יישומי עיצוב תלבס

‫משרד החינוך‬

‫המקצוע‪:‬‬

‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫יישומי עיצוב סדנה‬ ‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫משרד החינוך‬ ‫המינהל למדע ולטכנולוגיה‬ ‫הפיקוח על מגמת אמנויות העיצוב‬

‫יישומי עיצוב‬ ‫סדנה‬ ‫תכנית לימודים‬ ‫כיתות י"א–י"ב‬ ‫‪ 2‬יח"ל‬

‫מהדורת ניסוי תשס"ה‬

‫משרד החינוך‬

‫המקצוע‪:‬‬

‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫יישומי עיצוב סדנה‬ ‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫ועדת התכנית‬ ‫דליה בן אליעזר‬

‫מפמ"ר מגמת אמנויות העיצוב‪ ,‬הנדסת בנייה ואדריכלות‪,‬‬ ‫משרד החינוך‬

‫עינת קריצ'מן‬

‫מדריכה ארצית להוראת העיצוב‬

‫יעל בן יפת‬

‫מדריכה ארצית להוראת העיצוב‬

‫אריה גלוך‬

‫מנהל תחום‪ ,‬אורט‬

‫פיתוח וכתיבה‬ ‫דליה בן אליעזר‬

‫מפמ"ר מגמת אמנויות העיצוב‪ ,‬הנדסת בנייה ואדריכלות‪,‬‬ ‫משרד החינוך‬

‫עינת קריצ'מן‬

‫מדריכה ארצית להוראת העיצוב‬

‫עריכה לשונית‪:‬‬

‫ורדה איתן‬

‫עיצוב וביצוע גרפי‪:‬‬

‫'חן' ( איתן ) שירותי הוצאה לאור‪ ,‬סביון‬

‫משרד החינוך‬

‫המקצוע‪:‬‬

‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫יישומי עיצוב סדנה‬ ‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫תוכן העניינים‬ ‫חלק א‪ :‬התפיסה הרעיונית של התכנית‬

‫‪..................................... ................................ ................................‬‬

‫‪1‬‬

‫‪ .1‬מבוא ‪1 ............................................. ................................ ................................ ................................ ................................‬‬ ‫‪ .2‬עקרונות מנחים בתכנית הלימודים ‪1 ......................................... ................................ ................................‬‬ ‫‪ .3‬מטרות התכנית ‪2 .................................................... ................................ ................................ ................................‬‬ ‫‪ .4‬מבנה הלימודים ‪2 .................................................... ................................ ................................ ................................‬‬ ‫‪ .5‬מטרות אופרטיביות ‪3 ........................................... ................................ ................................ ................................‬‬ ‫‪ .6‬המלצות לדרכי הוראה–למידה ‪3 .................................................. ................................ ................................‬‬

‫חלק ב‪ :‬מפרט תכנית הלימודים (סילבוס)‬

‫‪............................... ................................ ................................‬‬

‫‪ .1‬תהליכי עיצוב ‪5 ......................... ................................ ................................ ................................ ................................‬‬ ‫‪ 1.1‬מבוא לתהליכי עיצוב ‪5 ............................. ................................ ................................ ................................‬‬ ‫‪ 1.2‬שיקולים בעיצוב מוצר ‪6 ........................... ................................ ................................ ................................‬‬ ‫‪ .2‬התנסות ביסודות השפה החזותית ‪8 ......................................... ................................ ................................‬‬ ‫‪ 2.1‬מבוא ליסודות השפה החזותית ‪8 ..................................... ................................ ................................‬‬ ‫‪ 2.2‬מרכיבי העיצוב ‪8 .......................................... ................................ ................................ ................................‬‬ ‫‪ 2.3‬מיומנויות עיצוב בדו‪-‬ממד ובתלת‪-‬ממד ‪8 ................................................... ................................‬‬ ‫‪ .3‬עקרונות השפה החזותית ומרכיבי העיצוב ויישומיהם בתהליך העיצוב ‪10 .......................‬‬ ‫‪ 3.1‬כתב ועיצובו ‪10 ................................................. ................................ ................................ ................................‬‬ ‫‪ 3.2‬עיצוב גרפי ‪13 .................................................... ................................ ................................ ................................‬‬ ‫‪ .4‬עיצוב המוצר ‪16 ........................... ................................ ................................ ................................ ................................‬‬ ‫‪ 4.1‬עיצוב אריזה ‪17 ................................................ ................................ ................................ ................................‬‬ ‫‪ 4.2‬שלבים בעיצוב מוצר ‪23 .............................. ................................ ................................ ................................‬‬ ‫‪ .5‬נספחים ‪31 ....................................... ................................ ................................ ................................ ................................‬‬ ‫הנחיות להערכת פרויקט הגמר בעיצוב ‪31 .............................. ................................ ................................‬‬

‫‪5‬‬

‫משרד החינוך‬

‫המקצוע‪:‬‬

‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫יישומי עיצוב סדנה‬ ‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫א‪ .‬התפיסה הרעיונית של התכנית‬ ‫מבוא‬ ‫תכנית הלימודים במגמת אמנויות העיצוב מיועדת לחטיבה העליונה (כיתות י'–י"ב)‪.‬‬ ‫החברה שבה אנו חיים מתפקדת כחברת שפע וצריכה ומאופיינת במגוון של מוצרי‬ ‫תעשייה‪ ,‬הבאים לידי ביטוי בעיצוב התעשייתי‪ ,‬בעיצוב העממי ובעיצוב העילית‪ .‬לכן מהווה‬ ‫תחום העיצוב חלק בלתי נפרד ממרקם החיים‪.‬‬ ‫מקצועות ההנדסה המסורתיים הנגזרים מידע מדעי טכנולוגי אינם נסמכים עוד רק על‬ ‫פתרונות פונקציונאליים‪ ,‬אלא משלבים היבטים עיצוביים שאמורים לענות על צרכים נוספים‬ ‫ומקשרים בין ההיגד ההנדסי להיבט העיצובי‪ ,‬החזותי‪ ,‬התרבותי והחברתי‪.‬‬ ‫גורמים רבים עשויים להשפיע על המעצב בתהליך העיצוב‪:‬גורמים כלכליים‪ ,‬טכנולוגיים‪,‬‬ ‫ארגונומיים‪ ,‬בטיחותיים‪ ,‬מסחריים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬פוליטיים‪ ,‬אסתטיים ורעיוניים‪.‬‬ ‫על המעצב להגדיר את הגורמים ולהחליט על פתרונות אפשריים‪ ,‬כשכל פתרון הוא תוצאה‬ ‫של התייחסות שונה למשקלם של הגורמים ולמידת חשיבותם העולה מדרישות השוק‪.‬‬ ‫המודעות לנושא העיצוב תורמת לפיתוח הכלכלה‪ ,‬לאיכות הסביבה‪ ,‬למודעות הצרכנים‬ ‫ולרווחת האדם בסביבה שבה הוא חי‪ .‬לכן נדרש המעצב להתאים את מוצריו לדרישות‬ ‫הקהל מצד אחד וליכולת הטכנולוגית בתעשייה מצד אחר‪.‬‬ ‫בארצות מתועשות מובילות רואות הממשלות בקידום העיצוב משימה לאומית ומשקיעות‬ ‫משאבים גדולים בהכשרה של כוח אדם מיומן בנושא‪ .‬דוגמאות לכך מצויות לרוב בארצות‬ ‫המתועשות כדוגמת‪,‬איטליה‪ ,‬יפן‪ ,‬אנגליה וארצות סקנדינביה‪.‬‬ ‫מגזין 'טיים' קבע כי העיצוב יהיה המקצוע של המאה (המאה ה‪ )21-‬מכיוון שבכלכלה העולמית‬ ‫העכשווית‪ ,‬הטכנולוגיה נגישה לכול‪ ,‬והיתרון נמצא באסתטיקה‪ ,‬בפונקציונאליות ובעיצוב‪.‬‬

‫עקרונות מנחים בתכנית הלימודים‬ ‫‪ ‬תכנית הלימודים מבוססת על ההנחה שהעיצוב הוא גם תהליך וגם תוצר‪.‬‬ ‫‪ ‬התכנית מבוססת על גישה רב‪-‬תחומית ובין‪-‬תחומית המשלבת תחומים שונים ומגוונים‪,‬‬ ‫מתחומי המדע‪ ,‬הטכנולוגיה‪ ,‬האמנות‪ ,‬התרבות‪ ,‬הסביבה והתנהגות אנושית המהווים‬ ‫בסיס ידע למקצועות העיצוב‪.‬‬ ‫שילוב תכנים ממקורות אלה מאפשר לתלמיד להציע פתרונות פונקציונאליים יצירתיים‬ ‫ואסתטיים‪.‬‬ ‫‪ ‬הקניית העקרונות התיאורטיים של העיצוב והשילוב בינם לבין התהליך‪ ,‬הדגשת‬ ‫האמצעים והשיטות בתהליך העיצוב ובעבודת המעצב‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫משרד החינוך‬ ‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫המקצוע‪:‬‬ ‫יישומי עיצוב סדנה‬ ‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫‪ ‬עידוד התלמיד לבחון ולהעריך פתרונות בשטח‪ ,‬באמצעות הכלים שרכש ועל‪-‬פי‬ ‫קריטריונים אסתטיים ופונקציונאליים‪.‬‬ ‫‪ ‬מתן דגש על שימוש במקורות מידע ואיתור מידע רלוונטי‪.‬‬ ‫‪ ‬יצירת בסיס ידע רחב המעניק לתלמידים כלים להתמודד עם שינויים בצרכים אנושיים‪,‬‬ ‫בחידושים טכנולוגיים ובבעיות סביבתיות כדי שיוכלו להציע פתרונות מגוונים ויצירתיים‪.‬‬

‫מטרות התכנית‬ ‫‪ ‬הקניית ידע על העולם החזותי‪ ,‬מתן כלים להבנת השפה החזותית ואמצעים ליישומה‬ ‫בעבודה היצירתית‪.‬‬ ‫‪ ‬הקניית ידע בחומרים ובתהליכי הייצור להבנת תפקידם בתהליך הטכנולוגי לצורך‬ ‫מציאת פתרונות הנדסיים עיצוביים‪.‬‬ ‫‪ ‬פיתוח סקרנות אצל הלומד והקניית הרגלי התבוננות וחקר‪.‬‬ ‫‪ ‬פיתוח כושר חשיבה ורגישות אסתטית‪.‬‬ ‫‪ ‬עידוד הסקרנות האינטלקטואלית של הלומדים‪ ,‬באמצעות חשיפתם לתחומי ידע שונים‪,‬‬ ‫הפניה למקורות מידע מגוונים והצגת כלים לחיפוש המידע‪.‬‬ ‫‪ ‬חינוך לעבודה עצמית ועבודה בצוותים תוך שמירה על הסגנון האישי של כל תלמיד‪.‬‬ ‫‪ ‬לפתח אצל התלמיד יכולת לתפקד ביעילות בעולם טכנולוגי משתנה‪.‬‬

‫מבנה הלימודים‬ ‫‪ ‬תכנית הלימודים תיושם כסדנה התנסותית‪ ,‬כאשר עבודות התלמידים משמשות כנושא‬ ‫לחקירה אישית וכמושא לדיון תיאורטי‪.‬‬ ‫‪ ‬הלימודים יתנהלו במתכונת סטודיו‪ ,‬מחצית מזמן הסדנה תוקצה לעבודה אישית של‬ ‫התלמיד בליווי הנחיה‪ ,‬ומחצית הזמן תיוחד לדיון משותף של הכיתה‪.‬‬ ‫מתכונת זו תעמיק את הידע האישי ותרחיב את היקף נושאי הלימוד‪.‬‬ ‫‪ ‬תכנית הלימודים מאפשרת למורה בחירה חופשית של חומר הלימוד ונושאי הלימוד‪.‬‬ ‫‪ ‬נושאי הלימוד יהיו מגמתיים ויאופיינו כחתך תיאורטי המלווה בחומר בבליוגרפי מתאים‪.‬‬ ‫מתכונת זו מאפשרת גמישות בבחירת נושאי הלימוד והתאמתם למקום ולזמן‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫משרד החינוך‬ ‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫המקצוע‪:‬‬ ‫יישומי עיצוב סדנה‬ ‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫מטרות אופרטיביות‬ ‫‪ ‬להכיר ולהבין את השיקולים המנחים את עבודת העיצוב וליישמם בעבודה היצירתית ‪:‬‬ ‫‪ ‬זיהוי ואיתור צרכים‪.‬‬ ‫‪ ‬איסוף מידע ועיבודו‪.‬‬ ‫‪ ‬גיבוש רעיונות וייצוגם בעזרת אמצעי המחשה‪.‬‬ ‫‪ ‬ניתוח מוצרים‪/‬רעיונות לפי קריטריונים נתונים‪.‬‬ ‫‪ ‬בחירת הרעיון המועדף‪.‬‬ ‫‪ ‬יצירת אב‪-‬טיפוס ( מודל ראשוני)‪.‬‬ ‫‪ ‬בחינת המודל והערכתו‪.‬‬ ‫‪ ‬התלמידים יוכלו לבצע מטלות לפי דרישות מוגדרות‪.‬‬ ‫‪ ‬התלמידים ישתמשו במגוון כלים וחומרים להבעה חזותית‪.‬‬ ‫‪ ‬התלמידים ידעו להכין תרשימים‪ ,‬דגמים‪ ,‬תוך שימוש בתוכנות מחשב רלוונטיות‪.‬‬ ‫‪ ‬התלמידים יארגנו את הפעילות ברצף הגיוני‪.‬‬ ‫‪ ‬התלמידים יתנו ביטוי לרעיונות בשלב התכנון ובשלבי הצגת המוצר‪/‬תוצר המוגמר‪.‬‬ ‫‪ ‬התלמידים יהיו מסוגלים לשלב פונקציות‪ ,‬חומרים וטכנולוגיות בצורה מובנת‪.‬‬ ‫‪ ‬התלמידים ידעו להשתמש בשפה החזותית‪ :‬הרישום‪ ,‬הסרטוט ככלי לתיעוד וככלי‬ ‫להעברת מידע טכני לביצוע‪.‬‬ ‫‪ ‬התלמידים ידעו לעשות שימוש מושכל באמצעים טכנולוגים – לקיצור תהליכים‪.‬‬

‫המלצות לדרכי הוראה–למידה‬ ‫‪ ‬אופי המקצוע ומטרות התכנית מחייבים למידה התנסותית בכל שלבי הלימוד‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫ההוראה תכלול "מיני פרוייקטים" הממוקדים סביב נושא לימודי ‪ ,‬מתוך הנושאים‬ ‫המוצעים בתכנית הלימודים‬ ‫בחירת הנושאים תיעשה מן הקל אל הכבד ומן הפשוט אל המורכב‪.‬‬ ‫‪ ‬התלמידים ינתחו מוצרים קיימים‪ ,‬תוך ביצוע " מיני פרויקטים"‪ ,‬במהלך הלמידה‬ ‫התלמיד יעצב מוצר תוך התייחסות לנקודות הבאות‪ :‬קהל‪-‬יעד‪ ,‬צרכים‪ ,‬חומרים‬ ‫ותהליכים‪ ,‬תפקוד‪ ,‬הנדסת אנוש‪ ,‬שיקולים אסתטיים ואופנתיים‪ ,‬וכד'‬ ‫שלבי הלימוד ייושמו באמצעות סדרת תרגילים‪ ,‬שרמת מורכבותם עולה בהדרגה‪ ,‬תוך‬ ‫זיקה לשלבים בתהליך העיצוב‪.‬‬ ‫‪ ‬בכל פעילות או משימה יושם דגש על זיהוי‪ ,‬התנסות בביצוע ‪ ,‬בדיקה וניתוח של‬ ‫הפעילות הלימודית ‪ .‬המורה יסביר את מטרות הפעילות‪ ,‬את ההדגשים בשלבי הביצוע‬ ‫השונים ואת הקשר בין החומר העיוני לבין העבודה המעשית התנסותית‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫משרד החינוך‬ ‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫המקצוע‪:‬‬ ‫יישומי עיצוב סדנה‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫‪ ‬במהלך הפעילות הלימודית‪ ,‬המורה יעודד את התלמידים לעבוד באורח עצמאי‪,‬‬ ‫בפעילויות המאפשרות את יישום הידע הנצבר תוך הדגשת היצירתיות הטמונה בהם‪.‬‬ ‫‪ ‬מומלץ להפעיל את התלמידים כצוותי עבודה ‪ ,‬שבהם‪ ,‬לכל תלמיד יהיה תפקיד מוגדר‪.‬‬ ‫התוצר הסופי יהיה באחריות כל חברי הצוות‪.‬‬ ‫‪ ‬מומלץ להורות את הנושא בגישת חקר ‪ ,‬לעורר סקרנות ולבדוק עם התלמיד שאלות‬ ‫הנוגעות בעיצוב מוצרים ולא לקבל נתונים כעובדות מובנות מאליהן‪.‬‬ ‫‪ ‬מומלץ ליצור קבוצות דיון – לצורך סיעור מוחות ‪ :‬קבוצות הדיון של עד ‪ 4‬תלמידים‬

‫‪ ‬הצגה ברורה של הבעיה‪.‬‬ ‫‪ ‬תיעוד הרעיונות השונים – של קבוצת הדיון‪.‬‬ ‫‪ ‬קריאת הרשימה‪ ,‬והוספת רעיונות נוספים‪.‬‬ ‫יש לכוון את התלמידים‪:‬‬ ‫‪ ‬להאזין לרעיונות של אחרים‬ ‫‪ ‬לקבל "נקודות ראיה" שונות ‪.‬‬ ‫‪ ‬לדעת לקבל ביקורת‪.‬‬ ‫היכולת לשמור על "ראש פתוח" עשוייה לתרום לתהליך העיצוב ‪,‬וכל רעיון הנראה זניח‬ ‫עשוי להוביל בסופו של דבר לרעיון גדול‪.‬‬ ‫‪ ‬העבודה לשלביה תתוכנן יחד עם התלמידים בתחילת הפרוייקט הכולל לוח זמנים‬ ‫להגשות ביניים ולהערכות‪.‬‬ ‫‪ ‬הביצוע של כל מטלה יכלול את השלבים הבאים ‪:‬‬ ‫א‪ .‬הצגת המטלה‬ ‫‪ ‬זיהוי הצרכים ואיתור הבעיה‪.‬‬ ‫‪ ‬איסוף מידע (בדיקת שטח‪ ,‬ספרות מקצועית‪ ,‬מאגרי מידע‪ ,‬מקורות השראה)‪.‬‬ ‫‪ ‬ניתוח המידע (רלוונטיות לנושא)‪.‬‬ ‫‪ ‬דירוג הצרכים על‪-‬פי חשיבותם‪.‬‬ ‫‪ ‬גיבוש קריטריונים להערכה (יצירת מסגרת תכנון נכונה)‬ ‫ב‪ .‬פתרונות מוצעים‬ ‫‪ ‬מיקוד הבעיה שעבורה נדרש פתרון‪.‬‬ ‫‪ ‬הצעה לפתרון בדרך ההשערה‪.‬‬ ‫‪ ‬ניסוח הפתרונות האלטרנטיביים לבעיה שהוגדרה‪.‬‬ ‫‪ ‬בחירת הפתרון המועדף והנמקתו‪.‬‬ ‫‪ ‬יצירת מודל ראשוני (תכנון באמצעות ‪ :‬מחשב‪ ,‬סרטוט‪ ,‬בניית דגם וכדומה )‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בדיקת המודל והערכתו‬ ‫‪ ‬בדיקת המודל הראשוני ‪.‬‬ ‫‪ ‬ניתוח המודל‪ ,‬לצורך גיבוש אמות מידה להערכתו‪.‬‬ ‫‪ ‬הערכת המודל הראשוני ותיקון הליקויים שנמצאו‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫משרד החינוך‬

‫המקצוע‪:‬‬

‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫יישומי עיצוב סדנה‬ ‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬ ‫‪ ‬עיצוב (ביצוע) המודל הסופי ‪,‬כל חומר וטכניקה אפשריים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הגשת המוצר הסופי‪.‬‬ ‫הערות‪:‬‬

‫‪ ‬לוח הזמנים של פרוייקט הגמר האישי יתוכנן אישית בידי כל תלמיד בנפרד בהתאם‬ ‫לצרכיו וליכולתו האישית‪.‬‬ ‫‪ ‬יש להדגיש את עבודת התלמידים בכיתה ולדאוג לזמינות החומרים והכלים בשעת‬ ‫השיעור‪.‬‬ ‫‪ ‬יש לאפשר לתלמיד להתנסות בשיטות הנהוגות בבניית דגמים ולהכיר חומרים ושיטות‬ ‫עיבוד‪.‬‬ ‫‪ ‬יש לוודא שהתלמיד מכיר את הציוד בסדנא ואת כללי הבטיחות בעבודה‪.‬‬ ‫‪ ‬התלמידים ישתמשו ברישום כאמצעי לפיתוח רעיונות‪.‬‬ ‫‪ ‬במקביל לעבודות התלמידים יינתנו הרצאות בנושאים רלוונטיים לנושאי העבודה‪.‬‬

‫ב‪ .‬מפרט תכנית הלימודים‬ ‫‪ .1‬תהליכי עיצוב‬ ‫‪ 1.1‬מבוא לתהליכי עיצוב‬ ‫עיצוב מוצר הוא תולדה של זיהוי צורך או בעיה (אנושית או טכנולוגית) המבוסס על תהליך‬ ‫חקר‪ ,‬בחינת תפקוד‪ ,‬בחירת חומרי הגלם והכרת שיטות הייצור לעיבודם‪.‬‬ ‫בתהליך העיצוב‪ ,‬נקודת המוצא של עיצוב נכון ומתחשב תהיה האדם‪ .‬יש להכיר את‬ ‫צרכיו‪ ,‬רצונותיו ‪ ,‬מידותיו ומגבלותיו של קהל היעד‪ ,‬כדי לעצב מוצר כלשהו לרווחתו‪.‬‬ ‫בתהליך העיצוב‪ ,‬מוצר טוב יהא זה שיאזן וישלב בין פונקציונאליות ובין אסתטיות‪.‬‬ ‫כדי לתכנן מוצר כלשהו למען קהל יעד נתון נדרש ניתוח רציונאלי של הצרכים‬ ‫הסטנדרטיים‪ ,‬בעיקר צרכים הייחודיים לקהל היעד‪ .‬ניתוח זה צריך להביא בחשבון שיקולים‬ ‫פונקציונאליים‪ ,‬טכנולוגיים ארגונומיים ‪ ,‬כלכליים‪ ,‬אקולוגיים‪ ,‬אסתטיים ואופנתיים‪.‬‬ ‫ניתוח צרכים כזה על‪-‬פי קריטריונים המתחשבים בצרכים עקרוניים יאפשר לזהות את צורכי‬ ‫הפרט‪ /‬הקהל שמעצבים עבורו‪ .‬בתהליך זה יש נדרש להתייחס ל‪ 4 -‬היבטים מרכזיים‬ ‫הכרוכים בעיצוב מוצרים‪:‬‬ ‫א‪ .‬ההיבט התפקודי‪ :‬מתייחס לתפקוד המוצר (שיקולים פונקציונאליים)‪ ,‬התאמת המוצר‬ ‫לצרכים‪ ,‬התאמה לקהל יעד ושיקולים ארגונומיים‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫משרד החינוך‬ ‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫המקצוע‪:‬‬ ‫יישומי עיצוב סדנה‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫ב‪ .‬ההיבט הטכנולוגי ‪ :‬מתייחס לשימוש בחומרי גלם ותהליכי עיבודם‪ ,‬שיטות ייצור‬ ‫והאפשרויות לעצב מוצרים פונקציונאליים‪ ,‬אך גם ייחודיים וחדשניים‬ ‫ג‪ .‬ההיבט האסתטי ‪ :‬מתייחס לסגנון והביטוי האישי של המעצב‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ההיבט התרבותי ‪ :‬יצירה הקשורה לזמן‪ ,‬למקום‪ ,‬לתרבות‪ ,‬סמנטיקה‪ ,‬פענוח קודים‬ ‫וכדומה‪.‬‬

‫‪ 1.2‬שיקולים בעיצוב מוצר‬ ‫א‪ .‬התאמת חומרים ותהליכים‬ ‫הכרת התכונות של חומרים שונים‪ ,‬תהליך ייצורם והתאמתם לתפקוד המוצר אותו‬ ‫מבקשים לעצב‪ ,‬המבנה שלו‪ ,‬טכנולוגיות ייצור וכן יישומים שונים בעצוב מוצרים‪.‬‬ ‫‪ ‬סוגי החומרים ותכונותיהם – יתרונות וחסרונות‪.‬‬ ‫‪ ‬שיקולים בבחירת החומרים‪ :‬מטרה‪ ,‬חוזק‪ ,‬שימושיות‪ ,‬בטיחות‪ ,‬מיקום‪ ,‬עלות וכד'‪.‬‬ ‫‪ ‬דרכי עיבוד‪ ,‬תהליכי ייצור וטכנולוגיות ייצור‬ ‫כדי להבהיר את השיקולים בעיצוב מוצר ‪ ,‬מומלץ לשלב תרגילי "ניסוי וטעייה" בחומרים‬ ‫שונים ולהשתמש בתוצרי ההתנסות להבהרה ולניתוח תכונות החומר והתאמתו ליישומי‬ ‫עיצוב שונים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התאמת המוצר לסביבה ולקהל היעד‬ ‫‪ ‬השפעת גורמי זמן ומקום על אופי הראיה העיצובית‪.‬‬ ‫‪ ‬גורמים גיאוגרפיים‪ ,‬גורמים אקלימיים‪ ,‬גורמים היסטוריים‪ ,‬גורמים חברתיים‪-‬‬ ‫תרבותיים והשפעותיהם על עיצוב המוצר וכן השפעות של טעם ואופנה‬ ‫‪ ‬שילוב של ישן וחדש אקלקטיות וחזות אסתטית על הביקוש למוצרים ועיצובם‪..‬‬ ‫("מוצר המעוצב טוב יותר – נמכר יותר"‪" ,‬כלים נאים מרחיבים דעתו של אדם‬ ‫וכדומה)‪.‬‬ ‫‪ ‬שיקולים אסתטיים בבחירת חומרים‪ ,‬צורות‪ ,‬צבעים‪ ,‬גדלים‬ ‫‪ ‬אופי הדימויים המשפיע על חזות המוצר (מקורות השראה כגון‪ :‬סביבה‪ ,‬טבע‪,‬‬ ‫אמנות‪ ,‬חידושים טכנולוגיים מוסכמות של טעם וכדומה)‬ ‫‪ ‬אופנה חולפת או מסורת מתמשכת (הקשר לתרבות המקומית ולזמן )‬ ‫‪ ‬השפעת המוצר על סגנון החיים‬ ‫ג‪ .‬הנדסת אנוש‬ ‫הנדסת אנוש (ארגונומטריה ביוונית) פירושה‪ :‬עבודה (ארגו) וחוקים (נימוס)‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫משרד החינוך‬ ‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫המקצוע‪:‬‬ ‫יישומי עיצוב סדנה‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫תחום זה עוסק בחקר האדם‪ ,‬תוך זיקה לעבודתו והוא מטפל ביחסי‪ :‬אדם – סביבה –‬ ‫מכונה‪.‬‬ ‫עם התפתחות הטכנולוגיה‪ ,‬המערכות החדשות נעשו מורכבות יותר‪ .‬כדי למנוע טעויות‬ ‫אנוש נדרש להביא בחשבון בעת עיצוב מוצרים‪ ,‬מלבד ידע טכנולוגי וידע אודות סביבת‬ ‫העבודה והמחייה של המשתמש הפוטנציאלי‪ ,‬גם ידע בתחומים נוספים כגון‪:‬‬ ‫פסיכולוגיה (בעיקר אודות התנהגות האדם)‪ ,‬פיסיולוגיה (בעיקר המוח ומערכת‬ ‫העצבים)‪ ,‬אנטומיה וכדומה‪– ...‬תחומים שמהם נגזרים שיקולי הנדסת האנוש‪.‬‬ ‫דוגמאות לסוג השיקולים בתחום זה של מעצב המוצר‪:‬‬ ‫‪ ‬יעילות מול נוחיות (אבחנה בין שיקולים אלה בעת עיצוב כסא עבודה למשל)‪.‬‬ ‫‪ ‬בטיחות (מניעת טעויות ותאונות)‪.‬‬ ‫‪ ‬היבטים פיסיים (כגון‪ :‬התאמת צורות וממדים של מתקנים וחפצים‪ ,‬למבנה הגוף‪,‬‬ ‫לפעולות‪ ,‬למשך השימוש וזמן השימוש‪ ,‬ניצול יעיל של החלל‪ ,‬התאמת ריהוט‬ ‫לסביבת העבודה וכדומה)‪.‬‬ ‫‪ ‬סביבת עבודה (תכנון סביבת העבודה כך שתהיה יעילה ומתחשבת‪ ,‬ע"י‪ :‬שימוש‬ ‫נכון בצבע‪ ,‬תאורה‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬ריהוט‪ ,‬תכנון תחנת העבודה והעזרים הנלווים‬ ‫וכדומה)‪.‬‬ ‫יושם דגש על‪ :‬הכרת מושגי יסוד‪ ,‬איתור מקורות מידע בתחום בהקשר של מוצרים‬ ‫נבחרים‪ ,‬יכולת ניתוח מוצרים קיימים מההיבט של הנדסת אנוש (על‪-‬פי המרכיבים‬ ‫האלה) לקראת יישום עקרונות אלה בשלב תכנון המוצר או מערכת‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שיקולים אקולוגיים‬ ‫‪ ‬פיתוח בר– קיימא העונה על צרכי ההווה‪ ,‬מבלי לסכן את יכולת הדורות הבאים‬ ‫לספק את צורכיהם (חסכון במשאבים ושמירה עליהם)‪.‬‬ ‫‪ ‬מוצרים שאינם גורמים‪/‬תורמים לבעיות אקולוגיות בסביבה‪.‬‬ ‫‪ ‬הפחתת כמות הפסולת באמצעות‪ :‬מחזור‪ ,‬שימוש חוזר‪" ,‬עיצוב ירוק " (הפחתת‬ ‫כמות החומר בעיצוב מוצרים חד פעמיים)‬ ‫יושם דגש על האחריות המוטלת על מעצב המוצר להתחשב בסביבה ועל נזקים‬ ‫עתידיים אפשריים הנובעים משימוש בחומרים "מזיקים"‪.‬‬ ‫ה‪ .‬כלכלה ושיווק‬ ‫‪ ‬השפעתם של שיקולים כלכליים על פיתוח מוצרים ושיווקם בעולם התעשייתי‬ ‫התחרותי‪.‬‬ ‫‪ ‬השפעת כלכלת השוק על העיצוב‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫משרד החינוך‬ ‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫המקצוע‪:‬‬ ‫יישומי עיצוב סדנה‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫‪ ‬פרסומת והשפעתה על התנהגות צרכנית‪ .‬תרומתה למכירת המוצר והשיקולים‬ ‫הנובעים מכך על עיצוב המוצר‬ ‫‪ ‬שיקולי פרסום ושיווק בעצוב המוצר‪ :‬המוצר‪ ,‬קהל המטרה‪ ,‬המסר הפרסומי‪,‬‬ ‫האמצעים לפרסום‪ :‬תמונה‪/‬טקסט (כרזות‪ ,‬מודעות‪ ,‬תשדיר רדיו‪/‬טלוויזיה וכדומה)‬ ‫‪ ‬העיצוב כמנוף כלכלי‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫משרד החינוך‬ ‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫המקצוע‪:‬‬ ‫יישומי עיצוב סדנה‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫‪ .2‬התנסות ביסודות השפה החזותית‬ ‫‪ 2.1‬מבוא ליסודות השפה החזותית‬ ‫השפה החזותית היא הבסיס לעוסקים בעיצוב והיא משתמשת ומשדרת מסרים באמצעות‬ ‫"קודים" ויזואליים המהווים את ה"אלף‪-‬בית" שלה‪ .‬בפרק זה יושם דגש על התנסות‬ ‫התלמיד במטרה לפתח אצלו רגישות ל"קודים" אלה‪ ,‬המהווים מושגי יסוד של השפה‬ ‫החזותית‪.‬‬ ‫התנסות‪ ,‬המשלבת חקירה של הסביבה הקרובה והמוכרת תחשוף את התלמיד לעקרונות‬ ‫שפת העיצוב‪ :‬בדו ממד ותלת ממד‪ .‬מטרתה‪ :‬ליצור אצל הלומד יכולת אפיון וביטוי צורני‬ ‫של רעיונות לעיצוב מוצרים‪ ,‬ולאפשר את פיתוחה של גישה מקורית‪ -‬ייחודית בעיצוב אצל‬ ‫הלומד‪ ,‬גישה המשלבת את הידע שרכש בתחומי המדע‪ ,‬האמנות והטכנולוגיה‪.‬‬ ‫שילוב מרכיבי הידע מתחומים אלה הוא תנאי ליכולתו של המעצב לתכנן וליצור מוצר‬ ‫פונקציונאלי ואסתטי‪.‬‬

‫‪ 2.2‬מרכיבי העיצוב‬ ‫לימוד מרכיבי העיצוב ייעשה בשלושה שלבים‪:‬‬ ‫א‪ .‬הכרת מרכיבי העיצוב – הכרת יסודות ועקרונות העיצוב בדו ממד ובתלת ממד‪.‬‬ ‫‪ ‬יסודות העיצוב ‪ :‬נקודה‪ ,‬קו‪ ,‬צורה‪ ,‬צבע‪ ,‬מרקם ונפח ‪.‬‬ ‫‪ ‬עקרונות העיצוב‪ :‬ארגון האלמנטים של מרכיבי העיצוב בחלל או על פני מצע ובניית‬ ‫קומפוזיציה באמצעותם (שיווי משקל‪ ,‬גודל‪ ,‬תנוחה‪ ,‬כיוון‪ ,‬חומריות‪ ,‬הדגשה‪ ,‬הנגדה‪,‬‬ ‫צירי התייחסות‪ ,‬סימטריה ואסימטריה)‪.‬‬ ‫שלב זה של תהליך העיצוב עוסק בגיבוש "התפיסה הרעיונית" על מרכיביה השונים‪.‬‬ ‫בתהליך הלימוד ישתמשו התלמידים ביצירות אמנות‪ ,‬עיצוב ואדריכלות מהתקופה‬ ‫המודרנית ועד ימינו‪ ,‬כקונטקסט ליישום חקירה צורנית של מרכיבי העיצוב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אמצעי הבעה – לימוד אמצעי הבעה צורניים שונים‪ ,‬המשמשים לתיעוד ולניתוח תכנים‬ ‫וגישות בעיצוב מוצרים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬עבודת חקר–‪ -‬איסוף‪ ,‬גיבוש ותיעוד החומר העיוני המלווה את עבודת העיצוב‪.‬‬

‫‪ 2.3‬מיומנויות עיצוב בדו‪-‬ממד ובתלת‪ -‬ממד‬ ‫מתכונת הלימוד של פרק זה היא התנסותית‪ .‬בתרגילים המוצעים‪ ,‬מובאים מרכיבי העיצוב‬ ‫שהתלמיד חייב להיחשף להם בסדנה‪ ,‬כדי שידע ויבין מהו עיצוב בדו ממד ובתלת ממד‪.‬‬ ‫המורה רשאי לתרגל את המרכיבים והמיומנויות שצוינו כאן‪ ,‬גם באמצעות דוגמאות אחרות‬ ‫ובלבד שייתן דעתו לשלבים שפורטו (הכרת מרכיבי העיצוב‪ :‬יסודות העיצוב התנסות‬ ‫בעקרונות העיצוב ואמצעי הבעה)‪ .‬מומלץ שבחירת הנושאים תעשה מן הקל אל הכבד ומן‬ ‫הפשוט אל המורכב‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫משרד החינוך‬

‫המקצוע‪:‬‬

‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫יישומי עיצוב סדנה‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫בכל התרגילים יושם דגש על הבנת המושגים השונים‪ ,‬תוך התעלמות מהתכנון‬ ‫הפונקציונאלי‪.‬‬

‫המלצות לתרגול בנושא‪ :‬מרכיבי העיצוב‬ ‫‪ ‬עיצוב בקו‬ ‫המטרה‪ :‬הבנת משמעות החלל בעיצוב המוצר ותנועת הקו בחלל‪ .‬המפגש בין קווים ישרים‬ ‫במרחב והחלל הנוצר ביניהם‪ ,‬עיצוב בקווים זורמים ויצירת צורות אורגאניות ואמורפיות‪.‬‬ ‫חומרים‪ :‬מוטות עץ (בלזה)‪ ,‬חוטי מתכת‪ ,‬מוטות ‪ , P.V.C‬חוטי חשמל‪.‬‬ ‫טכניקות‪ :‬מחברים‪ ,‬קשירה‪ ,‬הדבקה וכד'‪.‬‬ ‫דוגמאות לתרגילים‪ :‬עיצוב גדר‪ ,‬שער‪ ,‬מתקן ייבוש‪ ,‬ידית לכוס‪ ,‬מגדל קיסמים נושא משקל‬ ‫וכדומה‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב באמצעות משטחים‬ ‫המטרה‪ :‬עיצוב באמצעות משטחים נתונים‪( .‬תהליך עיצוב המוביל מדו ממד לתלת ממד)‪.‬‬ ‫חומרים‪ :‬עץ‪ ,‬פלסטיק (על סוגיו השונים)‪ ,‬קרטון ביצוע בריסטול‪.‬‬ ‫טכניקות‪ :‬מחברים‪ ,‬קיפול‪ ,‬הדבקה‪ ,‬חדירה‪.‬‬ ‫דוגמאות לתרגילים ‪ :‬קיפולי נייר נושאי משקל‪ ,‬אריזות‪ ,‬מושבים מקרטון וכדומה‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב באמצעות נפחים‬ ‫המטרה‪ :‬הבנת המפגש בין קו––שטח–נפח‪ ,‬התמודדות עם פונקציות נפחיות‪.‬‬ ‫חומרים‪ :‬פלסטלינה‪ ,‬גבס‪ ,‬פלסטיק‪ ,‬רשתות וכדומה‪.‬‬ ‫טכניקות‪ :‬ניפוח‪ ,‬יציקה‪ ,‬קיפול וכדומה‪.‬‬ ‫דוגמאות לתרגילים‪ :‬אחסנה‪ ,‬אריזה‪ ,‬הגנה‪ ,‬אחיזה‪ ,‬תמיכה‪ ,‬מפגש בין צורות גיאומטריות‬ ‫ואמורפיות והחיבור ביניהם‪.‬‬ ‫‪ ‬התפתחות מבנים – מורפולוגיה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫ניתוח צורני – צורות מודולריות‪.‬‬ ‫התפתחות קבוצות של צורות בתוך החלל‪.‬‬ ‫צורות מכאניות ואמורפיות‪.‬‬ ‫ניתוח הסדירות הגיאומטרית‪.‬‬ ‫ניתוח מקורות השראה מן הטבע‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫משרד החינוך‬ ‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫המקצוע‪:‬‬ ‫יישומי עיצוב סדנה‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫‪ ‬קשר בין צורות‪ ,‬מבנים וחומרים‪.‬‬ ‫‪ ‬הבנת "המודולרי" בעיצוב‪.‬‬

‫‪ .3‬עקרונות השפה החזותית ומרכיבי העיצוב ויישומיהם בתהליך העיצוב‬ ‫‪ 3.1‬כתב ועיצובו‬ ‫‪ 3.1.1‬מבוא‬ ‫יישום עקרונות השפה החזותית להעברת מסרים בדו ממד‪:‬‬ ‫‪ ‬פיתוח רעיון ‪ :‬התאמה לדרישות‪ ,‬שימוש בשפה חזותית עכשווית ‪ ,‬חדשנות ויצירתיות‪.‬‬ ‫‪ ‬שימוש בשפה החזותית כאמצעי להעברת המסר ‪:‬‬ ‫‪ ‬הבנת משמעותם של האמצעים החזותיים‪ :‬קו‪ ,‬צורה‪ ,‬צבע‪ ,‬מרקם‬ ‫וקומפוזיציה;בהתאמה למסר‪.‬‬ ‫‪ ‬הבנת הקשר בין אות לצורה‪,‬גודל הכתב ומיקומו על פורמט נתון;‬ ‫‪ ‬בחירת סוג הכתב והתאמתו לנושא העבודה‪.‬‬ ‫פרק זה בתכנית יילמד במתכונת יישומית‪ .‬יושם בו דגש על הכרות מעמיקה עם עקרונות‬ ‫השפה והתקשורת החזותית בשלבים השונים של תהליך העיצוב באמצעות תרגול‪.‬‬ ‫בתרגול יושם דגש על המיומנויות הטכניות שהמעצב נדרש להן והתלמיד אמור לפתח‬ ‫אותן‪.‬‬

‫‪ 3.1.2‬כתב ועיצובו (טיפוגרפיה)‬ ‫‪ ‬הכרת האות‪ ,‬המלה והטקסט‪ ,‬כצורה וככתם בתקשורת החזותית‪.‬‬ ‫‪ ‬השפה הכתובה‪ :‬העברת מידע וביטוי תחושות באמצעות מערכת סימנים גראפיים‬ ‫מוסכמים המייצגים רעיונות או מילים בתקשורת הבין‪ -‬אישית‪.‬‬ ‫(מאפייניה הייחודיים יבואו לביטוי בצורה‪ ,‬בגודל ובמיקום בשטח נתון)‪.‬‬ ‫‪ ‬התפתחות הכתב והשימוש בו בעיצוב‪ ,‬ושיקולי הדעת של המעצב בעת שימושו בכתב‬ ‫כאמצעי של תקשורת חזותית‪.‬‬ ‫לימוד המיומנויות העיצוביות והמחשתן ייעשה‪ ,‬תוך יישום עקרונות התקשורת החזותית‬ ‫באמצעות תרגילים‪ ,‬כגון אלה המוצעים כאן‪.‬‬ ‫( המורה רשאי לבחור תרגילים אחרים ובלבד שהם יעסקו בנושאים המפורטים כאן)‬

‫‪11‬‬

‫משרד החינוך‬

‫המקצוע‪:‬‬

‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫יישומי עיצוב סדנה‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫המלצות לתרגול בנושא‪ :‬הכתב ועיצובו‬ ‫‪ ‬הכתב העברי‬ ‫‪ ‬צורות תקן של כתב שפותחו ע"י ביה"ס "בצלאל" לאמנות ולאומנות בירושלים ‪,‬‬ ‫מתוך מיני הכתב הישנים המותאמות לצורכי השעה‪ ,‬עשויות לשמש בסיס לפיתוח‬ ‫אורגני של האלף‪-‬בית‪.‬‬ ‫‪ ‬שימוש במכשירי כתיבה בהתאם להתפתחות הכתב‪ :‬החרס‪ ,‬הקולמוס‪ ,‬הנוצה‪,‬‬ ‫הציפורן‪ ,‬הגרפיט‪ ,‬העיפרון‪ ,‬העט הנובע‪ ,‬העט הכדורי‪ ,‬המכחול‪ ,‬מכונת הכתיבה‪,‬‬ ‫הרפידיוגרף‪ ,‬הלטרסט‪ ,‬סדר המחשב‪ ,‬המחשב‪.‬‬ ‫‪ ‬יושם דגש על ההבדל הברור והעקרוני בין כתב היד לכתב המחשב ויומחשו‬ ‫האפשרויות הגלומות בכתב‪-‬היד מבחינה יצירתית באמצעות תרגילים המדגישים‪:‬‬ ‫סוגי אותיות‪ ,‬גודלי אותיות‪ ,‬מרחקים בין מלים וצורות כגורם משפיע על בהירות‬ ‫הקריאה ומהירותה‪.‬‬ ‫‪ ‬שימוש בסוגי כתב שונים להעברת מסרים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫צורת האות כאמצעי עיצובי המסייע להמחשת משמעות‪.‬‬ ‫בחירת סוג האות (צורה)‪ ,‬גודל המלה‪ ,‬מיקומה בדף‪ ,‬שיבוש צורת האות באמצעות‬ ‫תוספות ושינויים ושימוש בצבע‪.‬‬ ‫המחשת משמעותו של מושג על‪-‬ידי שימוש בסוגי כתב שונים‪.‬‬ ‫דוגמאות למושגים לתרגול המחשת מושג‪ :‬קשה‪ ,‬רך‪ ,‬רעש‪ ,‬כוח‪ ,‬מתוק‪ ,‬מוות‪,‬‬ ‫יהדות‪ ,‬אהבה וכדומה‪ ,‬באמצעות סוגי כתב שונים‬

‫‪ ‬העברת מסר באמצעות מלה ‪ +‬אלמנט גרפי‬ ‫הקשר בין מלה לצורה‪ .‬השפעת הצורה על המלה (ולהפך)‪ ,‬כאמצעי להעברת מסרים‪,‬‬ ‫ושילובן לקומפוזיציה‪.‬‬ ‫דוגמה‪ :‬התלמיד יבחר מלה המתארת חפץ כלשהו‪ ,‬ישתמש בצילום או רישום ריאליסטי‬ ‫של החפץ ויבחר את סוג כתב המתאים בהתאם לצורת החפץ או לתפקידו‪ .‬בתרגיל זה יש‬ ‫לתת את הדעת לשילוב בין הכתב והאלמנט הגראפי‪ ,‬ולתת ביטוי להתחשבות בגודל‪,‬‬ ‫בקשר הפיזי ביניהם ובמיקומו על פני השטח הנתון‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב כרטיס ביקור אישי‬ ‫‪ ‬עיצוב טיפוגרפי – באמצעות עיצוב כרטיס ביקור‪.‬‬ ‫‪ ‬בחירת המסר העיקרי אותו מבקשים להדגיש בכרטיס הביקור האישי (שם‪ ,‬עיר‪,‬‬ ‫מספר הבית‪ ,‬עיסוק‪ ,‬תחביב וכדומה) ותכנונו בהתאם לכך‪( .‬יש לתת את הדעת‬ ‫למשקל המסר העיקרי בהשוואה לטקסט הנוסף שבכרטיס)‪.‬‬ ‫‪ ‬שיקולי דעת בקשר לרווחים בין אותיות‪ ,‬בין מלים‪ ,‬ובין השורות‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫משרד החינוך‬ ‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫המקצוע‪:‬‬ ‫יישומי עיצוב סדנה‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫‪ ‬העברת מסר באמצעות משפט‬ ‫‪ ‬המחשת משמעותו של משפט בעזרת‪ :‬סוג הכתב‪ ,‬גודלו‪ ,‬מיקומו‪.‬‬ ‫‪ ‬בחירת משפט הניתן לפרוש באופנים שונים והמחשת משמעויותיו השונות‬ ‫באמצעות הכתב ועיצובו‪.‬‬ ‫‪ ‬טקסט כצורה‪ ,‬ככתם צבע‬ ‫‪ ‬קטע טקסט מהווה צורה גראפית במכלול הקומפוזיציה‪.‬‬ ‫‪ ‬תרגול בניית קומפוזיציה מקטעי טקסטים שונים באופים ובצבעם (גווני אפור)‪.‬‬ ‫‪ ‬ניתוח המשמעות על‪-‬פי‪ :‬סוג האותיות (דקות‪/‬עבות)‪ ,‬צפיפות טקסט וכדומה‪.‬‬ ‫‪ ‬יחס בין טקסט לצורה גראפית‬ ‫‪ ‬שילוב בין טקסט לבין צורה גראפית במכלול הקומפוזיציה‪.‬‬ ‫‪ ‬תרגול שילובו של טקסט (קטע מעיתון למשל)‪ ,‬עם צורה גיאומטרית‪.‬‬ ‫יש לתת את הדעת לאופן ההתאמה בין צורה גראפית טהורה לבין טקסט‪( .‬התחשבות‬ ‫בגודל‪ ,‬צבע‪ ,‬מיקום‪,‬צפיפות וכדומה)‬ ‫‪ ‬יחס בין טקסט לצילום (צורה תלת ממדית)‬ ‫‪ ‬שילוב טקסט עם צילום באמצעות מחשב‪.‬‬ ‫‪ ‬בחירת צילום של חפץ או כלי ומיקום קטע הטקסט לפי אופיו ו‪/‬או צורתו של החפץ‪,‬‬ ‫כך שייתן ביטוי לצורה‪ ,‬לגודל ולאופן היישור שלו‪.‬‬ ‫הדגמה באמצעות מחשב‪ :‬שילוב טקסט המכיל תוכן שיתאים לחפץ המצולם‪.‬‬ ‫‪ ‬עימוד (‪ )Lay-Out‬תכנון דף מידע – תשתית (גריד) – תרגיל מסכם‬ ‫הבהרת המושגים עימוד ותשתית בעיצוב‪ :‬אפשרויות החלוקה לטורים‪ ,‬שוליים רווחים בין‬ ‫טורים‪ ,‬היחס בין הכותרת לטקסט ולצילום‪.‬‬ ‫מומלץ לבצע גם תרגיל מסכם בנושא כתב ועיצובו‪ .‬בתרגיל יש לשלב כל העקרונות‬ ‫שנלמדו בתחום‪ .‬לביצוע התרגיל המסכם‪ ,‬יש לתכננו תחילה בשלמותו‪ ,‬באמצעות תשתית‬ ‫(גריד) או נייר מילימטרי‪ .‬בתכנון הדף יש להביא לביטוי את גודל האותיות באמצעות‬ ‫סימנים המייצגים את סוגי האותיות‪.‬‬ ‫אם משלבים צילום בתרגיל‪ ,‬חשוב לתת את הדעת לקשר בין הטקסט הכתוב לבין‬ ‫התמונה‪ ,‬הן מבחינת התוכן והן מבחינת הצורה‪.‬‬ ‫הכותרות והטקסט יבוצעו באמצעות מחשב‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫משרד החינוך‬ ‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫המקצוע‪:‬‬ ‫יישומי עיצוב סדנה‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫‪ 3.1.3‬טיפוגרפיה בהקשר דיגיטאלי‪.‬‬ ‫א‪ .‬תכנון גיליונות לתצוגה‪ ,‬במצגת או באתר אינטרנט עשיר בטקסט‪.‬‬ ‫‪ ‬המטרה‪ :‬לקחת טקסט ולהפיק תוצאה וויזואלית קריאה נוחה ואסתטית‪.‬‬ ‫‪ ‬עקרונות ושיקולים שיש להביאם בחשבון‪:‬‬ ‫‪ ‬בחירת הטקסט (רצוי שהמורה יבחר טקסט)‪.‬‬ ‫‪ ‬פרוש הטקסט ובחינתו מבחינת קצב ומבנה רעיוני‪.‬‬ ‫‪ ‬התאמת תרשימים‪ ,‬תמונות‪ ,‬צילומים ואיורים לטקסט‪.‬‬ ‫‪ ‬בדיקת האפשרות לפרוס את הטקסט על העמוד ולבנות לו מסגרות‪.‬‬ ‫‪ ‬טקסט ארוך מדי‪ ,‬מומלץ לפצלו למספר דפים‪ ,‬תוך שמירה שלא תיפגע‬ ‫משמעותו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שלבי ביצוע‪:‬‬ ‫‪ ‬בחירת צורת אות מתאימה ‪:‬‬ ‫תהליך הבחירה יתמקד באותיות סריפיות כמו ‪( DAVID‬אות סריפית‪ :‬מופיעים סימני‬ ‫סיום על קווי האות והם תורמים לקריאותה)‪ .‬אותיות סנס סריף כמו ‪( ARIAL‬אותיות‬ ‫אלה הן ללא סימני סיום‪ .‬הן פחות נוחות לקריאה‪ ,‬אך ניתן לצופף אותן)‪.‬‬ ‫‪ ‬בחירת גודל האות ‪:‬‬ ‫גודל קריאה טוב‪ :‬בין ‪ .10 -12‬גודל אות ‪ 8‬הוא קטן מידי‪.‬‬ ‫‪ ‬רווח מתאים‪:‬‬ ‫בחינת הצורך בהקטנה‪/‬הגדלה של המרווחים בהתאם לאורך הטקסט‪.‬‬ ‫‪ ‬בחירת פונט לכותרות ולתת כותרות‪.‬‬ ‫רצוי להרחיב את השימוש לפונט נוסף אחד בלבד‪ .‬שימוש במספר פונטים יסיח את‬ ‫העין ויפריע לקריאה‪.‬‬ ‫‪ ‬קישורים‪.‬‬ ‫רצוי להדגיש קישורים על ידי קו בלבד‪ .‬שימוש בצבע‪ ,‬שינוי כיוון או תוספת פונטים‬ ‫תפריע לרצף ולקריאות‪.‬‬ ‫‪ ‬הגדרת תבנית עימוד מתאימה‪:‬‬ ‫המטרה‪ :‬לבנות תבנית עימוד שתאפשר לעין להתמקד על המסגרת‪.‬‬ ‫תהליך‪:‬‬ ‫‪ ‬בניית מסגרת‪.‬‬ ‫‪ ‬חלוקה צבעונית של הגיליון‪.‬‬ ‫‪ ‬עימוד הטקסט על החלק הכהה או על החלק הבהיר ביותר‪ ,‬אך לא על שני‬ ‫צבעים‪.‬‬ ‫‪ ‬שמירה על עקביות‬ ‫למשל ‪:‬יישורים קבועים‪ ,‬גדלים קבועים‪ ,‬צבעוניות אחידה‪ ,‬במטרה להקל על‬ ‫הצופה‪/‬קורא‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫משרד החינוך‬

‫המקצוע‪:‬‬

‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫יישומי עיצוב סדנה‬ ‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫‪ ‬הוספת תרשימים ‪ ,‬איורים‪ ,‬צילומים ותמונות‪.‬‬ ‫הוספת תרשים‪/‬איור וצילום‪/‬תמונה עם מסגרת וללא מסגרת– בחינת ההבדל ביניהן‪.‬‬ ‫‪ ‬רישום הערות‪:‬‬ ‫‪ ‬הוספת הערות בטקסט‬ ‫‪ ‬רצוי שההערה תופיע לצד טקסט ולא בסוף‪.‬‬ ‫‪ ‬גודל הטקסט יהיה מותאם לפורמט הטקסט הראשי ואילו ההערה תופיע בכתב‬ ‫קטן‪.‬‬

‫‪ 3.2‬עיצוב גרפי‬ ‫הקדמה‬ ‫פרק זה כולל נושאים עיוניים ועבודה התנסותית בתחום התקשורת החזותית‪ ,‬מן השלב‬ ‫הרעיוני המופשט ועד המוצר הסופי ‪ .‬הדגש בהוראה ובלמידה יהיה על השפה החזותית‬ ‫בדו ממד‪ ,‬במטרה לאפשר לתלמיד לרכוש כלים לביטוי רעיונות באמצעות השפה החזותית‬ ‫(עיצוב גרפי)‪ .‬לפיכך‪ ,‬מומלץ ללמד את הנושאים העיוניים תוך בצוע תרגילים שיכללו את‬ ‫המרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫תכנים‪ :‬בידול ומיצוב (סיסמה‪ ,‬שיווק‪ ,‬שכנוע‪ ,‬פרסום מסרים והעברת מידע)‪.‬‬ ‫ערכים חזותיים‪ :‬אות תמונה‪ ,‬צורה‪ ,‬צבע‪ ,‬מרקם‪ ,‬קומפוזיציה‪ ,‬דו ממד ותלת ממד‪.‬‬ ‫מיומנות טכנית בביצוע התרגיל‪ :‬טכניקות גראפיות שונות כמו‪ :‬רישום‪ ,‬איור‪ ,‬הדפס‪,‬‬ ‫צילום‪ ,‬שימוש בתוכנות מחשב וכדומה‪.‬‬ ‫‪ 3.2.1‬מבוא לעיצוב גרפי‬ ‫‪ ‬המדיות השונות העומדות לרשות המעצב הגראפי‪.‬‬ ‫‪ ‬שפות המדיה – השוואה בין האמצעים השונים‪.‬‬ ‫‪ ‬הביטוי המילולי והביטוי הוויזואלי‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬בנושא זה מומלץ להציג את המדיות השונות‪ ,‬להסביר את משמעותן ואת ההבדלים‬ ‫ביניהן‪ ,‬תוך שימוש באמצעי המחשה‪.‬‬ ‫‪ 3.2.2‬מרעיון מופשט לדימוי חזותי‬ ‫נושא זה יאפשר לפתח את יכולתו של התלמיד לתרגם רעיון מופשט לדימוי חזותי‪.‬‬ ‫זאת– באמצעות סדרה של תרגילים הממוקדים באלמנטים מתחום התקשורת החזותית‪.‬‬ ‫התרגילים המוצעים להלן יאפשרו התנסות במגוון שילובים רחב של מרכיבים צורניים ומסר‬ ‫תקשורתי‪.‬‬

‫המלצות לתרגול‬

‫בנושא‪ :‬עיצוב גרפי‬

‫‪ ‬דיוקן אישי (באמצעות דף מחברת)‬

‫‪15‬‬

‫משרד החינוך‬

‫המקצוע‪:‬‬

‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫יישומי עיצוב סדנה‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫שימוש בשורות המחברת (כחול) ובקו השוליים (אדום) כאמצעי לתיאור תכונות‬ ‫אישיות ופיסיות‪ ,‬זאת מבלי לפגוע בצורה הבסיסית של דף המחברת‪.‬‬ ‫אפיון הדמות באמצעות הקווים (שורות וקו‪-‬השוליים) על‪-‬ידי שינוי כיוון‪ ,‬עובי‪ ,‬רווח‬ ‫ומיקום השורות‪.‬‬ ‫דגש על העברת המסר בצורה הומוריסטית‪.‬‬ ‫טיפוסי תלמידים‪ :‬חולמני‪ ,‬ביישן‪ ,‬אגרסיבי‪ ,‬מסוגר‪ ,‬עצלן‪ ,‬עצבני‪ ,‬מבולבל‪ ,‬כבד‪ ,‬גבוה‪,‬‬ ‫וכיוצא באלה‪.‬‬

‫‪ ‬מסר חזותי (מכתב ויזואלי)‬ ‫‪ ‬מכתב ויזואלי לאדם‪ /‬מוסד באמצעות מסר חזותי‪.‬‬ ‫‪ ‬המסר חייב לתת ביטוי לקשר שבין הכותב למכותב‪.‬‬ ‫‪ ‬במסר ויזואלי ייעשה שימוש באמצעים גראפיים – כמו‪ :‬צילום‪ ,‬איור‪ ,‬ציור‪ ,‬הדפס‬ ‫וכדומה‪.‬‬ ‫‪ ‬דיוקן אישי – כרטיס ביקור (שם פרטי בלבד)‬ ‫‪ ‬הגדרת המושג "דיוקן אישי" (אוסף של תכונות אישיות ופיסיות)‪.‬‬ ‫‪ ‬אפיון הדמות על‪-‬ידי אמצעים צורניים‪ :‬עיצוב האותיות‪ ,‬גודלן ומיקומן כאמצעי‬ ‫להעברת המידע הנדרש‪.‬‬ ‫‪ ‬דגש על העברת המסר בצורה הומוריסטית ומקורית‪.‬‬ ‫׳ כל אפיון ייעשה על כרטיס ביקור אחד‪ .‬מומלץ שיוגשו כ‪ 6–5-‬כרטיסי ביקור‪.‬‬ ‫‪ ‬יצירת דגמים כאמצעי לעיטור‬ ‫דגם החוזר על עצמו משמש אמצעי לעיטור משטחים‪ .‬הוא יכול להיות מכני או אורגני‪,‬‬ ‫סימטרי‪ ,‬מודולארי ועוד‪ .‬הוא יכול לייצג משמעות סמלית או לעורר תחושות כמו סדר הנאה‪,‬‬ ‫שפע‪ ,‬וכדומה‪.‬‬ ‫התלמיד יבנה דגם תוך בחירת מקור ההשראה‪( .‬מעולם החי‪ ,‬הצומח‪ ,‬מהסביבה הקרובה‬ ‫וכיוצא באלה)‪ .‬בניית הדגם תחשוף את התלמיד לצורך בתכנון מראש של הפורמט‬ ‫ולתהליכי הפשטה‪ .‬שלבי יצירת הדגם בתרגיל זה תכלול את המרכיבים האלה‪:‬‬ ‫‪ ‬הגדרת נושא וציון מקורות ההשראה עבור הדגם‪.‬‬ ‫‪ ‬מאפייני הדגם‪ :‬מרכיבים‪ ,‬רקע‪ ,‬חזרות‪ ,‬כיוון‪ ,‬מרחקים‪ ,‬מקצב‪ ,‬מרקם‪ ,‬צבע‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב מרכיבי הדגם‪.‬‬ ‫‪ ‬תכנון הקומפוזיציה תוך התייחסות למיקום‪ ,‬לכיוון‪ ,‬למקצב ולצבע של מרכיבי הדגם‪.‬‬ ‫‪ ‬ביצוע הדגם בשחור‪-‬לבן ובמערכות צבע שונות‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב סימן מסחרי (לוגו)‬ ‫הסימן המסחרי נועד לתת למוצר זהות‪ ,‬שתצביע על איכות ואמינות‪.‬‬ ‫‪ ‬סוגי לוגו‬

‫‪16‬‬

‫משרד החינוך‬ ‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫המקצוע‪:‬‬ ‫יישומי עיצוב סדנה‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫– לוגו המורכב מסימני מילים בלבד;‬ ‫– לוגו המורכב מסימנים גראפיים בלבד;‬ ‫– לוגו המורכב מסימני מלים וסימנים גראפיים‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב לוגו‬ ‫– בחירת שם (שם החברה)‪.‬‬ ‫– איסוף מידע (על התדמית שהחברה מבקשת לשדר‪ ,‬השירות שהיא מספקת‪ ,‬טיב‬ ‫המוצרים שהחברה משווקת או מייצרת)‪.‬‬ ‫– התאמת הלוגו לתפקידו ולתכניו‬ ‫– בחירת סוג האותיות‪ ,‬הצורה‪ ,‬הצבע‪ ,‬הקומפוזיציה‪ ,‬הטכניקה והביצוע‪.‬‬ ‫הביצוע יהיה בשחור‪-‬לבן ובצבע וכן הקטנה והגדלה‪.‬‬

‫המלצות לתרגילי סיכום לפרק‪ :‬יישום עקרונות השפה החזותית בעיצוב‬ ‫באמצעות אחד מהתרגילים המצוינים כאן יעשה התלמיד אינטגרציה של כלל המרכיבים‬ ‫שנלמדו בנושאים‪ :‬כתב ועיצובו וכן עיצוב גרפי (תכנים‪ ,‬ערכים חזותיים ומיומנות גראפית)‪,‬‬ ‫כך שיביאם לידי ביטוי במערכת כוללת אחת המיישמת את עקרונות התקשורת החזותית‬ ‫בדו ממד‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב כרזה‬ ‫‪ ‬הגדרת הנושא – מהן הדרישות מן המסר התקשורתי‪.‬‬ ‫‪ ‬קביעת קהל היעד‪.‬‬ ‫‪ ‬הדרך בה יועבר המסר המילולי והמסר הוויזואלי‬ ‫‪ ‬מקום הצבת הכרזה‪ :‬לוח מודעות‪ ,‬עיתון‪ ,‬מכונית (במצב תנועה)‪ ,‬וכדומה‪.‬‬ ‫‪ ‬העברת המסר בדרכים חלופיות‪ ,‬תוך שימוש נכון באות‪ ,‬בצבע‪ ,‬בצורה – קומפוזיציה‬ ‫ותמונה‪ ,‬שתביא לביטוי את השימוש בתקשורת ויזואלית בצורה האפקטיבית ביותר‬ ‫‪ ‬הכנת סקיצות ומודל סופי בקנה‪-‬מידה נתון‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב בול‬ ‫‪ ‬משמעות הבול במדיה הגראפית‪.‬‬ ‫‪ ‬הבול כאמצעי להעברת מסרים‪ :‬אישיים‪ ,‬פוליטיים‪ ,‬אירועים הראויים לציון מיוחד‬ ‫וכד'‪.‬‬ ‫‪ ‬גודלו של הבול כמגבלה הצריכה להילקח בחשבון בעת עיצובו‪.‬‬ ‫‪ ‬הטיפוגרפיה של הבול כחלק בלתי נפרד בעיצובו‪.‬‬ ‫‪ ‬הבול יבוצע על‪-‬פי המסגרות של השירות הבולאי (פי שלושה מגודלו האמיתי של‬ ‫הבול)‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב לוח שנה‬ ‫‪ ‬מטרות לוח השנה – אינפורמטיביות ופרסומיות‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫משרד החינוך‬ ‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫המקצוע‪:‬‬ ‫יישומי עיצוב סדנה‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫‪ ‬אלמנטים גראפיים וטיפוגרפיים – שילוב בין תוכן לצורה‪.‬‬ ‫‪ ‬מיקום לוח השנה – כשיקול בעיצובו (לוחות משרדיים‪ ,‬שולחניים או תלויים)‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב פרוספקט‬ ‫‪ ‬עיצוב דפי מידע‪/‬חוברת מידע לחברה‪ ,‬למוסד‪ ,‬הכוללת‪ :‬צילומים‪ ,‬איורים‪ ,‬כותרות‬ ‫וטקסט‪.‬‬ ‫‪ ‬הקשר בין העמודים‪ ,‬ושימוש באלמנטים גראפיים ליצירת עניין וקשר‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב שער – עמוד קדמי של הפרוספקט‪.‬‬ ‫‪ ‬תכנון הגודל‪ ,‬הצורה והקיפול‪.‬‬ ‫‪ ‬לימוד נושא הגריד (תשתית) והעימוד וכן סדר מחשב (אם לא נלמד במסגרת‬ ‫שיעורי הטיפוגרפיה)‪.‬‬ ‫‪ ‬יש לעבוד על כל שלבי הביצוע וההגשה לדפוס‪.‬‬

‫‪ .4‬עיצוב המוצר‬ ‫הקדמה‬ ‫בעיצוב מוצרים‪ ,‬על המעצב לתת את הדעת לעקרונות ולשיקולים הבאים‪:‬‬ ‫‪ ‬פונקציונאליות המוצר‬ ‫‪ ‬חומרים ותהליכים‬ ‫‪ ‬התאמת המוצר לסביבה‬ ‫‪ ‬הגורם האנושי‬ ‫‪ ‬שיקולים אקולוגיים וסביבתיים בעיצוב מוצרים‬ ‫‪ ‬עיצוב ע"פ סגנון והזדמנות לביטוי אישי ייחודי‬ ‫הבנה של תהליך העיצוב והבנת עקרונות מקצוע העיצוב הם תנאי לעיצוב נכון!‬ ‫בפרק זה המשלב נושאי לימוד עיוניים מתחום העיצוב בכלל ועיצוב המוצר בפרט‪ ,‬יודגשו‬ ‫יישומי השפה החזותית בתלת ממד‪ .‬לפיכך‪ ,‬מומלץ ללמד אותו בדרך יישומית בסדנה‪,‬‬ ‫על‪-‬ידי ביצוע פרוייקטים מודרכים של פיתוח מוצרים‪.‬‬ ‫בהוראת פרק זה חשוב שיושם דגש מיוחד על ההיבטים התיאורטיים והמעשיים של‬ ‫העיצוב‪ ,‬על האמצעים והשיטות‪ ,‬על הבנת עקרונות העיצוב ועל תהליך הפיתוח שהוא חלק‬ ‫מעבודת המעצב‪.‬‬

‫‪ 4.1‬עיצוב אריזה‬ ‫הקדמה‬ ‫תחום זה מאפשר מגוון התייחסויות רחב ומקיף אודות תהליך הפיתוח של מוצר באמצעות‬ ‫עיצוב אריזות‪ .‬לימוד פרק זה נועד לחשוף את התלמיד למרכיבי השפה החזותית בתלת‬

‫‪18‬‬

‫משרד החינוך‬ ‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫המקצוע‪:‬‬ ‫יישומי עיצוב סדנה‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫ממד ולתהליך העיצוב‪ ,‬בשילוב עם טכנולוגיה‪ .‬המטרה היא להקנות לתלמיד כלים לעיצוב‪,‬‬ ‫החל מהשלב הרעיוני אבסטרקטי ועד לביצוע מוצר סופי ברמה של מודל‪ ,‬מודל בו התלמיד‬ ‫יפגין את יישום מכלול העקרונות שלמד אודות תהליכי עיצוב ותקשורת חזותית בעיצוב‬ ‫(תכנים ואמצעים)‪ .‬התלמיד יבנה מודל של אריזה‪ ,‬ובעיצובה הוא יידרש התלמיד להביא‬ ‫בחשבון שיקולים של אסתטיקה‪ ,‬פונקציונאליות ויישום של העקרונות והנושאים שלמד‬

‫‪ 4.1.1‬מבוא לעיצוב אריזה‬ ‫א‪ .‬מהי אריזה – הכרות עם הנושא כמושג רחב‪:‬‬ ‫‪ ‬הגדרת המושג אריזה‪.‬‬ ‫‪ ‬אריזות בטבע ‪.‬‬ ‫‪ ‬אריזות בהיסטוריה האנושית (שימור מזון‪ ,‬חניטה)‪.‬‬ ‫‪ ‬אריזות יודאיקה‪.‬‬ ‫‪ ‬אריזות ואמנות (אנדי וורהול‪ ,‬כריסטו וכדומה)‪.‬‬ ‫‪ ‬אריזות מסחריות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬טכנולוגיה באריזה – הכרת טכנולוגיות ייצור בקרטון ונייר‪.‬‬ ‫‪ ‬סוגי חומרים ותהליכי ייצורם‪.‬‬ ‫‪ ‬פריסות סטנדרטיות (נעילות הדבקות קיפולים)‪.‬‬ ‫‪ ‬תהליכי ייצור של אריזות קרטון‪.‬‬ ‫‪ ‬הגבלות ותכתיבים בייצור מוצרי אריזה – גדלים נפחים עלויות ותקנים‪.‬‬ ‫בתרגול מומלץ לבקש מהתלמידים לאסף אריזות קטנות שונות בעלות פריסה‪ ,‬סגירה‪,‬‬ ‫קיפול או נעילה ייחודיים ולדרוש הגשה של סרטוט טכני של אחת מהן‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬מצבור האריזות בכיתה יוכל להוות בנק לנושא אריזה ובו פתרונות טכניים‬ ‫לשימוש התלמידים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חומרי אריזה וסגירה‬ ‫‪ ‬סקירת חומרים‪ ,‬סוגי אריזות וסוגרים‪:‬‬ ‫‪ ‬חומרים‪ :‬קרטון‪ ,‬נייר‪ ,‬פח‪ ,‬זכוכית‪ ,‬מתכת ‪ ,.P.V.C‬ניילון‪ ,‬פלסטיק וכדומה‪.‬‬ ‫‪ ‬אריזות‪ :‬שפופרות‪ ,‬אירוסולים‪ ,‬בקבוקים‪ ,‬מכלים‪ ,‬קופסאות‪ ,‬נייר אריזה‬ ‫‪ ‬סוגרים‪ :‬מדבקות‪ ,‬פקקים‪.‬‬ ‫‪ ‬ניתוח אריזות תוך התייחסות ל‪:‬‬ ‫‪ ‬טכנולוגיית ייצור;‬ ‫‪ ‬התאמה לתכונות המוצר;‬

‫‪19‬‬

‫משרד החינוך‬

‫המקצוע‪:‬‬

‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫יישומי עיצוב סדנה‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫אפשרויות לביטוי גרפי וטכניקות הדפסה;‬ ‫גודל השטח הפרסומי;‬ ‫שיטות תצוגה;‬ ‫עקרונות שיווק‬

‫תרגיל‪ :‬איסוף אריזות תעשייתיות מגוונות וניתוחן בהתאם ל‪:-‬‬ ‫– עלות;‬ ‫– טכנולוגיית ייצור;‬ ‫– תפקידן;‬ ‫– חומרי הגלם; – מסר ויזואלי ותדמית‪.‬‬

‫ד‪ .‬אריזה מוסרת מידע על המוצר‬ ‫תקנים ותכתיבים באריזות‪:‬‬ ‫‪ ‬חומרים‪ ,‬צבעים‪ ,‬גדלים‪.‬‬ ‫‪ ‬אינפורמציה באמצעות צילום ואמת בפרסום‪.‬‬

‫ה‪ .‬סדרת מוצרים ואריזות‬ ‫‪ ‬עיצוב סדרה של אריזות – הגדרה‪.‬‬ ‫‪ ‬ניתוח מאפיינים צורניים של מוצרים‪/‬אריזות השייכים לסדרה אחת והשוואה ביניהם‪.‬‬

‫ו‪ .‬אריזה ותרבות‬ ‫‪ ‬דיון‪ :‬האם אריזה היא תרבות?‬ ‫‪ ‬ניתוח מרכיבים תרבותיים באריזות‪ :‬יפאניות‪ ,‬אירופאיות‪ ,‬אמריקאיות‪.‬‬ ‫‪" ‬אריזה ישראלית"‬ ‫‪ 4.1.2‬תפקידי אריזה – התנסות בחומרים ובטכנולוגיות ייצור‬ ‫א‪ .‬אריזה למטרת הגנה – תכנון אריזה למוצר שביר (כגון‪ :‬ביצה‪ ,‬נורת חשמל וכדומה)‪.‬‬ ‫‪ ‬תפקוד בתנאים קיצוניים‪:‬‬ ‫‪ ‬האריזה נדרשת לתפקד לאחר נפילה חופשית מגובה ‪ 3‬מ'‬ ‫‪ ‬האריזה תבוצע בקנ"מ ‪1:1‬‬ ‫‪ ‬ייושם דגש על חשיבה לא קונוונציונאלית ופשטות ביצוע‪.‬‬ ‫‪ ‬תפקוד בתנאים רגילים‪:‬‬ ‫‪ ‬תכנון אריזה תוך התחשבות בסוג המוצר‪ ,‬תנאים סביבתיים‪ ,‬טכנולוגיות ייצור‪,‬‬ ‫עלות וניידות‪.‬‬ ‫‪ ‬האריזה תבוצע מקרטון דופלקס בקנ"מ ‪. 1:1‬‬ ‫‪ ‬יוגש סרטוט של פריסת האריזה‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫משרד החינוך‬ ‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫המקצוע‪:‬‬ ‫יישומי עיצוב סדנה‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫ב‪ .‬אריזה נושאת משקל ל‪ 6-4 -‬מוצרים‪:‬‬ ‫‪ ‬אריזה שתאגד מוצרים זהים ותישא משקל של לפחות ‪ 2‬ק"ג‪.‬‬ ‫‪ ‬האריזה תאפשר לשאת את כל המוצרים ביד אחת‪.‬‬ ‫‪ ‬האריזה תבוצע מקרטון דופלקס או קרטון גלי בטכנולוגיות ייצור קיימות ובקנ"מ ‪1:1.‬‬ ‫‪ ‬יוגש סרטוט של פריסת האריזה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אריזה מוכרת ‪:‬‬ ‫מתקן תצוגה ומכירה אשר יעמוד בדרישות הבאות‪:‬‬ ‫‪ ‬הוא יוצב על הרצפה או על דלפק וניתן יהיה להרכיבו בקלות‪.‬‬ ‫‪ ‬המתקן יציג את מוצרי התצוגה בצורה אופטימאלית‪.‬‬ ‫‪ ‬ביצוע המודל יהיה מקרטון גלי בקנ"מ ‪1:1‬‬ ‫‪ ‬יוגש סרטוט של פריסת המתקן‪.‬‬ ‫‪ 4.1.3‬אריזות ניסיוניות (אמצעי היצירתיות והדמיון של התלמיד)‬ ‫א‪ .‬אריזות מן הטבע – עיצוב אריזה בהשראה מהטבע‪:‬‬ ‫‪ ‬איסוף מבנים‪ ,‬צורות‪ ,‬מרקמים וצבעים מן הטבע ותיעודם בצילום או ברישום‪.‬‬ ‫‪ ‬פיתוח אריזה למוצר בהשראת הטבע‪.‬‬ ‫‪ ‬ביצוע מודל בקנ"מ ‪1:1.‬‬ ‫ב‪ .‬אריזה בלתי הגיונית – עיצוב אריזה בסגנון לא קונוונציונאלי גישה הומוריסטית‬ ‫לפיתוח מקורי וחדש‪:‬‬ ‫‪ ‬קביעת דרישות המינימום לאריזת המוצר‪.‬‬ ‫‪ ‬פיתוח אריזה תור שימוש במגוון חומרים וטכנולוגיות‪ ,‬דגש על קשרים‬ ‫אסוציאטיביים‪.‬‬ ‫‪ ‬ביצוע מודל בקנ"מ ‪.1 1:1.‬‬

‫‪ 4.1.4‬מוצרים שהם אריזה‬ ‫א‪ .‬חפצי יודאיקה (מצווה הבאה באריזה)‪:‬‬ ‫‪ ‬איסוף ותיעוד חפצי יודאיקה שהאריזה היא חלק אינטגרלי מהם (כגון‪ :‬מזוזה‪,‬‬ ‫תפילין‪" ,‬בגד" לספר תורה‪ ,‬בשמים‪ ,‬קמעות)‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫משרד החינוך‬ ‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫המקצוע‪:‬‬ ‫יישומי עיצוב סדנה‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫‪ ‬ניתוח מרכיבי האריזה על פי תפקיד החפץ‪ ,‬החומר ממנו הוא עשוי וצורת עיבודו‪,‬‬ ‫המקורה תרבותי לחפץ ומקורות השראה לעיצובו‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב עכשווי לחפץ יודאיקה תוך שימוש במגוון חומרים ותהליכי עיבוד‪.‬‬ ‫‪ ‬ביצוע מודל בקנ"מ ‪.1:1‬‬ ‫ב‪ .‬פריטי לבוש – "הבגד עושה את האדם"‪:‬‬ ‫‪ ‬אפיון תכונות אופי באמצעות "אריזה בפריטי לבוש" ( כגון‪ :‬עליז‪ ,‬קפצן‪ ,‬עצבני‪ ,‬שקרן‬ ‫וכד')‪.‬‬ ‫‪ ‬מתן ביטוי חזותי לתכונה אנושית נבחרת באמצעות עיצוב פריט‪ ,‬אביזר‪ ,‬לבוש‪.‬‬ ‫‪ ‬ביצוע מודל בקנ"מ ‪.1:1‬‬ ‫ג‪ .‬אביזרי נשיאה – מוצרים המכילים‪ ,‬מאגדים ומניידים (תיקים וכדומה)‪.‬‬ ‫‪ ‬תכנון אביזר נשיאה למטרות ספציפיות‪.‬‬ ‫‪ ‬ביצוע מודל בקנ"מ ‪. 1:1‬‬

‫‪ 4.1.5‬אריזות ואיכות הסביבה‬ ‫א‪ .‬מחזור אריזות כפתרון אלטרנטיבי לבעיות איכות הסביבה‪.‬‬ ‫בעייתיות באריזות חד‪-‬פעמיות מאספקטים של איכות הסביבה‬ ‫ב‪ .‬מחזור אריזות למוצרים חדשים‬ ‫‪ ‬שימוש באריזה קיימת והפיכתה למוצר חדש;‬ ‫‪ ‬ביצוע מודל בקנ"מ ‪.1:1‬‬ ‫ג‪ .‬צמצום אריזות‬ ‫צמצום בנפח או חומר כפתרון לפסולת‬

‫‪ 4.1.6‬מוצרים בטכנולוגיית אריזה‬ ‫א‪ .‬מפריסה למוצר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עיצוב אביזר המתבסס על חומר וטכנולוגית אריזה (מבד– לשמלה; מקרטון לכלי‬ ‫קיבול)‬ ‫ג‪ .‬ביצוע מודל בקנ"מ ‪. 1:1‬‬

‫‪ 4.1.7‬תקשורת באריזה‬

‫‪22‬‬

‫משרד החינוך‬ ‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫המקצוע‪:‬‬ ‫יישומי עיצוב סדנה‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫א‪ .‬תקשורת כמושג – הגדרה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תקשורת ויזואלית בשרות עיצוב האריזה באמצעות‪ :‬קומפוזיציה‪ ,‬טיפוגרפיה‪ ,‬צבע‪,‬‬ ‫צורה‪ ,‬דימויים‪ ,‬גדלים‪ ,‬חומרים‪ ,‬סוגי גימור ‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מיצוב המוצר– שימוש בטכניקות פרסום ושווק למכירת המוצר באמצעות האריזה‪.‬‬ ‫שימוש בתקשורת ויזואלית כגון‪ :‬צילום‪ ,‬בימוי‪ ,‬תאורה‪ ,‬הדפסה וכדומה‪.‬‬ ‫‪ 4.1.8‬אריזה ובניית תדמית למוצר‬ ‫א‪ .‬הגדרת המושג תדמית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬דימויים גראפיים‪ ,‬מרכיבים צורניים וסיסמאות פרסום כבוני תדמית‪.‬‬ ‫ג ניתוח מודעות‪ ,‬פוסטרים ואריזות בתחום המזון‪ ,‬קוסמטיקה‪ ,‬תרופות וכדומה‪.‬‬

‫‪ 4.1.9‬אריזה של רעיון – תמצות רעיון מופשט לדימוי חזותי‬ ‫א‪ .‬אריזה למושג קונספטואלי‬ ‫‪ ‬בחירת מושג מופשט ע"י התלמיד‪ ,‬כגון‪ :‬הומור‪ ,‬ציניות‪ ,‬אמת‪ ,‬אהבה וכד'‪.‬‬ ‫‪ ‬הגדרת יעדים וקהל מטרה‪.‬‬ ‫‪ ‬דגש על העברת מסר בצורה הומוריסטית ומקורית‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב אריזה תוך שימוש במגוון חומרים וטכניקות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אריזה לברכה‪/‬איחולים‬ ‫‪ ‬ניסוח טקסט לברכה‬ ‫‪ ‬עיצוב האריזה תוך שימוש בטכניקות של נייר וקרטון בשילוב חומרים נוספים‪.‬‬ ‫‪ ‬דגש על העברת מסר חד‪ ,‬נקי ומדויק‪.‬‬ ‫‪ 4.1.10‬מתוכן לצורה‪ :‬תכנים‪ ,‬רגשות ותחושות– ותרגומם לשפה צורנית‬ ‫א‪ .‬אריזה למוסיקה‬ ‫‪ ‬בחירת היצירה וניתוח מאפייניה‪ :‬היוצר‪ ,‬התקופה‪ ,‬הסגנון‪ ,‬המקום וכדומה‪.‬‬ ‫‪ ‬בדיקה של מרכיבים טיפוגרפיים על‪-‬גבי אריזות מוסיקה הקיימות בשוק‪ :‬תקליטים‪,‬‬ ‫קלטות‪ ,‬קומפקט דיסק‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב אריזה לאחד המרכיבים הנ"ל (אפשרות לסדרה של ‪ 3‬מרכיבים)‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב פוסטר פרסומי למוצר הנ"ל‪.‬‬ ‫‪ ‬ביצוע מודל בתלת‪-‬ממד‪ ,‬קנ"מ ‪. 1:1‬‬

‫‪23‬‬

‫משרד החינוך‬

‫המקצוע‪:‬‬

‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫יישומי עיצוב סדנה‬ ‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬ ‫ב‪ .‬אריזה לסיפור‪/‬רומן‪/‬שיר‬

‫‪ ‬בחירת היצירה וניתוחה‪ :‬סוג היצורה‪ ,‬היוצר‪ ,‬התקופה‪ ,‬השפה‪ ,‬הזמן‪ ,‬המקום‪,‬‬ ‫הגיבורים‪.‬‬ ‫‪ ‬בדיקה של מרכיבים טיפוגרפיים על‪-‬גבי אריזות של ספרים‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב אריזה ליצירה נבחרת‪.‬‬

‫ג‪ .‬אפשרות לעיצוב סדרה של יוצר‪ ,‬או הוצאת ספרים‪.‬‬ ‫‪ 4.1.11‬בניית תדמית באמצעות אריזה לדמות‪/‬מוצר‪/‬מפעל ‪/‬חברה‬ ‫‪ ‬התדמית תיתן ביטוי למרכיבים ולעקרונות אלה‪:‬‬ ‫א‪ .‬יש להבהיר ציין מיהו קהל היעד‪ ,‬ומיהו הצרכן הפוטנציאלי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מה המוצר צריך לשדר‪ :‬מוצר יוקרתי‪ ,‬זול‪ ,‬טבעי‪ ,‬מתוחכם וכדומה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ייעשה שימוש בטכניקה מתאימה להעברת המסר הוויזואלי‪ :‬ציור‪ ,‬צילום‪ ,‬איור‪,‬‬ ‫בחירת הצבעים‪ ,‬סוגי האותיות‪ ,‬צורת אריזה‪ ,‬גודל וכדומה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬התדמית אמורה להציג את המוצר או השרות שהחברה מוכרת‪ ,‬בצורה הברורה‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫‪ ‬בניית התדמית תכלול‪:‬‬ ‫א‪ .‬עבודה עיונית (תחקיר על הנושא) ועבודה מעשית ‪ +‬תיק סקיצות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בחירת שם ועיצוב לוגו‪/‬סמל‪.‬‬ ‫ג‪ .‬עיצוב ניירת משרדית‪/‬כרטיס ביקור‪.‬‬ ‫ד‪ .‬עיצוב פרוספקט‪.‬‬ ‫ה‪ .‬עיצוב אריזה‪/‬או שקית נשיאה‪.‬‬ ‫ו‪ .‬עיצוב כרזה וכדומה‪.‬‬

‫המלצות לתרגול‬

‫בנושא‪ :‬עיצוב תדמית‬

‫(בחירת מרכיבי העיצוב תיעשה בהתאם לתדמית החברה‪ ,‬חנות‪ ,‬מסעדה וכדומה)‬ ‫‪ ‬עיצוב תדמית לחנות‬ ‫‪ ‬בחירת שם ועיצוב לוגו‪/‬סמל‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב התדמית לחנות‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫משרד החינוך‬

‫המקצוע‪:‬‬

‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫יישומי עיצוב סדנה‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫‪ ‬עיצוב נייר אריזה רציף‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב שקית נשיאה‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב מדבקה על‪-‬גבי מוצרים‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב תדמית לסדרת מוצרים‪/‬אריזות‬ ‫‪ ‬בחירת השם ועיצוב הלוגו‪.‬‬ ‫‪ ‬בניית התדמית לסדרת המוצרים‪.‬‬ ‫‪ ‬פיתוח אריזה תלת‪-‬ממדית‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב מתקן תצוגה ומכירה העומד בזכות עצמו‪.‬‬ ‫‪ ‬ביצוע מודלים בקנ"מ ‪.1:1‬‬ ‫‪" ‬אותה הגברת בשינוי אדרת" – מוצר אחד ‪ 3‬תדמיות‬ ‫‪ ‬בחירת המוצר‪.‬‬ ‫‪ ‬הגדרת ‪ 3‬תדמיות שונות‪.‬‬ ‫‪ ‬בחירת השם ועיצוב הלוגו ב‪ 3-‬אופנים שונים‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב ‪ 3‬אריזות שונות‪.‬‬ ‫‪ ‬ביצוע מודלים בקנ"מ ‪. 1:1‬‬ ‫‪" ‬אותה הגברת בשינוי אדרת" – עיצוב גרפי לסדרת כלי אוכל חד‪-‬פעמיים‬ ‫‪ ‬בניית תדמית‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב סדרת כלים למטרה ספציפית– לפחות ‪ 4‬פריטים שונים‪.‬‬ ‫‪ ‬ביצוע גרפי על‪-‬גבי המוצרים‪.‬‬

‫‪ 4.2‬שלבים בעיצוב מוצר‬ ‫הקדמה‬ ‫פרק זה משלב את העקרונות והשיקולים בעיצוב מוצרים שנלמדו בתוכנית והוא מציג את‬ ‫השלבים השונים של תהליך התיכון והייצור של מוצר חדש‪ .‬הגישה המתודית המנחה‬ ‫בהוראה ובלמידה‪ ,‬תתבסס על גישת החקר בעיצוב ותכלול את המרכיבים האלה‪:‬‬ ‫‪ ‬הגדרת הצורך במוצר כמענה לצרכים אנושיים‪ ,‬על בסיס ניתוח מצב קיים‬ ‫‪ ‬שימוש בשיטות חקר‬ ‫‪ ‬בחירת חומרים והטכנולוגיה המתאימה לעיבודם‬ ‫הדגש בהוראה יושם על התהליך ולאו דווקא על המוצר הסופי!‬

‫‪25‬‬

‫משרד החינוך‬ ‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫המקצוע‪:‬‬ ‫יישומי עיצוב סדנה‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫מתכונת הלימוד המוצעת בפרק זה מבוססת על תרגול בכל אחד מנושאי הלימוד בו‪:‬‬ ‫‪ 4.2.1‬טכנולוגיה – מנגנונים מכאניים‬ ‫‪ 4.2.2‬חומרים ותהליכים‬ ‫‪ 4.2.3‬הגורם האנושי בעיצוב‬ ‫‪ 4.2.4‬עיצוב וסביבה– פיתוח בר‪ --‬קיימא‬ ‫‪ 4.2.5‬לוקאליות ואוניברסאליות בעיצוב מוצרים‬ ‫‪ 4.2.6‬עיצוב סמלים ותשמישי קדושה ביהדות‬ ‫התלמיד יתבקש להציע על סמך הכלים והידע שרכש ולאור קריטריונים פונקציונאליים‬ ‫ואסתטיים‪ ,‬פתרונות מגוונים ומקוריים‪ ,‬שיהיו מבוססים על מקורות השראה שונים‪ .‬לפיכך ‪-‬‬ ‫בסיומו של כל נושא לימוד‪ ,‬בפרק זה מובאות המלצות לתרגילים‪ ,‬בהם יידרש התלמיד‬ ‫לתת ביטוי להיבטים האלה‪:‬‬ ‫‪ ‬זיהוי הצורך‬ ‫‪ ‬בחינת פתרונות קיימים ואפשריים‬ ‫‪ ‬תכנון‪ ,‬הכולל הכנת סקיצות‪.‬‬ ‫‪ ‬תיעוד שלבי העבודה בכתב‬ ‫‪ ‬הכנת מודל וניתוחו‬ ‫‪ 4.2.1‬טכנולוגיה – מנגנונים מכאניים‬ ‫א‪ .‬הבנת המושג מנגנון מכני‪ :‬מערכת מנופים קפיציים העושה עבודה מסוימת‪.‬‬ ‫מכניזם זה מאפשר למכונה לקבל אנרגיה ולהפוך אותה לאנרגיה אחרת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הכרת והבנת דרך פעולתו של המנגנון המכאני‪.‬‬ ‫‪ ‬ניתוח מספר מנגנונים מכאניים פשוטים‬ ‫‪ ‬סרטוט המבנה של מנגנון‬ ‫‪ ‬פירוט החומרים המרכיבים את המנגנון‪.‬‬ ‫‪ ‬תיאור גרפי של דרך פעולתו דל אחד מהמנגנונים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬המנגנון המכאני ותפקידו במוצר‬ ‫‪ ‬איסוף מנגנונים מכאניים העשויים להיות מיושמים במוצר חדש וניתוח דרכי‬ ‫פעולתם‪.‬‬ ‫‪ ‬תכנון ראשוני של מוצר עם מנגנון –(המודל הראשוני יהיה מאולתר ועשוי מחומרים‬ ‫זמינים)‪.‬‬ ‫‪ ‬תכנון מכני מפורט בהתאם לדרישות תפקוד המוצר‪.‬‬ ‫‪ ‬סרטוט טכני מפורט של המנגנון‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫משרד החינוך‬ ‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫המקצוע‪:‬‬ ‫יישומי עיצוב סדנה‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫‪ ‬בניית מודל מכני עובד‪.‬‬

‫המלצות לתרגול בנושא‪ :‬עיצוב מתקנים לאור שיקולים טכנולוגיים‬ ‫‪ ‬תכנון מתקן לתצוגה ומכירה של כדורי פינג‪-‬פונג‪ ,‬שיש לו מנגנון המשחרר בנגיעת יד‬ ‫כדור אחד בכל פעם‪.‬‬ ‫‪ ‬תכנון מנגנון להפעלת כלי נגינה שישמיע צלילים שונים‪ .‬המנגנון יופעל באמצעות הגוף‬ ‫וכן באמצעות מנגנון עקיף‪.‬‬ ‫‪ ‬תכנון מתקן (כמו למשל‪ :‬משחק מנהלים‪ ,‬פסל קינטי‪ ,‬כרטיס ברכה תלת‪-‬ממדי)‪ ,‬העשוי‬ ‫ממספר מוגבל של חומרים‪ ,‬כגון ‪ :‬נייר‪ ,‬קרטון‪ ,‬קיסמי עץ‪ ,‬קשיות שתייה‪ .‬המתקן יופעל‬ ‫באמצעות אנרגיית הרוח‪ ,‬המים‪ ,‬או כל מנגנון עקיף אחר (למשל‪ :‬גומייה‪ ,‬קפיץ)‬ ‫‪ ‬תכנון מנגנון לצעצוע הנע באמצעות גומייה ‪ ,‬רוח או מים וכדומה לטווח של ‪ 3‬מ'‬ ‫לפחות‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬התרגילים מתאימים לכיתה המאופיינת ביכולת טכנית גבוהה (בסדנת עבודה)‪.‬‬

‫‪ 4.2.2‬חומרים ותהליכים‬ ‫א‪ .‬הקשר בין החומר ותהליכי עיבודו וייצורו‪ ,‬לבין הצורה והמבנה שלו‬ ‫ב‪ .‬התנסות בעבודה בחומר‬ ‫ג‪ .‬תיכון מוצר מחומר מוגדר‪ ,‬תוך התאמה לטכנולוגיית הייצור‬ ‫ד‪ .‬התאמת אלמנטים צורניים למוצר באופן שיבטא את התאמתו לקהל היעד (המשתמש)‬ ‫ה‪ .‬פיתוח מוצר חדש‪.‬‬ ‫נקודת המוצא בהוראה ובלמידה תהיה‪ :‬החומר וטכנולוגיית הייצור‪ .‬התלמיד יידרש להפגין‬ ‫את הידע וההבנה שלו על חומרים‪ ,‬שיטות ייצור ותהליך עיבודם‪.‬‬

‫המלצות לתרגול בנושא‪ :‬עיצוב מוצר לנוכח שיקולים מתחום חומרים ותהליכים‬ ‫‪ ‬מפריסה למוצר – בניית אביזר או מתקן מחומרים כגון‪ :‬קרטון‪ ,‬פוליפרופילן‪ ,‬דופלקס‪.‬‬ ‫החיבורים ייעשו ע"י מחברים ולא בהדבקה‪.‬‬ ‫‪ ‬תכנון מערכת לשולחן כתיבה שתכלול ‪ :‬מכל לעפרונות‪ ,‬מחזיק סיכות‪,‬משטח עבודה‪.‬‬ ‫האביזרים יהיו מחומר אחד כגון‪ :‬פוליפרופילן‪ ,‬קרטון או ִאפלוט (קרטון גלי עדין )‪.‬‬ ‫‪ ‬תכנון ‪ 3–2‬כלים מחומרים שונים ‪ ,‬כגון‪ :‬קערת פרות‪ ,‬פיצוחים‪ ,‬מגש גבינות‪ ,‬כלי לסוכר‪,‬‬ ‫אגרטל לפרחים‪ .‬בבחירת החומר יש לתת את הדעת לייעודו של הכלי‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב מוצר מקופל לנשיאה בתיק (למשל‪ :‬חנוכייה ; פמוטים ; כובע וכיוצא באלה)‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫משרד החינוך‬ ‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫המקצוע‪:‬‬ ‫יישומי עיצוב סדנה‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫‪ ‬עיצוב ספר או משחק לילד שיאפשר לו לבצע סדרת פעילויות הקשורות בנייר ותכונותיו‪,‬‬ ‫כגון‪ :‬קיפול‪ ,‬גזירה‪ ,‬חירור‪ ,‬ציור‪ ,‬קימוט‪ ,‬חיבור ‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב מעטפת למוצר תוך שימוש בחומרים רכים כמו‪ :‬ניילון‪ ,‬בד‪ ,‬עור‪ ,‬גומי‪ ,‬חוליות‬ ‫פלסטיק‪ .‬יושם דגש על ערכיו הצורניים של המוצר וגם על נוחיות המשתמש‪.‬‬ ‫‪ ‬תדמית חדשה למוצר ישן ("חדש‪-‬ישן")‪ ,‬על‪-‬ידי‪ :‬חיבור מחדש של חלקיו‪ ,‬או הסרת‬ ‫חלקים או שינוי מיקומם של חלקיו‪ ,‬ו‪/‬או הרחבת טווח התפקוד‪/‬שימוש של מוצר קיים‪,‬‬ ‫ו‪/‬או שינויים במוצר באמצעות‪ :‬חיתוך‪ ,‬כיפוף וכדומה‪.‬‬

‫לקראת ההחלטה על החומרים והתהליכים שייבחרו‪ ,‬יש לתת את הדעת לבעיות ומגבלות‬ ‫הנובעות משימוש בחומרים‪ ,‬להגדיר את הצורך של קהל היעד ואת מטרות השימוש במוצר‬ ‫וכן לאסוף מידע על אודות מוצרים שיוצרו מחומר זהה או טכנולוגיה זהה‪ .‬מידע זה הוא‬ ‫חלק מתהליך ניתוחו ועיצובו של מוצר‪ .‬בתרגילים יושם דגש על הכרת החומר ומגבלותיו‪.‬‬ ‫בתהליך התיכון של מוצר מחומר מוגדר תיבחן ההתאמה לטכנולוגיית הייצור‪.‬‬ ‫העיצוב ילווה בסקיצה או סרטוט טכני ביד חופשית וכן ייבנה מודל מחומר אמיתי או‬ ‫מדומה‪.‬‬ ‫תהליך הייצור יתועד בתצוגה גראפית‪.‬‬

‫‪ 4.2.3‬הגורם האנושי בעיצוב‬ ‫בנושא זה יבואו עקרונות של הנדסת אנוש ויישומם בעיצוב מוצרים‪.‬‬ ‫א‪ .‬הנדסת אנוש – תחום מדעי יישומי בין‪ -‬מקצועי‪ ,‬העוסק בתכנון ובעיצוב נקודת הממשק‪:‬‬ ‫אדם–מכונה‪ ,‬מההיבט של תכונות ומגבלות המשתמש‪.‬‬ ‫ב‪ .‬גישות לניתוח מוצרים מהיבטים של "תפיסת האדם כמערכת"‪:‬‬ ‫‪ ‬הגישה המערכתית‪ :‬ניתוח המוצר על‪-‬פי הגדרת המשימות שלו‪ ,‬הטכנולוגיה שהוא‬ ‫מיוצר בה ותכונות אוכלוסיית היעד שלו‪.‬‬ ‫‪ ‬האדם כמערכת מכנית‪ :‬השפעת נתונים אנתרופומטריים‪ ,‬סטטיים ודינאמיים‬ ‫ארגומטריים על תכנון מוצר‪.‬‬ ‫‪ ‬האדם כמערכת חיישנים‪ :‬תכונות ומגבלות החושים בכלל ומערכת הראיה בפרט‪.‬‬ ‫‪ ‬האדם כמערכת התנהגותית‪ :‬תכונות ומגבלות תפיסתיות‪,‬תכונות קוגנטיביות‪,‬‬ ‫תהליכי חשיבה והחלטה‪ ,‬דפוסים סטריאוטיפיים‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫משרד החינוך‬

‫המקצוע‪:‬‬

‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫יישומי עיצוב סדנה‬ ‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫המלצות לתרגול בנושא‪ :‬הגורם האנושי בעיצוב‬

‫(התחשבות בשיקולים של הנדסת אנוש)‬

‫‪ ‬תכנון צעצוע לתינוק בן ‪ 12–3‬חודשים‪ ,‬שבו יבואו לביטוי ההדגשים הבאים‪ :‬גודל‪ ,‬חומר‪,‬‬ ‫בטיחות‪.‬‬ ‫‪ ‬תכנון מושב למניעת החלקה באמבטיה (למבוגר או לילד)‪.‬‬ ‫‪ ‬תכנון מתקן תמיכה לתינוק שמתחיל ללכת‪.‬‬ ‫‪ ‬תכנון "כלי רכב" ללא דוושות לפעוט בן ‪ 4–2‬שנים‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב מנשא גוף המשמש למכירת מוצרים‪ ,‬כגון‪ :‬ארטיק‪ ,‬בלונים‪ ,‬פופקורן‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב ידית למוצר קיים (כגון‪ :‬סיר‪ ,‬דלת‪ ,‬מחבט‪ ,‬מספריים)‪ ,‬לכלי עבודה או למכשיר‬ ‫קיים (כגון‪ :‬פותחן בקבוקים‪ ,‬פותחן לקופסת שימורים‪ ,‬מהדק סיכות)‪.‬‬ ‫מומלץ להרחיב את התרגיל לעיצוב סדרה של ‪ 3‬מוצרים‪ .‬עיצוב סדרת מוצרים יאפשר‬ ‫לתלמיד לעקוב אחר השינויים הצורניים הנובעים משינוי באחיזה ובשימוש (למשל‪ :‬ידית‬ ‫דחיפה לדלת לעומת ידית פתיחה‪/‬משיכה)‪.‬‬ ‫‪" ‬אף אחד אינו מושלם" – תכנון כלי‪ /‬אביזר‪ ,‬מתקן אמצעי עזר לאנשים בעלי מוגבלות‬ ‫גופנית‪ ,‬שיסייע להם בפעילות יום‪-‬יומית כגון‪ :‬נעילת נעלים‪ ,‬אחיזת חפצים‪/‬מזון‪ ,‬נשיאה‬ ‫וכד'‪ .‬או עיצוב כלי אוכל לאנשים עם מוגבלות בתנועת כף היד‪ ,‬או מפת התמצאות‬ ‫לכבדי ראייה‪ ,‬או תכנון מתקן עזר מיוחד לאנשים המרותקים לכסא גלגלים‪ ,‬או כל‬ ‫"עיצוב מתחשב" אחר לאנשים מוגבלים‪.‬‬ ‫תכנון ועיצוב המוצר מחייב‪:‬‬ ‫‪ ‬עבודת חקר‬ ‫– הגדרת הצורך והמטרות‬ ‫– זיהוי גורמי הנדסת אנוש רלוונטיים‪.‬‬ ‫‪ ‬תכנון‬ ‫שימוש בסקיצות דו ממידיות ותלת ממדיות‪.‬‬ ‫‪ ‬בניית דגם המוצר‬ ‫בדיקת מוקדמת של יעילות ונוחות השימוש‬

‫‪ 4.2.4‬עיצוב וסביבה – פיתוח בר קיימא‬ ‫פיתוח מוצרים העונים על צורכי ההווה מבלי לסכן את יכולת הדורות הבאים לספק את‬ ‫צורכיהם‬ ‫א‪ .‬הכרת המושגים‪ :‬מחזור (‪.)recycle‬שימוש חוזר‪/‬שימוש נוסף (‪ .)reused‬צמצום‪,‬‬ ‫הקטנה‪ ,‬הפחתה (‪ )reduce‬אנרגיה ידידותית לסביבה‪" ,‬תו ירוק"‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מוצרים וחומרים "חכמים" פרו –אקולוגיים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מהו "מוצר ירוק" מבחינת‪ :‬חומרים‪,‬אנרגיה‪,‬תהליכי ייצור‪,‬עמידות מחזור‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫משרד החינוך‬ ‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫המקצוע‪:‬‬ ‫יישומי עיצוב סדנה‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫ד‪ .‬כיצד משלבים מודעות להיבטים סביבתיים ושיקולים כלכליים בעיצוב מוצרים‬ ‫ה‪ .‬תכנון מוצר חדש ממוצר קיים‪.‬‬ ‫ו‪ .‬שימוש חדש למוצר קיים‪.‬‬ ‫ז‪ .‬יישום העקרונות של שמירה על איכות הסביבה בעיצוב ותכנון מוצרים‪.‬‬

‫המלצות לתרגול בנושא‪ :‬עיצוב וסביבה‬ ‫‪ ‬תכנון משחק מחומרים ממוחזרים (למשל‪ :‬שחמט‪ ,‬באולינג)‬ ‫‪ ‬עיצוב תכשיטים מחומרים קיימים‪/‬ממוחזרים‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב בגדים מבגדים ישנים‪ ,‬עיצוב תיקים‪ ,‬נעלים שטיחונים לאמבטיה‪ ,‬מאביזרים‬ ‫ישנים ו‪/‬או מחומרים זמינים אחרים‬ ‫‪ ‬עיצוב אריזה לשימוש יומיומי מחומרים ממוחזרים‬ ‫‪ ‬עיצוב אריזה מחומרים מתכלים‪ ,‬ו‪/‬או או עיצוב אריזות "אכילות" באריזת מוצרי מזון‪.‬‬ ‫‪ ‬מכירה ללא אריזה‪/‬או במארז שונה (אריזות מסורתיות יפניות)‬ ‫– בכל התרגילים ישולבו הבהרות למושגים‪ :‬מחזור (‪ .)recycle‬שימוש חוזר‪/‬שימוש נוסף‬ ‫(‪ .)reused‬צמצום‪ ,‬הקטנה‪ ,‬הפחתה (‪ )reduce‬אנרגיה ידידותית לסביבה‪" ,‬תו ירוק"‪.‬‬ ‫– חשוב שבחירת הנושאים והמוצרים תאפשר לשלבם בבית הספר‪ :‬בכיתות הלימוד‪,‬‬ ‫חללי תצוגה‪ ,‬חצר בית הספר‪ ,‬ו‪/‬או באזורים‪/‬שטחים ציבוריים אחרים‪.‬‬ ‫– עבודת חקר על חומרים וטכנולוגיות שהשימוש בהם מזיק לסביבה‪ ,‬תהווה בסיס‬ ‫להעלאת הצעות חלופיות לעיצוב מוצרים המתחשבים באיכות הסביבה‪.‬‬ ‫– הסדנה יכולה לשמש גם במה להעלאת נושאים אקטואליים שיש להם זיקה לנושאי‬ ‫הלימוד‪.‬‬

‫‪ 4.2.5‬לוקאליות ואוניברסאליות בעיצוב המוצר‬ ‫א‪ .‬הקשר בין עיצוב‪ ,‬תרבות וזהות מקומית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תרגום מסורות ומאפיינים תרבותיים למוצר עכשווי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בעיות של תנאים מקומיים והשפעתם על עיצוב מוצרים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שיקולי הדעת של המעצב בבחירת חומרים לאור מתכונותיהם ומגבלותיהם ולאור‬ ‫התאמתם לתנאים מקומיים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬העיצוב כתחום המאפשר ביטוי למגוון זהויות תרבותיות של קהלי יעד שונים‪.‬‬ ‫ו‪ .‬שימוש בדימויים מקומיים כמקורות השראה‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫משרד החינוך‬ ‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫המקצוע‪:‬‬ ‫יישומי עיצוב סדנה‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫ז‪ .‬מקורות השראה של תרבויות שונות והשפעותיהן על העיצוב‪.‬‬ ‫ח‪ .‬מאפיינים מסורתיים ולאומיים בעיצוב‪,‬‬ ‫ט‪ .‬מקורות השפעה מקומיים והשפעות ביו לאומיות (לוקליות ואוניברסאליות)‪.‬‬ ‫י‪ .‬עיצוב מחדש של מוצר קיים והתאמתו לצרכים ולתנאים מקומיים‬ ‫יא‪" .‬הומור" בעיצוב‬ ‫יב‪ .‬עיצוב בעקבות "מטבעות לשון" (כמו‪" :‬לשבת על הברזלים"‪ ,‬לשבת על המזוודות")‪ .‬או‬ ‫מנהגים מקומיים‬

‫‪ 4.2.6‬עיצוב סמלים ותשמישי קדושה ביהדות‬ ‫א‪ .‬מהם תשמישי קדושה? (הכרת המוצרים)‬ ‫ב‪ .‬התפתחות עיצובם של תשמישי קדושה בקהילות השונות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬התגבשותם של סמלים יהודיים חזותיים ומקומם ביהדות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ניתוח הערכים המשתקפים מסמלי היהדות החזותיים ותשמישי הקדושה ומשמעותם‪.‬‬ ‫ה‪ .‬מקורות השראה לסמלים ותשמישי קדושה מתקופות קדומות ‪ :‬מטבעות‪ ,‬פסיפסים‪ ,‬איורים‬ ‫כתבי יד וכד'‬ ‫ו‪" .‬חוקים" בעיצוב תשמישי קדושה על פי עקרונות מנחים מסורתיים‬

‫‪ ‬עיצוב מוצרים לחגים ומועדים ‪ :‬חנוכיות‪ ,‬רעשנים‪ ,‬סביבונים‪ ,‬קערות‪ ,‬פמוטות‪,‬‬ ‫גביעים‪ ,‬קופסאות לבשמים‪ ,‬מערכת כלים לבעור חמץ‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב מוצרים לקריאת התורה‪ :‬נרתיקי ספרים‪ ,‬כתרים לספרי תורה‪ ,‬רימונים‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב מוצרים לאורחות חיי היום‪-‬יום‪ :‬מזוזות ‪,‬כתובות‪ ,‬ערכות ברית מילה‪.‬‬

‫אשכולות תרגילי סיכום לתכנית‬ ‫אנו מציעים מספר אשכולות של נושאים ותרגילי סיכום לתכנית היישומית בסדנה‪ .‬כל‬ ‫מורה רשאי לבחור אשכול אחד או יותר ולתרגל עם התלמידים את העקרונות המודגשים‬ ‫בו‪ .‬יש ללוות את התרגול בעבודת חקר שתכלול את המרכיבים הבאים‪:‬‬

‫‪ ‬הגדרת יעוד המוצר והשימוש בו על‪-‬פי קהל היעד‪.‬‬ ‫‪ ‬תכנון המוצר מחומר מוגדר‪ ,‬בהתאמה לטכנולוגיית הייצור‪.‬‬ ‫‪ ‬תצוגה גראפית של תהליך ייצור המוצר‪.‬‬ ‫‪ ‬בניית מודל‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫משרד החינוך‬ ‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫המקצוע‪:‬‬ ‫יישומי עיצוב סדנה‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫‪ ‬עבר הווה עתיד‬ ‫‪" ‬שלושה שלבים בחיי מוצר קיים" – בחינת ההתפתחות המורפולוגית של מוצר‪ ,‬תוך‬ ‫התבוננות ביצירות מתקופות וסגנונות שונים‪.‬‬ ‫‪ ‬ניתוח המרכיבים הצורניים (בשלוש התקופות) תוך התייחסות לחומרים‪ ,‬לטכנולוגית‬ ‫ייצור‪ ,‬למחברים‪ ,‬למרכיבים חזותיים ‪ :‬צבע‪ ,‬צורה‪ ,‬טקסטורה‪ ,‬מורפולוגיה ‪.‬‬ ‫‪ ‬עבר‪ ,‬הווה ועתיד בעיצוב מוצר‪( .‬למשל‪ :‬טלפון‪ ,‬מכונית)‪ .‬התלמיד יתבקש להציע‬ ‫עיצוב עתידני למוצר קיים‪.‬‬

‫‪" ‬מחווה ליוצר"‬ ‫‪ ‬בחירת המוצר אותו מבקשים לעצב‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב לאור עבודת אמן (אדריכל או מעצב)‪ ,‬שתשמש מקור השראה לפיתוח מוצר‬ ‫חדש‪.‬‬ ‫‪ ‬בצוע והגשת "עבודת חקר" קצרה שתספק מידע על האמן ‪ -‬ה"יוצר"‪ ,‬תוך‬ ‫התייחסות לתחומים בהם הוא עסק‪ ,‬לזרם או התנועה אליה הוא השתייך ולהיבטים‬ ‫הייחודיים ששימשו לו מקור השראה‪.‬‬ ‫‪ ‬העיצוב ייתן ביטוי להתאמתו לסביבה ולתנאים המקומיים‪.‬‬

‫‪" ‬רואים עולם" – "מחווה לקהילה"‬ ‫נסייר בקהילות עולם במטרה להכיר מנהגים מקומיים‪( ,‬כגון ‪ :‬מנהגי בישול אכילה וכלי‬ ‫אכילה‪ ,‬מנהגי לבוש ואביזרי גוף‪ ,‬מנהגי חתונה‪ ,‬כלי נגינה‪ ,‬מגורים ושיטות בניה‪,‬‬ ‫הענקת מתנות או אריזות שונות)‪ ,‬כל אלה– כדי לעצב מוצר שיהווה מחווה לקהילה‬ ‫ומנהגיה‪ ,‬ישקף את עולם הערכים הדימויים והחומרים שלה‪ ,‬אליהם התלמיד נחשף‪.‬‬ ‫‪ ‬בחירת המוצר אותו מבקשים לעצב‪.‬‬ ‫‪ ‬ביצוע עבודת חקר המתמקדת באביזרים אופייניים המלווים את מנהגי הקהילה‪ ,‬תוך‬ ‫שימת דגש על‪ :‬תפקיד המוצר‪ ,‬אופן השימוש‪ ,‬מבנה המוצר‪ ,‬דימויים‪ ,‬צבע וחומר‪.‬‬ ‫המחקר יתועד בתמונות ותרשימים‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב המוצר‬

‫‪32‬‬

‫משרד החינוך‬

‫המקצוע‪:‬‬

‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫יישומי עיצוב סדנה‬ ‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫הנחיות להערכת פרוייקט הגמר בעיצוב‬ ‫‪ ‬כללי‬ ‫פרוייקט הגמר הינו סיכום של עבודת תהליך‪ ,‬במסגרת ההתמחות‪.‬‬ ‫הגשת הפרוייקט והצגתו בתערוכה משותפת של כלל הבוגרים תלויות גם בגורמים חיצוניים‬ ‫אובייקטיביים‪ ,‬המשפיעים על אופי ההערכה והתנהלותה‪ .‬מקום וזמן ראויים מכבדים את‬ ‫המעמד המרגש ומשפיעים הן על המציגים והן על הבוחנים‪ .‬הדבר מחייב את בית‪-‬הספר‬ ‫להתגייס לעניין‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬ ‫‪ .1‬להקצות חלל תצוגה הולם בהתאם לגודל התערוכה ובאופן שבו כל עבודה תזכה‬ ‫למקום הולם ומרווח‪ ,‬וזאת לפרק זמן סביר (לפחות מספר ימים לפני פתיחת התערוכה‬ ‫ומספר ימים לאחריה)‪.‬‬ ‫‪ .2‬להקצות כוח אדם מסייע להקמת התערוכה‪.‬‬ ‫‪ .3‬ציוד הולם להצגת העבודות (קוליסות‪ ,‬מעמדים‪ ,‬שולחנות וכד')‪.‬‬ ‫‪ .4‬הכנת הזמנות לתערוכה‪ ,‬דפי הסבר‪ ,‬שילוט מתאים‪.‬‬

‫טכס פתיחת התערוכה צריך להיות אירוע בעל משמעות לכלל בית–הספר‪.‬‬ ‫‪ .1‬רצוי שהטכס יתקיים באופן חגיגי בשעות הערב‪ ,‬ביום שלפני הבחינה‪ ,‬או במוצאי יום‬ ‫הבחינה‪ .‬יש לקבוע את המועד בלוח האירועים של בית– הספר כבר בתחילת השנה‪,‬‬ ‫על דעת כל הנוגעים בדבר‪.‬‬ ‫‪ .2‬לטכס פתיחת התערוכה יוזמנו בני משפחותיהם וחבריהם של הבוגרים המציגים‪ ,‬חברי‬ ‫ההנהלה וצוות המורים בבית– הספר‪ .‬כדאי להזמין לפתיחה‪ ,‬גם את תלמידי יתר‬ ‫המגמות בשכבת הגיל בבית– הספר ואת כל תלמידי מגמת העיצוב‪.‬‬ ‫‪ .3‬רצוי לדאוג לכיבוד קל‪.‬‬ ‫‪ .4‬אפשר להכין קטלוג לתערוכה‪.‬‬

‫‪ ‬יום ההערכה‪:‬‬ ‫‪ .1‬על המורים המנחים להכין רשימת מציגים וסדר הנבחנים מבעוד מועד‪.‬‬ ‫‪ .2‬המעריך ייפגש בבוקרו של היום עם התלמידים הנבחנים בנוכחות המורה המנחה‬ ‫לשיחת פתיחה כללית‪ ,‬שבמהלכה יציג המעריך את עצמו‪ ,‬יפיג את המתח וישתדל‬ ‫להוריד את רמת החרדה‪.‬‬ ‫‪ .3‬רצוי לתת רקע כללי על מהלך הבחינה ועל משמעות הציון השנתי בשקלול הסופי‪.‬‬ ‫‪ .4‬על הבוחן לערוך סיור ראשוני בתערוכה‪ ,‬לבדו‪ ,‬ללא ליווי‪ ,‬לשם התרשמות ראשונית מן‬ ‫התערוכה‪ ,‬הנקייה מכל דעות‪ ,‬ביקורות או אמירות של המורים והתלמידים‪ .‬המעריך‬ ‫מתבקש בשלב זה לשים לב לרמתן של העבודות‪ ,‬לרמת התלמידים ולהשפעתם או‬

‫‪33‬‬

‫משרד החינוך‬ ‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫המקצוע‪:‬‬ ‫יישומי עיצוב סדנה‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫מעורבותם של מורים בעבודות‪ .‬מן הראוי לתת גם את הדעת לתנאים האובייקטיביים‬ ‫של הצגת התערוכה ולקחת אותם בחשבון ‪.‬‬

‫‪ ‬עבודה עיונית ‪ -‬רציונל‬ ‫‪ .1‬כל תלמיד ילווה את עבודת הפרוייקט המסכם בעבודה עיונית‪ .‬מטרת העבודה העיונית‬ ‫להציג בצורה מסודרת והגיונית את נושא העבודה המעשית‪ :‬הגישה‪ ,‬התהליך והתוצר‪.‬‬ ‫היקף העבודה כ– ‪ 7‬עמודים‪.‬‬ ‫‪ .2‬העבודה העיונית תוגש בצורה אסתטית‪ ,‬ברורה וקריאה‪.‬‬ ‫‪ .3‬ראשי פרקים של העבודה העיונית‪:‬‬ ‫א‪ .‬פתח דבר – מבוא ובו הסבר על הסיבות לבחירת הנושא‪.‬‬ ‫ב‪ .‬סקירת המידע הרלוונטי לנושא העבודה‪ :‬מוצרים קיימים הקשורים לפרוייקט‪,‬‬ ‫ג‪ .‬ניתוח המידע על‪-‬פי שיקולים של קהל יעד‪ ,‬תדמית‪ ,‬סגנון ‪ ,‬מקורות השראה‬ ‫ד‪ .‬דירוג הצרכים (מפת תפקודים) על – פי חשיבותם ‪.‬‬ ‫ה‪ .‬שיקולים לבחירת החומרים והתהליכים לביצוע הפרוייקט‬ ‫ו‪ .‬הצעות לפתרונות אלטרנטיביים לבעיה שהוגדרה‪.‬‬ ‫ז‪ .‬בחירת הפתרון המועדף והנמקתו‬ ‫ח‪ .‬גיבוש קריטריונים להערכה ( יצירת מסגרת תכנון נכונה )‬ ‫ט‪ .‬רשימה ביבליוגרפית ( כולל אתרי אינטרנט )‪.‬‬

‫‪ ‬תיק עבודות‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬

‫תיק העבודות משקף תהליכי למידה והתנסות בסדנאות העיצוב‪.‬‬ ‫העבודות תיבחרנה על‪-‬ידי התלמיד ובהתייעצות עם המורה המנחה‪.‬‬ ‫תיק העבודות יהווה ‪ 20%‬מההערכה הכוללת‪.‬‬ ‫מחברת סקיצות אמורה ללוות את התהליך ואת הבחירות שעשה התלמיד‪.‬‬

‫‪ ‬מהלך הבחינה‬ ‫‪ .1‬המפגש בין הבוחן לתלמיד יתנהל באופן אישי‪ ,‬כדיאלוג מול עבודות התלמיד המוצגות‬ ‫בתערוכה‪.‬‬ ‫‪ .2‬משך הזמן שיוקדש לכל נבחן הוא כ ‪ 30-‬דקות‪ .‬הבוחן יציג שאלות בנושא העבודה‪,‬‬ ‫בשיקולים הקשורים לנושא הנבחר‪ .‬גישה אמפטית ועניין אמיתי יעודדו את התלמיד‬ ‫לדבר על עבודתו‪.‬‬ ‫‪ .3‬התלמיד יציג בפני הבוחן מבחר מהעבודות מתוך תיקו‪ ,‬שישקפו את תהליכי הלימוד‬ ‫וההתנסות שלו בסדנת העיצוב‪.‬‬ ‫חישובי הציון בהערכה‬ ‫‪ .1‬תיק עבודות ‪.20% –-‬‬ ‫‪ .2‬תהליך העבודה – ‪20%‬‬ ‫‪ .3‬התוצר הסופי ‪.60% -‬‬

‫‪34‬‬

‫משרד החינוך‬

‫המקצוע‪:‬‬

‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫יישומי עיצוב סדנה‬ ‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬ ‫בטווח הקריטריונים ואחוזיהם ניתן לפעול על– פי שיקול דעת‪.‬‬

‫דפים מצורפים‬ ‫‪ .1‬דף הערכה לבוחן‪.‬‬ ‫‪ .2‬דף הערכה לתלמיד‪.‬‬ ‫‪ .3‬דף הערכה לתלמידי הקבוצה – אותו יש להעביר חתום על‪-‬ידי הבוחן לפיקוח‪.‬‬

‫בגרות בסדנת עיצוב‪ :‬דף הערכה לבוחן‪/‬ת‬ ‫שם‬

‫הנבחן‪/‬ת ___________________________________________________________________‬

‫חישוב הציון בהערכת תיק העבודות – ‪20%‬‬ ‫הציון‪__________________________________________________________________________ :‬‬ ‫_______________________________________________________________________________‬ ‫_______________________________________________________________________________‬

‫חישוב הציון בעבודת חקר והעבודה המעשית – ‪80%‬‬ ‫עבודת חקר – ‪20%‬‬ ‫הציון‪__________________________________________________________________________ :‬‬ ‫_______________________________________________________________________________‬ ‫_______________________________________________________________________________‬

‫נקודות התייחסות בבחינת התהליך‪ :‬על– פי עבודת החקר שמטרתה להציג בצורה‬ ‫מסודרת והגיונית את נושא העבודה המעשית‪ :‬הגישה ‪,‬התהליך והתוצר‪.‬‬ ‫הערכת הנקודות הנ" ל היא תוצאה של הדיאלוג שנוצר במפגש האישי עם התלמיד‪,‬‬ ‫שבמהלכו נשאל על השיקולים בבחירת הנושא‪ ,‬התאמת החומרים והטכניקה לנושא‪,‬‬ ‫חשיבה עצמאית ושפה אישית‪.‬‬ ‫התוצר – ‪60%‬‬ ‫הציון‪__________________________________________________________________________ :‬‬ ‫נקודות התייחסות בבחינת התוצר‪:‬‬ ‫מצוין‬

‫טוב מאוד‬

‫טוב‬

‫מספיק‬

‫לא מספיק‬

‫היקף הפרוייקט‬ ‫חשיבה עצמאית ושפה‬ ‫אישית‬ ‫יעוד המוצר על‪-‬פי קהל‬ ‫היעד‬ ‫תכנון המוצר מודל ( אב‬ ‫טיפוס )‬

‫‪35‬‬

‫משרד החינוך‬

‫המקצוע‪:‬‬

‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫יישומי עיצוב סדנה‬ ‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬ ‫תצוגה גראפית של‬ ‫תהליך ייצור המוצר‬ ‫שליטה בטכניקה‬ ‫והתאמתה לנושא‬

‫בטווח הקריטריונים ואחוזיהם ניתן לפעול על‪-‬פי שיקול דעת‪.‬‬ ‫במידה והתלמיד לא עמד בקריטריונים הנ"ל‪ ,‬ככל שיהא מוכשר‪ ,‬לא יקבל הערכה‬ ‫בעבור כישרונו שלא מוצה‪.‬‬

‫ציון‬

‫סופי‪__________________:‬‬

‫בגרות בסדנת עיצוב‪ :‬דף הערכה לתלמיד‪/‬ה‬ ‫תאריך‪___________ :‬‬

‫שם הבוחן‪/‬ת‬

‫___________________________________________________________________‬

‫חישוב הציון בהערכה‪ :‬תיק עבודות – ‪ ,20%‬תהליך עבודה (עבודה עיונית) – ‪ ,20%‬עבודה‬ ‫מעשית ‪.60%‬‬

‫תיק עבודות‬ ‫הערכה מילולית‪:‬‬

‫________________________________________________________________‬

‫_______________________________________________________________________________‬ ‫_______________________________________________________________________________‬ ‫_______________________________________________________________________________‬

‫הציון‪)20%( :‬‬

‫_______________‬

‫תהליך עבודה – רציונל‬ ‫נקודות התייחסות בבחינת התהליך‪ :‬על – פי העבודה העיונית שמטרתה להציג בצורה‬ ‫מסודרת והגיונית את נושא העבודה המעשית ‪ :‬הגישה‪ ,‬התהליך והתוצר‪.‬‬ ‫הערכה מילולית‪:‬‬

‫________________________________________________________________‬

‫_______________________________________________________________________________‬ ‫_______________________________________________________________________________‬ ‫_______________________________________________________________________________‬

‫הציון‪)20%( :‬‬

‫_______________‬

‫‪36‬‬

‫משרד החינוך‬

‫המקצוע‪:‬‬

‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫יישומי עיצוב סדנה‬ ‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫תוצר‬ ‫נקודות התייחסות בבחינת התוצר‪ :‬היקף הפרויקט‪ ,‬הגדרת יעוד המוצר והשימוש בו על‪-‬‬ ‫פי קהל היעד‪ ,‬תכנון המוצר מחומר מוגדר‪ ,‬בהתאמה לטכנולוגיות הייצור‪ ,‬תצוגה גראפית‬ ‫של תהליך ייצור המוצר‪ ,‬חשיבה עצמאית ושפה אישית‪ ,‬הדגם (אב טיפוס)‪.‬‬ ‫הערכה מילולית‪:‬‬

‫________________________________________________________________‬

‫_______________________________________________________________________________‬ ‫_______________________________________________________________________________‬ ‫_______________________________________________________________________________‬

‫הציון‪)60%( :‬‬

‫ציון‬

‫_______________‬

‫סופי‪__________________:‬‬

‫בגרות בסדנת עיצוב‪ :‬דף הערכה לתלמידי הקבוצה‬ ‫(טופס זה יש להעביר לפיקוח)‬ ‫שם בית הספר‬

‫וכתובתו _________________________________________________________‬

‫_______________________________________________________________________________‬

‫שם הבוחן‪/‬ת‬

‫___________________________________________________________________‬

‫הערכה כללית על הקבוצה והיערכות בית – הספר‪:‬‬

‫________________________________‬

‫_______________________________________________________________________________‬ ‫_______________________________________________________________________________‬ ‫_______________________________________________________________________________‬ ‫_______________________________________________________________________________‬

‫שמות התלמידים וציוני הפרוייקט‪.‬‬ ‫שם התלמיד‪/‬ה‬

‫ציון הבחינה‬

‫הערות‬

‫‪37‬‬

‫משרד החינוך‬

‫המקצוע‪:‬‬

‫המינהל למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫יישומי עיצוב סדנה‬ ‫כיתות‪ :‬י"א–י"ב‬

‫מגמת אמנויות העיצוב‬

‫חתימת‬

‫הבוחן‪____________________________ :‬‬

‫תאריך‪:‬‬

‫____________‬

‫‪38‬‬