חנוכה
(עמ' )220
מבוא יוונות מול יהדות כמו כל העמים שנכבשו על ידי היוונים ,ספגו חלק מהיהודים את התרבות היוונית ואימצו את השקפותיה ואת אורח חייה :הם דיברו יוונית ,הם אימצו את צורות השלטון והחינוך היווניים ,הם למדו את הפילוסופיה, הספרות ,האמנויות והמדעים היווניים ,שהיו כאמור מפותחים בצורה בלתי רגילה. המתייוונים הושפעו מן הלבוש היווני וממנהגים יווניים רבים ,כגון ספורט .היוונים מאוד העריכו את הגוף ,וטיפחו אותו .הם אלה שהמציאו את האולימפיאדה — תחרויות ספורט בענפים שונים ,הנהוגה גם היום .היוונים העריכו מאוד את היופי ,ויצירות האמנות שלהם מפליאות עד היום את עינינו ביופיין ובשלמות שהצליחו להשיג .התרבות היהודית ,לעומת זאת ,מעריכה ומטפחת את החשיבה והשכל ,את הלימודים ,הפלפול ,הדיאלוג והוויכוח ,ומעדיפה את הרוחניות על פני האסתטיקה. הסכסוך בין יוון לירושלים הוא עקרוני ועמוק .בין שתי התרבויות ,המונותיאיסטית מזה וההלניסטית מזה ,קיים פער תרבותי ודתי בלתי ניתן לגישור. היהודים האמינו באל אחד ,האל שהוציא אותם על פי המסורת מארץ מצרים ,שנתן להם את התורה בהר סיני והביא אותם לארץ כנען ,היא ארץ ישראל .סיפורו של העם היהודי ,הולדתו כעם והולדת אמונתו, ה"מונותיאיזם" (אמונה באל אחד) ,כתובים בספר התנ"ך. היוונים ,לעומת זאת ,היו הלניסטים ,והאמינו באלים רבים .לכל תופעה טבעית ואנושית המציאו היוונים אל .סיפוריהם ועלילותיהם של האלים הללו מתוארים במיתולוגיה היוונית .אחדים מן האלים אולי מוכרים לילדים ,בין השאר מסרטים מצוירים ,כגון "הרקולס" :זאוס הוא מלך האלים ,הרה היא אשתו, אפרודיטי היא אלת האהבה ,האדס הוא מלך המתים והשאולַ ,א ֵרס הוא אל המלחמה ,אתנה אלת החוכמה, ועוד .האלים היוונים הם דמויי אדם ,והם אוהבים ,שונאים ומקנאים כמו האנשים ממש ,אבל הם רבי עוצמה וחיים לנצח .היוונים נהגו להתפלל לפסלים שייצגו את האלים השונים ,להשתחוות לפניהם ולהקריב להם קורבנות .ביהדות ,כידוע ,חל איסור על עבודת אלילים ,ובעשרת הדיברות צווה עם ישראל להימנע מיצירת פסלים וציורים דמויי אדם ("לא תעשה לך כל פסל וכל מסכה"). כשהיוונים כבשו את ארץ ישראל הם הכניסו את פסלי האלים שלהם לבית המקדש ,וציוו על היהודים להשתחוות לפסלים .הכנסת פסלי האלים לבית המקדש חיללה את המקום המקודש ליהודים ועוררה בהם זעם רב. בין יוון לירושלים היום: הוויכוח בין יוון לירושלים למעשה לא הסתיים עד היום .עם התעוררות הציונות רבים מאנשי הרוח היהודים באו בטענות אל הדת ואל התרבות היהודית .המשורר שאול טשרניחובסקי ביטא השקפות אלה בכאב בשירו הידוע "לנוכח פסל אפולו" .בשיר מזכיר המשורר את העימות ההיסטורי בין היהדות לבין התרבות היוונית .הוא פונה אל פסלו של האל היווני אפולו ושואל אותו" :האם הכרתני? הנני היהודי: ריב לנו לעולמים! ."...אך בשיר זה ,בסופו של דבר ,היהודי מודה בניצחון התרבות היוונית ,והוא כורע ומשתחווה לפני פסלו של האל היווני ,שבו הוא רואה "סמל המאור בחיים; /אקודה ,אכרעה לטוב ולנעלה [ ]...אכרע לחיים ,לגבורה וליופי".
123