חוברת שיפוץ היכל התרבות

‫פעולות שיושלמו לאחר מאי‬ ‫כידוע‪ ,‬השיפוצים לא הסתיימו עם פתיחתו המחודשת של ההיכל‪ ,‬והם‬ ‫יימשכו מספר חודשים עד להשלמתם המלאה‪ .‬אלה התוספות העיקריות‬ ‫הכלולות בשיפוץ‪:‬‬ ‫התאמת הבמה למופעים מכל סוג‬ ‫כדי לאפשר שימושים נוספים באולם ולהפכו לרב‪-‬תכליתי‪ ,‬תותקן מעל‬ ‫הבמה תקרה בה ניתן יהיה לאחסן מערכות במה ותאורה הניתנות לשימוש‬ ‫בלחיצת כפתור ובהתאם לצרכי המופע‪ .‬טרם השיפוץ נעשו פעולות אלה‬ ‫באופן ידני לפני כל מופע‪.‬‬ ‫מתחת לקרקע‪ ,‬מעל ומעבר‬ ‫כדי לעמוד בדרישות השימור מצד אחד והדרישות התפעוליות‪-‬מקצועיות‬ ‫מצד שני‪ ,‬הועמקה קומת המרתף והורחבה‪ .‬בקומת המסד החדשה תוקם‬ ‫אכסדרה שהגישה אליה תהיה מקומת הכניסה‪ ,‬באמצעות מעליות ומדרגות‪.‬‬ ‫השטחים הנוספים ינוצלו להקמת התשתיות הבאות‪:‬‬ ‫ •אולם למוסיקה קאמרית – אולם רב‪-‬תכליתי בן ‪ 400‬מושבים שישמש‬ ‫אולם חזרות לתזמורת‪ ,‬אולם למופעים קאמריים וכן במה למופעי‬ ‫מוזיקה מסוגים שונים‪.‬‬ ‫ •מועדון ידידי התזמורת‪.‬‬ ‫ •'תכנית מפתח' – חדרי הרצאות ומשרדים לתכנית ההדרכה לילדים של‬ ‫התזמורת‪.‬‬ ‫ •חדרי הלבשה ואימון לנגני התזמורת‪ ,‬וחדרי הלבשה לאמנים האורחים‪.‬‬ ‫ •מעלית‪ ,‬חדרי מכונות‪ ,‬אחסנה ותפעול‪ .‬המעלית תאפשר הורדת ציוד‬ ‫ואביזרים מאזור הפריקה במפלס הרחוב אל שטחי האחסון והתפעול‬ ‫מתחת לבמה‪ .‬חדרי המכונות (המבודדים!) ישמשו למיזוג האוויר‪.‬‬ ‫האכסדראות‬ ‫האכסדראות ואזורי השירות של ההיכל זכו אף הם לטיפול יסודי‪ .‬חלקים‬ ‫משמעותיים של הטיפול סמויים מן העין‪ ,‬בשל מגבלות השימור‪ .‬הנה‬ ‫חמישה שיפורים בולטים באכסדראות ‪ -‬חלקם קיימים וחלקם טרם בוצעו‪:‬‬ ‫יותר תאים‪ ,‬פחות תורים – חדרי השירותים‪ ,‬נושא רגיש בכל אולם‬ ‫קונצרטים‪ ,‬אורגנו מחדש‪ :‬נוספו חדרי שירותים חדשים במפלסים בהם לא‬ ‫היו קודם‪ .‬כמו כן‪ ,‬נוספו חדרי שירותים נגישים לבעלי מוגבלויות‪ ,‬על פי‬ ‫התקנים העדכניים‪.‬‬ ‫יותר מזנונים‪ ,‬פחות זמן המתנה – המזנונים חודשו ונשמר עיצובם המקורי‪.‬‬ ‫באכסדרה העליונה נוסף בית קפה חדש‪ .‬שופרה הגישה לבעלי מוגבלויות‬ ‫לדלפקי הקפה‪.‬‬ ‫יותר קופות‪ ,‬יותר שירות – הוספו קופות לשירות המינויים באכסדרת‬ ‫הכניסה‪ ,‬כמו בכל האולמות המודרניים בעולם‪.‬‬ ‫קירות זכוכית חיצוניים חדשים‪-‬ישנים ‪ -‬החלפת מסגרות הקירות המזוגגים‪,‬‬ ‫שהחלידו ונפגעו‪ ,‬בקונסטרוקציית פלדה חדשה ועמידה זהה למקור‪.‬‬ ‫יותר נגישות‪ ,‬יותר בטיחות – לצורך שיפור הנגישות‪ ,‬נוספו מעלונים באגף‬ ‫המערבי‪ ,‬ושופרה הנגישות במזנונים ובקופות‪ .‬נוספו מערכות לגילוי אש‬ ‫ולכיבויה‪ ,‬ומערכת לפינוי עשן במקרה שריפה‪ .‬נעשה שימוש בחומרי גמר‬ ‫ממוגני‪-‬אש‪.‬‬

‫שיפורים נוספים מאחורי הקלעים‬ ‫כמה שיפורים ותוספות שאינם גלויים לקהל הרחב‪:‬‬ ‫ •שטח התארגנות מאחורי הקלעים – חדרי ההלבשה שהיו במקום פונו‪,‬‬ ‫והשטח יאפשר התארגנות לפני מופע‪ ,‬בעיקר עבור מופעים מתחלפים‬ ‫וקונצרטים מיוחדים‪.‬‬ ‫ •משרדים משופצים – המשרדים‪ ,‬שחלקם היו במצב תחזוקתי ירוד‬ ‫במיוחד‪ ,‬שופצו‪ .‬נבנו חדרי הלבשה ואירוח לסולנים ולמנצחים אורחים‪.‬‬ ‫ •מעליות אמנים – נוספו מעליות חדשות לרשות האמנים והסולנים‬ ‫האורחים‪ ,‬עם אפשרות הגעה למפלס הבמה‪.‬‬ ‫אנו מאמינים כי ההיכל המחודש הוא כלי הנגינה החשוב ביותר של התזמורת‪,‬‬ ‫ובעזרתו נוכל להעניק למנויינו ולקהל הישראלי כולו חוויה מוסיקלית‬ ‫מרגשת ומעשירה‪.‬‬ ‫אנו מודים לתורמי קרנות התזמורת מישראל ומהעולם על נדיבותם‬ ‫שאיפשרה לתזמורת להגשים את הפרויקט‪.‬‬

‫משמעות השימור‬ ‫היכל התרבות של תל־אביב נחשב לאחד המבנים האיקוניים של העיר;‬ ‫מיקומו ב'אקרופוליס' התרבותי של תל־אביב – לצד התיאטרון הלאומי וביתן‬ ‫'הלנה רובינשטיין' והעובדה שתוכנן על ידי האדריכל דב כרמי‪ ,‬מהאבות‬ ‫המייסדים של האדריכלות הישראלית‪ ,‬הפכו את המבנה ליצירת מופת‬ ‫הראויה לשימור‪.‬‬ ‫היכל התרבות מצטיין במראה ה'קל' שלו‪ ,‬בצורניות המובחנת שבו‪ ,‬ובמשחק‬ ‫המרהיב בין הציר המאונך לציר האופקי‪ .‬שימוש חכם בזכוכית ובמתכת‬ ‫משיג שתי מטרות – קלילות ופתיחות‪ .‬בערבי מופעים מאיר ההיכל את‬ ‫סביבתו – דבר שלא ניתן למצוא כמעט באף מבנה דומה‪ ,‬בארץ או בעולם‪.‬‬ ‫השיפוץ כולו התנהל תוך שמירה מירבית על המראה המקורי של האולם‬ ‫בעת חנוכתו‪ .‬תוספות שנבנו עם השנים הוסרו והוחזרה עטרה ליושנה‪.‬‬ ‫מסגרות החלונות הוחלפו‪ ,‬והמושבים החדשים נבנו על פי הדוגמה‬ ‫המקורית‪.‬‬

‫השיפורים האקוסטיים המרכזיים שנעשו‬ ‫במסגרת השיפוץ‬ ‫הגדלת הנפח האקוסטי של האולם ‪ -‬הגדלת הנפח היא בלתי נראית‪,‬‬ ‫במטרה לשמור על מראה תקרת הפירמידות המקורית‪ .‬לשם כך נבנתה‬ ‫תקרה מחומר "שקוף אקוסטית" השומר על מראה התקרה המפורסם‪ ,‬אך‬ ‫מאפשר מעבר צלילים אל התקרה החיצונית של ההיכל‪ .‬על ידי כך מנוצל‬ ‫כל הנפח האולם‪ ,‬לרבות החלל שמעל התקרה הפנימית‪ ,‬כתיבת תהודה‬ ‫אחת גדולה‪.‬‬ ‫יצירת מעטפת צלילים באולם ‪ -‬מתאפשרת הודות להוספת תקרה‬ ‫רפלקטיבית סמויה‪ ,‬העשויה משטחים קמורים‪ .‬כמו כן נוספו אלמנטים‬ ‫רפלקטיביים במרכז האולם ובצדדיו וכן אלמנטים גלויים וסמויים סביב‬ ‫הבמה‪ .‬התוצאה הינה פיזור מיטבי של הצליל בכל אזורי הישיבה ושיפור‬ ‫השמיעה העצמית של נגני התזמורת על הבמה‪.‬‬ ‫הגדלת זמן ההדהוד של הצליל ‪ -‬הבמה נבנתה מחדש מחומרים שהוגדרו‬ ‫על ידי היועץ האקוסטי באופן שהופך את הבמה עצמה לאמצעי תהודה‬ ‫המשפר את איכות הצלילים באולם‪.‬‬ ‫הגדלת אפשרויות הישיבה על הבמה ‪ -‬בבמה הורכבו משטחים מתכווננים‪,‬‬ ‫באופן שיוצר אפשרות לישיבה מדורגת של הנגנים‪ .‬כך נוצר פיזור מיטבי‬ ‫של הצלילים אל הקהל‪ ,‬וניתן לראות כל אחד מנגני התזמורת‬

‫שיפור נוחות הישיבה באולם‬ ‫לצד איכות הצלילים‪ ,‬הרי שנוחות הישיבה של כל מאזין בקהל היא המפתח‬ ‫להנאה שלמה מהקונצרט‪ .‬במהלך השיפוץ נעשתה התאמה של הישיבה‬ ‫בהיכל לתקני הנוחות העדכניים‪ .‬הנה חמשת השיפורים המרכזיים‪:‬‬ ‫פחות שורות‪ ,‬יותר מקום ‪ -‬מספר המושבים באולם צומצם‪ ,‬והמרווחים בין‬ ‫השורות הורחבו‪ .‬כפעל יוצא‪ ,‬ייתכנו שינויים קלים בסידורי הישיבה‪ .‬רצפת‬ ‫פרקט חדשה הותקנה‪ ,‬וכן נוספה תאורה במעברים המדורגים‪ ,‬להליכה‬ ‫בטוחה בדרך למושב‪.‬‬ ‫מושבים חדשים‪ ,‬זהים למקור‪ ,‬בארגונומיה משופרת – בשל דרישות‬ ‫השימור‪ ,‬הוחלפו המושבים המקוריים במושבים זהים בעיצובם אך נוחים‬ ‫יותר ומרווחים יותר‪.‬‬ ‫אולם בטוח יותר – כדי לעמוד בתקני הבטיחות והאש של שנות האלפיים‪,‬‬ ‫הותקנו באולם מערכות חיישנים ורשת כיבוי אש‪ ,‬מערכת לסילוק עשן‪,‬‬ ‫וחומרי הגלם של האולם מוגנו כנגד אש‪ .‬הדלתות החדשות מבודדות מפני‬ ‫רעש ומפני אש‪.‬‬ ‫אולם נגיש יותר – האולם המשופץ עומד בתקנים העדכניים לנגישות‪ ,‬ויש‬ ‫בו ‪ 24‬מקומות הנגישים לכיסאות גלגלים‪.‬‬ ‫אולם ממוזג ושקט יותר – מערכת מיזוג אוויר אחת מרכזית וחרישית‬ ‫במיוחד החליפה את המערכות הרבות והמיושנות שפעלו באולם‪ ,‬והיא‬ ‫ממזגת גם את האכסדראות‪.‬‬

‫חנוכתו של היכל התרבות‪ ,‬בראשית שנת העשור למדינה‪ ,‬היתה אירוע‬ ‫שעורר התרגשות במדינה כולה‪.‬‬ ‫חנוכת ההיכל אז התכבדה בנוכחותם של לאונרד ברנשטין‪ ,‬אייזק שטרן‪,‬‬ ‫ארתור רובינשטיין – שלושה סולנים אגדתיים‪ ,‬שמונצחים היום ברחובות‬ ‫עירנו וכן בתחרויות ובפרסים‪.‬‬ ‫מאז ‪ 1957‬אירחה בימת ההיכל כמה מהשמות ומההרכבים המפוארים‬ ‫בתבל‪ ,‬ביניהם התזמורות הפילהרמוניות של ניו יורק ושל ברלין‪ ,‬תזמורת‬ ‫פילדלפיה והסימפונית של לונדון‪ ,‬מנצחים דגולים וסולנים אין מספר‪.‬‬ ‫עבודות השיפוץ והשימור של ההיכל שבות ומציבות אותו בשורה הראשונה‬ ‫של אולמי הקונצרטים בעולם‪ ,‬ומבטיחות לקהל הישראלי עוד עשורים‬ ‫רבים של התרוממות רוח ושל חוויות האזנה וצפייה מהמשובחות‪.‬‬

‫שיפוץ ההיכל‪ :‬התאמה לצרכים המשתנים‬ ‫בעשור השישי לאחר הקמתו של ההיכל‪ ,‬הצורך בשיפוצו ובהתאמתו‬ ‫לסטנדרטים הבטיחותיים במאה ה‪ 21-‬גבר והלך‪ :‬חיזוק המבנה נגד רעידות‬ ‫אדמה והתאמה לתקני הנגישות העדכניים הם רק דוגמה לכך‪.‬‬ ‫חברת ההיכל נמצאת בבעלותם המשותפת של עיריית תל־אביב‪-‬יפו ושל‬ ‫התזמורת‪ .‬רצונם של קברניטי התזמורת לשפר ולעדכן את "כלי הנגינה"‬ ‫המרכזי שלה‪ ,‬קרי האולם‪ ,‬השתלב ברצונה של העירייה שראתה לנגד עיניה‬ ‫גם את ההיבטים הבטיחותיים‪ ,‬שללא טיפול יסודי בהם לא ניתן היה להמשיך‬ ‫ולהשתמש באולם‪.‬‬ ‫בהיותו מבנה סמלי בליבה של עיר תוססת‪ ,‬אך טבעי הוא שאופי והיקף‬ ‫השיפוץ היה נושא לדיון סוער בשיח הציבורי‪ ,‬העירוני והאדריכלי‪ .‬החלופה‬ ‫התכנונית האחרונה שנבחרה ואושרה שומרת על אופיו הארכיטקטוני‬ ‫הייחודי של ההיכל מפנים ומחוץ ובמסגרתה נתבצעו שינויים מעטים שהיו‬ ‫נחוצים לצורך ביצוע השיפורים האקוסטיים‪.‬‬ ‫בסופו של התהליך‪ ,‬היכל התרבות המחודש הנפתח בפניכם עתה‪ ,‬עולה על‬ ‫ההיכל הוותיק בשלושה תחומים‪:‬‬ ‫ •באקוסטיקה המשובחת‬ ‫ •ב"חוויית המשתמש" –של התזמורת ושל הקהל‬ ‫ •בעמידה בתקני הבטיחות והבנייה‬ ‫מובילי השיפוץ‪:‬‬ ‫אדריכלים ישראלים‪ ,‬מומחה אקוסטיקה עולמי ‪ -‬ועיריית תל־אביב‪-‬יפו‪.‬‬ ‫להובלת מהלך התכנון‪ ,‬השיפוץ והשימור נבחר משרד האדריכלים קולקר‪-‬‬ ‫קולקר‪-‬אפשטיין‪ ,‬החתום בין השאר על תכנון משרד החוץ החדש בירושלים‬ ‫(‪ ,)2002‬מתחם עיריית ירושלים בככר ספרא (‪ )1993‬ועיר הבה"דים בנגב‬ ‫(בעבודה כעת)‪.‬‬ ‫את הפן המקצועי‪-‬מוסיקלי של השיפוץ הוביל האקוסטיקאי היפני העולמי‬ ‫יסוהיסה טויוטה‪ .‬טויוטה הוא מומחה עולמי בתחום האקוסטיקה‪ ,‬ויצר כמה‬ ‫מאולמות הקונצרטים המשובחים בעולם‪ ,‬ביניהם אולם 'דיסני' בלוס אנג'לס‬ ‫ ביתה החדש של התזמורת הפילהרמונית המקומית‪ ,‬שתכנן האדריכל פרנק‬‫גרי‪.‬‬ ‫עיריית תל־אביב‪-‬יפו והעומד בראשה‪ ,‬רון חולדאי‪ ,‬השקיעה כמחצית‬ ‫מהסכום שנדרש לשיפוץ‪ .‬השיפוץ עצמו נוהל על ידי העירייה‪ ,‬תוך מעורבות‬ ‫רבה של הגורמים המקצועיים בה‪ ,‬ופיקוח צמוד גם של דרג מקבלי ההחלטות‬ ‫ ובכלל זה ראש העירייה עצמו‪ .‬עבודת השיפוץ נוהלה מתוך אחריות מלאה‬‫הן להיבטים התרבותיים‪ ,‬והן להיבטים האדריכליים של הבניין‪.‬‬ ‫עבודת התכנון של טויוטה – יחד עם משרד קולקר‪-‬קולקר‪-‬אפשטיין כללה‬ ‫בניית דגמים והרצת סימולציות אקוסטיות מורכבות לבחינת איכות הצליל‬ ‫בכל חלקי האולם – טכנולוגיה שלא היתה קיימת כלל עד לסוף המאה ה‪.20-‬‬ ‫יותר שטחים‪ ,‬באותו המבנה‬ ‫השיפוץ הקנה הזדמנות חד‪-‬פעמית להוספת שטחים למבנה‪ ,‬באמצעות‬ ‫חפירת קומה נוספת מתחת להיכל‪ ,‬אגב חיזוק היסודות והנחת מערכות‬ ‫תשתית חדשות‪.‬‬ ‫התוצאה‪ :‬אולם למוסיקה קאמרית (כ‪ 400-‬מושבים)‪ ,‬מעלית המשא‬ ‫הגדולה בארץ (‪ 4x6‬מטרים!)‪ ,‬חלל גדול לפעילויות תוכנית "מפתח" –‬ ‫הפרויקט לחינוך מוסיקלי של התזמורת הפילהרמונית‪ ,‬ועוד שלל תוספות‬ ‫ושיפורים‪ ,‬לרווחת כל המשתמשים במבנה‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬שי סקיף‬

‫היכלהתרבות‬ ‫המחודש‬ ‫השיפוץ‪ ,‬השימור והחידוש ‪ -‬היכל התרבות ‪2013‬‬

‫התזמורת הפילהרמונית הישראלית‬ ‫מנהל מוסיקלי‪ :‬זובין מהטה‬

‫‪www.ipo.co.il‬‬ ‫מתעדכנים ברשת‪ :‬שילחו את כתובת המייל‬ ‫שלכם ל—‪ info@ipo.co.il‬ותהיו הראשונים לדעת!‬

‫‪1-700-70-30-30‬‬

‫"כבוד נשיא המדינה מר יצחק בן צבי‪,‬‬ ‫כבוד ראש הממשלה מר דוד בן גוריון‪,‬‬ ‫כבוד ראש העיריה מר חיים לבנון‪,‬‬ ‫כבוד שר החינוך מר זלמן ארן"‬ ‫(טקס חנוכת היכל התרבות‪)1957 ,‬‬

‫"על דעת ידידי וחברי הנני מוסר את‬ ‫היכל התרבות לרשות הציבור ולהנאתו"‬ ‫(ראש העיריה חיים לבנון‪ ,‬בטקס חנוכת ההיכל‪)1957 ,‬‬