"קול דממה דקה" הוא ביטוי בעל אופי סינסתטי ,המערב שני חושים :שמיעה (קול ,דממה) וגם חוש המישוש (הדממה היא "דקה" ,כלומר לא עבה ,כלומר בעלת נפח ניתן למישוש). בניגוד לצליל הפעמונים ,לריח הלבונה ולקריאת המואזין ,האל היהודי הוא מופשט .הוא נמצא מעבר לחושים ,מעבר להגיון הפשוט .הוא קיים באופן בלתי נתפס .אבל דווקא היעדרו מן החושים הופך את נוכחותו לרבת עוצמה הרבה יותר .קיומו אינו מוגבל לחושים האנושיים — הוא נמצא מעבר להם. השיר אינו מתאר את היהדות באותו אופן שבו הוא מתאר את הנצרות והאסלאם .היעדרו של התיאור החושי ,ה"דממה" של השיר בקשר לאופן שבו היהדות נוכחת בעיר ירושלים ,והדגשת שונותה — מעניקים לה ייחודיות ועוצמה. מבנה וסגנון דומה כי גם בסגנונו בוחר השיר ב"קול דממה דקה" .זהו שיר קטן ,מעט המכיל את המרובה .בארבע שורות קצרות הוא מתאר בפשטות מצב קיים .שלוש הדתות קיימות בעיר ,זו לצד זו .כל אחת ומאפייניה הייחודיים .למרות שונותן ,העיר העתיקה מאפשרת לשלוש התפילות העולות ממנה,להישמע .כך גם השיר, מפנה מקום לשלוש הדתות ,מאפשר להן להשמיע את צליליהן המיוחדים ,ולשכון יחד ,בשלום ,זו לצד זו. הצעות להפעלות: .1מהם הקולות בשיר? .2שאלה :האם אפשר היה להזכיר קולות האופייניים לתפילה היהודית?(למשל קול השופר ,שירת החזן או אפילו מלמול התפילות עצמן בפי ציבור המתפללים ,ריחם של ארבעת המינים [הדס ,אתרוג] וכדומה). .3שערו :מדוע הדת היהודית אינה מתוארת בשיר באמצעות החושים?
שבועות
(עמ' )290
זהו חג מהתורה .עיון במקורות מגלה שתאריכו המדויק ,ו' בסיוון ,אינו מצוין בהם .קביעת המועד נעשתה אפוא על סמך המתפרש מתוך הכתוב על ספירת העומר" :שבעה שבועות ,ועשית חג שבועות לה' אלהיך( "...דברים טז .)9מכאן גם שמו "חג שבועות". בתורה הוא מופיע כחג חקלאי :חג "ביכורי קציר חיטים" ,ומכאן גם שמו הנוסף "חג הבכורים". מאחר שלפי המקור המקראי אירע מעמד הר סיני חמישים יום מיום צאת בני ישראל ממצרים ,שהוא הזמן של חג השבועות ,ניתן לו שמו הנוסף" ,חג מתן תורה"( .שמות כג). בתפילה במחזור לחג השבועות הוא נקרא "חג השבועות זמן מתן תורתנו" .בתפילה זו ת בנו ,רוממתנו, וקידשתנו וקירבתנו לעבודתך ,וקראת את שמך עלינו" ,ותיתיש שבעה פעלים ,המתייחסים למעשיו של האל למען עם ישראל באותו מעמד :בחרת אותנו ,רצין לנו ה' אלוהינו באהבה מועדים לשמחה וזמנים לששון".
148
