Kababir downtown

‫חולוד עודה‬ ‫פרויקט גמר | טכניון‬ ‫‪2015‬‬ ‫סטודיו‪ :‬טרנספורמציות מרחביות בפעולה‬ ‫בהנחיית‪ :‬אדר' גבי שוורץ‪ ,‬אדר' פאתינה אבריק‪-‬זבידאת‪,‬‬ ‫אדר' רונן בן אריה‬

‫כבאביר‬ ‫של מטה‬

‫‪7‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪121‬‬ ‫‪122‬‬

‫תקציר‬ ‫מבוא‪ :‬פלורליזם מדומה‬ ‫שאלת המחקר‬ ‫מתודולוגיה‬ ‫שתי מער‬ ‫אזרחות גלובאלית ‪ -‬אוטונומיה ולאום‬ ‫מושגים המניעים את ההתערבות‬ ‫הפרוגרמה‬ ‫פיתוח הפרויקט דרך מושגי ההתערבות‬ ‫סיכום‬ ‫ביבליוגרפיה‬

‫‪5‬‬

‫תקציר‬ ‫נקודת המוצא של הפרויקט‬ ‫יוצאת מתוך הנסיון לקרוא‬ ‫מחדש את המרחב הפיזי‬ ‫והתרבותי של כפר כבאביר‬ ‫שעל רכס הכרמל בחיפה‪,‬‬ ‫עליו מצביעים כמקרה‬ ‫היטמעות מוצלח בקונטקסט‬ ‫עירוני לאחר ‪.'48‬‬ ‫אומנם המציאות מראה‬ ‫מהלכים ממסדיים מצד‬ ‫המדינה שאינם רואים את‬ ‫הקהילה הגרה בכפר‪ ,‬ומצד‬ ‫שני‪ ,‬נסיון של אותה קהילה‬ ‫מיוחדת הדרה בכפר‪ ,‬לקיים‬

‫חיבור וקשר רציף ושוטף‬ ‫עם ההמשך הטבעי שלה‬ ‫במרכזים אחרים בעולם‪.‬‬ ‫אותו קשר מתקיים על ידי‬ ‫תחנת הטליוויזיה הממקות‬ ‫מפלס אחד מתחת למפלס‬ ‫המסגד‪.‬‬ ‫הפרויקט מתהווה מתוך‬ ‫בין‬ ‫שמתקיים‬ ‫המתח‬ ‫קצוות השונים של הצירים‪:‬‬ ‫הממסדי – קהילתי בין‬ ‫המדינה והקהילה בכפר‪,‬‬ ‫המתקיים‬ ‫והקודש‪-‬חול‬ ‫בחתך של המסגד‪.‬‬

‫‪7‬‬

8

‫כבאביר‬

‫‪9‬‬ ‫כבאביר בחיפה‬

10

11

12

‫שיכון "הרוסים"‬

‫‪13‬‬ ‫שיכוני העולים מבריה"מ בתוך כבאביר‬

‫היטמעות או מחיקה?‬ ‫‪14‬‬

15

‫מבוא‪ :‬פלורליזם מדומה‬ ‫הפרויקט בוחן את מרחב‬ ‫שכונת כבאביר שעל רכס‬ ‫הכרמל בחיפה‪ .‬השכונה היתה‬ ‫ידועה בעבר ככפר כבאביר‪,‬‬ ‫כפר פלסטיני שהוקדם‬ ‫באמצע המאה ה‪ 19-‬על ידי‬ ‫עודה ומשפחתו שהגיעו‬ ‫מאזור נעלין שבשומרון‪.‬‬ ‫אל מול המצב הנוכחי בשטח‬ ‫שלכאורה מצביע על תוצאה‬ ‫מוצלחת של תהליך היטמעות‬ ‫הכפר בצורה מוחלטת כמעט‬ ‫בקונטקסט החיפאי החדש‬ ‫שלו‪ ,‬נשאלת השאלה על‬ ‫התהליכים שהביאו למצב‬ ‫הנוכחי בשטח‪ ,‬בו מתקיימות‬ ‫סיטואציות מרחביות של‬ ‫שיכוני עולים שמולם מתנשא‬ ‫המסגד עם שני צריחיו‬ ‫ומייצרים אותו "פלורליזם"‬ ‫מדומה‪.‬‬ ‫לצד ההשתייכות המקומית של‬

‫הכפר אל הקונטקסט הלאומי‬ ‫והמשא ומתן שהוא מנהל עם‬ ‫הפרקטיקות הממסדיות של‬ ‫המדינה‪ ,‬הוא משתייך לרשת‬ ‫של מרכזים רבים עבור קהילה‬ ‫עולמית‪.‬‬ ‫אל מול תהליכים שהביאו‬ ‫האוטונומיה‬ ‫להתפרקות‬ ‫הכפרית עם סיפוחו של‬ ‫הכפר אל העיר חיפה לאחר‬ ‫‪ ,'48‬צומחת בכפר אוטונומיה‬ ‫דתית מקבילה עם הצטפרות‬ ‫אנשיו אל קהילה גלובאלית‪:‬‬ ‫הקהילה ה א י ס ל א מ י ת‬ ‫האחמדית‪ .‬אותה אוטנומיה‬ ‫מקיימת מרחב מקביל לזה‬ ‫שהממסד מפעיל‪ .‬היא נחוות‬ ‫על ידי אירועים זמניים במרחב‬ ‫ומייצרת את הקשר הגלובאלי‬ ‫על ידי תחנת טליוויזיה‬ ‫המשדרת ממתחם המסגד אל‬ ‫העולם כולו כמעט‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫שאלות המחקר המנחות את התהליך המחקרי‬ ‫דווקא באה על חשבונן?‬ ‫ומהצד השני‪ ,‬המבנה הכלכלי‬ ‫של הקהילה האיסלאמית‬ ‫האחמדית‪ ,‬שהוא בעצמו‬ ‫ממסד בעל חוקים ותקנונים‬ ‫מטרות‬ ‫מקדם‬ ‫משלו‪,‬‬ ‫גלובאליות של התפתחות‬ ‫הקהילה והפצת העקרונות‬ ‫שלה‪ ,‬נשאלת השאלה על‬ ‫מחויבות מנגון זה כלפי‬ ‫טובת הפרט ומה אותו מנגנון‬ ‫כלכלי יכול לספק עבור‬ ‫המשתייך לדרך חיים כזו?‬

‫הפרויקט מנסה לשאול‬ ‫כיצד ניתן לחזק אוטונומיה‬ ‫גאוגרפית קיימת ולהתגבר‬ ‫בעזרתה על מדיניות נאו‬ ‫ליביראלית שלא רואה את‬ ‫הקהילות במרחב‪.‬‬ ‫השפעת‬ ‫ניתוח‬ ‫מתוך‬ ‫מהלכים ממסדיים על‬ ‫המרחב בשכונת כבאביר‪,‬‬ ‫עולה כי אלו לא היו מהלכים‬ ‫שקידמו התפתחות 'בריאה'‬ ‫של השכונה‪.‬‬ ‫עולה השאלה אם אותה‬ ‫מעורבות ממסדית בכלכלה‬ ‫ובחברה של אותן קהילות‬

‫‪19‬‬

‫תפילה‬ ‫מדיה‬ ‫תפילה‬

‫ממסד‬

‫יום יום‬

‫תרבות‬

‫התהליך המחקרי נע‬ ‫בהתאם לזיהוי שני‬ ‫הצירים שמהווים‬ ‫צירי המתח בתוך‬ ‫מרחב הכפר‪.‬‬ ‫הפרויקט יבחן דרך‬ ‫של‬ ‫ההתפחות‬ ‫הכפר את המופעים‬ ‫של שני הצירים‬ ‫בתוך השכונה וכיצד‬ ‫הם מהווים חלק‬ ‫בהבנייה של הכפר‪.‬‬

‫תרבות‬

‫מתודולוגיה‬

‫ממסד‬

‫יום יום‬

‫כפר‬

‫כפר‬

‫מדיה‬

‫‪21‬‬

‫כבאביר‬

‫‪23‬‬

‫מקומיות‬

‫‪24‬‬

‫מקומיות‬

‫‪25‬‬

‫‪1850‬‬

‫הכתבת תשתית‬ ‫התפחות‬

‫‪26‬‬

‫השער לאירופה‬ ‫וצפון אפריקה‬

‫‪27‬‬

‫‪1924‬‬

‫התרחבות‬ ‫השכונה‬

‫‪28‬‬

‫הצטמצמות‬ ‫הקונטקסט‬

‫‪29‬‬

‫‪1948‬‬

‫הקפה כפויה‬

‫‪30‬‬

‫התרחבות‬ ‫הקונטקסט‬

‫‪31‬‬

‫‪2000‬‬

‫שתי מערכות מקבילות‬ ‫הצטרפות אנשי הכפר‬ ‫אל הקהילה האסלאמית‬ ‫האחמדית הופך כבאביר‬ ‫לשער לאירופה וצפון אפריקה‬ ‫עבור מבשרי הקהילה‪.‬‬ ‫לאחר מלחמת ‪ ,'48‬הקוטקסט‬ ‫הגלובאלי של הכפר הצטמצם‬ ‫שוב אל גבולות הממסד‬ ‫המדיני והקהילה מתנתקת‬ ‫מההמשך התרבותי שלה‪,‬‬ ‫אולם עם כניסת המדיה אל‬ ‫הכפר בשנות ה‪ ,90-‬מתרחשת‬ ‫הפריצה מחדש של הגבול‬ ‫הממסדי מדיני על ידי הממסד‬ ‫הדתי‪ ,‬כאשר נוצר החיבור‬ ‫על ידי תחנת הטלוויזיה של‬ ‫הרשת העולמית‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬בהתבוננות על‬ ‫המרחב הפיזי של הכפר‬

‫כאשר בוחנים את התפתחות‬ ‫הכפר בקונטקסט המקומי‬ ‫והקונטקס הגלובאלי שלו‪,‬‬ ‫מבחינים בהשפעות שהיו‬ ‫לממסד המדיני והממסד הדתי‬ ‫עליו לאורך השנים והשלטונות‬ ‫המתחלפים‪.‬‬ ‫ניתן להבחין ביחס המתקיים‬ ‫בין הגבול הממסדי מדיני לבין‬ ‫הקונטקסט התרבותי שמנהל‬ ‫הכפר‪.‬‬ ‫כפר כבאביר התחיל בקונטקס‬ ‫מיקומי בזמן האימפריה‬ ‫העות'מאנית כהתיישבות של‬ ‫משפחה אחת שמנהלת משק‬ ‫חקלאי ופרקטיקות תרבותיות‬ ‫בקונטקסט‬ ‫המתנהלות‬ ‫המשפחתי‪.‬‬ ‫בזמן המנדט הבריטי ועם‬

‫‪32‬‬

‫לחלקות ריקות שהופקעו‪,‬‬ ‫שיכוני עולים שמהווים פיל לבן‬ ‫בתוך מרקם השכונה התלאי‪.‬‬ ‫במהלך השנים‪ ,‬הממסד הדתי‬ ‫ תרבותי התקיים על הציר‬‫שבין המסגד ובית הספר‬ ‫שנוהל על ידו‪ ,‬עד שנות ה‪'90-‬‬ ‫כאשר בית הספר עבר לניהול‬ ‫העירייה‪.‬‬ ‫לתהליך‬ ‫במקביל‬ ‫אך‬ ‫ההצטמצמות שעבר מרחב‬ ‫הדת‪ ,‬הוא עובר גם התרחבות‬ ‫בכך שהוא נכנס אל המרחב‬ ‫הפרטי של פעילי הקהילה‬ ‫ומתנדבי תחנת הטלוויזיה‪.‬‬ ‫ואותה התפרשות במרחב‬ ‫קורת כאשר תוכניות של‬ ‫התחנה מופקת בצורה רשתית‬ ‫בתוך הכפר‪.‬‬

‫וההתפחות שלו בכל תקופה‬ ‫מארבעת התקופות הראשיות‬ ‫שנזכרו לעיל‪ ,‬גם המרחב‬ ‫הפיזי שלו עבר שינוי מקצה‬ ‫לקצה הן כתוצאה מנפילת‬ ‫החקלאית‬ ‫האוטונמיה‬ ‫ועליית האוטונומיה הדתית‬ ‫ תרבותית‪ ,‬והן מפרקטיקות‬‫ממסדיות שחלו על הכפר‬ ‫על ידי סיפוחו לעיר חיפה‬ ‫והפכיתו לשכונה מן מהניין על‬ ‫רכס הכרמל‪.‬‬ ‫בניגוד לרקמות פלסטיניות‬ ‫אחרות‪ ,‬כפר כבאביר התפתח‬ ‫במקביל לתוכניות פרסלציה‬ ‫שקבעה חלוקת השטח‪ ,‬מה‬ ‫שקיבע את אופן התפחות‬ ‫הכפר בצורה דרמטית‪ ,‬ואפשר‬ ‫למדינה‪ ,‬לאחר ‪ '48‬להכניס‬

‫‪33‬‬

‫הקהילה האיסלאמית האחמדית‬

‫‪35‬‬

Kababir Qadian, India

36

‫‪37‬‬ ‫כפר קאדיאן ‪ -‬חבל פונג‘אב‪ ,‬הודו‬

‫* הקהילה האיסלאמית האחמדית‪:‬‬ ‫הקהילה האיסלאמית‬ ‫האחמדית הנה תנועה‬ ‫רפורמית חדשנית‬ ‫עולמית‪ .‬היא נוסדה‬ ‫בשנת ‪ 1889‬בעיירה‬ ‫קאדיאן שבהודו‪ .‬מייסדה‬ ‫כבוד מירזא ע'ולאם‬ ‫אחמד (‪)1908-1835‬‬ ‫הודיע שהוא הנביא‬ ‫המתקן המובטח אשר‬ ‫חסידי דתות שונים ציפו‬ ‫להופעתו תחת שמות‬ ‫ותארים רבים‪.‬‬ ‫‪38‬‬

Global leadership

Local leadership

Missionary Men below 40

Men above 40

Women

Education Social services Spreading the message Youth Hospitality New converts Publications

The Activists

Local, Permanent system Global, Temporal system

Local Earning members

Not Earning members

6.25% of monthly earnings

Community

fund

120 nis per year

Global

39

40

‫‪41‬‬ ‫הכנס השנתי ‪ -‬אירוע מרחבי זמני‬

‫אזרחות גלובאלית‬ ‫אוטונומיה ו ל א ו ם‬ ‫הפרויקט שם למטרה‬ ‫לערער את מושג האזרחות‬ ‫הפורמאלית‪ .‬בנושא הנ"ל‬ ‫ישנה כתיבה רבה הדנה‬ ‫במושגים כמו אזרחות‪,‬‬ ‫אזרחות על לאומית וקיום‬ ‫קהילתי כבסיס ותשתית‬ ‫ליצירה של אזרחות פעילה‪.‬‬

‫בעולם בו מושג האזרחות‬ ‫עובר ערעור על ימין‬ ‫ועל שמאל עם ההגירה‬ ‫הגלובאלית שאינה קשורה‬ ‫מונעת‬ ‫אלא‬ ‫בלאום‪,‬‬ ‫כלכליים‬ ‫מתהליכים‬ ‫גלובאלים וטרנס‪-‬לאומיים‪,‬‬ ‫עם מגמות עולמיות של‬ ‫והתקוממויות‬ ‫מהפכות‬ ‫אזרחיות על ממסדים‬ ‫פאשיסטים‪ ,‬מתערער הגבול‬ ‫שבין אזרחות ‪ -‬פוליטיקה ‪-‬‬ ‫טריטוריה‪.‬‬ ‫דרך בקירה של האתגרים‬ ‫שהוצבו מול מושג האזרחות‬ ‫לאורך ההיסטוריה‪ ,‬עולה‬ ‫ההבנה כי לאורך כל‬ ‫התקופות‪ ,‬מדובר היה על‬ ‫קונפליקט ומתח תמידי‪.‬‬

‫באליבר מציע במאמרו‪:‬‬ ‫"הקהילה הבלתי אפשרית‬ ‫של האזרחות" התמודדות‬ ‫עם פרדוקס האזרחות של‬ ‫החברה כיום‪.‬‬ ‫הוא מעלה סוגיות הקשורות‬ ‫במוסד האזרחות ומעלה‬ ‫שאלות על היכולת של‬ ‫מושג זה להשתנות במטרה‬ ‫להמשיך לקיים את הערכים‬ ‫עליהם הוא מבוסס‪.‬‬ ‫‪42‬‬

‫בעידן של הגירה גלובאלית‬ ‫עצומה‪ ,‬מתפרק מושג‬ ‫האזרחות הלאומית‪ ,‬השאלה‬ ‫על הרלוונטיות שלו עוד עולה‬ ‫מהטקסט‪ .‬העידן הגלובאלי‪,‬‬ ‫בנוסף על ההיגרה ההמונית‬ ‫שהוא מביא איתו‪ ,‬משתמש‬ ‫בווירטואליות שהטכנולוגיה‬ ‫מאפשרת כדי לייצר שדות‬ ‫משא ומתן חדשים‪.‬‬ ‫בין אם האזרחות הלאומית‬ ‫היתה צריכה להיות קשורה‬ ‫ספיציפית‪,‬‬ ‫בטריטוריה‬ ‫היום היא מתקיימת מחוץ‬ ‫הטריטוריה‬ ‫לגבולות‬ ‫בצורה וורטואלית‪ ,‬סמלית‬ ‫והשתייכותית‪.‬‬

‫במושג האזרחות בצורה‬ ‫שמציבה את הקהילה‬ ‫כקיום מקלבי לזה שהממסד‬ ‫המדיני מגדיר‪.‬‬ ‫בעידן שבו הגלאובאליות‬ ‫מערערעת על הלאומיות‪,‬‬ ‫ומדינות הלאום הוא מושג‬ ‫שלא מקבול כמובן מאליו‬ ‫אולטימטיבי‬ ‫וכפתרון‬ ‫לסוגיות האזרחיות של‬ ‫ימינו‪ ,‬ובמיוחד בקיום כפר‬ ‫כבאביר בקוטנקסט החיפאי‬ ‫שלו ובקונטקסט בגלובאלי‬ ‫בו בעת‪ ,‬עולה השאלה על‬ ‫השתייכות הכפר לאן‪ ,‬האם‬ ‫למרחב הפיזי שלו או זה‬ ‫התרבותי‪ ,‬או לשניהם?‬

‫מתוך הקריאה של הטקסט‬ ‫של בליבר הפרויקט דן‬

‫השתייכות זו מחד גיסא‬ ‫מאתגרת את מוסד האזרחות‬ ‫‪43‬‬

‫לקדם צדק חברתי‪.‬‬ ‫המושג אוטונומיה מתאר‬ ‫נסיון לייצר שייכות שהיא‬ ‫חוצה מדינות לאום‪ ,‬או אינה‬ ‫מוכתבת על ידיהן‪.‬‬ ‫המושג מנסה לייצר מצב‬ ‫שבו התנהלות היום יום‬ ‫של האנשים במרחב מהווה‬ ‫מאבק כנגד הפרקטיקות‬ ‫שפולעות כנגדם‪( .‬פיקרל‪,‬‬ ‫‪)737‬‬ ‫בטקסים‬ ‫מתבטא‬ ‫זה‬ ‫אותה‬ ‫של‬ ‫משותפים‬ ‫אוטונומיה‪ ,‬בין אם זה בישול‬ ‫משותף‪ ,‬שיתוף ידע או חינוך‬ ‫אלטרנטיבי שיתופי‪.‬‬ ‫על זה ניתן למצוא דוגמאות‬ ‫לאורך ההיסטוריה‪.‬‬

‫בשל השוני שהיא מייצרת‬ ‫בין האזרחים ומאידך גיסא‬ ‫מייצרת השתיכות על‪-‬‬ ‫אזרחית שמתכתבת עם‬ ‫עולם המידיה והעולם‬ ‫הוורטואלי‪.‬‬ ‫אל הדיון על האזרחות‬ ‫המקבילה‪ ,‬מצטרף ג'ני‬ ‫פיקרל במאמרו בנושא‬ ‫גאוגרפיות של אוטונומיה‪.‬‬ ‫הגאוגרפית‬ ‫האוטנומיה‬ ‫מהווה קיום נגד אל מול‬ ‫פרקטיקות ששואפות לדכא‬ ‫קיום זה‪.‬‬ ‫האוטונומיה‪ ,‬מהווה כר‬ ‫או תשתית לפעולות של‬ ‫אקטיביזם ששואף לייצר‬ ‫מפגש בין הזמן והמרחב‬ ‫במטרה לשנות פרקטיקות‬ ‫ממסדיות‪.‬‬ ‫הדיון באותן גאוגרפיות‪,‬‬ ‫הינו המשך ישיר של הדיון‬ ‫שטוען כנגד האג'נדה‬ ‫במטרה‬ ‫הקפיטליסטית‪,‬‬

‫האוטונומיה‬ ‫לשנות את‬ ‫אלא להציע‬ ‫שמתקיימת‬ ‫(פיקרל‪)738 ,‬‬ ‫‪44‬‬

‫אינה שואפת‬ ‫הסדר הקיים‪,‬‬ ‫חלופה עבורו‪,‬‬ ‫במקביל אליו‪.‬‬

‫אוטונומיה מרחבית‬

‫זמניות‬

‫‪45‬‬

46

‫‪47‬‬ ‫כפר כבאביר ‪ -‬הר הכרמל‪ ,‬חיפה‬

48

1924

49

50

‫לימודי שפה‬ ‫מיזמים קהילתיים‬ ‫תכני המדיה‬

‫‪51‬‬

52

53

‫מדיה‬

‫‪55‬‬

56

‫‪57‬‬ ‫מערכת של הקניית ידע‬

58

‫חינוך‪ :‬מכניזם של העברת ידע‬

‫‪59‬‬

‫‪60‬‬

‫התפרסות גלובאלית של רשת החינוך על סוגיה השונים‬

‫‪61‬‬ ‫רשת של העברת ידע‬

Canada USA Japan Germany Kababir Australia New Zealand (‫של סטודנטים לדוגמא )קנדה‬

62

‫‪63‬‬ ‫אקדמיה כגוף גלובאלי‬

‫מרחביות‬ ‫אוטונומיות‬ ‫איך המרחב התרבותי‪-‬דתי יכול להתקיים על אף‬ ‫הפרקטיקות הממסדיות המתעלמות מתרבות זו?‬

‫‪64‬‬

‫השכבה הזמנית‬ ‫השפעת הקהילה הדתית על מרחב השכונה באה‬ ‫לידי ביטוי באירועים זמניים‪ :‬הכנס השנתי‪ ,‬חגים‬ ‫ומועדים דתיים‪.‬‬ ‫כיצד שכבה זמנית זו מתהווה במרחב השכונה‬ ‫והאם מימדים מסוימים מהזמניות של שכבה זו‬ ‫מתקבעים בתוך המרחב?‬ ‫כיצד אותה זמניות מהווה מנוע להתפתחות הש־‬ ‫כונה?‬

‫‪65‬‬

66

‫המדרסה‪:‬‬

‫לימודים צמודי מסגד‬

‫‪67‬‬

68

‫פרוגרמת המדרסה‪:‬‬ ‫ההתערבות באתר נובעת‬ ‫מתוך הרצון לחזק את‬ ‫האוריינטציה הגלובאלית‬ ‫של הכפר‪ ,‬עם חיזוק הנגיעה‬ ‫אותה‬ ‫של‬ ‫הלוקאלית‬ ‫גלובאליות‪ .‬מתוך ההבנה‬ ‫כי הפיתוח המקבל את‬ ‫התרבות ואופי החיים חייב‬ ‫לקרות בחסות הקהילה‪.‬‬ ‫שואפת‬ ‫ההתערבות‬ ‫להצטרף לרשת הגלובאלית‬ ‫של החינוך הקהילתי‪.‬‬ ‫הפרוגרמה שהפרויקט מציע‬ ‫נשענת על החינוך אך מציעה‬ ‫רשת נוספת‪ :‬הכשרה בתחום‬ ‫המדיה והתקשורת‪.‬‬

‫קהילה‬

‫אל המדרסה הקהילתית‬ ‫הזו‪ ,‬מגיעים אנשי הקהילה‬ ‫מכל העולם‪ ,‬כהמשך רציף‬ ‫של תנועות עולמיות פנים‪-‬‬ ‫קהילתיות שכבר קורות‬ ‫היום‪.‬‬ ‫הפרוגרמה הנ"ל שואפת‬ ‫לייצר סוג חדש של חינוך‬ ‫בתוך הרשת הגלובאלית‪,‬‬ ‫בין החינוך הדתי והחינוך‬ ‫הבסיסי‪ :‬חינוך יום יומי‬ ‫המוטמע בקהילה ומחזק‬ ‫אותה‪.‬‬

‫מדרסה‬

‫מגורי‬ ‫סטודנטים‬

‫‪69‬‬

‫מסגד‬

‫מתוך רצון לייצר בעזרת‬ ‫הפרוגרמה החדשה את‬ ‫השדרה הציבורית של‬ ‫הכפר‪ ,‬המכללה מחדשת‬ ‫את הקשר שהיה קיים בין‬ ‫בין הספר והמסגד דרך‬ ‫פרוגרמית החינוך שהמווה‬ ‫העוגן הציבורי בתוך הכפר‪,‬‬ ‫השדרה הציבורית הפתוחה‬ ‫שוזרת את רחבת המסגד‪,‬‬ ‫הפארק והתחנה עם בית‬ ‫הספר השכונתי דרך ניצול‬ ‫מרחבים לא מנוצלים בין‬ ‫הבתים שנוצרו כתוצאה‬ ‫לחלוקת הכפר למגרשים‬ ‫קבלניים‪.‬‬

‫השדרה הציבורית‬ ‫של הכפר‬ ‫מסגד ‪ -‬מדרסה ‪ -‬מסחר‬

‫בית הספר‬

‫‪70‬‬

‫המסגד‬

‫‪71‬‬

‫התערבות דרך שני צירים‬ ‫הציר הראשון דרכו הפרויקט מתהווה הוא ציר היום‬ ‫יום‪ ,‬שמנהל את המאבק של הקהילה בכפר להתרחבות‬ ‫המגורים‪ .‬הפרויקט מציע את פלטפורמת האירוח של‬ ‫הקהילה כבסיס להתפתחות פנימה‪ ,‬בתמורה לאירוח‬ ‫הסטודנטים בתוך הקהילה אנשים מקבלים תוספת בנייה‬ ‫לצורך התרחבות המגורים הקיימים‪.‬‬

‫תפילה‬

‫תרבות‬

‫ממסד‬

‫יום יום‬

‫כפר‬

‫מדיה‬

‫התערבות דרך שני צירים‬ ‫הציר השני דרכו מתהווה הפרויקט הוא ציר התרבות‬ ‫שנע בין התפילה והמדיה כשני קצוות שמחוללים את‬ ‫החיים הציבוריים בכפר‪ .‬המרחב הציבורי ניזון אנכית‬ ‫משני מרחבים אלו ומתפקד באופן שונה בהתאם לפעולה‬ ‫המרחשת למעלה\למטה‪.‬‬

‫תפילה‬

‫תרבות‬

‫ממסד‬

‫יום יום‬

‫כפר‬

‫מדיה‬

‫פיתוח ההתערבות‬ ‫דרך מושגי המחקר‬

‫אוטונומיה‬

‫שכבה זמנית‬

‫אוטונומיה‬

‫אוטונומיה‬

‫‪80‬‬

81

83

?

84

85

!

86

87

88

89

90

91

92

93

‫ן קי‬

‫ים ‪-‬‬

‫בניי‬

‫קו‬ ‫מ‬ ‫ה‬

‫צ‬

‫י‬ ‫בו יר‬

‫ת‬

‫‪94‬‬

‫מפ‬

‫לס ר‬

‫חוב‬

95

‫השכבה הזמנית‬

‫‪97‬‬

‫השכבה הזמנית‬

‫‪98‬‬

99

6%

18%

60%

100% 100

‫המסגד בשימוש מירבי‬ ‫המסגד בשימוש מינימלי‬

‫‪365‬‬ ‫‪244‬‬

‫ימים בשנה‬ ‫מתוכם‬

‫המסגד בשימוש‬

‫מינימלי‬

‫‪101‬‬

‫חצר המסגד היא השדרה‬ ‫הציבורית אליה מתרחבים חיי‬ ‫הכפר‪ .‬השכבה הזו מקבלת‬ ‫אופי שונה בהתאם לפעולה‬ ‫המתרחשת בדפנות או לחילופין‬ ‫בקומת המדיה\התפילה‪.‬‬ ‫הפרוגרמות המקיפות אותה‬ ‫מזינות אותה ויכולות להתווסף‬ ‫אליה באירועים שנתיים כגון‬ ‫‪102‬‬ ‫הקהילה וכו'‪.‬‬ ‫הכנס השנתי של‬

‫שימוש קבוע‬ ‫שימוש משתנה‬

‫‪103‬‬

104

105

‫בין תפילות‬

‫‪106‬‬

‫בזמן תפילה‬

‫‪107‬‬

‫ג‬

‫א‬

‫הבלוק של המסגד מתפקד מהפנים‬ ‫החוצה‪ .‬הקומה הציבורית פונה של‬ ‫שדרת המסגד ומזינה אותו‪ .‬המסגד‬ ‫מהווה המפגש הראשי של הבלוק עם‬ ‫החיים מחוצה לו‪ .‬המבקר נחשף אל‬ ‫‪108‬‬ ‫הכניסה‬ ‫מה שקורה בתוך הבלוק דקך‬ ‫למסגד‪.‬‬

‫ג‬

‫ב‬

‫ב‬

‫‪109‬‬

‫א‬

‫חלל התכנסות ואירוח‬

‫רמפת עלייה למפלס התפילה‬

‫מתחם הכניסה ‪ -‬החלל הזמני‬ ‫ספריה היקפית‬

‫‪110‬‬

‫‪111‬‬ ‫א‬

112

113

‫מתחם לימוד‬

‫"לנגר חאן" המטבח השכונתי‬ ‫אמפי ציבורי פתוח‬

‫‪114‬‬

‫ב‬

‫ב‬

‫‪115‬‬

117

118

‫א‬

‫ג‬

‫‪119‬‬

120

‫סיכום‬ ‫ההתערבות מחזירה את‬ ‫הקשר הפיזי בין המסגד‬ ‫ובית הספר ומייצרת בינם‬ ‫את השדרה הציבורית של‬ ‫הכפר‪ .‬אותה שדרת נשענת‬ ‫אל המתח בין הקודש‬ ‫והחול של המסגד ותחנת‬ ‫ההתערבות‬ ‫הטלוויזיה‪.‬‬ ‫מייצרת‪ ,‬בנוסף למרחב‬ ‫ציבורי במוך הרקמה של‬ ‫הכפר‪ ,‬מרחב שמכיל את‬ ‫התרבות של הקהילה הגרה‬ ‫בו‪ ,‬במטרה לחזק את הקשר‬ ‫בין הפרט והקהילה‪.‬‬ ‫אל הרקמה הבנויה מתווספת‬ ‫התרחבות‬ ‫של‬ ‫שכבה‬ ‫המגורים על מנת לייצר‬ ‫התרחבות פנימית של הכפר‬

‫בניגוד למהלכים המתרחשים‬ ‫מסביבו של בנייה לגובה‪.‬‬ ‫עם חיזוק האוטונומיה‬ ‫הקהילתית במרחב‪ ,‬ניתן‬ ‫יהיה לחשוב על התפקיד של‬ ‫אותה קהילה בתוך העיר‪.‬‬

‫‪121‬‬

‫ביבליוגרפיה‬ 1. Etienne Balibar, The `impossible' community of the citizens: past and present problems, Environment and Planning D: Society and Space advance online publication, 2011 2. Jenny Pickerill and Paul Chatterton, Notes towards autonomous geographies: creation, resistance and self-management as survival tactics, Progress in Human Geography 30, 6 (2006) pp. 730–746 3. Falah Odeh, Ahmadis in the Holy Land and the World, Ahmadiyya Muslim Community ltd 4. http://humanityfirst.org/ 5. http://shaarhaaliyah.blogspot.co.il/ 6. http://www.snipview.com/q/Mubarak_Mosque,_ Qadian

122

Khulood Odeh +972 50 6667893 Khulood30odeh@gmail.com