ט"ו בשבט
(עמ' )232
עולם השיח של הספרות" :חג האילנות" מאת נתן אלתרמן מטרות :האווירה בשיר; שימוש בסימני קריאה ובשלוש נקודות .אמצעים ספרותיים :האנשה; הגזמה. עולם השיח העיוני :ט"ו בשבט – גלגולו של חג /רבקה לוי מטרות :הבנת תהליך התפתחות החג מיום קובע לצרכי תשלום מס למקדש -לחג הטבע בארץ ישראל. מיומנויות :השלמת תרשים זרימה.
חג האילנות /נתן אלתרמן (עמ' )234 שירו של אלתרמן חוגג את האביב וקושר בינו לבין ט"ו בשבט ,חג האילנות .זה אינו קישור רגיל ,שכן בדרך כלל פסח נחשב ל"חג האביב" ,ואילו ט"ו בשבט הוא חגם של האילנות ,הנחוג בסוף עונת החורף. עם זאת ,פריחת העצים ,במיוחד עצי השקדייה בט"ו בשבט מסמנת את ראשית האביב ,את "אביב האביב" ,שכן בה נראים ניצניו הראשונים .השיר מבטא אם כן חגיגה מוקדמת ,חסרת סבלנות ,לקראת האביב .בואו של האביב נחוג בשיר קודם זמנו ,כאילו על מנת לזמן אותו להגיע מהר יותר .השיר יוצר כך חגיגת יום הולדת מוקדמת ,שנועדה לפתות את האביב להגיע טרם זמנו. החגיגה מתבטאת הן בתנועה העולה מתכניו של השיר והן מדרכי עיצובו .מבחינת התכנים השיר מזכיר יציאה מן הבית אל הרחוב ,המון רוקע ,קולות דיבור וצחוק .מבחינת דרכי העיצוב השיר בעל קצב מהיר ,מתאפיין בריבוי ובהגזמה מלאי תנופה .דוברים אחדים מתחלפים לכל אורכו ,הוא עושה שימוש בהיפרבולות ,בחזרות ,בשעשועי שפה ובמשחקי מילים ,ולשונו המוזיקלית והפיגורטיבית מפתיעה במצלולים ,בסינסתזיות ובהאנשות .כך יוצרת האסתטיקה של השיר תחושה אביבית של שמחה, התחדשות ,פריחה ופיתוי. דוברים השיר פותח במחמאות לאביב ,המתואר כעונה היפה ביותר .הדובר פונה אל נמענים כלשהם ("ראו שנה וגם שפטוה") .הוא מבקש מהם להגיע למסקנה דומה לזו שלו ,שהאביב הוא העונה היפה בשנה .בהמשך הבית מצוטט נמען כלשהו ,הנענה לפנייה זו בשאלה "מדוע?". אפשר לדון: • מיהו השואל "מדוע"? למה הוא מתכוון? • מה הקשר בין "יופי" ל"אביב"? מדוע האביב נחשב יפה? האם הוא "הכי יפה"? האם החורף אינו יפה? אפשר לדבר על קישור היופי עם תכונות ,כגון אור ,שמש ,התחדשות ,לידה צמיחה ועוד .אפשר לערוך רשימת אלמנטים יפים לכל עונה ולהגיע למסקנה שכל דבר יפה בדרכו ולזמנו.
126
