Yearbook of Official Documents 2004 by Israel Ministry of Foreign Affairs

‫מדינת ישראל‬ ‫משרד החוץ‬

‫שנתון המסמכים הרשמיים‬ ‫‪2004‬‬

‫ירושלים‪ ,‬סיון תשע"ב‪ ,‬מאי ‪2102‬‬

‫‪1‬‬

‫משרד החוץ‬ ‫מחלקת מאגרי מידע והיסטוריה‬

‫חברי המערכת‬ ‫רחל דיין‬

‫‪ -‬מנהלת מחלקת מאגרי מידע והיסטוריה‬

‫יוסף בלט‬

‫‪ -‬עורך כללי‬

‫כל הזכויות שמורות © ‪2102‬‬

‫‪2‬‬

‫נשיא המדינה משה קצב‬

‫ראש הממשלה אראיל שרון‬

‫שר החוץ סילבן שלום‬

‫‪3‬‬

‫תוכן העניינים‬ ‫ברכת סגן ראש הממשלה ושר החוץ‪ ,‬אביגדור ליברמן‬

‫עמ' ‪5‬‬

‫מבוא‪ :‬מנהלת מחלקת מאגרי מידע והיסטוריה‪ ,‬רחל דיין‬

‫עמ' ‪6‬‬

‫רשימת המסמכים‬

‫עמ' ‪7‬‬

‫רשימת הנספחים‬

‫עמ' ‪01‬‬

‫לוח האירועים ‪4112‬‬

‫עמ' ‪00‬‬

‫מסמכים‬

‫עמ' ‪41‬‬

‫נספחים‬

‫עמ' ‪418‬‬

‫מפתח השמות והעניינים‬

‫עמ' ‪462‬‬

‫כותרת (אנגלית)‬

‫עמ' ‪462‬‬

‫חברי המערכת (אנגלית)‬

‫עמ' ‪471‬‬

‫תוכן העניינים (אנגלית)‬

‫עמ' ‪470‬‬

‫ברכת סגן ראש הממשלה ושר החוץ (אנגלית)‬

‫עמ' ‪474‬‬

‫מבוא מנהלת מח' מאגרי מידע והיסטוריה (אנגלית)‬

‫עמ' ‪473‬‬

‫‪4‬‬

‫סגן ראש הממשלה ושר החוץ‬

‫שנתון המסמכים הרשמיים לשנת ‪ 4112‬הינו השנתון השנים‪-‬עשר בסדרה המחודשת‪,‬‬ ‫השנתון מציג בפני הציבור את הפעילות המגוונת שעליה מופקד משרד החוץ ואת המידע‬ ‫הבלמ"סי הרשמי המתועד בנוגע ליחסי החוץ של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫בין האירועים בתחום המדיני והביטחוני שהיינו עדים להם במהלך שנה זו‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫תכנית ההתנתקות של ראש הממשלה ואישורה ע"י הממשלה;‬ ‫מבצע "קשת בענן" לטיפול שורשי מבעבר בתשתיות הטרור בעזה‬ ‫ושיפור יכולת צה"ל להילחם בתופעת הברחות האמל"ח;‬ ‫החזרתן של גופות שלושת חיילי צה"ל שנחטפו על ידי חיזבאללה‬ ‫בשנת ‪ 4111‬והשבתו של האזרח שנחטף באותה שנה‪.‬‬

‫שנתון המסמכים הנוכחי מכיל מאות עמודים וכולל עשרות מסמכים רשמיים חשובים‬ ‫והתבטאויות של מעצבי מדיניות החוץ והביטחון‪ ,‬בעברית ובאנגלית‪ .‬מידע זה משמש ככלי‬ ‫לזיכרון ההיסטורי של מדינת ישראל‪ ,‬והינו מסמך יסוד חשוב לעיון‪ ,‬למחקר ולתיעוד‪.‬‬ ‫מלוא ההערכה והברכה לגב' רחל דיין‪ ,‬מנהלת מח' מאגרי מידע והיסטוריה‪ ,‬על המסירות‪,‬‬ ‫השקדנות‪ ,‬הדיוק והמאמץ שהשקיעה בהפקת שנתון זה והוצאתו לאור‪.‬‬

‫ירושלים‪ ,‬ט"ז בסיוון תשע"ב‬ ‫‪ 16‬ביוני ‪4104‬‬

‫ב ב ר כ ה‪,‬‬ ‫אביגדור ליברמן‬

‫‪5‬‬

‫מבוא‬ ‫שנתון המסמכים הרשמיים לשנת ‪ 4112‬הינו השנתון השנים‪-‬עשר מאז חודשה הפקתו‪.‬‬ ‫השנתון מביא בפני הקוראים את ציוני הדרך המרכזיים בעשייה המדינית רבת ההיקף של‬ ‫משרד החוץ ומדינת ישראל‪ .‬השנתון כולל מסמכים רשמיים והתבטאויות של מעצבי‬ ‫מדיניות החוץ והביטחון בישראל; רשימת אירועים מיוחדים ונספחים רלוונטיים‪.‬‬ ‫בין המסמכים המרכזיים‪ :‬אישור תכנית ההתנתקות מרצועת עזה ע"י ממשלת ישראל;‬ ‫הודעת ממשלת ישראל על ההסדר להשבתו של האזרח והחזרתם של שלושת חיילי צה"ל‬ ‫ההרוגים‪ ,‬שנחטפו על ידי החיזבאללה; ישיבת כנסת מיוחדת לציון ‪ 45‬שנה לחתימה על‬ ‫הסכם השלום בין ישראל למצרים ונאום סגן ראש הממשלה ושר החוץ סילבן שלום בעצרת‬ ‫הכללית של האו"ם‪.‬‬ ‫בין הנספחים‪ :‬תכנית ההתנתקות המתוקנת והודעת ה‪ G8-‬על ההתנתקות מעזה; חילופי‬ ‫מכתבים בין ראש הממשלה אריאל שרון לנשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש בנושא "מפת‬ ‫הדרכים"‪.‬‬ ‫השנתון מופץ‪ ,‬כבכול שנה‪ ,‬לדרג הבכיר במשרד החוץ‪ ,‬לראשי נציגויות ישראל בעולם ולראשי‬ ‫הנציגויות הזרות בישראל‪ ,‬לשרים ולחברי הכנסת‪ ,‬למוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬למכוני מחקר‪,‬‬ ‫לספריות ועוד‪.‬‬ ‫השנתון נמצא באינטרנט‪ ,‬באתר משרד החוץ בעברית ובאנגלית ‪. www.mfa.gov.il -‬‬ ‫המידע המלוקט בשנתון לקוח מפרסומי משרד החוץ‪ ,‬הכנסת‪ ,‬משרד ראש הממשלה‪ ,‬לשכת‬ ‫העיתונות הממשלתית ודובר צה"ל‪ .‬המידע עבר הגהה ועריכה בהתאם לצורך‪.‬‬ ‫החומר מוגדר כולו כבלתי מסווג ומותר לשימוש‪ .‬השנתון משמש ככלי עזר זמין לנבחרי‬ ‫ציבור‪ ,‬לעוסקים במחקר מדיני והיסטורי‪ ,‬ולכלל המתעניינים במדיניות החוץ והביטחון של‬ ‫ממשלת ישראל‪.‬‬ ‫ברצוני להודות למר יוסי בלט‪ ,‬העורך הכללי‪ ,‬על תרומתו בהכנת השנתון‪.‬‬

‫רחל דיין‬ ‫מנהלת מח' מאגרי מידע והיסטוריה‬

‫ירושלים‪ ,‬ח' בסיוון תשע"ב‬ ‫‪ 42‬במאי ‪4104‬‬

‫‪6‬‬

‫רשימת המסמכים‬

‫מס'‬

‫תאריך‬

‫‪0‬‬

‫‪42.0.12‬‬

‫הודעת ממשלת ישראל על הסדר החזרתם של האזרח‬ ‫ושלושת חיילי צה"ל החטופים על ידי החיזבאללה‬

‫‪4‬‬

‫‪46.0.12‬‬

‫דברי נציג ישראל בכנס שטוקהולם ה‪ 2-‬על מניעת רצח עם‬ ‫ואיום האסלאם הרדיקלי ברצח העם היהודי‬

‫‪44‬‬

‫‪3‬‬

‫‪47.0.12‬‬

‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בכנסת ביום המאבק‬ ‫באנטישמיות‬

‫‪45‬‬

‫‪2‬‬

‫‪42.0.12‬‬

‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בטקס הגעת ארונות‬ ‫שלושת חיילי צה"ל החטופים לנתב"ג‬

‫‪47‬‬

‫‪5‬‬

‫‪42.0.12‬‬

‫דברי סגן ראש הממשלה ושר החוץ סילבן שלום בישיבת‬ ‫המליאה של הפורום העולמי נגד אנטישמיות‬

‫‪42‬‬

‫‪6‬‬

‫‪4.4.12‬‬

‫דברי סגן ראש הממשלה ושר החוץ סילבן שלום בפני‬ ‫הקונגרס היהודי האירופי‬

‫‪33‬‬

‫‪7‬‬

‫‪06.4.12‬‬

‫דברי סגן ראש הממשלה ושר החוץ סילבן שלום בכנס של‬ ‫המרכז הבינתחומי בהרצלייה‬

‫‪37‬‬

‫‪8‬‬

‫‪06.4.12‬‬

‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בכנסת בדיון מיוחד‬ ‫במלאות שנה לכהונת הממשלה‬

‫‪20‬‬

‫‪2‬‬

‫‪44.4.12‬‬

‫דברי סגן ראש הממשלה ושר החוץ סילבן שלום בוועידת‬ ‫הנשיאים של הארגונים היהודיים בירושלים‬

‫‪23‬‬

‫‪01‬‬

‫‪05.3.12‬‬

‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בכנסת בנושא תכנית‬ ‫ההתנתקות‬

‫‪51‬‬

‫‪00‬‬

‫‪43.3.12‬‬

‫דברי שגריר ישראל יעקב לוי בישיבה מיוחדת של ועידת‬ ‫האו"ם לזכויות האדם בג'נבה‬

‫‪54‬‬

‫‪04‬‬

‫‪42.3.12‬‬

‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בישיבת כנסת מיוחדת‬ ‫לציון ‪ 45‬שנה לחתימה על הסכם השלום בין ישראל‬ ‫למצרים‬

‫‪55‬‬

‫‪03‬‬

‫‪48.3.12‬‬

‫דברי סגן ראש הממשלה ושר החוץ סילבן שלום לרגל יום‬ ‫השנה ה ‪ 45-‬לחתימה על הסכם השלום בין ישראל‬ ‫למצרים‬

‫‪58‬‬

‫‪7‬‬

‫הנושא‬

‫עמ'‬ ‫‪40‬‬

‫‪02‬‬

‫‪02.2.12‬‬

‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון ונשיא ארצות הברית‬ ‫ג'ורג' בוש לאחר פגישתם בבית הלבן‬

‫‪63‬‬

‫‪05‬‬

‫‪06.2.12‬‬

‫תכנית ההתנתקות של ראש הממשלה אריאל שרון‬

‫‪62‬‬

‫‪06‬‬

‫‪08.2.12‬‬

‫דברי נשיא המדינה משה קצב בעצרת יום הזיכרון לשואה‬ ‫ולגבורה ב"יד ושם"‬

‫‪76‬‬

‫‪07‬‬

‫‪08.2.12‬‬

‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בעצרת יום הזיכרון‬ ‫לשואה ולגבורה ב"יד ושם"‬

‫‪72‬‬

‫‪08‬‬

‫‪44.2.12‬‬

‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בכנסת על ההשלכות‬ ‫המדיניות של פינוי עזה‬

‫‪81‬‬

‫‪02‬‬

‫‪45.2.12‬‬

‫דברי נשיא המדינה משה קצב בעצרת יום הזיכרון לחללי‬ ‫מערכות ישראל בכותל המערבי‬

‫‪83‬‬

‫‪41‬‬

‫‪46.2.12‬‬

‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בטקס האזכרה לחללי‬ ‫מערכות ישראל בהר הרצל‬

‫‪86‬‬

‫‪40‬‬

‫‪46.2.12‬‬

‫ברכת ראש הממשלה אריאל שרון ליהודי התפוצות לכבוד‬ ‫יום העצמאות ה‪ 56 -‬למדינת ישראל‬

‫‪87‬‬

‫‪44‬‬

‫‪46.2.12‬‬

‫ברכת סגן ראש הממשלה ושר החוץ סילבן שלום ליהודי‬ ‫התפוצות לכבוד יום העצמאות ה‪ 56 -‬למדינת ישראל‬

‫‪88‬‬

‫‪43‬‬

‫‪48.2.12‬‬

‫דברי נשיא המדינה משה קצב בוועידת ‪ OSCE‬בברלין‬

‫‪21‬‬

‫‪42‬‬

‫‪8.7.12‬‬

‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בכנס קיסריה‬

‫‪26‬‬

‫‪45‬‬

‫‪00.7.12‬‬

‫תגובת ממשלת ישראל להחלטת בית הדין הבינלאומי‬ ‫בהאג בעניין גדר הביטחון‬

‫‪010‬‬

‫‪46‬‬

‫‪04.7.12‬‬

‫תשובת סגן ראש הממשלה ושר החוץ סילבן שלום להצעות‬ ‫סיעות העבודה‪-‬מימד‪ ,‬ש"ס‪-‬יהדות התורה ויחד‪-‬חד"ש‪-‬‬ ‫תע"ל‪-‬בל"ד להביע אי‪-‬אמון בממשלה בשל התייחסותה‬ ‫להחלטת בית‪-‬הדין הבין‪-‬לאומי בהאג בעניין גדר הביטחון‬

‫‪014‬‬

‫‪47‬‬

‫‪05.7.12‬‬

‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בטקס הסיום של מחזור‬ ‫ל"א במכללה לביטחון לאומי‬

‫‪018‬‬

‫‪48‬‬

‫‪06.7.12‬‬

‫דברי שגריר ישראל לאו"ם דן גילרמן במושב החירום‬ ‫המיוחד ה‪ 01-‬של העצרת הכללית ה‪58-‬‬

‫‪001‬‬

‫‪42‬‬

‫‪08.7.12‬‬

‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בפני מנהיגי איחוד‬ ‫הקהילות היהודיות בארצות הברית‬

‫‪002‬‬

‫‪8‬‬

‫‪31‬‬

‫‪41.7.12‬‬

‫דברי שגריר ישראל לאו"ם דן גילרמן במושב החירום‬ ‫המיוחד ה‪ 01-‬בעצרת הכללית ה‪58-‬‬

‫‪044‬‬

‫‪30‬‬

‫‪43.2.12‬‬

‫דברי סגן ראש הממשלה ושר החוץ סילבן שלום בעצרת‬ ‫הכללית ה‪ 52 -‬של האו"ם‬

‫‪045‬‬

‫‪34‬‬

‫‪5.01.12‬‬

‫דברי שגריר ישראל לאו"ם דן גילרמן בדיון במועצת הביטחון‬ ‫בנושא מתקפת הקסאמים על ישראל‬

‫‪031‬‬

‫‪33‬‬

‫‪00.01.12‬‬

‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון על פעילות הממשלה‬ ‫בתקופה שחלפה ועל תכניותיה למושב הקרוב‬

‫‪035‬‬

‫‪32‬‬

‫‪02.01.12‬‬

‫ישיבה מיוחדת בכנסת לזכרו של שר התיירות‪ ,‬חבר הכנסת‬ ‫רחבעם זאבי ז"ל‪ ,‬במלאות שלוש שנים להירצחו‬

‫‪021‬‬

‫‪35‬‬

‫‪47.01.12‬‬

‫ישיבה מיוחדת בכנסת לציון מלאות תשע שנים להירצחו‬ ‫של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל‬

‫‪027‬‬

‫‪36‬‬

‫‪45.01.12‬‬

‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בכנסת בנושא אישור‬ ‫תכנית ההתנתקות‬

‫‪058‬‬

‫‪37‬‬

‫‪00.00.12‬‬

‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בוועידה לקידום הייצוא‬ ‫ושיתוף הפעולה הבינלאומי‬

‫‪060‬‬

‫‪38‬‬

‫‪02.00.12‬‬

‫דברי סגן ראש הממשלה ושר החוץ סילבן שלום בעצרת‬ ‫הכללית של איחוד הקהילות היהודיות בארצות הברית‬

‫‪063‬‬

‫‪32‬‬

‫‪05.00.12‬‬

‫דברי סגן ראש הממשלה ושר החוץ סילבן שלום ומזכיר‬ ‫המדינה האמריקני קולין פאוול לאחר פגישתם בבית הלבן‬

‫‪071‬‬

‫‪21‬‬

‫‪42.00.12‬‬

‫דברי שגריר ישראל לאו"ם דן גילרמן בעצרת הכללית‬ ‫בנושא שאלת פלשתין‬

‫‪072‬‬

‫‪20‬‬

‫‪31.00.12‬‬

‫דברי שגריר ישראל לאו"ם דן גילרמן בעצרת הכללית‬ ‫בנושא המצב במזרח התיכון‬

‫‪078‬‬

‫‪24‬‬

‫‪0.04.12‬‬

‫דברי סגן ראש הממשלה ושר החוץ סילבן שלום ושר החוץ‬ ‫של מצרים אחמד אבו אלע'יט לאחר פגישתם בירושלים‬

‫‪083‬‬

‫‪23‬‬

‫‪5.04.12‬‬

‫דברי סגן ראש הממשלה ושר החוץ סילבן שלום ושר החוץ‬ ‫של גרמניה יושקה פישר לאחר פגישתם בירושלים‬

‫‪087‬‬

‫‪22‬‬

‫‪06.04.12‬‬

‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בכנס הרצלייה‬

‫‪020‬‬

‫‪25‬‬

‫‪40.04.12‬‬

‫דברי סגן ראש הממשלה ושר החוץ סילבן שלום לאחר‬ ‫פגישתו עם שר החוץ של איטליה ג'יאנפרנקו פיני בירושלים‬

‫‪026‬‬

‫‪26‬‬

‫‪44.04.12‬‬

‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון וראש ממשלת בריטניה‬ ‫טוני בלייר לאחר פגישתם בירושלים‬

‫‪022‬‬

‫‪9‬‬

‫רשימת הנספחים‬

‫מס'‬

‫תאריך‬

‫הנושא‬

‫עמ'‬

‫‪0‬‬

‫‪46.0.12‬‬

‫דברי ברכה של יושב‪-‬ראש הכנסת ראובן ריבלין לשר‬ ‫החוץ של אוסטרליה אלכסנדר דוונר‬

‫‪412‬‬

‫‪4‬‬

‫‪07.3.12‬‬

‫דברי ברכה של יושב‪-‬ראש הכנסת ראובן ריבלין ליושב‬ ‫ראש ועדת ההגנה של הפרלמנט הצ'כי ג'אן וידים‬

‫‪401‬‬

‫‪3‬‬

‫‪02.2.12‬‬

‫חילופי מכתבים בין ראש הממשלה אריאל שרון לנשיא‬ ‫ארצות הברית ג'ורג' בוש בנושא "מפת הדרכים"‬

‫‪400‬‬

‫‪2‬‬

‫‪08.2.12‬‬

‫מכתב ראש לשכת ראש הממשלה דב וויסגלס אל היועצת‬ ‫לביטחון לאומי בממשלת ארצות הברית ד"ר קונדליזה‬ ‫רייס בנושא "מפת הדרכים"‬

‫‪5‬‬

‫‪00.5.12‬‬

‫דברי ברכה של יושב‪-‬ראש הכנסת ראובן ריבלין‬ ‫למשתתפי סמינר הארגון הבין‪-‬פרלמנטרי של מדינות הים‬ ‫השחור (פסב"ק) ולחברי ועדת החוץ של הפרלמנט‬ ‫הקרואטי ובראשם נוון יוריקה‬

‫‪6‬‬

‫‪48.5.12‬‬

‫תכנית ההתנתקות המתוקנת – עקרונות מרכזיים‬

‫‪7‬‬

‫‪01.6.12‬‬

‫הודעת ה‪ G8 -‬על ההתנתקות מעזה‬

‫‪8‬‬

‫‪30.04.12‬‬

‫רשימת שרי הממשלה‬

‫‪2‬‬

‫‪30.04.12‬‬

‫רשימת חברי הכנסת‬

‫‪01‬‬

‫‪30.04.12‬‬

‫יחסי החוץ של ישראל ב‪4112-‬‬

‫‪00‬‬

‫‪30.04.12‬‬

‫רשימת ההסכמים שעליהם חתמה ישראל עם ארצות חוץ‪,‬‬ ‫ואשר נכנסו לתוקף בשנת ‪4112‬‬

‫‪04‬‬

‫‪30.04.12‬‬

‫פעילות המרכז לשיתוף בין‪-‬לאומי במשרד החוץ (מש"ב)‬ ‫בשנת ‪4112‬‬

‫‪03‬‬

‫‪30.04.12‬‬

‫רשימת ההחלטות במוסדות האו"ם בנושאי ישראל‪-‬ערב‬ ‫בשנת ‪4112‬‬

‫‪406‬‬

‫‪408‬‬

‫‪402‬‬ ‫‪445‬‬ ‫‪447‬‬ ‫‪448‬‬ ‫‪431‬‬ ‫‪422‬‬ ‫‪427‬‬ ‫‪452‬‬

‫‪11‬‬

‫לוח האירועים‬ ‫‪2112‬‬

‫‪11‬‬

‫לוח האירועים ‪2112‬‬ ‫ינואר‬ ‫‪6.0‬‬

‫משלחת של ארגון הגג של יהדות בריטניה‪-‬בראשות הנשיא הנרי גרינוולד‬ ‫מגיעה לביקור בישראל‬

‫‪03.0‬‬

‫רועי ארבל מן היישוב טלמון שליד רמאללה נורה למוות ו‪ 3-‬אנשים נוספים‬ ‫שנוסעים עמו נפצעים מירי של מחבל על רכבו‬

‫‪02.0‬‬

‫מחבלת‪-‬מתאבדת מפוצצת את עצמה בעמדת הבידוק ביטחוני במחסום ארז‬ ‫וגורמת למותם של ‪ 3‬חיילים ואזרח‪ ,‬ולפציעתם של ‪ 01‬אנשים נוספים שמות‬ ‫ההרוגים‪ :‬סמ"ר צור אור מראשון לציון‪ ,‬סמ"ר ולדימיר טרוסטיאנסקי מרחובות‪,‬‬ ‫רב"ט אנדריי קגלס מנהרייה וגל שפירא‪ ,‬מאבטח מאשקלון‬

‫‪02.0‬‬

‫משלחת של בישופים קתולים ואנשי כמורה בכירים מארה"ב‪ ,‬בריטניה‪ ,‬שוויץ‪,‬‬ ‫צרפת וגרמניה מגיעה לישראל בניסיון להביא לפיוס במזרח התיכון‬

‫‪02.0‬‬

‫הרבנים הראשיים לישראל‪ ,‬הרב הראשי האשכנזי יונה מצגר והראשון לציון‬ ‫הרב שלמה עמר נפגשים עם האפיפיור יוחנן פאלוס השני בוותיקן וקוראים לו‬ ‫לגנות ולמגר את האנטישמיות באירופה‬

‫‪02.0‬‬

‫רס"ל יאן רוצנסקי מהרצלייה נהרג מפגיעת טיל נ"ט שנורה ע"י החיזבאללה‬ ‫לעברו בגבול הצפון‪ ,‬וחייל נוסף נפצע קשה‬

‫‪42.0‬‬

‫מחבל‪-‬מתאבד מפוצץ מטען חבלה רב עוצמה באוטובוס אגד קו ‪ 02‬בשכונת‬ ‫רחביה בירושלים וגורם למותם של ‪ 00‬אנשים‪ .‬שמות ההרוגים‪ :‬אלי‬ ‫צפירה‪,‬ברוך חונדיאשוילי‪ ,‬אברהם בלחסן‪ ,‬חנה‪-‬אניה בונדר‪ ,‬יחזקאל גולדברג‪,‬‬ ‫דנה איטח‪ ,‬נטליה גמריל‪ ,‬ענת דרום‪ ,‬ויורל אוקטביאן פלורסקו‪ ,‬רוזי בונה‬ ‫ומנברה ולאדי צדיק‪ ,‬כולם תושבי ירושלים‬

‫פברואר‬ ‫‪0.4‬‬

‫משלחת מהמועצה הכלכלית של הקונגרס היהודי האירופי ובה ראשי קהילות‬ ‫מ‪ 46-‬מדינות אירופה מגיעה לביקור בישראל‬

‫‪0.4‬‬

‫המשפטן מני (מנחם) מזוז מונה ליועץ המשפטי לממשלה‬

‫‪44.4‬‬

‫משלחת של ראשי הארגונים היהודיים בארצות הברית ובראשה יו"ר ועידת‬ ‫הנשיאים‪ ,‬ג'ים טיש‪ ,‬ומנכ"ל הוועידה‪ ,‬מלקולם הונליין‪ ,‬מגיעים לישראל לביקור‬ ‫סולידריות‬

‫‪44.4‬‬

‫מחבל‪-‬מתאבד מפוצץ את עצמו בקו ‪02‬א בירושלים וגורם למותם של ‪ 8‬נוסעים‪.‬‬ ‫שמות ההרוגים‪ :‬ליאור אזולאי‪ ,‬נתנאל חבשוש‪ ,‬בניהו יהונתן צוקרמן‪ ,‬יובל‬ ‫אוזנה‪ ,‬יהודה חיים‪ ,‬אילן אביסדריס‪ ,‬יפה בן שימול וירמי רחמים דוגה‬

‫‪12‬‬

‫‪46.4‬‬

‫רב‪-‬סמל אמיר צימרמן מכפר מונש נהרג בהיתקלות עם מחבלים ליד מוצב‬ ‫צה"ל באיזור התעשייה ארז שמצפון לרצועת עזה‬

‫‪46.4‬‬

‫איתן בוי ורמיה נוביקוב‪ ,‬זוג הורים לילדה בת ‪ 4‬מן היישוב לבונה נורים למוות‬ ‫במכוניתם על ידי מחבלים בכביש להב‪-‬אשכולות מדרום מזרח לחברון‬

‫‪48.4‬‬

‫חברי משלחת בת כ‪ 511-‬יהודים מארגון הקונסיסטואר‪ ,‬ארגון הקהילות‬ ‫היהודיות בצרפת‪ ,‬ובראשן הנשיא זיאן קארן והרב יובל חיים סיטרוק‪ ,‬רבה‬ ‫הראשי של צרפת‪ ,‬מגיעים לביקור לשם הזדהות עם העם בישראל‬

‫מארס‬ ‫‪02.3‬‬

‫בפיגוע התאבדות כפול בנמל אשדוד נהרגים ‪ 01‬אנשים ונפצעים ‪ 06‬אנשים‬ ‫נוספים‪ .‬שמות ההרוגים‪ :‬גיל אבוטבול‪ ,‬אברהם אברהם‪ ,‬דני אסולין‪ ,‬מזל‬ ‫מרציאנו‪ ,‬ציון דהאן ומוריס טובול‪ ,‬כולם תושבי אשדוד‪ .‬אופיר דמרי ומשה‬ ‫הנדלר מרחובות‪ ,‬אבי סוויסה מקריית מלאכי ואברהם פנחס זילברמן מתל‬ ‫אביב‬

‫‪06.3‬‬

‫משלחת שרים בפרלמנט האירופי‪ ,‬חברי הוועדה ליחסים עם ישראל‪ ,‬בראשות‬ ‫‪ ,Willi Gerlach‬מגיעה לביקור בישראל‬

‫‪02.3‬‬

‫ג'ורג הורי‪ ,‬ערבי ישראלי תושב שועפאת‪ ,‬נורה למוות על ידי מחבלים בגבעה‬ ‫הצרפתית בירושלים‬

‫‪44.3‬‬

‫בתקיפת חיל האוויר על שיירה ובה ראשי ארגון הטרור של ה"חמאס" נהרג‬ ‫ראש ארגון הטרור "חמאס" אחמד יאסין‪ ,‬האחראי על עשרות פיגועים ולגרימת‬ ‫מותם של רבים מאזרחי ישראל‪ ,‬אזרחים זרים ואנשי כוחות הביטחון‬

‫אפריל‬ ‫‪4.2‬‬

‫יעקב זאגה מיישוב אבני חפץ שליד טול כרם נרצח ובתו נפצעת מירי של מחבל‬

‫‪04.2‬‬

‫סמל שני כפיר אוחיון‪ ,‬לוחם מג"ב מאילת‪ ,‬נהרג ו‪ 3-‬אנשים נוספים נפצעים‬ ‫בהתפוצצות מחבל מתאבד במעבר הפועלים במחסום ארז שברצועת עזה‬

‫‪07.2‬‬

‫בתקיפת חיל האוויר על צפון רצועת עזה נהרג ראש ארגון הטרור "חמאס" עבד‬ ‫אל‪-‬עזיז א‪-‬רנטיסי‬

‫‪40.2‬‬

‫מרגל האטום מרדכי ואנונו משתחרר מן הכלא אחרי ‪ 08‬שנה‬

‫‪45.2‬‬

‫סמל שני יניב משיח‪ ,‬לוחם משמר הגבול‪ ,‬נהרג בהיתקלות עם מחבלים סמוך‬ ‫לכפר אידנא שליד חברון‬

‫‪13‬‬

‫מאי‬

‫‪4.5‬‬

‫טלי חטואל‪ ,‬אזרחית ישראלית מגוש קטיף בחודש ה‪ 8-‬להריונה וארבע בנותיה‪:‬‬ ‫אילה‪ ,‬הדר‪ ,‬רוני ומירב בנות ‪ 4‬עד ‪ 00‬נרצחות מירי של מחבלים על מכוניתן‬ ‫ליד מחסום כיסופים שברצועת עזה‬

‫‪4.5‬‬

‫במשאל בין מתפקדי הליכוד על תכנית ההתנתקות מן היישובים שבגוש קטיף‪,‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון נוחל תבוסה‪ 52.5% :‬נגד התכנית‬ ‫ו ‪ 32.7% -‬בעדה‬

‫‪6.5‬‬

‫סמ"ר דניס למינוב מבת ים נהרג ושישה חיילים נוספים נפצעים בהתקפת‬ ‫מרגמות של החיזבאללה על מוצב צה"ל בהר דב שבגבול עם לבנון‬

‫‪00.5‬‬

‫נגמ"ש של לוחמי פלוגת ההנדסה של גבעתי עולה על מטען גדול בשכונת זיתון‬ ‫שבעזה וגורם למותם של ‪ 6‬חיילים‪ .‬שמות ההרוגים‪ :‬רב"ט אדרון עמר מאילת‪,‬‬ ‫רב"ט איתן נוימן מירושלים‪ ,‬רב"ט אביעד דרעי ממעלה אדומים‪ ,‬סמ"ר עופר‬ ‫ג'רבי ממושב בן זכאי‪ ,‬סמל ג'לקו (יעקב) מרוויצה (חייל בודד מיוגוסלביה) וסמל‬ ‫יעקב (קובי) מזרחי (זגורי) ממושב מטע‬

‫‪04.5‬‬

‫‪ 5‬חיילים נהרגים בהתפוצצות הנגמ"ש שלהם ברצועת עזה‪ .‬שמות ההרוגים‪:‬‬ ‫סרן אביב חקאני מאשדוד‪ ,‬רב‪-‬סמל איימן גדיר מהכפר הבדואי ביר אל‪-‬מכסור‬ ‫שבגליל התחתון‪ ,‬סמל ליאור וישינסקי מתל אביב‪ ,‬סמל אלעד כהן מירושלים‪,‬‬ ‫וסמל זאורי (זוהר) סמיילייב מאופקים‬

‫‪02.5‬‬

‫‪ 4‬חיילים נהרגים ו‪ 4-‬חיילים נוספים נפצעים בהיתקלות עם מחבלים במחנה‬ ‫הפליטים ברפיח שברצועת עזה במהלך פעולת חיפוש של כוחות צה"ל אחר‬ ‫שרידי גופות החיילים שנהרגים ‪ .04.5‬שמות ההרוגים‪ :‬סמ"ר אלכס חייט וסמ"ר‬ ‫רתם אדם‬

‫‪08.5‬‬

‫צה"ל פותח ב"מבצע קשת בענן" כנגד תשתית הטרור באזור רפיח וציר‬ ‫פילדלפי שבין שבין עזה לגבול מצרים‬

‫‪02.5‬‬

‫מושלת הוואי ‪ Linda Lingle‬מגיעה לביקור בישראל בראש משלחת של אנשי‬ ‫עסקים וראשי הקהילה היהודית‬

‫‪42.5‬‬

‫סרן שחר בן ישי מן היישוב מנחמיה נהרג מירי של מחבלים במהלך פעולה‬ ‫מבצעית של צה"ל במחנה הפליטים בלאטה בשכם‬

‫יוני‬ ‫‪06.6‬‬

‫משלחת של ראשי קהילות יהודיות מיוון ובראשה נשיא איגוד קהילות יוון משה‬ ‫קונסטנטיניץ' מגיעה לביקור בישראל‬

‫‪14‬‬

‫‪40.6‬‬

‫וורשי וונגפוט‪ ,‬עובד זר מתאילנד נהרג מירי של פצצת מרגמה לעבר חממות‬ ‫ביישוב כפר דרום שברצועת עזה‪ ,‬ולעבר עמדת צה"ל הסמוכה להן‬

‫‪47.6‬‬

‫סמ"ר רועי נסים מראשון לציון נהרג ו‪ 5-‬חיילים נוספים נפצעים בפיצוץ מנהרת‬ ‫תופת מתחת למוצב צה"ל "אורחאן" בגוש קטיף‬

‫‪47.6‬‬

‫מנהגי הברית הצפון אטלנטית (נאט"ו) מחליטים לשדרג את קשרי האירגון עם‬ ‫‪ 7‬מדינות ה'דו‪-‬שיח הים‪-‬תיכוני' וביניהן ישראל‪ ,‬ולהעניק לקשרים אלה מעמד‬ ‫של שותפות‬

‫‪48.6‬‬

‫שני טילי קאסאם נורים על מרכז שדרות וגורמים למותם של גבר בן ‪ 51‬ובנו‪,‬‬ ‫ילד בן ‪ ,2‬וגורמים לפציעתם של ‪ 00‬אנשים נוספים‪ .‬שמות ההרוגים‪ :‬אפיק‬ ‫אוחיון זהבי ומרדכי יוספוב‬

‫‪02.6‬‬

‫משה יוחאי‪ ,‬סוחר ישראלי מאשדוד‪ ,‬נכנס עם משאיתו לשטח ‪ A‬שבשליטת‬ ‫הרשות הפלשתינית ונורה למוות על ידי מחבלים בכפר רימא שמצפון‬ ‫לרמאללה‬

‫יולי‬ ‫‪2.7‬‬

‫ויקטור קריידרמן תושב היישוב מבוא דותן נרצח ואישתו נפצעת בפיגוע ירי של‬ ‫מחבלים על מכוניתם סמוך לכפר יעבד בצפון השומרון‬

‫‪5.7‬‬

‫סרן מורן ורדי מבנימינה‪ ,‬קצין מיחידת שטח ‪ 03‬נהרג ו‪ 3-‬חיילים נוספים‬ ‫נפצעים בפיגוע ירי במהלך פעילות צה"ל במחנה הפליטים עיין בית אילמה‬

‫‪5.7‬‬

‫מנהיגי הליגה נגד השמצה בארה"ב (‪ )ADL‬ובראשם המנכ"ל ‪Abe Foxman‬‬ ‫מגיעים לביקור בישראל‬

‫‪6.7‬‬

‫מוחמד אל‪-‬בראדעי‪ ,‬מנכ"ל הסוכנות הבין לאומית לאנרגיה אטומית‪ ,‬מגיע‬ ‫לביקור בישראל לקידום שיחות על מזה"ת חופשי מנשק גרעיני‬

‫‪00.7‬‬

‫סמלת מעיין נעים מבת ים נהרגת ו‪ 31-‬אנשים נוספים נפצעים בהתפוצצות‬ ‫מטען חבלה בתחנת אוטובוס בדרום תל אביב‬

‫‪04.7‬‬

‫שר החוץ של אוקראינה ‪ Kostyantyn Gryshchrmk‬מגיע לביקור בישראל‬

‫‪02.7‬‬

‫הסנאטור הרפובליקני ‪ Sam Browmback‬מגיע לביקור בישראל‬

‫‪41.7‬‬

‫ר"סר אבישי קלריסקו מנצרת עלית וסמל איתי אילוז מעפולה נהרגים מירי של‬ ‫החיזבאללה על מוצב צ"הל בגזרה המערבית שבגבול הצפון‬

‫‪41.7‬‬

‫העצרת הכללית של האו"ם מאשרת ברוב של ‪ 051‬קולות‪ 6,‬נגד ו‪ 01-‬נמנעים‬ ‫את הצעת ההחלטה הפלשתינית לאישור פסק הדין שנתקבל בבית הדין הבין‪-‬‬ ‫לאומי בהאג (‪ )ICJ‬הקורא לישראל לפרק את גדר הביטחון‬ ‫‪15‬‬

‫‪44.7‬‬

‫סגן ראש ממשלת הונגריה ‪ Peten Kiss‬ופמלייתו מגיעים לביקור בישראל‬

‫‪44.7‬‬

‫מנכ"ל האיחוד האירופי לענייני חוץ ‪ Javier Solana‬מגיע לביקור בישראל‬

‫‪48.7‬‬

‫נשיא גיאורגיה ‪ Mikhaeil Saakashvili‬מגיע לביקור ממלכתי בישראל יחד‬ ‫עם פמליה של ‪ 61‬איש‬

‫‪31.7‬‬

‫צה"ל פותח ה"מבצע ימי תשובה" כנגד תשתיות הטרור ושיגור רקטות על‬ ‫יישובי עוטף עזה בצפון הרצועה‪.‬‬

‫אוגוסט‬ ‫‪5.8‬‬

‫פתיחת הדיאלוג בין הציגי ממשלת ישראל והבנק העולמי בתפקידו כמזכירות‬ ‫קהילת המדינות התורמות לרשות הפלסטינאית ‪Ad-He Liason ( AHLC‬‬ ‫‪ )Committee‬ועל הפרק ההיבטים הכלכליים‪-‬הומניטאריים של תכנית‬ ‫ההתנתקות‬

‫‪03.8‬‬

‫שלמה מילר תושב איתמר ממוצא דרום אפריקאי נרצח מירי של מחבלים על‬ ‫מכוניתו בכניסה לישוב‬

‫‪42.8‬‬

‫דוד כהן ואלי יעיק בשווילי‪ ,‬שני ישראלים המתגוררים ברוסיה נהרגים‬ ‫בהתרסקות בו זמנית של ‪ 4‬מטוסים רוסיים כתוצאה מפיגוע התאבדות של‬ ‫בדלנים צ'צ'נים‬

‫‪42.8‬‬

‫ביקור של שר החוץ של גרמניה ‪ Yoschka Fischer‬בישראל‬

‫‪42.8‬‬

‫פיגוע טרור נגד שני מטוסיעם רוסיים בשמי רוסיה נהרגים ‪ 82‬נוסעים וביניהם‬ ‫‪ 4‬אזרחים ישראלים‬

‫‪30.8‬‬

‫בפיגוע התאבדות כפול בקווים ‪ 6‬ו‪ 04-‬במרכז באר שבע נהרגים ‪ 06‬אנשים‬ ‫ונפצעים כ‪ 011-‬נוספים‪ .‬שמות ההרוגים‪ :‬תמרה דברשוילי‪ ,‬עמנואל יוספוב‪,‬‬ ‫קארין מלכה‪ ,‬טירואיינט טקלה‪ ,‬שושנה עמוס‪ ,‬דניז חדד‪ ,‬אביאל אטאש‪,‬‬ ‫טטיאנה קורוטצנקו‪ ,‬רוזיטה למן‪ ,‬מריה סוקולב‪ ,‬ויטלי סוקולוב‪ ,‬לריסבה‬ ‫גומננקו‪ ,‬אליהו אוזן‪ ,‬רומן סוקולובסקי‪ ,‬נרקיזה אוסטרוגורסקי וראסיה פורר –‬ ‫כולם תושבי באר שבע‬

‫ספטמבר‬ ‫‪5.2‬‬

‫שר החוץ של רוסיה ‪ Sergey Lavrov‬מגיע לביקור בישראל‬

‫‪03.2‬‬

‫תת מזכיר המדינה האמריקני ‪ John Bolton‬מגיע לביקור עבודה בישראל‬

‫‪16‬‬

‫‪03.2‬‬

‫שר החוץ סילבן שלום יוצא לכנס הבין לאומי בנושא הטרור הגלובלי שתתקיים‬ ‫בניו יורק ולאחר מכן לעצרת הכללית ה‪ 52-‬של האו"ם‬

‫‪03.2‬‬

‫אוכלוסיית ישראל ערב ראש השנה ‪ 6.8‬מיליון ביינהם‪ 5.5 :‬יהודים‪ 0.3 ,‬ערבים‬ ‫ו‪ 487-‬אלף שאינם רשומים כיהודים‬

‫‪41.2‬‬

‫משלחת של חברי פרלמנט מאיטליה ובראשם ‪Pier Ferdinando Casini‬‬ ‫מגיעה לביקור בישראל‬

‫‪44.2‬‬

‫סמ"ר ישראל לוטטי מנווה דקלים‪ ,‬סרן טל ברדוגו מירושלים וסמ"ר ניר סמי‬ ‫מירושלים נהרגים בהיתקלות עם מחבלים שחודרים למוצב צה"ל ביישוב מורג‬ ‫שבגוש קטיף‪ .‬חייל נוסף ועיתונאי נפצעים באירוע‬

‫‪43.2‬‬

‫רב‪-‬שוטר מנשה (מני) קוממי ממושב עמינדב ורב‪-‬שוטר יונתן (ממויה) טהיו‬ ‫מרחובות נהרגים בהתפוצצות מחבלת מתאבדת בטרמפיאדה שבצומת הגבעה‬ ‫הצרפתית בירושלים‪ 02 .‬אזרחים נפצעים‬

‫‪42.2‬‬

‫תפארת טרטנר מירושלים נהרגת מפגיעת פצצת מרגמה בביתה שביישוב נווה‬ ‫דקלים שבגוש קטיף‪ .‬אדם אחר נוסף נפצע‬

‫‪42.2‬‬

‫בפגיעת טיל קאסם בשדרות נהרגים ‪ 4‬פעוטות בני שלוש וחמש ו‪ 30-‬תושבים‬ ‫נוספים נפצעים‪ .‬שמות ההרוגים‪ :‬דורית אניסו בת שנתיים ויואב אבבה בן ‪2‬‬

‫‪42.2‬‬

‫סמ"ר גלעד פישר מן היישוב הושעיה נהרג ו‪ 7-‬חיילים נוספים נפצעים מירי של‬ ‫מחבלים על עמדת צה"ל במוצב ליד הכפר בית חנון שבעזה‬

‫אוקטובר‬ ‫‪7.01‬‬

‫בפיגועי טרור נגד ‪ 4‬יעדי נופש בסיני‪,‬מלון הילטון "טאבה" ואתר הנופש בראס‪-‬‬ ‫א‪-‬שטן נהרגים ‪ 22‬אזרחים‪ ,‬וכ‪ 031-‬אזרחים נוספים נפצעים‪ .‬בהרוגים ‪04‬‬ ‫ישראלים‪ :‬ענית נאור מקיבוץ זיקים‪ ,‬חליל זייתוניא מיפו‪ ,‬מיכל אלכסנדר מגני‬ ‫תקווה‪ ,‬רועי אביסף מכפר סבא‪ ,‬חאפז חאפי מלוד; צילה‪ ,‬ליאור וגלעד ניב‬ ‫ממצפה רקפת שבגליל‪ ,‬אולג פאיזקוב ורעייתו לודמילה מבת ים‪ ,‬רותם מוריה‬ ‫מתל אביב ואסף גינוולד מרמת גן‬

‫‪02.01‬‬

‫נשיא המדינה משה קצב יוצא לביקור ממלכתי ראשון של נשיא מדינת ישראל‬ ‫באוסטריה‬

‫‪40.01‬‬

‫נגד רב סמל מתקדם משה אלמליח מדימונה נהרג מפיצוץ מטען חבלה על ציר‬ ‫פילדלפי שליד רפיח‪ ,‬בדרום רצועת עזה‬

‫‪46.01‬‬

‫ציון עשר שנים לחתימת הסכם השלום עם ירדן‬

‫‪46.01‬‬

‫הכנסת מאשרת את תכנית ההתנתקות לפיה ישראל תיסוג מ‪ 40-‬יישובים‬ ‫ברצועת עזה ומ‪ 2-‬יישובים בגדה המערבית תוך שנה‪ 67 .‬ח"כים הצביעו בעד‪,‬‬ ‫‪ 25‬נגד ו‪ 7-‬נמנעו‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫‪48.01‬‬

‫סמל מיכאל צ'זיק מטבריה נהרג ו‪ 6-‬חיילים נוספים נפצעים מפגיעת פצצת‬ ‫מרגמה במוצב בכ"ל ליד היישוב מורג שברצועת עזה‬

‫נובמבר‬ ‫‪0.00‬‬

‫מחבל מתאבד מתפוצץ בשוק הכרמל בתל אביב וגורם למותם של ‪ 3‬אזרחים‬ ‫ישראלים ולפציעתם של כ‪ 31-‬אנשים נוספים‪ .‬שמות ההרוגים‪ :‬שמואל לוי מיפו‪,‬‬ ‫לאה לוין מגבעתיים וטטיאנה אקרמן מתל‪-‬אביב‬

‫‪3.00‬‬

‫ג'ורג בוש נבחר לכהונה נוספת כנשיא ארצות הברית‬

‫‪00.00‬‬

‫סגן ראש ממשלת איטליה ‪ Gianfranco Fini‬מגיע לביקור בישראל‬

‫‪00.00‬‬

‫יו"ר הרשות הפלשתינית יאסר ערפאת נפטר בפריס‪ .‬גופתו מועברת דרך קהיר‬ ‫לקבורה ברמאללה‬

‫‪05.00‬‬

‫הסנאטור הרפובליקני אמריקאני ‪ Mitch Macdonald‬מגיע לביקור בישראל‬

‫‪40.00‬‬

‫נשיא מלדובה ‪ Vladimir Voronin‬מגיע לביקור בישראל‬

‫‪40.00‬‬

‫מזכיר המדינה האמריקאני ‪ Colin Powell‬מגיע לביקור אחרון בתפקיד‬ ‫בישראל לפני פרישתו מהתפקיד‬

‫‪43.00‬‬

‫ביקור שר החוץ של רוסיה ‪ Sergey Lavrov‬בלווית סגנו האחראי על עינייני‬ ‫המזרח התיכון ואפריקה ‪ Alexander Saltanov‬מגיעים לביקור בישראל‬

‫‪42.00‬‬

‫שר החוץ של בריטניה ‪ Jack Straw‬מגיע לביקור בישראל‬

‫‪42.00‬‬

‫מפקד יחידת איתור המנהרות של אוגדת עזה סרן משה טרנטור נהרג בקריסת‬ ‫מנהרה קרקעית בציר פילדלפי שברצועת עזה‬

‫דצמבר‬ ‫‪0.04‬‬

‫שר החוץ של מצרים‪ ,‬אחמד אבו אלע'יט‪ ,‬וראש שירותי המודיעין של מצרים‪,‬‬ ‫עומר סולימאן‪ ,‬מגיעים לביקור בישראל‬

‫‪5.04‬‬

‫עסקת חילופי שבויים מתבצעת בין ישראל למצרים ובמהלכה מצרים משחררת‬ ‫את עזאם עזאם‪ ,‬איש עסקים ישראלי דרוזי אשר נידון ל‪ 05-‬שנות מאסר על ידי‬ ‫מצרים בשנת ‪ 0227‬לאחר שמואשם בריגול למען ישראל‬

‫‪7.04‬‬

‫סמ"ר נדב קודינסקי מקרית גת נהרג ו‪ 2-‬חיילים נוספים נפצעים בעלותם על‬ ‫מטען חבלה ברצועת עזה ליד מוצב צה"ל‪ ,‬מצפון למעבר קרני בעת פעילות‬ ‫לאיתור מנהרה להברחת נשק מצפון לרצועה‬

‫‪18‬‬

‫‪04.04‬‬

‫‪ 5‬חיילים נהרגים ו‪ 6-‬חיילים נוספים נפצעים בהתפוצצות מנהרה ממולכדת‬ ‫שנחפרת מתחת למוצב צה"ל ברפיח שבעזה‪ .‬שמות ההרוגים‪ :‬סמל טארק א‪-‬‬ ‫זיאדנה מרהט‪ ,‬סמל אדהם שחאדה מטורען‪ ,‬סמל סעיד גהגא מכפר ערערה‪,‬‬ ‫סמל ערף א‪-‬זבאגה מכספייה‪ ,‬סמל חוסיין אבו‪-‬ליל מעון‪-‬מאהל‪ .‬כולם חיילים‬ ‫מגדוד הסיור המדברי הבדואי‬

‫‪02.04‬‬

‫צ'יטלטדה טפ‪-‬אסא‪ ,‬עובדת תאילנדית‪ ,‬נהרגת מפגיעת מרגמה בחממות‬ ‫שביישוב גני טל שבגוש קטיף‬

‫‪02.04‬‬

‫ביקור שר החוץ של צ'כיה ‪ Cyril Svoboda‬בישראל‬

‫‪41.04‬‬

‫ביקור שר החוץ של איטליה ‪ Franco Frattini‬בישראל‬

‫‪40-44‬‬

‫ביקור ראש ממשלת בריטניה ‪ Tony Blair‬בישראל‪.‬‬

‫‪40.04‬‬

‫אריאלה פחימה‪ ,‬אם לארבעה‪ ,‬נרצחת בביתה על ידי מחבל החודר לביתה‬ ‫שבמושב נחושה בסמוך לקו התפר‬

‫‪44.04‬‬

‫סאלם אל כמאל‪ ,‬תושב רהט ומאבטח בעבודות בניית גדר המערכת נהרג ליד‬ ‫מושב שקף מירי של מחבלים‬

‫‪46.04‬‬

‫ברעידת אדמה באוקיינוס האינדי בדרום מזרח אסיה מוצפים חופי תאילנד‪ ,‬סרי‬ ‫לנקה‪ ,‬אינדונזיה‪ ,‬הודו האיים המלדיביים ויתר חופי האזור וגורמת לגל צונמי‬ ‫ענק הממית כ‪ 051,111-‬בני אדם‪ ,‬ומתוכם ‪ 7‬ישראלים‪ .‬שמות ההרוגים‪ :‬זוהר‬ ‫אלוני מרחובות‪ ,‬שרון חליאל מגן יבנה‪ ,‬חמדה כהן מראשון לציון‪ ,‬אתי לוי‬ ‫מרעננה‪ ,‬מרי פוליטי מהוד השרון‪ ,‬איה שפירא מרמת השרון ועוזי שגיא מקיבוץ‬ ‫חורשים‬

‫‪48.04‬‬

‫יו"ר בית הנבחרים של אוסטריה ‪ Andreas Kohl‬מגיע לביקור בישראל‬

‫‪19‬‬

‫מסמכים‬

‫‪21‬‬

‫‪0‬‬ ‫הודעת ממשלת ישראל על הסדר החזרתם של האזרח ושלושת‬ ‫חיילי צה"ל החטופים על ידי החזבאללה‬ ‫‪ 24‬בינואר ‪2112‬‬ ‫ממשלת ישראל מודיעה‪ ,‬כי על פי החלטת הממשלה מיום ‪ ,12.00.13‬הושג הסדר לעניין‬ ‫החזרתם של שלושת חיילי צה"ל‪ :‬סמ"ר עדי אביטן‪ ,‬סמ"ר בני אברהם‪ ,‬וסמ"ר עומר סוואעד‬ ‫שנחטפו ב‪ 17.01.11 -‬במהלך פעילות מבצעית‪ ,‬וכן של האזרח החטוף‪ ,‬אלחנן טננבאום‪.‬‬ ‫על פי ההסדר וכפי שסוכם בישיבת הממשלה‪ ,‬בתמורה להחזרת הישראלים החטופים כאמור‪,‬‬ ‫תשחרר מדינת ישראל אסירים ועצירים השוהים במתקני כליאה שבתחומה וכן תעביר גופות‬ ‫לבנונים‪.‬‬ ‫בהסדר זה נקבע מנגנון לביצוע הסדר משלים שמטרתו להביא מידע מוחשי על גורלו של הנווט‬ ‫השבוי‪ ,‬רון ארד‪ ,‬והשבתו הביתה‪ .‬על פי מנגנון זה ‪,‬האסיר הלבנוני סמיר קונטאר‪ ,‬ישוחרר‬ ‫לאחר שישראל תקבל הוכחות מוחשיות באשר לגורלו של רון ארד‪.‬‬ ‫ממשלת ישראל תמשיך במאמציה למימוש מלא של ההסדר וכן חוזרת ומתחייבת לעשות כל‬ ‫פעולה ומאמץ ‪ -‬ולא לחדול ‪ -‬עד החזרתם לישראל של כל השבויים והנעדרים‪.‬‬ ‫ממשלת ישראל מביעה הערכה עמוקה למאמצים הנמשכים של ממשלת גרמניה המסייעת‬ ‫השבתם של הבנים הביתה‪.‬‬ ‫ממשלת ישראל מוקירה את עבודתו המסורה של הצוות בראשות האלוף במיל‪ .‬אילן בירן‪.‬‬

‫‪21‬‬

2 ‫ למניעת רצח עם ואיום‬2-‫דברי נציג ישראל לוועידת שטוקהולם ה‬ ‫האסלאם הרדיקלי ברצח העם היהודי‬ 2112 ‫ בינואר‬22

Remarks by the Representative of Israel to the Fourth Stockholm Conference on the Prevention of Genocide and Radical Islam's Threat of Genocide against the Jews 26 January 2004

Your excellency, the Prime Minister of Sweden, distinguished heads of state and heads of government, esteemed heads of delegations, We have gathered here in Stockholm for the fourth time, since 1998, in order to confront one of the greatest scourges to afflict humanity, namely genocide. I address this conference as the representative of the Jewish people, whose centuries of persecution and suffering reached their apogee during the Shoah, the Holocaust; an event which led to the explicit coining of the term "genocide", by the international jurist Raphael Lemkin. I address this conference as the representative of the State of Israel, which arose phoenix like from the ashes of the Shoah, and which for most of its short history, has itself been threatened with extermination. I also have the honor to address this conference as the representative of "Yad Vashem", Israel's national institution for the commemoration of the Shoah, which has played a leading role in educating generations of teachers and historians; that the lessons of the Shoah may be learned by all of mankind. Hence, our concern with genocide and its prevention is not theoretical; it is an issue which concerns us as a people and as individuals on a constant basis. The Bible records, mythically, the first murder in human history, that which was perpetrated by Cain against his brother Abel. In that scenario god asks Cain "where is your brother?" He concludes his investigation with the thundering judgment "your brother's blood cries out from the earth." Truly this is the typology of genocide. "Where is your brother?" We know that genocide occurs when the perpetrators believe that no one is watching. That no one knows or cares about that which has befallen "his brother". We also have learned, in the course of the last 58 years that attempts to ignore this phenomenon are futile. The blood of our brothers will continue to cry out from the earth until the perpetrators of the crime are brought to justice. 22

The challenge that confronts us is how to prvent conflicts from reaching the genocidal stage to begin with and how to intervene effectively when necessary. Experience has taught us that once the orgy of violence and murder begins it may already be too late. First, we must recognize that words do matter. Before physical violence begins, the stage is usually set by a constant verbal assault on, and dehumanization of, the nationality, ethnic group or race in which has been targeted. Nazi propaganda against the Jews was predicated on this premise and sowed the seeds for mass murder. Unfortunately, others have followed this paradigm in subsequent years. This propaganda barrage is not a secret; it is orchestrated in the media with incitement coming from the highest levels. It is at this stage that firm intervention may prevent violence. Second, we must be prepared to honestly report that which will become invariably evident. States which respect themselves cannot and should not evade the obvious by requiring field reports to be phrased euphemistically. It is therefore imperative that an international warning mechanism be in place, to report on activities which may constitute genocide in an expeditious and forthright manner. Third, forces which are dispatched to guarantee the safety of endangered civilians must be given the logistical and political support to accomplish these goals. It must be made clear to the commanders in the field that the success of their mission will be judged by the manner in which atrocities are prevented and thwarted. Fourth, the political and military leaders who instigate and supervise genocide must be put on notice, at the earliest possible instance, that they will be held responsible for their actions. I wish to return to the first point which I have made, namely that words do matter. We in Israel have been concerned with an upsurge in hate speech directed against Jews, over the last three years. This phenomenon reached its apogee recently when the Syrian produced television series "Al Shataat" (Diaspora) chose to resurrect the evil, heinous, and false accusation of ritual murder which has dogged the Jewish people since the middle ages. This television series was carried by the Hezbollah TV. station, "Al Mannar", which is broadcast from Lebanon and is readily accessible here in Europe, through a European satellite service. Everyone in this room knows the inevitable and tragic results of hate propaganda such as this. It is important to realize that this despicable example of hate propaganda is unfortunately not unique, nor did it occur in a vacuum. Hatred such as this is not the exclusive provenance of known terrorists such as Al-Qaida or Hezbollah. Allow me to quote from the sermon of Sheikh Abd-el Rahman alSued, imam of the central mosque of Mecca, who in may 2002 described the Jewish people thus: "(they are) infidels, worshippers of calves, murderers of prophets, who attempted to murder the prophet Mohammed."

He goes on to say that the Jews "falsify prophecies, are the scum of mankind, are corrupt, mendacious and treacherous." He ended his sermon with this plea for "brotherhood", beseeching Allah that "the Jews along with all of the other idol worshippers be utterly destroyed and that god use his sharp instruments upon them." These are the words of one of the foremost Saudi clerics, spoken at a mosque at the center of the Islamic world. The Saudi cleric, Mohammed Salah el-Munjeed, stated: "How can Moslems not be joyful when in the killing of Jews and infidels? Allah will surely gladden the hearts of his followers as they kill and destroy all of them (the Jews)." Esteemed delegates, do not think for a minute that such genocidal rantings target only the Jews. There are reputable clerics in the Moslem world, such as Sheikh Youssef Kardawi, who dream of "returning to Europe as conquerors." There are others who condemn democracy as a heretical belief (with all that this entails in the Islamic world). In their view democracy merely enshrines the collective will of mankind, in opposition to Islam which is God's revealed truth. I am sorry to say that this is just a sample of some of the prevailing trends in current Islamic theology. Words do lead to deeds! Is it any wonder that the world has to now confront suicide bombers, who target Russians and Americans, Turks and Australians, when these are the "spiritual teachings" which have gained credence in the Islamic world. There can be no excuse for this type of rhetoric; neither can there be any understanding of the "underlying political causes" of such murder inducing filth. If there is a message that should go forth from this conference it should be that even in the realm of an adversarial relationship between states and peoples, there are lines which no one dares cross. We all know that freedom of speech is a basic human right. Yet this right is not absolute, and it certainly doesn't trump the most basic of all human rights, the right to live. Many jurists now believe that the decision of the united states supreme court, one of the most zealous defenders of freedom of speech, in the 1969 landmark case of Brandenburg versus Ohio which stated that free speech was no defense in the face of "advocacy directed to producing or inciting imminent lawless (violent) action", can be applied against the terrorist threat. We have seen the deadly results of hate speech, in Auschwitz and in New York; in Jerusalem and in Moscow; in Bali and in Mombasa. Those who believed that the issue of political mass murder could be confined to the so called Third World have been rudely awakened. The question is, having been suddenly aroused from our slumber, are we prepared to do what must be done to ensure all of humanity's safety, security and prosperity. 24

‫‪3‬‬ ‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בכנסת ביום המאבק באנטישמיות‬ ‫‪ 22‬בינואר ‪2112‬‬ ‫חברי הכנסת‪,‬‬ ‫אנחנו מציינים היום לראשונה את יום המאבק של מדינת ישראל באנטישמיות‪.‬ביוזמתו של‬ ‫השר נתן שרנסקי ועל‪-‬פי החלטת ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים‪ ,‬אנחנו מקיימים זאת‬ ‫היום‪ ,‬העשרים ושבעה בינואר‪ ,‬יום שחרורו של מחנה ההשמדה אושוויץ‪,‬שהוא גם היום שבו‬ ‫מציינות מדינות אירופה את השואה ואת המאבק באנטישמיות‪ .‬מטרתו של היום הזה היא‬ ‫להגביר את מודעות הציבור בישראל לתופעת האנטישמיות‪,‬להביע סולידריות עם יהדות העולם‬ ‫ המתמודדת יום יום עם גילויי התופעה המתועבת הזאת ‪ -‬ולבטא את מחויבותה של מדינת‬‫ישראל להיאבק באנטישמיות על כל צורותיה‪.‬האנטישמיות איננה תופעה חדשה‪ .‬הד ראשון‬ ‫למחלה ממארת זאת מגיע אלינו ממגילת אסתר ‪ -‬בדבריו של המן צורר היהודים המבקש‪:‬‬ ‫"להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער עד זקן‪".‬‬ ‫מאז ועד היום ממשיכה האנטישמיות וגואה ברחבי העולם כולו ‪.‬האנטישמים יצרו לאורך‬ ‫הדורות עלילות דם‪ ,‬מיתוסים מעוותים על קונספירציות יהודיות חובקות עולם‪.‬כתבי פלסתר‬ ‫כמו "הפרוטוקולים של זקני ציון" ואגדות אימה על הקשר הציוני להשתלטות על העולם‪.‬למרבה‬ ‫הטרגדיה לא הסתפקו שונאי היהודים בהסתה בלבד‪ ,‬אלא רצחו וטבחו נשים וגברים‪ ,‬זקנים‬ ‫וילדים‪ .‬תחילה בפרעות ובפוגרומים ובסופו של דבר בניסיון השמדת עם‪ ,‬בקנה מידה שלא היה‬ ‫כמוהו בהיסטוריה ‪ -‬השואה‪ .‬האסון שהמיט הנאציזם על העולם כולו ‪ -‬ולא רק על יהודי אירופה‬ ‫ הוכיח כמה צדק חוזה המדינה ‪,‬בנימין זאב הרצל‪ ,‬כשאמר‪" :‬האנטישמיות הייתה אסון‬‫ליהדות‪ ,‬אבל לא פחות מזה הייתה אסונה של האנושות התרבותיית כולה‪".‬ואמנם‪,‬‬ ‫האנטישמיות לא פעלה רק נגד היהודים‪ .‬ההתנפלות הברברית על היהודים פתחה פתח‬ ‫להשתוללות גזענית‪ ,‬לזלזול בערך האדם‪ ,‬לפולחן כוח ולהתעלמות מכל עקרון מוסרי ‪ -‬שסופם‬ ‫שהטביעו את העולם כולו בנהרות של דם וגרמו למותם של עשרות מיליונים‪.‬‬ ‫חברי הכנסת‪,‬‬ ‫הנתונים מוכיחים בוודאות כי בשנים האחרונות עלה מספר התקריות האנטישמיות באורח‬ ‫מדאיג והגיע לממדים שלא הכרנו בשנים שלאחר השואה‪ .‬בכל שנה נוספים מאות מקרים של‬ ‫אנטישמיות ‪ -‬וחלקם אף כלל שימוש בנשק‪ .‬בשנת אלפיים ושלש הגיעה האנטישמיות לשיאים‬ ‫חדשים בשתי ההתקפות הרצחניות על בתי הכנסת באיסטנבול והצתת בתי הספר ובתי כנסת‬ ‫בצרפת‪ .‬קשה להתעלם מכך שריבוי ההתקפות ‪ -‬המילוליות והפיזיות ‪ -‬נגד יהודים ומוסדות‬ ‫יהודיים מקורו בקואליציה בין קבוצות אסלאם קיצוני וגורמים אנטישמים מסורתיים באירופה מן‬ ‫השמאל ומן הימין‪ .‬קואליציה זו מסווה את האנטישמיות הקלאסית נגד היהודי הבודד תחת‬ ‫הדגל של אנטי‪-‬ישראליות וקוראת לשלילת זכויותיו הבסיסיות של העם היהודי לבית‪-‬לאומי‬ ‫במולדתו ולהגנה עצמית‪.‬‬ ‫מצער מאוד שבמאה העשרים ואחת ממשיכים גורמי אסלאם קיצוני לעשות דמוניזציה‬ ‫אנטישמית של היהדות והיהודים‪ .‬מפיצים שקרים מבחילים על ערכי היהדות‪ ,‬משדרים תוכניות‬ ‫המסלפות במזיד את ההיסטוריה היהודית ‪ -‬ומוציאים לאור פרסומים המתארים את היהדות‬ ‫בסגנון האנטישמי הקלאסי של כת שטנית המבקשת להשתלט על העולם‪ .‬וכל זאת ‪ -‬מבלי‬ ‫לעורר את תגובות המחאה והגינוי המתבקשות מצד הקהילה הבינלאומית‪ .‬אירופה חייבת‬ ‫להודות‪ ,‬בפני עצמה ובפני העולם התרבותיי כולו‪ ,‬שחיידק האנטישמיות התעורר בה מחדש‬ ‫והוא מתפשט בקצב מדאיג‪ .‬לא פעם הוא מופיע בדמות של דה לגיטימציה של ‪ -‬מדינת היהודים‬ ‫‪25‬‬

‫ "היהודי הקולקטיבי" כשהעוינות לישראל וההסתייגות ממדיניותה מספקות תירוץ להתקפות‬‫פרועות מצד גורמים שונים‪ ,‬בהם אנשי אקדמיה וממשל ‪ -‬ולגילויי אלימות נגד יהודים רק בשל‬ ‫היותם יהודים‪ .‬אם אירופה לא תחליט לצאת באופן נחרץ למלחמה בגילויים האנטישמיים‪,‬‬ ‫האנטי ישראליים והאנטי ציוניים שהיא נגועה בהם ‪ -‬תגבר התופעה ותהווה בעיה לא רק‬ ‫ליהודים אלא גם למדינות עצמן‪.‬‬ ‫ממשלת צרפת עושה באחרונה מאמץ ניכר לגנות את תופעת האנטישמיות‪.‬נשיא צרפת אף‬ ‫השמיע כמה הצהרות חיוביות ‪ -‬כמו "פגיעה ביהודי צרפת היא פגיעה בצרפת עצמה"‪ .‬נראה‬ ‫שצרפת הבינה סוף סוף שהמערכה‪ ,‬שעליה לנהל‪ ,‬היא מערכה על דמותה כמדינת תרבות ‪-‬‬ ‫ושהמלחמה באנטישמיות היא רק פן אחד של המערכה הזאת‪.‬אף מזכ"ל האו"ם קופי אנאן מצא‬ ‫לנכון לגנות את תופעת האנטישמיות ‪ -‬ואמר שאסור להרשות שביקורת על ישראל תשמש‬ ‫כמסכה שמאחוריה מסתירה האנטישמיות את פרצופה האמיתי‪ ,‬או שביקורת על ישראל‬ ‫תשמש עלילה להתקפות אישיות על יהודים‪ .‬יש לקוות שהאמירות האלה הן תחילתו של מאמץ‬ ‫בינלאומי נמרץ למניעת התפשטות נגע האנטישמיות‪ .‬ישראל‪ ,‬כשלעצמה‪ ,‬תעשה כל אשר לאל‬ ‫ידה כדי שהמאמץ הזה ישא פרי‪.‬מדינות היבשת חייבות להפעיל את כל האמצעים החוקיים‬ ‫העומדים לרשותן ‪ -‬ליזום חקיקה מתאימה ‪ -‬למלחמה בנגע הזה‪ .‬אירופה הנאורה חייבת לנקוט‬ ‫בכל הצעדים הדרושים כדי שאזרחים יהודים לא יחיו בה תחת איום כלשהו‪.‬‬ ‫יש לפתוח בפעילות חינוכית מאומצת שתבהיר כי מחלת האנטישמיות מסכנת לא רק את‬ ‫היהודים‪ ,‬אלא גם את המשטר הדמוקרטי בכל מדינה שבה היא מתפשטת ומהווה סכנה‬ ‫להמשך קיומה‪ .‬במאבק באנטישמיות צריכים לשתף פעולה‪ :‬מדינות העולם עם גופים חוץ‬ ‫ממשלתיים‪ ,‬ארגונים יהודיים ולא יהודיים‪ .‬רק בכוחות מאוחדים ניתן יהיה לחשוף את פניה‬ ‫האמיתיים של התופעה‪ ,‬לבלום ולנטרל את הזן האלים הזה של האנטישמיות החדשה ולמגר‬ ‫אותה‪.‬‬ ‫חברי הכנסת‪,‬‬ ‫עד אמצע המאה שעברה השפיעה האנטישמיות השפעה של ממש על מהלכה של ההיסטוריה‬ ‫היהודית‪ .‬היא גרמה לגלי הנדודים של היהודים ביבשת אירופה ומאוחר יותר ‪ -‬תנועת ההגירה‬ ‫שלהם לארצות הברית ולאמריקה בכלל‪.‬האנטישמיות הפחיתה במידה מבהילה את מספרם‬ ‫של היהודים בעולם ‪ -‬אבל גם הביאה לכך שהיהדות למדה להתמודד לאורך ההיסטוריה עם‬ ‫כוחות חזקים ממנה‪.‬הקמתה של מדינת ישראל שינתה מן היסוד את מהלך ההיסטוריה‬ ‫היהודית ‪ -‬והיום שוב אין בכוחה של האנטישמיות לקבוע את גורלו של העם היהודי‪.‬‬ ‫מעניין ‪,‬לאחרונה פורסמו תצלומים מימי מלחמת העולם השנייה‪ ,‬תצלומי האוויר של חיל‪-‬‬ ‫האוויר הבריטי‪ ,‬שפורסמו לאחרונה‪ ,‬המראים בבירור את התורים של יהודים המובלים‬ ‫למשרפות באושוויץ‪ .‬התמונות האלה‪ ,‬הם תזכורת מצמררת למה שידענו זה מכבר‪ .‬מנהיגי‬ ‫העולם הנאור‪ ,‬שאכן נמצאו אז במלחמה נגד החיה הנאצית ‪ -‬ידעו‪ ,‬שתקו ולא עשו דבר‪ .‬מדינת‬ ‫ישראל היא הערובה היחידה שיש לנו‪ ,‬לכך שהיהודים יכולים להגן על עצמם‪ ,‬בכוחות עצמם‪.‬‬ ‫ועל זה לא נוותר‪.‬לא ניתן לעולם לחזור למצב בו היה מצבו של היהודי קשה ממצבה של החיה‪,‬‬ ‫כפי שתיאר אורי צבי גרינברג בשירו "היהודים היפים והחיה‪":‬כי אשריך החיה! אומר המשורר‬ ‫שטעה‪.‬מימיך לא הובלת בידיעה לגרדום כיהודי‪.‬מימיך לא ציוו לך הורגיך לכרות בעצם‬ ‫כפיך;בור קבר לעצמך‪.‬מימיך לא נדחפת למשרפות עם אמך ואביך וזרעך‪,‬אשריך חיה‪ ,‬כי היו‬ ‫לך חורים יערות לסתרה ופינת מבטחים בבתים‪ .‬ולא כן היהודים‪.‬‬ ‫נדאג כי לכל יהודי‪ ,‬תמיד‪ ,‬תהא כאן פינת מבטחים‪.‬נמשיך לשתף פעולה עם ממשלות וגורמים‬ ‫יהודיים ובינלאומיים‪ ,‬כדי לבער את גילויי האנטישמיות בכל מקום בעולם‪.‬נבטיח שיום שחרור‬ ‫מחנה ההשמדה אושוויץ יהפוך ליום של מלחמה אקטיבית נגד כל מה שאושוויץ ייצג‪ :‬שנאה‪,‬‬ ‫גזענות‪ ,‬אנטישמיות וברבריות ‪ -‬ויהיה יום הגנה עולמי על כבוד האדם וחירותו‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫‪4‬‬ ‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בטקס הגעת ארונות שלושת חיילי‬ ‫צה"ל החטופים לנתב"ג‬ ‫‪ 22‬בינואר ‪2112‬‬ ‫מכובדי הנשיא‪,‬‬ ‫משפחת סוואעד‪ ,‬משפחת אביטן‪ ,‬משפחת אברהם‪,‬‬ ‫מכובדיי כולם‪,‬‬ ‫מציאות חיינו כופה עלינו לעיתים עירוב נורא של עצב בעצב‪ ,‬של עצב בשמחה‪.‬הבוקר שוב הכה‬ ‫הטרור הפלשתיני האכזרי בלב ירושלים‪ ,‬ברצח ללא הבחנה של אזרחים תמימים‪.‬נראה שזה‬ ‫המחיר שמשלמת חברה המקדשת את ערך החיים‪ ,‬כשהיא שוכנת לצד חברה שאינה נוקפת‬ ‫אצבע כדי לבער את הרצח והרוע מתוכה‪.‬‬ ‫אני שולח את תנחומיי למשפחות ההרוגים ואיחולי החלמה מהירה לפצועים‪.‬עומר‪ ,‬עדי ובני‬ ‫יצאו יחד למשימתם האחרונה‪ .‬יחד הם נפלו מאש המרצחים‪ ,‬יחד הם חוזרים היום להיטמן‬ ‫באדמת הבית‪ ,‬הבית שלנו‪ ,‬שעליו נשלחו להגן‪.‬אנחנו‪ ,‬כל בית ישראל‪ ,‬ניצבים בלב כבד נוכח‬ ‫שלושת הארונות העטופים בדגל הלאומי‪.‬‬ ‫לא עת שמחה היא זו‪ ,‬רק עת של הקלה וקורת רוח‪ .‬הקלה ‪ -‬על כי שלוש המשפחות היקרות‪,‬‬ ‫שנפשן לא ידעה מרגוע מזה ארבעים חודשים‪ ,‬תוכלנה להתייחד עם אבלן הכבד בחלקת קבר‬ ‫צנועה‪.‬וקורת רוח ‪ -‬על הבטחה שקוימה‪ ,‬על התחייבות שמולאה עד תום‪ ,‬על הכרעה מוסרית‬ ‫וערכית נכונה שהתקבלה חרף מחירה הקשה‪.‬הלבטים מובנים לי היטב‪ .‬הטיעונים הסותרים‬ ‫חזקים היו וצודקים‪ .‬אבל מהכרעות קשות אין מנוס‪ .‬זה תפקידה של הנהגה לשם כך היא‬ ‫נבחרת‪.‬הבאנו בחשבון את כל ההיבטים‪.‬‬ ‫שקלנו ושקללנו בכובד ראש את מלוא הנתונים‪ .‬ולבסוף הנחנו על כף המאזניים משקולת אחת‬ ‫שמשקלה מכריע‪ :‬קוראים לה "רגש יהודי‪".‬אין לי מילה אחרת להגדיר את ההחלטה להחזיר‬ ‫את הבנים הביתה אל אדמת המולדת‪ ,‬אלא כ"החלטה יהודית"‪ .‬היא מעוגנת במורשת ישראל‪.‬‬ ‫היא חלה על כל מי שניתן להציל את חייו או להביאו לקבר ישראל‪ .‬זו מחויבות מוסרית יסודית‬ ‫כלפי כל אדם בישראל‪ ,‬אם יהודי ואם למי שקשר חייב בחיינו‪ :‬את המחויבות הזאת אני נושא‬ ‫עמי מן היום שבו זכיתי לפקד על לוחמים בקרב‪.‬‬ ‫היא שרירה ותקפה מאז ועד היום‪.‬בשעה זו של עצב‪ ,‬נתון ליבנו‪ ,‬לב העם כולו‪ ,‬לשבויינו‬ ‫ונעדרינו שעדיין לא שבו הביתה‪ .‬בלעדיהם לא נסגר המעגל ולא פג הנדר‪ .‬לא שכחנו אותם‪ .‬לא‬ ‫נרפה‪ ,‬לא נשקוט ולא ננוח‪ ,‬לא נחסוך משאבים ומאמץ‪ ,‬עד שנדע מה עלה בגורלם ונשיבם‬ ‫הביתה‪ .‬זו התחייבותי האישית וזו התחייבות הממשלה‪.‬נכונותנו ללכת דרך ארוכה מאד לפדיון‬ ‫שבויינו‪ ,‬נעדרינו וחטופינו‪ ,‬אינה צריכה להטעות‪ .‬מדינת ישראל לא תניח לשום אויב ולשום‬ ‫ארגון טרור להפוך את החטיפה והכופר לשיטה‪.‬‬ ‫יש אמצעים שטרם נקטנו‪ ,‬אך אם חלילה יישנו הנסיבות‪ ,‬לא נרתע להשתמש בהם‪ .‬אף זו‬ ‫ההתחייבות וכדאי שאף אחד לא ינסה להעמיד אותנו במבחן‪ .‬מדינת ישראל מודה היום לכל מי‬ ‫שסייע להשבתם ארצה של הבנים‪ :‬לקאנצלר גרמניה‪ ,‬גרהרד שרודר‪ ,‬ולמר ארנסט אורלאוו‪.‬‬ ‫אנו מוקירים את מחויבותם להמשיך ולפעול עד לשובו ארצה של רון ארד ומודים לכל מי שפעלו‬ ‫יחד איתם‪.‬לצוות להחזרת השבויים והנעדרים בראשות האלוף במילואים‪ ,‬אילן בירן‪ ,‬ולשורה‬ ‫של אנשים בצה"ל‪ ,‬במוסד ובשב"כ‪ ,‬שפעלו ללא לאות למען המשפחות‪ .‬אנשים עלומים‪,‬‬ ‫שהציבור הישראלי אינו מכיר את שמם‪.‬‬ ‫‪27‬‬

‫לכולם מגיעה ההוקרה‪ ,‬לכולם נאמר היום תודה‪.‬חוב גדול פרענו היום‪ .‬חוב של כבוד כלפי‬ ‫חיילינו וכלפי משפחותיהם השכולות והמיוסרות‪ ,‬משפחות אביטן‪ ,‬אברהם וסוואעד‪ .‬לב כל העם‬ ‫פעם איתן בתקווה ובשותפות גורל‪ .‬חוב של הצלת‪-‬נפש כלפי משפחת טננבאום‪ ,‬שחרדתה‬ ‫נגעה אף היא בלב כל‪.‬נביע עתה ניחומים למשפחות חללינו השבים אל אדמתנו ונחזק את ידי‬ ‫משפחות יתר בנינו השבויים והנעדרים בתפילה ובתקווה‪.‬‬ ‫יהי זכרם של הבנים ‪ -‬בני‪ ,‬עדי ועומר ‪ -‬ברוך‪.‬‬

‫במרכז התמונה‪ :‬נשיא המדינה‪ ,‬ראש הממשלה‪ ,‬יו"ר הכנסת ומשפחות החיילים‬

‫‪28‬‬

5 ‫דברי סגן שר ראש הממשלה ושר החוץ סילבן שלום בישיבת‬ ‫המליאה של הפורום העולמי נגד אנטישמיות‬ 2112 ‫ בינואר‬22

Address by Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Silvan Shalom at the Plenary Meeting of the Global Forum Against Antisemitism 29 January 2004 Minister Natan Sharansky, Ambassador Kurtzer, Distinguished Guests, Ladies and Gentlemen, Friends, It is a great pleasure to be here today, at the global coordinating forum against antisemitism, and to have this opportunity to share with you the ideas, responses and activities of the ministry of foreign affairs in the face of the challenge of resurgent antisemitism. Unfortunately, today we have suffered yet another brutal, inhuman attack on our people and on our way of life. Just a few short blocks from here, ten people this morning lost their lives and dozens more were wounded in the latest terrorist outrage. More funerals. More suffering. More proof that there are no limits to the hatred of Israel and the refusal to accept our right - as individuals and as a nation - to build our jewish state in our homeland. The link between this terrorism, anti-Israeli and anti-western incitement, and antisemitism, is direct and it is strong. In recent years we have seen how classic European antisemitism is today combining with extreme left-wing hostility to israel and jews, and the rampant antisemitism emanating from the arab world, to create an enemy of global proportions. Israel will not rest in the battle against this enemy. We will continue to take all necessary measures to provide security to our citizens. And we will continue to demand that the Palestinians dismantle the terrorist infrastructure and end incitement before any political negotiations can take place. There will be no rewards for terror. During the course of the last three years the Jewish people and the state of Israel have been the target of a wave of antisemitism much stronger than anything we have seen since the end of World War II. Attacks are on the rise. Criticism of Israel is often translated into verbal and physical attacks against individuals and the Jewish people as a whole. 29

Familiar and dangerous stereo-types and prejudice are creeping back into public discourse. I visited Istanbul on Sunday 16 November, just one day after the terrible attacks there. I saw the destruction. I saw burnt sifrei torah [torah scrolls] and talitot [prayer shawls] covered in blood. And i met members of a strong, but frightened community. Antisemitism is a grave danger to the well-being of Jews and their communities around the world. It also fosters the hostility towards the state of Israel which fuels the suicide bombers while also undermining our diplomatic efforts to bring peace and security to our citizens. Israel is committed to doing everything we can to combat this common enemy. We are determined that Jews - whether they live in Jerusalem or Paris or Stockholm, in Jerba or Haifa or Istanbul - should be able to live their lives, free of the fear of verbal or physical attack. But I would say something more.This wave of hostility to Jews - and their basic rights as individuals and as a nation - does not only present a challenge to Israel and the Jewish world. It presents a grave challenge to the international community as a whole. When Jews cannot pray in their synagogues without fear, civilized society itself is in danger. Since becoming foreign minister last February, I have focused effort on mobilizing the political leadership of Europe in particular to engage in the battle against antisemitism. My message to them has been clear - this is Europe's problem as much as it is ours.I have told them: Europe has a moral, political and historic obligation to ensure that the evil of antisemitism is stamped out. In Brussels in November, in a meeting with the foreign ministers of the fifteen member countries and ten accession countries of the European union, I proposed the formation of an Israel-Europe inter-ministerial committee to combat antisemitism, racism and terrorism. These phenomena are all linked and it is critical that they be addressed accordingly.In a first response to this call and to our efforts to place the issue of antisemitism on the agenda of the European Union, we were pleased to see European leaders include a specific condemnation of antisemitism in the final communique? Of their December summit in Rome.This is, of course, not enough, but it is a welcome start and a useful platform for further work I am convinced that the leaders of Europe share our rejection of antisemitism. In my conversations with foreign ministers, prime ministers and presidents across the continent, I have found them to be sensitive and willing to help. Indeed, many European governments, including France and others, have taken concrete initiatives to deal with this problem. At the same time, more must be done. There is a real need for immediate and concrete action, particularly in the field of education. We also need to change the terms of the debate about Israel. The speed and ease with which Israel and the jews are blamed for every problem in the 31

peace process is a travesty of the truth, and a source of real concern.The flow of vicious antisemitic incitement in the Arab world today is becoming a strategic problem. It poisons public discourse about Israel in the Arab world and in Europe, creating real obstacles to normalization and dialogue, and closing hearts and minds even to the possibility of peace and accommodation with Israel. Satellite television stations such as al-Manar, which recently broadcast a series in which Jews were shown conducting a "ritual murder" of a christian child to use his blood in the baking of matzot, are sowing the seeds of further hatred and violence every day. This state of affairs poses a real challenge to the very possibility of coexistence between Islam and the west. The leadership of Europe and the moderate Arab world must stand up and be counted in the face of this threat. The Ministry of Foreign Affairs plays a central role in our national effort to combat this enemy. Through our network of embassies and consulates worldwide, we maintain ongoing contacts at the governmental level and with key organizations and audiences to promote and coordinate action against antisemitism, to raise awareness and to defend against it. Our activities include a mix of proactive and reactive measures. We are active behind the scenes in building coalitions with enlightened governments, in Europe and elsewhere, to actively combat antisemitism.We are constantly encouraging and helping European governments to do more to educate their publics about the shared interests and values which unite us, and about the shared dangers which challenge us. We have taken various initiatives to place the question of antisemitism on the agenda of the United Nations, and we will continue to do so.Together with major Jewish organizations, we have promoted the struggle against antisemitism within the framework of the OSCE. We continue to play a leading role in the task force for international cooperation on holocaust education, research and remembrance - a vitally important vehicle for educating the current generation of historians and teachers regarding the history of the Shoah. We play a central role in the monitoring, analysis and dissemination of raw information about antisemitism, particularly in the Arab world. Our people also stand every day on the front lines of the Hasbara battle for Israel's image, including in the Arab media. I know that our enemies have had much success in this battle, but there is no doubt that things would be far worse, were it not for the constant and dedicated effort of our emissaries and their colleagues from the local Jewish communities. In recent months we have also addressed specific challenges: countering Romanian denial of Holocaust atrocities occurring on its territory; encouraging Hungary to outlaw antisemitic propaganda; leading efforts to ensure global awareness and condemnation to the antisemitic remarks of 31

Malaysian Prime Minister, Mahathir Mohammed, Greek composer Theodorakis, and others; combatting the inflammatory and antisemitic broadcasts of the Hezbollah TV station, al-Mannar, as I mentioned earlier. Friends, the struggle against antisemitism is not easy. For many people around the world, it is much easier to hate than to listen. But we - the Jews, we - Israel, we - members of modern civilized society, have an historic obligation both to past generations and to future ones, to challenge and fight this enemy wherever it lies. In this battle, we must constantly strive to promote the awareness and commitment of leaders and publics across the globe. At the end of the day, antisemitism is their enemy as well. Together, we can prevail.

2 ‫דברי סגן ראש הממשלה ושר החוץ סילבן שלום בפני הקונגרס‬ ‫היהודי האירופי‬ 2112 ‫ בפברואר‬2

Address by Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Silvan Shalom to the European Jewish Congress 2 February 2004

Mr Kobi Benatoff, President of the European Jewish Congress, Leaders from across Europe, Distinguished Guests, Ladies and Gentlemen, Friends, It is a pleasure to join you today, and to have this opportunity to share with you some of my thoughts on the issues which are of shared concern to both Israel and the Jewish communities of Europe. Allow me to open by congratulating the EJC on its work and on the new life which it is showing on behalf of Israel and European Jewry. Under the leadership of Kobi, and in partnership with the World Jewish Congress under the leadership of Israel Singer and his collegues, I am confident that the EJC will contribute to meeting the challenges which face us all at this time. I am convinced that strong Jewish communities are good for Israel, just as a strong Israel is good for the Jewish communities around the world. I wish you success in your deliberations here and in your ongoing work. Last week I addressed a distinguished forum of Jewish leaders from around the world on the question of antisemitism. Some of you may have been in the audience, in which case you may have heard some of my comments. Friends, We see Europe as our natural partner. We share common values and common objectives, as well as huge trade and commercial relations. Closer ties between us are a strategic asset for us both. I have worked very hard from the moment I entered office to enhance these ties. I meet regularly with the leaders of Europe and talk to them on the phone all the time.

There is, I believe, new and positive momentum in these ties at the governmental level. Agreements have been signed, we are talking of beginning a strategic dialogue, an official European delegation is here today to discuss Israel's inclusion in the Wider Europe program. At the same time, at the public level, relations are suffering. Israel's enemies are making inroads in the natural European support for Israel and our cause. Of particular concern in the recent rise of renewed antisemitism in Europe. The wave of antisemitism of the past three years is much stronger than anything we have seen since the end of World War II. Attacks are on the rise. Familiar and dangerous stereo-types and prejudice are creeping back into public discourse. This antisemitism is a grave danger to the well-being of Jews and their communities around the world. It also fosters the hostility towards the State of Israel which fuels the suicide bombers, while also undermining our diplomatic efforts to bring peace and security to our citizens. Israel is committed to doing everything we can to combat this common enemy. We are determined that Jews whether they live in Jerusalem or Paris or Stockholm, in Djerba or Haifa or Istanbul should be able to live their lives, free of the fear of verbal or physical attack. But I would say something more. This wave of hostility to Jews - and their basic rights as individuals and as a nation - does not only present a challenge to Israel and the Jewish world. It presents a grave challenge to the international community as a whole. When Jews cannot pray in their synagogues without fear, European society itself is in danger. Since becoming Foreign Minister last February, I have focused effort on mobilizing the political leadership of Europe to engage in the battle against antisemitism. My message to them has been clear this is Europe's problem as much as it is ours. I have told them: Europe has a moral, political and historic obligation to ensure that the evil of antisemitism is stamped out. In Brussels in November, in a meeting with the heads of the European Union, I proposed the formation of an Israel-Europe inter-ministerial committee to combat antisemitism, racism and terrorism. These phenomena are all linked and it is critical that they be addressed together. In a first response to this call and to our efforts to place the issue of antisemitism on the agenda of the European Union, we were pleased to see European leaders include a specific condemnation of antisemitism in the final communiqu of their December summit in Rome. This is, of course, not enough, but it is a welcome start and a useful platform for further work. I am convinced that the leaders of Europe share our rejection of antisemitism. In my conversations with Foreign Ministers, Prime Ministers and Presidents across the continent, I have found them to be sensitive and willing to help. 34

Indeed, many European governments, including France and others, have taken concrete initiatives to deal with this problem. At the same time, more must be done. There is a real need for immediate and concrete action, particularly in the field of education. We also need to change the terms of the debate about Israel. The speed and ease with which Israel and the Jews are blamed for every problem in the peace process is terrible, and a source of real concern. The flow of vicious antisemitic incitement in the Arab world today is becoming a strategic problem. It poisons public discourse about Israel in the Arab world and in Europe. The leadership of Europe must stand up and be counted in the face of this threat. And in this context, I believe that the leadership of the European Jewish communities can make a difference. Your concerted efforts and your united message must be heard. Patterns of partnership and dialogue must be built with governments and the media and opinion leaders in order to combat the negative influence of our enemies. Friends, The link between terrorism, anti-Israeli and anti-Western incitement, and antisemitism, is direct and it is strong. In recent years we have seen how classic European antisemitism is today combining with extreme left-wing hostility to Israel and Jews, and the antisemitism coming from the Arab world, to create an enemy of global proportions. Israel will not rest in the battle against this enemy. We will continue to take all necessary measures to provide security to our citizens. And we will continue to demand that the Palestinians dismantle the terrorist infrastructure and end incitement before any political negotiations can take place. These are the central commitments that the Palestinians have taken upon themselves throughout the history of the peace process, including in the Roadmap. But they continue to refuse to implement their promises. Instead of realizing that terror is the greatest enemy of the Palestinians themselves, the Palestinian leadership continues to see it as a legitimate weapon. If there is to be any progress towards peace, the Palestinian leadership must take the strategic decision once and for all to abandon terror and dismantle its infrastructure. The countries of Europe have an important role to play in bringing this change. Europe must stand up as one against terror. It must ensure that terrorists have no freedom to raise money or build support. Steps have been taken in this direction by the EU. In September, EU leaders included Hamas on their terrorist list. This decision must now be implemented on the ground.

Meanwhile, so long as the terrorists continue to seek to enter our cities and destroy our lives, Israel will continue to exercise its legal right and its democratic obligation to protect and defend its citizens through building the security fence. Building the fence is solely a defensive measure. It is not a political act. It is not designed to harm the general Palestinian population, and we are taking steps to minimize its humanitarian impact. Most importantly, the fence is reversible. The lives taken by terror are not. The equation is simple: the more the Palestinians ease our lives by ending terror, the more Israel will be able to ease the lives of the Palestinians. Before concluding, let me say a few words about the broader Arab world. I believe in peace with the Arab world. I believe it is possible, and I believe that we must do everything we can to bring it about. The war on Iraq has given us a new opportunity. The Middle East is changing. Regimes are looking to update their relations with the West. Look at the examples of Lybia and Iran, and yes, maybe even Syria. Israel is ready to return to the negotiating table with Syria. The first thing we will put on the table is Syria's support for terror. We are also determined to put the issue of Syria's occupation of Lebanon on the international agenda. I am in regular contact with foreign Ministers from across the Arab world. It is my hope that these contacts will bring real fruits in the near future. Thank you.

‫‪2‬‬ ‫דברי סגן ראש הממשלה ושר החוץ סילבן שלום בכנס של המרכז‬ ‫הבינתחומי בהרצלייה‬ ‫‪ 02‬בפברואר ‪2112‬‬

‫מר יושקה פישר‪ ,‬שר החוץ של גרמניה‪,‬‬ ‫פרופ' אוריאל רייכמן‪ ,‬נשיא המרכז הבינתחומי‪,‬‬ ‫פרופ אמנון רובינשטיין‪,‬‬ ‫גבירותיי ורבותיי‪,‬‬ ‫אני רוצה להודות לאמנון רובינשטיין ולכל המארגנים של הכנס שנתתם לי את ההזדמנות‬ ‫להצטרף אליכם היום ‪,‬ושהענקתם עדיפות לנושא יחסי ישראל ‪ -‬אירופה‪.‬יחסים אלה‪ ,‬אני‬ ‫מאמין‪ ,‬הם בעלי חשיבות מכרעת לאירופה ולישראל‪.‬קידום ההבנה והשיתוף פעולה בין ישראל‬ ‫לאירופה הוא חיוני‪ ,‬ואני מקווה שהכנס הזה יתרום למטרה זו‪.‬‬ ‫הרשו לי קודם כל לקדם שוב בברכה את ידידי הטוב‪ ,‬יושקה פישר‪ .‬יושקה‪ ,‬זהו תמיד עונג‬ ‫לראות אותך ולשמוע את דעותיך‪ .‬אני חושב‪ ,‬שאני מדבר כאן בשם כולם‪ ,‬כשאני אומר עד כמה‬ ‫אנו מעריכים את המאמצים שלך‪ ,‬לא רק להיות כאן הערב‪ ,‬אלא במשך שנים רבות בהם‬ ‫העשרת את היחסים הבילטרליים בין ישראל לגרמניה‪ ,‬תוך נכונות תמיד להתמודד עם‬ ‫ההיבטים ההיסטורים הבעייתיים והמורכבים‪ ,‬ועודדת יחסים טובים יותר בין אירופה לישראל‪.‬‬ ‫ידידותך ודאגתך האישית לבטחוננו ושגשוגנו הוכחו פעם אחר פעם‪ .‬תרומת גרמניה להצלחתה‬ ‫של עסקת השבויים לאחרונה ידועה‪ ,‬ואנו מודים לך מאוד על כך‪.‬מה שאולי פחות ידוע היא‬ ‫ההובלה שנטלה גרמניה באירופה‪ ,‬תחת הנהגתך‪ ,‬בנושאים רבים נוספים הקשורים אלינו‬ ‫ישירות‪ ,‬כגון הצמיחה המדאיגה של תופעת האנטישמיות ‪ -‬שעליה אדבר בהרחבה בהמשך ‪-‬‬ ‫ועמדות אירופה בנושאי מפתח בתחומי הביטחון והדיפלומטיה כמו איראן‪ ,‬נשק להשמדה‬ ‫המונית‪ ,‬הגדר ובית הדין הבינלאומי בהאג ועוד ועוד‪.‬‬ ‫על כל אלה‪ ,‬יושקה‪ ,‬ועל כנותך ואומץ לבך‪ ,‬אתה זוכה לתודתנו העמוקה‪ .‬האתגרים‬ ‫לדמוקרטיות האתגרים שכל הדמוקרטיות עומדים בפניהם בעידן זה של טרור עולמי הם‬ ‫עצומים‪.‬כמו שהצהיר שר החוץ פישר באופן ברור בנאומו בשבוע שעבר בברלין‪" ,‬האיום הגדול‬ ‫ביותר לביטחוננו האזורי והעולמי בתחילתה של המאה הוא הטרור של ג'יהאד הרסני‬ ‫והאידיאולוגיה הטוטליטארית שלו"‪ .‬ברור לכולנו שעל העולם הדמוקרטי להתאחד כשהוא בא‬ ‫להתמודד עם איום זה‪.‬‬ ‫אסור שמישהו יישאר נייטרלי במלחמה נגד הטרור‪.‬באותו זמן‪ ,‬כפי שאמרתי מאז שנכנסתי‬ ‫לתפקיד‪ ,‬אין זה מספיק לפרק את תשתית הטרור‪ ,‬אנו חייבים במקביל לבנות תשתית לשלום‪.‬‬ ‫בקונטקסט הזה עלינו לדון ברעיון המזרח התיכון המורחב וברעיונות‪ ,‬שאותם הציג שר החוץ‬ ‫פישר בשבוע שעבר‪.‬המזרח התיכון עומד היום בפני צומת דרכים היסטורי‪ .‬המלחמה בעיראק‬ ‫ונפילתו של סדאם חוסיין יצרו מציאות אסטרטגית חדשה על רקע ה ‪ 00‬בספטמבר והתגובה‬ ‫הבינ"ל לאיום הטרור‪ .‬לא רק שהשפעתו השלילית של סדאם עצמו הוסרה‪ ,‬כעת כל הקיצוניים‬ ‫נמצאים במגננה‪ .‬יש תקווה חדשה ויש הזדמנויות חדשות לכוחות מתונים במזרח התיכון‬ ‫להישמע ולצבור תאוצה‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫אנו רואים זאת בהחלטה הלובית להתפרק מהנשק להשמדה המונית שברשותה‪ .‬דבר‬ ‫שיאפשר את חזרתה למשפחת העמים‪ .‬גם אירן מתחילה להראות סימנים לשיתוף פעולה‬ ‫בתחום הגרעין‪ ,‬למרות שזוהי עדיין התפתחות הדורשת תשומת לב בינ"ל רבה אם אכן נעשית‬ ‫התקדמות‪ .‬אני רוצה לשבח את מאמציו של שה"ח פישר לנסות ולהביא לשינויים ההכרחיים‬ ‫בתכנית הגרעין האירנית‪ .‬אני מפציר בו ובעמיתיו האירופים להישאר נחושים בדרישתם‪,‬‬ ‫שאיראן תעצור לחלוטין את תכנית העשרת האורניום ותזנח אחת ולתמיד את תכניתה לבנות‬ ‫נשק גרעיני‪ ,‬בהתאם למחויבויות הבינ"ל‪.‬‬ ‫המקרים של איראן ולוב ממחישים את החשיבות של מאמץ בינ"ל מתואם ונחוש להילחם‬ ‫בהפצת הנשק הגרעיני‪.‬אין סכנה גדולה יותר למזרח התיכון ולעולם כולו מאשר האיום של נשק‬ ‫להשמדה המונית שיימצא בידי משטרים קיצוניים‪ ,‬השואפים להגמוניה אזורית ובינ"ל‪.‬בדצמבר‬ ‫הנשיא הסורי בשאר אסאד הודיע על רצונו לפתוח בשיחות שלום עם ישראל‪ .‬גם כאן עלינו‬ ‫להיות עירניים בעודנו באים לקדם שינוי חיובי‪.‬סוריה ממשיכה לסכן את היציבות האזורית ע"י‬ ‫תמיכתה ומתן חסות לארגוני הטרור הפלס' ולארגון הטרור‪ ,‬חיזבאללה‪ ,‬בדרום לבנון כמו גם‬ ‫המשך הכיבוש הלא חוקי של לבנון‪ .‬ישראל תשים תמיכה זו בטרור בראש האג'נדה שלה בכל‬ ‫שיחות שתנהל בעתיד עם הסורים‪ .‬אתגר של מנהיגות האתגר הגדול העומד עכשיו בפני‬ ‫המזרח התיכון הוא המנהיגות‪.‬האפשרויות לשינוי נמצאות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫הקהילה הבינ"ל ערה יותר מבעבר לצורך בדמוקרטיה‪ ,‬והיא מפתחת רעיונות כיצד‬ ‫לקדם זאת;‬ ‫הצל של סאדם הוסר‪ ,‬מה שמאפשר למנהיגים באזור יכולת תמרון גדולה יותר מאשר‬ ‫בכל זמן אחר בתקופה האחרונה;‬ ‫הרצון הציבורי לחירויות גדולות יותר ולהזדמנויות כלכליות גובר כל הזמן‪.‬‬

‫כעת זוהי שעת המנהיגים להראות הדרך קדימה‪ .‬זה נכון במישור המדיני‪ ,‬הכלכלי והחברתי‬ ‫כמו גם במישור האידיאולוגי‪ ,‬שבו במיוחד קיים הצורך הברור להוביל את העם הרחק מתרבות‬ ‫השנאה והעימות אל עבר תרבות הסובלנות ושיתוף הפעולה‪.‬ישראל מוכנה לעבוד יחד עם‬ ‫מנהיגי האזור האחראיים על מנת לבנות סביבה אזורית טובה יותר‪.‬מובן מאליו שתהיה זו טעות‬ ‫קשה אם נמתין עד שנפתור את הסכסוך הישראלי‪-‬פלשתיני לפני שננוע בדרך של רפורמות‬ ‫חיוניות ומימוש פרויקטים שנועדו להפוך את האזור שלנו למקום בטוח‪ ,‬יציב ושליו‪ .‬תוצאות‬ ‫ההמתנה חמורות מדי‪.‬‬ ‫אסור להרהר‪ ,‬אסור לחכות‪ .‬באותו זמן‪ ,‬אנו שותפים לתחושת הדחיפות הקיימת באירופה‬ ‫להחזיר את ההידברות הישראלי‪-‬פלשתיני חזרה למסלולו‪ ,‬ולהביא להפסקת האלימות‬ ‫ולהתקדמות לעבר פתרון מדיני‪ .‬לצערנו ‪ -‬וכאן אנו לעיתים נחלקים עם ידידנו האירופים (ולבטח‬ ‫עם התפיסה השלטת בתקשורת האירופית) ‪ -‬אין קיצורי דרך בתהליך‪.‬מפת הדרכים קוראת‬ ‫באופן מפורש בשלב הראשון לפלשתינים להפסיק כל סוג של אלימות והסתה ולפרק את‬ ‫תשתית הטרור‪ .‬אולם הפלשתינים ממשיכים לסרב למלא את המחויבויות הבסיסיות הנדרשות‬ ‫מהם‪ ,‬כפי שהם עושים מאז הסכמי אוסלו והמשך בכל הסכם שנחתם מאז‪ .‬מנהיגות אחראית‬ ‫אינה קיימת לחלוטין בצד הפלשתיני‪.‬‬ ‫לצערי‪ ,‬אין לנו פרטנר‪ .‬לעיתים קרובות נדמה‪ ,‬שהפלשתינים הם היחידים שלא הפנימו עוד את‬ ‫השינויים הגיאו‪-‬אסטרטגיים העמוקים שהתחוללו בשנים האחרונות‪ .‬ערפאת ממשיך לשלוט‬ ‫במנגנוני הבטחון והכסף ואבו עלא מסרב בינתיים לנוע קדימה‪ .‬פירוק תשתיות הטרור‬ ‫הפלשתיניות הוא צורך דחוף‪ .‬ב"הפסקות אש" אין די‪ .‬אלה מהוות תשובה טקטית בלבד‬ ‫להכרח האסטרטגי‪ ,‬המוסרי וההיסטורי להפסיק את הטרור‪ .‬יש לקוות כי הצד הפלשתיני יווכח‬ ‫סוף סוף לדעת כי נטישת הטרור היא הדרך הנכונה‪ .‬זו הדרך היחידה שתאפשר חזרה למו"מ‬ ‫ולהגיע להסדר מוסכם‪ .‬לאחר שהפגישה בין ראש הממשלה שרון ואבו עלא תתקיים‪ ,‬אני מקווה‬ ‫שנוכל לפתח ערוצי קשר ושיתוף פעולה עם הפלשתינים אשר יביאו תועלת והקלה לאוכלוסיה‬ ‫בשני הצדדים‪.‬‬ ‫‪38‬‬

‫ישראל רואה באירופה שותפה טבעית במאמץ הזה לחולל שינוי חיובי הן ביחסינו עם‬ ‫הפלשתינים ובכלל מול העולם הערבי‪.‬בעבר‪ ,‬לא שיחקה אירופה תפקיד ישיר בקידום‬ ‫התהליכים המדיניים בין ישראל ושכניה הערבים‪ ,‬אבל אני מאמין שאירופה לא רק יכולה‪ ,‬אלא‬ ‫חייבת‪ ,‬להרים תרומה סגולית בקידום הפיוס בין העמים ובשינוי פני האיזור לטובה‪ .‬יש לומר‬ ‫שהפלשתינים השקיעו באירופה שנים‪ ,‬בזמן שישראל שמה את מבטחה בארצות הברית‪.‬‬ ‫ארה"ב הייתה ונשארה בן הברית והידידה הגדולה של מדינת ישראל‪ ,‬אבל אין סתירה בין זה‬ ‫לבין רצוננו‪ ,‬על רקע הקירבה הגאוגרפית והערכים המשותפים ביננו לבין אירופה‪ ,‬לראות בה בן‬ ‫ברית אף היא‪ .‬לישראל ולאירופה ערכים משותפים ‪ -‬של דמוקרטיה‪ ,‬זכויות אדם‪ ,‬שלטון החוק‬ ‫חרויות בסיסיות‪ .‬אנו גם שותפים לאמונה כי יש להגן על ערכים אלה ולפעול לקידומם‪ .‬יש בינינו‬ ‫קירבה גאוגרפית הולכת ומתעצמת‪ .‬עם הצטרפותה של קפריסין לאיחוד בחודש מאי השנה‪,‬‬ ‫יגיעו גבולות האיחוד למרחק של ‪ 34‬דקות בלבד מאתנו‪ .‬גם מבחינה אנושית‪ ,‬אנו קרובים מאוד‬ ‫תרתי משמע‪.‬‬‫הרי ‪ 51‬אחוז מאזרחי המדינה‪ ,‬מקורם באירופה‪ ,‬בעוד קשרי המשפחה עם הקהילות היהודיות‬ ‫ביבשת ‪ -‬המהווים גשר של ממש בינינו ‪ -‬הינם ענפים ביותר‪.‬מבחינה היסטורית ותרבותיית‪,‬‬ ‫שורשינו הם אחד‪ .‬אנו גם חולקים יחסי מסחר וכלכלה ענפים ביותר‪ .‬מוסדות ישראל בתחום‬ ‫הספורט והבידור והאמנות והמדע ‪ -‬מסונפים ברוב המקרים למקביליהם באירופה‪ .‬ביחסים‬ ‫אלה עם אירופה‪ ,‬העכשיו והאתמול מתערבבים זה בזה‪.‬‬ ‫לא ניתן להפריד את שיתוף הפעולה המצוין שלנו בנושאי היום יום מהזכרון ההיסטורי של העם‬ ‫היהודי באירופה ובמיוחד זכר השואה‪ .‬יש ביחסים ביננו רגש רב‪ ,‬הרבה אמוציות‪ ,‬כמעט יחסי‬ ‫אהבה‪/‬שנאה‪ .‬כל ביקורת או התבטאות של אירופה על מדיניות ישראל נתקלת בתגובות‬ ‫רעשניות‪ ,‬לפעמים אף קיצוניות‪ ,‬ולעתים קרובות חסרי פרופורציות‪ .‬דווקא בשל כך‪ ,‬בשל העבר‬ ‫וההווה הקושרים כל כך ביננו‪ ,‬והרע והטוב שמחברים ביננו‪ ,‬אני פעלתי בעבר ‪ -‬עוד בהיותי‬ ‫חבר המשמרת הצעירה של מפלגתי ‪ -‬ואני פועל היום כשר החוץ‪ ,‬ואמשיך לפעול גם בעתיד‪,‬‬ ‫להידוק הקשרים ביננו לבין אירופה‪ .‬בקשרים אלו רב המשותף על המבדיל‪ .‬הידוק קשרים אלו‬ ‫הינו נכס אסטרטגי משותף‪.‬יש‪ ,‬להבנתי‪ ,‬בזמן האחרון‪ ,‬תנופה חדשה וחיובית בקשרים בינינו‪,‬‬ ‫לפחות במישור הממשלתי‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נחתמו הסכמים בתחום הסחר והחלקאות;‬ ‫השתתפות ישראל בתכניות המו"פ האירופאיות מניבה תוצאות חיוביות ביותר בקידום‬ ‫שיתופי פעולה בתחומי הטכנולוגיה והמחקר היישומי;‬ ‫החלל הינו הזירה הבאה לשיתוף פעולה כזה‪ ,‬ואנו מצפים לשילוב יכולותיה של ישראל‬ ‫בתחום זה במסגרת יוזמת "גלילאו" האירופאי ובסוכנות החלל האירופאי;‬ ‫ההכנות לשילובה של ישראל בתכנית ‪ WIDER EUROPE‬נמשכות ביתר שאת ‪ -‬רק‬ ‫לפני ‪ 01‬ימים ביקרה בארץ משלחת פקידים בכירה מטעם האיחוד כדי לקדם את‬ ‫הנושא זה;‬ ‫אנו מדברים על פתיחת דיאלוג אסטרטגי‪.‬‬

‫כתוצאה מהמגע הישיר והקשר השוטף המתפתח‪ ,‬אנו רואים גם התפתחויות חיוביות בתחום‬ ‫המדיני‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫האיחוד החליט בספטמבר להכניס את החמאס לרשימת הטרור ;‬ ‫האיחוד הביע לאחרונה הסתיגותו מהדיון בביה"ד הבינלאומי בהאג בנושא הגדר ;‬ ‫גוברת ההבנה בקרב ממשלות אירופה למדיניות ממשלת ישראל בכל הנוגע לנושא‬ ‫הפלשתיני והצורך בהחזרת הבטחון כתנאי לאפשרות של חזרה לשלחן הדיונים‪.‬‬

‫לצד זאת‪ ,‬במישור הציבורי‪ ,‬היחסים סובלים‪ .‬אויביה של ישראל נוגסים בתמיכה האירופאית‬ ‫הטבעית בישראל וב"קייס" שלה‪.‬העלייה בשנים האחרונות באנטישמיות באירופה היא מקור‬ ‫‪39‬‬

‫לדאגה מיוחדת‪ .‬אנטישמיות זו מהווה סכנה לבטחונם ושגשוגם של יהודים וקהילותיהם ברחבי‬ ‫העולם‪ .‬האנטישמיות גם מלבה את העוינות נגד ישראל אשר מדרבנת את פיגועי‬ ‫הההתאבדות‪ .‬במקביל‪ ,‬היא חותרת תחת מאמצינו הדיפלומטיות להביא שלום ובטחון‬ ‫לאזרחינו‪ .‬ישראל מחויבת לעשות כל שיכולתה להלחם באויב זה‪ .‬אנו נחושים כי יהודים ‪ -‬באם‬ ‫הם גרים בירושלים‪ ,‬בפריס או בשטוקהולם‪ ,‬בג'רבה‪ ,‬חיפה או איסטנבול ‪ -‬יוכלו לחיות את‬ ‫חייהם ללא חשש לפגיעה מילולית או פיזית כלשהי אבל אני רוצה להוסיף עוד משהו‪.‬‬ ‫גל השטנה כלפי יהודים וזכויותיהם הבסיסיות כיחידים וכאומה‪ ,‬אינו מהווה אתגר רק לישראל‬ ‫ולעולם היהודי‪ .‬גל זה מציב אתגר בפני הקהילה הבינלאומית בכללה‪ .‬כשיהודים אינם יכולים‬ ‫להתפלל בבתי הכנסת שלהם ללא פחד‪ ,‬אזי החברה המערבית כולה נמצאת בסכנה‪ .‬כפי‬ ‫שאמרתי לשרי האיחוד האירופאי במפגש בבריסל בנובמבר ‪ -‬לאירופה חובה מוסרית‪ ,‬פוליטית‬ ‫והיסטורית למגר את האנטישמיות‪ .‬במפגש ההוא בבריסל הצעתי הקמתה של מועצת שרים‬ ‫ישראלית‪-‬אירופאית לטיפול באנטישמיות‪ ,‬בגזענות ובטרור‪ .‬תופעות אלה משיקות אחת‬ ‫לשניה‪ ,‬וחיוני הוא להתמודד אתן כמכלול‪ ,‬ואני שמח שמסר זה נקלט‪.‬אני משוכנע כי מנהיגי‬ ‫אירופה שותפים לסלידתנו מהאנטישמיות‪ .‬בשיחותיי עם שרי חוץ‪ ,‬ראשי ממשלה ונשיאים‬ ‫ברחבי היבשת‪ ,‬מצאתי אותם רגישים לנושא ונכונים לסייע‪.‬‬ ‫ובכך‪ ,‬ממשלות אירופאיות רבות‪ ,‬ביניהן גרמניה‪ ,‬איטליה‪ ,‬צרפת ואחרות‪ ,‬נקטו ונוקטים יוזמות‬ ‫קונקרטיות למיגור התופעה‪.‬יחד עם זאת‪ ,‬יש לעשות יותר‪ .‬יש צורך בעשייה מיידית וקונקרטית‪,‬‬ ‫במיוחד בתחום החינוך‪.‬צריך גם לשנות את השיח הציבורי בנושא ישראל‪ .‬הקלות והמהירות‬ ‫בהן ישראל והיהודים מואשמים בכל חולי בתהליך המדיני הן באמת בלתי נסבלות‪ ,‬והינן מקור‬ ‫אמיתי לדאגה‪ .‬הסכנות והאתגרים הביטחוניים‪ ,‬האיבה והשנאה האידיולוגית‪ ,‬הקשיים‬ ‫הכלכליים והחברתיים של האיזור ‪ -‬מרובים מדי‪ ,‬מסובכים מיד‪ ,‬ומושרשים מדי‪ ,‬מלהתאים‬ ‫להסברים פשטניים‪ ,‬של שחור ולבן‪ ,‬בהם ישראל ותומכיה הם היחידים הנושאים באחריות‬ ‫למצב‪ .‬קריאה כה מעוותת של תחלואי המזרח התיכון אינה תורמת כהוא זה לאפשרות להביא‬ ‫שינוי חיובי ואמיתי לאיזור‪ .‬הבנה מעוותת זו אינה תורמת לאירופה עצמה דבר‪ ,‬אלא ההיפך‪.‬‬ ‫קיים צורך במאמץ מודע להדוף גל עכור זה של דעות קדומות‪ .‬זרם ההסתה האנטישמית‬ ‫מהעולם הערבי משפיע כארס על השיח הציבורי אודות ישראל בעולם הערבי ובאירופה כאחד‪.‬‬ ‫צריך להביא להפסקתו‪ .‬על המנהיגות באירופה ‪ -‬למען עצמו ולא רק למעננו ‪ -‬להתיצב כנדרש‬ ‫אל מול איום זה‪.‬בשעה שחופי האיחוד האירופאי מתקרבים לישראל ‪ -‬חיוני הוא שננצל את‬ ‫הקירבה הפיזית‪ ,‬הרגשית והרעיונית בינינו ליצירת תנופה חדשה ביחסינו‪ .‬אני מאמין באירופה‪.‬‬ ‫אני מאמין שהיא יכולה לתרום לקידום פתרון במז"ת לקדם תהלכים חיוביים מזרח התיכון‬ ‫כולו‪.‬ניתן‪ ,‬ואני מאמין שחובה‪ ,‬לנצל את כל הכלים – הפוליטים‪ ,‬הכלכליים‪ ,‬הטכנולוגים‪,‬‬ ‫והחברתיים ‪ -‬שיש ברשותנו‪ ,‬כדי לבנות הגשרים ביננו לתועלת הכל‪.‬אנו זקוקים להתחיבות‬ ‫ברורה והדדית של ישראל והאיחוד האירופאי לעבוד ביחד‪ ,‬כשותפים שווים‪ ,‬בבניית שותפות‬ ‫חדשה זו‪.‬היתרונות ‪ -‬בכל הנוגע לגידול בסחר‪ ,‬העמקת ההבנה ויצירת אקלים סובלני‪ ,‬גיבוש‬ ‫חזית אחידה יותר נגד הטרור‪ ,‬ובניית מזרח תיכון יציב יותר ‪ -‬הינם חשובים לכולנו‪ .‬תודה רבה‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫‪8‬‬ ‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בכנסת בדיון מיוחד במלאות שנה‬ ‫לכהונת הממשלה‬ ‫‪ 02‬בפברואר ‪2112‬‬ ‫אדוני היו"ר‪,‬‬ ‫חברי הכנסת‪,‬‬ ‫הדיון היום נקבע לרגל מלאות שנה לכהונת הממשלה הנוכחית בראשותי‪ .‬שנה הוא פרק זמן‬ ‫קצר לסיכומים‪ .‬אבל בהחלט ניתן לדבר על דברים שנעשו ועל כווני הפעולה לעתיד‪.‬בשנה‬ ‫האחרונה התמודדנו עם מצבי משבר לא קלים‪ ,‬הן במישור הביטחוני‪-‬מדיני והן במישור הכלכלי‬ ‫חברתי‪.‬‬ ‫בשני הנושאים הללו הממשלה פועלת בנחישות להשגת יציבות וליציאה מהמשברים‪.‬ניגשנו‬ ‫לטפל בבעיות יסוד שממשלות רבות נרתעו מלגעת בהן‪ .‬בשני נאומי הקודמים כאן‪ ,‬שעסקו‬ ‫האחד בתחום המדיני והשני בתחום החברתי‪-‬כלכלי‪ ,‬מניתי שורה של פעולות נחושות שביצעה‬ ‫הממשלה בשנה האחרונה‪ ,‬בשני התחומים‪ .‬הן בתחום הביטחוני‪-‬מדיני‪ ,‬בהטמעה רחבה של‬ ‫העמדה הישראלית בעולם הגורסת כי‪" :‬רק ביטחון יוביל לשלום"‪ ,‬את הדברים האחרים כבר‬ ‫ניסינו בימי ממשלות אחרות‪ ,‬והן בתחום הכלכלי‪ ,‬בטיפול בבעיות יסוד של מבנה שוק העבודה‬ ‫והקצבאות‪ ,‬מבנה המיסוי‪ ,‬מבנה שוק ההון ועוד‪.‬‬ ‫דיברתי גם על המאמץ הנרחב שאנו משקיעים בתחום התשתיות ובקירוב הפריפריה‬ ‫למרכז‪.‬דיברתי בנאומי כאן בתשעה עשר בינואר על כך שהתקופה שאנו נמצאים בה‪ ,‬היא‬ ‫תקופת ביניים וככזו היא כמובן קשה‪ .‬הדבר נכון לשני התחומים‪ .‬אבל‪ ,‬גם הסברתי כי אנו כבר‬ ‫רואים את ניצני ההצלחה של מדיניות הממשלה‪ .‬אני חושב שנתוני הלשכה המרכזית‬ ‫לסטטיסטיקה שהתפרסמו היום המראים על עלייה שנתית בתוצר לשנת ‪ 4113‬של ‪ 0.3‬אחוז‬ ‫ובתוכה עלייה של ‪ 4.6‬אחוז ברבעון האחרון של השנה הם הוכחה אחת להצלחת מדיניות‬ ‫הממשלה הזאת‪.‬‬ ‫מכיוון שכבר דיברתי כאן לפני חודש על שני התחומים העיקריים של מדיניות הממשלה‪ ,‬אני‬ ‫רוצה לנצל את הדיון היום‪ ,‬לומר מספר מילים על צעדים שאנו נוקטים ובכוונתנו לנקוט בתחום‬ ‫שהייתי קורא לו ‪ -‬עיצוב דמותה העתידית של מדינת ישראל‪.‬אני מדבר על מאמץ בשני כיוונים;‬ ‫מערכת היחסים בתוך החברה הישראלית ומערכת היחסים בין ישראל‪ ,‬לבין יהודי‬ ‫התפוצות‪.‬אני יודע כי פעמים רבות כשמועלים הנושאים הללו ישנה צפייה לשמוע בליל של‬ ‫מילים יפות ופעולות לקירוב לבבות ‪.‬הדברים הללו חשובים מאוד‪ ,‬אבל אני חושב שאם בכך‬ ‫יסתכם תפקידה של המדינה לא עשינו דבר‪.‬‬ ‫בשני המקרים חייבים לנקוט ביוזמה שתשנה באופן משמעותי את המציאות‪ .‬יוזמה כזו צריכה‬ ‫לעמוד במרכז המאמץ וסביבה צריכים להיווסף כל הצעדים החשובים הנוספים שהזכרתי‪.‬אחד‬ ‫הנושאים שמטרידים אותי באופן אישי הוא הכרסום המתמשך בתחושת השוויון שבין אזרחי‬ ‫ישראל‪ ,‬במיוחד בכל מה שקשור בנשיאה בנטל של האחריות לכלל‪.‬הנשיאה בנטל‪ ,‬קבלת‬ ‫האחריות לטובת הכלל‪ ,‬הוא נחלת מעטים מדי‪ .‬אני לא מדבר רק על השרות הצבאי‪ ,‬בסדיר‬ ‫ובמילואים‪ .‬רבים מבני הנוער משרתים במסגרת הצבאית‪ ,‬ובצורה מרשימה ביותר‪ .‬בהרבה‬ ‫מובנים הם עולים עליי ועל בני דורי כשהיינו בגילם‪.‬אבל צה"ל אינו פתוח לכל‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫ציבוריים רחבים אינם מתגייסים לשירות‪ ,‬חלקם מסיבות מובנות ‪,‬חלקם מסיבות פחות מובנות‪.‬‬ ‫הפער בתחושת השוויון והאחריות המשותפת שנוצר הוא איום ממשי על דמותה של החברה‬ ‫הישראלית‪.‬אנחנו בוחנים בימים אלה אפשרויות לפתיחת מוסד השרות הלאומי לצד השרות‬ ‫הצבאי‪.‬שרות לאומי פירושו שכל צעיר יוכל ויתבקש לתרום מספר שנים לטובת הקהילה‪.‬‬ ‫אם על‪-‬ידי שרות בכוחות הביטחון‪ ,‬אם על‪-‬ידי התגייסות למשטרה‪ ,‬ואם על‪-‬ידי קבלת הכשרה‬ ‫ופעילות במוסדות הקהילה כגון עבודה בבתי‪-‬חולים‪ ,‬במרכזים קהילתיים‪ ,‬בקרב אוכלוסיות‬ ‫המצוקה‪.‬הנהגת שירות לאומי לכל‪ ,‬בין אם כמסגרת חובה ובין אם כמסגרת התנדבותית יכולה‬ ‫לשנות את פני החברה הישראלית‪ .‬היא יכולה לתת הזדמנות במיוחד לצעירות וצעירים‬ ‫מהחברה החרדית ומהחברה הערבית להשתלב במדינת ישראל על‪-‬ידי תרומה ראויה‪ ,‬חיזוק‬ ‫השותפות והסולידאריות הישראלית‪.‬‬ ‫אבל גם בכך אין די‪ .‬עלינו לקחת יוזמה פעילה בצמצום הפערים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אנו פועלים‬ ‫לצמצומם בשרות המדינה‪ .‬דיברתי בנאומי כאן‪ ,‬לפני כחודש‪ ,‬על כך שהצבנו יעד שבכל‬ ‫דירקטוריון ממשלתי יכהן לפחות חבר ערבי‪ ,‬או בדואי‪ ,‬או דרוזי‪ ,‬או צ'רקסי אחד‪ .‬מאז קיבלנו‬ ‫החלטה נוספת הקובעת יעד של לפחות עשרה אחוזים עובדים ערבים‪ ,‬דרוזים‪ ,‬בדואים‬ ‫וצ'רקסים בשירות הממשלתי תוך חמש שנים ושל הכפלת מספרם בשלוש השנים הקרובות‪ .‬זו‬ ‫פעולה סמלית שתכליתה להצביע על כיוון של השתלבות במקום פירוד‪ ,‬של תיקון פעיל במקום‬ ‫הסתפקות בקיים‪.‬‬ ‫יוזמה פעילה גם נחוצה ליחס שבין מדינת ישראל לעם היהודי‪ .‬לכולנו מוכרת תמונת המצב‬ ‫הקשה של התחדשות והתגברות האנטישמיות לצד העמקת תהליכי ההתבוללות‪ ,‬שמאיימים‬ ‫על מצבו ועתידו של העם היהודי‪ .‬התשובה שלנו צריכה להיות ברורה‪ :‬יוזמה ציונית חדשה‪,‬‬ ‫לחידוש העלייה היהודית לישראל‪.‬במקביל למאמץ בתחום העלייה עלינו לנקוט בפעולות‬ ‫נוספות לחיזוק הקשר בין ישראל לתפוצות‪.‬הממשלה מקדמת היום יוזמה שעל‪-‬פיה כל צעיר‬ ‫יהודי יוזמן לשנת חיים ושרות במדינת ישראל‪ .‬אנו יכולים להציע לכל צעיר וצעירה לתת שנה‬ ‫אחת לפחות לשרות עמם‪ ,‬ולבחינה של החיים בישראל‪.‬‬ ‫אני מאמין‪ ,‬על בסיס התוכניות שאנו מקדמים עם הסוכנות היהודית ועם הקהילות ברחבי‬ ‫העולם‪ ,‬שעד אלפיים ושמונה נגיע למצב שבו לפחות ‪ 41‬אלף צעירים יהודים‪ ,‬שהם כחמישית‬ ‫מכלל כל שנתון יהודי בעולם‪ ,‬יבואו לישראל לחיות פה שנה‪ .‬למצב כזה תהיה השפעה עצומה‬ ‫על חיזוק זהותם היהודית של הצעירים בתפוצות‪.‬זה אינו חלום ‪ -‬או אולי יותר נכון זה חלום‪,‬‬ ‫אבל יש בידינו להגשימו‪.‬חברי הכנסת‪,‬‬ ‫אני מודה שהייתי שמח להמשיך לדבר על הנושאים הללו עוד ועוד‪ ,‬מכיוון שנראה לי‬ ‫שהאופוזיציה התאהבה בשיטת הדיון הזו ‪ -‬אני בטוח שעוד תספקו לי נושאים רבים שאוכל‬ ‫לנצל אותם ולדווח לחברי הכנסת על ההתקדמות בפעולות הממשלה בנושאים אלו‪.‬מכיוון‬ ‫שנושאים אלה חוצים את המחלוקת הבין‪-‬מפלגתית השגורה אני מקווה שתצטרפו אלינו‬ ‫ביישומם‪.‬‬ ‫אני מאמין גדול בכוחה של האחדות הלאומית‪ .‬כבר הוכחנו פעמים רבות שיחד אנו יכולים‬ ‫לעשות דברים גדולים‪ .‬האחדות הלאומית אינה מתבטאת רק בקואליציה פוליטית‪ ,‬הגם שזו‬ ‫רצויה תמיד‪.‬‬ ‫ביטויה האמיתי הוא בבניית הסכמה לאומית רחבה והתגייסות משותפת‪ ,‬מעבר לחילוקי‬ ‫הדעות האישיים והמפלגתיים‪ ,‬למען הכלל‪ ,‬למען החברה‪ ,‬למען עתידה ושגשוגה של מדינת‬ ‫ישראל‪.‬אני קורא לכל באי הבית‪ ,‬ולכל אזרחי ישראל להשתתף במאמץ הזה‪ ,‬החשוב כל‪-‬כך‬ ‫לנו‪ ,‬ובעיקר לבנינו ולנכדינו‪ .‬תודה לכם‪.‬‬

‫‪42‬‬

2 ‫דברי סגן ראש הממשלה ושר החוץ סילבן שלום בוועידת הנשיאים‬ ‫של הארגונים היהודיים בירושלים‬ 2112 ‫ בפברואר‬22

Address by Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Silvan Shalom to the Conference of Presidents of Major Jewish Organizations in Jerusalem 22 February 2004

Conference Chairman Jim Tisch; Executive Director Malcolm Hoenlein; Leaders, Friends, Ladies and Gentlemen, I wish to welcome you all to Israel. It is always a pleasure to meet with you, particularly to see you gathered here in Jerusalem, the capital of Israel and the Jewish people. Unfortunately, today we have suffered yet another brutal, inhuman attack on our people and on our way of life. Right next door to this hotel - I am sure you all heard the blast - seven people this morning lost their lives and dozens more were wounded in the latest terrorist outrage. More funerals. More suffering. More proof that there are no limits to the hatred of Israel and the refusal to accept our right - as individuals and as a nation - to build our Jewish state in our homeland. The link between this terrorism, anti-Israeli and anti-Western incitement, and antisemitism, is direct and it is strong. In recent years we have seen how classic European antisemitism is today combining with extreme left-wing hostility to Israel and Jews, and the rampant antisemitism emanating from the Arab world, to create an enemy of global proportions. Israel will not rest in the battle against this enemy. We will continue to take all necessary measures to provide security to our citizens, including the security fence. And we will continue to demand that the Palestinians dismantle the terrorist infrastructure and end incitement as a condition for political negotiations. These are the central commitments that the Palestinians have taken upon themselves throughout the history of the peace process, including in the Roadmap. But they continue to refuse to implement their promises. Instead of realizing that terror is the greatest enemy of the Palestinians themselves, the Palestinian leadership continues to see it as a legitimate weapon. Instead of 43

fulfilling their commitments they seek so-called ceasefires and international legal opinions. Friends, "ceasefires" are not enough. They are only a tactical response to what is a strategic, moral and historic imperative. If there is to be any progress towards peace, the Palestinian leadership must take the strategic decision once and for all to abandon terror and dismantle its infrastructure. There will be no rewards for terror. And Israel will continue to pursue the terrorists wherever they hide. Friends, You come to Israel at a time when the relationship between Israel and the United States is closer than it has ever been. Not only in terms of trade, strategic cooperation and diplomatic coordination, but in terms also of our shared commitment to the core principles of freedom, democracy and the sanctity of human life, which guide us forward. At no time has the friendship and strategic partnership between the US and Israel been more crucial to both our countries. The Conference of Presidents is one of the pillars on which this relationship stands. Your work reflects the unity of purpose which defines us. As we strive to build a safe and secure Israel and to ensure the well-being of Jewish communities around the world, we will continue to look to you, the leaders of American Jewry, as our partners and allies. You are visiting Israel at a time of great diplomatic significance. The international agenda is changing. For many years it was thought that terrorism in the Middle East was Israel's problem. Now everyone knows that it is the world's problem. As the civilized world mobilizes in the fight against terrorism, opportunities for positive change are growing. The Government of Israel is determined to make the most of these opportunities. I wish to survey the key issues on Israel's diplomatic agenda at this time, starting with the new strategic initiatives currently being reviewed in Washington. Israel welcomes the new initiatives now being developed by the United States to address the longer-term, structural challenges to western values and to democracy emanating from the Arab world. Structural reform is needed in the fields of government, economy and education in the Arab world if we are to be able to reduce the threat currently posed to our shared way of life and to Jews everywhere by the extremists. The Arab public must be allowed to see that there are better ways forward than Islamic fundamentalism. It is encouraging also to see European leaders recognize that change in the Arab world is a fundamental European interest as well. As I have said since coming in to office, it is not enough to dismantle the terrorist infrastructure. We must also build an infrastructure for peace. The

Greater Middle East Initiative of President Bush, backed by international consensus, will make it possible to build this infrastructure. This new focus has only been made possible by the courage and leadership shown by President Bush and his coalition partners in ridding the world of Saddam Hussein. The war in Iraq and the fall of Saddam Hussein has created a new strategic reality which has given new momentum to the forces of moderation and put the extremists on the defensive. We see this in the decision by Libya to come clean about its nuclear weapons program, facilitating its return to the community of nations. Iran, too, is beginning to show signs of greater cooperation on the nuclear issue, though this is a development which still requires great international attention and strong US leadership if genuine progress is to be made. The Iranian and Libyan cases highlight the importance of coordinated and determined international effort - led by the United States - to combat nuclear proliferation. There is no greater danger to the Middle East, and to the world, than the threat of WMD in the hands of terrorists or radical regimes bent on regional and international hegemony. In December, Syrian President Bashar Assad announced his willingness to reopen peace talks with Israel. This move may well be more about relieving American pressure than actually making peace with us, which is thanks to the Syrian Accountability Act passed by Congress - but I believe that Assad's statements are not something that we should ignore. Israel is ready to resume negotiations with Syria without preconditions, and I call on the Syrian President to translate his words in favour of peace into actions. Syria continues to endanger regional stability through its support and sponsorship of Palestinian terrorist groups and the terrorist group Hizballah in southern Lebanon. Israel will place this support for terror at the top of our agenda in any talks with Syria. Syria also endangers regional stability through its illegal occupation of Lebanon - an occupation which the world has accepted for too long. This must change. Constant pressure is needed on the Syrian leadership to bring the necessary changes to its behaviour on these issues. The challenge facing the Middle East now is one of leadership. This is true in the political sphere, in the economic and social arenas, and at the ideological level, where there is a desperate need to guide people away from the culture of hate and confrontation, and replace it with a culture of tolerance and cooperation. I am in regular contact with my colleagues in the Arab world. I sense that there is greater willingness than in recent years to engage with us and to work together. We particularly welcome the constructive approach taken by Egypt recently.

Yet despite these positive signs, it is still the hostility to Israel and the West which guides public opinion, often under the influence of rampant antisemitism and deliberate incitement. The need for leadership and reform is genuine. The consequences of inaction are too severe to contemplate. At the same time, we cannot wait for these long-term changes in the Arab world. We owe it to our citizens to do everything in our power to set the IsraeliPalestinian issue back on a constructive path and to bring an end to violence and progress towards a political solution. Sadly - there are no shortcuts in this process. Israel accepts the Roadmap and the vision of President Bush for peace in the Middle East. We are ready to implement our commitments accordingly. The strength of the Roadmap lies in its performance-based, staged approach, its integration of the drive for peace with concern for the security dimension, and its recognition that direct negotiations are the only way to ensure peace. The Roadmap is in my view the only viable, operative plan. Other initiatives may catch the imagination of some, but they cannot work if they are not grounded in reality. The Roadmap calls explicitly in Phase 1 for the Palestinians to end all violence and incitement and to dismantle the infrastructure of terror. As I said earlier, however, the Palestinians have not yet made the necessary strategic decision to abandon terror and work for Palestinian gain instead of Israeli pain. Responsible leadership is completely absent from the Palestinian side. It often seems that the Palestinian leadership are the only ones who have yet to understand the profound geo-strategic changes of the past few years. Indeed, Yasser Arafat seems to be the only Palestinian - apart from the Hamas - who does not want to see a Palestinian state alongside Israel! Without a partner on the other side who is actually willing to work together in order to implement the Roadmap and realise the vision of President Bush, Israel is now forced to examine alternative ways through which to protect our citizens and our state. New ideas are being examined, as you know, which may involve unilateral moves. I am opposed in principle to unilateral steps. This is not the approach we seek, but it is the approach being forced upon us by the Palestinians. I am convinced that we must do everything in full coordination with the United States and in a manner consistent with the Roadmap. Prime Minister Sharon has expressed his commitment to these principles. The long-awaited meeting between Prime Minister Sharon and Palestinian Prime Minister Abu Ala is also key. Once the new plan has been put together it will be brought to the Cabinet and the Knesset for approval. So long as the terrorists continue to seek to enter our cities and destroy our lives, Israel will continue to exercise its legal right and its democratic obligation to protect and defend its citizens through building the security fence.

Israel has faced over 20,000 separate terrorist attacks in the last three and a half years. We are building the fence to protect our citizens from this threat. We are building the fence to protect our citizens from the kinds of atrocities you heard and saw this morning here in the heart of Jerusalem. The fence is not designed to harm the general Palestinian population, and we are taking steps to minimise its humanitarian impact. Building the fence is solely a defensive measure. It is not a political act. By stopping the suicide bombings, it will help make a real peace process possible. Every day we hear of new pressures to change the route of the fence. I disagree with these ideas. We must keep building the fence as planned, along the original route, until it is completed. Ultimately, we must all remember: the fence is reversible. The lives taken by terror are not. Allow me to say a few words about the International Court of Justice. Israel rejects the referral of the issue of the fence to the International Court of Justice. These proceedings will bring no good - neither to the peace process nor to the court itself. They will only encourage the Palestinians to continue to avoid fulfilling their own obligations. We are very encouraged that the overwhelming majority of the world's countries agree with us. Only 13 Muslim and African countries - and Cuba! - will be actively participating in the court's proceedings. But let us not be mistaken. The battle is not over. This issue will be referred back to the United Nations again and the Palestinians will continue to try to use it to bring pressure and sanctions on Israel. Your help will still be needed to help ensure that we maintain Israel's right to protect its citizens. Let me say here loud and clear: Israel will continue to build the fence no matter what the outcome of the political case at the ICJ. When the muchneeded Palestinian war on terror finally comes, Israel will be able to cut back on its defensive measures, with obvious benefits to the populations on both sides. In the meanwhile, I have called on the Palestinians to design together with us a Positive Agenda for immediate action on humanitarian/economic issues from short-term measures such as the removal of roadblocks and granting work permits inside Israel to medium- and long-term projects such as the building of industrial parks. The equation is simple: the more the Palestinians ease our lives by ending terror, the more Israel will be able to ease the lives of the Palestinians. Sadly, this initiative too is suffering under the weight of the chronic lack of leadership and responsibility on the Palestinian side. Allow me to say a few words about Europe. Israel sees Europe as our natural partner in the effort to bring peace and security to the Middle East. We share huge trade and commercial relations, we share the values of democracy, human rights, rule of law and basic freedoms, and we share the belief that 47

these things are worth promoting and worth defending. Closer ties between us are a strategic asset for us both. The same of course is true for the United States and Europe. There is nothing to be gained form alienation with Europe. Such a development would represent a victory for those whose who wish to challenge our ideals and our values. I have worked very hard from the moment I entered office to enhance Israel's ties with Europe. These ties of course remain sensitive - and I believe they always will - given the history of our people on that continent, and Europe still lacks the necessary balance in its positions on the Middle East peace process. But there is, I believe, new and positive momentum in our relations at the governmental level. Agreements have been signed in the fields of trade, agriculture and R&D, we are talking of beginning a strategic dialogue and enhancing our cooperation in the field of space, and we are engaged in intense consultations on Israel's inclusion in the Wider Europe program. At the same time, at the public level, relations are suffering. Israel's enemies are making inroads in the natural European support for Israel and our cause. Of particular concern is the recent rise of antisemitism in Europe. This antisemitism is a grave danger to the well-being of Jews and their communities around the world. It also fosters the hostility towards the State of Israel which fuels the suicide bombers, while also undermining our diplomatic efforts to bring peace and security to our citizens. Israel is committed to doing everything we can to combat this enemy. We are determined that Jews - whether they live in Jerusalem or Paris or Stockholm, in Jerba or Haifa or Istanbul - should be able to live their lives, free of the fear of verbal or physical attack. But I would say something more. This wave of hostility to Jews - and their basic rights as individuals and as a nation - does not only present a challenge to Israel and the Jewish world. It presents a grave challenge to the international community as a whole. When Jews cannot pray in their synagogues without fear, civilized society itself is in danger. In Europe, where classic antisemitism is joining with radical left wing antiZionism and the flow of vicious antisemitic incitement from the Arab world, public attitudes towards Israel and the Jewish people are becoming hostile and dangerous. Europe has a moral, political and historic obligation to ensure that the evil of antisemitism is stamped out. I have told this to my European colleagues on every occasion that I meet them, and I shall be doing so again this week when I visit Ireland, the current Presidency of the European Union. I am convinced that the leaders of Europe share our rejection of antisemitism. In my conversations with Foreign Ministers, Prime Ministers and Presidents across the continent, I have found them to be sensitive and willing to help. Indeed, many European 48

governments, including Germany, Italy, France and others, have taken concrete initiatives to deal with this problem. At the same time, more must be done. There is a real need for immediate and concrete action, particularly in the field of education. It is critically im portent, I believe, to change the terms of the debate about Israel. The speed and ease with which Israel and the Jews are blamed in Europe for every problem in the peace process is terrible, and a source of real concern. The possibility of bringing real and positive change to the Middle East is in no way helped by such a simplistic and distorted reading of its problems - nor does the spread of such a mindset do Europe itself any good either. Conscious effort is needed to reverse this dangerous tide. Our friends in the United States can make a particular contribution here. These issues are perceived in the United States with great clarity. We urge for that clarity to be communicated to Europe at every opportunity. This is true in the United Nations as well. The time has come to end the campaign of diplomatic incitement - of which the referral of the fence issue to the ICJ is merely the latest example - against Israel in the international arena. I know that the Conference of Presidents has been active in promoting this positive agenda in the UN and I encourage you to continue your efforts. It is in this context also that I have tried to enhance our Hasbara efforts since coming into office. I have encouraged a more active approach, I have pushed for greater budgets and greater coordination between the various government agencies which work in this field, and I have put the issue on the Cabinet's agenda. Israel is now working with leading PR consultants in order to ensure that our messages are properly crafted. We have also opened a website in Arabic in order to help communicate our own story to the Arab world, in order to fight the monopoly of the Arab media which are so hostile. Clearly there is much more that we need to do in this area, but I believe that we are improving all the time. Ladies and Gentlemen, Israel's diplomatic agenda is full and challenging. The world of the early twenty-first century - the world of global terror which you all physically felt here today - presents us with a mix of challenges and opportunities which require vigilance and creativity, resolve and a clear sense of purpose. These are qualities with which the Conference of Presidents is blessed in abundance. As we navigate our way forward, we draw great strength from your ongoing work and your ongoing commitment to our shared dream of a strong, prosperous Israel living in peace and security with its neighbors. I wish you every success in your work for the American Jewish community and on behalf Israel's. Thank you.

‫‪01‬‬ ‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בכנסת בנושא תכנית ההתנתקות‬ ‫‪ 15‬במארס ‪2112‬‬ ‫אדוני היושב ראש‪,‬‬ ‫חבריי חברי הכנסת‪,‬‬ ‫עשרה חודשים עברו מאז קיבלה ממשלת ישראל את "מפת הדרכים" בצרוף ארבע עשרה‬ ‫ההסתייגויות הישראליות‪ .‬במשך כל התקופה הזו נכונה הייתה ישראל להושיט יד לשכנינו‬ ‫הפלשתינים ולפעול יחד אתם ליישום "מפת הדרכים" על כל שלביה‪ .‬לצערי‪ ,‬נכון להיום‪ ,‬אינני‬ ‫יכול להגיד כי נתקלנו בנכונות דומה מן הצד הפלשתיני‪.‬‬ ‫ניסיונות הפיגוע‪ ,‬הטרור‪ ,‬האלימות וההסתה לא פסקו במשך התקופה הזו‪ ,‬ולו ליום אחד‬ ‫וההנהגה בצד הפלסטיני לא נקטה בשום צעד על מנת להפסיק פעולות אלה‪ .‬הם לא עשו שום‬ ‫דבר‪ ,‬לא עצרו‪ ,‬לא נלחמו‪ ,‬לא החרימו נשק‪ ,‬לא טרחו אפילו לנסות ולהפסיק את ההסתה‬ ‫הנוראה‪ ,‬בכלי התקשורת ‪,‬במערכת החינוך ובמסגדים הנתונים לשליטתם‪ ,‬הקוראת לרצח עם‬ ‫של היהודים‪ ,‬אפילו לא לרגע אחד‪ .‬הציניות הפלשתינית התגלתה אתמול במלוא אכזריותה‬ ‫הרצחנית‪ ,‬כאשר מחד‪ ,‬לוקחים אנשי הפת"ח אחריות על הפיגוע ומאידך‪ ,‬באנגלית‪ ,‬את‬ ‫הפיגוע‪ ,‬מול כל מיקרופון מגנים ‪.‬‬ ‫הפלשתינים חייבים להבין כי הדרך היחידה שבה יזכו לחיות בביטחון ובשלום תהיה אם ייאבקו‬ ‫בטרור‪ ,‬באלימות ובהסתה היוצאים מתחומם‪ .‬לא יהיה שלום‪ ,‬לא יכול להיות שלום לפני מיגור‬ ‫הטרור‪.‬עד אז‪ ,‬עד אשר יבינו הפלשתינים כי האינטרס שלהם מחייב את הפסקת הטרור‪,‬‬ ‫נאלצת ישראל לפעול על‪-‬פי שיקול דעתה‪ .‬ישראל תמשיך להלחם בכל כוחה בטרור הפלסטיני‪.‬‬ ‫אנחנו נרדוף את הטרוריסטים‪ ,‬את שולחיהם‪ ,‬את המממנים אותם ואת אלו הנותנים להם‬ ‫חסות‪.‬‬ ‫אף רוצח‪ ,‬בן בלייעל‪ ,‬שהרים ידו על יהודי ועל כל אזרח ישראלי ‪ -‬לא יימלט‪.‬מדינת ישראל‬ ‫איבדה אתמול עשרה מבניה‪ .‬אזרחים תמימים שכל חטאם היה שיצאו לעבודה‪ ,‬להביא לחם‬ ‫לבני משפחתם‪ .‬אני רוצה לשלוח את תנחומי‪ ,‬ואני מרשה לעצמי לעשות זאת בשם כולכם‪,‬‬ ‫למשפחותיהם ואיחולי החלמה מהירה לכל הפצועים‪ .‬אני רוצה גם‪ ,‬בהזדמנות זו‪ ,‬לשוב ולשלוח‬ ‫תנחומים לעם הספרדי על האבדות הקשות שספג במתקפת הטרור הנוראה שאירעה ביום‬ ‫חמישי האחרון במדריד‪.‬‬ ‫חברי הכנסת‪,‬‬ ‫הפיגוע אתמול באשדוד מחזק את ההבנה כי אין בצד הפלסטיני מנהיג בעל אומץ הלב והיכולת‬ ‫להיאבק בטרור‪ .‬לא ירחק היום בו יהיה ברור לעולם כי לישראל אין בן שיח אמיתי לשלום בצד‬ ‫הפלסטיני‪ .‬ולכן גם בתחום המדיני תהיה צריכה ישראל לפעול על‪-‬פי שיקול דעתה בלבד‪.‬‬ ‫ברור כי במצב כזה לא יתנהל עם הפלשתינים כל מו"מ מדיני ובוודאי אין שום סיכוי שהם יוכלו‬ ‫להגשים את מאווייהם ושאיפותיהם המדיניות‪.‬אני יודע שישנם המאמינים שהמצב הקיים עדיף‬ ‫לישראל מכל אלטרנטיבה אחרת‪ .‬אני אינני נמנה עם אלו ‪ -‬המקדשים את המצב הקיים‪ .‬אני‬ ‫חושב שאנחנו חייבים שינוי של המצב הקיים‪ ,‬ואני מדגיש ;אני חושב שאנחנו חייבים שינוי של‬ ‫המצב הקיים‪ .‬מצב שמוביל‪ ,‬בהכרח ל"וואקום" מדיני ‪.‬‬ ‫ברור לי שלתוך "וואקום" מדיני שייווצר‪ ,‬אם תקרוס "מפת הדרכים"‪ ,‬וישראל לא תדע להציב‬ ‫אלטרנטיבה משלה‪ ,‬יישאבו עשרות יוזמות מדיניות אשר יצוצו‪ ,‬חדשות לבקרים‪ ,‬מכל רחבי‬ ‫‪51‬‬

‫העולם‪ .‬כבר היום אנו נאלצים להדוף יוזמות כאלו‪ ,‬שהמשותף להן הוא שכולן דוגלות בכך שעל‬ ‫ישראל להגיע להסכם תוך כדי שהטרור נמשך‪ .‬במילים אחרות‪ :‬ישראל תצטרך לעשות צעדים‬ ‫מרחיקי לכת של ויתורים כשיש לגיטימציה לטרור‪ .‬זה כמובן דבר שאנחנו איננו יכולים לקבל‪.‬‬ ‫המצב הזה מעמיד את ישראל בפני לחץ בינלאומי‪ ,‬ואני מתכוון להצעות השונות; יש‬ ‫המתלהבים מהתכנית הסעודית ‪ ,‬אפילו בינינו‪ ,‬פה‪ ,‬יש כאלה שמעלים מדי פעם את החלום‬ ‫הנפלא הזה‪ ,‬יש כאלה שוודאי שומעים את תכנית הליגה הערבית‪ ,‬ישנה תכנית אירופאית ‪,‬‬ ‫ישנה תכנית אחרת‪ ,‬יש גם כמה תכניות ישראליות שיכולות להוביל אותנו תהומה‪ ,‬גם הן‬ ‫מופיעות מדי פעם בשטח‪ .‬לצד לחץ בינלאומי על ישראל והצעות מהצעות שונות (אין" וואקום"‪,‬‬ ‫לא יכול להיות "וואקום")‪ .‬במקביל‪ ,‬הדבר מפחית את הלחץ מהפלשתינים להלחם בטרור‪.‬‬ ‫הסכנות הגדולות הטמונות לישראל במצב של "וואקום" מדיני מטרידות אותי זמן רב‪ .‬העליתי‬ ‫אותן בפני האמריקנים לראשונה בשיחה שהייתה לי ברומא עם נציג בכיר של הבית הלבן‬ ‫שנשלח לפגוש אותי‪ ,‬בחודש נובמבר האחרון‪ .‬בעקבות אותה שיחה קיימתי שורה של‬ ‫התייעצויות עם שרי הממשלה וחברי כנסת בהן פרטתי את האיומים שצפויים‪ ,‬לדעתי‪ ,‬לישראל‬ ‫כתוצאה ממצב זה ואת העובדה כי על ישראל להתכונן מראש למצב כזה על מנת שלא נימצא ‪,‬‬ ‫כבמקרים דומים בעבר ‪ -‬בלתי מוכנים‪.‬‬ ‫הטלתי על ראש המועצה לביטחון לאומי ‪,‬האלוף במילואים‪ ,‬גיורא איילנד‪ ,‬לרכז עבודת מטה‬ ‫מקיפה שתיבחן את האפשרויות העומדות מול ישראל לנוכח המצב שתיארתי‪ .‬בעבודת המטה‬ ‫לוקחים חלק המנכ"לים של משרדי המשפטים‪ ,‬האוצר‪ ,‬החוץ והתמ"ת‪ ,‬ונציגי משרדי החוץ‪,‬‬ ‫הביטחון‪ ,‬צה"ל‪ ,‬השב"כ והמוסד‪ .‬הצוות קיים שורה ארוכה של פגישות בהרכבו המלא ובצוותי‬ ‫משנה וממשיך בעבודת המטה גם בימים אלו ‪.‬‬ ‫העבודה על גיבוש התכנית טרם הסתיימה‪ .‬במקביל‪ ,‬קיימתי אני התייעצויות רבות עם גורמים‬ ‫במערכת הפוליטית והביטחונית על הנושא וקיימתי דיון מקיף בראשותי עם כל ראשי מערכת‬ ‫הביטחון שבחן את ההיבטים הביטחוניים הנובעים מצעדים שישראל יכולה לעשות כדי למנוע‬ ‫את המצב שתיארתי‪.‬בכל התייחסויותיי לנושא הדגשתי את החשיבות שאני מייחס לתיאום‬ ‫הצעדים שישראל תנקוט עם בעלות בריתנו ובראשן ארצות הברית‪ .‬אנחנו קיימנו מספר‬ ‫התייעצויות עם האמריקאים בנושא‪ ,‬הן במהלך ביקוריהם של סגן יועצת הנשיא לביטחון לאומי‬ ‫ועוזר מזכיר המדינה‪ ,‬כאן‪ ,‬בארץ והן במהלך ביקוריהם של ראש המועצה לביטחון לאומי שלנו‬ ‫ושל ראש לשכתי בוושינגטון‪ .‬בכוונתנו להמשיך בהתייעצויות האלו בקרוב‪.‬‬ ‫חברי הכנסת‪,‬‬ ‫אני מבין את רצונה הלגיטימי של האופוזיציה שאפרט כאן ועכשיו את הרעיונות השונים‬ ‫שהועלו‪ ,‬בעיקר על ידם וגם על ידי אחרים בנושא זה‪ .‬לצערי‪ ,‬לא אוכל לעשות זאת לפני שאציג‬ ‫אותם בפני חברי בליכוד‪ ,‬בפני שותפי לקואליציה ובפני יושב ראש האופוזיציה‪.‬בכל אופן‪ ,‬ברור‬ ‫לי שעלינו להיערך לכל מצב‪ .‬אני לא אסכים שנימצא לא מוכנים למצב שצפינו אותו מראש כל‪-‬‬ ‫כך בבהירות‪ ,‬וכאשר תחליט הממשלה על נקיטת צעדים מדיניים‪ ,‬אביא אותם‪ ,‬כפי שכבר‬ ‫התחייבתי בעבר‪ ,‬אמרתי שאביא אותם לאישור הכנסת ‪ -‬ואביא אותם לאישור הכנסת‪.‬‬ ‫בסיומו של הדיון הזה תתקיים הצבעה על הודעתי‪ ,‬ואני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהודעה‬ ‫זו‪ .‬תודה רבה‪.‬‬

‫‪51‬‬

11 ‫דברי שגריר ישראל יעקב לוי בישיבה מיוחדת של ועידת האו"ם‬ ‫לזכויות האדם בג'נבה‬ 2112 ‫ במארס‬22

Statement by Ambassador Yaakov Levy at the UN Special Sitting of the UN Commission on Human Rights in Geneva 23 March 2004

Mr. Chairperson, distinguished delegates, If you vote to hold this special sitting, it will be the first time in the history of the United Nations that a session is dedicated to lauding, supporting, glorifying a major leader of a terrorist organization. A new low, the worst ever. Every man and woman of conscience, any objective follower of this debate will cringe in horror, recoil in disgust that a UN body devoted to upholding human rights would, in effect, support the terrible wrongs the Hamas, under sheik Yassin, has committed. When Maria Tagilchev, a 14 year old from Netanya, was assassinated by the orders of Sheikh Ahmed Yassin, the head of the Hamas, in the Dolphinarium bombing in Tel Aviv, 1 June 2001, together with 20 other young people, this Commission did not dedicate a special sitting to debate, resolve or denounce the slaughter of 21 innocent Israeli children. When Perla Hermele, a 79 year old woman from Sweden, was murdered together with 29 other innocent civilians and 140 were wounded while celebrating the religious Passover, seder feast, at the Park Hotel in Netanya on 27 March 2002, on the direct orders of Ahmed Yassin, the OIC did not move for a special sitting. When 11-year-old Galila Bugala was murdered, along with 18 other Israelis, while riding a bus in Jerusalem on 18 June 2002, again on the orders of Ahmed Yassin, the Arab League did not consider it worthy of a special sitting. When 30-year-old Maurice Tubul was blown to pieces along with 9 others in a double suicide bombing at the Ashdod port on 14 March 2004, no one called for a special sitting. When the former United Nations High Commissioner for Human Rights, Sergio Vieira de Mello, was assassinated, along with 17 others, by suicide bombers in Baghdad on 19 August 2003, member delegates in this hall did not clamour for a special sitting. When more than 140 people were killed during in sectarian attacks in Iraq on 2 March 2004, A'shura, the holiest day 52

on the Shia calendar, no Arab delegation raised its voice and called for a special sitting of the Commission. The bias and distorted standards manifested in this Commission year after year, and in an increasing manner since the beginning of it deliberations last Friday, once again express themselves in a request for the third consecutive special sitting or session on human rights related to Israel since October 2000. Even though in this time span we have witnessed ghastly acts of brutal terrorism and indiscriminate attacks in which hundreds and thousands of innocents, not necessarily in our region, were slaughtered by terrorists, at no time did the OIC lobby for a special sitting. Distinguished delegates, I ask you to ponder the reason why is a special sitting demanded only in the case when some parties here, most of which are renowned for human rights violations, who can command a majority, constantly desire to place Israel in the dock under one pretext or another? Ahmed Yassin founded the Hamas and led this terrorist radical organization, a central element in the fabric of global terrorism, whose primary defined goal and ideological credo call for a violent Jihad for the liberation of Palestine and the establishment of an Islamic Palestine "from the Mediterranean Sea to the Jordan River" through violence, i.e. the elimination of the State of Israel. Yesterday, a Palestinian observer misquoted me as saying that the Palestinian goal was the destruction of Israel. I said nothing of the sort. Others did- like Ahmed Yassin. But why go outside this hall for evidence or take my word for it? Trust your own eyes. Just take a look at the heading on which the Palestinian observer's statement is printed and at the map of "Palestine". The map takes up all the land between Jordan and the Mediterranean Sea. There is no place for Israel on a map distributed in this very hall. Yassin, this leading perpetrator of terrorist activity maintains a complex organizational, financial, and operational infrastructure as well as a military apparatus deployed not just in Gaza but throughout the world, supported financially and otherwise by two governments present in this hall, Iran and Syria. Ahmed Yassin personally approved dozens of major suicide bombings within the context of his personal responsibility for Hamas strategieswholesale suicide terrorism in which hundreds of Israelis were killed, thousands injured. When Hamas, under the leadership of Ahmed Yassin recruited and trained women and young children, armed with suicide belts to be detonated either through their own will or through remote control, this body did not demand a special sitting to condemn the abuse of women and young children by their own people, nor the virulent incitement to hatred and death by Hamas leaders during sermons in mosques, and in children's schools and summer-camps. When Yassin and other leaders of the Hamas sent other children â&#x20AC;&#x201C; other children, not their own children of course, and not members of their family - to

commit suicide bombings, I didn't see a clamour in this hall to hold a special sitting. Hamas and Yassin produced and launched, sometimes on a daily basis, Qassam rockets against Israeli villages and towns. Nobody condemned them and asked for a special sitting. So Mr. Chairperson, distinguished delegates, When a prominent practitioner of international terrorism like Yassin, a chilling example of a cynical manipulator of the lives of his followers under the guise of a so-called "spiritual leader" distorts lofty religious principles in order to recruit suicide bombers including women and children to embark on so-called "holy war" missions and murder as many Israelis as possible , why is this the only occasion for asking for a special sitting? Distinguished delegates,I strongly urge you to vote against the holding of such a biased special sitting that only serves as another occasion for distorted standards, wild accusations, and inflammatory speech. Do not lend your voice and hand to further reducing and degradation of the credibility of this Commission and the UN as a whole. Thank you.

‫‪02‬‬ ‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בישיבת כנסת מיוחדת לציון ‪25‬‬ ‫שנה לחתימה על סכם השלום בין ישראל למצרים‬ ‫‪ 24‬במארס ‪2112‬‬ ‫כבוד נשיא המדינה והגברת קצב‪,‬‬ ‫הנשיא לשעבר מר קציר‪,‬‬ ‫נשיא בית המשפט העליון‪,‬‬ ‫אדוני היושב ראש‪,‬‬ ‫חברי הכנסת ‪,‬בעבר ובהווה‪,‬‬ ‫השגרירים הזרים‪,‬‬ ‫מכובדיי כולם‪,‬‬ ‫אנחנו מציינים היום מלאת עשרים וחמש שנה לחתימת חוזה השלום בין ישראל למצרים‪,‬‬ ‫הגדולה במדינות ערב‪.‬‬ ‫ציון עשרים וחמש שנה לחתימת החוזה ההיסטורי הזה הוא קודם כל הצדעה לשני אישים‬ ‫דגולים ‪ -‬ראש ממשלת ישראל מנחם בגין ונשיא מצרים‪ ,‬אנוואר סאדאת‪ .‬בזכות מנהיגותם‬ ‫ודבקותם בחזון השלום‪ ,‬הם הצליחו לגשר על תהומות האיבה והחשדנות בין שתי המדינות‪.‬‬ ‫ישראל הוכיחה אז שוב את כוונותיה לחיות בשלום עם כל שכנותיה‪ ,‬ברוח הדברים שאמר כאן‪,‬‬ ‫מעל בימת הכנסת‪ ,‬מנחם בגין‪ ,‬כשאירח את הנשיא סאדאת‪ ,‬בנובמבר ‪: 0277‬אני מצטט "יש‬ ‫לנו שאיפה אחת בלב‪ ,‬רצון אחד בנפש‪ ,‬וכולנו מאוחדים בשאיפה וברצון אלה ‪ -‬להביא שלום‪,‬‬ ‫שלום לעמנו‪ ,‬שלא ידע שלום אפילו יום אחד מאז החילונו שבים ציונה ‪,‬ושלום לשכנינו‪ ,‬שאנו‬ ‫מאחלים להם כל טוב‪ .‬ואנו מאמינים שאם נעשה שלום‪ ,‬שלום אמיתי ‪,‬נוכל לעזור איש לרעהו‬ ‫בכל שטחי החיים ותיפתח תקופה חדשה במזרח התיכון‪ ,‬תקופת פריחה וצמיחה‪ ,‬פיתוח‬ ‫והתפתחות וגידול כפי שהיה בימי קדם"‪ .‬סוף ציטוט‪.‬‬ ‫חוזה השלום בין ישראל למצרים‪ ,‬ששרד את הרצח הנפשע של הנשיא סאדאת בידי קנאים‬ ‫מוסלמים ‪ -‬כמו את יתר ההתפתחויות והתהפוכות המדיניות שעברו על אזורנו בעשרים וחמש‬ ‫השנים האחרונות ‪ -‬הוכיח בכושר עמידתו שהוא אינו הסכם פרטי‪ ,‬בין שני מנהיגים דגולים‪,‬‬ ‫אלא חוזה התואם ומבטא את האינטרסים האסטרטגיים האמיתיים של שתי המדינות‪.‬‬ ‫במשך עשר שנים ‪,‬החרים העולם הערבי את מצרים על עשיית השלום עם ישראל‪ ,‬אך הדבר‬ ‫לא הרתיע את מצרים ‪,‬שדבקה בדרך השלום‪ .‬בתום עשר שנים‪ ,‬שב העולם הערבי וקיבל עליו‬ ‫את מנהיגותה של מצרים ‪,‬כשהוא מספק בכך את ההוכחה הניצחת לצדקת דרך השלום‪ .‬אחרי‬ ‫שמצרים שברה את מעגל האיבה סביבנו‪ ,‬חתמה גם ממלכת ירדן‪ ,‬בהנהגת המלך חוסיין‪ ,‬על‬ ‫חוזה שלום עם ישראל‪ ,‬בהנהגתו של ראש הממשלה יצחק רבין ‪ -‬ואנחנו מקווים שמדינות ערב‬ ‫נוספות ילכו בעקבותיהן‪.‬‬ ‫עשרים וחמש שנה אחרי חתימת חוזה השלום בין ישראל למצרים‪ ,‬אנחנו עדיין צריכים להשקיע‬ ‫מאמץ בטיפוח תרבות של שלום במזרח התיכון‪ .‬משום כך אנחנו רואים חשיבות בהעמקת‬ ‫הדיאלוג בין שתי מדינותינו ‪ -‬גם כדי לקדם את התהליך המדיני באזור‪ ,‬אך גם כדי להביא‬ ‫לשיפור באווירה וביחסים הבילטרליים בין ישראל למצרים‪ .‬באחרונה‪ ,‬אנחנו עדים לתהליך‬ ‫מבורך של התחממות ‪ -‬גם אם איטית ‪ -‬ביחסים אלו‪ .‬ביטוי לכך ראינו בביקורו האחרון‪ ,‬לפני‬ ‫‪55‬‬

‫שבועיים‪ ,‬של שר החוץ סילבן שלום בקהיר ובפגישותיו המוצלחות עם הנשיא מובארכ ואנשי‬ ‫הצמרת המצרית ‪ -‬וכך במגעים שביני לבין הנשיא מובארכ ושליחיו‪.‬‬ ‫הכלכלה של ישראל והכלכלה של מצרים משלימות זו את זו מבחינות רבות ואך טבעי הוא שעל‬ ‫רקע הקרבה הגיאוגרפית‪ ,‬יתהדק שיתוף הפעולה הכלכלי בינינו‪ .‬אנחנו פועלים לקדם יחד‬ ‫מספר פרויקטים אשר יש בהם כדי לחזק את השלום ולהפוך אותו למציאות חיה‪.‬‬ ‫שיתוף הפעולה בתחום החקלאות היה מאז ומתמיד הפורה והנרחב ביותר ואני מקווה שהוא‬ ‫יתחדש בעתיד הלא רחוק‪ ,‬במלוא היקפו‪ .‬אני מאמין בפרויקטים של שיתוף פעולה בין שתי‬ ‫המדינות ‪ -‬ויש עוד דברים רבים שנוכל לעשות ביחד‪ ,‬במגוון נרחב של תחומים‪.‬‬ ‫חברי הכנסת‪,‬‬ ‫גם בתקופה שטרם הסכמי השלום מעולם לא שנאנו את בני העם המצרי‪ .‬יש בתורה מצווה‬ ‫מפורשת כי למרות הדברים הקשים שעוללו המצרים לבני ישראל ‪ -‬ואני מצטט "לא תתעב‬ ‫מצרי‪ ,‬כי גר היית בארצו"‪ .‬ורש"י אף מוסיף ‪ -‬ואני מצטט "יש לזכור להם שהיו לכם אכסניא‬ ‫בשעת דחק‪".‬‬ ‫על מדשאות הבית הלבן‪ ,‬לפני עשרים וחמש שנה ‪,‬חתמו ישראל ומצרים על חוזה שלום ואני‬ ‫מצטט ‪" -‬בהיותן משוכנעות בצורך הדחוף בהשכנת שלום צודק‪ ,‬כולל ובר קיימא במזרח‬ ‫התיכון‪ ,‬בהתאם להחלטות מועצת הביטחון ‪ 424‬ו ‪, 338 -‬ברצותן לשים קץ למצב המלחמה‬ ‫ביניהן ולכונן שלום אשר בו כל מדינה באזור תוכל להתקיים בבטחה"‪ .‬סוף ציטוט‪.‬‬ ‫הדברים האלה תקפים ונכונים גם היום ‪ -‬שכן גם היום יש צורך דחוף בהשכנת שלום במזרח‬ ‫התיכון‪ ,‬שלום היכול להצעיד את כל ארצות האזור לקראת ביטחון‪ ,‬שלום‪ ,‬קידמה ופריחה‬ ‫כלכלית‪.‬‬ ‫אדוני היושב ראש‪ ,‬חברי הכנסת‪,‬‬ ‫חוזה השלום עם מצרים לא היה מושג אלמלא גבורתם של לוחמי צבא ההגנה לישראל במשך‬ ‫שנות העימות‪ .‬הצלחתם בהדיפת הפלישה המפתיעה במלחמת יום הכיפורים והפיכתה‬ ‫לניצחון עם צליחת התעלה ‪ -‬הראתה לעולם הערבי כולו כי תקומתו המדינית של העם היהודי‬ ‫במולדתו היא עובדה קיימת לנצח‪-‬נצחים‪ ,‬והיא שהביאה להגעת סאדאת לארץ ולחתימת חוזה‬ ‫השלום‪.‬‬ ‫בשלוש מלחמות‪ ,‬ובפעולות תגמול רבות‪ ,‬נלחמתי נגד המצרים ‪ -‬ואיבדתי בהן את הטובים‬ ‫שבחברי‪ ,‬והנה בשנת אלף תשע מאות שמונים ואחת‪ ,‬כשר החקלאות של מדינת ישראל‪,‬‬ ‫נפגשתי עם הנשיא סדאת‪ ,‬בארמונו בקהיר וכששנינו רוכנים על מפה‪ ,‬הנשיא סדאת ביקשני‬ ‫לצאת לסיור‪ ,‬כדי לסייע באיתור שטחים חקלאיים‪.‬‬ ‫כך מצאתי את עצמי טס בשמי מצרים‪ ,‬במרחבי המדבר המערבי ובקרבת גבול סודן‪ ,‬במטוסו‬ ‫של הנשיא סאדאת‪ .‬המשימה‪ :‬חיפוש אחר שטחים לחקלאות‪ ,‬שמומחיה החקלאיים של ישראל‬ ‫יוכלו לסייע להפוך אותם לשדות פורחים‪ .‬הטייסים שהטיסו אותי הציגו את עצמם כטייסי קרב‪,‬‬ ‫שהשתתפו בהתקפה האווירית הגדולה על כוחות האוגדה שלי‪ ,‬בשמונה עשר באוקטובר‬ ‫‪ .0273‬אז‪ ,‬כשאני יושב בין שני הטייסים‪ ,‬על כיסא הנווט‪ ,‬המפה על ברכי‪ ,‬ואני מבקש להנמיך‬ ‫ולהסתובב שוב ושוב אמרתי לעצמי ‪ -‬זה השלום‪:‬‬ ‫אם מפקד ישראלי‪ ,‬שכוחותיו צלחו את תעלת סואץ‪ ,‬טס בחברת טייסי קרב מצריים‪ ,‬שהפציצו‬ ‫אותו ואת חבריו‪ ,‬והם מחפשים יחד שטחים לייצר בהם מזון לאוכלוסיית מצרים ‪ -‬זה השלום‪.‬‬ ‫כך ראיתי את השלום‪.‬‬ ‫‪56‬‬

‫זה השלום שישראל חותרת אליו ‪ -‬לא רק עם מצרים ועם ירדן ‪ -‬אלא עם כל מדינות ערב‬ ‫האחרות‪ ,‬ובראש ובראשונה עם שכנינו ‪ -‬סוריה‪ ,‬לבנון והרשות הפלשתינית‪.‬‬ ‫ישראל מוכנה לצעוד שוב עם שכנותיה לעבר השלום הנכסף ‪ -‬באומץ ובנחישות‪ ,‬בדיוק כפי‬ ‫שעשתה זאת לפני עשרים וחמש שנה בחתימת הסכם השלום עם מצרים‪.‬‬ ‫תודה רבה‪.‬‬

‫‪57‬‬

13 ‫דברי סגן ראש הממשלה ושר החוץ סילבן שלום לרגל יום השנה‬ ‫ לחתימה על הסכם השלום בין ישראל למצרים‬25 -‫ה‬ 2112 ‫ במארס‬28

Address by Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Silvan Shalom on the Occasion of 25th Anniversary of the Israel-Egypt Peace Treaty 28 March 2004 The desire to live in peace has always been the cornerstone of the Zionist enterprise, from its beginnings and up to this very day. For the people of Israel, who have been reborn in the land of their forefathers, peace has moral value as well as national, strategic importance. Throughout the 56 years of our independence, all of Israel's governments and leaders have striven to build relations of peace and understanding with our neighbors, the Arab states. We have come here tonight to celebrate the first and most significant success in our long journey towards our goal of peace and national security – the Peace Treaty that Israel and Egypt signed 25 years ago. Shortly after the Israeli elections upheaval of 17 May 1977, when the Likud first came into power, secret contacts began between Israel and Egypt. Under the inspired leadership of Egypt's President, the late Anwar Sadat, and Israel's Prime Minister, the late Menahem Begin, these contacts bore fruit, and, after enormous effort and complicated negotiations, a peace treaty was concluded between the two states – an upheaval in perception no less than in diplomacy, the importance of which is inestimable. The treaty that these two great leaders brought to their respective countries changed forever the face of the Middle East and Israel's place in the region. Although we are celebrating this anniversary today without the "bride," so to speak, I would like to note the achievements that peace with Egypt has brought us: Peace with Egypt broke the psychological barrier among the Arab states, which until then had prevented any possibility of Israel's integration into the region. Peace forced the Arab world to recognize the fact that Israel is here to stay, and does not intend to disappear. In this way, it reinforced Israel's historical right to exist here as the state of the Jewish people. Peace with Egypt radically changed Israel's security situation, removing the threat of unbridled war from the shoulders of the leaders and the people alike. 58

Peace with Egypt also brought us many opportunities in the fields of economics and tourism, and we continue to promote these interests together with the Egyptian Government to this day. Even if we sometimes complain that it isn't enough, we should remind ourselves that at the end of the day, this is a success story. The treaty is an anchor of regional stability that has survived formidable pitfalls; it has brought much blessing to both countries and has served as an example to the region of the path that should be taken. Among our guests today are some who played an active role in the process that resulted in the peace treaty. They know better than anyone the enormous efforts made by both sides, Israel and Egypt, and also by the United States, to reach that historic moment. On behalf of us all, I would like to thank them and their colleagues – it was their determination and faith in the path of peace that brought us to where we are today. My dear friends, In the last 25 years, peace with Egypt has become part of our daily lives and we tend to take it for granted. We've gotten used to it. It is therefore hard – but important, nonetheless – to relive the excitement that gripped the entire country on that day in 1977, when President Sadat landed in Israel and delivered his brave speech in the Knesset. We must never forget that excitement. On the other hand, there are those who feel that it is not appropriate to celebrate the 25th anniversary of the peace treaty with Egypt without the participation of the Egyptian side. Many of them advised me to cancel this lovely reception. However, I decided differently. I firmly believe that it is fitting to commemorate this special day in the annals of our people and to celebrate peace, which is a value and a national goal for us, as well as a personal, strategic concern of the state and each and every one of its citizens. And so, I would like to take this opportunity to send my warmest regards to President Mubarak, and to the Government and people of Egypt, and to assure them of our commitment to continue to build relations of peace and friendship between our two nations. Egypt's decision not to send a representative to this ceremony comes against the backdrop of the elimination of Ahmed Yassin. I would like to emphasize that terrorism – and the Hamas in particular – endangers not only Israel, but also moderate Arab regimes. The extremist Islamic organizations pose a real threat to regional stability. And therefore, the Middle East without Yassin is a safer place, and Egypt should not forget this. Of course, it would have been preferable if Egypt had avoided boycotts, and I am referring not only to this ceremony. Egypt has the authority and the ability to stand up to those opposed to peace and normalization; those who are 59

against direct contact and dialogue with us. When all is said and done, there is no other way for the region to move forward. We in the Foreign Ministry will not allow anyone to stop us from expressing our national interests and values, and our willingness to continue on the path paved for us by Menahem Begin and Anwar Sadat. This is the right thing to do and we will continue doing it. Despite the ups and downs of our relationship, only a few weeks ago I was a guest at the Egyptian presidential palace in Cairo, and before that I hosted, in this building, my colleague, the Egyptian Foreign Minister, Ahmed Maher. The channels of communication between us are open and we are determined to promote and develop our relations in all fields, including trade and the economy, for the benefit of the citizens of both sides. Ladies and Gentlemen, The importance of peace with Egypt is measured not only by the degree of warmth of the relations between the two states. For us, the treaty with Egypt constitutes an essential pillar in our ambition to achieve peace with all of our neighbors. For us, from an historical perspective, Egypt represents the vanguard of peace, a state that has the ability to generate real change in our region. I call tonight upon the President of Egypt to lead the Arab world towards acceptance and peace with Israel, for the sake of all of the peoples in the region. Radical Islamic terror is growing ever stronger in our region. There are those who believe that it has become the central existential threat to the stability of the regimes in the Middle East. Close and visible cooperation between the moderate states in the region is the only appropriate answer to this spreading scourge. Implementation of the peace treaty between Israel and Egypt should serve as a model for dealing with the challenge of repulsing the extremists and building stability and prosperity. Indeed, the State of Israel has no dispute with the great majority of Arab states - not with regard to borders, territory, rights or even trade. We all have a common interest in the building of relationships which will strengthen regional stability, bring prosperity to our citizens and protect us all from the forces of extremism which threaten our well-being. During the 1960s and 1970s, when Israelis envisioned how peace would appear, there was a broad consensus among us regarding the pioneering role that Egypt would have to play in order to break out of the existing cycle of hostility. There was also consensus that Lebanon would be the second Arab state to conclude a peace treaty with us. Regrettably this did not come about, due to the Syrian takeover of its neighbor in 1976. Since that time, despite the fact that it is still a member of the United Nations, Lebanon is no longer an independent state. Syria does there as it pleases, in a manner that harms not 61

only the Lebanese people, but also the security of Israel and the region as a whole, to this very day. Today, on a day where we are celebrating peace itself, I call from this podium for an end to the Syrian occupation of Lebanon, and a restoration of both the sovereignty of Lebanon and with it the chance to build with the Lebanese people peaceful and neighborly relations. Since we concluded the peace treaty with Egypt, and took upon ourselves obligations toward a common future, our relations with our Palestinian neighbors have undergone many upheavals. Over the course of the last quarter-century, and regrettably, even before, a single and salient motif has come to characterize the Palestinian condition – the lack of responsible leadership capable of guiding them toward the path of peace. Even during the heydays of the Oslo Accord, Yasser Arafat and his cronies were unable to take the basic steps needed in order to enable the process to succeed— namely disarming the terrorist groups of their weapons and of their capacity to torpedo progress towards peace, and uprooting hatred and cultivating in its place a culture of peace. Unfortunately, the price for this failure is being paid to this very day by both peoples. Israel remains dedicated to the Roadmap and to the vision of President Bush outlined in his June 24, 2002 speech. We welcome any efforts from the other side to move toward peace. The Palestinians must take the strategic decision to dismantle the infrastructure of terrorism and to build an infrastructure of peace. Unfortunately, while Arafat is still in the region there is not much hope that a new more moderate Palestinian leadership will emerge. I call on Egyptian leaders to encourage the Palestinians to resume negotiations with Israel. I believe that there are moderate Palestinians. They are there. Just one week ago, 70 Palestinians signed a letter that stated clearly their wish to move toward peace with Israel. The letter also noted that they are opposed to reacting to the killing of the Hamas leader Yassin. The Government of Israel is a true peace partner. If the Palestinians abandon terrorism, they will find Israel ready and willing to compromise. History certainly proves this. When we had a partner—Egypt—we made far reaching compromises for peace, withdrawing from the Sinai desert and evacuating Jewish settlements. Compromise is the only way—the way marked by Sadat and Begin. Begin and Sadat both won the Nobel Peace Prize. They deserved it. They paid a high, personal price for the future and benefit of their respective peoples. Years later, Arafat won the Nobel Peace Prize. He has been trying to eliminate any chance for peace. He did not deserve the prize. It is very difficult to bridge the gaps between ourselves and the Palestinians. To some, it may even look impossible. But let us remember that a year before Sadat made his historic and courageous visit to Jerusalem, peace with Egypt

looked impossible as well. Many things that look impossible today can be possible in the future. My dear friends, Just as there are leaders among men, so too, there are leaders among nations. Over the past few decades, none can compare with the United States of America. Americaâ&#x20AC;&#x2122;s continuous support of the values of freedom, democracy and justice, is worthy of our most profound recognition and praise. The United States played a vital role in the political and economic restoration of Western Europe in the twentieth century. In recent years, in the face of the threat of terrorism, the United States has shown the world that its readiness to defend its values remains as strong as ever. We have expressed our appreciation to the United States led by President Jimmy Carter for the crucial role it played in achieving the Peace Treaty with Egypt, and we are grateful - now as then - for its ongoing and vital support of Israelâ&#x20AC;&#x2122;s right to security, and its efforts to promote peace in the region. We are indeed confident that the US will continue to guide the region forward toward a safer and more peaceful future. Israel is committed to peace, and we shall continue to work to promote peace, for our own sake and for the sake of the entire region. Thank you.

14 ‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון ונשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש‬ ‫לאחר פגישתם בבית הלבן‬ 2112 ‫ באפריל‬02

Remarks by Prime Minister Ariel Sharon and US President George W. Bush following their meeting at the White House 14 April 2004

The President: I'm pleased to welcome Prime Minister Sharon back to the White House. For more than 50 years, Israel has been a vital ally and a true friend of America. I've been proud to call the Prime Minister my friend. I really appreciate our discussions today. The policy of the United States is to help bring peace to the Middle East and to bring hope to the people of that region. On June 24, 2002, I laid out a vision to make this goal a reality. We then drafted the road map as the route to get us there. The heart of this vision is the responsibility of all parties - of Israel, of the Palestinian people, of the Arab states - to fight terror, to embrace democracy and reform, and to take the necessary steps for peace. Today, the Prime Minister told me of his decision to take such a step. Israel plans to remove certain military installations and all settlements from Gaza, and certain military installations and settlements from the West Bank. These are historic and courageous actions. If all parties choose to embrace this moment they can open the door to progress and put an end to one of the world's longest running conflicts. Success will require the active efforts of many nations. Two days ago, I held important discussions with President Mubarak of Egypt. And I will soon meet with King Abdullah of Jordan. We're consulting closely with other key leaders in the region, in Europe, and with our Quartet partners - the EU, Russia, and the United Nations. These steps can open the door to progress toward a peaceful, democratic, viable Palestinian state. Working together, we can help build democratic Palestinian institutions, as well as strong capabilities dedicated to fighting terror so that the Palestinian people can meet their obligations under the road map on the path to peace. This opportunity holds great promise for the Palestinian people to build a modern economy that will lift millions out of poverty, create the institutions and habits of liberty, and renounce the terror and violence that impede their aspirations and take a terrible toll on innocent life.

The Palestinian people must insist on change and on a leadership that is committed to reform and progress and peace. We will help. But the most difficult work is theirs. The United States is strongly committed, and I am strongly committed, to the security of Israel as a vibrant Jewish state. I reiterate our steadfast commitment to Israel's security and to preserving and strengthening Israel's self-defense capability, including its right to defend itself against terror. The barrier being erected by Israel as a part of that security effort should, as your government has stated, be a security, rather than political, barrier. It should be temporary rather than permanent, and, therefore, not prejudice any final status issues, including final borders. And its route should take into account, consistent with security needs, its impact on Palestinians not engaged in terrorist activities. In an exchange of letters today and in a statement I will release later today, I'm repeating to the Prime Minister my commitment to Israel's security. The United States will not prejudice the outcome of final status negotiations. That matter is for the parties. But the realities on the ground and in the region have changed greatly over the last several decades, and any final settlement must take into account those realities and be agreeable to the parties. The goal of two independent states has repeatedly been recognized in international resolutions and agreements, and it remains the key to resolving this conflict. The United States is strongly committed to Israel's security and well being as a Jewish state. It seems clear that an agreed, just, fair and realistic framework for a solution to the Palestinian refugee issue, as part of any final status agreement, will need to be found through the establishment of a Palestinian state and the settling of Palestinian refugees there, rather than Israel. As part of a final peace settlement, Israel must have secure and recognized borders which should emerge from negotiations between the parties, in accordance with U.N. Security Council Resolutions 242 and 338. In light of new realities on the ground, including already existing major Israeli population centers, it is unrealistic to expect that the outcome of final status negotiations will be a full and complete return to the armistice lines of 1949. And all previous efforts to negotiate a two-state solution have reached the same conclusion. It is realistic to expect that any final status agreement will only be achieved on the basis of mutually agreed changes that reflect these realities. I commend Prime Minister Sharon for his bold and courageous decision to withdraw from Gaza and parts of the West Bank. I call on the Palestinians and their Arab neighbors to match that boldness and that courage. All of us must show the wisdom and the will to bring lasting peace to that region. Mr. Prime Minister, welcome to the White House.

The Prime Minister: Thank you. Thank you so much. I want to thank you, Mr. President, for your warm welcome and your strong support and friendship for the state of Israel. I came to you from a peace-seeking country. Despite the repeated terror attacks against us, the people of Israel continue to wish for the achievement of a viable peace in accordance with our Jewish tradition as outlined by Israel's prophets. Our people's desire to be known for its achievements in the fields of culture, science, and technology, rather than in the battlefield. We are committed to make any effort to develop our country and society for our own benefit and for the benefit of the peoples of the region. In our meeting today, I presented to you the outlines of my disengagement plan. It will improve Israel's security and economy and will reduce friction and tension between Israelis and Palestinians. My plan will create a new and better reality for the State of Israel. And it also has the potential to create the right conditions to resume negotiations between Israel and the Palestinians. I was encouraged by your positive response and your support for my plan. In that context, you handed me a letter that includes very important statement regarding Israel's security and its well being as a Jewish state. You have proven, Mr. President, your ongoing deep and sincere friendship to the state of Israel and to the Jewish people. I believe that my plan can be an important contribution to advancing your vision, which is the only viable way to achieve the peace and security in the Middle East. I wish to end with a personal note. I, myself, have been fighting terror for many years, and understand the threats and cost from terrorism. In all these years, I have never met a leader as committed as you are, Mr. President, to the struggle for freedom and the need to confront terrorism wherever it exists. I want to express my appreciation to you for your courageous leadership in the war against global terror and your commitment and vision to bring peace to the Middle East. Thank you, Mr. President. The President: Thank you, Mr. Prime Minister. Good job, good job. The Prime Minister: Thank you. The President: We will answer two questions a side, starting with the American side. The Prime Minister will call on somebody from the Israeli press at the appropriate moment. Question: I'd like to go back to your opening statement and ask you, does the United States recognize Israel's right to retain some Jewish settlements in the 65

West Bank? And, if so, how does that fit with the U.S. policy that settlements are an obstacle to peace? The President: First, let us recognize that the Prime Minister has made the decision to dismantle some settlements. In other words, he is beginning to implement a vision that allows for contiguous territories so that a Palestinian state can emerge. And this is an important step today. It accelerates the process. See, I view it as creating an opportunity, an opportunity for those of us who believe that a Palestinian state should emerge; a peaceful Palestinian state to work to put a framework for such a state to exist, so that the institutions of such state are bigger than the people. See, when you have a government where the person is bigger than the institutions, that government will inevitably fail. It's when the institutions are bigger than the people that you're able to have continuity and people's hopes and aspirations realized, and peace. It is very important for a Palestinian state to emerge in which we have confidence, in which any Prime Minister of Israel has confidence, in which the United States has confidence, that will be a peaceful partner. And so what the Prime Minister has done is he started the process of removing settlements from the West Bank. Your question to me is about the final status agreements. I said that the conditions on the ground have changed over time, and obviously, that must be recognized during any final status negotiations. You know, I look forward to the moment when we're actually discussing final status negotiations. There's a lot of work to be done prior to getting there. And what the Prime Minister has done is started the process. And now it's up for responsible Palestinians, caring Europeans, Americans, the United Nations to step in and help develop such a state that will be a peaceful state, one in which money will actually end up helping the Palestinians to be able to grow their businesses and find wealth for their families. And then we can worry about the final status negotiations. In other words, there's a lot of work to do. What the Prime Minister has done is started the work, and we're prepared to help with the work. Question: Sharon's political future depends largely on the Americans quid pro quo, so still I'm asking on this issue, could you clarify the ambiguity surrounding few key issues, as the settlements, for example. In your eyes, Ariel is going to be on the Israeli side of the fence. I wanted to ask about the right of return, but your answer was quite clear there. The President: Let me say this to you, his future doesn't depend upon me. His future depends upon his capacity to convince the Israeli people he's doing the right thing, and I think he is. He's a bold leader. That's what people want. They want leadership.

There is a process that got stuck, and the Prime Minister steps up and leads. And I'm confident the Israeli people appreciate that kind of leadership. You can answer the question if you care to, but I don't buy the premise that what I say helps him get elected. What he says helps him get elected. It's his vision of Israel that the people of Israel will be looking toward. The Prime Minister: Thank you. First, I will answer in Hebrew. (Speaking Hebrew.) The question was, did I take a risky decision. So my answer is that when the issue is the security of the state of Israel, which I am fully responsible to, and political and economic future of the state of Israel, I believe that personal issues like personal security is not to be taken in consideration; this is not the issue. And I would say that what I have learned from my visit here, that the plan, disengagement plan, contributes to the security of Israel, contributes to the political situation of Israel in the world, and helps our economy. Therefore, I think that those questions of personal risk has not been taken into consideration. We have to look into the interests of the state of Israel. Question: Former President Jimmy Carter said last week that he feels U.S. Middle East policy is tilted too much toward Israel. Is that a fair criticism? President Bush: U.S. Middle East policy is tilted toward peace. And the best way to achieve peace is to fight terror. And I'm the first American President ever to have articulated the creation of a Palestinian state. And the reason I did so is because I believe a Palestinian state, when properly done, will provide enough hope for people, provide a peaceful avenue for those who aspire for a better future. And I also believe it's in Israel's interest that there be a Palestinian state which develops in a peaceful way. Every statement I've said, I said all parties must assume responsibilities. The Palestinians have got to assume the responsibility of fighting off terror. If they want a state which provides a hopeful future for their people, they must fight terror. They must be resolute in the fighting of terror. Israel has responsibilities. Today the Prime Minister stepped up to those responsibilities. He started a process that I believe can be a hopeful process. The Arab world has got responsibilities to help not only fight terror, but to provide hope for a peaceful Palestinian people. Those are responsibilities. America is assuming responsibilities. My position on Middle East peace is quite clear. Final question, from the Israeli press. Question: (Speaking Hebrew.)

And Mr. President, if I may, is what you said about the Palestinian refugee mean that you deny unconditionally the -- what's it called -- the right of return of Palestinian refugee to the state of Israel? President Bush: Refer back to my statement that I said, and also look at the letter that I sent the Prime Minister. It will clarify my position on the issue.

Prime Minister Sharon: (Speaking Hebrew.) I mentioned first that I got from you, Mr. President, a letter. And I sent you a letter. And in these letters, all those issues, all those details are very clearly described in those letters. And I suggested also on your behalf that they will read the letters. That's the first thing. I was asked by the Israeli media if I would say the things they held here, or were discussed here, or have been concluded here, will provide me a weapon against my colleagues in the government or the members of my party in Israel. So my answer was that I was never looking for weapons to use against my colleagues in the government or against the members of my party. I agree that I've been using weapons for many years, being a soldier for many years, against the enemies of the state of Israel. And I never hesitated, and I will not hesitate also in the future, to use weapons if it will be needed in order to defend the citizens of Israel, their life, their normal life, their development, and so on. And, therefore, I say that I don't need for that. I believe that our discussion today providing the needed security and hope for the future of the state of Israel and the future, I would say, of the region. The President: Thank you, sir. The Prime Minister: Thank you. The President: Thank you all, very much.

‫‪05‬‬ ‫תכנית ההתנתקות של ראש הממשלה אריאל שרון‬ ‫‪ 02‬באפריל ‪2112‬‬

‫‪ .0‬כללי‬ ‫ישראל מחויבת לתהליך השלום ושואפת להגיע להסדר מוסכם על בסיס העיקרון של‬ ‫שתי מדינות לשני עמים‪ ,‬מדינת ישראל כמדינת העם היהודי ומדינה פלשתינית לעם‬ ‫הפלסטיני‪ ,‬כחלק ממימוש חזון הנשיא בוש‪.‬‬ ‫ישראל מאמינה כי עליה לפעול לשיפור המציאות הנוכחית‪ .‬ישראל הגיעה למסקנה כי אין‬ ‫כיום שותף פלסטיני מולו ניתן להתקדם בתהליך שלום דו‪-‬צדדי‪ .‬לאור זאת גובשה תכנית‬ ‫של התנתקות חד צדדית‪ ,‬המבוססת על השיקולים הבאים‪:‬‬ ‫א‪.‬הקיפאון הגלום במצב הנוכחי הינו מזיק‪ .‬כדי לצאת מקיפאון זה‪ ,‬על ישראל‬ ‫ליזום מהלך שלא יהיה מותנה בשיתוף פעולה פלסטיני‪.‬‬ ‫ב‪.‬התכנית תוביל למציאות ביטחונית טובה יותר‪ ,‬לפחות בטווח הארוך‪.‬‬ ‫ג‪.‬בכל הסדר קבע עתידי‪ ,‬לא תהיה התיישבות ישראלית ברצועת עזה‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬ברור כי באזור יהודה ושומרון יישארו אזורים שיהוו חלק ממדינת ישראל‪,‬‬ ‫ובתוכם יישובים אזרחיים‪ ,‬אזורים ביטחוניים ומקומות בהם לישראל יש‬ ‫אינטרסים נוספים‪.‬‬ ‫ד‪.‬היציאה מרצועת עזה ומאזור בצפון השומרון (ארבעה ישובים‪ ,‬ומתקנים‬ ‫צבאיים בסביבתם) תקטין את החיכוך עם האוכלוסייה הפלשתינית ויש בה‬ ‫פוטנציאל לשיפור מרקם החיים הפלסטיני והכלכלה הפלשתינית‪.‬‬ ‫ה‪.‬ישראל מקווה כי הפלשתינים ישכילו לנצל את מהלך ההתנתקות על מנת‬ ‫לצאת ממעגל האלימות ולהשתלב מחדש בתהליך ההידברות‪.‬‬ ‫ו‪.‬מהלך ההתנתקות ישלול את תוקפן של הטענות כנגד ישראל בדבר אחריותה‬ ‫לפלשתינים ברצועת עזה‪.‬‬ ‫ז‪ .‬מהלך ההתנתקות אינו גורע מן ההסכמים הקיימים בין ישראל לפלשתינים‪.‬‬ ‫ההסדרים הקיימים הרלבנטיים ימשיכו לחול‪.‬‬ ‫כאשר תהיינה בצד הפלסטיני ראיות לנכונות‪ ,‬ליכולת ולמימוש בפועל של לחימה בטרור‬ ‫וביצוע הרפורמות על פי מפת הדרכים‪ ,‬ניתן יהיה לשוב לנתיב המו"מ וההידברות‪.‬‬

‫‪69‬‬

‫‪ .4‬עיקרי התכנית‬ ‫א‪ .‬רצועת עזה‬ ‫‪ )0‬ישראל תפנה את רצועת עזה‪ ,‬כולל כל ההתיישבות הישראלית הקיימת כיום‪,‬‬ ‫ותיערך מחדש מחוץ לשטח הרצועה‪ .‬זאת‪ ,‬למעט היערכות צבאית באזור קו הגבול‬ ‫בין רצועת עזה למצרים (ציר "פילדלפי")‪ ,‬כפי שיפורט בהמשך‪.‬‬ ‫‪ )4‬עם השלמת המהלך‪ ,‬לא תיוותר באזורים שיפונו במרחב היבשתי של רצועת עזה‬ ‫נוכחות ישראלית קבועה של כוחות ביטחון ואזרחים ישראלים‪.‬‬ ‫‪ )3‬כפועל יוצא מכך‪ ,‬לא יהיה יסוד לטענה שרצועת עזה הינה שטח כבוש‪.‬‬ ‫ב‪ .‬איו"ש‪:‬‬ ‫‪)0‬‬

‫ישראל תפנה אזור בצפון השומרון (גנים‪ ,‬כדים‪ ,‬חומש ושא‪-‬נור) ואת כל המתקנים‬

‫הצבאיים הקבועים באזור זה‪ ,‬ותיערך מחדש מחוץ לאזור המפונה‪.‬‬ ‫‪)4‬‬

‫עם השלמת המהלך‪ ,‬לא תיוותר באזור צפון השומרון נוכחות ישראלית קבועה של‬

‫כוחות ביטחון ואזרחים ישראלים‪.‬‬ ‫‪)3‬‬

‫המהלך יאפשר רציפות טריטוריאלית פלשתינית באזור צפון השומרון‪.‬‬

‫‪)2‬‬

‫ישראל תשפר את התשתית התחבורתית באיו"ש‪ ,‬במטרה לאפשר רציפות‬

‫תחבורתית פלשתינית באיו"ש‪.‬‬ ‫‪)5‬‬

‫המהלך יקל על הפעילות הכלכלית והמסחרית הפלשתינית באיו"ש‪.‬‬

‫ג‪ .‬גדר הביטחון‪:‬‬ ‫א‪.‬ישראל תמשיך בבניית גדר הביטחון‪ ,‬בהתאם להחלטות הממשלה הרלבנטיות‪.‬‬ ‫התוואי יביא בחשבון שיקולים הומניטריים‪.‬‬ ‫‪ .3‬המציאות הביטחונית לאחר הפינוי‬ ‫א‪.‬‬ ‫‪)0‬‬

‫רצועת עזה‪:‬‬

‫ישראל תפקח ותשמור על המעטפת החיצונית ביבשה‪ ,‬תשלוט באופן בלעדי‬

‫במרחב האווירי של עזה‪ ,‬ותמשיך לקיים פעילות צבאית במרחב הימי של רצועת‬ ‫עזה‪.‬‬ ‫‪)4‬‬

‫רצועת עזה תהיה מפורזת מנשק שהימצאותו אינה תואמת את ההסכמים‬

‫הקיימים בין הצדדים‪.‬‬ ‫‪)3‬‬

‫ישראל שומרת לעצמה את הזכות הבסיסית להגנה עצמית‪ ,‬כולל נקיטת‬

‫צעדי מניעה כמו גם תגובה תוך שימוש בכוח כנגד איומים שיווצרו מרצועת עזה‪.‬‬

‫‪71‬‬

‫ב‪.‬‬ ‫‪)0‬‬

‫איו"ש‪:‬‬

‫עם פינוי היישובים באזור צפון השומרון (גנים‪ ,‬כדים‪ ,‬חומש‬

‫ושא‪-‬נור)‪ ,‬לא תיוותר נוכחות צבאית קבועה באזורם‪.‬‬ ‫ישראל שומרת לעצמה את הזכות הבסיסית להגנה עצמית‪ ,‬כולל צעדי מניעה כמו‬ ‫גם תגובה‪ ,‬תוך שימוש בכוח‪ ,‬כנגד האיומים שיווצרו באזור זה‪.‬‬ ‫‪)4‬‬

‫בכל יתר שטחי איו"ש‪ ,‬תימשך הפעילות הביטחונית הקיימת‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬בהתאם לנסיבות‪ ,‬תשקול ישראל לצמצם פעילותה בערים‬ ‫פלשתיניות‪.‬‬ ‫‪)3‬‬

‫ישראל תפעל לצמצום מספר נקודות הביקורת בכלל איו"ש‪.‬‬

‫‪ .2‬מתקנים ותשתיות צבאיים ברצועת עזה ובאזור צפון השומרון‬ ‫ככלל יפורקו ויפונו‪ ,‬למעט כאלו שישראל תחליט להשאיר ולהעביר לגורם שייקבע‪.‬‬ ‫‪ .5‬אופי הסיוע הביטחוני לפלשתינים‬ ‫ישראל מסכימה כי בתיאום עמה יינתן ייעוץ‪ ,‬סיוע והדרכה לכוחות ביטחון פלשתינים‬ ‫לשם לחימה בטרור ושמירת הסדר הציבורי‪ ,‬ע"י גורמים אמריקנים‪ ,‬בריטים‪ ,‬מצריים‪,‬‬ ‫ירדניים או מומחים אחרים‪ ,‬כפי שיוסכם על ישראל‪.‬‬ ‫ישראל עומדת על כך שלא תהיה נוכחות ביטחונית זרה ברצועה ו‪ /‬או באיו"ש‪ ,‬שלא‬ ‫בתיאום עמה ובהסכמתה‪.‬‬ ‫‪ .6‬איזור הגבול בין הרצועה למצרים ("ציר פילדלפי")‬ ‫בשלב ראשון‪ ,‬ישראל‪ ,‬תמשיך לקיים נוכחות צבאית לאורך קו הגבול בין רצועת עזה לבין‬ ‫מצרים ("ציר פילדלפי")‪ .‬נוכחות זו הינה צורך ביטחוני חיוני‪ .‬במקומות מסוימים‪ ,‬ייתכן‬ ‫שתידרש הרחבה פיזית של השטח שבו תתבצע הפעילות הצבאית‪.‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬תישקל האפשרות לפנות אזור זה‪ .‬פינוי האזור יהיה מותנה‪ ,‬בין היתר‪,‬‬ ‫במציאות הביטחונית‪ ,‬ובמידת שיתוף הפעולה של מצרים ביצירת הסדר אמין אחר‪.‬‬ ‫אם וכאשר ייווצרו התנאים לפינוי אזור זה‪ ,‬ישראל תהיה מוכנה לבחון אפשרות הקמת‬ ‫נמל ימי ושדה תעופה ברצועת עזה‪ ,‬בכפוף להסדרים שייקבעו עם ישראל‪.‬‬ ‫‪ .7‬הישובים הישראלים‬ ‫ישראל תשאף להשאיר על כנם את נכסי הדלא ניידי של הישובים הישראלים‪[ .‬הערה ‪-‬‬ ‫כפוף להימצאות גוף בינלאומי שיקבל חזקה כאמור להלן)‪.‬‬

‫‪71‬‬

‫העברת הפעילויות הכלכליות הישראליות לשימוש פלסטיני מגלמת בתוכה אפשרות‬ ‫להרחבת הפעילות הכלכלית הפלשתינית‪.‬‬ ‫ישראל מציעה כי יוקם גוף בין לאומי (דוגמת ה‪ ,)AHLC -‬שיוסכם על דעת ארה"ב‬ ‫וישראל‪ ,‬שיקבל חזקה מישראל על הישובים שיושארו ויעריך את שווי כלל הנכסים‪.‬‬ ‫ישראל שומרת לעצמה את הזכות לבקש התחשבות בערך הכלכלי של הנכסים שיושארו‬ ‫בשטח המפונה‪.‬‬ ‫‪ .8‬תשתיות והסדרים אזרחיים‬ ‫תשתיות המים‪ ,‬החשמל‪ ,‬הביוב והתקשורת המשרתות את הפלשתינים יושארו‪.‬‬ ‫ישראל תשאף להשאיר את תשתיות המים‪ ,‬החשמל והביוב המשרתות את הישובים‬ ‫הישראלים שיפונו‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬ישראל תאפשר המשך אספקת חשמל‪ ,‬מים‪ ,‬גז ודלק לפלשתינים‪ ,‬על‪-‬פי‬ ‫ההסדרים הקיימים‪.‬‬ ‫ההסדרים הקיימים‪ ,‬לרבות בנושא מים והתחום האלקטרו‪-‬מגנטי‪ ,‬יישארו בתוקפם‪.‬‬ ‫‪ .2‬פעילות הארגונים הבינ"ל האזרחיים‬ ‫ישראל רואה בחיוב רב את המשך פעילותם של הארגונים ההומניטריים הבינ"ל‬ ‫והעוסקים בפיתוח אזרחי‪ ,‬המסייעים לאוכלוסייה הפלשתינית‪.‬‬ ‫ישראל תתאם עם הארגונים הבינ"ל את ההסדרים שיקלו על פעילותם זו‪.‬‬ ‫‪ .01‬ההסדרים הכלכליים‬ ‫ככלל‪ ,‬ההסדרים הכלכליים הפועלים כיום בין ישראל לפלשתינים יישארו בתוקף‪.‬‬ ‫הסדרים אלה כוללים‪ ,‬בין היתר‪:‬‬ ‫א‪.‬‬

‫כניסת עובדים לישראל בהתאם לקריטריונים הקיימים‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫תנועת סחורות בין רצועת עזה‪ ,‬איו"ש‪ ,‬ישראל וחו"ל‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫המשטר המוניטארי‪.‬‬

‫ד‪.‬‬

‫הסדרי המיסוי ומעטפת המכס‪.‬‬

‫ה‪.‬‬

‫סידורי דואר ותקשורת‪.‬‬

‫ו‪.‬‬

‫בטווח הארוך‪ ,‬ובהתאם לאינטרס הישראלי בעידוד‬ ‫עצמאות כלכלית פלשתינית רבה יותר‪ ,‬ישראל שואפת‬ ‫להקטין את מספר העובדים הפלשתינים הנכנסים לישראל‪.‬‬ ‫ישראל תתמוך בפיתוח מקורות תעסוקה ברצועת עזה‬ ‫ובאזורים הפלסטיניים באיו"ש‪.‬‬

‫‪72‬‬

‫‪ .00‬אזור התעשייה ארז‬ ‫אזור התעשייה ארז‪ ,‬הנמצא בתוך רצועת עזה‪ ,‬מעסיק כ‪ 2,111-‬עובדים פלשתינים‪.‬‬ ‫המשך פעילות אזור התעשייה הינו בראש ובראשונה אינטרס פלסטיני מובהק‪.‬‬ ‫ישראל תשקול להשאיר את אזור התעשייה במתכונתו הנוכחית בשני תנאים‪:‬‬ ‫א‪.‬‬

‫קיום סידורים ביטחוניים מתאימים‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫הכרה מפורשת של הקהילייה הבין‪-‬לאומית‪ ,‬כי המשך‬ ‫קיומו של אזור התעשייה במתכונתו הנוכחית לא ייתפס‬ ‫כהמשך שליטה ישראלית באזור‪.‬‬

‫לחילופין‪ ,‬אזור התעשייה יועבר לאחריות גורם פלסטיני או בינלאומי מוסכם‪.‬‬ ‫ישראל תבחן‪ ,‬יחד עם מצרים‪ ,‬אפשרות הקמת אזור תעשייה משותף בגבול רצועת עזה‪,‬‬ ‫מצרים וישראל‪.‬‬ ‫‪ .04‬המעברים הבין‪-‬לאומיים‬ ‫א‪.‬‬

‫המעבר הבינ"ל בין רצועת עזה למצרים‪:‬‬

‫‪ )0‬ההסדרים הקיימים היום במעבר ימשיכו להתקיים‪.‬‬ ‫‪ )4‬ישראל מעונינת להעביר את המעבר לנקודת "משולש הגבולות"‪,‬‬ ‫כשני ק"מ דרומה ממיקומו הנוכחי‪ .‬הדבר יעשה בתיאום עם‬ ‫המצרים‪ .‬הדבר יאפשר הרחבת שעות הפעילות במעבר‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫המעברים הבינ"ל בין איו"ש לירדן‪ :‬ההסדרים הקיימים‬ ‫היום במעברים ימשיכו להתקיים‪.‬‬

‫‪ .03‬מעבר ארז‬ ‫מעבר ארז יועתק לתחומי מדינת ישראל בלוח זמנים שייקבע בנפרד‪.‬‬ ‫‪ .02‬לוח זמנים‬ ‫תהליך הפינוי מתוכנן להסתיים עד סוף שנת ‪.4115‬‬ ‫שלבי הפינוי ולוח הזמנים המפורט יובאו לידיעת ארה"ב‪.‬‬ ‫‪ .05‬סיכום‬ ‫ישראל מצפה לתמיכה בינלאומית רחבה למהלך ההתנתקות‪ .‬תמיכה זו חיונית בכדי‬ ‫להביא את הפלשתינים לממש בפועל את המוטל עליהם בתחומי הלחימה בטרור וביצוע‬ ‫הרפורמות על‪-‬פי מפת הדרכים‪ .‬אז יוכלו הצדדים לחזור לנתיב המו"מ‪.‬‬

‫‪73‬‬

‫התחייבויות ארה"ב שניתנו כחלק מתכנית ההתנתקות‬ ‫‪ .0‬ביום ה‪ 02.2.12 -‬התחייבה ארה"ב‪ ,‬באמצעות מכתב נשיאותי את ההתחייבויות‬ ‫הבאות‪:‬‬ ‫ שימור עיקרון היסוד של הממשלה לפיו לא יתקיים תהליך מדיני עם‬‫הפלשתינים לפני חיסול ארגוני הטרור‪ ,‬כפי שמופיע במפת הדרכים‪.‬‬ ‫ התחייבות אמריקנית שלא יופעל לחץ מדיני על ישראל לאמץ כל תכנית‬‫מדינית אחרת‪ ,‬שאינה מפת הדרכים‪ ,‬ושלא יתנהל מו"מ מדיני עם‬ ‫הפלשתינים כל עוד לא ביצעו את המחויבויות שלהם על פי מפת הדרכים‬ ‫(הפסקת הטרור‪ ,‬האלימות וההסתה‪ ,‬פירוק ארגוני הטרור‪ ,‬החלפת הנהגה‬ ‫וביצוע רפורמות מקיפות ברשות הפלשתינית)‪.‬‬ ‫ הכרה אמריקנית‪ ,‬חד משמעית‪ ,‬בזכותה של ישראל לגבולות בטוחים‬‫ומוגנים‪ ,‬כולל גבולות בני הגנה‪.‬‬ ‫ הכרה אמריקנית בזכותה של ישראל להגן על עצמה‪ ,‬בעצמה‪ ,‬בכל מקום‬‫ולשמר את כוח ההרתעה שלה נגד כל איום‪.‬‬ ‫ הכרה אמריקנית בזכותה של ישראל להגן על עצמה נגד פעולות טרור ונגד‬‫ארגוני הטרור בכל מקום‪ ,‬כולל באזורים מהם יצאה ישראל‪.‬‬ ‫ עמדה אמריקנית חד משמעית בנושא הפליטים לפיה לא תהיה כל חזרה של‬‫פליטים לישראל‪.‬‬ ‫ עמדה אמריקנית שלא תהיה חזרה לגבולות ‪ ,'67‬מכוח שני שיקולים‬‫עיקריים‪ :‬גושי ההתיישבות הישראלית ויישום המושג "גבולות בני הגנה"‪.‬‬ ‫ עמדה אמריקאית לפיה גושי ההתיישבות הישראלית הגדולים יישארו בידי‬‫ישראל‪ ,‬בכל מקרה‪ .‬כל שאר האזורים ביו"ש יהיו פתוחים למו"מ‪.‬‬ ‫ ארה"ב מציבה תנאים ברורים להקמתה של המדינה הפלשתינית העתידית‬‫ומציינת כי המדינה הפלשתינית לא תקום כל עוד לא פורקו ארגוני הטרור‪ ,‬כל‬ ‫עוד לא תוחלף ההנהגה וכל עוד לא הושלמו רפורמות מקיפות ברשות‬ ‫הפלשתינית‪.‬‬ ‫‪ .4‬מכתב הנשיא בוש לראש הממשלה ומכתב ראש הממשלה לנשיא בוש מהווים חלק‬ ‫ממכלול תכנית ההתנתקות והבנות אלה עם ארה"ב יהיו תקפות רק במידה ותכנית‬ ‫ההתנתקות תאושר על ידי ישראל‪.‬‬

‫‪74‬‬

‫חליפת המכתבים בין הנשיא בוש לראש הממשלה וכן מכתב מנהל לשכת ראש‬ ‫הממשלה ליועצת לביטחון לאומי של ארה"ב‪ ,‬מצורפים לתכנית זו כחלק בלתי נפרד‬ ‫ממנה‪*.‬‬ ‫‪ .3‬על פי מפת הדרכים שאושרה על ידי ממשלת ישראל‪ ,‬לקחה על עצמה ישראל מספר‬ ‫התחייבויות בנושא פירוק מאחזים בלתי מורשים‪ ,‬מגבלות על הרחבת התנחלויות‬ ‫וכו'‪ .‬אגב מו"מ עם האמריקאים רוכזו כל ההתחייבויות שנטלה על עצמה ישראל‬ ‫בעבר בנושאים אלה‪ ,‬מול הממשל האמריקני‪ ,‬במכתב של מנהל לשכת ראש‬ ‫הממשלה ליועצת לביטחון לאומי של ארה"ב‪.‬‬

‫*ראה נספחים‪.2.03.‬‬

‫‪75‬‬

‫‪02‬‬ ‫דברי נשיא המדינה משה קצב בעצרת יום הזיכרון לשואה ולגבורה‬ ‫ב"יד ושם"‬ ‫‪ 08‬באפריל ‪2112‬‬ ‫מכובדיי‪,‬‬ ‫‪ 0222‬הייתה שנה מכרעת במלחמת העולם השנייה‪ ,‬וניצחון בעלות הרית במלחמה נראה‬ ‫באופק‪ .‬הכוחות הגרמניים נחלו תבוסה אחר תבוסה‪.‬‬ ‫‪ 0222‬הייתה גם השנה שבה גרמניה הנאצית גמרה אומר להזדרז בהשמדת יהודי אירופה‬ ‫ולהשלים את המשימה‪ .‬זמנם הלך ואזל‪ ,‬לשם כך הגבירו הנאצים את מאמציהם לשים את‬ ‫ידם עד ליהודי האחרון בטרם תסתיים המלחמה‪.‬‬ ‫הם פתחו במבצע ברחבי אירופה הכבושה כדי להשמיד קהילה אחר קהילה‪ ,‬אדם אחר אדם‪,‬‬ ‫בבתים‪ ,‬בגטאות ובמקומות המסתור‪.‬‬ ‫כך היה גורלם של רוב יהודי הונגריה‪ ,‬הקהילה הגדולה האחרונה שנותרה באירופה‪ .‬שני‬ ‫שליש מיהודי הונגריה הושמדו תוך חודשיים בלבד (‪ 05‬במאי עד ‪ 8‬ביולי)‪ .‬הם גורשו ע"י‬ ‫הנאצים ורשויות הונגריה לאושוויץ‪ -‬בירקנאו‪ .‬רובם נרצחו בו ביום‪.‬‬ ‫הנאצים תוך קריסת הכיבוש אספו כוחות כדי לחסל את היהודים האחרונים גם בלודז'‪,‬‬ ‫בקובנו ובשוולי‪ .‬את האסירים היהודיים במחנות העבודה מיידנק‪ ,‬את הקהילות היהודיות‬ ‫בקורפו‪ ,‬ברודוס‪ ,‬ויהודים רבים באיטליה‪ ,‬בצרפת‪ ,‬בהולנד‪ ,‬בגרמניה ובמקומות אחרים‬ ‫באירופה‪.‬‬ ‫יהודים שהסתתרו במקומות מסתור נחשפו ונרצחו‪.‬‬ ‫אלפי אסירי מחנות אולצו לצעוד מאות קילומטרים הרחק מהחזית לכוון מחנות עבודה בגבול‬ ‫גרמניה אוסטריה‪.‬‬ ‫מי שלא נספה בדרך אולץ לעבוד עבודות כפייה‪ .‬חודש בלבד לפני שחרור צרפת נתפסו כ‪-‬‬ ‫‪ 311‬ילדים ומלוויהם וגורשו לאושוויץ בירקנאו‪ .‬בהולנד יצאה רכבת הגירוש האחרונה למזרח‬ ‫ב‪ 3-‬בספטמבר ‪ 0222‬ובה ‪ 0102‬יהודים‪.‬‬ ‫המכונה הגרמנית פעלה לחיסולו המוחלט של העם היהודי בתכנית הבלתי נתפסת והקרויה‬ ‫בכינוי מעורר חלחלה "הפתרון הסופי"‪.‬‬ ‫גם כאשר ידם של בנות הברית הייתה העליונה במהלך ‪ ,0222‬העולם ידע ‪ ,‬העולם ראה‬ ‫והמשיך להתעלם מהשמדת יהודי אירופה‪.‬‬ ‫הבושה צריכה ללוות את האנושות לעד‪.‬‬ ‫למדינת ישראל ולמוסד 'יד ושם' יש מחויבות היסטורית לגאול את שמותיהם ואת סיפורי‬ ‫החיים ומותם של כל הקורבנות‪ .‬לא נרפה במאמצים להעניק זיכרון חיים לכל יהודי שנרצח‬ ‫בשואה‪ .‬עדיין לא נחשף כל התיעוד אודות השמדת יהודי אירופה‪.‬‬

‫‪76‬‬

‫'יד ושם' הפועל להנצחת זכרם של כל קרבנות השואה‪ .‬המלאכה עדיין רבה‪ .‬משפחות‬ ‫שלמות נטבחו‪ ,‬קהילות שלמות הושמדו בלי להשאיר מאחוריהן כל סימן‪ ,‬בלי שאיש יוכל‬ ‫לספר עליהן דבר‪ .‬אין קברים בבתי עלמין ואין יד וזיכרון לנספים ושמם לא מופיע באתרי‬ ‫הזיכרון‪.‬‬ ‫עלינו להציל את זכרם של כל אחד ואחד מששת המיליונים מתהום השכחה שהועידו להם‬ ‫הנאצים‪ .‬חובתן של מדינות אירופה וחובתו של העולם היהודי לסייע בהשבת זכרם‪.‬‬ ‫זהו אחד הפרקים הקשים בתולדות עמנו ובתולדות האנושות‪ .‬זהו חוב שאנו חבים לקרבנות‬ ‫השואה‪.‬‬ ‫דור הניצולים מילא תפקיד מרכזי בהנחלת אימות השואה‪ .‬אסור שנושא הנחלת זיכרון‬ ‫השואה‪ ,‬לקחי השואה וערכיה לאנושות בדורות הבאים‪ ,‬תהווה בעיה מול מכחישי השואה‪,‬‬ ‫מול חוסר היכולת האנושית‪ ,‬לתפוס את מימדיה‪.‬‬ ‫באין עדי ראיה בדורות הבאים תישאר האחריות לתודעת השואה בידי בני העם היהודי‪ ,‬בידי‬ ‫בני אדם בעלי מצפון‪ ,‬בידי מורים ומחנכים ובידי היסטוריונים וחוקרי שואה‪ .‬אחדים מהם‬ ‫עלולים בדורות הבאים לפרש באופן מעוות את סיבותיה ואת היקפה‪.‬‬ ‫אנו מתחייבים בפניכם ניצולי השואה כי נוריש לדורות הבאים‪ -‬את מורשת השואה כפי‬ ‫שהנחלתם לאנושות‪ .‬עלינו להבטיח כי כל דור ודור יראה עצמו כצאצא לדור השואה‪ .‬אנו‬ ‫חייבים זאת לעצמנו‪ ,‬לגיבוש זהותנו‪ ,‬להבטחת קיומנו‪ .‬זו חובה מוסרית‪ ,‬זו חובה אנושית זהו‬ ‫קן היסטורי‪.‬‬ ‫כבר בימינו אנו עדים למכחישי השואה‪ ,‬הפועלים באצטלה של היסטוריונים‪.‬‬ ‫‪ 61‬שנה בלבד לאחר השואה הנוראה‪ ,‬אנו עומדים שוב בפני התעוררות האנטישמיות‬ ‫באירופה‪.‬‬ ‫לאחר המלחמה‪ ,‬לאחר האסון הנורא שפקד את העם היהודי‪ ,‬והאנושות עמדה מנגד‪ ,‬האמנו‬ ‫שאנושות והאדם לא יתנו עוד לאנטישמיות להרים ראש‪ ,‬ולא יהיה צורך להיאבק נגד‬ ‫האנטישמיות‪.‬‬ ‫גל האנטישמיות השוטף בימים אלה את אירופה‪ ,‬מעלה פעם נוספת בצורה מסוכנת את‬ ‫שנאת היהודים‪.‬‬ ‫אנו עדים שוב לשריפת בתי כנסת‪ ,‬לחילול בתי עלמין יהודיים‪ ,‬לכתובות נאצה‪ .‬שוב חוששים‬ ‫יהודים לחבוש כיפה ולענוד מגן דוד בלכתם ברחוב‪ .‬שוב עלילות דם והסתה‪ ,‬שוב סופגים‬ ‫ילדים יהודיים מכות וקללות‪.‬‬ ‫הייתכן שזכר השואה בלם את האנטישמיות לאורך עשורים אחדים בלבד? הייתכן כי כוחה‬ ‫המרתיע של השואה – נחלש עתה? התשובה לשאלה זו נתונה בידי מנהיגי העולם החופשי‪,‬‬ ‫בידי המחנכים ‪ ,‬בידי ההיסטוריונים‪ ,‬בידי העם היהודי‪.‬‬ ‫אי אפשר לחנך את הדור הצעיר לערכים אנושיים‪ ,‬בד בבד עם אנטישמיות‪ .‬האנטישמיות‬ ‫עומדת בסתירה לערכי מוסר‪ ,‬האנטישמיות מעודדת את הטרור‪ ,‬היא מהווה סכנה‬ ‫לדמוקרטיה‪ .‬במדינה בה שורפים בתי כנסת‪ ,‬לא ירחק היום בו יידו אבנים על הפרלמנט‬ ‫ויערערו את הדמוקרטיה‪.‬‬

‫‪77‬‬

‫העם היהודי גאה בדמותם של חסידי אומות העולם‪ .‬הם ההוכחה שאפשר היה גם אחרת‪ .‬גם‬ ‫בתקופת החושך שהשתלטה על העולם היו כמה נצנוצי אור שתוך סיכון חייהם הם הצילו‬ ‫כמה יהודים מהתופת‪.‬‬ ‫קורבנות השואה במאמציהם לשמור על צלם אנוש עמדו במצבים קיצוניים‪ ,‬ובפני מבחנים‬ ‫קשים‪ .‬השואה הייתה ייחודית לעם היהודי‪ ,‬אך למסקנות‪ ,‬ללקחים יש ערך אוניברסאלי לקח‬ ‫משמעותי לאנושות כולה‪ ,‬לעדי עד‪.‬‬ ‫אנו בני העם היהודי נמשיך לשאת בכאב וביגון מדור לדור את תפקידנו ההיסטורי – לזכור‬ ‫את השואה ולהנחיל לדורות הבאים את תודעת השואה ואת לקחיה‪ ,‬את החובה להיאבק‬ ‫למען ערכים אנושיים‪ ,‬לחיות כעם חופשי‪ .‬תודה‪.‬‬

‫‪78‬‬

‫‪02‬‬ ‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בעצרת יום הזיכרון לשואה‬ ‫ולגבורה ב"יד ושם"‬ ‫‪ 08‬באפריל ‪2112‬‬ ‫מכובדיי‪,‬‬ ‫לפני שישים שנה נחרץ גורלה של גרמניה הנאצית‪ .‬תבוסתה הגמורה כבר נראתה באופק‪.‬‬ ‫ישועתה של האנושות הפציעה כבתום אשמורת לילה אחרונה‪.‬אך גם בפרפורי גסיסתה‪ ,‬בעוד‬ ‫חילותיה ניגפים ונסוגים בכל החזיתות‪ ,‬לא הרפתה המפלצת מטרפה‪.‬גם בהיותה מוטלת‬ ‫בריסוק‪-‬אברים‪ ,‬חבולה מכל עבר‪ ,‬לא שככה בה תאוות הדם היהודי‪.‬בשארית כוחותיה‪ ,‬עד‬ ‫כלותה‪ ,‬תרה להשמיד את היהודי האחרון‪ .‬קוויה נפרצו‪ ,‬צבאה נהדף לאחור‪ ,‬עריה נהרסו‪ ,‬כל‬ ‫מערכותיה השתבשו‪,‬ורק מנגנון אחד נותר שלם ומדויק ויעיל עד הסוף‪ :‬מנגנון השמדת‬ ‫היהודים‪.‬‬ ‫אין זאת‪ ,‬כי ידעו הנאצים הארורים וחשו בעומק תודעתם‪ ,‬כי העם היהודי מגלם בתורת אלוהיו‪,‬‬ ‫במוסר‪-‬נביאיו ובספר‪-‬הספרים שלו את ניגודה הגמור‪ ,‬הקוטבי‪ ,‬המוחלט‪ ,‬של תורת הגזע‬ ‫והרשע של הרייך השלישי‪ .‬ערכי היהדות‪ ,‬חזון השלום‪ ,‬קדושת האדם‪ ,‬כי "בצלם אלוהים ברא‬ ‫אותו"‪ .‬עשרת הדיברות ‪ -‬אלה הם אבני היסוד של התרבות האנושית‪ ,‬החרות‪ ,‬השוויון‪,‬‬ ‫הקידמה‪ ,‬טעם החיים‪.‬את אלה קשרו היטלר והסוגדים לו לקעקע‪ ,‬לעקור משורש‪ ,‬להכרית‬ ‫ולהחריב‪ ,‬כדי להשליט על המין האנושי עידן קמאי של אופל‪ ,‬שבו "הגזע העליון"‪ ,‬כביכול‪ ,‬רודה‬ ‫בכל בני האדם‪.‬‬ ‫כל עוד חיים יהודים על פני האדמה ‪,‬הבינו הנאצים‪ ,‬כל עוד ישנו יהודי אחד הנושא את אמונתו‬ ‫ואת בשורת‪-‬ירושלים כלפיד‪-‬דרור‪ ,‬לא ייכון ולא יעמוד הרייך‪ ,‬כי נפול ייפול לפניו‪ .‬וכמו בימים‬ ‫קדומים‪ ,‬כן זמם הצורר הנאצי בזמננו "להשמיד‪ ,‬להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן‪,‬‬ ‫טף ונשים" וכן נפל‪ ,‬והיה לדראון עולם‪.‬תבוסתה של גרמניה הנאצית בידי בנות הברית הייתה‬ ‫ניצחון של רוח האדם‪ ,‬רוח ציון וירושלים‪.‬‬ ‫תקומתה של מדינת ישראל סימלה יותר מכל את ניצחון האור על האופל‪ ,‬את ניצחון הצדק‬ ‫והתקווה‪ .‬קיומה של מדינת ישראל מבטיח כי זכרם של אחיותינו ואחינו שנרצחו בשואה יונצח‬ ‫לעד‪.‬מחויבותנו להם היא לזכור ולהזכיר כל אחד; בשמו‪ ,‬בתמונתו‪ ,‬בסיפור חייו‪ .‬לעשות שימוש‬ ‫בכל אמצעי טכנולוגי שעומד לרשותנו‪ ,‬להגיע לכל אדם בכל מקום בעולם‪ ,‬לנטוע בליבנו ובלב‬ ‫ילדינו ונכדינו את דמותם‪.‬‬ ‫יהא זה המעט שנוכל לעשות למענם‪" .‬אני לא הייתי אחד מששת המיליונים"‪ ,‬כתב המשורר‬ ‫יהודה עמיחי‪" .‬אני לא הייתי בין כל אלה אבל האש והעשן נשארו בי‪ ,‬ועמודי‪-‬אש ועמודי‪-‬עשן‬ ‫מראים לי את הדרך בלילה וביום"‪ .‬מדינת ישראל איננה שוכחת‪ .‬היא יודעת מה עוללה שנאת‪-‬‬ ‫ישראל בעבר‪ ,‬היא רואה בעיניים פקוחות את משואות המשטמה והאיבה מסביב‪ ,‬והיא למודת‪-‬‬ ‫לקח‪ .‬לעולם לא נניח למרצחים של היום ולא לאלה של המחר לפגוע בבני עמנו‪ .‬מי שיעז‬ ‫לעשות זאת יפגע‪ .‬פנינו לשלום‪ ,‬זה חפצנו וחלומנו‪ ,‬אך את חרב המגן לא נשיב לנדנה‪.‬ישראל‬ ‫קוראת לעולם החופשי להתייצב עמה אל מול הסכנה במאבק לשמירת האור והחירות‪.‬היא‬ ‫קוראת לכל בן‪-‬חורין לזכור ‪ -‬ולעולם לא לשכוח‪ .‬תודה‪.‬‬

‫‪79‬‬

‫‪08‬‬ ‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בכנסת על ההשלכות המדיניות‬ ‫של פינוי עזה‬ ‫‪ 22‬באפריל ‪2112‬‬ ‫חברי הכנסת‪,‬‬ ‫התמיכה המדינית שזכינו לה בביקורי בארצות‪-‬הברית היא הישג חסר תקדים של ישראל‪ .‬מאז‬ ‫קום המדינה לא ניתנה לנו תמיכה מדיניה בהיקף ובעוצמה כזאת כפי שבאה לידי ביטוי במכתב‬ ‫הנשיא‪.‬שמחתי לגלות כי להערכתי זו שותפים לא רק ידידינו ברחבי העולם‪ ,‬אלא לצערי גם‬ ‫הפלשתינים‪ ,‬הרואים במכתב הנשיא את המכה הקשה ביותר שקיבלו מאז מלחמת העצמאות‪.‬‬ ‫במכתב יש התחייבות אמריקנית לשמירה על עקרון היסוד של הממשלה ‪ - - -‬שלא יהיה משא‪-‬‬ ‫ומתן מדיני תחת אש‪.‬‬ ‫במכתב יש התחייבות אמריקנית לשמירת עקרון היסוד של הממשלה שלא יהיה משא‪-‬ומתן‬ ‫מדיני תחת אש‪ .‬ארצות‪-‬הברית מתחייבת שלא לאמץ כל תכנית מדינית אחרת‪ ,‬שאינה מפת‬ ‫הדרכים‪ .‬יש במכתב הצבת תנאים ברורים להקמת מדינה פלשתינית‪ ,‬בראשם קיום‬ ‫המחויבויות שלהם על‪-‬פי מפת הדרכים‪ :‬הפסקת האלימות‪ ,‬הטרור וההסתה; פירוק ארגוני‬ ‫הטרור וביצוע רפורמות מקיפות ברשות הפלשתינית‪.‬‬ ‫במכתב כלולה הכרה אמריקנית חד‪-‬משמעית בזכותה של ישראל לגבולות בטוחים ומוגנים ‪-‬‬ ‫גבולות בני הגנה‪ ,‬או כפי שכתוב ‪ ;‎DEFENSIBLE BORDERS -‬הכרה אמריקנית בזכותה‬ ‫של ישראל להגן על עצמה ‪ -‬בעצמה ‪ -‬בכל מקום ולשמור את כוח ההרתעה שלה נגד כל איום;‬ ‫הכרה אמריקנית בזכותה של ישראל להגן על עצמה נגד פעולות טרור ונגד ארגוני הטרור בכל‬ ‫מקום‪ ,‬גם באזורים שמהם תצא‪ .‬ארצות‪-‬הברית הביעה את עמדתה גם בנושאים החיוניים‬ ‫ביותר לישראל‪ ,‬בדיונים על הסדר הקבע‪.‬‬ ‫בנושא הפליטים הובעה עמדה היסטורית חד‪-‬משמעית‪ ,‬שלפיה לא תהיה כל חזרה של פליטים‬ ‫לישראל‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש הכרה אמריקנית בכך שבכל הסדר קבע לא תהיה חזרה של ישראל‬ ‫לגבולות ‪ .‎1967‬הכרה זו מופיעה בשני אופנים‪ :‬תפיסת העובדות שנקבעו בגושי ההתיישבות‬ ‫הישראלית הגדולים ככאלה שאינן מאפשרות חזרה לגבולות ‪ ‎1967‬ויישום המושג "גבולות בני‬ ‫הגנה"‪ .‬ארצות‪-‬הברית גורסת‪ ,‬כי גושי ההתיישבות הגדולים יישארו בידי ישראל בכל הסדר ‪- -‬‬ ‫המשא‪-‬ומתן על הסדר הקבע יהיה בין ישראל לבין הפלשתינים‪ ,‬אך אם תיווצר במהלכו‬ ‫מחלוקת בנושאים אלה‪ ,‬תתמוך ארצות‪-‬הברית בעמדת ישראל‪ ,‬וזה יאפשר לישראל להיות‬ ‫בעמדה טובה יותר‪ .‬זהו הישג חסר תקדים‪ .‬הפלשתינים מתחילים להבין כי כללי המשחק‬ ‫השתנו‪ .‬אם הם לא יעמדו בהתחייבויותיהם‪ ,‬תמשיך ישראל לפעול בעצמה‪ .‬המדיניות הנוכחית‬ ‫שלהם תוביל אותם רק להמשיך להפסיד נכסים‪ ,‬להמשיך לאבד את הקלפים שלהם במשא‪-‬‬ ‫ומתן על הסדר הקבע ולהמשיך לראות את תביעותיהם הלאומיות לא מתממשות‪ .‬מכתב זה‬ ‫הוא חלק בלתי נפרד מתכנית ההתנתקות‪.‬‬ ‫נשיא ארצות‪-‬הברית מביע תמיכה גורפת בתכנית ‪ -‬הוא רואה בה מהלך היסטורי‪ .‬יישום‬ ‫התכנית מבטיח את כל רכיבי ההגנה והביטוח המדיני שקיבלנו מהאמריקנים לשנים רבות‪.‬‬ ‫חשוב להבין‪ :‬מי שרוצה את ההישגים הגדולים שפירטתי צריך לתמוך בתכנית‪ .‬מי שרוצה‬ ‫למנוע את הצפתה של ישראל בפליטים‪ ,‬מי שרוצה לשמור על גושי ההתיישבות הגדולים‬ ‫בשליטתנו לנצח‪ ,‬מי שרוצה להבטיח כי כל עוד לא נלחמים הפלשתינים בטרור לא יופעלו על‬ ‫‪81‬‬

‫ישראל לחצים מדיניים‪ ,‬מי שרוצה את המחויבות האמריקנית הרחבה לזכותה של ישראל להגן‬ ‫על עצמה‪ ,‬מי שרוצה את התמיכה האמריקנית במלחמתנו בטרור‪ ,‬מי שרוצה שישראל תיזום‬ ‫ולא תיגרר‪ ,‬תוביל ולא תובל ‪ -‬מי שרוצה את כל אלה חייב לתמוך בתכנית ההתנתקות‪.‬‬ ‫כל ההישגים הללו הם חלק בלתי נפרד מהתכנית שלי‪ .‬בלעדיה הם יאבדו לישראל‪ .‬אני רוצה‬ ‫להוסיף ולומר כאן לחברי הכנסת‪ :‬ההסכם שהושג בין נשיא ארצות‪-‬הברית לביני אינו אלא‬ ‫הסכם כולל‪ .‬מי שחושב שהוא יכול ליטול לו מבין הדברים האלה דבר שנוח לו ולא לקיים דברים‬ ‫אחרים ‪ -‬אני רוצה כאן להבהיר ‪ -‬ההסכם הזה איננו תופס ‪- -‬‬ ‫ולכן‪ ,‬מי שימשיך להביע את התנגדותו למהלך שלדעתי הוא המהלך הטוב ביותר לישראל‬ ‫והנכון ביותר לישראל ‪ -‬שיהיה ברור לו שהוא נוטל על עצמו את האחריות גם לביטול כל‬ ‫המחויבויות האמריקניות שפירטתי כאן‪ ,‬אשר מופיעות בכל המסמכים‪ ,‬שהם גלויים לפניכם‪.‬‬ ‫חברי הכנסת‪ ,‬ביום ראשון הבא ייערך משאל בקרב חברי תנועת הליכוד על תכנית ההתנתקות‪.‬‬ ‫אני מכיר את הביקורת סביב העברת התכנית למשאל בקרב חברי מפלגתי‪ .‬אני חושב‬ ‫שהביקורת הזאת‪ ,‬מקורה באי‪-‬הבנה של משמעות המשאל ושל הסיבות שהביאו אותנו לקיימו‪.‬‬ ‫זה לא סוד ששקלתי לקיים משאל עם מייעץ כללי לפני שאביא את התכנית לאישור‪.‬‬ ‫בחינת ההליכים שהיו כרוכים במשאל כזה הראתה כי הדבר יהיה יקר מאוד ויימשך זמן רב‬ ‫מהסביר במקרה של מהלך מדיני מורכב כל כך‪ .‬בכל אופן‪ ,‬אני רוצה להבהיר שהסמכות לאשר‬ ‫את המהלך שיזמתי נתונה בידי ממשלת ישראל‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הודעתי כי לאחר אישור תכנית‬ ‫ההתנתקות בממשלה נביא אותה לאישור בכנסת ‪ -‬אלה הם שני המוסדות אשר יאשרו את‬ ‫התכנית ואת ביצועה‪ .‬הבהרתי זאת גם במכתבי לנשיא בוש‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא יכולתי להתעלם מכך‬ ‫שבקרב מפלגתי‪ ,‬שחבריה הם שליש מחברי הבית הזה‪ ,‬יש התחבטות אמיתית בכל הקשור‬ ‫לתכנית‪ .‬הייתי אומר שיש התחבטות אמיתית אבל יש גם הפרחה של הרבה מאוד ידיעות‪ ,‬בהן‬ ‫ידיעות רבות שאין בהן אמת ואין להן שום יסוד‪.‬‬ ‫בהחלט‪ ,‬הדבר הזה מביא להתחבטות‪ .‬ההתחבטות הזאת צריכה להיות מלובנת על‪-‬ידי הגוף‬ ‫הרחב ביותר של המפלגה‪ .‬בליכוד ‪ -‬מדובר בגוף הגדול ביותר בזירה הפוליטית בישראל ‪ -‬כ‪-‬‬ ‫‪ ‎200,000‬מתפקדים‪ .‬ההצבעה בליכוד נועדה לאשר את התכנית בתוך הליכוד עצמו‪ ,‬כפי שכל‬ ‫מפלגה אחרת יכולה לעשות‪ .‬המחויבות שלקחנו על עצמנו‪ ,‬אני וחברי בליכוד‪ ,‬לפעול על‪-‬פי‬ ‫תוצאות המשאל‪ ,‬היא מחויבות ציבורית מוסרית‪ ,‬לא מחויבות חוקית או הסכמית‪ .‬אין במשאל‬ ‫דבר המחייב את נציגי המפלגות האחרות‪ .‬אדרבה‪ ,‬אם יחליטו שאר חברי הבית להתנגד‬ ‫לעמדת הליכוד‪ ,‬ברור שעמדת הליכוד לא תעבור‪.‬‬ ‫אני חושב שצריך להעריך את העובדה שמפלגה מעבירה הכרעה קשה ויוצאת דופן כזאת‬ ‫לשיקול הדעת של חבריה‪ .‬אני בטוח שחברי הליכוד מבינים את חשיבות ההצבעה וילכו‬ ‫להצביע במספרים גדולים‪ ,‬ומכיוון שתכנית ההתנתקות טובה לישראל ‪ -‬דרך אגב‪ ,‬היא טובה‬ ‫מכל תכנית אחרת‪ ,‬ולדעתי היא היחידה האפשרית היום ‪ -‬אני בטוח שרובם יצביעו בעדה‪.‬‬ ‫חברי הכנסת‪ ,‬נאומי האחרון כאן במליאה היה יום לאחר הפיגוע הנורא בנמל אשדוד‪ .‬הבטחתי‬ ‫אז מעל במה זו‪ ,‬כי ישראל תמשיך להילחם בכל כוחה בטרור הפלסטיני‪ .‬נראה לי כי השבועות‬ ‫שחלפו מאז הוכיחו לארגוני הטרור ולראשיהם את רצינות כוונותינו‪ .‬כך בכוונתנו להמשיך‬ ‫לפעול ‪- -‬‬ ‫ביום ראשון אביא את תכנית ההתנתקות שלי לאישור הכנסת‪ .‬בתכנית זו יש המענה הטוב‬ ‫ביותר למצב שישראל נקלעה אליו בהעדר בן‪-‬שיח רציני בצד הפלסטיני‪ .‬מדובר בהחלטה הרת‬ ‫גורל לעתידה של מדינת ישראל‪ ,‬במהלך הכרוך בהחלטות קשות מאוד‪ .‬זו החלטה קשה‬ ‫בעבורי באופן אישי ומהקשות בהחלטות שקיבלה הכנסת ב‪ ‎56-‬שנותיה‪ ,‬אבל אל מול‬ ‫האתגרים והסיכונים שישראל עומדת לפניהם תכנית ההתנתקות היא התשובה הטובה ביותר‪,‬‬ ‫‪81‬‬

‫ובעזרת השם היא תבטיח את עתידה ואת שגשוגה של מדינת ישראל‪ .‬אני רוצה לסיים בברכת‬ ‫יום עצמאות שמח לחברי הכנסת‪ ,‬לעובדיה ולכל בית ישראל‪ .‬אני מציע‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪,‬‬ ‫להעביר את ההצעות לסדר לדיון בוועדת החוץ והביטחון‪ .‬תודה רבה לכם‪.‬‬

‫‪82‬‬

‫‪02‬‬ ‫דברי נשיא המדינה משה קצב בעצרת יום הזיכרון לחללי מערכות‬ ‫ישראל בכותל המערבי‬ ‫‪ 25‬באפריל ‪2112‬‬ ‫משפחות שכולות‪ ,‬אזרחי ישראל‪,‬‬ ‫כאן מול אבני הכותל ששמעו את תפילות עם ישראל בכל הדורות את זעקות החורבן ואת‬ ‫קולות הניצחון‪ ,‬את השופר קורא‪ ,‬ואת הלוחמים הבוכים מהתרגשות‪ ,‬כאן‪ ,‬אנו מרכינים ראש‬ ‫לזכר הנופלים‪.‬‬ ‫אנו שומעים את הצפירה המעוררת כאב וצמרמורת‪ ,‬רואים את דגל הממלכתיות והריבונות‬ ‫בחצי התורן‪ ,‬שומעים את קריאת ה"יזכור"‪ ,‬והקדשי ואנו מביטים ביגונם של ההורים‬ ‫האלמנות והיתומים ואת העיניים‪ -‬הדומעות‪ ,‬את הברכיים הכושלות והידיים הרועדות‪.‬‬ ‫אנו בניו של עם אשר סבל ייסורים ותלאות – שלא היה כדוגמתו בתולדות העמים‪ .‬האוד‬ ‫המוצל מאש בנה בית חדש וקלט את פזורי העם היהודי‪.‬‬ ‫מן האפר והעפר שמסביב יצאנו להגן על עצמאותנו‪ ,‬רק כדי להיות עם חופשי בארצנו‪.‬‬ ‫אבות אבותינו – אשר במשך הדורות התפללו למען תקומת ישראל‪ ,‬גם הם‪ ,‬הלילה מזילים‬ ‫דמעה ומרכינים ראש לזכר גיבורי ישראל על העוז והגבורה‪ ,‬על האמונה והחזון על שהביאו‬ ‫בקרבנם להגשמת החלום ההיסטורי של העם היהודי‪.‬‬ ‫הנופלים ינקו מכן המשפחות השכולות‪ ,‬את הערכים הנשגבים‪ ,‬את אהבת האדם‪ ,‬את אהבת‬ ‫העם והארץ‪ ,‬את המסירות והנכונות להקרבה‪ ,‬את האמונה בצדק את הכמיהה לשלום‪.‬‬ ‫מכאן אתר הערגה וגעגועים לשריד מקדשנו‪ ,‬אנו מרכינים ראש מחבקים אתכם בני‬ ‫המשפחות השכולות‪ ,‬ומביטים באמונה קדימה‪ ,‬אל האור‪ ,‬אל התקווה‪.‬‬ ‫ההיסטוריה היהודית ותולדות הציונות לימדו אותנו שהארץ נקנית בייסורים‪ .‬יהודה‪ ,‬בדם ואש‬ ‫נפלה‪ ,‬והיא קמה בדם ואש‪.‬‬ ‫אדמת ארצנו רוויה בדמם של הנופלים‪ ,‬ובסימני הדרך של סימני הגבורה של לוחמים עזי‬ ‫נפש‪.‬‬ ‫הלילה ממחיש לאזרחי ישראל ולעם היהודי את המחיר הכבד‪ .‬מנת הכאב והיגון‪ .‬המראות‬ ‫של הנופלים לא עוזבים אותנו‪ ,‬גם אחרי ש"החיים שבו למסלולם"‪.‬‬ ‫היא קמה בדם ‪ 40,780‬בנים ובנות אשר נפלו במלחמות ובמערכות שבין המלחמות‪.‬‬ ‫איננו ששים אלי קרב‪ ,‬תמיד ניצחנו‪ ,‬אך ביקשנו לחיות בביטחון ושלום‪ .‬רוחנו מעולם לא נפלה‬ ‫ולעולם לא תיפול‪ ,‬אנו נמשיך להלחם על קיומנו נגד המבקשים את נפשנו‪ ,‬ובה בעת‪ ,‬נמשיך‬ ‫להושיט יד לשלום‪ ,‬ולהאמין בו‪.‬‬ ‫במקום המקודש ביותר לעם היהודי אנו מישירים מבט וממשיכים להושיט בפעם אינסוף את‬ ‫ידנו לשלום‪.‬‬ ‫‪83‬‬

‫אנו אומרים בקול ברור‪ ,‬נחרץ ולא מתוך חולשה ולא מתוך חוסר אונים‪ .‬אנו כמהים לשלום‬ ‫ואיננו רוצים לרמוס את כבודם של אויבנו מתחילת תקומת תנועת התחייה הלאומית הושטנו‬ ‫יד לשלום‪ ,‬אבל המלחמות נכפו עלינו בזו אחר זו‪ .‬המלחמה הגיעה אל רחובות הערים‪.‬‬ ‫אנו מאמינים בצור ישראל‪ ,‬העם ישראל וברוח לוחמינו‪ ,‬אנו מאמינים בצדקת דרכנו‪ .‬אנו‬ ‫נלחמנו על ערכים צודקים על ערכים ראויים להגנה‪ .‬הם ניסו אותנו פעם אחר פעם‪ ,‬בדרך‬ ‫קשה ואכזרית‪ -‬אולם הם נכשלו‪.‬‬ ‫הוכנו לכל מבקשי נפשנו ולאוהבינו כי חוסננו הלאומי לא נפגע‪ ,‬למרות האסונות‪ ,‬הזעם‪,‬‬ ‫התסכול והאכזבה המשכנו לגלות איתנות‪ ,‬לכידות ואמונה‪.‬‬ ‫קיווינו שלא נוסיף עוד שמות לרשימת הנופלים‪ .‬אבל לדאבוננו הייתהעוד שנה של כאב‪ ,‬ושל‬ ‫דם ברחובות‪ .‬עוד שנה של צער ויגון‪ .‬שנה בה גברה בנו ההכרה שאנו נלחמים בהגנה על חיי‬ ‫אזרחי ישראל ולמען ביטחון המדינה‪.‬‬ ‫הצלחנו להקים כאן בית‪ ,‬על אף כל הקשיים‪ ,‬דולק בו אור ויש בו שמחת חיים‪ ,‬העם בישראל‬ ‫מקיים חיים לאומיים‪ -‬ריבוניים‪ -‬ממלכתיים‪.‬‬ ‫בצד הכאב והיגון אנו גאים בהישגים ובהצלחות‪ ,‬אנו רואים את נקודות האור היפות בחיינו‬ ‫הלאומיים הממלכתיים‪.‬‬ ‫אנו גאים בהישגינו המדעיים‪ ,‬והטכנולוגיים‪ ,‬אנו גאים בפאר יצירות הרוח והאמנות‪ ,‬אנו גאים‬ ‫במורשתנו ההיסטורית ובעברנו המפואר‪ ,‬אנו גאים בעלייה היהודית‪ .‬הקמנו ערים וכפרים‪,‬‬ ‫חידשנו שפה ותרבות‪.‬‬ ‫אנו חבים תודה עמוקה לכוחות הביטחון ומרעיפים עליהם אהבה גדולה‪ ,‬הם מונעים יום יום‬ ‫ולילה לילה מאויבינו האכזריים לבצע את זממם‪.‬‬ ‫הנופלים והלוחמים לא הניחו לאויבינו לשבש את חיינו לעצור בעדנו לבנות וליישב את הארץ‪.‬‬ ‫המשורר חיים גורי כתב "לא ביקשנו מהם כי יבואו‪ ,‬הם בחרו לבוא‪ ,‬רצו לבוא והיו גאים‬ ‫בבואם אל הסערה‪ ,‬ואל המצולות‪ ,‬רעינו הטובים‪ ,‬רעינו שאינם"‪.‬‬ ‫בלילה זה‪ ,‬כאשר הזיכרון מאחד אותנו‪ ,‬נזכור את אלה שבזכותם הגענו אל ההישגים‪ .‬את‬ ‫נבואת הנחמה הגשמנו כי היינו מאוחדים בדרך אל המטרה המשותפת‪ .‬אנו נגיע בע"ה‬ ‫למחוז חפצנו‪ .‬נגשים את כמיהתנו ונראה ימים טובים למרות הקשיים והמחלוקות כי דרכנו‬ ‫המשותפת צודקת‪.‬‬ ‫המלחמה על עצמאותנו עוד לא תמה‪ ,‬גם אחרי ‪ 56‬שנים‪ ,‬עדיין יש המבקשים להשמידנו‪,‬‬ ‫עדיין מדינות וארגונים מדברים על השמדת ישראל‪.‬‬ ‫הנופלים ציוו לנו – להמשיך בדרך שהם סללו עד אשר נגיע אל חוף מבטחים‪ ,‬אל השלום‬ ‫הנכסף‪ .‬הם חלמו והתפללו לשלום‪ ,‬ונפלו למענו‪ .‬השלום בא יבוא‪.‬‬ ‫נזכור היום כי צה"ל הוא צבא העם‪ .‬נקפיד לשמור את בנינו מחוץ לכל ויכוח‪ ,‬נסיר סימני‬ ‫שאלה מעל ראשיהם של החיילים ונשמור את צה"ל מוכן וערוך למשימות הביטחון וההגנה‪.‬‬ ‫עלינו לעמוד מאוחדים‪ .‬עלינו לנצור בלבנו כל ימות השנה את האחדות‪ ,‬כפי שהיא מחברת‬ ‫אותנו ביום הזה‪ .‬הבה נוכיח ליקירנו שמסרו את נפשם כי אנו ראויים לזכרם‪.‬‬ ‫‪84‬‬

‫בדרך המובילה אל המטרה אנו זקוקים זה לידו של זה‪ .‬לתמיכה ולאחדות‪ .‬אנו מוכרחים‬ ‫ללכת יחד‪ ,‬כי רק כך נוכל לגבור ב"ה על הסכנות ולהביא להגשמת חזון הנביאים‪ ,‬להגשמת‬ ‫החלום ההיסטורי‪ ,‬להגשמת המאוויים הלאומיים‪ ,‬מאוויי עמנו בכל הדורות‪.‬‬ ‫ביום הזה כולנו משפחה אחת גדולה‪ .‬בלב של כולנו נרעד מיתר למראה היגון העוטף את‬ ‫המשפחות השכולות‪.‬‬ ‫אנו מרכינים ראש בפני משפחות חללי צה"ל וכוחות הביטחון‪ -‬היהודים‪ ,‬הדרוזים‪ ,‬הבדווים‪,‬‬ ‫הצ'רקסים‪ ,‬המוסלמים והנוצרים השותפים לכאב הגדול‪ ,‬כאב האבדן‪.‬‬ ‫הורים‪ ,‬אלמנות‪ ,‬בנים ובנות‪ ,‬אחים‪ ,‬אחיות‪ ,‬תפילותיכם ותקוותיכם הם תמרורי‪ -‬הדרך שלנו‬ ‫במלחמה על השלום‪ ,‬על הקיום‪ ,‬בדרך לסופן של המלחמות‪.‬‬ ‫אנו יכולים וחייבים להמשיך את מפעל שיבת ציון ובניין הארץ‪.‬‬ ‫ממקום קדוש זה נישא תפילה ליושב במרומים שירושלים‪ ,‬שרוותה ייסורים וספגה כל כך‬ ‫הרבה כאב‪ ,‬תהיה העיר בה ייחתמו במהרה בימנו‪ ,‬הסכמי השלום‪ ,‬שיביאו קץ למלחמות‬ ‫ולשפיכות הדמים‪ .‬אמן כן יהי רצון‪.‬‬ ‫המקום ינחם אתכם‪ ,‬יהי זכרם של הגיבורים ברוך‪ .‬אמן כן יהיה רצון‪.‬‬

‫‪85‬‬

‫‪21‬‬ ‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בטקס האזכרה לחללי מערכות‬ ‫ישראל בהר הרצל‬ ‫‪ 22‬באפריל ‪2112‬‬ ‫מכובדיי‪,‬‬ ‫צפירת הדומיה שנשמעה זה עתה עצרה לרגע בכל רחבי המדינה את שעון החיים ואת‬ ‫שאונם‪ ,‬בבית ובחוצות‪ ,‬במחנות צה"ל ובמקומות העבודה‪ ,‬בבתי הספר ובדרכים‪ ,‬עמדו‬ ‫אזרחי ישראל דום לזכרם של חללי מערכות ישראל‪.‬‬ ‫על כל לב עלתה דמותו של חייל שאיננו ‪,‬נפש אהובה‪ ,‬קרובה או מוכרת‪ ,‬כי אין בישראל מי‬ ‫שמחיר המלחמה זר לו ורחוק‪.‬בשעת הצפירה‪ ,‬ולכל אורכו של יום הזיכרון הזה‪ ,‬גואים בכל‬ ‫אחד מאיתנו רגשי תוגה וגעגועים‪ ,‬אהבה והכרת‪-‬תודה‪ .‬ואין מי שאינו מוחה במשך היום‬ ‫דמעה בעיניים וחש מחנק בגרון‪.‬‬ ‫כאן בהר הרצל‪ ,‬ובכל בתי העלמין הצבאיים ברחבי הארץ‪ ,‬נאספות עכשיו המשפחות‬ ‫השכולות‪ ,‬וסביבן שורות אבן צפופות‪ ,‬צנועות ואחידות‪ ,‬ושמות חקוקים בסלע‪.‬‬ ‫"לכל איש יש שם"‪ ,‬ולכל משפחה חלקה קטנה להתרפק עליה ולבכות‪ ,‬לזכור את אשר אבד‬ ‫ולא ישוב עוד לעולם‪.‬מצבות‪-‬האבן שמסביב אחידות הן‪ ,‬צנועות ושותקות‪ ,‬אך עבורי‪ ,‬דממתן‬ ‫חזקה מכל שאון‪.‬‬ ‫זו הדממה הקשה‪ ,‬הנוגה המלווה את דמות הנופלים גם מחוץ לבתי הקברות‪,‬זו דממת‬ ‫הזיכרון של רעיי‪ ,‬חייליי ומפקדיי הנמצאת איתי בכל מקום‪.‬הנופלים‪ ,‬שכל אחד מהם עולם‬ ‫ומלואו‪ ,‬הם מחיר שאין ערוך לו‪ ,‬אין תמורה ואין נחמה‪.‬מחיר ששילמנו במאמץ האדיר‬ ‫לפיתוחה והבטחת קיומה של חלקת האלוהים הקטנה שלנו‪ ,‬של ישראל‪.‬‬ ‫מאז החלו יהודים מקצווי העולם לשוב למולדתם‪ ,‬בה לא פסק הישוב היהודי במשך אלפי‬ ‫שנים‪ ,‬ולו ליום אחד‪ ,‬הגענו כאן להישגים אדירים‪ .‬קלטנו מיליוני יהודים ממאה ושתיים‬ ‫מדינות‪ ,‬דוברי שמונים ושתיים שפות‪ ,‬שעלו לישראל והשתתפו בבניינה ובהגנה עליה‪.‬‬ ‫חידשנו את השפה העברית‪ ,‬שפת התנ"ך‪ .‬הישגנו הישגים מופלאים בתעשייה מתקדמת‪,‬‬ ‫במחקר ובמדע‪ ,‬בתרבות ובאמנות‪ ,‬בחקלאות מהמובילות בעולם‪ ,‬ברפואה ובשאר תחומי‬ ‫החיים‪ .‬וכל זה נעשה כשנאלצנו‪ ,‬לצערנו‪ ,‬לאחוז בחרב המגן בידנו האחת‪.‬עמדנו ‪ -‬ולא‬ ‫נשברנו‪ .‬לחמנו ‪ -‬וניצחנו‪.‬‬ ‫את ההולכים לא נוכל להשיב‪ ,‬אך יכול נוכל להוקיר את מעלת קורבנם במחשבה ובמעש‪.‬‬ ‫לחנך לאורם את ילדינו; לאהוב בכל מאודנו את המדינה הקטנה והטובה שלנו‪ ,‬ערש מולדתנו‬ ‫וחרותנו‪ ,‬שנקנתה בדמם של חללי מערכות ישראל; להגן עליה מכל אויב וצר‪ ,‬להתגאות בה‪,‬‬ ‫לפעול ללא הרף לקדמה‪ ,‬וחרף התנגדות אויבינו לכל מהלך של שלום‪ ,‬לעשות צעד שעשוי‬ ‫לפתוח פתח לשלום בה‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬כשאנו עומדים בפתחה של תקופה חדשה‪ ,‬אני נושא עמי את זכרם של הנופלים‬ ‫ומבטיח לעשות כל אשר לאל ידי כדי שישראל שלנו תיזום ולא תיגרר‪ ,‬תוביל ולא תובל‪ ,‬כדי‬ ‫לפרוץ את הדרך לשלום המיוחל‪ .‬יהי זכרם ברוך!‬ ‫‪86‬‬

21 ‫ברכת ראש הממשלה אריאל שרון ליהודי התפוצות לכבוד יום‬ ‫ למדינת ישראל‬52-‫העצמאות ה‬ 2112 ‫ באפריל‬22

Message of Prime Minister Ariel Sharon to the Jewish Communities of the Diaspora on the occasion of Israel's 56th Independence Day 26 April 2004 On the occasion of Yom Ha’atzmaut, I am pleased to send you greetings from Jerusalem - the eternal capital of the State of Israel and the Jewish People. The Jewish State was forged in struggle. Fifty-six years later, although still wielding the sword to defend our nation, we can boast proudly of an independent Jewish democracy that continues to lead the world in fields such as medicine, technology, agriculture and the arts. The war of terror launched against our country three and a half years ago has not broken our spirit or extinguished our desire for peace. Today, we remain firmly committed to eradicating the threat of terrorism facing the State of Israel, while simultaneously leaving no stone unturned in our pursuit of peace. We must also act vigorously to achieve our critical objective of bringing one million new immigrants to Israel over the next decade. A strong and vibrant Israel, energized by the contributions of these olim, is the key to Jewish survival in our homeland and throughout the Diaspora. At this historic juncture, the future of the Jewish people rests entirely in our collective hands. Now, more than ever before, we need you here with us. United together, we can move forward and realize our shared dream of peace, security and prosperity in the Land of Israel. Hag Sameach !

22 ‫ברכת סגן ראש הממשלה ושר החוץ סילבן שלום ליהודי התפוצות‬ ‫ למדינת ישראל‬52 -‫לכבוד יום העצמאות ה‬ 2112 ‫ באפריל‬22

Message of Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Silvan Shalom to the Jewish Communities of the Diaspora on the occasion of Israel's 56th Independence Day 26 April 2004

Friends, It is a great honor to convey to you my warmest wishes on the occasion of Israel’s 56th Independence Day. This is a day of celebration for the entire Jewish people. On this day we celebrate Israel’s democratic values and institutions, and our Jewish way of life. We celebrate our independent judiciary and free press; our pioneering creativity in the sciences, medicine and agriculture; our success in absorbing millions of immigrants and refugees from other lands; our cultural richness and diversity; and our ability to defend our citizens from harm. We celebrate the living dream which is the modern rebirth of the Jewish people in its homeland. The small community of six-hundred-thousand Israelis (600,000) who danced in the streets this day, 56 years ago - and who fought off the Arab attacks launched against us - has grown now to a flourishing, pluralistic, hi-tech society of nearly seven million people. As the son of immigrants, I know the significance of the gift that this small state gives its citizens every day, through its very existence and the values and opportunities it promotes. Looking back over the fifty-six years of our independence, it is important to remember that none of our achievements can be taken for granted. Particularly at this time of national celebration, we bow our heads to honor the many thousands of men and women who paid the ultimate price so that our country may survive and flourish. We pay tribute, too, to the solidarity and support of Jewish communities from around the world. Through your commitment and mobilization on behalf of 88

Israel in every sphere, the Jewish communities of the world have contributed profoundly to our national success. Over the last fifty-six years, Israel has faced many challenges and dangers, some of which continue today. Sadly, we still face hostility from within the Palestinian Authority and from Syria and other Arab countries, Iran and Islamic militants elsewhere. The threat of terrorism continues, even as our national - and the international - fight against it gains momentum. Antisemitism too has emerged once again as a danger, not only to Israel but to Jewish communities around the world. Israel, the Jewish world, and the entire international community, must remain united and mobilized in the battle against terrorism, antisemitism and racism - the enemies of our values and our shared way of life. This is the challenge of our age. Of course, we still have much work ahead of us to safeguard what we have built, and to fulfill the aspirations of our people for a peaceful and better future. But we draw strength and encouragement from our success so far. Particularly from our historic peace treaty with Egypt - of which we celebrated the twenty-fifth anniversary just a few weeks ago - and our peace treaty with Jordan, as well as from our close friendship with the majority of the worldâ&#x20AC;&#x2122;s nations. I draw particular encouragement from the progress we are making in contacts with the Arab world, to which we attach great importance. As we look to the future on this day of celebration, we pledge to continue to do everything in our power to bring peace, security and prosperity to our people. We also reaffirm our unity with the Jewish people as we continue together to make the Zionist dream a reality. From Jerusalem - the city of peace, united and eternal capital of the Jewish people - I extend to you all, warm greetings as we celebrate together the wonderful gift that is the modern State of Israel. Hag Sameach!

23 OSCE ‫דברי נשיא המדינה משה קצב בוועידת‬ ‫בברלין‬ 2112 ‫ באפריל‬28

Address by President Moshe Katsav at the OSCE Conference in Berlin 28 April 2004

Mr. President, Ministers, Distinguished Guests, Heads of Delegations: It is very difficult and sad for me to stand here today in Berlin, 60 years after the Holocaust, and to speak about antisemitism and the ways of fighting against it. We, world Jewry, believed that after the terrible events of the Holocaust, it would not be necessary to struggle against antisemitism. We believed that the world would not allow antisemitism to raise its head. We believed that antisemitism belonged to the old world and to distant history. We very much appreciate this gathering in Berlin. This step to fight antisemitism sends a very important message that this issue has a significant place in the European agenda, in the relations between Israel and Europe and between Europe and world Jewry. It is a sign that the security of Jews touches directly basic human values. I am standing here as a representative of a nation which suffered a great deal during many generations of exiles, inquisition and the terrible Holocaust Shoah. I represent a nation which desires to live in peace without fear, without bloodshed, without incitement and without violence. I am standing here as a citizen of a democratic and free world which is committed to the values of freedom, equality, to universal values which oppose antisemitism. Antisemitism is a big tragedy for the Jewish people. It is a moral and historic failure for humanity. It is a failure of world leaders. It is a failure of the free world. If humanity does not express determination and does not learn the historical lesson, the Holocaust will not remain an abstract issue for the next generation. Among international leaders, no one in 1933 believed that the Holocaust would happen - not even at the beginning of the war in 1939. It is very difficult 91

to believe, but the Holocaust happened in the heart of Europe, in one of the most sophisticated countries in the world, which had the best musicians, philosophers, scientists and researchers in the world. Lately we are witnessing again the burning of synagogues and Jewish schools, the desecration of Jewish cemeteries and horrible writings. Jews are again afraid to walk in the streets with a Star of David and a yarmulke. Jewish children are again a target of violence and the streets of Europe are again not safe for Jews, only because they are Jews. Jews, as individuals and as a collective, are a target of physical and emotional violence. Hostile letters, graffiti and the use of the Internet and the media are examples of instruments against the Jews. For a long time Europe denied the rise in antisemitism. The problem is not just the physical violence and damage caused to Jewish institutions. We are concerned about the hostility and incitement against the Jews and Israel in Europe. There are some who blame the Jews for an international conspiracy and even blame them for the terrorist acts of September 11th. They accuse American Jews of cooperating with Israel in blaming Islam for these terrorist attacks. We are witnessing a new trend by radical Muslims who are recreating the classical blood libel and who are publishing again the â&#x20AC;&#x153;Protocols of the Elders of Zion,â&#x20AC;? which claim that the Jews aim to control the world. For others, the new antisemitism is a way of criticizing the Jews and Israel for their treatment of the Palestinian people. In Europe the rise in classical antisemitism represents the Jews and the Jewish state as brutal devils, the source of wars and responsible for global disasters. It is difficult for us to believe, but recently the public opinion polls which were initiated by the European Commission show that a majority of Europeans believe Israel is a danger for the stability and peace in the world. It is not the non-democratic countries which are trying to develop and achieve mass destruction weapons, not the totalitarian countries which back terrorist organizations, not the brutal bloodshed in the name of God, not poverty but we, Israel, who are a danger to world peace in the eyes of some European people. The violence against the Jews in Europe is evidence that antisemitism, which we have not known since the Second World War, is on the rise. This trend of the new antisemitism is a result of the aggressive propaganda, made possible by modern technologies, globalization and abuse of democracy and which creates an infrastructure for developing and increasing antisemitism, of a kind we have not known before. Millions and millions of people are exposed to television programs and Internet sites full of blood libels.

The silence, the closing of eyes and the slow reactions in some countries permit this incitement to become deeper and stronger. It is impossible to fight against antisemitism, while permitting the demonization of Israel and its leaders and denying its legitimate right to exist. During the last decade we took historical steps towards the Palestinian people. I would like to mention the Oslo Agreement, the Camp David conference and the acceptance of the Roadmap but during the last ten years we have had not even one quiet day and we suffered from brutal and terrible bloodshed. Sometimes we feel that Europeans are not ready to feel solidarity with us or to recognize the suffering of the Israeli people from the terrible terrorism, which has continued for many years. The brutality of the terrorism in the Middle East is of a type that humanity has never seen before. It is only by cooperation, with determination and with leadership that we can overcome this hatred. We are astonished that there are still people who deny the Holocaust. The Durban Conference in September 2001 shocked all of us. It was meant to be a conference against racism but became a meeting of racists against the Jews and the State of Israel. The antisemitism in Europe is a result of the cooperation among elements who are against the West and western values, who are against globalization and against progress, as well as extremists from the left and right and from organizations of radical Muslims. The world of Islam is very large. There are more than a billion people who are not of one mind and opinion. There are some Muslim countries which have diplomatic relations with Israel, such as Turkey, Egypt, the Hashemite Kingdom, the Muslim Republics in Central Asia, Persian Gulf countries and others. Not all Muslims are antisemitic and there is no conflict between Judaism and Islam. In Europe there are 20 million Muslims. Most of them are very good people who desire to live calm and normal lives. However, they are afraid to raise their voices against the extremists. I call on the moderate Muslims in Europe and on their leaders to cooperate with us in encouraging tolerance and understanding for a free and better world. However, we must still remember that there are still Muslim countries and organizations which are calling for the destruction of the State of Israel. Antisemitism is encouraged and is given inspiration by international terrorism. Antisemitism is a great danger to democracy and freedom in the world. Where synagogues are burnt, the day will come when stones will be thrown on parliament and democracy is in danger. Fighting against antisemitism with determination will deliver a strong message to the international terrorist organizations and will be a message that the free world has determination to defend its values and is not prepared to tolerate antisemitism, hostility and racism. 92

Antisemitism has no justification, no legitimacy and should not be shown any understanding. Antisemitism is a great threat to freedom. It uses human morality, democracy and liberalism for its destructive aims. Black people are not responsible for the racism against them just as the Jews are not responsible for antisemitism. We had hoped that the creation of a Jewish state would help prevent antisemitism. We desired to be a free nation in our homeland, like all nations. The Jewish state is a national home for every Jew and we want to be sure that never again will Jews be unprotected. We are shocked by the accusations, which compare Israel to Nazi Germany. There is a linkage between this incitement and the violence against Jews in the streets of Europe. We do not want to prevent legitimate political criticism against Israel government policy, but we will not tolerate incitement against world Jewry and the Jewish state. Many times I have heard voices saying that antisemitism is not unique and that it is no different from other kinds of racism. Antisemitism should indeed receive special attention. Hatred against the Jews has existed for many generations and it is rooted in many cultures and continents throughout the world. However, now antisemitism has become an instrument for achieving political aims. It is being used by Muslims as an instrument to achieve political gains. The genocide of the Jews was the result of antisemitism and was not caused by a war between countries or a territorial conflict and, therefore, antisemitism is a special danger for world Jewry and the whole of Europe. Can it be that the impact of the Holocaust is not strong enough to stop and prevent antisemitism? Can it be that the impact of the Holocaust has become weaker in the last decades? We must focus all our efforts, energies and wisdom on educational activities and research on the Holocaust. We must transmit the lesson of the Holocaust to the young generations. I call to continue researching and documenting all the events relating to the Holocaust. We must teach the young generation human values. I call on the European leaders to increase the awareness of antisemitic acts in their countries, to research the origin and background in each country and to evaluate antisemitism on a national level. I call for a mechanism for monitoring and controlling antisemitic events and for ways to fight them. I call for increased cooperation between the countries and law-enforcement authorities, in fighting antisemitism in Europe.

I call for legislation to prevent antisemitism, especially in the Internet and via satellite programs. I call for a meeting of professionals from all over the world to set up a program and take real steps against antisemitism. I greatly appreciate European governments and leaders who are fighting against antisemitism and I very much appreciate this important gathering in Berlin. Most European countries have close relations with the Arab countries which are responsible for producing incitement and antisemitic propaganda on television, in books and in newspapers which are distributed in Europe and around the world. We must put pressure on such countries to stop the distribution of such terrible incitement against the Jews. It is not enough to talk against antisemitism. We must act. I believe that European countries wish to do as much as possible to stop antisemitism and give security to their Jewish citizens. European leaders have done a lot lately but not enough. It is necessary to do more in the fields of education, public opinion, legislation and law enforcement. At this time, we the Jews are not alone. I can see many good friends here who are standing with us. I am aware of many people, nations and leaders who are struggling against antisemitism, as they understand that antisemitism is a danger to the stability and peace in the world, to human values. I am aware of European governments who are our partners in our efforts and concern to provide security for every Jew and they understand that Jews have the right to live without fear anywhere. I appreciate the governments in Europe who have already appointed special ministerial committees for fighting antisemitism. I appreciate countries whose parliaments dedicated special sessions on the issue of antisemitism. I appreciate those countries who have decided to strongly condemn antisemitism in international bodies. Indeed, now at the beginning of the 21st century, the situation is very serious. There is an increase in violence and an escalation of antisemitism against the Jews but there is a big difference. We are not living in the thirties. We have a Jewish, sovereign and independent state and this makes a big difference. We know what happened in the Second World War and what racism brought upon the world and, because of this I am very pleased that there is more awareness. Now leaders are more sensitive and they protect their citizens. There is legislation and law enforcement in many countries. The leaders speak out and there are many seminars and conferences against antisemitism. The strong position of the United States of America in this

matter is remarkable. I also very much appreciate the position of the Vatican on this difficult and tragic issue. I am very sorry that the Irish proposal to the United Nations General Assembly in December 2003, was not adopted, because of the objection of some Muslim countries. It is very sad that a special resolution which condemns antisemitism and attacks against Jews cannot be passed now in the United Nations. The European Union should continue its efforts in this important initiative and in all multilateral organizations, in fighting against antisemitism. We are very proud of our Jewish heritage and history. It is a source of pride for world Jewry. I hope that the Jewish people will also be a source of appreciation, understanding and respect and not a target for hatred. I hope and pray for cooperation for development, prosperity and tolerance instead of destruction, bloodshed and hatred. I would like to thank, you, President Rau and Foreign Minister Joschka Fischer, for this important initiative. Ibelieve that this meeting will be very constructive and that it will help us achieve our mutual goals. I hope that the Berlin Conference will serve as a basis for continued efforts against antisemitism. I wish to express my personal appreciation to President Rau for his wise and moral leadership, for his great friendship towards Israel and the Jewish people, and his personal dedication to the fight against antisemitism. We have the strength and the will to create a better world, a just world for all humanity. Let us put all our efforts together to make it possible. Let us work together. Thank you.

‫‪22‬‬ ‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בכנס קיסריה‬ ‫‪ 8‬ביולי ‪2112‬‬ ‫ערב טוב‪,‬‬ ‫אני רוצה להודות לכם על שהזמנתם אותי לשאת כאן דברים‪ .‬אני מודה לכל הדוברים שדיברו‬ ‫כאן לפניי‪ ,‬אלה שהצלחתי לשמוע אותם בשעתיים האחרונות‪ ,‬ואלה שדיברו עוד קודם לכן‪.‬‬ ‫אני קיוויתי שאוכל לבלות קצת יותר זמן אתכם היום‪ .‬זה מקום נעים פה‪ ,‬אף אחד לא מטריד‬ ‫אותך‪ ,‬אף אחד לא מטלפן‪ ,‬אף אחד לא מציק‪ ,‬אתה מנותק‪ ,‬שקט נפלא‪ .‬אבל‪ ,‬כפי שאתם‬ ‫בוודאי יודעים ‪,‬אנחנו מציינים היום ‪ 011‬שנים לפטירתו של בנימין זאב הרצל‪ ,‬והיה לי חשוב‬ ‫מאוד לעלות היום לקברו להשתתף בטקס‪.‬‬ ‫אני רוצה גם להודות למארגני הכנס במכון הישראלי לדמוקרטיה ובראשם לך‪ ,‬פרופ' אריק‬ ‫כרמון והצוות שלכם‪ ,‬כמובן‪ ,‬שעסק בכל ההכנה של הנושא הזה‪ ,‬על ההתמדה שאתם מגלים‬ ‫בקיום הכנס הזה שנה אחר שנה‪.‬‬ ‫אני רוצה כאן בפתיחת דברי לשלוח מכאן איחולי החלמה לפצועי צה"ל היום במורג שברצועת‬ ‫עזה‪ .‬אני מקווה שהם יתאוששו במהרה‪.‬‬ ‫עשיתי לי למנהג להגיע לכנס הזה כל שנה ואני אשמח להגיע לכאן גם בשנים הבאות‪.‬‬ ‫לפני שנתיים‪ ,‬בשיא המלחמה בטרור הפלסטיני‪ ,‬באתי לכאן ושמעתי לא מעט קולות שניבאו‬ ‫שחורות‪.‬‬ ‫כשדיברתי על כך שאני בטוח שנצליח להתגבר על כל הקשיים‪ ,‬הזכרתי שיר משנות ילדותי‬ ‫שמתחיל במילים ‪" -‬פנינו אל השמש העולה"‪ .‬אני זוכר שנתקלתי אז בלא מעט ציניות‬ ‫ופקפוקים‪.‬‬ ‫אפילו בשנה שעברה ‪,‬כשאמרתי שאנחנו נמצאים בתחילתו של מומנטום חיובי במשק‪ ,‬היו כאן‬ ‫לא מעט ספקנים‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬שנתיים עברו‪ ,‬ואני יכול לומר בסיפוק אבל גם בזהירות‪ ,‬שאכן פנינו אל השמש העולה‪.‬‬ ‫הבעיות לא תמו‪ ,‬הקשיים רחוקים מלהסתיים‪ ,‬אבל מדינת ישראל נמצאת במצב טוב יותר‪-‬‬ ‫ובכלל הייתי מציע לכולנו ‪ -‬פחות להחמיר‪ ,‬שום דבר לא מתמוטט‪ ,‬יש בעיות לא פשוטות‪ ,‬אבל‬ ‫אם אנחנו נשווה את מדינת ישראל היום למה שהיה קודם אז אין ספק שיש התקדמות בהרבה‬ ‫מאוד תחומים‪ .‬אני חושב שהצגת המצב בראיה אופטימית תורמת גם להשקעות בישראל‪ ,‬גם‬ ‫לתחושה של אזרחי ישראל ומגבירה את ביטחונם העצמי‪ .‬דיברתי על כך שאנחנו נמצאים‬ ‫במדינת ישראל במצב טוב יותר גם מהבחינה הביטחונית‪ ,‬גם מהבחינה הכלכלית וגם‬ ‫מהבחינה המדינית‪.‬‬ ‫המצב שאנו נמצאים בו היום הוא מעודד יותר‪ ,‬אבל אסור לנו להכנס לשאננות‪.‬זה מזכיר לי מצב‬ ‫ממלחמת העצמאות‪ .‬ומאחר ונדמה לי שאני היחידי כאן מתוך כל הציבור הנכבד הזה‬ ‫שהשתתף במלחמת העצמאות אני רוצה לספר לכם איזה זיכרון מר ממלחמת העצמאות ‪-‬‬ ‫במסגרת המערכה‪ ,‬אתה מנהל קרב קשה לכיבושו של כפר‪ .‬אחרי שהצלחת לכבוש אותו‪ ,‬אז‬ ‫יש פרק זמן של שקט‪ ,‬לעיתים קצר‪ ,‬אבל איזה שקט בין הקרבות‪ .‬בזמן הזה החיילים היו‬ ‫מתחילים לרדוף אחרי תרנגולות בכפר‪ ,‬אתם יודעים‪ ,‬כדי להכין ארוחת צהריים‪.‬‬ ‫‪96‬‬

‫אז ‪,‬כשכולם רודפים אחרי התרנגולות‪ ,‬האויב תוקף ואתה חוטף את המכות הקשות ביותר‪ .‬והיו‬ ‫לנו לא מעט מקרים כאלו במלחמת העצמאות‪.‬במקום לרדוף אחרי תרנגולות צריך היה להפיק‬ ‫לקחים מהקרב‪ ,‬להתארגן‪ ,‬לחבוש את הפצועים‪ ,‬לקבוע מהם היעדים הבאים ואיך מתכוונים‬ ‫להגיע אליהם ולצאת לדרך‪ .‬רק ככה מנצחים במערכה‪.‬כמו שאמרתי‪ ,‬אנחנו נמצאים היום‬ ‫במצב דומה ‪ -‬בשנים האחרונות כולנו נתונים בקרב קשה‪.‬‬ ‫במישור הביטחוני אנחנו מנהלים לחימה יומיומית בטרור הפלסטיני‪ .‬כוחות הביטחון הגיעו‬ ‫להישגים באמת בלתי רגילים במאבק בארגוני הטרור‪ .‬אבל זה מאבק מתמשך כל זאת תוך כך‬ ‫שאנו מנהלים מערכה הסברתית לא פשוטה להגן על מעמדה של ישראל בעולם‪ .‬אני רוצה לנצל‬ ‫את ההזדמנות ולהודות להם‪ ,‬בשמי ובשם כל אזרחי ישראל‪ ,‬על המאמץ הגדול שלהם‪ -‬מאמץ‬ ‫להצלת חיי אדם‪ .‬המאמץ הזה נושא פירות רבים ואני חושב שכולנו מרגישים זאת‪.‬‬ ‫עדיין לא הגענו אל המנוחה ואל הנחלה ועוד נכונו לנו ימים קשים‪ .‬אבל ארגוני הטרור‬ ‫הפלשתינים מתחילים להבין כי את מדינת ישראל לא ניתן להכריע‪.‬לשיפור במצב הביטחון יש‬ ‫השפעה לא מבוטלת גם על הזירה הכלכלית‪ .‬גם בה ניהלנו קרב לא פשוט‪.‬הממשלה בראשותי‪,‬‬ ‫גם הנוכחית וגם הקודמת‪ ,‬ביצעה שורה של רפורמות מבניות משמעותיות‪ .‬ביניהן כאלו‬ ‫שממשלות קודמות לא העזו לבצע בעבר‪ .‬לא שהם לא הכירו ולא הבינו את חשיבות הדברים‪,‬‬ ‫אבל‪ ,‬נדמה לי שמבחינת נכונות ליטול מהלכים שהם מהלכים קשים מאוד‪.‬‬ ‫הייתה להם פחות נועזות‪ .‬הרפורמות הללו כללו את הצלת קרנות הפנסיה מקריסה‪ ,‬הורדת‬ ‫נטל המס על האדם העובד‪ ,‬הקיצוץ בתשלומי ההעברה ובהוצאות הממשלה‪ ,‬והורדה ניכרת‬ ‫של מספר העובדים הזרים בשנתיים האחרונות‪ ,‬במסגרת הרפורמה שהובילה רק השנה‬ ‫להגדלת ההשתתפות של ישראלים בשוק העבודה ביותר מחצי אחוז‪.‬אני יודע שכאשר אומרים‬ ‫חצי אחוז זה נראה נושא שאפשר לא לקחת אותו ברצינות אבל לדעתי הנושא הזה יתרומם‪.‬‬ ‫נדמה לי שבענף הבניה מדובר ב ‪- 12,000‬עובדים שלא עבדו קודם בענף ואנחנו רואים‬ ‫התחלה של חזרה לענף‪.‬המהלכים הללו לא היו פשוטים ובוצעו תוך היוועצות מתמדת וגיבוי‬ ‫מלא שלי‪ .‬הם הצריכו אומץ לב רב והתמודדות עם ביקורות רבות‪ .‬אני רוצה להודות על כך לשר‬ ‫האוצר‪ ,‬בנימין נתניהו‪ ,‬ולשר האוצר הקודם‪ ,‬סילבן שלום שחלק מהפעולות האלה התחילו עוד‬ ‫כשהוא כהן כשר האוצר ‪.‬‬ ‫אני מתכוון להמשיך לעבוד כך גם בעתיד‪ .‬לצעדים האלה ניתן להוסיף עוד שורה של צעדים‬ ‫שהממשלה מבצעת בתחום הכלכלי‪ :‬פירוק מונופולים והפרטת שירותים ממשלתיים‪ ,‬פתיחת‬ ‫ענפים נוספים לתחרות והשקעות גדולות בתחום התשתיות ובייחוד בתחום הרכבת ‪ -‬תחום‬ ‫שאני מייחס לו חשיבות כלכלית וחברתית גדולה בקירוב הפריפריה למרכז‪ .‬עמיר (פרץ) ‪ -‬בתור‬ ‫שכנים אני מקווה שעוד ניסע יחד ברכבת באותו קו שכרגע בתכנון מתקדם שימשיך מאשקלון ‪,‬‬ ‫לשדרות‪ ,‬נתיבות‪ ,‬אופקים ויתחבר גם הוא לבאר שבע‪ .‬והייתי שמח לעשות נסיעה כזאת איתך‬ ‫ואולי אז יהיה לך פחות כוח להיאבק בנו‪.‬‬ ‫אתם יכולים לתאר לעצמכם איך יראה הדרום בעוד מספר שנים‪ ,‬כאשר רכבת מהירה וכביש‬ ‫חוצה ישראל יגיעו עד לצומת הנגב‪.‬כל הצעדים הללו מציבים את ישראל בעמדה כלכלית טובה‬ ‫יותר‪ ,‬ומציגים בפני המשקיעים הזרים משק תחרותי יותר‪ ,‬מודרני‪ ,‬משוכלל ומתקדם‪ ,‬שהוא‬ ‫קרקע נוחה יותר להשקעות זרות‪.‬הכיוון שבו הממשלה הולכת הוא כיוון נכון שכבר נותן את‬ ‫תוצאותיו‪ .‬המהלכים האלה שינו את המגמה והעלו את המשק על פסים של צמיחה‪ .‬צריך לזכור‬ ‫שבסופו של דבר מה שיאפשר לנו לתת מענה לרוב בעיותיה של ישראל הוא ‪ -‬הגדלה מואצת‬ ‫של הצמיחה‪ .‬ולכן‪ ,‬מדיניות הממשלה צריכה להיות מוטה לכיוון של צמיחה‪.‬עכשיו‪ ,‬משהשגנו‬ ‫שיפור במצב הביטחוני והכלכלי ‪,‬הטעות הגדולה ביותר תהיה לאבד דווקא עכשיו את הרסן‪,‬‬ ‫להפסיק את כל הצעדים הכלכליים בהם נקטנו ולהתחיל לחגוג‪.‬‬

‫‪97‬‬

‫בקיצור אם אני אחזור לתרנגולות אז ‪ -‬להתחיל לרדוף אחרי התרנגולות‪.‬מצבנו לא מאפשר‬ ‫זאת וקשה להאמין שבעתיד הקרוב הוא יאפשר זאת‪ .‬התמ"ג הישראלי עדיין נמוך ב‪31-‬‬ ‫אחוזים מהממוצע ב ‪-OECD.‬המערכה עדיין בעיצומה ואסור לנו לנוח על זרי הדפנה‪ .‬אנחנו‬ ‫חייבים להמשיך קדימה‪.‬קודם כל צריך לחבוש את הפצועים ‪.‬הצעדים הכלכליים שנאלצנו לבצע‬ ‫היו חדים ורחבי היקף‪ .‬היינו חייבים לשמור על אמינותה של ישראל בעיני משקיעי חוץ ובעיני‬ ‫אזרחי המדינה מבית והצלחנו בכך‪.‬אך כמו בכל מערכה היו כאלה שנפגעו‪.‬חשוב שהצמיחה‬ ‫תורגש בחלקים ומגזרים רבים יותר של החברה הישראלית‪.‬‬ ‫אסור שייווצר מצב שרק החזקים העליונים במדינה נהנים מפירות הצמיחה ואילו החלשים אינם‬ ‫זוכים לכך ‪.‬בתקציב הקרוב נחדד עוד יותר את ההבחנה בין מי שיכול ללכת לעבוד לבין מי‬ ‫שאינו מסוגל לכך‪.‬לאותם אלה שאינם מסוגלים ללכת לעבוד ‪,‬לאותן הקבוצות החלשות ביותר‬ ‫בחברה הישראלית ‪ -‬קשישים‪ ,‬נכים קשים‪ ,‬ילדים בסיכון ‪ -‬נדע להושיט את הסיוע הנדרש‪.‬‬ ‫אנחנו נהיה חייבים לגלות רגישות ולתת כתף תומכת לחלשים שבינינו‪.‬ואני אומר כל זאת‪ ,‬מבלי‬ ‫לשנות את המדיניות‪.‬‬ ‫אני שמח ששר האוצר הזכיר את הדברים האלה עכשיו‪ ,‬בדברי הסיכום‪ ,‬ובוודאי דיבר על זה גם‬ ‫במהלך הכנס החשוב הזה ‪.‬אנחנו כבר נפגשנו לפני יומיים או שלושה ואני בהחלט העליתי את‬ ‫הנושא הזה ‪ -‬פה מוכרחים לעשות איזה שהוא צעד‪.‬במקביל לטפול בפצועים‪ ,‬צריך לקבוע את‬ ‫היעדים להמשך‪ .‬אנחנו צריכים לנצל את המצב הזה כדי להחליט מה הם היעדים הלאומיים‬ ‫בהם אנו רוצים להשקיע ומה היא הדרך הכלכלית הנכונה ביותר לעשות זאת‪.‬‬ ‫בשיחות שהיו לי עם שר האוצר וצוותו הגדרתי‪ ,‬בנוסף ליעדים הכלכליים ‪ -‬צמיחה ותעסוקה‪,‬‬ ‫שלושה יעדים לאומיים‪-‬חברתיים מרכזיים שצריכים לקבל ביטוי במדיניות הכלכלית שלנו‪ :‬ואני‬ ‫מונה אותם‪ :‬הבטחת איכותו של דור העתיד שלנו‪ ,‬עידוד וקליטת העלייה וקידומם של מגזרי‬ ‫המיעוטים בישראל‪.‬הכלי הראשון במעלה לצמצום פערים חברתיים הוא החינוך‪ ,‬במיוחד‬ ‫במדינה שלנו‪ ,‬שמתגאה כל‪-‬כך בהון האנושי שלה‪ .‬דיברתי לא פעם על הצורך במהפכה בתחום‬ ‫החינוך‪ ,‬והתכוונתי לכל מילה‪ .‬שרת החינוך ואני מינינו ועדה ציבורית בראשותו של איש‬ ‫העסקים שלמה דוברת‪.‬‬ ‫אני שמח שהוא הופיע כאן אתמול והציג את התכנית‪ .‬שלמה דוברת התגייס והציג תכנית‬ ‫עבודה מקיפה לשינוי פני מערכת החינוך בארץ‪ .‬השנה נתחיל ביישום דו"ח דוברת‪ ,‬שיביא את‬ ‫החינוך לראש סדר העדיפויות הלאומי‪.‬לצד יישום דו"ח דוברת אנחנו מתחילים השנה בהרצת‬ ‫תכנית ההזנה לילדים בבתי הספר במספר ישובים ברחבי הארץ משרד ראש הממשלה ממשיך‬ ‫לקדם את תכנית מחשב לכל ילד‪ ,‬שכבר הביאה לחלוקת ארבעה עשר אלף מחשבים לילדים‬ ‫נזקקים‪ ,‬ובכוונתנו להכריז בממשלה בקרוב על פרויקט יניב ‪ -‬פרויקט שמטרתו ליווי ותמיכה‬ ‫בילדים בסיכון‪.‬המדינית שלנו נועדה להבטיח כי אנו מעניקים לדור הבא את נקודת הזינוק‬ ‫הטובה ביותר והשוויונית ביותר שבאפשרותנו לתת להם להתמודדות עם אתגרי המחר‪.‬היום‪,‬‬ ‫כמו שאמרתי‪ ,‬ציינו מאה שנים לפטירתו של הרצל ‪.‬אנו חייבים להמשיך את ביצורה של מדינת‬ ‫ישראל כמדינה יהודית‪ ,‬לאור חזונו‪.‬‬ ‫על מנת לחזק את המדינה כמדינה יהודית אנחנו צריכים קודם כל לעודד את העלייה‪ .‬העלייה‬ ‫חייבת להיות היעד המרכזי של הממשלה‪ .‬בשנים האחרונות מתגברת התופעה של עלייה גם‬ ‫מהארצות המתקדמות והמפותחות ביותר במערב‪ ,‬שכן גם במדינות האלה היהודים מבינים‬ ‫שביתם הוא כאן‪ ,‬איתנו‪ .‬אנשים שואלים את עצמם‪ :‬האם הם רוצים שנכדיהם יהיו יהודים‪ ,‬הם‬ ‫מתחילים להבין שלחיות כיהודים אפשר לחיות רק כאן‪ .‬אני רוצה שתדעו בשנה האחרונה אבדו‬ ‫לנו בתפוצות כ‪ 45,111 -‬יהודים בגלל תהליכים דמוגרפיים שליליים‪.‬‬ ‫באותו זמן נוספו למדינת ישראל למעלה מ‪ 71,111 -‬יהודים בגלל ריבוי טבעי ועליה‪ .‬לכן‬ ‫העלייה היא לא רק ערובה לעתידה של ישראל‪ ,‬היא גם ערובה לעתידו של העם היהודי‪.‬זה‬ ‫נושא‪ ,‬לדעתי‪ ,‬שכל אחד מאיתנו‪ -‬כל אחד כיהודי‪ ,‬ואני בראש ובראשונה יהודי‪ ,‬צריך להרגיש‬ ‫‪98‬‬

‫את האחריות הזאת על המשך קיומו של העם היהודי והמשך קיומו של העם היהודי הוא כאן‬ ‫בישראל‪ .‬ההשלכות הן לא רק לגבי מה שקורה כאן‪ .‬חוזקה של ישראל משפיע על מצבם של‬ ‫היהודים בעולם‪ .‬ואם חס וחלילה ישראל תחלש‪ ,‬גם יהודים ברחבי העולם לא יוכלו לחיות את‬ ‫החיים שהם חיים היום ‪.‬היינו כבר בתקופות כאלה בעבר‪ .‬לכן זאת משימה עליונה וגם כאן‬ ‫אנחנו מחפשים דרכים נוספות מעבר לדרכים הרגילות להגביר את העלייה לישראל‪ .‬מטרתנו‬ ‫היא לתת להם תחושה של בית חם במולדת החדשה‪-‬ישנה שלהם‪.‬אני רוצה להבהיר‪ :‬מדינה‬ ‫יהודית בפירוש לא אומרת פגיעה בשותפות שלנו עם אזרחי ישראל שאינם יהודים‪ .‬אפילו‬ ‫ההיפך‪.‬‬ ‫צריך להפסיק את כל ההתבטאויות שיש לאחרונה נגד ערביי ישראל‪ .‬עליי לא מקובל הביטוי‪,‬‬ ‫'בעיה דמוגרפית'‪ ,‬ממתי אזרחים של מדינה הם בעיה? מעולם לא העליתי על דעתי מצב בו‬ ‫הערבים ואנחנו לא נחיה יחד‪ ,‬בשיתוף‪ ,‬בארץ הזאת‪ .‬קידום כל מגזרי המיעוטים הוא אינטרס‬ ‫חיוני של המדינה‪ .‬אנחנו משקיעים רבות בכך ואנחנו נשקיע יותר גם בתחום הזה‪.‬צריך להבין ‪-‬‬ ‫אנחנו נצטרך להמשיך לחיות עם ערבים‪ .‬כאן יחיו יהודים וערבים‪ .‬מדובר במדינה יהודית אבל‬ ‫יש בה אזרחים שהם אינם יהודים‪ ,‬אזרחים ערבים‪ ,‬וצריך ליצור את התנאים‪ ,‬זה לא שאין לנו‬ ‫בעיות בתחום הזה‪ ,‬אבל צריך ליצור את התנאים ולנסות ליצור אווירה נוחה יותר לחיים‬ ‫משותפים‪.‬‬ ‫אני רוצה לציין‪ ,‬ואני אומר את זה לכם במיוחד‪ ,‬אני רואה לאחרונה מגמה של הירתמות אנשי‬ ‫עסקים כדי לקדם יעדים לאומיים‪ .‬יש חשיבות גדולה להתגייסות של הקהילה העסקית למען‬ ‫מטרות לאומיות‪ .‬ועדת דברת היא‪ ,‬לדעתי‪ ,‬מופת לכך וגם כוח המשימה לעידוד העלייה‬ ‫בראשות דידי ארזי‪ ,‬שהציג את מסקנותיו בפני לפני מספר חודשים‪ .‬אני מוכרח לומר‪ -‬זה אחד‬ ‫הדברים הכי מפתיעים‪ ,‬לראות אנשים שהם אנשי עסקים‪ ,‬מבוססים ‪,‬מוכשרים בתחומם‪ ,‬שכל‬ ‫הדלתות פתוחות לפניהם‪ ,‬יש רבים כאלה‪ ,‬נרתמים כדי לטפל בבעיות שקימות בישראל‪ ,‬בעיקר‬ ‫בתחום החינוך‪ .‬כל שלושת הפרויקטים של השקעה בדור הצעיר שדיברתי עליהם מבוססים על‬ ‫שיתוף פעולה בין הממשלה למגזר העסקי‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת היא ההחלטה של מנכ"ל חברת סלקום לאמץ את קבוצת הכדורגל של העיר‬ ‫סכנין שתייצג את ישראל באירופה בשנה הבאה‪ .‬אנחנו החלטנו להקים להם אצטדיון‪ .‬אני‬ ‫אמרתי להם שזה כמובן יהיה מותנה בכך שאני אבוא למשחק הפתיחה‪ .‬ואני רוצה להזמין גם‬ ‫אותך (לבנימין נתניהו)‪ .‬אם רוצים לראות את כל מכלול מערכת היחסים בניהם לבינינו ‪ -‬בין‬ ‫ערביי ישראל‪ ,‬איתם נצטרך לחיות‪ ,‬אז הייתי אומר זה מחיר זול‪ .‬בכל מקרה אני הייתי שמח‬ ‫לבוא איתך יחד ‪.‬המעורבות של המגזר העסקי בנושאים חברתיים היא נכס‪ ,‬ואני פונה אל‬ ‫כולכם ללכת בדרך הזו‪ ,‬היא נכונה וחשובה לכל אזרח‪ .‬ככל שאני רואה יותר את הפעולות‬ ‫האלה‪ ,‬יש לי את התחושה שזה לא שאלה שעושים זאת הם רק בגדר נותנים‪ .‬לדעתי יש כאן‬ ‫הדדיות מלאה‪ -‬נותנים ומקבלים‪ .‬אני לא יודע מה כאן תורם יותר‪ -‬הנותן או המקבל‪ ,‬הדבר הזה‬ ‫הוא בעל חשיבות עצומה ואני מקווה שתמשיכו ותרחיבו את הפעילות הזאת‪.‬‬ ‫אני מבין שהועלו כאן הצעות והובעה נכונות להתגייס כדי לסייע גם בתחומים נוספים‪ .‬אני נענה‬ ‫לאתגר הזה‪ ,‬ואני מתכוון לשבת איתכם‪ ,‬גם כדי לשמוע‪ ,‬וגם כדי להטיל משימות‪ .‬פעם הייתי‬ ‫נפגש אתכם יותר למען האמת‪ .‬אבל‪ ,‬אני מתחיל את יום העבודה בחמש וחצי בבוקר ומסיים‬ ‫בסביבות חצות או אחת וכמות הבעיות שיש כאן‪ ,‬וההחלטות‪ ,‬והצורך בתמרון כל הזמן‪ ,‬זה גוזל‬ ‫הרבה מאוד זמן‪ .‬אני בהחלט הייתי רוצה לחדש יותר פגישות שהייתי מקיים‪ ,‬אני למדתי מזה‬ ‫הרבה‪ .‬סך הכול את רוב הדברים בתחומים האלה למדתי מכם‪.‬אני נענה לאתגר הזה ואני‬ ‫מתכוון לשבת אתכם גם כדי לשמוע וגם כדי להטיל משימות‪.‬‬ ‫חלקכם כבר מבוגר מכדי לעשות מילואים‪ ,‬אני רוצה לומר לכם‪ -‬אני מאוד התקוממתי שנטלו‬ ‫ממני‪ ,‬את התפקיד של מפקד גייס משוריין במילואים‪ ,‬הרגשתי אי נוחות שפתאום נוטלים ממני‪,‬‬ ‫והייתי מוכן לקבל את זה גם עכשיו‪ .‬אבל‪ ,‬אני רוצה לומר שיש עוד דרכים להתגייס למען‬ ‫המדינה‪.‬יש בפנינו קשת רחבה של יעדים שחשוב להשיג ושל בעיות שיש לפתור‪ .‬אבל צריך‬ ‫‪99‬‬

‫להבין שלא ניתן להשקיע את כל המאמצים בכל התחומים‪ .‬לכן חשוב היום לרכז את משאבינו‬ ‫בהשגת היעדים החשובים ביותר שלנו‪ .‬רק כך נוכל להגיע להישגים‪ .‬הברירה העומדת בפנינו‬ ‫היא לא בין חשוב לחשוב פחות‪ ,‬אלא בין חשוב לחשוב מאוד‪ .‬ההבנה הזו‪ ,‬של סדרי עדיפויות‪,‬‬ ‫צריכה להוביל אותנו בתחום הכלכלי‪-‬חברתי‪ ,‬כפי שהיא עומדת בבסיס התכנית המדינית שלנו‬ ‫ תכנית ההתנתקות‪.‬תכנית ההתנתקות שהבאתי לממשלה‪ ,‬תואמה עם הממשל האמריקני‬‫בראשותו של הנשיא בוש‪ ,‬שהוא ידיד אמת לישראל‪ .‬מערכת היחסים בינינו לבין הממשל‬ ‫האמריקני היא נכס אסטרטגי של ישראל מכל הבחינות ‪ -‬הביטחונית‪ ,‬המדינית והכלכלית‪.‬‬ ‫כיום אנחנו עוסקים בעבודת המטה‪ ,‬מכינים את הצעת החוק ומעבדים את המשמעויות של‬ ‫התכנית‪ .‬כפי שאמרתי בעבר ‪ -‬בכוונתנו לתקצב את התכנית ולהוציאה לפועל במהלך שנת‬ ‫אלפיים וחמש‪ .‬ההתנתקות מרצועת עזה ומארבעת הישובים בצפון השומרון תבוצע במהלך‬ ‫שנת ‪ .4115‬בנושא הזה לא שינתי את עמדתי ולא את גישתי‪.‬אני‪ ,‬כמובן‪ ,‬מאוד מרוצה‬ ‫מהממשלה הקיימת‪ .‬אבל אני אומר את זה בצורה הכי ברורה‪ :‬אם יתברר שאי אפשר‪ ,‬אז אני‬ ‫אאלץ להרכיב קואליציה אחרת‪ .‬כדי שלא תופתעו‪ ,‬אני רוצה לומר שבטקס בקברו של הרצל‪,‬‬ ‫בטקס קבעתי עם שמעון פרס ביום ראשון פגישה כדי לדון באפשרות הרחבת הקואליציה ‪.‬‬ ‫מכיוון שאין סודות‪ ,‬אולי מישהו שמע את זה‪ ,‬אז אני פשוט אומר לכם שתדעו את הדבר הזה ‪.‬‬ ‫אני גמרתי אומר‪ ,‬כי אני חושב שזה חשוב‪ -‬לא שיניתי את עמדתי ולא שיניתי את דעתי ‪.‬הדבר‬ ‫הזה בשום אופן אסור לו שהוא יפגע בתכנית הכלכלית ובקו שהממשלה הולכת בנושא הזה‬ ‫‪.‬צריך לזכור מה קרה לפני שנתיים‪ ,‬כשהטרור גאה‪ ,‬וישראל הייתהשרויה במשבר כלכלי‪ ,‬אני‬ ‫עדיין מדבר פה על הנכס האסטרטגי ביחסים המיוחדים שקיימים היום עם ארה"ב‪ .‬באותה‬ ‫תקופה ישראל הייתה שרויה במשבר כלכלי כשסוכנויות הדירוג עמדו להפחית את דירוג‬ ‫האשראי של ישראל‪ .‬אני מוכרח לומר‪ ,‬שהייתי באותו זמן בוושינגטון‪ ,‬אחד מעשרת הביקורים‬ ‫שביקרתי שם‪ .‬כשראינו את הדבר הזה‪ ,‬אני נותן את זה כדוגמה של ידידות והבנת הבעיות ‪-‬‬ ‫פניתי לנשיא‪ ,‬כי עמדו אז לפגוע בנו בנושא הדרוג‪ ,‬וביקשתי שהבית הלבן יביע את תמיכתו ואת‬ ‫הערכתו ביכולותיה הכלכליות של ישראל‪ .‬אני רוצה לומר לכם‪ ,‬פשוט רק כדי להדגיש ‪,‬כעבור‬ ‫‪ 04‬שעות הודיע הנשיא על בטחונו בכלכלה הישראלית‪.‬‬ ‫אי אפשר לזלזל במערכת היחסים הזאת וצריך לשמור אותה‪ .‬כספי הערבויות הללו חילצו אותנו‬ ‫מהאיום של גלישה למשבר פיננסי‪ ,‬הרגיעו את השווקים ואיפשרו את הורדת הריבית על‪-‬ידי‬ ‫בנק ישראל‪.‬אין לי ספק כי בעתיד הקרוב נתחיל להרגיש את השפעותיה החיוביות של תכנית‬ ‫ההתנתקות גם בתחום הכלכלי‪ .‬ברור שללא יוזמה מדינית‪ ,‬ללא אופק מדיני‪ ,‬גם הכלכלה לא‬ ‫תוכל להתרומם‪.‬‬ ‫אי אפשר להחזיק את המקל משני קצותיו‪ .‬אי אפשר לעודד משקיעים זרים לבוא לכאן ‪,‬אבל‬ ‫מצד שני להציג את ישראל כסרבנית שלום ‪ -‬עם כל המשמעויות הבינלאומיות‪ .‬זה פשוט לא‬ ‫עובד‪ .‬מי שחושב שזה ייתכן‪ ,‬משלה את עצמו‪.‬דיברתי בתחילת דברי על אווירת הנכאים בכנס‬ ‫לפני שנתיים‪ .‬אמרתי אז כי נצליח להתגבר על הקשיים ולהצעיד את המדינה קדימה‪ .‬היום‬ ‫אנחנו מדברים מתוך מציאות של מצב כלכלי ובטחוני משתפר‪.‬‬ ‫הממשלה תמשיך בדרכה בניהול מדיניות כלכלית חברתית מוטת צמיחה ואמינה‪ .‬את זה נעשה‬ ‫תוך שמירה על החוסן החברתי שלנו ועמידה ביעדים הלאומיים החיוניים להבטחת עתידנו‪ .‬אם‬ ‫יש ביניכם עוד ספקנים‪ ,‬אני בטוח שכשאני אגיע לכאן בעוד שנתיים‪( ,‬אל תשכחו גם להזמין‬ ‫אותי בעוד שנה) נשיג גם את היעדים שקבענו כאן‪.‬‬ ‫ואז ‪ -‬כשנצליח במערכה הזו ‪ -‬יהיה גם זמן לרדוף אחרי התרנגולות‪ .‬תודה רבה‪.‬‬

‫‪111‬‬

‫‪25‬‬ ‫תגובת ממשלת ישראל להחלטת בית הדין הבינלאומי בהאג בעניין‬ ‫גדר הביטחון‬ ‫‪ 00‬ביולי ‪2112‬‬ ‫בית הדין הבינלאומי בהאג התבקש לעסוק בסוגיית גדר הביטחון של ישראל כתוצאה מהליך‬ ‫פוליטי‪ ,‬מגמתי ופסול‪ ,‬שישראל ולמעלה מ‪ 31-‬מדינות דמוקרטיות הסתייגו ממנו‪ .‬לביה"ד‬ ‫הבינ"ל בהאג אין סמכות לעסוק בסוגיות שבמחלוקת מדינית בין ישראל והפלשתינים‪.‬‬ ‫כמצופה‪ ,‬וכתוצאה מהשאלה החד‪-‬צדדית שהוצגה ע"י עצרת האו"ם בפני ביה"ד‪ ,‬מתעלמת‬ ‫חוות הדעת לחלוטין ממהות הבעיה ועצם הסיבה להקמת הגדר – הטרור הפלשתיני‪ .‬בלי טרור‬ ‫לא היה גדר‪.‬‬ ‫טרור נפשע זה גבה בשלוש וחצי השנים האחרונות קרוב ל‪ 0111-‬הרוגים‪ ,‬עשרות אלפי‬ ‫פצועים‪ ,‬משפחות שכולות‪ ,‬אלמנות ויתומים‪ ,‬בלמעלה מ‪ 41-‬אלף פיגועים‪.‬‬

‫אף מדינה לא הייתה נוהגת אחרת אל מול קמפיין נפשע שכזה‪.‬‬ ‫מאז הקמת הגדר‪ ,‬מספר הנפגעים ירד באופן משמעותי ביותר‪ .‬הגדר עובדת‪ .‬היא אמצעי‬ ‫בטחוני זמני ובלתי אלים והיא מצילה חיים‪.‬‬

‫כל עוד יש טרור ישראל תמשיך ותגן על אזרחיה‪ .‬זוהי מחויבותה החוקית והמוסרית‪.‬‬ ‫ישראל פועלת באורח שוטף למצוא את האיזון המתחייב בין צרכי הביטחון של אזרחיה‬ ‫והצרכים ההומניטאריים של האוכלוסייה הפלשתינית‪ .‬כך נמשיך לנהוג‪ ,‬בהתאם לפסיקות של‬ ‫ביה"ד הגבוה לצדק של ישראל‪ ,‬לו הסמכות היחידה לעסוק בסוגיה‪ .‬מעורבותו של ביהמ"ש‬ ‫הישראלי מוכיחה‪ ,‬אם בכלל היה צורך בהוכחה‪ ,‬שאין צורך בהתערבות חיצונית בנושא‪.‬‬ ‫הדרך היחידה לפתרון המחלוקות בין ישראל לבין הפלשתינים‪ ,‬כולל בנושא הגדר‪ ,‬הינה‬ ‫באמצעות מו"מ ישיר בין הצדדים‪ ,‬כפי שנקבע בכל ההחלטות הרלבנטיות של מועצת הביטחון‬ ‫של האו"ם ובמפת הדרכים‪.‬‬ ‫תנאי הכרחי לקיומו של המו"מ הינו הפסקת הטרור הפלשתיני‪ .‬המפתח לפתרון אינו מצוי‬ ‫בהאג או במנהטן‪ ,‬אלא ברמאללה ובעזה‪.‬‬

‫ישראל קוראת להנהגה הפלשתינית להפסיק את הטרור ולחזור לשלחן המו"מ‪.‬‬ ‫ישראל קוראת לקהילה הבינלאומית לא לתת את ידה לניסיון הפלשתיני להמשיך ולהתחמק‬ ‫ממילוי התחייבויותיהם ע"י יוזמות מיותרות בפורומים בינלאומיים‪ ,‬במקום להתמקד במלחמה‬ ‫אמיתית בטרור‪.‬‬

‫‪111‬‬

‫‪22‬‬ ‫תשובת סגן ראש הממשלה ושר החוץ סילבן שלום להצעות סיעות‬ ‫העבודה‪-‬מימד‪ ,‬ש"ס‪-‬יהדות התורה ויחד‪-‬חד"ש‪-‬תע"ל‪-‬בל"ד‬ ‫להביע אי‪-‬אמון בממשלה בשל התייחסותה להחלטת בית‪-‬הדין‬ ‫הבין‪-‬לאומי בהאג בעניין גדר הביטחון‬ ‫‪ 02‬ביולי ‪2112‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬כנסת נכבדה‪ ,‬בית‪-‬הדין הבין‪-‬לאומי בהאג התבקש ב‪ ‎8-‬בדצמבר ‪‎2003‬‬ ‫על‪-‬ידי עצרת האו"ם לתת חוות דעת על ההשלכות המשפטיות של בניית גדר הביטחון של‬ ‫ישראל‪ .‬העצרת הכללית החליטה כבר ב‪ ‎20-‬באוקטובר ‪ ,‎2003‬כחודש וחצי לפני כן‪,‬‬ ‫בהחלטה פוליטית מובהקת שהתבססה על הרוב האוטומטי שיש בפורום הזה לצד הערבי‪ ,‬כי‬ ‫הגדר הינה בלתי חוקית‪.‬‬ ‫בעד ההחלטה הצביעו אז ‪ ‎90‬חברים‪ ‎90 ,‬מדינות‪ ,‬כאשר ‪ ‎74‬מדינות‪ ,‬לרבות כל מדינות‬ ‫אירופה‪ ,‬נמנעו‪ ,‬ושמונה מדינות התנגדו‪ .‬כידוע‪ ,‬ישראל התנגדה לפנייה זו של העצרת לחוות‬ ‫הדעת של בית‪-‬הדין הבין‪-‬לאומי בהאג‪ .‬פעלנו בזירה המדינית‪ ,‬כדי להבטיח כי מדינות רבות‬ ‫אחרות יביעו בפני בית‪-‬הדין את הסתייגותן מהפרוצדורה‪ .‬היה ברור מה תהיה ההחלטה של‬ ‫בית‪-‬הדין‪ .‬לכן ישראל החליטה שלא להשתתף בדיונים‪ ,‬ומעבר לזה‪ ,‬החליטה כמובן שלא‬ ‫לטעון גם בכתב‪ .‬בעקבות ההחלטה של ישראל שלא לטעון‪ ,‬ולבקש מבית‪-‬הדין שלא לקבל‬ ‫את המקרה לידיו‪ ,‬הצטרפו לצעדה של ישראל למעלה מ‪ ‎30-‬מדינות‪ ,‬החשובות ביותר בעולם‪,‬‬ ‫אשר ביקשו מבית‪-‬הדין הבין‪-‬לאומי בהאג שלא לעסוק בנושא גדר הביטחון בבית‪-‬דין זה‪.‬‬ ‫מדובר על ארצות‪-‬הברית‪ ,‬רוסיה‪ ,‬כמובן בריטניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬גרמניה‪ ,‬איטליה‪ ,‬הולנד‪ ,‬ספרד‪ ,‬כל‬ ‫מדינות האיחוד האירופי‪ ,‬קנדה‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬יפן‪ .‬כל המדינות האלה כתבו לבית‪-‬הדין‪ ,‬כי‬ ‫לדעתן הוא אינו הפורום הנכון לליבון הסוגיה שהיא ביסודה פוליטית ולא משפטית‪ .‬מעבר‬ ‫לזה‪ ,‬מתוך ‪ ‎191‬מדינות שהוזמנו לטעון בפני בית‪-‬הדין‪ ,‬רק ‪ ‎11‬מדינות החליטו אכן לטעון‪,‬‬ ‫ביניהן כמובן גיבורי זכויות האדם מאלג'יריה וערב‪-‬הסעודית‪ ,‬אשר בחרו להציג בפני בית‪-‬הדין‬ ‫את טיעוניהן בעד הדיון ונגד הגדר‪ .‬מדוע ישראל התנגדה? החלטה שלא להשתתף בדיוני‬ ‫בית‪-‬הדין התקבלה בפורום שרים מיוחד שהוקם על‪-‬ידי ראש הממשלה לטיפול בנושא‪,‬‬ ‫בראשותו‪ ,‬והוא כלל את שר החוץ‪ ,‬שר המשפטים ושר התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה‪.‬‬ ‫להתנגדותנו לדיון בהאג היו שיקולים עקרוניים וטקטיים‪ .‎1 :‬ברמת העיקרון‪ ,‬החשש מפגיעה‬ ‫בבית‪-‬הדין כתוצאה מעירובו בסכסוך הפוליטי בין ישראל לבין הפלשתינים; ‪ .‎2‬הדבר כמובן‬ ‫גורם לפוליטיזציה מיותרת ומסוכנת של בית‪-‬הדין; ‪ .‎3‬מעתה ואילך יכול כל צד אשר יחוש את‬ ‫עצמו נפגע מכל משא‪-‬ומתן שהוא מנהל‪ ,‬אם הוא לא מקבל את תביעותיו‪ ,‬לפנות לערכאות‬ ‫משפטיות ולבקש סעד שם‪ ,‬במקום לעשות זאת במשא‪-‬ומתן‪.‬‬ ‫הפגיעה הצפויה בתהליך המדיני היא פגיעה ברורה‪ .‬הפלשתינים הרי לעולם לא רוצים‬ ‫לעשות שום צעד ומאמץ כלשהו כדי להתקדם בתהליך השלום‪ .‬מבחינתם זה רק לקבל את‬ ‫מלוא תביעותיהם‪ ,‬מבלי שהם יעשו מצדם דבר‪ .‬אם הם לא מקבלים זאת עד היום ‪ -‬הם ניסו‬ ‫להשיג זאת באמצעות הטרור‪.‬‬

‫‪112‬‬

‫עכשיו נפתחה עבורם דרך חדשה נוספת‪ ,‬והם מנצלים את הרוב האוטומטי באו"ם‪ ,‬הם‬ ‫מנצלים את הרוב שיש להם בבית‪-‬הדין‪ ,‬והדבר הזה כמובן לא נותן להם שום תמריץ‪ ,‬לא‬ ‫לדבר עם ישראל וכמובן לא לעשות שום פשרה‪ ,‬כי לטענתם או לדעתם הם יכולים לקבל‬ ‫מענה לתביעותיהם בפורומים אחרים‪ .‬מובן שדיון בבית‪-‬הדין‪ ,‬או דיונים נוספים בעתיד‪,‬‬ ‫יאפשרו לפלשתינים להמשיך ולהתחמק ממילוי התחייבויותיהם ומהמשא‪-‬ומתן הנדרש כדי‬ ‫לפתור את הסכסוך‪.‬‬ ‫ממשלת ישראל לא רצתה‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬לשתף פעולה עם ניסיון פוליטי מכור מראש‬ ‫לשפוט את מעשיה‪ .‬היה גם חשש שמא השתתפות ישראל בהליך תיתן לגיטימציה להליך‬ ‫עצמו‪ ,‬מאחר שאם ישראל עצמה תשתתף‪ ,‬כל המדינות האחרות שהזכרתי‪ ,‬למעלה מ‪‎30-‬‬ ‫המדינות החשובות ביותר בעולם‪ ,‬גם הן יבואו להשתתף בהליך עצמו‪ .‬אם ישראל משתתפת‪,‬‬ ‫אז הן לא ישתתפו? ולכן‪ ,‬ברגע שישראל לא השתתפה‪ ,‬גם אותן מדינות חשבו שאין זה‬ ‫המקום הראוי‪.‬‬ ‫ישראל כמובן איננה יכולה להשלים עם מצב שבו היא מוצגת כצד עם אחריות אך נטולת‬ ‫זכויות‪ ,‬בעוד הפלשתינים מוצגים רק כצד עם זכויות שעליו לא נופלת כל אחריות‪ .‬ישראל היא‬ ‫מדינת חוק‪ .‬פורעי החוק האמיתיים הם הטרוריסטים ושולחיהם‪ ,‬הממשיכים לפגוע באופן‬ ‫מכוון באזרחים חפים מפשע‪ .‬רק אתמול היינו עדים להתקפת טרור נפשעת נוספת‪ ,‬כאשר‬ ‫היה ניסיון להרוג ישראלים ללא הבחנה בתחנת אוטובוס בתל‪-‬אביב‪ .‬מי שצריך לשבת על‬ ‫ספסל הנאשמים הוא הטרור‪ ,‬ולא אלה שמנסים להתגונן מפניו‪ .‬מי שצריך לשבת על ספסל‬ ‫הנאשמים הוא אותם ראשי ארגונים‪ ,‬אשר יום ולילה עושים הכול כדי לתכנן ולהוציא לפועל‬ ‫את הפגיעה בישראלים חפים מפשע‪.‬‬ ‫ההחלטה הישראלית שלא להשתתף בדיוני בית‪-‬הדין הוכחה כהחלטה מוצדקת‪ .‬כמצופה‬ ‫כמובן‪ ,‬וכתוצאה מהשאלה החד‪-‬צדדית שהוצגה בפני בית‪-‬הדין‪ ,‬פרסם בית‪-‬הדין חוות דעת‬ ‫חד‪-‬צדדית בעליל‪ ,‬המתעלמת ממהות הבעיה ועצם הסיבה להקמת הגדר‪ .‬הסיבה היחידה‬ ‫להקמת הגדר היא הטרור הפלסטיני‪ .‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬מ‪ ‎1967-‬ועד ‪ ,‎2002‬במשך ‪‎35‬‬ ‫שנים לא הקמנו גדר‪ .‬לא הקמנו גדר כי לא היינו צריכים להקים גדר‪ .‬אבל כאשר הגענו למצב‬ ‫שבו ב‪ ‎2002-‬מספר הפיגועים היה שלושה וארבעה פיגועי התאבדות מדי יום‪ ,‬לא יכולנו‬ ‫לעמוד מן הצד בלי לספק הגנה מתאימה לאזרחי ישראל‪.‬‬ ‫במשך שלוש השנים וחצי האחרונות ספגה ישראל למעלה מ‪ ‎20,000-‬פעולות טרור כנגדה‪.‬‬ ‫אני חוזר על המספר‪ ,‬למעלה מ‪ ‎20,000-‬פעולות טרור כנגדה‪ ,‬ונהרגו קרוב ל‪‎1,000-‬‬ ‫ישראלים‪ ,‬כמובן‪ ,‬עשרות אלפי פצועים‪ ,‬נכים‪ ,‬יתומים‪ ,‬אלמנות‪ ,‬הורים שכולים‪ .‬כל הדבר זה‬ ‫אינו מאפשר לשום מדינה ‪ -‬ותהיה מדינה שמצדדת בצד הערבי אשר תהיה ‪ -‬להתנגד‬ ‫לרצונה של מדינה להגנה עצמית ולהגן על אזרחיה‪ ‎35 .‬שנים לא בנינו גדר כי לא היינו‬ ‫צריכים‪ .‬צריך לזכור‪ ,‬רק בחודש מארס ‪ ‎2001‬נהרגו ‪ ‎144‬אזרחים ב‪ ‎25-‬פיגועים נפרדים‪.‬‬ ‫כמו שאמרתי‪ ,‬מאז ספטמבר ‪ ‎2000‬נהרגו ‪ ‎984‬ישראלים‪ ‎180 .‬פיגועי התאבדות‪ .‬פיגועי‬ ‫ההתאבדות התאפשרו בגלל הגישה החופשית‪ ,‬הפתוחה‪ ,‬מאותם שטחי טרור לעבר מדינת‬ ‫ישראל ולעבר אזרחיה‪ .‬צריך לזכור‪ ,‬שבמהלך תקופה זאת‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬סוכלו פיגועי‬ ‫התאבדות רבים עוד יותר בזכות פעולתם המבורכת של צה"ל‪ ,‬השב"כ וכוחות הביטחון‪ .‬אחרי‬ ‫‪ ‎20,000‬פיגועים‪ ,‬לאף אחד אין הזכות לדרוש מישראל שלא להגן על אזרחיה‪ .‬אף מדינה לא‬ ‫הייתהנוהגת אחרת אחרי ‪ ‎20‬פיגועים‪ ,‬ולא אחרי ‪ ‎20,000‬פיגועים‪.‬‬

‫‪113‬‬

‫מוחמד ברכה (חד"ש‪-‬תע"ל)‪ :‬להגן בהסכם שלום‪.‬‬ ‫שר החוץ סילבן שלום‪ :‬אתה מגן על ‪ ‎20,000‬פיגועים‪ ,‬אתה מגן על זה?‬ ‫מוחמד ברכה (חד"ש‪-‬תע"ל)‪ :‬אתה רוצה עוד ‪?‎20,000‬‬ ‫שר החוץ סילבן שלום‪ :‬תתבייש‪.‬‬ ‫מוחמד ברכה (חד"ש‪-‬תע"ל)‪ :‬אתה רוצה עוד ‪ ?‎20,000‬אני מדבר על גבולות של שלום‪,‬‬ ‫אתה מדבר על חומות של איבה‪.‬‬ ‫שר החוץ סילבן שלום‪ :‬אתה מגן על ‪ ‎20,000‬פיגועי טרור‪.‬‬ ‫מוחמד ברכה (חד"ש‪-‬תע"ל)‪ :‬אתה סופר דם אחד ולא סופר דם שני‪ .‬יש ‪ ‎1,000‬ישראלים‬ ‫שכולם מבכים אותם‪ ,‬ויש שנהרגו מהאש שלכם‪ ,‬שאתה אפילו לא מזכיר אותם‪.‬‬ ‫היו"ר ראובן ריבלין‪ :‬חבר הכנסת ברכה‪ ,‬אפשרתי לך לצעוק‪ .‬הואיל והשר זעק זעקה מתוך‬ ‫לבו‪ ,‬נתתי לך את האפשרות לענות לו‪.‬‬ ‫מוחמד ברכה (חד"ש‪-‬תע"ל)‪ :‬חוצפה‪ .‬עליי מפילים את התיק הזה? אני מדבר על גבולות‬ ‫של שלום‪ ,‬על מה אתה מדבר?‬ ‫היו"ר ראובן ריבלין‪ :‬הוא אמר‪ ,‬שכל מי שטוען שאין לישראל זכות להקים גדר‪ ,‬הוא יוצר מצב‬ ‫‪--‬‬‫מוחמד ברכה (חד"ש‪-‬תע"ל)‪ :‬יש חובה להקים שלום‪.‬‬ ‫היו"ר ראובן ריבלין‪ :‬שלום היה גם לפני ‪ ,‎1967‬הוא יכול לומר לך‪.‬‬ ‫ואסל טאהא (בל"ד)‪ :‬שיקים את הגדר בשטח של המדינה‪.‬‬ ‫היו"ר ראובן ריבלין‪ :‬בסדר‪ .‬למה אתה צריך לדבר בשם ברכה? תודה רבה‪ .‬חבר הכנסת‬ ‫ברכה‪ ,‬אדוני יוכל לדבר אחרי זה פעם נוספת‪ .‬עד כאן‪ ,‬רבותיי‪ .‬בבקשה‪ ,‬אדוני‪.‬‬ ‫שר החוץ סילבן שלום‪ :‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬המצב שבו חבר בכנסת ישראל מגן על ‪‎20,000‬‬ ‫פיגועי טרור הוא בלתי נסבל‪.‬‬ ‫מוחמד ברכה (חד"ש‪-‬תע"ל)‪ :‬אתה מגן‪ .‬זה חמור מה שהוא אומר‪ .‬אני מגן? אני מגן על‬ ‫פיגועים? מישהו שמע אותי מגן על פיגועים?‬ ‫היו"ר ראובן ריבלין‪ :‬הוא מפרש את הצעת האי‪-‬אמון בהגנה ‪- - -‬‬ ‫מוחמד ברכה (חד"ש‪-‬תע"ל)‪ :‬לא‪ ,‬אסור להגיד את הדבר הזה‪ ,‬שאני מגן על ‪‎20,000‬‬ ‫פיגועים‪.‬‬ ‫היו"ר ראובן ריבלין‪ :‬אם אדוני חושב שאסור לו‪ ,‬אדוני יגיש תלונה‪.‬‬

‫‪114‬‬

‫שר החוץ סילבן שלום‪ :‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אני רוצה להמשיך בדבריי‪ .‬אני חושב‪ ,‬שהטרור‬ ‫אינו בוחל בפגיעה באזרחי ישראל באשר הם‪ .‬נהרגו רבים אשר אינם יהודים בפיגועים‬ ‫מסוגים שונים‪ .‬נהרגו ערבים מוסלמים‪ ,‬ערבים נוצרים‪ ,‬נהרגו דרוזים‪ .‬כל עם ישראל כולו‬ ‫נושא בשכול הטרור‪ .‬אני לא חושב שיש מישהו בארץ הזאת שלא מבין‪ ,‬שהגדר הזאת היא‬ ‫כולה כדי למנוע את הפגיעה באזרחי ישראל‪ .‬היא כדי למנוע מאותם ארגוני טרור נפשעים‬ ‫לבצע את הפיגועים נגד האזרחים התמימים של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫היו"ר ראובן ריבלין‪ :‬אדוני הדגיש קודם פיגועים ללא הבחנה‪ ,‬שזה עוד יותר‪.‬‬ ‫שר החוץ סילבן שלום‪ :‬פיגועים כמובן ללא הבחנה‪ .‬אתה מוסיף עוד יותר‪ ,‬ואני מקבל את‬ ‫האבחנה שלך לגבי פיגועים ללא הבחנה‪ .‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אמרנו‪ ,‬מאז בנייתה של הגדר ‪-‬‬ ‫מוחמד ברכה (חד"ש‪-‬תע"ל)‪ :‬אפילו גם אני מקבל‪.‬‬ ‫שר החוץ סילבן שלום‪ - - :‬שהגדר היא אמצעי זמני להגן על ביטחון אזרחי מדינת ישראל‪.‬‬ ‫בעוד הגדר ניתנת להזזה‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬וניתנת להחזרה‪ ,‬חיי אדם אינם ניתנים‬ ‫להחזרה‪ .‬יש לנו ניסיון רב עם גדרות שהוזזו בעבר‪ .‬כך הזזנו את הגדר עם מצרים כשחתמנו‬ ‫את הסכם השלום עם מצרים‪ .‬כך הזזנו את הגדר עם ירדן כאשר חתמנו את הסכם השלום‬ ‫עם ירדן‪ .‬כך הזזנו גם את הגדר עם לבנון כאשר ביצענו במלואה את החלטה ‪ ‎425‬של מועצת‬ ‫הביטחון לסגת מדרום‪-‬לבנון‪.‬‬ ‫הגדר היא הפיכה‪ ,‬חיי אדם אינם הפיכים‪ .‬הגדר גם מאפשרת לפלשתינים לחיות בצורה‬ ‫טובה יותר‪ ,‬כמה שזה נשמע מוזר לחלק מהאנשים‪ .‬מאז התחלנו בבניית הגדר ביטלנו ‪‎80‬‬ ‫מחסומים בתוך תחומי יהודה ושומרון‪ ‎80 ,‬מחסומים שאין לנו צורך בהם עוד בשל העובדה‬ ‫שאין שום אפשרות של גישה מאותם אזורים לתוך מדינת ישראל‪ ‎80 .‬המחסומים שהוסרו‬ ‫מאפשרים תנועה חופשית יותר‪ ,‬פתוחה‪ ,‬לפלשתינים עצמם ממקום אחד למשנהו‪ .‬שמעתי‬ ‫רבות על מצב שבו יש פגיעה בפלשתינים‪.‬‬ ‫ישראל כמובן צריכה לשמור על האיזון הנכון בין שמירה על ביטחון אזרחיה לבין שמירה על‬ ‫רווחתם של הפלשתינים‪ .‬הדבר הזה הוא נר לרגלינו בכל תהליך התכנון והבנייה של אותה‬ ‫גדר ביטחון‪ .‬אבל עם כל הכבוד‪ ,‬ואם יורשה לי‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬כאשר מדברים על פגיעה‬ ‫בנוחיותם של ילדים להגיע לבתי‪-‬הספר או להגיע לגני‪-‬הילדים‪ ,‬הדבר הזה בשום מצב אינו‬ ‫בר‪ -‬השוואה לאותם ילדים ישראלים שמגיעים לגני‪-‬ילדים או לבתי‪-‬הספר ושם הם נרצחים‪,‬‬ ‫לצערנו הרב‪.‬‬ ‫רק בחודש שעבר‪ ,‬אפילו פחות מחודש‪ ,‬נרצח אפיק בן השלוש משדרות כאשר היה בדרכו‬ ‫לגן‪-‬הילדים עם אמו‪ .‬טיל "קסאם" שנורה מרצועת‪-‬עזה שם סוף לחייו של אפיק בן השלוש‬ ‫וחצי‪.‬‬ ‫ואסל טאהא (בל"ד)‪ :‬אף אחד לא מצדיק את זה‪ ,‬אבל תזכור שנהרגו ‪ ‎600‬תינוקות‬ ‫פלשתינים‪ .‬למה אתה לא מזכיר את זה?‬ ‫שר החוץ סילבן שלום‪ :‬האם אתה מגן על הרצח של אפיק בן השלוש?‬ ‫מוחמד ברכה (חד"ש‪-‬תע"ל)‪ :‬הוא פתח ואמר‪ ,‬שאף אחד לא מצדיק‪.‬‬ ‫ואסל טאהא (בל"ד)‪ :‬אמרתי שאף אחד לא מצדיק‪ ,‬אבל תזכור שבצד השני נהרגו ‪‎600‬‬ ‫תינוקות פלשתינים‪.‬‬

‫‪115‬‬

‫יעקב מרגי (ש"ס)‪ :‬הוא רוצה חופש תנועה למחבלים‪.‬‬ ‫שר החוץ סילבן שלום‪ :‬אפיק בן השלוש נרצח על לא עוול בכפו‪ .‬אפיק בן השלוש נרצח רק‬ ‫בשל היותו יהודי ישראלי שגר בשדרות‪ .‬האמא שהתעוררה כעבור שבוע ממצב של חוסר‬ ‫הכרה‪ ,‬שאלתה הראשונה‪ ,‬שאלתה המצמררת היתה‪ ,‬איפה אפיק‪ ,‬האם הוא נפגע‪ ,‬האם יש‬ ‫לו גבס? כאשר היא קיבלה את הבשורה המרה‪ ,‬עם ישראל כולו בכה אתה פעם נוספת‪ .‬אותו‬ ‫טרור פגע במשפחת חטואל כאשר אם וארבעה ילדים נטבחו ללא הבחנה על‪-‬ידי רוצחים‬ ‫שפלים‪ ,‬צמאי דם‪ ,‬אשר שום הגדרה אחרת אינה מתאימה להם‪ .‬אין אפשרות להתנגד‬ ‫לבניית הגדר‪ ,‬כי הגדר מצילה חיים‪ .‬מאז התחלנו לבנות את הגדר‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬יש‬ ‫ירידה חדה‪ ,‬עצומה‪ ,‬במספר הפיגועים‪ .‬מספר הפיגועים ירד בצורה דרמטית מאז החילונו‬ ‫לבנות את גדר הביטחון‪.‬‬ ‫מוחמד ברכה (חד"ש‪-‬תע"ל)‪ :‬אגב‪ ,‬שמעת הבוקר על בית שנהרס ברצועת‪-‬עזה‪ ,‬שהיה‬ ‫בתוכו זקן נכה בן ‪ ,‎75‬שהייתההתראה לאנשים לצאת‪ ,‬ולו היה יכול לצאת ‪ -‬היה יוצא‪ ,‬והוא‬ ‫נמחץ‪ .‬אתה מוכן להזכיר גם את הדבר הזה?‬ ‫שר החוץ סילבן שלום‪ :‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬כאשר האנשים שפותחים בטרור אינם חסים על‬ ‫חיי עמם שלהם ומוכנים שעמם שלהם ייפגע רק כדי אולי להשיג את מטרותיהם שלהם ‪- - -‬‬ ‫ארגוני הטרור הפלסטיניים‪ ,‬אשר יודעים שישראל נוקטת בהתנהגותה את הרמות המוסריות‬ ‫הגבוהות ביותר‪ ,‬משתמשים פעמים רבות בילדים כמטרות חיות‪ ,‬כמחסה חי‪ ,‬כדי למנוע‬ ‫התקפות ישראליות‪ .‬אנחנו נגד הרג מכל הצדדים‪ .‬כל פגיעה בחפים מפשע היא פגיעה‬ ‫מיותרת‪ ,‬פגיעה שגורמת רק כאב ושכול‪ .‬אבל לעומת הפגיעה בישראלים חפים מפשע‪ ,‬שהיא‬ ‫פגיעה מכוונת‪ ,‬הפגיעה ‪ -‬אם היא קיימת ‪ -‬בפלשתינים אף פעם אינה פגיעה מכוונת‪ .‬זה‬ ‫ההבדל המרכזי והמהותי בין שני הדברים‪.‬‬ ‫רבותיי חברי הכנסת‪ ,‬הדרך היחידה לפתור את המחלוקות בין ישראל לבין הפלשתינים‪,‬‬ ‫ובכלל זה את המחלוקות בנושא הגדר‪ ,‬היא משא‪-‬ומתן ישיר בין הצדדים‪ .‬כך נקבע בכל‬ ‫ההחלטות הרלוונטיות של מועצת הביטחון‪ ,‬של האו"ם ובמפת הדרכים‪.‬‬ ‫הממשלה פועלת לקידום תהליך מדיני אפקטיבי‪ .‬ביסוד גישתה‪ ,‬עמידה על הצורך בהפסקת‬ ‫הטרור וברפורמה שלטונית ברשות הפלשתינית‪ .‬הכרה בצורך זה היא נחלת כל השחקנים‬ ‫הבין‪-‬לאומיים הרלוונטיים‪ .‬בעוד האופוזיציה מבקשת להביע אי‪-‬אמון בממשלה‪ ,‬אדוני היושב‪-‬‬ ‫ראש‪ ,‬אנו פועלים באופן אחראי להגן על התהליך המדיני ולקדם את האפשרות של חזרה‬ ‫למשא‪-‬ומתן‪.‬‬ ‫ההנהגה הפלשתינית מבטיחה כבר ‪ ‎11‬שנה כמעט להילחם בטרור‪ ,‬ועושה בדיוק את‬ ‫ההיפך‪ .‬אזכיר לכנסת כי פיגועי ההתאבדות החלו כאשר ערפאת הגיע לאזור בשנת ‪‎1994‬‬ ‫במסגרת הסכמי אוסלו‪ .‬ברגע שהטרור ייפסק‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬לא יהיה צורך בגדר‪ ,‬ונוכל‬ ‫לחזור למשא‪-‬ומתן הנחוץ‪ .‬הפתרונות להזזת הגדר נמצאים בעזה וברמאללה‪ ,‬שמהן הטרור‬ ‫מונחה ‪ -‬לא בהאג ולא בניו‪-‬יורק‪ .‬חוות הדעת של בית‪-‬הדין הבין‪-‬לאומי מועברת עכשיו‬ ‫לעצרת הכללית של האו"ם‪ ,‬ושם צפויה אולי עוד השבוע הצבעה על אימוצה‪ .‬כמו בהצבעה‬ ‫המקורית‪ ,‬צפוי שכל החלטה שיבקשו הפלשתינים לשים על שולחן האו"ם תתקבל‪ ,‬בשל‬ ‫הרוב האוטומטי שהם נהנים ממנו‪.‬‬ ‫אנו במגעים היום עם מדינות מרכזיות בזירה הבין‪-‬לאומית כדי להניא אותן מליפול למלכודת‬ ‫הזאת שהפלשתינים טומנים כאן לתהליך המדיני‪.‬‬

‫‪116‬‬

‫אנו קוראים להן שלא לתת יד לניסיון הפלסטיני לברוח מהצורך להילחם בטרור‪ ,‬ולאפשר‬ ‫חזרה לתהליך המשא‪-‬ומתן‪ .‬אם הקהילה הבין‪-‬לאומית רוצה באמת לסייע בקידום התהליך‬ ‫המדיני‪ ,‬כפי שהיא מצהירה בכל הזדמנות‪ ,‬עליה לדחות את הניסיון להושיב את ישראל על‬ ‫ספסל הנאשמים וללחוץ על הרשות הפלשתינית למלא אחר התחייבויותיה‪ .‬בשעה שממשלת‬ ‫ישראל מדרבנת את הקהילה הבין‪-‬לאומית להמשיך לסייע לפלשתינים במסגרת פורום‬ ‫המדינות התורמות‪ ,‬הפלשתינים קוראים לאותה קהילה עצמה לפגוע בישראל‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬ההגנה האוטומטית שיש לרשות הפלשתינית מצד חברי הכנסת הערבים‬ ‫היא דבר בלתי נסבל‪.‬‬ ‫אנחנו קוראים לפלשתינים לחדול מניסיונות ההסחה‪ ,‬ההתחמקות והפגיעה בישראל ולהילחם‬ ‫בטרור‪ .‬אנחנו נמשיך לבקש מהמדינות התורמות לסייע לפלשתינים‪.‬‬ ‫בשבוע שעבר נפגשתי עם נשיא הבנק העולמי‪ ,‬ג'יימס וולפנזון‪ ,‬ואמרתי לו שאני מבקש ממנו‬ ‫פעם נוספת להמשיך לסייע לפלשתינים‪ .‬מחר אני נפגש בישראל עם כל נציגי המדינות‬ ‫התורמות‪ ,‬כדי להמשיך לבקש ממדינותיהם לסייע לפלשתינים‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬התמונה הזאת‪ ,‬שבה יש באופן קבוע התייצבות של חברי כנסת ישראלים‬ ‫לצד הרשות הפלשתינית‪ ,‬אינה מתקבלת על הדעת‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אני קורא לכנסת לדחות את הצעות האי‪-‬אמון של חברי הכנסת ברכה‬ ‫וזחאלקה‪ .‬תודה רבה‪.‬‬

‫‪117‬‬

‫‪22‬‬ ‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בטקס הסיום של מחזור ל"א‬ ‫במכללה לביטחון לאומי‬ ‫‪ 05‬ביולי ‪2112‬‬ ‫בוגרי מחזור ל"א ובני משפחותיהם‪,‬‬ ‫גבירותי ורבותיי‪,‬‬ ‫אני שמח לברך אתכם על סיום הכשרתכם במכללה לביטחון לאומי‪ .‬פגשתי אתכם לפני מספר‬ ‫ימים‪ ,‬כפי שאני נוהג לפגוש את בוגרי מב"ל כל שנה ותרשו לי לומר התרשמתי מאוד‪ .‬אני סמוך‬ ‫ובטוח ביכולותיכם‪ ,‬כצמרת העתידית של המערכות הציבוריות והביטחוניות‪ ,‬להמשיך ולהוביל‬ ‫אותן בהצלחה‪ .‬כשתחזרו – איש איש – למערכות מהן באתם עליכם לזכור שאחת הסכנות‬ ‫הגדולות של כל מערכת היא חוסר היכולת לרכז מאמץ בקידום היעדים המרכזיים שלה‪.‬‬ ‫אחד המרכיבים המרכזיים בבניית החוסן הלאומי‪ ,‬היא היכולת לקבוע סדרי עדיפויות‪ .‬קיימת‬ ‫נטייה לחשוב שקביעת סדרי העדיפויות היא האבחנה בין העיקר לטפל‪ ,‬ולא כך היא‪ .‬בפנינו‬ ‫עומדות‪ ,‬ויעמדו תמיד‪ ,‬הרבה מטרות חשובות‪ .‬החכמה היא לדעת להבחין בין החשוב‪ ,‬לחשוב‬ ‫מאוד‪ .‬משמעות האבחנה הזו היא לא רק להשקיע יותר בחשוב מאוד‪ ,‬אלא גם בהכרח להשקיע‬ ‫פחות בחשוב‪.‬‬ ‫באופן דומה‪ ,‬קיימת נטייה לבלבל בין החשוב לדחוף‪ ,‬בעיקר במדינה כמו שלנו הנתונה‬ ‫במערכת מתמדת של לחצים פנימיים וחיצוניים‪ .‬פעמים רבות בגלל דברים דחופים הזנחנו את‬ ‫החשוב ‪ .‬אחת הסיבות לכך היא חילופי השלטון המואצים במדינה‪ .‬אני יכול להעיד שעל מנת‬ ‫לקבוע סדרי עדיפויות נדרש פרק זמן של הסתגלות לתפקיד הקברניט ‪.‬זה נכון למפקד בצבא‬ ‫וזה נכון גם בהנהגת האומה‪ .‬לא באתי כאן להודיע לכם על המשך של שירותי ארוך הטווח‪ ,‬כי‬ ‫זאת כבר הודעתי בברור גם בממשלה‪ ,‬אין צורך בחיזוק נוסף‪ .‬אני שמח שאנחנו כיום בתקופה‬ ‫של יציבות פוליטית יחסית‪ ,‬שאכן מאפשרת לממשלה לבצע הערכה מחדש של המצב‪ ,‬לקבוע‬ ‫סדרי עדיפויות‪ ,‬ולפעול לכך שהמשאבים המצומצמים שלנו יושקעו ביעדים הלאומיים החשובים‬ ‫ביותר‪ ,‬בכל תחומי העשייה‪.‬‬ ‫בשדה הכלכלי מדינת ישראל נמצאת ביציאה ממיתון קשה ובתחילתה של צמיחה‪.‬‬ ‫זה התאפשר רק כתוצאה משורה של החלטות קשות‪ .‬יתכן שבמספר מקומות ומספר נושאים‪,‬‬ ‫בעיקר שמדובר בנפש בשכבות החלשות ביותר ובאנשים שאינם מסוגלים לצאת לעבודה‪ ,‬אז‬ ‫הרחקנו לכת‪ .‬אני כבר הנחתי את הממשלה ואת שר האוצר לראות את האפשרויות לעשות‬ ‫תיקונים קלים‪ ,‬אני אומר קלים‪ ,‬כדי לא לשנות את המדיניות הכלכלית שהיא נכונה אבל לתת‬ ‫את ההטיה על הנושאים האלה‪ .‬חשוב להבין‪ ,‬מדינה שהתמ"ג לנפש שלה נמוך ב‪31% -‬‬ ‫מהממוצע בארצות ‪ OECD,‬לא יכולה להרשות לעצמה שרותים ברמה של מדינות ‪OECD‬‬ ‫בכל התחומים‪ :‬גם חינוך מתקדם‪ ,‬גם מערכת בריאות מפותחת‪ ,‬גם צבא חזק גם שירות ציבורי‬ ‫עתיר כוח אדם וגם מערכת קצבאות מנופחת‪.‬‬ ‫לכן נאלצנו לקבוע סדר עדיפויות המעדיף את החשוב מאוד‪ ,‬על פני החשוב‪.‬‬ ‫קיצצנו קיצוץ כואב בהוצאות הממשלה על מנת שנוכל להביא לצמיחה‪ ,‬ולאחרונה גם קבענו את‬ ‫הנושאים שבהם בכוונתנו להתרכז בשנת התקציב ‪ .4115‬אם לא היינו עושים זאת‪ ,‬לא רק‬ ‫‪118‬‬

‫שהיינו עדיין במשבר כלכלי עמוק‪ ,‬המשבר גם היה מחמיר‪ ,‬ואז היינו נאלצים לקצץ קיצוץ חריף‬ ‫עוד יותר‪ ,‬פשוט כי לא היה כסף‪.‬‬ ‫גם בתחום המדיני והבטחוני קיימנו הערכת מצב מקפת‪ ,‬קבענו את סדרי העדיפויות שלנו‬ ‫והחלטנו להשקיע את עיקר המאמצים בתחומים החשובים ביותר‪ .‬משנוכחנו כי אין לנו כרגע בן‬ ‫שיח פלסטיני שרוצה ומסוגל להגיע לשלום‪ ,‬נאלצנו לנקוט צעדים עצמאיים‪ .‬תכנית ההתנתקות‬ ‫היא ביטוי של סדרי העדיפויות שלנו בתחום המדיני והבטחוני ‪.‬קבענו את הקווים האדומים‬ ‫שלנו ועיגנו אותם בהסכמות עם בת הברית האסטרטגית שלנו ‪,‬ארצות הברית‪ :‬זכותנו להגן על‬ ‫עצמנו מכל איום‪ ,‬חיזוק גושי ההתישבות‪ ,‬מניעת חזרה לקווי ‪ '67‬ומניעת הצפתה של מדינת‬ ‫ישראל בפליטים פלשתינים‪ .‬בין שאר השיקולים שאנו מפעילים אסור להתעלם גם מהשיקול‬ ‫הדמוגרפי‪ .‬לאורך שנים לא נוכל לקיים כאן מדינה יהודית ודמוקרטית תוך שליטה על מיליוני‬ ‫פלסטינאים ביהודה בשומרון ובעזה‪.‬‬ ‫בכל אחד מהתחומים‪ ,‬לצד ההחלטה באילו יעדים יש להשקיע‪ ,‬קיימת בהכרח ההחלטה באילו‬ ‫יעדים חשובים לא להשקיע‪ .‬מי שחושב שאפשר לקיים גם מערכת ציבורית מנופחת וגם להגיע‬ ‫לצמיחה‪ ,‬ימצא את עצמו עם מערכת ציבורית לא מתפקדת ובלי צמיחה‪ .‬מי שחושב שאפשר‬ ‫להמשיך ולהחזיק גם בנצרים וגם במעלה אדומים ימצא עצמו בסוף בלי נצרים ובלי מעלה‬ ‫אדומים וזאת לא כוונתי‪.‬‬ ‫מי שחושב שאפשר היום גם להתיישב בכל חלקי ארץ ישראל וגם לקיים מדינה יהודית‬ ‫ודמוקרטית עלול למצוא את עצמו בלי כל ההתיישבות‪ ,‬בלי דמוקרטיה ובלי מדינה יהודית‪.‬‬ ‫את כל היעדים הלאומיים לא נצליח להשיג בלי אחדות בשורותינו‪ .‬אני אומר את כל הדברים‬ ‫הללו הם לא דברים קלים‪ ,‬הם דברים קשים‪ ,‬אבל אם אתם רוצים את היעדים הלאומים אנחנו‬ ‫צריכים להשיג אותם עם אחדות בשורותינו‪ .‬אני לא רוצה לעסוק כאן בפוליטיקה אבל שנאות‬ ‫ופסילות הדדיות לא יובילו אותנו לשום מקום‪.‬‬ ‫לא יכול להיות מצב שזה לא ירצה לדבר עם זה וזה שונא את ההוא וההוא מחזיר לו באותה‬ ‫מידה של אהבה‪ .‬אני פשוט כרגע במאמץ‪ ,‬אני גם מאמין שאני אצליח‪ ,‬אין לי דרך להושיב את‬ ‫כולם זה ליד זה‪ ,‬זה דבר ראשון ואני מעריך שזה גם יקרה‪ .‬בנושא הזה יצטרכו כולם להתפשר‪,‬‬ ‫גם על דברים החשובים לנו‪ ,‬על מנת להשיג את היעדים היותר חשובים‪ .‬אני מאמין שיישום‬ ‫תכנית ההתנתקות הוא חיוני לעתידה של מדינת ישראל ולביטחונה‪ .‬לכן אני מתכוון לדבוק‬ ‫בתכנית ההתנתקות ולממש אותה למרות הקשיים במהלך שנת ‪.4115‬‬ ‫אתם ודאי מבינים שתפקידו של מנהיג אינו לחמם את הכיסא ולדאוג להישרדות מיום ליום‪.‬‬ ‫אני בטוח שגם אתם‪ ,‬כמי שחוזרים לשורות העשייה במוקדים הקריטיים של הפעילות‪ ,‬ערים‬ ‫לחובה שלכם כמנהיגים לפעול בנחישות וללא רתיעה כדי לקדם את פני הבאות‪.‬‬ ‫אני מאחל לכם הצלחה בכל תפקיד‪ .‬אני באתי לשמוע והרמטכ"ל לחש לי פרטים עליכם‪ ,‬ואני‬ ‫גם ראיתי אתכם לפני ימים ספורים‪ .‬אני‪ ,‬ביודעי את ניסיונכם וגם את תפקידכם‪ ,‬אני רוצה לברך‬ ‫את הרמטכ"ל ואת שר הבטחון על זה שהם יודעים לאן הם הולכים ואני רואה את זה כדבר‬ ‫מאוד חשוב‪( .‬אני מדבר כרגע על אנשים בשרות הצבאי‪ ,‬בשרות האזרחי עוד לא למדו את זה)‪.‬‬ ‫אני שוב מאחל לכם הצלחה בכל תפקיד‪ ,‬אני מאחל ומייחל שיחד אתכם נשכיל להוביל את עם‬ ‫ישראל לעתיד של ביטחון ושלום‪ ,‬של שקט ושגשוג‪ .‬תודה לכם‪.‬‬

‫‪119‬‬

28 ‫דברי שגריר ישראל לאו"ם דן גילרמן במושב החירום המיוחד‬ 58-‫ של העצרת הכללית ה‬01-‫ה‬ 2112 ‫ ביולי‬02

Statement by Israel Representative to the UN, Ambassador Dan Gillerman, to the 10th Emergency Special Session of the 58th General Assembly 16 July 2004

Mr. President, For years, if not decades, this assembly has entertained the Palestinian representative's attempts to manufacture a virtual reality. An alternate world in which there is but one victim and one villain, in which there are Palestinian rights but no Palestinian responsibilities, in which there are Israeli responsibilities but no Israeli rights. This persistent campaign has contributed little to the credibility of the United Nations, and nothing to the cause of peace. It has pushed the parties further apart. With each successive partisan initiative we are left to wonder how can the United Nations contribute to the welfare of both peoples, if it sees the suffering of only one? Last December, despite the reservations of many states, including the members of the Quartet, the International Court of Justice was dragged into that virtual reality. To add the ICJ to the list of United Nations organs harnessed to this one-sided agenda, a grotesquely distorted question was devised that placed the response to terrorism on trial, but ignored the terrorism itself. The hope was to create so perverted a process that the court would be compelled to ignore the suffering of innocent Israelis from terrorism, and the obligations of the Palestinian side to prevent it. Last Friday, sadly, that hope was realized. The Israeli and Palestinian peoples do not live in that reality. While states are engaged in studying the Advisory Opinion, Israel is burdened with the heavy responsibility of saving the lives of its citizens from the most brutal of terrorist campaigns. We live in the reality in which, just two days after the opinion was issued, terrorists belonging to Yasser Arafat's Fatah faction attacked a commuter bus in Tel Aviv, killing one woman and injuring 34 others. In a reality where after such a horrific attack, Arafat can make the sickening accusation that Israel orchestrated the murder of its own citizens, and have it pass without comment. This is the reality in which we are seeking out partners in peace, and trying - despite all the difficulties - to create conditions in which 111

both sides can live up to their responsibilities and realize their rights. The path to peace does not lie in The Hague or in New York, it lies in Ramallah and Gaza, from where the terrorism is directed. We can all agree that our goal must be a situation in which no fences between Israelis and Palestinians are necessary. But delegates are deceived if they think, even for a second, that that goal can be attained by considering the obligations of only one side. Mr. President, As you will recall, Israel together with a large number of states did not support the request for this advisory opinion. Like the members of the Quartet and countries such as the United Kingdom, Cameroon, Italy, Canada, Australia, Germany, the Netherlands, and others, we submitted a detailed document to the court noting that the request was inappropriate, a misuse of the advisory opinion procedure and damaging to the Road Map. For its part, Israel could not grant legitimacy to this tainted procedure, or be a fully engaged party in what we knew to be a counterproductive and harmful initiative. We continue to believe that it was wrong for the General Assembly to put the court in this position. Simply put, the assembly put the wrong question before the wrong body, and in so doing made it more difficult for the court, even with the best will in the world, to reach a fair, balanced and helpful response. As noted by Judge Kooijmans of the Netherlands, by politicizing the court, the assembly turned this judicial organ into an actor on the political stage. By being drawn into a partisan procedure, the court has become the latest victim of the Palestinian political campaign, and it is the worse for it. All those states that expressed concern about this misuse of the advisory process should now be wary of allowing this process to dictate the international agenda. There are already worrying indications that the request last December was a test case, a precedent for further abuse of the court. It would be a grave mistake to allow this essentially political maneuver to undermine the prospects for progress on the ground. And it would be equally dangerous for the assembly's actions to be viewed as rewarding such a misguided and politically motivated recourse to the court. Key states also warned that isolating one issue out of a complex conflict reserved for political negotiations could only lead to a distorted result. They warned of the lack of legitimacy inherent in a process that placed the victims of terrorism on trial, but spared the murderers of any judicial scrutiny. And they warned that any opinion reached as a result of such a skewed process could only lead to politicization and the misrepresentation and misuse of the law with ramifications well beyond the confines of our conflict. These warnings were all too real, but they were not heeded. Israel has respect for the institution of the International Court of Justice and we believe in its ideals. We represent a people that knows all too well the cost of living in a society in which individuals are not protected by the balanced 111

application of the rule of law. That is perhaps why we are especially disappointed by the exploitation of the court in this case. We will not be the first state, and certainly not the last, to have differences with the positions expressed in an opinion of the court, its historical and factual analysis or central aspects of its reasoning. We note that other states too, as well as several judges on the court, have serious disagreements with key portions of this opinion. This is not the time or the place to explain those differences in detail. But we are compelled to address a number of aspects of this process that bear directly on the deliberations of the assembly. Israel is dismayed that in the 60-plus pages of the opinion, it was deemed inappropriate to seriously address the brutal terrorism that innocent Israeli civilians are facing, or the ongoing refusal of the Palestinian leadership to bring that terrorism to an end. Those crimes are the very reason that the fence is being erected, and the court's silence in this regard is deafening. While realizing the constraints placed on the court by the distorted question and the partial dossier placed before it, we find this glaring omission legally inexplicable and morally inexcusable. We note the deep concerns expressed by Judge Higgins of the United Kingdom, Judge Owada of Japan and others, about the failure to declare in the clearest terms that Palestinian terrorism directed at Israeli civilians is a violation of the basic tenets of international humanitarian and human rights law. We agree that this failure fundamentally undermines the balance and credibility of the opinion. We also share the concerns of some of the judges on the court regarding the selective reliance on facts and secondary materials, and a historical presentation which, to quote Judge Higgins of the United Kingdom, was "neither balanced nor satisfactory". A presentation that addresses the League of Nations Mandate but ignores the Mandate's express recognition of the Jewish people's right to self-determination in their ancient homeland. A presentation that addresses the wars between Israel and its neighbors as if they materialized out of thin air, rather than as a result of deliberate acts of aggression designed to wipe Israel off the map. We share too the deep reservations about a narrow statement in the opinion that could read as though it questions the right of states to self-defense against terrorism, despite all the evidence in law, Security Council resolutions and state practice to the contrary. There is no justice and no law in such an interpretation. It is not a rule that states can live by. Israel is occasionally urged to put more faith in international institutions and actors, to trust in their objectivity and their fairness. We are told to have faith that the political manipulation of their noble goals will not be tolerated. What will we tell our citizens now?

112

Mr. President, Israel recognizes that, like every measure that tries to prevent acts of terrorism emanating from civilian areas, the security fence raises complex legal and humanitarian issues. Accordingly, the fence and its route are under a process of constant review and change. This process includes giving every affected individual, Palestinian or Israeli, the right to petition Israel's Supreme Court, and numerous such petitions are pending. Indeed, Israel's Supreme Court is one of the few courts in the world, and certainly the only one in the region, that vigorously applies international law to examine the domestic actions of its own government. It is a fiercely independent judicial institution that has earned the respect of jurists and lay people around the world. And it is probably the only court in the entire Middle East in which any Arab can challenge his own government's actions and be assured of justice, rather than jail. On June 30th, in response to one such petition, Israel's Supreme Court issued a landmark ruling on the security fence. Relying on specific provisions of international humanitarian law, the Israeli Supreme Court recognized Israel's authority to erect a fence as a defensive measure against terrorist attacks. It affirmed also that had the fence been built along the so-called Green line - an arbitrary line that has never served as an international border - that itself would have been evidence that the route was being determined by inappropriate political considerations rather than justifiable security ones. At the same time, the Israeli Supreme Court stressed that the fence must be carefully balanced against the rights of those affected by it. The court, in a thorough and rigorous judgment, laid out a detailed proportionality test by which such a balance could be reached. It went on to find, by reference to that test, that sections of the fence required rerouting. There are, of course, important differences between the ruling of the Israeli Supreme Court and the ICJ's Advisory Opinion. The Supreme Court was petitioned by Palestinians and Israelis who wanted practical solutions on the ground; the ICJ was asked a question as part of a political and manipulative campaign. The Israeli Supreme Court sought to find a balance between competing rights; the ICJ was asked only about the rights of one side. Perhaps most important, the Israeli Supreme Court had before it detailed and specific evidence, including witness testimony, on all aspects of routing, its security rationale and associated humanitarian effects; the ICJ was supplied only with partial, outdated and often misleading information. Finally, of course, while the opinion of the international court is advisory only, the Supreme Court ruling is binding upon Israel. As always, Israel as a country that respects the rule of law, will fully comply with decisions of its courts. Following the judgment of the Israeli Supreme Court, the government announced that it would not only reroute those parts of the fence that were the subject of the petition, but reexamine the entire routing of the fence so as to ensure that it complies with all the requirements of international law. That reexamination has already led to decisions to reroute 113

large portions of the fence. As Israel's court declared, and as the Government of Israel fully accepts: "Only a separation fence built on a base of law will grant security to the state and its citizens. Only a separation route built on the path of law will lead the state to the security so yearned for." And yet, in the virtual reality created by the General Assembly's request, none of these facts was taken into account. Despite Israel's official objections, there was extensive reliance on a dossier that not only contained inaccuracies and critical omissions, but misrepresented Israel's legal position. The Palestinians and certain other parties appearing before the court grossly distorted the nature of the fence, its purpose, and its actual route. No account was taken of the terrorist threat, no account was taken of the significant changes that continue to be made to the route of the fence; no account was taken of the binding decisions of Israel's Supreme Court, no account was taken of the fact that humanitarian arrangements have been vastly enhanced and continue to be improved. The views expressed by the ICJ do not relate to the legal authority to erect the fence in principle, but to a "specific course" which the court has presumed to exist by relying primarily on the selective and one-sided information with which it was supplied. The court has reached its opinion on this specific question "on the material before it" - but the material before it refers, in large measure, to a fence that does not exist. Indeed, even if the information before the court had been accurate when presented, it does not reflect the actual route of the fence that is under consideration today. Examining the legality of the route demands a detailed proportionality assessment. It requires specific knowledge of topographical, security, environmental, and humanitarian considerations at each section of the fence. It requires a thorough appreciation of the precise scope of terrorist attacks that Israelis face and the manner in which the specific route chosen has proven an effective means for thwarting those attacks. Such analysis cannot be based solely on reports about the alleged humanitarian impact of the fence - which are themselves outdated and alarmingly inaccurate. As Judge Buergenthal notes, in the absence of such a detailed and serious examination, it is simply impossible to reach definitive legal conclusions. We do not believe so complex an issue can be addressed with so little opportunity for forensic examination. We do not believe that definitive conclusions can be reached on so obviously inadequate an evidentiary record. The opinion of the court does not rule out the authority to erect a fence in the West Bank. Indeed, it recognizes that military exigencies and security imperatives could justify the erection of such a fence. But it fails to properly examine those exigencies. And its opinion relates only to a phantom route that bears little resemblance to the route actually under review. It should be considered accordingly.

114

Mr. President, We are not impressed by lectures from Palestinian spokesmen about respect for the rule of law. We have all witnessed first hand the extent of the Palestinian leadership's respect for law in its support for a brutal campaign of terrorism that violates every basic legal norm. We have learned of their concern for human rights and humanitarian law, when rejoicing over the murder of innocent citizens in terrorist attacks, not only in Israel but around the world, or when plundering international donor money intended to benefit their own people. We have heard similar self-righteous rhetoric from some other regimes in our region. Those enraged when Israel seeks to protect itself under extremely difficult conditions, but unable to muster a word of condemnation for the systematic and shocking ethnic cleansing under way in the Sudan, or the violations of basic rights and freedoms in their own countries. This rage and concern, this spirited defense of the rule of law, would carry a little more conviction if it were a little less self-serving. For too many regimes in the region, this declared adherence to the rule of law is advanced only when politically expedient. The cause of peace and the lives of people in the region would be far better served if these states actually held themselves to the standard to which they demand Israel alone to adhere. For all those that speak so hypocritically of "compliance", "the rule of law," and "outlaw states," let me say this: Are there laws for Israel, and different laws for everybody else? We await to see a supreme court in any of these regimes call on its authorities to alter their security plans, let alone see the authorities abide by such a ruling. We await an advisory opinion or even a single UN resolution that addresses the legal obligations of these regimes to end terrorism, stop hate-filled incitement, and respect the human rights of their own citizens, let alone those of other states. These regimes have the gall to speak of sanctions for a measure that saves lives, we await sanctions for the terrorism they sponsor that takes lives. If these regimes, or the Palestinian Authority - where only this morning armed militants kidnapped the head of their own police force - are entitled to lecture anyone about the rule of law or accuse others of being outlaws we have reached a point where the inmates are running the asylum. Israel recognizes that it has responsibilities. But it is not alone. The Palestinian side calls on Israel to comply with a non-binding opinion. We call on them to comply with their binding legal obligations. There is after all, one straightforward measure that would lead to the removal of the fence - and it is not more resolutions adopted in UN halls. It is, simply put, for the Palestinian side to abandon terrorism as a strategic choice and comply once and for all with its obligations to fight terrorism and incitement. As controversial as the fence may be, one issue is beyond controversy: the terrorism that made the fence necessary is not only a grave violation of international law, it is the enemy of the Israeli and Palestinian peoples, and its eradication is an indispensable step to lasting peace.

115

Mr. President, Throughout this process, there have been excited attempts to present the advisory opinion as something that it is not - a binding verdict that must be complied with and that necessarily dictates the action of the political organs of the United Nations. This assertion is simply inconsistent with the actual legal status of such opinions as non-binding under international law and runs counter to the history of their subsequent treatment by UN organs. The record of United Nations bodies is replete with examples of states, from every continent and regional group, that have taken serious issue with aspects of an advisory opinion. Many states have voted against resolutions that, like the draft resolution before us today, take the advisory opinion out of their political context. In some cases, the assembly has chosen merely to take note of, rather than expressly endorse, the opinion. And in most cases, the UN membership has recognized that its political organs are compelled to take broader political and strategic considerations into account, and should not be limited in their consideration to the narrow treatment of isolated legal issues. Given the controversy surrounding the request for this advisory opinion, every one of these considerations apply in this case. If the number of states objecting to this abuse is not enough, if the serious criticism of the opinion by numerous judges on the court and by a growing number of legal experts around the world is not enough, if the obviously self-serving nature of the present draft resolution is not enough - then surely the imperative of advancing the Road Map should itself allow for no other conclusion. Mr. President, In the months since the opinion was requested one thing has become abundantly clear: The fence works. In those places where the fence has been erected it has succeeded in making it far more difficult for terrorists to take innocent life and sabotage the peace process. Scores of suicide attacks have been thwarted the latest just two days ago. Hundreds of lives have been saved. There has been a dramatic reduction of over 90% in successful terrorist attacks, a 70% reduction in citizens killed, and an 85% reduction in the number of wounded - all of which can be attributed directly to the security fence. Listen to Tawfiq Karaman, city manager of Umm el Fahm, who said, "God be blessed, the fence ended the parade of terrorists through this city." Listen to Sami Masrawa, an Israeli Arab injured in Sunday's bus bombing: "A month ago I went to protest the fence, now I believe it can only strengthen us." And as Israel is able to protect its citizens by more passive means, it has also been possible to remove roadblocks and withdraw troops from Palestinian areas, improving security, humanitarian and economic conditions for thousands of Palestinian residents. By closing the avenues to terrorism, we can open the path to peace. As the Quartet and many other states have recognized, there is now a genuine chance to restart the Road Map peace process as a result of the disengagement plan. That opportunity has been created by the security benefits of the fence. It must not be squandered. The fence, and its actual 116

rather than imagined route poses no threat to the emergence of a viable and democratic Palestinian state as part of the Road Map process. Indeed, by helping take terrorism out of the equation, a negotiated two-state solution becomes possible. As Israel has repeatedly declared, the fence does not affect the legal status of the territory, and as has been done in the past it can be moved or removed to accord with any political settlement. As Prime Minister Sharon has pledged, "The fence is a security rather than political barrier, temporary rather than permanent, and therefore will not prejudice any final-status issues including final borders." Above all, the fence is reversible. Lives taken by terrorism are not. Rather than accepting every facile allegation as fact, we would urge delegates to see not just the response to terrorism but the terrorism itself. The assembly has already expressed itself on the issue of the security fence, but it has yet to address the terrorism that necessitated it. It is time for the assembly to ask some different questions. And it is time to ask yourselves - seriously - what steps can now be taken to bring the parties closer together, not push them even further apart. The General Assembly has a choice today - to correct the error made last December or to compound it. The Palestinian side hopes that you will preserve the comic strip narrative of victim and villain that they have labored so intensively to create. That is why they were so angered four days ago when the special representative of the secretary-general had the audacity to suggest that both sides had to live up to their obligations. But that comic strip story can produce only paper, it cannot produce progress and it cannot produce peace. By ignoring Palestinian obligations, the assembly only sets back the Palestinian cause. By reinforcing a sense of privilege without a sense of responsibility, the assembly adopts a patronizing agenda that undermines the creation of a democratic Palestinian state at peace with its neighbors in the context of a permanent settlement. Only the political process laid out in the Road Map - that sets out mutual rights and mutual obligations can achieve real results. And this assembly must decide whether it lives in the virtual world created by Palestinian draft resolutions, or in the real world. It cannot live in both. The advisory opinion of the ICJ took place in a virtual reality, but it did not take place in a vacuum. On the ground, the launching of a bold and serious initiative of disengagement from Gaza and parts of the West Bank carries the potential to reenergize the peace process. That is where our attention must be focused. We are currently engaged in consultations with states in the region and with Quartet members in order to create conditions in which the disengagement plan can help facilitate genuine progress and the realization of a viable two-state solution in the context of the Road Map. Surely we can agree that this is the goal: an end to violence, terrorism, and incitement, as required by the very first clauses of the Road Map. An end to suffering on both sides. A commitment to peace, dignity, and prosperity for both peoples based on mutual recognition and mutual compromise. All this can come only by a fulfillment of the obligations agreed to by both sides, so 117

that temporary fences of security can quickly be replaced by permanent bridges of peace. If the General Assembly wishes to make a relevant and constructive contribution to this noble endeavor we must keep our eye on this prize. We must avoid adopting one-sided, diversionary and divisive resolutions, inspired by the partisan interests of one party to the conflict and thus, of necessity, deficient in their impact and their claim to legitimacy. The barrier between Israelis and Palestinians is not the security fence, but the terrorism that made it necessary. Were it not for that terrorism, a viable twostate solution would have emerged long ago. Palestinian terrorism seeks not the end of occupation but the end of Israel. The events of recent years and the hate-filled rhetoric of the terrorist ring-leaders tells us as much. As long as the assembly averts its gaze from that stark reality, it does the cause of peace a great disservice. The people of the region deserve, and in fact, demand better. We urge you to heed their call. Thank you, Mr. President.

118

29 ‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בפני מנהיגי איחוד הקהילות‬ ‫היהודיות בארצות הברית‬ 2112 ‫ ביולי‬08

Remarks by Prime MinisterAriel Sharom to the US United Jewish Communities Leaders 18 July 2004

Dear friends, First, shalom to all of you. I have to apologize I will not spend all the evening together with you. It is the Memorial Day of Ze’ev Jabotinsky. So, there is a ceremony on Mount Herzl, Welcome to Jerusalem, the eternal capital of the Jewish people. Jerusalem is the capital of the Jewish people. Now, I have to be really accurate – for 3007 years. And the united and undivided capital of the State of Israel forever. Or as we say, "‫"לנצח נצחים‬. I do not know how your Hebrew is by now. Last week I had the opportunity to welcome a group of 400 Olim from North America as they arrived to BenGurion Airport. An additional 1100 Jews from North America will also be making Aliyah this summer, thanks to Nefesh B' Nefesh and the Jewish Agency. I know that these major projects would not be possible without the cooperation of the American Jewish Communities. I would like to thank you for this cooperation and I call upon you to continue this support in the future.Aliyah is the primary goal of my government. Only through Aliyah will Israel maintain its character as a Jewish State. Only in Israel is it possible to lead a fully Jewish existence. Only here can you be sure that your children and grandchildren will remain Jews. In the past year, approximately 25,000 Jews were lost to us in Diaspora due to negative demographic trends, while 70,000 Jews were added to Israel through natural growth and Aliyah. Therefore, Aliyah does not just guarantee Israel's future, but it guarantees the future of the Jewish people. Every day in Israel, citizens go about their daily lives with strength and conviction. In doing so, we are standing up to those who want to destroy us. In the past four years, the Palestinian terror organizations have tried to break our spirit.

119

They did not succeed, and they will not succeed.I think that I do not even have to emphasize that – I’m sure you know that – but Israel is a peace seeking nation. I myself have said many times that for genuine, durable, real peace, Israel will be ready to make painful compromises, though I do not know any other country in the world, a country that won all its wars – any country – that would make any compromises whatsoever for peace. But the Jews are different. And said it, and I say that they are painful compromises, because we speak about the cradle of the Jewish people. But we were ready to do it. One thing I have been emphasizing for all these years that Israel will not compromise on its security. When it comes to our security, Israel will not make any compromises whatsoever. Not now, and not in the future. Israel is a tiny, small country. On the map of America, it would hardly be found. But this is the only place in the world where Jews have the right and the capability to defend themselves by themselves. Myself, first of all, I am a Jew, and for me, the most important thing. I feel that that is my responsibility, an historic responsibility- to take all the necessary measures to defend the Jewish people. That is what we have said. That is what we are doing now, and it will not change in the future. In addition to war that we are fighting on the ground, we also find ourselves in the midst of a major hasbara conflict. We are actively fighting against antisemitism and against the anti-Israel waves all over the world. As leaders in your communities, you can help us win these battles.Fighting these battles is no simple task, as you know, the Jewish people are not a simple people. I have experienced this, firsthand, in the past week as I have sought to bring about unity in my Government by bringing in different factions to sit across from one another. I must tell you, I participated in all the wars in this country. And I never had any doubt that I would succeed. But when it comes, I would say, to ourselves, it is a bit harder. As you know, it is impossible to defeat Jews. You can maneuver them, and be maneuvered by them. But, I believe that unity at the present time is the most the important thing, when we are facing those major problems in so many issues. So, I am in the middle of the struggle, but today, we start the coalition talks between us and some other parties in order to have a majority to our Plan, the Disengagement Plan, which I regard to be a very important achievement. So not having a majority in my own Government, I had to invite the Government and bring some other parties to join the coalition. So today, we got help. We started this effort, and I believe that we will succeed. You have to know, this is not an easy thing.In any case, I know that we will realize all our goals if we stand together. We will achieve unity and do what is right for Israel. That is what I am planning to do, that is what I am going to do. And, altogether, I think that with all the problems we have here, we can look forward with optimism.

121

One thing that we need more than any other thing, is more Jews here. Even though I do not expect that all of you will be rushing to pack your suitcases and come over here, we regard it as the most important thing. The future of Israel depends, first of all, on Aliyah to Israel. First of all. It affects our security, it affects our political situation in the world, it will affect our economy. Besides that, I think that it will strengthen Israel, and strength in Israel is strength in the Jewish people. You have to remember that it is also your responsibility. If Israel â&#x20AC;&#x201C; G-d forbid â&#x20AC;&#x201C; will be weakened, the Jews around the world will not be able to live the lives that they are living now. That you have to remember. And when we see the spread of antisemitism around the world, and we see what happens, when we see the hatred. That we have to remember. Therefore I call upon you. Not all of you will be coming, but, in any case, you have to help, you have to support, you have to send your children to study here, to learn here, to spend a year here, to send them to birthright, to send them to our universities, and they are coming. And they become, when they go back, those that are fighting against antisemitism, that fight in order to support and back Israel and that is the most important thing. Remember that we expect you to come over here as early as possible and to send your relations and contacts. I know quite a number of you here. I would like, of course, to thank you for everything that you are doing. Many thanks for everything that you are doing, and remember that we have always needed you, and now we need you more than ever. That is what I would like you to remember: we need you now more than ever. Thank you.

121

30 ‫דברי שגריר ישראל לאו"ם דן גילרמן במושב החירום המיוחד‬ 58-‫ בעצרת הכללית ה‬01-‫ה‬ 2112 ‫ ביולי‬21

Remarks by Israel Representative to the UN, Ambassador Dan Gillerman, at UNGA Tenth Emergency Special Session of the 58th UN General Assembly 20 July 2004 Mr. President, Allow me to start with a word of thanks. Thank God that the fate of Israel, and of the Jewish people, is not decided in this hall. Let there be no mistake - Israel has respect for the Assembly and for the noble principles for which it stands. It is precisely because of this respect that we cannot but be dismayed that harmful and politicized interests too often seek to gain control of its mandate and activities. It was that principled position that led many States to join Israel in objecting to the abuse of the ICJ last December, and it is that same position that should have led States to object to the resolution voted on today. In this context, we would like to express our sincere appreciation to those States that have decided not to support today's one-sided and counter-productive resolution. Sadly, the Assembly has missed yet another opportunity to make a relevant contribution to the cause of peace. By pandering to an agenda that seeks to focus on the response to terrorism but to marginalize the gravity of the terrorism itself - and the responsibility of the Palestinians to end that terror this resolution cannot but embolden those who are the true enemies of the Israeli and Palestinian peoples. We recognize the efforts of certain states that have sought to introduce some semblance of balance into the text of the resolution. But in our view that was not the issue here. It is not about grudging references to terrorism or carefully crafted, often "constructively" ambiguous, phrases. It is about whether States will grant legitimacy to initiatives that at their heart are at odds with the very spirit and letter of the Road Map. It is about whether States will entertain, with polite diplomacy, efforts that are so transparently designed to ensure than no genuine pressure is ever brought to bear against the terrorism that made the security fence necessary and that at this moment, and at every moment, sabotage the prospects for peace.

122

And it is about whether, in addressing an issue of direct relevance to a country's national security - of direct relevance to the life and death of its citizens - the Assembly can afford to show such little regard for Israel's right and duty to protect its people. There is a broader context, and a wider goal, that this resolution belittles if not ignores. A central part of that context is the continuing threat to peace and to lives posed by deadly violence that just today claimed the lives of two Israeli soldiers, killed by yet another Hizbollah violation of the Blue Line. Without a comprehensive approach to the obligations of all parties, an approach that is so lacking in this myopic resolution, we cannot move towards peace. Those States that recognized the harmful and perverse nature of the Advisory Opinion request, especially those that are members of the Quartet, are, in our view, duty bound to demand an end to the Palestinian abuse of UN organs, not to engage them. This ill-conceived draft resolution and the ones that will no doubt follow only complicate the mutual implementation of the Road Map and erode its central status. To return to the path to peace, passing references to the Road Map and the mutual obligations of both sides cannot be treated as bargaining chips for which concessions are demanded and given. To return to the path of peace, a total disregard for Israel's bold an courageous initiative to disengage from Gaza, and parts of the West Bank, can only be interpreted as a decision by those countries who supported this resolution to disengage themselves from the reality in the region. It does not bode well and casts serious doubt on the ability of those states to contribute to the peace process. To return to the path of peace, we should not allow the misuse of the ICJ to take center stage, while pushing the imperative of mutual recognition and mutual compromise to the sidelines. And to return to the path of peace, we should not be so detached from reality as to treat an Advisory Opinion as though it is binding, and binding Palestinian obligations as though they were virtually non-existent. This is not a recipe for progress, it is a recipe for failure. Regardless of actual events on the ground, we can all rest assured that a new set of virtual reality resolutions will be presented in September, when the Palestinian representative hopes more public attention can be drawn to the matter. After all, as long as these self-serving Palestinian drafts are viewed as the basis for negotiations rather than the basis for failure, we should not expect anything different. Mr. President, We will not repeat any of our comments regarding the advisory opinion and the tainted process that created it. We believe our statement on Friday speaks for itself. Israel is not above the law. Israel will ensure that the route of the security fence complies fully with the requirements of international law, as detailed by its Supreme Court. We will continue our thorough review of the 123

entire route of the fence, subject to judicial scrutiny. And we will ensure that the correct and legal balance is struck between the quality of life of individuals living along the fence and the right to life of the civilians protected by it. But we reject absolutely the attempts to use the law as a political weapon, as if the law applies to Israel but does not apply to anyone else. When all is said and done, it is simply outrageous to respond with such vigor to a measure that saves lives, and respond with such casual indifference to the ongoing campaign of Palestinian terrorism that takes lives. This is not justice, but a perversion of justice and people of conscience around the world see it as such. The price of the international community's indifference towards Palestinian lawlessness has been painfully evident in the last few days. That lawlessness and violence bred by Arafat's corrupt and repressive rule has received none of this Assembly's attention but it is at the heart of the problem. No doubt, the Palestinian representative will blame the recent chaos in Gaza on Israel too. But this view is clearly not shared by many ordinary Palestinians who actually live in the region. Anyone familiar with the reality on the ground knows that Arafat and his henchmen, having sponsored and tolerated terrorism for so long, and having refused to allow security reform as required by the Road Map, have proved that they are neither willing to be partners in peace nor ready to meet the responsibilities of democratic leadership for their own people. Sadly, this Assembly, by buying into a mock narrative that fails to genuinely demand anything from the Palestinian leadership, as reinforced this sense of impunity and done nothing to compel them to rethink their catastrophic strategy. Mr. President, Last December a disservice was done by the Assembly not just to the International Court of Justice, but to the balanced and non-selective application of the rule of law. Today we believe that those that supported this resolution have compounded that error. The reputation and credibility of international judicial institutions are the worse for it, the claim of this Assembly to legitimacy in dealing with this conflict is the worse for it, and the Israeli and Palestinian peoples are the worse for it. Thank you, Mr. President.

124

31 ‫דברי סגן ראש הממשלה ושר החוץ סילבן שלום בעצרת הכללית‬ ‫ של האו"ם‬52 -‫ה‬ 2112 ‫ בספטמבר‬22

Address by Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Silvan Shalom to 59th UN General Assembly 23 September 2004

Mr. Secretary-General, Mr. President, Distinguished Delegates, Ladies and Gentlemen, I would like to congratulate His Excellency, the foreign minister of Gabon, upon his assumption of the presidency of the General Assembly, and wish him much success. Mr. President, The United Nations was established out of the devastation of World War Two in order to build a world of unity and of peace. Today, sixty years after this organization came into being, we must ask ourselves: What are we united for and what are we united against? Are we united for peace and security? Are we united for fairness and justice? Are we united against terror? Are we united against tyranny? Or are we, sadly, united only in cynical and immoral majority votes, that make a mockery of the noble ideals on which this body was founded. Tomorrow is Yom Kippur, the holiest day of the Jewish calendar, when all Jews stand before God to account for their actions. It is an appropriate time for us all - separately and together - to engage in such an accounting.

Mr. President, 125

I sense a change in the world. In the face of the global campaign of terror which has left no country free of its devastating impact, the world is beginning to realize what we, in Israel, have long known: That terrorism is a challenge to humanity as a whole, not just to individual countries. That the response to this global threat must also be global, if it is to be effective. That the threat of terrorism anywhere is a threat to freedom everywhere That fighting terror is crucial to our ability to bring peace. There was a time, when the problems of terror, Islamic fundamentalism, and Iranian nuclear ambition, were seen as local problems - Israel's problems - not challenges which threatened the community of nations as a whole. Today, however, our community of nations is more united than ever in the battle against terrorism, whose sole objective is to undermine everything that we seek to build - peace, stability, prosperity, and opportunity for all. Today we are also more united than ever in opposition to the proliferation of weapons of mass destruction. The international community now realizes that Iran - with missiles that can reach London, Paris, Berlin, and southern Russia - does not only pose a threat to the security of Israel, but to the security and stability of the whole world. Indeed, Iran has replaced Saddam Hussein as the world's number one exporter of terror, hate, and instability. The international community now also realizes - as reflected in Security Council Resolution 1559 - that Syria's occupation of Lebanon and its support for Palestinian terror must end if our collective aspirations are to be fulfilled. And the international community now realizes that terror and tyranny are the twin enemies of individual freedoms and human rights - including the right to life itself - which define our humanity. Today the community of nations knows that securing freedom and democracy for all the peoples of the world, must be our collective goal. The pictures of human flesh torn apart by the terrorists, from New York to Beslan - and just yesterday, once again, in Jerusalem - are waking us up to the challenge we face. In this spirit of unity - and in the name of all those in the world who suffer from terror and tyranny - I call on this assembly to refocus its priorities.

126

I call on this assembly to end its obsession with Israel and to ensure that UN resources are allocated more equally and more effectively. Our United Nations must provide solutions to the global challenges of hunger and poverty, of disease and weapons proliferation, of drug trafficking and sustainable development. We must not let the Palestinian desire to vilify Israel distract our global community from the obligation to address the needs of all peoples. I call on this assembly to address head-on the active involvement of Iran and Syria in terrorism, and Syria's continued occupation of Lebanon. There can be no place in the community of nations for those who promote the killing of children. I call on this assembly to promote practical measures to help nations cut off all financial and political lifelines to terror. I call on this assembly to address the growth of antisemitism and other forms of racism and intolerance. I urge you, Mr. President, and the secretarygeneral, to convene a special session of this assembly on this crucial matter. We all share the responsibility to educate our children to understanding and tolerance, rather than hatred and incitement. We must build a united and global coalition, to fight terrorism, racism and antisemitism. We must build a united front against the cold-blooded murderers of our children. In this battle, Mr. President, there is no middle ground. There is no room for explanations or excuses. There are no mitigating circumstances. Declarations and condemnations are not enough. Every nation, every government, every leader, has the responsibility to act. Those who choose instead to support and sponsor terror must be isolated and held to account for their crimes. Mr. President, When I speak of terror and its dangers to life and freedom, I speak from bitter, personal, experience. My own hometown of Beersheva suffered a double suicide bombing just three weeks ago. Sixteen innocent people were killed when their commuter buses were blown up. In the middle of an important meeting with visiting officials, I rushed to call my mother and brother, to check that they were alive. Hamas, which operates freely from Palestinian territory, and receives support and safe haven from the regimes in Damascus and Teheran, proudly claimed responsibility for this horrific attack. And again yesterday, Mr. President, as I was meeting with the secretary-general to discuss Middle East peace, I was passed a note informing me of the latest suicide atrocity, in which two more Israelis were blown to pieces by a Palestinian murderer. 127

In the last year alone, 150 Israelis have been killed and thousands more injured, in over 40 separate suicide bombings and other cold-blooded attacks. Over 200 other suicide bombing attempts were blocked by our defensive measures. No Israeli mother is free of the fear that her child may be lost. No Israeli child, immune to the terrorists' plans. In the name of God above, and all humanity here on Earth, this killing must stop. Mr. President, Palestinian terrorism is the key reason that the dream of peace in the Middle East has not yet become a reality. Combating this terror is crucial to the prospects for peace in our region. No peace initiative can survive, if terrorists continue to enjoy a free hand to undermine it. On the diplomatic front, our efforts are focused on the one hand on promoting the peace process with the Palestinians. The Road Map recognizes this, calling in Phase One for sustained Palestinian action against terror, the dismantling of terrorist organizations, and the end of incitement in schools and the media. Sadly, the current Palestinian leadership has refused to fulfill these fundamental obligations, preferring to blame Israel for all its failures. The Palestinian side spends more energy fighting Israel here at the UN than it does fighting the terrorists in its own territory. In the post-9/11 world, this is not acceptable. The Palestinians are not exempt from the imperatives of the global war on terror. On the contrary, it is in their clear interest to join it. To stand up against Hamas and Islamic Jihad is to stand up for Palestinian rights, not against them. We urge the international community to recognize this reality and help the voices of reform and moderation within Palestinian society to emerge. The future of the Palestinian people will be determined by the choices that the Palestinians and their leadership make on the ground. The solutions - for the Palestinians and Israelis as one - lie in Gaza and Ramallah, not The Hague or New York. Mr. President, Israel is acting in both the diplomatic and the security arenas to deal with the consequences of this chronic failure of the Palestinian leadership: On the diplomatic front, Israel accepted the Road Map in May 2003, and we remain committed to its realization.

128

At this time, however, we have no responsible Palestinian partner ready to join us in this effort. Israel is now planning to leave the Gaza Strip as a means of enhancing security and establishing a new, more promising platform for a return to negotiations. We are in constant contact with the donor community and the World Bank in a joint effort to rebuild Gaza in the wake of Israel's withdrawal. On the security front, Israel is building a security fence, to stop the unchecked wave of Palestinian attacks. Mr. President, The fence does not take lives. It saves them. Where there is a fence, there is no terror. Where there is no fence, there is terror. The modified route of the fence reflects the necessary balance between the security of our citizens and the welfare of the Palestinian population, as called for by Israel's Supreme Court. Most importantly, the fence is reversible. The lives taken by terror are irreversible. The fence is a defensive, nonviolent, and temporary response to the wave of Palestinian terror which has taken over 1,000 Israeli lives in the last four years. Most importantly, the fence is reversible. The lives taken by terror are not. By helping take terrorism out of the equation, the fence contributes to the prospect of a return to negotiations and the realization of the Road Map's vision of peace. Mr. President, Ultimately, we need real contact and dialogue, based on mutual respect for the humanity of the other, if we are to resolve the conflict in the Middle East. The Government of Israel is ready for such contact. We are ready to talk to any leadership - from Syria, or Lebanon, or the Palestinians - who comes to the table without terror, and with the genuine intention of finding mutually acceptable solutions to our differences. Mr. President, Tomorrow, Yom Kippur, is a day of prayer, of fasting, and of soul-searching. In Beersheva, in a synagogue named after my father, I will be praying together with those who recently buried their murdered children. I will pray that our collective aspiration for life and freedom will prevail over the terrorists and those who sponsor them. I will pray that God will deliver peace on earth, for all humanity. And I will pray that mankind can unite - through the United Nations - to help make this dream become a reality. ‫שנה טובה וחתימה טובה לכל עם ישראל‬

129

32 ‫דברי שגריר ישראל לאו"ם דן גילרמן בדיון במועצת הביטחון‬ ‫בנושא מתקפת הקסאמים על ישראל‬ 2112 ‫ באוקטובר‬5

Statement by Israel Representative to the UN, Ambassador Dan Gillerman, at the UN Security Council debate on Qassam Missiles Attacks on Israel 5 October 2004

Mr. President, On 29 September 2004, the eve of the Sukkot holiday, two Israeli children, Dorit Aniso, age two, and Yuval Abedeh, age four, were murdered by Qassam rockets fired at their home in the Southern Israeli town of Sderot. The Palestinian terrorist organization Hamas claimed responsibility for the attack. The murder of these two young children is only the latest in a continuing onslaught of such terrorist incidents in which the innocent civilians of Sderot and neighboring communities have been targeted without respite. These rocket attacks, like other acts of Palestinian terror, are employed with the specific intent of killing and injuring as many civilians as possible. In a similar incident, on June 28, four rockets on Sderot killed two Israeli civilians, Afik Zahavi, aged 4, and Mordechai Yosopov, aged 49, landing near a nursery school and damaging a nearby coffee shop. Indeed, as part of the broader Palestinian terrorist campaign that has brought untold suffering, more than 460 of these Qassam rockets have been indiscriminately fired at Israel’s civilian population, causing numerous deaths, many injuries and extensive destruction of property. Qassam rocket fire from Gaza continues – even as we speak - to be deliberately directed against the civilian community, targeting and terrorizing innocent civilians as they lie in their beds, sit in their living rooms or take their children to school. Terrorist groups, operating with complete freedom and impunity from Palestinian Authority territory, have every intention of escalating and intensifying this campaign with ever more sophisticated weapons. Palestinian terror organizations have been producing Qassam rockets in lathes dispersed throughout the Gaza Strip. Hamas has developed these new rockets using knowledge gathered over the years by international terror groups. The ease with which these rockets are hidden, transported and launched and the ability to mass produce them have 131

made them a weapon of choice. .Hamas is currently seeking to develop the Qassam 4 rocket to enhance the range of the missile and increase the impact of its explosion. As a recent statement issued by Hamas operatives declared, "We are sending a clear message to the Zionists that Qassam rockets will continue and will reach their targets, God willing… And tell those occupying Ashkelon that your turn is coming soon.” This is an insufferable situation that no country, including those sitting around this table, could or would tolerate. Mr. President, Despite the fact that the Palestinian Authority has thousands of police and security personnel in the northern Gaza Strip, they are doing nothing – and have done nothing for years - to halt the firing of Qassam rockets on Israeli communities. Indeed, just yesterday Yasser Arafat belittled the attacks and the murder and injury they have caused, callously declaring that Qassam rockets “only make noise”. The fact remains that the Palestinian leadership still refuses to fulfill any of its obligations to confront and dismantle the Palestinian terrorist network in an ongoing and egregious violation of basic international norms, signed commitments and the explicit terms of the Road Map’s very first clauses. Instead, the Palestinian leadership continues to offer encouragement and support for these actions, glorifying murder as martyrdom, and pursuing a campaign of incitement to hatred and violence. The Palestinian leadership continues to choose an alliance of violence with the terrorists, over a partnership for peace with Israel, based on mutual obligation and mutual compromise – and the Israeli and Palestinian peoples pay the price of this cruel choice every day. Try as some might to confuse consequence and cause, most Palestinian representatives and most Palestinian people know that if not for the terrorism there would be no Israeli defensive action, and there would have been a twoState solution long ago. It is this terrorism, and the Palestinian leadership’s complicity in it, that is the greatest single obstacle to peace and the enemy of both the Israeli and Palestinian peoples. It is this terrorism – motivated by opposition not to Israel’s conduct but to its existence – that fuels hatred and dis-empowers those yearning for peace. As Council members are aware, Israel intends to disengage from the Gaza Strip as part of Prime Minister Sharon’s disengagement initiative that has been welcomed by the Quartet – most recently in its September 22nd statement - and by the international community as a whole, as an important opportunity to restart the Road Map process. The disengagement plan promises greater stability and security for both Israelis and Palestinians, and a platform from which mutual implementation of the Road Map can proceed. Against this background, the firing of Qassam rockets and the continuation of Palestinian terrorism constitute an attempt both to thwart the disengagement 131

plan and to perpetuate terrorism and violence as a strategic tool. They represent yet another case in which the Palestinian leadership chooses terror and the suffering of its own people, over exhausting the avenues for peace. This Council should not allow that strategy to be rewarded by addressing the response to terrorism, instead of the terrorism itself. It must be rejected, not appeased. Mr. President, These continued rocket attacks from Gaza constitute a grave violation of international humanitarian law not only because they target innocent Israeli civilians. Palestinian residents' lives are also put at risk, and held hostage, by the continued and despicable tactic adopted by Palestinian terrorists by which innocent Palestinians are used as human shields and civilian areas are used as staging grounds for terrorist atrocities. Virtually all terrorist fire directed from Gaza against Israeli targets emanates from crowds or residential buildings, and hundreds of explosive charges and mines are planted within the civilian infrastructure. In one recent grave incident, on 22 July 2004, a 15-year-old Palestinian boy, Hassan Jameel Al-Zaanin was killed in cold blood by Fatah Al Aqsa Martyr's Brigade terrorists when he tried to stop them from launching a Qassam rocket attack near his family home. In yet another example of fabrication and misrepresentation by Palestinian spokesman, the death of Hassan Al-Zaanin was presented in a letter to the Secretary General as though he were killed by Israeli forces. These kinds of blatantly false allegations should come now as no surprise. We have heard many of them today. They are part of a long pattern of Palestinian presentations which refer to murderers as "martyrs", armed terrorists as though they were innocent civilians and the innocent victims of Palestinian terrorism on both sides as though they were non-existent. It is part of a mantra constantly repeated before this Council - that is no more true for its repetition â&#x20AC;&#x201C; that ignores both Palestinian responsibilities and Israeli rights and fails to recognize the excruciating difficulties faced by Israeli forces in trying to protect their citizens â&#x20AC;&#x201D; and minimize harm to Palestinian civilians â&#x20AC;&#x201D; when the terrorists they confront show as little concern for Palestinian lives as they do for Israeli ones. And yet, while this disingenuous and disrespectful presentation comes as no surprise, it should remind Council members of the importance of distinguishing just claims from merely noisy ones. Mr. President, In the face of this complex and gruesome reality, Israel is compelled to act in accordance with its recognized right and duty of self-defense in an effort to halt the firing of these rockets and the murder of its citizens. The Israel Defense Forces is taking action against those responsible for launching Qassam missiles from amongst the Gaza civilian population. While the present operation is broader than its predecessors, it is relatively limited, with the aim of refraining from deeply penetrating densely populated areas. In this 132

context, and faced with a brutal Palestinian strategy that seeks to maximize civilian casualties on both sides, Israeli forces are making every effort to avoid to avoid harming non-combatants or their property in accordance with their legal obligation. But there should be no doubt that the primary responsibility for tragic civilian casualties lies with those terrorists who have so heartlessly abused the protected status of Palestinian civilians and put them deliberately in harm’s way in direct violation of the most basic humanitarian norms. There has also been disturbing information that Palestinian terrorists are once again attempting to cynically exploit not only civilian areas, but also United Nations’ vehicles, ambulances, facilities and personnel. This would hardly be the first time that Palestinian terrorists have abused the immunity of UN facilities and ambulances in order launch attacks, move weapons or transfer operatives, thereby endangering UN personnel and operations. This worrying pattern of activity is a matter of grave concern that threatens to seriously undermine the integrity of UN operations. It requires the utmost vigilance from all sides, including UN officials on the ground, to do all in their power to prevent such misuse and investigate any alleged misconduct. In this regard, today’s reported admission by UNWRA Commissioner, Peter Hansen, to a Canadian television station that members of the Hamas terrorist organization are “on the UNRWA payroll”, and thus being funded by UN member States, is especially alarming. As Council members are aware, the Hamas organization is officially recognized by numerous States as a terrorist organization, without any artificial distinctions between its various wings. Its countless brutal acts of terrorism against innocent civilians, for which it has itself taken credit, have been condemned repeatedly by United Nations member states, by the Secretary General and in this very Council. It should be recalled that by the admission of Hamas’s own leaders, members of the political wing are involved in planning, directing and providing the support infrastructure and financing for the acts of terror for which this organization is responsible. In recent statements, for example, Hamas’s socalled political wing has declared that “the political apparatus is sovereign over the military apparatus” and that “the political leadership has freed the hand of the Izz al-Din al-Qassam brigades to do whatever they want against the brothers of monkeys and pigs”. It is precisely this support infrastructure that the Road Map requires be dismantled, as the Quartet – of which the UN is member – reiterated just on September 22nd when it called for “the dismantlement of terrorist capabilities and infrastructure”. The very idea that individuals with clear links to the Hamas network are “on the UNRWA payroll” is totally unacceptable and should be properly investigated. [One wonders how any other State would react if informed that members of an organization devoted to their destruction, were hired as part of a UN operation in their region.] Mr. President, let me be clear, Israel reaffirms its support for the humanitarian work being carried out by UNWRA and other international organizations on the ground in very difficult conditions. Israel continues to facilitate, to the best 133

of its ability, the carrying out of the mandate of these organizations, despite the obstacles faced as a result of the continuing terrorism and violence carried out by the Palestinian side. In the lead up to this operation, preparations were made in order to respond effectively to the humanitarian needs of the Palestinian civilian populations, including the appointment of liaison officers and the opening of a special route to provide easy access to the vehicles of international humanitarian organizations. Palestinian liaison officials, representatives of the local Palestinian council and representatives of international organizations were notified as to the opening of this special humanitarian route. In addition, representatives of district coordination offices are stationed at the various points along the route in order to provide all necessary humanitarian assistance. Thus far, over 35 trips along the route have been coordinated, including convoys of medical supplies, maintenance crews, vehicles belonging to international organizations and local ambulances. At the same time, it is vitally important that humanitarian activities and cooperation are not compromised and abused by the illegal actions of Palestinian terrorist groups. Mr. President, The cost of the Palestinian leadershipâ&#x20AC;&#x2122;s morally bankrupt strategy of terrorism is paid in the lives of innocents, the stagnation in the peace process, and the suffering of both Israelis and Palestinians. By entertaining initiatives that effectively reward that strategy, the Council would only embolden extremists and undermine the letter and spirit of the Road Map. As Foreign Minister Shalom stated in the General Assembly Debate just a few days ago: â&#x20AC;&#x153;The Palestinians are not exempt from the imperatives of the global war on terror. On the contrary, it is in their clear interest to join it. To stand up against Hamas and Islamic Jihad is to stand up for Palestinian rights, not against them.â&#x20AC;? Sadly, the current Palestinian leadership has shown that it is as incapable of being a partner in peace as it is of offering its people reform and democratic rule. They have preferred rhetoric at the UN, to responsibility at home. But this is not a path the Council should condone by entertaining additional one-sided resolutions. We would urge the Council to stand by the side of the Israeli and Palestinian people, and remind the Palestinian side, as the Quartet recently did, that the path to peace and security lies in the end of terrorism and in reform, it lies in taking responsibility and not in shifting blame, it lies in Ramallah and in Gaza, not in New York. Thank you Mr. President

134

‫‪22‬‬ ‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בכנסת על פעילות הממשלה‬ ‫בתקופה שחלפה ועל תכניותיה למושב הקרוב‬ ‫‪ 11‬באוקטובר ‪‎2004‬‬

‫אדוני נשיא המדינה והגברת קצב‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬כנסת נכבדה‪,‬‬ ‫אני מתכבד להתייצב היום בפני הכנסת כדרישת החוק‪ ,‬כדי לדווח על פעולות הממשלה‬ ‫העיקריות בתקופה האחרונה‪ ,‬ובעיקר על אלה שצפויות במהלך המושב הקרוב של הבית‬ ‫הזה‪ .‬במוצאי החג האחרון התעוררנו כולנו בהלם ובבעתה נוכח השיא החדש של הזוועות‬ ‫שחוללו פיגועי הטרור בסיני‪ .‬שוב נאלצנו לחשוק שפתיים ולקמוץ אגרוף אל מול מראות‬ ‫התופת‪.‬‬ ‫שוב נדרשנו להקריב קורבן נורא למולך הטרור‪ ,‬השנאה והרצח‪ .‬כי פעמיים הותקפנו ‪ -‬פעם‬ ‫אחת כיוון שאנחנו ישראלים וכיוון שאנו מתעקשים על זכותנו לחיות חיים נורמליים במדינה‬ ‫יהודית משלנו‪ ,‬לחיות בה‪ ,‬לעבוד בה‪ ,‬לנפוש בחגיה‪ .‬פעם שנייה ‪ -‬משום שאנחנו חלק‬ ‫מהעולם הנאור‪ ,‬עולם של מדינות חופשיות שהעמיד את החירות‪ ,‬הסובלנות והדמוקרטיה‬ ‫כערכים הנעלים מול הברבריות‪ ,‬העריצות והקנאות שלהן סוגדים הטרוריסטים כולם מכל‬ ‫העולם ובכל העולם‪.‬‬ ‫את לפיד החירות שאותו אנו נושאים לבדנו בחשכת המזרח התיכון מבקשים המרצחים‬ ‫לכבות‪ ,‬אבל הוא לא יכבה‪ ,‬משום שאנחנו מסרבים להיכנע לאלימות‪ ,‬מסרבים‪ ,‬ולעולם נסרב‪,‬‬ ‫לנטוש את חיינו כיהודים‪ ,‬כישראלים וכאנשים בני‪-‬חורין‪ ,‬ומשום שלא נשמוט מידינו לעולם את‬ ‫החרב המגינה על לפיד עצמאותנו‪.‬בעצם עומדנו בבית הזה‪ ,‬המסמן יותר מכול את ריבונות‬ ‫העם היהודי בארץ‪-‬ישראל ואת חירות אזרחינו במשטר דמוקרטי‪ ,‬אנו מביסים את המתקפה‬ ‫הנמשכת עלינו‪ .‬הבית הזה יידרש לקבל כבר בשבועות הקרובים החלטות קשות ביותר שהן‬ ‫חיוניות לביטחון ישראל‪ ,‬לשגשוגה ולעתידה‪.‬‬ ‫הממשלה תביא להכרעה דמוקרטית את הסוגיות הקשות שיקבעו את דמותה של המדינה‬ ‫ואת אופי חיינו בה בשנים הקרובות‪ .‬החלטות כאלה אינן קלות‪ .‬אנו חייבים להביא בחשבון גם‬ ‫את המתנגדים להן‪ ,‬את אלה שייפגעו מן ההחלטות שלנו‪ .‬מוטל עלינו לעשות הכול כדי להבין‬ ‫ללבם ולהקל עליהם את כאבם בסיוע ממשי‪.‬‬ ‫אבל תפקידה של המנהיגות הלאומית‪ ,‬שמתמצה כאן בבית הזה‪ ,‬הוא לקבל החלטות בראייה‬ ‫לאומית רחבה‪ .‬הכנסת היא המוסד העליון של הדמוקרטיה הישראלית‪ .‬עד להחלטתה ‪-‬‬ ‫מחלוקת; ממנה ואחריה ‪ -‬אחדות‪ .‬הכרעת רוב בהצבעה דמוקרטית של הבית הזה היא‬ ‫המפתח ליצירת הסכמה לאומית רחבה‪ ,‬שהיא היסוד הראשון לקיום המדינה ולהצלחתה‪.‬‬ ‫חברי הכנסת‪ ,‬בימים אלה פועלים כוחות צה"ל בעומק רצועת‪-‬עזה‪ ,‬כדי לסכל ולשבש את‬ ‫איומי הירי על היישובים היהודיים סביב רצועת‪-‬עזה ובתוכה‪ .‬אלפי חיילי צה"ל‪ ,‬יחד עם אנשי‬ ‫זרועות הביטחון האחרות‪ ,‬מחרפים את נפשם באומץ ובכשרון כדי לאפשר לתושבי שדרות‪,‬‬ ‫היישובים סביבה ויישובי חבל‪-‬עזה להמשיך בחייהם‪.‬‬ ‫אזור העימות האזרחי בישראל נודד מגזרה לגזרה‪ ,‬מהצפון לדרום‪ ,‬ממרכזי הערים ליישובי‬ ‫הספר‪ .‬בכל פעם נדרשת אוכלוסייה אחרת לעמוד במסה הכבדה‪.‬המצב בעזה מלמד שאין די‬ ‫בהתגוננות פעילה ובסיוע לאזורי העימות‪ ,‬וגם לא בפעילות ההתקפית של צה"ל‪ .‬בשניהם‬ ‫‪135‬‬

‫יקשה עלינו להתמיד אם ישראל תשקע בקיפאון מדיני ותמצא את עצמה מבודדת בקהילה‬ ‫הבין‪-‬לאומית‪.‬‬ ‫הנכונות של חברות רבות במועצת הביטחון לגנות את ישראל על פעולות המגן שלה מלמדת‬ ‫שאת העולם כבר לא מעניינת השאלה מי התחיל ומי אשם‪ .‬העולם לא מתרגש יותר מירי‬ ‫טילים ורקטות על יישובים יהודיים‪ ,‬מרצח נשים וילדים‪ .‬יותר מזה‪ ,‬הוא מגנה אותנו על מה‬ ‫שאנו עושים כדי להגן על עצמנו ועל ילדינו‪ .‬זו המציאות הבין‪-‬לאומית‪ .‬לכן חשוב להבטיח‬ ‫שידידינו בעולם‪ ,‬ובראשם ארצות‪-‬הברית‪ ,‬יתייצבו לצדנו ויעזרו לנו להדוף את המתקפה‬ ‫הדיפלומטית בשעה שצה"ל הודף את מתקפת הטרור‪.‬‬ ‫ההבנה הזאת באה לידי ביטוי רק בשבוע שעבר בווטו האמריקני במועצת הביטחון‪ .‬היא‬ ‫קיימת רק בזכות כך שארצות‪-‬הברית יודעת שישראל פועלת מיוזמתה ומתוך תיאום בין‪-‬‬ ‫לאומי רחב ככל האפשר כדי לייצר שינוי חיובי‪.‬מדיניות הממשלה בראשותי הייתה תמיד‪,‬‬ ‫שלא יכולה להיות שום התקדמות מדינית לפני שיחוסל הטרור‪ .‬עיקרון זה הוכר במלואו בחזון‬ ‫הנשיא בוש ובתכנית מפת הדרכים‪ ,‬ואנו מחויבים לכך‪.‬‬ ‫ישראל דבקה בתמיכתה במפת הדרכים‪ ,‬שהיא התכנית היחידה שתאפשר התקדמות‬ ‫לקראת הסדר מדיני בר‪-‬קיימא‪ .‬תכנית זו מחייבת את הפלשתינים לנקוט שורה של צעדים‬ ‫מעשיים לחיסול הטרור ולבצע רפורמה ממשלית יסודית לפני שניתן יהיה להתקדם לעבר‬ ‫משא‪-‬ומתן מדיני‪ .‬עד היום הפלשתינים לא עשו דבר ולא קיימו את ההתחייבות שלהם על‪-‬פי‬ ‫מפת הדרכים‪ ,‬אלא להיפך ‪ -‬העצימו את התקפות הטרור‪ ,‬האלימות וההסתה בכל גזרה‬ ‫ונמנעו מלקדם את הרפורמה‪ .‬לכן‪ ,‬האשמה בקיפאון המדיני ובחוסר יכולתם להתקדם‬ ‫למימוש שאיפותיהם הלאומיות מוטלת אך ורק עליהם‪.‬‬ ‫ישראל רוצה בחידוש המשא‪-‬ומתן להסדר מדיני על‪-‬פי מפת הדרכים‪ .‬אבל כל עוד ימשיכו‬ ‫הפלשתינים להתחמק מביצוע כל התחייבויותיהם כולן‪ ,‬כפי שניתנו גם לנו‪ ,‬גם לארצות‪-‬‬ ‫הברית ולקהילה הבין‪-‬לאומית‪ ,‬הן בנושא המלחמה בטרור והן ביחס לרפורמות המקיפות‪ ,‬לא‬ ‫תוכל להיות התקדמות במשא‪-‬ומתן המדיני‪.‬‬ ‫כל עוד אין פרטנר אמיתי לשלום‪ ,‬ועד לזמן שבו יימצא שותף פלסטיני שימלא את כל‬ ‫ההתחייבויות של מפת הדרכים ויהיה ניתן לנהל אתו משא‪-‬ומתן מדיני ולהתקדם לשלום‪,‬‬ ‫נאלצת ישראל ליזום צעדים משלה לביצור מעמדה המדיני והבין‪-‬לאומי‪ ,‬לשיפור יכולתה לתת‬ ‫ביטחון לאזרחיה‪ ,‬להילחם בטרור ולשפר את מצבה של האוכלוסייה האזרחית‪.‬‬ ‫אני חוזר ומדגיש‪ ,‬מפת הדרכים הייתה והינה התכנית המדינית היחידה המקובלת על מדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬והיא דבקה בה‪ .‬המשא‪-‬ומתן על‪-‬פי מפת הדרכים יחודש רק כאשר יקיימו‬ ‫הפלשתינים את כל אותם תנאים מוקדמים שפירטתי‪ .‬אבל אני רוצה לומר לכם‪ ,‬זה לא‬ ‫הנושא שעליו אנחנו מצביעים היום‪ .‬לכן יזמה הממשלה את התכנית להתנתקות מרצועת‪-‬‬ ‫עזה‪ .‬אין זה סוד שהתכנית הזאת מעוררת מחלוקת קשה ביותר בציבור‪ .‬כפי שהבטחתי‬ ‫בעבר‪ ,‬אני מתכוון להניח אותה לדיון ולהכרעה בכנסת בעוד שבועיים בלבד‪ ,‬ב‪‎25-‬‬ ‫באוקטובר‪.‬‬ ‫בכנסת יתקיים דיון חופשי בתכנית שעליה החליטה הממשלה‪ .‬שם אציג במלואם את כל‬ ‫השיקולים שהניעו את הממשלה ליזום את התכנית‪.‬‬ ‫כל אחד יוכל לעיין בכל המסמכים‪ ,‬ללמוד את הנושא לעומקו‪ ,‬להביע את דעתו ולהצביע‪ .‬כך‬ ‫פועל משטר דמוקרטי‪ .‬וזו תהיה ההכרעה הראשונה בשורת הכרעות קשות שהממשלה תניח‬ ‫בפני הכנסת במושב הקרוב‪.‬‬ ‫אדוני הנשיא‪ ,‬חברי הכנסת‪ ,‬לאחר שהכנסת תאשר ‪ -‬כפי שאני מאמין שכך יהיה ‪ -‬את‬ ‫התכנית‪ ,‬נוכל לגשת ליישומה על‪-‬פי לוח זמנים מעשי ומפורט‪ .‬כך נוכל לממש את החלטות‬ ‫‪136‬‬

‫הממשלה והכנסת במהלך שנת ‪ ,‎2005‬תוך ליווי ובקרה צמודים לאור ההתפתחויות בשטח‪.‬‬ ‫עלינו לשמור בידינו את היכולת לבחון בכל רגע את המצב הביטחוני והמדיני ולהתאים את‬ ‫מעשינו למציאות שמתפתחת כדי לשרת בצורה הטובה ביותר את האינטרסים הישראליים‪,‬‬ ‫שבראשם היכולת להגן על עצמנו ולהתמודד טוב יותר עם הטרור‪.‬‬ ‫ההכרעה השנייה שתידרש הכנסת לקבל היא על חוק המכונה חוק פינוי‪-‬פיצוי‪ .‬חוק זה יובא‬ ‫לכנסת כבר בשבוע הראשון של נובמבר‪ ,‬ובו יפורטו כל ההסדרים לפיצוי התושבים שייאלצו‬ ‫לפנות את בתיהם ויישוביהם‪.‬‬ ‫אני יודע‪ ,‬ועל כולנו להבין‪ ,‬עד כמה קשה למשפחה להתנתק מאורח חייה‪ .‬הרי מדובר‬ ‫באנשים שנשלחו לחבל‪-‬עזה על‪-‬ידי ממשלות ישראל‪ .‬חלקם חיים שם כבר כ‪ ‎30-‬שנה‪ ,‬יש גם‬ ‫יותר‪ .‬כל אחד בנה בית‪ ,‬הקים משפחה‪ ,‬ילדים נולדו שם כשם שלעתים קבורים שם‪.‬‬ ‫אני יודע ומבין ללבם‪ ,‬עד כמה קשה להיפרד מבית שבנית במו‪-‬ידיך‪ ,‬משדה שאתה חרשת‪,‬‬ ‫מחממה שאתה טיפחת‪ ,‬מעץ שאתה נטעת‪ ,‬מערוגה שהשקית‪ ,‬מאדמה‪ ,‬מנוף‪ ,‬מזיכרונות‪.‬‬ ‫אני מצטער על כל אלה שמסרבים להבין זאת‪ ,‬אלה הששים אלי עקירה‪ ,‬שכל חפצם לראות‬ ‫את התמונות של מתיישבים יהודים נעקרים מאדמתם‪ .‬אני לעומתם כואב את כאבם‪ ,‬שהוא‬ ‫אמיתי ועמוק מכל מה שאפשר לשער ‪- -‬‬ ‫ואני אומר לאחינו המתיישבים כאן‪ ,‬למרות הדיבורים הקשים‪ ,‬למרות הרגשות הסוערים‪ ,‬שידי‬ ‫תמיד תהיה מושטת להם ולבי תמיד יהיה פתוח לקראתם‪ ,‬להבין‪ ,‬לעזור ולסייע להם לעמוד‬ ‫בשינוי שהם ייאלצו לעבור‪ .‬זו גם הסיבה שבחרתי ביונתן בשיא לעמוד בראש המינהלת‪.‬‬ ‫זאת גם הסיבה‪ ,‬כפי שאמרתי‪ ,‬שבחרתי ביונתן בשיא לעמוד בראש המינהלת ‪ -‬איש‬ ‫התיישבות‪ ,‬אדם מאמין‪ ,‬תושב הספר‪ ,‬שיודע ומבין את שאני יודע ומבין‪ .‬הנחיתי אותו ואת כל‬ ‫הגורמים שעוסקים בכך לפעול במלוא הרגישות ובמלוא הנדיבות כלפי המתיישבים‪ ,‬וכך‬ ‫נעשה‪ .‬אני מבקש להודות לו מעל במה זו על שהסכים לעסוק במלאכה הזאת‪ ,‬קורעת הלב‪,‬‬ ‫כן‪ ,‬גם את לבו שלו‪.‬‬ ‫כנסת נכבדה‪ ,‬לא רק בהכרעות מדיניות וביטחוניות תידרש הכנסת לעסוק בזמן הקרוב‪.‬‬ ‫אמרתי עוד טרם בחירתי לראשות הממשלה‪ ,‬שלישראל אין היכולת או הפריווילגיה להניף רק‬ ‫את הדגל הביטחוני‪-‬המדיני או רק את הדגל החברתי‪-‬הכלכלי‪ .‬ישראל חייבת להניף את‬ ‫שניהם בו‪-‬זמנית‪ .‬הממשלה בראשותי מצאה משק על סף קריסה פיננסית מוחלטת‪ ,‬עקב‬ ‫המשבר העולמי והמקומי של שנת ‪ .‎2000‬לא רבים יודעים עד כמה היו קרובים הגלים‬ ‫הכלכליים לשטוף את ספינת המשק ולהורידה למצולות‪.‬‬ ‫נדרשנו לצעדי חירום קשים‪ ,‬שהכאיבו מאוד לשכבות רבות באוכלוסייה‪ .‬נדרשנו לקצץ‪ ,‬ולא‬ ‫תמיד יכולנו לסייע גם לאלה מתוכנו שבאמת זקוקים לסיוע כאוויר לנשימה‪ .‬לא היססנו לגעת‬ ‫בשורה של נושאים‪ ,‬שבהם ‪ -‬אני יכול להגיד כמי שהיה שר בממשלות רבות ובתפקידים רבים‬ ‫ לא נגעו מאז קום המדינה‪.‬‬‫משוכנע שהממשלה הזאת תיזכר כממשלה המהפכנית ביותר בתחום הכלכלי זה שנים‬ ‫רבות‪ .‬הרפורמות שביצענו ‪ -‬ואלה שאנחנו עתידים לבצע בשנה הקרובה ‪ -‬בלמו את‬ ‫ההידרדרות והעמידו את המשק על בסיס יציב לחידוש הצמיחה‪.‬‬ ‫פעלנו בשוק ההון להצלת קרנות הפנסיה ולהצלת החסכונות האמיתיים מגירעונות עתק‪.‬‬ ‫ביצענו רפורמה מקיפה בשוק העבודה‪ ,‬לרבות הוצאתם של ‪ ‎40%‬מהעובדים הזרים‪ ,‬ויצרנו‬ ‫בשנה שחלפה ‪- -‬‬ ‫ ‪ -‬כ‪ ‎90,000-‬מקומות עבודה ‪- - -‬‬‫‪137‬‬

‫הפרטנו את "אל על" ואת "צים"‪ ,‬ונמשיך השנה בהפרטת הבנקים ו"בזק"‪ .‬ביצענו שורה של‬ ‫פרויקטים ‪- -‬‬ ‫בתחום התשתית‪ ,‬שבראשם הכנסת גז טבעי למשק החשמל ומפעלי התפלת מים‪ ,‬שחלקם‬ ‫יתחילו לפעול כבר השנה‪ .‬גיבשנו תכנית חומש‪ ,‬בהשקעה כוללת של ‪ ‎20‬מיליארד ש"ח‬ ‫לפיתוח מערך הרכבות בישראל‪ .‬השבוע יצאה לדרכה הרכבת המחברת את תל‪-‬אביב לנמל‬ ‫התעופה בן‪-‬גוריון‪ .‬זו הרכבת שתיסע למודיעין‪ ,‬ומשם לירושלים‪.‬‬ ‫אדוני הנשיא‪ ,‬חברי הכנסת‪ ,‬אנו נמצאים ברגע מכריע מבחינה כלכלית וחברתית‪ .‬ההתייצבות‬ ‫הכלכלית הושלמה עם ריבית יציבה של כ‪ .‎4%-‬שער חליפין יציב‪ ,‬אינפלציה אפסית‪ ,‬השקעות‬ ‫זרות גוברות‪ ,‬לצד הערבויות שקיבלנו מממשלת ארצות‪-‬הברית ‪- -‬‬ ‫ואמון גובר של השווקים הבין‪-‬לאומיים‪ ,‬שבא לידי ביטוי‪ ,‬בין השאר ‪ -‬ומעניין‪ ,‬ואני מציע לכולם‬ ‫לעיין בכך ‪ -‬בדירוג ה"אקונומיסט"‪ ,‬שהעמיד את ישראל במקום השלישי בין המשקים‬ ‫המתעוררים‪ .‬ואני גם מציע לראות את הצמיחה והגידול ‪- - -‬‬ ‫השנה הקרובה יכולה להיות שנת המפנה בתהליך המעבר הקשה מבלימה לצמיחה‪ ,‬מיציאה‬ ‫מן המיתון והשפל לתקופה חדשה של פריחה ושגשוג‪ .‬המגמות האלה באות לידי ביטוי‬ ‫בתקציב המדינה שיונח בפני הכנסת במועד‪ ,‬בשבוע הראשון של נובמבר‪ .‬אישור התקציב‬ ‫והרפורמות הנלוות אליו הם חיוניים להשגת המפנה הדרוש‪.‬‬ ‫אני קובע שהיעד הלאומי העליון ברגע זה‪ ,‬אחרי שהצלחנו בייצוב המשק‪ ,‬הוא יצירת מקומות‬ ‫עבודה חדשים‪ ,‬כדי להקל את מצוקת האבטלה‪ .‬ברבע השני של השנה היו במדינת ישראל כ‪-‬‬ ‫‪ ‎288,000‬מובטלים‪ ,‬שהם ‪ ‎10.7%‬מכוח העבודה‪.‬‬ ‫זה שיעור גבוה מדי‪ .‬כל פעולות הממשלה בשנה הקרובה בתחום הכלכלי מיועדות להתחיל‬ ‫ולהוריד את השיעור הזה לרמה נסבלת‪ .‬יצירת מקומות עבודה במשק מודרני אינה עניין‬ ‫לתכתיב של הממשלה‪ .‬נדרשת מדיניות כלכלית כוללת‪ ,‬שתיצור למשק ובעיקר למגזר הפרטי‬ ‫את היכולת והעידוד לייצר יותר‪ ,‬למכור יותר‪ ,‬לייצא יותר‪ ,‬וכך ליצור מקומות עבודה חדשים‬ ‫לישראלים‪ .‬לכן נמשיך השנה להפנות מקורות למשק היצרני על‪-‬ידי המשך קיצוץ ‪- - -‬‬ ‫ ‪ - -‬על‪-‬ידי המשך קיצוץ המגזר הציבורי‪ ,‬יצירת תחרות גוברת שמביאה לצמיחת העסקים‪,‬‬‫הפרטה ועידוד ההשקעות מבחוץ‪ ,‬בעיקר באזורי היתרון היחסי שלנו בתחום הטכנולוגי‪.‬‬ ‫נמשיך ביתר שאת ברפורמות המבניות הגדולות‪ ,‬ובראשן ברפורמה מקיפה בשוק ההון‬ ‫ובבנקאות ‪ -‬להפחתת הריכוזיות‪ ,‬וברפורמה מקיפה בתחום המקרקעין‪ ,‬שעיקרה ניצול‬ ‫מיטבי‪ ,‬ללא ביורוקרטיה מיותרת‪ ,‬של עתודות הקרקע של ישראל לצמיחה‪.‬‬ ‫הגענו להסכמות עם הנהגת השלטון המקומי‪ ,‬שנכללת בהן הקצאת מאות מיליוני ש"ח‬ ‫נוספים לתהליך משותף של הבראת הרשויות המקומיות וייעולן‪ .‬בצד הרפורמות הכלכליות‬ ‫נתחיל בשנת ‪ ‎2005‬ביישום הרפורמה החשובה מכולן‪ ,‬זאת שבתחום החינוך‪ .‬לבבות כולנו‬ ‫התרחבו בשבוע שעבר על ההישג המדעי היוצא‪-‬דופן של המדענים הישראלים שזכו בפרס‬ ‫נובל לכימיה‪ ,‬פרופסור אברהם הרשקו ופרופסור אהרן צ'חנובר‪ .‬הם מוכיחים לעולם‪ ,‬וקודם‬ ‫כול לנו עצמנו‪ ,‬לאילו הישגים מפוארים המוח היהודי יכול להוביל אותנו‪.‬‬ ‫רפורמת דברת‪ ,‬שלביצועה הקצינו רק השנה ‪ ‎1.7‬מיליארד ש"ח‪ ,‬היא המפתח להבטחת‬ ‫עתידנו הערכי‪ ,‬לצד היותה צעד חיוני לסגירת הפערים החברתיים‪ .‬מטרתנו היא לתת לכל ילד‬ ‫ולכל ילדה בישראל את הבסיס הטוב ביותר‪ ,‬הזדמנות שווה לקיים את עצמם ולתרום‬ ‫לחברה‪ ,‬ובעיקר למצות את מלוא יכולתם וכשרונותיהם‪ .‬אדוני הנשיא‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪,‬‬ ‫כנסת נכבדה‪ ,‬כשם שבתחום הביטחוני והמדיני אין הכרעות קשות בלי כאב‪ ,‬כך גם בתחום‬ ‫הכלכלי‪-‬החברתי‪ .‬הרפורמות המבניות הן שינוי סדרי עולם‪ ,‬ועובדים רבים חשים‪ ,‬בצורה‬ ‫מובנת‪ ,‬שהם עלולים להיפגע מהן‪ .‬אני מבין את החששות‪.‬‬ ‫‪138‬‬

‫אני מודע‪ ,‬אולי יותר מכמה ממבקרי הממשלה‪ ,‬למצוקות הקשות ביותר שחלק מהאזרחים‪,‬‬ ‫ודאי אלה שהם חלשים יותר‪ ,‬חווים יום‪-‬יום‪ .‬אני מזדהה עם תחושת הייאוש של מי שאין להם‬ ‫עבודה‪ ,‬ועם החרדה של מי שעלולים לאבד את מקום עבודתם ואת מטה לחמם‪ .‬לכן‪ ,‬יש צורך‬ ‫לבצע את כל הרפורמות מתוך הידברות עם העובדים‪ ,‬אבל גם מתוך הבנה שלהם‬ ‫שהרפורמות האלה תתבצענה‪ ,‬כולן‪ ,‬עד תום‪ .‬הניסיון לשתק את המשק בשביתות פראיות לא‬ ‫יצלח‪ .‬השביתות האלה‪ ,‬בעיקר בשירותים החיוניים‪ ,‬פוגעות בעובדים‪ ,‬בעיקר בעובדים בשוק‬ ‫הפרטי‪ ,‬שמפעליהם משותקים בשל שביתות במגזר הציבורי‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬אני מתכוון ליזום הצעה לכינון מערכת הידברות והסכמה בין הממשלה‪ ,‬המעסיקים‬ ‫והעובדים‪ ,‬כך שנוכל לבצע את הרפורמות החיוניות‪ ,‬ועם זאת למנוע פגיעה במגזרים‬ ‫החיוניים של המשק הישראלי‪.‬‬ ‫אני פונה אליכם‪ ,‬חברי הכנסת‪ ,‬בבקשה לנקוט עמדה נחרצת בתחום המדיני‪ ,‬כמו בתחום‬ ‫הכלכלי‪ .‬מותר להתווכח‪ ,‬מותר למחות‪ ,‬מותר להשמיע צעקה וזעקה‪ ,‬אבל אסור לפגוע פגיעה‬ ‫אנושה במרקם החיים המשותף וביכולת שלנו לפעול יחד למען האינטרסים הלאומיים‪.‬‬ ‫חברי הכנסת‪ ,‬אנו עומדים לפני הכרעות קשות‪ .‬אתם המנהיגות הלאומית של אזרחי ישראל‪,‬‬ ‫ולכן תידרשו להכריע ולהוביל את הציבור לביצוע ההחלטות‪ .‬אמרתי כבר בתחילת דברי‪ ,‬כי‬ ‫זאת המשמעות של חיים דמוקרטיים‪ :‬נפרדים בוויכוח עד להכרעה‪ ,‬ומתאחדים בביצוע לאחר‬ ‫ההכרעה‪ .‬הכנסת היא המוסד הנבחר‪ ,‬רק היא תדון ותחליט‪ ,‬וכולנו נקבל את הדין ונפעל יחד‬ ‫באחדות אמיתית לביצוע ההחלטות‪ .‬יש לנו מנדט להחליט‪ ,‬יש לנו מנדט להכריע‪ ,‬יש לנו‬ ‫מנדט לפעול יחד‪ ,‬בעצה אחת‪ ,‬למען העם כולו‪ .‬תודה לכם‪.‬‬

‫‪139‬‬

‫‪22‬‬ ‫ישיבה מיוחדת בכנסת לזכרו של שר התיירות‪ ,‬חבר הכנסת‬ ‫רחבעם זאבי ז"ל‪ ,‬במלאות שלוש שנים להירצחו‬ ‫‪ 19‬באוקטובר ‪‎2004‬‬

‫היו"ר ראובן ריבלין‪ :‬אדוני ראש הממשלה‪ ,‬השרים‪ ,‬גבירותי ורבותיי חברי הכנסת‪,‬‬ ‫הנני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת‪ ,‬הנפתחת היום בישיבה מיוחדת לזכרו של שר‬ ‫התיירות‪ ,‬חבר הכנסת רחבעם זאבי‪ ,‬השם ייקום דמו‪ ,‬במלאות שלוש שנים להירצחו‪.‬‬ ‫כבוד ראש הממשלה אריאל שרון‪ ,‬כבוד ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק‪ ,‬אדוני ראש‬ ‫האופוזיציה וראש הממשלה לשעבר חבר הכנסת שמעון פרס‪ ,‬רבותיי חברי הממשלה‪ ,‬אדוני‬ ‫יושב‪-‬ראש הכנסת לשעבר שלמה הלל‪ ,‬אדוני יושב‪-‬ראש הכנסת לשעבר דן תיכון‪ ,‬חברי‬ ‫הכנסת בעבר ובהווה‪ ,‬שגריר גואטמלה בישראל מר מוי רוס ורעייתו הגברת בלה רוס‪,‬‬ ‫מכובדיי סגל א' של המדינה‪ ,‬משפחת זאבי היקרה‪ :‬הרעיה יעל אשר הייתה כחברת הכנסת‬ ‫לנו בזמן תקופת כהונתו של רחבעם‪ ,‬השם ייקום דמו‪ ,‬הילדים פלמ"ח‪ ,‬בנימין‪ ,‬מצדה‪ ,‬צאלה‪,‬‬ ‫ערבה‪ ,‬הנכדים והנינים‪ ,‬ידידים יקרים‪.‬‬ ‫לפני שעה קלה‪ ,‬על קברו של רחבעם זאבי‪ ,‬גנדי‪ ,‬השם ייקום דמו‪ ,‬ציטטתי דברים שאמר‪:‬‬ ‫"כחייל אמיתי‪ ,‬אינני רוצה מלחמות‪ .‬אבל אני לא מתבייש להגיד את האמת לעם שלי‪ :‬ייתכן‬ ‫שנצטרך לחיות על חרבנו במשך דורות‪ ,‬כדי להקים את הבית השלישי‪ ,‬עד שהערבים יבינו כי‬ ‫שלום הוא עסק טוב לשני הצדדים‪ .‬זהו צורך ערבי‪ ,‬לא פחות מצורך יהודי"‪.‬‬ ‫בתקופה המאופיינת‪ ,‬פעם אחר פעם‪ ,‬בהתמכרות לאשליות‪ ,‬המנופצות פעם אחר פעם בדם‬ ‫ואש ותמרות עשן‪ ,‬דומה כי גם מי שלא הסכים מעולם עם עמדותיו הנוקבות‪ ,‬הקשות‬ ‫ומעוררות המחלוקת של גנדי‪ ,‬נאלץ להכיר באמת הנוקבת המסוימת הזאת‪ .‬בניגוד לחולמי‬ ‫חלומות רבים ולסדרה ארוכה של מנהיגים שרצו להאמין ובאמת האמינו שאפשר להקים כאן‬ ‫מציאות אחרת‪" ,‬אירופית" כזאת‪ ,‬שייך גנדי לזן אחר‪ ,‬מפוכח‪ ,‬ואפילו פסימי‪ ,‬של מנהיגים‬ ‫שהבינו בדיוק היכן אנו חיים‪.‬‬ ‫לכן גנדי גם מעולם לא ניסה לעדן את דעותיו באשר לדרך שבה יש להתמודד עם המציאות‪.‬‬ ‫למרות שפתו העשירה ולמרות אהבתו העצומה לעברית‪ ,‬הוא מעולם לא השתמש בניסוחים‬ ‫מעורפלים ומפותלים‪ ,‬אלא בחר להתבטא בבהירות‪ ,‬בישירות ולעתים גם בבוטות‪ .‬הוא האמין‬ ‫כי אל לה לאמת‪ ,‬כפי שהוא ראה אותה‪ ,‬גם אם היא קשה‪ ,‬להתפשר עם ה"ריאל‪-‬פוליטיק"‪,‬‬ ‫עם הפוליטיקה או עם המציאות ואילוציה‪ ,‬ובוודאי לא עם סקרי דעת הקהל‪ .‬נסיבות הירצחו‬ ‫אף הן מבטאות בסופו של דבר את סירובו של גנדי להיכנע למציאות או להתכופף בפניה‪.‬‬ ‫אותו גנדי‪ ,‬שכקצין בכיר הסתער בראש חייליו ב"ארץ המרדפים"‪ ,‬בלי להעלות על הדעת‬ ‫לנהל את הקרב מהחמ"ל‪ ,‬גם סירב לנסוע כשר בממשלת ישראל ברכב משוריין השמור‬ ‫לאח"מים‪ ,‬בעוד אזרחים מן השורה אינם זוכים להגנה כזאת‪ ,‬וגם התעקש להמשיך בשגרת‬ ‫יומו בלי לשעות להתרעות‪.‬‬ ‫הוא בטח בדרכו‪ .‬בטח בצדקתו‪ ,‬בטח בחושיו‪ ,‬בניסיונו וגם באקדחו‪ .‬הוא רק לא הביא‬ ‫בחשבון את שפלותם של רוצחיו‪ ,‬שארבו לו מאחור‪ .‬גנדי חסר לנו היום‪ ,‬גם למי שלא הסכימו‬ ‫מעולם עם מסקנותיו‪ .‬חסרה יכולת הניתוח שלו‪ .‬חסר היושר שלו‪ ,‬מצרך שהולך ונעשה נדיר‬ ‫בפוליטיקה שלנו‪ .‬חסר הקול האידיאולוגי הברור שלו‪ .‬ליריביו חסר בר‪-‬הפלוגתא הקשה‪,‬‬ ‫הנוקב‪ ,‬אך ההגון ומעורר הכבוד‪ .‬לתומכיו חסרה מנהיגות בשיעור קומתו‪.‬‬ ‫‪141‬‬

‫רבותיי חברי הכנסת‪ ,‬גנדי‪ ,‬רחבעם זאבי‪ ,‬השם ייקום דמו‪ ,‬יהי זכרו ברוך‪ .‬אני מבקש להזמין‬ ‫את כבוד ראש הממשלה אריאל שרון לשאת דברים לזכרו‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪ :‬אדוני יושב‪-‬ראש הכנסת‪ ,‬יעל היקרה‪ ,‬משפחת זאבי‪ ,‬חברי‬ ‫הכנסת‪ ,‬שלוש שנים חלפו מאז נפל השר רחבעם זאבי גנדי‪ ,‬השם ייקום דמו‪ ,‬קורבן לכדורי‬ ‫המרצחים הפלשתינים‪ .‬שלוש שנים חלפו‪ ,‬וחסרונו של גנדי מורגש בכל התחומים הרבים‬ ‫שבהם שלח את ידו‪ .‬איש רב‪-‬פעלים היה גנדי‪ :‬לוחם‪ ,‬מפקד‪ ,‬חלוץ ההולך לפני המחנה‪ ,‬איש‬ ‫חזון וספר‪ .‬אך היום אני רוצה לדבר על אהבתו הגדולה של גנדי‪ ,‬אהבה שאותה מימש הלכה‬ ‫למעשה בכל אורחות חייו‪ ,‬האהבה לארץ‪-‬ישראל‪ .‬גנדי היה תבנית נוף מולדתו‪ ,‬תבנית נופה‬ ‫של ארץ‪-‬ישראל‪ .‬כל חייו פסע גנדי בשבילי הארץ‪ ,‬כשהוא עומס על שכמו את התרמיל הכבד‬ ‫של מורשת העם היהודי בארצו‪.‬‬ ‫גנדי הבין כי הקשר בין עם ישראל לארצו מעוגן בראש ובראשונה באלפי שנים של חיים‬ ‫יהודיים ושל יצירה יהודית בארץ‪-‬ישראל‪ .‬לכן‪ ,‬לאחר שנים של הגנה על גבולות הארץ כאיש‬ ‫צבא‪ ,‬פנה גנדי לתחום הנחלת מורשת הארץ לדורות הבאים‪ .‬פועלו כמנהל מוזיאון ארץ‪-‬‬ ‫ישראל מוכר לכולנו‪ ,‬אך מעטים מכירים את פועלו הרב כעורך ומהדיר ספרים‪ .‬הוא ערך‬ ‫והביא לדפוס כ‪ ‎72-‬ספרים על הארץ‪ ,‬ובמסגרת מפעל חשוב זה גם הביא לתרגומם לעברית‬ ‫של סיפורי מטיילים ועולים לרגל לארץ‪-‬ישראל‪ .‬גם בזירה הציבורית פעל גנדי להעמקת‬ ‫הקשר בין העם לארצו ולמורשתו‪ .‬במשא‪-‬ומתן הקואליציוני הראשון עם הליכוד‪ ,‬ב‪,‎1988-‬‬ ‫דרש לכתוב בקווי היסוד של הממשלה‪ ,‬כי יש להשתית את החינוך על ערכי הנצח של עם‬ ‫ישראל‪ :‬תורת ישראל‪ ,‬תולדות עם ישראל ולימודי מולדת‪ .‬כששאלו אותו מדוע הוא מתעקש‬ ‫גם על התורה‪ ,‬השיב גנדי‪" :‬אנחנו בעד ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ומהיכן נגזרת ארץ‪-‬ישראל? מתורת‬ ‫ישראל"‪.‬‬ ‫בימים שבהם הולכים ורבים הקולות המערערים על זכותו של העם היהודי למדינה במולדתו‪,‬‬ ‫מקבל פועלו של גנדי משנה חשיבות‪ .‬עלינו להמשיך ולהנחיל לדורות הבאים את אהבת‬ ‫הארץ ואת מורשת העם היהודי‪ .‬החינוך לערכי הנצח של עם ישראל הוא הערובה היחידה‬ ‫להמשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית במלוא מובן המלה לדורי דורות‪.‬‬ ‫חברי הכנסת‪ ,‬בימים אלה‪ ,‬נוכח ההחלטות הקשות העומדות בפנינו‪ ,‬גנדי חסר במיוחד‪ .‬ודאי‬ ‫שהיה יריב‪ ,‬אך יריב ראוי והוגן‪ .‬שלוש שנים לאחר הירצחו‪ ,‬החלל שהותיר גנדי בחיים‬ ‫הציבוריים בישראל נותר פעור והאיכויות שהביא לוויכוח הדמוקרטי והפרלמנטרי בישראל‬ ‫חסרות לכולנו‪ .‬בחייו ובמותו גילם גנדי את זכותנו על הארץ הזאת ואת מאבקנו לחיות בה‪,‬‬ ‫לחיות בה בבטחה‪ .‬חיים חפר כתב עליו‪" :‬אשרי האיש שחי כשצה"ל וארץ‪-‬ישראל‬ ‫למראשותיו"‪ .‬אשרינו שנתברכנו בפועלו הרב של גנדי‪ ,‬שהשקיע את כל חייו ומרצו באהבתו‬ ‫הגדולה‪ ,‬בארץ‪-‬ישראל‪ .‬תודה לכם‪.‬‬ ‫היו"ר ראובן ריבלין‪ :‬תודה לכבוד ראש הממשלה‪ .‬אני מתכבד להזמין את יושב‪-‬ראש‬ ‫האופוזיציה ולשעבר ראש הממשלה‪ ,‬חבר הכנסת שמעון פרס‪ .‬בבקשה‪ ,‬אדוני‪.‬‬ ‫שמעון פרס (העבודה‪-‬מימד)‪ :‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬יעל היקרה‪ ,‬משפחת זאבי‪ ,‬חברי הכנסת‪,‬‬ ‫עם עמדותיו של גנדי לא הסכמתי‪ ,‬וגם אינני מסכים אתן היום‪ ,‬אבל אישיותו של גנדי ריתקה‬ ‫אותי תמיד‪ ,‬גם היום‪ .‬לא ראיתי אדם מאורגן ממנו‪ .‬איש נרגש כל כך‪ ,‬המנסה להכניס סדר גם‬ ‫ברגשותיו‪ .‬הוא היה נלהב ומפוכח‪ ,‬מגויס ומתנדב בבת אחת‪ .‬כל תפקיד שהוטל עליו במדינה‬ ‫ובצה"ל ‪ -‬והוא היה בין מפקדיו הבכירים והמצטיינים ‪ -‬הוא ניסה למלא בכל מאודו‪ ,‬בצורה‬ ‫היעילה ביותר‪ ,‬ללא פשרות‪.‬‬ ‫אבל הצד המרתק ביותר שבו היה דווקא הצד הלא‪-‬צפוי שלו‪ ,‬הצד הרומנטי שבו‪ ,‬דבר שבא‬ ‫לידי ביטוי ביחסו לארץ ובהתייחסותו לחברים‪ .‬הוא אהב את ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬או יותר נכון‪ ,‬הוא‬ ‫היה מאוהב בה‪ .‬בינו לבין ארץ‪-‬ישראל התנהל סיפור אהבה תלת‪-‬צדדי ‪ -‬אהבה לקורותיה‪,‬‬ ‫אהבה לנופה‪ ,‬אהבה לאקלים שלה‪ .‬בשבילו המושג "מולדת" ‪ -‬וארץ‪-‬ישראל הרי היא המולדת‬ ‫‪141‬‬

‫היחידה ‪ -‬לא היה מושג ערטילאי‪ .‬הגליל הצטייר בעיניו כדוגמן של נוף‪ ,‬הערבה כבת יחידה‪,‬‬ ‫הנגב כשממה כובשת לב‪ ,‬וכמובן ירושלים‪ ,‬גולת הכותרת‪ ,‬בבת העין על עמנו‪ .‬אהבתו‬ ‫לאקלים לא הייתה קשורה לתחזית מזג אוויר‪ .‬הוא אהב אותה בקור ובחום‪ ,‬בשרב הערבה‬ ‫ובשלג החרמון‪ .‬האקלים הישראלי זהו הדבר שאותו הוא נשם‪ ,‬כלומר אוויר של חירות‪ ,‬של‬ ‫קדמוניות‪ ,‬של השבת נפש‪.‬הוא סבר שקורותיה של ישראל אף הם מיוחדים במינם‪ .‬לאף עם‬ ‫לא יכול היה לקרות מה שקרה לעמנו‪ ,‬ומשזה קרה לנו‪ ,‬שוב אין אנו עם ככל העמים‪ .‬עם בעל‬ ‫אמונה עמוקה‪ ,‬שאותה צריך לשאת ממקום למקום בלי לאבד את המקום ובלי לאבד את‬ ‫האמונה‪.‬‬ ‫לא לחינם הוא הקדיש חלק גדול מ חייו ומזמנו ומכשרונותיו לחיבור ספרי היסטוריה מופלאים‬ ‫של ארץ‪-‬ישראל של אז וארץ‪-‬ישראל של היום‪ ,‬להקים את המוזיאון הייחודי‪ ,‬מוזיאון הארץ‬ ‫בתל‪-‬אביב‪ .‬הספרים היו עבורו חלום וחרב של ישראל בעת ובעונה אחת‪ .‬גנדי היה איש חרוץ‬ ‫להפליא‪ ,‬על כן הוא גם הספיק הרבה‪ .‬אבל בכל תפקיד שהיה ‪ -‬גם כשהיה בהרבה תפקידים‬ ‫ הוא לא שכח את הפרט‪ ,‬את האדם הבודד‪ .‬הוא לא שכח חבר‪ .‬אם הוא במצוקה‪ ,‬מן הסתם‬‫גנדי יהיה בין הראשונים לסייע לו‪.‬‬ ‫אם הוא לקה בבריאות‪ ,‬הוא יהיה הראשון לחפש מרפא‪ .‬ואם חבר חס ושלום נפל‪ ,‬הוא יהיה‬ ‫הראשון לדאוג שיזכרו אותו וינציחו את זכרו‪.‬התפלאתי על יחסיו עם הבדואים‪ .‬לכאורה הוא‬ ‫היה צריך לשמש כתובת להתנגדותם‪ .‬במקום זה הוא היה מען לידידותם‪ .‬הם ראו את האיש‬ ‫גנדי ואישיותו הייתה להם למסר‪ .‬הוא‪ ,‬שהלך עם חזה פתוח לפנים‪ ,‬נרצח מגבו‪ .‬הוא‪ ,‬שגבר‬ ‫על מארבים‪ ,‬נורה ממארב‪ .‬הוא נפל על משמרתו‪ .‬לעולם לא נסלח לרוצחיו‪ .‬לעולם לא נשכח‬ ‫את תרומתו הגדולה לביטחון העם‪ ,‬לאהבת המולדת‪ .‬בכל מקום בעולם תפקידו של הסייר ‪-‬‬ ‫אמר פעם בני מהרשק ‪ -‬הוא לגלות את האויב‪ .‬אצלנו תפקיד הסייר הוא לגלות את המולדת‪.‬‬ ‫גנדי גילה את שניהם‪ ,‬ברוב תבונה‪ ,‬ברוב מסירות‪ .‬יהי זכרו ברוך‪.‬‬ ‫היו"ר ראובן ריבלין‪ :‬תודה ליושב‪-‬ראש האופוזיציה‪ ,‬חבר הכנסת שמעון פרס‪ .‬אני מתכבד‬ ‫להזמין את יושב‪-‬ראש הקואליציה‪ ,‬חבר הכנסת גדעון סער‪ ,‬לומר דברים לזכרו של רחבעם‬ ‫זאבי‪ ,‬השם ייקום דמו‪.‬‬ ‫גדעון סער (הליכוד)‪ :‬מכובדיי ראש הממשלה אריאל שרון‪ ,‬ראש הממשלה לשעבר אהוד‬ ‫ברק‪ ,‬בני משפחתו של רחבעם זאבי‪ ,‬בנותיו ובניו‪ ,‬רעייתו יעל‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬כנסת‬ ‫נכבדה‪ ,‬שלוש שנים חלפו מאז אותו בוקר מר ונמהר שבו השיגו כדורי המרצחים את רחבעם‬ ‫זאבי‪ ,‬גנדי בפי כולנו‪ ,‬בלבה של בירת ישראל‪.‬‬ ‫השר רחבעם זאבי נרצח על משמרתו‪ ,‬משמרת אשר נמשכה משחר נעוריו‪ ,‬עת הצטרף‬ ‫ל"הגנה"‪ ,‬והסתיימה בעודו מכהן כשר בממשלת ישראל וכמנהיג פוליטי בישראל‪ .‬השורה‬ ‫מ"חיילים אלמונים"‪ ,‬פרי עטו של אברהם ‪ -‬יאיר ‪ -‬שטרן‪" ,‬משורה ישחרר רק המוות"‪,‬‬ ‫נתקיימה גם בו כבכותבה‪ .‬אני זוכר את הרגעים הללו כאילו היה זה אתמול‪ .‬המוח אינו קולט‪,‬‬ ‫הלב ממאן להאמין‪ ,‬ואני‪ ,‬כמזכיר הממשלה אז‪ ,‬כבר עוסק בכינוס ישיבה מיוחדת של‬ ‫הממשלה בעקבות הרצח‪ .‬מאז‪ ,‬מדי שנה‪ ,‬אמרתי לעצמי‪ :‬אשרי שזכיתי לשמש מזכיר‬ ‫ממשלה כשגנדי‪ ,‬בן לדור המייסדים‪ ,‬דור התקומה‪ ,‬כיהן בה כשר‪ .‬הכרתי אותו באמצע שנות‬ ‫ה‪ ,‎80-‬באמצעות צבי שילוח‪ ,‬מי שהיה מראשי תנועת העבודה למען ארץ‪-‬ישראל השלמה‬ ‫וכיהן בכנסת תקופה קצרה מטעם תנועת התחיה‪.‬‬ ‫אני זוכר כיצד לפני ‪ ‎17‬שנה ארגנתי והנחיתי כנס בהשתתפותו באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬זמן‬ ‫קצר לאחר שנכנס לחיים הפוליטיים‪ .‬היה זה כנס סוער במיוחד‪ ,‬שמרצים וסטודנטים‬ ‫מהשמאל ניסו לפוצץ באופן אלים‪ .‬קור הרוח שלו באותו אירוע זכור לי‪ ,‬אבל בעיקר‬ ‫התרשמתי אז מאומץ הלב שלו‪ .‬לכאורה היה גנדי איש ממסד ‪ -‬אלוף במילואים‪ ,‬יועץ לשרים‬ ‫ולראשי ממשלה‪ ,‬יושב‪-‬ראש הנהלת מוזיאון ארץ‪-‬ישראל ועוד‪ .‬למעשה התכונה המרשימה‬ ‫ביותר של רחבעם זאבי‪ ,‬בעיני‪ ,‬הייתה נכונותו ויכולתו ללכת על‪-‬פי אמונתו נגד הזרם‪ ,‬תוך‬ ‫נכונות לשאת במחירים הכרוכים בכך‪ .‬לא רק שהאמת שלו הייתה חשובה לו משיקולי תדמית‬ ‫‪142‬‬

‫בכלל‪ ,‬ובפרט תדמית בחוגים מסוימים‪ ,‬הוא כלל לא העמיד את שני אלה זה מול זה על כפות‬ ‫המאזניים‪.‬‬ ‫גנדי היה איש שפיו ולבו שווים בעידן שבו זן זה של אנשים הולך ומתכלה בחיינו הציבוריים‪.‬‬ ‫גם כשחלקת עליו‪ ,‬לא יכולת שלא להתרשם מקנאותו לדבוק באמת שלו ובדרכו מול קולות‬ ‫של בוז וביטול‪ ,‬מול קונפורמיזם רעיוני לשמו‪ ,‬שלעתים אינו אלא סוג של פחדנות‬ ‫אינטלקטואלית‪ .‬וכמי שעמד על אמונתו ועמדותיו בצורה כל כך איתנה‪ ,‬יכול היה באופן‬ ‫הטבעי ביותר לקיים גם קשר אישי וחברי‪ ,‬תוך הפרדה‪ ,‬עם יריבים פוליטיים‪ ,‬יהודים וגם‬ ‫ערבים‪.‬אישיותו של גנדי הייתה תמהיל מרתק של כישורים ואיכויות שרק לעתים רחוקות ניתן‬ ‫למצוא באדם אחד‪ .‬מצד אחד ‪ -‬אדם מעשי‪ ,‬איש צבא‪ ,‬איש מטה וארגון‪ .‬מצד שני ‪ -‬איש‬ ‫תרבות וספר‪ ,‬בעל איכויות ורבליות יוצאות דופן‪ :‬כשרון כתיבה‪ ,‬כשרון דיבור ועריכה‪.‬‬ ‫שליטתו בשפה העברית הייתה מעוררת קנאה‪ ,‬וכך גם היקף ידיעותיו על ההיסטוריה‬ ‫והגיאוגרפיה של ארץ‪-‬ישראל‪ .‬פעמים רבות אנחנו שואלים לגבי איש ציבור שהלך לעולמו מה‬ ‫היה אומר או חושב על סוגיה אקטואלית‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הפרשנויות בדיעבד הן רבות ושונות‪.‬‬ ‫נדמה לי שלגבי רחבעם זאבי קל מאוד להעריך וקשה מאוד לחלוק באיזה צד של המתרס‬ ‫היה עומד ומתייצב בכל כוחו בכל סוגיה לאומית שעל הפרק‪ .‬כך אין ספק מה הייתה עמדתו‬ ‫בכל עניין הנוגע לוויתורים על חבלי מולדת‪ .‬אבל גנדי גם ידע לקיים את המאבק על אמונתו‬ ‫בגבולות החוק והתפיסה הממלכתית‪ .‬הוא הזהיר את חבריו בעת הפגנות לא להיקלע‬ ‫לסיטואציה של עימותים עם כוחות הביטחון והמשטרה‪.‬‬ ‫בריאיון עיתונאי שהעניק בימי ממשלת רבין אמר‪" :‬אינני מאמין במרד יהודי ‪ - - -‬לא תפרוץ‬ ‫כאן מלחמת אחים ‪ - - -‬לא תקום ולא תהיה"‪ .‬על אמונתו לא היסס להיאבק‪ .‬פעמיים היה שר‬ ‫בממשלות ישראל‪ ,‬ופעמיים פרש‪ .‬מממשלתו של יצחק שמיר פרש לאחר שהחליטה‬ ‫להשתתף בוועידת‪-‬מדריד‪ .‬מהממשלה הקודמת בראשות אריאל שרון התפטר ‪ -‬יום לפני‬ ‫מותו ‪ -‬עקב חילוקי דעות בנושא המלחמה בטרור והתנגדותו ליציאת צה"ל מהשכונות אבו‪-‬‬ ‫סנינה וחארת א‪-‬שיח'‪ ,‬החולשות על היישוב היהודי בעיר האבות‪ .‬כדורי המרצחים השיגוהו‬ ‫לפני שהתפטרותו נכנסה לתוקף‪ .‬רחבעם זאבי לא יכול היה להשתתף במה שהיה בעיניו‬ ‫סטייה מהכיוון הנכון‪ ,‬והוא ידע מה משמעותה של נשיאה באחריות במובן העמוק ביותר ‪-‬‬ ‫קודם כול מול עצמו ומול אמונתו‪ ,‬כמו גם אל מול משפטה של ההיסטוריה‪.‬‬ ‫גנדי היה מהראשונים שהבינו אל נכון כי לפני ארבע שנים נפתחה נגדנו מלחמה ‪ -‬מלחמת‬ ‫טרור ‪ -‬על‪-‬ידי הפלשתינים‪ ,‬פאזה אלימה נוספת במאבק היסטורי וארוך‪ ,‬שהעריך כי הוא‬ ‫עתיד להימשך עוד עשרות שנים‪" .‬אנחנו תלויים בתוצאות המלחמה הזאת"‪ ,‬אמר‪" ,‬ואל לנו‬ ‫לזלזל בה‪ .‬אנחנו צריכים ויכולים לנצח בה"‪ .‬גנדי גם לא פחד‪ ,‬ולמרבה הצער נסיבות הירצחו‬ ‫מעידות על כך‪ .‬גנדי היה איש תנועת העבודה‪ ,‬וכך תמיד גם הגדיר את עצמו‪ .‬הוא ביקש‬ ‫להמשיך את דרך האקטיביזם הציוני‪ ,‬שממשיכיה של תנועת העבודה סטו ממנה‪ .‬הוא היה‬ ‫מגויס בכל נימי נפשו למאבק הלאומי שלנו‪.‬‬ ‫"אני לא אובייקטיבי‪ ,‬לא רוצה להיות אובייקטיבי"‪ ,‬כך אמר‪" ,‬ותמה על ישראלים ויהודים‬ ‫טובים ששואפים להיות אובייקטיבים‪ .‬אין לנו כלים נפשיים‪ ,‬מוסריים והכרתיים להיות‬ ‫אובייקטיבים‪ .‬אנחנו משתייכים למחנה אחד‪ ,‬אנשי אש"ף שייכים למחנה אחר‪ ".‬אני מאמין כי‬ ‫יבוא היום שבו תניח מדינת ישראל את ידה על רוצחיו של השר זאבי ותביא אותם למשפט‬ ‫צדק בירושלים‪.‬‬ ‫אני מבקש לחתום את דברי בשירו של המשורר אורי צבי גרינברג ‪" -‬שיר לעדי עד"‪" .‬בוכים‬ ‫למת ‪ -‬ושוכחים‪ .‬זה דינו של המת לעולם; ‪ /‬אבל שקידש את השם‪ ,‬שהמוקד‪-‬בלב שרפו והוא‬ ‫חי‪ / :‬נוטף דם לאפרו והוא עוד בעורו ולבושיו‪ / ...‬חז חזון אל מעבר גוף החוזה בעולם ‪ /‬להיות‬ ‫שר עם הרבה כוחות‪-‬נגד‪-‬חזון בעולם ‪ /‬מעבר לגוף שנטמן בעפר כבוי‪-‬דם ‪ / -‬דינו דין‪-‬חי‪-‬‬ ‫לעולם‪ / :‬דינו דין דם אלוהי‪ / :‬דם שכל הלב השמשי‪ / :‬דינו דין שמש ‪ - -‬בוכים למת ‪-‬‬ ‫‪143‬‬

‫ושוכחים‪ .‬זה דינו של מת בעולם; ‪ /‬אבל שקם בעם כקם עמוד השחר בליל העם ‪ /‬ונודע שלא‪-‬‬ ‫מאתמול שמו קורן באדיר‪ :‬הרוג מלכות ‪ / -‬דינו דין‪-‬חי‪-‬לעולם‪".‬יהי זכרו ברוך‪.‬‬ ‫היו"ר ראובן ריבלין‪ :‬תודה ליושב‪-‬ראש הקואליציה גדעון סער‪ .‬אני מזמין את חבר הכנסת‬ ‫יאיר פרץ לומר דברים‪ .‬יסיים חבר הכנסת והשר לשעבר בנימין בני אלון‪.‬‬ ‫יאיר פרץ (ש"ס)‪ :‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬בני שבט זאבי‪ ,‬כפי שנהג המנוח גנדי לומר‪ :‬הרעיה‬ ‫יעל‪ ,‬הבנים בנימין ופלמח‪ ,‬הבנות מצדה‪ ,‬ערבה וצאלה‪ ,‬ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק‪,‬‬ ‫יושבי‪-‬ראש הכנסת לשעבר‪ ,‬עמיתי חברי הכנסת‪ ,‬הלך שר וגדול בישראל‪.‬‬ ‫יד זדים הייתה בו להמיתו‪ .‬היום לפני שלוש שנים התבשר עם ישראל את הבשורה המרה על‬ ‫רציחתו של רחבעם זאבי‪ ,‬השם ייקום דמו‪ ,‬על‪-‬ידי מרצחים עלובים בני בליעל‪ .‬אדוני היושב‪-‬‬ ‫ראש‪ ,‬עם הירצחו של גנדי נדמה אותה דיסקית שהלכה עמו לכל מקום‪ .‬הדיסקית ששתקה‪,‬‬ ‫ובכל זאת אמרה הכול‪ .‬הדיסקית שאמרה ארץ‪-‬ישראל בקול גדול‪ .‬הדיסקית שאמרה חברות‬ ‫אמיתית עד אין קץ‪ .‬הדיסקית שאמרה ביטחון‪ ,‬אמונה ודרך‪ .‬הדיסקית שהזכירה לנו את מה‬ ‫שאולי אהבנו לשכוח‪ .‬הדיסקית שהעמידה את המראה אל מול עינינו‪ .‬הדיסקית שזעקה בקול‬ ‫ניחר שאין מפקירים שבויים ואין מפקירים נעדרים ואין מפקירים מולדת‪ .‬כמו שאמא יש רק‬ ‫אחת‪ ,‬גם מולדת יש רק אחת‪.‬‬ ‫הדיסקית הזאת‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬נדמה באותו יום שבו גנדי נרצח‪.‬אדוני היושב‪-‬ראש‪,‬‬ ‫אמרת גנדי‪ ,‬אמרת ארץ‪-‬ישראל‪ .‬אמרת ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אמרת הכול ‪ -‬יישובים‪ ,‬ערים‪ ,‬הרים‪,‬‬ ‫שבילים‪ ,‬נקיקי סלע ורגבים‪ .‬כל אלה זרמו בדמו של גנדי‪ ,‬ועדיין לא הרוו את צימאונו ואת‬ ‫אהבתו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬הלה היה אומר מדי יום ביומו‪ :‬וארשתיך לי לעולם‪ .‬אמרת גנדי‪ ,‬אמרת‬ ‫ביטחון בצדקת הדרך‪ .‬אמרת גנדי‪ ,‬אמרת שר צבא שהיה שותף פעיל ביותר בכל מלחמות‬ ‫ישראל‪ .‬תמיד היה ראשון‪ ,‬וחייליו אחריו ‪ -‬בפלמ"ח‪ ,‬במלחמת השחרור‪ ,‬ב"ארץ המרדפים"‬ ‫ובכל שאר המלחמות הנוחתות עלינו חדשות לבקרים‪ ,‬לרבות הטרור המשתולל ברחובותינו‪.‬‬ ‫אמרת גנדי‪ ,‬אמרת רעות‪ .‬מין חברות שכזאת‪ ,‬אמיצה‪ ,‬שאי‪-‬אפשר לשחרר את קשריה‬ ‫מבחינת ואהבת לרעך כמוך ‪ -‬ואפילו באים ליטול את נפשך‪ .‬אמרת גנדי‪ ,‬אמרת אהבת‬ ‫הבריות וכיבודן‪ ,‬אמרת תרבות‪ ,‬אמרת ספרים‪ .‬ועמנו עם הספר ‪ -‬גנדי איש הספר‪.‬אמרת‬ ‫גנדי‪ ,‬אמרת מחלוקת‪ .‬אבל מחלוקת לשם שמים ‪ -‬זוהי המחלוקת שסופה להתקיים‪ ,‬כדברי‬ ‫המשנה‪ ,‬והכול בכבוד‪ ,‬בהדר ובדרך‪-‬ארץ‪.‬‬ ‫אך מעל הכול‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אמרת גנדי‪ ,‬אמרת יושר‪ .‬אמרו חכמינו זיכרונם לברכה‪:‬‬ ‫לישרים נאווה תהילה‪ .‬לא לצדיקים‪ ,‬לא לחכמים‪ ,‬לא לחזקים ‪ -‬לישרים‪ .‬להם ורק להם נאווה‬ ‫התהילה‪ .‬גנדי היקר‪ ,‬לך נאווה תהילה‪ .‬אתה תירשם בדפי ההיסטוריה העקובה מדם של‬ ‫העם היהודי כשר וגדול‪ ,‬כאלוף עטור תהילה‪ ,‬כאיש אוהב בריות ומכבדן‪ ,‬כאיש אוהב ספר‬ ‫ויודע ספר‪.‬גנדי‪ ,‬אתה תירשם בספר הזיכרונות של העם היושב בציון כמתווה דרך‪ ,‬אידיאולוג‬ ‫המונחה על‪-‬ידי המטרה הקדושה‪ ,‬שאך ורק היא עומדת לנגד עיניו ‪ -‬לא השררה‪ ,‬לא הכבוד‪,‬‬ ‫לא הכיסא‪ ,‬אלא ארץ‪-‬ישראל‪.‬גנדי היקר‪ ,‬אמרת לי פעם‪ ,‬בקדנציה הקודמת‪ ,‬שאתה רואה את‬ ‫עצמך כחבר ה‪ ‎18-‬של סיעת ש"ס‪.‬‬ ‫ידענו את חיבתך הגדולה ליהדות‪ .‬ידענו עד כמה אתה מקפיד על מצוות של בין אדם לחברו‪.‬‬ ‫אך אתה הקפדת גם על מה שבין אדם לקונו‪ .‬עם ישראל וסיעת ש"ס מצדיעים לך היום‪ ,‬שר‪,‬‬ ‫אלוף וחבר‪ .‬סיעת ש"ס מרכינה את ראשה בצער עמוק‪ .‬אבד לארץ‪-‬ישראל אחד מהעמודים‬ ‫היותר חשובים שלה‪ .‬חבל על דאבדין ולא משתכחין‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬כנסת נכבדה‪ ,‬לפני שלוש שנים נפרדנו מאחד הסמלים היותר‪-‬מובהקים‬ ‫של ארץ‪-‬ישראל‪ .‬גנדי‪ ,‬זיכרונו לברכה‪ ,‬נטמן בין הרגבים שאותם כל כך אהב‪ ,‬כל כך הכיר‪,‬‬ ‫ולמענם כל כך נלחם‪ .‬ממשלת ישראל‪ ,‬הכנסת והעם בישראל מוקירים ויוקירו את זכרו לעד‪.‬‬ ‫מי ייתן ואדמת הקודש שעליה כה שמרת תשמור עליך ועל משפחתך‪ .‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬את‬ ‫‪144‬‬

‫גנדי לא נוכל להשיב לחיים‪ ,‬אך את מורשתו‪ ,‬את רוחו העשויה ללא חת‪ ,‬את הלב החם‪ ,‬את‬ ‫האמונה בצדקת הדרך ואת אהבת המולדת‪ ,‬את כל אלה נוכל לאמץ ולנצור לעצמנו‪ ,‬להנחיל‬ ‫ולהוריש לבאים אחרינו‪.‬‬ ‫אם בכל אלה נעמוד‪ ,‬אזי אנו מקיימים מצבה שחשובה ממנה לא נוכל להקים‪ .‬יהי זכרו ברוך‪.‬‬ ‫היו"ר ראובן ריבלין‪ :‬תודה לחבר הכנסת יאיר פרץ‪ .‬אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת בני‬ ‫אלון לשאת דברים לזכרו של חבר הכנסת רחבעם זאבי‪ ,‬השם ייקום דמו‪.‬‬ ‫בנימין אלון (האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו)‪ :‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬אדוני ראש הממשלה‪,‬‬ ‫כנסת נכבדה‪ ,‬משפחה‪ ,‬יעל וכל המשפחה‪ ,‬אני זוכר את הביקור הראשון שלי בבית מולדת‬ ‫בתל‪-‬אביב‪ .‬אני זוכר את כרטיס החבר שנתן לי רחבעם‪ ,‬ואיך הדגיש בפני ‪ -‬אני‪ ,‬עם הכיפה‬ ‫והזקן ‪ -‬שבכרטיס של מולדת כתוב‪ ,‬וכל חבר נושא את זה‪ :‬ארץ‪-‬ישראל לעם ישראל לפי‬ ‫תורת ישראל‪.‬‬ ‫הרבה תהיתי מה אפיין את האיש הזה‪ ,‬ומה ייחד והבדיל אותו מחבריו‪ ,‬גיבורי ישראל גם הם‪,‬‬ ‫אלופי ששת הימים‪ ,‬מייסדי הפלמ"ח‪ ,‬בוגרי הפלמ"ח‪ ,‬מייסדי המדינה‪ .‬איך זה שחברים רבים‬ ‫כל כך שלו הגיעו למסקנות הפוכות‪ ,‬שצריך לנטוש את חבלי ארץ‪-‬ישראל אלו או את חבלי‬ ‫ארץ‪-‬ישראל האחרים‪ ,‬והוא היה כסלע איתן‪ ,‬חזק‪ ,‬לאורך כל הדרך‪.‬‬ ‫באותה שיחה‪ ,‬אני זוכר‪ ,‬ואינני זוכר למה‪ ,‬הוא חזר והעלה בפני את דמותו של אביו‪ .‬אחר כך‬ ‫עיינתי קצת וקראתי בספרו של ששר‪" :‬שיחות עם רחבעם‪-‬גנדי‪-‬זאבי"‪ .‬שואל אותו מיכאל‬ ‫ששר‪ :‬בבית היו עדיין סימנים לחיים דתיים או שההורים זרקו הכול‪ ,‬כפי שהיה מקובל אז?‬ ‫עונה לו גנדי‪ :‬אבא שמר על מסורת ישראל סבא בקפידה רבה‪ .‬הוא קידש בליל שבת‪ ,‬הלך‬ ‫לבית‪-‬הכנסת בשבתות‪ ,‬והבדיל במוצאי שבת‪ .‬אני זוכר כיצד אמא הייתה ממליחה את הבשר‬ ‫על לוח עץ במרפסת‪ .‬יאמרו אנשים‪ :‬שולי הדבר‪.‬‬ ‫הוא מביא כאן גם את הצוואה שאביו השאיר לו‪ ,‬והוא סיפר לי עליה באותה פגישה‪ ,‬עם‬ ‫ההומור המיוחד שלו‪ .‬אבא מצווה עליו לשמור על העדש"ה‪ ,‬עם הרבה דברי תורה שאבא‬ ‫מצרף בצוואה‪ .‬הוא מסביר לו שעדש"ה זה שתמיד ישתדל להיות בענווה‪ ,‬בדבקות‪ ,‬בשמחה‬ ‫ובהתלהבות‪ .‬אני זוכר שהוא אמר לי‪ :‬דבקות‪ ,‬שמחה והתלהבות אני מצליח‪ ,‬ענווה לפעמים‬ ‫קשה לי‪ .‬כן‪ ,‬כי גנדי היה גאה במובן הבריא של המלה‪ ,‬אבל הייתה לו ענווה היסטורית‪.‬‬ ‫לא הייתה בו היהירות הזאת‪ ,‬שאני מהמייסדים אז גם מותר לי להיות מהמחסלים‪ ,‬שאם אני‬ ‫אלך‪ ,‬אחרי מי נשאר? מי מכיר את הארץ על כל שביליה כמוני? ומי מסוגל יהיה‪ ,‬אם אני לא‬ ‫אעשה את הטוב ביותר ‪ -‬אין אחרי מי שיהיה מסוגל לעשות‪ .‬יש לפעמים מייסדי מפעלים‬ ‫ובתי‪-‬חרושת שלא נותנים לדור הבא להמשיך את המפעל שלהם‪ .‬הייתה בו הענווה הזאת‪,‬‬ ‫הוא הבין‪ ,‬ואני זוכר‪ ,‬כשביקר בכל היישובים‪ ,‬הקפיד ללכת לכל בתי‪-‬הכנסת‪ ,‬ולא הייתה לו‬ ‫כיפה על הראש‪ .‬ההיפך‪ ,‬היה לועג לנו בחיבה ואומר‪ :‬יש לי שתי כיפות בכיס‪ ,‬כיפה שחורה‬ ‫וכיפה סרוגה‪.‬‬ ‫כשאני בחתונה של חב"ד ושל חבר'ה עם כיפה שחורה אני חובש את הכיפה הסרוגה‪ ,‬וכשאני‬ ‫בחתונה של חבר'ה עם כיפה סרוגה אני חובש את הכיפה השחורה‪ .‬הייתה בו השייכות‬ ‫הדורית ההיסטורית‪ ,‬שהוא ידע שאבא הוריש לו משהו והוא ממשיך‪ ,‬ויבוא דור אחר‪ ,‬וזו לא‬ ‫בושה שיבוא דור אחר‪ .‬הוא גם חשב שהדור הבא מחובר הרבה יותר למסורת‪ ,‬והוא התגאה‬ ‫בכך‪ .‬הוא ראה זכות‪ ,‬בכל עיתון של מולדת‪ ,‬להביא ציטוטים מהרבי מלובביץ'‪ ,‬לחזור על‬ ‫הפסוק היסודי של "והורשתם את הארץ וישבתם בה"‪.‬‬ ‫כאן גם בא מה שראש הממשלה סיפר לנו קודם‪ ,‬על ההקפדה שלו‪ ,‬שלא הבינו מדוע יש‬ ‫להכניס לקווי היסוד את תורת ישראל‪ .‬לא מתוך כפייה דתית‪ ,‬לא מתוך סקטוריאליות של‬ ‫מפלגה דתית ‪ -‬שהוא לא דגל בה ‪ -‬אלא מתוך הבנה שאם אין אנחנו שייכים לארץ כיוון שהיא‬ ‫‪145‬‬

‫שלנו‪ ,‬כיוון שהקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא ציווה עלינו אותה‪ ,‬ואם הכול מתחיל רק בביטחון ובאסטרטגיה‬ ‫ תשובות ביטחוניות ואסטרטגיות יכולות להחליף חבלי ארץ‪ .‬מתוך ההבנה שאם אנחנו לא‬‫קשורים לקידוש של אבא‪ ,‬אז גם אין המשך של שלשלת הדורות‪.‬‬ ‫זו הענווה ההיסטורית‪ .‬ומתוכה אני מקווה שנזכה כולנו‪ ,‬בימים הקשים האלה‪ ,‬גם ליותר‬ ‫דבקות בשם‪ ,‬ליותר שמחה וליותר התלהבות‪.‬‬ ‫היו"ר ראובן ריבלין‪ :‬אני מאוד מודה לחבר הכנסת בנימין אלון‪ .‬רבותיי חברי הכנסת‪ ,‬תם‬ ‫חלק זה של ישיבת הכנסת‪ .‬אני מבקש להכריז על הפסקה של שתי דקות על מנת לאפשר‬ ‫למשפחת זאבי ולכל שאר האורחים לצאת‪ .‬אני מברך את העמותה להנצחת זאבי‪ ,‬שנמצאת‬ ‫פה‪ ,‬בראשותו של חבר הכנסת לשעבר פלד‪ ,‬וכל החברים האחרים‪ ,‬ראשי העם שנמצאים‬ ‫כאן‪.‬‬

‫‪146‬‬

‫‪25‬‬ ‫ישיבה מיוחדת בכנסת לציון מלאות תשע שנים להירצחו של ראש‬ ‫הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל‬ ‫‪ 27‬באוקטובר ‪‎2004‬‬ ‫היו"ר ראובן ריבלין‪ :‬אני מתכבד לפתוח את הישיבה השנייה של היום‪ ,‬ישיבה מיוחדת לציון‬ ‫מלאות תשע שנים להירצחו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין‪ ,‬זיכרונו לברכה‪.‬‬ ‫מזכיר הכנסת אריה האן‪ :‬בבקשה לקום‪ .‬כבוד הנשיא!(חברי הכנסת מקדמים בקימה את‬ ‫פני נשיא המדינה‪).‬‬ ‫מזכיר הכנסת אריה האן‪ :‬בבקשה לשבת‪.‬‬ ‫היו"ר ראובן ריבלין‪ :‬כבוד נשיא המדינה ורעייתו גילה קצב‪ ,‬משפחת רבין היקרה‪ ,‬דליה‪,‬‬ ‫יובל‪ ,‬רחל‪ ,‬הנכדים ובני המשפחה‪ ,‬משפחות יעקב‪ ,‬פילוסוף ובן‪-‬ארצי‪ ,‬נשיא המדינה הרביעי‪,‬‬ ‫אפרים קציר‪ ,‬הנשיא השביעי למדינת ישראל‪ ,‬עזר ויצמן ורעייתו ראומה‪ ,‬ראש הממשלה‬ ‫אריאל שרון‪ ,‬יושבי‪-‬ראש הכנסת לשעבר‪ ,‬מר שלמה הלל‪ ,‬מר דב שילנסקי‪ ,‬מר דן תיכון‬ ‫והגברת תיכון‪ ,‬רבותיי חברי הממשלה‪ ,‬ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה‪ ,‬חבר‬ ‫הכנסת שמעון פרס‪ ,‬חברי הכנסת בהווה ובעבר‪ ,‬נשיא בית‪-‬המשפט העליון לשעבר‪ ,‬מר‬ ‫מאיר שמגר‪ ,‬שופטי בית‪-‬המשפט העליון‪ ,‬מכובדיי סגל א' של המדינה‪ ,‬זקן הסגל הדיפלומטי‬ ‫וראשי עדות בישראל‪ ,‬אורחים נכבדים‪ ,‬גברתי מבקרת המדינה לשעבר‪ ,‬מבקר המדינה‪,‬‬ ‫אבקש מכולם להתייחד עם זכרו של יצחק רבין בדקה דומייה‪(.‬חברי הכנסת מכבדים בקימה‬ ‫את זכרו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין‪ ,‬זיכרונו לברכה‪).‬‬ ‫תשע שנים חלפו מאז הלילה ההוא‪ ,‬שבו בהינו אחוזי אימה ושמענו את ההודעה ההיא‪ ,‬שלא‬ ‫נשכח לעולם‪" :‬ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה"‪ ,‬שהלא‪-‬ייאמן קרה‪ .‬תשע שנים מהרגע‬ ‫שעצר את ההיסטוריה‪ ,‬מהרגע שחשבנו שישנה את פניה של המדינה‪ .‬ונדמה שמעט מדי ‪-‬‬ ‫אם בכלל ‪ -‬השתנה באמת‪ .‬הרצח עצמו נצרב‪ ,‬כמובן‪ ,‬בזיכרוננו‪ .‬הרי כל אחד זוכר בדיוק היכן‬ ‫הוא היה‪ ,‬מה הוא עשה‪ ,‬בערב ההוא‪ .‬לכל אחד ‪ -‬הזיכרון האישי שלו‪ :‬התמונה‪ ,‬הסיטואציה‬ ‫שבה הוא נזכר כשהוא שומע את צירוף המלים "רצח רבין"‪ .‬יש מי שזוכר את ההכרזה ההיא‬ ‫של איתן הבר; יש מי שזוכר את הדיווח הראשון על יריות בכיכר; יש מי שזוכר את "שלום‪,‬‬ ‫חבר" של קלינטון‪ ,‬או את הספדה האישי קורע הלב של הנכדה נועה שם על ההר; ויש מי‬ ‫שהצילומים שפורסמו לאחר מכן יגלמו בעבורו את הרצח‪ .‬אבל ‪ -‬ואני אומר את הדברים‬ ‫בזהירות רבה ‪ -‬ברמה הלאומית‪ ,‬ההיסטורית‪ ,‬הזיכרון האישי הזה בכלל לא חשוב‪ ,‬כפי‬ ‫שהזיכרון האישי של מי שזוכר את רצח קנדי היום ‪ ‎40 -‬שנה ויותר אחרי הרצח ‪ -‬בכלל לא‬ ‫חשוב‪.‬‬ ‫הזיכרון האישי שלי‪ ,‬או של כל אחד אחר‪ ,‬ילך ויימוג‪ ,‬עם השנים‪ ,‬כמו כל זיכרון אישי‬ ‫אחר‪.‬ובכלל‪ ,‬מי שלא זוכר את הלילה ההוא‪ ,‬כי היה צעיר מדי‪ ,‬כי עדיין לא נולד‪ ,‬הרי בכלל לא‬ ‫יזכור את הרצח כחוויה אישית מזעזעת‪ ,‬אלא כעוד אירוע היסטורי‪ ,‬עוד ציון‪-‬דרך על ציר הזמן‬ ‫ההיסטורי שלנו‪ .‬יצחק רבין‪ ,‬זיכרונו לברכה‪ ,‬עוד בחייו היה הרי חלק מן החוויה הישראלית‬ ‫הקולקטיבית‪ ,‬ולכן כך צריך להיחרת בזיכרון הלאומי גם מותו מכדורי רוצח יהודי‪ .‬צום גדליה‬ ‫נקבע לדורות בלוח השנה היהודי‪ ,‬כדי לציין רצח שאירע לפני כ‪ ‎2,500-‬שנה‪ ,‬כפי שהזכיר‬ ‫כבוד נשיא המדינה היום בטקס הזיכרון על ההר‪ .‬עד היום אנו מציינים בתענית את האירוע‬ ‫כמרכיב במסכת חורבן הבית הראשון‪ ,‬ואנו ממשיכים לציין אותו אף שללא ספק הוא מתגמד‬ ‫לנוכח חורבן בית שני‪ ‎500 ,‬שנה מאוחר יותר‪ ,‬חורבן שממנו לא התאוששנו אלפיים שנה‪.‬‬ ‫‪147‬‬

‫זוהי הפרספקטיבה שבה רואה היהדות את רצח גדליה בן אחיקם‪ ,‬נציב יהודה מטעם בבל‪.‬‬ ‫חייו האישיים של גדליה‪ ,‬נסיבותיו המדויקות של הרצח‪ ,‬אמונותיו‪ ,‬רעיונותיו‪ ,‬מורשתו ‪ -‬כל‬ ‫הדברים הללו מרתקים‪ ,‬ללא כל ספק‪ ,‬ובכלל בכלל לא רלוונטיים‪ ,‬בפרספקטיבה הזאת‪ .‬רק‬ ‫הרצח חשוב‪ .‬רצח של מנהיג יהודי בידי יהודים‪ ,‬רצח שקטע סופית את שרשרת המלוכה של‬ ‫בית‪-‬דוד‪ .‬בשנה שעברה דיברתי כאן על דאגתי מפני סתימת הפיות הנמשכת; על התחושה‬ ‫הקשה של רבים כל כך‪ ,‬שלפיה מי שהתנגד‪ ,‬וממשיך להתנגד להסכם אוסלו‪ ,‬אינו רשאי‬ ‫להתאבל על רבין ז"ל; התרעמתי על התסכול לנוכח "עסקת החבילה"‪ ,‬שבה הזכות להתאבל‬ ‫על רצח ראש הממשלה שמורה רק למחצית העם‪ .‬והשנה? השנה נמשך‪ ,‬והחריף עוד יותר‪,‬‬ ‫הוויכוח האידיאולוגי‪ ,‬שבגללו ‪ -‬ואין טעם לרכך זאת ‪ -‬נרצח רבין‪.‬‬ ‫בימים אלו ממש הוא שב ומתלהט עד כדי חששות שמא‪ ,‬חלילה וחס‪ ,‬חלילה וחס‪ ,‬יקום‬ ‫מישהו וינסה‪ ,‬שוב‪ ,‬לעצור את ההיסטוריה על‪-‬ידי שפיכות דמים‪ .‬לכן ברור כי הניסיון להשתית‬ ‫את הזיכרון על מה שמכונה "מורשתו" של רבין ולצרוב בלבבות את הלקח המוסרי כשהוא‬ ‫כרוך במסקנות פוליטיות‪ ,‬נכשל‪.‬אבל‪ ,‬זה איננו רק כישלונם הפוליטי של הרואים עצמם‬ ‫ממשיכי דרכו של רבין‪ .‬זהו כישלון לאומי היסטורי‪ ,‬כי הצד השני של חרב הפיפיות הזאת‪ ,‬זו‬ ‫המתנה את הזכות להתאבל בקבלת עול מלכות אוסלו‪ ,‬ואולי אפילו בכפירה בזכות על ארץ‪-‬‬ ‫ישראל או במימושה‪ ,‬הוא זילות של הרצח עצמו‪ .‬את תוצאותיו של הכישלון הזה אנו רואים‬ ‫היום‪ ,‬כשמתגבר החשש האמיתי מפני ניסיון לפגוע‪ ,‬חס ושלום‪ ,‬בראש הממשלה ומפני‬ ‫תרחישי אימה של פגיעה בחיילי צה"ל‪ .‬אם רצח יצחק רבין‪ ,‬זיכרונו לברכה‪ ,‬הפך ‪ -‬בתוך זמן‬ ‫קצר כל כך ‪ -‬לעוד מרכיב בוויכוח‪ ,‬במקום שיהפוך‪ ,‬כמו רצח גדליה בן אחיקם‪ ,‬לקו פרשת‬ ‫מים היסטורי‪ ,‬מוסרי ודתי‪ ,‬אזי יש מקום לחרדות הקשות ביותר מפני מה שצופן לנו העתיד‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬אני חרד‪ ,‬והלוואי שאתבדה‪ .‬ככל שמתגבר מסע הדה‪-‬לגיטימציה ההדדי ‪ -‬מצד אחד‪ ,‬דה‪-‬‬ ‫לגיטימציה של ציבור חלוצי‪ ,‬שנמצא בחזית העשייה הציונית‪ ,‬והוא מופת להגשמה ולהקרבה‬ ‫האישית‪ ,‬ערכים נדירים כיום‪ ,‬שאולי מעוררים קנאה; ומן הצד השני‪ ,‬דה‪-‬לגיטימציה של‬ ‫זכותה של כל מדינה דמוקרטית לקבל החלטות‪ ,‬באופן דמוקרטי‪ ,‬גם אם הן קשות ונוראות‪,‬‬ ‫בלי שיאיימו עליה מתוכה במלחמת אחים ‪ -‬דומה שהסכנה שההיסטוריה תחזור על עצמה‪ ,‬זו‬ ‫מלפני ‪ ‎2,500‬שנה וזו מלפני תשע שנים‪ ,‬הולכת ומתגברת‪ .‬מי שקורא את הסיפור התלמודי‬ ‫הידוע על קמצא ובר‪-‬קמצא‪ ,‬אותו סיפור של ערב חורבן הבית השני‪ ,‬חורבן שהתרחש בראש‬ ‫ובראשונה בגלל הקריסה הפנימית‪ ,‬בגלל שנאת האחים‪ ,‬מבין שבפרספקטיבה היסטורית‬ ‫ובוודאי בפרספקטיבה אמונית יהודית‪ ,‬לפעמים אפילו החורבן עצמו איננו הנורא מכול‪ ,‬כי אם‬ ‫האירועים שמובילים אליו‪ .‬האירועים הקשים ומשמעותם המוסרית לדורות‪ .‬כאשר מבינים‬ ‫זאת‪ ,‬רק אז מקבל אירוע כמו רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל משמעות לאומית שמעבר‬ ‫לזמן‪ ,‬למקום ולוויכוח שקורע אותנו היום‪.‬‬ ‫אני מתכבד להזמין את ראש ממשלת ישראל‪ ,‬אריאל שרון‪ ,‬לשאת דברים‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון‪ :‬כבוד נשיא המדינה והגברת קצב‪ ,‬כבוד הנשיא לשעבר ומפקד‬ ‫חיל האוויר לשעבר והגברת ויצמן‪ ,‬משפחת רבין היקרה‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬חברי חברי‬ ‫הכנסת הנוכחית וכנסות קודמות‪ ,‬זאת השנה התשיעית שבה מציינת הכנסת את יום הירצחו‬ ‫של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין‪ ,‬זכרו לברכה‪ .‬הרצח‪ ,‬שנעשה בידי בן‪-‬עוולה מקרב עמנו‪,‬‬ ‫זעזע את אמות הספים של החברה הישראלית‪ ,‬והכנסת קבעה את יומו בלוח השנה הלאומי‬ ‫שלנו ככתובת על הקיר וכאזהרה לנו ולדורות הבאים‪.‬‬ ‫יום הזיכרון הזה חייב להיות‪ ,‬ולהישאר לעד‪ ,‬יום של חשבון נפש לאומי; יום של התחייבות‬ ‫מחודשת לקיים בתוכנו את חובת היסוד של כל חברה דמוקרטית ‪ -‬כיבוד דעתו של האחר‪,‬‬ ‫גם כשהיא נוגדת את שלנו‪ .‬יצחק רבין חש בכל כובד האחריות המוטלת עליו כראש ממשלת‬ ‫ישראל‪ .‬הוא חש שהופקד בידיו‪ ,‬כך אמר‪" :‬פיקדון שאין יקר ממנו ‪ -‬המדינה שדורות של‬ ‫יהודים חלמו עליה‪ ,‬אלפים שילמו בחייהם כדי להקים אותה‪ ,‬אלפים נוספים מבנינו ובנותינו‬ ‫נפלו על הגנתה וביטחונה‪ ,‬ומיליוני יהודים בכל העולם מבקשים לראות בה את מולדתם‬ ‫וביתם‪ .‬שום דבר אינו יקר כמו הפיקדון הזה‪.‬‬ ‫‪148‬‬

‫תלויים בו חיים ומוות‪ ,‬קשור בו גורלם של בנינו ונכדינו והבאים אחריהם‪ ,‬הוא נכס של עם‬ ‫שחי אלפי שנים ורוצה להמשיך לחיות"‪ .‬הנאמנות לפיקדון הזה‪ ,‬הנאמנות לדרך שבה האמין‬ ‫לטובת המדינה‪ ,‬עלתה ליצחק רבין בחייו‪ .‬בן‪-‬עוולה‪ ,‬שהיה נכון לסכן את כל מה שבנינו פה‪,‬‬ ‫ירה ביצחק ופגע בכולנו‪ .‬כמי שנשא באחריות הכבדה לחיי אדם כבר מגיל צעיר‪ ,‬אני יכול‬ ‫לומר לכם‪ ,‬כי השמירה על מדינת ישראל היא האחריות הכבדה ביותר שקיימת‪ ,‬והיא מוטלת‬ ‫קודם כול על הקברניט‪ .‬אך הזכות והחובה להבטיח את עתיד מדינת ישראל מוטלות על כל‬ ‫אחד מאתנו‪ ,‬אזרחי המדינה‪.‬‬ ‫עתידה של המדינה‪ ,‬עתיד המפעל הציוני‪ ,‬תלוי קודם כול בכך שכל אחד מאתנו ידע לקבל את‬ ‫ההכרעה הדמוקרטית של רשויות השלטון מרגע שנתקבלה‪ .‬הנגע שמעמיד היום בסכנה של‬ ‫ממש לא רק את הדמוקרטיה שלנו אלא את לכידותנו כעם‪ ,‬ובכך חותר תחת עצם קיומנו‪ ,‬הוא‬ ‫נגע הסרבנות‪" .‬מהרסיך ומחריביך ממך יצאו" ‪ -‬אין תיאור מדויק מזה לתופעת הסרבנות‪.‬‬ ‫סרבנות היא צעד ראשון‪ ,‬גדול‪ ,‬בכיוון של אנרכיה‪ .‬משמעותה המעשית היא הרס קבלת‬ ‫המרות השלטונית‪ ,‬זו שבלעדיה‪ ,‬כמו שכתוב בפרקי אבות‪ :‬איש את רעהו חיים בלעו‪ .‬צה"ל‪,‬‬ ‫צבא‪-‬הגנה לישראל‪ ,‬הוא צבא העם‪ ,‬אבל הוא יכול להיות כזה כל עוד מדי צה"ל באים ומכסים‬ ‫על כל חילוקי הדעות הפוליטיים והאחרים שהיו קיימים תמיד בין חלקיה השונים של החברה‬ ‫הישראלית‪ .‬חייל ומפקד שמים בצד את השקפותיהם האישיות הלגיטימיות ומקבלים על‬ ‫עצמם את עול הציות לשיקול הממלכתי הכולל‪.‬‬ ‫הסרבנות מאיימת לרסק את צבא העם‪ ,‬לקרוע ממנו איברים חיוניים‪ ,‬להותיר אותו שותת דם‬ ‫ונכה‪ .‬בכך מהווה הסרבנות איום קיומי למדינת ישראל‪ .‬כואב מאוד לקבוע‪ ,‬ש‪ ‎56-‬שנה אחרי‬ ‫הקמת המדינה טרם הפנמנו עד תום את עניין הממלכתיות המלכדת‪ ,‬ההופכת זרמים שונים‬ ‫בעם לנחל לאומי אחד‪ .‬גרוע מכך‪ ,‬בציבורים גדולים וחשובים בחברה הישראלית נמצאת‬ ‫הממלכתיות בנסיגה מסוכנת‪ ,‬כשהיא מוקרבת על מזבח הכיתתיות הפוליטית‪ .‬שכן‪ ,‬מהי‬ ‫סרבנות אם לא העדפת השיקול הצר‪ ,‬הכיתתי‪ ,‬הפוליטי‪ ,‬על השיקול הממלכתי‪-‬האחראי‬ ‫הכולל? מאחורי המלים הגדולות‪ ,‬מאחורי האמירות האידיאולוגיות המתלהמות‪ ,‬הסרבנות‬ ‫היא סירוב לציית להוראותיה של המנהיגות החוקית של מדינת ישראל‪ .‬העובדה שרבנים‬ ‫מעמידים את תלמידיהם בפני דילמה מצפונית קורעת לב ‪ -‬האם לציית להם או לפקודות‬ ‫מפקדיהם ‪ -‬מכאיבה ומצערת‪.‬‬ ‫המצער ביותר הוא‪ ,‬שהדבר נוגד במפורש את כל מה שלאורו חינכו אותם רבנים עצמם כל‬ ‫השנים‪ :‬שהצבא הוא הביטוי המלא לאחדות העם‪ ,‬ולכן אין לפגוע בשום צורה ואין להיכנע‬ ‫ללחצים של קיצונים פוליטיים‪ .‬כיוון שאני מאמין בחוסנה ובבריאותה של החברה הישראלית‬ ‫וכיוון שאני מאמין שחפצי חיים אנחנו‪ ,‬אין לי ספק שבשעת מבחן נדע אנו וידע צה"ל‬ ‫להתמודד עם התופעה‪ ,‬כפי שידענו להתמודד עם האתגרים הקשים האחרים שבפניהם‬ ‫עמדנו בעבר‪ .‬ואני מאמין שהציבור הדתי‪-‬הלאומי‪ ,‬מאבני הפינה החשובות ביותר של החברה‬ ‫הישראלית‪ ,‬ימצא בתוכו את הכוח לעצור מבעוד מועד את הסחף ולשוב ולהתייחס‪ ,‬ככלל‪ ,‬אל‬ ‫הסרבנות כאל כפירה בעיקר וכנשק פסול‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬הייתי רוצה לסיים בציטוט מדבריו של יצחק רבין‪ ,‬דברים שאמר לנציגי‬ ‫הפדרציות היהודיות בארצות‪-‬הברית‪" :‬זוהי שעה של התחבטויות קשות‪ ,‬גם ויכוחים סוערים‪.‬‬ ‫אבל חשוב שכולנו נדע כי תהיינה אשר תהיינה ההחלטות‪ ,‬אהבת ישראל אמיתית שורה‬ ‫עליהן ולנגד עינינו תמיד הממרה העתיקה‪ :‬כל ישראל ערבים לזה לזה‪ .‬אין אנו שוכחים לרגע‬ ‫כי בין שתומכים במהלכים שלנו ובין שמתנגדים להם‪ ,‬כולנו אחים‪ ,‬כולנו יהודים וגורל אחד‬ ‫לכולנו"‪ .‬גם היום איננו שוכחים זאת לרגע‪ .‬ואיננו שוכחים אותו‪ ,‬את יצחק‪ .‬יהי זכרו ברוך‪.‬‬ ‫היו"ר ראובן ריבלין‪ :‬תודה רבה‪ .‬אני מתכבד להזמין את ראש הממשלה לשעבר ואת יושב‪-‬‬ ‫ראש האופוזיציה‪ ,‬חבר הכנסת שמעון פרס‪ .‬עד שיעלה‪ ,‬חברי הממשלה‪ ,‬חברי הכנסת בעבר‬ ‫ובהווה‪ ,‬הרשו לי לברך את הרמטכ"ל ואת המפכ"ל הנמצאים כאן אתנו בברכת ברוכים‬ ‫הבאים‪.‬‬ ‫‪149‬‬

‫שמעון פרס (העבודה‪-‬מימד)‪ :‬כבוד הנשיא‪ ,‬כבוד יושב‪-‬ראש הכנסת‪ ,‬חברי הכנסת בהווה‬ ‫ולשעבר‪ ,‬נשיאי ישראל לשעבר‪ ,‬נכבדי‪ ,‬האמת היא שישבתי וחשבתי לכתוב דברים‪ ,‬והעט לא‬ ‫נענה לי‪ .‬כל פעם שמשכתי בו‪ ,‬ניצבו בפני ‪ ‎24‬השעות האחרונות של היותי יחד עם יצחק‪.‬‬ ‫שום דבר לא נמחק‪ .‬אני זוכר את יום השישי‪ ,‬ערב הרצח‪ .‬הוא‪ ,‬יצחק‪ ,‬היה סקפטי‪ .‬הוא חש‬ ‫בודד‪ .‬הוא עבר דברים שאינני מאחל לאף אחד לעבור‪ .‬ללכת למכון וינגייט כשאנשים‬ ‫מכובדיים יקראו לו "בוגד" ויעליבו אותו ויעלימו עין ממנו‪ .‬הוא הלך ולא הוציא הגה מהפה‪.‬‬ ‫לראות את כל ההסתות‪ ,‬את עצמו בבגדי נאצי ‪ -‬אלוהים‪ ,‬מי יכול לעמוד בזה‪ .‬הוא חשב‬ ‫שהוא‪ ,‬בעצם‪ ,‬יהיה הפקר‪ ,‬בודד‪.‬‬ ‫אחר כך באנו לכיכר‪ ,‬ולהפתעתו הגדולה נהרו המוני אנשים צעירים ‪ -‬אלה שלא מתיימרים‪,‬‬ ‫אלה שלא צועקים‪ ,‬אלה שלא מסיתים ואלה שאוהבים את עמם ואת ארצם ‪ -‬והעניקו לו עידוד‬ ‫שהוא לא ידע כמוהו‪ .‬הכרתי את יצחק עשרות שנים‪ ,‬ואני מקווה שגם בני המשפחה יסכימו‬ ‫אתי‪ :‬לא היה לו יום יותר מאושר מהיום הזה‪ .‬זה לא מפני שהיללו אותו‪ ,‬אלא מפני שתמכו בו‬ ‫בהליכתו בדרך הכל‪-‬כך קשה‪ ,‬כל כך בודדת וכל כך מקוממת‪ .‬הוא לא ידע את נפשו מרוב‬ ‫אושר‪ .‬אחר כך ראיתי בסרטים שהרוצח עמד כמה מטרים ממני ושהפניתי את הראש להגיד‬ ‫ליצחק שלום‪ .‬החלטנו להיפרד כל אחד לדרכו בערב הזה‪ .‬אחר כך באו היריות‪ .‬אחר כך בית‪-‬‬ ‫החולים‪ ,‬וזו הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותו במנוחה מלאה ‪.‬‬ ‫איש שלא ידע מנוח‪ ,‬הפעם הראשונה ראיתי אותו במנוחה‪ .‬חשבתי לעצמי שלנו קרה אסון‬ ‫גדול‪ .‬נרצח איש שלא היה כמוהו‪ .‬חשבתי גם‪ ,‬שאילו היה חי‪ ,‬הוא היה חושב שהדבר הכי‬ ‫נורא שיכול לקרות הוא רצח תהליך השלום‪.‬‬ ‫הוא חשב על שלומנו‪ ,‬ואנחנו חשבנו על שלומו‪.‬הייתי אתו יחד בהרבה מערכות‪ ,‬ובהן גם‬ ‫בכמה מערכות של ניסיון לעשות שלום‪ .‬אחרי שגולדה עשתה את ההסכם הראשון עם‬ ‫מצרים‪ ,‬הסכם הפרדת הכוחות‪ ,‬יצחק היה ראש הממשלה ואני הייתי שר הביטחון‪ ,‬וניהלנו‬ ‫את המשא‪-‬ומתן על הסכם הפרדת הכוחות‪ ,‬על הסכם הביניים עם מצרים‪ ,‬ההסכם השני‪,‬‬ ‫וגם זה היה קשה מנשוא‪ .‬יצחק מאוד העריך את קיסינג'ר‪ ,‬וקיסינג'ר מאוד העריך את יצחק‪.‬‬ ‫הוא אמר לו דברים נוקבים וקשים‪ ,‬וקיסינג'ר יצא מהחדר עם דמעות בעיניים‪ .‬היה צר לראות‬ ‫זאת‪.‬‬ ‫אני יודע שגם ליצחק היו דמעות בלב‪ ,‬אבל הוא שירת את העם‪ .‬הוא לא פחד להגיד גם את‬ ‫ה"לא" לידיד‪ ,‬אולי אחד הטובים שהיו לנו‪.‬אחר כך אוסלו‪ ,‬עם כל המחלוקות‪ .‬אני רוצה להגיד‬ ‫כאן דברים ברורים‪ :‬מותרים חילוקי דעות בעם‪ .‬אנחנו לא עם של דריכה על מקום אחד‪.‬‬ ‫אנחנו לא עם של שלווה‪ .‬אנחנו לא עם של רתיעה‪ .‬אנחנו עם של בחירה‪ .‬אנחנו עם שהולך‬ ‫קדימה‪ .‬אנחנו עם שזקוק לחלוץ ההולך לפני המחנה‪ .‬לא חילוקי דעות אסורים ‪ -‬רצח אסור‪.‬‬ ‫אין יהודי אחד‪ ,‬דתי או חילוני‪ ,‬שקיבל רשות מהקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא או ממישהו אחר להתעלם‬ ‫מהדיבר הפשוט "לא תרצח"‪ .‬חילוקי דעות ללא רצח אינם אסון‪ .‬רצח‪ ,‬בכל מקרה‪ ,‬רוצח את‬ ‫עמנו‪ ,‬רוצח את מסורתו‪.‬‬ ‫אני הזדעזעתי לראות שגם היום יש עשרות אלפי אנשים שמצדיקים את הרצח הזה‪ .‬הם לא‬ ‫נציגי הקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא‪ .‬אין להם שום רשות ‪ -‬לא לאיים על ראש ממשלה‪ ,‬ולא לאיים על אף‬ ‫אדם אחר‪ .‬אפשר להתווכח‪.‬אני ראיתי את הקשיים העצומים שהיו כרוכים בניהול המשא‪-‬‬ ‫ומתן‪ .‬פה המצרים חשבו כך‪ ,‬פה הפלשתינים הפירו החלטה‪ ,‬פה הצבא אמר שאסור לוותר‪,‬‬ ‫פה העיתונות ביקרה אותו‪ ,‬פה אמרו שאין סיכוי ופה אמרו שיש ספקות‪ .‬עומד איש בודד אחד‬ ‫מול מצפונו‪ ,‬כאשר כל מה שידוע מוטל בספק וכאשר כל מה שמקּווה איננו ברור‪ .‬כל יום‪ ,‬מדי‬ ‫ערב ומדי בוקר‪ ,‬לקבל אזהרות‪ ,‬גם של טרור‪ ,‬גם של ספקות‪ ,‬ולהישאר לא קר אלא קר‪-‬רוח‪,‬‬ ‫ולא קר לנושא‪ ,‬אלא לשמור על עוצמתו הפנימית הנפשית הגדולה הזאת‪ .‬יום‪-‬יום‪ ,‬ואין יום‬ ‫קל‪ ,‬ואל נתרשם מהצילומים ואל נתרשם מהנאומים‪.‬‬ ‫נתרשם ממה שמתרחש בלב ובמוח בפרט של אנשים שעומדים ליד הגה הקברניט‪ ,‬ששגיאה‬ ‫הכי קטנה יכולה להיות הרת אסון‪ ,‬לא רק להם אלא לעמם ולעתידו‪.‬ראיתי אותו אחר כך‬ ‫‪151‬‬

‫במשא‪-‬ומתן עם ירדן‪ ,‬שגם כן התחיל בספקות עצומים והסתיים בנאומים ובתרועת חצוצרות‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬כל דבר כזה לא מתחיל בחצוצרות‪ ,‬אלא מתחיל בהתנגדויות‪ .‬אוי למנהיג שנבהל‬ ‫מהמחיר של ההכרעה‪ .‬אינני אומר שמנהיגים עושים היסטוריה‪ .‬אני אומר שהיסטוריה נותנת‬ ‫אפשרות למנהיגים לעשות היסטוריה‪.‬‬ ‫אם הוא יתעלם מזה‪ ,‬אם הוא יוותר על המחיר של העשייה הזאת‪ ,‬כשיש כל כך הרבה‬ ‫אנשים חכמים ומנוסים שמזהירים‪ ,‬מעיקים‪ ,‬מאיימים‪ ,‬מפרקים‪ ,‬מוסרים ומדברים ‪ -‬ראיתי‬ ‫אותו עומד גם בזה וגם בזה‪ .‬אני זוכר את מלחמת ששת הימים‪ ,‬שהייתה לא רק מלחמה‬ ‫גדולה אלא גם הניצחון הגדול ביותר שידענו‪ ,‬וגם את ערב ששת הימים ‪ -‬הספקות וההיסוסים‬ ‫היו עצומים‪.‬אני הייתי יריבו של יצחק הרבה זמן‪ ,‬ועל כן יכולתי גם להבין יותר מכל אחד אחר‬ ‫את גדולתו‪ ,‬את מה שעובר עליו‪ ,‬את מה שלא נאמר‪ ,‬את מה שלא נראה‪ ,‬את מה שצורב‪,‬‬ ‫כואב‪ ,‬אוכל‪ ,‬רומס ולא נותן מנוח‪.‬‬ ‫הערכתי דווקא באה בשעות האחרות האלה ‪ -‬בשעות הבדידות‪ .‬לפעמים‪ ,‬התחושה שעזבו‬ ‫אותך לנפשך‪ ,‬ואולי יש טעות בדרך‪ .‬האיש הזה התנסה בשני הדברים ‪ -‬גם במחיר של‬ ‫המלחמה לפני שיודעים את הניצחון‪ ,‬גם במחיר של השלום לפני שרואים את פירותיו‪.‬אני לא‬ ‫יכול להכחיש שבשבילי זו לא עצרת זיכרון‪ .‬יש לי הרגשה שאותה סערה נמשכת גם היום‪,‬‬ ‫אותן תרועות‪ ,‬אותן אזהרות‪ ,‬אותן השמצות‪ ,‬אותם איומים ואותן קריאות לאחדות שאיננה‪.‬‬ ‫אילו היינו עם מאוחד‪ ,‬היינו עם מפגר‪ .‬העם היהודי הוא עם שכל הזמן נע קדימה ‪ -‬חלוץ של‬ ‫העולם‪ ,‬חלוץ של אנושיות‪ ,‬חלוץ של ערכים מוסריים‪ .‬הוא היה בודד כפי שהיו בודדים‬ ‫מנהיגיו‪.‬הבדידות היא תוצאה של הקידמה; הבדידות היא התמודדות עם עולם שעוד לא‬ ‫קיים; יש בה אופטימיות שאפשר לעשות עולם יותר טוב‪ ,‬אבל יש בה פסימיות ‪ -‬גם של אין‪-‬‬ ‫אונים‪ ,‬גם של אכזבות וגם של קשיים‪.‬‬ ‫הוא השאיר את זה ‪ -‬גם את טעם הניצחון‪ ,‬גם את טעם הקרב על השלום‪ .‬ודאי שללא ניצחון‬ ‫אין שלום‪ ,‬אבל גם ללא שלום לניצחון אין משמעות‪ .‬ואותו איש ‪ -‬כשהוא יוצא למלחמה או‬ ‫מנהל מלחמה‪ ,‬צריך להיות נחוש בכיוון אחד; כשהוא יוצא לשלום הוא צריך להיות נחוש‬ ‫בכיוון אחר‪ .‬לכאורה סתירה‪ .‬האמת שזו השלמה‪ .‬כשאין ברירה‪ ,‬לוחמים באכזריות; כשיש‬ ‫ברירה‪ ,‬עושים שלום ‪ -‬בתעוזה‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי שגם היא כרוכה בבדידות‪ .‬אני באמת נרגש‪ .‬אלה‬ ‫לא דברים שנשכחים‪ ,‬אלה גם לא דברים שאפשר להלביש אותם מחלצות של עצרת או של‬ ‫חגיגה כזאת או אחרת‪ .‬אני מרגיש כאילו גם עכשיו בבית הזה פועם לבה של ההיסטוריה‬ ‫היהודית ‪ -‬על כל מעלותיה‪ ,‬אתגריה ומכאוביה ‪ -‬וכולם צריכים לשרת אותה בהכנעה‪ ,‬וכולם‬ ‫צריכים לתת לקברניט ולקברניטים את ההזדמנות לצאת ממצב שאיש לא הזמין אותו‪ ,‬אבל‬ ‫איש לא יכול להתעלם ממנו‪ .‬חברי הכנסת‪ ,‬בשבילי יצחק הוא יותר מזיכרון‪.‬‬ ‫הוא כיוון דרך ‪ -‬דרך שטרם הסתיימה‪ .‬בשבילי הוא יותר מרגש חרדה עמוק ‪ -‬הוא גם‬ ‫התקווה הגדולה ביותר שאני מכיר בחיי‪ .‬הוא לא רק מנהיג שניצח‪ ,‬אלא מנהיג שנתן חיים‬ ‫לארצו בנצחו במלחמה ובהובילו לשלום‪ ,‬ללא רטט‪ .‬אתמול ציטטתי את ביאליק‪ ,‬אני רוצה‬ ‫לחזור על אותו ציטוט‪ ,‬במובן החיובי‪ .‬ראינו את "קוצר היד‪ ,‬את הלב על סף דמעה‪ .‬אבל‬ ‫בזכותו לא דלונו פתאום ולא היינו לחדלי ישע‪ .‬לא נעזבנו בצד‪ .‬לא היינו לאובדי עצה ונתיבה"‪.‬‬ ‫וביאליק אומר בביטוי שאין דומה לו‪ :‬זכינו "לאדם מחונן ומשיב נפש‪ ,‬לאיש מכונן צעד" ‪ -‬צעד‬ ‫שיהיו לו צעדים בהמשך‪ ,‬וכולנו ביחד נצעד אותם‪ .‬יהי זכרו ברוך‪.‬‬ ‫היו"ר ראובן ריבלין‪ :‬אמן‪ .‬תודה ליושב‪-‬ראש האופוזיציה‪ ,‬ראש הממשלה לשעבר‪ ,‬שמעון‬ ‫פרס‪ .‬אני מזמין את שר המשפטים‪ ,‬טומי לפיד‪ ,‬לומר דברים‪.‬‬ ‫שר המשפטים יוסף לפיד‪ :‬אדוני הנשיא‪ ,‬רעייתו‪ ,‬אדוני הנשיא לשעבר ורעייתו‪ ,‬אדוני יושב‪-‬‬ ‫ראש הכנסת‪ ,‬אדוני ראש הממשלה‪ ,‬משפחת רבין היקרה‪ ,‬הכנסת נתנה אתמול תשובה‬ ‫מוחצת לרוצחו ולרוצחיו של יצחק רבין‪.‬‬

‫‪151‬‬

‫אפשר לרצוח אדם‪ .‬אי‪-‬אפשר לרצוח רעיון‪.‬ויקטור הוגו אמר‪ ,‬שאין שום כוח שיכול לעצור רעיון‬ ‫שבא זמנו‪ .‬החתירה לשלום עם הפלשתינים היא רעיון שבא זמנו‪ .‬על מזבח רעיון זה הקריב‬ ‫יצחק רבין את חייו‪ .‬אתמול החליטה הכנסת שיש ללכת בדרכו‪ ,‬כאשר אנחנו מוכנים לוותר על‬ ‫שטחים כדי לקדם את עניין השלום‪.‬האיומים שפורסמו בימים האחרונים על חייו של ראש‬ ‫הממשלה אריאל שרון משקפים את תחושת הפנאטים שבקרבנו‪ ,‬כי אכן שרון הולך בדרכו‬ ‫של רבין כאשר הוא דורש מן העם ויתור על שטחים כדי לקרב את השלום‪ .‬יש לצערנו אנשים‬ ‫שתחושה של שליחות קדושה מקדשת אצלם את כל האמצעים‪ .‬תפקידנו הוא למנוע מהם את‬ ‫הגשמת זממם‪ .‬די לנו ביגאל עמיר אחד‪.‬‬ ‫צריך להתייחס בהבנה למתנחלים המתנגדים לפינוי יישובים מתוך אמונתם בארץ‪-‬ישראל‬ ‫השלמה ומתוך תסכול לנוכח הקורבן שהם מתבקשים להקריב‪ .‬צריך להתייחס בהבנה‬ ‫לרגשותיהם‪ ,‬לכבד את מאבקם ולהחליט בניגוד לדעתם‪ .‬לא הם האויב של השלום ושל‬ ‫שלטון החוק‪ .‬האויב הוא כת של סיקריקין המוכנה לשרוף שוב את ירושלים מתוך אמונה‬ ‫קנאית בצדקת דרכה ומתוך שכנוע שבשם האמונה מותר הכול‪ .‬מלחמת אחים עלולה להניב‬ ‫את התוצאה שאויבינו מייחלים לה‪ ,‬הרס מדינת היהודים‪ .‬מכאן הסכנה המאיימת היום על‬ ‫אריאל שרון ועל שרי ממשלתו‪ ,‬ומכאן ההקבלה הברורה בין מה שקרה לפני תשע שנים לבין‬ ‫האווירה השוררת כיום‪.‬‬ ‫אני קורא לראשי המתנחלים ולרבנים קיצוניים לוותר על הזיות משיחיות ולקבל את דין‬ ‫הכנסת‪ .‬זו המצווה של מורשת רבין‪ ,‬זה צו הדמוקרטיה וזו הדרך היחידה המבטיחה גורל‬ ‫טוב יותר למדינת ישראל ולעם ישראל‪ .‬אנחנו מצדיעים היום לזכרו של יצחק רבין ‪ -‬מצביא‬ ‫גדול‪ ,‬שהוביל את צה"ל לניצחונות מפוארים‪ ,‬איש גדול שהפך לשליח של שלום‪ .‬הרוב‬ ‫המכריע של הציבור הישראלי רואה את עצמו כממשיך דרכו‪.‬‬ ‫היו"ר ראובן ריבלין‪ :‬תודה לשר טומי לפיד‪ ,‬שר המשפטים‪ .‬אני מתכבד להזמין את חבר‬ ‫הכנסת יוסי שריד לשאת דברים‪.‬‬ ‫יוסי שריד (יחד)‪ :‬תודה‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ .‬כבוד נשיא המדינה‪ ,‬כבוד הנשיאים לשעבר‪,‬‬ ‫משפחת רבין ‪ -‬רחל ודליה ויובל וכל הנכדים של לאה ושל יצחק‪ ,‬כבוד השופטים‪ ,‬אנשי הסגל‬ ‫הדיפלומטי‪ ,‬מפקדי צה"ל‪ ,‬מפקדי המשטרה‪ ,‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬הרוח שטלטלה את ישראל‬ ‫לפני תשע שנים‪ ,‬הרוח הרעה הזאת‪ ,‬חוזרת ומבעתת את הארץ והיא משברת הרים‬ ‫ומשברת אנשים‪ .‬היה‪-‬היה כאן הר גבוה שאליו נשאנו את עינינו‪ ,‬ולפני תשע שנים שיברו‬ ‫אותו‪ .‬מי יעז שלא לקום עכשיו מרבצו‪ ,‬מריבו‪ ,‬כדי לומר‪ :‬רוח צאי‪ ,‬רוח צא‪ ,‬ולשנות את מצב‬ ‫הרוח של האומה‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬שלא תהיה לאיש טעות‪ .‬יצחק רבין היה איש פוליטי‪ ,‬שעשה מעשה‬ ‫פוליטי‪ ,‬בסביבה ובאווירה שהן כל‪-‬כולן פוליטיות‪ ,‬והוא נרצח ממניעים פוליטיים מובהקים ‪ -‬גם‬ ‫אם התעטפו בעטיפה שקופה של דינים תורניים ופסקי‪-‬הלכה רבניים‪ .‬בבקשה מכם‪ ,‬רבין‬ ‫כבר נרצח‪ .‬אל תרצחו את הביוגרפיה שלו‪ .‬אנחנו גם לא נאפשר לרצוח אותה‪ .‬הרוח היום‬ ‫היא אפילו יותר רעה משהייתהאז‪ .‬אז‪ ,‬ב‪ ,‎1995-‬לא היינו למודי ניסיון מר‪ ,‬והרשינו לעצמנו‬ ‫לומר ‪ -‬אצלנו זה אחרת‪ ,‬יהודי לא יקום על יהודי‪ ,‬גדול וגיבור‪ ,‬להורגו נפש‪ .‬היום אנחנו כבר‬ ‫יודעים שזה קרה‪ ,‬הנרות אומנם דלקו‪ ,‬אבל אמות הספים לא באמת נעו‪.‬‬ ‫מה שהיה הוא שיהיה‪ ,‬אם לא נתעשת ונגרש את רוח הביעותים‪ .‬ולא נגרש אותה אם רק‬ ‫נשיר לה בכיכר שירי רעות נוגים‪ ,‬ולא נגרש אותה אם משיבי הרוח של אז לא ישובו בהם‬ ‫היום‪ .‬אנחנו עדיין ממתינים למוצא פיהם‪ ,‬ועכשיו אולי יותר מתמיד‪ .‬אדוני ראש הממשלה‪,‬‬ ‫שרים‪ ,‬חברי כנסת‪ ,‬אנחנו עדיין ממתינים לבקשת הסליחה ולחרטה הגדולה‪ .‬זו תהיה חרטה‬ ‫מתקנת‪ ,‬וזו תהיה חרטה מחזקת‪ .‬ובתוך החרטה ‪ -‬ובתוך החרטה‪ ,‬אריאל שרון ‪ -‬חזק חזק‬ ‫ותתחזק‪ .‬ועכשיו‪ ,‬איש לא יוכל עוד ליהנות מן הספק ‪ -‬לא ידעתי‪ ,‬לא האמנתי‪ .‬גם הכתובת‬ ‫המפורסמת על הקיר היא כעת קריקטורה‪ .‬קריקטורה‪ ,‬כי כל הקיר הוא עכשיו כתובת אחת‬ ‫גדולה‪ .‬הרוח עכשיו היא עוד יותר רעה‪ ,‬כי לקח עקדת יצחק לא נלמד‪.‬‬ ‫‪152‬‬

‫אם בשנים הראשונות לאחר הרצח היה נדמה לרגע שאנשים הכו על חטא והיטיבו את דרכם‪,‬‬ ‫היום כבר ברור שעולם כמנהגו נוהג‪ ,‬וזה עולם אחוז טירוף‪ .‬המהרסים והמחריבים ואנשי‬ ‫הדמים שוב מגיחים מהמאורות האפלות שלהם לחפש את טרפם וללכוד אותו‪ .‬חייו של יצחק‬ ‫רבין השאירו לנו מורשת שלמה‪ ,‬ואילו מותו של יצחק רבין ספק אם השאיר לנו משהו‪ .‬בסך‬ ‫הכול זה היה רצח משתלם‪ ,‬כי לא רק האיש נרצח‪ ,‬גם דרכו השתבשה לחלוטין‪.‬שוב נשמעים‬ ‫מכל עבר הקולות שמתירים את הדם‪ ,‬שוב מדברים כאן בשם שמים ונושאים את שם‪-‬‬ ‫האלוהים לשווא‪ .‬שוב נראים גורמי אכיפת החוק בקוצר ידם ובמורך‪-‬לבם‪.‬‬ ‫רבים המזהירים והמתריעים בשער‪ ,‬גם היום‪ ,‬כאן‪ ,‬שמענו דברי אזהרה מלומדים‪ ,‬אבל איש‬ ‫איננו נוקף אצבע כדי להגיף את השער‪ ,‬בהגנה על הדמוקרטיה שלנו‪ .‬על מה תחרב הארץ‪,‬‬ ‫חלילה? היא תחרב על הכפירה בעיקר‪ .‬ומהו העיקר הקיומי הזה? הוא טמון בהסכם בינינו‬ ‫על מקור הסמכות‪ .‬האם נצליח אי‪-‬פעם להגיע לאותו הסכם‪ ,‬שהוא תנאי הכרחי ומספיק‬ ‫לקיומנו כאן? אם לא נצליח ולא נסכים‪ ,‬כי אז יחרב בית שלישי‪ ,‬כפי שנחרב בית שני‪ ,‬והוא‬ ‫נחרב ‪ -‬בית שני ‪ -‬לא בגלל שנאת חינם‪ ,‬אלא בעקבות קנאות לאומנית‪ ,‬עיוורת ורצחנית‪,‬‬ ‫שלא ידעה גבול‪ .‬מקור הסמכות חייב להיות מוסכם‪ ,‬אחד ויחיד‪ ,‬משותף לכולנו‪ ,‬בלי יוצא‬ ‫מהכלל‪ .‬הדמוקרטיה על מוסדותיה הנבחרים והמוסמכים‪ ,‬היא היא מקור הסמכות‪ ,‬ואין‬ ‫בלתה‪ .‬ייוועץ כל אחד במי שימצא לנכון‪.‬‬ ‫יעשה לו רב לפי בחירתו‪ ,‬אפילו יקבל מרות שהיא לרוחו‪ ,‬אבל ההכרעה ‪ -‬ההכרעה ‪ -‬היא‬ ‫מופקדת אך ורק בידי המוסד הדמוקרטי הנבחר‪ .‬אם לכל איש בישראל‪ ,‬לכל שליח ציבור‪,‬‬ ‫יהיה מקור סמכות משלו‪ ,‬לא תהיה לנו תקומה‪ ,‬ואבדנו‪ .‬אם כולנו נשאב ממעיין אחד של‬ ‫סמכות והכרעה‪ ,‬אלה יהיו מים חיים ‪ -‬ונחיה‪ .‬ואם כל אחד ישאב את סמכותו ממעיין אחר‪,‬‬ ‫אלה יהיו מים נבאשים ומאררים‪ ,‬שירעילו אותנו ‪ -‬ונמות‪ .‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬רצח שני הוא לא‬ ‫כרצח ראשון‪ .‬אחרי רצח שני ייפרץ סכר הדם‪ ,‬ורעם ביום בהיר יהיה רעם ביום סגריר‪ ,‬לגמרי‬ ‫צפוי‪ ,‬והוא יתגלגל בדרך של שגרה‪.‬‬ ‫אז ייוודע לכל העולם ולנו‪ ,‬שכך פותרת ישראל את משבריה ‪ -‬ביריית אקדח‪ .‬אם לא‬ ‫מאפשרים לדמוקרטיה לומר את דברה‪ ,‬כי אז רשות הדיבור ניתנת לאקדח "פרבלום"‪ .‬ואז‬ ‫באמת תפרוץ אותה מלחמת אזרחים‪ ,‬ואז יעלו הגייסות של רומי על החומות של ירושלים‬ ‫ויבקיעו אותן‪ .‬רוחו של יצחק רבין שוטטה כאן‪ ,‬בבית הזה‪ ,‬עוד לפני שנרצח‪ .‬כולנו ראינו‬ ‫אותה‪ ,‬והיא הייתה מאוד רצינית וחיוורת‪ ,‬היא נעצרה והתייצבה ליד כל כיסא‪ ,‬והיא לא‬ ‫ביקשה על נפשה‪ ,‬היא ביקשה על נפשנו‪ .‬רבין היה מת כאשר עדיין היה חי‪ .‬מת מתהלך‬ ‫בינינו‪ ,‬ואנחנו‪ ,‬אנחנו לא גהרנו עליו להשיב לו את רוחו‪ .‬האם גם עכשיו אנחנו מפנים את‬ ‫מבטנו? הסתכלו נכחם וראו אותה‪ .‬וקל מאוד לזהות אותה ‪ -‬זאת רוח הרפאים החיוורת של‬ ‫הדמוקרטיה הישראלית בבלואי הסחבות שלה‪ ,‬מבקשת על נפשה‪.‬‬ ‫אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬ברשותך‪ ,‬אני מסיים את דבריי בקטע שיר שנכתב לפני כשנה‪" :‬פעם‬ ‫חשבתי שהוא המת הכי חי‪ /‬בתוכנו‪ /.‬עבר זמן‪ ,‬הפרות רעות המראה אכלו‪ /‬את שבע הפרות‬ ‫היפות‪ ,‬והיום אני‪ /‬חושב‪ /‬שהוא המת הכי מת‪ //.‬אולי כבר באותו הלילה‪ /‬אפשר היה להבחין‬ ‫מבעד לעשן הקלוש‪ /‬שלא נתקבלה המנחה‪ /‬ולא נרצה הקורבן ‪ / -‬סרק‪ ,‬סרק‪ //.‬כאילו‬ ‫הכתובת לא הייתהבאוויר‪ /‬עוד הרבה לפני שהוא החוויר‪ /‬ואיבד את ההכרה‪ /‬ואין להם מושג‬ ‫מה בעצם קרה‪ /‬איך הוא פתאום נורה‪ /,‬הרי את גרסתם המלאה הם מסרו‪ /‬במשטרה‪ /,‬הם‬ ‫בסך‪-‬הכול‪ ,‬בריצת רגליים להרע‪ /,‬סימנו את המטרה‪ /,‬סימנו את המטרה"‪.‬‬ ‫היו"ר ראובן ריבלין‪ :‬תודה לחבר הכנסת יוסי שריד‪ ,‬אני מזמין את חבר הכנסת אריה אלדד‪.‬‬ ‫אריה אלדד (האיחוד הלאומי ‪ -‬ישראל ביתנו)‪ :‬כבוד הנשיא‪ ,‬כבוד הנשיאים לשעבר‪ ,‬בני‬ ‫אורחים נכבדים‪ ,‬כשיצאו הסכמי אוסלו לדרך הייתי בצבא‪ ,‬וכשאני מנסה להעריך היום מה‬ ‫הייתי אומר אז על התכנית‪ ,‬לולא לבשתי מדים‪ ,‬אין בי ספק כי הייתי שייך לאותם שהיו‬ ‫סובבים במעגלי ההתנגדות ושעליהם אמר רבין‪ :‬שיסתובבו‪.‬‬ ‫‪153‬‬

‫אבל הסכם אוסלו יצא לדרך ורבין נרצח בידי יהודי‪ ,‬ואי‪-‬אפשר לדון היום בעמדות ובקווי‬ ‫ההסברה ובעמדתו ובעמדת המתנגדים‪ ,‬בלא לזכור את הסוף הנורא‪ .‬והיום‪ ,‬כשהמחנה שאני‬ ‫חלק ממנו שוב נאבק על מפעל ההתיישבות‪ ,‬שוב מנסה למנוע חורבן ועקירה של חלוצים‬ ‫יהודים בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אני בודק עצמי שבע פעמים ביום שמא כאשר אני נאבק על האמת‬ ‫שלנו איני חוצה את הגבול שהוצב ביום הנורא ההוא‪ .‬אבל‪ ,‬יחד עם זיכרון הרצח ראוי רבין‬ ‫להיזכר גם בהקשרים אחרים‪ ,‬שאם לא כן נימצא אומרים שעיקר האיש ‪ -‬מותו‪ ,‬ויום הזיכרון‬ ‫ייהפך ל"זיכרון רצח רבין" ולא לזיכרון האיש ומורשתו‪ .‬הרבה נאמר ונכתב על רבין במלחמת‬ ‫ששת הימים‪.‬‬ ‫אני מבקש לרגע לעסוק דווקא בתפקיד ההיסטורי שמילא לפני המלחמה ההיא וערב‬ ‫המלחמה ההיא‪ ,‬בעמ דות שנקט ובתורת הביטחון הלאומי שהותיר לנו מאז‪ ,‬ובלקחים‬ ‫המחייבים אותנו היום‪ ‎37.‬שנים חלפו מאז‪ ,‬ועדיין אנו רחוקים מלהבין את משמעותה של‬ ‫מלחמת ששת הימים ואת תוצאותיה לעתידו של העם היהודי בארץ‪-‬ישראל‪ .‬גם מהלכי‬ ‫השנים האחרונות‪ ,‬שהלכו ושחקו את הישגיה של ישראל באותה מלחמה ‪ -‬מהנסיגה בסיני‪,‬‬ ‫דרך אוסלו‪ ,‬ועד לתכנית ההתנתקות ‪ -‬יחייבו עיון בשאלות הללו גם בעוד מאה שנים‪ .‬מי‬ ‫שהיה ראש ממשלת סין‪ ,‬צ'ו אן לאי‪ ,‬נשאל פעם מה דעתו על חשיבותה של המהפכה‬ ‫הצרפתית של סוף המאה ה‪ ,‎18-‬והשיב‪ :‬מוקדם מדי לומר זאת‪ .‬ובהסתייגות הזאת ננסה‬ ‫לעיין בדברים‪.‬‬ ‫מקובל לחשוב שישראל נגררה למלחמת ששת הימים שלא ברצונה‪ ,‬שהגבנו על הזרמת‬ ‫הצבא המצרי לסיני‪ ,‬סגירת מצרי טיראן והפגזת ירושלים‪ .‬מקובל גם לחשוב שהערבים הולכו‬ ‫שולל אחרי מידע מודיעיני מסולף שהזינו אותם הרוסים בדבר ריכוזי צבא כביכול שריכזה‬ ‫ישראל בגליל‪ ,‬ועל כוונתה לתקוף את סוריה‪ .‬הריכוזים הללו לא היו ולא נבראו‪ ,‬אבל‬ ‫המניפולציה הרוסית הזאת באה על רקע תביעה אמיתית שהביע רבין לתקוף את סוריה כדי‬ ‫שתימנע מלסייע למחבלים‪ .‬הרתעה‪ ,‬המבוססת על התחמשות‪ ,‬ויוזמה היו אבני הפינה‬ ‫באסטרטגיה של רבין‪ .‬היוזמה היתה‪ ,‬להבנתו‪ ,‬הכרחית לערעור שיווי המשקל של הערבים‪.‬‬ ‫לכן הוביל את פעולת סמוע ב‪ ,‎1966-‬ולכן שיגר את חיל האוויר בתחילת אפריל ‪‎1967‬‬ ‫להילחם בשמי דמשק ולהפיל שם מטוסים סוריים‪ .‬כמה שבועות לפני מלחמת ששת הימים‬ ‫הוא עתיד לפגוש את בן‪-‬גוריון בשיחה טעונה‪ ,‬קשה מאוד לשניהם‪ ,‬ובן‪-‬גוריון מותח עליו‬ ‫ביקורת‪ ,‬שבמדיניותו התוקפנית‪ ,‬בגיוס המסיבי של המילואים שביצע לדרישתו‪ ,‬ובהצהרותיו‪,‬‬ ‫הוא גרר את ישראל למלחמה בלא תמיכה של מעצמה‪.‬‬ ‫אם אנחנו מבקשים לבחון את מדיניות ההרתעה של ישראל באותן שנים במבחן התוצאה‪ ,‬אין‬ ‫להתחמק מן המסקנה כי ההרתעה נכשלה‪ ,‬באשר בסיכומו של דבר היו המצרים והסורים‬ ‫משוכנעים כי יהיה בידם להכריע את ישראל‪ ,‬ומי שביקש להרתיע היה אולי צריך להרתיע‬ ‫יותר‪ .‬רבים ודאי זוכרים גם את מצעד צה"ל בירושלים ערב המלחמה; מצעד מקוצץ‪ ,‬עלוב‪,‬‬ ‫שרבין מחה בחריפות על קיומו במתכונת הזאת‪ ,‬משום שחשב שהוא פוגע בכושר ההרתעה‬ ‫של צה"ל‪ .‬גם הרוסים השתמשו במצעד הזה כדי להוכיח למצרים ולסורים ‪ -‬למה אין טנקים‬ ‫במצעד בירושלים? כי כולם בגבול הצפון‪.‬‬ ‫רבין ידע שהרתעה חייבת להיות בעוצמה רבה כדי להיות אפקטיבית‪ ,‬והוא נותר מתוסכל‬ ‫מההססנות‪ .‬גם בשאלת עיתוי מלחמת ששת הימים הוא דרש להגיב מייד כשהחלו המצרים‬ ‫להכניס כוחות לסיני‪ ,‬ושוב מייד כשסגרו את המצרים‪ .‬לממשלה אמר שככל שנדחה את‬ ‫התגובה ניגרר למלחמה קשה יותר‪ ,‬אבל כחייל למופת‪ ,‬גם כשהאמת שלו ברורה לו‪ ,‬וגם‬ ‫כשלחרדתו הוא רואה שהממשלה מהססת לקבל החלטה שמבחינתו היא שאלת הקיום של‬ ‫מדינת ישראל ‪ -‬אין הוא חורג מהקו העדין המפריד בין הסברה וגיוס מאמצי השכנוע של‬ ‫המטכ"ל כולו מול הממשלה‪ ,‬לבין התערבות הצבא בפוליטיקה‪ .‬למרות כל השמועות‬ ‫והתיאורים הדרמטיים על הסרת דרגות כמחווה מתריסה בפני ראש הממשלה‪ ,‬פוטש לא היה‬ ‫שם‪.‬‬

‫‪154‬‬

‫ואולי גם הכבלים הדמוקרטיים הללו והאחריות הנוראה שרבצה על כתפיו תרמו לאותה‬ ‫התמוטטות שלו ערב המלחמה‪ ,‬משבר גופו חסר השינה ועמוס הקפה והניקוטין‪ ,‬משבר‬ ‫שממנו התאושש כדי להוביל את ישראל למפואר שבניצחונותיה‪.‬מה כל זה אומר לנו? מי‬ ‫שמאמין שיהיה כאן שלום רק אם הערבים ידעו שלא יצליחו להשמידנו או לנצח אותנו בטרור‪,‬‬ ‫צריך להבין שאין חצי הרתעה‪.‬‬ ‫ואם ככלות הכול הם ממשיכים לירות "קסאמים" על שדרות‪ ,‬סימן שהם יודעים שהטרור‬ ‫מנצח‪ ,‬או עתיד לנצח בסופו של דבר‪ .‬ועוד שיעור חשוב לימינו אלו‪ .‬גם כשאנו‪ ,‬הסובבים‬ ‫במעגלי ההתנגדות לתכנית עקירת היישובים מחבל‪-‬קטיף ומצפון‪-‬השומרון‪ ,‬יודעים שגורלם‬ ‫של עם ישראל וארץ‪-‬ישראל כולה מוטל על כף המאזניים‪ ,‬ואנחנו משוכנעים שהאמת לצדנו‪,‬‬ ‫והתכנית הזאת מסכנת את עצם קיומנו‪ ,‬אנחנו חייבים לזכור את הגבול‪ .‬חייבים לזכור איך‬ ‫נהג רבין ערב המלחמה ההיא ‪ -‬לדעת להיאבק‪ ,‬אבל לזכור כי ככלות הכול ה"אנחנו" שלנו‬ ‫יצטרך להמשיך ולהתקיים כגוף לאומי חי אחד גם אחרי‪ ,‬ביום שנצליח למנוע את התכנית‪ ,‬או‬ ‫חלילה אם ניכשל‪ .‬עם במצור אנחנו‪ ,‬והאויב‪ ,‬האויב אינו היריב הפוליטי כאן‪ ,‬והאח‪ ,‬שגם אם‬ ‫הפך את עורו ודעתו הפוכה מדעתי‪ ,‬עודנו אח‪ .‬האויב האמיתי הוא שם‪ ,‬והוא הורג בנו יום‪-‬‬ ‫יום‪ ,‬ועוד לא נואש מתקוותו להשמיד אותנו או להכניענו‪ .‬ואין ספק כי ננצח אותו אם רק לא‬ ‫ניכנע ואם נשכיל למנוע שנאת אחים ומלחמת אחים‪ .‬רק לעולם לא עוד‪ ,‬חלילה‪ ,‬הרג אחים‪.‬‬ ‫אברהם בן שמואל היה פייטן עברי בתור הזהב של ספרד‪ ,‬לפני כ‪ ‎800-‬שנה‪ ,‬והוא כתב‪" :‬אל‬ ‫מי מגואלי הדם אצעק ‪ -‬וידי שפכו דמי?‪ /‬בחנתי לבות משנאים ‪ -‬ואין שונא אותי כלבבי‪ /.‬רבים‬ ‫פצעי אויבים ומכותם ‪ -‬ואין מכה ופוצע כנפשי‪ /.‬הדיחוני משחיתים לחבל ‪ -‬ואין מסית ומדיח‬ ‫כעיני‪ /.‬מגחל אל גחל התהלכתי ‪ -‬ולא שרפתני אש כחום תאוותי‪ /.‬בפחים נלכדתי ובמצודות ‪-‬‬ ‫ולא לכדני מוקש כלשוני‪ /.‬נשכוני נחש ועקרב ‪ -‬ואין נושך בשרי כשיני‪ /.‬שרים על קל רדפוני ‪-‬‬ ‫ואין רודף אותי כרגלי‪ /.‬מכאובי עצמו‪ ,‬ואמצו ממני ‪ -‬ואין מכאוב כמריי‪ /.‬וירבו מדווי לבבי ‪-‬‬ ‫ועווני יותר מכולם‪ /.‬אל מי אצעק ועל מי? ומחריבי ממני יצאו‪ /.‬לא מצאתי לי טוב‪ ,‬כי אם לבוא‬ ‫בסתר רחמיך‪ /.‬רחמיך הפילה על לב נדהמים‪ ,‬אל מלך יושב על כיסא רחמים!"‬ ‫היו"ר ראובן ריבלין‪ :‬תודה רבה לחבר הכנסת אריה אלדד‪ .‬אחרון הדוברים ‪ -‬חבר הכנסת‬ ‫הרב ישראל אייכלר‪.‬‬ ‫ישראל אייכלר (יהדות התורה)‪ :‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬כבוד הנשיאים‪ ,‬כבוד היושבי‪-‬ראש‪ ,‬כבוד‬ ‫האורחים הנכבדים‪ ,‬כבוד בני המשפחה‪ ,‬חברי הכנסת‪ ,‬היום לא באנו לדון על מקור הסמכות‬ ‫של עם ישראל‪ ,‬וגם נאומי לא עומד לעסוק בזה‪ .‬אבל היות שנשמעו פה הרהורי כפירה‬ ‫במקור הסמכות של עם ישראל‪ ,‬ולא יאמרו "מדשתקו רבנן שמע מיניה ניחא להו"‪ ,‬אני רוצה‬ ‫לומר לחבר הכנסת שריד‪ ,‬שהכנסת היא ועד‪-‬בית משותף של כל אזרחי הארץ‪ ,‬וצריך לכבד‬ ‫את חוקיה ואת סדריה כדי לשמור על שלום הציבור‪ .‬אבל היא לא מקור הסמכות של עם‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫התורה וחוקתה הן מקור הסמכות של עמנו‪ ,‬מאז היותנו לעם‪ ,‬והיא לא תהיה מוחלפת‬ ‫לעולם‪ .‬אפשר וצריך לחיות ביחד‪ ,‬על‪-‬פי כללי הפרלמנטריזם וההסכמה ההדדית‪ ,‬עם כללי‬ ‫משחק הגונים‪ ,‬אבל כפירה בעיקר היא לומר שמקור הסמכות איננה התורה‪ .‬כפירה כזאת‬ ‫תביא‪ ,‬חלילה‪ ,‬לחורבן העם וחורבן הארץ‪ .‬נכבד את החוק‪ ,‬והחוק ‪ -‬אף פעם אסור שיהיה נגד‬ ‫חוקת התורה‪ .‬עכשיו‪ ,‬ברשותכם‪ ,‬אנחנו חוזרים לעניין שלשמו התכנסנו כאן‪ .‬היום‪ ,‬י"ב‬ ‫בחשוון‪ ,‬יום הירצחו של יצחק בן נחמיה רבין‪ ,‬זיכרונו לברכה‪ ,‬תהא נשמתו צרורה בצרור‬ ‫החיים ויעמוד לגורלו בקץ הימין‪.‬‬ ‫רבין נפל שדוד‪ ,‬ולא במלחמה‪ .‬דמו ניגר על רצפת כיכר העיר‪ ,‬ולא בשדה‪ .‬לא בשדה הקרב‬ ‫נמצא החלל‪ .‬התורה זועקת ואומרת‪" :‬כי ימצא חלל באדמה אשר ה' אלקיך נתן לך לרשתה‬ ‫נפל בשדה ‪ - - -‬ויצאו זקניך ושפטיך ‪ - - -‬וענו ואמרו ידינו לא שפכה את הדם הזה ועינינו לא‬ ‫ראו‪ .‬כפר לעמך ישראל אשר פדית ה'‪ ,‬ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל‪ ,‬ונכפר להם‬ ‫הדם"‪ .‬כך אומרת התורה‪ ,‬ונוסכת גם תרופה ומרפא‪" :‬ואתה תבער הדם הנקי מקרבך" ‪-‬‬ ‫‪155‬‬

‫איך? ‪" -‬כי תעשה הישר בעיני ה'"‪ .‬הכפרה באה על‪-‬ידי "סור מרע" ועל‪-‬ידי "עשה טוב"‪ .‬סור‬ ‫מרע‪ ,‬משום שאין לך דבר הסותר את היהדות משפך דם‪ .‬ואני אומר את זה לכל אחי ורעי‪,‬‬ ‫בני העם היהודי‪ ,‬ולכל אזרחי הארץ‪" .‬על חרבך תחיה" היא ברכת עשיו ולא ברכת יעקב;‬ ‫"הקל קול יעקב והידים ידי עשו"‪.‬‬ ‫פנינו צריכות להיות מועדות רק ל"עשה טוב"‪ .‬כולם מדברים היום נגד ההסתה‪ .‬ראש‬ ‫הממשלה ביקש סליחה מיצחק רבין על ההסתה‪ ,‬וטוב עשה‪ .‬אבל במשך ‪ ‎50‬שנה אנו חיים‬ ‫תחת גלי הסתה נגד החרדים והרבנים‪ ,‬ואיש לא מכה על חטא‪ .‬אדרבה‪ ,‬הצליחו להפוך את‬ ‫ילדי החרדים לבלתי לגיטימיים בארץ אבותם‪ .‬ואף אחד לא קם לומר למלאך המשחית‪ ,‬הרף;‬ ‫הפסיקו להסית איש נגד אחיו ואדם נגד רעהו‪.‬‬ ‫רבותיי‪ ,‬סכנת ההסתה איננה רק בעניין המדיני ולא רק נגד הממשלה‪ .‬דברים שאצל בני‬ ‫תרבות בעולם הם דבר מובן מאליו‪ ,‬שאסור להסית קבוצה נגד קבוצה‪ ,‬זה נקרא היום‬ ‫"פוליטיקלי קורקט"‪ ,‬כאן משחררים חרצובות לשון בשם חופש הביזוי וחופש השנאה‪ .‬לאחר‬ ‫תשע שנים אין מה לבוא ולספר בשבחו של יצחק רבין בדברים שעדיין לא נאמרו‪ .‬אבל דווקא‬ ‫בימים אלה צריך לזכור‪ ,‬שהוא היה ראש ממשלה שזכה לתהילת עולם במלחמת ששת‬ ‫הימים ובטקסי השלום ופרס נובל לשלום‪ ,‬ולא גבה לבו ולא רמו עיניו‪ .‬יצחק רבין לא חשב‬ ‫שאפשר וצריך לדרוס בכוח הזרוע ולרמוס את המוני העם ונצרכיו ברגל גאווה‪.‬‬ ‫יצחק רבין‪ ,‬כפי שזכיתי להכירו‪ ,‬לא נסק למרומי הגאווה וההתנשאות גם כאשר זכה לתהילת‬ ‫עולם‪ .‬הייתה בו ענווה טבעית כלפי תלמידי חכמים‪ ,‬כלפי גדולי תורה וכלפי כל אדם‪ .‬הוא‬ ‫האמין שבלי לומדי תורה אין עתיד לעם ישראל‪ .‬יצחק רבין היה איש צנוע וביישן‪ ,‬והוא ביטא‬ ‫את הדברים בנאום המפורסם על הר‪-‬הצופים‪ ,‬כאשר קיבל תואר דוקטור לשם כבוד לאחר‬ ‫מלחמת ששת הימים‪ .‬שם הוא אמר‪" :‬יכולה להישאל השאלה‪ ,‬מה לאלו העוסקים לפי‬ ‫מקצועם באלימות ולערכי הרוח?" אני רוצה לצטט קטע מהדברים שהוא אמר באותו נאום‪:‬‬ ‫"העם כולו עמד נפעם‪ ,‬ורבים אף בכו לשמע הבשורה על כיבוש העיר העתיקה‪ .‬הנוער‬ ‫הצברי‪ ,‬קל וחומר החיילים‪ ,‬אינם נוטים לסנטימנטליות או מתביישים לגלותה ברבים‪.‬‬ ‫אולם מאמץ הלחימה‪ ,‬החרדות שקדמו לה ‪ -‬תחושת הישועה והנגיעה שנגעו הלוחמים הישר‬ ‫לתוך לב לבה של ההיסטוריה היהודית‪ ,‬הבקיעו את קליפת הבושה והנוקשות ועוררו מעיינות‬ ‫של רגש והתגלות רוחנית‪ .‬הצנחנים שכבשו את הכותל עמדו נשענים עליו ובכו"‪ .‬בסוגריים‬ ‫אוסיף‪ ,‬שאבא שלי היה אתם שם באותה שעה‪ .‬רבין מסיים את הקטע ואומר‪" :‬זוהי תופעה‬ ‫נדירה‪ ,‬שספק אם יש רבות כמותה בתולדות העמים‪ .‬ההתגלות של השעה הזאת בהר‪-‬הבית‬ ‫גדולה מהרגלי הלשון‪ ,‬שהרי היא הבליטה אמת עמוקה זו כברק"‪.‬אדוני היושב‪-‬ראש‪ ,‬שמעתי‬ ‫הבוקר בחדשות‪ ,‬שנערים הכו ושברו את ידו של מסעדן שסירב למכור להם אלכוהול‪ .‬השבוע‬ ‫השביתו המורים את בתי‪-‬הספר לאות מחאה על שילדים מרביצים למורים‪.‬‬ ‫יותר מ‪ ‎30,000-‬תיקים פליליים נרשמו השנה לקטינים‪.‬נזכרתי בכמה שיחות שהיו לי עם‬ ‫יצחק רבין על עניין החינוך היהודי‪ .‬הוא היה אומר‪ ,‬וגם שואל‪ :‬את הכול הכינו לנו האבות‬ ‫המייסדים של המדינה‪ .‬הכינו התיישבות פורחת‪ ,‬הכינו דורות לוחמים ובונים לתפארת‪ .‬רק‬ ‫דבר אחד לא מסרו לנו‪ ,‬לא נתנו לנו את המפתחות לאוצרות הרוח האדירים של התרבות‬ ‫היהודית‪ .‬אני לא מבין למה מנעו זאת מאתנו‪ ,‬מדוע לא לימדו אותנו "יידישקייט" כפי שלמדנו‬ ‫חקלאות‪ .‬הוא ישב וחשב איך להנחיל את החינוך היהודי בכל בתי‪-‬הספר‪ ,‬ולא רק בבתי‪-‬‬ ‫הספר הדתיים‪ .‬הוא אמר שמדינה שהצליחה להפריח שממה ולבנות תעשייה‪ ,‬מדוע לא‬ ‫תצליח בחינוך יהודי‪ ,‬שהוא היסוד של עם ישראל‪.‬‬ ‫ברל כצנלסון מספר במכתב לאחותו‪ ,‬שכתב בערב יום הכיפורים ‪ - ‎1909‬הוא ברח בערב יום‬ ‫הכיפורים מגדוד העבודה העברי ליד קהיר‪ ,‬וכך הוא כותב‪" :‬שחררתי את עצמי מעול מלכות‬ ‫הארץ שלא כדין‪ ,‬למען אוכל להיות ביום הדין לבדי‪ .‬בשעה זאת אמא עומדת בבית לברך על‬ ‫הנרות ונפרדת מאתנו"‪ .‬במכתב אחר הוא מזכיר את הסעודה המפסקת עם הקרעפלך‪ ,‬את‬ ‫הדלקת הנר הענקי בתוך קופסת חול‪" :‬אמא לובשת את שמלת החופה הבהירה‪ ,‬ומתוך כובד‬ ‫‪156‬‬

‫ראש וחרדת קודש אנו הולכים לבית‪-‬הכנסת‪ .‬הבית נראה ריק וקודר‪ ,‬ומן הנר הדולק נוטפות‬ ‫דמעות החלב" ‪ -‬לא אפרט כאן את כל הדברים שהוא כתב ‪" -‬כשאני מיטלטל בין החובות‬ ‫החיצוניות השוללות כל חיי נפש"‪.‬האנשים האלה עשו הרבה דברים גדולים‪ ,‬אבל הססמה ‪-‬‬ ‫"לא כלום אתמול‪ ,‬מחר הכול" היא התשובה על השאלה‪ ,‬למה עסקו בהכול חוץ מאשר‬ ‫בחינוך יהודי‪ .‬כאשר יצחק רבין ובני דורו נטלו על כתפיהם לבנות מקלט בטוח ליהודים‪ ,‬הם‬ ‫לא אשמים שהדור הקודם החליט לשלול מהם את נר הנשמה הענקי הנוטף דמעות של חלב‪.‬‬ ‫ודאי שאין האשמה תלויה בדור העכשווי‪ ,‬שמבקש הכול עכשיו‪ ,‬בלי אתמול ובלי מחר‪.‬‬ ‫אתמול‪ ,‬י"א בחשוון‪ ,‬היה יום פטירתה של רחל אמנו‪ ,‬שמתה כאשר בנימין נולד‪ ,‬והיא נקברה‬ ‫בדרך אפרתה‪ .‬אגב‪ ,‬קבר רחל היה המקום היחיד שיצחק רבין ביקש הסכמה גם‬ ‫מהפלשתינים לשנות את ההסכמים כדי להשאיר אותו בידי בניה היהודים‪ .‬תשאלו את איתן‬ ‫הבר‪ ,‬הוא יספר לכם‪ .‬אבל היה עוד מישהו שדיבר על קבר רחל עוד לפניו‪ ,‬וזה ד"ר מקס‬ ‫נורדאו‪ ,‬שהיה יד ימינו של תיאודור הרצל‪ .‬הוא היה מתבולל בצרפת‪ ,‬והוא סיפר מי קירב‬ ‫אותו לציונות‪ ,‬מי בכלל הביא אותו חזרה אל היהדות‪ .‬זה היה ילד יהודי קטן‪ .‬הוא היה רופא‬ ‫ילדים בפריס‪ ,‬והגיעה אליו אשה ענייה עם ילד שלמד בתלמוד‪-‬תורה‪ .‬הוא שאל את הילד‪ :‬מה‬ ‫אתם לומדים שם ב"חדר"? והילד‪ ,‬בניגון מיוחד שמלמדים אותו עד היום בתלמודי‪-‬התורה‪,‬‬ ‫סיפר לו איך יעקב אבינו מדבר אל יוסף הצדיק ואומר לו‪" :‬ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל"‪,‬‬ ‫שרחל נקברה בדרך בית‪-‬לחם‪ ,‬כי כאשר בני ישראל דוויים ומושפלים יצאו לגולה‪ ,‬באותה‬ ‫שעה תצא מקברה האם הרחמנייה בבכי תמרורים‪ :‬קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים‪.‬‬ ‫רחל מבכה על בניה‪ ,‬מיאנה להינחם על בניה כי איננו‪ .‬והקב"ה אומר‪ :‬יש שכר לפעולתך ושבו‬ ‫מארץ אויב‪ .‬כותב ד"ר נורדאו בלשונו‪" :‬באותה שעה נזדעזעו כל איברי‪ ,‬חיבקתיו ונישקתיו על‬ ‫מצחו ואמרתי" ‪ -‬והמשפט הבא מאוד רלוונטי לעכשיו ‪" -‬עם כזה ששומר זיכרונות כאלה‬ ‫מאלפי שנים ומשריש אותם בלב ילדיו‪ ,‬אינו יכול למות‪ .‬מובטחים לו חיי עולם‪ .‬הילד הזה הוא‬ ‫אחד הגורמים שקירבו אותי לציונות‪ ,‬לאמונה בנצח ישראל"‪ ,‬כך כותב ד"ר מקס נורדאו‪ .‬כאן‬ ‫אני מגיע לנקודה‪ .‬מי שרוצה להנציח את זכרו של יצחק רבין‪ ,‬זיכרונו לברכה‪ ,‬יכול וצריך‬ ‫להנחיל ולהשריש את החינוך היהודי שדורו של רבין לא זכה לקבל‪.‬‬ ‫אולי יזכו לכך הדורות הבאים‪ .‬יהיו נא לנגד עינינו דברי שירתו של חיים נחמן ביאליק‬ ‫המפורסמים‪" :‬אם יש את נפשך לדעת את המעיין‪ /‬ממנו שאבו אחיך המומתים‪ /‬בימי הרעה‬ ‫עוז כזה‪ ,‬תעצומות נפש‪ /",‬וכו'‪" ,‬אם תאבה דעת את האם הרחמנייה‪ /,‬האם הזקנה‪,‬‬ ‫האוהבת‪ ,‬הנאמנה‪ /,‬שברחמים רבים אספה דמעות בנה האובד‪ /‬ובחמלה גדולה כוננה כל‬ ‫אשוריו‪ /,‬ומדי שובו נכלם‪ ,‬עייף ויגע‪ /‬אל תחת צל קורתה‪ ,‬תמח את דמעתו‪ /,‬תכסהו בצל‬ ‫כנפיה‪ ,‬תיישנהו על ברכיה"‪ .‬והתשובה של ביאליק‪" :‬הוי אח‪ ,‬נענה‪ ,‬אם לא תדע לך כל אלה ‪/-‬‬ ‫אל בית‪-‬המדרש סור‪ ,‬הישן והנושן‪ - - - /,‬ועינך תראה אוצר נשמתנו"‪ .‬עד כאן שירת ביאליק‪,‬‬ ‫שבערוב ימיו אמר‪ :‬קינדערלך‪ ,‬צוריק אין חיידער אריין‪ .‬ילדים‪ ,‬לחזור לתלמוד‪-‬תורה‪.‬‬ ‫אם נחולל את נס התחייה היהודית וננסוך אמונה ודעת בלב הנוער‪ ,‬לא נדע עוד אלימות ולא‬ ‫נדע עוד רצח‪ .‬לא יישמע שוד ושבר בארצנו‪ .‬עוד יישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים קול‬ ‫ששון וקול שמחה‪ .‬קול צופייך נשאו קול יחדיו ירננו‪ .‬יקיצו וירננו שוכני עפר ותהא נשמתו‬ ‫צרורה בצרור החיים‪ .‬תודה‪.‬‬ ‫היו"ר ראובן ריבלין‪ :‬תודה רבה‪ .‬אני מודה לכל הדוברים מכל חלקי הבית על השתתפותם‬ ‫בישיבה מיוחדת זאת לציון מלאות תשע שנים להירצחו של ראש הממשלה ושר הביטחון‬ ‫יצחק רבין ז"ל‪ .‬המזכיר‪ ,‬בבקשה‪.‬‬ ‫מזכיר הכנסת אריה האן‪ :‬אבקש לקום‪ .‬כבוד הנשיא!(חברי הכנסת מכבדים בקימה את צאת‬ ‫נשיא המדינה מאולם המליאה‪ ).‬אפשר לשבת‪.‬‬ ‫היו"ר ראובן ריבלין‪ :‬אתם יכולים לשבת‪ ,‬ואתם יכולים לראות את הישיבה כישיבה נעולה‪.‬‬

‫‪157‬‬

‫‪22‬‬ ‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בכנסת בנושא אישור תכנית‬ ‫ההתנתקות‬ ‫‪ 25‬באוקטובר ‪2112‬‬ ‫אדוני היו"ר‪ ,‬חברי הכנסת‪,‬‬ ‫זו שעת גורל לישראל‪ .‬על הפרק הכרעה קשה שמעטות כמוה‪ ,‬שמידת חשיבותה לעתיד‬ ‫מדינתנו באזור הזה זהה למידת הקושי‪ ,‬המכאוב והמחלוקת שהיא מעוררת בקרבנו‪ .‬אתם‬ ‫יודעים שלא בלב קל אני נושא את דברי אלה בפני נבחרי העם ובפני העם כולו הצופה בנו‬ ‫והמאזין היום לכל מלה הנאמרת פה בכנסת ישראל‪.‬זה העם שעמד ועומד בגבורה בכל המסות‬ ‫והמוראים שבמלחמה הנמשכת‪ ,‬העוברת מדור לדור‪ ,‬שבה כמו במרוץ‪-‬שליחים מעבירים‬ ‫האבות את הרובה לבניהם‪ ,‬שבה נמחק זה כבר כל גבול בין חזית לעורף; שבה גם בתי‪-‬ספר‬ ‫ומלונות‪ ,‬מסעדות ושווקים‪ ,‬בתי קפה ואוטובוסים‪ ,‬משמשים יעד לטרור אכזרי ולרצח בכוונה‬ ‫תחילה‪.‬‬ ‫העם הזה רוצה לדעת היום איזו הכרעה תיפול בבית הזה בתום הדיון הסוער‪ .‬מה נאמר לו ואיזו‬ ‫בשורה נשמיע באוזניו‪.‬לי אישית קשה מנשוא ההכרעה הזאת‪.‬בכל חיי כלוחם וכמפקד‪ ,‬כאיש‬ ‫פוליטי‪ ,‬כחבר כנסת‪ ,‬כשר בממשלות ישראל וכראש הממשלה‪ ,‬לא ידעתי קשה כמותה‪ .‬אני‬ ‫יודע מה משמעותה של החלטת הכנסת לגבי אלפי ישראלים המתגוררים זה שנים רבות בחבל‬ ‫עזה‪ ,‬שנשלחו לשם בשם ממשלות ישראל‪ ,‬ובנו שם את בתיהם‪ ,‬ונטעו עץ‪ ,‬וגידלו פרח‪ ,‬והולידו‬ ‫שם בנים ובנות שלא ידעו בית אחר‪.‬‬ ‫אני יודע היטב‪ ,‬אני שלחתי והייתי שותף למעשה הזה ורבים מאלה הם ידידי האישיים ‪.‬אני‬ ‫מודע היטב למכאובם‪ ,‬לזעמם‪ ,‬לייאושם‪ .‬אך כמידת הבנתי לכל העובר עליהם בימים אלה ולכל‬ ‫הצפוי להם בעקבות ההכרעה המתבקשת היום בכנסת ישראל כן מידת אמונתי בהכרח לעשות‬ ‫את צעדי ההתנתקות באזורים האלה‪,‬עם כל הסבל הכרוך בכך‪ ,‬ומידת נחישותי לעמוד עד תום‬ ‫במשימה הזאת‪ .‬אני משוכנע בעמקי לבי ובמיטב הכרתי כי ההתנתקות הזאת תחזק את‬ ‫ישראל באחיזתה בשטח החיוני לקיומנו ותזכה בברכתם והוקרתם של קרובים ורחוקים‪,‬‬ ‫תפחית איבה‪ ,‬תפרוץ חרם ומצור ותקדם אותנו בדרך השלום עם הפלשתינאים ושאר‬ ‫שכנינו‪.‬מאשימים אותי כי רימיתי את העם ואת הבוחרים‪ ,‬כי אני נוקט בצעדים המנוגדים‬ ‫לחלוטין לדברים שאמרתי ולמעשים שעשיתי‪.‬‬ ‫זו עלילת שווא‪ .‬הן בעת מערכת הבחירות והן כראש ממשלה שבתי ואמרתי בגלוי שאני תומך‬ ‫בהקמת מדינה פלשתינית לצידה של מדינת ישראל ‪.‬שאני נכון לוויתורים כואבים למען יושם קץ‬ ‫לסכסוך הזה הממושך והממאיר בין הנלחמים על הארץ הזאת‪.‬שאעשה כמיטב יכולתי להביא‬ ‫שלום‪.‬ואני רוצה‪ ,‬אדוני היו"ר‪ ,‬לומר שעוד שנים רבות לפני זה בשנת ‪ ,0288‬בפגישה אצל ראש‬ ‫הממשלה‪ ,‬יצחק שמיר‪ ,‬בפגישה עם שרי הליכוד שאמרתי שם‪ ,‬שלפי דעתי אם אנחנו לא רוצים‬ ‫להידחק לגבולות ‪ 67‬צריך להביא לחלוקת השטח‪.‬כמי שלחם בכל מלחמות ישראל ולמד על‬ ‫בשרו כי ללא כוח אין לנו שום סיכוי לשרוד באזור הזה‪ ,‬שאינו מרחם על החלשים‪ ,‬כן למדתי‬ ‫מניסיוננו כי לא החרב לבדה תכריע בריב המר הזה בארץ הזאת‪.‬אומרים לי כי ההתנתקות‬ ‫תתפרש כנסיגה מחפירה תחת לחץ‪ ,‬ותגביר את מתקפת הטרור‪ ,‬תציג את ישראל ברפיונה‬ ‫ואת עמנו כעם שאינו נכון להילחם ולעמוד על שלו‪.‬‬ ‫אני דוחה על הסף את האמירה הזאת‪.‬כוחנו עמנו להגן על הארץ הזאת ולפגוע אנושות באויב‬ ‫המבקש את נפשנו‪ .‬ויש האומרים לי כי תמורת שלום אמת חתום גם הם היו נכונים לוויתורים‬ ‫‪158‬‬

‫הכואבים האלה‪.‬אך למרבה הצער אין לנו מנגד שותף להדברות רצינית על הסכם שלום‪.‬גם‬ ‫ראשי ממשלה בישראל שהכריזו על נכונות לוויתור מרבי על שטחי מולדת נענו באש ובאיבה‪.‬‬ ‫זה לא כבר הכריז ראש הרשות הפלשתינית כי "מליון שהידים יפרצו את הדרך לירושלים"‪.‬‬ ‫בבחירה בין מעשה אחראי ונבון בתוך ההיסטוריה ‪,‬העשוי להביא לפשרה כואבת‪ ,‬לבין‬ ‫"מלחמת הקודש" להחרבת ישראל בחר יאסר ערפאת בדרך הדם והאש והשהידים‪.‬הוא מבקש‬ ‫להפוך סכסוך לאומי שניתן לסיימו בהבנה הדדית למלחמת דת בין האסלאם ליהודים ולהתיר‬ ‫גם את דמם של יהודים החיים הרחק מכאן‪.‬‬ ‫לישראל תקוות רבות ומולה גם סכנות קשות‪ .‬הבולטת בין הסכנות הינה איראן‪ ,‬שעושה כל‬ ‫מאמץ להתחמש בנשק גרעיני‪ ,‬באמצעי שיגור בליסטיים ובהקמת מערך טרור אדיר יחד עם‬ ‫סוריה בלבנון‪ .‬ואני שואל אתכם‪:‬במה אנחנו עוסקים ועל מה אנחנו נאבקים מול הסכנות‬ ‫הנוראות שלפנינו?האם איננו מסוגלים להתאחד כדי לקדם את פני הרעה? זאת השאלה‬ ‫האמיתית‪.‬תכנית ההתנתקות אינה באה במקום משא ומתן ואינה מבקשת להקפיא את המצב‬ ‫שיווצר לאורך ימים היא צעד הכרחי מאין כמוהו במציאות שאינה מאפשרת כעת משא ומתן‬ ‫אמיתי לשלום ‪.‬‬ ‫הכול נותר פתוח להסכם שיבוא כתום הטרור ‪ ,‬הטרור הרצחני הזה ועם ההכרה שתבקיע‬ ‫בקרב שכנינו כי אין בו כדי לנצח אותנו בארץ הזאת ‪.‬‬ ‫אדוני היו"ר‪,‬ברצוני לקרוא כמה שורות מחיבור שפורסם באמצע מאורעות הדמים ב‪,0236 -‬‬ ‫צריך לזכור היישוב היהודי בארץ היה פחות מ‪ 211 -‬אלף‪ .‬וכתב את המאמר הזה בעיתון‬ ‫"דבר"‪ ,‬משה ביילינסון‪ ,‬ואמרתי זה היה בימי מאורעות הדמים‪ ,‬בשנת"‪ 1936:‬עד מתי? כך‬ ‫שואלים‪" .‬עד מתי? עד שכוחו של ישראל בארצו ידון למפרע לתבוסה כל התקפת האויב באשר‬ ‫הוא שם; עד שהנלהב ביותר והנועז ביותר בכל מחנות האויבים באשר הם שם‪ ,‬ידע‪ :‬אין אמצעי‬ ‫לשבור את כוח ישראל בארצו‪ ,‬כי הכרח‪-‬החיים איתו ואמת‪-‬החיים איתו‪ ,‬ואין דרך בלתי אם‬ ‫להשלים אתו‪ .‬זהו טעם המערכה‪(".‬סוף ציטוט)‪.‬‬ ‫אני משוכנע כי כל שעשינו מאז ועד היום מאשר את הדברים העזים האלה‪.‬אין אנו רוצים לשלוט‬ ‫לתמיד במיליוני פלשתינים המכפילים את מספרם מדי דור‪.‬ישראל הרוצה להיות מדינה‬ ‫דמוקרטית למופת לא תוכל לשאת לאורך ימים מציאות כזאת‪ .‬יש בתכנית ההתנתקות כדי‬ ‫לקרוע שער למציאות אחרת‪.‬אני רוצה לומר היום דברים באוזני שכנינו הערבים‪.‬כבר במגילת‬ ‫העצמאות שלנו‪ ,‬בעיצומה של מלחמה אכזרית‪ ,‬הושיטה ישראל הנולדת בדם את ידה לשלום‬ ‫למי שלחם בה וביקש לכרותה בחרב‪ ,‬ואני מצטט‪" :‬ואנו קוראים‪ ,‬גם בתוך התקפת הדמים‬ ‫הנערכת עלינו זה חדשים – לבני העם הערבי‪ ,‬תושבי מדינת ישראל‪ ,‬לשמור על השלום וליטול‬ ‫חלק בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה‬ ‫הזמניים והקבועים" (סוף ציטוט)‪.‬‬ ‫מאז עברו ימים רבים‪.‬הארץ הזאת והאזור הזה ידעו עוד מלחמות וידעו את כל המלחמות שבין‬ ‫המלחמות‪ ,‬הטרור ואת פעולות התגמול הקשות מידה של ישראל העומדת על נפשה‪ .‬במלחמה‬ ‫ממושכת זו נפגעו גם רבים מאד מקרב הלא לוחמים‪ ,‬מקרב אוכלוסיות חפות מפשע‪ .‬ובכי פגש‬ ‫בבכי‪.‬אני רוצה שתדעו כי לא ביקשנו לבנות את חיינו במולדת הזאת על חורבנכם‪ .‬זאב‬ ‫ז'בוטינסקי כתב בשירו לפני שנים רבות את חזון השותפות והשלום בקרב בני הארץ‪" :‬שם‬ ‫ירווה לו משפע‪ ,‬מאושר‪ ,‬בן ערב‪ ,‬בן נצרת ובני"‪( .‬סוף ציטוט(‪.‬‬ ‫הותקפנו ועמדנו על נפשנו ובגבנו הים‪ .‬רבים נפלו במערכה ורבים אבדו בית ושדה ומטע והיו‬ ‫לפליטים‪ .‬זו דרך המלחמות‪ .‬אך המלחמה אינה גזרה משמים‪.‬אנו כואבים גם היום את קרבנם‬ ‫של חפים מפשע בקרבכם‪ .‬דרכנו אינה דרך ההרג בכוונה תחילה‪.‬לפני ארבעים ושמונה שנים‪,‬‬ ‫ערב יום העצמאות בשנת ‪ ,0256‬על רקע של מסירת גופות של עשרה מחבלים שביצעו מעשי‬ ‫פשע בישראל‪ ,‬מעשי רצח בישראל‪ ,‬נמסרו בארגזי עץ‪ ,‬לידי המצרים בנקודת מעבר ברצועת‬ ‫עזה‪.‬‬ ‫‪159‬‬

‫על זה כתב המשורר העברי‪ ,‬נתן אלתרמן‪" :‬ערב‪ ,‬אויב שלא ידעת מאז תעוררי ביום קומך‬ ‫עלי‪,‬עדים חיי אשר גבם אל קיר ואל קורות ימי עם אלוהי‪,‬אויב אשר כוחה של חמתו מול הקמים‬ ‫להכריתו עד יום ידמה רק לכוחה של אחוותו בברית‪-‬אחים שבין לאום ולאום‪ ".‬זה היה בזמן‬ ‫תקופה של פעולות הרצח ותקופת פעולות התגמול‪.‬‬ ‫חברי הכנסת‪ ,‬ברשותכם‪ ,‬אני רוצה לסיים בציטוט מדברים שאמר‪ ,‬מעל הבמה הזו‪ ,‬ראש‬ ‫הממשלה מנחם בגין זכרו לברכה ‪,‬בסוף דצמבר שנת ‪" 0277‬מנין נובעת הפקרות הלשון‬ ‫הזאת‪ ,‬לרבות דברים אחרים שהושמעו? את זאת אמרתי פעם בויכוח לאנשי גוש אמונים‪ ,‬שאני‬ ‫אוהב אותם גם היום ואוסיף לחבב אותם גם מחר‪.‬אמרתי להם‪ :‬אתם חלוצים נפלאים‪ ,‬בוני‬ ‫הארץ ‪,‬מתנחלים על אדמת טרשים‪ ,‬בגשם בחורף‪ ,‬מתוך קשיים‪ .‬אבל יש לכם חולשה אחת –‬ ‫פיתחתם בקרבכם איזה תסביך של משיחיות ‪....‬עליכם לזכור שהיו ימים‪ ,‬כאשר עדיין לא‬ ‫נולדתם או הייתם ילדים קטנים‪ ,‬ימים שבהם אנשים אחרים סיכנו נפשותיהם יומם ולילה ‪,‬עבדו‬ ‫ועמלו‪ ,‬הקריבו קורבנות‪ ,‬ועשו את מלאכתם בלי שמץ של תסביך משיחיות‪.‬‬ ‫ואני קורא גם היום לידידי הטובים מגוש אמונים לעשות את המלאכה בצניעות לא פחותה מזו‬ ‫שבה עשו קודמיהם‪ ,‬בימים אחרים ובלילות אחרים‪ .‬משגיחים על כשרותנו הארץ ישראלית‬ ‫אינם דרושים לנו!את כל חיינו הקדשנו לארץ ישראל ולמאבק על שחרורה‪ ,‬וכך נוסיף‪(".‬סוף‬ ‫ציטוט)‪.‬‬ ‫אני קורא לעם ישראל להתאחד בשעת ההכרעה הזאת‪.‬עלינו למצוא מכנה משותף לאיזה "יחד‬ ‫הכרחי" שיאפשר לנו להתמודד בהבנה ותוך שותפות גורל בימים האלה‪ ,‬להקים סכר כנגד‬ ‫שנאת האחים המעבירה רבים על דעתם‪.‬כבר שילמנו מחיר יקר מנשוא על קנאות‬ ‫רצחנית‪.‬עלינו למצוא את השורש המאחה אותנו ולעשות את מעשינו בתבונה ובאחריות‬ ‫המאפשרות את חיינו כאן כעם בוגר ושבע ניסיון‪.‬אני קורא לכם לתמוך בי בשעת ההכרעה‬ ‫הזאת‪ .‬תודה רבה‪.‬‬

‫‪161‬‬

‫‪22‬‬ ‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בוועידה לקידום הייצוא ושיתוף‬ ‫הפעולה הבינלאומי‬ ‫‪ 11‬בנובמבר ‪2112‬‬ ‫צהריים טובים‪,‬‬ ‫אני שמח להיות אתכם שוב בוועידת ראש הממשלה לקידום הייצוא‪ .‬לפני שנה רמזתי כאן‬ ‫בפעם הראשונה כי אנו בוחנים תכנית שנועדה לסייע לישראל להתמודד עם הקיפאון במצב‬ ‫המדיני אליו נקלענו‪ .‬תכנית זו – תכנית ההתנתקות‪ ,‬אושרה בינתיים גם בממשלה וגם על ידי‬ ‫הכנסת‪ .‬תכנית ההתנתקות היא מהלך ישראלי חד צדדי המכוון בראש ובראשונה לשיפור‬ ‫הביטחון של ישראל ולייצוב המצב המדיני‪.‬‬ ‫הצורך בה התעורר עקב חוסר המעש המוחלט של הרשות הפלשתינית בביצוע‬ ‫התחייבויותיה‪ ,‬על‪-‬פי החלק הראשון של מפת הדרכים‪.‬התכנית הביאה לישראל שורה של‬ ‫הישגים מדיניים חסרי תקדים שיסייעו לשמירת האינטרסים החיוניים לנו בעתיד כמו מניעת‬ ‫כניסתם של פליטים פלשתינים ושמירת גושי ההתיישבות הגדולים בידי ישראל ועוד‪ .‬חשוב‬ ‫לזכור שהישגים אלו הם חלק בלתי נפרד מתכנית ההתנתקות ומימושם מותנה כמובן‬ ‫בביצועה על ידי ישראל‪ .‬מי שרוצה לוותר על הישגי ההסכם ביני לבין הנשיא בוש יתחיל‬ ‫לחפש פתרונות אחרים‪ .‬כך גם מי שלא רוצה להגיע להסדר עם הפלשתינים‪.‬‬ ‫אני רוצה להגיע להסדר‪ .‬ואני אעשה כל מאמץ שנגיע להסדר‪ .‬ואנחנו נגיע‪ .‬אם אחרי תום‬ ‫עידן ערפאת תקום הנהגה אחרת‪ ,‬רצינית‪ ,‬אחראית‪ ,‬אשר תבצע את התחייבויותיה על פי‬ ‫מפת הדרכים – הפסקת הטרור‪ ,‬האלימות וההסתה‪ ,‬פירוק ארגוני הטרור וביצוע רפורמה‬ ‫ממשלתית‪ ,‬תיווצר ההזדמנות הנאותה לתאם עם הנהגה זו מהלכים שונים ואף לחדש עמה‬ ‫את המשא ומתן המדיני‪ .‬ישראל היא מדינה שוחרת שלום‪ ,‬אני מקווה כי הפלשתינים יתעשתו‬ ‫במהרה ונוכל לחדש את המשא ומתן עימם‪ .‬אך כל עוד לא יינקטו צעדים אמיתיים למלחמה‬ ‫בטרור ולפירוק תשתיותיו‪ ,‬לא יהיה כל שינוי במדיניותה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫ישראל תמשיך לבצע את תכנית ההתנתקות על פי לוחות הזמנים שנקבעו‪ .‬התרומה של‬ ‫תכנית ההתנתקות לא מוגבלת‪ ,‬כמובן רק לתחום המדיני‪-‬בטחוני והשפעותיה על המשק‬ ‫הישראלי מורגשות כבר היום ויורגשו ביתר שאת גם בעתיד‪ .‬המשק הישראלי הוא מטבעו‬ ‫בעל פוטנציאל צמיחה יוצא דופן‪ .‬יש לנו חברה פתוחה וסקרנית‪ ,‬יש לנו הון אנושי שהוא נכס‬ ‫ואוצר טבע ‪ -‬ויש לנו רוח יזמות שמתגלה באנשי העסקים הישראלים‪ .‬אם רק נותנים לה‪,‬‬ ‫לרוח היזמות הזאת‪ ,‬להתבטא – השמיים הם הגבול והצמיחה ממריאה מאליה‪ ,‬אלא אם כן‬ ‫יש מעצורים חיצוניים ופנימיים‪ .‬הסרת המעצורים האלה היא מתפקידיה העיקריים של‬ ‫הממשלה – והממשלה בראשותי עושה זאת בנחישות ובהיקף שהם חסרי תקדים בכלכלה‬ ‫הישראלית‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬תוך יישום רפורמות ששנים דיברו עליהן ושום ממשלה לא העזה לגשת לביצוען‪ ,‬ותוך‬ ‫נקיטת יוזמות שהן בחינת מהפיכה בתחומים רבים‪ .‬התחלנו את דרכנו בשעת משבר כלכלי‬ ‫קשה‪ ,‬של קריסה פיננסית‪ ,‬שאיימה לדרדר את המשק הישראלי למיתון עמוק ביותר‪ .‬הדבר‬ ‫חייב נקיטת צעדים חריפים וכואבים‪ ,‬שלא היססנו לנקוט בהם‪ .‬אני אולי לא נראה כמהפכן‬ ‫טיפוסי‪ ,‬אבל הממשלה הזאת תיזכר כממשלה המהפכנית ביותר שידעה הארץ מזה שנים‬ ‫רבות‪ ,‬גם בתחום המדיני‪-‬בטחוני וגם בתחום הכלכלי‪ .‬בתחום החברתי עוד לא הגענו למה‬ ‫שאנחנו צריכים לעשות‪.‬הרפורמות שביצענו‪ ,‬ואלה שאנחנו עתידים לבצע בשנה הקרובה‪,‬‬ ‫בלמו את ההידרדרות והעמידו את המשק על בסיס יציב לחידוש הצמיחה‪.‬‬ ‫‪161‬‬

‫עשינו מהפכה במיסוי שהפחיתה את נטל המס על מעמד הביניים וכן את מס החברות‪,‬‬ ‫המע"מ ומסי הקניה‪ ,‬צעדים שביחד מגדילים את ההכנסה הפנויה ומעלים את רמת החיים‪.-‬‬ ‫ביצענו מהפכה בשוק העבודה שהכניסה רבבות ישראלים למעגל העבודה‪ ,‬תוך קיצוץ‬ ‫בתשלומי ההעברה והפחתה ניכרת במספרם של העובדים הזרים‪ .‬בשוק ההון ביצענו את‬ ‫הרפורמה שהצילה את קרנות הפנסיה מפני התמוטטות ‪ .-‬ניגשנו לביצוע הרפורמה להכנסת‬ ‫תחרות לנמלי ישראל – רפורמה חשובה לשיפור כושר התחרות של כל ייצואן ‪ -‬קצב הפרטת‬ ‫החברות הממשלתיות גדל באורח ניכר ‪,‬כשבראש ניצבת ההפרטה המוצלחת של חברת אל‬ ‫על‪.‬‬ ‫גם בתחום התשתיות עשתה הממשלה מהלכים ללא תקדים בהיקפם – כמו מהפיכת הגז‬ ‫הטבעי בתחום מקורות האנרגיה; תכנית חומש‪ ,‬בהשקעה כוללת של ‪ 41‬מיליארד ש"ח‬ ‫לפיתוח רשת הרכבות וחנוכת פרוייקט ראשון להתפלת מי הים‪ ,‬אחרי שנים שבהן רק דיברו‬ ‫בנושא ההתפלה‪.‬הקמת גדר הביטחון ‪,‬הצלחת כוחות הביטחון בריסון הטרור והאווירה‬ ‫האוהדת שיצרה יוזמת הממשלה בנושא ההתנתקות – הגבירו את ביטחונם של המשקיעים‬ ‫הזרים והשנה אנחנו מעריכים שסך כל ההשקעות הזרות יגיע לכדי חמישה מיליארד דולר‪.‬‬ ‫וכך – אחרי שב‪ 4114-‬רשמנו לעצמנו צמיחה שלילית ובשנת ‪ 4113‬צמח המשק ב – ‪,0.3%‬‬ ‫השנה אנחנו נגיע‪ ,‬כנראה‪ ,‬לצמיחה בשיעור של ‪ ,2%‬רמת צמיחה גבוהה מזו הצפויה ברוב‬ ‫המדינות המתועשות‪.‬ב‪ 4112 -‬לוותה הצמיחה גם בגידול מרשים ביותר בייצוא – גידול של‬ ‫אחד עשר נקודה ‪ 5%‬בחישוב שנתי‪ .‬יעד ההתייצבות הכלכלית כבר הושג‪ ,‬והתוצאה היא‬ ‫אמון גובר מצד השווקים הבינלאומיים‪ .‬עדות לאמון הזה קיבלנו לאחרונה כשה"אקונומיסט" –‬ ‫דירג את ישראל במקום השלישי בעולם בין המשקים המתעוררים‪.‬‬ ‫גם בשנה הקרובה נמשיך במדיניות תקציבית אחראית ובביצוע רפורמות מבניות במשק –‬ ‫בשוק ההון ובבנקאות‪ ,‬להפחתת הריכוזיות ולריבוי התחרות; ובתחום המקרקעין‪ ,‬הפרטת‬ ‫בנק לאומי ובנק דיסקונט ופתרון בעיות היסוד בשלטון המקומי‪ .‬בספטמבר ‪ 4115‬ניגש ליישם‬ ‫את המהפכה‪ ,‬שהיא אולי החשובה מכולן – המהפכה בחינוך – ליישום המלצות דו"ח דברת‪,‬‬ ‫שתשנה מן היסוד את איכות החינוך בארץ ותשפר עד ללא הכר את הישגי התלמידים‪ .‬השנה‬ ‫הקרובה צריכה להיות שנת המפנה – שבה היציאה מן המיתון תהפוך לזינוק קדימה‪ ,‬אל‬ ‫תקופה של פריחה‪ ,‬שבה לא רק המשק ככלל – אלא גם כל פרט ופרט יתחילו ליהנות מפירות‬ ‫הצעדים שנקטנו‪.‬‬ ‫זאת בדרך של הגדלה משמעותית בכמות מקומות העבודה‪ ,‬שיתווספו למשק ובירידה‬ ‫מקבילה – ניכרת לא פחות – בשיעורי האבטלה‪ .‬הדרך אינה סוגה בשושנים‪ .‬גם להבא‬ ‫נצטרך להפגין נחישות‪ ,‬נכונות לשחוט פרות קדושות ולא להירתע מאמצעים לא פופולריים‪.‬‬ ‫אם נצטרך‪ ,‬נעשה זאת – לא להנאתנו ‪,‬אלא משום שרק אם נתמיד בדרך הזאת נקטוף את‬ ‫פירות המאמצים הכואבים‪ :‬נקבל בתמורה צמיחה גבוהה ויציבה לאורך זמן‪ ,‬נחזיר אוכלוסיות‬ ‫שלמות למעגל העבודה‪ ,‬נשנה את פני החינוך ונבריא אחת ולתמיד את השלטון המקומי‪.‬‬ ‫המחיר החברתי והכלכלי ששילמנו בשנים הלא קלות האלה (וגם השנה הבאה‪ ,‬תהיה שנה‬ ‫לא קלה) ‪ -‬יצדיק בכך את עצמו‪ ,‬והחברה בישראל‪ ,‬מתקדמת יותר‪ ,‬בריאה יותר‪ ,‬צודקת‬ ‫יותר‪ ,‬תקצור ברינה במשך שנים רבות את מה שזרענו בדמעה בשנים האלה‪.‬‬ ‫תודה רבה לכם‪.‬‬

‫‪162‬‬

38 ‫דברי סגן ראש הממשלה ושר החוץ סילבן שלום בישיבת העצרת‬ ‫הכללית של איחוד הקהילות היהודיות בארצות הברית‬ 2112 ‫ בנובמבר‬02

Address by Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Silvan Shalom to the UJC General Assembly 14 November 2004

Dear Friends, It is a source of great pride and inspiration to all of us in Israel, to see the American Jewish community so united - and so engaged - in its support for Israel. You serve as a crucial human bridge between our two countries. It is a great honor to be with you here this evening, and to bring you greetings from Jerusalem, the holy, united and eternal capital of the Jewish people. I also bring with me the warm personal greetings of Prime Minister Sharon, who asked me to represent him here this evening. Last year in Jerusalem, the Prime Minister called on the GA delegates to be ambassadors for Israel. As the head of Israel's diplomatic service, I am here tonight officially, to welcome you to our ranks! It is, of course, a great honor to salute the great work of the UJC and the Federations, and your tens of thousands of donors, activists and members. Through your commitment and mobilization - on behalf of Israel and on behalf of American and world Jewry - each and every one of you is making an historic and crucial contribution, to the realization of our dreams, and to our destiny as a people. Here in Ohio, they say that every vote counts. Well, when it comes to Israel every one of you counts. Your work counts. Your leadership counts. Your passion counts. UJC-sponsored programs like Birthright have become flagships of modern Zionist activism - by giving the younger generation the opportunity to connect with their roots, to see Israel and to strengthen their identity as Jews. Your educational efforts for Israel awareness, and Jewish continuity, are helping us protect and promote, the unbroken chain of Jewish history, that has survived for over five thousand years. Through these efforts you are not only making the Jewish people stronger, you are making Israel stronger too. And let us remember: A strong Israel is 163

good for the Jewish community, just as a strong Jewish community is good for Israel. You have chosen as your theme for this year's GA the concept of "Imagine". I don't think anyone could have chosen a more appropriate theme. The modern State of Israel is the ultimate "imagine". Israel is the triumph of an idea; it is the living, breathing, realization of the dream which has held our people together for two thousand years - "lehiyot am hofshi be'artzeinu" - to be a free people in our own land. Ladies and Gentlemen, Never in our nation's history have so many Jews been free in their own land, as today in the State of Israel. Decades of aliya from over 130 countries have allowed our small country to grow into an economic powerhouse of innovation and creativity. Our melting-pot society is producing a modern, Jewish culture full of richness, color and diversity. And every year anew, tens of thousands of Jews from around the world, come to play their part in this great endeavor. Each new immigrant, making us richer. Each new birth, making us stronger. Of course we still face many challenges - and your involvement remains crucial to our ability to meet them - but the realization of the Zionist vision of our founding fathers is real, and it is wonderful to see. In realizing this dream, Israel is not only a product of "imagine". It is also one of the world's leading producers of "imagine" - offering freedom and opportunity to each and every one of its citizens, to realise their own unique human potential. Tonight, you will hear the stories of a group of young Israelis, who embody both the spirit of "imagine", and its practical fulfillment. I, too - if I may say - am an example, of the unlimited potential, for individual and national fulfillment, that Israel provides to each of its citizens, and to each and every Jew, wherever they may be. I came to Israel as a young immigrant from Tunisia. From humble beginnings in the Negev town of Beersheva, my country has given me the opportunity to represent our people at the highest levels. I am one of hundreds of thousands of immigrants, to whom Israel has granted promise and protection, freedom and opportunity, and the possibility of living our own personal story, on the great stage of our nation's history. Friends, It is a source of great pride and inspiration to all of us in Israel, to see the American Jewish community so united - and so engaged - in its support for Israel. You serve as a crucial human bridge between our two countries. Israel and America are more than just allies. The human and communal bonds which bind us together, are stronger than any merely political 164

partnership. America, like Israel, is a society of immigrants, built on the ideas and values of freedom, opportunity, tolerance and democracy. Ours is a union of ideas and priorities, and values and interests, which transcends partisan politics, and which goes deeper than any particular policy. This unity of ideas is reflected in the bipartisan support that Israel enjoys in this country, from administration to administration, in Congress, and across the entire political spectrum. American Jewry has made a profound contribution to building this consensus. You - the leadership of American Jewry - should be very proud. You all, too, are both products and producers of "imagine". But America's greatest strength, I believe, is its ability, and its willingness, to imagine - not only for its own citizens, but for the entire world. America has always known that it is not enough to bring freedom and democracy to its own people. America understands that democracy and its freedoms must be protected everywhere, if they are to survive anywhere. For generations, it has been America's strong and courageous leadership which has protected mankind from ideologies - from Nazism to communism to extremist Islamic fundamentalism - whose common essence is their tyrannical denial of basic freedoms. Today, America continues to show the way: ď&#x201A;ˇ ď&#x201A;ˇ ď&#x201A;ˇ

It is leading the international battle against global terror. It is leading the diplomatic battle against countries like Iran, who seek weapons of mass destruction. And it is leading the battle to bring peace and democracy to the Middle East.

We must never under-estimate the crucial moral, and strategic, importance of this effort. The removal of the Taliban in Afghanistan and Saddam Hussein in Iraq has placed those countries - and the Middle East as a whole - on the path to democracy. The time has come, for Israel no longer to be the only democracy in the Middle East. Friends, There was a time, when the problems of terror, Islamic fundamentalism and Iranian nuclear ambition, were seen only as Israel's problems - not challenges which threatened the world as a whole. Today, however - as a result of America's determined leadership - this is changing. The community of nations is more united than ever, in the battle against terrorism, and more united than ever, in opposition to the proliferation of weapons of mass destruction. 165

Iran has replaced Saddam Hussein as the world's number one exporter of terror, hate and instability. Iran today agreed to suspend its nuclear enrichment program. But we know their real intentions. The international community, under American leadership, must stand up to the threat of a nuclear Iran. The growing international consensus against terror, has created renewed hope for peace in the Middle East. The understanding that once existed for Palestinian terror - as if it was somehow different from the terror of 9/11, or Madrid, or Beslan - is fading. For decades, Israel and the Palestinians have lived under the shadow of this terror. Terror which has destroyed the lives of thousands of innocent people, and taken a huge toll on our society and our economy, and made peace impossible. In the last four years alone, over a thousand Israelis have been deliberately murdered, and many thousands more injured, in over twenty thousand separate terrorist attacks. The harrowing pictures and stories are burnt into our national memory, and into the heart of each and every one of us. The world now realizes that this terrorism - like terrorism anywhere threatens freedom everywhere. With the passing of Yasser Arafat, the potential for positive movement away from terror, is greater than ever before. For almost forty years, Yasser Arafat presided over the Palestinian campaign of terror against our citizens. His name is synonymous with the terrorist atrocities of Munich and Maalot, of the Tel Aviv Dolphinarium and the Park Hotel in Netanya. For those who do not remember, it is worth recalling that it was Arafat who introduced plane hijacking to the world, who introduced suicide bombers and hostage taking. He was the godfather of global terror. Under his leadership, the Palestinians spent more energy fighting Israel on campuses, in the media and at the UN, than they did in fighting the terrorists in their own territory. Over recent years, the world came to understand that he was no partner for peace; that he was part of the problem, not part of the solution. Yet many people today - caught up in the drama of his passing - seek to romanticize and glorify his life, to portray Arafat as a great leader, as a hero. But dear friends, we should know: There is no glory, in the murder of innocent women and children. There is no heroism, in the willful resort to violence, when historic compromises for peace, are on the table. If Arafat is to be remembered as an icon, he should be remembered for what he was - an icon of terror, and nothing more. Arafat may have sold dreams, but he delivered only nightmares.

166

Yet even as the wounds of these decades of terror remain open, we must look forward. We must continue to imagine. President Bush said on Friday that he is ready to move forward, and so are we. Let me say it loud, and let me say it clear: The State of Israel has never abandoned its desire, to live in peace, with the Palestinian people. We continue to stretch out our hand in peace. Peace for Israel is a moral, strategic and economic imperative. It is in our prayers and in our dreams. It is what our people wants, and what our people needs. Israel is not - nor will it be - involved in any way in the question of who runs the Palestinian Authority. The Palestinians' future is in their hands, not ours. But we will continue to stress our hope - and our demand - that whoever leads the Palestinians, will lead them away from terror, and towards a better future for us both. This will not be easy for them or for the region. Only a few hours ago, some Palestinians tried to shoot their leaders - to intimidate them from challenging the terrorists. But we need a responsible Palestinian partner who is committed - in word and action - to fighting terror and incitement, as stipulated in the Roadmap. For their sake and ours - the Palestinians must now be guided by their leaders to build their own society, rather than seeking to destroy ours. Incitement to violence must be replaced by education for peace, and the infrastructure of terror must be dismantled. This is not only our demand. It is the demand of the United States and the entire international community. If such a partner emerges, we will be there. We are ready to talk to any leadership - from Syria, or Lebanon or the Palestinians - who comes to the table without terror, and with the genuine intention, of finding mutually acceptable solutions to our differences. Meanwhile, our Government remains committed to the Prime Minister's Disengagement Plan, which has also now received the backing of the Knesset. This is a unilateral Israeli plan - backed by the United States and the international community - designed to improve security under conditions where the Palestinian side is doing nothing to stop terror. Israel will never compromise on the security of our citizens. We do not have the luxury to wait for others to bring that security. We must always take the initiative ourselves. This is what we have always done, and this is what we will continue to do. The preparations for the plan's implementation in 2005 remain on track. Israel has every interest that Gaza will be ruled in a responsible manner when redeployment takes place. If a new leadership on the Palestinian side acts to combat terror, then we will be able to consider coordinating aspects of the 167

"day after" with them. But we can not afford to leave ourselves hostages to fortune. The possibility, of change on the Palestinian side, is not enough. We need to see change on the ground, before we can get back to the negotiating table. Dear Friends, The history of Zionism is a lesson in the power of an idea, in the power of "imagine". But there is another, no less important, lesson to learn, from this wonderful transformation of Jewish life in the modern era. And that is, that ideas and beliefs, and aspirations, and dreams, need ordinary people to act on them, if they are to be translated into reality. From Herzl to Ben-Gurion to Begin and to Rabin, the history of modern Israel is filled with leaders, who were not only inspired by ideas, but who acted to implement them; leaders who were determined, to shape history, rather than letting history shape them. This is our shared challenge, today, too:   

 

We must act together to combat the new antisemitism which is taking root in Europe and the Arab world; We must act together to stand up to the growing trend of anti-Israel hostility on campuses. We must act together to help Israeli society deal with the many social challenges which still confront us - including drugs and poverty and social inequality. We must act together to ensure continuity for our Jewish values and beliefs. And we must act together to increase Aliya. We would like to see every Jew coming to Israel - and the sooner the better. If there was no diaspora - Israel today would have a population of 200 million.

The key to our success in this effort is our unity of purpose. Only if we continue to work together, can we be sure of our success. Of course, like any democracy - let alone a Jewish one - we in Israel are blessed with many opinions, and many points of view. The same is of course true of the American Jewish community, and we both draw great strength from this pluralism. But we also draw great strength from the consensus we share over the right of Jews to live free of fear and persecution, wherever they may be. And we also draw great strength from our consensus, over our national right to live in peace in our historic homeland, the State of Israel, with Jerusalem as our united and eternal capital. We both need to preserve this unity. When we speak in one voice, we are stronger. 168

As we celebrate together the wonderful achievements and the great promise of the State of Israel, my message to you tonight is: continue to imagine. Continue to imagine Israel in your lives, and your lives in Israel. Continue to imagine a world where we are all safe - as individuals, and as a nation. Continue to imagine Israel at peace with its neighbors. But don't just stop there. Continue also to translate your imagine, into reality. Continue to build and to educate, to mobilize and to inspire. Continue your efforts to preserve the chain of history which binds us together - to our past and to our future. Continue to lead. Our shared future as one, united, secure and independent, people, depends on it. Thank you.

169

39 ‫דברי סגן ראש הממשלה ושר החוץ סילבן שלום ומזכיר המדינה‬ ‫האמריקני קולין פאוול לאחר פגישתם בבית הלבן‬ 2112 ‫ בנובמבר‬05

Remarks by Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Silvan Shalom and US Secretary of State Colin Powell following their meeting at the White House 15 November 2004

Secretary Powell: Good afternoon, ladies and gentlemen. I just had an excellent conversation with my colleague, Silvan Shalom. It's always a pleasure to have you here, Mr. Minister. And our conversation really focused on the opportunities that have been presented by the death of Chairman Arafat. We are pleased by the responsible manner in which Palestinian leaders have started to come together and we are pleased that they have set a date for an election for the new president of the Palestinian Authority, and the Minister and I spoke about what Israel will be doing to facilitate that election. I said to the Minister that I hope that during my upcoming visit to the region, and especially when I'm at Sharm el-Sheikh, we'll be able to convene a meeting of the Quartet to review the bidding and see what the Quartet can do, as part of our roadmap efforts, to assist in the process of moving forward down the path laid out by the roadmap. I also expressed to the Minister my satisfaction that the disengagement plan that the Prime Minister has put forward and that we have endorsed back in April seems to be moving forward, and so there are new opportunities that have been presented by recent events, and I'm pleased that the Minister sees it in the same way, and that we will work together to take advantage of these opportunities and deal with the challenges that are ahead of us. So Mr. Minister, it's always a great pleasure to have you here. I invite you to say a few words, sir. Foreign Minister Shalom: Thank you very much, Mr. Secretary. I'm very happy to be here once again, and to have this discussion with you. We had a very good and constructive discussion about what needs to be done in the day after in the Middle East. We have a glimmer of hope that the new 171

leadership may be more responsible and more moderate. We would like to enable the Palestinians to have a free and fair election that is expected to take place on January 9th. Everything that is needed will be provided to them in order to ensure that they will have the possibility to elect their new leadership. We would like to see this new leadership moving to a better understanding with Israel, moving toward peace with Israel, but there are no shortcuts. We would like this new leadership to implement its commitments according to the Roadmap. In phase one, it is written very clearly that they should dismantle the infrastructure of the terrorist organizations, and that they will put an end to terrorism, violence and incitement. I asked the Secretary to help us to achieve these goals. We would like here to see the involvement of the American administration, which has been involved in all the peace processes that we had in the past. We believe that this new leadership can take quick action by putting an end to the incitement in radio and television and in the textbooks, and afterwards to move toward the dismantlement of the infrastructure of terrorist organizations. I would like to tell you, Mr. Secretary, that I was very sorry to hear that you have decided to leave your position. You are a very good friend of Israel, but more than that, you are a very good friend of peace. And you have done everything you can in order to have better time, better future in our region, to have more stability, to bring hope to our peoples there, and for that I would like to thank you very much for your efforts. You will continue with your efforts next week when you come to our region, and I don't want to summarize now. But still it's a big loss for me personally, it's a big loss for the State of Israel, and it's a big loss for the peace in the Middle East. Thank you very much, Mr. Secretary. Question: Mr. Minister, you said that Israel is prepared to cooperate with the Palestinians. On the issue of the 200,000 Palestinians or Arabs living in East Jerusalem, should they participate in the balloting, in the election? And, Mr. Secretary, when the Quartet meets, is there a need to revise or update or seriously change the Roadmap? Foreign Minister Shalom: Jerusalem is the eternal capital, undivided capital of Israel, and we, of course, will do everything to keep it this way. About the Palestinians that are living there, I would like you to know that even in the example of the last Palestinian election in 1996, there were no elections in Jerusalem. The Palestinians living in Jerusalem voted then only through 171

envelopes by mail, and I believe it should be the same, that there should be no elections in Jerusalem. The Prime Minister has said that the final decision on the participation of the Palestinians in East Jerusalem in the upcoming election will take place in few days. Our Prime Minister will meet with some of the ministers that are involved with this issue, and we will take a decision about it in the near future. Secretary Powell: I don't see any need to revise the Roadmap. I think it lays out the responsibilities and obligations and commitments of both sides very, very clearly. Question: Mr. Secretary, last week President Bush said that he was, his Administration, would be willing to spend capital needed to advance peace in the Middle East. What specifically do you envision the next administration doing to advance this process, and what do you hope to do in the remaining time of your tenure? Secretary Powell: I hope to meet with the parties in the region who will be attending the Sharm el-Sheikh meetings, dealing principally with Iraq, but so many parties will be there that I'm sure we will get into a discussion of the possibilities for moving down the trail of the roadmap, and then I'm looking at other opportunities to visit with leaders in the region. As the President said, he is prepared to invest capital. He did it last year when we all went to Aqaba, and that process did not go as far as we would have liked, but he's prepared to do it again when the conditions are right, when Palestinian leadership is in place, and when they have made clear what their commitments are and have started to act in those commitments, the President will invest political capital. Question: Mr. Secretary, won't your departure inevitably slow down this process? And Mr. Minister, the Palestinians have said that they cannot do this alone, that even the moderates who are aspiring to leadership cannot do this without a significant redeployment by the Israeli Army and greater access among the settlements, and also, voting in Jerusalem. So how can you expect them to crack down on violence when say you're not giving them what they need to take these steps? Secretary Powell: My departure does not make anything inevitable. We're going to keep moving forward. It's the President's policies that are being pursued and implemented, not Colin Powell's. Foreign Minister Shalom: As I've said, we'll do everything in order to enable them to have their election, to hold a free and fair election. We will do everything that is needed to give them freedom of movement, but of course, we will not do anything to harm or to damage our security or our safety. We 172

will assist them in a way that will enable them to vote without, as I've said, damaging our security. I think it can be done and we are planning to do it. We will give them all the assistance that they will ask for and that they will need because we would like them for the first time to enjoy free elections. It will be a very positive signal that in January free elections will be held in Iraq and the Palestinian Authority. It might encourage some other countries in our region to ask for the same system of democracy - to have elections in their countries. We have had enough being the only democracy in our region for almost 60 years. We would like others to join us. Secretary Powell: Thank you very much.

173

40 ‫דברי שגריר ישראל לאו"ם דן גילרמן בעצרת הכללית בנושא‬ ‫שאלת פלשתין‬ 2112 ‫ בנובמבר‬22

Statement by Israel Representative to UN, Ambassador Dan Gillerman, at the UN General Assembly on the Question of Palestine 29 November 2004

Mr. President, The Question of Palestine is not rhetorical. It should not be an endless philosophical inquiry, or an eternal thorn in the sides of all those who reside in the Middle East. On the contrary, it is a question that has an answer - a problem that can be solved. In fact, Mr. President, we do stand today at a critical juncture in the history of the Middle East. There is a window of opportunity, and through it shines a ray of hope. It is up to us to grasp it. For the sake of our children, and their fragile futures, we have no choice but to reach towards the promise that it heralds. Rather than remain stuck in the dark abyss of the past as the previous speaker tried to do. The answer to the Question of Palestine is mutual understanding, mutual acknowledgement, and mutual respect. It is a commitment to negotiations, to the renewal of the Road Map's implementation, and to the responsibilities that it demands of all parties. Only in this way can we reach the goal of a region where two states, Israel and Palestine, live side by side in peace and security. For too long, our region has been dominated by conflict, often reflected in this hall by hostile recriminations. Perhaps this is due to an unwillingness of all parties to look inward, and take responsibility for their own actions. If we are to move forward, we must work together, not against each other - directing our energies against common enemies and towards common goals. Every party must take ownership of their obligations - and be conscious of their responsibilities as much as their rights. It is only in this manner that we can answer the questions that our troubled region poses to us. Mr. President, It is, of course, no accident that this discussion occurs on this day. It was on the 29th of November, 57 years ago, that this organization recommended the 174

establishment of two States - one Jewish and one Arab. Especially coming as it did on the heels of the Holocaust, Jews wholeheartedly welcomed this action, celebrating in the streets of our cities, and calling for peace. Unfortunately for all, at the time the Arab world did not share our acceptance and hope for the future. Unfortunately for all, they chose obstinacy over cooperation, and rejectionism over hope. It is indeed a sad paradox that today the General Assembly commemorates the effects of that rejection. But Israel believes that the winds of change are blowing in the Middle East. We are hopeful that, despite all the difficulties, a new spirit of understanding will emerge. As Prime Minister Sharon recently said to the Knesset, the Israeli Parliament, "Israel is interested in renewing the political negotiations under the Roadmap," because "the Roadmap was and is the only political plan accepted by the State of Israel, and we adhere to it." Prime Minister Sharon also said that: "We have no desire to permanently rule over millions of Palestiniansâ&#x20AC;ŚThe Disengagement Plan presents the possibility of opening a gate to a different reality." The Israeli Government's Disengagement Plan is a courageous initiative, both domestically and internationally, and it can help to pull the region back towards negotiations. By giving the Palestinian people greater control over their lives, improving the security and humanitarian situation for both peoples and working to take terror out of the equation we are hopeful that it will help to usher in a new era of negotiations and reciprocal accommodations. As well as a physical move, the Disengagement Plan is a symbolic one - signifying that Israel is committed to creating opportunities for a better future. We have respect for the Palestinian people, and we seek a future where both peoples can live in respect and prosperity, free from fear and from bloodshed. The coming elections of the Palestinian Authority are a critical opportunity and an important test. Israel will make it possible for international observers to monitor the elections, and will do all that it can to facilitate a smooth, fair, transparent and democratic electoral process. We are hopeful that the Palestinian people will be able to elect a leadership who will serve their interests, working towards peace and development, and pushing forward to construct an architecture of peace and an end to terrorism. In the lead up to the election, there are signs of increasing cooperation. For example, last week the Israeli and Palestinian tourism ministers signed an agreement on collaborative measures to ensure safe and smooth passage of pilgrims and tourists visiting our region, especially during the Christmas season. As the Palestinian tourism minister, Mr. Mitri Abu Aida, observed, this was a "step toward better cooperation."

175

Both Israelis and Palestinians have suffered for too long - physically, economically, and psychologically. For too long, corruption has plagued the Palestinian leadership and denied the Palestinian people of accountable leaders that are committed to the welfare of their people and to the path of coexistence and peace. The morally bankrupt strategy of terrorism and the idea that violence can bring political gains has produced nothing but bloodshed and poverty. I truly believe that most Palestinians, though sadly for them, not the voice on their behalf, in this hall, realize that it is not poverty that breed terror, but terror that breeds poverty. Terrorism has endangered both Israeli and Palestinian lives. It is our common enemy. As the Road Map recognizes, its early eradication is indispensable to progress. Israel recognizes that it has responsibilities - and it is ready to fulfill them - but it is not alone. It is time for a new Palestinian leadership to emerge that meets the needs of its population, the imperatives of peace, and the expectations of the international community. Recognizing the import of this moment in history, the Secretary General himself said last week that the Palestinian elections are "an opportunity to really come together and move ahead with the implementation of the Road Map and we believe that the Israeli Government is also ready to do this." He spoke truly, Mr. President. The Israeli Government, and the Israeli people, have long been ready to do this - and we are ready to do this now. Mr. President, There are no shortcuts in this process. We must learn the mistakes of the past, and refuse to appease or neglect the forces that seek to undermine any genuine and peaceful settlement. The Palestinian leadership must end incitement in their media, religious and educational institutions where Jews and Israelis are routinely dehumanized in the foulest of images and words. They must also halt the use of cultural and sporting events as rallies encouraging further terror. They must finally put an end to an educational system that glorifies murder as martyrdom and tries to de-legitimize the right of the Jewish people to selfdetermination in their ancient homeland side by side with their Palestinian and Arab neighbors. Both societies must educate towards tolerance, co-existence and mutual respect. While Israel answers the Question of Palestine in the affirmative, Mr. President, this educational system seeks to cultivate generations of new terrorists who answer the Question of Israel only with murder. Finally, this new Palestinian leadership must work to eliminate terrorism and the elements that fuel its engine. As the Foreign Minister of the State of Israel, Silvan Shalom, recently said: "It is our hope that whoever leads the Palestinians, will fight terror. This is a requirement included in Phase I of the Roadmap and endorsed by the entire

176

international community, and it is the only way we can get back to the direct negotiations needed for peace." Mr. President, There are many forces that seek to undermine any hopes for progress. Terrorist organizations - such as Hizbollah, Hamas and Islamic Jihad devoted to Israel's destruction, as well as the regimes that support them such as Iran, are opposed to any prospect for peaceful co-existence. What the world sees as an opportunity they see as a threat. And they will try no doubt, as they have before, to undermine every effort at reconciliation. Indeed, we are aware of specific efforts by Hizbollah, with the assistance of its State sponsors, Syria and Iran, to intensify their cooperation with local Palestinian terrorist groups, in order to scuttle the hopes for peace. We, the international community, must not let them succeed. Mr. President, In place of terror and violence, we must weave a culture of peace and compromise. For the sake of our children, we can do no less. Today, as I survey the assembled representatives of the international community, I know that the world is anxious for Israelis and Palestinians to move forward. As I stand here before you, I extend my hand, on behalf of the State of Israel, to our Palestinian neighbors. And I say, let us be partners in peace, facing firmly away from the acrimonious past and towards a hopeful future. We can only do this through mutual acknowledgment and respect, not through baseless recriminations. We can only do this through negotiations and dialogue, not through endless one sided resolutions. And we call on the international community, and this Assembly, to support this common agenda. Let us cast away the politics of blame, for the pointing of fingers has never shown us to the path to peace. Let us cast away the false narrative of victim and villain that denies that both sides have rights and both sides have responsibilities. Let us cast away the darkness of violence and terror, for it is of light that the Israeli and Palestinian peoples are now in need. Thank you, Mr. President.

177

20 ‫דברי שגריר ישראל לאו"ם דן גילרמן בעצרת הכללית בנושא‬ ‫המצב במזרח התיכון‬ 2112 ‫ בנובמבר‬21

Statement by Israel Representative to the UN, Ambassador Dan Gillerman, at the UN General Assembly on the situation in the Middle East 30 November 2004

Mr. President, Martin Luther King once said that "There comes a time that people get tired." For the peoples of the Middle East, Mr. President - all the peoples of the Middle East - that time has come. The people of the Middle East are tired, tired of bloodshed and tired of violence. They are tired of terrorism, tired of despotism, and tired of hatred. They are tired of corrupt leaderships that do nothing to foster harmony, yet do all that they can to stifle it. They are tired of the adoption of anachronistic and one-sided resolutions that are as disconnected from reality as they are from the noble ideals upon which this organization was founded. Today we hear voices of reason and voices of rejection, voices that call for progress and voices brimming with fatal stagnation - as we heard only yesterday in this hall, when the Palestinian voice proved once again that not only do they never miss an opportunity to miss an opportunity, but that, sadly, as far as the Palestinians are concerned, there is no present and no future. Only the past happening over and over and over again. Hopefully, this is a lone voice, as I truly believe most Palestinians want, and deserve, better. But there are voices that we fail to hear. The voices of people throughout the Middle East looking for responsible leadership, not repressive rule. The voices of those looking for the opportunities provided by democracy and respect for human rights, and ready to live in peace with their neighbors. As we consider the Situation in the Middle East, we must allow these voices to echo throughout this chamber and seek ways to empower the moderates throughout the region who want to realize this vision. Mr. President, Israel believes that it is in dialogue that hope is born, and it is through dialogue that progress is achieved. Israel has always understood that every nation has rights and every nation has responsibilities. We recognize the needs of all our neighbors to live in peace and prosperity. From its earliest 178

days as a modern State, Israel has offered an outstretched hand to those genuinely committed to peace, and we have proved ready to follow the path of mutual recognition and mutual compromise. These principles have driven the success we have had in establishing peace treaties with two of our neighbors, Egypt and Jordan. These treaties arose through the drive and strength of courageous Arab leaders - profiles in valor and provide examples of the positive results that can be attained if Israel's goodwill is received in kind by those to whom it is offered. Through creating trust and advocating peace, these Arab leaders, President Sadat of Egypt and King Hussein of Jordan, found in their Israeli counterparts brave partners that worked alongside them to create a new reality. In the 1990s these important treaties led to the improvement of our relations with other States in the region. They provided the crucial momentum necessary for bilateral peace negotiations between Israel and Syria, as well as for the signing of Israel-Palestinian interim agreements intended to introduce a new era of peace to the Middle East. The result of all of this was a dramatic improvement of economic and social conditions for all inhabitants of the area. Another result was a demonstration that it is through discourse and negotiated settlement that peace lies, not through anachronistic and one-sided resolutions. Peace will be fashioned in Ramallah and Jerusalem, not in New York and Geneva. Israel knows it has obligations to fulfill, and we will not shy away from them. But we are not alone in this regard. Every peace process in the region has succeeded only when it recognized the rights and responsibilities of both sides, and the need for face-to-face dialogue, and mutual implementation, to achieve real results on the ground. While we were compelled to advance the disengagement plan in the absence of a Palestinian partner for peace, we are hopeful that it can be coordinated, and that - as the Quartet has recognized - it can jumpstart the negotiating process, which is the only path to lasting peace. It is important that the international community, and this Assembly, support those working towards a peaceful resolution, by empowering the peacemakers and disempowering the extremists. Every step taken by the international community must be judged by whether it pushes the parties closer to the negotiating table and to the mutual implementation of obligations, or pushes them further apart. Too often the resolutions and discourse adopted in this Hall have failed this test, promoting acrimony and divisiveness instead of constructive dialogue. In the spirit of reform and revitalization, and for the sake of peace, it is time to change this counter-productive dynamic. Unfortunately, the resolutions presented to the assembly on the agenda items discussed in the last two days follow this tired and harmful pattern. Accordingly, Israel will be compelled to vote against them.

179

Mr. President, The Middle East was once a global center of innovation and progress, a fountain of civility and wisdom. Peoples of the region are rightfully proud of this past, and they have a right to be hopeful for their future as well. In too many states in the region, however, the people have suffered under dictatorial rule for too long, without the rights to a free press, an independent judiciary, and respect for the rule of law. The hopes for peace, stability and prosperity in the Middle East cannot be divorced from these facts. Democratic reform, the teaching of tolerance and co-existence, and respect for human rights are fundamental building blocks to a positive and hopeful future. And they are indispensable stepping stones on the road to true peace. Governments that glorify murder as martyrdom, cannot at the same time foster peace and good-neighborliness. Governments that tolerate religious extremism at home will not fight for peace abroad. If we encourage a culture of democracy and mutual tolerance, in a way that is respectful of local cultures and religious traditions, we sow the seeds of peace. If we reject the tactics of terrorism, and the ideology of hate that feeds it, we create the conditions for co-existence and prosperity. The people of the Middle East, and the Palestinians more than anybody, know that democratic reform is central to the hopes and positive future of the region. Mr. President, The obstacles on the road to a peaceful and prosperous Middle East are many. Israel recognizes that peace is made with one's adversaries, not with one's friends. But peace can only be made with adversaries who want to make peace with you. Terrorist organizations like Hizballah, Hamas, and Islamic Jihad are, by definition, opposed to peaceful co-existence, and determined to prevent reconciliation. Their State sponsors, like Iran and Syria, continue to tolerate and actively support this terrorist activity in violation of their most basic legal and moral obligations, including security council resolutions, such as 1373 and 1566. While responsible States have mobilized to combat the plague of terrorism, these State supporters of terror have systematically and determinedly worked to turn the region's worst fears into reality. As a window of opportunity is opening in the Middle East, organizations such as Hizballah are working hard to shutter it. Hizballah is a terrorist network with tentacles extending throughout our region, and a record of terrorist activity, including airplane hijackings and embassy bombings, throughout the world. As Lebanon continues to flout its basic obligations to prevent cross-border attacks, and as Syria continues to exert its control over that country, in violation of security council resolutions, Hizballah becomes a more potent force. It funds and coordinates terror against Israel, from Lebanon, as well as from within the West Bank and Gaza.

181

Hizballah, with the continued support of Iran and Syria, is today intensifying its efforts to ensure that acts of terror kill the fragile hopes for peace, and undermine the emergence of a stable and responsible Palestinian leadership. What the world sees as an opportunity, it sees as a threat. Just last week, Hizballah operatives directed an unsuccessful attempt to bring explosives into Israel, and the efforts to execute acts of terror continue with urgency. In a revealing interview given recently by Nawaf Musawi, of the Hizballah's socalled political leadership, the destructive intentions of this terrorist organizations were made painfully clear. Like other Hizballah leaders, he called for the continuation of Palestinian violence and terror, and pledged Hizballah's ongoing support for such activity. Behind Hizballah lies the support of Iran, a regime that openly calls for Israel's destruction, which is engaged in further exacerbating the dangers in the Middle East through its nuclear program. This does not present a local or regional threat, but a global threat with existential repercussions for many of the States represented here. Iran's malignant nuclear intentions are a danger, not only to Jerusalem and Tel Aviv, but also to London, Paris, Berlin, and southern Russia. Everyone present should beware of the potential implications of ignoring the nexus between terror and tyranny, between terror groups, state sponsors, and weapons of mass destruction. If the international community is serious about taking advantage of the opportunity before us, it is not enough to encourage and empower those committed to peace. We must also confront those opposed to it. We must show the same urgency and determination in combating these forces as they do in pursuing their hateful agenda. Without that, moderates in the region - be they in Iraq, the West Bank or elsewhere in the Middle East - have no chance to succeed. Without that we will record yet another missed opportunity on the road to peace. This is no time for complacency or false equivalencies. Treating those engaged in terror and those determined, under difficult conditions, to respond to it as though they were moral equals is not amoral - it is immoral. We remain hopeful that the circle of peace in the Middle East can be widened, and Israel is, as always, ready to reach a genuine and lasting peace with all its neighbors. At the same time, the readiness of every State of the Middle East to embark on a path of reform and peace, must be judged by their actions, not by their words. We have all had our fill of false promises and publicity stunts. If we are genuine in our desire for peace, the international community and the United Nations must make clear to the enemies of peace that their destructive behavior will no longer be tolerated. That you cannot sponsor peace and sponsor terrorism at the same time. Mr. President, We are at a moment in time when we have an opportunity to affect real change. For today, to quote Martin Luther King once more, "We ain't where

181

we wanna be, we ain't where we gonna be, but thank God, we ain't where we were." The whole Middle East stands at a point in history suffused with frenetic changes. We must harness the promise of improvement arrayed before us, and along with the international community, stand firmly against those who would resist it. All States and peoples in the Middle East deserve better, and Israel is committed to achieving it in partnership with its neighbors in the region. We call on all our neighbors to accept our goodwill and return it in kind. All of us are tired of pain and violence, and it is high time that the Middle East, known in history as the "cradle of civilization," reclaimed that legacy. Thank you, Mr. President.

182

42 ‫דברי סגן ראש הממשלה ושר החוץ סילבן שלום ושר החוץ של‬ ‫מצרים אחמד אבו אלע'יט לאחר פגישתם בירושלים‬ 2112 ‫ בדצמבר‬0

Remarks by deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Silvan Shalom and Egyptian Minister of Foreign Affairs Ahmed Abul Gheit following their meeting in Jerusalem 1 December 2004

Foreign Minister Silvan Shalom: It is my great pleasure to host my colleagues, Egyptian Foreign Minister Ahmed Abul Gheit and Minister Omar Soliman, Head of Egyptian Intelligence, here in Jerusalem. They come at a time of renewed hope in the Middle East. The forthcoming elections in the Palestinian Authority constitute a real opportunity to create a positive momentum for peace. Israel is determined to work closely with Egypt to ensure that this opportunity is seized. We welcome Egypt’s recent direct contacts with the Palestinian leadership. Egypt can and should, play a key role in the effort to bring calm and stability to the Palestinian Authority. Furthermore, Egypt can and should strengthen the moderate forces inside the Palestinian Authority. In our meeting today we discussed how Egypt’s involvement can be used best in order to ensure an end to terror and the return to negotiations in accordance with the Roadmap. It is in the interest of us all that a responsible Palestinian leadership guides its people in this direction. The visit also provides us with a welcome opportunity to promote the bilateral relationship between our two countries. These full relations between Israel and Egypt have been the foundation of regional stability in the Middle East for 25 years and will continue to be so in the future. Both countries have much to gain from enhancing the dialogue and cooperation between us and I hope that together we will be able to make progress towards closer and more productive ties in the weeks and months ahead. I am committed to working with Foreign Minister Abul Gheit and Minister Soliman to ensure that our relations continue to grow to the benefit of the citizens of both our countries and the region as whole. Once again it is my pleasure to welcome both Foreign Minister Ahmed Abul Gheit in his first visit 183

to Israel as Foreign Minister and Minister Soliman who is a frequent and welcome visitor here. Egyptian Foreign Minister Ahmed Abul Gheit: The purpose of this visit by General Soliman and myself, is to enhance the emerging environment between Israel and the Palestinians, to prepare a conducive environment aimed at launching the process anew. We discussed what is required in order to achieve that objective, how Israel is called upon to facilitate and to contribute positively to the Palestinian process of getting their elections according to the schedule the Palestinians are laying down. We also discussed the issue of how to implement the Israeli withdrawal from Gaza in full, as well as from the northern parts of the West Bank and how to do this in context of the Roadmap. We also discussed the bilateral EgyptianIsraeli situation, how to push forward. We touched upon the very sad horrific incident that took place in Rafah with the killing of the three Egyptian policemen, the anger that prevailed in Egypt, the investigation that has been carried out, and we feel that we need to focus further on issues of bilateral nature. A lot in the Middle East depends on how we would conduct ourselves between Palestine and Israel, how the Palestinian state is to emerge. And that is something that we value very much. Question: First question for Minister Abul Gheit. Did you raise the Syrian issue in both your meeting with Prime Minister Sharon and with Foreign Minister Shalom and how determined is Israel to implement the disengagement plan as part of the Roadmap, in your eyes? Foreign Minister Abul Gheit: From whatever I heard today from the Prime Minister as well as the Foreign Minister, I feel that Israel is determined to withdraw and that the Israeli leadership understands the necessities of the situation. The Prime Minister reiterated anew his commitment to the Roadmap; that is on the Palestinian issue. We didnâ&#x20AC;&#x2122;t touch on the Syrian track with the Prime Minister. However, we tackled it very briefly with the Foreign Minister. There have been talks between Egypt and Syria, touching on a range of issues, but I didnâ&#x20AC;&#x2122;t carry any message to Israel on the Syrian track. However, my understanding is that Syria is willing, has been always willing to engage in discussions and in negotiations with Israel, but according to two points: the principle of land for peace and the implementation of the resolutions of the Security Council. So, if that would be the order of the day then a process would be launched here, too. My opinion is that I would encourage very much Israel engaging with Syria on discussions according to whatever would be agreed upon between both, meaning the terms of reference for the resumption of negotiations and 184

objective of such negotiations. It won’t be the first time that negotiations have taken place. There have been negotiations over the last ten years. Question: Did you have any impression from the Syrians that they are willing to send the Syrian President here, is he willing to come to Jerusalem, as Sadat did, with no preconditions? Foreign Minister Abul Gheit: The issue of President Assad’s visit to Jerusalem was not raised and it was not discussed in any way. The issue is when you want to negotiate and to initiate a process, then that will come through negotiations. A process will come through negotiations. If you sit by without engaging the other side, then you will not achieve anything. That is the logic of negotiations aiming at a peaceful settlement of whatever dispute you have with your neighbor. Foreign Minister Shalom: (Hebrew) I received an update on the meeting yesterday between President Mubarak and President Assad. Israel’s hand is always outstretched for peace with any state that wants to make peace with us. Of course, if Syria’s intentions are serious, it must prove it through actions. If this happens, Israel will be prepared to open negotiations immediately. But actions mean not granting protection to terrorism directed against Israel’s citizens. Damascus’ support for terrorist organizations, be it the Hamas, Islamic Jihad or Hizballah, does not convey a message of peace. This support must cease. In previous talks with the Syrians they raised a number of issues. These were only preliminary discussions with people close to President Sadat, which were conducted a year and a half ago in the shadow of the war in Iraq. These contacts were meant to lead to higher level talks, but unfortunately came to an end after the contacts became public. Israel has always been prepared for contacts with any Arab state, whether publicly or secretly. But the situation today, in which Syria grants protection to terrorist organizations, harms not only Israel and the chances to negotiate with Israel, but also the moderate Palestinian leadership, by not enabling it to carry out what is required – namely to dismantle the terrorist infrastructure. Question: [On preventing weapons smuggling along the Israel-Egypt border] Foreign Minister Shalom: A few months ago already, on my visit to Cairo, with the President, I was instructed by the Prime Minister to come to an agreement that we will find out what there needs to be done in order to put an end to the smuggling of weapons that is coming from the border, the Philadelphia buffer zone. It was agreed that even though the Egyptians are not allowed to have more troops on the Egyptian side of the border, it will be reconsidered, and it looks that we are very close to achieving an 185

understanding between Israel and Egypt about the number of soldiers that will be there, about the number of weapons and the kind of weapons that will be permitted to hold there and while it will be agreed, of course, you will be the first one to know, but we are very close. Foreign Minister Abul Gheit: The issue of Salah e-Din corridor, as it is called in the Egyptian media, we are asking that we will be enabled to retrain them, to strengthen their ability to project themselves on that area too. We are not offering Egyptian troops or personnel into the Palestinian areas. We are asking the Palestinians to send us their personnel in order for them to be retrained in Egypt. According to the Egyptian-Israeli peace treaty, there are certain areas of limitation of forces and personnel in areas adjoining the borders. This is what Foreign Minister Shalom was talking about. So the ability of Egyptian personnel, the police forces, to project themselves on that area has been empowered because of the limitations of such numbers of personnel. Question: [On Israel-Egypt bilateral relations] Foreign Minister Shalom: (Hebrew) We are fully coordinated with Egypt on many matters. We also discussed our bilateral relations, and today we decided to renew the work of the Israel-Egypt bilateral committee. There are many issues on the agenda between us - gas, free trade zone, tourism, and more. We want to work together on this, and we see a real willingness on the Egyptian side to do so. Thank you.

186

43 ‫דברי סגן ראש הממשלה ושר החוץ סילבן שלום ושר החוץ של‬ ‫גרמניה יושקה פישר לאחר פגישתם בירושלים‬ 2112 ‫ בדצמבר‬5

Remarks by Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Silvan Shalom and German Minister of Foreign Affairs Joschka Fischer following their meeting in Jerusalem 5 December 2004

Foreign Minister Silvan Shalom: It is always a pleasure to have you here because you are a great friend of Israel. You are a very close friend of Israel and you're a very close friend of the peace in the Middle East. And I know how much you are concerned about having peace here. First I would like to say how happy I am that Azzam was finally released from jail today. It is a happy day for his family and a happy day for the State of Israel. I met President Mubarak exactly a year ago in Geneva. There I raised the importance that Azzam will be released as soon as possible. Since then, we have seen a great deal of improvement in the bilateral relations which brought us today’s important results. I hope that in the near future we will see more concrete steps which will reflect this improvement. I would like to thank President Mubarak and Ministerd Soliman and Abul Gheit for their willingness finally to return Azzam Azzam to his home. Let me also express the hope that the new atmosphere in the region will encourage more countries to realize that only through dialogue and cooperation with Israel, we will be able to promote peace and security for us all. It is a pleasure to welcome Joschka Fischer to Israel once again. His concern and interest in promoting peace and security for all Israelis is well known, and we welcome his ongoing engagement in these issues. At the top of our agenda today was the issue of Palestinian elections. I reaffirmed to the Foreign Minister Israel’s commitment to do everything in its power to ensure the smooth running of these elections. We discussed how Israel and the European Union can support this crucial process. We agreed that the emergence of a responsible and democratically accountable Palestinian leadership is vitally important to all future peace efforts. We also agreed that the key to future progress in the peace process lies in promoting Palestinian financial and security reforms and establishing the fact that Palestinian action against terror and incitement.

187

Israel for its part is ready to engage with a responsible Palestinian leadership that shares the commitment to these principles. We surely desire to see a return to the Roadmap and to the negotiations necessary to bring peace. This is a time of great opportunity and hope for our region. We must all act to seize this opportunity. This includes the countries of the Arab world. Israel calls on the Arab world to support the Palestinian democratic process and our peace efforts in general in word and deed. It also includes greater efforts to combat the ability of Hizballah, through its active logistical and financial support of Palestinian terror, to undermine the efforts to bring stability and calm to the Palestinian Authority. Europe, Israel and the Palestinians all show an interest in bringing this interference, inspired and backed by Iran and Syria, to an end. Our discussions today also focused on the ongoing threat to our collective security posed by Iran’s nuclear program. While Israel acknowledges that the efforts of the EU-3, the three European countries, Germany, France and the United Kingdom, to secure Iran’s compliance with its treaty obligations are a step in the right direction, there are still many questions marked as to whether this is enough. We remain convinced that the international pressure on Iran must be stepped up in order to bring Iran’s nuclear program to an end. Once again, for the third time, Joschka, let me say how happy I am, really, to welcome you to Israel and to have the opportunity to thank you personally for all your efforts in support of Israel and in support of peace in our region. Thank you. German Foreign Minister Joschka Fischer: Thank you very much, Silvan. It’s a great pleasure to be here together with friends and especially on such a day where you had to announce positive news, and we are really satisfied about all positive news in the relations between the state of Israel and its Arab neighbors, and we hope that the new spirit can also be implemented in the Israeli-Palestinian process. Our impression is that there is a new opportunity now. There is a new Palestinian leadership that will be based on the end to terror and violence and effective security and on free and fair elections; the disengagement plan for Gaza, I think, which should be seen now, and this new environment, and can really offer a decisive step forward for the resumption of peace negotiations; and the new US administration, which I’m sure will seriously reengage in the process. So, all in all, I think, including also positive developments in the Arab world – you mentioned just your relations with Egypt and the efforts of Egypt to create more security together with the Palestinian Authority in Gaza. I think these should be brought together and to use these opportunities which are offered now. We think Israel should contribute in a positive way to free and fair elections. I think it is very important that the Palestinians in East Jerusalem will be part of these elections, that the candidates can really be candidates and move from Gaza to the West Bank back and forth. I think also it would be very, very important if Abu Mazen can really reach a permanent ceasefire and an end to the terror, that there should be a policy of self-restraint. If the closures could 188

be reduced, this would be another important contribution. So, all in all, we think that we have a common interest to use this opportunity. On the Palestinian side, with a new democratically elected leadership who seem to be determined to move forward to end the violence and move forward to the real peace process, and on the other side the international community, which is ready to step in and to contribute to such a positive process, and I think Israel can play here a very important role. We discussed a whole variety of issues. I will see the Prime Minister now. We will continue with our close cooperation. And, last but not least, we discussed also the 40th anniversary of the beginning of the diplomatic relations between the then Democratic Federal Republic of Germany with Konrad Adenauer, and David Ben Gurion for the State of Israel, and I think this offers a real great opportunity to move forward in the future, not forgetting our history and our moral responsibility, the moral responsibility and the historic responsibility of my country for the crimes against mankind, for the Shoah (Holocaust). This is what we discussed, and, once again, thank you very much again for the warm welcome. Question: Question to both Foreign Ministers. First of all to Foreign Minister Shalom: You have often talked, when visitors have come from Europe in the past, about the need for a more balanced European approach if they are to take a greater role in the Middle East peace process. What specifically do you mean by this? What concrete steps do you want Germany and the other European states to take? And to Foreign Minister Fischer: Do you agree with the Israeli assessment that there is a need for a more balanced European approach, or do you think the European position at the moment is already balanced and therefore there is already a place for a greater European role? And what specifically would that role be? Israel Foreign Minister Silvan Shalom: Iâ&#x20AC;&#x2122;m very sorry that you remember only the second one of my rules. The first one was always that I am very much in favor of European involvement in the peace process in Israel and I believe the Europeans should play a key role in the peace process here in the Middle East. I have said more than once, and it was my first speech in the Foreign Ministry, that I donâ&#x20AC;&#x2122;t accept the idea of the formula that existed for so long: that Israel can live without Europe and Europe can live without Israel. I believe we should move one towards one other; but I said that, in order to play a key role, in order to become a mediator, you should come with a balanced attitude. What I mean by that, is that if the European Union will adopt in advance all the Palestinian demands about the final status issues, it will be almost impossible to try to engage with them. But, because I know they believe as we believe that we should go to one stage after another, I still think that the European involvement is very important, it is crucial involvement that can be very helpful in many, many issues. First the reforms in the Palestinian authority; the elections that will take place there; to unify the security forces; to work with the Palestinians about looking for ways to rebuild Gaza, to build new industrial zones; more transparency to the financial support that the Palestinians are getting. Many things that the Europeans can get involved in, 189

and Iâ&#x20AC;&#x2122;m sure that if they would, indeed, it would be for the benefit of the Israelis and the Palestinians as well. German Foreign Minister Joschka Fischer: For my part, I think there is a difference between the facts and the perception. If we look to the especially economic facts for trade and scientific relations between Israel and the European Union, you will see that the relations are excellent and crucial for the State of Israel, and we work very hard in the framework of the European Union to improve these relations because we feel our responsibility. On the other side, Israel is a key player here in the Middle East. The conflict must be solved based on the interests of both parties on the ground, and therefore we have every interest in excellent relations between the European Union and Israel. On the political field we always try to balance the position. The Union is a union of 25 and we have different traditions, approaches, policies of member states, but I think the European Union in crucial moments played a very important role. After Oslo we all contributed a lot for the economic reconstruction inside the Palestinian territories. Abu Mazen was Prime Minister and it was a moment of hope. I think the Europeans worked very hard to create the office of the Prime Minister. Now Abu Mazen is running in democratic elections for the Presidency, and this offers I think much greater opportunity, and we should cooperate very closely. The Gaza disengagement plan, I think, offers also, if we join our efforts, United States moderate Arabs, Israel and the Palestinians together with the Europeans, a great opportunity. There is a security issue of reconstruction and, much more important, when we talk about a Palestinian state living peacefully side by side with its neighbor Israel and the other neighbors, then we have to talk about institution and nation building. This is crucial, and there, I think, we can cooperate very closely in the economic sector and field infrastructure. So I believe that we should together use these moments of opportunity in the next coming weeks and months. Thank you very much.

191

‫‪44‬‬ ‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון בכנס הרצלייה‬ ‫‪ 02‬בדצמבר ‪2112‬‬ ‫ערב טוב לכולכם‪,‬‬ ‫שמעתי את הדברים שביקשתם ממני כאן‪ ,‬אולי אני אצליח לעשות את הדברים האלו ‪,‬אבל‬ ‫קודם אני אצטרך להתגבר על "הקרב על התיק" ועל "המאבק על השדרוג"‪ .‬זה נכון שיש‬ ‫דברים מאוד רציניים שצריך לעשות בכל התחומים‪ .‬בדרכי הארוכה הצלחתי לעשות כמה‬ ‫דברים‪ ,‬אבל בנושא הטירוף של התיק או התיק ורבע‪ ,‬והשיגעון של השדרוג‪ ,‬אני מודה שעל‬ ‫זה טרם הצלחתי להתגבר‪ ,‬אבל אני מקווה שאני אצליח להתגבר גם על זה‪.‬‬ ‫בשנה שעברה הצגתי כאן את הקווים המנחים של תכנית ההתנתקות‪ .‬לפני כן מניתי את‬ ‫נקודות המוצא‪ ,‬את היעדים הלאומיים אליהם אנו צריכים לחתור‪ .‬השגת היעדים הללו עומדת‬ ‫מול עינינו בכל פעולה שאנו נוקטים‪ .‬תכנית ההתנתקות נועדה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬להשגת יעדים‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫שרטטתי את האופן שבו אני רואה את מדינת ישראל העתידית‪ ,‬מדינה יהודית ודמוקרטית‬ ‫בעלת רוב יהודי מוצק‪ ,‬המקיימת שיוויון זכויות וחובות בין כל אזרחיה ‪.‬מדינה שהיא ליבו‬ ‫הפועם של העם היהודי ומהווה אבן שואבת ליהדות התפוצות‪ .‬מדינה שתקלוט בחמש עשרה‬ ‫השנים הקרובות למעלה ממליון עולים ושבה יחיו רוב יהודי העולם‪.‬‬ ‫מדינת ישראל החיה בשלום עם שכניה והמעניקה ביטחון אישי לתושביה ‪.‬מערכת חינוך‬ ‫שתכשיר את דור העתיד שלנו להתמודד עם האתגרים הטכנולוגים של המחר ‪,‬ותחשוף אותו‬ ‫לאוצרות הנצח של מורשת ישראל‪ .‬מדינה שיש בה תשתיות המתאימות למאה העשרים‬ ‫ואחת‪ :‬מערכת של רכבות וכבישים המחברת את כל המדינה‪ ,‬מערכת של התפלת וטיהור‬ ‫מים‪ ,‬חשמל המיוצר בגז טבעי‪ .‬כל אלה ישפרו את איכות חיינו וגם יתרמו לשימור הסביבה‬ ‫בה אנו חיים‪.‬‬ ‫משק ישראלי משגשג המשולב בכלכלה העולמית‪ ,‬הצומח בקצב של ארבעה עד חמישה‬ ‫אחוזים לשנה ומגיע לרמת התוצר של המדינות המפותחות ביותר‪ .‬חברה הפותחת בפני‬ ‫כולם את האפשרות לחיים בכבוד ולרווחה כלכלית‪ ,‬שאין בה יותר הפרדה פיזית או פערים‬ ‫כלכליים בין מרכז לפריפריה‪ .‬בשנה שחלפה‪ ,‬מאז הצבתי את היעדים הללו‪ ,‬צעדה המדינה‬ ‫צעד גדול בכיוון הנכון‪ ,‬צעד גדול להגשמת החזון והתקווה‪.‬‬ ‫כולם יודעים‪ ,‬שבארבע השנים האחרונות נאלצנו להתמודד עם שני משברים חריפים‬ ‫ומקבילים‪ :‬מתקפת הטרור והמיתון הכלכלי‪ .‬התמודדנו עם בידוד בין לאומי ועם התגברות‬ ‫האנטישמיות והאנטי – ישראליות ברחבי העולם‪ .‬עם תחושה של אובדן תקווה בקרב רבים‬ ‫בישראל‪ .‬היינו צריכים קודם כל לשקם את האמון בעצמנו וביכולותינו‪ ,‬למצוא פתרונות‬ ‫מיידיים‪ ,‬למנוע קריסה ביטחונית או כלכלית‪ ,‬וכך עשינו‪.‬‬ ‫בזכות פעולתם האמיצה והבלתי מתפשרת של חיילי צה"ל וכוחות הביטחון הצלחנו לבלום‬ ‫את ארגוני הטרור בסידרה של פעולות‪ ,‬ובראשן מבצע חומת מגן והפעילות הנחושה נגד‬ ‫מטרות ממוקדות‪ ,‬במקביל ביצענו פעולות ייצוב כלכליות קשות‪ ,‬כולל קיצוצים כבדים ביותר‬ ‫בפעולות הממשלה‪ ,‬ומנענו קריסה פיננסית ‪.‬‬ ‫‪191‬‬

‫הרפורמות שביצענו ונמשיך לבצע הציבו את כלכלת ישראל בעמדת זינוק חדשה‪ .‬אנו יכולים‬ ‫להגביר כעת עוד יותר את המאמץ למשוך השקעות חדשות‪ ,‬להפריט חברות ממשלתיות‪,‬‬ ‫ולהשתלב טוב יותר בכלכלה הגלובלית‪.‬‬ ‫כדי שנוכל לבצע את הרפורמות הכלכליות החיוניות הללו יש להרחיב את ההסכמה הלאומית‬ ‫לכל תחומי העשייה‪ .‬אני מאמין גדול בפעולה מתוך הסכמה והוכחנו בשבועות האחרונים‪,‬‬ ‫בהסכם בין הממשלה להסתדרות‪ ,‬שהדבר הזה בהחלט ניתן לביצוע‪.‬‬ ‫ככל שהצמיחה והיציבות הכלכלית יימשכו ויעמיקו‪ ,‬בצד השיפור במצב הביטחון‪ ,‬נוכל‬ ‫להשקיע משאבים רבים יותר בתיקון עוולות חברתיות ובסיוע לשכבות החלשות‪ .‬אנו עם אחד‬ ‫וחברה אחת‪ ,‬וערכי הסולידריות החברתית שאפיינו את עם ישראל מאז ומעולם ימשיכו‬ ‫להדריך את פעולותינו‪.‬‬ ‫אנחנו משקיעים היום הרבה יותר בחינוך ‪,‬במאמץ לשקם את המערכת ולהציב במרכזה כוח‬ ‫הוראה מעולה ואיכותי‪ .‬הקצבנו השנה אחד נקודה שבעה מיליארד שקל ליישום דו"ח דברת‬ ‫ואנו נתחיל ליישם אותו כבר השנה‪.‬‬ ‫השבוע התבשרנו על היפוך המגמה ועליית הישגי התלמידים הישראליים‪ .‬אבל אסור לנו‬ ‫להסתפק במקום טוב באמצע‪ .‬מדינת ישראל אינה יכולה להשלים עם בינוניות‪ ,‬אלא צריכה‬ ‫לשאוף אל המקום הראשון בחינוך‪ ,‬בהישגיות ובמצוינות‪ .‬זה המפתח לעתידה של מדינת‬ ‫ישראל‪ .‬לכן‪ ,‬יישומו של דו"ח דברת היה וימשיך להיות חלק מרכזי ביותר בסדר היום שלי ושל‬ ‫הממשלה בראשותי‪.‬‬ ‫אני משתתף בכנסי הרצליה כבר חמש שנים ומשתדל לעקוב אחרי הדברים החשובים‬ ‫שנאמרים כל שנה ע"י הדוברים השונים‪ .‬אני רוצה לומר לכם כי ‪,‬בניגוד לשנים הקודמות‪,‬‬ ‫השנה הרגשתי בקרב רוב הנואמים אופטימיות רבה‪ .‬התחושה הזו לא הגיעה משום מקום‬ ‫וגם היא תוצאה של המעשים שאותם ביצענו‪ ,‬בכל התחומים‪.‬‬ ‫בשנת אלפיים וחמש אנו עומדים בפני הזדמנות היסטורית‪ ,‬לשנות מן היסוד את מצבה‬ ‫האסטרטגי של מדינת ישראל ולעשות צעדים גדולים למימוש תקוותינו‪.‬מדינת ישראל‬ ‫משגשגת‪ ,‬בעלת שוק חופשי ופתוח לעולם‪ ,‬שבה מתנהלת מערכת חינוך מעולה ושוררים בה‬ ‫צדק חברתי ואחדות פנימית‪ ,‬תהיה כוח משמעותי בעולם החדש שמתפתח מול עינינו‪ ,‬מוקד‬ ‫משיכה לרבבות יהודים שיבואו לכאן‪ ,‬ומקור גאווה לכל אזרחיה‪.‬‬ ‫העובדה שהצלחתנו להתמודד עם המשברים החיצוניים והפנימיים פותחת בפני מדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬לראשונה מזה שנים‪ ,‬הזדמנויות אסטרטגיות חשובות‪ ,‬שאותן אנו חייבים לממש‪.‬‬ ‫שנת אלפיים וחמש היא שנת ההזדמנות הגדולה‪:‬‬ ‫בשנת אלפיים וחמש יש לנו הזדמנות להיחלץ מביצת המיתון ולהתחיל צמיחה אמיתית ובת‪-‬‬ ‫קיימא‪ ,‬כזו שתביא לירידה באבטלה ולצמצום הפערים בישראל‪.‬‬ ‫בשנת אלפיים וחמש יש לנו הזדמנות לבסס שותפות חדשה עם הקהילייה הבינלאומית‪,‬‬ ‫במאבק נגד הטרור ואי‪-‬היציבות האזורית והעולמית‪ .‬העולם ובמיוחד אירופה למדו להבין‬ ‫בפני מה אנו עומדים זה שנים רבות‪.‬‬ ‫ויש לנו בשנת אלפיים וחמש הזדמנות לפריצת דרך היסטורית ביחסים בינינו לבין‬ ‫הפלשתינים‪ ,‬פריצת הדרך לה אנו מחכים שנים ארוכות‪.‬‬ ‫כדי לממש הזדמנות צריך לנקוט יוזמה‪ .‬וזו השעה‪ ,‬זה הזמן‪ .‬פה המבחן הלאומי‪.‬‬

‫‪192‬‬

‫היוזמה החשובה ביותר של ישראל היא תכנית ההתנתקות‪ ,‬עזיבת עזה‪ ,‬שאותה נבצע‬ ‫השנה‪ ,‬עפ"י לוח הזמנים שנקבע לה‪ ,‬בנחישות וללא היסוס‪ .‬יוזמה זו היא היסוד ואבן הפינה‬ ‫להזדמנויות הגדולות שבפנינו ואולי מהחשובות שקיבלנו בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫ההתנתקות מכירה במפורש‪ ,‬באומץ לב ובכנות‪ ,‬במציאות הדמוגרפית שהתהוותה בשטח‪.‬‬ ‫הרי לכל אחד ברור שבהסדר קבע לא נהיה ברצועת עזה‪.‬‬ ‫ההכרה הזו‪ ,‬שלא נהיה בעזה ושאין לנו כבר עכשיו מה לחפש שם‪ ,‬לא מפלגת את העם ולא‬ ‫קורעת אותו‪ ,‬כמו שטוען המיעוט שמתנגד‪ ,‬אלא ההפך הגמור‪ .‬ההתנתקות מעזה מאחדת‬ ‫את העם‪ .‬היא מאחדת אותנו באבחנה בין מטרות שראוי להילחם עליהן‪ ,‬כי הן בנפשנו ממש‪,‬‬ ‫כמו ירושלים‪ ,‬גושי ההתיישבות הגדולים‪ ,‬אזורי הביטחון ושמירת אופייה של ישראל כמדינה‬ ‫יהודית‪ ,‬לעומת מטרות שברור לכולנו שלא יוגשמו ושמרבית הציבור אינו מוכן‪ ,‬ובצדק‪,‬‬ ‫להקריב כל‪-‬כך הרבה למענן‪.‬‬ ‫אחת ממטרות הטרור הערבי הייתה לפלג את העם ולשבור את רוחו‪ .‬בלימת הטרור מחד‬ ‫ותכנית ההתנתקות מאידך‪ ,‬תכנית שרוב גדול של הציבור תומך בה ‪,‬מחזקים את האחדות‬ ‫הלאומית ויוצרים הסכמה לאומית רחבה על צדקת המאבק שלנו לביטחון ‪,‬לשקט ולשלום‪.‬‬ ‫יוזמת ההתנתקות הביאה שורה ארוכה של פירות מדיניים‪ .‬בזכותה אין לפלשתינים כל תירוץ‬ ‫להשתמט מזניחת הטרור‪ .‬בזכותה אין ביקורת על פעילותה הנחושה של ישראל נגד הטרור‪.‬‬ ‫כעת ברור לכולם שכאשר ישראל מכריזה על נכונותה לעשות וויתורים כואבים היא אכן‬ ‫מתכוונת לוויתורים אמיתיים וכואבים‪ .‬כואבים עד מאוד‪.‬‬ ‫מעמדה הבינלאומי של ישראל השתפר לאין ערוך‪ .‬ההישג החשוב ביותר הוא ההבנות ביני‬ ‫לבין נשיא ארה"ב‪ ,‬ג'ורג' בוש‪ ,‬שמציבות בסיס חדש ומוצק יותר מאי‪-‬פעם להבנה‬ ‫האסטרטגית בין ישראל לארה"ב‪ .‬שמענו השבוע את הנשיא בוש חוזר ומביע את תמיכתו‬ ‫בהבנות אלו‪.‬‬ ‫ההבנות ביני לבין נשיא ארצות הברית מגינות על האינטרסים החיוניים ביותר של ישראל‪,‬‬ ‫ובראשן שלא תדרש נסיגה לגבולות ‪ ,67‬גושי היישובים הגדולים‪ ,‬שבהם קיימים ריכוזי‬ ‫האוכלוסייה הישראלית ישארו לנצח בידי ישראל ושלילה גמורה של כניסת פליטים פלשתינים‬ ‫לישראל‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬סיכמנו‪ ,‬שבהתאם למפת הדרכים ‪ -‬כל צעד למימוש האופק המדיני שמוצע‬ ‫לפלשתינים מחייב קודם כל פעולה אמיתית שלהם נגד הטרור עד הדברתו ומיגורו‪ ,‬קידום‬ ‫רפורמות אמיתיות והפסקת החינוך לשנאה נגד ישראל הקיימת אצלם ‪.‬ארצות הברית גם‬ ‫הכירה בזכותה של ישראל לפעול בכל דרך להגן על עצמה נגד כל אויב ונגד כל איום‬ ‫והבטיחה למנוע כל ניסיון לכפות על ישראל הסדר אחר וסדר דברים אחר שאינו מפת‬ ‫הדרכים‪ .‬וגם ביצועה נעשה וייעשה בהסכמה מלאה‪.‬‬ ‫יש לנו ערוצי תקשורת פתוחים ודיאלוג מתמשך עם ממשלת מצרים‪ .‬אנו מצפים לשיתוף‬ ‫פעולה ותיאום ביטחוני אפקטיבי לפני‪ ,‬במהלך ואחרי ההתנתקות הצפויה שלנו מעזה‪ .‬מצרים‬ ‫עשויה למלא תפקיד חשוב‪ ,‬ותוך שיתוף פעולה אתנו‪ ,‬לתרום ליציבות בעזה אחרי יציאת‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫לפני מספר ימים נקטה מצרים צעד חשוב לבניית האמון בינינו ע"י שחרורו של עזאם עזאם –‬ ‫ואני מברך על חזרתו הביתה ורוצה להביע תודתי לנשיא מצרים על כך‪.‬‬ ‫פעולה נחרצת מצד המצרים למניעת הברחת נשק מסיני‪ ,‬בייחוד דרך המנהרות בציר‬ ‫פילדלפי‪ ,‬עשויה להבטיח פינוי חלק ושקט יותר מעזה‪ .‬הפסקת ההתחמשות הפלשתינית‬ ‫‪193‬‬

‫בעזה‪ ,‬תוך פעילות מצרית אמיתית ורחבה למניעת הברחות הנשק‪ ,‬תאפשר לישראל יציאה‬ ‫גם מציר פילדלפי ותקטין את התלות הפלשתינית בישראל‪.‬‬ ‫ההזדמנות האמיתית והגדולה ביותר לבניית מערכת יחסים חדשה ושונה עם הפלשתינים‬ ‫נוצרה עם פטירתו של יאסר ערפאת‪ ,‬שהיה המכשול העיקרי לשלום‪ .‬כעת יש סיכוי אמיתי‬ ‫שיקומו מנהיגים פלשתינים חדשים‪ ,‬כאלה שייבחרו בבחירות‪ ,‬יזנחו באמת את דרך הטרור‬ ‫ויקדמו אסטרטגיה של פיוס ומשא ומתן ללא אלימות‪ ,‬טרור ושנאה‪.‬‬ ‫אנו מקווים שהפלשתינים ישכילו לקיים מערכת בחירות דמוקרטית חופשית ושקטה‪.‬‬ ‫אנחנו מצידנו ננקוט בכל הצעדים הנדרשים על מנת לסייע‪ .‬נאפשר תנועה חופשית‪ ,‬צה"ל‬ ‫ייערך בצורה שונה‪ ,‬כדי לאפשר קיום תקין של מהלך הבחירות‪ .‬אנו נוקטים צעדים לתיאום‬ ‫בטחוני ומנהלי עם הרשות הפלשתינית כדי להבטיח בחירות חופשיות תוך שמירה על‬ ‫הביטחון והסדר ומניעת טרור‪.‬‬ ‫לאור ההזדמנויות החדשות והפוטנציאל למנהיגות פלשתינית חדשה‪ ,‬ישראל תהיה מוכנה‬ ‫לתאם סוגיות שונות הנוגעות לתכנית ההתנתקות שלנו עם ממשלה פלשתינית עתידית –‬ ‫ממשלה שמוכנה ויכולה ליטול אחריות על האזורים שאותם נפנה‪.‬‬ ‫אם כך יקרה יש לנו סיכוי אמיתי להגיע להסדר ובעתיד אולי גם לשלום אמיתי ‪.‬אנו יכולים‬ ‫להגיע למצב שבו הטרור יפסיק להיות איום כה מוחשי על שלומם של אזרחי ישראל‪.‬‬ ‫לראשונה מאז הקמת המדינה נוכל לחיות חיים שלווים‪ ,‬לפתח ולבנות את המשק ללא‬ ‫הפרעה או איום‪ ,‬ולהשקיע יותר בחינוך‪ ,‬בבריאות וברווחה‪.‬‬ ‫הפלשתינים מצידם יוכלו אז לחיות גם הם בכבוד ובחופש במדינה עצמאית‪ .‬וליהנות יחד‬ ‫אתנו מיחסי שכנות טובים‪ ,‬תוך שיתוף פעולה לרווחת שני העמים‪.‬‬ ‫חזון שתי המדינות מגלם וויתור עצום של כל אחד מהצדדים‪ .‬אנחנו קיבלנו החלטה היסטורית‬ ‫שאנחנו מוכנים לוויתור הזה‪ .‬אני מדגיש – הזה‪ ,‬לא לויתור בשום פנים ואופן על כל נושא‬ ‫הקשור בביטחון אזרחי ישראל ובביטחונה של מדינת ישראל‪ ,‬כאן‪ ,‬בתחומים האלה לא יהיה‬ ‫כל ויתור ‪ -‬לא עכשיו ולא בעתיד‪ .‬כי האלטרנטיבה של מדינה אחת‪ ,‬שבה עם אחד שולט על‬ ‫האחר‪ ,‬תהיה אסון נורא לשני העמים‪ .‬רק כך נוכל להעניק תקווה אמיתית לעמינו‪.‬‬ ‫שנת אלפיים וחמש היא שנת ההזדמנות הגדולה‪ .‬זו יכולה להיות שנת מיגור הטרור –‬ ‫והפסקת היותו איום משמעותי על ישראל ועל ביטחונה‪ ,‬הפסקת היותו איום על השלום‪ .‬זו‬ ‫יכולה להיות השנה שבה נקים את היסודות להסדר ישראלי פלסטיני לשנים רבות‪ .‬אנחנו‬ ‫נפעל בכל כוחנו כדי ששנת ההזדמנות הזו לא תהפוך לשנת ההחמצה‪.‬‬ ‫צריך לזכור שיש גורמים שונים באזור שפועלים לסכל הסדר עם הפלשתינים ולהמשיך עם‬ ‫איומיו של הטרור‪ .‬האיומים על מדינת ישראל טרם נעלמו‪ .‬איראן קוראת בפומבי להשמדתה‬ ‫של מדינת ישראל וממשיכה במאמציה להתחמש בנשק להשמדה המונית‪ .‬יחד עם סוריה‬ ‫היא תומכת בארגוני טרור מסוכנים כמו החיזבאללה‪ ,‬החמאס והג'יהאד האיסלמי ופועלת‬ ‫לסכל את מאמצי ארה"ב להביא לדמוקרטיזציה ולרפורמות אמיתיות במזרח התיכון‪.‬‬ ‫לישראל‪ ,‬למדינות ערב המתונות ולעולם כולו יש אינטרס משותף לתמוך ביציבות האזורית‪,‬‬ ‫למגר את הטרור ולהכניע את הקיצוניות שמאיימת על שלום העולם כולו‪ .‬ההיסטוריה מלמדת‬ ‫אותנו שרק נחישות ולא השלמה עם המצב ‪,‬תהיה המעצור האמיתי בפני הסכנות ליציבות‬ ‫האזורית‪.‬‬

‫‪194‬‬

‫ערב ההצבעה על אישור תכנית ההתנתקות‪ ,‬פניתי מעל בימת הכנסת לשכנינו הערבים‪.‬‬ ‫דברים רבים קרו מאז ואני רוצה לחזור היום על קריאתי‪ :‬אנחנו ניצבים היום בפני חלון‬ ‫הזדמנויות יחיד במינו‪ .‬מי יודע מתי נוכל לחזור למצב כזה בעתיד‪.‬‬ ‫אסור לנו להחמיץ את ההזדמנות להגיע להסדר‪.‬‬ ‫מפני המתקפה אנו נאלצים להתגונן ואנו יודעים לעשות זאת בהצלחה‪ ,‬אך מול השקט‬ ‫והושטת יד לשלום נדע להגיב בשקט ובהושטת יד כנה ואמיצה חזרה ‪.‬רצוננו בחיים זה לצד‬ ‫זה‪ ,‬בהבנה ובשלום‪ .‬אין לנו רצון לשלוט בכם‪ ,‬אין לנו רצון לנהל את ענייניכם‪.‬‬ ‫לאחרונה קיבלנו את ההחלטה ההיסטורית‪ ,‬שזה רצוננו‪ .‬שילמתי על הובלת ההחלטה הזו‬ ‫מחיר אישי ופוליטי כבד‪ .‬גם אתם יודעים זאת‪.‬‬ ‫אני מקווה ומייחל כי בזמן הקרוב תקבלו גם אתם החלטה היסטורית לעצור את הגורמים‬ ‫התומכים בטרור להפסיק את פעולות הטרור‪ ,‬ולמצוא יחד אתנו את הדרך בה יוכלו שני‬ ‫העמים לחיות כאן‪ ,‬על פיסת הארץ הזו‪ ,‬בביטחון ובשלום‪.‬‬ ‫אני מאמין שזה נמצא בהישג ידנו‪.‬‬ ‫תודה רבה לכם‪.‬‬

‫‪195‬‬

45 ‫דברי סגן ראש הממשלה ושר החוץ סילבן שלום לאחר פגישתו עם‬ ‫שר החוץ של איטליה ג'יאנפרנקו פיני בירושלים‬ 2112 ‫ בדצמבר‬20

Remarks by Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Silvan Shalom following his meeting with Italian Minister of Foreign Affairs Gianfranco Fini in Jerusalem 21 December 2004 Dear friends, It is my great pleasure to welcome Italy’s Deputy Prime Minister and new Foreign Minister, Gianfranco Fini, once again to Jerusalem. I met Minister Fini on numerous occasions but this is our first meeting since his appointment as Foreign Minister. I would like to take this opportunity to welcome him to the club of foreign ministers and to wish him every success in his new position. Today Mr. Fini and I had a very broad and wide range of discussions of issues on our bilateral and international agenda. Israel and Italy share close and intimate ties in many things including mutual trade and investment. I was pleased to hear from my colleague of his commitment to work together, to advance our ties to the benefit of the citizens of both countries. Israel and Italy also see eye to eye on many important issues, particularly the war on terror and the fight against antisemitism. Israel looks to Italy to continue to play a leading role in these issues both on the European and the international stages. Israel’s relations with the EU have been boosted recently by the conclusion of a joint action plan for cooperation and dialogue in all fields. I wish to take this opportunity to thank Foreign Minister Fini and the Italian government for its support for this new platform and for Israel-European partnership. Israel is convinced that the strong support for Israel expressed by Italy inside the European Union can help bring a greater balance to European’s policy towards the Middle East and enabling the EU to play a constructive role in the peace efforts in our region. The key to future progress in the peace process lies in promoting Palestinian financial and security reforms in establishing an effective Palestinian action against terror and incitement. In this context I call on the Foreign Minister to ensure that Europe continues to focus on these crucial needs and to ensure effective European action to curtail the efforts of Hizballah to undermine these

196

processes. Progress towards negotiations is dependant on the success of these efforts. We also agreed on the need to end Iran’s support of the international terror and its ongoing attempts to acquire weapons of mass destruction. Our region has suffered too much at the hands of the extremists. We must all do everything in our power now to strengthen the moderates. Here, I think, Italy has much to contribute. As I said to the Minister as one of Israel’s staunchest allies, Italy can enhance the relations between Israel and the Arab countries and by that strengthen the moderates in the region. Once again, let me say how pleased I am at the opportunity to welcome Foreign Minister Fini to Jerusalem and to wish him a pleasant and fruitful stay. Question: Minister Shalom, do you foresee any political role for Hamas in the building of a Palestinian political consensus? I mean, there are perhaps signs, but there are fighting and internal struggle between the Gaza wings and the West Bank wings of the Hamas. What do you think about it? Foreign Minister Shalom: Hamas is a very extreme terrorist organization and its ideology is to destroy the State of Israel. Hamas cannot play a role in the peace process between us and the Palestinians and should be dismantled, the sooner the better. I am very pleased that the European Union took the decision under the Italian Presidency to include the Hamas in the European terrorist list. I asked Minister Fini today to call on his colleagues within the European Union to complete the necessary internal legislation in the parliaments in the European countries. So if we would like to move forward, as I mentioned in my discussions with the Minister, we should embrace the moderates, we should isolate the extremists, and I don’t think that there is any way to move towards the Hamas while they are trying all the time to carry out attacks against innocent Israeli civilians, and their main ideology is to replace the State of Israel. Question: Foreign Minister Shalom, since the death of Mister Arafat, there have been no major suicide bombings against civilian targets in Israel, and this could imply that there are negotiations between Hamas and the Palestinian Authority, that the Hamas could be important for the election of Abu Mazen. Is this a problem for Israel or not? Foreign Minister Shalom: I will give you an explanation. The only reason that we don’t have terror attacks that are being carried out is not because the Hamas, the Islamic Jihad or Hizballah are not planning to do it. It is only because we can prevent them from doing so. Only a few days ago, there was an attack that was on its way ,and we succeeded in stopping them before they entered Israel. So they are still planning to carry out attacks against Israel, they are still doing everything they can in order to inflict more casualties on the Israeli side. The Hamas is a terrorist organization, and I don’t understand how you can ask us to let this extremist organization play a role in the peace process. Hamas and peace are totally different and I can’t see that we are

197

negotiating with the Hamas or with the other extremist organizations while they are trying continuously to hurt Israeli civilians. The Hamas, the Islamic Jihad and the Hizballah are trying on a daily base to carry out more attacks against Israel and if they haven't succeeded yet, it is because we are building the security fence. The security fence is helping us very much. There is no free access anymore from the territories into the State of Israel. There is a preventive measure that they canâ&#x20AC;&#x2122;t pass. Nevertheless, as I mentioned before, their plans still continue, and I hope that they will not succeed in carrying out attacks against Israel. Question: Syria is a great question mark in the region. Can Italy play a role to promote a form of dialogue in the future that Israel could have with Syria? And the second question is, are asking Italy to play the same role regarding Hizballah within the European Union that we played with regard to the Hamas terrorist group? Foreign Minister Shalom: Italy is asking the Palestinians to put an end to terrorism, it is not just a statement. I believe the Italians understand and realize that they should do everything they can in order to continue to put all the extremists on the terrorist list. It was Italy that led the process to include the Hamas on the terrorist list under its Presidency about a year and a half ago, and I would like to believe Italy will do the same with the Hizballah. I asked Foreign Minister Fini to everything he can in order to aid the moderates to overcome the difficulties that they may have with Israel. I think Italy can be the country that will talk to the Arab countries, and mediate between us and them in order to achieve a better understanding, because Italy has very good relations with Israel and the Arab world as well. About the Syrian track: Syria is hosting the terrorist organizations within its country. The headquarters and the training camps of the Hamas and the Islamic Jihad have been functioning for a very long time. More than that, the shipments of missiles from Iran to the Hizballah are through the Damascus airport, and I said today to my colleague, when I heard that some of the European countries are still hesitating to include the Hizballah on the terrorist list because maybe they are involved in the Lebanese political arena or they have representatives in the Lebanese parliament, that I donâ&#x20AC;&#x2122;t know of another party in the world that has 12,000 missiles, rockets and other kinds of weapons. So it should be understood that Syria cannot on the one hand be talking about their willingness to make peace with Israel, while on the other hand they are supporting the extremists. If they will shut down the training camps and the headquarters, if they will stop the arms shipments from Iran to Hizballah, Israel would be willing to resume the negotiations with Syria immediately. Thank you.

198

46 ‫דברי ראש הממשלה אריאל שרון וראש ממשלת בריטניה‬ ‫טוני בלייר לאחר פגישתם בירושלים‬ 2112 ‫ בדצמבר‬22

Remarks by Prime Minister Ariel Sharon and British Prime Minister Tony Blair following their meeting in Jerusalem 22 December 2004

Prime Minister Ariel Sharon: I am glad that my friend, Tony Blair, accepted my invitation and found the time to come and visit Israel. I am sure that his visit will contribute to advancing the relationship between Israel and Great Britain, as well as to the peace process in the Middle East. Tony Blair is a friend of Israel, and understands the concerns and problems which we face here. I wish to thank Mr. Blair for his ongoing commitment to advance the peace process in the Middle East, and his support of the Disengagement Plan. In our discussions today, I told Prime Minister Blair that I remain committed to implementing the Disengagement Plan which was approved by the Israeli Government and Parliament, according to the time table set in the Plan. We discussed the new opportunities emerging in our region, and the need to exhaust every opportunity in order to push the process forward. We hope that the new leadership in the Palestinian Authority will choose to fight terrorism and push the reform process forward, and as I said in the past, we then would be willing to coordinate security issues and elements of the Disengagement Plan with that leadership. In the meantime, I repeated our willingness to take the required steps to help the Palestinians hold free and fair presidential elections. The Prime Minister and I discussed his initiative to hold an international meeting in London to help the reform process in the Palestinian Authority. I told the Prime Minister that we welcome his initiative and we regard it to be very important. It is our view that an efficient and comprehensive reform process will help the Palestinians run an effective administration which would be able to face the challenges that lie ahead, including fighting terror and dismantling its infrastructure. The elimination of terrorism will allow us to

199

resume the discussions under the Roadmap. We reiterated our commitment to the implementation of the Roadmap, according to its sequence. I wish to again thank Prime Minister Blair for his visit, and for his continuing friendship to the State of Israel. Prime Minister Tony Blair: First of all, I would like to say how pleased I am to be here in Israel and to thank Prime Minister Sharon for kind welcome of me here. Before I go to the substance of our discussions, can I also express my deep condolences to the families of the American soldiers that lost their lives in Iraq yesterday. It once again shows the necessity of winning the struggle there against terrorism. The Prime Minister described me a moment or two ago as a friend of Israel, and I am a friend of Israel, and proud to be so. When the Disengagement Plan was first put forward by Prime Minister Sharon, I commented on it at a press conference with President Bush back in April this year. And I said then that I thought it had the potential to be a very important moment. I remember being somewhat criticized for saying that at the time, but I believe that subsequent events have shown that this is indeed an important opportunity. And at the press conference that I then did with President Bush a few weeks ago, we set out five stages which could lead us to a situation where it was once again possible to talk of a genuine process for peace here. The first step was to set out the overall vision that people want to get to, which is the two-state solution, and that we did. The second is that there should be free and fair elections for the new Palestinian president. That is now underway, and I thank Prime Minister Sharon for what he said about doing all that Israel can to enable that to happen. The third step was then to make sure, prior to disengagement actually happening, that there was a clear plan for the Palestinian side in respect to the measures necessary for political institutions, economic transparency and security that ensured that we could indeed have proper partners for peace on either side. That is the purpose of the meeting in London, and I thank Prime Minister Sharon for his welcome of it. The purpose of this, in other words, is to make sure that when the fourth step that we talked about, namely the disengagement, actually happens, we have in place a proper and viable plan in order to make sure that disengagement can indeed then lead back into the Roadmap, as the Prime Minister indicated. And that was the fifth step. So in other words, we set out an overall vision, we have the election of the Palestinian president, we have a plan â&#x20AC;&#x201C; a proper plan, a viable plan â&#x20AC;&#x201C; for the Palestinian side in terms of politics, the economy, security, and then what we can do is have the disengagement, and after that â&#x20AC;&#x201C; provided there is a complete and total end to 211

the terrorism that has disfigured so much of what has happened in this area, we can then get back in to the Roadmap that people want to see. And I think what the Prime Minister said today also, about trying to coordinate the disengagement with the Palestinian side is important. And I want to make this very clear from our perspective – that I believe this would gain support in the whole of the international community. Everybody wants to see that overall vision of Israel confident of its own security, and a viable Palestinian state within place. The viability cannot just be about territory, it also has to be about proper democratic institutions, about proper security and proper use of the economy. In other words, the viability has to be that of a state that is democratic, that is not giving any succor or help to terrorism, and that uses the help that is given from the outside in a proper and transparent way. Now, I believe it is possible to do that, and I hope, in that way – in that limited way I set out – the London meeting next year can be of some assistance. This is not, let me say right at the very beginning, it is not and cannot be a substitute for the conferences under the Roadmap, or what then happens in any negotiation that takes places at a later stage. But what it can do, I hope, is ensure that there is a real sense that when disengagement happens, there are plans and proposals in place to allow the Palestinian side to become a proper partner for peace with Israel. That is the purpose of that meeting. I hope we can achieve something and I thank the Prime Minister very much for his welcome here today. Prime Minister Sharon: Thank you. Question: Prime Minister Blair, I just want to make clear, do you – as President Bush and Prime Minister Sharon – believe that fighting terror and dismantling the Palestinian terror organizations is a pre-condition to any political negotiation or progress? And on the Syrian track, do you believe that Israel is now missing an historic opportunity for peace with Syria after what President Bashar Asad said recently in the last few months? Prime Minister Blair: Well, I think on the issue of Syria, that is really for Israel to take its decision and see if its possible to move forward on that track. In respect to terrorism, let me make one thing very clear: there is not going to be any successful negotiation or peace without an end to terrorism. That is… the world has changed in these past few years. And what is necessary, I think for people to understand, is that if there is the proper security measures taken, that Israel does stand ready to implement the Roadmap. That in other words, the important thing is to make sure that the absence of terrorism then can create the situation in which a proper negotiated settlement can take place. So that is my position, and I think, if I can put it to you in this way, I think that is the position of the vast majority of the international community. 211

And all of us now in the world today are fighting terrorism. In different ways, we’re fighting in Britain with radical groups who want to cause terrorist acts in our country. We’re fighting in Iraq now, where the people in Iraq want democracy, the terrorists are trying to stop them. And I think the most important thing is for us to understand, terrorism is not the way to a negotiated settlement. Terrorism is the obstacle to a negotiated settlement. If we can put it in that way, and if it is then clear that if there is that end to terrorism, Israel stands ready to do what it has said it would do, then I think we can make progress. Question: Andrew Mars from the BBC. If I could ask one question to each Prime Minister? Could I ask Mr. Blair what, in specific terms, you need to hear from the Palestinians before you leave today? What, in concrete terms, you are looking for? And if I could ask Mr. Sharon? If I was a Palestinian, wondering whether this was time for a historic change, but suspicious of Israel, perhaps suspicious of yourself… what kind of future do you think that I could look forward to, perhaps in ten years? What is the promise ahead of me for my state and my own future, if I make that change? Prime Minister Blair: What I hope today is that the Palestinian side can see that we stand ready to help, to make sure that the measures that are necessary in order to give peace a chance actually take place. We have an opportunity. But the fact that you have an opportunity doesn’t mean to say that the opportunity is taken. It’s got to be taken. How is it taken? It is taken by recognizing that the only way we are going to make meaningful progress, is that, if, as I was saying earlier, this idea about viability for any Palestinian state encompasses ideas of democracy, economic transparency and an end to the security problems that have beset this process. Now, I think and I hope the Palestinians understand that that is necessary, and the purpose of the meeting, in a sense, the conference next year is to make sure the international community gets behind that so that we are actually helping create the necessary partnership that is then going to take this process forward. Prime Minister Sharon: I believe that if terror will come to its end – as there should be a full cessation of terror, hostilities and incitement – the door will be opened for the Roadmap which will change, I believe, the lives of the Israelis and Palestinians, and change the situation in the region. You mentioned here that both sides are suspicious. I don’t think that the matter is suspicion. The matter is the most terrible terror that exists here. You know, here we do not have to think what might happen. It does happen – daily. I must say, Prime Minister Blair emphasized, in order to move forward, there should be an end to terror. As long as terror exists, it is very hard to expect that there will be any change of the Palestinian situation. 212

So, I believe that after the Palestinian elections that are due to be on the 9th of January, we will be able to talk with the Palestinians. As a matter of fact, there is almost daily contact today. We are trying to coordinate the help and support that should be provided by us to the Palestinians during their elections. So, if it will be completely quiet – and I do not speak about an effort. In this part of the world, declarations, speeches, foreign agreements are not important. Only acts. So, if the needed acts will be taken, then we will be able to move to the Roadmap. The Roadmap solves the problem, and provides an opportunity to both nations to live peacefully. But it depends. I would like to emphasize again and again, it depends on a real decision and real acts by the Palestinians to bring an end to terror. That will offer all opportunities. Question: Prime Minister Blair, following the meeting you just concluded with Prime Minister Sharon, have you taken upon yourself to deliver some sort of message that you will take to the Palestinian Authority and the impression that you have here? And to Prime Minister Sharon, we heard the things that Prime Minister Blair said about the international committee. What is the official position that Israel has adopted on that? Prime Minister Sharon: What is our position about the conference that was initiated by Prime Minister Blair? We support and attribute great importance to Prime Minister Blair’s initiative to hold a meeting in London soon. This meeting is meant to assist the Palestinians implement the necessary reforms, will accelerate the steps towards democratization, and will deal in financial assistance to the Palestinians. Since the meeting will deal solely with Palestinian issues, we have discussed this issue with the British, and both sides agree that there is no reason for our participation, because it deals directly with Palestinian issues. We regard this conference to be very important, and I would like to thank Prime Minister Blair for taking this initiative. Prime Minister Blair: There are two things I would like to say. First of all, on the meeting next year – it never was anticipated that Israel should come to the meeting. It is obviously extremely important though that we keep closely in contact about what is happening here. We will do that. But the purpose of this, so that you understand it, you’ve got to go back to the five steps we set out at the press conference with President Bush some weeks ago. The purpose of this is, as that third step prior to disengagement so that when disengagement happens, we are then in the position to use the opportunity of that disengagement to ensure that we can make progress and get back into the Roadmap. But then, the actual conferences at which the Israelis and the Palestinians will participate together, that is set out in the Roadmap.

213

Let me make one thing very clear to you, and I think this, in a sense perhaps encapsulates also the message I will be giving him or give to the Palestinians as well. I am not interested in having a conference or a meeting which just makes a point. I don’t want to hold it for that reason. I don’t want to hold it simply so I can say, “I’ve held a meeting about the Middle East.” There have been enough meetings and discussions and talk about the Middle East. I’m holding it because I think there is one big, missing piece of this where the international community actually can play a part. In the end, the negotiated solution between Israel and the Palestinians is going to be a matter that they are going to have to negotiate, and the Americans have got the lead in this sense, in respect to the international community now. There’s no point in us trying to think that we can usurp or take that position. That’s not what we’re trying to do. The missing bit, that I think we can help on is this – that unless there is a genuine, viable partner in terms of the institutions of democracy, the institutions necessary for proper economic working and the measures necessary on security to give Israel the confidence that it requires – unless that is in place, we are never going to get back into the Roadmap. Then it becomes an academic discussion, and I can make a speech about the Roadmap or someone else can, but it’s not going to happen. What we need to do is to recognize that when there is a new Palestinian president, he is going to need the help of the international community to get into that position. And you know, I was looking recently at the amount of money that the international community puts into the Palestinian side. There is a lot of money there. We’ve got to make sure that it’s used wisely and properly. We’ve got to make sure that there is a real, genuine understanding of what is necessary in specific terms to create that viable partner for the future. And, I believe that it’s not about imposing something on the Palestinians, it is about saying the international community will work with them in order to make that happen. And then we’ve got a chance of getting to the place where everyone wants to get to. Question: As you know, there is a wide-spread suspicion that actually stopping at stage three is in fact something which would please Israel as far as the peace process in concerned. And what do you say to the suggestion that in fact, the disengagement plan from Gaza is seen as a substitute rather than a first step on the Roadmap? As part of that, when do you think that the expansion of settlements in the West Bank should be frozen? And finally, does Israel accept that for eventual final status there would have to be substantial withdrawals from the West Bank as well as from Gaza? Prime Minister Sharon: Israel is committed to the Roadmap. We accepted the Roadmap. The Palestinians also accepted the Roadmap. But of course, to do it, we have to do our part in the Roadmap, and the Palestinians have to do their part in the Roadmap. I never thought that the Disengagement Plan is a substitute for the Roadmap. The reason that I initiated the Disengagement 214

Plan is for one reason. I did not have a partner then. But, once Yasser Arafat left us, I believe that there is a window of opportunity, and I am not going to miss it. So, now we continue with the Disengagement Plan. Once the conditions will enable us to move forward, and what I mean here is that there should be a full cessation of terror, not efforts, not promises, not declarations, but full cessation of terror, violence and incitement that will pave the way to the Roadmap. That was your question? Question: Well, also about the West Bank in particular in regard to the settlements there, and whether eventual disengagement there has to take place as well. Prime Minister Sharon: The Disengagement Plan speaks about the relocation of our towns and villages in the Gaza District, and four villages in the northern part of Samaria. Then, we have to wait and see what happens. If the Palestinians will take all the necessary steps according to the agreement and according to the agreement between President Bush and myself, then we will be able to start the Roadmap. So it depends. Now I will say that it depends very much on the Palestinians. By now, we have not seen even the slightest step taken by the Palestinians. I understand there are elections now, and it is not that I am happy that they are not taking steps, but they are not making even the slightest effort. Because, it is not a problem of forces. In the Gaza District, they have 30,000 armed security people under the control of the Palestinian Authority. We would have expected that if they would not start now with the dismantling of those terrorist organizations, at least they would make an effort to prevent the deployment of those mortars and rockets that are attacking our towns and settlements on both sides of the border. I would have expected that they would do that. But after the elections, I believe that they have to start and take all the necessary steps according to the Tenet and the Zinni plans which they committed themselves to in the past, and then we will be able to move forward. It depends upon them. Question: Prime Minister Blair, we are somewhat puzzled by your enthusiasm about the Israeli-Palestinian issue, as if it is the most pressing problem of the world. And some people believe that this may be an effort to distract attention from your problems in Iraq. And Prime Minister Sharon, have you discussed with Prime Minister Blair the concerns of the Israeli security police and military chiefs about the disengagement? About the ability to perform it, given refusals and violence? Prime Minister Blair: I do regard it as very important. And it is cared about deeply right around the world. And it’s partly because there are terrorist groups who try to use it – I don’t think they’re that sincere about it actually – for that they try to use it as a means of recruiting people to terror. And I think it’s important in its own way. I mean, anyone who believes in this region and 215

its future wants to see Israel secure and wants to see the Palestinians have the opportunity of statehood. I just want to go back one moment to the previous question. The question that is asked on the Palestinian side, and indeed in much of the international community is exactly the question that Adam Dalton just asked, which is, “Is disengagement really supposed to be the final word, and actually Israel doesn’t even want to move beyond that?” And the answer of the Prime Minister has been very clear. If we can get the right measures of security in place and the terrorism stop, he does want to move forward. And my message, in a sense, to the rest of the international community is, “Even if you may be doubtful about that, why not put it to the test? Actually make sure that we do have the measures in place, so that the terrorism stops, and then we can turn around with justification and say, now let us move into that Roadmap.” But if we don’t take those measures, we’ll never know the answer to that question. Prime Minister Sharon: I understand that you are waiting for my answer. First, I think the meeting was a very good meeting. Relations between ourselves and Great Britain became much closer than in the past. And I believe that the visit will strengthen our relations. And as to your question, the question that you asked, I think that I just mentioned that I can tell you one thing – Israel is a democracy and a state of law, and all the Resolutions of the Cabinet and the support in the Israeli Parliament, the Knesset, will be fully implemented, exactly according to the timetable and the plans that were approved by the Government and the Knesset. So you don’t have to worry about that. Israel is a state of law, and the law will be kept. Question: Prime Minister Sharon, this is process dogged by jargon. Can we just clarify what the Prime Minister says that you just said? In plain language, are you saying today that the withdrawal from Gaza is not the end of the withdrawal from the occupied territories that you, as Prime Minister, are willing to make? And Prime Minister Blair, what do you say to people at home who say, “We’ve heard it all before.” They heard you after September the 11th say there was a chance for peace here, and they think, “Here we go, another false dawn.” Prime Minister Blair: What I would say as an answer, I would say that there are differences now. You’ve got the Disengagement Plan. You’ve got new Palestinian leadership. And maybe, above all else, you’ve got a clear statement, set out in the Roadmap as to how we get there. And, the Prime Minister can speak for himself, but I certainly have understood him to be saying very, very clearly, “…provided that the terrorism stops.” And that is the essential thing, provided the terrorism stops, disengagement is not the last word.

216

Prime Minister Sharon: I always think, how many times must I repeat what I have already said? So, I said very clearly that I decided then to start the Disengagement Plan, not having any partner. There are some changes in the region. I believe that there is an opportunity now to find leadership that will be willing to cooperate and stop terror. Again, I speak about acts, not talk, not promises. Once that will happen, that will enable us to turn to the Roadmap and implement everything which is in Roadmap, according to the sequence of the Roadmap. Thank you.

217

‫נספחים‬

‫‪218‬‬

‫‪0‬‬ ‫דברי ברכה של יושב‪-‬ראש הכנסת ראובן ריבלין לשר החוץ של‬ ‫אוסטרליה אלכסנדר דוונר‬ ‫‪ 22‬בינואר ‪2112‬‬ ‫רבותיי חברי הכנסת‪ ,‬רבותיי השרים‪ ,‬אני מתכבד לקדם בברכה את חבר הפרלמנט‪ ,‬שר‬ ‫החוץ האוסטרלי‪ ,‬מר אלכסנדר דוונר‪ .‬אנו רואים בך‪ ,‬אדוני‪ ,‬שר החוץ האוסטרלי‪ ,‬חבר קרוב‬ ‫של ישראל ושל העם היהודי‪.‬‬ ‫ישראל מאמינה שידידות זו שבין המדינות היא תוצאה של מחויבותך‪ ,‬אדוני שר החוץ‪ ,‬ושל‬ ‫הממשלה האוסטרלית לעקרונות החופש והדמוקרטיה ‪ -‬ערכים משותפים למדינות העולם‬ ‫המערבי‪ .‬אוסטרליה הפגינה אומץ בתחום מדיניות החוץ שלה באזור המזרח התיכון‪ ,‬ופעלה‬ ‫באופן עצמאי במקום שבו היה הדבר הכרחי‪.‬‬ ‫לפני כמה שבועות אירחנו בכנסת משלחת נוספת מהפרלמנט האוסטרלי וקיימנו דיאלוג‬ ‫מעניין ופורה‪.‬‬ ‫היום‪ 46 ,‬בחודש ינואר‪ ,‬הוא היום הלאומי של אוסטרליה‪ .‬אני מבקש בהזדמנות זו לברך את‬ ‫העם האוסטרלי ואתכם‪ ,‬אורחינו‪ ,‬השר‪ ,‬שר החוץ דוונר‪ ,‬וחברי המשלחת‪ .‬אנו מאמינים‬ ‫ומקווים שהידידות בין ישראל לאוסטרליה תימשך ותתפתח באמצעות דיאלוג בין‪-‬פרלמנטרי‪,‬‬ ‫לטובת שתי המדינות ושני העמים‪.‬‬ ‫‪Welcome to Israel, welcome to Jerusalem, the capital of Israel, and welcome‬‬ ‫‪to the Knesset, the shrine of democracy of the state of Israel.‬‬ ‫תודה רבה‪ .‬אפשר למחוא כפיים לאורחים‪.‬‬

‫‪219‬‬

‫‪2‬‬ ‫דברי ברכה של יושב‪-‬ראש הכנסת ראובן ריבלין ליושב‪-‬ראש ועדת‬ ‫ההגנה של הפרלמנט הצ'כי ג'אן וידים‬ ‫‪ 17‬במארס ‪‎2004‬‬ ‫רבותיי חברי הכנסת‪,‬‬ ‫בטרם אזמין את השר גדעון עזרא‪ ,‬אני מבקש להפנות את תשומת לבכם שביציע האורחים‬ ‫נמצא כבוד יושב‪-‬ראש ועדת ההגנה של הפרלמנט הצ'כי‪ ,‬מר ג'אן וידים; מכובדייי‪ ,‬האורחים‪,‬‬ ‫חברי הוועדה הפרלמנטרית‪ ,‬כבוד שגריר צ'כיה בישראל‪.‬‬ ‫אדוני ראש הממשלה‪ ,‬חברותי וחברי חברי הכנסת‪ ,‬ביציע האורחים נמצאת משלחת מכובדת‬ ‫של ידידים‪ ,‬חברי ועדת ההגנה של הפרלמנט הצ'כי‪ .‬אורחינו באו לירושלים לקיים אתנו שיח‬ ‫פתוח וגלוי לב וללמוד מקרוב את המתרחש באזורנו‪ .‬לאורחים ‪ -‬ברוכים הבאים‪ .‬דוברי ד'ן‪.‬‬ ‫לנו‪ ,‬היהודים‪ ,‬זיכרון היסטורי ארוך‪ .‬בחודש זה‪ ,‬לפני ‪ ‎56‬שנים‪ ,‬שלוש שנים בלבד אחרי‬ ‫השואה‪ ,‬ריחפה סכנת הכחדה על היישוב היהודי הקטן בארץ‪-‬ישראל‪ .‬מדינת ישראל טרם‬ ‫נולדה‪ .‬הצבא היה של מתנדבים‪ .‬המצב בכל החזיתות היה חמור‪ ,‬וירושלים הייתה במצור‬ ‫ומנותקת‪ .‬אחת ההחלטות הגורליות של ההנהגה אז הייתה לפתוח את הדרך אל העיר‬ ‫הנצורה‪ ,‬אלא שהמחסור בנשק לא אפשר זאת‪.‬‬ ‫בחודש מארס‪ ,‬רבותיי חברי הכנסת‪ ,‎1948 ,‬ערב המבצע‪ ,‬הגיע‪ ,‬תחת אפם של השלטונות‬ ‫הבריטיים‪ ,‬מטוס מצ'כיה‪ ,‬ובבטנו מטען נשק‪ .‬הלוחמים ראו בו פעמי משיח‪ .‬נשק זה סייע‬ ‫בפריצת המצור על ירושלים‪ .‬בהמשך המלחמה הוסיף החימוש להגיע מצ'כיה בדרך האוויר‬ ‫ובדרך הים‪ .‬באו גם מטוסי "מסרשמיט"‪ .‬כך בנינו את חיל האוויר והנחנו יסוד לתעשיית הנשק‬ ‫הישראלית‪.‬‬ ‫אציין באוזני אורחינו‪ ,‬כי אחד הראשונים במנהיגי העולם שנלחם על זכות העם היהודי להקים‬ ‫לו בית לאומי בארץ‪-‬ישראל היה הנשיא הראשון של הרפובליקה הצ'כוסלובקית‪ ,‬טומאש‬ ‫מסריק‪ .‬זה קרה ‪ ‎25‬שנים לפני שהוקמה המדינה‪.‬‬ ‫ידידינו האורחים‪ ,‬ביקורכם בארץ‪ ,‬דווקא בימים אלה של פיגועי רצח וטרור‪ ,‬נותן לכם הזדמנות‬ ‫ללמוד מקרוב על רצוננו לשים קץ לסכסוך המיוסר הזה עם הפלשתינים‪ .‬מעשי רצח וטרור לא‬ ‫סוללים את הדרך להשלמה בין שני העמים‪ .‬אני מקווה כי ביקורכם יתרום להידוק ולחיזוק‬ ‫הקשרים האמיצים בין הפרלמנט שלכם לבין כנסת ישראל‪‎WELCOME TO ISRAEL, .‬‬ ‫‪ .THANK YOU VERY MUCH‬תודה רבה‪.‬‬

‫‪211‬‬

2 ‫חילופי מכתבים בין ראש הממשלה אריאל שרון לנשיא ארצות‬ "‫הברית ג'ורג' בוש בנושא "מפת הדרכים‬ 2112 ‫ באפריל‬02

Exchange of letters between Prime Minister Ariel Sharon and US President George W. Bush on the Road Map 14 April 2004

During their meeting in Washington, Prime Minister Ariel Sharon and US President George Bush exchanged letters aimed at achieving a settlement between Israel and the Palestinians in the context of the Roadmap and the Prime Minister's Disengagement Plan. Letter from Prime Minister Ariel Sharon to US President George W. Bush The Honorable George W. Bush President of the United States of America The White House Washington, D.C. Dear Mr. President, The vision that you articulated in your 24 June 2002 address constitutes one of the most significant contributions toward ensuring a bright future for the Middle East. Accordingly, the State of Israel has accepted the Roadmap, as adopted by our government. For the first time, a practical and just formula was presented for the achievement of peace, opening a genuine window of opportunity for progress toward a settlement between Israel and the Palestinians, involving two states living side-by-side in peace and security. This formula sets forth the correct sequence and principles for the attainment of peace. Its full implementation represents the sole means to make genuine progress. As you have stated, a Palestinian state will never be created by terror, and Palestinians must engage in a sustained fight against the terrorists and dismantle their infrastructure. Moreover, there must be serious efforts to institute true reform and real democracy and liberty, including new leaders not compromised by terror. We are committed to this formula as the only avenue through which an agreement can be reached. We believe that this formula is the only viable one. The Palestinian Authority under its current leadership has taken no action to meet its responsibilities under the Roadmap. Terror has not ceased, reform of the Palestinian security services has not been undertaken, and real 211

institutional reforms have not taken place. The State of Israel continues to pay the heavy cost of constant terror. Israel must preserve its capability to protect itself and deter its enemies, and we thus retain our right to defend ourselves against terrorism and to take actions against terrorist organizations. Having reached the conclusion that, for the time being, there exists no Palestinian partner with whom to advance peacefully toward a settlement and since the current impasse is unhelpful to the achievement of our shared goals, I have decided to initiate a process of gradual disengagement with the hope of reducing friction between Israelis and Palestinians. The Disengagement Plan is designed to improve security for Israel and stabilize our political and economic situation. It will enable us to deploy our forces more effectively until such time that conditions in the Palestinian Authority allow for the full implementation of the Roadmap to resume. I attach, for your review, the main principles of the Disengagement Plan. This initiative, which we are not undertaking under the roadmap, represents an independent Israeli plan, yet is not inconsistent with the roadmap. According to this plan, the State of Israel intends to relocate military installations and all Israeli villages and towns in the Gaza Strip, as well as other military installations and a small number of villages in Samaria. In this context, we also plan to accelerate construction of the Security Fence, whose completion is essential in order to ensure the security of the citizens of Israel. The fence is a security rather than political barrier, temporary rather than permanent, and therefore will not prejudice any final status issues including final borders. The route of the Fence, as approved by our Governmentâ&#x20AC;&#x2122;s decisions, will take into account, consistent with security needs, its impact on Palestinians not engaged in terrorist activities. Upon my return from Washington, I expect to submit this Plan for the approval of the Cabinet and the Knesset, and I firmly believe that it will win such approval. The Disengagement Plan will create a new and better reality for the State of Israel, enhance its security and economy, and strengthen the fortitude of its people. In this context, I believe it is important to bring new opportunities to the Negev and the Galilee. Additionally, the Plan will entail a series of measures with the inherent potential to improve the lot of the Palestinian Authority, providing that it demonstrates the wisdom to take advantage of this opportunity. The execution of the Disengagement Plan holds the prospect of stimulating positive changes within the Palestinian Authority that might create the necessary conditions for the resumption of direct negotiations. We view the achievement of a settlement between Israel and the Palestinians as our central focus and are committed to realizing this objective. Progress toward this goal must be anchored exclusively in the Roadmap and we will oppose any other plan.

212

In this regard, we are fully aware of the responsibilities facing the State of Israel. These include limitations on the growth of settlements; removal of unauthorized outposts; and steps to increase, to the extent permitted by security needs, freedom of movement for Palestinians not engaged in terrorism. Under separate cover we are sending to you a full description of the steps the State of Israel is taking to meet all its responsibilities. The government of Israel supports the United States efforts to reform the Palestinian security services to meet their roadmap obligations to fight terror. Israel also supports the American's efforts, working with the International Community, to promote the reform process, build institutions and improve the economy of the Palestinian Authority and to enhance the welfare of its people, in the hope that a new Palestinian leadership will prove able to fulfill its obligations under the roadmap. I want to again express my appreciation for your courageous leadership in the war against global terror, your important initiative to revitalize the Middle East as a more fitting home for its people and, primarily, your personal friendship and profound support for the State of Israel. Sincerely, Ariel Sharon

Letter from US President George W. Bush to Prime Minister Ariel Sharon His Excellency Ariel Sharon Prime Minister of Israel Dear Mr. Prime Minister, Thank you for your letter setting out your disengagement plan. The United States remains hopeful and determined to find a way forward toward a resolution of the Israeli-Palestinian dispute. I remain committed to my June 24, 2002 vision of two states living side by side in peace and security as the key to peace, and to the roadmap as the route to get there. We welcome the disengagement plan you have prepared, under which Israel would withdraw certain military installations and all settlements from Gaza, and withdraw certain military installations and settlements in the West Bank. These steps described in the plan will mark real progress toward realizing my June 24, 2002 vision, and make a real contribution towards peace. We also understand that, in this context, Israel believes it is important to bring new opportunities to the Negev and the Galilee. We are hopeful that steps pursuant to this plan, consistent with my vision, will remind all states and parties of their own obligations under the roadmap.

213

The United States appreciates the risks such an undertaking represents. I therefore want to reassure you on several points. First, the United States remains committed to my vision and to its implementation as described in the roadmap. The United States will do its utmost to prevent any attempt by anyone to impose any other plan. Under the roadmap, Palestinians must undertake an immediate cessation of armed activity and all acts of violence against Israelis anywhere, and all official Palestinian institutions must end incitement against Israel. The Palestinian leadership must act decisively against terror, including sustained, targeted, and effective operations to stop terrorism and dismantle terrorist capabilities and infrastructure. Palestinians must undertake a comprehensive and fundamental political reform that includes a strong parliamentary democracy and an empowered prime minister. Second, there will be no security for Israelis or Palestinians until they and all states, in the region and beyond, join together to fight terrorism and dismantle terrorist organizations. The United States reiterates its steadfast commitment to Israel's security, including secure, defensible borders, and to preserve and strengthen Israel's capability to deter and defend itself, by itself, against any threat or possible combination of threats. Third, Israel will retain its right to defend itself against terrorism, including to take actions against terrorist organizations. The United States will lead efforts, working together with Jordan, Egypt, and others in the international community, to build the capacity and will of Palestinian institutions to fight terrorism, dismantle terrorist organizations, and prevent the areas from which Israel has withdrawn from posing a threat that would have to be addressed by any other means. The United States understands that after Israel withdraws from Gaza and/or parts of the West Bank, and pending agreements on other arrangements, existing arrangements regarding control of airspace, territorial waters, and land passages of the West Bank and Gaza will continue. The United States is strongly committed to Israel's security and well-being as a Jewish state. It seems clear that an agreed, just, fair and realistic framework for a solution to the Palestinian refugee issue as part of any final status agreement will need to be found through the establishment of a Palestinian state, and the settling of Palestinian refugees there, rather than in Israel. As part of a final peace settlement, Israel must have secure and recognized borders, which should emerge from negotiations between the parties in accordance with UNSC Resolutions 242 and 338. In light of new realities on the ground, including already existing major Israeli populations centers, it is unrealistic to expect that the outcome of final status negotiations will be a full and complete return to the armistice lines of 1949, and all previous efforts to negotiate a two-state solution have reached the same conclusion. It is realistic to expect that any final status agreement will only be achieved on the basis of mutually agreed changes that reflect these realities.

214

I know that, as you state in your letter, you are aware that certain responsibilities face the State of Israel. Among these, your government has stated that the barrier being erected by Israel should be a security rather than political barrier, should be temporary rather than permanent, and therefore not prejudice any final status issues including final borders, and its route should take into account, consistent with security needs, its impact on Palestinians not engaged in terrorist activities. As you know, the United States supports the establishment of a Palestinian state that is viable, contiguous, sovereign, and independent, so that the Palestinian people can build their own future in accordance with my vision set forth in June 2002 and with the path set forth in the roadmap. The United States will join with others in the international community to foster the development of democratic political institutions and new leadership committed to those institutions, the reconstruction of civic institutions, the growth of a free and prosperous economy, and the building of capable security institutions dedicated to maintaining law and order and dismantling terrorist organizations. A peace settlement negotiated between Israelis and Palestinians would be a great boon not only to those peoples but to the peoples of the entire region. Accordingly, the United States believes that all states in the region have special responsibilities: to support the building of the institutions of a Palestinian state; to fight terrorism, and cut off all forms of assistance to individuals and groups engaged in terrorism; and to begin now to move toward more normal relations with the State of Israel. These actions would be true contributions to building peace in the region. Mr. Prime Minister, you have described a bold and historic initiative that can make an important contribution to peace. I commend your efforts and your courageous decision which I support. As a close friend and ally, the United States intends to work closely with you to help make it a success. Sincerely, George W. Bush

215

4 ‫מכתב ראש לשכת ראש הממשלה דב וויסגלס אל היועצת לביטחון‬ ,‫ ד"ר קונדליזה רייס‬,‫לאומי בממשלת ארצות הברית‬ "‫בנושא "מפת הדרכים‬ 2112 ‫ באפריל‬08

Letter from Chief of Prime Minister's Bureau Dov Weissglas, to US National Security Adviser, Dr. Condoleezza Rice, on the Road Map 18 April 2004 Dr. Condoleezza Rice US National Security Adviser The White House Washington, D.C. Dear Dr. Rice, On behalf of the Prime Minister of the State of Israel, Mr. Ariel Sharon, I wish to reconfirm the following understanding, which had been reached between us: 1. Restrictions on settlement growth: within the agreed principles of settlement activities, an effort will be made in the next few days to have a better definition of the construction line of settlements in Judea & Samaria. An Israeli team, in conjunction with Ambassador Kurtzer, will review aerial photos of settlements and will jointly define the construction line of each of the settlements. 2. Removal of unauthorized outposts: the Prime Minister and the Minister of Defense, jointly, will prepare a list of unauthorized outposts with indicative dates of their removal; the Israeli Defense forces and/or the Israeli Police will take continuous action to remove those outposts in the targeted dates. The said list will be presented to Ambassador Kurtzer within 30 days. 3. Mobility restrictions in Judea & Samaria: the Minister of Defense will provide Ambassador Kurtzer with a map indicating roadblocks and other transportational barriers posed across Judea & Samaria. A list of barriers already removed and a timetable for further removals will be included in this list. Needless to say, the matter of the existence of transportational barriers fully depends on the current security situation and might be changed accordingly. 4. Legal attachments of Palestinian revenues: the matter is pending in various courts of law in Israel, awaiting judicial decisions. We will urge the State 216

Attorney?s office to take any possible legal measure to expedite the rendering of those decisions. 5. The Government of Israel extends to the Government of the United States the following assurances: a. The Israeli government remains committed to the two-state solution - Israel and Palestine living side by side in peace and security - as the key to peace in the Middle East. b. The Israeli government remains committed to the Roadmap as the only route to achieving the two-state solution. c. The Israeli government believes that its disengagement plan and related steps on the West Bank concerning settlement growth, unauthorized outposts, and easing of restrictions on the movement of Palestinians not engaged in terror are consistent with the Roadmap and, in many cases, are steps actually called for in certain phases of the Roadmap. d. The Israeli government believes that further steps by it, even if consistent with the Roadmap, cannot be taken absent the emergence of a Palestinian partner committed to peace, democratic reform, and the fight against terror. e. Once such a Palestinian partner emerges, the Israeli government will perform its obligations, as called for in the Roadmap, as part of the performance-based plan set out in the Roadmap for reaching a negotiated final status agreement. f. The Israeli government remains committed to the negotiation between the parties of a final status resolution of all outstanding issues. g. The Government of Israel supports the United States' efforts to reform the Palestinian security services to meet their roadmap obligations to fight terror. Israel also supports the American efforts, working with the international community, to promote the reform process, build institutions, and improve the economy of the Palestinian Authority and to enhance the welfare of its people, in the hope that a new Palestinian leadership will prove able to fulfill its obligations under the Roadmap. The Israeli Government will take all reasonable actions requested by these parties to facilitate these efforts. h. As the Government of Israel has stated, the barrier being erected by Israel should be a security rather than a political barrier, should be temporary rather than permanent, and therefore not prejudice any final status issues including final borders, and its route should take into account, consistent with security needs, its impact on Palestinians not engaged in terrorist activities. Sincerely, Dov Weissglas Chief of the Prime Minister's Bureau 217

‫‪5‬‬ ‫דברי ברכה של יושב‪-‬ראש הכנסת ראובן ריבלין למשתתפי סמינר‬ ‫הארגון הבין‪-‬פרלמנטרי של מדינות הים השחור (פסב"ק)‪ ,‬ולחברי‬ ‫ועדת החוץ של הפרלמנט הקרואטי‬ ‫‪ 00‬במאי ‪2112‬‬ ‫חברי הכנסת‪ ,‬אני מתכבד לפתוח את הדיון במליאה ולקדם בברכה את יושב‪-‬ראש ועדת‬ ‫החוץ של הפרלמנט הקרואטי‪ ,‬ה‪ ,‎SABOR-‬מר נוון יוריקה‪ ,‬את חברי המשלחת שבראשה‬ ‫הוא עומד‪ ,‬ואת באי סמינר ארגון פבס"ק‪ ,‬הארגון הבין‪-‬פרלמנטרי של מדינות הים השחור‪,‬‬ ‫מארמניה‪ ,‬אזרביג'אן‪ ,‬גרוזיה‪ ,‬רומניה‪ ,‬רוסיה‪ ,‬טורקיה ואוקראינה‪.‬‬ ‫ברוכים הבאים‪.‎WELCOME TO ISRAEL .‬אנו מציינים היום‪ ,‬רבותיי האורחים‪ ,‬את יום‬ ‫השנה ה‪ ‎59-‬לניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית‪ .‬בשנים האחרונות הופנמו בקרואטיה‬ ‫הלקחים הקשורים למלחמת העולם השנייה‪ ,‬לימיה האפלים של קרואטיה הפאשיסטית‬ ‫ולחלק הפעיל שנטלו קרואטים רבים בהשמדת היהודים בשואה‪.‬‬ ‫לקחים אלו מחלחלים למערכת החינוך ולמדיניות שמנהלת הממשלה הקרואטית כיום‪.‬‬ ‫קרואטיה הדמוקרטית‪ ,‬המתמודדת באומץ וביושר עם עברה ועם אחריותה ההיסטורית‪,‬‬ ‫תמצא בישראל ידידה אמיתית‪ ,‬ובכנסת‪ ,‬בית‪-‬המחוקקים הישראלי‪ ,‬שותפה נאמנה להעמקת‬ ‫היחסים בין הפרלמנטים של שתי המדינות‪.‬‬ ‫כנסת ישראל נמצאת במעמד משקיפה ומשתתפת בכנסי הארגון הבין‪-‬פרלמנטרי של מדינות‬ ‫הים השחור‪ .‬נושא הכנס הנוכחי הוא חשוב מאין כמותו‪ :‬פיתוח בר‪-‬קיימא ודאגה לדורות‬ ‫הבאים; פיתוח שעונה על צרכים קיימים‪ ,‬מתחשב בצורכי כדור הארץ ושומר על זכויות‬ ‫הדורות הבאים‪.‬‬ ‫חברינו שבאו מכל הארצות‪ ,‬באו על מנת ללמוד איך כנסת ישראל מתפקדת‪ ,‬כאשר הכנסת‬ ‫הזאת‪ ,‬יש לה נציב לדורות הבאים‪.‬תפקידם של הפרלמנטרים ושל הפרלמנטים בעניין זה‬ ‫הוא קריטי‪ .‬על הפרלמנטים להיות מעורבים ולהבטיח כי פיתוח כזה נעשה באופן שוויוני‪,‬‬ ‫אפקטיבי‪ ,‬שאינו מזיק לסביבה‪ ,‬לאדם‪ ,‬לחי ולצומח‪.‬‬ ‫כנסת ישראל רואה לה לכבוד לשמש משקיפה בארגון חשוב זה‪ .‬אנחנו מיוצגים על‪-‬ידי סגן‬ ‫יושב‪-‬ראש הכנסת‪ ,‬הפרופסור נודלמן‪ .‬אנחנו מקווים כי בכנס זה יתקבלו החלטות בעלות‬ ‫משמעות‪ .‬אנחנו מברכים אתכם פעם נוספת בברכת ברוכים הבאים לבירת ישראל ירושלים‬ ‫ולכנסת ישראל‪ ,‬היכל הדמוקרטיה הישראלית‪.‬‬ ‫ברוכים הבאים‪.‬‬

‫‪218‬‬

‫‪2‬‬ ‫תכנית ההתנתקות המתוקנת – עקרונות מרכזיים‬ ‫‪ 28‬במאי ‪2112‬‬

‫‪ .0‬רקע – משמעויות מדיניות וביטחוניות‬ ‫מדינת ישראל מחויבת לתהליך השלום ושואפת להגיע להסדר מוסכם על בסיס חזון נשיא‬ ‫ארה"ב‪ ,‬ג'ורג' בוש‪.‬‬ ‫מדינת ישראל מאמינה כי עליה לפעול לשיפור המציאות הנוכחית‪ .‬מדינת ישראל הגיעה‬ ‫למסקנה כי אין כיום שותף פלסטיני מולו ניתן להתקדם בתהליך שלום דו‪-‬צדדי‪ .‬לאור זאת‬ ‫גובשה תכנית של התנתקות מדורגת‪ ,‬המבוססת על השיקולים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬הקיפאון הגלום במצב הנוכחי הינו מזיק‪ .‬כדי לצאת מקיפאון זה‪ ,‬על מדינת ישראל ליזום‬ ‫מהלך שלא יהיה מותנה בשיתוף פעולה פלסטיני‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מטרת התכנית להוביל למציאות ביטחונית‪ ,‬מדינית‪ ,‬כלכלית ודמוגרפית טובה יותר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בכל הסדר קבע עתידי‪ ,‬לא תהיה התיישבות ישראלית ברצועת עזה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ברור כי‬ ‫באזור יהודה ושומרון יישארו אזורים שיהוו חלק ממדינת ישראל‪ ,‬ובתוכם גושים מרכזיים של‬ ‫התיישבות יהודית‪ ,‬יישובים אזרחיים‪ ,‬אזורים ביטחוניים ומקומות בהם למדינת ישראל יש‬ ‫אינטרסים נוספים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מדינת ישראל תומכת במאמצי ארה"ב‪ ,‬הפועלת לצד הקהילה הבינלאומית‪ ,‬לקדם את‬ ‫תהליך הרפורמות‪ ,‬בניית המוסדות ושיפור הכלכלה ורווחת התושבים הפלסטיניים‪ ,‬על מנת‬ ‫שתקום הנהגה פלשתינית חדשה‪ ,‬אשר תוכיח עצמה כמסוגלת למלא אחר מחויבויותיה על פי‬ ‫מפת הדרכים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬היציאה מרצועת עזה ומאזור בצפון השומרון תקטין את החיכוך עם האוכלוסייה‬ ‫הפלשתינית‪.‬‬ ‫ו‪ .‬השלמת מהלך ההתנתקות המדורגת תשלול את תוקפן של הטענות כנגד ישראל בדבר‬ ‫אחריותה לפלשתינים ברצועת עזה‪.‬‬ ‫ז‪ .‬מהלך ההתנתקות המדורגת אינו גורע מן ההסכמים הקיימים בין מדינת ישראל לפלשתינים‪.‬‬ ‫ההסדרים הקיימים הרלבנטיים ימשיכו לחול‪.‬‬ ‫ח‪ .‬התמיכה הבינלאומית למהלך ההתנתקות המדורגת רחבה וחשובה‪ .‬תמיכה זו חיונית בכדי‬ ‫להביא את הפלשתינים לממש בפועל את המוטל עליהם בתחומי הלחימה בטרור וביצוע‬ ‫הרפורמות על‪-‬פי מפת הדרכים‪ .‬אז יוכלו הצדדים לחזור לנתיב המו"מ‪.‬‬ ‫‪ .2‬עיקרי התכנית‪:‬‬ ‫א‪ .‬רצועת עזה‬ ‫‪ )0‬מדינת ישראל תפנה את רצועת עזה‪ ,‬כולל כל ההתיישבות הישראלית הקיימת כיום‪ ,‬ותיערך‬ ‫מחדש מחוץ לשטח הרצועה‪ .‬זאת‪ ,‬למעט היערכות צבאית באזור קו הגבול בין רצועת עזה‬ ‫למצרים (ציר "פילדלפי")‪ ,‬כפי שיפורט בהמשך‪.‬‬ ‫‪ )4‬עם השלמת המהלך‪ ,‬לא תיוותר באזורים שיפונו במרחב היבשתי של רצועת עזה נוכחות‬ ‫ישראלית קבועה של כוחות ביטחון ישראלים‪.‬‬ ‫‪ )3‬כפועל יוצא מכך‪ ,‬לא יהיה יסוד לטענה שרצועת עזה הינה שטח כבוש‪.‬‬

‫‪219‬‬

‫ב‪ .‬איו"ש‪:‬‬ ‫‪ )0‬מדינת ישראל תפנה אזור בצפון השומרון (ארבעה יישובים‪ :‬גנים‪ ,‬כדים‪ ,‬שא‪-‬נור וחומש)‬ ‫ואת כל המתקנים הצבאיים הקבועים באזור זה ‪,‬ותיערך מחדש מחוץ לאזור המפונה ‪.‬‬ ‫‪ )4‬עם השלמת המהלך‪ ,‬לא תיוותר באזור זה נוכחות ישראלית קבועה של כוחות ביטחון‬ ‫ישראלים‪.‬‬ ‫‪ )3‬המהלך יאפשר רציפות טריטוריאלית פלשתינית באזור צפון השומרון‪.‬‬ ‫‪ )2‬מדינת ישראל תסייע‪ ,‬יחד עם הקהילה הבינלאומית‪ ,‬בשיפור התשתית התחבורתית‬ ‫באיו"ש‪ ,‬במטרה לאפשר רציפות תחבורתית פלשתינית באיו"ש‪.‬‬ ‫‪ )5‬המהלך יקל על אורח החיים התקין ועל הפעילות הכלכלית והמסחרית הפלשתינית באיו"ש‪.‬‬ ‫ג‪ .‬התהליך‬ ‫תהליך הפינוי המיועד יושלם עד סוף שנת ‪2005‬‬ ‫הישובים יסווגו לארבע קבוצות כדלהלן‪:‬‬ ‫‪ )0‬קבוצה א' – מורג‪ ,‬נצרים וכפר דרום‪.‬‬ ‫‪ )4‬קבוצה ב' ‪ -‬ישובי צפון השומרון (גנים‪ ,‬כדים‪ ,‬שא‪-‬נור וחומש)‪.‬‬ ‫‪ )3‬קבוצה ג' ‪ -‬ישובי גוש קטיף‬ ‫‪ )4‬קבוצה ד' ‪ -‬ישובי צפון רצועת עזה (אלי סיני ‪,‬דוגית וניסנית)‪.‬‬ ‫תתבצע עבודת ההכנה הנדרשת ליישום תכנית ההתנתקות המדורגת (לרבות עבודת מטה‬ ‫לקביעת קריטריונים‪ ,‬הגדרות‪ ,‬הערכות והכנת החקיקה הנדרשת)‪.‬‬ ‫הממשלה תדון ותחליט‪ ,‬לעניין פינוין של כל אחת מהקבוצות הנ"ל‪ ,‬בנפרד‪.‬‬ ‫ד‪.‬גדר הביטחון‪:‬‬ ‫מדינת ישראל תמשיך בבניית גדר הביטחון‪ ,‬בהתאם להחלטות הממשלה הרלבנטיות‪.‬‬ ‫התוואי יביא בחשבון שיקולים הומניטריים‪.‬‬ ‫‪ .2‬המציאות הביטחונית לאחר הפינוי‪:‬‬ ‫א‪ .‬רצועת עזה‪:‬‬ ‫‪ )0‬מדינת ישראל תפקח ותשמור על המעטפת החיצונית ביבשה‪ ,‬תשלוט באופן בלעדי במרחב‬ ‫האווירי של עזה‪ ,‬ותמשיך לקיים פעילות צבאית במרחב הימי של רצועת עזה‪.‬‬ ‫‪ )4‬רצועת עזה תהיה מפורזת מנשק שהימצאותו אינה תואמת את ההסכמים הקיימים בין‬ ‫הצדדים‪.‬‬ ‫‪ )3‬מדינת ישראל שומרת לעצמה את הזכות הבסיסית להגנה עצמית‪ ,‬כולל נקיטת צעדי מניעה‬ ‫כמו גם תגובה תוך שימוש בכוח כנגד איומים שייווצרו מרצועת עזה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬איו"ש‪:‬‬ ‫‪ )0‬עם פינוי היישובים באזור צפון השומרון‪ ,‬לא תיוותר נוכחות צבאית קבועה באזור זה‪.‬‬ ‫‪ )4‬מדינת ישראל שומרת לעצמה את הזכות הבסיסית להגנה עצמית‪ ,‬כולל צעדי מניעה כמו גם‬ ‫תגובה‪ ,‬תוך שימוש בכוח‪ ,‬כנגד האיומים שייווצרו באזור זה‪.‬‬ ‫‪ )3‬בכל יתר שטחי איו"ש‪ ,‬תימשך הפעילות הביטחונית במתכונת הקיימת‪ .‬עם זאת‪ ,‬בהתאם‬ ‫לנסיבות‪ ,‬תשקול מדינת ישראל לצמצם פעילותה בערים פלשתיניות‪.‬‬ ‫‪ )2‬מדינת ישראל תפעל לצמצום מספר נקודות הביקורת בכלל איו"ש‪.‬‬

‫‪221‬‬

‫‪ .2‬מתקנים ותשתיות צבאיים ברצועת עזה ובאזור צפון השומרון‬ ‫ככלל יפורקו ויפונו‪ ,‬למעט כאלו שמדינת ישראל תחליט להעביר לגורם שייקבע‪.‬‬ ‫‪ .5‬אופי הסיוע הביטחוני לפלשתינים‬ ‫מדינת ישראל מסכימה כי בתיאום עמה יינתן ייעוץ‪ ,‬סיוע והדרכה לכוחות ביטחון פלשתינים‬ ‫לשם לחימה בטרור ושמירת הסדר הציבורי‪ ,‬ע"י גורמים אמריקנים‪ ,‬בריטים‪ ,‬מצריים‪ ,‬ירדניים‬ ‫או מומחים אחרים‪ ,‬כפי שיוסכם על ידה‪.‬‬ ‫מדינת ישראל עומדת על כך שלא תהיה נוכחות ביטחונית זרה ברצועה ו‪/‬או באיו"ש‪ ,‬שלא‬ ‫בתיאום עמה ובהסכמתה‪.‬‬ ‫‪ .2‬אזור הגבול בין הרצועה למצרים (ציר "פילדלפי")‬ ‫מדינת ישראל תמשיך לקיים נוכחות צבאית לאורך קו הגבול בין רצועת עזה לבין מצרים (ציר‬ ‫"פילדלפי")‪ .‬נוכחות זו הינה צורך ביטחוני חיוני‪ .‬במקומות מסוימים‪ ,‬ייתכן שתידרש הרחבה‬ ‫פיזית של השטח שבו תתבצע הפעילות הצבאית‪.‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬תישקל האפשרות לפנות אזור זה‪ .‬פינוי האזור יהיה מותנה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬במציאות‬ ‫הביטחונית‪ ,‬ובמידת שיתוף הפעולה של מצרים ביצירת הסדר אמין אחר‪.‬‬ ‫אם וכאשר ייווצרו התנאים לפינוי אזור זה ‪,‬מדינת ישראל תהיה מוכנה לבחון אפשרות הקמת‬ ‫נמל ימי ושדה תעופה ברצועת עזה‪ ,‬בכפוף להסדרים שייקבעו עם מדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪ .2‬נכסי דלא‪-‬ניידי‬ ‫ככלל‪ ,‬לא יושארו בתי המגורים של המתיישבים ומבנים רגישים‪ ,‬לרבות בתי כנסת‪ .‬מדינת‬ ‫ישראל תשאף להעביר מתקנים אחרים‪ ,‬לרבות תעשייתיים‪ ,‬מסחריים וחקלאיים לגורם שלישי‬ ‫בין לאומי‪ ,‬שיעשה בהם שימוש לטובת האוכלוסיה הפלשתינית‪ ,‬שאינה מעורבת בטרור‪.‬‬ ‫שטח אזור התעשיה "ארז" יועבר לאחריות גורם פלסטיני או בינלאומי מוסכם‪.‬‬ ‫מדינת ישראל תבחן‪ ,‬יחד עם מצרים‪ ,‬אפשרות הקמת אזור תעשייה משותף בגבול רצועת עזה‪,‬‬ ‫מצרים וישראל‪.‬‬ ‫‪ .8‬תשתיות והסדרים אזרחיים‬ ‫תשתיות המים‪ ,‬החשמל‪ ,‬הביוב והתקשורת יושארו‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬מדינת ישראל תמשיך‪ ,‬תמורת תשלום מלא‪ ,‬לספק חשמל‪ ,‬מים‪ ,‬גז ודלק לפלשתינים‪ ,‬על‬ ‫פי ההסדרים הקיימים‪.‬‬ ‫ההסדרים הקיימים‪ ,‬לרבות בנושא מים והתחום האלקטרו‪-‬מגנטי‪ ,‬יישארו בתוקפם‪.‬‬ ‫‪ .2‬פעילות הארגונים הבינלאומיים האזרחיים‬ ‫מדינת ישראל רואה בחיוב רב את המשך פעילותם של הארגונים ההומניטריים הבינלאומיים‬ ‫וגורמים אחרים העוסקים בפיתוח אזרחי‪ ,‬המסייעים לאוכלוסייה הפלשתינית‪.‬‬

‫‪221‬‬

‫מדינת ישראל תתאם עם הארגונים הבינלאומיים את ההסדרים שיקלו על פעילותם זו‪.‬‬ ‫מדינת ישראל מציעה כי יוקם מנגנון בין לאומי (דוגמת ה ‪-AHLC),‬על דעת ישראל וגורמים‬ ‫בינלאומיים‪ ,‬שיפעל לפיתוח הכלכלה הפלשתינית‪.‬‬ ‫‪ .01‬ההסדרים הכלכליים‬ ‫ככלל‪ ,‬ההסדרים הכלכליים הפועלים כיום בין מדינת ישראל לפלשתינים יישארו בתוקף‪.‬‬ ‫הסדרים אלה כוללים‪ ,‬בין היתר‪:‬‬ ‫א‪ .‬תנועת סחורות בין רצועת עזה‪ ,‬איו"ש‪ ,‬מדינת ישראל וחו"ל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המשטר המוניטארי‪.‬‬ ‫ג ‪.‬הסדרי המיסוי ומעטפת המכס‪.‬‬ ‫ד‪ .‬סידורי דואר ותקשורת‪.‬‬ ‫ה‪ .‬כניסת עובדים למדינת ישראל בהתאם לקריטריונים הקיימים‪.‬‬ ‫בטווח הארוך‪ ,‬ובהתאם לאינטרס הישראלי לעודד עצמאות כלכלית פלשתינית רבה יותר‪,‬‬ ‫מדינת ישראל שואפת להקטין‪ ,‬עד להפסקה מוחלטת‪ ,‬את מספר העובדים הפלשתינים‬ ‫הנכנסים למדינת ישראל‪ .‬מדינת ישראל תתמוך בפיתוח מקורות תעסוקה ברצועת עזה‬ ‫ובאזורים הפלסטיניים באיו"ש‪ ,‬ע"י גורמים בינלאומיים‪.‬‬ ‫‪ .00‬המעברים הבינלאומיים‬ ‫א‪ .‬המעבר הבינלאומי בין רצועת עזה למצרים‪:‬‬ ‫‪ )0‬ההסדרים הקיימים היום במעבר ימשיכו להתקיים‪.‬‬ ‫‪ )4‬מדינת ישראל מעוניינת להעביר את המעבר לנקודת "משולש הגבולות"‪ ,‬דרומה ממיקומו‬ ‫הנוכחי‪ .‬הדבר יעשה בתיאום עם ממשלת מצרים ‪.‬הדבר יאפשר הרחבת שעות הפעילות‬ ‫במעבר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המעברים הבינלאומיים בין איו"ש לירדן ‪:‬ההסדרים הקיימים היום במעברים ימשיכו‬ ‫להתקיים‪.‬‬ ‫‪ .02‬מעבר "ארז"‬ ‫נקודת המעבר ב"ארז" תועתק לתחומי מדינת ישראל בלוח זמנים שייקבע בנפרד‪.‬‬ ‫‪ .02‬סיכום‬ ‫יישום תכנית ההתנתקות המדורגת יוביל לשיפור המצב וליציאה מהקיפאון הנוכחי‪ .‬אם וכאשר‬ ‫תהיינה בצד הפלסטיני ראיות לנכונות‪ ,‬ליכולת ולמימוש בפועל של לחימה בטרור‪ ,‬הפסקה‬ ‫מלאה של הטרור והאלימות וביצוע הרפורמות על פי מפת הדרכים‪ ,‬ניתן יהיה לשוב לנתיב‬ ‫המו"מ וההידברות‪.‬‬ ‫נספח ג'‪ :‬מתכונת עבודת ההכנה לתכנית התנתקות מתוקנת‬ ‫‪ .0‬תהליך של פינוי כרוך בהשלכות אישיות משמעותיות רבות למתיישבים המפונים‪ .‬על‬ ‫ממשלת ישראל מוטלת החובה לשים לנגד עיניה‪ ,‬בביצוע התכנית‪ ,‬את ההשלכות על‬ ‫המתיישבים המפונים‪ ,‬הסיוע להם‪ ,‬ולהקל עליהם‪ ,‬ככל שניתן‪ ,‬במשך התהליך‪ .‬הקשיים‬ ‫והרגישויות הכרוכים במהלך חייבים לעמוד לנגד עיני הממשלה ומבצעי התהליך‪.‬‬ ‫‪ .4‬ממשלת ישראל רואה חשיבות רבה בהידברות עם האוכלוסיה המיועדת לפינוי בנושאים‬ ‫השונים הנוגעים ליישום התכנית‪ ,‬לרבות בנוגע לפינוי ולפיצוי‪ ,‬ותפעל לקיום הידברות זו‪.‬‬ ‫‪222‬‬

‫הקמת מסגרת ארגונית‪:‬‬ ‫‪ .3‬תוקם מסגרת ארגונית שמטרתה לטפל ולסייע בכל הנושאים הקשורים לביצוע התכנית‪.‬‬ ‫‪ .2‬הקבינט המדיני בטחוני ילווה וינחה את תכנית ההתנתקות המתוקנת‪ ,‬כולל זירוז בניית גדר‬ ‫הביטחון‪ ,‬למעט עניין ההחלטות בדבר פינוי (סעיף ‪ .4‬א (‪ )4‬ו‪ )3(-‬בנספח א')‪.‬‬ ‫הקבינט יהיה אחראי על ביצוע החלטת ממשלה זו‪.‬‬ ‫‪ .5‬מוקמת בזאת ועדת היגוי אשר תהיה אחראית לתאום הנושאים הנוגעים לתכנית‬ ‫ההתנתקות המתוקנת‪ .‬ועדת ההיגוי תדווח לקבינט על פעולותיה ותעלה בפניה נושאים‬ ‫הטעונים החלטת דרג מדיני‪ .‬ועדת ההיגוי תורכב כדלקמן‪:‬‬ ‫א‪ .‬ראש המועצה לביטחון לאומי – יו"ר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נציגי משרד הביטחון וצה"ל‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מנכ"ל משרד האוצר‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מנכ"ל משרד המשפטים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬מנכ"ל משרד החוץ‪.‬‬ ‫ו‪ .‬מנכ"ל משרד התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה‪.‬‬ ‫ז‪ .‬מנכ"ל משרד החקלאות‪.‬‬ ‫ח‪ .‬מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות‪.‬‬ ‫ט‪ .‬מנכ"ל משרד הפנים‪.‬‬ ‫י‪ .‬מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון‪.‬‬ ‫‪ .6‬מוקמת בזאת ועדה לענייני פינוי פיצוי והתיישבות חלופית‪ ,‬אשר מתפקידה יהיה להכין את‬ ‫החקיקה בדבר פינוי ופיצוי‪ ,‬פרטי העקרונות והמדדים לפיצוי ‪,‬לרבות מתן תמריצים‪ ,‬מקדמות‪,‬‬ ‫והיבטי הפיצוי של חלופות ההתיישבות באזורים מועדפים על פי מדיניות הממשלה‪ .‬המלצות‬ ‫הועדה יובאו בפני ועדת השרים‪ ,‬וישמשו תשתית להצעת החוק בנושא‪ .‬ועדה זו תהיה הגורם‬ ‫הבלעדי המוסמך לרכז ולקיים את ההידברות עם האוכלוסיה המועמדת לפינוי ולפיצוי‪ ,‬ועם כל‬ ‫הגורמים האחרים הנוגעים לנושא הפיצוי‪ ,‬וזאת עד להשלמת החקיקה‪ .‬הועדה תוכל להקים‬ ‫ועדות משנה מקצועיות למילוי תפקידיה‪ ,‬כפי שתמצא לנכון‪ .‬חברי הועדה יהיו כדלקמן‪:‬‬ ‫א‪ .‬מנכ"ל משרד המשפטים – יושב ראש;‬ ‫ב‪ .‬נציג משרד האוצר;‬ ‫ג ‪.‬נציג משרד התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה;‬ ‫ד‪ .‬נציג משרד החקלאות;‬ ‫ה‪ .‬נציג משרד ראש הממשלה;‬ ‫‪ .7‬הסוכנות היהודית לארץ ישראל תפעל‪ ,‬כגורם מיישב‪ ,‬בהנחיית ועדת ההיגוי ותוך תיאום עם‬ ‫הועדה לענייני פינוי פיצוי והתיישבות חלופית‪ .‬תפקיד הסוכנות היהודית יהיה לבצע את‬ ‫הפעולות הנדרשות להתיישבות חלופית‪ ,‬חקלאית או קהילתית‪ ,‬עבור האוכלוסיה האזרחית‬ ‫המפונה שתחפוץ בכך‪.‬‬ ‫‪ .8‬א‪ .‬מוקמת בזאת מנהלת ביצוע במשרד ראש הממשלה‪ ,‬אשר תהיה כפופה לועדת ההיגוי‪.‬‬ ‫תפקידה יהיה ליישם את החלטת ממשלה זו בכל הקשור לפינוי האזרחי ולפיצוי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מנהלת הביצוע תוסמך להעניק לזכאים לפיצוי מקדמה על חשבון הפיצויים המגיעים להם‪,‬‬ ‫בתנאים שתקבע הועדה לענייני פינוי פיצוי והתיישבות חלופית‪ ,‬ועל פי ההוראות והנהלים‬ ‫שיקבעו על ידה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ראש מנהלת הביצוע יהיה בדרג של מנכ"ל משרד ממשלתי‪.‬‬

‫‪223‬‬

‫‪ .2‬כל משרדי הממשלה והגופים הממשלתיים האחרים יעבירו למסגרות הארגוניות שצוינו‬ ‫לעיל‪ ,‬ללא דיחוי‪ ,‬את כל הנתונים שיידרשו להן לצורך מילוי תפקידיהן‪.‬‬ ‫‪ .01‬חקיקה‬ ‫א‪ .‬משרד המשפטים יגבש וראש הממשלה יגיש‪ ,‬בהקדם האפשרי‪ ,‬לועדת השרים לחקיקה‬ ‫הצעת חוק‪ ,‬אשר תכלול הוראות לעניין פינוי ופיצוי לזכאים‪ ,‬והסמכויות הדרושות לשם כך‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בסמוך לאחר מכן‪ ,‬הממשלה תגיש לכנסת את הצעת החוק‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מפקדי כוחות צה"ל באזורים יעגנו בתחיקת הביטחון את כל ההוראות הדרושות ליישום‬ ‫החלטות הממשלה‪.‬‬ ‫‪ .00‬תקציב‬ ‫א‪ .‬ר' אגף התקציבים במשרד האוצר‪ ,‬בתיאום עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנכ"ל משרד‬ ‫המשפטים‪ ,‬יעמיד לרשות ועדת ההיגוי‪ ,‬הועדה לענייני פינוי פיצוי והתיישבות חלופית‪ ,‬מנהלת‬ ‫הביצוע‪ ,‬והסוכנות היהודית‪ ,‬תקציב מתאים ומשאבים נוספים ‪,‬לצורך פעולותיהם‪ ,‬וזאת בתוך‬ ‫חודש ימים ממועד קבלת החלטה זו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תקציבי שנת ‪ 4115‬ואילך יותאמו לתהליך ולהחלטות הממשלה בנושא מעת לעת‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לצורך תחילת פעילותה ‪,‬יוקצו למנהלת הביצוע‪ ,‬בשלב הראשון‪ 01 ,‬תקנים‪.‬‬ ‫‪ .04‬הוראות מעבר‬ ‫בתקופת הביניים שמיום קבלת החלטה זו‪ ,‬לצורך הערכות מצד אחד‪ ,‬תוך שמירה על מערכת‬ ‫החיים השוטפת המתוקנת מצד שני‪ ,‬יחולו ההוראות הבאות בישובים ובאזורים הכלולים‬ ‫בתכנית (להלן – הישובים)‪:‬‬ ‫א‪ .‬פעילויות מוניציפליות וקהילתיות הנוגעות למהלך החיים התקין ושירותים להם זכאים‬ ‫התושבים ימשכו כסדרם לרבות שירותים מהמועצה האזורית וכן ביטחון ‪,‬חינוך‪ ,‬רווחה‪,‬‬ ‫תקשורת‪ ,‬דואר‪ ,‬תחבורה ציבורית‪ ,‬חשמל‪ ,‬מים‪ ,‬גז‪ ,‬דלק‪ ,‬שירותי בריאות ‪,‬בנקים וכל שרות‬ ‫ופעילות אחרת שהייתהנהוגה בישוב קודם להחלטה זו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תכניות ממשלתיות לבינוי ופיתוח שטרם החל ביצוען לא יקודמו לביצוע‪.‬‬ ‫אין באמור בהחלטה זו בכדי לגרוע מהחלטת הממשלה מס‪ 051 .‬מיום ‪ 4.8.26‬לגבי שאר‬ ‫האזורים‪ .‬החלטה ‪ 051‬הנ"ל תחול גם ביחס לישובים לצורך אישור בטרם הליכי תכנון והקצאת‬ ‫קרקעות‪.‬‬ ‫‪ .03‬ועדת חריגים‪:‬‬ ‫תוקם ועדת חריגים שתהיה רשאית להתיר ביצוע תכנית שהוקפאה כאמור לעיל או להחליט‬ ‫שלא לקדם תכניות אף אם החל ביצוען לאחר בחינת כל מקרה לגופו ובהתאם לאמות מידה‬ ‫שיקבעו על ידה‪.‬‬ ‫ועדת החריגים תהיה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובהשתתפות מנכ"לי משרדי‬ ‫האוצר והמשפטים‪.‬‬ ‫החלטת ועדת החריגים ניתנת לערעור בפני הקבינט בכל מקרה שיובא לפניו על ידי חבר‬ ‫ממשלה‪.‬‬ ‫‪ .02‬עקרונות לפיצוי‬ ‫א‪ .‬היום הקובע לזכות לפיצוי הינו יום קבלת החלטת ממשלה זו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לזכאים לפיצוי‪ ,‬יוענק פיצוי הוגן וראוי‪ ,‬כפי שייקבע בחוק שייחקק לשם כך‪.‬‬

‫‪224‬‬

7 ‫ על ההתנתקות מעזה‬G8-‫הודעת ה‬ 2112 ‫ ביוני‬01

G8 Statement on Gaza Withdrawal 10 June 2004

The G8 welcomes the prospect of Israeli withdrawal from all Gaza settlements and from parts of the West Bank, following the Israeli Cabinet decision to endorse Prime Minister Sharon's initiative. The G8 looks forward to the implementation of this decision in 2005, recalling the Quartet statement of 4 May that it "welcomes and encourages such a step, which should provide a rare moment of opportunity in the search for peace in the Middle East." The G8 hopes that this disengagement initiative will stimulate progress towards peace in the region, the realization of Palestinian national aspirations and the achievement of our common objective of two states, Israel and a viable, democratic, sovereign and contiguous Palestine, living side by side in peace and security. The G8 views the Quartet Roadmap as the way forward towards a comprehensive settlement and calls on all parties to abide by their obligations under the Roadmap. The G8 countries will join with others in the international community, led by the Quartet, to restore momentum on the Roadmap, to enhance humanitarian and economic conditions among the Palestinian people and to build democratic, transparent and accountable Palestinian institutions. We will also work to help ensure security and stability in Gaza and the areas of the West Bank from which Israel withdraws. We call on both sides to end all acts of violence. In furtherance of these goals, the G8 calls upon the Quartet to meet in the region before the end of this month, engage with Israeli and Palestinian representatives and set out its plans for taking forward in practical terms its declaration of May 4. We support and commend all efforts, including those by Egypt, to resolve critical security issues relating to Gaza, and urge that this important work continue. We urge and support the rebuilding and refocusing of Palestinian security services in accordance with the Roadmap, so that they enforce the rule of law, mount effective operations against all forms of terrorism, and report to an empowered Interior Minister and Prime Minister. We believe the important work of the Local Aid Coordinating Committee to alleviate the humanitarian situation in Gaza and the West Bank must 225

continue. We suggest that preparations should begin now for a meeting of the Ad Hoc Liaison Committee with the aim of revitalizing the Palestinian economy. We welcome and encourage international support for the World Bank-established Trust Fund as an accountable and transparent mechanism for receipt of international assistance. We also welcome plans of the Palestinian Authority to hold municipal elections beginning at the end of the summer, and believe that the Task Force on Palestinian Reform should meet soon to assist in preparations to assure that these and subsequent elections will be fair and transparent, and serve as the building block of democratic reform. The G8 welcomes the international conference on UNRWA in Geneva and supports close coordination between all groups involved in international assistance.

226

‫‪8‬‬ ‫רשימת שרי הממשלה‬ ‫‪ 20‬בדצמבר ‪2112‬‬ ‫אריאל שרון‬ ‫אהוד אולמרט‬ ‫סילבן שלום‬ ‫יוסף (טומי) לפיד‬ ‫זבולון אורלב‬ ‫אפי איתם‬ ‫בנימין אלון‬ ‫צחי הנגבי‬ ‫אליעזר זנדברג‬ ‫ישראל כץ‬ ‫ציפי לבני‬ ‫לימור לבנת‬ ‫אביגדור ליברמן‬ ‫עוזי לנדאו‬ ‫שאול מופז‬ ‫יהודית נאות‬ ‫דני נוה‬ ‫בנימין נתניהו‬ ‫גדעון עזרא‬ ‫אברהם פורז‬ ‫יוסף יצחק פריצקי‬ ‫מאיר שטרית‬ ‫נתן שרנסקי‬

‫ראש הממשלה‪ ,‬שר התקשורת‪ ,‬שר לענייני דתות‬ ‫ממלא מקום ראש הממשלה‪ ,‬שר התעשייה והמסחר‬ ‫סגן ראש הממשלה‪ ,‬שר החוץ החוץ‬ ‫סגן ראש הממשלה‪ ,‬שר המשפטים‬ ‫שר העבודה והרווחה‬ ‫שר הבינוי והשיכון‬ ‫שר התיירות‬ ‫שר לביטחון הפנים‬ ‫שר המדע והטכנולוגיה‬ ‫שר החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫שרה לקליטת עלייה‬ ‫שרת החינוך‪ ,‬התרבות והספורט‬ ‫שר התחבורה (לא ח"כ)‬ ‫שר במשרד ראש הממשלה‬ ‫שר הביטחון (לא ח"כ)‬ ‫שרה לאיכות הסביבה‬ ‫שר הבריאות‬ ‫שר האוצר‬ ‫שר במשרד ראש הממשלה‬ ‫שר הפנים‬ ‫שר התשתיות הלאומיות‬ ‫שר בלי תיק‪ ,‬במשרד האוצר‬ ‫שר לענייני ירושלים (לא ח"כ)‬

‫‪227‬‬

‫‪2‬‬ ‫רשימת חברי הכנסת‬ ‫‪ 20‬בדצמבר ‪2112‬‬ ‫אביטל קולט‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬ ‫אברהם בלילא רוחמה‪ ,‬הליכוד‬ ‫אדלשטיין יולי‪-‬יואל‪ ,‬הליכוד‬ ‫אדרי יעקב‪ ,‬הליכוד‬ ‫אולמרט אהוד‪ ,‬הליכוד‬ ‫אורון חיים‪ ,‬מרצ‬

‫והבה מגלי‪ ,‬הליכוד‬ ‫וילן אבשלום‪ ,‬מרצ‬ ‫וילנאי מתן‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬ ‫וקנין יצחק‪ ,‬ש"ס‬ ‫זאב נסים‪ ,‬ש"ס‬ ‫זחאלקה ג`מאל‪,‬‬ ‫בל"ד‪-‬ברית לאומית דמוקרטית‬ ‫זנדברג אליעזר‪ ,‬שינוי‬ ‫חזן יחיאל‪ ,‬הליכוד‬ ‫חן רשף‪ ,‬שינוי‬ ‫טאהא ואסל‪ ,‬בל"ד‪-‬ברית לאומית דמוקרטית‬ ‫טיבי אחמד‪ ,‬חד"ש‪-‬תע"ל‬ ‫טל דוד‪ ,‬עם אחד‬

‫אלדד אריה‪ ,‬האיחוד הלאומי‪-‬ישראל ביתנו‬ ‫אלון בנימין‪ ,‬האיחוד הלאומי‪-‬ישראל ביתנו‬ ‫אלסאנע טלב‪,‬‬ ‫רע"ם‪-‬הרשימה הערבית המאוחדת‬ ‫אפללו אלי‪ ,‬הליכוד‬ ‫אריאל אורי‪ ,‬האיחוד הלאומי‪-‬ישראל ביתנו‬ ‫בוים זאב‪ ,‬הליכוד‬ ‫בלומנטל נעמי‪ ,‬הליכוד‬ ‫בן‪-‬אליעזר בנימין‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬ ‫בן‪-‬מנחם אלי‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬ ‫בניזרי שלמה‪ ,‬ש”ס‬ ‫בנלולו דניאל‪ ,‬הליכוד‬ ‫בר‪-‬און רוני‪ ,‬הליכוד‬ ‫ברונפמן רומן‪ ,‬מרצ‬ ‫בריזון רוני (אהרון)‪ ,‬שינוי‬ ‫בריילובסקי ויקטור‪ ,‬שינוי‬ ‫ברכה מוחמד‪ ,‬חד”ש‪-‬תע”ל‬ ‫בשארה עזמי‪,‬‬ ‫בל"ד‪-‬ברית לאומית דמוקרטית‬ ‫גבריאלי ענבל‪ ,‬הליכוד‬ ‫גורלובסקי מיכאל‪ ,‬הליכוד‬ ‫גלאון זהבה‪ ,‬מרצ‬ ‫גמליאל גילה‪ ,‬הליכוד‬ ‫גפני משה‪ ,‬יהדות התורה‬ ‫דהאמשה עבד‪-‬אלמאלכ‪,‬‬ ‫רע"ם‪-‬הרשימה הערבית המאוחדת‬ ‫דהן נסים‪ ,‬ש”ס‬ ‫דורון חמי‪ ,‬שינוי‬ ‫הירשזון אברהם‪ ,‬הליכוד‬ ‫הנגבי צחי‪ ,‬הליכוד‬

‫יאסינוב יגאל‪ ,‬שינוי‬ ‫יהלום שאול‪ ,‬המפד"ל‬ ‫ישי אליהו‪ ,‬ש"ס‬

‫אורלב זבולון‪ ,‬המפד"ל‬ ‫אזולאי דוד‪ ,‬ש”ס‬ ‫אייכלר ישראל‪ ,‬יהדות התורה‬ ‫איציק דליה‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬ ‫איתם אפי‪ ,‬המפד"ל‬ ‫איתן מיכאל‪ ,‬הליכוד‬

‫יתום אהוד‪ ,‬הליכוד‬ ‫יתום דני‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬ ‫כבל איתן‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬ ‫כהן אילנה‪ ,‬עם אחד‬ ‫כהן אליעזר‪ ,‬האיחוד הלאומי‪-‬ישראל ביתנו‬ ‫כהן אמנון‪ ,‬ש"ס‬ ‫כהן יצחק‪ ,‬ש"ס‬ ‫כהן רן‪ ,‬מרצ‬ ‫כחלון משה‪ ,‬הליכוד‬ ‫כץ חיים‪ ,‬הליכוד‬ ‫כץ ישראל‪ ,‬הליכוד‬ ‫לבני אתי‪ ,‬שינוי‬ ‫לבני ציפי‪ ,‬הליכוד‬ ‫לבנת לימור‪ ,‬הליכוד‬ ‫לוי דוד‪ ,‬הליכוד‬ ‫לוי יצחק‪ ,‬המפד"ל‬ ‫ליבוביץ אילן‪ ,‬שינוי‬ ‫ליצמן יעקב‪ ,‬יהדות התורה‬ ‫לנדאו עוזי‪ ,‬הליכוד‬ ‫לפיד יוסף‪ ,‬שינוי‬ ‫מג`אדלה גאלב‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬ ‫מח`ול עסאם‪ ,‬חד"ש‪-‬תע"ל‬ ‫מלכיאור מיכאל‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬ ‫מצנע עמרם‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬ ‫‪228‬‬

‫הנדל צבי‪ ,‬האיחוד הלאומי‪-‬ישראל ביתנו‬ ‫הרצוג יצחק‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬ ‫נהרי משולם‪ ,‬ש"ס‬ ‫נודלמן מיכאל‪ ,‬האיחוד הלאומי‪-‬ישראל ביתנו‬ ‫נוה דני‪ ,‬הליכוד‬ ‫נוקד אורית‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬ ‫נס לאה‪ ,‬הליכוד‬ ‫נתניהו בנימין‪ ,‬הליכוד‬ ‫סולודקין מרינה‪ ,‬הליכוד‬ ‫סלומינסקי ניסן‪ ,‬המפד"ל‬ ‫סנה אפרים‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬ ‫סער גדעון‪ ,‬הליכוד‬ ‫עזרא גדעון‪ ,‬הליכוד‬ ‫פולישוק‪-‬בלוך מל‪ ,‬שינוי‬ ‫פורז אברהם‪ ,‬שינוי‬ ‫פינס‪-‬פז אופיר‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬ ‫פינקלשטיין גילה‪ ,‬המפד"ל‬ ‫פרוש מאיר‪ ,‬יהדות תורה‬ ‫פריצקי יוסף יצחק‪ ,‬שינוי‬ ‫פרס שמעון‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬

‫מרגי יעקב‪ ,‬ש"ס‬ ‫נאות יהודית‪ ,‬שינוי‬ ‫פרץ יאיר‪ ,‬ש"ס‬ ‫פרץ עמיר‪ ,‬עם אחד‬ ‫קרא איוב‪ ,‬הליכוד‬ ‫רביץ אברהם‪ ,‬יהדות התורה‬ ‫ריבלין ראובן‪ ,‬הליכוד‬ ‫רמון חיים‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬ ‫רצאבי אהוד‪ ,‬שינוי‬ ‫רצון מיכאל‪ ,‬הליכוד‬ ‫שוחט אברהם‪-‬בייגה‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬ ‫שטייניץ יובל‪ ,‬הליכוד‬ ‫שטרית מאיר‪ ,‬הליכוד‬ ‫שטרן יורי‪ ,‬האיחוד הלאומי‪-‬ישראל ביתנו‬ ‫שלגי אילן‪ ,‬שינוי‬ ‫שלום סילבן‪ ,‬הליכוד‬ ‫שלום שמחון‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬ ‫שרון אריאל‪ ,‬הליכוד‬ ‫שרון עמרי‪ ,‬הליכוד‬ ‫שריד יוסי‪ ,‬מרצ‬ ‫תמיר יולי‪ ,‬העבודה‪-‬מימד‬

‫‪229‬‬

01 2112 -‫יחסי החוץ של ישראל ב‬ Israel’s Foreign Relations in 2004 ‫חידוש היחסים‬ Renewal of Relations

‫כינון היחסים‬ Establishment of Relations

‫ארץ‬ Country

0222

0264

Uganda*

0224

Uzbekistan

0222

Austria

0222

'‫מס‬ ‫סדורי‬ No. *‫אוגנדה‬

‫אוזבקיסטאן‬

‫אוסטריה‬

Australia

‫אוסטרליה‬

0220

Ukraine

‫אוקראינה‬

0228

Uruguay

‫אורוגוואי‬

0224

Azerbaijan

‫אזרבייג'אן‬

0222

Italy

‫איטליה‬

0272

Bahamas*

‫איי בהאמס‬

0286

Marshall Islands*

0224

Seychelles*

0282

Solomon Islands*

0228

Iceland*

0275

Ireland

0251

El Salvador

0220

Albania*

‫איי מרשל‬

* *

‫איי סיישל‬

‫איי שלמה‬

‫איסלנד‬

‫אירלנד‬

‫אל סלבדור‬



‫אלבניה‬

432-421 ‫ ראה עמודים‬.‫* השגרירות המאומנת אליה נמצאת במדינה אחרת‬

231

‫חידוש היחסים‬ Renewal of Relations

‫כינון היחסים‬ Establishment of Relations

‫ארץ‬ Country

0224

Angola

0222

Andorra*

0262

Antigua and Barbuda*

0224

Estonia*

0251

'‫מס‬ ‫סדורי‬ No. ‫אנגולה‬

‫אנדורה‬

‫אנטיגואה‬ * ‫וברבודה‬

‫אסטוניה‬

Ecuador

‫אקוואדור‬

0222

Argentina

‫ארגנטינה‬

0223

Eritrea

‫אריתריאה‬

0224

Armenia*

0228

United States of America

0282

0256

0221



‫ארמניה‬

‫הברית‬-‫ארצות‬

Ethiopia

‫אתיופיה‬

0251

Bulgaria

‫בולגריה‬

0251

Bolivia

‫בוליביה‬

0227

Bosnia and Herzegovina*

-‫בוסניה‬ ‫הרצגובינה‬

0223

0266

Botswana*

0225

0264

Burundi*

0223

0261

Burkina Faso*

0224

‫בוצואנה‬

‫בורונדי‬

‫בורקינה פסו‬

Belarus

‫בלארוס‬

0222

Belgium

‫בלגיה‬

0280

Belize*

‫בליז‬

432-421 ‫ ראה עמודים‬.‫* השגרירות המאומנת אליה נמצאת במדינה אחרת‬

231

‫חידוש היחסים‬ Renewal of Relations

‫כינון היחסים‬ Establishment of Relations

0224

0261

Benin*

0266

Barbados*

0251

Brazil

0222

Great Britain

0223

0261

Gabon*

0222

0257

Ghana*

0251

Guatemala

0266

Guyana*

0222

Guinea-Bissau*

0268

Equatorial Guinea*

0264

Jamaica*

0265

Gambia*

0224

0222

0224

‫ארץ‬ Country

'‫מס‬ ‫סדורי‬ No. *

‫בנין‬

‫ברבדוס‬

‫ברזיל‬

‫בריטניה‬

‫גאבון‬

‫גאנה‬

‫גואטמלה‬

‫גויאנה‬

‫ביסאו‬-‫גינאה‬

‫גינאה המשוונית‬

‫ג'מאיקה‬ *

‫גמביה‬

Georgia*

*‫גיאורגיה‬

0265

Germany

‫גרמניה‬

0275

Grenada*



‫גרנדה‬

0278

Dominica*

‫דומיניקה‬

0222

Denmark

‫דנמרק‬

0222

South Africa

‫דרום אפריקה‬

0252

Haiti*

‫האיטי‬

432-421 ‫ ראה עמודים‬.‫* השגרירות המאומנת אליה נמצאת במדינה אחרת‬

232

‫חידוש היחסים‬ Renewal of Relations

0282

0220

0287

0225

0220

‫כינון היחסים‬ Establishment of Relations

‫ארץ‬ Country

0251

India

0222

Netherlands

0222

Hungary

0251

Honduras*

0223

'‫מס‬ ‫סדורי‬ No. ‫הודו‬

‫הולנד‬

‫הונגריה‬

‫הונדורס‬

Vatican

‫ואטיקאן‬

0223

Viet Nam

‫וייטנאם‬

0223

Vanuatu*

0251

‫ונואטו‬

Venezuela

‫ונצואלה‬

0223

Zimbabwe

‫זימבאבווה‬

0262

Zambia*

0224

Tajikistan*

0282

Tuvalu*

0261

Togo*

0277

Tonga*

0223

Taiwan**

0260

United Republic of Tanzania*

0264

Trinidad and Tobago*

0222

Yugoslavia

* *

‫זמביה‬

‫טג'יקיסטאן‬

‫טובלו‬ *

‫טוגו‬

‫טונגה‬

‫טייוואן‬



‫טנזניה‬

‫טרינידד וטובגו‬

‫יוגוסלביה‬

239-240 ‫ ראה עמודים‬.‫* השגרירות המאומנת אליה נמצאת במדינה אחרת‬ ‫** משרד אינטרסים‬

233

‫חידוש היחסים‬ Renewal of Relations

‫כינון היחסים‬ Establishment of Relations

‫ארץ‬ Country

'‫מס‬ ‫סדורי‬ No.

0222

Greece

‫יוון‬

0254

Japan

‫יפן‬

0222

Jordan

‫ירדן‬

0256

Laos*

‫לאוס‬

0222

Luxembourg*

‫לוקסמבורג‬

0224

Latvia

‫לטביה‬

0252

Liberia*

‫ליבריה‬

0224

Lithuania*

*‫ליטא‬

0224

Liechtenstein*

*‫ליכטנשטיין‬

0266

Lesotho*

‫לסוטו‬

0225

Mauritania

‫מאוריטניה‬

0223

0268

Mauritius*

0222

0261

Madagascar*

0223

Mozambique*

0224

Republic of Moldova*

0220

Mongolia*

0262

Monaco*

0222

Myanmar

0287

Micronesia*

0223

0283

0222

‫מאוריציוס‬ *

‫מדגסקר‬

‫מוזמביק‬

‫מולדובה‬



‫מונגוליה‬ *

‫מונקו‬

‫מיאנמר‬

‫מיקרונזיה‬

239-240 ‫ ראה עמודים‬.‫* השגרירות המאומנת אליה נמצאת במדינה אחרת‬

234

‫חידוש היחסים‬ Renewal of Relations

‫כינון היחסים‬ Establishment of Relations

‫ארץ‬ Country

0251

Mexico

0262

Malawi*

0265

Malta*

0281

Egypt

0225

FYROM*

0222

Nauru*

0222

'‫מס‬ ‫סדורי‬ No.

‫מכסיקו‬

‫מלאווי‬

‫מלטה‬

‫מצרים‬

‫מקדוניה‬

‫נאורו‬

Norway

‫נורבגיה‬

0261

Nigeria

‫ניגריה‬

0222

New Zealand

‫זילנד‬-‫ניו‬

011

0226

0260

Niger*

0224

0222

Nicaragua*

0222

Namibia*

0261

Nepal

0223

Sao Tome and Principe*

0268

Swaziland*

0276

Suriname*

0280

Saint Vincent & The Grenadines*

0272

Saint Lucia*

0282

Saint Kitts and Nevis*

0224

0223

* *

‫ניז'ר‬

010

‫ניקרגואה‬

014

‫נמיביה‬

013

‫נפאל‬

012

‫סאו טומה‬ ‫ופרינציפה‬

015

016



‫סוואזילנד‬ *

‫סורינאם‬

017

‫סט' וינסנט‬ ‫והגרנדינים‬

018

‫סט' לוצ'יה‬

012

‫סט' קיטס ונביס‬

001

432-421 ‫ ראה עמודים‬.‫* השגרירות המאומנת אליה נמצאת במדינה אחרת‬

235

‫חידוש היחסים‬ Renewal of Relations

‫כינון היחסים‬ Establishment of Relations

0224

0260

Sierra Leone*

0224

China

0265

Singapore

0224

Slovenia*

0223

Slovakia*

0277

Samoa*

0261

San Marino*

0261

Senegal

0286

Spain

0258



0222

4111

0221

‫ארץ‬ Country

'‫מס‬ ‫סדורי‬ No. *

‫סיירה ליאונה‬

000

‫סין‬

004

‫סינגפור‬

003

‫סלובניה‬

002

‫סלובקיה‬

005

‫סמואה‬

006

‫סן מרינו‬

007

‫סנגל‬

008

‫ספרד‬

002

‫סרי לנקה‬

041

Palau*

*‫פאלאו‬

040

0228

Poland

‫פולין‬

044

0277

Portugal

‫פורטוגל‬

043

0271

Fiji*

0257

Philippines

0222

Sri Lanka

‫פיג'י‬

042

‫פיליפינים‬

045

Finland

‫פינלנד‬

046

0222

Panama

‫פנמה‬

047

0278

Papua New Guinea*

‫פפואה‬ ‫ניו גיני‬

048

0222

Paraguay

‫פרגוואי‬

042

239-240 ‫ ראה עמודים‬.‫השגרירות המאומנת אליה נמצאת במדינה אחרת‬

236



‫מס'‬ ‫סדורי‬ ‫‪No.‬‬

‫כינון היחסים‬ ‫‪Establishment‬‬ ‫‪of Relations‬‬

‫ארץ‬ ‫‪Country‬‬

‫‪031‬‬

‫פרו‬

‫‪Peru‬‬

‫‪0222‬‬

‫‪030‬‬

‫צ'ילה‬

‫‪Chile‬‬

‫‪0222‬‬

‫‪034‬‬

‫צ'כיה‬ ‫(צ'כוסלובקיה)‬

‫‪033‬‬

‫צרפת‬

‫‪032‬‬

‫קהילייה מרכז‬ ‫*‬ ‫אפריקנית‬

‫‪035‬‬

‫קוט דיוואר‬

‫‪036‬‬

‫קולומביה‬

‫‪037‬‬

‫קומורוס‬

‫‪‬‬

‫‪038‬‬

‫קונגו*‬

‫‪0223‬‬ ‫‪0222‬‬

‫‪Czech Republic‬‬ ‫)‪(Czechoslovakia‬‬

‫חידוש היחסים‬ ‫‪Renewal of‬‬ ‫‪Relations‬‬

‫‪0221‬‬

‫‪France‬‬

‫‪0228‬‬

‫‪Central African‬‬ ‫*‪Republic‬‬

‫‪0261‬‬

‫‪0220‬‬

‫‪Cote D'Ivoire‬‬

‫‪0260‬‬

‫‪0286‬‬

‫‪Colombia‬‬

‫‪0222‬‬

‫*‪Comoros‬‬

‫‪0222‬‬

‫*‪Congo‬‬

‫‪0261‬‬

‫‪0220‬‬

‫‪032‬‬

‫קונגו‪,‬‬ ‫הרפובליקה‬ ‫הדמוקרטית‬

‫‪Congo,‬‬ ‫‪Democratic‬‬ ‫‪Republic‬‬

‫‪0261‬‬

‫‪0284‬‬

‫‪021‬‬

‫קוסטה ריקה‬

‫‪Costa Rica‬‬

‫‪0222‬‬

‫‪020‬‬

‫קזחסטאן‬

‫‪Kazakhstan‬‬

‫‪0224‬‬

‫**‪Qatar‬‬

‫‪0226‬‬

‫*‪Cape Verde‬‬

‫‪0222‬‬

‫‪Kyrgyzstan‬‬

‫‪0224‬‬

‫*‪Kiribati‬‬

‫‪0282‬‬

‫**‬

‫‪024‬‬

‫קטאר‬

‫‪023‬‬

‫קייפ ורדה‬

‫‪022‬‬

‫קירגיסטאן‬

‫‪025‬‬

‫קיריבטי‬

‫‪‬‬

‫*‬

‫* השגרירות המאומנת אליה נמצאת במדינה אחרת‪ .‬ראה עמודים ‪432-421‬‬ ‫** משרד אינטרסים‪.‬‬

‫‪237‬‬

‫מס'‬ ‫סדורי‬ ‫‪No.‬‬

‫ארץ‬ ‫‪Country‬‬

‫*‬

‫כינון היחסים‬ ‫‪Establishment‬‬ ‫‪of Relations‬‬

‫חידוש היחסים‬ ‫‪Renewal of‬‬ ‫‪Relations‬‬

‫*‪Cambodia‬‬

‫‪0252‬‬

‫‪0223‬‬

‫‪0260‬‬

‫‪0286‬‬

‫‪026‬‬

‫קמבודיה‬

‫‪027‬‬

‫קמרון‬

‫‪Cameroon‬‬

‫‪028‬‬

‫קנדה‬

‫‪Canada‬‬

‫‪0222‬‬

‫‪022‬‬

‫קניה‬

‫‪Kenya‬‬

‫‪0263‬‬

‫‪051‬‬

‫קפריסין‬

‫‪Cyprus‬‬

‫‪0261‬‬

‫‪050‬‬

‫קרואטיה‬

‫*‪Croatia‬‬

‫‪0227‬‬

‫*‪Rwanda‬‬

‫‪0264‬‬

‫‪Romania‬‬

‫‪0228‬‬

‫‪Russian Fed.‬‬ ‫)‪(Soviet Union‬‬

‫‪0224‬‬ ‫‪0228‬‬ ‫‪0222‬‬

‫*‬

‫‪054‬‬

‫רואנדה‬

‫‪053‬‬

‫רומניה‬

‫‪052‬‬

‫רוסיה‬ ‫(ברית המועצות)‬

‫‪055‬‬

‫רפובליקה‬ ‫דומיניקנית‬

‫‪Dominican‬‬ ‫‪Republic‬‬

‫‪056‬‬

‫רפובליקה של‬ ‫קוריאה‬

‫‪Republic of‬‬ ‫‪Korea‬‬

‫‪0263‬‬

‫‪057‬‬

‫שבדיה‬

‫‪Sweden‬‬

‫‪0222‬‬

‫‪058‬‬

‫שווייץ‬

‫‪Switzerland‬‬

‫‪0222‬‬

‫‪052‬‬

‫תאילנד‬

‫‪Thailand‬‬

‫‪0252‬‬

‫‪061‬‬

‫תורכיה‬

‫‪Turkey‬‬

‫‪0222‬‬

‫‪060‬‬

‫תורכמניסטאן*‬

‫*‪Turkmenistan‬‬

‫‪0223‬‬

‫* השגרירות המאומנת אליה נמצאת במדינה אחרת‪ .‬ראה עמודים ‪239-240‬‬

‫‪238‬‬

‫‪0288‬‬

‫‪0222‬‬

‫‪0220‬‬

‫‪0223‬‬

‫רשימת המדינות‪ ,‬שהשגרירויות המאומנות אליהן‬ ‫נמצאות במדינות אחרות‬ ‫מקום השגרירות‬

‫שם המדינה‬

‫מקום השגרירות‬

‫שם המדינה‬

‫אוגנדה‬

‫קניה‬

‫גויאנה‬

‫ונצואלה‬

‫איי בהאמס‬

‫מכסיקו‬

‫גינאה‪-‬ביסאו‬

‫סנגל‬

‫איי מרשל‬

‫אוסטרליה‬

‫גינאה המשוונית‬

‫קמרון‬

‫איי סיישל‬

‫קניה‬

‫ג'מאיקה‬

‫רפובליקה‬ ‫דומיניקנית‬

‫איי שלמה‬

‫ניו זילנד‬

‫גמביה‬

‫סנגל‬

‫איסלנד‬

‫נורבגיה‬

‫גרנדה‬

‫רפובליקה‬ ‫דומיניקנית‬

‫אלבניה‬

‫איטליה‬

‫דומיניקה‬

‫רפובליקה‬ ‫דומיניקנית‬

‫אנדורה‬

‫ספרד‬

‫האיטי‬

‫רפובליקה‬ ‫דומיניקנית‬

‫אנטיגואה וברבודה‬

‫רפובליקה דומיניקנית‬

‫הונדורס‬

‫גואטמלה‬

‫אסטוניה‬

‫לטביה‬

‫ונואטו‬

‫ניו זילנד‬

‫ארמניה‬

‫גרוזיה‬

‫זמביה‬

‫זימבאבווה‬

‫בוסניה‪-‬הרצגובינה‬

‫הונגריה‬

‫טג'יקיסטאן‬

‫אוזבקיסטאן‬

‫בוצואנה‬

‫זימבאבווה‬

‫טובלו‬

‫ניו זילנד‬

‫בורונדי‬

‫אתיופיה‬

‫טוגו‬

‫קוט דיוואר‬

‫בורקינה פסו‬

‫קוט דיוואר‬

‫טונגה‬

‫ניו זילנד‬

‫בליז‬

‫אל סלבדור‬

‫טנזניה‬

‫קניה‬

‫בנין‬

‫ניגריה‬

‫טרינידד וטובגו‬

‫ונצואלה‬

‫ברבדוס‬

‫רפובליקה דומיניקנית‬

‫לאוס‬

‫תאילנד‬

‫גאבון‬

‫קמרון‬

‫לוקסמבורג‬

‫בלגיה‬

‫‪239‬‬

‫מקום השגרירות‬

‫שם המדינה‬

‫מקום השגרירות‬

‫שם המדינה‬ ‫גאנה‬

‫קוט דיוואר‬

‫ליבריה‬

‫קוט דיוואר‬

‫ליטא‬

‫לטביה‬

‫סט' לוצ'יה‬

‫רפובליקה‬ ‫דומיניקנית‬

‫ליכטנשטיין‬

‫שווייץ‬

‫סט' קיטס ונביס‬

‫רפובליקה‬ ‫דומיניקנית‬

‫לסוטו‬

‫דרום אפריקה‬

‫סיירה ליאונה‬

‫סנגל‬

‫מאוריציוס‬

‫קניה‬

‫סלובניה‬

‫אוסטריה‬

‫מדגסקר‬

‫קניה‬

‫סלובקיה‬

‫אוסטריה‬

‫מוזמביק‬

‫זימבאבווה‬

‫סמואה‬

‫ניו זילנד‬

‫מולדובה‬

‫אוקראינה‬

‫סן מרינו‬

‫איטליה‬

‫מונגוליה‬

‫סין‬

‫סרי לנקה‬

‫תאילנד‬

‫מונקו‬

‫צרפת‬

‫פאלאו‬

‫אוסטרליה‬

‫מיקרונזיה‬

‫אוסטרליה‬

‫פיג'י‬

‫אוסטרליה‬

‫מלאווי‬

‫זימבאבווה‬

‫פפואה ניו גיני‬

‫אוסטרליה‬

‫מלטה‬

‫איטליה‬

‫קהילייה מרכז‬ ‫אפריקנית‬

‫קמרון‬

‫מקדוניה‬

‫יוון‬

‫קומורוס‬

‫קניה‬

‫נאורו‬

‫אוסטרליה‬

‫קונגו‬

‫אנגולה‬

‫ניז'ר‬

‫קוט דיוואר‬

‫קייפ ורדה‬

‫סנגל‬

‫ניקרגואה‬

‫גואטמלה‬

‫קירגיסטאן‬

‫קזחסטאן‬

‫נמיביה‬

‫זימבאבווה‬

‫קיריבטי‬

‫ניו זילנד‬

‫סאו טומה‬ ‫ופרינציפה‬

‫אנגולה‬

‫קמבודיה‬

‫תאילנד‬

‫סוואזילנד‬

‫דרום אפריקה‬

‫קרואטיה‬

‫אוסטריה‬

‫סורינאם‬

‫ונצואלה‬

‫רואנדה‬

‫אתיופיה‬

‫סט' וינסנט‬ ‫והגרנדינים‬

‫רפובליקה דומיניקנית‬

‫תורכמניסטאן‬

‫ירושלים‬

‫‪241‬‬

‫ארצות שלא חידשו את יחסיהן עם ישראל‬ Countries which have not renewed their relations with Israel ‫הקפאת היחסים‬ Suspension of Relations

‫כינון היחסים‬ Establishment of Relations

‫ארץ‬ Country

0272

0251

Iran

‫איראן‬

0267

0252

Guinea

‫גינאה‬

0273

0261

Mali

‫מאלי‬

0272

0265

Maldives

‫האיים‬ ‫המלדיביים‬

4111

0222

Morocco

‫מרוקו‬

4111

0226

Oman

‫עומאן‬

0272

0260

Chad

‫צ'אד‬

0273

0251

Cuba

‫קובה‬

4111

0226

Tunisia

‫תוניסיה‬

241

‫מס' סדורי‬ No.

‫משלחות מיוחדות של ישראל בחוץ לארץ‬ ‫משלחות לאו"ם‬ ‫משלחת לאו"ם‬ ‫משלחת לאו"ם‬ ‫משלחת לאונסק"ו‬ ‫משלחת לאיחוד האירופי‬

‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫בניו‪-‬יורק‬ ‫בג'נבה‬ ‫בווינה‬ ‫בפאריס‬ ‫בבריסל‬

‫‪242‬‬

‫קונסוליות כלליות של ישראל בחוץ לארץ‬ ‫‪.0‬‬

‫ארצות –הברית ‪-‬‬

‫אטלנטה‬

‫‪.4‬‬

‫‪-‬‬

‫בוסטון‬

‫‪.3‬‬

‫‪-‬‬

‫היוסטון‬

‫‪.2‬‬

‫‪-‬‬

‫לוס אנג'לס‬

‫‪.5‬‬

‫‪-‬‬

‫מיאמי‬

‫‪.6‬‬

‫‪-‬‬

‫ניו‪-‬יורק‬

‫‪.7‬‬

‫‪-‬‬

‫סן פרנסיסקו‬

‫‪.8‬‬

‫‪-‬‬

‫פילדלפיה‬

‫‪.2‬‬

‫שיקגו‬

‫‪-‬‬

‫‪.01‬‬

‫ברזיל‬

‫‪-‬‬

‫סן פאולו‬

‫‪.00‬‬

‫הודו‬

‫‪-‬‬

‫מומביי‬

‫‪.04‬‬

‫סין‬

‫‪-‬‬

‫הונג קונג‬

‫‪-‬‬

‫שנגחאי‬

‫‪.02‬‬

‫צרפת‬

‫‪-‬‬

‫מארסיי‬

‫‪.05‬‬

‫קנדה‬

‫‪-‬‬

‫טורונטו‬

‫‪-‬‬

‫מונטריאול‬

‫‪-‬‬

‫איסטנבול‬

‫‪.03‬‬

‫‪.06‬‬ ‫‪.07‬‬

‫תורכיה‬

‫‪243‬‬

‫‪00‬‬ ‫רשימת ההסכמים שעליהם חתמה ישראל עם ארצות חוץ‪ ,‬ואשר‬ ‫נכנסו לתוקפם בשנת ‪2112‬‬ ‫המדינה או הארגון‬

‫מקום ותאריך החתימה‬

‫תאריך כניסה לתוקף‬

‫אוקראינה‬

‫‪43.3.12‬‬ ‫ירושלים‬

‫‪43.3.12‬‬

‫פרוטוקול ליישום הסכם‬ ‫שת"פ בתחום מניעת‬ ‫פשע ואכיפת החוק‬

‫אוקראינה‬

‫‪42.3.12‬‬ ‫ירושלים‬

‫‪42.3.12‬‬

‫אוקראינה‬

‫‪42.3.12‬‬ ‫ירושלים‬

‫‪42.3.12‬‬

‫אוקראינה‬

‫‪03.2.28‬‬

‫‪00.5.12‬‬

‫הסכם שת"פ תרבותי‬ ‫בין משרד החינוך‪,‬‬ ‫התרבות והספורט של‬ ‫מדינת ישראל ומשרד‬ ‫התרבות ואמנויות של‬ ‫מדינת אוקראינה‬ ‫הסכם שת"פ בתחום‬ ‫המדע וטכנולוגיה בין‬ ‫משרד המדע‬ ‫והטכנולוגיה של מדינת‬ ‫ישראל ומשרד החינוך‬ ‫והמדע של מדינת‬ ‫אוקראינה‬ ‫הסכם על הגנה הדדית‬ ‫של מידע מסווג וחומר‬

‫אוקראינה‬

‫‪00.00.12‬‬ ‫ירושלים‬

‫‪00.00.12‬‬

‫אורוגוואי‬

‫‪31.3.28‬‬ ‫ירושלים‬

‫‪01.7.12‬‬

‫אלבניה‬

‫‪0.8.10‬‬ ‫ירושלים‬

‫‪42.0.12‬‬

‫אלבניה‬

‫‪0.8.10‬‬ ‫ירושלים‬

‫‪4.3.12‬‬

‫מזכר הבנות על הכרת‬ ‫תעודות של משרד‬ ‫התחבורה של מדינת‬ ‫ישראל בין משרד‬ ‫התחבורה של מדינת‬ ‫ישראל ומשרד‬ ‫התחבורה והתקשורת‬ ‫של אוקראינה‬ ‫הסכם קידום הדדי‬ ‫והגנה על השקעות בין‬ ‫ממשלת ישראל‬ ‫לממשלת אורוגוואי‬ ‫הסכם לשת"פ בתחום‬ ‫החקלאות בין ממשלת‬ ‫ישראל לממשלת‬ ‫אלבניה‬ ‫הסכם הסגר צמחים בין‬ ‫ממשלת ישראל‬ ‫לממשלת אלבניה‬

‫‪244‬‬

‫הנושא‬

‫אלבניה‬

‫‪0.8.10‬‬ ‫ירושלים‬

‫‪6.0.12‬‬

‫גאורגיה‬

‫‪48.7.12‬‬ ‫ירושלים‬

‫‪48.7.12‬‬

‫גאורגיה‬

‫‪48.7.12‬‬ ‫ירושלים‬

‫‪48.7.12‬‬

‫הודו‬

‫‪2.2.13‬‬ ‫ניו דהלי‬

‫‪7.2.12‬‬

‫הונגריה‬

‫‪07.3.12‬‬ ‫בודפשט‬

‫‪07.3.12‬‬

‫ונצואלה‬

‫‪0.04.25‬‬ ‫קראקס‬

‫‪2.2.12‬‬

‫ותיקן‬

‫‪43.3.12‬‬

‫ותיקן‬

‫‪43.3.12‬‬

‫ירדן‬

‫רבת עמון‬

‫‪05.5.12‬‬

‫מולדובה‬

‫‪7.01.13‬‬ ‫קישינב‬

‫‪4.3.12‬‬

‫מולדובה‬

‫‪7.01.13‬‬ ‫קישינב‬

‫‪02.0.12‬‬

‫‪245‬‬

‫הסכם סחר שת"פ‬ ‫כלכלי בין ממשלת‬ ‫ישראל לממשלת‬ ‫אלבניה‬ ‫הסכם שת"פ בתחומים‬ ‫של תרבות‪ ,‬חינוך‪,‬‬ ‫וספורט בין ממשלת‬ ‫ישראל לממשלת‬ ‫גאורגיה‬ ‫מזכר הבנות‬ ‫להתייעצות בילאטרלית‬ ‫בין משרד החוץ של‬ ‫מדינת ישראל למשרד‬ ‫החוץ של מדינת‬ ‫גאורגיה‬ ‫הסכם שת"פ בשמירה‬ ‫על איכות הסביבה בין‬ ‫ממשלת ישראל‬ ‫לממשלת הודו‬ ‫הסדר בין משרד החוץ‬ ‫של מדינת ישראל‬ ‫ומשרד החוץ של מדינת‬ ‫הונגריה‬ ‫הסכם סחר בין ממשלת‬ ‫ישראל לממשלת‬ ‫ונצואלה‬ ‫הסכם להקמת ועדת‬ ‫עבודה משותפת קבועה‬ ‫בין הוותיקן למדינת‬ ‫ישראל‬ ‫הסכם להקמת ועדת‬ ‫עבודה משותפת קבועה‬ ‫בין הוותיקן למדינת‬ ‫ישראל‬ ‫פרוטוקול להסכם סחר‬ ‫ושת"פ כלכלי בין‬ ‫ממשלת ישראל‬ ‫לממשלת ירדן‬ ‫הסכם שת"פ טכני‬ ‫בסלילת כבישים בין‬ ‫ממשלת ישראל‬ ‫לממשלת מולדובה‬ ‫הסכם שת"פ בלוחמה‬ ‫בסחר בסמים ופשעים‬ ‫חמורים בין ממשלת‬ ‫ישראל לממשלת‬ ‫מולדובה‬

‫מקסיקו‬

‫‪44.3.12‬‬ ‫ירושלים‬

‫ו‪44.3.12‬‬

‫ספרד‬

‫‪3.00.12‬‬

‫הסכם להקמת ועדה‬ ‫מעורבת בנושא חינוך‬ ‫ושת"פ תרבותיי בין‬ ‫ממשלת ישראל‬ ‫לממשלת מקסיקו‬ ‫תכנית לחילופי תרבות‬ ‫וחינוך בין מדינת‬ ‫ישראל למדינת ספרד‬

‫ספרד‬

‫‪3.00.12‬‬ ‫מדריד‬

‫‪3.00.12‬‬

‫תכנית לחילופי תרבות‬ ‫וחינוך בין מדינת‬ ‫ישראל למדינת ספרד‬

‫סרי לנקה‬

‫‪42.8.13‬‬ ‫ירושלים‬

‫‪44.2.12‬‬

‫הסכם להובלה אווירית‬ ‫בין ממשלת ישראל‬ ‫לממשלת סרי לנקה‬

‫פולין‬

‫‪03.01.12‬‬ ‫ורשה‬

‫‪03.01.12‬‬

‫צרפת‬

‫‪01.00.14‬‬ ‫פריז‬

‫‪4.0.12‬‬

‫מזכר הבנות‬ ‫להתייעצות משותפת‬ ‫בין משרד החוץ של‬ ‫מדינת ישראל ומשרד‬ ‫החוץ של מדינת פולין‬ ‫הסכם קולנועי בין‬ ‫ממשלת ישראל‬ ‫לממשלת צרפת‬

‫‪4.2.12‬‬

‫צרפת‬

‫קניה‬

‫‪40.0.12‬‬ ‫לוקסמבורג‬

‫‪40.0.12‬‬

‫קניה‬

‫‪02.00.12‬‬

‫קרואטיה‬

‫‪5.00.28‬‬ ‫ירושלים‬

‫‪02.2.12‬‬

‫קרואטיה‬

‫‪8.0.11‬‬ ‫ירושלים‬

‫‪7.0.12‬‬

‫רומניה‬

‫‪02.5.26‬‬ ‫תל‪-‬אביב‬

‫‪3.8.12‬‬

‫‪246‬‬

‫הסכם הקמת אגודה‬ ‫ישראלית‪-‬צרפתית‬ ‫לחקר מדע וטכנולוגיה‬ ‫בין ממשלת ישראל‬ ‫לממשלת צרפת‬ ‫תכנית לשת"פ בתחומי‬ ‫תרבות‪ ,‬חינוך‪ ,‬מדע‬ ‫וספורט בין ממשלת‬ ‫ישראל לממשלת קניה‬ ‫מזכר הבנות ליישום של‬ ‫מחקר אירופי מרוכז על‬ ‫מעבדת מדע של חיות‬ ‫וסעד‬ ‫הסכם שירות אוויר בין‬ ‫ממשלת ישראל‬ ‫לממשלת קרואטיה‬ ‫הסכם סחר שת"פ‬ ‫כלכלי בין ממשלת‬ ‫ישראל לממשלת‬ ‫קרואטיה‬ ‫מזכר הבנות בנוגע‬ ‫לתעופה האזרחית בין‬ ‫ממשלת ישראל‬ ‫לממשלת רומניה‬

‫‪02‬‬ ‫פעילות המרכז לשיתוף בין‪-‬לאומי במשרד החוץ (מש"ב)* בשנת‬ ‫‪:2112‬משתלמים זרים בקורסים בישראל ובקורסים ניידים בארצות‬ ‫חוץ ושליחויות מומחים ישראלים לפרויקטים בארצות חוץ**‬

‫‪ 4,062‬משתלמים מ‪ 016 -‬ארצות השתתפו ב‪ 86 -‬קורסים בישראל‪.‬‬ ‫‪ 6,446‬משתלמים השתתפו ב‪ 012-‬קורסים ניידים ב‪ 36-‬ארצות בהדרכת מומחים מישראל‪.‬‬ ‫‪ 032‬שליחויות קצרות מועד של מומחים ישראלים ב‪ 24 -‬ארצות‪.‬‬ ‫‪ 8‬שליחויות ארוכות טווח של מומחים ישראלים (בין ‪ 4‬ל‪ 2 -‬שנים) ב‪ 7 -‬ארצות‪.‬‬ ‫נושאי הקורסים והפרויקטים‪***:‬‬ ‫א‪ .‬חקלאות‬ ‫ב‪ .‬פיתוח כלכלי וחברתי‬ ‫ג‪ .‬פיתוח קהילתי‬ ‫ד‪ .‬פיתוח כפרי ועירוני‬ ‫ה‪ .‬רפואה ציבורית‬ ‫ו‪ .‬מינהל‬ ‫ז‪ .‬מדע וטכנולוגיה‬ ‫ח‪ .‬חינוך‬

‫‪--------------------------------‬‬‫* ממשלות ארצות‪-‬הברית והולנד משתתפות בתקציב מש"ב‪.‬‬ ‫** פירוט מלא על פעולות מש"ב נמצא בחוברת מיוחדת שהוציא משרד החוץ‬ ‫באמצעות מש"ב‪ .‬שם החוברת‪MASHAV 2004 - Annual Report :‬‬ ‫*** ראה עמודים ‪428-453‬‬

‫‪247‬‬

‫פירוט פעילות מש"ב בשנת ‪ 2112‬לפי הארצות‪:‬‬ ‫המדינה‬

‫משתלמים‬ ‫בקורסים‬ ‫בישראל‬

‫משתלמים‬ ‫בקורסים‬ ‫ניידים‬

‫שליחויות‬ ‫קצרות של‬ ‫מומחים‬ ‫ישראלים‬

‫שליחויות‬ ‫ארוכות טווח‬ ‫של מומחים‬ ‫ישראלים‬

‫נושאי הקורסים‬ ‫והפרויקטים‬ ‫(לפי הנושאים‬ ‫בעמוד ‪) 222‬‬

‫מרכז אירופה ואירו‪-‬אסיה (‪ 45‬מדינות)‬ ‫‪011‬‬

‫‪41‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ה‬

‫אוזבקיסטאן‬

‫‪037‬‬

‫אוקראינה‬

‫‪41‬‬

‫אזרבייג'אן‬

‫‪2‬‬

‫אסטוניה‬

‫‪0‬‬

‫ארמניה‬

‫‪01‬‬

‫בולגריה‬

‫‪07‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ד‪,‬ו‪,‬ז‬

‫בוסניה‬ ‫והרצגובינה‬

‫‪0‬‬

‫ג‬

‫בלארוס‬

‫‪7‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‬

‫גאורגיה‬

‫‪33‬‬

‫הונגריה‬

‫‪34‬‬

‫טג'יקיסטאן‬

‫‪45‬‬

‫לטביה‬

‫‪00‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ה‪,‬ח‬

‫ליטה‬

‫‪78‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ו‪,‬ח‬

‫מולדובה‬

‫‪3‬‬

‫מקדוניה‬

‫‪3‬‬

‫ה‬

‫סלובניה‬

‫‪4‬‬

‫ג‬

‫סלובקיה‬

‫‪4‬‬

‫ג‪,‬ד‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ה‪,‬ח‬ ‫‪6‬‬

‫א‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ז‪,‬ח‬ ‫ח‬

‫‪2‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ז‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ח‬ ‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ח‬

‫‪3‬‬

‫‪02‬‬

‫‪0‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ה‪,‬ח‬

‫א‪,‬ז‪,‬ח‬

‫סרביה‪-‬‬ ‫מונטנגרו‬

‫‪3‬‬

‫‪0‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ה‬

‫פולין‬

‫‪44‬‬

‫‪0‬‬

‫א‪,‬ג‪,‬ה‪,‬ז‪,‬ח‬

‫‪248‬‬

‫צ'כיה‬

‫‪01‬‬

‫א‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ח‬

‫קזחסטאן‬

‫‪25‬‬

‫‪447‬‬

‫‪6‬‬

‫קירגיסטאן‬

‫‪42‬‬

‫‪005‬‬

‫‪2‬‬

‫קרואטיה‬

‫‪5‬‬

‫רומניה‬

‫‪40‬‬

‫רוסיה‬

‫‪51‬‬

‫‪4‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ה‪,‬ז‪,‬ח‬ ‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‬ ‫א ‪,‬ג ‪,‬ח‬

‫‪3‬‬

‫‪51‬‬

‫‪0‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬ ‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‬

‫אמריקה הלטינית והאיים הקריביים ( ‪ 45‬ארצות)‬ ‫אורגוואי‬

‫‪42‬‬

‫א‪,‬ג‪,‬ה‪,‬ח‬

‫איי בהאמה‬

‫‪0‬‬

‫ב‬

‫אל סלבדור‬

‫‪22‬‬

‫אקוואדור‬

‫‪57‬‬

‫ארגנטינה‬

‫‪50‬‬

‫בוליביה‬

‫‪04‬‬

‫א‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ח‬

‫בליז‬

‫‪0‬‬

‫ה‬

‫ברזיל‬

‫‪7‬‬

‫ג ‪,‬ח‬

‫‪4‬‬

‫‪027‬‬

‫‪0‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ח‬ ‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ח‬ ‫א‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ח‬

‫‪54‬‬

‫גואטמלה‬

‫‪53‬‬

‫‪0‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ח‬

‫גויאנה‬

‫‪0‬‬

‫‪4‬‬

‫ב‪,‬ה‬

‫דומיניקה‬

‫‪01‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ח‬

‫האיטי‬

‫‪2‬‬

‫א‪,‬ג‪,‬ו‬

‫הונדורס‬

‫‪30‬‬

‫ונצואלה‬

‫‪41‬‬

‫אנטיגואה‬ ‫וברבודה‬ ‫סורינאם‬ ‫מכסיקו‬

‫‪50‬‬

‫ניקרגואה‬

‫‪40‬‬

‫‪0‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ח‬ ‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ח‬

‫‪50‬‬

‫א‬

‫‪35‬‬

‫א‬ ‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬ ‫‪04‬‬

‫‪249‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ח‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ח‬

‫פנמה‬

‫‪06‬‬

‫פרגוואי‬

‫‪08‬‬

‫פרו‬

‫‪37‬‬

‫‪35‬‬

‫צ'ילה‬

‫‪41‬‬

‫‪22‬‬

‫א‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ח‬

‫קולומביה‬

‫‪65‬‬

‫‪76‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ח‬

‫קוסטה‬ ‫ריקה‬ ‫רפובליקה‬ ‫דומיניקנית‬

‫‪36‬‬

‫‪32‬‬

‫‪0‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ח‬

‫‪2‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ח‬

‫‪0‬‬

‫‪2‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ח‬ ‫א ‪,‬ח‬

‫אסיה ואוקיאנייה (‪ 40‬ארצות)‬ ‫אוסטרליה‬

‫א‬

‫‪0‬‬

‫איי מרשל‬

‫‪0‬‬

‫איי שלמה‬

‫‪4‬‬

‫ה‬ ‫א ‪,‬ג‬

‫הודו‬

‫‪50‬‬

‫‪48‬‬

‫‪0‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬

‫וייטנאם‬

‫‪2‬‬

‫‪46‬‬

‫‪0‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ז‪,‬ח‬

‫‪0‬‬

‫א‬

‫לאוס‬ ‫מונגוליה‬

‫‪6‬‬

‫א‪,‬ב‬

‫‪57‬‬

‫מזרח טימור‬ ‫מיאנמר‬

‫‪04‬‬

‫‪58‬‬

‫מיקרונזיה‬ ‫נפאל‬

‫‪45‬‬

‫‪82‬‬

‫סין‬

‫‪017‬‬

‫‪3,708‬‬

‫סינגפור‬

‫‪0‬‬

‫סרי לנקה‬

‫‪07‬‬

‫‪0‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬דה‪,‬ז‪,‬ח‬

‫‪0‬‬

‫ה‬ ‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬

‫‪04‬‬

‫‪0‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ז‪,‬ח‬ ‫ח‬

‫‪71‬‬

‫פאלאו‬ ‫פיג'י‬

‫‪0‬‬

‫ד‬

‫‪4‬‬

‫‪0‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬

‫‪0‬‬

‫ה‬ ‫א‪,‬ב‬

‫‪251‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬

‫‪71‬‬

‫פיליפינים‬

‫‪26‬‬

‫פפואה ניו‬ ‫גיני‬ ‫קמבודיה‬

‫‪4‬‬

‫ג ‪,‬ח‬

‫‪4‬‬

‫א ‪,‬ח‬

‫רפובליקה‬ ‫של קוריאה‬

‫‪85‬‬

‫א ‪,‬ח‬

‫תאילנד‬

‫‪42‬‬

‫‪4‬‬

‫‪324‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬

‫אגן הים התיכון והאיחוד האירופי (‪ 7‬ארצות )‬ ‫בלגיה‬

‫‪0‬‬

‫ה‬

‫מלטה‬

‫‪0‬‬

‫ה‬

‫קפריסין‬

‫‪2‬‬

‫תורכיה‬

‫‪46‬‬

‫איטליה‬

‫‪0‬‬

‫א‬

‫הולנד‬

‫‪0‬‬

‫ג‬

‫‪36‬‬

‫‪5‬‬

‫א‪,‬ג‪,‬ה‪,‬ח‬

‫‪0‬‬

‫א‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ח‬

‫אפריקה והמזרח התיכון (‪ 37‬ארצות)‬ ‫אוגנדה‬

‫‪03‬‬

‫איי סיישל‬

‫‪77‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ח‬

‫‪05‬‬

‫ה‬ ‫‪0‬‬

‫א‪,‬ג‪,‬ה‪,‬ח‬

‫אנגולה‬

‫‪2‬‬

‫‪32‬‬

‫אריתריאה‬

‫‪02‬‬

‫‪32‬‬

‫אתיופיה‬

‫‪37‬‬

‫‪57‬‬

‫בורונדי‬

‫‪0‬‬

‫א‬

‫בורקינה‬ ‫פסו‬ ‫בנין‬

‫‪6‬‬

‫א ‪,‬ג‬

‫‪7‬‬

‫א ‪,‬ג‬

‫גאבון‬

‫‪0‬‬

‫א‬

‫גאנה‬

‫‪4‬‬

‫א‪,‬ב‬

‫גיאנה‬ ‫המשוונית‬

‫‪4‬‬

‫א ‪,‬ג‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ז‪,‬ח‬ ‫‪3‬‬

‫‪251‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬

‫‪0‬‬

‫‪011‬‬

‫דרום‬ ‫אפריקה‬

‫‪48‬‬

‫זימבבואה‬

‫‪3‬‬

‫א‬

‫זמביה‬

‫‪4‬‬

‫א ‪,‬ח‬

‫טוגו‬

‫‪2‬‬

‫א‪,‬ג‪,‬ו‬

‫טנזניה‬

‫‪06‬‬

‫ירדן‬

‫‪44‬‬

‫לאריה‬

‫‪4‬‬

‫ד‪,‬ח‬

‫לסוטו‬

‫‪3‬‬

‫א ‪ ,‬ד ‪,‬ח‬

‫מאוריטניה‬

‫‪3‬‬

‫א‬

‫מאלי‬

‫‪0‬‬

‫א‬

‫מדגסקר‬

‫‪4‬‬

‫א‬

‫מלאווי‬

‫‪5‬‬

‫מצרים‬

‫‪04‬‬

‫ניגריה‬

‫‪77‬‬

‫‪78‬‬

‫ניז'ר‬

‫‪0‬‬

‫‪58‬‬

‫סאו טומה‬ ‫ופרינציפה‬

‫‪0‬‬

‫ח‬

‫סווזילנד‬

‫‪5‬‬

‫ב‪,‬ז‪,‬ח‬

‫סיירה‬ ‫ליאונה‬ ‫סנגל‬

‫‪0‬‬

‫ג‬

‫‪23‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‬ ‫‪00‬‬

‫‪42‬‬

‫הרפובליקה‬ ‫המרכז‬ ‫אפריקאית‬ ‫קוט ד'יוואר‬

‫‪31‬‬

‫קונגו‪,‬‬ ‫רפובליקה‬ ‫דמוקרטית‬

‫‪3‬‬

‫קמרון‬

‫‪37‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ה‪,‬ז‬

‫ב‪,‬ג‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ח‬ ‫‪6‬‬

‫א‬

‫‪0‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ז‪,‬ח‬ ‫א ‪,‬ג‬

‫‪08‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ח‬

‫‪0‬‬

‫א ‪,‬ג ‪,‬ח‬ ‫ג‬

‫א‪,,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ח‬

‫‪37‬‬

‫א‪,‬ה‬

‫‪0‬‬

‫‪31‬‬ ‫‪252‬‬

‫א‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬

‫קניה‬

‫‪62‬‬

‫רואנדה‬

‫‪0‬‬

‫ד‬

‫הרשות‬ ‫הפלשתינית‬

‫‪68‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‬

‫סה"כ‬

‫‪4,062‬‬

‫‪005‬‬

‫‪6,446‬‬

‫‪4‬‬

‫‪032‬‬

‫‪253‬‬

‫‪0‬‬

‫‪8‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‬

‫‪02‬‬ ‫רשימת ההחלטות שנתקבלו במוסדות האו"ם בנושאי ישראל‪-‬ערב‬ ‫בשנת ‪2112‬‬

‫הנושא‬

‫תאריך‬

‫מס' מסמך האו"ם‬

‫‪31.0.12‬‬

‫)‪S / RES. / 1525(2004‬‬

‫‪24.3.04‬‬ ‫‪05.2.12‬‬

‫‪RES. / 2004/ 1‬‬ ‫‪2004/10‬‬

‫החלטת הוועדה לזכויות האדם המביעה דאגה עמוקה מן‬ ‫ההתדרדרות של זכויות האדם בשטחים הפלשתינים‬ ‫הכבושים ומגנה את השימוש הבלתי מאוזן וללא הבחנה‬ ‫בכוח‪ ,‬המחמיר את המצב ותובע מספר גבוה של קרבנות;‬ ‫המגנה את ביצוע ה"סיכולים" או ההרג הבלתי חוקי של‬ ‫גורמים פלשתינים מסוימים על ידי כוחות הביטחון‬ ‫הישראלים‪ ,‬ומכריזה שהללו הינם לא רק הפרה של זכויות‬ ‫האדם‪ ,‬אלא שגם מזיקים למערכת היחסים בין שני הצדדים‬ ‫ומהווים מכשול לשלום‪ ,‬ודוחקת בממשלת ישראל לכבד את‬ ‫המשפט הבין‪-‬לאומי ולהפסיק את הפעולות האלה‪ .‬ההחלטה‬ ‫הנוכחית מביעה דאגה עמוקה מן הסגר‪ ,‬מן המעצר הממושך‬ ‫של אנשים רבים‪ ,‬ביניהם ילדים‪ ,‬ללא אישום פלילי‪ ,‬ומן‬ ‫הענישה הקיבוצית המוטלים על השטחים הפלשתינים‬ ‫ומגבירים את האלימות באזור במשך חודשים וקוראת‬ ‫להפסקתם; ומביעה דאגה מפעולות ישראל בשטחים‬ ‫הכבושים‪ ,‬כולל ירושלים‪ ,‬בבניית יישובים חדשים והרחבת‬ ‫היישובים הקיימים‪ ,‬וסלילת כבישים וניהול מקורות המים תוך‬ ‫הפקעת אדמות והריסת בתים‪ ,‬וקוראת לכוחות הביטחון‬ ‫הישראלים להגן על האוכלוסייה‪ ,‬ולהעניש מתנחלים‬ ‫שמבצעים מעשי אלימות נגדה‪ .‬ההחלטה מגנה את הפקעתם‬ ‫של בתים פלשתינים בירושלים‪ ,‬ביטולן של תעודות הזהות‬ ‫של התושבים‪ ,‬והטלתם של מיסים גבוהים במיוחד‪ ,‬במטרה‬ ‫לאלץ את האזרחים הפלשתינים שלא עומדים בתשלום לעזוב‬ ‫את בתיהם ואת העיר‪ ,‬ובכך לגרום לייהוד ירושלים‪ ,‬וקוראת‬ ‫לממשלת ישראל לשים מיד קץ לפעולות אלו‪ .‬ההחלטה גם‬ ‫קוראת לישראל לסגת מן השטחים הפלשתינים‪ ,‬כולל מזרח‬ ‫ירושלים‪ ,‬הכבושים מאז ‪ ,0267‬בהתאם להחלטות‬ ‫הרלוונטיות של האו"ם ושל הוועדה לזכויות האדם כתנאי‬ ‫בסיסי להשגת שלום צודק‪ ,‬כולל ובר קיימא‪.‬‬

‫‪8.2.12‬‬

‫‪RES. / 2004/ 3‬‬

‫החלטת הוועדה לזכויות האדם המאשרת מחדש את הזכות‬ ‫הבלתי ניתנת לערעור של העם הפלשתיני להגדרה עצמית‪,‬‬ ‫כולל זכותו להקים מדינה ריבונית ועצמאית‪ ,‬ומצפה למימושה‬ ‫הקרוב של זכות זו‪.‬‬

‫החלטת מועצת הביטחון המאריכה את מנדט כוחות ‪UNIFIL‬‬

‫בלבנון בשישה חודשים נוספים‪ ,‬עד ‪.30.7.13‬‬

‫‪254‬‬

‫‪05.2.12‬‬

‫‪RES. / 2004 / 8‬‬

‫החלטת הוועדה לזכויות האדם הקוראת לישראל למלא אחר‬ ‫ההחלטות הרלוונטיות של העצרת הכללית ושל מועצת‬ ‫הביטחון‪ ,‬בייחוד החלטה ‪ )0280( 227‬בה קבעה המועצה‪,‬‬ ‫בין היתר‪ ,‬שהחלטת ישראל להחיל את חוקיה‪ ,‬שיפוטה‬ ‫והאדמיניסטרציה שלה על הגולן הסורי הכבוש בטלה‬ ‫ומבוטלת ונטולת תוקף חוקי בין‪-‬לאומי‪ ,‬ועל כן על ישראל‬ ‫לבטל לאלתר החלטה זו‪ .‬ההחלטה הנוכחית גם קוראת‬ ‫לישראל לחדול מלשנות את האופי הפיזי‪ ,‬ההרכב הדמוגרפי‪,‬‬ ‫המבנה הסטרוקטורלי והמעמד החוקי של הגולן הסורי‬ ‫הכבוש‪ ,‬ומדגישה שהעקורים מקרב תושבי הגולן הסורי‬ ‫הכבוש חייבים להיות מורשים לחזור לבתיהם ולקבל בחזרה‬ ‫את נכסיהם‪ .‬עוד קוראת ההחלטה לישראל לחדול מלכפות‬ ‫אזרחות ישראלית ותעודות זהות ישראליות על האזרחים‬ ‫הסורים בגולן הסורי הכבוש ולהפסיק את צעדי הדיכוי נגדם‪.‬‬ ‫ההחלטה קובעת שכל הפעולות והצעדים התחיקתיים‬ ‫והאדמיניסטרטיביים שננקטו או יינקטו על ידי ישראל‪ ,‬שנועדו‬ ‫לשנות את האופי והמעמד החוקי של הגולן‬ ‫הסורי הכבוש‪ ,‬בטלים ומבוטלים‪ ,‬ומהווים הפרה בוטה של‬ ‫המשפט הבין‪-‬לאומי ושל אמנת ג'נבה להגנה על אזרחים‬ ‫בעתות מלחמה מ‪ ,04.8.22-‬ואין להם כל ערך משפטי‪.‬‬

‫‪05.2.12‬‬

‫‪RES. / 2004 / 9‬‬

‫החלטת הוועדה לזכויות האדם המביעה דאגה עמוקה נוכח‬ ‫פעולות ההתנחלות הישראליות‪ ,‬כולל הרחבת ההתנחלויות‪,‬‬ ‫יישוב מתנחלים בשטחים הכבושים‪ ,‬הפקעת אדמות‪ ,‬הריסת‬ ‫בתים‪ ,‬החרמת רכוש‪ ,‬גירוש התושבים המקומיים וסלילת‬ ‫כבישים עוקפים המשנים את האופי הפיזי וההרכב הדמוגרפי‬ ‫של השטחים הכבושים‪ ,‬כולל מזרח ירושלים‪ ,‬היות והן בלתי‬ ‫חוקיות ומהוות הפרה של אמנת ג'נבה להגנה על אזרחים‬ ‫בעתות מלחמה ומכשול עיקרי לשלום‪ .‬ההחלטה מגנה‬ ‫בתקיפות את כל פעולות הטרור‪ ,‬תוך קריאה לכל הצדדים‬ ‫שלא לאפשר לפעולת טרור כלשהי להשפיע בצורה שלילית‬ ‫על התמשכות תהליך השלום‪ .‬ההחלטה מאיצה בממשלת‬ ‫ישראל לקיים במלואן את ההחלטות הקודמות של הוועדה‬ ‫בנושא‪ ,‬להפסיק כליל את מדיניותה להרחבת ההתנחלויות‬ ‫ואת הפעולות הקשורות לכך בשטחים הכבושים‪ ,‬כולל מזרח‬ ‫ירושלים‪ ,‬ולמנוע כל יישוב חדש של מתנחלים בשטחים‬ ‫הכבושים‪.‬‬

‫‪6.5.12‬‬

‫‪A / RES / 58 / 292‬‬

‫הלטת העצרת הכללית המאשרת מחדש שמעמד השטחים‬ ‫הפלשתינים הכבושים מאז ‪ ,0267‬כולל מזרח ירושלים‪,‬‬ ‫שבויים תחת כיבוש צבאי; מאשרת שעל פי החוק הבינלאומי‬ ‫לעם הפלשתיני הזכות להגדרה עצמית ולריבונות על שטחו‬ ‫ועל ישראל חלה החובה להגן אזרחים פלשתינים על פי אמנת‬ ‫ז'נבה‪ .‬החלטה מביעה את נחישותה לסייע להשגת הסדר‬ ‫שלום כולל וצודק במזרח התיכון ובסופו שתי מדינות ריבוניות‬ ‫ישראל ופלשתין‪ ,‬המבוסס על הגבולות שלפני ‪.0267‬‬

‫‪255‬‬

‫‪02.5.12‬‬

‫)‪S / RES. / 1544(2004‬‬

‫החלטת מועצת הביטחון המביעה דאגה מהמשך האירועים‬ ‫הטראגיים והאלימים באזור‪ ,‬הדורשת את ההפסקה המידית‬ ‫של כל הפעולות‪ ,‬ביניהן‪ :‬מעשי טרור‪ ,‬התגרות‪ ,‬הסתה והרס;‬ ‫המאשרת מחדש את חזון הקמת שתי מדינות‪ ,‬ישראל‬ ‫ופלשתין‪ ,‬זו לצד זו‪ ,‬בגבולות בטוחים; המדגישה את הצורך‬ ‫בהשגת שלום צודק‪ ,‬כולל ובר‪-‬קיימא במזרח התיכון‪ ,‬כולל בין‬ ‫ישראל לבין סוריה ולבין לבנון‪ ,‬ומברכת על מאמצי הקוורטט‬ ‫ליישם את "מפת הדרכים" ולהגיע לפתרון קבע לסכסוך‬ ‫הישראלי ‪ -‬פלשתיני‪.‬‬

‫‪40.5.12‬‬

‫‪WHA 57.3‬‬

‫החלטת עצרת ארגון הבריאות העולמי ‪WHO -‬‬ ‫)‪ - (W ORLD HEALTH ORGANIZATION‬הקוראת לישראל שלא‬ ‫לשים מכשולים בפני רשויות הבריאות הפלשתיניות במילוי‬ ‫אחריותן המלאה למען העם הפלשתיני‪ ,‬כולל במזרח ירושלים‬ ‫הכבושה‪ ,‬ולהסיר את הסגר המוטל על השטחים הפלשתינים‬ ‫ולשחרר את הכספים שמגיעים לרשות הפלשתינית‪.‬‬ ‫ההחלטה מאיצה במדינות החברות‪ ,‬בארגונים בין‪-‬‬ ‫ממשלתיים ולא‪-‬ממשלתיים ואזוריים לספק סיוע מהיר ונדיב‬ ‫לפיתוח מערך הבריאות עבור העם הפלשתיני‪.‬‬

‫‪25.5.04‬‬

‫‪RES. / 3.7.1‬‬

‫החלטות הוועד הפועל של ‪UNESCO‬‬ ‫‪EDUCATIONAL, SCIENTIFIC AND CULTURAL‬‬ ‫)‪ORGANIZATION‬‬

‫‪45.5.12‬‬

‫‪RES./ 8.1‬‬

‫החלטות הוועד הפועל של ‪ UNESCO‬המביעות דאגה‬ ‫עמוקה מן המצב הקריטי בשטחים הפלשתינים ומן הפגיעה‬ ‫במערכת החינוך הפלשתינית בעקבות הסגר המוטל עליהם;‬ ‫הקוראות לרשויות הישראליות להבטיח את המעבר הבטוח‬ ‫של ילדים פלשתינים לבתי‪-‬הספר ומביעות תקווה לחידוש‬ ‫שיחות השלום להשגת שלום צודק וכולל‪ ,‬בהתאם להחלטות‬ ‫האו"ם ‪ 424‬ו‪ ,338 -‬אליהן מצטרף הארגון‪.‬‬

‫‪08.6.12‬‬

‫‪A / RES / 58 / 307‬‬

‫החלטת עצרת הכללית בדבר מימון כוח ‪ UNIFIL‬בלבנון‪.‬‬

‫‪42.6.12‬‬

‫)‪S / RES. /1550 (2004‬‬

‫החלטת מועצת הביטחון המאריכה את מנדט משקיפי האו"ם‬ ‫‪ UNDOF‬בשישה חודשים נוספים‪ ,‬עד ‪.30.04.13‬‬

‫‪(UN‬‬

‫המאזכרות את ההחלטות הקודמות לשמירה על נכסי‬ ‫התרבות ועל המורשת התרבותיייית העולמית של ירושלים‬ ‫ועל אופייה התרבותיייי‪ ,‬ההיסטורי והדמוגראפי של עיר‬ ‫הקודש; המביעות דאגה מן הצעדים הממשיכים למנוע את‬ ‫גישתם החופשית של פלשתינים לירושלים ומגנות את‬ ‫השימוש המופרז בכוח ואת מעשי האלימות שפרצו ב‪48-‬‬ ‫בספטמבר ‪ 4111‬על הר הבית‪ .‬ההחלטות מצרות על כך‬ ‫שהרשויות הישראליות ממשיכות להכשיל את שיגור המומחה‬ ‫מטעם הארגון לבדיקת מצב המורשת התרבותיייית של‬ ‫ירושלים ודורשות מהן ליישם את ההחלטות הרלוונטיות של‬ ‫הארגון הקשורות לירושלים‪.‬‬

‫‪256‬‬

‫‪41.7.12‬‬

‫‪A / RES. / ES-10 / 15‬‬

‫החלטת מושב החירום המיוחד של העצרת הכללית‬ ‫המאשרת מחדש את חזון שתי מדינות‪ ,‬ישראל ופלשתין‪ ,‬זו‬ ‫לצד זו‪ ,‬בגבולות בטוחים; המגנה את מעשי האלימות‪ ,‬הטרור‬ ‫וההרס‪ .‬ההחלטה דורשת מישראל להפסיק את בניית גדר‬ ‫ההפרדה בשטחים הפלשתינים הכבושים‪ ,‬כולל בתוך ומסביב‬ ‫למזרח ירושלים‪ ,‬על פי המלצת בית הדין הבינלאומי לצדק מ‪-‬‬ ‫‪ ;2.7.4112‬וקוראת לשני הצדדים למלא אחר מחויבויותיהם‬ ‫על פי "מפת הדרכים"‪ :‬לפלשתינים‪ ,‬לרסן בודדים וקבוצות‬ ‫מקרביהם המתכננים פעולות אלימות ולישראלים‪ ,‬להימנע‬ ‫מגירושים ומתקפות על אזרחים‪ ,‬תוך כיבוד אמנת ג'נבה‬ ‫להגנה על אזרחים בעיתות מלחמה‪.‬‬

‫‪43.7.12‬‬

‫‪RES. / 2004 / 56‬‬

‫‬‫‪ECOSOC‬‬ ‫החלטת המועצה הכלכלית‪-‬חברתית‬ ‫)‪ - (ECONOMIC AND SOCIAL COUNCIL‬הקוראת לכל הצדדים‬ ‫לעשות את כל המאמצים הדרושים להבטחת המשכיותו‬ ‫והצלחתו של תהליך השלום והבאתו לידי סיום ולהתקדמות‬ ‫ממשית בשיפור מצבן של נשים פלשתיניות ומשפחותיהן‪.‬‬ ‫ההחלטה מאשרת מחדש שהכיבוש הישראלי נשאר מכשול‬ ‫עיקרי להתקדמות הנשים הפלשתיניות‪ ,‬לביטחונן העצמי‬ ‫ולאינטגרציה שלהן בתכנון ופיתוח חברתן; קוראת לישראל‬ ‫לאפשר את שובן של כל הפליטות והעקורות הפלשתיניות עם‬ ‫ילדיהן לבתיהן ולרכושן בשטח הפלשתיני הכבוש‪ ,‬בהתאם‬ ‫להחלטות האו"ם הרלוונטיות; ומאיצה במדינות החברות‬ ‫ובארגונים כספיים של מערכת האו"ם‪ ,‬בארגונים לא‪-‬‬ ‫ממשלתיים ובארגונים רלוונטיים אחרים להגביר את‬ ‫מאמציהם כדי להעניק לנשים הפלשתיניות סיוע כספי וטכני‬ ‫ליצירת פרויקטים שיענו לצורכיהן‪ ,‬במיוחד בתקופות מעבר‪.‬‬

‫‪43.7.12‬‬

‫‪RES. / 2003 / 54‬‬

‫החלטת המועצה הכלכלית‪-‬חברתית ‪ ECOSOC‬המדגישה‬ ‫את הצורך לשמר את השלמות הטריטוריאלית של כל השטח‬ ‫הפלשתיני הכבוש‪ ,‬ולהבטיח בו את חופש התנועה של אנשים‬ ‫וסחורות‪ ,‬כולל הסרת ההגבלות ליוצאים ולנכנסים אליו‬ ‫מרחבי העולם‪ ,‬וגם הגבלות הכניסה והיציאה ממזרח‬ ‫ירושלים‪ .‬ההחלטה מדגישה את החשיבות החיונית לפיתוח‬ ‫הכלכלי והחברתי של העם הפלשתיני‪ ,‬לבניית והפעלת שדה‬ ‫התעופה והנמל הימי בעזה‪ ,‬והמעבר הבטוח‪ .‬ההחלטה‬ ‫מביעה דאגה עמוקה מהמשך האירועים הטראגיים והאלימים‬ ‫שכתוצאה מהם מתים ונפצעים רבים‪ ,‬וקוראת לישראל‬ ‫להפסיק את צעדיה נגד העם הפלשתיני‪ ,‬בייחוד את הטלת‬ ‫הסגר ואת בידוד הערים הפלשתיניות ואת הריסת הבתים‪,‬‬ ‫כולל ירושלים; מאשרת מחדש את הזכות הבלתי ניתנת‬ ‫לערעור של העם הפלשתיני ושל האוכלוסייה הערבית בגולן‬ ‫הסורי הכבוש למשאביהם הטבעיים והכלכליים‪ ,‬וקוראת‬ ‫לישראל לא לנצל‪ ,‬לא לסכן או לגרום לאובדן או להרקה של‬ ‫משאבים אלה‪ .‬ההחלטה מאיצה במדינות החברות לעודד‬ ‫השקעות זרות פרטיות בשטח הפלשתיני הכבוש‪ ,‬כולל‬ ‫ירושלים‪ ,‬בתשתית‪ ,‬בפרויקטים היוצרים מקומות עבודה‬ ‫ובפיתוח חברתי‪ ,‬במטרה להקל על מצוקת העם הפלשתיני‬ ‫ולשפר את תנאי החיים שלו‪.‬‬ ‫‪257‬‬

‫החלטת מועצת הביטחון המאריכה את מנדט כוחות ‪UNIFIL‬‬

‫‪42.7.12‬‬

‫)‪S / RES. / 1553(2004‬‬

‫‪4.2.12‬‬

‫)‪S/RES/1559 (2004‬‬

‫החלטת מועצת הביטחון המאזכרת את תמיכתה בריבונות‬ ‫הטריטוריאלית והעצמאות הפוליטית של לבנון בגבולותיה‬ ‫הבינלאומיים ומחזקת את דרישתה של לבנון לנסיגת כל‬ ‫הכוחות הצבאיים שאינם לבנונים מאדמתה; ותומכת בתהליך‬ ‫של בחירות חופשיות והוגנות לנשיאות‪.‬‬

‫‪42.2.12‬‬

‫‪GC (48) / RES. / 16‬‬

‫החלטת וועידת הסוכנות הבין‪-‬לאומית לאנרגיה אטומית ‪-‬‬ ‫‪- (INTERNATIONAL ATOMIC ENERGY AGENCY) IAEA‬‬ ‫המכירה בחשיבות של אי‪-‬הפצת נשק גרעיני‪ ,‬גלובלית‬ ‫ואזורית‪ ,‬וקוראת לכל המדינות במזרח התיכון לשתף את‬ ‫מלוא הפעולה עם מנכ"ל הסוכנות‪ ,‬כולל בצעדים בוני אמון‬ ‫ובקרה‪ ,‬במטרה ליצור "אזור חופשי מנשק גרעיני" ‪-‬‬ ‫)‪ (NUCLEAR-W EAPON-FREE ZONE‬במזרח התיכון‪.‬‬

‫‪0.04.12‬‬

‫‪A / RES. / 59 / 28‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המביעה את הערכתה לוועדה‬ ‫להכרה בזכויות הבלתי ניתנות לערעור של העם הפלשתיני‬ ‫על מאמציה בביצוע המשימות שהוטלו עליה על ידי העצרת‬ ‫הכללית; המאשרת את מסקנותיה והמלצותיה בדוח שלה;‬ ‫המבקשת מן הוועדה להמשיך ולבחון את המצב הנוגע‬ ‫לשאלת פלשתינה‪ ,‬לדווח ולהגיש הצעות לעצרת הכללית או‬ ‫למועצת הביטחון‪ ,‬כנדרש‪.‬‬

‫‪0.04.12‬‬

‫‪A / RES. / 59 / 29‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המבקשת ממזכ"ל האו"ם להעניק‬ ‫את המשאבים הדרושים למחלקה לזכויות הפלשתיניות‪ ,‬כדי‬ ‫שזו תמשיך בפעילותה; וקוראת לכל הממשלות והארגונים‬ ‫להרחיב את שיתוף הפעולה שלהם עם המחלקה לשם ביצוע‬ ‫משימותיהן‪.‬‬

‫‪0.04.12‬‬

‫‪A / RES. / 59 / 30‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המביעה הערכה לפעולת המחלקה‬ ‫לאינפורמציה בשאלת פלשתינה‪ ,‬ומבקשת ממנה להמשיך‬ ‫בתכנית ההסברה המיוחדת שלה לשנים ‪ 4112‬ו‪.4115 -‬‬

‫‪0.04.12‬‬

‫‪A / RES. / 59 / 31‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המאשרת מחדש את הצורך‬ ‫בהשגת הסדר שלום לשאלת פלשתינה‪ ,‬לב הסכסוך‬ ‫הישראלי‪-‬ערבי‪ ,‬על כל היבטיו; המביעה את תמיכתה המלאה‬ ‫בתהליך השלום הנמשך‪ ,‬ומדגישה את הצורך במחויבות‬ ‫לעיקרון "שטחים תמורת שלום" וליישום החלטות מועצת‬ ‫הביטחון ‪ )0267( 424‬ו‪ )0273( 338 -‬המהוות את הבסיס‬ ‫לתהליך השלום במזרח התיכון‪ .‬ההחלטה מדגישה את‬ ‫הצורך במימוש הזכויות הבלתי ניתנות לערעור של העם‬ ‫הפלשתיני ובראשן הזכות להגדרה עצמית; הצורך בנסיגת‬ ‫ישראל מהשטח הפלשתיני הכבוש מאז ‪ ,0267‬ובפתרון‬ ‫בעיית הפליטים הפלשתינים בהתאם להחלטת האו"ם ‪022‬‬ ‫)‪(III‬מ‪.00.04.0228 -‬‬

‫בלבנון בשישה חודשים נוספים‪ ,‬עד ‪.30.0.12‬‬

‫‪258‬‬

‫‪0.04.12‬‬

‫‪A / RES. / 59 / 32‬‬

‫החלטת העצרת הכללית הקובעת שהחלטת ישראל להחיל‬ ‫את חוקיה‪ ,‬סמכותה השיפוטית והאדמיניסטרציה שלה על‬ ‫ירושלים ‪ -‬עיר הקודש ‪ -‬הינה בלתי חוקית‪ ,‬ועל כן‪ ,‬היא בטלה‬ ‫ומבוטלת וחסרת כל תוקף‪ .‬ההחלטה מביעה צער על כך‬ ‫שמדינות מסוימות העבירו את נציגויותיהן הדיפלומטיות‬ ‫לירושלים‪ ,‬תוך הפרת החלטת מועצת הביטחון ‪278‬‬ ‫(‪ ,)0281‬ומסרבות לציית להוראות החלטה זו; וקוראת פעם‬ ‫נוספת לאותן מדינות לפעול לפי החלטות האו"ם הרלוונטיות‪,‬‬ ‫בהתאם למגילת האו"ם‪.‬‬

‫‪0.04.12‬‬

‫‪A / RES. / 59 / 33‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המצהירה שישראל נכשלה עד כה‬ ‫במילוי אחר החלטת מועצת הביטחון ‪ )0280( 227‬ובה נקבע‬ ‫שהחלטת ישראל להחיל את חוקיה‪ ,‬סמכותה השיפוטית‬ ‫והאדמיניסטרציה שלה על הגולן הסורי הכבוש בטלה‬ ‫ומבוטלת וחסרת כל תוקף; וקוראת לישראל לבטל אותה‪.‬‬ ‫ההחלטה הנוכחית קובעת‪ ,‬פעם נוספת‪ ,‬שהכיבוש הנמשך‬ ‫של הגולן הסורי וסיפוחו בפועל מהווים אבן נגף בדרך להשגת‬ ‫שלום צודק‪ ,‬כולל ובר‪-‬קיימא באזור; וקוראת לישראל לחדש‬ ‫את השיחות במסלולים הסורי והלבנוני‪ ,‬לכבד את‬ ‫ההתחייבויות ואת ההסכמות שהושגו במהלך השיחות‬ ‫הקודמות‪ ,‬ולסגת מכל שטחי הגולן הסורי הכבוש לקווי‬ ‫‪ ,2.6.0267‬תוך ביצוע ההחלטות הרלוונטיות של מועצת‬ ‫הביטחון‪.‬‬

‫‪3.12.04‬‬

‫‪A / RES. / 59 / 63‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המאיצה בכל הצדדים הנוגעים‬ ‫ישירות בדבר לנקוט צעדים פרקטיים דחופים ליישום ההצעה‬ ‫להקים "אזור חופשי מנשק גרעיני" במזרח התיכון‪ ,‬בהתאם‬ ‫להחלטות הרלוונטיות של העצרת הכללית‪ .‬וכאמצעי לקידום‬ ‫מטרה זו‪ ,‬העצרת הכללית מזמינה את המדינות הנוגעות‬ ‫בדבר להצטרף לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (‪;)NPT‬‬ ‫וקוראת לכל מדינות האזור שטרם עשו זאת‪ ,‬להסכים‬ ‫להעמיד את כל פעולותיהן הגרעיניות תחת פיקוח הסוכנות‬ ‫הבין‪-‬לאומית לאנרגיה אטומית‪.‬‬

‫‪3.04.12‬‬

‫‪A / RES. / 59 / 106‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המציינת כי ישראל נותרה המדינה‬ ‫היחידה שלא הצטרפה לאמנה לאי‪-‬הפצת נשק גרעיני;‬ ‫וקוראת לה להצטרף לאמנה ללא דיחוי נוסף‪ ,‬ולא לפתח‪,‬‬ ‫לא לייצר‪ ,‬לא לבצע ניסויים‪ ,‬לא לרכוש נשק גרעיני ולוותר על‬ ‫החזקת נשק גרעיני‪ ,‬ולהעמיד את כל מתקניה הגרעיניים‬ ‫תחת פיקוח מלא של הסוכנות הבין‪-‬לאומית לאנרגיה אטומית‬ ‫ ‪ - IAEA‬כצעד בונה אמון חשוב בין כל מדינות האזור לחיזוק‬‫השלום והביטחון‪.‬‬

‫‪259‬‬

‫‪3.04.12‬‬

‫‪A / RES. / 59 /108‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המאשרת מחדש שיש קשר הדוק‬ ‫בין הביטחון באגן הים התיכון ובין ביטחון אירופה‪ ,‬והשלום‬ ‫והביטחון הבין‪-‬לאומי; מביעה את סיפוקה מהמאמצים‬ ‫המתמידים של ארצות אגן הים התיכון לתרום באופן פעיל‬ ‫לחיסול כל הסיבות למתיחות באזור ולקידום פתרונות צודקים‬ ‫ויציבים לבעיות המתמידות של האזור‪ ,‬בדרכי שלום‪.‬‬ ‫ההחלטה קוראת לכל מדינות אזור הים התיכון שטרם עשו‬ ‫זאת לקדם את פירוק הנשק ואי‪-‬הפצתו‪ ,‬וכך ליצור את‬ ‫התנאים הדרושים לחיזוק השלום ושיתוף הפעולה באזור‪.‬‬

‫‪01.04.12‬‬

‫‪A / RES. / 59 / 117‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המצרה על אי‪-‬השמת החלטות‬ ‫האו"ם בדבר שיבה או פיצוי של פליטים פלשתינים שמצבם‬ ‫ממשיך לעורר דאגה; המדגישה את הצורך בהמשך עבודתה‬ ‫של סוכנות ‪ UNRWA‬על פעילותה החשובה לרווחת‬ ‫הפליטים‪.‬‬

‫‪01.04.12‬‬

‫‪A / RES. / 59 / 118‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המאשרת מחדש את זכות‬ ‫העקורים‪ ,‬כתוצאה ממלחמת יוני ‪ 0267‬ומעשי האיבה‬ ‫שבעקבותיה‪ ,‬לחזור לבתיהם או למקומות מגוריהם בשטחים‬ ‫שנכבשו על ידי ישראל מאז ‪ .0267‬העצרת פונה נמרצות‬ ‫לכל הממשלות ולארגונים וליחידים לתרום בצורה נדיבה‬ ‫לסוכנות הסעד והתעסוקה‪.‬‬

‫‪01.04.12‬‬

‫‪A / RES. / 59 / 119‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המביעה את דאגתה העמוקה מן‬ ‫הסבל ההולך וגובר של הפליטים הפלשתינים‪ ,‬כולל אובדן חיי‬ ‫אדם ופציעתם‪ ,‬במהלך האירועים הטראגיים האחרונים‬ ‫בשטח הפלשתיני הכבוש‪ ,‬כולל ירושלים‪ ,‬וממדיניות הסגר‬ ‫והגבלת התנועה של אנשים וסחורות בשטח הפלשתיני‬ ‫הכבוש‪ ,‬כולל ירושלים‪ ,‬שפגעו במצב החברתי והכלכלי של‬ ‫הפליטים‪ .‬ההחלטה מביעה את הערכתה לנציב הכללי של‬ ‫‪ UNRWA‬למען פליטי פלשתינה במזרח הקרוב‪ ,‬כמו גם לכל‬ ‫צוות הסוכנות‪ ,‬על מאמציהם הבלתי נלאים ועל עבודתם‬ ‫החשובה; המביעה דאגה מן ההעברה הזמנית של מטה‬ ‫הסוכנות מעזה וקוראת לישראל לדאוג לביטחון עובדי‬ ‫הסוכנות‪ ,‬הגנת מוסדותיה ואבטחת מתקניה בשטח‬ ‫הפלשתיני הכבוש‪ ,‬כולל ירושלים‪ ,‬לחדול ממניעת תנועתם‬ ‫של צוותים‪ ,‬כלי תחבורה ואספקה של הסוכנות; וקוראת‬ ‫לממשלת ישראל לפצות את הסוכנות על נזק שנגרם לרכושה‬ ‫ולמתקניה כתוצאה מפעולות ישראל‪.‬‬

‫‪01.04.12‬‬

‫‪A / RES. / 59 / 120‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המאשרת מחדש שלפליטים‬ ‫הערבים הפלשתינים הזכות לרכושם ולהכנסות ממנו‪,‬‬ ‫וקוראת למזכ"ל לנקוט בכל הצעדים המתאימים להגנה על‬ ‫רכוש ערבי‪ ,‬נכסים וזכויות רכוש בישראל‪.‬‬

‫‪01.04.12‬‬

‫‪A / RES. / 59 / 121‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המשבחת את העבודה למימון‬ ‫פעולות ‪ UNRWA‬למען פליטי פלשתינה במזרח הקרוב;‬ ‫המאשרת את דוח קבוצת העבודה‪ ,‬ומבקשת ממנה להמשיך‬ ‫במאמציה למימון הסוכנות‪.‬‬ ‫‪261‬‬

‫‪01.04.12‬‬

‫‪A / RES. / 59 / 121‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המביעה דאגה עמוקה מן האירועים‬ ‫הטראגיים האחרונים מאז ‪ 48‬בספטמבר ‪,4111‬‬ ‫כולל השימוש המופרז בכוח על ידי הכוחות הישראלים כנגד‬ ‫אזרחים פלשתינים‪ ,‬שכתוצאה מהם מתו ונפצעו רבים‬ ‫מתוכם‪ .‬ההחלטה משבחת את הוועדה המיוחדת לחקירת‬ ‫מעשי ישראל הפוגעים בזכויות האדם של העם הפלשתיני‬ ‫ושל ערבים אחרים בשטחים הכבושים מאז ‪ ,0267‬על‬ ‫מאמציה בביצוע המשימות שהוטלו עליה על‪-‬ידי העצרת‬ ‫הכללית‪ ,‬ועל הגינותה; ודורשת שישראל תשתף פעולה עם‬ ‫הוועדה המיוחדת ביישום המנדט שלה‪ .‬ההחלטה מביעה‬ ‫צער על המדיניות ופעולות ישראל שמפרות את זכויות האדם‬ ‫של העם הפלשתיני ושל ערבים אחרים בשטחים הכבושים‪,‬‬ ‫כפי שמשתקף בדוחות הוועדה המיוחדת; מביעה דאגה נוכח‬ ‫הידרדרות המצב בשטח הפלשתיני הכבוש‪ ,‬כולל ירושלים‪,‬‬ ‫כתוצאה מצעדיה של ישראל‪ ,‬ומבקשת מהוועדה המיוחדת‬ ‫להמשיך ולחקור את מדיניות ישראל ואי‪-‬מילויה אחר כללי‬ ‫אמנת ג'נבה להגנה על אזרחים בעתות מלחמה‪.‬‬

‫‪01.04.12‬‬

‫‪A / RES. / 59 / 122‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המאשרת מחדש שאמנת ג'נבה‬ ‫להגנה על אזרחים בעתות מלחמה (‪ )04.8.22‬חלה על‬ ‫השטח הפלשתיני הכבוש‪ ,‬כולל ירושלים‪ ,‬ועל שטחים ערבים‬ ‫אחרים הכבושים על‪-‬ידי ישראל מאז ‪ ;0267‬הדורשת להכיר‬ ‫בתחולתה דה‪-‬יורה בשטח הפלשתיני הכבוש וליישמה‬ ‫בהקפדה‪ ,‬וחוזרת על הצורך ליישם מיד את ההמלצות‬ ‫הכלולות בהחלטות הקודמות שנתקבלו בנושא במטרה‬ ‫להבטיח את כיבוד תנאי האמנה‪.‬‬

‫‪01.04.12‬‬

‫‪A / RES. / 59 / 125‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המאשרת מחדש שההתנחלויות‬ ‫הישראליות בשטח הפלשתיני‪ ,‬כולל ירושלים‪ ,‬ובגולן הסורי‬ ‫הכבוש‪ ,‬הן בלתי חוקיות ומהוות מכשול לשלום ולפיתוח‬ ‫כלכלי וחברתי והפרה של החוקים ההומניטריים הבין‪-‬‬ ‫לאומיים‪ ,‬החלטות האו"ם הרלוונטיות וההסכמים שנחתמו על‬ ‫ידי שני הצדדים‪ .‬ההחלטה קוראת להפסקת הבנייה הנמשכת‬ ‫של ההתנחלות בג'בל‪-‬אבו‪-‬גניים (הר חומה)‪ ,‬ושל כל פעולות‬ ‫ההתנחלות הישראליות בשטח הפלשתיני הכבוש‪ ,‬כולל‬ ‫ירושלים‪ ,‬ובגולן הסורי הכבוש‪ ,‬וחוזרת על קריאתה להימנע‬ ‫ממעשי אלימות על‪-‬ידי מתנחלים ישראלים‪ ,‬במיוחד לאור‬ ‫ההתפתחויות האחרונות ודורשת מישראל להפסיק את בניית‬ ‫גדר ההפרדה בשטחים הפלשתינים הכבושים‪ ,‬כולל בתוך‬ ‫ומסביב למזרח ירושלים‪.‬‬

‫‪261‬‬

‫‪01.04.12‬‬

‫‪A / RES. / 59 / 124‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המביעה דאגה עמוקה מן האירועים‬ ‫הטראגיים שאירעו מאז ‪ 48‬בספטמבר ‪ 4111‬והובילו למספר‬ ‫רב של מתים ופצועים‪ ,‬בעיקר אזרחים פלשתינים‪ ,‬ודוחקת‬ ‫בכל הצדדים הנוגעים בדבר ליישמן ללא דיחוי‪ .‬ההחלטה‬ ‫מגנה את האירועים האחרונים שהתרחשו במחנה הפליטים‬ ‫בג'נין‪ ,‬כולל אבדן חיי אדם‪ ,‬פגיעה‪ ,‬הרס וגירוש‪ ,‬שנכפו על‬ ‫האזרחים שבו‪ .‬ההחלטה מגנה מעשי אלימות ובמיוחד את‬ ‫השימוש המופרז בכוח נגד אזרחים פלשתינים‪ ,‬וקובעת שכל‬ ‫הצעדים והפעולות שננקטו על‪-‬ידי ישראל בשטח הפלשתיני‬ ‫הכבוש‪ ,‬כולל ירושלים ‪ -‬תוך הפרת הכללים הרלוונטיים‬ ‫שבאמנת ג'נבה להגנה על אזרחים בעתות מלחמה‬ ‫(‪ ,)04.8.22‬ובניגוד להחלטות הרלוונטיות של מועצת‬ ‫הביטחון ‪ -‬הינם בלתי חוקיים וחסרים כל תוקף ויש להפסיקם‬ ‫מיד‪ .‬ההחלטה מדגישה את הצורך לשמר את השלמות‬ ‫הטריטוריאלית של כל השטח הפלשתיני הכבוש‪ ,‬ולהבטיח‬ ‫את חופש התנועה של אנשים וסחורות בתוך השטח‬ ‫הפלשתיני‪ ,‬כולל הסרת ההגבלות על התנועה אל תוך מזרח‬ ‫ירושלים וממנה‪ ,‬ואת חופש התנועה אל העולם החיצוני‬ ‫וממנו; וקוראת לישראל לזרז‪ ,‬על‪-‬פי ההסכמים שהושגו‪ ,‬את‬ ‫שחרור כל הפלשתינים הנותרים שנעצרו או נאסרו על‪-‬ידה‬ ‫באופן שרירותי‪.‬‬

‫‪01.04.12‬‬

‫‪A / RES. / 59 / 125‬‬

‫החלטת העצרת הכללית הקוראת לישראל למלא אחר‬ ‫ההחלטות הרלוונטיות לגולן הסורי הכבוש‪ ,‬ובמיוחד החלטת‬ ‫מועבי"ט ‪ )0280( 227‬הקוראת לישראל להימנע מלשנות את‬ ‫האופי הפיזי‪ ,‬ההרכב הדמוגרפי‪ ,‬המבנה הסטרוקטורלי‬ ‫והמעמד החוקי של הגולן הסורי הכבוש‪ ,‬ובמיוחד להימנע‬ ‫מהקמת ההתנחלויות; ולחדול מאילוץ האזרחים הסורים‬ ‫בגולן הסורי הכבוש לקבל אזרחות ישראלית ותעודות זהות‬ ‫ישראליות‪ ,‬ונקיטת צעדים נגד תושבי הגולן הסורי הכבוש‪.‬‬

‫‪05.04.12‬‬

‫)‪S / RES./ 1578 (2004‬‬

‫החלטת מועצת הביטחון המאריכה את מנדט משקיפי האו"ם‬ ‫‪ UNDOF‬בשישה חודשים נוספים‪ ,‬עד ‪.31.16.12‬‬

‫‪41.04.12‬‬

‫‪A / RES. / 59 / 173‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המדגישה הצורך הדחוף במתן סיוע‬ ‫לילדים פלשתינים על מנת שיחיו חיים חופשיים הרחק מן‬ ‫הכיבוש הזר‪ ,‬ההרס והפחד ששורר בקרבם‪ .‬ההחלטה‬ ‫דורשת מישראל שתכבד את ההחלטות הרלבנטיות‬ ‫שנתקבלו באמנה לזכויות הילד ובאמנת ג'נבה להגנת‬ ‫אזרחים בעתיות מלחמה (‪ ;)04.8.22‬וקוראת לקהילייה הבין‪-‬‬ ‫לאומית לספק בדחיפות את הסיוע והשירותים הדרושים‬ ‫להקלה במשבר ההומניטרי הפוקד ילדים פלשתינים‬ ‫ומשפחותיהם‪.‬‬

‫‪41.04.12‬‬

‫‪A / RES. / 59 / 179‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המאשרת מחדש את זכות העם‬ ‫הפלשתיני להגדרה עצמית‪ ,‬כולל את זכותם למדינה;‬ ‫המביעה את התקווה שהעם יממש בקרוב את זכותו להגדרה‬ ‫עצמית בתהליך השלום הנוכחי; המאיצה בכל המדינות‪,‬‬ ‫הסוכנויות המיוחדות‪ ,‬והארגונים של מערכת האו"ם להמשיך‬ ‫לתמוך ולסייע לעם הפלשתיני במאבק להגדרה עצמית‪.‬‬ ‫‪262‬‬

‫‪41.04.12‬‬

‫‪A / RES. / 59 / 199‬‬

‫החלטת העצרת הכללית הקוראת לביטול כל ביטוי של חוסר‬ ‫סובלנות על רקע דתי; מעודדת את השמירה והכבוד לזכויות‬ ‫האדם ולחופש המחשבה‪ ,‬המצפון והאמונה הבסיסיים לכל‬ ‫אדם‪ ,‬ללא אפליה על רקע גזע‪ ,‬מין‪ ,‬שפה או דת‪.‬‬

‫‪44.04.12‬‬

‫‪A / RES. / 58 / 25‬‬

‫החלטת העצרת הכללית המאשרת מחדש את הזכויות‬ ‫המושרשות של העם הפלשתיני ושל האוכלוסייה בגולן הסורי‬ ‫הכבוש על משאבי הטבע שלהם‪ ,‬כולל אדמה ומים; הקוראת‬ ‫לישראל לא לנצל‪ ,‬לא לגרום לאובדן‪ ,‬הרקה או סיכון‬ ‫משאביהם הטבעיים בשטח הפלשתיני הכבוש‪ ,‬כולל‬ ‫ירושלים‪ ,‬ובגולן הסורי הכבוש‪ .‬ההחלטה מכירה בזכות העם‬ ‫הפלשתיני לדרוש פיצויים‪ ,‬ומביעה את תקוותה שנושא זה‬ ‫יידון במסגרת המשא ומתן בין ישראל והפלשתינים על הסדר‬ ‫הקבע‪.‬‬

‫‪263‬‬

‫מפתח השמות והעניינים‬

‫‪264‬‬

‫מפתח השמות והעניינים‬ ‫א‬

‫ב‬

‫אבו עלא (אחמד קריע)‪465 ...............................‬‬ ‫אביטל קולט ‪448 .............................................‬‬ ‫אדלשטיין יולי‪-‬יואל‪448 .....................................‬‬ ‫אוגנדה ‪450 ,432 ,431 ....................................‬‬ ‫אוזבקיסטאן ‪428 ,432 ,431 .............................‬‬ ‫אוסטריה‪421 ,431 ,76 ,02 ..............................‬‬ ‫אוסטרליה ‪451 ,421 ,432 ,431 ,412 ,014 ,01..‬‬ ‫אוקיאנייה‪451 .................................................‬‬ ‫אוקראינה ‪428 ,422 ,421 ,431 ........................‬‬ ‫אורוגוואי‪422 ,431 ..........................................‬‬ ‫אורלב זבולון ‪448 ............................................‬‬ ‫אושוויץ‪46 ,45 ................................................‬‬ ‫אזולאי דוד ‪448 ...............................................‬‬ ‫אטלנטה ‪423 ..................................................‬‬ ‫אי‪-‬אמון ‪016 ,014 ,8 .......................................‬‬ ‫איטליה ‪,432 ,431 ,026 ,014 ,21 ,02 ,08 ,2.....‬‬ ‫‪450 ,421‬‬ ‫איי בהאמה ‪422 ..............................................‬‬ ‫איי מרשל‪451 ,432 ,431 .................................‬‬ ‫איי סיישל‪450 ,432 ,431 .................................‬‬ ‫איי שלמה ‪451 ,432 ,431 ................................‬‬ ‫איכות הסביבה‪425 ..........................................‬‬ ‫אינדונזיה ‪02 ...................................................‬‬ ‫איסטנבול‪423 ,21 ...........................................‬‬ ‫איסלנד‪432 ,431 ............................................‬‬ ‫איציק דליה ‪448 ..............................................‬‬ ‫איראן ‪420 ,022 ,052 ,38 ,37 ..........................‬‬ ‫אירופה ‪,014 ,77 ,76 ,21 ,32 ,37 ,46 ,45 ,04...‬‬ ‫‪461 ,428 ,024‬‬ ‫אירלנד ‪431 ....................................................‬‬ ‫אלבניה‪425 ,422 ,432 ,431 ............................‬‬ ‫אלימות ‪464 ,460 ,457 ,452 ,022 ,057 ,38 ,46‬‬ ‫אמנת ג'נבה ‪460 ,457 ,455 .............................‬‬ ‫אמריקה ‪422 ..................................................‬‬ ‫אנגולה ‪450 ,421 ,430 ....................................‬‬ ‫אנדורה‪432 ,430 ............................................‬‬ ‫אנטיגואה וברבודה ‪422 ,432 ,430 ....................‬‬ ‫אנטישמיות ‪77 ,21 ,42 ,46 ,45 ,7 ....................‬‬ ‫אסטוניה ‪428 ,432 ,430 ..................................‬‬ ‫אסיה ‪451 ,428 ,02 ........................................‬‬ ‫אסלאם‪45 ......................................................‬‬ ‫אפליה‪463 .....................................................‬‬ ‫אפריקה‪454 ,450 ,421 ,434 ,08 .....................‬‬ ‫אקוואדור ‪422 ,430 .........................................‬‬ ‫ארגנטינה‪422 ,430 .........................................‬‬ ‫אריתריאה‪450 ,430 ........................................‬‬ ‫ארמניה ‪428 ,432 ,430 ...................................‬‬ ‫ארץ ישראל ‪443 ,012 ......................................‬‬ ‫ארצות הברית‪,023 ,012 ,63 ,50 ,08 ,01 ,8 ,6..‬‬ ‫‪406 ,400‬‬ ‫אתיופיה ‪450 ,421 ,432 ,430 ..........................‬‬

‫בוים זאב‪448 ..................................................‬‬ ‫בולגריה ‪428 ,430...........................................‬‬ ‫בוליביה ‪422 ,430...........................................‬‬ ‫בוסטון ‪423 .....................................................‬‬ ‫בוסניה‪-‬הרצגובינה ‪432 .....................................‬‬ ‫בוצואנה‪432 ,430...........................................‬‬ ‫בורונדי ‪450 ,432 ,430....................................‬‬ ‫בורקינה פסו‪450 ,432 ,430.............................‬‬ ‫בחירות‪458 ,022............................................‬‬ ‫ביטחון ‪,036 ,012 ,015 ,82 ,70 ,71 ,56 ,20 .....‬‬ ‫‪461 ,442 ,440 ,441 ,402 ,020 ,022‬‬ ‫בית המשפט העליון ‪55 .....................................‬‬ ‫בלגיה‪450 ,432 ,430......................................‬‬ ‫בלומנטל נעמי‪448 ...........................................‬‬ ‫בלט יוסף‪472 ,6 ,4.........................................‬‬ ‫בליז ‪422 ,432 ,430........................................‬‬ ‫בן‪-‬אליעזר בנימין ‪448 .......................................‬‬ ‫בניזרי שלמה ‪448 ............................................‬‬ ‫בנין‪450 ,432 ,434.........................................‬‬ ‫בן‪-‬מנחם אלי ‪448 ............................................‬‬ ‫ברבדוס ‪432 ,434...........................................‬‬ ‫ברונפמן רומן ‪448 ............................................‬‬ ‫ברזיל ‪422 ,423 ,434......................................‬‬ ‫בריטניה‪434 ,022 ,014 ,02 ,08 ,04 ,2 ............‬‬ ‫בריילובסקי ויקטור ‪448 .....................................‬‬ ‫ברית המועצות‪438 ..........................................‬‬ ‫ברכה מוחמד ‪448 ............................................‬‬ ‫בשארה עזמי ‪448 ............................................‬‬ ‫ג‬ ‫גאבון‪450 ,432 ,434.......................................‬‬ ‫גאנה‪450 ,421 ,434.......................................‬‬ ‫גואטמלה ‪422 ,421 ,432 ,434 ,021 ................‬‬ ‫גויאנה ‪422 ,432 ,434.....................................‬‬ ‫גוש קטיף‪441 .................................................‬‬ ‫גזענות‪46 .......................................................‬‬ ‫גילה‪442 ,448 ,027 ,024................................‬‬ ‫גינאה ‪420 ,432 ,434......................................‬‬ ‫גינאה המשוונית‪432 ,434................................‬‬ ‫גלאון זהבה ‪448 ..............................................‬‬ ‫גמביה ‪432 ,434.............................................‬‬ ‫ג'נבה ‪464 ,460 ,455......................................‬‬ ‫גפני משה ‪448 ................................................‬‬ ‫גרוזיה ‪428 ,432 ,434 ,408.............................‬‬ ‫גרמניה ‪,014 ,72 ,76 ,21 ,37 ,47 ,40 ,06 ,2 ....‬‬ ‫‪434 ,408 ,087‬‬ ‫גרנדה ‪432 ,434.............................................‬‬ ‫ד‬ ‫דהן נסים ‪448 .................................................‬‬ ‫דומיניקה‪422 ,432 ,434..................................‬‬

‫‪265‬‬

‫ט‬ ‫טאבה‪07 ........................................................‬‬ ‫טובלו ‪432 ,433..............................................‬‬ ‫טוגו ‪454 ,432 ,433........................................‬‬ ‫טונגה‪432 ,433..............................................‬‬ ‫טורונטו‪423 ....................................................‬‬ ‫טיבי אחמד‪448 ...............................................‬‬ ‫טייוואן ‪433 .....................................................‬‬ ‫טנזניה‪454 ,432 ,433.....................................‬‬ ‫טרינידד וטובגו‪432 ,433..................................‬‬

‫דיין רחל‪472 ,474 ,470 ,471 ,6 ,5 ,2 ,4... .....‬‬ ‫דמוקרטיה‪012 ,32 ..........................................‬‬ ‫דנמרק ‪434 ....................................................‬‬ ‫דרוזים‪015 ,24 ...............................................‬‬ ‫דרום אפריקה ‪454 ,421 ,434 ...........................‬‬ ‫ה‬ ‫האיחוד האירופי‪014 ,06 ..................................‬‬ ‫האיטי ‪422 ,432 ,434 .....................................‬‬ ‫הבית הלבן‪56 ,50 ...........................................‬‬ ‫הדדיות‪012 ,22 ..............................................‬‬ ‫הודו‪451 ,425 ,423 ,434 ,02 ..........................‬‬ ‫הולנד‪450 ,433 ,014 ......................................‬‬ ‫הונג קונג ‪423 .................................................‬‬ ‫הונגריה ‪428 ,425 ,432 ,433 ,76 ,06...............‬‬ ‫הונדורס‪422 ,432 ,433 ...................................‬‬ ‫היוסטון‪423 ....................................................‬‬ ‫הים התיכון ‪461 ,450 ......................................‬‬ ‫הירשזון אברהם‪448 ........................................‬‬ ‫הכנסת ‪,51 ,24 ,20 ,21 ,48 ,46 ,45 ,07 ,01 ,2.‬‬ ‫‪,035 ,017 ,016 ,012 ,80 ,81 ,56 ,55 ,50‬‬ ‫‪,022 ,024 ,020 ,021 ,032 ,038 ,037 ,036‬‬ ‫‪,054 ,050 ,051 ,022 ,028 ,027 ,026 ,025‬‬ ‫‪,412 ,025 ,060 ,061 ,058 ,057 ,055 ,053‬‬ ‫‪448 ,408 ,401‬‬ ‫המזרח התיכון ‪450 ,412 ,035 ,21 ,38 ,37 ,08..‬‬ ‫המעבר הבטוח ‪456 .........................................‬‬ ‫הנגבי צחי ‪448 ................................................‬‬ ‫הנדל צבי ‪442 .................................................‬‬ ‫הסדר הקבע‪463 ,81 .......................................‬‬ ‫הסוכנות היהודית ‪443 ,24 ................................‬‬ ‫הסתה‪456 ,056 .............................................‬‬ ‫העיר העתיקה ‪056 ..........................................‬‬ ‫הר הבית ‪456 .................................................‬‬ ‫התיישבות‪402 ,056 ,037 ,62 ..........................‬‬

‫י‬ ‫יד ושם‪72 ,77 ,76 ,8.......................................‬‬ ‫יהדות‪442 ,448 ,055 ,014 ,45 ,04 ,8 .............‬‬ ‫יהודה ‪402 ,057 ,028 ,015 ,83 ,72 ,62 ,04 .....‬‬ ‫יהלום שאול‪448 ..............................................‬‬ ‫יוגוסלביה ‪433 .................................................‬‬ ‫יוון ‪421 ,433 ,02...........................................‬‬ ‫יום העצמאות‪052 ,88 ,87 ,8............................‬‬ ‫יפן ‪433 ,014.................................................‬‬ ‫ירדן ‪454 ,425 ,432 ,050 ,015 ,57 ,55 ,07 .....‬‬ ‫ירושלים ‪,052 ,053 ,054 ,024 ,72 ,47 ,04 ,0 ...‬‬ ‫‪,425 ,422 ,421 ,447 ,408 ,401 ,023 ,057‬‬ ‫‪,460 ,461 ,452 ,457 ,456 ,455 ,452 ,426‬‬ ‫‪463 ,464‬‬ ‫ישי אליהו‪448 .................................................‬‬ ‫ישראל ‪,08 ,07 ,06 ,05 ,03 ,01 ,2 ,8 ,7 ,6 ,0 ...‬‬ ‫‪,20 ,21 ,32 ,38 ,37 ,47 ,46 ,45 ,44 ,40‬‬ ‫‪,71 ,62 ,58 ,57 ,56 ,55 ,54 ,50 ,51 ,24‬‬ ‫‪,83 ,80 ,81 ,72 ,76 ,75 ,72 ,73 ,74 ,70‬‬ ‫‪,010 ,011 ,22 ,28 ,27 ,26 ,88 ,87 ,86 ,82‬‬ ‫‪,012 ,018 ,017 ,016 ,015 ,012 ,013 ,014‬‬ ‫‪,038 ,037 ,036 ,035갤,031 ,044 ,001‬‬ ‫‪,027 ,025 ,022 ,023 ,024 ,020 ,021 ,032‬‬ ‫‪,056 ,055 ,052 ,053 ,054 ,051 ,022 ,028‬‬ ‫‪,078 ,072 ,064 ,060 ,061 ,052 ,058 ,057‬‬ ‫‪,402 ,408 ,401 ,412 ,022 ,023 ,024 ,020‬‬ ‫‪,420 ,431 ,442 ,448 ,447 ,444 ,440 ,441‬‬ ‫‪,456 ,455 ,452 ,426 ,425 ,422 ,423 ,424‬‬ ‫‪463 ,464 ,460 ,461 ,452 ,458 ,457‬‬

‫ו‬ ‫ואטיקאן‪433 ...................................................‬‬ ‫וילן אבשלום ‪448 .............................................‬‬ ‫ונואטו ‪432 ,433 .............................................‬‬ ‫ונצואלה ‪422 ,425 ,421 ,432 ,433 ...................‬‬ ‫וקנין יצחק‪448 ................................................‬‬ ‫ורשה ‪426 ......................................................‬‬

‫כ‬ ‫כבל איתן ‪448 .................................................‬‬ ‫כהן אלי ‪448 ...................................................‬‬ ‫כהן אליעזר ‪448 ..............................................‬‬ ‫כהן אמנון‪448 .................................................‬‬ ‫כהן יצחק ‪448 .................................................‬‬ ‫כהן רן‪ ,‬מרצ‪448 ..............................................‬‬ ‫כפר דרום‪05 ...................................................‬‬ ‫כץ חיים ‪448 ...................................................‬‬ ‫כץ ישראל‪448 .................................................‬‬

‫ז‬ ‫זאב נסים‪448 .................................................‬‬ ‫זימבאבווה ‪421 ,432 ,433 ...............................‬‬ ‫זכויות אדם ‪32 ................................................‬‬ ‫זמביה ‪454 ,432 ,433 .....................................‬‬ ‫זנדברג אליעזר ‪448 .........................................‬‬ ‫ח‬

‫ל‬

‫חברון‪03 ........................................................‬‬ ‫חיזבאללה‪38 ..................................................‬‬ ‫חיפה ‪21 ........................................................‬‬ ‫חללי מערכות ישראל ‪86 ...................................‬‬ ‫חמאס ‪03 .......................................................‬‬ ‫חסידי אומות העולם‪78 .....................................‬‬

‫לאוס ‪451 ,432 ,432.......................................‬‬ ‫לבני ציפי‪448 ..................................................‬‬ ‫לבנת לימור ‪448 ..............................................‬‬ ‫לוי דוד‪448 .....................................................‬‬ ‫לוס אנג'לס ‪423 ...............................................‬‬ ‫לוקסמבורג‪426 ,432 ,432...............................‬‬

‫‪266‬‬

‫נסיגה ‪023 ......................................................‬‬ ‫נפאל‪451 ,435...............................................‬‬ ‫נצרים ‪441 ,012..............................................‬‬ ‫נשק ‪452 ,458 ,401 ,023 ,51 ,38 ,37 ,08 .......‬‬ ‫נשק גרעיני‪452 ,458 ,38.................................‬‬

‫לטביה‪428 ,421 ,432 ,432 .............................‬‬ ‫ליבריה ‪421 ,432 ............................................‬‬ ‫ליברמן אביגדור‪474 ,470 ,5 ,2.........................‬‬ ‫ליכטנשטיין‪421 ,432 .......................................‬‬ ‫ליצמן יעקב ‪448 ..............................................‬‬ ‫לנדאו עוזי‪448 ................................................‬‬ ‫לסוטו ‪454 ,421 ,432 ......................................‬‬ ‫לפיד יוסף ‪448 ................................................‬‬

‫ס‬ ‫סאו טומה ופרינציפה‪454 ,421 ,435..................‬‬ ‫סובלנות‪463 ...................................................‬‬ ‫סוואזילנד‪454 ,421 ,435.................................‬‬ ‫סולודקין מרינה ‪442 .........................................‬‬ ‫סולידריות ‪45 ,04............................................‬‬ ‫סוריה ‪456 ,022 ,052 ,052 ,57 ,38 .................‬‬ ‫סורינאם‪422 ,421 ,435...................................‬‬ ‫סידני‪423 .......................................................‬‬ ‫סיירה ליאונה ‪454 ,421 ,435............................‬‬ ‫סין ‪451 ,423 ,421 ,435 , 052 ...................‬‬ ‫סינגפור ‪451 ,436...........................................‬‬ ‫סיני‪441 .........................................................‬‬ ‫סלובניה‪428 ,421 ,436...................................‬‬ ‫סלובקיה ‪428 ,421 ,436..................................‬‬ ‫סמואה ‪421 ,436............................................‬‬ ‫סן פאולו ‪423 ..................................................‬‬ ‫סן פרנסיסקו‪423 .............................................‬‬ ‫סנגל ‪454 ,421 ,432 ,436...............................‬‬ ‫סנה אפרים ‪442 ..............................................‬‬ ‫ספרד ‪426 ,432 ,436 ,055 ,014 .....................‬‬ ‫סרי לנקה ‪451 ,426 ,421 ,436 ,02 ..................‬‬

‫מ‬ ‫מאוריטניה ‪454 ,432 .......................................‬‬ ‫מאוריציוס ‪421 ,432 ........................................‬‬ ‫מאלי‪454 ,420 ...............................................‬‬ ‫מבקר המדינה ‪027 ..........................................‬‬ ‫מגן דוד‪77 ......................................................‬‬ ‫מדגסקר ‪454 ,421 ,432 ..................................‬‬ ‫מדינה יהודית ‪020 ,012 ,22 .............................‬‬ ‫מדינה פלשתינית ‪058 ......................................‬‬ ‫מדינות ערב ‪57 ...............................................‬‬ ‫מוזמביק ‪421 ,432 ..........................................‬‬ ‫מולדובה ‪428 ,425 ,421 ,432 ..........................‬‬ ‫מומביי‪423 .....................................................‬‬ ‫מונגוליה ‪451 ,421 ,432 ..................................‬‬ ‫מונטריאול‪423 ................................................‬‬ ‫מונקו ‪421 ,432 ..............................................‬‬ ‫מוסלמים‪015 ,55 ............................................‬‬ ‫מזוז‪ ,‬מני (מנחם)‪04........................................‬‬ ‫מיאמי ‪423 .....................................................‬‬ ‫מיאנמר ‪451 ,432 ...........................................‬‬ ‫מיקרונזיה ‪451 ,421 ,432 ................................‬‬ ‫מכסיקו ‪422 ,432 ,432 ....................................‬‬ ‫מלאווי ‪454 ,421 ,432 .....................................‬‬ ‫מלחמת העולם השנייה ‪46 ................................‬‬ ‫מלחמת העצמאות‪81 .......................................‬‬ ‫מלחמת ששת הימים ‪056 ,052 ,050 .................‬‬ ‫מלטה ‪450 ,421 ,435 .....................................‬‬ ‫מלכיאור מיכאל ‪448 .........................................‬‬ ‫מעלה אדומים‪012 ...........................................‬‬ ‫מצרים ‪,015 ,73 ,70 ,57 ,56 ,55 ,08 ,02 ,2......‬‬ ‫‪454 ,435 ,444 ,440 ,023 ,083 ,051‬‬ ‫מקדוניה ‪428 ,421 ,435 ..................................‬‬ ‫מרוקו‪420 ......................................................‬‬ ‫מרסיי‪423 ......................................................‬‬ ‫משמר הגבול‪03 ..............................................‬‬ ‫משרד הביטחון ‪443 .........................................‬‬ ‫משרד החוץ ‪427 ,426 ,425 ,443 ,6 ,4 ,0.........‬‬

‫ע‬ ‫עומאן ‪420 ......................................................‬‬ ‫עזה ‪,70 ,71 ,62 ,08 ,07 ,06 ,05 ,02 ,03 ,8 ....‬‬ ‫‪,036 ,035 ,016 ,015 ,011 ,26 ,81 ,73 ,74‬‬ ‫‪444 ,440 ,441 ,402 ,023 ,052 ,058 ,037‬‬ ‫עזרא גדעון‪442 ...............................................‬‬ ‫עיר הקודש ‪452 ,456.......................................‬‬ ‫עליה ‪460 ,458...............................................‬‬ ‫עלייה ‪447 ,28 ,20..........................................‬‬ ‫עמנואל‪06 ......................................................‬‬ ‫פ‬ ‫פאלאו ‪451 ,421 ,436.....................................‬‬ ‫פולין ‪428 ,426 ,436.......................................‬‬ ‫פורז אברהם‪442 .............................................‬‬ ‫פורטוגל ‪436 ...................................................‬‬ ‫פיגוע‪06 .........................................................‬‬ ‫פיוס ‪022 ........................................................‬‬ ‫פילדלפיה‪423 .................................................‬‬ ‫פינלנד‪436 .....................................................‬‬ ‫פיצויים ‪463 ....................................................‬‬ ‫פליטים ‪461 ,023 ,060 ,81 ,72 .......................‬‬ ‫פנמה ‪451 ,436..............................................‬‬ ‫פפואה ניו גיני ‪450 ,421...................................‬‬ ‫פרגוואי‪451 ,436............................................‬‬ ‫פרו ‪451 ,436.................................................‬‬ ‫פרוש מאיר‪442 ...............................................‬‬ ‫פריצקי יוסף יצחק‪442 ......................................‬‬ ‫פרס שמעון‪442 ...............................................‬‬ ‫פרץ יאיר‪442 ..................................................‬‬ ‫פרץ עמיר ‪442 ................................................‬‬

‫נ‬ ‫נאורו‪421 ,435 ...............................................‬‬ ‫נאות יהודית ‪442 .............................................‬‬ ‫נהרי משולם ‪442 .............................................‬‬ ‫נודלמן מיכאל ‪442 ...........................................‬‬ ‫נוה דני ‪442 ....................................................‬‬ ‫נוצרים‪015 .....................................................‬‬ ‫נוקד אורית‪442 ...............................................‬‬ ‫נורבגיה ‪432 ,435 ...........................................‬‬ ‫ניגריה ‪454 ,432 ,435 .....................................‬‬ ‫ניו זילנד ‪421 ,432 ..........................................‬‬ ‫ניקרגואה ‪422 ,421 ,435 .................................‬‬ ‫נמיביה ‪421 ,435 ............................................‬‬

‫‪267‬‬

‫צ‬ ‫רואנדה‪453 ,421 ,438....................................‬‬ ‫רומניה‪422 ,426 ,438 ,408.............................‬‬ ‫רוסיה ‪422 ,438 ,408 ,014 ,08 ,06 .................‬‬ ‫ריבלין ראובן ‪442 .............................................‬‬ ‫ריו דה ז'ניירו ‪423 ............................................‬‬ ‫רמאללה ‪04 ....................................................‬‬ ‫רמון חיים‪442 .................................................‬‬ ‫רפובליקה דומיניקנית ‪451 ,421 ,432 ,438.........‬‬ ‫רפובליקה של קוריאה ‪450 ,438........................‬‬ ‫רפיח ‪07 ,02...................................................‬‬

‫צה"ל ‪,40 ,02 ,08 ,07 ,06 ,05 ,02 ,03 ,7 ,6.....‬‬ ‫‪,035 ,013 ,26 ,86 ,85 ,82 ,50 ,20 ,47‬‬ ‫‪442 ,022 ,020 ,052 ,054 ,022 ,028 ,023‬‬ ‫צרפת ‪,421 ,437 ,014 ,76 ,21 ,46 ,03 ,04.......‬‬ ‫‪426 ,423‬‬ ‫ק‬ ‫קהילייה מרכז אפריקנית‪454 ,421 ,437 .............‬‬ ‫קהיר‪056 ,08 .................................................‬‬ ‫קואליציה ‪011 ,45 ...........................................‬‬ ‫קובה‪420 .......................................................‬‬ ‫קוט דיוואר ‪421 ,432 ,437 ...............................‬‬ ‫קולומביה ‪451 ,437 .........................................‬‬ ‫קומורוס‪421 ,437 ...........................................‬‬ ‫קונגו ‪454 ,421 ,437 .......................................‬‬ ‫קוסטה ריקה ‪451 ,437 ....................................‬‬ ‫קזחסטאן ‪422 ,421 ,437 .................................‬‬ ‫קטאר‪437 ......................................................‬‬ ‫קייפ ורדה ‪421 ,437 ........................................‬‬ ‫קירגיסטאן ‪422 ,421 ,437 ...............................‬‬ ‫קיריבטי ‪421 ,437 ...........................................‬‬ ‫קמבודיה‪450 ,421 ,437 ..................................‬‬ ‫קמרון‪454 ,421 ,432 ,437 ..............................‬‬ ‫קנדה ‪423 ,438 ,014 ......................................‬‬ ‫קניה ‪453 ,426 ,421 ,432 ,438 .......................‬‬ ‫קפריסין ‪450 ,438 ,32 .....................................‬‬ ‫קרא איוב ‪442 .................................................‬‬ ‫קרואטיה‪422 ,426 ,421 ,438 ,408 ..................‬‬

‫ש‬ ‫ש"ס ‪442 ,448 ,022 ,016 ,014 ,8 ...................‬‬ ‫שבדיה ‪438 ....................................................‬‬ ‫שואה ‪77 ........................................................‬‬ ‫שווייץ ‪421 ,438..............................................‬‬ ‫שטחים ‪460 ,458 ,452 ,054 ,56 .....................‬‬ ‫שטייניץ יובל ‪442 .............................................‬‬ ‫שטרית מאיר ‪442 ............................................‬‬ ‫שטרן יורי ‪442 .................................................‬‬ ‫שלום סילבן ‪442 ..............................................‬‬ ‫שנגחאי ‪423 ...................................................‬‬ ‫שרון אריאל ‪442 ..............................................‬‬ ‫שריד יוסי ‪442 .................................................‬‬ ‫ת‬ ‫תאילנד‪450 ,421 ,432 ,438 ,02 .....................‬‬ ‫תוניסיה ‪420 ...................................................‬‬ ‫תורכיה ‪450 ,423 ,438....................................‬‬ ‫תורכמניסטאן‪421 ,438....................................‬‬ ‫תל אביב ‪05 ....................................................‬‬ ‫תפוצות‪465 ....................................................‬‬

‫ר‬ ‫רביץ אברהם ‪442 ............................................‬‬

‫‪268‬‬

STATE OF ISRAEL MINISTRY OF FOREIGN AFFAIRS

‫כותרת אנגלי‬

YEARBOOK OF OFFICIAL DOCUMENTS 2004

Jerusalem, May 2012

269

Ministry of Foreign Affairs

Infodata & History Department

Editorial board

Rachel Dayan - Director of Infodata and History Department Yosef Balt

- General

Editor

271

CONTENTS

Introduction: Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs, Avigdor Liberman

Foreword: Director of Department of Infodata and History, Rachel Dayan

Lists of Documents and Annexes

Table of Events 2004

Documents

Annexes

Index

271

Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs

The Yearbook of Official Documents for the Year 2004 is the twelfth volume in the renewed series of yearbook publications. This volume presents to the reader the diverse activities for which the Ministry of Foreign Affairs is responsible and a range of official, unclassified documented information concerning Israel's foreign relations. Among the major political and security-related events that transpired during the year 2004:   

The Disengagement Plan devised by the Prime Minister and approved by the Government; ''Operation Rainbow", to deal with the root of terrorism and with the smuggling of war material and the IDF's ability to fight it; The return of the bodies of three Israeli soldiers who had been captured by Hizballah in 2000, as well as the return of a civilian abducted that same year.

The current Yearbook of Official Documents contains hundreds of pages, including scores of important official documents and pronouncements of policymakers in the political and security spheres, in Hebrew and in English. This information will serve as a tool in the preservation of Israel's historical memory and as an important primary source for study, research and documentation. My sincere thanks and esteem to Mrs. Rachel Dayan, Director of the Center for Archives & Infodata, for her dedication, diligence, exacting standards and efforts towards the production and publication of this Yearbook.

Jerusalem, 16 Sivan 5772 6 June 2012

Avigdor Liberman

272

Foreword

The Yearbook of Official Documents for the year 2004 is the twelfth in the series since the renewal of this publication in its present form. The Yearbook presents to its readers the major milestones of the wide-ranging political activity of the Ministry of Foreign Affairs and the State of Israel. During this period, The Yearbook contains official documents and statements of policymakers in the spheres of foreign relations and security, as well as a list of special events and relevant annexes.

Among the main documents:    

Government Approval (2004) of the Disengagement Plan from the Gaza Strip; Announcement of the Government of Israel about the arrangement to return a civilian and the bodies of three IDF soldiers who had been abducted by Hizballah; Special session of the Knesset to commemorate the 25th anniversary of the signing of the Peace Treaty between Israel and Egypt; Address by Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs Silvan Shalom at the UN General Assembly.

Among the annexes:  

The revised Disengagement Plan from the Gaza Strip and the G-8 Statement on it; Exchange of letters between Prime Minister Ariel Sharon and US President George W. Bush on the Road Map.

As in previous years, the Yearbook is distributed to senior members of the Foreign Ministry, to the Heads of Israel's Missions overseas and to the Heads of Foreign Missions in Israel, to Government Ministers and Members of the Knesset, to institutions of higher learning, research foundations, libraries, and others. Furthermore, the Yearbook can also be found, in Hebrew and in English, on the Foreign Ministry website www.mfa.gov.il . …2/

273

The information contained in this book has been gleaned from publications of the Foreign Ministry, the Knesset, the Prime Minister’s Office, the Government Press Office, and the IDF Spokesperson’s Office. The material has been proofread and edited as necessary. All of it falls under the category of unclassified material that may be used by the reader as he or she sees fit.

The Yearbook serves as a readily available reference tool for elected officials, for those who are engaged in political and historical research, and for all who are interested in Israel’s foreign and security policy.

I would like to take this opportunity to convey my thanks to Mr. Yossi Balt, the general editor, for his role in the preparation of the Yearbook.

Jerusalem, 8 Sivan 5772 29 May 2012 Rachel Dayan, Director Center for Archives & Infodata

274