זה שלנו, זה חיוני, זה אפשרי. חוברת עבור מועצת ישע

‫י ה ו ד ה‬

‫ו ש ו מ ר ו ן‬

‫זה שלנו זה חיוני זה אפשרי‬

‫יהודה‪ ,‬שומרון‬ ‫ובקעת הירדן‬

‫נתונים‬

‫‪150‬‬

‫‪13‬‬ ‫‪6‬‬

‫מועצות מקומיות‬

‫יישובים‬

‫‪21%‬‬ ‫‪5,500‬‬

‫מועצות אזוריות‬

‫משטח מדינת ישראל‬

‫‪4‬‬

‫שטח‬

‫קמ”ר‬

‫עיריות‬

‫אוכלוסיה יהודית‬

‫אורך‬

‫‪125‬‬

‫ק”מ‬

‫איש‬

‫רוחב‬

‫‪30-55‬‬

‫ק”מ‬

‫‪8%‬‬

‫שטח בנוי‬ ‫ישראלי וערבי‬ ‫נכון לשנת ‪2011‬‬

‫‪340,000‬‬ ‫‪14‬‬

‫אזורי תעשיה‬

‫‪92%‬‬

‫שטחים‬ ‫פתוחים‬

‫מפה‬

‫חיפה‬

‫עפולה‬

‫ג‘נין‬

‫י ר ד ן‬ ‫ע ת ה‬ ‫ב ק‬

‫שו‬

‫מ‬

‫שכם‬

‫ר‬ ‫ון‬

‫קדומים‬ ‫עמנואל‬ ‫אריאל‬

‫טולכרם‬

‫קלקיליה‬ ‫אלקנה‬

‫תל אביב יפו‬

‫מעלה אפרים‬ ‫ב‬ ‫בית אריה‬ ‫ני‬ ‫מ י מודיעין עילית‬ ‫בית אל‬ ‫ן‬

‫רמאללה‬ ‫מעלה אדומים‬

‫נתב“ג‬

‫גבעת זאב‬ ‫הר אדר‬ ‫ירושלים‬

‫אפרת‬

‫ביתר עילית‬

‫ג ו ש‬ ‫ע צ י ו ן‬

‫מ‬ ‫גי‬

‫חברון‬

‫לו‬ ‫ת‬

‫ה ר‬

‫ח ב ר ו ן‬

‫באר שבע‬

‫עזה‬

‫מבוא‬ ‫ההתיישבות היהודית במזרחה של ארץ ישראל התפתחה בחמשת העשורים האחרונים‬ ‫בקצב הולך וגובר‪ .‬למרות זאת‪ ,‬לא כולם מכירים את המרחבים הפתוחים‪ ,‬את אתרי התיירות‪,‬‬ ‫את ההיסטוריה‪ ,‬את האנשים ואת החשיבות של מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון‪ .‬מאז‬ ‫שנת ‪ 2010‬מקיימת מועצת יש”ע פעילות הסברה רחבה‪ ,‬תחת הכותרת “יהודה ושומרון – הגיע הזמן‬ ‫שנכיר” וכעת אנו גאים להציג לראשונה חוברת מקיפה אך תמציתית ובה חומר מסודר המרכז את המידע‬ ‫הרלוונטי לצורך לימוד והעמקה בנושא חשוב זה‪.‬‬ ‫לעיתים קרובות מדי‪ ,‬הדיווחים והתהיות העולים בשיח הציבורי בסוגיית ההתיישבות גובלים בחוסר ידע‬ ‫וחוסר הבנה של העמדות בנושא‪ ,‬ואלו מושפעים לא אחת מעובדות ומסרים שאינם מייצגים בהכרח את‬ ‫המתיישבים ברחבי יהודה ושומרון‪.‬‬ ‫היכרות בלתי אמצעית עם האזור והסוגיות השונות העולות מההתיישבות בו‪ ,‬הינה שלב ראשון ומשמעותי‬ ‫בהבנת הנושא לעומקו‪ ,‬תוך איחוד השורות והקצוות בעם‪.‬‬ ‫בחוברת זו קיבצנו את מיטב הנתונים והמחקרים על יהודה ושומרון‪ ,‬בחלוקה לשלושה תחומים‪:‬‬ ‫יהודה ושומרון ‪ -‬זה שלנו‬ ‫יהודה ושומרון במורשת עם ישראל והקשר לירושלים בירת ישראל‪ ,‬וכן ההיבטים במשפט הבינלאומי‬ ‫הקושרים בין העם היהודי לארץ ישראל‪.‬‬ ‫יהודה ושומרון ‪ -‬זה חיוני‬ ‫חשיבות האזור למדינת ישראל מההיבט הביטחוני וסוגיית המים באקוויפר ההר מתחת להרי יהודה‬ ‫ושומרון כמשאב חיוני לקיומה של המדינה‪.‬‬ ‫יהודה ושומרון ‪ -‬זה אפשרי‬ ‫חייהם החופשיים של ערביי יהודה ושומרון תחת הרשות הפלסטינית ונתונים על הדמוגרפיה והילודה‬ ‫היהודית הגדלה והולכת‪ ,‬לעומת הירידה בילודה הערבית‪.‬‬ ‫במשך שנים רבות מנסים גופים ישראלים ובינלאומיים להביא לפתרונות שונים בסוגיית יהודה ושומרון‪,‬‬ ‫אולם ניכר כי ניסיונות אלו לכפות פתרונות מלמעלה לא צלחו בעיקר עקב אי הכרת המציאות בשטח‪.‬‬ ‫סקירת שלושת תחומים אלו יחד‪ ,‬דרך המחקר‪ ,‬העובדות והנתונים‪ ,‬לא רק שמחזקת את עמדת הטוענים‬ ‫לזכותה הבלעדית של מדינת ישראל על מרחב יהודה שומרון ובקעת הירדן ואת חשיבותו להמשך קיומה‪,‬‬ ‫אלא גם מהווה בסיס ערכי ועובדתי לפתרונות שונים הנוגעים לבעיית ערביי יהודה ושומרון‪.‬‬ ‫אנו מאמינים כי ככל שהמידע יופץ ברבים ויפורסם לציבור הרחב ולמקבלי ההחלטות‪ ,‬כך יקל להגיע‬ ‫לפתרונות יצירתיים בנוגע לאוכלוסייה הערבית המתגוררת ביהודה ושומרון‪ ,‬ותוכשר הדרך לשגשוג‬ ‫ההתיישבות היהודית במרחב היסטורי זה‪.‬‬

‫כי זה‬ ‫שלנו‬

‫יהודה ושומרון זה שלנו‬

‫הסיפור היהודי ההיסטורי‬ ‫הזיקה לירושלים‬

‫‪6‬‬

‫הלגיטימיות החוקית‬

‫‪7‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬

‫עתיקות שומרון בירת ישראל‬

‫‪1‬‬

‫יהודה ושומרון זה שלנו‬ ‫בגלל התנ”ך וההיסטוריה‬

‫יהודה ושומרון מרכז העם היהודי בכל העת העתיקה‬ ‫מראשית ימי ההיסטוריה ולאורכה היו יהודה‬ ‫ושומרון מרכז החיים הלאומיים והרוחניים של‬ ‫העם היהודי בארץ ישראל‪.‬‬

‫יהודה ושומרון כאן ניתנה ההבטחה‬ ‫אבות האומה היהודית ‪ -‬אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב הגיעו אל הארץ‬ ‫המובטחת והשתכנו באזור ההר של יהודה ושומרון‪ ,‬שכם‪ ,‬אלון‬ ‫מורה‪ ,‬בית אל וחברון בואכה באר שבע‪.‬‬ ‫כאשר עלו בני ישראל ממצרים עת נהיו לעם‪ ,‬הם נוחלים את הארץ‬ ‫ומתיישבים בעיקר באזור ההר‪ :‬ביריחו‪ ,‬בערי בנימין ונחלת אפרים‬ ‫ומנשה‪ ,‬באזור בית לחם ויהודה‪ .‬המשכן בשילה מהווה את מרכזו‬ ‫הרוחני של העם ומשם מחולקת כל הארץ לשבטים מאשר בצפון‬ ‫עבור דרך דן בשפלה ועד ליהודה בדרום‪.‬‬ ‫בימי דוד ושלמה הממלכה הישראלית גדלה ומתעצמת‪ ,‬המרכז‬ ‫הפוליטי והרוחני של הממלכה עובר בתחילה לחברון ולאחר מכן‬ ‫לירושלים‪.‬‬ ‫גם בימי שיבת ציון לאחר חורבן בית ראשון חוזר עם ישראל לארצו‬ ‫ומשתכן גם אז בירושלים ובאזור ההר‪ .‬גם בתקופת הבית השני‪,‬‬ ‫ממלכת החשמונאים‪ ,‬ובימי הורדוס והמרד ברומאים‪ ,‬יהודה ושומרון‬ ‫הם מרכזו של היישוב היהודי בארץ‪ .‬אזור גוש עציון‪ ,‬ההרודיון‪ ,‬העיר‬ ‫ביתר‪ ,‬הרי גופנה‪ ,‬מעלה בית חורון ומודיעין בירת המכבים הם חלק‬

‫‪6‬‬

‫כי זה שלנו‬

‫קטן מרשימת המקומות בהם התיישבו היהודים באותה תקופה‪ .‬גם‬ ‫לאחר חורבן הבית בתקופת המשנה והתלמוד אנו מוצאים אתרים‬ ‫מרכזיים באזור‪ ,‬מסוסיא בדרום ועד עין גנים (ג’נין) בצפון‪ .‬ניתן לומר‬ ‫בבירור ‪ -‬מרכזו ובסיסו של עם ישראל בארצו עד היציאה לגלות‬ ‫היה באזור יהודה ושומרון‪.‬‬ ‫מאז יצא עם ישראל לגלות של ‪ 2,000‬שנה ועד לחזרתו‪ ,‬נמשלה‬ ‫הארץ בידי שליטים רבים ובוודאי שלא הייתה שייכת לשום אומה‬ ‫ולשון‪ .‬כובשים באו והלכו והעם היהודי התפלל וייחל “ולירושלים‬ ‫עירך ברחמים תשוב”‪ .‬עד הכיבוש המוסלמי ב‪ 636-‬היו היהודים‬ ‫רוב בארץ ישראל‪ .‬במשך מאות שנות שלטון הזניחו הערבים את‬ ‫ארץ ישראל וגמרו לדילול האוכלוסיה‪ .‬הפריחה החלה עם תנועת‬ ‫שיבת ציון והעליות לארץ ישראל בסוף המאה ה‪.19-‬‬

‫ניסיונות רבים לחידוש ההתיישבות ביו”ש‬ ‫מאז החל תהליך שיבת עם ישראל לארצו בעליית החסידים‬ ‫ותלמידי הגר”א ועבור בכל העליות עד למלחמת העצמאות נעשו‬ ‫ניסיונות רבים לאחיזה יהודית באזור ההר‪ ,‬בעיר חברון אשר נחרבה‬ ‫במאורעות תרפ”ט ‪ ,1929‬בשכם‪ ,‬בעטרות‪ ,‬בעין סיניה (ע”י משפחתו‬ ‫של ראש הממשלה שרת) וכן בבית הערבה וביישובי גוש עציון אשר‬ ‫נלחמו על הגנת ירושלים ונפלו ב‪-‬ד’ אייר תש”ח‪ ,‬ערב הקמת המדינה‪.‬‬

‫הלורד ארתור ג’יימס בלפור‬

‫כי זה‬ ‫שלנו‬

‫‪2‬‬

‫יהודה ושומרון זה שלנו‬ ‫בגלל המשפט הבינלאומי‬

‫המשפט הבינלאומי קובע ארץ ישראל שייכת לעם היהודי‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫ הזיקה המשפטית של העם היהודי לארץ‬ ‫ישראל כביתו הלאומי מהים התיכון עד נהר‬ ‫הירדן ‪ -‬נובעת מכוח זכותנו ההיסטורית‪.‬‬ ‫ זכות היסטורית‪-‬חוקית זו הוכרה במכתב‬ ‫‘המנדט על פלשתינה’ שהוענק על ידי חבר‬ ‫הלאומים לבריטניה בשנת ‪ ,1922‬כדי שתקים‬ ‫בית לאומי יהודי בארץ ישראל‪.‬‬ ‫ העם היהודי הוא היחידי שקיבל הבטחה‬ ‫והצהרה בינלאומית להקים את מדינתו בין‬ ‫הירדן לים‪.‬‬ ‫ ההתרחשויות במשך השנים לא שינו עובדה‬ ‫בסיסית זו‪ .‬הקו הירוק הינו קו הפסקת האש בין‬ ‫ישראל וירדן משנת ‪ ,1949‬וכך הוגדר בהסכמי‬ ‫שביתת הנשק‪.‬‬ ‫ לאחר ‪ 1948‬ניסתה ירדן לספח את אזור יהודה‬ ‫ושומרון לשטחה אולם מדינות העולם לא‬ ‫הכירו בכך והסיפוח הירדני לא קיבל תוקף‬

‫חוקי‪ .‬סיפוח זה בוטל ממילא ביוזמת ירדן עם‬ ‫חתימת הסכמי השלום בין ישראל לירדן‪.‬‬ ‫ החלטה ‪ 242‬של האו”ם אינה מחייבת נסיגה‬ ‫ישראלית מכל השטחים ששוחררו בשנת ‪,67‬‬ ‫אלא רק מחלקם – ולכן‪ ,‬החלטת ישראל לסגת‬ ‫משטחי חצי האי סיני ממצה החלטה זו‪.‬‬ ‫ ההסכמים עם אש”ף מ‪ 1995-‬לא כללו ויתור‬ ‫על זכויות משפטיות של הצדדים‪.‬‬ ‫ אמנם‪ ,‬ישראל לא סיפחה את יהודה ושומרון‬ ‫(למעט מזרח ירושלים ומובלעת לטרון) –‬ ‫ובכך טרם מימשה את זכותה ההיסטורית‬ ‫והמשפטית לעשות זאת – אך עובדה זו נובעת‬ ‫בעיקר משיקולים פוליטיים ומדיניים ולא‬ ‫מאילוץ משפטי‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫הקו הירוק קו הפסקת אש ולא קו גבול‬ ‫סיומה של מלחמת השחרור יצר קו הפסקת אש אשר גובש בשנת‬ ‫‪ 1949‬במסגרת הסכמי רודוס שסיימו את המלחמה‪ ,‬ואשר שיקף‬ ‫את המצב הצבאי בשטח באותה עת‪ .‬השאיפה כי מפה זו תשמש‬ ‫בסיס להסדר קבע עתידי נדחתה על ידי מדינות ערב שדרשו‬ ‫כי הקו הירוק יוגדר כקו הפרדה בין הצדדים הלוחמים‪ ,‬ולא כקו‬ ‫המבטא בעלות או ריבונות על שטח כלשהו‪ .‬ניסוח הסכמי רודוס‬ ‫לא משאיר מקום לספק כי ל”קו הירוק” לא ניתן כל מעמד חוקי‪:‬‬ ‫“כן מכירים הצדדים כי שום תנאי מתנאי ההסכם הזה לא יחרוץ‬ ‫בשום פנים מראש את זכויותיו‪ ,‬תביעותיו ועמדותיו של כל אחד‬ ‫מהצדדים ביישובה הסופי של שאלת ארץ‪-‬ישראל בדרך שלום‪,‬‬ ‫באשר תנאי הסכם זה נקבעים מתוך שיקולים צבאיים בלבד”‪.‬‬ ‫לאחר מלחמת השחרור היו שטחי יהודה ושומרון תחת שלטון‬ ‫ירדני‪ ,‬ובמשך השנים הבאות ניסתה ירדן לספח את האזור‬ ‫לממלכה ההאשמית‪ .‬אלא שלאור כתב המנדט‪ ,‬ולאור הסכמי‬ ‫רודוס‪ ,‬נחשב סיפוח זה כלא חוקי והוכר על ידי בריטניה ופקיסטן‬ ‫בלבד‪.‬‬

‫הנציב הבריטי העליון הרברט לואי סמואל‪ ,‬שימש כנציב העליון הראשון בזמן‬ ‫המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪.‬‬

‫המנדט להקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל‬

‫החלטה ‪ - 242‬גבולות בני הגנה ונסיגה חלקית בלבד‬

‫בשנת ‪ 1917‬הצהיר שר החוץ הבריטי‪ ,‬ארתור ג’יימס בלפור‪,‬‬ ‫כי ממשלתו “רואה בעין יפה את הקמתו של בית לאומי יהודי‬ ‫בארץ ישראל”‪ .‬לאור “הצהרת בלפור”‪ ,‬בשנת ‪ 1922‬החליט חבר‬ ‫הלאומים על מסירת הטריטוריה למשמרת בריטית במטרה‬ ‫“להביא להגשמת ההצהרה שניתנה מטעם הממשלה הבריטית‬ ‫לטובת הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל”‪ .‬הבריטים‪,‬‬ ‫אם כן‪ ,‬קיבלו חזקה על ארץ ישראל‪ ,‬כולל יהודה ושומרון ועבר‬ ‫הירדן‪ ,‬כמשמרת עבור ישראל‪.‬‬

‫עם סיומה של המלחמה התקבלה במועצת הביטחון של האו”ם‬ ‫החלטה ‪ ,242‬הקוראת להפסקת אש ולהשכנת שלום בין הצדדים‪.‬‬

‫הסיבה למתן המנדט לבריטניה ע”י חבר העמים נכתבה במפורש‬ ‫במבוא לכתב המנדט‪“ :‬הקשר ההיסטורי של העם היהודי‬ ‫לפלשתינה ולהצדקת בנייתו מחדש את ביתו הלאומי בארץ זו‪.”...‬‬ ‫מסמך זה הוא בעל משמעות מחייבת על פי החוק הבינלאומי‪.‬‬ ‫ארצות הברית‪ ,‬שלא הייתה חלק מחבר הלאומים‪ ,‬התחייבה‬ ‫לתוכנו של המנדט באמנה שחתמה עם אנגליה ב‪ ,1924-‬בו נקבע‬ ‫מפורשות כי “ארצות הברית נותנת הסכמתה לניהול פלשתינה על‬ ‫ידי הוד מעלתו הבריטי על פי המנדט שצוטט לעיל‪.”...‬‬

‫‪8‬‬

‫‪ 19‬שנים מאוחר יותר‪ ,‬שינתה מלחמת ששת הימים את מפת‬ ‫האזור‪ ,‬ובעקבותיה‪ ,‬לראשונה‪ ,‬הושגה נוכחות ישראלית ברורה‬ ‫בכל שטחי ארץ ישראל המנדטורית‪ .‬מלחמת ששת הימים –‬ ‫שהייתה מלחמת מגן – הייתה מוצדקת מבחינה חוקית‪ .‬עובדה זו‬ ‫בצירוף הזיקה החזקה של ישראל לשטחים אלו והעובדה שהם‬ ‫נכבשו ע”י ירדן ב‪ 1948-‬וזאת באופן לא חוקי‪ ,‬שוללות כולן את‬ ‫הטענה כי מדובר בכיבוש לא חוקי‪.‬‬

‫כי זה שלנו‬

‫חיילי צה”ל באימון משולב‬

‫בהחלטה זו נקבע‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כי‪“ :‬קיום עקרונות המגילה מחייב‬ ‫השכנת שלום צודק ובר‪-‬קיימא במזרח התיכון‪ ,‬שיושתת על‪ ...‬פינוי‬ ‫כוחות מזוינים ישראליים משטחים שנתפסו במסגרת הסכסוך‬ ‫האחרון‪ ...‬ביטול כל טענה או מצב של לוחמה‪ ,‬וכיבוד והכרה של‬ ‫הריבונות‪ ,‬השל ֵמות הטריטוריאלית והעצמאות המדינית של כל‬ ‫מדינה ממדינות האזור‪ ,‬ושל זכותן לחיות בשלום בגבולות מוכרים‬ ‫ובטוחים‪ ,‬ללא איומים או מעשי אלימות”‪.‬‬ ‫ניסוחה המדוקדק של ההחלטה קובע כי ישראל מחויבת בנסיגה‬ ‫משטחים ולא מהשטחים ‪ -‬כלומר‪ ,‬רק מחלק מהשטחים שתפסה‬ ‫במלחמה‪ ,‬אך לא מכולם‪ .‬ניסוח זה לא נעשה כלאחר יד‪ .‬קדמו לו‬ ‫דיונים רבים במוסדות האו”ם‪ ,‬שתוצאתם הייתה קביעה ברורה שיש‬ ‫לאפשר לישראל את שימור השליטה באותם שטחים הנצרכים‬ ‫לביטחונה‪ .‬זאת בניגוד לעמדתם של הסובייטים והערבים שביקשו‬ ‫להחיל עיקרון זה ביחס לכלל השטחים שנתפסו במלחמה ובכל‬ ‫הגזרות‪.‬‬

‫ישראל המדינה היחידה בעלת זכויות משפטיות ביו”ש‬ ‫בשנת ‪ 1994‬נחתם הסכם השלום עם ירדן‪ ,‬אך במקום שבמסגרתו‬ ‫תיטול ירדן את אחריותה לשטח‪ ,‬היא בחרה להשיל מעליה כל‬ ‫זכות לריבונות עליו‪ .‬כזכור‪ ,‬עד לשנת ‪ ,48‬כשסיפחה ירדן את‬ ‫השטח‪ ,‬מעולם לא תבעו הפלשתינים את השטח לעצמם‪ ,‬ושוב‬ ‫נותרה ישראל כגורם היחיד המחזיק בזכויות משפטיות על השטח‪.‬‬

‫כי זה‬ ‫שלנו‬

‫שנה לאחר מכן‪ ,‬בשנת ‪ ,1995‬נחתם באוסלו הסכם הביניים בין‬

‫כפי שהעיד ארתור גולדברג‪ ,‬שגריר ארה”ב באו”ם באותה עת‪:‬‬ ‫“החלטה ‪ 242‬אינה דורשת במפורש שישראל תיסוג לקווים שהיו‬ ‫קיימים לפני פרוץ המלחמה‪ .‬מדינות ערב הפצירו שנשתמש‬ ‫בלשון הזאת; ברית המועצות‪ ...‬הציעה זאת במועצת הביטחון‪,‬‬ ‫וגם יוגוסלוויה וכמה אומות אחרות בישיבה מיוחדת של העצרת‬ ‫הכללית‪ .‬אבל לשון של נסיגה כזאת לא קיבלה את התמיכה‬ ‫שנדרשה ממועצת הביטחון או מהעצרת הכללית”‬

‫ישראל לאש”ף‪ ,‬בו נקבע כי תוצאות ההסדר הסופי לא תושפענה‬ ‫מהאמור בהסכם זה‪ ,‬וכי הצדדים לא ייחשבו כמי שוויתרו על אף‬ ‫אחת מהזכויות או התביעות להן הם טוענים‪:‬‬ ‫“שום דבר בהסכם זה לא ישפיע או יפגע בתוצאות המשא ומתן על‬ ‫מעמד הקבע שינוהל בהתאם להצהרת העקרונות‪ .‬אף לא אחד‬ ‫מהצדדים להסכם ייחשב‪ ,‬על סמך כניסתו להסכם זה‪ ,‬כאילו ויתר‬ ‫על אף אחת מזכויותיו‪ ,‬תביעותיו או עמדותיו הקיימות‪ ,‬או חזר בו‬ ‫מהן”‪.‬‬ ‫ניתן לסכם פרק זה בלשונו הקולעת של דאגלאס פייט תת שר‬ ‫ההגנה ומחשובי המשפטנים בארה”ב‪:‬‬

‫ארתור גולדברג‬ ‫שגריר ארצות הברית באו”ם ‪1965-1968‬‬

‫“אם ליהודים אין עתה שום זכויות חוקיות מוכרות בתביעתם ליהודה‬ ‫ושומרון כחלק ממדינתם‪ ,‬כי אז אין להם זכויות כאלו בשום מקום‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬שהרי הזכויות הללו נובעות מאותו מקור‪ :‬הקשר‬ ‫ההיסטורי של העם היהודי עם ארץ ישראל כפי שהוכר בכתב‬ ‫המנדט”‪ .‬‬

‫‪9‬‬

‫‪3‬‬

‫יהודה ושומרון זה שלנו‬ ‫בגלל ירושלים‬

‫אין ציונות ללא ציון‬ ‫ירושלים היא סוד קיומו ותקוותו של עם ישראל‬ ‫בכל הדורות ובכל התפוצות אליו הגיע‪ .‬התקווה‬ ‫להיות עם חופשי בארצנו‪ ,‬ארץ ציון וירושלים‪.‬‬ ‫‪ 2000‬שנות גלות‪ ,‬אבותינו ואבות אבותינו התפללו לשוב לארץ‬ ‫ולירושלים “לשנה הבאה בירושלים הבנויה”‪.‬‬ ‫בימי הקונגרס הציוני‪ ,‬בשיאה של המחלוקת על “תוכנית אוגנדה”‬ ‫נטבע המשפט אשר הכריע את עתידו של עם ישראל בארצו‪“ :‬אין‬ ‫ציונות ללא ציון”‪ .‬ללא ספק אחד מרגעי השיא של מדינת ישראל‬ ‫היה שחרור הר הבית והכותל‪ ,‬במלחמת ששת הימים‪ ,‬יחד עם‬ ‫יהדה ושומרון‪ .‬קולו של מוטה גור ממשיך ומהדהד “הר הבית בידנו‪,‬‬ ‫הר הבית בידנו”‪ .‬לאורך כל הדורות היו ירושלים‪ ,‬יהודה ושומרון‬ ‫יחידה אחת אליה שאף העם היהודי לחזור ולהקים מחדש את‬ ‫מולדתו‪ .‬הקשר האמיץ בין ירושלים ליהודה ושומרון נובע מחיבור‬ ‫של אלפי שנים‪ ,‬ומהכמיהה לשוב ל”ארץ ציון וירושלים”‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫כי זה שלנו‬

‫ירושלים לב הארץ ולב הסכסוך‬ ‫ירושלים מוקפת משלושה עברים (צפון‪ ,‬מזרח ומערב) בשטחי‬ ‫יהודה ושומרון המגנים על בירת ישראל‪ ,‬מחזקים אותה כעיר‬ ‫בירה‪ ,‬ולא חלילה כעיר ספר בגבולה של המדינה‪ ,‬מוקפת וכלואה‬ ‫כמובלעת בתוך שטח אויב‪.‬‬ ‫בכל הסדר מדיני עליו מדברים הפלשתינים הם דורשים הקמת‬ ‫מדינה פלשתינית שבירתה ירושלים‪ .‬בשנים האחרונות אנו עדים‬ ‫לתהליך חמור שנועד לקעקע את אחיזתנו בירושלים המאוחדת‪:‬‬ ‫שכונות בירושלים בהן מתגוררות עשרות אלפי משפחות זוכות‬ ‫ליחס מצד גורמים שונים‪ ,‬כאילו היו ישובים לא חוקיים‪.‬‬ ‫כיום יותר מתמיד ברור לכולם שאין ירושלים מאוחדת ללא יהודה‬ ‫ושומרון ואין יהודה ושומרון ללא ירושלים‪.‬‬

‫יהודה ושומרון זה חיוני‬

‫כי זה‬ ‫חיוני‬ ‫האחיזה‬ ‫ברכס ההר והירדן‬

‫השליטה במאגרי המים‬

‫‪12‬‬

‫‪18‬‬

‫ההתמודדות עם הטרור‬

‫‪20‬‬ ‫‪11‬‬

‫משרד הביטחון בקריה בתל אביב בתצפית‬ ‫מאלפי מנשה‬

‫‪1‬‬

‫יהודה ושומרון זה חיוני‬ ‫לביטחון ישראל‬

‫שנים של פחד לפני מלחמת ששת הימים‬ ‫בשנים שלפני הניצחון הישראלי במלחמת ששת‬ ‫הימים‪ ,‬כאשר “הקו הירוק” היה קו הגבול עם‬ ‫ירדן‪ ,‬ה­ישראלים חיו בפחד מתמיד‪.‬‬ ‫העיתון ידיעות אחרונות כתב באותם ימים‪“ :‬היישוב איבד את‬ ‫הביטחון וחושש מתבוסה”‪ .‬במצב דברים זה‪ ,‬אין פלא שהמיתון‬ ‫הכלכלי החריף‪ ,‬ולראשונה מאז מלחמת העצמאות מספר‬ ‫היורדים מהארץ עלה על מספר העולים‪ .‬הסיבה לפחד הכללי‬ ‫הייתה פשוטה‪ :‬האויב היה קרוב‪ ,‬קרוב מאוד‪ .‬הצבאות הסדירים של‬ ‫מדינות ערב היו במרחק נגיעה ממרכז הארץ‪ .‬הכוחות המשוריינים‬ ‫של חוסיין וצבא עיראק התפרסו בתוך יהודה ושומרון‪ .‬קו הגבול‬ ‫היה במרחק של ‪ 15‬ק”מ בלבד ממרכז גוש‪-‬דן‪ .‬היטיב להגדיר זאת‬ ‫שר החוץ דאז ממפלגת העבודה‪ ,‬אבא אבן‪“ :‬גבולות ‪ 48‬הינם גבולות‬ ‫אושוויץ”‪ .‬בגבולות הללו ישראל נמצאת בסכנה קיומית מתמדת‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫כי זה חיוני‬

‫כאשר אבא אבן קרא לקו הירוק “גבולות אושוויץ” מעל בימת האו”ם‬ ‫הוא ביטא קונצנזוס שהיה קיים בחברה הישראלית‪ ,‬מימין ומשמאל‬ ‫כאחד‪ ,‬ולפיו הצטמצמות ישראל לגבולות הקו הירוק היא סכנה קיומית‪.‬‬

‫יהודה ושומרון העומק האסטרטגי של ישראל‬ ‫בגבולות “הקו הירוק” ישראל לא יכולה לעצב תכנית הגנה למקרה‬ ‫של מלחמה ופלישה צבאית לגבולותיה‪ .‬המרחק בין הקו הירוק‬ ‫לים‪-‬התיכון נע בין ‪ 18‬ק”מ באזור תל אביב ל‪ 14-‬ק”מ באזור נתניה‪.‬‬ ‫מישור החוף‪ ,‬ברצועה צרה זו‪ ,‬מכיל כ‪ 70%-‬מהאוכלוסייה בישראל‪.‬‬ ‫בשטח הצר והצפוף אין מרחבי תמרון ואין אפשרות לתפעל קרב‬ ‫הגנתי‪ .‬מלחמה אשר תתחיל בקו הירוק‪ ,‬מרחק ‪ 2‬ק”מ בלבד‬ ‫מכפר‪-‬סבא‪ ,‬תתנהל בתוך ריכוזי האוכלוסייה ותגבה‪ ,‬ללא ספק‪,‬‬ ‫אלפי קורבנות של אזרחים ישראליים‪ ,‬אף ללא קשר לשאלת‬

‫ההכרעה‪ .‬תהיה זו מלחמת בזק אשר תתחיל ישר בבטן הרכה‬ ‫של המדינה ‪ -‬עמוק עמוק בתוך העורף‪ .‬כל פריצה של האויב אל‬ ‫תוך תחומי הקו הירוק תביא מיד לביתור הארץ ולניתוק הכוחות‬ ‫מבסיסי האספקה והייצור שלהם‪ .‬רק שמירה על ישראל עד הירדן‬ ‫מעניקה לצה”ל עומק אסטרטגי של ‪ 55‬ק”מ במקרה של מלחמה‬ ‫קונבנציונאלית ‪ -‬עומק המאפשר ניהול קרבות הגנה מחוץ לערים‬ ‫הישראליות הגדולות‪ ,‬וכן יצירת קווי אספקה‪ ,‬גיוס מערך מילואים‬ ‫וביצוע נסיגות טקטיות במקרה הצורך‪.‬‬

‫לבנון‬

‫סוריה‬

‫‪0‬‬

‫‪ 40‬ק“מ‬

‫‪0‬‬

‫קרית שמונה‬

‫צפת‬

‫כי זה‬ ‫חיוני‬

‫חיפה‬

‫‪ 10‬ק“מ‬ ‫עפולה‬

‫‪ 15‬ק“מ‬

‫הים התיכון‬

‫ג‘נין‬ ‫נתניה‬

‫טולכרם‬

‫‪ 18‬ק“מ‬

‫שכם‬ ‫קלקיליה‬ ‫ירדן‬

‫תל אביב יפו‬

‫‪ 6‬ק“מ‬ ‫נתב“ג‬ ‫רמאללה‬

‫‪ 17‬ק“מ‬

‫ירושלים‬

‫אשקלון‬

‫בית לחם‬

‫‪ 11‬ק“מ‬

‫‪ 5‬ק“מ‬ ‫שדרות‬

‫חברון‬

‫בית חנון‬

‫‪ 40‬ק“מ‬ ‫‪ 16‬ק“מ‬

‫עזה‬ ‫באר שבע‬

‫‪13‬‬

‫ישראל חזקה במרחב איסלאמי הפכפך‬ ‫מדינת ישראל היא אי של יציבות במרחב האי‪-‬יציבות במזרח התיכון‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬הדמוקרטיה היחידה באזור‪ ,‬מוקפת במשטרים רודניים‬ ‫אשר עוברים תהפוכות ושינויים רדיקלים‪ .‬בבואה לעשות הסכמים‬ ‫עם מדינות האזור חייבת ישראל לקחת בחשבון שכל הסכם‬ ‫שנעשה היום עם משטר כל שהוא‪ ,‬עלול לקרוס ביחד עם המשטר‬ ‫איתו חתמה ולהישאר בלי נכסים אסטרטגיים ומחויבות אמיתית‬ ‫לביטחונה‪ .‬במקביל אנו עדים לתהליך איסלאמיזציה והתחזקות‬ ‫ציר הרשע של אירן–סוריה–חיזבאללה–חמאס אשר מנסה ליצור‬ ‫טבעת חנק סביב ישראל‪ .‬התחזקות הטרור ויכולתו להשיג‬ ‫טכנולוגיה קונבנציונלית וגרעינית מחייבות את ישראל לשמור על‬ ‫עומק אסטרטגי מינימאלי אשר יבטיח את קיומה וביטחונה‪.‬‬

‫אינם ערובה לביטחון‪ .‬כפי שראינו בשנה האחרונה עלינו להשאיר‬ ‫נכסים בטחוניים ריאליים ולא להסתפק בהסכמים ובהתחייבויות‬ ‫בינלאומיות‪.‬‬

‫המצב הפכפך‪ ,‬המשטרים מתחלפים וההפיכות האיסלאמיות‪,‬‬ ‫העלולות להתלקח למלחמה‪ ,‬מחייבות שמירה על שליטה‬ ‫ישראלית בבקעת הירדן ‪ 53 -‬ק”מ מתל‪-‬אביב אשר תמשיך‬ ‫להעניק למדינה גבולות בני הגנה‪ ,‬שבכוחם למנוע איום קרקעי‬ ‫על מרכז הארץ‪ .‬מהפכות “האביב הערבי” במדינות מזרח התיכון‬ ‫משנות את האזור לבלתי יציב‪ .‬הסכמים מדיניים עם משטרים אלה‬

‫רבבות מפגינים במצרים נגד שלטון מובארק‪ 25 ,‬בינואר ‪ .2010‬תחילת המהפכה‬ ‫האיסלאמית במצרים‪.‬‬

‫ישראל במזרח התיכון‬ ‫דמוקרטיה מוקפת במדינות טוטליטריות או בלתי יציבות‪.‬‬ ‫ישראל נמצאת על החוף המזרחי של הים התיכון וגובלת בלבנון‪ ,‬סוריה ומצרים‪ .‬מסביבה ‪ 22‬מדינות ערביות מוסלמיות‪ ,‬מרביתן‬ ‫דיקטטורות‪ ,‬או מדינות בלתי יציבות‪ .‬ישראל היא המדינה הדמוקרטית היציבה היחידה במרחב‪ .‬במזרח התיכון חיים כ‪150-‬‬ ‫מיליון איש במרחב של כ‪ 13-‬מיליון קמ”ר‪ .‬במדינת ישראל כשבעה מיליון תושבים‪ ,‬על כ‪ 27,000-‬קמ”ר‪.‬‬

‫העולם המוסלמי גדול בשטחו פי ‪ 500‬ממדינת ישראל‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫כי זה חיוני‬

‫חתך רוחב של ארץ ישראל ‪ -‬רכס יהודה ושומרון חולש על רצועת גוש דן‬ ‫גובהו של מישור החוף מהים עד הקו הירוק‪ :‬בין‪ 0-‬ל‪ 100-‬מטר מעל פני הים‪.‬‬ ‫גובה יהודה ושומרון‪ 100-1,100 :‬מטר מעל פני הים‪ .‬זמן טיסה מהירדן עד הים ‪ 4 -‬דקות‪ .‬שליטה על רכס ההר מאפשרת שמירה על‬ ‫הגבול המזרחי‪ .‬בקעת הירדן‪ ,‬הגבול המזרחי של הירדן מהווה גבול ברור ובר הגנה לישראל‪.‬‬ ‫‪ 1000‬מטר‬

‫‪ 750‬מטר‬

‫אריאל‬ ‫‪ 500‬מטר‬

‫הקו הירוק‬ ‫‪ 250‬מטר‬

‫ראש העין‬

‫הרצליה‬

‫גובה פני הים‬

‫ירדן‬ ‫חתך רוחב של מרכז ישראל‬

‫‪40‬‬

‫‪20‬‬

‫ראש‬ ‫העין‬

‫אריאל‬ ‫ירדן‬

‫חתך רוחב של מרכז ישראל‬

‫‪70‬‬

‫‪60‬‬

‫‪50‬‬

‫‪30‬‬

‫‪10‬‬

‫‪ 0‬ק“מ‬

‫הרצליה‬

‫כי זה‬ ‫חיוני‬

‫תל אביב‬

‫ירושלים‬

‫איור תבליט‬ ‫של מרכז‬ ‫ארץ ישראל‬

‫‪15‬‬

‫‪6‬‬

‫‪7‬‬

‫‪13‬‬

‫‪12‬‬

‫‪11‬‬

‫שלא יסתכלו עליכם‬ ‫אזור יהודה ושומרון יושב על רכס הרים גבוה בלב מדינת ישראל‪,‬‬ ‫הנמצא בצמוד למרכז הארץ ולגוש האורבני הגדול בין גדרה לחדרה‪.‬‬ ‫בכל רגע נתון צופים הרי יהודה ושומרון על הערים והיישובים במישור‬ ‫החוף ושולטים עליהם מגבוה‪.‬‬ ‫תמונה פנורמית זו צולמה משטח היישוב אלפי מנשה‪ ,‬ובה נפרש כל‬ ‫השטח הענק מאשקלון בדרום ועד רעננה בצפון‪ .‬בתמונה ניתן לראות‬ ‫את השליטה המלאה מהרי השומרון על מרכז הארץ מאות אלפי‬ ‫בתים‪ ,‬בתי עסק‪ ,‬מוסדות ציבור וחינוך‪ ,‬בסיסי צה”ל ומערכת הביטחון‪,‬‬ ‫מקומות בילוי‪ ,‬כלי תחבורה קרקעיים ואוויריים – כולם נראים בבירור‬ ‫והאיום מוחשי‪ .‬מוחשי מאוד‬ ‫מדינת ישראל במייצג פנורמי אנטרקטיבי‬ ‫‪www.myisrael.ypp.co.il www‬‬

‫‪16‬‬

‫כי זה חיוני‬

‫‪10‬‬

‫א‬ ‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫ב‬

‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫עפולה‬ ‫‪1 .1‬אשקלון‬ ‫‪2 .2‬מטוס ממריא מנתב”ג‬ ‫‪3 .3‬ראשון לציון‬ ‫‪4 .4‬אשדוד‬ ‫‪5 .5‬גני תקווה‬ ‫‪6 .6‬פתח תקווה‬ ‫‪7 .7‬גבעתיים‬ ‫‪8 .8‬מרכז תל אביב‬ ‫‪9 .9‬רמת גן‬ ‫‪1010‬קרית עתידים‬ ‫‪1111‬רידינג‬ ‫‪1212‬הוד השרון‬ ‫‪1313‬רמת השרון‬

‫ג‘נין‬

‫ב‬ ‫נתניה‬

‫טולכרם‬ ‫שכם‬

‫קלקיליה‬

‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬

‫אלפי מנשה‬

‫‪11‬‬

‫‪9 10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7 6‬‬ ‫‪5‬‬

‫אריאל‬

‫תל אביב יפו‬

‫‪2‬‬

‫נתב“ג‬ ‫‪3‬‬

‫רמאללה‬

‫‪4‬‬

‫א‬

‫ירושלים‬ ‫‪1‬‬

‫בית לחם‬

‫חברון‬

‫כי זה‬ ‫חיוני‬

‫שדרות‬

‫אשקלון‬

‫בית חנון‬

‫‪17‬‬ ‫עזה‬

‫‪2‬‬

‫יהודה ושומרון זה חיוני‬ ‫למלחמה בטרור‬

‫האחיזה ביהודה ושומרון ערובה לשליטה בטרור הפלשתיני‬ ‫ההיסטוריה קובעת‪ :‬נסיגות הביאו טרור ופיגועים‪ .‬רק שליטה של צה”ל במרחב וחופש פעולה מבצעי מאפשרים‬ ‫שגרת חיים בישראל‪.‬‬

‫‪250‬‬

‫מבצע‬ ‫עופרת יצוקה‬

‫בלימת‬ ‫אוסלו‬

‫מבצע‬ ‫חומת מגן‬

‫הסכמי‬ ‫אוסלו‬

‫‪200‬‬

‫‪425‬‬

‫קמפ‬ ‫דיוויד‬

‫‪150‬‬

‫‪100‬‬

‫‪208‬‬

‫‪9‬‬

‫‪15‬‬

‫‪30‬‬

‫‪35‬‬ ‫‪13‬‬

‫‪56‬‬

‫‪117‬‬

‫‪207‬‬ ‫‪71‬‬

‫‪44‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪11‬‬

‫‪22‬‬

‫‪49‬‬

‫‪68‬‬

‫‪49‬‬

‫‪50‬‬

‫‪33‬‬

‫‪20‬‬

‫‪17‬‬

‫‪1990 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010‬‬ ‫ממשלת‬ ‫ממשלת‬ ‫ממשלת‬ ‫ממשלת‬ ‫ממשלת‬ ‫הסכם אוסלו‪.‬‬ ‫ממשלתמהאנטיפדה ה‪ I-‬ועד‬ ‫הרוגים בפיגועים‬ ‫‪186‬‬ ‫הפיגועים מאזפרס‬ ‫‪ 1,531‬הרוגים בכללנתניהו‬ ‫שרוןהסכמי אוסלו לעומת ברק‬ ‫אולמרט‬ ‫נתניהו‬

‫ממשלת‬ ‫רבין‬

‫‪18‬‬

‫כי זה חיוני‬

‫ממשלת‬ ‫שמיר‬

‫‪0‬‬

‫חיילי מילואים במהלך מבצע חומת מגן‬

‫הטרור לפני אוסלו ואחרי‬ ‫עד להסכם אוסלו ונסיגת צה”ל מהערים ביהודה ושומרון‪ ,‬אפילו‬ ‫בימים הקשים של האינתיפאדה הראשונה נרצחו בין עשרה ל‪20-‬‬ ‫איש בשנה כתוצאה מפיגועי טרור‪ .‬בעקבות הסכם אוסלו זינקה‬ ‫כמות הנרצחים ל‪ 50-‬עד ‪ 70‬איש בשנה‪ .‬מגמה זו נחלשה דרמטית‬ ‫בעקבות בלימת תהליך אוסלו עד לרמה של ארבעה הרוגים‬ ‫בשנת ‪ .1999‬מאז שנות כהונתה של ממשלת ברק ‪2000-2001‬‬ ‫אז הוצעה לערפאת נסיגה כמעט מכל שטחי יו”ש כולל חלוקת‬ ‫ירושלים ועד ממשלת שרון קפץ מספר ההרוגים והגיע ל‪452-‬‬ ‫נרצחים בשנת ‪ .2002‬שנה זו תיזכר כשנת הטרור הקשה ביותר‬ ‫של הפיגועים ומצד שני כשנת התפנית כאשר בעקבות מבצע‬ ‫חומת מגן והשתלטות מחדש של צה”ל על הערים ומרכזי הטרור‬ ‫נפגעה אנושות יכולת הפגיעה של הפלשתינים בישראל‪ .‬מציאות‬ ‫זו של מספר הרוגים בודדים מטרור לשנה נמשכת עד היום‪.‬‬ ‫בעקבות ההתנתקות ונסיגת ישראל מגוש קטיף נפתחה בעוצמה‬ ‫רבה חזית חדשה של טרור פלשתיני אל עבר ערי ישראל בדרום‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬כחצי מיליון ישראלים‪ ,‬מאשדוד ודרומה חיים כיום תחת‬ ‫איום מתמיד של טילים וקסאמים הנורים מרצועת עזה‪ .‬השליטה‬ ‫של ישראל על מרחב יהודה ושומרון היא זו המונעת את גלי הטרור‬ ‫ואיום הטילים והקסאמים על מרכז הארץ‪.‬‬

‫כלכלי ואפילו תיירותי נורמאלים‪ .‬המלחמה בטרור מבוססת על‬ ‫שלושה יסודות התלויים אחד בשני‪ :‬עליונות מודיעינית‪ ,‬חופש‬ ‫פעולה מבצעי‪ ,‬וכן עיכוב ושיבוש‪ .‬שלושת הגורמים האלו תלויים‬ ‫תלות מוחלטת בשליטה ובנוכחות מתמדת בשטח‪ .‬הנוכחות‬ ‫הישראלית ביהודה מאפשרת עליונות מודיעינית באמצעות‬ ‫הפעלת סוכנים ומשתפי פעולה ובהפעלת מערך מודיעין טכנולוגי‬ ‫של תצפיות מעקב והאזנות‪ .‬במקביל נהנית ישראל מחופש פעולה‬ ‫מבצעי בזכותו היא יכולה לבצע כל פעולת סיכול נדרשת (מעצרים‪,‬‬ ‫הרס מעבדות‪ ,‬חיסול ממוקד) בכל מקום בו המודיעין נותן לה‬ ‫מידע רלוונטי‪ .‬בנוסף קיים מערך של עיכוב ושיבוש באמצעות גדר‬ ‫ההפרדה ומחסומים אשר מקשים על מבצעי הפיגועים‪ ,‬מאריכים את‬ ‫משך הוצאת הפיגועים לפועל ובכך גם מייצרים מודיעין וגם זמן לסיכול‪.‬‬

‫‪1500‬‬ ‫‪1270‬‬

‫‪1242‬‬

‫‪1200‬‬ ‫‪938‬‬

‫‪900‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪404‬‬

‫עליונות מודיעינית וחופש פעולה מבצעי‬ ‫ישראל היא מהמובילות בעולם בהצלחה במלחמה בטרור‪ .‬צה”ל‬ ‫והשב”כ הובילו את ישראל להישגים יוצאי דופן בפעילות סיכול‬ ‫ממוקד והרס שיטתי של תשתיות טרור אשר הפכו את ישראל‬ ‫ממדינה מוכת טרור‪ ,‬אוטובוסים מתפוצצים‪ ,‬אימה ברחובות‬ ‫ועשרות הרוגים בחודש‪ ,‬למדינה בה חזרו לאורח חיים ביטחוני‪,‬‬

‫‪286‬‬

‫‪276‬‬ ‫‪123‬‬

‫‪300‬‬ ‫‪17‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009‬‬

‫‪0‬‬

‫בשנת ‪ 2006‬לאחר ה”התנתקות” חל גידול של ‪ 436%‬בהיקף ירי הרקטות‬ ‫לעבר ישראל‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫כי זה‬ ‫חיוני‬

‫“מקורות הירקון” ‪ -‬עודפי מים הנשאבים מאקוויפר ההר‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫יהודה ושומרון זה חיוני‬ ‫בגלל המים‬

‫כולם יודעים ישראל מתייבשת‬ ‫משק המים מצוי במשבר חריף כבר מספר שנים‪ .‬לאור‬ ‫התחזיות נראה כי גם בשנים הקרובות יידרשו צעדים‬ ‫מיידיים להגדלת היצע המים ולצמצום צריכת המים בכל‬ ‫המגזרים‪.‬‬ ‫• •ב‪ 2010-‬הוטל בישראל‪ ,‬לראשונה‪ ,‬היטל כספי על שימוש עודף‬ ‫במים‪ .‬הישראלים למדו להתקלח פחות‪ ,‬לצמצם בצריכה‪ ,‬ולתת‬ ‫לגנים להתייבש ולקמול‪ .‬ענפי חקלאות שלמים‪ ,‬הפכו לבלתי‬ ‫כדאיים‪ ,‬ובמקומות רבים הירוק הפך מדבר‪ .‬המשמעויות הינן‬ ‫כבדות משקל וישפיעו על המשק כולו‪.‬‬ ‫• •החרפת המצב עלולה להוביל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לתעריפי מים גבוהים‬ ‫לצרכנים‪ ,‬תפיסת שטחים יקרים לאורך החוף‪ ,‬בזבוז אנרגיה‬ ‫וזיהום הסביבה‪.‬‬ ‫ישראל מתייבשת‬

‫*מבוסס ע”פ מחקרו של ההידרולוג הבכיר פרופ’ חיים גבירצמן‬

‫‪20‬‬

‫כי זה חיוני‬

‫יהודה ושומרון מאגר המים הגדול בישראל‬

‫כ‬

‫‪ 50%‬ממקורות המים של ישראל נמצאים‬ ‫ביהודה ושומרון‪ .‬כל נסיגה משטחים אלה תייבש‬ ‫את המדינה‪.‬‬

‫רבים חושבים שהמים שכולנו שותים מקורם בכינרת‪ ,‬אך‬ ‫המציאות שונה מאוד‪ .‬אגן הכינרת‪ ,‬גם כשהוא במיטבו‪ ,‬מהווה‬ ‫רק שליש ממשק המים המתוקים של ישראל‪ .‬כמות זהה של‬ ‫מים מגיעה ממאגר המים התת‪-‬קרקעי הנמצא מתחת לרכסי‬ ‫יהודה ושומרון‪ ,‬שנקרא אקוויפר ההר‪“ .‬אקוויפר” הוא מאגר מי‪-‬‬ ‫תהום הנוצר כאשר גשם מחלחל אל הקרקע ונלכד בתוך שכבות‬ ‫הסלע‪ ,‬עד שהוא פורץ החוצה במעיינות או בשאיבה‪ .‬אקוויפר‬ ‫ירקון תנינים המוזן מהגשם היורד בשומרון הוא הגדול והחשוב‬ ‫ביותר עבור המדינה‪ .‬הוא משתרע על שטח של כ‪ 3,000-‬קמ”ר‬ ‫ונפח המים בו נאמד בכ‪ 30-‬מיליארד מטרים מעוקבים‪ .‬מאגר זה‬ ‫מהווה לבדו כ‪ 35%-‬ממקורות המים המתוקים הזמינים בישראל‪,‬‬ ‫ובאופן תדיר נשאבות ממנו כמויות גדולות של מים‪ .‬האקוויפרים‬ ‫המזרחי והצפוני תורמים גם הם כ‪ 10%-‬למקורות המים של‬ ‫המדינה‪ ,‬ולמאגרים אלו יש קשר ישיר גם לכמות ולאיכות המים‬ ‫שבאקוויפר החוף‪ .‬יחד‪ ,‬מאגרי המים שנקווים מתחת להרי יהודה‬ ‫ושומרון תורמים כמחצית המים המתוקים של ישראל‪.‬‬

‫אקוויפר‬ ‫החרמון‬

‫אקוויפר‬ ‫ההר‬

‫כי זה‬ ‫חיוני‬

‫אקוויפר‬ ‫החוף‬

‫האיום על אקוויפר ההר‬ ‫כבר היום מחסור במים ושנות בצורת הביאו לשאיבת יתר מן‬ ‫האקוויפרים‪ ,‬ובשל כך התעוררה לא פעם סכנה להמלחתם‬ ‫ולפגיעה באיכות המים‪ .‬איכות המים באקוויפרים מאוימת גם על‬ ‫ידי חלחול של חומרים מזהמים שונים דוגמת ביוב‪ ,‬דשני חקלאות‪,‬‬ ‫דלקים וכו’‪ .‬מכיוון שאגני החלחול וההזנה של אקוויפר ההר‬ ‫נמצאים באזור ההררי של יהודה ושומרון‪ ,‬רק שליטה ישראלית‬ ‫מלאה בשטח תבטיח את המשך האספקה הסדירה של מי שתיה‬ ‫לישראל‪.‬‬ ‫לאור הבצורת העולמית המחמירה ונסיגת הכינרת אל מתחת‬ ‫לקו השחור‪ ,‬אם ישראל תאבד גם את אספקת המים המתוקים‬ ‫מאקוויפר ההר היא לא תוכל להתקיים באופן עצמאי‪ .‬האסון‬ ‫במקרה כזה קשה לתיאור‪ .‬לכן יש שני דברים קריטיים עליהם‬ ‫ישראל חייבת לשמור‪:‬‬ ‫א‪ .‬כמות המים שמחלחלת בהר ומגיעה למעיינות ירקון‪-‬תנינים‪.‬‬ ‫מאגר יתיר בדרום הר חברון‬

‫ב‪ .‬איכות המים ‪ -‬כלומר למנוע את זיהום המים שיהפוך אותם‬ ‫לבלתי ראויים לשתייה‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫הפלשתינים מסכנים את משק המים של ישראל‬ ‫במסגרת הסכמי אוסלו התחייבו הפלשתינים לפעול לשמירה על‬ ‫מאגרי המים‪ ,‬למנוע פגיעה בזכויות המים הישראליות; להקים‬ ‫מערכות לטיהור שפכים על מנת למנוע זיהום של הקרקע ומי התהום‬ ‫ולצמצם את איבודי המים במערכות הקיימות (העומדים על כ‪.)30%-‬‬ ‫לפרויקטים אלו אושר מימון נרחב על ידי המדינות התורמות‪ .‬אולם‪,‬‬ ‫תחת זאת‪ ,‬הפלשתינים מפרים הסכמות אלו באופן שיטתי‪:‬‬ ‫א‪ .‬קידוחים לא מורשים – הפלשתינים קדחו מאז חתימת ההסכם יותר‬ ‫מ‪ 250-‬קידוחים שלא אושרו על ידי הועדה המשותפת בעיקר בצפון‬ ‫השומרון‪ .‬הדבר נכון במיוחד לגבי האגן הצפוני באזור ג’נין (מצ”ב‬ ‫מפה חלקית) והאגן המערבי באזורי קלקיליה וטולכרם‪ .‬קידוחים אלו‬ ‫מספקים כ‪ 10-‬מיליון מטר מעוקב‪ ,‬הנגרעים ישירות מאספקת המים‬ ‫של ישראל‪ ,‬בעיקר בעמקי הצפון‪.‬‬ ‫ב‪ .‬גניבות מים – חיבורים לא מורשים לרשת של “מקורות” באזורים‬

‫שונים גורמים לשיבושים באספקת המים ליישובים‪ ,‬ומסתכמת‬ ‫בכ‪ 3.5-‬מיליון מטר מעוקב בשנה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שפכים לא מטופלים ‪ -‬הפלשתינים מייצרים כ‪ 55-‬מיליון מטר‬ ‫מעוקב שפכים בשנה‪ .‬מתוך כמות זו כ‪ 5-‬מיליון מטר מעוקב בלבד‬ ‫מטופלים במתקנים פלשתיניים‪ 17 ,‬מיליון מטר מעוקב במתקנים‬ ‫ישראליים‪ ,‬ואילו היתר – ‪ 33‬מיליון מטר מעוקב – אינם מטופלים‬ ‫כלל‪ .‬שפכים אלו זורמים לשטח ישראל ממערב ומדרום‪ ,‬ומזהמים‬ ‫את הנחלים ואת מי התהום‪ .‬להקמת מכוני טיהור שפכים מוכנות‬ ‫המדינות התורמות להקצות כ‪ 300-‬מיליון דולר‪.‬‬ ‫תהליך דומה נעשה ברצועת עזה‪ ,‬דבר שהביא לקריסת מאגרי מי‬ ‫התהום באזור ולבעיות מים קשות שפגעו בעיקר באספקת המים‬ ‫בשטחי הרצועה‪.‬‬

‫ברור לכל שרק שליטה ישראלית על מרחבי יהודה ושומרון‬ ‫תבטיח את קיומו ואיכותו של משק המים של ישראל‪.‬‬

‫מפת קידוחי‬ ‫המים של‬ ‫השיטהג’נין‬ ‫ביתנפת‬

‫מצמץ‬

‫סילת אל חרתיה‬

‫אום אל פחם‬

‫כפר קנא‬ ‫ערערה‬

‫ימון‬

‫ג‘נין‬

‫מיסר מצר‬ ‫יעבד‬

‫קבטיה‬

‫קפין‬

‫עראבה‬ ‫ג‘רבא‬ ‫כפר רעי‬

‫טובוס‬

‫עלר‬

‫מית‘לון‬ ‫בלעה‬

‫טולכרם‬ ‫מקרא‪:‬‬

‫‪22‬‬

‫כי זה חיוני‬

‫קידוח מאושר‬

‫קידוח פיראטי‬

‫יהודה ושומרון זה אפשרי‬

‫דו‪-‬קיום אזרחי‬ ‫חזון המיליון‬

‫‪22‬‬

‫‪23‬‬

‫רוב יהודי עד הירדן‬

‫‪26‬‬

‫כי זה‬ ‫אפשרי‬

‫‪23‬‬

‫‪1‬‬

‫יהודה ושומרון זה אפשרי‬ ‫בגלל הדו–קיום‬

‫מה באמת קורה בשטח?‬ ‫הסכסוך הישראלי פלשתיני הוא אחד הנושאים עצמאות האוכלוסיה הערבית‬ ‫הכי מדוברים בשיח התקשורתי‪ ,‬המדיני והפוליטי‪.‬‬ ‫מלבד ערביי ישראל‪ ,‬ערביי יהודה ושומרון הם‬ ‫הערבים היחידים במזרח התיכון שחיים בשלטון דמוקרטי‪ ,‬של‬ ‫הרשות הפלשתינית‪.‬‬ ‫כיום ‪ 97%‬מהערבים תושבי יהודה ושומרון חיים תחת שלטון‬ ‫הרשות הפלשתינית‪ .‬למעשה‪ ,‬הם מנהלים את חייהם באופן‬ ‫עצמאי‪ ,‬יש פרלמנט פלשתיני‪ ,‬יש ממשלה פלשתינית‪ ,‬שאותה‬ ‫בוחרת האוכלוסייה הפלשתינית בבחירות דמוקרטיות‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫כי זה אפשרי‬

‫האוכלוסייה הערבית ביו”ש נהנית כיום מכל הזכויות הדמוקרטיות‪,‬‬ ‫ובראשן זכות ההצבעה לפרלמנט (מאז כינון האוטונומיה הם ניצלו‬ ‫כבר פעמיים את הזכות הזו‪ :‬ב‪ 1996-‬וב‪.)2006-‬‬ ‫רוב התושבים הערבים חיים בשטחי ‪ A‬ובשטחי ‪( B‬שהם כ‪40%-‬‬ ‫משטחי יהודה ושומרון) הנמצאים באחריות מנהלית של הרשות‬ ‫הפלשתינית‪ .‬ערבי תושב יו”ש נושא תעודת זהות כתומה עם סמל‬ ‫הרשות בראשה‪ ,‬יכול להוציא דרכון פלשתיני‪ ,‬שולח את ילדיו‬ ‫לבית‪-‬ספר השייך לרשות הפלשתינית‪ ,‬מוציא רישיון נהיגה ממשרד‬

‫התחבורה הפלשתיני‪ ,‬מקבל טיפול רפואי במרפאה השייכת‬ ‫למערכת הבריאות הפלשתינית‪ ,‬נשפט ומקבל סיוע משפטי מבתי‬ ‫המשפט של הרשות הפלשתינית‪ ,‬וגם אישורי בניה בשטחי ‪ A‬ו‪,B-‬‬ ‫הוא מקבל ממשרד השיכון הפלשתיני‪ .‬רק שתי סמכויות אין להם‪:‬‬ ‫ביטחון וחוץ‪ ,‬כי אלו בדיוק הסמכויות שאם יינתנו לפלשתינים – הן‬ ‫עלולות לסכן את אזרחי ישראל‪.‬‬

‫הקו הירוק‬

‫יישוב יהודי‬

‫גבול מוניציפלי‬ ‫של ירושלים‬

‫יישוב ערבי‬

‫שליטה מלאה )‪ (A‬וחלקית‬ ‫)‪ (B‬של הרשות הפלסטינית‬ ‫שליטה ישראלית מלאה‬

‫חופש תנועה וזינוק בכלכלה‬ ‫שטחי ‪ C‬המהווים את יתרת השטח שאינו בשליטת הרשות‬ ‫הפלשתינית ביטחונית או אזרחית‪ ,‬משמשים כיום באופן מלא גם‬ ‫את האוכלוסייה הערבית וגם את האוכלוסייה היהודית בדו קיום‬ ‫באזור‪ .‬עם ירידת מפלס הטרור‪ ,‬ביטלה ישראל למעשה את רובם‬ ‫המוחלט של החסימות והמחסומים אשר פגעו במרקם החיים‬ ‫של הערבים שנהנים כיום מחופש תנועה מלא בכל המרחב‪,‬‬ ‫דבר שהביא לשיפור דרמטי ברמת החיים ובכלכלה הפלשתינית‪.‬‬ ‫זו האחרונה צמחה בשנים האחרונות ב‪ 9.3%1-‬ומגמה זו הולכת‬ ‫ומתחזקת‪ .‬במקביל מתפתחים כל העת אזורי תעשיה משותפים‪,‬‬ ‫ומיזמים כלכליים‪ .‬הכלכלה והחופש מהם נהנים הערבים ביהודה‬ ‫ושומרון גדולים משמעותית לעומת אלה של אחיהם ברצועת עזה‬ ‫החיים תחת שלטון פלשתיני מלא‪.‬‬ ‫‪ .1‬נתוני ועידת הסחר של האו”ם ‪24.8.2011‬‬

‫‪25‬‬

‫כי זה‬ ‫אפשרי‬

‫‪2‬‬

‫יהודה ושומרון זה אפשרי‬ ‫בגלל הרוב היהודי‬

‫דמוגרפיה הזמן פועל לטובתנו‬ ‫אחד האיומים באמצעותו מנסים להפחיד את‬ ‫החברה הישראלית בכדי שתתמוך בנסיגה‬ ‫מיהודה ושומרון‪ ,‬הוא האיום הדמוגרפי‪ .‬מעוררי‬ ‫ההפחדה מנסים להבהיל אותנו שאם נשאר ביהודה ושומרון‬ ‫תהפוך ישראל למדינה דו לאומית ותאבד את זהותה היהודית‪ .‬בניגוד לתחזיות אלו‪ ,‬מראים הנתונים כי הרוב היהודי בארץ‬ ‫בדיקה מעמיקה של המציאות מראה תמונת מצב שונה ישראל נשאר קבוע ויציב החל ממחצית שנות ה‪ ,60-‬ולאור‬ ‫שיעורי ההגירה הנוכחיים עשוי להתבסס אף יותר בעתיד‬ ‫לחלוטין ממה שנהוג להציג לנו‪.‬‬ ‫הקרוב‪.‬‬ ‫את הערכותיו ודחה זאת ל‪ ,1985-‬ולבסוף ל‪ .1990-‬בשנת ‪1987‬‬ ‫קבע פרופ’ ארנון סופר כי מצב זה יחול עד לשנת ‪ ,2000‬ואילו עתה‬ ‫הצהיר לואי שאבאנה‪ ,‬ראש הלמ”ס הפלשתיני כי עד לשנת ‪2016‬‬ ‫יהיה מספר היהודים שווה למספר הערבים‪.‬‬

‫המציאות שונה מכל התחזיות‬ ‫במשך שנות קיומה של המדינה הוצעו תחזיות קודרות רבות לגבי‬ ‫עתידה הדמוגרפי‪ .‬כך‪ ,‬ד”ר פטריק לופוס העריך‪ ,‬בדו”ח שנמסר‬ ‫לאו”ם ב‪ ,1947-‬כי עד שנת ‪ 1960‬יהיה שוויון דמוגרפי בין יהודים‬ ‫לערבים בארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1948‬העריך פרופסור רוברט בקי‬ ‫כי מצב זה יקרה רק בשנת ‪ ,1968‬ואילו בשנת ‪ 1968‬תיקן הלה‬

‫תחזיות פסימיות אלו לא התממשו מכמה סיבות‪ .‬ראשית‪ ,‬ההגירה‬ ‫היהודית החיובית לארץ ישראל נמשכה ברצף ובהתמדה לכל‬ ‫אורך התקופה‪ ,‬גם אם במינונים שונים‪ ,‬בעוד שההגירה הערבית‬ ‫ברוב התקופה הייתה שלילית‪ .‬שנית‪ ,‬אותן תחזיות גם לא העריכו‬ ‫נכונה את השינויים בשיעור הפריון הערבי‪ ,‬שאמנם היה גבוה מאד‬ ‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ ,70-‬אך במשך התקופה כולה יורד בהתמדה‪.‬‬

‫*מבוסס ע”פ מחקרו של יעקב פייטלסון‪“ ,‬המגמות הדמוגרפיות בארץ ישראל (‪”)1800-2007‬‬

‫‪26‬‬

‫כי זה אפשרי‬

‫‪10‬‬ ‫יהודים‬ ‫ערבים אזרחי ישראל‬ ‫ערביי יו“ש‬

‫‪8‬‬

‫‪6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪1967 1970 1975 1980 1985 1990 1995 2000 2005 2010‬‬

‫‪2‬‬

‫שיעור פריון של האוכלוסיה היהודית והערבית‪ ,‬ממוצע ילדים לאישה‪.‬‬

‫כמה ערבים יש ממערב לירדן‬

‫מה יהיה? יותר יהודים פחות ערבים‬

‫מאז ‪ 1967‬מהווים היהודים רוב מוצק של ‪ 60%‬בין הירדן לבין הים‬ ‫התיכון ו‪ 80% -‬בתחומי “הקו הירוק”‪ .‬המגמות הדמוגרפיות ארוכות‬ ‫הטווח מצביעות על התבססות הרוב היהודי‪ .‬ביש”ע ישנם כ‪2.5-‬‬ ‫מיליון תושבים ערבים (‪ 1.1‬מיליון בעזה וכ‪ 1.4-‬מיליון ביו”ש) ‪ -‬כשני‬ ‫מיליון פחות מהמספרים שמפיצים בשמאל‪.‬‬ ‫מאז ‪ 1948‬גדל מספר היהודים ‪ -‬בין הירדן לבין הים התיכון ‪ -‬פי‬ ‫‪ ( 9‬מ‪ 600,000-‬ל‪ 5.5-‬מיליון) ומספר הערבים פי ‪( 3.2‬מ‪ 1.2-‬מיליון‬ ‫ל‪ 3.8-‬מיליון)‪.‬‬ ‫ב‪ 1900-‬היוו היהודים ‪ 8%‬מערבית לירדן‪ ,‬ב‪ 48% 1948 -‬והיום ‪.60%‬‬ ‫ללא עזה קיים רוב יהודי יציב וארוך‪-‬טווח של ‪ 67%‬ב”קו הירוק”‬ ‫וביו”ש‪ .‬רק הגירה פלשתינית – ליו”ש ומשם ל”ישראל הקטנה” ‪-‬‬ ‫תשנה לרעה את המאזן הדמוגרפי‪.‬‬

‫בניגוד לדעה הרווחת‪ ,‬הדמוגרפיה פועלת לטובתנו וזאת בשל‬ ‫ירידה ממשית בילודה הערבית‪ ,‬והגירה ערבית גדולה‪ .‬מאז ‪67‬‬ ‫היגרו לחו”ל ‪ 580‬אלף ערבים מיהודה‪ ,‬שומרון ועזה‪ .‬הגירה זאת‬ ‫נמשכת כל העת‪.‬‬ ‫מ‪ 1995-‬אנו עדים לירידה שיטתית ומשמעותית בשיעור הריבוי‬ ‫הטבעי הערבי ביש”ע‪ .‬הירידה תואמת את הירידה החדה יותר‬ ‫בירדן‪ ,‬במדינות ערב‪ ,‬בעולם המוסלמי ובעולם השלישי‪.‬‬ ‫העיתון “ניו‪-‬יורק טיימס” כתב ב‪“ :29.8.04-‬מ‪ 5.4-‬לידות לאשה‬ ‫ב‪ ,1970-‬ירד הממוצע העולמי ל‪ 2.9-‬לידות‪ - ”...‬הנתונים מפריכים‬ ‫את מיתוס הפריון המוסלמי‪ .‬בין הגורמים לירידה המשמעותית‬ ‫יש לציין את המעבר המהיר והמסיבי של אוכלוסיה ענייה מהכפר‬ ‫אל העיר‪ ,‬השתרשות תכנון המשפחה (‪ 52%‬מהנשים הנשואות‬

‫‪27‬‬

‫כי זה‬ ‫אפשרי‬

‫ערבים‬

‫משתמשות באמצעי מניעה)‪ ,‬התרחבות מערכת החינוך‪,‬‬ ‫עליית גיל הנישואין‪ ,‬עליית שיעור הגירושין‪ ,‬ועליית משקל גורם‬ ‫הקריירה‪ .‬לעומת זאת אנו עדים לעליה משמעותית בשיעור‬ ‫הגידול של האוכלוסייה היהודית‪ .‬בשנת ‪ ,2008‬הגידול השנתי‬ ‫הנומינלי של האוכלוסייה היהודית היה כ‪ 88,800-‬נפש ‪ -‬הגדול‬ ‫ביותר משנת ‪ .1996‬שיעור הגידול בפריון אצל היהודים גדל‬ ‫מ‪ 2.63-‬בשנת ‪ 1998‬ל‪ 2.88-‬בשנת ‪ .2008‬אחוז הלידות היהודיות‬ ‫מסך הלידות בתחומי ה”קו הירוק” עלה מ‪ 69%-‬ב‪ 1995-‬ל‪75%-‬‬ ‫ב‪ .2006-‬הזינוק ארוך הטווח במספר הלידות היהודיות מלמד על‬ ‫המומנטום הדמוגרפי היהודי‪ ,‬שיקבל תגבור נוסף בעוד ‪10-20‬‬ ‫שנה‪ ,‬כאשר התינוקות‪/‬ילדות יגיעו לגיל פריון‪ .‬‬

‫יהודים‬ ‫‪10‬‬

‫יהודים‬

‫‪1:3‬‬ ‫‪8‬‬

‫ערבים‬ ‫‪ 125,000‬תינוקות‬

‫‪6‬‬

‫‪40,000‬‬

‫‪ 80,000‬תינוקות‬

‫היום‬

‫‪39,000‬‬

‫לסיכום‪:‬‬ ‫בניגוד לתחזיות הפסימיות‪ ,‬הרוב היהודי ממערב לירדן הוא‬ ‫רוב מוצק ומובטח גם בעתיד‪.‬‬

‫‪1:2‬‬

‫‪1967‬‬

‫יחס לידת תינוקות יהודים וערבים‪.‬‬

‫‪67%‬‬ ‫‪33%‬‬

‫‪67%‬‬

‫היום‬

‫‪1948‬‬

‫לא כולל ערביי רצועת עזה‬

‫ע”פ המפקד הבריטי‬

‫יחס יהודים ערבים ‪ - 1948‬כיום‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫‪33%‬‬

‫כי זה אפשרי‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0‬‬

‫‪3‬‬

‫ב‬

‫יהודה ושומרון זה אפשרי‬ ‫חזון המיליון‬

‫מאה השנים האחרונות אנו עדים לתהליך היסטורי‬ ‫של חזרת עם ישראל לארצו‪ .‬אין ספק שזהו תהליך‬ ‫ארוך ומורכב הדורש מאיתנו כעם הרבה אמונה‪,‬‬ ‫נחישות וסבלנות‪ .‬במרבית הזמן ישראל התמודדה‬ ‫עם קשיים ולחצים הרבה יותר חזקים ממה שאנו חווים כיום‪.‬‬ ‫כיום ישראל חזקה יותר‪ ,‬עוצמתית יותר ועצמאית יותר‪ .‬אין ספק‬ ‫שגם כיום אנו עומדים מול אתגרים לא פשוטים אך עוצמתנו‬ ‫גדולה לאין ערוך‪ ,‬מבחינה מספרית‪ ,‬מבחינה כלכלית ומבחינה‬ ‫ביטחונית‪.‬‬

‫לצערנו בטווח הנראה לעין לא לכל בעיה יש פתרון‪ .‬לבעיה‬ ‫הערבית אין פתרון‪ .‬כל הפתרונות המוצעים גרועים ומסוכנים‬ ‫הרבה יותר מהמצב הקיים‪ .‬במיוחד בעת הזאת בה חלים שינויים‬ ‫כל כך משמעותיים בכל המזרח התיכון‪.‬‬

‫אנו מאמינים שכדי לממש את החזון הציוני של שיבת עם‬ ‫ישראל לארצו וקיום מדינה יהודית בארץ ישראל דרושים‬ ‫מספר תנאים שישראל צריכה לשאוף להשיגם‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫כי זה‬ ‫אפשרי‬

‫החזון והגשמתו תוכנית ‪ 9‬הנקודות‬

‫‪1‬‬

‫אמונה חזקה בצדקת אחיזתנו בארץ‬ ‫ובכוחנו לעשות זאת‬

‫‪2‬‬

‫אחדות העם וההנהגה‬

‫‪3‬‬

‫עוצמה צבאית וביטחונית‪ ,‬שליטה בכל המרחב‬

‫‪4‬‬

‫מיגור הטרור – והפסקת החינוך להסתה‬

‫‪5‬‬

‫יצירת מצב שבו יהיה ברור לעולם כולו שלא ניתן לממש את‬ ‫הרצון להקים מדינה נוספת ממערב לירדן מלבד ישראל‬

‫‪6‬‬

‫עליה ארצה של מיליון יהודים נוספים שיבטיחו‬ ‫לנצח את הרוב היהודי המוחלט בכל הארץ‬

‫‪7‬‬

‫ליישב ‪ 1,000,000‬יהודים ביהודה ושומרון‬ ‫להכפיל ולשלש את פריסת ההתיישבות‬

‫‪8‬‬

‫יצירת גושי התיישבות גדולים סביב כל הישובים‬

‫‪9‬‬

‫תוכניות פיתוח‪ ,‬בינוי ותעסוקה – למיליון מתיישבים ביהודה‬ ‫ושומרון‬

‫אם תרצו אין זו אגדה‪...‬‬ ‫‪30‬‬

‫כי זה אפשרי‬

‫יוצא לאור ע”י מחלקת ההסברה מועצת יש”ע‬

‫© כל הזכויות שמורות‬

‫| זכויות לתמונות החוברת‬

‫עמוד ‪“ - 5‬החורבה” ‪ -‬אבי בלבן‬ ‫עמוד ‪ - 6‬סבסטיה ‪ -‬צילום אילוסטרציה‬ ‫עמוד ‪ - 8‬אימון משולב ‪ -‬משה מילנר‬ ‫עמוד ‪ - 10‬ירושלים ‪ -‬אבי בלבן‬ ‫עמוד ‪ - 11‬עלי ‪ -‬מירי צחי‬ ‫עמוד ‪ - 12‬איתי בודל‬ ‫עמוד ‪“ - 14‬כיכר תחריר” ‪ -‬צילום מתוך ויקיפדיה צולם ע”י ‪Mona sosh‬‬ ‫עמוד ‪“ - 19‬חומת מגן” ‪ -‬מושה מילנר‪.‬‬ ‫עמוד ‪“ - 20‬ישראל מתייבשת” ‪ -‬לפ”מ‪“ ,‬מקורות הירקון” ‪ -‬ארץ המעיינות‬ ‫עמוד ‪ - 21‬מאגר יתיר ‪ -‬מוא”ז הר חברון‬ ‫עמוד ‪ - 23,26‬ציבור ‪ -‬חן קדם דוברות אריאל‬ ‫עמוד ‪ - 24‬דו קיום ‪ -‬מרים צחי‬ ‫עמוד ‪ - 25‬מכוניות ‪ -‬דוברות יש”ע‬ ‫עמוד ‪ - 29‬צילום אילוסטרציה‬ ‫עמוד ‪Aleksandra Belikova | Dreamstime.com - 28‬‬ ‫עמוד ‪ 3 - 30‬צחי זקס ויקיפדיה‪ 6 ,‬יעקב סער‪.‬‬

‫‪ 4‬ערים‪ 6 ,‬מועצות אזוריות‪ 13 ,‬מועצות מקומיות וכ‪ 150 -‬יישובים מאכלסים יחד‬ ‫את ‪ 340‬אלף הישראלים שמתגוררים באזור יהודה ושומרון‪ ,‬המשתרע על פני לא‬ ‫פחות מ‪ 21%-‬משטח מדינת ישראל ‪ ‬היישובים עצמם תופסים רק ‪ 3%‬מהשטח‬ ‫ובמרחב ההר והבקעה ישנם ‪ 48,000‬דונם חקלאות יהודית‪ ,‬הכוללת בין היתר‬ ‫כרמי גפנים וזיתים‪ ,‬פרחים נדירים וירקות אורגנים ‪ ‬הרי יהודה ושומרון מתנשאים‬ ‫לגובה של עד ‪ 1,100‬מטר מעל פני הים ומתחת לרכס ההרים נמצא מאגר המים‬ ‫הטבעי הגדול בישראל – אקוויפר ההר המחולק לשלושה אגנים ומספק ‪50%‬‬ ‫מכמות המים הטבעיים של מדינת ישראל ‪ ‬ביהודה ושומרון ‪ 20‬גנים לאומיים‬ ‫ושמורות טבע‪ ,‬ו‪ 1,000,000-‬מבקרים בהם בכל שנה ‪ 80% ‬מאירועי התנ”ך‬ ‫התרחשו במרחב יהודה ושומרון‪ ,‬שבו ‪ 45‬מקומות קדושים וקברות צדיקים ‪‬‬ ‫‪ 17,000‬עובדים מועסקים בתעשייה ובחקלאות במרחב‪ ,‬מתוכם כ‪ 11,000-‬ערבים‬ ‫ב‪ 800-‬מפעלים הפרושים ב‪ 14-‬אזורי תעשייה וחקלאות ברחבי יהודה ושומרון ‬

‫יהודה ושומרון כדאי שנכיר‬

‫שלי‬ ‫עושים‬ ‫ישראלציונות‬ ‫יוצא לאור ע”י מחלקת ההסברה מועצת יש”ע‬ ‫רח’ בית הדפוס ‪ 11‬ירושלים | פייסבוק ‪ -‬חפשו‪“ :‬ישע שלי” | ‪www.myesha.org.il‬‬