צועדים בדרך המילים ה מד"ל

‫על אמא זו‪ :‬האם היא עובדת? מה המקצוע שלה? איך היא נראית? מה היא לובשת? האם יש לה בעל?‬ ‫האם היא אוהבת לצפות בטלוויזיה? האם יש לה חברות טובות?‬ ‫הסיפור‪ ,‬הערוך כמכתב‪ ,‬אינו מספר את כל זה‪ .‬כל מה שאנחנו יודעים על הגיבורה הראשית של הסיפור־‬ ‫מכתב הוא שהיא אימא‪ ,‬ושחלק מתפקידיה בבית — לטפל בבן שלה וגם בכלב שלו‪.‬‬ ‫נוסף על צורת המכתב‪ ,‬הסיפור הזה משתמש במאפיין ספרותי מעניין — ההזרה‪.‬‬ ‫הזרה — מלשון "זר" או "זרות"‪ .‬בניגוד לכתיבה העיונית (כגון כתבה או מסה)‪ ,‬עושה היצירה הספרותית‪,‬‬ ‫לעתים קרובות‪ ,‬שימוש ב"הזרה" של העולם המיוצג בה‪ .‬ההזרה גורמת לנו להפתעה ועוצרת את מהלך‬ ‫הקריאה הרגיל‪ .‬היא מציגה דברים מנקודת מבט שונה מזו שאנו רגילים לה‪ .‬ההזרה מאיטה את הקריאה‬ ‫וגורמת לנו להתעכב על הכתוב‪ :‬אנו מנסים להבין מה רוצים מאיתנו‪ .‬כך היא הופכת אותנו מקוראים‬ ‫פסיביים לאקטיביים‪ ,‬מפעילה אותנו וגורמת לנו לחשוב ולהרגיש‪.‬‬ ‫בסיפור של נירה הראל ההזרה נובעת כמובן מן הפנייה אל הכלב כאל נמען‪ .‬זהו מעשה טיפשי לכאורה‪,‬‬ ‫הרי כלבים כפי שהאם עצמה מודה‪ ,‬אינם יודעים לקרוא‪ .‬הם גם אינם יכולים להבין מסרים ארוכים כל כך‬ ‫ומורכבים‪ .‬אבל בכל זאת‪ ,‬הפנייה אל הכלב מניבה תוצאות‪ :‬היא מעניינת יותר ומורכבת יותר מפנייה ישירה‬ ‫ופשוטה אל הילד‪ .‬יש בה כוח אמנותי‪ .‬במקום לומר דברים ישירים על דאגה ואהבה במשפחה‪ ,‬ובמקום לומר‬ ‫לילד באופן ישיר שלא צריך לפחוד גם אם אמא כועסת‪ ,‬הסיפור גורם לנו לחשוב על כך בכוחות עצמנו‪.‬‬

‫מדור‪ :‬והבאתי אתכם אל אדמתכם (עמ' ‪)126‬‬ ‫בהמשך למדור הקודם‪ ,‬שעסק ביחסים בין אדם לחברו‪ ,‬מפתח מדור זה סוגיה בעלת אופי חברתי ולאומי כאחד‪:‬‬ ‫העלייה לארץ ישראל‪ .‬מדינת ישראל היא מדינת עלייה‪ .‬רוב תושביה היהודיים בדורות האחרונים הגיעו אליה‬ ‫מארצות שונות‪ ,‬אם מסיבות אידיאולוגיות‪ ,‬ואם מסיבות פוליטיות או כלכליות‪ .‬חשיבותה של העלייה רבה‪,‬‬ ‫הן לעולים עצמם והן לתושביה הוותיקים של הארץ‪ .‬עם זאת‪ ,‬קליטתם של עולים חדשים הייתה ונותרה בעיה‬ ‫חברתית לא פשוטה‪ ,‬שהקהילה והחברה במדינת ישראל מתמודדות עמה כבר שנים רבות‪.‬‬ ‫המדור פותח במובאות מהמקומות היהודיים המבטאים את כמיהתם של היהודים הגולים לשיבת ציון‪.‬‬ ‫התפילה מעידה על תקוותיהם המשותפות של יהודים מכל ארצות הגולה ומכל התקופות‪ ,‬לשוב לארץ־‬ ‫ישראל‪ .‬בהמשך‪ ,‬עוסק המדור בשתי עליות מיוחדות במינן‪ :‬העלייה היהודית מעיראק‪ ,‬בשנות הארבעים‬ ‫והחמישים‪ ,‬והעלייה מאתיופיה בשנות השמונים‪ .‬עדויות העולים‪ ,‬שנרשמו מפיהם‪ ,‬מספקות מידע‬ ‫מכלי ראשון על חוויית העלייה לארץ‪ .‬קטעי המידע מרחיבים את היריעה ומתארים את אופיין של שתי‬ ‫הקהילות ואת סיפור עלייתן‪.‬‬ ‫קטע המידע הראשון במדור חושף פרטים חשובים על מבצע העלאתם של יהודי עיראק לפני קום המדינה‬ ‫ולאחריה (מבצע "עזרא ונחמיה")‪ .‬תחילה מתוארת העלייה היהודית מעיראק עוד לפני קום המדינה‪ .‬יהודה‬ ‫אשל זוכר שיתוף פעולה מעורר השתאות בין חברי קיבוצים צעירים לבין יהודים עיראקים דתיים‪ ,‬תוך‬ ‫סיכון ומסירות נפש מצד שני הצדדים‪ .‬בהמשך מתוארת עליית יהודי אתיופיה‪ ,‬שהתרחשה עשרות שנים‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬לאחר שמדינת ישראל כבר נוסדה והתבססה‪ .‬הסיפור "ללכת לירושלים" מבוסס אף הוא על‬

‫‪85‬‬