פעולות שיושלמו לאחר מאי כידוע ,השיפוצים לא הסתיימו עם פתיחתו המחודשת של ההיכל ,והם יימשכו מספר חודשים עד להשלמתם המלאה .אלה התוספות העיקריות הכלולות בשיפוץ: התאמת הבמה למופעים מכל סוג כדי לאפשר שימושים נוספים באולם ולהפכו לרב-תכליתי ,תותקן מעל הבמה תקרה בה ניתן יהיה לאחסן מערכות במה ותאורה הניתנות לשימוש בלחיצת כפתור ובהתאם לצרכי המופע .טרם השיפוץ נעשו פעולות אלה באופן ידני לפני כל מופע. מתחת לקרקע ,מעל ומעבר כדי לעמוד בדרישות השימור מצד אחד והדרישות התפעוליות-מקצועיות מצד שני ,הועמקה קומת המרתף והורחבה .בקומת המסד החדשה תוקם אכסדרה שהגישה אליה תהיה מקומת הכניסה ,באמצעות מעליות ומדרגות. השטחים הנוספים ינוצלו להקמת התשתיות הבאות: •אולם למוסיקה קאמרית – אולם רב-תכליתי בן 400מושבים שישמש אולם חזרות לתזמורת ,אולם למופעים קאמריים וכן במה למופעי מוזיקה מסוגים שונים. •מועדון ידידי התזמורת. •'תכנית מפתח' – חדרי הרצאות ומשרדים לתכנית ההדרכה לילדים של התזמורת. •חדרי הלבשה ואימון לנגני התזמורת ,וחדרי הלבשה לאמנים האורחים. •מעלית ,חדרי מכונות ,אחסנה ותפעול .המעלית תאפשר הורדת ציוד ואביזרים מאזור הפריקה במפלס הרחוב אל שטחי האחסון והתפעול מתחת לבמה .חדרי המכונות (המבודדים!) ישמשו למיזוג האוויר. האכסדראות האכסדראות ואזורי השירות של ההיכל זכו אף הם לטיפול יסודי .חלקים משמעותיים של הטיפול סמויים מן העין ,בשל מגבלות השימור .הנה חמישה שיפורים בולטים באכסדראות -חלקם קיימים וחלקם טרם בוצעו: יותר תאים ,פחות תורים – חדרי השירותים ,נושא רגיש בכל אולם קונצרטים ,אורגנו מחדש :נוספו חדרי שירותים חדשים במפלסים בהם לא היו קודם .כמו כן ,נוספו חדרי שירותים נגישים לבעלי מוגבלויות ,על פי התקנים העדכניים. יותר מזנונים ,פחות זמן המתנה – המזנונים חודשו ונשמר עיצובם המקורי. באכסדרה העליונה נוסף בית קפה חדש .שופרה הגישה לבעלי מוגבלויות לדלפקי הקפה. יותר קופות ,יותר שירות – הוספו קופות לשירות המינויים באכסדרת הכניסה ,כמו בכל האולמות המודרניים בעולם. קירות זכוכית חיצוניים חדשים-ישנים -החלפת מסגרות הקירות המזוגגים, שהחלידו ונפגעו ,בקונסטרוקציית פלדה חדשה ועמידה זהה למקור. יותר נגישות ,יותר בטיחות – לצורך שיפור הנגישות ,נוספו מעלונים באגף המערבי ,ושופרה הנגישות במזנונים ובקופות .נוספו מערכות לגילוי אש ולכיבויה ,ומערכת לפינוי עשן במקרה שריפה .נעשה שימוש בחומרי גמר ממוגני-אש.
שיפורים נוספים מאחורי הקלעים כמה שיפורים ותוספות שאינם גלויים לקהל הרחב: •שטח התארגנות מאחורי הקלעים – חדרי ההלבשה שהיו במקום פונו, והשטח יאפשר התארגנות לפני מופע ,בעיקר עבור מופעים מתחלפים וקונצרטים מיוחדים. •משרדים משופצים – המשרדים ,שחלקם היו במצב תחזוקתי ירוד במיוחד ,שופצו .נבנו חדרי הלבשה ואירוח לסולנים ולמנצחים אורחים. •מעליות אמנים – נוספו מעליות חדשות לרשות האמנים והסולנים האורחים ,עם אפשרות הגעה למפלס הבמה. אנו מאמינים כי ההיכל המחודש הוא כלי הנגינה החשוב ביותר של התזמורת, ובעזרתו נוכל להעניק למנויינו ולקהל הישראלי כולו חוויה מוסיקלית מרגשת ומעשירה. אנו מודים לתורמי קרנות התזמורת מישראל ומהעולם על נדיבותם שאיפשרה לתזמורת להגשים את הפרויקט.
משמעות השימור היכל התרבות של תל־אביב נחשב לאחד המבנים האיקוניים של העיר; מיקומו ב'אקרופוליס' התרבותי של תל־אביב – לצד התיאטרון הלאומי וביתן 'הלנה רובינשטיין' והעובדה שתוכנן על ידי האדריכל דב כרמי ,מהאבות המייסדים של האדריכלות הישראלית ,הפכו את המבנה ליצירת מופת הראויה לשימור. היכל התרבות מצטיין במראה ה'קל' שלו ,בצורניות המובחנת שבו ,ובמשחק המרהיב בין הציר המאונך לציר האופקי .שימוש חכם בזכוכית ובמתכת משיג שתי מטרות – קלילות ופתיחות .בערבי מופעים מאיר ההיכל את סביבתו – דבר שלא ניתן למצוא כמעט באף מבנה דומה ,בארץ או בעולם. השיפוץ כולו התנהל תוך שמירה מירבית על המראה המקורי של האולם בעת חנוכתו .תוספות שנבנו עם השנים הוסרו והוחזרה עטרה ליושנה. מסגרות החלונות הוחלפו ,והמושבים החדשים נבנו על פי הדוגמה המקורית.
השיפורים האקוסטיים המרכזיים שנעשו במסגרת השיפוץ הגדלת הנפח האקוסטי של האולם -הגדלת הנפח היא בלתי נראית, במטרה לשמור על מראה תקרת הפירמידות המקורית .לשם כך נבנתה תקרה מחומר "שקוף אקוסטית" השומר על מראה התקרה המפורסם ,אך מאפשר מעבר צלילים אל התקרה החיצונית של ההיכל .על ידי כך מנוצל כל הנפח האולם ,לרבות החלל שמעל התקרה הפנימית ,כתיבת תהודה אחת גדולה. יצירת מעטפת צלילים באולם -מתאפשרת הודות להוספת תקרה רפלקטיבית סמויה ,העשויה משטחים קמורים .כמו כן נוספו אלמנטים רפלקטיביים במרכז האולם ובצדדיו וכן אלמנטים גלויים וסמויים סביב הבמה .התוצאה הינה פיזור מיטבי של הצליל בכל אזורי הישיבה ושיפור השמיעה העצמית של נגני התזמורת על הבמה. הגדלת זמן ההדהוד של הצליל -הבמה נבנתה מחדש מחומרים שהוגדרו על ידי היועץ האקוסטי באופן שהופך את הבמה עצמה לאמצעי תהודה המשפר את איכות הצלילים באולם. הגדלת אפשרויות הישיבה על הבמה -בבמה הורכבו משטחים מתכווננים, באופן שיוצר אפשרות לישיבה מדורגת של הנגנים .כך נוצר פיזור מיטבי של הצלילים אל הקהל ,וניתן לראות כל אחד מנגני התזמורת
שיפור נוחות הישיבה באולם לצד איכות הצלילים ,הרי שנוחות הישיבה של כל מאזין בקהל היא המפתח להנאה שלמה מהקונצרט .במהלך השיפוץ נעשתה התאמה של הישיבה בהיכל לתקני הנוחות העדכניים .הנה חמשת השיפורים המרכזיים: פחות שורות ,יותר מקום -מספר המושבים באולם צומצם ,והמרווחים בין השורות הורחבו .כפעל יוצא ,ייתכנו שינויים קלים בסידורי הישיבה .רצפת פרקט חדשה הותקנה ,וכן נוספה תאורה במעברים המדורגים ,להליכה בטוחה בדרך למושב. מושבים חדשים ,זהים למקור ,בארגונומיה משופרת – בשל דרישות השימור ,הוחלפו המושבים המקוריים במושבים זהים בעיצובם אך נוחים יותר ומרווחים יותר. אולם בטוח יותר – כדי לעמוד בתקני הבטיחות והאש של שנות האלפיים, הותקנו באולם מערכות חיישנים ורשת כיבוי אש ,מערכת לסילוק עשן, וחומרי הגלם של האולם מוגנו כנגד אש .הדלתות החדשות מבודדות מפני רעש ומפני אש. אולם נגיש יותר – האולם המשופץ עומד בתקנים העדכניים לנגישות ,ויש בו 24מקומות הנגישים לכיסאות גלגלים. אולם ממוזג ושקט יותר – מערכת מיזוג אוויר אחת מרכזית וחרישית במיוחד החליפה את המערכות הרבות והמיושנות שפעלו באולם ,והיא ממזגת גם את האכסדראות.
חנוכתו של היכל התרבות ,בראשית שנת העשור למדינה ,היתה אירוע שעורר התרגשות במדינה כולה. חנוכת ההיכל אז התכבדה בנוכחותם של לאונרד ברנשטין ,אייזק שטרן, ארתור רובינשטיין – שלושה סולנים אגדתיים ,שמונצחים היום ברחובות עירנו וכן בתחרויות ובפרסים. מאז 1957אירחה בימת ההיכל כמה מהשמות ומההרכבים המפוארים בתבל ,ביניהם התזמורות הפילהרמוניות של ניו יורק ושל ברלין ,תזמורת פילדלפיה והסימפונית של לונדון ,מנצחים דגולים וסולנים אין מספר. עבודות השיפוץ והשימור של ההיכל שבות ומציבות אותו בשורה הראשונה של אולמי הקונצרטים בעולם ,ומבטיחות לקהל הישראלי עוד עשורים רבים של התרוממות רוח ושל חוויות האזנה וצפייה מהמשובחות.
שיפוץ ההיכל :התאמה לצרכים המשתנים בעשור השישי לאחר הקמתו של ההיכל ,הצורך בשיפוצו ובהתאמתו לסטנדרטים הבטיחותיים במאה ה 21-גבר והלך :חיזוק המבנה נגד רעידות אדמה והתאמה לתקני הנגישות העדכניים הם רק דוגמה לכך. חברת ההיכל נמצאת בבעלותם המשותפת של עיריית תל־אביב-יפו ושל התזמורת .רצונם של קברניטי התזמורת לשפר ולעדכן את "כלי הנגינה" המרכזי שלה ,קרי האולם ,השתלב ברצונה של העירייה שראתה לנגד עיניה גם את ההיבטים הבטיחותיים ,שללא טיפול יסודי בהם לא ניתן היה להמשיך ולהשתמש באולם. בהיותו מבנה סמלי בליבה של עיר תוססת ,אך טבעי הוא שאופי והיקף השיפוץ היה נושא לדיון סוער בשיח הציבורי ,העירוני והאדריכלי .החלופה התכנונית האחרונה שנבחרה ואושרה שומרת על אופיו הארכיטקטוני הייחודי של ההיכל מפנים ומחוץ ובמסגרתה נתבצעו שינויים מעטים שהיו נחוצים לצורך ביצוע השיפורים האקוסטיים. בסופו של התהליך ,היכל התרבות המחודש הנפתח בפניכם עתה ,עולה על ההיכל הוותיק בשלושה תחומים: •באקוסטיקה המשובחת •ב"חוויית המשתמש" –של התזמורת ושל הקהל •בעמידה בתקני הבטיחות והבנייה מובילי השיפוץ: אדריכלים ישראלים ,מומחה אקוסטיקה עולמי -ועיריית תל־אביב-יפו. להובלת מהלך התכנון ,השיפוץ והשימור נבחר משרד האדריכלים קולקר- קולקר-אפשטיין ,החתום בין השאר על תכנון משרד החוץ החדש בירושלים ( ,)2002מתחם עיריית ירושלים בככר ספרא ( )1993ועיר הבה"דים בנגב (בעבודה כעת). את הפן המקצועי-מוסיקלי של השיפוץ הוביל האקוסטיקאי היפני העולמי יסוהיסה טויוטה .טויוטה הוא מומחה עולמי בתחום האקוסטיקה ,ויצר כמה מאולמות הקונצרטים המשובחים בעולם ,ביניהם אולם 'דיסני' בלוס אנג'לס ביתה החדש של התזמורת הפילהרמונית המקומית ,שתכנן האדריכל פרנקגרי. עיריית תל־אביב-יפו והעומד בראשה ,רון חולדאי ,השקיעה כמחצית מהסכום שנדרש לשיפוץ .השיפוץ עצמו נוהל על ידי העירייה ,תוך מעורבות רבה של הגורמים המקצועיים בה ,ופיקוח צמוד גם של דרג מקבלי ההחלטות ובכלל זה ראש העירייה עצמו .עבודת השיפוץ נוהלה מתוך אחריות מלאההן להיבטים התרבותיים ,והן להיבטים האדריכליים של הבניין. עבודת התכנון של טויוטה – יחד עם משרד קולקר-קולקר-אפשטיין כללה בניית דגמים והרצת סימולציות אקוסטיות מורכבות לבחינת איכות הצליל בכל חלקי האולם – טכנולוגיה שלא היתה קיימת כלל עד לסוף המאה ה.20- יותר שטחים ,באותו המבנה השיפוץ הקנה הזדמנות חד-פעמית להוספת שטחים למבנה ,באמצעות חפירת קומה נוספת מתחת להיכל ,אגב חיזוק היסודות והנחת מערכות תשתית חדשות. התוצאה :אולם למוסיקה קאמרית (כ 400-מושבים) ,מעלית המשא הגדולה בארץ ( 4x6מטרים!) ,חלל גדול לפעילויות תוכנית "מפתח" – הפרויקט לחינוך מוסיקלי של התזמורת הפילהרמונית ,ועוד שלל תוספות ושיפורים ,לרווחת כל המשתמשים במבנה. צילום :שי סקיף
היכלהתרבות המחודש השיפוץ ,השימור והחידוש -היכל התרבות 2013
התזמורת הפילהרמונית הישראלית מנהל מוסיקלי :זובין מהטה
www.ipo.co.il מתעדכנים ברשת :שילחו את כתובת המייל שלכם ל— info@ipo.co.ilותהיו הראשונים לדעת!
1-700-70-30-30
"כבוד נשיא המדינה מר יצחק בן צבי, כבוד ראש הממשלה מר דוד בן גוריון, כבוד ראש העיריה מר חיים לבנון, כבוד שר החינוך מר זלמן ארן" (טקס חנוכת היכל התרבות)1957 ,
"על דעת ידידי וחברי הנני מוסר את היכל התרבות לרשות הציבור ולהנאתו" (ראש העיריה חיים לבנון ,בטקס חנוכת ההיכל)1957 ,