בגובה העיניים כי הגיע הזמן לשבור את מחסום השפה הכלכלית המדיר את רובנו מהדיון הכלכלי באמצעות שלילת ידע ומידע.
זהו דיון על אופיה של החברה ועל עתידה
בשנים האחרונות פנו אלי רבים בשאלות בנושאים כלכלייםÆ מהי כלכלה¨ האם יש יותר מדרך כלכלית אחת¨ האם אפשר להשיג צדק חברתי ועודÆ מהשיחות והשאלות התבהרה תמונה מדאיגה ≠ לאנשים יש תפיסת עולם ברורה אך אין להם את הכלים המתאימים כדי להשתתף בשיח הכלכלי ולהביע את דעתם Æהדיון הכלכלי הוא אחד הדיונים החשובים ביותר המתנהלים בחברה הישראלית ≠ זהו דיון על אופיה של החברה ועל עתי דה Æהדרת הציבור הישראלי מהדיון אינו מקרי¨ זו דרך להרחיק אותנו מתהליך קבלת ההח לטות באמתלה כאילו מדובר בדיון ליודעי חן בלבד¨ לאלה השולטים ברזי מדע הכלכלה המסובךÆ בדרך הזו מתקבלות החלטות הנוגדות את עקרונות הליבה של רבים מאד בחברה הישראלית¨ של האנשים המאמינים בקיומה של חברת מופת המושתתת על עקרונות הצדק והשוויוןÆ אלא שמדע הכלכלה עוסק בדרך היעילה והטובה ביותר לנצל את המשאבים העומדים לרשותנו כדי להגיע למטרה אליה אנו שואפים Æמכאן שלא יכול להתקיים דיון כלכלי במנותק משאלות אידיאולוגיות Æהמשאבים העומדים לרשותנו הם תוצר של עקרונות מוסר וערכים∫ בישראל ילדים אין אמורים לעבוד¨ גם לא קשישים¨ זה אינו מצב ¢טבעי ¨¢זו החלטה מוסרית וערכית Æגם הדרך בה ננצל את המשאבים תלויה בערכים Æבישראל ערכו של האדם עולה על ערכו כעובד¨ לכן נקבעו חוקי המגן מגנים על העובדים ומגבילים את המעסיקיםÆ לכל עיקרון מוסרי¨ לכל ערך¨ יש ¢מחיר כלכלי Æ¢יעילות אינה מונח מתמטי אלא נגזרת של הזהות המוסרית Æהמטרה אליה אנו שואפים היא תמונת המציאות העתידית בה ימומשו עקרונות המוסר והצדק בהם אנו מאמיניםÆ הגיע הזמן לשבור את מחסום השפה הכלכלית המדיר את רובנו מהדיון הכלכלי באמצעות שלילת ידע ומידע Æמציאות החיים בישראל מחייבת את כולנו לחוות דעה ולקחת חלק אמיתי בעיצוב חיינו ובעיצוב העתיד המשותף שלנו Æמטרת המונחון לאפשר לכל אחת ואחד לקחת חלק בדיון הכלכלי¨ דיון העוסק בכלים להשגת החזון המשותף שלנו∫ מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית¨ ביתו של העם היהודי המבוססת על עקרונות הצדק והשלוםÆ
47
עולים¨ הרי שהפערים הולכים וגדלים¨ או מצב ההשכלה ורמת החינוך יורדים במדדים בינלאומיים¨ למרות השיפור במונחי תל“ג ותמ“ג Æאם כך¨ זהו מדד חשוב בעיקר בהשוואה בינלאומית¨ אך לא יכול להיות המדד היחידי או אפילו העיקרי על פיו מודדת חברה מודרנית את מצבה¨ ומכוונת את הכלים הכלכלייםÆ
תקציב:
הליך שנתי הקובע מה תהיה ההוצאה הציבורית בשנה הבאה ואיזה תמהיל של מסוי וגביה עבור שירותים והלוואות יממן אותה לכאורה¨ תהליך בניית ואישור תקציב המדינה הוא עניין טכני מקצועי אשר רוב האנשים חשים שלא רק שאין להם את הכלים להתמודד עם התקציב¨ אלא שאינו נוגע להם ישירות Æלמעשה¨ משפיע התקציב באופן ישיר על כל אזרח Æבאמצעות התקציב נקבעת כמות¨ רמת ואיכות השירותים שמקבל כל אזרח¨ התקציב מציין אילו מן השירותים ימומנו על ידי האזרחים ישירות¨ באם הם מסוגלים לשלם¨ ואילו שירותים ימומנו באמצעות כספי המדינה Æואולי חשוב מכך∫ התקציב הוא הביטוי הכלכלי לערכים וסדרי העדיפויות של הממשלה אותם מאשרת גם הכנסתÆ את הנושאים אותם מעוניינת הממשלה לקדם ניתן למצוא בספרי התקציב¨ למשל אם המדינה שמה לעצמה למטרה לקדם את נושא החינוך הרי שלהחלטה כזו יהיה ביטוי בהקצאת משאבים באמצעות התקציבÆ
תשלומי העברה:
תשתיות:
כינוי לסך כל התשלומים המועברים על ידי המ דינה שאינם שכר ונקבעים על פי קריטריונים חברתיים Æכל התשלומים והקצבאות שמעבירה המדינה לאזרחים ולתושבים בעיקר באמצעות הביטוח הלאומיÆ במסגרת תשלומי העברה נכללים∫ קצבאות הילדים¨ קצבאות נכות¨ תשלומים עבור ימי מילואים¨ קצבאות הזיקנה¨ הבטחת הכנסה¨ דמי אבטלה¨ דמי לידה ודמי חופשת לידה וכדומהÆ נהוג למדוד את מצב אי השוויון במשק לפני תשלומי העברה ולאחרי תשלומי העברה Æמתברר שתשלומי העברה מצמצמים את מידת אי השוויון בהכנסות באופן משמעותיÆ
שם כולל לכלל המערכות המאפשרות לישוב¨ ארגון או חברה לפעול ולהתפתח Æהתשתיות העיקריות הן∫ בתחומי המים¨ חשמל¨ ביוב¨ תחבורה ציבורית¨ כבישים ומסילות ברזל ותקשורתÆ
46
תאגיד: ת ו ס פ ת יוקר:
גוף משפטי¨ מונח המתאר גופים כלכליים גדולים החולשים על חברות רבות ופעילויות עסקיות רבות בתחומים מגוונים ומסועפיםÆ תוספת לשכר שנועדה לפצות את השכירים על השחיקה בשכר כתוצאה מהאינפלציה¨ כלומר פיצוי על הירידה בכוח הקניה של השכרÆ
ההצמדה למדד שומרת על ערך הקניה של המשכורת כלומר במצב בו המשכורות צמודות מדד הרי שסל הקניה שמאפשרת המשכורת אינו משתנה כמעט גם אם המחירים עולים Æבמדינת ישראל אנו עדים לתופעה מעניינת לכאורה המדד כמעט ואינו עולה¨ האינפלציה נמוכה במיוחד ובמקביל אנו עדים לעליות משמעותיות בעיקר של מוצרי יסוד בעוד מוצרי מותרות מוזליםÆ מכאן שההתייחסות אל המדד המלא מטעה¨ הרי באותה משכורת אולי אפשר לקנות יותר טלבי זיות אבל פחות לחם¨ חלב וביצים Æירידת המחירים של מוצרי המותרות שברובם מיובאים נובעת בין היתר בגלל ירידת ערך הדולר ומכאן ירידת מחירם השקלי Æיתכן והגיע הזמן לשקול לפרק את המדד הקובע לצורך הצמדת השכר כך שיכלול בעיקר את מרכיבי החיים הבסיסיים ולאו דווקא את כל המוצרים במשק
תפוקה לאומית /תוצר לאומי:
סך כל הסחורות והשירותים שהמשק ייצר במשך השנהÆ תוצר לאומי גולמי Øתל“ג∫ התוצר המקומי הגולמי בצירוף שכר¨ ריבית¨ רווחים ותשלומים של גורמי ייצור במשק עקב פעילות בין לאומיתÆ תוצר מקומי גולמי Øתמ“ג∫ סך כל התשלומים לכל גורמי הייצור הקיימים בארץ מסוימת ללא התשלומים המגיעים עקב פעילות בארצות אחרותÆ
התל“ג והתמ“ג הם מדדים חשובים בעיקר לצורך השוואות בינלאומיות וראיה רחבה ©מקרו כלכלית® של המשק Æאלא שההתייחסות אל המדדים כמדדים היחידים להישגים הכלכליים והחברתיים של המדינה¨ פירושם התעלמות מנושאים שונים כמו∫ שיוויון¨ איכות הסביבה¨ כלכלה שחורה¨ רמת החינוך וההשכלה¨ ופעילויות שלא נמדדות רק במונחי כסף¨ כמו ªאיכות חיים¨ תרבות¨ פעילות שעות פנאי¨ וכדומה Æהדוגמא הטובה ביותר לכך ניתנת בנתונים של הכלכלה הישראלית Æלכאורה המצב משתפר∫ התל“ג והתמ“ג לנפש עולים¨ אלא שבהסתכלות מעמיקה יותר על מדדים נוספים כמו מדדי אי שוויון למשל ניתן לראות שבעוד סטטיסטית התמ“ג והתל“ג
45
תת 36
בישראל מחושבות סה“כ הכנסותיו של אדם מעבודה כיחידה כלומר כל הכנסותיו של אדם¨ בין אם הוא עובד בשתי משרות ובין אם עובד רק שעתיים בשבוע¨ נחשבות כיחידה אחת לצורך החישוב הסטטיסטי Æלטענת רבים שיטת החישוב של הביטוח הלאומי מורידה את גובה השכר הממוצע בשיעור של עד •∞≤ מהשכר הממוצע האמיתיÆ גובה השכר הממוצע אינו רק כלי מדידה מתמטי Æמאחר והקצבאות ושכר המינימום במשק מוצמדים לשכר הממוצע¨ הרי שכשחישוב השכר הממוצע מוטה כלפי מטה¨ כך גם הקצבאות ושכר המינימום Æבארצות אחרות בעולם המערבי נהוג לחשב את ההכנסה הממוצעת על פי יחידת הכנסה של שעת עבודה וכך לקבל הכנסה ממוצעת לשעת עבודה¨ שיטה זו משקפת את מחירה האמיתי של שעת עבודה ממוצעת במשקÆ
43
ש
שכר המינימום:
נקבע על פי חוק כשכר המינימום המשולם לעובד עבור שעה ועבור משרה Æחוק שכר המינימום הוא חלק מחוקי המגן¨ מערכת חוקים המגנה על העובדים ומסדירה את מערכת היחסים בין עובד ומעביד¨ מתוך ההכרה בערך העבודה ובצורך בהגנה על האינטרסים של העובדים¨ מאחר ובמערכת יחסי עובד מעביד אין שוויוןÆ
הוויכוח סביב שכר המינימום מתנהל מזה שנים רבות ואינו נוגע רק לגובה השכר המינימאלי אלא על עצם הצורך בחקיקה בתחום Æמעסיקים רבים טוענים כי שכר המינימום פוגע בתנאי התחרות החופשית וכי עובדים רבים היו מוכנים לעבוד גם תמורת שכר נמוך יותר מה שהיה הופך את התוצרת לזולה יותר ולכן מאפשר תחרות בשווקים בארץ ובעולם Æאחרים טוענים כי צריך לשאוף לשכר מינימום נמוך ככל האפשר כדי להגדיל את הכדאיות של העסקת העובדים ובכך למנוע מצב של אבטלה Æמהצד השני טוענים שוחרי הצדק החברתי כי התחרות והרווח אינם חזות הכול¨ וכי העבודה היא ערך חשוב¨ בתנאי שמאפשרת לעובד להתקיים בכבוד משכר עבודתוÆ לאור טיעוני המתנגדים אין מנוס אלא לכפות באמצעות חקיקה שכר מינימום סביר¨ כלומר כזה המאפשר קיום מכובד לעובדים Æיתר על כן¨ שכר מכובד מעודד כניסה לשוק העבודה¨ מעודד צרכנות¨ חסכון והשקעות של ציבור העובדים¨ מביא להגדלת היקף גביית המיסים הישירים והעקיפים¨ מגביר את הרצון בהשכלה והתמחות ומכך יש לחברה כולה ולא רק למעסיקים רווחÆ
שכר ממוצע: 42
כלי למדידת רמת השכר במשק Æהשכר הממוצע מחושב על ידי חישוב ממוצע ההכנסות מעבודה של כלל העובדים במשקÆ בארצות שונות דרכים שונות לחישוב השכר הממוצע¨ בישראל מחושב השכר הממוצע לפי שכר חודשי בעוד שברבות מארצות העולם הוא מחושב לפי שכר לשעת עבודהÆ
רגולציה:
הסדרת פעילות היוזמה הכלכלית הפרטית באמצעות חקיקה אחת הדרישות הנשמעות מהגופים החברתיים היא הגברת הרגולציה במשקÆ תומכי השוק החופשי לעומת זאת מעדיפים מינימום רגולציה בטענה כי רגולציה היא חדירה לרשות הפרט והתערבות מיותרת של המדינה בחיים הכלכליים ובחיים הפרטיים Æנדמה כי כולם מסכימים כי חייבת להיות רגולציה מסוימת כדי להגן על הציבור מפני יוזמות פרועות¨ קרטלים ומונופולים Æהאמת היא כי הרגולציה כמו גם התערבות ממשית וישירה של המדינה היא אחת הזרועות היעילות של החברה להסדיר את איכות השירותים ומחירם עבור הציבור כולו Æבמסגרת הרגולציה ניתן למצוא גם את האיסור לאפליית קהלים על רקע מוצא¨ דת מין או גיל¨ איסור על מונופולים וקרטלים ואפילו פיקוח מחיריםÆ רצונו הטבעי של היזם הכלכלי הוא להרוויח כמה שיותר¨ רצונה הטבעי של החברה לדאוג לכך שהציבור כולו יקבל את כל הנחוץ לו באיכות ובמחיר המתאימים Æלכן הרגולציה חשובה כל כךÆ
41
ברבות מארצות המערב מחושב קו העוני על פי ההכנסה הממוצעת Æמאחר בישראל ההכנסה הממוצעת גבוהה מההכנסה החציונית הרי שקו העוני גבוה יותר ומכאן נרשמים על פי שיטת חישוב זו פחות ענייםÆ
קצבאות ותשלומי העברה:
כינוי לסך כל התשלומים המועברים על ידי המדינה שאינם שכר ונקבעים על פי קריטריונים חברתיים Æכל התשלומים והקצבאות שמעבירה המדינה לאזרחים ולתושבים בעיקר באמצעות הביטוח הלאומי Æבמסגרת תשלומי העברה נכללים∫ קצבאות ילדים¨ קצבאות נכות¨ תשלומים עבור ימי מילואים¨ קצבאות הזקנה¨ הבטחת הכנסה¨ דמי אבטלה¨ דמי לידה ודמי חופשת לידה וכדומה Æנהוג למדוד את מצב אי≠השוויון במשק לפני תשלומי העברה ולאחרי תשלומי העברה Æמתברר שתשלומי העברה מצמצמים את מידת אי השוויון בהכנסות באופן משמעותיÆ גובה סך תשלומי העברה עומדים בלב הויכוח הכלכלי במהלך דיוני התקציב בכל שנה Æמצד אחד עומדים נציגי האוצר המצביעים על מערך הקצבאות כאשם העיקרי במצוקה ובעוני ומצד שני עומדים ה“חברתיים“ בטענה כי ללא מערך זה יחמיר מאד מצבם של העניים Æבשנים האחרונות מנצחת תפיסת האוצר ובסך הכל קוצצו ונשחקו קצבאות הקיום Æאלא שהקצבאות אינן נוגעות רק לעניים Æכמובן שהנפגעים העיקריים הם אלה המתקיימים מהקצבאות Æאך רוב הנפגעים הם דווקא העובדים בשכר מינימוםÆ ההיגיון שעומד מאחורי הקיצוצים המתמשכים בקצבאות טוען כי אם יקטנו הקצבאות יגדל התמריץ של האנשים הנתמכים לצאת לעבודה Æאלא שהקיצוץ פוגע גם ביכולת שלהם להתמקח על תנאי העבודה והשכר והופכת אותם טרף קל למעסיקים מנצלים Æבמקרים בהם מבוטלות או מצומצמות משמעותית הקצבאות¨ עלולים רבים להסכים לעבוד גם בתנאים ירודים מתנאי שכר מינימום כי אחרת לא יוכלו להתקיים כללÆ אם יוכלו המעסיקים להעסיק עובדים ישראלים בשכר הנמוך משכר מינימום יפוטרו עובדי שכר מינימום Æוהעובדים המפוטרים ימצאו עצמם לפני שוקת שבורה∫ מחד אין להם עבודה בשכר מינימום¨ מאידך גם קצבאות אין¨ וכך ימצאו עצמם נאלצים לחזור אל אותן עבודות בתנאים ושכר הנופלים משכר המינימוםÆ כך שלמעשה הנפגעים העיקרים מהקיצוץ בגובה קצבאות הקיום¨ יהיו בסופו של תהליך דווקא העובדים המקבלים שכר מינימוםÆ
רבעון:
רבע שנה¨ שלושה חודשים לפי השנה הלועזית Æדרך נוחה לחישוב מוסכם של התפתחויות כלכליות וסטטיסטיות במשק Æמדי רבעון מתפרסמים נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ונתוני מדדים כלכליים של המשקÆ
40
ק
קו העוני:
מספר שנקבע על ידי הביטוח הלאומי מידי שנה על פי חישוב סקר ההכנסות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה Æכל מי שהכנסתו נמוכה או שווה למחצית מההכנסה החציונית הפנויה¨ הוא עני Æהחישוב נעשה על פי הכנסה כספית שוטפת בלבד ולא לוקחת בחשבון נתונים כמו רכוש¨ תנאי דיור והשכלה Æעל מנת לאפשר השוואה בין משקי הביתØהמשפחות נבנה מנגנון העורך התאמה בין גובה קו העוני לגודל משפחה Æמנגנון זה מניח כי כל נפש נוספת במשפחה מגדילה את צורכי המשפחה בשיעור יורד Æוזאת באמצעות סולם שקילות המשתמש במונח ”נפש תקנית“Æ מאז החל המוסד לביטוח לאומי לפרסם את דוחות העוני החל הויכוח על דרך המדידה Æבארצות שונות בעולם נהוגות שיטות מדידה שונות לקו העוני¨ קיימות שלוש שיטות עיקריות למדידת עוני∫ הגישה היחסית ©נהוגה בישראל® אשר מגדירה עוני באופן יחסי לרמת החיים המקובלת בחברה ªהגישה המוחלטת אשר קובעת סל מינימום נדרש לקיום וכל מי שאין בידיו לרכוש את הסל הזה הוא עני ªגישה סובייקטיבית על פיה כל מי שאינו יכול לחיות ברמת חיים סבירה על פי הערכתו שלו הוא עני Æעל פי הנתונים הסטטיסטים המפורסמים מתברר כי שיעור גבוה במיוחד של עניים ניתן למצוא בקרב הישובים הערביים¨ משפחות בהן יש מפרנס יחיד¨ קשישים¨ נכים¨ בפריפריה¨ ובשכונות החרדיותÆ
39
החלוקה לעשירונים נקבעת על פי סך כל ההכנסות ברוטו¨ לפני תשלומי מיסים¨ מכל המקורותÆ כלומר בעשירון התחתון מרוכזים •∞ ±מכלל משקי הבית שלהם ההכנסה הנמוכה ביותר ואילו בעשירון העליון •∞ ±מכלל משקי הבית להם ההכנסה הגבוהה ביותרÆ העשירונים מחולקים על פי מדגם ±∞• Æממשקי הבית ©המשפחות® שנתנו את התשובות ©ההכנסות® הנמוכות ביותר הן העשירון התחתון ו •∞ ±מהתשובות ©ההכנסות® הגבוהות ביותר הן העשירון העליוןÆ למרות שנדמה כאילו החלוקה לעשירונים מצביעה על פער קבוע בין קבוצות האוכלוסיה הרי שלמעשה קיים פעם הולך וגדל בין העשירוניםÆ המונח עשירונים מבלבל ואינו מצביע כלל על פערים קבועים או על דרך ברורה למדידת שוויון אלא על דרך פילוח סטטיסטית Æלמעשה המציאות מראה כי העשירון התחתון אינו מחזיק •∞± מהנכסים או ההכנסות במשק ואילו העשירון העליון מחזיק הרבה יותר מאשר •∞ ±מהנכסים וההכנסותÆ למה זה חשוב øמאחר וכמות הנכסים וההכנסות מהווה כוח השפעה¨ כלומר העשירונים העליונים המחזיקים כמעט מחצית מעוגת ההכנסות במשק הם בעלי כוח ההשפעה האמיתיÆ קולם של העשירונים הללו נשמע בברור ולכן צרכיהם ורצונם נענים ביתר קלות על ידי מקבלי ההחלטות Æהיכולת להשפיע על תהליכים במשק אינה וירטואלית אלא בעלת משמעות יומיומית עמוקה∫ רפורמות במס המשפיעות על ההכנסה נטו של המשפחה ומשפיעות בעיקר על בעלי הכנסות גבוהות¨ חוקי עבודה המשפיעים בעיקר על בעלי הכנסות נמוכות¨ דרישות בתחום הבריאות והחינוך ועוד ועודÆ
38
ק
עובדים זרים /מהגרי עבודה:
כינוי לעובדים המהגרים מארצות המוצא שלהם לארצות אחרות בהן הם מצליחים למצוא עבודה מהגרי עבודה¨ ברובם¨ אינם מחפשים בית חדש אלא מקום עבודה אשר יאפשר להם להתפרנס ובעיקר לפרנס גם את בני המשפחה אשר הם משאירים בארץ המוצאÆ רוב מהגרי העבודה חוזרים לארץ המוצא לאחר מספר שנות עבודה ורק מיעוט משתקע בארץ ההגירה Æהעובדים הזרים עונים על צורך מידי של מעסיקים להוזיל את עלות העבודה ≠ הם מס תפקים בתנאי מחייה בסיסיים ומעדיפים לשלוח את רוב השכר חזרה לארץ המוצא¨ כלומר הם אינם משתתפים ב“משחק הכלכלי“ בארץ אליה היגרו Æעובדים כאלה הם על פי רוב עובדים בלתי מקצועיים המשמשים בעיקר למילוי משרות של עבודות כפיים ועבודות פשוטות Æלחילופין הם גם מוכנים לעבוד במסגרות שרוב העובדים המקומיים אינם מעוניינים או יכולים לעסוק בהם הן מבחינת מסגרת העבודה ©טיפול בחולים וקשישים סביב השעון למשל® או מבחינת השכרÆ ככל שגוברת השפעת הגלובליזציה הרי שגובר זרם העובדים הבלתי מיומנים אשר עוברים מארץ לארץ בחיפוש אחר עבודה ופרנסה Æבשנים האחרונות הפכה ההגירה בעקבות עבודה לבעיה כלכלית בעולם המערבי העובדים הזרים אשר מוכנים להסתפק בתנאי עבודה ושכר נמוכים יחסית לנהוג במקום¨ מהווים איום משמעותי על מקומות העבודה של העובדים ברמות השכר הנמוכותÆ
עוגת ההכנסות:
סך כל ההכנסות של כל משקי הבית של השכירים בישראל לאחר חישוב שווי עוגת ההכנסות ניתן לחשב את חלקו של כל עשירון בעוגה¨ זו אחת הדרכים לעמוד על הפערים שבין העשירונים Æבישראל משולם רוב השכר לעובדים הנמלאים בעשירונים ה≠ πוה≠ ∞ Ʊלמשקי הבית בעשירונים העליונים יש בדרך כלל גם נכסים רבים המניבים תשלום כמו מניות¨ נדל“ן¨ חסכונות¨ חסכונות פנסיה¨ וכדומהÆ הפער בין העשירונים כפי שבא לידי ביטוי בעוגת ההכנסות של המשק מבטא באופן ברור את פערי השכר הגבוהים בישראל Æכאשר קרוב למחצית מהציבור העובד אינו מגיע לדרגת המס הראשונה¨ כלומר מרוויח שכר נמוך מאד¨ הרי שהיכולת של ציבור זה לרכוש נכסים מניבי תשואה ולשפר את מצבם הכלכלי כמעט ואינה קיימת Æיתר על כן מאחר ואינם יכולים להפריש מהשכר הנמוך עבור חסכון או השקעה מניבה הרי שלעת זיקנה הם הופכים לעניים יותרÆ
עשירונים:
חלוקת משקי הבית ©משפחות®¨ לעשרה חלקים שווים בגודלם מבחינת מספר משקי הבית בכל עשירוןÆ
37
עע 36
35
מ ק ר ו
כ ל כ ל ה :
מ ש ב ר
פ י נ נ ס י :
התייחסות אל המשק כאל יחידה כלכלית אחת ≠ זיהוי הכוחות המשפיעים על היקף הפעולה של המשק כולו Æמדיניות מקרו כלכלית תתבטא בבחירה בין מגוון האפשרויות להכוונת המשק להשגת איזון במשק המתבטא בצמיחה¨ תעסוקה מלאה¨ יציבות וכדומהÆ
מצב בו המשק לא יכול לממן את ההתחייבויות שלו Æלמשק אין מקורות מימון לכיסוי הגרעון¨ הממשלה לא מסוגלת להחזיר את חובותיהÆ מקור נוסף של משבר פיננסי ≠ קריסה של מוסד פיננסי¨ כמו בנק מסחרי ©לדוגמא הבנק למסחר בשנת ≤∞∞≤® Æבמקרה כזה הממשלה נחלצת לעזרתו של הבנק¨ על מנת לשמור על כספי הלקוחות ואמונם במערכתÆ
ס
סטגפלציה:
שילוב של שני מצבים כלכליים¨ סטגנציה ≠ מיתון ואינפלציה ≠ עליית מחיריםÆ כלומר סטגפלציה היא מצב בו יש שילוב בין עלית מחירים במשק¨ המתבטאת בעליית המדד בתקופה של מיתון עמוקÆ
34
מסים: מסים ישירים∫ מוטלים ישירות על הכנסות או הוצאות ובאופן פרוגרסיבי ©מדורג®¨ כלומר ככל שאדם מרוויח יותר כך ישלם יותר מס Æלמשל∫ מס הכנסה¨ מס ירושה¨ מס חברות¨ מס שבח¨ מס מחזור וכדומהÆ מסים עקיפים∫ מוטלים על הוצאות¨ על מוצרים אותם אנו רוכשים באחוז קבוע מראש¨ לדוגמא∫ מס ערך מוסף¨ מס קניה¨ מכס וכדומהÆ מס יחסי∫ מס שאינו פרוגרסיבי Æכאשר שיעור המס קבוע ואינו תלוי בגובה בסיס ההכנסהÆ מס מעסיקים∫ מס המוטל על המעסיק בגין הכנסה מעבודה שהוא שילם עליה או אחראי לשלם עליה Æמס מעסיקים מחושב בשיעור קבוע מסך כל המשכורות והשכר המשולם על עבודהÆ מס שולי∫ שיעור המס המוטל על השקל האחרון בהכנסתו של עובד או בכנסה מעסק של עצמאיÆ אחוז המס השולי נקבע על פי גובה מדרגות המסÆ המסים מממנים את פעילות הארגון הגובה אותם≠ כאשר גובה המסים היא המדינה הרי שהם נועדו לממן את פעולותיה על פי סדרי העדיפויות החברתיים והכלכלים כפי שנקבעוÆ בעוד בהיסטוריה העתיקה נקבעו מסים על ראש≠ כל אזרח שלם מס אחיד¨ ולא היתה אבחנה בין עשיר ועני הרי שמערכת הגייה בעולם המודרני מבחינה בין האנשים על פי מצבם ויכולתם הכלכליתÆ בניגוד למסים הנגבים לשם פעילות ספציפית של הגורם הגובה הרי שהמסים שגובה המדינה מהאזרחים אינם ”צבועים“ למטרה ספציפית אלא מהווים חלק מתקציב המדינה הכולל המיועד לממן את כל הפעילות הכלכלית והחברתית של המדינה Æאחוז ההוצאה לבטחון או לרווחה לא נקבע כאחוז מסך המסים הנגבים אלא כאחוז מסך תקציב המדינה Æחשוב לומר כי תקציב המדינה אינו מורכב רק ממסים שמשלמים האזרחים באופן ישיר ©מס הכנסה®¨ על עבודה או מס על הון¨ אלא גם ממסים עקיפים המגולמים בתוך המחירים כמו מע“מ למשל Æמערכת המסוי משמשת גם למטרות נוספות כמו השגת יעדים חברתיים וכלכליים¨ בין היתר על ידי שימוש במערכת המס לעידוד או לבלימת פעילות כלכלית מסויימת Æמכס למשל¨ הוא מס המוטל על יבוא מוצרים¨ ומטרתו לייקר מוצרי ייבוא לעומת מוצרים מתוצרת מקומית וכך לעודד תעשייה מקומית ולהגביר את התעסוקה Æשימוש מושכל במערכת המס מביא להגדלת השוויון על ידי הטלת מס גבוה יותר על עשירים לעומת המס המוטל על עניים הגדלת המסוי על רווחי הון¨ הקלות מס לאזורים שהוגדרו בעדיפות לאומית גבוהה¨ הורדת מיסוי על העסקת עובדים במקומות מסוימים ועודÆ יש לזכור כי בסופו של יום השאלה החשובה אינה כמה מיסים אנו משלמים אלא מה אנחנו מקבלים בתמורה ≠ במדיניות הכלכלית של העשורים האחרונים¨ מדיניות של הפרטה והצמצום השירותים החברתיים¨ לצד העלאה של המיסים העקיפים הציבור הישראלי משלם יותר מיסים אך מקבל פחות שירותיםÆ
33
מחנק אשראי נוצר בגלל חששות המלווים ©בנקים®¨ כי קיים סיכון גבוה יחסית¨ שכספם לא יוחזר ולכן הם מעלים את ”מחיר הכסף“ ≠ הריבית על הלוואות Æלרוב מדברים על מחנק אשראי בתקופות שפל במשקÆ במצב של מיתון במשק מוריד בדרך כלל הבנק המרכזי ©בנק ישראל® את הריבית על מנת לעודד צמיחה כלכלית Æבתקופה של צמיחה נוהג הבנק המרכזי להעלות את גובה הריבית במידת הצורך על מנת להילחם באינפלציהÆ
מידע פנים:
מידע היכול להשפיע על ערכן של חברות בבורסה וידוע רק לעובדי או מנהלי החברהÆ מידע פנים מעניק למחזיק בו יתרון כלכלי גדול על פני שאר הציבור הסוחר במניות בבורסה ולכן שימוש במידע כזה לצורך מסחר בבורסה¨ העברתו או מכירתו לידי אחרים הוא עברה פליליתÆ
מ י ק ר ו
כ ל כ ל ה :
F
הקצאת המקורות בתוך המשק ויחסי הגומלין בתוך המשק Æהתייחסות אל המשק כמורכב מיחי" דות שונות ומרכיבים שונים¨ אל כל אחד מהם בנפרד ואל יחסי הגומלין ביניהםÆ
מס הכנסה ש ל י ל י :
תגמול לבעלי הכנסות נמוכות באמצעות מערכת המסÆ
מס הכנסה שלילי נועד לפצות בעלי הכנסות נמוכות באמצעות קבלת קצבה המשלימה את שכרם עד לגובה שנקבע מראש¨ באמצעות מערכת המיסוי Æמדובר למעשה בהטבת מס הפוכה לעובדים בשכר נמוך שמגדילה את סך הכנסותיהם למרות שאינם מגיעים לדרגות מס המזכות אותם בהטבות מס רגילות Æאחת הטענות העיקריות הנשמעת כנגד מס הכנסה שלילי היא שמדובר למעשה בקצבה שבסופו של יום אינה משיגה את המטרה הכלכלית והחברתית הרצויה∫ קיום בכבוד משכר העבודה¨ אלא מנציחה את השכר הנמוך המשולם Æיתר על כן טוענים המתנגדים כי מס הכנסה שלילי מעודד מעסיקים להמשיך ולשלם שכר נמוך תוך הסתמכות על ההשלמה שתתן המדינה באמצעות מס ההכנסה השלילי וכי מעסיקים רבים ימצאו את הדרך להוריד את השכר המשולם על ידם על מנת שיושלם על ידי המדינהÆ
32
מדרגות המס:
שיעור מס הכנסה ברמות הכנסה שונות על פי המוגדר בפקודת מס הכנסה Æבישראל מבוצע חישוב המס באופן פרוגרסיבי כלומר ככל שמדרגת המס גבוה יותר ©ההכנסה גבוה יותר® כך גבוה יותר שיעור המסÆ ההיסטוריה האנושית רצופה במאבקים אזרחיים ומלחמות שפרצו על רקע מיסוי≠ כאשר היה נהוג מס גולגולת אחיד על כל האזרחים ללא קשר למצבם הכלכלי שהביא למצוקה כלכלית קשה שגרמה להתקוממות Æגם מלחמות שעל מנת לממן אותן גבו השלטונות מסים¨ הכבידו מאד על האוכלוסייה Æאחד הסממנים של המשק המודרני הוא גבית מסים על פי מדרגות≠ מיסוי פרו גרסיבי¨ העומד ביחס למצב הכלכלי של האזרח Æעם זאת לצד המסים הישירים הנגבים כאחוז מההכנסה או מהרכוש ישנם גם מסים קבועים ≠ רגרסיבים¨ אשר נגבים כשיעור קבוע ממחיר מוצר והם אינם מקדמים שוויון גם אם ממלאים את קופת המדינה Æשינויים במדרגות המס הם ביטוח לסדרי עדיפות חברתיים≠כלכליים Æככל שרוצים לעודד עבודה הרי שמגביהים את מדרגת המס הראשונה כך שעובדים בשכר נמוך לא משלמים מס ישיר Æככל שרוצים להגביר את השוויון במשק מעלים את גובה המס הנגבה בדרגות המס הגבוהות וכך בעלי הכנסות גבוהות משלמים יותר מס מאשר בעלי הכנסות נמוכותÆ
מונופול טבעי: מצב בו יש למוצר מסוים יצרן יחיד או מוכר יחיד כך שתנאי תחרות לא מתקיימים Æבמצב בו קיים מונופול וביחוד אם מדובר במוצר חיוני יכול היצרן או הסוחר לקבוע את תנאי המסחר כמעט באופן בלעדיÆ
קיימים מוצרים ושירותים שאותם ניתן לייצר רק על ידי יצרן יחיד בגלל מחירי ייצור גבוהים במיוחד כמו חשמל למשל Æבמקרים כאלה כאשר היצרן הוא מונופול טבעי¨ הוא מחזיק גם בזכיון ממשלתי כדי להבטיח את האיכות¨ המחיר והשירותÆ
:מונופול
מחנק אשראי: מצב בו מחיר האשראי ©ההלוואות® יקר עקב שער ריבית גבוה Æככל ששער הריבית גבוה יותר כך קטן מספר הלווים בשל חוסר היכולת לעמוד בתנאי ההחזר בשל שער הריבית הגבוה Æמחנק אשראי מתבטא הן במישור העסקי בקרב לווים גדולים והן במישור משקי הבית אשר נאלצים לצמצם את גובה ההלוואות¨ כמו גם את גובה משיכת היתר אשר בדרך כלל נושאת ריבית גבוהה יותר מאשר הלוואות בנקאיות רגילותÆ
31
הסוציאל דמוקרטית∫ אחריות המדינה לרווחת אזרחיה¨ מעורבות המדינה¨ תכנון חברתי מרכזי¨ זכויות חברתיות כזכויות יסוד¨ צרכים אישיים כצרכים חברתיים ולא רק פרטיים¨ סולידריות חברתית והומניזציה של המשטר הקפיטליסטיÆ מדינת ישראל בחרה להיות מדינת רווחה סוציאל דמוקרטית¨ למי זה טוב øלכולםÆ ברור כי כל אדם שאין לו ממון המספיק בכל מצב ומקרה לדאוג לרווחתו אמור לשאוף לכינון מדינת רווחה בין אם מסיבה מוסרית ובין אם בשל דאגה לעתידו¨ מעין תעודת ביטוח למקרה של אסון או צרה Æבאמצעות תשלום מסים למדינה ממומנת מדיניות רווחה המבטיחה מתן סיוע ומימון של המדינה לפעילויות כמו סיוע לנזקקים ©הביטוח הלאומי®¨ מערכת חינוך שוויונית המבטיחה שוויון הזדמנויות¨ מערכת בריאות שוויונית ובעיקר כזו המספקת שירותי בריאות איכותיים לכל אזרח ותושב ©חוק בריאות ממלכתי®¨ וכדומהÆ הבעיה מתחילה כאשר מספר הנזקקים ומקבלי הסיוע גדל¨ עד שאף הופך לרוב¨ לעומת משלמי המסים המממנים את מערכות המדינה השונות Æמצב כזה אינו בריא וודאי שאינו יכול להימשך לאורך זמן Æבמקרים כאלה יש לבדוק את דרך הפעולה של הממשלה ולבדוק כיצד ניתן לשלב אנשים רבים יותר בשוק העבודה מתוך כיבוד הצרכים והיכולות שלהם כך שיוכלו לצאת ממעגל הנזקקות מחד ולהשתתף בתשלום המסים הממנים את פעילויות מדינת הרווחה מאידךÆ
30
במקביל¨ ריבית גבוהה גם מרסנת את הצריכה הכללית בשל העלות הגבוהה של הלוואות ומשיכת יתר Æבמקרה כזה גם אזרחים יהססו לקחת על עצמם התחייבויות כספיות בשל העלות הגבוהה בצורת ריביתÆ
מדיניות פיסקלית:
המדיניות התקציבית של המשק כפי שבאה לידי ביטוי בתקציב המדינה בהוצאה הציבורית ובמדיניות המיסויÆ
כלי מדיניות ראשון במעלה לניהול המשק הכלכלי Æבאמצעות המדיניות הפיסקלית תקציב המדינה ומדיניות המיסוי מביעה הממשלה את סדרי העדיפויות החברתיים והכלכליים של הממשלה Æבאמצעות החלוקה הפנימית בתקציב המדינה מבטאת הממשלה את סדרי העדיפויות החברתיים והלאומיים השונים Æמתן עדיפות תקציבית והקצאת משאבים פירושה העדפת נושא אחד על פני האחריםÆ באמצעות מדיניות המיסוי יכולה המדינה לקדם נושאים כלכליים וחברתיים על פי סדר העדיפות הלאומי Æלמשל רפורמות במס המקלות על אמהות עובדות מביאה לידי ביטוי את שאיפתה של המדינה לשילוב ועידוד נשים בשוק העבודהÆ
מדינת הרווחה:
מדינת רווחה היא מדינה המכירה באחריותה לרווחת אזרחיה ולהבטחת איכות חייהם ומממשת אחריות זו הלכה למעשהÆ ∞ מטרת מדיניות רווחה היא ניצול יעיל של המקורות הקיימים במשק ©המדינה® וחלוקתם בצדק תוך שמירה על עקרונות יסוד כמו חופש הפרטÆ ∞ חקיקה סוציאלית רחבה המעגנת בחוקים שונים את זכותם הבסיסית של האזרחים לקבל מהמדינה שירותים במספר תחומים בסיסיים∫ הבטחת הכנסה¨ חינוך¨ בריאות¨ דיור¨ תעסוקה ושירותי רווחה אישייםÆ ∞ הוצאה כספית של המדינה למימון השירותים החברתיים המסופקים לאזרחים בתחומים הללו ©משאבים כספיים אלה מגויסים על ידי גבית מסים מהאזרחים®Æ ∞ הקמה והפעלה של ארגונים ורשויות בבעלות הממשלה וØאו הרשויות המקומיות המפעילים הלכה למעשה את החוקים הסוציאליים ©ארגונים ורשויות אלה מחליפים את הארגונים הוולנטרים והעסקיים שפעלו קודם לכן בתחומים אלה®Æ ∞ גיוס תמיכה של האוכלוסיות השונות בחיוניות המעורבות המקיפה של המדינה במתן שירו תים חברתיים לאזרחיםÆ קיימות שתי גישות אידיאולוגיות עיקריות∫ הליברלית∫ שמירת חירות הפרט¨ הדגשת זכות הקניין¨ טיפוח אחריות ויוזמה אישית¨ קיום כל כלת שוק הכוללת תחרות בין ספקים ובחירה עצמית ורצונית של צרכנים¨ תוך מעורבות מוגבלת של המדינהÆ
29
על פי סקר הרגלי תצרוכת של הציבור עורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ©הלמ“ס® רשימה בסיסית של סחורות ושירותים אותם צורך הציבורÆ ביום מסוים בשנה¨ הנקרא ”יום הבסיס“ נרשמים המחירים והכמויות של כל אחד מהמוצרים הנכללים בסל המזונות Æהערך הכספי של כל סל המזונות ±∞∞ $נקודות ©אחוז® Æמדי חודש עורכת הלמ“ס השוואה בין מחירי הסל באותו חודש לעומת יום הבסיס¨ סיכום השינוי בנקודות קובע את השינוי ברמת המחירים את המדד Æבמידה והמחירים התייקרו נרשמת עליה במדד כלומר ניתן לרכוש פחות מוצרים באותו סכום כסף¨ כלומר אינפלציה Æבמידה והמחירים ירדו ניתן יהיה לקנות יותר מוצרים באותו סכום כסףÆ מדד המצוקה מעיד על השינויים במצב במשק והוא מחושב על ידי חיבור בין אחוז האבטלה לאחוז השינוי במדד המחירים לצרכן Æשינוי במדד המצוקה מעיד בצורה מלאה יותר על השינוי במצב המשק מאשר השימוש במדדים האחריםÆ ככל שמדד המצוקה גבוה יותר כך גדולה יותר המצוקה הכלכלית≠ אחוז אבטלה גבוה משמעותו ריבוי עובדים מחוסרי עבודה ומקור פרנסה¨ אינפלציה גבוהה מציינת עליית מחירים במשקÆ מכאן שמדד מצוקה גבוה מתאר מצב בו מחירי המוצרים במשק עולים ואילו לאזרחים אין מספיק מקורות הכנסה על מנת לספק את הצרכיםÆ
מדד המצוקה:
מדיניות מוניטארית:
מדיניות הבנק המרכזי ©בנק ישראל® באמצעותה מכוונים את אמצעי התשלום במשקÆ אמצעי המדיניות המוניטארית הם∫ ריבית¨ קביעה וויסות שער החליפין¨ הדפסת כסף¨ פיקוח על הבנקים¨ קביעת יחס הרזרבה של הבנקים וסיוע לבנקיםÆ הכלי העיקרי בו משתמש בנק ישראל הוא גובה שער הריבית במשק אשר מתפרסם מדי חודש Æמטרת המדיניות המוניטארית לפקח על המערכת הכלכלית על ידי ויסות כמות הכסף הזמין במשקÆ כלי מדיניות ראשון במעלה הנתון בידי הבנק המרכז≠ בנק ישראל להכוונת הביקושים במשקÆ באמצעות קביעת שער הריבית קובע למעשה בנק ישראל את מחיר הכסף ≠ כמה יעלו לנו הלוואות¨ משיכת יתר¨ ומה הריבית שנקבל עבור חסכונות Æכאשר מחיר הכסף גבוה ≠ ריבית גבוהה¨ הרי שמשתלם יותר להחזיק את הכסף בבנק¨ בפיקדונות נושאי ריבית¨ מאשר להשקיעו במשק¨ בין אם על ידי פתיחת מפעלים¨ ובין אם על ידי השקעה בפיתוח או בעסקים Æבמקרה כזה בעלי הון רבים ימנעו מהשקעה בפתיחת עסקים המייצרים גם מקומות עבודה בשל חוסר הכדאיות היחסי בהשקעת ההון תוך לקיחת סיכון לכישלון לעומת השקעתו בבנק תמורת קבלת תשואה גבוההÆ
28
מאזן התשלומים:
סיכום סך העסקאות של המשק עם משקים אחרים ©מדינות אחרות®¨ לתקופה נתונה של שנה קלנדרית Æבצד אחד של המאזן ירשמו כל הסעיפים המבטאים קבלת מטבע חוץ ובצד השני את כל התשלומים במטבע חוץÆ מאזן התשלומים הוא למעשה המאזן של מדינה בהתייחס להתחייבויותיה ©חוב לאומי® כלפי גורמים מחוץ למדינה Æכמו כל הלוואה¨ על המדינה לפרוע את התחייבויותיה לגורמים חיצוניים∫ מדינות זרות¨ הבנק העולמי¨ קרן המטבע וכדומהÆ מרבית המדינות מקיימות כלכלה צומחת למרות גרעון במאזן התשלומים ≠ כלומר חוב חיצוני גדול ביחס ליכולת להחזיר וזאת משום שנפח ההכנסה הלאומית בד“כ גדול מסה“כ החוב החיצוני כך שבעת משבר¨ לכאורה¨ יכולה המדינה לפרוע את חובותיה Æלגרעון במאזן התשלומים יכולים להיות גם יתרונות בהנחה שהחוב גדל על מנת לייבא או לרכוש טכנולוגיות וחומרי גלם המגדילים את יכולת הייצור והפריון במדינה מה שמוביל לצמיחה ומצב כלכלי המאפשר לפרוע את החובות החיצוניים Æכאשר מדינה אינה עומדת בתשלומי הריבית על החוב החיצוני בד“כ אינה יכולה ללוות או לגייס עוד כספים מגופים בינלאומיים מה שעלול להוביל למשבר כלכלי בשל מחסור בחומרי גלם ובצרכים אחריםÆ
מדד ג‘יני
מדד סטטיסטי המבטא אי שוויון בחלוקת ההכנסות בין העשירונים במשק Æככל שהמדד נמוך יותר כך הוא מצביע על שוויון רב יותרÆ בשנים האחרונות¨ למרות הצמיחה והשיפור במדדים השונים ממשיך האי≠שוויון במשק לגדולÆ הכנסתם של שני העשירונים העליונים מהווה כמעט מחצית מסך ההכנסות ברוטו במשק ואילו שני העשירונים התחתונים מגיעים לפחות מ≠ •∂ מסך ההכנסות במשקÆ ממדד ג‘יני ועוגת ההכנסות במשק ניתן ללמוד על אי שוויון קיצוני בין הכנסות משקי הבית על פי עשירונים Æככל שהפער בהכנסות גדל הרי שהאפשרות לניידות חברתית יורדת ביחס הפוךÆ מדד ג‘יני המפורסם מדי תקופה על ידי הרשויות כולל את ההכנסות לא רק משכר אלא גם מתשלומי העברה ©קצבאות שונות® כך שהמדד כפי שמפורסם לציבור מציג את חשיבות מדיניות תשלומי ההעברה ≠ ללא תשלומי ההעברה היה המדד גבוה בהרבה והפער בין העשירונים גדול יותרÆ
מדד המחירים לצרכן:
מפורסם על ידי הלמ“ס אחת לחודש¨ משקף את השינויים במחירי המוצרים של סל מצרכים ושירותים של משפחה ממוצעת כפי שנקבע במיוחד לשם כךÆ
27
מ מ 26
כ
כשל שוק:
מצב בו מנגנון השוק החופשי אינו מצליח לענות על הצרכים או לספק שירותים ומוצרים באופן היעיל ביותר האפשריÆ
על פי נאמני השיטה הקפיטליסטית¨ כשלי שוק הם ההצדקה היחידה להתערבות של ממשלות בכלכלה Æאלא שכיום יש הסכמה כי לא רק במקרים קיצוניים על ממשלה להתערב אלא גם ליצור מערכות רגולציה וויסות כדי למנוע התהוות כשלי שוק כמו מונופולים או קרטליםÆ המדינה מפעילה גופים שתפקידים להסדיר ולהגביל את הפעילות החופשית על מנת למנוע יצירת כשלי שוק Æבין גופים אלה ניתן למצוא למשל את הממונה על ההגבלים העסקיים¨ מנגנון שכר המינימום¨ חוקי העבודה¨ פיקוח מחירים וכדומה Æלמעשה¨ הממשלה מעורבת מאד בנעשה במשק¨ כדי לכוון אותו להשגת יעדים כלכליים מיטביים ולהשיג את היעדים החברתיים שנקבעוÆ
25
י
יחס הרזרבה: שיעור הכסף ©”מזומן“® שמחזיק הבנק לכיסוי בקשת הלקוחות לקבלת כסף מזומן מהבנק כפי שנקבע על ידי בנק ישראלÆ
יחס הרזרבה הוא שיעור מסוים מסך כל ההפקדות שהופקדו בבנק שמשמשים כערובה לכך שהבנק יוכל לספק לכל לקוח הרוצה בכך את כספו Æיחס הרזרבה נקבע מפעם לפעם על ידי בנק ישראל כדי להבטיח את יציבות הבנקים בישראלÆ הסיבה בשלה אין הבנק מחויב להחזיק בכל כספי הפיקדונות במזומן בכספות הבנק נובעת מהנחת היסוד שלעולם לא ירצו כל לקוחות את כל כספם במזומן באותו הזמן Æמה עושים הבנקים עם הכסף שאנו מפקידים בבנק øהבנקים משקיעים חלק מהכסף המופקד אצלם בבורסה¨ ברכישת נדל“ן¨ נותנים הלוואות ועודÆ
24
הפער בין העשירונים אינו קבוע מאחר ופערי ההכנסות בישראל גבוהים מאד Æעם השנים ניתן לראות גידול בפער שבין ההכנסות של משקי הבית בעשירונים התחתונים לבין אלה של העשירונים העליוניםÆ חלוקת ההכנסות משמשת לצורך קביעת האי שוויון תוך שימוש במדד ג‘יני המחשב את חלקו של כל עשירון מסך כל ההכנסות במשק Æככל שהפער בין העשירונים גדול יותר כך גדול יותר האי שוויון במשק ואיתו גם ההשפעה של העשירונים העליונים המחזיקים ברוב ההכנסות במשק על מקבלי ההחלטותÆ
חקיקה חברתית: חקיקה המעגנת את הזכויות החברתיות כזכויות בסיסיות ובהן∫ דיור הולם¨ בטחון סוציאלי¨ עבודה מספקת¨ בריאות וחינוך Æהחקיקה החברתית בישראל היתה בעבר ברובה חקיקה ממשלתית¨ לדוגמא∫ חוקי העבודה¨ חוק שכר מינימום חוק בריאות ממלכתית הביטוח הלאומי ועודÆ בשנים האחרונות¨ בשל השינוי במדיניות הממשלות וצמצום השירותים החברתיים והפרטתם¨ הפכה החקיקה החברתית לחקיקה ביוזמה פרטית כלומר חקיקה ביוזמת חברי כנסת כבודדים או קבוצות ולא חקיקה יזומה על ידי הממשלהÆ בשנים האחרונות מנסים חברי כנסת שונים בעיקר מהאופוזיציה לקדם חוק יסוד זכויות חברתיות בו יעוגנו כל הזכויות החברתיות הבסיסיות כדי למנוע פגיעה בזכויות אלה באמצעות חקיקת משנה כמו חוק ההסדרים Æכל הניסיונות הללו נהדפו על ידי האוצר בטענה כי למדינה אין יכולת כלכלית לממן זכויות יסוד חברתיות Æמאחר ומאז אמצע שנות השמונים נטו ממשלות ישראל למדיניות כלכלית ימנית כמעט ולא נחקקו חוקים חברתיים על ידי הממשלה אלא רק כאשר הלחץ הציבורי חייב זאת¨ כמו חוק הדיור הציבורי Æאך באוצר לא הסתפקו בשלטון הכלכלה השמרנית ימנית והגדילו לעשות ויזמו חוקים ותקנות המונעים חקיקה פרטית לה משמעות תקציבית ניכרת ©מעל μמליון ®₪ובכך מנעו למעשה את התפתחות החקיקה החברתית בישראלÆ אלÆ
23
קובץ חוקי המגן נועדו להגן על עובד¨ אשר נתון למעשה למרותו של מעסיק¨ מפני ניצול והעסקה פוגענית Æוהם מבטאים את התפיסה המוסרית של החברה לגבי מקום העבודה בחיי האדם ואת מקומו של האדם בחברהÆ חוקי המגן בישראל מתקדמים מאוד ומגנים על העובדים ועל זכותם להיות גם בני אדם ולא רק עובדים או אמצעי ייצור זולים לצורך ייצור רווח למעסיק Æעם השנים התפתח שוק העבודה ונוצרו סוגי העסקה שונים אשר לא זכו לביטוי מתאים בחוקי המגן כמו עובדי קבלן¨ מיקור חוץ ועובדים זרים Æבשנים האחרונות פועלים ארגוני צדק חברתי¨ בשיתוף עם חברי כנסת¨ לתיקון חוקים ולחקיקת חוקים חדשים שיענו גם על השינויים הללו בשוק העבודהÆ למרות העובדה שחוקי המגן מאד מפורטים¨ מעסיקים רבים אינם מקיימים אותם¨ האכיפה במקרים אלה לוקה בחסר ומבוססת בעיקר על דיווח של עובדים¨ ארגוני עובדים¨ ארגוני צדק חברתי ואחרים על הליקויים והעברות Æמאחר ושוק העבודה אינו מציע מספיק מקומות עבודה ואילו עובדים רבים¨ למרות היותם עובדים¨ מתקשים לשמור על רמת חיים מינימאלית¨ התוצאה היא שעובדים רבים מוכנים ”למחול“ על זכויותיהם בתמורה לשמירה על מקום העבודה Æמצב זה מוביל לפגיעה עמוקה בערך האדם העובד ומכאן גם בערכים החברתיים וביציבות החברתיתÆ
חוקי השוק:
שיטה כלכלית שבה מנגנון המחירים הוא הגורם העיקרי להקצאת המקורות במשקÆ על פי חוקי השוק¨ ההיצע והביקוש הם הקובעים את רמת המחירים וכמות הסחורות והשירותים המוצעים במשק Æעל פי כלכלת חוקי השוק¨ הגורם העיקרי הקובע את הפעילות המשקית¨ הוא המחירÆ
ההיגיון הכלכלי¨ העומד מאחורי ניהול הכלכלה אך ורק על פי מנגנון חוקי השוק¨ סותר את הנ חות הייסוד של המשטר הניאו≠ליברלי¨ כאילו העושר והרווחה יחלחלו מהשכבות העשירות אל העניות הרי על פי תפיסת חוקי השוק הרווח הוא העיקר ולכן אם מעסיק מרוויח יותר כאשר הוא משלם שכר נמוך וכאשר תנאי העבודה נמוכים האי שאין לא כל תמריץ להגדיל את השכר או לשפר את תנאי העבודה Æיתר על כן ≠ הגופים הכלכליים יזהו את ההזדמנויות להרוויח מקסימום רווח במינימום עלויות¨ ויעדיפו להשקיע את עיקר כספם דווקא באפיקים אלה¨ ולאו דווקא באפיקים המשרתים אינטרסים לאומיים וחברתיים כוללים כמו אפיקי השקעה עתירי כוח אדם למשלÆ בנוסף חשוב לציין כי במנגנון כזה רמת אבטלה גבוהה במשק משרתת את המעסיקים על מנת ללחוץ על העובדים שלא לדרוש העלאות שכר או שיפור תנאי עבודהÆ
ח ל וק ת הה כ נ ס ו ת : 22
בדיקת התפלגות חלוקת הכנסות בין המשפחות במשק Æהדרך הנפוצה לחישוב היא באמצעות חלוקה לעשירוניםÆ
חוב לאומי חיצוני:
כל ההלוואות שקיבלה המדינה ממדינות זרות¨ הבנק העולמי ומקרן המטבע הבינלאומית ושעדיין לא נפרעוÆ חוב לאומי חיצוני מתאר את מצבה הכלכלי של מדינה ביחס למדינות אחרות≠ ביחס לשוק הכלכלי העולמי Æמשמעותו סך כל הכסף שגייסה המדינה באמצעות הלוואות¨ אגרות חוב וכדומה ממדינות זרות¨ הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית ושעדיין לא הוחזרו Æמדינה שלה חוב חיצוני גבוה נאלצת להקדיש חלק ניכר מהייצור והתוצרת ליצוא על מנת להכניס כסף זר¨ בו תוכל להשתמש להחזר החובות Æבעולם הגלובלי מדינה לה חוב חיצוני גבוה מחויבת לקבל על עצמה את המגבלות והתנאים שקובעים הגופים הגלובאליים על מנת שתוכל להמשיך ולהשתתף במשחק הכלכלי העולמיÆ חוק ההסדרים להשגת יעדי התקציב מהווה השלמה לתקציב המדינה ומאגד באמצעות עשרות סעיפים תיקוני חוק שמטרתם להתאים את ספר החוקים ליעדי התקציב כפי שנקבעו ואושרו על ידי הממשלהÆ חוק ההסדרים נולד מתוך כורח בצמוד לתקציב המדינה לשנת ∂∏ ±πלאחר המשבר הכלכלי הגדול ככלי חד פעמי להסדרת ושינוי חוקים ונהלים כחלק מתהליך הבראת המשקÆ אלא שכמו דברים זמניים רבים הפך החוק מכלי חד פעמי לעת משבר לכלי קבוע באמצעותו משנה ודוחה משרד האוצר חוקים ולעיתים אף מקדם רפורמות כלכליות אשר סביר כי בכל מצב אחר לא היה מצליח להעבירÆ בעוד חוקים רגילים זוכים לשלוש קריאות ודיונים ארוכים בוועדות הרלוונטיות¨ הרי שחוק ההסדרים עובר את התהליך כולו במסלול מקוצר הנמשך כחודשיים ימים בלבד¨ ורוב הדיון¨ אם לא כולו¨ מתנהל בוועדת הכספים¨ וזאת למרות שלוועדה זו אין את הכלים לדון לעומק בסעיפי החוק Æשוחרי ההליך הדמוקרטי התקין יוצאים נגד החוק מזה שנים ארוכות ללא הצלחה¨ למרות שהחוק משמש ככלי בידי השלטון ליישום רפורמות ושינויים במשק ללא הליך דמוקרטי תקיןÆ
חוק ה הסדר י ם :
חוקי
המגן:
שם כולל לקובץ החוקים המסדירים את מערך היחסים שבין עובד למעבידÆ חוקי המגן הם חוקים שאינם ניתנים לביטול גם על ידי הסכם פרטני ואישי בין העובד למעביד Æחוקי המגן כוללים בין היתר את חוק שעות עבודה ומנוחה ªחוק הגנת השכרª חוק שכר מינימום ªחופשה שנתית ªהסכמים והסדרים קיבוציים ªזכות ההתאגדות ועודÆ
21
ח 20
זכות השביתה :
הדרך היחידה של העובדים המאורגנים להגן ולהילחם על זכויותיהם אל מול המעסיקיםÆ במידה מסוימת מהווה זכות השביתה הגורם העיקרי המבטיח כיבוד הסכמים קיבוציים על ידי המעסיקים Æגם למעסיקים זכות דומה הנקראת זכות ההשבתה בשנים האחרונות גוברת הטענה הנשמעת בעיקר מצד המעסיקים הגדולים במשק¨ בתמיכת ממשלות ישראל¨ כנגד זכות השביתה¨ ועצם השימוש בזכות הזו Æככל שמתגלה עומק הפגיעה בזכויות העובדים¨ כך מתגברת ההתקפה על זכויות העובדים Æחשוב לומר כי עובדים זכאים לשבות ולזכות להגנת בית הדין לעבודה במהלך השביתה¨ בתנאי שהם שובתים במסגרת מאבק על תנאי שכר ועבודה ≠ בית הדין לעבודה לא יגן על עובדים ואף יחייבם לשוב לעבודה סדירה בכל מקרה בו השביתה נובעת מעניין אחר וזאת כדי למנוע מצב בו שביתה תהפוך לכלי פוליטיÆ המציאות בישראל הוכיחה¨ שרוב ההישגים בתחום תנאי עבודה ושכר¨ נבעו ממשא ומתן בין עוב דים למעסיקים במהלך שביתות¨ ובמיוחד כאלה הפוגעות בשגרת החיים או בהכנסות המיידיות של המעסיקים Æההסתדרות כגוף המאגד את האיגודים המקצועיים¨ יכולה להכריז על סכסוך עבודה כללי במשק ואף על שביתה כללית¨ כאשר באחד מן הסקטורים אשר מיוצגים על ידה¨ מתקיים עוול או דרישה שאינה מגיעה לידי מימוש בנוגע לתנאי עבודה ושכר Æבדרך זו יכולים ההסתדרות וארגוני עובדים אחרים להגן ולסייע לעובדים חלשים באותם ענפים שאינם חזקים או נוגעים לציבור כולו¨ על ידי שימוש בכוחם של ענפי תעסוקה משמעותיים לפגוע בשגרת החיים Æבכל מקרה השבתה דורשת הודעה מראש וניסיון כנה להגיע למשא ומתן טרם פרוץ השביתה Æהניסיון לפגוע בזכות השביתה יהפוך את העובדים לבני ערובה של המעסיקים ללא יכולת אמיתית להילחם על תנאי עבודה או תנאי שכרÆ
19
במדינה∫ מי שנדרש לסיוע במציאת עבודה¨ מי שנזקק לשירותי מערכת המשפט¨ מי שמחנך ילדים וכל מי שחולה Æהאמת העצובה היא שבשוק הפועל על פי שיקולי רווח והפסד מי שיש לו יוכל לרכוש שירותים ובאיכות טובה¨ ומי שאין לו ≠ יאלץ לוותר על השירותים הללוÆ בודאי ניתן וראוי לערוך רפורמות מרחיקות לכת ברבים מהשירותים הציבוריים¨ וגם ההפרטה יכולה להיות יעילה ולטובת הציבור במקרים רבים¨ אך יש לזכור כי ניתן לערוך רפורמות אמיתיות בשירות הציבורי ובניהול נכסי הלאום גם ללא הפרטהÆ
ה צ מ ד ה למדד:
מנגנון המאפשר שמירה על כוח הקניה באמצעות עדכון גובה הסכום על פי השינויים במדד Æשכרם של רוב השכירים במשק מוצמד למדד המחירים לצרכן באמצעות מנגנון תוספת היוקר Æרוב ההלוואות גם הן צמודות מדדÆ
ההצמדה למדד נוגעת לכל תחומי החיים הכלכליים לא רק רוב המשכורות במשק צמודות למדד באמצעות מנגנון תוספת היוקר אלא גם הקצבאות השונות¨ חלק מהמחירים וההלוואות Æתנאי ההחזר של ההלוואות כמו משכנתאות למשל כוללות בנוסף לחישוב ריבית קבוע וידוע מראש גם מנגנון של הצמדה למדד כדי לשמור על ערך ההלוואה Æבמובן זה עליית מדד מעלה את מחיר ההלוואות ולא רק מבטאת את השינוי במחירים במשקÆ
18
ז
הסדר כובל:
הסדר או הסכם בין צדדים עסקיים המגביל במפורש או בעקיפין את הצדדים כדי להקטין את התחרות ביניהם Æשיתופי פעולה בעניין גובה מחירים¨ תחומי שיווק¨ איכות מוצר וכדומהÆ כל הסדר כובל חייב להירשם¨ להיבדק ולקבל את אישור הרשות להגבלים עסקיים כדי להבטיח את טובת הכלל ולמנוע מצב של מעין מונופולÆ
ה
פ
ר
ט
ה:
ההפך מהלאמה Æהעברת הבעלות על חברות ושירותים מבעלות ציבורית של המדינה לבעלות פרטית Æתומכי ההפרטה טוענים כי בעלות פרטית מגבירה את היעילות ואת כושר התחרות של החברות והשירותים וכי על הממשלה לצמצם ככל האפשר את מעורבותה במשקÆ מתנגדי ההפרטה טוענים כי שירותים ונכסים מסוימים צריכים להישאר בידי הציבור¨ קרי הממשלה¨ לטובת איכות השירותים ומטעמי עקרונות של צדק חלוקתי וצדק חברתיÆ
בראיה חברתית לא כל הפרטה רעה לחברה אך הפרטה גורפת של נכסי לאום¨ היא בעייתית ובהסתכלות היסטורית גם לא מוכיחה את עצמהÆ ה“חברתיים“ לא שוללים את ההפרטה מכל בכל אלא את הפרטת ערכי היסוד והמשאבים הלאומיים¨ בשל המשמעויות של ההפרטה הגורפת על חיי האנשים כפרטים ועל החברה כולהÆ תפיסת ההפרטה מחלחלת אל תרבות החיים היומיומית הפרט במרכז¨ קידוש ערך הקניין האישי וערך הקניין בכלל¨ בעוד ישנם ערכים חשובים יותר כמו ערך הסולידאריות והאחריות החברתיתÆ יתר על כן¨ בעוד שבמקרים מסוימים אכן יכולה ההפרטה לפעול לטובת האזרחים והתושבים¨ ישנם תחומים בהם ההפרטה פוגעת באופן אנוש בערכי היסוד שלנו כחברהÆ יש לשקול כל הצעת הפרטה לגופה¨ בהסתמך על מערכת הערכים המקובלת והמוסכמת על החברה כולה Æבאם החברה מקדשת ערכים כמו חינוך¨ בריאות¨ עבודה¨ חופש¨ צדק וכדומה הרי שאת המערכות האמונות על אכיפת ערכים אלה הלכה למעשה¨ לא תרשה החברה להעביר לידיים פרטיות כי לא שיקולי רווח והפסד עומדים לנגד עיני החברה כי אם השגת הערכים האלה במלואםÆ למעשה הפרטת השירותים הציבוריים פוגעת בכל פן של חיי היומיום של האזרחים והתושבים
17
קמעוניות לא מדווחות וכדומה Æעבור פעילויות אלה שאינן מדווחות לרשויות אם בשל היותן לא חוקיות ואם בשל חוסר הרצון של המפעילים והבעלים לשלם מיסים¨ אין תשלום מסים ואגרותÆ מאחר והכסף והנכסים הללו אינם משתתפים במשחק ההון הכללי של המשק הם נקראים הון שחורÆ במדינה בה הרשויות נכשלות באכיפה בדרך כלל פורחים השוק השחור והאפור והכלכלה השחורהÆ ככל שתפיסת החוק כמחייב מתערערת גדלה הפעילות הכלכלית הלא מדווחת Æגם תחושת אי צדק וחוסר שוויוניות מביאות לפעילות כלכלית לא מדווחתÆ כאשר אזרחים מרגישים כי תשלומי המסים שהם משלמים אינם מופנים לתועלת הציבור כולו¨ או לחילופין כאשר ישנה חלוקה לא צודקת של הנטל ישנה נטייה ”לחסוך“ את עלות המס הנתפסת כתשלום מיותר ולא צודק Æדבר זה מביא לעלייה בפשיעה המאורגנת בעקבות יצירת ערוצי השקעה ורווח משמעותיים שאינם פועלים על פי הכללים והחוקים של המדינה Æגם מצב כלכלי רעוע ומצוקה כספית מביאים אזרחים לפנות בבקשה להלוואות בשוק האפור≠ הלוואות אלה הן על פי רוב הלוואות בריבית גבוהה מאד והקנסות על אי עמידה בתשלומים יכולים להתבטא גם בפעילות פלילית ואלימה כלפי החייבים Æאכיפת חוקים ומערכת מיסוי הגיונית כמו גם שימוש מושכל בכספי המיסים מקטינים את התמריץ לפעילות כלכלית לא מדווחתÆ
ה כ נ ס ה חציונית:
ההכנסה האמצעיתÆ ההכנסה שלמחצית מהאוכלוסייה יש הכנסה גבוהה ממנה ולמחצית השנייה יש הכנסה נמוכה ממנהÆ ההכנסה החציונית אינה מדד סטטיסטי סתמי¨ אלא ציון עובדה מספרית¨ וככזה מצייר תמונה חשובה של המציאות במשק Æחישוב השכר הממוצע מושפע מאד מגובה השכר בשוליים הנמוכים והגבוהים Æככל שפערי השכר גבוהים יותר כך יעלה השכר הממוצעÆ ההכנסה החציונית היא מדד מדויק יותר לגבי השכר המשולם במשק מאחר והיא מתארת כמה מרוויח האדם הממוצע ≠ זה הנמצא בדיוק באמצע טבלת השכר במשקÆ ההכנסה העומדת לרשותו של האדם לצורך הוצאה¨ כלומר ההכנסה הפנויה היא סך כל ההכנסות האישיות של האדם בניכוי תשלומי המס השונים Æהכנסתו האישית של אדם כוללת הכנסות מעבודה¨ מתשלומי ריבית או דיבידנדים על הון¨ שכר דירה המשולם לבעלי קרקע או נכס ועודÆ במסגרת הויכוח על הדרך למדידת העוני נשאלת השאלה איך למדוד את הכנסתו של האדם≠ האם את כלל הכנסותיו או את ההכנסה הפנויה בלבד מאחר ותשלום מיסים אינו נתון לבחירה אישיתÆ
ה כ נ ס ה פנויה: 16
הון:
הון הוא אחד מגורמי הייצור במשק Æההון משמש ככלי להשגת סחורות תצרוכת כמו כלי עבודה וכדומהÆ יש להפריד בין הון נומינאלי המדד במונחי כסף לבין הון ריאלי הנמדד גם בסחורות¨ שירותים¨ ציוד ומבנים והון אנושי המבטא את הפוטנציאל של בני האדם במשקÆ
בעולם הפועל על פי העקרונות השוק נוהגים להתייחס בעיקר לשני סוגי ההון הראשונים∫ הון נומינאלי והון ריאלי מאחר ואותם קל יותר לכמת ולספורÆ אלא שככל שהטכנולוגיה מתקדמת והעולם הופך ל“קטן“ יותר עקב הגלובליזציה¨ הרי שההון האנושי הופך למשמעותי יותר ויותר Æאת ההון האנושי קשה למדוד¨ כך גם את תרומתו לכלכלה אך אין ויכוח על חשיבות הפיתוח וההשקעה בהון האנושי שהוא זה שמחבר את כלל האנשים בחברה לרשת חברתית וכלכלית והוא זה שמאפשר צמיחה תלוית פיתוח וטכנולוגיה Æהפוטנציאל האנושי נובע בחלקו מכישורים ויכולות מולדים אך רובו מחינוך¨ הכשרה¨ שירותי בריאות ואיכות סביבה Æלמרות שנדמה כי תמיד השקעה מרובה מניבה תוצאות גבוהות הרי בתחום הפיתוח האנושי אין יחס קבוע וישר בין ההשקעה במערכת חינוך ובריאות לבין גידול ופיתוח ההון האנושי גם כאן ©ואולי בעיקר® לא רק כמות המשאבים המושקעים אלא בעיקר הדרך בה מחולקים המשאבים ואיכות התוצרים הם אלה שלהם השפעה גדולה יותרÆ
הון סיכון:
הון שמושקע ביוזמות עסקיות ובפיתוחים המוערכים כבעלי סיכון גבוהÆ
במידה מסוימת קרנות הון סיכון הן מעין מפעל הימורים מושכל שבו ניתן להעריך באמצעים מדידים שונים את דרגת הסיכון של ההשקעה או במילים אחרות את היתכנות ההצלחה של ההשקעה Æמאחר ומדובר בסיכון שלוקחים המשקיעים הרי שבדרך כלל הרווח על השקעה מוצלחת עומד ביחס ישר לדרגת הסיכון ≠ ככל שדרגת הסיכון גבוה יותר כך עולה הרווח במידה וההשקעה מצליחהÆ רבים מאד מהמתעשרים החדשים הצליחו להגדיל את הונם ורכושם בעיקר באמצעות השקעות ”הון סיכון“ בעיקר בתחומי הפיתוח הטכנולוגי ויישומי מחקר מדעי ורפואיÆ
הון שחור :
כל הפעילויות המתבצעות במשק ואינן מדווחות לשלטונותÆ חלק ממרכיבי ההון השחור הוא פעילויות לא חוקיות כמו סחר בסמים¨ הימורים ומימון פעילויות טרור ואלימות Æפעילויות אחרות הן חוקיות או עומדות בתחום האפור כמו שוק אפור ©שוק האשראי הפרטי® סחר בעובדים זרים חוקיים ולא חוקיים¨ מכירת מוצרי חקלאות לא מדווחים¨ מכירות
15
הה
אחוז מהרווח נטו של חברה שמחולק בין בעלי המניות Æהדיבידנד יכול להיות בצורת תש" לום במזומן¨ בשווה ערך או דיבידנד בעין ©באמצעות חלוקת מניות המוחזקות על ידי החברה® Æחלוקת דיבידנדים דורשת את אישור האסיפה הכללית של בעלי המניותÆ חלוקת דיבידנדים היא אחת מההטבות השמורות למחזיקי מניות בתמורה להשקעתם וחלקם בחברה Æיחד עם זאת פעמים רבות אפשר להיתקל במצבים בהם בעלי מניות מובילים מרוקנים את קופת החברה באמצעות חלוקת דיבידנדים נדיבים מיד לפני מכירה או הכרזה על סגירת מפעלים או העתקתם לארצות אחרותÆ
דיבידנד:
דירוג :
מכשיר כלכלי למדידת סיכון של מכשירים פיננסים Æהדירוג כולל הערכה של מצבו הכ" לכלי של העסק ותחזית לגבי עתידו של הגוף הכלכליÆ בשנים האחרונות הפך הדירוג לשם המשחק בכלכלה הגלובלית∫ מדינות מכוונות את צעדיהן הכלכליים כדי לקבל דירוג גבוה ככל האפשר מחברות דרוג כלכליות מוכרות וכך להפוך לשחקניות במגרש המשחקים של הכלכלה הגלובלית Æמדינה שלה דירוג גבוה היא מוקד משיכה להשקעות הון ותעשייה מן החוץ מה שבתמורה מגדיל את הקף התעסוקה ואת המצב הכלכלי הכלליÆ התירוץ העיקרי בו משתמשות ממשלות ישראל כדי להימנע מנקיטת צעדים ”חברתיים“ או כדי להצדיק צעדים כמו רפורמות במס הוא מצב הדירוג של ישראל Æבעוד לדירוג העולמי יש חשיבות גדולה¨ אף מדינה אינה חיה במנותק מ“המשחק הכלכלי העולמי“¨ הרי שאחד הסימנים לאי יציבות הוא פערים שמתרחבים וירידה ברמת וההשכלה והבריאות Æכך נוצר מעגל קסמים∫ בעוד הממשלה פועלת להוריד מיסים וריבית כדי להעלות את מקומה של ישראל בסולם הדירוג הרי שהתוצאות של מדיניות כזו עלולים להביא לאי יציבות חברתית שתביא לירידה באותו מדד ממש Æגם מצב בטחוני הוא אחד הפקטורים החשובים¨ כאשר מדינה נמצאת במצב של מלחמה הרי שהיא פחות בטוחה להשקעות כלכליות¨ במובן זה גם חתירה לשלום ולייצוב מדיני יש לה משמעות כלכלית מרחיקת לכתÆ
דירקטוריון/ דירקטור:
הדירקטוריון הוא מועצת המנהלים של החברה והדירקטור הוא אדם המכהן במועצת המנהלים Æמועצת המנהלים מקבלת החלטות בשם בעלי המניות על דרך ההתנהלות של החברה¨ החלטות הקשורות בכוח אדם בכיר וכן לגבי חלוקת דיבידנדיםÆ
13
ברור שגרעון הוא לא מצב אופטימלי אך הוא כלי כלכלי וחברתי חשוב Æגרעון צריך להיות מופנה לתחומים מחוללי צמיחה ותעסוקה ואז כמובן יגדלו הכנסות המדינה מהמיסוי על עבודה וכך אפשר יהיה לצמצם את הגרעון¨ אם במשק יש מיתון כבד ומובטלים רבים¨ ברור שההכנסות ממיסים יורדות ≠ פחות אנשים עובדים ולכן משלמים פחות מס הכנסה Æבמקביל עולות ההוצאות החברתיות על קצבאות קיום ומניעת פשיעה Æעידוד ייצור מקומות עבודה על חשבון גרעון יביא להגדלת הכנסות המדינה על ידי תשלום מס הכנסה מהעובדים החדשים ובסופו של דבר יביא להקטנת הגרעוןÆ הגרעון יכול לשמש גם להשקעה בפיתוח של טכנולוגיות ואמצעי ייצור אחרים שההכנסות מהם יגיעו בשלב מאוחר יותר Æמעין מפרעה של גרעון∫ אנחנו לווים מעצמנו על חשבון העתיד כדי לייצר עתיד Æיחד עם זאת חשוב לומר שעדיפה כלכלה בריאה¨ שוויונית¨ וצומחת ללא גרעוןÆ
12
ד
גורמי ייצור: הגורמים המשתתפים בתהליך הייצור∫ קרקע¨ עבודה¨ הון ויוזמהÆ
ג
מדוע קרקע¨ הון ואפילו יוזמה הם גורמי ייצור¨ קל להבין¨ אלא כאשר מונים את העבודה כאחד מגורמי הייצור מתכוונים למעשה לעובדים הרי מחיר העבודה הוא למעשה השכר והעלות של העובדים Æהאמנם אפשר להתייחס אל אנשים כאל גורם ייצור זהה לקרקע והון øעל פי תפיסת השוק החופשי¨ כן Æאך עובדים אינם רק גורמי ייצוא אלא התנאי העיקרי לייצור ובעיקר גם הסיבה לייצור ≠ אם לא יהיו בני אדם אשר נזקקים לשירותים או מוצרים הרי שאין טעם לייצר כללÆ היחס אל עובדים כאל גורם ייצור היא בעייתית מאחר וגוררת בחובה ציפייה למיצוי הפוטנציאל של גורם הייצור עבודה ≠ עובדים Æבמקרה כזה תהיה שאיפה ברורה לשלם כמה שפחות תמורת כמה שיותר עבודה¨ וזאת בניגוד לאינטרסים והרצונות של העובדים עצמם אשר מתייחסים אל העבודה לא רק ככלי להשגת שכר¨ אלא גם כאל ערך מוסרי וחברתיÆ מאחר והעובדים¨ ממש כמו המעסיקים וקובעי המדיניות הם חלק מהחברה הרי שצריך להיזהר מלהתייחס אל עובדים כאל גורם ייצור במנותק מהמשמעות החברתיתÆ
גרעון:
הגרעון הוא ההפרש שבין סה“כ כל המקורות ©הכנסות® להתחייבויות הצפויות Æבמילים אחרות אפשר לומר שהגרעון בתקציב המדי" נה נובע מהפער שבין ההתחייבויות בתקציב המדינה © תקצוב תוכניות ומשרדים¨ ריבית על אג“ח ממשלתיות¨ החזר להלוואות מחו“ל ועוד® לבין ההכנסות הצפויות ©בעיקר ממסים ישירים ועקיפים® במסגרת אותו תקציבÆ גרעון הוא רע כי גרעון הוא חוב Æכולנו יודעים שאי אפשר להוציא יותר ממה שיש וממה שמרוויחים לאורך זמן Æאבל אמירה זו נכונה יותר למשק בית פרטי מאשר למדינה Æעבור משק המדינה הגרעון הוא למעשה לקיחת הלוואה מהעתיד על מנת ייצר את העתיד Æהמדינה יכולה להחליט על הגדלת ההכנסות באמצעות העלאת מיסים¨ בעיקר בתחומים בהם אין מיסוי כללÆ
11
ביטחונות :
רכוש או זכות לרכוש המשועבדים לטובת המלווה ומשמשים כבטחון להחזר ההלוואהÆ אם הלווה אינו עומד בתנאי ההחזר של ההלוואה ממומשים הביטחונות ועוברים לידי המלווהÆ המציאות הכלכלית לא מפסיקה לספק לנו דוגמאות לחשיבות הביטחונות Æרוכשי הדירות מחברת חפציבה אשר ויתרו על קבלת ערבות בנקאית לרכישת הדירה בתמורה להנחה מצאו עצמם לאחר פשיטת הרגל של החברה נתונים לרחמי בתי המשפט והמפרקיםÆ אילו היו הרוכשים מקפידים על הערבות הבנקאית הרי שהבנקים היו מחויבים לערך הדירה והרוכשים לא היו נותרים חסרי כל Æהבעיה העיקרית של שיטת הביטחונות¨ ובעיקר בטחונות בנקאיים ©ערבות בנקאית® היא בעלות הגבוהה הנדרשת ממבקש הביטחונות Æהבנקים דורשים עמלה שמהווה אחוז מסוים מסך העסקה על מנת לספק ערבות Æהמוכרים או המלווים מצידם מציעים לרוכשים או המלווים לוותר על העלות של הערבות תוך שימוש במערכת יחסי ציבור משומנת המתארת את המצב הטוב והיציב של החברה Æרוכש או מלווה חכם ידאג תמיד גם לביטחונות¨ ויחשב את עלותם במסגרת מחיר הרכישה או ההלוואהÆ
ביטוח לאומי:
מוסד הב“ל הוקם בשנות החמישים על ידי ממשלת ישראל Æהב“ל הוא מערכת ביטוח חברתית שההצטרפות אליה היא חובה על פי חוק ≠ והרציונאל העומד מאחוריה הוא שיקולי צדק וסדרי עדיפות חברתייםÆ
הביטוח הלאומי מבטח את האוכלוסייה מפני סיכונים ומצבים שחברות ביטוח הפועלות משיקולי יעילות ורווח לא יהיו מוכנות לבטח Æלמשל קצבת זקנה וקצבת ילדים Æהביטוח הלאומי משמש גם כמנגנון לצמצום אי השוויון הכלכלי על ידי חלוקת קצבאותÆ בישראל התשלומים לביטוח הלאומי הם פרוגרסיביים ומשולמים כאחוז קבוע מהשכר עד לתקרה הנקבעת על פי חוק Æהקצבאות המשולמות קבועות ושוויוניות כך שבעת קבלת קצבת זקנה אין הבדל בין מי שלאורך שנות עבודתו הרוויח שכר מינימום למי שהשתכר שכר גבוה בהרבה Æגובה הקצבאות המשולמות מתעדכן מדי תקופה בהתאם לעליית המדדÆ הביטוח הלאומי פועל כתאגיד עצמאי הכפוף להחלטות הממשלה ולכן יכול לפעול להשפעה על מדיניות הרווחה של המדינה Æבשנים האחרונות עושה משרד האוצר מאמצים נרחבים להכפיף את היתרות שהצטברו בחשבונות המוסד לביטוח לאומי לשימושים שונים¨ רק העצמאות של הביטוח הלאומי מהכפפה כזו מאפשר לו לשמור על רמת תשלומים סבירה לאזרחיםÆ
10
בב 7
יתר בבנק ועוד¨ הם יצירה פיקטיבית של אמצעי תשלום נזילים עבור הפרט Æהרי את כל התשלומים הדחויים יש לשלם¨ כך גם את ההלוואות ואת משיכת היתרÆ רוב הציבור אינו מודע לעלות הגבוהה של שיטה כלכלית זו ≠ הלוואות משיכת יתר ¨ תשלומים ותשלומים דחויים מלווים על פי רוב בריבית גבוהה יחסית Æלמדינה יש אינטרס לעודד צריכה ופעילות כלכלית במשק Æיחד עם זאת עלינו האזרחים¨ מוטלת החובה להיות מודעים ליכולות הכלכליות האמיתיות שלנוÆ
אשראי:
הלוואת כסף או שווה ערך על חשבון ייצור¨ הפקדה או רכישה עתידית Æהמלווה ©הזכאי® מספק כסף¨ סחורות או שירותים תמורת הבטחה לפרעון עתידי על ידי הלווה ©החייב®Æ עסקת אשראי מלווה בדרך כלל בתשלום ריבית מוסכמת אותה מתחייב הלווה לשלם למלווה ולעיתים גם בהפקדת בטחונות להבטחת התשלום העתידיÆ קבלת אשראי משמעותה נטילת חוב והתחיבות עתידית Æפעמים רבות משמש האשראי כדרך לעיצוב העתיד אם על ידי מימון נכסים שיניבו פירות כלכליים בעתיד או על ידי מימון השכלה שגם היא תשפר את מצבו של האדם בעתיד Æהאשראי הוא כלי חשוב ביצירת גידול כלכלי ויוזמה כלכליתÆ הבעיה מתחילה כאשר אזרחים¨ או גופים עסקיים או מדינה¨ משקיעים במוצרים או בפעילות כלכלית שאינה נושאת פירות עתידיים וכך לא מייצרים את הכלים הדרושים להשבת החובÆ אשראי הוא הלוואה שיש להחזירה בשלב כלשהו Æרבים מדי מהאזרחים במדינת ישראל חיים על חשבון האשראי¨ משיכת היתר¨ משלמים עבורה ריבית גבוהה יחסית אך לא מגדילים באמצעות ההלוואה הזו את היכולות הכלכליות שלהםÆ
*
8
א י נ פ ל צ י ה :
עליית מחירים לאורך זמן במשק¨ המתבטאת בעליית המחירים לצרכן Æכאשר סך הביקוש לסחורות ושירותים עולה על ההיצע לסחורות ושירותים אלה¨ עולים המחיריםÆ אינפלציה היא עליית מחירים ממוצעת במשק כולו Æמשמעות האינפלציה ≠ ירידת ערך הכסף¨ כי ביחידת כסף אחת ©ש“ח® ניתן לרכוש פחות סחורות ושירותיםÆ כאשר יש אינפלציה במשק כושר הקניה של האנשים נפגע Æערכן של המשכורות נשחק¨ כלומר¨ ניתן לרכוש באמצעותן פחות סחורות ושירותים Æבמצב של אינפלציה מוצאים עצמם האנשים העובדים במצב בו עליהם לצמצם את הצריכה שלהם ולהוריד את רמת החיים¨ למרות שלכאורה לא נפגע השכר הנומינלי Æגם מקבלי הקצבאות והפנסיה נפגעים בגלל ירידת כוח הקניה של הקצבאות Æהחוסכים והמלווים נפגעים גם הם¨ מאחר והריבית שהם מקבלים עלולה להיות נמוכה משיעור עלית המחירים וכך למעשה הם מפסידים מאחר וערך החיסכון או ההלוואה יורד Æגם היצואנים נפגעים ©בייחוד כאשר שער החליפין קבוע® מאחר ובזמן שיש עלית מחירים בתוך הארץ עולים מחירי חומרי הגלם והייצור וכמובן כי כדאי יותר למכור את התוצרים בארץ כאשר המחיר עולה ולא בחו“ל במחיר קבועÆ לעומת זאת יש גם מרוויחים ממצב אינפלציוני¨ רווחי בעלי המפעלים¨ היצרנים והעצמאים גדלים בשל שחיקת השכר וההוצאות לעומת עליית המחירים Æהערך הכספי של נכסים ריאלים כמו קרקעות¨ בתים ובתי חרושת עולה Æגם מי שיכול לקחת הלוואות מרוויח כי ההחזר הריאלי של ההלוואה פוחת Æאינפלציה מגדילה את הצריכה הבזבזנית מאחר והחסכון לא כדאי¨ כך שיצרני סחורות ושירותים מרוויחים גם הםÆ
l
אינפלציה משנה את מבנה חלוקת ההכנסות במשק לטובת השכבות החזקות¨ בעלי הרכוש והעצמאיםÆ
א מ צ ע י תשלום :
סך כל הכסף הנזיל או ניירות הערך הסחירים¨ העומדים לרשות הציבור לשימוש מידיÆ אמצעי התשלום במשק כוללים∫ כסף מזומן¨ פיקדונות כספיים בחשבונות עובר ושב¨ אשראי בנקאי ואשראי אחרÆ
בעולם הגלובלי הפכו אמצעי התשלום הנזילים לכלי העיקרי של הסוחר או הרוכש Æגם הרכוש הקבוע כמו נכסי דלא ניידי ועסקים נמדדים בערכם הנזיל לצורך קבלת אשראי Æבכלל¨ האשראי הפך לאחד הכלים הכלכליים העיקריים של הציבור Æקניה בתשלומים¨ תשלומים דחויים¨ משיכת
7
מוגדלת לאלה הזקוקים לה באמת Æלמה בעצם¨ זקוקים אלה המרוויחים משכורות עתק ופנסיות גבוהות לקצבת זקנה øלכאורה יש הגיון רב בטענות הללו¨ הטיעון הנגדי בגינו נקבע כי צריך שמערך הקצבאות יהיה אוניברסאלי ולא תלוי במבחן הכנסה הוא השאלה∫ אם לא כולם מקבלים למה שכולם ישלמוø מטרת הביטוח הלאומי ומערכת הקצבאות להבטיח קיום לנזקקים אך בה בעת לפרוס לכל תושבי ואזרחי המדינה רשת בטחון מינימאלית מפני אסונות בלתי צפויים כמו מחלה¨ תאונה¨ נכות¨ אלמנות ואבטלה Æאוניברסאליות של קצבאות מבטאת את האחריות הקולקטיבית והערבות ההדדית שהם יסודות החברה השוויונית והצודקת Æהאוניברסאליות מגבירה את הסולידאריות החברתית ≠ כולם משלמים וכולם מקבלים Æאוניברסאליות מונעת סטיגמות ©אם כולם מקבלים אז כולם שווים® והדרה חברתית של הנזקקיםÆ הניסיון בעולם מוכיח כי קצבה סלקטיבית המחייבת מבחני זכאות ומבחני אמצעים מונעת מאלה שמצבם התדרדר באופן פתאומי מלקבלן בשל מחסום הבושה ובשל סרבול בירוקראטי Æבנוסף¨ מאפשרת האוניברסאליות שמירה על רמת הקצבאות ומונעת שחיקה שלהן על ידי הפיכת השמירה על הקצבאות לאינטרס של כל שכבות האוכלוסייה ¨ כך שדווקא שכבות הביניים הופכים לשומרים ולמגנים על מערך הקצבאות עבור הנזקקים שלהם אין כוח פוליטי וציבוריÆ
א ח ר י ו ת מעבידים:
על המעביד חלה אחריות להגן על עובדיו¨ ולשלם את זכויותיהם על פי חוק Æאחריות מעבידים כוללת את חובת ההגנה מפני תאונה¨ חבלה או מחלה עקב העבודהÆ
מאז אמצע שנות ה≠∞∏¨ משבר הבורסה הגדול¨ חל פיחות משמעותי באחריות המוטלת על המעסיק כלפי עובדיו Æבתואנה של הצורך בהוזלת מחיר העבודה החלה המדינה להסיר מעל המעסיקים את האחריות כלפי העובדים באמצעות הוזלת עלות העבודה על ידי הורדה משמעותית של המיסוי וחובת הביטוחÆ בעבר היה חייב כל מעביד להפריש שקל נוסף על כל שקל ששילם העובד עבור ביטוח בריאות כדי להבטיח שהוא מחויב לבריאותו של העובד Æהמדינה התחייבה¨ בתמורה להנחה הניתנת למעבידים¨ להשלים את הסכום החסר על מנת שמערכת הבריאות לא תסבול ממחסור במשאבים Æעם השנים המדינה נסוגה מהחלק הארי של התחייבות זו כך שלמעשה את רוב התשלום עבור ביטוח בריאות משלמים העובדים ללא השתתפות של המעסיקים ובהשתתפות מינימאלית של המדינהÆ בצמוד לירידה במחויבות המעסיקים חלה גם ירידה משמעותית בתנאי התעסוקה של רוב העובדים במשק זוהי הוכחה לכך שגם לתשלומים סמליים יש משמעות∫ רבים מהמעסיקים שאינם מחויבים אפילו במס בריאות סמלי עבור העובדים חשים פטורים מהחובה לדאוג לעובדיםÆ
6
עבודות חלקיות למרות שאנשים אלה היו מאד מעוניינים בעבודה במשרה מלאה¨ כמו גם במובטלים המיואשים ≠ מונח כלכלי≠סוציולוגי מוכר המתאר מצב בו אנשים המובטלים לאורך זמן מתייאשים מהאפשרות למצוא עבודה ומוותרים על מסע ההשפלות הכרוך בחיפוש עבודה ≠ מדובר בעיקר באנשים מבוגרים יחסית לשוק העבודה המודרני¨ בני ´ ¥μאשר מתקשים מאד למצוא עבודה למרות היתרונות הברורים שלהם Æצורת מדידה זו מטה את אחוז המובטלים למטה ומאפשרת לממשלות להודיע על ירידה באבטלהÆ קשה להבין איך יתכן שממשלות ישראל יעדיפו לנקוט במדיניות של אבטלה¨ הרי תפקידם של נבחרי הציבור למצוא פתרונות לבעיות כמו אבטלה Æחשוב לציין שיש מי שמרוויח מאבטלה∫ כל המעסיקים במשק הזוכים לעובדים זולים ומשתמשים באבטלה כאיום כנגד העובדים ואפילו המדינה¨ שהיא גם המעסיק הגדול ביותר במשקÆ נכון טוענים אלה הדורשים תיקון של מערך הקצבאות Æלא יתכן שאם חד הורית שתעבוד ותרוויח שכר מינימום תפסיד את ההנחה במעון לה היא זכאית רק בתנאי ואינה עובדת Æאו שמשפחה מרובת ילדים ששני בני הזוג עובדים לא תהיה זכאית לסיוע בשכר דירה בעוד אלה שאינם עובדים זכאיםÆ הפתרון טמון גם בחלוקה צודקת יותר של הקצבאות ובבחינה מחודשת של הקריטריונים Æאך התשובה האמיתית היא בהשבת המשמעות האמיתית והמלאה לעבודה ומכאן גם ההכרה באחריות המדינה למציאת פתרונות תעסוקתיים מתאימים לכל אותם מאות אלפים המעוניינים לעבוד אך פשוט לא מוצאים עבודהÆ
אגרות חוב )אג“ח(:
מסמך המונפק על ידי הממשלה ©אג“ח ממשלתי® או חברה¨ המהווה התחייבות לתשלום עתידי על פי התנאים הנקובים בוÆ
הנפקת אגרות חוב היא דרך ידועה לגיוס כספים מהציבור בעיקר על ידי רשויות השלטון ©ממשלה או רשות מקומית®¨ מלכ“רים וגם עסקים פרטיים Æאגרות החוב מונפקות בסכומים נקובים נמוכים ובסדרות ובדרך זו ניתן למוכרן לציבור הרחב כדי לגייס סכומים כסף גדוליםÆ בדרך כלל מונפקות אגרות חוב עם מועד פרעון רחוק ורוב הרוכשים אינם ממתינים לפרעון האג“ח במועד הנקוב אלא מוכרים אותן באמצעות מסחר בבורסה על פי המחיר הנקבע ליום המכירה ©שער יומי נקוב®Æ
אוניברסליות של קצבאות:
תשלום קצבאות באופן שוויוני על סמך קריטריונים שאינם קשורים להכנסה אלא לתנאים קבועים אחרים Æקבלת קצבאות כאלה אינה מותנה במבחן הכנסהÆ טענה רווחת היא שאין צורך במערך קצבאות אוניברסאלי כלומר קצבאות שמשולמות לכולםÆ רבים יאמרו שהם אינם זקוקים לקצבת הילדים והם מוכנים לוותר עליה על מנת שתינתן קצבה
5
א
אבטלה:
מצב בו אנשים רוצים לעבוד אך אין עבודהÆ משק הנמצא במצב של תעסוקה מלאה¨ ©כלומר כאשר אין אבטלה® הוא משק בו כל העובדים מועסקיםÆ משק בתעסוקה מלאה מניח כנתון אבטלה חיכוכית של •∂≠Æ¥ ישנם מספר סוגי אבטלה∫ אבטלה חיכוכית∫ אבטלה בלתי נמנעת כתוצאה מסיבות אישיות ©מעבר מקום מגורים¨ שינוי מקצועי וכדומה®¨ סיבות עונתיות ©עבודות עונתיות®¨ שינוים טכנולוגיים ושינויים בביקוש לעובדיםÆ אבטלה כרונית∫ אנשים שאינם מסוגלים לעבוד מסיבות פיזיות¨ פסיכולוגיות או תרבותיותÆ אבטלה סמויה∫ מצב בו עובדים מקבלים שכר למרות שלמעשה אין בם צורךÆ אבטלה מבנית∫ חוסר איזון במבנה גורמי הייצור במשק המונע שיתוך פעולה ביניהם Æלמשל∫ אבטלה של פקידים ועובדי שירותים בעוד שקיים מחסור בכוח עבודה מיומן בתחום התעשייהÆ
מאז טרום הקמת המדינה אחת המוסכמות בחברה הישראלית היא ערך העבודה וחשיבותו של ערך זה לבניין חברה שוויונית וצודקת Æההתייחסות אל העבודה והעובדים לא נבעה משיקולי רווח עבור שעת עמל כי אם בהתייחס למשמעות רחבה יותר של מושג העבודה Æעל פי תפיסת יסוד זו עבודה היא ערך עליון וגם זכות יסוד של כל תושב ואזרחÆ מדוע ערך עליון øמאחר ובאמצעות העבודה מהווה האדם העובד חלק משמעותי מתהליך בניין החברה והארץ¨ כך הוא הופך לחלק מהמרקם החברתיÆ ומדוע זכות øכי העבודה מספקת לאדם בעולם המודרני צרכים רבים מעבר לפרנסה בלבדÆ בעידן המדינה המודרנית האדם הוא חלק מהחברה והמדינה לא רק בחובותיו אלא גם בזכויותיוÆ מי נחשב כמובטל øעל פי דרך המדידה הנהוגה בישראל מפרסמים את נתוני האבטלה על פי סקר של הלמ“ס בו נשאל האדם אם עבד לפחות שעה בשבוע האחרון ואם חיפש עבודה באופן פעיל בשבועות האחרונים Æאם אדם עבד ולו שעת עבודה אחת¨ ומי מאיתנו לא חיפש עבודות זמניות כאשר היה מובטל כדי למלא את הקופה¨ אינו נספר כמובטל¨ מי שלא חיפש עבודה באופן פעיל לא יחשב כמובטל Æכלומר¨ נתוני האבטלה המפורסמים מציגים מצג שווא ªהם אינם מתייחסים לאבטלה חלקית כפויה¨ אנשים אשר מצאו עבודות זמניות או שהצליחו למצוא רק
4
בגובה העיניים מונחון כלכלי-חברתי תחקיר¨ כתיבה¨ עריכה∫ תמי מולד חיו עריכה גרפית והפקה∫ אסתי סגל הוצאה לאור∫ במחשבה שנייה פברואר ≥≤∞±
"כי ידע הוא כוח"
בגובה העיניים מונחון כלכלי -חברתי