מצוות הנפת העומר נזכרת בתנ"ך בספר ויקרא כ"ג" :11-10 ,כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וקצרו את קצירה ,והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכוהן .והניף את העומר לפני ה'" .למצווה זו אפוא שורשים קדומים ,שמקורם בחברה החקלאית .הקמה ,שעליה פרנסתם האיכרים ,נמצאת בשלבי הבשלתה האחרונים ,אך עדיין אינה כשרה לקציר .היא נתונה אפוא לסכנות רבות שעלולות להיגרם לה על ידי כוחות הטבע ,ומידי אדם .העומר הוא כמנחה מידי החקלאי לאל ,כשהוא מצרף אליה את בקשתו, כי הוא ויבול שדותיו יהיו לרצון לפניו ,וכל היבול אכן ייקצר וייאסף. לפי מסורת חז"ל" ,עומר" הוא מידה של שעורים ,שהן התבואה הבאה ראשונה לידי הבשלה בחודש ניסן. קציר העומר נעשה בחגיגיות גדולה במוצאי ט"ו בניסן ,יום טוב ראשון של פסח (מנחות ,י' ,ג') .יום הנפת העומר נקבע ליום ט"ז בניסן ,שהוא יום ראשון של חול המועד פסח. אף שחומרי השיר שלפנינו שייכים בעצם לחג הפסח ,מקובל אצלנו לשיר אותו בחג השבועות ,כאשר מגיעה עונת הקציר המלא של החיטים ,ולכבוד כך יוחד השם :חג הקציר.
זרקור על יוצר /לאה גולדברג בנספח לתוכנית הלימודים בחינוך לשוני מצוין שיש ללמד בכל דרג את אחד היוצרים בספרות .אנחנו מציעים לעסוק בכיתה ה' במשוררת לאה גולדברג ויצירתה לילדים .במקראה מצויים 4משיריה וסיפור חייה .כמו כן ,מומלץ להוסיף וללמד עוד 3 — 2משיריה. ברשימת הספרים להוראה בכיתה (מתוך המעגל השני) מצויים שניים מסיפוריה לילדים" :ניסים ונפלאות" ו"מעשה בצייר" .להלן דברי עיון על הספרים והצעות למשימות לתלמידים.
נסים ונפלאות /לאה גולדברג (עמ' )28 הסיפור נסים ונפלאות מתרחש ב"תל אביב הקטנה" ,תל אביב כפי שהייתה לפני שנים רבות ,לפני שהפכה לכרך הסואן והגדול המוכר לנו היום .גיבורת הסיפור היא סופרת הכותבת ספרי ילדים ורוב הסיפור מתרחש בשכונה שבה היא גרה ובסביבתה הקרובה. הקטנה" ,תל אביב כפי שהייתה לפני שנים רבות ,לפני שהפכה לכרך הסואן והגדול המוכר לנו היום .גיבורת הסיפור היא סופרת הכותבת ספרי ילדים ורוב הסיפור מתרחש בשכונה שבה היא גרה ובסביבתה הקרובה. הסופרת גיבורת הסיפור היא בת דמותה של לאה גולדברג ,מחברת הספר .ראשי התיבות של שמותיהן זהים (ל.ג ,.עמ' .)33היא מתוארת כאישה זקנה המתגוררת לבדה ,ואינה מלבבת במיוחד בצורתה החיצונית. שתי שיניה הקדמיות חסרות ,היא סובלת מנזלת כרונית ומתעטשת לעתים קרובות ללא שליטה .כינויה בשכונת מגוריה הוא "דודה של שומאיש" ,ובתחילת הספר לא ברור אם זהו שם חיבה או כינוי גנאי. ואמנם ,בתחילת הסיפור היא זוכה ליחס גרוע מצד השכנים וילדיהם .אחת הילדות אף מחברת עליה שיר מעליב ,וכל ילדי השכונה נאספים מתחת לחלונה ושרים לה אותו כדי להרגיז אותה: אל האף נכנס יתוש /מן האף יצא עיטוש ... / אולם עד מהרה ,בהמשך הסיפור ,מגלים הילדים ,ויחד איתם הקוראים ,שלא כדאי להסתכל בקנקן — אלא במה שיש בתוכו .במלים אחרות ,מתגלה שלמרות צורתה החיצונית ,יש ל"דודה של שומאיש" תכונות טובות :היא אישה טובה ,אוהבת אדם ,פותחת את לבה ואת ביתה למי שזקוקים לעזרה .הסיפור
153
