Wind Words
Wind Words Litvak Contemporary, February 2024 Participating Artists: Daniel Enkaoua, Sapir Gal, Mark Glezin, Reuven Zahavi, Amir Tomashov Curator: Hadas Glazer Catalogue editor: Orit Ephrat-Moscovitz Design: Inbar Dekel Photography: Youval Hai (Reproductions and Installation images in pages: 3, 6-7, 13, 14, 24-25, 38-39, 46-47, 54-55, 58) Gasull Fotografia, Barcelona (Daniel Enkaoua) English translation and editing: Maya Shimony Cover Painting: Mark Glezin, Untitled, 2022, Oil on panel, 18 x 17 1/4 in. (46 x 44 cm)
Litvak Contemporary 3 Shvil Hamifal Street, Tel Aviv 66535, ISRAEL +972-3-7163897 www.litvakcontemporary.com
Wind Words Featuring: Daniel Enkaoua, Sapir Gal, Mark Glezin, Amir Tomashov, Reuven Zahavi Curator: Hadas Glazer “May words which are like the wind be stopped? or what is troubling you to make answer to them?” (Job 16: 3) The notion of “words that are like the wind” is taken from the Book of Job. In the biblical story, Job complains to his friends that their words of comfort and support following the disasters that befell him are meaningless and hollow – empty and pointless words that fail to offer any real relief and solace. The verse echoes our current crisis, and the question of the role of art in this time. Are words of “wind,” of spirit and beauty really insignificant and trivial at a time like this? Against this, we can point out that the human soul actually longs for moments of exultation and delight precisely in such dark moments. This exhibition is situated in the space that stretches between these two notions.
The still life paintings capture the essence of the symbolist expression, formulated through the careful arrangement of the objects on the canvas, while taking into account factors such as balance, color, and light and shadow. In the tradition of still life paintings, the objects carry a symbolic meaning that reflects themes like death, extravagance, and wealth, transience and the passage of time by focusing on the spectacular beauty of the banal. The paintings in the exhibition depict toys, dried flowers, skulls, fruits and vegetables, grass, shoots, and bare roots. These works correspond with the tradition of Vanitas and Memento Mori (“remember you must die”) paintings, in which the skull and wilted flowers symbolize the transient nature of life.
The exhibition features work by five painters, mostly still lifes, alongside a few paintings of vegetation and portraits. The works explore the beauty embodied in life as well as in death, touching on vacuity of life alongside existential questions. The enticing beauty of the paintings invites reflections on this tension between fascination and repulsion, and between admiration and indifference.
A couple of the paintings in the exhibition are portraits of children. These are the children of the artists, a subject that exemplifies the vitality and charm of youth, and presents the timeless nature of existential questions. Unlike the still lifes that focus on inanimate objects, the children’s portraits capture the essence of human life in its purest form. The objects of childhood portrayed in the still life paintings serve as emblems of innocence and nostalgia. The intersection of these two genres invites reflections on the relationship between innocence, vulnerability, and the passage of time as well as contemplation on the human experience.
Although the exhibition is an artistic resonance of the collective state of grief and anxiety in which the State of Israel finds itself, it does not directly express the devastation, pain or horrors of the war. On the contrary, the works wish to touch on the anguish, pain, and death through spectacular beauty, impeccable aesthetics, and the use of symbolic language. Through this prism, the artistic experience opens a window to an inner world and to the depths of human existence, which is teeming with contradictions and conflicts.
The visit to the exhibition summons reflections on the winding path, which splits and unites as it flows between the beautiful and the morbid, and between eternity and life’s transience. The “words of the wind” in the exhibition illuminate the interplay between still life, Memento Mori, and childhood. Through the diverse works, we are reminded of the fragility of life, the innocence of youth, and the
inevitable death. Alongside these, the exhibition questions: does the seductive beauty of the works also hold the power to heal and revive? At a time like this, is beauty allowed or is it an excessive luxury?
Shrouded with tense stillness, Mark Glezin’s paintings juxtapose tradition with our time. For him, life shifts between order and chaos, and the authentic representation of life in painting comes about through the interplay of these two contradictory extremes. His painting consists of opposites that balance one another, and offer contemporary references of Old Masters and traditional still life paintings, alongside toys, elements and compositions that echo the present day. Reuven Zahavi presents paintings of wild weeds and grass sprouting in different soils – some emerge from the cracks in generic asphalt pavements and others from the charred soil of Mount Eitan (in the wake of the 2021 wildfires in the Jerusalem mountains). The paintings show tension between realism and abstract fields of color. In the exhibition, Zahavi’s paintings are charged with the symbolic prism of still life, which imbues the wild weeds with double meaning. On the one hand, they represent low, disruptive and wild form of life. On the other hand, they represent the bursting life force, the first buds of life after the earth has been scorched, life that emerges and spreads despite everything, anywhere it can. Next to them, a still life painting depicts a charred branch and a sooty beer bottle taken from the wildfire area. Left behind, salvaged objects are painted with fineness and compassion that reveal fragility and pain. Sapir Gal’s oil paintings depict objects and portraits, often treated similarly. The images in the works recur in different variations through which Gal touches on social customs, rituals, material transformation and language. Her labor-intensive
painting style works simultaneously on flattening and depth, seductiveness and repulsion. She examines the decay and waning of the organic body against synthetic materials like cleaning and laundry supplies, printed clothes, and food coloring. The worlds of fashion, media, social platforms are the source of the images she explores, which serve her in the formulation of the painting’s seductive narrative. Daniel Enakoua’s still life paintings and portraits unfold an isolated world, which derives its meaning from the relationship between the few objects depicted in them and the background. Enkaoua’s treatment of still life and portraits is similar: Both seem to be engulfed in contemplative serenity, withdrawn and contained within their own energy, introducing the viewer into a blurred and enigmatic world dominated by color and small brushstrokes. In this world, the relations between the inside and the outside are reversed – the external is internal, the internal is external. Devoid of time and place, the painting emphasizes the transience of the passing moment. Amir Tomashov’s drawings depict intertwined trees and building blocks, weaving together construction and destruction. Growth and rooting take on new meanings in this exhibition, associated with the circle of life in the urban space. The combination of building blocks and roots in still life paintings lends itself to the examination of the relationship between human activity and the natural world. These elements conjure questions about permanence versus temporality, growth and decay and the complex connection between humanity and the environment. Through his painstaking drawing process, often carried out on almost raw wood, and by placing the seemingly disparate elements together, Tomashov foregrounds the complexity of existence and the layers of meaning held in the ordinary objects of everyday life.
Inquire
Reuven Zahavi, Thistle, 2022, Acrylic on canvas, 31 3/8 x 39 1/4 in. (80 x 100 cm)
Inquire
Reuven Zahavi, Weeds Said, 2022, acrylic on canvas, 17 5/8 x 13 3/4 in. (45 x 35 cm)
Inquire
Reuven Zahavi, Time to Gather Stones, 2024, Acrylic on canvas, 15 5/8 x 11 3/4 in. (40 x 30 cm)
Inquire Reuven Zahavi, Reconstitution, 2021, Acrylic on canvas, 15 5/8 x 11 3/4 in. (40 x 30 cm)
Inquire
Reuven Zahavi, Weeds, 2022, acrylic on canvas, 17 5/8 x 13 3/4 in. (45 x 35 cm)
Inquire
Reuven Zahavi, Burned Bavaria, 2021, acrylic on canvas, 23 1/2 x 19 5/8 in. (60 x 50 cm)
Inquire
Amir Tomashov, Exposed Landscape No.25D, 2023, Graphite and ink on plywood, 28 1/8 x 20 1/4 in. (71.5 x 51.5 cm)
Inquire
Amir Tomashov, Exposed Landscape No.12K, 2023, Graphite on plywood, 28 1/8 x 20 1/4 in. (71.5 x 51.5 cm)
Inquire
Amir Tomashov, Exposed Landscape No.12N, 2023, Graphite on plywood, 12 3/4 x 9 3/8 in. (32.5 x 24 cm)
Inquire
Sapir Gal, Drain & Spin, 2021, Oil on canvas, 66 7/8 x 66 7/8 in. (170 x 170 cm)
Inquire
Sapir Gal, The Broken Bell, 2023, Oil on canvas, 31 3/8 x 43 1/4 in. (80 x 110 cm)
Inquire
Sapir Gal, Photosynthesis, 2017, Oil on canvas, 41 1/4 x 41 1/4 in. (105 x 105 cm)
Inquire
Sapir Gal, Self Portrait with Sapphire Earing, 2015, Oil on canvas, 51 1/8 x 51 1/8 in. (130 x 130 cm)
Inquire
Sapir Gal, Itamar, 2023, Oil on canvas, 43 1/4 x 31 3/8 in. (110 x 80 cm)
Inquire
Mark Glezin, Untitled, 2022, Oil on panel, 18 x 17 1/4 in. (46 x 44 cm)
Inquire
Mark Glezin, Untitled, 2022, Oil on panel, 18 x 17 1/4 in. (46 x 44 cm)
Inquire
Mark Glezin, Untitled, 2022, Oil on panel, 23 1/2 x 31 3/8 in. (60 x 80 cm)
Inquire
Mark Glezin, Untitled, 2022, Oil on panel, 18 x 17 1/4 in. (46 x 44 cm)
Inquire
Daniel Enkaoua, Les Blettes, 2014, Oil on canvas, 7 1/4 x 15 in. (18.4 x 38 cm)
Inquire
Daniel Enkaoua, Chou et blettes, 2022, Oil on canvas mounted on wood. 7 3/8 x 11 1/2 in. (19 x 29.3 cm)
Inquire
Daniel Enkaoua, Trois légumes, 2022, Oil on canvas mounted on wood, 7 3/4 x 15 in. (20 x 38 cm)
Inquire
Daniel Enkaoua, Liel allongé regardant vers le ciel, 2020-21, Oil on canvas, 31 7/8 x 39 1/4 in. (81 x 100 cm)
ציוריו של מרק גלזין אפופים שקט מתוח ,ויש בהם ניגוד בין המסורת לזמננו .עבורו ,החיים נעים בין סדר לכאוס ,כאשר ייצוג אותנטי של החיים בציור הוא תולדת פעולתם של שני הקצוות הסותרים האלה .פעולת הציור שלו מורכבת מהפכים שמאזנים זה את זה .ציוריו שופעים התייחסויות עכשוויות ליצירות האולד מאסטרס וציורי טבע דומם מסורתיים, לצד צעצועים ,אלמנטים וקומפוזיציות שמהדהדים את התקופה הנוכחית ראובן זהבי מציג ציורי צמחים ועשבים שוטים המניצים בקרקעות שונות – חלקם בוקעים מתוך מרצפות אספלט גנריות וחלקם מתוך האדמה החרוכה של הר איתן (בעקבות השריפות בהרי ירושלים בשנת .)2021 הציורים מציגים מתח בין ריאליזם לשטחי צבע מופשטים .בתערוכה ,נטענים ציוריו של זהבי במבט הסימבולי של ז’אנר הטבע הדומם המקנה לעשבים השוטים כפל משמעות .מחד ,הם מייצגים צורת חיים נמוכה ,מפריעה ופראית. מאידך ,הם מייצגים את הכוח המתפרץ של החיים ,ניצני החיים הראשונים לאחר שהאדמה נחרכה ,החיים שבוקעים ומתפשטים בכל תנאי ובכל מקום אפשרי .לצד אלו מוצג ציור טבע דומם של ענף חרוך ובקבוק בירה מפויח שנלקחו מאזור השריפה .אובייקטים אלו ,שסר חינם ויופיים נעלם מצוירים בעידון ובחמלה שחושפים שבריריות וכאב בציורי השמן של ספיר גל מתוארים אובייקטים ודיוקנאות ,שפעמים רבות זוכים לטיפול דומה .הדימויים בעבודות מופיעים בוואריציות שונות שדרכן מציפה גל מנהגים חברתיים ,טקסים ,טרנספורמציה של חומרים ושפה. הסגנון הציורי העמלני שלה עובד בו־זמנית על השטחה ועומק ,פיתו ודחייה .היא בוחנת את התכלות וריקבון הגוף האורגני אל מול חומרים
סינתטיים כגון חומרי ניקוי וכביסה ,בגדים מודפסים וצבעי מאכל .עולם האופנה ,המדיה והרשת משמשים כמקור הדימויים שאליהם היא מתייחסת ודרכם היא מעצבת את הנרטיב הציורי הפתייני. ציורי הטבע הדומם והדיוקנאות של דניאל אנקווה פורשים עולם מבודד, ששואב את משמעותו מן היחסים שבין האובייקטים המתוארים בהם לרקע. היחס של אנקווה לטבע דומם ולדיוקנאות דומה :הוא מצייר אותם שרויים במעין שלווה ,שקועים בהרהורים באנרגיה של עצמם ומכניסים את הצופה לתוך עולם מטושטש וחידתי ,הנשלט על ידי צבע ומשיכות מכחול קטנות. בעולם זה ,היחסים בין הפנים לחוץ מתהפכים – החיצוני הוא הפנימי, הפנימי הוא החיצוני .הציור נטול זמן ומקום ומדגיש ארעיות הרגע החולף אמיר תומשוב מציג רישומים שבהם עצים ולבני בניין משולבים זה בזה ,כשהוא שוזר יחד בנייה והרס .צמיחה והשרשה מקבלות בתערוכה זו משמעויות חדשות ,ונקשרות למעגלי החיים של המרחב האורבני .השילוב של לבני בניין ושורשים בציורי טבע דומם מאפשר לבחון את יחסי הגומלין בין הפעילות האנושית לעולם הטבע אלמנטים אלה נקשרים בשאלות על קביעות מול זמניות ,צמיחה וריקבון והיחסים המורכבים בין האנושות לסביבה .באמצעות הרישום הדקדקני שלו ,העשוי לרוב על עץ כמעט גולמי ,ועל ידי הצבת האלמנטים השונים־לכאורה יחד ,מציף תומשוב את מורכבות הקיום ואת שכבות המשמעות הגלומות באובייקטים הרגילים של חיי היומיום.
דברי רוח מציגים :דניאל אנקווה ,ספיר גל ,מרק גלזין ,ראובן זהבי ,אמיר תומשוב אוצרת :הדס גלזר ַּיְּמִרִ יְצְ ָך ִּכּ י ַַת ֲֲעֶנֶה“( .איוב ט”ז ,פסוק ג’) ִדְִב ֵֵרי רּוַחַ אֹו ַַמה ְ ”ֲהֲ ֵֵקץ ְְל ְ הביטוי “דברי רוח” לקוח מספר איוב .בסיפור התנכי ,איוב בא בטענות כלפיו רעיו כי מילות הנחמה והעידוד שלהם אל מול האסונות שנפלו בחלקו הם חסרי משמעות ותועלת – דברי הבל ושטות ,חסרי יכולת אמיתית להביא מזור ונחמה .הפסוק מהדהד את שעת המשבר שבה אנו מצויים, ואת שאלת תפקידה של האמנות בעת הזו .האמנם דברי רוח ,חן ויופי הם בלתי חשובים ושוליים? אל מול טיעון זה ,ניצבת התפיסה שהנפש האנושית זקוקה ומשוועת להתרוממות רוח דווקא בעתות אלה .תערוכה זו מתמקמת במתח שבין קטבים אלו. בתערוכה מוצגים ציוריהם של חמישה ציירים ,רובם של טבע דומם ,לצד מעט ציורי צמחייה ודיוקנאות .העבודות עוסקות ביופי הגלום בחיים כמו גם במוות ,ומבטאות בעת ובעונה אחת את הריקנות ואת השאלות הקיומיות. יופיים המפתה של הציורים מבקש לעמוד על מתח זה בין היקסמות לדחייה ובין התפעלות לאדישות. למרות שהתערוכה מבקשת להציע הדהוד אמנותי למצב הקולקטיבי החרדתי והכאוב שבו נמצאת מדינת ישראל ,אין בה ביטוי ישיר להרס, לכאב או לזוועות המלחמה .נהפוך הוא ,העבודות המוצגות מבקשות לגעת באבל ,בכאב ובמוות השזורים בחיים באמצעות יופי מרהיב ,אסתטיקה מופתית ושפה סימבולית .דרך פריזמה זו ,מייצרת החוויה האמנותית פתח לעולם פנימי ולעומק הקיום האנושי הרצוף סתירות וקונפליקטים ציורי הטבע הדומם לוכדים את תמצית המבע הסימבולי שנוצר מעצם הארגון הקפדני של החפצים על הבד ,תוך התחשבות בגורמים כמו איזון ,צבע ואור וצל.
במסורת ציורי טבע דומם ,האובייקטים נושאים משמעות סמלית המשקפת נושאים כמו מוות ,שפע ועושר ,ארעיות וחלוף הזמן דרך ההתמקדות ביופי המרהיב של הבנאליות. בציורים בתערוכה מתוארים צעצועים ,פרחים מיובשים ,גולגולות ,ירקות ופירות ,נבטים ועשבים ושורשים חשופים .העבודות הללו מתכתבות עם סגנון הוואניטס המסורתי וה”ממנטו מורי” (“זכור את יום מותך”) ,שבו מסמלים הגולגולת והפרחים הקמלים את טבעם החולף של החיים. מעט מן הציורים בתערוכה הם דיוקנאות של ילדים .אלו הם ילדי האמנים ,מושא התבוננות שמגלם את קסם הנעורים ופרץ החיים ומנכיח את הנצחיות של השאלות הקיומיות .אל מול ציורי הטבע הדומם, המתמקדים בעצמים דוממים ,דיוקנאות הילדים לוכדים את מהות החיים האנושיים בצורתם הטהורה ביותר .יתרה מכך ,חפצי הילדות והתום בתערוכה משמשים כסמלים של תמימות ונוסטלגיה .שני הז’אנרים מצטלבים ומעוררים מחשבות על הקשר שבין תמימות ,פגיעות וחלוף הזמ ועל החוויה האנושית. הביקור בתערוכה מזמן הרהורים על המהלך המתפתל ,שמתפצל ומתאחד מעת לעת בין היפה למורבידי ובין הנצחיות לארעיותם של החיים. “דברי הרוח” שבתערוכה מאירים את משחק הגומלין שבין טבע דומם, “ממנטו מורי” וילדות .מבעד לעבודות המגוונות של האמנים אנו נזכרים בשבריריות החיים ,בתמימות הנעורים ובמוות הבלתי נמנע. לצד אלה עולה השאלה :האם ביופיין המפתה של העבודות טמון גם כוח מרפא ומחייה; האם בעת כזו ,היופי מותר ,או שהוא מותרות?
דברי רוח ליטבק קונטמפוררי ,פברואר 2024 אמנים :דניאל אנקווה ,ספיר גל ,מארק גלזין ,ראובן זהבי ,אמיר תומשוב אוצרת :הדס גלזר
עורכת הקטלוג :אורית אפרת-מושקוביץ עיצוב :ענבר דקל צילום :יובל חי (רפרודוקציות וצילומי הצבה בעמודים: )58 ,54-55 ,46-47 ,38-39 ,24-25 ,14 ,13 ,6-7 ,3 ( Gasull Fotografia, Barcelonaרפרודוקציות דניאל אנקווה) תרגום לאנגלית ועריכה :מאיה שמעוני ציור כריכה :מארק גלזין ,ללא כותרת ,2022 ,שמן על פאנל 46x44 ,ס”מ
ליטבק קונטמפוררי שביל המפעל ,3תל אביב ,66535 ,ישראל
