא רק מכח ישיבתו שבארץ־ישדאל‪.‬״‬ ‫ומהדורות הראשונים לדורות האחרונים‪ .‬שמעון ברמן׳ י ה ו ד ‪,‬‬ ‫גליצאי שעלה לארץ־ישראל לאחר נדודי־שנים באמריקה‪ ,‬כדי להתדזי‪*,‬‬ ‫בישוב חקלאי‪ ,‬בשנת תרל״א )סוף ‪ ,(1870‬שמונה שנים לסני י י ‪0‬‬ ‫המושבה הראשונה פתח־תקוה‪ ,‬מתאר בםפד־מסעותיו את דרכו מ י‬ ‫לירושלים ביךערבים‪ :‬״לבי נתעורר לתפלה‪ ,‬ביראת־רוממות ש ק‬ ‫התעטפה עלי נפשי‪ ,‬התכופפתי ונשקתי את אמא־אדמה והבאתי ?‬ ‫את ברכתי ואמרתי‪ :‬שאי ברכה מולדתי היפה והקדושה‪ ,‬מ מ ר ח ק ״‬ ‫מרחקים באתי אליך להביא לך ברכתי‪ .‬שנים על שנים נכספתי ל ד‬ ‫על אדמתך הקדושה‪ ,‬אליך שאפתי ולמענך סבלתי בהרי ה ק ר ס ע י‬ ‫‪:‬‬

‫ך‬

‫ד‬

‫כ‬

‫‪,‬‬

‫ה י כ‬

‫ש‬

‫כ‬

‫ש‬

‫ש‬

‫ש‬

‫ד‬

‫ב ד‬

‫ו ד‬

‫ס ו‬

‫ש ד ״‬

‫ה‬

‫ד ן ך‬

‫ש‬

‫‪16‬‬

‫בגליציה‪ ,‬בערבות הונגריה ומישוריה‪ ,‬במדינות הצפון והמזרח של‬ ‫אמריקה‪ ,‬רק בך הגיתי מולדתי הקדושה‪ ...‬את היית תשוקת נעורי‬ ‫וחלום בגרותי‪ ,‬ועתה כשהגעתי לסף הזקנה עדיין בוערת בלבי התשוקה‬ ‫להחזיק בך‪ ,‬לדעת שאת באמת נחלתם של בניך ובנותיך‪ ...‬בך נשבעתי‬ ‫אדמה קדושה לעבוד לך כל ימי‪ ,‬לא אנוח ולא אשקוט עד אמצא‬ ‫אנשים‪ ...‬והס יפעלו אתי לגאלך‪.‬״‬ ‫הנסיעה לארץ־ישראל בדורות הקודמים היתה מעשה רב‪ .‬הנוסע‬ ‫ידע שהוא מסכן נפשו בדרכים ארוכות ביבשה ובים והוא צפוי למחלות‬ ‫ומגפות בידי שמים ולשוד ושבי בידי אדם‪ .‬אחד מהם מסכם את‬ ‫הרפתקאותיו בדרך בדברים אלה‪ :‬״אס אמרתי אספרה כמה שאירע‬ ‫לנו בים וביבשה‪ ,‬בניל‪1‬ס וט‪1‬נום‪ ,‬חודב ושרב‪ ,‬רעבון וצמאון‪ ,‬תלאות‬ ‫וחלאות‪ ,‬עטיפות ועייפות‪ ,‬סכנות ואנינות‪ ,‬חלחלות ובהלות‪ ,‬גזילות‬ ‫וחבלות‪ ,‬תחבולות ופעולות‪ ,‬הכאות והקאות‪ ...‬קצרה היריעה מהכיל‪.‬״‬ ‫אלם גם מי שקיבל על עצמו מראש את כל חיסורים הצפויים לו‪,‬‬ ‫עדיין צריך היה להתגבר על שני מכשולים עצומים‪ :‬כםף להוצאות־‬ ‫הדרך והסכמת בני־המשפחה שאותם הניח הנוסע עתים למשך שנים‪.‬‬ ‫על המכשול הראשון התגברו עולי־הרגל ועולים עניים בזה שהיו‬ ‫הולכים מקהלה לקהלה כדי לקבץ את הכסף הנצרך להוצאות־הדרך‪.‬‬ ‫רבנים ומגידים היו דורשים ברבים ומקבלים שכר על כך או מדפיסים‬ ‫ספר ומוכרים אותו בדרך והשכר שימש להם להוצאות הדרך‪) .‬על‬ ‫ספרים שנדפסו תוך כדי עליה לארץ־ישראל עיין בספרי ״באהלי‬ ‫ספר*‪ ,‬ירושלים תרצ״ט‪ ,‬עם׳ ‪ .(21—11‬אנשים פשוטים יותר התקדמו‬ ‫לאט לאט ובכל קהלה קבלו כסף להוצאות עד לקהלה שניה עד‬ ‫שהגיעו לבסוף לקושטא או לויניציאה‪ ,‬ומשם הפליגו על חשבון‬ ‫הציבור או על חשבון עולי־דגל עשירים שנזדמנו בספינה‪ .‬קשה יותר‬ ‫היה להתגבר על התנגדות בני־הבית‪ .‬אחד הנוסעים שםפרי־מםעותיהם‬ ‫מכונסים כאן‪ ,‬ר׳ שמחה מזלאזיץ‪ ,‬שעלה בשנת תקכ״ד )‪ ,(1764‬מספר‬ ‫שאשתו התנגדה לעליה‪ ,‬והוא הניח את מטלטליו וספריו לבניו בתנאי‬ ‫שאם אשתו תישאר תקבל הכל בתורת כתובה‪ ,‬אשתו הלכה אתו‪,‬‬ ‫אבל בדרך נתחרטה ורצתה לשוב‪ .‬״ויהי כי באגו אל המלון בגלאץ‪,‬‬ ‫נתנה עלי בקולה‪ ,‬ולא רצתה לעבור משם ואילך‪ ,‬מאחריות ]מסכנת[‬ ‫‪17‬‬

‫הים ואימת האומות‪ .‬ואז קבלה הימני גט‪ .‬ואני אמדתי‪ :‬יעבור ע ל י‬ ‫מה ואעבור‪ .‬ומאהבת קדושת המקום ברוך הוא וקדושת איסיזו‪,‬‬ ‫עזבתי אוהבי ורעי וקרובי ומיודעי ובניי האהובים והנעימים׳ ג •‬ ‫עזבתי אשת־נעורים ועשיתי לה הנימוס ופטרתיד‪ ,‬לשלום כםי התנאי‪,‬‬ ‫ויהי אך יצוא יצאתי ליטול כתב חדאטש ]אישור על תשלום‬ ‫הגלגולת[ בו ביום שגדשתיה‪ ,‬חזרה ותבך ותתחנן לי לשוב ל ק ח ת ה‬ ‫להיות לי לאשה‪ ,‬ולא נתנה השב רוחי עד שמלאתי דבריה וכנםיזיה‬ ‫בחופה וקדושין כדת משה וישראל‪.‬׳*‬ ‫על ר׳ נחמן מברםלב מספד בךלויתו וכותב ספד מסעותיו‪ ,‬ש כ ע‬ ‫חג הפסח הודיע לו על רצונו לעלות לארץ־ישדאל בשנה הז**‬ ‫י למגי'‬ ‫״וכאשר שמעד‪ .‬אשתו זאת‪ ,‬שלחה בתו ל ש א י ל‬ ‫אותם ז מי יפדנסם ז והשיב כך‪ :‬אתה תסע למחותנד׳ אחותי הגז‪-‬ן^ "‬ ‫ס‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫ד ב‬

‫ת‬

‫‪:‬‬

‫א פ ש‬

‫א י ד‬

‫‪1‬‬

‫ה‬

‫ת‬

‫א ח‬

‫ט נ ה‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫י *‪'piK‬‬ ‫יייה‬ ‫ייןח אחד אותה לביתה להיות משרתת׳ ואחי ד ק‬ ‫^‬ ‫מצד רחמנות‪ ,‬ואמך תהיה משרתת־מבשלת‪ ,‬ומה שיש לי אמכור‬ ‫זג י*‬ ‫ו כ א ש‬

‫ש מ ע ו‬

‫ז א ת‬

‫ה ב ב י‬

‫ב י ת‬

‫ם‬

‫ג ע ו‬

‫ב ב כ י ה‬

‫‪5‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫הוצאות הדיר•‬ ‫ימים‪ .‬ולא היה משגיח על זה כלל‪ ,‬ואמר כי לא םגי בלאו הכי‪ ,‬י ‪ -‬י‬ ‫מ ד‬

‫יןיןן‬

‫איך שיהיה אסע בודאי‪ ...‬כל זמן שהנשמה‬ ‫נפשי בכל כוחי ליםע לשם‪...‬״‬

‫ו‬

‫ו ח‬

‫י ־‬

‫ח י י ם‬

‫ב א פ י‬

‫א‬

‫מסו‬

‫ף‬

‫םפרי־המםעות נכתבו בעיקר כדי לשתף בלזףות למי שלא ‪7‬‬ ‫בעצמו לעלות־לרגל‪ .‬שליחי־אויץ־ישראל כתבו תיאורי א ר ץ ־ י ש ו ‪^ -‬‬ ‫כדי לחבב את הארץ על אנשייהגולה‪ .‬אחד מהם כותב‪ :‬״ מ * ו‬ ‫להשתדל לראות את ירושלים עתה בחורבנה‪ ,‬כדי שאם יזכה יבזזין‬ ‫מה בין ירושלים עתה בחורבנה ובין ירושלים בישובה במהרה בימיג‪,‬״‬ ‫ומאחר ש״לאו כל אדם יכול לחיות עתה שם״ הוא מתאר ז ‪. ,‬‬ ‫לפרטיו‪ ,‬שהקורא ידע הכול ״כאילו יושב״ בה‪ .‬ועוד מטרה היתה ל ז ‪-‬‬ ‫לםפרייהמסעות‪ :‬לשמש מורה־דרך לעולים ולעולי״דגל א ח ד י‬ ‫שהנוסעים התכוונו להאציל להם מנםיונם‪ .‬לפיכך מרבים רבים בםס‪-,‬״‬ ‫מסעותיהם בעצות מעשיות לעולים שיבואו אחריהם‪.‬‬ ‫כ ד‬

‫ד‬

‫ז כ‬

‫ש‬

‫‪0‬‬

‫הסוחר העשיר משולם מוולטירה‪ ,‬שעלדרלרגל מאיטליה לאד־ץ‪-‬‬ ‫ישראל בשנת רמ״א )‪ (1481‬ונכנס לארץ ממצרים בשיירה דרך מדכ!‪--‬‬ ‫סיני‪ ,‬מייעץ לנוסע להסתגל במדבר להליכות בני המזרח‪ .‬״ ו א‬ ‫ק‬

‫‪18‬‬

‫תשאלני‪ :‬מה מנהגם ומה לעשות ו צריך כשתגיע במקומות ההם תכף‬ ‫תוציא מנעליך ותשב על הארץ ורגליך כפופים תחתיך‪ ...‬ולאכול‬ ‫בארץ‪ ...‬וליתן אל המסובים מכל מה שתאכל‪ ,‬אפילו שאינם אוכלים‬ ‫עמך‪ ,‬ושלא תפשיט מעולם הבגדים מעליך ובהם תישן בלילה‪ ,‬וגס‬ ‫כשנותנים אליך איזה דבר אכילה הושט את ידך עם מעט הכנעה‪...‬‬ ‫גם אם לא יהיה אליד אלא לחם וכוס אחד יין ויבוא אחר ויקחנו‬ ‫ויאכל וישתה‪ ,‬תניח לו לעשות‪ ,‬כי אפילו מלפני השדים יקחו ואין‬ ‫להשיב ולדבר דבר‪.‬״ — ר׳ משה באסולה‪ ,‬שעלודלרגל עשרים שנה‬ ‫אחרי זה‪ ,‬משיא בספד־מסעותיו עצות מעשיות לעולים‪ :‬ליסע דק‬ ‫באניה ויניציאנית הבטוחה מסעדות ומשודדי־ים‪ ,‬איזה מקום לשכור‬ ‫באניה‪ ,‬מה ליקח צידה לדרך‪ ,‬כיצד להתנהג עם הקצינים והמלחים‬ ‫שבאניה; הוא מודיע מה הן המלאכות שאפשר להתפרנס בהן בארץ‪-‬‬ ‫ישראל‪ ,‬ומזהיר את אנשי איטליה שלא יעלה ״מי שאין לו מלאכה‬ ‫ולא קרן*‪ — .‬כיוצא בו ד׳ אליהו מפיזאדו‪ ,‬שעלה בשנת שכ״ג)‪(1563‬‬ ‫המייעץ לאחיו ברוב־דברים על ההכנות להפלגה באניה בויניציאה‪,‬‬ ‫על שכירת המקום וההנהגה באניה גופא‪ ,‬עד שמרוב עצות הוא בא‬ ‫לתאר אניח ויניציאנית וסדריה לפדטי־פרטיה‪ — .‬מצטיין בזה במיוחד‬ ‫ד׳ משה פוריית מפראג שכתב את ספרימסעותיו בשנת ת״י )‪.(1650‬‬ ‫הוא מתאר בפרוטרוט את הדרכים השונות‪ .‬המוליכות לא״י בים‬ ‫וביבשה ומדגיש את מעלותיה ומגרעותיה של כל דרך‪ ,‬עושה את‬ ‫חשבון ההוצאות‪ ,‬מתאר את המטבעות ואת שויין בכל מקום‪ ,‬מספד‬ ‫על העזרה שאפשר לקבל בדרך מהקהלות )״ונמצאים אנשי חסד בק״ק‬ ‫ווינא והם משתדלים בדבר ועוזרים״ להשיג פספורט מהקיסר(‪ ,‬מיעץ‬ ‫מתי להפליג מקושטא‪ ,‬מרגיע את העולים שלא יפחדו מטלטולי האניה‬ ‫״וגם אס אניד‪ .‬כזאת נוטה פעם אל צדה‪ ,‬אל תירא ואל תפחד‪ ,‬כי‬ ‫בנשוב רוח טובה נוטה כמעט תמיד אל הצד״‪ ,‬מלמד מה ליקח‬ ‫לדרך‪ ,‬למשל‪ :‬שהנוסע יקח אתו נאד־מים וסדין להאהיל מפני השמש‪,‬‬ ‫ושיחתוך את האריג החדש לגזרים כדי מלבוש כדי שלא יצטרך‬ ‫לשלם מכם‪ ,‬מה יביא אתו לארץ ממלבושים‪ ,‬כלים‪ ,‬תכשיטים וספרים‪,‬‬ ‫וכדומה פרטי‪-‬פרטים‪ — .‬קרוב למאתים שנה אחר־כך הדפים ד׳ מנחם‬ ‫מנדל מקאמיניץ־דליטא את םפרימםעותיו ״למען דעת כל עמי הארץ‬ ‫את הדרך אשר ילכו בה לארץ־ישראל״‪ ,‬ובהקדמתו הודיע‪ :‬״אכתוב‬

‫‪19‬‬

‫מסדר נסיעתי מהחל ועד כלה‪ ,‬מי ומי ירצו לנסוע‪ ,‬ממנו יראו יכן‬ ‫יעשו‪.‬״‬ ‫נוסעים רבים אינם מסתפקים בתיאוריהם העשויים לעורר אהנת‬ ‫אדץ־ישדאל אלא מוסיפים דבדי־קריאה מפורשים לעלות אליה ולשכון‬ ‫בתוכה‪ .‬האלמוני תלמיד הרמב״ן שעלה לארץ בראשית המאה הארבע‪-‬‬ ‫עשרה )לאחר גירוש היהודים מאנגליה ומצרפת וגזירות רינדפליי‬ ‫באשכנז(‪ ,‬משהוא מסיים לתאר את מסעותיו באדץ־־ישראל‪ ,‬הוא מציין‬ ‫בשמחה‪ :‬״ועתה מתעוררים רבים ומתנדבים לעלות לארץ־ישרא‪*,‬‬ ‫ורבים חושבים כי אנחנו קרובים לביאת הגואל כאשד ד ו‬ ‫שהכבידו האומות את עולם על ישראל ברוב המקומות•״ יכלשי‬ ‫המתמהמהימ היושבים בחוץ־לארץ ומצפים שם לגאולה הוא אומר‪:‬‬ ‫יעלה על לב איש שיגלה מלך המשיח על ארץ לא טהורה‪ ,‬ו ג‬ ‫ישגה לחשוב שיבא גס באדץ־ישדאל בין הגויים‪ ...‬אך ישראל תופ•‪-‬‬ ‫‪p‬‬ ‫התורה‪ ,‬חסידים אנשי מעשה מארבע־רוחות העולם‪ ,‬אחד מעיר ו ש‬ ‫ממשפחה‪ ,‬כל איש אשר נשאו לבו ונדבה רוח טהרה והכשר‬ ‫• הקדש לבא בארץ־ישראל‪ ,‬ועליהם יגלה מלך המשיח‪.‬״ והנה כ ד‬ ‫להשוות אח הדברים האלה לדבריו של‪ .‬נוסע אחר מהמחצית ה ש‬ ‫של המאה התשע־עשדה‪ ,‬היינו לאחד ‪ 570‬שנה׳ הלא הם דברי שמע י‬ ‫ברמן בםפרימםעותיו‪ :‬״שעת הגאולה הגיעה‪ ,‬אולם צריד ש ת כ‬ ‫פעולה מצד בני ישראל‪ .‬אחינו יראי ה׳ בחוץ־לארץ מחכים ל ב י‬ ‫המשיח שיעמיד מרכבה בפני ביתו של כל אחד ויסיעו לארץ־ישרא‪*,‬‬ ‫שכחו מה שאירע לאבותיהם בספרד ובפורטוגאל‪ ,‬באנגליה‪ ,‬בצדש^‬ ‫ובאשכנז‪ ,‬החל מגזרות תתנ״ו ועד גזרות ת״ח‪.‬״ אכן ס ד ך ה ד ו ר ו‬ ‫בישראל חד הוא! ר׳ מנחם מנדל מקאמיניץ־דליטא‪ ,‬שעלה ל א ף ^‬ ‫בשנת תקצ״ג )‪ ,(1833‬מעורר בםפר־מםעותיו לעלית אמידים‪ :‬״ א ק‬ ‫יש לאל ידו‪ ...‬יקה צרור כספו ויסע וילד לארץ הקדושה‪.‬״ — וכלו‪*,‬‬ ‫כאן תיאור־מםע‪ ,‬מסע איש ארץ־ישראל יהושע ילין בשנת ת ד ל א‬ ‫)‪ (1872‬בין הבדוים בעבריהירדן‪ ,‬שכל עיקרו לא נכתב אלא כדי ל ע ו‬ ‫את העם להתישבות חקלאית באזור ההוא בסרט ובארץיישראל בכל‪*,‬‬ ‫הנוסע מעיד על עצמו שכתב את תיאורו ״מרוב התפעלות מהאו״ץ‬ ‫הטובה והברוכה‪ ,‬אשד בחטאות אבותינו גורשנו ממנה‪ ,‬ו ב ח ט א י‬ ‫אנו לא זכינו עוד לשוב אליה זה כאלפים שנה״ והוא מביע ת ק ו‬ ‫ש‬

‫א י ‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪v‬‬

‫‪3‬י‬

‫ז ן י‬

‫‪ 3‬י ף‬

‫ו א‬

‫א ת‬

‫ת‬

‫ז ף‬

‫כ‬

‫ד ד‬

‫‪3‬ד‬

‫ו ז י‬

‫‪20‬‬

‫שדבריו ״יכו שורש בלבות אחינו הישרים‪ ...‬ולמען אהבת ציון לא‬ ‫ישקוטו‪ ...‬ויתעוררו‪.‬ל‪9‬עול גדולות ונצורות‪.‬״‬ ‫זרם עולי‪-‬הרגל זרם לארץ־ישראל כל ימות־השנה‪ ,‬אלא שבדודות‬ ‫‪V‬‬

‫‪T‬‬

‫שונים היו עתים מסוימות בשנה שבהן התגברה העליה־לרגל ביותר‪.‬‬ ‫בתקופה שבין הכיבוש הערבי ומםע־הצלב הראשון חלה עיקר עונת‬ ‫העליה־לדגל בחודש תשרי‪,‬י משום שבימי חג־הסוכות היו נוהגים‬ ‫להקיף את הר־הזיתים וביום הושענא־רבה בירושלים היה מעין יום‬ ‫קיבוץ־גלויות בזעיר־אנפין‪ .‬עליה־לרגל זו י שימשה אז אחד ממקורות*‬ ‫הפרנסה העיקריים ליהודי ירושלים‪ ,‬ובשנים שנתמעטו עולי־רגל מחמת‬ ‫שיבושי־גייםות‪ ,‬גברה המצוקה בירושלים‪ .‬בימי שלטון הצלבנים‬ ‫בארץ בטלה כל עליה־לרגל קבועה של יהודים לארץ־ישראל‪ ,‬ודק‬ ‫יחידי־םגולה הגיעו לארץ‪ ,‬ביחוד באחרית ימי השלטון הזה‪ .‬מהמאה‬ ‫השתים־עשדה ועד המאה השבע־עשדה אין לנו ידיעות על עונת עולי־‬ ‫רגל מסוימת‪ .‬אולם במאה השבע־עשרה נתרכזה העלידדלרגל מתורכיה‬ ‫ומארצות הבלקן וממזרח־אירופה בעיקר בחודש אלול כדי שיוכלו‬ ‫עולי־הרגל להיות בארץ במשד כל חודש תשרי‪ ,‬חודש החגים‪ .‬אניות‬ ‫מיוחדות של עולי־דגל יהודים היו מפליגות מקושטא דרך איי הד‪1‬די־‬ ‫קניז ליפו ולעכו בראשית חודש אלול‪ .‬הידיעה הראשונה על כך נמצאת‬ ‫בםפר־מםעותיו של ר׳ משה פודיית מפראג משנת ת״י )‪ .(1650‬הוא‬ ‫מספר‪ :‬״בכל ראש־חודש אלול אניות גדולות ‪.‬מפליגות משם‬ ‫]מקושטא[ ביחד‪ ,‬ואפשר לבוא באחת מהן‪ ,‬וגם בטוח תהלה לאל‬ ‫מפני גזלנים ]שודדי־ים[‪.‬״‬ ‫מעט‪ 1‬של העולה הגליצאי ד׳ שמחה מזלאזיץ‪ ,‬שעלה דרך קושטא‬ ‫בשנת תקכ״ד )‪ ,(1764‬יש בידינו תיאור נפלא של שכירת אנית עולי‬ ‫הרגל‬

‫והפלגתה‪ .‬הוא מספר שחיכה בקושטא עשרים יום ״לפי‬

‫שהוצרכנו להמתין על ספינה ששוכרין הקהל של םטאמבול בכל שנה‬ ‫מדב־החובל להוליכם לארץ הקדושה‪ ,‬כי כן דרכם בכל שנה‪ ,‬שכל‬ ‫ספרדי ירא ה׳ ויכולת בידו הולך לאדץ־ישראל פעם •אחת בימי חייו‪,‬‬ ‫ומסבב והולך לקברי אבותינו‪ ...‬וגם הנשים מהלכין ומםבבין‪ ,‬ומוסרים‬ ‫עצמם בכל נפשם ובכל מאודם‪ ...‬וחוזרים לעריהם ולבתיהם‪ ,‬ויש מהם‬ ‫הולכים להשתקע‪ ...‬וכשמשכירין )וכששוכרין( הספינה‪ ,‬מכריזין בכל‬ ‫‪21‬‬

‫בתי כנסיות‪ :.‬הרוצה לעבור לאדץיישראל יכין צדה לדרך‪ .‬ובל צ ד ע י ו ‪,‬‬ ‫כי ביומ פלוני ופלוני הספינה זזה ממקומה״ והוא ממשיך לספר ^ ז ס‬ ‫שבשעה שנשמע קול התותחים לאות הפלגת האניה ‪-‬החלו הםפדז‪-‬יס‬ ‫לשיר בשירים ותושבחות לשמו יתברך בקול שמחה‪ .‬והודות י ז ז ל ^‬ ‫כולם כאחד‪ ,‬ושיר המעלות לדוד באומרים לי בית ה׳ נלר ] ת ה ? ״ י‬ ‫מזמור קכ״ב[ ואמרנו וענינו אחריהם‪ ...‬והיתה קול המולה גז״ד^‬ ‫שאין לשער‪ .‬ויש מהם בכו בכי גדול‪...‬״ באגיד‪ .‬ההיא היו ‪ 110‬ע ו ? * י‬ ‫ועולי־רגל ספרדים ו~‪ 29‬עולים אשכנזים מפולין ומליטא‪ .‬ובכ»*‪*,‬‬ ‫מנהיגי החסידים בגליציה ר׳ מנדל מפדמשלאן וד׳ נחמן מ ה ו ד ו ד ק‬ ‫האניה הגיעה ליפו בערב דאש־השנה‪ ,‬ולעכו ביום י״ב בתשרי‪.‬‬ ‫באניה כזו הפליג ד׳ אברהם גרשון מקיטוב‪ ,‬גיסו של ד׳ י ^‬ ‫בעש״ט‪ ,‬מקושטא ביום י״ח אלול תק״ו )‪ (1746‬והגיע בערב‬ ‫השנה לירושלים‪ .‬באניה כזו הפליג ר׳ יוסף סופר׳ בן ה ע י ^ * "‬ ‫ברעםטצקא שבפולין‪ ,‬מקושטא באלול תקי״ט )‪ .(1759‬הוא בא «‬ ‫‪0‬‬

‫דן‬

‫ס‬

‫ס‬

‫ף‬

‫‪3‬‬

‫ד‬

‫^ני״ו‬ ‫ל ?‬

‫ו ש ט א‬

‫ע ו ד‬

‫ש‬

‫נ‬

‫ה‬

‫א‬

‫ח‬

‫ת‬

‫ל פ נ י כ ן‬

‫א‬

‫ב‬

‫ל‬

‫ל‬

‫א‬

‫ה ם פ י ק‬

‫ע ד‬

‫ל ה ג י ע‬

‫ס ו ף א<*‬ ‫׳‬ ‫ז‬ ‫׳‬ ‫ובינתים כבר הפליגה אנית עולי־הרגל‪ ,‬והוכרח איפוא לשהות ב ק‬ ‫לדן׳ **‬ ‫שנה תמימה‪) .‬עיין על שניהם בספרי ״אגרות ארז״יעיראל״‬ ‫י ‪ ,‬י‬

‫ן ? ן ן‬

‫ע מ ׳‬

‫ש‬

‫נ‬

‫ת‬

‫‪1 7 8 5‬‬

‫‪n‬‬

‫‪1‬‬

‫‪r a‬‬

‫( ? ( חכ ‪"^,‬‬ ‫‪ .(306‬באניה כזו הפליגה מקושטא בראשית‬ ‫של ששה קראים מקרים‪ ,‬ובראשם בנימין בן אליהו‪ ,‬שתיאר את סן‪* -‬‬ ‫מסעותיהם‪ .‬החבורה הגיעה באניה מקרים לקושטא עוד בסוף‬ ‫י‬

‫‪1‬‬

‫ד‬

‫ת‬

‫אולם לפי שנשמע אז בקושטא שספינת שודדי־ים משוטטת‬

‫מ‬

‫‪T‬‬

‫בנן‬

‫'‬

‫ך‬

‫ל‬

‫הים התיכון ופוגעת בספינות‪ ,‬לא הפליגה אנית עולי־הרג כ י ג י "‬ ‫אלא רק ביום י״ט תשרי‪ ,‬לאחד שנתפסה אנית השודדים• באניח‬

‫‪1 1‬‬

‫י‬ ‫ז י‬

‫נמצאו תשעים עולי־רגל יהודים‪.‬‬

‫במאה השמונזדעשרה היחה גם עונה שניה של ע ל י ה ‪ -‬ל ו • ^‬ ‫בראשית הקיץ בימים שלאחד חג־השבועוח‪ ,‬ואז היו באים ב ע י ״ י‬ ‫י קד‬ ‫ספרדים עשירים מתורכיה‪ ,‬כפי שאנו למדים מפי משה י ר ו ש ל מ י‬ ‫יהודי אירופי שהתיישב בארץ־ישראל ויצא לחוץילארץ והדפיס‬

‫^ י‬

‫את ספרו בשנת תקכ״ט )‪ .(1769‬הוא כותב שם על עולי־הו‪*, -‬‬ ‫ג‬

‫והליכותיהם‪ :‬״הזמן המתאים ביותר לתור את ארץ־ישראל היא א ו ז‬

‫ף י‬

‫חג השבועות‪ .‬אז מגיעות לארץ‪-‬ישראל כמה ספינות עם ג ב י ן ‪, -‬‬ ‫העולים להשתטח על קברי הקדושים‪ .‬זה מוציא מאה אדומים‪,‬‬ ‫‪22‬‬

‫ס‬

‫י ז ה‬

‫מאתים‪ ,‬וזה אפילו שלש מאות אדומים‪ ...‬בעת ההיא נלוים לחבורה‬ ‫קצת עניים‪ ,‬והם מלווים כמשרתי הגבירים‪ .‬זה מבשל קהוה‪ ,‬וזה טבח‪,‬‬ ‫וזה שומר על הטבק ועל כלייהעישון‪ ,‬היינו זה צריך להבעיר אש‬ ‫בכלייעישונו של כל אחד ואחד ן זה סופר‪ ,‬היינו עליו לתאר את קברי‬ ‫הקדושים‪ ,‬אף כי כותב הכל בקיצור‪ .‬ופעם אחת נלויתי אני כמבשל‬ ‫הקהוה‪.‬״ על אחד מעולי־הרגל הגבירים‪ ,‬ר׳ יצחק די מאייו מאיזמיר‪,‬‬ ‫מסופר שם שנתן המשים זהובים לשומר מעדת המכפלה שיניח לו‬ ‫להכנם למערת המכפלה והבטיחו ליתן לו חמשים זהובים נוספים‬ ‫לכשיצא בשלום‪ ,‬והיה בסכנה וניצל בנם‪.‬‬ ‫עונה זו של העליהילרגל כרוכה היתה בעונת ההשתטחות על קברי‬ ‫הצדיקים במירון‪ ,‬שלא היתה אז קבועה ליום ל״ג בעומד דוקא‪ ,‬אלא‬ ‫נמשכה עד אםררחג של שבועות‪) .‬עיין בתיאורי־מסעותיהם של ר׳‬ ‫שמחה מזלאזיץ ושל ד׳ משה ירושלמי(‪ .‬אחד חג השבועות יצאו עולי•‬ ‫הרגל העשירים לסבב בכל הגליל‪ ,‬ואליהם נלוו משרתים‪ ,‬מוריידרך‪,‬‬ ‫שומרים וכר‪ ,‬וסיעת עולי־רגל עניים שחסו בצל השיירה הגדולה‪.‬‬ ‫בקשר לדבריו על סופדים‪ ,‬שהיו מלווים את עולי־הדגל העשירים‬ ‫בםיבובם בארץ‪ ,‬ראוי לציין שהגיעו לידינו מספר תיאורים כאלה‬ ‫בכתב־יד‪ ,‬מהם בלוית ציודי המקומות הקדושים בשלליצבעים מאת‬ ‫ציירים ארץ־ישדאליים שהיתה להם מסורת ציורית בדבר זה‪ .‬את‬ ‫התיאורים והציורים הללו‪ ,‬שהיו כתובים בצורת ספרים‪ ,‬מגילות‬ ‫או לוחות‪ ,‬היו עולי־הרגל שומרים כל ימיהם בגנזי‪-‬ספריהם או תולים‬ ‫על כתלי‪-‬ביתם‪ ,‬לזכרון עליתם וכדי להעלות את ירושלים תמיד על‬ ‫ראש שמחתם‪) .‬עיין מאמרו של מ‪ .‬נרקיס ברבעון ״אמנות״‪ ,‬שנה בי‪,‬‬ ‫חוב׳ א׳‪ ,‬מרץ ‪ ,1941‬עמ׳ ‪ .10—7‬ואני מקוה לייחד אח הדיבור בענין‬ ‫זה במקום אחד(‪.‬‬ ‫היו עולי־רגל שסיבכו בכל הארץ‪ ,‬והיו שסיבכו בירושלים‬ ‫ובסביבותיה‪ ,‬לרבות חברון‪ ,‬בלבד )עולי‪-‬דגל שבאו דרד מדבר־סיני‬ ‫או דרך יפו( או בגליל בלבד )עולי־רגל שבאו דרך עכו או צידון(‪,‬‬ ‫וזה מחמת שיבושי־הדרכים בין צפון הארץ לדרומה‪ .‬גם בין אלה‬ ‫שסיבכו בצפון הארץ בלבד היו שהסתפקו ב״הקפה קטנה״‪ ,‬היינו צפת‬ ‫וסביבותיה‪ ,‬והיו שעשו ״הקפה גדולה״‪ ,‬היינו הגליל כולו‪ .‬במאה‬ ‫השמונה‪-‬עשרה )ובודאי גם לפני כן( היו עולי‪-‬הדגל בצפת פונים‬ ‫‪23‬‬

‫לאחד מצאצאי שמשו של האר״י )ר׳ יצחק לוריא אשכנזי( והוא היה‬ ‫מורה־הדרר העיקרי‪ ,‬לפי שבידו נמצא ספר שירש מאבותיו‪ ,‬ולשי‬ ‫דבריו רשם האד״י בו את כל קברי הצדיקים שבגליל העליון בשעה‬ ‫שקבע את מקומו של כל אחד ואחד‪ .‬עולי‪-‬הרגל הקראים מקרים היו‬ ‫מסבבים רק בירושלים וסביבותיה‪ ,‬לפי שרק בה במצאה עדה קראית‬ ‫בדורות האחדובים‪ ,‬אולם בדרכם לדמשק‪ ,‬שבה היתה עדת־קראיש‬ ‫גדולה‪ ,‬השתטחו על קברי הצדיקים שבקרבת שכם‪ .‬לגליל העליון ל א‬ ‫הלכו‪ .‬מורדרדרכם חיה אחד מבני עדתם בירושלים‪.‬‬ ‫הנמל העיקרי בארץ‪-‬ישדאל שאליו באו עולי־הרגל היה נמ<*‬ ‫עכו‪ .‬עולים ועולי־רגל שהלכו במיוחד לירושלים ירדו ביפו‪ ,‬ו מ ש‬ ‫עלו מיד ברכיבה על גמלים וחמורים ירושלימה‪ ,‬כי ביפי לא הין•‬ ‫ישוב יהודי במשד כל תקופת המסעות הללו עד שנת תקיץ )‪ 0‬י‬ ‫בערר‪ .‬אולם במאה השמובה־עשרה בבה נדיב יהודי מקושטא ש‬ ‫בידי הישוב בארץ־ישראל‪ ,‬ר׳ יעקב זונאנה‪ ,‬בית מיוחד שבו י ו ‪,‬‬ ‫העולים ועולי־הרגל לנוח ימים אחדים מטלטוליהם לפני עלוון^‬ ‫לירושלים‪ .‬על כך מספד ר׳ שמחה מזלאזיץ שעלה בשנת תקכ׳‪/‬ן‪.‬‬ ‫)‪ : (1764‬״והערבים אשד יושבים שמה ]ביפו[ הם רשעים‪ ,‬ומקדם ה י‬ ‫לוחצים את היהודים העולים לירושלים באכזריות ודחקות באכסניאוון‬ ‫עד שנדב לבו של רבי יעקב בד דוד זונאנה ובנה חומה בית אכסניה‬ ‫והוציא עליו כמה אלפים‪ ,‬ואז היתה ליהודים אורה ומנוחה ו מ ק‬ ‫ללין‪ ,‬וכל השנה דרים שמה ערביים‪ ,‬ובכל זאת אין מניחין עתה א ו ן‬ ‫היהודים העולים מן הים ליפו רק ג׳ ימים לנוח באכםניא זו‪.‬״ ל ד ב‬ ‫נוסע זה סידרו היהודים בימים ההם גם בעכו חצר מיוחדת מ ו ק ס‬ ‫חומה שלתוכה היו מכניסים את העולים ועולי־הרגל ברדתם מהאני^‬ ‫ושם היו נחים לפני צאתם לפנים הארץ‪ ,‬״ואמרו זה החצר עשוי לכבון‪.‬‬ ‫אכםניא הנוסע מחוץילארץ לארץ שלא יסול משערות ראשו ארצך­‬ ‫כי בעכו אינו מצוי פונדקאות להשכיר‪ ,‬ומק^ם לא היה לאכםניא מ ק‬ ‫ללין ולפוש‪.‬״‬ ‫אולם ביודהעולים הזה ביפו‪ ,‬שהערבים החזיקו בו כל י מ ו‬ ‫השנה‪ ,‬סופו שנפל‪,‬כולו בידיהם‪ ,‬ובסוף המאה השמונה־עשרה ח‬ ‫המצב לקדמותו‪ ,‬עד שנתעורר שוב נדיב יהודי אחר מקושטא יקנן‪-‬‬ ‫ס‬

‫‪g‬‬

‫‪3‬‬

‫ו ‪ 1‬ע‬

‫כ‬

‫י ן‬

‫י‬

‫י ק‬

‫ד י‬

‫מ‬

‫ו ק‬

‫ת‬

‫ז ף‬

‫‪24‬‬

‫חצר מיוחדת לעולים‪ .‬על כך מספר הרב ראשון לציון ר׳ יעקב שאול‬ ‫אלישר בזכרונותיו‪ :‬״את היהודים העולים לירושלים היה מוריד אחד‬ ‫הערלים מהאניה לעיר‪ ,‬והמה התאכסנו בביתו יומים ושלש‪ ,‬כי ביפו‬ ‫לא היו אז די חמורים להוליך את העולים לירושלים וגם הדרך היתד•‬ ‫בחזקת סכנה מ א ה ולכן הודיע בעל־האכסניא הזה תמיד את מספר‬ ‫היהודים שבאו לחכמי ורבני עדת ירושלים‪ ,‬ופקיד העדה היה לוקח‬ ‫בסביבות ירושלים חמורים ופרדים לפי מספר הנפשות שבאו‪ ,‬וגם‬ ‫תיבות העשויות כעין עריסות הנתונות בשתי צדי הפרידה‪ ...‬והוא‬ ‫בעצמו הלך בלוית אחד או שנים משמשי הקהלה ליפו להעלות את‬ ‫האורחים ירושלימה‪ .‬מיפו היו יוצאים על פי רוב לפנות ערב והיו‬ ‫לנים ברמלה‪ ,‬ושם ישב יהודי אחד אשר בביתו לנו‪ ,‬בי בלילה ידאו‬ ‫ללכת אף בשיירה גדולה‪ .‬ולפנות ערב הבא באו ידושלימה‪ .‬והפקיד‪,‬‬ ‫שמשיו וגס סמדיו‪ ,‬שמרו אותם מכל דע‪ ,‬וישלמו עבורם להשיך‬ ‫אבוג‪1‬ש‪ ,‬ראש הכפר קדית אל־ענב )הנקרא כהיום ״אבוג‪1‬ש״ על‬ ‫שמו(‪ ,‬ובעוד אמה כפרים‪ ,‬מס קצוב למספד הנפשות‪ .‬בשנת תק״ם‬ ‫]‪ [1820‬בערך עלה ירושלימה הגביר םינייור ישעיהו אג׳ימאן‬ ‫מקושטא‪ ...‬ובראותו כי היהודים הבאים דרך יפו מוכרחים להתאכסן‬ ‫בבית אחד הערלים‪ ,‬קנה הוא חצר ויקדישהו להיות להכנסת אורחים‬ ‫בעד העולים לארץ הקודש‪.‬״ )לוח ארץ ישראל לשנת תרנ״ט׳ עמ׳‬ ‫‪ 78‬ואילך(‪.‬‬ ‫כל הדרכים הוליכו לציון‪ ,‬ואלה העיקריות שבהן‪ :‬מספרד היו‬ ‫מפליגים באניה לאורך חופי אפריקה הצפונית עד למצרים‪ ,‬ומשם‬ ‫דרך מדבר סיני לארץ‪ .‬יש שהיו נוסעים לצרפת הדרומית ומפליגים‬ ‫משם למצרים‪ .‬דוב העולים מאיטליה היו מפליגים מויניציאה כי היו‬ ‫האניות הויניציאניות נוחות ובטוחות ביותר‪ .‬שנים אחדות לפני שנת‬ ‫‪ 1428‬ניסה יהודי אירופי לקנות מידי השלטון הממלוכי את מקום‬ ‫הקברים המיוחסים לבית דוד אשר בהר ציון‪ ,‬שהיו לפנים ברשות‬ ‫הפרנציסקנים‪ ,‬שראו באחד מאולמיו את הקנקולוס )אולם הסעודה‬ ‫האחרונה של ישו(‪ ,‬והדבר גרס להפקעת המקום מרשותם לרשות‬ ‫הערבים‪ .‬השמועה על כך הרגיזה את הויניציאנים‪ ,‬והדוג׳ה מויניציאה‬ ‫בהסכמת האפיפיור פקד בשנה ההיא על דבי־החובלים שלא להעביר‬ ‫‪25‬‬

‫יהודים לאדץ‪-‬ישדאל באניותיהם‪ .‬הגזידה היתד״ קיימת כששים שנה‪.‬‬ ‫לאחר כיבוש קושטא בשנת ‪ 1453‬סנה ד׳ יצחק צרפתי‪ ,‬תיושב תורכיה‪,‬‬ ‫אל קהלות ‪.‬באשכנז‪ ...‬בשוואבן ורינוס שטיידמאק ואונגרן״ באגדת‬ ‫שבה הציע להם להשתמש בדרך היבשה‪ ,‬דרך תורכיה‪ .‬באגרתו הוא‬ ‫כותב‪. :‬ועתה ישראל מה לד נרדם‪ ,‬באו ודשו את הארץ אשד ה׳ ניתן‬ ‫לכם‪ ...‬ובאו האובדים בארץ אשכנז והנדחים בארץ צרפת והשתחוו‬ ‫לה׳ בהד הקדש בירושלם‪ ...‬כי •פקד ה׳ את עמו ושם דרך אחרת‪ ,‬דרך‬ ‫תוגדמה‪ ,‬ד י ר יבשה ‪.‬בטוחה וקרובה״‪ .‬ולא יפחדו עוד העולים משני‬ ‫גזירת הויניציאנים שגזרו ‪ .‬ע ל רב החובל‪ ...‬כל יהודי שימצא בירכתי‬ ‫הספינה להשליכו אל הים‪.‬״ אולם בזמן עליתו של ד׳ עובדיה מ כ ד ‪-‬‬ ‫טנורה בשנת דמ״ו—דמ״ח )‪ (1486—1488‬כבר בטלה הגזירה׳ ו ה ו‬ ‫הצטער שלא ידע על כד ונסע בדדד אחרת‪. .‬ועכשיו‪ ,‬תודה לאל‬

‫א‬

‫ז ז י‬

‫ה ג ז‬

‫ה‬

‫ו ב כ ל‬

‫ש‬

‫נ‬

‫ה‬

‫ב א י ם‬

‫י ד ‪ ,‬ו ד י ם‬

‫ע‬

‫ם‬

‫ז ג ל‬

‫א‬

‫* י י ייגיציא י‬ ‫יי ׳‬ ‫בטלה‬ ‫]האניות הויניציאניות[ ועם הפיליגריני ]עולי־הדגל הנוצרים[ ען‬ ‫ואין מעבר בטוח קצר וטוב כמוהו‪ ...‬כי בארבעים יום יבואו״‪ .‬סייגי‪^.‬‬ ‫ג י‬

‫‪ 0‬ו י ג‬

‫ציאה עד הנה‪.‬״ באניות ויניציאניות עלו ר׳ משה באםולה בשנת ר ש ״ ^‬ ‫)‪ (1521‬וד׳ אליהו מפיזארו בשנת שכ״ג)‪ (1563‬שתיארו בפרוטרוט‬ ‫הסדרים בהן‪ .‬דדך האניה הויניציאנית היתה‪ :‬ויניציאזדפולה־קו‬ ‫זאנטי־פמגוסטדרטריפולי־בידות‪ .‬האניוה הויניציאניות שהוליכו ע ו ל ״‬ ‫רגל נוצריים‪ ,‬הגיעו ליפו‪.‬‬ ‫העולים מאירופה המרכזית הפליגו מויניציאה או מקושטא‪.‬‬ ‫העולים ממזרח אירופה הפליגו מקושטא‪ .‬ויש שהיו נוסעים מקושלן^‬ ‫דדך היבשה‪ ,‬דרך אסיה הקטנה וסוריה‪ .‬האניות מקושטא ה ג י‬ ‫לאלכסנדריה‪ ,‬ליפו או לעכו‪ .‬בסוף המאה השמונה־עשדה ובראשי‬ ‫המאה התשע־עשדה התחילו מגיעות אניות גם לחיפה‪.‬‬ ‫דש‬

‫ף ך‬

‫ז ‪ 3‬ד‬

‫שונים ספרי המסעות זה מזה בהיקפם ובטיבם‪ .‬הכל לפי ה י ק ^‬ ‫ראיתו‪ ,‬כוח התבוננותו ומדרגת השכלתו של הנוסע ולפי כ ש ד ו‬ ‫להעלות את הדברים על הכתב‪ ,‬אולם כולם יחד מצטרפים ל א ס פ ק ל‬ ‫מאירה של חיי הישוב היהודי בארץ־ישראל בזמנים שונים‪ .‬ואין ‪* ,‬‬ ‫כל ענין וענין הנוגע לחיים אלה שלא מצא לו ניב באחד מ ס ש ‪,‬‬ ‫המסעות‪ :‬הדרכים לארץ והדרכים בארץ‪ ,‬מקומות קדושים ו ק כ‬

‫ג ד‬

‫ד י ד‬

‫ד‬

‫ד‬

‫ד י‬

‫‪26‬‬

‫צדיקים‪ ,‬עךות וכתות‪ ,‬נשיאים בענינים גשמיים ומנהיגים בענינים‬ ‫רוחניים‪ ,‬ישובים ומספרי אוכלוסיהם‪ ,‬מלאכה ומסחר‪ ,‬מנהגים ותקנות‪,‬‬ ‫שמועות ואגדות‪ ,‬סדרי הלימוד והתפלה‪ ,‬מטבעות ומחירים‪ ,‬מאכלים‬ ‫ומלבושים‪ ,‬מסים וכופר‪ ,‬אקלים ובריאות‪ ,‬יחסים בין עמים ועדות‪,‬‬ ‫סדרי המדינה והשלטון ותיאור חיי־יום‪ .‬והכל לא בדרך תיאור מופשט‪,‬‬ ‫אלא בצודה חיה מפי אנשים שהיו בארץ זמן־מה ומבשרם חזו‪ .‬בספרי‬ ‫המסעות אתה מוצא גם הד נאמן לתנועות־העליה הגדולות‪ ,‬החל‬ ‫מעלית רבני צרפת ואנגליה בראשית המאה השלש־עשדה ועד עלית‬ ‫מייסדי המושבות הראשונות בסוף המאה התשע־עשדה‪.‬‬ ‫ומאחר שרוב הנוסעים מתארים לא רק את ימי שהותם בארץ‬ ‫אלא גם את ימי המסע אליה‪ ,‬הרי יש לנו בספדי־מסעותיהם תיאורים‬ ‫דבי־ענין על עמים ומדינות בכלל‪ ,‬ובמיוחד על חיי היהודים במקומות‬ ‫שבהם עבדו‪ .‬ספרי המסעות לארץ־ישדאל משמשים מקורות חשובים‬ ‫ביותר לידיעת קורותיהם והליכותיהם של היהודים במצרים‪ ,‬בסוריה‬ ‫ובאיי הים התיכון‪ .‬ובשעתם היו למעלה מזה‪ .‬מהם שאב היהודי‬ ‫הבינוני את ידיעותיו על עמים וארצות בכלל‪ .‬ספרי־המסעות לא זה‬ ‫בלבד שהראו לו את הדרך לארץ־ישדאל ועוררו את אהבתו אליד״‬ ‫אלא גם פתחו לו אשנב לעולם‪.‬‬ ‫קובץ ה מ ס ע ו ת ו ס י ד ו ר ו‬

‫כאן נקבצו שלשים ושלשה תיאורי־מסעות‪ ,‬החל מאמצע המאה‬ ‫השתים־עשרה ועד סוף המאה התשע־עשרה‪ .‬מלפני המאה השתים־‬ ‫עשרה לא נשתייר בידינו שום תיאור־מםע של עולה־דגל י ה ו ד י‬ ‫לארץ־ישראל‪ ,‬אף שהגיעו לידינו ידיעות מדוב‪1‬ת עליהם‪ .‬מבין תיאורי‬ ‫המסעות שנקבצו בספר זה שלשה מהם הם מהמאה השתים עשרה<‬ ‫שנים מהמאה הארבע־עשרה* שלשה מהמאה החמש־עשרה! שלשה‬ ‫מהמאה השש־עשרהז ארבעה מהמאה השבע־עשרהן חמשה מהמאה‬ ‫השמונה־עשרה ? ארבעה מהמחצית הראשונה של המאה התשע־עשרהז‬ ‫שבעה מהמחצית השניה של המאה התשע־עשדה‪ .‬צדף אליהם את‬ ‫אגדות־המםע הכלולות בספרי ״אגרות ארץ־ישראל״ ויהיו בידיך‬ ‫כמעט כל תיאורי מסעות ארץ־ישראל שנכתבו בידי יהודים עד אמצע‬ ‫המאה התשע־עשרה ן מאז ואילך‪. ,‬ביחוד מימי תנועת ״חבת ציון״‪.‬‬ ‫‪27‬‬

‫מתרבים והולכים ספדי המסעות‪ ,‬ומן ההכרח היה להסתפק במבחר‪.‬‬ ‫בתקופה זו מתרבים גס תיאורי מסעות של אנשי ארץ‪-‬ישדאל גיסא‬ ‫שנסעו למירון לל״ג בעומר )י״ח באייר( ולטבריה לקבר ר׳ מאיד‬ ‫בעל הנם ביום ט״ו באייר‪ .‬מאלה נכלל כאן דק אחד‪ .‬אלה שלא נכללו‬ ‫נזכרו רובם בציונים הביבליוגרפיים‪.‬‬ ‫ואלו הארצות‪ ,‬שמהן באו הנוסעים הכלולים בספר זה‪ :‬םסי־ד‪,‬‬ ‫צרפת‪ ,‬איטליה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬בוהימיה‪ ,‬קנדיא )כרתים(‪ ,‬תימן‪ ,‬קריש‪,‬‬ ‫פולין‪ ,‬גליציה‪ ,‬ליטא‪ ,‬אוקדיינה‪ ,‬רומניה ואנגליה‪.‬‬ ‫דוב ספרי המסעות הכלולים כאן‪ ,‬ניתנו בשלמות כנתינתם מ י ד ‪,‬‬ ‫המחבר‪ .‬מתוד ספרי״המסע הכוללימ מלבד תיאור המסע לארץ־ישדאן*‬ ‫ובארץ־ישדאל גם תיאורי מסע בארצות אחדות‪ ,‬ניתנו כאן ‪.1‬סדק‪,‬‬ ‫על אדץיישדאל או על אדץ־ישדאל וסוריה בלבד‪ ,‬וסדקים אלה נית‬ ‫בשלמות‪) .‬מסעותיהם של בנימין מטודילה‪ ,‬ד׳ פתחיה מדגנשכו‪-‬‬ ‫יהודה אלחריזי‪ ,‬זכריה אלצ׳אהרי‪ ,‬ר חיים יוסף דוד אזולאי‪,‬‬ ‫דבית הלל‪ ,‬בנימין השני‪ ,‬שמעון ברמן(‪ .‬מאשתורי הסרחי׳ ש ‪" ^ 0‬‬ ‫י‬ ‫אינו םפד־מםע אלא ספר מחקר ועיון על יסוד מסע‪ ,‬בחרתי‬ ‫הקטעים שבהם הוא מוסר על מצב ארץ־ישראל שבימיו לפי מה‬ ‫^‬ ‫במסע־מחקרו‪ .‬דק בםפדימםע אחד נאלצתי להסתפק במבחר׳ אף‬ ‫פי שהמסע כולו ראוי היה להיכלל‪ ,‬לפי שהמסע כולו נמצא ביד‪,‬‬ ‫לפי שעה בנוסח משובש מאד )מסע משולם מוולטירה׳ יעיין‬ ‫הביבליוגרפי למסע זה בסוף הספר(‪ .‬בשני םפרי־מסעות א ר ו כ י‬ ‫)משה מונטיפיורי ומרדכי בן הלל הכהן( השמטתי קצת דברים׳ י ס י מ נ ^‬ ‫את מקום ההשמטה בקוים מאוזנים‪.‬‬ ‫י‬

‫‪,‬‬

‫ס‬

‫א‬

‫יז‬

‫‪1‬‬

‫הקפדתי הקפדה יתירה על נוסח המסעות‪ ,‬דבר שחטאי בי ל ס ‪,‬‬ ‫נ‬

‫הרבה‪ ,‬והשתדלתי ליתן כאן את המסעות רק על פי מהדורות ב ק ר ת י ו‬ ‫או דפוסים ראשונים‪ ,‬ואף נוסחם נבדק היטב‪ ,‬ובמקום שאפשר‬

‫ג‬

‫מ‬

‫ק‬

‫הושלה לכתבי־יד‪ .‬על כל הדברים האלה מסרתי הודעות מ ס ו מ ז י‬

‫מ‬

‫בציונים הביבליוגרפיים שבסוף הספר‪.‬‬ ‫רוב םפרייהמםעות הכלולים בספר זה נכתבו במקורם ע ב ד י‬

‫ת‬

‫שלשה נכתבו יהודית־אשכנזית וניתנו כאן בפעם הראשונה בתדגד^‬ ‫עברי )מסעות משה פוריית‪ ,‬משה ירושלמי ושמעון ברמן(‪ .‬אדן^‬ ‫המסעות נכתב מעיקרו עברית‪ ,‬אבל לא נשתמר אלא בתרגום א נ ג ל ‪,‬‬ ‫‪28‬‬

‫והוחזר כאן למקורו העברי )דוד דבית הלל(‪ .‬שני מסעות שנכתבו‬ ‫לועזית׳ אחד באנגלית )משה מונטיפיורי( ואחד בגרמנית )הרצל(‬ ‫נכללו כאן בתרגומיהס העבריים מחמת חשיבותם‪.‬‬ ‫לא נכללו כאן ספרים וקונטרסים הנחשבים לעתים במסעות‪ ,‬מעין‬ ‫ספדי ״יחוס אבות״‪ ,‬״יחוס הצדיקים״‪ ,‬״אגרת מספרת יחוסא דצדיקיא״‬ ‫על כל גלגוליהם ומהדוד\תיהם‪ ,‬כי בעצם אין הם ספרי‪-‬מסעות‪ ,‬אלא‬ ‫ספרי מודי־דרך‪ ,‬שכוונתם להורות לעולי־הרגל את הדרך למקומות‬ ‫הקדושים ולקברי־הצדיקים‪ .‬אין בהם אלא רשימות יבשות‪ ,‬ואפילו‬ ‫בשעה שנשאבו מתוך םפרי־מסע הושמטו בהם הפרטים הממשיים‬ ‫החיים והושארו רק שמות המקומות‪ ,‬ובמקום ״נסעתי ממקום פלוני‬ ‫למקום אלמוני״ כתבו‪ :‬משם נוסעים לשם‪ .‬ויש שנכתבו או נדפסו‬ ‫קונטרסים כאלה כדי למכרם לעולי־רגל שיקחום אתם לזכדון‪ ,‬או על‬ ‫ידי שליחי ארץ־ישראל בחוץ״לארץ כאמצעי לאסוף תרומות‪.‬‬ ‫הקדמתי מ ב ו א לכל מסע ומסע ובו תיארתי את הרקע ההיס­‬ ‫טורי‪ ,‬את תולדות הנוסע ודמות־דיוקנו‪ ,‬את ערך תיאור־מסעותיו‪,‬‬ ‫ועתים גם דרכו במקום שאין רציפות בגוף םיפור־המםע‪.‬‬ ‫ב צ י ו נ י ם ה ב י ב ל י ו ג ר פ י י ם שבסוף הספר רשמתי את‬ ‫המהדורות השונות של כל מסע ומסע‪ ,‬פירשתי באיזו מהדורה‬ ‫בחרתי וכיצד נהגתי בה‪ ,‬הסברתי את טעמי ונימוקי בזה‪ ,‬ציינתי את‬ ‫מקורות כתבייהיד‪ ,‬ורשמתי את הספרות שנכתבה על המסע‪ ,‬הנוסע או‬ ‫התקופה‪ ,‬ובמקרים שונים ציינתי ספדיימםע דומים שלא נכללו כאן‪.‬‬ ‫ב ה ע ר ו ת פענחתי את כל דאשי־התיבות‪ ,‬תרגמתי את המלים‬ ‫הארמיות והמלים העבריות הקשות‪ ,‬הוספתי טרנסקריפציה ותרגום‬ ‫למלים הלועזיות וטרנסקריפציה לועזית לשמות מקומות‪ ,‬ובמקומות‬ ‫שנשתנה שמם ציינתי גם את שמותיהם כיום‪ ,‬ביארתי את העניניס‬ ‫הטעונים ביאור‪ ,‬הוספתי תאריכים לועזיים לתאריכים העבריים‪,‬‬ ‫והבאתי מראי‪-‬מקומות לפסוקי מקרא ומאמרי חז״ל — הכל כדי להקל‬ ‫על המעיין‪.‬‬ ‫מתוך החזקת״טובה וסיפוק־נסש אני מציין כאן את עזרתם של‬ ‫חוקרים‪ ,‬חברים וידידים‪.‬‬ ‫מר א ו ר י ב ן ״ ח ו ר י ן טרח טרחה מרובה ועבר על כתב־היד‬ ‫של הספר כולו‪ ,‬הציע הצעות שונות לתיקון הנוסח והוסיף הערות‬ ‫‪29‬‬

‫מרובות‪ ,‬ביהוד בכל הנוגע לשמות ערביים ותרכיים ולעניני תרבדון‬ ‫מוסלמית ולשמות גיאוגרפיים‪ .‬אף הוא ביאר את שפע המלים התור­‬ ‫כיות שבספרי־המסע הקראיים‪ ,‬ובזכותו נמצאים עתה לפנינו מסע וון‬ ‫אלה בפעם הראשונה בצודה מובנת‪.‬‬ ‫מד י‪ .‬ב ן ־ צ ב י הואיל בטובו ליתן לי דשות להדפיס כאן א ו ן‬ ‫מסעותיו של ד׳ משה באסולה שסירםם בפעם הראשונה מתוך כ ת ב ­‬ ‫י י ואף מסר לידי צילום של כתב־היד שעל פיו אפשר היה לתקן כען•‬ ‫תיקונים בנוסח‪.‬‬ ‫מד מ‪ .‬ה ק סייע לי בהשוואת תאריכים עבריים ללועזיים‪.‬‬ ‫הרב י‪ .‬ד‪ .‬ו י ל ה ל ם הואיל בטובו להעמיד לרשותי את ת ר ג‬ ‫העברי של ספר־מסעותיו של ד׳ משה סוריית‪ ,‬שתירגם מיהודי•‬ ‫אשכנזית‪ .‬אף הוא נעתר לבקשתי ותירגם מיהודית־אשכנזיןן ^‬ ‫**‬ ‫ספר־מםעותיו של משה ירושלמי‪.‬‬ ‫מר פ‪ .‬ל ו צ א ט ו‪ ,‬איש־צי מובהק מאיטליה‪ ,‬ועתה אכד כ ד ^‬ ‫השבים‪ ,‬נעתר לבקשתי ועבר על מסע ר׳ אליהו מפיסארו והסביר ‪~ f‬‬ ‫די•‬ ‫כמה מונחים איטלקיים שבו בעניני ספינות וספנות‪.‬‬ ‫פדופ‪ .‬מ‪ .‬ד‪ .‬ק א ם ו ט ו עמל לעבור על תיאורי־מסעותיהם ^‬ ‫ר׳ משה באסולה ור׳ אליהו מפיסאדו‪ ,‬הציע הצעות מועילות לוז‪,‬״‬ ‫ד‬

‫‪r‬‬

‫הנוסח‪ ,‬וקבע את‬

‫הטרנסקריפציה‬

‫והמשמעות‬

‫של מאות‬

‫קיי‬

‫~*ש‬

‫איטלקיות שבהם‪.‬‬ ‫ד״ר ח‪ .‬ש י ר מ ן עבר על סרקי מסעותיהם של יהודה א ל ח ד י‬ ‫וזכריה אלצ׳אהרי‪ ,‬ניקדם‪ ,‬השוה את פרקי אלחריזי לנוסח שבכתב‪-‬ין״‬ ‫והציע הצעות לתיקון הנוסח בפרקי אלצ׳אהרי שנתאשיו יובן לס^‬ ‫כתבי־יד אחרים‪ ,‬והוסיף הערות מועילות‪.‬‬ ‫כולם יעמדו על הברכה‪.‬‬ ‫ספר זה נמסר לדפוס באחרית ימי־המלחמה‪ ,‬בשעה ש מ ת ח י ל י‬ ‫בוקעים נצנוצי־אורה‪ .‬יהי רצון שבבוא השלום תהיינה כל ה ד ר כ י‬ ‫מוליכות לארץ־ישדאל ויעלו לציון גאולים‪.‬‬

‫ז י‬

‫ש‬

‫ש‬

‫אברהם יעדי‬

‫‪30‬‬

‫א‬

‫מסעות ר׳ בנימין מטודילה בארץ־ישראל ובסוריה‬ ‫)בשנת ‪ 1170‬לערך(‬ ‫ר׳ בנימין בן יונה היה איש העירה הספרדית טודילה )‪(Tudela‬‬ ‫אשר על נהר אברו בגליל נבארה‪ .‬הוא יצא למסעותיו בשנת ‪1165‬‬ ‫לערך‪ .‬מטודילה נסע בנהר דרך סרגוסה לברצלונה‪ .‬משם נסע לדרום‬ ‫צדפת והפליג בים ממרםיליה לגנואה‪ .‬משם הלך לרומא ולדרום‬ ‫איטליה והפליג בים דדך קורסו‪ .‬מיון הלך לתרקיה ומשם לקושטא‪,‬‬ ‫מקושטא הפליג בים דרך איי הים האיגיאי לאנטיוביא‪ .‬משם הלך‬ ‫ביבשה דרך כל סוריה לארץ־ישראל‪ .‬לאחר שעבר את הארץ לארכה‬ ‫יצא שוב דדד דמשק לצפון ארםינהרים ומשמ לבגדאד‪ ,‬מושב החליף‬ ‫ודאש״הגולה‪ .‬בארם נהרים ביקר במקומות קברי צדיקים ובמקומות‬ ‫הישיבות החרבים‪ .‬בבגדאד קיבל כנראה את הידיעות על יהודי פרם‬ ‫ודדוםיעדב‪ ,‬שעליהם הוא מספר בפרוטרוט‪ .‬וזאת היתד• דרכו בחזרו‪:‬‬ ‫בצרה — האי קיש במפרץ הפרסי — עדן — ינדסוף — אסואן — קהיר‪.‬‬ ‫ממצרים הפליג בים לסיציליה‪ ,‬ומשם בים לרומא‪ ,‬עבר את איטליה‬ ‫המרכזית והצפונית‪ ,‬עבר את הרי האלפים ונכנס לצרפת‪ ,‬אבל‪ ,‬כנראה‪,‬‬ ‫לא עבר בה‪ ,‬אלא הלך ישר דרומה לקשטיליה‪ ,‬שאליה הגיע בשנת‬ ‫‪ .1173‬על קהלות היהודים בגרמניה ובאירופה המרכזית בכלל הוא מספר‬ ‫מפי השמועה‪.‬‬ ‫כל מה שאנו יודעים על הנוסע מקורו בספר מסעותיו ובדברי‬ ‫ההקדמה‪ ,‬שהקדים לו המעתיק הראשון‪ ,‬וזה לשונו‪:‬‬ ‫‪ .‬ז ה הספר מחובר מדברים שספר איש אחד מארץ נבארה ששמו‬ ‫רבי בנימין בר יונה מטודילה‪ .‬וילך הלוך ויבא בארצות רבות‬ ‫ודחוקות כאשר יתפרש בדבריו אלו‪ ,‬ובכל מקום שבא בו כתב כל‬ ‫הדברים שראה או ששמע מפי אנשי אמת אשד לא נשמעו בארץ‬ ‫ספרד‪ .‬וכך הוא זוכר מקצת הגדולים והנשיאימ שבמקצת מקומות‪.‬‬ ‫‪31‬‬

‫וכשבא הביא דבריו אלה עמו לארץ קשטיליא בשנת תתקל״ג ]‪ .[1173‬׳‬ ‫י יז״כן‪ -‬י‪:‬‬ ‫והיה ר׳ בנימין הנזכר איש מבין ומשכיל ובעל תורה׳ י ל‬ ‫שבדקוהו כדי לפשפש אחריו נמצאו דבריו מתוקנים ויציבים בפיר‪ , ,‬י‬ ‫היד‪ .‬איש אמת‪ .‬וזה תחלת דבריו״‪.‬‬ ‫מדברים אלה אנו למדים‪ ,‬מלבד פרטים ביוגרפיים על ה נ י ס ע י‬ ‫שספדו נתחבר עפ״י יומךמסעות שרשם לו בדרכו ואפשר שלא ‪» ,‬‬ ‫יומנו נשתמד בספר שלפנינו‪ .‬ביומן כתב הנוסע ״כל הדברים שי־אן‪-‬‬ ‫או ששמע״‪ .‬וכאן יש להבחין בין ״מה שראה״ ובין ״מה ש ש‬ ‫הדברים שראה הו* רושם בדרך כלל בדיוק נמרץ ו ע ״‬ ‫הסתכלות מובהקת והתענינוול מקיפה‪ .‬ובדברים אלה אין אנו ז ק‬ ‫לעדות בני דורו‪ ,‬שמצאו את דבריו ״מתוקנים ויציבים‪ /‬כי‬ ‫המחקרים הגיאוגרפיים החדשים והמקורות ההיסטוריים המד~‬ ‫^ 'ש‬ ‫שנתגלו בשנים האחרונות ב״גניזה״ שבקהיר מאשףיט‬ ‫״‬ ‫ואילו לגבי ״מה ששמע״ אין ללמוד מדבריו אלא שכד היו‬ ‫בני דורו שמהם שמע את הדברים‪ .‬ספר מסעותיו של ר׳ בנימין‬ ‫איפוא אחד המקורות החשובים ביותר לתולדות תפוצות יי ‪ ^.‬יי**‬ ‫ביהוד בארצות המזרח‪ ,‬במחצית השניה של המאה השתים‪-‬ע^** ^׳‬ ‫וגם מקור דב־עדך לתולדות המסחר עם המזרח בתקופה ה ח י ^ ״ ׳‬ ‫לשם מה יצא ר׳ בנימין לדרך־מםעות ארוכה זו ן בספר ע צ ס‬ ‫*"ד‬ ‫רמז למטרת המסע‪ .‬אולם החוקרים ניסו להשיב על שאל‬ ‫לימוד מן המפורש על הסתום‪ .‬היו שאמרו‪ ,‬שמטרת הנוסע « ‪ -‬־‬ ‫מסחרית‪ ,‬שהרי אנו רואים מספרו שהוא מרבה לרשום עניני ק‬ ‫ומתן וכלכלה‪ .‬על כך יש להשיב‪ ,‬שאנו מוצאים את הנוסע * ~‬ ‫במקומות מרוחקים ביותר‪ ,‬שבהם ודאי לא יכול היה למצוא‬ ‫מסחרי‪ .‬וזה שהוא רושם עניני מסחר וכלכלה מעיד רק שהיה‬ ‫בענינים אלה או שהיה סוחר לפי מקצועו‪ .‬ושוב היו חוקרים‬ ‫לראות בר׳ בנימין שליח של קהלות ישראל בדרום אירופה‪ ,‬ה נ ע ‪°‬‬ ‫והנאנקות‪ ,‬ששלחוהו למצוא להן מקום מקלט במזרחי‬ ‫אין היהודים משועבדים אלא עומדים ברשות עצמם‪ .‬ומכאן התעניי '‬ ‫המיוחדת של הנוסע בעשרת השבטים וביהודים בני־חורין‪ .‬אולס‬ ‫'‪I-,‬‬ ‫סברה זו אינה מתקבלת על הדעת‪ ,‬שאלמלי כר לא ייתכן שלא‬ ‫מוצאים רמז לכך בםסרימםעותיו ולא היינו שומעים הדיס לדבן‪-‬‬ ‫ב כ‬

‫י ב‬

‫כ‬

‫כ‬

‫מ ז ן ‪/ /‬‬

‫ו ז ו‬

‫ד‬

‫ד‬

‫ק‬

‫ק‬

‫ג‬

‫ב‬

‫ד‬

‫א ת‬

‫י ‪ ,‬י ד‬

‫נ ! נ ל‬

‫‪:‬‬

‫‪,‬‬

‫‪1‬‬

‫א‬

‫ד‬

‫ה‬

‫ז ן‬

‫י ז י ד‬

‫ג‬

‫ש‬

‫ש ו ס‬

‫י‬

‫ב א ר צ ו ת‬

‫י‬

‫‪0‬‬

‫ב‬

‫‪32‬‬

‫י‬

‫ממקורות אחרים‪ .‬נראה איפוא שעיקר מטרתו של ד׳ בנימין היתד‪.‬‬ ‫לעלוודלרגל לארץיהקדושה‪ ,‬כיהודים רבים זולתו‪ ,‬אלא מכיון שהיה‬ ‫בעל התענינות רחבה‪ ,‬בקי בהויות העולם וגם ״איש מבין ומשכיל‬ ‫ובעל תודה״‪ ,‬הרחיב את מטרתו ויצא גס לבבל ולמצרים‪ ,‬שבהן היו אז‬ ‫ישובים יהודיים חשובים‪ ,‬וידע להסתכל בכל בעין בוחנת‪ ,‬לחקור‬ ‫ולדרוש בדברים שלב כל ישראל משתוקק לדעת אותם ולתאר בשפה‬ ‫שקולה כל מה שראה ושמע‪ .‬במרכז מסעותיו של ד׳ בנימין עומדת‬ ‫איפוא ארץ־ישדאל‪.‬‬ ‫כאן הובאו פרקי מסעותיו בסוריה ובארץ־ישראל‪.‬‬ ‫ר׳ בנימין בא לארץ באחרית ימי שלטון הצלבנים‪ .‬הצלבנים עוד‬ ‫שלטו בירושלים ובכל ערי החוף‪ ,‬אבל כבר נשמע הד פעמיו של‬ ‫צלאח אידין שעתיד היה לשים קץ לשלטונם ‪ 17‬שנים אחרי־כן‪ .‬בימי‬ ‫בקורו של ר׳ בנימיו במצרים כבר היה צלאח א־דין וזיר של החליף‬ ‫הסטימי אל־אדיד‪ ,‬ועתיד היה לירוש את כסאו ולאחד את סוריה‪,‬‬ ‫מצרים וארץ־ישראל תחת שלטון ערבי‪.‬‬ ‫הצלבנים‪ ,‬שכבשו את ירושלים בשנת ‪ ,1099‬השמידו את הישוב‬ ‫היהודי בה וגם בקהלות אחרות‪ ,‬והניצולים נמלטו לארצות השכנות‪.‬‬ ‫הישיבה הגדולה בירושלים עברה לצור‪ ,‬ואחר־כך לטריפולי ולדמשק‪,‬‬ ‫ובדמשק מצא אותה הנוסע‪ .‬אולם לאט לאט הותרה הרצועה ונתהוו‬ ‫קהלות חדשות‪ ,‬אמנם קטנות מאד‪ .‬בכל איץ־ישדאל מצא ר׳ בנימין‬ ‫אלף וחמשים משפחות יהודים ועוד ‪ 1500‬משפחות שומרונים‪ ,‬שישבו‬ ‫במקומות אלה‪ :‬עכו — ‪ 200‬משפחות ז קיסריה — ‪ 200‬יהודים ד‪200‬‬ ‫שומרונים ז לוד — ‪ »1‬שכם — ‪ 1000‬שומרונים» ירושלים — ‪4‬‬ ‫)הנוסח‪ 200 :‬הוא טעות שבהעתקה( ן בית־לחם — ‪ 2‬ז בית־גברין —‬ ‫‪ »3‬בית נובה — ‪ »2‬רמלה — ‪ 300‬ן יפו — ‪ 1‬ז אשקלון — ‪ 200‬יהודים‪,‬‬ ‫‪ 40‬קראים ו*‪ 300‬שומרונים! זרעין — ‪ »1‬טבריה — ‪ !50‬עלמה‬ ‫)מצפון מזרח לגוש־חלב( — ‪ .50‬היהודים הבודדים שישבו בכמה‬ ‫מקומות היו כולם צבעים‪ ,‬מלאכה מיוחדת ליהודים‪ ,‬ובה היו הצלבנים‬ ‫תלויים ביהודים והתירו לבעלי״מלאכה אלה לשבת גם בירושלים‬ ‫ובביודלחם‪ ,‬מה שלא התירו ליהודים סתם‪.‬‬ ‫דרכו של הנוסע בארץ היתה מצפון לדרום‪ .‬הוא בא מסוריה‪ ,‬מנמל‬ ‫אנטיוכיה‪ ,‬והמקום הראשון בא״י שהגיע אליו היא ע כ ו ‪ .‬מ ש ם הלך‬ ‫‪33‬‬

‫דרך היסה‪ ,‬קיסריה‪ ,‬קאקון‪ ,‬םבםתיה לשכם‪ ,‬ומשם דרך המקום ש ב ק‬ ‫רמאללה בימינו לירושלים‪ .‬מירושלים הלך דרך בית״לחס לח‪3‬דון‪,‬‬ ‫ומשם לבית גברין‪ ,‬רמלה‪ .‬יפו‪ ,‬אשקלון‪ ,‬ומשם חזר ללוד והלי * ס ו נ ה‬ ‫דרך זרעין לטבריה‪ ,‬ומשם לכפרים מירון ועלמה שבגליל העלימ׳ י פ ש‬ ‫לדמשק‪,‬‬ ‫הנוסע מתאר בפרוטרוט את המקומות שעבר בהם•' ‪* 0‬‬ ‫הגיאוגרפי‪ ,‬הבנינים ותולדותיהם‪ ,‬את הקהלות היהודיות‪ ,‬את נשיאין‪-‬ן‬ ‫וחכמיהן‪ ,‬את משלח ידם של היהודים‪ .‬כתות מיוחדות בישראל‪,‬‬ ‫הקראים‪ ,‬השומרונים וכת מיוחדת בקפריסין‪ ,‬שמתחילה את יום זזזןן‪-‬‬ ‫מהבוקר‪ ,‬וגם את צורת השלטון בכלל‪ .‬הוא מהראשונים שמתאו‪-‬‬ ‫**י*‬ ‫הכת השיעית ״אליחשישין״ ואת הדרוזים‪.‬‬ ‫מושגיו הגיאוגרפיים בא״י הם המושגים שהיו מקובליש‬ ‫^‬ ‫הצלבנים בני דודו‪ .‬הוא קורא למקומות בא״י בשמות שהיו ‪V‬‬ ‫בפי הצלבנים‪ :‬אקרי— עכו‪ ,‬כיפש‪-‬־חיפה‪ ,‬שנג׳דג׳י— לוד‪ ,‬נ ס ל *‬ ‫^ ^‬ ‫שכם‪ ,‬רמש — רמלה וכוי‪ .‬וכן קיבל מפי הצלבנים בלי בקורת‬ ‫מוטעים של מקומות רבים בארז‪ .‬האמצעי המועיל ביותר ‪ 1 *,‬״'נש‬ ‫דבריו על א״י היא מפה היסטורית של הארץ בתקופת הצלבניק ' י *‬ ‫הטעויות בהעתקת ספרו של ר׳ בנימין נעוצות בנםיון ה פ ע ^ ‪^ * * ,‬‬ ‫להתאים את דברי הנוסע למושגים גיאוגרפיים של דורות אחריש‬ ‫ר א‬

‫ש‬

‫‪0 3‬‬

‫כ‬

‫י ד י ק‬

‫י‬

‫ז‬

‫יי‬

‫ן‬

‫‪5 5‬‬

‫‪1‬‬

‫‪,‬‬

‫מה שראה הנוסע בארץ בעבדו בד• תיאר בנאמנות רבה‪ ,‬ודבו‪^-‬‬ ‫‪1 3 7 1‬‬

‫המקור החשוב ביותר לידיעת קורות הישוב בארץ בתקופת הצל‬ ‫‪...‬ומשם‬ ‫פור‪,‬‬

‫‪2‬‬

‫הוא נ ח ל יבוק היורד מ ה ד הלבנון ומארץ ח מ ת ‪,‬‬

‫העיר‬ ‫גדול‬

‫‪1‬‬

‫שני ימים ל א ג ט ו כ י א הגדולה היושבת ע ל‬

‫הגדולה‬

‫שבנה‬

‫אנטיוכום‬

‫והחומה‬

‫מקפת‬

‫א ת ההר‪.‬‬

‫ובראש‬

‫ממונה‬ ‫הקרקע‬

‫א ל ב ת י ה ג ד ו ל י ם א ש ר בעיר‪ •.‬ו מ צ ד‬

‫שטרוש‬ ‫‪ 2‬אורונטס‪,‬‬

‫‪34‬‬

‫י‬

‫' *‬

‫המדינה*‬

‫בעשרים‬ ‫ה‬

‫ע‬

‫י‬

‫‪1‬‬

‫‪1 3‬‬

‫מקומות‬

‫ן‪" -‬‬

‫י‬

‫פן‪!1‬‬

‫י‬

‫א‬

‫ה‬

‫ח‬

‫מ‬

‫הנהר‪ ,‬והיא עיר ב צ ו ר ה מאד‪ ,‬מ מ ש ל ת פריגצסו ב א פ ן ף * ^‬ ‫‪1‬‬

‫‪ 3‬חטאה‪.‬‬

‫המים‬

‫ן^י*‬

‫ה ה ד מעין‪ ,‬ו ש ם‬

‫על‬

‫אותה‬

‫המעין‬

‫ומשלח‬

‫את‬

‫ה מ ל ך ‪ .‬ויש ע ל‬

‫‪3‬‬

‫ובערבית‪:‬‬

‫‪ 4‬העיר‪.‬‬

‫ה‬

‫י‬ ‫אל ע א צ י ‪,‬‬

‫א ‪Missis‬‬ ‫והזיהוי‬

‫עס‬

‫נחל‬

‫מ ע ר ב י ת ‪s•J1i0‬‬ ‫‪r‬‬

‫יבוק‬

‫אינו‬

‫‪.‬‬ ‫*•‬

‫ב‬

‫הפיטבין ה ב ב א ‪ ,‬ויש בה כ מ ו ע ש ר ה יהודים‪ ,‬ו ה ם א מ נ י ה ז כ ו כ י ת ‪.‬‬ ‫ר ׳ מ ר ד כ י ו ר ׳ חיים ור׳‬

‫ובראשם‬ ‫לליגא‬

‫‪6‬‬

‫היא ל ד ו ק י א‬

‫ש מ ו א ל ‪ .‬ו מ ש ם ש נ י ימים‬

‫ובה כמו מאה יהודים ובראשם ר׳‬

‫חיים ור׳ יוסף‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫ו מ ש ם ש נ י ימים ל ג ב א ל‬

‫היא ב ע ל גד ת ח ת ה ר הלבנון‬ ‫‪8‬‬

‫הסמוכה לאומה שקורין אותם ״אל ח ש י ש י ך ‪ /‬ואינם מאמינים‬ ‫ב ד ת הישמעאלים אלא ל א ח ד מהם שחושבין אותו כמו נביא‪,‬‬ ‫ו כ ל מ ה ש י א מ ר ל ה ם י ע ש ו א ם ל מ ו ת א ם לחיים‪ ,‬ו ק ו ר א י ן א ו ת ו‬ ‫״שיך א ל ח ש י ש י ף ‪ ,‬ו ה ו א ה ז ק ן ש ל ה ם ו ע ל פ י ו י צ א ו ו ע ל פ י ו‬ ‫י ב ו א ו כ ל א נ ש י ה ה ר י ם ‪ .‬ו מ ק ו ם י ש י ב ת ם ה ו א ב ע י ר _ק ך מ ו ם היא‬ ‫‪9‬‬

‫?רמות בארץ םיחון‪ ,‬והם בעלי אמונה ע ל מ א מ ר הזקן שלהם‬ ‫ופוחדים‬

‫בכל‬

‫במסירות‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫המקומות‬

‫אל שאס‪.‬‬

‫שהורגים‬

‫ו מ ה ל ך א ר צ ם ש מ ו נ ה ימים‪ ,‬ו ה ס נ ל ח מ י ם ע ל ב נ י‬

‫אדום הנקראים פ ר נ ק ו ש ‪,‬‬ ‫‪12‬‬

‫מהם‬

‫מפני‬

‫את‬

‫המלכים‬

‫‪1 1‬‬

‫ועם השלטון מטריפול הוא טךבלום‬

‫ובימים הראשונים רעשה הארץ ש ל טריפול‪ ,‬ומתו‬

‫ר ב י ם מן ה ג ו י ם ו מ י ש ר א ל כ י נ פ ל ו ה ב ת י ם ו ה ח ו מ ו ת ע ל י ה ם ו ה י ת ה‬ ‫מ פ ו ל ת גדולה באותו הזמן בהם ובכל ארץ־ישראל ומתו יותר‬ ‫מעשרים אלף בני אדם‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ו מ ש ם מ ה ל ך יום ל ג ב א ל‬ ‫ושם כמו מאה‬

‫וחמשים‬

‫‪1 4‬‬

‫ה א ח ר ת שהיא גבול בני עמון‬

‫מישראל‪ ,‬והם‬

‫ממשלת‬

‫היינובין"‬

‫‪16‬‬

‫והשלטון שלהם קורין אותו גולילמו אנבךיגי‪ .‬ושם מצאו ה ב מ ה‬ ‫ש ר י ח ה ל ב נ י עמון בימים ההם‪ ,‬ו ש ם ' ש ק ו ץ בני עמון יושב ע ל‬ ‫קרתירגד•‬

‫‪17‬‬

‫ה נ ק ר א כסא‪ ,‬והוא עשוי מאבן מצפה זהב‪ ,‬ושתי‬

‫‪1‬הימונד ‪3‬ו«טביז השלישי‪ ,‬המכונה ״המנמנם״‬ ‫ו ב ה ו צ א ת א ד ל ר ה נ ו ס ח כאז משובש‪.‬‬ ‫בצפון‬

‫סוריה‪.‬‬

‫‪ 7‬הכוונה‬

‫לנ׳בלה‪,‬‬

‫)‬

‫‪6‬‬

‫‪,(Baube‬‬

‫‪1‬‬

‫‪ Liche 6‬ה נ ק ר א ת כ י ו ם לאריסיה‪,‬‬ ‫ו ה ז י ה ו י עם בעל‬

‫נד‬

‫אינו‬

‫נכון‪.‬‬

‫‪ 8‬״מעשני חשיש׳*‪ ,‬כ ת ש י ע י ת ‪ ,‬ש ה י ו נ ו ה נ י ס לרצוח א ת ט ת נ נ ד י ה ס בסתר‪,‬‬ ‫ומכאן ה כ י נ ו י ‪assassin‬‬

‫ב צ ר פ ת י ת לטרצח‪.‬‬

‫‪ Qadmus 9‬א י ן ה ז י ה ו י נכוז‪,‬‬

‫כי ק ד מ ו ת ה י א ב ע ב ו ״ ה י ר ד ן ולא בצפון ס ו ר י ה ‪ 10 .‬ב מ ס י ר ו ת נפש‪11 .‬‬ ‫הנוצרים האירופיים‪.‬‬ ‫שהיה‬

‫ב ש נ ת ‪1156‬‬

‫‪ 12‬ט ר י פ ו ל י ש ב ס ו ר י ה ‪.‬‬ ‫‪ 14‬נבל‪ ,‬ה י א‬

‫במלכים אי‪ ,‬ה׳ ל״ב ו ב י ח ז ק א ל כ״ז טי‪.‬‬

‫נ׳ביל‬

‫‪Francos‬‬

‫‪ 13‬הכוונה‪ ,‬כנראה‪ ,‬לרעש‬

‫ו ב י מ י קדם ב י ב ל ו ס ‪ ,‬ה נ ז כ ר ת‬

‫‪ 15‬ש ל ט ו ן א נ ש י נ ׳ י נ ו ב ה ‪ * ) .‬׳ מ ^ ‪. ( 0 6‬‬

‫‪ ,Gugiieimo Embriaco 16‬ש ט ו של המושל‪.‬‬

‫‪ 17‬ק ת י ד ר א ‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫נ ש י ם י ו ש ב ו ת מ י מ י נ ו ו מ ש מ א ל ו ‪ ,‬מ ז ה א ח ת ומזח אחת‪ .‬ו מ ז ב ח‬ ‫ל פ נ י ו ‪ ,‬ש ה י ו מ ז ב ח י ם ו מ ק ט ר י ם ל פ נ י ו ב ז מ ן ב נ י עמון‪ .‬ו ב ה כ מ ן‬ ‫‪,‬‬

‫מ א ת י ם יהודים‪ ,‬ו ב ר א ש ם ר ׳ מ א י ר ו ד י ע ק ב ו ר ׳ שמחה׳ ו ה י א‬ ‫ע ל ש פ ת ה י ם ש ל א ד ץ ־ י ש ר א ל ‪ .‬ו מ ש ם ש נ י ימים‬ ‫ב א ר ו ת " ושם כ מ ו חמשים יהודים‬

‫ל ב י ר ו ת היא‬ ‫ו ‪/‬‬

‫ו ב ר א ש ם ר ׳ שלמה‬

‫ר‬

‫ע ו ב ד י ה ו ד ׳ יוסף‪ .‬ו מ ש ם י ו ם א ה ד ל צ י ד ה ו ה י א צ י ד ו ן ‪ ,‬ו ד ‪ ,‬י‬

‫א‬

‫ע י ר גדולה ו ב ה כ מ ו ע ש ר י ם יהודים‪.‬‬ ‫ו ק ר ו ב מ ה ם כ מ ו ע ש ר ה מ י ל י ן א ו מ ה נ ל ח מ י ם ע ם אנשי צ י ד ן ן‬ ‫‪1 9‬‬

‫היא האומה ה נ ק ר א ת דדזיאן‬ ‫ויושבים‬

‫‪2 0‬‬

‫ו ה ם פגנ‪1‬ש‬

‫ו א י ן ל ה ם שום ד '‬ ‫ת‬

‫‪\v‬‬

‫ב ה ר י ם ה ג ד ו ל י ם ו ב נ ק י ק י ה ס ל ע י ם ואין מ ל ד ואין‬

‫ש ו פ ט ע ל י ה ם ‪ ,‬כ י מ ע צ מ ם ה ם י ו ש ב י ם ב י ן ה ה ר י ם והסלעים‪ .‬ו‬

‫ע‬

‫ו­‬ ‫יי* י* «‪ «mmm‬י « —‬ ‫י י י י ד* י* י י וי י יו״יייו־* יי!•* י י ז• ו ‪ /‬י י י י י*‬ ‫לומ״*‬ ‫זימה‪,‬‬ ‫ימים‪ ,‬ו ה ם ש ט ו פ י‬ ‫דיר ח ר מ ו ן ג ב ו ל ם מ ה ל ך ג׳‬ ‫ז‬

‫אחיותיהם ואב‬

‫‪.‬‬

‫_‬

‫‪L‬‬

‫‪t‬‬

‫״‬

‫_ ו ‪. .‬‬

‫״‬

‫‪.‬‬

‫ל ו ק ח ב ת ו ‪ .‬ויש ל ה ם ח ג א ח ד בשנה וי•*‬ ‫‪.‬‬

‫*־־**ינ‬ ‫י‬

‫כולם אנשים ונשים ל א כ ו ל ו ל ש ת ו ת ב י ח ד ומחליפים ג ש י ה ^ * ‪°‬‬ ‫ז‬

‫ע‬

‫א ח ד ע ם ח ב ר ו ‪ ,‬ו א ו מ ר י ם ש ה נ פ ש ב ע ת י צ י א ת ה מן הגוף‬ ‫י‬

‫ל‬

‫ד‬

‫ה‬

‫ב‬

‫ל‬

‫ו‬

‫ב‬

‫ד‬

‫א‬

‫ו‬

‫ת‬

‫א‬

‫ם‬

‫ש‬

‫ה‬

‫ע‬

‫ה‬

‫ש‬

‫ו‬

‫ז‬

‫צ‬

‫ל‬

‫ז ל‬

‫א‬

‫הנ^‬ ‫אדם טוב תכנם בגור‬ ‫^‬ ‫מגופו‪ .‬ו א ם ה ו א א ד ם ר ע ת כ נ ם ב ג ו ף ה כ ל ב והחמור‪ ,‬וזה ד‬ ‫ף‬

‫כ‬

‫ס‬

‫ל‬

‫אומנות‬

‫ל‬

‫מ‬

‫ג‬

‫וצבעים ויושבים‬

‫לבתיהם‪ ,‬והם‬ ‫הגבעות‪,‬‬ ‫לצרפתה‬

‫י א י ן‬

‫ב י ג י ה ם‬

‫אוהבים‬

‫ואין א ד ם‬ ‫‪2 1‬‬

‫י ה י ד י ם‬

‫׳‬

‫ביניהם‬

‫כ י‬

‫יכול‬

‫‪«9373‬‬

‫י‬

‫באומנות ובסחורה ו ח י ז ד ‪,‬‬

‫ליהודים‪ ,‬והם‬ ‫להלחם‬

‫ב א י ם‬

‫ב י ב י ה ם‬

‫‪P‬‬

‫ק ל י ם ע ל ההרים‬

‫ר‬

‫ומשם חצי‬

‫‪,‬‬

‫עמהם‪.‬‬

‫^‬ ‫י‬

‫א ש ר לצידון‪.‬‬

‫ש‬

‫ומשם חצי יום ל צ ‪ S‬ר החדשה‪ ,‬והיא עיר טובה מאד ן ‪.‬‬ ‫ש ל ה ב ת ו ך העיר‪ ,‬ובלילה ישליכו בעלי המם ש ל ש ל ת של ‪3‬‬

‫ד‬

‫בין מגדל ומגדל ולא יוכל אדם ל צ א ת ל א באניה ולא כ ‪ 7‬ן‬ ‫ב כ ל ה א ר ץ ‪ .‬והיא ע י ר י פ ה ‪ ,‬ו ב ת ו כ ה כ מ ו ת ״ ק‬ ‫חכמים‬

‫בתלמוד‪,‬‬

‫ובראשם ר׳ אפרים מצד‬

‫ד‬ ‫ש‬

‫ד ב ר לגנוב דבר־מה מן הספינות בלילה‪ .‬ולא נמצא כנמל ן ן‬ ‫‪2 2‬‬

‫‪.‬‬

‫ן ז ן‬

‫יהודים‪ ,‬וביני|‪-‬‬ ‫דין׳ ו ר‬

‫‪,‬‬

‫א‬

‫מאי^‬

‫‪ 18‬א יז ה ז י ה ו י נכון‪ ,‬כ י ב א ר ו ת ה י א ט צ ם ו ז לירושלים‪ ,‬ס ט ו ף ל ר א ש > » ^‬

‫ד‬

‫‪ 10‬ו ב נ ו ‪:‬סחחאאוו ת א ח ר ו ת ‪ :‬ד ו נ י י א י ז ‪ ,‬ד ו נ י ז י א י ז ‪ ,‬ד ו ר ז י א י ז ‪ ,‬והכוונה ל ד ר ו ‪ ,‬יי‬ ‫ז‬

‫‪ paganos 20‬ע ו ב ד י‬ ‫מדרום לצידון‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫אלילים‪.‬‬

‫‪ 22‬ח מ ש ט א ו ת ‪.‬‬

‫‪ Sarepta 21‬ה נ ק ר א ת‬

‫כיוס‬

‫צרםנד‪,‬‬

‫ן‬

‫ש‬ ‫ן‬

‫ן‬

‫י‬

‫י‬

‫*‬

‫מקרקשונה ור׳‬

‫אברהם ראש‬

‫ספינות‬

‫הקהל‪ .‬זיש ל ה ם שם‬

‫ליהודים בים‪ .‬ושם יהודים אומני זכוכית הטוב׳ ה נ ק ר א זכוכית‬ ‫צור החשוב ב כ ל הארצות‪ .‬ושם ימצא האסוכר‬

‫‪2 3‬‬

‫הטוב׳ כי שם‬

‫זורעין אותו‪ ,‬ו ב א י ן מ כ ל ה א ר צ ו ת ל ק נ ו ת ו ‪ .‬ו ע ו ל ה א ד ם ב ח ו מ ת‬ ‫צור החדשה ורואה צור הקדומה א ש ר כ ס ה אותה הים רחוקה‬ ‫מן ה ח ד ש ה ב ז ר י ק ת א ב ן ‪ .‬ו א ם י ר צ ה א ד ם ל ב ו א ב א נ י ב י ם ר ו א ה‬ ‫המגדלים והשוקים והחוצות והאךמונים ב ק ר ק ע הים‪ .‬והיא עיר‬ ‫צ‪1‬ד ה ח ד ש ה ע י ר ס ח ו ר ה ב א י ם א ל י ה מ כ ל מ ק ו ם ‪.‬‬ ‫‪2 4‬‬

‫ומשם יום א ח ד ל א ק ך י היא ע כ ו ‪ ,‬א ש ר היתה ב ג ב ו ל אשר‪.‬‬ ‫ת ח ל ת ארץ־ישראל‪ ,‬והיא י ו ש ב ת ע ל הים ה ג ד ו ל ‪ ' ,‬ו ש ם‬

‫והיא‬

‫הנמל הגדול ל כ ל התועים ״ ההולכים לירושלם בספינות׳ ויורד‬ ‫‪20‬‬

‫ו ש ם כ מ ו מ א ת י ם יהודים‪,‬‬

‫‪2 7‬‬

‫היא החפר ע ל ש פ ת הים‬

‫לפניה הנהר הנקרא נ ח ל קדומים‪,‬‬ ‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫ו ב ר א ש ם ד צ ד ו ק ו ר י פ ת ו ר ׳ יונה‪.‬‬ ‫ומשם שלשה פרסאות לכיפש‬

‫ו מ צ ד א ח ר ה ר ה כ ר מ ל עליה‪ ,‬ו ב ת ח ת י ת ה ה ר ש ם מ ק ב ר י י ש ר א ל‬ ‫ר ב י ם ‪ ,‬ו ש ם ב ה ר מ ע ר ת א ל י ה ו ע״ה‪ .‬ו ע ש ו ש ם ב נ י א ד ו ם‬ ‫ו ק ר א ו א ו ת ה &אן א ל י & ‪.‬‬ ‫שריפא‬ ‫ארבע‬

‫‪29‬‬

‫‪2 8‬‬

‫במה‬

‫ובראש ההר נ כ ר מקום המזבח ההדום‬

‫אליהו בימי א ח א ב ‪,‬‬

‫‪3 0‬‬

‫והוא מ ק ו ם ה מ ז ב ח ה ע ג ו ל כ מ ו‬

‫אמות הנשאר‪ ,‬ובתחתית ה ה ר יורד נ ח ל קישון'בצדו‪.‬‬

‫ו מ ש ם א ר ב ע פ ר ס א ו ת ל כ פ ר נ א ו ם ‪ ,‬והוא כ פ ר ת ח ו ם ו ה ו א מעון‪,‬‬ ‫מקום נ ב ל הכרמלי‪.‬‬

‫‪3 1‬‬

‫ומשם ש ש ה פ ר ס א ו ת לשיזיךיאה‬ ‫ושם כמו‬

‫מאתים‬

‫יהודים‬

‫‪3 2‬‬

‫ומאתים‬

‫השומרונים‪ ,‬הנקראים ש מ ך נ ת נ י ש ‪,‬‬

‫‪3 3‬‬

‫הוא ג ת א ש ר לפלשתים‪,‬‬ ‫כותיים‪ ,‬ו ה ם‬

‫היהודים‬

‫והיא ע י ר יפה וטובה ע ל‬

‫ה י ם מ ב נ י ן ק י ס ר ה מ ל ך ו ק ר א ש מ ה ק י ס ר י ה ‪ .‬ו מ ש ם ח צ י יום‬

‫‪A‬‬

‫כ י נ ו י של ג נ א י לעולי־הרגל ה נ ו צ ר י י ם‬

‫‪.‬‬

‫‪ 26‬נ ח ל ק ד ו מ י ם ה ו א כ י נ ו י לנחל ק י ש ו ז ש מ ק ו מ ו ל י ד ח י פ ה ‪Cayphas 27 .‬‬ ‫חיפה‪,‬‬

‫ו ה ז י ה ו י עם נ ת החפר א י נ ו נכון‪.‬‬

‫א ל י ה ו הקדוש‪.‬‬

‫‪ 30‬עיין מ ל כ י ם א׳ י ״ ח לי‪.‬‬

‫‪ 28‬הנוצרים‪.‬‬

‫‪San Eiias 29‬‬

‫‪ Capharnaum 31‬ו נ ס ד א ה י ו ם‬

‫‪ ,‬ת ל ־ כ נ י ס ה ״ ‪ ,‬ו א י ן ל ה ח ל י פ ו בכפר נחום שעל ש פ ת ים כ נ ר ת ;‬ ‫מעוז א י נ ו נכון‪.‬‬

‫‪Cacsarea 32‬‬

‫נ ת א י נ ו נכון‪.‬‬

‫‪Samartanos 33‬‬

‫ה ז י ה ו י עם‬

‫ק י ם ר י ז ‪ ,‬ב י ן ח י פ ה ל ע ת ל י ת ; ה ז י ה ו י עם‬

‫‪37‬‬

‫והיא‬

‫לקאק^יי•‬

‫לשבג׳וךג׳ו‪,‬‬ ‫‪3 6‬‬

‫לשב&ת‬

‫‪35‬‬

‫ואין‬

‫קעילה‬

‫יהודים‪.‬‬

‫בה‬

‫‪pv‬‬

‫ו מ ש ם חצי‬

‫ו ה י א ל ו ה ו ש ם י ה ו ד י א ח ד צ ב ע ‪ .‬ו מ ש ם יום אדוד•‬

‫ה י א שמרין‪ ,‬ו ש ם נ י כ ר א ר מ ו ן א ח א ב בן ע מ ד י ח ד‬

‫‪# 3‬‬

‫ו ה י א היתד‪ .‬ע י ר ב צ ו ר ה ב ה ר מ א ד ‪ ,‬ו ב ה מעיבות‪ ,‬ו ה י א א ר ץ נ ח ל י‬ ‫מ י ם ו ג נ ו ת ו פ ר ד ס י ם ו כ ר מ י ם וזיתים‪ ,‬ואין ש ם יהודים‪.‬‬ ‫‪3 7‬‬

‫ומשם שגי פ ר ס א ו ת לבפליש‬

‫ה י א ש כ ם ב ה ר אפרים‪ ,‬ו א ‪ ,‬ן‬

‫ש ם יהודים‪ ,‬ו ה י א י ו ש ב ת ב ע מ ק בין ה ר ג ד י ז י ם ו ה ר עיבל‪,‬‬

‫ו‬

‫כ‬

‫ד‬

‫כ מ ו א ל ף כ ו ת י י ם ‪ ,‬ש ו מ ר י ם ת ו ר ת ' מ ש ה ע ״ ה ל ב ד ה ‪ ,‬וקודאין‬

‫ל‬

‫ד‬

‫'‬

‫ש מ ך ת נ ו ש ‪ .‬ו י ש ל ה ן כ ה נ י ם מ ז ר ע ‪ ,‬ו ק ו ר א י ן ל ה ם ״אר‪1‬בים״‪ ,‬ו^‪!,‬‬ ‫מ ת ח ת נ י ם ע ם ה כ ו ת י י ם א ל א כ ה נ י ם ע ם כהנים‪ ,‬ש ל א י ת ע‬

‫ן‬ ‫ף‬ ‫כ‬

‫עמהם‪ ,‬א ב ל הם כהני תורתם‪ ,‬ועושים ז ב ח ומעלים עולה ב כ ב‬

‫י‬

‫מ‬

‫ש ל ה ם ב ה ר גדיזים כמו ש כ ת י ב ב ת ו ר ת ם ‪ :‬ו נ ת ת א ת ה ב ר כ ד‬ ‫כ‬

‫ה ר גריזים‪ ,‬ו ה ם א ו מ ר י ם‬ ‫ה‬

‫ע י‬

‫י‬

‫ב‬

‫ם‬

‫י‬

‫ם‬

‫פ‬

‫ו‬

‫ח‬

‫ב‬

‫י‬

‫מ‬

‫י‬

‫ם‬

‫י‬

‫ט‬

‫ב‬

‫י‬

‫י‬

‫ה‬

‫מ‬

‫ו‬

‫ב‬

‫א‬

‫ה‬

‫ע‬

‫י‬

‫מ‬

‫ת‬

‫ז‬

‫ד ‪ ,‬מ ק ו ם‬

‫ח‬

‫ב‬

‫ש‬

‫א‬

‫ב‬

‫ב‬

‫ר‬

‫‪3 8‬‬

‫ה‬

‫״ •‬

‫נ‬

‫ומע‪^%‬‬

‫י‬

‫ב‬

‫ה‬

‫מ‬

‫ש‬

‫ב‬

‫ט‬

‫ו‬

‫א‬

‫ת‬

‫י ש‬

‫ד‬

‫ג‬

‫אשד‪",‬‬

‫‪1 5‬‬

‫ש‬

‫*‬

‫י'זי‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫כ מ ו ש כ ת ו ב בתורתם‪ ...‬תקימו ע ל ה ר גריזים מן האבנים ש י ז ? ‪ -‬׳‬ ‫ש‬

‫כ‬

‫י ה ו ש ע ו ב נ י י ש ר א ל בירדן‪ ,‬ו ה ם א ו מ ר י ט‬ ‫ב‬

‫וביניהם ק ב ר יוםר‬ ‫‪3 9‬‬

‫וגו׳‬ ‫ה‬

‫״‬

‫א‬

‫ע י‬

‫"‬

‫י‬

‫י‬

‫ע‬

‫ב‬

‫ק‬

‫א‬

‫ב‬

‫נ‬

‫י‬

‫ע‬

‫י‬

‫י‬

‫ה‬

‫ה‬

‫ש‬

‫" ׳‬

‫נ‬

‫ם‬

‫א‬

‫ר‬

‫מ‬

‫עןי‬

‫מ‬

‫ק ב ר ו ב ש כ ם ‪ .‬ואין ל ה ן ש ל ש א ו ת י ו ת ה ״ א וחי״ת ו ע י ‪^ / /‬‬ ‫מ‬

‫ו‬

‫ו‬

‫י‬

‫מ‬

‫א‬

‫ב‬

‫ר‬

‫ע‬

‫ק‬

‫ב‬

‫ה‬

‫ם‬

‫ש‬

‫א‬

‫ש‬

‫א‬

‫י‬

‫ן‬

‫ו‬

‫י‬

‫ל‬

‫ל‬

‫ה‬

‫ה‬

‫ו‬

‫ו‬

‫ה‬

‫י‬

‫ד‬

‫׳‬ ‫ר‬

‫ע נ ו ו ז ‪,‬‬

‫ח‬

‫י‬

‫״‬

‫ת‬

‫ב‬

‫מ‬

‫ק‬

‫י‬

‫אל״ף‪ ,‬ו ב ז ה ה ד ב ר נ כ ר י ם ש א י נ ם מ ז‬

‫מ‬

‫י‬

‫ם‬

‫י ע‬

‫צ‬

‫א‬

‫ש‬

‫י‬

‫ח‬

‫?‬

‫ל‬

‫י‬

‫ר‬

‫ש‬

‫'‬

‫א‬

‫ו‬

‫י‬

‫ל‬

‫ה‬

‫ו ז א ו ת י ו ת‬

‫א‬

‫ל‬

‫כ‬

‫׳‬

‫י‬

‫ה‬

‫ו‬ ‫מ‬

‫ם‬

‫ח «‬ ‫ש‬

‫ימל'‬

‫י‬

‫י ד‬

‫י ז־עי‬

‫ש‬

‫ת ו ר ת מ ש ה חוץ מאלו הג׳ אותיות‪ .‬ושומרים עצמם מ ט מ א ת‬ ‫ו ע צ ם א ד ם ו ח ל ל ק ב ר ‪ .‬ו ה ב ג ד י ם ש ל ו ב ש י ם ב ע ו ד יום‬ ‫מעליהם‬

‫בשעה שילכו‬

‫לבית‬

‫כניסתם‪,‬‬

‫ורוחציז‬

‫ג ו פ‬

‫ד‬

‫'‬

‫מ‬ ‫י‬

‫מ‬

‫ס‬

‫ו‬

‫י‬

‫ד‬

‫ז‬

‫י‬ ‫ש‬

‫כנןי‬

‫ש‬

‫ו ל ו ב ש י ן ב ג ד י ם א ח ר י ם ‪ ,‬ו כ ך מ נ ה ג ם כ ל הימים‪ .‬ו ב ה ר ג ר י ז י ס ‪,‬‬

‫בו מעיבות וגנות ופרדסים‪ ,‬והר עיבל י ב ש באבנים ו ב ס ל ע ‪^ ,‬‬ ‫וביניהם ב ע מ ק העיד שכם‪ .‬ומשם א ר ב ע פ ר ס א ו ת ל ה ר ה ג ל ‪3‬‬ ‫‪4Cacos‬‬

‫ה י א ק א ק ו ן כ פ ר בשרוז ה צ פ ו נ י ‪ ,‬ו ב י מ י הנוסע מ ב צ ר צל ‪,‬‬

‫ה ז י ה ו י עם קעילה א י נ ו נכו!‪.‬‬

‫ככי‬

‫‪ San Jorgo 35‬ב י א ו ר נ ו הקדיש׳‬

‫כר על שם קברו ה נ מ צ א שם לפי ה מ ס ו ר ת ה נ ו צ ר י ח •‬ ‫סבסטיה‪.‬‬

‫‪ Naples 37‬ב י מ י‬

‫הצלבנים‪.‬‬

‫‪0Sabast30‬‬

‫ינקד^ן!‬ ‫י‬

‫‪ 38‬ב ר ו ד ה ו א ‪ ,‬כ ל ו מ ר ב י ת‬

‫כ‬

‫י‬

‫יס'‬ ‫ן ־ ׳‬

‫‪ 30‬ו א ת ע צ מ ו ת י ו פ ף א ש ר העלו ב נ י ישראל ט ט צ ד י ם ) י ה ו ש ע כ ״ ד ל ״ ‪-‬‬

‫‪38‬‬

‫*‬ ‫י‬

‫‪4 0‬‬

‫וקוראים ל ו א ד ו ם‬

‫‪,‬‬

‫מ^בט ל ב ו מ י ‪ /‬והיא א ר ץ י ב ש ה מ א ד ‪.‬‬

‫‪4 1‬‬

‫ומשם ח מ ש ה ] פ ר ס א ו ת ל‪ [...‬ל י ת ‪ ,‬ו ה י א כ פ ר ואין ב ה י ה ו ד י ם ו מ ש ם‬ ‫שתי פ ר ס א ו ת ל ע מ ק א י ל ו ן וקוראים לו אדום ״ ב ל ך ל ו נ א ״ ‪,‬‬ ‫ומשם‬

‫למה‪1‬ד‬

‫פרסה אחת‬

‫מךיא‬

‫לגרבה‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫היא‬

‫‪42‬‬

‫גבעון‬

‫הגדול ואין ב ה יהודים‪.‬‬ ‫ו מ ש ם ש ל ש פ ר ס א ו ת ל י ר ו ש ל ם‪ ,‬ה י א ע י ר ק ט ג ה ו ב צ ו ר ה‬ ‫ת ח ת ש ל ש ח ו מ ו ת ואבשים ב ה ה ר ב ה ‪ .‬ו ק ו ר א י ם ל ה ם ה י ש מ ע א ל י ם‬ ‫יעקוביין‬

‫‪41‬‬

‫וארמים‬

‫‪4 3‬‬

‫ויובים ו ג ו ר ג י י ם‬

‫‪46‬‬

‫ופרבקוש‬

‫‪4 7‬‬

‫ומכל לשובות‬

‫הגוים‪ ,‬ויש ש ם ב י ת ה צ ב י ע ו ת שקוביו א ו ת ו ה י ה ו ד י ם ב כ ל שבה מן‬ ‫המלך׳ ש ל א י ע ש ה שום א ד ם צ ב י ע ה ב י ר ו ש ל י ם כ י א ס ה י ה ו ד י ם‬ ‫לבדם‪ ,‬ו ה ם כ מ ו מ א ת י ם‬ ‫המדיבה‪.‬‬

‫‪49‬‬

‫‪4 8‬‬

‫י ה ו ד י ם דרים ת ח ת מגדל דוד בפאת‬

‫ו ב ח ו מ ה ש ב מ ג ד ל ד ו ד הבבין ה ר א ש ו ן ש ל יסוד‪ ,‬כ מ ו ע ש ר‬

‫אמות‪ ,‬מבבין ה ק ד מ ו ב י ם שבבו אבותיבו‪ ,‬ו ה ש א ר מבבין ה י ש מ ע א ל י ם ‪.‬‬ ‫ואין ב כ ל ה ע י ר מ ק ו ם ח ז ק י ו ת ר מ מ ג ד ל ד ו ה ו ש ם שבי ב ת י ם‬ ‫אחד לאשפיטאל‪,‬‬

‫‪5 0‬‬

‫ויוצאים ממבו א ר ב ע מ א ו ת פ ר ש י ם ‪ ,‬ו ש ם‬

‫יבוחו כ ל ה ח ו ל י ם ה ב א י ם ש ם ובותבין ל ה ם כ ל ם פ ו ק ם ב ח י י ה ם‬ ‫ובמותם‪.‬‬

‫ו ה ב י ת השבי ק ו ד א י ן א ו ת ו ״טיבפולי‬

‫שלמ‪1‬ן‬

‫״‬

‫הוא‬

‫ה א ר מ ו ן ש ע ש ה ש ל מ ה מ ל ך י ש ר א ל ע״ה‪ ,‬ו ש ם חובים ה פ ר ש י ם ‪,‬‬ ‫ויוצאים מ ה ם ש ל ש מ א ו ת פ ר ש י ם ב כ ל יום ל מ ל ח מ ה חוץ מן‬ ‫ה פ ר ש י ם ה ב א י ם מ א ר ץ ם ך ב ק ו ש ו מ א ר ץ א ד ו ם ובודרין ע ל ע צ מ ן‬ ‫ש י ע ב ד ו י מ י ם א ו שבים ע ד מ ל א ת בדרם‪ .‬ו ש ם ה ב מ ה ה ג ד ו ל ה‬ ‫‪ 41‬א ו ל י הכוונה להר מעל ‪5‬כםר אל־לבאן ש ה י ה י ד ו ע‬

‫‪ 40‬ה נ ו צ ר י ם ‪.‬‬

‫‪Lubanum.42‬ה י י נ ו ״עמק ה י ר ח " ‪ .‬ב י מ י ה כ י נ י ם ז י ה ו‬

‫כ י ס י ה צ ל ב נ י ם בשם‬

‫את א י ל ו ז עם ח ר ב ת אל־עליה‪ ,‬צ פ ו נ י ת ־ ם ז ר ח י ת ל ב י ת אל‪.‬‬ ‫לנדנד‬ ‫?הלז‪.‬‬

‫‪ 43‬מ ה י ט ר י ה‬

‫) ה נ ד ו ל ה ( ‪ ,‬כ י ו ם אל־בירה ל י ד ראטאללה‪ ,‬ו נ ז כ ר ת ע׳׳י‬ ‫‪ 44‬כ ת נ ו צ ר י ת ס ו ר י ת ‪.‬‬

‫נ ו ר נ ׳ י ם מקוקז‪.‬‬

‫‪ 47‬א י ר ו פ י י ם ‪.‬‬

‫י־‪ 4‬הכוונה לארטניים‪.‬‬ ‫‪ 48‬ובכתב־יד א ח ר ‪:‬‬

‫ה נ ו ס ע גם‬

‫‪ 40‬ג י א ו ר ג י ם או‬

‫ד ‪ /‬היינו‬

‫ארבעה‪.‬‬

‫ונראה ש ה ו א הנכון‪ ,‬ש א י ל ו ה י ו אז ב י ר ו ש ל י ם ט א ת י ם י ה ו ד י ם ה י ה ה נ ו ס ע‬ ‫מזכיר‬

‫את ראשיהם‪ ,‬כפי‬

‫ש ה ו א נ ו ה ג ב ק ה ל ו ת ח ש ו ב ו ת אחרות‪,‬‬

‫וכנראה‬

‫נתחלף לו ל מ ע ת י ק ד׳ בר׳ ואחר־כר ב א מ ע ת י ק א ח ד וכתב ב פ י ר ו ש ‪ :‬מ א ת י ם ‪.‬‬ ‫‪ 49‬בקצה העיר‪.‬‬

‫‪50‬‬

‫‪Hospital‬‬

‫ט ו ש ב א ב י ר י סט‪ .‬ג׳והז ) י ו ח נ ן הקדוש(‪.‬‬

‫‪ Tempium Saiomonis 51‬ט ק ד ש שלטה‪ ,‬ט ו ש ב ה א ב י ר י ם ה מ כ ו נ י ם ט ט פ ל ר י ם‬ ‫)שוטרי ה ט ק ד ש ( ‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫שקורץ אותה ״שפולקרי״‪ ".‬ושם נ ק ב ר אותו האיש ש ה ו ל כ י ס‬ ‫כ ל התועים ״ אליו‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫ויש ב י ד ו ש ל ם א ד ב ע ה ש ע ד י ם ‪ :‬ש ע ד א ב ד ם ‪ " ,‬ו ש ע ד ד ו ד *‬ ‫ציון‬

‫ושער‬ ‫המקדש‪,‬‬ ‫מקום‬

‫‪5 8‬‬

‫ושער ג׳ושפט‪,‬‬

‫‪57‬‬

‫הוא ש ע ד יהושפט לפני‬

‫ש ה י ה ב י מ י ק ד ם ‪ .‬ו ש ם טינפ‪1‬לי ת מ י ג י ‪,‬‬

‫‪5 8‬‬

‫כ י‬

‫והוא‬

‫ת‬

‫חדןן‬

‫‪5‬‬

‫ה מ ק ד ש ו ב נ ה ע ל י ו ע ו מ ד בן י א ל כ ט א ב י כ פ ה ג ד ו ל ן ‪-‬‬

‫ו י פ ה ע ד מ א ד ואין מ כ נ י ס י ן ש ם ה ג ו י ם ש ו ם צ ל ם ו ל א‬ ‫שבאים שם‬

‫תמונה אלא‬

‫ולפני אותו מקום‬

‫להתפלל‪.‬‬

‫מ ע ר ב י ‪ ,‬ו ה ו א א ח ד מן ה כ ת ל י ם ש ה י ו ב ק ד ש ה ק ד ש י ם ‪,‬‬

‫‪60‬‬

‫וקורא‬ ‫ל‬

‫ס‬

‫אותו ״שער הרחמים״‪ ,‬ולשם באים כ ל היהודים ל ה ת פ ל ל‬

‫הכותל בעזרה‪ .‬ושם בירושלם בבית א ש ר היה לשלמה ״ א‬

‫ד‬

‫סוסים‪ ,‬א ש ד ב נ ה בנין חזק מ א ד מ א ב נ י ם גדולות‪ ,‬ל‬

‫‪.‬‬

‫א‬

‫כ‬

‫י‬

‫י‬

‫מ‬

‫‪1‬‬

‫כ ב נ י ן ה ה ו א ב כ ל הארץ‪ .‬ו ש ם נ ר א ה ע ד היום ה ב ר כ ה ״‬

‫^ ״‬

‫ה כ ה נ י ם ש ו ח ט י ם א ת ז ב ח י ה ם ‪ ,‬ו ה ב א י ם ש ם מ י ה ו ד ה כותבי‪,‬‬

‫* מ י ד‬

‫מ ד ב ר ה ע מ י ם ‪ .‬ו ש ם מ צ ב ת י ד א ב ש ל ו ם ו ק ב ר עוזיהו ה מ ל ך י״‬

‫יי**‬

‫ע ל הכותל‪ .‬ויוצא א ד ם מ ש ע ר יהושפט א ל ע מ ק יהושפע‬ ‫ף‬

‫מ ע י י ן גדול‪ ,‬מ י ה ש י ל ו ח ב נ ח ל ק ד ר ו ן ‪ ,‬ו ע ל המעיין מ י ן‬ ‫‪6 4‬‬

‫א ב ו ת י ב ו‬

‫ו‬

‫ל‬

‫א‬

‫י‬

‫צ‬

‫מ‬

‫א‬

‫ש‬

‫ם‬

‫א‬

‫א‬

‫ל‬

‫י‬

‫מ‬

‫מ‬

‫ע‬

‫ם‬

‫ב‬

‫י‬

‫ו‬

‫ר‬

‫ם‬

‫י‬

‫ט‬

‫ם‬

‫‪1 7‬‬

‫י א נ ש י‬

‫יייעזל‬ ‫•‬ ‫׳‬ ‫מימי‬ ‫בבתיהם‪.‬‬ ‫רובם שותים מ מ י המטר‪ ,‬שיש להם גבים‬ ‫יעילי‪,‬‬ ‫י מ י‬ ‫׳‬ ‫מעמק יהושפט ל י‬ ‫א ל א ה ע מ ק ב ל ב ד ‪ .‬ו מ ה ר ה ז י ת י ם ר ו א י ם י ם ס ת ם — ומים ‪0‬‬ ‫‪6 5‬‬

‫א‬

‫ה ז י ת י ם‬

‫ה‬

‫כ‬

‫י‬

‫י‬

‫א‬

‫ן‬

‫י ר ו ש ? ‪ 1‬ם‬

‫ה‬

‫י‬

‫ד‬

‫ה‬

‫ש‬

‫ז‬

‫ש‬

‫ד‬

‫לנציב‬

‫מ‬

‫ל‬

‫ח‬

‫ש ד‬

‫׳י‬

‫ת ה‬

‫א‬

‫ש‬

‫ת‬

‫ל‬

‫ו ט‬

‫ש‬

‫ת‬

‫י‬

‫פ‬

‫א‬

‫ו‬

‫ת‬

‫׳‬

‫ו‬

‫ה‬

‫צ‬

‫א‬

‫ו‬

‫ש‬

‫לו‬

‫ח‬

‫ע‬ ‫מ‬

‫ממנה ואחר כ ך חוזרת וצומחת כבראשונה — וכל ארץ ן ‪- -‬‬ ‫ו נ ח ל ה ש ט י ם ע ד ה ר נ ב ו ‪ .‬ו ל פ נ י י ר ו ש ל ם ה ר ציון‪ ,‬ואין ב נ י ן‬ ‫‪52‬‬

‫‪sepuicro‬‬

‫)קבר(‪.‬‬

‫‪ 53‬כ י נ ו י של‬

‫גנאי‬

‫לעולי־הרגל‬

‫הנוצר״‬

‫‪ 54‬נ ר א ה ש צ ר י ד לגרוס‪ :‬שער א פ ר י ם ‪ ,‬וכד קראו אז לשער שכם•‬ ‫קראו א ז לשער יפו‪.‬‬ ‫האריות‪.‬‬

‫‪ 50‬הנקרא כר גם ב י מ י נ ו ‪.‬‬

‫‪ ) Tempium Domini 58‬מ ק ד ש ה ׳ ( ‪.‬‬

‫‪56‬‬

‫‪ 57‬כ ד קראו א ז‬

‫‪.691—658‬‬

‫נים‬ ‫האריות‪.‬‬

‫‪ 61‬ה י י נ ו מ ס ג ד‬

‫י‬

‫ת‬

‫‪3‬‬

‫אל־אק^‬

‫‪Tompiumsaiomonis.62‬‬

‫ברכת א ס ר א י ז ‪ ,‬על י ד‬

‫‪ 63‬ב א מ ת קברי ה כ ה נ י ם ל ב י ת ח ז י ר ‪.‬‬

‫‪ 64‬הכוונה‪ ,‬כנראה‪ ,‬ל ח י ד ‪-‬‬

‫כ נ ס י ת השלוח‪ ,‬ו ה י א מ ה מ א ה ה ח מ י ש י ת ל ס פ י ר ת ה נ ו צ ר י ם ‪ 65 .‬ב ו ר ו ת ‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫}‪*jtf‬‬

‫‪ 50‬ע ט ר ר אל־כ׳טאב‬

‫‪gf .(34—G049‬ובאטת נ ב נ ה ב נ י ן כ פ ת הסלע ע ״ י הכ׳לייי ע ב ד א ל ט ל ף‬ ‫‪ 60‬ו ב א ט ת ח ו ט ת ח צ ר הריהבית‪.‬‬

‫‪1 5‬‬

‫‪'°‬‬

‫‪,‬‬

‫י‬

‫ציון כי א ם ב מ ה א ח ת ל ע ר ל י ם ‪,‬‬

‫‪66‬‬

‫ו ל פ נ י י ד ו ש ל ם כ מ ו ג׳ מ י ל י ן‬

‫בית ק ב ר י י ש ר א ל שהיו ק ו ב ר י ם מ ת י ה ם ב מ ע ר ו ת ב י מ י ם ה ה ם ‪.‬‬ ‫ועל כ ל ק ב ר ו ק ב ר יש בו ת א ר י ה א ב ל ב נ י א ד ו ם‬ ‫הקברים‬

‫‪6 7‬‬

‫ה ו ר ס י ם מן‬

‫ו ב ו נ י ם מ ה ם ב ת י ה ם מן ה א ב נ י ם ‪ .‬ו ה ם מ ג י ע ו ת ל ג ב ו ל‬

‫בנימן ב צ ל צ ח ‪.‬‬ ‫וסביב‬ ‫י‬

‫י ר ו ש ל ם ה ר י ם גדולים‪ ,‬ו ב ה ר ציון ק ב ר י ב י ת ד ו ד‬

‫ו ק ב ר י ה מ ל כ י ם א ש ד ק מ ו אחריו‪ .‬ואין ה מ ק ו ם ידוע‪ ,‬א ל א מהיום'‬ ‫ט״ו ש נ ה נ פ ל כ ו ת ל א ח ד מן ה ב מ ה‬ ‫הפטריארקא‬

‫‪6 8‬‬

‫אשר‬

‫ב ה ר ציון‪ ,‬ו א מ ר‬

‫לממונה שלו‪ :‬קח את האבנים מחומות הקדמינים‬

‫ו ב נ ה מ מ נ ו ה ב מ ה ‪ ,‬והוא ע ש ה כן ו ש כ ר פ ו ע ל י ם ב ש כ ר ידוע‪,‬‬ ‫וכן היו ע ש ר י ם א נ ש י ם ‪ ,‬והיו מוציאין א ת ה א ב נ י ם מ י ס ו ד ח ו מ ת‬ ‫ציון‪ .‬ובין ה א נ ש י ם ה ה ם היו ש נ י א נ ש י ם א ה ו ב י ם ב ע ל י ב ר י ת ‪,‬‬ ‫ויום א ח ד ע ש ה ה א ח ד מ ש ת ה ל ח ב ר ו ו א ח ר א כ י ל ת ם ב א ו א ל‬ ‫ה מ ל א כ ה ‪ ,‬ו א מ ר ל ה ם ה מ מ ו נ ה ע ל י ה ם ‪ :‬מ ד ו ע א ח ר ת ם היום ל ב ו א ן‬ ‫ע נ ו ו א מ ר ו ‪ :‬מ ה יש לך‪ ,‬ב ש ע ה ש י ל כ ו ח ב ר י נ ו ל ס ע ו ד ‪ ,‬א נ ח נ ו‬ ‫נ ע ש ה מ ל א כ ת נ ו ‪ .‬ה ג י ע זמן ה ס ע ו ד ה ו ה ל כ ו ח ב ר י ה ם ל ס ע ו ד ו ה ם‬ ‫היו מוציאין א ת ה א ב נ י ם ו ה ק י מ ו א ב ן ו מ צ א ו ש ם פ י מ ע ר ה ‪ .‬א מ ד‬ ‫אחד‬

‫ל ח ב ר ו ‪ :‬נ כ י ם ו נ ר א ה ‪ ,‬א ם יש ש ם ממון‪ .‬ו ה ל כ ו ב מ ב ו א‬

‫המערה עד שהגיעו אצל ארמון א ח ד גדול בנוי ע ל עמודי שיש‬ ‫מצופה בכסף ובזהב‪ ,‬ולפניו שלחן זהב ושרביט ועטרת‪ ,‬והוא‬ ‫ק ב ר ד ו ד ה מ ל ך ‪ ,‬ו ל ש מ א ל ו ק ב ר ש ל מ ה ה מ ל ך כ מ ו כן‪ ,‬ו כ ל ק ב ר י‬ ‫כ ל ה מ ל כ י ם ה ק ב ו ר י ם שם מ מ ל כ י יהודה‪ .‬ו ש ם א ר ג ז ו ת ס ג ו ר ו ת‬ ‫שאין‬

‫אדם יודע מה שבהם‪ .‬ורצו אלו שגי האנשים‬

‫ליכנם‬

‫בארמון‪ ,‬והנה דוח ס ע ר ה יוצא מפי ה מ ע ר ה והכה א ו ת ם ונפלו‬ ‫לארץ כמתים ושכבו עד הערב‪ .‬והנה דוח אחד בא צועק בקול‬ ‫ר ם והוא כ ק ו ל א ד ם ‪ :‬ק ו מ ו צ א ו מן ה מ ק ו ם הזה‪ .‬ו י צ א ו מ ש ם‬ ‫מבוהלים‬ ‫האלה‪.‬‬

‫ודחופים והלכו אל הפטריארקא והגידו לו הדברים‬ ‫ושלח‬

‫הפטדיארקא‬

‫הפרוש אל‪-‬קוסטנטיני‪,‬‬ ‫הדברים‬

‫‪69‬‬

‫להביא‬

‫לפניו ר׳‬

‫אברהם החסיד‬

‫שהיה מאבלי ירושלם‪ ,‬וספד לו אלה‬

‫כ ו ל ם ע ל פ י ש נ י ה א נ ש י ם ש ב א ו משם‪ .‬ו ע נ ה ל ו ר‬

‫‪,‬‬

‫‪ 66‬הכוונה ל כ נ ס י ת ‪ coenacuium‬במקום ש מ ר א י ם ה מ ו ס ל מ י ם א ת קבר‬ ‫דוד‪.‬‬

‫‪ 67‬הנוצרים‪.‬‬

‫‪ 6S‬פ ט ר י א ר ך ‪.‬‬

‫‪ 69‬א י ש קושטא‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫א ב ד ה ם ו א מ ד ל ו ‪ :‬זה ק ב ד י ב י ת ד ו ד ל מ ל כ י י ה ו ד ה הם‪ ,‬ו ל מ ח ר ת‬ ‫נ כ נ ס א נ י ו א ת ה ו א ל ו ה א נ ש י ם ו נ ר א ה מ ה י ש שם‪ .‬ו ל מ ח ד ש ל ח ן‬ ‫בשביל‬

‫על‬

‫שני האנשים ומצאו אותם כ ל א ח ד ואחד מושכב‬

‫מ ט ת ו ו פ ח ד ו ו א מ ר ו ‪ :‬ל א נ כ נ ם א נ ח נ ו ש ם ‪ ,‬כ י אין חפץ‬

‫האל‬

‫אותו‬

‫מ ק ו‬

‫א ו ת ו ל א ד ם ‪ .‬וצוד‪,‬‬

‫להראות‬ ‫ולהעלימו‬

‫הפטריארקא‬

‫מ ב נ י א ד ם ע ד ה י ו ם הזה‪ .‬ו ר‬

‫לסתום‬ ‫‪,‬‬

‫א ב ר ה ם זה ס פ ד‬

‫ם‬

‫ל‪,‬‬

‫הדברים האלו‪.‬‬ ‫ומשם שתי פרסאות‬ ‫‪70‬‬

‫בטליאם‪.‬‬ ‫ה ד ר‬

‫ל ח ם י ה ו ד ה הנקרא ל א ז ״ ר‬

‫לבית‬

‫וקרוב לבית לחם כחצי מיל קבורת רחל ע ל‬ ‫י‬

‫ה‬

‫מ‬

‫צ‬

‫ה‬

‫ב‬

‫מ‬

‫ע ש י י ד‬

‫ח‬

‫א‬

‫ת‬

‫ש‬

‫ע‬

‫ה‬

‫ד‬

‫ב‬

‫א‬

‫י‬

‫ג‬

‫ל‬

‫ם‬

‫מ‬

‫י‬

‫נ‬

‫ב נ י‬

‫ו‬

‫‪0‬‬

‫א‬

‫י ע‬

‫קב״*׳*‬ ‫'‬ ‫י•‬ ‫ועליה כ פ ה ‪ .‬ב נ ו י ה על א ר ב ע ה עמודים‪ .‬וכל היהודים ה ע ו כ ן ‪, -‬‬ ‫ח ו ת מ י ם שמם על א ב נ י המצבה‪ .‬ו ב ב י ת לחם שנים‬ ‫צ ב ע י ם ‪ .‬ו ה י א א ר ץ נ ח ל י מים‪ ,‬ו ב ה ב א ר ו ת ו מ ע י נ ו ת ‪.‬‬ ‫‪,‬‬

‫שש פ ר ס א ו ת ל ש א ב ד ם דברון‪,‬‬

‫ומשם‬

‫‪-‬‬

‫מדינתי׳‬

‫חברון היתה בהר׳‬

‫המכפלה‬ ‫אבדם‪,‬‬ ‫ה‬

‫ג‬

‫י‬

‫ו‬

‫ם‬

‫שם‬

‫ה‬

‫א‬

‫שם‬

‫העיר‬

‫היום‪.‬‬

‫ושם‬

‫והיא‬

‫היתה‬

‫כנסת‬

‫היהודים‬

‫ה‬

‫י ם‬

‫ש‬

‫יעקב‬

‫ו‬

‫ו‬ ‫י‬

‫ד‬

‫ם‬

‫ש‬

‫ש‬

‫קבי‬

‫ולאה׳ ואומרים‬

‫ע‬

‫ש‬

‫'‬

‫ד‬

‫•‬

‫ח‬

‫‪.‬ר‬

‫י ב ה‬

‫הבמה‬

‫ם‬

‫? ‪ 1‬ת ו ע י ם ‪7 1‬‬

‫א‬

‫‪72‬‬

‫בימי‬ ‫ב‬

‫ר‬

‫ה‬

‫ש‬

‫ה‬

‫ם‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫***ז‬

‫שקורין‬

‫ישמעאלים‪.‬‬ ‫ו ש ר ה‬

‫ק‬

‫יחי‬ ‫י י" " *‬ ‫‪3‬‬

‫• ובעמק כ^ז‬

‫הגדולה‬

‫ם‬

‫י‬

‫היא חברול‬

‫ה י ו ם‬

‫ב‬

‫ר‬

‫י‬

‫י צ ח‬

‫׳‬ ‫ה‬

‫א‬

‫ב‬

‫ו‬

‫ו ד‬

‫ק‬ ‫ת‬

‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬

‫ינימ^ ״‬ ‫י‬

‫ממון‪ .‬א ב ל א ם י ב ו א יהודי ש ם ש י ת ן ש כ ר ל ש ו ע ר‬

‫מערה‬

‫ש‬

‫ד‬

‫ופתח לו פ ת ח ברזל שהוא עשוי מבנין אבותינו‬

‫אדם ל מ ט ה במדרגות ונר דלוק בידו וירד למטה במערה ^ ‪" T L‬‬ ‫^‬

‫מ‬

‫ו ל א‬

‫‪0‬‬

‫ואין ש ם כ ל ו ם ‪ ,‬וכן ה ש נ י ה ‪ ,‬ע ד ש י ב ו א א ל ה ש ל י ש י ת ו ה נ ה‬ ‫ששה‬

‫קברים‪ ,‬ק ב ר א ב ר ה ם ויצחק ויעקב ושרה ורבקה‬

‫זה כ נ ג ד זה ו ע ל ק ב ר י ה ם ח ת ו מ י ם א ו ת י ו ת ח ק ו ק ו ת ב א ב נ י ם ‪.‬‬ ‫ק ב ר א ב ר ה ם ח ק ו ק ״זה ק ב ר א ב ר ה ם ״ ‪ ,‬ו ש ל י צ ח ק ״זה ק ב ר י ן ר‬

‫ת‬ ‫ק‬

‫בן א ב ר ה ם אבינר׳‪ ,‬ו ש ל י ע ק ב ״זה ק ב ר י ע ק ב ב ן י צ ח ק‬

‫א ב ר ה ם אבינו״‪ ,‬ו ע ל ה א ח ר י ם ״זה ק ב ר ש ד ה ״ ו״זה ק ב ר ר ב ל ן ן ‪! -‬‬ ‫ו״זה ק ב ר לאה״‪ .‬ו ב מ ע ר ה מ ד ל י ק י ן ש ם ע ש ש י ת א ח ת ב כ ל‬ ‫‪70‬‬ ‫בז‬

‫יומו‬

‫׳צל הברון‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫‪Bethlehem.71‬ב נ י מ י ;‬ ‫במות‬

‫א מ ו רחל‪.‬‬

‫‪ 73‬העיר‪.‬‬

‫‪72‬‬

‫לא‬

‫הובא‬

‫היה‬

‫ת‪.,‬‬

‫‪ San Abram d'Hebron‬אברהם‬

‫ה«‪-‬‬

‫‪ 74‬לעולי־הרנל הנוצרים‪.‬‬

‫ב מ נ י ז ‪ ,‬כי‬

‫‪,‬י‬ ‫יש‬

‫ויום ו ב כ ל ל י ל ה ו ל י ל ה ע ל ה ק ב ר י ם ‪ .‬ו ש ם ח ב י ו ת ה ר ב ה מ ל א ו ת‬ ‫עצמות מישראל‪ ,‬שהיו מביאים שם מתיהם בימי ישראל‪ ,‬כ ל‬ ‫א ח ד ו א ח ד ע צ מ ו ת א ב ו ת י ו ‪ ,‬ו מ נ י ח י ן א ו ת ם ש ם ע ד היום הזה‪.‬‬ ‫וחוצה ב ק צ ה ש ד ה ה מ כ פ ל ה ב י ת ו ש ל א ב ר ה ם ומעיין ל פ נ י ה ב י ת ‪.‬‬ ‫ואין מניחין שם ל ע ש ו ת ב י ת מ פ נ י כ ב ו ד א ב ר ה ם א ב י נ ו ‪.‬‬ ‫‪75‬‬

‫ומשם ח מ ש פ ר ס א ו ת ל ב י ת ג ב ד י ן ‪ ,‬היא מ ר ש ה‬

‫‪7 6‬‬

‫ואין שם‬

‫א ל א ש ל ש ה יהודים‪ .‬ו מ ש ם ה׳ פ ר ס א ו ת ל ט ו ד ו ן ד ל ^ ג ב ל י ד ש ‪,‬‬

‫‪7 7‬‬

‫ואין ש ם יהודים‪ .‬ו מ ש ם ש ל ש פ ר ס א ו ת לשי ש מ ו א ל ך שיי ל ה ‪,‬‬ ‫היא‬

‫‪78‬‬

‫ש י ל ה הקרובה לידושלם שתי פרסאות‪ ,‬וכשלקחו בני‬ ‫‪7 8‬‬

‫אדום א ת ר מ ל ה ‪ ,‬ה י א ה ר מ ה ‪ ,‬מ י ד ב נ י ה י ש מ ע א ל י ם ‪ ,‬מ צ א ו א ת‬ ‫ק ב ר ו ש ל ש מ ו א ל ה ר מ ת י א צ ל כ נ ס ת ה י ה ו ד י ם ו ה ו צ י א ו ה ו בבי‬ ‫והוליכוהו לשילה ובנו עליו ב מ ה גדולה וקראו אותו‬

‫אדום‬ ‫‪,‬‬

‫ש ש מ ו א ל ד ש י ל ה ע ד היום הזה‪.‬‬ ‫ומשם שלש פרסאות למהומךיאה ל פ ט י ט ה ‪,‬‬ ‫שאול‪,‬‬

‫ואין ש ם‬

‫יהודים‪ ,‬ו ה י א‬

‫פרסאות לבית נאובי‪,‬‬

‫‪81‬‬

‫‪8 0‬‬

‫גבעת‬

‫היא‬

‫ג ב ע ת בנימין‪ .‬ו מ ש ם ש ל ש‬

‫היא נ ו ב עיר הכהנים‪ ,‬ובאמצע ה ד ר ך‬

‫שני ה ס ל ע י ם ש ל יהונתן‪ ,‬ש ם ה א ח ד בוצץ ו ש ם ה א ח ד ס נ ה ‪,‬‬ ‫ושם שני יהודים צבעים‪ .‬ומשם ל ר מ ש‬

‫‪8 3‬‬

‫‪8 2‬‬

‫ש ל ש פרסאות‪ ,‬והיא‬

‫רמה‪ ,‬ושם מבנין החומות מימי אבותינו‪ .‬כי כ ך מצאו כ ת ו ב על‬ ‫האבנים‪ ,‬ושם כ מ ו ש ל ש‬ ‫גדולה מ א ד ו ש ם ב י ת‬ ‫מילין‪.‬‬

‫‪8 4‬‬

‫עיר‬

‫לישראל־ מ ה ל ך‬

‫שני‬

‫מ א ו ת יהודים‪,‬‬ ‫גדול‬

‫הקברות‬

‫היתד‪,‬‬

‫והיא‬

‫‪85‬‬

‫ומשם ח מ ש פרסאות לג׳פו‪,‬‬

‫‪86‬‬

‫ה י א יפו‪ ,‬א ש ר ע ל הים‪ ,‬ו ש ם‬

‫יהודי א ח ד צ ב ע ‪ .‬ו מ ש ם ח מ ש פ ר ס א ו ת ל א י ב ל י ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ 75‬נקרא ב י מ י‬

‫הצלבנים‬

‫‪Gibeiin‬‬

‫‪8 7‬‬

‫היא י ב נ ה ‪,‬‬

‫•‬ ‫ואו‪5‬י ה י ה‬

‫‪Beth‬‬

‫כתוב‬

‫גם‬

‫‪Toron de 77‬‬ ‫‪ 76‬מקום מ ו ל ד ת ו של מ י כ ה ה נ ב י א ‪.‬‬ ‫ב מ ק ו ר ‪ :‬נבליז‪.‬‬ ‫‪ ) San Samuel di Siloh 78‬ש מ ו א ל‬ ‫‪ , C a b a l l e r o s‬כ י ו ם ‪ :‬א־לטרוז‪.‬‬ ‫‪ 70‬ה צ ל ב נ י ם‬ ‫הקדוש של ש י ל ה ( ‪ ,‬והכוונה ל ״ נ ב י ס ם ו י ל ׳ ה ס ט ו כ ה לירושלים‪.‬‬ ‫‪,‬‬

‫סברו ב ט ע ו ת שרמלה‪ ,‬ש נ ו ס ד ה קרוב ל ש נ ת ‪ 700‬ע ״ י הערבים‪ ,‬ה י א ר מ ת י ם ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫נובה‪,‬‬

‫‪87‬‬

‫כ י ו ם הכפר‬

‫ו ה ז י ה ו י עם נ ו ב א י נ ו נכוז‪.‬‬ ‫בתקופת‬

‫אל־קביבה‪.‬‬

‫‪ 81‬כ י ו ם ה כ פ ר ב י ת‬

‫‪ 82‬ה נ ז כ ר י ם ב ש מ ו א ל א׳‪ ,‬י ״ ד די‪.‬‬ ‫השלטוז‬

‫‪ 83Rames‬ה י א‬

‫רמלה‪.‬‬

‫‪.Ybeiin‬‬

‫ט ה ל ד כר טהעיר‪e so!Ja. .83‬‬

‫הערבי‬ ‫‪h‬‬

‫»‬

‫ש ק ד ט ה לכיבוש‪84‬‬ ‫‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫מ ק ו ם ה מ ד ר ש ‪ ,‬ואין ב ה יהודים‪ .‬ע ד ה נ ה ג ב ו ל מ צ ר י ם • •‬

‫‪,‬‬

‫!‬

‫יהגעז‬ ‫מ‬

‫‪8 9‬‬

‫ח מ ש פ ר ס א ו ת לפלמיד‪- ,‬היא א ש ד ו ד א ש ר לפלשתים‪ ,‬ה י ז ו ‪\ « -‬‬ ‫ואין ב ה יהודים‪.‬‬

‫‪7 1‬‬

‫;‬ ‫י‬

‫ומשם ש ת י פ ר ס א ו ת ל א ש ק א נ ה " היא א ש ק ל ו ן ה ח ז ״ ז ן‬ ‫ש ב נ ה ע ז ר א ה כ ה ן ע ל ש פ ת הים‪ ",‬ו ה י ו קורין א ו ת ה ב ת ח ל ה‬ ‫ברק‪,‬‬

‫‪9 1‬‬

‫והיא רחוקה מאשקלון הקדומה החרבה ארבע‬

‫‪j‬‬

‫ז ד‬

‫״ י‬

‫כ‬

‫ב‬

‫ם ר ‪^ 0‬‬

‫‪•1‬‬

‫י‬

‫ד‬

‫י‬

‫‪1‬‬

‫ו ה י א ג ד ו ל ה ויפה‪ ,‬ו ב א י ם א ל י ה ב ס ח ו ר ה מ כ ל ה מ ק ו מ ו ת ‪ ,‬כ י ן ‪ ' ^ -‬ן‬ ‫ב ק צ ה גבול מצרים‪ .‬ו ב ה כ מ ו מאתים יהודים ד ב ג י ' ‪] ? 3‬‬

‫יושבת‬

‫ש‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫ו ב ר א ש ם ר׳ צ מ ח ו ר אהרן ו ר שלמה‪ .‬ושם כ מ ו ארבעים ק י ־ א י‬ ‫‪9 3‬‬

‫ושם כותים‬ ‫״ביר‬

‫כ מ ו ש ל ש מאות‪ .‬ושם בתוך העיר בור ש ק ו ר י ן‬

‫ז‬

‫\ '‬ ‫י‬

‫א ב ר ה ם ״ א ש ר ח פ ר בימי פלשתים‪.‬‬

‫ו מ ש ם ' מ ה ל ך יום ל ש נ ג ׳ ‪ 1‬ר ש‬ ‫‪9 5‬‬

‫וחצי ל ז ר י ן‬

‫‪9 4‬‬

‫!‬

‫‪,‬‬

‫היא ל ו ד ‪ .‬ומשם מ ה ל ך‬

‫ן‬ ‫‪:‬‬

‫ה י א י ז ר ע א ל ‪ .‬ו ש ם מ ע י ו א ח ד גדול‪ ,‬ו ב ה י ו ‪ -‬ף ^‬

‫א ת ד צבע‪ .‬ומשם ש ל ש פרסאות לשפ‪1‬ךיה‬

‫‪9 6‬‬

‫והיא‬

‫|‬

‫י‬

‫ציפןיף‬

‫\‬

‫ו ש ם ק ב ר ו ש ל ר ב נ ו ה ק ד ו ש ו ר ב ן ג מ ל י א ל ודי חייא ש ע ל ה מ נ ‪£ 3 :‬‬

‫|‬

‫ויוגד‪ .‬ב ן א מ ת י ‪ ,‬ו ה ם ק ב ו ר י ם ב ה ר ‪ .‬ו ש ם י ש ק ב ר י י ש ר א ל ה ר ־ ך \‬

‫‪I‬‬

‫• ‪*/‬‬

‫‪1‬‬

‫* ‪*?57‬‬

‫‪j‬‬

‫ב‬

‫‪9 7‬‬

‫ומשם חמש פרסאות לטבריאה‬

‫היא ט ב ד י א ה י ו ש ב ת‬

‫— י ‪,‬‬

‫ה י ר ד ן ה נ ק ר א י ם כ נ ר ת ‪ ,‬ו ש ם נ ו פ ל ה י ר ד ן ב ע מ ק בין ש נ י ז ז ו ‪, -‬‬ ‫ש‬

‫וממלא אותו וקוראין אותו ים כנדת‪ ,‬שהוא גהר גדול ו ר ח ב י ץ ‪, -‬‬ ‫כים‪.‬‬

‫רוחב‬

‫‪9 8‬‬

‫ויושב הירדן בין שני ההרים ושופר א ל‬

‫י‬

‫^‬

‫ש‬

‫ה כ כ ר ‪ ,‬ה ו א ה מ ק ו ם ה נ ק ר א א ש ד ו ת ה פ ס ג ה ‪ ,‬ויוצא ו נ ו פ ל ב י ם ס ץ ! ^ ^‬ ‫ש‬

‫ש ה ו א י ם ה מ ל ח ‪ .‬ו ב ט ב ר י ה כ מ ו ה מ ש י ם יהודים‪ ,‬ו ב ר א ש ש‬ ‫החוזה ו ר‬

‫אברהם‬

‫‪,‬‬

‫נ ו כ ע ^‬

‫מ ו כ ת ר ודי י צ ח ק ‪ .‬ו ש ם מ י ם ח מ י ם‬

‫מ ת ח ת ה ק ר ק ע ו ק ו ר א י ן ל ה ם ״חמי ט ב ר י ה ״ ‪ .‬ו ש ם כ נ ס ת כ ל‬ ‫יפונה בקרוב‪ .‬ושם מקום ק ב ר י ישראל‪ ,‬ושם קברו של ר ׳‬ ‫ב ן ז כ א י ודי י ה ו ד ה ה ל ו י ‪,‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪8‬‬

‫ב‬

‫ז‬

‫ט‬

‫נ‬

‫ע‬

‫ו‬

‫?‬

‫ה‬

‫נ‬

‫י‬

‫ס‬

‫ע‬

‫י‬

‫ה‬

‫ה‬

‫ה‬

‫ג‬

‫‪99‬‬

‫ב‬

‫צלבנים נקראה א ע ד ו ד ב ע ם‬

‫י‬

‫‪5‬‬

‫ה כ ז צ ר י‬

‫‪5‬‬

‫י‬

‫‪ m‬כ‬

‫ע ז ה‬

‫א‬

‫כ‬

‫‪,‬‬

‫ה כ ל בגליל התחתון‪ .‬ומשם‬ ‫!‬

‫ש‬

‫‪1‬‬

‫כ‬ ‫ף‬ ‫כ‬

‫^‬

‫ן‬

‫ה‬

‫״יביש ט ע י ז ‪,‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫נוסח‬ ‫‪Escaiono 90 .Azot. 01‬‬

‫‪P‬‬

‫׳‬

‫**וזי״‪.‬‬ ‫ב‬

‫נ‬

‫י‬

‫ב ר ה‬

‫ב‬

‫נ‬

‫י‬

‫ב‬

‫ר‬

‫ק‬

‫ו ז י א‬

‫ם‬

‫ש‬

‫ז‬

‫ר‬

‫ח‬

‫‪ 5‬י פ ו‬

‫‪2‬‬

‫‪0‬‬

‫כ ‪ 5‬י ם‬

‫ב ל ת‬

‫?‬

‫א י פ‬

‫‪3‬‬

‫‪0‬‬

‫ע‬

‫י‬

‫ט‬

‫ייכ‪ ,‬י‬ ‫•‬ ‫י* י‬ ‫י׳‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫©תם!!״‬ ‫‪00‬‬ ‫‪ 03‬זרעיז‪.‬‬ ‫)ניאורגיוס הקרוע(‪.‬‬ ‫‪San jorgo‬‬ ‫‪94‬‬ ‫י‬ ‫‪Thabarie.08‬ר צ ו נ ו ל ה ס ב י ר כאז ע י ם כנרת א י נ ו ים ‪«00‬‬ ‫‪97‬‬ ‫**‬ ‫‪ 09‬נוסח אחר‪ :‬י ׳ י ה ו נ ח ז בו ל ו י ‪.‬‬ ‫מ ה ו ה ־ מ י ס ע ה ו א ח‪5‬ק מ ה י ר ד ; ‪.‬‬ ‫ש‬

‫‪>t‬‬

‫‪44‬‬

‫\‬

‫ה מ נ ת ה וקבור שם שמעון הצדיק ו ה ר ב ה‬

‫ימים לתיימין ה י א‬

‫מישראל‪ .‬ו מ ש ם ש ל ש פ ר ס א ו ת ל מ ד ו ן ה י א מ ד ו ן ‪,‬‬ ‫אחת‬

‫ק ב ר י ה ל ל ושמאי‪ ,‬ו ש ם‬

‫בקרוב ושם‬

‫‪1 0 0‬‬

‫ושם מערה‬ ‫קברים‬

‫עשרים‬

‫מ ת ל מ י ד י ם ו ק ב ר ר ׳ בנימין ב ר י פ ת ור׳ י ה ו ד ה ב ן ב ת י ר ה • ו מ ש ם‬ ‫לעלמה‪,‬‬

‫שני פ ר ס א ו ת‬

‫‪1 0 1‬‬

‫חמשים‬

‫ושם כמו‬

‫יהודים‪,‬‬

‫ובית‬

‫הקברות גדול לישראל‪ .‬ושם ק ב ר ד׳ אלעזר בן ע ר ך ור׳ א ל ע ז ר‬ ‫בן ע ז ר י ה וחוגי ה מ ע ג ל וד׳יש ב ״ ג‬ ‫חצי יום ל ק ד ם‬

‫‪1 0 3‬‬

‫היא ק ד ש‬

‫‪1 0 2‬‬

‫ו ר ׳ יוסי ה ג ל י ל י ‪ .‬ו מ ש ם‬

‫נ פ ת ל י ע ל ש פ ת הירדן‪ ,‬ו ש ם‬

‫ק ב ר ב ר ק בן א ב י נ ע ם ‪ ,‬ואין ב ה יהודים‪.‬‬ ‫ו מ ש ם יום א ח ד ל ב נ י א ם ׳ ה י א ד ן ‪ ,‬ו ש ם מ ע ר ה א ח ת ו מ ש ם‬ ‫ה י ר ד ן ע ד ד ר ך ג׳ מ י ל י ן‬

‫יוצא‬ ‫מגבול‬ ‫מיכה‬

‫מואב‪,‬‬

‫‪1 0 5‬‬

‫‪1 0 1‬‬

‫ו מ ת ח ב ר אליו ארגון היורד‬

‫ולפני המערה גיכר מקום‬

‫המזבח של‬

‫פסל‬

‫שהיו עובדים בגי דן בימים ההם‪ ,‬ושם מקום ה מ ז ב ח‬

‫ש ל י ר ב ע ם ש ה י ה ש ם ע ג ל הזהב‪ .‬ע ד ה נ ה ג ב ו ל א ד ץ ־ י ש ר א ל‬ ‫מ צ ד הים האחרון‪.‬‬ ‫ו מ ש ם ש נ י ימים ע ד‬

‫דמשק‬

‫העיר הגדולה‪ ,‬היא‬

‫מ מ ש ל ת נ ו ד א ל דין מ ל ך ‪.‬תוגרמים ה נ ק ר א י ם ת ו ר כ ו ש ‪,‬‬

‫תחלת‬ ‫‪1 0 0‬‬

‫והיא‬

‫ע י ר י פ ה ג ד ו ל ה ו מ ו ק פ ת חומה‪ ,‬והיא א ר ץ ג נ ן ת ו פ ר ד ס י ם מ ה ל ך‬ ‫ט״ו מילין מ כ ל צד‪ ,‬ו ל א נ ר א ה מ ד י נ ת פ ר ו ת כ מ ו ה ב כ ל ה א ר ץ ‪.‬‬ ‫ויורדים א ל י ה מ ה ר ח ר מ ו ן א מ נ ה ו פ ר פ ר ‪ ,‬כ י ה י א י ו ש ב ת ת ח ת ה ר‬ ‫חרמון‪ .‬א מ נ ה י ו ר ד ב ת ו ך ה ע י ר ו ה ו ל כ י ם ה מ י ם ע ל י ד י ג ש ר י ם א ל‬ ‫כ ל ב ת י ה ג ד ו ל י ם ו ב ח ו צ ו ת ו ב ש ו ק י ם ‪ .‬ו פ ר פ ר ה ו ל ך בין ה ג נ ו ת‬ ‫והפרדסים שלהם‪ .‬והיא ארץ סחורה ל כ ל הארצות‪ ,‬ושם כ נ ס ת‬ ‫ישמעאלים‬

‫הנקרא‬

‫ג׳אמע‬

‫דמשק‪,‬‬

‫ז ‪1 0‬‬

‫ואין‬

‫כבנין‬

‫הארץ‪ .‬ו א ו מ ר י ם כ י ה י א ה י ת ה א ר מ נ ו ת ב ן ה ד ד ‪.‬‬ ‫במלאכת‬

‫לירדן‪.‬‬

‫ושם עשו‬

‫‪ 101‬כפר ט צ פ ו ר ט ז ר ח לגוש‪-‬חלב‪.‬‬

‫‪ 102‬ר ב י ש ט ע ו ן בן‬

‫‪ Cadis 103‬ו ה י א ב א מ ת בהר ולא על ש פ ת ה י ר ד ן ‪.‬‬

‫ה צ ל ב נ י ם ראו א ת עמון‬ ‫תורכים‪.‬‬

‫‪1 0 8‬‬

‫החרטומים כותל של זכוכית ועשו בו חורים חורים‬

‫‪ 100‬ט י ר ו ן ‪.‬‬ ‫גטליאל‪.‬‬

‫ההוא‬

‫בכל‬

‫ו ט ו א ב בצפון‪ ,‬והכוונה‬

‫‪ 103‬ב ב נ י י א ם ה י ה טקדש ‪5‬פאז‬

‫לאחד הנחלים‬

‫אליל הטעיינות‪.‬‬

‫‪ 107‬הכוונה ל ס ס נ ד ב נ י אמיה‪S .10‬‬

‫‪ 104‬ב ת ק ו פ ת‬ ‫הנופלים‬

‫‪Turcos 100‬‬

‫ט ? ך ארם ב י מ י‬

‫אחאב‪.‬‬

‫ו עיי ז ט ל כ י ס א׳‪ .‬פרק כי(‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫יימו‪,‬‬

‫כ מ נ י ן י מ ו ת ה ש נ ה ‪ .‬ו י כ נ ס ה ש מ ש ב כ ל א ח ד ו א ח ד מהם‬

‫ו י ו ר ד ב ו ע ל י״ב מ ד ד ג ו ת כ נ ג ד ש ע ו ת היום‪ .‬ובין ה א ד מ י ו ב י ז י ס‬ ‫בזהב‬

‫בנוים‬

‫וכשבגי‬

‫ובזכוכית‪,‬‬

‫הולכים‬

‫אדם‬

‫סביב‬

‫ה‬

‫כ‬

‫יתל‪,‬‬

‫יו‬

‫ו‬

‫ה‬

‫כ‬

‫מ‬

‫דואין כ ל א ח ד ו א ח ד ל ח ב ר ו בין מ ב פ נ י ם ביל‬

‫ח‬

‫ב‬

‫י ת ל‬

‫ב י נ י ה ם ‪ .‬ו ש ם ע מ ו ד י ם מ צ ו פ י ם ב ז ה ב ו ב כ ס ף ו ע מ ו ד י שיש‬

‫ט ‪,‬ש‬

‫ב‬

‫יעסן*‬

‫א‬

‫מיני צבעים‪ .‬ובתור ה ח צ ר ר א ש‬

‫ח‬

‫ש‬

‫ד‬

‫ע נ‬

‫ל‬

‫מ‬

‫ק‬

‫ו‬

‫צ‬

‫פ‬

‫ה‬

‫ה‬

‫ז‬

‫כ‬

‫ו ע ש ו א ו ת ו כ מ ו מ ז ר ק ‪ .‬ו ש פ ת ו ת מ ז ה ב ו מ כ ס ף והוא ג ד ו ל‬ ‫ג י ג י ת א ח ת ‪ ,‬ויכולין ל י כ ג ס ב ת ו כ ה ל ר ח ו ץ כ מ ו ש ל ש ה‬ ‫ושם‬

‫כ‬

‫ת ל ו ב ת ו ך ה א ר מ ו ן צ ל ע א ח ד מ א ו ת ו עגק‪ ,‬א ר כ ו‬

‫זרתות‬

‫מ‬

‫אנ‪#‬י‬

‫ך‬

‫‪0‬‬

‫‪'jpp‬‬

‫ו ר ח ב ו שתי זרתות‪ ,‬ואומרים שהוא היה מלד ע נ ק‬ ‫ו ד ‪ ,‬י ה‬

‫ה ע נ ק י ם ייקדמונים‬

‫מ‬

‫ש‬

‫י‬

‫‪3‬‬

‫? !‬

‫ז‬

‫מ‬

‫ש‬

‫ד ‪ ,‬מ ל ד‬

‫כ‬

‫מ‬

‫י‬

‫צ‬

‫ו‬

‫א‬

‫מ‬

‫ח‬

‫'‬

‫ק‬

‫?‬

‫ב א ב ן א ח ת ע ל ק ב ר ו ‪ ,‬ו ב ה כ ת ו ב ש מ ל ד ב כ ל העולם‪ .‬ויעז‬ ‫כ מ ו ש ל ש ת א ל פ י ם יהודים‪ ,‬ו ב י נ י ה ם ת ל מ י ד י ח כ מ י ם ו ע ש י‬ ‫ו‬

‫‪9‬‬

‫ושם ראש הישיבה של א ר ץ י י ש ר א ל ׳ "‬

‫ש‬

‫מ‬

‫ר‬

‫ע ז ד י‬

‫י'‬

‫ש ר ש ל ו ם א ב ב י ת דין‪ ,‬ו ר ׳ י ו ס ף ה ח מ ש י ב י ש י ב ה •‬ ‫ראש‬

‫‪110‬‬

‫‪5‬‬

‫י ״‬

‫י‬

‫ש‬

‫ה׳ י>‬

‫‪1‬‬

‫״‬

‫יי׳ מ ן ל ^ ״ י י‬

‫ה ס ד ר ה ד ר ש ן ‪ ,‬ור׳ מ א י ר פ א ר ה ח ב ר י ם ודי יוסף‬

‫‪3‬‬

‫*יז‬

‫ן‬

‫‪,‬‬

‫פ ל א ת י ס ו ד ה י ש י ב ה ‪ ,‬ו ר ה י מ ן ה פ ר נ ם ור׳ צ ד ק י ה הרופא‪.‬‬ ‫מן ה ק ר א י ם כ מ ו מאה‪ ,‬ו מ ן ה כ ו ת י י ם‬

‫‪1 1 1‬‬

‫ד‬

‫כ מ ו ת ‪ /‬וביניהם ע ן ‪^ ,‬‬ ‫י‬

‫ואין מ ת ח ת נ י ם א ל ו ע ם אלו‪.‬‬ ‫ו מ ש ם מ ה ל ך יום א ח ד ל ג ל ע י ד ‪ ,‬ה י א ג ל ע ד ‪,‬‬ ‫כ‬

‫מ‬

‫ש‬

‫ו‬

‫ש‬

‫י‬

‫י‬

‫ם‬

‫ר‬

‫ב‬

‫ש‬

‫א‬

‫ם‬

‫צ‬

‫ר‬

‫י‬

‫ד‬

‫ק‬

‫י צ ח ? ן‬

‫ו ר‬

‫ו ר‬

‫‪ 2‬״‬

‫ר‬

‫י ש‬

‫&‬

‫ושם מיש‪*,‬‬

‫ש ? ‪ 1‬מ ה ‪,‬‬

‫ה‬

‫ו‬

‫א‬

‫י‬

‫א ד ^‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫ר ח ב ת ידים ו נ ח ל י מ י ם ו ג נ ו ת ו פ ר ד ס י ם ‪ .‬ו מ ש ם ח צ י יום ל ס ל כ ‪1 * 3‬‬ ‫מ‬

‫ה י א ס ל כ ה‪.‬‬ ‫‪1 1 4‬‬

‫ו מ ש ם ח צ י יום‬

‫ל ב ע ל ב ך והיא ב ע ל ו ת ב ב ק ע ת ה ל ‪- 3‬‬

‫א ש ר ב נ ה ש ל מ ה ל ב ת פ ר ע ה ‪ ,‬ו ב נ י ן ה א ר מ ו ן מ א ב נ י ם ג ד ו ל י ‪!15‬‬ ‫‪0‬‬

‫א ר ך ה א ב ן ע ש ר י ם ז ר ת ו ת ו ר ח ב ו י״ב ז ר ת ו ת ‪ .‬יאיד ביו‬

‫‪K‬‬

‫‪ P‬י א‬

‫כ‬

‫‪ 109‬בשנת ‪ 1071‬א ח ר י כבוש י ר ו ש ל י ם ע׳׳י ה ס ל נ ׳ ו ק י ם עברה ה י ? ‪ , :‬״‬ ‫המרכזית‬

‫של א ״ י ‪,‬‬

‫ישיבת‬

‫נאוז‬

‫יעקב‪,‬‬

‫מירושלים‬

‫‪ 5‬צ ו‬

‫‪ 110‬ה ח מ י ש י במעלה בתור ה י ש י ב ה ‪.‬‬

‫‪ 111‬ה ש ו מ ר ו נ י ם ‪.‬‬

‫ענ׳לון‬

‫אחר־כך‪.‬‬

‫לאיזה‬

‫מקום‬

‫טתכווז;‬

‫העיר‬

‫נבנתה‬

‫י ׳ ומשם‬

‫ליכן^"‬

‫‪1 1‬‬

‫‪ 112‬קשה‬ ‫‪113‬‬

‫‪^jjihat‬‬

‫‪ 115‬בבעל בד ח ר ב ו ת י פ ו ת ש‪ 5‬מקדש אל ה ‪ -‬׳ ‪- .‬‬ ‫‪ 114‬ה מ ר ח ק רב יותר‪.‬‬ ‫׳•הזיע‬ ‫מ ת ק י פ ה שלמו; רומא‪ ,‬מ ה מ א ה ה ש נ י ה ו ה ש ל י ש י ת ל כ פ י ר ת ה נ ו צ ר י ם ‪.‬‬

‫‪46‬‬

‫ן‬

‫כלום‪ ,‬ואומרים ש ל א ה י ה בנין זה א ל א ע ל ידי א ש מ ד א י ‪ .‬ו ב ר א ש‬ ‫המדינה מעין גדול יוצא ו ה ו ל ך ב א מ צ ע ה מ ד י נ ה כ מ ו נ ה ר ג ד ו ל‬ ‫ועליו ר ח י ם ו ג נ ו ת ו פ ר ד ס י ם ב ת ו ך ה מ ד י נ ה ‪.‬‬ ‫וגם ת ד מ ו ר‬ ‫מאבנים‬

‫‪1 1 4‬‬

‫גדולות‪.‬‬

‫במדבר‪ ,‬אשר בנה‬ ‫והעיר תדמור‬

‫שלמה‪ ,‬כמו‬

‫מוקפת‬

‫חומה‬

‫והיא‬

‫זה‬

‫בנין‬

‫במדבר‬

‫‪,‬‬

‫רחוקה מן ה י ש ו ב ו מ ב ע ל ו ת ה נ ז כ ר ת ד ימים‪ .‬ו ב ת ד מ ו ר כ מ ו‬ ‫אלפים יהודים ג ב ו ר י מ ל ח מ ה ו נ ל ח מ י ם ע ם ב נ י א ד ו ם ו ע ם ע ר ב‬ ‫שהם ת ח ת‬

‫א ל דין‬

‫מ מ ש ל ת גור‬

‫המלך‬

‫ועוזרים‬

‫לשכניהם‬

‫הישמעאלים‪ .‬ו ב ר א ש ם ר׳ י צ ח ק היווני ו ר ׳ נ ת ן ו ר ׳ עוזיאל‪.‬‬ ‫ומבעלבך ל?‪1‬ךיתין‬

‫‪7‬״‬

‫היא‬

‫ק ר י ת י ם מ ה ל ך ח צ י יום‪ ,‬ואין‬

‫בה יהודים א ל א א ח ד צ ב ע ‪ .‬ו מ ש ם מ ה ל ך ח צ י יום ל ת מ צ ‪1‬‬ ‫היא ע י ר ה צ מ ר י ‪,‬‬

‫‪119‬‬

‫‪118‬‬

‫ו ב ה כ מ ו ע ש ר י ם יהודים‪.‬‬

‫ומשם ד ר ך יום ל ח מ ה היא ח מ ת י ו ש ב ת ע ל נ ה ר י ב ק‬

‫‪1 2 0‬‬

‫ת ח ת ה ר הלבנון‪ .‬ו ב י מ י ם ה ה ם ה י ה ר ע ש ג ד ו ל ב ע י ר ו מ ת ו ב י ו ם‬ ‫אחד כ״ה א ל ף ב ג י אדם‪ ,‬ו ג ם מן היהודים כ מ ו מ א ת י ם ‪ ,‬ו ל א‬ ‫נשארו ב ה כ י אם ש ב ע י ם איש‪ ,‬ו ב ר א ש ם ר ׳ ע ל י ה כ ה ן ו א ל ש י ך‬ ‫אבו ג א ל ב ו מ כ ת א ר ‪ .‬ו מ ש ם ח צ י יום ל ש י ז א ר‬ ‫שלש פ ר ס א ו ת ל ד י מ י ן ‪.‬‬ ‫ומשם‬

‫ש נ י ימים‬

‫‪1 2 1‬‬

‫היא חצור‪ .‬ושם‬

‫‪1 2 2‬‬

‫ל ח ל ב היא‬

‫ארם‬

‫צ ו ב א ‪ ,‬והיא‬

‫עיר‬

‫ה מ ל כ ו ת ש ל נ ו ד א ל דין‪ .‬ו ב ת ו ך ה ע י ר א ר מ ו נ ו מ ו ק ף ח ו מ ה‬ ‫גדולה‪ ,‬והיא ג ד ו ל ה מ א ד ‪ ,‬ואין ב ה מ ע י ן ו ל א נ ה ר ‪ ,‬א ל א מ י מ י‬ ‫ה מ ט ר ה ם שותים‪ ,‬ו כ ל א ח ד מ ה ם י ש ל ו ג ו ב‬ ‫חמשת‬

‫א ל פ י ם יהודים‬

‫ובראשם ר׳ משה‬

‫‪1 2 3‬‬

‫בביתו‪ .‬ובה כמו‬

‫אלקוסטנטיגי‬

‫ור׳‬

‫שת‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪.‬חמץ‪.118‬והמרחק רב ס ז ה‬

‫‪ 119‬ה נ ז כ ר ת ב ב ר א ש י ת י׳ י׳׳ח‪.‬‬ ‫ה ז י ה ו י א י נ ו נכוז‪.‬‬

‫‪122‬‬

‫‪ 120‬הכוונה לנהר אורונטס‪.Sheyzar 121 .‬‬ ‫‪Latmin.123‬בור‪.‬‬

‫‪47‬‬

‫‪,‬‬

‫מסעות ר פתחיה מרגנשבורג בסוריה‬ ‫ובארץ־ישראל‬ ‫)בשנת ‪ 1180‬לערך(‬ ‫ר׳ פתחיה בן ד׳ יעקב הלבן היד‪ .‬אחיו של ר׳ יצחק הלבן מ ש י ־ *‬ ‫מבעלי התוספות‪ ,‬ותלמידו של רבנו יעקב תם׳ ואחיי של י ׳ נ ח מ י‬ ‫מדגנםבורג )‪ . (Regensburg‬הוא ישב‪ ,‬כנראה‪ ,‬ישיבת־קבע בדגנסגגך‪-‬‬ ‫עשיר• יצא סעי• '‬ ‫•‬ ‫אבל היו לו קשיים‬ ‫׳‬ ‫מדגנסבורג‪ ,‬בשנת ‪ 1175‬ל ע ד ה והלד לפראג‪ ,‬ומשם התחיל אתםסעך‬ ‫״‬ ‫מפראג הלך דרך פולין ורוסיה הדרומית לקדים‪ ,‬ומשם ל ש‬ ‫" *׳׳‬ ‫מריה‪ ,‬ארמניה‪ ,‬כורדיסטאן‪ ,‬בבל‪ ,‬סוריה וארץ־ישדאל‪.‬‬ ‫ג‬

‫ע ס‬

‫ם י א ג‬

‫ה ו א‬

‫ה י ד ‪,‬‬

‫‪A‬‬

‫א י ש‬

‫ד ד‬

‫ת י י‬

‫ד ע‬ ‫י‬

‫יי‬

‫בדרכו רשם לו בפנקס את מאורעותיו )״וכל חידושים‪^ ...‬‬ ‫***ז‬ ‫ושמע כתב לזכרוך(‪ ,‬אבל‪ ,‬כנראה‪ ,‬לא היה ספרא רבא ודבריך‬ ‫שנכתבו על ידו‪ ,‬לא היו ראויים להתפרסם בקהל‪ .‬הדברים ה ‪"**^ »,‬‬ ‫‪°‬‬ ‫בםפד־מסעותיו שלפנינו נכתבו מפיו ע״י אחרים‪ .‬אין הוא מדבר ‪-‬‬ ‫ראשון‪ ,‬אלא תמיד מספר הכותב בשמו של הנוסע‪ :‬כ י וכי שיי* *‬ ‫י"‬ ‫ר׳ פתחיה‪ ,‬כך ראה וכך הוגד לו וכר‪ .‬הכותב מודיע על כך‬ ‫בראש דבריו‪ :‬״אלה הדברים אשד סיפר הרב רבי פתחיה ש מ כ כ " ^‬ ‫הארצות ושב וסיפר מה שראה ושמע‪...‬״ מי היה כותב זה ק ש ן*‬ ‫י‬ ‫כנראה‪ ,‬נכתב הספר ע״י כמה אנשים‪ ,‬ששמעו את סיפוריו ‪* ,‬‬ ‫פתחיה ורשמום‪ .‬אחד מהם היה ר׳ יהודה החסיד מרגנשבודג‪ ,‬כי כ‬ ‫שהגיע לידינו מסופר‪ ,‬שר׳ פתחיה שאל בנינוה את ר׳ שלמה החרזן‪-‬‬ ‫בכוכבים מתי יבוא משיח‪ ,‬והלה השיב לו תשובה‪ .‬״אבל ר׳ יז‪-‬״ י‬ ‫חסיד לא רצה לכתוב‪ ,‬פן יחשדוהו שהוא מאמין בדברי ר׳ ש ל ה ‪ - ,‬״‬ ‫אולם גם הנוסח שהגיע לידינו נכתב ברגנשבורג ולא בפראג‪ .‬כי מסרס‪!,‬‬ ‫בו שר׳ פתחיה קיבל בבבל כתב מאת הגאון שמואל בן עלי‪ ,‬שבו!‪--‬״‬ ‫לו את שמות האמוראים הקבורים בבבל‪ ,‬אבל הנוסע שכח את ז ז כ י ז‬ ‫בבוהימיה‪.‬‬ ‫כ‬

‫י‬

‫‪1‬‬

‫ש‬

‫ב ש י‬

‫ל‬

‫כ‬

‫ה‬

‫ת‬

‫ש‬

‫ב‬

‫‪,1‬‬

‫‪3‬‬

‫הכותב לא רשם כל מה שסיפר ר׳ פתחיה‪ ,‬אלא את תמצית ד‬ ‫‪48‬‬

‫ב‬

‫ד‬

‫י‬

‫ו‬

‫בלבד‪ ,‬או מה שנראה לו עיקר‪ ,‬וגם על כך מסר הודעה מפורשת‪.‬‬ ‫״וכל הערים הגיד ]הנוסע[ שמס וכמה ימים הלך מזו י לזו‪ ,‬ואין צריך‬ ‫לכוכבי‪ .‬מובן שדבר זה עושה את ה״סיבוב״ של ר פתחיה לסיפור‬ ‫מקוטע‪.‬‬ ‫על מסעו עד קדים לא נאמד כלום בםפר־מסעותיו‪ ,‬על קרים‬ ‫וטרטריה הוא מספר מעט‪ ,‬ועיקר סיפורו מוקדש למסעותיו בבבל‪,‬‬ ‫סוריה וארץ־ישראל‪ ,‬והוא מאריך ביותר בבבל‪ .‬מזה רצו להסיק שמטרת‬ ‫נסיעתו היתה בבל ושהוא היה מעין שליח של קהלות ישראל לבקש‬ ‫בבבל מקים ומקלט לאחיו הנרדפים באירופה‪ .‬השערה זו אין לה על‬ ‫מה לסמוך‪ .‬מתוך סיפור־מםעותיו של ר׳ פתחיה מתקבל הרושם‪ ,‬שהוא‬ ‫היה בעל־בית עשיר שעיקר כוונתו היתה לעלות לרגל לאדץ־ישראל‬ ‫ולהשתטח על קברי צדיקים‪ .‬ומאחר שיצא לדרך רחוקה כל־כך והיה‬ ‫על גבול בבל‪ ,‬נכנס גם לבבל‪ ,‬ובעיקר כדי להשתטח על קברי הנביאים‬ ‫שבבבל‪ .‬כשביקש כתב־המלצה מאת הגאון שבבבל‪ ,‬דשם הגאון‬ ‫בהמלצתו ש״בכל מקום שיבוא שיתיירו אותו ויראו לו מקום קבורת‬ ‫תלמידי חכמים והצדיקים״‪ .‬אולם הוא מצא בבבל יותר מקברי צדיקים‪:‬‬ ‫ישוב יהודי גדול בעל חיים רוחניים ערים‪ ,‬עם דאש־גולה תקיף וגאון‬ ‫מכובד שיכול להשליט בכוח את הוראותיו‪ .‬ומובן‪ ,‬שכוח אוטונומי זה‬ ‫בצרוף לימוד התורה בישיבה גדולה עשו על הנוסע האשכנזי רושם‬ ‫אדיר‪ ,‬והוא סיפר על כל זה בפרוטרוט‪ ,‬ובספרו על הגאון הוא‬ ‫מדגיש מלבד גדולתו בתודה גס את תקפו המדיני והתנהגותו‬ ‫בנמוסי־מלכות‪ :‬״ומי שלא יעשה במהרה הצווי יכהו‪ ,‬ויראים ממנו‪...‬‬ ‫ולבוש בגדי זהב וצבעונין כמלך ופלטין שלו בידיעות של מלת‬ ‫כמלך״‪.‬‬ ‫‪,‬‬

‫בניגוד לבבל מצא הנוסע בארץ־ישראל רק ישוב דל ומדוכא‪ .‬הימים‬ ‫— אחרית ימי שלטון הצלבנים‪ ,‬שהשמידו בשנת ‪ 1099‬את הישוב‬ ‫היהודי בירושלים‪ ,‬ושארית הפליטה עברה לסוריה‪ .‬ובעבור הנוסע לספר‬ ‫על הישובים בארץ הוא אומר בדרך כלל‪- :‬וגם בארץ‪-‬ישדאל יש‬ ‫קהילות אלא שאין מהם אלא כמאה או כמאתיים או כג׳ מאות״)בניגוד‬ ‫לקהלות בבל וסוריה(‪ .‬לצערנו‪ ,‬לא סיפר הנוסע‪ ,‬או לא דשם הכותב‬ ‫מסיו‪ ,‬סרטים על הישוב היהודי בארץ‪ .‬הנוסע בא לארץ מדמשק‪ ,‬והישוב‬ ‫הראשון שהוא מזכיר היא טבריה‪ .‬הוא מזכיר גם ישוב יהודי בעכו‪.‬‬

‫‪49‬‬

‫בירושלים לא מצא אלא יהודי אחד‪ ,‬ד׳ אברהם הצבע‪ ,‬הוא ר׳ א ב ר ה ם ‪\!i‬‬ ‫‪ °‬ס ד ^ •‪1‬‬ ‫הפרוש החסיד‪ ,‬ד׳ אברהם אל־קונסטנטיני מאבלי ירושלים׳‬ ‫גם ד׳ בנימין‪ ,‬אלא שר׳ בנימין מספר על ארבעה יהודים י ^ י ס ‪\ . 1 .‬‬ ‫ ‪r,‬‬‫הנוסע היד‪ .‬גם בגליל העליון וגס בחברון‪.‬‬ ‫על דרכו בחזרה לא סיפר כלום‪ ,‬וכנראה הפליג ביס ועבר ד י ר י ן ן ‪•-‬‬ ‫בניגוד לר׳ בנימין‪ ,‬שהתענין במצב המדיני‪ ,‬בישוב היהודי זזזז»־ \ י‬ ‫במספר היהודים שבכל מקום‪ ,‬בפרנסתם ו מ ש ל ח י ם ‪ ,‬התענין י ׳ ס י ג ח י ן ‪ -‬־‬ ‫ליזזק •‬ ‫בעיקר במקומות קדושים ובקברי צדיקים ובאגדוח‬ ‫בספודי המסעות של שני הנוסעים שנסעו בםמיכות־זמן‪ ,‬בולט כי‪-‬ףן^ י י‬ ‫־‬ ‫ההבדל בין תרבותו של היהודי הספרדי‪ ,‬הממזג בתוכו ק ו י‪1‬ז‬ ‫׳‪j‬‬ ‫שהיקף התענינותו רחב ולשונו צחה‪ ,‬ובין תרבותו של היהודי‬ ‫* *\‬ ‫שאין לבו אלא לעניני קודש‪ ,‬שהוא תמים עמ אלןךין‬ ‫י ״ פ י ז יי‬ ‫בחקירות והוא מאזין לםפודי נסים ונפלאות ולשונו‬ ‫על־סי־כן משלימים םפורי ד׳ פתחיה במדה מדובה את תמו ‪* 1‬י*' ־‬ ‫ר׳ בנימין מטודילה‪ ,‬ושניהם מצטרפים לתיאור דמות הישוב‬ ‫'^׳"י‪.‬‬ ‫בסוף תקופת הצלבנים‪.‬‬ ‫מתוך דברי ר׳ פתחיה הובאו ‪-‬כאן הפרקים על מסעותיך‬ ‫י*ידז ‪j‬‬ ‫ובאיץ״ישדאל‪.‬‬ ‫מ‬

‫ש ע ל י י‬

‫ב י‬

‫י ש‬

‫ו ש מ ו ע ו ת‬

‫ע‬

‫י ש‬

‫ה‬

‫‪n‬‬

‫ש‬

‫א‬

‫ד‬

‫ן א י נ ן‬

‫‪2 3‬‬

‫מ ג ו ‪ 0‬ג מ ת‬

‫יז‬

‫‪1‬ד‬

‫נ‬

‫‪0‬‬

‫‪3‬‬

‫ד‬

‫ומשם‬

‫‪1‬‬

‫ל ח ל ב ‪ ,‬ה ו א א ר ם צובא‪ ,‬ו ל מ ה ק ו ר י ו‬

‫ח ל ב ן כי ב ה ר היו צאנו ש ל א ב ר ה ם אבינו‪ ,‬ומעלות י ו‬

‫;‬ ‫מ‬ ‫ד‬

‫ו‬

‫ד‬

‫ת‬

‫מ‬

‫ה ה ר שמשם היה מושיט לעניים חלב‪.‬‬ ‫והלך‬

‫ל ד מ ש ק ‪ ,‬והיא ע י ר גדולה‪ ,‬ו מ ל ך ש ל מ צ ר י ם‬

‫‪2‬‬

‫מ‬

‫ע ל י ה ‪ .‬ו ש ם כ ע ש ר ת א ל פ י ם יהודים ו נ ש י א ל ה ם ‪ ,‬ו ר א‬

‫ו‬ ‫ז ן י ל‬

‫י ? ן ן י‬

‫ש‬

‫‪3‬‬

‫‪5‬‬

‫ר׳ עזרא מ ל א תורה‪ ,‬כי ס מ כ ו ר ב י שמואל ״ ר א ש י ש י‬

‫ב ה‬

‫י‬

‫ם‬

‫ודמשק ארץ טובה בתוך גנות ופרדסים‬

‫ו ם י‬

‫ל‬

‫ו נ ו ת‬

‫ג‬

‫ב‬

‫ו‬

‫ה‬

‫‪0‬‬

‫‪ 1‬מחמת‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫צלאח א־די‬

‫בנימי!‬

‫כותב‪:‬‬

‫בה‬

‫‪ 3‬ור׳‬

‫ויש‬

‫שכן‬

‫‪50‬‬

‫‪-‬‬

‫ה י ש מ ע א ל י ם ‪ :‬א ם ג ן׳‬

‫י‬

‫ק‬

‫ז‬

‫^‬ ‫‪2‬‬ ‫יכל‬

‫שהשתלמ על ה ע י ר ב נ ו ב מ ב ר‬ ‫כש ו‬

‫שלשת‬

‫התבווז ר׳ ב נ י מ י ! ל מ ש פ ח ו ת ור׳ פ ת ח י ה לנפשות‪.‬‬ ‫בז עלי‪.‬‬

‫י ז‬

‫כ‬

‫מ ק ל ח י ם מ י ם ו ב ר י כ ו ת ג ד ו ל ו ת מאוד‪ .‬ו ה מ י ם ט ו ב י ם מ א ד‬ ‫מיני‬

‫אלפים‬

‫ד ן‬ ‫ו‬

‫‪3‬‬

‫פירות מגדים לשם‪ .‬ואומרים‬

‫י;‬

‫|‬

‫יהודים‪.‬‬

‫ך‪.,,‬‬

‫•‪ 3‬ה ג א ו י ר׳‬

‫שע‪,‬‬

‫י‬

‫‪I‬‬

‫בארץ‪ ,‬אז ד מ ש ק גן עדן‪ ,‬ו א ם ב ש מ י ם הוא‪ ,‬אז ד מ ש ק ע ו מ ד‬ ‫כנגדו‬

‫בארץ מלמטה‪ .‬ומי שהולד ל ד מ ש ק‬

‫‪4‬‬

‫דואה ה ר & ע י ר‬

‫לצדדין ו ה ר ח ר מ ו ן ו ה ר ה ל ב נ ו ן ‪ .‬ו ב א ר ץ סיחון ועוג אין ב ו ע ש ב‬ ‫וצמח‪ ,‬כ מ ה פ כ ת ס ד ו ם ו ע מ ו ר ה ‪ .‬ו ר א ה ק ב ר א ר ו ך ש מ ו נ י ם א מ ה ‪,‬‬ ‫ואמרו ש ה ו א ק ב ר ש ל ש ם בן נח‪ ,‬א ב ל ה י ה ו ד י ם ל א א מ ר ו זה‪.‬‬ ‫ולםוריא‬

‫‪5‬‬

‫ממערת‬

‫פמיים ‪.‬‬

‫כ מ ה ל ך ש נ י ימים‪ .‬ו ע ב ר ה י ר ד ן מ מ ע ר ב ה כ מ ו ש א מ ר ו‬ ‫‪6‬‬

‫ל ט ב י ד י י א ‪ ,‬ושם קהילה‪.‬‬

‫ובא‬

‫וגם‬

‫‪7‬‬

‫ב א ר ץ י ש ר א ל יש‬ ‫‪8‬‬

‫קהילות‪ ,‬א ל א שאין מ ה ם א ל א כ מ א ה או כ מ א ת י י ם א ו כג׳ מ א ו ת ‪.‬‬ ‫ו ב ט ב ר י א ב י ת ה כ נ ס ת ש ב נ ה י ה ו ש ע בן נון‪ .‬ו ב צ פ ו ר י‪ ,‬ר ב י נ ו‬ ‫הקדוש‬

‫‪9‬‬

‫מקברו‬

‫ק ב ו ר שם‪ ,‬ו ר י ח ט ו ב י ו צ א מ ק ב ר ו ‪ ,‬ו כ ש ר ח ו ק י ם מ י ל‬ ‫מריחין הריח ה ט ו ב היוצא מקברו‪ ,‬וכל ק ב ר ו ת ארץ‬

‫י ש ר א ל בכוכין‪ ,‬ו ל א ש ל ב ב ל ‪ ,‬ל פ י ש ב ב ב ל מ י ם מצויים ואינן‬ ‫יכולין ל ח פ ו ר מ ע ר ו ת ע מ ו ק ו ת ‪ .‬ו מ ז ר ע ש ל ר ב י יש ב ח ו ר‬

‫‪1 0‬‬

‫ושמו‬

‫ר׳ נהוראי‪ ,‬ויש ל ו בן ו ש מ ו ר ׳ יהודה‪ ,‬ע ל שם ר ב י י ה ו ד ה ה נ ש י א ‪,‬‬ ‫ויש לו ס פ ד הייחום ע ד ר ב י ‪ .‬ו ר ב י נ ה ו ר א י ר ו פ א ו מ ו כ ר ב ש מ י ם‬ ‫בשוק‪ ,‬ו ב נ י ו ל פ נ י ו ב ח נ ו ת ו ו מ כ ו ם י ן " ש ל א י ר א ו ל כ א ן ולכאן‪,‬‬ ‫והוא ת ל מ י ד ח כ ם וצדיק‪ .‬ו ט ב ר י י א ו צ י פ ו ר י ו כ ל ע ר י ם ש ב מ י ש ו ר‬ ‫גליל ה ת ח ת ו ן " ל פ י ש א י נ ן ב ה ר י ם ‪ .‬״‬ ‫אושא‬

‫וראה‬ ‫‪1 3‬‬

‫סנהדרין ‪.‬‬

‫ושפרעם‬

‫שהיה‬

‫גמליאל‬

‫רבן‬

‫במקום‬

‫ו ב ע כ ו י ש יהודים‪ .‬ו ב ע כ ו יש מעיין ש נ ו ב ע כ ל‬ ‫‪13‬‬

‫ששה ימים‪ ,‬ו ב ש ב ת א פ י ל ו ט י פ ה א ח ת אין ב ו • ‪ .‬ו ב ג ל י ל ה ת ח ת ו ן‬ ‫יש מ ע ר ה ו ב פ נ י ם היא ר ח ב ה ו ג ב ו ה ‪ .‬מ צ ד א ח ד מ ע ר ה ש ל ש מ א י‬ ‫ותלמידיו‬ ‫שוקעת‪,‬‬

‫ומצד‬ ‫אבן‬

‫אחד‬

‫הילל‬

‫ותלמידיו‬

‫גדולה‬

‫חלולה‬

‫כ מ ו כוס‪,‬‬

‫‪ 4‬ה ש ו ה י ה ו ש ע י ״ א י׳׳ז‪.‬‬

‫ובאמצע המערה‬ ‫ונכנם‬

‫בבית‬

‫כי נם‪.‬‬ ‫המשנה‪,‬‬

‫‪ 8‬כ נ ר א ה מ ש פ ח ו ת )של י ה ו ד י ם ( ‪.‬‬ ‫נם ‪ ,‬ר ב י ״ סתם‪.‬‬

‫‪ 11‬ו פ נ י ה ם מ כ ו ס י ם ‪.‬‬

‫;‬

‫‪ 7‬בלומר‪,‬‬

‫‪ 9‬רבי י ה ו ד ה ה נ ש י א עורך‬

‫‪ 10‬כלומר‪,‬‬

‫‪ 12‬נ ק ר א י ם נ ל י ל ה ת ח ת ו ן ‪.‬‬

‫ר׳ נ ס ל י א ל א ת ה ס נ ה ד ר י ן ‪.‬‬

‫קיבולה‬

‫‪ 5‬כלומר‪ ,‬לדמשק‪ ,‬ה י י נ ו מ ס ב ר שם ל ד מ ש ק‬

‫‪ G‬בלומר‪ ,‬עבריהירדז ה מ ע ר ב י מ ת ח י ל שם‪ ,‬מ מ ק ו ם ש מ ת ח י ל ה י ר ח ‪.‬‬ ‫הנקרא‬

‫אבן‬

‫ב ח ו ר מעם‪,‬‬

‫איש נכבד‬

‫‪ 13‬כלומר‪ ,‬שבהז ה ו ש י ב‬

‫•‪ 13‬הכוונה‪ ,‬כנראה‪ ,‬ל מ ע י ן ה י ד ו ע ע י ן אל־בקר‬

‫בעכו‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫כארבעים‬

‫ידאד‬

‫ס א ה " ו י ו ת ר ‪ .‬ו כ ש ב א י ן ש ם ‪ .‬ב נ י א ד ם הגונים‬ ‫ש‬

‫ה א ב ן מ ל א ה ‪-‬מים י פ י ם ו י ר ת ץ י ד י ו ו מ ת פ ל ל ו י ב ק ש מ ה‬

‫ר‬

‫י‬

‫צ ה ‪,‬‬ ‫א ל א‬

‫ואין ה א ב ן ח ל ו ל ה מתחת< כ י א י ן ב א י ן ה מ י ם מ ן ה ק ר ק ע‬

‫נ ע ש ה א ס א ד ם ה ג ו ן הוא‪ ,‬ו א ד ם ש א י ג ו ה ג ו ן ל א י ר א ה ה מ י ס ^‬ ‫ו א ם י ש א ב ו מן ה א ב ן א ל ף כ ד י מ י ם ל א ת ה י ה ח ס י ד ה א ל א מ ל א ך ‪-‬‬ ‫כ ה ו ו י ת ו ‪ .‬ואין ה מ י ם נ ו ב ע י ן ‪.‬‬ ‫לגליל‬

‫והלך‬

‫ניתאי האדבלי‬

‫ה ע ל י ו ן ‪ ,‬והוא‬

‫בארבל‪ .‬והד‬

‫עומד‬

‫‪15‬‬

‫בהרים‪.‬‬

‫ולשש**‬ ‫גע^ן‬

‫ג ע ש גבוה מאד‪ .‬ובהר‬

‫ק ב ו ר ע ו ב ד י ה ה נ ב י א ‪ ,‬ו ר ח ו ק מ מ נ ו נ י ת א י ה א ד ב ל י ב א ר ב ל ‪ ,‬רך‪.‬‬ ‫ג ע ש ג ב ו ה מ א ד ‪ .‬ו ה ה ר ע ש ו י מ ע ל ו ת ש ע ו ל י ם בו‪ ,‬ו ב א מ צ ע ז־ן!‬ ‫‪1‬‬

‫י ה ו ש ע בן נון ק ב ו ר ‪ ,‬ו א צ ל ו כ ל ב ב ן י פ ו ג ה ‪ ,‬ו א צ ל ם נ ו ב ע מ ע י י ‪" ,‬‬ ‫מיס‬

‫ק‬

‫טובים מן ההד‪ ,‬ובנויים ה י כ ל ו ת ‪ .‬נ א י ם אצל‬

‫י‬

‫ל‬

‫ב ר י ס <‬ ‫‪5‬‬

‫בניין ארץ ישראל של אבנים‪ .‬ואצל היכל אחד ניכרה פ י ס י ^‬ ‫‪7‬‬

‫א ח ת ‪ ,‬כ א ד ם ה פ ו ס ע ב ש ל ג כ ך נ י כ ר ‪ ,‬וזו ה י א ש ד ר ך כף‪,‬‬ ‫ז‬

‫ו נ ת ג ע ש א ר ץ י ש ר א ל ל א ח ר מ ו ת יהושע‪.‬‬ ‫‪1 7‬‬

‫‪,‬‬

‫ואמר ר פתחיה שכל ארץ ישראל‬

‫ד‬

‫' *זז‬

‫י‬

‫**ד‬

‫כ מ ה ל ך ג׳ ימים‪.‬‬

‫ר‬

‫‪17‬‬

‫משם למקום ק ב ר י ו נ ה ב ן א מ י ת י ״ ‪ ,‬והיכל יפה‬

‫'^ד‬

‫ב ב ן י‬

‫י‬

‫ו י ש א צ ל ו פ ר ד ס ו כ ל מ י נ י פ י ר ו ת שם‪ ,‬ו ש ו מ ר ה פ ר ד ם ה ו א‬ ‫ג י ‪,‬‬

‫כ ש ב א ו גויים ש ם אין נ ו ת ן ל ה ם מ א ו מ ה מ ן ה פ י ר ו ת ‪ ,‬ו‬ ‫א‬

‫ב‬

‫י‬

‫? י ש ם‬

‫ן‬

‫ב‬

‫מ ק ב ? ז ם‬

‫ב‬

‫ם‬

‫ר‬

‫נ‬

‫פ‬

‫י‬

‫י‬

‫ם‬

‫פ‬

‫ו‬

‫י‬

‫ת‬

‫י‬

‫א‬

‫מ‬

‫ד‬

‫? ‪ 1‬ה ם ‪:‬‬

‫י‬

‫'‬

‫"*‬

‫כ ש י ה ן‬

‫י ו נ ה‬

‫ב י אימל'^‬ ‫י ה ו ד י היה‪ ,‬ל כ ך ר א ו י ל כ ם מ ש ל ו ‪ .‬ו מ א כ י ל ן א ת היהודים‪.‬‬ ‫י י ז ג י‬

‫ד‬

‫על‬

‫קבר‬ ‫א‬

‫ח‬

‫ד‬

‫ע‬

‫ר ח ל ל א פ ר ת ‪ ,‬מ ה ל ך ח צ י יום מ י ר ו ש ל י ם ‪ .‬ו ע ל‬ ‫ש‬

‫ר‬

‫א‬

‫ב‬

‫נ‬

‫י‬

‫ם‬

‫כ‬

‫נ‬

‫ג‬

‫ד‬

‫א‬

‫ח‬

‫ד‬

‫ע‬

‫ש‬

‫ר‬

‫ש‬

‫ב‬

‫ט‬

‫י‬

‫ם‬

‫׳ ל‬

‫פ י‬

‫ש‬

‫ע‬

‫ד‬

‫י‬

‫י‬

‫ו לא ג ו ^‬

‫מ י מ ן א ל א ב צ א ת נ פ ש ה ‪ ,‬אין ש ם א ב ן כנגרו‪ .‬ו ה ם שייש‪,‬‬ ‫של‬

‫‪- ,‬‬

‫ד *"‬ ‫א‬

‫י ע ק ב שיש אחד‪ ,‬והוא ע ל כולם‪ ,‬וגדולה היא מ א י‬

‫ה ר ב ה ב נ י אדם‪ .‬ו מ ש ם מ י ל א ח ד י ש כ ו מ ר י ם ‪ ,‬ו ל ק ח ו א ת‬

‫י‬

‫‪>h‬‬

‫י‬

‫ה ג ד ו ל ה מ ע ל ה ק ב ר ו ק ב ע ו א ו ת ה ב ב נ י י ן ע״ז ״ ‪ ,‬ו ל מ ח ר ד א ו א ו ^‬ ‫‪ 14‬מ ד ת א ר ב ע י ם ס א ה ה י א א מ ה ב ר ב ו ע על שלוש א מ ו ת ‪.‬‬ ‫ה ג ל י ל ה ע ל י ו ן ה ו א א ז ו ר הררי‪.‬‬

‫‪ 16‬ושם קבור‪.‬‬

‫‪ 15‬כ ל ן‬

‫‪ 17‬לארכה‪ ,‬מ פ מ י י ס ‪.‬‬

‫חברון‪ ,‬הדרר שבה הלר הנוסע‪ ,‬ו א ו ל י הכוונה לרוחב הארץ‪ ,‬ו א ז‬ ‫המספר‬

‫יותר‪.‬‬

‫*‪ 17‬בכפר חלחול ב י ן‬

‫חברון‬

‫לירושלים‪,‬‬

‫וסדר‬

‫נ ת ב ל ב ל כאן‪ .‬נראה‪ ,‬שקטע זה מ ק ו מ ו א ח ר י ה ק ט ע על א ל ו נ י מ ט ר א ׳‬ ‫ה ק ט ע י ם ה א ל ה צ ר י ב י ס לבוא א ח ר י ת א ו ר חברון‪.‬‬

‫‪52‬‬

‫ד‬

‫‪ 18‬עבורה זרח‪.‬‬

‫י ^‬ ‫ת‬

‫'‬

‫י‬

‫ה נ ס י ^‬ ‫^‬

‫י‬

‫על ה ק ב ר כ א ש ר כ ב ת ח י ל ה ‪ ,‬כן ע ש ו כ מ ה פ ע מ י ם ו ב מ נ ע ו מ ל ה ח ת ה‬ ‫‪1 9‬‬

‫עוד‪ .‬וחקוק ע ל ה א ב ן ‪ :‬יעקב‪ -.‬ו ר א ה ה א ב ן ש ע ל ה ב א ר א צ ל ח ד ן ‪,‬‬ ‫א ר ב ע י ם ב נ י א ד ם אין מזיזין אותו‪ .‬ו ה ב א ר ע מ ו ק כ ש ל ש מ א ו ת‬ ‫אמה‪ ,‬אין מ י ם מצויין שם‪.‬‬ ‫והלו‬

‫‪,‬‬

‫ל י ר ו ש ל י ם ואין ש ם א ל א ר א ב ר ה ם הצבע״ ו ה ו א‬ ‫‪2 0‬‬

‫נותן מ ס ה ר ב ה ל מ ל ך ש מ נ י ח ו שם‪ .‬ו ה ר א ה ל ו‬ ‫שהמעזיבה‬

‫וראה‬

‫‪2 1‬‬

‫ה ר הזיתים‪.‬‬

‫רצפה גבוה שלשה ועשרים אמות והיא‬ ‫‪2 2‬‬

‫רחבה׳ והיכל נ א ה ש ם‬

‫ש ב נ ה ] מ ל ך [ י ש מ ע א ל י ם ב י מ י קדם‪•,‬‬

‫השחיתה י ר ו ש ל י ם ב י ד ה י ש מ ע א ל י ם ‪ ,‬ו ב א ו פ ר י צ י ם ו ה ל ש י נ ו ל מ ל ך‬ ‫הישמעאלים‬

‫ו א מ ר ו ‪ :‬זקן א ח ד י ש ב י נ י נ ו ש י ו ד ע מ ק ו ם ה י כ ל‬

‫והעזרה‪ ,‬ו ד ח ק א ו ת ו ה מ ל ך ע ד ש ה ר א ה לו‪ .‬ו ה מ ל ך ה י ה א ו ה ב‬ ‫יהודים‪ ,‬ו א מ ר ‪ :‬א נ י ר ו צ ה ל ב נ ו ת ה י כ ל ש ם ו ל א י ת פ ל ל ו ב ו כ י‬ ‫אם יהודים‪ .‬ו ב נ ה ה י כ ל מ א ב ן ש י ש ב נ י י ן נ א ה ‪ ,‬מ א ב נ י ש י ש‬ ‫אדומים וירוקים ו כ ל מ י נ י מ ר א ה ‪ .‬ו ב א ו גוים‬ ‫נופלים‬

‫והיו‬

‫בעובי הכותל‪,‬‬

‫וקבעו הצלם‬

‫‪2 3‬‬

‫ו ש מ ו בו צלמים‬ ‫בבית‬

‫אבל‬

‫הקדשים ל א ה י ה י כ ו ל ל ע מ ו ד ‪ .‬ו ר ח ק מ ש ם ה ש ו ח ה‬ ‫מצד אחד והשפיטל‬

‫‪2 5‬‬

‫‪2 4‬‬

‫קדשי‬

‫‪ ,‬והשוהה‬

‫ש ה ע נ י י ם ש ם מ צ ד אחר‪ .‬ו ה א ר ץ מ ב ו ק ע ת‬ ‫‪2 5‬‬

‫גיא בן ה נ ו ם • ‪ ,‬ו ש ם ב י ת ק ב ר ו ת ש ל ה ם ‪ .‬ו כ ל א ר ץ‬

‫ונקרא‬

‫‪2 6‬‬

‫‪,‬‬

‫ישראל כ מ ה ל ך ג י מ י ם ‪.‬‬ ‫ו ר א ה י ם ה מ ל ת ו ס ד ו ם ו ע מ ו ר ה ‪ ,‬ואין ב ו ע ש ב ‪ .‬ו נ צ י ב מ ל ת‬ ‫אמר שלא ר א ה ואינו בעולם‪ .‬וגם האבנים שהעמיד י ה ו ש ע‬

‫י ג‬

‫‪2 8‬‬

‫ל א ראה‪.‬‬ ‫והלך‬

‫לחברון‪.‬‬

‫והנה‬

‫המערה‬

‫על‬

‫‪2 9‬‬

‫היכל‬

‫גדול‬

‫שבנה‬

‫א ב ר ה ם אבינו‪ ,‬ויש ב ו א ב נ י ם ג ד ו ל ו ת ‪ ,‬ש ב ע ה ו ע ש ר י ם א ו ש מ ו נ ה‬ ‫ועשרים‬

‫ל ר א ש פינה‪ ,‬וכל א ח ת כמו שבעים אמות‪ .‬ונתן למי‬

‫‪ 19‬ה נ ז כ ר ת ב ב ר א ש י ת בייט א׳‪.‬‬ ‫והוא‬

‫‪ 20‬ר׳ אברהם הצבע ה ר א ה ל נ ו ס ע ;‬

‫כנראה ר׳ אברהם ה ח ס י ד הפרוש‬

‫ש מ ז כ י ר ר׳ ב נ י ט י ז ‪.‬‬

‫‪ 21‬דצפון• הר ה ב י ת ‪.‬‬

‫כד באו ה נ ו צ ר י ם ‪ ,‬ה צ ל ב נ י ם ‪.‬‬

‫טאבלי‬

‫ירושלים‪,‬‬

‫אל‪-‬קוםטנטיני‬

‫‪ 22‬הכוונה לכפת הסלע‪.‬‬

‫‪ 23‬ו א ח ר‬

‫‪ 24‬הקבר‪ ,‬ה י י נ ו קברו של ישו‪ ,‬ו מ ש ת מ ש‬

‫הכותב בלשון של ג נ א י ‪ ,‬על ד ר ד הכתוב ב י ר מ י ה ב׳ ר ‪.‬‬ ‫סט‪ .‬ג׳וווז ) י ו ח נ ז הקדוש(‪.‬‬ ‫הגום‪.‬״‬ ‫כ״ו‪.‬‬

‫‪ 25‬מ נ ז ר א ב י ר י‬

‫•‪ 25‬הכוונה לנחל ק ד ר ה ‪ ,‬שנקרא אז ג י א בז‬

‫‪ 26‬ח ו ז ר כאז על מ ה שכבר א ט ד לעיל‪.‬‬ ‫‪ 28‬ה נ ז כ ר ו ת ב י ה ו ש ע ד׳ גי‪.‬‬

‫‪ 27‬ה נ ז כ ר ב ב ר א ש י ת י׳׳ס‬

‫‪ 29‬מ ע ר ת המכפלה‪.‬‬

‫‪53‬‬

‫שמפתח‬

‫‪3 0‬‬

‫בידו ש ל המערה‬

‫לב‬

‫ז ה ב ‪ ,‬והביאו‬

‫י ת‬

‫ב ר י‬

‫?‬

‫אכית‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫ו פ ת ח לו‪ .‬ו ה נ ה ע ל ה פ ת ח צ ל ם ו ג כ ו כ י ן ב פ נ י ם ‪ ,‬ו א מ ר ו ה י ה ד ד ־ י ש‬ ‫ש ב ע כ ו ‪ :‬ה ז ה ר כ י ש מ ו ג׳ פ ג ר י ם ב ת ח י ל ת ה מ ע ר ה ו א ו מ ר י ם‬

‫‪:‬‬

‫הס‬

‫ה א ב ו ת ‪ ,‬ואינם‪ .‬ו ש ו מ ר ה מ ע ר ה א מ ד ל ו ‪ :‬ה ם ‪ .‬ו ה ו ס י ף ל ו ע ד ־ י י ן‬ ‫ה‬

‫זהוב להכניסו למערה‪ ,‬ופתח לו ו א מ ר ‪ :‬מעולם לא‬ ‫השער‪.‬‬

‫גוי ליכנם בזה‬

‫והביא‬

‫והכניסו‬

‫נידות‬

‫ח‬

‫נ‬

‫י‬

‫ת‬

‫‪p1c7‬‬ ‫ד ‪,‬‬

‫בפנים‪.‬‬

‫ר‬

‫במעלות‪ ,‬וקודם זאת המערה מבחוץ ירדו בחמשה ע ש ר מ ע ל ן‬ ‫מ‬

‫ע‬

‫ר‬

‫ח ב ד‬

‫ה‬

‫מ‬

‫א‬

‫ד‬

‫ת‬

‫י‬

‫כ‬

‫י‬

‫ב‬

‫א‬

‫מ‬

‫צ‬

‫ע‬

‫ד‬

‫‪,‬‬

‫י‬

‫מ‬

‫מ‬

‫ע‬

‫ר‬

‫ה‬

‫פ‬

‫ח‬

‫ת‬

‫ד‬

‫ת‬

‫ב ק‬

‫י"קע'‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ובא לתיד‬ ‫'‬ ‫ו ה ק ר ק ע כ ו ל ו ס ל ע וכול ה מ ע ר ו ת ה ם ב ח ל ל ה ס ל ע ׳ ו ע ל א‬ ‫‪ 1‬אז‪-‬‬ ‫י׳‬ ‫י*^‬ ‫פ ת ח שבאמצע מונחים‬ ‫יכול ל ע ש ו ת כ ז ה א ס ל א מ ל א כ ו ת שמיס‪ .‬ורוח ס ע ר ה י ו צ א‬ ‫ז‬ ‫ג‬ ‫ה נ ק ב י ם שבין ברזל לברזל‪ .‬ולא היה יכול ל ב א‬ ‫׳‬ ‫ו ה ב י ן ש ש ם ה א ב ו ת ו ה ת פ ל ל ש ם ‪ .‬ו כ ש ה י ה שוהה ע ל "‬ ‫^‪rn‬‬ ‫‪.‬היה ר ו ח ס ע ר ה י ו צ א ו מ ש ל י כ ו ל א ח ו ר י ו‬ ‫ו‬

‫ח‬

‫ו‬

‫ע‬

‫ת ‪3‬‬

‫ב‬

‫ב י ו ת‬

‫ת‬

‫י‬

‫ו א י‬

‫ש‬

‫מ‬

‫ב‬

‫ר‬

‫י‬

‫ת‬

‫ו‬

‫ז‬

‫ס י‬

‫‪2‬‬

‫ק‬

‫ז‬

‫ד‬

‫‪57‬‬

‫ו בי רוש לים‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫י ש ש ע ר ו ק ו ר י ן ל ו ש ע ר י רחמים‪.‬‬

‫ד‬

‫‪**.‬ייזי‬

‫ה ש ע ר מ מ ו ל א א ב נ י ם ו ס י ד ואין ש ו ם יהודי ר ש א י ל ב א‬ ‫ו כ ל ש כ ן גוי‪ .‬ו פ ע ם א ח ת ר צ ו ה ג ו י ם ל ה ס י ר ן ו ל פ ת ו ח ף‬

‫‪5‬‬

‫ונתדעשה ארץ ישראל והיתה מהומה בעיר עד ש ח ד ל ו ' ‪^ .‬‬

‫‪1 5 7‬‬

‫"'‬

‫י ‪,‬‬

‫‪ 2 7‬י‬

‫‪3 2‬‬

‫מ ס ו ר ת ב י ד היהודים ש ד ר ך אותה ש ע ד ג ל ת ה השכינה‬

‫יי*׳‬ ‫'‬

‫‪3‬‬

‫ע ת י ד ל ש ו ב ‪ .‬והוא מכוון כ נ ג ד ה ר הזיתים‪ ,‬ו ה ר ה ז י ת י ם י‪ " * -‬י‬ ‫ממנו‪,‬‬ ‫‪,‬‬

‫והעומד ב ה ר הזיתים רואהו» ועמדו רגלין‬

‫ע ל ה ר הזיתים‬

‫‪3 3‬‬

‫ז עין ב ע י ן י ר א ו ב ש ו ב י״י‬

‫צ י ו ן‬

‫ב‬

‫״‬

‫י‬

‫ד‬

‫ו‬

‫ר‬

‫מ‬

‫*‬

‫ס‬

‫'‬

‫ך‬

‫ש ע ר ‪ .‬ו מ ת פ ל ל י ן שם‪ .‬ו מ ג ד ל ד ו ד קיים‪.‬‬

‫י‬

‫**‬

‫י ד‬ ‫י‬

‫ז‬

‫א‬

‫י מ‬

‫י‬

‫‪3 5‬‬

‫ו ב ד מ ש ק ‪ ,‬חוץ ל ע י ר ‪ ,‬י ש י ב ת ב ת י כ נ ס י ו ת ‪ ,‬א ח ת‬ ‫‪3 5‬‬

‫אלישע ‪,‬‬

‫‪ 2 7‬ן ‪3‬‬ ‫ה‬

‫ואחת ש ב נ ה ר ב י אלעזר בן עזריה‪ ,‬ו ב א מ צ ע‬ ‫‪5‬‬

‫ה כ נ ס ת גדולה‪ ,‬ו ב ה מתפללין‪.‬‬ ‫באלוני‬

‫מ מ ר א ‪ ,‬ב ר ח ו ק מ ש ם ‪ ,‬י ו ש ב ז ק ן אחד׳ י כ ^ ן‬

‫‪ 30‬מ ט ב ע ז ה ב ‪ ,‬זהוב‪.‬‬ ‫ח ו ר ב ז ב י ת המקדש‪.‬‬ ‫‪ 36‬ה נ ב י א ‪.‬‬

‫‪54‬‬

‫י‬

‫‪3 7‬‬

‫ר ב י פ ת ח י ה ל ש ם נ ט ה ה ז ק ן ל מ ו ת וצוד‪ ,‬ל ב נ ו ל ה ר א ו ת‬

‫‪ 35‬בכפר ג׳ובר‪.‬‬

‫מ‬

‫‪ 31‬ב ח ו מ ה ה מ ז ר ח י ת של ה ר ה ב י ת ‪.‬‬

‫‪ 38‬פסוס ב ז כ ר י ה י׳׳ד די‪.‬‬

‫‪* \ b‬‬

‫‪^,3 32‬‬

‫‪ 84‬פסוס ב י ש ע י ה ג ״‬

‫‪n‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪t‬‬

‫)עייז‪ :‬י ‪ .‬בן־צבי‪ ,‬ש א ד ישוב‪ ,‬תרצ׳׳ו‪ ,‬חלק בי‪ .‬עטי ‪ - 1 2 1‬״ ‪• ' ^ 2 0‬‬

‫‪ 37‬מ ח ב ר ו ן ‪.‬‬

‫פתחיה העץ ש נ ש ע נ ו ב ו ה מ ל א כ י ם‬ ‫ונחלק‬

‫לשלשה‬

‫חלקים‬

‫ואבן‬

‫א ג‬

‫‪ .‬ו ה ר א ה ל ו זית א ח ד י פ ה‬

‫שייש‬

‫באמצע‪,‬‬

‫וקבלה‬

‫בידם‪:‬‬

‫כשישבו ה מ ל א כ י ם נ ח ל ק העץ ל ש ל ש ה ח ל ק י ם ‪ ,‬ש כ ל א ח ד נ ש ע ן‬ ‫על עץ א ח ה ו י ש נ ו ע ל האבן‪ .‬ו פ י ר ו ת ה ע ץ מ ת ו ק י ם מ א ד ‪ .‬ו א צ ל‬ ‫העץ בארה ש ל ש ר ה ‪ ,‬והמים מ ת ו ק י ם ו צ ל ו ל י ם מ א ד ‪ .‬א צ ל ה ב א ר‬ ‫אוהל שרה‪ ,‬ו א צ ל מ מ ר א מ י ש ו ר ‪ ,‬ו מ צ י ד ו ה א ח ד כ מ א ה א מ ו ת‬ ‫מבארה של ש ר ה ע ד ב א ר ו ש ל א ב ר ה ם א ב י נ ו ‪ ,‬ו ה מ י ם י פ י ם מ א ד ‪.‬‬ ‫והראו לו‬

‫‪3 9‬‬

‫אבן ש מ ו נ ה ו ע ש ר י ם א מ ו ת ש נ י מ ו ל ע ל י ו א ב ר ה ם‬

‫אבינו‪ .‬ואמר הזקן‪ ,‬ה נ ה ה ו א ה ו ל ד ל ע ו ל מ ו ו א י נ ו מ ש ק ר ‪ ,‬ו נ ש ב ע‬ ‫שפעם א ח ת ב צ ו ם כ י פ ו ר ר א ה מ ל א ך ש ל א ש וםוםו ש ל א ש א צ ל‬ ‫בארה של שרה‪ ,‬ש ה י ה מ ת פ ל ל שם‪.‬‬

‫ג‬

‫מסעות יעקב בן נתנאל הכהן‬ ‫)במחצית השניה של המאה השתים־עשרה(‬ ‫על נוסע זה אין אנו יודעים יותר ממה שכתוב בתאורימםעו‪ ,‬והוא‬ ‫עצמו אינו מגלה אלא את שמו ושם אביו ויחוס כהונתו‪ .‬אולם מתוך‬ ‫התבוננות במסעו אפשר לעמוד על סרטים אחרים‪ .‬לשונו הבלתי־צחה‬ ‫מעידה שאינו ספרדי או איטלהי אלא אשכנזי‪ ,‬ועל הלשון הגרמנית‬ ‫השגורה בפיו מעיד גם ביטוי כגון ״כנגד״ ליד מספר‪ ,‬הבא לציין‬ ‫שהמספר הוא רק לערך )מקורו בביטוי ה ג ד ו ‪.(gegen‬‬ ‫באשר לזמן נסיעתו‪ ,‬הרי יש למצוא ראיה מוכחת מזה שהוא מספר‪:‬‬ ‫״ובחברון נכנסתי אני יעקב בחזקת תועה בתוך המערה״‪ .‬במלה ״תועה״‬ ‫כינו עולה רגל נוצרי‪ ,‬והנה מזמן כבוש הארץ ע״י צלאח א־דין בשנת‬ ‫‪ 1187‬לא ניתנה רשות להכנם לתוך המערה אפילו למוסלמי‪ ,‬ולא כל•‬ ‫שכן לנוצרי‪ .‬על כרחנו נאמד שהוא נסע בארץ לפני שנת ‪ ,1187‬בימי‬ ‫שלטץ הצלבנים‪ .‬גם תיאורים אחרים במסע מראים על תקופת שלטון‬ ‫הצלבנים‪ .‬בימי הצלבנים לא ישבו בירושלים אלא יהודים אחדים‬ ‫ורבנים לא היו להם‪ ,‬כפי שאנו יודעים מתאוריהם של ר׳ בנימין‬ ‫מג‬

‫‪ 38‬הנזכר ב ב ר א ש י ת י ״ ח ד ‪.‬‬

‫‪ 30‬לנוסע‪.‬‬

‫‪55‬‬

‫י •‬

‫מטודילה‪ ,‬ור׳ פתחיה מרגנשבורג‪ .‬ומה שמספר הנוסע ‪ 3‬ד ־ ^‬ ‫ירושלים‪ :‬״אמרתי אני יעקב לפני הרבנים״‪ ,‬אפשר ש ה ת כ ו י ן ‪3.‬‬ ‫ז?*‬ ‫‪.‬רבנים״ לבלתי־קדאיס‪ ,‬ואפשר שלא בפני רבני ירושלים‬ ‫^‬ ‫שאמר‪ ,‬אלא בפני רבני אשכנז לאחר שחזר מארץ־ישראז* י"‬ ‫;*י•‬ ‫שסיפר בפניהם פ ה שראה בירושלים‪.‬‬ ‫‪..‬יי^‬ ‫כוונתו בפסעו היתד! לבקר במקומות הקדושים ולהשתטח ‪*»7j‬‬ ‫צדיקים‪ ,‬ולפיכך הוא מתאר בעיקר מקומות כאלה ואינו מ ו ‪ -‬ן‬ ‫&‬ ‫הדבור על הישוב היהודי בא״י בימים ההם‪.‬‬ ‫הנוסע היה גם במצרים‪ .‬ומאחר שהוא מתחיל את תאור מ ס ‪7‬‬ ‫‪*nn‬י?ז‬ ‫רון והולך משם צפונה‪ ,‬יש להניח שבא לארץ ממצרים‬ ‫"^‪l‬‬ ‫סיני‪ .‬מחברון הלך דרך ירושלים‪ ,‬שכם‪ ,‬כפר קנה‪ .‬טבריה׳ ו ה ג י ן ן‬ ‫*?*‪1‬‬ ‫עד מירון‪ .‬וכנראה גם חזר למצרים דרך המדבר‪ .‬תיאורו א י‬ ‫אלא הוא קופץ ועובר מאזור לאזור‪ .‬יש כאן אגדות ו מ ם ו ד ן ע י ‪ °‬ו י‬ ‫**?‪X‬‬ ‫ידועות ממקורות אחרים‪ .‬את דבריו כתב הנוסע לאחד‬ ‫ה‬ ‫לארץ‪ ,‬כי הוא מסיים‪. :‬כאשד זיכני לכתוב אותו כן נזכה ל ב ^ י ^ "‬ ‫‪ 2 7‬ימח‬ ‫ולמות שם״‪ .‬ובתאורו התכוון למסור למי שלא זכה להיות‬ ‫הראיות שראיתי בארץ ישראל״‪.‬‬ ‫ד ו‬

‫|‬

‫>‬

‫ד‬

‫ע‬

‫‪3‬‬

‫ז י‬

‫‪3‬‬

‫‪ 3‬ו‬

‫‪3‬‬

‫‪1 3‬‬

‫ב‬

‫ג ד‬

‫ת‬

‫‪7‬‬

‫ח‬

‫ז‬

‫ד‬

‫ש‬

‫‪3‬‬

‫א‬

‫ד‬

‫‪r‬‬

‫מ ס ע ו ת ו מ ק ו מ ו ת א״י ו ק ב ר ו ת ה צ ד י ק י ם א ש ר‬

‫ספור‬

‫כהר״ד‬

‫שחבר‬

‫‪1‬‬

‫י ע ק ב ב ״ ד * נ ת נ א ל כ ה ן ז״ל‬

‫ד‬

‫ן‪-‬‬

‫כשנכנס'‬

‫‪7‬‬

‫‪7‬‬

‫*זג*‬ ‫‪1‬‬

‫** לץ‬

‫ישראל‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫א נ י י ע ק ב ב ״ ר נ ת נ א ל כהן׳ ש ה ל כ ת י ו ט ר ח ת י י ע ז ד ב ל‬ ‫לארץ‬

‫שתכניסני‬

‫וראיתי‬

‫ישראל‪,‬‬

‫אבותינו‬

‫קברי‬

‫י‬

‫ה ^ ם‬

‫ש ב ח ב ר ו ן‪ ,‬ו ג ם ק ב ר א ב נ ר בן נ ר א צ ל ב א ר ש ל א ב ר ה ק‬ ‫‪4‬‬

‫יונה‬

‫בן אמתי ה נ ב י א י בקרית חברון א ר ב ע ‪.‬‬

‫וקבר‬

‫ןק‬

‫ל‬

‫^‬

‫ב ו ר ת‬

‫ובית‬

‫ר‬

‫ח‬

‫ל ק‬

‫לחם‬

‫ר ו ב‬

‫לי‬

‫ר ו ש‬

‫שני כפרים‪.‬‬

‫י ם‬

‫פ‬

‫ר‬

‫ס‬

‫ה‬

‫ב‬

‫ן ח צ י <‬

‫ובירושלים‬

‫ך‬

‫ר‬

‫ך‬

‫י ד י ן ן ן‬

‫מגדל‬

‫‪5‬‬

‫ה מ ק ד ש ועזרה‪ .‬חדשים אצל כותל מערבי ‪ ,‬ו מ ר ת ף‬

‫ד‬

‫זזגה‬

‫דר^‬ ‫ב‬

‫ג‬

‫י‬

‫ק‬

‫י‬

‫ד‬

‫י"‪1‬נ‬ ‫י^יא‪,‬‬

‫*למד‪!,‬‬

‫‪3‬י י‬ ‫‪ 3‬ה י י נ י קברו• י ד י ע ה זו ה י ( ן ‪.,‬‬ ‫‪ 2‬בז רבי‪.‬‬ ‫‪ 1‬כ ב ו ד ה ר ב רבי‪.‬‬ ‫^"׳‪-‬יגגך‬ ‫‪ 4‬כלומר‪ ,‬ב ק ר י ת ארבע ה י א ח ב ר ו ז ‪.‬‬ ‫? י ד י ע ת שאר הנובעים‪.‬‬ ‫נשתביט‪,‬‬

‫ו כ נ ר א ה כוונתי ל ו מ ר ש ה נ ד ב כ י ם ה ע ל י ו נ י ם ע ע ל‬

‫הכות‪$‬‬

‫ה כ‬

‫יב!ח‬

‫המלך ו ש ע ר י ר ח מ י ם ‪ ,‬ב א ד שהיו ר ו ח צ י ם נ ה נ י ם ‪ ,‬וציון א ב י ש ל ם‬ ‫ותחת הר הזיתים כ נ ג ד עזרה שעשוי בימיו‬

‫‪7‬‬

‫מגדל על המגדל‪,‬‬

‫‪8‬‬

‫אין ד ר ך ע ו ב ר עליו‪ .‬ו ר א ש ו ת ר ‪ . . .‬א מ ו ת ‪ .‬א ל ו ד ב ר י ם ידועים‪,‬‬ ‫אין יותר יודע‪.‬‬ ‫ואוד׳כ י ל ך א ד ם י׳ פ ר ס א ו ת ע ד‬

‫נ ו ב עיר הכהנים‪ .‬ומנוב‬ ‫‪8‬‬

‫עד ל ו ד ד׳ פ ר ס א ו ת ‪ ,‬ו פ ר ס ה א ח ת ע ד ד ו ד נ י ם • ‪ ,‬ב׳ פ ר ס א ו ת‬ ‫‪9‬‬

‫‪,‬‬

‫ע ד י ב נ ה ‪ ,‬ב פ ר ס א ו ת ע ד א ש ד ו ד‪ ,‬ד פ ר ס א ו ת ע ד א ש ק ל ו ן‪.‬‬ ‫ובאשקלון ב א ר ש ל א ב ר ה ם א ב י נ ו מ ר ו ב ע ‪ ,‬ב י ן ז ו י ת ל ז ו י ת ב׳‬ ‫אמות‪ ,‬ו ד מ ע ר ו ת ב כ ל זוית‪ ,‬ל ז ו י ת מ ע ר ה מ ע ר ה ‪ .‬ו מ י ש י ל ו ח‬ ‫כנגד ה ר ציון ב י ר ו ש ל ם ‪ ,‬בין ציון ל י ר ו ש ל ם אין כ י א ם כ ת ל א ח ד ‪,‬‬ ‫פעם היו ר ו ח צ י ם ה כ ו מ ר י ם ב מ י ש י ל ו ח ‪ ,‬נ פ ל ה ה ק ע ר ה מ י ד ו ש ל‬ ‫כומר א ח ד ו מ צ א ו א ו ת ה ב א ו ת ה ה ב א ר ב א ש ק ל ו ן ‪ ,‬ש ה ב י א ו א ו ת ה‬ ‫המים מ מ י ש י ל ו ח מ מ ע ר ו ת ש ב ב א ר ‪ ,‬ו ה כ י ר ו א ו ת ה ה ג ל ח י ס ע ל‬ ‫נתיבתם‬ ‫ב׳‬

‫‪1 0‬‬

‫‪ .‬ו מ א ש ק ל ו ן ע ד ע ז ה ד׳ פ ר ס א ו ת ‪ ,‬ו מ ע ז ה ע ד ע ז ת ה ״‬

‫פרסאות‪,‬‬

‫ועד‬

‫מדון•"‬

‫ב׳‬

‫פרסאות‪,‬‬

‫עד‬

‫עזקה"‬

‫ב׳‬

‫פרסאות‪.‬‬ ‫ו מ ס ו כ ו ת • ״ ע ד גושן ״‬

‫ד ימים‪ ,‬ע ד מ צ ר י ם • ״ יום א ח ד ‪.‬‬ ‫‪,‬‬

‫ו ב ד ע מ ם ם י ש ע מ ו ד " א ח ד ‪ ,‬ק א מ ו ת א ר כ ו ‪ ,‬ו מ ר ו ב ע הוא‪ ,‬כ ל‬ ‫ר ו ח ב ו ר ו ח ב ח׳ א מ ו ת ‪ .‬ו ק ב ר ו ת מ צ ר י ם ב ח צ ר פ ר ע ה ‪.‬‬ ‫שנים ע ש ר ק ב ר ו ת יש ב א ב ן א ח ת ‪ ,‬ו כ י ס ו י כ מ ו כן ב א ב ן א ח ת ‪,‬‬ ‫‪1 4‬‬

‫זה כ נ ג ד זה מ כ ו ו נ י ם ‪ ,‬ש ב נ ה ח נ ו ך ב ן י ר ד ] ל א ד ם ה ר א ש ו ן [ • ‪.‬‬ ‫‪1 5‬‬

‫א מ ר ל נ ו ח כ ם ג ד ו ל ‪ :‬א ל ת י ר א ו ו א ל ת פ ח ד ו ‪ ,‬כ י זו ע נ נ ה • "‬ ‫ש ל צדיק‪ ,‬מ י ד נ כ נ ם ב ק ב ר ‪.‬‬ ‫‪ 0‬י ד אבשלום‪.‬‬ ‫אחדות בכתביהיד‪.‬‬

‫‪ 7‬ב י מ י ו של מ י ?א התברר‪.‬‬

‫‪ 8‬כאז נ ט ח ס ו א ו ת י ו ת‬

‫•‪ 8‬נ ר א ה שהכוונה לרמלה‪.‬‬

‫‪ 9‬כלומר‪ ,‬מ ד ו מ י ם ע ד‬

‫יבנה‪ .‬וכן במרחקים דלהלן‪.‬‬

‫‪ 10‬כלומר‪ ,‬ה כ מ ר י ם ש ה ל כ ו לשם‪.‬‬

‫לדעת ל א י ז ה מקום התכוון‪.‬‬

‫*‪ 11‬נ ר א ה ש צ ׳ ׳ ל ‪ :‬דתן‪ ..‬כ י ו ם ‪ :‬ד י ר אליבלח‪.‬‬

‫‪ 12‬הכוונה לתחנת־השיירות א־זעקה בי ז ע ז ה לאל‪-‬עריש‪.‬‬ ‫היהודים‬

‫בימי‬

‫‪ 14‬אובליסק‪.‬‬

‫ה כ י נ י ם לאל־עריש‪.‬‬

‫‪ 13‬הכוונה לכלבים‪.‬‬

‫‪ 11‬קשה‬

‫*‪ 12‬כד ק ר א ו‬ ‫*‪ 13‬ק א ה י ד ‪.‬‬

‫*‪ 14‬מתכוון ל א י ז ה מ ק ו ם ב נ ג ב א ״ י ‪ ,‬ו ב ‪ .‬ג ל י ל ו ת ארץ י ש ר א ל ״‬

‫מ צ י י ן מערה של אדם ה ר א ש ו ן במרחק ב׳ י מ י ם מ ח ב ר ו ן ל צ ד מזרח‪.‬‬

‫‪ 15‬כאן‬

‫נ ש מ ט ו מ ל י ם א ח ד ו ת ‪ ,‬ש ב ה ן ה י ה מ ס ו פ ר על נחש ש ה י ה כ ד ו ר על פ ת ח ה מ ע ר ה ‪.‬‬ ‫*‪ 15‬נחש‪ ,‬בלומר נחש ה ש ו מ ר על קבר ה צ ד י ק ‪ ,‬ו א י נ ו מ ז י ק א ח ה ר א ו י י ם להכנס‪.‬‬

‫‪57‬‬

‫ו ש נ י כ נ ס י ו ת ש ל א ב נ י שייש‪ ,‬ש ל ב י ת ש מ א י ו ב י ת ה ל ל‬ ‫ושתי‬

‫גדולות‬

‫מעדות‬

‫ופתחים‬

‫ת ח ת ההר‪,‬‬

‫לד״ס‪,‬‬

‫ק צ ד י פ יש‬

‫ו כ ש י כ נ ם א ד ם ב ת ו כ ם י ד א ה ק ב ד י ס שאין ל ה ם ש י ע ו ר " ׳ ו א י ב ן‬ ‫ידועין א ל א ב נ ו ש ל ישעיהו ה נ ב י א " ‪ .‬ה נ ח ל יורד ת ח ת ק ב ד‬ ‫‪1 9‬‬

‫ויהונתן‬

‫ר‬

‫בן ע ו ז י א ל ‪ .‬ו ש א ל ת י מ א נ ש י ה מ ק ו ם ה א י ר היו ח ו צ כ י ן‬

‫א ל ו ה מ ע ר ו ת ‪ ,‬כ י א ו ת ו ה ה ר כ ו ל ו א ב ן ? אז ה ר א ה ל נ ו ה ם ס ר ‪,‬‬ ‫ה נ ה ד א י נ ו ש כ ת ו ב בו‪ ,‬ש ב ש נ ה ש ל א ה י ו זודעין ו ל א ח ו ר ש י ם‬ ‫כמו שנאמר‬

‫‪2 0‬‬

‫ו ע ש ת א ת התבואה לשלש השנים‪ ,‬ובאותן ש ל ^ ן‬ ‫‪2 1‬‬

‫ש נ י ם ה י ו בונין מ ע ר ו ת ‪ .‬ו א ח ר י ה מ ע ר ו ת כ מ ו ק ׳‬ ‫ש ל מ י הן‪ .‬ו ב כ ו ל ם‬

‫‪2 2‬‬

‫ואינן ידועין‬

‫קברותיהם כמו תיבה בתוך הבית ב א ב ן ‪,‬‬

‫וכיסוי א ח ת לכולם כמו כן באבן אתת‪.‬‬ ‫פרסאות‬

‫ג׳‬

‫כפר‬

‫עד‬

‫ב מ י ד ו ן ר׳ שמעון‬

‫חנניה‪.‬‬

‫ש ? ‪ 1‬ו‬

‫י ו ח א י ע ם בנו‪ ,‬ש נ י צ י ו נ י ם ב ב י ת ה מ ד ר ש‬

‫כ י‬

‫י‬

‫ע ד י‬

‫ב‬

‫ן וזרא‬

‫קיים‪ .‬ב כ פ ר ח נ נ י ה כ נ ס ת ש ל ו נ ח צ ב ה מן ה ה ר ׳ אין כ י א ס ך‬ ‫א ח ת בנוי‪ .‬ור׳ ח ל פ ת א ע ם ב נ ו יש ל ה ם ציונים‪ ,‬ו א ח ר י ם‬ ‫א י נ ם ידועין‬

‫נ ‪2‬‬

‫‪.‬‬

‫ר‬

‫ו‬

‫כ‬

‫‪0‬‬

‫ס‬

‫י‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫ג פ ר ס א ו ת ע ד ה ר ג ע ש‪ ,‬ו ל ש ם ש ל ש ה כ נ ס י ו ת ב מ י ן אךןןן‬ ‫וכשיוצא מ כ נ ס ת שלישית‪ ,‬והנה שני חלונות טובות׳ ולשם‬ ‫ק ב ר ו ת ‪ ,‬א ת ת ש ל א ד ו נ י נ ו י ה ו ש ע ב ן נון ה נ ב י א ו כ ל ב ב ן י פ ו‬ ‫ויחזור‬

‫תמנת‬

‫אדם חצי פרסה עד‬

‫‪ 3‬ד‬

‫^‬

‫ס ר ח ‪ ,‬ולשם כ נ ס ת‬

‫א ד ו נ י נ ו י ה ו ש ע ב ן נון נ ח ר ב ה ‪ ,‬א ב ל ה ש ע ר ו ה מ ש ק ו ף ו ה מ ז י ז ן ‪-‬‬ ‫‪,‬‬

‫וד״מפתן ו כ ל הציודין‪ ,‬כ ו ל ן מ א ב ן א ת ת ‪ ,‬ח א מ ו ת א ר כ ן ו מ ח ל י י‬ ‫וד׳ זירא ק ר ו ב ע ל‬ ‫שמעון‬

‫‪2 4‬‬

‫ציונ‪ — ,1‬ו כ ת ו ב ע ל י ה ר ׳ זירא׳ — ר א ן ״‬

‫‪2 5‬‬

‫של כסה‬

‫לוי ד י נ ה ‪ ,‬ק ב ר‬

‫הדם‬

‫‪3 6‬‬

‫י ‪1,‬‬

‫שאין א ד ם‬

‫כ ו‬

‫ל ה כ נ י ס ידו‪ ,‬כ ל כ ך מ כ ו ס ה ‪ .‬ובציון א ח ת ב נ י ן כ מ ו ב י ת ב נ ו י ‪,‬‬

‫ג‬

‫ל‬

‫שם ש ת בן אדם‪ ,‬ו ה ב א ר ב ת ו ך הבית‪ .‬שתי פ ר ס א ו ת ע ד מ ע ד‬

‫מ‬

‫ז‬

‫‪,‬‬

‫יוכבד ועמה שמנה צדקניות‪ ,‬חצי פרסה קרוב ל מ ע ר ת ר י ו‬

‫ו ז ב‬

‫בן ז כ א י ו ש מ נ ה ת ל מ י ד י ו ‪ ,‬א ר ב ע מ צ ד א ח ד ו ד מ צ ד א ח י ׳ ו ד ו‬ ‫(‬

‫‪ 10‬ב ס ב י ב ת ט י ר ו ן בגליל‪.‬‬ ‫זה‪.‬‬

‫‪ 20‬ו י ק ר א כ ״ ה ב׳׳א‪.‬‬

‫‪ 19‬ו ת ח ת קברו של י ה ו ג ת ן ‪.‬‬

‫‪ 22‬נ ר א ה ש צ ר י ר ל ה י ו ת ‪ :‬וכל‪.‬‬ ‫‪ 25‬קברם‬

‫‪58‬‬

‫‪ 17‬כלומר‪ ,‬מ ר ו ב י ם מ א ד ‪.‬‬

‫‪ 18‬סברו‬

‫‪ 21‬לערר מ>»ךן‬

‫קרוב‬

‫?ס‬

‫ב ר‬

‫יי‬

‫‪ 23‬כלומד‪ ,‬לא נ ו ד ע קברי מ י הם‪.‬‬ ‫ז י ר א‬

‫•‬

‫‪8‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫? יי‬

‫ש‬

‫?‬

‫י׳‬

‫ז י י א‬

‫^‬

‫‪24‬‬

‫מ כ ו ס ח‬

‫א‬

‫‪'$K‬‬

‫חד "‬ ‫ס‬

‫עצמו גבוה עליהם בראש המערה‪ .‬ובזוית א ח ת יכנס אדם לשם‪,‬‬ ‫‪2 7‬‬

‫והנה שלשה ת י ב ו ת ‪ ,‬ו ב צ ד א ח ר כ מ ו כן ד׳ תיבות‪ ,‬וכנגדן‬ ‫מערה של ר ב כהנא מלאה מן התיבות‪ ,‬ומדליקין עליהן כ ל‬ ‫האומות‬

‫באין‬

‫נ ר ו ת כי‬

‫החולים‬

‫והעקרות‬

‫וקברי‬

‫ומתדפאין‪.‬‬

‫אבותינו שבטבריא כמו שני פרסאות‪ ,‬מ ע ר ו ת גבוהות כמו בית‪,‬‬ ‫כי כ ך היו ק ו ב ד י ן א ר ב ע ע ל א ר ב ע כ מ ו ש ת י ו ע ר ב א ר ב ע א מ ו ת‬ ‫על‬

‫ד‬

‫‪,‬‬

‫אמות‬

‫ומחובדין‬

‫בסיד‪.‬‬

‫ומוציאין‬

‫אותם‬

‫גוים‪,‬‬

‫מפני‬

‫שמחפשין ע ל ח ט י ן ש ל זהב‪ ,‬ש ה י ו ת ו פ ר י ן ת כ ר י כ י ה ן ‪ ,‬ו כ ל מ י ט ה‬ ‫ומיטה‬

‫כתוב‪:‬‬

‫מפרובינצה‬

‫‪2 8‬‬

‫בן‬

‫פלוני‬

‫פלוני‬

‫‪27‬‬

‫כאשד‬

‫ת׳נ׳צ׳ביה׳״ ‪.‬‬

‫פרש‬

‫]בא[ וראה כי מדליקין ערלים נ ד ו ת ר ב ו ת ‪ ,‬א מ ר‬

‫ל ה ם ‪ :‬מי ה ו א זד‪,‬ן א מ ר ו ל ו ‪ :‬י ה ו ד י צדיק‪ ,‬ו ה ו א מ ר פ א ח ו ל י ם‬ ‫ומועיל ל ע ק ר ו ת ‪ .‬א מ ר ל ה ם ‪ :‬ש ו ט י ם ! מ ה א ת ם ע ו ש י ם ל י ה ו ד י‬ ‫כך כבוד ? ולקת אבן א ת ת והשליך לארץ‪ ,‬ולקח להגביה ידו‬ ‫ל ה ש ל י ך א ח ר ‪ ,‬ה י ה ר ו כ ב ע ל הסום‪ ,‬מ י ד נ פ ל ו מ ת ‪ .‬מ י ד נ ת ק ב צ ו‬ ‫ההגמונים‬

‫ו ה כ ו מ ר י ם ‪ :‬ל א מ פ נ י יהודי ב א לו‪ ,‬כ י ה ו א ע ו ש ה‬

‫ב ר ע ה ש נ ג ע ב ר ב ו ש ל יש״ו‪ ,‬ב ש ב י ל כ ך ח ר ה א פ ו ו ה מ י ת אותו‪.‬‬ ‫כ ל זה ל פ נ י ה מ ד י נ ה‬

‫‪2 9‬‬

‫‪.‬‬

‫ב׳ פ ר ס א ו ת ע ד ה ר א ח ד ‪ ,‬ו ש מ ו ת ו ד ‪* ,‬‬

‫‪29‬‬

‫לשם אדוננו אחיה‬

‫ה ש י ל ו נ י ה נ ב י א ‪ .‬ג׳ פ ר ס א ו ת ע ד צ פ ו ר י‪ ,‬ו ל ש ם כ נ ס ת א ד ו נ י נ ו‬ ‫ח ז ק י ה ה מ ל ך ע ל שמו‪ ,‬כ ת ו ב ב ת ו ך ה ג ן ע ל ה ה ר ‪ .‬ו ל מ ט ה מ ע ר ה‬ ‫‪3 0‬‬

‫גדולה‪ ,‬ו ב ת ו ך ה מ ע ר ה מ ע ר ה ק ט נ ה הוא‪ ,‬ע ד כ ן ‪ .‬ו א ח ר י ם אין‬ ‫ל ה ם חשבון‪ .‬ו ח צ י פ ר ס ה ע ד כ פ ר ק נ ה ‪ ,‬ו ל ש ם י ה ו ד ה ה מ ל ך ‪.‬‬ ‫ויוסף ה צ ד י ק ב מ ע ר ה ‪ ,‬ש ת י ת י ב ו ת ‪ ,‬מ ד ל י ק י ן נ ד ו ת ב כ ל ע ר ב‬ ‫ו ע ר ב ‪ .‬ו נ כ נ ס כ ו ש י א ח ד ע ם ה ע ר ל י ם ‪ .‬א מ ר ל ה ם ‪ :‬מ י ה ו א זה ז‬ ‫א מ ר ו ל ו ‪ :‬י ו ס ף ב ן י ע ק ב ‪ .‬ה י ה ב י ד ו ג ר ז ן ו ה כ ה ב ק ב ר ו ‪ ,‬עדיין‬ ‫סימן ״ ו ל א פ י ד כ ם ו מ ת ‪ ,‬ו ה ו צ י א ו א ו ת ו מ ת ‪ .‬ו מ ע ר ה א ח ת ) ו ק ו ב ר (‬ ‫עליה ק ב ר בעשא מלך ישראל‪.‬‬ ‫‪ 27‬גלוסקמאות‪ ,‬שלתוכן ה י ו מ ל ק ט י ם א ת ה ע צ מ ו ת ‪.‬‬ ‫צרורה בצרור החיים‪.‬‬

‫•‪ 27‬ת ה י נ ש מ ת ו‬

‫‪ 28‬א ב י ר מ א ר ץ ‪ ,Provonce‬א ח ד ה צ ל ב נ י ם ‪.‬‬

‫‪ 29‬ה ע י ד ‪.‬‬

‫•‪ 29‬א ו ל י הכוונה להר תבור‪ ,‬ה ט כ ו נ ה ב פ י ה ע ר ב י ם »א־טוד״‪.‬‬

‫‪ 30‬ו י ש‬

‫גורסים‪ :‬כ ״ ג ‪ ,‬או ע ר נ י ן ‪ .‬וכל ה ג ר ס א ו ת א י ן להן כ י א ו ר ‪.‬‬

‫‪ 31‬כ ל ו מ ד ‪ ,‬ע ד י י ו‬

‫ס י ט ז ה מ כ ה ניכר‪.‬‬

‫‪59‬‬

‫על ההר גבוה בתוך יער ק ב ו ר ת צ פ ו ר ה " ‪ ,‬אריה ש ו מ ר א ו ת ה ‪,‬‬ ‫ואין א ד ם ר ש א י ל י כ נ ם ל ש ם ו ל ת ת ו ך ע צ י ם מ ן ה י ע ר ‪ .‬פ ע ם א ת‬

‫מ‬

‫ה ל ך גוי א ח ד ‪ ,‬ו ל א ח ש ש ‪ ,‬ב ע ג ל ה ו ב ש נ י מ ד י א י ם ‪ ,‬ו ל ק ח ע צ י ס‬ ‫ו ח ז ר ל ב י ת ו ‪ ,‬ב א א ח ר י ו ה א ר י ו ה מ י ת א ו ת ו ו ש נ י המריאים‪ ,‬ו י ז ז ד‬ ‫ל ק ב ר ה ‪ .‬ו ע ו ד י ש ל ש ם ק ב ר ו ת ר ב ו ת ‪ .‬ויש ל ש ם מ ע ר ה ג ד ו ל ד‬

‫״ ‪/‬‬

‫א ח ר י ם א ו מ ר י ם זו ה י א מ ע ר ה ש ל י ו נ ה בן א מ ת י ‪ ,‬ו מ ע ר ו ת א ח ד ו‬

‫ת‬

‫אינן י ד ו ע ו ת ״ ‪.‬‬ ‫ש‬

‫ד׳ פ ר ס א ו ת עד ע כ ו ‪ ,‬ולשם ב ת ו ך ה ש ע ר ק ב ר ו‬ ‫‪3 4‬‬

‫בן ח ש מ ו נ א י ‪ .‬ו ה ת ו ע ב ה‬

‫ל אלעזד‬

‫ה ג ד ו ל ה ש ה י א בעכו‪ ,‬א ו מ ר י ם כי‬

‫היתה בית מדרשו‪ .‬ו ב ק ם ד י‬

‫‪3 5‬‬

‫ה‬

‫א‬

‫י‬

‫מ ע ר ה ש ל ע ש ר ה הרוגי מ ל כ ו ו ן ‪,‬‬

‫ובמקום שנהרגו יש אבן שיש גדולה הרבה‪ ,‬ולפני פתח מ ע ד ! ‪-‬‬ ‫ש ל ע ש ר ה ה ר ו ג י מ ל כ ו ת ק ב ר גוי א ח ד ‪ ,‬ב א ל ה ם ב ח ל ו ם ל ‪& ,‬‬ ‫כ‬

‫ב נ י ה מ ד י נ ה ו ז ע ק ל פ נ י ה ם ‪ :‬ה ו צ י א ו א ו ת י כ י אין ל י ת ק נ ה ‪,‬‬

‫כ‬

‫י‬

‫של ברזל רתוחין באש‪ .‬אמר ל ה ם‬

‫כ‬

‫י‬

‫מכין אותי ב ש ב ו ט י ן‬

‫‪3 6‬‬

‫ל‬

‫ב ז א ת ה מ ע ר ה ש נ י ם ע ש ר מ ל א כ י ם ב ט ל י ת ו ת ‪ ,‬אינן דומין‬

‫כ‬

‫א ד ם ‪ ,‬ו ה י ה א ו ת ו גוי צייר‪ ,‬ל א ח ש ש ו הגוים‪ ,‬מ ת ו כ ל ה צ י י‬

‫י‬

‫ב‬

‫ד י ס‬

‫ו א ו מ ר י ם ‪ ,‬ה א ב ן ה ג ד ו ל ה ש ל שיש‪ ,‬ז ה ה י ה כ ס א מ ל כ ו ת ש ל מ ל ך‬ ‫קיסר‪ .‬ולעולם לא יעלה שום ע ש ב במקום שנהרגו ה צ ד י ק י‬ ‫ו ב ת ו ך ה ח ו מ ה ה י ש נ ה יש ק ב ר א ח ד ש ל צדיק׳ ואין י ו ד ע‬

‫‪0‬‬

‫‪\#‬‬

‫הוא‪.‬‬ ‫ובחברון‬

‫נכנסתי אני יעקב בחזקת ת ו ע ה " בתוך ה מ ע‬

‫ד‬

‫ד‬

‫ש ב נ ו ה כ ו מ ר י ם ב ש ק ר ל ה ט ע ו ת ה ע ו ל ם ‪ ,‬ח צ י ש ב נ ה יוסף ה צ ד י ק '‬ ‫ואחרים‬

‫אומרים‬

‫כומדים‬

‫תועבה‪,‬‬

‫שבנאו שלמה‬ ‫היא‬

‫‪3 8‬‬

‫מדינה ‪,‬‬

‫המלך‪ ,‬א ח ד חצי הבית‬ ‫היא‬

‫מערת‬

‫המכפלוז‪,‬‬

‫וה ‪,‬ש‬ ‫ת‬

‫הראשון שהיה בימי דוד בחרב‪ .‬ולשם מקום שנוצר מ מ נ ו‬

‫א ד‬

‫ה ר א ש ו ן ‪ ,‬ו ע ל כ ן ל ו ק ח י ן ע פ ר מ ש ם ובובין ה ב ת י ם ׳ י ל א‬

‫יח ף‬

‫ממבו‪,‬‬

‫וכל‬

‫שעה‬

‫מלא‪.‬‬

‫והאוצרות‬

‫בבויות‬

‫בתיי•‬

‫ה כ ו מ ר י ם ‪ :‬א ל ו הן א ו צ ר ו ת ש ל ה א מ ה ו ת ו כ ש י ר צ ו‬ ‫בם‪ ,‬ל א יכנם כי אם יחידי עם הנר‪ ,‬כי י ר י ד ה‬ ‫‪ 32‬א ש ת טשח‪.‬‬ ‫‪ 35‬ק י ס ר י ן ‪.‬‬

‫‪ 36‬ו י ש‬

‫‪ 38‬ה ע י ר ) ה ח ד ש ה ( ‪.‬‬

‫‪60‬‬

‫‪ 33‬לא נ ו ד ע ט י קבור בוזז‪.‬‬ ‫גורסיז‪:‬‬ ‫‪ 39‬ס ו ר ר ‪.‬‬

‫בשבטין‪.‬‬

‫ה‬

‫‪3 9‬‬

‫ת‬

‫ק‬

‫‪0‬‬

‫ואו»ד‬

‫י ש‬

‫ו ליכ‬

‫ג‬

‫ס‬

‫גדולה ד ‪,‬‬

‫א‬

‫ו‬

‫ע‬

‫י‬

‫‪ 34‬ה כ נ ס י ה‬

‫‪ 37‬ב ת ו ר ת עולה‪-‬רגל‬

‫י‬

‫הגו*‬ ‫נו*‬

‫ד י ת‬

‫ד י‬

‫*‬

‫ולשם ששה קברות׳ מ צ ד א ח ד ש ל ש ה ומצד א ח ר שלשה‪ ,‬ואומרים‬ ‫ל ת ו ע י ם ‪ :‬א ל ו הן א ב ר ה ם ‪ ,‬י צ ח ק ‪ ,‬י ע ק ב ‪ ,‬ש ד ה ׳ ר ב ק ה ׳ ל א ה ׳ ו ש ק ר‬ ‫הוא‪ ,‬כי י ש כ ו ת ל ג ד ו ל ח ז ק ב ס י ד ו ח ר ס י ם ב י ן ה ק ב ר ו ת ח ד ש ו ת‬ ‫ובין ש ע ר ש ל מ ע ר ת ה מ כ פ ל ה ‪ ,‬ואין ל ה ם ר ש ו ת ל ס ת ו ר א ו ת ו ‪,‬‬ ‫כי פ ע ם א ח ת ס ת ר ו ה כ ו מ ר י ם ח ל ו ן ק ט ן שבו‪ ,‬ויצא ה ד ו ח ו ה מ י ת‬ ‫א ת כולם‪ ,‬ו ס ת מ ו א ו ת ו חלון‪ .‬ו ה א ב ן ש ה ו א ק ר ו ב ל ש ע ר ‪ ,‬ש ל מ ה‬ ‫ה מ ל ך ב נ ה אותו‪.‬‬ ‫ק ב ו ר ת ר ח ל ‪ ,‬מגדל בנוי באבני גזית ב א ר ב ע ה‬

‫ו כ מ ו כן‬

‫פתחים‪ ,‬ו א ח ת ע ש ר א ‪ p‬ע ל ק ב ו ר ת ה ‪ ,‬ו ה ע ל י ו ן א ח ר ‪ ,‬כ י א ו מ ד י ם ‪,‬‬ ‫כי בנימין ה י ה קטן‪ ,‬ל א ה י ה י כ ו ל ל ה ב י א א ב ן שלו‪.‬‬ ‫ובאםקנדריא‬ ‫אםקנדדום המלך‬ ‫ימות ה ח מ ה ‪,‬‬ ‫אורכן‪,‬‬

‫‪4 1‬‬

‫‪0‬‬

‫‪4‬‬

‫של מצרים דאיתי בית‬

‫המדרש‬

‫של‬

‫‪ ,‬ש ל ש מ א ו ת וששים וחמשה עמודים‪ ,‬כ נ ג ד‬

‫האמצעי‬

‫‪4 2‬‬

‫שלשים ז ר ת ו ת עוביין ו א ר ב ע מ א ו ת‬ ‫בדמות צורת‬

‫ושני אדנים א ח ד למעלה ואחד למטה‬

‫החיות מרובע‪ ,‬פני אדם‪ ,‬פני נשר‪ ,‬פני אריה‪ ,‬פני ש ו י ‪ .‬ל ש ם‬ ‫היה ל ו מ ד ל פ נ י ר ב ו א ו ד צ ו ט ל י ק‬

‫נ ‪4‬‬

‫‪ .‬ו מ ג ד ל ע ל ש פ ת הים‪ ,‬ב ל ש ו ן‬

‫‪4 4‬‬

‫ערבי שמו ״ מ נ ד א ״ ‪ ,‬ומשימין האש לשם בלילה למעלה‪ ,‬כדי‬ ‫שלא יטעו הספינות‪ .‬ב א פ ר י ק י א‬

‫‪4 5‬‬

‫ובפרובינצא‬

‫‪4 6‬‬

‫ובעכו רואין‬

‫האש‪ .‬כ ל כ ך ה ו א ע ש ו י יפה‪ ,‬ע ד ש ע ו ל י ן ש נ י פ ר ש י ם ע ל ס ו ס י ם‬ ‫זה א צ ל זה‪ .‬ו ל ש ם כ נ ס ת ש ל ה י ש מ ע א ל י ם ל מ ע ל ה ‪ .‬ו ע מ ו ד א ח ד‬ ‫ז ‪4‬‬

‫ב ב י ת יהודי א ח ד מ ב ת י ה ב ת פ ר ע ה ‪ ,‬ו ח ב י ד ו ב ר ע מ ם ם ‪ ,‬ד מ ו ת‬ ‫א ש ה א ח ת ‪ ,‬ע ו מ ד ת ב ב י ת החזן‪ ,‬ע ש ר י ם א מ ו ת א ו ר כ ה ו ה ס ל ע ל‬ ‫ר א ש ה ו ב ג ד י ם ‪ ,‬ו נ ע ר קטון י ו ש ב ב ת ו ך ה ס ל כ ו ל ו א ב ן ש ח ו ר‬ ‫וצוד‪ .‬ה מ ל ך ל ה ו צ י א ה ו ל ה ע מ י ד ה ב ש ו ק ‪ .‬ו י צ א ו ה מ י ם‬

‫‪4 9‬‬

‫‪4 8‬‬

‫‪.‬‬

‫כמעט‬

‫ע ד שנטבע כל מצרים‪ ,‬לא ה ג י ע ו " עד שוקיה וסתמו‪.‬‬ ‫ועוד ראיתי‬ ‫ימותו מאה‬

‫יום‬

‫‪ 40‬א ל כ ס נ ד ר י ה ‪.‬‬ ‫אריסטוטלס‪.‬‬

‫לכל‬

‫ה פ ח ו ת ומורידין‬

‫‪ 41‬א ל כ ס נ ד ר מ ו ק ד ו ן ‪.‬‬

‫‪ 44‬ט נ א ר ה ‪ ,‬מגדל־אור‪.‬‬

‫‪ 48‬בארץ ‪Provence‬‬ ‫פרעה‪.‬‬

‫ב ע מ ק י ה ו ש פ ט שמשליכין שם אבנים‪ ,‬ש ב כ ל‬

‫בדרום צרפת‪.‬‬

‫אותן‬

‫משער‬

‫בנימין‬

‫‪ 42‬ה ט ו ר ה א מ צ ע י ‪.‬‬

‫‪ 43‬צ״ל‪:‬‬

‫‪ 45‬ב א פ ר י ק ה ה צ פ ו נ י ת ״‬

‫בתוניס‪.‬‬

‫‪ 47‬ה י י נ ו ‪ ,‬ה ע ט ו ד ה ו א פסל ב ת י ה ב ת‬

‫‪ 48‬מתכווז לרמז ש ה נ ע ר ה ו א מ ש ה ש ב ת י ה מ ש ת ה א ו ת ו מ ה י א ו ר ‪.‬‬

‫‪ 40‬מ י הים‪.‬‬

‫‪ 50‬ב ח פ י ר ת ם ‪.‬‬

‫‪61‬‬

‫ו מ ם ב ב י ן בין ציון ובין מ י ש י ל ו ח י ר י ד ה ג ד ו ל ה ע ד שיבואו ז ״‬

‫ד‬

‫ה ז ת י ם ל ת ו ר ו ב ר א ש ו ‪ .‬ו ל ש ם ג׳ ג ו מ ו ת ג ד ו ל ו ת ‪ ,‬ו ש א ל ת י ל ד ‪ ,‬ן‬

‫‪:‬‬

‫ה א י ך ה ם ה ג ו מ ו ת א י ג ן מ ל א ו ת ? א מ ר ו ל י ‪ :‬ל ש ם מים ר ו ת ח י ם‬ ‫ולא‬

‫א נ י‬

‫נ ו ד ע א נ ה מוליכין ה מ י ם א ו ת ן ‪ .‬א מ ד ת י‬

‫ע‬

‫י ?‬

‫ב‬

‫לסג»‬

‫ה ר ב נ י ם ‪ :‬זהו ש א מ ר א ד ו נ י נ ו י ש ע י ה ה נ ב י א ‪ :‬א ש ר א ו ר ל ו ב צ י ר ן‬ ‫ותנור לו ב י ר ו ש ל י ם " ‪ .‬עמדתי ע ל ק ב ר ו של ]אותו האיש[‪,‬‬ ‫אמות בבית הסקילה‪.‬‬ ‫‪,‬‬

‫ו ב ח מ י ט ב ר י א כ נ ג ד ״ ד מ ר ח צ א ו ת ע ל ש פ ת הים כ י נ ו ‪-‬‬

‫ו ז‬

‫מ ת ו ק כ ד ב ש ‪ .‬י ר ד ן ע ו ב ד א ו ת ו " } ב א ר [ ש ל מ ד י ם בתוכו‪ .‬ב ש ע‬

‫ד‬

‫ש י ז ר ת ה ש מ ש ב ע צ מ ו ש ל יום‪ ,‬ע ל ה ד ה כ ר מ ל י ר א ה כ מ ו א ו « '‬ ‫ן‬

‫‪,‬‬

‫י ע ל ה ג ב ו ה ד א מ ו ת ויחזור‪ ,‬כ מ ו ש ר א י ת י ב ע י נ ‪ /‬כ ת ב ת י‬ ‫על‬

‫ה ד ם י נ י יש כ נ ס ת ש ל ישמעאלים‪ ,‬ו מ ד י נ ה " ג ד ו ל‬ ‫ה‬

‫ת ח ת ההר‪ ,‬שם המדינה טור ס י ן " ‪.‬‬ ‫כ א ש ד זיכני ל כ ת ו ב אותו כן נזכה ל ב א שמה ולמות‬

‫ש‬

‫נשלמו דברי יעקב הכהן מכל הראיות שראיתי ב א י ץ ־ י ש ד א ל '‬

‫ד‬

‫מסעות יהודה אלחריזי בארץ־ישראל‬ ‫ד׳ אלפים תתקע״ח )‪(1218‬‬ ‫יהודה בן שלמה אלחריזי נולד בשנת ‪ 1170‬לערך בספרד ה מ ו ס ל י‬

‫נ‪2‬י‬

‫אולי בגרנדה או בטולידו‪ .‬שם למד מקרא‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬שירה ו ד ס י א ד '‬ ‫‪1‬‬

‫ה ת ל מ ו ד י ת‬

‫ל א‬

‫ה י ה‬

‫כ ו ח י‬

‫ר‬

‫ת ח י ל ד‬

‫ב‬

‫א ב י ת י י‬

‫ה י י‬

‫מ ל ו נ י ל‬

‫ת ר ג ו ם‬

‫ע ב ר י‬

‫א מ י ד י ם‬

‫׳ אכל‬ ‫'‬ ‫בספריי‬ ‫ביז״>*י‬ ‫ירדו מנכסיהס‪ ,‬ואפשר שגם המצוקה הביאתו לחיי־נדודיט׳‬ ‫לא פחות מזה תאות״הנדידה ותשוקת־ההדפתקאות הטבועות ב נ פ ‪ #‬ן‬ ‫בשנת ‪ 1190‬יצא למסעו הראשון בפרובינציה)צרפת הדרומית(‪ .‬במדסי‪^,*,‬‬ ‫א ב ל‬

‫ה ז מ י ן‬

‫א צ ל ו‬

‫ה כ ה ן‬

‫י ה ו נ ת ן‬

‫ש‬

‫ל‬

‫פ י ר י ש‬

‫הפ^כן!‬ ‫המם ^‬

‫י'‬ ‫להרמב״ם‪ ,‬אבל הוא הספיק לתרגם רק את המבוא וחמש‬

‫כ ת ד‬

‫‪ 51‬י ש ע י ה ל׳׳א טי‪ .‬ו ה ש ו ה מ ם ‪ :‬ת ע י ר ו ב י ז ח« י׳׳ט ע מ ו ד אי‪.‬‬

‫‪ .‬ו ה ו א על דרך ה מ ל ה ה ג ר מ נ י ת ‪•segen‬‬ ‫‪53‬‬

‫א ת‬

‫ט ו ר ס י נ א ‪ ,‬והבכייה לעיר א־טוד ב מ פ ר ץ מואס‪.‬‬

‫‪62‬‬

‫י ם‬

‫כ נ ר ת‬

‫•‬

‫‪5 4‬‬

‫ע י ר‬

‫‪52‬לןן‬

‫•‬

‫ד ד‬

‫‪f5‬׳׳‪'2‬‬

‫הראשונות של סדר זרעים‪ ,‬והקדים לתרגומו הקדמה על טיב מלאכת‬ ‫התרגום‪ .‬כשחזר לספרה תרגם את ״מורה נבוכים״ להרמב״ם‪ ,‬שתורגם‬ ‫זמן קצר לפני כן ע״י שמואל אבן תבון‪ .‬בניגוד לתרגומו של תבון‪,‬‬ ‫שהוא תרגום מדעי ומדויק‪ ,‬אבל כבד־םגנון ומלא מלים מחודשות‪,‬‬ ‫תרגם אלחריזי את הספר לשפה קלה‪ ,‬כמעט מקראית צחה‪ ,‬וכמובן‬ ‫הקריב לשם כך את הדיוק במסירת הרעיונות‪ .‬תרגום זה נתקבל בבקורת‬ ‫קשה ע״י המתחרה שמואל אבן תבון ורבים זולתו‪ .‬סופו של תרגום‬ ‫זה היה שנדחה מפני התרגום המדויק של תבון‪ ,‬והיה גנוז במשך מאות‬ ‫שנים בכתבי״יד ולא ראה את אור הדפום עד שנת תרי״א )‪ .(1851‬לאחר‬ ‫תרגום ״המודה״ תרגם אלחדיזי כמה ססדיס אחרים‪ ,‬ובכללם ספר‬ ‫המקאמות של המשורר הערבי אליחרירי מבצרה‪ .‬הוא הצליח להתגבר‬ ‫על מכשולים חיצוניים עצומים בתרגום זה‪ ,‬ואף שבדרך־כלל היה‬ ‫נאמן למקור‪ ,‬יצאה מתחת ידו יצירה חדשה מעיקרה‪ .‬משסיים תרגום‬ ‫המקאמות של אל־חרירי‪ ,‬היה לבו נוקפו על שהקדיש את כוחו לתרגום‬ ‫דברי משורר זר תחת ליצור יצירה עברית מקורית וראה את עצמו‬ ‫כי השכיל עשו‪ ,‬וגדול עונו מנשוא‪ ,‬בהלכו להעתיק ספד זולתנו‪ ,‬כאילו‬‫אין דברי אלהיס חיים בינותינו״‪ .‬נתן דעתו לכתוב םפד־מקאמות‬ ‫עבדי על דדך ספרו הערבי של אל־חדירי‪ .‬וכדי לשאוב חומר ליצירתו‬ ‫זו‪ ,‬גמד בלבו לשוטט בעולם ״לראות פלאי העולם״ ולתאר בספרו‬ ‫את מאורעותיו‪ ,‬הדפתקאותיו ומראה־עיניו‪ .‬במרכז מסעו היתד‪ .‬ארץ‪-‬‬ ‫ישראל‪ ,‬אשר ״כמה חסידים נכספו לראותה ולא זכו״‪ ,‬הארץ אליה‬ ‫״שאפה נפשי ורוחי״‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1216‬לערך יצא למסע ארוך‪ ,‬שנמשך כאדבע‪-‬עשדה שנה‪,‬‬ ‫מספרד יצא לצרפת הדרומית‪ ,‬ומשם למצרים‪ ,‬שבה דאה את ר׳ אברהם‬ ‫בן הדמב״ם‪ ,‬ומשם לארץיישדאל‪ ,‬שבה היה בשנת ‪ ,1218‬ומשם לסוריה‬ ‫ולבבל עד בצרה שעל שפת המפרץ הפרסי‪ ,‬ומשם כנראה חזר למצרים‬ ‫דרך הים‪ ,‬ומשם דרך איטליה הדרומית ויון‪ ,‬כנראה‪ ,‬חזר לספרה‬ ‫שאליה הגיע בשנת ‪ 1230‬לערך‪ .‬הוא מת שנים אחדות אחד שובו)לפני‬ ‫שנת ‪.(1235‬‬ ‫ספר המקאמות של אלחריזי‪ ,‬שקדאהו בשם ״תחכמוני״‪ ,‬כולל‬ ‫המשים ״שערים״ או פרקים‪ ,‬כמספד השערים בספרו של אל־חרירי‪,‬‬ ‫ששימש לו דוגמא‪ ,‬וכמו אצל אל־חדירי מתרכזת העלילה מסביב‬ ‫‪63‬‬

‫לדמותו של קבצן נודד המחונן בכשרון מליץ ומשורר‪ ,‬הממזג ב ת ו כ‬ ‫תכונות של ליצן‪ ,‬תלמיד־חכם‪ ,‬הרפתקן רמאי‪ ,‬בעל תחבולות ו ל ע ז ו ן‬ ‫״ י הקני*‬ ‫שנונה והיודע גס להזיל זהב מכים זולתו‪ .‬הוא קרוי‬ ‫ומלבדו מופיע המספר הקרוי בשם ״הימן האזרחי״‪.‬‬ ‫בניגוד לאל־חדירי‪ ,‬שספור־העלילה אצלו אינו אישי לעולס׳ מ י ז א ד‬ ‫אלחריזי מעשים ומאורעות שאירעו לו עצמו‪ ,‬ועתים גם מספד ‪K‬‬ ‫הדברים בגוף ראשון‪ ,‬וכאן עיקר ערכו של הספר מבחינה ה י ם ט ו ר י ן ן‬ ‫הספר הוא מעין קובץ של ספורים קצרים‪ ,‬המשולבים זה בזה ב מ ‪^ 0‬‬ ‫כללית של סיפור אחד‪ ,‬סיפור הידידה‪ .‬הוא כולל מעשיות‪ ,‬מ ש ל ‪,‬‬ ‫בדיחות‪ ,‬סטירות‪ ,‬בקורת ספרותית ותיאורי מסעות ומאורעות‪ .‬י ש ^‬ ‫ידיעות רבות על מצב קהלות ישראל בארצות המזרח במחצית ה ר א ש ד‬ ‫של המאה השלש־עשרה ותיאורי דמויותיהם של למדנים ומשור!‪.,-‬‬ ‫רבנים ופרנסים‪ ,‬רופאים וחכמים‪ ,‬עשירים נדיבים וקמצנים ו כ ך ‪' /‬‬ ‫*‬ ‫אלחדיזי לא היה מחבד־המקאמות הראשון בעברית‪ .‬קדמו ‪•,‬ן‬ ‫בספרד עוד במאה השתים־עשרה‪ ,‬אבל הוא העלה צורה ספרותיו•‬ ‫למדרגה גבוהה ביותר של צרוף עלילה‪ ,‬לשון שוטפת‪ ,‬הומור ו ש נ י ב א‬ ‫למסעו •באדז־ישראל ייחד אלחריזי בספרו את כל השער ה כ ״ י*‬ ‫^‬ ‫וחלקים בשעד מ״ה ושער נ ‪ .‬הוא הגיע לאדץ״ישדאל שבע‬ ‫לאחר עלית שלש מאות הרבנים מצרפת ומאנגליה ודאה ב י ד י ש ל ‪,‬‬ ‫‪°‬‬ ‫אחדים מחכמי צרפת שהוא מזכירם בשמותיהם‪ .‬הוא גם עומד‬ ‫סיבת האפשרות לעליה בדור הזה דוקא‪ ,‬באמרתו השנונה‪:‬‬ ‫לכדוה ישמעאלים‪ ,‬שכנוה ישראלים״‪ .‬כלומר‪ ,‬כל זמן שהצלבנים‬ ‫בירושלים אי־אפשר היה לו ליהודי לעלות אליה ולשכון בתוכה‪,‬‬ ‫אחד שנכבשה בידי צלאח א־דין בשנת ‪ 1187‬נתאפשרה העלית‪.‬‬ ‫דבריו עורר צלאח א־דין עצמו את היהודים לעליה‪- :‬ויצו ל ה ע י‬ ‫קול בכל עיר‪ ,‬אל כל רב וצעיר‪ ,‬לאמד‪ :‬דברו על לב ירושלים‪ ,‬ל ^‬ ‫אליה כל הרוצה מזרע אפרים‪ ,‬אשר ישאר מאשור וממצרים‪ ,‬ו ה‬ ‫בקצה השמים״‪ .‬זוהי ידיעה חשובה שלא נזכרה בשום מקום אחד‪.‬‬ ‫אין המשורר מעלים את עיניו גם מהפגימות בחיי הישובים ש ד ^ ן ן‬ ‫ד‬

‫ב‬

‫ש‬

‫ם‬

‫ח ב‬

‫‪P‬‬

‫ג‬

‫ס‬

‫ב‬

‫ג ד‬

‫ד‬

‫‪D‬‬

‫‪, 1‬‬

‫‪,‬‬

‫ש ב‬

‫‪0‬‬

‫ז‬

‫ט‬

‫״‬

‫נ‬

‫י‬

‫י‬

‫י‬

‫ד‬

‫ד‬

‫ב י‬

‫כ ף‬

‫נ ד ח י‬

‫מ ח ל י‬

‫ת‬

‫ש נ ג ד‬

‫מן‪-‬‬ ‫?‬ ‫והוא מזכיר לגנאי את המחלוקת שפשתה בירושלימ׳‬ ‫בעיקר ע״י חלוקי״הדעות בדבר ספרי הרמב״ם‪ ,‬והוא חושש •י ״אם ‪'^2‬‬ ‫יכבוה מתי יושר ותום‪ ,‬בנו חמת אל תהיה נשקת״‪ .‬ולעומת זה ‪0‬‬ ‫י ר‬

‫‪64‬‬

‫מלא שבח על עילי צרפת שפגש בירושלים‪ .‬בירושלים מצא קהל אנשי‬ ‫אשקלון‪ ,‬וקהל המערבים‪ ,‬היינו עולים מארצות צפון אפריקה‪.‬‬ ‫לארץיישראל הגיע ממצרים דדך מדבר סיני‪ .‬המקום הראשון בארץ‬ ‫בדרכו היתה עזה‪ ,‬משם עלה לירושלים שבה שהה חודש ימים ובה‬ ‫שר את שירו ״נפשי לציון מספרד גלתה״‪ ,‬שירו ״שלום לעיר שלם״‬ ‫ושירו ״לציון שאפה נפשי ורוחי״‪ .‬מירושלים הלך לעכו‪ ,‬ומשם לצפת‪,‬‬ ‫שבה מצא את ר׳ צדוק ראש ישיבת ״גאון יעקב״‪ .‬ומכאן אנו למדים‪,‬‬ ‫ששריד הישיבה המרכזית בארץ־ישראל שעבדה מטבריה לירושלים‬ ‫זמךמה אחר הכבוש הערבי‪ ,‬וגלתה מירושלים לציר בימי מלחמת‬ ‫הצלבנים‪ ,‬עוד היה קיים בצפת בראשית המאה השלש־עשרה‪.‬‬ ‫שער עשרים ושמונה‬ ‫‪2‬‬

‫נ א ם ה י מ ן ה א ן ך ח י ‪ :‬נ ס ע ת י מ א ך ץ צף נ ‪ /‬א ל ־ ; ם ה נייף‪ / ,‬ן ס ז מ ן‬ ‫‪3‬‬

‫י נ י ך נ י כ ד ו ר ויצנו־ף‪ / .‬ו א מ ר ת י ל ר ע י ו נ י ‪ , :‬ר ב ל כ ם ל ש כ ב ב י ן‬ ‫ש פ ת י ם ‪ /‬ו ל ש ב ת ב י ן ת נ ו ר ו כ י ך י ם ! ‪ /‬א ע ל ה א ת כ ם מ ע נ י מצר‪:‬ם‪/«,‬‬ ‫לרא־ות ב ט ו ב ירושלים״‪ / .‬ו ש מ ת י מ ג מ ת י אל־ןזר י י ‪ /‬ו ה ע י ר א ש ר‬ ‫ו‬

‫‪T‬‬

‫‪TI't‬‬

‫•‬

‫—‬

‫•‬

‫;‬

‫‪-1‬ן‬

‫‪V‬‬

‫‪• T‬‬

‫‪l‬‬

‫‪TJ‬‬

‫־ ‪V‬‬

‫‪T‬‬

‫ב ח ר יי‪ / ,‬א ש ר מ ק ד ם ש כ נ ו ב ה מ ת י י ש ר וזכות‪ / .‬ל א י פ נ י ס מ ל ך‬ ‫|‪T‬‬

‫‪T‬־־‬

‫י ‪1‬־ ‪V‬‬

‫•‬

‫‪lit‬‬

‫‪T‬‬

‫‪I T‬‬

‫•‬

‫«‬

‫״‬

‫*‬

‫י י !‬

‫‪I‬‬

‫ס י ו ש ב י ם ךאשיונה ב מ ל כ ו ת ‪ / .‬ו כ א ש ר ב א ת י ג ב ו א ת י ה ‪ /‬ו פ ם נ ת י‬ ‫אךמנותיה ‪ /‬ונשקתי חרבותיה ‪ /‬ןחננתי עפרותיה‪ / ,‬אמרתי‪ :‬מה־‬ ‫ט ב ו אהליןז ‪ /‬ה ר ציון‪ ,‬ו מ ש כ נ י ף ‪ / ,‬ו מ ה ־ ג ע מ ו אךצ‪1‬תיף ומעייניףן ‪/‬‬ ‫א מ ו ת ה ק פ ע ם א ח ר י ךאו־תי א ת י פ נ י ף ‪ .‬״‬ ‫ו א ש א מ ש ל י וז*מר‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫‪T V T‬‬

‫‪• T‬‬

‫—‬

‫ך‬

‫גפשי לציון מ ס פ ר ד גי^תה‪ / ,‬מ מ ע מ ק י ם ע ד ־ ש ח ק י ם ע ל ת ה ‪,‬‬ ‫ג י ל ה ר ב ת ה י‪1‬ם ר א ת ה ה ר י א ל ‪ ,‬ו ה ו א ‪ /‬ק י ו ם א ש ר מיו־ם ה י ו ת ה א ו ת ה ‪.‬‬ ‫־‬

‫‪I‬‬

‫״‬

‫‪V‬‬

‫ו‪-‬‬

‫'‬

‫‪T‬‬

‫‪J‬‬

‫‪•v!T‬‬

‫כ מ ה ח ם ־ ך י ם נ כ ס פ ו לרא‪1‬ת ו ל א ‪ /‬ז כ ו ‪ ,‬ו ה י א חיוטאה ו ב מ ה ז כ ת ה ?‬ ‫"‬

‫‪1‬‬

‫‪T‬‬

‫־ ־‬

‫• ‪! 1‬‬

‫י‬

‫‪I‬‬

‫'‪1‬‬

‫י ‪T‬‬

‫‪T l‬‬

‫י ‪• I‬‬

‫‪T I T‬‬

‫‪V -‬‬

‫צור* ה ח ל י ץ ג ו פ ה בציון‪ ,‬א ח ר י ‪ /‬א ב ד ה ו נ ם ל ח ה ו ע י נ ה כ ה ת ה ‪,‬‬ ‫‪ VIV‬י‬

‫‪I‬‬

‫ן •‬

‫‪T‬‬

‫‪ I‬י‬

‫‪ -‬ד ~‬

‫י ‪T I T‬‬

‫‪T l‬‬

‫־•‬

‫‪T‬‬

‫‪I‬‬

‫״‬

‫‪T‬‬

‫‪T I T‬‬

‫י‬

‫ו ב י ר כ ן ו י מ ע ר ב כ מ ת ה נ ח ש ב ה ‪ / ,‬ע ד כי־בציוץ ע י ר י י ח י ת ה ‪.‬‬ ‫ו ‪-‬ו‬

‫‪ :‬י•‬

‫‪ 1 -‬ד‬

‫ו ״‬

‫‪T‬‬

‫‪ v‬ו‬

‫‪T 1‬‬

‫־‬

‫‪ 1‬מ צ ד י ם ‪ ) .‬ה ש ו ה י ש ע י ה י׳׳ט י׳׳ג(‪.‬‬ ‫גי(‪.‬‬

‫‪ 3‬ה ש ו ה י ש ע י ה כ ״ ב י׳׳ח‪.‬‬

‫•‬

‫ו •‬

‫•‬

‫•‬

‫וז‬

‫ז ו ז‬

‫‪' 2‬ירושלים‪) .‬השוה תהליס מ ״ ח‬

‫‪ 4‬ה ש ו ה ש מ ו ח ג׳ י ״ ז ‪.‬‬

‫‪ 5‬אלהים‪.‬‬

‫‪65‬‬

‫צי‪1‬ן‪ ,‬אשר כמה מךינ‪1‬ת נל״ךרי ׳׳ ‪8‬ך‬

‫נ‬

‫ה‬

‫‪ 5‬ח ל ר ?י‪' 8 1‬‬

‫י ש‬

‫י‬

‫?‬

‫רא‪£‬ה!‬

‫א‬

‫‪6‬‬

‫לא אדעה אם המרוימים שחחו ‪ /‬נגדה‪ ,‬ואם היא על מרו־מים עלתי‪-‬‬ ‫העיר אשר בה סשכינה שכנה ‪ /‬ולעין בני אישים יקרה גלתה‪.‬‬ ‫על־ןזילדים צלחה רוחה‪ ,‬וט־ ‪ /‬רם ?הראי אל־סנבואה‪-‬ענתה ‪7‬‬ ‫‪J‬‬

‫־־‬

‫‪T ! T‬‬

‫‪• T I‬‬

‫ו‬

‫‪T‬‬

‫*• ‪-‬‬

‫‪v‬‬ ‫ה‬

‫• ‪in‬‬ ‫ל‬

‫עין‪ ,‬אשר ל א ךאתי• זיי ‪89‬ל י י‬

‫א‬

‫י‬

‫י‬

‫ז ו ז‬

‫•‬ ‫ל א‬

‫‪N ,‬‬

‫ל?ירי ‪ W‬יי^י‬

‫י •‬

‫־‬

‫ךאתה !‬

‫‪8‬‬

‫;פתה‪ ,‬ואם* ניותךה ערמה מיע!ר‪ / ,‬ובלי חלאים׳ !עלת־חן;פו‪/‬ן‪j-‬‬ ‫עיני‪ ,‬בחם לבי <‪8$‬נחתה הלא ‪ /‬מסצלעות מי ךמעוית דלתה‪.‬‬ ‫איה שכינת אל ואיה זהרה ו ‪ /‬שמש מןר‪-‬איך בחצות י‪1‬ם פ נ ת ה ז‬ ‫גבעת לב'ונה» איך בתחתית שפלה‪ / ,‬אחר אשר על במתי רו־ם גאתז‪- -‬‬ ‫•‬

‫־‬

‫‪I‬‬

‫••‬

‫‪T‬‬

‫‪I‬‬

‫‪T‬‬

‫‪I — I‬‬

‫‪I‬‬

‫י־‬

‫‪T‬‬

‫'‪'.‬‬

‫־־‬

‫‪T: T‬‬

‫ן‬

‫״‬

‫ן‬

‫גלתה עדתה ממעונות ןזלקןר‪ / ,‬כי מאבר צור יוצרי׳ לא עשתןז‬ ‫ןזעיוזבה אלוף נעוריה‪ ,‬אבל ‪ /‬חשלןה בזולתיו ותתתיו שטתה‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫רוח קנאו־ת עברה עליו ומי ‪ /‬מרים מאךךים כשוטה השקתה‪* .‬‬ ‫ותהיה אלה בתייר עמה‪ ,‬עדי ‪ /‬נפלה ירכה חיש ובטנה צבתה‬ ‫י‬

‫־‬

‫‪1‬‬

‫‪V‬‬

‫‪T T‬‬

‫‪I‬‬

‫‪I‬‬

‫־‬

‫) ־ "‬

‫‪T‬‬

‫‪T‬‬

‫‪I‬‬

‫‪T‬‬

‫‪T‬‬

‫‪" I‬‬

‫י‬

‫י‬

‫‪ T I T‬י י ‪,‬‬

‫‪I I‬‬

‫ת‪1‬חיל להטהר במי גלות ‪ -‬ועי־ד ‪ /‬ל א טהרה עד־צה ןע‪1‬ד ל א נ ק‬

‫ו ‪ /‬ד‬

‫}‪1$‬ז‪\*.‬‬

‫זה לה שנ‪1‬ת אלף ועל־מאה ןאר‪ / -‬ב?ים ושנ*נה כנותה‬

‫היא גךשה מת‪1‬ך נרה ציון‪ ,‬וצ ‪• /‬רן שבתותיה עדייצה רצתה *‪,‬‬ ‫ת‪1‬תיל י^עת רצון ןעינד‪ ,‬מחכו־ת ‪ /‬כהה ונפשה כלתה עדיכלתן‪,1 -‬‬ ‫תבכה בעת תראה עדת זרים אשר ‪ /‬יעלו לבית האל והיא ל א ‪- r\bv‬‬ ‫• ‪v i‬‬

‫ו * •‬

‫'‬

‫‪I‬‬

‫‪V‬‬

‫ד ־‬

‫‪•T‬‬

‫י‬

‫ו־ ‪V‬‬

‫־ ‪I‬‬

‫‪ T‬״‬

‫‪" I‬‬

‫* ‪^ \ S > 1‬‬

‫\ •‬

‫‪3‬‬

‫ל א לןצךה ‪ T‬אל להושיעה ןע־ ‪ /‬מיו לא‪5‬ף‪ ,‬מז־שיב ?חידים י ת ד *‬ ‫עוד ציי ^שיבןה ? א ? ו ו ׳ !* י י ס י ל ? ה ח י י ? ?לתן‪''-‬‬ ‫י‪1‬‬

‫ע‬

‫‪1‬‬

‫ה‬

‫ב‬

‫י‬

‫‪8‬‬

‫וככל‪1‬תי לערו־ך ניב חכי ‪ /‬וחין ערכי לפני מלכי‪£ / ,‬מתי פי?ד‪^1‬‬ ‫י‬

‫על״ברכי ‪ /‬לשוטט בעיר ‪ / -‬ואש ה א נ ח ו ת ‪ -‬־ ?‬

‫‪ 6‬ה ת כ ו פ פ ו ו י ר ד ו ‪ 7 .‬ה ש ו ה י ו א ל ג' אי‪ 8 .‬ו א פ י ל ו אם‪.‬‬ ‫‪ 9‬כ י נ ו י ל צ י ו ן ‪ ) .‬ה ש ו ה ש י ד ה ש י ר י ם ד׳ וי(‪.‬‬ ‫ואילר‪.‬‬

‫‪ 11‬ה מ ש ו ר ר עלה ל י ר ו ש ל י ם‬

‫ב ש נ ת ‪ 1218‬ל ס פ י ר ת ה נ ו צ ר י ם ‪.‬‬ ‫שהתעטפה‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫ב‬

‫ע‬

‫נ‬

‫ת‬

‫‪T Y‬‬

‫‪/‬‬

‫ויק‪1‬ל‬

‫•‪8‬תכעי‬

‫‪ 10‬ה ש ו ה ב ש ד ב י ה׳‬ ‫‪8‬‬

‫‪4‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪ 5‬ח י ר ב ז‬

‫‪ 12‬ה ש ו ה ו י ק ר א כ ״ ו ל״ד‪.‬‬

‫י ז ב י ת‬

‫ה מ ג‬

‫כ ן י‬ ‫‪0‬‬

‫י* '‬

‫י ‪ ,‬די יי‬

‫‪ 13‬נכסיןן!‬

‫י‬

‫נ‬

‫י‬

‫ז‬

‫ן‬

‫ד‬

‫ואראה מקיים ןזמקךש ו ה ע ז ר ה ‪ / ,‬א ש ר ה ס י ר ו ע־ונינו מ ‪ #‬ם ס מ נ ‪ 1‬ך ה‬ ‫כטהורה ‪ /‬והבעירו ת ח ת י ה א ש זרה‪.‬‬ ‫ובע־וךי מ ת ק ל ף ב נ פ ש ש‪1‬אפת ‪ /‬ן ך מ ע ה נ‪1‬ט?ת ‪ /‬כ נ ח ל ש‪1‬טפת ‪/‬‬ ‫ךאיתי לעמתי איש מ ב נ י העיר‪ ,‬ויאמר ל י ‪ , :‬א ח ש ב כ י א ת ה מ ק צ ה‬ ‫נ^‪1‬ת‪ /.,‬ומאךציות נ כ ר י ו ת ״ ‪ / ,‬״ א מ ר ת י ‪ :‬כ ן ס ד ב ד ‪ ,‬ו ע ת ה ךציוני‬ ‫לש&ל ד ב ר ״ מ מ ך ‪ /‬א מ ר ל י ‪ :‬״ ה נ נ י ע מ ך ‪ / ,‬ש א ל ו א ג י ד ה ל ך ! ״ ‪/‬‬ ‫א מ ך ת י ל ו ‪ , :‬מ ת י ב א ו ״ כ \ ה ו ך י ם ל ע י ר ה*את?״‪ ,‬א מ ר לי‪:‬״ מי‪1‬ם‬ ‫לכדוה ישמעלים‪ / ,‬שבנוה י ש ר א ל י ם ‪ .‬״ ‪ /‬א מ ר ת י ‪ :‬״ומדוע ל א שבנוה‬ ‫‪T l‬‬

‫‪T t‬‬

‫‪* "* t t • T‬‬

‫•‬

‫‪I I • T‬‬

‫י‬

‫‪ T‬־ ‪t‬‬

‫״‬

‫׳־־־‬

‫‪T‬‬

‫‪T t‬‬

‫בהי‪1‬תה ב י ד הערליםז״»< ‪ /‬א מ ר ‪ :‬״ מ פ ^ י ש א מ ר ו כ י ה ר ג נ ו א ל ה י ה ם ‪/‬‬ ‫•‬

‫—‬

‫‪:‬‬

‫‪V‬‬

‫*‬

‫‪:‬‬

‫‪T‬‬

‫ו‬

‫‪T‬‬

‫‪5‬‬

‫‪-‬‬

‫‪I‬‬

‫••‬

‫‪V‬‬

‫י‬

‫«‬

‫ועשינו ח ר פ ה ל ה ם » ‪ /‬ו א ל ו ב ת ו כ ה מ צ א ו נ ו ‪ / ,‬א ז י ח י י ם ב ל ע ו נ ו ‪/ :‬‬ ‫‪IV‬‬

‫‪• T I‬‬

‫‪•: T‬‬

‫‪T‬‬

‫‪I‬‬

‫‪• I‬‬

‫‪T‬‬

‫י‬

‫‪T X‬‬

‫י‬

‫‪.‬‬

‫־ ־‬

‫וזן נזבח א ת ת‪1‬עב‪1‬תץזס י^עיניהס ‪ -‬ו ל א לםקלונו‪.‬‬

‫‪1 6‬‬

‫‪ T I‬״‬

‫‪ - /‬אמרתי‬

‫״ואיך ד \ ת ה ס ב ת ב י א ת כ ס אל־ןזמקיום ק ז ה ו ״ א מ ד כ י ה א ל ק נ א‬ ‫לשמו ‪ /‬ו י ח מ ל על־עמ‪ / 1‬ו י א מ ר ‪ :‬ל א ט‪1‬ב הי‪1‬ת ב נ י ע ש ו ה י כ ל‬ ‫ו‬

‫י‬

‫—־ ו‬

‫י‬

‫‪-‬‬

‫־‬

‫י•‬

‫־‬

‫‪T‬‬

‫•‬

‫־־‬

‫קדש י‪1‬ךשים ‪ /‬ו ב נ י נעיןב מ ש ם גרושים‪ / .‬פ ן י א מ ר ו סגו־יים ב ק נ א ה ‪/‬‬ ‫״זנח ה א ל בנו• בכו־ר‪ 1‬ב ש נ א ה ‪ /‬ו ה ר י ם ב ן ה ג ר ו ש ה ל מ ע ל ת ס ^ י א ה ‪/‬‬ ‫‪— T‬‬

‫‪T‬־"‬

‫ן‬

‫‪I‬‬

‫|‬

‫‪I‬‬

‫״ ‪T I‬‬

‫‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫״‬

‫י‬

‫ו ל א יוכל ^ ב כ ר א ת ״ ב ן ־ ה א ה ו ב ה על־פני‬

‫*‬

‫•‬

‫‪T‬‬

‫«‬

‫בךסשנואה״‪ / .‬ו;ער‬

‫א ל ה י ם א ת ־ ר ו ח מ ל ך י ש מ ע ל י ם ב ש נ ת א ר ב ע ת א ל פ י ם ו ת ש ע מאיות‬ ‫‪V‬‬

‫‪n‬‬

‫‪Y‬‬

‫—‬

‫‪I‬‬

‫‪V‬‬

‫ו‬

‫‪-‬‬

‫י‬

‫ו‪• T -‬‬

‫וחמשים ל י צ י ר ה ״ ‪ /‬ו נ ח ה עליו ר י ס ע צ ה ו ג ב ו ר ה ‪ /‬ו י ע ל ה ו א ו כ ל ­‬ ‫­ ! ‪• -‬‬

‫•‬

‫•‬

‫י‬

‫‪T T l‬‬

‫‪T‬‬

‫‪T T‬‬

‫‪I‬‬

‫‪T‬‬

‫‪T l‬‬

‫‪T‬‬

‫חילו מ מ צ ר י ם ‪ /‬ו י צ ר ע ל ־ י ר ו ש ל י ם ‪ / .‬ו י ת נ ה י י ביד‪ ,1‬ויצו ל ן ז ע ב י ר‬ ‫‪T‬‬

‫‪T-1‬‬

‫•‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪T‬‬

‫‪:‬‬

‫‪ ­ ' :‬ו ­ ­‬

‫־‬

‫ק ו ל ב כ ל ־ ע י ר ‪ /‬א ל ־ כ ל ־ ר ב ו צ ע י ר ‪ /‬לאנ*ר‪ :‬ד ב ר ו ע ל ־ ל ב י ר ו ש ל י ם ‪/‬‬ ‫‪l‬‬

‫‪I‬‬

‫•‬

‫‪T‬‬

‫‪T‬‬

‫‪V‬‬

‫‪-‬‬

‫‪I‬‬

‫‪,‬‬

‫‪T‬‬

‫‪-‬‬

‫״‬

‫‪-‬‬

‫‪I‬‬

‫״‬

‫‪I‬‬

‫•‬

‫‪. - T‬‬

‫ל ב א א ל י ה כל‪-‬הר‪1‬צה מ ז ר ע א פ ר י ם ‪ /‬א ש ר ־ י ש א ר מ א ש ו ר ו מ מ צ ר י ם ‪8/‬נ‬ ‫‪T‬‬

‫‪T T‬‬

‫‪V‬‬

‫ןקןדחיס‬

‫‪V‬‬

‫‪T‬‬

‫‪,‬‬

‫־‪V—V— '1‬‬

‫בקצה ןזשמים‬

‫‪,9‬‬

‫‪/‬‬

‫‪I‬‬

‫־ •‪:‬‬

‫־ ‪~ T‬‬

‫״‬

‫‪-‬‬

‫• •‬

‫ן‬

‫‪-‬‬

‫‪.‬‬

‫י‬

‫והתקבצו מ כ ל ־ פ א ה אליה ‪ /‬ןחנו‬

‫בגבולותיה‪.‬‬ ‫‪T V‬‬

‫י ‪I‬‬

‫ו א נ ת נ ו ע ת ה י ו ש ב י ם ב צ ל ןזשלוה ן ז נ מ ת ק ת ‪ /‬א ם ל א ת ה י ה‬ ‫‪ 14‬ה י י נ ו חזרו‪.‬‬

‫‪ 15‬ה נ ו צ ר י ם ‪ ,‬ה צ ל ב נ י ם ‪.‬‬

‫‪ 16‬ה ש ו ה ש מ ו ת ח׳ כ״ב‪.‬‬

‫‪ 17‬ה י י נ ו ב ש נ ת ‪ 1100‬ל ס פ י ר ת ה נ ו צ ר י ם ‪ ,‬ו ז ה ו דס ב ס י ר ו ב ‪ ,‬כ י ב א מ ת כבש‬ ‫צלאח‬

‫א־דיז א ת‬

‫ירושלים‬

‫ב ש נ ת ‪.1187‬‬

‫‪ 18‬ה ש ו ה‬

‫ישעיה י״א‬

‫י״א‪.‬‬

‫‪ 19‬ה ש ו ה נ ח מ י ה א ׳ טי‪.‬‬

‫‪67‬‬

‫ן ע ת ק ת ונת?ןת; ‪ /‬פ י א נ ח נ ו י ר א י ם ל ל ע ק מ ע ש י ם ץזנז!שים ב ה ‪/ ,‬‬ ‫ו מ ך ד ן ח מ ם ו ה ר ש ע א ש ר ב ק ך ב ה ‪ /‬ו א ש כ‪,‬שנאה ן ס מ ח ל ק ת ‪ /‬א ש ד‬ ‫ב ה ד ו ל ק ת ‪ /‬ו ל ב ו ת ע‪1‬כניה ח ו ל ק ת ‪ / .‬כ י כ ל ם ה ם ר א ש י ם ‪ /‬א כ ז ך י ס‬ ‫ו ק ש י ם ‪ /‬ן כ ל ־ א י ש ;בל‪,‬ש ר ע ת חבד‪ / :1‬ה א ב ש ו נ א ל ב נ ו בכ‪1‬ר‪, 1‬‬ ‫ןסבן ‪^ -‬הורו‪ / .‬ק ב נ י ם מלקטים עצים ‪ /‬־ והאבות ל ס ב ע י ר ה א ^‬ ‫ר צ י ם ‪ / ,‬ו כ ל ־ ה מ ע ש י ם ב ל ב ב ו ת ש נ י ״ ‪ /‬ואין בןןס ע ו ש י ם‬ ‫ם‬

‫<‪#‬‬

‫‪0‬‬

‫שמ?ם‪ / .‬ובכל־יו־ם נ ך ב ו מךיב‪1‬ת ו מ ח ב ק ו ת ‪ /‬ןכליסלבבו־ת נ ח ל ק ו ת ‪ ,‬״ ־ ‪/‬‬ ‫ע ד ק ר א ת י ש ם ה ע י ר ס ל ע המחלק־ות‪ / .‬והךאש״ם ס מ מ ג י ם ע ל י ל ז ס ‪/‬‬ ‫נ ו ש כ י ם ב ש נ י ק ס ‪ / :‬ה ר א ש ה א ח ד י פ נ ה לןזזיק ל א ח ר ו ה א ח ר כנגד‪/ 1‬‬ ‫וכל־אחד‬ ‫‪T‬‬

‫‪I‬‬

‫ל ח ב ר ו כצנינים בצדו‪.‬‬

‫‪T V‬‬

‫•‬

‫‪<-‬־••‬

‫« •‬

‫‪ /‬ו י ש ע‪1‬ד ב י נ י ה ם מ ס י ת י ם‬

‫י‬

‫•‬

‫י‬

‫*‪fc‬‬

‫ו מ ך •חים ‪ /‬ו מ פ ך י ך י ם ב י ן א ח י ם ‪ / :‬ז ה ל פ ל ש ךשתו־ ‪ /‬ו ת ש ב ב א י ^ ן‬ ‫קשת‪ / «*1‬ו ז ה מ ג ד י ל ן ז מ ד ו ך ה ‪ /‬ו מ ב ע י ר ה ב ע ר ה ‪ / .‬ו ע ל ־ כ ן נ ע ר ו ך‬ ‫ל א ל ת פ ל ת נ ו ‪ /‬ל כ ל ו ת ןזקוצים מ ב י נ ו ת י נ ו ‪ /‬ותשועתי־ ? י ן‬

‫בעין‬

‫נחזה ‪ /‬ויסר מעלינו ר ק אתיןזמות כ‪,‬זה‪.‬״»‬ ‫‪vviv‬‬

‫״‪ T‬י‬

‫‪~ T :‬‬

‫ז‬

‫— ו ‪v‬‬

‫‪v‬‬

‫ז‬

‫וישא מ ש ל ו ו * א מ ר ‪:‬‬ ‫־‬

‫‪:‬‬

‫• ‪T‬‬

‫‪T‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫א ש ? ‪ ,‬מ ר י ב ה י ו ם דליל ד־ולקת ‪ /‬ב נ ו ו ל ב ו ת א ו ה ב י ם חו־לקת‪.‬‬ ‫אם ל א יכבוה מ ת י ישר ותם ‪ / -‬ב נ ו חמת־אל תהיה נשקת‪.‬‬ ‫•‬

‫ן ־ ־‬

‫‪x‬‬

‫ן • •‬

‫‪v‬‬

‫א ל ־ כ ל ־ ח ל י ?מצא א נ "‬

‫‪1‬‬ ‫וע‬

‫‪T‬‬ ‫א‬

‫‪TO‬ו? י ‪2‬‬

‫ד ״ *‬

‫• ‪v‬‬

‫*‬

‫ד‬

‫י‬

‫ז ד ו‬

‫? "?‬

‫ז א ו ל‬

‫־?‪.£l>r‬‬

‫כל־העונות לסבלם ה א ל ואף ‪ : /‬א ר י ך ״ ‪ -‬ולא יוכל שאת מ ח ל ^ ן‬

‫ת ״‬

‫מתוך שער ארבעים וששה‬ ‫‪...‬ומשם נ ס ע ת י א ל ־ ; ת ש ל י ם ‪ /‬ונפתחו לי השמים‪/ .‬‬ ‫מראות אלהים ‪ /‬ויפגעו־בי מלאכי אלהיט׳ ‪ /‬ס‬

‫ם‬

‫ח‬

‫? ן י‬

‫ואך‬

‫ד‬

‫א‬

‫י‬

‫ל ^יין‬

‫;‬

‫ן ז ב א י ם מ א ר ץ צ ר פ ת לשכון בציון‪ / ,‬ו ב ר א ש ם ה ר ב ד‪.‬חםיד ך ^‬

‫י‬

‫י‪1‬םף ב ן ־ ה ר ב ר ב י ב ר ו ך ‪ - /‬י ה י ל א ל ה י ו ב ר ו ך ! ‪ -‬׳ ו א ח י ו לזדן^ש‬ ‫‪ 20‬בלומר‪ ,‬ב ל ב ו ל ב‬

‫ידברו‬

‫ה ש ת מ ש בלשוז נסבה לשם החרוז‪.‬‬ ‫ש מ ו ת י׳ י ״ ז ‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫‪ 23‬י א ר י ד אפו‪.‬‬

‫)השוה‬

‫ת ח ל י ם י ״ ב ג׳(‪.‬‬

‫*‪ 21‬ה ש ו ה ב ר א ש י ת מ ״ ט כ״ד‪.‬‬

‫‪ 21‬ה ט ‪ #‬ו‬

‫ד‬

‫ף‬

‫‪ 22‬ד ^ ן ן ^‬

‫ר ב י מ א י ר ‪ /‬ב נ ר שכל‪ 1‬ח ש כ י ם מ א י ר ‪ / .‬ו ש ם מ ן האשקלו־נים‬ ‫ק ה ל ה מ ע ל ה ‪ ,‬ובויאשם ס ש ר ר ב י סעך;ד‪ ,‬א י ש ; מ י נ י ‪ ,‬״ ו ה ו א מ ש פ י ל‬ ‫ו נ ח מ ד ‪ /‬ושכלו ל א למד‪ / .‬ןשם מ ן ־ ס מ ע ך ב י ם ק ה ל ה ח ש ו ב ה ו ט ו ב ה ‪/‬‬ ‫ו ב ל א ש ם ר ב י א ל ; ה ה מ ע ר ב י ‪ ,‬ה ו א ב ע ל ח ם ך י ם ‪ /‬ו מ ך ב ה צדק‪1‬ת‬ ‫ל מ ר ו ך י ם ‪ / ,‬א ב ל יצאו ע ל י ו ךב‪1‬ת ג ד ו ל ו ת ו ר ב ו ת ‪ /‬ב מ ע ש י ם ר ע י ם‬ ‫ועברות ‪ /‬ופעלות מצערות ‪ / -‬והאל יודע ס נ ס ת ר ו ת !‬ ‫ו מ ש ם ב א ת י לעכו־ ‪ /‬ו ל א ר א י ת י כ ה ם מהיייתי ו ע ד ־ צ ה ‪ / :‬פ י‬ ‫כ ל ס ר י ק י ם ע מ י א ר ץ ‪ /‬א י ן ב ה ם גיוךר ג ד ר ןע‪1‬מד ב פ ר ץ ‪.‬‬ ‫ומשם‬ ‫•‬

‫התהלכתי בכל־גבול ארץ ישראל ‪ /‬ועברתי על־צפת‬

‫‪T‬‬

‫ן‬

‫•‬

‫‪ -‬ו •‬

‫‪-‬‬

‫ו‬

‫‪T‬‬

‫‪V V‬‬

‫‪I‬‬

‫•‬

‫‪I‬‬

‫י‬

‫!ד ‪-‬‬

‫‪T I-1‬‬

‫•‬

‫ן ‪ -‬״‬

‫‪-‬‬

‫ו מ צ א ת י שם ב ח י ר ה א ל ‪ /‬ש ר ו ג ד ו ל ‪ ,‬מלשר פ ל ־ ע ק ב ‪ / ,‬צד״וק ס צ ך י ק ‪,‬‬ ‫ר א ש ; ש י ב ת גאון ל ע ק ב ‪ / .‬אבי־תיו ה י ו ר א ש י כ‪;.‬שע‪1‬ת ‪ /‬ו;ם‬ ‫‪ /‬ו ב ע ל י כ!מד‪1‬ת ןזטום־ת ‪ /‬ר ק א פ פ ו ה ו צר‪1‬ת רב‪1‬ת ‪/‬‬

‫אדיבות‬

‫והתגלגלו ע ל י ו ס ב ו ת ‪ /‬ו ה ו ר ד מפםאיו א ח ר י מ ל ך ‪ /‬ן ה ו ר ק מ פ ל י‬ ‫א ל ־ פ ל י ו ב ג ו ל ה הלך‪ / ,‬א ב ל ע מ ד ט ע מ ו ביו מת‪1‬ק ב ל י מ ר ‪ /‬ן ר י ח ו‬ ‫—‬

‫י‪V V‬‬

‫י‬

‫‪I T T‬‬

‫‪T‬‬

‫| ‪— TT1T•1-‬‬

‫—‬

‫ל א נ מ ר ‪ / » :‬ו א ם ט‪1‬בת‪ 1‬ס ר ה ‪ / ,‬משרתיו ל א ח ס ר ה ‪ / .‬ו ה א ל א ש ד‬ ‫ב א ל ה קתלא‪1‬ת נ ס ה ו יחנצש ש ב ר ו ו ח י ל ו ‪ /‬ו ש ב ו ר פ א לו‪.‬‬ ‫‪I‬‬

‫‪I‬‬

‫״ ‪V‬‬

‫•‬

‫‪T‬‬

‫‪ -‬ד •‬

‫‪T‬‬

‫•‬

‫‪" I‬‬

‫ן‬

‫‪T‬‬

‫ד‬

‫‪T‬‬

‫‪T I‬‬

‫ואשא מ ש ל י ו א מ ר ‪:‬‬ ‫‪V T‬‬

‫‪T‬‬

‫‪T‬‬

‫‪:‬‬

‫י‬

‫‪T‬‬

‫—‬

‫ת ע ו ד ה ס ר צ ל ה ולשא־ול ש ח ך ג ל ה ‪ /‬ו י מ י ם ב ג ד ו ב ה ו ה כ ב י ד ו ע ל ה !‬ ‫ו‬

‫י‪T1*1‬‬

‫*‬

‫‪T‬‬

‫‪-‬‬

‫‪T‬‬

‫י‬

‫] ‪T‬‬

‫‪:‬ד•‬

‫י‬

‫ז ו‬

‫\ ‪T‬‬

‫‪T‬‬

‫א ב ל נ ב ט ח כ י א ל י ח ד ש א ו ר ה ל ה ‪ /‬ו ת ו ר ה ח ו ז ר ת ל א כ ס נ י ה שלה‪*«.‬‬ ‫‪I‬‬

‫'‪T‬‬

‫‪:‬‬

‫•‬

‫־‬

‫‪T V‬‬

‫‪T‬‬

‫‪1‬‬

‫‪Z-‬‬

‫מתוך שער חמשים‬ ‫א ח ד ןזךבךים ה א ל ה ; צ א נ ו מ מ צ ר ל ם ‪ /‬ל ך א ו ת ‪ ,‬ב ט ו ב ;רושללם‪/.‬‬ ‫ו נ ע ב ר ד ר ך ס מ ך ב ך ה ‪ / ,‬א ר ץ צ ; ה ו צ ר ה ‪ / ,‬ו ב ח ר צ נ י קלץ ע צ מ י‬ ‫ח ר ה ״ ‪ /‬ן ק ך א ת י ש ם ןזמקזים ןזהוא ת ב ע ר ה ‪ / ,‬כ י ש ם ב נ י ; מ י ם‬ ‫מ ק ר י ב ם א ש זרה‪ / 28,‬ו ת ה י נ פ ש י ב ר ש פ י ה ם ש ר ו פ ה ‪ /‬ו ת נ י ם ו ב נ ו ת‬ ‫־‬

‫‪T T‬‬

‫~‪•ft‬‬

‫־ ‪I‬‬

‫•‬

‫־ ‪I‬‬

‫•‬

‫‪ I‬־‬

‫‪I‬‬

‫״‬

‫‪V‬‬

‫‪I‬‬

‫‪T‬‬

‫‪I‬‬

‫•‬

‫‪-‬‬

‫ן‬

‫‪ 24‬ה י י נ ו ח ש ו ב כמרדכי בשעתו ש נ ק ר א ״ א י ש י מ י נ י ״ ) א ס ת ר ב׳ הי(‪.‬‬ ‫‪ 25‬השוה י ר מ י ה מ ״ ח י ״ א ‪.‬‬ ‫ד ה פ ״ ח ע מ ו ד אי‪.‬‬

‫‪ 20‬ע‪ 5‬פ י מ א מ ר ח ז ״ ל ב מ ס כ ת ב ב א מ צ י ע א‬

‫‪ 27‬ה ש ו ה א י ו ב ‪5‬׳ ‪.'5‬‬

‫‪ 28‬ה ש ו ה ו י ק ר א י ׳ א׳‪ .‬ב נ י‬

‫•ימים‪ .‬ה י י נ ו ‪ . ,‬ה ז מ ן ״ ‪ ,‬ה ע ו י ן א ת האדם‪ ,‬מ ע ו ד ד ח ו ם ק ש ה מ נ ש ו א ‪.‬‬

‫‪69‬‬

‫!?נד‪ ,‬בכו את־פשרפה‪ / .‬ון‪£‬י במךבר הגדול יסבז־ךא‪/ .‬‬

‫ד ״ י א‬

‫מק‪1‬ם ךאב‪1‬ן נפש וכליון עינלם ‪ /‬ונחש ושרף ועקרב רצמאז־ן‬ ‫מק‪1‬‬

‫אין־מלסז ‪ /‬אבל שמנו זעת אפנו ‪ /‬וךמעת עפעפינו ‪/‬‬

‫‪0‬‬

‫נהרלם‪1 / ,‬נד‪1‬לים רחביןדלם•‬ ‫י‬

‫וןהי בבואנו עד עזה ‪ 8 /‬ם י ז * ?‬

‫ה‬

‫ו ק י ״ ‪? /‬יכני ת ד ‪ ,‬ל‬

‫ה‬

‫לאל בתף ומחול‪ / ,‬על כי עברנו מעבר כ״ח‪1‬ל ‪ /‬מצאני מ ן ״ ס ק ( ^‬ ‫אל־החול‪ / .‬ולא שקטנו לרוץ פנןזל שוטף ‪ /‬א‪ 1‬ברק חז־קף‬ ‫ולםתירנו בכף האפלה ‪ /‬וייורבי ץזנתיבזית ? ^‬

‫יעו‪1‬‬

‫‪/‬‬

‫ה‬

‫ז ־ ״ "״ ‪ /‬ע ד‬

‫נפתחו לנו שערי שמלם ‪ /‬היא עיר יי ירושללם‪ / .‬ננק‪1‬ד וןשדןןןן‬

‫ת‬

‫לאל עליון אשר פקדנו בפקךת רחמים ‪ /‬ונחנה שם ת ד ע ; מ י ' י‬ ‫ש‬

‫ובכל־אלה בדמים חבלים נפלו לי ? ^ י ?‬

‫ן י ם ‪:‬‬

‫‪ /‬י?‬

‫?‪ -‬־־ ?‪3‬יד»ס‬ ‫?זי‬

‫י ם‬

‫י"‬

‫מפנינים נחצבו ‪ /‬ומעצי חלים נקצבו ‪ /‬ומצכבי שחק גננו‪.‬‬ ‫והלינו בבל‪-‬ין־ם מתןזלכים על־קבךיה וציוניה ‪ /‬ל ל פ ו ת‬

‫ע‬

‫ל‬

‫צי‪1‬ן המתאבלת על־בניה‪ / ,‬עד כרו לבלי ןזךמעות שוחות ב פ ן י ה '‬ ‫נ‪1‬‬

‫י‬

‫ו^ק‪1‬נן ע ל ־ ה ך י ם ו ת א ך ? ס ל‬

‫״;‬

‫י‬

‫י ת‬

‫‪3‬‬

‫‪1‬‬

‫? ‪ -‬י • •י^יל׳ י י ? * ? ל י ק כ ר י {‬ ‫נ‪1‬‬

‫ם‬

‫י‬

‫י‬

‫סצדיקים אשר סביבותיה ‪ /‬ןלם^ז״ ?ל"‪0‬א ר^"? פ ?י• ‪ I‬ל ? ן צ מ‬ ‫בדמים משבתנו לד התשוקה בעבותים ‪ /‬לעלות עליכ׳י נ י ז י מ י •‬ ‫למלך)\ צ ב א ‪1‬‬

‫ןלעו*ף תפלות ‪ /‬לעושה נפלאוית‪ / ,‬ולהשתח‪1‬ת‬

‫מ‬

‫י‬

‫ןהלינו בעלן דומעת < ונפש נכנעת ‪ /‬משקיפים על‪-‬מקום י י ע ו ד י ^‬ ‫ז‬

‫אשר נחלף לעבודה זרה‪ / .‬והלינו מסתירים פנינו מ ה ב י ט ^ ' ^‬ ‫‪3‬‬

‫ה‬

‫ןזכב‪1‬ד הגדול‪ ,‬אשר דדה שם אהלו ב ת ^ "‬

‫ם‬

‫‪1‬‬

‫ל^‪ ? ' 1‬כ נ ד‬

‫ב‪ 1‬שכינה ‪ / -‬ןעתה שכנה עליו עננה‪ / ,‬ןלא נשאי מ ך ס ‪ 3‬נ ' ^‬ ‫‪:‬‬

‫כי אם אותי־ת מכאיבים לבב זוכריהם ‪ /‬וידאיבו בבכי ‪J‬‬ ‫רואיהם‪ / .‬ובמלאת הימים האלה שמנו מגמתנו מדברה דמ^ןז‪ -‬י‬ ‫•י ‪•»*r‬‬ ‫ואלה עשיתים על עיר ירושלים ‪ /‬בבואי אליה ב מ צ ר י ם ‪.‬‬ ‫‪ 29‬אין כאז חרוז‪ .‬ואולי נשתבע בהעתקה‪ .‬אחלה בתח‪5‬ה‪ ,‬על דרך ‪-1‬‬ ‫המקד^*‬ ‫׳‬ ‫ל י ' ההייייט‬ ‫בבראשית י׳׳נ ד׳‪ ,‬וכאז הכוונה‬ ‫‪5‬‬

‫‪:‬‬

‫‪70‬‬

‫א ת‬

‫ע‬

‫ב ר י ד‬

‫ה י א‬

‫כ י ח‬

‫שלום י^עיר שלם‪ ,*°‬א ש ד ‪ / . T E P‬נ ע ל ם ‪ ,‬ו ר ו א י ם י א מ ת ‪ ,‬א ; ה ז ״‬ ‫כל־יו־ם א ח ו נ ן א ת ־ ע פ ך ה ‪ ,‬כ י ‪ /‬ה י א מ ח ל ת נ פ ש י ו ה י א צ ן ץ ה ‪.‬‬ ‫עיני‪ ,‬ב ע ת כ י ר א ת ה אוירה‪ / ,‬ל א נ ע צ ר ו ב ה ע נ נ י ב כ י ה ‪.‬‬ ‫!••‬

‫•• •‬

‫ד‬

‫•‬

‫‪-I‬‬

‫‪T‬‬

‫י‬

‫‪T‬‬

‫‪V‬‬

‫‪I‬‬

‫‪I‬‬

‫־י־"‬

‫‪T‬‬

‫י‬

‫‪TS‬‬

‫האל‪ ,‬א ש ר אוד‪ .‬למיושב לו‪ / ,‬י ך א ה ב ר ב ע נ ; ה ו ש ב ש ב ; ה ‪.‬‬ ‫בי־כה ל נ ו ד ד ו ד ה ‪ -‬ב ש ו ב ו ל ה ‪ /‬י מ ח ה ד מ ע ו ת מ ע ל י ל ח י ה !‬ ‫‪I‬‬

‫'‬

‫‪T‬‬

‫״‬

‫‪V**1‬‬

‫‪:‬‬

‫‪I‬‬

‫‪T‬‬

‫וע‪1‬ד ‪ $‬מ ר ת י ‪ /‬ו ע ל ז ה ה ע נ ן ן ח ב ר ת י ‪:‬‬

‫־ "‬

‫‪* V‬‬

‫‪T‬‬

‫‪.‬‬

‫״ןצייון ש א פ ה נ פ ש י ו ר ו ח י ‪ / ,‬ה י ו ת ב ה כ ל ץ מ י הלי מ כ ו ח י !‬ ‫ב ח ש ק ה ע ע מ ו ל י ה ת ל א ו ת ‪ /‬ו א ת ן ב ה ל מ כ ה ר א ש ןלךוי‪,‬‬ ‫ו ל א א ת א ו י^בלתה פלץמו־תי ‪ /‬ע ד י א נ ו ע ו נ ם כ ח י ולחי‪.‬‬ ‫ן א י ף א כ ס ף <^ט‪1‬ב ר ק ח י ב ש מ י ם ? ‪ /‬ו ה י א ב ש מ י ו ט ו ב רקךוי ן ר י ח י ‪1‬‬ ‫א ת ו נ ו א ת ־ ע פ ר י ה ב כ ל ־ ע ת ‪ /‬ע ד י י ש א י ר ע פ ר ה א‪1‬ת ב מ צ ח י ‪.‬‬ ‫‪1‬־‬

‫״‪1‬‬

‫‪v‬‬

‫ר‬

‫ז‬

‫ז‬

‫‪T‬‬

‫•‬

‫‪r‬‬

‫י ‪-—.‬‬

‫״‬

‫‪-‬‬

‫ד‪-‬‬

‫ו •‬

‫ו‬

‫ז ז‬

‫•‬

‫>‬

‫•‬

‫ע פ ך ה אעשה' מ ך פ א ^ נ ג ע י ‪ /‬ו א מ ר ח ע ל ־ ש ח י ן ל ב י ‪ -‬ד ח י ‪.‬‬ ‫ו א ל ה ע ש י ת י ב י ם ‪ /‬ב ה נ צ ל י משאון ג ל י ו ו ד פ י ם ‪:‬‬ ‫‪v » t‬‬

‫ז ‪• -‬‬

‫•‬

‫־ ‪T‬‬

‫י‬

‫ו י ז ו‬

‫• !‬

‫‪• -‬ד‬

‫ו‬

‫‪T I T I‬‬

‫במה אקדם א ל ומה אני‪ / ,‬כי ע ד ה ל ם ס ס ד ו הביאני ן‬ ‫מקצה א ד מ ה ואציליה״ ‪ /‬ל צ א ל ק ר קךשו קראני•‬ ‫ב;ם ב ע ב ך י מ ^ ר נ י ‪ :‬פ י ‪ /‬ת ע צ ר במלם ‪ -‬א ת ף א נ י !‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫כניסתו של ר משה בן ר נחמן לירושלים‬ ‫בשנת כ״ז)‪(1267‬‬ ‫ר׳ משה בן נחמן )הרמב״ן(‪ ,‬מגדולי חכמי ישראל בימיו‪ ,‬נולד •‬ ‫בעיר גירונה )‪ (Gerona‬שבספרד בשנת ‪ 1194‬ונפטר בא״י בשנת‬ ‫‪ .1270‬לארץ־ישראל עלה לעת זקנתו‪ ,‬והוא אז בן שבעים ושלש‪.‬‬ ‫אמנם הוא דאה תמיד את ישיבת א״י כאחת מתדי״ג מצוות‪ ,‬ואס לא‬ ‫עלה לא״י לםני־כן הרי זה אולי משום שאחרי מותו של צלאח־זדדין‪,‬‬ ‫‪ 30‬ירושלים‪ ) .‬ה ש ו ה ב ר א ש י ת י ״ ד י ״ ח ( ‪.‬‬

‫‪ 31‬נ פ ו ת י ה ‪ ) .‬ה ש ו ה י ש ע י ה‬

‫מ ״ א טי(‪.‬‬

‫‪71‬‬

‫כובש א״י מידי הצלבנים‪ ,‬לא היתד‪ .‬א״י נוחה לעליה כלל‪ .‬ד ‪ .‬מ ד י‬ ‫בין יורשי צלאח א־דין גרמו להחזרת ירושלים לצלבנים בשנת ‪2 9‬‬ ‫ולא יצאה עוד מידם עד שנת ‪ .1244‬המלחמות בין החיובים ל כ י ן‬ ‫—‪1260‬‬ ‫עצמם וביניהם לבין הצלבנים נמשכו גם אחדי־כו•‬ ‫הציפו התאתארים בהנהגת חולאגו את ארצות המזרח התיכון ו כ ב ש ן‬ ‫בשנת ‪ 1260‬גס את א״י עד עזה‪ ,‬והחריבו את ירושלים• י ק כ ע ז ו‬ ‫התאתאריס את הארץ‪.‬באותה שנה התחיל להתבסס לחלוטין ה ש ל ס ף ן‬ ‫המצרי עליה ובא הקץ לשרידי שלטון הצלבנים‪.‬‬ ‫גורם חיצוני לעלית הרמב״ן היה מאורע ז ה ‪ :‬בשנת ‪ 1263‬ד‬ ‫אנוס להתווכח בויכוח פומבי בברצלונה בפני מלך אראגון ושריו ‪pj7‬‬ ‫הנזיר הדומיניקאי פאבלו כריסטיאנו‪ ,‬יהודי מומר ממ‪1‬נפליה‪ .‬ו א ף‬ ‫על פי שניצח את מתנגדו‪ ,‬נגזר עליו לעזוב את םםרד‪ .‬קם ו ע ‪! ,‬‬ ‫לארץ־ישראל משאת־נפשו מאז‪.‬‬ ‫הרמב״ן הגיע לעכו‪ ,‬ומשם עלה לירושלים שלתוכה נכנס כ י‬ ‫ט׳ אלול שנת ה׳ אלפים כ״ז )‪ 1‬בספטמבר ‪ .(1267‬הוא חי בא״י‬ ‫שנים‪ ,‬ובמשך זמן קצר זה נתקבצו אליו תלמידים מהארץ וגם » כ ‪* ,‬‬ ‫בימי שבתו בארץ סייס פירושו על התורה‪ ,‬ובו השתמש גם‬ ‫‪ 3‬ו מ‬

‫‪12‬‬

‫ב ש ג י ם‬

‫‪1258‬‬

‫ב‬

‫> י ף‬

‫ד‬

‫ו ק‬

‫כ‬

‫ש‬

‫י‬

‫א‬

‫ה‬

‫ב א ר < ן י‬

‫ו ד ‪ ,‬ש י ג‬

‫נ ש ת י י ר‬

‫ב י י י נ ו‬

‫ד ד י ש‬

‫ג ם‬

‫י‬

‫ש‬

‫ד‬

‫ש‬

‫ב‬

‫ד‬

‫ש‬

‫ו‬

‫א‬

‫כ ל‬

‫ח‬

‫י?‪3‬ן«‬ ‫בבית הכנסת בעכו בסוף ימיו‪ .‬בעכו גם נפטר‪ ,‬ונקבר בחיפה כ ג ג י‬ ‫א״י‪ ,‬כסי שמודיע תלמידו )עיין במסע הבא(‪.‬‬ ‫בבואו לירושלים כתב אגרת לבנו נחמן‪ ,‬שבה הודיעו ‪ -‬כ י ד‬ ‫העזובה וגדל השממון‪ ,‬כל המקודש מחברו חרב יותר מחבידו‪ ,‬י ר ן ^ י‬ ‫כ‬

‫י י ת ד‬

‫ז ז י ב ה‬

‫מ ז‬

‫ה כ ל‬

‫י א ד ץ‬

‫י י ת ד‬

‫י ד ‪ ,‬י ד ד‬

‫ה ג ל י ל‬

‫מ ז‬

‫י ע ם‬

‫ד‬

‫יבנד‬ ‫׳‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫היא טובה מאד״‪ .‬בירושלים מצא הרמב״ן קרוב לאלפים ת ו ; ן ן י‬ ‫ובכללם כשלש מאות נוצרים ורק שני יהודים אחים העוסקים ב מ ל «‬ ‫הצביעה‪ ,‬מלאכה מיוחדת ליהודים בכל ימי הכינים‪ ,‬ואליהמ ״‬ ‫מצטרפים מסביבת ירושלים עד למנין להתפלל בשבתות• ה י פ ^ ״‬ ‫זירז אותם להקים בית־כנםת מתוך אחת החרבות ״כי העיד ‪« 1‬‬ ‫כי‬

‫ש‬

‫ן‬

‫׳•סמן•‬ ‫וכל ה מ צ ה לזכות בחרבות זוכה״‪ ,‬הביאו ספדי תורה משכם ו ה ״‬ ‫'"יער‬ ‫•) יין ‪0‬ק‬ ‫״י‬ ‫ביתיכנםת‪ ,‬שהיה קיים כביתיכנסת‬ ‫‪.‬אגדות ארץ ישראל״‪ ,‬עמ׳ ‪.(85‬‬ ‫חגית‪*,-‬‬ ‫י ש י‬ ‫כאן מתאר הרמב״ו‬ ‫ע‬

‫ד‬

‫ש‬

‫נ‬

‫ת‬

‫) ‪( 1 5 8 6‬‬

‫ש מ‬

‫ע‬

‫ד‬

‫א‬

‫‪72‬‬

‫ת‬

‫כ נ י ס ת ו‬

‫ל י‬

‫י‬

‫ל‬

‫ם‬

‫ב צ ו ר ת‬

‫בפרוזה חרוזה‪ .‬תחלה הוא מדבר על ירושלים בימי גדולתה שהיתה‬ ‫מעון לשכינה ומתנה את שבחיה ומעלותיה‪ .‬ואחר־כך הוא מקונן על‬ ‫ירושלים‪ ,‬החרבה והשפויה‪ ,‬והיא מעון תנים‪ .‬הוא פונה אל ירושלים‬ ‫ואומד‪* :‬את היית בעוכרי ושופכי דמי‪ ,‬מדעתי מעלותיו ורוממותיך‬ ‫וראיתי הריסותיו ושוממותיך׳‪ .‬אחר־כד הוא מתאר מה שנתגלה‬ ‫לעיניו בירושלים‪ :‬״מצאתי בתוכו איש יהודי נגש ונענה והוא צבע״‬ ‫)באגרתו מדובר על שני יהודים אחים צבעים‪ ,‬כנ״ל(‪ .‬אמנם ״פריה‬ ‫ותבואתה מדובה ועדין היא זבת חלב ודבש״‪ ,‬אבל מה בצע לו בזה‪:‬‬ ‫*דמיתיו הורתי לץלדת שמת בנה בחיקה והחלב בשדיה למכאובים‬ ‫ותניק את גורי הכלבים״‪ .‬הוא שמח שהכובשים החדשים אינם‬ ‫משתרשים בארץ‪ ,‬״כי הס אינם הגונים ל ו וגם את אינו ראויה להם״‪.‬‬ ‫אחריכו הוא עובר ומדבר על עצמו ועל עליתו מכפרד‪ ,‬שבה עזב את‬ ‫בניו ובנותיו ואת חבריו ותלמידיו‪ ,‬ותיו כדי כ ו הוא מחזק את לבו‬ ‫באמדו‪• :‬טוב לי יום בחצרו לבקר בהיכלו החרב ומקדשו השמש‪,‬‬ ‫לחזות לרצות אבניו ואת עפריו לחונן ועל חרבותיו לקונן״‪ .‬וכאן‬ ‫הוא מתאר את עצם כניסתו לעיר‪ ,‬קריעתו על חרבן העיר וחרבן‬ ‫הבית וקריאתו במזמור ע״ט שבתהלים‪ :‬״אלהים באו גוים בנחלתו״‬ ‫וכר‪ .‬אחד־כו הוא פונה אל ירושלים ומתחנן לפניה שתבקש רחמים‬ ‫מלפני בוראה על בניה שקדשו את השם ו״הערו למות נפשם״‪ .‬והוא‬ ‫מסיים באמונה בגאולה שלמה‪.‬‬ ‫אגרתו לבנו והגות‪-‬לבו זו ששלחה בכתב לספרד עוררו את‬ ‫הלבבות וגרמו בודאי לא במעט לעלית רבני צרפת ותלמידיו מספרד‬ ‫בדור שלאחריו‪.‬‬ ‫עומדות היו‬

‫רגלינו‬

‫ב ש ע ר י ו ירושלם‬

‫‪/‬‬

‫בית‬

‫האלהים‬

‫ושער השמים ‪ /‬ירושלם הבנויה ‪ /‬עיר שחוברה לה יחדו עם‬ ‫‪1‬‬

‫אותה שבעליה‪ / ,‬ששם עלו שבטים שבטי יה! ‪ /‬ששם אבן‬ ‫שתיה‬

‫‪ /‬שממנה הושתת העולם‬

‫‪2‬‬

‫‪ /‬וממנה השתרגו מוסדות‬

‫‪ 1‬מ ר מ ז ל מ א מ ר ר׳ י ו ח נ ז ב ט כ כ ת ת ע נ י ת דף הי ע מ ו ד א׳‪ :‬״ א מ ר ה ק ד ו ש‬ ‫ברוד ה ו א ‪ :‬לא א ב ו א ב י ר ו ש ל י ם של מ ע ל ה עד ש א ב ו א ל י ר ו ש ל י ם של מטה‪...‬‬ ‫דכתיב‪:‬‬

‫ידושלס‬

‫ה ב נ ו י ה כ ע י ר ש ח ו ב ר ה לה‬

‫יחדיו‪".‬‬

‫) ת ה ל י ם קכ״ב ג׳(‪.‬‬

‫‪ 2‬לדברי ר ב ו ת י נ ו ז״ל ב מ ס כ ת י ו מ א דף נ ״ ד ע מ ו ד ב׳‪.‬‬

‫‪73‬‬

‫תבל‬

‫‪/‬‬

‫וגבולם*‬

‫תר‬

‫ששם‬

‫המוריה‬

‫שממנו‬

‫‪/‬‬

‫ת‬

‫תצא‬

‫ד‬

‫ה‬

‫ותושיה ‪ /‬ה ה ר ח מ ד אלהים ל ש ב ת ו ‪ /‬ובנה בו בית מנוחתו ‪ /‬י ש‬

‫ם‬

‫לדכי‬

‫ד‬

‫‪ /‬ששם ארון ה ב ר י ת אדון כ ל הארץ ובו ל ו ח ו‬

‫ת‬

‫הכין כ ס א מ ל כ ו ת ו ‪ /‬ויהי ב ש ל ם ס כ ו ו מ ע ו נ ת ו ‪ /‬מ ב י ת‬ ‫קדש הקדשים‬

‫ז‬

‫כ ת ו ב י ם ‪ /‬ב א צ ב ע א ל ה י ם < ‪ /‬ש מ ש ם נ ב ו א ה יוצאה‪,‬‬ ‫על‬

‫א ל י ה תה‪1‬ם‪,‬‬

‫נפש‬

‫המרכבה‪,‬‬ ‫היא‬

‫‪ /‬היוצאים‬

‫ומתסש‬

‫ועלו הכרובים פורשי כנפים‬ ‫לצבא‪,‬‬

‫‪/‬‬

‫עפרים‬

‫שני‬

‫כרובים המה‬

‫‪I‬‬

‫להבא ולשעבר׳‬

‫ש‬

‫‪3‬‬

‫?‬

‫ם‬

‫ב‬

‫פ‬

‫ת‬

‫ן‬

‫צביה‪,‬‬

‫החיה אשר ת ח ת אלהי ישראל בנהר כבר׳ ‪/‬‬ ‫י‬

‫ט ת‬

‫לתבני‬

‫תאמי‬ ‫פ‬

‫ו‬

‫ואדע‬

‫לכרוב‬

‫כ‬

‫י‬

‫מלסכי‬

‫‪0‬‬

‫ולחיצון‪ / ,‬פ נ י צ ד ק ו פ נ י רצון‪ / ,‬ו ר ו ח א ל ה י ם ב כ נ פ י ה ם ‪ /‬ו כ כ ן ן ‪-‬‬ ‫א ל ה י י ש ר א ל ע ל י ה ם ‪ /‬וזה מ ע ש ה ה מ כ ו נ ה ‪ /‬מעון ל ש כ י נ ה ‪,‬‬ ‫ה י כ ל ה ק ד ש מכוון‬

‫ששם‬

‫וליורדים‬ ‫הפנים‪,‬‬

‫לשמוע‬

‫הרנה ‪/‬‬

‫אל‬

‫ואל ‪ .‬ה ת פ ל‬

‫ב ד מ ע ה פ ו ת ח כיון‪ .‬ו ב ו ה ש ל ח ן ה ט ה ו ר ו ע ל י ו‬ ‫המאירים‬

‫פנים‬

‫בכל‬

‫מערכה‪,‬‬

‫‪/‬‬

‫‪ /‬כ י שם צוד•‬

‫ל‬

‫ה׳‬

‫ה ב ר כ ה ‪ / ,‬ש מ ש ם ל י ש ר א ל מ ש א ו ת ו א ר ו ח ו ת ‪ / ,‬פ נ י ו חיים‬

‫ש‬

‫י‬

‫ד‬

‫ח‬

‫^‬

‫א‬

‫ת‬

‫ב‬

‫שמחות‪ / .‬ושם המנורה הטהורה ‪ /‬א ש ר אל ע ב ד חכמי י ש ר א ל‬ ‫מ א י ר ה ‪ /‬ב ש ב ע ה נ ר ו ת י ה ת ו פ י ע ‪ /‬ו ה מ ש כ י ל י ם יזהירו כ ז ר ה ד‬ ‫‪ /‬ושם המזבת הפנימי ל ה ע ל ו ת עליו מקטר ק ט ו ר ת‬

‫‪/‬‬

‫ועליו גולת ה כ ת ר ת ‪ / ,‬בו נ פ ש ו ת הצדיקים צרופות ב ע ל י ל‬

‫‪/‬‬

‫הרקיע‪.‬‬

‫עולה כליל‬

‫‪3‬‬

‫ו‬

‫‪ /‬ו ל ב י ת ג ו ב ה ל מ ע ל ה מן השמים•‬

‫מ‬

‫ש‬

‫ם‬

‫יתגז‪1-‬‬

‫ויתקדש‬

‫מקום לבית ומקדש למקדש וחצר החיצונה והד״ו‪-‬אל‬

‫והאריאל‪,‬‬

‫‪ /‬מזבח כפרה לישראל ‪ / 1‬ששם נעקד אבינו‬

‫ת‬

‫מ‬

‫י‬

‫ם‬

‫להדר‬

‫? ז ט ו ב‬

‫נ ו‬

‫כ‬

‫ל‬

‫ל‬ ‫‪/‬‬ ‫ולרומם ולהלל‬

‫ובמצלתיס‬

‫ובצלצלים‪.‬‬

‫ד ‪ ,‬י מ י ם ‪4‬‬

‫^‬ ‫לאלהי‬

‫ו‬

‫ש‬

‫מ‬

‫‪I‬‬

‫היכו‪?1‬‬

‫ש‬

‫י‬

‫ד‬

‫ה ? ו י י ם‬

‫‪/‬‬

‫בכנורות‬

‫ז״יכדל'‬ ‫ובנכלי‬

‫‪ /‬ו ש ם י ד חזית‪/ ,‬‬

‫לשכת‬

‫ל‬

‫השמים‬

‫הגזית‪,‬‬

‫בשבעים זקניה וםנהדריה מעוטרת‪ / ,‬בשרי קדש ושדי א ל ד ‪,‬‬ ‫מפוארת‬

‫ומהודרת‪ / ,‬לתבנית שרי מעלה מסודרת׳ ‪/‬‬

‫והנ‪,'#‬‬

‫ש‬

‫בשיא ה ו א מ י ו ח ד ‪ /‬כ נ ג ד גוי א ח ד ‪ / ,‬ש ם י ש ב ו כ ס א ו ת ל מ ^‬ ‫ו ל ה ו ר א ו ת ‪ /‬ל ל כ ת ב ת ו ר ת ה׳ צ ב א ו ת ‪ /‬ו ה י ה ל ע ד ו ל א ו ת ן‬ ‫א ל ה י ם נ צ ב ב ע ד ת א ל ב ק ר ב א ל ה י ט ישפוט‪ / .‬ו ש ם ה ד‬ ‫‪ 3‬ע י י ז ב מ ס כ ת מ נ ח ו ת ‪ ,‬דף ה״י ע ס ו ד אי‪.‬‬ ‫לנו‪.‬‬

‫‪74‬‬

‫‪.p‬‬

‫*‬

‫‪^ . , s‬‬

‫‪ 4‬ש ז כ ו ת עקדת י צ ח ק‬ ‫ד‬

‫‪w‬‬

‫מ‬

‫קדוש מ ש כ נ י עליון׳ ‪ /‬ו מ ה הצי^ן הלז‪ / ,‬כ י ד מ ה ק ר ב י ב ה ׳‬ ‫ו ל ב י עלז‪.‬‬ ‫הן א ל ה‬

‫שבחי‬

‫קצות‬

‫העיר‬

‫‪/‬‬

‫הנזכרת‬

‫ולשם‬

‫לוזהלה‬

‫ולתפארת ‪ /‬ותהלותיה ומעלותיה רבו למעלה‪ / ,‬בכבדות מדובר‬ ‫ב ך ע י ר א ל ה י ם םלה‪.‬‬ ‫ו ע ת ה ע ל י ת ש ת פ ך נ פ ש י ו ע ל א ל ה א נ י בוכיה‪ / ,‬כ י ב ש א ר‬ ‫ב ע י ר ש מ ה ושאיה‪ / .‬ב י ת ק ד ש נ ו ו ת פ א ר ת נ ו ‪ /‬א ש ד ה ל ל ו ב ו‬ ‫א ב ו ת י נ ו ‪ /‬ה י ה ל ש ר פ ת אש‪ ,‬ו כ ל מ ח מ ד י נ ו ‪ /‬ה י ה ל ח ר ב ה ‪ ,‬ו ג ס‬ ‫י‬

‫ח מ ת א ל ת ג ב ל ב ה ‪ /‬ימים אין מ ס פ ר ‪ ,‬ד ו ר ה ו ל ך ו ד ו ר ב א ‪/ .‬‬ ‫ה ד ב י ר ו ל פ נ י ל פ נ י ם ‪ /‬היה מ ע ו ן ת נ י ם ‪ / ,‬ו ה ה י כ ל ו ה ר ה ב י ת ‪/‬‬ ‫לשמיר ולשית‪ / ,‬עלה כלו קמשונים ‪ /‬כסו פניו חרולים ‪/‬‬ ‫ו מ ר ע ה ה ו א ל כ פ י ר י ם ‪ / .‬ו א ו י ב י נ ו פ ל י ל י ם ‪ / ,‬זה מ ח ר י ב ו ע ו ק ד‬ ‫א ת הגבולים‪ / ,‬ו ז ה מ צ י ב ו מ ק י ם א ל י ל י ם ‪ / ,‬ו ב א ו ב ו פ ר י צ י ם‬ ‫ומחללים‪ / ,‬ו א ל א ל ה י ם ל א יושיע ב ת ו כ ו מ ת פ ל ל י ם ‪ / .‬כ ל ע ר ל‬ ‫בבית‬

‫וטמא‬

‫‪/‬‬

‫תפלה‬

‫א ל ה י ם ‪ /‬יעבו ה ו הו‪,‬‬

‫נתן תפלה‪,‬‬

‫‪ /‬ובהיכל‬

‫אלהים‬

‫ללא‬

‫‪/‬‬

‫‪ 7‬זו כ ח ו ל א ל ו ה ו ‪ / .‬ב ש כ ב ה ב ב ש ת נ ו ‪/‬‬

‫ותכםבו כ ל מ ת ב ו ‪ /‬כ י כ ל א ל ה ג ר מ ו פ ש ע י נ ו ו ח ט א ת י ב ו ‪ /‬ו ה ע י ר‬ ‫ו ה ק ד ש ה ש ח י ת ו עובותיבו ‪ /‬ו ח ל ל ו א ת ה מ ק ד ש ה מ ע ו ז בור‪ .‬צ ד ק‬ ‫אבותיבו‪ / .‬ע ל זה ה י ה ד ו ה ל ב ב ו‬

‫ומקוה‬

‫‪ /‬על אלה דאבה‬

‫בפשעו‪ / ,‬וכל ימינו ‪ /‬על אדמתבו ‪ /‬ע ל בחלת ה צ ב י‬

‫‪6‬‬

‫תזל‬

‫דמעתבו‪ / .‬ו ג ת כ ם ש ק ת ח ת פ ת י ג י ל ‪ / ,‬כ י ב כ ר ת מ ב י ת א ל ה י ב ו‬ ‫ש מ ח ה וגיל‪ / .‬א י כ ה ה י ת ה ל ש נ י נ ה ‪ /‬ק ר י ה נ א מ נ ה ‪ / ,‬ר ב ת י‬ ‫בגוים ו ע ל י ו נ ה ‪ / ,‬ש ר ת י ע ל כ ל ה מ ד י נ ה ‪ / ,‬ה ע י ר היונה‪ / ,‬י ו נ ה‬ ‫תמה‪ / ,‬בדה כחמה‪ / ,‬יפה כלבנה׳ ‪ /‬מ ק ו ט ר ת מ ר ולבונה‪/ ,‬‬ ‫עיניה כ י ו נ י ם ע ל א פ י ק י מ י ם ‪ /‬ו א ו ר ה כ ש מ ש ב ח צ י ה ש מ י ם ‪/‬‬ ‫‪,‬‬

‫ו מ ת ו ק ה א ו ד ו ט ו ב לעיבים‪ / ,‬ב ע ב ר ת ה צבאוית נ ע ת ם ‪ /‬ל ב ש ו‬ ‫שמיס‬ ‫בזבח‬

‫קדרות ושק הושם כסותם‪,‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪ /‬ואל ארץ יביט משמים‬

‫‪ /‬והבה צ ד ה ו ח ש כ ה מ ע ו ף צ ו ק ה ו א פ ל ה מבודת‪ / ,‬ו ה י ה‬

‫אור ישראל ל א ש ב ק ר ב ה ‪ /‬וקדושו ל ל ה ב ה ‪ /‬ואכלה ו ב ע ר ה ‪/‬‬ ‫כ ל ה ד ר ה ו י ק ר ה ‪ /‬ו ה י ת ה מעי מ פ ל ה ‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫‪ 5‬ה י י נ ו ‪ ,‬מ ת פ ל ל י ם ו מ ז מ ר י ם בלשון זרה‪ 6 . .‬ב ד פ ו ס א ש ב ו נ ה ‪:‬‬

‫נחלת‬

‫ואל ארץ‬

‫יבימ‬

‫אבותינו‪:‬‬

‫נ ו ס ח זה מ ת א י ם לחרוז‪.‬‬

‫א ב י נ ו מ ש מ י ם ונאנח‪.‬‬

‫‪ 7‬בדפוס אשבונה‪:‬‬

‫‪ 8‬ב ד פ ו ס א ש ב ו נ ה ‪ :‬והיתד! ע י ר ת פ ל ה מ ע י מ פ ל ה ‪.‬‬

‫‪5‬ל‬

‫ע‬

‫ת‬

‫א ל ל י ל י י ר ו ש ל י ם ‪ ,‬ע י ר ^ ן א ס ב י ש ר א ל ‪ .‬ד ד י ו ידוו ב כ ל‬

‫ח ל ב ודבש ושמן וצורי ‪ /‬ועתה ת מ ת תנינים יינך וראש פ י ז נ י‬

‫ם‬

‫א כ ז ר י ‪ / .‬א ה ה אמי‪ ,‬ה כ ר ע ה כ ר ע ת י נ י ‪ ,‬ו א ת ה י י ת ב ע ו כ ר י ו ש י ס כ י‬ ‫דמי‪ ,‬מ ד ע ת י מ ע ל ו ת י ו ו ר ו מ מ ו ת י ו ‪ /‬ו ר א י ת ה ר י ס ו ת י ו ו ש י מ מ ו ‪-‬‬ ‫ת י ו • ‪ /‬ה י י ת ע ט ר ת ת פ א ר ת ב י ד ה׳ ו צ נ י ף מ ל ו כ ה ‪ ,‬גאון כ ל ן י‬ ‫‪9‬‬

‫אוצר כל חמדה‪ ,‬אבן פ נ ת יקרת‪ / ,‬ועתה הכל נ כ ר ת • ‪/‬‬

‫‪ 3‬י‬

‫ביו‬

‫‪0‬‬

‫ההוא קראו לד ירושלם כסא אדני ‪ /‬ו ב ו כל מעיני ‪ /‬ושם ה ע י‬

‫ף‬

‫מ י ו ם ה׳ ש מ ה ‪ / ,‬ו ע ת ה ח ר פ ה ו ג ד ו פ ה מ ו ס ר ו ש מ מ ה ‪ /‬ו ב ת ו כ ח ו‬

‫ת‬

‫ח י מ ה ‪ /‬כ ע ר י ם א ש ר ה פ ו ה׳ ל מ ל ת ו ג ם ר י ת ‪,‬‬

‫‪1 0‬‬

‫‪ /‬ושב וזעם‬

‫ל‪-‬‬

‫ע‬

‫ארץ הברית‪ / ,‬והיא מ ח ו ל ל ה מפשעינו וחטאתינו׳ ‪ /‬מ ד י כ א ד‬ ‫‪1 1‬‬

‫מ ע ו נ ו ת י נ ו ‪ /‬והי ה כ ר י ע‬

‫לא‬

‫ב ה א ת ערן כ ל נ ו ‪ / ,‬ו ב ח ב ו ר ת ה‬

‫נ ר פ א לנו‪ / ,‬א ב ל היא א ש ר כ ל ת נ ו ‪ /‬ומעל שלחן א ב ה ג ל ת נ ן‬

‫‪/‬‬

‫השדודה ‪ /‬ובנותיה אשר היו ערי המועדןן‬

‫‪/‬‬

‫אל א ר ב ע ת שפתיו הרעים כ ע ל כ ל א ש ר גמלנו‪.‬‬ ‫ירושלם‬ ‫לתורה‬

‫ו ל ת ע ו ד ה ‪ / ,‬ת ח ת א ש ר היו ב ו א ל פ י ם ו ר ב ב ו ת‬

‫א ל ה י ם ר ב ו ת י ם א ל פ י ש נ א ן ‪ /‬ה׳ בם‪ ,‬ו א ש ר י מ י ש ל א‬ ‫היום הזה‪ .‬ר א י ת י ב ו ק ד ו ש ה ‪ /‬ח ז ו ת קשה‪/ ,‬‬ ‫א‬

‫י‬

‫י ה ר ד י‬

‫ש‬

‫ב‬

‫ג‬

‫ש‬

‫ו‬

‫ב‬

‫ע‬

‫נ‬

‫י ז ז י א‬

‫ה‬

‫ע‬

‫י ב י ז‬

‫‪U‬‬

‫צ‬

‫מ‬

‫א‬

‫ר‬

‫ת‬

‫א‬

‫ד‪-‬‬ ‫ן‬

‫גג ‪/‬‬

‫כתי‬

‫י‬

‫י‬ ‫י‬

‫י ש ב ע‬

‫׳ ‪ /‬יאלי‬ ‫‪/‬‬ ‫ י '‬‫׳‬ ‫י א ס פ ו ב ב י ת ו בין ג ד ו ל י ם ו ק ט נ י ם א ם י ש ל י מ ו מ נ י ן ‪ /‬ע ד ה ‪ ,‬ש‬ ‫ל ה ע נ י ן ‪ /‬ל א מ ק נ ה וקנין‪ / ,‬ע ם ע נ י ו ד ל ו ר ש ו מ ס כ ן‬ ‫ואביון‪ / .‬ו פ ר י ה א ר ץ ל ג א ו ן ו ל ת פ א ר ת ‪ ,‬ו פ ר י ה ט ו ב ה‬

‫‪1 4‬‬

‫י‬

‫ן‬

‫ן‪\,-‬‬ ‫י‬

‫‪ /‬ותכיאת‬ ‫דמי‬

‫מ ר ו ב ה ‪ / ,‬ו ע ד י ן היא ז ב ת ח ל ב ו ד ב ש ל י ו ש ב י ם בה• ‪/‬‬

‫מ‬ ‫י‬

‫ת‬

‫הורתי ליולדת ש מ ת בנה בחיקה‪ ,‬והחלב בשדיה ל מ כ א ו כ י‬

‫ש‬

‫‪7‬‬

‫עוגכי‬

‫‪0‬‬

‫‪/‬‬

‫ותניק‬

‫א ת ג ו ר י ה כ ל ב י ם ‪ / .‬ו ע ם כ ל זה מ א ס ו ב ד‬ ‫עליו‬

‫ושממו‬ ‫הקדושה‬ ‫ומצאו‬

‫אויבים‪,‬‬

‫ובמרחקים‬

‫‪/‬‬

‫יזכרוו ויתפארו‬

‫‪ /‬ל א מ ד ‪ :‬לנו נ ת נ ה למורשה׳ ‪/‬‬

‫כ ל מ ח מ ד י עין׳‬

‫‪/‬‬

‫יברחו כמפני‬

‫ו‬

‫כ‬

‫חרב‬

‫א‬

‫ש‬

‫ר‬

‫יב‬

‫א ו‬

‫כעי‬ ‫‪1‬‬

‫אלי "‬ ‫‪7‬‬

‫ורודף אין‪,‬‬

‫ו ר ב ה העזובה ‪ /‬ב ק ר ב הארץ השמנה והרחבה׳ ‪ /‬כי ה ם * י‬

‫*״י ג ש‬ ‫‪ 0‬ב ד פ ו ס א ש ב ו נ ה ‪ :‬כלו‪.‬‬ ‫הפניע‪.‬‬ ‫חרטב״ז‬

‫שמצא בירושלים שני‬

‫ישראל‪ ,‬עט׳ ‪.(85‬‬

‫‪76‬‬

‫‪ 10‬ס ד ו ם ועטורה‪.‬‬

‫‪ 12‬ב ד פ ו ס א ש ב ו נ ה ‪ :‬ו א ש ר י ט י ש ח ס א ז ‪.‬‬

‫‪ 11‬ב ד פ ו ס א ׳ ש ‪,‬‬ ‫כ‬

‫‪ 13‬ב א נ ר ת ו ל ב נ ו‬

‫י ה ו ד י ם א ח י ם צבעים‪.‬‬

‫‪ 14‬ב ד פ ו ס ר ו ט א חסר ‪ .‬ט ו ב ה " ‪.‬‬

‫)עיין‬

‫‪:‬‬

‫^ י‬ ‫ע‬

‫אנרוון‬ ‫‪1‬‬

‫ד‬

‫"יי‬

‫הגובים־ לך‪,‬‬ ‫מהמהם‬

‫וגם‬

‫אינך ראויה‬

‫את‬

‫להם‬

‫‪ /‬ו ל א בה בהם‪ .‬ע י ר תד״לה‪/ ,‬‬

‫‪/‬‬

‫ולא‬

‫מהמובם"‬

‫‪/‬‬

‫ת ח ת היותך גילה‬

‫ו ע מ ו מ ש ו ש ב ת ח ל ה ‪ / ,‬ר א י ת י היום י ו ש ב י ו ב א נ ח י ם ו ב א נ ק י ם ‪/‬‬ ‫והמה במקים‪ / ,‬כ י ל א יבוח ש ב ט ה ר ש ע ע ל ג ו ר ל ה צ ד י ק י ם ‪/ ,‬‬ ‫ל מ ל א ת ‪ .‬ד ב ר ה׳ א ש ר ד ב ר ‪ :‬ו ה ש י מ ו ת י א נ י א ת ה א ר ץ ו ש מ מ ו‬ ‫עליה א ו י ב י כ ם ה י ו ש ב י ם בה‪.‬‬ ‫אני‬

‫ה ג ב ר ר א ה עני‪ / ,‬ג ל י ת י מ ע ל ש ל ח נ י ‪,‬‬

‫‪ /‬הרחקתי‬

‫אוהב ו ר י ע ‪ /‬כ י א ר ו ה מ ס ע מ ה ש ת ר ע ‪ / ,‬ה י י ת י נ ז י ר א ח י ם ‪/‬‬ ‫במדבר מלון אורחים‪ / ,‬עזבתי א ת ביתי ‪ /‬נ ט ש ת י א ת נ ח ל ת י ‪/‬‬ ‫ושם ה נ ח ת י ר ו ח י ו נ ש מ ת י ‪ / ,‬ע ם ה ב נ י ם ו ה ב נ ו ת א ש ר כ נ פ ש י‬ ‫הילדים אשר‬

‫ועם‬

‫ורביתי על‬

‫טפחתי‬

‫בדכי‪,‬‬

‫ראשית‬

‫‪ /‬הם‬

‫דרכי ‪ /‬ה ם לי ה נ א ה ב י ם ו ה נ ע י מ י ם ‪ / ,‬והיו ע י נ י ו ל ב י ש ם כ ל‬ ‫הימים‪ / ,‬ו כ ב ו ד ה ח ב ר י ם כ צ פ ע ו נ י י ש ו ‪ /‬מ י ו ד ע י מ ח ש ך ‪ / .‬ו נ ק ל‬ ‫זאת‬

‫‪ /‬ו כ ל י ק ר ר א ת ה ע י נ י ל ה ב ז ו ת ‪ / .‬ט ו ב ל י יום‬

‫בחצרו‬

‫לבקר‬

‫לרצות‬

‫אבניך‬

‫בהיכלו‬

‫החרב‬

‫ו מ ק ד ש ו השמם‪ ,‬לתזות‬

‫ואת ע פ ר י ו לחונן ‪ /‬ועל ח ר ב ו ת י ו לקונן‪ / ,‬כי ע פ ר ו בפי צוף‬ ‫ופבג‬

‫‪ 8‬נ‬

‫‪ /‬ובכיתי ע ל י ו במר נפשי מספד מר ובבכי אתענג‪.‬‬

‫ויהי ב ה ר י מ י ק ו ל י ‪ /‬ו ב ק ר ע י ב ג ד י ו מ ע י ל י ‪ / ,‬א ז יבוח לי‪/ ,‬‬ ‫כי‬

‫ביום‬

‫ושבע‬

‫‪ 7‬נ‬

‫תשיעי‬

‫לידת‬

‫אלול‬

‫שבת‬

‫חמשת‬

‫אלפים‬

‫ועשרים‬

‫‪ /‬ב א ת י ב ע י ר ה ח ר ב ה ‪ /‬ו ש ו מ מ ה מ ב ל י בביה‪ ,‬ו ה י א‬

‫י ו ש ב ת ו ר א ש ה חפוי‪,‬‬

‫‪ /‬וקראתי עליה כראוי‪:‬‬

‫‪ /‬ציון מ ד ב ר‬

‫היתה ירושלם שממה‪ .‬ואצל העיר כבגד ה פ ת ח ‪ /‬ק ר ע ת י עליה‬ ‫טפח‪ / .‬ו ב ב א י כ ב ג ד ה ב י ת ה ג ד ו ל ו ה ק ד ו ש ‪ ,‬ק ר א ת י ב ב כ י ה ר ב ה ‪:‬‬ ‫ב י ת קדשבו ו ת פ א ד ת ב ו ‪ / ,‬א ש ר ה ל ל ו ו אבותיבו‪ / ,‬ה י ה ל ש ר פ ת‬ ‫אש‪,‬‬

‫וכל‬

‫מחמדבו‬

‫‪/‬‬

‫היה‬

‫לחרבה‪.‬‬

‫וקרעתי קריעה‬

‫שביה‬

‫‪/‬‬

‫בתאגיד! ואביה ‪ /‬ו ק ר א ת י ב מ ק ו ם מ ז מ ו ר קיבה ״ ל א מ ר ‪ :‬א ל ה י ם‬ ‫באו גוים ב ב ח ל ת ו ‪ ,‬ט מ א ו א ת ה י כ ל ק ד ש ו ‪ ,‬ש מ ו א ת י ר ו ש ל ם‬ ‫לעיים‪ ,‬בתבו א ת ב ב ל ת ע ב ד י ו מ א כ ל ל ע ו ף ה ש מ י ם ‪ ,‬ב ש ר ח ס י ד י ו‬ ‫‪ 15‬ב ד פ ו ס א ש ב ו נ ה ‪ :‬לא מ ה ם ‪.‬‬

‫‪ 16‬טסתס‪.‬‬

‫)עייז‬

‫‪ 17‬ה י א ‪ ? 1267‬ס פ י ר ת ה נ ו צ ר י ם ‪ .‬ו ב ד פ ו ס א ש ב ו נ ה ‪:‬‬ ‫לאחר כד‪.‬‬

‫י ח ז ק א ל ב״ז‬

‫ש נ ת כח‪,‬‬

‫י״ז(‪.‬‬

‫היינו שנח‬

‫‪ 18‬ה ו א סרא כל מ ז מ ו ר ע׳׳ט שבחהלים‪ ,‬ש ה ו א מ ב נ ה ו לפי תבנו‬

‫בשם ק י נ ה ‪ ,‬על דרך מ א מ ר ח ז ״ ל במסכת ב ר כ ו ת דף ז׳ ע מ ו ד בי‪.‬‬

‫‪77‬‬

‫ל ת י ת ו א ר ץ ‪ ,‬ש פ כ ו ד מ ם כ מ י ם ס ב י ב ו ת י ר ו ש ל ם ואין ק ו ב ה ד‬ ‫ע‬

‫ח ר פ ה לשכניבו‪ ,‬ל ע ג וקלם לסביבותינו׳‬

‫ד‬

‫ת‬

‫מ‬

‫ה‬

‫י‬

‫> י י ב ו‬

‫׳ תאבו* ל נ צ ד ן‬

‫ת ב ע ר כ מ ו אש ק נ א ת ך ‪ .‬שפוך ח מ ת ך א ל הגוים א ש י ל א י ד ע ר ך‬ ‫ו א‬

‫ועל מ מ ל כ ו ת א ש ר ב ש מ ך ל א קראו‪ ,‬כי א כ ל א ת י ע ק ב‬

‫ת‬

‫נוח השמו‪ ,‬א ל ת ז כ ר ל נ ו עונות ראשונים‪ ,‬מ ה ר יקדמונו י ח ס י ך‬ ‫כי דלונו מאד‪ ,‬עזרנו אלהי ישענו על ד ב ר כבוד שמך ו ה צ י ל‬

‫נ ו‬

‫וכפר ע ל ח ט א ת י נ ו למען שמך‪ ,‬ל מ ה יאמרו הגוים איה אלהיז‪7‬‬

‫ס‬

‫יודע בגוים לעינינו נ ק מ ת ד ם ע ב ד י ך השפוך‪ ,‬ת ב א ל פ נ י י א נ ק ת‬ ‫אסיר‪ ,‬כגדל זרועך הותר בני תמותה‪ ,‬והשב לשכנינו‬

‫שכע‬

‫א ל ח י ק ם ח ר פ ת ם א ש ר ח ר פ ו ך אדני‪ ,‬ו א נ ח נ ו ע מ ך וצאן‬

‫מ ר‬

‫ע‬

‫ת‬

‫י‬

‫י‬

‫ש‬

‫ת‬

‫נודה ל ך לעולם‪ ,‬לדור ודור נ ס פ ר תהלתך‪.‬‬ ‫עורי‬ ‫י‬

‫ו‬

‫ר‬

‫ל‬

‫ש‬

‫עורי‬ ‫ע‬

‫ם‬

‫ר‬

‫י‬

‫ה‬

‫לבשי‬ ‫ק‬

‫ד‬

‫ש‬

‫צ‬

‫א‬

‫עצבך‬

‫ציון‬

‫ו י ד י‬

‫ל‬

‫י‬

‫ע‬

‫לבשי‬ ‫ר‬

‫א‬

‫בגדי‬

‫ש‬

‫ב‬

‫ו‬

‫א‬

‫אלמנותיך‬ ‫א‬

‫י‬

‫ל‬

‫אלהי‪!.‬‬ ‫י ‪/‬‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫ואישך‪ / ,‬כ י ה ו א א ד נ י ך ‪ ,‬ו ה ש ת ח ו י לו‪ / ,‬ו א ת מ נ ת ח ל ק ו ו נ ח ל ת‬ ‫ו‬

‫חבלו ‪ /‬א ש ת נעורים ואהבת כלולות׳ ‪/‬‬

‫ד‬

‫ר‬

‫ש‬

‫י‬

‫ל‬

‫פ נ י ו‬

‫תחלות‪,‬‬

‫ל כ ת ע ד ת ך אתריו ב מ ד ב ר ל א ד ר ך ולא מםלות‪ / ,‬מ ק ו מ ר ת‬

‫מן‪-‬‬

‫ואהלות‪ / ,‬מ ע ל ת זבחים ועולות‪ / ,‬ועונה לו במחולות‪/ ,‬‬ ‫הנוראות ו א ת הגדולות‪,‬‬ ‫‪/‬‬

‫ולעלות‬

‫להודות‬

‫למרומם על כל‬

‫להלל‬

‫ברכות‬

‫‪/‬‬

‫א‬

‫ולשבח‬

‫ל פ א ר ילדזז״ד‬

‫ותהלות‪,‬‬

‫המרוצד»»‬

‫‪/‬‬

‫בתחנונים ו ת פ ל ו ת ‪ /‬ומרבה כ פ ר ו ת סליחות ומחילות‪/ ,‬‬ ‫ה‬

‫ע ש ה ע מ ך כ ל הימים ‪ /‬א ת ה ח ס י ו א ת‬ ‫כפיס‬

‫ר‬

‫מ‬

‫ח‬

‫י‬

‫ם‬

‫ש‬

‫׳ ‪/‬‬

‫א‬

‫י‬

‫אלי"‬ ‫י‬

‫‪ /‬ושפכי ל ב ך כמים‪ / :‬ע ד מ ת י א ת ה לא תרחש‬

‫א‬ ‫‪r‬‬

‫י ר ו ש ל ם ? ‪ /‬ה ש כ ח ת חנ^ת ‪ /‬ו ל א ת ז כ ו ר ר א ש ו נ ו ת ׳ ‪ /‬א ש ר‬

‫ש‬

‫ב מ ד ב ר דרך״בישימון מעיגות׳ ‪ /‬להשקות גאוליך ‪ /‬א ש ר‬

‫?‬

‫‪p‬‬

‫ל ר ג ל י ך ‪ /‬ו ע ל י ה ם פ ר ש ת ע נ נ ך ל מ ס ך ‪ /‬ב ק ו ל ר נ ה ו ת ו ד ה ן*‬

‫כ‬

‫יכי‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫׳ ^‬ ‫דברים נחומים ‪ /‬שכבר עשית לעולמים ‪ /‬ולא תדרוש ד מ י‬

‫י ן‬

‫ח‬

‫י‬

‫ג‬

‫י‬

‫ג‬

‫ע‬

‫ב‬

‫ו‬

‫ד‬

‫ב ם י‬

‫א‬

‫ם‬

‫ק‬

‫פ‬

‫צ‬

‫ת‬

‫ב‬

‫ר‬

‫ח‬

‫מ‬

‫י‬

‫ם‬

‫ד‬

‫ב‬

‫ד‬

‫י‬

‫ם‬

‫ט‬

‫ש‬

‫דם‬

‫נפשות‬

‫לשמך‬

‫‪2 0‬‬

‫אביונים׳‬

‫‪/‬‬

‫עגומים‬

‫הערו למות נפשם ‪/‬‬

‫צדיקים‬

‫ותמימים׳‬

‫‪/‬‬

‫נתנו‬

‫ראשס‪,‬‬

‫ותחת החרב‬

‫י‬

‫‪°‬‬

‫אש‬ ‫ל‬

‫א ת ר י ך ישאגו‪ / ,‬ו ע ל י ך כ ל ה י ו ם הורגו׳ ‪ /‬י ק ר י ב ו ל פ נ י ד עירל‬ ‫וזבחים ‪ /‬אנשים זובחים ‪ /‬זובחי אדם‪ ,‬ויעשו לריח נ י ח ו ח י‬ ‫‪ 19‬ב ד פ ו ס א ע ב ו נ ה ‪ :‬ה מ ת ר צ ה ‪.‬‬

‫‪78‬‬

‫‪ 20‬ב ד פ ו ס א ש ב ו נ ה ‪ :‬נ ע מ ד ‪.‬‬

‫‪7 1‬‬ ‫ש‬

‫א ת הראש ואת הנתחים׳ ‪ /‬והס ששים ושמחים‪ / ,‬זה י א מ ר ‪:‬‬ ‫‪,‬‬

‫ל ה אני ‪ /‬ולצור ישראל בראני ‪ /‬א ק ר י ב א ת עצמי ‪ /‬ותלבי‬ ‫ודמי ‪ /‬ו נ ת ח י ו ר א ש י ‪ /‬ו א ת ן ב כ ו ר י פ ש ע י ‪ ,‬פ ר י ב ט נ י ח ט א ת‬ ‫נפשי‪ / ,‬ו נ פ ש ם מ ת ע ל ס ת ‪ /‬ב ד מ י ה מ ת ב ו ס ס ת ‪ / ,‬מ א ב ו ת ל ב נ י ם‬ ‫מורשה מסיני ‪ /‬ל ע ש ו ת נ פ ש ם שלמי נ ד ב ה לרצון ל ה ם לפני‬ ‫אדני‪ / .‬ו ה ד ב ק י ם ב ה ׳ חיים‪ / ,‬נ ת ת ם נ ב ז י ם ו ש פ ל י ם בגוים‪/ ,‬‬ ‫ו א ו ת ם ל ו ח מ י ם ר ב י ם עמים׳ ‪ /‬ע ו ר ם מ ע ל י ה ם ה פ ש י ט ו ‪ ,‬זה ע ו ב ד‬ ‫וזה גוזז‪ / ,‬זה ש ו ל ל ו ז ה בוזז‪ / ,‬ו ה ו א מ כ ר כ ר ומפזז‪ / ,‬מ כ ת‬ ‫אויב ה כ י ת ם ב כ ל מ כ ה ‪ /‬מ א ד ק ש ה ו א ר ו כ ה ‪ /‬ו ב כ ל מ ו ס ר א כ ז ר י ‪/‬‬ ‫מזי ר ע ב ו ל ח ו מ י ר ש ף ו ק ט ב מ ר י ר י ‪ / .‬ו ע ו ד ב ח י י ם ח י ת ם ל ך‬ ‫נצמדו׳ ‪ /‬ו ב מ ו ת ם ל א נ פ ר ד ו ‪ / ,‬א ש ו ר י ה ם ב מ ע ג ל ו ת י ך ת מ כ ו ‪/ ,‬‬ ‫כי מעיר ה ק ד ש נקראו‪ ,‬ועל אלהי ישראל נסמכו‪.‬‬ ‫אמור‬

‫למנאצי‬

‫‪/‬‬

‫ואל‬

‫לוחצי‬

‫ומוחצי‪:‬‬

‫‪/‬‬

‫לא‬

‫‪ /‬אומרים‬

‫נואש‬

‫לבבנו‬

‫מהגואל ‪ /‬ולבנות הבית והאריאל‪ / ,‬כי זאת לפנים בישראל‪/ ,‬‬ ‫ש ב ש פ ל נ ו ז כ ר ל נ ו ‪ / ,‬ל א מ א ס נ ו ו ל א געלגו‪ / ,‬ו ה ל א מ מ צ ר י ם‬ ‫ג א ל נ ו ‪ / ,‬ו מ ב י ת ע ב ד י ם ה צ י ל נ ו ‪ / ,‬כ י א ז ל ת יד‪ / ,‬נ צ ל נ ו כ צ ב י‬ ‫מיד‪ / ,‬כ י א ש ב ב ח ש ך ב ב ל ‪ / ,‬ידי ז ר ו ב ב ל ‪ /‬י ם ד ו ה ב י ת ל ב נ ו ת ‪/‬‬ ‫ליום ק ט נ ו ת ‪ / .‬כ ך מ ע ו ל ם ו ע ד עולם< כ א ש ד י ב ש ו ע צ מ ו ת י נ ו ‪/‬‬ ‫פותח א ת ק ב ר ו ת מתינו‪ / ,‬מבטן שאול אליו יקראו‪ / ,‬ישלח‬ ‫ר ו ח ו ו נ ב ר א ו ‪ / ,‬מן ה מ כ ו ס י ם ת ו ל ע ה ו ת ח ת ם י ו צ ע ר מ ה ‪ /‬ו ח ד ש‬ ‫פני‬

‫‪2 1‬‬

‫אדמה‪ / ,‬ל א א ב ד ה ת ק ו ת נ ו באבוד הגויה ‪ /‬ולא נגזרנו‬

‫ל נ ו בשוב ה ע פ ר א ל הארץ כשהיה‪,‬‬

‫‪ /‬כ י ל א ק צ ר ה י ד ה׳‬

‫מהושיע‪ / ,‬ב ר כ ת א ו ב ד א ל י ו ת ב א ו נ פ ש נ ע נ ה י ש ב י ע ‪ / ,‬ו כ ל‬ ‫ת פ ל ה וכל ת ח נ ה לפניו תגיע ‪ /‬ומשפטינו ל א ו ר עמים ירגיע‪/ .‬‬ ‫כ ז א ת וכזאת ד ב ר ו ו ב ש מ ך יתתזקו‪ / ,‬כי אחריך דבקו‪ / ,‬וכאשר‬ ‫נ א ק ו ת ח ל ל י נ א ק ו ‪ / ,‬א ל י ך יצעקו‪ / ,‬ה מ ו ן מ ע י ך ו ר ח מ י ך א ל י ה ם‬ ‫יתאפקו‪ / .‬ה ע ל א ל ה ל א ת פ ק ו ד נ א ם ה ׳ ו א ם ב ג ו י א ש ר כ ז ה‬ ‫ל א ת ר ח ם ? ‪ /‬ש ו ב מ ח ר ו ן א פ ך ו ה נ ח ם ‪ / ,‬ל מ ע ן ציון ל א ת ח ש ה ‪/‬‬ ‫למען ירושלים לא ת נ ש ה ‪,‬‬

‫‪2 3‬‬

‫‪ /‬כי ל ר ת מ י ך עיניהם תלויות ‪/‬‬

‫ו ל ה ם ע ל י ך ר א י ו ת וזכיות׳ ‪ /‬מ ג ד ל ד ו ד ב נ ו י ל ת ל פ י ו ת ‪ / ,‬ש ט ר ו ת‬ ‫חתומות‪ / ,‬עדים נאמנים ושבועות קימות׳ ‪ /‬בשמך המיוחד ‪/‬‬ ‫‪ 21‬ב ד פ ו ס א ש ב ו נ ה ‪ :‬י ח ד ש בני‪.‬‬

‫‪ 22‬תשכח‪.‬‬

‫‪79‬‬

‫‪ /‬כלם‬

‫ד ב ר י ה נ ב י א י ם פד‪ ,‬א ח ד ‪,‬‬

‫‪/‬‬

‫נ ת נ ו ל נ ו ק ץ וזמן‬

‫ב ש ח ק נ א מ ן ‪ / ,‬כ י ל א ל נ צ ח י ש כ ח ציון‪ / ,‬ו ה ב י ת ה י ו צ א‬

‫ו«‬

‫ד‬

‫י‬

‫ת‬

‫מ‬

‫כ‬

‫ה מ ל ך העליון ‪ /‬נכון יהיה ב ר א ש ההרים ונשא מ ג ב ע ו ת ‪ /‬ו ה א ל‬ ‫‪2 3‬‬

‫לנו אל למושעות‪ / ,‬כ י‬

‫לקץ הימין אל תניחנו ‪ /‬א ל‬

‫לאמך‬ ‫‪/‬‬

‫א פ ך תקחנו‪ / ,‬ותיש ל נ ו ע ת י ד ו ת ‪ /‬כי פנינו אליך מ ו ע ד ו ת ‪,‬‬ ‫ו א נ ח נ ו ה י ו ד ע י ם ועדים‪ / ,‬כ י אין קץ ל פ נ י ר ח מ י ך ו ל א‬

‫מועד‬

‫מ ו ע ד י ם ‪ / ,‬כ י א ר כ ו ל נ ו ה י מ י ם ו ה ז מ נ י ם ‪ /‬ועידן ע ד נ י ם ‪/‬‬

‫ד כ‬

‫ת‬

‫בהם מדורות פתנים‪ / ,‬ר ב ת שבעה לה נפשנו‬

‫הלע‬

‫ג‬

‫‪ /‬הבוז לגאיונים‪ / ,‬מן אזי ע ב ר ע ל נ פ ש נ ו‬

‫המיס‬

‫שבענו‬

‫השאננים‪,‬‬

‫הזדונים‪ / .‬מחרון א פ ך ת ש ו ב ‪ /‬ו ר א ה כי א ז ל ת יד ו א פ ס‬ ‫ועזוב‬

‫‪ /‬ככתוב‪:‬‬

‫‪2 4‬‬

‫ו‬

‫למה לנצת תשכחנו תעזבנו לאורך ימיש‪,‬‬

‫ה ש י ב נ ו ה׳ א ל י ך ו נ ש ו ב ה ח ד ש י מ י נ ו כ ק ד ם ‪.‬‬ ‫גואל ישראל‪.‬‬

‫ע‬

‫צ‬

‫ד‬

‫דן‪/‬‬

‫ברוך א ת ה‬

‫‪2 5‬‬

‫‪/‬‬

‫כ‬

‫י‬

‫ר ח מ י ך ע ל י ה ם ב מ ק ו מ ן ‪ /‬ב כ ל ע ת ו ב כ ל זמן ‪ /‬ו ב י ת ע ב ד ך‬

‫ז‬

‫ה‬

‫אבינו א ב הרחמן‪ / ,‬לא יתום ישראל ולא אלמן‪,‬‬

‫משה בן נחמן‪ / ,‬ה ב א ל ר א ו ת ע ר י ך ו מ ק ד ש ך בחורבנן ‪ /‬ו ב ק ד ע ן‬ ‫ב ג ד י ו ומעילו‪ ,‬ב ו כ ה ו מ ת א ב ל ‪ ,‬א ל י ך י ש ת ח ו ה ו א ל י ך י ת ח נ ן ‪,‬‬

‫‪/‬‬

‫בבניבן‪.‬‬

‫‪/‬‬

‫עינינו תחזינה ירושלם נוה שאנן ‪ /‬וערי יהודה ב ת ק ו נ ו‬

‫‪/‬‬

‫שיזכה‬ ‫בשוב‬

‫ויראה‬ ‫ישראל‬

‫שנאמר‪:‬‬

‫‪2 7‬‬

‫ד ב י ר ך והיכלך‪,‬‬ ‫לנויהם‬

‫וכחנים‬

‫איליך‬

‫‪2 6‬‬

‫ואולמיך‬ ‫ולוים‬

‫לעבודתם‬

‫‪t‬‬

‫לדוכנן‪,‬‬

‫‪/‬‬

‫ו ב ר א ה׳ ע ל כ ל מ כ ו ן ה ר ציון ו ע ל מ ק ד א י ה ע נ ן‬

‫‪/‬‬

‫יומם ועשן ועל כ ל כ ב ו ד חופה ל ש כ י נ ת ך ועוזך ב ב י ת מ ק ד ש ך‬ ‫ולא י כ ד ת מעונן ‪ /‬וזה ע ב ד ך ישב ב ס ת ר ן ‪ /‬ו ב צ ל שדי י ת ל ו נ ן ‪/ .‬‬ ‫ב ר ו ך א ת ה ה׳ ש ו מ ע ת פ ל ה ‪.‬‬

‫א‬

‫‪ 23‬ב ד פ ו ס א ש ב ו נ ה ‪ :‬כז‪.‬‬ ‫ב ר ו ר ג ו א ל ישראל•‬

‫‪2 6‬‬

‫ע צ י‬

‫‪2 8‬‬

‫‪ 24‬א י כ ה ה׳ כ ׳ — ב ״ •‬ ‫י•‬

‫) ה‬

‫׳‬

‫־ ‪ 5‬י ה‬

‫‪ 28‬בדפוש א ש ב ו נ ה ‪ :‬ב ר ו ד ש ו מ ע תפלה‪.‬‬

‫‪80‬‬

‫י ע‬

‫ע‬

‫י ה‬

‫א‬

‫'‬

‫‪3‬‬

‫״ט(•‬

‫‪5‬‬

‫‪2‬‬

‫ב‬

‫ד‬

‫ש‬

‫ו‬

‫ס‬

‫אעכינ‬

‫ל‪ 2‬י ע ע י ה ד ׳‬

‫ד‬

‫'‬

‫‪:‬‬ ‫׳‬

‫ו‬

‫מסעות אלמוני תלמיד הרמבץ‬ ‫)בראשית המאה הארבע־עשרה(‬ ‫שמו של נוסע זה לא נמסר לנו‪ ,‬אבל ברור שהיה תלמידו של‬ ‫הדמב״ן)עיין בפרק הקודם(‪ ,‬שכן הוא כותב‪ :‬״ומורי הרב ד׳ משה‬ ‫ב״ד נחמן מגירונה זצוק״ל״‪ .‬לפי זה אפשר לקבוע גם את זמן כתיבת‬ ‫המסע‪ .‬הרמב״ן נפטר בשנת ‪ ,1270‬ומאחר שתלמידו מזכירו כאן במלה‬ ‫•זצוק״ל״ )זכר צדיק וקדוש לברכה(‪ ,‬הרי נכתב המסע אחר שנת‬ ‫‪ .1270‬אולם אפשר לקבוע את הזמן ביתר דיוק‪ ,‬כי בסופו כותב‬ ‫הנוסע‪ :‬״ועתה מתעוררים רבים ומתנדבים לעלות לארץ ישראל‪ ,‬ורבים‬ ‫חושבים כי אנחנו קרובים לביאת הגואל כאשר רואים שהכבידו‬ ‫האומות את עולם על ישראל ברוב המקומות״‪ .‬בדברים אלו דמז‪,‬‬ ‫כנראה‪ ,‬לצרות הגדולות שהתרחשו ובאו על יהודי אירופה בסוף‬ ‫המאה השלערעשרה ובראשית המאה הארבע־עשרה‪ :‬גירוש היהודים‬ ‫מאנגליה בשנת ‪ ,1290‬ההריגות ביהודי אשכנז בימי הצורר רינדפלייש‬ ‫בשנת ‪ ,1298‬שבהן נחרבו כמאה וארבעים קהלות־ישראל ונהרגו‬ ‫למעלה ממאה אלף יהודים‪ ,‬וגירוש היהודים מצרפת בשנת ‪,1306‬‬ ‫גירוש שגרם לעלית כמה מיהודי צדפת לא״י‪ ,‬ובכללם אשתורי‬ ‫הפדחי‪ ,‬ראשון‪.‬לחוקרי א״י)עיין עליו בפרק הבא(‪ .‬עולי צרפת אלה‬ ‫הלכו בעקבות רבני צרפת ובראשם ר׳ יהונתן הכהן מלוניל וכמה‬ ‫מבעלי התוספות‪ ,‬שעלו בהמון בשנת ‪ 1211‬ובעקבות ד׳ יחיאל מפארים‬ ‫ותלמידיו שעלו באמצע המאה השלש עשרה והתישבו בעכו‪ ,‬שבה‬ ‫יסדו גם ישיבה‪.‬‬ ‫אף נוסע זה ישב בעכו)שאליה בא גם רבו הרמב״ן ובה נפטר‬ ‫והובא לקברות בחיפה‪ ,‬שהיא בגבול א״י לפי ההלכה(‪ ,‬וממנה הלך‬ ‫לבקר בשאר חלקי הארץ‪ .‬את מסעו קרא בשם ״תוצאות ארץ־‬ ‫ישדאל״‪ ,‬שפירושו‪ :‬מוצאי ארץ ישראל‪ ,‬כלומר דרכי הארץ‪.‬‬ ‫תחלה מציין הנוסע את המרחק מעכו לכל צד‪ :‬לצפת‪ :‬לצור‪,‬‬ ‫לצידון ולכידות ז לדרום‪ :‬לחיפה» למערב‪ :‬לאושה‪ ,‬שפרעם‪ ,‬צפורי‬ ‫וכפר חנניא‪ .‬בחיפה הוא מציין גס את קברות הגדולים מרבני צדפת‬ ‫וספרד מהדור הקודם‪ .‬אח״כ הוא מתאר את מסעו מעכו‪.‬לירושלים‬ ‫‪81‬‬

‫)לאדן הכרמל ודרך מגדו‪ .‬שכם‪ ,‬גבעת בנימין‪ ,‬הר־הצוסים» אבל הוא‬ ‫מעיר‪ ,‬שיש הולכים בדרך הים מעכו ליפו‪ ,‬ומשם עולים לירושלים(‪,‬‬ ‫את ירושלים עצמה הוא מתאר בפרוטרוט‪ ,‬ואף את קבר רחל ו‬ ‫חברון‪ .‬בחזרו לעכו הלך מירושלים עד שכס בדרך אחרת‪ :‬ק‬ ‫שמואל הנביא‪ ,‬כפר חרם‪ ,‬עברתא‪ ,‬שכם‪.‬‬ ‫ושוב יצא בשיירה מעכו לגליל העליון‪ ,‬וזאת היתה דרכו •‬ ‫עכו‪ ,‬שזור‪ ,‬כפר חנניא‪ ,‬מרון‪ ,‬גוש חלב‪ ,‬כפר ברעם‪ ,‬גוש חלב׳ עלמא‪,‬‬ ‫דלתא‪ ,‬נבדטיין‪ ,‬קיומיאה‪ ,‬עמוקה‪ ,‬סדעס‪ ,‬עין זיתים‪ ,‬עכברה‪ ,‬יאקוק‪,‬‬ ‫טבריה‪ ,‬ארבל‪ ,‬כפר חטים‪ ,‬ערבא‪ ,‬כפר םיכנין‪ ,‬כפר כנה‪ ,‬צפורי‪ ,‬דומי‪,‬‬ ‫כפר מנדי‪ ,‬עכו‪ .‬לגבי מרון הוא מעיד‪ ,‬כי ״שם מתקבצין כל ישראל‬ ‫והישמעאלים בפסח שני״ במערת הלל ושמאי‪ .‬זוהי התחלת ההלולא‬ ‫של ל״ג בעומר‪ ,‬שלא היתה אז בל״ג בעומר אלא בל׳ בעומר ) ס ם‬ ‫שני( ולא על קבר ר׳ שמעון בן יוחאי אלא במערת הלל ושמאי‪.‬‬ ‫מזכיר גם את צפת )בצורתה הלועזית‪ :‬שפט(‪ ,‬אבל מודיע ב פ י ד ן ^‬ ‫שלא הלך לשם‪ ,‬לפי שלא נתנו להכנם למערת ר׳ יהודה בר אלעאי‪.^.‬‬ ‫הוא הלך אח״כ מעכו לדמשק דרך כסר חנניא‪.‬‬ ‫א ת‬

‫כ ד‬

‫ח‬

‫אין הנוסע מסתפק במה שהוא שומע מפי מורה־הדדך‪ ,‬א ל א‬ ‫משתדל לקבוע את זהותם של מקומות שוניס לסי מאמרי \‪1‬ך‪0‬‬ ‫)ערבא‪ ,‬דומי(‪.‬‬ ‫לאחר תיאור המסע הוא דורש באריכות בשבח א״י‪ ,‬ש ה ק ד ן ^‬ ‫ברוך הוא בחר בה ״מכל שבעים ארצות אשר ברא״ ומביא פ ס ו ק ‪,‬‬ ‫מקרא ומאמרי חז״ל המדברים בשבח הארץ ומעלותיה‪ ,‬ביהוד מבחיגך‪.‬׳‬ ‫רוחנית‪ :‬המצוות התלויות בארץ‪ ,‬חכמה ותורה שבארץ־ישדא<*‬ ‫וקדושת הארץ‪ .‬כוונתו בדברים אלה לעורר את אחיו שבגולה ל ע ל ן ^‬ ‫לארץ ישראל ולשכון בתוכה‪ ,‬כסי שמעיד הסיום‪ ,‬שבו הוא פ כ ‪^ ,‬‬ ‫מדברי ״רבותינו קדמונינו״‪ :‬״אל יעלה על לב איש שיגלה ‪ 0‬ל‬ ‫המשיח על ארץ לא מהורה‪ ,‬וגם אל ישגה לחשוב שיבא גם ב א ר ץ ״‬ ‫ישראל בין הגוים‪ .‬הטועה בזה לא חש לכבודו של מלך המשיח‪,‬‬ ‫ישראל תופשים התודה‪ ,‬חסידים אנשי מעשה מארבע רוחות ה ע ו ל‬ ‫אחד מעיר ושנים ממשפחה‪ ,‬כל איש אשר נשאו לבו ונדבה ד ו ן ן‬ ‫טהרה והכשר חבת הקדש לבא בארץ‪-‬ישראל‪ .‬ועליהם יגלה ‪ 0‬ל‬ ‫המשיח״‪ .‬והוא מבשר‪ :‬״ועתה מתעוררים דביס ומתנדבים ל ע ל‬ ‫לארץ ישראל״‪.‬‬ ‫ל‬

‫ך‬

‫א‬

‫ך‬

‫‪0‬‬

‫ך‬

‫י מ‬

‫‪82‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫לק״י‪ .‬א ל ה ת ו צ א ו ת ארץ י ש ר א ל ‪:‬‬ ‫‪3‬‬

‫מדינת‬ ‫בגבול‬

‫ע כ ו היא היושבת ע ל ש פ ת הים הגדול‪ ,‬והיא‬

‫נ ת ל ת אשר‪ ,‬ואחריה חוצה לארץ‪ ,‬כ א ש ר ה ד ב ר ידוע‬ ‫‪4‬‬

‫בקבלה עד עתה‪ .‬ועד פה הוא גבול ארץ־ישדאל‪ .‬מעכו לצור‬ ‫ה מ ע מ י ד ה ש ב ע פ ר ס א ו ת ‪ ,‬ו מ צ ו ר לצידון ש ב ע פ ר ס א ו ת ‪ ,‬ומצידון'‬ ‫ל ב י ר ו ת ע ש ר פ ר ס א ו ת ‪ .‬כ ל א י ל ו ע ר י ם ב צ ו ר ו ת ע ל ש פ ת הים‪,‬‬ ‫ה ו ל כ י ם זו מ ז ו ד ר ך י ב ש ה ו ד ר ך ים‪ .‬ס מ ו ך ל ע כ ו ב ת ת ו ם ש ב ת‬ ‫‪4‬‬

‫יש ש ם הר‪ ,‬ו ש ם ב י ת ה ק ב ר ו ת ב א ר ץ י ש ר א ל ‪ .‬״ י ש א ו מ ר י ם כ י‬ ‫שם ק ב ר ד ב ו ר ה ה נ ב י א ה ‪ .‬ו ב ע י ר ע כ ו יש ש ע ר א ח ד ב ג ב ו ל ארץ*‬ ‫ישראל‪,‬‬

‫קורץ‬

‫חשמונאי‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫מעכו‬

‫אותו שער‬

‫לחיפה‬

‫חשמונאי‪,‬‬

‫]כשלש‬

‫אומרים כי שם‬

‫פרסאות[‪ .‬שם בית‬

‫קבר‬

‫הקברות‬

‫ב ת ח ת י ת ה ר הכרמל‪ ,‬שם ק ב ו ר ת ה ר ב הגדול ר ב נ ו שמשון ב״ר‬ ‫‪6‬‬

‫אברהם בעל‬ ‫מבורגונייא•‬

‫ה ת ו ס פ ו ת ז צ ק ״ ל ‪ .‬ו ש ם ק ב ו ר ה ר ב ד ב י ג ו יוםף‬ ‫‪6‬‬

‫זצק״ל‪ ,‬ו ה ר ב ר ב י ג ו ] י ו ס ף א ר מ ל י [‬

‫יחיאל מפאריש‪ ,‬המכונה שיר דילשוש‬ ‫משיינוש‪,‬‬

‫‪8‬‬

‫והרב ר׳ יעקב‬

‫‪7‬‬

‫בן דביגו‬

‫זצק״ל‪ ,‬ו ה ר ב ר ׳ י ו ס ף‬

‫‪9‬‬

‫מ ז י ג ו ר א זצק׳יל‪ ,‬ו ה ר ב ד‬

‫‪,‬‬

‫יעקב‬ ‫‪,‬‬

‫ה ק ט ן בן ר ב נ ו ש מ ש ו ן ב ע ל ה ת ו ס פ ו ת זק״ל‪ ,‬ו מ ו ר י ה ר ב ד מ ש ה‬ ‫ב״ר גחמן מגירוגא‬

‫‪1 0‬‬

‫זצק״ל‪ ,‬ו כ מ ה ג ד ו ל י ם ל א י ד ע נ ו ש מ ו ת ם ‪.‬‬

‫שם ב ה ר הכרמל‪ ,‬בשפוע ההר‪ ,‬מערה‪ ,‬שם בית ה כ נ ס ת לאליהו‬ ‫זכור לטוב‪ .‬ל מ ע ל ה מ ש ם בראש ה ה ר מ ע ר ת אלישע‪ .‬מהיפה‬ ‫הולכים לאורך ה ר ה כ ר מ ל כ א ר ב ע פרסאות‪ ,‬ומשם עולים ב ה ר‬ ‫ושם ]מזבח[‬

‫אליהו ז״ל ב ה ר הכרמל‪ .‬ל מ ט ה מן ה ה ד כ נ ג ד‬

‫ה מ ז ב ח ש ם נ ח ל קישון מ ק ו ב ר ‪ " ,‬א ש ר ש ח ט ש ם א ל י ה ו ז״ל‬ ‫נביאי הבעל‪ ,‬והנחל יורד אל הים הגדול הסמוך לחיפה‬

‫כחצי‬

‫פרסה‪ .‬וממקום ה מ ז ב ח ו ע ד י ז ר ע א ל כחצי פרסה‪ ,‬מקום א ש ר‬ ‫‪ 1‬ל י ש ו ע ת ד ק ו י ת י ה׳‪.‬‬ ‫א ״ י מ ב ח י נ ת ההלכה‪.‬‬

‫‪ 3‬עיר‪.‬‬

‫‪ 4‬עכו ה י א נ ב ו ל‬

‫*‪ 4‬ה י י נ ו ב ת ו ר גבול הארץ‪.‬‬

‫‪ 5‬ו ב מ ס ע יעקב בז‬

‫‪ 2‬היינו מוצאי‪.‬‬

‫נ ת נ א ל הכהן )עיין לעיל( נ א מ ר ‪ :‬ולשם בתור השער קברו של א ל ע ז ר בן‬ ‫זכר צ ד י ק קדוש לברכה‪6• .0‬‬ ‫שעליו‬

‫‪1‬‬

‫‪.Sens.‬‬

‫מסופר‬

‫‪.‬שנדר‬

‫‪.Segura 9‬‬

‫ברבים‬

‫‪Bourgogne.7 Sir Deiicieux‬‬ ‫כשיצא‬

‫‪Gerona 10‬‬

‫מתפיסח‬

‫לעלות‬

‫לארץ‬

‫ישראל״‪.‬‬

‫צ ר י ד ל ה י ו ת ‪ :‬מחובר‪.‬‬

‫‪83‬‬

‫ה ל ך ש ם א ח א ב מ פ נ י ה ג ש ם ‪ " .‬ו ב מ ק ו ם ה מ ז ב ח יש בנין׳‬ ‫מדליקין‬

‫וש‬

‫‪0‬‬

‫הישמעאלים בדות ל כ ב ו ד ק ד ו ש ת המקום‪.‬‬

‫מעכו‬ ‫לציפורי‬

‫לאושה‬ ‫כשבע‬

‫ושפרעם‬

‫כארבע‬

‫שם‬

‫קבורת‬

‫פרסאות‪.‬‬

‫פרסאות‪.‬‬ ‫רבינו‬

‫מעכד‬

‫הקדוש‪.‬‬

‫• ו ב פ ת ח ה מ ע ר ה י ש ל ו ד ל ת ש ל א ב ן שיש‪ .‬ו ר ח ו ק מ ש ם‬

‫‪1 3‬‬

‫כמו‬

‫ארבעים אמה ק ב ו ר ת א ש ת ו של דביבו הקדוש‪ .‬מעכו ל כ ס ף •‬ ‫‪,‬‬

‫כן‬

‫ח ב ב י א מ ה ל ך י ו ם א ח ד ‪ .‬ש ם ק ב ו ר ר א ל י ע ז ר ק ב ובקי‬ ‫‪,‬‬

‫י ע ק ב ‪ ,‬ו ר י ע ק ב אביו׳ ו א ב א ח ל פ ת א ו א ש ת ו ובביו‪.‬‬ ‫מעכו לירושלם עיר הקודש‪ ,‬ת ב נ ה ותכונן במהרה בימיבו‪,‬‬ ‫עולים‬

‫בחצי‬

‫ד ר ך ה ר הכרמל לאורכו‪ ,‬יזרעאל לשמאל הדרך‬

‫פרסה‪ .‬גם ה ר ת ב ו ר רואים אותו ל ש מ א ל הדרך‪ ,‬דחוק ה ר ב ה ‪.‬‬ ‫ו מ ש ם ה ו ל כ י ם ד ר ך מ ג ד ו‪ ,‬ו ש ם ת ע נ ך ב ק ר ו ב ‪ ,‬ו ש ם נ ח ל ק י ש ן ן‬ ‫שכתוב‬

‫כמו‬

‫במלחמת‬

‫םיסרא‪.‬‬

‫‪1 4‬‬

‫הולכים‬

‫משם‬

‫לשכם‪,‬‬

‫וי‬

‫ש‬

‫דדך אחרת‪ ,‬דרך שמרון לשכם‪ ,‬והרי שמרון מופלגים ביוסי‪.‬‬ ‫ע ו ד יש ד ר ך מ ע כ ו ל י ר ו ש ל י ם ד ר ך יפו‪ ,‬מ נ י ח י ם ש כ ם מ ן ה צ ד ‪.‬‬ ‫ויש ה ו ל כ י ם מ ע כ ו ע ד י פ ו ד ר ך הים‪ ,‬ו מ ש ם ל י ר ו ש ל ם ד ר ך י ב ש ת‬ ‫כשמונה‬ ‫הצדיק‪,‬‬

‫פרסאות ד ר ך הרמה‪ .‬והנה בשכם שם ק ב ו ר ת‬ ‫ו ע ל י ו ש נ י ע מ ו ד י שיש‪,‬‬

‫אחד‬

‫לראשו ואחד‬

‫יוסף‬

‫לרגליה‬

‫וחומת אבנים נמוכה סביב הקבר‪ .‬שם הר גריזים ו ה י עיבל ] ז ה [‬ ‫כ נ ג ד זה‪ ,‬ו ה ע י ר ש כ ם ב ת ו ך מ ק ו ם מ י ש ו ר ‪ .‬ה ר גריזים ה נ ה‬

‫ה‬

‫א‬

‫ו‬

‫גנות ופרדסים וכרמים‪ ,‬מעיינות יוצאים ממנו שבעים‪ ,‬ק ו ר א י ש‬ ‫א ו ת ו ה ר מ ב ו ר ך ‪ .‬ו ה ר ע י ב ל ה נ ה ה ו א י ב ש מ א ד ‪ ,‬אין ט י פ ת מ י‬

‫‪0‬‬

‫ש‬

‫‪0‬‬

‫יוצאה‬

‫ממנו‪,‬‬

‫וקוראים אותו הר מקולל‪.‬‬

‫אפשר כי על‬

‫ה ב ר כ ו ת והקללות נקראים כ ך ‪ " .‬ועוד י ש " כ ו ת י ם " ש ו ח ט י ש‬ ‫ה פ ס ח ב כ ל ש נ ה ע ל ה ר גריזים‪ .‬ו א נ י נ ת ו ו כ ח ת י ע ם‬

‫את‬

‫שלהם ש ב ת אחת‪ .‬משכם עולים למקום ששמו עברתא‪ ,‬״‬ ‫שני‬

‫ה ר י ם זה‬

‫כ נ ג ד זה‬

‫והדרך באמצע‬

‫מקום‬

‫‪1 7‬‬

‫הד‬

‫ב‬

‫ו‬

‫ס‬

‫ש‬

‫מישור׳ ו כ ש‬

‫ד‬

‫ע ב ר ת לשמאל ]הדרך[ העולה לירושלם‪ ,‬ושם קברו של א י ת מ ד‬ ‫ב ן ' א ה ר ן הכהן‪ ,‬מ ק ו ם נ א ה מ א ד ‪ .‬ו ע ו ד ש ם ק ב ר אחד׳ א ו מ ד י ש‬

‫\‪1‬‬

‫‪ 12‬מ ל ב י ם א׳‪,‬‬

‫י ״ ח מ׳׳ה‪.‬‬

‫ש ו פ ט י ם ד׳ ז׳‪.‬‬

‫‪ 15‬ע י י ן ד ב ר י ם י ״ א כ״ט‪.‬‬

‫•‪ 17‬הכוונה לכפר ^ ו ר ח א ‪.‬‬

‫‪84‬‬

‫‪ 13‬ר ב י‬

‫יהודה‬

‫הנשיא‪ ,‬עודד‬

‫‪ 16‬בשכם‪.‬‬

‫הט׳שכ‬

‫ה‬

‫‪ 17‬ש ו מ ר ו ; » *‬ ‫‪0‬‬

‫כ י הוא ק ב ר פ נ ח ם בן א ל ע ז ר הכהן‪ .‬י ש ש ם מ ק ו ם ל י ש מ ע א ל י ם‬ ‫ל ה ת פ ל ל מ מ ו ך ל ק ב ר ‪ .‬ו ע ו ד ש ם ב כ פ ר מ ע ר ה ‪ ,‬יש ב ה‬

‫‪1 8‬‬

‫שבעים‬

‫זקנים‪ ,‬ויש ש ם ל י ש מ ע א ל י ם מ ק ו ם ת פ ל ה ‪ .‬ו ע ל ה ה ר ה ש נ י ‪ ,‬א ש ד‬ ‫הוא לימין ] ה ד ר ך [ ה ע ו ל ה ל י ר ו ש ל ם ‪ ,‬ש ם ק ב ר א ל ע ז ר ב ן א ה ר ן‬ ‫הכהן‪ ,‬ו ב נ י ן מ פ ו א ר מ א ד ‪ .‬מ ש ם ע ו ל י ם ל י ר ו ש ל ם ד ר ך‬ ‫בנימין‪.‬‬

‫וכיון ש מ ג י ע י ם‬

‫לצופים‪,‬‬

‫‪1 9‬‬

‫גבעת‬

‫רואים משם ירושלם‬

‫וקורעין ע ל י ה ק ר י ע ה א ח ת ‪ .‬כיון ש מ ג י ע י ן ל י ר ו ש ל ם ׳ ע ו ל י ן ל א ח ת‬ ‫מחרבותיה‪ ,‬משם רואים הר ה ב י ת וחומת העזרה‪ ,‬ע ז ר ת גשים‬ ‫ו כ ל ע ז ר ת ]כד״נים[‬

‫ועזרת ישראל ומקום המזבח ומקום בית‬

‫ה מ ק ד ש ה ה י כ ל ו ה ד ב י ר ‪ ,‬ו ק ו ר ע י ן ק ר י ע ה ש נ י ה ע ל ב״ה‪.‬‬ ‫מירושלם‬

‫יורדים‬

‫למעיין‬

‫‪2 0‬‬

‫ה ש י ל ו ח ‪ ,‬ומימיו יוצאים‬

‫מ ה ר ה ב י ת מ ת ח ת ה ה ר ע ד ש מ ג י ע י ם שם‪ ,‬ו מ ש ם י ו ר ד י ם ל ג נ ו ת‬ ‫ה ע י ר ל ה ש ק ו ת ם ‪ ,‬ושם‪ .‬ט ו ב ל י ם ‪ .‬א ו מ ר י ם כ י ה מ י ם ה ה ם מ ר פ א י ם‬ ‫א ת החולה‪ ,‬ע ל כ ן ה י ש מ ע א ל י ם ר ו ח צ י ם שם‪ .‬ו מ ש ם ע ו ל י ם ל ה ר‬ ‫הזיתים‪ '.‬ויש ה ו ל כ י ם ד ר ך ה ע מ ק ‪ ,‬ה ו א‬

‫ע מ ק י ה ו ש פ ט‪ ,‬ש ם‬

‫בית ה ק ב ר ו ת לישראל ב ת ת ת י ת ה ר הבית‪ ,‬והולכין ב ע מ ק ע ד‬ ‫שמגיעין‬

‫נגד האיצטבא אשר‬

‫ב ה ר הזיתים‪,‬‬

‫מקום‬

‫א ש ר היו‬

‫שוחטין ש ם פ ר ה א ד ו מ ה ‪ ,‬ו ע ו ל י ם ב ה ר ע ד ה א י צ ט ב א ‪ ,‬ה ר ג ב ו ה‬ ‫מאד‪ ,‬ו ה א י צ ט ב א ה ה י א מ כ ו ו נ ת נ כ ת פ ת ח ה ה י כ ל ‪ ,‬ו מ ש ם ר ו א י ם‬ ‫ה ר ה ב י ת ו כ ל ה ב נ י ן א ש ר עליו‪ ,‬ו ע ל כ ן מ ת פ ל ל י ם ש ם כ נ ג ד‬ ‫בית המקדש‪.‬‬ ‫עמק יהושפט הוא ה ס ו ב ב כל מזרחו של ה ר ה ב י ת וכל‬ ‫ה ק ב ר ו ת א ש ר ה ז כ ר ת י ‪ ,‬ויש‬

‫דרומו‪,‬‬

‫ובדרומו הוא‬

‫בית‬

‫צדיקים‬

‫הרבה‪ .‬ומשם‬

‫יורדין‬

‫העמק‬

‫דרך‬

‫ונכנסין‬

‫בין‬

‫בו‬

‫‪2 1‬‬

‫שני‬

‫ה ד י ם מן ה צ ד ל מ ק ו ם ש נ ק ר א גיא בן ה נ ו ם ‪ .‬ו ש ם ב ע מ ק י ה ו ש פ ט‬ ‫נגד בית המקדש י ד א ב ש ל ו ם מרובע‪ .‬גבוה הרבה בעמודים‬ ‫סביב‪,‬‬

‫וכולו־ מאבן‬

‫אחת‪,‬‬

‫בנין‬

‫נאה‬

‫מאד‪.‬‬

‫ועוד שם‬

‫בעמק‬

‫יהושפט בשיפוע ההר‪ ,‬ק צ ת ק ר ו ב למעיין השילות‪ ,‬בית מרובע‪,‬‬ ‫א ו מ ר י ם כ י ה י ת ה ע״ז ל ב נ י יון‪ ,‬ו א נ י מ צ א ת י ב מ ש נ י ו ת א ש ר‬ ‫קניתי בארץ ישראל במםכת זבים‬ ‫‪ 18‬קבר ש ב ע י ם ז ק נ י ם ‪.‬‬ ‫בו‪.‬‬

‫‪2 2‬‬

‫ג י ד ם א זו‪ :‬״ראה זב ראיה‬

‫‪5 10‬הד ה צ ו פ י ם ‪.‬‬

‫‪ 20‬ב י ת המקדש‪.‬‬

‫‪ 21‬ס ב ו ר י ם‬

‫‪ 22‬פרק א׳ מ ש נ ה חי‪.‬‬

‫‪85‬‬

‫מ ר ו ב ה כ ש ל ש ה ש ה י א כ מ ג ד יון ל ש י ל ו ח ‪ ,‬שהן כ ד י ש ת י‬

‫אחת‬

‫ט ב י ל ו ת ו כ ש נ י סיפוגים׳׳‪ .‬מ ש ם נ ר א ה ד מ ה ש א נ ו גורםין ״ כ מ ג ד‬ ‫יון ל ש י ל ה ״ ט ע ו ת ה ו א ב י ד י נ ו ו א י נ ו א ל א ש ל י ו ח א ש ר ב י ד ו ש ל ם ‪.‬‬ ‫המלה הראשונה‬

‫גם‬

‫שיטה"‬

‫שם‬

‫האחת‬

‫ו ה ש נ י ת ב ת ח ל ת ש י ט ה ו ה נ י ק ו ד כ מ ג ד יון‪.‬‬

‫למעלה‬ ‫קברי‬

‫כתוב‬

‫בשתי‬

‫תיבות‬

‫בסוף‬

‫ממעיין השילוח ב ה ר שם‬

‫מ צ ו ד ת ציון‪ ,‬ו ש‬

‫‪0‬‬

‫ה מ ל כ י ם ׳ ו ש ם ב נ י ן י ש ן ק ו ר א י ם א ו ת ו ה י כ ל דוד‪ ,‬מ כ ו ו ן‬

‫נ ג ד ב י ת ה מ ק ד ש ׳ מ ד ל י ק י ן ש ם נ ר ו ת ל ק ד ו ש ת המקום‪ .‬א ו מ ר י ס‬ ‫ב נ י ן דוד‪,‬‬

‫שהוא‬

‫המקום‬

‫הוא‬

‫שם ארון‬

‫א ש ר היה‬

‫האלהיס‬

‫מ ש ה ב י א ו ד ו ד ל ב י ת ו ע ד ש נ ב נ ה ה ב י ת ‪ .‬ו ק ר ו ב מ ש ם הוא מ ג ד ל‬ ‫ו ה ב נ י ן א ב נ י ם ג ד ו ל ו ת מ א ד ‪ ,‬נ י כ ר כ י הוא ב נ י ן ק ד מ ו ן ‪,‬‬

‫דוד‪,‬‬

‫והנה הוא עכשיו ב ת ו ך ירושלם‪.‬‬ ‫חומת‬ ‫וששים‬

‫העזרה‬

‫מרובעת‪ ,‬אומרים שהוא שלש‬ ‫מ א ו ת וששים אמה‪.‬‬

‫אמה על שלש‬

‫ובניו‬

‫מאו‬

‫ת‬

‫שלמז•‬

‫היה ש ל ש מ א ו ת ו ש ש י ם א מ ה ע ל ש ל ש מ א ו ת ו ש ש י ם א מ ה ‪3* .‬‬ ‫וכן‬

‫לענ״ד‬

‫‪2 5‬‬

‫של‬

‫אולי כי ששים אמה היתרים מפני האמות‬

‫עכשיו שהן ק ט נ ו ת מן הראשונות‪ .‬והבנין ההוא אבנים ג ד ו ל ו ת ‪,‬‬ ‫מהן כשלשים ז ר ת ו ת •‬

‫‪2 5‬‬

‫ר'‬

‫אורך האבן ורוחב ששה זרתות‪.‬‬

‫ש‬

‫אומרים כי אותם האבנים מ ב נ י ן עזרא‪ .‬הנה עיר ירושלם ה י ^‬ ‫ב מ ע ר ב ו ובצפונו של ה ר הבית‪ ,‬לא כ מ ו שהיתה מקדם׳‬ ‫‪,‬בדרומו‬

‫של הר הבית‬

‫ש נ א מ ר ‪ :‬ועליה‬

‫ו א ו מ ר ‪ :‬ה ר ציון זה י ר כ ת י צפון‪,‬‬

‫‪2 7‬‬

‫שהי‬

‫ד‬

‫ת‬

‫כמבנה עיר מ נ ג ב ‪2 » ,‬‬

‫ש ה ה ר מצפון לירושלם‪.‬‬

‫ע ל א ב ן ש ת י ה ב נ ו מלכי ישמעאל בנין מ פ ו א ר מאז״‬ ‫ע ש ו א ו ת ו ב י ת ת פ ל ה ‪ ,‬ו ב נ ו ל מ ע ל ה מן ה ב נ י ן כ פ ה נ א ה מ א ך }‬ ‫והבנין על בית קדשי הקדשים ועל ההיכל‪ .‬לפני ה ב י ת ל צ ן !‬ ‫המזרח‬ ‫הוא‬

‫ב נ י ן ע ל ע מ ו ד י ם ו כ פ ה ל מ ע ל ה מן ה ע מ ו ד י ם ‪ ,‬נ ר א ה‬ ‫החיצון אשד‬

‫מזבח‬

‫בעזרת‬

‫י‬

‫כ‬

‫ישראל‪ .‬ראינו ה י ש מ ע א ל‬

‫י ש‬

‫מ ת ק ב צ י ם שם ביום איד שלהם‪ ,‬כ ש ל ש ת אלפים‪ ,‬מקיפין ל א ד‬

‫ת ד‬

‫ה מ ק ו ם כ מ ו מ ח ו ל ‪ ,‬ל ה ב ד י ל בין ט ו מ א ה ל ט ה ר ה כ מ ו ש ה י ו י ש ר ל‬ ‫א‬

‫מ ק י פ י ן ה מ ז ב ח ב ש ב י ע י בחג‪ .‬ויש ש ם ל פ נ י ה ב‬ ‫‪ 23‬ש ו ר ה ‪.‬‬ ‫*‪ 25‬ובכה״ י‬

‫‪86‬‬

‫‪ 24‬ט ה ו ר‬

‫בטעות‪:‬‬

‫אמות‪.‬‬

‫י ד י ע ה ז ו לא נודע‪.‬‬ ‫‪ 20‬י ח ז ק א ל מ׳ ב׳‪.‬‬

‫י ת‬

‫‪ 25‬ל פ י‬

‫הגדול‬ ‫עניות‬

‫הקף‬ ‫דע ‪,‬‬

‫‪ 27‬ת ה ל י ם פ ׳ ׳ ת‬

‫ת‬

‫‪3‬‬

‫‪,‬‬

‫חומה ד ק ה ו נ מ ו כ ה ‪ ,‬ד ו ג מ א ל ח ו מ ת ע ז ר ת י ש ר א ל ‪ .‬ו מ ן ה ד ר ו ם‬ ‫יש שיפוע ש ע ו ל י ו‬

‫ד ר ו שם כעין‬

‫הכבש‬

‫מערות‬

‫מחה‬

‫לחומת‬

‫יש‬

‫והנה‬

‫פתוחות‬

‫‪2 8‬‬

‫שהיה‬

‫]בדרום[‪.‬‬

‫העזרה‬

‫החיצונה‪,‬‬

‫ונכנסות ] ת ח ת ה ר הבית[ ו נ כ נ ס י ן בהם ע ד כ נ ג ד אבן שתיה‪.‬‬ ‫ואולי הן ה מ ח י ל ו ת ] ש ה י ו מ ת ח ת [‬

‫בית המקדש‪ .‬הנה ת מ ה ת י‬

‫על ש ר א י ת י ה ר ה ז ת י ם גבוהי מ א ד ‪,‬‬ ‫‪2 9‬‬

‫ר ב ו ת י נ ו ז״ל‬ ‫]גבוה ו כ ף‬

‫]ולא‬ ‫‪3 0‬‬

‫מלמד שבית המקדש‬

‫עימם‬

‫‪3 1‬‬

‫שאומרים‪ :‬ו ק מ ת ועלית‪,‬‬

‫סבור[‬

‫למבנייה‬

‫בעין‬

‫נראה[‬

‫כן‬

‫מדברי‬

‫וכר‪,‬‬

‫או‬

‫אמנה!‬

‫בהיותי ב ד מ ש ק מ צ א ת י כי ע מ ד מ ל ו א ח ד ב י ש מ ע א ל ש ע ש ה ה ד‬ ‫הבית מישור‪ ,‬נ ר א ה כ י כיון היםה״ות ו ב נ ה ע ל ח מ ד ה ה ד א ש ו ג ה ‪.‬‬ ‫סמוו‬

‫לירושלם מ ע ר ת שמעון הצדיק ותלמיד]י[ו‪ ,‬ושם‬

‫מערה א ח ר ת לחגי הנביא‪ .‬ל צ ד ה א ח ר מירושלים מ ע ר ת האריה‪,‬‬ ‫יש שם ע צ מ ו ת צ ד י ק י ם ש נ ה ר ג ו ע ל י י ח ו ד ה ש ם ע ל י ד מ ל ו‬ ‫יוון ו א מ ר ל ש ר פ ם ל י ו ם ה מ ח ר ת ‪ ,‬ויהי ה ל י ל ה ו י ב א‬

‫]האריה‪1‬‬

‫ויקחם א ח ד א ח ד מ ן ה ב ר כ ה ה ת ח ת ו נ ה א ש ר ה י ת ה מ ל י א ה מ ה ם‬ ‫ויביאם‬

‫ב א ו ת ה ה מ ע ר ה ‪ ,‬ויהי‬

‫ב ב ק ר וימצא האריה ע ל פ ת ח‬

‫ה מ ע ר ה ע ם ה ה ר ו ג י ם ‪ ,‬א ז ידע ה מ ל ו ו כ ט ע מ ו כ י ק ד ו ש י ם ה מ ה ‪.‬‬ ‫ו נ ש א ר ו ש ם ע צ מ ו ת י ה ם ע ד היום הזה‪ .‬ויש ש ם ב י ר ו ש ל ם מ ע ר ת‬ ‫צדקיה‪ .‬ב ת ו ו י ר ו ש ל ם ב י ת ה כ נ ס ת ל א ל י ה ו ז״ל‪ ,‬יש בו ח ק י ק ה‬ ‫ב ק י ר מ ק ו ם ל ם פ ר ת ו ר ה ‪ .‬ו ש ם בן א ר ב ע א ו ת י ו ת ח ק ו ק ש ם ע ל‬ ‫האבן‪.‬‬ ‫כשתי‬

‫פרסאות‬

‫מירושלם‬

‫דרו‬

‫חברון‬

‫מצבת‬

‫קבורת‬

‫ר ח ל על ה ד ר ו ‪ .‬כתחום ש ב ת משם ל ב י ת לחם‪ .‬והמצבה עשתי‬ ‫ע ש ר א ב נ י ם ‪ ,‬ש ת י א ב נ י ם זו א צ ל זו‪ ,‬ד ו ת ב ה א ב ן ל ר ו ח ב ה ק ב ר ‪,‬‬ ‫ו א ו ר ו ש ת י ה א ב נ י ם ל א ו ר ך ה ק ב ר ‪ .‬ו ה נ ה ח מ ש ש ו ר ו ת זו ע ל‬ ‫זו מ ע ש ר א ב נ י ם ו א ב ן א ח ת ל מ ע ל ה מן ה ע ש ר ‪ ,‬א ר כ ה ל א ו ר ו‬ ‫הקבר ו ר ח ב ה ל ר ו ח ב הקבר‪ .‬ו ה ק ב ל ה כי ע ש ר ת השבטים נ ת נ ו‬ ‫עשר אבנים‪ ,‬ויעקב אביהם נתן א ת העליונה‪ .‬בנימין ל א נתן‬ ‫כי ק ט ן בן י ו מ ו היה‪ .‬י ו ס ף ל א נ ת ן ‪ ,‬א ו ש ה י ה ק ט ן כ ב ן ש מ ו נ ה‬ ‫או מ פ נ י ע ג מ ת נ פ ש ‪ ,‬ש ה י ת ה אמו‪ .‬ק ר ו ב מ ש ם ת ק ו ע‪ ,‬ש ם מ ע ר ה‬ ‫‪ 28‬מ ד ר ג ה ‪.‬‬

‫‪ 29‬ב מ ס כ ת ז ב ח י מ ח» נ׳׳ד ע מ ו ד בי‪.‬‬

‫‪ 30‬ד ב ר י ם י ״ ז ח׳‪.‬‬

‫‪<5 31‬טוז ע ב ו ע ה ‪.‬‬

‫‪87‬‬

‫‪1‬‬

‫לצדיקים‪ .‬ומשם הולכין לחברון‪ ,‬ומצד הדרך ח ל ח ו ל ‪ .‬״ *‬

‫ש‬

‫ש‬

‫יש מ ע ר ה לצדיקים‪.‬‬ ‫בת ב דון‬

‫מערת‬

‫שם‬

‫קברי‬

‫המכפלה‬

‫וחכדרן‬

‫אבות׳‬

‫ה ח ד ש ה הנה היא סמוך למערה‪ ,‬וחברון הקדומה היתה ל מ ע ל ה‬ ‫בהר‪,‬‬

‫שם ב י ת ה ק ב ר ו ת לישראל‪ .‬ושם מצד אחד מערה׳‬

‫ש‬

‫ם‬

‫קברו‬

‫גם‬

‫ש‬

‫ם‬

‫ש ל ישי‪ .‬ו י ש א ו מ ר י ם ש ה ו א ק ב ר ו ש ל יואב‪.‬‬

‫בחברון קברו של אבנר‪ .‬כשליש פרסה מחברון דדך י מ ש ל ס ‪,‬‬ ‫ל ש מ א ל הדרך‪ ,‬בהר‪ ,‬אלוני ממרא‪ .‬שם האבן א ש ר ישב ע ל י ן !‬ ‫אברהם‬

‫ממנה‬

‫אבינו בהימולו ב ש ר ערלתו‪ .‬ובני אדם לוקחין‬

‫מ ן ה א ב ן ‪ ,‬ל ת ת מ מ נ ה ע ל ה מ י ל ה ל ר פ א ו ת ה ‪ .‬ולימין ה ד ד ך י ש‬ ‫ש ם ביתו ש ל א ב ר ה ם אבינו‪ ,‬א ש ר היה פ ת ו ח‬

‫אחד‪,‬‬

‫ר ו ח ו ת ה ע ו ל ם ‪ .‬ו ש ם אילן‪ ,‬א ו מ ר י ם כ י ה ו א ה ע ץ‬

‫ה‬

‫ד‬

‫לאר‪3‬‬

‫ע‬

‫אכל‬

‫ר‬

‫אשי‬

‫ה מ ל א כ י ם תחתיו‪ .‬ו ל מ ט ה מ ש ם בשפוע ה ה ר מעיין אחד׳ א ו מ ד י ס‬ ‫כי‬

‫בעמק‬

‫הוא מקוה של ש ר ה אמנו‪ .‬והנה הדרך‬

‫ש‬

‫ביו‬

‫ההרים‪ ,‬הוא ש נ א מ ר עליו וישלחהו מעמק ח ב ר ו ן ׳ " ל ק י י ם‬ ‫שאמרו‬

‫ז ״ ל " אין מ ק ר א יוצא מידי פ ש ו ט ו ‪.‬‬

‫‪3 4‬‬

‫כי יש‬

‫י‬

‫‪3‬‬

‫מה‬

‫לומד‬

‫שליווהו י ע ק ב א ב י נ ו ליוסף ע ד אותו העמק׳ ושאל א י ת י י ו ס ף ‪,‬‬ ‫למה היה מצעד א ת עצמו לרדת כל אותו ההר ויצטרי ל ע ל ו ה‬ ‫ולחזור‬

‫בו‬

‫והוא‬

‫]ואז‬

‫זקן‪,‬‬

‫לו יעקב[‬

‫פירש‬

‫הלויה‬

‫שכר‬

‫ועונשה‪ .‬״ ועל כן פירש מ מ נ ו באותה הלכה של עגלה ע ר ו פ ה ‪.‬‬ ‫ועל כן היו ה ע ג ל ו ת סימן ל ד ב ר‬ ‫בקר‪ ,‬ועל‬

‫שמן‬

‫כלי‬

‫נקרא‬

‫‪3 6‬‬

‫ש ה י ו מ ו ש כ ו ת בדיו ע ג ל ו ^‬ ‫עגלה‪,‬‬

‫המרכבה‬

‫ה ס ש‬

‫ונתקיים‬

‫ט‬

‫והמדרש תדרש‪.‬‬ ‫מירושלם‬

‫ל ר מ ה שתי פרסות‪ .‬והנה‬

‫מעדה‬

‫בדרך יש‬

‫מ ד ר ש חגי הנביא‪ .‬ויש ש ם מ ע ר ה אחרת‪ ,‬שם כוכין ה ר ב ה מ א ד‬ ‫בנין‬

‫נאה‪ ,‬מערה בתוך מערה‪ .‬ברמה שם ק ב ר ו של‬

‫• ‪ 3 1‬ב כ ה ״ י נ כ ת ב ב ט ע ו ת ‪ :‬חרחור‪.‬‬ ‫ש ב ת ח« ם ״ נ ע ט ו ד א ‪/‬‬

‫‪ 32‬ב ר א ש י ת ל״ז י ״ ד ‪.‬‬

‫‪ .‬י ד י נ ו ?א שפ=י‬

‫א‬

‫‪ 33‬כ ס ס ע‬

‫ה‬

‫ד‬

‫ם‬

‫י ז ז ה‬

‫"‬

‫)‬

‫ד‬

‫ב‬

‫י‬

‫י‬

‫פ‬

‫כ‬

‫"‬

‫ב‬

‫ז‬

‫'‬

‫(‬

‫ד‬

‫ר‬

‫ש‬

‫י‬

‫ח ז‬

‫‪ 35‬על ה ש ס ן ק‬ ‫"‬

‫‪: 5‬‬

‫ע‪ 5‬ד ע ת נ ו ש ז ס נ י ב י ת ד י ן ש ו פ ב י ד ט י ם ה כ א‪5‬א ‪5‬א ר א י נ ו ה ו‬ ‫׳‬

‫ב ל א מ ז ו ז ו ה נ ח נ ו ה ו בלי ל ו י ה ‪ ) .‬ב מ ס כ ת ס ו ט ה ד ף ט ״ ה ע ט ו ד ב׳(‪.‬‬ ‫רבה פ ר ש ת ו י גש‪.‬‬

‫‪88‬‬

‫ת‬

‫‪ 34‬ו ד ר ש ת ח ז ״ ל על פ ס ו ק זה‪ :‬ס ע צ ח מ ט י ק ח‬

‫א ו ת ו צ ד י ס ש ס ב ו ר בחברון‪ ) .‬ב ט ס כ ת ט ו ט ה ד!* י ״ א ע ט ו ד א׳(‪.‬‬ ‫ת‬

‫שמואל‬

‫י כ י‬

‫ע?מ‬

‫ח‬

‫ופטיכיח‪,‬‬

‫‪ 38‬כ ד א ׳ ש ‪' ,‬‬

‫ת‬

‫הרמתי‪ ,‬ו ש ם ח נ ה א מ ו ב ב י ת א ח ד נ א ה מ א ה ו ל פ נ י ה ב י ת ב י ת‬ ‫תפלה ל י ש מ ע א ל י ם ‪ ,‬ו ק ר ו ב מ ש ם יש מעיין‪ ,‬א ו מ ר י ם ש ה ו א מ ק ו ה‬ ‫של חנה‪ .‬מ מ צ ב ת ק ב ו ר ת ר ח ל ר ו א י ם א ת ה ר מ ה ‪ ,‬ב י נ י ה ם כ ש ל ש ה‬ ‫החוזר לעכו מירושלם‬

‫פרסאות‪.‬‬

‫הרמה‪,‬‬

‫דרך‬

‫הדמה‬

‫ילך מן‬

‫‪3‬‬

‫למקום ש ש מ ו צ ר פ י ת‪ ,‬״״ ו ה ו א בין ה ר י ם ג ד ו ל י ם ‪ ,‬ו ש ם נ ח ל‬ ‫קטן‪ ,‬אולי‬ ‫האלמנה‪.‬‬

‫‪3 7‬‬

‫היא‬

‫שם‬

‫צרפתה‬

‫אשר‬

‫הלך‬

‫ומשם עולים‬

‫בהר‬

‫לכפר‬

‫אליהו‬ ‫הרם‪•,‬‬

‫זצ״ל‬

‫‪3 7‬‬

‫אצל‬

‫היא ת מ נ ת‬

‫חרם‪ ,‬שם ק ב ר ו ש ל י ה ו ש ע ב ן נון‪ ,‬ו ק ב ר ו ש ל נ ו ן א ב י ו ש ל‬ ‫יהושע‪ ,‬ו ק ב ר ו ש ל כ ל ב ב ן יפונה‪ .‬נ מ ש ם‬ ‫שם א ל ע ז ר‬ ‫ומשם‬

‫ואיתמר‬

‫ושבעים‬

‫ופנחס‬

‫ל ע ב ר תא‪,‬‬

‫זקנים‪,‬‬

‫ומשם‬

‫‪3 8‬‬

‫אשר‬

‫לשכם‪,‬‬

‫לעכו‪.‬‬ ‫ב ר ו ך יי׳ א ל ה י י ש ר א ל א ש ר ז י כ נ י ו ה ר א נ י א ת כ ל א ל ה ‪,‬‬

‫וגם ה ר א ה א ו ת נ ו ג ל י ל ה ע ל י ו ן ו ג ל י ל ה ת ח ת ו ן ו ק ב ר י ה צ ד י ק י ם‬ ‫א ש ר שם‪ .‬וזו היא ה ד ר ך א ש ר ה ל כ נ ו בה‪ .‬מ ע כ ו‬ ‫שם ר׳‬

‫שמעון‬

‫כארבע‬

‫פרסאות‪,‬‬

‫בשיפוע‬

‫ההר‪ ,‬ו ר ח ו ק מ מ נ ו מ ע ט‬

‫שזורי‬

‫ע״ה‬

‫לשזור•‬

‫‪3 9‬‬

‫‪3 8‬‬

‫סמוך לכפר‬ ‫ישמעאל‬

‫ב ה ר א ח ר ר׳‬

‫בן‬

‫אלישע כ ה ן גדול‪ ,‬ש ה י ה מ ע ש ר ה ה ר ו ג י מ ל ו כ ה ‪ .‬מ ש ם כ ש ל ש ה‬ ‫פ ר ס א ו ת ל כ פ ר ח נ י ן ‪ ,‬ש ם ר׳ י ע ק ב ד מ ן כ פ ר ח נ י ן ור׳ א ל י ע ז ר‬ ‫בנו‪ ,‬כ ש ש י ם א מ ה בין ש נ י ה ם ‪ ,‬ה ו א ר ׳ א ל י ע ז ר בן י ע ק ב ק ב‬ ‫ונקי‪.‬‬

‫‪4 0‬‬

‫ש ם •ר׳ ח ל פ ת א ו ב נ ו ר ׳ יוסי בן ח ל פ ת א ו א ש ת ו ז ה א צ ל‬

‫זה‪ ,‬ו ת ל מ י ד ו ק ר ו ב ל ה ם ‪ .‬ו ש ם ב ה ר ב י ת ה ק ב ר ו ת ‪ ,‬ו ש ם ר ׳ ז כ ר י ה ‪.‬‬ ‫ושם ל מ ט ה מ ע ר ה ‪ ,‬י ש ב ה כ ״ ד ת ל מ י ד י ם ‪ .‬ו ש ם ש ת י מ ע ר ו ת‬ ‫פ ת ו ח ו ת זו לזו‪ ,‬ה א ח ת פ ת ו ח ה ו ה א ת ת ס ת ו מ ה ‪ .‬ו ש ם ב י ת ה כ נ ס ת‬ ‫ל ר ׳ ש מ ע ו ן בן יוחאי‪.‬‬

‫‪4 1‬‬

‫משם למדון כשתי פרסאות‪ .‬ועל הדרך‪,‬‬

‫ס מ ו ך ל כ פ ר חנין‪ ,‬כ ח צ י פ ר ס ה ‪ ,‬נ ח ו ם א י ש ג ם זו‪ ,‬ציון ש ע ל י ו‬ ‫נ א ה מאד‪ .‬ו פ ת ח ה מ ע ר ה ס ת ו ם ‪ ,‬ו א מ ת ה מ י ם ע ו ב ר ת ל פ נ י ו ‪ .‬ו ש ם‬ ‫הכוונה‬

‫*‪G3‬‬

‫לכפר‬

‫•‪ 37‬הכוונה לכפר הארת‪.‬‬

‫‪ 37‬כ מ ס ו פ ר‬

‫םלפית‪.‬‬

‫‪ 38‬ש ע ל י ה כבר ס י פ ר ה נ ו ס ע לעיל‪.‬‬

‫לכפר סניור ל י ד ‪1‬זדרד מעכו לצפת‪.‬‬ ‫להלז בכל שם‪.‬‬ ‫לכפר‬

‫ענאז‪,‬‬

‫מייחסים‬

‫ב מ ל כ י ם אי‪ ,‬י ״ ז‬

‫ט׳‪-‬י—‪/‬‬

‫*‪ 38‬הכוונת‬

‫‪ 39‬ע ל י ו השלום‪ .‬והכוונה לקברו‪ ,‬וכן‬

‫‪ 40‬ולעיל ה ז כ י ר כפר זה בשם ‪ .‬כ פ ר ח נ נ י א ׳ ׳ ‪ ,‬ו ה כ ו ו נ ה‬ ‫דרומית־טערבית‬

‫לצפת‪.‬‬

‫‪ 41‬לרבי‬

‫שמעוז‬

‫בז‬

‫יוחאי‬

‫היו‬

‫א ת רוב ב ת י ־ ה כ נ ם ת ב נ ל י ל ‪) .‬עייז א ג ר ת ר' ש מ ו א ל בז ש ט ש ו ז‬

‫בספרי ״ א נ ר ו ת ארץ י ש ר א ל ״ עמ׳ ‪.(80‬‬

‫‪89‬‬

‫ה כ פ ר א פ ר ז י א ה‪ .‬״‬ ‫במדון‬ ‫שלשים‬ ‫שני‪,‬‬

‫‪4 2‬‬

‫‪4 1‬‬

‫ויש א ו מ ר י ם ש ה ו א נ ח ו ם ד מ ן ס ר ו ז ‪.‬‬

‫ש ם מ ע ר ה לשמאי והלל ותלמידיהם‪ ,‬ס ך‬

‫כול‬

‫ושנים‪ .‬שם מ ת ק ב צ י ן כל ישראל והישמעאלים‬

‫בפסןן‬

‫ס‬

‫ו י ש ר א ל מ ת פ ל ל י ם שם‪ ,‬ו א ו מ ר י ם שם מזמורים‪ ,‬ו כ ש ה ס‬

‫] ר ו א י ם [ י ו צ א י ם מ י ם ב ת ו ך ה מ ע ר ה ‪ ,‬כ ו ל ם שמחים‪ ,‬כ י ה ו א ס י מ ן‬ ‫שתתברך‬

‫ובע‬

‫ה ש נ ה ‪ ,‬ו ה ר ב ה פ ע מ י ם ש ל א נ מ צ א ו שם מ י ם‬

‫ת‬

‫ת פ ל ת ם ה י ו נ ר א י ם ה מ י ם כ ה ר ף עין‪ .‬ו ש ם ר׳ ש מ ע ו ן ב ו י ו ח א י ‪,‬‬ ‫ו ע ל י ו ציון נ א ה ‪ ,‬ו ם מ ו ך ל ו ר׳ א ל ע ז ר בנו‪ ,‬א ו מ ר י ם כ י ש ם‬

‫הי‬

‫מ ד ר ש ו ש ל ר ׳ ש מ ע ו ן בן יוחאי‪ .‬ו ש ם ר יוסי בן ק י ס מ א‬

‫בין‬

‫‪,‬‬

‫ה‬

‫‪,‬‬

‫הכרמים‪ .‬ועוד שם צדיק אחד‪ ,‬אומרים כי שמו ד יהודה‪ .‬ו ש‬ ‫נחמן חטופה‪,‬‬

‫‪4 3‬‬

‫‪0‬‬

‫‪,‬‬

‫ו ד י יוחנן הסנדלר‪ .‬ושם בית ה כ נ ס ת ל ד ש מ ע ד ן‬ ‫מראש‬

‫ה‬

‫ע ד ל מ ע ל ה ק ר ו ב ל א ר ץ ‪ ,‬א ו מ ר י ם כ י ש ם היה מ ז ב ח ‪ ,‬ו ה ד ס ה י‬

‫ה‬

‫בן יוחאי‪ ,‬ב נ י ן מ פ ו א ר מ א ד ‪ ,‬ו ש ם א ב ן ג ד ו ל ה ח ל ו ל ה‬ ‫שותת ויורד ד ר ך אותו מקום חלול‪.‬‬ ‫ממרון‬ ‫םנחדיב‬ ‫אביהם‬

‫חלב*‬

‫לגוש‬

‫‪4 3‬‬

‫כ מ ו פרסה‪ .‬ושם בגוש ח ל ב ב נ י‬

‫מלך אשור‪ ,‬אדמלך ושראצר ב נ י ו ‪,‬‬ ‫ובאו‬

‫לארץ‬

‫ישראל‬

‫וגתגיירו‪.‬‬

‫ושם‬

‫בית הכנסת‬

‫לד‬

‫אשר הכו‬

‫סמוך‬

‫ואבטליון שהיו מ ב נ י בניהם‪ .‬ושם מאיר טצון‬ ‫‪,‬‬

‫‪4 4‬‬

‫‪4 5‬‬

‫להם‬

‫א‬

‫ת‬

‫שמעיד‪,‬‬

‫ו א ש ת ו זצק״ל‪,‬‬ ‫החיצוניות‬

‫ש מ ע ו ן בן יוחאי‪ ,‬ה ח ו מ ו ת‬

‫ו ה מ ד ר ג ו ת ב נ י ן נ א ה מ א ד ‪ .‬ו ש ם ש נ י צדיקים‪ ,‬ה א ח ד ג א ו ן ו ה ש י ‪,‬‬ ‫‪3‬‬

‫מ א ל ו ה ד ו ר ו ת ‪ .‬ו ש ם מ ע ר ה נ א ה ‪ ,‬ו ש ם כוכין ה ר ב ה ‪.‬‬ ‫ומגוש ח ל ב ל כ פ ר‬

‫ב ר ע ם כשתי פרסאות‪ ,‬שם ע ו ב ד י ד‬

‫ה נ ב י א עי׳ה‪ ,‬ו ע ל י ו א י ל ן ג ד ו ל מ ו ט ל ע ל הצייו‬

‫ש‬

‫לו‬

‫לאויבו'‬

‫ו ק ר ו ב מ ש ם ב י ת מ ד ר ש שלו‪ ,‬ב נ י ן מ פ ו א ר מ א ד ‪ .‬ו ש ם ד פנחס‬ ‫‪,‬‬

‫בן י א י ר ‪ ,‬ו ק ר ו ב מ ש ם א ס ת ר ה מ ל כ ה ‪ ,‬פי ה מ ע ר ה ל מ ע ל ה ׳ ו א ב ן‬ ‫ג ד ו ל ה מ כ ם ה א ת פיה‪ .‬ו ק ר ו ב מ ש ם צ ד י ק א ח ד ‪ ,‬א ו מ ר י ם כ י‬ ‫*‪ 41‬ב כ ה ״ י כ ת ו ב ‪ :‬א ש ר י א ו ה ‪ ,‬ו ה כ ו ו נ ה לכשר פ ר א ד י ה ‪.‬‬ ‫ט‬

‫״ן‬

‫א י י ר ‪ ,‬ו ל א ב י ו ם י?ח א י י ר )‪5‬״ג בעוםר( כ נ ה ו ג ב ד ו ר ו ת‬

‫‪ 43‬א ו נ ח מ ז סטוםא‪ ,‬ש ע ל י ו נ כ ת ב סשריהחזוז ‪ .‬נ ב ו א ו ת‬ ‫ב י ו ם ב ע ר ב י ת ‪ :‬אל־ג׳יש‪.‬‬ ‫‪5‬׳׳‬

‫ז‪:‬‬

‫ה י ‪ 5‬ד‬

‫״•‬

‫ו‬

‫‪,,3‬‬

‫האחרו‬

‫‪p‬‬

‫נ י ‪0‬‬

‫*‪ 43‬נ ק ד ^‬

‫‪ 44‬צ״‪ :5‬א ד ר ס ל ד ושראצר‪) .‬עיין ם ל כ י ס כ ‪/‬‬

‫ו ע י י ן ב מ ס כ ת ג ט י ן ד ף נ׳׳ז ע מ ו ד ב׳ ו ב מ ס כ ת ס נ ה ד ר י ן דןי צ ״ ו ע ם ו ד‬

‫‪ 45‬ג ר ס א ו ת א ח ר ו ת ‪ :‬ק א צ י ן ‪ ,‬קצאוז‪.‬‬

‫‪90‬‬

‫‪ 42‬ה י י נ י‬

‫ה‬

‫א‬

‫כ‬

‫‪,‬‬

‫(‬

‫ר ב נחמן׳ ויש א ו מ ר י ם כ י ה ו א ר ב י צ ח ק ‪ .‬ו ש ם ב ת ו ך ה כ פ ר ב י ת‬ ‫ה כ נ ס ת ל ד ׳ ש מ ע ו ן ב ן יוחאי׳ ב נ י ן מ פ ו א ר מ א ד ׳ א ב נ י ם ג ד ו ל ו ת‬ ‫ומצופות‪,‬‬

‫ועמודים גדולים וארוכים‪ ,‬לא דאיתי‬

‫מפואר‬

‫בנין‬

‫כמוהו‪ .‬מ ש ם ח ז ר נ ו ל ג ו ש ח ל ב ו מ ג ו ש ה ל כ נ ו ל ע ל מ ה ‪ ,‬כ ש ת י‬ ‫‪,‬‬

‫פרסאות‪ .‬ו מ צ ד ה ד ר ך ‪ ,‬כ ח צ י פ ר ס ה מ ג ו ש ח ל ב ׳ ש ם ד ז י מ ר א ‪.‬‬ ‫ושם ב ע ל מ ה ד׳ א ל ע ז ד בן ע ז ר י ה ת ח ת א י ל ן א ח ד ‪ .‬ו ש ם י ה ו ד ה‬ ‫בן ת י מ א ל צ ד ה א ח ר מן ה ע י ר ‪ .‬ו מ ע ל מ ת ה ל כ נ ו ל ד ל ת ה ‪ ,‬כ ח צ י‬ ‫פרסה‪ ,‬ו ע ל א ם ה ד ר ך מ ע ר ה מ ל י א ה מ י ם ט ו ב י ם ל ש ת י ה ‪ ,‬ו ק ו ד י ן‬ ‫מערת הבבליים‪ ,‬והרבה צדיקים שהובאו מ ב ב ל לארץ‬

‫אותה‬

‫ישראל‪.‬‬

‫‪46‬‬

‫מערה‬

‫וסמוך לה‬

‫אחרת‬

‫הונא‬

‫לרב‬

‫ורב‬

‫המנוגא‬

‫‪,‬‬

‫ב ד ל ת א ‪ ,‬ב ת ו ך ה כ פ ר ‪ ,‬ו ר יוסי ה ג ל י ל י ‪ .‬ו מ ש ם ה ל כ נ ו ב ב ב ו ד ־‬ ‫תיין‪.‬״‬

‫‪4 6‬‬

‫וסמוך לעמק‪ ,‬בשיפוע ההר סמוך למסילה‪ ,‬צדיק‬

‫אחד‪ ,‬יש א ו מ ר י ם כי ה ו א ר׳ י ע ק ב ד מ ן נ ב ו ר י א ‪ .‬ו מ ש ם ה ל כ נ ו‬ ‫‪,‬‬

‫ל ק י ו מ י א ה‪ ,‬ו ש ם ר יוסי ד מ ן י ו ק ר ת ‪ .‬ו מ ש ם ה ל כ נ ו ל ע מ ו ­‬ ‫ק א‪ .‬ש ם י ו נ ת ן בן ע ו ז י א ל ת ח ת א י ל ן ג ד ו ל ו נ א ה ‪ ,‬ל א ר א י ת י‬ ‫כמוהו‪ .‬ומן ה ע מ ו ק א ה ל כ נ ו ל פ ר ע ם כ ש ת י פ ר ס א ו ת ‪ ,‬ש ם ח ו נ י‬ ‫ו א ש ת ו ס מ ו ך ב ע מ ק ‪ .‬ו י ש מ ע א ל א ח ד ה ר א ה ל נ ו צדיק‪,‬‬

‫המעגל‬

‫ל א י ד ע נ ו שמו‪ .‬ו מ ש ם ע ל י נ ו ה ר ג ב ו ה מ א ד ס מ ו ך ל כ פ ר ו ע ל י נ ו‬ ‫עליו מ צ ד ה ה ר כ ג ג ד המעין‪ .‬ו ש ם ב ה ר א ב א ח ל ק י ה ‪ ,‬ויש א ו מ ר י ם‬ ‫כי הוא ח נ ן ה נ ח ב א ‪ .‬ו מ ש ם ה ל כ נ ו‬

‫לעין‬

‫אחד‪ ,‬ל א י ד ע נ ו שמו‪ ,‬ו ה ו א ת ח ת שפיט‪.‬‬

‫‪4 8‬‬

‫זית‪,‬‬

‫‪4 7‬‬

‫שם צדיק‬

‫ב ש פ י ט יש מ ע ד ת‬

‫ר׳ יהודה ב ״ ר א י ל ע א י ו ת ל מ י ד י ו ‪ ,‬ו ל א ה ל כ נ ו שם‪ ,‬ל פ י ש ל א ה י ו‬ ‫מניחין ל י כ נ ס ב מ ע ר ה ‪ .‬מ ש ם ה ל כ נ ו ל ע כ ב ר ה ‪ .‬ש ם ד׳ נ ה ו ר א י‬ ‫‪,‬‬

‫ו ר יוסי‬

‫ור׳‬

‫דוםתאי‬

‫בתוך‬

‫הגנות‪,‬‬

‫והמים‬

‫כרוחב שני טפחים‪ .‬משם ה ל כ נ ו ליעקוק‪.‬‬

‫‪49‬‬

‫עוברים‬

‫ביניהם‬

‫שם חבקוק הנביא‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫ועליו ציון נ א ה ב ת ו ך ד מ ח י צ ו ת ‪.‬‬ ‫משם‬ ‫חייא‬

‫הלכנו ל ט ב ר י א ‪ .‬ושם מערה‬

‫בחצי שיפוע לד׳‬

‫‪,‬‬

‫בית‬

‫ובניו ותלמידיו‪.‬‬

‫למעלה מערה לד‬

‫עקיבא‪ ,‬ושם‬

‫ה ק ב ר ו ת ג ד ו ל מאד‪ ,‬ש ם ת ל מ י ד י ד׳ ע ק י ב א ‪ .‬ם מ ו ך ל ב י ת ה ק ב ר ו ת‬ ‫‪ 46‬ק ב ו ר י ם ב א ו ת ה מערה‪.‬‬ ‫ב י ת כ נ ס ת עתיס‪.‬‬

‫*‪ 46‬כ י ו ם ‪ :‬ח ר ב ת א־נברתיז‪ ,‬ושם ש ר י ד י‬

‫‪ 47‬ה י א ע י ז ז י ת י ם ‪ ,‬ו ב ע ר ב י ת ‪ :‬ע י ז ז י ת ו ז ‪.‬‬

‫‪ 48‬צפת‪.‬‬

‫‪ 49‬הכוונה ?כשר יאסוק‪ ,‬ה ו א חקוס‪ ,‬הנזכר ב י ה ו ש ע י ״ ט ‪5‬״ד‪.‬‬

‫‪91‬‬

‫מערת‬ ‫בית‬

‫ובתוך‬

‫לד׳ יוחנן ותלמידיו‪ ,‬ומערת א ח ר ת ל ר ב כהנא‪.‬‬

‫ה ק ב ר ו ת ש ם ר ב י נ ו מ ש ה בן הדיין ר׳ מיימון ז צ ק ״ ל ‪ ° ,‬צ‬

‫ו א ו מ ר י ם כ י י ש ש ם גאון‪ ,‬ש מ ו ר ב צ מ ח ‪ .‬מ צ ד א ח ר ש ל ה ע י ד‬ ‫בהר‪ ,‬ר׳ מאיר‪ ,‬ו ל מ ט ה מ מ נ ו מרחץ חמי טבריה מכונה ע ל‬

‫‪0‬‬

‫ש‬

‫ר׳ מאיר‪.‬‬ ‫מטברייא חזרנו ד ר ך ארבל‪ .‬ועל הדרך‪ ,‬כמו מיל מ ט כ ד ‪-‬‬ ‫ייא‪ ,‬מ ע ר ה ‪ ,‬ש ם י ו כ ב ד א ם מ ש ה ר ב י נ ו ‪ ,‬ו מ ר י ם א ח ו ת ו ׳ ו צ י פ ו ר ה‬ ‫א ש ת משה‪ .‬וקרוב לארבל שלשה שבטים מבני יעקב׳ ו ד י ן ‪1‬‬ ‫ג‬

‫א ח ו ת ם ‪ ,‬ו א צ ל ה צ י ו ן ג ד ל ה ד ם נאה‪ ,‬ואין א ד ם ר ש א י ל י ק ח מ מ נ ו‬ ‫פ‬

‫ענף‪ ,‬ל א יהודי ולא ישמעאלי׳‬

‫י‬

‫י ע נ ש‬

‫ו‬

‫•‬

‫ו ב‬

‫קי‬

‫מ‬

‫ש‬

‫צ‬

‫ם‬

‫י‬

‫ד‬

‫ק אחד‪,‬‬

‫ו א מ ת ה מ י ם ע ו ב ר ת עליו‪ ,‬ו מ כ ו ס ה ‪ .‬ב ע פ ר ו ב ב נ י ן ‪ ,‬ו ה מ י ם ב ו פ ל י ס‬ ‫ב מ ע י י ן כ מ י ן ב ו ר ‪ .‬ו א ו מ ר י ם כ י ה ו א ש ת בן א ד ם ה י א ש י ן ‪.‬‬ ‫בארבל•‬

‫‪5 0‬‬

‫ש‬

‫ם‬

‫ק ר ו ב למעיין של הכפר נתאי הארבלי׳ יעליי כ נ י ן‬ ‫ל‬

‫נ א ה כמין כיפה‪ ,‬א ב נ י ם גדולות בכיפה‪ ,‬כ ל א ח ת מהן‬

‫ד‬

‫ך‬

‫הכיפה‪ .‬מ ש ם ה ל כ נ ו ל כ פ ר ח ט י ם ‪ .‬שם יתדו חותן משה׳ ו ע ל‬

‫י ו‬

‫א‬

‫חל‬

‫ר ן‬

‫בנין באה‪ ,‬ע ש ו א ו ת ו ה י ש מ ע א ל י ם ב י ת ת פ ל ה ‪ .‬ו ר א י נ ו ש ם‬

‫ו‬

‫המערה‪ ,‬שכן ד ר ך הישמעאלים לעשות בית תפלה ש ל ה ם‬ ‫לצדיקים‪ .‬וזה ה כ פ ר נ ק ר א בויקרא ר ב ה ‪:‬‬

‫‪5 1‬‬

‫כה‬

‫ר׳ א ב א ב ד‬

‫ב ד ״‬

‫ל^‬

‫ודי ח נ י ן ת ד ו י ה ו ן ב ש ם ר ׳ ע ז ר י ה ד כ פ ר ח ט י י ה ל מ ל ך ש ה י ו‬ ‫מגריםין‪ ,‬ב י ש ל ל ו ה ר א ש ו ן כ ר ‪ .‬ו ק ר ו ב מ ש ם י ש‬

‫שני‬

‫מעיין‬

‫ש ה מ י ם י ו ר ד י ן ש ם מ ב ר א ש ה ה ר ב נ ק י ק י ס ל ע גדול׳ ו א י ן ד ו א ־ י ק‬ ‫המקום‪ ,‬וקול המים בשמע כאילו יורדים בכלי נחושת׳ א ו מ ד י‬ ‫כי‬

‫הוא‬

‫בחייה‬

‫דלי‬

‫של‬

‫ולא‬

‫מרים‪,‬‬

‫יתכן‪,‬‬

‫כי‬

‫לא‬

‫מרים‬

‫ש‬

‫נכנסד‬

‫בארץ ישראל‪.‬‬ ‫משם הלכבו ל ע ד כ א ‪.‬‬

‫‪5 2‬‬

‫ח‬

‫שם ר׳‬

‫נ‬

‫י‬

‫נ‬

‫ב‬

‫א‬

‫י‬

‫ו‬

‫ד‬

‫א‬

‫ם‬

‫ואש‬

‫ו‬

‫ת‬

‫ב מ ע ר ה א ח ת ‪ .‬ו מ צ ד א ח ר מן ה ע י ר ש ם ר ׳ ר א ו ב ן ה א י צ ר ו ב י ל י ‪6 3‬‬ ‫וראיה מצאתי בירושלמי ב ת פ ל ת ה ש ח ר ‪.‬‬

‫‪5 4‬‬

‫א״ד אמי‪ ,‬ד ׳‬

‫יו‬

‫ח‬

‫פליג ל א הוה צ ר י ך מ ת פ ל ג א ע ל הדה שכן מוםיפין מ ח ו ל‬ ‫ה ק ו ד ש ו ע ו ד ד ס ל ק י ן ח מ ר י י ה מן ע ר ב ל צ י פ ו ר ן ו א מ ר ו כ ב ד‬ ‫‪ 50‬זכר צ ד י ס הדוש ?ברכה‪.‬‬ ‫‪ 51‬פרשה זי•‬ ‫כגסת עתיס‪.‬‬ ‫‪ 53‬ה א צ ט ר ו ב י ל י ‪.‬‬ ‫‪5‬כפר כנה‪.‬‬

‫‪92‬‬

‫ש‬

‫•‪ 50‬כ י ו ם ‪ :‬ח ר ב ת ארבד‪ ,‬ז ע ם ש ר י ד י‬ ‫‪5 2‬‬

‫צ‬

‫‪: 5‬‬

‫‪ 5‬ע ר ב א‬

‫ו ה כ ו ו נ ה‬

‫‪5‬‬

‫ע‬

‫א‬

‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫ן‬

‫ב‬

‫ע‬

‫ל‬

‫‪3‬‬

‫ת‬

‫י‬

‫ת‬

‫ט‬

‫י ״ *‬ ‫י‬ ‫" י‬ ‫׳‬ ‫׳׳‬ ‫‪ 54‬ב מ ס כ ת ברכות פרס ד ה?כח א ׳ ‪.‬‬

‫ש‬

‫ן‬

‫ן‬

‫‪,‬‬

‫חנינא בן ד ו ס א ב ע י ר ו ו ה י י ד ה א מ ר ה ה א ד א מ ד׳ ח נ י נ א‬

‫ד‬

‫וכוי‪ .‬זאת היא ע ר כ ה ש ה ז כ ר נ ו ‪ ,‬ש ש ם ר ׳ ח נ י ב א ב ן ד ו ם א ו א ש ת ו‬ ‫קבורין‪ ,‬והיא ק ר ו ב ה ל צ י פ ו ר י ‪ .‬ו מ ש ם ה ל כ נ ו ל כ פ ר ם י כ ב י ן‪,‬‬ ‫שם ר׳ יהושע ד כ פ ר ם י כ נ י ן ב א ר ו ן ש ל אבן‪ ,‬ו כ י ס ו י ש ל א ב ן‬ ‫עליו כלי נ א ה מאד‪ ,‬ו ש נ י צ ד י ק י ם א צ ל ו ב א ר ו נ ו ת כ י ו צ א בזה‪,‬‬ ‫והם ב ת ו ך ב י ת א ח ד ‪ ,‬ו ל מ ט ה מ ה ם ב ש ד ה צ ד י ק א ח ר ‪ ,‬ל א י ד ע נ ו‬ ‫שמו‪.‬‬ ‫ו מ ש ם ה ל כ נ ו ל כ פ ר ק י נ א‪ .‬ש ם י ו נ ה בן א מ י ת י ‪ ,‬ו ע ל י ו‬ ‫בנין נאה‪ ,‬ב י ת ת פ ל ה ל י ש מ ע א ל י ם ‪ .‬ו מ ש ם ה ל כ נ ו ל צ י פ ו ר י ‪,‬‬ ‫שם ר ב י נ ו ה ק ד ו ש " ע ם ק צ ת ת ל מ י ד י ם ב מ ע ר ה א ח ת ‪ ,‬ו ל מ ט ה‬ ‫ממנו מ ע ר ה א ח ר ת ‪ ,‬ש ם היא א ש ת ו ‪ .‬מ צ פ ו ר י ה ל כ נ ו ל ר ו מ י ‪" ,‬‬ ‫שם מ ע ר ה ל ב נ י מ י ן ה צ ד י ק בן י ע ק ב א ב י נ ו ב א ר ו ן ש ל א ב ן ‪,‬‬ ‫ו כ י כ ו ל ש ל אבן‪ ,‬נ ר א ה ש ה ו א ש ל שיש‪ .‬ה ק ב ל ה כ י מ ש ם י צ א‬ ‫משיח‪ .‬ואני ה ו כ ח ת י מ כ מ ה ר א י ו ת כ י ש ם היתד! ר ו מ י ה ג ד ו ל ה ‪,‬‬ ‫ושם היה מ ל ך ר ו מ י א נ ט ו נ י ג ו ם ר ג י ל א צ ל ר ב י נ ו ה ק ד ו ש ב צ י פ ו ר י‬ ‫אשר היא ק ר ו ב ה משם‪ ,‬ו ה י ת ה מ ג ע ת ע ד צ ו ר ה מ ע ט י ר ה ‪ ,‬ו ה י ת ה‬ ‫נקראת צור בלשון הנביאים ו נ ק ר א ת רומי בלשון חכמים‪ ,‬כ מ ו‬ ‫שאמרו ר ב ו ת י נ ו‬

‫זי׳ל‪:‬‬

‫החייבת ה כ ת ו ב מ ד ב ר‬

‫‪5 7‬‬

‫כל מקום ש נ א מ ר צוד חסר‪,‬‬

‫‪5 8‬‬

‫‪ .‬מ ש ם ה ל כ נ ו ל כ פ ר מ נ ך י‪* .‬‬

‫ברומי‬ ‫‪5 8‬‬

‫שם‬

‫צדיק א ח ה א ו מ ר י ם כ י ה ו א ע ק ב י א בן מ ה ל ל א ל ‪ ,‬ו מ ש ם ח ז ר נ ו‬ ‫לעכו‪,‬‬

‫כארבע‬

‫דכפר‬

‫פרסאות‬ ‫מ‬

‫נ‬

‫משם‪.‬‬ ‫ד‬

‫ו‬

‫ואותו הכפר‬ ‫‪0‬‬

‫בירושלמי‬

‫‪5 9‬‬

‫‪ ,‬אין לשון ויקר א ל א‬

‫טומאה ו כ ר ‪.‬‬ ‫מעכו הולכין ל ד מ ש ק ד ר ך כ פ ר חנניא‪ ,‬וצדיק א ח ד יש ע ל‬ ‫אם ה ד ר ך ‪ ,‬ו ע ו ב ר י ן‬ ‫בדמשק‬

‫את‬

‫הירדן דרך‬

‫גשר‬

‫הבנוי‬

‫עליו‪.‬‬

‫שם‬

‫‪,‬‬

‫ב י ת ה כ נ ס ת ל ד א ל ע ז ר בן ע ר ך ‪ ,‬ב נ י ן מ פ ו א ר מ א ה‬

‫‪ 55‬רבי י ה ו ד ה ה נ ש י א ‪.‬‬

‫‪ 56‬מ ס ו ס זה ב ג ל י ? כ ב ד נזכר ע ״ י י ו ס ף בו‬

‫מ ת ת י ה ו ב ״ מ ל ח ט ת ה י ה ו ד י ם ״ ס פ ר נ׳ פרס ז׳ פםקא כ״א‪ ,‬בשם‪ :‬כפר ר ו מ א ‪.‬‬ ‫ועיין גם ב מ ס כ ת ע י ר ו ב י ן דף ג״א ע מ ו ד בי; כ י ו ם ח ר ב ת ר ו מ ה כ ד ר ר ב י ן‬ ‫סכנין ?צפורי‪.‬‬

‫‪ 57‬פ ס י ס ת א ר ב ת י ‪ ,‬מ ה ד ו ר ת א י ש שלום‪ ,‬דף צ׳ ע מ ו ד אי‪,‬‬

‫ו ה מ ה ד י ר צ י י ן שם ב ה ע ר ו ת ?מסום מ א מ ר זה ב ש א ר ה מ ד ר ש י ם ‪.‬‬

‫‪ 58‬כ י דרשו‪:‬‬

‫כפר ט נ ד ה ‪ ,‬בקצה ה מ ז ר ח י ש? בסעת ב ט ו ף ‪ 5 0‬ב מ ס כ ת‬ ‫ראש השנה פרס א׳ הלכה גי‪.‬‬

‫‪ 00‬פרשה אי‪.‬‬

‫‪93‬‬

‫‪6 1‬‬

‫והוא ב ת ו ך ה ע י ר ‪ .‬ו ע ו ד ש ם ב י ן ה ג נ ו ת‬

‫בית הכנסת ל א ל י ה ו‬

‫ז״ל‪ ,‬ב נ י ן מ פ ו א ר מ א ה ל א נ ר א ה ש ם כ מ ו ה ו ז היו ה י ש מ ע א ל י ם‬ ‫ר כ‬

‫מ ר נ נ י ם ׳ כ י ה ב נ י ן ה ה ו א ל א ה י ה כ י א ם ל מ ל ך המשיח׳‬ ‫שלא ראוהו ה מ ל ך נשלם‪ ,‬כי נ פ ג ר‬

‫‪6 2‬‬

‫ו היד‬

‫ו ה ל ך לו‪ .‬יהי ר צ ו ן ש נ ר א ד‬

‫מ ל ך ה מ ש י ח מ ו ש ל עליו‪.‬‬ ‫‪^3‬‬

‫והנה יש ל נ ו לדעת‪ ,‬כי מ כ ל שבעים ארצות א ש ד‬

‫ה א ל ‪ ,‬י ת ב ר ך ו י ת ע ל ה ב ע ו ל מ ו ‪ ,‬מ כ ל ב ח ר א ר ץ ישראל׳ ש נ א מ ד ״‬ ‫א ת א ש ר יי׳ א ל ה י ך ד ו ר ש א ו ת ה ת מ י ד ‪ ,‬עיני ה ׳ א ל ה י ך כ ‪! ,‬‬ ‫מראשית השנה ועד אחרית שנה‪.‬‬

‫ו ב ד ב ר י חז״ל י‬

‫‪6 3‬‬

‫‪r , i‬‬

‫והלא‬

‫הארצות הוא דורש‪ ,‬ש נ א מ ר ‪ :‬להמטיר ע ל ארץ ל א‬

‫ל‬

‫כ‬

‫אד צ‪6‬‬ ‫ש‬

‫כ ב י כ ו ל אין ד ו ר ש א ל א א ו ת ה ׳ ו ע ל י ד י א ו ת ה ד ר י ש ה ש ה ו א ד ו ד‬ ‫א ו ת ה ‪ ,‬ד ו ר ש כ ל ה א ר צ ו ת ‪ .‬ת מ י ד ע י נ י יי׳ א ל ה י ך בה׳ ש נ א מ ד‬ ‫ב י ת ה מ ק ד ש ‪ :‬והיו עיגי ולבי ש ם כ ל הימים‪.‬‬

‫‪06‬‬

‫ש‬

‫ל‬

‫ע‬

‫והעניין‪ ,‬כ י‬

‫המשיל עליה ש ר משרי מעלה‪ ,‬כ א ש ד עשה לשאר הארצות‪ ,‬א ל‬ ‫הב״ה‬

‫‪6 7‬‬

‫הארץ‪*,‬‬

‫לבדו הוא מושל עליה ש נ א מ ר ‪ :‬אלהי נ כ ד‬

‫פירוש א ל ה י ם ש ה ו א נ כ ר ב א ר ץ ה ה י א ‪ ,‬כ י כ ל ה א ל ה י ס ׳ ו א ת י ל‬

‫ד‬

‫ש ר י מ ע ל ה ‪ ,‬נ כ ר י ם ה ם א צ ל א ר ץ י ש ר א ל ‪ ,‬שאין מ ו ש ל ע ל י ה‬

‫ד‬

‫האל י ת ב ר ך לבדו‪ ,‬ונקרא אלהי ארץ ישראל‪ ,‬ש נ א מ ר כ י‬

‫ל‪£‬‬

‫‪69‬‬

‫ידעו א ת מ ש פ ט א ל ה י ה א ר ץ ‪.‬‬

‫וכן‪ :‬וידברו אל אלהי ירו ש ל‬

‫בעל אלהי עמי הארץ‪.‬‬

‫‪70‬‬

‫וכתוב‪ :‬לא ישבו ב א ר ז יי׳‪.‬‬

‫‪7,‬‬

‫ר‬

‫‪:‬‬

‫מ‬

‫פ‬

‫א‬

‫ה‬

‫מ‬

‫ש‬

‫ם‬

‫ת‬

‫ח‬

‫ת‬

‫א‬

‫ר‬

‫צ‬

‫י‬

‫ח‬

‫ו‬

‫וצ ‪:‬‬

‫א‬

‫ו‬

‫מ‬

‫ם‬

‫ע‬

‫ה‬

‫י י ׳ א‬

‫ו‬

‫מ‬

‫א‬

‫ר‬

‫ת‬

‫ב‬

‫ד‬

‫ד‬

‫ר‬

‫צ‬

‫י צ א ו ‪ ,‬י ז‬

‫י‬

‫והתוכי‬ ‫נ‬

‫י‬

‫שדי *‬ ‫ל‬ ‫ל? •‬ ‫מבחר כ ל הארצות‪ ,‬נתנה האל יתברך לישראל׳ שהם מ כ ח ד‬ ‫י‬

‫ה א ו מ ו ת‬

‫כ‬

‫א‬

‫ר‬

‫ש‬

‫ה‬

‫י‬

‫י‬

‫א‬

‫^‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫•‬ ‫מעלה‪ ,‬כ א ש ר ע ש ה ל ש א ר האומות‪,‬‬ ‫א‬

‫ה י‬

‫כ‬

‫ה‬

‫ע‬

‫מ‬

‫י‬

‫ה‬

‫ש‬

‫מ‬

‫י‬

‫ם‬

‫ע‬

‫ד‬

‫ש‬

‫»שן>‬ ‫^‬ ‫״‬ ‫שנאמר‪ :‬אשר ח ל ק‬ ‫י‬

‫י‬

‫א‬

‫ת‬

‫כ‬

‫ם‬

‫? ‪ ? 1‬ן ח‬

‫י י ו צ א‬

‫י י‬

‫'‬ ‫׳‬ ‫ל י ל ל‬ ‫מ כ ו ר הברזל ממצרים להיות ל ו ל ע ס נ ח ל ה כיום הזה‪.‬‬

‫אתי•‬ ‫כ י ‪1,‬‬

‫‪74‬‬

‫העמים יש ל ה ם ש ר כ ו כ ב ומזל‪ ,‬כ מ ו ש נ א מ ר בדניאל ש ר מ ל‬

‫‪£‬‬

‫כ‬

‫‪ 61‬הכוונה ל ב י ת ה כ נ ס ת שבכפר ג׳ובר‪) .‬עיין‪ :‬י‪ .‬ב ד צ ב י ‪ ,‬ש א ד‬ ‫תרצ״ו‪ ,‬חלס ב׳ ע ט ׳ ‪.(129—121‬‬ ‫י״א י״ב‪.‬‬ ‫גי‪.‬‬

‫‪ 64‬ס פ ר י פ ר ש ת ר א ה ‪.‬‬

‫‪ 67‬ה ס ד ו ש ב ר ו ד ה ו א ‪.‬‬

‫‪ 62‬מ ת ‪ ,‬ולשוז‬

‫ג נ א י הוא•‬

‫‪ 65‬א י ו ב ל׳׳ח כ׳׳ו‪.‬‬

‫‪ 68‬ד ב ר י ם ל ״ א ט׳׳ז‪.‬‬

‫ל ״ ו כ׳‪.‬‬

‫‪94‬‬

‫‪63‬‬

‫כ‬

‫י‬

‫‪ 66‬מ ל כ י ש א ׳‬

‫‪ 60‬מ ל כ י ם‬

‫‪ 70‬ד ב ר י ה י ט י ס ב׳‪ ,‬ל׳׳כ י׳׳ט‪ 71 .‬ה ו ש ע ט ׳ ג׳‪ 72 .‬י ו א ל ד׳ ב׳‪.‬‬ ‫‪ 74‬ד ב ר י ם ד׳ י׳׳ט—ב׳‪.‬‬

‫ד‬

‫ר‬

‫ב‬

‫‪/‬‬

‫‪73‬‬

‫י‬

‫י‬ ‫ש‬

‫״ '‬ ‫ך‬

‫י‬

‫ת‬

‫כ‬

‫"י•‬

‫ק‬

‫***‬

‫ן‬

‫]פרם‪ ,‬שר[ מ ל כ ו ת י ו ן ‪,‬‬

‫‪75‬‬

‫ו א ף כי נ א מ ר ש ם ‪ :‬מ י כ א ל ש ר כ ם ‪,‬‬

‫‪7 6‬‬

‫אינו אלא ] מ מ ו נ ה ל ה ש ג י ח [ ע ל י ה ם ‪ ,‬ו ל א ל מ ש ו ל בם‪ ,‬ש נ א מ ר ‪:‬‬ ‫ואתכם ל ק ח י י ׳ ‪,‬‬

‫‪77‬‬

‫] ו א ו מ ר ‪ :‬כ י ח ל ק יי׳[ ע מ ו ‪,‬‬

‫ינחנו ואין ע מ ו א ל נ כ ר ‪.‬‬

‫‪7 9‬‬

‫ובדברי ר ז ״ ל ‪:‬‬

‫‪78‬‬

‫‪8 0‬‬

‫‪,‬‬

‫ואומד‪ :‬יי בדד‬

‫ואתם תהיו לי‪,‬‬

‫‪81‬‬

‫כביכול‪ ,‬א י נ י מ ע מ י ד ואיני מ ש ל י ט ע ל י כ ם א ח ר י ם א ל א אני‪.‬‬ ‫וכן הוא א ו מ ר ‪:‬‬ ‫הדברים ר ב ה ‪:‬‬

‫‪8 3‬‬

‫שומר ישראל‪.‬‬

‫ל א י נ ו ם ו ל א יישן‬

‫‪82‬‬

‫ובאלה‬

‫כיון ש י ר ד ה ק ב ״ ה ל ס י נ י ‪ ,‬י ר ד ו ע מ ו ח ב ו ר ו ת ש ל‬

‫מלאכים‪ ,‬מ י כ א ל ו ת ב ו ר ת ו ‪ ,‬ג ב ר י א ל ו ח ב ו ר ת ו ‪ ,‬יש מ א ו מ ו ת ה ע ו ל ם‬ ‫שבררו ל ה ם מ י כ א ל ‪ ,‬ויש מ א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ש ב ר ר ו ל ה ם ג ב ר י א ל ‪,‬‬ ‫אבל ישראל בררו להם להב״ה‪.‬‬ ‫ישראל יי׳ א ל ה י נ ו יי׳ א ח ד ‪.‬‬

‫‪8 6‬‬

‫‪84‬‬

‫ח ל ק י יי׳ א מ ר ה נ פ ש י ‪.‬‬

‫‪85‬‬

‫שמע‬

‫ו מ פ נ י ש א ר ץ י ש ר א ל אין ל ה מ ו ש ל‬

‫עליה מ ש ר י מ ע ל ה ‪ ,‬כ מ ו ש י ש ל ש א ר ה א ר צ ו ת ‪ ,‬א מ ר ו ח ז ״ ל ‪* ,‬‬

‫‪86‬‬

‫שכל‬

‫הדר ב ח ו צ ה ל א ר ץ כ מ ו שאין ל ו אלוה‪ ,‬מ פ נ י ש ה ו א ד ר ת ח ת‬ ‫ממשלת השרים שרי מעלה‪ ,‬ואינו דומה ע ו ב ד א ת ה מ ל ך בפלטין‬ ‫שלו ל ע ו ב ד א ו ת ו ב מ מ ש ל ה א ח ר ת ‪ .‬ו ע ו ד מ פ נ י ש ע י ק ר ע ב ו ד ת‬ ‫האל‬

‫יתברך‬

‫ויתעלה‬

‫בקיום‬

‫התורה‬

‫בארץ‬

‫והמצוות‬

‫ישראל‬

‫המיוחדת לשם ה נ כ ב ד לבדו‪ ,‬ולא נתחייבו ישראל בחוצה לארץ‬ ‫במצות ו א פ י ל ו ב ח ו ב ת ה ג ו ף ש א י נ ן ת ל ו י ו ת בארץ‪ ,‬א ל א כ ד י ש ל א‬ ‫יהיו ל ה ם ח ד ש י ם כ ש י ת ז ר ו ל א ר ץ ‪.‬‬

‫‪87‬‬

‫ואמרו ז ״ ל ‪:‬‬

‫‪8 8‬‬

‫לעולם יחזר‬

‫אדם ו י ד ו ר ב א ר ץ י ש ר א ל ‪ ,‬א פ י ל ו ב ע י ר ש ר ו ב ה גוים‪ ,‬ו ל א י ד ו ר‬ ‫בחוצה‬

‫לארץ‪ ,‬א פ י ל ו ב ע י ר ש ר ו ב ה י ש ר א ל ‪ ,‬ש כ ל ה ד ר ב א ר ץ‬

‫ישראל מ ע ל ה ע ל י ו ה כ ת ו ב כ א י ל ו ק י ב ל ע ל י ו ע ו ל שמים‪ ,‬ש נ א מ ר ‪:‬‬ ‫ל ת ת לכם א ת ארץ כנען להיות לכם לאלהים‪,‬‬

‫‪89‬‬

‫וכי ה ד ד ב א ר ץ‬

‫כנען יש ל ו א ל ו ה ‪ ,‬ה ד ר ב כ ל ה ע ו ל ם אין ל ו א ל ו ה ? א ל א ל ו מ ר‬ ‫לך‪ ,‬כ ל מי ש א י נ ו ד ר ב א ר ץ י ש ר א ל ל א ק י ב ל ע ל י ו ע ו ל מ ל כ ו ת‬ ‫שמים‪ .‬וכן ה ו א א ו מ ר ב ד ו ד ‪ :‬כ י ג ר ש ו נ י ה י ו ם מ ה ם ת פ ח ב נ ח ל ת‬ ‫השם ל א מ ד ל ך עב‪1‬ד א ל ה י ם א ח ר י ם ‪,‬‬ ‫‪ 75‬ד נ י א ל י׳ כי‪.‬‬ ‫ל׳׳ב טי‪.‬‬

‫‪ 79‬שם‪ ,‬שסוס י״ב‪.‬‬

‫‪ 82‬ת ה ל י ם סכ׳׳א די‪.‬‬ ‫ג׳ כ״ד‪.‬‬

‫‪ 70‬שם‪ ,‬שסוס כ׳׳א‪.‬‬

‫פרשת עקב‪.‬‬

‫‪ 77‬ד ב ר י ם ד׳ כי‪.‬‬

‫‪ 80‬ט כ י ל ת א ‪ ,‬שם‪.‬‬

‫‪ 83‬פ ר ש ת ו א ת ח נ ן ‪.‬‬

‫‪ 86‬ד ב ר י ם ו׳ די‪.‬‬

‫‪90‬‬

‫וכי א מ ר ו ל ו ‪ :‬ל ך ע ב ו ד‬ ‫‪ 78‬ד ב ר י ם‬

‫‪ 81‬ש ט ו ת י׳׳ט ר ‪.‬‬

‫‪ 84‬להסדוש בריר ה ו א ‪.‬‬

‫‪ 85‬א י כ ה‬

‫*‪ 80‬ב ט ס כ ת כ ת ו ב ו ת דף ק׳׳ו ע ט ו ד בי‪.‬‬

‫‪ 87‬םשרי‬

‫‪ 88‬בטםכת כ ת ו ב ו ת שם‪ ,‬ב ש י נ ו י י ם ‪.‬‬

‫‪ 89‬ו י ק ר א כ ״ ה ל׳׳ח‪.‬‬

‫‪ 00‬ש ט ו א ל א׳ כ״ו י׳׳ט‪.‬‬

‫‪95‬‬

‫א‬

‫אלהיט‬ ‫לארץ‬

‫ח‬

‫י‬

‫ר‬

‫ז‬

‫ם‬

‫ל‬

‫א‬

‫ל‬

‫א‬

‫מ‬

‫ו‬

‫ל ר‬

‫ד‬

‫ג‬

‫׳‬

‫ל‬

‫כ‬

‫מ א‬

‫ה י ו צ א ‪f‬‬

‫י ש‬

‫י?‬

‫יאל לחוצד‬

‫מ ע ל ה ע ל י ו ה כ ת ו ב כ א י ל ו ע ו ב ד ע״ז‪ .‬ו כ ן י ע ק ב‬

‫אימד'‬

‫כ ש י ש ו ב מ ח ו צ ה לארץ‪ .‬ו ב ד ב ר י‬

‫דז״ל‪*7.‬‬

‫ו ה י ה יי׳ ל י ל א ל ה י ם ‪,‬‬

‫‪9 1‬‬

‫א מ ר ר׳ יוסי בן ח ל פ ת א לר׳ ישמעאל בדיה‪ :‬מבקש אתה" ל י א ו ת‬ ‫א ת השכינה בעולם הזה‪ ,‬עסוק בתורה בארץ ישראל׳ ש ב א מ ד •‬ ‫ד ר ש ו יי׳ ב ה מ צ א ו ‪,‬‬ ‫ואמרו‬

‫‪9 5‬‬

‫חז״ל‪:‬‬

‫פרשיו‪,‬‬

‫‪97‬‬

‫‪8 3‬‬

‫ו נ א מ ר ‪ :‬ד ר ש ו יי׳ ועוזו ב ק ש ו פ נ י ו ת מ י ד *»‬ ‫‪9‬‬

‫ש ם ה א ח ד פ י ש ו ל זה ב ב ל ׳ ע ל ש ם‬

‫ו‬

‫'‬

‫ש‬

‫ה ו א ה ם ו ב ב א ת כ ל א ר ץ החוילה‪ ,‬ש ע ל ה ו ה ק י ד א ת‬ ‫ד‬

‫ש ר א ל‬

‫ת‬

‫כ‬

‫ב‬

‫י‬

‫ז ז ו ח י ל י‬

‫‪:‬‬

‫א‬

‫ל‬

‫ה‬

‫ל‬

‫ם‬

‫י‬

‫י‬

‫כ‬

‫ו‬

‫ע‬

‫א‬

‫ד‬

‫י‬

‫נ‬

‫ד‬

‫ן‬

‫ו‬

‫ל‬

‫כ‬

‫אשד‬ ‫ומ‬

‫״‬ ‫׳‬ ‫ארץ י‬ ‫שם הזהב‪ ,‬אילו ד ב ר י תורה‪ ,‬ש נ א מ ר ‪ :‬הנחמדים מ ז ה ב‬ ‫ו ז ה ב ה א ר ץ ה ה י א ט ו ב ׳ מ ל מ ד שאין ת ו ד ה כ ת ו ר ת‬ ‫רב<‬ ‫באלה ה ד כ ד ר‬ ‫י ש ר א ל ואין ח כ מ ה כ ח כ מ ת א ר ץ י ש ר א ל ו כ ו ‪/‬‬ ‫‪°‬‬ ‫ר ב ה ‪ :‬י ע ד ל א עשה ארץ וחוצות‪ .‬ארץ אלו ש א ר‬ ‫ש‬

‫‪9 9‬‬

‫א‬

‫‪1 0 0‬‬

‫‪101‬‬

‫א‬

‫ח‬

‫צ‬

‫ו‬

‫י‬

‫ת‬

‫מ‬

‫א ? י ו‬

‫ב‬

‫ד‬

‫ו‬

‫ר‬

‫ת‬

‫ב‬

‫ת‬

‫ל‬

‫א‬

‫ז י‬

‫ז‬

‫י‬

‫ש‬

‫י‬

‫א‬

‫ר‬

‫י‬

‫ל ז‬

‫מ‬

‫ל‬

‫ב‬

‫ה‬

‫ר‬

‫ק‬

‫׳‬ ‫ת ב ל ן ע ל ש ם ת ב ל שבתוכה‪ ,‬ואיזו ן זו ת ו ד ה ש נ א מ ר ‪:‬‬ ‫אין ת ו ר ה ‪.‬‬

‫‪1 0 2‬‬

‫א‬

‫ר‬

‫ה‬

‫כ‬

‫‪ #‬מ ד‬ ‫י‬ ‫ף‬

‫ג‬

‫י ש ר א ל מ ח כ י ם ‪ .‬ו א מ ר ו רז״ל‪:‬‬

‫אוירה דארץ‬

‫‪1 0 5‬‬

‫ש ו ב אל ‪y - j i‬‬

‫‪1 0 1‬‬

‫מ ש ו ם ת כ ס י ח ו צ ה לאת א י נ ם מ ת ב ד ע י‬ ‫כ נ ע‬

‫ואמרו‪ :‬אשד רכשו ב א ר ז‬

‫ז׳‬

‫‪1 0 6‬‬

‫ב‬

‫א‬

‫מ‬

‫ל‬

‫ה‬

‫ר‬

‫ש‬

‫ש‬

‫כ‬

‫בסיד א ד י '‬ ‫‪D‬‬

‫נ ת ן לעשו‪ ,‬בשביל ח ל ק ו ב מ ע ר ת המכפלה‪ .‬א מ ר ו ‪ :‬בכסי‬ ‫‪1 0 7‬‬

‫לאת‬

‫אינם כדאי‪.‬‬

‫כאילו‬

‫ת א נ י ד ב י ר ׳ ע נ ן ‪ * :‬כ ל ה ק ב ו ר באת‬

‫ולהלן הוא א ו מ ר ‪ :‬וכפד‬ ‫כ‬

‫ב‬

‫י‬

‫^‬

‫ש‬

‫ר‬

‫א‬

‫‪ 07‬ח ב ס ו ס א ׳ ח׳‪.‬‬

‫ע‬

‫ל‬

‫‪ 01‬ב ר א ש י ת כ׳׳ח כ׳׳א‪.‬‬ ‫‪ 04‬ת ח ל י ם ק ״ ה די‪.‬‬

‫ו‬

‫א‬

‫ד‬

‫מ‬

‫ד‬

‫ת‬

‫מ‬

‫ב‬

‫‪3‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫מ‬

‫פ‬

‫כ‬

‫ת‬

‫ב‬

‫ב‬

‫א‬

‫ב‬

‫‪ 105‬ב ר א ש י ת ל׳׳א ני‪.‬‬

‫י•‬

‫מ‬

‫אלעזדיג״‬ ‫י‬

‫מ‬

‫א‬

‫ש‬

‫ד‬

‫‪ 02‬ט ד ר ש ת ח ל י ם ק״ה‪.‬‬

‫‪ 03‬י ׳ צ ע י ה‬

‫‪ 05‬ב ר א ש י ת רבה‪ ,‬פ ר ש ה ט ״ ז ‪.‬‬

‫‪ 00‬כ ר א ש י ת‬

‫א‬

‫‪1‬‬

‫׳ י*‬

‫‪ 09‬ת ה ל י ם י׳׳ט י ״ א ‪.‬‬

‫? ג‬

‫"‬

‫ח‬

‫‪ 101‬ם ש ל י ח׳ כ״*‪.‬‬ ‫ע‬

‫ם‬

‫י‬

‫ד‬

‫א‬

‫'•‬

‫‪ 100‬ב ר א ש י ת מ ״ ו ו׳‪.‬‬

‫דברים ל״ב‬

‫כ ת ו ב ו ת ‪ ,‬ד ף קי׳־א ע ט ו ר אי•‬

‫‪96‬‬

‫ל‬

‫ש‬

‫נ‬

‫א‬

‫ר‬

‫‪:‬‬

‫ב‬

‫ל‬

‫ל‪!09,‬‬

‫‪,‬‬

‫איש־שלום‪ ,‬ד ף ב׳ ע מ ו ד ב׳‪.‬‬ ‫ש ט ו ת כ׳כ״ד‪..109‬‬

‫א‬

‫ע ו‬

‫‪1 1 0‬‬

‫*‬

‫א‬

‫מ‬

‫ר‬

‫ר‬

‫'‬

‫י‬

‫‪4‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫ב‬

‫ר‬

‫א‬

‫ע‬

‫כ‬

‫‪ 100‬ב ר א‬

‫‪ 102‬א י כ ה‬ ‫י‬

‫ת‬

‫י‬

‫ב ה‬

‫׳‬

‫ש‬

‫‪x‬‬

‫'‬

‫‪r‬‬

‫י‬

‫*‬

‫‪,‬‬

‫‪3‬‬

‫ישה‬

‫‪ 107‬פ ס י ק ת א ד ב ת י‬

‫כ‬

‫ן‬

‫*'‬

‫‪*'*t‬‬ ‫ד >‬

‫׳‬

‫ד‬

‫‪ 108‬ט ס כ ת כ ת ו ב ו ת דף קי׳׳א ע ט ו ר א ‪/‬‬ ‫ט ״ ג ‪. 1 1 0‬‬

‫‪£‬‬

‫ש‬

‫ג״׳ןן‬

‫ר ב ה ‪ ,‬פ ר ש ת ט׳׳ז‪ :‬ס פ ר י פ ר ש ת עקב‪.‬‬ ‫ת‬

‫ע מ ו‬

‫י‬

‫‪ 98‬ת ה ל י ס מ׳׳ב וי‪.‬‬

‫ר‬

‫ת‬

‫‪10‬‬

‫ק ב ו ר ת ת ת מזבתי‪ ,‬כ ת י ב ‪ :‬מ ז ב ח א ד מ ה ת ע ש ה‬

‫ל‬

‫י‬

‫מכאן שתורה היא בארץ ישראל‪ .‬ואמרו ז י ל ‪? 0 3 .‬‬

‫אבותיך ואהיה עמך‪,‬‬

‫ז ז ד ר‬

‫י‬

‫‪1 1‬‬

‫**‬ ‫־‬

‫‪r‬‬

‫‪3‬‬

‫‪t‬‬

‫ס‬

‫ב‬

‫ת‬

‫?‬

‫ת‬

‫ח ל י ת י ע ם ה י ו ש ב בר‪ ,‬נ ש ו י ע ו ן ‪.‬‬

‫‪ 2‬״‬

‫ר ׳ חייא ב ר א ב א א מ ר ‪:‬‬

‫‪ 3‬״‬

‫אפילו ש פ ח ה ש ב א ר ץ י ש ר א ל מ ו ב ט ח ל ה ש ה י א ל ע ו ל ם ה ב א ‪,‬‬ ‫נותן נשמה לעם עליה‪,‬‬

‫שנאמר‪:‬‬

‫‪1 1 4‬‬

‫כ ת י ב ה ב א ‪ :‬לעם עליה‪,‬‬

‫וכתיב ה ת ם ‪ :‬ש ב ו לכם פה עם ה ח מ ו ר ‪,‬‬ ‫ואמרו ב ס פ ר י ‪:‬‬

‫‪1 1 0‬‬

‫‪1 1 6‬‬

‫עם הדומה לחמור‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫מ ע ש ה ב ר י ה ו ד ה בן ב ת י ר א ו ר ׳ מ ת י א ב ן‬ ‫‪,‬‬

‫ח ר ש ור׳ ח נ י נ א בן א ח י ר י ה ו ש ע ודי י ו נ ת ן ש ה י ו יוצאין ח ו צ ה‬ ‫לארץ ו ה ג י ע ו ל כ י ל ו ל ו ם ו ז כ ר ו א ת א ר ץ י ש ר א ל ו ז ק פ ו א ת ע י נ י ה ם‬ ‫וזלגו ד מ ע ו ת י ה ם ו ק ר ע ו ב ג ד י ה ם ו ק ר א ו א ת ה מ ק ר א ה ז ה ‪ :‬ו י ר ש ת‬ ‫וישבת‬

‫בה‬

‫ושמרת לעשות את‬

‫כל‬

‫החוקים‬

‫‪7‬‬

‫האלה‪ " ,‬אמרו‬

‫ישיבת ארץ ישראל שקולה כ נ ג ד כל המצות שבתודה‪ .‬מ ע ש ה‬ ‫בר׳ א ל י ע ז ר בן ש מ ו ע ור׳ י ו ח נ ן ה ס נ ד ל ר שהיו ה ו ל כ י ם ב נ צ י ב י ם‬ ‫א צ ל ר׳ י ה ו ד ה בן ב ת י ר א ל ל מ ו ד ת ן ר ה מ מ נ ו ‪ ,‬ו ה ג י ע ו ל צ י ד ו ן‬ ‫וזכרו א ר ץ י ש ר א ל ‪ ,‬ו ז ק פ ו א ת ע י נ י ה ם ו ז ל ג ו ד מ ע ו ת י ה ן ו ק ר ע ו‬ ‫בגדיהן‬

‫וקראו את המקרא הזה‪ :‬וירשת וישבת בה‬

‫ושמרת‬

‫לעשות‬

‫את‬

‫ארץ‬

‫ישראל‬

‫שקולה‬

‫כנגד כל המצות שבתורה‪ ,‬חזרו לארץ ישראל‪ .‬א מ ד‬ ‫‪8‬‬

‫ד׳‪,‬חלבו‪ :‬״‬

‫כל‬

‫החוקים האלה‪ ,‬א מ ר ו ‪:‬‬

‫ישיבת‬

‫למה האבות מחבבין קבורת ארץ ישראל ן לפי‬

‫ש מ ת י א ר ץ י ש ר א ל חיין ת ח ל ה ב י מ ו ת ה מ ש י ח ו א ו כ ל י ן ש נ ו ת‬ ‫המשיח‪.‬‬ ‫והנה הארץ קדושה בעשרה קדושות‪ ,‬ואלו הן‪ :‬עיירות‬ ‫ה מ ו ק פ ו ת ח ו מ ה מ י מ ו ת י ה ו ש ע בן נון ק ד ו ש ו ת מ א ר ץ י ש ר א ל ‪.‬‬ ‫ל פ נ י ם מן ה ח ו מ ה ש ל י ר ו ש ל ם ק ד ו ש מן ה ע י י ר ו ת ה מ ו ק פ ו ת ח ו מ ה‬ ‫מ י מ ו ת י ה ו ש ע בן נון‪ .‬ה ר ה ב י ת ק ד ו ש מ י ר ו ש ל ם ‪ .‬ה ח י ל ק ד ו ש‬ ‫מהר הבית‪ .‬ע ז ר ת נשים קדושה מ ן החיל‪ .‬ע ז ר ת ישראל קדושה‬ ‫מ ע ז ר ת נ ש י ם ‪ .‬ע ז ר ת כ ה נ י ם ק ד ו ש ה מ ע ז ר ת י ש ר א ל ‪ .‬בין ה א ו ל ם‬ ‫ולמזבח קדוש מ ע ז ר ת כהנים‪ .‬ההיכל קדוש מבין האולם ולמזבח‪.‬‬ ‫ב י ת ק ד ש י ה ק ד ש י ם ק ד ו ש מן ה ה י כ ל ‪.‬‬ ‫בפסיקתא רבתי‪ "":‬ואתה פשחור ב ב ל ת מ ו ת ושם ת ק ב ר ‪.‬‬ ‫‪ 112‬י ש ע י ה ל ״ ג כ״ד‪.‬‬ ‫‪ 114‬י ש ע י ה מ׳׳ב הי‪.‬‬

‫‪ 113‬ב מ ס כ ת כ ת ו ב ו ת שם״ ושם‪ :‬א מ ר ר׳ א ב ו ה ו‬

‫‪ 115‬ב ר א ש י ת כ״ב הי‪.‬‬

‫‪ 110‬פ ר ש ת ראה‪.‬‬

‫י ״ א ' ״ א • ושם‪ :‬וירשתם‪ ...‬וישבתם‪ ...‬ושמרתם‪.‬‬ ‫פרשת ויחי‪.‬‬

‫‪1 2 0‬‬

‫‪ 117‬ד ב ר י ם‬

‫‪ 118‬ב ר א ש י ת רבה‪ .‬ראש‬

‫‪ 119‬ה ו צ א ת א י ש שלום‪ ,‬ד ף נ׳ ע מ ו ד אי‪.‬‬

‫‪ 120‬י ר מ י ה כ׳ ו׳‬

‫‪$7‬‬

‫ר ׳ ח ל ב ו א ו מ ר ‪ :‬ה מ ת ב ח ו צ ה ל א ר ץ ו ב ק ב ר ב ח ו צ ה לארז‬ ‫צרות‬

‫בידו‪ ,‬א ת ת צ ר ת ה מ י ת ה ו א ח ת צ ר ת ה ק ב ו ר ה ‪.‬‬

‫ל״משכנותיו״‬

‫שתי‬ ‫בכואד‬

‫ב ג י מ ט ר י א ‪ :‬א ר ץ י ש ר א ל ‪ ,‬וכן ״ מ מ ל כ ו ת ה א ר ץ ״ ״ '‬ ‫‪,‬‬

‫״התרומה העליונה״‪ ,‬בי ״בשבעתי ‪ /‬״יולדת השבעה״‪.‬‬ ‫ה נ ה ראינו דברי רבותינו קדמונינו אשר דברו‬ ‫ו‬

‫א‬

‫לשינ ״‬

‫אל יעלה ע ל ל ב איש שיגלה מ ל ך המשיח על א ר ז ל‬

‫א‬

‫ד‬

‫מ‬

‫טהוו‪-‬ן‪*-‬‬

‫י לד‬

‫מ ש י ן ז נ ו‬

‫׳‬

‫י ד ‪ ,‬י‬

‫ד צ ו ו‬

‫ש‬

‫י‬

‫ב‬

‫ו‬

‫א‬

‫ב‬

‫מ‬

‫ה‬

‫ה‬

‫ר‬

‫ב י מ י נ ו‬

‫׳‬

‫ה‬

‫ו ז ה‬

‫מביאת‬ ‫ס‬

‫ו ג ם א ל י ש ג ה ל ח ש ו ב ש י ב א ג ם ב א ר ץ י ש ר א ל בין הגוים‪ .‬ז ז ט ר ע ד‬ ‫ת ו‬

‫בזה ל א ח ש ל כ ב ו ד ו ש ל מ ל ך המשיח׳ א ך ישראל‬

‫התורה‪ ,‬חסידים אנשי מעשה‪ ,‬מ א ר ב ע רוחות העולם א ח י‬ ‫ושנים‬

‫ממשפחה‪ ,‬כ ל איש א ש ר נשאו לבו ונדבה ר ו ח‬

‫והכשר ח ב ת הקדש ל ב א‬

‫י ש ר א‬

‫בארז‬

‫ו ע ? ו י ה ס‬

‫ל׳‬

‫י ג‬

‫ל‬

‫ש‬

‫ס‬

‫י‬

‫ל‬

‫מעי‪°‬‬ ‫ד‬

‫ע‬ ‫ה‬

‫ד‬

‫מל"‬ ‫י‬

‫המשיח‪ .‬כ מ ו ש נ א מ ר ‪ :‬ולקחתי א ת כ ם א ח ד מעיר ושנים מ מ ש פ ח‬ ‫והבאתי‬ ‫יערה‬

‫אתכם ציון‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬

‫‪1 2 2‬‬

‫ושם‬

‫‪121‬‬

‫ואשריהם שיתקיים‪ :‬כי ד ו ח‬

‫מאריכים‬

‫לבאר‬

‫ביאת‬

‫ענין‬

‫ממו־‪!!,‬‬ ‫הגאול‬ ‫ה‬

‫ע ל י ד י ש נ י מ ש י ח י ם ‪ ,‬מ ש י ח ב ן א פ ר י ם ו מ ש י ח ב ן דוד‪ ,‬י י‬ ‫ה‬

‫^‬

‫שיבואו בימינו‪ .‬ו ע ת ה מתעוררים רבים ומתנדבים ל ע ל ו ת ל א‬

‫ישראל‪ .‬ורבים חושבים כי אנחנו קרובים לביאת הגואל‪ ,‬כ א ! " ^‬ ‫ד ‪ ,‬א י מ י ת‬

‫א‬

‫ע י ? ז ם‬

‫ת‬

‫ע‬

‫ל‬

‫י‬

‫ש‬

‫ד‬

‫א‬

‫ל‬

‫ב‬

‫ר‬

‫י‬

‫ב‬

‫ה מ‬

‫ק ד מ ו י"‬ ‫רואים שהכבידו‬ ‫<‪'? W‬‬ ‫ושאר סימנים ידועים נ ת ג ל ו לצנועים‪ .‬סוף ד ב ר ‪:‬‬ ‫צריכים ת ש ו ב ה ומעשים טובים ולחזק דברי דודים א ש ד מ י י‬ ‫של תורה ערבים‪.‬‬ ‫‪n‬‬

‫ב‬

‫ה‬

‫ז‬

‫מתוך מסעות אשתורי הפרחי‬ ‫בשנת פ״ב )‪(1322‬‬ ‫אשתורי הפרחי לא היה נוסע סתם העובר בדרכים‬

‫הס‬

‫‪^-‬‬

‫לולוון‬

‫וחי מפיו של מורדרהדךר‪ ,‬אלא חוקר מעמיק שעבר את הארץ ל א‬ ‫ולרחבה במשך שבע שנים לשם חקירה טופוגרפית ועיון‬ ‫ובחקירותיו היה לאבי מחקר הטיפוגרפיה של ארץ־ישראל‪.‬‬ ‫‪ 121‬י ר מ י ה נ ׳ י׳״ד‪.‬‬

‫‪98‬‬

‫‪ 122‬ה ש ו ה י ש ע י ה ‪5‬״ב ס ״ ו ‪.‬‬

‫ה‬

‫י‬

‫ס‬

‫ע‬

‫ד‬

‫^‬

‫מ‬

‫הוא היה נצר למשפחה ספרדית״ שהוציאה מקרבה חכמים וסופדים‪.‬‬ ‫אביו ר׳ משה הפרחי היה מתושבי העיר פלודנצה בספרד )ומכאן‬ ‫שמו ״הפרחי״(ז אבי־אביו היה ד׳ נתן מטדונקטילא ) ‪( T r o n q u e t t e‬‬ ‫שליי ‪ A r i e s‬בצרפת‪ .‬עוד בימי ילדותו נשלח אשתורי ללמוד בצרפת‬ ‫אצל אבי־אביו‪ ,‬ואחד מרבותיו היה ר׳ אליעזר ב״ד יוסף דשינון‪,‬‬ ‫שנהרג על קדוש השם‪ .‬בעודו צעיר לימים גלה מצרפת עס גרוש‬ ‫היהודים מצרפת בי׳ באב שנת ס״ו)‪ 22‬ביולי ‪ ,(1306‬והלך לפרפינייאן‬ ‫) ‪ , ( P e r p i g n a n‬ומשם לברצלונה‪ .‬שבע שנים אחרי גרוש צדפת עלה‬ ‫לארץ־ישראל‪ ,‬ובדרכו לארץ היה בקהיר בשנת ע״ג )‪ (1313‬וראה שם‬ ‫את ד׳ שמואל נכד הדמב״ם‪.‬‬ ‫בבואו לארץ התיישב תחילה בירושלים‪ ,‬אולם מחמת המחלוקת‬ ‫שהיתה אז בה בדבר ספרי הרמב״ם עזב את ירושלים והתיישב בעיירה‬ ‫בית״שאן‪ ,‬שישבו בה אז יהודים״ ובכללם כמה מעולי צרפת‪.‬‬ ‫בבית־שאן התחיל בחקירת ארץ‪-‬ישראל ולשם כך עבר את כל‬ ‫הארץ‪ ,‬משני עברי הירדן‪ ,‬במשך שבע שנים )שנתיס בגליל וחמש‬ ‫שנים בשאר חלקי הארז(‪ .‬בשנת ס״ב )‪ (1322‬סיכם את מחקריו בכפר‬ ‫גדול בשם ״כפתור ופרח״ והביאו לירושלים להרב ד׳ ברוך שיחווה‬ ‫דעתו עליו‪.‬‬ ‫ספרו כולל מחקרים על המקומות הנזכרים במקרא ובתלמוד‪ ,‬על‬ ‫גבולות הארץ‪ ,‬על שיעורי המטבעות‪ ,‬המשקלות והמדות הנזכרים‬ ‫בספרותנו העתיקה‪ ,‬על מנין השמיטות והחשבון לשטרות‪ ,‬על הטו­‬ ‫פוגרפיה של הד הבית‪ ,‬על המצוות התלויות בארץ‪ ,‬על צמחי הארץ‬ ‫וכר‪ ,‬בקיצור‪ :‬עניני ארץ ישראל הממשית שנזכרו בכפרות העתיקה‪,‬‬ ‫מתוך השואה לשמות המקומות שבפי הערבים ולמצב ארץ ישראל‬ ‫שבימיו בכלל‪.‬‬ ‫הגורם העיקרי למחקריו היתה בוודאי אהבתו היתרה לארץ‪ ,‬אבל‬ ‫היו גם טעמים מעשיים‪ :‬הרצון לקיים את המצוות התלויות בארץ‬ ‫כהלכתן‪ ,‬ואולי גם התקוה המשיחית שבמהרה תיבנה הארץ ויהא צורך‬ ‫לקיים כמה מצוות שאינן נוהגות בזמן הזה‪.‬‬ ‫אשתורי הפרחי איחד בקרבו בקיאות מרובה בהפרות ישראל‬ ‫ובלשונות ערב ורומי‪ ,‬ידיעת הארץ עצמה‪ ,‬חוש של בקורת ואהבה‬ ‫עזה לנושא מחקרו‪ ,‬אופק רוחני רחב שכלל מלבד תורת ישראל גס את‬ ‫‪99‬‬

‫התרבות המדעית שבימיו‪ ,‬ענות־נפש ואהבת אמת• היא קיים‬ ‫מה שיעץ לזולתו‪ :‬״מי שבא ונכנס לישב בארץ הקדושה ] צ ד י‬ ‫_‬ ‫שיכנס בקדושת דמיס ובקדושת הגוף‪ ,‬שיהיה טהור ידים‪ ,‬י‬ ‫ובעל נפש״‪.‬‬ ‫אף על פי שספדו מוקדש בעיקר לחקירת עבדה שי*‬ ‫ישראל‪ ,‬יש בו גם ידיעות שונות על הישוב היהודי באדיי ״‬ ‫נ‬

‫‪3‬‬

‫י‬

‫ס י‬

‫א‬

‫ב‬

‫סיד‬

‫בירושלים‪ ,‬לוד‪ ,‬רמלה‪ ,‬בית־שאן‪ ,‬צפת‪ ,‬גוש חלב‪ ,‬ובעבד ה י ו "‬ ‫יי‬ ‫באדדעי‪ ,‬םלכה‪ ,‬עגלון וחברם‪ .‬כאן הובאו קטעים אלה‪ ,‬וגם ע‬ ‫אוטוביוגרפיים על עליתו‪ ,‬התיישבותו וחיבור ספרו‪ ,‬מנהגים ש ד י ‪°‬‬ ‫בארץ שהוא מתאר לפי מראה עיניו ודברי התעוררות לעלות ל א‬ ‫ולהתהלך בה‪.‬‬ ‫‪ 3‬י‬

‫ש‬

‫עליתו‪ ,‬התיישבותו בבית־שאן‪ ,‬התמסדותו לחקירת הארץ‬ ‫מ ב י ת ה ס פ ר הוציאוני‪ ,‬כ ת נ ת י‬ ‫הלבישוני‪,‬‬

‫גולה‬ ‫מולדתי‬

‫בעוצם‬

‫גרשוני‪.‬‬

‫למורי‬

‫‪1‬‬

‫הפשיטוגי‪,‬‬

‫מב‬

‫י ת‬

‫אבי‬

‫דמא‬

‫ע ר ו ם י צ א ת י ‪ ,‬ש ו ל ל ה ל כ ת י ‪ ,‬נ ע ר הייתי‪ ,‬מ ג ו י‬ ‫א‬

‫ומממלכה‬

‫ע‬

‫ל‬

‫ל‬

‫ם‬

‫י‬

‫א‬

‫ד‬

‫ת‬

‫ע‬

‫ל‬

‫י‬

‫ש‬

‫ו‬

‫ב‬

‫ב ו ד ח ת י ‪,‬‬

‫י‬

‫‪2‬‬

‫עד כי הביאני הדריו ה מ ל ך שהשלום שלו‬

‫ל‬

‫מ נ י ז ז ה‬

‫‬‫י‬

‫אל‬ ‫‪0‬‬

‫א‬

‫משבי ל א ר ץ‬

‫* א ת ל‬ ‫ן‬

‫ל‬

‫כ‬

‫‪,‬‬

‫א ר צ ה ה ק ד ו ש ה ל י ש ב ב צ ל ו ‪ ,‬ש ם ש ם לי ל ח ם ח ק ב צ ד ק ת ף‬ ‫י ד ח כ ם מ ל ך ר ב כמאויי‪ ,‬ו ע ו ל ם ה צ ד י ק י ם ה ר א נ י ב ח י י ‪.‬‬ ‫בשמירת‬ ‫ה‬

‫ע‬

‫מ‬

‫חקותיו ומצותיו שמירה מעולה‪ ,‬על כן‬ ‫א‬

‫ט‬

‫ד ‪ ,‬י ה‬

‫ש‬

‫ל‬

‫‪3‬‬

‫פ‬

‫ל‬

‫י‬

‫ש‬

‫א‬

‫ם‬

‫ל‬

‫ה‬

‫א‬

‫י‬

‫ע‬

‫ל‬

‫ה‬

‫ל‬

‫ו‬

‫ע‬

‫ו‬

‫ל‬

‫ה‬

‫‪,‬‬

‫כ‬

‫ו‬

‫ל‬

‫הדור נמלט‪ ,‬אם‬

‫מזה‬

‫בפלגת‬

‫ארץ ישראל‬

‫אדמת‬

‫עליון‬

‫בתסד‬

‫‬‫ע‬

‫א‬

‫אתן‬ ‫י‬ ‫ל ב מי ש י ב ק ש ת ו א נ ה ‪ ,‬א ו ע ב ד ע ל י ו ר ו ח ק נ א ה ׳ ת מ ה א נ י‬ ‫בפרסום והודעה אם‬

‫י‬

‫ח‬

‫בל י‬

‫׳‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬י‬

‫י ! ‪/‬‬

‫‪3‬ל*‬

‫ש‬

‫ע‬

‫*‬

‫בסתר‬

‫או‬

‫עבדתי‪,‬‬

‫עייו״ו‬

‫‪1‬‬

‫מדינותיה וכרכיה רובם דרכתי‪ ,‬הרי בשמים כפרים ע ם נ ן ‪ -‬ן ^ ״‬ ‫מ‬

‫ביניהם‬

‫צ‬

‫א‬

‫ת‬

‫י‬

‫י‬

‫ב‬

‫ב‬

‫י‬

‫ת‬

‫ש‬

‫א‬

‫ן‬

‫ל‬

‫מ‬

‫נ‬

‫ש‬

‫ישיבתי ב ח ר ת י ן יושבת על מים ד ב‬ ‫מבורכת‬ ‫פתחה‪.‬‬

‫ה‬

‫א‬

‫ש‬

‫ר‬

‫ב י‬

‫ל‬

‫י ם‬

‫מ‬

‫י‬

‫מ נ ו ח ו ת‬

‫׳‬

‫‪-‬‬

‫‪3‬‬

‫א‬

‫ו ש ב ע ת שמתות‪ ,‬כגן השם תוציא צמחה׳‬ ‫הכרכים‬

‫דירת‬

‫לשבת‬

‫בצער עזבתי‪,‬‬

‫עם‬

‫ד‬

‫את‬

‫מ‬

‫י ז זזמ‪1!1‬‬ ‫ולגן‬ ‫שיושביה‬

‫‪pP‬‬ ‫מ‬

‫צ‬

‫ר‬

‫ש‬

‫ת‬

‫היהודיםשנודעו‬ ‫צעיר לימים‪.‬‬

‫‪100‬‬

‫ב‬

‫ע‬

‫נ‬

‫ת‬

‫‪,‬‬ ‫‪ 2‬ה ק ד ו ש ברור הוא‪.‬‬

‫‪c 1 3 0‬‬

‫‪ 3‬מ ח נ ו ל ה לארץ־ישרא?‪.‬‬

‫׳‬

‫יחו^‬

‫ב ח ם י ד ו ת ס ע ו ב ו ת ם מ מ ע ט י ם י ד ע ת י ידעתי״ ג ם ב ג ד ו ל ו ת ל ל כ ת‬ ‫בהם ל א בםיתי‪ ,‬ב נ פ ל א ו ת מ מ נ י ל א ש א ל ה נ פ ש י ‪ .‬ו א ל י ה ם ל ב י‬ ‫ל א הטה‪ ,‬ו ל א פ ו ק י נ פ ש א י מ פ ל ו ג ת א ‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫א ד ו ן ה ש ל ו ם ה י ה ע ם פי‪,‬‬

‫בעל הרחמים האירה פניך על עבדך‪ ,‬א ל אלהי ישראל למךגי‬ ‫חקיך‪.‬‬ ‫דרכו בחקירת הארץ‬ ‫ע ת ה א ק ו ם י א מ ר י״י‪ ,‬א נ י מ ג ן ל ך ‪ .‬ב ע ז ר ו א ג ל ה ה נ ע ל ם‬ ‫בדור הזה ל ש א י נ ו י ו ד ע מא״י מ ג ב ו ל י ה ש ב ט י ם ו ע י י ר ו ת י ה ‪ ,‬כ י ד‬ ‫י״י ה ט ו ב ה ע ל י ‪ ,‬ו כ מ ו ש ה ת נ א ת י‬

‫‪5‬‬

‫ב פ ת י ח ת הספר‪ .‬וזה ל ת ו ע ל ת‬

‫שנדע מדי ע ב ר נ ו ע ל י ה ם ‪ :‬כאן נעשה נ ם ופלא‪ ,‬ונודה ל א ל‬ ‫עליהם‪.‬‬

‫ואזכיר המקום‬

‫ב ל ש ו ן ק ד ש ו ב ע ר ב י ‪ ,‬ש ע ם ז ה יודע‪1‬‬ ‫‪6‬‬

‫]אף[ ש א י א פ ש ר מ מ ע ט ש י נ ו י ב ק צ ת ם ‪ .‬ו ז ה ה ח י פ ו ש‬

‫חביב‬

‫אצלי מחיפוש מ ק ו מ ו ת הכוכבים ברקיע‪ ,‬ו א ף ע ל פ י שהענין‬ ‫היום ד ו מ ה לו‪ .‬וזה‪ ,‬ש ה כ ל יודעין ש י ש ב ר ק י ע י ״ ב מ ז ל ו ת ו כ ״ ח‬ ‫מחנות הירח ושמונה צורות‪ ,‬והכל מ״ח צורות כמנין הנביאים‪,‬‬ ‫וגם יש ש ב ע ה כ ו כ ב י ל כ ת כ מ נ י ן ה נ ב י א ו ת ‪ ,‬ו ה ג ל ג ל ס ו ב ב ס ו ב ב ‪,‬‬ ‫ואותם הכוכבים עוברים עלינו תמיד‪ ,‬ומעטים ה ם‬

‫המכירים‬

‫אותם‪ .‬כ ן ג ם כ ן ה ע י י ר ו ת י ד ו ע ו ת ב א ר ץ י ש ר א ל ‪ ,‬ו ב נ י‬ ‫עוברים‬

‫אדם‬

‫ו ש ב י ם ע ו ל י ם ויורדים‪ ,‬ו ל א י ד ע ו ד ב ר מ ז ה ‪ .‬ע ל כ ן‬

‫באתי אני ה ד ל ה ש פ ל ל ס פ ר לאחי ועמי מ ה שמצאתי‬

‫בזה‬

‫ה מ ב ו ק ש ‪ .‬ואין ז ה מ י ת ר ו ן ה ש ג ת י ע ל ה ש ג ת מ י ש א י נ ו מ ד ב ר‬ ‫‪7‬‬

‫בזה‪ ,‬א ל א מ י ת ר ו ן ת ק י ר ת י ע ל ת ק י ר ת ו ו ת נ ו ע ת י ע ל ת נ ו ע ת ו ‪ .‬ה ן‬ ‫הייתי כשבי ש נ י ם ב ג ל י ל ד ו ר ש ו ח ו ק ר ‪ ,‬ו ע ו ד ח מ ש ש נ י ם ב ש א ר‬ ‫א ר צ ו ת ה ש ב ט י ם ‪ ,‬ל א מ ב ע ת י ע צ מ י ש ע ה א ח ת מ ר ג ל א ת הארץ‪.‬‬ ‫ברוך העוזר‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫מעורר לעלות לארץ‬ ‫‪9‬‬

‫ו מ ה ש ד ב ר ב ו ע ד הבה ב ז ה ה מ ב ו ק ש ‪ ,‬ל ח ז ק א ת ל ב ב אחיבו‬ ‫‪ 4‬ל ה ו צ י א א ת עצמו ממחלוקת‪ ,‬ו א ו ל י י ש כאז רמז ל מ ח ל ו ק ת בדבר ס פ ר י‬ ‫הרמב״ם‪.‬‬ ‫העתיק‪,‬‬

‫‪ 5‬מלשוז ת נ א י ‪.‬‬ ‫אף‬

‫ששינוהו‬

‫‪ 6‬ה י י נ ו ה ע ר ב י ם י ו ד ע י ש א ת השם ה ע ב ר י‬

‫במקצת‬

‫להתהלר בארץ י ו ת ר מ ה ם ‪.‬‬

‫במקומות‬

‫מסוימים‪.‬‬

‫‪ 8‬ברור ה ׳ ש ע ז ר לי‪.‬‬

‫‪ 7‬כלומר‪,‬‬

‫שהרבה‬

‫‪ 9‬על ק צ ת מ ק ו מ ו ת‬

‫בחוץ־לארץ ש ה ם מ כ ו ו נ י ם כ נ נ ד אר״דישראל‪.‬‬

‫‪101‬‬

‫ל‬

‫ו ר ע י נ ו ה א נ ו ס י ם ו ה מ ו כ ר ח י ם ל ה ת ע כ ב ב א ר ץ ההיא׳ א ם‬

‫ה‬

‫ג מ ו ר ‪ ,‬א ם ש ה ר צ ו ן י כ ר י ח ם ו ב מ ע ג ל ו ת י ו ינחם‪ ,‬א ב ל ל א‬ ‫ה מ ה י ר והחרוץ‪,‬‬

‫הזריז‬

‫ולארצנו‬

‫בית‬

‫ברגש‬

‫אלהיו הולך‬

‫‪'zfr‬‬

‫נחפז‬

‫י‬

‫ל ‪-‬‬

‫הקדושה י ר ח ‪ ,‬עד אשר לא ירתק חבל ה כ ס ף‬

‫ו‬

‫ד‬

‫ג‬ ‫ת‬

‫ה ז ה ב ת ר ו ץ ‪ ,‬ו י ז כ ה ב ב נ י ן ר ח ו ב וחרוץ‪.‬‬

‫בית שאן היא ארץיישדאל‬ ‫ע ל ב י ת ש א ן ‪ :‬ל ה ו ד י ע ל ב נ י א ד ם שהיא א ר ץ י ש ר א ל‬ ‫איני צריך ל ב ש ר אלא לסוסים וגמלים‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫_‬

‫אבל מה א ע ש ז ‪-‬‬

‫״׳ ה‪3‬דז‬ ‫כיודעי‬

‫ה י ו ם נ מ צ א י ם פ ה ע מ נ ו א נ ש י ם מ ק ר ו ב באו‪ ,‬מ ו ח ז ק י ם‬

‫מ נ י א י ם ל ב נ ש י ם ו ע מ י ־ א ר ץ ל ש ב ת שם‪ ,‬ו א ו מ ר י ם ל ה ם ש א י ‪' °‬‬ ‫ל ‪ P‬ל ז ז ^‬ ‫ל‬ ‫ארץ ישראל במוחלט ל‬ ‫א‬

‫א‬

‫ו‬

‫ח‬

‫צ‬

‫א‬

‫ה‬

‫ר‬

‫ץ‬

‫‪u‬‬

‫ה‬

‫ע‬

‫א‬

‫הוצרכתי‬

‫בזה‬

‫ההקירה‪,‬‬

‫אחד‬

‫להחיות ל ב נדכאים‪ .‬ומה ש ר ד פ ת י‬

‫ל ב‬

‫לא מפני שזכני האל יתברך ל ש ב ת בה‬ ‫ו ל א ח ר זמן מ ר ו ב ה‬

‫במצותיה‪.‬‬ ‫בהם‪ .‬ומה‬ ‫להוציא‬

‫שאני משים‬

‫באו הנה‬ ‫בית‬

‫כנקודת‬

‫לפניכם‬

‫ממנה ההוראה אל‬

‫כ‬

‫ל‬

‫ה מ‬

‫ק‬

‫ו מ ו ת‬

‫שאן‬ ‫׳‬

‫מ‬

‫פ‬

‫נ‬

‫י‬

‫ש‬

‫ה‬

‫י‬

‫ד‬

‫א‬

‫ן‬ ‫א‬

‫ז‬

‫*]־י‬

‫ע‬

‫כ א‬

‫ארץ ישראל בקירוב‪ ,‬שהרי היא דרומית ל ט ב ר י ה ש ה י א‬

‫‪3‬‬

‫ש ל א ר ץ י ש ר א ל כ ח צ י יום‪ .‬וכן מ ז ה ה ט ע ם ב ע צ מ ו ד ד ס‬ ‫זכות‬

‫ל‬

‫דך!‬

‫ת‬

‫עיר א ח ת הסמוכה ללוד‪ ,‬ושמה רמלה׳‬

‫‪£‬‬

‫ת‬

‫ך‬

‫ש ל א ל מ ע ט ג ב ו ל נ ת ל ת י נ ו מ מ י ע ו ט י ד י ע ה ומרצון׳ ו ש ל א י‬ ‫האנשים ה ה ם‬

‫י‬

‫י‬

‫ע‬

‫‪ 7‬ן כ ע‬

‫^‬

‫ד‬

‫ד‬

‫ז‬

‫ד‬

‫ש‬

‫ש‬

‫י‬ ‫א‬

‫קודם‬

‫ד‬

‫י‬

‫‪1‬‬

‫ש‬ ‫י‬

‫בגבולי הארץ‪ ,‬כי הוציאו גם כן עליה דבה‪.‬‬

‫ז‬

‫חסלה על הירדן‬ ‫ואנחנו הרגלנו לומר בראותנו הירדן כ ך ‪:‬‬ ‫על ‪ T‬ס!ךךן‪ ,‬אברך אהלל ואודה שמף‬ ‫ב ע ד ע מ ף ב ק ע ת ?‪:‬ם ס ו ף ‪ ,‬ג ב ו ל א ר צ ף שפתיו ן ‪ 3‬פ ‪ 1‬ף ‪, .‬‬

‫‪ 10‬בלומר‪ ,‬ו ו ד א י ה י א ש ב י ת ע א ז ה י א אר״רישראל‪.‬‬ ‫נכבשה‬ ‫מצרים(‬

‫ע ״ י ע ו ל י בבל‪ ,‬ולעניז הלכה ״קדושה ר א ש ו נ ה ״ )של‬ ‫‪5‬א ק י ד ש ה ל ע ת י ד לבוא‪.‬‬

‫גבול ו ס ו ף לארץ‪.‬‬

‫‪102‬‬

‫‪11‬‬

‫‪ 12‬כלומר‪ .‬א ת ה ה׳ ש מ ת‬

‫ט ^‬

‫ו‬

‫ס‬

‫כיבו^‬ ‫א‬

‫ז ן י‬ ‫ת‬ ‫‪1‬‬

‫?י‬

‫" "ז*!‬

‫ך‪.‬ס‪1‬ף ל א ל י ה ו חציתן־י־נ‪ ,‬בי־ א ל י ש ע ל א ה י ה ח צ ו ף ״‬ ‫ח ש ו ף זרוע לןךשף‪ ,‬ק ד ו ש ?שךאל׳ ל ה ו ש י ע ע ם א ב י ו ן ‪,‬‬ ‫ה ט י ב ה ברצי־נף ‪$‬ת־צי‪1‬ן‪.‬‬ ‫הקרבת קרבנות בזמן הזה‬ ‫הנכנס‬

‫שאנו‬

‫היום‪,‬‬

‫והסכים בזה מה״ר ב ר ו ך‬

‫טמאים׳ במקום‬ ‫‪1 5‬‬

‫הבית‬

‫כרת‪.‬‬

‫חייב‬

‫ז״ל‪ .‬ג ם כ י א מ ר א ל י ב י ר ו ש ל י ם ‪,‬‬

‫כשהבאתי אליו זה ה ס פ ר לעבור עליו ולהגיהו‪ ,‬ש ר ב נ ו ח נ ג א ל‬

‫‪1 0‬‬

‫ד פ ד י ש ז״ל א מ ר ל ב א ל י ר ו ש ל ם ‪ ,‬ו ה ו א ב ש נ ת ש ב ע ע ש ר ה ל א ל ף‬ ‫הששי‪,‬״‬

‫ו ש י ק ר י ב ק ר ב נ ו ת ב ז מ ן הזה‪ .‬ואני‪ ,‬מ ט ר ד ת י ל ה ש ל י ם‬

‫עמו המלאכה‪ ,‬ל א שאלתיו‪ :‬מה נעשה מטומאתנו ? ואנה הכהן‬ ‫המיוחם ? א נ כ י ב ד ר ך ל פ נ י ש י ל ה ש ב ל מ ק ו מ י ‪,‬‬ ‫לחוש‬

‫שאין‬

‫בקרבנות׳‪/‬‬

‫על‬

‫הטומאה‪,‬‬

‫כדאמרינן‬

‫‪18‬‬

‫בתמורה‬

‫נזכרתי הלכה‬ ‫״יש‬

‫בפרק‬

‫ש ק ר ב נ ו ת צ ב ו ר דוחין א ת ה ש ב ת ו א ת הטומאד״‬

‫‪19‬‬

‫וזה כגון ש י ה י ו ר ו ב ה כ ה נ י ם טמאין‪ ,‬מ ק ר י ב י ן ה ק ר ב נ ו ת ב ט ו מ א ה ‪.‬‬

‫עליה לרגל בזמן הזה‬ ‫ומה שאנו נוהגין היום ע ם אחינו אנשי גאולתינו‪ ,‬יושבי‬ ‫האת‪,‬‬ ‫לעלות‬

‫כאנשי םין ו ת מ ת ד מ ש ק צובה מצרים ואםכנדריה‪*,‬‬ ‫לירושלם‬

‫בחגים‬

‫ובמועדים׳ אינו א ל א מפני‬

‫‪19‬‬

‫עגמת‬

‫נפש‪ ,‬רוצה ל ו מ ר ‪ :‬ל ה ר ב ו ת ע ג מ ת נפש‪.‬‬

‫תפלה ליד שעדי רחמים בירושלים‬ ‫וכן ע מ א ד ב ר ‪,‬‬

‫‪2 0‬‬

‫באים ע ד אותם הכותלים ומתפללים לאל‬

‫יתברך לפני אלו השערים שהזכרנו‪.‬‬ ‫‪ 13‬בלומר‪ ,‬בסוף י מ י ו ש ל א ל י ה ו ע ש י ת לו נ ס ו ח צ י ת א ת ה י ד ר ו ? מ נ י ם ‪.‬‬ ‫)מלכים ב׳‪ ,‬ב׳ ח ׳ ( ‪.‬‬

‫‪ 14‬ב ב ק ש ו ‪ , :‬ו י ה י נ א פ י ש נ י ם ב ר ו ח ד א ל י ׳ ׳ )שם‪,‬‬

‫פסוק ט י ( ‪ ,‬כ י פ י ר ו ש ״ ם י שנים׳׳ ה ו א ש נ י ש ל י ש י ם מ מ ה ש ה י ה ל א ל י ה ו ‪,‬‬ ‫ו כ ד פ י ר ש ו ק ד מ ו נ י ם ‪ .‬ו א ו ל י הכוונה ל מ ה ש א מ ר א ל י ש ע ‪:‬‬ ‫א ל י ה ו ״ )שם‪ ,‬פסוק י ״ ד ( ו ל א ב י ק ש ב ז כ ו ת ע צ מ ו ‪.‬‬ ‫כ י מ י המחבר‪ ,‬מ ע ו ל י צרפת‪.‬‬

‫‪ 16‬צ ״ ל ‪ :‬יחיאל‪.‬‬

‫״איה ה׳ אלהי‬

‫‪ 15‬מ ח כ מ י‬

‫ירושלים‬

‫‪ 17‬ה י א ש נ ת ‪ 1257‬ל ס פ י ר ת‬

‫הנוצרים‪ 18 .‬ל ב י ת ש א ז ‪ 19 .‬מ ס כ ת ת מ ו ר ה ד ף י ״ ד ע מ ו ד אי‪ 10* .‬ט ר י פ ו ל י ‪,‬‬ ‫חטאה‪ ,‬דמשק חלב‪ ,‬ק א ה י ר ו א ל כ ס נ ד ר י ה ‪.‬‬

‫‪ 20‬וכן נ ו ה ג ה מ ו ז העם‪.‬‬

‫‪103‬‬

‫ירושלים מוקפת חומה מימות יהושע בן נון‬ ‫ואני‬ ‫בגוש‬

‫וירושלם היו קורין‬

‫חלב‬

‫י‬

‫ב‬

‫ר‬

‫ו‬

‫ב‬

‫ם‬

‫י‬

‫ו ה י י‬

‫ד‬

‫א‬

‫ק ו ר י ו‬

‫ת‬

‫‪21‬‬

‫המגלה י״ד וט״!־‬

‫ו כ ת ב ת י ע ל זה א ל ה״ר מ ת ת י ה ז״ל‪,‬‬ ‫ש‬

‫ש‬

‫ב ב א י א ל ה א ר ץ ה ק ד ו ש ה ב ח ס ד עליון׳‬ ‫‪22‬‬

‫מ‬

‫ע ת י‬ ‫י‬

‫‪.‬‬

‫וכתב אלי‪ :‬א ם‬ ‫ב פ ‪ 3‬י‬

‫ה מ ג ? ‪ 1‬ה‬

‫י‬

‫ד ‪ ,‬י י ת י‬

‫צ‬

‫ו‬

‫הי‪,‬‬ ‫י‬

‫א‬

‫» ‪^ 3‬‬ ‫׳‬ ‫'‬ ‫ל‬ ‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬פ ן י א מ ר ל י ‪ :‬ה כ ס י ל ב ח ו ש ך הולד׳ ו כ ן ע ל ט ב ר י ן ‪-‬‬

‫ת‬

‫כ‬

‫י‬

‫יש ל ה דין מ ו ק פ ת חומה‬

‫י‬

‫והדין ע מ ו ‪.‬‬

‫מנהג להזכיר את המנין לחורבן בליל תשעה ב א ב‬ ‫וכן א נ ו דגילין‬ ‫ליל ט׳ ב א ב ‪,‬‬

‫‪2 3‬‬

‫בארץ כנען להזכיר‬

‫חשבונו‬

‫בקהל‬

‫‪2 ,‬‬

‫מפני עגמת נפש‪.‬‬

‫ל‬

‫כ‬

‫שקל מימי החשמונאים‬ ‫ע ו ד ב א לידי דינר מ מ ט ב ע ש ק ל הקודש׳ והוא כ ס ף‬ ‫כתוב סביבו בכתב הכותיים‪,‬‬ ‫צורת‬

‫‪2,‬‬

‫? ן י‬

‫ש ה ו א כ ת ב ה ד י ו ט "‪...‬‬

‫מתתה‪ ,‬ומצד השני אילן ש ק ד בשלשה‬

‫מ‬

‫ד‬

‫צ‬

‫‪1‬‬

‫פרתי‬

‫׳‬

‫‪1‬‬

‫שקדי ־ "‬ ‫י‬

‫שקלתיו בדקדוק ועלה ארבעה דרהם וחצי וקירט א ח‬

‫‪°‬״‬

‫ד י‬

‫סופרים קראים בארץ־ישראל‬ ‫ו ה נ ה ת מ צ א פ ה ע מ נ ו היום ב א ר ץ ה צ ב י ה ר ב ה צ ד ו ק י‬ ‫ו‬

‫סופרים‪ ,‬ו ה ר ב ה ספרים נאים מ כ ת י ב ת ם בתורה נביאים‬

‫כ‬

‫ן‬

‫ן‬

‫‪2T‬‬ ‫^‬

‫ף‬

‫קהלות היהודים בעבד הירדן‬ ‫שהוא ה ד י ן‬

‫מםתברא‬

‫‪2 8‬‬

‫ב ק צ ת עיירות שהם ה י ו ם‬

‫כיבוש אדון הנביאים אדוננו משה ע״ה‪,‬‬ ‫‪3 0‬‬

‫וכיוצא בהם‪,‬‬

‫‪29‬‬

‫ואד* ^‬

‫כגון ס ל כ ה‬

‫י‬

‫ו ב ה ם היום ק ה ל ו ת ‪.‬‬

‫‪ 21‬מ ש ו ם םפק א ס ה ז מ ו ס פ ו ת ח ו מ ה מ י ט ו ת י ה ו ש ע בו ניז־‬ ‫ג‬

‫ם‬

‫נוהגים‬

‫ה‬

‫י‬

‫א‬

‫ב‬

‫נ‬

‫י‬

‫ת‬

‫ש‬

‫א‬

‫ז‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫י ‪ 5‬י ט י ‪:‬‬

‫ה‬

‫י‬

‫י‬

‫ט‬

‫ם‬

‫א‬

‫‪5‬‬

‫כ‬

‫י‬

‫ד‬

‫י‬

‫נ‬

‫ד‬

‫ש‬

‫נ‬

‫‪7‬‬

‫ג‬

‫י‬

‫‪22‬‬ ‫‪8 ,‬‬

‫ה‬

‫'חייכז^' ""‬ ‫'‬ ‫* יכז‬ ‫י ה ו ד י ת י מ ן ע ד ה י ו ם )עיין‪ :‬א ב ז ס פ י ר לר׳ יעקב ס י‬ ‫ר ׳‬

‫ש‬

‫ח* ק ״ ז ( ‪ 24 .‬בלוטר‪ ,‬כ ד י ? ה ר ב ו ת ע נ ט ת נפש‪ 25 .‬ה ש ו מ ר ו נ י ם ‪.‬‬ ‫לצרבי חול‬

‫‪6‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ 27‬קראים• ) כ ת ב י ־ י ד ש ו נ י ם של ת נ ״ ר ש נ כ ת ב ו‬

‫בי‬

‫‪ 28‬כלומר‪ ,‬ש נ ח ש ב ו ת כ ט ו ק פ ו ת‬

‫ו‬

‫קראים נשתמרו עד היום(‪.‬‬

‫‪ 30‬ט ת כ ו ו ז לעגלוז וחברם ש ה ו א ט ז כ י ר ן‬

‫ב‬

‫מ‬

‫ק‬

‫ן‬

‫ם‬

‫א‬

‫ח‬

‫ר‬

‫‪.‬‬

‫?{‬ ‫מ‬

‫ד י‬

‫מ‬ ‫ח‬

‫*‪/‬‬ ‫י‬

‫ט‬

‫י ה ו ש ע בז נ ו ז ‪ ,‬ל ע נ י ז י ו ם ק ר י א ת ה ט נ י ל ה ‪ 20 .‬כ ל ו ט ד ‪ ,‬בעבר ח י ף ף ן‬

‫‪104‬‬

‫‬‫ד‬

‫ה‬

‫י*יס‬ ‫י‬

‫ע‬

‫י ‪/‬‬

‫מ‬

‫י ח‬

‫י״חח‪.‬‬

‫החובה לטייל בארץ‬ ‫וכן ר א ו י ל ס ב ב ו ל ב ק ר א ו ת ם ה מ ק ו מ ו ת ה ק ד ו ש י ם א ף ב ז מ ן‬ ‫הזה׳ שאין ם פ ק ש י ש ל ע ו ל ם ב ה ם מ מ י ן ק ד ו ש ת ן ה ר א ש ו נ ה ‪.‬‬ ‫גביית מם הגלגולת‬ ‫ופדיון ש ב ו י י ם ק ר ו ל י ה מצוד‪ .‬ר ב ה ׳ ו ה י א מ ו ט ל ת ע ל כ ל‬ ‫ישראל‪.‬‬

‫ומסתברא‬

‫הדין ל כ ל‬

‫דהוא‬

‫דדמי‬

‫ליה‪,‬‬

‫‪3 1‬‬

‫כגון‬

‫מי‬

‫ש נ ת ח י י ב מ מ ו ן לגוים‪ ,‬א ם מ ח מ ת ה ל ו א ה א ם מ ח מ ת מ ם ‪ ,‬כ ג ו ן‬ ‫כסף ג ו ל ג ל ת א‬

‫‪3 2‬‬

‫שפורעין‬

‫בארץ‬

‫ישמעאל מדי שנה‬

‫בשנה‬

‫וכיוצא ב ה ם ‪ ,‬ו ה ע נ י ה ה ו א אין ע מ ו כ ל ו ם ‪ ,‬ו א ם ל א י פ ר ע י א ם ד ו ה ו‬ ‫ויתנוהו ב ש ב י א ו י כ ו ה ו ע ד ש ת צ א נ פ ש ו ו י מ ו ת ת ח ת ה ש ב ט ‪,‬‬ ‫אין ל ך פדיון ש ב ו י י ם ג ד ו ל מ ז ה ‪ ,‬ו כ ל י ש ר א ל מצווין ל פ ד ו ת ו ‪.‬‬

‫ח‬ ‫‪,‬‬

‫מםעות ר יצחק ף אלפרא מעיר מלקא‬ ‫ד״א )‪(1441‬‬ ‫מיום שנוצחו הצלבנים ע״י צלאח א־דין בשנת ‪ ,1187‬הוכשרה‬ ‫הקרקע בא״י לעליה מאירופה‪ .‬העליה נפסקה אמנם בימי יורשיו‬ ‫שהחזירו את ירושלים לצלבנים בשנת ‪ ,1229‬אבל נתחדשה שוב לאחר‬ ‫שנתבסם השלטון המצרי עליה בשנת ‪ .1260‬העלית מצרפת קיבלה‬ ‫צורה של עליה בהמון בשנת תתקע״א )‪ ,(1211‬שבה עלו שלש מאות‬ ‫רבנים מצרפת ומאנגליה‪ ,‬ובראשם ר׳ יהונתן הכהן מלוניל‪ .‬ושוב‬ ‫היו תנועוודעליה מצרפת באמצע המאה השלש־עשרה )בשנת ‪1260‬‬ ‫לערן(‪ ,‬שבראשן עמד ר׳ יחיאל מפאדיש‪ ,‬שיסד בית מדרש לתודה‬ ‫בעכו‪ ,‬ולאחד שנת ס״ו )‪ ,(1306‬ש נ ת גירוש היהודים מצרפת‪ .‬מספרד‬ ‫היה זרם העלית איטי יותר ע ד שנת הגזרות קנ״א )‪ (1391‬ומאז ואילך‬ ‫ועד הגירוש בשנת דנ״ב )‪ (1492‬התגבר והלך זרם העליה של יהודים‬ ‫ואנוסים‪ ,‬והגיע לעלית־המונים לאחד הגירוש‪.‬‬ ‫אמנם גם לפני הגזרות של שנת ‪ 1391‬עלו יחידים מספרד בכל‬ ‫‪ 81‬לבל הדומה לו‪.‬‬

‫‪ 32‬מס לנלגולח‪.‬‬ ‫‪105‬‬

‫הדורות‪ .‬לידינו הגיעו ידיעות בעיקר על עלית אנשים דגולים‪,‬‬ ‫עלית ר׳ יהודה אלחריזי בשנת ‪ ,1218‬עלית הרמב״ן בשנת ‪1267‬׳ זנלית י‬ ‫אשתורי הפדחי בשנת ‪ ,1313‬ורק באקראי מגיעה אלינו בת־קול‬ ‫העולים האלמונים‪ .‬בספרות השאלות־ותשובות נשתמרו ידיעות ד‬ ‫ל י יהשתי״זןזו‬ ‫ל ל ״י׳ ומהם‬ ‫על יהודים פשוטים׳‬ ‫בארץ‪ .‬סיפור רב־ענין ביותר מסוג זה נשתמר בשאלות ו ת ש י כ ^‬ ‫הרא״ש )ר׳ אשר ב״ר יחיאל( ובו מסופר על שני יהודים מססדן‪.‬‬ ‫ר׳ יעקב בן חננאל ור׳ חזקיה‪ ,‬שנשבעו בחודש מרחשון שנת ‪ 0 y‬י‬ ‫כ‬

‫ב ו ו ‪1‬‬

‫ש נ ד ד ו‬

‫ש‬

‫‪0‬‬

‫ב‬

‫ת‬

‫ל ע ל ו ת‬

‫‪1 3 1 7‬‬

‫נ ד ר‬

‫י ח ד‬

‫ל ע‬

‫ו ת‬

‫ל א ״ י‬

‫ש ע‬

‫א‬

‫ש נ ת י ס‬

‫ב מ ש‬

‫ו מ כ‬

‫יי את ‪2‬‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫) יי*‬ ‫חפציהם ומשעמדו להפליג בספינה מקורדובה לםיביליה ״באה ה ש ע ך ^ ^‬ ‫י‬ ‫לנו שהאניות ממלכות סורטוקאל הולכים ביס לשלול שלל ו ל‬ ‫*‪V‬‬ ‫לכל יהודי וישמעאל שימצאו בים‪ ,‬במאמר האפיפיור״‪ .‬הס ל‬ ‫ל‬

‫כ ת‬

‫‪1‬‬

‫א‬

‫יי הסד‬ ‫ל ם י ב י ל‬

‫ה ל כ‬

‫ה‬

‫ו כ ש ב א ו‬

‫ל ש ם‬

‫ל א‬

‫ש‬

‫מ צ א י‬

‫ס‬

‫י‬

‫אביו־׳‬ ‫י ׳‬ ‫י‬ ‫אזן לשמועה אלא‬ ‫ל א י ז ישראל׳‪'-‬‬ ‫למלגה או לברצלונה ״ולא לשום צד שהולכים‬ ‫*‬ ‫אחרי נסיונות נסיעה שלא הצליחו נתפרדה החבילה‪ .‬ור׳ י ע ק‬ ‫מ מ נ ו‬

‫כ‬

‫א ת‬

‫ה ר א‬

‫"‬

‫ש‬

‫א ם‬

‫ד ש א י‬

‫ה ו א‬

‫ל ע ל י ת‬

‫ל ב י י‬

‫'‬

‫כ י‬

‫ב י נ ת י ם‬

‫א‬

‫מ ת י‬

‫ש‬

‫י"כעז‪-‬‬

‫מבניו והוא תולה את הדבר בעוון דחיית קיום נדרו• לשאלה ‪ £‬י‬ ‫י" *‬ ‫השואל את נוסח השבועה שכדאי להביאה כאן בשלמות‪:‬‬ ‫י‬

‫‪1‬‬

‫א ל ה י‬

‫י ש ד א ל‬

‫ה ב ר ז ז ד‬

‫ב י ר ו ש ל ם‬

‫מ כ ו ן‬

‫ל ש ב ת‬

‫י עילסי‬ ‫״לכביי‬ ‫‪°‬‬ ‫ולכבוד תורתו התמימה היוצאת מציון כי שם צוה י״י את ה ב‬ ‫חיים עד העולם‪ ,‬קבלנו עלינו מצות אנחנו החתומים למטה יכז‪ -‬י‬ ‫נדר לאביר יעקב לעלות לארץ ישראל בארצות החיים‬ ‫בירושלים או בסמוך לה‪ ,‬כפי מה שנסכים‪ ,‬לעשות רצון האל ו ל‬ ‫בלבב שלם ששם קיום המצות וקבלת מלכות שמים והעבודה‬ ‫כי שם בית אלהינו ושעד השמים‪ .‬ונשבענו שנינו איש לרעהו ש ‪ -‬יי‬ ‫בספר תורה חסן יד על דעת המקום ועל דעת רבים‪ .‬שנהיה ח כ ד י י‬ ‫׳‬ ‫שמיום שנצא מן הארץ הזאת עד שבעה שנים לא נפרד איש ‪ 0‬ן‬ ‫רעהו עד זה הזמן‪ .‬ואס יהיה רצץ הבורא שימציא לנו שום רימז »*‬ ‫נ‬

‫י‬

‫ע‬

‫‪7‬‬

‫‪P‬‬

‫ז ‪3‬‬

‫מ‬

‫ו ל א נ ש י‬

‫ב י ת י נ י‬

‫נ ה י ה‬

‫ש נ י נ י‬

‫ק ו ב ע י ם‬

‫ע ת י ס‬

‫ל ת י ר ה ‪,‬‬

‫י א ם‬

‫ח‬

‫ס‬

‫יש‪%‬‬

‫י‬ ‫ש‬

‫יגרום החטא ולא תזדמן הפרנסה לשנינו‪ ,‬יהיה האחד קובע‬ ‫ללמוד לזמן ידוע וחברו ישתדל במילי דעלמא‪ ,‬הן במלאכה הן כ ‪0‬‬ ‫^ ׳‬ ‫הן בחזרה‪ ,‬כדי לפרנס הקובע עצמו ללמוד תורה ולאנשי ‪.‬‬ ‫*‪-‬יתד‪,‬‬ ‫ז‬

‫‪5‬‬

‫ת‬

‫י‬

‫י‬

‫ז ז ו‬

‫‪106‬‬

‫ש‬

‫וכשיזדמן לו יקבע עתים לתורה גם הוא‪ .‬ולאחר הזמן הידוע אם ירצה‬ ‫המשתדל לקבוע עצמו ללמוד תודה יהיה חברו משתדל כדי לפרנס‬ ‫את נשיהם ואת אנשי ביתם‪ ,‬כאשד עשה הראשון‪ ,‬וכן פנים אחר פנים‪.‬‬ ‫וכל ריוח שיזמין הבורא יהיה בין שנינו לפרנס עצמנו ואנשי‬ ‫ביתינו וכל אחד לסי צורך הראוי לו ולאנשי ביתו הנמצאים היום‬ ‫ולנולדים לו מהיום והלאה ולא לנלוים אליו‪ .‬ואם חם ושלום לא יספיק‬ ‫השתדלות האחד לפרנס שני הבתים‪ ,‬נשתדל שנינו במילי דעלמא‬ ‫להחיות את נפשותינו ונפשות ביתנו‪ ,‬וכל מה שנדויח יהיה משותף‬ ‫בין שנינו‪ ,‬אחד המרבה ואחד הממעיט‪ ,‬ולא יאמר האחד‪ :‬אני מדויח‬ ‫יותר אתפרנס בדיוח‪ ,‬אלא שנינו נהיה שוים בכל מהי שנרויח‪ .‬ומשעה‬ ‫שנרחק בדרך לצאת מקורדאה נהיה בשתוף ובחבורה בכל דיוח‬ ‫שיזמין לנו הבורא מאיזה צד שימצא לנו הריוח‪ ,‬בץ במלאכה ובין‬ ‫בדבר אחד״‪.‬‬ ‫‪,‬ואס חם ושלום יארע דבר לאחד ממנו ולא יוכל לעלות לארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬יהיה חברו פטור מן הנדר ומן השבועה עד שיוכל חברו‬ ‫לקיימם‪ ,‬שעל מנת כן קבלנו את הנדר והשבועה שכל זמן שנהיה‬ ‫שנינו בחבורה אחת‪ ,‬יהיה הנדר נדר והשבועה שבועה‪ ,‬ואם לאו אין‬ ‫הנדר נדד ואין השבועה שבועה‪ .‬וכל אלו התנאים בין בחוצה לארץ‬ ‫בין בארץ‪ .‬ובכלל השבועה והנדר קבלנו עלינו שלא לעשות התרה‬ ‫להתרה עד סוף כל ההתרות‪ ,‬ושלא נדבר לשום אדם לעכב אותנו בין‬ ‫בדיבור‪ ,‬בין בכתב‪ ,‬בין ברמיזה‪ ,‬בין לשנינו‪ .,‬בין לאחד ממנו‪ ,‬ושלא‬ ‫נקבל פיוס משום אדם כדי שנתעכב מזה המהלך‪ .‬ואפילו שיכריח‬ ‫אותנו המלך נשתדל בכל יכלתנו ללכת אל ארץ החיים‪ .‬ואס חם‬ ‫ושלום יארע שוס אונם לשעה שנרצה ללכת ויעכב אותנו מלכת‪ ,‬בין‬ ‫באונס אדם‪ ,‬בין אונם חולי‪ ,‬או שלא נמצא ספינה‪ ,‬או שיהיה שעת‬ ‫חירום‪ ,‬או אם יהיה רעב בארץ‪ ,‬או אם ]לא[ תשיג יד כל אחד מאתנו‬ ‫לאלפים זהובים‪ ,‬נמתין עד שיעבור האונס ההוא ונלך‪ ,‬שאין הנדר‬ ‫והשבועה מתבטלין אס לא יתקיים המהלך בזמן שקבענו‪ ,‬שכל ימי‬ ‫חיינו אנו מחוייביס בזה הנדר ובזו השבועה‪ ,‬ובלבד שנהיה שנינו‬ ‫ביחד ובהסכמה אחת‪ ,‬וכשנהיה בירושלם בע״ה נקדיש מן הממון‬ ‫שימצא בידינו שם כסף או זהב החומש לעשות בו דבר לכבוד‬ ‫הש״י ולכבוד תורתו כפי מה שיראה לנו‪ .‬ואס ‪ r n‬נצטרך לפרנסה‬ ‫‪107‬‬

‫ב ת ם י נ ם‬

‫ע נ‬

‫מ מ נ ו‬

‫כ ל‬

‫א‬

‫ח‬

‫ד‬

‫ל פ י‬

‫ח ל ‪ ,‬ז י‬

‫ע ל י נ י‬

‫ל י ו ר‬

‫ל ו‬

‫ה מ ג י ע‬

‫ע‬

‫אנו או ז ר י ׳‬ ‫כן אנו נודרים י י ק י י •‬ ‫א ח ת‬ ‫הראשונה בלי אונם‪ ,‬ואם נסכים יותר״ לא יהיה פחות‪ .‬והזמן ש ק‬ ‫בו ללכת הוא מהיום ועד שתי שנים ליותר‪ ,‬ואס נסכים ללכת ^‬ ‫הרי מוטב‪ .‬והנדר שנדרנו היה במרחשון שנת ע״ח לפרט״• ) ש א ל ו‬ ‫ותשובות הרא״ש‪ ,‬כלל שמיני; סימן י״א(‪.‬‬ ‫ל‬

‫ש ו‬

‫ו כ ו‬

‫ק ב ל נ ו‬

‫׳‬

‫ב י ד ו ש ל ס‬

‫מג‬

‫ל‬

‫ת‬

‫ש נ ה‬

‫ע‬

‫ג‬

‫ד‬

‫י‬

‫ד‬

‫‪0‬‬

‫‪3‬‬

‫ת‬

‫כאן לפנינו קיצור של תיאור מסע בא״י ששלח עולה ‪*-,-100‬‬ ‫ל ק )‪ (Malaga‬לד׳ שמעון בן ר׳ צמח דודאן‪ ,‬רב משון‪-‬‬ ‫באלג׳יר‪ ,‬הידוע בכינוייו הרשב״ץ )חי בשנות ‪ (1444-1361‬ו ל ב נ ן ‪°‬‬ ‫שלמה‪ ,‬הידוע בכינוייו הרשב״ש )חי בשנות ‪ 1400‬לערך‬ ‫הנוסע מת אחד‪-‬כך בירושלים‪ ,‬ואחרי מותו נתעוררה שאלה י•‪.,‬‬ ‫חליצת אשתו שהשאיר בספרד‪ ,‬ובענין זה נשתמרה בכתב־יך‬ ‫עדות בפני בית־דין באלג׳יר‪ ,‬וזה לשונה‪:‬‬ ‫מ ה ע י ד‬

‫מ‬

‫א‬

‫‪7‬‬

‫ג‬

‫י‬

‫ב‬

‫ת‬

‫י צ ח ?‬

‫א ל פ ד ח‬

‫ו ב ע ל‬

‫א ח ו ת ו‬

‫מ‬

‫ש‬

‫ה‬

‫י ג א‬

‫מ ד א כ ש י‬

‫ו סעי‬ ‫י׳‬ ‫״י'‬ ‫מאלקה והלכו לארץ הצבי בזה אחר זה ור׳ יצחק נשא שם אשה י ׳ ‪- .‬‬ ‫נשמע עליו שנפטר שמה‪ ,‬ולד׳ יצחק הנזכר אח ואשד! במדינת מא»*‬ ‫ורצינו לעמוד על עיקרן של דברים מענין מיתת הנזכרים ואש ד ׳ י ‪ -‬יי'‬ ‫הניח זרע או לא‪ ,‬ודי יהודה צרפתי כתב לי מתונם שנודע ש נ ס‬ ‫״‬ ‫‪n‬ושר׳ יצחק הניח אשתו מעוברת‪ .‬וגם אח״כ כתב לי משם‬ ‫סעי•‬ ‫דשואל כי נפטרו גס שניהם‪ ,‬ד׳ יצחק וד׳ משה הנזכרים‪ ,‬ושד׳ י*‬ ‫הניח בת‪ .‬גם באו אורחים מהמזרח ורצינו לשמוע מפיהש אש‬ ‫להם עדות בזה‪ ,‬ור׳ נתן ממחוז רומא מאור ע י נ ג ‪ °‬י ר [ ודי ‪m‬‬ ‫גאליפאפה מארגון העידו שהם עמדו בבית ר׳ יצחק בירושלים ואכלו‬ ‫בביתו אחר שנשא אשה‪ ,‬ובהיותם בטראיבלם ]טריפולי[ בא כתב מידו״ז ‪°‬‬ ‫מסוחר אחד יהודי טראבלוסי מגיד כי ר׳ יצחק נפטר בירושלים‪°* 0 ..‬‬ ‫תעודה זו היא עדות על הקשרים בין הישוב בא״י ובין‬ ‫אפריקה הצפונית באמצע המאה החמש־עשרה‪.‬״‬ ‫ד‬

‫ק‬

‫‪n1‬‬

‫ק‬

‫יט‬

‫גי‬

‫נה‬

‫‪w‬‬

‫• ה ת ע ו ד ה נ ד פ ס ה מבתב י ד ע ״ י א ב י ״ ו ] א ב ר ה ם נ י ב ו א ר [ ב ׳ ׳ ה ט ‪,‬‬ ‫שנה ט ״ ו נליון ‪) 7‬מיום כ״ד שבט תרל״א(‪ .‬ליד תעודה זו נ מ צ א ה ״ ‪" " * -‬‬ ‫ג‬

‫‪,‬‬

‫•י• יזע י‬ ‫א ח ר ת של מ ע ש ה ב י ת ד י ז מ א ל נ ׳ י ר מ ש נ ת ר״ז )‪ ,(1447‬ו מ ש ע ר א נ י‬ ‫ת ע ו ד ה ז ו נ כ ת ב ה ס מ ו ר ל א ו ת ו ז מ ז ב ב י ת ד י נ ו של ר׳ ש ל מ ה‬ ‫דוראז‬

‫ב א ל נ ׳ י ר ‪ .‬נ י ב ו א ר מ ע ת י ס א ת השם‪ :‬אלפדח‪ ,‬ו א י ל ן‬

‫כתוב‪:‬‬

‫אלםרא‪ .‬ו ב ל י ג ת ב ־ ה י ד קשה להכריע‪.‬‬

‫‪108‬‬

‫ב‬

‫‪3‬‬

‫ט‬

‫ש‬

‫״ף‬ ‫ע‬

‫‪3‬‬

‫‪.° ^ 0‬‬

‫י**יז״‬ ‫י‬ ‫נ י כ‬

‫ומצאתי כ ת ו ב מר׳ יצחק ך א ל פ ר א מ ע י ר מ ל ק א \ ש ש ל ח‬ ‫שמעון ד ו ר א ן ב ש נ ת ק ק ״ א ו ל ד ׳ ש ל מ ה בנו‪ ,‬מ מ ה ש ר א ה‬

‫לד‬

‫בעיניו ב א ר ץ י ש ר א ל ‪ ,‬ו א נ י כ ו ת ב ב ק י צ ו ר ד ב ר י ו ‪:‬‬ ‫כי מ ס ב י ב ו ת ירושלים באים‪ ,‬מםוריא‬

‫אמד‪:‬‬

‫וממצרים‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫ומנוא א מ ו ן ומארץ בבל‪ ,‬עם ק ה ל ירושלים‪ ,‬ל ה ש ת ח ו ו ת ע ל‬ ‫ק ב ר ש מ ו א ל ה נ ב י א ע״ה ב ר מ ה ‪ ,‬ש ה י א ק ר ו ב ה מ י ר ו ש ל י ם ש נ י‬ ‫ת ח ו מ י ש ב ת ‪ ,‬ויש ש ם ד מ ה א ח ר ת כ נ ג ד ה ש י ש ש ם י ש מ ע א ל י ם ‪,‬‬ ‫ו ע ת ה ש ת ח ו א ה ב כ ״ ח ל א י י ר ב ל י ל ה ‪ ,‬זמן פ ט י ר ת ו ‪ .‬ו ע ב ר נ ו ב ק צ ת‬ ‫ב ת מ נ ת םרח‪,‬‬

‫א״י‪ ,‬והיה‬

‫בלשון ישמעאל‬

‫נקראת‬

‫כ פ ר חנון‪,‬‬ ‫‪4‬‬

‫] ש ם ק ב ו ר ת [ נון א ב י י ה ו ש ע ו ב נ ו י ה ו ש ע ו כ ל ב ב ן י פ ו נ ה ‪ ,‬ו ע ל‬ ‫כ ל א ח ד מ ה ם ב נ י ן גדול‪ ,‬ו ה ש מ ש י ם י ש מ ע א ל י ם ‪ ,‬מ ד ל י ק י ן נ ר ו ת‬ ‫עליהם‪ ,‬ו פ ו ת ח י ם ל י ה ו ד י ם ו א ו מ ר י ם ש ם ש י ר ו ת ו ס ל י ח ו ת ‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫ו מ ש ם ה ל כ נ ו ל כ פ ר ע ו ב ר ת א ‪ * ,‬ו ש ם א ל ע ז ר הכהן‪ ,‬ו ע ל י ו‬ ‫בנין ג ד ו ל וציון גדול‪ ,‬נ ר א ה מ ר ח ו ק יום א ח ד ‪ ,‬ו ה ו א ב נ י ן מ ל כ י ם ‪.‬‬ ‫ו מ א ה א מ ה ל ה ל ן פ נ ח ס בנו‪ ,‬ו ל מ ט ה מ מ נ ו א ב י ש ו ע בן פ נ ח ס ‪,‬‬ ‫ו ל מ ט ה מ מ נ ו א י ת מ ר ב ן א ה ר ן הכהן‪ ,‬כ ל ם ב ב ג י ן ג ד ו ל ‪ .‬ו ר ח ו ק‬ ‫מ ה ם ע׳ ה ז ק נ י ם ש ה י ו ע ם מ ש ה ר ב י נ ו ע״ה ב מ ד ב ר ‪ ,‬כ ו ל ם ק ב ו ר י ם‬ ‫ב מ ע ר ה א ח ת ‪ .‬ו ה מ ק ו ם ה ה ו א ק ר ו ב ל ע י ר שכם‪ ,‬ש נ ק ר א ב ל ש ו ן‬ ‫י ש מ ע א ל נ א ב ל ו ם ‪ ,‬כגן י״י כ א ר ץ מ צ ר י ם ‪ ,‬ו ה י א בין ה ד ג ר י ז י ם‬ ‫ו ה ר ע י ב ל ‪ .‬ו ש ם ה מ ז ב ח ש ב נ ה י ע ק ב א ב י נ ו ע״ה‪ .‬ו ה מ ק ו ם א ש ר‬ ‫ה מ ז ב ח פ ר ד ס גדול‪,‬‬

‫בו‬ ‫‪,‬‬

‫ק קשיטה‬

‫‪5‬‬

‫ואומרים‬

‫כי‬

‫בכל‬

‫יום‬

‫רואים‬

‫כעין‬

‫ר ו ע י ם ב פ ר ד ם ‪ .‬ו ק ר ו ב מ מ נ ו ק ב ר י ו ס ף ה צ ד י ק ע״ה‪,‬‬

‫ו ע ל י ו גוים ש ו מ ר י ם ‪.‬‬ ‫ומשם‬

‫הלכנו לגבעון‪ ,‬נ ק ר א כ פ ר פנה‪ .‬ק ר ו ב מ ש ם מאה‬

‫א מ ה י ו נ ה בן א מ י ת י ‪ ,‬ע ל י ו ב נ י ן גדול‪ .‬ו מ ש ם ה ל כ נ ו ל צ פ ו ר י ‪ ,‬ש ם‬ ‫‪,‬‬

‫ד ב י נ ו ה ק ד ו ש ב מ ע ר ה ‪ ,‬ו מ י מ י נ ו ה׳ ג א ו נ י ם ו מ ש מ א ל ו ה ג א ו נ י ם ‪,‬‬ ‫ו ת ח ת ה מ ע ר ה ר ב ן ש מ ע ו ן ור״ג‬

‫‪6‬‬

‫בניו‪ .‬ו מ ש ם ה ל כ נ ו ע ד ע ק ב י ה‬

‫'בן מ ה ל ל א ל ‪ ,‬ו מ ש ם ע ד ר א ו ב ן בן י ע ק ב ו ש מ ע ו ן ולוי ו י ה ו ד ה‬ ‫ו ד י נ ה ובנימין‪ ,‬ובין כ ל א ח ד ו א ח ד מ ה ל ך יום א ו יומים‪ ,‬ו ע ל כ ל‬ ‫‪1‬‬ ‫*‪ 4‬כ י ו ם ‪ :‬עורתא‪.‬‬

‫‪Malaga.2‬ק א ה י ר ‪.‬‬

‫‪ 3‬א ל כ ס נ ד ר י ה של מ צ ר י ם ‪.‬‬

‫‪ 4‬ק ב ו ר י ם שם‪.‬‬

‫‪ 5‬מ א ה כבשים‪ ,‬על םי ת ר ג ו ם א ו נ ס ל ו ס ה מ ת ר ג ם ‪ .‬מ א ה‬

‫ה ש י ט ה ״ ) ב ר א ש י ת ל ״ ג י ״ ט ( ״ מ א ה ח ו ר פ ז ״ ‪ ,‬ה י י ג ו כבשים‪.‬‬

‫‪ 6‬ודבי גמליאל‪.‬‬

‫‪109‬‬

‫ו‬

‫‪m‬‬

‫ש‬

‫מ‬

‫ו‬

‫י‬

‫ר‬

‫ם‬

‫ג י י ט‬

‫מ‬

‫ו‬

‫ם‬

‫ש‬

‫ח‬

‫? ‪ 1‬ר‬

‫י‬

‫נ‬

‫ב‬

‫ב ו‬

‫א‬

‫י‬

‫ד‬

‫'‬ ‫'‬ ‫?‬ ‫א ח ד בניז‬ ‫ע ״ ה ו ע ד ה י ו ם ד ב ו ת י נ ו ה ו א נ ע ש ה ל ה ם בם י ו ת ר‬ ‫ו כ פ ר כ ב ו ל ‪ ,‬ש ם די א ב ר ה ם ב ן ע ז ר א ור׳ י ה ו ד ה הלוי‪.‬‬ ‫ומשם‬ ‫בה‪,‬‬

‫ה ל כ נ ו לעיר‪ ,‬שמה שועית‬

‫‪8‬‬

‫א‬

‫ם‬

‫יאשתד‬ ‫מכחייחש»‬

‫ע ל שם י ת ר ו ד י ק כ ו ו ‪-‬‬

‫ו ע מ ד נ ו ע ל ק ב ר ו ‪ ,‬ו מ ש ם ה ל כ נ ו ל כ פ ר יאקוק׳‬

‫ק‬

‫בה‬

‫כ‬

‫ד‬

‫ו‬

‫ח ב ק ו ק ‪ ,‬ו ק ו ר ץ א ו ת ו ה ג ו י ם י א ק ו ק ‪ ,‬ע ל י ו בנין גדול‪ .‬ו מ ש ם ע ל י‬ ‫צ פ ת ה נ ק ר א בספר שופטים צפת‪,‬‬

‫לעיר‬ ‫מקלט‪,‬‬ ‫ב‬

‫ש‬

‫וכל החכמים‬ ‫כ‬

‫ת‬

‫בבית‬

‫פ‬

‫ע י‬

‫ר‬

‫ואומרים ש ה י א‬

‫ב ו ח ר י ם ל י ק ב ר שם‪ .‬ו ק ר ו ב‬

‫א ל ז י ת י‬

‫ו‬

‫‪9‬‬

‫ז‬

‫‪1 0 /‬‬

‫ש‬

‫ש‬

‫ם‬

‫ב‬

‫ק‬

‫ר‬

‫י‬

‫ע‪,‬‬

‫בתוי‬

‫תחך‪2‬‬

‫יי‬

‫אלעאי‬

‫‪3‬‬

‫יי ^ייי*‬

‫ה ח י י ם ש ל י ש ר א ל ‪ .‬ו ק ר ו ב ל ש ם כ פ ר ב ק ר א מ י ר ו ן ‪ •& ,‬י‬

‫ה ל ל ו ש מ א י ו ר ׳ ש מ ע ו ן בן י ו ח א י ו ד ׳ א ל ע ז ר בבו‪ ,‬ו ה ר ב ה‬

‫‪0‬‬

‫חכמי‬

‫ס‬

‫שם‪ ,‬נ ק ב ו כ ל ם ב ש מ ו ת ‪.‬‬ ‫ומשם הלכנו לכפר אתד נקרא גשר יעקב׳‬ ‫י ר ד ו‬

‫ת‬

‫‪1 wn10‬‬

‫ח‬

‫ו‬

‫ם‬

‫י ‪,‬‬

‫א‬

‫ו‬

‫מ‬

‫ש‬

‫ע‬

‫ם‬

‫ד‬

‫ד‬

‫מ‬

‫ש‬

‫ק‬

‫נ‬

‫ש‬

‫י‬

‫‪11‬‬

‫מ ע‬

‫הוא‬

‫ב‬

‫י מ י ם‬

‫• וק״ו‪-‬ו^‬ ‫"‬ ‫י י *‬ ‫׳‬ ‫מ צ פ ת מ ע ר ה א ח ת ‪ ,‬ב ה ר ד ו ם ת א י ור׳ יבאי וד׳ נ ה ו ר א י ‪,‬‬

‫ב‬

‫‪,‬‬

‫ד‬

‫‪°‬‬

‫הבור של יוםף הצדיק‪.‬‬ ‫והלכבו ע ד סוף םוריא ו ע ד צובא‪ .‬ומדמשק ה ל כ ת י‬

‫א‬

‫י מ י ם ע ד סיבים ה ב ק ר א ת ט ר א ב ל ו ם ‪ " .‬ו מ ש ם ה ל כ ת י ע ד‬ ‫ל‬

‫ש י ש ב ה ש׳ ב ע ל י ב ת י ם ‪ ,‬כ ל ם ח ס י ד י ם ‪ .‬ו מ ש ם ה ל כ ת י‬

‫ח‬

‫מ‬

‫ת‬

‫ו‬

‫ב‬

‫ד‬

‫צ‬

‫‪7‬‬

‫‪3‬‬

‫‪/‬‬

‫‪1‬‬

‫ו מ ש ם ‪ ,‬ר ח ו ק מ צ ו ב ה ב׳ ימים‪ ,‬ק ב ר ע ז ר א ה ס ו פ ר ‪ .‬ו ש ם כ ת ב ס י י‬ ‫ה ת ו ר ה ע ז ר א ‪ ,‬ועדיין ר ו ש ם ה ש מ ן ביכר ע ל ה נ ר ש ה י‬ ‫לאורו‪,‬‬ ‫ו‬

‫ק‬

‫ד‬

‫ובקרא‬ ‫ו‬

‫מ‬

‫ב‬

‫מ‬

‫נ‬

‫ה כ פ ר ההוא תאדף‪,‬‬ ‫ה‬

‫ר‬

‫ע‬

‫א‬

‫ש‬

‫ז ז ד ‪ ,‬י‬

‫ב נ י ן‬

‫‪1 5‬‬

‫ויש ל ש ם‬

‫ג ב י י ! ׳‬

‫א‬

‫י‬

‫מ‬

‫ר‬

‫י‬

‫בית‬ ‫כ י‬

‫ם‬

‫‪n‬‬ ‫כ‬

‫ה‬

‫‪3‬‬

‫הכנס‬ ‫ם‬

‫ש‬

‫ישת*'‬ ‫^‬ ‫הגלעדי‪ ,‬ואומרים כי בכל לילה עולה ענן מ ק ב ר עזרא ע ד י‬ ‫ח‬

‫ה‬

‫ה ג ל ע ד י ‪ ,‬כ ל י מ ו ת ה ש נ ה ‪ ,‬ל א ימוש‪ .‬ו מ ש ם ח ז ר ת י ע ד צ ו ב ה‬

‫ח‬

‫ע‬

‫י‬ ‫ד‬

‫גדולה‪ ,‬ובה בית ה כ נ ס ת גדולה ע ד מאד‪.‬‬ ‫ד ה נ ו ס ח מ ש ו ב ש ‪ ,‬והכוונה שעד ה י ו ם נ ע ש י ם על ק ב ר י ה ם נ ס י ם ‪,‬‬ ‫משנתרחשו‬

‫להם בחייהם‪.‬‬

‫‪ 8‬צ״ל‪ :‬שועב‪ ,‬כ י י ת ר ו ה ק ב ו ר שם‬

‫הערבים‬

‫״׳טועיב״‪,‬‬

‫שבימינו‬

‫א י נ ה צ פ ת ב ש ו פ ט י ם א׳‬

‫‪ 10‬ע י ן ז י ת ו ז ‪.‬‬ ‫ו ר י ה ‪.‬הטאה‪ 14.13‬ה י א חלב‪,‬‬

‫‪110‬‬

‫והכוונה לכפר ח ט י ז ‪.‬‬

‫‪ 0‬כאז ט ע ה‬

‫נק‬

‫הנוסע‪,‬‬ ‫שב‬

‫ט‬

‫‪ 11‬ה נ ק ר א כ י ו ם ״ג׳םר ב נ א ת י ע ק ו ב ״ ) נ ש ר ב נ ו‬

‫ת‬

‫‪n‬‬

‫י״ז‪ ,‬ש ה י ת ה בחלקו של‬

‫כ‬

‫‪,‬‬ ‫י‬

‫ד‬

‫ת‬

‫ר א‬

‫^‬

‫י‬

‫‪0‬‬

‫^‬ ‫י‬

‫ש‬

‫י‬

‫יי‬

‫י ז‬

‫עק‪ -‬״‬

‫‪.»AJeppo.15‬‬

‫מסעות אלמוני איש קנדיא‬ ‫רל״ג )‪(1473‬‬ ‫י )‪ (Creta, Candia‬ישבו יהודים עוד בימי בית‬ ‫באי‬ ‫שבי‪ ,‬וידיעות על ישוב זה מגיעות אלינו עד כבוש האי בידי‬ ‫הערבים בשנת ‪ .823‬בימי המצוקה של סוף ימי תיאודוסיום השני‪,‬‬ ‫בשנת ‪ ,440‬קם באי משיזדשקר בשם משה שהבטיח לגאול את העם‬ ‫ולהוליכו בדרךיפלא לאדץיישראל‪ .‬בחג הפסח יצא הוא ועמו המון‬ ‫מאמיניו אל שפת הים‪ ,‬כי המשיח הבטיחם להעבירם את הים בחרבה ו‬ ‫המאמינים הלכו אחריו לתוך הים‪ ,‬רבים מהם טבעו ורבים נמשו‬ ‫בידי מלחים‪ ,‬ומשיחם נעלם‪.‬‬ ‫כ ר ת‬

‫פ‬

‫עם כיבוש האי בידי הויניציאנים בשנת ‪ 1204‬מתחיל מתגבש‬ ‫בו ישוב יהודי הגון ומאורגן‪ ,‬ול‪ 1‬תקנות מפורטות של הליכות־חייס‪,‬‬ ‫וממנו יצאו גס כמה חכמים וגדולי־תודה‪ .‬בתקופה זו נתגבר גם המגע‬ ‫בין יהודי האי ובין הישוב בארץ‪-‬ישראל‪ .‬מהתקופה שלאחד גירוש‬ ‫ספרד נשתמרה בידינו אגרת של חכמי צפת )ר׳ יוסף קארו‪ ,‬ר׳ דוד‬ ‫ד זמרה‪ ,‬ד׳ משה מטראני ור׳ ישראל ב״ר מאיר( משנת שכ״ח‬ ‫)‪ ,(1568‬שבה מוכיחים מנהיגי הישוב בארץ את יהודי קנדיא על‬ ‫הפקרות בעניני אישות ועל יחסם לאנוסי ספרד‪ :‬״שמענו שאנשים‬ ‫שטבעו במי השמד‪ ,‬ובאים אצלכם לחסות תחת כנפי השכינה‪,‬‬ ‫וכשמתקוטטים עם אחדים‪ ,‬מחרפים אותם וקורץ אותם משומדים‪ ,‬וזה‬ ‫עוון פלילי‪ ,‬שנועלים דלת לפני בעלי תשובה‪ ,‬והעושה זאת גדול‬ ‫עוונו מנשוא‪ ,‬וחטא הרבים תלוי בו‪...‬״ )תקנות קנדיא‪ ,‬הוצאת‬ ‫הרטום־קאםוטו‪ ,‬עמ׳ ‪.(148—147‬‬ ‫כאן לפנינו תיאור מסע של עולה־רגל אלמוני מהאי שהלך‬ ‫לא״י וחזר וסיפר מה שראה באזני איש אחד ושמו דניאל‪ ,‬והלה מצא‬ ‫ענין בדבריו וכתבם לזכרון ״למען ידעו דוד אחרון״‪.‬‬ ‫אף נוסע זה מדבר בדרך כלל רק על מקומות קדושים וקברי‬ ‫צדיקים‪ ,‬וכאן אין בדבריו חידוש‪ .‬אולם יש בדבריו גם ידיעות‬ ‫מעטות‪ ,‬אבל חשובות‪ ,‬על הישוב היהודי בארץ בימיו‪ .‬חשובה ביותר‬ ‫הידיעה על ישוב של שמונים משפחות יהודים בכפר כנה שליד נצרת‪.‬‬ ‫‪111‬‬

‫זוהי הידיעה הראשונה על ישוב יהודי בימי־הבינים בכפר כנה׳ מ ק ר‬ ‫ישוב עתיק מהתקופה הרומאית‪ ,‬שממנו נשתמרו שתי כתובות־ססיסס‬ ‫עבריות של שרידי בית־כנסת‪) .‬עיין‪ .‬ספר הישוב‪ ,‬כרך א׳‪ ,‬חלק ‪/‬‬ ‫עמ׳ ‪ .(93‬בשנת רמ״א)‪ (1481‬מצא בו העולה האיטלקי יוסף ד מ ו נ ס נ י‬ ‫שבעים משפחות יהודיות‪ ,‬ויהודי הכפר הציעו לו להתיישב ב י נ י ה ם ‪.‬‬ ‫)עיין ספדי ‪.‬אגרות ארץ ישראל״‪ ,‬עמ׳ ‪ .(93-92‬גם ר׳ ע ו ב ד י ה‬ ‫מברטנורא באגרתו לאחיו משנת דמ״ט )‪ (1489‬מזכיר ישוב י ה ד ן ^‬ ‫בכפר כנה‪) .‬עיין ספדי הנ״ל‪ ,‬עמ׳ ‪ .(140‬ר׳ משה באםולה‪ ,‬ש ע ‪3‬‬ ‫את כפר כנה בראשית כסלו רפ״ב )פוף ‪ (1521‬מצא בכפר דק א ר ב ע י ם‬ ‫משפחות יהודים )עיין להלן במסעו(‪.‬‬ ‫יש ענין גס בדברי הנוסע על העליה למירון‪ ,‬בימיו היו ע ו ל י ם‬ ‫למירון לא ביום קבוע‪ ,‬בל״ג בעומר‪ ,‬אלא ‪,‬שלש רגלים״‪.‬‬ ‫ם‬

‫״‬

‫א‬

‫א‬

‫ד‬

‫‪1‬‬

‫א מ ר דניאל י ע ״ ל ‪ :‬א ל ו החדשות סיפר אלי אזרח א ח ז ־‬ ‫קאנדיא^טי‬ ‫מצאו‬

‫‪3‬‬

‫דל״ג‬

‫בשבת‬

‫וכתבתים על ספר‬

‫ליצירה‪,‬‬ ‫למען‬

‫‪3‬‬

‫והנה‬

‫בעיני‬

‫ד ב ד י ו חן‬

‫ה‬

‫ם‬

‫י ד ע ו ד ו ר אחרון‪ ,‬ה נ ה‬

‫מ י ר ו ש ל ם ע ד ש כ ם מ ׳ מילין‪ .‬ב ע י ר ש כ ם ק ב ו ר י ם ש ב ע י‬

‫ס‬

‫ז ק נ י ם ‪ ,‬ג ם ש ם נ ק ב ר י ו ס ף ה צ ד י ק ע״ה‪ ,‬ג ם ש ם מ ע ד ה‬

‫א ח‬

‫ת‬

‫ב ה פ נ ת ם בן אלעזר‪ .‬מעיר ש כ ם ע ד ה ר גריזים‬

‫וד‬

‫( ף‬

‫לזכרון‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫נקבר‬

‫‪,‬‬

‫ע י ב ל כ מ ו ב מילין‪ .‬ו ה ר ג ד י ז י ם י ש ב ו כ ר כ י ם ו כ פ ר י ם ו י י ש‬

‫ו ‪3‬‬

‫נבחר‪ ,‬א ב ל ה ר עיבל הוא מקום שמם וחרב‪ .‬משכם עד הר א פ ר י‬

‫‪0‬‬

‫כ מ ו ג׳ מילין‪ .‬ב ה ר א פ ר י ם ק ב ו ר ת י ה ו ש ע ב ן נון ו כ ל ב ב ן י פ ו נ ה ‪ .‬מ‬

‫ה‬

‫ף‬

‫מ ה ל ך י ו ם וחצי‪ ,‬ב ח צ י ה ד ר ך יש כ פ ר א‬

‫ח‬

‫ד‬

‫אפרים ע ד כ פ ר קיני‬

‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫י ק ר א ו ה ו ה י ש מ ע א ל י ם ב י ז א ר ל א י ן ואין ש ם יהודים‪ .‬ב כ פ ר ק י‬

‫‪ 3‬י‬

‫‪,‬‬

‫יש פ בעלי ב ת י ם עברים‪ .‬ק ר ו ב ל ש ם כ מ ו מיל א ח ד יש ה ק ב ו ר ה‬ ‫מ י ו נ ה בן א מ ת י ‪ .‬ר ח ו ק ש ם ג׳ מ י ל י ן ע י ר צ י פ ו ר י ‪ .‬ש ם נ ק ב ר ד כ נ ף‬ ‫הקדוש‪ ,‬הוא ד׳ יהודה הנשיא׳ ופתח המערה הוא מאבן‬ ‫חקוק‬

‫! י ״ י עזרתה לי‪) .‬תהליס צ״ד י״ז(‪.‬‬ ‫‪ 3‬ה י א ש נ ת ‪ 1473‬ל ס פ י ר ת ה נ ו צ ר י ם ‪.‬‬ ‫שיכפר כנה‪.‬‬

‫‪112‬‬

‫שי‬

‫ש‬

‫ב ה ‪ :‬״רבנו הקדוש״‪ .‬ועל ה מ צ ב ה קרוב ל פ ת ה ה מ ע ר ה‬ ‫‪ 2‬מ ה א י ‪Candia‬‬

‫)כרתיס(‬

‫־‬

‫‪ 4‬הבווגד‪ .‬לכפר ע ו ר ת א ל י ד ^ כ ס ] •‬

‫‪ 6‬לא י ד ע ת י ל א י ז ה כפר התכנון‪ ,‬ו נ ר א ה ש ה ש ם מ ש ו ב ש ‪.‬‬

‫ה ק ו ק ע ל ה מ צ ב ה ‪ :‬״ר׳ י ה ו ד ה נשיאה״‪ .‬מציפורי ע ד טיברייא‬ ‫‪7‬‬

‫כ מ ו ף מילין‪ .‬ב ט י ב ר י י א נ ק ב ר ר מ ב ״ ם והרמב״ן‪ ,‬ר ׳ יהושע בן‬ ‫לוי‪ ,‬ר׳ א ב ר ה ם א ״ ע " וי״ג א ל פ י ם‬

‫מ ת ל מ י ד י ם מ ר ׳ עקיבא‪.‬‬

‫מטיברייא ר ח ו ק כ מ ו ח׳ מ י ל י ן יש מ צ ב ה א ח ת ג ד ו ל ה מאבן אחת‪,‬‬ ‫כ מ ו מ ג ד ל א ח ד קטן‪ ,‬ק ר ו ב ל מ צ ב ה ה ה י א יש מעיין ב א ר מים‬ ‫וחקוק ע ל‬

‫חיים‬

‫״ ח ב ק ו ק הנביא״‪ .‬מ ט י ב ר י י א רחוק‬

‫המצבה‪:‬‬

‫‪9‬‬

‫כ מ ו י״ב מילין יש מ ק ו ם נ ק ר א מירויני‪ ,‬יש מ ע ר ה א ח ת נ ק ב ר ו‬ ‫בה ע ש ר ה ז ק נ י ם ח ש ו ב י ם ‪ ,‬ו ב כ ל ל ם ש מ א י והלל‪ .‬מ ע ט ר ח ו ק מ ש ם‬ ‫יש מ ע ר ה א ת ר ת ‪ ,‬נ ק ב ר ו ב ה ר ׳ ש מ ע ו ן ב ן יוחאי ובנו‪ ,‬ו ב ת ו ך‬ ‫המקום יש ב י ת ה כ נ ס ת מ ר ׳ ש מ ע ו ן ב ן יוחאי׳ ואין שם מים‬ ‫חיים כ ל ל ‪ ,‬ע ד ש ל א י ו כ ל ו ל ד ו ר ש ם ב נ י א ד ם מ ה ע ד ר המים‪ ,‬א ך‬ ‫יבאו ה ע ב ר י ם ש ל ש ר ג ל י ם ל ד א ו ת ק ב ו ר ו ת ה צ ד י ק י ם ה ח ש ו ב י ם‬ ‫ו ב י י ח ו ד ק ב ו ר ת ד׳ ש מ ע ו ן בן יוחאי‪ ,‬ו י ת ח נ נ ו ע ם‬

‫הנזכרים‪,‬‬

‫ת פ ל ו ת ס ל י ח ו ת ו ת ח נ ו נ י ם ל א ל י ת ב ר ר שיתן להש מים שיובלו‬ ‫לעמוד ש ם י מ י ם א ח ד י ם ‪ ,‬ו מ י ד י ב ו א מ ט ר ‪ ,‬ו ה י ש מ ע א ל י ם י מ ל א ו‬ ‫ה ב ו ר ו ת ש ל ה ם ו כ י ל י ה ם מ י ס ‪ ,‬א ז י ת נ ו ליהודים ל א כ ו ל ו ל ש ת ו ת‬ ‫כ ל מעדני" מ ל ך ‪ .‬מ ש ו ם ר ח ו ק כ מ ו ו׳ מילין א ו ז׳ יש מ ק ו ם נ ק ר א‬ ‫עלמה‪ ,‬י ש ] ש ם [ כ ר ם א ח ד ו ב ה מ ע ר ה ‪ ,‬ק ב ו ר י ם ב ה ר ׳ יהודה‬ ‫בן וגימא׳ ר ׳ א ל י ע ז ר בן ע ד ך ‪ ,‬ו ר ב ן ג מ ל י א ל ‪ ,‬ו ב כ ל ל ם ה ם עשרה‪.‬‬ ‫משם ע ד ע י ר ז י ט ו נ י‬

‫‪1 0‬‬

‫כ מ ו מ י ל א ח ד ‪ ,‬ק ב ו ר שם ר ׳ א ל ע ז ר בן‬

‫הורקנום‪ ,‬ו ע ל ק ב ר ו א י ל ן א ח ד י ש ל ו ע ל י ם ג ד ו ל י ם שרשיו א י נ ם‬ ‫נראים‪ ,‬ו ל א נ ו ד ע מ א י ן ב א ו ו נ ע ל מ ו מ ע י נ י כ ל חי‪ .‬מ ש ם ע ד כ פ ר‬ ‫נאבי‬

‫‪1 1‬‬

‫כ מ ו ד ׳ מילין‪ ,‬י ש ב ו ב י ת א ח ד ב כ פ ר נ א ב י ‪ ,‬יש ב ו ב׳‬ ‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫מ צ ב ו ת ר ח נ י נ א ב ן ד ו ם א ו א ש ת ו ‪ ,‬ויש ש ם ב א י ל נ ו ת ג ד ו ל ו ת‬ ‫כ מ ו ש נ ז כ ר ל ע י ל ‪ ,‬ה צ ל ש ל ה ם מ ר ח ו ק כ מ ו מיל‪ .‬ד ח ו ק מ ה ב י ת‬ ‫מ ע ט יש ב י ת ה ח י י ם כ ל ל י י ם ל כ ל היהודים‪ ,‬ו ש ם ה מ צ ב ה מראובן‪.‬‬ ‫מ ש ם ע ד ה ר ה כ ר מ ל כ מ ו י״ת מ י ל ‪ ,‬ש ם ה כ נ ס ת ״ מ א ל י ה ו ה נ ב י א‬ ‫כשהרג‬

‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬

‫אבן‬

‫עראבה‬ ‫בז‬

‫נביאי‬

‫ר׳‬

‫הבעל‪,‬‬

‫בז‬

‫מימון‬

‫עזרא‪.‬‬

‫‪0‬‬

‫הכוונה‬

‫)צפונית‬

‫‪5‬כפר כנה(‪,‬‬

‫דוסא‪.‬־‬

‫משה‬

‫ומעט מעט‬

‫‪ 12‬ב י ת‬

‫ור׳‬

‫משה‬

‫‪5‬מירון‪.‬‬ ‫כי‬

‫בכפר‬

‫רחוק משם יש‬

‫הכנסת‬

‫בן‬

‫נחמן;‬

‫השני‬

‫נקבר‬

‫באמת‬

‫בעכו‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫הכוונה ‪5‬עי‪1‬‬

‫זיתה‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫צ״‪:5‬‬

‫זה‬

‫את‬

‫ר׳‬

‫חנינא‬

‫מראים‬

‫קברו‬

‫ש‪5‬‬

‫הכנסת‪.‬‬

‫‪113‬‬

‫מ א ב ר ה ם א ב י נ ו ‪ .‬מ ט ה א ה ר ן ב ב י ת ה כ נ ס ת מ מ ש ה ר ב נ י ‪pirn‬‬ ‫ממצרים‬

‫‪1 3‬‬

‫כ מ ו ר מ י ל י ן כ ש ת ע ב ו ד הנילוס‪.‬‬

‫מתוך מסעות משולם מוולטרה‬ ‫רמ״א‬

‫)‪(1481‬‬

‫ר׳ משולם בן מנחם מו^לטרה היה ב ן למשפחת יהודים‬ ‫באיטליה‪ ,‬שעסקו בעסקי בנק בכמה ערים באיטליה‪ .‬ובעיקר‬ ‫לעיידן‪-‬‬ ‫)‪ .(Firenze‬אבי המשפחה היה מבולוניא‪ ,‬ועבר‬ ‫ומנחם‬ ‫וולטרה )‪ (Voltcrra‬ומכאן שם המשפחה‪ .‬בניו אברהם‬ ‫עברו אחרי מוחו לפירנצה והמשיכו בעסקי־בנק‪ ,‬ואחריהם עבר ה ע ם ק‬ ‫לארבעת בניו של מנחם‪ ,‬שמשולם הנוסע שלנו היה אחד מהם‪ .‬א‬ ‫רכושו של מנחם מוולטרה העריכו למאה אלף דוקטים‪ .‬לאחר מ י ת ר‬ ‫התבזבז חלק גדול מהרכוש‪ .‬כי ארבעת האחים קיבלו עליהם ל ש ל‬ ‫התחייבותו של אחד מהם כדי לשמור על כבוד הפירמה‪ .‬בני ה מ ש ש ח‬ ‫התענינו גם בספרות העברית‪ .‬אחד מהם העתיק לו ספר בהגיון׳ ו א ח ז •‬ ‫כתב שירים עבריים לעת מצוא‪.‬‬

‫עשיריס‬

‫בפידנ^ה‬

‫מ‬

‫ש‬

‫ט‬

‫ת‬

‫ם‬

‫ה‬

‫משולם מוולטדה עלה לא״י‪ ,‬כדי לקיים נדר שנדר בעת‬ ‫הוא יצא מנפולי בראשית מאי שנת ‪ 1481‬באניה של גינואה‪,‬‬ ‫הרפתקאות שונות‪ ,‬ובכללן מלחמה עם אניד‪ .‬ויניציאנית ליד ר ‪ 1‬ד * ‪, 0‬‬ ‫הגיע לאלכסנדריה ביום ‪ 6‬ביתי‪ .‬לאחר שהייה של ימים א ח ד י •‬ ‫באלכסנדריה רכב לר‪1‬סיסה ‪ ,(Rosetta).‬ומשם לפואד‪ ,‬לאורך ה נ י ל ו ס ‪,‬‬ ‫ומשם בסירה על הנילוס לקאהיר‪ ,‬שאליה הגיע ביום ‪ 17‬ביוני‪ .‬ב ק א ה י ר‬ ‫שהה שלשה שבועות‪ ,‬ויצא הימנה ביום ‪ 10‬ביולי‪ ,‬והלך בשיירה ד ד ך‬ ‫מדבר סיני‪ ,‬ולאחד אחד־עשר יום הגיע לעזה‪ .‬מעזה הלך לחברון‪ ,‬ו מ ש ם‬ ‫עלה לירושלים‪ ,‬שאליה הגיע ביום ‪ 29‬ביולי ‪ .1481‬בירושלים ג ש א ד‬ ‫קרוב לחודש ימים‪ ,‬וביום ‪ 26‬באוגוסט יצא לרמלה ומשם ליפי• ש‬ ‫הפליג באנית עולי־הרגל הנוצריים שחזרו לאירופה‪ .‬ואחרי ש ל ש ו ‪-‬‬

‫‪j t - t s‬‬

‫ולאחד‬

‫ש‬

‫‪ 13‬מ ק א ה י ר ‪ :‬והכוונה ?ביתיהבנכת בםוכםאט‪ ,‬ה י א ק א ה י ר ה ע ת י ק ה ‪.‬‬

‫‪114‬‬

‫ימים הגיעה האניה לבירות‪ .‬מבירות רכב ד׳ משולש לדמשק‪ ,‬וחזר‬ ‫לבירות‪ ,‬שממנה הפליגה האניה ביום ‪ 6‬בספטמבר‪ ,‬והגיעה לאחד ששה‬ ‫שבועות‪ ,‬ביום ‪ 19‬באוקטובר‪ .‬לויניציאה‪.‬‬ ‫הנוסע יצא לדרכו בלוית משרת ושמו רפאל )במסע הוא נקרא‬ ‫•חבר״‪ ,‬כינוי למשרת בסי יהודי איטליה(‪ ,‬ומיד התחיל רושם יומן‬ ‫מסעותיו‪ ,‬כנראה — על פי בקשת ידידים או קרובים‪ .‬שהוא פונה‬ ‫אליהם בלשון‪ :‬רבותי‪ .‬מתוך דבריו של הנוסע ניכר שכתב את ספר*‬ ‫מסעותיו בדרך‪ ,‬כי בצאתו ממצרים הוא רושם‪• :‬יהי רצון מלפני‬ ‫הגבורה שיגיעני לירושלם לשלום ואשלם נדרי ויחזירני לביתי לחיים‬ ‫ולשמחה ולשלום‪.‬״‬ ‫בספר מסעותיו רשם משולם לא רק את מאורעותיו והרפת־‬ ‫קאותיו‪ ,‬והס מרובים ושונים‪ ,‬אלא בכלל כל מה שראו עיניו ושמצא‬ ‫בו ענין מיוחד‪ .‬הוא מתאר מתוך הסתכלות חדה את כל המקומות‬ ‫שבהם עבר‪ ,‬את הבנינים‪ ,‬האקלים ומצב הבריאות‪ ,‬ומספר על נימוסי‬ ‫התושבים‪ ,‬אפים‪ ,‬הליכותיהם‪ ,‬מלבושיהם‪ ,‬מאכלם‪ ,‬התנהגותס במשא־‬ ‫ומתן‪ ,‬יחסם לאשר‪ ,‬וכר‪ ,‬ועל בעלי חיים וצמחים חדשים שראה‪ ,‬וכסוחד‬ ‫מובהק הוא מספר‪ ,‬כמובן‪ ,‬גם על המסחר‪ ,‬על סחורות היצוא והיבוא‪,‬‬ ‫על השלטון ועל עניני מדיניות בכלל‪ .‬כיהודי הוא מתאר בפרוטרוט‬ ‫את הישוב היהודי שבכל מקום‪ ,‬ורושם את מספר היהודים ומנהגיהם‪.‬‬ ‫את הערים שראה בדרכו הוא משווה לערי איטליה‪.‬‬ ‫באלכסנדריה מצא דק ‪ 60‬משפחות יהודים‪ .‬ומוסיף שיש עוד‬ ‫בה אנשים שזוכרים ישוב של ‪ 4000‬משפחות יהודים בה‪) .‬כקוריוז הוא‬ ‫רושם שראה הדגרה מלאכותית של עופות לאלפים(‪ .‬בקאהיד מצא‬ ‫‪ 800‬משפחות יהודים‪ ,‬והיתה לו שעת־כושר להכיר היטיב את מנהגיהם‬ ‫ולבוא בדברים עם פרנםיהם‪ ,‬כי הנגיד‪ ,‬הוא ראש יהודי מצדים‪ ,‬שמע‬ ‫את שמע אביו של הנוסע ורוב עשרו‪ ,‬ולפיכך הסביר פנים לנוסע‪,‬‬ ‫ואף המליץ עליו בפגי התורגמן של הסולטאן‪ ,‬שהיה ממוצא יהודי‪,‬‬ ‫ואף נתן נ ת ז אגרת־המלצה אל ־םגן־הנגיד בירושלים‪) .‬כי ארץ ישראל‬ ‫היתד‪ ,‬אז תחת שלטון הממלוכיס במצרים‪ ,‬ויהודי א״י עמדו תחת‬ ‫פיקוחו של הנגיד היהודי במצרים(‪ .‬בקאהיר גס התעניין במיוחד‬ ‫בעניני מסחר וקיבל רשימה של ‪ 3300‬מיני סחורה שמביאים למצרים‪,‬‬ ‫ואף קנה שם פנינים ואבני־חן להביאם לאיטליה‪.‬‬ ‫‪115‬‬

‫מייחד‬

‫ל א ח ר שהוא מ ת א ר א ת המעבר דרך מדבר םיני׳ ה ו א‬

‫מקום ר ב ל מ ת ן עצות לעולי״רגל יהודים‪ ,‬כיצד להתנהג ב ד ר ך‬

‫ו‬

‫ז‬

‫מה ליקח צידד‪ ,‬לדרך‪ ,‬מה ל ש ת ו ת ומה ללבוש‪ ,‬והאיר ל ה י ז ה ר‬

‫מפני‬

‫ז‬

‫לנדםע‬

‫ה‬

‫הבדוים המשוטטים במדבר ללסטם את השיירות•‬

‫ו‬

‫מ י י ע‬

‫א‬

‫שלא להדגיש א ת מוצאו מאירופה אלא להסתגל למנהגי המזרח‪ ,‬ו א ו מ ד ״‬ ‫״אם תעשה ד ב ר אפילו א ח ד שלא כמנהגם‬

‫א‬

‫י‬

‫ת‬

‫או ישמעאל‪ ,‬והם אורבים ת מ י ה ואם‬ ‫לעשות?‬

‫ת י כ‬

‫ר י‬

‫ש‬

‫ל‬

‫צריך כשתגיע במקומות ההם תכי*‬ ‫ו ר ג ל י‬

‫על הארז‬

‫כ פ ו פ י ם‬

‫ד‬

‫ת ח ת י‬

‫ו‬

‫י׳‬

‫ש‬

‫א‬

‫ל‬

‫נ‬

‫ב י נ‬

‫י‬

‫‪:‬‬

‫מ‬

‫כ י‬

‫איני‬

‫ה‬

‫מ‬

‫ת ו צ י א‬

‫מ נ ע‬

‫ליד‬

‫כ‬

‫ר ג‬

‫ליך‬

‫ת ו צ י א‬

‫לל‬

‫ה‬

‫נ‬

‫תדגד‬ ‫ס‬

‫ג‬

‫דמ‬

‫ד‬

‫ותש‪3‬‬ ‫חוצד‬

‫ושלא תעמוד על רגליך כלל‪ ,‬ולאכול בארץ‪ ,‬ושלא יסול מ ה ל ח ם‬

‫[‪1‬‬

‫ב‬

‫שהוא בארץ שלא תלקט אותו‪ ,‬ושלא תאכל עד שתשים ה ל ח ם‬

‫זן‪*,‬‬

‫ראשך‪ ,‬וליתן אל המסובים מכל מה שתאכל‪ ,‬אפילו שאינם א ו ‪* ,‬‬ ‫כ‬

‫מ‬

‫ו‬

‫ע‬

‫ם‬

‫ל‬

‫מ‬

‫ה ב ג ד י ם‬

‫ע‬

‫ל‬

‫י‬

‫א‬

‫ם‬

‫ד‬

‫ת‬

‫י ב ה ם‬

‫ש‬

‫י‬

‫ב‬

‫ו‬

‫י‬

‫ה‬

‫ליל ׳ יגס‬ ‫עמך‪ ,‬ושלא תפשיט‬ ‫כשנותנים אליך איזה ד ב ר אכילה הושט א ת ידך עם מעט ה כ נ ע ד‬ ‫ולא ת ל ך אצל שום אדם עם המנעלים‪ ,‬ולא תדבר עם שוס א ד ם ‪ptc‬‬ ‫ל‬

‫ת‬

‫א‬

‫ש‬

‫י ר ג ל י י‬

‫ב‬

‫ת ח ת י י‬

‫כ פ י פ י ם‬

‫ם‬

‫ג‬

‫ל‬

‫א‬

‫י ד ‪ ,‬י ה‬

‫א ל י‬

‫ל‬

‫א‬

‫א‬

‫י‬ ‫׳‬ ‫וכוס א ח ד יין ויבוא א ח ר ויקחנו ויאכל וישתה‪ ,‬תניח ל י ל ע ש ו ת‬

‫לח‬

‫ם‬

‫כ‬

‫י‬

‫אפילו מלפני השרים יקחו ואין להשיב ולדבר דבר‪...‬״‬ ‫בעזה מצא ‪ 60‬משפחות יהודים וארבע משפחות‬ ‫ב ח ב ר‬

‫יו‬

‫ל‬

‫א‬

‫מ‬

‫צ‬

‫א‬

‫א‬

‫ל‬

‫א‬

‫ע‬

‫ש‬

‫ר‬

‫י‬

‫ם‬

‫מ‬

‫ש‬

‫פ‬

‫ח‬

‫ו‬

‫ת‬

‫^‬

‫א ו‬

‫ר‬

‫*‬

‫ש ת י ם‬

‫בדורה(‪ .‬מחברון לירושלים הלך בלוית שני ממלוכים׳‬

‫שו‬

‫ה‬

‫׳‬ ‫ו א‬

‫?‬

‫ר‬

‫י‬

‫א‬

‫מ‬

‫ה‬

‫ד‬

‫ן‬

‫י‬

‫ג‬

‫ס‬

‫אינז•‬

‫ר על ם י‬

‫היה בסכנה דבה‪ .‬בירושלים מצא ‪ 250‬משפחות יהודים )בתוך‬

‫א ו כ‬

‫לים^‬

‫ן‬

‫של עשרת אלפים משפחה(‪ ,‬והוא רושם את שמות המנהיגים ו ה נ כ ב ד י ם‬ ‫וגם א ת שמות חמשת ״השיכים״ היהודים‪ ,‬הממונים לגבות א ת‬ ‫היהודים‬

‫מטעם‬

‫השלטון‪ .‬מירושלים יצא ג ס‬

‫הקדו‬

‫למקומות‬

‫~‬ ‫ש י‬

‫שבסביבה‪ ,‬ובכללם ק ב ר שמואל‪ ,‬ששם היו מתקבצים ביום כ ״ ח א י י ן ‪.‬‬ ‫והיו באים גם ממצרים‪ ,‬סוריה ובבל‪ ,‬כאלף איש מארצות‬

‫א‬

‫לו‬

‫כ‬

‫לכד'‬

‫הנוסע מספר על שפע המזונות המצרים בזול בירושלים‪ ,‬״אף ע ל‬ ‫שהיא ע ל ההרים והיא חריבה ושממה״‪ ,‬אבל אינו מעלים ג ם‬

‫*‬

‫ש‬

‫״‬

‫מצב־הבריאות הרע‪ .‬הוא עצמו וגס משרתו ח ל ו בירושלים כ ל י ­‬ ‫׳ ימי‬ ‫א‬

‫שהותם בה‪ ,‬וכנראה משום כך לא הלך לצפמ ה ת ׳‬

‫א‬

‫ל א ליפו‬

‫להפליג לאיטליה‪ .‬א ת יפו הוא מתאר כ״מקום ח ר ב כולו‪.‬״‬

‫‪116‬‬

‫כ‬

‫ד‬

‫י‬

‫ביפו נצטרף לעולי־הדגל הנוצריים שחזרו מירושלים לאביה‪,‬‬ ‫בלוית מושל ירושלים וארבע מאות איש עמו שהלכו עמם כדי‬ ‫•לשמרם בדרך‪ ,‬כי כל עולודרגל נוצרי משלם מם ‪ 14‬דוקטים ובשכר‬ ‫מם זה חייב השלטון גס לשמור‪ ,‬על שיירת עולי־הרגל בדרך‪ .‬כדי‬ ‫שיוכל להיכנס לאניה‪ ,‬היה צריך להתחפש לעולזדרגל נוצרי‪ , ,‬כ י היו‬ ‫כולם רשעים אשכנזים וצרפתים וכולם היו גבורים שרים ואדוניס‪.‬״‬ ‫אמנם בתוך האניה גילה את יהדותו והניחו לו משום שכיפר את‬ ‫פניהם במתנות‪.‬‬ ‫לאחר כל פרק חשוב במסע הגדול רושם הנוסע את מספר‬ ‫המילין שעבר‪ ,‬והמעתיק שהעתיק את המסע חישב את המרחק כולו‬ ‫הלוך וחזור ורשם בסוף המסע‪, :‬סך הכל המהלך שעשה ה״ר משולם‬ ‫בכ״מ מנחם מוולטרה בלכתו לירושלם עה״ק‪ ...‬חמשת אלפים ושבע‬ ‫מאות ושלשה מילין‪.‬״‬ ‫לשונו העברית של משולם חיה ורעננה‪ ,‬אלא שהוא משתמש‬ ‫במאות מלים איטלקיות לשמות־עצם ידועים שלא מצא להם מלים‬ ‫עבריות‪ ,‬ודבר זה גרם לכך שהמסע כולו נמצא עד היום בדפוס דק‬ ‫בהעתק משובש‪ .‬ומשוס כך הובאו כאן רק שני פרקים )על אלכסנדריה‬ ‫ועל כניסתו‪.‬לירושלים(‪ ,‬שרק הם נמצאים בידינו בנוסח מתוקן‪) .‬עיין‬ ‫בציון הביבליוגרפי שבסוף הספר(‪.‬‬

‫אלכסנדריה‬ ‫יום ד׳‪ ,‬ף ב ו‬ ‫הפילוטו‬ ‫שוכב‬

‫‪3‬‬

‫‪1‬‬

‫נכנסנו בחף אליםנדריה‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫ובהיות כי מת‬

‫‪4‬‬

‫ש ל נ ו ב מ ל ח מ ה ‪ ,‬ו ה נ ו ק י י ד י ה י ה מ ו כ ה ו פ צ ו ע והיה‬

‫במטה‪,‬‬

‫ה ו כ ר ח נ ו ל ע ש ו ת נ ו ק י י ר י א ח ד מ ה מ ל ח י ם ‪ .‬ויהי‬

‫בהכנםנו‬

‫בחוף‬

‫להשבד‪.‬‬

‫ותהי צ ע ק ה גדולה בספינה‪ ,‬ובאו היינוביםי‬

‫םנדריאה‬ ‫היו‬

‫הנזכר‪,‬‬

‫לעזור לנו‪ ,‬וזרקו האנקורי‪,‬‬

‫רוצים‬

‫להוציאה‬

‫‪ - 1‬ב י ו נ י ‪.1481‬‬ ‫מכוון‬ ‫‪6‬‬

‫הספינה‬

‫נתכה‬

‫האניה‪.‬‬

‫‪ ancoro‬ע‪1‬גן‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫חוצה‪,‬‬

‫והאניה‬

‫‪7‬‬

‫ונשבר‬

‫החבל‬

‫‪3‬‬

‫‪piioto‬‬

‫א ל כ ס נ ד ר י ה ע ל מצרים‪.‬‬

‫רב־חובל‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫מאלי״‬

‫ואח״כ מ כ ה א ר ג י ב ל י‬

‫ויחתרו המלחים‬

‫‪Alessandria 2‬‬ ‫‪noccWero‬‬

‫‪6‬‬

‫בארץ‬

‫חשבה‬

‫‪ genovosi 5‬א נ ש י‬

‫גינואה‪.‬‬

‫‪ arganolll 7‬מ נ ו פ י ם ‪.‬‬

‫‪117‬‬

‫כ י ה י ה ג ם כ מ ו ה ז ר ו ע שלי‪ ,‬ו ל ב ס ו ף‬

‫מהארגנילי‪,‬‬ ‫ההפצרות‬ ‫דריאה‬

‫הוציאו‬

‫א׳ מיל‪,‬‬

‫בםפייאיי‪,‬‬

‫‪8‬‬

‫אותה‬

‫ולשם‬

‫ואינם‬

‫חוצה•‬

‫עמדנו‪,‬‬

‫יכולים‬

‫ר‬

‫והייני‬

‫בהיות כי‬

‫האניות‬

‫ח‬

‫ו‬

‫י‬

‫?‬

‫אחדד‬ ‫ם‬

‫ר‬

‫ב‬

‫ו‬

‫מ א ל י ם ג ‪-‬‬

‫אליסנדדיאה‬

‫הגדולות‬

‫להתקרב‬

‫ה ע י ר ‪ ,‬וה׳ ה י ה ע ז ר ת ה ל נ ו ויצילנו ב פ ע ם ההיא‪ ,‬כי ה י י נ י‬

‫א ל‬

‫ב ס ב ב ה‬

‫גדולה‪.‬‬ ‫בו‬

‫ירדתי באליסנדריאה׳‬

‫ביום‬

‫מ‬

‫והיא‬

‫צ‬

‫י מ י‬

‫ד‬

‫דהיא‬

‫ו׳‬

‫ב ש פ ל ה ‪ ,‬ויש הים ב ת ו כ ה ועל הים מגדלים וא׳ א ג ו ל י י ה ׳‬

‫‪9‬‬

‫פמד‬

‫א ו ת ה ש ל ר ו מ י א ב ל א י נ ה כ ל כ ך גדולה‪ .‬ו כ ש ת כ נ ם ב ח ו ף‬ ‫סמוך לעיר תמצא א׳ כ ד ך יפה ע ם ל ״ ב‬

‫םנדדיאה‬

‫א ל י ‪-‬‬

‫מגדליה‬

‫ו ח ו מ ה ע ב ה י׳ א מ ו ת ש ה ו ל כ ת מ מ ג ד ל ל מ ג ד ל ו ה ו ל כ ו ת‬

‫ב ע י ר‬

‫ב ם ת ר ‪ ,‬והים ס ב י ב ל ה ]חוץ[ מ צ ד אחד‪ ,‬כי יהיה ד ב ר ק ט ז‬

‫ל ש י‬

‫אותו כאיםולה‪,‬‬

‫״‬

‫‪10‬‬

‫א ב ל ה ם ו ל ד א נ ו לא ר צ ה לשים א ו ת י‬

‫ם‬

‫כאי‪-‬‬

‫םולה‪ ,‬בעבור כי מ ן ה צ ד ההוא הולכים מהכרך בהחבא‪ .‬ו מ ע ד ל‬

‫ס‬

‫ל א ראיתי כ ר ך י פ ה כמוהו והוא ח ד ש מ ש ל ש ה ש נ י ם‬

‫מזנה‪.‬‬

‫כן‬

‫וזדת!‬

‫בתוכו כל‬

‫ודרים‬ ‫ונושאים‬

‫לילה ח׳‬

‫‪12‬‬

‫מאות ממילוקי‪,‬‬ ‫‪1 3‬‬

‫הממילוקי הנזכרים ק פ י ל ו‬

‫כי‬

‫אדום בראשם ע ם‬

‫בידם‪ .‬וסמוך ל כ ר ך ה נ ז כ ר עשרים מוםקיאי‪,‬‬

‫‪14‬‬

‫מ ק ל‬

‫וכשהגענו‬

‫ל ש ע‬

‫ר‬

‫ד‬

‫ת‬

‫בקשו א ו ת נ ו ו מ צ א ו עלינו ה מ ע ו ת שלנו‪ ,‬א ף כי ה י ו ת ח ת‬ ‫רגלינו‪ ,‬ולקחו ל י לחשבון עשרה ל מ א ה ‪,‬‬

‫‪1 5‬‬

‫ר‬

‫ע‬

‫ט׳ למאה‪ ,‬ב ה‬

‫כ‬

‫י ו ת‬

‫אף כי ימצאו אותם‬ ‫את כל‬

‫פרוטה‬

‫י‬

‫א‬

‫י״ייייייט‬

‫י‬

‫נ‬

‫ם‬

‫ו‬

‫פ‬

‫ואחרי כן ח ז ד ד‬ ‫י‬

‫א‬

‫ם‬

‫ל‬

‫א‬

‫א‬

‫ח‬

‫ד‬

‫עליך ש ל א ה ג ד ת להם‪ ,‬ואיגם‬

‫הםחורוח׳‬

‫א‬

‫ב‬

‫ל‬

‫ה‬

‫ג‬

‫ו‬

‫י‬

‫ם‬

‫‪6‬‬

‫כ‬

‫ש‬

‫‪1‬‬

‫פ‬

‫ו‬

‫ד‬

‫ע‬

‫י‬

‫ם‬

‫ל‬

‫מ‬

‫ל‪,‬‬ ‫א ה ‪,‬‬

‫פורעיו‬ ‫י ‪,‬‬

‫למאה‪,‬‬ ‫אשילף‬

‫ואי אפשר להעלים אותם כי הם מבקשים ע ד הירכים‬ ‫הנשים‪.‬‬ ‫חפשתי אליסנדריאה ואת מעשיהם וראיתי כי ה ם‬ ‫ב כ ל מעשיהם‪ ,‬והנשים ד ו א ו ת ואינן נראות‪ ,‬כי נ ו ש א ו ת‬

‫מ ש‬

‫י‬

‫‪0‬‬

‫מצבס‬

‫ת‬

‫‪3‬‬

‫ר‬

‫א‬

‫‪/‬‬

‫ש ח ו ר ה ע ל פ נ י ה ם ויש בו נ ק ב י ם קטנים ונושאות ב ר א ש ם‬ ‫‪spiaggo 8‬‬ ‫‪soidano n‬‬ ‫ה‬

‫צ‬

‫ב‬

‫א‬

‫‪.‬‬

‫הסולטאן )הממלוכי(‪,‬‬ ‫‪u‬‬

‫טכס‪.‬‬

‫‪ cappeiio 13‬כובע‪.‬‬

‫‪ 10‬ה נ ו צ ר י ם •‬

‫‪118‬‬

‫ח ו ף‬

‫‪.‬‬

‫‪0‬‬

‫‪ ,agugiia‬מ ח ט ‪ ,‬כלומר אובליסק‪isoia 10 .‬‬

‫א‬

‫‪,‬‬

‫‪ raamoiucchi !2‬מ מ ל ו כ י ם ו ה ס א נ ^ ‪,‬‬ ‫‪moschee‬‬

‫מסגדים‪.‬‬

‫‪ 15‬ב ת ו ר ת‬

‫מיטרה"‬ ‫ועליה‬

‫נייר כ פ ו ל ה ל כ מ ת‬

‫מצנפת לבן‬

‫שמגיע‬

‫אינקולאטה‬

‫כפלים‬

‫עד קרסולה‬

‫‪1 8‬‬

‫ומכסה‬

‫מצוירת‪,‬‬ ‫אפה‪.‬‬

‫על‬

‫והישמעאלים ג״כ ה ם ל ב ו ש י ם ב ג ד י פ ש ת ן ו ת מ י ד ה ם י ו ש ב י ם‬ ‫על השטורי‬

‫‪1 9‬‬

‫או ע ל ה ט א פ י ט י ‪,‬‬

‫‪20‬‬

‫והולכים בלתי מנעלים ובלתי‬

‫ב ת י שוקים א ל א נ ו ש א י ם ב ת י ש ו ק י ם ב ג ד פ ש ת ן ל ח צ י ה ש ו ק ‪,‬‬ ‫‪2 1‬‬

‫והנשים נ ו ש א ו ת מ כ נ ס י ם ‪ ,‬ו ה נ ש י ם ה ו ל כ ו ת א ל ה ם ט ו פ ה‬

‫פעם‬

‫א ח ת בשבוע‪ ,‬ו ה א נ ש י ם ב ה פ ך ‪ ,‬כ י א י נ ם נ ו ש א י ם מ כ נ ס י ם ו א י נ ם‬ ‫רוחצים ראשם‪ ,‬א ל א ש מ ג ל ח י ם ר א ש ם ב ת ע ר ב ל ת י ר ח י צ ת ר א ש‬ ‫]אלא[ עם א׳ ס פ ו ג ה ר ח ו צ ה מ ע ט במים‪ ,‬ו ה ג ש י ם ע ם ‪. . .‬‬

‫‪22‬‬

‫כשלוקחים‬

‫אשה‪ ,‬הבעלים נ ו ת נ י ם מ ו ה ר ל ה ם ‪ ,‬ו מ ה י ו ם ה ה ו א ו ה ל א ה ה א ד ם א י ג ו‬ ‫חייב א ל א ב מ ז ו נ ו ת י ה מ א כ י ל ה ו ש ת י ה ב ל ב ד ‪ ,‬א ב ל כ ס ו ת ה ה י א‬ ‫מעצמה צ ר י כ ה ל ל ב ו ש מ ש ל ה ‪ ,‬ו ג ם א ם ת ע ש ה ב נ י ם ה י א ח י י ב ת‬ ‫וכשהיא ה ר ה ה א י ש‬

‫במזונותם‪,‬‬

‫אינו רשאי ליגע בה יותר‪,‬‬

‫בהיות כי ח ט א ה ו א ל ה ם ל ש פ ו ך ז ר ע‬

‫לבטלה אפילו‬

‫]עם[‬

‫נשיהם׳ ועל כ ן ה ם נ ו ש א י ם כ״ג נ ש י ם ‪ ,‬ויש י ש מ ע א ל י ב ש נ ה‬ ‫א ח ת יהיו ל ו ע ש ר י ם ב נ י ם ו ב נ ו ת ‪ .‬ו כ ו ל ם ר ו כ ב י ם ע ל ה ת מ ו ר י ם‬ ‫ועל הפרדות‪ ,‬כ י א י נ ו ר ש א י ש ו ם אדם‪ ,‬א פ י ל ו י ש מ ע א ל י ‪ ,‬ל ר כ ו ב‬ ‫ע ל סוסים י א ל א‬ ‫והטוב‪,‬‬

‫היופי‬ ‫ברדילה‬

‫‪2 4‬‬

‫והבלאשי‬ ‫ובפרט‬

‫הממילוקי לבדם‪ .‬והחמורים‬ ‫עליהם‬

‫ונושאים‬

‫ברדילי‬

‫‪2 6‬‬

‫‪2 7‬‬

‫עם זהב ט י ר א ט ו‬

‫בעובי‬

‫‪2 9‬‬

‫מלפניהם‬

‫והם‬

‫הברדילי‪.‬‬

‫כי‬

‫ראיתי‬

‫וסילי‪,‬‬

‫מ ח מ ו ר ששוה יותר מאלפים דוק׳‪,‬‬ ‫והדימאנטי‬

‫שלהם‬

‫בתכלית‬

‫‪2 8‬‬

‫‪25‬‬

‫‪23‬‬

‫לרוב הפנינים‬

‫משימים עליהם‪,‬‬ ‫נמשלו‬

‫כגמלים‬

‫ו ב ב ה מ ו ת נדמו‪ ,‬זה כי ה ג מ ל ה ו ל ך ב ל י ב ר ז ל י ם כ ך ה ם ב ל ת י‬ ‫מנעלים‪ ,‬ה ג מ ל ר ו ב ץ ו א ו כ ל ע ל הארץ‪ ,‬כ ך ה ם ר ו ב צ י ם ו א ו כ ל י ם‬ ‫ע ל הארץ ב ל י מ פ ה א ל א ע ם ע ו ר א ח ד אדום‪ ,‬ה ג מ ל י ש ן ע ם‬ ‫האוכף שלו‪ ,‬כ ך ה ם י ש נ י ם ו ר ו ב צ י ם ע ל ר ג ל י ה ם ע ל ה ב ג ד י ם‬ ‫שלהם ואינם מפשיטים הבגדים מעליהם בלילה מעולם‪ .‬וכמו‬

‫‪17‬‬ ‫מהצלת‪.‬‬

‫‪mitra‬‬

‫מצנפת‪.‬‬

‫‪tappeti 20‬‬

‫ט ל ה בכתביהיד‪•.‬‬

‫‪stufa 21‬‬

‫ביודמרחץ‪.‬‬

‫‪ bardoiie, seiie 23‬מ י נ י א ו כ פ י ם ‪.‬‬

‫‪ ducatl 25‬דוקטים‪.‬‬ ‫‪ tirato 28‬טווי‪.‬‬

‫‪18‬‬ ‫שטיחים‪.‬‬

‫‪incoiiata‬‬

‫טדובקיס‬

‫‪ baiasci 26‬א ב נ י י ח ז ‪.‬‬

‫בדבק‪.‬‬

‫‪store 10‬‬ ‫‪ 22‬כ א ן ח ס ר ה‬

‫‪bardoiia 24‬‬

‫אוכף‪.‬‬

‫‪ diamanti 27‬י ה ל ו מ י ם ‪.‬‬

‫‪ 29‬ה י ש מ ע א ל י ם ‪ ,‬ה י י נ ו ה מ ו ס ל מ י ם ‪.‬‬

‫‪119‬‬

‫עושים‬

‫כן‬

‫כמו‬

‫היהודים‬

‫בכל‬

‫הישמעאלים‬

‫מז״יגרת‬

‫ארצות‬

‫ם ו ל ד א נ ו ‪ ,‬ואין ל ה ם ל א מ ט ה ולא שולחן ולא כסא ו ל א‬

‫מבדו‪-‬ן•‬

‫ו ש ו ת י ם וישנים ע ל הארץ תמיד‪ ,‬וכל מ ע ש י ה ם‬

‫‪3‬או‪-‬ץ‬

‫ואוכלים‬ ‫ובהסבר‪..‬‬

‫א ל י ם נ ד ר י א ה היא גדולה כמו פירנצה׳‬ ‫כולה‪,‬‬

‫העיר גבוהות‬

‫וחומות‬

‫אבל‬

‫ויפות‪,‬‬

‫‪3 0‬‬

‫ה י א‬

‫י‬

‫העיר‬

‫ב נ ו י ד‬

‫״‬

‫׳שרשי‬

‫חיבה‬

‫כדלי‪-‬‬

‫ופרוץ מ ר ו ב ה ע ל העומד‪ .‬והבתים הם יפים ולכל בית ו ב י ת‬ ‫ב ת ו כ ו א׳ ק ו ר ט י ל י " עם ל א ם ט י ר ד ‪,‬‬ ‫הקורטילי‪,‬‬ ‫שני‬

‫לה‬

‫והציםטרנד‪.‬‬ ‫ציםטרני‪,‬‬

‫‪3 4‬‬

‫‪3 3‬‬

‫‪3 2‬‬

‫ל ב נ י ם ו ע ם אילו‬

‫ב ת ו ך הקורטילי‪ ,‬ובכל בית ו ב י ת‬ ‫ב ע ד המים‬

‫האחד‬

‫המים הישנים‪ ,‬כי הנילוס עולה בכל שנה בחודש א ג ש ׳‬

‫בתוכם‪,‬‬ ‫הנזכרות‪.‬‬

‫ח ? ז י ? ‪ 1‬ה‬

‫אליםנדריאה‬

‫ת‬

‫‪3 5‬‬

‫ו‬

‫מ‬

‫ח‬

‫י‬

‫ת‬

‫ע‬

‫ה‬

‫ו‬

‫ב‬

‫ר‬

‫‪7‬‬

‫כזדל‬

‫יהז״כ^ן‬

‫והיין ה ו א י ק ר מ א ד ו פ ו ר ע י ם מ כ ם ג ד ו ל ‪ ,‬כ י ע ם ה ה ו צ א ו ת‬ ‫י‬

‫ל פ ח ו ת כ״ב למאה‪ ,‬והפשתן ]של[ אליםנדריאי׳‬

‫ה‬

‫מ‬

‫א‬

‫ד‬

‫‪1‬‬

‫יורדים‬

‫ב‬

‫א‬

‫ר‬

‫ו‬

‫צ‬

‫ד ‪ ,‬ד ‪ ,‬מ ה‬

‫ת‬

‫י‬

‫פ‬

‫ר‬

‫ו‬

‫ו‬

‫י‬

‫ד‬

‫ב‬

‫ה‬

‫פ‬

‫י‬

‫ד‬

‫ו‬

‫ת‬

‫׳‬ ‫היירי‬ ‫מ ע ו ל ם ט ל ג ד ו ל כ מ ו שם‪ ,‬כ י י ר א ה כ מ ו מ ט ר ‪,‬‬ ‫ונמס‪.‬‬ ‫בחודש‬

‫יונייו לולייו א ג ו ש ׳‬

‫י מאד‪ ,‬וזה כי‬

‫רוחות‬

‫האנשים‬

‫שולטים‬

‫כ א י ל ו יהיה ד ב ר ב״מ‬

‫ח״ו‬

‫ו‬

‫ד‬

‫א‬

‫ב‬

‫מ‬

‫יאימי>‬ ‫השמ^ן‬

‫וחס‬

‫באליםנדריאה‬

‫הבקיאים‬ ‫‪3 8‬‬

‫י‬

‫ג ש‬

‫‪1‬‬

‫‪,‬‬

‫יי ׳‬

‫ומעוורים‬

‫‪0 7‬‬

‫י‬

‫מ ש ל‬

‫ד‬

‫יהיי־גי־מ‬

‫האנשים‪,‬‬

‫י‬

‫כ‬

‫עומדים ה׳ א ו ר חדשים שאינם רואים כלל‪ .‬ועל ה ד ו ב‬ ‫זה‪ ,‬ו ש ר י‬

‫העיף‬

‫בזמנים‬

‫‪.‬‬

‫שם‬

‫‪3 0‬‬

‫האויר‬

‫ל‬

‫ד‬

‫תמןיא‬

‫באליםנדריאה‬

‫‪32‬‬

‫י‬

‫באליםנדריאה אלא לפעמים מעט בחייי ׳‬

‫ל‬

‫ע‬

‫ל‬

‫ד‬

‫׳ יכגז‪-‬י‬

‫פ ש ת ן י פ י ם מ א ד ב ז ו ל ‪ ,‬ו ה פ ר ו ת ב ז ו ל ‪ .‬ו מ ע ו ל ם אין מ י‬

‫כ‬

‫ן‬

‫הציםכזיעי‬

‫וכל מיני עופות‪ ,‬א ב ל העצים ה ם יקרים מאד‪ ,‬והשמל‬

‫פ‬

‫‪2‬‬

‫ק‬

‫ה מ י ש‬

‫ופירות א ל י ם נ ד ר י א ה הם טובים מאד‪ ,‬והלחם ו ה ב ש ר‬

‫ר‬

‫י‬

‫החדשים ו ה א ח ד‬

‫ש‬

‫כעך‪.‬‬

‫כל אליםנדריאה‪ ,‬והם מנקים הציםטרני הרקניות ונכנסים‬ ‫כי‬

‫י‪,‬‬

‫באמןיע‬

‫חולי‬

‫ההם הולכים למקומות אחרים ואינם דרים‬

‫‪t e r n l a s t e r a‬‬ ‫ב‬

‫ן‬

‫ר‬

‫‪agosto‬‬

‫‪120‬‬

‫בעינים‬

‫ברובם‬

‫בעבור‬

‫בורות‪cisterne‬‬

‫‪e‬‬

‫‪.34‬‬

‫יוני יולי אונוסט‪.‬‬

‫‪i‬‬

‫באליס ‪-‬‬ ‫‪3‬‬

‫&‪.33‬ר צ פ ו ת‬ ‫‪c‬‬

‫‪.‬‬

‫‪ agosto 35‬א ו נ ו ס ט •‬

‫‪ bore 37‬רוח צ פ ו נ י ת ‪,‬‬

‫‪0‬‬

‫‪lu 3‬‬

‫‪8 u g ° °1‬‬

‫‪i‬‬

‫‪l‬‬

‫‪0‬‬

‫‪ 38‬ג ר מ י נ ן חס ז ׳ ע ‪ $‬ן‬

‫^‬ ‫ס‬

‫דריאה‪ ,‬ו ב פ ר ט ה ח י צ ו נ י י ם‬

‫‪3 9‬‬

‫שאינם רגילים באויר הנזכר‪ ,‬מזיק‬

‫ל ה ם והורג א ו ת ם ע ל ה ר ו ב ב ש ל ש ה ח ד ש י ם ‪ ,‬ואין ר א ו י ל א כ ו ל‬ ‫פ י ר ו ת בזמן ההוא‪ .‬י ש ש ם ג ״ כ ז ו ל ג ד ו ל מ ע ו פ ו ת ‪ ,‬ו ז ה כ י ה ם‬ ‫עושים ע ו פ ו ת ב ת נ ו ר י ם ‪,‬‬ ‫‪4 1‬‬

‫יציאת‬

‫‪40‬‬

‫כי מחממים ה ת נ ו ר ומשימים בתוכו‬

‫ב ק ר וסוס ומשימים ב ה ם א ל ף א ו אלפים ביצים ב ב ת‬ ‫באופן כי ב ג‬

‫א ח ת ׳ ו כ ן עושים ב כ ל יום‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫יוצאים‬

‫שבועות‬

‫ה א פ ר ו ח י ם חיים‪ ,‬ו ע ו ש י ם ב א ו פ ן זה ע ו פ ו ת ל א י ן קץ‪.‬‬ ‫והסבה כי אליםנדריאה ח ר ב ה כולה‪ ,‬היא כי ק ם עליה‬ ‫י‬

‫י‬

‫מ‬

‫‪2‬‬

‫ם‬

‫‪,‬‬

‫והםולדאנו מ ל ך מצרים נ ל ח ם ב ו והרם ושרף העיד ו ת פ ש מ ל ך‬ ‫ציפירי חי‪ ,‬ו ה מ ל ך מ צ י פ י ד י נ ד ר מ ם ל מ ל ך מ צ ד י ם ע ש ר ת א ל פ י ם‬ ‫דינדי זהב ב כ ל שנה‪ ,‬ומלך מצרים הניחו לשוב‪ .‬ומהיום ההוא‬ ‫והלאה‬

‫ציפירי‬

‫עד שתפםו‬

‫הוויניציאני‪,‬‬

‫‪43‬‬

‫קבל‬

‫•הםולדאנו‬

‫מהמלכים היו אחריו ה מ ם הנזכר מדי ש נ ה בשנה‪ ,‬ו ע ל כן היה‬ ‫בדעת הםולדאנו לעזור ל מ ל כ ת ציפירי ושלח ב ע ד ב נ ו מ ה מ ל ך‬ ‫פירנטי‬

‫‪4 4‬‬

‫למען יתפשו ציפידי‬

‫ל ה ת ח ת ן בה‪,‬‬

‫כבתחילה‪ ,‬והוויניציאני ע ת ה החכימו‬

‫ויתנו ל ו‬

‫מם‬

‫נותנים‬

‫מם‬

‫בדבר והם‬

‫למלך הםולדאנו ת מ ו ר ת המלכה‪ ,‬והמלכה נ ש א ר ה מבחוץ׳ וזה‬ ‫ה ו א ודאי כ י כ ן ס פ ר ל י ה ג ר א ן מ א י ס ט ר ו‬ ‫הנזכרת באליםנדריאה‪*.‬‬

‫‪4 5‬‬

‫מהבית מהמלכה‬

‫‪45‬‬

‫‪ 39‬ה א נ ש י ם ה ב א י ם מ ח ו ץ לעיר‪ 40 .‬ב מ ד ר ג ו ת ‪ 41 .‬צ‪1‬את‪.‬‬ ‫‪,veneziani 43‬‬

‫הויניציאניס‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫‪Cipro, 42‬‬

‫‪Ferrante‬‬

‫מ‪5‬ף‬

‫‪Ciperi‬‬

‫קפריסין‪.‬‬

‫נפולי‪.‬‬

‫‪ gran maestro 45‬כ א ז ב מ ש מ ע ו ת שר־החצר‪ 45* .‬ל ה ב נ ת ה ד ב ר י ם‬

‫י ש לדעת א ת ה פ ר ט י ם ה ה י ס ט ו ר י י ם האלה‪ :‬ב א ו ק ט ו ב ר ‪ 1365‬כבש מ ל ד ק פ ר י ס י ן‬ ‫‪de Lusignien‬‬

‫‪Pierre‬‬

‫‪1‬‬

‫א ת א ל כ ס נ ד ר י ה א ב ל ב ה ת ק ר ב ה צ ב א ה מ צ ר י לאחר‪,‬‬

‫ח מ ש ה ימים‪ ,‬ה פ ל י ג ש ו ב ה צ ב א ה נ ו צ ר י ל ק פ ר י ס י ן ‪ .‬ב י ו ל י ‪ 1426‬ה פ ל י נ צ י‬ ‫מ צ ד י ם ל ק פ ר י ס י ן ‪ ,‬ו ה מ צ ר י ם ה צ ל י ח ו לכבוש חלק מ ה א י ו ל ש ב ו ת א ת ה מ ל ר‬ ‫‪ Janus‬שהובל ל מ צ ר י ם ושוחרר רק כעבור ת ש ע ה ח ד ש י ם ת מ ו ר ת ם ד י ו ן ־ נ פ ש‬ ‫ו ה ב ט ח ת ס ס קבוע‪ .‬א ת ה מ ם הזד‪ ,‬ה מ ע י ד לשלם נם ב נ ו‪n(1472—1458‬‬ ‫אחרי‬

‫מותו‬

‫הוכרזה ב ת ו‬

‫‪charlotte‬‬

‫למלכה‪ ,‬א ב ל‬

‫‪a‬‬

‫בז־םלגשו‬

‫‪e‬‬

‫‪J‬‬

‫(‬

‫‪.‬‬

‫‪Jacques‬‬

‫ברח ב ש נ ת ‪ 1460‬ל ס ו ל ט א ן ה מ צ ר י ‪ ,‬והלה שלח א ת ו צ ב א מ צ ר י ל ק פ ר י ס י ן ‪,‬‬ ‫שבעזרתו ה ש ת ל ט על ה א י ‪ .‬א ח ר י מ ו ת ו של ‪Jacques‬‬ ‫אשתו‬

‫‪Cornato‬‬

‫‪,Caterina‬‬

‫ב ש נ ת ‪ 1473‬ה ו כ ר ז ה‬

‫ש ה י ת ה מ מ ו צ א ו י נ י צ י א נ י ‪ ,‬למלכת ק פ ר י ס י ן ‪,‬‬

‫א ב ל הוכרחה ב ש נ ת ‪ 1489‬ל מ ס ו ר א ת ה א י ב ח ו ז ה ל מ ל כ ו ת ו י נ י צ י א ה ‪ .‬ב י מ י‬ ‫הנוסע לא הןתה א י פ ו א קפריסין שייכת ל ו י נ י צ י א ה ממש‪.‬‬

‫‪121‬‬

‫אחרון‬

‫אחריי‬

‫בתים‬

‫יהודים‪,‬‬

‫רבנים‪,‬‬

‫‪4 6‬‬

‫ם‬

‫ת‬

‫ז‬

‫ז‬

‫כ‬

‫נ‬

‫ח ב י ב‬

‫י‬

‫׳‬

‫ב א ? ז י ם נ ד‬

‫ש‬

‫ואין ב ה ם שום‬

‫ייא‬

‫ה‬

‫קראי ולא‬

‫ה‬

‫ו‬

‫מ‬

‫ש‬

‫ש‬

‫ם‬

‫י‬

‫בעלי‪-‬‬

‫כי‬

‫שומרוני‬

‫א‬

‫ומנהגם כמנהג הישמעאלים במלבוש‪ ,‬ויושבים‬ ‫ע‬

‫ד‬

‫ל‬

‫‪,‬‬

‫ר‬

‫א‬

‫י‬

‫ץ‬

‫י‬

‫א‬

‫מ‬

‫ב‬

‫כ‬

‫נ‬

‫נ‬

‫י‬

‫ם‬

‫ב‬

‫ם‬

‫י‬

‫ב‬

‫ד ‪ ,‬כ ב ם ת‬

‫ת‬

‫ב‬

‫מ‬

‫ע‬

‫ג‬

‫ל‬

‫מ‬

‫י‬

‫‪3‬‬

‫׳‬

‫ס‬

‫כ‬

‫‪ 3‬ל ת י‬

‫‪4 7‬‬

‫א‬

‫ב ב ת י ש ו ק י ם ‪ .‬ויש יהודים שזוכרים שבימיהם היו ש ם‬

‫ר‬

‫ע‬

‫ב‬

‫‪4 8‬‬

‫אלפים בעלי בתים‪ ,‬ועתה נתמעטו כפרי החג‪ ,‬ויש ל ה‬ ‫בתי‬

‫ה א ח ד גדול והאחד קטן‪ ,‬והקטן‬

‫כנסיות‪,‬‬

‫‪7‬‬

‫ם‬

‫מעידים‬

‫־‬

‫ן‬

‫ן‬

‫י‬

‫ן‬

‫‪.‬‬

‫ח‬

‫ה י ה ו ד י ם כ י ב נ ה א ו ת ו א ל י ה ו ה נ ב י א ז״ל‪ ,‬ו י ש ב ת ו כ ו ה י כ ל‬

‫ע‬

‫כ ם א ו נ ר דלוק ת מ י ד בתוכו‪ ,‬א ש ר ל ש ם היה מ ת פ ל ל‬

‫ד‬

‫אלי ‪°‬‬

‫ה נ ב י א דיל‪ .‬ו י ש ל ב י ת ה כ נ ס ת ה ה ו א ש נ י ש מ ש י ם ‪ ,‬ש ם ה א ח ד ‪JLy‬‬ ‫מעןי‬

‫יוסף ב ״ ר ב ר ו ך ו ש ם השני ר׳ חליפא׳ א ש ד נ ע ש ו‬

‫מ‬

‫ש מ ש י ם ב ב י ת ה כ נ ס ת ה נ ז כ ר ‪ ,‬ב ה י ו ת כ י א מ ר ו י ו ל י כשין‪-‬‬ ‫כ י ב ש נ ת ר ט ״ ו ב ל י ל צ ו ם כ פ ו ר נ ש א ר ו ל י ש ן ב ב י ת הכנס'‬ ‫ה נ ז כ ר ה ם ע ם ש נ י ם א ח ר י ם ‪ ,‬ויהי ב ח צ י ה ל י ל ה ר א ו כ ו ל ם ז*מ‬ ‫ס פ ר‬

‫‪4 9‬‬

‫‪13‬‬

‫ר‬

‫אדם זקן חשוב יושב ע ל כסא‪ ,‬והסכימו ל ל כ ת לפניו ב ו ז כ נ ע ן ‪-‬‬

‫אליי‬ ‫׳‬ ‫יל‬ ‫ובהשתחויה‬ ‫׳ ל ? אלהיש*‬ ‫ובהתקרבם‬ ‫ו ס פ ר ו ל י כ מ ה נ פ ל א ו ת נ ר א ו ב ב י ת ה כ נ ס ת ההוא‪ .‬ו ב ב י ת הכנס י‬ ‫א‬

‫ש א ו ל‬

‫ל‬

‫ו‬

‫ש‬

‫ב‬

‫הנזכר‬

‫ראיתי אני‬

‫חתיכות‬

‫‪5 1‬‬

‫י‬

‫א‬

‫א י ז ה‬

‫?זיר‬

‫ר‬

‫ע י נ י י ז ם‬

‫בעיני א‬

‫‪,‬‬

‫ל‬

‫ד‬

‫א‬

‫דבר‬

‫ו‬

‫א‬

‫ה‬

‫י כ א ש ד‬

‫ו א י נ נ ו‬

‫ו‬

‫עשרים‬

‫כ‬

‫וארבעה‬

‫נ ג ש ו‬

‫י‬

‫ח י‬

‫‪5 0‬‬

‫בקלף‬

‫כ‬

‫שכת‬

‫כ ת י ב ה גסה‪ ,‬כ י כ מ ו ת ה ל א דאיתי ליופי׳‬

‫עזרא הסופר‪ ,‬וראיתי חתימתו‪ ,‬והוא ע ז ב ם ב ב י ת ה כ נ ס ת‬ ‫ברכה‬

‫‪5 2‬‬

‫מאליהו‬

‫הנביא ושם‬

‫הכנסת‬

‫ה ה ו א ׳ וג׳יכ ס פ ר י ם א ח ר י ם כ ת י ב ת י ד ו ר א י ת י‬

‫^‬

‫ה‬

‫ב‬

‫ה‬

‫מכי‬

‫ע ל האיש א ש ר יוציאם‬

‫ככי‬

‫מ‬

‫ה כ נ ס ת הנזכר‪.‬‬ ‫באליםנדריה‬ ‫ייגיבוםי‬

‫‪5 5‬‬

‫ת‬

‫דאיתי‬

‫והקונצלו‬

‫‪5 6‬‬

‫ד סוניקי‪,‬‬

‫שלהם‪,‬‬

‫‪53‬‬

‫גדולים מ פ י א נ ק י ״‬ ‫מקטלאני"‬

‫ואחד‬

‫‪6 4‬‬

‫א׳‬

‫והקונצל‬

‫ש ל ה ם ‪ ,‬ו ש נ י ם מ ו ו י נ י צ י א נ י ו ה ק ו נ צ ל ו ש ל ה ם ‪ ,‬ו ה ם כ ו ל ם כז״דך‬ ‫‪ 47‬גרבים‪.‬‬

‫‪ 46‬כלומר‪ ,‬בלתי־קראים‪.‬‬

‫המקדש ב י מ י ח נ הסוכות‪ ,‬מקריבים‬ ‫לספירת הנוצרים‪.‬‬

‫‪ 50‬תנ״ר‪.‬‬

‫להוציא דבר מ נ י נ ה מפיו‪.‬‬ ‫אירופה‪.‬‬ ‫אנשי‬

‫‪122‬‬

‫ם‬

‫יי‬

‫‪ 51‬כרכים‪.‬‬

‫פ‬

‫ח‬

‫ז‬

‫ת‬

‫א ח‬

‫י•‬

‫נינואה‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫‪4‬‬

‫ה י‬

‫‪ 52‬כלומר‪ ,‬קללה ו א י נ ו י ‪. .‬‬

‫‪ fonnecchi 53‬פ ו נ ד ק י ם ‪.‬‬

‫‪ genovesi 55‬א נ ש י‬

‫קטלוניה‪.‬‬

‫כ ‪5‬‬

‫‪ 48‬פ ר י ם ש ה י ו מ ק ר י ב י ם ז ­ ­‬ ‫א ׳שנת ‪*4‬‬

‫‪franchi 54‬‬

‫‪ consolo 56‬קונסול‪, i 57 .‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪t f t l a‬‬

‫* ח ד מ צ ד ימין כ ש ת כ נ ס באליםנדריאזז‪ ,‬ובגדם ב א מ צ ע ה פ ו ב ק ו‬ ‫גדול‬ ‫כל‬

‫מ ה י ש מ ע א ל י ם ‪ .‬ג״כ ל א מ י ר א ל י י ה‬ ‫עת‬

‫שרוצה‬

‫לשלוח‬

‫האמיראלייה‬

‫‪5 9‬‬

‫‪5 8‬‬

‫י ש לו יונה אתת‪ ,‬כי‬ ‫בחוץ ל ם ו ל ד א ג ו ‪,‬‬

‫הכתב‬