Otiyot - Kids Magazine

‫עיתון ילדים ונוער‬

‫קסם של גיליון‬ ‫הארי פוטר‪ ,‬הוגוורסט‪ ,‬פנטסיה‪ ,‬דמיון‪ ,‬קוסמים‪ ,‬גמדים‪,‬‬ ‫ְמכשפות‪ ,‬מרי פופינס‪ ,‬פיות‪ ,‬נרניה‪ ,‬ארטמיס פאול‪ ,‬ארגון‪,‬‬ ‫דרקונים‪ ,‬קווידיץ׳‪ ,‬אסלן‪ ,‬אלפים‪ ,‬רונות‪ ,‬הוביט‪ ,‬עיר המלכים‬

‫גיליון פנטסטי לכבוד שבוע הספר‬

‫ב"ה‪ ,‬י"ט בסיוון תשס"ט ‪11.6.2009‬‬

‫‪17‬‬

‫שלום לכם!‬

‫‪44‬‬

‫חדשות טריות מהלול‬ ‫תחרות קומיקס‬

‫פעמים רבות פנו אלינו מנויים בבקשה להקדיש‬ ‫גיליון מיוחד ל״הארי פוטר״‪ ,‬״שר הטבעות״ או‬ ‫הזדמנות‬ ‫״נרניה״‪ .‬שבוע הספר העומד בפתח הוא‬ ‫‪5‬‬ ‫נהדרת לגעת בקסם – הקסם של ִספרות הפנטסיה‪.‬‬ ‫ספרים על קסמים ונפלאות שמעל הטבע משכו מאז‬ ‫ומעולם ילדים ומבוגרים‪ :‬החל מאגדות הילדים המוּ כרות‬ ‫לנו כל כך‪ ,‬וכלה ב״הארי פוטר״‪ .‬בילדותי היו אלה ספריו‬ ‫של ק״ס לואיס שריתקו ומשכו אותי לממלכת הדמיון‪ .‬בשנים‬ ‫האחרונות כובשים ספריה של ג׳יי‪.‬קיי רולינג ילדים ומבוגרים‬ ‫כאחד ברחבי העולם כולו‪ ,‬ומכניסים אותם בשעריו של עולם‬ ‫חלופי‪ ,‬שבו למראית עין הכל דומה לעולמנו‪ ,‬אבל בעצם שונה‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫פריחת ספרות הפנטסיה הביאה להצפה של ספרי ממלכת הדמיון‪,‬‬ ‫מתורגמים וישראלים גם יחד‪ :‬״הפיה פרלי״‪ ,‬״ווינטר בלו״‪ ,‬״ארטמיס‬ ‫פאול״‪ ,‬״פרסי ג׳קסון״‪ ,‬״ארגון״‪ ,‬״ילד האריות״‪ ,‬״הלווייתן מבבל״‪,‬‬ ‫למכשפות״‪ ,‬״בית ספר לחיסול דרקונים״ ועוד ועוד‪.‬‬ ‫״בית ספר ְ‬ ‫לא אחת נשמעת ביקורת כנגד הסוגה הספרותית הזו‪ ,‬שטוענת כי ִספרות‬ ‫הפנטסיה מבלבלת בין המושגים של טוב ורע‪ ,‬אמת ושקר ומציאות‬ ‫ודמיון בקרב הקוראים הצעירים‪ .‬אני סבורה כי ִספרות טובה בצירוף של‬ ‫היגיון בריא טבעי מנצחים את הטענות הללו‪ .‬ומה דעתכם?‬ ‫אתם מוזמנים להתחיל לדפדף‪ ,‬עם או בלי שרביט קסמים‪.‬‬ ‫קריאה מהנה!‬

‫לקראת שבת‬ ‫מלחמת העולמות‬ ‫הסודות שמאחורי הקסם‬ ‫כתבה‬

‫‪6‬‬

‫כתבינו‬ ‫הצצה ליקום מקביל‬

‫‪9‬‬

‫אגדות מהמקורות‬ ‫כתבה‬

‫‪12‬‬

‫אין דבר כזה ילד רע‬ ‫סיפור בהמשכים‬

‫‪14‬‬ ‫‪16‬‬

‫הפחה אל־ג׳זאר והצייר‬ ‫עלילון בהמשכים מבית צ׳רקה‬

‫‪18‬‬

‫להתראותיות‪,‬‬ ‫לירון‬

‫סיפור על המקום‬ ‫הספרייה הענקית של הרב‬

‫‪20‬‬

‫אותידע‬ ‫סיפורי סבא‬

‫לגיליון הבא יצורפו קופונים של הנחות במיוחד למנויי‬ ‫״אותיות״‪ ,‬מתנה לחופש הגדול!‬

‫‪22‬‬ ‫‪24‬‬

‫ע ית ו ן יל ד ים ו נ ו ער‬

‫‪27‬‬

‫‪ l‬עורכת‪ :‬לירון נגלר‪-‬כהן ‪ l‬עריכת לשון‪ :‬סמדר שרגא‪-‬מגן‬ ‫‪ l‬עיצוב גראפי‪ :‬סימה שבתאי ‪ l‬מנהלת המערכת‪ :‬בת שבע‬ ‫בן־עזרי ‪ l‬מנכ"ל‪ :‬מיכאל מימרן ‪ l‬הדפסה וכריכה‪" :‬החבצלת"‬ ‫‪ l‬עיטוף‪ :‬עיטופית ‪ l‬מו"ל‪ :‬עדי־טל דפוס בע"מ‬ ‫כתובת המערכת‪:‬‬ ‫ת"ד ‪ 28‬קריית גת ‪82020‬‬ ‫טלפון‪ 08-6810063/5 :‬פקס‪08-6810094 .‬‬ ‫ּכִ תבו אלינו גם בדואר האלקטרוני‪:‬‬ ‫‪otiyot@walla.co.il‬‬ ‫היכנסו לאתר האינטרנט שלנו‪:‬‬

‫‪http://otiyot.tik-tak.co.il‬‬

‫‪2‬‬

‫‪28‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪32‬‬

‫כדור הרעם‬ ‫עלילון בהמשכים‬ ‫לוח אותיות‬ ‫ברכות‪ ,‬ד”שים ושאר ירקות‬

‫‪26‬‬

‫דו‪-‬שבועון לילדים ולנוער ברוח יהודית ציונית‬ ‫גיליון מס' ‪ ,)647( 17‬כרך כג‪ ,‬י"ט בסיוון התשס"ט ‪11.6.2009‬‬

‫ספרים‪ ,‬קסמים ומה שביניהם‬ ‫עובדות מעניינות‬

‫זה רק ספורט‬ ‫אירופה הירוקה‬

‫חיוכים‬ ‫עם פינת רינת‬

‫שבצאי‬ ‫נא להפעיל את התאים האפורים‬

‫תחנת רענון‬ ‫פשוט פנטסטית‬

‫הרחוב שלי‬ ‫מאת אביטל מימרן־רוזנברג‬

‫רחוב אליהו פרומצ׳נקו‬ ‫דוד גלטר‪ ,‬רחוב אליהו פרומצ׳נקו‪ ,‬צפת‬

‫הדבר היחיד שאני‬ ‫אוהבת יותר מאשר‬ ‫עם‬ ‫להתבודד‬ ‫ספר טוב ולקרוא‬ ‫אותו מההתחלה‬ ‫ועד הסוף ‪ -‬הוא‬ ‫עם‬ ‫להתבודד‬ ‫הספר יחד עם‬ ‫שוקולד איכותי‪.‬‬ ‫אתם בטח שואלים‬ ‫את עצמכם מה‬ ‫הקשר בין שוקולד‬ ‫לבין המדור של‬ ‫אז‬ ‫השבוע‪...‬‬ ‫בואו ואספר לכם‬ ‫סיפור‪.‬‬ ‫לפני שנים רבות (בשנת ‪ ,1886‬ליתר דיוק)‪ ,‬נולד ילד ושמו‬ ‫אליהו פרומצ׳נקו‪ .‬כשגדל‪ ,‬ייסד אליהו מפעל שוקולד בעיר‬ ‫ריגה שבליטא‪ .‬הוא למד את רזי השוקולד‪ ,‬קנה מכונות‬ ‫והשתלב בתעשייה‪ .‬בשנת ‪ 1933‬החליט אליהו לעלות לארץ‬ ‫והקים מפעל שוקולד‪ ,‬שייצר שוקולד שנמכר בכל רחבי‬ ‫האימפריה הבריטית‪ .‬למפעל הזה הוא קרא ״עלית״‪ ,‬שם‬ ‫שהציע לו המשורר הלאומי‪ ,‬חיים נחמן ביאליק‪ .‬אתם בוודאי‬ ‫מכירים את השוקולד של חברת ״עלית״‪ ,‬שלימים השתלבה‬

‫עם חברה ישראלית‬ ‫אחרת‪ ,‬ויחד נוצרה‬ ‫תשלובת ״עלית־‬ ‫שטראוס״‪.‬‬ ‫דוד גלטר‪ ,‬המנוי‬ ‫שלנו מצפת‪ ,‬בוודאי‬ ‫לא האמין שהוא גר‬ ‫ברחוב כל כך טעים‪,‬‬ ‫שקרוי על שם מר‬ ‫פרומצ׳נקו המתוק‪.‬‬ ‫ומה הקשר לעיר‬ ‫צפת‪ ,‬אתם שואלים?‬ ‫שמפעל‬ ‫ִ‬ ‫מסתבר‬ ‫הקפה של ״עלית״‬ ‫הוקם בצפת‪ ,‬בשנת‬ ‫‪ ,1956‬וייצר את‬

‫הקפה הנמס של ״עלית״‪.‬‬ ‫ומה ִאתכם? מה אתם הכי אוהבים לעשות עם ספר? ואיזה‬ ‫שוקולד אתם הכי אוהבים?‬ ‫גם אתם מוזמנים לשלוח אלינו את שם הרחוב שלכם‪ ,‬בצירוף‬ ‫תמונה של ֵּביתכם‪ ,‬ואנחנו נספר לכם מהו מקור שמו של הרחוב‬ ‫שבו אתם גרים‪ .‬ניתן לשלוח לדואר האלקטרוני של המערכת או‬ ‫בדואר‪ ,‬לפי הפרטים המופיעים בתחתית עמוד ‪.2‬‬

‫שלום לכם‪ ,‬רגע לפני הרגע האחרון‪ .‬זה שלפני החופש‪ ,‬כמובן תנו גז ותשקיעו‪ ,‬כי בעוד שלושה שבועות זה נגמר‬ ‫צה הטוב (כלומר‪ ,‬בתנאי שהשקעתם) טוב‪ ,‬מספיק עם הדיבורי דודות‬ ‫התעודות ייחתמו‪ ,‬ועוד שנת לימודים תבוא אל ִק ּ‬ ‫האלה לעניינים נגה גרינברג החמודה‪ ,‬תמונתך התקבלה במערכת ונכנסה למאגר‪ .‬מה שאומר שאת מצטרפת לחבורה‬ ‫יקרה מפז של ילדים שיזכו לקבל מאתנו צלצול טלפון זוכה‪ ,‬ולזכות בתהילת עולם בדף האחורי הנחשק מכל! איזו זכות זכה‬ ‫מזוך רחלי בן יעקב החרוצה‪ ,‬יש לך עוד זמן לנסות ולהתמודד עם שאלת הגיאומטריה אמיתי וטוביה גורדון הנפלאים‪,‬‬ ‫יישר כוח על הפתרונות היפים‪ .‬זה אומר שתיכנסו להגרלה של מי שפתרו נכונה אם תעלו בגורל‪ ,‬תזכו בפרס‪.‬‬ ‫בכל גיליון מתפרסמים שמות הזוכים שפתרו נכונה את החידות של הגיליון שלפני‪-‬לפני האחרון כלומר‪ ,‬בגיליון‬ ‫‪ 17‬מתפרסמים שמות הזוכים שפתרו את החידות מגיליון ‪ 15‬ועלו בגורל משפחת פרגר היקרה‪ ,‬אנו‬ ‫שמחים לסייע לכל מנוי העונג שלנו‬

‫‪3‬‬

‫מאת יעל ניר‬ ‫הנזקים הגדולים של המסך הקטן‬ ‫שלום אפרוחים שלי‪ .‬מחכים כבר לחופש הגדול? חולמים‬ ‫לרבוץ שעות מול הטלוויזיה? בוועדה לזכויות הילד שבכנסת‬ ‫התקיים דיון בנושא הגנה על ילדים ונוער מפני צפייה‬ ‫בשידורים שאינם מתאימים לגילם‪ .‬בדיון הוצגו נתונים חמורים‬ ‫לגבי צפיית היֶ תר של ילדים ונוער בישראל‪ ,‬ואגודת ״לדעת״‪,‬‬ ‫המשדרים (כלומר‪ ,‬הגבלה‬ ‫שיזמה בעבר את חוק סימון וסיווג ִ‬ ‫על צפייה בתכניות לפי גיל)‪ָ ,‬ק ְבלה בפני הוועדה על כך שלא‬ ‫אוכפים את החוק‪ ,‬ובמיוחד בטלוויזיה החינוכית‪.‬‬ ‫עבור רבים מאתנו‪ ,‬צפייה בטלוויזיה היא‬ ‫פעילות פנאי נפוצה‪ ,‬אולם ילדים רבים‬ ‫צופים מעל לשלוש שעות ביום‪ ,‬ואף בשעות‬ ‫מאוחרות‪ ,‬וללא ידיעת ההורים‪ .‬הם קולטים‬ ‫מסרים לא חינוכיים ואלימים‪ .‬החוק‪ ,‬שנועד‬ ‫להגן עלינו באמצעות סימן מיוחד על תכניות‬ ‫שאינן מתאימות לצעירים‪ ,‬לא ממש מופעל‪,‬‬ ‫והנזק מצטבר‪ .‬ואני אומר לכם‪ ,‬חמשת קוראיי‬ ‫היקרים ‪ -‬קחו אחריות על עצמכם ועל אחיכם‬ ‫הצעירים‪ ,‬והגבילו את עצמכם בצפייה‪ .‬זה מנוון‬ ‫את המוח‪ ,‬ועדיף לשחק עם חברים‪ ,‬לעסוק‬ ‫בספורט או ללכת לים‪.‬‬ ‫מדברים בקומיקס‬ ‫אני שמח לספר לכם על התחרות ״יוצאים‬ ‫מהבועה‪ ,‬מדברים בקומיקס״‪ ,‬שהתקיימה‬ ‫לאחרונה‪ ,‬בהשתתפות הקומיקסאים הנודעים‬ ‫אורי פינק ושי צ׳רקה שלנו (גאוות יחידה!)‪.‬‬ ‫הפרויקט‪ ,‬שהוא יוזמה של ארגון ״צו פיוס״‪,‬‬ ‫תורם רבות להידברות ולגשר בין בני נוער‬ ‫דתיים וחילונים‪ .‬אל סדנת הגמר העפילו ‪55‬‬ ‫תלמידים מהחינוך הממלכתי והממלכתי־דתי‪,‬‬ ‫מתוך כ־‪ 3,000‬תלמידים מכיתות ד׳‪-‬ו׳ ברחבי‬ ‫הארץ שהשתתפו בפרויקט במהלך השנה‪.‬‬ ‫במהלך סדנת הגמר התלמידים יצרו בצוותים‬ ‫משותפים (שני בתי ספר שונים‪ ,‬יחדיו) סיפורי‬ ‫קומיקס בנושאי הידברות וסובלנות‪ ,‬ומתוכם‬ ‫בחר חבר השופטים את שלוש היצירות הטובות‬ ‫ביותר‪ ,‬שזכו בפרסים שווים (נגני ‪ ,MP4‬תלושי‬

‫‪4‬‬

‫קנייה לספרים ועוד)‪.‬‬ ‫במקום הראשון זכו בית הספר ״הר נוף״ מטבריה ובית הספר‬ ‫ממ״ד ״רמב״ם״ מלוד‪ ,‬עם היצירה ״והעיקר לא לפחד כלל״‪.‬‬ ‫במקום השני זכו בית הספר ממ״ד ״אלקנה״ מאלקנה וביה״ס‬ ‫״נווה״ מדימונה‪ ,‬עם היצירה ״מדורת החברות״‪ .‬במקום‬ ‫השלישי זכו בית הספר הדמוקרטי ״קשת״ מזיכרון יעקב ובית‬ ‫הספר ״תלפיות מזרח״ מירושלים‪ ,‬עם היצירה ״הסוד הכמוס״‪.‬‬ ‫כה לחי!‬

‫ובמקום הראשון‪...‬‬

‫הקומיקס הזוכה‪ :‬והעיקר לא לפחד כלל‬

‫השמועה אומרת ש‪...‬‬

‫מפחיד אחר‪ .‬אז מה עוד מפחיד‬ ‫את האויב? מסתבר שגם מילים‪ .‬זו‬ ‫הסיבה שצבאות שונים מגייסים אנשי‬ ‫תקשורת וקולנוע‪ ,‬במטרה ליצור פחד‬ ‫ובהלה אצל האויב‪ ,‬ובכך להחליש‬ ‫את רוח הלחימה שלו‪ .‬במלחמת‬ ‫ששת הימים‪ ,‬למשל‪ ,‬הערבים שידרו‬ ‫הודעות ברדיו (בעברית‪ ,‬כמובן)‪,‬‬ ‫ובהן טענו שהם עומדים לכבוש את‬ ‫ארץ ישראל‪ ,‬וממליצים לכל היהודים‬ ‫לנוס על נפשם‪ .‬גם כאשר הוכח‬ ‫בדיוק ההפך במהלך המלחמה‪ ,‬הם‬ ‫המשיכו לשדר כאילו הם מתקדמים‬ ‫וכובשים‪ ,‬על מנת להפחיד את חיילי‬ ‫צה״ל‪ .‬כיום משתמש צה״ל בלוחמה הפסיכולוגית מול‬ ‫המחבלים העתידיים‪ ,‬ומשגר לעברם איומים שונים‪ .‬ברוך‬ ‫ה׳‪ ,‬לפעילות חשובה זו יש תוצאות לא רעות גם בשטח‪.‬‬

‫מ ל חמ‬

‫המשחק ״טלפון‬ ‫כל ילד מכיר את ִ‬ ‫שבור״‪ .‬למי שלא מכיר‪ ,‬במקרה‪,‬‬ ‫נזכיר את הכללים‪ :‬יושבים במעגל‪,‬‬ ‫והילד הראשון בוחר מילה או ביטוי‪,‬‬ ‫לוחש אותה על אוזנו של הילד‬ ‫לצדו‪ ,‬הוא לוחש אותה לילד‬ ‫שיושב ִ‬ ‫הבא‪ ,‬וכך הלאה‪ .‬הילד האחרון צריך‬ ‫להגיד בקול מה הוא שמע‪ .‬ככל שיש‬ ‫יותר ילדים בדרך‪ ,‬כך הקשר בין מה‬ ‫שאמר הילד הראשון למה שאמר הילד‬ ‫האחרון קלוש יותר‪ .‬כל ילד מפרש את‬ ‫מה ששמע ומעביר את זה הלאה‪ ,‬על פי הבנתו‪.‬‬ ‫ִמשחק נחמד זה‪ ,‬שיכול להעביר שעות רבות של הנאה‬ ‫(מניסיון!)‪ ,‬ממחיש לנו בצורה נפלאה מהי משמעותן של‬ ‫שמועות‪ .‬שמועות מתחילות מחצאי אמיתות‪ֵּ ,‬פירושים‬ ‫מעוותים‪ ,‬חוסר דיוק‪ ,‬ולפעמים המצאות של אנשים‪.‬‬ ‫שמועות שאדם שומע לפני שהוא חוֹוֶ ה חוויה‬ ‫מסוימת‪ ,‬עלולות לגרום לו חששות עוד בטרם חווה‬ ‫אותה‪ .‬מחפשים דוגמה? בחופש הגדול (הבא עלינו‬ ‫צעד אחד קדימה‬ ‫לטובה‪ )...‬עוסקים בשאלה הגורלית‪ :‬מי תחנך‬ ‫אותנו בשנה הבאה‪ .‬כל התלמידים בכיתה מתחילים‬ ‫בש‬ ‫נת‬ ‫‪38‬‬ ‫‪19‬‬ ‫שוד‬ ‫רה‬ ‫בא‬ ‫רצות‬ ‫להפריח שמועות‪ ,‬ומחווים דעות על מורים ומורות‬ ‫ה‬ ‫ברית תכנית מוזיקה ברשת סי־‬ ‫שמעולם לא לימדו אותם בעבר‪ :‬זו מרשעת וההיא‬ ‫בי־אס הארצית‪ .‬במהלך השידור‬ ‫לא יודעת ללמד‪ .‬וכך‪ ,‬עוד לפני שפגשו במורה‬ ‫הר‬ ‫גוע‬ ‫פ‬ ‫רץ‬ ‫הש‬ ‫דרן‬ ‫אורסון‬ ‫ולמדו אצלה שיעור אחד‪ ,‬הילדים כבר מכינים‬ ‫וו‬ ‫לס‬ ‫ל‬ ‫שיד‬ ‫ור‪,‬‬ ‫ו‬ ‫טען‬ ‫כי‬ ‫ח‬ ‫ייז‬ ‫רים‬ ‫עצמם לעתיד‪ ,‬אך ללא כל אחיזה במציאות‪.‬‬ ‫מ‬ ‫מאדים פולשים לכדור הארץ‪,‬‬ ‫מצב כזה בדיוק אנחנו מוצאים בהפטרה שנקרא‬ ‫והת‬ ‫חיל לשדר את האירוע המזעזע‬ ‫השבת‪ .‬תושבי יריחו‪ ,‬שניזונים משמועות ומחצאי‬ ‫ב‬ ‫שי‬ ‫דור‬ ‫מ‬ ‫חי‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫תחי‬ ‫לת‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫שידור אמר‬ ‫אמיתות‪ ,‬מפחדים מבני ישראל עד מוות‪ .‬הם‬ ‫וולס‬ ‫של אורסון‬ ‫וולס‬ ‫כי‬ ‫ה‬ ‫שי‬ ‫דור‬ ‫מב‬ ‫וים‬ ‫ו‬ ‫מדו‬ ‫בר‬ ‫מעולם לא פגשו בעם ישראל‪ ,‬אך במחשבתם‬ ‫בתסריט‬ ‫ִּבדיוני‪,‬‬ ‫וב‬ ‫כל‬ ‫ז‬ ‫את‪,‬‬ ‫ר‬ ‫בים‬ ‫בא‬ ‫רצ‬ ‫ות‬ ‫ה‬ ‫בר‬ ‫הם הופכים אותו לעם ענק בעל כוחות בלתי‬ ‫ית נכנסו לפחדים מטורפים‬ ‫בעקבות ה‬ ‫שיד‬ ‫ור‪,‬‬ ‫ש‬ ‫נש‬ ‫מע‬ ‫רי‬ ‫אלי‬ ‫מא‬ ‫וד‪.‬‬ ‫מוגבלים‪ .‬לנו זה דווקא עזר‪ :‬כיבוש יריחו עבר‬ ‫ב‬ ‫כל רחבי ארצות הברית‬ ‫ה‬ ‫תק‬ ‫שרו‬ ‫אנ‬ ‫שים‬ ‫למ‬ ‫שט‬ ‫רה‪,‬‬ ‫וט‬ ‫בקלות‪ ,‬בזכות העובדה שהאויב פחד עד מאוד‪.‬‬ ‫ענו כי הם רואים את הפולשים או‬ ‫נ‬ ‫אב‬ ‫קים‬ ‫ִ‬ ‫ע‬ ‫מם‪.‬‬ ‫ת‬ ‫סכ‬ ‫ית‬ ‫ר‬ ‫דיו‬ ‫זה‬ ‫(‬ ‫״מלחמת העולמות״ שמו) נכנס‬ ‫להיסטוריה‪ ,‬והוא מלמד אותנו‬ ‫יורים מילים‬ ‫עוד משהו על משמעותן של‬ ‫שמועות וח‬ ‫צאי‬ ‫אמ‬ ‫ית‬ ‫ות‪,‬‬ ‫כא‬ ‫שר‬ ‫הן‬ ‫מסו‬ ‫פרות בצורה משכנעת‬ ‫ולקהל שומעים רב‪.‬‬ ‫עד היום עוסקים צבאות העולם במה שמכונה‬ ‫״לוחמה פסיכולוגית״‪ .‬בלוחמה זו אין מכוונים‬ ‫אל האויב כלי נשק‪ ,‬אך כן מכוונים אליו נשק‬

‫צי‬ ‫לום‪ :‬קארל ואן וכטן‬

‫פרשות‪ :‬שלח לך ‪ -‬קרח‬

‫מאת אורן זונדר‬

‫תה‬

‫עול‬

‫‪5‬‬

‫מאת ד״ר דניאלה גורביץ׳‬

‫מדוע כתב ק״ס לואיס את ִס ְדרת ״נרניה״‪ ,‬ומה חשבו עליה החברים שלו?‬ ‫(רמז‪ :‬לא דברים טובים)‪ .‬איך תדעו לזהות ספר פנטסיה בעזרת שלושה כללים‬ ‫בסיסיים‪ ,‬ולמה ד״ר דניאלה גורביץ׳ מעדיפה את הספרים של טולקין?‬ ‫תוך שש שנים בלבד (בין ‪ )1950-1956‬יצאו לאור בבריטניה‬ ‫שבעה ספרים‪ ,‬המרכיבים יחדיו את ״הכרוניקות של נרניה״‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬זה השם האקדמי והמסובך שהעניק הסופר קלייב‬ ‫״ספרות‬ ‫הסדרה שייכת למה שמכונה ִ‬ ‫מבחינה ִספרותית‪ִ ,‬‬ ‫לסדרת ספרי ״נרניה״‪ ,‬הזוכים בשנים‬ ‫סטייפל לואיס ִ‬ ‫פנטסיה״ ולחלק בתוכו שנקרא ״המופלא״‪.‬‬ ‫האחרונות להצלחה גדולה גם בקולנוע‪.‬‬ ‫איך יודעים שהסיפור שייך לסוג זה דווקא?‬ ‫ק״ס לואיס היה חוקר באוניברסיטה‪ ,‬פרופ׳‬ ‫קל מאד לזהות‪ ,‬מפני שהסיפורים מצייתים‬ ‫ולספרות אנגלית באוקספורד‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫לתיאולוגיה‬ ‫לשלושה כללים בסיסיים‪:‬‬ ‫את סיפורי נרניה הוא כתב עבור עצמו בלבד‪.‬‬ ‫כלל ראשון‪ ,‬יש הפרדה מוחלטת בין העולם‬ ‫בילדותו הגה את הרעיונות לסיפורים‪ ,‬לאחר‬ ‫הרגיל‪ ,‬הטבעי‪ ,‬שבו חיים בני האדם והחיות‬ ‫שאמו מתה‪ ,‬והוא עבר לגור בבית עם מסדרונות‬ ‫ִ‬ ‫שהולכות על ארבע ‪ -‬לבין העולם האחר‪ ,‬הקסום‪,‬‬ ‫ארוכים‪ ,‬עליית גג וחדרים ריקים ורועשים‪ ,‬שמהם‬ ‫שבו כל החוקים שונים‪ ,‬ולפעמים הפוכים לגמרי‬ ‫אי‬ ‫סבל מאוד‪ .‬כדי לברוח‪ ,‬לפחות בדמיונותיו‪ ,‬הוא‬ ‫מאלה שאנחנו מכירים‪.‬‬ ‫ה‬ ‫לו‬ ‫לברוח‪ .‬ק״ס‬ ‫המציא לעצמו עולם שאותו כינה ״ארץ החיות״‪.‬‬ ‫כלל שני‪ :‬אף אדם לא יכול להגיע ״במקרה״ לעולם‬ ‫פרופ׳ לואיס היה נוצרי־אנגליקני אדוק‪ ,‬ועד גיל ‪52‬‬ ‫האחר‪ .‬כדי לעבור לשם‪ ,‬הגיבורים זקוקים ל״סוכן פלא״‪,‬‬ ‫חיבר רק ספרי ביקורת ופרשנות‪ ,‬שעסקו כולם בנושאי‬ ‫שהוא כמו מורה דרך‪ ,‬שילווה אותם‪ .‬בספר ״אחיינו‬ ‫דת ומוסר‪ .‬גם כשניסה לכתוב‪ ,‬עסקו כל סיפוריו‬ ‫של הקוסם״‪ ,‬למשל‪ ,‬פולי נזקקת לטבעות קסם כדי‬ ‫במוטיבים דתיים־אלגוריים (אלגוריה היא משל)‬ ‫לעבור‪ ,‬ומי שמעניק לה אותה הוא הדוד אנדרו‬ ‫שיש בהם אל‪ ,‬גן עדן‪ ,‬שכר ועונש‪.‬‬ ‫המרושע‪ ,‬שהפך‪ ,‬מבלי שהתכוון‪ ,‬ל״סוכן פלא״‪.‬‬ ‫משערים כי ק״ס לואיס החליט לכתוב את היצירה‬ ‫בסדרה מצליחה אחרת‪ ,‬״הארי פוטר״‪ ,‬משמש‬ ‫ִ‬ ‫שנשמרה בזיכרונות הילדות שלו בגלל החבורה‬ ‫האגריד כ״סוכן הפלא״‪ ,‬שמראה להארי בדיוק‬ ‫שלו ‪ -‬ה״אינקלינגס״ (‪ .)Inklings‬בחבורה הזו‬ ‫מהי תחנת המעבר‪ .‬בספרים הבאים של ִס ְדרת‬ ‫היו גם שני החברים הכי הטובים שלו‪ :‬ג׳‪.‬ר‪.‬ר‪.‬‬ ‫״נרניה״ המעבר לעולם האחר יהיה פתאומי‪,‬‬ ‫טולקין (מי שחיבר את ִסדרת הפנטסיה ״שר‬ ‫כהרף עין‪ ,‬אבל עדיין על פי קריאה‪ ,‬תמיד בגלל‬ ‫טו‬ ‫י‬ ‫א שפה דשה‪.‬‬ ‫הטבעות״) וצ׳רלס ויליאמס‪ .‬בפגישותיהם הם נהגו‬ ‫שיזמנו אותם‪.‬‬ ‫ח‬ ‫לשתף זה את זה ביצירות שהם כותבים‪ ,‬הקריאו חלק‬ ‫וזהו הכלל השלישי‪ :‬בסיפורי הפנטסיה‪ ,‬הילדים שנראים‬ ‫מהפרקים בקול רם‪ ,‬ושמעו ביקורת מאת חברי הקבוצה‪.‬‬ ‫בעיני המבוגרים רגילים לגמרי‪ ,‬במקרה הטוב‪ ,‬או ״נודניקים״‪,‬‬ ‫כתב‬ ‫את הספר הראשון ‪ -‬״האריה המכשפה וארון הבגדים״‪,‬‬ ‫במקרה הפחות טוב ‪ -‬מתגלים בעולם ״האחר״ כלא פחות‬ ‫לואיס שנה אחרי שהחבורה התפרקה (ב־‪ ,)1950‬ול״ארץ‬ ‫מגיבורים לאומיים! כולם מכירים אותם וכולם יודעים את‬ ‫החיות״ של ילדותו הוא בחר שם חדש‪ :‬נרניה‪ .‬הילדים בסיפור‬ ‫שמם‪ .‬אין פלא‪ ,‬אם כך‪ ,‬שעד מהרה הם גם הופכים להיות‬ ‫שלו עוברים לעולם דמיוני‪ ,‬בו גרים יצורי פלא‪ ,‬ושם הם‬ ‫מלכים שכולם סרים למרותם ומעריצים אותם‪.‬‬ ‫עוברים הרפתקאות מופלאות‪ .‬בנרניה יש לכל החיות סימן‬ ‫כיוון שלואיס היה‪ ,‬כאמור‪ ,‬נוצרי אדוק‪ ,‬המסר החינוכי‬ ‫היכר שהפך להיות מזוהה עם הדמויות של לואיס‪ :‬כולן חיות‬ ‫המתקבל בסוף הקריאה הוא שלאדם ניתנת האפשרות‬ ‫מדברות‪.‬‬ ‫לבחור בין הטוב לרע‪ ,‬ועליו להחליט‪ ,‬בכוח האישיות שלו‬ ‫רצ‬

‫מצ‬

‫ל‬ ‫קין‬

‫‪ :‬ויקיפדיה‬ ‫ומים‬ ‫ציל‬

‫ס‬

‫לא אהבו את ״נרניה״‬

‫ה‬

‫‪6‬‬

‫צילומים‪ :‬מתוך הסרט ״נרניה״‪ ,‬אולפני וולט דיסני‪ ,‬ומתוך "שר הטבעות"‬

‫ובכוח הרצון‪ ,‬באיזה צד יבחר‪ .‬את הדילמה הזו העביר‬ ‫לואיס בעיקר באמצעות דמותו של אדמונד‪ ,‬אחד מארבעת‬ ‫האחים המגיעים לנרניה‪ ,‬שמתפתה להאמין לדברי החנופה‬ ‫המכשפה הלבנה‪ .‬הרצון של‬ ‫המזויפים של המלכה ג׳דיס‪ְ ,‬‬ ‫אדמונד להיות נסיך‪ ,‬כפי שהבטיחה לו המלכה (אך כלל לא‬ ‫לאחיו‪ ,‬לבייש את לוסי‪,‬‬ ‫התכוונה לקיים)‪ ,‬גורם לו לשקר ֶ‬ ‫וכמעט להסגיר אותם לידיה‪ .‬בסופו של הסיפור אדמונד עובר‬ ‫תהליך קשה‪ ,‬ומתפכח בעזרת אסלן‪ ,‬האריה הטוב‪ ,‬שהקריב‬ ‫את חייו עבור הילד‪ ,‬אך קם לתחייה‪ ,‬לשמחת תושבי נרניה‬ ‫המודאגים‪.‬‬ ‫כשאמרו ללואיס שזו המשמעות הכי ברורה מהסיפורים‪,‬‬ ‫הוא ממש הופתע ולא הסכים ִאתה‪ .‬לטעמו‪ ,‬הוא אמר‪ ,‬זהו‬ ‫לא פחות ולא יותר מאשר ״סיפור פיות ריאליסטי״‪ ,‬כלומר‬ ‫סיפור עם יצורים דמיוניים‪ ,‬אבל גם עם אירועים שאנחנו‬ ‫יכולים להכיר מ״המציאות״ שלנו‪ .‬האמת היא שגם החבורה‬ ‫של לואיס מה״אינקלינגס״ לא הסכימו ִאתו‪ ,‬וחשבו שבסיפור‬ ‫יש מסרים אלגוריים ִמ ַדי‪ .‬אבל גרוע מכך‪ ,‬הם חשבו שהסיפור‬ ‫לא ממש מוצלח‪ ,‬והמליצו לו לוותר על הדפסתו‪.‬‬ ‫בסדרה ״נרניה״ הוא שמושגים‬ ‫לדעתי‪ ,‬הקושי הגדול ביותר ִ‬ ‫המבדילים בין אור לחושך ובין טוב לרע ברורים ִמ ַדי‪ .‬ילד‬ ‫שקורא את הסיפור לא באמת מתלבט האם כדאי לו להיות‬ ‫בצד של ״הרעים״‪ ,‬שהרי הם כל הזמן נענשים על מעשיהם‪,‬‬ ‫ואילו ה״טובים״ זוכים שוב ושוב בכל המתנות‬ ‫והפרסים‪.‬‬ ‫הכי מוזר בעיניי הוא שארבעה ילדים מאנגלייה‬ ‫עוברים לארץ אחרת‪ ,‬ואפילו לעולם אחר‪ ,‬ועדיין‬ ‫– הפלא ופלא ‪ -‬כולם מדברים אנגלית במבטא‬ ‫בריטי‪ ,‬ולכל החיות המדברות יש‪ ,‬כמובן‪ ,‬מנהג‬ ‫קבוע לשתות תה של אחר הצהריִ ם‪ ,‬בדיוק כפי‬ ‫שהאנגלים אוהבים‪.‬‬ ‫בסדרה הזו היא‬ ‫לטעמי‪ ,‬הדמות היחידה שמעניינת ִ‬ ‫ג׳דיס‪ ,‬המלכה הלבנה‪ .‬בעיניי היא הכי מיוחדת‪ .‬היא‬ ‫מסוכנת‪ ,‬היא יודעת את זה‪ ,‬וטוב לה עם זה‪ .‬היא‬ ‫בחרה בעצמה את הדרך שלה‪ ,‬ולכן היא אינה מפחדת‪,‬‬ ‫גם אם כולם נגדה‪ .‬היא גבוהה ויפה‪ ,‬וכל היצורים‬ ‫המפחידים סרים למרותה‪ .‬לו היה לואיס שואל את‬ ‫דעתי‪ ,‬הייתי ממליצה לו לדאוג לכך שאדמונד‬ ‫יעבור לצד של הרעים‪ ,‬ואז יהיה מתח‬ ‫אמיתי בסיפור‪.‬‬

‫טולקין‪ ,‬כפי שאפשר לראות בטרילוגיה ִ(סדרה של שלושה‬ ‫ספרים) ״שר הטבעות״‪.‬‬ ‫נתחיל מזה שטולקין‪ ,‬שגם הוא היה פרופסור באוניברסיטה‪,‬‬ ‫היה מומחה לשפות (פילולוג)‪ ,‬והמציא ניבים ושפות לכל‬ ‫אחד מהגזעים שהמציא‪ .‬כך אפשר ״להאמין״ למה שקוראים‬ ‫יותר בקלות‪.‬‬ ‫טולקין בחר בהוביט כגיבור הסיפור‪ .‬הוביט הוא חצי־איש‬ ‫חמוד להפליא‪ ,‬שאוהב לאכול ולישון‪ ,‬יש לו רגליים גדולות‬ ‫ושעירות ובטן עגולה – ממש לא אביר חתיך‪ ,‬לא ילד יפה‬ ‫תואר ולא קוסם עם משקפיים שיהיה מנהיג נִ בחרת הקווידיץ׳‬ ‫של בית הספר‪ ,‬אלא הוביט קטן שלא רוצה להציל את העולם‪,‬‬ ‫רק לחזור הביתה ושיעזבו אותו במנוחה‪ .‬אבל בחרו אותו‪,‬‬ ‫ומן הרגע ש״טבעת הכוח״ שיצק סאורון הרשע מונחת על‬ ‫צווארו ‪ -‬הוא מושפע ממנה‪ .‬ההתנהגות שלו משתנה לרעה‪,‬‬ ‫וה״רוע״ ילך וישתלט עליו‪ .‬טולקין מראה כמה קל לתת‬ ‫עצות לאחרים כשיושבים במרפסת ומתבוננים מהצד‪ ,‬אבל‬ ‫כשצריך ״ללכלך את הידיים״ ולעמוד מול הפיתויים שמציע‬ ‫ה״רוע״‪ ,‬ההחלטה כלל לא ברורה מאליה ולא פשוטה‪.‬‬ ‫הדמות הכי מורכבת מהבחינה הזו היא סרומן‪ ,‬הקוסם הגדול‪,‬‬

‫לקחת ״חופשה‬ ‫מהמוח״‬ ‫מי שהבין את הכוח‬ ‫האמיתי של ״הרעים״‬ ‫הוא חברו הטוב של‬ ‫ג׳‪.‬ר‪.‬ר‪.‬‬ ‫לואיס‪,‬‬

‫היא מסוכנת‪ ,‬היא יודעת את זה‪ ,‬וטוב לה עם זה‪ .‬המכשפה הלבנה בסיפורי ״נרניה״‬

‫המשך בעמוד הבא‬

‫‪7‬‬

‫המשך מהעמוד הקודם‬

‫האריה נגד הטבעת‪ .‬מי מנצח?‬

‫שדרגתו גבוהה יותר מזו של גנדלף הקוסם‪,‬‬ ‫אשר מלווה את חבורת הטבעת‪ .‬אפילו סרומן‪,‬‬ ‫איש חזק יותר מרוב האנשים ביקום‪ ,‬לא הצליח‬ ‫לעמוד בפיתוי‪ .‬הוא מתבשם משיכרון הכוח העצום‬ ‫שמציע הרוע‪ ,‬ולהבדיל מאדמונד הטיפש ב״נרניה״‪,‬‬ ‫שיבקש סליחה ויחזור מסורו‪ ,‬הרי שסרומן לא חוזר‬ ‫בו‪ ,‬וסופו יהיה רע ומר‪.‬‬ ‫כששאלו את לואיס מדוע בחר לספר את העלילה‬ ‫של ״נרניה״ בסיפור פנטסיה‪ ,‬הוא ענה שזו דרכו‬ ‫לעבוד את האל‪ .‬מנגד‪ ,‬כשטולקין נשאל את אותה‬ ‫שאלה‪ ,‬הוא ענה שהפנטסיה היא הדרגה הגבוהה‬ ‫ביותר של האמנות‪ ,‬אבל הוא גם נתן סיבה נוספת‪:‬‬ ‫דרך הסיפור אפשר ליהנות מהעולם המשני (העולם‬ ‫״האחר״)‪ ,‬מפני שהוא עומד כעולם בפני עצמו‪.‬‬ ‫טולקין לא מבקש לתת שיעור חינוכי או ללמד‬ ‫״כיצד על אנשים לנהוג אם הם נתונים במצבים‬ ‫מסוימים״‪ ,‬אלא פשוט להשתחרר מכל‬

‫הכותבת מרצה באוניברסיטת בר־אילן‪,‬‬ ‫מומחית לספרות פנטסטית‬ ‫מה מסתתר מאחורי הפנס? לוסי מבקרת בנרניה‬

‫‪8‬‬

‫החומות והמגבלות של חיינו‪.‬‬ ‫אבל יותר מכל אני אוהבת את‬ ‫תשובתו הזו‪ :‬המטרה הכי חשובה‬ ‫של ִספרות פנטסיה היא‬ ‫לספק ״חופשה מהמוח״‪,‬‬ ‫שדרכה אפשר לראות את‬ ‫הקסם‪ ,‬הפלא והמסתורין‪,‬‬ ‫ולשאוב תקווה סמויה‪:‬‬ ‫אולי קיימים יצורים‬ ‫שאתם‬ ‫תבוניים אחרים ִ‬ ‫נוכל לתקשר? אולי אפשר‬ ‫לנצח את הזמן? ואולי יש‬ ‫עולמות אחרים שבהם‬ ‫הזמן עובר לאט יותר?‬

‫כתבינו‬

‫קבלו הצצה ליקום המקביל‬ ‫מאת נועה גרין‪ ,‬בת ‪ ,15‬אילת‬ ‫כתבתנו לוקחת אתכם למסע בעולמה של קבוצה (לא מבוטלת) של חובבי פנטסיה בכלל‬ ‫ו"הארי פוטר" בפרט‪ .‬מה גורם לרבבות בני נוער (וכתבתנו בתוכם) לחיות ביקום המקביל של "אתר אוהבי‬ ‫הארי פוטר בישראל"‪ ,‬ואיך הפך החלום (או הסיוט) של ילד ישראלי אחד להיסטריה המונית‬ ‫וולדמורט עמד מעליו‪ ,‬עיניו האדומות בוהקות באיום‪ ,‬וידיו‬ ‫השלדיות מגששות ומתפתלות לעברו כנחש‪ .‬״אני אתפוס‬ ‫אותך‪..‬״ הוא זמרר בקול מלחשש‬ ‫והתפתל סביבו‪ ,‬מונע דרך לנסיגה‪.‬‬ ‫״אתפוס‪ ...‬אותך‪...‬״ הוא חש נגיעה‬ ‫קרה כקרח על לחיו‪ ,‬ויכול היה‬ ‫לראות את נחירי הנחש מתכווצים‬ ‫ומתרחבים קרוב‪ ,‬מולו‪.‬‬ ‫״אההה!!!״ אדם התעורר בבהלה‪,‬‬ ‫מצחו מכוסה זיעה קרה‪ ,‬והוא‬ ‫מתנשם ומתנשף בכבדות‪ .‬הוא‬ ‫התרומם על מיטתו‪ ,‬והושיט יד‬ ‫רועדת לכרך המרוט של ״הארי‬ ‫פוטר וגביע האש״‪ .‬הוא ִדפדף בספר‬ ‫בקדחתנות‪ ,‬כמחפש דבר־מה‪ :‬״שוב‬ ‫חלמתי על זה!״‬ ‫הוא השליך את הספר הרחק ממנו‪.‬‬ ‫הספר צנח על שידת הברזל שלו‪,‬‬ ‫והפיל ארצה מקל עץ ארוך‪ ,‬שאדם‬ ‫התעקש לכנות ״שרביט״‪ .‬אדם רימון‬ ‫הקטן היטיב את משקפיו העגולים‬ ‫על חוטמו הזעיר והנחוש‪ ,‬והכריז‪:‬‬ ‫״אני מוכרח לעשות משהו!״‬

‫כך הפכנו למשפחה‬ ‫מאז כולנו קרבנות המזימה האפלה‬ ‫של אדם רימון ‪ -‬פתיחת אתר ממכר‬ ‫עד מוות‪ ,‬וחשיפת כל הגולשים בו‬ ‫לשליטתו המנטאלית של הלורד‬ ‫וולדמורט‪ ,‬בניסיון נואש להבריח‬ ‫הבלהה (או כך‬ ‫ממנו את חלומות ָ‬ ‫לפחות מספרת האגדה‪ ,‬אחת מני‬

‫רבות‪ ,‬שכולן עוסקות בסוגיה המסתורית‪ :‬מה יכול לגרום‬ ‫ללמעלה מ־‪ 28‬אלף בני נוער (ולא רק) להירשם ל״אתר אוהבי‬ ‫הארי פוטר בישראל״)‪.‬‬ ‫השמועות אומרות כי זהו האתר‬ ‫היחיד שלא נחסם בזמנו על ידי‬ ‫״מורשת״‪ ,‬מה שהביא להתנחלות‬ ‫משמעותית של בני נוער דתיים‪,‬‬ ‫אך התוצאות ברורות‪ :‬אדם רימון‪,‬‬ ‫האיש והאגדה‪ ,‬הקים ברחבי‬ ‫האינטרנט את אחת הקהילות‬ ‫המשפחתיות החמות והפנטסטיות‬ ‫בכל רחבי הרשת‪.‬‬ ‫כדי לנסות להסביר לחוצנים‬ ‫שביניכם על מה בדיוק אנחנו‬ ‫מדברים‪ ,‬תרתי אחר חבריי‬ ‫הוותיקים‪ ,‬בוגרי הפורום ״דיבורים״‬ ‫וחברי הילדות הכי טובים שלי‪.‬‬ ‫אגב‪ ,‬בצעד בלתי אופייני החלטנו‬ ‫להתחבר לשורשים העיראקיים‬ ‫שלנו‪ .‬כך גורשו כל אותיות ה־א׳‬ ‫וה־ה׳ בבושת פנים‪ ,‬ואת מקומן‬ ‫תפסה ה־ע׳‪ ,‬מה שהוביל לכינויים‬ ‫הביזאריים‪ :‬״בלקע״‪ ,‬״שירע״‪,‬‬ ‫״תרסיסע״‪ ,‬״נוגע״ ואפילו‬ ‫״בטטע״‪.‬‬ ‫״היתה תקופה של נשפים‬ ‫וירטואליים‪ ,‬כלומר מישהו מנחה‬

‫״המפגשים פגעו ביכולת לדמיין אנשים עם‬ ‫ִ‬ ‫זנב ומספר בלתי קונבנציונלי של אוזניים‪ .‬כי‬ ‫איך עוד אפשר לדמיין מישהי שהכינוי שלה‬ ‫הוא 'בקביקה המקורית'?״ תרסיסע נזכרת‬ ‫בנוסטלגיה בימי ״הארי פוטר״ העליזים‬

‫הבא‬ ‫בעמודהבא‬ ‫המשךבעמוד‬ ‫המשך‬

‫‪9‬‬

‫כתבינו‬

‫המשך מהעמוד הקודם‬ ‫ישנו אחד אצל השני‪ ,‬נפגשנו בספונטאניות‪ .‬ככה‬ ‫הפכנו למשפחה אחת מלוכדת‪.‬‬ ‫״באתר היו רשומים בנים ובנות‪ ,‬דתיים וחילונים‪,‬‬ ‫וגילינו תגליות מפתיעות זה על עולמו של השני‪.‬‬ ‫חברויות רבות ואמיצות נקשרו בין שני ִצדי‬ ‫ובמפגשים הראשונים בנות חילוניות‬ ‫המתרס‪ִ ,‬‬ ‫השתדלו להתלבש צנוע‪ ,‬והבנים לא התקרבו פיזית‬ ‫לאף אחת מן הבנות הדתיות״‪.‬‬

‫כשמציאות קודרת מנצחת את‬ ‫הדמיון‬ ‫״תרסיסע – קרנף‬ ‫ּכְ רּות ראש אחד לדרך‪,‬‬ ‫בב‬ ‫קש‬ ‫ה״‪.‬‬ ‫מוד‬ ‫עה‬ ‫למ‬ ‫שפורס‬ ‫בינים בלבד‬ ‫מה ב״אותיות״ בימי הזו‬ ‫הר העליזים של הפורום‬

‫כדי להבין עד כמה היה הקשר בינינו – חברי האתר‬ ‫ קרוב ומגובש‪ ,‬צריך לדעת מיהו יהונתן טחובר‪.‬‬‫יהונתן טחובר נרשם לאתר בגיל ‪ 17‬לערך‪ .‬הוא היה‬ ‫אחד הבולטים והמצחיקים שבחבר׳ה‪ .‬ג׳ינג׳י‪ ,‬עליז‬ ‫במשרת ״שר הקסמים״ יחד‬ ‫ותוסס‪ ,‬הנהיג את הפורום ביד רמה ִ‬ ‫עם שותפתו המקסימה ״תותי״‪ ,‬והיה אף מנהיג ה״נוקמים״‪,‬‬ ‫אגודה צבאית שנלחמה בתפוחי אדמה ושלטה בפורום‪.‬‬ ‫הסיסמה המיתולוגית‪ :‬״אנחנו ננקום! אנחנו נשלוט! אנחנו‬ ‫נאכל שוקולד!״ היתה לשם דבר‪ ,‬ואלה שלא זכו להצטרף‬ ‫לשורות הלוחמים‪ ,‬היו החבר׳ה מהמפלגה הצבאית הנגדית‪,‬‬ ‫שהונהגה על ידי ״‪Lordvoldemort‬״ השטנית ‪ -‬כשמה כן‬ ‫היא ‪ -‬שרצחה הארי פוטרים אומללים‪ ,‬והפרה את הסדר באופן‬ ‫כללי‪.‬‬

‫ערב שהוא כביכול נשף״‪ ,‬מתארת תרסיסע‪ ,‬אחת מחברותיי‬ ‫הטובות באתר‪ ,‬את ִשגרת החיים האלטרנטיבית של המכורים‪.‬‬ ‫״בדרך כלל‪ ,‬זה היה נפתח בדרמטיות בתיאור של האולם‬ ‫(ושמלות ערב ססגוניות‪ ,‬אני מוסיפה)‪ ,‬ואחר כך היו נפתחים‬ ‫ִשׁרְ שׁוּ רים לכל חלק של הנשף‪ִ :‬שׁרְ שׁוּ ר של המוזיקה‪ִ ,‬שׁרְ שׁוּ ר‬ ‫של האוכל‪ ,‬של הריקודים‪ ,‬של תחרות תחפושות וכולי״‪.‬‬ ‫המפגשים שבאו בעקבות הגלישה באתר‬ ‫מה הוסיפו לך ִ‬ ‫ובפורום?‬ ‫״המפגשים היו פחות או יותר השיאים של הפורום״‪ ,‬משיבה‬ ‫ִ‬ ‫תרסיסע‪ .‬״לראות את‬ ‫כולם‪ ,‬להתפרע עם כולם‪,‬‬ ‫זה מוסיף המון‪ ,‬בעיקר‬ ‫כשאתה כבר קשיש ולא‬ ‫גולש כמו שהיית גולש‬ ‫פעם‪ .‬אבל‪ ,‬עם זאת‪,‬‬ ‫זה מוריד את היכולת‬ ‫לדמיין אנשים עם זנב‬ ‫ומספר בלתי קונבנציונלי‬ ‫של אוזניים‪ .‬כי איך עוד‬ ‫אפשר לדמיין מישהי‬ ‫שהכינוי שלה הוא‬ ‫׳בקביקה המקורית׳?!‬ ‫״במפגשים גילינו זה את‬ ‫פרצופו של זה‪ ,‬והפכנו‬ ‫את כל הקשר בינינו‬ ‫לאמתי (בהתחלה‪ ,‬כל אחד‬ ‫הביא ִאתו אבא חמוש‪,‬‬ ‫שהסתתר מאחורי שיח‬ ‫כזה או אחר‪ ,‬למטרות של‬ ‫זהירות‪ ,‬גהות ובטיחות)‪.‬‬ ‫״הילדים של היום זה לא הילדים של פעם‪ .‬הדִ מיון‪ ,‬השיתוף ואפילו האהבה ל׳הארי פוטר׳ פחתו״‪ .‬אתר אוהבי הארי‬ ‫פתאום הלכנו אחד לשני‪,‬‬ ‫פוטר – הבית של נועה ושל ‪ 28‬אלף חברים נוספים‬

‫‪10‬‬

‫יהונתן היה חבר פעיל באתר עד גיוסו לצה״ל‪ .‬במהלך שירותו‬ ‫לשׁבעה‬ ‫הצבאי הוא שם קץ לחייו‪ .‬היינו המומים‪ .‬הגענו ִ‬ ‫בתור ״החברים מהפורום״ ‪ -‬כמה בנים ובנות‪ ,‬דתיים ודתיות‪,‬‬ ‫וסיפרנו להוריו איזה חבר הוא היה‪ .‬עשינו מפגש לזכרו‪ ,‬ואף‬ ‫הדפסנו חולצה‪ .‬כולנו התבגרנו באחת‪ ,‬והבנו את משמעות‬ ‫החיים וערכם‪ ,‬מתוך כאב על האבדה של החבר האהוב שלנו‪,‬‬ ‫יהונתן‪.‬‬

‫מילדות ועד ִזקנה‬ ‫״אתר אוהבי הארי פוטר בישראל היה פעיל כל הזמן״‪ ,‬ממשיכה‬ ‫תרסיסע לספר‪ .‬״לא משנה אם נכנסת ב־‪ 4‬לפנות בוקר או ב־‪2‬‬ ‫בצהריים‪ ,‬תמיד היה שם מישהו (חוץ מבשבת‪ ,‬כמובן)‪ .‬היתה‬ ‫אווירה נהדרת‪ ,‬אווירה של בלגאן‪ .‬גיטרות‪ ,‬קרניים וצמידים‬ ‫והמון רעש וצחוק״‪.‬‬ ‫איך הרגשת כשכולם התבגרו ועזבו את האתר ״הישן״?‬ ‫אני מדברת על שינוי שחל לפני כשנתיים‪ ,‬עת רובנו נכנסו‬ ‫לתיכונים ולחטיבות הביניים‪ .‬הזמן אזל‪ ,‬והפורום ַחי ובעט‬ ‫בעיקר בחופש הגדול‪ .‬היום מרבית תושבי הפורום המקוריים‬ ‫הם כבר בני ‪ ,16-15‬וחוץ מקשר עם חברים קרובים‪ ,‬הפורום‬ ‫אינו משמש עוד כמקום המפגש היומיומי או אפילו השבועי‬ ‫שלהם ‪ -‬שלנו‪.‬‬ ‫״המממ‪ ...‬האמת שגם אני התבגרתי ודי עזבתי את האתר הישן״‪,‬‬ ‫למפגשים‪ ,‬פה ושם‪,‬‬ ‫מודה תרסיסע‪ .‬״אני נכנסת ואפילו מגיעה ִ‬

‫הדמיון‪ ,‬השיתוף‬ ‫אבל הילדים של היום זה לא הילדים של פעם‪ִ .‬‬ ‫ואפילו האהבה ל׳הארי פוטר׳ פחתו‪ ,‬והאנשים החברים בפורום‬ ‫במפגשים״‪.‬‬ ‫היום מתרכזים בעיקר ִ‬ ‫הם‪ ,‬למעשה‪ ,‬יצרו חברה חדשה‪ ,‬עם אותם הגוונים ואותו‬ ‫המכנה המשותף‪ ,‬אבל עדיין שונה מהחברה שתרסיסע ואני‬ ‫השתייכנו אליה‪.‬‬ ‫למה את הכי מתגעגעת?‬ ‫״לתור הזהב״‪ ,‬עונה תרסיסע‪ .‬״לתקופה האקטיבית של נשפים‬ ‫מדי שבוע‪ ,‬של שאלוני המצב־רוח וההפגזה של בילי ב׳ינשופים׳‬ ‫(בילי = אדם מפוקפק שמפחד פחד מוות מינשופים)״‪.‬‬ ‫בילי היה גמדון בית מצוברח וכעוס‪ ,‬שפחד‪ ,‬כפי שאמרה‬ ‫תרסיסע‪ ,‬פחד מוות מינשופים‪ .‬״ינשופים״ היה הכינוי לתיבת‬ ‫מסרים שהיתה לכל גולש‪ ,‬בה התכתבנו‪ ,‬בנוסף לפורום‪.‬‬ ‫ההתראה הייחודית היתה בדמות ינשוף שהתעופף על מסך‬ ‫המחשב‪ ,‬אשר בלחיצה עליו ניתן היה להגיע לתיבת המסרים‪.‬‬ ‫ושאלה אחרונה‪ :‬למה צריך חומוס?!@‪@#$‬‬ ‫"‪ .tricky one‬את באמת חשבת שאני אגלה לך‪ ,‬אם התשובה‬ ‫הזאת מתפרסמת בעיתון?! מדובר פה בסודות מדינה‬ ‫ארורים!״‬ ‫וכל מילה נוספת ‪ -‬מיותרת‪.‬‬

‫האנרכיה בפורום‬ ‫אוכלאדם (עוזראדם‪ ,‬במקור)‪ .‬בכל אתר אינטרנט ממוצע יש קללות ותכנים לא הולמים‪ ,‬שמכניסים‬ ‫משתמשים משועממים כאלה ואחרים‪ .‬ה״אוכלאדם״ מקבל אפשרות למחוק ִשרשורים והגבות‪.‬‬ ‫התפקיד הנכבד הזה ניתן לרוב לאנשים שאדם רימון סמך עליהם במיוחד‪ .‬בזמנה השתמשה‬ ‫בלקע באפשרות הזו כדי להשתלט על האתר בצורה דיקטטורית‪ ,‬ומאז ועד היום הכל נתון‬ ‫למרותה‪ .‬כשהיא נזכרת להתחבר‪ ,‬כמובן‪.‬‬ ‫גמלים‪ .‬ותיקים שעזבו את הפורום‪ ,‬וכשהם מתחברים הם מתקבלים בהתרגשות ובקריאות‪:‬‬ ‫״דנ״ח הגמל בפורום!@‪ @%@#$‬וווואוווו!!@‪@#‬״‪ ,‬לדוגמה‪.‬‬ ‫נובים (המצאה של שחר)‪ .‬גולשים מהתקופה החדשה‪ ,‬לא ראויים ליחס של כבוד (כמובן)‬ ‫״הי‪ ,‬רוצה שאסביר לך איך להבריח‬ ‫מצד הוותיקים‪ ,‬ומלוּ וִ ים בקריאות מלאות לעג כמו‪ֵ :‬‬ ‫גוזים?!״‬ ‫גרעין מרכזי‪ :‬משפחת החל״ב‪ .‬באתר נישאנו אחד לשני‪ ,‬ילדנו אחד לשני ואפילו‬ ‫היינו דודות דביקות וסבתות זועמות האחד בשביל השני‪ .‬יצרנו קשרי משפחה‪,‬‬ ‫אשר כונתה משפחת החל״ב (עד היום לא ברור מדוע)‪ .‬בראשה עומדים הזוג‪:‬‬ ‫״פלאפי סיאמי״ ו״דחפו שוקולד^^״‪ ,‬וכל השאר‪ -‬משפחה‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬הסיפור עוד לא תם‪ ,‬אבל המקום על גבי העיתון תם מזמן‪ .‬אז ד״ש‬ ‫לכל החבר׳ה מאתר אוהבי הארי פוטר בישראל (וואו‪ ,‬אנחנו מפורסמים!‬ ‫ידענו שמתישהו נשנה את העולם‪ .‬ספר השיאים של גינס זה רק עניין של‬ ‫זמן‪ ,‬בחיי)‪.‬‬ ‫סליחה אישית לבלקע‪ ,‬ואל תשכחו לנשום‪...‬‬

‫‪11‬‬

‫אגדות מהמקורות‬ ‫כך נולדה ִס ְדרת הקומיקס ״לעזאזל עם בבא״‪ ,‬שפורסמה במלואה ב״אותיות״ במהלך‬ ‫השנה שעברה‪ ,‬ובימים אלה רואה אור בהוצאת ״מודן״‪ ,‬לקראת שבוע הספר העברי‬ ‫מאת שי צ׳רקה‬ ‫בשבת אחת לפני כשנתיים קראתי את פירוש הרמב״ן לעניין השעיר לעזאזל‪ ,‬המופיע בספר ״ויקרא״‪ .‬הרמב״ן מדבר על‬ ‫ָׂשרו של עֵ ָׂשו‪ ,‬ונוגע בעניינים קבליים‪ .‬כשגמרתי לקרוא ולהבין (עד כמה שהצלחתי)‪ ,‬כבר היה לי בראש גרעין רחב למדי‬ ‫של סיפור‪.‬‬ ‫בימים הבאים קשקשתי בפנקס הסקיצות הקטן שלי‪ ,‬מפעם לפעם‪ ,‬ציור של דמות‪ ,‬של מצב מתוך הסיפור; כתבתי משפט‬ ‫קצר המתאר רעיון שישתלב בסיפור‪ ,‬וכך‪ ,‬לאט־לאט‪ ,‬פיסה ועוד פיסה‪ ,‬הגרעין נעטף והפך לפרי־סיפור שלם בראשי‪.‬‬

‫כשהפרי הבשיל‪ ,‬לקחתי בלוק ציור והתחלתי לצייר‪-‬לספר את הסיפור שלי‪ ,‬ציור אחרי ציור‪ ,‬עמוד אחר עמוד‪ .‬זו הפעם‬ ‫הראשונה בה עבדתי ללא תכנון של עמודים‪ ,‬לא בכתב ולא בסקיצות (סקיצות הן רישומים ראשוניים)‪.‬‬ ‫את בלוק הציור לקחתי ִאתי גם אל מחוץ לסטודיו ולבית‪ ,‬בכל פעם שהערכתי שיהיה לי זמן פנוי‪ ,‬כך שאת הספר הזה‬ ‫ציירתי בהמון מקומות‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫כאשר שישה עמודים מהסיפור כבר היו מוכנים‪ ,‬התחלתי לפרסם את הסדרה כאן‪ ,‬ב״אותיות״ (החל מגיליון ‪ ,2‬התשס״ח)‪.‬‬ ‫מובן שהצורך לספק שני עמודים ִמדֵ י שבועיים הכניס לחץ מסוים‪ .‬מצד אחד‪ ,‬לפעמים זה פוגם בכיף שבעבודה‪ ,‬ומצד‬ ‫שני‪ ,‬הלחץ מדרבן להתקדם‪.‬‬

‫מסע בעקבת הרמזים‬ ‫סיפור בקומיקס אינו דומה לסיפור במילים‪ .‬בקומיקס יש‬ ‫צורך להעניק צורה לכל מרכיב בסיפור‪ :‬לדמויות‪ ,‬למקומות‪,‬‬ ‫למצבים ולהבעות‪.‬‬ ‫על ידי הדמויות מועבר המידע כולו‪ .‬למשל‪ ,‬תרנגול הבר‬ ‫המופיע בסיפור – דמות מאגדות חז״ל – ממית את עצמו‬ ‫כשמתברר לו שמעל בתפקידו‪ .‬תגובה כזו של תרנגול הבר‬ ‫הופכת אותו בעיניי‪ִ ,‬מיָד‪ ,‬ליּפָ ני‪ ,‬שכן בתרבות היפנית‪,‬‬ ‫בעיקר בתקופת הסמוראים‪ ,‬היה מקובל שבעלי תפקידים‬ ‫רמים שאכזבו את שולחיהם מבצעים ״חרקירי״ – סוג של‬ ‫התאבדות‪.‬‬ ‫אז לתרנגול הבר נתתי צורה המזכירה ִמיָד סמוראי‪,‬‬ ‫ומבוססת על צורת הפסיון המצוי‪ ,‬עוף ממשפחת‬ ‫הׂשֶ כְ וויים‪.‬‬

‫האגדה מספרת שכאשר‬ ‫רבי שמעון בר יוחאי‬ ‫הסתתר במערה‪ ,‬הוא‬ ‫ישב ולמד תורה כשכל‬ ‫גופו מכוסה אדמה‪.‬‬ ‫בהקדמה לספר ״הזוהר״‬ ‫מדומה רבי שמעון לעץ‬ ‫שתלויות בו נשמות‬ ‫נולדה‬ ‫כך‬ ‫רבות‪.‬‬ ‫אצלי בראש התמונה‬ ‫שמימין‪.‬‬

‫כמו בכל הספרים שלי‪,‬‬ ‫גם בסדרה ״לעזאזל עם‬ ‫בבא״ שתלתי בציורים‬ ‫רמזים שונים שחבל לי‬ ‫לפרט‪ ,‬חלק מההנאה‬ ‫נמצא בגילוי‪ .‬ובכל זאת‪,‬‬ ‫שימו לב‪ ,‬למשל‪ ,‬לשני‬ ‫העצים בקצה הפרדס‪.‬‬ ‫לְ מה דומה כל אחד‬ ‫מהם? לְ מה אני רומז?‬

‫‪13‬‬

‫מאת אושי גרוס‬ ‫איור‪ :‬דנה נחום‬

‫פרק ט"ז‪:‬‬

‫ישבתי אצל דודה אסתר‪ ,‬ושמעתי ממנה על סבא שלי‪ ,‬דוב‪,‬‬ ‫שלא זכיתי להכיר‪ .‬דודה אסתר היא בכלל דודה של אמא‬ ‫שלי‪ ,‬אבל אני מרגיש כאילו מצאתי נפש תאומה‪.‬‬ ‫״סבא שלך נולד יתום״‪ ,‬סיפרה לי דודה אסתר בסלון‬ ‫ביתה היפה‪ .‬״בתקופה ההיא‪ ,‬של תחילת המאה העשרים‪,‬‬ ‫המשמעות של יתמוּ ת היתה חוסר הגנה‪ .‬אמא של סבא היתה‬ ‫ענייה מאוד‪ ,‬והמחשבה כיצד תוכל לפרנס את שלושת ילדיה‬ ‫הטרידה את מוחה ללא הרף‪.‬‬ ‫לחידר‪ .‬דוב‬ ‫״הימים חלפו‪ ,‬והגיע הזמן לשלוח את דוב הקטן ֵ‬ ‫לחידר עמד‬ ‫בן השלוש הולבש יפה‪ ,‬והלך עם אמא‪ .‬בכניסה ֵ‬ ‫בחור צעיר עם זקן תיִ ש‪ ,‬שנתן לכל ילד כפית דבש‪ .‬דוב שמח‬ ‫וליקק את הדבש‪ ,‬יחד עם ‪ 12‬ילדים בני גילו‪ .‬׳תגידו שלום‬ ‫להורים׳‪ ,‬אמר הבחור הצעיר‪.‬‬ ‫החידר‬ ‫״כשעזב אחרון ההורים את ֵ‬ ‫לקח המלמד את הכפיות מפיהם‬ ‫של הפעוטות‪ ,‬ואמר‪ :‬׳התורה‬ ‫היא כמו דבש‪ ,‬אבל כדי‬

‫ללמוד אותה צריך ללמוד את האותיות‪.‬‬ ‫אצלי לא תלקקו דבש‪...‬׳‬ ‫״חלפה השנה‪ ,‬וכל הילדים קראו טוב‪.‬‬ ‫כולם‪ ,‬חוץ מדובי הקטן‪ .‬יום אחד ביקש‬ ‫המלמד ממוישי לקרוא את הפסוק הראשון‬ ‫בספר בראשית‪ .‬מוישי ִסלסל את ֵּפאותיו‬ ‫וקרא‪ :‬׳בראשית ברא אלוקים את השמים‬ ‫ואת הארץ׳‪ .‬המלמד אמר‪ :‬׳די‪ ,‬מוישי‪,‬‬ ‫עכשיו דובי ימשיך׳״‪.‬‬ ‫״רגע‪ ,‬תעצרי!״ צעקתי בהתלהבות‪ .‬״זה‬ ‫בדיוק מה שקרה לי בכיתה א׳! נכון‪,‬‬ ‫אמא?״‬ ‫״נכון״‪ ,‬אישרה אמא שישבה בסמוך‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫״דובי הסתכל על הספר וקרא ׳ב‪ ...‬ב‪ ...‬בראשית ברא‬ ‫אלו‪...‬׳‬ ‫׳נוּ ‪ ,‬תמשיך!׳ ציווה המלמד כשסרגל בידו‪.‬‬ ‫׳אני לא מצליח׳‪ִ ,‬מלמל דובי‪ .‬׳המילים קופצות לי׳‪.‬‬ ‫שלמה אני מלמד אתכם‪,‬‬ ‫׳אתה עצלן׳‪ ,‬אמר המלמד‪ .‬׳שנה ֵ‬ ‫ואתה לא קלטת שום דבר!? בוא הנה!׳‬ ‫בחיל וברעדה אל המלמד‪ ,‬שתפס את ידו‬ ‫״דובי ניגש ִ‬ ‫הקטנה‪...‬״ עיניה של הדודה מלאו דמעות‪ .‬״הוא אמר‬ ‫לתלמידים‪ :‬׳עכשיו תראו מה קורה לעצלנים׳‪ ,‬והכה בסרגל‬ ‫בקצות האצבעות של דוב הקטן‪ .‬׳אלף׳‪ ,‬קרא המלמד והכה‪.‬‬ ‫׳בית׳‪ ,‬הוסיף להכות‪ ,‬וכך קרא המלמד בשמות האותיות‬ ‫כולן‪ ,‬תוך שהוא מצליף על אצבעותיו של דוב‪ .‬עיניו של‬ ‫הילד מלאו דמעות‪ .‬דמעות של פעוט יתום‪ ,‬שאף אחד לא‬ ‫מגן עליו‪ .‬המלמד הצליף והצליף‪ .‬דוב נפל על הרצפה‪,‬‬ ‫מתעלף‪ .‬המלמד נתן שתי סטירות חלשות על לחייו‪ ,‬והוא‬ ‫מהרצפה‪,‬‬ ‫התעורר‪ .‬אצבעותיו היו נפוחות מן המכות‪ .‬הוא קם ִ‬ ‫מהחידר והחל לרוץ‪.‬‬ ‫יצא ֵ‬ ‫׳לאן אתה חושב שאתה רץ?׳ המלמד רדף אחריו‪ .‬דוב עצר‪,‬‬ ‫והרים אבן מן הרצפה‪ .‬הוא היה בן ארבע‪ ,‬כולו דואב מן‬ ‫המכות‪ .‬׳אם תת‪...‬קרב אליי‪ ,‬אזרוק עליך א‪...‬את האבן!‬ ‫אתה רר‪...‬רשע!׳‬ ‫החידר‪ .‬׳איזו חוצפה׳‪ ,‬מלמל‬ ‫״המלמד חזר אל ֵ‬ ‫לעצמו‪ .‬׳זה בגלל שאין לו אבא‪ .‬למה מביאים אליי‬ ‫את הילדים הקשים?׳״‬ ‫דודה אסתר לקחה מן הטישו שעמד על השולחן‪,‬‬ ‫וניגבה את עיניה‪ .‬״רוצה מיץ אבטיח?״ היא‬ ‫הפתיעה אותי בשאלה‪.‬‬ ‫״מיץ אבטיח? בטח״‪ ,‬הושטתי לה את הכוס שבה‬ ‫שתיתי מיץ תפוזים‪.‬‬ ‫״לא‪ ,‬מיץ אבטיח שותים בכוס אחרת״‪ ,‬חייכה‬ ‫הדודה‪ .‬״תלמד ממני‪ :‬אצלי‪ ,‬יש לכל מיץ כוס‬ ‫מיוחדת״‪.‬‬ ‫״אני אלך הביתה להכין ארוחת ערב״‪ ,‬אמא פנתה‬ ‫אל דלת היציאה‪ .‬״דובי כבר יחזור לבד״‪.‬‬ ‫״הוא בידיים טובות״‪ ,‬הדודה ליטפה את ראשי‪.‬‬

‫החידר הזה״‪ ,‬המשיכה הדודה‬ ‫״דוב הקטן לא חזר שוב אל ֵ‬ ‫לספר על סבא שלי‪ .‬״הוא ניסה ללמוד במקומות אחרים‪ ,‬אך‬ ‫לא הצליח ללמוד קרוא וכתוב‪ .‬כשהיה בן ‪ 12‬התחיל לעבוד‬ ‫בתור שוליה של מנקה ארובות‪ .‬דב הקטן דאג לפרנסת‬ ‫המשפחה‪ .‬את הפרוטות שהרוויח נתן לאמא שלו‪ ,‬וכך‬ ‫הצליחו לחיות‪ .‬אם הוא לא היה מרוויח‪ ,‬אז לא היה לחם!‬ ‫בתקופה ההיא אנשים מתו מפני שלא היה להם אוכל‪ .‬בזכות‬ ‫העבודה של סבא שלך‪ ,‬בני המשפחה יכלו לחיות‪ .‬בזכותו‪,‬‬ ‫אבא שלי יכול היה ללמוד תורה‪ .‬בזכותו‪ ,‬לבלומה אחותו‬ ‫היה מה לאכול‪ .‬הילד דוב גדל״‪ ,‬המשיכה דודה אסתר‪ .‬״הוא‬ ‫הכיר את סבתא שלך‪ ,‬והם התחתנו‪ .‬לאחר החתונה דוב עבד‬ ‫לפרנסתו כשרברב‪ .‬סבא שלך היה עובר מבית לבית‪ ,‬ומתקן‬ ‫את צינורות המים שהאנשים החלו להתקין בביתם״‪.‬‬ ‫״הוא לא נגעל מזה?״ שאלתי‪.‬‬ ‫״כל עבודה מכבדת את בעליה״‪ ,‬אמרה הדודה‪ .‬״דוב ִּפרנס‬ ‫בכבוד את משפחתו‪ .‬פעם עבד אצל משפחה עשירה ברחביה‪.‬‬ ‫כשסיים‪ ,‬שאלה בעלת הבית‪ :‬׳כמה לשלם?׳‬ ‫׳לירה וארבעה גרוש׳‪ ,‬השיב‪.‬‬ ‫היא הוציאה את הארנק‪ .‬׳לפני שאשלם‪ ,‬אני מבקשת‬ ‫חשבונית׳‪.‬‬ ‫׳אני אקפיץ לך מחר׳‪ ,‬ענה סבא שלך‪.‬‬ ‫׳אז תקבל מחר׳‪ ,‬אמרה האישה‪.‬‬ ‫׳גברתי‪ ,‬הילדים שלי רעבים‪ .‬סמכתי על התשלום שאקנה בו‬ ‫לחם וחלב בשבילם‪ ,‬שלא ילכו לישון רעבים׳‪ .‬אבל הדברים‬ ‫הללו לא הרשימו את האישה העשירה‪ .‬׳תביא חשבונית‪,‬‬ ‫תקבל כסף׳‪ ,‬פסקה בהחלטיות״‪.‬‬ ‫״איך הוא רשם לה חשבונית‪ ,‬אם הוא לא ידע לכתוב?״‬ ‫גירדתי בראשי בחוסר שקט‪.‬‬ ‫״הוא לא רשם״‪ ,‬השיבה הדודה בשקט‪ .‬״הוא הוציא פנקס‬ ‫חשבוניות מהכיס‪ ,‬ואמר לגברת‪ :‬׳סליחה‪ ,‬שכחתי את‬ ‫המשקפיים‪ .‬אני לא יכול לרשום בלי משקפיים‪ .‬אני אסע‬ ‫הביתה‪ ,‬ואחזור בעוד שעה עם החשבונית׳‪.‬‬ ‫״סבא שלך יצא‪ ,‬עלה על האופנוע שלו ונסע אל ביתו‬ ‫בקטמון‪ .‬׳שרה!׳ קרא לאשתו‪ ,‬׳תרשמי לי חשבונית!׳‬ ‫״שרה יצאה מהבית ונתנה לו את החשבונית במבט אוהב‪.‬‬ ‫סבתא שרה תמכה בסבא ולא זִ לזלה בו לרגע‪ ,‬למרות שהוא‬ ‫לא ידע קרוא וכתוב״‪.‬‬ ‫״גם אני אוהב את סבתא שרה״‪ ,‬הערתי‪ .‬״אז מה קרה עם‬ ‫האישה משכונת רחביה?״‬ ‫״סבא חזר אליה‪ ,‬הביא לה את החשבונית‪ ,‬היא שילמה לו‪,‬‬ ‫והכל בא על מקומו בשלום‪ .‬אבל כל חייו היו קשים‪ ,‬מפני‬ ‫שלא ידע לכתוב״‪.‬‬ ‫״אז אולי בגלל זה הוא נפטר צעיר״‪ ,‬הערתי‪.‬‬ ‫״אולי״‪ ,‬הדודה ליטפה את ראשי‪.‬‬

‫״ספרי לי עוד על סבא״‪ ,‬ביקשתי‪ ,‬״עוד סיפור אחד‪ ,‬ודי״‪.‬‬ ‫״סבא שלך התפלל בבית הכנסת ברחוב הפורצים״‪ ,‬התרצתה‬ ‫הדודה‪ .‬״היית שם‪ ,‬נכון?״‬ ‫״בטח‪ ,‬זה בית כנסת של זקנים״‪.‬‬ ‫״היום הם זקנים״‪ ,‬חייכה אסתר‪ ,‬״אבל אז הם היו בגיל של‬ ‫ההורים שלך‪ .‬יום אחד‪ ,‬סבא שלך הגיע באיחור לתפילה‪.‬‬ ‫הוא לקח סידור והחזיק אותו הפוך‪ .‬הוא היה כל כך שקוע‬ ‫בתפילה‪ ,‬שלא שם לב לחמישה נערים שנקבצו סביבו לאחר‬ ‫׳שמונה־עשרה׳‪ .‬הם החלו לצחוק בקול‪ .‬סבא הביט לכיוון‬ ‫קולות הצחוק‪ .‬׳מה כל כך מצחיק?׳ שאל‪ ,‬וחייך חיוך של‬ ‫איש גדול‪.‬‬ ‫״הילדים התביישו‪ ,‬ורק הקטן שבהם אמר‪ :‬׳אדוני‪ ,‬אתה‬ ‫מחזיק את הסידור הפוך׳‪.‬‬ ‫׳ברור׳‪ ,‬אמר סבא‪ ,‬׳רציתי לבדוק אם תשימו לב׳״‪.‬‬ ‫לא חשתי שאצבעותיי התהדקו סביב הכוס הדקה‪ .‬בוּ ם!‬ ‫נשמע קול נפץ‪ .‬הכוס התרסקה בידי‪ ,‬והרסיסים התפזרו על‬ ‫הרצפה‪ .‬״סליחה‪ ,‬דודה אסתר״‪ ,‬מלמלתי‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫״זה בסדר!״ הדודה החלה לטאטא את השברים‪.‬‬ ‫כבר אמרתי לכם שכיתה ה׳ היתה שנה של שברים‪.‬‬

‫המשך בגיליון הבא‬ ‫אוּ שי גרוס הוא‪ ,‬במידה רבה‪ ,‬דובי‬ ‫רוס‪ .‬בכתבה שפורסמה ב"אותיות"‬ ‫‪( 25‬תשס"ח) גולל אוּ שי את סיפור‬ ‫ילדותו‪ ,‬על קשיי הלמידה שמהם‬ ‫סבל‪ .‬בעקבות אותם קשיים החליט‬ ‫אוּ שי ‪ -‬סופר‪ ,‬שחקן וזמר – לסייע‬ ‫לילדים הנתקלים בקשיים לימודיים‬ ‫וחברתיים‪ .‬הוא כתב את הספר המשעשע‬ ‫והמרגש "אין דבר כזה ילד רע" (בהוצאת מדרשת מעלה‬ ‫חבר)‪ ,‬ואף יצא במופע מצליח‪ִ .‬מ ֵדי גיליון נפרסם פרק‬ ‫בספר‪ ,‬ובעקבותיו תוכלו להפנות שאלות לאוּ שי גרוס או‬ ‫ליועצת החינוכית של "אותיות"‪ ,‬שיפי ברגר‪.‬‬ ‫אם אתם חשים במצוקה בגלל קשיים חברתיים או לימודיים‪,‬‬ ‫ואם אתם מכירים מישהו שסובל מכך ‪ -‬אוּ שי ושיפי נמצאים‬ ‫כאן בשבילכם‪.‬‬ ‫את השאלות וההערות ניתן להפנות לכתובת הדוא"ל של‬ ‫עיתון "אותיות"‪ otiyot@walla.co.il :‬או לכתובת של‬ ‫אוּ שי גרוס‪oshigross@walla.com :‬‬

‫‪15‬‬

16

‫יודק'ה מתחתן ומשתקע בצפת‪ .‬אנשי הקהילה מאמינים שהיכולת שלו לצייר את פרצופיהם‪ ,‬מעידה על‬ ‫כך שהוא מסוגל לקרוא פרצופים‪ .‬מושל העיר מופיע לפניו בתחפושת‪ ,‬ולאחר שיודק'ה מצייר ומפרש את‬ ‫למשפט בפני הפחה‬ ‫פניו באופן פוגע – המושל עוצר אותו ומשליך אותו לכלא בצפת‪ ,‬שם הוא ממתין ִ‬ ‫אל־ג'זאר‪ ,‬הידוע באכזריותו‪ .‬האסיר בתא השכן גורם ליודק'ה לחשוב מחדש על הדרך בה הוא מצייר‪...‬‬

‫המשך בגיליון הבא‬

‫‪17‬‬

‫הספרייה שהצילה‬ ‫את חייו של הרב‬ ‫עם פרוס שבוע הספר‪ ,‬נכבד את זִ כרו של האיש שהחזיק בבֵ יתו את הספרייה‬ ‫הפרטית הגדולה ביותר בארץ ישראל‪ :‬למעלה מ־‪ 40‬אלף ספרים אכלסו את‬ ‫ביתו של הרב יהודה פישמן־מימון‬ ‫חברו הקרוב של דוד בן גוריון‪ ,‬ולא פלא‪ ,‬אפוא‪,‬‬ ‫״בבית של אבא לא היתה חלוקה רגילה של‬ ‫חדרים כבשאר הבתים״‪ ,‬סיפרה גאולה‪,‬‬ ‫שבתמונה המפורסמת מטקס הכרזת עצמאות‬ ‫בתו הבכורה של הרב פישמן־מימון‪.‬‬ ‫מדינת ישראל ב־‪ ,1948‬הוא נראה יושב‬ ‫״בבית אבא שימשו החדרים לתכלית‬ ‫לימינו של בן גוריון‪ .‬חיבתם המשותפת‬ ‫אחת‪ :‬הספרייה‪ .‬המרכז היה ׳החדר‬ ‫של הרב פישמן־מימון ושל בן גוריון‬ ‫הגדול׳‪ :‬חדר ספרים עם שורות של‬ ‫לספרים קירבה אותם זה לזה‪,‬‬ ‫ארונות ומעברים צרים ביניהם‪,‬‬ ‫וסיפקה להם שעות ארוכות של‬ ‫כבספרייה ציבורית; אחריו‬ ‫דפדוף ועיון משותפים‪.‬‬ ‫חדר קטן ממנו‪ ,‬שקראנו‬ ‫״את הספר הראשון קנה אבא‬ ‫לו ׳הספרייה הקטנה׳ ‪-‬‬ ‫בהיותו בן שמונה״‪ ,‬סיפרה‬ ‫אף הוא עמוס מדפי‬ ‫גאולה‪ .‬״אמו נתנה לו‬ ‫ספרים המכסים את‬ ‫עשר קופיקות (מטבע‬ ‫התקרה;‬ ‫קירותיו עד ִּ‬ ‫רוסי) לקניית ממתקים‪,‬‬ ‫האוכל‪,‬‬ ‫אחריו חדר‬ ‫אך הוא העדיף לקנות‬ ‫תכננה‬ ‫שאמא‬ ‫בהן ספר‪ ,‬שנשמר‬ ‫להעמיד בו ספה‪,‬‬ ‫אצלו במשך עשרות‬ ‫אולם אבא העמיד‬ ‫שנים‪ .‬מיום שעמדתי‬ ‫ספרים‬ ‫שני ארונות‬ ‫על דעתי אני זוכרת את‬ ‫גדולים ״לשיפור מראה‬ ‫אבא מסתובב בין הארונות‪,‬‬ ‫מאות‬ ‫החדר״‪ .‬ובחדר המיטות ‪-‬‬ ‫ה רב‬ ‫ממשש בחיבה ספר זה או אחר‪,‬‬ ‫הכרזת העצ‬ ‫פישמן־מימון לימינו של בן גוריון בטקס‬ ‫כלום אפשר בלא ספרים על ארונות‬ ‫כמלטפו על לחיו״‪.‬‬ ‫החלון?״‬ ‫הלילה‪ ,‬הכיסאות‪ ,‬ואפילו על אדן‬ ‫מניין השיג הרב פישמן־מימון ספרים כה רבים?‬ ‫״לא בקלות באו לידיו הספרים״‪ ,‬מעידה גאולה‪ .‬״פעמים רבות‬ ‫ספרים במקום ממתקים‬ ‫שילם עבורם בדמים מרובים‪ .‬אבא לא אהב לשאול ספרים‪,‬‬ ‫ואת אלה שקנה לא הניח בארון עד שקרא בהם‪ .‬הוא קנה‬ ‫את התיאור המשעשע הזה הקדישה גאולה לאביה‪ ,‬הרב‬ ‫וקרא הכל‪ :‬קודש וחול‪ .‬הספרייה היתה בעיניו משהו שתמיד‬ ‫פישמן־מימון‪ ,‬ששימש כשר הדתות הראשון במדינת‬ ‫יש לשפרו‪ ,‬לייפותו ולהשלימו‪ .‬כשבאו אורחים לבקר‪ ,‬היתה‬ ‫ישראל‪ ,‬והיה אחד החותמים על מגילת העצמאות‪ .‬הוא היה‬ ‫אמא מגישה כיבוד‪ ,‬ואילו אבא ‪ -‬הכיבוד שלו היה הספרייה‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫אבא היה צועד בראש‪ ,‬קורן כולו‪ ,‬והאורחים אחריו‪ .‬ליד כל‬ ‫ארון היה מתעכב‪ ,‬מוציא ספר זה או אחר‪ ,‬ומראה על החידוש‬ ‫או ׳הצימוק׳ שבו‪ .‬כ־‪ 40‬אלף ספרים‬ ‫מנתה הספרייה‪ ,‬וחסרונה‬ ‫היחיד היה שלא היה לה‬ ‫קטלוג מסודר‪ .‬אך אל‬ ‫דאגה ‪ -‬קטלוג חי היה‬ ‫לה‪ :‬היא היתה סדורה‬ ‫וממוינת בסדר מופתי‬ ‫בלבו ובמוחו של‬ ‫ִ‬ ‫אבא״‪.‬‬ ‫לתיאוריה‬ ‫גיבוי‬ ‫המשעשעים של גאולה‬ ‫על ״הסיורים״ שערך‬ ‫אביה לאורחיו בספריית‬ ‫ֵּביתו‪ ,‬אפשר למצוא בכתבי‬ ‫נשיאנו השלישי‪ ,‬זלמן שזר‪:‬‬ ‫״פעם היה לי העונג הרוחני‬ ‫להתארח בספרייתו העצומה של‬ ‫הרב מימון‪ .‬היתה זו אחת הספריות‬ ‫היהודיות הפרטיות הגדולות ביותר‬ ‫הספרים‪,‬‬ ‫בדורנו‪ .‬טיילנו ארוכות בין ארונות‬ ‫ברו‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫בהנהלתו המאליפה של מארחנו״‪.‬‬ ‫ה‪ .‬ב‬

‫מדינת ישראל ב־‪ ,1948‬היתה רוממה שכונה יהודית מבודדת‬ ‫בין הכפרים העוינים ליפתא ושייח׳ באדר‪.‬‬ ‫״במאורעות תרפ״ט‪ ,‬בשנת ‪,1929‬‬ ‫עזבו רוב תושבי רוממה את‬ ‫בתיהם״‪ ,‬אומרת גאולה‪,‬‬ ‫״ונשארנו רק שלוש‬ ‫משפחות‪ .‬׳אין עוזבים‬ ‫עמדה!׳ אמר אבא‪,‬‬ ‫תודות‬ ‫ונשארנו‪.‬‬ ‫לכך לא נהרסה‬ ‫השכונה ולא נשדדה‬ ‫כשכונות ְס ָפר אחרות‬ ‫בירושלים״‪.‬‬

‫באילו ספרים פגע‬ ‫הכדור?‬

‫בי‬

‫רב‬ ‫תה‬

‫ט‬

‫י״‬ ‫יהו‬ ‫דה״‬

‫אף שהיה מחלוצי רוממה‪ ,‬החליט‬ ‫הרב פישמן־מימון לעקור לשכונת‬ ‫קריית משה הסמוכה‪ ,‬שכן בבית בן‬ ‫שלוש הקומות ברוממה לא נותר עוד‬ ‫ר‬ ‫מו הפ מקום לספרים נוספים‪ ...‬בשנת ‪ 1936‬עברה‬ ‫ש‬‫המשפחה לבית מרוּ וח בקריית משה‪ ,‬אך היה זה‬ ‫מרכז המגן דוד‬ ‫בנקודה קרובה אף יותר לכפר ליפתא‪.‬‬ ‫במדבר‬ ‫מסע מסוכן ִ‬ ‫״רק כביש הבדיל עתה בינינו ובין הכפר״‪ ,‬נזכרת גאולה‪.‬‬ ‫״בחג הסוכות תרצ״ט (‪ )1938‬חזר אבא הביתה מכינוס ציוני‪,‬‬ ‫במשך שנים התרוצץ הרב פישמן־מימון בעולם בשליחות‬ ‫והותקף ביריות מטווח קרוב‪ .‬מלוויו הספיקו לנוס אל הבית‪,‬‬ ‫תנועת ״המזרחי״ הציונית‪ ,‬כדי לעזור ליהודים‪ .‬את זמן‬ ‫אולם הוא קפא על הסף תחת מטר היריות‪ .‬בסכנת נפשות‬ ‫המנוחה ניצל לשיטוט בין חנויות ספרים חבויות‪ ,‬במטרה‬ ‫יצאו מלוויו והכניסוהו על כפיים הביתה‪ .‬בו ברגע חזר אליו‬ ‫למצוא ולהציל ִספרי קודש עתיקים‪ .‬באחת הפעמים הרחיק‬ ‫ההומור הרגיל שלו‪ ,‬והוא החל למשש בגופו באומרו‪ :‬׳נראה‬ ‫נדוד עד בגדד שבעיראק‪ ,‬כדי לגאול גניזה עתיקה באחד‬ ‫אם לא נתקע בי כדור ֵאי־שם‪...‬׳ למחרת שוב הותקף הבית‪,‬‬ ‫במדבר במכונית‬ ‫מבתי הכנסת‪ .‬הנסיעה ארכה ימים שלמים ִ‬ ‫אך אנו לא עזבנו אף פעם את העמדה‪ ,‬וגם ההומור של אבא‬ ‫חבוטה‪ ,‬ששקעה לא פעם בחול וכמעט שקברה את נוסעיה‪.‬‬ ‫לא התערער״‪.‬‬ ‫מן המסע המסוכן חזר הרב עם אוצר‪ :‬ספר יהודי קטן בשם‬ ‫ההתקפות על הבית נמשכו‪ ,‬ולא פעם נאלצו יושביו למצוא‬ ‫״אבקת רוכל״‪ ,‬שכל עותקיו נשרפו בידי הגויים‪.‬‬ ‫מחסה מאחורי תריסי הברזל הכבדים‪ .‬במהלך מלחמת‬ ‫דרכה‬ ‫את‬ ‫החלה‬ ‫ספרייתו המכובדת של הרב פישמן־מימון‬ ‫העצמאות חוררו כדורים עבים את התריסים‪ ,‬וחדרו פנימה‪.‬‬ ‫בביתו שבשכונת רוממה בירושלים‪ .‬״בשנת תרפ״ב הקמנו‬ ‫ֵ‬ ‫״אחד הכדורים נקב את חלון הספרייה שבקומה השנייה״‪,‬‬ ‫את ביתנו ברוממה״‪ ,‬מספרת גאולה‪ .‬״השכונה גבלה אז עם‬ ‫מספרת גאולה‪ ,‬״ובדרך נס לא פגע באבא שעמד שם‪.‬‬ ‫כפר המרצחים הערבי ליפתא‪ .‬היינו הראשונים לגור בשכונה‪,‬‬ ‫במקום זה חדר הכדור בעד ארון הספרים‪ ,‬חורר כמה מהם‪,‬‬ ‫וסביבנו ים של ערבים‪ .‬עד היום קשה לשכוח איך רטט לבי‬ ‫ונתקע‪ .‬במשך שנים אהב אבא להראות לאורחיו את הספרים‬ ‫הרך בפחד מפני השכנים‪ ,‬שהתהלכו בהמוניהם ליד הבית‬ ‫הנקובים‪ .‬׳צאו וראו׳‪ ,‬היה אומר‪ .‬׳הכדור פגע דווקא בספרים‬ ‫הבודד״‪.‬‬ ‫העוסקים כולם בציונות ובבניין ארץ ישראל‪ .‬חור קטן עשו‪,‬‬ ‫מי שמכיר את שכונת רוממה‪ ,‬תוהה בוודאי על איזו ״בדידות״‬ ‫במפעל הציוני‪...‬׳״‬ ‫אך לא פגעו לא בי ולא ִ‬ ‫מדברת גאולה‪ .‬רוממה שוכנת היום לבטח מאחורי התחנה‬ ‫הרב מימון נפטר בשיבה טובה בשנת ‪ ,1962‬וספריו הפכו‬ ‫המרכזית‪ ,‬ובתיה מוגנים היטב‪ .‬אך גאולה צודקת‪ :‬עד קום‬ ‫לבסיס האיתן של ספריית ׳מוסד הרב קוק׳ בקריית משה‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫מאת נועה גרין‬

‫ספרים‪ ,‬קסמים ומה שביניהם‬

‫עובדות שלא הכרתם‬ ‫ִס ְדרת ִספרי ״הארי פוטר״ נמכרה במאות־מיליוני‬ ‫עותקים בכל העולם‪.‬‬ ‫בסדרה ‪ -‬״הארי פוטר ואבן‬ ‫הספר הראשון ִ‬ ‫החכמים״ – תורגם לכשישים שפות‪ ,‬ובהן שפות‬ ‫בלתי מדוברות‪ ,‬כגון לטינית‪ ,‬יוונית עתיקה וגאלית‬ ‫בסדרה‪.‬‬ ‫סקוטית‪ .‬הוא גם הספר הנמכר ביותר ִ‬ ‫בישראל נמכר הספר הראשון (בהוצאת ״ידיעות‬ ‫ספרים״) בכחצי מיליון עותקים‪.‬‬ ‫אחת מסדרות הפנטסיה הישראליות בנות־‬ ‫זמננו המצליחות ביותר היא ִסדרת ״ווינטר בלו –‬ ‫ילדת פיות״ (מאת אשכר ארבליך־בריפמן‪ ,‬בהוצאת‬ ‫״ידיעות ספרים״)‪ ,‬שנמכרה בלמעלה מ־‪ 200‬אלף‬ ‫עותקים (כבוד!)‪.‬‬ ‫הספר ״אראגון״ נכתב על ידי כריסטופר פאוליני‪,‬‬ ‫כשהיה בן ‪ 15‬בלבד‪.‬‬ ‫בזמנו‪ ,‬הספר ״שר הטבעות״ היה הספר הנמכר‬ ‫ביותר בארצות הברית‪ ,‬אחרי התנ״ך‪.‬‬ ‫יש חוקרים הטוענים כי לא ייתכן שוויליאם‬ ‫שייקספיר הנודע כתב באמת את כל יצירותיו‪,‬‬ ‫וחושדים כי מדובר במתחזה או בשם־עט‪.‬‬ ‫בתקופת ימי הביניים‪ ,‬הספרנים היו מחזיקים את‬ ‫הספרים במקומם בעזרת שרשרת ברזל‪ ,‬וכדי לקרוא‬ ‫אותם היה על הספרן לשחרר את הספר המבוקש‪.‬‬ ‫לפי הספרים המקוריים של ״אלף לילה ולילה״‪,‬‬ ‫אלאדין הוא בכלל ילד סיני קטן‪.‬‬ ‫״עלילותיו של תום סוייר״ היה הספר הראשון‬ ‫שהודפס במכונת דפוס מודרנית‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫כל שלושים שניות יוצא בעולם ספר‬ ‫חדש לאור‪.‬‬ ‫ד״ר סוס היה הראשון שהטביע בשפה‬ ‫את המילה ״‪Nerd‬״ ‪ -‬שבעקבותיה נוצר המושג‬ ‫״חנון״‪.‬‬ ‫״חלף עם הרוח״ היה ספר הסיפורת הראשון שפורסם‬ ‫בלמעלה ממיליון עותקים‪.‬‬ ‫ִספרי ״הארי פוטר״‪ ,‬שנכתבו באנגלית בריטית‪ ,‬תורגמו‬ ‫בארצות הברית לאנגלית אמריקנית‪.‬‬ ‫למעלה מ־‪ 2‬מיליון צופים בישראל צפו בבתי הקולנוע‬ ‫בסרטי ״הארי פוטר״ שיצאו עד כה‪.‬‬

‫‪21‬‬ ‫‪21‬‬

‫צילום‪ :‬מתוך הסרט ״הארי פוטר והנסיך חצוי הדם״‪ ,‬שעתיד לצאת לאקרנים במהלך חודש יולי‪ .‬באדיבות ״גלובוס גרופ״‬

‫תודות מיוחדות‪:‬‬ ‫בהכנת הכתבה והגיליון סייעו‪ :‬נרדית‬ ‫מולודובן‪ ,‬הוצאת ״ידיעות ספרים״;‬ ‫״גלובוס גרופ״ (לידר שרוני)‪ ,‬מפיצת‬ ‫הסרט ״הארי פוטר והנסיך חצוי הדם״;‬ ‫ואתר ״ויקיפדיה״‪.‬‬

‫אותידע‬ ‫מאת איה גולדשמיד‬

‫סיפורי סבא‬ ‫הוא סיפר על איש ענק‪ ,‬השולט על כל הרוחות בעולם‪ .‬הוא סיפר על שרטוט‬ ‫של כף־יד קסומה‪ ,‬שבה מסתתרות המפות של הגלובוס כולו‪ .‬הוא סיפר על הר‬ ‫של זהב ומבצר של מרגליות‪ ,‬על מכתב שנכתב בדמעות ועל מלכים ושדים‪ .‬רבי‬ ‫נחמן מברסלב סיפר סיפורים שמטרתם להעיר מהשינה‬

‫רמי עצר מאחורי טור המכוניות המשתרך מול‬ ‫הרמזור‪ ,‬ונאנח‪ .‬כמו בכל יום‪ ,‬הוא ייאלץ לשרוף רבע‬ ‫שעה ָיקרה מזמנו בפקק הזה‪ .‬לא רק עליו עבר יום‬ ‫קשה‪ ,‬יש עוד רבים המשתוקקים להגיע הביתה‪ .‬יומן‬ ‫חדשות הערב החל בוקע מתוך הרדיו‪ ,‬והוא הגביר‬ ‫מעט את הווליום‪.‬‬ ‫דפיקות חזקות על זגוגית חלון מכוניתו קטעו באחת‬ ‫את הרהוריו‪ .‬הנודניק הזה היה שם‪ ,‬כמו‬ ‫תמיד‪ .‬קופת צדקה ביד‪ ,‬כיפה גדולה של‬ ‫ברסלב על הראש‪ ,‬חיוך מרוח‬ ‫מאוזן לאוזן‪ ,‬ומצבור של‬ ‫ספרונים בתיק הענק‬ ‫שעל גבו‪.‬‬ ‫שלומך‪,‬‬ ‫״מה‬ ‫אחי?״ האיר‬ ‫פנים לרמי‪.‬‬ ‫רמי פתח את‬ ‫החלון החשמלי‪,‬‬ ‫ובשפתיים‬ ‫חשוקות ִשלשל‬ ‫שקלים‬ ‫כמה‬ ‫לקופת הצדקה‪.‬‬ ‫״אשריך‪ ,‬אחי״‪ ,‬צהל בעל הפאות‪,‬‬ ‫״אולי אפשר להציע לך ספר?״‬ ‫״לא‪ ,‬תודה״‪ֵ ,‬סירב רמי בנימוס‪.‬‬ ‫״חינם‪ ,‬בלי כסף״‪ ,‬התעקש הברסלבר‪ .‬״מתנה ממני‪.‬‬ ‫סיפורי מעשיות״‪.‬‬ ‫״מה?״ התבלבל רמי‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫״מה שאתה שומע‪ ,‬אחי‪ .‬אגדות‪ ,‬ארמונות‪ ,‬נסיכות‬ ‫וחיילים״‪.‬‬ ‫צפירות עצבניות מאחור סיימו את השיחה‪ .‬שנים‬ ‫רבות מאוחר יותר רמי עוד יזכור כיצד ישב במכונית‪,‬‬ ‫עלעל בספר הקטן וחשב על צדיק שיש לו זמן לספר‬ ‫סיפורים‪.‬‬

‫הרבי של הלב‬ ‫את חסידי ברסלב פוגשים היום יותר ויותר‪ .‬אלה יכולים‬ ‫להיות זמרים כמו שולי רנד‪ ,‬המושמעים לא מעט‬ ‫בגלי צה״ל‪ ,‬בעלי תשובה המספרים בעיניים בורקות‬ ‫כיצד לחפש נקודות טובות של שמחה ואור בכל דבר‪,‬‬ ‫והמוני אנשים מכל הסוגים והצבעים שנוסעים לקברו‬ ‫של רבי נחמן בעיר אוּ ַמן שבאוקראינה‪ ,‬לקראת ראש‬ ‫השנה‪.‬‬ ‫איך תנועה חסידית‪ ,‬שהרבי שלה נפטר כבר לפני ‪200‬‬ ‫שנים‪ ,‬מצליחה עדיין להיות פופולארית? התשובה‬ ‫בשלוש מילים היא‪ :‬רבי נחמן מברסלב‪.‬‬ ‫רבי נחמן היה נינו של רבי ישראל בעל־שם־טוב‪,‬‬ ‫מקים תנועת החסידות‪ .‬הוא חי רק ‪ 39‬שנים‪ ,‬חיים‬ ‫קצרים וקשים‪ ,‬אבל השאיר לעולם טעם חדש‪.‬‬ ‫לפעמים קצת מצחיק לראות שחקן תל־אביבי מדבר‬ ‫על רבי נחמן מברסלב כאילו הוא פסיכולוג מודרני‪,‬‬ ‫ולא רב שנפטר לפני שנים רבות באוקראינה הרחוקה‪,‬‬ ‫ודיבר בעיקר ביידיש‪.‬‬ ‫רבי נחמן גילה דרך מיוחדת לעבוד את ה׳‪ ,‬דרך‬ ‫שמדברת מאוד לאנשים בדורנו‪ .‬המסר המרכזי הוא‪:‬‬

‫ה׳ אוהב אתכם כמו שאתם‪ ,‬אם רק תרצו באמת להיות‬ ‫טובים‪ .‬אם נכשלתם‪ ,‬קומו על הרגליים ונסו שוב‪ִ .‬עבדו‬ ‫את ה׳ עם כל הלב‪ ,‬באהבה‪ ,‬בשמחה‪ .‬אל תתייאשו‬ ‫ממה שהיה אתמול‪ ,‬וגם לא ממה שיהיה מחר‪ .‬תוציאו‬ ‫מכל יום את הטוב‪ ,‬והחשוב מכל ‪ -‬דברו עם הקדוש־‬ ‫ברוך־הוא כל יום‪ ,‬בלי מילים גבוהות וחכמות‪.‬‬ ‫במילים שלכם‪ ,‬כמו שמשוחחים עם חבר‪ .‬דברו עם ה׳‬ ‫על כל מה שעצוב לכם‪ ,‬על החלומות שלכם ועל הטוב‬ ‫שבחיים‪ .‬אני מבטיח לכם שהוא מקשיב‪ ,‬אומר רבי‬ ‫נחמן‪ .‬ואתם יודעים מה? אם תעצמו עיניים ותקשיבו‬ ‫גם אתם חזק־חזק‪ ,‬לפעמים תשמעו אותו גם עונה‪.‬‬

‫מעשה בנסיכה אבודה‬

‫הסיפור הראשון בספר המעשיות נקרא ״מעשה בבת‬ ‫מלך״‪ .‬בסיפור מסופר על נסיכה מופלאה שהולכת‬ ‫לאיבוד‪ ,‬דבר המצער מאוד את אביה המלך האוהב‪.‬‬ ‫המשנֶ ה למלך‪,‬‬ ‫צערו של המלך נוגע מאוד ללב ִ‬ ‫שלוקח עמו משרת וסוס‪ ,‬מצטייד בכסף ויוצא למצוא‬ ‫את בת המלך האובדת‪ .‬הוא מחפש אחריה זמן רב‪:‬‬ ‫במדבריות‪ ,‬בשדות וביערות‪ִ ,‬והנֵ ה‪ ,‬יום אחד זה קורה‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫למבצר מוקף חיילים‪ ,‬ופוגש שם‬ ‫המשנה למלך מגיע ִ‬ ‫ִ‬ ‫את בת המלך‪.‬‬ ‫״איך אני מוציא אותך מכאן?״ הוא שואל‪ ,‬והיא עונה‪:‬‬ ‫שלמה ורק תתגעגע‪,‬‬ ‫״תבחר לך מקום שבו תשב שנה ֵ‬ ‫בוקר טוב‬ ‫תרצה ותקווה להוציא אותי מכאן‪ .‬ביום האחרון של‬ ‫אותה השנה אל תאכל ואל תישן‪ ,‬ואז תוכל לשחרר‬ ‫רבי נחמן סיפר לחסידיו את סיפוריו בעל־פה‪ ,‬בעיקר‬ ‫ולהחזיר אותי הביתה״‪.‬‬ ‫בשנה האחרונה לחייו‪ .‬רבי נתן‪ ,‬שהיה תלמידו המובהק‬ ‫המשנה למלך לא מתמהמה‪ .‬הוא בוחר לו מקום‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫של רבי נחמן‪ ,‬אסף את כל הסיפורים ששמע באוזניו או‬ ‫שלמה עסוק ב‪...‬געגועים ובתקווה‬ ‫ובמשך שנה ֵ‬ ‫ששמעו חבריו‪ִ ,‬תרגם אותם מיידיש לעברית‪ ,‬והוציא‬ ‫משביה‪ .‬ביום האחרון הוא‬ ‫ּ‬ ‫להוציא את בת המלך‬ ‫אותם לאור‪.‬‬ ‫זוכר היטב‪ :‬אסור לו לאכול ולישון‪ ,‬וכבר עוד רגע‬ ‫הסיפורים של רבי נחמן אינם סיפורים חסידיים‬ ‫הוא יציל את בת המלך‪ .‬אבל אז הכל מתפקשש‪ .‬עיניו‬ ‫רגילים‪ ,‬בהם אנחנו פוגשים צדיקים ומעשי מופתים‬ ‫נתקלות בעץ תפוחים‪ ,‬הוא לא עומד בפיתוי‪ ,‬ו‪...‬נרדם‬ ‫לאגדות־עם דמיוניות‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫מופלאים‪ .‬סיפוריו דומים יותר‬ ‫לכמה שנים‪.‬‬ ‫עם מלכים שכובשים מדינות וגיבורים שמצילים‬ ‫הסיפור ממשיך וממשיך‪ ,‬אבל הבה נציץ לסודות‬ ‫נסיכות‪ .‬נשמע קצת מוזר‪ ,‬נכון? לא מתאים יותר שרב‬ ‫החבויים בתוכו‪ :‬המלך הוא ה׳‪ ,‬ובת המלך היא הנשמה‬ ‫יספר על פרשת השבוע עם פירוש רש״י? אך מסתבר‬ ‫שלנו‪.‬‬ ‫כי אין המדובר בסיפורי אגדות גרידא‪ .‬בסיפוריו של‬ ‫לפעמים נשמתנו אובדת ואנחנו שוכחים ממנה‪ .‬לא‬ ‫רבי נחמן מסתתרים סודות גדולים של התורה‪.‬‬ ‫מתפללים כראוי‪ ,‬לא שומרים על מה שיוצא לנו‬ ‫יש אנשים שנשמתם ישנה שינה עמוקה גם כשהם‬ ‫מהפה‪ ,‬ולא מדברים עם ה׳‪ .‬פלא שאבא שלה מתחיל‬ ‫ערים‪ ,‬מסביר רבי נחמן‪ .‬אנשים אלה חיים בעולם‪,‬‬ ‫להתגעגע?‬ ‫אבל אף פעם לא שואלים את עצמם מי ברא אותם‬ ‫אז אנחנו לוקחים את הסוס ומתחילים‬ ‫ומה תפקידם בעולם‪ .‬כך עלולים חייהם‬ ‫לחפש אותה‪ ,‬את בת המלך‪ ,‬את‬ ‫לחלוף מבלי שהם יעשו שום דבר‬ ‫הידעת?‬ ‫הנשמה שלנו‪ .‬וכשפוגשים אותה‬ ‫חשוב‪ ,‬ואפילו דברי תורה כבר לא‬ ‫פתאום ‪ -‬אולי בזמן של שמחה‬ ‫מעניינים אותם‪ .‬אז איך אפשר‬ ‫בעברית‬ ‫כתובים‬ ‫מעשיות״‬ ‫״סיפורי‬ ‫והתעלות‪ ,‬או ברגע של פחד‪,‬‬ ‫לעזור להם?‬ ‫מעט מוזרה ולא מוכרת‪ .‬למשל‪ ,‬מי‬ ‫התהלים פתאום נוגע‬ ‫כשספר ִ‬ ‫אני אספר להם סיפורים‪,‬‬ ‫יכול לנחש מה זה ״מנעל של דבש וצוקר‬ ‫עמוק בלב‪ ,‬אנחנו שואלים‬ ‫מציע רבי נחמן‪ .‬סיפורים‬ ‫(סוכר)״?‬ ‫את הנשמה בשקט‪ :‬איך‬ ‫מעניינים עם נהר של יין‪,‬‬ ‫נתן‪,‬‬ ‫רבי‬ ‫הספר‪,‬‬ ‫עורך‬ ‫יפהפייה‪.‬‬ ‫לנעל‬ ‫הכוונה‬ ‫נוציא אותך מהאדישות?‬ ‫ילדים שהולכים לאיבוד‬ ‫מתנצל על כך‪ ,‬ומסביר שהדבר נעשה כדי‬ ‫תתגעגעו‪ ,‬היא עונה‪ .‬פשוט‬ ‫ביער וקבצנים עיוורים‬ ‫לשמור כמה שיותר על הנוסח המקורי‪ .‬רבי‬ ‫תתגעגעו לרגע הזה בו פרקי‬ ‫וצולעים‪ .‬הסודות הקדושים‬ ‫נחמן דיבר ביידיש‪ ,‬ובתרגום לעברית‬ ‫התהילים ניחמו אתכם כל כך‪,‬‬ ‫בסיפורים שלי כבר יעירו אותם‬ ‫המילים‪.‬‬ ‫נמצאו‬ ‫תמיד‬ ‫לא‬ ‫ותבקשו שהרגע הזה יחזור‪.‬‬ ‫מהשינה‪ .‬אותם אנשים יתחילו‬ ‫אבל גם תקופה טובה נגמרת‪ ,‬ובלי‬ ‫לשאול את עצמם שאלות קיומיות‪,‬‬ ‫לשים לב אנחנו שוב נרדמים‪ .‬איננו‬ ‫ולא יבינו מה קרה להם פתאום‪ .‬הם היו‬ ‫רוצים להתפלל‪ ,‬אין חשק ללמוד תורה‪ ,‬ופתאום‬ ‫כל כך רגועים‪ ,‬ופתאום הם חסרי מנוחה‪.‬‬ ‫רוצים רק ליהנות מהחיים‪ .‬אבל עמוק בפנים‪ ,‬הנשמה‬ ‫אלו סיפורי המעשיות שלי‪ ,‬מחייך רבי נחמן‪ .‬בוקר‬ ‫עוד מתגעגעת לאותם רגעים בהם ה׳ היה קרוב‪.‬‬ ‫טוב לכולם‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫‪19‬‬ ‫‪ .23:59‬הגלגלים של‬ ‫ה"הרקולס" הראשון‬ ‫בקושי נוגעים במסלול‬ ‫וכבר‪...‬‬

‫יורדים כוחות הקומנדו ומציבים‬ ‫פנסים לאורך המסלול החשוך‪...‬‬

‫מגדל הפיקוח‪...‬‬ ‫צור קשר עם‬ ‫הרשויות!‬

‫מטוס "בואינג" ‪707‬‬ ‫הקשר שאחראי על‬ ‫מכשיר הקשר‪.‬‬

‫הקווים‬ ‫נותקו !!!‬

‫ה"הרקולס" עוצר‪ ,‬הכבשׁ הכבד נוגע‬ ‫במסלול‪ ,‬והמרוץ המטורף מתחיל‪.‬‬

‫בדרך זו הם מאירים‬ ‫את המסלול לשלושת‬ ‫מטוסי ההובלה‬ ‫שהחלו בנחיתה‪.‬‬

‫בבטן המטוס הראשון‬ ‫מדגם ‪ C 130‬כולם מתוחים‪.‬‬ ‫הלוחמים ארוזים וחמושים‪,‬‬ ‫ממתינים לפקודה לרדת מהמטוס‪.‬‬

‫בני‪ ,‬שדה‬ ‫התעופה מנותק‪*.‬‬

‫צא!‬ ‫בית הנתיבות הישן‬ ‫ומגדל הפיקוח‪...‬‬

‫*הסוכנים שהיו בשטח דאגו לחבל בכל קווי הטלפון‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫בסיוון תשל״ו (יוני‪ )1976 ,‬יצאה טיסת ״אייר פרנס״ בדרכה לפריז‪ ,‬לאחר שערכה חניית ביניים באתונה‪ .‬בעקבות התרשלות ביטחונית‬ ‫הצליחו לעלות לטיסה ארבעה מחבלים – שניים גרמנים ושניים פלשתינים‪ .‬הם חטפו את המטוס לאוגנדה שבאפריקה‪ ,‬והתבצרו בנמל‬ ‫התעופה באנטבה‪ .‬אידי אמין דאדא‪ ,‬שליט אוגנדה‪ ,‬מודיע כי המחבלים הסכימו לשחרר כמה מן החטופים כ״מחווה של רצון טוב״‪ .‬כל‬ ‫המשוחררים אינם יהודים‪ .‬משה פרץ‪ ,‬אחד הנוסעים‪ ,‬מתעד את האירועים ביומנו‪ .‬בינתיים‪ ,‬הזמן אוזל‪ .‬לצד פעילות בערוץ הדיפלומטי‪,‬‬ ‫מתגבשת תכנית פעולה צבאית‪ .‬אידי אמין דאדא דורש מהחטופים לכתוב לממשלת ישראל להיכנע לחוטפים‪ .‬המורל בקרב החטופים‬ ‫יורד לאחר שאחת הנוסעות נחנקת במהלך ארוחת הצהריים‪ .‬ממשלת ישראל מוציאה הודעה רשמית המקבלת את התנאים שהציבו‬ ‫המחבלים‪ .‬בשבת ממריאים מטוסי ה״הרקולס״‪ ,‬עמוסים בלוחמי הסיירות‪ .‬העלילה מבוססת על אירועים שהתרחשו במציאות‪.‬‬

‫כוח "יוני"‬

‫זה המרשל?‬

‫התרגיל עם ה"מרדצס" הנשיאותית הצליח‪.‬‬

‫בכניסה לבית‬ ‫הנתיבות‪...‬‬

‫בתוך הבניין‪...‬‬

‫מחבל ‪1‬‬ ‫חוסל‪.‬‬

‫"אילן"‪...‬‬

‫וילפריד בוז‪.‬‬

‫גבריאלה‬ ‫קרוך־טיידמן‬

‫המשך בגיליון הבא‬

‫‪25‬‬

‫מז"ט‬

‫לאמא שלנו!‬ ‫מזל טוב להולדת‬ ‫אחותנו הקטנה‪.‬‬ ‫אנחנו מאוד שמחים‬ ‫שהיא נולדה!‬ ‫מאחלים ילדייך‪ :‬עדן‪,‬‬ ‫הראל ודולב (ואולי גם‬ ‫התינוקת בעצמה‪.)...‬‬

‫מלכה הנשמה שלי!‬ ‫מלא מלא מזל טוב‬ ‫ליום ההולדת‪.‬‬ ‫פווול הצלחה בשנה הבאה‪.‬‬ ‫אין סיכוי שאני אחזיק‬ ‫מעמד בלעדייך (סתם‪.)...‬‬ ‫חולה עלייך! (תני ניחוש‪)...‬‬

‫לסבא וסבתא היקרים מאוד!‬ ‫מזל טוב ליום הנישואין‪ .‬יובל‬ ‫שנים – זה לא הולך ברגל‪.‬‬ ‫שתזכו לעוד שנים ארוכות‬ ‫ומאושרות‪ ,‬ותהיו מוקפים‬ ‫בנכדים ובנינים‪.‬‬ ‫מאתנו האוהבים‪:‬‬ ‫עדיאל‪ ,‬נעם‪ ,‬יהונתן‪ ,‬ליה והלל‬ ‫ומשפחות אקרמן וכהן‪.‬‬

‫לאבא ואמא היקרים‪,‬‬ ‫מזל טוב ענק ליום הנישואין!!!‬ ‫שתזכו לעוד הרבה שנים‬ ‫מאושרות ביחד‪.‬‬ ‫מאתנו האוהבים‪:‬‬ ‫בת ציון‪ ,‬יהושע‪ ,‬אהרון‪ ,‬נאוה‪,‬‬ ‫יששכר‪ ,‬חדוה‪ ,‬אלישבע‪ ,‬בצלאל‪,‬‬ ‫חסיה‪ ,‬תהילה‪ ,‬אמונה‪ ,‬דוד‬ ‫יצחק ואליהו‪.‬‬

‫הגיל הממוצע‪ .‬שמי רון ואני בן ‪ .9‬תחביביי‪ :‬לשחק כדורגל וכדורסל‪ ,‬לשחק במחשב ולצפות‬ ‫בטלוויזיה‪ .‬אני מעוניין להתכתב עם ילדים בגילאים ‪ .10-8‬כתובתי בדוא״ל‪:‬‬ ‫‪ rui_hartkh@walla.com‬‬ ‫לבנות בלבד ‪ .1‬שלום‪ ,‬שמי נעמי‪ ,‬ורציתי להתכתב עם בנות בגלאי ‪ .12-11‬כתובת הדואר האלקטרוני שלי היא‪:‬‬ ‫‪ ngoldgur@gmail.com‬תחביביי‪ :‬לשחק במחשב‪ ,‬לראות סרטים ולפטפט בטלפון‪.‬‬ ‫‪ ‬לבנות בלבד ‪ .2‬שמי אוריין מרמלשטיין‪ ,‬ואני מעוניינת להתכתב עם בנות בגילאי ‪ 11-9‬באמצעות הדואר האלקטרוני‪:‬‬ ‫‪oryanmar99@walla.com‬‬ ‫לבנים ולבנות‪ .‬שמי עומר לוי‪ ,‬ואני מעוניין להתכתב עם בנים ובנות בני ‪ 11-10‬באמצעות הדוא״ל‪ .‬תחביביי‪:‬‬ ‫לצפות בסרטים (״מלחמת הכוכבים״)‪ ,‬לצייר‪ ,‬חולה על ״אווטר״! גם מי שלא‪ ,‬מוזמן‪:‬‬ ‫‪leomervy@gmail.com‬‬

‫ד״שים‪ ,‬ברכות‪ ,‬התכתבויות‪ ,‬החלפות ושאר מודעות (ולמי שרוצה‪ :‬בצירוף תמונות שלכם ‪ /‬של החברים ‪ /‬המשפחה ‪ /‬האוספים) ניתן‬ ‫לשלוח בדואר האלקטרוני‪ otiyot@walla.co.il :‬או באמצעות הדואר‪ :‬עיתון ״אותיות״‪ ,‬ת״ד ‪ 28‬קריית גת‪ .‬מיקוד‪82020 :‬‬ ‫חומרים ללא תמונות ניתן לשלוח גם באמצעות הפקס‪08-6810094 :‬‬

‫‪26‬‬

‫זה רק ספורט‬ ‫מאת‪ :‬דרור סלע‬

‫גם בטורקיה זכתה קבוצה בדאבל – בשיקטאש‪ ,‬שעשתה‬ ‫זאת ‪ 19‬שנה אחרי הדאבל הקודם והיחיד שלה‪ .‬פיני‬ ‫בלילי‪ ,‬יאניק קאמאנן וקבוצתם סיבאספור הוליכו את‬ ‫הטבלה במשך ‪ 16‬מחזורים‪ ,‬בניסיון לזכות באליפות‬ ‫ההיסטורית‪ ,‬אבל סיום מצוין של בשיקטאש הבטיח לה‬ ‫את האליפות ה־‪ 11‬בתולדותיה‪ .‬סיבאספור‪ ,‬הסינדרלה‬ ‫הגדולה‪ ,‬נשארה רק עם המחמאות על המקום השני‬ ‫המכובד‪.‬‬ ‫טרבזונספור סיימה שלישית‪ ,‬ואילו פנרבחצ׳ה‬ ‫וגלאטסראיי‪ ,‬שזכו כל אחת ב־‪ 17‬אליפויות בעבר‪,‬‬ ‫הסתפקו במקומות ‪ 4‬ו־‪.5‬‬ ‫בגרמניה המסורת הפסידה‪ ,‬כשוולפסבורג זכתה‬ ‫לראשונה בהיסטוריה באליפות המיוחלת‪ .‬״הזאבים״‪,‬‬ ‫שעלו לבונדסליגה לראשונה רק ב־‪ ,1997‬סיימו את‬ ‫העונה עם ‪ 16‬ניצחונות ביתיים ב־‪ 17‬משחקים‪ ,‬כולל ‪1:5‬‬ ‫על ורדר ברמן במחזור הסיום‪ .‬ניצחון שכולו אליפות‪.‬‬ ‫שני כוכבי וולפסבורג הם החלוצים גראפיטה הברזילאי‪,‬‬ ‫הבוסני‪ ,‬שכבש‬ ‫ְ‬ ‫שסיים את העונה עם ‪ 28‬שערים‪ ,‬ודז׳קו‬ ‫‪ 26‬שערים‪ .‬בכך קבעו שיא חדש לשני חלוצים מאותה‬ ‫קבוצה בעונה אחת (חישבתם נכון‪ .)54 :‬השיא הקודם‬ ‫(‪ )53‬נקבע שנתיים ברציפות על ידי גרד מילר ואולי‬ ‫הנס‪.‬‬ ‫באיירן מינכן‪ ,‬שזכתה בדאבל בשנה שעברה‪ ,‬הסתפקה‬ ‫בסגנות בלבד‪ ,‬לאחר שגברה ‪ 1:2‬על שטוטגארט‪,‬‬ ‫שהסתפקה במקום השלישי‪.‬‬

‫״הזאבים״ חוגגים אליפות בגרמניה‬

‫בגביע זכתה ורדר ברמן‪ ,‬אחרי ‪ 0:1‬בגמר על לברקוזן‪,‬‬ ‫והשלימה עונה ״ירוקה״ אחרי הזכייה של וולפסבורג‬ ‫באליפות‪ .‬זה היה הגביע השישי בתולדותיה והתואר‬ ‫הראשון שלה מאז הדאבל ב־‪.2004‬‬ ‫גם בצרפת הוכרעה האליפות רק במחזור האחרון‪,‬‬ ‫כשבורדו גברה ‪ 0:1‬על קון‪ ,‬השלימה ניצחון ‪ 11‬ברציפות‪,‬‬ ‫והקדימה את מארסיי‪ .‬לורן בלאן ושחקניו‪ ,‬שסיימו‬ ‫סגנים בעונה שעברה‪ ,‬עלו שלב וזכו באליפות השישית‬ ‫בתולדות הקבוצה‪ .‬בורדו זכתה בתואר היוקרתי בעיקר‬ ‫הביתי‪ ,‬שבו לא הפסידה ב־‪ 19‬משחקיה‬ ‫בזכות ִמבצרה ֵּ‬ ‫העונה וב־‪ִ 33‬משחקים רצופים‪ ,‬כולל העונה הקודמת‪.‬‬ ‫עוד עמד לזכותה הרכב מאוזן‪ .‬שימו לב לחלוקת‬ ‫השערים‪ :‬שמאק וקאבנאגי כבשו ‪ 13‬כל אחד‪ ,‬וגורקוף‪,‬‬ ‫שהגיע ממילאן‪ ,‬הוסיף ‪.12‬‬ ‫ליון‪ ,‬כמו באיירן מינכן‪ ,‬זכתה גם היא בדאבל בעונה‬ ‫שעברה‪ ,‬אבל יוצאת מהעונה ללא תואר‪ ,‬ואפילו ללא‬ ‫הסגנות‪ ,‬אחרי שבע אליפויות רצופות‪.‬‬ ‫המשנה‪ ,‬אחרי ‪ 1:2‬בגמר‬ ‫בגביע הדהימה גנגאן מליגת ִ‬ ‫על ראן‪.‬‬ ‫נסיים ב״מושבה הישראלית״ בלגיה‪ ,‬שם התרחשה דרמה‬ ‫גדולה כשסטנדרד ליאז׳ (עם טועמה שמיעט לשחק)‬ ‫ואנדרלכט סיימו עם מספר נקודות זהה (יחס השערים‬ ‫לפליי־אוֹף‬ ‫ֵ‬ ‫אינו קובע בבבלגיה במצב כזה)‪ ,‬ונפגשו‬ ‫ביניהן‪ .‬המשחק באנדרלכט הסתיים ב־‪ ,1:1‬ובליאז׳‬ ‫ניצחה סנטדרד ‪ ,0:1‬וזכתה באליפות ה־‪ 10‬בתולדותיה‪.‬‬ ‫גנק זכתה בגביע אחרי ‪ 0:2‬על מכלן בגמר‪ ,‬כשאת השער‬ ‫הראשון בישל אליניב ברדה‪ ,‬שסיים עם חמישה שערים‬ ‫ועשרה בישולים‪.‬‬ ‫יואב זיו‪ ,‬עומר גולן ואבי סטרול‪ ,‬המשחקים בלוקרן‪,‬‬ ‫סיימו במקום השביעי‪ ,‬מקום אחד ונקודה אחת מעל‬ ‫ברדה וגנק‪.‬‬

‫אלי פו ת על ק ו ה ס י ו ם‬

‫בסקוטלנד זכתה גלזגו ריינג׳רס באליפות ה־‪52‬‬ ‫בתולדותיה‪ .‬סלטיק‪ ,‬יריבתה הגדולה העונה ובכלל (‪42‬‬ ‫אליפויות)‪ ,‬כבר הוליכה בשמונה נקודות‪ ,‬אבל הסתפקה‬ ‫בסגנות אחרי שהפסידה בגלזגו ‪ ,1:0‬ארבעה מחזורים‬ ‫לסיום‪ ,‬ואיבדה את הבכורה‪.‬‬ ‫זו היתה האליפות הראשונה של ריינג׳רס אחרי שלוש‬ ‫שנים ״סלטיקיות״‪ .‬גלזגו המשיכה לזכייה בדאבל‪,‬‬ ‫כשניצחה בגמר ‪ 0:1‬את פאלקירק משער של נאצ׳ו נובו‪,‬‬ ‫‪ 28‬שניות לאחר שנכנס בפתיחת המחצית השנייה‪ .‬זה‬ ‫היה הגביע ה־‪ 33‬של הקבוצה‪ ,‬אחד פחות מסלטיק‪.‬‬

‫צילומים‪ :‬האתרים הרשמיים‬

‫בגיליון הקודם סקרנו את שלוש אליפויות הליגות‬ ‫הבכירות‪ :‬אנגלייה‪ ,‬איטליה וספרד‪ ,‬שהוכרעו בדיוק‬ ‫המשנה באירופה‪,‬‬ ‫באותו יום‪ .‬עכשיו הגיע תורן של ליגות ִ‬ ‫כאשר המשותף לכולן הוא שרק במחזור הסיום נקבעת‬ ‫זהות האלופה‪ ,‬ולפעמים גם בו לא‪.‬‬

‫טריוויה ספורטיבית‪ :‬היכן משחקים גל אלברמן ורוברטו קולאוטי?‬ ‫תשובה לטריוויה ספורטיבית‪ :‬פיגו לבש את חולצה ִמספר ‪.7‬‬ ‫את דרור ניתן לפגוש בכל שעה גם בפורום "זה רק ספורט" באתר האינטרנט של "אותיות"‪www.otiyot.tik-tak.co.il :‬‬

‫‪27‬‬

‫מאת‪ :‬תמר הירדני‬

‫תמונה‬ ‫עם‬ ‫קריצה‬ ‫איך כותבים‬ ‫מכתב‬ ‫בקיפודית?‬

‫מה‪ ,‬באמת?!‬ ‫‪3‬רק עם גילוי אמריקה‪ ,‬בשנת ‪ ,1492‬התוודעה‬ ‫אירופה לעגבניות ולחצילים‪.‬‬ ‫‪3‬המושג ״קיבוץ״ לקוח מחסידות ברסלב‪ ,‬שם‬ ‫שימש להתכנסות חסידים בראש השנה‪.‬‬ ‫עברות‬ ‫‪3‬אסירים היושבים בכלא‪ ,‬אפילו על ֵ‬ ‫חמורות‪ ,‬יכולים להיבחר לפרלמנט ההודי‪.‬‬ ‫‪3‬במשך שנים שכן בירושלים רחוב ״הגידם״‪,‬‬ ‫עד שהעירייה נאותה‪ ,‬סוף־סוף‪ ,‬להמיר את השם‬ ‫לרחוב יוסף טרומפלדור‪.‬‬ ‫‪3‬עגבניות שרי הן פיתוח ישראלי‪ ,‬שהפך‬ ‫לפופולארי בכל העולם‪.‬‬ ‫‪3‬אדם שחלה בכלבת ולא מקבל טיפול‪ ,‬צפוי‬ ‫למות תוך עשרה ימים לכל היותר‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫העיתון זז!‬

‫קרבו את העיתון עד עשרה סנטימטרים מעיניכם‪ .‬האם גם אתם‬ ‫רואים את הציור המוזר הזה זז?‬

‫קריקטורה‬

‫בדיחות‪,‬‬ ‫רבותיי‪ ,‬בדיחות‬ ‫‬‫דוקטור‪ ,‬כ‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫צ‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫גוף‬ ‫כואבת לי!‬ ‫ אז תשמ‬‫ח‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫לא‬ ‫קרפיון‪.‬‬ ‫תה עיר כל כך צפופה‬ ‫פעם הי‬ ‫שהדרך היחידה בה‬ ‫וסואנת‪,‬‬ ‫גיע למדרכה השנייה‪,‬‬ ‫יכולת לה‬ ‫היתה להיוולד בה‪.‬‬

‫החוואי‪:‬‬ ‫״השתגעת? למה‬ ‫אתה משקה את הפרה‬ ‫בחלב שלה?״‬ ‫הפועל‪ :‬״הוא נראה לי קצת‬ ‫דליל‪ ,‬אז אני מעביר אותו‬ ‫לעוד סיבוב״‪.‬‬

‫פינת רינת‬

‫‪ N‬מאת רינת גלבוע‬

‫הזקן‪ :‬״כמה זמן אני אחיה?״‬ ‫מגדת העתידות‪ :‬״לפחות עד‬ ‫גיל ‪80‬״‪.‬‬ ‫הזקן‪ :‬״אבל עכשיו אני בן ‪!80‬״‬ ‫מגדת העתידות‪ :‬״נוּ‪ ,‬אמרתי‬ ‫לך?״‬ ‫הסבתא הגא‬ ‫ה‪ :‬״הראיתי לך את‬ ‫התמונה של‬ ‫הנ‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫לי‬ ‫?‬ ‫סי‬ ‫פר‬ ‫תי‬ ‫לך‬ ‫כמה הוא גאון?״‬ ‫החברה‪ :‬״לא‪ ,‬ו‬ ‫א‬ ‫ני‬ ‫מ‬ ‫או‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫רי‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫את האיפוק שלך״‪.‬‬

‫לעדי וליונתן נולד תינוק קטן‪ ,‬כפיר שמו‪ .‬בעוד הם משחקים אתו‪,‬‬ ‫לא הבחינו השניים כי הבקבוק שלו נעלם‪ .‬היכן מסתתר הבקבוק‬ ‫של כפיר התינוק?‬

‫‪29‬‬

‫מאת תמר הירדני‬

‫גיליון מס' ‪ ,17‬תשס"ט‬

‫תעלומת‬ ‫״הארי‬ ‫פוטר״‬ ‫ניגשתי לספרייה כדי‬ ‫לשאול את ספרי‬ ‫הארי פוטר‪ ,‬אולם‬ ‫הלורד וולדרמוט מחק‬ ‫את שמות הכרכים‬ ‫מהעטיפה!‬ ‫האם תוכלו‬ ‫לעזור לי‬ ‫לגלות‬ ‫את שמות‬ ‫הספרים ומהו‬ ‫סדר ִּפרסומם?‬

‫גיבור הסיפור‬ ‫השלימו את השם החסר מן הספר‪:‬‬

‫הספר שלי‬ ‫ִמצאו את המילים שהמילה ״ספר״ מתחבאת בהן‪.‬‬

‫א‪ .‬פצפונת ו‬ ‫והגזר‬

‫ב‪ .‬סבא‬

‫והבלשים‬

‫ג‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הבית של‬ ‫ה‪.‬‬

‫הכפולה‬

‫ו‪ .‬מר אל‪ ,‬כאן‬ ‫ז‪.‬‬

‫מטייל על קירות‬

‫ח‪ .‬בועות הסבון של‬

‫‪30‬‬

‫‪ .1‬כלי גזירה‬ ‫‪ .2‬עובד בספרייה‬ ‫‪ .3‬מדינה באירופה‬ ‫‪ .4‬מושג מתמטי‬ ‫‪ .5‬תרסיס‬ ‫‪ .6‬ירק גינה ירוק‬ ‫‪ .7‬גזיזת שיער‬ ‫‪ .8‬שירות הובלות מהיר‬

‫חיות מהסיפורים‬

‫מיהן החיות שלפניכם‪ ,‬ומאילו סיפורים הגיעו?‬

‫שבצאי פותר לגיליון ‪15‬‬ ‫ריבוע קסם‬ ‫במדבר‪ ,‬מדריד‪ ,‬דרשני‪ ,‬בינגו‪,‬‬ ‫רדיוס‪.‬‬ ‫חידת ִסמלי האבירים‬ ‫הצבע השימושי ביותר ‪ -‬צהוב‪.‬‬ ‫הכי פחות שימושי – סגול‪.‬‬ ‫חידה גיאוגרפית‬ ‫קלהרי – ִמדבר‪ ,‬נורווגיה –‬ ‫מדינה‪ ,‬מדריד – עיר בירה‪,‬‬ ‫תמזה – נהר‪ ,‬צידון – עיר‪ ,‬פנמה‬ ‫– תעלה‪ ,‬הערבה – חבל ארץ‪,‬‬ ‫סיציליה – אי‪.‬‬ ‫צמד‪-‬חמד‬ ‫רוממה‪ ,‬יבבה (יללה)‪ ,‬חממה‪,‬‬ ‫בבל‪ ,‬אגג‪ ,‬גהה‪ ,‬גללים‪ ,‬זגג‪.‬‬ ‫הדלמטים התאומים‬ ‫‪ 2‬ו‪.3-‬‬

‫פתרון ִּפ ְת ָּג ַמיִם‬ ‫לגיליון ‪:15‬‬ ‫״טוחן מים״‪.‬‬

‫מי כתב את זה?‬ ‫חברו בקו בין הסופר ובין הספר‪:‬‬

‫אניד בלייטון‬

‫אולי בשבת יזרקו סוכריות‬

‫זהבה קור‬

‫איה פלוטו‬

‫אריך קסטנר‬

‫מסביב לעולם בשמונים יום‬

‫לוין קיפניס‬

‫עלילות לוט‬

‫דתיה בן דור‬

‫שלושים וחמישה במאי‬

‫לאה גולדברג‬

‫אליעזר והגזר‬

‫ז׳ול ורן‬

‫השביעייה הסודית‬

‫אורי אורבך‬

‫ספר השטוזים‬

‫צור טרביץ‪ ,‬חשמונאים‬ ‫טוביה גורדון‪ ,‬בית אל‬ ‫גל גרינגרז‪ ,‬בית מאיר‬ ‫דורון אביסרור‪ ,‬שדרות‬ ‫אורית אביטל‪ ,‬ירושלים‬ ‫זוכה לפתגמים‬ ‫דביר אסרף‪ ,‬חולון‬

‫את הפתרונות בדואר יש לשלוח לכתובת‪ :‬עיתון "אותיות"‪ ,‬ת"ד ‪ ,28‬קריית גת ‪ 82020‬בלבד‪ ,‬ולציין‬ ‫על המעטפה את שם המדור ומספר הגיליון‪ .‬לשולחים בפקס או בדוא"ל – יש לציין את שם השולח‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫תחנת רענון‬

‫המדור שלכם ובשבילכם‪ .‬והפעם‪ :‬אתם ממליצים על ספרי פנטסיה‬ ‫שאהבתם‪ ,‬לכבוד שבוע הספר וגיליון ״אותיות״ הפנטסטי‬

‫ממש בון־בון‬

‫הטירה המכושפת‬

‫מאת כפיר ורהפטיג‪ ,‬רמת בית שמש‬

‫מאת יאיר מרגוליס‬

‫״בזבזתי עליך די זמן‪ ...‬אפילו‬ ‫סיכנתי את התכניות שלי‪ ...‬אבל‪...‬‬ ‫לי ולך יש עניין לא גמור‪...‬״‬ ‫״כן? כמו מה?״‬ ‫״הנשמה שלך‪...‬״‬

‫״בון ‪ -‬הרחק מבונוויל״‪ ‬הוא ספר קומיקס‬ ‫המספר על שלושה יצורי ״בון״ (סמיילי‬ ‫בון‪ ,‬בני בון ובלופר בון)‪ ,‬בני דודים‬ ‫שגורשו מעירם בונוויל‪.‬‬ ‫בעקבות נחיל ארבה זועם נפרדים ה״בון״‪.‬‬ ‫בני בון מגיע אל עמק מוזר ומסתורי‪,‬‬ ‫שבו חרקים נעלבים כאשר קוראים להם‬ ‫עלה‪ .‬שם הוא פוגש בת׳ורן המופלאה‪,‬‬ ‫הדרקון האדום עוקב אחריו‪ ,‬ובנוסף לכל‪,‬‬ ‫מפלצות איומות בשם עכבראשים (והן‬ ‫ממש לא עכברושים) מנסות לתפוס את‬ ‫בני בון ולעשות ממנו פשטידה טעימה!‬ ‫בלופר בון רק ממשיך להסתבך בעקבות‬ ‫גאוותנותו‪ ,‬ונקלע לצרות כשמתברר‬ ‫שיצור המכונה ״מכוסה הראש״ רוצה‬ ‫להרוג אותו‪ .‬בעזרת סבתא בון והדרקון‬ ‫מנסה בני בון להציל את חבריו‪ .‬האם‬ ‫יצליח?‪ ‬״בון״‪ ,‬מאת ג׳ף סמית‪ .‬הוצאת‬ ‫"כינרת"‪ 138 ,‬עמודי קומיקס‪.‬‬ ‫ההמלצה זיכתה את כפיר ורהפטיג‬ ‫בפרס!‬

‫‪32‬‬

‫ברצוני להמליץ על הספר ״טירת כחולי‬ ‫העין״‪ .‬הספר מספר על טירה מכושפת‬ ‫העוברת בירושה מדור לדור‪ ,‬ובתוכה‬ ‫טמון סוד אפל ועתיק יומין‪ .‬אביו של יונתן‬ ‫תולה בחדרו דיוקן של אחד מסביו‪ ‬שגר‬ ‫בטירה בעבר‪ ,‬ואז מגלה יונתן את הסוד‬ ‫המכושף של הטירה‪ .‬מאת סיגלית דיל‪,‬‬ ‫יצא בהוצאת ״עם עובד״‪ 272 ,‬עמודים‪.‬‬ ‫ההמלצה זיכתה את יאיר מרגוליס‬ ‫בפרס!‬

‫כשפיה פוגשת‬ ‫בת ים‬ ‫מאת עינב פשוט‪ ,‬אשקלון‬

‫‪ ‬‬ ‫״ווינטר בלו ‪ -‬ילדת פיות״ היא ִסדרה של‬ ‫שישה ספרים שיצאו עד כה‪ ,‬שבמרכזה‬ ‫עומדת ילדה (ביום) שהיא גם פיה‬ ‫(בלילה)‪ .‬אני ממליצה על הספר השישי‬ ‫בסדרה – ״בנות הים הזהובות״‪ ,‬מאת‬ ‫אשכר ארבליך־בריפמן‪ ,‬סופרת ישראלית‬ ‫פורה ומצליחה‪.‬‬ ‫כריס חושבת שבנות הים אמיתיות‪ ,‬ולכן‬ ‫ווינטר יוצאת עם חבריה – אדוארד‪,‬‬

‫מגי וטימוטי ‪ -‬כדי לגלות האמנם כך‪.‬‬ ‫הם מגלים כי בנות הים קיימות‪ ,‬ומנסים‬ ‫לעזור לשלוש בנות ים זהובות הנמצאות‬ ‫בסכנת ציִ ד (רוצים לדעת למה? תצטרכו‬ ‫לקרוא‪ .)...‬בדרך עוברת החבורה חוויות‬ ‫מרתקות! הספר מותח ומומלץ‪ .‬בהוצאת‬ ‫״ידיעות ספרים״‪ 334 ,‬עמודים‪.‬‬

‫ההמלצה זיכתה את עינב פשוט בפרס!‬

‫מגלי העולמות‬ ‫מאת טל קליין‪ ,‬פסגות‬ ‫אני ממליצה על הספר ״אחיינו של‬ ‫הקוסם״ בסדרת סיפורי ממלכת נרניה‪,‬‬ ‫מאת‪ ‬ק״ס‪( ‬קלייב סטייפלס) לואיס‪.‬‬ ‫״אחיינו של הקוסם״ נכתב אחרי ״האריה‪,‬‬ ‫המכשפה וארון הבגדים״‪ ,‬אך קודם לו‬ ‫בסדרה‬ ‫מבחינה עלילתית‪ ,‬והוא הראשון ִ‬ ‫בת שבעת הספרים‪.‬‬ ‫אמו של דיגורי‪ ‬חולה מאוד ואביו בהודו‪.‬‬ ‫לפיכך נאלצים השניים‪ ‬לעבור לגור‬ ‫אצל הדוד הזקן והמטורף‪ .‬דיגורי‪ ‬פוגש‬ ‫ילדה בשם פולי‪ ,‬ויחדיו הם יוצאים‬ ‫למסע הרפתקאות‪ ,‬שבסופו הם מגלים‬ ‫ממלכה‪ ‬קסומה‪ ,‬שאריה בשם אסלן‬ ‫מעורר אותה לחיים‪ .‬ספר פנטסטי בכל‬ ‫המובנים‪ .‬הוצאת ״זמורה ביתן״‪157 ,‬‬ ‫עמודים‪.‬‬ ‫ההמלצה זיכתה את טל קליין בפרס!‬