הגדה זו מוקדשת באהבה לכל אותם לקטיות ,אוהבי הפירות והחיות, האקטיביסטים והדוגלים ביצירת תרבות חדשה. ההגדה היא פרי בטנה של קסם בת שלום .קסם היא יישות שמועברת דרכי היא רבה וכוהנת המבטאת את הקול הנשכח של התרבות הלקטית שחיה בתקופת התנ"ך .היא מכילה רעיונות עתיקים שראוים להיות זכורים לדורות אך בני תקופתינו מפרשים אותם באופן התואם לרעיונות הכוזבים של תרבותם .הגדה זו הגיעה מהרצון לוותר על המסורות שכובלות אותנו לעבדות ולהטמיע מחדש ולשמר מסורות של חירות תודה לחבריי מכל המינים והצבעים שנתנו את ההשראה לחשוב וליצור את הרעיונות ,הציורים והחיים הטובים שלי. כתיבה ,ציורים ,איורים ועימוד :מייפל מיטל ברייר צרו קשר איתיmaplegood@gmail.com mbraier,weebly.com : ניתן להעתיק ולהפיץ למטרות לא מסחריות אבל תנו קרדיט דימוים בכריכה ובעמוד 10לקוחים מהאתר .freepic
1
הודפס בפסח 2017
ניסן -המבשר את בואו של האביב הוא החודש שבו מציינים את ראש השנה ומאמינים שתגיע הגאולה .האביב היא תקופה נהדרת להתחבר לחיים מחדש .החום הקיצי מפציע ועושה חשק לצאת לטבע ,להתמסר לשפע וללקט .למעשה בחג הזה המסורת מורה אפילו את המתכון לארוחהת החג -עשבי בר.
ואלו
ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח -בחזרת, ״ ובעולשין ,ובתמכה ,ובחרחבינה ,ובמרור .יוצאין בהן ,בין לחים בין יבשים; אבל לא כבושין ,ולא שלוקים ,ולא מבושלים .וכולם מצטרפין בכזית.״ משנה ,ספר פסחים פרק ב׳ ,משנה ו׳
מרור על שום מה? זכר לכך שהמצרים מיררו את חייהם של עם ישראל .המרור מוזכר פעמיים כמאכל שבני ישראל אכלו בזמן הנדודים במדבר .והרי שהם לא היו זקוקים לתזכורת לחיי העבדות ,אלא להיפך! בפסח מצווה לאכול ״מני מרורים״ -כינוי לעשבי בר מרים שונים שצומחים בתקופה זו בשנה. וחובה לאכול את הירוקים טריים .אנחנו ממליצים בשייק ):
2
צמחי בר אכילים
נפוצים בחודש ניסן
חרדל
עלים ופרחים .הלבנים דומים בטעמם לחזרת
עולש
עלים צעירים (מריר) מני מרורים
חסת המצפן
עלים (מריר)
חרחבינה מכחילה
העלים הצעירים לפני ייבוש וצמיחת הקוצים
עולש
חסת המצפן
מרור הגינות עלים ,מריר
גזר קיפח
גבעול ופרחים
כרפס ביצות
גבעולים ועלים
גרגר נחלים גבעולים ועלים
חרדל
חרחבינה מכחילה
מרור
חרצית
גבעולים ,עלים ועלי כותרת
חלמית ומעוג (חובזה)
עונת הפירות .אפשר לאכול את כל חלקי הצמח
בקיה ,שעועיות ואפוני בר פרחים ,תרמילים ואפונים
כליל החורש
פרחים מתוקים
חוח
חלקים רכים של הגבעול מקולף מהקוצים לפני פריחת הצמח.
חובזה חוח
כף אווז
עלים
רגילת הגינה (ריג׳לה) כל חלקי הצמח
לחך
עלים
3
חומעה עלים
כרפס ביצות
ומה לא אוכלים? בפסח יש לנו הזדמנות לעבור נקיון פיזי ורוחני מהתלות שלנו בגלוטן הממכר שמסמל את התרבות החקלאית .הכוונה האלוהית היא להפכינו לחופשיים מהצרה המצרה של הדגניים. חמץ -מלשון החמצה מבטא שאיפות הבלתי ממומשות שלנו. בטקס ביעור החמץ הלקטי אנחנו נתרכז בעינים עצומות בכל אותם שאיפות בלתי ממומשות שהיו לנו השנה ובכלל .הן מכילות את האנרגיה של התקוה והתשוקה למימוש -זו אש החיים שלנו שיש בה את הפוטנציאל להדלקה של תקוות חדשות .כמו בערימת הקומפוסט -התסיסה מביאה לפוריות והנבטה של זרע חדש מלא פוטנציאל. ניתן להרגיש את ההנבטה במרכז של גופינו בסרעפת .ננשום לשם ונזרים את העצמה של הנבט הזה לתוך הידיים .נשתמש במים נרחץ את ידינו ונברך למען השאיפות שיש לנו לשנה החדשה .עם המים נזרים את התפילה שלנו אל האדמה .ונאמר אמן!
4
קערת ליל הסדר למאכלים בקערת הפסח משמעות סמלית .בקבלה הם הסגולות ,דרגות התפתחות והצהרה שאנחנו מקבלות אלינו את האור .במסורתינו הלקטית אנחנו מסמלים 6טעמים ו 6חלקי צמח שהם זרע שורש עלה גבעול פרח פרי נקודות ציון במחזור הטבעי של החיים.
זרע :זרע שומני -נהוג לשים זרוע של חבר ,אז הורדנו את האות ו׳. שנשתול את זרעינו בקרקע פורייה וננבוט למציאות חדשה. חזרת :שורש חריף -ניתן לשים חזרת ,ג׳ינג׳ר או כורכום ,וניתן גם לצרף פרח חרדל שצבעו לבן -שהוא הזן המזכיר את החזרת המצויה במסורת של יהדות אירופה. שנשריש ונתייצב אל האדמה ,שניזכר מאיפה באנו. מרור :עלה מר -חסה .כף זכות ללקט :עולש ,מרור הגינה ,ועוד... שנתעלה מעל דפוסינו ונראה מעבר לפרשנות המרירה את החיים העשירים בטעמים. כרפס :גבעול מלוח -סלרי שהוא כרפס ,כרפס נחלים. שנגבה נעלה ונצמח בתהליכי החיים. פרח :פרח חמוץ -פרחי חרדל ,פרחי חמציץ או כל פרח אחר. שנפרח עם השמש ,נקרין את יופיינו ונפרה אחת את השנייה בהוויתנו. חרוסת :פרי מתוק -ממרח תמרים ,שקדים (ניתן להחליף בכוסמת) ותפוחים. שיהיה לנו מתוק בנשמה ,שהמתיקות תזין ותמריץ את חיינו.
5
ַקדֵ ׁש נהוג לברך על היין ולהשאירו כמנחה לאליהו הנביא. בתרבויות שונות נהגו לברך מנחה לאמא אדמה או לישויות מקומיות אחרות כדי לאפשר זרימה מעגלית של נתינה אלינו וחזרה .אנו זכינו ,ברוכה השמש ויש לנו הזכות לקדש את החג עם מיץ פירות טרי ולא להחמיץ את האווירה עם אלכוהול כמו שנאלצנו בתקופות של חסך.
ּ ָברוּ כות הישויות האחראיות לבריאתו של ְּפ ִרי ַהגָ פֶ ן המתוק והטעים. תודה לכל הישויות שאיפשרו את גידולו ,הבשלתו, בצירתו ,ההובלה שלו ,והבאתו למצבו הנוכחי. תודה על היותינו הבחורות והבחורים שאנחנו, שבחרנו להיוולד לעולם הזה ,לתקופה זו ,ולנכוח ברגע הזה מכל הרגעים האחרים והאירועים האחרים. אנו מקדשים את הרגע הזה בנוכחות הערה והמודעת שלנו .נקח רגע לשים לב לכל הגורמים הייחודיים לו ,לתחושות בגוף :המגע עם הכסא או הרצפה ,משקל ,מגע האוויר עם הגוף ,לחצים, כאבים ,גירודים ,נעימויות .לניחוחות ,הצלילים והמראות שנמצאים כאן ועכשיו. האחראית תחביא את האפיקומן עתה
מתכון ביתי למיץ ענבים טבעי .אפשר גם לדחוף למסחטה קשה
6
דרך
ארבעה טרמפים דיברה האלה:
המתעניינת ,המתנגדת ,הלא מודעת ,וזו שלא יודעת לשתוק
ספרו לנו על הטרמפים שלכן ארבעת הבנים המוצגים באגדה מייצגים ארבע גישות להתמודדות עם החברה: החכם -שואל מה המקורות לחובה המוסרית -ואנחנו צריכים להוריד אותו לקרקע -להסביר לו שצריך לעשות ולא להתמקד רק בתיאוריות סוציאליסטיות ובשאיפה לשינוי. הרשע -זה ששואל מה העבודה הזו לכם ,שואל בעצם ״מה לעזאזל אכפת לכם מכל השטויות האלה?!״ .הוא דוגל בגישה לפיה כל אחד צריך לדאוג לעצמו, וצריך להגיד לו בתגובה שאם כולם יחשבו כמוהו ,לא נגיע רחוק. התם -לא מבין כל כך מה הבעיה .הוא לא פעיל חברתי ,בגלל שהוא לא ממש מגיע לידי הכרה ברורה של הבעיות החברתיות .את הבן הזה צריך לחשוף יותר לסוגיות אקטואליות וכך לחדד את רגישותו החברתית. וזה שאינו יודע לשאול -מקרה קיצוני של חיים בתוך בועה עם כפית של זהב בפה .הבן הזה בכלל לא מודע למצוקות החברתיות .הוא חי את חייו בנחת, לא שם לב למה שקורה לו מתחת לאף והמטרה שלנו ,קודם כל לפוצץ לה את הבועה.
7
ע
בדים היינו
נפלנו בפח
שנינו כלואים:
לדפוסי הדיכוי; ולא שוטר ולא שופט יוציאנו לחופשי ,רק כולנו יחד נוכל. ואפילו אם כולנו מקבלות ,כולנו מכילות ,כולנו פועלות ,כולנו מוארות ,וכולנו יודעות את הפורקן מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים וכל המרבה לספר הרי זה משובח:
אתה – מחוץ לחומות אני – בפנים.
אבל כלל לא חשוב מה יהא בסופנו. הרע מכל –
לשאת את כלאך בקרבך. מה רבים האנשים שכך עלתה להם, מה רבים האנשים שאפשר היה לאהבם כשם שאוהבך. נאזים חיכמת\מטורקית טץ כרמי ובעריכתינו.
סבב במעגל :ממה אני משתחררת? אנחנו מזמינות את העונות להשתמש במבנה השפה כדי להצהיר ולאמת שמעתה והלאה הדפוס הזה מאחוריהן.
8
מה נשתנה הלילה הזּ ה ִמכל הַ לילות?
שבכל הלילות אנו עבדים לתאגידים הלילה הזה כולנו משחקים שבכל הלילות אנו לבושות מאופרות ומגולחות הלילה הזה כולנו פראיות שבכל הלילות אנו נבחנות במדדים אכזריים הלילה הזה חופשי משיפוטים שבכל הלילות אנו סובלות מדיכוי משפחתי הלילה הזה כולנו משפחה שבכל הלילות איכפת לנו רק ששוחררו היהודים הלילה הזה כולם נשמות של אלוהים שבכל הלילות קודחים באדמה ואנו אדישות הלילה הזה כולנו מתנגדות!
9
ָהא ַל ְח ָמא ַענְ יָ א זה לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים.
יתם ״וַ ֲא ַה ְב ֶּתם ֶאת ַה ֵּגר ִּכי גֵ ִרים ֱהיִ ֶ ְּב ֶא ֶרץ ִמ ְצ ָריִ ם.״
דברים פרק י׳ ,יט׳
בכל דור ודור
האם אנחנו שותפים למאבק לתנאי חיים
עלינו לראות את
הומניים למהגרי העבודה? האם אנחנו
עצמנו כאילו יצאנו ממצרים.
מזדהים עם המצוקה של קורבנות הסחר
מצרים -מלשון מיצרים .אותם
בנשים? האם אנחנו אוהבים את הגרים
דברים אשר מצמצמים אותנו
שלנו?
ומונעים את התפתחותינו .פסח זה זמן להתבונן באותם דפוסים -היכולת הזו להזדהות עם
שהיינו רוצים לנקות .צום הוא
האחר ,גם כשגורלנו שפר עלינו ,היא
הזדמנות להרחיב את התודעה
זו שבזכותה קיימת האפשרות לגאולה.
הרוחנית בעזרת מעשה של
סולידריות
האמפתיה
האמיתית
לזולת
אמפתיה שיכולה להפוך עולמות.
מי יתן וכל היצורים החיים ישוחררו מסבל
ולמצבו.
צמצום. אפשר לראות את עצם הזיהוי של תחושת הדוחק כסימן לכך שנפשינו התרחבה ואנו נקראים ליצור מיכל גדול יותר.
10
ּ ָכל ָאדָ ם צָ רִ יך ִמ ְצרַ יִם אמנון ריבק
ּ ָכל ָאדָ ם צָ רִ יך ֶש ִּׁת ְהיֶה לו ֹ אֵ יזו ֹ ִמ ְצרַ יִם, לִ ְהיו ֹת מ ֶֹשׁה עַ ְצמו ֹ ִמּתו ֹכָ ּה ְּביָד חֲ זָקָ ה, ש ּ ַניִם. או ֹ ּ ַבחֲ רִ יקַ ת ִ ׁ ּ ָכל ָאדָ ם צָ רִ יך אֵ ימָ ה וַחֲ ֵשׁכָ ה ְּגדו ֹלָ ה, וְ נֶחָ מָ ה ,וְ הַ בְ טָ חָ ה ,וְ הַ ּ ָצלָ ה, ש ֵיּדַ ע לָ ֵש ׂאת עֵ ינָיו אֶ ל הַ ּ ָשׁמַ יִם. ֶׁ ּ ָכל ָאדָ ם צָ רִ יך ְּתפִ ּ ָלה ַאחַ ת, ְש ּ ֵׁתהֵ א ְשׁגּורָ ה אֶ ְצלו ֹ עַ ל הַ ְּש ׂפָ תַ יִם. ָאדָ ם צָ רִ יך ּ ַפעַ ם ַאחַ ת לְ ִה ְתּכו ֹפֵ ף - ּ ָכל ָאדָ ם צָ רִ יך ּ ָכתֵ ף.
11
ּ ָכל ָאדָ ם צָ רִ יך ֶש ִּׁת ְהיֶה לו ֹ אֵ יזו ֹ ִמ ְצרַ יִם, לִ גְ א ֹל עַ ְּצמו ֹ ִמ ּ ֶמנָה ִמ ּ ֵבית עֲ בָ דִ ים, לָ צֵ את ּ ַבחֲ ִצי הַ ּ ַליִל אֶ ל ִמדְ ּ ַבר הַ ְּפחָ דִ ים, ְשׁר אֶ ל ּתו ֹך הַ ּ ַמיִם, לִ ְצע ֹד הַ י ֵ לִ רְ או ֹתָ ם נִ פְ ּ ָת ִחים ִמ ּ ָפנָיו לַ ְּצדָ דִ ים. ּ ָכל ָאדָ ם צָ רִ יך ּ ָכתֵ ף, לָ ֵש ׂאת עָ לֶ יהָ אֶ ת עַ ְצמו ֹת יו ֹסֵ ף, ּ ָכל ָאדָ ם צָ רִ יך לְ ִהזְ ּ ַד ּ ֵקףְ . ּ ָכל ָאדָ ם צָ רִ יך ֶש ִּׁת ְהיֶה לו ֹ אֵ יזו ֹ ִמ ְצרַ יִם. ירּושׁלַ יִם, ָ וִ ּומַ ּ ָסע ָארו ֹך אֱ חָ ד, לִ זְ ּכ ֹר או ֹתו ֹ לָ עַ ד ְּבכַ ּפו ֹת הָ רַ גְ לַ יִם.
ה
סיפור יציאת מצרים מסמל קולות ודומויות שנמצאות בכל אחת.
יו הייתה חרבות* הרסנית ועתיקה ושמה מצרים .במצרים היו מבנים גדולים ומרשימים שעל מנת לבנותם נדרש ניצול של הרבה עבדים .פרעה המלך נהג בהם באכזריות רבה ,ועל מנת לשלוט בהתרבותם המהירה ציווה להרוג את הזכרים. מסופר על המושיע -בן שנשלח על ידי אימו לשוט בנהר ונמשה משם על ידי משפחת המלוכה. משה גדל כנסיך ומגלה את האמת על הסבל הנדרש כדי לקיים את החיים שהכיר .משה הוא בודהה -הוא נסיך שהחל להזדהות עם הסבל האוניברסאלי וקורא לשחרר את שאר העולם מסבל. משה מפסיק להיות מזוהה עם המעמד שלו, מוותר על זהותו ,מעמדו ורכושו ובורח למדבר. הוא מתאהב באישה חכמה ופראית ,מתחבר לחיי קהילה נוודית (לקטית?) ונעשה מואר. אלוהים אומר לו שהוא נבחר להושיע את העם מעבדות. אך הוא חושש שהוא לא מתאים למשימה .״אני לא יודע לדבר מול התקשורת ,אין לי מושג איך לנהל מאבק אפקטיבי ,אני מגמגם ומי יקשיב לי אם אני אשתמש במילה כיבוש?״ משיב משה לאלוהים.
״הרשם אותם בעזרת ניסים .עונה לו אלוהים ומושיט לו מטה שבעזרתו הוא יוכל להרשים את העם .ניסים הם דברים שעד כה חשבנו שאינם אפשריים כמו למשל סיום הכיבוש. *חרבות -ציוויליציה ,תרבות המבוססת על התקיימות של ערים -שהם צורת חיים המבוססת על יבוא ויצוא של חומרי הזנה ופסולת ובשל כך ניצול והרס שלל הסביבה. חרבות אינה מבנה בר קיימא ולכן שמה.
12
משה מגיע להתעמת עם פרעה ,שעימו גדל כאח .אבל זה לא מספיק רק לבקש ,צריך להפגין כוח – אהבה קשוחה.
״שלח את עמי!״ אומר משה ,כשהוא מתעמת מול שד האשמה המשפחתית. משה מגיע ומפעיל את קסמיו עם המטה שקיבל .מול ניסיו של משה ממונים הקוסמים של השלטון ,כדי להרשים את הקהל עם כוחו של הממשל .אך אפילו שהם יכולים ליצור ענני גשם מרוססים ממטוסים ,הם לא מרשימים כמו כוחות הטבע האמיתיים. מסופר שאלוהים הקשיח את ליבו של פרעה .אפשר להבין את הקשחת הלב כמסמלת את הכוח בתוכינו שמתנגד לשינוי.
מבנה הכוח המעמדי לא יכול להישאר לנצח .פירוקו אינו נס ,העניין הוא המומנטום .היכולת להנהיג ,לסחוף, לאחד ולתת השראה לאנשים מיואשים.
13
א
לו עשר מכות:
ָּדם
ְצ ֵפ ְר ֵּד ַע
ִּכנִ ים
ָערֹוב
ֶּד ֶבר
ָּברד
ַא ְר ֶּבה
חׁש ְך ֶ
ְׁש ִחין
ַמ ַּכת ְּבכֹורֹות
כאשר מאזן אקולוגי יוצא מאיזון שלל תופעות שונות יכולות לקרות בלי שנוכל להבין את ההקשר הרחב שלהן .מגיפות ,מחלות ,שגשוג יתר של מינים מסויימים ושינויי מזג אוויר יכולים להיות תופעות נלוות. כמו כן ,מכות מצרים מסמלות את תסמיני הניקוי והגמילה שקורים לנו בעת שאנו משתחררות מהתמכרות .המכות הן התוצאות והתופעות של הרגלים הרסנים .כפי שמשה מכה בסלע ואז יוצאים ממנו המים ,לפעמים נדרשות מכות בשביל להעיר אותנו ולהביאינו לפריצות הדרך.
14
"ח ַדל ֲ ...
ִמ ֶּמּנּו,
ת-מ ְצ ָריִ ם: וְ נַ ַע ְב ָדה ֶא ִ
ת-מ ְצ ַריִ םִ ,מ ֻּמ ֵתנּו ַּב ִּמ ְד ָּבר.״ ִּכי טֹוב ָלנּו ֲעבֹד ֶא ִ
שמות יא׳ ,פסוק י׳
בני ישראל יצאו לדרכם וניצבים אל מול החרטה .גם פרעה מתחרט ששילח את ישראל ויוצא לרדוף אחריהם .זהו רגע המבחן האמיתי -האם אנחנו באמת מוכנות לשאת את הפחד הגדול מכל על מנת להפוך לחופשיים? בתוכינו יש מאבק לשמור על הדפוסים הישנים -אנחנו אומרים דיינו! מהיום אני בריאה יותר! אבל אז ברגע האמיתי מתחרטות וחוזרות להרגלים הממכרים שלנו. אלוהים משתמש שוב בטריקים ומבקש ממשה להרים את מטהו ולחכות לנס קריעת הים .לא מלאך ,לא שרף ולא שליח .רק אנחנו בכבודינו ובעצמינו יכולים להוציא עצמינו דרך הים באותות ובמופתים.
Freedom is coming freedom is coming freedom is coming .oh, yes I know oh, yes I know oh, yes I know Freedom is coming .oh, yes I know
15
למה מה שיש זה מה שיש? זכרנו ,את-הדגה ,אשר-נאכל במצריים ,חינם; את הקישואים ,ואת האבטיחים ,ואת-החציר ואת-הבצלים ,ואת-השומים .ועתה נפשנו יבשה, אין כול--בלתי ,אל-המן עינינו...״ במדבר יא׳ ,פסוק י׳
לאחר היציאה למדבר בני ישראל מתנסים בחיי ליקוט .אלוהים נותן לבני ישראל את המן .מתארים את טעמו כצפיחית בדבש -טל דבש. לאחר חודש של מסע ליקוט במדבר בני ישראל מתמלאים בגעגועים וכמיהות לעולם הישן בו חיו .המן המתוק כבר נמאס עליהם .שכשהלב סגור גם השפע הופך לקללה .בודהה יגיד שהסבל מתחיל ברגע ההשתוקקות.
״...ונתן יהוה לכם בשר ,ואכלתם .לא יום אחד תאכלון ,ולא יומיים; ולא חמישה ימים ,ולא עשרה ימים ,ולא ,עשרים יום .כ׳ עד חודש ימים, עד אשר-ייצא מאפכם ,והיה לכם ,לזרה :יען ,כי-מאסתם את-יהוה אשר בקרבכם ,ותבכו לפניו לאמור ,למה זה יצאנו ממצריים.״
הטקסט מבהיר לנו שאלוהים מזהה את תאוות הבשר עם חיי העבדות במצריים ,אך אלוהים לא זקוק לעונש נוסף מלבד הדבר עצמו .לאחר חודש של האבסה ללא תחתית ,מתו שבעים אנשים מבוגרים.
16
כדי להגיע לגנעדן יש מסע. זה מסע ארוך, מסע של חיים שלמים ואולי גילגולים. 40שנה הוא מספר המציין תקופת זמן ארוכה .רק זמן יאפשר שינוי אמיתי .לא מספיק להחליף את האווירה ,דפוסי הדיכוי נמצאים בתוכינו .מהפיכה אמיתית יכולה לקרות רק בתוך תהליך ממושך ועקבי. תוך דורות נוכל ליצור תרבות חדשה -
תרבות של חירות.
17
שיר אביבי בנוסח סקוטי בוצע ע"י :מרים אביגל (לאון) תרגום :אברהם ברושי
ׁמ ַיע קֹולֹו ַהּתֹור ׁם ַמ ְש ִ ֵצא אֶ ל ַה ִּנירָ ,ש ָאביב. ׂם ָהדָ ר ְּכ ָבר ֵמ ִפיץ רֵ יחֹות ִ ּבֹ ֶש ּבֹוא וְנִ ְקלַ ע לָ נּו זֵ ר ִמ ִּפרְ ֵחי ַהּמֹור ָאביב. ִּוב ְתרּועֹות נְ ַק ֵּדם אֶ ת ָה ִ ַּדי ְּכ ָבר ֶּדלֶ ף ּוכְ פֹור יְ מֹות ַסגְ רִ יר, ּבֹואּו אֶ לֶ ף ַקרְ נֵ י ַח ָּמה! ּבֹוא נִ ְפרֹץ ִמ ֵּבינֹות חֹומֹות ָה ִעיר, ׂדֹות זָ ָהב ָק ָמה! נִ ְת ַע ֵּלס ֵּבין ְש
שיר אביבי
האביב הגיע את הכל הפתיע ניצנים נפתחו וירוק האחו הכל עליז ורענן, חלף הגשם אין ענן. 18