Israel Camerata Jerusalem 30 Years Anniversary

WELCOME TO JERUSA EM

©¥¨µ¡´¥ ¡´³ ­¡­³¨ ¶¡´¥µ ¢§´ª¡ ¡²¶ ©¨¡

©¥¨µ¡´¥ ¨¡ µ ¶® ©¥´µ¬ ¥°¬§

*9966

ĝĤđĔ ĘĜĎĕĝ ĦĢđčģ

ęĕĘĥđĤĕ ĦĕĘČĤĥĕĐ ĐĔĤĚČģĐ ĦČ ĦėĤčĚ ĐďĝđđĕĐĘ ĐĜĥ 30 ĘĎĤĘ

ĘČĤĥĕč ĐĘĕčđĚ ĦđĤĕĕĦ ĦĤčē ĐĜĕĐ ĝĤđĔ ĘĜĎĕĝ ĦĢđčģ ęĕĠĕģĚ ĦđĤĕĕĦđ ĦđĞĕĝĜ ĕĦđĤĕĥ ěĦĚč ĐēĚĦĚĐ .ĕĔĤĠĐđ ĕģĝĞĐ ĤĒĎĚĘ ģĦđ ĦđĜĥ 37 đ ĦĕĢĤČ ĐĝĕĤĠč ęĕĠĕĜĝ đ ĕĘČĤĥĕĐ ģĥĚč ĦđĘĕčđĚ ĦđĤčēđ ęĕĠđĎč ĘđĠĕĔ

marketing@signaltours.com đ www.signaltours.com

The Israel Camerata Orchestra is one of the most highly regarded orchestras in Israel... the best of the new generation of Israeli ensembles."

The New York Times

‫זינה לוין כינור שני‬

‫מיכאל קונצביץ' כינור שני‬

‫קרן שושני כינור שני‬

‫מיכאל פלסקוב ויולה‬

‫יפים אייזנשטד צ'לו‬

‫מרינה כץ צ'לו‬

‫אלכסנדר סינלניקוב צ'לו‬

‫דמיטרי רוזנצוויג קונטרבאס‬

‫מאוריציו פאז בסון‬

‫קריסטיונס גריגס בסון‬

‫אלון ראובן קרן יער‬

‫ואלרי אקסיונוב מנהל במה‬

‫צילום‪ :‬גלית דויטש‬

‫כרמלה ליימן כינור ראשון‬

‫מיכאל בויאנר כינור ראשון‬

‫פאבל גלגנוב כינור ראשון‬

‫רומן יוסופוב כינור ראשון‬

‫אבנר בירון מנצח ומנהל מוסיקלי‬

‫אריק קוביליאנסקי כנר עמית כבוד מתן דגן כינור ראשון‬

‫נטשה שר כינור ראשון‬

‫‪2014‬‬ ‫התזמורת‬ ‫סופיה קירסנובה כינור ראשון‬

‫אטיין מנרי כינור שני‬

‫אדוארד רזניק כינור שני‬

‫דורון אלפרין ויולה‬

‫בוריס רימר ויולה‬

‫אנדריי שפלניקוב ויולה‬

‫צבי אורליאנסקי צ'לו‬

‫גנאדי ליטבין קונטרבאס‬

‫אסתי רופא חליל‬

‫מוקי זוהר אבוב‬

‫אורי מירז אבוב‬

‫צילום‪ :‬גלית דויטש‬

‫בנימה אישית מאוד‬ ‫אני רוצה להביע מעומק לבי את תודתי לחברי‬ ‫הוועד המנהל והעמותה לדורותיהם‪ ,‬המלווים‬ ‫את הקאמרטה במשך השנים ומקדישים מזמנם‪,‬‬ ‫מרצם וכישרונם על מנת לתמוך בקאמרטה‬ ‫ולשמרה כנכס תרבותי במדינת ישראל‪.‬‬ ‫תודה מיוחדת לפרופ' משה הדני‪ ,‬ראש‬ ‫המחלקה לנוירוכירורגיה בתל השומר‪ ,‬שוחר‬ ‫תרבות וחבר נאמן‪ ,‬אשר לקח עליו לעמוד‬ ‫בראש אגודת הידידים של הקאמרטה והינו‬ ‫הכוח המניע להקמתה‪ .‬הקונצרט החגיגי‬ ‫לציון ‪ 30‬שנה לקאמרטה מציין את השקתה‬ ‫של אגודת הידידים החדשה‪.‬‬ ‫מאחורי הקלעים של התזמורת‪ ,‬הרחק מאור‬ ‫הזרקורים‪ ,‬נמצא צוות משרד קטן ומסור‪ ,‬העושה‬ ‫לילות כימים כדי לאפשר לתזמורת להופיע על‬ ‫הבמה ולקהל להגיע נינוח ולמלא את האולמות‪.‬‬ ‫על עבודתם זו נתונה להם תודתי העמוקה‪.‬‬ ‫הפסל והצייר מיכאלאנג'לו אמר שכל יצירת‬ ‫אמנות היא מנגינה שרק אדם בעל שכל מפותח‬ ‫מסוגל להעריכה כראוי‪ .‬יש באמירה זו משום‬ ‫מחמאה לקהל אשר מאזין לקונצרטים מתוך‬ ‫הכרת ערך אמנות המוסיקה‪ ,‬ועל ידי כך מבטא‬ ‫הערכה ליוצרים ולמבצעים‪ .‬חלק בלתי נפרד‬ ‫מתהליך הביצוע הינו הקשר הסמוי והמשמעותי‬ ‫הנוצר בין המבצעים לבין המאזינים‪ .‬בעת‬ ‫הקונצרט אנו‪ ,‬על הבמה‪ ,‬חשים בקשר זה‪,‬‬ ‫ומכוונים את הנגינה שלנו אל המאזינים‪.‬‬ ‫אני מודה לקהל הנאמן של הקאמרטה‪ ,‬המלווה‬ ‫אותה בדרכה שנים רבות ונותן בה אמון‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬הייתי רוצה לראות את התזמורת‬ ‫נשענת על בסיס כלכלי איתן‪ ,‬שיבטיח את‬ ‫קיומה לטווח ארוך‪ ,‬יאפשר תשלום שכר הולם‬ ‫לנגנים‪ ,‬ויאפשר לנו להגשים את כל תכניותינו‬ ‫האמנותיות ‪ -‬ביצוע רפרטואר רחב יותר והזמנת‬ ‫סולנים ומקהלות מהמעלה הראשונה‪.‬‬ ‫לאחר ‪ 30‬שנות פעילות הגיעה העת שיהיה‬ ‫לתזמורת בית משלה‪ ,‬המזוהה איתה ועם‬ ‫פעילותה הייחודית ‪ -‬מרכז מוסיקלי שישמש‬ ‫אולם חזרות וקונצרטים‪.‬‬

2014

‫דרך המלך‬ ‫בשנת ‪ 2007‬נכנסה התזמורת להקפאת‬ ‫הליכים עקב מצבה הכלכלי הקשה‪ .‬בית‬ ‫המשפט מינה את עו"ד עמי פולמן‬ ‫לשמש כנאמן לפעילות התזמורת‬ ‫וכאחראי לביצוע ההסדר עם הנושים‪,‬‬ ‫לאחר שזה הושג‪ .‬באותה העת נחתם‬ ‫גם הסכם עם הקרן לירושלים‪ ,‬בראשותה‬ ‫של רות חשין‪ ,‬אשר הבטיח לתזמורת‬ ‫סכום גבוה לכיסוי חלק מהחוב‪.‬‬ ‫בעקבות המשבר חיפשנו מנכ"ל‬ ‫חדש לתזמורת ובשנת ‪ 2008‬פניתי‬ ‫לבן ציון שירה והצעתי לו להגיש את‬ ‫מועמדותו‪ .‬בנצי שירה בא מרקע של‬ ‫הפקה ופרסום והיה מעורה בעולם הבמה‪.‬‬ ‫הוא אייש את המשרד מחדש והתווה‬ ‫סדרי עבודה ונהלים חדשים‪ .‬מאז ועד‬ ‫היום‪ ,‬בניהולו‪ ,‬התרחבה מאוד פעילות‬ ‫התזמורת‪ ,‬החוב הצטמצם והתזמורת‬ ‫עלתה פעם נוספת על דרך המלך‪.‬‬

‫צילום‪ :‬גלית דויטש‬

‫בראש הוועד המנהל של התזמורת‬ ‫עומדת משנת ‪ 2008‬פרופ' רות ארנון‪,‬‬ ‫חוקרת בכירה במכון ויצמן‪ ,‬כלת פרס‬ ‫ישראל ונשיאת האקדמיה הלאומית‬ ‫הישראלית למדעים‪ .‬רות מהווה את‬ ‫מרכז הכובד של הוועד המנהל‪,‬‬ ‫מנווטת אותו בחוכמה ועושה רבות‬ ‫לביסוס מעמדה של התזמורת‪.‬‬

‫הקאמרטה היא תזמורת עם איכות גבוהה‪ ,‬סולנים טובים‬ ‫ורפרטואר לא שגרתי‪ .‬הקאמרטה היא הבחירה הראשונה"‪.‬‬ ‫עומר שומרוני‪ ,‬גלובס‪ ,‬יוני ‪2010‬‬

‫מתוך עיתון הארץ‪2008 .‬‬

‫‪2008‬‬

‫הנגנים‬ ‫בתקופה קשה זו עמדה הנהגת התזמורת‬ ‫במבחנים ובטלטלות קשות מאוד‬ ‫בהתנהלות הן מול המדינה והבנק‪ ,‬והן‬ ‫מול נגני התזמורת ועובדיה‪ .‬דרושים היו‬ ‫כוחות נפש רבים מאוד לנהל מצד אחד‬ ‫את מלחמת הקיום‪ ,‬ומצד שני להמשיך‬ ‫בפעילות קונצרטים ולשמור על הרמה‪,‬‬ ‫כאילו אין מלחמת קיום‪.‬‬ ‫אני מרגיש חובה להעלות על נס את‬ ‫פועלם של נגני התזמורת בתקופה זו‬ ‫ובכלל‪ .‬תזמורת הינה מקבץ של נגנים‪.‬‬ ‫כל נגן הוא מומחה בתחומו‪ ,‬המקדיש‬ ‫זמן רב להתמקצעות בכלי הנגינה שלו‪,‬‬ ‫ומבחינת רמתו המקצועית הוא משתווה‬ ‫למי שעומד בראש הסולם האקדמי‬ ‫בכל מוסד‪ .‬לכל נגן יש אישיות משלו‬ ‫ורצון לביטוי אישי סולני‪ .‬לנגינה של‬ ‫כל מרכיבי התזמורת ביחד צריך להיות‬ ‫אפקט סינרגטי‪ ,‬כך שהשלם יהיה גדול‬ ‫מסכום מרכיביו‪.‬‬ ‫לכך נדרשת מיומנות מיוחדת במינה‪,‬‬ ‫אשר מצד אחד מביאה לידי ביטוי‬ ‫את היכולת המקצועית הגבוהה‪ ,‬ומצד‬ ‫שני מרסנת לעיתים את הרצון לביטוי‬ ‫סולני‪ .‬נגני הקאמרטה מביאים יכולות‬ ‫אלו לידי ביטוי בצורה מרשימה‪ ,‬בזכות‬ ‫הרצון המשותף של כולם להגיע לרמת‬ ‫הביצוע הגבוהה ביותר והנכונות להשקיע‬ ‫מאמצים בלתי נלאים כדי להשיג זאת‪.‬‬ ‫לצד התרומה המכרעת של הנגנים‬ ‫העולים יש לשבח את הנגנים‬ ‫"הישראלים"‪ ,‬אשר היו שותפים להקמת‬ ‫התזמורת ומהווים נדבך חשוב ביותר‬ ‫בעיצוב דמותה‪ .‬אני מבקש לציין במיוחד‬ ‫את רמתם המקצועית הגבוהה ביותר‪,‬‬ ‫העומדת בכל סטנדרט בינלאומי‪.‬‬ ‫גם בזמנים הקשים ביותר‪ ,‬כשהבסיס‬ ‫הכלכלי היה מוטל בספק‪ ,‬לא נתן הדבר‬ ‫את אותותיו על הבמה‪ .‬הם תמיד שמרו‬ ‫על איכות נגינה מצוינת והופעה מכובדת‪.‬‬ ‫אני מכבד כל נגנית ונגן בתזמורת‪ ,‬מעריך‬ ‫אותם מבחינה מקצועית ואישית‪ ,‬ומודה‬ ‫להם על החוויות המשותפות שהיו לנו‬ ‫ביחד לאורך השנים‪.‬‬

‫הקאמרטה עם סר ג'יימס וליידי ג'יני גאלווי במדריד‪2008 .‬‬

‫ועדת פרי‬ ‫בשנים ‪ 2007-2006‬נקלעה התזמורת‬ ‫למשבר כלכלי עמוק‪ ,‬אשר סיכן את‬ ‫עצם קיומה‪ ,‬למרות הצלחות מוסיקליות‬ ‫בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫התהליך החל בשנת ‪ ,2002‬כאשר משרד‬ ‫התרבות הכיר בכך שהתזמורת הייתה‬ ‫בתת־תקצוב מתמשך יחסית לתזמורות‬ ‫אחרות‪ ,‬והציע לתזמורת לקחת מהבנק‬ ‫הלוואה בערבות המדינה ועיריית‬ ‫ירושלים‪ ,‬אשר התחייבו גם להחזיר‬ ‫את ההלוואה‪ .‬נחתם הסכם בעניין זה‬ ‫בין משרד התרבות‪ ,‬עיריית ירושלים‬ ‫והקאמרטה‪ ,‬ונלקחה ההלוואה מהבנק‬ ‫בריבית גבוהה מאוד‪ ,‬שהייתה מקובלת‬ ‫באותם ימים‪.‬‬ ‫שבועות מספר לאחר מכן הודיע‬ ‫משרד התרבות )ובעקבותיו גם עיריית‬ ‫ירושלים( לתזמורת שהמדינה חוזרת בה‬ ‫מהתחייבותה‪ .‬התזמורת‪ ,‬שכבר לקחה את‬ ‫ההלוואה מהבנק‪ ,‬נותרה עם המחויבות‬ ‫לבנק ללא מקורות מימון להחזר‪ .‬הבנק‬ ‫סרב לבטל את ההלוואה‪ ,‬והחובות‪ ,‬עקב‬ ‫הריבית הרצחנית‪ ,‬הלכו ותפחו‪ .‬חוב זה‬ ‫העיק על התזמורת והיקשה מאוד על‬ ‫ההתנהלות היומיומית‪.‬‬ ‫עקב מצבן הכלכלי הקשה של שתי‬ ‫התזמורות בירושלים )הקאמרטה‬ ‫והתזמורת הסימפונית ירושלים‪ ,‬רשות‬ ‫השידור( עלה הרעיון לאחד את שתי‬ ‫התזמורות‪ .‬הממשלה מינתה לעניין זה‬ ‫ועדה בראשותו של יעקב פרי‪ ,‬וזו הזמינה‬ ‫ניתוח כלכלי של נתוני התזמורות‪,‬‬ ‫ועשרות רבות של חוות דעת וניירות‬ ‫עמדה של נציגי גופים שונים ואנשים‬ ‫רבים נמסרו לה בכתב ובעל פה‪ .‬מסקנות‬ ‫הוועדה היו נחרצות ומפורטות‪.‬‬

‫‪2007‬‬ ‫מתוך דו"ח ועדת פרי‬

‫"הקאמרטה הינה גוף תרבות ייחודי מהמעלה‬ ‫הראשונה‪ ,‬והוועדה סבורה שעל מדינת ישראל‬ ‫לפעול לשמרו ולטפחו כנכס תרבותי ייצוגי‪...‬‬ ‫מבחינה מוסיקלית לקאמרטה פוטנציאל להיות‬ ‫התזמורת הקאמרית הייצוגית של מדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬וככזו על המדינה להמשיך ולסבסד את‬ ‫פעילותה המוסיקלית‪ ...‬להכריז עליה כעל גוף‬ ‫תרבותי ממשלתי )כדוגמת חברה ממשלתית(‪...‬‬ ‫בפועל התפתחה הקאמרטה‪ ,‬וכיום הינה‬ ‫התזמורת הקאמרית המובילה בישראל‪ ,‬ולדברי‬ ‫מבקרי מוסיקה היא עומדת כיום במקום מכובד‬ ‫בין התזמורות הקאמריות בעולם‪ ...‬ניהולה‬ ‫המוסיקלי של התזמורת הופקד מהיום הראשון‬ ‫בידי מר אבנר בירון‪ ,‬ולזכותו עומד מעמדה‬ ‫המוסיקלי הבכיר של התזמורת הן בישראל‬ ‫והן בעולם‪ ...‬הקאמרטה היא במידה רבה בת‬ ‫דמותו של אבנר בירון‪ ,‬והישגיה – הישגיו‪...‬‬ ‫הפרמטרים המסחריים של התזמורת מעידים‬ ‫על יכולת מסחרית וכלכלית‪ ,‬שעשויה אף‬ ‫להשתפר אם תמשיך הקאמרטה בפעילותה‪,‬‬ ‫ואף תרחיב אותה בארץ ובחו"ל"‪.‬‬

‫התזמורת ומנצחה אבנר בירון במיטבם‪ .‬הקאמרטה מפגינה שליטה במנעד‬ ‫סגנוני מרשים‪ ,‬מהקלאסיקה דרך הרומנטיקה ועד האוונגרד בן זמננו‪.‬‬ ‫נגניה פועלים בחלל שבין הנאה ועבודה מרוכזת‪ .‬תענוג לשמוע אותם"‪.‬‬ ‫נעם בן זאב‪ ,‬הארץ‪ ,‬אוקטובר ‪2010‬‬

‫פיה נעשתה עבודת ההכנה בכיתות‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הגיעו הרכבים קטנים של נגני‬ ‫הקאמרטה לכיתות הלימוד‪ ,‬ונוצר קשר‬ ‫בלתי אמצעי בין התלמידים לנגנים‪.‬‬ ‫בסיומו של התהליך הגיעו כל התלמידים‬ ‫לאולם הקונצרטים‪ ,‬כשהם מכירים היטב‬ ‫את המוסיקה המנוגנת ומפיקים את‬ ‫מלוא התועלת וההנאה מהקונצרטים‪.‬‬ ‫קונצרטים מסוג זה מבצעת התזמורת‬ ‫מאז ועד היום ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫התזמורת מפיקה סדרת תכניות מיוחדות‬ ‫לכל המשפחה בנושאים מגוונים‪ ,‬והחל‬

‫מהשנה תפתח גם סדרה חדשה –‬ ‫מוסיקה לקטנטנים )גילאי ‪.(4-0‬‬ ‫בחיפושי אחרי רפרטואר בלתי שגרתי‬ ‫נפגשתי בשנת ‪ 1985‬עם פרופ' ג'ו יפה‪,‬‬ ‫דמות מרתקת‪ ,‬פיסיקאי ממכון ויצמן‬ ‫ומחלוצי היזמים של התעשיות עתירות‬ ‫הידע בישראל‪ .‬בשיחות איתו עלה רעיון‬ ‫לערוך קונצרטים המשלבים מוסיקה‬ ‫ומדע‪ .‬הרעיון היה להאיר זוויות שונות‬ ‫במוסיקה על ידי דיאלוג בין המדען‬ ‫לבין מנצח התזמורת‪ .‬ניסויים שנערכו‬ ‫על הבמה הדגימו היבטים מדעיים של‬

‫המוסיקה‪ .‬היו אלו קונצרטים לכל דבר‬ ‫ועניין‪ ,‬עם ערך מוסף מדעי‪ .‬בקונצרטים‬ ‫השתתפו מבכירי המדענים ממכון ויצמן‪.‬‬ ‫סדרות קונצרטים אלו משקפות את‬ ‫אופייה המיוחד של התזמורת‪ ,‬השואפת‪,‬‬ ‫בנוסף להגשת מוסיקה ברמה גבוהה‪ ,‬גם‬ ‫לחדשנות‪ ,‬למקוריות ולשילוב מוסיקה עם‬ ‫תחומים אחרים‪ .‬בעונת הקונצרטים ‪-2014‬‬ ‫‪ 2015‬תפיק הקאמרטה סדרת קונצרטים‬ ‫חדשה ששמה "מדברים מוסיקה"‪ ,‬אשר‬ ‫פותחה בשיתוף הפרופסורים לפילוסופיה‬ ‫שלמה בידרמן ומנחם פיש‪.‬‬

‫פעולות מיוחדות‬ ‫חלק נכבד מפעילות התזמורת מוקדש‬ ‫לנושא החינוך ‪ -‬קונצרטים לילדים‬ ‫ולנוער‪ .‬התזמורת החלה להופיע בפני‬ ‫תלמידי בית הספר ברחובות עוד בשנות‬ ‫השמונים‪ .‬בראשית שנות ה‪ ,90-‬בשיתוף‬ ‫עם ד"ר ורוניקה כהן‪ ,‬נבנה מודל‬ ‫להוראת מוסיקה בבתי ספר‪ ,‬שבמרכזו‬ ‫שיתוף המורים למוסיקה בתהליך הכנת‬ ‫התלמידים להאזנה לקונצרטים‪ .‬המורים‬ ‫בבתי הספר קיבלו מהקאמרטה את‬ ‫התכנית המוסיקלית‪ ,‬חוברת הדרכה‬ ‫ודיסק עם היצירות המוקלטות‪ .‬התזמורת‬ ‫ערכה השתלמות למורים למוסיקה‪ ,‬ועל‬

‫רפרטואר‬ ‫חלק ניכר מזמני כמנהל מוסיקלי מוקדש‬ ‫לבניית רפרטואר הקונצרטים של‬ ‫הקאמרטה‪ .‬הרפרטואר משקף במידה‬ ‫רבה את הטעם של המנהל המוסיקלי‪.‬‬ ‫יחד עם זאת הוא צריך להתאים גם‬ ‫לטעמו של קהל הטרוגני מאוד‪.‬‬ ‫ידוע שאנשים אוהבים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬להאזין‬ ‫ליצירות שהם מכירים‪ .‬לצד היצירות‬ ‫המוכרות אני מנסה לאתגר את המאזינים‬ ‫ולעורר את סקרנותם על ידי חשיפה‬ ‫ליצירות של מלחינים ידועים פחות‪ ,‬כמו‬ ‫גם ליצירות ידועות פחות של מלחינים‬ ‫מוכרים‪ .‬בחרתי לחבר בין כל האלמנטים‬ ‫האלו על ידי מציאת קו מנחה לכל‬ ‫קונצרט‪ ,‬המקשר בין היצירות‪ ,‬גם אם הן‬ ‫מתקופות שונות‪ .‬בסוף הקונצרט המאזין‬ ‫מקבל מבט רב־ממדי על הנושא‪.‬‬ ‫האזנה למוסיקה על ידי המאזין הממוצע‬ ‫כמוה כהתבוננות בסלע‪ .‬החלק הנגלה‬ ‫לעין הוא שטח הפנים‪ ,‬ואילו התוכן‬ ‫האמיתי והרב־שכבתיות נמצאים מתחת‬ ‫לפני השטח‪ .‬האזנה לסימפוניה של‬ ‫בטהובן‪ ,‬גם אם נשמעה כבר פעמים‬ ‫רבות‪ ,‬אינה מספיקה כדי לגלות את‬ ‫הרבדים העמוקים של המוסיקה‪ .‬אני‬ ‫רואה את תפקידי כמנצח‪ ,‬כמי שאמון‬ ‫על האינטרפרטציה וההגשה של‬ ‫המוסיקה לקהל‪ ,‬לגלות לאוזני המאזינים‬ ‫את הרב־שכבתיות של המוסיקה‬ ‫בטכניקות שונות של הבלטת קולות‬ ‫מסוימים‪ ,‬הצללה של כלים אחרים‬ ‫וחשיפה של קווים פנימיים‪ ,‬שאינם‬ ‫נשמעים לאוזן בלתי מיומנת‪ .‬כל זאת כדי‬ ‫לחוות את החוויה המוסיקלית לעומקה‪.‬‬ ‫הקונצרטים של הקאמרטה חושפים‬ ‫בפני המאזינים חוכמה מצטברת‬ ‫בת מאות שנים ומאירים טקסטורות‪,‬‬ ‫צבעים ושכבות‪ ,‬מתוך מגמה לגרום‬ ‫למאזינים חוויית שמיעה חדשה‬ ‫ליצירות מוכרות‪.‬‬ ‫כרזות מהארץ ומהעולם‬

‫חברים לדרך‬ ‫מ‪ 1992-‬ועד ‪ 2007‬עמד בראש הוועד‬ ‫המנהל של הקאמרטה פרופ' בני גיגר‬ ‫ממכון ויצמן‪ ,‬אשר הקדיש לתזמורת‬ ‫את מירב מרצו וזמנו‪ .‬כיו"ר הוועד‬ ‫המנהל‪ ,‬ניווט את התזמורת דרך‬ ‫המשברים והתלאות שעברה‪ ,‬כולל‬ ‫המעבר לירושלים‪ .‬הקשרים הטובים‬ ‫שהיו לו עם קרן "יד הנדיב" ועם‬ ‫העירייה‪ ,‬סייעו רבות לקידום המהלך‬ ‫המסובך של העברת התזמורת מרחובות‬ ‫לירושלים‪ .‬בני גייס תורמים לתזמורת‪,‬‬ ‫וכמה מהם תורמים לה עד היום‪.‬‬ ‫עם המעבר לירושלים‪ ,‬הצטרף לוועד‬ ‫המנהל יעקב אייזנר‪ ,‬המשמש עד היום‬ ‫כחבר ועדת הכספים במסירות רבה‬ ‫ובמקצועיות ראויה לשבח‪.‬‬ ‫עוד אדם שאני חב לו תודה על חברותו‬ ‫ועל תמיכתו הנמשכת בתזמורת הוא‬ ‫אבנר אזולאי‪ ,‬מנהל קרן מרק ריץ'‪ .‬הוא‬ ‫מלווה את התזמורת שנים רבות‪ .‬תמיכת‬ ‫הקרן אפשרה לנו לקיים פרויקטים‬ ‫חשובים ביותר בארץ ובחו"ל‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1989‬הצטרף לתזמורת‪ ,‬ככנר‪,‬‬ ‫מיכאל קונצביץ' המשמש זה שנים‬ ‫רבות גם כמנהל האדמיניסטרטיבי‪.‬‬ ‫מיכאל מלווה את התזמורת בנאמנות‬ ‫ומהווה חוליה חשובה ביותר בהבטחת‬ ‫תפקודה השוטף‪.‬‬

‫צילום‪ :‬שוקי קוק‬

‫התזמורת המשיכה לבסס את מעמדה‬ ‫בירושלים‪ ,‬בארץ ובעולם‪ ,‬ונעשתה לגוף‬ ‫משמעותי ביותר בחיי המוסיקה בארץ‪.‬‬

‫היו פניות למספר ערים‪ ,‬ובסופו של‬ ‫דבר ראש עיריית ירושלים דאז‪,‬‬ ‫אהוד אולמרט‪ ,‬שהכיר בחשיבות‬ ‫התזמורת‪ ,‬אימץ את הקאמרטה בחום‬ ‫רב וניאות לתת לה בית חדש בירושלים‪.‬‬ ‫הטיפול בתזמורת על ידי אולמרט וראש‬ ‫לשכתו‪ ,‬רענן דינור‪ ,‬היה אישי ומסור‬ ‫מההתחלה‪ ,‬ואין ספק שהקאמרטה חבה‬ ‫להם במידה רבה את המשך קיומה‪.‬‬ ‫המעבר לירושלים היה אירוע חסר‬ ‫תקדים בארץ ודרש יותר מרצון טוב ‪-‬‬ ‫היה צריך מימון לכך‪ .‬כאן נכנסה‬ ‫לתמונה קרן "יד הנדיב"‪ ,‬אשר הכירה‬ ‫בחשיבות התזמורת וראתה בה נכס‬ ‫תרבותי לירושלים ונציגה מכובדת של‬ ‫ירושלים בעולם‪ .‬בברכתו של אייזק שטרן‬ ‫יצרה קרן "יד הנדיב" קשר בין "המרכז‬ ‫למוסיקה משכנות שאננים"‪ ,‬עיריית‬ ‫ירושלים ו"תזמורת קאמרטה רחובות"‪.‬‬ ‫הקרן אף העמידה מימון להעברת‬ ‫התזמורת לירושלים למשך שלוש שנים‪.‬‬

‫‪1996‬‬

‫בשלב זה עבר ניהול התזמורת לידי‬ ‫בני גלעד‪ ,‬שהיה גם מנהל "מרכז‬ ‫המוסיקה משכנות שאננים"‪ .‬בני הכיר‬ ‫את התזמורת היטב מהתקופה שבה כיהן‬ ‫כראש קרן התרבות אמריקה־ישראל‪.‬‬ ‫הוא גייס בניו יורק תורם‪ ,‬אשר העניק‬ ‫לתזמורת סכום נכבד ביותר‪ .‬תרומה זו‬ ‫סייעה לביסוס מעמדה בירושלים ועזרה‬ ‫לה מאוד בימיה הקשים‪.‬‬

‫שם התזמורת הוסב ל"הקאמרטה הישראלית ירושלים"‬

‫המעבר לירושלים‬ ‫אלו היו שנים של פריחה מוסיקלית‬ ‫והצלחה‪ ,‬שהתבטאו בהרחבת הפעילות‬ ‫בארץ ובעולם ובהגדלת קהל המנויים‪.‬‬ ‫התזמורת ניגנה סדרות קונצרטים‬ ‫בירושלים‪ ,‬חיפה‪ ,‬רחובות‪ ,‬תל אביב‪,‬‬ ‫כרמיאל ועוד‪ .‬אך משרד החינוך והתרבות‪,‬‬ ‫אשר היה אמון על מימון התזמורות‪ ,‬לא‬ ‫פעל עדיין על פי קריטריונים מוגדרים‪,‬‬ ‫וחלוקת הכספים הייתה שרירותית‪.‬‬ ‫תזמורות ותיקות קיבלו סכומים גבוהים‬ ‫בהרבה מתזמורת צעירה‪ ,‬וקשה היה‬ ‫לפרוץ מעגל זה‪ .‬תקציב התזמורות אמור‬ ‫היה להתבסס על שלושה מקורות‪:‬‬ ‫‪ 1/3‬מהמדינה‪ 1/3 ,‬מהעירייה שבה פעלה‬ ‫התזמורת ו‪ 1/3-‬מהכנסות עצמיות;‬ ‫אלא שהמדינה לא עמדה בכך‪ ,‬בטענה‬ ‫שהקאמרטה היא תזמורת חדשה יחסית‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬עבדה התזמורת כל הזמן‬ ‫בתת־תיקצוב‪ .‬הקאמרטה הגישה עתירה‬ ‫לבג"צ בבקשה לחלק את כספי התמיכה‬ ‫בתזמורות לפי קריטריונים‪ ,‬ואכן‪ ,‬בג"צ‬ ‫הורה למדינה לנסח קריטריונים לחלוקת‬ ‫כספים לתזמורות‪ .‬היום המדינה פועלת‬ ‫על פי קריטריונים אלו‪.‬‬ ‫גם עיריית רחובות לא עמדה ביעדי‬ ‫התקצוב שדרש ממנה משרד התרבות‬ ‫)‪ 1/3‬מתקציב התזמורת(‪ ,‬או כפי שניסח‬ ‫זאת ראש עיריית רחובות ‪" -‬התזמורת‬ ‫גדולה מדי על העיר"‪ .‬התזמורת נקלעה‬ ‫למצב אבסורדי כאשר מחד‪ ,‬מבחינה‬ ‫מוסיקלית‪ ,‬זכתה להצלחה רבה מאוד‬ ‫והקהל מילא את האולמות‪ ,‬אך מאידך‬ ‫פעלה תחת לחצים כלכליים אדירים‪.‬‬ ‫קהל המנויים‪ ,‬אשר זכה לחוויות‬ ‫מוסיקליות והריע במחיאות כפיים‬ ‫סוערות בסיומו של כל קונצרט‪ ,‬לא‬ ‫יכול היה לדעת שהנגנים‪ ,‬שזה עתה‬ ‫ירדו מהבמה‪ ,‬חזרו למציאות כלכלית‬ ‫קשה‪ ,‬לא קבלו את מלוא שכרם בזמן‬ ‫והתמודדו עם בעיות קיומיות יומיומיות‪.‬‬ ‫ואז‪ ,‬ביוזמת ראש מינהל התרבות דאז‪,‬‬ ‫יוסי פרוסט‪ ,‬ובברכת שרת התרבות‬ ‫שולמית אלוני‪ ,‬עלה הרעיון לחפש‬ ‫אכסניה מוניציפלית חדשה לקאמרטה‪.‬‬

‫מלחינים ישראלים שיצירותיהם בוצעו על ידי תזמורת הקאמרטה‪,‬‬ ‫רבות מהן בביצועי בכורה בארץ ובסיורי התזמורת בחו"ל )רשימה חלקית(‬ ‫מנחם אבידום‬ ‫• "סוויטה פוליפונית"‬ ‫לתזמורת מיתרים )‪(2006‬‬

‫שלמה גרוניך‬ ‫• קונצ'רטו למפוחית‬ ‫כרומטית ולתזמורת )‪*(1999‬‬

‫בנימין יוסופוב‬ ‫• "טאנובור" לחליל‬ ‫ולתזמורת )‪*(1994‬‬

‫צבי אבני‬ ‫• "מזמור למרימבה‬ ‫ולמיתרים" )‪(1997‬‬ ‫• "ממעמקים" )‪(2002‬‬ ‫• "מזמור לסנטור" )‪(2011‬‬ ‫• קונצ'רטו לפסנתר‬ ‫ולתזמורת )‪(2013‬‬

‫אבנר דורמן‬ ‫• קונצ'רטו לפיקולו‬ ‫ולתזמורת )‪*(2001‬‬ ‫• קונצ'רטו לסקסופון‬ ‫ולתזמורת‬ ‫• קונצ'רטו למנדולינה‬ ‫)‪*(2009‬‬

‫חנוך יעקובי‬ ‫• "כינור היה לדוד"‬ ‫)‪(2006‬‬

‫איל אדלר‬ ‫• "בודד אשוב מן הלילה" לפי‬ ‫שירים של דוד פוגל )‪*(2012‬‬

‫תאודור הולדהיים‬ ‫• שקונה לכלי מיתר )‪(1988‬‬

‫בטי אוליברו‬ ‫• "הגולם" לקלרינט‬ ‫ולתזמורת )‪*(1998‬‬ ‫ואדים אילין‬ ‫• רקוויאם למיתרים )‪*(2000‬‬ ‫אבל ארליך‬ ‫• "ידידינו הענו אברהם" )‪(1992‬‬ ‫פאול בן חיים‬ ‫• "ה' רועי לא אחסר" )‪(2006‬‬ ‫• "למען ציון לא אחשה" )‪(2006‬‬ ‫• פנטסיה לפסנתר‬ ‫ולמיתרים )‪(2007‬‬ ‫• מוסיקה לכלי קשת )‪(2014‬‬ ‫• פסטורלה לקלרינט ולמיתרים‬ ‫ארי בן שבתאי‬ ‫• קונצ'רטו גרוסו )‪*(2008‬‬ ‫אלכסנדר אוריה בוסקוביץ'‬ ‫• "סוויטה זעירה" לכלי קשת‪,‬‬ ‫חליל ותוף צד )‪(2006‬‬ ‫יוסף ברדנשוילי‬ ‫• "שישים" )‪*(2009‬‬ ‫• "עת לאהוב" משיר השירים‬ ‫עם מקהלה )‪(2011‬‬ ‫• קונצ'רטו לויולה‬ ‫ולתזמורת )‪(2011‬‬ ‫• "והילד הזה הוא אני" )‪*(2011‬‬ ‫• "ציפורים נודדות" )‪(2012‬‬ ‫• "שירי אהבה ויין" )‪*(2013‬‬

‫אנדרה היידו‬ ‫• "דיברטימנטו לקאמרטה"‬ ‫)‪*(2012‬‬ ‫קרל וולניאנסקי‬ ‫• "סרנדה לקאמרטה" )‪*(2010‬‬ ‫מיכאל וולפה‬ ‫• קונצ'רטו לחליל )‪*(1994‬‬ ‫מנחם ויזנברג‬ ‫• פנטסיה לעו ּד‪ ,‬לפסנתר‬ ‫ולתזמורת מיתרים )‪(2001‬‬ ‫• קונצ'רטו דה קאמרה‬ ‫"לה פוליה" )‪*(2001‬‬ ‫• "תפילה"*‬ ‫• "פתיחה למיתרים ‪-‬‬ ‫מחווה למנדלסון" )‪(2009‬‬ ‫עודד זהבי‬ ‫• "אש" )‪*(1997‬‬ ‫• "סליחות" )‪*(2007‬‬ ‫• "שי" )‪*(2009‬‬ ‫• הפיוט "אדיר ונאור"‬ ‫)‪*(2014‬‬ ‫משה זורמן‬ ‫• משירי לאה גולדברג )‪(2012‬‬ ‫אהרון חרל"פ‬ ‫• חמישה שירים‬ ‫"תמונות מאוספו הפרטי‬ ‫של אלוהים" )‪(2003‬‬ ‫• "תהילים" )‪(2009‬‬ ‫• "סינפוניה ברווה" )‪*(2010‬‬

‫*יצירות שנכתבו עבור תזמורת הקאמרטה הישראלית ובהזמנתה‬

‫שמעון כהן‬ ‫• שירי עם של‬ ‫יהודי ספרד )‪(2012‬‬ ‫ינעם ליף‬ ‫• "הלל"*‬ ‫• "תרועות ולחישות"‬ ‫• תהילים קי"ג לצ'לו‪,‬‬ ‫לשתי קרנות ולתזמורת‬ ‫מיתרים )‪*(2003‬‬ ‫• קונצ'רטו לסקסופון‬ ‫ולתזמורת )‪(2008‬‬ ‫אורי לשמן‬ ‫• "יריד המזרח" )‪*(2009‬‬

‫חיים פרמונט‬ ‫• ניגון למיתרים‬ ‫ולחליל )‪*(1992‬‬ ‫• קונצ'רטו לחלילן‬ ‫מהמלין )ׂ‪*(1991‬‬ ‫רפי קדישזון‬ ‫• קונצ'רטו לפטר‬ ‫)‪(2009‬‬ ‫מרק קופיטמן‬ ‫• "קדיש" )‪*(1994‬‬ ‫• "מאחורי" )‪*(1998‬‬ ‫• "הקדשה" )‪*(2004‬‬ ‫• "‪ "Ornaments‬לפסנתר‬ ‫ולתזמורת )‪*(2009‬‬ ‫אביה קופלמן‬ ‫• "פנטזיה" )‪*(2005‬‬ ‫אריה רופאייזן‬ ‫• "אטמוספרות" לתזמורת‬ ‫כלי קשת וקלרינט בס )‪(1988‬‬

‫אלה מילך־שריף‬ ‫• "שירי ים" )‪*(2010‬‬

‫משה רסיוק‬ ‫• הרי אדום )‪(2007‬‬

‫עמי מעייני‬ ‫• "שאלו שלום ירושלים"‬ ‫)‪(2006‬‬

‫גיורא שוסטר‬ ‫• סינפונייטה לכלי מיתר‬ ‫)‪*(1985‬‬

‫מנחם נבנהויז‬ ‫• מחרוזת ישראלית )‪(1991‬‬

‫איתן שטיינברג‬ ‫• "תהליכים קוסמיים בלב"‬ ‫)‪*(2008‬‬

‫ילנה סוקולובסקי‬ ‫• "עולם השמש" )‪*(2012‬‬ ‫מרדכי סתר‬ ‫• "סוויטה תימנית" )‪(2006‬‬ ‫• "ריצ'רקר" )‪(2006‬‬ ‫• "אלגיה לקלרינט" )‪(2012‬‬ ‫בוריס פיגובט‬ ‫• ניגון למיתרים‬ ‫• "על נהרות בבל" )‪(2005‬‬ ‫עדן פרטוש‬ ‫• "יזכור" לויולה‬ ‫ולכלי מיתר )‪(1990‬‬ ‫• קונצ'רטינו לכלי קשת‬ ‫)‪(2006‬‬

‫אריך ולטר שטרנברג‬ ‫• "יוסף ואחיו" )‪(2006‬‬ ‫נועם שריף‬ ‫• "מאי קא משמע לן"‬ ‫לגיטרה ולתזמורת‬ ‫כלי קשת )‪(1987‬‬ ‫• "שיר השירים"‬ ‫קונצ'רטו לחליל‬ ‫ולתזמורת )‪*(1989‬‬ ‫• "גומל לאיש חסיד"‬ ‫לבס‪ ,‬לקלרינט ולמיתרים‬ ‫)‪(1998‬‬ ‫• "תפילות" לתזמורת‬ ‫מיתרים )‪(2012‬‬

‫יצירה ישראלית‬ ‫מתחילת הדרך ראיתי חשיבות רבה בעידוד היצירה הישראלית‬ ‫המקורית ובקידומה‪ ,‬כמו גם בהפחת רוח חיים ביצירות ישראליות‬ ‫שנכתבו קודם לכן‪ .‬בראשית שנות ה‪ 90-‬ביקשתי מהמלחין‬ ‫מרק קופיטמן להיות מלחין הבית של התזמורת‪ .‬מרק קופיטמן‬ ‫ומלחיני הבית שבאו בעקבותיו ‪ -‬אבנר דורמן‪ ,‬עודד זהבי ומלחין‬ ‫הבית הנוכחי שלנו‪ ,‬יוסף ברדנשוילי ‪ -‬כתבו עבור הקאמרטה‬ ‫ובהזמנתה יצירות רבות‪ ,‬שביצענו בקונצרטים בארץ ובסיורי‬ ‫קונצרטים בחו"ל‪ ,‬ורבות מהן אף הוקלטו‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬התזמורת‬ ‫מזמינה ומנגנת יצירות מאת מלחינים ישראלים רבים נוספים‬ ‫ומשלבת אותן דרך קבע בתכניות הקונצרטים‪ .‬כך זכינו להשמיע‬ ‫בביצועי בכורה יצירות רבות שנכתבו עבורנו‪.‬‬

‫סיורי קונצרטים בחו"ל‬ ‫פריס צרפת‪1994 .‬‬

‫ז'נבה שוויץ‪1997 .‬‬

‫אולם הפילהרמוני בברלין‪1995 .‬‬

‫גרמניה‪2004 .‬‬

‫גאורגיה‪2011 .‬‬

‫לייפציג גרמניה‪1998 .‬‬

‫‪ 2014‬אסטוניה ולטביה‬ ‫‪ 2013‬גאורגיה וארמניה‬ ‫‪ 2012‬איטליה וספרד‬ ‫‪ 2012‬שוויץ‬ ‫‪ 2011‬גאורגיה‬ ‫‪ 2010‬שוויץ וספרד‬ ‫‪ 2008‬שוויץ וספרד‬ ‫‪ 2005‬ספרד‬ ‫‪ 2004‬גרמניה והולנד‬ ‫‪ 2003‬גרמניה‬ ‫‪ 2002‬קפריסין‬ ‫‪ 2001‬יוון‬ ‫‪ 2001‬גרמניה והונגריה‬ ‫‪ 2001‬ארצות הברית‬ ‫‪ 2000‬גרמניה )שני סיורים(‬ ‫‪ 1999‬סין‬ ‫‪ 1999‬גרמניה‬ ‫‪ 1998‬גרמניה‬ ‫‪ 1998‬ארצות הברית ואלסקה‬ ‫‪ 1998‬גרמניה ושוויץ‬ ‫‪ 1997‬ארצות הברית וקנדה‬ ‫‪ 1997‬גרמניה‬ ‫‪ 1996‬גרמניה והולנד‬ ‫‪ 1996‬שוויץ‬ ‫‪ 1995‬גרמניה‬ ‫‪ 1994‬צרפת ובלגיה‬ ‫‪ 1994‬גרמניה‬ ‫‪ 1994‬צרפת‬ ‫‪ 1992‬גרמניה וצרפת‬ ‫‪ 1989‬צרפת וגרמניה‬

‫לייפציג גרמניה‪1998 .‬‬

‫הקונצרטחבאו באמסטרדם‪2004 .‬‬

‫נורמנדי צרפת‪1992 .‬‬

‫שלזוויג־הולשטיין‪1994 .‬‬

‫שנחאי‪1999 .‬‬

‫סיורי קונצרטים בחו"ל‬ ‫משנת ‪ 1989‬ועד היום מוזמנת הקאמרטה באופן תדיר לסיורי קונצרטים רבים מאוד ברחבי העולם‬ ‫וזוכה לביקורות נלהבות‪ .‬התזמורת הופיעה באולמות הקונצרטים החשובים ביותר באירופה‪ ,‬אסיה‪,‬‬ ‫ארה"ב‪ ,‬קנדה והמזרח הרחוק‪:‬‬ ‫אולם הפילהרמונית של ברלין‪ ,‬קונצרטחבאו באמסטרדם‪ ,‬גוונדהאוז בלייפציג‪,‬‬ ‫מוזיקהאלה בהמבורג‪ ,‬אולם הקאזינו בבאזל‪ ,‬יארהונדרטהאלה בפרנקפורט‪,‬‬ ‫בטהובן־האלה בבון‪ ,‬אולם הרקולס במינכן‪ ,‬שטאדטהאלה בביירוית‪ ,‬אולם‬ ‫ויקטוריה בז'נבה‪ ,‬פסטשפילהאוז בבאדן באדן‪ ,‬לידרהאלה בשטוטגרט‪,‬‬ ‫אודיטוריו נסיונל במדריד‪ ,‬אולם התאטרון בהיידלברג‪ ,‬טון־האלה בדיסלדורף‪,‬‬ ‫אולם ‪ KKL‬בלוצרן‪ ,‬סאל גאבו בפריס‪ ,‬ליון‪ ,‬מרסיי‪ ,‬מונפלייה‪ ,‬קאן‪ ,‬נים‪ ,‬גרנובל‪,‬‬ ‫פתיחת אולם קונצרטים חדש ביאנינה ביוון‪ ,‬מרכז הפסטיבלים בבודפשט‪,‬‬ ‫רומא‪ ,‬קארלסרוהה‪ ,‬נירנברג‪ ,‬אולם ‪ Y92‬בניו יורק‪ ,‬קליבלנד‪ ,‬בוסטון‪ ,‬וושינגטון‪,‬‬ ‫לוס אנג'לס‪ ,‬מילווקי‪ ,‬דרום קרוליינה‪ ,‬פלורידה‪ ,‬וונקובר וקלגרי בקנדה‪ ,‬אנקורז'‬ ‫באלסקה‪ ,‬אטלנטה‪ ,‬צ'ארלסטון‪ ,‬נאשוויל‪ ,‬סן אנטוניו‪ ,‬סנט לואיס‪ ,‬טוסון אריזונה‪,‬‬ ‫בייג'ין )קונצרט לפתיחת פסטיבל תזמורות(‪ ,‬שנחאי‪ ,‬קונג מינג‪ ,‬הכפר הלאומי‬ ‫יונאן )במסגרת תערוכת אקספו עולמית(‪ ,‬חנוכת אולם תיאטרון ריאלטו לימסול‬ ‫קפריסין )קופרודוקציה עם בית האופרה של ברמן והקאמרטה הישראלית‬ ‫באופרה "כך עושות כולן"(‪ ,‬טביליסי בגיאורגיה‪ ,‬ירוואן בארמניה‪ ,‬טאלין באסטוניה‪,‬‬ ‫ריגה בלטביה ועוד ועוד‪.‬‬ ‫התזמורת הופיעה בפסטיבלים רבים‪ ,‬כגון פסטיבל שלזוויג־הולשטיין‪ ,‬פסטיבל‬ ‫ריינגאו‪ ,‬פסטיבל ויילבורג ופסטיבל רולנדס־אק בגרמניה‪ ,‬פסטיבל מנטון ופסטיבל‬ ‫ליל בצרפת )קונצרט פתיחת הפסטיבל(‪ ,‬ויטוריה בספרד ועוד ועוד‪.‬‬ ‫ההקלטות הרבות של התזמורת זוכות לשבחי הביקורת בישראל ובעולם‪.‬‬

‫כלים וקולות‬

‫"יוהאנס פסיון" במוזיאון תל אביב‪2014 .‬‬

‫בשלב זה‪ ,‬בו התמקצעה התזמורת‪,‬‬ ‫הרגשתי שהגיעה השעה לפרוץ‬ ‫לתודעת הקהל הרחב‪ .‬הדבר לא‬ ‫היה קל‪ ,‬שכן הארץ הייתה מרושתת‬ ‫בתזמורות ובהרכבים כליים ורחשה‬ ‫פעילות מוסיקלית מכל הסוגים‪.‬‬ ‫ערכתי סריקה יסודית ומקיפה של‬ ‫הרפרטואר המנוגן על ידי תזמורות‬ ‫אחרות‪ ,‬והתברר לי שרובן ממעטות‬ ‫לבצע מוסיקה קולית ‪ -‬מקהלתית‬ ‫וסולנית ‪ -‬למרות שהיה לי ברור‬ ‫שיש לה דרישה‪.‬‬

‫בתקופה זו התחלנו להזמין מקהלות‬ ‫מהטובות ביותר בחו"ל‪ ,‬כגון "ריינישה‬ ‫קנטוריי" מגרמניה‪" ,‬אנסמבל ווקאל"‬ ‫ו"קורנדה" מבלגיה ומקהלות מאנגליה‪,‬‬ ‫לטביה‪ ,‬ליטא‪ ,‬שוויץ וגאורגיה‪ .‬השמועה‬ ‫על תזמורת הקאמרטה הגיעה גם‬ ‫למקהלות באירופה‪ ,‬אשר היו מוכנות‬ ‫לשלם את כרטיסי הטיסה כדי להופיע‬ ‫איתנו בישראל‪.‬‬

‫פתחנו אז את סדרת "כלים וקולות"‪,‬‬ ‫אשר זכתה וזוכה עד היום להצלחה‬ ‫גדולה מאוד בקרב הקהל‪ .‬במסגרת‬ ‫סדרה זו ביצענו את היצירות הווקאליות‬ ‫הגדולות של באך‪ ,‬אורטוריות של הנדל‪,‬‬ ‫מיסות ויצירות ווקאליות אחרות של‬ ‫מלחינים ידועים פחות‪ .‬רות רוזובסקי‪,‬‬ ‫שהייתה אז מנהלת תכניות המוסיקה‬ ‫במוזיאון תל אביב‪ ,‬הזמינה אותנו ‪-‬‬ ‫תזמורת לא כל כך ידועה באותו הזמן ‪-‬‬ ‫לנגן את הסדרה הווקאלית באולם‬ ‫רקנאטי‪ .‬עד היום משמש אולם זה‬

‫בשלב זה הזמנו גם זמרים סולנים רבים‬ ‫מחו"ל‪ .‬מכיוון שמשאבי התזמורת היו‬ ‫מוגבלים ביותר‪ ,‬היה עלי לאתר זמרים‬ ‫צעירים מצוינים‪ ,‬אשר עמדו על סף‬ ‫קריירה מקצועית מבטיחה‪ .‬ואכן‪ ,‬כעבור‬ ‫מספר שנים לא רב‪ ,‬שמותיהם התנוססו‬ ‫על גבי התקליטורים של טובי המנצחים‬ ‫בעולם‪ .‬כיוון שקשרנו איתם קשרים ונתנו‬ ‫להם הזדמנות ראשונה‪ ,‬הם המשיכו‬ ‫להופיע איתנו גם בהיותם בשיאם‪ .‬מובן‬ ‫שזה משך תשומת לב רבה של המבקרים‬ ‫ושל הקהל‪.‬‬

‫"משיח" בבאזל‪2012 .‬‬

‫כאולם הקונצרטים המרכזי להופעותינו‬ ‫בתל אביב‪.‬‬

‫נקודת המפנה‬ ‫ב‪ 1990-‬נפל דבר בחיי המוסיקה בארץ‪:‬‬ ‫עם העלייה הגדולה מברית המועצות‬ ‫הגיעו מוסיקאים רבים וטובים‪ .‬השמועה‬ ‫על "התזמורת הקאמרית רחובות"‬ ‫המחפשת נגנים פשטה כמו אש בשדה‬ ‫קוצים‪ .‬פנו אלי מוסיקאים עולים‬ ‫שחיפשו עבודה וביניהם נגנים ברמה‬ ‫בינלאומית‪ ,‬אשר היו נגנים בולטים‬ ‫ומובילים בתזמורות בבריה"מ‪.‬‬ ‫במשך כמה חודשים שמעתי למעלה‬ ‫מ‪ 200-‬נגנים‪ ,‬מהם בחרתי קבוצה של‬ ‫מצטיינים‪ .‬רבים מאלה שבאו לאודיציות‬ ‫ניגנו טוב מאוד‪ ,‬אבל תהליך הבחירה‬ ‫כלל גם שיחה ביני לבין כל נגן‪ ,‬שבה‬ ‫ניסיתי להתרשם מאישיותו ומגישתו‬ ‫לנגינת תזמורת‪ .‬בסופו של דבר‬ ‫התגבשה "נבחרת חלומות" של נגנים‪,‬‬ ‫אשר איתם אפשר היה להתחיל לעבוד‬ ‫וליישם את עקרונות היסוד שהיו בבסיס‬ ‫הרעיון להקמת תזמורת מיוחדת‪ .‬מעבר‬ ‫להיותם מצטיינים‪ ,‬היו נגנים אלה‬ ‫בעלי מוטיבציה גבוהה ביותר ובעלי‬ ‫אמביציה להגיע לרמה הגבוהה ביותר‬ ‫בכל מחיר‪ .‬הרמה של התזמורת המריאה‬ ‫באופן דרמטי‪ .‬לצד עשייה מוסיקלית‬ ‫איכותית ורצינות בעבודה‪ ,‬נשמרה גם‬ ‫האווירה המשפחתית‪.‬‬ ‫בתקופה זו זכתה התזמורת לתמיכה של‬ ‫משרד הקליטה‪ ,‬תמיכה אשר הופסקה‬ ‫באופן פתאומי לאחר שנתיים־שלוש‪ ,‬עם‬ ‫פירוק המשרד לקליטת אמנים עולים‪.‬‬

‫‪1990‬‬

‫אייזק שטרן עם התזמורת במשכנות שאננים‪1992 .‬‬

‫עתיד מבטיח‬ ‫ביוני ‪ 1992‬ביקרו בישראל הכנר אייזק‬ ‫שטרן ואיתו אלכסנדר שניידר‪ ,‬שהיה‬ ‫כנר ברביעיית בודפשט המפורסמת‪.‬‬ ‫בביקורם זה הקשיבו שני האמנים למספר‬ ‫רב של תזמורות והרכבים‪ ,‬ובעיקר כאלה‬ ‫שקלטו עולים חדשים‪ .‬שני האמנים הגיעו‬ ‫לחזרה באולם ויקס‪ ,‬כשתכניתם הייתה‬ ‫לשמוע את התזמורת‪ ,‬כמו את שאר‬ ‫התזמורות שביקרו‪ ,‬במשך כרבע שעה;‬ ‫אולם הם נשארו להקשיב לחזרה עד‬ ‫תומה‪ .‬רק לאחר פטירתו של אלכסנדר‬ ‫שניידר‪ ,‬התברר לנו שהוא ביקש למכור‬ ‫את כינורו היקר ואת התמורה להעביר‬ ‫כתרומה לקאמרטה‪.‬‬

‫אייזק שטרן התרשם מאוד מנגינת‬ ‫התזמורת וציין אותה כגוף בעל תשתית‬ ‫מקצועית איתנה ועתיד אמנותי מבטיח‪,‬‬ ‫העושה עבודה יסודית ואחראית‪.‬‬ ‫הוא הוסיף שלדעתו הקאמרטה‬ ‫תתקיים כגוף של קבע ותהיה בעלת‬ ‫מעמד חשוב בחיי המוסיקה בארץ‪.‬‬ ‫תוצאת ביקור זה הייתה תמיכתו‬ ‫הבלתי מסויגת של אייזק שטרן‬ ‫בתזמורת‪ ,‬יצירת הקשר עם "מרכז‬ ‫המוסיקה משכנות שאננים" שבראשו‬ ‫עמד‪ ,‬ועזרתו במעבר הקאמרטה‬ ‫מרחובות לירושלים בשלב מאוחר יותר‪.‬‬

‫‪1992‬‬

‫הסיור בהיידלברג ובגרנובל‪1989 .‬‬

‫הרחבת הפעילות‬ ‫בתום תקופת הפעילות העצמאית הגשנו‬ ‫בקשה למשרד התרבות וזכינו בתקציב‬ ‫שנתי של ‪ 15,000‬ש"ח‪ .‬שנה לאחר מכן‬ ‫הודיעו לנו בשמחה שבעקבות הצלחתנו‬ ‫מכפילים לנו את התקציב ‪ 30,000 -‬ש"ח‪.‬‬ ‫כאשר התרחבה הפעילות‪ ,‬פנינו אל‬ ‫קרלה קמחי‪ ,‬אשר ניהלה קודם לכן‬ ‫את תזמורת הקיבוצים‪ ,‬לנהל את‬ ‫הקאמרטה‪ .‬בתקופה זו החלה התזמורת‬ ‫להופיע באולם "צוותא" בתל אביב‬ ‫ויצאה לסיורי קונצרטים בחו"ל –‬ ‫להיידלברג בגרמניה ולגרנובל‬ ‫בצרפת ‪ -‬ערים תאומות של רחובות‪.‬‬

‫‪1989‬‬

‫סיורי קונצרטים אלו גיבשו את הגוף‬ ‫הצעיר‪ ,‬העלו את רמתו והיוו משיכה‬ ‫לנגנים טובים‪ .‬כשהגיעה התזמורת‬ ‫לראשונה לאולם צוותא תל אביב‪,‬‬ ‫הפתיעה נגינתה את המאזינים ואת‬ ‫המבקרים המוסיקליים כאחד )כי למה‬ ‫כבר אפשר היה לצפות מתזמורת‬ ‫מרחובות?‪ (...‬וזכתה לביקורות נלהבות‪.‬‬ ‫הפעילות הלכה וגדלה בצעדי ענק‪,‬‬ ‫התזמורת החלה למשוך תשומת לב‬ ‫ונגנים בקשו להצטרף לשורותיה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1989‬התמנתה למנהלת‬ ‫התזמורת רות ברודי‪.‬‬

‫אבנר בירון‪ ,‬מנצחה הקבוע של התזמורת הקאמרית רחובות‪,‬‬ ‫הביאה לרמה בה שולטים נקיון ויופי צלילי ואף יצר מידת‬ ‫ייחוד במבחר הרפרטואר"‪.‬‬ ‫נתן מישורי‪ ,‬הארץ‪ ,‬נובמבר ‪1988‬‬

‫תשלום צנוע‬

‫כנגד כל הסיכויים‬

‫לתזמורת הצטרפו נגנים צעירים והתחלנו‬ ‫לשלם תשלום סמלי‪ ,‬שעבורם היה‬ ‫משמעותי‪ .‬בשלב זה החליט ראש עיריית‬ ‫רחובות דאז‪ ,‬יחזקאל הרמלך‪ ,‬לתמוך‬ ‫בתזמורת בסכומים צנועים‪ .‬בתזמורת‬ ‫ניגנו סטודנטים למוסיקה ומי שזה עתה‬ ‫סיימו את לימודיהם באקדמיה‪ .‬לצידם‬ ‫ניגנו נגנים בוגרים‪ ,‬שהמוסיקה לא הייתה‬ ‫עיסוקם העיקרי‪.‬‬

‫במדינה מתוקנת‪ ,‬כאשר עיר מחליטה‬ ‫להקים גוף אמנותי כגון תזמורת או‬ ‫תיאטרון‪ ,‬קובעים את תקציבו והגוף‬ ‫פועל במסגרת זו‪ .‬אך בישראל מתקיים‬ ‫פרדוקס‪ :‬כאשר יש יוזמה להקמת גוף‪,‬‬ ‫המדינה אומרת‪" :‬תפעל שלוש שנים‬ ‫ללא תקציב‪ ,‬ללא משכורות‪ ,‬ורק אחרי‬ ‫זה תגיש בקשה למשרד התרבות‪.‬‬ ‫אז תוזמן לוועדה לבדיקת הרמה‪ ,‬ואם‬ ‫היא תשביע רצון ‪ -‬תתחיל לקבל תקציב"‪.‬‬

‫לתזמורת לא היו מקורות הכנסה קבועים‪,‬‬ ‫והיא סבלה קשות מהעדר תזרים מזומנים‬ ‫יציב‪ .‬זכורים לי כמה רגעים קשים‬ ‫מסוג זה‪ ,‬בהם ויליאם טאוב הזמין אותי‬ ‫לביתו‪ ,‬סיפר לי שמצא תורם והעביר‬ ‫כסף לתזמורת‪ .‬מעולם לא נקב בשמו‬ ‫של התורם‪ ,‬וידוע לי בוודאות שהוא תרם‬ ‫מכספו בעילום שם‪ .‬במקרה אחר‪ ,‬כדי‬ ‫למנוע אכזבה ביום תשלום המשכורות‪,‬‬ ‫שימשתי אף אני "תורם אלמוני"‪.‬‬

‫זהו דבר כמעט בלתי אפשרי‪ .‬איך אפשר‬ ‫להקים גוף ובמשך שנים לא לממן אותו?‬ ‫היכן תתקיימנה החזרות? מי ינהל אותו‬

‫בחינם? מיהם הנגנים שיבואו לנגן ללא‬ ‫תשלום? איך מקיימים גוף כזה באופן‬ ‫סדיר‪ ,‬כשהמנצח צריך לטלפן לנגנים‬ ‫ולארגן חזרות ופעילות? המצב היה‬ ‫כאוטי לחלוטין‪ .‬צריך היה להיות משוגע‬ ‫לדבר כדי לשרוד את השנים הראשונות‬ ‫הללו כנגד כל הסיכויים‪ .‬אני לא בטוח‬ ‫שהיום הייתי מתחיל עם זה בכלל‪.‬‬ ‫למרות כל זאת‪ ,‬התזמורת התקיימה‬ ‫מכוח ההתלהבות שאחזה בנגנים ובמנצח‬ ‫ובזכות התמיכה הבלתי מסויגת של מי‬ ‫שסייעו לתזמורת‪ ,‬מתוך הכרה בחשיבות‬ ‫קיומו של גוף איכותי כזה‪.‬‬

‫‪04.02.1984‬‬

‫הקונצרט הראשון באולם ויקס‪ ,‬מכון ויצמן למדע‪ ,‬רחובות‬

‫עולים על הבמה‬ ‫לאחר כמה חודשי עבודה‪ ,‬בקיץ ‪,1983‬‬ ‫ערכנו קונצרט למשפחות הנגנים‬ ‫באולם שמידט שבמכון ויצמן‪.‬‬

‫עמד דוד מושין‪ ,‬ולצדו פרופ' ויליאם‬ ‫טאוב‪ ,‬כימאי‪ ,‬שהיה איש מפתח בתמיכה‬ ‫בתזמורת בצעדיה הראשונים‪.‬‬

‫השם "נגני רחובות" )‪(Street Players‬‬ ‫יכול להוות בעיה‪ .‬הוחלט לקרוא לגוף‬ ‫"התזמורת הקאמרית רחובות"‪.‬‬

‫בעקבות הקונצרט הייתה התלהבות‬ ‫רבה של הקהל וגם של הנגנים ותחושה‬ ‫שניתן להמשיך ולפתח את התזמורת‪.‬‬ ‫רות מנסן לקחה עליה את תפקיד‬ ‫רכזת התזמורת‪.‬‬

‫התחלנו כתזמורת מיתרים אשר התגבשה‬ ‫בתוך זמן קצר‪ .‬קונצרט הפתיחה הפומבי‬ ‫הראשון נערך בפברואר ‪ 1984‬באולם‬ ‫ויקס ברחובות‪ ,‬שהיה מלא מפה לפה‪.‬‬ ‫הקונצרט השני נערך חודשיים אחר כך‪,‬‬ ‫באפריל ‪ 1984‬באותו אולם‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬התחלנו לקיים סדרות‬ ‫למנויים‪ .‬הקונצרטים נערכו באולם‬ ‫אריוביץ' בפקולטה לחקלאות וזכו‬ ‫להצלחה רבה‪ ,‬ומהר מאוד התגבש‬ ‫קהל מנויים נאמן ברחובות‪ .‬הסולנים‬ ‫שניגנו אתנו מן ההתחלה היו מהשורה‬ ‫הראשונה של האמנים בארץ‪ :‬פנינה‬ ‫זלצמן‪ ,‬דניאל בנימיני‪ ,‬חיים טאוב‪,‬‬ ‫עוזי ויזל‪ ,‬מירה זכאי ועוד‪.‬‬

‫השמועה על הקמת התזמורת ברחובות‬ ‫התפשטה מהר והוחלט להתחיל למסד‬ ‫את הגוף‪ .‬התארגן ועד ציבורי‪ ,‬שבראשו‬

‫באחת מהישיבות הרבות שהתקיימו‬ ‫בביתי‪ ,‬העיר מישהו שבתרגום לאנגלית‬

‫ההודעה על קונצרט למשפחות הנגנים‬

‫הפוסטר של הקונצרט הראשון‬

‫ופתאום נוצרה יש מאין תזמורת ושמה "נגני רחובות" שהורכבה מקבוצת‬ ‫אנשים נלהבת שרוצה לנגן‪ .‬לא הייתה תשתית ארגונית או כספית ולא היה‬ ‫מקום לחזרות‪" .‬אולם החזרות" היה כיתת לימוד במדרשת פיינברג של מכון‬ ‫ויצמן‪ .‬קיימנו חזרות תזמורת פעם בשבוע‪ ,‬ומדי כמה שבועות נפגשנו בסופי‬ ‫שבוע לעבודה מרוכזת בבתים פרטיים אצל משפחות סלע‪ ,‬מנסן ושכטר‪.‬‬ ‫בנוסף למוסיקה ערכנו סעודות באותם סופי שבוע‪.‬‬

‫זו הייתה חגיגה מוסיקלית‪ ,‬חברתית וקולינרית‬ ‫ושם נוצרה התשתית של האווירה המשפחתית‬ ‫המאפיינת את התזמורת עד היום‪.‬‬

‫עקרונות יסוד‬ ‫כאשר החלטתי להקים תזמורת עמדו‬ ‫מול עיני שלושה עקרונות מנחים‪:‬‬ ‫א‪ .‬לשאוף להגיע לרמת ביצוע גבוהה‪,‬‬ ‫איכותית ובלתי מתפשרת‪ .‬גישה כזו‬ ‫מצריכה הכנה מיוחדת‪ ,‬אשר נוגעת‬ ‫לפרטים הקטנים של הנגינה כמו‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬עבודה בקבוצות כלים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬להקפיד על נגינה מסוגננת ברזולוציה‬ ‫גבוהה‪ ,‬כלומר שתהיה הבדלה סגנונית‬ ‫ברורה בנגינת יצירות מתקופות‬ ‫שונות‪ .‬התוצאה של עבודה מסוג‬ ‫זה הובילה בהמשך לגיבוש הצליל‬ ‫התזמורתי האופייני לקאמרטה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬להגיש לקהל המאזינים תמהיל של‬ ‫רפרטואר מוסיקלי מעניין ולהציג בפניו‬ ‫יצירות מוכרות פחות לצד נכסי צאן‬ ‫הברזל של המוסיקה‪ .‬הביטויים לכך‬ ‫בהמשך היו שונים כמו‪ ,‬למשל‪ ,‬בנייה‬ ‫של כל קונצרט סביב נושא המקשר‬ ‫בין היצירות ועידוד יצירה מקורית‬ ‫על ידי הזמנת יצירות ממלחינים‬ ‫ישראלים ואחרים‪.‬‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬הקהל אוהב לשמוע יצירות‬ ‫שהוא מכיר‪ .‬אני רציתי לחשוף בפניו‬ ‫אוצרות נסתרים מאת מלחינים מצוינים‬ ‫אשר עמדו בצילם של מוצרט‪ ,‬בטהובן‪,‬‬ ‫באך והיידן‪ .‬ואמנם היום‪ ,‬בחלק‬ ‫גדול מן הקונצרטים שאנו מנגנים‪,‬‬ ‫אפשר למצוא יצירות מכל התקופות‪,‬‬ ‫המבוצעות בפעם הראשונה בארץ‪.‬‬

‫‪1983‬‬

‫מחפשים נגנים לתזמורת‬

‫ההתחלה‬ ‫דיברתי על הקמת תזמורת עם רות מנסן‪,‬‬ ‫חובבת מוסיקה מושבעת‪ ,‬שהייתה‬ ‫מארגנת ערבי נגינה בביתה שבמכון‬ ‫ויצמן‪ ,‬והיא התלהבה מהרעיון‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1983‬פניתי לכמה מוסיקאים מרחובות‬ ‫וסביבותיה ולסטודנטים שזה אך סיימו‬ ‫את לימודיהם באקדמיה‪ ,‬והצגתי בפניהם‬ ‫את הרעיון להקים גוף תזמורתי‪ .‬לשמחתי‬ ‫הרבה כולם נענו לאתגר בהתלהבות רבה‪.‬‬ ‫באחד מערבי המוסיקה הקאמרית‪,‬‬ ‫כשרעיון הקמת התזמורת היה עדיין‬ ‫בחיתוליו‪ ,‬נפגשתי עם יצחק פלסר‪,‬‬ ‫כנר חובב‪ ,‬שהיה פיסיקאי במכון ויצמן‬ ‫והמורה שלי לפיסיקה עוד בהיותי תלמיד‬ ‫תיכון‪ .‬יצחק היה איש מוכשר מאוד‪ ,‬ובין‬ ‫היתר בנה קופסאות מיוחדות לכלי נגינה‬ ‫מעץ קשיח וקל במיוחד לבנו )הצ'לן צבי‬ ‫פלסר( ולגרשון פרנסקי‪ .‬ביקשתי ממנו‬ ‫לבנות לי קופסה לחליל‪ .‬תשובתו הייתה‪:‬‬ ‫"בוא נעשה עסק‪ :‬אתה תקים תזמורת‪,‬‬ ‫ואני אבנה לך קופסה לחליל"‪ .‬וכך היה‪.‬‬ ‫בחזרה הראשונה של התזמורת הגיש לי‬ ‫יצחק את הקופסה האמנותית היפהפייה‪,‬‬ ‫והעסקה הושלמה‪.‬‬

‫בנימה אישית‬ ‫ילדות‬ ‫גדלתי ברחובות בבית שהמוסיקה הייתה חלק ממנו‪ .‬אמי צפורה‬ ‫ניגנה‪ ,‬ואבי אברהם היה מרבה לשיר‪ .‬בבית היו פטיפון ואוסף‬ ‫תקליטים‪ .‬רחובות הייתה עיר רוחשת מוסיקה וניכרה בה פעילות‬ ‫ענפה של נגינת מוסיקה קאמרית בבתיהם של חובבים יוצאי‬ ‫אירופה‪ .‬חובבים אלה ניגנו ברמה גבוהה‪ ,‬למרות שלא היה זה‬ ‫עיסוקם העיקרי‪ ,‬וביניהם משפחות לוינסון והאס וכן גרשון‬ ‫פרנסקי‪ ,‬שהיה המורה הראשון שלי לחלילית‪ .‬עם חבורה זו‬ ‫נמנו כמה מדענים ממכון ויצמן‪ .‬ברחובות פעלה גם אגודת חובבי‬ ‫מוסיקה שארגנה קונצרטים עם טובי האמנים מהארץ ומהעולם‬ ‫באולם ויקס שבמכון ויצמן‪ .‬באמצעות אנשים אלה התוודעתי‪,‬‬ ‫עוד בהיותי תלמיד תיכון‪ ,‬למוסיקה הקאמרית‪ ,‬השתלבתי בנגינה‬ ‫ולמדתי להכיר את אוצרותיה‪.‬‬

‫החלום‬ ‫לאחר שירותי הצבאי פניתי ללימודי ביולוגיה‪ ,‬אך המשכתי להיות‬ ‫חלילן פעיל‪ .‬בין היתר ניגנתי כחלילן בתזמורת הפילהרמונית‬ ‫הישראלית ובתזמורת הקאמרית הישראלית וכן הופעתי בנגינת‬ ‫סולו וברסיטלים‪ .‬ניגנתי עם מנצחים מהשורה הראשונה ובמהלך‬ ‫השנים עלו בי מחשבות על אינטרפרטציה מוסיקלית משלי‪.‬‬ ‫מחשבות אלה עוררו בי את הרצון להביא רעיונות אלה לידי ביטוי‪.‬‬ ‫בחיפושי אחרי מסגרות לנגינה ולניצוח פניתי למנהלת של אחת‬ ‫התזמורות בארץ והצעתי את עצמי כחלילן וכמנצח‪ .‬זה היה בחודש‬ ‫יוני‪" .‬מאוחר מדי‪ ,‬העונה כבר מתוכננת" היא ענתה לי‪ .‬על כן‬ ‫מיהרתי ופניתי כבר בספטמבר לקראת העונה הבאה‪" .‬מוקדם מדי‪,‬‬ ‫העונה עדיין לא מתוכננת" ענתה‪ ...‬המסקנה שלי הייתה שאם אני‬ ‫רוצה לנצח‪ ,‬עלי לעשות מעשה ולהקים תזמורת משלי‪.‬‬

‫צילום‪ :‬אילן גביש‬

‫כאשר ניגנתי כחלילן בתזמורות שונות הייתה לי תחושה‬ ‫שאני עובד במפעל ליצירת קונצרטים‪ .‬הכל נעשה מהר ויעיל‪,‬‬ ‫כשהמטרה היא הכנת מספר רב של קונצרטים במינימום חזרות‪.‬‬ ‫במסגרות מסוג זה אין מנוס מפשרות אמנותיות ברמת הביצוע‪,‬‬ ‫ואילו לי היה חלום לעשות משהו ברמה גבוהה יותר‪ .‬אין אני‬ ‫בא כאן למתוח ביקורת על תזמורות אחרות‪ ,‬אלא להסביר את‬ ‫תחושתי כחבר תזמורת‪ .‬תמיד ליוותה אותי האמונה‪ ,‬שגישה‬ ‫שונה לעבודה עם תזמורת תביא לתוצאות טובות בהרבה‪.‬‬

¼¸±¸Å½ É´ÁÆȳ° ¼¸¿Á´Åƽ³

¹»¸°È° ¼¸²°´ÁÈ É´¿´²Æ¸Ã ´¿»È ¼¸¿¸¸¸·Å½³ ¼¼¸²°´Á³

¸ Ÿ» É´¿´²Æ¸Ã

»·Ã É´¿´²Æ¸Ã

¼¸Æ¸¿Á½³ ¼¸±Ç´²½ É´¿´²Æ¸Ã ÂÀ´¿° ³¿È ¸²½ ³»²±È ɸ°¸Ç ³Ã´Æɳ ¹Ç´¯» ³¯¸Å¸ É´²´Æ¿»

³ÁÆȳ ¼¸ÇÈï½³ ¼¸¸²¸½ É´¿´²Æ¸Ã ¼¸¸È²´¶ ²Á ³ÇÅÆ ³Ã´ÆÉ» ¸Çó½ ɸ²¸¸½ ³¯¿³´

´±¿·¸Ã É´¿´²Æ¸Ã

¾´½ÀÇï É´¿´²Æ¸Ã

¸¿È ²¶¸° ¼¸°»È½³ É´¿´²Æ¸Ã ²¶¯ ÇÅ´½° ³ÁÆȳ ¸»´»À½

ɸ»½´Ã É´¿´²Æ¸Ã

ɸÀ¶¸ ³ÇÅÆ ³Ã´ÆÉ» É´¿´²Æ¸Ã ɽ»ÉȽ ¹¯ ³¿È ²Á ¼¸È²´¶

ɸ°¸Ç ¼± ¼¸°»È½³ ¸¿´¿¸° ¶´´·» É´¿´²Æ¸Ã ³¿¸¯È ³ÁÆȳ ÉôÆÉ ¼±´ ɸ°¸·ÆÇ·¯ »»´º ¯» ¼¸¿È ²Á ³¿È ²¶´¸½° ³º´Ç¯

À´Æ´Æ É´¿´²Æ¸Ã

¹´Ç¯ ¶´´·» ÂÀº³ »Á ¼¸Ç½´È³ É´¿´²Æ¸Ã ³Ç´½É ¼¸¿É´¿ ¼±´ ³»Á½´ ¼¸¿È

³Ã´Æɳ ¼´É° ²¶´¸½° ɽ»ÉȽ

¼¸°¿Á É´¿´²Æ¸Ã

¼¸ÇÈï½³ Á°Æ ɯǴ³° É´¿´²Æ¸Ã Ç°Å¿ Çȯ ¾·Æ ÂÀº ¼´ºÀ ¹´À¶» ´ÅÇÉÈ ³Ç·½ »º» »´²± ¼´ºÀ»

¼¸¿´½¸Ç É´¿´²Æ¸Ã

É´ÇÈï ¸»Á° ¸¿´¿¸° ¶´´·» É´¿´²Æ¸Ã ¼¸¶´´Ç´ ³³´°± ɴǸ²É° ÂÀº³ ɺ¸È½»

¾°²°´² É´¿´²Æ¸Ã

³À¿º³½ É´¿³¸» ¼¸ÇÈï½³ É´¿´²Æ¸Ã ¾´²Æ¸Ã³ ÉôÆÉ ¹»³½° ɸÉôÆÉ

É´¶Ã· ¸¶Çµ½ »È É´ÁÆȳ° ¼¸¿Á´Åƽ³ ÇÉ´¸° °´·³ ¾´²Æ¸Ã³ ɯ ¹» ´½¸¯É¸

¹Ç´Å´ ³Ã´ÆÉ »º» É´¿´²Æ¸Ã ¾´´±½ ²´Á´ »·Ã À´Æ´Æ ¸ Ÿ» ¾´²Æ¸Ã ÇÉ´¸° ¼¸Æ´É½³´ ¼¸¸À¸ÀÁ³ ɴǸó ɯ ¹Ç´°Á ´°¸¿¸

‫פרופ' בני גיגר‬ ‫חבר עמותת הקאמרטה הישראלית ירושלים‬ ‫יו"ר הוועד המנהל בשנים ‪2007-1992‬‬ ‫היכרותי הקרובה עם הקאמרטה החלה‬ ‫בראשית שנות התשעים‪ ,‬שנות העלייה הגדולה‬ ‫מברית המועצות‪ .‬במהלכן הצטרפו נגנים ברוכי‬ ‫כישרון לכל התזמורות בארץ‪ ,‬ובהן לקאמרטה‬ ‫הישראלית – אז עדיין ברחובות‪ .‬כיהנתי אז‬ ‫כדיקן מדרשת פיינברג של המכון‪ ,‬וזכורה לי‬ ‫ההתוודעות הראשונה לתזמורת‪ ,‬כאשר פנה אלי‬ ‫אחד הנגנים לסייע לו במציאת מקום להתאמן‬ ‫"כדי להגיע מוכן לחזרות"‪ ,‬וסיפר לי על‬ ‫הסטנדרטים הייחודיים של הקאמרטה‪ .‬ניסיתי‬ ‫לסייע לו ונשביתי בקסמה של התזמורת‪.‬‬ ‫לקסם הזה‪ ,‬שלא חלף מאז ועד היום‪ ,‬יש‬ ‫כנראה שלוש פנים ובכולן חתירה למצוינות‪:‬‬ ‫• בבניית תוכניות קונצרטים מרתקות על ידי‬ ‫המנהל המוסיקלי‪.‬‬ ‫• בעבודה איכותית‪ ,‬יסודית וחסרת פשרות‬ ‫עם התזמורת לקראת קונצרטים‪.‬‬ ‫• ברמה המקצועית הגבוהה של הנגנים‬ ‫ובמסירות שלהם לתזמורת ולקהל‪.‬‬ ‫התוצאה היא ביצוע מרגש ומוקפד‪,‬‬ ‫שכאילו "בא בקלות"‪ ,‬אבל כדברי אלתרמן‬ ‫בספר "התיבה המזמרת"‪:‬‬ ‫שה ֲֵרי ִאם נָדו ּן ַ ּב ָּדבָ ר ִ ּבכְ לָלו ּת‪,‬‬ ‫ֶׁ‬ ‫שאֵ י ֶננָּה ע ֹולָה ְ ּבקַ ּלו ּת‪.‬‬ ‫ז ֹו קַ ּלוֹת ׁ ֶ‬ ‫קַ ִלּילָה הִ יא אָ מְ נָם‪ ,‬אַ ְך ְ ּכר ֹב ִּדבְ ֵרי עֵ ֶר ְך‪,‬‬ ‫הִ יא נ ְִקנֵית עַ ל ִּפי ר ֹב ְ ּבעָ מָ ל וָפֶ ֶר ְך‪.‬‬ ‫ִאם נ ְִראֵ ית הִ יא רוֹחֶ פֶ ת ְ ּכמ ֹו עַ ל ְ ּכנָפַ יִם‪,‬‬ ‫אֵ ְ‬ ‫יך הִ ִ ּגיעָ ה לְ כ ְָך? ְ ּבזֵעַ ת אַ ּ ַפיִם"‪.‬‬

‫תכניות הקאמרטה אינן מכוונות אל המכנה‬ ‫המשותף הרחב ביותר‪ .‬הן מנסות ומצליחות לאתגר‬ ‫את הנגנים ואת הקהל כאחד‪ ,‬ומעצימות בכך את‬ ‫החוויה המוסיקלית‪ .‬הקאמרטה יודעת שהקהל‬ ‫שלה נאמן ומסור‪ ,‬ביקורתי ואינטליגנטי‪ ,‬והוא חוזר‬ ‫אליה מדי עונה‪ ,‬כיוון שהיא לוקחת אותו ברצינות‬ ‫ומרגישה מחויבת לעמידה ברף שהציבה לעצמה‪.‬‬ ‫השמירה הזאת על סטנדרטים גבוהים לאורך‬ ‫זמן מעוררת השתאות‪ ,‬במיוחד לנוכח המשימה‬ ‫המתמשכת של התזמורת ‪ -‬פשוט לשרוד‪ .‬בכל‬ ‫שלושים שנות קיומה‪ ,‬מאז הקמתה ועד היום‪,‬‬ ‫קיימה התזמורת מעין חיים כפולים‪ ,‬כאשר מצד‬ ‫אחד היא חותרת לקיום תכניות מגוונות ברמה‬ ‫הגבוהה ביותר‪ ,‬עם מיטב הסולנים והמקהלות‪,‬‬ ‫ומן הצד האחר היא מתמודדת עם מגבלות‬ ‫תקצוב בלתי אפשריות‪ .‬על היכולת הזאת לקיים‬ ‫את המאבק הקיומי מדי יום ביומו‪ ,‬ובערב לעלות‬ ‫על הבמה ולנגן קונצרטים נפלאים – ראויים‬ ‫התזמורת‪ ,‬הנהלתה והוועד המנהל שלה להערכה‬ ‫רבה‪ .‬זה גם המקום להודות מעומק הלב לקומץ‬ ‫התורמים‪ ,‬אשר בנדיבותם אפשרו לתזמורת‬ ‫לחיות‪ ,‬לפעול ולשגשג‪.‬‬ ‫בחגיגות ה‪ 30-‬להיווסדה ניתן להסתכל אחורה‬ ‫ולזכור באהבה ובהערכה את ההישגים ואת‬ ‫התרומות הייחודיות שתרמה הקאמרטה במשך‬ ‫השנים לחיי המוסיקה בירושלים ובארץ בכלל‪,‬‬ ‫וחשוב לא פחות להביט קדימה ולחתור אל יעדים‬ ‫חדשים ואל שנים רבות של יצירה‪.‬‬

‫פרופ' בני גיגר הינו חוקר בתחום הביולוגיה המולקולרית של תאים במכון ויצמן למדע‪ .‬פרופ' גיגר עומד גם בראש ההנהלה‬ ‫האקדמית של הקרן הלאומית למדע‪ ,‬שהיא המממנת העיקרית של מחקר בסיסי בישראל‪.‬‬

‫ ענ וא ר ל מ עניי ‬

‫מ טר י ל‪ HOT -‬ע י ‬ ‫ומ בל את ש רות נ מתנ ‬ ‫‪HOT Cloud‬‬

‫‪+‬‬

‫תשת ת‬ ‫א נטרנט‬

‫‪+‬‬

‫ ‬

‫טל ו ‬

‫ב‪ 105 -‬ל ו ש בלב !‬ ‫שירות ענ ולל‪:‬‬ ‫‪ 2‬ת בות מ ל ‪ 10GB Exchange‬א ו ‪ 5GB‬ג בו ‪1GB‬‬ ‫‪ 10,000‬מ ל ש וו ב ו ש‬

‫ל טר ות גו‪*6939 :‬‬ ‫‪HOT.NET.IL‬‬

‫לא ולל מ "מ‪ ,‬רו ב מ ת נ ‪ ,‬ו לת נו ולתנא ש רות‪ ,‬ת בות מ ל נ תנות נ לשנ ‪.‬‬

‫פרופ' רות ארנון‬ ‫יו"ר הוועד המנהל של הקאמרטה הישראלית ירושלים‬ ‫הקאמרטה הישראלית דוגלת במשך כל שנות קיומה‬ ‫במצוינות‪ ,‬והיא אכן תזמורת מצוינת‪ .‬אינני מוסיקאית‬ ‫ואינני מתיימרת לחרוץ דעה מקצועית‪ ,‬אך כל המומחים‬ ‫גומרים עליה את ההלל וכך גם אני‪ ,‬כשומעת‪.‬‬ ‫אני מנויה של התזמורת הרבה שנים‪ ,‬בתחילת הדרך‬ ‫ברחובות וכיום בתל אביב‪ ,‬ומקפידה לשמוע את כל‬ ‫הקונצרטים בכל עונה‪.‬‬ ‫הערב אנחנו מוצאים לנכון לציין בשמחה ובגאווה‬ ‫את העובדה שהתזמורת הגיעה לגיל שלושים‪ ,‬שהוא‬ ‫גיל מכובד מאוד‪ .‬אני בטוחה שגם בתכנית הערב‬ ‫תוכיח התזמורת את יכולותיה המגוונות ‪ -‬מוסיקה‬ ‫קולית מקהלתית ומפי סולנים‪ ,‬מוסיקה תזמורתית‬ ‫קלה ומשעשעת ומוסיקה כלית רצינית‪ .‬לצד יצירות‬ ‫בארוק‪ ,‬נשמע מוסיקה שזה עתה נכתבה בידי מלחין‬ ‫ישראלי‪ .‬אחת הסיבות שאני אוהבת את הקונצרטים של‬ ‫הקאמרטה היא איכות התוכניות‪ ,‬שאינן שגרתיות‪ .‬בכל‬ ‫קונצרט יש משהו מיוחד‪ ,‬ואני מעריכה עוד יותר את‬ ‫העובדה שעושים את כל זה באמצעים דלים‪.‬‬

‫בתרבות הדבר דומה‪ :‬לא הייתי רוצה לחיות בארץ שאין‬ ‫בה מוסיקה ותיאטרון ואין בה יופי‪ .‬כולנו משלמים מסים‪,‬‬ ‫וחובתה של הממשלה לספק לנו לא רק את הדברים‬ ‫החיוניים לחיי היומיום‪ ,‬אלא גם להעניק לאנשים אופק‬ ‫תרבותי וסיפוק אישי הנובעים מיופי ומיצירה‪.‬‬ ‫הממשלה‪ ,‬באמצעות משרד התרבות‪ ,‬תומכת בקאמרטה‪,‬‬ ‫אבל התמיכה אינה מספיקה‪ .‬למזלנו‪ ,‬ואין אני אומרת‬ ‫זאת בציניות‪ ,‬התברכנו בארץ במספר לא מבוטל של‬ ‫תזמורות‪ .‬מינהל התרבות רואה צורך לתמוך בכולן‪ ,‬והכל‬ ‫מגיע מאותה עוגה שקצרה מלהשביע‪ .‬אני סבורה שצריך‬ ‫לתת לכל נושא התרבות דגש חזק יותר ונתח גדול יותר‬ ‫מתקציב המדינה‪ .‬במדינות ה‪ ,OECD-‬שאנו נמנים עמן‪,‬‬ ‫תקציב התרבות נע בין ‪ 0.87%‬ל‪ .1.8%-‬בישראל הוא עומד‬ ‫על ‪ 0.17%‬מתקציב המדינה‪ .‬זו תעודת עניות לחברה‬ ‫שלנו‪ ,‬והנושא חייב לבוא על תיקונו בשנים הקרובות‬

‫אנשים כמוני קונים כרטיסים‪ ,‬ועל ידי כך מממנים את‬ ‫התרבות שהם מעוניינים בה‪ .‬מצד שני‪ ,‬ידוע בכל העולם‬ ‫שגופים כגון תזמורות ותיאטראות אינם יכולים להתקיים‬ ‫אך ורק מן ההכנסות של הקופה ולכן‪ ,‬אם לא תתקיים‬ ‫תמיכה ציבורית או תמיכה של תורמים )ורצוי‪ :‬גם וגם(‪,‬‬ ‫לא תיוותר לגופים התרבותיים יכולת קיום‪.‬‬

‫התזמורת מפיקה ‪ 12‬תכניות בשנה‪ ,‬ומלבדן קונצרטים‬ ‫לנוער ולמשפחה ועוד‪ .‬כל תכנית מבוצעת בממוצע‬ ‫‪ 6‬פעמים‪ ,‬כך שהתזמורת מנגנת כ‪ 130-‬קונצרטים בשנה‪.‬‬ ‫לכל הופעה יש לפחות חמש חזרות‪ ,‬לפעמים יותר‪ ,‬ולכל‬ ‫סקציה יש חזרות נוספות‪ .‬כל אחד מן הנגנים משתתף‬ ‫אפוא בכ‪ 25-‬פעולות בחודש‪ ,‬שזו משרה מלאה ממש‪,‬‬ ‫ואילו משכורות הנגנים הן מהנמוכות בארץ‪ .‬לדעתי‪,‬‬ ‫משכורתם אינה משקפת את לימודיהם‪ ,‬השקעתם‬ ‫ורמתם הגבוהה‪ .‬כולם‪ ,‬אחד לאחד‪ ,‬יכלו להיות סולנים‪.‬‬

‫כאשת אקדמיה זה עשרות שנים אני יכולה לומר כי‬ ‫בשני התחומים‪ ,‬מדע ותרבות‪ ,‬אילולא הייתה תמיכה‬ ‫ציבורית‪ ,‬הם היו קורסים‪ .‬ההשפעות היו בכיוונים שונים‪,‬‬ ‫אבל בשני המקרים הייתה התוצאה הרסנית‪ .‬אם המדע‬ ‫היה קורס‪ ,‬הארץ שלנו הייתה נראית אחרת‪ ,‬כי המדע‬ ‫חשוב גם לכלכלה‪ ,‬לפיתוח ולמעמד ישראל בעולם‪.‬‬

‫הערב אנו מקימים אגודת ידידים‪ .‬תפקידה לאפשר‬ ‫לתזמורת קצת יותר רווחה כלכלית‪ ,‬לטובת מאזיניה‬ ‫ולטובת התרבות בישראל‪ .‬אני קוראת לכל מי שידם‬ ‫משגת לתרום לתזמורת‪ ,‬איש איש על פי יכולתו‪ ,‬כדי‬ ‫להבטיח את המשך מצוינותה‪ ,‬ובאמצעותה ‪ -‬את העלאת‬ ‫הרף התרבותי של המדינה‪ ,‬שכן בנפשנו הדבר‪.‬‬

‫פרופ' ארנון‪ ,‬ביוכימאית ומומחית לאימונולוגיה‪ ,‬היא פרופסור אמריטוס במכון ויצמן למדע‪ .‬היא הייתה שותפה למחקר ולפיתוח‬ ‫הקופקסון‪ ,‬תרופה פורצת דרך לטיפול בטרשת נפוצה‪ .‬פרופ' ארנון מכהנת כנשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והיא‬ ‫כלת פרס ישראל למדעי הרפואה לשנת ‪.2001‬‬

‫‪ 30‬שנות פרפקציוניזם‬ ‫זו תזמורת קאמרית מעולה‪,‬‬ ‫בעלת צליל מובחן‪ ,‬בזכות‬ ‫רמת הנגנים ובזכות ההובלה‬ ‫המוסיקלית הפרפקציוניסטית‬ ‫המתמדת של מייסדה‪,‬‬ ‫המנצח אבנר בירון"‪.‬‬ ‫חגי חיטרון‪ ,‬הארץ‪ ,‬פברואר ‪2014‬‬

‫קונצרט חגיגי‬ ‫לציון ‪ 30‬שנה‬ ‫להקמת התזמורת‬

‫• יוזף היידן סימפוניה מס' ‪ ,34‬הפרק הרביעי‬ ‫גיאורג פרידריך הנדל הללויה מתוך "משיח"‬ ‫• גבריאל פורה "שה האלוהים" מתוך הרקוויאם‬ ‫• יוהאן סבסטיאן באך כוראל מתוך קנטטה ‪147‬‬ ‫עם האנסמבל הקולי הישראלי‪ ,‬מנהל מוסיקלי‪ :‬יובל בן עוזר‬ ‫•‬

‫מוזיאון תל אביב לאמנות‪,‬‬ ‫יום ראשון‪ 30.3.14 ,‬בשעה ‪19:15‬‬

‫• אנטוניו ויואלדי קונצ'רטו לארבעה כינורות בסי מינור רי"ו ‪580‬‬ ‫סולנים‪ :‬נטשה שר‪ ,‬מתן דגן‪ ,‬אטיין מנרי‪ ,‬סופיה קירסנובה‬

‫מנצח אבנר בירון‬

‫• יוסף ברדנשוילי "שירי יין ואהבה" )קטעים(‬ ‫סולנים‪ :‬יניב ד'אור‪ ,‬קרן הדר‬ ‫• וולפגנג אמדאוס מוצרט קונצ'רטו לקרן יער מס' ‪ 2‬ק‪ , 417 .‬הפרק השלישי‬ ‫סולן‪ :‬אלון ראובן‬ ‫• אנטוניו ויואלדי קונצ'רטו לאבוב ברה מינור רי"ו ‪ ,454‬הפרק השני והשלישי‬ ‫סולן‪ :‬מוקי זוהר‬ ‫• וולפגנג אמדאוס מוצרט סימפוניה מס' ‪ ,29‬הפרק הרביעי‬ ‫• לירוי אנדרסון מכונת הכתיבה‬ ‫סולן‪ :‬יואב ליפשיץ‬ ‫• לירוי אנדרסון פידל פאדל‬ ‫מנחה בני הנדל‬ ‫נגנים אורחים‪ :‬איריס גלוברזון־הירש עוגב וצ'מבלו; יואב ליפשיץ טימפני‬ ‫דימה לויטס‪ ,‬מרט גורביץ' חצוצרה; איתמר לשם‪ ,‬אדריאן ארויו סוליס קרן יער‬ ‫המקהלה‪ ,‬הסולנים‪ ,‬הנגנים והמנחה בערב זה מופיעים בהתנדבות וכתרומה לתזמורת‬

‫יחסי ציבור אורה לפידות‬ ‫עיצוב תאורה אמיר וילנסקי‬ ‫עריכת סרט וידיאו אורית דמבסקי ‪ /‬צילום קטעים חדשים יורם עברי‬ ‫קריינות בני הנדל‬ ‫תודה על הסיוע בהפקת הערב והסרט לאילן דה פריס ולבני הנדל‬ ‫תודה מיוחדת לורדה בירון על איסוף כל החומרים ומיונם‬ ‫הערב לא היה מתאפשר ללא הסיוע של התורמים‬ ‫ושל אגודת הידידים החדשה בראשותו של פרופ' משה הדני‬ ‫עיצוב החוברת‪ :‬חגית מימון ‪ /‬צילום השער ונגני התזמורת‪ :‬גלית דויטש‬ ‫הדפסת החוברת‪ :‬דפוס שביט‬ ‫לצערנו הרב‪ ,‬אין באפשרותנו לאתר את שמות הצלמים מחומרי הארכיון‬ ‫ואנו מבקשים את סליחתם‬

‫הקאמרטה הישראלית ירושלים‬ ‫מייסד ומנהל מוסיקלי‪ :‬אבנר בירון‬ ‫חברי העמותה והוועד המנהל‬ ‫פרופ' רות ארנון*‪ ,‬יו"ר‪ ,‬יעקב אייזנר*‪ ,‬ד"ר חנן אלון‪ ,‬יצחק אלרון*‪ ,‬שמשון ארד‪ ,‬פרופ' שלמה בידרמן‪ ,‬פרופ' אבי בן בסט*‪,‬‬ ‫פרופ' בני גיגר*‪ ,‬עו"ד יאיר גרין*‪ ,‬אילן דה פריס‪ ,‬רוברט דרייק‪ ,‬פרופ' משה הדני*‪ ,‬ניסים לוי‪ ,‬יאיר מנדלס‪ ,‬אמנון נדב‪,‬‬ ‫פרופ' מנחם פיש*‪ ,‬ד"ר שמואל קבילי‪ ,‬רו"ח רענן קופ‪ ,‬פרופ' אורי קרשון‪ ,‬ברוך שלו*‪ ,‬דב שפיר‬ ‫*חברי הוועד המנהל‬ ‫חברי העמותה והוועד המנהל בעבר‬ ‫דוד מושין ז"ל )יו"ר ההנהלה(‪ ,‬פרופ' שניאור ליפסון ז"ל )יו"ר העמותה(‪ ,‬אפרים אילין ז"ל )יו"ר העמותה(‪,‬‬ ‫בני גלעד )יו"ר הוועד המנהל(‪ ,‬פרופ' ויליאם טאוב ז"ל‪ ,‬קרין לינדנר‪ ,‬פרופ' שלהבת פרייאר ז"ל‪ ,‬רות מנסן‪,‬‬ ‫גרשון פרנסקי‪ ,‬פרופ' יצחק פלסר ז"ל‪ ,‬ד"ר בלהה שכטר‪ ,‬ד"ר רוברט פריאנטי‪ ,‬נאור ירושלמי‪ ,‬פרופ' עוזי סמילנסקי‪,‬‬ ‫אלי אייל‪ ,‬עו"ד הלל אשכנזי‪ ,‬ד"ר משה יגר‪ ,‬עו"ד מיכה כספי‪ ,‬פרופ' דורון מנדלס‪ ,‬עו"ד סם סילבסטר‪,‬‬ ‫פרופ' מרק קופיטמן ז"ל‪ ,‬גבריאל צפרוני ז"ל‪ ,‬נעמי מושין‪ ,‬עו"ד הדווה פוגל‪ ,‬דיוויד קינדלר‪ ,‬מרטין קראר ז"ל‪,‬‬ ‫משה וידמן‪ ,‬שרה זלקינד‬ ‫יועץ יוסף ברדנשוילי ‪ /‬מנהל כללי בן ציון שירה‬ ‫מנהל אדמיניסטרטיבי מיכאל קונצביץ' ‪ /‬מפיק וספרן מורן מגן ‪ /‬מנהלת שיווק תמר אומנסקי ‪ /‬מכירות דגן פדר‬ ‫יועץ משפטי עו"ד עמי פולמן ‪ /‬הנהלת חשבונות שרית יצחקי ‪ /‬רואי חשבון אבולעפיה אביטל ושות'‬ ‫חברי אגודת ידידי הקאמרטה הישראלית ירושלים‬ ‫פרופ' משה הדני‪ ,‬יו"ר‪ ,‬פרופ' אבי בן בסט‪ ,‬פרופ' בני גיגר‪ ,‬שרון דיין‪ ,‬יאיר מנדלס‪ ,‬ד"ר נחשון קנולר‪ ,‬ד"ר לאה שמיר‬ ‫משרד התזמורת‪ :‬רחוב ההגנה ‪ ,13‬המינהל הקהילתי הגבעה הצרפתית ירושלים ‪9785109‬‬ ‫טל‪ / 02-5020503 :‬פקס‪ / 02-5020504 :‬כתובתנו באינטרנט‪ / www.jcamerata.com :‬דוא"ל‪info@jcamerata.com :‬‬

‫חפשו אותנו‬

‫‪1984‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪ 30‬שנות מצוינות‬