142

‫לגור‬ ‫איתו‬

‫גיליון ‪ 6.11.12 142‬כ"א חשון תשע"ג‬

‫יותר ויותר סטודנטים‬ ‫בוחרים לגור עם קשיש‬ ‫תמורת דמי שכירות‬ ‫מופחתים אחדות‬ ‫הניגודים או מתכון‬ ‫ודאי להתלקחות?‬ ‫תחקיר מיוחד‬

‫כ"א חשון תשע"ג ‪6.11.2012 /‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ / 6.11.2012‬כ"א חשון תשע"ג‬

‫אלף מילים ענבר רוטשילד‬ ‫חתונה‪ ,‬רחוב הנביאים‬

‫פי המערכת ‪/‬‬

‫צלילי העּוד‬

‫ו‪DDT-‬‬

‫עוד לפני שחותמתו של תנחום סורוצקין‪,‬‬ ‫פקיד עלייה נמוך דרג ובן למשפחת עגלונים‪,‬‬ ‫שלחה את קבוצת השוורצע חיעס מבגדד‪,‬‬ ‫שכללה בין היתר מנצחי תזמורות‪ ,‬מוזיקאים‪,‬‬ ‫אנשי רוח וסוחרים עשירים לשעבר‪ ,‬אל מקלחת‬ ‫הדי‪.‬די‪.‬טי ‪ -‬כבר הייתה התרבות המזרחית תרבות‬ ‫שוליים בישראל‪ .‬הסיבות לכך הן רבות‪ ,‬אבל על‬ ‫אחת מהן אין חולק‪ :‬חרם לעתים רשמי ולעתים‬ ‫בלתי רשמי מצד הממסד ומצד מי שראו עצמם‬ ‫בעליה של הקופה הציבורית בישראל‪.‬‬ ‫את התחושה מצד יהודי ארצות האסלאם‬ ‫היטיב לבטא ג'ו עמר‪ ,‬מגדולי וממושתקי‬ ‫המוזיקאים שקמו למדינת ישראל‪“ :‬ג'ית עלא‬ ‫לשכת עבודה‪ ,‬אמר לי מאיפה אתה? אמרתי לו‬ ‫ממרוקו אמר לי צא החוצה‪ ,‬אמרתי לו מפולניה‬ ‫— תיכנס בבקשה“‪ .‬אף על פי שהשיר הוא על‬ ‫קיפוח כלכלי פשוט‪ ,‬קורות חייו של עמר מגלות‬ ‫את פניה האמתיות של הבעיה‪ :‬אי החשבת‬ ‫תרבות מזרחית כ“תרבות“ בעיני הממסד ובעיני‬ ‫חלקים מהציבור הישראלי‪.‬‬

‫צילום אלוסטרציה לשער‪ :‬ענבר רוטשילד‬

‫נראה שהאטימות התרבותית הזו היא חד‬ ‫כיוונית‪ ,‬שכן בעוד שאמנים כתמיר גל ועופר‬ ‫לוי ממלאים אולמות ברמאללה‪ ,‬נראה שפאצ'ל‬ ‫שאכר או ננסי אג'רם לא יגיעו בקרוב להופעה‬ ‫בצהלה‪ .‬ולמרות זאת‪ ,‬דברים קורים‪ .‬כיווני הרוח‬ ‫משתנים‪ ,‬וכמו עשב שמתעקש לפרוץ בין אבני‬ ‫הריצוף‪ ,‬כך גם הסאונד המזרחי‪-‬ערבי תופס‬ ‫מקום מרכזי יותר בהיכלי התרבות והמוזיקה‬ ‫הפופולריים‪ .‬להקות כבלקן ביט בוקס ואמנים‬ ‫כמו אתי אנקרי הצליחו להביא סוף‪-‬סוף אל‬ ‫מרכז הבמה את החומרים שהקיפו אותם‪ ,‬ולא‬ ‫רק להעלות‪ ,‬אלא גם לקבל פידבק חיובי‪ ,‬אוהד‬ ‫ומפרגן מצד הקהל הישראלי‪.‬‬ ‫אבל המוזיקה היא רק ממד אחד בתמונה‬ ‫מורכבת ובעלת רבדים עמוקים‪ .‬מדינת ישראל‬ ‫הופכת בשנים האחרונות להיות מדינה מסורתית‬ ‫יותר‪ ,‬מאמינה יותר‪ ,‬וכן ‪ -‬גם מזרחית יותר‪ .‬ספק‬ ‫רב מה היה אומר הרצל‪ ,‬שבחזונו שפת המדינה‬ ‫הייתה גרמנית‪ ,‬על השינוי שעבר עלינו מאז גלי‬ ‫העלייה הגדולים מארצות המזרח בשנות ה‪.50-‬‬

‫ולמרות כל זאת במדינת ישראל‪ ,‬שחמישית‬ ‫מאוכלוסייתה דוברת ערבית כשפת אם והיא‬ ‫מוקפת במדינות ערביות‪ ,‬אין יותר מכמה אלפי‬ ‫יהודים דוברי ערבית‪.‬‬ ‫הדברים לא נעצרים רק בתרבות או בלשון‪.‬‬ ‫גם ברמה המדינית ניתן לראות שבקרב יהודים‬ ‫אשכנזים חילונים ישנה תמיכה גבוהה מאוד‬ ‫בפתרון שתי המדינות‪ .‬נראה שהתמיכה הזו היא‬ ‫גם‪ ,‬ואולי בראש ובראשונה‪ ,‬ביטוי לרצון “לא‬ ‫לראות אותם‪ ,‬לא לשמוע מהם‪ ,‬לא מהמוזיקה‬ ‫הצורמת שלהם ולא מהפיגור התרבותי“‪ ,‬כלשון‬ ‫אמה של חברה שהינה תומכת גדולה בפתרון‬ ‫ּ‬ ‫שתי המדינות‪.‬‬ ‫אז אולי‪ ,‬אם אין בררה אחרת‪ ,‬דרך המוזיקה‬ ‫נבין‪ :‬אנחנו חיים במזרח התיכון‪ ,‬ברוכים הבאים‪,‬‬ ‫תתחילו להתרגל‪ .‬ומאותה המוזיקה רצוי שנלמד‬ ‫שיעור נוסף‪ :‬ان الله مع الصابرين‪ ,‬אכן אלוהים עם‬ ‫בעלי הסבלנות‪.‬‬ ‫‪ //‬אלישע קאהן‬

‫פי ההמון חוזר! שתפו אותנו במחשבות‪,‬‬ ‫הגיגים ותובנות‪pihaton@scopus02.co.il :‬‬

‫פי האתון | שבועון הסטודנטים הירושלמי | מו"ל אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית | עורך ראשי אלישע קאהן | עורכת משנה מיכל קליין‬ ‫רכזת מערכת ניצן לונברג | אקטואליה חן מור | מגזין ערן אמסלם | תרבות נעמי נידם | צלמת מערכת ענבר רוטשילד | עיצוב אביגיל רוביני‬ ‫עריכת לשון אביגיל חיים | מערכת ומינהלה קמפוס הר הצופים‪ ,‬בניין פרנק סינטרה‪ ,‬קומה ‪ | 3‬פקס ‪02-5321021‬‬ ‫דואר אלקטרוני ‪ | pihaton@scopus02.co.il‬מנכ"ל סקופוס אמיר חכימיאן | מחלקת שיווק (ניצן להב) ‪052-5525942‬‬

‫שלישי ‪6.11‬‬

‫‪> 20:30‬‬

‫‪> 20:30‬‬

‫‪> 21:30‬‬

‫‪> 22:30‬‬

‫חמישי ‪8.11‬‬ ‫‪> 18:30‬‬

‫‪> 20:45‬‬

‫‪> 22:30‬‬

‫שישי ‪9.11‬‬ ‫‪> 14:00-10:00‬‬

‫‪> 14:00‬‬

‫‪23:00‬‬

‫שבת ‪10.11‬‬ ‫‪> 20:00‬‬

‫דואנדה ‪Duende‬‬ ‫המרכז העירוני‬ ‫לאמנות הפלמנקו‬ ‫פותח שערים‬ ‫במסיבת ריקודים‬ ‫וסדנאות שונות‬

‫הצוללת הצהובה ‪/‬‬ ‫הרכבים ‪13‬‬ ‫‪> 21:00‬‬

‫‪> 22:00‬‬

‫ראשון ‪11.11‬‬ ‫‪> 15:30‬‬

‫הליגה האנגלית‬ ‫בשידור חי‬ ‫התקליט ‪/‬‬ ‫הלני המלכה ‪7‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 20:00‬‬

‫‪> 19:00‬‬

‫‪> 20:00‬‬

‫הכניסה חופשית ‪ -‬על‬ ‫בסיס מקום פנוי‬

‫בית אבי חי ‪/‬‬ ‫קינג ג'ורג' ‪44‬‬

‫"המשגיחים" ‪-‬‬ ‫הקרנת הסרט‬ ‫ושיחה בהנחיית‬ ‫יובל ריבלין‬

‫‪ 85‬ש”ח‬

‫בית שמואל ‪/‬‬ ‫אליהו שמאע ‪6‬‬

‫"ואנחנו שניים"‬ ‫– הרצאה מתוך‬ ‫הקורס על זוגיות‬ ‫בספרות‪ ,‬במקרא‬ ‫ובאמנות‪ .‬מרצה‪:‬‬ ‫הסופרת יוכי‬ ‫ברנדס‬

‫שני ‪12.11‬‬

‫ערב סרטים‬ ‫עצמאיים ‪ -‬הקרנת‬ ‫סרטים ושיחה עם‬ ‫היוצרים‪ .‬פופקורן‬ ‫והנחות מובטחים‬

‫הכניסה חופשית‬

‫תמול שלשום ‪/‬‬ ‫יואל משה סולומון ‪5‬‬ ‫‪> 22:30‬‬

‫רונן גרין ‪ -‬הופעה‬ ‫אקוסטית לקראת‬ ‫חאנל'ה ‪/‬‬ ‫דוד רמז ‪2‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫מעניין על הבר‪ :‬פרויקט ‪ WIZE‬בירושלים‬ ‫מזמין אתכם להרצאה של פרופ’ רז ירמיה‬ ‫על הקשר שבין המוח לבין מערכת החיסון‪.‬‬ ‫איפה? מייקס פלייס‪ ,‬יפו ‪ ,33‬מתי? שלישי‬ ‫‪ ,6.11.12‬בשעה ‪ 19:00‬פתיחת שערים‬ ‫וב‪ 20:00-‬תחל ההרצאה‪ .‬מומלץ להגיע‬ ‫מוקדם‪ .‬כמה? חינם!‬

‫הכניסה חופשית‬

‫בירמן ‪/‬‬ ‫דורות ראשונים ‪8‬‬

‫‪Jam Rusalem‬‬ ‫נועה מלמד‬ ‫בקלידים וגלעד‬ ‫אמסלם בדרבוקה‬ ‫מארחים נגנים‬ ‫ירושלמים לג’אם‬

‫‪ 30‬ש"ח‬

‫אוגנדה ‪/‬‬ ‫אריסטובולוס ‪4‬‬

‫הופעה אקוסטית‬ ‫של ג’רי ג’וזף‪,‬‬ ‫זמר וכותב שירים‬ ‫אמריקאי שהקים‬ ‫את להקת הרגאיי‪-‬‬ ‫רוק בנד ‪Little‬‬ ‫‪Women‬‬

‫‪ 40‬ש"ח‬

‫הכניסה חופשית‬

‫וידאו ‪/‬‬ ‫הורקנוס ‪1‬‬

‫ג'זמין ורוני ‪-‬‬ ‫מסיבת להיטי‬ ‫ניינטיז ותחילת‬ ‫שנות האלפיים‬ ‫בחסות שתי‬ ‫התקליטניות‬ ‫המבטיחות‬

‫‪ 110‬ש"ח‬

‫זאפה ‪/‬‬ ‫דרך חברון ‪28‬‬

‫‪Magical‬‬ ‫‪mystery tour‬‬ ‫ מופע צהריים‬‫מקפיץ‬

‫כניסה חופשית‬

‫רחביה ‪/‬‬

‫איינשטיין בעזה ‪-‬‬ ‫הרצאות והופעות‬ ‫חיות לאורך‬ ‫רחוב עזה‬

‫הכניסה חופשית‬

‫חאנל'ה ‪/‬‬ ‫דוד רמז ‪2‬‬

‫בתאל קולמן ‪-‬‬ ‫חומרים אקוסטיים‬ ‫מקוריים‬

‫‪ 110‬ש"ח‬

‫זאפה ‪/‬‬ ‫דרך חברון ‪28‬‬

‫"סימני דרך" ‪-‬‬ ‫מוש בן ארי‬ ‫במופע מיוחד‬ ‫עם אמני פלמנקו‬ ‫מספרד‬

‫הכניסה חופשית‬

‫בית אבי חי ‪/‬‬ ‫קינג ג'ורג' ‪44‬‬

‫פתיחת התערוכה‬ ‫"באור התכלת‬ ‫העזה" ‪ -‬הציירת‬ ‫עדית לבבי גבאי‬ ‫בוחנת את ראשית‬ ‫הציונות בארץ‬ ‫בין הקיבוץ לבין‬ ‫החצר היהודית‬

‫הכניסה חופשית‬

‫התקליט ‪/‬‬ ‫הלני המלכה ‪7‬‬

‫‪Two girls one‬‬ ‫‪towel‬‬ ‫מקבץ שירים‬ ‫סקסיים‬ ‫אנרכיסטיים‬

‫‪ 20‬ש"ח‬

‫אברם בר ‪/‬‬ ‫יפו ‪97‬‬

‫‪Whakachucka‬‬ ‫ו‪D.J. DABADI-‬‬ ‫עושים רגאיי‬ ‫ירושלמי‬

‫‪ 30‬ש”ח‬

‫סלון שבזי ‪/‬‬ ‫הרב שבזי ‪1‬‬

‫האחיות ג'אמשיד‬ ‫במופע חורפי‬

‫‪> 21:00‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫הולצר ספרים ‪/‬‬ ‫יפו ‪91‬‬

‫לירן גורדון ‪-‬‬ ‫ישות ואלוהים‬ ‫במשנתו של‬ ‫סוקרטס‬

‫רביעי ‪7.11‬‬

‫אוריאל הרמן‬ ‫והפסנתר ‪ -‬שירים‬ ‫בעיבוד עדכני‬ ‫ולחנים חדשים‬ ‫לשירי משוררים‪,‬‬ ‫בהם רחל‪ ,‬יהודה‬ ‫עמיחי‪ ,‬תרצה אתר‬ ‫ולאה גולדברג‬

‫‪ 30‬ש"ח‬

‫בית אבי חי ‪/‬‬ ‫קינג ג'ורג' ‪44‬‬

‫‪> 20:30‬‬

‫"שדה קרב" ‪-‬‬ ‫הצגה חדשה‬ ‫מבית הסטודיו‬ ‫למשחק של ניסן‬ ‫נתיב ‪ -‬סאטירה‬ ‫מלחמתית על‬ ‫חברה שמצויה‬ ‫במלחמה מתמדת‬

‫‪ 50‬ש"ח‬

‫סטודיו ניסן נתיב ‪/‬‬ ‫אלעזר המודעי ‪17‬‬

‫‪> 20:30‬‬

‫נחום שטיינברג‬ ‫מספר על‬ ‫ניטשה‪ ,‬אפלטון‬ ‫וזרתוסטרא‬

‫הולצר ספרים ‪/‬‬ ‫יפו ‪91‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪2#‬‬

‫הע‬

‫‪f‬‬

‫‪1#‬‬ ‫“סיורי שבת” של עיריית ירושלים יקחו אתכם‬ ‫לסיבוב של כשלוש שעות בימין משה ובמשכנות‬ ‫שאננים‪ ,‬במסגרתו תזכו לשמוע את סיפורי‬ ‫התושבים ששרדו בשכונה בשנים שבהן העיר‬ ‫הייתה מחולקת‪ ,‬ותגלו היכן הם נמצאים כיום‪.‬‬ ‫איפה? נפגשים בכיכר ספרא‪ ,‬ליד הדקלים‪ ,‬מתי?‬ ‫שבת ‪ ,10.11.12‬בשעה ‪ 10:00‬בבוקר‪ ,‬כמה? חינם!‬

‫שו‬ ‫ח פ ת נו ק *‬ ‫ו בו‬ ‫א יס תון מי‬ ‫פ י א רש‬ ‫ב‬ ‫יה ה‬ ‫* פ וד‬ ‫מ‬

‫צילומים‪ :‬אפי אליאן‪ ,‬יח"צ‬

‫ניצן לונברג‬

‫מערכת פי האתון אינה אחראית לתוכן המתפרסם בלוח‪ .‬רוצים להמליץ על אירוע? שלחו לנו ל‪ pihaton@scopus02.co.il :‬תיהנו!‬

‫לוח אירועים המומלצים‬

‫‪ / 6.11.2012‬כ"א חשון תשע"ג‬

‫‪4‬‬

‫השבוע ‪ 6 <13‬בנובמבר‬

‫"‬

‫האוניברסיטה העברית החליטה להגביר את שילוב האוכלוסייה החרדית‬ ‫בתחומה עוד החודש תיפתח מכינה ייעודית לסטודנטים חרדים‬

‫יט ָט ע‬ ‫* ִצ ַ‬

‫"אני מקווה שלא אירדם‬ ‫בשיעור שלי"‬ ‫פרופ' ברכיהו ליפשיץ‪,‬‬ ‫מבוא למשפט עברי‬

‫"‬

‫סטודנטים למשפטים‬ ‫ולחשבונאות‪ַ :‬ה ְפ ִסיקו‬ ‫להתנות החברות באגודה‬ ‫בתשלום דמי רווחה‬ ‫קבוצת סטודנטים למשפטים פנתה בשבוע‬ ‫האחרון לאגודת הסטודנטים בבקשה לבטל‬ ‫את התניית החברות בה בתשלום דמי רווחה‪.‬‬ ‫הסטודנטים זועמים על כך שאלו הלומדים‬ ‫במהלך סמסטר אחד לא יוכלו לשלם מחצית מדמי‬ ‫הרווחה‪ ,‬ולפיכך יאלצו לשלם את המחיר המלא‬ ‫או שלא יוכלו להירשם כלל כחברי אגודה‪ .‬הדבר‬ ‫ישפיע בעיקר על תלמידי משפטים וחשבונאות‬ ‫בשנתם האחרונה ללימודים‪ ,‬ועל אלו היוצאים‬ ‫לסמסטר של לימודים בחו“ל‪.‬‬ ‫המאבק בנושא מצטרף למחאת דמי האבטחה‪,‬‬ ‫שאף תשלומם הוא חובה ואינו ניתן לחלוקה‬ ‫סמסטריאלית‪ .‬רק בוועידה הבאה של האגודה‪,‬‬ ‫שתתקיים בעוד כשלושה שבועות‪ ,‬יוכרע המשך‬ ‫המדיניות של האגודה בנושא‪ .‬‬ ‫מאגודת הסטודנטים נמסר כי “הגבייה נעשית‬ ‫ע“י האוניברסיטה ולכן ידינו כבולות“‪ .‬מנגד‪,‬‬ ‫באוניברסיטה טוענים‪“ :‬דמי הרווחה נקבעים‬ ‫בתיאום עם אגודת הסטודנטים בחוזה שנחתם‬ ‫בין האוניברסיטה לאגודה למשך שלוש שנים‪.‬‬ ‫השירותים המוצעים לסטודנטים המשלמים דמי‬ ‫רווחה‪ ,‬ניתנים לאורך כל השנה‪ ,‬ולכן לא ניתן‬ ‫לפצל את דמי הרווחה“‪.‬‬

‫בעד נגד‬

‫במהלך השנים האחרונות ישנה מגמה‬ ‫חזקה של השתלבות חרדים בעולם האקדמי‪.‬‬ ‫אלפי אברכים מוצאים את עצמם בגיל‬ ‫מאוחר ללא אפשרות לפרנסה‪ ,‬ופונים‬ ‫להשכלה גבוהה‪ .‬העולם המערבי רגיל‬ ‫לתהליכים מהירים‪ ,‬בעוד שאצל החרדים‬ ‫הפנמת שינוי לוקחת זמן רב‪ .‬עלינו להביט‬ ‫רחוק מתוך הבנה שכל פתרון הוא אבן‬ ‫דרך בתהליך‪ ‬שיוביל בסופו ללימודי ליבה‬ ‫ולתיקון עיוות ארוך שנים‪.‬‬ ‫עדינה בר שלום‪ ,‬בתו של הרב עובדיה‬ ‫יוסף‪ ,‬הקימה את המכללה החרדית‬ ‫הראשונה‪ ,‬וכיום הנתונים מצביעים כי‬ ‫אחוזי האבטלה בקרב אוכלוסיית הנשים‬ ‫החרדית דומים מאוד לאלו של שאר‬ ‫האוכלוסייה‪ .‬לאחר פריצת דרך זו‪ ,‬התפתחה‬ ‫מגמה חיובית גם בקרב הגברים החרדים‪,‬‬ ‫שיוצאים היום בהמוניהם לעבר ההשכלה‬ ‫הגבוהה והתעסוקה‪ .‬גם באוניברסיטה‬ ‫העברית ניתן לראות לא מעט חרדים‪ ,‬ולכן‬ ‫הקמת מכינה קדם אקדמית המיועדת להם‬ ‫היא תהליך מבורך‪ .‬‬ ‫עלינו לאמץ לחיקנו את‪ ‬אלו שבחרו‬ ‫ללמוד‪ ,‬תוך כדי הצבת קווים אדומים‬ ‫ערכיים שיבטיחו שהשילוב לא יבוא על‬ ‫חשבון ערכי יסוד שבהם אנו מאמינים‪.‬‬ ‫חברה וכלכלה ראויות ומוצלחות יותר‬ ‫במדינת ישראל עוברות דרך שילובם של‬ ‫החרדים בכל תחומי החיים‪.‬‬

‫במידה שהחרדים ישתלבו בכיתות‬ ‫מעורבות במדעי החברה והרוח‪ ,‬אני‬ ‫מתקשה לראות כיצד שיעור יוכל להתנהל‬ ‫בצורה חופשית ופלורליסטית‪ .‬ייתכן שכדי‬ ‫להפוך תכנים מסוימים לנגישים עבורם‪,‬‬ ‫יצטרכו המרצים לברור את מילותיהם‬ ‫ואף להימנע מהצגת תכנים מסוימים‬ ‫בעלי אופי בוטה או מיני‪ .‬אני מכבד את‬ ‫דעת האחר‪ ,‬אך איני חושב שזכותי להביע‬ ‫עמדה או לדון בנושא מסוים צריכה‬ ‫להיפגע בגלל אמונה דתית של קבוצה‬ ‫מסוימת‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬מלווה אותי חשש שמא‬ ‫הם יהפכו לכוח פוליטי‪ .‬כקבוצה מגובשת‬ ‫הם יכולים להפעיל לחץ על הנהלת‬ ‫האוניברסיטה‪ .‬ייתכן ופעילויות שקיימות‬ ‫כיום‪ ,‬כמו ימי תמיכה בקהילה הגאה‬ ‫ואפילו הפעלת הסעות מהגבעה הצרפתית‬ ‫למרכז העיר בימי שישי‪ ,‬יפסיקו להתקיים‪.‬‬ ‫היווצרות המתח היא בלתי‪-‬נמנעת‪.‬‬ ‫אני מדמיין את הספרייה ביום קיץ חם‬ ‫שבו ישבו זה לצד זו בנות בגופיות וחרדים‬ ‫לבושים שחורים‪ .‬אני מאחל להנהלה‬ ‫בהצלחה עם המהלך החדש‪ ,‬ובאותה‬ ‫נשימה חושב שצריך להציב קווים‬ ‫אדומים‪ ,‬כי האוניברסיטה היא בראש‬ ‫ובראשונה מקום להבעת עמדה חופשית‬ ‫וקידוש חופש הפרט‪ .‬ערכים אלו לא‬ ‫נתונים מבחינתי למשא ומתן‪.‬‬

‫‪ /‬תומר דרור‪ ,‬יו“ר תא “התעוררות“‬ ‫באוניברסיטה העברית‬

‫‪ /‬חן עוזרי‪ ,‬יו“ר תא מר“צ‬ ‫באוניברסיטה העברית‬

‫‪ / ‬נועה שוקרון‬

‫הפיקו וריכזו‪ :‬תמיר מנדובסקי וסלב לייבין‬

‫‪7‬‬

‫כ"א חשון תשע"ג ‪6.11.2012 /‬‬

‫אובמה טוב למניות‪,‬‬ ‫רומני טוב לאג”ח‬ ‫הממשלתי‬ ‫המירוץ לבית הלבן צמוד‪ .‬לפי הסקרים‬ ‫בעימות האחרון בין המועמדים ניצח‬ ‫אובמה‪ ,‬אולם הפערים בין המתמודדים‬ ‫הולכים ומצטמצמים‪ .‬לנושא הכלכלי‬ ‫חשיבות גדולה בבחירות‪ ,‬במיוחד לאור‬ ‫הגירעון הגבוה והמחלוקת בין המתמודדים‬ ‫על הדרך הנכונה לקיצוצו‪ .‬השיפור בנתוני‬ ‫הכלכלה האמריקאית‪ ,‬ובפרט השיפור בנתוני‬ ‫התעסוקה בחודשים האחרונים‪ ,‬מעניקים‬ ‫לנשיא אובמה יתרון משמעותי בבחירות‪.‬‬ ‫ברוב מערכות הבחירות הקודמות הנשיא‬ ‫המכהן נבחר לקדנציה נוספת‪ ,‬למעט‪ ,‬במצב‬ ‫שבו הכלכלה הייתה בשפל והנתונים הצביעו‬ ‫על המשך הרעה‪ .‬עם זאת‪ ,‬עד שלא תיפול‬ ‫הכרעה‪ ,‬מן הראוי לבחון את המשמעות של‬ ‫כל אחד מהתרחישים‪.‬‬ ‫לתוצאות הבחירות לנשיאות ולסנאט‬ ‫השלכות משמעותיות על הכלכלה‬ ‫האמריקאית ועל הכלכלה הגלובלית‪ ,‬במיוחד‬ ‫לאור הצורך להכריע במהירות בנושא “הצוק‬ ‫הפיסקלי"‪ .‬המונח צוק פיסקאלי מתייחס‬ ‫לרצף של העלאות מיסים וקיצוצים אשר‬ ‫צפויים להתרחש בתחילת ‪.2013‬‬ ‫במערכות בחירות קודמות בהן ניצחו‬ ‫הדמוקרטים‪ ,‬הדולר התחזק‪ .‬לאור העובדה‬ ‫כי הדמוקרטים נוטים לתמוך במדיניות מוטת‬ ‫צמיחה‪ ,‬שווקי המניות הציגו ביצועים טובים‬ ‫יותר ואילו האג”ח הממשלתי הניב הפסדים‪.‬‬ ‫במהלך שלטון הרפובליקנים‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫האג"ח הממשלתי הניב תשואה חיובית‪,‬‬ ‫ואילו המניות הניבו הפסדים והדולר נחלש‪.‬‬ ‫ניצחון הרפובליקנים צפוי להביא לקיצוץ‬ ‫פיסקלי משמעותי יותר‪ ,‬האטה נוספת בקצב‬ ‫הצמיחה‪ ,‬היחלשות הדולר וגידול בביקוש‬ ‫לנכסים בטוחים‪ .‬ניצחון הדמוקרטים‪ ,‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬צפוי להביא להתחזקות הדולר‪ ,‬לעליות‬ ‫בשווקי המניות ולירידה בביקוש לנכסים‬ ‫בטוחים‪.‬‬ ‫‪/‬עינת מאיר‪ ,‬אנליסטית מאקרו‬ ‫ושווקים בבנק דיסקונט‬ ‫הערות ואזהרות כלליות מטעם בנק דיסקונט‬ ‫לישראל בע"מ‪ :‬הניתוח הכלול בסקירה זו הינו‬ ‫למטרת אינפורמציה בלבד וככל שמדובר בייעוץ‬ ‫אין לראות בו המלצה‪ ,‬תחליף לייעוץ אישי‬ ‫המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל‬ ‫אדם או הזמנה לייעוץ כאמור או הצעה להחזיק‪,‬‬ ‫לקנות או למכור ני"ע או נכסים פיננסיים או‬ ‫התחייבות של בנק דיסקונט לישראל בע"מ‬ ‫(להלן‪" :‬הבנק") לייעץ ללקוחותיו בהתאם לאמור‬ ‫בו‪ .‬עשוי להיות למחברי הסקירה ו‪/‬או לבנק עניין‬ ‫אישי בנושא הסקירה‪.‬‬

‫בשורה למחפשי זוגיות‪:‬‬ ‫סטודנטים בעברית פיתחו‬ ‫אפליקציה להיכרויות בפייסבוק‬ ‫הכירו את ‪ - check back‬האפליקציה שתסייע לכם למצוא אהבה‬ ‫בחורף הקרוב כיצד זה עובד? מסמנים אנשים שמוצאים חן‬ ‫בעיניכם‪ .‬סימנתם אחד את השני? ‪ check back‬כבר תיידע אתכם‬ ‫הקפה שאחרי ‪ -‬עליכם ‪ /‬סלב לייבין‬

‫צילום‪ :‬נטע לוין‬

‫הפינה הפיננסית‬

‫אפליקציה חד שה‪ ,‬שפיתחו שני‬ ‫סטודנטים למשפטים מהאוניברסיטה‬ ‫העברית‪ ,‬מביאה עמה בשורה אמתית‬ ‫למחפשי זוגיות‪ :‬באמצעות הקלקה אחת על‬ ‫העכבר תוכלו לגלות אם החברה או החבר‬ ‫שהוספתם זה עתה לרשימת המכרים שלכם‬ ‫בפייסבוק מעוניין בכם‪ .‬כיצד זה עובד?‬ ‫מורידים את האפליקציה לפייסבוק‪ ,‬מסמנים‬ ‫את האנשים שבהם אתם מעוניינים‪ ,‬ובמידה‬ ‫שהם סימנו אתכם בחזרה — האפליקציה‬ ‫תשלח לשניכם הודעה משותפת‪.‬‬ ‫“כדי למצוא זוגיות‪ ,‬אין צורך לחפש‬ ‫מעבר למספר החברים הנוכחי שלנו‬ ‫בפייסבוק“‪ ,‬טוען יובל פרקש‪ ,‬אחד ממפתחי‬ ‫האפליקציה וסטודנט שנה ב' למשפטים‪.‬‬ ‫“הרשת מציעה היום אין סוף אפשרויות‬ ‫למציאת אהבה‪ ,‬אך במקום להקל עלינו את‬ ‫החיפוש‪ ,‬עובדה זו דווקא מבלבלת אותנו‬ ‫יותר‪ .‬לכן‪ ,‬צריך לתת הזדמנות אמתית‬ ‫ולהכיר את אלו שכרגע הם בגדר שם‪ ,‬תמונה‬ ‫וזיכרון עמום ברשימת החברים שלנו“‪.‬‬ ‫מאחורי מיזם ההיכרויות האלטרנטיבי‬ ‫עומדים לצד פרקש‪ ,‬יהב גינדי‪-‬בר‪ ,‬סטודנט‬ ‫שנה ב' למשפטים גם הוא‪ ,‬ואיתיאל עמית‪,‬‬ ‫סטודנט לכלכלה מהמרכז האוניברסיטאי‬ ‫באריאל‪ .‬השלושה ראו בפיתוח האפליקציה‬ ‫התנסות מעניינת ביזמות‪ ,‬ואולי גם בריחה‬ ‫קלה משינון פסקי דין בחוזים או שיעורי‬ ‫בית בחדו“א‪ .‬את חודשי הקיץ האחרון הם‬ ‫הקדישו לעבודה מאומצת על הפרויקט‪,‬‬ ‫ועם תחילה שנת הלימודים השיקו את‬

‫האפליקציה המסקרנת‪.‬‬ ‫הצטרפות לאפליקציית ההיכרויות‬ ‫החדשה מתחילה בהתקנתה בחשבון‬ ‫הפייסבוק האישי‪ .‬מיד לאחר מכן תיפתח‬ ‫בפני המשתמש האפשרות לסמן על‪-‬‬ ‫ידי לחיצה על ‪ check‬מישהי או מישהו‬ ‫שמוצאים חן בעיניו‪ ,‬ובתנאי שהאחרון או‬ ‫האחרונה מצויים ברשימת החברים שלו‪.‬‬ ‫אם הבעתם התעניינות הדדית‪ ,‬תקבלו‬ ‫בתגובה הודעה על “התאמה“ (‪check‬‬ ‫‪ .)back‬מאידך‪ ,‬אם לא סימנו אתכם בחזרה‪,‬‬ ‫תישארו אנונימים‪“ .‬מי שמחפש זוגיות‬ ‫רצינית מוצא כאן פתרון אידאלי“‪ ,‬מסכם‬ ‫פרקש‪“ .‬אין חשש מפני דחייה או מפני‬ ‫מידע מזויף ‪ -‬אנחנו הרי מכירים את מי‬ ‫שסימנו“‪.‬‬ ‫“זה פשוט כיף לפתוח את הפייסבוק‬ ‫באמצע השיעור ולראות את ההודעה‪:‬‬ ‫'מישהו סימן אותך'“‪ ,‬מחייך א'‪ ,‬סטודנט‬ ‫שנה ב' במדעי המדינה‪ ,‬שהחל להשתמש‬ ‫באפליקציה החדשה השבוע‪“ .‬זו בסך הכול‬ ‫לחיצה על כפתור‪ ,‬אבל היא מורידה משני‬ ‫הצדדים את אלמנט המחויבות והופכת‬ ‫אירוע מביך של להתחיל עם מישהי למשהו‬ ‫קל ומגניב“‪ ,‬הוא‬ ‫אומר‪“ .‬זה ההבדל‬ ‫בין ‪check back‬‬ ‫לאתר היכרויות‬ ‫רגי ל‪ ,‬ש כ ל מי‬ ‫שנרשם אליו נתפס‬ ‫כנואש“‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫‪ / 6.11.2012‬כ"א חשון תשע"ג‬

‫תואר‬ ‫פלוס‬

‫מכון מגיד מבית האוניברסיטה‬ ‫העברית‪ ,‬בתיאום אקדמי עם‬ ‫המחלקה לתקשורת גאה להציג‪:‬‬

‫תקשורת‬ ‫פלוס‬ ‫התכנית ללימודי טלוויזיה‬ ‫בשיתוף פעולה מקצועי עם‬ ‫'רשת' זכיינית ערוץ ‪2‬‬

‫התכנית ללימודי עיתונאות‪,‬‬ ‫דוברות וניו מדיה‬ ‫בראשות תא"ל )מיל‪ (.‬אבי בניהו‬ ‫דובר צה"ל ומפקד גלי צה"ל לשעבר‬

‫אצלנו מכשירים את הדור הבא של‬ ‫אנשי התקשורת בישראל!‬ ‫בואו לפתח קריירה ולרכוש את הכלים המקצועיים והעכשוויים‬ ‫ביותר שיאפשרו לכם להשתלב בעולם התקשורת בישראל‬ ‫ברשתות התקשורת; במערכות האינטרנט והעיתונים; בתעשיית‬ ‫הטלוויזיה ובמשרדי יחסי ציבור‪ ,‬דוברות וייעוץ אסטרטגי‬ ‫פלוס להכיר מקרוב איך באמת עובדת התקשורת‬ ‫פלוס לפגוש את המעסיקים והמרצים הרלוונטיים בכל תחום‬ ‫פלוס להתנסות בעבודה מעשית בכלי תקשורת מובילים‬ ‫הלימודים יתקיימו במהלך שנת לימודים אחת‪ 2 :‬סמסטרים וסמסטר קיץ‪ ,‬בהתאמה‬ ‫לשנת הלימודים האקדמית וללוח הבחינות | תנאי תשלום מיוחדים‪ ,‬הנחות‬ ‫לסטודנטים מהחוג לתקשורת ומערך מלגות משתלם | התנסות מקצועית מעשית‬ ‫במסגרת פרוייקט גמר וסטאז' | מרכז השמה ייעודי לבוגרי התוכנית‬

‫תכניות הלימודים מתקיימות בקמפוס הר הצופים‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫לקבלת פרטים מלאים או לתיאום פגישת ייעוץ פנו עוד היום‪:‬‬

‫מכון מגיד ‪02-5422000 | *3070‬‬ ‫‪magid@magid.org.il | www.magid.huji.ac.il‬‬ ‫חפשו אותנו בפייסבוק‬

‫הממקספר‬ ‫מוגבומות‬ ‫ל!‬

‫‪26‬‬

‫‪ / 6.11.2012‬כ"א חשון תשע"ג‬

‫יו‬ ‫ל נר ש‬

‫מים‬

‫בכ‬

‫הק‬

‫ו‬

‫נס‬

‫‪ 10 %‬הנח ה מ ע‬

‫לות‬

‫רס !‬

‫כ‬ ‫נ‬ ‫הר ס‬ ‫שמה‬

‫‪18:00‬‬ ‫‪,2‬‬

‫ם רביעי‪ ,‬ח' בחשוון‬ ‫‪,‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4.1‬‬

‫המעניק תעודה להדרכת נוער בירושלים )באישור משרד החינוך(‬

‫קורס שנתי ייפתח ביום רביעי‪ ,‬כ"ב בחשוון תשע"ג )‪(7/11/2012‬‬ ‫ויתקיים במשך כשמונה חודשים בימי ד' ואחת לחודש בימי ו'‬ ‫ביד בן‪-‬צבי ובירושלים וסביבותיה‪.‬‬

‫כ"א חשון תשע"ג ‪6.11.2012 /‬‬

‫‪ANDORRA - PAS DE LA CASA‬‬

‫עיירת הסקי הכי תוססת‬ ‫בפירנאים!!! ‪ 200‬ק“מ מסלולים!‬ ‫טיסות אל על | העברות | ‪ 7‬לילות במלון ‪*3‬‬ ‫חצי פנסיון | סקי פס גראנד ואלירה | ציוד סקי‬

‫‪999‬‬

‫החל מ‪-‬‬

‫אוסטריה ‪-‬‬

‫‪€‬‬

‫‪MAYRHOFEN‬‬

‫מרחב גלישה עצום‬ ‫ואפרה סקי תוסס!‬ ‫טיסות | העברות | ‪ 7‬לילות כולל א‪.‬בוקר‬

‫‪ 6‬ימי סקי פס ‪Zillertalerpas‬‬

‫‪999‬‬

‫החל מ‪-‬‬

‫‪€‬‬

‫*המחירים לאדם בחדר זוגי בתאריכים נבחרים‪,‬‬ ‫למזמינים עד ‪* 30.11.12‬אין כפל מבצעים והנחות‬

‫‪ €25‬הנחה‬ ‫גבעת רם‬ ‫‪02-6513555‬‬

‫למזמינים חופשת סקי‬ ‫באיטליה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬אנדורה‪ ,‬צרפת ובולגריה‬

‫הר הצופים‬ ‫‪02-5358600‬‬

‫‪ki‬‬

‫‪9‬‬

‫כ"א חשון תשע"ג ‪6.11.2012 /‬‬

‫‪11‬‬

‫“יש תחושה שמשווקים‬ ‫לך משהו וגורמים לך‬ ‫לבוא לעיר בעקבותיו‪.‬‬ ‫אבל העירייה‪ ,‬אפילו‬ ‫שמדובר בארגון גדול‪,‬‬ ‫לא יכולה להבטיח‬ ‫הבטחות כאלו ברמה‬ ‫של עשרות אלפי‬ ‫סטודנטים מבלי לעדכן‬ ‫את המוסדות”‪.‬‬

‫ניצן סניור‪ ,‬סטודנטית‬ ‫למדע המדינה ויחסים‬ ‫בינלאומיים באוניברסיטה‬ ‫העברית‬ ‫צילום‪ :‬ענבר רוטשילד‬

‫בעירייה מגלגלים את האחריות‪ ,‬באופן לא‬ ‫מפתיע יש לומר‪ ,‬לפתחם של מוסדות הלימוד‪.‬‬ ‫“מטרתנו הייתה לאפשר למיזם לפעול ולהתנהל‪,‬‬ ‫אך לא לכפות אותו על המוסדות"‪ ,‬מצהירה נעמי‬ ‫סלומון‪ ,‬האחראית על “עיר אקדמיה" מטעם‬ ‫עיריית ירושלים‪ .‬סלומון מסבירה כי היא מודעת‬ ‫לעובדה שסטודנטים מתלוננים בכל שנה על‬ ‫האיחור בהעלאת רשימות הקורסים‪ .‬הסיבה לכך‪,‬‬ ‫לדבריה‪ ,‬טמונה בהתנהלות המוסדות עצמם‪,‬‬ ‫שמתעכבים בהגשת רשימות הקורסים כדי לשמור‬ ‫מקומות לסטודנטים שלהם‪“ .‬עד כמה שצר לנו‪,‬‬ ‫אין באפשרותנו לכפות על ראשי חוגים לאפשר‬ ‫לסטודנטים שלהם ליהנות מקורסי הבחירה במידה‬ ‫ושהם מחליטים שלא לאפשר זאת"‪ ,‬היא טוענת‪.‬‬ ‫בעירייה‪ ,‬כך נדמה‪ ,‬מעדיפים שלא לטפל‬ ‫באופן ישיר בבעיה שהתגלתה בפרויקט‪ ,‬ומחפשים‬ ‫את הפתרונות במקומות אחרים‪ :‬במוסדות הלימוד‪,‬‬ ‫בראשי החוגים‪ ,‬ואפילו‪ ,‬מפליא ככל שזה יישמע‬ ‫ בציבור הסטודנטים עצמו‪“ .‬היחידים שיכולים‬‫לשנות את המצב הזה הם הסטודנטים‪ ,‬בפעולה‬

‫השתתפות סטודנטים בפרויקט בחלוקה למוסדות )שנת תשע"א(‪.‬‬

‫בצלאל‬

‫‪16‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫>‬

‫האונ‘‬ ‫העברית‬

‫>‬

‫‪3‬‬ ‫לא‬ ‫ידוע‬

‫המכללה‬ ‫האקדמית‬ ‫להנדסה‬

‫>‬

‫‪4‬‬

‫‪1‬‬

‫>‬

‫>‬

‫>‬

‫>‪6‬‬

‫>‬

‫>‬

‫‪22‬‬

‫>‬

‫‪18‬‬

‫>‬

‫>‬

‫‪4‬‬

‫מכללת‬ ‫הדסה‬

‫‪1‬‬

‫היו מאוד נחמדות‪ ,‬הן לא ידעו איך לטפל בי‪ ,‬ועד‬ ‫הבחינה בכלל לא הייתי בטוחה שאני רשומה‬ ‫לקורס"‪ .‬גם אחרי שהסתיים הקורס שבו השתתפה‪,‬‬ ‫“ערכים בחברה הישראלית" עם ד"ר גדי טאוב‪,‬‬ ‫התקשתה המר להוציא את הציון מהאוניברסיטה‪.‬‬ ‫“הפנו אותי לפקולטה למדעי החברה‪ ,‬שאליה‬ ‫שייך הקורס‪ ,‬ושם הבטיחו לי שישלחו לי את‬ ‫הציון בדואר"‪ ,‬מתארת המר‪" .‬זה כמובן לא קרה‪,‬‬ ‫ואני רודפת אחריהם כבר מעל חודשיים‪ .‬נגמרה‬ ‫לי הסבלנות‪ ,‬אבל אהיה חייבת להמשיך לנסות כי‬ ‫עשיתי את הקורס במקום קורס בחירה בבצלאל"‪.‬‬ ‫באתר "עיר אקדמיה" ניתן למצוא את רשימת‬ ‫המוסדות שבאופן רשמי לוקחים חלק בתוכנית‪,‬‬ ‫ביניהם בצלאל‪ ,‬מכללת הדסה‪ ,‬האוניברסיטה‬ ‫העברית והמכללה להנדסה‪ .‬במכללה להנדסה‬ ‫טוענים כי “הפרויקט פתוח לתלמידי חוץ שרוצים‬ ‫לקחת קורסים ועבור הסטודנטים שלומדים‬ ‫במכללה"‪ .‬אבל גם שם המצב מורכב יותר‪ ,‬ואף‬ ‫על פי שעל הנייר המוסד מכיר בנקודות הזכות‪,‬‬ ‫הפרוצדורה בפועל נותרה לא פשוטה‪.‬‬ ‫נאור סנילביץ'‪ ,‬שסיים השנה את לימודיו‬ ‫במכללה‪ ,‬התעניין במהלך התואר באפשרות‬ ‫ללמוד קורס ספרדית באוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫“אני זוכר שביקשו ממני הרבה מסמכים"‪ ,‬הוא‬ ‫משחזר‪" .‬רצו שאלך למזכירות של המוסד שלי‬ ‫וגם למזכירות המוסד השני שבו אני רוצה ללמוד‪,‬‬ ‫ואביא איתי אישורים מיוחדים‪ .‬כששמעתי במה‬ ‫הלימודים כרוכים‪ ,‬החלטתי לעשות קורס במוזיקה‬ ‫בתוך המכללה וזהו"‪.‬‬ ‫בניגוד לסלוגן הקליט ברדיו‪ ,‬שמכריז השכם‬ ‫והערב “עיר אקדמיה ‪ -‬כל האפשרויות פתוחות"‪,‬‬ ‫עולה מנתונים של הרשות לפיתוח ירושלים כי‬ ‫בסמסטר א' של שנת הלימודים תשע"א‪ ,‬השנה‬ ‫האחרונה שנוספו לגביה נתונים‪ ,‬השתתפו‬ ‫בתוכנית ‪ 81‬סטודנטים בלבד מכל המוסדות‬ ‫הלוקחים חלק במיזם גם יחד‪ 25 .‬מהם למדו‬ ‫קורסים באוניברסיטה העברית‪ ,‬ו‪ 19-‬אחרים הם‬ ‫סטודנטים באוניברסיטה שלמדו במוסדות אחרים‪.‬‬ ‫יש לזכור כי ‪ 19‬הסטודנטים המדוברים מגיעים‬ ‫ממוסד שלומדים בו למעלה מ‪ 23-‬אלף סטודנטים‪.‬‬

‫האשמה בכוכבים?‬

‫מרוכזת מול ראשי החוגים שלהם”‪ ,‬טוענת סלומון‪.‬‬ ‫שילוב טענותיה של סלומון עם נהלי החוגים‬ ‫מציף מצב פרדוקסלי‪ :‬בכדי להירשם לקורס בחוג‬ ‫מסוים יש צורך באישור מראש החוג‪ ,‬אבל ראש‬ ‫החוג מעוניין לשמור מקום בקורס לסטודנטים‬ ‫מהמחלקה שלו ‪ -‬כך שאין לו למעשה שום אינטרס‬ ‫לתת לסטודנט מהפרויקט אישור השתתפות‪.‬‬ ‫ייתכן שהליך ההרשמה המייגע‪ ,‬חוסר שיתוף‬ ‫הפעולה מצד המוסדות ואי‪-‬נגישותו של הפרויקט‬ ‫הביאו כולם יחד לכך שלאחר כארבע שנים שבהן‬ ‫הפרויקט פועל‪ ,‬ההשתתפות בו עדיין מינורית‪.‬‬ ‫סלומון לא נשארת אדישה לטענות ומסבירה‬ ‫שבעירייה עושים כמיטב יכולתם להמשיך ולשפר‬ ‫את הפרויקט‪“ :‬החל מהשנה על הסטודנט להגיע‬ ‫לאיש קשר אחד בלבד במוסד המארח ולקראת‬ ‫השנה הבאה אנחנו גם עובדים על בניית אתר חדש‬ ‫שיהפוך את הליך ההרשמה לדיגיטאלי"‪.‬‬ ‫בינתיים בעירייה עדיין מפנים אל החוגים‪,‬‬ ‫במוסדות הלימוד לא מעודכנים בשינויים‪,‬‬ ‫והסטודנטים מיואשים‪ .‬האם הפרויקט נדון‬ ‫לגוויעה איטית עד כדי ביטולו‪ ,‬או שמא מישהו‬ ‫יתעורר בזמן ויפיח בו רוח חיים? ימים יגידו‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫>‬

‫‪1‬‬

‫דוד‬ ‫ילין‬ ‫האקדמיה‬ ‫למוסיקה‬ ‫ומחול‬

‫מוסד שולח‬ ‫מוסד מקבל‬

‫‪10‬‬

‫‪ / 6.11.2012‬כ"א חשון תשע"ג‬

‫מגזין‬

‫כל‬ ‫האפשרויות‬

‫מיכל תותחני‬

‫בשנת ‪ 2009‬הכריזה עיריית ירושלים על “עיר אקדמיה” ‪ -‬תוכנית‬ ‫שבמרכזה יתאפשר לסטודנטים לשלב בתואר שלהם קורסים ממוסדות‬ ‫לימוד שונים אולם ארבע שנים לאחר תחילת הפרויקט‪ ,‬מגלה בדיקת‬ ‫“פי האתון”‪ :‬מוסדות הלימוד אינם משתפים פעולה‪ ,‬העירייה מתקשה‬ ‫לספק פתרונות‪ ,‬והסטודנטים בעיקר עייפים מהבירוקרטיה‬

‫פתוחות?‬

‫לומדים משפטים‪ ,‬אבל חולמים על טיפוח‬ ‫היצירתיות בקורס רישום בבצלאל? פוקדים יום‪-‬‬ ‫יום את כיתות האקדמיה למוזיקה‪ ,‬אבל לא רוצים‬ ‫לוותר על האהבה הגדולה לפילוסופיה? משנת‬ ‫‪ ,2009‬מנסה פרויקט “עיר אקדמיה" של הרשות‬ ‫לפיתוח ירושלים ועיריית ירושלים לאפשר‬ ‫לסטודנטים לנגוס בעוגה ולהשאיר אותה שלמה‪,‬‬ ‫על‪-‬ידי שילוב תחומי העניין שלהם ‪ -‬רחוקים ככל‬ ‫שיהיו אחד מהשני ‪ -‬במסגרת תואר אקדמי מוכר‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫החלק המרכזי במיזם השאפתני ‪ -‬שבין היתר‬ ‫מבטיח הטבות כלכליות לסטודנטים‪ ,‬היצע של‬ ‫פעילויות תרבות והתמחויות מקצועיות ‪ -‬הוא‬ ‫“קורסים פתוחים בין מוסדות"‪ ,‬יוזמה שנועדה‬ ‫לאפשר לסטודנטים ללמוד קורסים במוסדות‬ ‫לימוד שאינם מוסד האם שלהם‪ .‬כך לדוגמה‪,‬‬ ‫סטודנט להנדסה שחשקה נפשו בקורס בספרות‬ ‫אנגלית‪ ,‬יכול לעשות זאת במסגרת המיזם‪ ,‬ואף‬ ‫יכירו לו במסגרת התואר בנקודות הזכות שצבר‬ ‫מחוץ למוסד‪ .‬מטרת הפרויקט‪ ,‬כפי שהצהירו‬ ‫יוזמיו עם השקתו‪ ,‬היא לעודד סטודנטים להגיע‬ ‫ללמוד בירושלים‪ ,‬ובמקביל ‪ -‬לשפר את חוויית‬ ‫הלימודים של אלו שכבר לומדים בה‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬למרות החזות המבטיחה והג'ינגל‬ ‫המוכר והקליט‪ ,‬בפועל סטודנטים רבים שמנסים‬ ‫לקחת חלק במיזם‪ ,‬נתקלים בשורה ארוכה של‬ ‫קשיים בירוקרטיים שהופכים את ההרשמה‬ ‫לפרויקט לכאב ראש אחד גדול ואת ההשתתפות‬ ‫בו לסיוט מתמשך‪ .‬הסיבה לכך‪ ,‬מתברר‪ ,‬היא‬ ‫שהעירייה אמנם הגתה תוכנית שאפתנית‬ ‫וייחודית לירושלים‪ ,‬אולם שכחה לספר עליו‬

‫למוסדות הלימוד הרלוונטיים‪.‬‬

‫הולכים אל הלא נודע‬ ‫"כשהתעניינתי בקורסים במסגרת 'עיר‬ ‫אקדמיה' פניתי למזכירויות של שני החוגים שלי"‪,‬‬ ‫מספרת ט'‪ ,‬סטודנטית בפקולטה למדעי החברה‪.‬‬ ‫"לאף אחד שם לא היה מושג מה לעשות‪ ,‬מי מטפל‬ ‫בזה‪ ,‬מה הנהלים או למי לפנות‪ .‬הציעו לי בנימוס‬ ‫לרדת מהעניין הזה‪ .‬כשהבנתי שזה פשוט מסובך‬ ‫מדיי‪ ,‬ויתרתי"‪ .‬ט' בחרה לוותר על ההשתתפות‬ ‫עוד בטרם ניסתה ליצור קשר עם הפרויקט באתר‬ ‫האינטרנט הרשמי שלו‪ ,‬אבל לאור ניסיונה של‬ ‫ניצן סניור‪ ,‬סטודנטית למדע המדינה וליחסים‬ ‫בינלאומיים באוניברסיטה‪ ,‬ספק גדול אם ט' הייתה‬ ‫מוצאת בכך תועלת‪.‬‬ ‫“האתר של עיר אקדמיה אינו ידידותי‪ ,‬ואפילו‬ ‫שניתן למצוא בו טפסים למלא‪ ,‬היה לי קשה להבין‬ ‫למי הייתי צריכה בפועל להגיש אותם"‪ ,‬אומרת‬ ‫סניור‪“ .‬כשראיתי שרשימת הקורסים של בצלאל‬ ‫היא של שנת ‪ ,2011‬הבנתי שהאתר לא מעודכן‪.‬‬ ‫בשלב זה ניסיתי לפנות ל'עיר אקדמיה' כדי להבין‬ ‫אם הפרויקט עדיין פעיל בכלל"‪ .‬בין היתר שלחה‬ ‫סניור מייל לכתובת הפרויקט וניסתה ליצור קשר‬ ‫גם באמצעות דף הפייסבוק‪ .‬בשני המקרים היא‬ ‫לא נענתה‪ .‬מבירור עם מנהלת הפרויקט נמצא כי‬ ‫דף הפייסבוק כלל לא נפתח על‪-‬ידי מנהליו‪ ,‬אלא‬ ‫באופן פרטי‪.‬‬ ‫לסיפור של סניור‪ ,‬בניגוד לזה של סטודנטים‬ ‫רבים אחרים‪ ,‬יש סוף טוב‪ .‬היא המשיכה להתעקש‬ ‫על השתתפות בחוויה הסטודנטיאלית המבטיחה‪,‬‬ ‫ולאחר פנייה לבצלאל ולחוג למדע המדינה‬ ‫הצליחה להפוך לסטודנטית בתוכנית ולהירשם‬ ‫לקורס “צבע למתקדמים" בבצלאל‪“ .‬המיזם של‬ ‫עיר אקדמיה מאוד משך אותי עוד לפני שהגעתי‬ ‫לירושלים‪ ,‬והיה אחד הגורמים שהשפיעו על‬ ‫הבחירה שלי ללמוד בעיר"‪ ,‬היא מגלה‪“ .‬ממש‬ ‫מההתחלה ידעתי שאין סיכוי שאעשה תואר ולא‬ ‫אקח קורסים מבצלאל בדרך‪ ,‬מבחינתי זו חובה"‪.‬‬ ‫הכשל שסניור מצביעה עליו בא דווקא מצד‬

‫'עיר אקדמיה'‪ ,‬בעדכון המוסדות שלוקחים חלק‬ ‫במיזם‪“ .‬דיברתי עם מזכירות מדע המדינה אבל הם‬ ‫לא ידעו בדיוק מה לעשות‪ .‬מילאתי טפסים ושלחו‬ ‫אותי ליועץ ה‪ .B.A-‬הוא לא הכיר את התהליך‬ ‫ולטענתו המחלקה לא קיבלה עדכון על 'עיר‬ ‫אקדמיה' באותה השנה"‪ ,‬היא מתארת‪“ .‬בסופו‬ ‫של דבר היועץ בא לקראתי‪ ,‬עזר לי ואמר שיכירו‬ ‫לי את הקורס כנקודות זכות מחוץ לחוג‪ ,‬אבל‬ ‫במזכירות עוד היו צריכים לברר"‪ .‬ממה שהובהר‬ ‫לסניור עולה כי שום גורם מוסמך מהעירייה‬ ‫לא פנה למחלקה כדי להסדיר את הנושא‪“ .‬אני‬ ‫לא מאשימה את המחלקה למדע המדינה"‪ ,‬היא‬ ‫מדגישה‪“ ,‬היא עשתה בדיוק את מה שהייתה‬ ‫צריכה לעשות"‪.‬‬ ‫התחושה שסניור מתארת משותפת לסטודנטים‬ ‫רבים ‪ -‬ישנם קצרים בתקשורת וחוסר עדכון בין‬ ‫גורמי העירייה‪ ,‬יוזמי הפרוייקט ומוסדות הלימוד‬ ‫המשתתפים בו‪“ .‬יש תחושה שמשווקים לך משהו‬ ‫וגורמים לך לבוא לעיר בעקבותיו‪ .‬אבל העירייה‪,‬‬ ‫אפילו שמדובר בארגון גדול‪ ,‬לא יכולה להבטיח‬ ‫הבטחות כאלו ברמה של עשרות אלפי סטודנטים‬ ‫מבלי לעדכן את המוסדות מראש"‪ ,‬קובעת סניור‬ ‫בייאוש‪.‬‬ ‫חלק מהחוגים מאפשרים השתתפות במיזם‪,‬‬ ‫אך זו מותנית באישור הניתן על‪-‬ידי ועדת הוראה‬ ‫מיוחדת‪ ,‬יועץ ה‪ B.A‬או ראש החוג‪ .‬כך לדוגמה‪,‬‬ ‫בחוג לתקשורת ועיתונאות‪ ,‬יאלץ סטודנט המבקש‬ ‫לקחת חלק במיזם לנמק כיצד הקורס נוגע ללימודי‬ ‫התקשורת‪ .‬בקשה זו מרוקנת למעשה את הפרויקט‬ ‫מתוכן‪ ,‬שכן כל מהותו וההצדקה לקיומו היא ברצון‬ ‫לאפשר לסטודנטים ללמוד קורסים שאינם נוגעים‬ ‫ישירות לתואר שלהם‪ .‬‬

‫“לחשוב פעמיים לפני שנרשמים"‬ ‫לדברי עדי המר‪ ,‬בוגרת המחלקה לעיצוב‬ ‫תעשייתי בבצלאל‪ ,‬הקושי אינו מסתיים בשלב‬ ‫ההרשמה לקורסים‪ .‬לטענת המר‪ ,‬שלקחה אשתקד‬ ‫חלק בתוכנית דרך החוג לתקשורת‪“ ,‬הבירוקרטיה‬ ‫בלתי נסבלת‪ .‬למרות שהמזכירות בחוג לתקשורת‬

‫כ"א חשון תשע"ג ‪6.11.2012 /‬‬

‫‪13‬‬

‫צריך לזכור את פער הגילים‪ ,‬ולהבין שלא תמיד‬ ‫ניתן לגשר עליו“‪ .‬רעות ממליצה לנסות ולעמוד‬ ‫על אופיו של הקשיש ולאתר מראש כל דבר שעלול‬ ‫להוות מכשול‪ ,‬למשל תלותיות או נטייה לדיכאון‬ ‫ולחרדה‪.‬‬

‫כמו בפנימייה‬

‫והתרבות בין השותפות הצעירות לקשישה‬ ‫המארחת‪ .‬נדמה שהמצב של רעות נע על‬ ‫הסקאלה שבין דרה — ל“מתארחת“‪ ,‬ונראה שגם‬ ‫לאחר שהעבירה את חפציה למקום היא עדיין לא‬ ‫מרגישה בבית‪“ .‬התחושה במגורים עם קשישה היא‬ ‫בכל זאת לא טבעית‪ ",‬היא אומרת בתסכול קל‪.‬‬ ‫"צריך להיות מנומס כל הזמן ואי אפשר להתנהג‬ ‫בטבעיות כפי שמצופה מאדם להתנהג בביתו‬ ‫שלו“‪.‬‬ ‫רעות אינה חדשה בעסק‪ ,‬ולרוע המזל כבר‬ ‫הספיקה לצבור ניסיון שלילי במגורים משותפים‬ ‫עם קשישה אחרת‪ .‬את ה'שותפה' הקודמת היא‬ ‫מגדירה כ“אדם קשה“ בלשון המעטה‪“ .‬היא הייתה‬ ‫בת ‪ ,90‬ובהתחלה נראתה לי כאדם נחמד מאוד“‪,‬‬ ‫היא מתארת‪ .‬אבל כפי שניתן לצפות‪ ,‬בעלי הבתים‬ ‫הקשישים יכולים לסבול ממצבי רוח הפכפכים‪.‬‬ ‫“היא הייתה נתקפת בחרדה לעתים קרובות‪.‬‬ ‫לפעמים כשהייתי עוזבת את הדירה לסידורים היא‬ ‫הייתה מתבוננת בי ושואלת‪' :‬את עוזבת אותי?‬ ‫מה‪ ,‬תשאירי אותי פה לבד?'"‪ ,‬משתפת רעות‪" .‬זה‬ ‫נותן תחושה רעה‪ .‬בכל פעם שעזבתי את הבית‪,‬‬ ‫אפילו לזמן קצר‪ ,‬קיננה בי הרגשה שנטשתי אותה‬ ‫מאחור“‪ .‬רעות אף מספרת שהקשישה הייתה‬ ‫מפגינה את אכזבתה ממנה לעתים קרובות‪ ,‬והייתה‬ ‫נוטה להיעלב בקלות‪.‬‬ ‫כשהגיעו מים עד נפש‪ ,‬החליטה רעות לעזוב —‬ ‫החלטה שגם היא לא התקבלה בברכה מצדה של‬ ‫השותפה המבוגרת‪“ .‬כשאמרתי לה שאני עוזבת‬ ‫היא אמרה שתזרוק את כל החפצים שלי לזבל"‪,‬‬ ‫משחזרת רעות‪" .‬למזלי‪ ,‬בסוף היא לא זרקה‬ ‫כלום“‪.‬‬

‫גם עכשיו‪ ,‬כשרעות מצאה קשישה נחמדה‬ ‫לגור איתה‪ ,‬היא עדיין לא הגיעה למנוחה ולנחלה‪.‬‬ ‫באחרונה‪ ,‬החלה לחפש דירה חדשה‪ ,‬הפעם עם‬ ‫שותפים בני גילה‪“ .‬למרות שזאת עסקת חבילה‬ ‫טובה‪ ,‬אני רוצה לגור עם אנשים בגילי‪ ,‬לשמוע‬ ‫מוזיקה ולא להיות מנומסת כל הזמן"‪ ,‬היא אומרת‪.‬‬ ‫"אני לא ממהרת לצאת מהדירה‪ ,‬אבל ברגע‬ ‫שתהיה לי הזדמנות טובה ‪ -‬אצא מכאן“‪.‬‬ ‫לסטודנטים המחפשים מגורים משותפים עם‬ ‫קשיש‪ ,‬מבקשת רעות להבהיר‪“ :‬צריך להפעיל‬

‫“זה אמנם זול‪ ,‬אבל‬ ‫מחרב לך את חיי‬ ‫החברה‪ .‬אי‪-‬אפשר לארח‬ ‫ויש שעת חזרה הביתה‬ ‫שאסור לחרוג ממנה‪.‬‬ ‫בפועל ההרגשה היא‬ ‫כמו בפנימייה‪ .‬זה נשמע‬ ‫כמו מכרה זהב‪ ,‬אבל זה‬ ‫מאוד קשה”‪ .‬עינת (‪,)22‬‬ ‫התגוררה בשנה שעברה‬ ‫במשך חודשיים עם‬ ‫קשישה‬ ‫טוב‪-‬טוב את החושים ולבדוק עם מי הולכים‬ ‫לחלוק דירה‪ .‬כל הקשישים נראים מתוקים במבט‬ ‫ראשון‪ .‬אנו מרגישים אליהם חיבה מיידית‪ ,‬אבל‬

‫עינת (‪ )22‬התגוררה בשנה שעברה במשך‬ ‫חודשיים עם קשישה‪ .‬היה זה כאשר עברה‬ ‫לירושלים כדי ללמוד בקורס למדריכי טיולים‬ ‫בעיר‪ .‬רגע לאחר השחרור מהצבא‪ ,‬לא היו‬ ‫ברשותה חסכונות‪ ,‬והמגורים בבית הקשישה‬ ‫אפשרו לה להתחיל ללמוד בלא דאגות כלכליות‬ ‫כמו שכר דירה וחשבונות‪.‬‬ ‫אל הסידור‪ ,‬באופן לא מפתיע‪ ,‬גם עינת הגיעה‬ ‫דרך האינטרנט‪“ .‬חיפשתי דירות באתר יד ‪2‬‬ ‫וראיתי דירה בשקל"‪ ,‬היא מספרת‪" .‬צלצלתי‬ ‫והגעתי לבן של בעלת הדירה‪ ,‬שתיאם לי פגישה‬ ‫איתה“‪ .‬כשהגיעה לפגישה‪ ,‬נתקלה עינת במעין‬ ‫“ועדת קבלה“ ‪ -‬מספר בנות הגיעו לבית הקשישה‪,‬‬ ‫אך מכולן הייתה היא זו שזכתה באמונה ונכנסה‬ ‫לדירה‪.‬‬ ‫עינת מספרת כי בעלת הדירה הציבה תנאי‬ ‫ברזל מחייב‪ :‬אסור להגיע לדירה אחרי השעה עשר‬ ‫בלילה‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬היה על עינת להתחייב להיות‬ ‫נוכחת בדירה גם בסופי שבוע‪ ,‬ולחזור לביתה רק‬ ‫בכל סוף שבוע שלישי‪ .‬הרעיון לסגור ‪ 21‬יום רצוף‬ ‫עם הקשישה לא הרתיע את עינת‪ ,‬אז משוחררת‬ ‫טרייה‪ ,‬ובשילוב עם חדר משלה בדירה הממוקמת‬ ‫ברחוב עזה‪“ ,‬מיקום מצוין‪ ,‬בלב רחביה“‪ ,‬החליטה‬ ‫לקפוץ על ההזדמנות‪.‬‬ ‫בתחילת המגורים המשותפים זכתה עינת לזמן‬ ‫איכות מהנה עם הקשישה‪ ,‬שצברה חוויות רבות‬ ‫במהלך חייה‪“ .‬היא סיפרה לי סיפורים מעניינים‬ ‫על חייה ועל בעלה המנוח‪ ,‬שהיה כתב ב'ידיעות‬ ‫אחרונות' והיה מתחכך עם ידוענים רבים בזמנו“‪.‬‬ ‫למרות הפתיחה המבטיחה‪ ,‬האידיליה נשברה‬ ‫לאחר חודשיים בלבד‪ .‬מקרה טראומטי אחד הבהיר‬ ‫לעינת שמקומה אינו בדירת הקשישה‪.‬‬ ‫“היה רגע אחד שבו כאבה לה הרגל והיא‬ ‫ביקשה שאעסה את רגלה"‪ ,‬משחזרת עינת‪" .‬היא‬ ‫בת ‪ ,93‬מתלוננת על כאבים‪ ,‬ואני רק השתחררתי‬ ‫מהצבא‪ .‬לא ידעתי מה לעשות ובפועל‪ ,‬נאלצתי‬ ‫לעסות את רגלה‪ .‬באותו רגע החלטתי — אני עוזבת‬ ‫בהקדם האפשרי“‪.‬‬ ‫עינת חד‪-‬משמעית אינה ממליצה לסטודנטים‬ ‫על מגורים עם קשיש‪“ .‬עכשיו‪ ,‬כשאני רואה כמה‬ ‫כיף זה לגור עם שותפים בני גילי — אני ממש לא‬ ‫ממליצה על החוויה‪ .‬זה אמנם זול‪ ,‬אבל מחרב לך‬ ‫את חיי החברה‪ .‬אי‪-‬אפשר לארח ויש שעת חזרה‬ ‫הביתה שאסור לחרוג ממנה‪ .‬בפועל ההרגשה היא‬ ‫כמו בפנימייה‪ .‬זה נשמע כמו מכרה זהב‪ ,‬אבל זה‬ ‫מאוד קשה“‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬הקשישים אינם ששים לספר על הצד‬ ‫שלהם בשותפות‪ .‬אחת שבכל זאת הסכימה לחלוק‬ ‫את סיפורה היא עליזה‪ ,‬אישה מבוגרת המתגוררת‬ ‫בשכונת ארמון הנציב ומחפשת סטודנטית שתגור‬ ‫המשך בעמוד ‪> 15‬‬

‫‪12‬‬

‫‪ / 6.11.2012‬כ"א חשון תשע"ג‬

‫תור הזהב‬

‫מחירי השכירות מרקיעי השחקים מביאים סטודנטים רבים לחפש‬ ‫פתרונות יצירתיים לחור העמוק בכיס יש שעוברים לגור בשכונות‬ ‫מרוחקות מהמרכז‪ ,‬אחרים נשארים שנים רבות בבית ההורים‪ ,‬ולאחרונה‬ ‫נוספה לרשימה תופעה חדשה ‪ -‬צעירים שעוברים לגור בבתים של‬ ‫קשישים תמורת פטור משכר דירה על פניו מדובר בשידוך ששני‬ ‫הצדדים יכולים להרוויח ממנו ‪ -‬אולם בדיקת התופעה לעומק חושפת‬ ‫תמונה מורכבת הרבה יותר‬

‫רעות אייזנברג ‪ /‬צילומי אילוסטרציה‪ :‬ענבר רוטשילד‬ ‫זואולוגים נוהגים להגדיר את הקיץ‬ ‫בירושלים כעונת “נדידת הסטודנטים“‪.‬‬ ‫בעונה‪ ,‬ששיאה בחודשים ספטמבר‪-‬אוקטובר‪,‬‬ ‫חובבי טבע יכולים להבחין בלהקות של‬ ‫סטודנטים פורקות ארגזים בשכונות‬ ‫הסטודנטיאליות‪ ,‬ומלקטות ריהוט יד שנייה‬ ‫ברחבי נחלאות ורחביה‪ .‬אף על פי שרובם‬ ‫יתיישבו לבסוף בדירת שני‪-‬שותפים‪-‬ושותפה‪-‬‬ ‫קרוב‪-‬לתחבורה‪-‬ציבורית‪ ,‬לאחרונה ניתן‬ ‫לאתר יותר ויותר “עופות מוזרים“ שהחליפו‬ ‫את המודל הבטוח של דירת שלושה שותפים‬ ‫במגורים עם קשיש ‪ -‬או במקרה הרווח יותר‪,‬‬ ‫קשישה — בדירות ברחבי העיר‪.‬‬ ‫מה שהתחיל כקוריוז שולי‪ ,‬הופך בהדרגה‬ ‫לטרנד מתפתח‪ ,‬בעיקר בירושלים אך גם‬ ‫במוקדים סטודנטיאליים אחרים שבהם יוקר‬ ‫המחיה מביא את הסטודנטים לחשוב על‬ ‫פתרונות יצירתיים למצוקת הדיור‪ .‬בדיקה‬ ‫פשוטה במדורי חיפושי הדירות והשותפים‬ ‫באינטרנט מגלה עשרות מודעות מאת‬ ‫קשישים המחפשים שותף‪ ,‬או במקרה השכיח‬ ‫יותר‪ ,‬שותפה‪ .‬הדרישות במודעות הינן‬ ‫מינימליות‪ ,‬ולרוב הן כוללות עזרה קלה לאדם‬

‫המבוגר ושהייה בדירה בלילות‪.‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬מדובר בעסקה שבה שני הצדדים‬ ‫מרוויחים‪ :‬הסטודנט נהנה מפטור של תשלום‬ ‫שכר דירה או מהנחה משמעותית‪ ,‬בדירה מרוהטת‬ ‫בסגנון וינטג' אסלי ומקשיש או מקשישה נחמדים‬ ‫השמחים לגולל באוזניו סיפורים מימים ימימה‪.‬‬ ‫הקשיש‪ ,‬מצדו‪ ,‬נהנה מחברה צעירה המשרה עליו‬ ‫ביטחון ומפיגה במעט את הבדידות שנושאת עמה‬ ‫הזיקנה‪ .‬על פניו‪ ,‬אידיליה הרמונית של שני צדדים‬ ‫שיש להם רק מה להרוויח‪ .‬אבל לא כל הנוצץ — שן‬ ‫זהב‪ ,‬מתברר‪.‬‬ ‫חננאל מגד‪ ,‬עובד סוציאלי מבאר שבע‪ ,‬היה‬ ‫הראשון שהרים את הכפפה‪ ,‬כאשר הקים לפני‬ ‫שנתיים אתר אינטרנט שכולו מוקדש לשידוך‬ ‫בין קשישים לסטודנטים‪ .‬מגד הקים את אתר‬ ‫“שותפות“‪ ,‬המפעיל ממשק ידידותי למשתמש‬ ‫שבו שני לוחות מודעות ‪ -‬האחד עבור קשישים‬ ‫המציעים את ביתם לסטודנט‪ ,‬והאחר עבור‬ ‫סטודנטים וצעירים המחפשים אדם מבוגר לגור‬ ‫אצלו‪ .‬הצעירים נדרשים למלא באתר פרטים‬ ‫הנוגעים להרגלי החיים שלהם‪ ,‬כגון שמירה על‬ ‫כשרות‪ ,‬שבת ועישון‪ ,‬בעוד שהקשישים נדרשים‬ ‫לפרט היכן ממוקמת דירתם‪ ,‬מהם תנאי המחיה‬ ‫שהם מציעים לסטודנט ואם יש השתתפות בשכר‬ ‫הדירה‪.‬‬ ‫הרעיון להקמת האתר‪ ,‬לדברי מגד‪ ,‬קונן בו‬ ‫זמן רב עד שיצא לפועל‪“ .‬כשהייתי סטודנט‬ ‫ראיתי את חבריי קורסים תחת העול הכלכלי של‬ ‫נושא הדיור“‪ ,‬הוא מספר‪“ .‬מהצד השני‪ ,‬יצא לי‬ ‫גם לפגוש קשישים שהיו שמחים אם מישהו היה‬ ‫גר אתם‪ .‬הבנתי שהם לא יגיעו לתלות מודעות‬

‫בקמפוס‪ ,‬וראיתי שגם כשסטודנטים פונים לגורמי‬ ‫הרווחה הם לא יודעים לעשות את החיבור“‪.‬‬ ‫לפי מגד‪ ,‬הסיבה לכך שלא הוקם מאגר דומה‬ ‫עד היום נעוץ בתסבוכת משפטית‪“ .‬היו ניסיונות‬ ‫של עמותות פרטיות להקים מאגר מידע דומה עם‬ ‫מנגנון פיקוח מסוים‪ .‬מכיוון שהנושא מאוד מסובך‬ ‫מבחינה משפטית‪ ,‬ואף עמותה לא רצתה לקחת‬ ‫אחריות במקרה של תלונות‪ ,‬כל היזמים נסוגו‬ ‫מהפרויקט אחרי הבירורים הראשוניים"‪ ,‬הוא‬ ‫מסביר‪" .‬מבחינתי‪ ,‬האתר הוא רק אמצעי מתווך‬ ‫ואינו לוקח אחריות על אי‪-‬התאמות"‪ .‬האתר היום‬ ‫מתוחזק באופן מנומנם למדיי‪ ,‬וחשוב לציין כי לא‬ ‫קיים מנגנון המפקח על התכנים המתפרסמים בו‪.‬‬

‫אורחת לרגע‬ ‫שיטוט קצר באתר “שותפות“ מביא אותנו אל‬ ‫מודעתה של רעות (‪ ,)22‬סטודנטית לחינוך מיוחד‬ ‫במכללת דוד ילין‪ .‬רעות מתגוררת כיום‪ ,‬יחד עם‬ ‫סטודנטית נוספת‪ ,‬אצל אישה מבוגרת בעיר‪“ .‬בסך‬ ‫הכול זה נחמד‪ ,‬והקשישה נעימה ועצמאית“‪,‬‬ ‫מעידה רעות‪ .‬היא מציינת את החיסכון הכספי‬ ‫המשמעותי שממנו היא נהנית‪ ,‬שכן שכר הדירה‬ ‫שלה נמוך במיוחד ועומד על ‪ 550‬שקל בחודש‪,‬‬ ‫כולל כל החשבונות הנלווים‪ .‬יתרון נוסף‪ ,‬לדבריה‪,‬‬ ‫טמון בעובדה שהניקיונות בבית נחלקים בין שלוש‬ ‫הדיירות ‪ -‬שתי הסטודנטיות והקשישה ‪ -‬כל אחת‬ ‫לפי יכולותיה‪ .‬רעות מתארת את ההסדר כ“אני‬ ‫שוכרת חדר‪ ,‬כמו בדירת שותפים“‪.‬‬ ‫אמנם מבחינת חלוקת הדירה לשלושה חדרי‬ ‫שינה ולמטבח משותף‪ ,‬ההסדר מזכיר דירת‬ ‫שותפים‪ ,‬אבל לא ניתן להתעלם מפערי הגילים‬

‫כ"א חשון תשע"ג ‪6.11.2012 /‬‬ ‫המשך בעמוד ‪> 13‬‬

‫איתה‪ .‬עבור עליזה אין מדובר בהליכה אל הלא‬ ‫נודע‪ ,‬שכן בעבר כבר התגוררו בביתה סטודנטיות‪.‬‬ ‫לאחרונה היא פרסמה שוב מודעה באתר “הומלס“‪,‬‬ ‫ובה היא קוראת לסטודנטית לבוא להתגורר אתה‬ ‫בתמורה לפטור מלא משכר דירה‪.‬‬

‫“ההרגשה במגורים עם‬ ‫קשישה היא בכל זאת לא‬ ‫טבעית‪ .‬צריך להיות מנומס‬ ‫כל הזמן ואי‪-‬אפשר להתנהג‬ ‫בטבעיות כפי שמצופה מאדם‬ ‫להתנהג בביתו שלו”‪ .‬רעות‬ ‫(‪ ,)22‬סטודנטית לחינוך מיוחד‬ ‫במכללת דוד ילין‪ ,‬המתגוררת‬ ‫אצל קשישה‬ ‫“אני אישה מבוגרת ולא בריאה"‪ ,‬אומרת‬ ‫עליזה‪" .‬בשעות היום יש לי מטפלת צמודה‪ ,‬אבל‬ ‫אני עדיין צריכה מישהי שתישן בדירה בלילה‪.‬‬ ‫אני מפחדת לישון לבד‪ .‬במשך שנה וחצי גרה‬ ‫אתי בחורה נחמדה‪ ,‬סטודנטית לחינוך‪ ,‬שעזבה‬ ‫את העיר עם סיום הלימודים‪ .‬עכשיו אני מחפשת‬ ‫מישהי חדשה“‪ .‬לצד סיפור ההצלחה‪ ,‬ידעה עליזה‬ ‫גם חוויה פחות נעימה עם סטודנטית אחרת‬ ‫שהתגוררה עמה חודשיים‪ ,‬עד שנתבקשה לעזוב‪.‬‬ ‫“היא הביאה מדי פעם בחור בלילה וזה הפריע לי‪.‬‬ ‫מתאימה לי בחורה מסורתית ושומרת שבת“‪.‬‬ ‫בחינה בפועל של שותפות בין קשישים‬ ‫לצעירים מעלה תמונה מורכבת‪ .‬מכל המרואיינות‬ ‫עולה בעיה של תיאום ציפיות‪ :‬משום שהסטודנט‬ ‫אינו נדרש לשלם עבור הדירה‪ ,‬או שנדרש ממנו‬ ‫סכום מינימלי‪ ,‬לעתים קרובות הסטודנט והקשיש‬ ‫מסכימים בעל פה על אופי היחסים ביניהם‪ .‬סיכום‬ ‫מסוג זה יוצר “תחום אפור“‪ ,‬מכיוון שאת הדרישה‬ ‫מצד הקשישים “לארח חברה“ ניתן לפרש בכמה‬ ‫דרכים‪ .‬לא ברור אם על הסטודנט רק להיות נוכח‬ ‫במקום‪ ,‬אם הקשיש מצפה שהסטודנט יתלווה‬ ‫אליו לטיולים רגליים בשכונה‪ ,‬או שיקרא לו רק‬ ‫במקרה שהוא נזקק לעזרה‪.‬‬ ‫למרות מספר מצומצם של סיפורי הצלחה‪,‬‬ ‫נראה שבמרבית המקרים הסידור אינו מצליח‪,‬‬ ‫לרוב משום שהסטודנט אינו יכול לספק‬ ‫לקשיש חברה במינון שלו הוא זקוק‪ .‬סיבה‬ ‫נוספת היא הפער באורחות החיים‪ :‬אופי החיים‬ ‫הסטודנטיאלי‪ ,‬הכולל לימודים לעתים עד שעות‬ ‫הלילה‪ ,‬בילויים ועבודה בעבודות מזדמנות‬ ‫בשעות משתנות‪ ,‬אינו חופף לאורח חייו של‬ ‫הקשיש‪ ,‬הזקוק לסדר יום קבוע‪ ,‬שקט וחברה‪.‬‬ ‫אם החלטתם בכל זאת לנסות‪ ,‬הרי שבסידור‬ ‫מסוג זה צפוי לכם חיסכון כספי ניכר‪ ,‬אך חשוב‬ ‫לא פחות ‪ -‬הקשיש מרוויח משהו יקר מפז עבורו‪:‬‬ ‫חברה‪ ,‬אוזן קשבת ומישהו לשתות אתו תה בבוקר‬ ‫ מצרכים הנעשים נדירים יותר ויותר עבורו ככל‬‫שעוברות השנים‪.‬‬

‫“יציב פחות מאשר בשכירות רגילה”‬ ‫נושא המגורים ללא חוזה אצל קשישים‬ ‫מעלה סוגיות משפטיות שעל הצדדים‬ ‫להכיר‪ .‬לדברי פרופ' איל זמיר‪ ,‬מומחה לדיני‬ ‫חוזים מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה‬ ‫העברית‪“ ,‬בסוג כזה של התקשרות‪ ,‬הסיכון‬ ‫של הפסקה מוקדמת של השכירות גדול יותר‬ ‫מאשר בחוזה שכירות רגיל‪ .‬אם לדוגמה בעל‬ ‫הדירה יאושפז לתקופה ממושכת או יעבור‬ ‫לדיור מוגן‪ ,‬מתקבל על הדעת שהוא יפסיק‬ ‫את ההסדר עם הסטודנט‪ ,‬ומבחינה זו מצבו‬ ‫של הסטודנט יציב פחות מאשר בשכירות‬ ‫רגילה“‪ .‬סיבוך משפטי נוסף נובע מהעובדה‬ ‫שחלק מהתמורה שהסטודנטים נותנים עבור‬ ‫המגורים בדירה אינו בצורת כסף‪ ,‬אלא‬ ‫בצורת עזרה לבעלי הדירות‪ .‬עם זאת‪ ,‬זמיר‬ ‫סבור שהדבר לא משנה את התמונה הכללית‪.‬‬ ‫“במקרה כזה על חלקים שונים של‬ ‫ההתקשרות חלים דינים שונים‪ :‬חוק השכירות‬ ‫על מה שקשור לשימוש של הסטודנט בדירה‪,‬‬ ‫וחוק חוזה קבלנות על מה שקשור לשירותים‬ ‫שהסטודנט התחייב לתת למשכיר“‪ .‬לדבריו‪,‬‬ ‫העובדה שלא נכרת חוזה פורמלי בין הצדדים‬ ‫איננה בהכרח מקור לדאגה גדולה‪ ,‬שכן החוק‬ ‫מגן על שני הצדדים‪“ .‬גם חוזה בעל‪-‬פה הוא‬ ‫חוזה תקף מבחינה משפטית‪ .‬בהיעדר חוזה‬ ‫כתוב‪ ,‬חלים על הצדדים הכללים שקובע חוק‬

‫השכירות והשאילה‪ .‬העובדה שלא נערך חוזה‬ ‫פורמלי אינה אמורה לפגוע בשוכרים‪ ,‬אלא‬ ‫אולי דווקא במשכירים‪ ,‬שאינם טורחים לקבל‬ ‫ערובה לקיום התחייבויות השוכר כפיקדון“‪.‬‬ ‫שאלה נוספת שמתעוררת היא האם העזרה‬ ‫שמעניק הסטודנט לבעל הדירה אינה כ"קבלן"‬ ‫אלא כ"עובד"‪" .‬הקביעה אם מתקיימים יחסי‬ ‫עובד‪-‬מעביד היא בהתאם למבחנים שפותחו‬ ‫בפסיקת בתי‪-‬הדין לעבודה"‪ ,‬מסביר פרופ'‬ ‫גיא דוידוב‪ ,‬מומחה לדיני עבודה מהפקולטה‬ ‫למשפטים באוניברסיטה העברית‪" .‬יחסי‬ ‫עבודה יכולים להיווצר גם אם הצדדים עצמם‬ ‫לא הגדירו את היחסים ככאלה‪ .‬אם הסטודנט‬ ‫מחוייב למעשה למספר שעות מסוים בשבוע‬ ‫שבמסגרתן הוא ממלא אחר הנחיות בעל‬ ‫הדירה‪ ,‬בהחלט ייתכן שמדובר ביחסי עבודה‪,‬‬ ‫במשרה חלקית כמובן"‪ ,‬מבהיר דוידוב‪.‬‬ ‫"לפי חוק הגנת השכר‪ ,‬התמורה עבור‬ ‫עבודה צריכה להשתלם בכסף‪ ,‬ומותר לשלם‬ ‫'חלק' מהשכר בדיור במקום‪ .‬בעלי הדירות‬ ‫לוקחים על כן סיכון‪ ,‬שכן ככל שהיחסים עם‬ ‫הסטודנט ייתפסו כיחסי עבודה‪ ,‬הם ייחשבו‬ ‫כמפירים את חוק הגנת השכר‪ ,‬וכן שורה של‬ ‫דינים אחרים הקובעים זכויות שונות לעובד‪,‬‬ ‫למשל חופשה והבראה‪ ,‬וחובות נוספות‬ ‫למעביד‪ ,‬דוגמת הפרשות לביטוח לאומי"‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫‪14‬‬

‫‪ / 6.11.2012‬כ"א חשון תשע"ג‬

‫כ"א חשון תשע"ג ‪6.11.2012 /‬‬

‫‪17‬‬

‫חרירה מרוקאי‬

‫>> דארנא‪ ,‬הורקונוס ‪1‬‬

‫מי שגעגועים לתרבות מרוקאית‬ ‫אותנטית מדירים את שנתו‪ ,‬או‬ ‫שמיאוס בגולש הפולני נתן אותותיו‬ ‫עוד בחורף הקודם ‪ -‬מוזמן לפנק‬ ‫עצמו במרק חרירה מסורתי‪ .‬המתכון‬ ‫הוא יד ראשונה מאילן‪ ,‬הבעלים‬ ‫וההוגה של המסעדה המרוקאית‬ ‫“דארנא"‪ ,‬שאותה הקים כדי להעניק‬ ‫לנכנסים חוויה תרבותית משל היו‬ ‫צועדים ברחובות מרקש‪ .‬המרוקאים‬ ‫שבינינו ודאי מכירים את החרירה‬ ‫החמצמץ בעיקר משבירת צום יום‬ ‫הכיפורים‪ ,‬אך אילן מספר שלמעשה‬ ‫המקור של המרק מצוי בכלל בקרב‬ ‫הקהל המוסלמי‪ ,‬ונאכל בערבי‬ ‫שבירת צום הרמדאן‪.‬‬ ‫צורת ההגשה המקורית הייתה‬ ‫על‪-‬ידי מוכרים בכיכר העיר‪,‬‬ ‫שנשאו את המרק בסירים גדולים‬ ‫על גבי עגלות‪ .‬המרק הוגש‬ ‫בקערות‪ ,‬בליווי לחם‪ ,‬לימון ותמר‪,‬‬ ‫כשהאחרון נועד להמתיק את‬ ‫חמיצות החרירה‪ .‬מומלץ בחום‬ ‫לאמץ את התוספת המפתיעה של‬ ‫התמר ‪“ -‬וואוו” משתאה מפיותיהם‬ ‫המלאים של האורחים מובטח‪.‬‬

‫מרכיבים‬ ‫(כמות ל‪ 5-‬סועדים)‪:‬‬ ‫‪ 1‬חבילת פטרוזיליה קצוצה‬ ‫‪ 1‬חבילת כוסברה קצוצה‬ ‫‪ 2‬בצלים קצוצים‬ ‫‪ 1‬כוס חומוס (מושרה ומסונן)‬ ‫‪ 1‬כוס עדשים (מושרה ומסונן)‬ ‫‪ 2‬עצמות מח‬ ‫‪ 250‬גרם בשר בקר חתוך לקוביות‬ ‫‪ 3‬עגבניות מרוסקות‬ ‫כף מלח‬ ‫כף פלפל‬

‫‪ 2‬כפות כמון‬ ‫רבע כוס שמן‬ ‫רבע כוס קמח‬ ‫‪ 2‬ביצים‬ ‫מיץ מ‪ 2-‬לימונים‬

‫אופן ההכנה‪:‬‬

‫‪ .1‬מחממים בסיר את שמן הזית‬ ‫ומכניסים לתוכו את הפטרוזיליה‪,‬‬ ‫הכוסברה והסלרי‪.‬‬ ‫‪ .2‬מסננים את העדשים ואת גרגירי‬ ‫החומוס‪ ,‬מכניסים לסיר‪ ,‬וממלאים‬ ‫אותו במים‪.‬‬

‫‪ .3‬מוסיפים את עצמות בקר ואת‬ ‫הבקר‪ ,‬ומבשלים ‪ 3-4‬שעות עד שכל‬ ‫החומרים מתרככים‪.‬‬ ‫‪ .4‬מתבלים במלח ופלפל‪.‬‬ ‫‪ .5‬בקערה נפרדת סוחטים את‬ ‫הלימונים ולתוכם שוברים את‬ ‫הביצה‪ .‬מוסיפים קצת מים וקורטוב‬ ‫קמח‪ ,‬עד שנוצרת בלילה שדומה‬ ‫במרקמה לחלב‪.‬‬ ‫‪ .7‬שופכים את הבלילה לתוך המרק‬ ‫החם על מנת לעבותו‪ ,‬עד שהוא‬ ‫הופך לעיסתי‪.‬‬ ‫‪ .8‬מגישים את המרק בליווי לחם‪.‬‬

‫מרק חצילים‬

‫“המרקייה" היא אמנם מוסד‬ ‫מוכר בקרב הסטודנטים‪ ,‬אך לא‬ ‫רבים יודעים שלפני עשר שנים‬ ‫נקרא המקום בשם “ברברג"‪,‬‬ ‫שפירושו מרק בארמנית‪ ,‬וטווח‬ ‫המחירים בתפריט היה ככל הנראה‬ ‫מבריח אתכם החוצה‪ .‬כיום מגיש‬ ‫המקום מדי יום כשישה מרקים‬ ‫משתנים‪ ,‬מתוך מכלול של כ‪70-‬‬ ‫מתכונים‪ .‬המיוחד מביניהם הוא‬ ‫ללא ספק מרק חמאת הבוטנים‬ ‫והעדשים התאילנדי‪ .‬בעבר הוגש גם‬ ‫מרק שוקולד‪ ,‬אך הוא נגנז בהיותו‬ ‫מתוק מדי לסועד הממוצע‪ .‬מחמד‪,‬‬ ‫השף‪ ,‬מעיד שאמנם שמו של מרק‬ ‫החצילים לא נשמע מפתה במיוחד‪,‬‬ ‫אך הטעם עולה על הציפיות‪.‬‬

‫צילום‪ :‬המרקיה‬

‫>> המרקייה‪ ,‬כורש ‪4‬‬

‫מרכיבים‬ ‫(כמות ל‪ 5-‬סועדים)‪:‬‬ ‫‪ 2‬חצילים חתוכים לקוביות‬ ‫‪ 1‬תפוח אדמה בינוני חתוך לקוביות‬ ‫‪ 1‬בצל חתוך לקוביות‬ ‫פטרוזיליה (לא חובה)‬ ‫‪ 2‬שיני שום‬ ‫מלח ופלפל‬ ‫קרטון שמנת לבישול‬

‫אופן ההכנה‪:‬‬

‫‪ .1‬מטגנים את הבצל בשמן קנולה‬ ‫ומוסיפים את החצילים ואת תפוחי‬ ‫האדמה החתוכים‪.‬‬ ‫‪ .2‬לאחר מספר דקות ממלאים את‬ ‫הסיר במים עד למחצית גובהם‬ ‫של הירקות‪ ,‬ומבשלים במשך‬ ‫כשעה‪.‬‬ ‫‪ .3‬מוסיפים מים עד שהירקות‬

‫מכוסים לגמרי‪ ,‬ומבשלים למשך‬ ‫שעה נוספת‪.‬‬ ‫‪ .4‬מוסיפים את השום והפטרוזיליה‪.‬‬ ‫‪ .5‬מעבירים לבלנדר וטוחנים את כל‬ ‫המרכיבים יחדיו‪.‬‬ ‫‪ .6‬מחזירים את המרק לסיר‪,‬‬ ‫מתבלים במלח ובפלפל לפי הטעם‬ ‫ומוסיפים שמנת לבלילה שהתקבלה‪,‬‬ ‫ללא צורך לבשלה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫‪ / 6.11.2012‬כ"א חשון תשע"ג‬

‫תרבות‬

‫סיר‬ ‫הסירים‬

‫אל תתנו לכמה ימים של שמש להטעות אתכם‪ :‬כולם יודעים שנובמבר בירושלים‬ ‫הוא הלכה למעשה כבר תחילת החורף במקום להתפשר על אבקת “נמס בכוס”‬ ‫מהסופר בשילוב מים חמים מתוצרת הקפיטריה‪ ,‬אסף “פי האתון” עבורכם שלישיית‬ ‫מתכוני מרק מנצחת קדימה‪ ,‬למטבח‬ ‫הדר בירקמן; צילום‪ :‬שני הלוי‬

‫קובה חמוסתא‬ ‫>> אמא‪ ,‬שמואל ברוך ‪55‬‬ ‫האמא שעל שמה נקראת המסעדה‬ ‫הממוקמת בשוק מחנה יהודה היא לא‬ ‫אחרת ממרים בנימין‪ ,‬שפתחה לפני‬ ‫‪ 30‬שנה מסעדת פועלים כורדית‪ .‬כל‬ ‫המתכונים של המסעדה עברו בירושה‬ ‫מאמה של מרים‪ ,‬וכיום נבחשים‬ ‫באהבה על‪-‬ידי צוות שעובד עם מרים‬ ‫עוד מימי הפתיחה של המקום‪ .‬מנת‬ ‫הדגל היא כמובן הקובה‪ ,‬שמלווה‬ ‫את חיי המשפחה בחגים ובאירועים‪,‬‬ ‫ומשמחת ללא ספק גם את קיבתם של‬ ‫העוברים והשבים בשוק בסיומו של‬ ‫יום קניות מפרך‪.‬‬ ‫אחד המרקים הפופולאריים‬ ‫ביותר של המסעדה הוא החמוסתא‪.‬‬ ‫הקובה עצמה עשויה מג'ריש ומסולת‪,‬‬ ‫מתובלת ביד נדיבה בשום ובתבלינים‪,‬‬ ‫והפכה זה מכבר למשאת נפשם של‬ ‫הלקוחות הקבועים‪ .‬בשנים האחרונות‬ ‫תפס מרק הקובה תאוצה‪ ,‬ומסעדות‬ ‫רבות קמו בירושלים ובתל‪-‬אביב על‬ ‫טהרת המאכל הנימוח המתבשל לו‬ ‫במרק רותח‪ .‬לבחירתכם‪ ,‬את המרק‬ ‫החמצמץ ניתן לבשל עם או בלי‬ ‫הקובה‪.‬‬

‫מרכיבים‬ ‫(כמות ל‪ 5-‬סועדים)‪:‬‬ ‫‪ 1‬בצל‬ ‫‪ 3‬חבילות עלי מנגולד‬ ‫ראש שום‬ ‫½ חבילת סלרי‬ ‫קישואים (לפי הטעם)‬ ‫כוס מיץ לימון‬ ‫כף מלח‬ ‫‪ 20‬קובה חמוסתא (למתקדמים‬ ‫מביניכם‪ :‬ניתן להכין‪ ,‬אך מומלץ‬

‫לקנות קפואים מ"אמא”)‬

‫אופן ההכנה‪:‬‬

‫‪ .1‬מטגנים בסיר גדול בצל קצוץ‬ ‫במעט שמן‪.‬‬ ‫‪ .2‬מוסיפים שתי חבילות מנגולד‬ ‫חתוך גס‪ ,‬ולאחר מכן ממלאים את‬ ‫הסיר במים‪.‬‬ ‫‪ .3‬טוחנים במיקסר את השום ואת‬ ‫החבילה הנותרת של המנגולד‬ ‫והסלרי‪ ,‬ומוסיפים את התערובת‬

‫למרק‪.‬‬ ‫‪ .4‬לאחר שהמרק הגיע לרתיחה‪,‬‬ ‫מוסיפים קישואים חתוכים‬ ‫לריבועים‪ ,‬את מיץ הלימון‪ ,‬את‬ ‫המלח ואת הקובה‪.‬‬ ‫‪ .5‬לאחר שכדורי הקובה צפים‪,‬‬ ‫מנמיכים את האש ומבשלים כעשר‬ ‫דקות‪.‬‬ ‫טיפ מ"אמא"‪ :‬ניתן להכין בכל פעם‬ ‫חצי כמות או להקפיא מחצית לאחר‬ ‫הבישול‪.‬‬

‫כ"א חשון תשע"ג ‪6.11.2012 /‬‬

‫‪19‬‬

‫רדיו כורדיסטן‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪.1‬נועה וקס מתוך המופע "סבתא ממי" ‪ .2‬אפי בניה ‪ .3‬נועה וקס‬ ‫צילומים‪ :‬מיכל אביב‪ ,‬ניר שאנני‪ ,‬תם להט‪.Eric Johanson ,‬‬

‫התאכזב והרגיש שנעשה חילול הקודש“‪ ,‬הוא‬ ‫מגלה‪“ .‬כשאתה לוקח מוזיקה מעודנת‪ ,‬מורכבת‬ ‫מכלים ספורים ומוכרים‪ ,‬ופתאום היא מלווה‬ ‫בגיטרות חשמליות ותופים עם ווליום בשמים ‪-‬‬ ‫יהיו מי שיפקחו עיניים ויגידו‪' :‬מה קרה פה'“‪.‬‬ ‫בחירת המופעים‪ ,‬מסביר דניאלי‪ ,‬מתמקדת‬ ‫בסגנונות שהושפעו מהתרבות היהודית‪ ,‬או‬ ‫התחברו אליה‪“ .‬נקודת המבט שלנו היא לא‬ ‫מוזיקה מזרחית בפני עצמה“‪ ,‬הוא מבהיר‪“ ,‬אלא‬ ‫מוזיקה שיוצרים יהודים נחשפו אליה והעשירו‬ ‫אותה‪ ,‬חוו אותה בקהילותיהם השונות‪ ,‬הושפעו‬ ‫וניזונו ממנה‪ .‬בפסטיבל הפיוט שהפקנו גילינו‬ ‫שירים של אום‪-‬כולתום‪ ,‬למשל‪ ,‬שנכנסו לתוך בתי‪-‬‬ ‫הכנסת כשהצמידו אותם למילים של תפילות“‪.‬‬ ‫אתה מזהה שינוי בפופולאריות של מוזיקה‬ ‫מהסוג הזה?‬ ‫“יש עניין גובר‪ ,‬אולי בגלל שאנשים מחפשים‬ ‫יותר השתייכות והזדהות‪ ,‬או בגלל חדירה של‬ ‫מוזיקת עולם שמחפשת את האותנטי והשונה‪ .‬זה‬ ‫כבר לא משהו ששייך לקהילה מסוימת שהצלילים‬ ‫טבעיים לה‪ ,‬אלא למרחב מוזיקלי יותר גדול‪ .‬למי‬ ‫שלא היה שם זה קצת כמו לגלות יבשת חדשה‪,‬‬ ‫לצאת מהקופסאות שאתה נעול בתוכן ולתת‬ ‫למוזיקה הזו לקחת אותך לעולמות חדשים“‪.‬‬ ‫זה השפיע גם על הטעם האישי שלך?‬

‫“יש דברים שאני אוהב פחות ואוהב יותר‪.‬‬ ‫דווקא לפסטיבל הפיוט הגעתי עם סטריאוטיפים‪,‬‬ ‫הרי זו לא המוזיקה הטבעית שלי‪ .‬מעולם לא‬

‫אפי בניה‪ ,‬בית הקונפדרציה‪:‬‬ ‫“תחילה היה קהל מסורתי‬ ‫שמכיר את המוזיקה מהבית‪,‬‬ ‫ועם השילובים התקרב גם‬ ‫קהל אחר‪ ,‬סקרן‪ ,‬מעולם‬ ‫הג’אז והקלאסי‪ .‬צריך סקרנות‬ ‫וחשיפה כדי להתחבר לז’אנר ‪-‬‬ ‫אין ברדיו מוזיקה כזאת‪ ,‬הקהל‬ ‫מחונך למוזיקה ישראלית”‬ ‫חשבתי שפיוטים מלוב הם מעניינים‪ .‬בכל זאת‬ ‫העלנו מופע פיוטי לוב‪ ,‬ופתאום גיליתי עולם‬ ‫שכולו יופי‪ .‬איפה יש לנו בחיי התרבות מקום‬ ‫שבו אתה מגלה עולם אחר של צלילים ועיבודים?‬ ‫בעיניי זו חוויה של גילוי‪ ,‬וזה כל הקסם“‪.‬‬

‫דוגמה חיה לעולם חדש שכזה‪ ,‬ניתן למצוא‬ ‫במופע “סבתא ממי“ של המלחינה והמתופפת‬ ‫נועה וקס‪ ,‬שיצרה פרויקט נשי המאחד שלושה‬ ‫דורות על במה אחת‪“ .‬סבתא שלי מופיעה בקטעי‬ ‫וידאו כשהיא שרה לדינו וטורקית“‪ ,‬היא מתארת‪,‬‬ ‫“במקביל אני על הבמה מתופפת ושרה‪ ,‬ובהופעות‬ ‫חגיגיות אני גם מארחת את אימא שתשיר איתי“‪.‬‬ ‫בהתאם למגמת השילוב בין מזרח למערב‬ ‫המאפיינת את התקופה‪ ,‬גם המופע של וקס ניחן‬ ‫בחיבור בין מוזיקה שורשית לסגנונות עכשוויים‪.‬‬ ‫“במופע ניכר מאוד השילוב בין העבר להווה“‪ ,‬היא‬ ‫מציינת‪“ .‬זה מה שעושה אותו לייחודי‪ .‬כשעבדתי‬ ‫עליו הייתי מגיעה לבית של סבתא שלי‪ ,‬מצלמת‪,‬‬ ‫ומבקשת ממנה לשיר שירי ילדות‪ .‬זו מהות מוזיקת‬ ‫הלדינו‪ :‬שירים מחתונות‪ ,‬קבלות שבת‪ ,‬ניגונים‬ ‫שליוו אותך ביום‪-‬יום‪ ,‬ולא כאלו שהולכים לראות‬ ‫בהופעה“‪.‬‬ ‫איך יצרת מתוך זה את המוזיקה שלך?‬ ‫“לקח לי זמן עד שהגעתי לכלים אתניים‪ ,‬אבל‬ ‫ברגע שנחשפתי למוזיקה הזו‪ ,‬לטורקית וללדינו‪,‬‬ ‫הרגשתי שזה זורם בעורקיי‪ .‬החומרים הם חומרים‬ ‫עתיקים‪ ,‬מוזיקה שעברה מדור לדור במשך שנים‪.‬‬ ‫מה שאנחנו עושים היום זה הפיתוח‪ ,‬נותנים‬ ‫פרשנות משלנו שמושפעת מכל מיני דברים‪.‬‬ ‫אני הכנסתי למוזיקה מקצבים לא סטנדרטיים‪,‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬כי אני באה מעולם של קצב“‪.‬‬ ‫לדבריה‪ ,‬המופע מערבב את כל מהות המוזיקה‬ ‫בארץ‪ ,‬וכל מהותה שלה‪ :‬המוזיקה השורשית עליה‬ ‫גדלה‪ ,‬הלימודים ברימון והחוויות מהודו‪ ,‬שם נולד‬ ‫הרעיון למופע‪“ .‬הדם הטורקי שזורם בעורקים“‪,‬‬ ‫היא פורטת‪“ ,‬המהות המוזיקלית שלי היום‪ ,‬מהודו‬ ‫ותל אביב‪ ,‬יחד עם מוזיקה מערבית שמשפיעה‬ ‫עליי כיום ‪ -‬כל אלו יוצרים חומר מקורי שהוא‬ ‫הדבר הכי נכון למוזיקה שלי“‪.‬‬ ‫אמנית בולטת נוספת בתחום היא אילנה אליה‪,‬‬ ‫זמרת אתנו‪-‬קלאסית‪ ,‬ששרה בכורדית‪ ,‬בעברית‬ ‫ובערבית ומתרכזת בשירתה במקום של האישה‬ ‫וביחס אליה בחברה‪“ .‬אבא שלי נהג להקשיב‬ ‫לרדיו כורדיסטן‪ ,‬גם בארץ‪ ,‬כל ערב“‪ ,‬נזכרת אליה‪.‬‬ ‫“כך הייתי נרדמת‪ ,‬כשהוא מקשיב ושר‪ .‬כשלמדתי‬ ‫פיתוח קול נשלחתי ללמוד מוזיקה מערבית‪,‬‬ ‫אופרות אריות למשל‪ .‬לא היה קיים לימוד של‬ ‫מוזיקה מזרחית‪ .‬לכן יש השפעות קלאסיות‪-‬‬ ‫מערביות על השירה שלי‪ ,‬היא לא לגמרי מזרחית“‪.‬‬ ‫השילוב של מוזיקה מערבית ביצירה הוא‬ ‫פשרה מבחינתך?‬ ‫“האמת היא שהשילוב הוא יפה‪ ,‬אבל הרבה‬ ‫פעמים הוא ברירת מחדל‪ .‬חומרים אתניים דרך‬ ‫מסננת נשמעים אחרת‪ .‬אבל יותר קל לאנשים עם‬ ‫השילוב ‪ -‬האוזן של אנשים בארץ מורגלת למוזיקה‬ ‫מערבית“‪.‬‬ ‫מה מקום האישה במוזיקה הכורדית?‬ ‫“האישה בעצם מספרת סיפור‪ .‬הטכניקות‬ ‫הקוליות והטקסט היו חשובים‪ ,‬מכיוון שלא היו לה‬ ‫כלי נגינה‪ .‬שירה של אישה היא אחרת לגמרי מזו‬ ‫של הגבר ‪ -‬יש בה יותר עדינות‪ ,‬קלאסיות‪ .‬לנשים‬ ‫הכורדיות יש גוון מסוים משלהן‪ :‬שירה הררית‬ ‫וקולות נקיים‪ ,‬גבוהים‪ ,‬עדינים וצלולים“‪.‬‬ ‫אליה מציינת את הבראשיתיות והפשטות‬ ‫המשך בעמוד ‪> 21‬‬

‫‪18‬‬

‫‪ / 6.11.2012‬כ"א חשון תשע"ג‬

‫עּוד וָ עֹוד‬ ‫סלסולים תימניים מלווים בדיסטורשן של‬ ‫גיטרה חשמלית‪ ,‬בוזוקי במקצב מודרני של תופי‬ ‫פרקשן‪ ,‬ותזמורת חדשנית של מוזיקה ערבית‪,‬‬ ‫פיוטים‪ ,‬ג’אז וקלאסית כך פרצה המוזיקה‬ ‫הערבית‪-‬מזרחית את גבולות החפלות הביתיות‪,‬‬ ‫והציפה את בתי התרבות בירושלים רוצים לשמוע‬ ‫עוד? פסטיבל העּוד שנפתח השבוע מציע תפריט‬ ‫מגוון של שילובים וענטוזים אודרוב‪ ,‬תפדל‬

‫אסתריקה וידל‬ ‫במסגרת אירועי פסטיבל “באלבאסטה“‬ ‫שהתקיימו בקיץ האחרון‪ ,‬הציפו מאות צעירים‬ ‫ומבוגרים את שוק מחנה יהודה‪ ,‬זורמים בעקבות‬ ‫הצלילים אל פינות מוזיקליות בין הדוכנים‪ .‬אחת‬ ‫מהן‪ ,‬הציעה לירושלמים להצטרף לחגיגה כורדית‬ ‫סוערת‪ :‬שעות של מוזיקה אתנית וריקודים‬ ‫סוחפים‪ ,‬שסיפקו חוויה מפתיעה לעוברים והשבים‪.‬‬ ‫אך עבור מי שמתעדכן בלוח ההופעות של‬ ‫מרכזי התרבות בירושלים‪ ,‬הנוכחות הבולטת‬ ‫של מוזיקה ערבית‪-‬אתנית אינה מפתיעה כלל‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות קשה למצוא מרכז מוזיקלי‬ ‫שאינו מתהדר בכמה מופעים מקוריים מהז'אנר‪,‬‬ ‫אשר משלבים את המוזיקה האתנית עם נגיעות‬ ‫מעולמות עכשוויים‪ .‬האירוע המרכזי שמזוהה עם‬ ‫המוזיקה הזו הוא פסטיבל העּוד‪ ,‬שייפתח השבוע‬ ‫זו השנה ה‪ 13-‬בירושלים‪ ,‬ובתוכנייתו ניתן למצוא‬ ‫אמנים דוגמת אתי אנקרי‪ ,‬אהוד בנאי ושלומי שבן‪.‬‬ ‫“בכל שנה הקהל של הפסטיבל גדל‪ ,‬וזה בעצם‬ ‫מה שיפה בו“‪ ,‬מציין המנהל האומנותי של בית‬ ‫הקונפדרציה‪ ,‬המפיק את האירוע‪ ,‬אפי בניה‪.‬‬ ‫“דווקא אנשים שלא קשורים למסורת ולארצות‬ ‫האסלאם באים ונפתחים‪ ,‬והמעגל הולך ומתרחב‪.‬‬ ‫הקהל צמא ורעב להיות שותף לחוויה אחרת“‪.‬‬ ‫המוזיקה הערבית המגיעה מכורדיסטן‪ ,‬מפרס‪,‬‬ ‫ממרוקו‪ ,‬מעיראק ומעוד ארצות ערביות רבות‪,‬‬

‫נקראת בפי רבים “מזרחית‪-‬אתנית“‪ .‬היא אמנם‬ ‫ניחנת במאפיינים דומים בסגנונה ובכליה‪ ,‬אך‬ ‫למעשה מכילה קשת רחבה ומגוונת של צלילים‪.‬‬ ‫“המטרה שלנו בפסטיבל הייתה לא לעסוק רק‬ ‫בעּוד‪ ,‬אלא להביא את שלל ההשפעות של המוזיקה‬ ‫הערבית“‪ ,‬מדגיש בניה‪“ .‬אנחנו מנסים לתת במה‬ ‫לכל המסורות והתרבויות שנוצרו עם כיבושי‬ ‫האסלאם והושפעו מאותה מוזיקה ערבית‪ .‬טיילתי‬ ‫בעולם‪ ,‬הגעתי לכנסים למוזיקה עולמית כדי‬ ‫לראות כלים יווניים‪ ,‬תורכיים‪ ,‬ארמניים ופרסיים‪,‬‬ ‫והבאתי אמנים מכל המקומות הללו“‪.‬‬ ‫איך הכיוונים החדשים שמקבל הפסטיבל‬ ‫מתבטאים בפועל?‬ ‫“כיום הפסטיבל מערב יותר אמנים ישראליים‬ ‫שעושים הפקות מקור‪ ,‬כמו למשל מופע הבכורה‬ ‫של אתי אנקרי‪ ,‬שחוקרת את השורשים התרבותיים‬ ‫שלה דרך המוזיקה התוניסאית‪ .‬משגרה קטנה‬ ‫של מופעים שהוקדשו לעּוד ולתרבות הערבית‪,‬‬ ‫צמח הפסטיבל לאירוע רב‪-‬תרבותי‪ .‬השילוב של‬ ‫הכלים‪ ,‬האמנים והמוזיקה‪ ,‬ובעיקר השילוב בין‬ ‫מזרח למערב‪ ,‬מקבל השראה מהתקופה שבה נוצר‬ ‫הפסטיבל“‪.‬‬ ‫השילוב הזה משפיע על הקהל?‬ ‫“כן‪ .‬תחילה היה קהל מסורתי שמכיר את‬ ‫המוזיקה מהבית‪ ,‬ועם השילובים התקרב גם קהל‬

‫אחר‪ ,‬סקרן‪ ,‬מעולם הג'אז והקלאסי‪ .‬המוזיקה‬ ‫נורא מרגשת‪ ,‬ויוצרת קהל מקשיב ופתוח‪ ,‬שיכול‬ ‫ליהנות בצורה בלתי רגילה‪ .‬אבל זה נכון שצריך‬ ‫סקרנות וחשיפה כדי להתחבר ולחוות את הז'אנר‬ ‫ אין ברדיו מוזיקה כזאת‪ ,‬הקהל מחונך למוזיקה‬‫ישראלית“‪.‬‬

‫יבשת חדשה‬ ‫גם בבתי תרבות אחרים בעיר ניתן למצוא‬ ‫רשימה מכובדת של הופעות ופרויקטים מוזיקליים‬ ‫מהז'אנר‪ .‬מנהל בית אבי חי‪ ,‬דני דניאלי‪ ,‬מסכים‬ ‫שהשילוב בין מזרח למערב תרם לקידום מופעים‬ ‫מהסגנון בבמות המרכזיות‪“ .‬כשאמן מחליט איך‬ ‫להתייחס למוזיקה הזו‪ ,‬הוא יכול להתייחס באופן‬ ‫הכי אותנטי‪ ,‬או להשתמש בה כמקור להשראה‬ ‫ואיתו לעבוד“‪ ,‬הוא מסביר‪“ .‬אמנים לוקחים פיוטים‬ ‫ומוזיקה מזרחית ומחברים אותם לטראנס‪ ,‬לפאנק‬ ‫ולסגנונות שונים‪ ,‬כך שהמוזיקה מקבלת סוג של‬ ‫חיים חדשים“‪.‬‬ ‫יחד עם קירוב קהלים שאינם מכירים את‬ ‫המוזיקה הערבית מהבית‪ ,‬יוצר השילוב גם תגובות‬ ‫אחרות מצד שומעיו‪“ .‬כשחשפנו להקות והרכבים‬ ‫יוצאי תימן שלקחו את המוזיקה ועשו איתה‬ ‫כל מיני דברים יוצאי דופן ‪ -‬חלק מהקהל אהב‬ ‫והתחבר‪ ,‬אך החלק שבא לשמוע מוזיקה שורשית‬

‫כ"א חשון תשע"ג ‪6.11.2012 /‬‬

‫‪21‬‬

‫המשך בעמוד ‪> 19‬‬

‫של המוזיקה‪ ,‬אך מגלה את תוכנה המפתיע‪ :‬לא‬ ‫רק שירי אהבה‪ ,‬אלא גם שירי מחאה של נשים‪.‬‬ ‫לאישה הכורדית‪ ,‬מספרת אליה‪ ,‬בניגוד למה‬ ‫שנהוג לחשוב‪ ,‬יש חופש יותר מלנשים בחברות‬ ‫מסורתיות אחרות‪ .‬בכורדיסטן היה מקובל‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫שאישה תשב עם הגברים באותו החדר‪ .‬ואם הם‬ ‫שרו ‪ -‬גם היא שרה‪“ .‬היא אמנם זו שהביאה את‬ ‫האוכל לחדר ולאורחים“‪ ,‬מודה אליה‪“ ,‬אבל היא‬ ‫לא חזרה להסתתר במטבח“‪.‬‬ ‫החופש הזה מתבטא בשירה?‬ ‫“לגמרי‪ .‬נשים הרשו לעצמן להגיד‪ :‬לא‪ ,‬אני לא‬ ‫רוצה“‪.‬‬

‫דני דניאלי‪ ,‬בית אבי חי‪:‬‬ ‫“לפסטיבל הפיוט הגעתי‬ ‫עם סטריאוטיפים‪ ,‬הרי זו‬ ‫לא המוזיקה הטבעית שלי‪.‬‬ ‫מעולם לא חשבתי שפיוטים‬ ‫מלוב הם מעניינים‪ .‬בכל‬ ‫זאת העלנו מופע פיוטי לוב‪,‬‬ ‫ופתאום גיליתי עולם שכולו‬ ‫יופי‪ .‬זו חוויה של גילוי‪ ,‬וזה‬ ‫כל הקסם”‬ ‫מזרחי קלאסי‬ ‫בין תזמורת הבארוק הירושלמית לקאמרטה‬ ‫הישראלית של העיר‪ ,‬ניצבת בגאווה “תזמורת‬ ‫ירושלים החדשה“ — הרכב מוזיקלי שונה בעליל‬ ‫מכל מה ששמעתם עד כה‪ .‬את התזמורת הקימו‬ ‫המלחין ובאסיסט הג'אז הבינלאומי עומר אביטל‪,‬‬ ‫יחד עם המתופף וזמר האנדלוסית יאיר הראל‪,‬‬ ‫מתוך רצון לחבר בין המסורתי והבסיסי לחדש‬ ‫ולעכשווי‪“ .‬המטרה היא להגיע לסאונד מקורי‬ ‫שנשען ויונק מהמסורות האלו“‪ ,‬אומר אביטל‪,‬‬ ‫“הרעיון הוא לשמר מוזיקה שהייתה חלק מהותי‬ ‫מתרבויות ארצות ערב‪ ,‬ובו בזמן גם לקחת את‬ ‫הז'אנר קדימה‪ .‬אנחנו שואפים ליצור שפה חדשה‬ ‫שקולטת את הדברים ברמה מוזיקלית גבוהה“‪.‬‬ ‫כמו בתבשיל מהביל עמוס בתבלינים‬ ‫משובחים‪ ,‬בוחשת יחדיו התזמורת את הסגנון‬ ‫הערבי‪-‬מזרחי יחד עם ג'אז‪ ,‬פיוטים ואפילו מוזיקה‬ ‫קלאסית‪ .‬כלי הנגינה מייצגים באופן מובהק את‬ ‫השילוב יוצא הדופן‪ :‬פייטנים ונגנים מזרחיים של‬ ‫כלים ערביים יושבים לצד נגני ג'אז ונגני כלי מיתר‬ ‫קלאסיים‪“ .‬מה שאנחנו עושים זה לא או אותנטי‬ ‫או מתקדם“‪ ,‬מדגיש אביטל‪“ ,‬זה הניסיון לשלב‬ ‫ביניהם‪ .‬הקדמה מגיעה מהחיבור למסורת‪ ,‬לא‬ ‫מההתנתקות ממנה“‪.‬‬ ‫גם אביטל עצמו גדל לתוך הז'נאר‪“ .‬אני מכיר‬ ‫את המוזיקה מילדות“‪ ,‬הוא מספר‪“ .‬בשלב כלשהו‬ ‫החלטתי לנסות להגיע למוזיקה הזו שגדלתי‬ ‫עליה ‪ -‬התחלתי להאזין לה בצורה מאוד רצינית‪,‬‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪.1‬תזמורת ירושלים החדשה ‪.2‬אילנה אליה ‪.3‬פיוט‪-‬אנד‪-‬רול בבית אבי‪-‬חי‬ ‫צילומים‪ :‬יוחנן בר אסולין‪ ,‬יח"צ‬

‫ללמוד ממנה‪ ,‬להכיר אנשים שגדלו בה ולהתקרב‪.‬‬ ‫מבחינתי מדובר בעולם מוזיקלי אחד שיש לו כל‬ ‫מיני ענפים וזרמים“‪.‬‬ ‫איך הגיב הקהל לתזמורת הזו‪ ,‬ה“אחרת“?‬ ‫“אני שמח לראות שאנשים מאוד אוהבים‬ ‫אותנו‪ .‬מתוכננים עוד ביקורים בחו“ל והתזמורת‬ ‫קורמת עור וגידים של ממש“‪.‬‬

‫נדמה כי בסופו של יום‪ ,‬כדי להבין את עומקו‬ ‫של הז'אנר ואת קסמו אי אפשר יהיה להסתפק‬ ‫רק בקריאה עליו‪ ,‬אלא לפתוח את האוזן והלב‬ ‫ולהתייצב בהופעה חיה שתבהיר מהי מוזיקה‬ ‫פרסית‪ ,‬מרוקאית או תוניסאית‪“ .‬אין ספק שיש‬ ‫התעוררות“‪ ,‬מסכים אביטל‪“ .‬המוזיקה פורצת לכל‬ ‫התחומים‪ ,‬ובעצם לכל אחד מאיתנו“‪.‬‬

‫תואר ראשון בסלסול‬ ‫בלב מוסררה הוקם בשנת ‪ 1996‬המרכז למוזיקה מן המזרח‪ ,‬הקרוי גם “האקדמיה למוסיקה‬ ‫מזרחית"‪ .‬המרכז‪ ,‬יחיד מסוגו בארץ‪ ,‬מאפשר מסלול תעודה פתוח‪ ,‬הכשרה למורים ואף מסלול‬ ‫לתואר בנושא‪ .‬נוסף על כך משמש המרכז בית הפקה לאירועים על טהרת המוזיקה המזרחית‬ ‫הקלאסית‪“ .‬אנחנו מלמדים תרבויות קלאסיות שונות במזרח"‪ ,‬מסביר ד"ר אבי שושני‪ ,‬מייסד‬ ‫המרכז‪“ .‬סטודנט שרוצה להשתלב במרכז יכול ללמוד במסלול הביצועי 'הפתוח'‪ ,‬שבו הוא לומד‬ ‫כלי או סגנון מסוים‪ ,‬נוסף על מספר הכשרות מוזיקליות כמו קריאת תווים"‪.‬‬ ‫מי מגיע ללמוד במרכז ומה מושך אותו?‬ ‫“קשה לתאר פרופיל מסוים שיתאר את החבר'ה שמגיעים אלינו‪ ,‬יש אשכנזים‪ ,‬מזרחים‪,‬‬ ‫ערבים‪ ,‬יהודים וגם חרדים‪ .‬יש מגוון רחב של אנשים שמשתלבים במספר מסלולים ‪ -‬קבלת תואר‪,‬‬ ‫הכשרה להוראת מוזיקה‪ ,‬וישנו גם מסלול ביצועי לאלו שרוצים ללמוד ולהופיע"‪.‬‬ ‫ובאמת מצליחים להחזיר עטרה לישנה? להגיע לקהלים חדשים?‬ ‫“מגיע קהל רב וחדש של צעירים‪ ,‬שמתעניינים במסורת הירושלמית של אבותיהם ‪ -‬אפילו‬ ‫בסגנון הזמרה של פיוטים‪ ,‬דברי תורה ובקשות‪ ,‬שנקרא 'ספרדי‪-‬ירושלמי'"‪.‬‬ ‫‪ //‬יעל ורסנו ואסתריקה וידל‬

‫‪28‬‬

‫‪ / 6.11.2012‬כ"א חשון תשע"ג‬

‫כ"א חשון תשע"ג ‪6.11.2012 /‬‬

‫פשו אותנו‬ ‫ח בקמפוס‬

‫מנוי חופשי שנתי לסטודנטים‬ ‫מעל ‪ 1200‬סרטים‪ ,‬כל יום‪ ...‬כל השנה‪...‬‬ ‫הקרנות טרום בכורה‪ ,‬תלת מימד‪ ,‬שוברי‬ ‫קופות‪ ,‬קלאסיקות‪ ,‬קומדיות‪ ,‬סרטי קאלט‪,‬‬ ‫אירועים‪ ,‬הרצאות ומפגשים עם יוצרים‬

‫‪295‬‬

‫‪₪‬‬

‫מידע נוסף‪ | www.jer-cin.org.il :‬בטל‪ | 02-5654356 .‬בקופות הסינמטק‬

‫חפשו אותנו‬

‫* לא כולל פסטיבלים ואירועים מיוחדים‪ ,‬מספר המקומות מוגבל‬ ‫** תחילת המבצע ב‪ ( 21.10.12-‬תוקף המבצע‪)31.12.12 :‬‬

‫‪academicity.org.il‬‬

‫‪23‬‬

‫‪22‬‬

‫‪ / 6.11.2012‬כ"א חשון תשע"ג‬

‫מתחילים את השנה בקמפוס‬ ‫עם ™‪Ultrabook‬‬

‫מחשב נייד ™‪Ultrabook‬‬

‫מסך “‪15.6‬‬

‫הדור הבא של המחשבים הניידים‬ ‫כונן קשיח‬

‫‪500GB‬‬

‫דק וקל במיוחד‬

‫קנה מחשב‬

‫™‪Ultrabook‬‬

‫קבל מדפסת ‪,PANTUM‬‬ ‫עכבר ותיק מתנה!‬ ‫שווי המתנה ‪ 399‬ש"ח‬

‫‪ 3‬שנים אחריות עם איסוף והחזרה‬ ‫מעבר מידי ממצב השהייה‬ ‫למצב פעולה‪ ,‬מעבדי דור ‪3‬‬ ‫למשפחת ™‪Intel ® Core‬‬ ‫‪ i5‬וכרטיס גרפי יעודי‬

‫משטח מגע אינטואיטיבי‬ ‫וידידותי למשתמש עם‬

‫‪Smart Gesture‬‬

‫‪S56CA-XX051H‬‬ ‫מסך‪:‬‬

‫"‪HD )1366x768) LED Backlight 15.6‬‬

‫כונן קשיח‪:‬‬ ‫זיכרון‪:‬‬

‫‪SonicMaster Lite‬‬

‫‪Intel ® Core™ i3-3317U‬‬

‫מעבד‪:‬‬ ‫מסך‪:‬‬

‫"‪)HD LED Backlight )1366x768 15.6‬‬

‫‪500GB 5400rpm + 24GB SSD‬‬

‫כונן קשיח‪:‬‬

‫‪500GB 5400rpm + 24GB SSD‬‬

‫‪4GB DDR3 1600 MHz SDRAM‬‬

‫זיכרון‪:‬‬

‫‪4GB DDR3 1600MHz SDRAM‬‬

‫‪HD web camera‬‬

‫מצלמה‪:‬‬ ‫כרטיס גרפי‪:‬‬

‫ליהנות מביצועי סאונד‬ ‫מרשימים ועשירים עם‬

‫‪S56CA-XX117H‬‬

‫‪Intel ® Core™ i5-3317U‬‬

‫מעבד‪:‬‬

‫מארז ‪ 21‬מ"מ מלוטש‬ ‫המשלב מהירות של ‪,SSD‬‬ ‫קיבולת של דיסק קשיח‬ ‫ומדיה אופטית‬

‫‪Integrated Intel ® HD Graphics 4000‬‬ ‫‪Super Multi-Dual x8‬‬

‫כונן אופטי‪:‬‬

‫‪Integrated 802.11 b/g/n, BT‬‬

‫תקשורת אלחוטית‪:‬‬

‫‪Windows ® 8‬‬

‫מערכת הפעלה‪:‬‬

‫‪HD web camera‬‬

‫מצלמה‪:‬‬ ‫כ‪.‬גרפי‪:‬‬

‫‪Integrated Intel ® HD Graphics 4000‬‬ ‫‪Super Multi-Dual x8‬‬

‫כונן אופטי‪:‬‬

‫‪Integrated 802.11 b/g/n, BT‬‬

‫תקשורת אלחוטית‪:‬‬

‫‪Windows ® 8‬‬

‫מערכת הפעלה‪:‬‬

‫מק"ט ‪723001‬‬

‫מק"ט ‪723000‬‬

‫‪S56CA-XX011H‬‬

‫‪S56CA-XX015H‬‬

‫™‪Intel ® Core‬‬

‫® ‪Intel‬‬

‫‪3,399‬‬ ‫‪i5‬‬

‫‪www.academon.co.il‬‬

‫* רשת אקדמון רשאית להפסיק את המבצע בכל עת‬ ‫* בתוקף עד ‪ 30.11.12‬או עד גמר המלאי * אין כפל מבצעים והנחות‬ ‫* התמונות להמחשה בלבד * ט‪.‬ל‪.‬ח‬

‫‪3,149‬‬ ‫™‪Core‬‬

‫‪i3‬‬

‫כ"א חשון תשע"ג ‪6.11.2012 /‬‬

‫קונצרט ברחוב אלם‬ ‫“צרה ושמחה”‪ ,‬סרט יהודי שחור‪-‬לבן שצולם בשנת ‪ ,1922‬קם באחרונה לתחייה מוזיקלי ת‬ ‫כשעל המסך נעה משפחת ברגר הרוסייה‪ ,‬מאחוריו ניצב הרכב ירושלמי מקורי שהלחין‬ ‫יש מאין את פסקול העלילה התחנה הבאה‪ :‬פסטיבל הונג‪-‬קונג לסרטים יהודיים‬

‫פנס רחוב יעל ורסנו‬

‫והשבוע‪:‬‬

‫יואל משה‬ ‫סלומון‬ ‫> נחלת שבעה‬

‫צילום מסך מהסרט "צרה ושמחה"‬

‫נעמי נידם‬ ‫כתף אל כתף‪ ,‬ברך אל ברך‪ ,‬מצטופפת לה‬ ‫חבורה מצומצמת של צעירים בחדר ההקרנה‬ ‫של הפאב הירושלמי “אוגנדה”‪ .‬המטרה שלשמה‬ ‫התכנסה החבורה עשויה להישמע הזויה למדיי‪:‬‬ ‫בעוד דקות אחדות יוקרן סרט יהודי אילם בשחור‪-‬‬ ‫לבן‪ ,‬שצולם ב‪ ,1922-‬ומתהדר ברקורד מעורפל של‬ ‫הקרנות ספורות בקולנוע דאז‪ .‬לסרט יש עותק‬ ‫אחד בלבד‪ ,‬ענתיקה אמיתית שנשלפה בשנת‬ ‫‪ ,1984‬במרכז הלאומי לסרטים יהודיים בברלין‪.‬‬ ‫מי שהגיע לצפות בדרמה האילמת‪ ,‬יגלה עד‬ ‫מהרה כי מוקד העניין העיקרי אינו בהכרח המסך‪,‬‬ ‫אלא דווקא מי שניצב מאחוריו ‪ -‬מוזיקה חיה‬ ‫מלווה את העלילה לכל אורכה‪ ,‬ומעניקה לצופים‬ ‫קונצרט מרגש באורך של שעה ועשרים דקות‪.‬‬ ‫“המוזיקה עוזרת לצופים לצלוח את הסרט"‪,‬‬ ‫מודה בחיוך מי שהלחין את המוזיקה‪ ,‬ד"ר עמית‬ ‫ויינר‪ ,‬מוזיקאי ומרצה באקדמיה למוזיקה ולמחול‬ ‫בעיר‪“ .‬זה לא שהוא גרוע‪ ,‬אבל אתה ממש מתעייף‬ ‫לראות דרמה אילמת שכזו"‪.‬‬ ‫בעוד כשבוע יחוו את התגלית הזו גם בקצה‬ ‫השני של הגלובוס‪ :‬הסרט יוקרן בפתח הפסטיבל‬ ‫לסרטים יהודיים בהונג קונג‪ ,‬שחוגג את שנת הבר‬ ‫מצווה שלו‪“ .‬בפסטיבל לא נהיה מאחורי המסך‪,‬‬ ‫אלא בבמה לידו"‪ ,‬מגלה ויינר‪“ .‬יש סוג של 'שואו'‬ ‫ אתה בא לראות להקה חיה מנגנת עם סרט‬‫שמוקרן‪ .‬זה מעין אירוע מולטימדיה"‪.‬‬ ‫עלילת הסרט‪ ,‬ששמו תורגם בעברית ל"צרה‬ ‫ושמחה"‪ ,‬מתארת את סיפורה של משפחת ברגר‪:‬‬ ‫משפחה יהודית מסורתית המתגוררת ברוסיה‬ ‫ועוברת תהפוכות דרמתיות‪ ,‬המתחילות במעשה‬ ‫הרצח בשוגג של הבן הבכור‪ .‬מלבד קטעי שיא‬ ‫שנבחרו בקפידה‪ ,‬המוזיקה המתנגנת שלמה‬ ‫ומהודקת כשלעצמה‪ ,‬מורכבת ממוטיבים חוזרים‪,‬‬ ‫ואינה תלויה בכל משפט או הבעת פנים של‬ ‫הדמויות‪“ .‬אני חושב שזה יהיה נורא מתיש לראות‬ ‫סרט שלם של מה שנקרא 'מיקי‪-‬מאוסינג'‪ :‬על כל‬ ‫רגל של מיקי מאוס שנופלת יש צליל מיוחד"‪,‬‬ ‫גורס ויינר‪“ .‬זה חייב להיות שילוב‪ .‬במקומות‬ ‫המותחים‪ ,‬כשיש רצח‪ ,‬אתה חייב לתת מוטיב‬

‫מיוחד"‪.‬‬ ‫יש תחושה שלעיתים הסרט מלווה את‬ ‫המוזיקה‪ ,‬ולא להפך‪ .‬האם זו הייתה המטרה?‬ ‫“זה מאוד במודע‪ .‬בסרטים אילמים המוזיקה‬ ‫הרבה יותר מלודית כי אין לך פסקול אחר‪ .‬רציתי‬ ‫שהיא תהיה מעניינת‪ ,‬שונה ממוזיקה של סרטים‬ ‫'מדברים'‪ ,‬ולכן יצרתי מוטיבים חוזרים"‪.‬‬ ‫אתה מאמין שהיא עומדת בפני עצמה?‬ ‫“הפידבקים אחרי ההקרנה ב'אוגנדה' אומרים‬ ‫שכן‪ .‬אנחנו מתכננים להקליט בנובמבר ב'צוללת'‬ ‫כיוזמה עצמאית‪ ,‬במטרה לשווק את הפרויקט‬ ‫הזה ‪ -‬ניצור קובץ אולפן שאותו ניתן יהיה לשלוח‬ ‫לפסטיבלים ולסינמטקים"‪.‬‬

‫הסאונד היהודי‬

‫ההקלטה‪ ,‬אם תתבצע‪ ,‬תכלול את הנגנים‬ ‫המקוריים‪ ,‬סטודנטים למוזיקה באקדמיה‪ :‬הכנר‬ ‫תומר עינת‪ ,‬הקונטרבסיסט דניאל מור‪ ,‬ואדי‬ ‫האוסמן על הצ’לו‪ .‬לצערם הרב לא יזכו השלושה‬ ‫לטוס ולהשתתף בהונג‪-‬קונג‪ ,‬וויינר עצמו ייצג‬ ‫אותנו לבד‪ ,‬כשהוא מנגן על פסנתר ומלודיקה‬ ‫בו‪-‬זמנית‪ ,‬יד‪-‬יד‪ ,‬טכניקה שאותה פיתח זה מכבר‪.‬‬ ‫“בחרתי במלודיקה (כלי נגינה הדומה בצלילו‬ ‫לאקורדיון ולמפוחית – נ‪.‬נ‪ ).‬כי היא כלי שאי‪-‬‬ ‫אפשר לכוון‪ ,‬ובתחושה שלי זה משדר סוג של‬ ‫כאב‪ ,‬וזה הגוון היהודי שניסיתי לתת"‪ ,‬הוא מסביר‪.‬‬ ‫עד כמה המוזיקה “נאמנה" לתקופה‪ ,‬שנות‬ ‫ה‪?20-‬‬ ‫“פחות עניין אותי לכתוב מוזיקה שתשמע‬ ‫אותנטית לתקופה‪ .‬רציתי לכתוב מוזיקה שלי‪,‬‬ ‫שאני אוהב‪ ,‬שמדברת אליי‪ ,‬ולהכניס אותה לסרט‬ ‫בעיקר במקומות המרגשים‪ .‬יש גם משהו ג'אזי‬ ‫שמשולב לפעמים‪ ,‬בעיקר בקונטרבס"‪.‬‬ ‫מה לדעתך יהיו התגובות בהונג‪-‬קונג?‬ ‫“זו שאלה גדולה איך יגיב הקהל‪ .‬מבחינתי זו‬ ‫הופעה לכל דבר‪ ,‬ואני מאמין שהמוזיקה באמת‬ ‫הופכת את הסרט לנגיש יותר‪ .‬אני רק מקווה‬ ‫שהנגנים החדשים‪ ,‬ובעיקר הכנר‪ ,‬יבינו את‬ ‫הסאונד היהודי"‪.‬‬

‫שם דבר‪ :‬נחלת שבעה הייתה השכונה‬ ‫השלישית שקמה מחוץ לחומות העיר‬ ‫העתיקה‪ .‬היא הוקמה על‪-‬ידי שבעה צעירים‬ ‫הרפתקנים‪ ,‬שביניהם גם יואל משה סלומון‪.‬‬ ‫ברגע של חולשה עזב האחרון את ירושלים‬ ‫וייסד את אם המושבות ‪ -‬פתח תקווה‪ ,‬אך‬ ‫לבסוף התעשת ושב לעיר‪.‬‬ ‫בשכנות טובה‪ :‬היום תמצאו ברחוב‬ ‫דיירים מהדור הישן‪ ,‬חלקם בעלי חנויות‬ ‫ברחוב כבר שנים רבות‪ ,‬ולצידם סטודנטים‬ ‫חדשים מהניילון‪.‬‬ ‫קולטורה‪ :‬בסמטאות נחלת שבעה‪,‬‬ ‫ניצב בגאווה תמול‪-‬שלשום (סלומון ‪ ,)5‬בית‪-‬‬ ‫קפה‪-‬מסעדה‪-‬חנות ספרים‪ ,‬שמציע חוויה‬ ‫תרבותית יוצאת דופן‪ :‬שיחות עם סופרים‪,‬‬ ‫ערבי שירה והקרנות סרטים מיוחדות‪ ,‬שלא‬ ‫לדבר על סחלב סיני עם בננות וריבת חלב‪.‬‬ ‫מרבית האירועים לא כרוכים בתשלום‪ ,‬אלא‬ ‫במינימום הזמנה של ‪ 25‬שקל‪.‬‬ ‫לא לפספס‪ :‬לא הייתם בירושלים עד‬ ‫שאכלתם את הוופל בלגי המפנק של “בבט“‪.‬‬ ‫הבעלים אמנם התחלפו‪ ,‬וגם השם עתיד‬ ‫להשתנות ‪ -‬אבל התפריט הטוב והמוכר נשאר‬ ‫כשהיה‪ .‬במרחק עשרה מטרים מנחלת שבעה‬ ‫(שמאי ‪ )16‬תגלו גומחה קטנה שבה נאפים‬ ‫הוופלים הכי טובים בעיר‪ ,‬ועל‪-‬פי הירושלמים‬ ‫— בעולם כולו‪.‬‬ ‫בדד אלך? נחלת שבעה הומה תמידית‬ ‫בתיירים‪ ,‬אנשי עסקים ושלל טיפוסים‬ ‫ירושלמיים מכל גווני הקשת‪ .‬המלצתנו‪ :‬שבו‬ ‫במקום נעים עם חבר קרוב או ספר טוב ‪ -‬וצפו‬ ‫על ההתרחשות ברחוב‪.‬‬ ‫סלב מקומי‪ :‬בשנות ה‪ 60-‬התגורר‬ ‫ברחוב אדם בשם סורמלו‪ ,‬שהפך לשם דבר‬ ‫בבירה‪ .‬פרט להיותו נהג מונית‪ ,‬היה סורמלו‬ ‫בעליהם של מספר מועדונים בעיר ומספר‬ ‫סיפורים נודע‪ .‬ב“מרתף של סורמלו“ היו‬ ‫מתקבצים להקשיב לעלילותיו אמנים כמו‬ ‫הגששים ויוסי בנאי‪ ,‬שתיאר אותו כאיש‬ ‫“למעלה משכמו“‪.‬‬ ‫רחוב המריבה‪ :‬באוקטובר ‪,1994‬‬ ‫נרצחו בפיגוע ירי שהתרחש ברחוב מעין לוי‬ ‫וזיאד אל מוגרבי‪ .‬כיום ניצב ברחוב יד זיכרון‬ ‫שהקימו הוריה של מעין‪ ,‬ובו ברז מים זורמים‬ ‫במבנה אבן שעליו חקוק‪“ :‬מעין גנים‪ ,‬באר‬ ‫מים חיים“‪.‬‬ ‫איך מגיעים? בין כיכר החתולות לכיכר‬ ‫ציון‪ .‬ברכבת‪ :‬רדו בתחנת יפו מרכז‪ .‬ברכב‪ :‬נסו‬ ‫את מזלכם ברחוב הלל‪ ,‬או פנו ימינה לרחוב‬ ‫רבי עקיבא‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫‪24‬‬

‫‪ / 6.11.2012‬כ"א חשון תשע"ג‬

‫כ"א חשון תשע"ג ‪6.11.2012 /‬‬

‫‪27‬‬

‫‪ / 6.11.2012‬כ"א חשון תשע"ג‬

‫‪26‬‬

‫אקדמון מציג‪:‬‬

‫מבצעים שלא‬ ‫קוראים בכל יום‬ ‫‪%‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫מהספר הראחשוןה ‪10‬‬ ‫‪%‬‬ ‫הנחה נוספי‬

‫אריקשרון‬

‫| אריק שרון‬ ‫דב ויסגלס‬

‫מבין משוכות הצבר וחורבות הכפרים הערביים שאהב‪ ,‬בנבנשתי‬ ‫לועג לניסיון התמים והמיתמם של מחנה השמאל לחזור לגבולות ‪'67‬‬ ‫ומציג את הפתרון היחיד האפשרי בעיניו‪.‬‬

‫ראש ממשלה‬

‫מירון בנבנשתי הוא עיתונאי וחוקר‪ ,‬מרצה באוניברסיטה העברית‬ ‫ובאוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬עמית מחקר בהרווארד‪ ,‬יקיר ירושלים‪,‬‬ ‫סגן ראש העיר לשעבר‪ ,‬מייסד ומנהל "פרויקט הגדה והרצועה"‪,‬‬ ‫מחברם של עשרה ספרים‪ ,‬בהם "הקלע והאלה"‪" ,‬מחול החרדות"‪,‬‬ ‫"עיר המנוחות" ו"פנס הקסם"‪ ,‬ארבעתם בהוצאת כתר‪.‬‬

‫וב ות של‬ ‫צה‬

‫הת נינ ים‬

‫רין פ נק ול‬ ‫קת‬

‫מחיר מומלץ‪:‬‬

‫‪ 108‬ש"ח‬

‫‪10-277972‬‬

‫ד‬

‫פנ ק ול‬ ‫ק תר ין הצ הו בו ת‬ ‫ה עי ני יםה תנ ינ ים‬ ‫של‬

‫למרות שהוא ספר עיון‪".‬‬ ‫רב־עוצמה הנקרא כספר מתח‬ ‫"מלמן ורביב כתבו ספר‬ ‫בליצר‪ ,‬מגיש בכיר בסי־אן־אן‬ ‫וולף‬ ‫להניח אותו מהיד‪ ".‬מהיד‪".‬‬ ‫במלחמות הצללים‪ ,‬לא תוכלו‬ ‫הוזהרתם‪ :‬ברגע שרק תציצו‬ ‫מחבר רבי מכר על המוסד‬ ‫"ראו‬ ‫דניאל סילבה‪,‬‬

‫מלחמות הצללים‬

‫בחסות החשכה‪ .‬תנועותיו‬ ‫לתמנון שזרועותיו פועלות‬ ‫המודיעין של ישראל משולה‬ ‫ברור הוא היכן עובר הגבול‬ ‫קהילת‬ ‫רוחשות כל העת‪ .‬מה שלא‬ ‫מן העין‪ ,‬אך ברור לכול שהן‬ ‫שמא פריצת אופק המחשבה‬ ‫אמנם נסתרות‬ ‫שנחשב דמיוני הוא אכן כזה‪ ,‬או‬ ‫לבין מיתוס‪ ,‬והאם כל מה‬ ‫הפסיכולוגית (ל"פ)‪ .‬הדברים הגיעו‬ ‫בין אמת‬ ‫המודיעין‪ ,‬אמני הלוחמה‬ ‫סנאים‪ .‬אנו יודעים מעט‬ ‫בדיוק אומנותם של אנשי‬ ‫ריגול ישראלית המורכבת מ‪...‬‬ ‫היא‬ ‫שהאיראנים טענו כי חשפו רשת‬ ‫המיתוסים אינו הגוף הגדול‬ ‫לידי כך‬ ‫אינם יודעים שהמוסד אפוף‬ ‫פעילות המודיעין‪ ,‬רבים אף‬ ‫הישראלי" כולל גופים נוספים כמו‬ ‫מאוד על‬ ‫המודיעין הישראלי‪" .‬התמנון‬ ‫ומ"מ (מבצעים מיוחדים)‬ ‫או החשוב ביותר במערך‬ ‫של אמ"ן עם יחידות ‪8200‬‬ ‫ביותר‬ ‫לק"ם‪ ,‬נתיב‪ ,‬מלמ"ב‪ .‬תרומתו‬ ‫אף עולה על זו של המוסד‪.‬‬ ‫אמ"ן‪ ,‬שב"כ‪,‬‬ ‫נופלת בחשיבותה ואולי‬ ‫לביטחון הלאומי הישראלי‪ ,‬אינה‬ ‫זרועות המודיעין השונות‬ ‫מעטה הערפל הנח סביב‬ ‫הצללים מפזר בזהירות את‬ ‫על המבצעים נגד תוכנית‬ ‫מלחמות‬ ‫כישלונותיהן‪ .‬הוא שופך אור‬ ‫פעילויותיהן‪ ,‬על הצלחותיהן ו‬ ‫הכור הגרעיני בסוריה‪ .‬הספר‬ ‫וחושף את‬ ‫בלבנון כמו גם על השמדת‬ ‫איראן‪ ,‬על עסקי הסמים‬ ‫ומשיטות גיוס הסוכנים‪ ,‬עוסק‬ ‫הגרעין של‬ ‫"כידון"‪ ,‬חוד החנית של המוסד‪,‬‬ ‫עליהם ברחבי העולם‪ ,‬וחושף‬ ‫מעט מדפוסי הפעולה של‬ ‫חושף‬ ‫יהודים לארץ ובאתגרי ההגנה‬ ‫בפרשיות עלומות של העלאת‬ ‫הקמת הכור הגרעיני בדימונה‪.‬‬ ‫סיפורי עבר מאלפים על אודות‬ ‫הברית ובישראל‪ ,‬חוזרים יוסי‬ ‫מושלמים היה לרב־מכר בארצות‬ ‫שנים לאחר שמרגלים לא‬ ‫פסיפס של המודיעין הישראלי‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫חדש המשלים את תמונת‬ ‫מלמן ודן רביב עם ספר‬ ‫בסיקור קהילת המודיעין‬ ‫ביטחון‪ ,‬שהתמחה עשרות שנים‬ ‫הוא עיתונאי ופרשן לענייני‬ ‫הוא חתן פרס סוקולוב‬ ‫יוסי מלמן‬ ‫אתר החדשות “וואלה"‪.‬‬ ‫עיתון “הארץ" וכיום עבור‬ ‫ספרים בנושאי מודיעין וטרור‪.‬‬ ‫של ישראל עבור‬ ‫בהרוורד ומחברם של עשרה‬ ‫לתקשורת‪ ,‬עמית בקרן נימן‬ ‫המזרח התיכון‪ .‬הוא מתגורר‬ ‫ב"סי־בי־אס" בעל ידע מעמיק על‬ ‫הברית וזכה בפרס מטעם‬ ‫ותיק‬ ‫עיתונאי‬ ‫הוא‬ ‫רביב‬ ‫המשודרת ברחבי ארצות‬ ‫דן‬ ‫מגיש תוכנית רדיו שבועית‬ ‫בוושינגטון‪,‬‬ ‫כתבי החוץ של אמריקה"‪.‬‬ ‫“מועדון‬ ‫לכתיבה על שירותי הביון‪".‬‬ ‫מגדירים מחדש את הסטנדרט‬ ‫ראש הסי־איי־איי לשעבר‬ ‫"מלמן ורביב‬ ‫ג'יימס וולסי‪,‬‬

‫יוסי מלמן | דן רביב‬

‫לצד תרומתם‬ ‫הבלתי ניתנת לערעור בכל‬ ‫תחומי החיים בארץ‪ ,‬תהליך‬ ‫אירופה — הייקים‪,‬‬ ‫קליטתם של עולי מרכז‬ ‫לווה בקשיים לא מעטים‪.‬‬ ‫הם סבלו מהחמסינים‪,‬‬ ‫הובסו על ידי השפה‬ ‫מהלכלוך‪ ,‬מהבלגן‪ ,‬ובעיקר‬ ‫העברית‪ .‬אבל תוך כדי‬ ‫המאבק בשפה הם יצרו‬ ‫הלוא היא "הגרמנית‬ ‫את "הייקית המדוברת"‪,‬‬ ‫תוצרת הארץ"‪ ,‬שפה‬ ‫שאותה הנחילו בדיבור‬ ‫שמתרפקים עליה‬ ‫ובזיכרון לצאצאיהם‪,‬‬ ‫בגעגועים עם חלוף השנים‪.‬‬ ‫אבל אוצר המילים‬ ‫של‬ ‫הייקית‬ ‫המדוברת‬ ‫חלחל גם לתחומים רבים‬ ‫והעשיר את‬ ‫של העברית המדוברת‬ ‫שפתם של רבבות רבות של‬ ‫ישראלים‪ ,‬בהם מוסכניקים‪,‬‬ ‫שפים‪ ,‬רופאים‪,‬‬ ‫שיפוצניקים‪ ,‬קונדיטורים‪,‬‬ ‫אחיות ורבים אחרים‪ .‬עם‬ ‫נכסי צאן הברזל של‬ ‫הביטויים‪" :‬קאפֶה אּונ‬ ‫הייקית המדוברת נמנים‬ ‫ְד קּוכֶן" — קפה עם‬ ‫עוגה; "קּו ְרצְשְלּוס" —‬ ‫חזירות; "קִינְדֶר–שְטּו‬ ‫ֶקצֶר; "שְ ו ַויינֶרַיי" —‬ ‫ּבֶה" — חדר הילדים‪,‬‬ ‫"צ‬ ‫ובהשאלה — החינוך‬ ‫ִימֶר" — חדר; "שְ לַאפ‬ ‫הטוב; "ו ִישֶר" — מגב;‬ ‫ְשְטּונְדֶה" — שנת אחר‬ ‫צהריים; ועוד ביטויים‬ ‫העברית והם‬ ‫רבים שהשתרשו בשפה‬ ‫מונצחים במילון בן יהודה‬ ‫שטראסה‪" .‬מילון הייקים‬ ‫הולך ונמוג אל‬ ‫מנהרות‬ ‫הוא כמוסת זיכרון לעולם‬ ‫הזמן"‪,‬‬ ‫כותב‬ ‫רוביק רוזנטל‪.‬‬ ‫ארגון יוצאי‬ ‫מרכז אירופה — ארגון‬ ‫הייקים בישראל‪ ,‬בשיתוף‬ ‫גרמנית — מרכז‬ ‫המוזיאון ליהדות דוברת‬ ‫מורשת הייקים בתפן‪,‬‬ ‫בעזרת עשרות רבות‬ ‫בפרויקט קהילתי ליצירת‬ ‫מצאצאי הייקים‪ ,‬חברו יחדיו‬ ‫מילון זה‪ .‬במשך חודשים‬ ‫רבים‬ ‫טרחו‬ ‫וליקטו‬ ‫שאוגדו ללקסיקון‬ ‫עשרות מילים וביטויים‪,‬‬ ‫בלתי מדעי ובלתי שלם‪,‬‬ ‫המלווה באיורים המקוריים‬ ‫כתב העת של‬ ‫והמקסימים שליוו את‬ ‫הארגון‪( MB ,‬יקינתון‬ ‫)‪ ,‬בשנותיו הראשונות‪.‬‬ ‫מילון בן‬ ‫יהודה שטראסה מספר את‬ ‫סיפורם של הייקים בארץ‬ ‫מרעננת‬ ‫ישראל מזווית מפתיעה‪,‬‬ ‫ומשעשעת‪ .‬לא רק מי שדם ייקי‬ ‫זורם בעורקיו ימצא עניין‬ ‫שמתעניין‬ ‫במילון זה‪ ,‬אלא גם כל מי‬ ‫בשפה העברית‪ ,‬בתולדות‬ ‫ארץ ישראל במאה ה–‪20‬‬ ‫ובהקשרים תרבותיים–לשוניים‪.‬‬

‫יוסי מלמן | דן רביב‬

‫מחיר מומלץ‪ 96 :‬ש"ח‬

‫דאנאקוד‪10-277804 :‬‬

‫רומנ מתח‬

‫מ ילון בן‬ ‫יה ודה שטר אסה‬

‫עוד‪ :‬לא‬ ‫ליטה ז‘וזפין לא לוותר המתנכרת‪,‬‬ ‫לא לבתה‬ ‫יום אחד מח‬ ‫שבוגד בה‪,‬‬ ‫הביניים‪.‬‬ ‫בטל‬ ‫לבעלה המו רנסה כחוקרת של ימי וזפין שהיא‬ ‫דעה ז’‬ ‫לקשיי הפ‬ ‫לא‬ ‫מאז שהייתה ילדה י שחיה חיי‬ ‫היפה איריס‪,‬‬ ‫זה לא קל‪:‬‬ ‫היא מגלה‬ ‫שווה פחות מאחותה אבל אט־אט‬ ‫טלה בפריז‪.‬‬ ‫להתהפך‪.‬‬ ‫הגורל יכול‬ ‫וב‬ ‫רווחה מצע החיים‬ ‫בחוש נדיר‬ ‫שגם בא‬ ‫ו‬ ‫מוקה של נפש האדם ראיה לתוך‬ ‫מתוך הבנה ע‬ ‫תרין ַפנקוׄ ל את קו ברים והנשים‬ ‫רטים סוחפת ק‬ ‫ילדיהן והג‬ ‫ואיריס‪,‬‬ ‫לפ‬ ‫רית‪,‬‬ ‫חייהם של ז‘וזפין רה המסורה והמסתו אל אהובתו‬ ‫החב‬ ‫המשתוקק‬ ‫אותן‪ֵ :‬‬ ‫האב החורג‬ ‫הסובבים‬ ‫מפיחה בהן‬ ‫הקרה והקשה‪ ,‬מויות שפנקול‬ ‫האם‬ ‫באפריקה‪.‬‬ ‫ֵ עירה ‪ -‬מארג של ד חוות תנינים‬ ‫הצ‬ ‫ובות פריז ועד‬ ‫חיים‪ ,‬מרח‬ ‫נים‪ ,‬חלקה‬ ‫של התני‬ ‫מדת דמותה‬ ‫הצהובות‬ ‫עו‬ ‫העיניים טרילוגיה שבמרכזה לחות הגדולות‬ ‫הראשון של‬ ‫ההצ‬ ‫קֹורטס‪ ,‬הוא אחת אחרונות‪:‬‬ ‫ֶ‬ ‫של ז‘וזפין הצרפתית בשנים ה רפת לבדה‬ ‫וחצי בצ‬ ‫הספרות‬ ‫של מכר במיליון עותקים את הסופרת‬ ‫הוא נ‬ ‫פות‪ ,‬והפך‬ ‫ש‬ ‫ל־‪28‬‬ ‫שם עולמי‪.‬‬ ‫ומתורגם נקול לבעלת‬ ‫קתרין פ‬

‫דאנאקוד‪:‬‬

‫דב ויסגלס‬

‫טעות‬ ‫אנוש‬

‫אנאקוד‪10-278316 :‬‬

‫דאנאקוד‪10-540228 :‬‬

‫וכרמי‪ ,‬אז זוג צעיר ואופטימי‪,‬‬ ‫יותר מעשר שנים נסעו גליה‬ ‫לפני‬ ‫כדי להינשא בה בנישואים‬ ‫לעיירה האיטלקית אורבייטו‪ ,‬שנות השלושים לחייהם והורים‬ ‫אזרחיים‪ .‬עכשיו‪ ,‬כשהם בסוף‬ ‫לאורבייטו‪ ,‬אבל הפעם‬ ‫לשלושה ילדים‪ ,‬הם יוצאים שוב להתגרש‪ .‬מה אירע בעצם לזוג‬ ‫המטרה הפוכה ‪ -‬הם נוסעים כדי‬ ‫להביס את כל סטטיסטיקות‬ ‫המושלם למראית–עין‪ ,‬שאמור היה‬ ‫עורכים גליה וכרמי חשבון‬ ‫הגירושים? במהלך המסע באיטליה‬ ‫שניהם ביקשו להסתיר‪ :‬את‬ ‫שעד אז‬ ‫נפש ופותחים את הפצעים היומיום‪ ,‬את היצרים שנבלמו ואת‬ ‫שמחת היחד שנשחקה בחיי‬ ‫אחר‪ ,‬גידו‪ ,‬שלגמרי במקרה‬ ‫גליה לגבר‬ ‫התעוררות התשוקה של באיטליה ומבקש לחדש את קשריו‬ ‫נמצא בדיוק באותם ימים‬ ‫הזה יהיה חשבון אחרון לפני‬ ‫הכאוב‬ ‫עם גליה‪ .‬האם חשבון הנפש הגירושים תהיה לגליה ולכרמי‬ ‫הפרידה הסופית או שגם ממסע‬ ‫דרך חזרה?‬ ‫כנרת רוזנבלום‪ ,‬מציע מבט‬ ‫סיפור אהבות‪ ,‬ספרה הכובש של‬ ‫ובערכים של הזוגיות בתקופתנו‪.‬‬ ‫מפוכח‪ ,‬כן ונועז בשגרה‬ ‫הפרטים המרכיבים את תמונת‬ ‫מתוך התבוננות קרובה בפרטי סיפור אהבות דיוקן ריאליסטי‪,‬‬ ‫משרטט‬ ‫משפחתית‪,‬‬ ‫ה‬ ‫האידיליה‬ ‫הקשיים והסכנות הניצבים לפתחה‬ ‫מר ועם זאת מלא תקווה‪ ,‬של כאשר היא מתממשת בזוגיות‪.‬‬ ‫האהבה‪ ,‬גם האהבה הגדולה‪,‬‬ ‫של‬ ‫יועצת ארגונית‪ ,‬עיתונאית‬ ‫כנרת רוזנבלום (ילידת ‪ )1974‬היאאהבות הוא הרומן הראשון שלה‪.‬‬ ‫ובעלת הבלוג "פריזאית"‪ .‬סיפור‬

‫לפיד‬

‫מחיר מומלץ‪ 94 :‬ש"ח‬

‫מחיר מומלץ‪ 98 :‬ש״ח‬

‫הע יני ים ה‬

‫המחיר‪ 118 :‬ש"ח‬

‫מבט אישי‬

‫מירון בנבנשתי‬

‫נידוי‪ ,‬זכה אריאל‬ ‫וקבת‪ ,‬רדיפה ולעתים אף הלותו השקטה‬ ‫של ביקורת נ‬ ‫אהבה‪ .‬התנ‬ ‫תמיכה ואף‬ ‫על מי לסמוך‪.‬‬ ‫לאחר שנים ארוכות לשפע של אהדה‪,‬‬ ‫תחושה שיש‬ ‫וסמכות‪ ,‬יצרה‬ ‫כראש ממשלה‪,‬‬ ‫ודים“‪ ,‬כדבריו‬ ‫ישות‪ ,‬מכובדות‬ ‫משלה של היה‬ ‫שרון‪,‬‬ ‫המקרינה נח‬ ‫להיות “ראש המ‬ ‫והבוטחת‪,‬‬ ‫פסגת שאיפותיו –‬ ‫ואף עם יריביו‪.‬‬ ‫בשנים ‪2005-2002‬‬ ‫כאיש שהגשים את עצמו‪ ,‬עם סביבתו‬ ‫כיועץ וכחבר‪ ,‬ו‬ ‫שרון התפייס עם‬ ‫דיוקנו של שרון‪,‬‬ ‫שנים כפרקליט‪,‬‬ ‫–‬ ‫את‬ ‫שהיה לצדו ‪24‬‬ ‫אריק שרון‪ :‬ראש ממשלה אישי קרוב מתאר‬ ‫עו“ד דב ויסגלס‪,‬‬ ‫שרטט בספרו‬ ‫רונים‪ .‬ממבט‬ ‫בעשורים האח‬ ‫מ‬ ‫היגות הטבעית‬ ‫כיהן כראש לשכתו‪ ,‬הציבור בישראל‬ ‫קור הרוח‪ ,‬המנ‬ ‫אישי‬ ‫תבונה‪ ,‬האומץ‪,‬‬ ‫אולי הבולט מבין מנהיג והאדם‪ :‬ה‬ ‫יסגלס את שרון ה‬ ‫מספר ויסגלס על‬ ‫ו‬ ‫כה‪,‬‬ ‫הומור‪.‬‬ ‫עד‬ ‫שלא פורסמו‬ ‫פאדה ודחיקת‬ ‫ושפע ה‬ ‫ילויים ובסיפורים‬ ‫מיגור האינתי‬ ‫חסרי תקדים עם‬ ‫שהוביל שרון‪:‬‬ ‫בספר‪ ,‬העשיר בג‬ ‫והביטחוניים‬ ‫שיתוף‪-‬פעולה‬ ‫הלכים המדיניים‬ ‫יחסי אמון ו‬ ‫המ‬ ‫החיים המדיניים‪ ,‬בניית הקמת “קדימה“‪.‬‬ ‫לשולי‬ ‫תקות מעזה ו‬ ‫שעבר שרון‪:‬‬ ‫ערפאת האמריקני‪ ,‬ההתנ‬ ‫של “המהפך“‬ ‫מהלכו המרתק‬ ‫המימשל‬ ‫מתון ומעשי‪,‬‬ ‫את‬ ‫שהיה למדינאי‬ ‫ובגעגועים פורש ויסגלס שבות בשטחים‪,‬‬ ‫הקמת מדינה‬ ‫ברגישות‬ ‫על‬ ‫מחוללי ההתיי‬ ‫ימין קיצוני‪ ,‬מ‬ ‫הוביל את ממשלתו להחלטה בדעת הציבור‬ ‫מנהיג‬ ‫כמעט “מוקצה“‬ ‫נחוש; מנהיג ש‬ ‫ערצה ולחיבה‬ ‫בד בבד אמיץ ו‬ ‫מדינאי אשר בעברו היה אהוב וכמושא לה‬ ‫אך‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫כראש ממשלה‬ ‫פלסטינית לצד וסיים את כהונתו‬ ‫שראל ובעולם‪,‬‬ ‫בי‬ ‫הבינלאומית‪.‬‬ ‫של הקהילה‬ ‫אריאל שרון מאז‬ ‫יועצו וידידו של‬ ‫סגלס נטל חלק‪,‬‬ ‫היה‬ ‫הפרקליטים בישראל‪ ,‬שתילה (‪ .)1982‬וי‬ ‫בישראל‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫מבכירי‬ ‫דב ויסגלס‪,‬‬ ‫חקירה לאירועי סברה ו בוריים המרכזיים‬ ‫וועדת ה‬ ‫לעניין רצח ראש‬ ‫המשפטיים הצי‬ ‫ועדת החקירה‬ ‫ייצג אותו ב מרבית האירועים‬ ‫‪ ,2000‬ועדת‬ ‫של השב“כ‪,‬‬ ‫בשנת‬ ‫כפרקליט‪ ,‬ב שיטות החקירה‬ ‫לאירועים במגזר הערבי מראשי המערכת‬ ‫“ועדת לנדוי“ ל‬ ‫חקירה‬ ‫משלה יצחק רבין‪ ,‬ועדת ה סגלס ייצג‪ ,‬בנוסף לשרון‪ ,‬כמה אהוד אולמרט‪,‬‬ ‫ברק‪ ,‬שאול מופז‪,‬‬ ‫המ‬ ‫סוקים ועוד‪ .‬וי‬ ‫חקירה לאסון המ‬ ‫יצחק רבין‪ ,‬אהוד‬ ‫שבס ואחרים‪.‬‬ ‫ה‬ ‫חונית‪ ,‬ובהם‬ ‫איתן‪ ,‬שמעון‬ ‫והביט‬ ‫אלי לנדאו‪ ,‬רפי‬ ‫הפוליטית הרב ישראל לאו‪,‬‬ ‫אריה דרעי‪,‬‬

‫להם על כך‪".‬‬

‫מעטים הם אנשי הרוח הישראלים שהעזו להסתכל במראה כמו‬ ‫מירון בנבנשתי‪ .‬בזה אחר זה הוא מעלה על המוקד את המיתוסים‬ ‫שעליהם התחנך‪ :‬כיבוש השממה שמעולם לא היתה שממה; הצבר‬ ‫החסון שלא היה אלא בבואת הפחדים של דור ההורים הגלותיים;‬ ‫הסוציאליזם המתנשא והמתפנק של הלבנים‪ ,‬המוגנים; ומעל לכול‪,‬‬ ‫העיוורון המוחלט לתושבי הארץ הקודמים‪.‬‬

‫חלום הצבר הלבן‬

‫שולמית‬

‫שולמית לפיד טעות אנוש‬

‫חלום הצבר הלבן‬

‫טעות אנוש¨ ספרה‬ ‫בנבנשתי‬ ‫מירון‬ ‫החדש של שולמית לפיד¨‬ ‫שבמרכזו‬ ‫הוא רומן מתח סוחף‬ ‫גיבורה בלתי נשכחת‪Æ‬‬ ‫רות פֶרלמ�טֶר‬ ‫שהשתיקה שירתה במוסד כל חייה וה‬ ‫שתתפה באינספור מבצעים‬ ‫יפה להם‪Æ‬‬ ‫עתה¨‬ ‫לאחר‬ ‫פ‬ ‫רישתה¨‬ ‫נוספת — היא מ‬ ‫זקוק לה המוסד פעם‬ ‫תבקשת לחקור את מותו‬ ‫של עמית לשעבר¨ סוכן‬ ‫מוסד בגמלאות¨‬ ‫שנמצא ירוי לא הרחק‬ ‫תוביל‬ ‫מביתו‪ Æ‬החקירה של רות‬ ‫אותה למכתבים היס‬ ‫התפכחות‬ ‫אוטוביוגרפיההרצלשל‬ ‫ולאמו¨ לפרשיות ריגול טוריים שכתב בנימין זאב‬ ‫לאשתו‬ ‫שהסתבכו ול‬ ‫מעשים‬ ‫שנעשו‬ ‫במוסד ואולי לא‬ ‫היו צריכים להיעשות‪Æ‬‬ ‫היא תוביל אותה גם‬ ‫ונוגע ללב¨ שנדמה שנשכח אפילו ממנה‪ Æ‬לסיפור אהבה אחד¨ קצר‬ ‫כך¨ מבלי שהוא‬ ‫חדל למתוח ולו לרגע¨‬ ‫הרבה יותר ממותחן‪ ª‬זהו רומן על יש מצליח טעות אנוש להיות‬ ‫ראלים‬ ‫לעתים איבדו‬ ‫שחיו בשירות המדינה¨‬ ‫את חייהם ולעתים את‬ ‫דרכם‪ ª‬רומן על הסכנות‬ ‫הכרוכות בחיים‬ ‫בין הצללים‪ ª‬רומן על‬ ‫הה‬ ‫זדמנות‬ ‫ה‬ ‫טעויות‬ ‫אחרונה לתקן‬ ‫ולזכות בחיים חדשים‪Æ‬‬ ‫שולמית לפיד¨ מה‬ ‫סופרות‬ ‫ה‬ ‫אהובות‬ ‫והמ‬ ‫ספרות המתח המ‬ ‫צליחות בישראל ומחלוצות‬ ‫קומית¨ פרסמה רומנים‬ ‫רבים וביניהם ”גיא אוני”‬ ‫©≤∏‪” ¨®±π‬מקומון” ©∑∏‪®±π‬‬ ‫ו“חוות‬ ‫ה‬ ‫עלמות”‬ ‫©‬ ‫רב�המכר‬ ‫∂∞∞≤®‪ Æ‬ספרה האחרון¨‬ ‫עטור השבחים ”ואולי לא‬ ‫היו”¨ ראה אור ב�‪Æ≤∞±±‬‬

‫חלום הצבר הלבן הוא וידוי נוקב אך מלא חמלה של בן לקבוצת‬ ‫המייסדים‪ ,‬שהקימו את המדינה ולבסוף הודחו מהשלטון בבושת‬ ‫פנים – "דור של דינוזאורים‪ ,‬שמתו מזמן אבל אף אחד לא הודיע‬

‫ראש ממשלה‬

‫ם* לרגל‬ ‫פתיחת ה‬ ‫הרחנות החדשה‬ ‫ב הצופים‬

‫מלחמות‬ ‫הצללים‬

‫מ ילון בן‬ ‫יה ודה שטר אסה‬ ‫ייקית מדובר‬ ‫ת בארץ ישראל‬ ‫‪Jeckes‬‬ ‫‪Das Lexikon der‬‬ ‫‪Sabre Deutsch −‬‬

‫ה מוסד וק הילת המו דיעין‬

‫המחיר‪ 148 :‬ש"ח‬ ‫‪W W W.YBOOK .CO.IL‬‬

‫ידיעות אחרונות‬

‫ספרי חמד‬

‫המחיר‪ 118 :‬ש"ח‬ ‫‪www.ybook.co.il‬‬

‫ידיעות אחרונות ספרי חמד‬

‫*על ספרי הוצאות‪ :‬ידיעות ספרים | כתר | מעריב | אחוזת בית | בבל‬ ‫הקיבוץ המאוחד | מבחר כותרי הוצ' כנרת | זמורה ביתן | ועוד‪...‬‬

‫‪www.academon.co.il‬‬ ‫*הנחה ממחיר קטלוגי *רק הספרים עם מדבקת המבצע‬ ‫*לא כולל ספרי לימוד וספרים מוזלים *בתוקף עד ‪ 30.11.12‬או‬ ‫עד גמר המלאי *‪ 10%‬הנחה נוספים על היתרה *לא כולל‬ ‫ספרי הוצאות מאגנס ומחשבות *לא כולל ספרי קופה‬ ‫*המבצע בתוקף בחנות הספרים הר הצופים בלבד *ט‪.‬ל‪.‬ח‬

‫‪29‬‬

‫כ"א חשון תשע"ג ‪6.11.2012 /‬‬

‫מימין לשמאל‪ :‬עדי‪ ,‬יעל ואגם‪ .‬צילום‪ :‬ענבר רוטשילד‬

‫דירה להכיר‬

‫ישו בשירותים‪ ,‬בובת סמרטוטים וחבל משיכה בבצלאל ‪8‬‬ ‫ניצן לונברג‬ ‫נוכחים‪ :‬עדי יעקובי (‪ ,)25‬יעל נפחא (‪)23‬‬ ‫ואגם רפאלי (‪.)24‬‬ ‫מדרגות וחבלים‪ :‬כדי להגיע אל הדירה‬ ‫צריך לטפס מספר קומות לא מבוטל‪ ,‬ליתר‬ ‫דיוק ארבע‪“ .‬כשמישהו ממש מתעצל לעלות‬ ‫את כל הקומות‪ ,‬אנחנו אומרים לו שאנחנו גרים‬ ‫בקומה שלישית"‪ ,‬קורצת יעל‪ .‬כדי להתמודד‬ ‫עם המיקום הגבוה‪ ,‬חיברו השלושה אל מעקה‬ ‫המדרגות חבל משיכה‪ ,‬שבאמצעותו ניתן‬ ‫להעלות את מצרכי הקניות מקומת הקרקע‪.‬‬ ‫בדירה מרפסת מרווחת ומוארת‪ ,‬שלמעשה‬ ‫מהווה הגג של הבניין‪ .‬בערבים‪ ,‬נהנים השלושה‬ ‫לשבת על הגג על כוס תה‪“ .‬רק אני שותה כוס‬ ‫מים חמים“‪ ,‬אומר אגם‪ ,‬סטודנט שנה ב' ללימודי‬ ‫מדעי המחשב ומזרח תיכון‪“ .‬זה מזכיר לי את‬ ‫סבתא שלי“‪.‬‬ ‫התקבצנו כך‪ :‬עדי‪ ,‬סטודנט שנה א'‬ ‫להיסטוריה של עם ישראל ומחשבת ישראל‪,‬‬ ‫“נבחר“ על‪-‬ידי אגם כשותף לדירה‪ ,‬על בסיס‬ ‫חברות טובה שנוצרה עוד בימי קורס קצינים‪.‬‬ ‫“אגם אמר לי לבוא לגור איתו‪ ,‬ככה שלא‬

‫הייתי צריך לעבור את כל התהליך של חיפוש‬ ‫דירה‪ ,‬שותפים וריאיונות“‪ ,‬הוא משתף‪ .‬יעל‪,‬‬ ‫הנמצאת בשנה השלישית ללימודי ביולוגיה‪,‬‬ ‫הצטרפה לשניים בספטמבר במסגרת חיפושים‬ ‫אחר שותף שלישי‪“ .‬החיים של יעל מתחלקים‬ ‫לשניים ‪ -‬לפני שהיא הגיעה לדירה ואחרי“‪,‬‬ ‫צוחק אגם‪.‬‬ ‫מיונים‪“ :‬כשהראינו את הדירה‪ ,‬הגיעו לפה‬ ‫מלא אנשים“‪ ,‬מספרים אגם ועדי‪“ .‬היה לנו נורא‬ ‫לא נעים להיות בסיטואציה‪ ,‬כך שלפחות דאגנו‬ ‫שלכל מי שבא יהיה נחמד — הצענו מים קרים‬ ‫ואבטיח ככיבוד‪ .‬היו כאלו ששאלו מה הם יכולים‬ ‫לעשות כדי 'להתקבל'“‪ ,‬הם מתארים‪“ .‬אגם אמר‬ ‫להם שהם צריכים לעשות סאלטה לאחור“‪ ,‬מחייך‬ ‫עדי‪“ .‬לאור הלחץ שאנשים הפגינו בחיפוש אחר‬ ‫דירה‪ ,‬ממש חששנו שמישהו ייענה לדרישה‪ .‬מזל‬ ‫שזה לא קרה בסוף“‪ ,‬הם צוחקים‪.‬‬ ‫מהפך‪“ :‬כשעברנו לפה המקום היה חורבה‪,‬‬ ‫מזעזע‪ ,‬הכול היה מלא בפוסטרים“‪ ,‬מספרים‬ ‫השותפים‪“ .‬מצאנו דברים במטבח שהתוקף‬ ‫שלהם פג עוד בשנת ‪.“2004‬‬

‫לפח‪ :‬המחלוקת הדירתית סבה סביב בובת‬ ‫מכשפה עשויה סמרטוטים‪“ .‬הבובה הזו עשתה‬ ‫את כל הדרך מבולגריה לכאן‪ ,‬והיא בעצם מוקד‬ ‫הריב הכי גדול של הדירה“‪ ,‬אומר עדי‪“ .‬היא‬ ‫מזעזעת“‪ ,‬מפטירה יעל‪ .‬אגם מתעלם‪ ,‬ומתנגד‬ ‫בתוקף‪“ :‬השותפה הקודמת שגרה כאן השאירה‬ ‫אותה‪ ,‬וכשעדי ויעל עברו לכאן הם עשו טיהור‬ ‫אתני וזה הדבר היחיד ששרד‪ .‬זה נועד להיות“‪,‬‬ ‫הוא מחייך‪“ .‬מה פתאום“‪ ,‬קורא עדי‪“ ,‬יש גם את‬ ‫הפוסטר של ישו בשירותים“‪.‬‬ ‫אריזה משפחתית‪“ :‬לי ולאגם יש קטע‬ ‫משותף“‪ ,‬מגלה עדי‪“ ,‬כדי לחזק את הקשר עם‬ ‫ההורים אנחנו מתייעצים איתם טלפונית‪ .‬אגם‬ ‫מתייעץ בכל מה שקשור בבישול ואני מדבר‬ ‫עם אבא שלי על שיפוצים בדירה‪ .‬ככה השיחות‬ ‫לא סתמיות ואנחנו שומרים על קשר טוב עם‬ ‫הבית“‪.‬‬ ‫עצות לחיים‪ :‬אגם‪“ :‬עדיף להיות בריא‬ ‫ושמח‪ ,‬מאשר חולה ומסכן“‪ .‬עדי‪“ :‬אדם יכול‬ ‫לבחור אם להיות מלך או קורבן‪ ,‬הבחירה הקלה‬ ‫היא להיות קורבן (באדולינה)“‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫‪ / 6.11.2012‬כ"א חשון תשע"ג‬

‫כ"א חשון תשע"ג ‪6.11.2012 /‬‬

‫‪31‬‬

‫פינת חתולי הקמפוס‬

‫והפעם‪ ,‬כבוד החתול גרוניס מהפקולטה‬ ‫למשפטים‪:‬‬

‫‪ ////////////////////‬סטודנטים בישראל שואפים ליותר‬

‫ייתכן ודרכת ו‪/‬או התמקמת בדשא של מרשו?‬ ‫הנפקות‪ :‬תיאלץ לשמוע את החתול מיילל דיני חוזים‬ ‫ותאגידים וגזר דינך יהיה להצטרף‬ ‫לקליניקה‪ .‬כמובן שהכל נעשה‬ ‫בחתו"ל ובגמ"ד‪.‬‬

‫שלמה מעוז‪" :‬אטפל באליטה‬ ‫האוסטרו‪-‬הונגרית השולטת‬ ‫באוניברסיטאות ובעליון"‬ ‫הוסיף כי גם הצאר ניקולאי ואף‬ ‫הצבא הפרוסי כולו לא יעצרו בעדו‬

‫גלידות שטראוס‪ :‬קרמבו ומגנום‬ ‫יתייקרו ב‪4%-‬‬ ‫"עלה ירוק" פתחה בקמפיין כנגד‬ ‫יוקר המאנצ'‪ .‬יאיר לפיד‪ :‬כולנו‬ ‫צריכים לשאול "איפה הקליפר?!"‬

‫"מתוך‪HujiMeme :‬‬

‫פרץ קופת צדקה‬ ‫והסביר לשוטרים‪:‬‬ ‫אני המשיח‬

‫בקשתו לשיחת טלפון מתא‬ ‫הכלא נדחתה מאחר ומשיח‬ ‫גם לא מטלפן‬

‫סקר‪" :‬קדימה" נמחקה‬ ‫מהמפה הפוליטית‪.‬‬ ‫מופז אובד עצות‪:‬‬ ‫עגלות בארה"ב או‬ ‫פסיכומטרי‬

‫שפנפנה של פלייבוי‬ ‫חילקה קונדומים‬ ‫בקמפוס הר הצופים‬ ‫בגבעת רם התלוננו‪:‬‬ ‫"למסטיקים האלו אין ממש טעם"‬

‫טרח וערך בערב שבת‪ :‬עמרי חזות || אכלו בשבת‪ :‬תמיר מנדובסקי‪ ,‬יותם הרשקוביץ‪ ,‬אלון חמודות‪ ,‬משיח ואלישע קאהן‪.‬‬ ‫גם אתם שואפים ליותר? ‪pihaton@scopus02.co.il‬‬

‫‪30‬‬

‫‪ / 6.11.2012‬כ"א חשון תשע"ג‬

‫ת‬

‫מיד‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫תם‬

‫ל‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫סופרס‬

‫ט‬

‫אר‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫קולג' א‬

‫א‬ ‫ת‬ ‫במר ם‬ ‫צעד ו חק‬ ‫מלהגשחצי‬ ‫חלו ים‬ ‫ם‬ ‫של הא הצט‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ע וניברסיט וד ה‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ולם‪ ,‬חוויה ה העברית נבחר‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ייחודית וא ומרכז קוס ספורט‬ ‫מאמנים מ ימונים מ ל ות‬ ‫ז‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫השורה הרא קצועיים על תהילת‬ ‫ידי‬ ‫שונה‬

‫עוד לא לגמרי מקצוענים?‬ ‫העמדנו לרשותכם מתקני ספורט מוזלים‪,‬‬ ‫חוגים‪ ,‬שיעורי אירובי ופלטפורמת פייסבוק‬ ‫כדי שלעולם לא תצעדו לבד!‬ ‫פרטים באתר‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק | ‪www.aguda.org.il | sport@aguda.org.il‬‬

‫מ‬

‫ריקאי?‬

‫‪32‬‬

‫‪ / 6.11.2012‬כ"א חשון תשע"ג‬