עת לתקן ספר

‫תרבות יהודית‪-‬ישראלית ‪ -‬ספר לימוד לכיתה ח‬

‫עת לתקן‬

‫על תיקון החברה והעולם‬

‫המכון למורשת בן‪-‬גוריון והמדרשה באורנים‬

‫עת לתקן‬ ‫על תיקון החברה והעולם‬

‫עריכה מדעית‪ :‬ד”ר תמי שדמי‬ ‫עריכה פדגוגית‪ :‬אביגיל פלד‬ ‫עריכה מגדרית‪ :‬ד"ר מוטי זעירא‬ ‫המדרשה באורנים‬ ‫פיתוח וכתיבה‪ :‬ד"ר נירה נחליאל ודותן אריאלי‬ ‫ניהול כללי‪ :‬אילנה עב”ו גולן‬ ‫המכון למורשת בן‪-‬גוריון‬ ‫פיתוח וכתיבה‪ :‬אביגיל פלד‪ ,‬עפרה גולדברג־עפרון‬ ‫ניהול כללי‪ :‬דפנה ארבל‬ ‫איור ועריכה גרפית‪ :‬זהר קוק גנות‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬רחלי גליקמן‬ ‫טיפול בזכויות יוצרים‪ :‬ד”ר אדר ירום‪ ,‬ענבל גור בן יצחק‬ ‫הספר ערוך בהתאם למטרות תוכנית הלימודים של משרד החינוך והתרבות‪ .‬למקראה נלווה מדריך למורה‬

‫© כל הזכויות שמורות לאקו”ם וליוצרים אלא אם מצוין אחרת‬ ‫‪ © 2018‬כל הזכויות שמורות לכנרת‪ ,‬זמורה‪ ,‬דביר מוציאים לאור בע”מ‪ ,‬למדרשה באורנים ולמכון למורשת בן‪-‬גוריון‬ ‫הוצאת כנרת‪-‬זמורה מודה לכל הארגונים והאנשים אשר נתנו אישורם להדפסת התצלומים והיצירות בספר‪.‬‬ ‫אנו מתנצלים בפני כל גורם שאינו מוזכר כאן ושנעשה שימוש ביצירתו‪ .‬נשמח לשמוע מכל אחד אשר זכותו לא הוכרה‬ ‫כאן ולעדכן במהדורה הבאה‪.‬‬ ‫מסת”ב ‪000-000-000-000-0‬‬ ‫אין לשכפל‪ ,‬להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לאחסן במאגר‬ ‫מידע‪ ,‬לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני‪ ,‬אופטי או‬ ‫מכני אחר כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה‪ .‬שימוש‬ ‫מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט‬ ‫אלא ברשות מפורשת בכתב מהמו”ל‪.‬‬ ‫לפרטים ניתן לפנות אל‪:‬‬ ‫יחידת ספרי לימוד‬ ‫כנרת‪ ,‬זמורה‪ ,‬דביר – מוציאים לאור בע”מ‬ ‫רחוב אגוז ‪ 6‬חמ”ן‪ ,‬פארק התעשייה מודיעין‪ .‬טל‪03-6344977 .‬‬

‫‪2‬‬

‫תוכן העניינים‬ ‫כלי עבודה מרכזיים בספר הלימוד ‬

‫‪4‬‬

‫פתיחה ‪ -‬בין תיקון אדם לתיקון חברה ‬

‫‪6‬‬

‫שער על שלושה דברים העולם עומד ‬

‫‪14‬‬

‫המשנה כמקור לחו ‬ ‫ק‬ ‫על שלושה דברים העולם עומד ‬ ‫לפנים משורת הדין ‬ ‫חוק וסדר ‬ ‫איזו מכה‪ ...‬‬

‫‪14‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪35‬‬

‫שער תיקון חברה ‬

‫‪41‬‬

‫לעולם יהא אדם ‪. ..‬‬ ‫חותם אדם ‪ -‬שוויון ושונות בין בני האדם ‬ ‫שוויון ערך האדם ‬ ‫שניים אוחזין ‬ ‫דברים שאין להם שיעור ‬ ‫צדק וצדקה ‬ ‫מתן בסתר ‬ ‫מעלות הצדקה ‬ ‫פתוח תפתח את ידך ‬ ‫כמה ואיך נותנים צדקה? ‬ ‫'אנו בחברתנו החדשה' ‪ -‬על תיקון חברתי כלכלי‬ ‫בתפיסה הציונית ובמדינת ישראל המדינה שבקצה העול ‬ ‫ם‬ ‫המדינה שבקצה העולם ‬

‫‪42‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪97‬‬

‫שער חברת מופת ‬

‫‪100‬‬

‫אידאל אין סופי – חברת המופת של הרצל ‬ ‫"פה בארץ חמדת אבות" ‬ ‫בונים בית ביחד ‬

‫‪101‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪119‬‬

‫שער לוח השנה ‬

‫‪124‬‬

‫סוכות – ושמחת בחגך ‬ ‫סוכות ‪ -‬סוכת שלום ‬ ‫ט"ו בשבט – תיקון העולם ‬ ‫ט"ו בשבט – גילגול תרבותי והסטורי ‬ ‫שבועות – חג החסד והנתינה ‬ ‫ט"ו באב – חג התיקון ‬ ‫ט"ו באב ‪ -‬חג של אהבה ‬

‫‪125‬‬ ‫‪129‬‬ ‫‪134‬‬ ‫‪139‬‬ ‫‪148‬‬ ‫‪162‬‬ ‫‪165‬‬

‫סיכום ‪' -‬עד כמה שאפשר – לעשות' ‬

‫‪169‬‬

‫‪3‬‬

‫כלי עבודה מרכזיים בספר הלימוד‬

‫באופן אישי –‬ ‫שאלות אישיות‬ ‫והבעת עמדה‬

‫דרך הרשת –‬ ‫פעילות המשלבת‬ ‫איתור מידע‬ ‫מהאינטרנט‬

‫בסבב –‬ ‫שאלה להתייחסות של‬ ‫כל אחד מהמשתתפים‪,‬‬ ‫ללא דיון‬

‫בחן את עצמך –‬ ‫איפה אני עומד‪/‬ת‬

‫בחברותא –‬ ‫פעילות ולימוד‬ ‫בקבוצות קטנות‬

‫אל המדרש –‬ ‫פענוח והבנה של‬ ‫מקור מדרשי‬

‫יוצאים לשטח –‬ ‫עבודות חקר‪,‬‬ ‫חלוקת שאלונים‬

‫שכל ושעשועים –‬ ‫חידות‪ ,‬תשבצים‬ ‫ומשחקים‬

‫מחשבה יוצרת –‬ ‫משימות יצירה‬

‫הפינה לשיפוטכם –‬ ‫הכרעה בין שני‬ ‫ערכים‬

‫הלכה למעשה ‪-‬‬ ‫משימה המביאה את‬ ‫הנושא הנלמד לביטוי מעשי‬ ‫‪4‬‬

‫אני זהר‪ ,‬תלמידת כתה ח'‪ .‬יש לי אחות גדולה קצת סנובית ושני אחים קטנים חמודים ומעצבנים‬ ‫פחד‪ ,‬אבל‪ ,‬מה אני אגיד לכם‪ ,‬מי שהכי חשובים לי הם החברים שלי‪ .‬חצי מהזמן אני איתם‬ ‫בווצאפ‪ .‬ובחצי השני איתם בבית ספר או בקניון או בכדורגל‪ .‬אני אוהבת לעשות שטויות‪ ,‬לצחוק‪,‬‬ ‫נו‪ ...‬כמו כולם‪ ,‬לא? אני גם מתה על בישולים ובמיוחד הכנת קינוחים כמה שיותר מסובכים‪ .‬מנגנת‬ ‫חלילית וגיטרה ורוצה להיות במגמת מוסיקה‪ .‬אוהבת לקרוא‪ .‬אפילו הכרחתי את החברים שלי‬ ‫לקרוא לקבוצת ווצאפ שלנו גמבה והרביעיה הסודית‪( .‬ביסודי הייתי מכורה לסדרת החמישיה‬ ‫הסודית‪ ..‬נוסטלגיה) אה‪ ,‬מתה על גמבה‪ ,‬הכלבה שלי‪ .‬מה עוד? אני מין טיפוס חושב כזה‪.‬‬ ‫לפעמים נראה לי שאני חושבת יותר מידי על כל דבר‪ .‬יש לי הרבה התלבטויות‪ .‬אני יודעת שזה‬ ‫חלק מגיל ההתבגרות‪ ,‬אבל נראה לי שזה גם האופי שלי‪ .‬אז קבוצת הווצאפ הזאת היא גם‬ ‫קבוצת יעוץ‪ .‬בעצם כולנו‪ ,‬כל הרביעיה הסודית‪ ,‬קצת חפרנים‪ ,‬אני מודה‪ .‬אבל יש כל כך הרבה‬ ‫בעיות ומחשבות שעולות בגיל הזה‪ ,‬כל כך הרבה דברים שהייתי רוצה לשנות ולתקן בעולם‬ ‫הזה‪ ,‬ובעצם גם בעצמי (ולא‪ ,‬אני לא מתכוונת דווקא לחצ'קון הענק שיש לי ליד האף)‪ .‬לא יודעת‪,‬‬ ‫לי זה ממש חשוב שיש לי תמיד עם מי לדבר על כל זה‪...‬‬

‫‪5‬‬

‫שער פתיחה‬

‫בין תיקון אדם לתיקון חברה‬

‫א‪ .‬השלימו את השיח — מה את‪/‬ה אמרת?‬ ‫ב‪ .‬מה יכול להיות הרקע לכעס?‬ ‫ג‪ .‬ג נסו להיזכר‪ ,‬מתי לאחרונה הרגשתם ש״זה לא צודק״?‬ ‫ד‪ .‬על מי מוטלת האחריות לכינון עולם צודק?‬ ‫ה ‪ .‬מדוע?‬ ‫על נושאים אלה נלמד ונדון בספר הלימוד שלפנינו‪ .‬זהר וחבריה שיר ואביאל ילוו אותנו‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫שער פתיחה ‪ -‬בין תיקון אדם לתיקון חברה‬

‫‪...‬בסוף דבריי אני פונה לנוער‪ ,‬לאלה שיבנו את‬ ‫עתיד הארץ הזו ויעצבו את החברה כאן‪ .‬כאשר‬ ‫הסתיימה מלחמת העולם השנייה‪ ,‬לאלה מאתנו‬ ‫ששרדו‪ ,‬היה החופש קשה ומכאיב‪ .‬אבדן הכול ‪-‬‬ ‫משפחה‪ ,‬חברים‪ ,‬מיליוני היהודים ‪ -‬הורגש בעצמה‬ ‫אכזרית‪ .‬לחזור לחיים‪ ,‬להתחיל הכול מחדש נראה‬ ‫כבלתי אפשרי כמעט‪ .‬עזרה לנו האמונה והתקווה‪,‬‬ ‫שהעולם החדש יהיה אחר‪ ,‬שבארץ שלנו‪ ,‬בישראל‪,‬‬ ‫החברה תהיה צודקת‪ ,‬מוסרית וטהורה‪ ,‬ובה יישמר‬ ‫צלם אדם בכל התנאים ובכל המצבים‪ .‬וחלמנו‬ ‫על שלום – סוף סוף שלום‪ .‬היו געגועים לזה והיה‬ ‫חלום‪.‬‬

‫חווקה פולמן רבן בתקופת‬ ‫מלחמת העולם השנייה‬

‫חווקה פולמן רבן‪ ,‬נאום בעצרת לוחמי הגטאות‪1988 ,‬‬

‫חווקה פולמן רבן ‪-‬‬ ‫קשרית במחתרת בגטו‬ ‫ורשה‪ .‬בהיותה נערה‬ ‫בת ‪ 16‬יצאה לשליחויות‬ ‫ברחבי פולין‪ .‬בש‬ ‫נת ‪ 1942‬נתפסה ונשלחה‬ ‫לאושוויץ‪ .‬לאחר ת‬ ‫לאות רבות ניצלה ועלתה‬ ‫לארץ‪ .‬שותפה להק‬ ‫מת קיבוץ לוחמי הגטאות‬ ‫ו'בית לוחמי הגטאו‬ ‫ת' ‪ -‬מוזיאון ומרכז חינוכי‬ ‫להנצחת השואה‪.‬‬

‫חווקה פולמן רבן פונה בדבריה אל הנוער בתקווה שבני הנוער יעצבו במדינת ישראל חברה צודקת‪ ,‬חברת‬ ‫מופת‪ .‬אך מהי 'חברת מופת'?‬ ‫כמה פעמים ביום אתם אומרים‪ ,‬או אפילו רק חושבים לעצמכם‪" :‬זה לא פייר" או "זה לא צודק"? כולנו‬ ‫רוצים לחיות בחברה צודקת וטובה יותר ‪ -‬בחברת מופת‪ .‬לא תמיד אנחנו יודעים מהי אותה חברה טובה‪,‬‬ ‫ולעתים קרובות איננו יודעים כיצד להגיע אליה‪ .‬המקורות בתרבות היהודית ובתרבויות אחרות עוסקים‬ ‫בשאלה מהי חברת המופת הרצויה‪.‬‬ ‫אך תחילה נעסוק בעצמנו‪:‬‬ ‫מה לדעתכם יש לעשות כדי שהחברה שאתם חיים בה (הכיתה שלכם‪ ,‬השכבה שלכם‪ ,‬המשפחה שלכם)‬ ‫תהיה 'חברה מתוקנת'‪' ,‬חברת מופת'? במה כדאי להתחיל‪ ,‬כדי לחיות בחברה צודקת וטובה יותר?‬ ‫אלה שאלות שאנשים רבים שאלו את עצמם‪ ,‬ובהן יעסוק שער זה‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫שער פתיחה ‪ -‬בין תיקון אדם לתיקון חברה‬

‫חשבו על אחת מן המסגרות שאתם חיים בהן (כיתה‪/‬שכבה‪/‬משפחה‪/‬עיר‪/‬מדינה)‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אעד כמה לדעתכם מסגרת זו מתנהלת על פי הצדק?‬ ‫ ‪ .‬בתארו דבר אחד צודק בעיניכם במסגרת זו ודבר אחד שהייתם רוצים לשנות‪ .‬לדוגמה‪:‬‬ ‫ ⋅דבר צודק בעיניי ‪ -‬במשפחה שלי יש לכל אחד מטלות מוגדרות‪.‬‬ ‫ ⋅שינוי‪ :‬אני רוצה‪ ,‬שאחי יפסיק להשתמש בחפציי בלי רשותי‪.‬‬

‫מצאו באתרי החדשות ברשת האינטרנט שתי כתבות‪ ,‬אשר בעיניכם משקפות‬ ‫התנהגות אנושית צודקת וטובה‪ ,‬ושתי כתבות‪ ,‬שמשקפות התנהגות אנושית שלילית‪.‬‬ ‫ ‪ .‬אמה זיהיתם כהתנהגות טובה בכתבות 'החיוביות'? ומה הייתה התנהגות רעה‬ ‫בכתבות 'השליליות'?‬ ‫ ‪ .‬במדוע בחרתם דווקא בכתבות אלה?‬ ‫ ‪ .‬געד כמה נוכחות ההתנהגויות שבכתבות בחיים שלכם?‬

‫‪8‬‬

‫שער פתיחה ‪ -‬בין תיקון אדם לתיקון חברה‬

‫ ‪ .‬אהאם לדעתכם עשויים להיות אנשים שיחלקו עליכם‪ ,‬שיראו בהתנהגות שאתם‬ ‫זיהיתם כרעה התנהגות טובה דווקא‪ ,‬ולהפך?‬ ‫ ‪ .‬בכיצד אפשר להסביר זאת?‬ ‫ ‪ .‬גמה גורם לאדם לקבוע כי התנהגות כלשהי היא טובה או רעה?‬ ‫יש אנשים שבוחרים פעולות רעות ולא צודקות בעיניכם‪ ,‬ויש כאלה שבוחרים לפעול‬ ‫בדרך שאתם מזהים כחיובית או צודקת‪.‬‬ ‫כל בעלי החיים פועלים על פי אינסטינקטים שאמורים להבטיח את הישרדותם‪.‬‬ ‫אי אפשר לומר שאריה שטורף איילה הוא רע‪ ,‬כמו שאי אפשר לומר שהיעל‪ ,‬אשר‬ ‫שומר על להקתו מפני טורפים‪ ,‬הינו טוב לב‪ .‬אך בני האדם שונים ‪ -‬במעשיהם אפשר‬ ‫להבחין בין עשיית הטוב ובין עשיית הרע‪.‬‬ ‫הבחירה האנושית בעשיית טוב ובעשיית רע העלתה במשך כל ימי קיומו של המין‬ ‫האנושי את הדיון בשאלה – האם האדם הוא טוב או רע מטבעו?‬ ‫ ‪ .‬דמה עמדתכם לגבי השאלה‪ ,‬האם טבע האדם רע או טוב?‬ ‫ ‪ .‬הכיצד הייתם מגדירים מיהו אדם טוב ומיהו אדם רע?‬

‫‪9‬‬

‫שער פתיחה ‪ -‬בין תיקון אדם לתיקון חברה‬

‫על מה אני אחראי? גם אם נניח שאדם הוא בעל טבע מולד‪ ,‬הרי שבמהלך חייו הוא‬ ‫בוחר ומחליט על פי ערכיו כיצד לנהל את חייו וכיצד להתנהג‪.‬‬ ‫השאלון שלפניכם נועד לבחון את מידת האחריות שלכם בתחום החברתי‪ .‬בעזרתו‬ ‫תוכלו לבחון עד כמה אתם נוטים לאינדיבידואליזם‪ ,‬עד כמה אתם אחראים לעצמכם‬ ‫ועד כמה אתם רואים את סביבתכם כחלק מן האחריות שלכם‪.‬‬ ‫קראו את השאלות ורשמו במחברת את התשובות שעמן אתם מזדהים‪.‬‬ ‫במהלך סיור כיתתי עצרתם להפסקת אוכל קצרה בגן ציבורי בעיר‪ .‬נראה שקודם‬ ‫לכן ישבה שם עוד קבוצה‪ ,‬שכן עטיפות של חטיפים היו פזורות על הדשא‪ .‬מה‬ ‫תעשו?‬ ‫ ‪ .‬אאחרי שאתעצבן על אותם "מלכלכים"‪ ,‬ארים כמה עטיפות ואזרוק לפח‪ .‬כך יהיה‬ ‫גם לי וגם לאחרים נעים יותר‪.‬‬ ‫ ‪ .‬באנסה למצוא פינה שבה אין כמעט לכלוך ואשב לאכול‪.‬‬ ‫ ‪ .‬גככה זה בעיר – כולם מלכלכים‪ .‬לכן אין שום סיבה שגם אני לא אזרוק את‬ ‫העטיפה על הדשא בסוף הפסקת האוכל‪ .‬אחרי הכול‪ ,‬מה משנה עוד שקית‬ ‫אחת‪...‬‬ ‫נפגשתם כמה חברים בבית של חברה‪ .‬שיחקתם‪ ,‬אכלתם ו'עשיתם קצת בלגן'‪ .‬מה‬ ‫יקרה לפני שתתפזרו?‬ ‫ ‪ .‬אאציע לחברה המארחת את עזרתי בסידור הבית‪.‬‬ ‫ ‪ .‬באשאר לעזור לחברה המארחת רק אם היא תבקש‪.‬‬ ‫ ‪ .‬גהיא תסדר לבד‪ ,‬בדיוק כמו שאני אסדר לבד כשייפגשו אצלי בבית‪.‬‬ ‫בשיעור חברה שאלה המורה שאלה מוזרה – "האם אתם מאמינים שבעתיד החברה‬ ‫הישראלית תהיה חברה טובה יותר?" חשבתי על זה קצת‪...‬‬ ‫ ‪ .‬אוהגעתי למסקנה‪ ,‬שזה אפשרי‪ .‬הכול תלוי במאמץ שנשקיע בכך בהווה‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בוהגעתי למסקנה‪ ,‬שזה תלוי במנהיגים החשובים שלמעלה‪.‬‬ ‫ ‪ .‬ג והגעתי למסקנה‪ ,‬שאין סיכוי‪ .‬אם כיום כולם דואגים רק לעצמם‪ ,‬אז ברור שבעתיד‬ ‫החברה תהיה גרועה אפילו יותר מהיום‪ .‬ואם העתיד לא יהיה טוב‪ ,‬למה להתאמץ‬ ‫להיות אדם טוב בהווה?‬ ‫כשהמורה מבקשת מתנדב למטלה כיתתית כלשהי‪...‬‬ ‫ ‪ .‬אארים את היד ואתנדב מיד‪.‬‬ ‫ ‪ .‬באתנדב רק אם אין אף אחד אחר שמתנדב‪.‬‬ ‫ ‪ .‬ג הסיכוי שאתנדב ככה סתם הוא קטן מאוד‪ .‬ואם אף אחד אחר לא מתנדב‪ ,‬אני לא‬ ‫אהיה הפראייר‪/‬ית היחיד‪/‬ה‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫שער פתיחה ‪ -‬בין תיקון אדם לתיקון חברה‬

‫עד כמה חשוב לך לדעת מה קורה בארץ ובעולם? ומדוע?‬ ‫א‪ .‬לפחות פעם בשבוע אני קורא‪/‬ת עיתון וצופה בחדשות‪ .‬זה חשוב לי ומעניין אותי‪.‬‬ ‫אני גם רוצה להשפיע על העולם שסביבי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אעקוב אחר החדשות רק אם יש נושא שמעסיק ומסעיר את האנשים שמסביבי‬ ‫באופן מיוחד‪ .‬אחרי הכול אני רוצה להיות בעניינים‪...‬‬ ‫ג‪ .‬חדשות ואקטואליה אולי מעניינות מבוגרים‪ ,‬בעיניי זה לא מעניין ובעיקר מבאס‪.‬‬ ‫אולי כשאהיה גדול‪/‬ה אתחיל לעקוב‪ .‬כרגע זה לא נראה לי קשור אלי‪.‬‬ ‫סכמו את הניקוד של כלל התשובות שבחרתם‪ ,‬ובדקו מהו התיאור המתאים לכם‪.‬‬ ‫התשובות שהשבתם לשאלות 'בחן את עצמך' אינן אומרות שאתם 'טובים' ‪'/‬טובות או‬ ‫'רעים'‪'/‬רעות'‪ ,‬אלא מרמזות לערכים שמנחים אתכם בחיי היומיום שלכם‪ .‬מובן שרק‬ ‫אתם מכירים את עצמכם באמת‪( .‬זכרו שבשאלות שולב מעט הומור)‪ .‬אנחנו מציעים‬ ‫את ההבחנות הבאות‪ :‬‬ ‫‪ :8-5‬נראה שהאנשים שמסביבכם חשובים לכם‪ ,‬ואתם עושים הרבה כדי לעזור להם‪.‬‬ ‫גם מה שקורה בסביבה החברתית חשוב לכם‪ ,‬ואתם מאמינים ביכלתכם לשנות‬ ‫ולשפר‪ .‬אתם רואים באחריות לסביבה חלק מהאחריות האישית שלכם‪.‬‬ ‫‪ :12-9‬נראה שאתם מתעניינים בסביבה החברתית בעיקר כאשר הדבר מועיל לכם‪.‬‬ ‫לרוב אתם עוזרים לאנשים אחרים‪ ,‬כשמבקשים מכם או כשמחייבים אתכם‪ .‬אינכם‬ ‫רואים באחריות לסביבה חלק מהאחריות האישית שלכם‪.‬‬ ‫‪ :15-13‬נראה שאתם אינדיבידואליסטים‪/‬יות‪ .‬אתם מאמינים שהאחריות של אנשים‬ ‫היא לדאוג לעצמם‪ ,‬וחושבים שהאחריות שלכם היא לדאוג לעצמכם‪ .‬אינכם רואים‬ ‫באחריות לסביבה חלק מהאחריות שלכם‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫שער פתיחה ‪ -‬בין תיקון אדם לתיקון חברה‬

‫סיפור עממי‬ ‫היה היה מדען שהעביר את ימיו מודאג מבעיות העולם‪ ,‬ובילה לילות כימים לבדו‬ ‫במעבדה‪ ,‬כדי למצוא להן פתרון‪ .‬יום אחד נכנס בנו בן השבע למעבדה המסוגרת‬ ‫בתקווה ילדותית לעזור לאביו‪ .‬האב כעס על בנו שהפריע לו בעבודתו‪ ,‬אך משנוכח‬ ‫שבנו נחוש בדעתו להישאר במעבדה‪ ,‬חיפש לילדו תעסוקה שתסיח את דעתו‪ .‬הוא‬ ‫מצא בכתב עת מדעי דף ובו מצוירת מפת העולם‪ ,‬גזר אותה לחתיכות קטנות‪ ,‬והציע‬ ‫לבנו להרכיב מחדש את התמונה הגזורה ולהדביק את החתיכות זו לזו‪.‬‬ ‫מאחר שהאב ידע שבנו הקטן לא ראה מימיו מפה מסובכת כזו‪ ,‬הוא היה בטוח‬ ‫שמשימת ההרכבה תעסיקו זמן רב‪ .‬להפתעתו חזר הבן לאחר זמן קצר והודיע "אבא ‪,‬‬ ‫סיימתי! הצלחתי להרכיב את הכול!" האב לא האמין למשמע אזניו‪ .‬להפתעתו‪ ,‬המפה‬ ‫הייתה מושלמת‪ .‬כל החתיכות היו במקומן! איך זה ייתכן?‬ ‫"אתה לא ידעת איך נראה העולם" אמר האב המדען לבנו‪" ,‬איך הצלחת?"‪.‬‬ ‫"אבא" אמר לו הילד‪" ,‬אני אמנם לא ידעתי איך העולם נראה‪ ,‬אבל כאשר תלשת את‬ ‫הדף מן החוברת‪ ,‬ראיתי שבצדו האחר יש תמונה של אדם‪ .‬בתחילה‪ ,‬כשניסיתי לתקן‬ ‫ולהרכיב את מפת העולם‪ ,‬לא הצלחתי‪ .‬אבל כשנזכרתי בתמונה של האדם מהצד השני‪,‬‬ ‫הפכתי את כל החתיכות‪ ,‬והתחלתי לתקן את האדם שאני יודע איך הוא אמור להיות‪.‬‬ ‫כשהצלחתי לתקן את האדם‪ ,‬הפכתי אותו וראיתי שהצלחתי לתקן גם את העולם‪".‬‬ ‫‪ .1‬מה המסר שעולה מהפתרון שהציע הילד?‬ ‫‪ .2‬האם לדעתכם אפשר לתקן את העולם על ידי תיקון האדם? אם כן – כיצד? אם לא – מדוע?‬

‫‪12‬‬

‫שער פתיחה ‪ -‬בין תיקון אדם לתיקון חברה‬

‫נסו להציע אותה משימה לאח‪/‬אחות‪/‬חבר צעירים מכם‪ :‬הדפיסו מפה של אזור בעולם‬ ‫מהאינטרנט‪ ,‬ומאחור הדפיסו‪/‬ציירו תמונת אדם‪ .‬גזרו את הדף לכמה חלקים‪ ,‬ובקשו‬ ‫להרכיב מחדש את התמונה הגזורה‪.‬‬

‫"הבא לתקן יתחיל בו בעצמו"‪.‬‬ ‫מרטין בובר‪ ,‬דרכו של אדם על פי תורת החסידות‬

‫מרטין בובר ‪ -‬הוגה ואיש רוח יהודי‪ .‬תרגם‬ ‫את התנך לגרמנית‪ ,‬ועסק באיסוף ובפרסום‬ ‫סיפורים חסידיים‪ .‬משנתו הרוחנית עוסקת‬ ‫בקיום האנושי בעולם מודרני מנוכר‪.‬‬

‫ ‪ .‬אכתבו במחברת פתגם‪ ,‬סיפור או קטע הדומה במסר לקטעי המקור האלה‪,‬‬ ‫או הפוך מהם‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בעד כמה אתם באופן אישי מזדהים עם הפתגם שכתבתם? מדוע?‬ ‫בספר לימוד זה נצא יחד למסע שבו נחקור את מושג תיקון העולם והאדם‪ ,‬במקורות ובחיינו אנו‪.‬‬ ‫נפגוש את דעותיהם של אחרים‪ ,‬ונתבונן בנפשנו פנימה‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫שער על שלושה דברים העולם עומד‬ ‫המשנה כמקור לחוק‬ ‫בשער זה נתוודע לעקרונות ההכרחיים לקיום חברה מתוקנת על פי חכמי המשנה‪.‬‬ ‫המשנה היא קובץ הלכות בכל תחומי החיים היהודיים‪ ,‬והיא נחשבת לקובץ הראשון של התורה‬ ‫שבעל־פה‪.‬‬ ‫החכמים שיצרו את המשנה נקראים ַתּנָ ִאים ‪ּ'ַ -‬תנָ א' בארמית היא ַׁשנָ ה‪ .‬הפועל ִ'ל ְׁשנֹות' משמעו‬ ‫לחזור וללמוד‪ ,‬כך גם נהגו לחזור על קריאת המשנה וללמוד אותה‪ .‬המשנה נערכה בידי רבי יהודה‬ ‫הּתנאים מסתיימת עם חתימת‬ ‫הנשיא במאה השנייה לספירה בארץ ישראל‪ ,‬ושפתּה עברית‪ .‬תקופת ַ‬ ‫המשנה‪.‬‬ ‫המשנה מורכבת משישה סדרים (ראשי־תיבות‪ :‬ש"ס)‪ ,‬כאשר כל סדר מקיף‬ ‫נושא מתחום החיים היהודיים‪ ,‬וקרוי על שמו‪ .‬כל סדר נחלק למסכתות‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬מסכת פסחים ומסכת שבת כלולות בסדר מועד‪ ,‬העוסק במועדי‬ ‫לוח השנה‪.‬‬ ‫בעריכה של רבי יהודה הנשיא נותרו "בחוץ" משניות שלא נכנסו לקובץ‬ ‫השלם של המשנה‪ .‬משניות אלה נקראות ְב ַּריְ יתֹות (ביחיד‪ְ :‬ב ַּריְ ָיתא‪,‬‬ ‫שמשמעה 'חיצונית')‪.‬‬

‫ששת הסדרים ונושאיהם הם‪:‬‬ ‫זרעים – עבודת האדמה ונושאים הקשורים לחקלאות‬ ‫מועד – לוח השנה‪ ,‬שבת ומועדים‬ ‫נשים – זוגיות ומשפחה‬ ‫נזיקין – חברה ומשפט‬ ‫קדשים – ענייני בית המקדש‬ ‫טהרות – ענייני טומאה וטהרה‬

‫‪14‬‬

‫שער על שלושה דברים העולם עומד‬

‫אפשר לזכור את שמות ששת הסדרים בעזרת ראשי־התיבות‪ :‬זמ"ן נק"ט‪.‬‬ ‫שימו לב! המונח "משנה" משמש הן לספר כולו והן ליחידות הקטנות‪ ,‬שבהן מפורטות ההלכות‬ ‫והמחלוקות עליהן‪ .‬מהן היא מורכבת‪ .‬המבנה הארגוני של המשנה מוצג בשרטוט שלפניכם‪ :‬המשנה‬ ‫מחולקת לשישה סדרים‪ .‬בכל סדר יש מסכתות‪ ,‬וכל מסכת מחולקת לפרקים‪ .‬כל פרק מחולק למשניות‪.‬‬ ‫המשנה‬

‫המשנה‬ ‫סדר‬ ‫מועד‬

‫סדר‬ ‫זרעים‬

‫סדר‬ ‫מסכת‬

‫שבת‬

‫פרקים‬ ‫משניות‬

‫א‬

‫פסחים‬

‫סדר‬ ‫נשים‬

‫סוכה‬

‫א‬

‫ב‬

‫ג‬

‫ב‬

‫ג‬

‫ד‬

‫סדר‬ ‫נזיקין‬

‫סדר‬ ‫קודשים‬

‫סדר‬ ‫טהרות‬

‫בבא‬ ‫מציעא‬

‫בבא‬ ‫בתרא‬

‫סנהדרין‬

‫ה‬

‫א‬

‫א‬

‫ב‬

‫ב‬

‫ג‬

‫ועוד‪...‬‬

‫התחלקו לשתי קבוצות וחלקו את הכרטיסים ביניכם‪ .‬לכל קבוצה יש כרטיסי מושגים‬ ‫(כחולים) וכרטיסי הגדרות (צהובים)‪.‬‬ ‫נציג‪/‬ה מכל קבוצה פותח‪/‬ת כרטיס אחד ומקריא‪/‬ה את השאלה או את התשובה‬ ‫שכתובה בו‪ .‬הקבוצה השנייה צריכה למצוא את התשובה הנכונה לשאלה‪ ,‬או את‬ ‫השאלה המתאימה לתשובה שהוקראה‪ .‬אם לא מוצאים – התור חוזר לקבוצה‬ ‫הראשונה‪ .‬על כל תשובה נכונה מקבלים נקודה‪ ,‬ומניחים את הכרטיס הפוך‪ .‬על גב‬ ‫הכרטיס יש אות‪ .‬הקבוצה שצוברת יותר נקודות‪ ,‬מנצחת‪ .‬ובסיום המשחק יש להרכיב‬ ‫מתוך האותיות מושג הקשור למשנה‪.‬‬

‫כל אחד מששת הסדרים‬ ‫מחולק למסכתות וכל‬ ‫מסכת עוסקת בנושא מסוים‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬מסכת שבת‬

‫שישה סדרי משנה‬

‫ַּתנָ א ‪ַּ /‬תנָ אים‬

‫חכמים‬ ‫מתקופת המשנה‬

‫ספר המשנה מחולק לשישה‬ ‫חלקים המכונים "סדרים"‪,‬‬ ‫ושמותיהם‪ :‬זרעים‪ ,‬מועד‪,‬‬ ‫נשים‪ ,‬נזיקין‪ ,‬קודשים‪ ,‬טהרות‬

‫מסכת‬

‫‪15‬‬

‫שער על שלושה דברים העולם עומד‬

‫המאה השנייה לספירה‬

‫הלל ושמאי‬

‫מסכת אבות‬

‫מסכת בסדר נזיקין‪ ,‬שאין‬ ‫בה הלכות אלא דברי מוסר‬ ‫וענייני דרך ארץ‪ .‬היא נקראת‬ ‫גם "פרקי אבות"‬

‫‪ 20‬לפני הספירה‬ ‫שנת ‪0‬‬ ‫שנת ‪ 200‬לספירה‬ ‫עד‬

‫מחלוקת‬

‫רבן יוחנן בן זכאי‬

‫משנה חיצונית‪ ,‬משנה שרבי‬ ‫יהודה הנשיא לא הכניס לקובץ‬ ‫המשנה‪ ,‬אך חלקן נשמרו ועדיין‬ ‫אפשר ללמוד מהן‬

‫אסף את המשניות‬ ‫וערך אותן‬ ‫בששת סדרי המשנה‬

‫הדעה הראשונה שמופיעה‬ ‫במשנה‪ ,‬ללא ציון שמו של‬ ‫התנא שהביע אותה‬ ‫היה מגדולי התנאים ומנהיג חשוב‬ ‫בתקופת חורבן בית שני והמרד הגדול‪.‬‬ ‫נחשב לדמות המרכזית שפעלה לאחר‬ ‫החורבן לשיקום היהדות הרוחנית‬ ‫ביבנה‪ .‬התואר רבן ניתן לו משום שכיהן‬ ‫תקופה מסוימת כנשיא הסנהדרין‬

‫יבנה‬ ‫דעות שונות של חכמים‬ ‫על אותה ההלכה‬

‫רבי עקיבא‬

‫התנא רבן יוחנן בן זכאי ייסד‬ ‫בה מחדש את הסנהדרין‬ ‫בתקופת חורבן בית המקדש‬ ‫השני וירושלים‪ .‬הסנהדרין‬ ‫התקיימה ביבנה כשבעים שנה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫זמן עריכת המשנה‬

‫שניים מחכמי המשנה‪ ,‬התנאים‪ ,‬שחיו‬ ‫ופעלו במאה הראשונה לפני הספירה‪.‬‬ ‫בשל תפיסתם המנוגדת את דרך‬ ‫הלימוד‪ ,‬התקיימה ביניהם מחלוקת‪.‬‬ ‫תלמידיהם המשיכו את המחלוקות‬ ‫ביניהם ‪ -‬בית הלל ובית שמאי‪.‬‬

‫תקופת המשנה‬

‫תנא בן הדור השלישי לתנאים‪ ,‬שהיה‬ ‫מהגדולים שבחכמי ישראל‪ .‬מנהיגו‬ ‫הרוחני של מרד בר כוכבא‪ .‬הטביע את‬ ‫חותמו על הלכות רבות ועל ערכים‬ ‫במסורת ובחשיבה היהודית‪ .‬היה נשוי‬ ‫לרחל בת כלבא שבוע‪.‬‬

‫ַּתנָ א קמא‬

‫שער על שלושה דברים העולם עומד‬

‫טבריה‬

‫הלכות בענייני זוגיות‬ ‫ומשפחה‬

‫הלכות בנושא‬ ‫חברה ומשפט‬ ‫סדר מועד‬

‫הלכות הקשורות בארץ‬ ‫ובעבודת האדמה‪ ,‬וגם הלכות‬ ‫הקשורות לברכות ותפילות‪.‬‬

‫סדר זרעים‬

‫מקום מושבה של הסנהדרין‪,‬‬ ‫אליה עברה במהלך המאה‬ ‫השלישית לספירה‪ .‬זו הייתה‬ ‫תחנתה האחרונה של‬ ‫ה‬ ‫סנהדרין ובה קבורים התנאים‬ ‫רבן יוחנן בן זכאי ורבי עקיבא‪.‬‬

‫הלכות בנושא טומאה וטהרה‬ ‫סדר נשים‬

‫סדר נזיקין‬

‫תורה שבכתב‬

‫הלכות בענייני‬ ‫בית המקדש והקרבנות‬ ‫סדר קדשים‬

‫חמישה חומשי תורה‬ ‫וספרי הנביאים והכתובים‬

‫ברייתא‬

‫תורה שבעל־פה‬

‫סדר טהרות‬ ‫הלכות הקשורות‬ ‫לשבת ולחגים‬

‫פירוש לתורה שבכתב‬ ‫שנאסף במשנה ובתלמוד‪,‬‬ ‫וגם מדרשי הלכה ומדרשי‬ ‫אגדה‪.‬‬

‫רבי יהודה הנשיא‬

‫‪17‬‬

‫שער על שלושה דברים העולם עומד‬

‫סנהדרין‬

‫אחת המסכתות‬ ‫בסדר נזיקין‬

‫מסכת קידושין‬

‫כל משנה מציינת מקרה‬ ‫מסוים ואת הדין באותו‬ ‫המקרה‪ .‬לפעמים נוספים‬ ‫גם הסברים לדין או סיפורים‬ ‫הקשורים למקרה‪.‬‬

‫אחת המסכתות‬ ‫בסדר זרעים‪.‬‬

‫מסכת סנהדרין‬

‫מסכת שבת‬

‫אחת המסכתות‬ ‫בסדר מועד‬

‫אחת המסכתות‬ ‫בסדר נשים‬

‫בית דין של שבעים ואחד‬ ‫דיינים שהיה הערכאה‬ ‫העליונה לפסיקת הלכה‬ ‫ומשפט בעם היהודי‪.‬‬

‫מסכת פאה‬

‫מבנה כללי‬ ‫של כל משנה‬ ‫בדיה מברטנורא‬

‫רבי עו‬

‫‪18‬‬

‫אחד ממפרשי המשנה‬

‫שער על שלושה דברים העולם עומד‬

‫על שלושה דברים העולם עומד‬

‫רשמו במחברת מהם שלושת הדברים‬ ‫שעליהם העולם עומד‪ ,‬כלומר שלושת‬ ‫הדברים החשובים ביותר לקיומנו‪:‬‬

‫שתפו בקבוצה את שלושת הדברים שרשמתם‪ .‬על כל חברותא לבחור בשלושה‬ ‫דברים מוסכמים שעליהם העולם עומד‪ .‬שימו לב שהכוונה היא לערכים שאנו‬ ‫שואפים ליישם בחברה שלנו‪.‬‬ ‫השוו לבחירות של קבוצות אחרות‪ :‬האם קיים דמיון בין הבחירות? האם יש משהו‬ ‫מפתיע בכך?‬

‫‪19‬‬

‫שער על שלושה דברים העולם עומד‬

‫אֹומר‪:‬‬ ‫דֹולה‪ .‬הּוא ָהיָ ה ֵ‬ ‫ִׁש ְמעֹון ַה ַּצ ִּדיק ָהיָ ה ִמ ְּׁשיָ ֵרי ְּכנֶ ֶסת ַהּגְ ָ‬ ‫עֹומד‪:‬‬ ‫עֹולם ֵ‬ ‫לׁשה ְד ָב ִרים ָה ָ‬ ‫ַעל ְׁש ָ‬ ‫ּתֹורה‬ ‫ַעל ַה ָ‬ ‫בֹודה‬ ‫וְ ַעל ָה ֲע ָ‬ ‫וְ ַעל ּגְ ִמילּות ֲח ָס ִדים‪.‬‬ ‫משנה‪ ,‬מסכת אבות‪ ,‬פרק א‪ ,‬משנה ב‬

‫דֹולה ‪ -‬היה האחרון מאנשי‬ ‫ִמ ְּׁשיָ ֵרי ְּכנֶ ֶסת ַהּגְ ָ‬ ‫גדולה‪ ,‬שהיו קבוצת ההנהגה‬ ‫כנסת ה‬ ‫וקקת מזמן עזרא ונחמיה ועד‬ ‫הרוחנית והמח‬ ‫יק‪' .‬הכנסת' בימינו נקראת כך‬ ‫ימי שמעון הצד‬ ‫בעקבות "הכנסת הגדולה"‪.‬‬

‫ ‪ .‬אהאם אתם מסכימים עם שלושת הדברים שבחרה המשנה? האם היא מתאימה‬ ‫לימינו?‬ ‫ ‪ .‬בהשוו לשלושת הדברים שאתם בחרתם בהתחלה‪ ..‬מה דומה ומה שונה?‬ ‫ ‪ .‬גסביר להניח שיש תחומים שבהם שמעון הצדיק ואנחנו מדברים על אותם‬ ‫הדברים‪ ,‬אך בשפה אחרת‪ ,‬ויש תחומים שהשתנו בהתאם לצרכים המשתנים‬ ‫של החברה‪ ,‬המקום והתקופה‪ .‬חשבו על משמעויות אפשריות נוספות ל"תורה"‪,‬‬ ‫ל"עבודה" ול"גמילות חסדים"‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫שער על שלושה דברים העולם עומד‬

‫לפניכם משנה נוספת מפרק א' במסכת אבות‪.‬‬ ‫גם משנה זו מציינת שלושה דברים שעליהם העולם עומד‪:‬‬

‫אֹומר‪:‬‬ ‫יאל ֵ‬ ‫ַר ָּבן ִׁש ְמעֹון ֶּבן ּגַ ְמ ִל ֵ‬ ‫עֹומד‪:‬‬ ‫עֹולם ֵ‬ ‫לׁשה ְד ָב ִרים ָה ָ‬ ‫ַעל ְׁש ָ‬ ‫ַעל ַה ִּדין‬ ‫וְ ַעל ָה ֱא ֶמת‬ ‫וְ ַעל ַה ָּׁשלֹום‪,‬‬ ‫ּומ ְׁש ַּפט ָׁשלֹום ִׁש ְפטּו‬ ‫"א ֶמת ִ‬ ‫ֶׁשּנֶ ֱא ַמר (זכריה ח‪ ,‬טז)‪ֱ :‬‬ ‫ְּב ַׁש ֲע ֵר ֶיכם"‪.‬‬ ‫משנה‪ ,‬מסכת אבות‪ ,‬פרק א' משנה י"ח‬

‫בן גמליאל היה תנא בשלהי‬ ‫רבן שמעון‬ ‫של התנאים‪ ,‬ונשיא הסנהדרין‬ ‫הדור הראשון‬ ‫ית שני‪ .‬צאצא למשפחת הלל‬ ‫סמוך לחורבן ב‬ ‫עשרת הרוגי מלכות שהוצאו‬ ‫הזקן‪ ,‬ואחד מ‬ ‫סורים על־ידי הרומאים‪ ,‬מכיוון‬ ‫להורג ביי‬ ‫עליהם את גזירות השמד‪ .‬היה‬ ‫שסירבו לקבל‬ ‫מראשי ההנהגה בירושלים‪.‬‬

‫ ‪ .‬אהסבירו ותנו דוגמא לכל אחד משלושת הדברים שהעולם עומד עליהם לפי רבן‬ ‫שמעון בן גמליאל‪.‬‬ ‫ ‪ .‬באיך מוכיח הפסוק מספר זכריה את דברי המשנה? מהי המילה המקבילה בפסוק‬ ‫ל"דין"?‬ ‫ ‪ .‬גמהו היחס בין "דין"‪ ,‬בין "אמת" ובין "שלום"? האם הם תמיד 'הולכים ביחד'? מתי‬ ‫כן ומתי לא?‬ ‫ ‪ .‬דהשוו לשלושת הדברים שבחרתם בהתחלה‪ .‬מה דומה ומה שונה?‬

‫‪21‬‬

‫שער על שלושה דברים העולם עומד‬

‫"הוּו ְמתּונִ ים ַּב ִּדין" (משנה‪ ,‬מסכת אבות‪ ,‬פרק א' משנה א') ‪-‬‬ ‫וזה שנאמר‪ֱ :‬‬ ‫לדון דין אמת לאמיתו‪ ,‬ועל ידי זה יהיה שלום בעולם [‪.]...‬‬ ‫חכם יעקב כהן יונתן (ג'אתו)‪ ,‬זרע השלום‬

‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪1‬מה הקשר‪ ,‬להבנתכם‪ ,‬בין מתינות במשפט‪ ,‬דין אמת והשלום?‬ ‫‪2‬כיצד 'דין אמת לאמתו' יביא את השלום לעולם?‬

‫כהן יונתן נולד בתוניס‪ ,‬כתב‬ ‫חכם יעקב‬ ‫ים רבים על התורה‪ ,‬והיה ידוע‬ ‫חידוש‬ ‫בענוותו הגדולה‪ .‬תרם לצדקה‬ ‫בצניעותו ו‬ ‫ספים שירש מאביו‪ ,‬והמשיך‬ ‫את מרבית הכ‬ ‫תו שבשוק‪ .‬את לילותיו ואת‬ ‫לעבוד בחנו‬ ‫קדיש ללימוד תורה‪ .‬הוא היה‬ ‫זמנו הפנוי ה‬ ‫יגן בשמחות עשירים ועניים‬ ‫פייטן ונגן‪ ,‬ונ‬ ‫על מנת לקבל שכר‪ .‬כשלקה‬ ‫כאחד שלא‬ ‫קראה אשתו לפניו‪ ,‬והוא היה‬ ‫בראייתו‪,‬‬ ‫לה‪ .‬אט־אט התקדמה האישה‬ ‫מבאר‬ ‫היו לשותפים בלימוד‪ .‬חכם‬ ‫בלימודיה והם‬ ‫תן נפטר בשנת ‪ 1936‬בג'רבה‬ ‫יעקב כהן יונ‬ ‫שבתוניס‪.‬‬

‫האמ‬ ‫רה ֱהוּו ְמתּונִ‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ַ‬ ‫ּב‬ ‫ִ‬ ‫ּד‬ ‫ין‬ ‫ש‬ ‫חכם י‬ ‫אותה מפרש‬ ‫עקב כהן יונ‬ ‫ת‬ ‫ן‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫מו‬ ‫פי‬ ‫ע‬ ‫מסכ‬ ‫ה בפתיחת‬ ‫ת אבות‪ ,‬במ‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫א'‪,‬‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫דברי‬ ‫חד משלושה‬ ‫ם‪ֱ " :‬הוּו ְמתּונִ י‬ ‫ם‬ ‫ַ‬ ‫ּב‬ ‫ִ‬ ‫ּד‬ ‫י‬ ‫ן‪,‬‬ ‫וְ‬ ‫ַ‬ ‫ה‬ ‫ֲ‬ ‫ע‬ ‫ִ‬ ‫מי‬ ‫ַה ְר ֵּב‬ ‫דּו ַת ְל ִמי ִדים‬ ‫ה‪ ,‬וַ ֲעׂשּו ְסיָ ג ַל‬ ‫ּתֹו‬ ‫ָ‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫"‪.‬‬ ‫כ‬ ‫מו‬ ‫הקודמו‬ ‫במשניות‬ ‫ת שלמדנו‪ ,‬ג‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫זו שלושה‬ ‫דברים שחכ‬ ‫מים אומרים‪.‬‬

‫כיצד מגיעים לשלום?‬ ‫אתם השופטים בתכנית 'הכוכב הבא'‪ .‬אחד המתחרים רוצה מאוד לעלות לשלב הבא‪,‬‬ ‫מכיוון שאביו חולה מאוד‪ ,‬והוא רוצה לשמח ולחזק אותו‪ .‬אך לצערכם שירתו איננה‬ ‫טובה דיה‪.‬‬ ‫בין ה'דין' היבש ל'אמת' המרה ‪ -‬מה עליכם לעשות כדי להגיע ל'שלום' במצב הזה?‬

‫‪22‬‬

‫שער על שלושה דברים העולם עומד‬

‫על שלושה דברים‬ ‫לאה גולדברג‬

‫ּיֹורד ַלּיָ ם‪:‬‬ ‫ָא ַמר ַה ַּדּיָ ג ַה ֵ‬ ‫עֹולם ַקּיָ ם ‪-‬‬ ‫לֹוׁשה ְּד ָב ִרים ָה ָ‬ ‫ַעל ְׁש ָ‬ ‫י־הּיָ ִמים‪,‬‬ ‫ַעל ֵמ ַ‬ ‫חֹופי ַהּיַ ֶּב ֶׁשת‬ ‫ַעל ֵ‬ ‫עֹולים ָּב ֶר ֶׁשת‪.‬‬ ‫צּולה ָה ִ‬ ‫וְ ַעל ְּדגֵ י ַה ְּמ ָ‬ ‫ּמֹוביל ַמ ְח ֵר ָׁשה‪:‬‬ ‫ָא ַמר ָה ִא ָּכר ַה ִ‬ ‫לֹוׁשה ‪-‬‬ ‫עֹולם ַעל ְּד ָב ִרים ְׁש ָ‬ ‫עֹומד ָה ָ‬ ‫ֵ‬ ‫ַעל ַא ְד ַמת ַה ָּׂשדֹות‪,‬‬ ‫ַעל ּגִ ְׁש ֵמי ָׁש ַמיִ ם‬ ‫ת־א ַּפיִ ם‪.‬‬ ‫מּוצא ְּבזֵ ַע ַ‬ ‫וְ ַעל ֶל ֶחם ָ‬ ‫ּבֹודד‪:‬‬ ‫ָא ַמר ָה ָא ָּמן ְּב ֵביתֹו ַה ֵ‬ ‫עֹומד‪:‬‬ ‫עֹולם ֵ‬ ‫לֹוׁשה ְּד ָב ִרים ָה ָ‬ ‫ַעל ְׁש ָ‬ ‫ַעל ִלּבֹו ֶׁשל ָא ָדם‪,‬‬ ‫ַעל יְ ִפי ַה ֶּט ַבע‪,‬‬ ‫ַעל ִּבּטּוי ַה ְּד ָב ִרים ִּכ ְצ ִליל וְ ֶצ ַבע‪.‬‬ ‫ּפֹוק ַח ֵעינָ יו‪:‬‬ ‫ָא ַמר ָה ָא ָדם ַה ֵ‬ ‫ּומה ַרב ‪-‬‬ ‫עֹולם ַמה ּנִ ְפ ָלא ָ‬ ‫ָע ְׁשרֹו ֶׁשל ָ‬ ‫ּב ֶֹקר־ּב ֶֹקר‬ ‫נִ ְל ַּכד ְּב ִל ִּבי ִּכ ְב ֶר ֶׁשת‬ ‫ּומלֹואֹו‪,‬‬ ‫עֹולם ְ‬ ‫ָה ָ‬ ‫ברג (‪ - )1970-1911‬מהמשוררות החשובות‬ ‫לאה גולד‬ ‫צּולה‪ַ ,‬הּיַ ֶּב ֶׁשת‪,‬‬ ‫ַה ְּמ ָ‬ ‫העברית החדשה‪ ,‬סופרת‪ ,‬מבקרת‪ ,‬מתרגמת‬ ‫בשירה‬ ‫וְ אֹורֹות ְּוצ ָל ִלים‬ ‫ספרות עברית‪ .‬היא גדלה בליטא‪ ,‬ולמדה‬ ‫וחוקרת‬ ‫וְ ַחּגִ ים וְ ֻח ִּלין‪,‬‬ ‫רית שבקובנה ובאוניברסיטאות שבברלין‬ ‫בגימנסיה העב‬ ‫שם קיבלה תואר דוקטור לבלשנות שמית‪.‬‬ ‫ּומ ִּלים ְּוצ ִל ִילים‬ ‫ִ‬ ‫ובבון‪,‬‬ ‫עלתה לארץ‪ .‬גולדברג הייתה מורה בתיכון‬ ‫ּבֹולים‬ ‫ּוׂשדֹות ִׁש ִ‬ ‫ְ‬ ‫בשנת ‪1935‬‬ ‫בדה במערכות העיתונים 'דבר'‪' ,‬על המשמר'‪,‬‬ ‫וְ ָכל ִצ ְב ֵעי ַה ֶּק ֶׁשת‪.‬‬ ‫בתל אביב וע‬ ‫דים'‪' ,‬על המשמר לילדים' ו'אורות קטנים'‪.‬‬ ‫'דבר ליל‬ ‫חוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית‬ ‫היא לימדה ב‬ ‫לים ועמדה בראש החוג לספרות השוואתית‬ ‫בירוש‬ ‫וניברסיטה‪ .‬הייתה חלק מקבוצת המשוררים‬ ‫בא‬ ‫טים ויחד עם זאת כתבה במשקל ובחריזה‪.‬‬ ‫המודרניס‬

‫‪23‬‬

‫שער על שלושה דברים העולם עומד‬

‫ ‪ .‬אמהו המדרש החדש שלאה גולדברג יוצרת למשנה? מהם שלושת הדברים עליהם‬ ‫עומד העולם על פי השיר?‬ ‫ ‪ .‬בלפי מי ומה נקבעים הדברים החשובים בעולם? מה דעתכם על כך?‬

‫לסיכום‪ ,‬אם 'העולם' הוא הכיתה ו"על שלושה דברים העולם עומד‪:"...‬‬ ‫ ‪ .‬אמהו ה'דין' בעולם הכיתה שלכם?‬ ‫ ‪ .‬במהי ה'אמת'?‬ ‫ ‪ .‬גמהו ה'שלום'?‬ ‫שתפו בדוגמאות המראות איך שלושת ה'דברים' הללו באים לידי ביטוי בעולם הכיתה‬ ‫שלכם‪ ,‬והאם חסר בו דבר‪ ,‬כדי ששלושת הדברים יתקיימו‪.‬‬

‫בצדק תשפוט עמיתך‬ ‫התורה מצווה בכמה מקומות על עשיית צדק‪:‬‬

‫ֹלהיָך נ ֵֹתן ָלְך‪.‬‬ ‫ֶצ ֶדק ֶצ ֶדק ִּת ְרּדֹף ְל ַמ ַען ִּת ְחיֶ ה וְ יָ ַר ְׁש ָּת ֶאת ָה ָא ֶרץ ֲא ֶׁשר ה' ֱא ֶ‬ ‫דברים פרק ט"ז‪ ,‬פסוק כ'‬

‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪1‬מה מצווה הפסוק? כיצד עושים זאת?‬ ‫‪2‬מה הקשר בין רדיפת צדק ובין השכר ‪ -‬חיים בארץ ‪ -‬המובטח בפסוק?‬

‫ֹלא ַת ֲעׂשּו ָעוֶ ל ַּב ִּמ ְׁש ָּפט‪,‬‬ ‫ֹלא ִת ָּׂשא ְפנֵ י ָדל‬ ‫וְ ֹלא ֶת ְה ַּדר ְּפנֵ י גָ דֹול‪,‬‬ ‫ְּב ֶצ ֶדק ִּת ְׁשּפֹט ֲע ִמ ֶיתָך‪.‬‬ ‫ויקרא פרק י"ט‪ ,‬פסוק ט"ו‬

‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪24‬‬

‫‪1‬אילו מרכיבים כולל משפט צדק‪ ,‬על־פי הפסוק?‬ ‫‪2‬האם יש משהו מפתיע באחד או יותר מהכללים האלה?‬ ‫‪3‬האם הייתם מוסיפים דבר לרשימה?‬

‫ָע‬ ‫וֶ ל ‪ -‬אי־צדק‬ ‫ִּת ָ‬ ‫ּׂשא – תעדיף‬ ‫ָּדל – עני‬ ‫ֶּת ְה‬ ‫ַּדר ‪ -‬תעדיף‬ ‫ּגָ דֹול –‬ ‫מישהו חשוב‬

‫שער על שלושה דברים העולם עומד‬

‫לפנים משורת הדין‬

‫א ‪ .‬השלימו את השיח – מה את‪/‬ה אמרת?‬ ‫ב ‪ .‬מה הקשר בין הביטוי ״ללכת לפנים משורת הדין״ לבין השיחה בווצאפ?‬ ‫ג ‪ .‬מה היתרונות ומה החסרונות ב״ללכת לפנים משורת הדין״?‬ ‫‪25‬‬

‫שער על שלושה דברים העולם עומד‬

‫משחק שורת הדין‪:‬‬ ‫סמנו קו ארוך בכיתה‪ .‬זוהי "שורת הדין" ‪ -‬צד אחד של הקו מייצג את הדין והצד האחר‬ ‫את "לפנים משורת הדין"‪.‬‬ ‫עליכם לבחור בכל מצב מתואר מה נכון לעשות ואיך מתאים להתייחס‪ :‬אם לפי הדין‬ ‫היבש ‪ -‬יש להישאר בצד אחד של הקו‪ ,‬אם לנהוג "לפנים משורת הדין" ‪ -‬יש לעבור‬ ‫לצד השני‪" ,‬פנימה"‪.‬‬ ‫ ⋅מי שלא מגיע לבי"ס בתלבושת אחידה‬ ‫ ⋅מי שאיחר לשיעור הראשון‬ ‫ ⋅מי שאיחר לשיעור הראשון כי עזר לסבתא שלו בקניות במכולת‬ ‫ ⋅מי שהעתיק בבחינה‬ ‫ ⋅מי שצועק ומפריע בשיעור‬ ‫ ⋅מי שעוסק בענייניו בשיעור ולא משתתף בפעילות‬

‫"היָ ָּשׁר וְ ַהּטֹוב" שבפסוק‪:‬‬ ‫הרמב"ן מפרש את המילים ַ‬

‫ׁת ֶאת ָה ָא ֶרץ ַהּט ָֹבה ֲא ֶשׁר נִ ְש ַּׁבע‬ ‫את וְ יָ ַר ְש ָ ּ‬ ‫יטב ָלְך ָּוב ָ‬ ‫וְ ָע ִש ָׂית ַהיָ ָּשׁר וְ ַהּטֹוב ְב ֵּעינֵ י ה' ְל ַמ ַען יִ ַ‬ ‫ה' ַל ֲאב ֶֹתיָך‪ .‬דברים פרק ו' פסוק י"ח‬ ‫ולרבותינו בזה מדרש יפה‪ ,‬אמרו‪ :‬זו פשרה ולפנים משורת הדין‪ .‬והכוונה בזה‪ ,‬כי‬ ‫מתחילה אמר שתשמור חוקותיו ועדותיו אשר ִצוְ ָך‪ ,‬ועתה יאמר גם באשר לא ִצוְ ָך‪ ,‬תן‬ ‫דעתך לעשות הטוב והישר בעיניו‪ ,‬כי הוא אוהב הטוב והישר‪.‬‬ ‫וזה ענין גדול‪ ,‬לפי שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו וכל‬ ‫משאו ומתנו ותיקוני הישוב והמדינות כולם‪ ,‬אבל אחרי שהזכיר מהם הרבה‪ ... ,‬חזר‬ ‫לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר‪ ,‬עד שיכנס בזה הפשרה ולפנים משורת‬ ‫הדין ‪ ,...‬עד שיִ ָק ֵרא בכל ענין תם וישר‪.‬‬

‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪26‬‬

‫‪1‬מהם שני ההסברים של הרמב"ן למילים "הישר והטוב" שבפסוק?‬ ‫‪2‬האם אתם מסכימים עם העמדה האומרת שמי שפועל לפנים משורת הדין הוא "אוהב הטוב‬ ‫והישר"? הביאו נימוקים בעד ונגד עמדה זו‪.‬‬

‫שער על שלושה דברים העולם עומד‬

‫רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר‪ :‬אסור לבצוע [לעשות פשרה]‪...‬‬ ‫רבי יהושע בן קרחה אומר‪ :‬מצוה לבצוע‪ ,‬שנאמר‪( :‬זכריה ח') "אמת ומשפט שלום‬ ‫שפטו בשעריכם"‪.‬‬ ‫והלא במקום שיש משפט אין שלום‪ ,‬ובמקום שיש שלום אין משפט?!‬ ‫אלא איזהו משפט שיש בו שלום? הוי אומר‪ :‬זה ביצוע [זו פשרה]‪]...[ .‬‬ ‫והלא כל מקום שיש משפט אין צדקה‪ ,‬וצדקה אין משפט? אלא איזהו משפט שיש‬ ‫בו צדקה? הוי אומר‪ :‬זה ביצוע‪.‬‬ ‫תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת סנהדרין‪ ,‬דף ו עמוד ב‬

‫ ‪ .‬אכתבו במחברות את המדרש בלשונכם‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בהאם גם לדעתכם "במקום שיש משפט אין שלום‪ ,‬ובמקום שיש שלום אין‬ ‫משפט"? הסבירו ותנו דוגמא לכל אחד מהמצבים‪.‬‬ ‫ ‪ .‬גמה דעתכם על המשפט‪:‬‬ ‫"כל מקום שיש משפט אין צדקה‪,‬‬ ‫וכל מקום שיש צדקה אין משפט"‪.‬‬ ‫האם אתם מסכימים אתו?‬ ‫הסבירו ותנו דוגמאות‪.‬‬

‫בחרו מביניכם מישהו או מישהי שייצג את דעתו של רבי אליעזר‪ ,‬ומישהו שייצג את‬ ‫דעתו של רבי יהושע בן קרחה‪ .‬על כל אחד לשכנע בצדקת דעתו‪.‬‬ ‫ ‪ .‬אמתי לדעתכם יש להתפשר‪ ,‬ומתי אסור בשום אופן להתפשר? תנו דוגמאות‬ ‫אישיות לכל אחד מהמקרים‪.‬‬ ‫‪27‬‬

‫שער על שלושה דברים העולם עומד‬

‫הסנהדרין‬ ‫בית דין‬ ‫המשנה שלפניכם מתארת איך נראתה ישיבת‬ ‫של שבעים‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫יי‬ ‫ני‬ ‫הע‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ם שהיה‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫יו‬ ‫נ‬ ‫הסנהדרין‪ ,‬היא בית המשפט היהודי העתיק‪:‬‬ ‫ה לפסיקת ה‬ ‫בעם‬ ‫הי‬ ‫לכה ומשפט‬ ‫הו‬ ‫ד‬ ‫י‪.‬‬ ‫ע‬ ‫ל־פי עדות ה‬ ‫הסנהד‬ ‫משנה פעלה‬ ‫רין בימי בית‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫הראשו‬ ‫שני‪ ,‬מהמאה‬ ‫נה לפני הס‬ ‫פי‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫מאה‬ ‫החמי‬ ‫שית לספירה‪.‬‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫חו‬ ‫ר‬ ‫ַסנְ ֶה ְד ִרין ָהיְ ָתה ַּכ ֲח ִצי ּג ֶֹרן ֲעגֻ ָּלה‪,‬‬ ‫בן בית‬ ‫המקד‬ ‫ש השני עבר‬ ‫מו‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫ולאחר‬ ‫רֹואין זֶ ה ֶאת זֶ ה‪.‬‬ ‫ְּכ ֵדי ֶׁשּיְ הּו ִ‬ ‫הדרין ליבנה‪,‬‬ ‫מרד בר־כוכ‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫או‬ ‫ש‬ ‫ה‪,‬‬ ‫סנהדרין‬ ‫עֹומ ִדין ִל ְפנֵ ֶיהם‪,‬‬ ‫סֹופ ֵרי ַה ַּדּיָ נִ ין ְ‬ ‫ּוׁשנֵ י ְ‬ ‫ְ‬ ‫משם ל‬ ‫שפרעם‪ ,‬מש‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫רי‬ ‫ל‬ ‫ם‪,‬‬ ‫בי‬ ‫ת‬ ‫מבית‬ ‫ּׂשמֹאל‪,‬‬ ‫ֶא ָחד ִמּיָ ִמין וְ ֶא ָחד ִמ ְ ֹ‬ ‫שערים לצי‬ ‫לטב‬ ‫רי‬ ‫פורי‪ ,‬ולבסוף‬ ‫ה‪,‬‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫לה‬ ‫כֹות ִבין ִּד ְב ֵרי ַה ְמזַ ִּכין‪ ,‬וְ ִד ְב ֵרי ַה ְמ ַחּיְ ִבין‪.‬‬ ‫וְ ְ‬ ‫הסנהדרין ע‬ ‫לערך‪,‬‬ ‫אז‬ ‫בו‬ ‫ד לשנת ‪425‬‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫אֹומר‪:‬‬ ‫הּודה ֵ‬ ‫ַר ִּבי יְ ָ‬ ‫עילותה ולא‬ ‫חודשה עוד‪.‬‬

‫ּכֹותב ִּד ְב ֵרי ַה ְמזַ ִּכין‪,‬‬ ‫לׁשה ‪ֶ -‬א ָחד ֵ‬ ‫ְׁש ָ‬ ‫ּכֹותב ִּד ְב ֵרי ַה ְמזַ ִּכין וְ ִד ְב ֵרי‬ ‫יׁשי ֵ‬ ‫ּכֹותב ִּד ְב ֵרי ַה ְמ ַחּיְ ִבין‪ ,‬וְ ַה ְּׁש ִל ִ‬ ‫וְ ֶא ָחד ֵ‬ ‫ַה ְמ ַחּיְ ִבין‪.‬‬

‫משנה מסכת סנהדרין‪ ,‬פרק ד‪ ,‬משנה ג‬

‫לפניכם תמונות מכמה בתי משפט‪.‬‬ ‫ ‪ .‬אסמנו בתמונות את בעלי התפקידים שמופיעים במשנה‪.‬‬ ‫ ‪ .‬במי מבתי המשפט בתמונות עומד בכללי הסנהדרין?‬ ‫ ‪ .‬גמדוע לדעתכם דווקא כך הייתה מעוצבת הסנהדרין?‬

‫‪28‬‬

‫שער על שלושה דברים העולם עומד‬

‫סדרו את הכיתה על־פי סדר הסנהדרין המתואר במשנה‪.‬‬ ‫קיימו במבנה זה משפט מבוים ‪ -‬ערעורו של איגור קרב‬

‫הצגת המקרה של איגור קרב‬ ‫איגור קרב‪ ,‬צעיר בן ‪ ,22‬ללא הרשעות פליליות קודמות‪ ,‬לא הצליח להתפרנס למחייתו‬ ‫מאז השתחרר מן הצבא‪ .‬את מרבית ימיו הוא בילה בחיפוש אחר עבודה ומזון‪ .‬יום אחד‪,‬‬ ‫במהלך שיטוטיו ברחוב‪ ,‬הבחין מבעד לחלון של דירה במקרר קטן‪ .‬הוא פתח את החלון‪,‬‬ ‫נכנס לדירה ופתח את המקרר‪ .‬לאכזבתו‪ ,‬גילה במקרר רק בקבוק משקה ריק למחצה‬ ‫ופחית בירה‪ .‬הוא שתה ויצא‪ .‬ברשלנותו נפלה מכיסו תוך כדי יציאתו תעודת הזהות‬ ‫שלו‪ ,‬וכך נתפס בקלות בידי המשטרה‪ .‬באישור בית המשפט נעצר איגור למשך שישה‬ ‫ימים תמימים‪ ,‬ואף הוגשה בקשה לעצור אותו עד תום ההליכים‪ ,‬בטענה שהוא מסוכן‬ ‫לשלום הציבור ולרכושו‪ .‬משהודה במעשיו‪ ,‬הוגש נגדו כתב אישום שכלל שתי עברות‪,‬‬ ‫החמורות ביותר שאפשר היה לייחס לו‪ ,‬וכן בקשה לאסור אותו משום שהוא 'אדם עני‬ ‫שאין לו כסף‪ ,‬ולכן סביר להניח כי הוא יפעל באופן דומה בעתיד‪ ,‬יתפרץ ויגנוב'‪ .‬אמנם‬ ‫בית המשפט הכיר בכך ש'הרקע לביצוע העברות הינו מצבו הכלכלי הקשה מנשוא‬ ‫שהביאו לחרפת רעב'‪ ,‬אך עדיין סבר כי יש לגזור על הנאשם מאסר על תנאי לתקופה‬ ‫של שמונה חודשים למשך שנתיים‪.‬‬ ‫מעובד מיובל אלבשן‪' ,‬נגישות האוכלוסיות המוחלשות בישראל למשפט'‬

‫התחלקו לשלושה צוותים‪:‬‬ ‫צוות ההגנה ‪ -‬אשר יעלה טענות לזכות הנאשם‪.‬‬ ‫צוות התביעה ‪ -‬אשר יעלה טענות לחיוב הנאשם‪.‬‬ ‫צוות השופטים (עד ‪ 3‬משתתפים) ‪ -‬אשר ישמע את נאומי הצדדים וישקול אותם בבואו לקבוע פסק‬ ‫דין בערעור‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫שער על שלושה דברים העולם עומד‬

‫מקורות לצוות ההגנה‬ ‫שלום רב!‬ ‫נבחרתם להגן על איגור קרב‬ ‫ולייצג אותו בערעור‪ .‬לקראת‬ ‫המשפט עליכם להכין נאום‬ ‫פתיחה בן דקה‪ ,‬להזמין‬ ‫מטעמכם עד־מומחה שיסייע‬ ‫לכם לשכנע את בית המשפט להקל בעונשו‬ ‫של הנאשם‪ ,‬וכן לכתוב נאום סיכום בן שתי‬ ‫דקות‪ .‬היעזרו במקורות הבאים‪ ,‬כדי לגבש את‬ ‫טענתכם ולהפוך אותה למשכנעת יותר‪.‬‬

‫ַעד ָמ ַתי ִּת ְׁש ְּפטּו ָעוֶ ל ְּופנֵ י ְר ָׁש ִעים ִּת ְׂשאּו‬ ‫ֶס ָלה‪.‬‬ ‫ִׁש ְפטּו ַדל וְ יָ תֹום ָענִ י וָ ָרׁש ַה ְצ ִּדיקּו‪.‬‬ ‫ַּפ ְּלטּו ַדל וְ ֶא ְביֹון ִמּיַ ד ְר ָׁש ִעים ַה ִּצילּו‪.‬‬ ‫תהלים פרק ב'‪ ,‬פסוקים ב'‪-‬ד'‬

‫פני רשעים תשאו ‪ -‬תעדיפו את הרשעים‬ ‫ותעוותו את המשפט‬ ‫פלטו ‪ -‬הצילו‬ ‫ספר תהלים קורא לשופטים להפסיק להעדיף‬ ‫את הרשעים‪ ,‬ולהצדיק במשפט את העני והאביון‪.‬‬ ‫ ⋅האם לאיגור קרב נערך משפט עוול?‬ ‫ ⋅כיצד יש לשפוט אותו על פי פסוקים אלה?‬

‫אמר ר' יוחנן‪ :‬לא חרבה ירושלים אלא‬ ‫על שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא‬ ‫עשו לפנים משורת־הדין‪.‬‬ ‫תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת בבא מציעא‪ ,‬דף ל׳‪ ,‬עמוד ב׳‬

‫לפי דברי ר' יוחנן‪ ,‬בית המקדש חרב משום‬ ‫שבתי המשפט שפטו בצורה קרה בדיוק לפי‬ ‫החוקים‪ ,‬מבלי לחרוג מהם אפילו מעט‪ ,‬ולא‬ ‫נהגו 'לפנים משורת הדין' בעת הצורך‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫מקורות לצוות התביעה‬ ‫שלום רב!‬ ‫נבחרתם להגן על פסק הדין‬ ‫נגד איגור קרב ולהדוף את‬ ‫הערעור מטעמו‪ .‬לקראת‬ ‫המשפט עליכם להכין נאום‬ ‫פתיחה בן דקה‪ ,‬להזמין‬ ‫מטעמכם עד־מומחה שיסייע לכם לשכנע את‬ ‫בית המשפט להשאיר בעינו את פסק הדין‪,‬‬ ‫וכן לכתוב נאום סיכום בן שתי דקות‪ .‬היעזרו‬ ‫במקורות הבאים כדי לגבש את טענתכם‬ ‫ולהפוך אותה למשכנעת יותר‪.‬‬

‫וְ ָדל ֹלא ֶת ְה ַּדר ְּב ִריבֹו‬ ‫שמות פרק כ״ג‪ ,‬פסוק ג׳‬

‫דל ‪ -‬עני‬ ‫תהדר ‪ -‬תעדיף‬ ‫בריבו ‪ -‬בדינו‬ ‫פסוק זה מזהיר את השופטים מפני הטיית הדין‬ ‫לטובת העני ושפיטה שלא בצדק מתוך חמלה‬ ‫ורחמים‪ .‬יש לשפוט כל אדם במידה שווה‪.‬‬ ‫ ⋅האם קבלת הערעור היא העדפה לא הוגנת‬ ‫ולא צודקת של עני בדין?‬

‫שלא ירחם השופט על החלש והדל‬ ‫בשעת הדין‪ ,‬אלא שידון את דינו באמת‪,‬‬ ‫לא מתוך רחמים עליו‪ .‬אבל ישווה בין‬ ‫העשיר והדל‪ ,‬להכריחו את העני לפרוע‬ ‫את מה שהוא חייב‪ ,‬שנאמר‪' :‬וְ ָדל ֹלא‬ ‫ֶת ְה ַּדר ְּב ִריבֹו'‪.‬‬ ‫ספר החינוך‪ ,‬מצווה ע"ט‬

‫ת כל תרי"ג (‪)613‬‬ ‫הסוקר ומתאר א‬ ‫פר החינוך ‪ -‬ספר‬ ‫פי הקדמתו‪ ,‬הספר‬ ‫ס‬ ‫פיעות בתורה‪ .‬על‬ ‫המצוות שמו‬ ‫מחבר לדעת את‬ ‫חנך את בניו של ה‬ ‫נכתב במטרה ל‬ ‫בסוף המאה ה־‪13‬‬ ‫צוות‪ .‬הספר נכתב‬ ‫כל תרי"ג המ‬ ‫(הרא"ה) מספרד‪.‬‬ ‫ס לרבי אהרן הלוי‬ ‫לערך ומיוח‬

‫שער על שלושה דברים העולם עומד‬

‫ ⋅האם צריכים השופטים לנהוג במקרה‬ ‫שלפנינו לפנים ִמׁשּורת הדין ולהתגמש עם‬ ‫החוק או שיש במקרה זה קו הגנה אחר‬ ‫להקלה בעונשו?‬

‫בסעיף ‪ 224‬לחוק סדר הדין הפלילי‬ ‫התשמ"ב‪ 1982-‬נאמר‪ :‬הורשע בבית‬ ‫המשפט על העבירה ונגזר דינו‪ ,‬לא‬ ‫יפחת עונשו מדרישת התביעה אלא‬ ‫אם ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות‬ ‫המצדיקות הפחתתו‪.‬‬ ‫ ⋅האם אי אפשר לראות במצבו הכלכלי‬ ‫של אדם‪ ,‬השרוי בעוני קשה וברעב‪ ,‬נסיבה‬ ‫מקלה?‬

‫בפסק הדין של תיק ‪080031/01‬‬ ‫(גוטסמן נ' עיריית תל אביב) נקבע‬ ‫שמצבו הכלכלי הדחוק של הנאשם‬ ‫אינו יכול לשמש עילה להפחתת‬ ‫העונש (במקרה הזה‪ :‬קנס)‪.‬‬ ‫אסור לבית דין לרחם על מי שנתחייב‪,‬‬ ‫שלא יאמרו‪ :‬האיש הזה הוא עני‪ ,‬שלא‬ ‫בכוונה עשה‪ .‬אלא הוא חייב לעמוד‬ ‫במה שנגזר עליו בכל מה שיש לו‪ ,‬בלא‬ ‫חנינה‪ ,‬שנאמר‪" :‬וְ ֹלא ָתחֹוס ֵעינֶ ָך" (דברים‬ ‫י"ט‪ ,‬כ"א)‪ ...‬על זה הזהירה התורה בפסוק‪:‬‬ ‫"וְ ָדל ֹלא ֶת ְה ַּדר ְּב ִריבֹו" (שמות כ"ג‪ ,‬ג')‪,‬‬ ‫"ֹלא־ת ָּׂשא ְפנֵ ָ‬ ‫ִ‬ ‫ונאמר‪:‬‬ ‫י־דל" (ויקרא י"ט‪ ,‬ט"ו)‪.‬‬ ‫רמב"ם‪ ,‬משנה תורה‪ ,‬הלכות סנהדרין‪ ,‬פרק ב‪ ,‬הלכה ד‬

‫על פי הרמב"ם‪ ,‬יש נטייה לא ראויה של בית‬ ‫הדין לרחם על העני ולייחס חוסר כוונה‬ ‫למעשיו‪.‬‬ ‫ ⋅ איזו נורמה עלולה להיווצר בחברה אם יזכו‬ ‫עניים שפשעו?‬ ‫ ⋅ האם החברה תוכל להתמודד עם זיכוי‬ ‫והחזרה לרחוב של עניים שפשעו כמו איגור‬ ‫קרב?‬ ‫ע"פ דף לימוד של ממזרח שמש‪.‬‬

‫ספרו מה היו הטיעונים של ההגנה ושל התביעה‪ ,‬ומה הייתה החלטת השופטים‪ .‬ערכו‬ ‫סקר בין הקוראים האם פסק הדין היה הוגן וצודק‪.‬‬ ‫‪31‬‬

‫שער על שלושה דברים העולם עומד‬

‫חוק וסדר‬ ‫במשנה הבאה קובעים החכמים את כללי הדיון המשפטי במקרים שונים שמובאים לפניהם‪:‬‬ ‫דיני נפשות הם הכללים למשפט על עברה שדינה מוות על־פי התורה (רצח‪ ,‬עבודה זרה‪ ,‬חילול שבת‬ ‫ועוד)‪.‬‬ ‫דיני ממונות הם הכללים למשפט על עברות במגוון תחומים‪ :‬יחסי שותפות ושכנות‪ ,‬יחסי מזיק וניזוק‪,‬‬ ‫הלכות קניינים‪ ,‬גזל ועוד‪.‬‬

‫יׁשה ַּוב ֲח ִק ָירה‪,‬‬ ‫ֶא ָחד ִּדינֵ י ָממֹונֹות וְ ֶא ָחד ִּדינֵ י נְ ָפׁשֹות ִּב ְד ִר ָ‬ ‫"מ ְׁש ַּפט ֶא ָחד יִ ְהיֶ ה ָל ֶכם"‪.‬‬ ‫ֶׁשּנֶ ֱא ַמר (ויקרא כ"ד‪ ,‬כ"ב)‪ִ :‬‬ ‫ַמה ֵּבין ִּדינֵ י ָממֹונֹות ְל ִדינֵ י נְ ָפׁשֹות?‬ ‫לׁשה [שופטים];‬ ‫ִּדינֵ י ָממֹונֹות ִּב ְׁש ָ‬ ‫לׁשה‪.‬‬ ‫ּוׁש ָ‬ ‫וְ ִדינֵ י נְ ָפׁשֹות ְּב ֶע ְש ִֹרים ְ‬ ‫ִּדינֵ י ָממֹונֹות ְ‬ ‫חֹובה;‬ ‫ּפֹות ִחין [מתחילים] ֵּבין ִלזְ כּות ֵּבין ְל ָ‬ ‫חֹובה‪.‬‬ ‫ּפֹות ִחין ְל ָ‬ ‫ּפֹות ִחין ִלזְ כּות‪ ,‬וְ ֵאין ְ‬ ‫וְ ִדינֵ י נְ ָפׁשֹות ְ‬ ‫חֹובה;‬ ‫ִּדינֵ י ָממֹונֹות ַמ ִּטין [מכריעים] ַעל ִּפי ֶא ָחד [ברוב של דיין אחד]‪ֵּ ,‬בין ִלזְ כּות ֵּבין ְל ָ‬ ‫וְ ִדינֵ י נְ ָפׁשֹות ַמ ִּטין ַעל ִּפי ֶא ָחד ִלזְ כּות‪ ,‬וְ ַעל ִּפי ְׁשנַ יִ ם [ברוב של שני‬ ‫חֹובה‪.‬‬ ‫דיינים] ְל ָ‬ ‫ִּדינֵ י ָממֹונֹות ַמ ֲחזִ ִירין [דנים מחדש אם מתברר שחלה טעות בפסק הדין]‬ ‫חֹובה;‬ ‫ֵּבין ִלזְ כּות ֵּבין ְל ָ‬ ‫חֹובה‪.‬‬ ‫ִּדינֵ י נְ ָפׁשֹות ַמ ֲחזִ ִירין ִלזְ כּות‪ ,‬וְ ֵאין ַמ ֲחזִ ִירין ְל ָ‬ ‫ִּדינֵ י ָממֹונֹות‪ַ ,‬הּכֹל ְמ ַל ְּמ ִדין זְ כּות וְ ָ‬ ‫חֹובה [לכולם מותר לתת עדות אופי];‬ ‫ִּדינֵ י נְ ָפׁשֹות‪ַ ,‬הּכֹל ְמ ַל ְּמ ִדין זְ כּות‪ ,‬וְ ֵאין ַהּכֹל [לא כולם‪ ,‬רק הדיינים]‬ ‫חֹובה‪.‬‬ ‫ְמ ַל ְּמ ִדין ָ‬ ‫[‪]...‬‬ ‫משנה מסכת סנהדרין‪ ,‬פרק ד‪ ,‬משנה א‬

‫העתיקו את הטבלה למחברת ומלאו אותה בלשונכם לפי המשנה‪ ,‬הוסיפו הסבר בכל‬ ‫סעיף‪.‬‬ ‫דיני ממונות‬

‫‪32‬‬

‫דיני נפשות‬

‫הסבר‬

‫שער על שלושה דברים העולם עומד‬

‫זּוּכה בבית הדין מאשמת רצח‪ .‬פתאום רצה לבית הדין אישה שטענה‬ ‫ ‪ .‬אקובי ָ‬ ‫שראתה את הרצח והיא יודעת בוודאות שיצחק אשם‪ .‬האם בית הדין מקבל את‬ ‫עדותו של האישה? מאיזה דין לומדים הלכה זו?‬ ‫ ‪ .‬ביעל זוכתה בבית הדין מאשמת מעילה בכספי הבנק שבו עבדה‪ .‬פתאום רץ לבית‬ ‫הדין איש שטען שעקב אחר הנהלת החשבונות בבנק והוא יודע בוודאות שיעל‬ ‫אשמה‪ .‬האם בית הדין מקבל את עדותו של האיש? מאיזה דין לומדים הלכה זו?‬ ‫ ‪ .‬גכתבו דוגמאות נוספות למצבים המתוארים במשנה‪.‬‬ ‫ ‪ .‬דמדוע לדעתכם יש הבדל בסדרי הדין בין דיני ממונות ובין דיני נפשות?‬

‫סנהדרין ההורגת אחד בשבוע [אחד בשבע שנים] נקראת ָח ְב ָלנִ ית‪.‬‬ ‫רבי אלעזר בן עזריה אומר‪ :‬אחד לשבעים שנה‪.‬‬ ‫רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים‪ :‬אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם‬ ‫מעולם‪.‬‬ ‫רבן שמעון בן גמליאל אומר‪ :‬אף הן מרבין שופכי־דמים בישראל‪.‬‬ ‫משנה מסכת מכות‪ ,‬פרק א' משנה י'‬

‫‪1 .1‬מה אפשר ללמוד ממשנה זו על גישת החכמים לעונש מוות?‬

‫‪33‬‬

‫שער על שלושה דברים העולם עומד‬

‫קראו את הטיעונים המקובלים בעד ונגד עונש מוות‪:‬‬ ‫ישנם ארבעה טיעונים עיקריים להצדקת השימוש בעונש המוות‪:‬‬ ‫ ⋅עונש המוות מהווה גמול ראוי לעבירות חמורות במיוחד‪ ,‬המבטא את סלידתה של‬ ‫החברה מן המעשה שבגינו הוטל העונש‪.‬‬ ‫ ⋅עונש המוות מהוה גורם מרתיע מפני ביצוע עבירות חמורות‪.‬‬ ‫ ⋅עונש המוות מאפשר לקרובי קרבנות העבירה לחוש 'סגירת מעגל' המאפשרת‬ ‫להם להתגבר על המצוקה הנפשית שנגרמה להם עקב הירצחו של קרוב‪,‬‬ ‫ולהמשיך בחייהם‪.‬‬ ‫ ⋅השימוש בעונש זה נחוץ כדי להגן על שלום הציבור מפני עבריין שעלול לפגוע‬ ‫בחייהם של אלו המצויים בסביבתו (בין כתלי בית הכלא או לאחר שחרורו‪.‬‬ ‫ישנם ארבעה טיעונים עיקריים לשלילת השימוש בעונש המוות‪:‬‬ ‫ ⋅הערך של החיים הוא כה נעלה‪ ,‬עד שאין הוא סובל פגיעה בו בשל כל אינטרס‬ ‫אחר‪ ,‬חיוני וחשוב ככל שיהיה‪.‬‬ ‫ ⋅עונש המוות הוא עונש אכזרי במיוחד‪ ,‬ובשל כך‪ ,‬הוא איננו הולם את ערכי המוסר‬ ‫של חברה דמוקרטית‪.‬‬ ‫ ⋅השימוש בעונש המוות כרוך בסכנה של הריגת חפים מפשע‪ ,‬תוצאה שאיננה‬ ‫הפיכה‪ ,‬ואין בכוחו של המשפט לתקנה באמצעות פיצויים‪.‬‬ ‫ ⋅השימוש בעונש המוות גורם להשחתת החברה ולהשרשת נורמות של כוחניות‬ ‫ואלימות‪.‬‬ ‫ירון אונגר‪ ,‬עונש המוות – רקע תיאורטי וסקירה משווה‬

‫ ‪ .‬אבחרו שני תלמידים שייצגו את עמדת רבי טרפון ורבי עקיבא‪ ,‬ושני תלמידים‬ ‫שייצגו את עמדת רבן שמעון בן גמליאל‪ .‬על כל צד לשכנע את הכיתה בצדקתו‪.‬‬ ‫השתמשו בטיעונים שקראתם‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בערכו הצבעה וראו מהי הכרעת הרוב‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫שער על שלושה דברים העולם עומד‬

‫איזו מכה‪...‬‬ ‫בשיעור הקודם למדנו את הכללים של התנהלות המשפט במקרים שהם בגדר דיני נפשות ובמקרים‬ ‫של דיני ממונות‪.‬‬ ‫בפרק זה נדון בסוג מסוים של דיני ממונות – מהי האחריות המוטלת‬ ‫על מי שפוגע באלימות באחר‪ .‬אחריות זו מתבטאת בהכרה בסוגי הנזק‬ ‫שנגרם לנפגע ובפיצוי שעליו לפצותו‪.‬‬

‫חשבו על מקרה שבו נפגעתם ממעשה של מישהו‪ .‬ציינו מה הכי כאב לכם בפגיעה זו‪.‬‬ ‫המשנה שלפנינו (ממסכת בבא קמא) דנה בפגיעה הנגרמת על־ידי מעשה אלים‪ ,‬ובחובת הפיצויים‬ ‫שעל הפוגע לשלם לנפגע‪.‬‬

‫בא ַק ָּמא" בארמית הוא "שער ראשון"‪ .‬זוהי‬ ‫"ּב ָ‬ ‫פירוש השם ָ‬ ‫שונה בסדר נזיקין במשנה‪ ,‬ולאחריה מופיעות‬ ‫המסכת הרא‬ ‫שער אמצעי ו"בבא בתרא" – שער אחרון‪.‬‬ ‫גם "בבא מציעא" –‬ ‫קת בדיני הנזקים שגורם אדם לחברו על־‬ ‫מסכת נזיקין עוס‬ ‫ברי‪ ,‬בדיני שמירה על רכוש‪ ,‬בדיני גניבה וגם‬ ‫פי המשפט הע‬ ‫בסדרי המשפט‪.‬‬

‫חֹובל ַּב ֲח ֵברֹו‪,‬‬ ‫ַה ֵ‬ ‫ַחיָ ּב ָע ָליו ִמּׁשּום ֲח ִמ ָּשׁה ְד ָב ִרים‪:‬‬ ‫ּובב ֶֹשׁת‪.‬‬ ‫ְּבנֶ זֶ ק‪ְּ ,‬ב ַצ ַער‪ְּ ,‬ב ִרּפּוי‪ְּ ,‬ב ֶש ֶׁבת ְ‬

‫מי ש ֵ‬ ‫חֹובל ‪ -‬גורם חבלה‪ ,‬פוגע ‪ -‬בחברו‪,‬‬ ‫חייב ל‬ ‫שלם לו ולפצות אותו בעבור חמש פגיעות‪:‬‬ ‫נֶ זֶ‬ ‫ק – פיצוי על הפגיעה הגופנית שגורמת גם‬ ‫לירידה ביכולת ההשֹתכרות של הנפגע‬ ‫ַצ ַע‬ ‫ר ‪ -‬פיצוי על הכאב הפיזי ועל הנזק הנפשי‬ ‫ִרּפּוי – הוצאות הטיפולים הרפואיים‬ ‫ֶש ֶׁבת ‪-‬‬ ‫פיצוי על אובדן ימי העבודה בזמן ההחלמה‬ ‫ֶ‬ ‫ּבֹושׁת ‪ -‬פיצוי על הבושה שנגרמה לנפגע‬

‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬

‫'חֹובל'‪ ,‬ומצאו מילים‬ ‫‪1‬חשבו על המילה ֵ‬ ‫נוספות שאפשר להרכיב מהשורש חב"ל‪.‬‬ ‫‪2‬בחרו אחת מאפשרויות הפגיעה‪ ,‬וכתבו‬ ‫במחברותיכם סיפור דמיוני על פגיעה כזו‪,‬‬ ‫או חפשו ברשת האינטרנט סיפור כזה‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫שער על שלושה דברים העולם עומד‬

‫קראו קטע אחד מהמשנה‪ ,‬המתייחס לאחת מהפגיעות שנגרמו לנפגע‪ ,‬וענו על‬ ‫השאלות‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אהסבירו בלשונכם מהי מהות הפגיעה‬ ‫ ‪ .‬בהאם זו פגיעה בגוף או בנפש‪ ,‬או בשניהם?‬ ‫ ‪ .‬גמה דעתכם על דרך ההערכה של הפגיעה? האם אתם מסכימים איתה?‬ ‫באילו דרכים קובעים היום את גובה הפיצוי?‬

‫ְּבנֶ זֶ ק ֵּכ ַיצד [איך מעריכים את גובה הנזק שנגרם]?‬ ‫ִס ֵּמא [עיוור] ֶאת ֵעינֹו‪,‬‬ ‫ָק ַטע ֶאת יָ דֹו‪,‬‬ ‫ִש ֵּׁבר ֶאת ַרגְ לֹו ‪-‬‬ ‫ִ‬ ‫רֹואין [מדמיינים] אֹותֹו ְכ ִּאּלּו הוא ֶע ֶבד נִ ְמ ָּכר ַּבּׁשּוק‪,‬‬ ‫וְ ָׁש ִמין [מעריכים] ַּכ ָּמה ָהיָ ה יָ ֶפה [כמה היה שווה לפני הפגיעה] וְ ַכ ָּמה הּוא יָ ֶפה [וכמה הוא שווה כעת‬ ‫אחרי הפגיעה בגופו]‪.‬‬

‫ְּב ַצ ַער [איך מעריכים את שווי הצער שנגרם]?‬ ‫ְּכוָ אֹו [עשה לו כוויה] ִּב ְשׁפּוד אֹו ְּב ַמ ְס ֵמר‪,‬‬ ‫ּבּורה ‪-‬‬ ‫עֹושׂה ַח ָ‬ ‫ֲא ִפּלּו ַעל ִצ ָּפ ְרנֹו‪ְ ,‬מקֹום ֶש ֵׁאינּו ֶ‬ ‫ְ‬ ‫רֹוצה ִלּטֹול ִל ְהיֹות ִמ ְצ ָט ֵער‬ ‫ּיֹוצא ָבזֶ ה ֶ‬ ‫אֹומ ִדים [מעריכים] ַּכ ָּמה ָא ָדם ַּכ ֵ‬ ‫ָּכְך [כמה אדם דומה ברגישותו ובמעמדו ירצה תמורת צער כזה]‪.‬‬

‫ִרּפּוי [איך מעריכים את שווי הריפוי שנדרש]?‬ ‫ִה ָּכהּו‪ַ ,‬חיָ ּב ְל ַרּפאֹתֹו [לשלם דמי הריפוי]‪.‬‬ ‫ָעלּו בֹו ְצ ָמ ִחים [צמחו במקום המכה אבעבועות]‪,‬‬ ‫ִאם ֵמ ֲח ַמת [בגלל] ַה ַּמ ָּכה [עלו האבעבועות] – ַחיָ ּב [לשלם גם דמי ריפוין]‪,‬‬ ‫וְ ֶשֹּׁלא ֵמ ֲח ַמת ַה ַמ ָּ​ּכה – ָּפטּור [מלשלם עבור ריפוין]‪.‬‬ ‫ָחיָ ָתה וְ נִ ְס ָּת ָרה [נרפאה המכה וחזרה שוב]‪ָ ,‬חיָ ָתה וְ נִ ְס ָּת ָרה ‪ַ -‬חיָ ּב‬ ‫ְל ַרּפאֹתֹו‪.‬‬ ‫ָחיָ ָתה ָכל ָצ ְר ָכּה [נרפאה לגמרי וחזרה שוב מאוחר יותר] ‪ֵ -‬אינֹו ַחיָ ּב ְל ַרּפאֹתֹו‪.‬‬ ‫‪36‬‬

‫שער על שלושה דברים העולם עומד‬

‫ֶש ֶׁבת [איך מעריכים את שווי ימי הבטלה בעקבות החבלה]?‬ ‫ׁשֹומר ִק ִ‬ ‫רֹואין אֹותֹו ְכ ִאּלּו הּוא ֵ‬ ‫ִ‬ ‫ּׁשּואים [= שומר בשדה]‪,‬‬ ‫ּוד ֵמי ַרגְ לֹו‪[ .‬מעריכים את הפסד שכרו כשכר שומר‬ ‫ֶש ְּׁכ ָבר נָ ַתן לֹו ְד ֵמי יָ דֹו ְ‬ ‫בשדה‪ ,‬שגם נכה יכול לבצע עבודה זו]‪ .‬‬

‫ּב ֶֹשׁת [איך מעריכים את שווי הבושה שנגרמה מהחבלה]?‬ ‫ַהּכֹל ְל ִפי ַה ְמ ַביֵ ּׁש וְ ַה ִּמ ְת ַּביֵ ּׁש [גובה הפיצויים נגזר ממעמדו של המבייש ושל המתבייש‪ ,‬כי ככל מעמדו‬ ‫גבוה יותר‪ ,‬כך בושתו גדולה יותר]‪... .‬‬ ‫ּסּומא [מי שמבייש את העיוור‪ ,‬שאינו מּודע למעשה]‪,‬‬ ‫ַה ְמ ַביֵ ּׁש ֶאת ַה ָ‬ ‫ַה ְמ ַביֵ ּׁש ֶאת ַהיָ ֵּשׁן ‪-‬‬ ‫ַחיָ ּב [לשלם דמי בושה]‪... .‬‬ ‫נָ ַפל ִמן ַהּגַ ג‪ ,‬וְ ִהזִ ּיק ִּוביֵ ּׁש [בטעות‪ ,‬בלי כוונה] ‪-‬‬ ‫ַחיָ ּב ַעל ַהּנֶ זֶ ק ָּופטּור ַעל ַהּב ֶֹשׁת‪... ,‬‬ ‫[משום ש] ֵאינּו ַחיָ ּב ַעל ַהּב ֶֹשׁת ַעד ֶשׁיְ ֵּהא ִמ ְת ַּכוֵ ּן [לבייש במעשהו]‪.‬‬

‫ָּב ָבא ַק ָּמא ֶפ ֶּרק ח' משנה א'‬

‫הכינו הצגה קטנה שתמחיש את המקרה שעליו למדתם במשנה‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫שער על שלושה דברים העולם עומד‬

‫צפו בסרטון ההפסקה הגדולה – אלימות מילולית (דקות ‪)1:16-8:00‬‬ ‫‪https://goo.gl/dSvUoA‬‬

‫ ‪ .‬אבמהלך הצפייה ציינו סצינות‪ ,‬שבהן אתם מזהים אחד מחמשת סוגי הפגיעה‬ ‫שהוזכרו במשנה‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בהאם היה קשר בין "נזק"‪" ,‬צער" ו"בושת" במקרים שראיתם?‬ ‫ ‪ .‬גאיזה פיצוי לדעתכם יכול לסייע לנפגע בסרט?‬ ‫ ‪ .‬דמדוע לדעתכם אבי אינו מקבל את בקשת הסליחה?‬

‫ ‪ .‬אחפשו בקבוצות הרשתות החברתיות שלכם מקרים של אלימות מילולית‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בכיצד לדעתכם יכול הפוגע לפצות את הנפגע במקרים אלה?‬ ‫ ‪ .‬גכיצד אפשר להימנע מאלימות מילולית ולמנוע אותה ברשתות החברתיות? הציעו‬ ‫לפחות שלוש הצעות‪.‬‬

‫נחזור למשנה שלנו במסכת בבא קמא‪ .‬בהמשך הפרק אומרת המשנה על הפוגע‪:‬‬

‫נֹותן לֹו‪,‬‬ ‫ַאף ַעל ִּפי ֶשׁהּוא ֵ‬ ‫ֵאינֹו נִ ְמ ָחל לֹו ַעד ֶשׁיְ ַּב ֵּקׁש ִמ ֶּמּנּו [‪.]...‬‬ ‫בבא קמא פרק ח‪ ,‬משנה ז‬

‫הוא נותן לו ‪ -‬אף שהפוגע באדם נותן לו את‬

‫אף על פי ש‬ ‫כספי הפיצויים על נזקי הגוף והרכוש‪,‬‬ ‫עד שיבקש ממנו ‪ -‬הפוגע חייב גם לבקש‬ ‫אין נמחל לו‬ ‫פגע‪ ,‬ורק אחרי שתתקבל ההתנצלות‪ ,‬ייסלח‬ ‫סליחה מהנ‬ ‫לפוגע החטא שחטא כלפי הנפגע‪.‬‬

‫ ⋅איך מסבירה המשנה את ההתנהגות של אבי‬ ‫בסוף הסרט שראיתם?‬

‫‪38‬‬

‫שער על שלושה דברים העולם עומד‬

‫חשבו על מקרה של פגיעה בכם בעבר‪ .‬כתבו את מכתב ההתנצלות שהייתם רוצים‬ ‫לקבל מהפוגע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫שער על שלושה דברים העולם עומד‬

‫א ‪ .‬השלימו את השיח – מה את‪/‬ה אמרת?‬ ‫ב ‪ .‬הסבירו את ההבדלין בין החלטה של אימא לנהוג לפנים משורת הדין כלפי בתה‬ ‫לעומת ההחלטה של שופט לנהוג לפנים משורת הדין כלפי נאשם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אילו סכנות עומדות בפני חברה ומדינה שמתנהלות בואפן קבוע בדרך של ״לפנים‬ ‫משורת הדין״?‬ ‫ד‪ .‬אילו סכנות עומדות בפני חברה ומדינה שלעולם אינן מתנהלות בדרך של ״לפנים‬ ‫משורת הדין״?‬ ‫ה‪ .‬איזה משפט הייתם מייעצים לשופט בישראל לאמץ לעצמו כ״מוטו״ בעניין של‬ ‫״פנים משורת הדין״?‬ ‫‪40‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫א ‪ .‬השלימו את השיח – מה את‪/‬ה אמרת?‬ ‫ב ‪ .‬למה בעצם כולנו רוצים להיות מיוחדים?‬ ‫ג ‪ .‬מה ההבדל בין להיות ״שונה״ לבין להיות ״מיוחד״?‬ ‫‪41‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫לעולם יהא אדם ‪...‬‬ ‫ ‪ .‬אתחרות בשני מעגלים סגורים‪:‬‬ ‫עליכם למצוא כמה שיותר מהר את המשותף לכל השותפים במעגל‪.‬‬ ‫קבוצה שסיימה מכריזה‪ ,‬ואז משתפים בקול את הדברים המשותפים‪.‬‬ ‫ ‪ .‬באותו המשחק רק ההפך‪ :‬על כל אחד למצוא את השונות בינו ובין אלה שמימינו‬ ‫ומשמאלו במעגל‪ .‬משתפים בקול‪.‬‬ ‫‪ . 1‬צרו על הלוח "שמש אסוציאציות" ל"ארז" ול"קנה"‬ ‫‪ .2‬מה יתרונות הקנה ומה בעייתי בו? מה יתרונות הארז ומה בעייתי בו?‬

‫קנה‬

‫שתפו‪ :‬באילו מצבים אני מתפקד כמו "קנה" ובאילו מצבים אני מתפקד כ"ארז"?‬

‫"לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז"‬ ‫איך אתם מבינים את המשפט הזה? מה יכולים להיות הנימוקים לאמירה זו?‬ ‫‪42‬‬

‫ארז‬

‫שער תיקון חברה‬

‫קראו את החלק הראשון של המדרש‪:‬‬

‫ַמ ֲע ֶׂשה ֶׁש ָּבא ַר ִּבי ֶא ְל ָעזָ ר ֵּבן ַר ִּבי ִׁש ְמעֹון ִמ ִּמגְ ָּדל ּגָ דּור ִמ ֵּבית ַרּבֹו‪,‬‬ ‫ּומ ַטּיֵ ל ַעל ְׂש ַפת נָ ָהר‪,‬‬ ‫וְ ָהיָ ה ָרכּוב ַעל ֲחמֹור ְ‬ ‫ּתֹורה ַה ְר ֵּבה‪.‬‬ ‫דֹולה‪ ,‬וְ ָהיְ ָתה ַּד ְעּתֹו ּגַ ָּסה ָע ָליו ִמ ְּפנֵ י ֶׁש ָּל ַמד ָ‬ ‫וְ ָׂש ַמח ִׂש ְמ ָחה ּגְ ָ‬ ‫יֹותר‪.‬‬ ‫נִ זְ ַּד ֵּמן לֹו ָא ָדם ֶא ָחד ֶׁש ָהיָ ה ְמכ ָֹער ְּב ֵ‬ ‫ָא ַמר לֹו‪ָׁ :‬שלֹום ָע ֶליָך ַר ִּבי!‬ ‫וְ ֹלא ֶה ְחזִ יר לֹו‪.‬‬ ‫ָא ַמר לֹו‪ֵ :‬ר ָיקה‪ַּ ,‬כ ָּמה ְמכ ָֹער אֹותֹו ָה ִאיׁש!‬ ‫מֹותָך?‬ ‫ֶׁש ָּמא ָּכל ְּבנֵ י ִע ְירָך ְמכ ָֹע ִרין ְּכ ְ‬ ‫יֹוד ַע‪ֶ ,‬א ָּלא ֵלְך וֶ ֱאמֹר ָל ֻא ָּמן ֶׁש ָע ַׂשאנִ י ַּכ ָּמה ְמכ ָֹער ְּכ ִלי זֶ ה ֶׁש ָע ִׂש ָית‪.‬‬ ‫ָא ַמר לֹו‪ֵ :‬אינִ י ֵ‬ ‫ֵּכיוָ ן ֶׁשּיָ ַדע ְּב ַע ְצמֹו ֶׁש ָח ָטא יָ ַרד ִמן ַה ֲחמֹור וְ נִ ְׁש ַּת ֵּט ַח ְל ָפנָ יו‪,‬‬ ‫וְ ָא ַמר לֹו‪ :‬נַ ֲענֵ ִיתי ְלָך‪ְ ,‬מ ַחל ִלי! ‪-‬‬ ‫מֹוחל ְלָך ַעד ֶׁש ֵּת ֵלְך ָל ֻא ָּמן ֶׁש ָע ַׂשאנִ י וֶ ֱאמֹר לֹו ַּכ ָּמה ְמכ ָֹער ְּכ ִלי זֶ ה ֶׁש ָע ִׂש ָית‪.‬‬ ‫ָא ַמר לֹו‪ֵ :‬אינִ י ֵ‬ ‫ ‪ .‬אסמנו במחברת מי הדובר בכל מקום שכתוב "אמר לו"‪ .‬תנו צבע‬ ‫לכל דובר‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בציינו במחברת את כל התערבויותיו של המספר‪ .‬זהו את‬ ‫כל התיאורים של המספר על רבי אלעזר ועל האדם‬ ‫המכוער‪ .‬מה אומר המספר על כל דמות?‬ ‫ ‪ .‬גמה דעתכם על התנהגותו של רבי אלעזר ועל‬ ‫תגובתו של האדם המכוער?‬ ‫ ‪ .‬דמי מהם מתנהג כ"קנה" ומי מתנהג כ"ארז"?‬ ‫הסבירו‪.‬‬ ‫‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫קראו את החלק השני של המדרש‪ :‬‬

‫ָהיָ ה ְמ ַטּיֵ ל ַא ֲח ָריו ַעד ֶׁש ִהּגִ ַיע ְל ִעירֹו‪.‬‬ ‫יָ ְצאּו ְּבנֵ י ִעירֹו ִל ְק ָראתֹו‪,‬‬ ‫מֹורי!‬ ‫מֹורי ִ‬ ‫אֹומ ִרים לֹו‪ָׁ :‬שלֹום ָע ֶליָך ַר ִּבי ַר ִּבי‪ִ ,‬‬ ‫וְ ָהיּו ְ‬ ‫קֹורין ַר ִּבי ַר ִּבי?‬ ‫ָא ַמר ָל ֶהם‪ְ :‬ל ִמי ַא ֶּתם ִ‬ ‫ָא ְמרּו לֹו‪ְ :‬לזֶ ה ֶׁש ְּמ ַטּיֵ ל ַא ֲח ֶריָך‪.‬‬ ‫ָא ַמר ָל ֶהם‪ִ :‬אם זֶ ה ַר ִּבי ‪ַ -‬אל יִ ְרּבּו ְּכמֹותֹו ְּביִ ְׂש ָר ֵאל‪.‬‬ ‫ָא ְמרּו לֹו‪ִ :‬מ ְּפנֵ י ַמה?‬ ‫ָא ַמר ָל ֶהם‪ָּ :‬כְך וְ ָכְך ָע ָׂשה ִלי‪.‬‬ ‫ּתֹורה הּוא‪.‬‬ ‫ָא ְמרּו לֹו‪ַ :‬אף ַעל ִּפי ֵּכן‪ְ ,‬מ ַחל לֹו‪ֶׁ ,‬ש ָא ָדם ּגָ דֹול ַּב ָ‬ ‫מֹוחל לֹו‪ִּ .‬וב ְל ַבד ֶׁשֹּלא יְ ֵהא ָרגִ יל ַל ֲעׂשֹות ֵּכן‪.‬‬ ‫ָא ַמר ָל ֶהם‪ִּ :‬ב ְׁש ִב ְיל ֶכם ֲה ֵרינִ י ֵ‬ ‫ִמּיָ ד נִ ְכנַ ס ַר ִּבי ֶא ְל ָעזָ ר ֵּבן ַר ִּבי ִׁש ְמעֹון וְ ָד ַרׁש‪:‬‬ ‫עֹולם יְ ֵהא ָא ָדם ַרְך ַּכ ָּקנֶ ה וְ ַאל יְ ֵהא ָק ֶׁשה ָּכ ֶא ֶרז‪.‬‬ ‫ְל ָ‬ ‫ּומזּוזֹות‪.‬‬ ‫ּתֹורה ְּת ִפ ִּלין ְ‬ ‫קּולמּוס ִל ְכּתֹב ּבֹו ֵס ֶפר ָ‬ ‫ּול ִפ ָיכְך זָ ָכה ָקנֶ ה ִלּטֹל ִמ ֶּמּנּו ְ‬ ‫ְ‬ ‫תלמוד בבלי מסכת תענית דף כ' עמוד א – עמוד ב‬

‫ ‪ .‬אכתבו במחברת מה אמר האדם המכוער כשדיווח‪" :‬כך וכך עשה לי"‪.‬‬ ‫ ‪ .‬במדוע האיש המכוער סולח? היזכרו בסיפור אישי על סליחה ועל חוסר יכולת‬ ‫לסלוח‪ .‬כיצד אתם מבינים את הסליחה? מתי אפשר לסלוח לזולת ומתי אי‬ ‫אפשר?‬ ‫ ‪ .‬גלמי לדעתכם מתייחסת דרשת ר' אלעזר בסוף הסיפור‪ :‬אל עצמו? אל האדם‬ ‫המכוער? אל שניהם?‬ ‫‪.‬‬

‫כתבו במחברותיכם‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אמקרים מחייכם שהשיעור הזכיר לכם‬ ‫ ‪ .‬בתובנה‪/‬מחשבה שעמה אתם יוצאים מהשיעור‬

‫‪44‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫חותם אדם ‪ -‬שוויון ושונות בין בני האדם‬ ‫בשיעור זה נעסוק ברעיון של שוויון ערך האדם‪ ,‬מתוך הבנה שכל אחד הוא יחיד ומיוחד‪.‬‬ ‫היכולת לראות גם אצל הזולת את ייחודו תאפשר קיום של כבוד‪ ,‬התחשבות וסובלנות‪.‬‬

‫"שני צדדים למטבע" – משמעות הביטוי היא שלכל דבר יש שני צדדים‪ ,‬שני היבטים‬ ‫בו־בזמן‪ .‬אנחנו נתייחס אל הביטוי כפשוטו ‪ -‬כתבו בצד אחד של ה"מטבע" שקיבלתם‬ ‫תכונות או אפיונים שבהם אתם דומים לשאר בני האדם‪ ,‬ובצד שני תכונות או אפיונים‬ ‫שבהם אתם מיוחדים ושונים‪.‬‬

‫ ‪ .‬אשתפו‪ :‬מה אני חווה כמיוחד לי‪ ,‬ובמה אני מרגיש דומה לאחרים?‬ ‫ ‪ .‬ב ְלמה קל לי יותר להתחבר ‪ -‬לדמיון או לשוני שבי?‬ ‫ ‪ .‬גהאם אני מבליט את השוני שבי או מטשטש אותו?‬

‫‪45‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫המשנה מתוך מסכת סנהדרין שלפניכם מופיעה אחרי המשניות שלמדנו בפרקים הקודמים‪ .‬היא‬ ‫ממשיכה בפירוט ההנחיות הנוגעות לדיני נפשות ופותחת באזהרות לעדים במשפט‪ ,‬כדי שיבינו את‬ ‫המשמעות החמורה שעלולה להיות לעדותם – הוצאה להורג של הנאשם‪ .‬מכאן מגיעה המשנה‬ ‫להסבר על חשיבות חיי אדם‪.‬‬

‫יצד ְמ ַאּיְ ִמין ֶאת [על] ָה ֵע ִדים ַעל ֵע ֵדי נְ ָפׁשֹות [על העדים שמעידים על עברה שדינה מוות‬ ‫ֵּכ ַ‬ ‫על־פי התורה]?‬

‫ּומ ַאּיְ ִמין ֲע ֵל ֶיהן‪:‬‬ ‫אֹותן ְ‬ ‫יסין ָ‬ ‫ָהיּו ַמ ְכנִ ִ‬ ‫ֶׁש ָּמא ת ְ‬ ‫ּומ ִּפי ָא ָדם נֶ ֱא ָמן‬ ‫מּועה‪ֵ ,‬עד ִמ ִּפי ֵעד ִ‬ ‫ּומ ְּׁש ָ‬ ‫ֹאמרּו ‪ֵ -‬מא ֶֹמד [מאומדן‪ ,‬השערה]‪ִ ,‬‬ ‫ָׁש ַמ ְענּו;‬ ‫יׁשה ַּוב ֲח ִק ָירה;‬ ‫ּסֹופנּו ִל ְבּדֹוק ֶא ְת ֶכם ִּב ְד ִר ָ‬ ‫יֹוד ִעין ֶׁש ֵ‬ ‫אֹו ֶׁש ָּמא ִאי ַא ֶּתם ְ‬ ‫יֹוד ִעין ֶׁשֹּלא ְכ ִדינֵ י ָממֹונֹות [עברות שהעונש עליהן הוא בתשלום פיצויים] ִּדינֵ י‬ ‫ֶהוּו ְ‬ ‫נְ ָפׁשֹות‪...‬‬ ‫ְל ִפ ָיכְך נִ ְב ָרא ָא ָדם יְ ִח ִידי ‪ְ -‬ל ַל ֶּמ ְדָך‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אמדוע לדעתכם נברא האדם הראשון יחיד?‬ ‫עֹולם ָמ ֵלא‪ .‬וְ ָכל ַה ְמ ַקּיֵ ם נֶ ֶפׁש‬ ‫ֶׁש ָּכל ַה ְמ ַא ֵּבד נֶ ֶפׁש ַא ַחת‪ַ ,‬מ ֲע ֶלה ָע ָליו ַה ָּכתּוב ְּכ ִאּלּו ִא ֵּבד ָ‬ ‫עֹולם ָמ ֵלא‪.‬‬ ‫ַא ַחת‪ַ ,‬מ ֲע ֶלה ָע ָליו ַה ָּכתּוב ְּכ ִאּלּו ִקּיֵ ם ָ‬ ‫ֹאמר ָא ָדם ַל ֲח ֵברֹו ַא ָּבא גָ דֹול [חשוב] ֵמ ָא ִביָך‪.‬‬ ‫ּומ ְּפנֵ י ְׁשלֹום ַה ְּב ִרּיֹות‪ֶׁ ,‬שֹּלא י ַ‬ ‫ִ‬ ‫ֹומ ִרים‪ַ ,‬ה ְר ֵּבה ְרׁשּויֹות [אלוהויות] ַּב ָּׁש ָמיִ ם [וכל אחת בראה אדם משלה]‪.‬‬ ‫וְ ֶׁשֹּלא יְ הּו ִמינִ ין א ְ‬ ‫ּול ַהּגִ יד ּגְ ֻד ָּלתֹו ֶׁשל ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא‪:‬‬ ‫ְ‬ ‫ּדֹומין זֶ ה ָלזֶ ה‪,‬‬ ‫חֹותם ֶא ָחד וְ ֻכ ָּלן ִ‬ ‫טֹוב ַע ַּכ ָּמה ַמ ְט ְּבעֹות ְּב ָ‬ ‫ֶׁש ָא ָדם ֵ‬ ‫חֹותמֹו‬ ‫ּומ ֶלְך ַמ ְל ֵכי ַה ְּמ ָל ִכים ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא ָט ַבע ָּכל ָא ָדם ְּב ָ‬ ‫ֶ‬ ‫ּדֹומה ַל ֲח ֵברֹו‪.‬‬ ‫ֶׁשל ָא ָדם ָה ִראׁשֹון וְ ֵאין ֶא ָחד ֵמ ֶהן ֶ‬ ‫ ‪ .‬אמהן ארבע התשובות שהמשנה משיבה לשאלה מדוע נברא‬ ‫האדם יחידי?‬ ‫ ‪ .‬באיזו תשובה הכי 'מדברת' אליכם?‬ ‫ ‪ .‬גאם האדם הראשון הוא דגם לשאר בני האדם‪,‬‬ ‫מדוע יש שוני ביניהם?‬

‫‪46‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫עֹולם‪.‬‬ ‫לֹומר‪ִּ ,‬ב ְׁש ִב ִילי נִ ְב ָרא ָה ָ‬ ‫ְל ִפ ָיכְך ָּכל ֶא ָחד וְ ֶא ָחד ַחּיָ ב ַ‬ ‫משנה מסכת סנהדרין פרק ד משנה ה‬

‫ ‪ .‬אמהי המסקנה וכיצד היא נובעת מהמשנה?‬ ‫ ‪ .‬בלאילו דברים אתם מחויבים מתוקף הביטוי "בשבילי נברא העולם"?‬ ‫ ‪ .‬גלאילו דברים אתם זכאים מתוקף הגדרה זו?‬

‫ ‪ .‬א חשבו מה עולה בכם מהאמירה "בשבילי נברא העולם"‪ ,‬ותנו דוגמא שתבהיר את‬ ‫כוונתכם‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בציירו את הדוגמא שלכם על חלק העולם שקיבלתם מהמורה‪.‬‬ ‫ ‪ .‬גהדביקו את החלקים לעולם האחד שנברא בשבילכם!‬ ‫ ‪ .‬דתלו בכיתה את העולם שהתקבל‪ ,‬ושתפו את התמונה באתר בית הספר‪.‬‬

‫‪47‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫קראו את השירים שלפניכם‪ ,‬השמיעו אותם והצטרפו בשירה‪:‬‬

‫ַא ָּתה ֶּפ ֶלא‬ ‫מילים‪ :‬חוה אלברשטיין ע"פ פאבלו קזאלס‬ ‫לחן‪ :‬חוה אלברשטיין‬

‫ָּכל ֶרגַ ע ּבֹו ָאנּו ַחּיִ ים הּוא ֶרגַ ע ָח ָדׁש‪,‬‬ ‫ָּכל ֶרגַ ע ּבֹו ָאנּו ַחּיִ ים ֵאין ֵׁשנִ י לֹו ַּבּיְ קּום‪,‬‬ ‫עֹולם‪.‬‬ ‫עֹולם וְ ֹלא יִ ְהיֶ ה עֹוד ְל ָ‬ ‫ֹלא ָהיָ ה ְּכמֹותֹו ֵמ ָ‬ ‫ּמֹורים ָאנּו ִל ָיל ֵדינּו ְּב ֵבית ַה ֵּס ֶפר?‬ ‫ּומה ִ‬ ‫ַ‬ ‫אֹותם ִּכי ְׁשנַ יִ ם וְ עֹוד ְׁשנַ יִ ם ֵהם‬ ‫ְמ ַל ְּמ ִדים ָאנּו ָ‬ ‫ַא ְר ָּב ָעה‪,‬‬ ‫וְ ִכי ָּפ ִריז ִהיא ִּב ָיר ָתּה ֶׁשל ָצ ְר ַפת‪.‬‬ ‫אֹותם ּגַ ם ַמה ֶּׁש ִהּנָ ם?‬ ‫ָמ ַתי נְ ַל ֵּמד ָ‬ ‫אֹותם ּגַ ם ַמה ֶּׁש ִהּנָ ם?‬ ‫ָמ ַתי נְ ַל ֵּמד ָ‬ ‫לֹומר ְל ָכל ֶא ָחד ֵמ ֶהם‪:‬‬ ‫ָע ֵלינּו ַ‬ ‫יֹוד ַע ַא ָּתה ַמה ֶּׁש ִהּנְ ָך‪ַ ,‬א ָּתּה ֶּפ ֶלא!‬ ‫ֵ‬ ‫ּומיֻ ָחד! ַא ָּתה ֶּפ ֶלא!‬ ‫ַא ָּתה יָ ִחיד ְ‬ ‫עֹולם ֻּכּלֹו ֵאין עֹוד יֶ ֶלד ֶא ָחד ְּב ִדּיּוק‬ ‫ְּב ָכל ָה ָ‬ ‫מֹותָך‪.‬‬ ‫ְּכ ְ‬ ‫ּומיֻ ָחד‪.‬‬ ‫ַא ָּתה ֶּפ ֶלא‪ַ ,‬א ָּתה יָ ִחיד ְ‬ ‫גּופָך ֵאיזֶ ה ֶּפ ֶלא הּוא‪:‬‬ ‫וְ ַה ֵּבט ְּב ְ‬ ‫עֹותיָך ַהּזְ ִריזֹות‪,‬‬ ‫ַרגְ ֶליָך‪ ,‬יָ ֶדיָך‪ֶ ,‬א ְצ ְּב ֶ‬ ‫נֹוע ַע‪ַ ,‬א ָּתה ֶּפ ֶלא!‬ ‫ָהא ֶֹפן ּבֹו ִהּנְ ָך ִמ ְת ֵ‬ ‫ּומיֻ ָחד‬ ‫ַא ָּתה יָ ִחיד ְ‬ ‫ייק ְס ִּפיר‪ִ ,‬מ ָיכ ֵא ְל ַאנְ גֶ 'לֹו‪,‬‬ ‫ָעׂשּוי ַא ָּתה ִל ְהיֹות ְּכ ֶׁש ְ‬ ‫הֹובן‪,‬‬ ‫ֶּב ְט ֵ‬ ‫ַא ָּתה ֶּפ ֶלא!‬ ‫ְטמּונָ ה ְּבָך ַהּיְ כ ֶֹלת ְל ָכל ָּד ָבר‪ֵּ ,‬כן‪ֶּ ,‬פ ֶלא ִהּנְ ָך‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫תּוכל ָאז ִל ְפּג ַֹע ְּב ָא ָדם ַא ֵחר‬ ‫וְ ַכ ֲא ֶׁשר ִּתגְ ַּדל‪ֲ ,‬ה ַ‬ ‫מֹותָך הּוא ֶּפ ֶלא?‬ ‫ֲא ֶׁשר ְּכ ְ‬ ‫ּומיֻ ָחד‪ּ ,‬גַ ם הּוא ֶּפ ֶלא‪.‬‬ ‫ּגַ ם הּוא יָ ִחיד ְ‬ ‫הֹוקיר זֶ ה ֶאת זֶ ה‪.‬‬ ‫ֲע ֵל ֶיכם ְל ִ‬ ‫ֲע ֵל ֶיכם ַל ֲעבֹד‪ֻּ ,‬כ ָּלנּו ַחּיָ ִבים ַל ֲעבֹד‪,‬‬ ‫עֹול ֵמנּו זֶ ה ֶׁשּיְ ֵהא ָראּוי ִל ָיל ָדיו‪.‬‬ ‫ְּכ ֵדי ַל ֲהפְֹך ֶאת ָ‬ ‫ּמֹול ֶדת ַאְך ָּד ָבר ִט ְב ִעי הּוא‪,‬‬ ‫ַא ֲה ַבת ַה ֶ‬ ‫ּדּוע ֶּת ְח ַּדל ָה ַא ֲה ָבה ַּבּגְ בּול?‬ ‫ַמ ַ‬ ‫ּמֹול ֶדת ַאְך ָּד ָבר ִט ְב ִעי הּוא‪,‬‬ ‫ַא ֲה ַבת ַה ֶ‬ ‫ּדּוע ֶּת ְח ַּדל ָה ַא ֲה ָבה ַּבּגְ בּול?‬ ‫ַמ ַ‬ ‫ַא ָּתה ֶּפ ֶלא!‬ ‫ָּכל ֶרגַ ע ּבֹו ָאנּו ַחּיִ ים הּוא ֶרגַ ע ָח ָדׁש‪,‬‬ ‫ָּכל ֶרגַ ע ּבֹו ָאנּו ַחּיִ ים ֵאין ֵׁשנִ י לֹו ַּבּיְ קּום‪,‬‬ ‫ַא ָּתה ֶּפ ֶלא!‬ ‫ַא ָּתה ֶּפ ֶלא!‬ ‫ַא ָּתה ֶּפ ֶלא!‬

‫שער תיקון חברה‬

‫ָשוִ וים‬ ‫מילים ולחן‪ :‬עילי בוטנר‬

‫ַא ָּתה ָל ָבן ֲאנִ י ָשֹחֹר‪,‬‬ ‫ֲאנִ י ָחׁשּוְך ַא ָּתה ָּבאֹור‬ ‫ֶׁש ְּמ ַח ֵּמם ְּכמֹו ִא ָּמא‪,‬‬ ‫ּדֹואג ְלָך‪.‬‬ ‫וְ ֶׁש ֵ‬ ‫ַא ָּתה ָק ָטן ֲאנִ י גָ ּדֹול‬ ‫רֹוצה ַא ָּתה יָ כֹול‬ ‫ֲאנִ י ֶ‬ ‫ימה‪.‬‬ ‫ִל ְרקֹד‪ִ ,‬ל ְצעֹד ָק ִד ָ‬ ‫ִל ְהיֹות ָׁש ֵלם ֵּבין ֲאנָ ִׁשים‪.‬‬ ‫אּולי יָ בֹוא יֹום וְ נַ ֲהפְֹך ָשוִ ים‬ ‫וְ ַ‬ ‫ַא ָּתה ִ ּת ְהיֶ ה ִלי נַ ַחל וַ ֲאנִ י ְלָך יָ ִמים‬ ‫וְ נִ זְ רֹם ְּביַ ַחד ַעד ֵאין סֹוף‬ ‫ְשנִ יָ ּה ִל ְפנֵ י ֶׁש ַּקו ַהחֹוף ַמּגִ ַיע‬ ‫ְשנִ יָ ּה ִל ְפנֵ י ֶׁש ַּקו ַהחֹוף ַמּגִ ַיע‬

‫צֹועק‬ ‫ּבֹוכה ַא ָּתה ֵ‬ ‫ֲאנִ י ֶ‬ ‫צֹודק‬ ‫טֹועה ַא ָּתה ֵ‬ ‫ֲאנִ י ֶ‬ ‫זֹאת ַה ָּצגָ ה ֶש ָּׁלנּו‪,‬‬ ‫וְ ֵאין ָק ָהל וְ ֵאין ָּב ָמה‪.‬‬ ‫נּוח‪,‬‬ ‫אּולי נֵ ֵׁשב נָ ַ‬ ‫ַ‬ ‫ַא ָּתה‪ַ ,‬א ָּתה‪.‬‬ ‫ֲאנִ י‪ֲ ,‬אנִ י‪.‬‬ ‫רּוח‪,‬‬ ‫וְ גַ ם תזַ ֲחֹלף ָה ַ‬ ‫וַ ּיַ ַע ְברּו ָּכל ַה ָּׁשנִ ים‪.‬‬ ‫אּולי יָ בֹוא יֹום‪...‬‬ ‫וְ ַ‬

‫‪49‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫נִ יצֹוץ ָה ַא ֲה ָבה‬ ‫מילים‪ :‬אהוד בנאי‬ ‫לחן‪ :‬עממי‬

‫עֹולם ַא ֵחר‬ ‫ָּכל ֶא ָחד ַחי ְּב ָ‬ ‫ָּכל ָּכְך גָ דֹול ַהּׁשֹנִ י‬ ‫ֶאת ָמה ֶׁש ֲאנִ י ַמ ְרּגִ יׁש ִּב ְפנִ ים‪ ‬‬ ‫ִאיׁש ֹלא ַמ ְרּגִ יׁש ָּכמֹונִ י‪ ‬‬ ‫חֹוׁשב ָעמֹק‪ ‬‬ ‫ֶאת ָמה ֶׁש ַא ָּתה ֵ‬ ‫טּוח‪ ‬‬ ‫חֹוׁשב ָׁש ַ‬ ‫ֲאנִ י ֵ‬ ‫רֹואה ָסגּור‪ ‬‬ ‫ָמה ֶׁש ַא ָּתה ֶ‬ ‫תּוח‪ ‬‬ ‫רֹואה ָּפ ַ‬ ‫ֲאנִ י ֶ‬ ‫רֹואה ָל ָבן‪ ‬‬ ‫ֶאת ָמה ֶׁש ֲאנִ י ֶ‬ ‫רֹואה ָשֹחֹר‬ ‫ַא ָּתה ֶ‬ ‫ּיֹור ֶדת ָע ַלי ַה ֲח ֵׁש ָכה‬ ‫ְּכ ֶׁש ֶ‬ ‫זֹור ַח אֹור‪ ‬‬ ‫ָע ֶליָך ֵ‬

‫ָמה ֶׁש ִּב ְׁש ִב ְילָך ֲחלֹום‪ ‬‬ ‫ימה‪ ‬‬ ‫ִלי זֹו ָה ֵא ָ‬ ‫ָמה ֶׁש ִּב ְׁש ִב ִילי ָׁשלֹום‪ ‬‬ ‫ְלָך זֹו ִמ ְל ָח ָמה‪ ‬‬ ‫הֹולְך‪ ‬‬ ‫ַל ָּמקֹום ֵא ָליו ֲאנִ י ֵ‬ ‫ֵהן גַ ּם ַא ָּתה ַּתּגִ ַיע‪ ‬‬ ‫ָּכל ַה ְּד ָר ִכים ֲה ֵרי עֹולֹות‪ ‬‬ ‫ֶאל אֹותֹו ָה ָר ִק ַיע‬ ‫הֹולְך‪ ‬‬ ‫ֶאל ַה ָּמקֹום ֵא ָליו ַא ָּתה ֵ‬ ‫ֵהן גַ ם ֲאנִ י ַאּגִ ַיע‬ ‫ַאְך ְּב ִלי נִ יצֹוץ ָה ַא ֲה ָבה‬ ‫ׁשּום ָּד ָבר ֹלא יַ ְתנִ ַיע‬

‫‪1 .1‬קראו את השירים ובחרו שיר אחד שהכי 'מדבר' אליכם‪.‬‬ ‫"ל ִפ ָיכְך נִ ְב ָרא ָא ָדם יְ ִח ִידי"?‬ ‫‪2 .2‬איך מפרש השיר את האמרה ְ‬ ‫‪3 .3‬ומה הוא אומר על האמרה "בשבילי נברא העולם"?‬

‫ ‪ .‬אעל כל אחד לבחור ציטוט אחד שאהוב עליו מתוך השירים‪ .‬צרו מאוסף‬ ‫הציטוטים שיר חדש‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בצלמו קליפ שבו כל אחד קורא בקול את הציטוט שבחר‪.‬‬ ‫ ‪ .‬גהעלו את הקליפ לאתר הכיתה ובית הספר‬

‫‪50‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫שוויון ערך האדם‬ ‫‪ . 1‬מה כוונת המושג‪ ,‬והאם יש שוויון בין בני האדם?‬ ‫‪ . 2‬האם ראוי שנשאף אליו‪ ,‬או שאנו חיים ב'שוק חופשי' ולכל אחד 'מחיר' בשוק הזה?‬

‫זכויות האדם מבוססות על 'הזכויות הטבעיות'‪ ,‬שהן הזכויות המוקנות לאדם‪ ,‬כיוון‬ ‫שנוצר בצלם אלוהים ומכוח טבעו וכבודו האנושי‪ .‬זכויות אלה אינן תלויות בשלטון‬ ‫כלשהו‪ ,‬ולפיכך אין השלטון רשאי לשלול אותן‪ .‬מהנחות אלה נובעות בראש ובראשונה‬ ‫הזכות לחיים והזכות לכבוד‪ ,‬שניתן לראות בהן את העיקרון הכללי שממנו נובעות כל‬ ‫שאר הזכויות‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לזכור כי אין לאדם זכויות מוחלטות ובלתי מוגבלות‪.‬‬ ‫ע"פ רות גביזון‪ ,‬זכויות האדם והדמוקרטיה‬

‫צפו בסרטון על אמנת זכויות הילד ‪https://goo.gl/rcVHzp‬‬

‫טובה בן־ארי‪ ,‬המפקחת הארצית ליישום חוק זכויות התלמיד במשרד החינוך‪ ,‬מתארחת בתוכנית‬ ‫‪ 23‬דקות של הטלוויזיה החינוכית‪ ,‬ומסבירה על האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד‪ ,‬על שפת‬ ‫הזכויות שנועדו להגן על כולנו ועל הזכות לפרטיות ברשת האינטרנט של ילדים ונוער‪.‬‬ ‫לפי הסרטון –‬ ‫‪ .1‬מדוע חוששים לתת זכויות לילדים?‬ ‫‪ . 2‬על מי מוטלת האחריות לממש את זכויות הילד?‬ ‫‪ .3‬אילו חובות צריכות להיות מוטלות על ילדים?‬

‫א ‪ .‬ערכו סקר בין התלמידים בבית הספר‪ :‬אילו זכויות צריכות להיות לילדים‬ ‫ולתלמידים?‬ ‫ב‪ .‬רכזו את התוצאות לפי כיתות‪ ,‬וערכו רשימה של ‪ 10‬הזכויות הנפוצות ביותר בסקר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬האם מצאתם הבדלים בין הכיתות? אם כן‪ ,‬מה יכול להיות ההסבר להבדלים?‬

‫א‪ .‬חפשו ברשת האינטרנט את הצהרת זכויות הילד בישראל‪.‬‬ ‫ב ‪ .‬השוו לתוצאות הסקר שערכתם‪ .‬אילו זכויות אינן מופיעות בהצהרה?‬ ‫ג‪ .‬נסו לחשוב מדוע אינן מופיעות בה‪.‬‬ ‫בנוסף לזכויות הילד ולזכויות התלמיד‪ ,‬אפשר לחשוב גם על זכויות הילד במשפחה‪ .‬קראו את‬ ‫ההצעה שלהלן‪:‬‬

‫‪51‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫זכויות הילד במשפחה‬ ‫(על־פי טובה בן־ארי)‬

‫‪...‬זכותו הראשונה והבלתי ניתנת לערעור של הילד היא להביע את מחשבותיו ולקחת‬ ‫חלק פעיל בשיקולינו ובפסיקותינו על אודותיו‪ .‬כאשר נגדל לכדי כבוד ואמון‪ ,‬כאשר‬ ‫הילד עצמו ייתן אמון ויאמר מה זכותו – תהיינה פחות חידות ושגיאות‪.‬‬ ‫יאנוש קורצ'אק‬

‫‪ .1‬זכות הילדים לקיום ‪ -‬הבטחת עצם החיים‪ ,‬הבטחת הקיום של הילדים‪:‬‬ ‫ ⋅זכותם של ילדים לחיות‪.‬‬ ‫ ⋅זכותם של ילדים לחיות בבית‪.‬‬ ‫ ⋅זכותם של ילדים לחיות במשפחה ולהרגיש שייכים אליה‪.‬‬ ‫ ⋅זכותם של ילדים לקבל מזון בצורה סדירה‪.‬‬ ‫ ⋅זכותם של ילדים להרגיש רצויים ואהובים‪.‬‬ ‫ ⋅זכותם של ילדים לא לצאת להילחם עד להיותם בני שמונה עשרה‪.‬‬ ‫‪ .2‬זכות הילדים להשתתפות ‪ -‬בקבלת החלטות הנוגעת לחייכם‪:‬‬ ‫ ⋅הזכות להישמע ‪ -‬אם ילדה או מבוגר רוצים לומר משהו – זו זכותם‪ ,‬וחובת המאזינים‬ ‫להתייחס לדבריהם‬ ‫ ⋅הזכות לחוש שייכות ואהבה במשפחה‬ ‫ ⋅זכותם של הילדים לשוחח עם הוריהם ואחיהם ולהגיע איתם להבנות משותפות בכל הקשור‬ ‫לסדרי הבית‬ ‫ ⋅הזכות לבטא אהבה וחיבה לכל אחד מההורים‪ ,‬מבלי לדכאה מחשש להתנגדות ההורה‬ ‫האחר‬ ‫ ⋅הזכות להיות מנותקים מהמאבק בין ההורים ובעיותיהם‬ ‫ ⋅זכותם של ילדים לקבל מההורים חיזוקים חיוביים על עצמם‪ ,‬כישוריהם ובחירתם‬ ‫ ⋅הזכות ל"חופש הביטוי" של ילדים ‪ -‬זכותם לומר מה שהם רוצים‪ ,‬תוך התחשבות בזולת‬ ‫ובתנאי שהוא לא פוגע באחרים‬ ‫ ⋅הזכות לקבל תשובות כנות על שאלות‬

‫‪52‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫‪ .3‬זכות הילדים להגנה ‪ -‬יש להבטיח הגנה על הילדים מפני כל צורה של ניצול‪ ,‬התאכזרות‬ ‫והתעללות‪:‬‬ ‫ ⋅הזכות לגדול באווירה תומכת החופשית מניצול‪ ,‬התעללות או הזנחה‬ ‫ ⋅זכויות הילדים לביטחון עצמי ‪ -‬אחריות ההורים לפיתוח "בנק" של חוויות חיוביות של הצלחה‬ ‫אישית וחברתית‪.‬‬ ‫ ⋅זכות הילדים לפרטיות במשפחתם – אחריות ההורים לכבד את רצונם ולא לספר את‬ ‫סודותיהם לאחרים‬ ‫ ⋅זכות הילדים להיות מוגנים – אחריות ההורים לחנכם בסבלנות ובסובלנות‬ ‫ ⋅זכות הילדים להיות מוגנים מכל תופעה של אלימות פיזית או מילולית‬ ‫ ⋅זכות ה ילדים במשפחה ליחס שווה מצד המבוגרים בביתם‪ /‬במשפחתם‬ ‫ ⋅זכותם של הילדים לשמור על זהותם‪ ,‬לרבות אזרחותם‪ ,‬שמם וקשרי המשפחה שלהם‬ ‫ ⋅זכותם של ילדים לעבוד בעבודות המותרות לצעירים ולצעירות (מעל גיל ‪ )15‬עד ‪ 8‬שעות ביום‬ ‫‪ .4‬זכות הילדים להתפתחות ‪ -‬הבטחת איכות החיים הדרושה להתפתחות מרבית של הילד‪:‬‬ ‫ ⋅זכותם של הילדים לקבל טיפול מתמשך משני הוריהם‬ ‫ ⋅זכותם של ילדים לתמיכה רגשית מהמשפחה התומכת בהם‬ ‫ ⋅זכותם של ילדים לקבל החלטות עצמאיות (חופש הבחירה) ולהתמודד עם תוצאותיהן‬ ‫ ⋅זכות הילדים לבקש את אשר הם רוצים (בדרך מכבדת)‪ ,‬בידיעה שזכותו של האחר לסרב‬ ‫ ⋅זכותם של הילדים שלא לדעת נושא ולא להבינו‪ ,‬אחריות ההורים להסביר לילדים‬ ‫ ⋅זכותם של הילדים לשעות פנאי ‪ -‬לבלות‪ ,‬לשחק ולהשתתף בפעילויות חברה‪ ,‬תרבות‪ ,‬ספורט‬ ‫ואמנות‪ ,‬ע"פ נטיותיהם האישיות‪.‬‬ ‫ ⋅זכותם של ילדים "להתאמן" במיומנויות חברתיות‪ ,‬לשגות בבחירות שלהן ‪ -‬אחריות ההורים‬ ‫לכוון אותם‪.‬‬ ‫ ⋅זכותם של הילדים לבנות להם מסגרות חברתיות אחרות בהן נעים להם לשהות ולהתפתח‬ ‫ ⋅זכותם של הילדים להגשים את חלומם ‪ -‬אחריות ההורים לדאוג להם לאפשרויות יישום‬ ‫ ⋅זכותם של כל הילדים והמבוגרים למחשבה חופשית ולהבעת דעות עצמיות‬ ‫ ⋅זכותם של ילדים להתנהג ע"פ התרבות עליה התחנכו בביתם‪ ,‬אחריות הילדים והמבוגרים‬ ‫בחברה לכבד כל תרבות כמוצא להבנת תרבויות אחרות‬ ‫ ⋅זכותם של הילדים לשירותי בריאות ומעקב על התפתחותם הגופנית‬ ‫ ⋅זכותם של ילדים לשעות פנאי לעיסוקיהם או תחביביהם השונים‬

‫‪53‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫ ⋅זכותם של הילדים שלא יופרדו מהוריהם בניגוד לרצונם‪ ,‬אלא אם כן קבעו הגופים המוסמכים‬ ‫לכך כי הפירוק נדרש לטובת הילד‪ .‬לילד המופרד תהיה זכות לשמור על קשר ישיר על בסיס‬ ‫סדיר עם שני ההורים‪ ,‬אלא אם הדבר יפגע בו (אמנה לזכויות הילד‪ ,‬סעיף ‪.)9‬‬ ‫ ⋅זכותם של ילדים שכושרם הגופני או הנפשי לקוי ליהנות מחיים מלאים והוגנים בתנאים‬ ‫המבטיחים כבוד‪ ,‬מקדמים עצמאות‪ ,‬מקלים על ההשתלבות בחיי הקהילה ותורמים‬ ‫להתפתחות האישית (האמנה סעיף ‪.)23‬‬

‫‪ .1‬‬ ‫‪. 2‬‬ ‫‪. 3‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫חובתו של מי לשמור על הזכויות האלה?‬ ‫כיצד אפשר ללמד ילדים לשמור על זכויותיהם?‬ ‫מהן חובות הילדים במשפחה?‬ ‫ומהן חובות ההורים?‬

‫א‪ .‬התחלקו לארבע קבוצות‪ .‬כל קבוצה תכין כרזה על קבוצת זכויות אחת‪ ,‬ובה‬ ‫יכללו‪:‬‬ ‫ ⋅הגדרת הזכות‬ ‫ ⋅דוגמא לקיום הזכות‬ ‫ ⋅דוגמה להפרת הזכות‬

‫ב‪ .‬תלו את הכרזות על קיר בכיתה‪.‬‬

‫‪54‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫א ‪ .‬השלימו את השיח – מה את‪/‬ה אמרת?‬ ‫ב‪ .‬עד כמה התחושות של אביאל‪ ,‬שהוא שונה ושלא מבינים אותו נפוצות לדעתכם?‬ ‫ג‪ .‬כיצד ניתן לעזור לאדם המרגיש כך? מה היה עוזר לכם במצב דומה?‬ ‫‪55‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫שניים אוחזין‬ ‫היכולת לעשות צדק נבחנת במקרי קצה של ויכוחים ומחלוקות‪ .‬בשיעור‬ ‫זה נכיר את ההתמודדות של המשנה עם מקרי מחלוקת בין אנשים על‬ ‫רכוש שנמצא במרחב הציבורי‪ .‬נבחן אם מחלוקת כזו מייצגת גם סוגי‬ ‫מחלוקת אחרים‪ ,‬ונחשוב אם דרכי הפתרון שמציעה המשנה יכולות‬ ‫להתאים גם למחלוקות אחרות‪.‬‬

‫חישבו על מקרה שבו מצאתם דבר מה ברחוב‪ ,‬ומישהו טוען שהדבר שלו‪ .‬האם‬ ‫תאמינו לו? האם תתנו לו? מה תעשו?‬

‫אֹוחזִ ין [מחזיקים] ְּב ַט ִּלית [בגד] ‪-‬‬ ‫ְׁשנַ יִ ם ֲ‬

‫פי‬ ‫רוש השם ָּב ָב‬ ‫א‬ ‫ְ‬ ‫מ‬ ‫ִ‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ָ‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫אמ‬ ‫הוא "שער‬ ‫צעי"‪ ,‬בארמי‬ ‫ת‪.‬‬ ‫זו‬ ‫הי‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫בס‬ ‫סכת השניה‬ ‫דר נזיקין במ‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ה‪,‬‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ני‬ ‫ה‬ ‫"‬ ‫מופיעות גם‬ ‫בבא קמא" –‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫שו‬ ‫ן‪,‬‬ ‫וא‬ ‫בתרא" –‬ ‫חריה ‪" -‬בבא‬ ‫שער אחרון‪.‬‬ ‫מס‬ ‫כת נזיקין עו‬ ‫ס‬ ‫ק‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫די‬ ‫ני‬ ‫ה‬ ‫אד‬ ‫נזקים שגורם‬ ‫ם לחברו על־‬ ‫פי‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫ט‬ ‫שמי‬ ‫העברי‪ ,‬בדיני‬ ‫רה על רכוש‪,‬‬ ‫די‬ ‫ני‬ ‫ג‬ ‫ני‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫וגם בסדרי‬ ‫המשפט‪.‬‬

‫[מקרה מס' ‪]:1‬‬

‫את ָיה"‪,‬‬ ‫"אנִ י ְמ ָצ ִ‬ ‫אֹומר‪ֲ :‬‬ ‫את ָיה"‪ ,‬וְ זֶ ה ֵ‬ ‫"אנִ י ְמ ָצ ִ‬ ‫אֹומר‪ֲ :‬‬ ‫זֶ ה ֵ‬ ‫"ּכ ָּלּה ֶׁש ִּלי" ‪-‬‬ ‫אֹומר‪ֻ :‬‬ ‫"ּכ ָּלּה ֶׁש ִּלי"‪ ,‬וְ זֶ ה ֵ‬ ‫אֹומר‪ֻ :‬‬ ‫זֶ ה ֵ‬ ‫זֶ ה יִ ָּׁש ַבע ֶׁש ֵאין לֹו ָבּה ָּפחֹות ֵמ ֶח ְציָ ּה [שלפחות חצי מבגד שלו]‪,‬‬ ‫וְ זֶ ה יִ ָּׁש ַבע ֶׁש ֵאין לֹו ָבּה ָּפחֹות ֵמ ֶח ְציָ ּה‪,‬‬ ‫וְ יַ ֲחֹלקּו‪.‬‬ ‫[מקרה מס' ‪]:2‬‬

‫"ח ְציָ ּה ֶׁש ִּלי" ‪-‬‬ ‫אֹומר‪ֶ :‬‬ ‫"ּכ ָּלּה ֶׁש ִּלי"‪ ,‬וְ זֶ ה ֵ‬ ‫אֹומר‪ֻ :‬‬ ‫זֶ ה ֵ‬ ‫לׁשה ֲח ָל ִקים‬ ‫אֹומר ֻּכ ָּלּה ֶׁש ִּלי‪ ,‬יִ ָּׁש ַבע ֶׁש ֵאין לֹו ָבּה ָּפחֹות ִמ ְּׁש ָ‬ ‫ָה ֵ‬ ‫[שלפחות משלושה רבעים מהבגד שלו]‪,‬‬ ‫אֹומר ֶח ְציָ ּה ֶׁש ִּלי‪ ,‬יִ ָּׁש ַבע ֶׁש ֵאין לֹו ָבּה ָּפחֹות ֵמ ְר ִב ַיע [שלפחות‬ ‫וְ ָה ֵ‬ ‫רבע מהבגד שלו]‪.‬‬ ‫נֹוטל [מקבל] ְר ִב ַיע‪.‬‬ ‫לׁשה ֲח ָל ִקים‪ ,‬וְ זֶ ה ֵ‬ ‫נֹוטל [מקבל] ְׁש ָ‬ ‫זֶ ה ֵ‬ ‫בבא מציעא פרק א‪ ,‬משנה א‬

‫‪56‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫א‪ .‬שרטטו במחברת את הפתרון במקרה מס' ‪ 1‬ואת הפתרון במקרה מס' ‪.2‬‬ ‫ב‪ .‬חשבו על מקרה מחיי הכיתה המקביל למקרים המתוארים במשנה‪ ,‬והציגו אותו‬ ‫לכיתה‪.‬‬

‫‪ .1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪. 3‬‬ ‫‪. 4‬‬ ‫‪. 5‬‬

‫מדוע כל אחד צריך להישבע על חלקו בבגד?‬ ‫כיצד אתם מבינים את פתרון המשנה‪ ,‬שיחלקו ביניהם את הבגד? האם זה פתרון טוב?‬ ‫באילו דרכים נוספות אפשר לחלוק כך ששניהם ייהנו מהבגד ‪ /‬הטלית?‬ ‫מה ההיגיון שמאחורי הקביעה שזה שמסתפק מראש במחצית יקבל רק רבע ולא חצי?‬ ‫הציעו פתרונות נוספים על הצעת המשנה למקרה השני‪.‬‬

‫בוודאי נתקלתם במקרה שבו שתי קבוצות רוצות לשחק במגרש באותו הזמן‪ .‬כל‬ ‫קבוצה "אוחזת" במגרש וטוענת שהגיעה קודם וש"כולה שלי"‪.‬‬ ‫המשנה מציעה‪ :‬יחלוקו‪.‬‬ ‫א‪ .‬מהי ההצעה שלכם לפתרון המחלוקת?‬ ‫ב‪ .‬בקטע שלפניכם הכותב מציע דרך להתמודד עם מחלוקת‪ .‬מהי הצעתו ומה‬ ‫היתרון שלה על הפתרון שמוצע במשנה?‬

‫כיצד מלמדים ילדים את עיקרון החלוקה הצודקת‪ ,‬כלומר השוויונית? פשוט‪ .‬אם יש‬ ‫לחלק עוגה אחת בין שני ילדים‪ ,‬נקבע שילד אחד חותך את העוגה ואילו השני בוחר‬ ‫ראשון‪ .‬קל לראות שהילד הנבון יחלק את העוגה לשני חצאים מדויקים ככל האפשר‪... .‬‬ ‫ואולי החכמה כולה‪ :‬הנכונות להחליף מקומות עם איש ִשֹ ֵיחנּו‪.‬‬ ‫גרשון ויילר‪ ,‬מתוך פילוסופיה של דברי יום־יום‬

‫‪57‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫‪ .1‬מה ההבדל בין ההצעה לחלוקת העוגה בקטע שקראתם ובין הצעת החלוקה של המשנה?‬ ‫‪ . 2‬חשבו על מצבים שבהם החלוקה באופן המוצע לא תהיה צודקת (למשל – אם מישהו כבר קיבל‬ ‫עוגה (או שיחק במגרש) בחלוקות קודמות‪ ,‬או במקרים שבהם יש להתחשב במצב הבריאותי‬ ‫והתזונתי של המשתתפים)‪ .‬כיצד אפשר להגיע לחלוקה צודקת בכל מקרה?‬

‫הכותב מציע "להחליף מקומות" בין המשתתפים במחלוקת‪ .‬חזרו למקרים שהצגתם‬ ‫בתחילת השיעור‪ ,‬וכעת הציגו אותם שוב בחילופי תפקידים‪.‬‬ ‫איך הרגשתם?‬

‫לסיכום‪:‬‬ ‫המשנה שלמדנו בשיעורים הקודמים קשרה בין דין ובין שלום‪.‬‬ ‫‪ . 1‬איזה קשר יש בין השניים על־פי המקורות שלמדתם בשיעור זה?‬ ‫‪ . 2‬האם ה'דין' במחלוקות שהעליתם במהלך השיעור יכול להביא גם לשלום?‬

‫‪58‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫דברים שאין להם שיעור‬

‫א‪ .‬השלימו את השיח – מה את‪/‬ה אמרת?‬ ‫ב‪ .‬מה דעתכם על כך שבני נוער מגויסים באופן קבוע להתרמות בקהילה? הביאו‬ ‫טיעון אחד בעד התופעה וטיעון אחד נגדה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬האם מי שתורם בעצב נמצא בדרגה נחותה ממי שתורם בשמחה? האם לדעתכם‬ ‫יש דרגות בצדקה? הסבירו‪.‬‬ ‫‪59‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫לאילו דברים ומעשים בחייכם יש מידה וכמות מוגדרות‪ ,‬ולאילו דברים ‘אין שיעור’‬ ‫(הגבלה)?‬

‫משנה א‬ ‫ֵאּלּו ְד ָב ִרים ֶש ֵׁאין ָל ֶהם ִשׁעּור‪:‬‬ ‫ּתֹורה‪.‬‬ ‫ּ​ּכּורים‪ ,‬וְ ָה ְר ָאיֹון‪ּ ,‬וגְ ִמילּות ֲח ָס ִדים‪ ,‬וְ ַת ְלמּוד ָ‬ ‫ַה ֵפ ָּאה‪ ,‬וְ ַה ִב ִ‬ ‫ּעֹולם ַהזֶ ּה‪ ,‬וְ ַה ֶק ֶּרן‬ ‫ּרֹות ֶיהם ָב ָ‬ ‫אֹוכל ֵפ ֵ‬ ‫ֵאּלּו ְד ָב ִרים ֶש ָׁא ָדם ֵ‬ ‫עֹולם ַה ָבּא‪:‬‬ ‫ַקיֶ ֶּמת לֹו ָל ָ‬ ‫ִּכּבּוד ָאב וָ ֵאם‪ּ ,‬וגְ ִמילּות ֲח ָס ִדים‪ֲ ,‬וה ָב ַאת‬ ‫ּתֹורה‬ ‫ָשׁלֹום ֵּבין ָא ָדם ַל ֲח ֵברֹו‪ ,‬וְ ַת ְלמּוד ָ‬ ‫שיעור – מידה‪ ,‬הגבלה‬ ‫ְּכנֶ גֶ ד ּכֻ ָּלם‪.‬‬

‫צה השדה‪ ,‬אותו צריך החקלאי‬ ‫הפאה – ק‬ ‫שיבואו ללקט ממנו את היבול‪.‬‬ ‫להשאיר לעניים‪,‬‬ ‫ליה לרגל לירושלים והבאת‬ ‫הראיון – מצוות ע‬ ‫עמים בשנה‪ ,‬בחג הפסח‪ ,‬בחג‬ ‫קורבן‪ ,‬שלוש פ‬ ‫השבועות ובחג הסוכות‪.‬‬ ‫תיהם – נהנה מתוצאותיהם‪,‬‬ ‫אוכל פרו‬ ‫מהרווחים מהם‪.‬‬ ‫הקרן – המעשה עצמו‪.‬‬

‫‪ .1‬מדוע דווקא לדברים אלה אין במשנה‬ ‫שיעור? במה הם מיוחדים?‬ ‫‪ .2‬כאשר לא מוקצב שיעור לנתינה‪ ,‬אפשר‬ ‫לתת מעט ועדיין לקיים את המצווה‪ ,‬ואפשר‬ ‫לתת המון ועדיין להרגיש חייבים‪.‬‬ ‫מה עדיף לדעתכם – להקציב את הכמות כך שכל אחד יוכל להרגיש טוב עם‬ ‫מה שנתן‪ ,‬או לאפשר כל כמות ללא שיעור עד אינסוף? נמקו מה מרגישים‬ ‫בכל מצב ומה היתרון בכל אפשרות מבחינה אישית וחברתית?‬ ‫‪ .3‬מה דומה ומה שונה בין שני חלקיה של המשנה (בין הדברים שאין להם שיעור‬ ‫ובין הדברים שהשכר בעבור קיומם מפורט)?‬ ‫‪ .4‬מדוע דווקא למעשים אלה יש שכר כל כך חשוב בעולם הזה ובעולם הבא?‬

‫כיצד באה לידי ביטוי בחיינו היום נתינה ללא שיעור בתחומים שמוזכרים‬ ‫במשנה? מה יכול להיות דומה כיום ל'פאה'‪ ,‬ל'ביכורים'‪ ,‬ל'ראיון'‪ ,‬ל'גמילות‬ ‫חסדים' ולתלמוד תורה'?‬ ‫‪60‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫משנה ב‬ ‫ּפֹוח ִתין ַל ֵּפ ָאה ִמ ִּׁש ִּׁשים‪ ,‬וְ ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ָא ְמרּו ֵאין ַל ֵּפ ָאה ִׁשעּור‪,‬‬ ‫ֵאין ֲ‬ ‫ּול ִפי רֹב ָה ֲענָ וָ ה‪:‬‬ ‫ּול ִפי רֹב ָה ֲענִ ּיִ ים‪ְ ,‬‬ ‫ַהּכֹל ְל ִפי ג ֶֹדל ַה ָּׂש ֶדה‪ְ ,‬‬ ‫אה ִמ ִּׁש ִּׁשים – כדי למלא את‬ ‫ֹוח ִתין ַל ֵּפ ָ‬ ‫ֵאין ּפ ֲ‬ ‫קצה השדה לעניים‪ ,‬אין לתת‬ ‫מצוות השארת‬ ‫פחות מ־‪ 1/60‬מגודל השדה‬ ‫כנו שלושה פירושים למילה‪:‬‬ ‫ֲענָ וָ ה – יית‬ ‫בה האדמה “נענית” לחקלאי‪,‬‬ ‫ המידה ש‬‫היבול שהיא מניבה בעבורו;‬ ‫כמות‬ ‫תיות בין ו’ ל־ב’ ‪ -‬ענבה‪ ,‬גודל‬ ‫ חילוף או‬‫הגרעינים של היבול;‬ ‫בעל השדה ורגישותו לעניים‬ ‫ הצניעות של‬‫‪ .1‬המשנה הקודמת קבעה במצוות‬ ‫'פאה' שאין כמות מסוימת שיש להשאיר ‪ ,‬ומשנה זו קובעת כמות –‬ ‫לא פחות מאחד משישים מהשדה‪.‬‬ ‫אם כך‪ ,‬האם יש או אין שיעור למצוות 'פאה'? כיצד אפשר להבין את הסתירה?‬ ‫‪ .2‬מהם שלושת השיקולים שקובעים את הכמות שיש להשאיר לעניים?‬ ‫‪ .3‬מה דעתכם על השיקולים שמגדירים את היקף מצוות 'פאה'?‬ ‫אילו מהשיקולים נראים בעיניכם מתאימים ואילו פחות?‬

‫משנה ג‬ ‫אֹומר‪ִּ ,‬וב ְל ַבד ֶׁשּיִ ֵּתן‬ ‫ּומ ֶא ְמ ָצ ָעּה‪ַ .‬ר ִּבי ִׁש ְמעֹון ֵ‬ ‫נֹותנִ ין ֵּפ ָאה ִמ ְּת ִח ַּלת ַה ָּׂש ֶדה ֵ‬ ‫ְ‬ ‫סֹומְך לֹו ִמּׁשּום ֵּפ ָאה‪.‬‬ ‫אֹומר‪ִ ,‬אם ִׁשּיֵ ר ֶק ַלח ֶא ָחד‪ֵ ,‬‬ ‫הּודה ֵ‬ ‫ַּבּסֹוף ַּכ ִּׁשעּור‪ַ .‬ר ִּבי יְ ָ‬ ‫נֹותן ֶא ָּלא ִמּׁשּום ֶה ְפ ֵקר‪:‬‬ ‫וְ ִאם ָלאו‪ֵ ,‬אינֹו ֵ‬ ‫משנה ד‬ ‫ּומ ְכנִ יסֹו‬ ‫יטתֹו ְכ ַא ַחת‪ַ ,‬‬ ‫ּול ִק ָ‬ ‫ּדּוליו ִמן ָה ָא ֶרץ‪ְ ,‬‬ ‫ְּכ ָלל ָא ְמרּו ַּב ֵּפ ָאה‪ָּ .‬כל ֶׁשהּוא א ֶֹכל‪ ,‬וְ נִ ְׁש ָמר‪ ,‬וְ גִ ָ‬ ‫בּואה וְ ַה ִּק ְטנִ ּיֹות ַּב ְּכ ָלל ַהּזֶ ה‪:‬‬ ‫ְל ִקּיּום‪ַ ,‬חּיָ ב ַּב ֵּפ ָאה‪ .‬וְ ַה ְּת ָ‬ ‫משנה ה‬ ‫רּובין וְ ָה ֱאגֹוזִ ים וְ ַה ְּׁש ֵק ִדים‬ ‫ָּוב ִא ָילן‪ָ ,‬האֹוג וְ ֶה ָח ִ‬ ‫וְ ַהּגְ ָפנִ ים וְ ָה ִרּמֹונִ ים וְ ַהּזֵ ִיתים וְ ַה ְּת ָמ ִרים‪ַ ,‬חּיָ ִבין‬ ‫ַּב ֵּפ ָאה‪:‬‬

‫‪61‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫צדקה וגמילות חסדים שוקלת [שקולה‪ ,‬בעלת ערך כמו ‪ ]-‬כנגד כל מצוותיה של תורה‪:‬‬ ‫שהצדקה נוהגת בחיים‪ ,‬וגמילות חסדים נוהגת בחיים ובמתים‪.‬‬ ‫הצדקה נוהגת לעניים‪ ,‬וגמילות חסדים נוהגת לעניים ולעשירים‪.‬‬ ‫הצדקה נוהגת בממונו של אדם‪ ,‬וגמילות חסדים נוהגת בין בממונו בין בגופו‪.‬‬ ‫רבי יוחנן בר מריא בשם רבי יוחנן‪ :‬אין אנו יודעים‬ ‫איזה מהן חביב ‪ -‬או צדקה או גמילות חסדים‪ .‬כשהוא‬ ‫עֹולם ַעל יְ ֵר ָאיו‪ ,‬וְ ִצ ְד ָקתֹו‬ ‫עֹולם וְ ַעד ָ‬ ‫אומר‪" :‬וְ ֶח ֶסד ה' ֵמ ָ‬ ‫ִל ְבנֵ י ָבנִ ים" (תהלים ק"ג‪ ,‬י"ז)‪ .‬זאת אומרת שגמילות חסדים‬ ‫חביבה יותר מן הצדקה‪.‬‬ ‫על־פי תלמוד ירושלמי‪ ,‬מסכת פאה דף י"ב‪-‬י"ג‬

‫א‪ .‬מדוע לדעתכם עשיית צדקה וגמילות חסדים‬ ‫שקולה כנגד כל מצוות התורה?‬ ‫ב‪ .‬מה ההבדל בין צדקה לגמילות חסדים על־פי המשנה?‬

‫‪ . 1‬כתבו במחברת אילו מהמעשים ברשימה נחשבים ל'צדקה' ואילו הם 'גמילות חסדים'‪:‬‬ ‫ ⋅השתתפות במסיבת יום הולדת (גם כשלא מתחשק לנו)‬ ‫ ⋅נתינת מטבעות לקבצן ברחוב‬ ‫ ⋅השתתפות בלוויית המת‬ ‫ ⋅תרומה לעמותת חסד‬ ‫ ⋅הבאת ארוחה חמה ליולדת ולמשפחתה‬ ‫ ⋅הסעת חולה לבית חולים‬

‫‪62‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫‪ .2‬מה מאפיין צדקה ומה מאפיין גמילות חסדים? מלאו את הטבלה במחברת‪:‬‬ ‫צדקה‬

‫גמילות חסדים‬

‫מהו המעשה‬ ‫מי נהנה ממנה‬ ‫מי יכול לעשות אותה‬ ‫מהי תחושת העושה‬ ‫עד כמה קשה לבצע אותה‪ ,‬ומהו המאמץ הנדרש‬ ‫‪ .3‬מדוע לדעתכם גמילות חסדים עדיפה על הצדקה לפי התלמוד? והאם גם בעיניכם אחת מהן‬ ‫עדיפה על האחרת? נמקו‪.‬‬ ‫‪ .4‬איזו מצווה חביבה בעיניכם יותר?‬

‫כולנו זקוקים לחסד‬ ‫נתן זך‬

‫קּוקים ְל ֶח ֶסד‪,‬‬ ‫ֻּכ ָּלנּו זְ ִ‬ ‫קּוקים ְל ַמּגָ ע‪,‬‬ ‫ֻּכ ָּלנּו זְ ִ‬ ‫ִל ְרּכֹׁש חֹם ֹלא ְּב ֶכ ֶסף‬ ‫ִל ְרּכֹׁש ִמּתֹוְך ַמּגָ ע‪,‬‬ ‫ָל ֵתת ְּב ִלי ִל ְרצֹות ָל ַק ַחת‬ ‫וְ ֹלא ִמּתֹוְך ֶה ְרּגֵ ל‬ ‫ּזֹור ַחת‬ ‫ְּכמֹו ֶׁש ֶמׁש ֶׁש ַ‬ ‫נֹופל‪,‬‬ ‫ְּכמֹו ֵצל ֲא ֶׁשר ֵ‬ ‫ּבֹואי וְ ַא ְר ֶאה ָלְך ָמקֹום‬ ‫ִ‬ ‫ֶׁשּבֹו עֹוד ֶא ְפ ָׁשר ִלנְ ׁשֹם‪.‬‬ ‫רֹוצים ָל ֵתת‪,‬‬ ‫ֻּכ ָּלנּו ִ‬ ‫יֹוד ִעים ֵאיְך‪,‬‬ ‫ַרק ְמ ַע ִּטים ְ‬ ‫ָצ ִריְך ִל ְלמֹד ָּכ ֵעת‬ ‫ֶׁש ָהא ֶֹׁשר ֹלא ְמ ַחּיֵ ְך‪,‬‬ ‫י־ּפ ַעם‬ ‫ֶׁש ַּמה ֶׁשּנִ ָּתן ֵא ַ‬ ‫עֹולם‪,‬‬ ‫ֹלא יִ ָּל ַקח ְל ָ‬

‫ֶׁשּיֵ ׁש ְל ָכל זֶ ה ַט ַעם‬ ‫ּגַ ם ְּכ ֶׁש ַה ַּט ַעם ָּתם‪,‬‬ ‫ּבֹואי וְ ַא ְר ֶאה ָלְך ָמקֹום‬ ‫ִ‬ ‫ֶׁשּבֹו עֹוד ֵמ ִאיר אֹור יֹום‪.‬‬ ‫רֹוצים ֶל ֱאהֹב‬ ‫ֻּכ ָּלנּו ִ‬ ‫רֹוצים ִל ְׂשמ ַֹח‪,‬‬ ‫ֻּכ ָּלנּו ִ‬ ‫ְּכ ֵדי ֶׁשּיִ ְהיֶ ה ָלנּו טֹוב‬ ‫ְּכ ֵדי ֶׁשּיִ ְהיֶ ה ָלנּו ּכ ַֹח‪,‬‬ ‫אֹומ ִרים יֶ ְׁשנָ ה ֶא ֶרץ‬ ‫ְ‬ ‫ּפֹור ִחים ָּבּה‪,‬‬ ‫ֶׁש ֲא ִפּלּו ִלימֹונִ ים ְ‬ ‫ֶׁש ָּבּה ּגַ ם ַמ ְחסֹור‪ּ ,‬גַ ם ְּכ ֵאב‬ ‫קֹורנִ ים ָּבּה‪,‬‬ ‫ְּכ ִאּלּו ָּת ִמיד ְ‬ ‫ּבֹואי וְ ַא ְר ֶאה ָלְך ָמקֹום‬ ‫ִ‬ ‫ֶׁשּבֹו עֹוד ֶא ְפ ָׁשר ַל ְחֹלם‪.‬‬

‫‪63‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫א‪ .‬קראו את השיר ובחרו שורה או בית ש'מדבר' אליכם‪ .‬שתפו את חבריכם‬ ‫לחברותא בבחירתכם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שתפו מקרה שבו גמלתם חסד למישהו‪:‬‬ ‫ ⋅ספרו מה היה המקרה‬ ‫ ⋅האם היה עוד שותף?‬ ‫ ⋅איך הרגשתם?‬ ‫ל"מקֹום ֶׁשּבֹו עֹוד ֶא ְפ ָׁשר‬ ‫ג‪ .‬כעת שתפו מקרה שבו אתם הייתם זקוקים לחסד‪ ,‬כמו ָ‬ ‫ִלנְ ׁשֹם"‪:‬‬ ‫ ⋅ספרו מה קרה‬ ‫ ⋅מי היה שם?‬ ‫ ⋅האם קיבלתם את הסיוע שהייתם זקוקים לו?‬ ‫ ⋅איך הרגשתם במהלך האירוע?‬

‫הדאגה האכפתית‬ ‫ביחסים של "דאגה אכפתית" יש תפקיד לכל אחד משני המשתתפים‪ .‬זה שאכפת לו‬ ‫(‪ )the carer‬הוא מעל לכל קשוב ומגלה עניין בתחושותיו ובדבריו של זה שאכפת ממנו‬ ‫(‪.)cared-for‬‬ ‫כשאכפת לי‪ ,‬אנרגיית ההנעה שלי זורמת אל עבר הצרכים שמבטא זה שאכפת ממנו‪.‬‬ ‫אין זה אומר שעלי למלא תמיד את רצונו של זה שאכפת ממנו‪ ,‬או שלעולם לא אנסה‬ ‫להשפיע על ערכיו‪ ,‬אך עלי תמיד לקחת בחשבון את הרגשות והרצונות הקיימים‬ ‫ולהגיב בחיוב‪ ,‬ככל שערכי ויכולותיי מאפשרים‪.‬‬ ‫נקודה אחרת שיש לזכור היא שזה שאכפת לו וזו שאכפת ממנה אינם תוויות קבועות‪.‬‬ ‫אני יכולה להיות זו שאכפת לה במפגש אחד וזו שאכפת ממנה במפגש אחר‪ .‬למעשה‬ ‫ברוב יחסי השגרה הבוגרים שלנו אנחנו מצפים להדדיות‪ ,‬לשיתוף עמדות‪ .‬רק ביחסים‬ ‫לא שוויוניים מטבעם – למשל יחסים בין הורה לפעוט‪ ,‬בין אחות למטופל‪ ,‬בין מורה‬ ‫לתלמיד – צד אחד הוא כמעט תמיד בתפקיד זה שאכפת לו‪.‬‬ ‫על־פי נל נודינגס‪ ,‬דאגה אכפתית בחינוך‪ :‬הלכה ומעשה‬

‫‪64‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫א פילוסופית‬

‫שנת ‪ 1929‬והי‬ ‫דיגס נולדה ב‬ ‫ר ראשון ושני‬ ‫נל נו‬ ‫א בוגרת תוא‬ ‫של החינוך‪ .‬הי‬ ‫חינוך‪ .‬נודיגס‬ ‫אר דוקטור ב‬ ‫תמטיקה ותו‬ ‫ואם לעשרה‬ ‫במ‬ ‫ך שישים שנה‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫תה נשואה ב‬ ‫ת המבוססת‬ ‫היי‬ ‫תאוריה מוסרי‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫פי‬ ‫א‬ ‫הי‬ ‫תיות‪ ,‬ומציגה‬ ‫ילדים‪.‬‬ ‫סי דאגה ואכפ‬ ‫על גיבוש יח‬ ‫תגובה לזולת‪.‬‬ ‫שבהקשבה וב‬ ‫את החשיבות‬ ‫דיבות‪ ,‬העזרה‪,‬‬ ‫את ערכי הנ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫תאוריה מדגי‬ ‫זולת‪ ,‬הטיפול‪,‬‬ ‫ה‬ ‫כנה לרווחת ה‬ ‫השאיפה ה‬ ‫האחר‪ .‬על פי‬ ‫הזיקה וקבלת‬ ‫טיפוח‪ ,‬קשרי‬ ‫תיות צריכות‬ ‫ה‬ ‫דאגה והאכפ‬ ‫של נודיגס‪ ,‬ה‬ ‫כית‪ .‬והמורים‬ ‫ה‬ ‫תורת‬ ‫העשייה החינו‬ ‫להיות במרכז‬ ‫תיות והדאגה‬ ‫תחות האכפ‬ ‫חראים להתפ‬ ‫א‬ ‫ל תלמידיהם‪.‬‬ ‫אצ‬

‫‪ . 1‬ציינו שלושה עקרונות של הדאגה האכפתית‬ ‫‪ . 2‬מהי הבעייתיות שיכולה להיווצר ביחסים שבין נותן צדקה ועושה חסד ובין המקבל?‬ ‫‪ . 3‬איך גישת הדאגה האכפתית מתמודדת עם בעיה זו ומונעת למשל יחסים של תלות וחוסר‬ ‫הדדיות בין הנותן והמקבל?‬

‫כמו המשנה והתלמוד‪ ,‬שמנסים לעשות יחסי ציבור טובים למצוות הקשות של צדקה‬ ‫וגמילות חסד‪ ,‬גם אתם הצטרפו לקמפיין!‬ ‫א‪ .‬הכינו כרזות המעודדות לתת צדקה ולעשיית גמילות חסדים‪ :‬בחרו סיסמה‬ ‫(סלוגן) קליטה ודימויים חזותיים ועצבו איתם את הכרזה שלכם‪.‬‬ ‫ב ‪ .‬הציגו את הכרזות על קירות בית הספר‪.‬‬ ‫‪65‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫צדק וצדקה‬ ‫צדקה יש לתת בלב ולא ביד‪.‬‬ ‫הנרייטה סאלד‬

‫‪ . 1‬למה הכוונה?‬ ‫‪ .2‬האם נתתם פעם צדקה? האם בעיניכם זו הייתה‬ ‫נתינה בלב או ביד? ספרו על מקרה דומה‪,‬‬ ‫שראיתם או שהשתתפתם בו בעצמכם‪.‬‬

‫הנרייט‬ ‫ה סאלד (‪945‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪)1‬‬ ‫ה‬ ‫יי‬ ‫ציבור ו‬ ‫תה פעילת‬ ‫מחנכת‪ ,‬סופר‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫עו‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫שהקדי‬ ‫סוציאלית‪,‬‬ ‫שה את חייה‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫עי‬ ‫ון‬ ‫ה‬ ‫צ‬ ‫יו‬ ‫ני‬ ‫היא עמ‬ ‫ולעם היהודי‪.‬‬ ‫דה בראש אר‬ ‫ג‬ ‫ון‬ ‫'‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫יי‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ממקימו‬ ‫נוער' והייתה‬ ‫ת ארגון הנשי‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫צי‬ ‫ונ‬ ‫יו‬ ‫ת‬ ‫'‬ ‫הדסה'‪.‬‬ ‫בשל פו‬ ‫עלה הציבורי‬ ‫הי‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫הדמויו‬ ‫לאחת‬ ‫ת הנשיות המ‬ ‫ר‬ ‫כז‬ ‫יו‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ה ה‪.20-‬‬

‫לפניכם מספר מצבים‪ .‬למי הייתם בוחרים לתת?‬ ‫הסבירו את השיקולים להחלטה‪.‬‬ ‫א‪ .‬נציגה של עמותת "שמחה לילד"‪ ,‬המסייעת לילדים חולים ולבני משפחותיהם‪,‬‬ ‫מתקשרת ומבקשת מכם תרומה לעמותה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קבצן חסר בית מושיט את ידו לצדקה‪.‬‬ ‫ג ‪ .‬ברחוב מולו עוד שני קבצנים‪ .‬למי מהם הייתם נותנים?‬ ‫ד‪ .‬הקרן לסיוע ורווחה‪ ,‬המחלקת כרטיסי מזון לנזקקים‪ ,‬פונה בבקשת תרומה‬ ‫ה‪ .‬מכתב בתיבת הדואר מספר על מבצע איסוף שמיכות לקשישים‬ ‫‪66‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫צדק הוא מונח המייצג פעולה או שיפוט המתבצע על פי אמות מידה של יושר‪ ,‬אמת‪,‬‬ ‫הגיון או כשרות מוסרית‪ .‬הגדרת הצדק תלויה ויחסית ביותר‪ ,‬ולעיתים אף בעייתית‪.‬‬ ‫זאת כיוון שדבר הנחשב צודק על פי דעתו של אחד‪ ,‬יהווה לעיתים פגיעה לדעת אחר‪.‬‬ ‫צדק חברתי הוא מושג המבטא את הרעיון של קיום משותף במסגרת חברתית‬ ‫שמבוססת על עקרונות של צדק ומאפשרת ליחידים‬ ‫ולקבוצות קיום ראוי‪ ,‬הוגן וצודק‪.‬‬ ‫צדקה היא עזרה התנדבותית ‪ -‬חומרית לנזקקים‪.‬‬ ‫היא מּונעת מרגשות החמלה הבסיסיים של האדם‬ ‫כלפי הזולת המצוי במחסור‪ ,‬או משורשים דתיים‪.‬‬ ‫מתן הצדקה יכול להיות בין אדם לאדם‪ ,‬על ידי‬ ‫ארגונים וגופים ממוסדים הפועלים למען הנזקקים‬ ‫בקהילתם או בקהילות אחרות‪ ,‬וכן על ידי מדינות‬ ‫וגופים בינלאומיים הפועלים למען הנזקקים בכל‬ ‫פינה בעולם‪( .‬ויקיפדיה)‬

‫‪ . 1‬מדוע לדעתכם 'צדק' ו'צדקה' נגזרים מאותו השורש?‬ ‫‪ . 2‬מהו שדה הפעולה של הצדק והיכן הוא מתקיים בחיינו? מהו שדה הפעולה של‬ ‫החסד‪/‬הצדקה?‬ ‫כיצד ניתן אם בכלל לשלב ביניהם?‬ ‫‪ .3‬מהם השיקולים להחלטה לעשות 'צדק' או 'צדקה'? האירוע? אישיות‬ ‫המשתתפים? שיקול אחר?‬

‫‪67‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫התאימו את התכונות לעמודה הנכונה – ל'צדק' או ל'צדקה'‪:‬‬ ‫צדקה‬

‫צדק‬ ‫מבצעי הפעולה הם בעלי סמכות‬ ‫ובעלי תפקידים רשמיים‬

‫ביהדות קיימת בנתינה חובת מינימום‪ ,‬ולכן‬ ‫זו אינה התנדבות מוחלטת‬

‫הפעולה נועדה לסייע במימוש‬ ‫זכויות‬

‫הפעולה גורמת סיפוק מידי‬

‫דורש התמדה‬

‫הפעולה עלולה לגרום לתלות מתמשכת‬

‫הפעולה מבוססת על ערך כבוד‬ ‫האדם ועל אחריות לאומית‬

‫הפעולה עלולה לגרום לחוסר חמלה‪,‬‬ ‫בשל תפיסת הנזקק כאובייקט‬

‫‪68‬‬

‫מבצע הפעולה הוא‬ ‫אדם פרטי‬

‫הפעולה נועדה לשנות עמדות‬ ‫והתנהגות‪ ,‬ולגרום לחלוקה‬ ‫צודקת יותר של משאבים וכוח‬

‫הפע‬ ‫ולה כרוכה במגע אישי‪ ,‬ברחמים ובחמלה‬ ‫הפעולה עלולה לבייש את הזקוק לה‪.‬‬

‫הפעולה היא חד־צדדית‬

‫יש מקום להדדיות בנתינה וקבלה‬

‫כרוך לפעמים בכעס‪ ,‬בתסכול‪,‬‬ ‫בצדקנות‬

‫מטרת הפעולה להקל על‬ ‫מצוקות הפרט‬ ‫הפעולה נועדה לתת את מה‬ ‫שחסרהפעולה נועדה לתת את‬ ‫מה שחסר‬ ‫הפעולה מבוססת על ערך‬ ‫הערבות ההדדית‬

‫שער תיקון חברה‬

‫מתן בסתר‬ ‫א‪ .‬כתבו בפתק דבר־מה שאת‪/‬ה רוצה להעניק למישהו‪/‬י מהכיתה‪ .‬הקפידו שלא‬ ‫לכתוב את שם מקבל המתנה ולא את שמכם!‬ ‫ ה'מתנות' ייאספו בתיבה אחת בכיתה‪.‬‬ ‫ שני תלמידים והמחנך‪/‬ת יחלקו את ה'מתנות' לכל התלמידים‪.‬‬ ‫ב ‪ .‬בסוף תהליך הנתינה והקבלה שתפו‪:‬‬ ‫ ⋅כיצד הרגשתם כשקיבלתם את המתנה מבלי לבחור?‬ ‫ ⋅האם הראיתם זה לזה את מה שקיבלתם?‬ ‫ ⋅איזו הרגשה זו לדעת‪ ,‬שמי שקיבל את מתנתכם אינו יודע ממי קיבל אותה?‬ ‫ ⋅ייתכן שהמקבל אינו זקוק למתנה שלכם‪ .‬מה אתם מרגישים ביחס לזה?‬ ‫ ⋅האם חשוב לכם לגלות ממי קיבלתם את המתנה?‬ ‫ ⋅האם חשוב לכם לגלות מי קיבל את מתנתכם?‬ ‫ג ‪ .‬סיכום נתינה וקבלה‪:‬‬ ‫ ⋅האם הצלחתם לעמוד בנתינה שהיא 'מתן בסתר'?‬ ‫ ⋅אם לא‪ ,‬האם אתם שואפים להגיע לנתינה כזו או טובה יותר?‬ ‫ד‪ .‬סיכום חלוקה‪:‬‬ ‫ ⋅המחנך‪/‬ת ושני התלמידים ישתפו כיצד הרגישו בתהליך החלוקה‪.‬‬

‫‪69‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫הרבנית ברכה קאפח (‪ ,)2013-1921‬אשת חסד גדולה‪,‬‬ ‫נולדה בצנעא ונישאה בצעירותה לרב יוסף קאפח‪ .‬הם‬ ‫עלו לארץ עם ילדיהם והתיישבו בירושלים‪ .‬הקימה‬ ‫מפעל רקמה למען כלות חסרות אמצעים‪ ,‬יסדה מפעלי‬ ‫חסד רבים‪ ,‬סייעה לאלפי נזקקים‪ :‬קמחא דפסחא‪,‬‬ ‫עמותת הצדקה "סגולת נעמי" (על שם אמה)‪ ,‬מחסן‬ ‫בגדים‪ ,‬הלבשת כלות‪ ,‬קייטנות לילדים מעוטי יכולת‬ ‫ועוד‪ .‬הצטיינה בחוכמת חיים עמוקה ואנשים רבים נהגו‬ ‫להתייעץ עמה‪ .‬על פועלה הרב זכתה הרבנית קאפח‬ ‫בפרס ישראל‪ .‬היא ובעלה‪ ,‬הרב קאפח‪ ,‬הם הזוג היחיד‬ ‫שזכה (כל אחד בנפרד) בפרס חשוב זה‪.‬‬ ‫הרבנית קאפח סיפרה שמעשי החסד היו חלק מחייה עוד כילדה קטנה בצנעא‬ ‫[בתימן]‪" .‬הייתי מחלקת מדי יום שישי דברי מאכל לנצרכים‪ ,‬שלושה סלים ניצבו‬ ‫בפתח הבית בבוקרו של ערב שבת‪ .‬בכל סל הכינה אמי כדי חמאה ופיתות תוצרת‬ ‫בית‪ ,‬עופות וגם צרור כסף‪ .‬שתי אחיותי ואני היינו יוצאות לכתובות שאמא מסרה לנו‪.‬‬ ‫אני הייתי מקישה על הדלת‪ ,‬שאף פעם לא היתה נעולה‪ ,‬וכששאלו בשפת תימן‪' ,‬מי‬ ‫שם'? השיבותי‪' ,‬א‪-‬נ‪-‬י'‪ ,‬ופתחתי פתח צר‪ .‬הנחתי את המצרכים ומיהרתי‪ .‬כן‪ ,‬מיהרתי‬ ‫לעזוב את המקום‪ ,‬כדי שיהיה זה מתן בסתר‪ .‬כך הרגילו אותנו מילדות למעשי חסד"‪.‬‬ ‫הרבנית קאפח פתחה את ביתה בפני כל מי שהיה זקוק לעזרה‪ .‬כשהיו מגיעים אנשים‬ ‫הזקוקים לסעד היתה תמיד מגישה להם משקה או עוגיות‪ .‬כשהיו מסרבים מפאת‬ ‫המבוכה היתה טוענת כנגדם‪" ,‬מדוע שלא תיענו לבקשתי למזוג לכם משקה חם? כך‬ ‫תברכו אתם‪ ,‬ויתברך הבית‪."...‬‬ ‫חזי כהן‪ ,‬חוכמה מקדם‪ ,‬סיפורי חכמים מקהילות הספרדים ועדות המזרח‬

‫‪ . 1‬מה מאפיין את דרכי הנתינה של הרבנית‬ ‫ברכה קאפח?‬ ‫‪ .2‬האם דרכי נתינה אלה מתאימות גם‬ ‫בישראל היום? הדגימו כיצד אפשר‬ ‫ליישם אותן היום‪.‬‬ ‫‪ .3‬כיצד לדעתכם מתברך הבית ממעשי‬ ‫חסד?‬

‫‪70‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫מעלות הצדקה‬ ‫ְׁשמֹונֶ ה ַמ ֲעלֹות [דרגות] יֵ ׁש ַּב ְצ ָד ָקה‪ ,‬זֹו ְל ַמ ְע ָלה ִמזֹו‪:‬‬ ‫הרמב"ם דירג את‬ ‫הדרכים השונות לנתינת‬ ‫צדקה‪ ,‬לפי סדר עדיפות‪.‬‬

‫הרמב"ם‬ ‫ רבי משה בן מימון‪ ,‬מענקי‬‫הרוח של העם היהודי‪ .‬נולד‬ ‫ב‬ ‫ספרד במאה ה‪ ,12-‬משם נד‬ ‫דה‬ ‫מש‬ ‫פח‬ ‫תו‬ ‫לצ‬ ‫פון‬ ‫א‬ ‫פרי‬ ‫קה‪ ,‬לארץ‬ ‫י‬ ‫שראל ולבסוף למצרים‪ ,‬שם‬ ‫חי‬ ‫עד‬ ‫לפ‬ ‫טיר‬ ‫תו‪.‬‬ ‫במ‬ ‫צר‬ ‫ים‬ ‫שימש כמנהיג‬ ‫ה‬ ‫קהילה היהודית וכרופא החצר‬ ‫של‬ ‫ה‬ ‫סול‬ ‫טן‬ ‫ה‬ ‫מצ‬ ‫רי‪.‬‬ ‫ב‬ ‫אי‬ ‫שיותו שילב‬ ‫הרמב"ם גדו‬ ‫לה בתורה‪ ,‬מומחיות רפואית‬ ‫והשכלה פילוסופית רחבה‪.‬‬ ‫בין‬ ‫ספריו‪ :‬פירושו למשנה‪ ,‬ספר‬ ‫ה‬ ‫הל‬ ‫כה‬ ‫'‬ ‫מש‬ ‫נה‬ ‫תו‬ ‫רה'‬ ‫(ה‬ ‫י"ד החזקה)‬ ‫וס‬ ‫פר הפילוסופיה "מורה נבוכי‬ ‫ם"‪.‬‬ ‫ב‬ ‫של‬ ‫ג‬ ‫דול‬ ‫תו‬ ‫נק‬ ‫רא‬ ‫"‬ ‫הנ‬ ‫שר הגדול"‪.‬‬ ‫מ‬ ‫כל קצות העולם היהודי פנו‬ ‫א‬ ‫ליו‬ ‫בש‬ ‫אל‬ ‫ות‬ ‫וה‬ ‫ער‬ ‫יצו‬ ‫או‬ ‫תו‪ .‬עליו נאמר‬ ‫"‬ ‫ממשה עד משה לא קם כמש‬ ‫ה"‪,‬‬ ‫כלו‬ ‫מר‬ ‫מ‬ ‫אז‬ ‫מ‬ ‫שה‬ ‫ר‬ ‫בנו‬ ‫לא היה‬ ‫גדול כמשה בן מימון‪ .‬על פי‬ ‫המסורת הוא נקבר בטבריה‪.‬‬

‫א‪ .‬התחלקו לקבוצות קטנות‪ ,‬וסדרו את המשפטים שלפניכם לפי סדר העדיפות שלכם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬השוו את הסדר שלכם לזה של קבוצה אחרת‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נסו להבין מניין נובעים ההבדלים בדירוג‪ .‬איזה ערך הנחה כל אחת מהקבוצות בדירוג?‬ ‫נֹותן ְל ִמי נָ ַתן‬ ‫ֶׁשיָ ַדע ֶה ָענִ י ִמ ִמי ָל ַקח‪ ,‬וְ ֹלא יָ ַדע ַה ֵ‬ ‫ֶׁשיִ ֵתן לֹו ָּפחֹות ִמן ָה ָראּוי‪ְּ ,‬ב ֵס ֶבר ָּפנִ ים יָ פֹות‪.‬‬ ‫נֹותן ְצ ָד ָקה ָל ֲענִ יִ ים‪ ,‬וְ ֹלא יָ ַדע ְל ִמי נָ ַתן‪,‬‬ ‫ַה ֵ‬ ‫וְ ֹלא יָ ַדע ֶה ָענִ י ִמ ִמי ָל ַקח‬ ‫נֹותן ְל ִמי נָ ַתן‪ ,‬וְ ֹלא יָ ַדע ֶה ָענִ י ִמ ִמי ָל ַקח‬ ‫ֶׁשיָ ַדע ַה ֵ‬ ‫ֶׁשיִ ֵתן לֹו ְּביָ דֹו‪ ,‬ק ֶֹדם ֶׁשיִ ְׁש ַאל [יבקש]‬

‫נֹותן לֹו ַמ ָתנָ ה אֹו ַה ְלוָ ָאה‪,‬‬ ‫ַה ַמ ְחזִ יק ִּב ֵידי יִ ְׂש ָר ֵאל ֶׁש ָמְך [שנהיה עני‪ ,‬שירד מנכסיו]‪ ,‬וְ ֵ‬ ‫אכה‪ְּ ,‬כ ֵדי ְל ַחזֵ ק ֶאת יָ דֹו ַעד ֶׁשֹלא יִ ְצ ָט ֵרְך ַל ְּב ִריֹות‬ ‫עֹוׂשה ִעמֹו ֻׁש ָתפּות‪ ,‬אֹו ַמ ְמ ִציא לֹו ְמ ָל ָ‬ ‫אֹו ֶ‬ ‫ֶׁשיִ ֵתן לֹו ְּב ֶע ֶצב‬ ‫ֶׁשיִ ֵתן לֹו‪ַ ,‬א ַחר ֶׁשיִ ְׁש ַאל [יבקש]‬ ‫רמב"ם‪ ,‬משנה תורה‪ ,‬הלכות מתנות עניים‪ ,‬פרק י'‬

‫‪71‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫‪. 1‬‬ ‫‪. 2‬‬ ‫‪. 3‬‬

‫‪ .4‬‬

‫שתפו את כל הכיתה בדירוג שלכם‪ ,‬וצרו סדר מוסכם על כולם‪.‬‬ ‫מהם הערכים שעל־פיהם דירגתם? על מי חשבתם כשסידרתם? על המקבל או על הנותן?‬ ‫השוו בין הסדר שהגעתם אליו ובין הסדר שקבע הרמב"ם‪.‬‬ ‫ ⋅מהם הערכים שעל־פיהם קבע הרמב"ם את סדר העדיפות של דרכי נתינת הצדקה? האם‬ ‫אלו אותם ערכים שעל־פיהם דירגתם אתם?‬ ‫ ⋅דונו בהבדלים ובמשמעותם‪.‬‬ ‫האם לדעתכם מעלות הצדקה של הרמב"ם שייכות ל'צדק' או ל'צדקה'? אילו מעלות שייכות‬ ‫לכל קטגוריה?‬

‫ָהיָ ה ָענִ י ִּב ְׁשכּונָ תֹו של ַמר ֻע ְק ָּבא‬ ‫וְ ָהיָ ה ָרגִ יל ְּב ָכל יֹום ִלזְ רֹוק לֹו ַא ְר ָּב ָעה זּוזִ ים ְּב ִצּנֹור ַה ָּד ֶלת‪.‬‬ ‫טֹובה זֹו‪.‬‬ ‫עֹוׂשה ִע ִּמי ָ‬ ‫ַּפ ַעם ַא ַחת ָא ַמר ֶ[ה ָענִ י]‪ֵ :‬א ֵלְך וְ ֶא ְר ֶאה ִמי ֶ‬ ‫אֹותֹו ַהּיֹום ָׁש ָהה ַמר ֻע ְק ָּבא ַה ְר ֵּבה ְּב ֵבית ַה ִּמ ְד ָרׁש‬ ‫וְ ָה ְל ָכה ִא ְׁשּתֹו ִעּמֹו‪.‬‬ ‫ֵּכיוָ ן ֶׁש ָר ָאם ֶה ָענִ י ֶׁש ִהּטּו ַע ְצ ָמם ַל ֶּד ֶלת ‪ -‬יָ ָצא‬ ‫ַא ֲח ֵר ֶיהם‪.‬‬ ‫ָּב ְרחּו מפניו‬ ‫ִ‬ ‫צ‬ ‫ּנֹור‬ ‫וְ נִ ְכנְ סּו ְׁשנֵ ֶיהם ְל ַתּנּור ּגָ רּוף‪.‬‬ ‫ַה ָּד ֶלת – החור שבציר הדלת‬ ‫ִ‬ ‫ה‬ ‫ּטּו‬ ‫–‬ ‫ה‬ ‫תק‬ ‫רבו‬ ‫אל‬ ‫הד‬ ‫לת כדי לשים‬ ‫נִ ְכוּו ַרגְ ָליו ֶׁשל ַמר ֻע ְק ָּבא‪.‬‬ ‫את כסף הצדקה‬ ‫ָא ְמ ָרה לֹו ִא ְׁשּתֹו‪ֵּ :‬תן ַרגְ ֶליָך ַעל ַרגְ ָלי‪.‬‬ ‫ַתּנּור ּגָ‬ ‫רּוף – תנור גדול שגרפו ממנו‬ ‫ָח ְל ָׁשה ַד ְעּתֹו‪.‬‬ ‫את‬ ‫הגחלים‪ ,‬שבו היו כל אנשי‬ ‫ָא ְמ ָרה לֹו‪ֲ :‬אנִ י ְמצּויָ ה ְּבתֹוְך ַה ַּביִ ת וַ ֲהנָ ָא ִתי‬ ‫השכונה מבשלים‬ ‫ְק ָ‬ ‫רֹובה ָ[ל ֲענִ ּיִ ם]‪.‬‬ ‫ָח ְל ָׁשה ַד ְעּתֹו – נעלב‬ ‫תלמוד בבלי מסכת כתובות דף ס"ז עמוד ב'‪ ,‬על פי ספר האגדה‬

‫‪72‬‬

‫ֲהנָ ָא ִתי ְק ָ‬ ‫רֹובה – אני נותנת לעניים‬ ‫או‬ ‫כל מוכן והם מיד נהנים ממנו‬

‫שער תיקון חברה‬

‫‪. 1‬‬ ‫‪. 2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪. 4‬‬ ‫‪. 5‬‬ ‫‪ .6‬‬ ‫‪. 7‬‬

‫תארו במילותיכם את שגרת יומו של מר עוקבא‪.‬‬ ‫במה שונה היום שעליו מסופר כאן משגרת הימים האחרים?‬ ‫מדוע ברחו מר עוקבא ואשתו מפני העני? מדוע נכנסו לתנור?‬ ‫ספרו במילים שלכם מה קרה לכל אחד מהם בתנור‪.‬‬ ‫מדוע לא נכוו רגליה של אשת מר עוקבא?‬ ‫לפי איזו ממעלות הצדקה של הרמב"ם פעל כל אחד מבני הזוג?‬ ‫איזו דרגה גבוהה יותר לפי הסיפור? ומה דעתכם?‬

‫א‪ .‬ערכו סקר בקרב חמישה א‪/‬נשים לפחות ‪ -‬באילו דרכים הם נוהגים לתת צדקה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מצאו מהו דגם הנתינה הנפוץ ביותר‪ ,‬ולאיזו ממעלות הצדקה של הרמב"ם דגם זה‬ ‫מתאים ביותר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מדוע לדעתכם דרך נתינה זו היא הנפוצה ביותר?‬

‫יריד עמותות‬ ‫א ‪ .‬התחלקו לצוותים‬ ‫ב ‪ .‬כל צוות בוחר עמותה‪ ,‬המיועדת למעשה חסד כלשהו‪ ,‬ולומד עליה מאתר‬ ‫האינטרנט ומשיחות עם אנשיה‪.‬‬ ‫ג ‪ .‬על כל צוות להכין דוכן‪ ,‬שייצג את העמותה שבחר‪ .‬בקשו מהעמותה או הכינו‬ ‫אביזרים שונים לדוכן ‪ -‬כרזות‪ ,‬חפצים‪ ,‬חולצות עם לוגו העמותה וכדומה‪.‬‬ ‫ד ‪ .‬הזמינו את ההורים ואת בני המשפחה ל"יריד עמותות"‪ .‬כדאי לפתוח את האירוע‬ ‫בהרצאה על חסד‪ ,‬צדק וצדקה‪ ,‬ולשתף את בני המשפחה בשיקולים למתן‬ ‫צדקה‪ ,‬שלמדתם עליהם‪.‬‬ ‫בכניסה ליריד כל אחד מקבל 'כסף לתרומה' (מנייר)‪ ,‬ועליו לחלק אותו כראות‬ ‫עיניו בין העמותות (או לתת לעמותה אחת את הכול)‪ .‬העמותה שזכתה במרב‬ ‫התרומות‪ ,‬תזכה בתרומה נוספת‪.‬‬ ‫‪73‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫פתוח תפתח את ידך‬ ‫ֹלהיָך נ ֵֹתן ָלְך‪,‬‬ ‫ִּכי יִ ְהיֶ ה ְבָך ֶא ְביֹון [עני]‪ֵ ,‬מ ַא ַחד ַא ֶחיָך‪ְ ,‬ב ַּא ַחד ְש ָׁע ֶריָך‪ְ ,‬ב ַּא ְר ְצָך ֲא ֶשׁר ה' ֱא ֶ‬ ‫ֹלא ְת ַא ֵמּץ ֶאת ְל ָב ְבָך וְ ֹלא ִת ְקפֹּץ [תסגור] ֶאת יָ ְדָך ֵמ ָא ִחיָך ָה ֶא ְביֹון‪.‬‬ ‫יטּנּו ֵדּי ַמ ְחסֹרֹו ֲא ֶשׁר יֶ ְח ַסר לֹו‪.‬‬ ‫ִּכי ָפת ַֹח ִת ְּפ ַּתח ֶאת יָ ְדָך לֹו וְ ַה ֲע ֵבט ַּת ֲע ִב ֶ‬ ‫דברים פרק ט"ו פסוקים ז'‪-‬ח'‬

‫ ⋅מדוע לדעתכם הפסוק משתמש במילים כפולות‬ ‫– פתוח תפתח‪ ,‬העבט תעביטנו‪ ,‬די מחסורו אשר‬ ‫יחסר? איזו תחושה יוצרות חזרות אלו?‬

‫ַה ֲע ֵבט ַת ֲּע ִב ֶ‬ ‫יטּנּו – תן לו הלוואה‪,‬‬ ‫לפעמ‬ ‫ים תמורת משכון‪ ,‬שהוא חפץ‬ ‫כלשהו של העני‬

‫על כן התורה מצווה "ֹלא ְת ַא ֵּמץ ֶאת ְל ָב ְבָך וְ ֹלא ִת ְקּפֹץ ֶאת יָ ְדָך"‪ ,‬אם תקשה לבך ‪ -‬ידך‬ ‫תיסגר‪ ,‬שאז האצבעות שוות‪ ,‬ואז תאמר לו‪ :‬לך תעבוד כמוני‪,‬‬ ‫אלא ִּכי ָפת ַֹח ִּת ְפ ַּתח ֶאת יָ ְדָך‪ ,‬ואז תראה האצבעות שיש בניהן גדולים וקטנים‪ ,‬כך ברא‬ ‫הקב"ה בבני האדם‪ ,‬גדולים וקטנים‪ ,‬וזה חי מזה‪.‬‬ ‫ליקוטי אהרון‪ ,‬רבי ישועה ללום‪ ,‬דרשה יז‬

‫רבי‬ ‫ישועה ללום ‪,1950-1901( -‬‬ ‫תרס"א‪ -‬ת‬ ‫ש"י) מחכמי יהדות אלג'יריה‪,‬‬ ‫בעל הס‬ ‫פר ליקוטי אהרן‪ .‬הספר הוא‬ ‫אוסף ד‬ ‫רשות בנושאי אמונה‪ ,‬חגים‪,‬‬ ‫פרשות‬ ‫השבוע וכדומה‪ .‬דרשות רבות‬ ‫בס‬ ‫פר מוקדשות לנושא הצדקה‪.‬‬

‫‪ . 1‬מדוע יש לנו נטייה לקפוץ את היד לפי קטע זה?‬ ‫‪ .2‬איזו תפיסה חברתית מייצגת היד הקפוצה‪ ,‬שבה כל האצבעות שוות? ואיזו תפיסה מייצגת‬ ‫פתיחת היד? כיצד אפשר ליישם תפיסה זו?‬

‫‪74‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫תנו רבנן [למדו חכמים]‪:‬‬ ‫"דּי ַמ ְחסֹורֹו" ‪ -‬אתה מצווה עליו לפרנסו‪ ,‬ואי אתה מצווה עליו לעשרו;‬ ‫ֵ‬ ‫"א ֶשׁר יֶ ְח ַסר לֹו" ‪ -‬אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו‪.‬‬ ‫ֲ‬ ‫תלמוד בבלי מסכת כתובות דף סז עמוד ב‬

‫א ‪ .‬באיזה מקרה יש לתת את צורכי הפרנסה בלבד‪ ,‬ובאיזה מקרה יש לתת אפילו‬ ‫דברי מותרות כמו סוס?‬ ‫ב ‪ .‬מה ההיגיון בתפיסה שלפיה יש לתת לעני את "אשר יחסר לו"? האם אין צורך‬ ‫להגביל את העני גם אם הוא טוען שחסרים לו חפצי מותרות? על איזה עני‬ ‫מדובר‪ ,‬ומה יסייע לו להיחלץ ממצבו?‬

‫א‪ .‬האזינו לשיר הקבצנים ‪ -‬שיר הקבצנים‪ ,‬החצר האחורית‬ ‫ב‪ .‬על איזו בעיה חברתית מצביע השיר?‬

‫‪75‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫לפניכם דיווחים של נשים על העוני בחייהן‪ ,‬כפי שעלו בריאיון אתן‪:‬‬

‫נמאס לי להגיד את המילה אין לי‪ ,‬אין לי‪ ,‬אין לי‪ ,‬אז אני אומרת להם‪ :‬זה מיותר כי אתם‬ ‫כבר גדולים‪ .‬כמו עכשיו תחפושת‪ ,‬אני אומרת ליפית‪ ,‬יפית‪ ,‬את גדולה‪ .‬תסתדרי עם‬ ‫מה שיש‪ .‬אני לא אלך להשקיע בתחפושת ‪ 100‬שקל‪ 120 ,‬שקל‪ .‬כי אין לי!‪ ...‬אם יש לי‬ ‫להשאיל‪ ,‬אז אני אשאיל‪ ,‬ואם לא – אז היא תסתדר עם מה שיש‪.‬‬ ‫‪ ...‬תשמעי‪ ,‬לימי הולדת של חברות‪ ,‬הם צריכות לקנות‬ ‫מתנה‪ ,‬אני אומרת להם‪ :‬אני מצטערת‪ .‬לפעמים‬ ‫אין! אין! אל תחשבי שאני אומרת להם את זה‬ ‫בקלילות‪ ,‬אני יושבת ימים ולילות ובוכה כמו תינוקת‪,‬‬ ‫אני משתדלת להיות מאופקת לידם‪ ,‬אבל לפעמים‬ ‫די‪ ,‬אני כבר מתפרקת‪ ,‬והם ישר באים אלי‪ :‬אמא‬ ‫למה את בוכה? אמא מה יש לך? מאמא‪ ...‬תשמעי‪...‬‬ ‫אני כואבת‪ ,‬אבל אני באמת כואבת‪ .‬ואני משתדלת‬ ‫לא להראות להם כי אני איך אומרים‪ ,‬אני צריכה‬ ‫להיות האם ה־‪ , hero‬הגיבורה‪ .‬אבל אני לפעמים לא‬ ‫מצליחה‪.‬‬ ‫(סיגל ‪ -‬שם בדוי)‬

‫הדירה הזאת על הפנים‪ ...‬ממש על הפנים‪ ,‬אבל עכשיו אני נלחמת כדי לעבור משמה‬ ‫כי כל הבית פיצוצים בצנרת‪ ,‬הכול רטיבות‪ ,‬ואנחנו ישנים כולם בסלון‪ ,‬כי כל החדרים‬ ‫רטיבות ועובש‪ ,‬אבל‪ ...‬אני אומרת‪ ,‬לפחות יש לי את הקורת גג הזאת של עמידר‪,‬‬ ‫למרות שאי אפשר לנשום את הריח של העובש‪ .‬בגדים אני זורקת‪ ,‬כל הזמן מתקלקל‪,‬‬ ‫הארונות שלי כל הזמן פתוחים‪ ,‬כדי שיהיה אוויר‪ ,‬כמה שאני שמה את הריחניות האלה‪,‬‬

‫‪76‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫את כל הצמחים האלה‪ ,‬מה שאפשר שיהיה ריח טוב בבית‪ .‬אני חולת ניקיון זה משהו‪,‬‬ ‫זה בעיה אצלי‪ ,‬וזה הורג אותי כל הרטיבות הזאתי‪ ,‬וקשה לנשום‪ .‬עכשיו אמרתי אני‬ ‫הולכת לעמידר‪ ,‬גם אם אני אצטרך להגיע לעיתונות – אני מגיעה‪ ,‬כי אני פוחדת על‬ ‫הילדים שלי‪ ,‬במשך הקיץ הזה הבן שלי כבר שלוש פעמים חטף דלקת ריאות‪ .‬עבדתי‬ ‫בכמה מקומות‪ ,‬פתאום הילד חלה והייתי צריכה להישאר בבית‪ ,‬אז זהו‪ ,‬עכשיו שאני‬ ‫מחפשת עבודה‪ ,‬איפה שאני הולכת‪ ,‬לא מוכנים לקבל אותי‪" ,‬תשמעי גברת אי אפשר‬ ‫ככה‪ ,‬יש לך ילדים אל תעבדי"‪ .‬זה היה פוגע נורא‪ ,‬כל מקום שאת הולכת‪ ,‬כי אין לך גם‬ ‫את הצד השני שבעצם יעזור לך‪ ,‬זאת אומרת ילד חולה וזה‪ ,‬אולי הוא [הבעל] ייקח‬ ‫אותו‪ ,‬שהוא יישאר עם הילד‪ ,‬דבר כזה של יום יומיים‪ .‬אני בכלל‪ ,‬בעצם אני הכול לבד‪.‬‬ ‫מה שהייתי רוצה באמת זה למצוא עבודה קבועה‪ ,‬שזה יתאים לי פחות או יותר‪ ,‬אני לא‬ ‫באה בדרישות‪ .‬אני רוצה שהילדים שלי לא יהיו מוזנחים מהרגע שהם מגיעים הביתה‪,‬‬ ‫שבזמן ההעברה למצוא מישהי שתעביר אותם מהמועדונית‪ ,‬זאת אומרת מהגן שלהם‬ ‫למועדונית‪ ,‬שלא יהיה מצב כזה שהילד שלי יבוא הביתה בגלל שאין מי שייקח אותו‬ ‫ולא ימצא אף אחד‪ .‬אני מאוד פוחדת שיקרה להם משהו‪ ,‬אני לא מוכנה‪ ,‬שום דבר‬ ‫שיקרה להם‪ ,‬כי אני בעצם האבא‪ ,‬אני האמא‪ ,‬אני הכול‪.‬‬ ‫(אודליה ‪ -‬שם בדוי)‬ ‫מיכל קרומר נבו‪ ,‬נשים בעוני‪ :‬סיפורי חיים‪.‬‬

‫‪. 1‬‬ ‫‪. 2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫אילו צרכים עולים מעדויותיהן של אודליה וסיגל?‬ ‫מה מלמדים אותנו אנשים החיים בעוני על העוני?‬ ‫אילו צרכים הם "די מחסורן" ואילו הם "אשר יחסר להן" על־פי הקטע שלמדנו? מה מהם‬ ‫לדעתכם עלינו לתת להן? ועל מי האחריות לספק צרכים אלה?‬ ‫כיצד עונים הראיונות עם סיגל ואודליה על הבעיה שזיהיתם ב 'שיר הקבצנים'?‬

‫‪77‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫היה עני בשכנותו של מר עוקבא‪,‬‬ ‫שהיה רגיל [מר עוקבא] לשלוח לו ארבע מאות זוז [מטבע עתיק] כל ערב יום כיפור‪.‬‬ ‫יום אחד שלח [את הכסף] אליו ביד בנו‪.‬‬ ‫חזר הבן ואמר לאביו‪ :‬לא צריך‪.‬‬ ‫אמר‪ :‬מה ראית?‬ ‫ראיתי שמזלפים לו יין ישן [ויקר]‪.‬‬ ‫אמר‪ :‬מפונק הוא כל כך?‬ ‫כפל [נתן לו סכום כפול ממה שהיה נוהג לתת לו] ושלח אליו‪.‬‬ ‫תלמוד בבלי מסכת כתובות דף סב עמוד ב' (מעובד ומתורגם מארמית)‬

‫אבא בר בא היה נותן פרוטות לשמואל בנו שילך לחלק לעניים‪.‬‬ ‫יצא ומצא עני אחד אוכל בשר ושותה יין‪.‬‬ ‫נכנס ואמר לפני אביו‪.‬‬ ‫אמר לו‪ :‬תן לו יותר‪ ,‬שנפשו מרה עליו‬ ‫[או‪ :‬שנפשו – מידתו = הצורך הפנימי שלו קובע כמה יש לתת לו]‪.‬‬ ‫תלמוד ירושלמי‪ ,‬מסכת פאה דף לז (מתורגם מארמית)‬

‫א ‪ .‬כיצד אתם יכולים להסביר את התנהגות העניים בשני הסיפורים?‬ ‫ב‪ .‬מה ההיגיון שעומד מאחורי ההחלטות של האבות בשני הסיפורים‪ ,‬להגדיל את‬ ‫מנת הצדקה שהם נותנים לעניים שצורכים יותר?‬ ‫ג‪ .‬האם נתקלתם בעצמכם אי פעם במצב דומה? לדוגמא ‪ -‬שנתתם צדקה ואחר־‬ ‫כך ראיתם שלמקבל יש משהו יוקרתי שלכם אין? איך הרגשתם?‬ ‫ומה דעתכם על נזקקים שלפעמים מתנהלים כלכלית באופן שונה מהמצופה?‬

‫‪78‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫כמה ואיך נותנים צדקה?‬ ‫ממ ֶּס ֶכת ֵּפ ָאה קובעות למי צריך לתת צדקה‪ ,‬מאיזה סוג וכמה‪ ,‬וכן איך יש לגבות‬ ‫המשניות הבאות ַ‬ ‫ולחלק את הצדקה שנותנים אנשי הקהילה‪.‬‬

‫עֹובר ִמ ָּמקֹום ְל ָמקֹום‬ ‫ּפֹוח ִתין ֶל ָענִ י ָה ֵ‬ ‫ֵאין ֲ‬ ‫ִמ ִּכ ָּכר ְּבפּונְ ְדיֹון‪ֵ ,‬מ ַא ְר ַּבע ְס ִאין ְּב ֶס ַלע‪.‬‬ ‫נֹותנִ ין לֹו ַּפ ְרנָ ַסת ִלינָ ה‪.‬‬ ‫ָלן‪ְ ,‬‬ ‫נֹותנִ ין לֹו ְמזֹון ָׁשלׁש ְס ֻעּדֹות‪.‬‬ ‫ָׁש ַבת‪ְ ,‬‬

‫ִמי ֶׁשּיֶ ׁש לֹו ְמזֹון ְׁש ֵּתי ְס ֻעּדֹות‪ֹ ,‬לא יִ ּטֹל [יקח] ִמן‬ ‫ַה ַּת ְמחּוי [מרכז חלוקת אוכל]‪.‬‬ ‫ְמזֹון ַא ְר ַּבע ֶע ְׂש ֵרה ְס ֻעּדֹות‪ֹ ,‬לא יִ ּטֹל ִמן‬ ‫ַה ֻּק ָּפה [קופת צדקה]‪.‬‬ ‫לׁשה‪.‬‬ ‫ּומ ְת ַח ֶּל ֶקת ִּב ְׁש ָ‬ ‫וְ ַה ֻּק ָּפה נִ גְ ֵּבית ִּב ְׁשנַ יִ ם‪ִ ,‬‬

‫אתיִ ם זּוז‪ֹ ,‬לא יִ ּטֹל ֶל ֶקט ִׁש ְכ ָחה‬ ‫ִמי ֶׁשּיֶ ׁש לֹו ָמ ַ‬ ‫ּומ ְע ַׂשר ָענִ י‪... .‬‬ ‫ֵּופ ָאה ַ‬ ‫ֵאין ְמ ַחּיְ ִבין אֹותֹו ִל ְמּכֹר ֶאת ֵּביתֹו וְ ֶאת ְּכ ֵלי‬ ‫ַת ְׁש ִמיׁשֹו‪.‬‬ ‫נֹותן ָּב ֶהם‪,‬‬ ‫נֹוׂשא וְ ֵ‬ ‫ִמי ֶׁשּיֶ ׁש לֹו ֲח ִמ ִּׁשים זּוז וְ הּוא ֵ‬ ‫ֲה ֵרי זֶ ה ֹלא יִ ּטֹל‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫ּפֹוח ִתין – לא נותנים פחות מ‪...‬‬ ‫ֵאין ֲ‬ ‫ִּכ ָּכר ְּבפּונְ ְדיֹון – כיכר לחם בעלות של‬ ‫מטבע בערך נמוך‬ ‫ַא ְר ַּבע ְס ִאין ְּב ֶס ַלע – נפח מסוים של אוכל‬

‫במטבע בערך גבוה יותר‬ ‫ָלן ‪ -‬נשאר ללון בעיר‬ ‫ַּפ ְרנָ ַסת ִלינָ ה – צורכי שינה‪ ,‬מיטה ומצעים‬ ‫ָׁש ַבת – נשאר לשבת‬

‫נִ גְ ֵּבית ִ‬ ‫ּב ְׁשנַ יִ ם – שני אנשים עוברים‬ ‫וגובים‬ ‫את כספי הצדקה מהציבור‬ ‫ִמ ְת ַח ֶּל ֶקת ִּב ְׁש ָ‬ ‫לׁשה – שלושה אנשים‬ ‫קובעים מי‬ ‫יקבל מכספי הצדקה וכמה‬

‫נֹותן – מנהל מסחר עם הכסף‬ ‫נֹוׂשא וְ ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫שיש לו‬

‫עֹולם ַעד ֶׁשּיִ ְצ ָט ֵרְך ַל ְּב ִרּיֹות‪.‬‬ ‫נֹוטל‪ֵ ,‬אינֹו נִ ְפ ָטר ִמן ָה ָ‬ ‫וְ ָכל ִמי ֶׁש ֵאינֹו ָצ ִריְך ִלּטֹל וְ ֵ‬ ‫נֹוטל‪ֵ ,‬אינֹו ֵמת ִמן ַהּזִ ְקנָ ה ַעד ֶׁשּיְ ַפ ְרנֵ ס ֲא ֵח ִרים ִמ ֶּׁשּלֹו‪ ,‬וְ ָע ָליו‬ ‫וְ ָכל ִמי ֶׁש ָּצ ִריְך ִלּטֹל וְ ֵאינֹו ֵ‬ ‫ַה ָּכתּוב ֵ‬ ‫אֹומר ָּברּוְך ַהּגֶ ֶבר ֲא ֶׁשר יִ ְב ַטח ַּבה' וְ ָהיָ ה ה' ִמ ְב ַטחֹו (ירמיה יז)‪... .‬‬ ‫וְ ָכל ִמי ֶׁש ֵאינֹו ֹלא ִחּגֵ ר [צולע]‪ ,‬וְ ֹלא ָ‬ ‫עֹוׂשה‬ ‫סּומא [עוור]‪ ,‬וְ ֹלא ִפ ֵּס ַח [נכה ברגליו‪ ,‬שאינו יכול ללכת]‪ ,‬וְ ֶ‬ ‫ַע ְצמֹו ְּכ ַא ַחד ֵמ ֶהם‪ֵ ,‬אינֹו ֵמת ִמן ַהּזִ ְקנָ ה ַעד ֶׁשּיִ ְהיֶ ה ְּכ ֶא ָחד ֵמ ֶהם‪ֶׁ ,‬שּנֶ ֱא ַמר (דברים טז)‬ ‫"צ ֶדק ֶצ ֶדק ִּת ְרּדֹף" ‪...‬‬ ‫ֶ‬ ‫משנה‪ַ ,‬מ ֶּס ֶכת ֵּפ ָאה‪ ,‬פרק ח'‪ ,‬משניות ז'‪-‬ט'‬

‫‪79‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫‪ .1‬‬

‫‪. 2‬‬ ‫‪. 3‬‬ ‫‪. 4‬‬

‫‪. 5‬‬ ‫‪. 6‬‬

‫מדוע צריך לדאוג לעני שאין לו בית והוא נודד‬ ‫מעיר לעיר?‬ ‫מהם הצרכים המינימליים של האדם לפי‬ ‫המשנה?‬ ‫על מי מוטלת החובה לספק אותם?‬ ‫מה ההבדל בין נתינת 'תמחוי' (מזון מוכן‪ ,‬בו‬ ‫ביום) לנתינת 'קופה' (כסף לשבוע מראש)?‬ ‫מדוע לדעתכם יש שתי מערכות צדקה – תמחוי‬ ‫וקופה?‬ ‫מהן החובות והדרישות ממקבל הצדקה?‬ ‫מה ההיגיון העומד בבסיס הדרישה‪ ,‬שיהיו שני‬ ‫גובי צדקה ושלושה אנשים שיחלקו אותה‬ ‫לנזקקים?‬

‫כאשר נתבונן בציווייה של התורה‪ ,‬נראה דבר בולט‪ .‬מלאה היא התורה במצוות‬ ‫המחייבות עזרה כלכלית לזולת ‪ ...‬אך בעוד שכל חקיקה סוציאלית בעולם המודרני לא‬ ‫באה אלא להסדיר את זכויותיו של החלש‪ ,‬המקבל‪ ,‬התורה עוסקת בעיקר בחובותיו‬ ‫של הנותן‪ ... .‬אין התורה חותרת לביעור העוני מן העולם כל זמן שלא הגיע העולם אל‬ ‫תיקונו השלם‪ .‬היא מודיעה לנו במפורש "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ" (דברים טו‪ ,‬יא)‪.‬‬ ‫מטרתה היא עצם מציאותו של מעשה הטוב והחסד בעולם‪... .‬‬ ‫עזריאל אריאל‪ ,‬בצדקה תכונני‬

‫חסד הוא עניין רצוני‪ ,‬התנדבותי‪ ... ,‬לעומתו‪ ,‬הצדקה היא דבר המגיע בדין‪ ,‬מלשון צדק‪.‬‬ ‫לא הצדקה עיקר אלא עשיית הצדק‪ .‬חלוקת העושר באופן בלתי שוויוני הינה חוסר‬ ‫צדק‪ ,‬עוול‪ ,‬כשהצדקה ‪ -‬היא תיקונם‪.‬‬ ‫אלי כאהן‪ ,‬תגובה לעזריאל אריאל‬

‫שני הכותבים חלוקים בשאלה‪ :‬מהי‬ ‫המטרה של מצוות הנתינה בתורה?‬ ‫‪ .1‬כיצד עונה כל אחד מהם על‬ ‫השאלה?‬ ‫‪ . 2‬מהי לדעתכם הסיבה הנכונה לתת?‬

‫‪80‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫גישת היכולות‬ ‫'גישת היכולות'‪ ,‬גישה שקידמה הפילוסופית מרתה נוסבאום ביחד עם הכלכלן אמרטיה סן‪ ,‬רואה‬ ‫ביכולות של כל אדם‪ ,‬שמבוססות על הנסיבות האישיות והחברתיות שלו‪ ,‬את המדד שקובע את‬ ‫יכולתו לחיות בכבוד‪ .‬זאת בניגוד לקביעה המקובלת‪ ,‬שאומרת שהיכולת לחיות בכבוד נובעת‬ ‫מהמצב הכלכלי ומרמת הרכוש שיש לכל אחד‪.‬‬ ‫הנה הסבר יפה ל"גישת היכולות"‪:‬‬

‫למשל‪ ,‬אם אדם מסוים נכה‪ ,‬על פי הגישה המסורתית‪ ,‬המדינה צריכה לתת לו יותר‬ ‫כסף‪ ,‬כדי שיוכל לקנות רכב‪ ,‬או שייקח מונית וכיוצא באלה‪ .‬אבל אם הבעיה של הנכה‬ ‫היא לא שיש לו פחות כסף אלא שהוא לא יכול לנוע ממקום למקום‪ ,‬אזי יש פה פתח‬ ‫למדיניות חדשנית‪ .‬אולי הפתרון הוא לבנות אוטובוסים שמותאמים לנכים ולא לתת‬ ‫לנכים כסף‪ .‬כדי להסביר את הדרך הזאת ניתן לחשוב על מצב אבסורדי‪ .‬נניח שאישה‬ ‫מסוימת לא מתקבלת לעבודה בגלל שהיא אישה‪ .‬האם הפתרון הוא לתת לה כסף‬ ‫כפיצוי? דומני שמובן שהפתרון הוא שינוי הנורמות החברתיות‪ ,‬גם בחינוך וגם בחקיקה‪,‬‬ ‫כך שאישה תוכל להיות מועמדת לכל עבודה‪.‬‬ ‫מעבר לכך‪ ,‬בגישה זו יש חידוש מרענן משום שהיא מאפשרת להשוות בין מצבם‬ ‫החברתי והכלכלי של האנשים‪ ,‬תוך התייחסות למרכיבים בחיינו שרבים מאתנו‬ ‫מוצאים אותם משמעותיים לא פחות מכסף‪ ,‬כמו האם יש לאדם יכולת או הזדמנות‬ ‫לפגוש חברים‪ ... .‬למשל‪ ,‬מצבו של תושב תל־אביב טוב יותר ממצבו של תושב ירוחם‬ ‫לא רק אם יש לו יותר כסף או נדל"ן‪ ,‬אלא גם בגלל שהוא חי קרוב למרכז ולמקומות‬ ‫שיש בהם שפע של הזדמנויות לחינוך ותרבות ‪ . ...‬הם למשל יכולים ללכת לקונצרט‬ ‫ולראות תערוכה‪ ,‬בעוד שהילדים בירוחם צריכים לשם כך להרחיק לנסוע‪.‬‬ ‫על־פי אבנר דה־שליט‪" ,‬אוכלוסיות מוחלשות במדינת הרווחה הנסוגה"‬

‫‪ . 1‬מהו החידוש של גישת היכולות?‬ ‫‪ . 2‬כיצד אפשר לפרש על־פי גישת היכולות את הציווי לתת לעני ֵ"דּי ַמ ְחסֹרֹו ֲא ֶשׁר יֶ ְח ַסר לֹו"?‬

‫צרו טופס מקוון‪ ,‬ורשמו בו במה אתם יכולים לתרום לכיתה ובמה אתם זקוקים‬ ‫לעזרה בתחום הלימודי‪.‬‬ ‫התאימו בין צורכי התלמידים לתרומות שלהם‪ ,‬וצרו קבוצות של סדנאות למידה‬ ‫לקראת הבחינות הקרבות‪ ,‬בהן תיעזרו זה בזה‪.‬‬ ‫בהצלחה!‬ ‫‪81‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫‘אנו בחברתנו החדשה’ ‪ -‬על תיקון חברתי כלכלי‬ ‫בתפיסה הציונית ובמדינת ישראל‬

‫א‪ .‬השלימו את השיח – מה את‪/‬ה אמרת?‬ ‫ב‪ .‬עד כמה חשוב לכם לקחת חלק בשיח על אופייה של החברה בישראל? הסבירו‬ ‫את תשובתכם‪.‬‬ ‫ג ‪ .‬מדוע לדעתכם לא המציאו מילים עבריות שיחליפו את הביטויים ״סוציאליזם״‪.‬‬ ‫״קפיטליזם״ ו״אינדיבודואליזם״ שהובאו בווצאפ?‬ ‫‪82‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫בשני צמדי השעורים הבאים נעסוק בגישות שונות לגבי אופיו של התיקון החברתי־כלכלי הראוי‬ ‫במדינת ישראל על פי הוגים ואנשי מעשה ציונים‪ .‬נבחן את המציאות במדינה ואת עמדותינו‬ ‫האישיות בנושא‪.‬‬ ‫את ההוגים שנפגוש בפרק זה נכיר לעומק בשער הבא של הספר‪ .‬כאן נתמקד בדבריהם על התיקון‬ ‫החברתי־כלכלי‪.‬‬ ‫כשהרצל‪ ,‬חוזה המדינה‪ ,‬עליו נלמד יותר בשער הבא‪ ,‬חשב על מדינת מופת‪ ,‬הוא העלה אפשרות‬ ‫שהיא תשמש דוגמא‪ ,‬ותשפר את חיי העניים והנזקקים בעולם כולו‪.‬‬

‫‪...‬אולי נגלה בהזדמנות זו אפשרות של שיפורים חברתיים וגם נגשים אותם‪ ,‬שתצמח‬ ‫מהם תועלת גם לחלכאים [עניים‪ ,‬מסכנים] ולקשי היום של אומות אחרות‪ ,‬ואז רק‬ ‫נהיה ישראליים במלוא מובן המילה‪.‬‬ ‫בנימין זאב הרצל‪" ,‬המטרה הקרובה – צ'ארטר בשביל ארץ ישראל"‬

‫כשהרצל כתב 'נהיה ישראליים במלוא מובן המילה'‪ ,‬הוא התכוון לכך‪ ,‬שנגשים את היותנו עם סגולה‪,‬‬ ‫המביא את חזונו לעולם כולו‪ .‬אך כיצד צריכה החברה להתנהל? איזו גישה חברתית־כלכלית הציעה‬ ‫הציונות? בדומה לתחומים אחרים גם כאן לא הייתה לציונות בשורה אחת‪ .‬הוגים שונים היו בעלי‬ ‫חזונות כלכליים־חברתיים שונים מאוד זה מזה‪ .‬נכיר כמה מהם‪ ,‬ונתחיל בהרצל עצמו‪.‬‬

‫אנו בחברתנו החדשה לא נעשה את מעשה ַה ַה ְשוָ ָאה‪ .‬איש לפי‬ ‫פעלו‪ .‬לא ביטלנו את תחרות העבודה‪ .‬אך התנאים שווים הם‬ ‫לכול‪ ,‬כמו במלחמה לשם פרס‪ ,‬או במירוץ התחרות‪ ,‬בתחילה‬ ‫הכל רוצים להיות שוים‪ ,‬בתחילה ולא בסוף‪ ]...[ .‬בינינו אין הילדים‬ ‫מפסידים ואינם נשכרים בעד עסקי אבותיהם‪ .‬בעד כל דור חדש‬ ‫הכל מתחיל מבראשית‪ .‬על כן כל בתי הספר מן הבתים למתחילים‬ ‫עד האוניברסיטה הציונית הם חנם אין כסף‪ ,‬וילדי בתי הספר עד‬ ‫תלמידי ביה"ס התיכונים הגומרים את למודם חיבים ללבוש בגדים‬ ‫שוים‪ .‬אנחנו חושבים לדבר פורע־מוסר‪ ,‬כי יורגש בביה"ס הבדל מצב‬ ‫הונם של אבות התלמידים‪ .‬זה מקלקל הכל‪ .‬ילדי העשירים מתגאים‬ ‫ומתעצלים‪ ,‬וילדי העניים נעשים מרי נפש קודם זמנם‪...‬‬ ‫בנימין זאב הרצל – 'אלטנוילנד' ‪1902‬‬

‫‪83‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪ .3‬‬

‫‪. 4‬‬

‫כתבו את רעיונו של הרצל בשפה המתאימה לתקופתנו‪.‬‬ ‫מה המשמעות של "בתחילה הכול רוצים להיות שווים‪ ,‬בתחילה ולא בסוף"?‬ ‫כיצד אפשר להגדיר בעזרתה שוויון הזדמנויות?‬ ‫מהו המוקד של שוויון ההזדמנויות על פי הקטע? עד כמה אתם מסכימים עם‬ ‫הרצל בנקודה זו? הסבירו‪.‬‬ ‫מדוע לדעתכם חשובה נקודת ההתחלה השווה לכולם?‬

‫א‪ .‬נסו להיזכר במקרה שבו חשתם‪ ,‬שהתחלתם בנקודת התחלה שווה לחבריכם‪.‬‬ ‫הדגימו מקרה שבו חשתם שהתחלתם במקום נחות ‪ /‬גבוה יותר מאחרים‪ .‬מה‬ ‫חשתם אז?‬ ‫מידת האחריות של הפרט ושל המדינה קשורה בתפיסות כלכליות־חברתיות רחבות‪.‬‬ ‫הרצל מסביר שמדינת המופת שלו תהיה כזו‪:‬‬ ‫זוהי צורת ביניים שבין האינדיבידואליזם [העמדת הפרט במרכז] והקולקטיביות‬ ‫[העמדת הכלל במרכז]; מן הפרט לא תישלל ההתעוררות והשמחה אשר לרכוש‬ ‫הפרטי‪ ,‬ועם זה עשוי הוא להתגונן מפני השלטון הקפיטליסטי בכוח ליכודו עם‬ ‫חבריו למקצוע‪ .‬אנחנו סילקנו אותה מארה [קללה] שרבצה על העניים‪ ,‬שבתוצרתם‬ ‫משתכרים היו פחות מן העשירים ובעד צרכיהם נאלצים לשלם יותר מהם‪.‬‬ ‫בנימין זאב הרצל – 'אלטנוילנד' ‪1902‬‬

‫‪ .1‬העניים "בתוצרתם משתכרים היו פחות מן העשירים ובעד צרכיהם נאלצים לשלם יותר מהם"‪.‬‬ ‫מדוע‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬נאלצו העניים לשלם יותר מהעשירים בעד צורכיהם‪ ,‬על אף שהרוויחו פחות‬ ‫מהם?‬ ‫‪ .2‬על איזו תופעה חברתית מתריע הרצל במשפט זה? מה הפתרון שמציע הרצל לעניין זה?‬

‫‪84‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫הרצל מציין את שתי האידאולוגיות הכלכליות־חברתיות המרכזיות בענייני חברה וכלכלה ‪:‬‬ ‫ ⋅ סוציאליזם‪ :‬תנועה חברתית ומערכת כלכלית ושלטונית השואפת למשטר שלא יהיה בו‬ ‫ניצול‪ ,‬משטר שבו הרכוש וחלוקת המשאבים יהיו נתונים לפיקוח חברתי‪ .‬מטרת האידאולוגיה‬ ‫הסוציאליסטית היא לצמצם את הפערים החברתיים והכלכליים ובכך להתקרב לשוויון‪.‬‬ ‫ ⋅קפיטליזם‪ :‬אידיאולוגיה חברתית על פיה עידוד הרכוש הפרטי והיזמה הפרטית היא הדרך הנכונה‬ ‫ביותר לנהל את הכלכלה‪ .‬רק היזמה הפרטית תביא לצמיחה ולשגשוג‪.‬‬ ‫ ⋅הרצל טוען כי גישתו משלבת בין "אבני הריחים של הקפיטאליזם" לבין ה"שוויוניות של‬ ‫הסוציאליזם"‪:‬‬

‫היחיד אינו נשחק בתוכנו מצד אחד על ידי אבני הריחים של הקפיטאליזם‪ ,‬ומן הצד‬ ‫השני אין גולגלתו נערפת על ידי אותה השוויוניות של הסוציאליזם‪ .‬אנו מכירים‬ ‫ומעריכים את ההתפתחות של היחיד‪ ,‬כשם שאנו מכבדים ומוקירים את בסיסו‬ ‫הכלכלי‪ ,‬את הרכוש הפרטי‪ ...‬את כוח הדחיפה לעבודה‪ ,‬לעמל‪ ,‬לגלויים והמצאות לא‬ ‫בטלנו מן העולם‪ .‬המאמץ הגדול על כרחו שמתן שכרו יגדל‪.‬‬ ‫בנימין זאב הרצל – 'אלטנוילנד' ‪1902‬‬

‫קראו על שתי הגישות המרכזיות בענייני כלכלה וחברה –סוציאליזם וקפיטאליזם‪.‬‬ ‫א ‪ .‬איזו גישה נראית לכם יותר?‬ ‫ב ‪ .‬איזו מהגישות נפוצה לדעתכם כיום בעולם המערבי? מדוע?‬ ‫ג ‪ .‬כיצד מציע הרצל לשלב בין שתי הגישות?‬ ‫ד‪ .‬האם לדעתכם הוא נוטה יותר לאחת מהן? לאיזו?‬ ‫ה‪ .‬כיצד הייתם מנסחים את השילוב הראוי בין הגישות בימינו?‬ ‫‪85‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫ומהי תפיסתו של בן־גוריון לגבי אופייה החברתי־כלכלי של המדינה?‬

‫מחוז חפצנו ההיסטורי הוא חברה חדשה בנויה על חירות‪ ,‬שוויון‪ ,‬עזרה הדדית ואהבת‬ ‫הבריות‪ ,‬זאת אומרת חברה שאין בה ניצול‪ ,‬אפליה‪ ,‬שעבוד‪ ,‬שלטון איש באיש‪ ,‬כפיית‬ ‫המצפון‪ ,‬עריצות‪.‬‬ ‫דוד בן גוריון‪ ,‬ישראל והתפוצה‪1957 ,‬‬

‫‪ . 1‬כיצד כל אחת מן הפעולות הבאות (אותן מזכיר בן־גוריון) פוגעות‬ ‫בערך השוויון ‪ -‬ניצול‪ ,‬אפליה‪ ,‬שעבוד‪ ,‬שלטון איש באיש‪ ,‬כפיית המצפון‬ ‫ועריצות?‬

‫המונחים ציונות וסוציאליזם אינם אלא ביטויים וגילויים שונים של מפעל וחזון אחד‬ ‫ואחיד‪ :‬מפעל היצירה של האדם העובד היהודי וחזונו ליצור את חיי העם וחיי האנושות‬ ‫בדמותו ובצלמו‪ ,‬באשר רק דמות וצלם של חברת עובדים‪ ,‬בני חורין ושווי זכויות‪,‬‬ ‫מבטיחים חיי עצמאות וחירות ושוויון לכל העם היהודי ולכל עמי תבל‪.‬‬ ‫בן־גוריון‪ ,‬ועידת מפא"י‪1950 ,‬‬

‫‪ .1‬מה הקשר בין שני הקטעים של בן־גוריון?‬ ‫‪ .2‬מדוע‪ ,‬בהתייחס לערך השוויון‪ ,‬מדגיש בן־גוריון דווקא את האדם העובד ואת חברת העובדים?‬ ‫חשבו – מי עלול לפגוע בזכויותיו של העובד?‬ ‫‪ . 3‬אלו מעמדות כלכליים (עניים או עשירים; עובדים או בעלי עסקים ומפעלים) אמורים ליהנות‬ ‫מהשיטה הסוציאליסטית?‬

‫כפי שראינו‪ ,‬להרצל ולבן־גוריון היו תפיסות שונות לגבי אופייה החברתי־כלכלי של מדינת המופת‬ ‫הציונית‪ .‬גם כיום יש מחלוקות רבות בתחום זה‪ .‬שאלות של תפיסה ערכית מוסרית עולות בנושאים‬ ‫רבים הקשורים בהתנהלות החברתית־כלכלית שלנו‪ .‬הבה ננסה להתבונן בשאלה זו מזווית חדשה‪.‬‬

‫‪86‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫מחירו הריאלי של כל דבר‪ ,‬עלותו הממשית לאדם הרוצה לרוכשו‪ ,‬הוא העמל והטורח‬ ‫הכרוך ברכישתו [‪ ]...‬הם [הכסף או הסחורות] כוללים את ערכה של כמות עבודה‬ ‫מסוימת שאנו מחליפים בדבר האמור להכיל כמות שווה של עבודה‪.‬‬ ‫אדם סמית'‪ ,‬עושר העמים‪.‬‬ ‫הוצאת מוסד ביאליק‪1996 ,‬‬

‫אדם‬ ‫סמית היה כלכלן ופילוסוף‬ ‫והתמ‬ ‫חה בפילוסופיה של המוסר‪.‬‬ ‫הוא חי בס‬ ‫קוטלנד במאה ה‪18-‬בשנים‬ ‫‪-1790‬‬ ‫‪1723‬ותרם לעיצוב המחשבה‬ ‫הכלכלית וה‬ ‫חברתית‪ .‬יש הרואים בו אבי‬ ‫הכלכלה המודרנית‪.‬‬

‫‪ .1‬במה שונה מדידת הערך שמציע לנו סמית מן הצורה שבה אנו מעריכים דברים בדרך כלל?‬ ‫האם שאלנו את עצמנו פעם‪ ,‬כיצד ניתן לייצר בגדים יפים ואפנתיים זולים כל כך? התשובה כתובה‬ ‫בתג הבגד‪ 100%" :‬כותנה‪ .‬תוצרת סין"‪ .‬ומה מסתתר מאחורי הכיתוב בתג? כיצד מגיעה אלינו‬ ‫הכותנה?‬

‫גידול הכותנה מהווה מקור פרנסה למשפחות רבות שאינן יכולות להיעזר בסבסודים‬ ‫[תמיכה כספית ממשלתית] או בטכנולוגיה משוכללת‪ ,‬ולרשותןם עומדים רק שטחים‬ ‫קטנים ועבודת כפיים‪ .‬רוב הילדים מצטרפים לעבודה הכבדה והמסוכנת [‪ ]...‬כיוון‬ ‫שמחיר הכותנה נמוך‪ ,‬אין למשפחות אלו ביטחון שייצור הכותנה אמנם יניב רווחים‪,‬‬ ‫בוודאי לא כאלה שיהיו מספיקים לחינוך ראוי‪ ,‬לתזונה ולשירותי בריאות סבירים‪.‬‬ ‫ממקומות הייצור‪ ,‬נמכרת הכותנה למפעלי ביגוד‪ ,‬רובם ממוקמים בארצות בהן העבודה‬ ‫אינה עולה ביוקר‪ .‬בעיר שנחאי‪ ,‬למשל‪ ,‬עובדים מיליוני מהגרים מהכפרים העניים מסביב‪,‬‬ ‫אשר מבקשים להתפרנס ולפרנס את הילדים ואת ההורים שנשארו בבית‪ .‬תופרת‬ ‫טיפוסית במפעל ביגוד עובדת כמעט שבעים שעות בשבוע תמורת כשלושים ושמונה‬ ‫דולרים בלבד! התנאים מחפירים ומסוכנים‪ ,‬ותזונתה אינה מספיקה לה‪ .‬עד גיל שלושים‬ ‫הנזק לראייתה כבר לא יאפשר לה להמשיך‪ ,‬והיא תחזור למשפחתה‪.‬‬ ‫‪87‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫זהו‪ ,‬על קצה המזלג‪ ,‬ההסבר למחיר הזול של הבגדים שאנו‬ ‫קונים‪ :‬בזכות העלויות הנמוכות הכרוכות בתהליך הייצור‪ ,‬יכולות‬ ‫חברות הביגוד למכור את הבגד בזול‪ ,‬ועדיין להרוויח‪ .‬ניתן רק‬ ‫לשאול‪ ,‬מי שילמו את המחיר באמת‪.‬‬ ‫ג'סיקה סאקס‪" ,‬צניעות אחרת"‪ ,‬מתוך אתר 'בצדק' בית מדרש לצדק חברתי‪.‬‬

‫‪ . 1‬למה כוונתה של סאקס באומרה 'ניתן רק לשאול‪ ,‬מי שילמו את‬ ‫המחיר באמת'? לאילו שתי משמעויות של מחיר היא רומזת?‬ ‫‪ . 2‬הסבירו את טענתו של אדם סמית על 'המחיר האמתי של כל דבר'‬ ‫בעזרת הדוגמה של בגדי הכותנה‪.‬‬

‫חפשו כתבה נוספת העוסקת ב'מחיר' האמתי של מוצר‪ ,‬כולל המחיר שמשלמים‬ ‫אנשים או בעלי חיים הקשורים בייצורו‪ .‬כתבו פיסקה המסבירה כיצד ועד כמה‬ ‫משפיעה עליכם מודעות זו כצרכנים‪.‬‬

‫‪ . 1‬מה צריכה להיות לדעתכם אחריות המדינה נוכח דבריה של סאקס?‬

‫בתי חולים‪ ,‬בתי חשוכי מרפא‪ ,‬גני ילדים‪ ,‬קייטנות‪ ,‬בתי תמחוי מרוכזים אצלנו יחד‬ ‫ומתנהלים כיחידה אחת‪ .‬על ידי הסדר זה ניתנה לנו האפשרות לעזור לכל נזקק ולכל‬ ‫חולה‪ ...‬אנו עוזרים לחולים על ידי טיפול‪ ,‬ולבריאים – על ידי עבודה‪ ...‬אצלנו נתונה לכל‬ ‫איש הזכות לעבודה‪ ,‬ואם כן – גם ללחם‪ .‬ומכאן גם חובת העבודה‪ ...‬אדם בריא שמקבל‬ ‫נדבות – כופים עליו לעבוד‪ ...‬החולה מחוסר האמצעים חייב רק להודיע את שמו‬ ‫במשרד הסעד‪ .‬אין משיבים ריקם פני איש‪.‬‬ ‫בנימין זאב הרצל – 'אלטנוילנד' ‪1902‬‬

‫‪. 1‬‬ ‫‪. 2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬ ‫‪ .5‬‬

‫‪88‬‬

‫על פי קטע זה – מהם הצרכים והתחומים שאותם צריכה המדינה לספק לתושביה? מדוע?‬ ‫עד כמה אתם מסכימים עם העמדה העולה מהקטע ביחס לתחומים שבהם צריכה המדינה‬ ‫לדאוג לאזרחיה?‬ ‫לאילו תחומים נוספים רצוי שהמדינה תדאג ותישא באחריות?‬ ‫אילו תחומים מאלה שצוינו בקטע נראה לכם נכון יותר שיהיו באחריות האדם עצמו ולא‬ ‫באחריות המדינה?‬ ‫'אין משיבים פני איש ריקם' – כיצד ועד כמה לדעתכם ניתן לקיים מדיניות כזו ברמת המדינה‬ ‫וברמת בני האדם כיחידים?‬

‫שער תיקון חברה‬

‫ש‪ :‬זה חלק מהביקורת שמושמעת כלפי המדינה‪ .‬שהיא כל הזמן נסוגה ומאפשרת‬ ‫לעמותות למלא את החסר‪.‬‬ ‫ת‪ :‬אני לא רואה בזה שום רע‪ .‬להפך‪ .‬אנשים אוהבים לתת‪ ,‬אוהבים להתגייס‪ ,‬זה חשוב‬ ‫מאוד לחברה‪ ,‬זה דבק חברתי מהמעלה הראשונה‪.‬‬ ‫מתוך ראיון של איילת שני עם עורך דין גיל־עד חריש‪,68 ,‬‬ ‫מתגורר ברמת השרון‪ .‬מקים ומייסד עמותת "לשובע"‪.‬‬

‫מגזר‬ ‫שלישי ‪ -‬שם כולל לארגונים‬ ‫ללא כוו‬ ‫נת רווח‪ .‬מתייחס לעמותות‪,‬‬ ‫ארגוני צד‬ ‫קה‪ ,‬ארגוני עובדים‪ ,‬ארגונים‬ ‫קהיל‬ ‫תיים‪ ,‬וכד'‪ ,‬שהמשותף ביניהם‬ ‫הוא פ‬ ‫עילות למען מטרות חברתיות‬ ‫לטובת‬ ‫הכלל‪ ,‬פעילות התנדבותית‬ ‫והתב‬ ‫ססות על כספי תרומות‪ ,‬מתוך‬ ‫הרצון לפ‬ ‫עול ולעזור במקומות שבהם‬ ‫מעו‬ ‫רבות המדינה אינה מספקת‪.‬‬

‫‪ . 1‬מה דעתכם על דברי גיל־עד חריש?‬ ‫‪ .2‬האם דבריו משתלבים עם גישתו של הרצל או סותרים אותה? הסבירו‬ ‫‪ . 3‬מה המשמעות הערכית של אחריות המדינה למצב הכלכלי והחברתי במקום החסד והצדקה‬ ‫שניתנים על ידי יחידים ועמותות מגזר שלישי?‬

‫שאלו את הוריכם או אנשים אחרים בסביבתכם האם עסקו אי פעם בהתנדבות‪ .‬אם כן‪,‬‬ ‫שאלו אותם מדוע עשו זאת‪ ,‬ומה דעתם על תפקיד המדינה לעומת תפקיד האזרחים‬ ‫בתחום שהתנדבו בו‪.‬‬

‫‪89‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫הדבר שאנו מכנים אותו בשם 'הצרכים האלמנטריים' [הבסיסיים]‬

‫של אדם רגיל – [‪ ]...‬כולל חמישה דברים‪ :‬אוכל‪ ,‬דירה‪ ,‬בגדים‪,‬‬ ‫האפשרות לחנך את הילדים והאפשרות להתרפא במקרה של‬ ‫מחלה‪ .‬בעברית אפשר לסמן זאת בקיצור‪ :‬מזון ‪ -‬מעון ‪ -‬מלבוש‬ ‫ מורה ‪ -‬מרפא‪' :‬חמש פעמים מ"ם'‪ .‬ביחס לכל אחד מן הצרכים‬‫הללו קיים בכל מדינה ובכל תקופה מושג ידוע על מינימום מספיק‪.‬‬ ‫וחובתה של המדינה [‪ ]...‬צריכה להיות‪ :‬כל אדם שמודיע שהוא‬ ‫דורש את 'חמש המ"מין'‪ ,‬צריך לקבל אותן‪.‬‬ ‫מאין תיטול אותן המדינה? התשובה על כך היא החוק השני שלי‪:‬‬ ‫המדינה תיטול אותן בכוח מן האומה‪ ,‬ממש כמו שהיא נוטלת כיום‬ ‫מיסים אחרים ומכריחה בני אדם צעירים לעבוד בצבא‪.‬‬ ‫זאב ז'בוטינסקי 'הגאולה הסוציאלית'‪ ,‬דער מאמענט‪1934 ,‬‬

‫‪ .1‬באילו תחומים צריכה המדינה לתת לאזרח רשת ביטחון לדעת ז'בוטינסקי?‬

‫ז'בוטינסקי כותב שהמדינה תחייב את אזרחיה להעביר אליה כסף על מנת שהיא תוכל לספק את‬ ‫חמש המ"מין לאלו מתוך האזרחים הנזקקים להן‪ .‬עם זאת ידוע‪ ,‬כי ז'בוטינסקי האמין שהמדינה הנה‬ ‫כלי בידי האזרחים לקדם ולשפר את חייהם‪ ,‬ולכן תמך בצורת הממשל הדמוקרטית‪.‬‬ ‫‪ .1‬האם קיימת כאן סתירה? כיצד ניתן להסביר אותה? רמז – חשבו על האופן שבו מתקבלות‬ ‫החלטות במדינה דמוקרטית‪.‬‬ ‫‪ .2‬מדינת ישראל‪ ,‬בה האזרחים מחויבים לשלם מיסים ולשרת בצה"ל‪ ,‬מוגדרת כמדינה דמוקרטית –‬ ‫מה זה מלמד על דמוקרטיה?‬

‫‪90‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫אילו שני ממי"ם הייתם מוסיפים לחמישה שעליהם חשב ז'בוטינסקי?‬

‫כתבו בווצאפ בקבוצת זהר ושלושת המוסקטרים שיח שהוא ויכוח בנושא חמש‬ ‫המ"מי"ן‪ ,‬כל המשפטים בו יתחילו באות מ"ם‪ ,‬שלבו גם את עצמכם בשיח בווצאפ‬ ‫והביעו את עמדתכם‪ .‬תוכלו להשתמש בדוגמא זו כהתחלה‪:‬‬ ‫ליהי‪ :‬מתחת לבנק ישן כבר שבועיים הומלס אחד‪ ,‬והבוקר כשעברתי לידו חשבתי על‬ ‫חמש המ"מין‬ ‫אביאל‪ :‬ממש לא הבנתי למה זה צריך להיות אחריות של המדינה‬

‫בחרו בשניים מבין התחומים שז'בוטינסקי מדבר עליהם‪ ,‬וחפשו באינטרנט מידע לגבי‬ ‫דאגתה של המדינה לסיפוק צורכי המינימום של אזרחיה [אלה מביניהם שאינם‬ ‫מצליחים או מסוגלים לספק תנאים אלה לעצמם] בתחומים אלו‪.‬‬

‫אברהם מאסלו הניח כי יש צרכים ורצונות המשותפים לכל בני האדם‪ .‬הוא הבחין בין צרכים שונים‪,‬‬ ‫ודירג אותם בצורת פירמידה‪ ,‬מהצרכים הבסיסיים ביותר‪ ,‬שבלעדיהם אין קיום‪ ,‬עד לצרכים הגבוהים‪,‬‬ ‫הנותנים משמעות לחיים‪ .‬בני האדם‪ ,‬על פי טענת מאסלו‪ ,‬עולים ברמת הצרכים‪ ,‬רק לאחר שהצרכים‬ ‫ברמה הנמוכה יותר סופקו להם‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬רק לאחר שאדם הפסיק להיות רעב לאוכל‪ ,‬הוא יחפש ביטחון וודאות בחייו (הידיעה שלא‬ ‫יתקפו אותו ברחוב‪ ,‬יפטרו אותו מעבודתו או יגרשו אותו מביתו)‪.‬‬ ‫דוגמה נוספת‪ :‬רק לאחר שאדם מרגיש שהוא חלק מקבוצה הוא ישאף לזכות בכבוד מיוחד משאר‬ ‫חבריו לקבוצה (להנהיג‪ ,‬להצטיין או לבלוט בגלל כישרון זה או אחר)‪.‬‬ ‫ברמה הראשונה (והנמוכה ביותר) ‪ -‬צרכים גופניים‪ :‬אוויר לנשימה‪ ,‬אוכל ומים‪ ,‬חימום או קירור הגוף‪...‬‬ ‫ברמה השנייה – ביטחון‪ :‬הגנה נגד סכנות ואיומים‪.‬‬

‫‪91‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫ברמה השלישית – שייכות‪ ,‬זהות ואהבה‪ :‬הצורך של אדם להיות חלק מקבוצה יחד עם עוד אנשים‪,‬‬ ‫הצורך לרכוש חברים והצורך שאחרים יקבלו וירצו אותו בחברתם‪.‬‬ ‫ברמה הרביעית – כבוד והערכה‪ :‬הצורך לזכות בכבוד מהסביבה‪ ,‬להיות מקובל חברתית‪ ,‬להוביל‬ ‫ולהצטיין‪.‬‬ ‫ברמה החמישית (והגבוהה ביותר) – מימוש עצמי‪ :‬יכולתו של אדם לממש את כישוריו הייחודיים בכל‬ ‫תחומי חייו‪ ,‬וכתוצאה מכך להגיע לסיפוק עצמי‪ ,‬לעניין ולאושר‪.‬‬

‫אבר‬ ‫הם מאסלו – פסיכולוג יהודי‬ ‫אמ‬ ‫ריקאי שפעל במאה העשרים‪.‬‬ ‫גישתו‬ ‫של מאסלו הייתה כי לאדם‬ ‫ישנה שאי‬ ‫פה לפתח את ה'עצמי' שלו‪:‬‬ ‫מחשבו‬ ‫תיו‪ ,‬רגשותיו ועמדותיו ביחס‬ ‫לעצמו ולסביבתו‪.‬‬

‫מימוש עצמי‬ ‫כבוד והערכה‬

‫מוסריות‪,‬‬ ‫יצירתיות‪,‬‬ ‫ספונטניות‪,‬‬ ‫פתרון בעיות‪,‬‬ ‫חוסר דעות קדומות‬ ‫קבלת עובדות‬ ‫הערכה עצמית‪ ,‬ביטחון עצמי‪,‬‬ ‫הצלחה‪ ,‬כבודה לאחרים‪,‬‬ ‫כבוד על־ידי אחרים‬

‫שייכות‪ ,‬זהות ואהבה‬

‫חברות‪ ,‬משפחה‪ ,‬קרבה מינית‬

‫ביטחון בקיום הפיזי‬

‫ביטחון של‪ :‬תעסוקתיות‪ ,‬משאבים‪ ,‬מוסריות‪,‬‬ ‫המשפחה‪ ,‬בריאות‪ ,‬רכוש‬

‫צרכים פיזיולוגיים בסיסיים‬

‫חמצן‪ ,‬מזון‪ ,‬מים‪ ,‬יחסי מין‪ ,‬שינה‪ ,‬הומאוסטזה‪ ,‬הפרשת פסולת‬

‫פרשנות של תאוריית הצרכים של מאסלו‪ ,‬מיוצגת כפירמידה עם הצרכים הבסיסיים בתחתית‬

‫‪ .1‬באיזו רמה הייתם ממקמים את הספריות הציבוריות? באיזו רמה הייתם ממקמים את הרצון‬ ‫שלכם להרוויח כסף בחופש הגדול? מה עוד תמקמו שם? באיזו רמה הייתם ממקמים את החוג‬ ‫שלכם? מה עוד תמקמו שם?‬ ‫‪ . 2‬מקמו את 'חמש המ"מים' שעליהן מדבר ז'בוטינסקי בפירמידת הצרכים של מאסלו‪.‬‬ ‫‪ . 3‬מי לדעתכם צריך להיות אחראי על השלבים הגבוהים יותר במדרג הצרכים שהציע מאסלו?‬ ‫הפרט? המדינה? המשפחה? העמותות? אולי מישהו אחר?‬

‫‪92‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫שוב‪ .‬שוב אמרתי שעלה לי החום‪ .‬שוב אשאר מחר בבית בריאה‪ ,‬רק כדי שאף אחד‬ ‫לא יגיד שלא באתי למסיבה סתם‪ .‬אבל להתלחשויות כשיראו אותי מחרתיים אני‬ ‫כבר מתכוננת‪ ...‬דפנה וליהי מסתובבות כבר שבוע ומספרות לכולם איזה ג'ינס חדש‬ ‫ילבשו למסיבה‪ .‬גם מאיה וטל מדברות על האיפור החדש שקנו בקניון‪ .‬והרי כל אחד‬ ‫צריך גם להביא כיבוד‪ ...‬כרגיל רק אני ומוטי לא נגיע למסיבה‪ .‬אנחנו לא מחליפים‬ ‫בינינו אף מבט אבל אני בטוחה שגם הוא שם לב למצב רוח שיש לי היום‪ .‬וגם אוכל‬ ‫את הלב כמוני‪ .‬מה לעשות שלהורים שלי ולהורים שלו פשוט אין ממה לתת לנו‪...‬‬ ‫אני מבינה את הילדים האחרים שבטח בכל מקרה לא היו מוכנים לוותר על הכיף‬ ‫הזה רק בשביל שאנחנו לא נרגיש ככה‪ .‬ובעצם זו זכותם‪ ...‬מה זו אשמתם שאני לא‬ ‫קיבלתי בגד חדש אלא כרגיל את הבגדים שקטנים על מאי אחותי הגדולה? מה‬ ‫זו אשמתם שאני אשאר במיטה כל הערב ואגיד גם לאימא שאני לא מרגישה טוב‬ ‫ואבכה לי מתחת לשמיכות? מה זו אשמתם שנמאס לי כבר מכל זה?!‬ ‫א ‪ .‬מה דעתכם על המצב המתואר בקטע? האם זו דרכו של עולם‪ ,‬ואין מה לעשות?‬ ‫האם יכול להיות פתרון?‬ ‫ב ‪ .‬האם האחריות למצב היא על התלמידים? על ההורים? על המורים?‬ ‫ג ‪ .‬מה הקשר בין הקטע לבין שאיפותיו של בן גוריון?‬

‫כתבו קטע דומה המתאר בגוף ראשון מצוקה חברתית־כלכלית של אם חד־הורית‪/‬‬ ‫קשיש‪/‬כל דמות אחרת שעליה תחשבו‪.‬‬

‫‪93‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫ישראל היא מדינת רווחה המכירה במחויבותה לרווחת אזרחיה ובאחריותה לשיפור‬ ‫איכות חייהם‪ .‬מדינת ישראל מממשת אחריות זו הלכה למעשה בשלוש דרכים‬ ‫עיקריות‪:‬‬ ‫א‪ .‬חקיקה רחבת היקף במספר תחומים מרכזיים‪ :‬ביטחון סוציאלי (הבטחת הכנסה)‪,‬‬ ‫חינוך‪ ,‬בריאות ושירותי רווחה אישיים‪ .‬החקיקה הסוציאלית הרחיבה בין השאר‬ ‫את החוקים הבאים‪ :‬חוקי הביטוח הלאומי המיועדים להבטיח הכנסה בסיסית‬ ‫לאוכלוסיות שונות‪ ,‬חוק חינוך חובה חינם‪ ,‬המיועד להבטיח חינוך יסודי ועל־יסודי‬ ‫לכל ילדי ישראל וחוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ ,‬המבטיח שירותי בריאות לכל אזרחי‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מימון ממלכתי של השירותים החברתיים‪ .‬מדינת ישראל מקצה משאבים כספיים‬ ‫ניכרים לשירותים החברתיים‪ ,‬כמו‪ :‬סיוע בדיור למשפחות וליחידים במצוקה‪ ,‬מתן‬ ‫סל קליטה לעולים חדשים‪ ,‬סיוע לסטודנטים במימון לימודיהם‪ ,‬השתתפות במימון‬ ‫שהותם של קשישים במוסדות‪ ,‬מימון מקלטים לנשים מוכות‪ ,‬הקמת מרכזי חירום‬ ‫לילדים וכדומה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הקמת תשתית ארגונית של שירותי רווחה בכל רחבי המדינה‪ .‬מלבד הארגונים‬ ‫המצויים בבעלות המדינה‪ ,‬מסייעת הממשלה במימון פעילותם של ארגונים לא‬ ‫ממשלתיים רבים‪ .‬חלק ניכר מאלפי הארגונים הוולונטריים [התנדבותיים] הפועלים‬ ‫בישראל ומקבלים שירותים חברתיים‪ ,‬מקבלים סיוע כספי מהממשלה‪.‬‬ ‫יוסף קטן‪ ,‬ישראל כמדינת רווחה‬

‫א‪ .‬התחלקו לקבוצות‪ ,‬כל קבוצה תתייחס לאחד מהסעיפים א' או ב' בהסברו של‬ ‫יוסף קטן על מדינת הרווחה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קראו את הסעיף יחד ודונו בשאלה‪ :‬איזהמהתחומים הואהחשוב ביותר בעיניכם‪,‬‬ ‫ויש לתמוך בו יותר? מדוע? האם יש תחום שאינו ראוי להיכלל בסעיף בעיניכם?‬ ‫מדוע?‬ ‫ג ‪ .‬כעת עליכם לחפש כתבות ברשת האינטרנט שעוסקות במה שקורה הלכה‬ ‫למעשה בתחום המועדף בעיניכם ובתחום שאינו ראוי להיכלל בסעיף‪ .‬מצאו‬ ‫לפחות שתי כתבות בנושא‪ .‬גבשו דעה קבוצתית ביחס לטענות העולות בכתבות‪.‬‬

‫‪94‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫האזינו ביוטיוב לשיר איזו מדינה וקראו את מילות השיר‪.‬‬

‫ֵאיזֹו ְמ ִדינָ ה‬ ‫מילים ולחן‪ :‬יוני רועה עם אלי לוזון‬

‫ֵאיזֹו ְמ ִדינָ ה‪ֵ ,‬איזֹו ְמ ִדינָ ה‬ ‫יּוח ֶדת ְּב ִמינָ ּה‬ ‫ֵאיזֹו ְמ ִדינָ ה ְמ ֶ‬ ‫לֹוח ֶצת‪ְ ,‬מ ִדינָ ה נִ ְל ֶח ֶצת‪,‬‬ ‫ֶמ ְמ ָׁש ָלה ֶ‬ ‫ֵאיזֹו ְמ ִדינָ ה‪ֵ ,‬איזֹו ְמ ִדינָ ה‪.‬‬ ‫עֹולים‪.‬‬ ‫ּבֹוכים‪ְ ,‬מ ִח ִירים ִ‬ ‫ֲאנָ ִׁשים ִ‬ ‫חֹולים‪.‬‬ ‫ְל ַׁש ֵּלם ִמ ִסּים וְ גַ ם ֻק ַּפת ִ‬ ‫בֹודה‪ַ ,‬ה ֻּק ָּפה ֵר ָיקה‪,‬‬ ‫ֵאין ְּכ ָבר ֲע ָ‬ ‫ֵאין ִמ ָּמה ִל ְחיֹות‪ָ ,‬סגְ רּו ֶאת ַה ִּל ְׁש ָּכה‪ .‬‬ ‫עֹוב ִדים‪ ,‬‬ ‫יֹוׁש ִבים‪ָ ,‬ע ֵלינּו ֵהם ְ‬ ‫ַּב ְּכנֶ ֶסת ֵהם ְ‬ ‫ָל ְקחּו ַה ֶח ְסכֹונֹות‪ָ ,‬ה ְלכּו ַה ִּפּצּויִ ים‪ .‬‬ ‫ָלנּו ְּכ ָבר נִ ְמ ָאס‪ָּ ,‬ד ְפקּו ָלנּו עֹוד ְקנָ ס‪ .‬‬ ‫הֹוסיפּו ֶאת ַה ַּמס‪ .‬‬ ‫גַ ם ַעל ֶה ָח ָלב ִ‬

‫השיר ‪,‬איזו מדי‬ ‫נה' ששר אלי לוזון יצא בשנת‬ ‫‪ 1986‬והפך‬ ‫ללהיט בקרב חלקים גדולים‬ ‫מהציבור‪ .‬ה‬ ‫שיר היה חלק ממה שמכונה‬ ‫'מוזיקת קסט‬ ‫ות' – כינוי למוזיקה מזרחית‬ ‫שהייתה פו‬ ‫פולארית מאוד בקרב הציבור‬ ‫בתחילת שנות‬ ‫ה‪ ,80-‬והופצה על גבי קסטות‬ ‫(קלטות)‪ ,‬במיו‬ ‫חד באזור התחנה המרכזית‬ ‫בתל‪-‬אב‬ ‫יב‪ .‬הפופולאריות של מוזיקת‬ ‫הקסטות לא‬ ‫זכתה להכרה מצד הממסד‪,‬‬ ‫ואמני הק‬ ‫סטות לא הושמעו אז בתחנות‬ ‫הרדיו השונות‪.‬‬ ‫השיר 'איזו מדינה' היה חריג‪,‬‬ ‫וזכה להשמע‬ ‫ות לא מעטות‪ ,‬חרף הביקורת‬ ‫החברתית הנוק‬ ‫בת הנשמעת בו‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬ ‫השיר לא נכלל‬ ‫במצעד הפזמונים של אותה‬ ‫שנה‪.‬‬

‫ֵאיזֹו ְמ ִדינָ ה‪ֵ ,‬איזֹו ְמ ִדינָ ה‬ ‫יּוח ֶדת ְּב ִמינָ ּה‬ ‫ֵאיזֹו ְמ ִדינָ ה ְמ ֶ‬ ‫ּדֹור ֶׁשת‪ֶּ ,‬כ ֶסף ְמ ַב ֶּק ֶׁשת‪ .‬‬ ‫ֶמ ְמ ָׁש ָלה ֶ‬ ‫ֵאיזֹו ְמ ִדינָ ה‪ֵ ,‬איזֹו ְמ ִדינָ ה‪ .‬‬ ‫עבדו בזוגות‪ .‬בחרו יחד שניים מהאישים שדבריהם‬ ‫מופיעים בפרק (הרצל‪ ,‬בן־גוריון‪ ,‬סמית'‪ ,‬סאקס‪,‬‬ ‫ז'בוטינסקי‪ ,‬מאסלו‪ ,‬קטן) ובצעו את שתי המשימות‬ ‫הבאות‪:‬‬ ‫א ‪ .‬צטטו מתוך דבריהם קטע שמתקשר לשיר 'איזו‬ ‫מדינה' – מחזק את דברי השיר או סותר אותם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כתבו עוד בית לשיר‪ ,‬שכל אחד מהאישים‬ ‫שבחרתם היה מוסיף לו‪.‬‬ ‫‪95‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫א‪ .‬השלימו את השיח – מה את‪/‬ה אמרת?‬ ‫ב ‪ .‬כיצד ועד כמה ואיך נכון בעיניכם שנשנה את חיי היומיום שלנו כצרנים מתוך‬ ‫מודעות ל״מחיר״ האמיתי של מוצר? מדונ?‬ ‫‪96‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫המדינה שבקצה העולם‬ ‫ָה ַלְך ֲא ֶל ְּכ ַסנְ ְּדרֹוס ֻמ ְקּדֹון ֵא ֶצל ֶמ ֶלְך ַק ְציָ א‪.‬‬ ‫ֶה ְר ָאהּו [מלך קציא] ַה ְר ֵּבה ֶּכ ֶסף וְ זָ ָהב‪.‬‬ ‫אתי‪,‬‬ ‫ָא ַמר‪ֹ :‬לא ִל ְראֹות ַּכ ְס ְּפ ֶכם ּוזְ ַה ְב ֶכם ָּב ִ‬ ‫יֹוש ִׁבים ָּבאּו‬ ‫ֶא ָּלא ִל ְראֹות ִּדינֵ ֶיכם‪ַ .‬עד ֶש ֵׁהם ְ‬ ‫ְשׁנֵ י ְּבנֵ י ָא ָדם ְל ִדין ִל ְפנֵ י ַה ֶּמ ֶלְך‪.‬‬

‫אלכסנדר הגדול‪ ,‬המכונה גם 'אלכסנדר‬ ‫מוקדון'‪ ,‬חי במאה הרביעית לפני הספירה‪,‬‬ ‫חשב לאחד הכובשים הגדולים ביותר מאז‬ ‫ונ‬ ‫מעולם‪ .‬עד מותו‪ ,‬והוא בן שלושים ושלוש‬ ‫ו‬ ‫לבד‪ ,‬הוביל אלכסנדר את צבאותיו למסעות‬ ‫ב‬ ‫ושין לאורך עשרים אלף קילומטרים ועודד‬ ‫כיב‬ ‫ואף כפה) את הפצת התרבות היוונית בכל‬ ‫(‬ ‫חבי העולם העתיק‪ .‬במסעות כיבושיו כבש‬ ‫ר‬ ‫לכסנדר מוקדון גם את ארץ ישראל‪ ,‬ודמותו‬ ‫א‬ ‫מופיעה באגדות חז"ל רבות‪.‬‬

‫ָא ַמר ֶא ָחד‪ֲ :‬אדֹונִ י ַה ֶּמ ֶלְך‪ֻ ,‬ח ְר ָּבה ָל ַק ְח ִּתי‬ ‫יה [פיניתי ממנה את‬ ‫[קניתי] ֵמ ָא ָדם זֶ ה ּוגְ ַר ְפ ִּת ָ‬ ‫תֹוכּה‪.‬‬ ‫האבנים] וְ נִ ְמ ָצא ַמ ְטמֹון ְּב ָ‬ ‫וְ ָא ַמ ְר ִּתי לֹו‪ :‬טֹול [קח] ַמ ְטמֹון ֶש ְּׁלָך; ֻח ְר ָּבה‬ ‫ָל ַק ְח ִּתי‪ַ ,‬מ ְטמֹון ֹלא ָל ַק ְח ִּתי‪.‬‬ ‫וְ ֶא ָחד ָא ַמר‪ָ :‬מה ַא ָּתה ִמ ְתיָ ֵרא [כפי שאתה פוחד]‬ ‫ֵמעֹנֶ ׁש [על] ּגֶ זֶ ל – ַאף ֲאנִ י ָּכְך;‬ ‫תֹוכּה ָמ ַכ ְר ִּתי ְלָך –‬ ‫ַה ֻח ְר ָּבה וְ ָכל ָמה ֶש ְּׁב ָ‬ ‫ִמ ְּתהֹום ֶא ֶרץ ַעד רּום ָר ִק ַיע‪.‬‬ ‫קציא – ק‬ ‫ָק ָרא ַה ֶּמ ֶלְך ְל ֶא ָחד ֵמ ֶהם וְ ָא ַמר לֹו‪ :‬יֵ ׁש ְלָך ֵּבן‬ ‫צה‪ ,‬ארץ אגדית בקצה העולם‬ ‫ּב‬ ‫ִזְ‬ ‫כ‬ ‫ּות‬ ‫ְ‬ ‫ּב‬ ‫ֵ‬ ‫ה‬ ‫ָ‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ַּד ָּקה‬ ‫זָ ָכר?‬ ‫– לשם קיומו של הצאן‪ ,‬ולא‬ ‫בש‬ ‫ביל‬ ‫בני‬ ‫הא‬ ‫דם ובזכותם‬ ‫ָא ַמר לֹו‪ֵ :‬הן [כן]‪.‬‬ ‫ָק ָרא ַל ֵּשׁנִ י וְ ָא ַמר לֹו‪ :‬יֵ ׁש ְלָך ַּבת?‬ ‫ָא ַמר לֹו‪ֵ :‬הן‪.‬‬ ‫ָא ַמר ָל ֶהם‪ :‬יֵ ְלכּו וְ יִ ּנָ ְשׂאּו זֶ ה ָלזֶ ה וִ ֵיהא ַה ַּמ ְטמֹון ִל ְשׁנֵ ֶיהם‪.‬‬ ‫ִה ְת ִחיל ֲא ֶל ְּכ ַסנְ ְּדרֹוס ָּת ֵמ ַּה‪ָ .‬א ַמר לֹו‪ָ :‬מה ַא ָּתה ָּת ֵמ ַּה‪ ,‬וְ ִכי ֹלא יָ ֶפה ַּדנְ ִּתי?‬ ‫ָא ַמר לֹו‪ֵ :‬הן‪.‬‬ ‫עֹושׂה ּבֹו?‬ ‫ָא ַמר לֹו‪ִ :‬אּלּו ָּבא ְל ָפנֶ יָך ִּדין זֶ ה ִּב ְמ ִדינַ ְת ֶכם‪ָ ,‬מה ָהיִ ָית ֶ‬ ‫חֹותְך רֹאׁשֹו ֶשׁל זֶ ה וְ רֹאׁשֹו ֶשׁל זֶ ה וְ ַה ַּמ ְטמֹון יֵ ֵרד ְל ֵבית ַה ֶּמ ֶלְך‪.‬‬ ‫ָא ַמר לֹו‪ָ :‬היִ ִיתי ֵ‬ ‫ָא ַמר לֹו‪ :‬וְ ַח ָּמה ְמ ִא ָירה ָל ֶכם?‬ ‫ָא ַמר לֹו‪ֵ :‬הן‪.‬‬ ‫יֹור ִדים ֲע ֵל ֶיכם?‬ ‫– ּוגְ ָש ִׁמים ְ‬ ‫– ֵהן‪.‬‬ ‫ָא ַמר לֹו‪ֶ .‬ש ָּׁמא יֵ ׁש ִּב ְמ ִדינַ ְת ֶכם ְּב ֵה ָמה ַּד ָּקה [צאן]?‬ ‫ָא ַמר לֹו‪ֵ :‬הן‬ ‫ָא ַמר לֹו‪ִּ :‬ת ַּפח רּוחֹו ֶשׁל אֹותֹו ָה ִאיׁש [ימות אלכסנדר‬ ‫מוקדון]! ִּבזְ כּות ְּב ֵה ָמה ַּד ָּקה ַה ַח ָּמה ְמ ִא ָירה ָל ֶכם‬ ‫יֹור ִדים ֲע ֵל ֶיכם‪.‬‬ ‫וְ ַהּגְ ָש ִׁמים ְ‬ ‫חּומא־בובר אמור‪ ,‬ט‬ ‫ַּתנְ ָ‬

‫‪97‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫‪ .1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪. 3‬‬ ‫‪ .4‬‬ ‫‪ .5‬‬

‫מהן שתי הטענות‪ ,‬העומדות למשפט זו מול זו?‬ ‫מהן שתי דרכי הפתרון לבעיה‪ ,‬המיוצגות על ידי המלך קציא ועל־ידי אלכסנדר מוקדון?‬ ‫האם הדין של מלך קציא והדין של אלכסנדר מוקדון הם דין אמת או משפט צדק?‬ ‫מדוע לדעתכם הסיפור ממוקם בארץ דמיונית?‬ ‫האם כך צריכה להתנהל חברת מופת?‬

‫א‪ .‬דמיינו את המדינה המושלמת‪ ,‬המייצגת חיים של חברת מופת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬צרו בכיתה מודל של מדינה זו ממגוון חומרים‪ .‬הסריטו את התהליך והקרינו את‬ ‫הסרט בבית הספר‪.‬‬

‫‪98‬‬

‫שער תיקון חברה‬

‫א‪ .‬‬ ‫ב ‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬ ‫ד‪ .‬‬ ‫ה‪ .‬‬

‫השלימו את השיח – מה את‪/‬ה אמרת?‬ ‫מה היתרונות בכך שכל אחד יחליט בעצמו איך לעשות צדקה וחסד? מה‬ ‫החסרונות?‬ ‫מה היתרונות והחסרונות בפעילות של עמותות וקבוצות לעשיית צדקה וחסד?‬ ‫מה תפקיד המדינה?‬ ‫האם בעיניכם ראוי שהמדינה תדאג לכך שלא יהיה עוני ולא יהיה צורך‬ ‫בהתארגנויות של קבוצות או פרטים בחברה לעשיית צדקה וחסד? הסבירו‪.‬‬ ‫‪99‬‬

‫שער שלישי ‪ -‬חברת מופת‬

‫א‪ .‬השלימו את השיח – מה את‪/‬ה אמרת?‬ ‫ב ‪ .‬תארו בכמה משפטים איזו מדינה הייתם אתם מקימים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מה האתגר בהקמת מדינה כשלמקימיה יש חלומות שונים?‬ ‫‪100‬‬

‫שער חברת מופת‬

‫אידאל אין סופי – חברת המופת של הרצל‬ ‫אנו מכירים את בנימין זאב הרצל כחוזה המדינה‪ .‬בספריו וביומניו הרצל מתאר את החברה‬ ‫האידאלית‪ ,‬החברה המושלמת‪ ,‬שקיווה שתקום‪.‬‬ ‫בפרק זה ננסה להבין על איזו חברת מופת חלם‪.‬‬

‫קראתי פעם לציונות אידיאל אין סופי‪ ,‬ואני מאמין באמת כי גם לאחר השגת ארצנו‪,‬‬ ‫ארץ ישראל‪ ,‬לא תחדל מלהיות אידיאל‪ .‬כי בציונות‪ ,‬כפי שאני מבין אותה‪ ,‬כלולה לא‬ ‫רק השאיפה אל כברת ארץ מובטחת כחוק בשביל עמנו‪ ,‬אלא גם השאיפה לשלמות‬ ‫מוסרית ורוחנית‪.‬‬ ‫בנימין זאב הרצל – "תקוותנו" ‪.1904‬‬

‫שאיפה לדבר שהוא‬ ‫דאל‪ :‬משא נפש‪ ,‬חזון‪,‬‬ ‫אי‬ ‫נראה כן בעיני נושאו)‪.‬‬ ‫יא השלמות (או שהוא‬ ‫ש‬ ‫מילון אבן שושן‬

‫‪ . 1‬הרצל רואה בציונות 'אידאל אין סופי'‪ ,‬הסבירו את דבריו‪.‬‬ ‫‪ .2‬לפי דבריו של הרצל‪ ,‬מהם שני הדברים הכלולים בציונות?‬ ‫בנימין זאב (תיאודור) הרצל היה עיתונאי‪ ,‬סופר ומחזאי‪ .‬הוא נולד בבודפשט‬ ‫שבהונגריה בשנת ‪ .1860‬בגיל ‪ 14‬ייסד אגודה בשם ‪( WIR‬אנחנו) שמטרתה‬ ‫הייתה לקדם את ידיעת השפות של חבריה באמצעות כתיבת סיפורים‪ .‬הוא‬ ‫החל בכתיבת סיפורים‪ ,‬ביקורות ומאמרים על פוליטיקה‪ ,‬ובגיל ‪ 17‬התפרסם‬ ‫בעיתון מאמר ראשון שלו‪ .‬כשהיה בן ‪ 18‬עבר עם משפחתו לווינה‪ ,‬בירת הממלכה‬ ‫האוסטרו־הונגרית ומרכז חיי החברה והתרבות שלה‪ ,‬שם למד הרצל משפטים‬ ‫באוניברסיטה‪ ,‬והוסמך לדוקטור‪.‬‬ ‫הרצל התחיל לכתוב באופן קבוע בעבור העיתון המשפיע ביותר בווינה‪ ,‬ואחד‬ ‫העיתונים החשובים באירופה‪ ,‬ה'נויה פרייה פרסה'‪ .‬בשנת ‪ 1891‬יצא לפריז ככתב‬ ‫העיתון‪ .‬הוא התעניין במצבם של היהודים באירופה‪ ,‬ואף כתב מחזה בשם 'הגטו‬ ‫החדש' שעסק בנושא‪.‬‬ ‫באותו הזמן התחוללה בצרפת 'פרשת דרייפוס'‪ :‬קצין יהודי בצבא הצרפתי בשם‬ ‫אלפרד דרייפוס הואשם במסירת מידע לאויב והורשע בבגידה‪ .‬העובדה שדרייפוס‬ ‫הורשע בצרפת‪ ,‬שהייתה סמל לפתיחות תרבותית ולזכויות אדם בשל אנטישמיות‪,‬‬ ‫הביאה את הרצל למסקנה כי ניסיונם של היהודים להשתלב באירופה נדון‬ ‫לכישלון‪ ,‬והוא החל לפעול להקמת מרכז מדיני ליהודים‪.‬‬

‫‪101‬‬

‫שער חברת מופת‬

‫בשנת ‪ 1896‬פרסם את 'מדינת היהודים'‪ ,‬קובץ שבו קבע כי הפתרון היחיד לבעיית היהודים הוא‬ ‫הקמה של מדינה יהודית עצמאית בהסכמת המעצמות הגדולות‪ .‬בקובץ הוא גם מתאר לפרטי‬ ‫פרטים כיצד תקום המדינה היהודית‪.‬‬ ‫הרצל התחיל לפעול כדי לכנס נציגים מהעם היהודי בעולם כולו לקונגרס פומבי ולהקמת תנועה‬ ‫ציונית‪ .‬הקונגרס הציוני הראשון התכנס בעיר באזל שבשוויץ בשנת ‪ ,1897‬והשתתפו בו כמאתיים‬ ‫צירים משש עשרה מדינות‪ .‬בקונגרס התקבלה 'תכנית באזל'‪ ,‬שהייתה המצע הרשמי של התנועה‬ ‫הציונית שקמה בקונגרס‪" :‬הציונות שואפת להקים בית מולדת‪ ,‬מובטח במשפט הכלל‪ ,‬לעם ישראל‬ ‫בארץ ישראל"‪ .‬הרצל פעל במרץ כדי להגשים את תכנית באזל‪ :‬בארגון מוסדות התנועה‪ ,‬בגיוס‬ ‫כספים לתקציב התנועה ובמהלכים מדיניים להשגת 'צ'ארטר'‪ :‬אישור ממעצמות העולם להקמת‬ ‫הבית הלאומי‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1902‬לאחר ביקורו בארץ ישראל‪ ,‬פרסם הרצל את הרומן האוטופי [אוטופיה = תיאור מציאות‬ ‫מושלמת] אלטנוילנד – ארץ ישנה־חדשה‪ ,‬ובו הוא מתאר את המדינה היהודית לאחר שקמה‪,‬‬ ‫כמדינה מצוינת‪ ,‬המהווה דוגמא לחברות ולמדינות אחרות‪ .‬הרומן נחתם במילים‪" :‬אם תרצו אין זו‬ ‫אגדה‪ ,‬ואילו אם לא תרצו‪ ,‬הרי כל אשר סיפרתי לכם אגדה הוא‪ ,‬ואגדה יוסיף להיות‪".‬‬ ‫בשנת ‪ 1903‬החלו להגיע ידיעות על פרעות קישינב‪ ,‬שהיו הפוגרום הגדול ביותר ביהודים עד לאותם‬ ‫הימים‪ .‬הפוגרום הבהיר להרצל את היקף האנטישמיות באירופה ואת הצורך הדחוף בפתרון‬ ‫ליהודים‪ .‬ממש באותו הזמן הציעה אנגליה להרצל להקים התיישבות יהודית במזרח אפריקה‪ ,‬בין‬ ‫קניה לאוגנדה‪ .‬הרצל חשב‪ ,‬כי יש לקבל הצעה זו כמקלט זמני ליהודים וכתחנת מעבר למדינה‬ ‫יהודית שתקום בארץ ישראל‪ .‬ההצעה‪ ,‬שכונתה‬ ‫'תכנית אוגנדה'‪ ,‬הובאה לדיון בקונגרס הציוני השישי‪.‬‬ ‫המתנגדים לתכנית‪ ,‬שכינו את עצמם 'ציוני ציון'‪ ,‬פרשו‬ ‫מאולם המליאה בבכי‪ ,‬והאשימו את הרצל בבגידה‬ ‫בארץ־ישראל‪ .‬הרצל הבטיח בנאומו כי אוגנדה לא‬ ‫תמיר לעולם את ארץ־ישראל‪ .‬הקונגרס החליט לשלוח‬ ‫משלחת חקר לאוגנדה‪ ,‬ובסופו של דבר נגנזה התכנית‪.‬‬ ‫בכ' בתמוז‪ 3 ,‬ביולי‪ ,1904 ,‬פחות משנה לאחר אותו‬ ‫קונגרס‪ ,‬נפטר הרצל‪ ,‬והוא בןארבעים וארבע בלבד‪ .‬הוא‬ ‫נקבר בווינה‪ ,‬ולאחר קום המדינה הועלו עצמותיו ארצה‬ ‫על פי צוואתו‪ .‬הרצל נקבר בהר הרצל בירושלים‪ ,‬הקרוי‬ ‫על שמו‪.‬‬

‫‪102‬‬

‫שער חברת מופת‬

‫א‪ .‬קראו את קורות החיים של הרצל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬איזה אירוע שחווה הרצל הכי עניין או ריגש אתכם? מדוע?‬ ‫ג‪ .‬בחרו אירועים משמעותיים במהלך חייו של הרצל‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ציירו במחברת תרשים על פי הדוגמה שלמטה‪.‬‬ ‫בחרו צבע מתאים לכל אחד מהאירועים שבחרתם‬ ‫על פי המפתח הבא‪:‬‬ ‫מדבקה כחולה – אירוע בעל אופי לאומי‬ ‫מדבקה אדומה – אירוע בעל אופי פוליטי‬ ‫מדבקה צהובה – אירוע בעל אופי ביטחוני‬ ‫מדבקה סגולה – אירוע הקשור לחינוך או לתרבות‬ ‫מדבקה ירוקה – אירוע הקשור בהתיישבות‬ ‫מדבקה ורודה – אירוע אישי או משפחתי‬ ‫כתבו כותרת לכל אירוע‪ ,‬והוסיפו הערות חשובות‪.‬‬ ‫מקמו את האירועים בהתייחסות ל‪:‬‬ ‫ציר אופקי ‪ -‬ציר הזמן‬ ‫מרווח בין‬ ‫כל‬ ‫קווים על גבי ציר ה־‪ X‬מייצג חמש שנים בחייו של הרצל‪.‬‬ ‫שניאישי‬ ‫באופן‬ ‫מסגרת ‪1‬‬ ‫שערו‪:‬אנכי ‪ -‬ציר המייצג את עצמת המנהיגות בעיניכם‬ ‫ציר‬ ‫ציר ה־‪Y‬‬ ‫אתגבי‬ ‫הביאו על‬ ‫שני קווים‬ ‫מרווח בין‬ ‫המנהיגות של הרצל באותו‬ ‫'מדינתעצמת‬ ‫מייצג את‬ ‫היהודים'?‬ ‫לכתיבת‬ ‫הרצל‬ ‫אירועים‬ ‫א‪ .‬כל אילו‬ ‫אותואותה‪.‬‬ ‫תופסים‬ ‫שאתם‬ ‫אילוכפי‬ ‫ב‪ .‬אירוע‪,‬‬ ‫לחשוב שמדינה זו לא תהיה מדינה ככל המדינות אלא‬ ‫הביאו‬ ‫אירועים‬ ‫'חברה מתוקנת'?‬ ‫עוצמת מנהיגות‬

‫‪£‬‬

‫הקונגרס הציוני הראשון‬

‫‪£‬‬

‫‪WIR‬הקמת אגודת‬

‫שנה‬

‫‪1860 1865 1870 1875 1880 1885 1890 1895 1900 1905 1910 1915 1920 1925 1930 1935 1940 1945‬‬

‫‪103‬‬

‫שער חברת מופת‬

‫הרצל אמנם אינו משתמש במושג 'חברת מופת'‪ ,‬אלא במושג 'חברה מתוקנת'‪ ,‬מתוך הבנה‬ ‫שבחברה הקיימת יש קלקולים שצריך לתקן‪ .‬ננסה להבין מהי חברת מופת לפי כמה קטעים בכתביו‬ ‫של הרצל‪.‬‬

‫רק פה [במדינה יהודית בארץ ישראל] עם ישראל היה עם חופשי‪ .‬רק פה היה מסוגל‬ ‫לפעול למען המטרות האנושיות הנעלות ביותר‪ .‬בעבר‪ ,‬נבעה תחושת האחדות‬ ‫(אחווה) של בני העם הזה מרדיפות‪ ,‬מדיכוי ומחיים בגטו [היכן שהייתה הקהילה‬ ‫היהודית מסוגרת]‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬כאשר עמי התרבות העניקו להם שוויון זכויות‪ ,‬הם ידעו‬ ‫חופש‪ .‬בגטו היו היהודים חסרי כבוד‪ ,‬חסרי זכויות וחסרי מגן; כשעזבו אותו‪ ,‬הפסיקו‬ ‫להיות יהודים‪ .‬שני הדברים האלו היו חייבים להתקיים יחד‪ :‬אחווה וחירות‪.‬‬ ‫בנימין זאב הרצל – אלטנוילנד ‪1902‬‬

‫א‪ .‬בחרו את המשפט החשוב ביותר בעיניכם בטקסט‪ ,‬ושתפו את חבריכם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מהי לדעתכם צוואתו של הרצל? למה הרצל מצפה מאתנו כאזרחי ישראל‬ ‫במאה ה־‪?21‬‬ ‫ג‪ .‬האם אנחנו מצליחים לקיים את צוואתו של הרצל היום?‬

‫כמפעל של יחיד כלשהו יהיה זה מעשה שגעוני למדי – אבל אם יהודים רבים יסכימו‬ ‫לו בעת ובעונה אחת‪ ,‬הרי זה עניין נבון בהחלט‪ ,‬והביצוע אינו מעמיד כל קשיים של‬ ‫ממש‪ .‬הרעיון תלוי רק במספר הדבקים בו‪ .‬אולי אלה מצעירינו בעלי השאיפות‪ ,‬שכבר‬ ‫עתה חסומות בפניהם כל הדרכים ושבמדינת יהודים נשקף להם הסיכוי הזוהר לכבוד‪,‬‬ ‫חירות ואושר‪ ,‬ישקדו על הפצת הרעיון‪.‬‬ ‫בנימין זאב הרצל – מדינת היהודים ‪1896‬‬

‫‪ . 1‬מדוע דחף כישלון האמניציפציה את‬ ‫הרצל לעסוק באופייה של המדינה‬ ‫היהודית ובשאלת 'החברה המתוקנת'?‬

‫‪104‬‬

‫אמנציפציה – מתן שוויון ליהודים כמו לכל‬ ‫אזרח אחר במדינה‪ .‬האמנציפציה ניתנה‬ ‫תחילה ליהודים במדינות מערב אירופה כגון‬ ‫ב‬ ‫רפת וגרמניה‪ .‬לאחר משפט דרייפוס הבין‬ ‫צ‬ ‫רצל כי האמנציפציה אינה פתרון מספיק‪,‬‬ ‫ה‬ ‫וכי יש לחפש דרכים אחרות לפתרון בעיית‬ ‫היהודים באירופה‪.‬‬

‫שער חברת מופת‬

‫כעת נכיר את חזונו של הרצל בתחום‪ ,‬שאולי יפתיע אותנו‪.‬‬

‫יס ָטן [בהקשר למילה אוטופיה‬ ‫אּוטֹוּפ ְ‬ ‫ִ‬ ‫אילולא פחדתי פחד גדול כל כך להיות נקרא‬ ‫= אדם המתאר מציאות מושלמת‪ ,‬שאינה ניתנת להגשמה] ובעל הזיה‪ ,‬הייתי מצייר‬ ‫לפניכם את סידוריה העתידיים של ארצנו‪ ,‬עם מסילות ברזל‪ ,‬קווי טלגרף‪ ,‬טלפונים‪,‬‬ ‫מכוניות ועוד דברים אגדיים שכאלה‪ ,‬שאדם עוד לא ראה מימיו‪ .‬אבל בשכלולים כאלה‬ ‫על הקרקע החדש‪ ,‬שהוא אדמתנו העתיקה‪ ,‬אין מתמצה הדבר‪ ,‬שהוא בשבילי הציונות‪.‬‬ ‫אין אני מאמין כי ַעם התנ"ך‪ ,‬שהתמיד בקיומו מתוך סבל קשה כל כך‪ ,‬לא עשה זאת‬ ‫אלא בשביל להביא את אמצעי התחבורה החדישים לביתו‪ .‬הכרח הוא‪ ,‬שיהיה טעם‬ ‫אחר ותכלית אחרת לייסוריו של העם‪ ,‬עשיר הניסיונות‪ .‬כיסופים [=שאיפה] אל הצדק‪,‬‬ ‫אל התעלות אנושית ‪ -‬אלה בוודאי קיימים בנפשנו ואנו חייבים להביא אותם על‬ ‫סיפוקם‪.‬‬ ‫בנימין זאב הרצל – "המטרה הקרובה ‪ -‬צ'ארטר בשביל ארץ ישראל" ‪1899‬‬

‫‪ .1‬על אילו חידושים טכנולוגיים מתקדמים הרצל מדבר בשנת ‪?1899‬‬

‫חפשו באינטרנט ומצאו ארבעה חידושים טכנולוגיים‪ ,‬שפותחו במדינת ישראל משנת‬ ‫‪ 1948‬ועד היום‪.‬‬

‫יאתֹו ֶשׁל הֹוגֶ ה ֲחזֹון ַה ְּמ ִדינָ ה‬ ‫"ב ְּשׁנַ ת תרנ"ז (‪ )1897‬נִ ְת ַּכנֵ ּס ַהּקֹונְ גְ ֶּרס ַה ִצּ​ּיֹונִ י ְלקֹול ְק ִר ָ‬ ‫ִ‬ ‫קּומה ְל ֻא ִּמית ְּב ַא ְרצֹו‪".‬‬ ‫ּהּודי ִל ְת ָ‬ ‫ּהּודית ֵתּיאֹודֹור ֶה ְר ְצל וְ ִה ְכ ִריז ַעל זְ כּות ָה ָעם ַהיְ ִ‬ ‫ַהיְ ִ‬ ‫מתוך מגילת העצמאות‬

‫א ‪ .‬מצאו קשר בין תיאורו של הרצל במגילת העצמאות לבין הביוגרפיה שלו‬ ‫המופיעה בפרק זה‪.‬‬ ‫ב ‪ .‬הרצל הוא האדם היחיד המופיע בשמו במגילת העצמאות‪ .‬מדוע לדעתכם?‬ ‫ג‪ .‬חשבו כיצד מתבטא חזונו של הרצל במגילת העצמאות?‬

‫‪105‬‬

‫שער חברת מופת‬

‫א‪ .‬חפשו את מגילת העצמאות באינטרנט‪ ,‬ומצאו בתוך מגילת העצמאות קטעים‬ ‫התואמים לקטעים מתוך דבריו של הרצל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מצאו שני הבדלים ושני דברים משותפים בין דבריו של הרצל לבין מגילת‬ ‫העצמאות‪.‬‬ ‫אידאל אין סופי – ומה עכשיו? לאחר עיון והשוואה בין דבריו של הרצל לבין מגילת העצמאות‪ ,‬האם‬ ‫הציונות היא עדיין אידאל אין סופי בעיניכם?‬ ‫באילו תחומים הצליחה מדינת ישראל לממש אידאל זה? היכן אנחנו עדיין "טעונים שיפור"? מהם‬ ‫האתגרים שאנו מתמודדים עמם כיום? ומה באפשרותנו לעשות אתם?‬

‫בשאלות אלו נעסוק בהמשך ספר הלימוד‪.‬‬

‫‪106‬‬

‫שער חברת מופת‬

‫“פה בארץ חמדת אבות”‬ ‫הקמת מדינה יהודית עצמאית נתפסה על ידי רבים‬ ‫כהזדמנות לבטא את ייעודו הייחודי של עם ישראל‬ ‫ולהקים חברה מתוקנת‪ .‬בפרק הקודם פגשנו בחזונו‬ ‫של הרצל לגבי חברת המופת היהודית‪ .‬בפרק זה‬ ‫ננסה לראות מהו ייעודה הייחודי של מדינת ישראל‬ ‫לפי הוגים נוספים‪ .‬הוגי הדעות שנכיר את חזונם הם‪:‬‬ ‫א‪.‬ד‪ .‬גורדון‪ ,‬זאב ז'בוטינסקי‪ ,‬דוד בן־גוריון‪,‬‬ ‫הרב אברהם יצחק הכהן קוק וז'קלין כהנוב‪.‬‬

‫הוגה דעות‪ :‬מע‬

‫מיק לחשוב‪ ,‬חוקר‪ ,‬פילוסוף‪.‬‬

‫מילון אבן שושן המרוכז‬

‫החזון המשיחי [=חזון אחרית הימים המקראי] שהאיר דרכנו אלפי שנים חינך והכשיר‬ ‫אותנו להיות לאור גויים‪ .‬יתר על כן‪ :‬הטיל עלינו וחייב אותנו להיות עם סגולה ולבנות‬ ‫מדינת מופת‪.‬‬ ‫דוד בן גוריון‪ ,‬ישראל והתפוצה‪1957 ,‬‬

‫גם הציונות טוענת לא רק לצורך בניית מולדת למען העם היהודי המעונה‪ ,‬שהרי בכך‬ ‫נוגע הדבר לעם אחד בלבד; מדובר בהצגה לפני העולם כולו דגם מופת למשטר‬ ‫מדינה צודק‪' ,‬כי מציון תצא תורה'‪.‬‬ ‫ז'בוטינסקי‪ ,‬נאום בוורשה‪ ,1936 ,‬תרגום מיידיש‬

‫אנחנו הודענו ראשונה כי האדם נברא בצלם אלוהים‪ ,‬אנחנו צריכים ללכת הלאה‬ ‫ולאמור‪ :‬העם צריך להיברא בצלם אלוהים‪ .‬ולא מפני שאנחנו טובים מאחרים‪ ,‬כי אם‬ ‫מפני שאנחנו נשאנו וסבלנו את כל מה שתובע את זה על כתפינו‪ .‬במחיר ייסורינו‪,‬‬ ‫שאין דוגמתם בעולם‪ ,‬קנינו את הזכות להיות הראשונים ביצירה הזאת‪ ,‬ובכוח ייסורינו‬ ‫נמצא את הכוח ליצירה הזאת‪.‬‬ ‫א"ד‪ .‬גורדון‪ ,‬עם אדם ‪1920‬‬

‫‪107‬‬

‫שער חברת מופת‬

‫‪ . 1‬מה משותף לדבריהם של ההוגים?‬ ‫‪ . 2‬מהו המשפט החשוב ביותר בכל‬ ‫אחד מהטקסטים?‬ ‫‪ . 3‬אתרו ביטויים מהמקורות‬ ‫המופיעים בדבריהם‪ .‬מה משמעות‬ ‫העובדה‪ ,‬שרבים מהם בחרו‬ ‫להשתמש בביטויים אלה?‬

‫לגויים‪ :‬המושג 'אור לגויים' לקוח מחזונו של‬ ‫אור‬ ‫עיהו‪ ,‬ואפשר לפרש אותו בשתי משמעויות‪:‬‬ ‫הנביא יש‬ ‫רוש אחר הוא מבטא את הבחירה האלוהית‬ ‫לפי פי‬ ‫ראל ואת היותו של העם היהודי עם סגולה‬ ‫בעם יש‬ ‫שאר העמים; לפי הפירוש האחר הוא מבטא‬ ‫נעלה על‬ ‫שה האלוהית מהיהודים‪ ,‬להיות מוסריים יותר‬ ‫את הדרי‬ ‫המחשבה הציונית העדיפה את הפרשנות‬ ‫מאחרים‪.‬‬ ‫נייה‪ ,‬זו שמעמידה במרכז את הדרישה ואת‬ ‫הש‬ ‫בות של כל יהודי ויהודייה‪ ,‬הן כיחידים הן כעם‬ ‫המחוי‬ ‫וכחברה‪ ,‬לשאוף לחיים מוסריים וצודקים‪.‬‬

‫בראשית המאה העשרים ביקש מנהל הגימנסיה הרצליה מהמורה ישראל דושמן לכתוב שיר לכת‬ ‫עברי‪ ,‬שהתלמידים יוכלו לשיר אותו‪ ,‬כשהם מטיילים בארץ‪ .‬השיר 'פה בארץ חמדת אבות' היה לאחד‬ ‫מהמנוני החלוצים בארץ‪ ,‬והוא מושמע בכל שנה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות‪ .‬השיר‬ ‫מייצג את הציפייה להגשמת התקוות ולהקמת חברת מופת בארץ‪.‬‬

‫פה בארץ חמדת אבות‬ ‫ישראל דושמן‬

‫ּפֹה ְּב ֶא ֶרץ ֶח ְמ ַּדת ָאבֹות‬ ‫ִּת ְתּגַ ֵּׁש ְמנָ ה ָּכל ַה ִּת ְקוֹות‪,‬‬ ‫ּפֹה נִ ְחיֶ ה ּופֹה נִ ּצֹר‪:‬‬

‫‪108‬‬

‫שער חברת מופת‬

‫שערו‪ ,‬מה ניצור פה בארץ ישראל‪" ,‬ארץ חמדת אבות" כדברי דושמן?‬ ‫להמשך השיר נכתבו גרסאות שונות וביניהן‪:‬‬

‫‪ַ £‬חּיֵ י ז ַֹהר ַחּיֵ י ְּדרֹור‬ ‫ ‪ַ £‬חּיֵ י ח ֶֹפש ַחּיֵ י ְּדרֹור‬ ‫‪ַ £‬חּיֵ י א ֶֹשר ַחּיֵ י ְּדרֹור‬ ‫א ‪ .‬איזו מהאפשרויות היא השורה המקורית של השיר לדעתכם?‬ ‫ב ‪ .‬מדוע לדעתכם נכתבו הגרסאות השונות ומתי?‬ ‫ג‪ .‬מה אפשר לעשות כדי ליצור פה חיי זהר‪ ,‬חיי חופש וחיי אושר?‬

‫א‪ .‬כיצד הייתם אתם ממשיכים את השיר?‬

‫גם בין ההוגים הציוניים‪ ,‬שהסכימו על השאיפה להקים חברת מופת ציונית‪ ,‬היו חילוקי דעות על‬ ‫המשמעות בפועל‪.‬‬ ‫כעת נכיר את ההוגים המרכזיים ואת תפיסותיהם‪.‬‬

‫‪109‬‬

‫שער חברת מופת‬

‫אהרון דוד גורדון‬ ‫מחנך והוגה דעות‪ ,‬איש רוח ועבודה‪ .‬ממנהיגי תנועת העבודה הציונית וממעצבי האידאולוגיה שלה‪.‬‬ ‫אהרון דוד גורדון נולד בכפר טרויאנוב שבאוקראינה בשנת ‪ .1856‬הוא היה בן חמישי להוריו‪ ,‬אך‬ ‫אחיו נפטרו והוא גדל כבן יחיד‪ .‬הוריו הקפידו על בריאותו‪ ,‬לא שלחו אותו לבית הספר והביאו מורים‬ ‫שלמדו אותו בביתו‪ .‬חלק מילדותו עבר עליו ביער‪ ,‬שמשפחתו התגוררה בו כמשפחה יחידה‪ .‬בגיל‬ ‫הנעורים למד אהרון דוד בישיבה‪ ,‬ובמהלך השנים רכש ידע תורני והשכלה כללית ולמד שפות‪ .‬הוא‬ ‫אהב ללמוד‪ ,‬ולמד רבות בכוחות עצמו‪ .‬בגיל צעיר נישא לבת דודתו פייגיל‪ .‬לזוג נולדו שבעה ילדים‪,‬‬ ‫אך רק שניים מהם שרדו‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1904‬לאחר מות שני הוריו‪ ,‬עלה גורדון ארצה עם עולי העלייה השנייה‪ .‬בהמשך עלו גם אשתו‬ ‫ובתו‪ .‬גורדון שהגיע לארץ בן ‪ 48‬היה נחוש להיות פועל ועובד אדמה‪ .‬הוא האמין‪ ,‬שתחיית האדם‬ ‫והאומה תתחיל בשיבה לעבודה‪ ,‬וחייב גם את עצמו לחיות לפי אמונה זו‪ .‬הוא עבד בפתח תקווה‪,‬‬ ‫בראשון לציון ובגליל וסיים את חייו בקיבוץ דגניה א'‪ .‬גורדון היה אב רוחני לרבים מהפועלים הצעירים‪,‬‬ ‫אנשי העלייה השנייה‪ ,‬שכינו אותו 'הזקן'‪ .‬הוא עבד אתם ונהג לשוחח אתם על חייהם ועל תפיסת‬ ‫עולמם‪ .‬השפעתו עליהם הייתה רבה‪ .‬בלילות העלה את רעיונותיו על הכתב‪ .‬בשנת ‪ 1922‬נפטר גורדון‬ ‫והוא בן ‪.66‬‬

‫העלייה השנייה‪ :‬גל העלייה לארץ ישראל‬ ‫בין שנת ‪ 1903‬לבין פרוץ מלחמת העולם‬ ‫שונה בשנת ‪ -.1914‬בתקופה זו עלו ארצה‬ ‫הרא‬ ‫עלה משלושים אלף יהודים‪ ,‬שבהם קבוצה‬ ‫למ‬ ‫צעירים חילונים‪ ,‬שמרדו בדרך החיים של‬ ‫של‬ ‫חותיהם בגולה ובאו לארץ‪-‬ישראל להיות‬ ‫משפ‬ ‫בה חלוצים‪ ,‬ולבנות בה חברה צודקת‪.‬‬

‫‪ . 1‬מה מסקרן אתכם בסיפור חייו של א‪.‬ד‪ .‬גורדון?‬ ‫‪ . 2‬במה גורדון דומה לדמויות אחרות בעלות השפעה שהכרתם ובמה הוא שונה מהן?‬

‫‪110‬‬

‫שער חברת מופת‬

‫העבודה‬ ‫אנחנו שואפים לברוא את עמנו עם עובד ויוצר‪ .‬בארץ־ישראל אנחנו מבקשים את בית‬ ‫העבודה והיצירה הטבעי שלנו‪ ,‬את קרקענו הטבעי להשריש בו את שרשנו‪ ,‬אשר נעקר‬ ‫משם‪ ...‬תחיית העם‪ ,‬התחדשותו לעם עובד ויוצר‪ ,‬לא תוכל לבוא אלא על ידי עבודה‪,‬‬ ‫עבודה בכל צורותיה‪ ,‬אבל בעיקר על ידי עבודת כפיים‪ ,‬ובייחוד על ידי עבודה בתוך‬ ‫הטבע‪ ...‬פה יש מהפכה יסודית ברוח‪ ,‬בהרגלי החיים‪ ,‬ביחס אל החיים ובטעם החיים‪,‬‬ ‫ויש מהפכה גם במחשבה‪...‬‬ ‫א‪.‬ד‪ .‬גורדון 'עם אדם' ‪1920‬‬

‫א ‪ .‬עולי העלייה השנייה התאפיינו בהיותם צעירים וחילונים‪ .‬מה בדבריו של גורדון‬ ‫פונה במיוחד למאפיינים אלה?‬ ‫ב ‪ .‬איזו מהפכה מציע גורדון לעשות במעבר מהגלות ארצה?‬ ‫ג‪ .‬מהו בעיניו המפתח להגשמת החזון של החברה המתוקנת שתקום בארץ‬ ‫ישראל?‬

‫‪111‬‬

‫שער חברת מופת‬

‫זאב ז'בוטינסקי‬ ‫מנהיג ציוני‪ ,‬הוגה דעות‪ ,‬סופר‪ ,‬עיתונאי ואיש רוח‪ .‬ממקימי‬ ‫'הגדודים העבריים'‪ .‬אבי התנועה הרוויזיוניסטית ומייסד‬ ‫תנועת הנוער בית"ר‪.‬‬ ‫זאב ולדימיר ז'בוטינסקי נולד בעיר אודסה שברוסיה בשנת‬ ‫‪ .1880‬ז'בוטינסקי זכה להשכלה רחבה‪ ,‬נמשך מילדות אל‬ ‫הספרות ואל העברית ולמד גם שפות אחרות‪ .‬כנער החל‬ ‫לכתוב יצירות משלו ולתרגם מספרות העולם‪ .‬בהמשך דרכו‬ ‫שימש כתב חוץ של עיתון רוסי בשוויץ וברומא‪ ,‬ולמד בה‬ ‫משפטים‪ .‬הוא הושפע מאוד מתנועת הלאומיות האיטלקית‪.‬‬ ‫בתקופת פרעות קישינב תמך ז'בוטינסקי בציונות ובהקמת‬ ‫כוח מגן עברי‪ .‬באותה העת הוא נבחר לציר בקונגרס הציוני‬ ‫בבאזל‪ ,‬שם פגש בהרצל‪ ,‬מפגש שהותיר עליו רושם אדיר‪.‬‬ ‫בתקופת מלחמת העולם הראשונה יזם את הקמת 'הגדודים‬ ‫העבריים'‪ ,‬שלחמו בצבא הבריטי בארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ 1920‬היה אחד ממנהיגי ההגנה על ירושלים‬ ‫מפני התקפות הערבים‪ .‬ז'בוטינסקי ראה בנוער פוטנציאל עצום וכוח בעל חשיבות לעתיד האומה‪.‬‬ ‫לכן הקים את תנועת הנוער בית"ר ‪' -‬ברית יוסף טרומפלדור' ‪ -‬תנועה רוויזיוניסטית שקראה‬ ‫לבחינה מחדש של הציונות‪ .‬בהמשך פרשה התנועה מההסתדרות הציונית‪ ,‬שדרכה הייתה מתונה‬ ‫ופשרנית מדיי לדעתה‪ .‬ז'בוטינסקי אף היה המפקד העליון ומנהיגו של ארגון האצ"ל‪.‬‬ ‫נוסף על פעילותו הפוליטית‪ ,‬היה ז'בוטינסקי איש רוח‪ ,‬מתרגם‪ ,‬סופר ומשורר‪ ,‬נואם מחונן ובעל‬ ‫רגישות מיוחדת לשפה העברית‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1929‬יצא ז'בוטינסקי למסע הרצאות בחוץ לארץ ‪ ,‬והבריטים מנעו את חזרתו לארץ‪.‬‬ ‫למעשה הוא לא שב לארץ עד מותו בשנת ‪ 1940‬בארצות הברית‪ .‬רק בשנת ‪ 1964‬הועלו עצמותיו‬ ‫ארצה ונטמנו בהר הרצל‪.‬‬

‫הדר‪:‬‬ ‫'הדר' ‪ -‬מילה עברית‪ ,‬שאינה ניתנת כמעט להיתרגם לשפות אחרות‪ .‬היא כוללת‬ ‫בתוכה [‪ :]...‬יופי חיצוני‪ ,‬גאווה‪ ,‬דרך ארץ‪ ,‬נאמנות‪.‬‬ ‫כפי שאדם חייב לדאוג לניקיון גופו‪ ,‬לא משום 'מה יאמרו'‪ ,‬אלא פשוט משום יחס כבוד‬ ‫לעצמו ‪ -‬ואפילו הוא חי על 'אי בודד' ‪ -‬כך הוא מחויב לחנך גם את עצמו שבכל מוצא‬ ‫פיו‪ ,‬ובכל תנועה מתנועותיו תורגש אותה ההכרה העליונה של ערך 'הוד מעלתו' שלו‪.‬‬ ‫וגם בהשגת מטרתנו ‪ -‬הציונות‪ ,‬היה זה לנו לעזר‪ :‬כי המון הצווח ונדחק‪ ,‬ואין לו כל רגש של‬ ‫סדר‪ ,‬אינו עושה על האנשים רושם של 'אנשי כושר מדיני'‪ ,‬ואילו קבוצה‪ ,‬אשר כל אחד בה‬ ‫מתגבר על יצרו ומוכיח בכל ישותו והתנהגותו מסורת של תרבות ארוכה‪ ,‬מכריחה גם את‬ ‫השונא להודות‪ :‬הזה‪ ,‬זה הוא 'לאום'‪ ,‬הנה הם האנשים‪ ,‬המסוגלים ליצור מדינה‪.‬‬ ‫ז'בוטינסקי‪ ,‬כתבים‪ ,‬רעיון בית"ר 'בדרך למדינה' תש"ז‪-‬תש"ט?‬

‫‪112‬‬

‫שער חברת מופת‬

‫‪ .1‬עיינו בשלוש הפסקאות ובדקו‪ :‬מהו ערך ההדר מה חשיבותו‪ ,‬ומהן מטרותיה השונות של הדבקות בו?‬ ‫‪ . 2‬תנו דוגמאות להדר‪ :‬כיצד מתנהג אדם בעל 'הדר'?‬

‫כל אחד מחויב 'לעבד' את עצמו‪ ,‬לסנן ולזקק את כל הליכותיו‪ .‬ה'הדר' מורכב מאלף‬ ‫'הבלים' [דברי הבל‪ ,‬דברים קטנים]‪ ,‬המהווים כולם יחד את חיינו היומיים‪ .‬אכול בשקט‬ ‫ובמתינות‪ ,‬אל תבליט את מרפקיך בעת אוכלך‪ .‬אל תגמע את המרק בקול הנשמע‬ ‫למרחקים‪ ,‬בלכתך ברחוב עם חבריך אל תכבוש את כל המדרכה; בעלותך בלילה על‬ ‫מדרגות של בית ַאל תשמיע קולך‪ ,‬ולא תעיר את השכנים; פנה דרך ברחוב לאישה‪,‬‬ ‫לבא בימים‪ ,‬לילד קטן‪ ,‬לכל אדם בכלל ‪ -‬יהא הוא גס‪ ,‬אתה‪ ,‬אל תהיה‪ .‬כל זה ועוד‬ ‫שורה אין־סופית של 'הבלותות' אחרות יוצרים את 'ההדר הבית"רי'‪.‬‬ ‫אולם חשוב פי כמה הוא ה'הדר' המוסרי‪ .‬עליך להיות רחב לבב‪ :‬כל עוד אין הדבר נוגע‬ ‫בעניינים עקרוניים‪ ,‬אל תעמוד על המקח לגבי זכויות פעוטות; מוטב שתקריב אתה‬ ‫קורבן ולא תדרוש קורבן מאחר‪ .‬כל מילה שלך מחויבת להיות 'מילת כבוד'‪ .‬ומילת‬ ‫כבודך צריכה להיות קשה ִמצור [סלע]‪.‬‬ ‫ז'בוטינסקי‪ ,‬כתבים‪ ,‬רעיון בית"ר 'בדרך למדינה' תש"ז‪-‬תש"ט?‬

‫‪ . 1‬ערכו רשימה של כל ההנחיות המעשיות לחיי היומיום‪ ,‬שמחייב ערך ה'הדר' לפי ז'בוטינסקי‪.‬‬ ‫‪ . 2‬ערכו תצפית בבית וברחוב בשעת הארוחות‪ ,‬המשחק‪ ,‬המנוחה‪ ,‬הטיול וכד'‪ .‬האם ההדר הוא ערך‬ ‫שהושרש בתרבות הישראלית? ציינו כמה דוגמאות המעידות על 'הדר' או על התנהגות חסרת‬ ‫'הדר'‪.‬‬ ‫‪ . 3‬אילו חלקים מההדר הייתם מאמצים לתרבות הישראלית?‬

‫‪113‬‬

‫שער חברת מופת‬

‫הרב אברהם יצחק הכהן קוק‪ ,‬הראי"ה‬ ‫רב והוגה דעות‪ ,‬מאנשי הרוח היהודיים החשובים במאה העשרים‪ .‬הגותו עוסקת בין השאר במפגש‬ ‫בין היהדות לבין ההשכלה והציונות‪ .‬הרב קוק נחשב לאחד מאבות הציונות הדתית‪.‬‬ ‫אברהם יצחק הכהן קוק נולד בשנת ‪ 1865‬בלטביה‪ ,‬שהייתה חלק מהאימפריה הרוסית‪ .‬הוא למד‬ ‫ב'חדר' ובהמשך בישיבת וולוז'ין‪ .‬מנעוריו נמשך אל השפה העברית‪ .‬הוא בלט בשקדנותו ובחריפותו‬ ‫בלימודי הקודש וכן בכישרונו הפיוטי‪ .‬בצעירותו נישא לאלטה בת־שבע‪ ,‬בתו של הרב רבינוביץ' תאומים‬ ‫(המכונה 'האדר"ת')‪ ,‬אך היא נפטרה כעבור זמן קצר והותירה אותו עם תינוקת בת כשנה וחצי‪ .‬אז נישא‬ ‫לבת דודתה רייזה רבקה‪ ,‬שגודלה אף היא בבית האדר"ת‪ ,‬ונולדו להם עוד בן ושתי בנות‪.‬‬ ‫הרב קוק הטיף ליישוב ארץ ישראל ועלה בעצמו עם משפחתו לארץ בשנת ‪ .1904‬כיהן‬ ‫כרבה הראשי של קהילת יפו ושל מושבות יהודה‪ .‬בשנת ‪ 1913‬יזם מסע של רבנים‬ ‫לצפון הארץ‪ ,‬במהלכו ביקרו במושבות ובקבוצות והתוודעו לאורח החיים החלוצי‪.‬‬ ‫ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה יצא את הארץ וחזרתו נמנעה בגלל‬ ‫המלחמה‪ .‬בשנת ‪ 1919‬חזר והתמנה לרבה של ירושלים‪ .‬אחר כך נבחר לרב‬ ‫הראשי האשכנזי הראשון של ארץ ישראל‪.‬‬ ‫את שיבת עם ישראל לארצו ראה הרב קוק כ'אתחלתא דגאולה' [התחלת‬ ‫הגאולה]‪ .‬הוא יצר קשרים עם כל גוני החברה בארץ ישראל‪ ,‬כולל מנהיגים‬ ‫ואנשי רוח ביניהם א‪.‬ד‪ .‬גורדון‪ ,‬ברל כצנלסון‪ ,‬יוסף חיים ברנר‪ ,‬ש"י עגנון וח"נ‬ ‫ביאליק‪ .‬הוא גילה את הערכתו לחלוצים‪ ,‬אף על פי שלא היו שומרי מצוות ואמר‪,‬‬ ‫שדרך העבודה המסורה של החלוצים ליישוב הארץ‪ ,‬תחזור רוח הקודש לארץ‬ ‫ישראל‪ .‬הרב קוק נפטר בשנת ‪.1935‬‬

‫השאיפה להקים ציבור אנושי גדול‪ ,‬אשר "ישמֹר את דרך ה' לעשות צדקה ומשפט"‪.‬‬ ‫זוהי השאיפה‪...‬להוציא את האנושיות מתחת סבל נורא של צרות רוחניות וחומריות‪,‬‬ ‫ולהביאנה לחיי חופש מלאי הוד ועדן‪...‬ולהצליח בזה את כל האדם כולו [את כל המין‬ ‫האנושי]‪ .‬למילואה של שאיפה זו צריך דווקא‪ ,‬שציבור זה [עם ישראל] יהיה בעל‬ ‫מדינה‪...‬‬ ‫הרב קוק‪ ,‬אורות‪' ,‬למהלך האידיאות בישראל' ‪1912‬‬

‫‪ . 1‬מהי השאיפה המרכזית על פי הרב קוק‪ ,‬וכיצד אפשר לממש אותה?‬

‫‪...‬ורק שיבת ישראל אל ארצו‪ ,‬אל מכונו וממלכתו‪ ,‬אל רוח קדשו‬ ‫נבואתו ומקדשו‪ ,‬עתידה היא להביא לעולם את אותה הנהרה‬ ‫העליונה [האור הגדול]‪ ...‬בוא יבוא דווקא על ידי שמירת צביוננו‬ ‫האמתי ככל חוקת התורה‪...‬‬ ‫הרב קוק – מכתב גלוי! בתוך אגרות הראי"ה ד'‪ ,‬עמ' י"ב‪ .‬י"א תשרי‪ ,‬תר"פ‪1919 .‬‬

‫‪ .1‬הרב קוק מדבר על שיבת ישראל לארצו‪ .‬מהו התנאי ל"נהרה הגדולה" לפי הרב קוק?‬

‫‪114‬‬

‫שער חברת מופת‬

‫דוד בן גוריון‬ ‫ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל‪ .‬מנהיג ציוני‪ ,‬ממובילי‬ ‫היישוב בטרם קום המדינה‪.‬‬ ‫דוד בן־גוריון נולד בשם דוד גרין בשנת ‪ ,1886‬בפלונסק שבפולין‪.‬‬ ‫הוא קיבל חינוך תורני ועברי‪ .‬בגיל ‪ 14‬ייסד עם כמה נערים בני־‬ ‫עירו אגודה ציונית בשם 'עזרא'‪ ,‬וחבריה התחייבו לדבר עברית‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1906‬עלה בן גוריון לארץ־ישראל‪ ,‬והחל לעבוד כפועל‬ ‫חקלאי בפתח תקווה ובמושבות באזור‪ ,‬ולאחר מכן במושבה‬ ‫סג'רה שבגליל‪ .‬משם עבר לירושלים‪ ,‬וערך את עיתון מפלגתו‬ ‫(שם גם השתמש לראשונה בשם המשפחה בן־גוריון)‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1912‬החל ללמוד משפטים באיסטנבול שבטורקיה‪ .‬כשפרצה‬ ‫מלחמת העולם הראשונה גורש בן גוריון מהארץ בידי הטורקים‪.‬‬ ‫הוא נסע לארצות הברית‪ ,‬שם עסק בפעילות ציונית ובכתיבה‪.‬‬ ‫בארצות הברית פגש את אשתו לעתיד‪ ,‬פולה מונבז‪ .‬לזוג נולדו שלושה ילדים‪ .‬לקראת סוף המלחמה‬ ‫התגייס בן גוריון לצבא הבריטי‪ ,‬שירת בגדודים העבריים והגיע עמם לארץ ישראל‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1921‬נבחר בן־גוריון לעמוד בראש הסתדרות העובדים הכללית בארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪1935‬‬ ‫נבחר ליו"ר הנהלת הסוכנות היהודית‪ ,‬שהייתה הגוף העליון של התנועה הציונית‪ ,‬ובתפקידו ייצג את‬ ‫התנועה הציונית בפני השלטונות הבריטים‪ .‬ב־‪ 14‬במאי‪ ,1948 ,‬בעיצומה של מלחמת העצמאות‪,‬‬ ‫הכריז דוד בן־גוריון על הקמת מדינת ישראל‪ .‬עם הכרזת המדינה שימש ראש הממשלה ושר‬ ‫הביטחון‪ .‬הוא הקים את צבא ההגנה לישראל‪ ,‬דאג לקליטת מאות אלפי העולים בשנותיה הראשונות‬ ‫של המדינה‪ ,‬ופעל לעיצוב החברה הישראלית בדמותו של הישראלי החדש‪ .‬בשנת ‪ 1953‬התפטר‬ ‫ועבר לחיות בקיבוץ שדה בוקר בנגב‪ .‬בשנת ‪ 1955‬חזר לכהן בתפקיד שר הביטחון‪ ,‬ומאוחר יותר שוב‬ ‫כראש ממשלה‪ .‬בשנת ‪ 1956‬הוביל את מדינת ישראל לניצחון במבצע קדש‪ .‬בשנת ‪ 1963‬בהיותו בן‬ ‫‪ 77‬התפטר מהממשלה‪ ,‬אך המשיך בפעילותו הפוליטית‪ .‬בגיל ‪ 85‬התפטר מחברותו בכנסת‪ ,‬פרש‬ ‫כליל מפעילות פוליטית‪ ,‬והקדיש את זמנו לכתיבת זיכרונותיו‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1973‬בגיל ‪ ,87‬נפטר דוד בן־גוריון ונקבר במדרשת שדה בוקר לצד רעייתו בחלקת קבר שבחר‬ ‫עוד בחייו‪.‬‬

‫מדינה אינה עניין חיצוני בלבד‪ ,‬מסגרת‪ ,‬שלטון‪ ,‬מעמד בינלאומי‪ ,‬ריבונות‪ ,‬צבא; המדינה אינה קיימת‬ ‫ושרירה כל עוד אינה שרויה בלב העם‪ ,‬בנפשו‪ ,‬בהכרתו‪.‬‬

‫מדינה – היא הכרה והרגשה של אחריות וזיקה ממלכתית של כל אישי העם‪ ,‬של כל‬ ‫אזרחי המדינה‪.‬‬ ‫דוד בן גוריון‪ ,‬המדינה והתנועה הציונית‪1951,‬‬

‫‪ .1‬מדוע היה דווקא בן גוריון עסוק כל כך במשמעות ה'מדינה'?‬ ‫‪ .2‬מה המדינה צריכה להיות על פי דברי בן גוריון?‬

‫‪115‬‬

‫שער חברת מופת‬

‫ז'קלין כהנוב‬ ‫ז'קלין כהנוב נולדה בשנת ‪ 1917‬בקהיר שבמצרים לאיבון וליוסף‬ ‫שוחט‪ .‬בילדותה נחשפה למציאות רב־תרבותית‪ ,‬אשר אפיינה‬ ‫את קהיר של שנות העשרים והשלושים של המאה ה־‪ ,20‬והייתה‬ ‫מורגשת היטב בהווי של חיי המשפחה והבית שבו גדלה‪ .‬ז'קלין‬ ‫התגוררה עם הוריה ועם אחיותיה בשכונת יוקרה בפרברי קהיר‪.‬‬ ‫היא למדה בבית הספר הצרפתי ומשחר ילדותה נחשפה לבני‬ ‫דתות שונות‪ .‬היא גדלה עם מטפלת איטלקייה ועם אומנת‬ ‫אנגליה‪ ,‬שתיהן נוצריות‪ .‬בבית סבה וסבתה היה שומר עליה‬ ‫ומשחק עמה המשרת המוסלמי‪ .‬היו לה גם חברות מוסלמיות‪,‬‬ ‫אך הקשר עם רובן נותק כשנישאו בראשית גיל הנעורים‪.‬‬ ‫ז'קלין סיפרה שבכל בית יהודי שהכירה בקהיר בלט השילוב‬ ‫בין תרבות אירופית‪ ,‬מסורות יהודיות ומנהגים מזרחיים‪ .‬בני‬ ‫משפחתה האמידה נהגו להתלבש בלבוש אירופי‪ .‬ז'קלין למדה אנגלית ואף צרפתית‪ ,‬אשר נחשבה‬ ‫שפת החברה הגבוהה‪ .‬כמו כן ידעה מעט איטלקית וערבית מדוברת‪.‬‬ ‫היא הרגישה שעליה למצוא את המילים שיבטאו את הזהויות השונות שלה ויחברו ביניהן‪ ,‬בין הקדמה‬ ‫ובין המסורת היהודית‪ ,‬בין המזרח והמערב‪ .‬כבר בגיל ‪ 16‬ניסתה לעשות זאת בעזרת סיפורים קצרים‬ ‫שכתבה‪ .‬בהמשך חייה פרסמה ספרים ומאמרים‪.‬‬ ‫בבגרותה נדדה בין שיקגו לניו יורק‪ ,‬לקהיר ולפריז‪ .‬בת ‪ 37‬עלתה ארצה‪ ,‬חיה בבאר שבע‪ ,‬ולבסוף‬ ‫השתקעה בבת־ים‪ .‬בארץ הייתה ז'קלין מורה ועיתונאית‪ ,‬ושדרה תכנית רדיו בצרפתית‪ .‬היא עסקה‬ ‫רבות במעמד האישה וביתה בבת ים היה למקום מפגש לסופרים ולאנשי רוח‪.‬‬ ‫ז'קלין כהנוב התנגדה לרוח 'כור ההיתוך' ששלטה בישראל בתקופה שבה עלתה ארצה‪.‬‬

‫א‪ .‬חפשו במילון מה משמעות הביטוי 'כור היתוך'‪ .‬מאיזה עולם הוא לקוח‪ ,‬ומדוע הוא‬ ‫מתאים לתיאור של תהליך או תפיסה תרבותית?‬

‫‪116‬‬

‫שער חברת מופת‬

‫כהנוב חלקה על הרצון ליצור 'יהודי חדש' וחברה חדשה ולהיפטר מסממני הגלות‪ .‬גישת כור ההיתוך‬ ‫אפיינה את הנהגת המדינה‪ ,‬ובן־גוריון ביטא אותה באומרו‪ :‬אנו מעלים לארץ ַעם יחיד במינו‪,‬‬

‫לעדות‬ ‫המ ַד ֵּבר ִּב ְלשֹונות רבות‪ ,‬חניך תרבויות זרות‪ ,‬נפרד ֵ‬ ‫מפוזר בכל קצווי תבל‪ְ ,‬‬ ‫לה ִּתיך מחדש‪,‬‬ ‫והמנֻ ָמר הזה ֻמ ָּטל עלינו ַ‬ ‫הרב ְ‬ ‫ּושבטים שונים בישראל‪ .‬את כל הציבור ַ‬ ‫אּומה מחודשת‪.‬‬ ‫ָל ֶצ ֶקת אותו ִּב ְדפּוס של ָ‬ ‫דוד בן־גוריון‪" ,‬מבצע דורנו ומשימתו"‬

‫בניגוד לבן־גוריון‪ ,‬אשר ביקש ליצור אחדות ולמחוק את האפיונים העדתיים‪,‬‬ ‫ראתה ז'קלין כהנוב בעושר התרבותי דבר מפרה‪ ,‬ולא חשבה שנכון לנסות‬ ‫ליצור חברה ישראלית אחידה‪ ,‬המנותקת מהאופי הייחודי של קהילות‬ ‫הגולה‪ .‬היא סברה שהחברה שאנו בונים כאן יכולה ליהנות מזהות‬ ‫ישראלית ים־תיכונית‪ ,‬ולמצות את המיטב מהמרחב ומהסביבה שאנו‬ ‫חיים בה‪ .‬בעיניה לא היה צורך ליצור בישראל משהו חדש לגמרי‪ ,‬ונכון‬ ‫היה להשתמש בקיים וביתרונותיו‪ ,‬ולשמר את המזרח עם המערב‪.‬‬ ‫ברוח זו הסבירה‪ ,‬כי באופן אישי היא מעריכה בה במידה את מה‬ ‫שקיבלה ממוצאה המזרחי ומהתרבות המערבית‪ ,‬וביקשה לשמר את‬ ‫המגוון התרבותי שזכתה להיחשף אליו במהלך חייה‪ .‬ז'קלין כהנוב‬ ‫הדגישה את יתרון המורכבות התרבותית‪ ,‬על אף שבגלל עושר‬ ‫הזהויות שלה‪ ,‬היא מעולם לא הרגישה בשום מקום 'ממש בבית'‪.‬‬

‫א‪ .‬מה היתרונות ומה החסרונות בגישתו של בן־גוריון?‬ ‫ב ‪ .‬מה היתרונות ומה החסרונות בגישתה של ז'קלין כהנוב?‬ ‫ג‪ .‬האם החברה הישראלית מייצגת כיום באופן ברור אחת מהגישות? הסבירו‬ ‫והדגימו את התשובה‪.‬‬ ‫זוכרים את תחילת השיר שדיברנו עליו בתחילת הפרק?‬

‫ּפֹה ְּב ֶא ֶרץ ֶח ְמ ַּדת ָאבֹות‬ ‫ִּת ְתּגַ ֵּׁש ְמנָ ה ָּכל ַה ִּת ְקוֹות‪,‬‬ ‫ּפֹה נִ ְחיֶ ה ּופֹה נִ ּצֹר‪,‬‬ ‫ַחּיֵ י ז ַֹהר ַחּיֵ י ְּדרֹור‪,‬‬ ‫ׁשֹורה‪,‬‬ ‫ּפֹה ְּת ֵהא ַה ְּׁש ִכינָ ה ָ‬ ‫ּתֹורה‪.‬‬ ‫ּפֹה ִּת ְפ ַרח ּגַ ם ְׂש ַפת ַה ָ‬

‫‪ . 1‬חפשו בשיר מילות־מפתח המתאימות‬ ‫לחזונם של ההוגים הציוניים השונים‪.‬‬ ‫‪ . 2‬האם יש מילים שמתאימות לכמה‬ ‫הוגים? מה אפשר ללמוד מכך?‬

‫בפרק הבא נראה כיצד ניסו ליצור מסמך מאחד‪ ,‬המצרף את הדעות של ההוגים השונים‪ ,‬כדי לבנות‬ ‫ביחד מדינה אחת‪ ,‬בית אחד‪.‬‬

‫‪117‬‬

‫שער חברת מופת‬

‫א‪ .‬‬ ‫ב ‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬ ‫ד‪ .‬‬

‫‪118‬‬

‫השלימו את השיח – מה את‪/‬ה אמרת?‬ ‫תנו דוגמא למחלוקת שהכרתם בפרק על אופיה של מדינת המופת הציונית‪.‬‬ ‫מה היתרונות ומה החסרונות בעבור המדינה שקמה בכך שהיו מגוון גישות?‬ ‫לאיזו מהגישות במחלוקת שתיארתם בתשובה הקודמת דומה יותר מדינת‬ ‫ישראל היום?‬

‫שער חברת מופת‬

‫בונים בית ביחד‬ ‫לאחר שהכרנו גישות שונות ואף מנוגדות באשר לחזון של 'חברת מופת' בארץ ישראל‪ ,‬הגענו לרגע‬ ‫שבו צריך לבנות בית לאומי אחד‪ .‬כיצד ייראה הבית הלאומי? האם זהו 'בית חלומות'‪ ,‬או שמא בית‬ ‫שנבנה 'טלאי על טלאי' ללא הסכמה בין בני הבית השונים? בניית בית לאומי דומה לבניית בית‬ ‫משפחה‪ .‬זוגות רבים מתווכחים‪ ,‬ואפילו נפרדים על רקע בניית בית‪ ,‬בעוד זוגות אחרים מוצאים‬ ‫בבנייה דרך לעצב מחדש את היחסים ביניהם‪ ,‬ולהמשיך בדרך חדשה ומחוזקת‪.‬‬

‫הציונות אמנם כוננה מחדש את רשות הרבים היהודית‪ ,‬אך תנועות שונות ואנשים‬ ‫שונים שואפים לעצב את הרשות הזאת בדרכים נבדלות ומנוגדות‪.‬‬ ‫אביעזר רביצקי‪" ,‬דתיים וחילונים בישראל‪ :‬אמנה חברתית?"‬

‫אביעזר רביצקי חוקר מדעי היהדות‪ ,‬פרופ'‬ ‫שבת ישראל‪ ,‬מתמחה בחקר הפילוסופיה‬ ‫למח‬ ‫היהודית בימי הביניים ובחקר המחשבה‬ ‫דית במאה העשרים‪ .‬מראשי תנועת ממד‪.‬‬ ‫היהו‬ ‫חתן פרס ישראל לחקר מחשבת ישראל‪.‬‬

‫‪ .1‬למה מתכוון רביצקי‪ ,‬כשהוא מכנה את המדינה 'רשות הרבים היהודית'?‬ ‫‪ .2‬מה מתקיים בה (במדינה היהודית) שלא התקיים בגולה?‬ ‫‪ . 3‬איזו מורכבות יוצר הצורך לעצב רשות רבים משותפת?‬

‫‪119‬‬

‫שער חברת מופת‬

‫א ‪ .‬תאר את 'בית החלומות' שלך – באיור‪ ,‬במיצג תלת ממדי או בכתב‪.‬‬ ‫הדגש שני עקרונות מפתח שתבנה על פיהם את ביתך‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התחלקו לקבוצות של ‪ 5‬תלמידים‪ .‬כל קבוצה תיצור את הבית המשותף שלה‬ ‫על פי עקרונותיהם המשותפים של חברי הקבוצה‪.‬‬

‫א ‪.‬‬ ‫ב ‪.‬‬ ‫ג ‪.‬‬ ‫ד‪ .‬‬

‫‪120‬‬

‫איזה בית מוצלח יותר בעיניכם? הבית שבניתם בעצמכם או‬ ‫הבית שבניתם בקבוצה?‬ ‫מה היו הקשיים בבניית הבית לעצמכם ומה בבניית הבית הקבוצתי?‬ ‫על אילו עקרונות סירבתם להתפשר בבניית הבית הקבוצתי?‬ ‫מה מהצעות חבריכם לקבוצה תרצו לאמץ לבית החלומות שלכם?‬

‫שער חברת מופת‬

‫לֹומֹותי‬ ‫ַ‬ ‫ֵּבית ֲח‬ ‫נָ ֳע ִמי ָׁש ַמר‬ ‫ ‬

‫לֹומֹותי ֲא ֶׁשר ְּברֹאׁש ּגִ ְב ָעה‬ ‫ַ‬ ‫ְּב ֵבית ֲח‬ ‫ַּתּנּור גָ דֹול ֶא ְבנֶ ה וְ ֵאׁש ָּת ִמיד ִּת ְב ַער‬ ‫וְ ַחּלֹונֹות ִׁש ְב ָעה וַ ֲא ֻר ָּבה ּגְ ב ָֹהה‬ ‫לֹומֹותי ֲא ֶׁשר ְּברֹאׁש ּגִ ְב ָעה‬ ‫ַ‬ ‫ְּב ֵבית ֲח‬

‫יֹוד ַעת ְּכלּום‬ ‫לֹומֹותי ֵאינִ י ַ‬ ‫ַ‬ ‫ַעל ֵּבית ֲח‬ ‫לֹומֹותי א ֶֹפל הּוא וְ ָחתּום‬ ‫ַ‬ ‫ְּכ ָכל ֲח‬ ‫וְ ִלי הּוא ְמ ַח ֶּכה ְּב ַס ְב ָלנּות ֵאי ֵשם‬ ‫אּולי ַעל חֹוף ַהּיָ ם‬ ‫אּולי ְּברֹאׁש ָה ִרים‪ַ ,‬‬ ‫ַ‬

‫ֲאנִ י ַּתּנּור גָ ּדֹול ֶא ְבנֶ ה וְ ֵאׁש ָּת ִמיד ִּת ְב ַער‬ ‫לֹומֹותי ֲא ֶׁשר ֶא ְבנֶ ה ְּברֹאׁש ּגִ ְב ָעה‬ ‫ַ‬ ‫ְּב ֵבית ֲח‬

‫חֹומה נָ טּוׁש וְ נֶ ֱעזָ ב‬ ‫אּולי הּוא ֵּביִ ת ָ‬ ‫ַ‬ ‫אּולי ִמגְ ַּדל ֶׁשנְ ָהב‬ ‫אּולי הּוא ְצ ִריף ָק ָטן‪ַ ,‬‬ ‫ַ‬ ‫דּוע ִלי ַע ְכ ָׁשו ‪-‬‬ ‫ָּד ָבר ֶא ָחד ָע ָליו יָ ַ‬ ‫ֹאהב‬ ‫אֹותי י ַ‬ ‫יָ גּור ּבֹו ִאיׁש ֶא ָחד ֲא ֶׁשר ִ‬

‫לֹומֹותי ַה ְּמ ֻסּיָ ד ָל ָבן‬ ‫ַ‬ ‫ֶאל ֵּבית ֲח‬ ‫ַהּגֶ ֶפן ְּת ַט ֵּפס יָ ָשר ִמן ַה ֻּב ְס ָּתן‬ ‫ּמּובן‬ ‫ָחרּוב גַ ם ְּת ֵאנָ ה יִ ְהיּו ִלי ַּכ ָ‬ ‫לֹומֹותי המסויד ָל ָבן‬ ‫ַ‬ ‫ְּב ֵבית ֲח‬

‫אּולי ִמגְ ַּדל ֶׁשנְ ָהב‬ ‫אּולי הּוא ְצ ִריף ָק ָטן ֶשֹל ֵעץ‪ַ ,‬‬ ‫ַ‬ ‫ֹאהב‬ ‫אֹותי ְמאֹד י ַ‬ ‫ֲא ָבל יָ גּור ּבֹו ִאיׁש ֶא ָחד ֲא ֶׁשר ִ‬

‫ַהּגֶ ֶפן ְּת ַט ֵּפס ֵא ַלי יָ ָשר ִמן ַה ֻּב ְס ָּתן‬ ‫לֹומֹותי ֶש ִלי ַה ְּמ ֻסּיָ ד ֻּכּלֹו ָל ָבן‬ ‫ַ‬ ‫ֶאל ַּביִ ת ֲח‬

‫א‪ .‬‬ ‫ב ‪.‬‬ ‫ג ‪.‬‬ ‫ד ‪.‬‬

‫כיצד מתארת נעמי שמר את 'בית חלומותיה'?‬ ‫במה היא שמה דגש‪ ,‬בצורת הבית מבחוץ או במה שיהיה בתוכו?‬ ‫מה חשוב יותר בעיניכם?‬ ‫כיצד מתקשר השיר 'בית חלומותי' לבניית הבית שלכם בקבוצות ולבניית הבית‬ ‫הלאומי‪ ,‬המדינה היהודית?‬

‫נעמי שמר הייתה משוררת ישראלית‪ .‬היא‬ ‫נולדה בקבוצת כנרת בשנת ‪ ,1930‬כתבה‬ ‫והלחינה לאורך השנים מאות שירים‪ ,‬שהיו‬ ‫להיטים ומושרים עד היום‪ ,‬ביניהם‪ :‬ירושלים‬ ‫ל‬ ‫זהב‪ ,‬על כל אלה‪ ,‬עוד לא אהבתי די ועוד‪.‬‬ ‫של‬ ‫נפטרה בשנת ‪.2004‬‬

‫‪121‬‬

‫שער חברת מופת‬

‫למדינת ישראל אין חוקה‪ .‬הדבר הקרוב ביותר למסמך מכונן ומאחד הם מגילת העצמאות וחוקי‬ ‫היסוד‪ .‬נבחן את אופיו של הבית המשותף‪ ,‬שהוקם בעזרת אחד מחוקי היסוד ובעזרת מגילת‬ ‫העצמאות‪.‬‬ ‫עם הקמת המדינה‪ ,‬מגילת העצמאות היא המסמך המאחד בין הדעות והגישות של ההוגים השונים‬ ‫שלמדנו עליהם בפרקים הקודמים‪.‬‬

‫חפשו את הטקסט המלא של מגילת העצמאות ברשת האינטרנט‪ .‬מצאו במגילה ייצוג‬ ‫לרעיון אחד של כל ההוגים שלמדנו עליהם בפרקים הקודמים‪ ,‬וצטטו את המשפט‬ ‫הרלוונטי‪.‬‬

‫לפניכם קטע מתוך מגילת העצמאות‪:‬‬

‫ּתּוח ָה ָא ֶרץ‬ ‫ּשקֹד ַעל ִּפ ַ‬ ‫ּול ִקּבּוץ גָ ֻּלּיֹות; ִת ְ ׁ‬ ‫הּודית ְ‬ ‫ּתּוחה ַל ֲע ִליָ ּה יְ ִ‬ ‫ְמ ִדינַ ת יִ ְש ָׂר ֵאל ְת ֵּהא ְפ ָ‬ ‫שׁלֹום ְלאֹור ֲחזֹונָ ם ֶשׁל‬ ‫ּתֹוש ֶׁב ָיה; ְת ֵּהא ֻמ ְש ָׁת ָּתה ַעל יְ סֹודֹות ַה ֵחרּות‪ַ ,‬ה ֶצ ֶּדק וְ ַה ָ ּ‬ ‫טֹובת ָכּל ָ‬ ‫ְל ַ‬ ‫ּומ ִדינִ י גָ ּמּור ְל ָכל ֶאזְ ָר ֶח ָיה ְב ִּלי ֶה ְב ֵדּל ָדּת‪ ,‬גֶ ּזַ ע‬ ‫יאי יִ ְש ָׂר ֵאל; ְת ַּקיֵ ּם ִשׁוְ יֹון זְ ֻכּיֹות ֶח ְב ָר ִתי ְ‬ ‫נְ ִב ֵ‬ ‫ּדֹושׁים ֶשׁל‬ ‫ּשמֹר ַעל ַה ְמּקֹומֹות ַה ְק ִ‬ ‫ּומין; ַּת ְב ִט ַיח ח ֶֹפׁש ָדּת‪ַ ,‬מ ְצּפּון‪ָ ,‬לׁשֹון‪ִ ,‬חּנּוְך וְ ַת ְרּבּות; ִת ְ ׁ‬ ‫ִ‬ ‫רֹונֹות ָיה ֶשׁל ְמגִ ַלּת ָה ֻאּמֹות ַה ְמ ֻּא ָחדֹות‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫ָכּל ַה ָדּתֹות; וְ ִת ְהיֶ ה נֶ ֱא ָמנָ ה ְל ֶע ְק‬

‫א ‪.‬‬ ‫ב ‪.‬‬ ‫ג ‪.‬‬ ‫ד ‪.‬‬

‫‪122‬‬

‫קראו את הקטע מהמגילה והציעו לו כותרת‪.‬‬ ‫עד כמה הגשמנו במדינת ישראל את הכתוב בקטע?‬ ‫תנו דוגמא לדבר שהתגשם ולדבר שעדיין לא התגשם על פי הכתוב בקטע‪.‬‬ ‫לו יכולתם‪ ,‬מה הייתם מוסיפים לפסקה זו כדי שתתאים יותר לימינו?‬

‫שער חברת מופת‬

‫חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪1994 ,‬‬ ‫‪ £‬זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם‪ ,‬בקדושת חייו‬ ‫ובהיותו בן־חורין‪ ,‬והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪ £‬חוק־יסוד זה‪ ,‬מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו‪ ,‬כדי לעגן בחוק־יסוד את ערכיה‬ ‫של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‪.‬‬ ‫‪ £‬אין פוגעים בחייו‪ ,‬בגופו‪ ,‬או בכבודו של אדם באשר הוא אדם‪.‬‬ ‫‪ £‬אין פוגעים בקניינו של אדם‪.‬‬ ‫ ‪ £‬כל אדם זכאי להגנה על חייו‪ ,‬על גופו ועל כבודו‪.‬‬ ‫‪ £‬אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר‪ ,‬במעצר‪ ,‬בהסגרה או בכל‬ ‫דרך אחרת‬ ‫‪ £‬כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו‪.‬‬ ‫‪ £‬אין פוגעים בזכויות שלפי חוק־יסוד זה‪ ,‬אלא בחוק ההולם את‬ ‫ערכיה של מדינת ישראל‪ ,‬שנועד לתכלית ראויה‪ ,‬ובמידה שאינה‬ ‫עולה על הנדרש‪ ,‬או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו‪.‬‬

‫א‪ .‬מהי מטרתו של חוק יסוד 'כבוד האדם וחירותו'? (עיינו גם בהרחבה המסבירה מהו‬ ‫חוק יסוד)‬ ‫ב ‪ .‬מהם הערכים העומדים במרכז החוק הזה?‬ ‫ג‪ .‬מדוע לדעתכם החליטה הכנסת לייחד לערכים האלה חוק מיוחד כמו חוק יסוד‪,‬‬ ‫ולא קבעה אותם כחוקים רגילים?‬

‫חוק יסוד‪ :‬בישראל לא‬ ‫קיימת 'חוקה' רשמית‪ ,‬אך יש‬ ‫הטוענים כי מכלול חוקי‬ ‫היסוד מהווים למעשה חוקה‪.‬‬ ‫אחד המאפיינים של חוק‬ ‫יסוד הוא‪ ,‬שאינו ניתן לשינוי‬ ‫באופן פשוט וקל‪ .‬חוקים‬ ‫אלה הם במעמד גבוה יותר‬ ‫מחוקים רגילים אחרים‪ ,‬ו‬ ‫לכן החוקים הרגילים חייבים‬ ‫להתא‬ ‫ים להוראות שבחוקי היסוד‪.‬‬

‫א‪ .‬נסו לנסח 'חוק יסוד' חדש למדינת ישראל‪ .‬בעבודתכם חשבו על ערכים‬ ‫משותפים ועל נושא רחב שהחוק ייכתב עליו‪.‬‬ ‫‪123‬‬

‫שער רביעי ‪ -‬לוח השנה‬

‫א‪ .‬השלימו את השיח – מה את‪/‬ה אמרת?‬ ‫ב ‪ .‬מה משמח אתכם כשאתם עצובים?‬ ‫‪124‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫סוכות – ושמחת בחגך‬ ‫חג הסוכות הוא הרגל השלישי בין החגים היהודיים‪ .‬חג הסוכות הוא חג חקלאי‪ ,‬משפחתי‪ ,‬לאומי‬ ‫ואוניברסלי‪.‬‬ ‫חג הסוכות הוא חג האוצר בתוכו חוויות אנושיות ומורכבות‪ :‬לחוש תחושת קבע ותחושת ארעיות‪,‬‬ ‫לארח ולהתארח‪ ,‬לנהוג על פי הציווי לשמוח‪ ,‬לדאוג מפני היובש ולבקש על הגשמים‪ ,‬להיות חלק‬ ‫מקהל ולהיות אנשים פרטיים‪.‬‬ ‫‪ . 1‬מצאו בתוך הפסוקים את כל הנושאים האלה‪:‬‬

‫מׁשה ֵּלאמֹר‪ַּ :‬ד ֵּבר ֶאל ְּבנֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל ֵלאמֹר‪ַּ :‬ב ֲח ִמ ָּׁשה ָע ָׂשר יֹום ַלח ֶֹדׁש ַה ְּׁש ִב ִיעי‬ ‫וַ יְ ַד ֵּבר ה' ֶאל ֶ‬ ‫אכת ֲעב ָֹדה ֹלא‬ ‫ַהּזֶ ה ‪ַ -‬חג ַה ֻּסּכֹות ִׁש ְב ַעת יָ ִמים ַלה'‪ַּ .‬בּיֹום ָה ִראׁשֹון ‪ִ -‬מ ְק ָרא ק ֶֹדׁש‪ָּ .‬כל ְמ ֶל ֶ‬ ‫ַת ֲעׂשּו‪ִׁ .‬ש ְב ַעת יָ ִמים ַּת ְק ִריבּו ִא ֶּׁשה ַלה'‪ַּ .‬בּיֹום ַה ְּׁש ִמינִ י ‪ִ -‬מ ְק ָרא ק ֶֹדׁש יִ ְהיֶ ה ָל ֶכם‪ ,‬וְ ִה ְק ַר ְב ֶּתם‬ ‫אכת ֲעב ָֹדה ֹלא ַת ֲעׂשּו‪]...[ .‬‬ ‫ִא ֶּׁשה ַלה'‪ֲ .‬ע ֶצ ֶרת ִהיא‪ָּ ,‬כל ְמ ֶל ֶ‬ ‫בּואת ָה ָא ֶרץ‪ָּ ,‬תחֹּגּו ֶאת ַחג ה'‬ ‫ַאְך ַּב ֲח ִמ ָּׁשה ָע ָׂשר יֹום ַלח ֶֹדׁש ַה ְּׁש ִב ִיעי‪ְּ ,‬ב ָא ְס ְּפ ֶכם ֶאת ְּת ַ‬ ‫ּול ַק ְח ֶּתם ָל ֶכם ַּבּיֹום ָה ִראׁשֹון‬ ‫ִׁש ְב ַעת יָ ִמים‪ַּ .‬בּיֹום ָה ִראׁשֹון ַׁש ָּבתֹון‪ַּ ,‬ובּיֹום ַה ְּׁש ִמינִ י ַׁש ָּבתֹון‪ְ .‬‬ ‫ֹלה ֶיכם‬ ‫ּוׂש ַמ ְח ֶּתם ִל ְפנֵ י ה' ֱא ֵ‬ ‫ְּפ ִרי ֵעץ ָה ָדר‪ַּ ,‬כּפֹת ְּת ָמ ִרים‪ ,‬וַ ֲענַ ף ֵעץ ָעבֹת וְ ַע ְר ֵבי נָ ַחל ‪ְ -‬‬ ‫עֹולם ְלדֹר ֵֹת ֶיכם‪ַּ ,‬בח ֶֹדׁש‬ ‫ִׁש ְב ַעת יָ ִמים‪ .‬וְ ַחּג ֶֹתם אֹתֹו ַחג ַלה'‪ִׁ ,‬ש ְב ַעת יָ ִמים ַּב ָּׁשנָ ה‪ֻ ,‬ח ַּקת ָ‬ ‫ַה ְּׁש ִב ִיעי ָּתחֹּגּו אֹתֹו‪ַּ .‬ב ֻּסּכֹת ֵּת ְׁשבּו ִׁש ְב ַעת יָ ִמים‪ָּ .‬כל ָה ֶאזְ ָרח ְּביִ ְׂש ָר ֵאל יֵ ְׁשבּו ַּב ֻּסּכֹת‪ְ ,‬ל ַמ ַען‬ ‫אֹותם ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ָריִ ם‪ֲ .‬אנִ י ה'‬ ‫יאי ָ‬ ‫הֹוצ ִ‬ ‫הֹוׁש ְב ִּתי ֶאת ְּבנֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל ְּב ִ‬ ‫יֵ ְדעּו דֹר ֵֹת ֶיכם‪ִּ ,‬כי ַב ֻּסּכֹות ַ‬ ‫ֹלה ֶיכם‪.‬‬ ‫ֱא ֵ‬ ‫ויקרא כ"ג‪ ,‬ל"ג‪-‬מ"ג‬

‫‪125‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫על השמחה‬ ‫ִׂש ְמ ָחה‬ ‫ִה ָּכנְ ִסי וְ ַה ְר ִח ִיבי ֶאת ַח ְד ֵרי ְל ָב ִבי‬ ‫נַ ְצנְ ִצי ִּב ְט ָל ַליִ ְך ֵּבינֹות ִטּפֹות ַּד ְמ ָּד ִמי‬ ‫ַּדגְ ְּדגִ י ְלא ֶֹרְך ַה ִּמ ְדרֹונֹות ְּבגַ ִּבי‬ ‫חֹורה ִל ְק ַראת ִּפ ְיקנִ יק ַע ִּליז‬ ‫ִר ְכ ִסי ִׂש ְמ ָל ֵתְך ַה ְּצ ָ‬ ‫וְ יָ ֵדְך ְּביָ ִדי‬ ‫וַ ֲאנִ י ִמ ְב ָט ִחי ָא ִׂשים ָּבְך‬ ‫ימי ִּבי‪.‬‬ ‫וְ ַא ְּת ִמ ְב ָט ֵחְך ִׂש ִ‬ ‫גלית אורן‪ ,‬ספר הזכרונות הנעימים‬

‫א ‪ .‬איזו תחושה של שמחה מתארת המשוררת? למה היא מדמה את השמחה? היכן‬ ‫השמחה נמצאת אצלה?‬ ‫ב‪ .‬שתפו בחוויית שמחה שחוויתם‪ ,‬ותארו זה לזה איך השמחה באה אצלכם לידי‬ ‫ביטוי בגוף ובנפש?‬

‫ּומּיִ ְק ֶבָך‪ .‬וְ ָׂש ַמ ְח ָּת ְּב ַחּגֶ ָך‪ַ ,‬א ָּתה ִּובנְ ָך‬ ‫ַחג ַה ֻּסּכֹת ַּת ֲע ֶׂשה ְלָך ִׁש ְב ַעת יָ ִמים‪ְּ ,‬ב ָא ְס ְּפָך ִמּגָ ְרנְ ָך ִ‬ ‫ִּוב ֶּתָך וְ ַע ְב ְּדָך וַ ֲא ָמ ֶתָך וְ ַה ֵּלוִ י וְ ַהּגֵ ר וְ ַהּיָ תֹום וְ ָה ַא ְל ָמנָ ה ֲא ֶׁשר ִּב ְׁש ָע ֶריָך‪ִׁ .‬ש ְב ַעת יָ ִמים ָּתחֹג ַלה'‬ ‫בּוא ְתָך ְּובכֹל ַמ ֲע ֵׂשה יָ ֶדיָך‪ ,‬וְ ָהיִ ָית‬ ‫ֹלהיָך ְּב ָכל ְּת ָ‬ ‫ֹלהיָך ַּב ָּמקֹום ֲא ֶׁשר יִ ְב ַחר ה'‪ִּ ,‬כי יְ ָב ֶר ְכָך ה' ֱא ֶ‬ ‫ֱא ֶ‬ ‫ַאְך ָׂש ֵמ ַח‪.‬‬ ‫דברים ט"ז‪ ,‬י"ג‪-‬ט"ו‬

‫‪ .1‬בפסוקים בספר דברים אנחנו מצווים לשמוח עם כל בני ביתנו‪ .‬כיצד אפשר‬ ‫להזמין את השמחה אל ביתנו מתוך הציווי? העלו רעיונות והצעות‪.‬‬ ‫‪126‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫תנו רבנן [שנו חכמים]‪ :‬חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל [בחג העלייה לרגל]‪,‬‬ ‫שנאמר‪( :‬דברים ט"ז‪ ,‬י"ד) "וְ ָׂש ַמ ְח ָּת ְּב ַחּגֶ ָך"‪ ,‬במה משמחם – ביין‪.‬‬ ‫רבי יהודה אומר‪ :‬אנשים בראוי להם‪ ,‬ונשים בראוי להן‪.‬‬ ‫אנשים בראוי להם – ביין‪,‬‬ ‫ונשים במאי [במה]?‬ ‫תני [שנה] רב יוסף‪ :‬בבבל ‪ -‬בבגדי צבעונין‪ ,‬בארץ ישראל ‪ -‬בבגדי פשתן מגוהצין‪.‬‬ ‫תניא‪ ,‬רבי יהודה בן בתירא אומר‪ :‬בזמן שבית המקדש קיים ‪ -‬אין שמחה אלא בבשר‪,‬‬ ‫ֹלהיָך"‪ .‬ועכשיו שאין‬ ‫שנאמר‪( :‬דברים כ"ז) "וְ זָ ַב ְח ָּת ְש ָׁל ִמים וְ ָא ַכ ְל ָּת ָּשׁם וְ ָש ַׂמ ְח ָּת ִל ְפנֵ י ה' ֱא ֶ‬ ‫בית המקדש קיים ‪ -‬אין שמחה אלא ביין‪ ,‬שנאמר‪( :‬תהלים ק"ד‪ ,‬ט"ו)‪" :‬וְ יַ יִ ן יְ ַׂש ַּמח ְל ַבב‬ ‫ֱאנֹוׁש"‪.‬‬ ‫תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת פסחים‪ ,‬דף קט‪ ,‬עמוד א'‬

‫כיצד [משמח את] הקטנים? נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות [פיצוחים‪ ,‬אגוזים וממתקים]‬

‫והנשים ‪ -‬קונה להן בגדים ותכשיטין נאים כפי ממונו‪,‬‬ ‫והאנשים ‪ -‬אוכלין בשר ושותין יין‪ ,‬שאין שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא ביין‪,‬‬ ‫וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל (דברים ט"ז‪ ,‬י"ד)‪" :‬וְ ָש ַׂמ ְח ָּת ְב ַחּגֶ ָך ַא ָּתה ִּובנְ ָך ִּוב ֶּתָך וְ ַע ְב ְּדָך‬ ‫וַ ֲא ָמ ֶתָך וְ ַה ֵּלוִ י וְ ַהּגֵ ר וְ ַהּיָ תֹום וְ ָה ַא ְל ָמנָ ה ֲא ֶשׁר ִּב ְש ָׁע ֶריָך" עם שאר העניים האומללים‪.‬‬ ‫אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו‪ ,‬ואינו מאכיל ומשקה‬ ‫לעניים ולמרי נפש‪ ,‬אין זו שמחת מצווה אלא שמחת כריסו [הכרס שלו‪ ,‬בטנו]‪...‬‬ ‫הרמב"ם‪ ,‬הלכות יום טוב‪ ,‬פרק ו'‪ ,‬הלכה י"ח‬

‫‪127‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫‪ .1‬לפי הדיון על השמחה במסכת פסחים ולפי דברי הרמב"ם מהלכות יום טוב ‪ -‬כיצד כל אחד‬ ‫ואחת באים לידי שמחה‪ :‬הגברים‪ ,‬הנשים‪ ,‬הילדים? כיצד בארץ ישראל וכיצד בבבל?‬ ‫‪ . 2‬לפי הרמב"ם – איזו שמחה היא שמחה ראויה?‬ ‫‪ .3‬מניסיונכם – מה מביא את השמחה אליכם? כיצד אתם יוצרים שמחה בלבכם? מה ההבדל בין‬ ‫סוגי השמחות השונות שאתם חווים (עם עצמכם‪ ,‬בקרב המשפחה‪ ,‬בין החברים‪ ,‬בקהל רב)?‬

‫רב ברוקא חוזאה היה מצוי בשוק של בית־לפט [שם מקום]‪ ,‬והיה אליהו מצוי אצלו‬ ‫[אליהו הנביא התגלה לו]‬ ‫אמר לו‪ :‬יש בשוק זה בן העולם הבא? [אדם שראוי שיזכה לעולם הבא?]‬

‫אמר לו‪ :‬לא‪.‬‬ ‫בינתיים באו שני בני אדם‪.‬‬ ‫אמר לו אליהו‪ :‬הללו בני העולם הבא הם‪.‬‬ ‫הלך אצלם רב ברוקא‪.‬‬ ‫אמר להם‪ :‬מה מעשיכם?‬ ‫אמרו לו‪ :‬בני אדם שמחים אנו ומשמחים עצובים‪ ,‬וכשאנו רואים שנים שנפלה‬ ‫קטטה ביניהם אנו טורחים ועושים ביניהם שלום‪.‬‬ ‫תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת תענית‪ ,‬דף כב‪ ,‬עמוד א' (מתורגם מארמית)‬

‫א‪ .‬בסיפור על רב ברוקא ועל אליהו מסופר על המפגש שלו עם אנשים שראויים‬ ‫להיות בעולם הבא‪ .‬מדוע לדעתכם המעשים שהם עושים מזכים אותם לשכר כה‬ ‫גבוה?‬ ‫ב ‪ .‬מסופר שהם משמחים בני אדם‪,‬‬ ‫ומשכינים ביניהם שלום‪ .‬האם יש‬ ‫קשר בין מעשים אלו?‬

‫‪128‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫סוכות ‪ -‬סוכת שלום‬ ‫סוכה לכל באי עולם‬ ‫רּוׁש ִָלם‪ ,‬וְ ָעלּו ִמ ֵּדי ָׁשנָ ה ְב ָׁשנָ ה ְל ִה ְׁש ַּת ֲחוֹת ְל ֶמ ֶלְך‬ ‫ּנֹותר ִמ ָּכל ַהּגֹויִ ם ַה ָּב ִאים ַעל יְ ָ‬ ‫וְ ָהיָ ה‪ָּ ,‬כל ַה ָ‬ ‫רּוׁש ִַלם‪,‬‬ ‫ה' ְצ ָבאֹות‪ ,‬וְ ָלחֹג ֶאת ַחג ַה ֻּסּכֹות‪ .‬וְ ָהיָ ה‪ֲ ,‬א ֶׁשר ֹלא יַ ֲע ֶלה ֵמ ֵאת ִמ ְׁש ְּפחֹות ָה ָא ֶרץ ֶאל יְ ָ‬ ‫ירּוׁש ִַלם‬ ‫ְל ִה ְׁש ַּת ֲחוֹת ְל ֶמ ֶלְך ה' ְצ ָבאֹות ‪ -‬וְ ֹלא ֲע ֵל ֶיהם יִ ְהיֶ ה ַהּגָ ֶׁשם [‪ ]...‬וְ ָהיָ ה ָּכל ִסיר ִּב ָ‬ ‫יהּודה ‪ -‬ק ֶֹדׁש ַלה' ְצ ָבאֹות‪ָּ .‬ובאּו ָּכל ַהּז ְֹב ִחים וְ ָל ְקחּו ֵמ ֶהם‪ִּ ,‬וב ְּׁשלּו ָב ֶהם‪ .‬וְ ֹלא יִ ְהיֶ ה ְכנַ ֲענִ י‬ ‫ִּוב ָ‬ ‫[סוחר] עֹוד ְּב ֵבית ה' ְצ ָבאֹות ַּבּיֹום ַההּוא‪.‬‬ ‫זכריה יד‪ ,‬טז‪-‬כא‬

‫בניגוד לפסח ושבועות‪ ,‬שהם חגים לאומיים מובהקים‪ ,‬לחג הסוכות יש כבר במקרא‬ ‫צד הפונה לכל הגויים‪ .‬בנבואת אחרית הימים של זכריה נאמר‪ ,‬כי לאחר שינצח‬ ‫אלוהים את כל הגויים במלחמה‪ ,‬יכירו הנותרים במלכותו ויעלו לרגל אחת לשנה בחג‬ ‫הסוכות‪ .‬הצפיפות בירושלים תהיה אז כה גדולה‪ ,‬שיהיה צורך לאסוף את כל הסירים‬ ‫מרחבי ירושלים ויהודה לבישול בשר הקורבנות של העולים לרגל‪ .‬זכריה מתאר אוירה‬ ‫של שותפות‪ ,‬בה אין "כנעני"‪ ,‬ואין מסחר בכלים‪ ,‬אלא כל הסירים משותפים ועומדים‬ ‫לרשות כל הבאים לחג‪ ,‬בלי הבחנה במוצאם‪.‬‬ ‫מתוך‪' :‬חג ישראלי'‪.‬‬

‫קראו את דבריו של הרב ארתור ווסקאו ‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫בשנת ‪ ,2001‬רק כמה שבועות לאחר התקפות‬ ‫הטרור של ‪ ,11.9‬הקהילה היהודית חגגה את‬ ‫חג האסיף‪ ,‬סוכות‪ .‬רבים עשו זאת על ידי בניית‬ ‫סוכה – צריף שביר עם גג עלים וענפים‪ ,‬הבית‬ ‫הכי פגיע‪ .‬פגיע בזמן‪ ,‬כי היא קיימת רק שבוע‬ ‫אחד במהלך שנה שלמה‪ .‬פגיע במרחב‪ ,‬כי‬ ‫גגה חייב להיות לא רק מעלים וענפים אלא‬ ‫חדיר דיו לאפשר לאור הכוכבים ולרוחות‬ ‫ולגשם להיכנס‪ .‬בתפילות ערבית שלנו לאורך‬ ‫השנה‪ ,‬לפני שאנו שוכבים לישון שינה פגיעה‪,‬‬ ‫אנו מתחננים לה' "פרוש עלינו סוכת שלומך –‬ ‫סוכת שלום ובטחון"‪ .‬מדוע התפילה מבקשת‬ ‫סוכה של שלום ולא מבצר או מקדש או ארמון‬ ‫של שלום‪ ,‬שבוודאי היו משרים יותר ביטחון והיו‬ ‫‪129‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫יותר מאובטחים? בדיוק מפני שהסוכה כה פגיעה‪ .‬במשך רוב חיינו אנו מנסים להשיג‬ ‫שלום ובטחון על ידי בניה בפלדה ובטון וקשיחות‪ :‬פירמידות‪ ,‬מקלטים מפני התקפות‬ ‫מן האוויר‪ ,‬בנייני הפנטגון‪ ,‬מרכזי סחר עולמי‪ .‬אולם הסוכה מזכירה לנו‪ :‬האמת היא‬ ‫שכולנו פגיעים‪ ... .‬וביום ‪ 9.11‬האמת העתיקה הזו התחוורה לנו‪ :‬כולנו חיים בסוכה‪ .‬גם‬ ‫האוקיינוסים הרחבים ביותר‪ ,‬הבניינים החזקים ביותר‪ ,‬המאזנים העשירים ביותר‪ ,‬כלי‬ ‫הנשק העוצמתיים ביותר – לא הגנו עלינו‪ .‬יש רק קירות דקיקים וגגות חדירים לגשם‬ ‫בינינו‪ .‬כדור הארץ כולו רקמה אחת משולבת של חיים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫המצווה "ואהבת לרעך כמוך" איננה אזהרה להיות נחמדים‪ :‬זוהי הצהרה על האמת‪,‬‬ ‫כמו חוק הכבידה‪ .‬באותה מידה ובאותה צורה שאוהב את שכני‪ ,‬כך‪ ,‬יתברר‪ ,‬אוהב‬ ‫את עצמי‪ .‬אם אשפוך בוז על שכני‪ ,‬שנאה תחזור אלי‪ .‬רק עולם בו כל הקהילות יוכלו‬ ‫לחוש פגיעות ולכן מחוברות לכל הקהילות האחרות‪ ,‬יכול למנוע מעשים כאלה של‬ ‫זעם ורצח המוני‪ .‬הסוכה לא רק מזמינה את גופנו להפוך פגיע פיזית‪ ,‬היא מזמינה את‬ ‫מחשבותינו להיות פגיעות ופתוחות לרעיונות חדשים‪ .‬לחיות בסוכה במשך שבוע‪,‬‬ ‫כפי שמלמדת אותנו המסורת היהודית‪ ,‬משמעה להשאיר מאחור לא רק את החומות‬ ‫והמגדלים הקשוחים של ערינו‪ ,‬אלא גם את מחשבותינו הנוקשות‪ ,‬הנחותינו‪ ,‬הרגלינו‪,‬‬ ‫חיינו המובנים מאליהם‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫אכן‪ ,‬המסורת מלמדת שסוכות הוא החג בו אנו פותחים את עצמנו למה שזר לנו‪ .‬אנו‬ ‫מתפללים במיוחד ששפע ושלום יתפשטו בכל העמים‪ ,‬לא רק העם היהודי‪ .‬סוכות‬ ‫הוא חג בו אנו מזמינים את האושפיזין – האורחים הקדושים – לסוכה – "אורחים" בדיוק‬ ‫מפני שהם הצד הנעלה שלנו‪ ,‬הפנים הלא־רגילים של עצמנו‪ .‬על יד כך שאנו עוזבים‬ ‫את בתינו‪ ,‬אנו יוצרים את הזמן ואת המרחב להרהר בחיינו‪ ... .‬אנו מעודדים את כל‬ ‫האמריקאים להתאסף בסוכות בכל המקומות בהם נוכל לבחון את הרקמה הפתוחה‬ ‫בינינו לבין שאר העולם‪ ,‬בין האנושות לבין שאר החיים עלי כדור הארץ‪ .‬אנו דוחקים‬ ‫בכולם להרהר על חיינו‪" ... .‬אנו מזמינים את מי שחי בשכונות העוני מלאות הייאוש‬ ‫ובצריפים מוכי הרעב בעולם‪ ... ,‬לדבר איתנו בתוך הסוכות‪ .‬להרהר יחד איתנו‪ ".‬‬

‫‪130‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫‪.4‬‬

‫מה משמעות ההכרה שכולנו חיים בסוכות פגיעות? הנה כמה דוגמאות‪ :‬האם‬ ‫נוכל ללמד את ילדינו את התורה‪ ,‬הנביאים‪ ,‬שיר השירים‪ ,‬התלמוד‪ ,‬הברית החדשה‪,‬‬ ‫הקוראן‪ ,‬האופאנישאד‪ ,‬תורות הבודהה‪ ,‬מרטין לותר קינג‪ ,‬גנדי – כאוצרות של חכמה‬ ‫– ולפעמים גם סכנה גדולה – החיוניים לעולם לא פחות מאפלטון‪ ,‬דרווין ואיינשטיין?‬ ‫האם נוכל ללמוד לראות את הסכנות בתורות "שלנו" ולא רק של "אחרים"? האם נוכל‬ ‫ללמוד לחזק את אותם אלמנטים במסורות הקוראים לאי־אלימות‪ ,‬במקום מסעות‬ ‫צלב עתירי דם וג'יהאדים ומלחמות קודש לארצות קדושות? במקום רק להשמיע‬ ‫משאלות‪ ,‬האם נוכל להתעקש לעשות מעשים‪ :‬לחזק את בית המשפט הבינלאומי‬ ‫ולהרחיב את השיפוט שלו למקרים של טרור בינלאומי? ליצור שלום בין ישראל בטוחה‬ ‫ופלסטין בר־קיימא? להתחלק בשפע בין העולם הרעב לבין העולם השמן־מדי?‬ ‫להתחלק בפירוק נשק בין מדינות עם מחבלים מתאבדים ואלה עם נשק להשמדה‬ ‫המונית? ללמוד לנשום לרווחה במקום לחנוק את כדור הארץ עם גזים של השמדה‬ ‫המונית?‪ ... ‬האם נוכל ליצור לעצמנו סוכה בזמן‪ ,‬סוכה של התבוננות והתחדשות‪ ,‬תוך‬ ‫הכרה בסוכה של מרחב פגיע בו אנו חיים באמת? ‪ ...‬האם אנו רואים בעולם בעיקר‬ ‫רכוש שיש לשלוט עליו‪ ,‬מוגדר על ידי חומות וגדרות שיש לבנות גבוה יותר ויותר‪,‬‬ ‫עבה וחזק יותר ויותר; או עשוי בעיקר מארג פתוח של חמלה וחיבורים‪,‬‬ ‫סוכה פתוחה ליד סוכה פתוחה‪ ... .‬כולנו צריכים לפרוש מעלינו‬ ‫את סוכת השלום‪.‬‬ ‫הרב ארתור ווסקאו‬

‫א‪ .‬מה משמעות הסוכה בעיני הכותב‪ ,‬בעקבות אירועי ‪ 11‬בספטמבר? שוחחו על כל‬ ‫המשמעויות שהוא מציע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אילו דרכי פעולה הוא מציע?‬ ‫ג‪ .‬מה דעתכם על דבריו? האם הם מתאימים גם לנו כאן בישראל?‬ ‫לֹומָך‪.‬‬ ‫ְּופרֹוש ָע ֵלינּו ֻס ַּכת ְׁש ֶ‬ ‫רּוׁש ָליִ ם‪:‬‬ ‫ּפֹורׂש ֻס ַּכת ָׁשלֹום ָע ֵלינּו וְ ַעל ָּכל ַעּמֹו יִ ְׂש ָר ֵאל וְ ַעל יְ ָ‬ ‫ָּברּוְך ַא ָּתה ה' ַה ֵ‬ ‫מתוך תפילת ערבית של ערב שבת ויום טוב‬

‫"ּכל ָה ֶאזְ ָרח ְּביִ ְׂש ָר ֵאל יֵ ְׁשבּו ַּב ֻּסּכֹת" (ויקרא כ"ג‪ ,‬מ"ב) ‪ -‬כל ישראל ישבו בסוכה אחת‬ ‫ָ‬ ‫ספרי דברים ראה‪ ,‬פז‪.‬‬

‫לסוכת שלום יש משמעות גם בהקשר של עם ישראל ולא רק בחיבור עם כל האנושות‪.‬‬ ‫‪ . 1‬איזה שלום אנחנו מבקשים בתפילה?‬ ‫‪ . 2‬לאיזה שלום אנחנו זקוקים בתוכנו?‬

‫‪131‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫מה משמעות השלום בשיר של נעמי שמר? אילו סמלים של החג באים בשיר לידי ביטוי?‬

‫שלומית בונה סוכת שלום‬ ‫נעמי שמר‬

‫לֹומית ּבֹונָ ה ֻס ָּכה‬ ‫ְׁש ִ‬ ‫מּוא ֶרת וִ ֻיר ָּקה‬ ‫ֶ‬ ‫סּוקה ַהּיֹום‬ ‫ַעל ֵּכן ִהיא ֲע ָ‬ ‫וְ ֵאין זֹו ְס ָתם ֻס ָּכה‬ ‫מּוא ֶרת וִ ֻיר ָּקה ‪-‬‬ ‫ֶ‬ ‫לֹומית ּבֹונָ ה ֻס ַּכת ָׁשלֹום‬ ‫ְׁש ִ‬ ‫ִהיא ֹלא ִּת ְׁש ַּכח ָל ִׂשים‬ ‫לּולב וַ ֲה ַד ִּסים‬ ‫ָ‬ ‫ָענָ ף ֶׁשל ֲע ָר ָבה יָ רֹק‬ ‫ִרּמֹון ְּבתֹוְך ָע ָליו‬ ‫וְ ָכל ֵּפרֹות ַה ְּס ָתו‬ ‫ִעם ֵר ַיח ֻּב ְס ָּתנִ ים ָרחֹוק‬ ‫ֹאמר ‪-‬‬ ‫לֹומית ּת ַ‬ ‫ּוכ ֶׁש ְּׁש ִ‬ ‫ְ‬ ‫ַה ִּביטּו‪ ,‬זֶ ה נִ גְ ַמר!‬

‫יִ ְק ֶרה ָּד ָבר נִ ְפ ָלא ִּפ ְתאֹום‪:‬‬ ‫יָ בֹואּו ַה ְּׁש ֵכנִ ים‬ ‫ֻּכ ָּלם ַּב ֲהמֹונִ ים‬ ‫ּול ֻכ ָּלם יִ ְהיֶ ה ָמקֹום!‬ ‫ְ‬ ‫וְ ָאז ִמּתֹוְך ַה ְּס ָכְך‬ ‫יָ ִציץ לֹו וְ יִ זְ ַרח‬ ‫ּכֹוכב ָּב ִהיר‬ ‫ָ‬ ‫ְּכיַ ֲהלֹום‪:‬‬ ‫ָׁשלֹום ֻס ַּכת‬ ‫ְּפ ָל ִאים‬ ‫ּומה‬ ‫ַמה ּטֹוב ַ‬ ‫ּנָ ִעים‬ ‫לֹומית ָּבנְ ָתה‬ ‫ְׁש ִ‬ ‫ֻס ַּכת ָׁשלֹום!‬

‫אין שנאה במקום שהשלום פרש את סוכתו בלב האדם‪ .‬משום כך נאמר הלשון‬ ‫'סוכת שלום' בתפילה‪ .‬והיא הסוכה שהגיעה לידי משמעות סמלית עמוקה כל כך עד‬ ‫שהוקדש לה מועד‪ .‬חג הסוכות הוא חג השלום כעיקרו בנדודי המדבר של המציאות‬ ‫הארצית‪ .‬השלום עושה את כל החיים לחג‪ .‬השלום מביא את שלום הטבע לתוך עולם‬ ‫האדם‪ ,‬את הלך הנפש היסודי של תום אל תוך ההתבוננות בעולם‪.‬‬ ‫הרמן כהן‬

‫בעקבות כל המקורות שלמדנו על סוכת השלום והקטע מדברי הרמן כהן – עצבו‬ ‫סוכת שלום שלכם‪.‬‬ ‫א‪ .‬תכננו‪ :‬כיצד היא תיראה? אילו קישוטים יהיו בה? את מי תזמינו לסוכתכם? היכן‬ ‫תבנו אותה?‬ ‫ב‪ .‬בנו אותה מחומרים מגוונים‪ ,‬והציגו את הסוכות בתערוכה‪.‬‬ ‫‪132‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫א‪ .‬‬ ‫ב ‪.‬‬ ‫ג ‪.‬‬ ‫ד ‪.‬‬

‫השלימו את השיח – מה את‪/‬ה אמרת?‬ ‫מה דעתכם על המצווה ״ושמח בחגך״?‬ ‫עד כמה הרעיונות ליצירת שמחה שעלו בפרק מוצלחים? מדוע?‬ ‫המושגים ״שלום״‪ ,‬״שמחה״ ו״אירוח״ נקשרו בחג הסוכות‪ ,‬הסבירו את הקשר בין‬ ‫שניים או יותר מביניהם‪.‬‬ ‫‪133‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫ט”ו בשבט – תיקון העולם‬

‫א‪ .‬השלימו את השיח – מה את‪/‬ה אמרת?‬ ‫ב ‪ .‬מדוע לדעתכם ממשיך בישראל מנהג אכילת פירות יבשים בט״ו בשבט?‬ ‫ג‪ .‬האם תמשיכו במנהג זה בביתכם? מדוע?‬ ‫‪134‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫ט"ו בשבט הוא מועד מהמשנה‪ ,‬שמשנה את פניו לאורך הדורות‪ ,‬אך תמיד מבטא את השאיפה‬ ‫לתיקון‪ .‬כל דור ותיקונו‪ ,‬כל דור וערכיו‪ .‬כמו שכתב ארי אלון‪:‬‬

‫לפנינו‪ ,‬אם כך‪ ,‬ארבעה תיקונים שונים – סוציאלי‪ ,‬תיאולוגי‪ ,‬לאומי־הסטורי ואקולוגי‪.‬‬ ‫ארבעת התיקונים הללו מצביעים לא רק על ארבעה "טו בשבטים" שונים‪ ,‬אלא גם על‬ ‫ארבע השקפות עולם שונות‪ .‬כל אחת מארבעת ההשקפות הללו מהווה חידוש רעיוני‬ ‫מהפכני ביחס להשקפות שקדמו לה‪ .‬בתוך כל אחד מן החידושים המהפכניים הללו‬ ‫טמון מרד גלוי או מוסווה‪ .‬החידוש והמרד הללו באים לידי ביטוי על ידי ריטואל [טקס]‬ ‫מהותי המהווה חידוש גדול ביחס לכל גלגוליו הקודמים של היום הזה‪ .‬יחד עם זה יש‬ ‫גם הרבה דמיון והרבה המשכיות בין ארבע ההשקפות הללו‪ .‬עצם העובדה שכל אחת‬ ‫מהן מתעקשת להיאחז דווקא באותו חמישה עשר בשבט המסורתי‪ ,‬מצביעה יותר‬ ‫מכל על שאיפה חזקה להמשכיות‪.‬‬ ‫ארי אלון‪ ,‬יה בשבט‬

‫'כל האמת' על ט"ו בשבט‬ ‫‪1 .1‬מה נהוג לשתות בסדר ט"ו בשבט?‬ ‫א‪ .‬רק משקאות שעשויים מפירות‬ ‫ב ‪ .‬אין מנהג אחיד‪ ,‬בכל מקום שותים לפי הרצון‬ ‫ ‬ ‫ג‪ .‬יין אדום ויין לבן‬ ‫ד‪ .‬מה שרוצים‪ ,‬למעט משקאות חריפים‬ ‫‪2 .2‬מתי מוזכר לראשונה ט"ו בשבט?‬ ‫א ‪ .‬במסכת ראש השנה במשנה‬ ‫ב‪ .‬בספר דברים בתורה‬ ‫ג ‪ .‬באחד מפיוטיו של ר' יהודה הלוי‬ ‫ד ‪ .‬בשירי הילדים של לוין קיפניס מראשית הציונות‬ ‫‪3 .3‬כיצד השיר "שלג על עירי" (ששמו האמתי‪" :‬פירות חמישה עשר") של נעמי‬ ‫שמר קשור לט"ו בשבט?‬ ‫א‪ .‬נעמי שמר כתבה אותו בט"ו בשבט‪ ,‬בתקופה ששהתה בפריז‪ ,‬וביטאה בו את‬ ‫געגועיה לארץ‬ ‫ב‪ .‬השיר מתאר איך היהודים בגולה שמחים כשהם מקבלים תפוזים מהארץ‬ ‫בט"ו בשבט‪ ,‬דבר המבטא את געגועיהם לישראל‬ ‫ג‪ .‬הלחן של השיר לקוח מתוך פיוט קבלי‪ ,‬שנהוג לשיר בסדר ט"ו בשבט‬ ‫ד ‪ .‬אין שום קשר‬ ‫‪135‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫‪4 .4‬מי ייסד את המנהג לנטוע עצים בט"ו‬ ‫בשבט?‬ ‫א‪ .‬המחנך העברי חיים אריה זוטא הציע את‬ ‫זה במאמר שכתב בשנת ‪1904‬‬ ‫ב ‪ .‬עזרא הסופר בתקופת שיבת ציון‬ ‫ג‪ .‬נטיעת העצים היא מנהג קבלי‪ ,‬שהתחיל‬ ‫בצפת במאה ה־‪ 16‬על־ידי האר"י ותלמידיו‬ ‫ד‪ .‬המנהג נוצר על־ידי אסירי ציון ברוסיה‬ ‫באמצע המאה העשרים‪ .‬הם נהגו לנטוע‬ ‫עצים בסתר בט"ו בשבט‪ ,‬כדי לבטא את כמיהתם לארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪5 .5‬מהם שלושת סוגי הפירות שנאכלים בסדר ט"ו בשבט?‬ ‫א ‪ .‬פירות העץ‪ ,‬פירות האדמה ופירות השיח‬ ‫ב ‪ .‬פירות ארצנו שהם משבעת המינים‪ ,‬פירות‬ ‫ארצנו שאינם משבעת המינים‪,‬‬ ‫פירות שאינם גדלים בארץ‬ ‫ג‪ .‬פירות טריים‪ ,‬פירות יבשים‪ ,‬פירות משומרים‬ ‫ד ‪ .‬פירות עם קליפה‪ ,‬פירות עם גרעין‪ ,‬פירות בלי קליפה ובלי גרעין‬ ‫‪6 .6‬איזו מחלוקת בין בית שמאי לבין בית הלל קשורה בט"ו בשבט?‬ ‫א‪ .‬בית שמאי אומרים שצריך לחגוג את ט"ו בשבט רק בזמן שיושבים בארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬ובית הלל מתירים לחגוג אותו גם כשנמצאים בגולה‬ ‫ב‪ .‬זה אחד המקרים החריגים שבהם נפסק לפי בית שמאי‪ :‬בית הלל אמרו שט"ו‬ ‫בשבט הוא יום שבתון‪ ,‬ובית שמאי אמרו שזה אינו יום שבתון‬ ‫ג‪ .‬בית שמאי אומרים שראש השנה לאילנות חל בא' בשבט ובית הלל אומרים‬ ‫שהוא חל בט"ו בשבט‬ ‫ד‪ .‬בית שמאי אמרו שט"ו בשבט מקורו עוד מתקופת ההתנחלות בארץ‪ ,‬ובית‬ ‫הלל טענו שט"ו בשבט נהג רק מתקופת הבית השני‬ ‫‪7 .7‬מהו המעשה שסדר ט"ו בשבט נועד לעשות לפי תורת הקבלה?‬ ‫א‪ .‬חיבור בין האנשים המשתתפים‬ ‫ב‪ .‬הפוגה‬ ‫ג ‪ .‬תיקון‬ ‫ד‪ .‬רוממות וקידוש‬

‫‪136‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫‪8 .8‬מי כתב את הקטע הבא?‬ ‫"רואה אתה‪ ,‬כי האדם במידה שהוא לוקח יותר מן הטבע‪ ,‬הוא הולך ומתרחק‬ ‫ומתעלם ממנו; במידה שחייו מתעשרים‪ ,‬מתרחבים ומתעמקים‪ ,‬הוא הולך ובונה‬ ‫לו חיץ יותר ויותר עבה בינו ובין הטבע‪ ,‬הולך ומצטמצם ומתכווץ בתוך חומותיו כצב‬ ‫הזה בתוך שריונו‪ ,‬עד כי כבר הורגל לחשוב למושכל ראשון‪ ,‬כי חיים לחּוד וטבע‬ ‫לחּוד‪".‬‬ ‫א ‪ .‬אהרון דוד גורדון‪ ,‬במסה שלו "האדם והטבע"‬ ‫ב ‪ .‬הרמב"ם בספרו "מורה נבוכים"‪ ,‬בפרק על היחס בין אלוהים לטבע‬ ‫ג ‪ .‬הפילוסוף הגרמני משה מנדלסון‪ ,‬מראשי תנועת ההשכלה היהודית שחי‬ ‫במאה ה־‪ ,18‬בספרו "מכתבים על אודות התחושות"‬ ‫ד‪ .‬רחל המשוררת‪ ,‬במכתב לזלמן שזר‪.‬‬ ‫‪9 .9‬מה ההבדל בין אילן לעץ?‬ ‫א ‪ .‬עץ מניב פירות‪ ,‬אילן אינו נותן פירות‪.‬‬ ‫ב ‪ .‬עץ אינו משיר עלים והוא ירוק־עד‪ ,‬אילן משיר עלים בסתיו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬עץ הוא המילה בלשון המקרא‪ ,‬אילן – בלשון חז"ל‪.‬‬ ‫ד‪ .‬המילה אילן מקורה בארמית‪ .‬המילה עץ מקורה בכנענית‪.‬‬ ‫‪1010‬למי יש יום הולדת בט"ו בשבט?‬ ‫א‪ .‬לכנסת ישראל‬ ‫ב‪ .‬לבן־גוריון‬ ‫ג ‪ .‬ללאה גולדברג‬ ‫ד‪ .‬לאברהם אבינו‬

‫‪137‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫הפעם הראשונה שמופיע המושג ראש השנה בהקשר לט"ו בשבט‪ ,‬מופיע במשנה‪:‬‬

‫אׁשי ָׁשנִ ים ֵהם‪:‬‬ ‫ַא ְר ָּב ָעה ָר ֵ‬ ‫יסן רֹאׁש ַה ָּׁשנָ ה ַל ְּמ ָל ִכים [שנות המלוכה של המלכים]‬ ‫ְּב ֶא ָחד ְּבנִ ָ‬

‫וְ ָל ְרגָ ִלים [חגי העליה לרגל בשנה מתחילים להיספר מתאריך זה]‪.‬‬ ‫ְּב ֶא ָחד ֶּב ֱאלּול רֹאׁש ַה ָּׁשנָ ה ְל ַמ ְע ַׂשר ְּב ֵה ָמה [שנת המס על הבהמות‪ ,‬יש להפריש עשירית מכמות הבהמות‬

‫אֹומ ִרים ‪ְּ -‬ב ֶא ָחד ְּב ִת ְׁש ֵרי‪.‬‬ ‫שנולדו מאלול עד אלול]; ַר ִּבי ֶא ְל ָעזָ ר וְ ַר ִּבי ִׁש ְמעֹון ְ‬ ‫ּיֹובלֹות [ספירת שנות השמיטה והיובל]‪ַ ,‬לּנְ ִט ָּיעה‬ ‫ְּב ֶא ָחד ְּב ִת ְׁש ֵרי רֹאׁש ַה ָּׁשנָ ה ַל ָּׁשנִ ים וְ ַל ְּׁש ִמ ִּטין וְ ַל ְ‬ ‫וְ ַליְ ָרקֹות [נטיעות העצים לשם החישוב ממתי אפשר לאכול את הפרי‪ ,‬ומעשר ירקות שלוקטו מתשרי עד תשרי]‪.‬‬ ‫ְּב ֶא ָחד ִּב ְׁש ָבט רֹאׁש ַה ָּׁשנָ ה ָל ִא ָילן‪ְּ ,‬כ ִד ְב ֵרי ֵבית ַׁש ַּמאי;‬ ‫אֹומ ִרים ‪ַּ -‬ב ֲח ִמ ָּׁשה ָע ָׂשר ּבֹו‪.‬‬ ‫ֵּבית ִה ֵּלל ְ‬ ‫משנה‪ ,‬מסכת ראש־השנה‪ ,‬פרק א'‪ ,‬משנה א'‪.‬‬

‫‪ . 1‬מה המשמעות הכללית של המושג 'ראש השנה'?‬ ‫‪ . 2‬מה המשמעות של ראש השנה בחודש שבט? מה הוא מציין?‬ ‫‪ .3‬על מה נסוב הוויכוח בין בית שמאי לבית הלל?‬ ‫על המשמעות של ט"ו בשבט במשנה ממשיך וכותב ארי אלון‪:‬‬

‫הדגש בחמישה־עשר בשבט של המשנה (או בראשון בשבט על־פי בית שמאי) הוא‬ ‫על תיקון עולם סוציאלי ‪ -‬יש חוסר צדק מהותי‪ ,‬שאמנם אינו ניתן לפתרון מוחלט‬ ‫("לא יחדל אביון מקרב הארץ")‪ ,‬אך יש אפשרות לערוך בו תיקונים רבים‪ .‬חכמי‬ ‫המשנה מציעים לבצע את התיקונים הללו על ידי הטלת מיסים בדמותם של תרומות‪,‬‬ ‫מעשרות‪ ,‬פאה‪ ,‬לקט‪ ,‬שכחה וכו'‪ .‬החמישה־עשר בשבט הוא אחד מימי התזכורת‬ ‫החשובים ביותר בלוח־השנה לחשבון־נפש מוסרי סוציאלי‪ .‬ביום זה אמור כל מי שיש‬ ‫לו גן לרדת אל גנו‪ ,‬לחשב את כל הפירות והרווחים שעשה במשך השנה‪ ,‬ולהפריש‬ ‫מתוכם את מה שהוא חייב להפריש לטובת כל אלו שאין להם גן ואין להם פירות‬ ‫לאכול מהם‪.‬‬ ‫ארי אלון‪ ,‬יה בשבט‬

‫‪138‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫ט”ו בשבט – גילגול תרבותי והסטורי‬

‫קראו את המקור הבא המתאר תקופה מסוימת ואת היחס לט"ו בשבט‪ ,‬וענו על‬ ‫השאלות‪:‬‬

‫א‪ .‬ט"ו בשבט בגולה‬ ‫‪ ...‬ומעשה באדם מישראל‪ ,‬שהביא פעם אחת למקומנו תמר‪ ,‬ויהי לפלא‪ ,‬והיו כל בני‬ ‫העיר‪ ,‬למקטנם ועד גדולם‪ ,‬רצים לראותו‪ .‬נטלו את החומש והראו בו באצבע‪ ,‬שהתמר‪,‬‬ ‫תמר זה‪ ,‬כתוב בתורה! אטו מילתא זוטרתא היא [=וכי דבר קטן הוא?]‪ ,‬זה התמר הרי הוא‬ ‫מארץ־ישראל!‪ ...‬הביטו לו ‪ -‬וארץ־ישראל נצנצה במחזה לנגד פניהם‪ :‬הנה עוברים את‬ ‫הירדן! הנה מערת המכפלה! הנה קבר רחל אמנו!‬ ‫הנה כותל־מערבי!‬ ‫מנדלי מוכר ספרים‪ ,‬מתוך‪" :‬מסעות בנימין השלישי"‬

‫(ּפירֹות ֲח ִמ ָּׁשה־עשר)‬ ‫ֶׁש ֶלג ַעל ִע ִירי ֵ‬ ‫מילים ולחן‪ :‬נעמי שמר‬

‫ֶׁש ֶלג ַעל ִע ִירי ָּכל ַה ַּליְ ָלה נָ ח‬ ‫הּובי ָה ַלְך‬ ‫ֶאל ֲא ָרצֹות ַהחֹם ֲא ִ‬ ‫ֶׁש ֶלג ַעל ִע ִירי וְ ַה ַּליְ ָלה ַקר‬ ‫ֵמ ֲא ָרצֹות ַהחֹם ִלי יָ ִביא ָּת ָמר‪.‬‬ ‫ְּד ַבׁש ַה ְּת ֵאנָ ה‪ֶ ,‬מ ֶתק ֶה ָחרּוב‬ ‫מּוסי ָּכל־טּוב‬ ‫אֹור ַחת ּגְ ַמ ִּלים ֲע ֵ‬ ‫וְ ְ‬ ‫ֵהּנָ ה ׁשֹוב יָ ׁשּוב ֶׁש ֶמׁש ְל ָב ִבי‬ ‫ּפּוח זָ ָהב יָ ִביא‪.‬‬ ‫ּומ ָּׁשם ַּת ַ‬ ‫ִ‬ ‫ֶׁש ֶלג ַעל ִע ִירי נָ ח ְּכמֹו ַט ִּלית‬ ‫את ִלי?‬ ‫ֵמ ֲא ָרצֹות ַהחֹם ַמה ֵה ֵב ָ‬ ‫ֶׁש ֶלג ַעל ִע ִירי‪ֶׁ ,‬ש ֶלג ַעל ָּפנַ י‬ ‫ ‬ ‫ּגּועי‪.‬‬ ‫ְּובתֹוְך ַה ְּפ ִרי ָּכל ּגַ ְע ַ‬ ‫‪139‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫א‪ .‬לפי המקורות שלפניכם – כיצד מציינים את ט"ו בשבט בגולה?‬ ‫ב‪ .‬מה המשמעות של ט"ו בשבט בגולה? איזה ערך היה קיים שם?‬ ‫ג ‪ .‬האם אתם מרגישים שיש לערך זה מקום בחייכם? אם כן‪ ,‬כיצד הוא בא לידי ביטוי?‬

‫ב‪ .‬ט"ו בשבט אצל המקובלים‬ ‫במאה ה־‪ 16‬תיקן האר"י (רבי יצחק לוריא אשכנזי) בצפת "יום לאכילת פירות" בט"ו בשבט‪ ,‬סמל‬ ‫להשתתפות האדם בשמחת האילנות‪ .‬תיקון ט"ו בשבט התפרסם בספר 'חמדת ימים'‪ ,‬ומאוחר יותר‬ ‫בספר נפרד בשם 'פרי עץ־הדר'‪ .‬התיקון היה בעל אופי דומה ל'סדר'‪ ,‬והיה נפוץ תחילה בקרב עדות‬ ‫הספרדים ומהן התפשט גם לארצות אשכנז‪.‬‬ ‫ה'סדר' לליל ט"ו בשבט על־פי הספר 'חמדת ימים'‪:‬‬

‫אור לט"ו בשבט מתכנסים בבית־המדרש‪ ,‬או בבית אחד החכמים או הנכבדים‬ ‫שבעדה‪ .‬הנרות דולקים‪ ,‬השולחנות מכוסים במפות לבנות ועטורים בזמורות הדסים‪,‬‬ ‫פרחים וצמחים‪ ,‬ועליהם כדי יין משני מינים‪ :‬לבן ואדום‪ .‬הלבן מציין את התנומה‬ ‫והשלכת שבעולם הצומח‪ ,‬ואילו האדום הוא אות מבשר ליקיצת הצומח לפריחה‬ ‫ולגידול עם התגברות כוח החמה‪ .‬במשך ה"סדר" קוראים מהתנ"ך‪ ,‬מהמשנה‪,‬‬ ‫מהתלמוד ומהזוהר (הספר של תורת הקבלה היהודית)‪ ,‬ונושאים תפילה מיוחדת‬ ‫לברכת העץ; אוכלים שפע פירות ושותים ארבע כוסות יין‪.‬‬ ‫הפירות נחלקים לשלושה סוגים‪:‬‬ ‫ ⋅פירות שתוכם נאכל וקליפתם נזרקת (כמו‪ :‬אגוזים‪ ,‬תפוזים) ‪ -‬מסמלים את עולם העשייה‪.‬‬ ‫ ⋅פירות שקליפתם נאכלת ותוכם נזרק (כמו‪ :‬תמרים‪ ,‬זיתים) ‪ -‬מסמלים את עולם היצירה‪.‬‬ ‫ ⋅פירות שנאכלים בשלמותם (כמו‪ :‬תאנים‪ ,‬צימוקים) ‪ -‬מסמלים את עולם הבריאה‪.‬‬ ‫א‪ .‬לפי המקורות שלפניכם – כיצד מציינים את ט"ו בשבט אצל המקובלים בצפת?‬ ‫ב ‪ .‬מה המשמעות של ט"ו בשבט אצל המקובלים בצפת? אילו ערכים הם מקיימים?‬ ‫ג‪ .‬האם אתם מרגישים שיש לערכים אלו מקום בחייכם? אם כן‪ ,‬איך הם באים לידי ביטוי?‬

‫‪140‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫ג‪ .‬ט"ו בשבט הציוני‬ ‫בט"ו בשבט תר"ן (שנת ‪ )1890‬לקח זאב יעבץ‪ ,‬ששימש מנהל בית־הספר בזיכרון־יעקב‪,‬‬ ‫את תלמידיו‪ ,‬ונטע שתילי עצים בחוצות המושבה‪ .‬כשכל תלמיד אוחז בידו שתיל‪ ,‬הם‬ ‫צעדו ושרו‪ .‬שנים אחדות לאחר מכן‪ ,‬באלול תרס"ו (שנת ‪ ,)1906‬הציע המורה ח‪.‬ל‪ .‬זוטא‬ ‫באספה הכללית של הסתדרות המורים העבריים ביפו‪" :‬לחוג את ט"ו בשבט מפני‬ ‫שהוא חג האילנות‪ ,‬חג הטבע‪ ...‬אני מציע להטיל חובה לעשות חג נטיעות עצים בט"ו‬ ‫בשבט בכל בתי־הספר‪ ."...‬ההצעה נתקבלה‪.‬‬ ‫ע"פ אליהו הכהן‪" ,‬מתי התחילו לנטוע"‪.‬‬

‫ֹאכלּו ֶאת ִּפ ְריֹו‬ ‫יׁשת ּת ְ‬ ‫וְ ִכי ָתבֹאּו ֶאל ָה ָא ֶרץ ּונְ ַט ְע ֶּתם ָּכל ֵעץ ַמ ֲא ָכל [‪ַּ ]...‬וב ָּׁשנָ ה ַה ֲח ִמ ִ‬ ‫ֹלה ֶיכם‪:‬‬ ‫בּואתֹו ֲאנִ י ה' ֱא ֵ‬ ‫הֹוסיף ָל ֶכם ְּת ָ‬ ‫ְל ִ‬ ‫ויקרא י"ט‪ ,‬כ"ג‬

‫ּפֹור ַחת ‪/‬‬ ‫ַה ְּׁש ֵק ִדּיָ ה ַ‬

‫מילים‪ :‬י‪ .‬דושמן‪ ,‬לחן‪ :‬מ‪ .‬רבינא‬

‫ּפֹור ַחת‬ ‫ַה ְּׁש ֵק ִדּיָ ה ַ‬ ‫זֹור ַחת‪.‬‬ ‫ׁש־ּפז ַ‬ ‫וְ ֶׁש ֶמ ָ‬ ‫ִצ ֳּפ ִרים ֵמרֹאׁש ָּכל ּגַ ג‬ ‫ְמ ַב ְּׂשרֹות ֶאת ּבֹוא ַה ַחג‬ ‫טּו ִּב ְׁש ָבט ִהּגִ ַיע‪ַ ,‬חג ָה ִא ָילנֹות‪.‬‬

‫נִ ַּטע ָּכל ַהר וְ גֶ ַבע‬ ‫ִמ ָּדן וְ ַעד ְּב ֵאר ֶׁש ַבע‬ ‫וְ ַא ְר ֵצנּו ׁשּוב נִ ַירׁש‬ ‫ֶא ֶרץ זֵ ית יִ ְצ ָהר ְּוד ַבׁש‬ ‫טּו ִּב ְׁש ָבט ִהּגִ ַיע‪ַ ,‬חג ָה ִא ָילנֹות‪.‬‬

‫ָה ָא ֶרץ ְמ ַׁשּוַ ַעת‬ ‫ִהּגִ ָיעה ֵעת ָל ַט ַעת‬ ‫ָּכל ֶא ָחד יִ ַּקח לֹו ֵעץ‬ ‫חֹוצץ‬ ‫ָּב ִא ִּתים נֵ ֵצא ֵ‬ ‫טּו ִּב ְׁש ָבט ִהּגִ ַיע‪ַ ,‬חג ָה ִא ָילנֹות‪.‬‬

‫‪141‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫א ‪.‬‬ ‫ב ‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬ ‫ד‪ .‬‬

‫לפי המקורות שלפניכם – כיצד מציינים את ט"ו בשבט על פי הציונות?‬ ‫מדוע מופיעים כאן הפסוקים מספר ויקרא?‬ ‫מה המשמעות של ט"ו בשבט עם בוא הציונות? אילו ערכים קיימים כאן?‬ ‫האם אתם מרגישים שיש לערכים אלו מקום בחייכם? אם כן‪ ,‬כיצד הם באים לידי‬ ‫ביטוי?‬

‫ד‪ .‬ט"ו בשבט‪ :‬איכות הסביבה‬ ‫רואה אתה‪ ,‬כי האדם במידה שהוא לוקח יותר מן הטבע‪ ,‬הוא הולך ומתרחק ומתעלם‬ ‫ממנו; במידה שחייו מתעשרים‪ ,‬מתרחבים ומתעמקים‪ ,‬הוא הולך ובונה לו חיץ יותר‬ ‫ויותר עבה בינו ובין הטבע‪ ,‬הולך ומצטמצם ומתכווץ בתוך חומותיו כצב הזה בתוך‬ ‫שריונו‪ ,‬עד כי כבר הורגל לחשוב למושכל ראשון‪ ,‬כי חיים לחּוד וטבע לחּוד‪.‬‬ ‫א‪ .‬ד‪ .‬גורדון‪ ,‬מתוך "האדם והטבע"‬

‫‪142‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫וידוי ‪ -‬על חטא שחטאנו לפניך‬ ‫אפפנ ו‬ ‫בזבזנו ‬ ‫גזלנו ‬ ‫דלדלנו ‬ ‫הפרנו ‬ ‫ויתרנו ‬ ‫זיהמנו ‬ ‫חוררנו ‬ ‫טימאנו ‬ ‫יצרנו ‬ ‫כרתנו ‬ ‫לכלכנו ‬ ‫משכנו ‬ ‫ניצלנו ‬ ‫סיכנו ‬ ‫עקרנו ‬ ‫פצענו ‬ ‫צדנו ‬ ‫קטפנו ‬ ‫רמסנו ‬ ‫שרפנו ‬ ‫תעשנו ‬

‫את עולמך בערפל‪ ,‬עשן ופיח‬ ‫אוצרות הטבע שקבלנו כפקדון‬ ‫נופם של מרחבי רקיע בבניה מכוערת‬ ‫את עושר הבריאה‬ ‫את ברית האיזון בין האדם והטבע‬ ‫על איכות חיים ראויה לילדינו‬ ‫ימים‪ ,‬נהרות ואגמים‬ ‫את מעטפת האוזון החובקת את עולמנו‬ ‫מקורות מים חיים במי שפכים‬ ‫הררי אשפה בחצרנו ובמדבר‬ ‫את יערות העד תמורת רווח קצר מועד‬ ‫אתרי טבע ונוף‪ ,‬חופים‪ ,‬נתיבות ופסגות‬ ‫את עתיד עולמך מתוך אדישות וחוסר חזון‬ ‫ולא מיחזרנו את מתנות הטבע‬ ‫את קיום עולמנו בכורים וקרינה‬ ‫ציפורים ממחוזות קינון וממסלולי נדידתן‬ ‫מדרוני הרים במחצבות אבן‬ ‫ברוע־לב חיות ובעלי כנף שנעלמו מעולמנו‬ ‫פרחי בר‪ ,‬והם אבדו ואינם‪,‬‬ ‫ברגל רמה שדה וניר ואחו‪,‬‬ ‫עצי יער על מזבח שנאתנו‬ ‫במחיר איכות אוויר ים ויבשה‪.‬‬

‫הגולה הכחולה ‪ -‬תמונה שצולמה‬ ‫מהחללית אפולו ‪ 17‬ועזרה בקידום‬ ‫המודעות לאיכות הסביבה‬

‫הרב מאיר אזרי והרב יהורם מזור‬

‫א ‪ .‬לפי המקורות שלפניכם – מה המשמעות של ט"ו בשבט בתחום איכות הסביבה?‬ ‫אילו ערכים קיימים כאן?‬ ‫ב ‪ .‬כיצד מציינים את ט"ו בשבט בחיבורו לתחום איכות הסביבה?‬ ‫ג ‪ .‬האם אתם מרגישים שיש לערכים אלו מקום בחייכם? אם כן‪ ,‬כיצד הם באים לידי‬ ‫ביטוי?‬ ‫‪ .1‬לפי מה שלמדתם‪ ,‬שתפו את כל הכיתה בט"ו בשבט שלכם‪.‬‬ ‫‪ .2‬כיצד נכון בעיניכם לציין את ט"ו בשבט היום?‬ ‫‪ .3‬אילו מן הערכים והסמלים שצויינו הייתם מאמצים לעצמכם? מה הייתם מוסיפים?‬

‫‪143‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫אחריות האדם לעולם ולסביבה‬ ‫כבר בתחילת ספר בראשית האדם והאנושות מצווים באופן מבלבל לשתי התנהגויות‪ :‬לכבוש את‬ ‫הארץ ולרדות בחיות‪ ,‬אך גם לעבוד ולשמר את גן העדן‪ .‬אם כך‪ ,‬מה עלינו לעשות?!? כיצד עלינו‬ ‫לנהוג? האם תפקידנו לפתח‪ ,‬לסלול‪ ,‬לחצוב‪ ,‬לשאוב ‪ -‬ולהיות במלוא תנופת הקדמה? או שתפקידנו‬ ‫להגן‪ ,‬לנקות‪ ,‬לטפח‪ ,‬להצמיח‪ ,‬להיזהר ‪ -‬ולשמור על הבריאה? ואולי תפקידנו כפול?‬

‫ּומ ְלאּו ֶאת ָה ָא ֶרץ‪ ,‬וְ ִכ ְב ֻׁש ָה‪ְּ ,‬ורדּו ִּב ְדגַ ת‬ ‫ֹלהים‪ְּ :‬פרּו ְּורבּו ִ‬ ‫ֹאמר ָל ֶהם ֱא ִ‬ ‫ֹלהים‪ ,‬וַ ּי ֶ‬ ‫ַיְ ָב ֶרְך א ָֹתם ֱא ִ‬ ‫ל־חּיָ ה ָהר ֶֹמ ֶׂשת ַעל ָה ָא ֶרץ‪ .‬בראשית א'‪ ,‬כ"ח‬ ‫ַהּיָ ם ְּובעֹוף ַה ָּׁש ַמיִ ם ְּוב ָכ ַ‬ ‫ּול ָׁש ְמ ָרּה‪ .‬בראשית ב'‪ ,‬ט"ו‬ ‫ן־ע ֶדן ְל ָע ְב ָדּה ְ‬ ‫ת־ה ָא ָדם וַ ּיַ ּנִ ֵחהּו ְבגַ ֵ‬ ‫ֹלהים ֶא ָ‬ ‫וַ ּיִ ַּקח ה' ֱא ִ‬

‫‪ . 1‬מה המשמעות של "וְ ִכ ְב ֻׁש ָה‪ְּ ,‬ורדּו"? תנו דוגמאות המוכרות לכם מסביבתכם‬ ‫הקרובה‪.‬‬ ‫ּול ָׁש ְמ ָרּה"? תנו דוגמאות המוכרות לכם מסביבתכם‬ ‫"ל ָע ְב ָדּה ְ‬ ‫‪ .2‬מה המשמעות של ְ‬ ‫הקרובה‬

‫ְּב ָׁש ָעה ֶׁש ָּב ָרא ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא ֶאת ָא ָדם ָה ִראׁשֹון‪,‬‬ ‫נְ ָטלֹו וְ ֶה ְחזִ ירֹו ַעל ָּכל ִא ָילנֵ י ּגַ ן ֵע ֶדן‪,‬‬ ‫וְ ָא ַמר לֹו‪:‬‬ ‫ּומ ֻׁש ָּב ִחים ֵהם‪,‬‬ ‫ְר ֵאה ַמ ֲע ַׂשי ַּכ ָּמה נָ ִאים ְ‬ ‫אתי‪.‬‬ ‫אתי ‪ִּ -‬ב ְׁש ִב ְילָך ָּב ָר ִ‬ ‫וְ ָכל ָמה ֶׁש ָּב ָר ִ‬ ‫עֹול ִמי‪,‬‬ ‫ֵּתן ַּד ְע ְּתָך ֶׁשֹּלא ְּת ַק ְל ֵקל וְ ַת ְח ִריב ֶאת ָ‬ ‫ֶׁש ִאם ִק ְל ַק ְל ָּת ‪ֵ -‬אין ִמי ֶׁשּיְ ַת ֵּקן ַא ֲח ֶריָך‪.‬‬ ‫על־פי מדרש קהלת רבה‪ ,‬פרשה ז'‪ ,‬סעיף י"ג‬

‫‪144‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫שיר בוקר‬ ‫מילים‪ :‬נתן אלתרמן‪ ,‬לחן‪ :‬דניאל סמבורסקי‬ ‫ּ ְָה ִרים ְּכ ָבר ַה ֶּׁש ֶמׁש ְמ ַל ֶה ֶטת‬ ‫נֹוצץ ַה ַּטל‪,‬‬ ‫ָּוב ֵע ֶמק עֹוד ֵ‬ ‫מֹול ֶדת‪,‬‬ ‫אֹותְך‪ֶ ,‬‬ ‫אֹוה ִבים ָ‬ ‫ָאנּו ֲ‬ ‫ְּב ִׂש ְמ ָחה‪ְּ ,‬ב ִׁשיר ֶּוב ָע ָמל‪.‬‬

‫צֹובה‪,‬‬ ‫ַה ִּמ ְד ָּבר‪ָ ,‬אנּו ֶּד ֶרְך ּבֹו נַ ְח ָ‬ ‫ַה ִּבּצֹות‪ֲ ,‬אנַ ְחנּו נְ יַ ְּב ֵׁשן‪,‬‬ ‫ַמה נִ ֵּתן ָלְך עֹוד ְלהֹוד וָ ׂש ַֹבע‪,‬‬ ‫ָמה עֹוד ֹלא נָ ַתּנּו וְ נִ ֵּתן‪.‬‬

‫ּמֹורדֹות ַה ְּל ָבנֹון ַעד יָ ם ַה ֶּמ ַלח‬ ‫ִמ ְ‬ ‫אֹותְך ְּב ַמ ְח ֵרׁשֹות‪,‬‬ ‫נַ ֲעבֹר ָ‬ ‫ָאנּו עֹוד נִ ַּטע ָלְך וְ נִ ְבנֶ ה ָלְך‪,‬‬ ‫אֹותְך ְמאֹד‪.‬‬ ‫ָאנּו נְ יַ ֶּפה ָ‬

‫אֹורנּו‪,‬‬ ‫ֶּב ָה ִרים‪ֶּ ,‬ב ָה ִרים זָ ַרח ֵ‬ ‫ָאנּו נַ ְע ִּפ ָילה ֶאל ָה ָהר‪,‬‬ ‫חֹורינּו‬ ‫ָה ֶא ְתמֹול נִ ְׁש ַאר ֵמ ֲא ֵ‬ ‫ַאְך ַר ָּבה ַה ֶּד ֶרְך ַל ָּמ ָחר‪.‬‬

‫יׁשְך ַׂש ְל ַמת ֶּבטֹון וָ ֶמ ֶלט‬ ‫נַ ְל ִּב ֵ‬ ‫וְ נִ ְפרֹׂש ָלְך ַמ ְר ַב ֵּדי ּגַ ּנִ ים‪,‬‬ ‫דֹותיִ ְך ַהּנִ גְ ֶא ֶלת‬ ‫ַעל ַא ְד ַמת ְׂש ַ‬ ‫ַה ָּדגָ ן יַ ְרנִ ין ַּפ ֲעמֹונִ ים‪.‬‬

‫ִאם ָק ָׁשה ִהיא ַה ֶּד ֶרְך ּובֹוגֶ ֶדת‪,‬‬ ‫ִאם ּגַ ם ֹלא ֶא ָחד יִ ּפֹל ָח ָלל‪,‬‬ ‫מֹול ֶדת‪,‬‬ ‫אֹותְך ֶ‬ ‫ֹאהב ָ‬ ‫עֹולם נ ַ‬ ‫ַעד ָ‬ ‫ָאנּו ָלְך ַּב ְּק ָרב ֶּוב ָע ָמל!‬

‫א ‪ .‬לפי המדרש בקהלת רבה‪ ,‬כיצד אתם מבינים את הקלקול שאלוהים התכוון אליו?‬ ‫ב ‪ .‬שירו של אלתרמן מציין את המעשה הציוני של חזרת העם לארצו‪ ,‬גם בפיתוח של‬ ‫הארץ ובשינוי פני המרחב שלה‪ .‬האם זה קלקול? האם זה פיתוח?‬ ‫מה דעתכם?‬

‫א‪ .‬הביאו תמונה (או צלמו) שצולמה‬ ‫בארץ‪ ,‬ובאים בה לידי ביטוי המפגש‬ ‫בין הקדמה‪ ,‬התיעוש והפיתוח לבין‬ ‫הטבע‪.‬‬ ‫ב ‪ .‬הסבירו בכמה מילים מה אתם‬ ‫רואים בתמונה וכיצד מתבטאים בה‬ ‫היחסים בין מעשי האדם לבין הטבע‪.‬‬

‫נתן אלתרמן (‪ - )1970-1910‬נולד בוורשה‬ ‫ועלה לארץ עם הוריו ואחותו‪ .‬המשפחה‬ ‫התיישבה בתל אביב‪ .‬אלתרמן למד מדעים‬ ‫ופילוסופיה בסורבון וחקלאות בנאנסי‬ ‫בצרפת‪ ,‬וקנה את שמו כאחד ממובילי‬ ‫השירה העברית החדשה‪ .‬הוא כתב שירים‬ ‫רבים ומחזות ואף עסק בתרגום‪ .‬במשך‬ ‫עשרים וארבע שנים‪ ,‬בשנים ‪,1967-1943‬‬ ‫הוא היה בעל טור שבועי קבוע בעיתון דבר ‪-‬‬ ‫טור השביעי‪ .‬הטור המחורז עסק בעניינים‬ ‫ה‬ ‫אקטואליים שונים‪ .‬בשנת ‪ 1968‬הוענק‬ ‫לאלתרמן פרס ישראל לספרות‪.‬‬

‫‪145‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫א‪ .‬השלימו את השיח – מה את‪/‬ה אמרת?‬ ‫ב‪ .‬מה דעתכם על שיוי תוכני החג במשך הדורות?‬ ‫ג ‪ .‬מה המשמעות שהייתם מעניקים לחג בדור הבא?‬ ‫‪146‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫א ‪ .‬השלימו את השיח – מה את‪/‬ה אמרתם?‬ ‫ב ‪ .‬באדם שמקבל עזרה מתעוררים מגוון רגשות‪ .‬הסבירו‪.‬‬ ‫ג ‪ .‬באדם שנותן עזרה מתעוררים מגוון רגשות‪ .‬הסבירו‪.‬‬ ‫‪147‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫שבועות – שמות החג‬

‫א ‪ .‬קראו את אחת הכרטיסיות עם שם החג‪.‬‬ ‫ב ‪ .‬הכינו יצירה פלסטית או תיאטרלית המבטאת את שם החג שאותו למדתם‪.‬‬ ‫"שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה"‬

‫דברים ט"ז‪ ,‬ט'‪.‬‬

‫חג השבועות מיוחד בקביעת התאריך שלו‪ :‬אין לו תאריך משלו‪ ,‬הוא נחוג ביחס לחג הפסח‪ .‬למחרת‬ ‫הפסח מתחילים לספור שבעה שבועות‪ ,‬שהם ‪ 49‬יום‪ ,‬וחוגגים את היום ה־‪ 50‬לספירת העומר‪ .‬שבעה‬ ‫שבועות הם מעין דגם מוקטן של שבע שנים עד לשנת השמיטה‪ .‬השמיטה והיובל מהווים בסיס‬ ‫לחקיקה חברתית המסדירה את הדאגה לחלש ולנזקק‪.‬‬

‫בין פסח לעצרת ‪/‬‬

‫אסתר אטינגר‬

‫ִצ ִּפּיָ ה ָל ְב ָׁשה ָּפנִ ים יָ פֹות‬ ‫ְּכמֹו ֶׁש ָראּוי ָלּה‬ ‫ִא ִּטית ְּכמֹו ַה ָּׁש ַמיִ ם ָה ֵא ֶּלה‬ ‫ֵּבין ֶּפ ַסח ַל ֲע ֶצ ֶרת‬ ‫אׁשי ֶה ָה ִרים‬ ‫קֹוׁש ֶרת ֲענָ נִ ים ְל ָר ֵ‬ ‫ֶ‬ ‫טּורים‪.‬‬ ‫אׁשינּו ֲע ִ‬ ‫ְּכמֹו ָר ֵ‬

‫‪148‬‬

‫ֵּבין ֶּפ ַסח ַל ֲע ֶצ ֶרת‬ ‫זְ ַמן יָ ֶפה ְל ִצ ִּפּיָ ה‪.‬‬ ‫מֹולל ָּב ֶא ְצ ָּבעֹות ַמ ְרוָ ה ֵר ָיחנִ ית‬ ‫ֶא ְפ ָׁשר ְל ֵ‬ ‫ְס ִמ ָיכה‪ִ ,‬ל ְקטֹף ַל ֲענַ ת ִמ ְד ָּבר ַּד ָּקה‬ ‫ְל ַחּכֹות ַעד ֶׁש ָענָ ן יִ ְטּבֹל ְּב ָענָ ן‬ ‫אׁשי ֶה ָה ִרים‬ ‫וִ ַיב ֵּׂשם ֶאת ָר ֵ‬ ‫טּורים‪.‬‬ ‫אׁשינּו ֲע ִ‬ ‫ְּכמֹו ָר ֵ‬

‫שער לוח השנה‬

‫חג הביכורים‬ ‫"ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה'" (שמות כ"ג‪ ,‬י"ט)‪.‬‬ ‫התלות בגורמי השמים‪ ,‬במזג האוויר ובגשמים מחייבת את החקלאי‪ ,‬על־פי התורה‪ ,‬להודות לאל על‬ ‫היבול שגדל בשדותיו‪ .‬עובד האדמה נדרש לוותר על ההנאה מן הפרי שהבכיר ראשון‪ ,‬ולתת אותו‬ ‫מנחה‪ .‬הבאת הביכורים היא הכרת תודה לאל על שהוציאנו ממצרים‪ ,‬הביאנו אל הארץ המובטחת‬ ‫ואל עבודת האדמה‪ .‬במשנה במסכת ביכורים יש תיאור מפורט של הבאת הביכורים‪ ,‬החל מבחירת‬ ‫הפרי בשדה וכלה בטקס עצמו שהתקיים בבית המקדש‪.‬‬ ‫בראשית המאה העשרים‪ ,‬כשעלו החלוצים לארץ וחזרו אל עבודת האדמה‪ ,‬הם חידשו את‬ ‫המשמעות החקלאית של החג ואת ביכוריהם תרמו לקרן הקיימת לישראל‪.‬‬ ‫חג הביכורים בעין חרוד‪ ,‬סיוון תרפ"ח‪:1928 ,‬‬

‫והרי לפנינו טקס הבאת הביכורים אצלנו כיום בעין חרוד‪ :‬החל משעות אחרי הצהריים‬ ‫המוקדמות מורגשת תנועה רבתי בחצר; חברים מקשטים עגלות בירק ובענפים‪,‬‬ ‫בפירות ובפרחים ובכלי עבודה‪ .‬וכל ענף יתאמץ להפתיע ולעבור את רעהו בפאר‬ ‫עגלתו‪ .‬ואף לילדים עגלות לפי בתיהם‪ :‬פעוטונים‪ ,‬גנים ובית־הספר‪ ... .‬נושאי הביכורים‬ ‫מובילים‪ ,‬ואחריהם אנשי המשק והפלחה‪ .‬בראש לפי הסדר הבא‪ :‬טרקטור ומחרשה‬ ‫בראש‪ ,‬ואחריהם זוג בהמות הגורר דיסקוס וזוג שני הגורר דריל [מזרעה]‪ .‬אחריהם‬ ‫‪ 2‬זוגות עם מאלמות וזוג הגורר מגוב ועוד זוג עם עגלה עמוסה שקי תבואה‪ ,‬ואחריה‬ ‫עגלה עמוסה ככרות לחם ולבסוף מכונת הדיש הגדולה המונעת על ידי טרקטור‪.‬‬ ‫‪ ...‬איזה שלל צבעים!!! מה רבה השמחה וההמולה‪ :‬סוסים צוהלים וקריאת עגלונים‬ ‫וצחוק הבחורות‪ ... .‬מי פילל ומי מילל שרק שלוש שנים תפרדנה בין מראות השוק‬ ‫הוואכנובקאי [= עיירה באוקראינה] לבין כל שנראה כאן לעינינו‪ ,‬אלה עשרות העגלות‬ ‫עמוסות הפרי והדגן והסוסות ההונגריות הענקיות מושכות בהן‪ ,‬וטרקטורים ומכונות‬ ‫דיש והנוהגים בהם בחורים ובחורות יהודיים אף ישירו וידברו בשפה העברית‪ ,‬הנה זו‬

‫‪149‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫היא מהפכה אמתית‪ ... .‬והנה קול החצוצרה‪ ,‬מכריז על טקס הבאת הביכורים‪.‬‬ ‫בראשונה שירת מקהלת הילדים בלוויית כינורות‪ ,‬ומיד לאחר מכן עולות משלחות של המשקים‪... .‬‬ ‫אז יכריז הכרוז על פדיון הביכורים קודש לקרן הקיימת‪ .‬הנה כי כן למען העם והמולדת המתחדשים‬ ‫בארצם העתיקה‪ ... .‬הנה זכינו לביכורי אדמתנו קודש למען הקרקע‪ ,‬למען עם ישראל‪.‬‬

‫‪ ...‬הנה כי כן פרצנו פרץ‪ ,‬ונחוג את החג בצורה שונה מזו שחוגגו אבותינו בגולה‪ .‬שהרי‬ ‫נאלצנו להצטמצם ולהתענות תחת מהלומות הגורל והנדודים תוך דחיקתם אל ד'‬ ‫אמות־קירות של בתי הכנסת ובתי המשפחה‪ .‬עתה חזרנו אל השדה ואל המון העם‬ ‫הססגוני‪ .‬בגולה הרי זה חג בית מלא תוכן רוחני עם זמירות ותפילות וסמלי חג בלבד‪,‬‬ ‫שרידי הפאר הפיזי שהיה בעבר‪ .‬וכי אין זו משמעותו של הירק בחג השבועות או פרי‬ ‫ההדר וכפות התמרים בחג הסוכות‪ .‬וכשם שבעבודת האדמה כיום הזה אנו קודחים‬ ‫בארות ונוקבים בסלע עד להגיענו למי התהום הזכים‪ .‬גם מניחים צינורות רחבים על‬ ‫מנת להזרים שפעת מים זו הרעננה ‪ -‬כך מצווים אנו לחתור ולחדור אל מקור חגינו‬ ‫ולהעלות מתהומות חיי העם היהודי בעבר את 'מי התהום' הזכים ביותר של תרבותנו‬ ‫העתיקה – על מנת לשוב ולהזרימם בצינורות ההשפעה שנסתתמו במשך השנים של‬ ‫תקופת הגולה‪.‬‬ ‫אז נרווה צימאוננו לחיים מלאים ושלמים והדברים אמורים לא רק להלכה אלא למעשה ממש‪.‬‬ ‫יצחק מיכאלי‪ ,‬מתרמילי‪ ,‬עמ' ‪ 90-88‬שנה?‬

‫חג הקציר‬ ‫"חג שבועות תעשה לך ביכורי קציר חיטים" שמות ל"ד‪ ,‬כ"ב‪.‬‬

‫בקציר השדה‪ ,‬החקלאי מצווה להותיר 'לקט‪ ,‬פאה ושכחה' בעבור אלה שאין להם נחלה‪ .‬רעיון‬ ‫ההיאחזות בארץ והעבודה החקלאית בולט במקרא ובמשנה‪ ,‬בקציר החיטה ובהבאת הביכורים‪.‬‬

‫‪150‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫שיבולת בשדה‬ ‫מילים ולחן‪ :‬מתתיהו שלם‬

‫ִׁשּב ֶֹלת ַּב ָּׂש ֶדה‬ ‫רּוח‬ ‫ּכֹור ָעה ָּב ַ‬ ‫ְ‬ ‫ֵמע ֶֹמס ּגַ ְר ִעינִ ים ִּכי ַרב‪.‬‬ ‫ְּוב ֶמ ְר ַחב ָה ִרים‬ ‫פּוח‬ ‫יֹום ְּכ ָבר יָ ַ‬ ‫ַה ֶּׁש ֶמׁש ֶּכ ֶתם וְ זָ ָהב‪.‬‬ ‫עּורּו הֹוי עּורּו‬ ‫ׁשּורּו ְּבנֵ י ְּכ ָפ ִרים‬ ‫ָק ָמה ֵהן ָּב ְׁש ָלה ְּכ ָבר‬

‫ַעל ְּפנֵ י ַה ָּכ ִרים‬ ‫ִק ְצרּו ִׁש ְלחּו ַמּגָ ל‬ ‫אׁשית ַה ָּק ִציר‬ ‫ֵעת ֵר ִ‬ ‫עֹורים ַּת ָּמה‬ ‫ְׂש ֵדה ְׂש ִ‬ ‫עֹוט ֶרת‪,‬‬ ‫זֵ ר ַחג ֶ‬ ‫ֶׁש ַפע יְ בּול ְּוב ָר ָכה‪.‬‬ ‫ּקֹוצ ִרים‬ ‫ִל ְק ַראת ּבֹוא ַה ְ‬ ‫ְּבז ַֹהר ַמזְ ֶה ֶרת‪,‬‬

‫ֶח ֶרׁש ָלע ֶֹמר ְמ ַח ָּכה‪.‬‬ ‫ָהבּו ָהנִ יפּו‬ ‫נִ ירּו ָל ֶכם נִ יר‬ ‫ַחג ַל ָּק ָמה‪,‬‬ ‫אׁשית ַה ָּק ִציר‪.‬‬ ‫ֵעת ֵר ִ‬ ‫ִק ְצרּו‪ִׁ ,‬ש ְלחּו ַמּגָ ל‬ ‫אׁשית ַה ָּק ִציר‪ .‬‬ ‫ֵעת ֵר ִ‬

‫עצרת‬ ‫‪ּ...‬ב ְפרֹוס ַה ֶּפ ַסח‪ִּ ,‬ב ְפרֹוס ֲע ֶצ ֶרת‪ִּ ,‬ב ְפרֹוס ֶה ָחג משנה‪ ,‬מסכת שקלים‪ ,‬פרק ג‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫מקורו של השם במשנה המדברת על פסח‪ ,‬עצרת [שבועות] והחג [סוכות]‪ .‬המילה "עצרת" מתייחסת‬ ‫לעלייה לרגל לירושלים‪ ,‬ומשמעותה‪ :‬התאספות‪ ,‬התכנסות של כל העם סביב בית המקדש‪.‬‬

‫חג מתן תורה‬ ‫עם חורבן בית המקדש השני (‪ 70‬לספירה)‪ ,‬כשגלה עם ישראל מארצו‪ ,‬ניתנה לחג משמעות חדשה‬ ‫יׁשי ְל ֵצאת ְּבנֵ י‬ ‫"ּבח ֶֹדׁש ַה ְּׁש ִל ִ‬ ‫המנותקת מהקשר אל האדמה‪ :‬מתן תורה בסיני‪ .‬במקרא כתוב כי ַ‬ ‫יִ ְׂש ָר ֵאל ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ָריִ ם ַּבּיֹום ַהּזֶ ה ָּבאּו ִמ ְד ַּבר ִסינָ י" (שמות י"ט‪ ,‬א') ולפי ספירת החודשים המתחילה‬ ‫בניסן‪ ,‬זהו חודש סיוון‪ .‬מכך למדו חז"ל‪ ,‬שקבלת התורה התקיימה בתאריך של חג השבועות החל‬ ‫בסיוון‪ ,‬שכבר נחגג בתקופתם כחג חקלאי ‪ -‬חג הביכורים‪ .‬החג מבליט את הייחודיות היהודית‪,‬‬ ‫שקיבלה עליה עול מצוות והיבדלות‪ .‬המקובלים בצפת במאה ה־‪ 16‬הנהיגו תיקון ליל שבועות‪ ,‬שהוא‬ ‫לילה שלם של לימוד בתורה הנהוג עד ימינו‪.‬‬

‫‪151‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫כשקיבלו את התורה ‪/‬‬ ‫ּתֹורה‬ ‫ְּכ ֶׁש ִּק ְּבלּו ֶאת ַה ָ‬ ‫ּתֹורה‬ ‫ְּכ ֶׁש ִּק ְּבלּו ֶאת ַה ָ‬ ‫ַה ִּמ ְד ָּבר ָהיָ ה ָׁש ֵקט‬ ‫וְ ׁשּום ִצּפֹור ָאז ֹלא זִ ְמ ָרה‬ ‫רּוח ֹלא נָ ַׁשב‬ ‫וְ ָה ַ‬ ‫וְ ַאף ׁשֹור ָאז ֹלא ּגָ ָעה‬ ‫וְ ָה ַעם ָע ַמד ָס ִביב‬ ‫וְ ֶאת ַהּכֹל ָר ָאה‬ ‫ָּכ ָכה ְּב ִדּיּוק ָק ָרה‬ ‫ּתֹורה‬ ‫ְּכ ֶׁש ִּק ְּבלּו ֶאת ַה ָ‬ ‫יׁשי‬ ‫זֶ ה ָהיָ ה ְּבּיֹום ְׁש ִל ִ‬ ‫יׁשי‬ ‫ֶׁשל ַהח ֶֹדׁש ַה ְּׁש ִל ִ‬ ‫עֹוד ֶא ְתמֹול ּגָ ְמרּו ֻּכ ָּלם‬ ‫ָׁשם ְל ַכ ֵּבס ֵאת ַה ְּׂש ָמלֹות‬ ‫ִּופ ְתאֹום ָענָ ן ָּכ ֵבד‬ ‫ַהר ִסינִ י ָר ַעד ֻּכּלֹו‬ ‫וְ ָׁש ַמ ְע ִּתי ֶׁש ֻּכ ָּלם‬ ‫ַמ ָּמׁש ָראּו ֶאת ַהּקֹולֹות‬

‫לאה נאור ‪ /‬נורית הירש‬

‫ִמן ַה ַהר ָע ָלה ָע ָׁשן‬ ‫זֶ ה ָהיָ ה ְּכמֹו ִמ ִּכ ְב ָׁשן‬ ‫ַר ַעם ָּוב ָרק ָהיָ ה‬ ‫ׁשֹופר‬ ‫וַ ֲח ָר ָדה וְ קֹול ָ‬ ‫וְ ָה ַעם ָע ַמד ַּב ַצּד‬ ‫ִּכי ָה ַעם ָּכל ָּכְך נֶ ֱח ַרד‬ ‫ָּכל ָה ַעם נָ סֹוג ָאחֹור‬ ‫וְ ַרק מ ֶֹׁשה נִ ּגַ ׁש ָל ַהר‬ ‫ִּופ ְתאֹום ָהיְ ָתה ְּד ָמ ָמה‬ ‫רּוח ֹלא ָה ָּמה‬ ‫ּגַ ם ָה ַ‬ ‫ַה ְּד ָמ ָמה ָהיְ ָתה ְׁש ֵל ָמה‬ ‫ימ ָרה‬ ‫וְ ׁשּום ִציּפֹור ָאז ֹלא זִ ְ‬ ‫וַ ֲא ִפּלּו ַמ ְל ָא ִכים‬ ‫ֹלא ָא ְמרּו ִּפ ְתאֹם ִׁש ָירה‬ ‫לֹוהים ִּד ֵּבר‬ ‫ַרק ָה ֱא ִ‬ ‫ּתֹורה‬ ‫וְ ָכל ָה ַעם ִק ֵּבל ָ‬

‫סיכום‪:‬‬ ‫‪ . 1‬מה היה שמו של חג השבועות בתקופת המקרא ומה היה אופיו? ובתקופת‬ ‫המשנה והתלמוד? ובתקופת ראשית הציונות?‬ ‫‪ . 2‬מדוע לדעתכם הושם דגש על פן זה דווקא בכל תקופה?‬

‫‪152‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫שבועות – חג החסד והנתינה‬ ‫מגילת רות‪ ,‬אשר נהוג לקרוא אותה בחג השבועות‪ ,‬היא הסיפור המקראי המובהק ביותר לערך 'החסד'‬ ‫ביהדות‪ .‬בסיפור המגילה מגולמים ערכיה היסודיים של היהדות – העזרה לזולת‪ ,‬התמיכה בחלש וקבלת‬ ‫הגר‪ .‬מגילת רות נבחרה להיקרא בחג השבועות מכיוון שאירועי המגילה מתרחשים בתקופת הקציר‪,‬‬ ‫תקופת החג ומכיוון שרות היא סבתו של דוד המלך‪ ,‬ולפי המסורת דוד נולד ומת בחג השבועות‪ .‬הסבר‬ ‫נוסף לקריאת המגילה בשבועות הוא שכפי שזהו חג מתן תורה‪ ,‬חג בו אנחנו מקבלים על עצמנו מחדש‬ ‫את התורה‪ ,‬כך גם רות קיבלה על עצמה להיות חלק מעם ישראל‪ ,‬מאמונתו ומתורתו‪.‬‬ ‫בתחילת פרק א' במגילת רות מובאת תחילת הסיפור‪ ,‬וכבר מפורטים בה כל הרמזים על הסיפור‬ ‫כולו בהמשך‪:‬‬

‫מגילת רות‪ ,‬פרק א'‬ ‫מֹואב‬ ‫הּודה ָלגּור ִּב ְׂש ֵדי ָ‬ ‫(א) וַ יְ ִהי ִּביְ ֵמי ְׁשפֹט ַהּׁש ְֹפ ִטים וַ יְ ִהי ָר ָעב ָּב ָא ֶרץ וַ ּיֵ ֶלְך ִאיׁש ִמ ֵּבית ֶל ֶחם יְ ָ‬ ‫ימ ֶלְך וְ ֵׁשם ִא ְׁשּתֹו נָ ֳע ִמי וְ ֵׁשם ְׁשנֵ י ָבנָ יו ַמ ְחלֹון וְ ִכ ְליֹון‬ ‫ּוׁשנֵ י ָבנָ יו‪( :‬ב) וְ ֵׁשם ָה ִאיׁש ֱא ִל ֶ‬ ‫הּוא וְ ִא ְׁשּתֹו ְ‬ ‫ימ ֶלְך ִאיׁש נָ ֳע ִמי וַ ִּת ָּׁש ֵאר‬ ‫מֹואב וַ ּיִ ְהיּו ָׁשם‪( :‬ג) וַ ּיָ ָמת ֱא ִל ֶ‬ ‫הּודה וַ ּיָ בֹאּו ְׂש ֵדי ָ‬ ‫ֶא ְפ ָר ִתים ִמ ֵּבית ֶל ֶחם יְ ָ‬ ‫ּוׁשנֵ י ָבנֶ ָיה‪( :‬ד) וַ ּיִ ְׂשאּו ָל ֶהם נָ ִׁשים מ ֲֹא ִבּיֹות ֵׁשם ָה ַא ַחת ָע ְר ָּפה וְ ֵׁשם ַה ֵּׁשנִ ית רּות וַ ּיֵ ְׁשבּו‬ ‫ִהיא ְ‬ ‫יׁשּה‪:‬‬ ‫ּומ ִא ָ‬ ‫ָׁשם ְּכ ֶע ֶׂשר ָׁשנִ ים‪( :‬ה) וַ ּיָ מּותּו גַ ם ְׁשנֵ ֶיהם ַמ ְחלֹון וְ ִכ ְליֹון וַ ִּת ָּׁש ֵאר ָה ִא ָּׁשה ִמ ְּׁשנֵ י יְ ָל ֶד ָיה ֵ‬ ‫‪ . 1‬ספרו את תחילת הסיפור במילים שלכם‬ ‫‪ . 2‬מצאו במילון את משמעות המילה 'חסד'‪.‬‬

‫ֹּלת ָיה ֵל ְכנָ ה ׁש ְֹבנָ ה‬ ‫ֹאמר נָ ֳע ִמי ִל ְׁש ֵּתי ַכ ֶ‬ ‫(ח) וַ ּת ֶ‬ ‫ִא ָּׁשה ְל ֵבית ִא ָּמּה יַ ַעׂש ה' ִע ָּמ ֶכם ֶח ֶסד‬ ‫ַּכ ֲא ֶׁשר ֲע ִׂש ֶיתם ִעם ַה ֵּמ ִתים וְ ִע ָּמ ִדי‪... :‬‬ ‫קֹולן וַ ִּת ְב ֶּכינָ ה עֹוד‪ .‬וַ ִּת ַּׁשק ָע ְר ָּפה‬ ‫(יד) וַ ִּת ֶּׂשנָ ה ָ‬ ‫ֹאמר ִהּנֵ ה‬ ‫מֹותּה וְ רּות ָּד ְב ָקה ָּבּה‪( .‬טו)‪ ‬וַ ּת ֶ‬ ‫ַל ֲח ָ‬ ‫ָׁש ָבה יְ ִב ְמ ֵּתְך (גיסתך ערפה‪ ,‬שנמצאת‬ ‫ׁשּובי ַא ֲח ֵרי‬ ‫ֹלה ָיה‪ִ .‬‬ ‫במצבך) ֶאל ַע ָּמּה וְ ֶאל ֱא ֶ‬ ‫יְ ִב ְמ ֵּתְך‪.‬‬ ‫ֹאמר רּות‪ַ :‬אל ִּת ְפּגְ ִעי ִבי ְל ָעזְ ֵבְך‬ ‫(טז) וַ ּת ֶ‬ ‫ָלׁשּוב ֵמ ַא ֲח ָריִ ְך‬ ‫ִּכי ֶאל ֲא ֶׁשר ֵּת ְל ִכי ֵא ֵלְך ַּוב ֲא ֶׁשר ָּת ִלינִ י ָא ִלין‬ ‫ֹלהי‪:‬‬ ‫אֹלהיִ ְך ֱא ָ‬ ‫ַע ֵּמְך ַע ִּמי וֵ ַ‬ ‫מּותי ָאמּות וְ ָׁשם ֶא ָּק ֵבר ּכֹה יַ ֲע ֶׂשה ה' ִלי וְ כֹה י ִֹסיף ִּכי ַה ָּמוֶ ת יַ ְפ ִריד ֵּבינִ י ֵּובינֵ ְך‪:‬‬ ‫(יז) ַּב ֲא ֶׁשר ָּת ִ‬ ‫(יח) וַ ֵּת ֶרא ִּכי ִמ ְת ַא ֶּמ ֶצת ִהיא ָל ֶל ֶכת ִא ָּתּה וַ ֶּת ְח ַּדל ְל ַד ֵּבר ֵא ֶל ָיה‪:‬‬ ‫‪ .1‬איזה חסד נעמי מאחלת לכלותיה?‬ ‫‪ . 2‬האם לדעתכם יש חסד גם בדבריה ובמעשיה של רות לנעמי?‬

‫‪153‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫מגילת רות‪ ,‬פרק ב'‬ ‫ּוׁשמֹו ּב ַֹעז‪:‬‬ ‫ימ ֶלְך ְ‬ ‫יׁשּה ִאיׁש ּגִ ּבֹור ַחיִ ל ִמ ִּמ ְׁש ַּפ ַחת ֱא ִל ֶ‬ ‫מֹודע ְל ִא ָ‬ ‫ּולנָ ֳע ִמי ַ‬ ‫(א) ְ‬ ‫ּמֹוא ִבּיָ ה ֶאל נָ ֳע ִמי ֵא ְל ָכה ּנָ א ַה ָּׂש ֶדה וַ ֲא ַל ֳק ָטה ַב ִּׁש ֳּב ִלים ַא ַחר ֲא ֶׁשר‬ ‫ֹאמר רּות ַה ֲ‬ ‫(ב) וַ ּת ֶ‬ ‫ֹאמר ָלּה ְל ִכי ִב ִּתי‪( :‬ג) וַ ֵּת ֶלְך וַ ָּתבֹוא וַ ְּת ַל ֵּקט ַּב ָּׂש ֶדה ַא ֲח ֵרי ַהּק ְֹצ ִרים‬ ‫ֶא ְמ ָצא ֵחן ְּב ֵעינָ יו וַ ּת ֶ‬ ‫ימ ֶלְך‪( :‬ד) וְ ִהּנֵ ה ב ַֹעז ָּבא ִמ ֵּבית‬ ‫וַ ּיִ ֶקר ִמ ְק ֶר ָה ֶח ְל ַקת ַה ָּׂש ֶדה ְלב ַֹעז ֲא ֶׁשר ִמ ִּמ ְׁש ַּפ ַחת ֱא ִל ֶ‬ ‫ֹאמר ּב ַֹעז ְלנַ ֲערֹו ַהּנִ ָּצב ַעל‬ ‫ֹאמרּו לֹו יְ ָב ֶר ְכָך ה'‪( :‬ה) וַ ּי ֶ‬ ‫ּקֹוצ ִרים ה' ִע ָּמ ֶכם וַ ּי ְ‬ ‫ֹאמר ַל ְ‬ ‫ֶל ֶחם וַ ּי ֶ‬ ‫ּקֹוצ ִרים ְל ִמי ַהּנַ ֲע ָרה ַהּזֹאת‪:‬‬ ‫ַה ְ‬ ‫מֹוא ִבּיָ ה ִהיא ַה ָּׁש ָבה ִעם נָ ֳע ִמי ִמ ְּׂש ֵדה‬ ‫ֹאמר נַ ֲע ָרה ֲ‬ ‫ּקֹוצ ִרים וַ ּי ַ‬ ‫(ו) וַ ּיַ ַען ַהּנַ ַער ַהּנִ ָּצב ַעל ַה ְ‬ ‫מֹואב‪:‬‬ ‫ָ‬ ‫ּקֹוצ ִרים וַ ָּתבֹוא וַ ַּת ֲעמֹוד ֵמ ָאז ַהּב ֶֹקר‬ ‫ֹאמר ֲא ַל ֳק ָטה ּנָ א וְ ָא ַס ְפ ִּתי ָב ֳע ָמ ִרים ַא ֲח ֵרי ַה ְ‬ ‫(ז) וַ ּת ֶ‬ ‫וְ ַעד ַע ָּתה זֶ ה ִׁש ְב ָּתּה ַה ַּביִ ת ְמ ָעט‪:‬‬ ‫בּורי‬ ‫ֹאמר ּב ַֹעז ֶאל רּות ֲהלֹוא ָׁש ַמ ַע ְּת ִּב ִּתי ַאל ֵּת ְל ִכי ִל ְלקֹט ְּב ָׂש ֶדה ַא ֵחר וְ גַ ם ֹלא ַת ֲע ִ‬ ‫(ח) וַ ּי ֶ‬ ‫ִמּזֶ ה וְ כֹה ִת ְד ָּב ִקין ִעם נַ ֲער ָֹתי‪( :‬ט) ֵעינַ יִ ְך ַּב ָּׂש ֶדה ֲא ֶׁשר יִ ְקצֹרּון וְ ָה ַל ְכ ְּת ַא ֲח ֵר ֶיהן ֲהלֹוא ִצּוִ ִיתי‬ ‫ֶאת ַהּנְ ָע ִרים ְל ִב ְל ִּתי נָ גְ ֵעְך וְ ָצ ִמת וְ ָה ַל ְכ ְּת ֶאל ַה ֵּכ ִלים וְ ָׁש ִתית ֵמ ֲא ֶׁשר יִ ְׁש ֲאבּון ַהּנְ ָע ִרים‪:‬‬ ‫אתי ֵחן ְּב ֵעינֶ יָך ְל ַה ִּכ ֵירנִ י וְ ָאנ ִֹכי‬ ‫ּדּוע ָמ ָצ ִ‬ ‫ֹאמר ֵא ָליו ַמ ַ‬ ‫(י) וַ ִּתּפֹל ַעל ָּפנֶ ָיה וַ ִּת ְׁש ַּתחּו ָא ְר ָצה וַ ּת ֶ‬ ‫נָ ְכ ִרּיָ ה‪:‬‬ ‫יׁשְך‬ ‫מֹותְך ַא ֲח ֵרי מֹות ִא ֵ‬ ‫ֹאמר ָלּה ֻהּגֵ ד ֻהּגַ ד ִלי ּכֹל ֲא ֶׁשר ָע ִׂשית ֶאת ֲח ֵ‬ ‫(יא) וַ ּיַ ַען ּב ַֹעז וַ ּי ֶ‬ ‫מֹול ְד ֵּתְך וַ ֵּת ְל ִכי ֶאל ַעם ֲא ֶׁשר ֹלא יָ ַד ַע ְּת ְּתמֹול ִׁש ְלׁשֹום‪:‬‬ ‫וַ ַּת ַעזְ ִבי ָא ִביְך וְ ִא ֵּמְך וְ ֶא ֶרץ ַ‬ ‫ֹלהי יִ ְׂש ָר ֵאל ֲא ֶׁשר ָּבאת ַל ֲחסֹות‬ ‫(יב) יְ ַׁש ֵּלם ה' ָּפ ֳע ֵלְך ְּות ִהי ַמ ְׂש ֻּכ ְר ֵּתְך ְׁש ֵל ָמה ֵמ ִעם ה' ֱא ֵ‬ ‫ַּת ַחת ְּכנָ ָפיו‪:‬‬ ‫ֹאמר ֶא ְמ ָצא ֵחן ְּב ֵעינֶ יָך ֲאדֹנִ י ִּכי נִ ַח ְמ ָּתנִ י וְ ִכי ִד ַּב ְר ָּת ַעל ֵלב ִׁש ְפ ָח ֶתָך וְ ָאנ ִֹכי ֹלא‬ ‫(יג) וַ ּת ֶ‬ ‫ֶא ְהיֶ ה ְּכ ַא ַחת ִׁש ְפח ֶֹתיָך‪:‬‬ ‫ּגׁשי ֲהֹלם וְ ָא ַכ ְל ְּת ִמן ַה ֶּל ֶחם וְ ָט ַב ְל ְּת ִּפ ֵּתְך ַּבח ֶֹמץ וַ ֵּת ֶׁשב‬ ‫ֹאמר ָלה ב ַֹעז ְל ֵעת ָהא ֶֹכל ִ‬ ‫(יד) וַ ּי ֶ‬ ‫ֹאכל וַ ִּת ְׂש ַּבע וַ ּת ַֹתר‪:‬‬ ‫ּקֹוצ ִרים וַ ּיִ ְצ ָּבט ָלּה ָק ִלי וַ ּת ַ‬ ‫ִמ ַּצד ַה ְ‬ ‫ימּוה‪( :‬טז)‬ ‫(טו) וַ ָּת ָקם ְל ַל ֵּקט וַ יְ ַצו ּב ַֹעז ֶאת נְ ָע ָריו ֵלאמֹר ּגַ ם ֵּבין ָה ֳע ָמ ִרים ְּת ַל ֵּקט וְ ֹלא ַת ְכ ִל ָ‬ ‫וְ גַ ם ׁשֹל ָּתׁשֹּלּו ָלּה ִמן ַה ְּצ ָב ִתים וַ ֲעזַ ְב ֶּתם וְ ִל ְּק ָטה וְ ֹלא ִתגְ ֲערּו ָבּה‪:‬‬ ‫(יז) וַ ְּת ַל ֵּקט ַּב ָּׂש ֶדה ַעד ָה ָע ֶרב וַ ַּת ְחּבֹט ֵאת ֲא ֶׁשר ִל ֵּק ָטה וַ יְ ִהי ְּכ ֵא ָיפה ְׂשע ִֹרים‪:‬‬ ‫ּתֹוצא וַ ִּת ֶּתן ָלּה ֵאת ֲא ֶׁשר‬ ‫מֹותּה ֵאת ֲא ֶׁשר ִל ֵּק ָטה וַ ֵ‬ ‫(יח) וַ ִּת ָּׂשא וַ ָּתבֹוא ָה ִעיר וַ ֵּת ֶרא ֲח ָ‬ ‫הֹות ָרה ִמ ָּׂש ְב ָעּה‬ ‫ִ‬ ‫מֹותּה‬ ‫מֹותּה ֵאיפֹה ִל ַּק ְט ְּת ַהּיֹום וְ ָאנָ ה ָע ִׂשית יְ ִהי ַמ ִּכ ֵירְך ָּברּוְך וַ ַּתּגֵ ד ַל ֲח ָ‬ ‫ֹאמר ָלּה ֲח ָ‬ ‫(יט) וַ ּת ֶ‬ ‫ֹאמר ֵׁשם ָה ִאיׁש ֲא ֶׁשר ָע ִׂש ִיתי ִעּמֹו ַהּיֹום ּב ַֹעז‪:‬‬ ‫ֵאת ֲא ֶׁשר ָע ְׂש ָתה ִעּמֹו וַ ּת ֶ‬ ‫ֹאמר נָ ֳע ִמי ְל ַכ ָּל ָתּה ָּברּוְך הּוא ַלה' ֲא ֶׁשר ֹלא ָעזַ ב ַח ְסּדֹו ֶאת ַה ַחּיִ ים וְ ֶאת ַה ֵּמ ִתים‬ ‫(כ) וַ ּת ֶ‬ ‫ֹאמר ָלּה נָ ֳע ִמי ָקרֹוב ָלנּו ָה ִאיׁש ִמּג ֲֹא ֵלנּו הּוא‪:‬‬ ‫וַ ּת ֶ‬ ‫‪154‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫א ‪ .‬מהו חסד על־פי פרק ב'?‬ ‫ב ‪ .‬כדי שנבין את המשך המגילה‪ ,‬מצאו באינטרנט את ההגדרה למילה 'גואל'‬ ‫שמובאת כאן‪.‬‬ ‫ג ‪ .‬בפרק ב' מתחילה מערכת היחסים בין רות לבועז‪ .‬חלק זה כתוב כמחזה‪ .‬המחיזו‬ ‫את הקטע‪ .‬הוסיפו למחזה גם את דברים שאינם נאמרים במפורש‪.‬‬

‫מגילת רות פרק ג‬ ‫יטב ָלְך‪( :‬ב) וְ ַע ָּתה ֲהֹלא‬ ‫נֹוח ֲא ֶׁשר יִ ַ‬ ‫מֹותּה ִּב ִּתי ֲהֹלא ֲא ַב ֶּקׁש ָלְך ָמ ַ‬ ‫ֹאמר ָלּה נָ ֳע ִמי ֲח ָ‬ ‫(א) וַ ּת ֶ‬ ‫רֹותיו ִהּנֵ ה הּוא ז ֶֹרה ֶאת ּג ֶֹרן ַה ְּׂשע ִֹרים ַה ָּליְ ָלה‪( :‬ג) וְ ָר ַח ְצ ְּת‬ ‫ב ַֹעז מ ַֹד ְע ָּתנּו ֲא ֶׁשר ָהיִ ית ֶאת נַ ֲע ָ‬ ‫ֹלתיִ ְך ָע ַליִ ְך וְ יָ ַר ְד ְּת ַהּג ֶֹרן ַאל ִּתּוָ ְד ִעי ָל ִאיׁש ַעד ַּכֹּלתֹו ֶל ֱאכֹל וְ ִל ְׁשּתֹות‪( :‬ד)‬ ‫וָ ַס ְכ ְּת וְ ַׂש ְמ ְּת ִׂש ְמ ַ‬ ‫ֹלתיו וְ ָׁש ָכ ְב ְּת וְ הּוא יַ ּגִ יד‬ ‫וִ ִיהי ְב ָׁש ְכבֹו וְ יָ ַד ַע ְּת ֶאת ַה ָּמקֹום ֲא ֶׁשר יִ ְׁש ַּכב ָׁשם ָּובאת וְ גִ ִּלית ַמ ְרּגְ ָ‬ ‫ָלְך ֵאת ֲא ֶׁשר ַּת ֲע ִׂשין‪:‬‬ ‫ֹאמ ִרי ֵא ַלי ֶא ֱע ֶׂשה‪:‬‬ ‫ֹאמר ֵא ֶל ָיה ּכֹל ֲא ֶׁשר ּת ְ‬ ‫(ה) וַ ּת ֶ‬ ‫מֹותּה‪:‬‬ ‫(ו) וַ ֵּת ֶרד ַהּג ֶֹרן וַ ַּת ַעׂש ְּככֹל ֲא ֶׁשר ִצּוַ ָּתה ֲח ָ‬ ‫ֹלתיו‬ ‫יטב ִלּבֹו וַ ּיָ בֹא ִל ְׁש ַּכב ִּב ְק ֵצה ָה ֲע ֵר ָמה וַ ָּתבֹא ַב ָּלט וַ ְּתגַ ל ַמ ְרּגְ ָ‬ ‫ֹאכל ּב ַֹעז וַ ּיֵ ְׁש ְּת וַ ּיִ ַ‬ ‫(ז) וַ ּי ַ‬ ‫ֹלתיו‪:‬‬ ‫וַ ִּת ְׁש ָּכב‪( :‬ח) וַ יְ ִהי ַּב ֲח ִצי ַה ַּליְ ָלה וַ ּיֶ ֱח ַרד ָה ִאיׁש וַ ּיִ ָּל ֵפת וְ ִהּנֵ ה ִא ָּׁשה ׁש ֶֹכ ֶבת ַמ ְרּגְ ָ‬ ‫ֹאמר ָאנ ִֹכי רּות ֲא ָמ ֶתָך ָּופ ַר ְׂש ָּת ְכנָ ֶפָך ַעל ֲא ָמ ְתָך ִּכי ג ֵֹאל ָא ָּתה‪:‬‬ ‫ֹאמר ִמי ָא ְּת וַ ּת ֶ‬ ‫(ט) וַ ּי ֶ‬ ‫‪ .1‬ספרו את מה שקרה בגורן במילים שלכם‪.‬‬

‫יט ְב ְּת ַח ְס ֵּדְך ָה ַא ֲחרֹון ִמן ָה ִראׁשֹון ְל ִב ְל ִּתי ֶל ֶכת ַא ֲח ֵרי‬ ‫רּוכה ַא ְּת ַלה' ִּב ִּתי ֵה ַ‬ ‫ֹאמר ְּב ָ‬ ‫(י) וַ ּי ֶ‬ ‫ֹאמ ִרי ֶא ֱע ֶׂשה ָּלְך ִּכי‬ ‫חּורים ִאם ַּדל וְ ִאם ָע ִׁשיר‪( :‬יא) וְ ַע ָּתה ִּב ִּתי ַאל ִּת ְיר ִאי ּכֹל ֲא ֶׁשר ּת ְ‬ ‫ַה ַּב ִ‬ ‫יֹוד ַע ָּכל ַׁש ַער ַע ִּמי ִּכי ֵא ֶׁשת ַחיִ ל ָא ְּת‪( :‬יב) וְ ַע ָּתה ִּכי ָא ְמנָ ם ִּכי ג ֵֹאל ָאנ ִֹכי וְ גַ ם יֵ ׁש ּג ֵֹאל ָקרֹוב‬ ‫ֵ‬ ‫ִמ ֶּמּנִ י‪:‬‬ ‫(יג) ִלינִ י ַה ַּליְ ָלה וְ ָהיָ ה ַבּב ֶֹקר ִאם יִ גְ ָא ֵלְך טֹוב יִ גְ ָאל וְ ִאם ֹלא יַ ְחּפֹץ ְלגָ ֳא ֵלְך ּוגְ ַא ְל ִּתיְך ָאנ ִֹכי ַחי‬ ‫ה' ִׁש ְכ ִבי ַעד ַהּב ֶֹקר‪:‬‬ ‫‪ . 1‬מהו החסד שבועז מתכוון אליו ביחס לרות (פסוק י')?‬ ‫‪ .2‬לאחר שלמדנו מה משמעות המילה גואל‪ ,‬נסו לחשוב – איזו גאולה (גם באופן סמלי) יכולה‬ ‫לקרות בזכות החיבור בין בועז לרות?‬

‫‪155‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫סוף הסיפור‪ :‬רות פרק ד‬ ‫(יג) וַ ּיִ ַּקח ּב ַֹעז ֶאת רּות וַ ְּת ִהי לֹו ְל ִא ָּׁשה וַ ּיָ בֹא ֵא ֶל ָיה וַ ּיִ ֵּתן ה' ָלּה ֵה ָריֹון וַ ֵּת ֶלד ֵּבן‪:‬‬ ‫ֹאמ ְרנָ ה ַהּנָ ִׁשים ֶאל נָ ֳע ִמי ָברּוְך ה' ֲא ֶׁשר ֹלא ִה ְׁש ִּבית ָלְך ּג ֵֹאל ַהּיֹום וְ יִ ָּק ֵרא ְׁשמֹו‬ ‫(יד) וַ ּת ַ‬ ‫ְּביִ ְׂש ָר ֵאל‪:‬‬ ‫ּול ַכ ְל ֵּכל ֶאת ֵׂש ָיב ֵתְך ִּכי ַכ ָּל ֵתְך ֲא ֶׁשר ֲא ֵה ַב ֶתְך יְ ָל ַדּתּו ֲא ֶׁשר ִהיא‬ ‫(טו) וְ ָהיָ ה ָלְך ְל ֵמ ִׁשיב נֶ ֶפׁש ְ‬ ‫טֹובה ָלְך ִמ ִּׁש ְב ָעה ָּבנִ ים‪:‬‬ ‫ָ‬ ‫(טז) וַ ִּת ַּקח נָ ֳע ִמי ֶאת ַהּיֶ ֶלד וַ ְּת ִׁש ֵתהּו ְב ֵח ָיקּה וַ ְּת ִהי לֹו ְלא ֶֹמנֶ ת‪:‬‬ ‫עֹובד הּוא ֲא ִבי יִ ַׁשי‬ ‫(יז) וַ ִּת ְק ֶראנָ ה לֹו ַה ְּׁש ֵכנֹות ֵׁשם ֵלאמֹר יֻ ַּלד ֵּבן ְלנָ ֳע ִמי וַ ִּת ְק ֶראנָ ה ְׁשמֹו ֵ‬ ‫ֲא ִבי ָדוִ ד‪:‬‬ ‫הֹוליד ֶאת‬ ‫הֹוליד ֶאת ָרם וְ ָרם ִ‬ ‫הֹוליד ֶאת ֶח ְצרֹון‪( :‬יט) וְ ֶח ְצרֹון ִ‬ ‫ּתֹולדֹות ָּפ ֶרץ ֶּפ ֶרץ ִ‬ ‫(יח) וְ ֵא ֶּלה ְ‬ ‫ַע ִּמינָ ָדב‪:‬‬ ‫הֹוליד ֶאת ּב ַֹעז‬ ‫הֹוליד ֶאת ַׂש ְל ָמה‪( :‬כא) וְ ַׂש ְלמֹון ִ‬ ‫הֹוליד ֶאת נַ ְחׁשֹון וְ נַ ְחׁשֹון ִ‬ ‫(כ) וְ ַע ִּמינָ ָדב ִ‬ ‫עֹובד‪:‬‬ ‫הֹוליד ֶאת ֵ‬ ‫ּוב ַֹעז ִ‬ ‫הֹוליד ֶאת ָּדוִ ד‪:‬‬ ‫הֹוליד ֶאת יִ ָׁשי וְ יִ ַׁשי ִ‬ ‫(כב) וְ ע ֵֹבד ִ‬ ‫‪ . 1‬כיצד אתם מבינים את המתרחש בסוף הסיפור?‬ ‫‪ .2‬האם מעשי החסד במהלך הסיפור השפיעו על הסוף הזה וכיצד?‬

‫כתבו חיבור קצר על מעשה חסד שנתקלתם בו ‪ -‬במשפחתכם‪ ,‬בסביבתכם או‬ ‫בקהילתכם‪.‬‬ ‫מחשבה‬ ‫מסגרת ‪1‬‬ ‫יוצרתמתחבר להגדרה של המושג 'חסד'‪.‬‬ ‫מעשה זה‬ ‫כיצד‬ ‫הסבירו‬

‫‪156‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫חסד במתן תורה‬ ‫לפי המסורת‪ ,‬בשבועות נתנה התורה בהר סיני‪ .‬המדרש שלפנינו מתאר כיצד זה קרה‪:‬‬

‫"וְ ָכל ָה ָעם ר ִֹאים ֶאת ַהּקֹוֹלת" (שמות כ'‪ ,‬ט"ו)‪ .‬רואים את הקול אינו אומר‪ ,‬אלא את‬ ‫הקולות‪...‬‬ ‫בא וראה היאך היה הקול יוצא אצל ישראל‪ ,‬כל אחד ואחד לפי כוחו‪:‬‬ ‫הזקנים היו שומעין את הקול לפי כוחן‪,‬‬ ‫והבחורים לפי כוחן‪,‬‬ ‫והנערים לפי כוחן‪,‬‬ ‫והקטנים לפי כוחן‪,‬‬ ‫והיונקים לפי כוחן‪,‬‬ ‫והנשים לפי כוחן‪,‬‬ ‫"מׁשה יְ ַד ֵּבר וְ ָה ֱא ִ‬ ‫ואף משה לפי כוחו‪ ,‬שנאמר ֶ‬ ‫ֹלהים יַ ֲענֶ ּנּו ְבקֹול" (שמות י"ט‪ ,‬י"ט) ‪ -‬בקול‬ ‫שהיה יכול משה לסבול‪.‬‬ ‫‪...‬‬ ‫אמר רבי יוסי בר חנינא‪ :‬אם תמיה אתה על הדבר ‪ְ -‬למד מן המן‪ ,‬שלא היה יורד‬ ‫להם לישראל אלא לפי כוח של כל אחד ואחד מהם‪ :‬הבחורים היו אוכלין אותו‬ ‫כלחם‪ ,‬שנאמר ִ‬ ‫"הנְ נִ י ַמ ְמ ִטיר ָל ֶכם ֶל ֶחם ִמן ַה ָּׁש ָמיִ ם" (שמות ט"ז‪ ,‬ד')‪,‬‬ ‫הזקנים ‪ -‬כצפיחית בדבש‪ ,‬שנאמר "וְ ַט ְעמֹו ְּכ ַצ ִּפ ִיחת ִּב ְד ָבׁש" (שם שם‪ ,‬ל"א)‪,‬‬ ‫והיונקים ‪ -‬כחלב משדי אמם‪ ,‬שנאמר "וְ ָהיָ ה ַט ְעמֹו ְּכ ַט ַעם ְל ַׁשד ַה ָּׁש ֶמן" (במדבר י"א‪ ,‬ח')‪,‬‬ ‫והחולים ‪ -‬כסולת מעורב בדבש‪ ,‬שנאמר "וְ ַל ְח ִמי ֲא ֶׁשר נָ ַת ִּתי ָלְך ס ֶֹלת וָ ֶׁש ֶמן ְּוד ַבׁש"‬ ‫(יחזקאל ט"ז‪ ,‬י"ט)‪...‬‬ ‫מדרש תנחומא‪ ,‬שמות‪ ,‬פרק כ"ה‬

‫א‪ .‬מדוע כל אחד ואחת צריכים לקבל את התורה לפי כוחם? מה משמעות הדבר?‬ ‫ב ‪ .‬כיצד דוגמת המן מסבירה את מתן תורה?‬ ‫ג‪ .‬האם יש כאן חסד?‬

‫‪157‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫כתבו מדרש על החלק הראשון של המדרש שקראנו – כיצד קיבלה כל קבוצת‬ ‫אנשים את התורה על־פי כוחה? אתם יכולים להוסיף עוד קבוצות אנשים‪.‬‬ ‫חכמים לאורך הדורות פירשו את המשמעות של קבלת התורה בדרכים שונות‪ .‬לפניכם אמרות על‬ ‫כך‪ .‬קראו את האמרות‪ ,‬ובחרו את האמרה שאתם מזדהים אתה יותר מכולן‪:‬‬

‫צדקה עשה עמנו ה' שהשפיל עצמו וירד על הר סיני‪ ,‬לו היינו צריכים אנו לעלות אליו‪,‬‬ ‫כמה מאיתנו היו נשארים במעלה הדרך ולא היו מגיעים להרגיש טעמה של תורה‪.‬‬ ‫ר' אהרון מקרלין‬

‫הרון מקרלין‪ -‬רבי אהרן מקרלין ('הגדול') ‪,‬‬ ‫ר' א‬ ‫מידו של המגיד ממזריטש‪ ,‬נולד בשנת ‪1736‬‬ ‫תל‬ ‫פינסק בבלרוס‪ .‬רבי אהרן נפטר בצעירותו‬ ‫בעיר‬ ‫הוא בן שלושים ושש שנים בלבד‪ .‬רבי אהרן‬ ‫כש‬ ‫מקד בדבריו בתפילה בהתלהבות ובדבקות‪.‬‬ ‫הת‬

‫חייב אדם מישראל לראות את עצמו כאילו הוא עומד בהר סיני לקבל את התורה‪ .‬כי‬ ‫אדם יש לו עבר ועתיד‪ ,‬לא כן ה'‪ :‬בכל יום הוא נותן את התורה‪.‬‬ ‫'אוהב ישראל' מאפאטא‬

‫'אוהב ישר‬ ‫אל' מאפאטה הוא כינויו של‬ ‫האדמו"ר‪ ,‬הרב א‬ ‫ברהם יהושע השל מאפאטא‪,‬‬ ‫שחי בין השנים ‪825‬‬ ‫‪ 1748-1‬בתחום המושב של‬ ‫האימפריה הרוסית הצארית‪.‬‬

‫‪158‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫כל עשרת הדיברות נאמרו בלשון יחיד 'אשר הוצאתיך'‪' ,‬לא יהיה לך'‪ ,‬לא תעשה' וגו'‪,‬‬ ‫לומר לך כי אפילו יסור כל העולם כולו מדרך התורה לא תלך אחריהם‪.‬‬ ‫כי התורה ניתנה לך ואך לך‪.‬‬ ‫החוזה מלובלין‬

‫ ‬

‫ה‬ ‫חוזה מלובלין הוא כינ‬ ‫ויו‬ ‫של‬ ‫ר‬ ‫בי‬ ‫יע‬ ‫קב‬ ‫יצ‬ ‫חק‬ ‫ה‬ ‫לוי הורוביץ (‪5 - 1745‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪,)1‬‬ ‫מח‬ ‫שו‬ ‫בי‬ ‫ה‬ ‫אד‬ ‫מורים‬ ‫בפולין במאה ה‪.18-‬‬

‫מפני מה ניתנה התורה במקום בלתי מסוים ובזמן בלתי מסוים? ללמדנו כי תורה‬ ‫נצחית היא‪ ,‬אינה תלויה בזמן או במקום‪ ,‬אלא בכל מקום מקומה וכל זמן זמנה‪.‬‬ ‫רבי ישראל סלנטר‬

‫ישראל סלנטר ‪ -‬רבי ישראל ליפקין מסלנט‬ ‫ר'‬ ‫‪ ,)1883 - 181‬ממייסדי תנועת המוסר שקמה‬ ‫(‪0‬‬ ‫בליטא במאה ה‪.19-‬‬

‫נצחיותה של התורה היא שמאז נתינתה ועד סוף כל הדורות‪ ,‬יכול אדם לחדש בה‬ ‫ולהוסיף ולחדש‪ ,‬והיא כמעיין המתגבר‪ ,‬שאינו מתייבש לעולם‪.‬‬ ‫ילקוט החוכמה‬

‫כנראה‬ ‫מאמרותיו של ח"‬ ‫כ‬ ‫מנ‬ ‫ח‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫הן‪.‬‬ ‫נולד‬ ‫בשנת‬ ‫‪ 1932‬בירושלים‪.‬‬ ‫כי‬ ‫הן‬ ‫ב‬ ‫כנ‬ ‫ס‬ ‫ת‬ ‫בין‬ ‫השנים‬ ‫‪ 1974‬ו־‪.1988‬‬

‫‪ .1‬לפי האמרה שבחרתם‪ ,‬מהי משמעות מתן תורה בשבילכם וכיצד היא מתקשרת לחייכם היום?‬

‫‪159‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫סיכום‬ ‫קּוקים ְל ֶח ֶסד‬ ‫ֻּכ ָּלנּו זְ ִ‬

‫עֹוד יֹום ֶא ָחד‬

‫מילים‪ :‬נתן זך‬ ‫לחן‪ :‬אילן וירצברג‬

‫מילים‪ :‬לאה גולדברג‬ ‫לחן‪ :‬יאיר רוזנבלום‬

‫קּוקים ְל ֶח ֶסד‪,‬‬ ‫ֻּכ ָּלנּו זְ ִ‬ ‫קּוקים ְל ַמּגָ ע‪,‬‬ ‫ֻּכ ָּלנּו זְ ִ‬ ‫ִל ְרּכֹׁש חֹם ֹלא ְּב ֶכ ֶסף‬ ‫ִל ְרּכֹׁש ִמּתֹוְך ַמּגָ ע‪,‬‬ ‫ָל ֵתת ְּב ִלי ִל ְרצֹות ָל ַק ַחת‬ ‫וְ ֹלא ִמּתֹוְך ֶה ְרּגֵ ל‬

‫עֹוד יֹום ֶא ָחד ֵמ ֲא ִב ִיבים זרוח‪ ‬‬ ‫עֹוד יֹום ֶא ָחד ְל ַצ ַער וְ ִׂש ְמ ָחה‪ ‬‬ ‫רּוח‪ ‬‬ ‫אֹורְך ַ‬ ‫לֹוהי ְּב ֶ‬ ‫חֹונְ נֵ י ֱא ַ‬ ‫בֹור ָכה‪.‬‬ ‫ָע ֵׂשה ִצ ִּפּיָ ִתי ְמ ָ‬

‫ּזֹור ַחת‬ ‫ְּכמֹו ֶׁש ֶמׁש ֶׁש ַ‬ ‫נֹופל‪,‬‬ ‫ְּכמֹו ֵצל ֲא ֶׁשר ֵ‬ ‫ּבֹואי וְ ַא ְר ֶאה ָלְך ָמקֹום‬ ‫ִ‬ ‫ֶׁשּבֹו עֹוד ֶא ְפ ָׁשר ִלנְ ׁשֹם‪.‬‬ ‫רֹוצים ָל ֵתת‪,‬‬ ‫ֻּכ ָּלנּו ִ‬ ‫יֹוד ִעים ֵאיְך‪,‬‬ ‫ַרק ְמ ַע ִּטים ְ‬ ‫ָצ ִריְך ִל ְלמֹד ָּכ ֵעת‬ ‫ֶׁש ָהא ֶֹׁשר ֹלא ְמ ַחּיֵ ְך‪,‬‬ ‫י־ּפ ַעם‬ ‫ֶׁש ַּמה ֶׁשּנִ ָּתן ֵא ַ‬ ‫עֹולם‪,‬‬ ‫ֹלא יִ ָּל ַקח ְל ָ‬ ‫ֶׁשּיֵ ׁש ְל ָכל זֶ ה ַט ַעם‬ ‫ּגַ ם ְּכ ֶׁש ַה ַּט ַעם ָּתם‪,‬‬ ‫ּבֹואי וְ ַא ְר ֶאה ָלְך ָמקֹום‬ ‫ִ‬ ‫ֶׁשּבֹו עֹוד ֵמ ִאיר אֹור יֹום‪.‬‬

‫ְׁש ֵלוָ ה ְמאֹוד ְּוב ֶח ְדוָ ה נִ ְכנַ ַעת‪ ‬‬ ‫ֻּכ ִּלי ְל ֶח ֶסד ֶפ ַּתע ְּכ ְלנֵ ס‪ ‬‬ ‫ַא ְק ִשֹיב ְל ָכל ִמ ָלּה ְל ֵהד ָּכל ַצ ַעד‪ ‬‬ ‫ֵא ַדע ְּפנֵ י ָּכל ָא ָדם ֶׁשּיִ ָּכנֵ ס‪.‬‬ ‫עֹוד יֹום ֶא ָחד ֵמ ֲא ִב ִיבים זרוח‪ ‬‬ ‫עֹוד יֹום ֶא ָחד ְל ַצ ַער וְ ִׂש ְמ ָחה‪ ‬‬ ‫רּוח‪ ‬‬ ‫אֹורְך ַ‬ ‫לֹוהי ְּב ֶ‬ ‫חֹונְ נֵ י ֱא ַ‬ ‫בֹור ָכה‪.‬‬ ‫ָע ֵׂשה ִצ ִּפּיָ ִתי ְמ ָ‬ ‫ַאְך ִאם ָהיָ ה וְ יִ ָּפ ַתח ַה ַּׁש ַער‪ ‬‬ ‫ּגּופי יִ ְק ָרא הינה הינו‪ ‬‬ ‫וְ ָכל ִ‬ ‫ֶא ְהיֶ ה ְּכ ֵעץ ַּב ֲא ֵפ ַלת ַהּיַ ַער‪ ‬‬ ‫ֲא ֶׁשר ָּב ַחר ּבֹו אֹור ְל ַה ְק ִרינֹו‪.‬‬

‫רֹוצים ֶל ֱאהֹב‬ ‫ֻּכ ָּלנּו ִ‬ ‫רֹוצים ִל ְׂשמ ַֹח‪,‬‬ ‫ֻּכ ָּלנּו ִ‬ ‫ְּכ ֵדי ֶׁשּיִ ְהיֶ ה ָלנּו טֹוב‬ ‫ְּכ ֵדי ֶׁשּיִ ְהיֶ ה ָלנּו ּכ ַֹח‪,‬‬ ‫ּזֹור ַחת‪...‬‬ ‫ְּכמֹו ֶׁש ֶמׁש ֶׁש ַ‬ ‫בחרו שורה או בית שמבטאים את המושג חסד באופן שאתם מזדהים אתו‪.‬‬ ‫הסבירו כיצד‪.‬‬ ‫‪160‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫א ‪ .‬השלימו את השיח – מה את‪/‬ה אמרתם?‬ ‫ב‪ .‬בחרו באחד ממעשי החסד במגילת רות ותארו את תחושת עושה החסד‬ ‫ותחושת הנהנה ממעשה החסד‪.‬‬ ‫‪161‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫ט”ו באב – חג התיקון‬ ‫טֹובים ְליִ ְש ָׂר ֵאל ַּכ ֲח ִמ ָּשׁה‬ ‫יאל‪ֹ ,‬לא ָהיּו יָ ִמים ִ‬ ‫ָא ַמר ַר ָּבן ִש ְׁמעֹון ֶּבן ּגַ ְמ ִל ֵ‬ ‫המקדש‬ ‫יֹוצחורבן‬ ‫בתי ֵלי ָל ָבן‬ ‫אֹות ִּב ְכ‬ ‫שמצייןםאת ְ‬ ‫רּוש ַׁליִ‬ ‫היוםיְ ָ‬ ‫באב‪ּ,‬בנֹות‬ ‫ט' ָּׁב ֶהן ְ‬ ‫אחרי ֶש‬ ‫ּפּורים‪,‬‬ ‫ימים ִ‬ ‫שישה ַה ִּכ‬ ‫ּוכיֹום‬ ‫נחוג ְ‬ ‫באבּב ָאב‬ ‫ט"ו ָשׂר ְ‬ ‫ָע‬ ‫נעסוק‬ ‫בשאלה זו‬ ‫נוספים‬ ‫חֹולֹות‬ ‫יֹוצאֹות וְ‬ ‫המועדים? ְ‬ ‫רּוש ַׁליִ ם‬ ‫שני ָ‬ ‫קשר ְּובביןנֹות יְ‬ ‫יש לֹו‪....‬‬ ‫האם ֵׁאין‬ ‫לעמנו‪ִ .‬מי ֶש‬ ‫שקרוׁש ֶאת‬ ‫ֹּׁלא ְל ַבּיֵ‬ ‫ואסונותין‪ֶ ,‬ש‬ ‫ׁאּול‬ ‫ְש ִ‬ ‫זה‪.‬‬ ‫בפרק‬ ‫אֹומרֹות‪ָּ ,‬בחּור‪ָ ,‬שׂא נָ א ֵעינֶ יָך ְּור ֵאה‪ָ ,‬מה ַא ָּתה‬ ‫ּומה ָהיּו ְ‬ ‫[מחוללות] ַּב ְּכ ָר ִמים‪ֶ .‬‬ ‫בֹורר ָלְך‪ַ .‬אל ִּת ֵּתן ֵעינֶ יָך ַּבּנֹוי‪ֵּ ,‬תן ֵעינֶ יָך ַּב ִּמ ְש ָּׁפ ָחה‪( .‬משלי ל"א ל'‪-‬ל"א)‬ ‫ֵ‬ ‫אֹומר‪,‬‬ ‫"ּתנּו ָלּה ִמ ְּפ ִרי יָ ֶד ָיה"‪ ...‬וְ ֵכן הּוא ֵ‬ ‫אֹומר‪ְ ,‬‬ ‫"ש ֶׁקר ַה ֵחן וְ ֶה ֶבל ַהּי ִֹפי"‪ ... ,‬וְ ֵ‬ ‫ֶ‬ ‫"צ ֶאינָ ה ְּור ֶאינָ ה ְּבנֹות ִצּיֹון ַּב ֶּמ ֶלְך ְשֹׁלמֹה ַּב ֲע ָט ָרה ֶש ִׁע ְּט ָרה‬ ‫(שיר השירים ג יא) ְ‬ ‫ּתֹורה‪ְּ .‬וביֹום ִש ְׂמ ַחת ִלּבֹו‪,‬‬ ‫ּלֹו ִאּמֹו ְּביֹום ֲח ֻתּנָ תֹו ְּוביֹום ִש ְׂמ ַחת ִלּבֹו"‪ְּ .‬ביֹום ֲח ֻתּנָ תֹו‪ ,‬זֹו ַמ ַּתן ָ‬ ‫זֶ ה ִּבנְ יַ ן ֵּבית ַה ִּמ ְק ָּדׁש‪ֶ ,‬שּׁיִ ָּבנֶ ה ִּב ְמ ֵה ָרה ְביָ ֵמינּו‪ָ .‬א ֵמן‪.‬‬ ‫משנה‪ ,‬מסכת תענית פרק ד' משנה ח'‬

‫אמר רבן שמעון בן גמליאל‪ :‬לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום‬ ‫הכפורים ‪ -‬בשלמא [נניח] יום הכפורים [הוא יום טוב]‪ – ,‬משום דאית ביה [שיש בו] סליחה‬ ‫ומחילה‪,‬‬ ‫יום שניתנו בו לוחות האחרונות‪.‬‬ ‫תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת תענית דף ל’ עמוד ב’‬

‫לפי המסורת‬ ‫שבר משה את לוחות הברית‬ ‫הראשונים לאחר‬ ‫שראה את עגל הזהב שעשו‬ ‫בני ישראל‪ .‬את ל‬ ‫וחות הברית השניים שנכתבו‬ ‫במקומם הוריד‬ ‫משה מההר ביום הכיפורים‪.‬‬

‫‪162‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫א ‪ .‬לפי המשנה והגמרא במסכת תענית ‪ -‬מדוע יום הכיפורים נחשב כיום טוב‬ ‫לישראל? האם יש מקום להשוות בין יום הכיפורים‪ ,‬היום הקדוש ביותר בלוח‬ ‫השנה‪ ,‬לט"ו באב?‬ ‫ב ‪ .‬איזו אווירה שוררת בחגיגת ט"ו באב‪ ,‬לפי המשנה? מה הנושא המרכזי שלה‪,‬‬ ‫לדעתכם?‬ ‫נאמר במשנה על ט' באב‪:‬‬

‫ְּב ִת ְׁש ָעה ְּב ָאב‬ ‫בֹותינּו ֶׁשֹּלא יִ ָּכנְ סּו ָל ָא ֶרץ [כעונש על חטא המרגלים]‪,‬‬ ‫נִ גְ זַ ר ַעל ֲא ֵ‬ ‫וְ ָח ַרב ַה ַּביִ ת ָּב ִראׁשֹונָ ה ַּוב ְּׁשנִ ּיָ ה [בית המקדש הראשון ובית המקדש השני]‪,‬‬ ‫‪...‬‬ ‫ִמ ֶּׁשּנִ ְכנַ ס ָאב ְמ ַמ ֲע ִטין ְּב ִׂש ְמ ָחה‪.‬‬ ‫משנה‪ ,‬מסכת תענית‪ ,‬פרק ד' משנה ו'‬

‫א‪ .‬האם לדעתכם יש קשר בין החורבן של ט' באב לבין החגיגה בט"ו באב?‬

‫מה המשמעות של ט"ו באב? אתם מוזמנים להיעזר בפרשנות של חגית ברטוב‪:‬‬

‫ניתן לומר שט"ו באב הוא יום התיקון לאירועים הקשים שאירעו בט' באב‪.. .‬‬ ‫ואם כך‪ ,‬האם ייתכן שחשיבותו הגדולה של ט"ו באב הוא היותו יום התיקון המיועד‬ ‫לקטסטרופה הגדולה מכולם – חורבן הבית? האם ייתכן שחכמנו בקשו להצפין‬ ‫בתודעתנו את הידיעה שיום התיקון של חורבן הבית – היום המיועד להקמתו הוא ט"ו‬ ‫באב? האם זו הסיבה שט"ו באב הוא יום טוב לישראל והשתמר במסורת עממית?‬ ‫כדי לשמר בזיכרוננו את אפשרות התיקון ואת מועדו? פרשנות זו הופכת את סיומה‬ ‫של משנתנו ‪ ,...‬את אותו פסוק תמוה משיר השירים ‪ ...‬למובנת ופשוטה‪ :‬וכך מפרשת‬ ‫ּתֹורה‪ְּ .‬וביֹום ִש ְׂמ ַחת ִלּבֹו‪ ,‬זֶ ה ִבּנְ יַ ן ֵבּית ַה ִמ ְּק ָדּׁש‪,‬‬ ‫המשנה את הפסוק‪ְ :‬בּיֹום ֲח ֻתנָ ּתֹו‪ ,‬זֹו ַמ ַּתן ָ‬ ‫ֶשׁיִ ָּבּנֶ ה ִב ְּמ ֵה ָרה ְביָ ֵמינּו‪ָ .‬א ֵמן‪:‬‬ ‫שני ימים טובים יש לישראל‪ :‬יום מתן תורה ‪ -‬יום הכיפורים שכדברי הגמרא הוא "יום‬ ‫שניתנו בו לוחות האחרונות"‪ ,‬ויום בנין בית המקדש ‪ -‬הוא יום ט"ו באב‪.‬‬ ‫חגית ברטוב‪ ,‬מחולות של חול ושל קודש‬

‫‪163‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫א‪ .‬השלימו את השיח – מה את‪/‬ה אמרת?‬ ‫ב‪ .‬האם יש מקרים בהם נכון להתערב בענייני אהבה של אחרים? מתי? מדוע?‬ ‫‪164‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫ט”ו באב ‪ -‬חג של אהבה‬ ‫כיצד בוחרים את מי לאהוב? מה מעורר אהבה בלב? הדגימו‪.‬‬

‫מטרונה [אישה רומאית עשירה] אחת שאלה את ר' יוסי בן חלפתא‪ .‬אמרה לו‪ :‬בכמה ימים‬ ‫ברא הקדוש־ברוך־הוא את עולמו?‬ ‫אמר לה‪ :‬בששת ימים‪.‬‬ ‫אמרה לו‪ :‬ומאותה שעה ועד עכשיו מהו עושה?‬ ‫אמר לה‪ :‬הקדוש־ברוך־הוא יושב ומזווג זיווגים‪ :‬בתו של פלוני לפלוני‪.‬‬ ‫אמרה לו‪ :‬וזוהי ֻא ָּמנּותֹו?‬ ‫אף אני יכולה לעשות כן‪ .‬כמה עבדים וכמה ְׁש ָפחות יש לי‪ ,‬ובשעה קלה אחת אני‬ ‫יכולה לזווגם‪.‬‬ ‫אמר לה‪ :‬אם קלה היא בעיניך‪ ,‬קשה היא לפני הקדוש־ברוך־הוא כקריעת ים־סוף‪.‬‬ ‫הניחּה [עזב אותה] ר' יוסי בן חלפתא והלך לו‪.‬‬ ‫מה עשתה? נטלה [לקחה] אלף עבדים ואלף ְׁש ָפחות והעמידה אותם שורות־שורות‬ ‫ואמרה‪ :‬פלוני ישא פלונית ופלונית תנָ ֵׂשא לפלוני‪ ,‬וזיווגה אותם בלילה אחד‪.‬‬ ‫למחר באו לפניה ‪ -‬זה ראשו פצוע‪ ,‬זה עינו שמּוטה‪ ,‬זה זרועו פרּוקה‪ ,‬זה רגלו שבורה‪.‬‬ ‫רוצה בזו‪ .‬וזו אמרה‪:‬‬ ‫אמרה להם‪ :‬מה לכם? זה אמר‪ :‬איני ֶ‬ ‫רוצה בזה‪.‬‬ ‫איני ָ‬ ‫מיד שלחה והביאה לר' יוסי בן חלפתא‪ .‬אמרה לו‪ :‬רבי‪,‬‬ ‫אמת היא תורתכם‪ ,‬נאה ומשובחת היא‪ ,‬כל מה שאמרת‬ ‫יפה אמרת!‬ ‫מדרש בראשית רבה‪ ,‬פרשה ס"ח‪ ,‬ע"פ ספר האגדה‬

‫א ‪ .‬במה אלוהים עוסק מאז ברא את העולם‪ ,‬לפי ר' יוסי‬ ‫בן חלפתא? מהי משמעות זיווג הזיווגים?‬ ‫ב‪ .‬מה משמעות הביטוי‪" :‬קשה היא לפני הקדוש ברוך הוא כקריעת ים סוף" ומה‬ ‫הדבר אומר על עבודת זיווג הזיווגים?‬ ‫ג ‪ .‬כיצד לדעתכם אנשים מתאהבים? כיצד הדבר קורה? האם יש דרך אחת או‬ ‫יותר? מה דעתכם על האמירה של ר' יוסי בן חלפתא?‬ ‫‪165‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫‪ . 1‬במה אלוהים עוסק מאז ברא את העולם‪ ,‬לפי ר' יוסי בן חלפתא? מהי משמעות‬ ‫זיווג הזיווגים?‬ ‫‪ .2‬מה משמעות הביטוי‪" :‬קשה היא לפני הקדוש ברוך הוא כקריעת ים סוף" ומה‬ ‫הדבר אומר על עבודת זיווג הזיווגים?‬ ‫‪ . 3‬כיצד לדעתכם אנשים מתאהבים? כיצד הדבר קורה? האם יש דרך אחת או יותר?‬ ‫מה דעתכם על האמירה של ר' יוסי בן חלפתא?‬ ‫ט"ו באב‪ ,‬יום הפרחתו של החצב‪ ,‬היה יום טוב לישראל‪ ,‬ומועד לחגיגות ושמחות‪ ,‬בראש‬ ‫כל אלה שמחת הנישואין‪ .‬בנות ישראל היו יוצאות בו ‪ -‬לא בצבעי האביב של הרימון‬ ‫והגפן ושל חבצלת השרון ושושנת העמקים‪ ,‬ושל פרחי האביב הרקומים במרבדי‬ ‫השדות ההרים‪ ,‬כי אם בכלי לבן‪ ,‬מבשרי הסתיו בארץ ישראל‪ ,‬כגון פרחי החצב‪.‬‬ ‫המתחילים לפרוח בעונה זו‪.‬‬ ‫אל תתן עיניך‪ ,‬בחור! בנוי! בשלל הצבעים וריחות הבושם‪ ,‬שאינם כעת בשדות הארץ‪,‬‬ ‫כי אם בלובן ובטוהר‪ .‬ט"ו באב הוא ה"ירח במילואו" הראשון לאחר שבועות האבל על‬ ‫חורבן בית המקדש‪ ,‬יסוד "שנאת החינם" שחז"ל תפשו אותו כמרכזי‪ ,‬שבסיבות החורבן‪,‬‬ ‫מאחרינו! ולכן יש צורך נפשי לעבור לחדווה לשמחה ולאחדות ואין שמחה ואין אחדות‬ ‫יותר בנישואים‪ .‬על כן הרעיון‪ ,‬להפוך את יום ט"ו באב ואת הימים הבאים אחריו לימי‬ ‫ששון ושמחה‪ :‬ימי אהבה ואחווה‪ ,‬שלום ורעות‪ ,‬בתקופה זו של השנה‪.‬‬ ‫נגה הראובני ‪' ,‬ספר המועדים'‬

‫‪ .1‬איזה חיבור הוא עושה בין ט"ו באב‬ ‫לבין חתונה ובין הטבע?‬ ‫‪ .2‬מה משמעות הצבע הלבן‪ ,‬לפי דבריו?‬ ‫ ‬

‫‪166‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫גם בשירה הבא של נעמי שמר שולט הצבע הלבן‪ ,‬אך היא מתמקדת בשיר ובחתונה בנושא חשוב‬ ‫אחר‪ ,‬מהו?‬

‫תלבשי לבן‬ ‫נעמי שמר‬

‫ַּב ַּקיִ ץ ַהּזֶ ה ִּת ְל ְּב ִׁשי ָל ָבן‬ ‫ַּת ְח ְׁש ִבי ַמ ְח ְׁשבֹות ְּב ִהירֹות‬ ‫אּולי ְּת ַק ְּב ִלי ִמ ְכ ַּתב ַא ֲה ָבה‬ ‫ַ‬ ‫אּולי נַ ֲע ֶׂשה ְּב ִחירֹות‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫ֲאנִ י ֶא ְב ַחר ָּבְך וְ ַא ְּת ִּבי ִּת ְב ֲח ִרי‬ ‫ְּוביַ ַחד נִ ְהיֶ ה ְלרֹב‬ ‫ִּכי ַּב ַּקיִ ץ ַהּזֶ ה ִּת ְל ְּב ִׁשי ָל ָבן‬ ‫וְ ִת ְת ַּפ ְּל ִלי ְלטֹוב‪.‬‬

‫ַּב ַּקיִ ץ ַהּזֶ ה ִּת ְל ְּב ִׁשי ָל ָבן‬ ‫וְ ָכ ָכה ֵּת ְצ ִאי ְל ַבּלֹות‬ ‫ַּב ַּקיִ ץ ַהּזֶ ה נַ ֲע ֶׂשה ֲח ֻתּנָ ה‬ ‫וַ יְ ִהי ֶח ְל ֵקְך ִעם ַה ַּכּלֹות‪.‬‬ ‫ֲאנִ י ֶא ְב ַחר ָּבְך‪...‬‬

‫נֵ ֵצא ִמן ַה ַּד ַעת ַּב ַּקיִ ץ ַהּזֶ ה‬ ‫וְ ַא ַחר ָּכְך נֵ ַדע ַׁש ְלוָ ה‬ ‫יִ ְק ֶרה ָלנּו נֵ ס ַּב ַּקיִ ץ ַהּזֶ ה‬ ‫ִאם ַרק ִּת ְל ְּב ִׁשי ָל ָבן‪.‬‬ ‫ֲאנִ י ֶא ְב ַחר ָּבְך‪...‬‬

‫א ‪ .‬לפי המשנה שקראנו‪ ,‬בט"ו באב היו הבחורים בוחרים את הכלות לבושות הלבן‬ ‫בכרמים‪ .‬במה דומה השיר למשנה ממסכת תענית‪ ,‬ובמה הוא שונה ממנה?‬ ‫ב‪ .‬כיצד 'מתכתב' השיר עם האגדה על המטרוניתא?‬

‫א ‪ .‬בחרו משפט‪ ,‬פסוק או צמד מילים מתוך כל המקורות שקראנו בשיעורים‬ ‫על ט"ו באב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬צרו ציור ‪ /‬קולאז' ‪ /‬שיר ‪ /‬סיפור הדורש מפרש‪ ,‬מרחיב) את המשפט שבחרתם‬ ‫ומתחבר לחייכם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬צרו מכל היצירות בכיתה 'קולאז' של אהבה' לכיתה שלכם!‬

‫‪167‬‬

‫שער לוח השנה‬

‫א‪ .‬השלימו את השיח – מה את‪/‬ה אמרת?‬ ‫ב ‪ .‬האם אתם מציינים את ולנטיינס דיי או את ט״ו באב? כיצד?‬ ‫ג ‪ .‬האם צריך יום מיוחד בשנה לציון ״חג האהבה״? מדוע?‬ ‫‪168‬‬

‫שער סיכום‬ ‫סיכום ‪‘ -‬עד כמה שאפשר – לעשות’‬ ‫"‪...‬מהות מורשתו של בנימין זאב הרצל הייתה הראייה ארוכת הטווח‪ ,‬ראייה אשר‬ ‫השכילה ליצור מציאות‪ ,‬ראייה אשר התעלתה על מצוקות ההווה‪ ,‬על תפישת‬ ‫ההישרדות‪ ,‬והצליח לראות למרחוק‪ ...,‬מעבר לגבולות הזמן המוכר לנו‪ ,‬למרחבי‬ ‫אינסוף‪ .‬מתי נלמד את ילדינו כי רק ראייה כזאת היא אשר יש בה סיכוי לבנות עתיד‬ ‫רצוי לעולם ולישראל‪"?...‬‬ ‫שלמה שהם‪" ,‬מתי נתחיל לחלום"‬

‫שלמה שהם‬ ‫ שופט בית משפט השלום‬‫בדימוס‪' .‬נציב ה‬ ‫דורות הבאים' בכנסת לשעבר‪.‬‬ ‫בשנת ‪2010‬‬ ‫זכה בפרס "מקדם העתיד"‪.‬‬

‫פגשנו תפיסות שונות לגבי צביונה הרצוי של 'החברה המתוקנת' הציונית‪ ,‬הבטנו במציאות המוכרת‬ ‫והעמדנו אותה למול החלום‪ .‬כעת נשאל‪ :‬מה לגבי העתיד? ומה חלקנו בעיצובו?‬

‫ קראו יחד את הקטעים הבאים וסכמו את גישתו של כל אחד מהם אל גיל הנעורים‪.‬‬

‫הפילוסוף והסופר הצרפתי‪ ,‬ז'אן־ז'אק רוסו‪:‬‬

‫"הנעורים הם הזמן לרכוש דעת; הזִ קנה היא הזמן להשתמש בה"‪.‬‬ ‫ההוגה ואיש הרוח היהודי‪ ,‬מרטין בובר‪:‬‬

‫"‪...‬הנוער הוא הסיכוי הנצחי לאושר של האנושות‪ ,‬המזדמן לה וחוזר ומזדמן מחדש‪,‬‬ ‫וזו מאבדת אותו וחוזרת ומאבדת‪ ,‬שוב מופיע וחוזר ומופיע על הבימה דור בני עשרים‪,‬‬ ‫להט הכיסופים אל המוחלט בלבו‪ ,‬בעל מסירות נפש לאידאל והרי הוא מוכן ומזומן‬ ‫לפרוץ את שערי גן העדן החסומים‪"...‬‬ ‫מרדכי מרטין בובר‪ ,‬תעודה וייעוד‬

‫ ‬

‫‪169‬‬

‫שער סיכום‬ ‫שער סיכום‬ ‫המשורר הצרפתי בן המאה ה־‪ ,16‬פייר דה רונסאר‪:‬‬

‫"הנעורים הם אוצרו האמתי של אדם"‪.‬‬ ‫המחזאי האירי‪ ,‬ג'ורג' ברנרד שו‪:‬‬

‫"נעורים הם דבר נפלא‪ .‬איזה פשע לבזבז אותם על ילדים"‪.‬‬ ‫מצאו קטע הדן בנעורים שעמו אתם מזדהים וקטע שעמו אינכם מסכימים‪ .‬הסבירו‬ ‫זה לזה את בחירתכם‪.‬‬ ‫א‪ .‬מדוע לדעתכם היחס לגיל הנעורים שנוי במחלוקת?‬ ‫ב ‪ .‬מהם היתרונות ומהם החסרונות של הנוער בתיקון החברה על פי כל אחד‬ ‫מההוגים?‬ ‫ג‪ .‬האם‪ ,‬לדעתכם ועל פי ההגות שקראתם‪ ,‬הנוער בישראל יכול לתקן את פני‬ ‫החברה בהתאם לחזון של מייסדי הציונות? כיצד?‬

‫בחרו באחד מן ההוגים שצוטטו לעיל על גיל הנעורים‪ :‬הפילוסוף והסופר הצרפתי‪,‬‬ ‫ז'אן־ז'אק רוסו‪ ,‬ההוגה ואיש הרוח היהודי‪ ,‬מרטין בובר‪ ,‬המשורר הצרפתי בן המאה ה־‪,16‬‬ ‫פייר דה רונסאר‪ ,‬או המחזאי האירי‪ ,‬ג'ורג' ברנרד שו‪.‬‬ ‫א‪ .‬שערו על פי הציטוט שבחרתם‪ ,‬אילו חיים ואילו נעורים היו להוגה עצמו‪.‬‬ ‫ב ‪ .‬חפשו מידע על תולדות חייו ועל דעותיו‪.‬‬ ‫ג ‪ .‬איזה קשר אתם מוצאים בין הביוגרפיה האישית‬ ‫של ההוגה לבין דבריו על הנעורים?‬ ‫ד ‪ .‬מה אתם לומדים מכך?‬

‫‪170‬‬

‫שער סיכום‬

‫לפניכם כמה קטעים (רובם בכתב ואחד מהם סרטון)‪ ,‬המציגים פנים שונים של בני נוער ישראלים‬ ‫כיום‪ .‬קראו אותם‪ ,‬וחשבו ‪ -‬איזה מן הקטעים הוא המשקף ביותר את בני הנוער בישראל כיום?‬

‫‪ 11‬קבוצות של בני נוער‪ ,‬חניכי עמותת יוניסטרים ממרכזי יזמות שונים ברחבי הארץ‪,‬‬ ‫הציגו את הפיתוחים שלהם במעבדת החדשנות ‪ ...‬בפני אנשי עסקים מבכירי המשק‬ ‫הישראלי‪ .‬במקום הראשון זכה הפיתוח של נערים מג'וליס שבגליל המערבי ‪ -‬ששדרגו‬ ‫את הטפטפות ‪ -‬המצאה ישראלית מלפני עשרות שנים‪.‬‬ ‫במהלך "ועדות ההשקעה"‪ ,‬בני הנוער חוו תהליך המדמה גיוס הון מול משקיעים‪,‬‬ ‫בדומה לחברת סטארט אפ אמיתית‪ .‬הם התנסו בהעברת פרזנטציה באנגלית עסקית‬ ‫בפני בכירים‪ ,‬במסגרתה הציגו את התוכנית העסקית שלהם‪ ,‬וכן התמודדו עם שאלות‬ ‫המצריכות בקיאות במיזם העסקי‪ .‬שופטי הוועדות דירגו את כל הסטארט אפים‪ ,‬כך‬ ‫ככל שקיבלו דירוג גבוה יותר ‪ -‬קיבלו מענק גבוה יותר‪.‬‬ ‫טפטפות מודל ‪ :2018‬הפיתוח של הנערים מג'וליס ‪ynet‬‬

‫"האם השימוש הגובר של ילדים ובני נוער במסכים ‪ -‬מהטלפון הנייד‪ ,‬עבור למחשב‬ ‫וכלה בטלוויזיה ‪ -‬הוא בהכרח רע‪ ,‬ומוביל לעתיד של ניכור חברתי? הדו"ח השנתי של‬ ‫המועצה לשלום הילד פורסם אתמול בבוקר (ג') ולימד שבני הנוער בישראל מכורים‬ ‫לטלוויזיה‪ ,‬למחשב ולטלפון הסלולרי‪ ,‬ואת זמנם הם מעדיפים לבלות מולם על פני‬ ‫עיסוק בפעילות גופנית‪ .‬ואולם כמה וכמה מומחים וחוקרים מוצאים יתרונות בעולמם‬ ‫החדש של הילדים וטוענים‪ :‬הרשת מעשירה את עולמם‪ ,‬הם מגלים דרכה מעורבות‬ ‫פוליטית וחברתית‪.‬‬ ‫הילד מכור למסך‪ :‬סכנה או מקום להתפתחות אישית?‬

‫במסגרת פרויקט "דמיין ‪ "2018‬הוזמנו בני נוער ישראלים ופלסטינים בגילאים ‪18-13‬‬ ‫לשלוח תסריטים המתארים את החזון החיובי שלהם לשאלה "כיצד ייראו החיים‬ ‫בשנת ‪ 2018‬בעידן של שלום"‪ .‬לאחר תהליך מיון ארוך ומוקפד‪ ,‬נבחרו ‪ 50‬העבודות‬ ‫הטובות ביותר מכל צד‪.‬‬ ‫דמיין ‪ :2018‬בני נוער כותבים על שלוםו ‪nrg‬‬

‫‪171‬‬

‫שער סיכום‬ ‫שער סיכום‬ ‫ערב צומת ‪ 2018‬חוזר‪" :‬עירונוער" מזמינה בני נוער להופיע בבמה פתוחה ללהקות‬ ‫ואמנים מקומיים שתתקיים ביום שלישי ‪ 16.1‬במרכז העירונוער‪ .‬הזוכים בערב הצומת‬ ‫יזכו להופיע בבמה המרכזית ברחובות‪.‬‬ ‫‪ BE106‬רחובות‬

‫יוזמה מקסימה‪ :‬היום יגיעו בני נוער מארגון לתת ‪ Latet‬למרחב הציבורי‪ ,‬ויאמרו פשוט‬ ‫תודה לנותני השירות שאנחנו לרוב לא מודים להם ולרוב גם לא שמים לב אליהם כמו‬ ‫מנקים‪ ,‬מאבטחים‪ ,‬צוותים רפואיים‪ ,‬נהגי אוטובוס וכדומה‪ .‬זהו פרויקט מיוחד שצמח‬ ‫מהשטח ומרצון החניכים ליזום ולעשות טוב‪.‬‬ ‫‪Facebook‬‬

‫מחר יצעד עם ישראל לקלפיות וייתן את קולו למפלגות‬ ‫המתמודדות לכנסת ה־‪ .20‬על פי החוק אפשר להצביע‬ ‫מגיל ‪ 18‬בלבד‪ ,‬ובכל זאת החוק לא עוצר מפלגות‬ ‫מלהקים תנועות תומכים שחבריהן הם בני נוער‪.‬‬ ‫דיברנו עם שלושה בני נוער בעלי אג'נדה פוליטית‬ ‫מכל צדדי המפה הפוליטית‪... .‬‬ ‫ש‪ :‬למה לדעתכם בני נוער צריכים להיות מעורבים פוליטית?‬ ‫אלירן‪" :‬קודם כול‪ ,‬כי זה ממש מעניין כשנכנסים לזה‪ .‬דבר שני זה שהגיל שלנו הוא‬ ‫הגיל הכי טוב להתחיל לגבש בו דעות‪ ,‬ללכת לחקור ולחפש מה מתאים לך ולמה‬ ‫אתה הכי מתחבר"‪.‬‬ ‫ענבר‪" :‬החיים במדינה שלנו דורשים מאיתנו לגבש דעה פוליטית‪ ,‬ולמרות שאנחנו בני‬ ‫נוער‪ ,‬עלינו להיות מעורבים במה שקורה בשטח וחלה עלינו האחריות לדאוג לעתיד‬ ‫שלנו במדינת ישראל‪ .‬בסופו של דבר חלק מבני הנוער יהיו אלה שישבו עוד כמה שנים‬ ‫טובות במשכן הכנסת"‪.‬‬ ‫מנהיגות העתיד ‪ -‬נוער בעל אג'נדה פוליטית‪ ,‬ראש אחד‬

‫צפו ברשת בסרטון ‪ -‬מבט ‪ -‬נוער שוליים ברחובות‬ ‫‪https://www.youtube.com/watch?v=rFTMlPYwWNM‬‬

‫א‪ .‬בחרו את אחד הקטעים‪ .‬עד כמה הקטע מייצג גם אתכם ואת חבריכם?‬ ‫ב ‪ .‬אילו מאפיינים לדעתכם ייחודיים לנוער הישראלי? אילו מאפיינים הם‬ ‫אוניברסאליים? מדוע?‬ ‫‪172‬‬

‫שער סיכום‬

‫יַ ְל ֵדי ַה ַּליְ ָלה‬ ‫אהוד בנאי‪ ,‬מילים ולחן‪ :‬אהוד בנאי‬

‫ֵהם ַחּיִ ים ְּב ִׁש ְט ֵחי ַה ֶה ְפ ֵקר‪ַּ ,‬ב ַּצד ֶה ָא ֵפל ֶשׁל ָה ִעיר‬ ‫ׁשּורים ַרק ֶאל ַה ֵּצל ֶשׁל ַע ְצ ָמם‪ַ .‬ה ְמ ַר ֵּצד ַעל ַה ִּקיר‬ ‫ֵהם ְק ִ‬ ‫ּכֹוכ ִבים‬ ‫ַּב ַּליְ ָלה ְּב ִלי יָ ֵר ַח‪ַ ,‬ליְ ָלה נְ טּול ָ‬ ‫ּתֹוב ִבים‬ ‫ּבֹוא ִת ְּר ֶאה ֵאיפֹה ֵהם ִמ ְס ְ‬ ‫מֹוצ ִאים ִמ ְק ָלט ְּב ַמ ְר ֵּתף‪ְּ ,‬ב ִמ ְסּתֹור ַה ִּׂש ִיחים ֶׁש ַּבגַ ּן‬ ‫ֵהם ְ‬ ‫רֹודף‪ֵ ,‬הם ַחּיִ ים ְּב ֶמ ְר ָחב ֹלא מּוגָ ן‬ ‫ָּכְך ָּכל ַליְ ָלה ַה ַּפ ַחד ֵ‬ ‫ַעל ַסף ַה ְּתהֹום עֹוד ֶא ְפ ָשר ַל ֲעצֹר‬ ‫יַ ְל ֵדי ַה ַּליְ ָלה ְמ ַב ְק ִׁשים אֹור‬ ‫עֹולם‬ ‫ּקּופ ָסה ְמנַ ֶּסה ָלעּוף ֶאל ָה ָ‬ ‫ֲאנִ י ַּפ ְר ַּפר ַּב ְ‬ ‫קּוקה ְל ִחּבּוק ַחם‬ ‫ֲאנִ י ָּכל ָּכְך זְ ָ‬ ‫נֹותנִ ים נִ יצֹוצֹות ַחּיִ ים‬ ‫ּכֹוכ ִבים ְ‬ ‫ׁשֹוק ַעת ָאז ַה ָ‬ ‫ְּכ ֶׁש ַה ֶּׁש ֶמׁש ַ‬ ‫וְ ֶא ְצ ִלי ֵאין נִ יצֹוץ ֵאין ֶק ֶרן אֹור וְ ַהּכֹל ָחׁשּוְך ִלי ִּב ְפנִ ים‬ ‫עֹולם‪.‬‬ ‫ּקּופ ָסה ְמנַ ֶּסה ָלעּוף ֶאל ָה ָ‬ ‫ֲאנִ י ַּפ ְר ַּפר ַּב ְ‬ ‫ׂשּומת ֵלב‪,‬‬ ‫מֹוכ ִרים ֶאת ַע ְצ ָמם ְּבזֹול‪ַּ ,‬ב ֲעבּור ְּת ַ‬ ‫ֵהם ְ‬ ‫כֹואב‪.‬‬ ‫תּוח וְ ֵ‬ ‫תֹוכם ֶּפ ַצע גָ ּדֹול ָּפ ַ‬ ‫ְּוב ָ‬ ‫ַעל ַסף ַה ְּתהֹום עֹוד ֶא ְפ ָשר ַל ֲעצֹר‪.‬‬ ‫יַ ְל ֵדי ַה ַּליְ ָלה ְמ ַב ְק ִׁשים אֹור‬ ‫"רֹוצה ֶשיִ ְהיּו ִלי חּוגִ ים ְּב ִס ְפרּות ִּוב ְד ָר ָמה‪,‬‬ ‫ֶ‬ ‫רֹוצה ֶׁש ָּתבֹוא ִמ ְׁש ָּפ ָחה ִעם ִא ָּמא וְ ַא ָּבא‪,‬‬ ‫ֶ‬ ‫ֶׁשּיַ ְד ִליקּו ַׁש ְל ֶה ֶבת ְק ַטנְ טֹנֶ ת‪ֶׁ ,‬ש ָּתבֹוא וְ ָת ִביס ֶאת ַה ָּׁשחֹר‪,‬‬ ‫עֹולה ִמן ַהּבֹור‪".‬‬ ‫ִּופ ְתאֹום ַמ ְר ֶאה ַמ ֲחזֵ ה ֵאיזֶ ה י ִֹפי‪ֲ ,‬אנִ י ָעף וְ ֶ‬ ‫ַעל ַסף ַה ְּתהֹום עֹוד ֶא ְפ ָשר ַל ֲעצֹר‬ ‫יַ ְל ֵדי ַה ַּליְ ָלה ְמ ַב ְק ִׁשים אֹור‬

‫לציבור בני הנוער יש מצד אחד אפשרות לעשות שינוי בעזרת הרעננות‪ ,‬הכוחות‬ ‫והתקווה שלו‪ ,‬כפי שבא לידי ביטוי בקטעי העיתונות שהובאו למעלה‪ .‬מצד אחר‬ ‫הנוער חשוף יותר לפגיעה‪ ,‬ונמצא לעתים במצב של תלות וחולשה אל מול עולם‬ ‫המבוגרים – דבר שבא לידי ביטוי במיוחד בשירו של אהוד בנאי‪' ,‬ילדי הלילה'‪.‬‬ ‫כתבו קטע קצר בגוף ראשון המתאר את הפנים השונות של חווית הנעורים‪.‬‬ ‫‪173‬‬

‫שער סיכום‬ ‫שער סיכום‬

‫לפניכם רשימה של פעולות שונות לשינוי ולשיפור המציאות החברתית בישראל‪.‬‬ ‫ שרטטו במחברת מערכת צירים על פי הדוגמה שלמטה‪.‬‬ ‫יכולת (‪)Y‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫איכפתיות (‪10 )X‬‬

‫‪9‬‬

‫‪8‬‬

‫‪7‬‬

‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫ מקמו את המספר הכתוב לצד כל אחת מפעולות אלו על פי מידת האכפתיות‬ ‫שלכם מהעניין (ציר ‪ )X‬ועל פי מידת היכולת שלכם להשיג את המטרה (ציר ‪.)Y‬‬ ‫א‪ .‬‬ ‫ב‪ .‬‬ ‫ג ‪.‬‬ ‫ד‪ .‬‬ ‫ה ‪.‬‬ ‫ו ‪.‬‬ ‫ז‪ .‬‬ ‫ח‪ .‬‬

‫דאגה לכך שהרחובות ביישוב שלי יהיו יותר נקיים‪.‬‬ ‫עזרה לעולים חדשים בבית הספר שלי ללמוד עברית‪.‬‬ ‫ארגון הפגנה כנגד מפעלים מזהמים באזור היישוב שלי‪.‬‬ ‫התנדבות במרכז הקליטה שביישוב שלי‪.‬‬ ‫פעולה כנגד תופעות של אלימות וגזענות בבית הספר‪.‬‬ ‫שיפוץ גן משחקים ציבורי בעיר לרווחת ילדי היישוב ובני הנוער‪.‬‬ ‫ארגון פינות ִמחזור במקומות מרכזיים ביישוב שלי‪.‬‬ ‫ארגון מבצע התרמה למען משפחות עניות‪.‬‬

‫ הוסיפו שלוש פעולות ‪ ,‬ומקמו אותן על גבי מערכת הצירים‪.‬‬ ‫ עיינו ברשימת הפעולות ומיינו אותה לפי תחומים‪.‬‬ ‫א ‪ .‬מה אתם לומדים על כיווני הפעולה האפשריים לשיפור פני החברה בישראל?‬ ‫ב ‪ .‬עתה‪ ,‬האם עולה בדעתכם תחום נוסף שלא נזכר בדוגמאות לעיל?‬ ‫ אם אחרי המיון יש לכם הצעות נוספות לפעולות שאתם יכולים לבצע לשיפור‬ ‫פני החברה – הוסיפו אותן לפי התחומים ברשימה‪.‬‬ ‫א‪ .‬עיינו שוב בקטעים אשר קראתם בחברותא המציגים פנים שונים של בני נוער‬ ‫ישראלים כיום‪ ,‬וכן בסימוניכם על גבי מערכת הצירים בנוגע לפעולות לשינוי‬ ‫ולשיפור המציאות החברתית בישראל‪ .‬השוו ביניהם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אילו קשרים אתם מוצאים בין האמירות הכלליות על מהות הנעורים לבין הנוער‬ ‫במציאות הישראלית היום?‬ ‫‪174‬‬

‫שער סיכום‬

‫ארכימדס‪ ,‬המדען והפילוסוף היווני (‪ 287-212‬לפני הספירה)‪ ,‬חקר בין היתר את מכניקתהמנופים‪.‬‬ ‫הוא הותיר אחריו משפט שהיה למטבע לשון‪" :‬תנו לי נקודת משען‪ ,‬ואניף את העולם"‪ .‬כיום מטבע‬ ‫הלשון הזה משמש גם בשאלה כיצד לחולל שינוי חברתי‪.‬‬

‫א ‪ .‬מהי "נקודת המשען" שאתם זקוקים לה‪ ,‬כדי לתקן את העולם?‬ ‫ב‪ .‬אילו כוחות פנימיים שלכם יכולים להוות נקודת משען?‬ ‫ג‪ .‬מי ומה מחוץ לכם יכול להיות לכם נקודת משען לתיקון העולם?‬

‫הספר שלנו מסתיים‪ ,‬אבל העבודה האמתית של תיקון העולם נמשכת‪ ,‬והיא נתונה בידיכם ‪ -‬בכיתה‪,‬‬ ‫בבית‪ ,‬בקהילה ובמדינה‪ .‬עשיית הטוב כפי שאתם רואים אותו‪.‬‬ ‫ניפרד בדבריו של דוד בן־גוריון על ייעודו של הנוער‪:‬‬

‫"כי תעודת הנוער‪ ,‬וכן תעודת כל איש טוב במדינה ‪ -‬היא להרבות אור‪ ,‬לעשות קצת יותר‬ ‫משהמדינה מחיבת אותו‪ ,‬עד כמה שאפשר ‪ -‬לעשות‪ .‬ועשיה שיש בה ממש היא עשיה‬ ‫חיובית‪ ,‬לא מניעת הרע של אחרים‪ ,‬אלא עשית הטוב בעצמך‪ ,‬במלוא יכולתך היוצרת‪.‬‬ ‫דוד בן־גוריון‪ ,‬מתוך‪ :‬מכתב לעמוס עוז‪1954 ,‬‬

‫‪175‬‬

‫שער סיכום‬ ‫שער סיכום‬

‫א‪ .‬השלימו את השיח – מה את‪/‬ה אמרת?‬ ‫‪176‬‬