144 by Pi Haaton Hebrew University

‫גיליון ‪ 4.12.12 144‬כ' כסלו תשע"ג‬

‫הם י‬ ‫ו‬ ‫צ‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ה רחוב ו ים ב‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ו ם רוקד כיכרו ות‬ ‫ת‬ ‫מציירי ים‬ ‫‪,‬‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫שלהם ם‬ ‫רים‪ ,‬ר‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫כו שכונה כול להיויבוב הה גנים‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ופ‬ ‫שים את אמני ה גם סיבו עות‬ ‫העיר‪ ,‬רחוב ב‬ ‫ע‬ ‫מ' ‪18‬‬

‫ח‬ ‫ו‬ ‫צ‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫צ‬ ‫ר‬

‫כ' כסלו תשע"ג ‪4.12.2012 /‬‬

‫‪ ///////////‬גרמני‬

‫ד‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫‪2‬‬ ‫‪201‬‬

‫‪ 5.12‬יעל בי‪.‬סי‬ ‫‪ 6.12‬סמואל‬ ‫‪ 7.12‬מייקה‬ ‫‪ 8.12‬סול קיצ‘ן‬

‫‪ ///////‬אמריקאי‬ ‫‪  12.12‬נתן גלילי (הופעה)‬ ‫‪ 13.12‬יונתן בירי‬ ‫‪ 14.12‬גולדנבוי‬ ‫‪ 15.12‬אחי‪ ,‬איפה אתה‬

‫‪ ///////‬רוסי‬

‫‪Voice Over Sound 19.12‬‬

‫‪20.12‬יאביבי‬ ‫‪ 21.12‬נדב לוי‬ ‫‪ 22.12‬סנאץ'‬

‫‪/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫פ"שים מס‬

‫‪ 27.12‬אמדאו‬ ‫‪ 28.12‬ג'ניה‬ ‫‪ 29.12‬תיבה רוסית‬

‫ביב לעולם‬

‫‪Mahsan Bar‬‬

‫‪ ///////‬אנגלי‬

‫> רוצים‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫?‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫פיע ?‬ ‫>‬ ‫לשים מוזיקה?‬ ‫> דברו איתנו !‬

‫‪3‬‬

‫‪‬‬ ‫‪ ‬ת‬ ‫ק‬ ‫‪ ‬סרט לוט‬ ‫הופ‬ ‫ע‬ ‫ה‬

‫‪2:00‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‬‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪Happy Hou‬‬

‫ב‬ ‫ן‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫‪3‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ושלים‬

‫‪2‬‬

‫‪ / 4.12.2012‬כ' כסלו תשע"ג‬

‫אלף מילים ענבר רוטשילד‬ ‫הגינה הקהילתית בעמק לבן‪ ,‬קרית מנחם‬

‫פי המערכת ‪/‬‬

‫האסקפיזם שבנטרליות‬ ‫סבב הלחימה האחרון בעזה נגמר‪ ,‬ונדמה‬ ‫שכבמטה קסם‪ ,‬החיים חזרו למסלולם‪ .‬אבל‬ ‫זו אשליה‪ :‬מתחת לפני השטח שום דבר לא‬ ‫השתנה באופן מהותי‪ ,‬לא עבורנו הישראלים‪,‬‬ ‫לא עבור הפלסטינים‪ ,‬ובמיוחד לא עבור תושבי‬ ‫הדרום והמשפחות שאיבדו את יקיריהן‪ .‬חמישה‬ ‫חללים היו לנו בסבב האחרון‪.‬‬ ‫“לישראל הזכות להגן על עצמה“ הכריזו‬ ‫מנהיגי העולם; ולא היא — לישראל החובה להגן‬ ‫על עצמה‪ .‬לישראל גם הזכות לתקוף באופן‬ ‫יזום‪ ,‬בכפוף לאינטרסים הלאומיים שלנו‪ .‬אולם‬ ‫להגן על אזרחינו — זוהי כבר חובה‪.‬‬ ‫נראה שהעולם היה מאוזן יחסית ביחסו‬ ‫למבצע‪ ,‬שהחל כתגובה לעלייתו של איום‬ ‫הטרור כלפי תושבי הדרום‪ .‬אולם‪ ,‬למרבה‬ ‫הצער‪ ,‬נראה שמלאכת האיזון לא הסתיימה‬ ‫בקרב עמי העולם‪ :‬גם בתוך החברה הישראלית‬ ‫יש רבים שבחרו עמדה 'מאוזנת'‪ .‬אלא שמה‬ ‫ֶשנַ ֵאה לשבדי‪ ,‬הוא כיעור נורא עבור הישראלי‪.‬‬ ‫המשקיף מהצד יכול ממבט הנשר לראות את‬

‫הרלטיביות שבעמדות הצדדים ואת הצדק‬ ‫החלקי שבו נאחז כל אחד מהם‪ ,‬אבל לישראלי‬ ‫עמדה כזו היא כמעט אכזרית‪ .‬בתלמוד הבבלי‬ ‫במסכת תענית נאמר‪" :‬זמן שישראל שרויים‬ ‫בצער ופרש אחד מהן באין שני מלאכי השרת‬ ‫שמלוין לו לאדם ומניחין לן ידיהן על ראשו‬ ‫ואומרים — פלוני זה שפרש מן הציבור אל יראה‬ ‫בנחמת הציבור"‪.‬‬ ‫עמדה 'מאוזנת' במקרה הזה היא אסקפיזם‬ ‫טהור‪ .‬זו בריחה מאחד השיוכים הבסיסיים‬ ‫ביותר של האדם‪ :‬האומה‪ ,‬אגד של אנשים‬ ‫שדובר את שפתו וחולק אתו גורל משותף‪.‬‬ ‫חוסר היכולת להיות חלק מזה‪ ,‬הוא כמעט נכות‬ ‫רגשית‪ .‬אם נקצין‪ ,‬נוכל לקבוע בנימה 'מאוזנת'‬ ‫כי אין הבדל בין מוות של בן משפחה למוות של‬ ‫אדם שרחוק מאתנו‪ ,‬כי לכולם הרי יש משפחה‪,‬‬ ‫ומוות הוא מוות‪ ,‬וכאב הוא כאב‪ .‬ברור לכולנו‬ ‫שאמירה כזאת מעידה על ניתוק רגשי עצום‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬אין פסול באמירה שבשעת מלחמה‬ ‫יש אותנו‪ ,‬את עם ישראל‪ ,‬ובמעגל יותר רחב‬

‫את כל הישראלים (שהרי הטילים של החמאס‬ ‫לא הבדילו בין דם לדם‪ ,‬בין יהודי למוסלמי);‬ ‫ויש אותם‪ ,‬את האויב‪ .‬לאחר שהתותחים‬ ‫דוממים בוודאי יש מקום להצטער על כל אדם‬ ‫חף מפשע ששילם את מחיר פשעיו של אחר‪,‬‬ ‫ואפילו כשהתותחים רועמים כבר נאמר "בנפול‬ ‫אויבך אל תשמח ובהיכשלו אל יגל לבך"‪ .‬אולם‬ ‫אין שום חובה להזכיר את כאבו של האויב בכל‬ ‫פעם שמזכירים את כאבנו ולמנות את חלליו‬ ‫כשאנו קוברים את חללינו‪ .‬ומי שמצטער עם‬ ‫הציבור‪ ,‬זוכה ורואה בנחמת הציבור‪.‬‬ ‫ועוד נקודה‪ :‬אם בבני ברק הייתה קמה כת‬ ‫חרדית קיצונית צבאית וחמושה‪ ,‬ומשתלטת‬ ‫גבעת שמואל ויורה ממנה טילים על תל‪-‬אביב‬ ‫ לא היה ישראלי אחד שהיה מתנגד למבצע‬‫נחוש והחלטי להפלת השלטון של אותה כת‬ ‫אחת ולתמיד‪ .‬בעזה לא נושאים באחריות‬ ‫פחותה רק מפני שמדובר בערבים‪.‬‬ ‫‪ //‬אלישע קאהן‬

‫כ"א חשון תשע"ג ‪6.11.2012 /‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪ / 4.12.2012‬כ' כסלו תשע"ג‬

‫ח‬ ‫א פשו‬ ‫* בפ י ו ת נו‬ ‫י‬ ‫פ י ס בו‬ ‫ק‬ ‫ה ע מו הא תון *‬

‫פי ההמון‬

‫ד הר‬

‫‪f‬‬

‫ש מי‬

‫איפה השמאל?‬ ‫בעקבות הכתבה "עמוד המחלוקת"‪,‬‬ ‫שפורסמה בגיליון ‪143‬‬ ‫קודם כל אני מעוניין להודות למערכת "פי‬ ‫האתון" שהקדישה בגיליון האחרון שניים ורבע‬ ‫עמודים לסכסוך הפלסטיני‪-‬ישראלי‪ .‬האמת היא‬ ‫שהייתי מצפה‪ ,‬בעקבות המבצע שהעסיק אותנו‬ ‫כל כך הרבה בימים האחרונים‪ ,‬שהעיתון יקדיש‬ ‫לעניין קצת יותר מדבר העורכת ועוד שליש עמוד‬ ‫על אודות ההפגנות בצל המבצע‪.‬‬ ‫בכתבה על אודות ההפגנות סופר על המאבק‬ ‫בין תאי הסטודנטים הערבים לבין תאי הימין‬ ‫באוניברסיטה‪ .‬זהו? איפה השמאל? אני שואל‬ ‫איפה האנשים המבשרים על בואה של מהפכה?‬ ‫למה אני קורא רק על תא "אם תרצו" ותא "לביא"‬ ‫העומדים כנגד הסטודנטים הערבים?‬ ‫למה הקריאות והשלטים נגד האלימות הם‬ ‫בהכרח באנגלית ובערבית? למה המפגינים נגד‬ ‫המבצע קוראים דווקא לסטודנטים הערבים‬ ‫להצטרף אליהם? איפה השמאל שעד כה דיבר‬ ‫והטיף על שלום וחיים משותפים ללא לחימה‬ ‫מיותרת?‬ ‫התחבאנו‪ .‬בזמן המבצע פחדנו לצאת ולצעוק‪.‬‬ ‫האווירה בצל הטילים שנפלו עלינו חייבה אותנו‬ ‫לתמוך במבצע ובפעילות של צה"ל בשטחים‪.‬‬ ‫כולם נהיו מיליטנטים בחברה הישראלית והקולות‬ ‫האחרים נבלעו כליל‪.‬‬ ‫נוצר מצב שבו כל המדיה בארץ מדווחת‬ ‫שישראל כולה תומכת במבצע‪ .‬נראה היה שכולם‬ ‫בעד כניסה רגלית לתוך הרצועה והתאכזבו‬ ‫עם קבלת הפסקת האש‪ .‬ביטויים מצד השמאל‬ ‫וגינויים של ישראלים את המבצע בקושי שמעתי‪.‬‬ ‫יתרה מכך‪ ,‬ארגוני השמאל אף צמצמו את‬

‫נוצר מצב שבו כל המדיה בארץ מדווחת שישראל כולה‬ ‫תומכת במבצע‪ .‬נראה היה שכולם בעד כניסה רגלית לתוך‬ ‫הרצועה והתאכזבו עם קבלת הפסקת האש‪ .‬ביטויים מצד‬ ‫השמאל וגינויים של ישראלים את המבצע בקושי שמעתי‪ .‬יתרה‬ ‫מכך‪ ,‬ארגוני השמאל אף צמצמו את הפעילות שלהם בעקבות‬ ‫'המצב הביטחוני'‪ .‬לא כך צריך שמאל אמיתי לנהוג‪.‬‬ ‫‪ -‬יוני לוי‬

‫הפעילות שלהם בעקבות "המצב הביטחוני"‪ .‬לא‬ ‫כך צריך שמאל אמיתי לנהוג‪.‬‬ ‫‪ //‬יוני לוי ‪,‬‬ ‫סטודנט שנה ג' לאסלאם ולימודי המזרח‬ ‫התיכון וספרות כללית‬

‫‪.‬‬

‫***‬ ‫יש גם צד שני?‬ ‫בעקבות מדור "פי המערכת" — "בין‬ ‫שתי ערים"‪ ,‬שפורסם בגיליון ‪143‬‬ ‫ההשוואה בין חיילי צה״ל למחבלי החמאס‬ ‫מקוממת ואולי גם הזויה‪ .‬גם אני התנגדתי לגילויי‬ ‫השמחה של ישראלים לפגיעות בעזה‪ ,‬גם אני‬ ‫חושב ששנאה איננה פתרון ושלאומנות היא דבר‬ ‫פסול‪ .‬אך יש להבחין בין הזדהות עם הסבל של‬ ‫האוכלוסייה בצד השני לבין תמיכה בחמאס‪.‬‬

‫דקת הדומייה הוקדשה גם לזכר מפקד הזרוע‬ ‫הצבאית של החמאס‪ ,‬אחמד ג׳עברי‪ ,‬שאחראי על‬ ‫מות חפים מפשע רבים מספור‪ .‬הוא רוצח‪ ,‬וכל‬ ‫הזדהות איתו היא פסולה‪.‬‬ ‫כיצד היו מגיבות הנשים שבינינו למראה‬ ‫הפגנת תמיכה בגבר שרצח את אשתו ‪ -‬״יש גם‬ ‫צד שני״? כשיתקפו אתכן בדרך למעונות גם‬ ‫תגלו הבנה כלפי התוקפים? כשישדדו את סבתכם‬ ‫באלימות תעצרו ותחשבו על המקרר הריק בביתו‬ ‫של הפושע? יש הבדל בין אוכלוסיה אזרחית‬ ‫חפה מפשע לבין ארגון טרור רצחני‪ .‬צה״ל עושה‬ ‫מאמצים רבים לשמור על הגבול הזה וראוי שגם‬ ‫האוכלוסייה בעורף תיזהר שלא לטשטש אותו‪,‬‬ ‫מימין ומשמאל‪.‬‬ ‫‪ /‬דוד בסוק‪ ,‬שנה ב׳ בחוג להיסטוריה של‬ ‫עם ישראל‬

‫***‬

‫יש גם צד שני? כשיתקפו אתכן בדרך למעונות גם תגלו הבנה כלפי התוקפים?‬ ‫כשישדדו את סבתכם באלימות תעצרו ותחשבו על המקרר הריק בביתו של‬ ‫הפושע? יש הבדל בין אוכלוסיה אזרחית חפה מפשע לבין ארגון טרור רצחני‪.‬‬ ‫‪ -‬דוד בסוק‬

‫היועצת ‪ /‬מור לרמן‬

‫והשבוע‪ :‬למה בנות חיות בסרט שרוצים אותן?‬ ‫ניתן לומר שהיום קיימת דעה רווחת‪ ,‬שלפיה בנות שנראות טוב בטוחות‬ ‫שהן אידיאל השלמות‪ ,‬ואין גבר שלא יחשוק בהן‪ .‬אולי זה בגלל שמגיל‬ ‫קטן טפחו להן על האגו והרעיפו עליהן מחמאות עד אין‪-‬סוף‪ ,‬עד שהסיפור‬ ‫שלהן הפך למציאות; אולי זה בגלל שמאז ומתמיד חונכנו שהנשים הן המין‬ ‫היפה בעוד שהגבר תפקידו לחזר ולהשיגן; ואולי‪ ,‬אבל רק אולי‪ ,‬זו פשוט‬ ‫המציאות? אז זהו‪ ,‬שלא‪.‬‬ ‫צר לי לאכזב‪ ,‬אבל האמת היא שכל הבנות חוששות מדחייה‪ ,‬ולא‬ ‫חושבות כלל שהן משאת נפשו של כל גבר‪ .‬להפך ‪ -‬דווקא העובדה שהן לא‬ ‫ניגשות להתחיל עם הבחור שמוצא חן בעיניהן‪ ,‬אלא “משחקות אותה“ לא‬ ‫מתעניינות ומפלרטטות עם העיניים‪ ,‬מעידה על אסטרטגיה ישנה וטובה‬

‫שנועדה למשוךאליהן גברים‪ ,‬ולמעשה להעביר את הכדור למגרש שלהם‪.‬‬ ‫עולה השאלה למה? בכנות‪ ,‬כי אין לאישה מספיק ביציות לעשות‬ ‫בעצמה את מה שמלכתחילה היא רוצה ‪ -‬להכיר את‬ ‫האדם שמולה‪ .‬לכן בנות‪ ,‬אני קוראת אתכן לסדר‪.‬‬ ‫בגלל החשש מדחייה חושבים שאנחנו מין מתנשא‬ ‫וקר‪ ,‬בעוד שהאמת הפשוטה היא שאנחנו כמו כולם‪,‬‬ ‫פשוט חוששות שלא יאהבו אותנו‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬בפעם הבאה שאת יוצאת‪ ,‬תעשי טובה‬ ‫ גם ככה חושבים שאת חיה בסרט‪ ,‬מה אכפת לך‬‫לספק אקשן מסוג אחר?‬

‫שלישי ‪4.12‬‬

‫‪> 21:00‬‬

‫פרה שחוטה בבית‬ ‫מזי"א ‪ -‬הפרה‬ ‫ממשיכה לבעוט‬ ‫עם שחיטות‬ ‫מצחיקות מכל‬ ‫הזמנים‬

‫‪ 30‬ש"ח‬

‫בית מזי"א ‪/‬‬ ‫מסילת ישרים ‪18‬‬

‫‪> 21:40‬‬

‫ליגת האלופות‬ ‫בשידור חי‬

‫התקליט ‪/‬‬ ‫הלני המלכה ‪7‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 22:00‬‬

‫רביעי ‪5.12‬‬ ‫‪> 19:00‬‬

‫עמוס עוז‬ ‫ישוחח על ספרו‬ ‫האחרון "בין‬ ‫חברים"‬

‫תמול שלשלום ‪/‬‬ ‫יואל משה סלומון ‪5‬‬

‫מינימום הזמנה ‪ 25‬ש"ח‪,‬‬ ‫יש להזמין מקום מראש‬

‫‪> 20:00‬‬

‫חמישי ‪6.12‬‬ ‫‪> 20:30‬‬

‫ד"ר מיכה גודמן‬ ‫והרב בני לאו‬ ‫בשיחה על‬ ‫החברה הישראלית‬ ‫בהשראת ספר‬ ‫הכוזרי‬ ‫מרכז קהילתי‬ ‫גינות העיר ‪/‬‬ ‫עמק רפאים ‪12‬‬

‫ללא תשלום בהזמנה‬ ‫מראש בטלפון ‪*3070‬‬

‫אברם בר ‪/‬‬

‫שישי ‪7.12‬‬ ‫‪> 9:00‬‬

‫אברם בר ‪/‬‬ ‫יפו ‪97‬‬

‫‪ 30‬ש"ח‬

‫‪> 11:00‬‬

‫שבת ‪8.12‬‬ ‫‪> 22:00‬‬

‫אוחנה בראס‬ ‫באנד‪ -‬יעשו לכם‬ ‫שמח בסגנון “ביג‬ ‫בנד”‬ ‫בית אבי‪-‬חי‬ ‫המלך ג'ורג' ‪44‬‬

‫‪> 12:30‬‬

‫‪> 22:00‬‬

‫ראשון ‪9.12‬‬ ‫‪> 21:00‬‬

‫בירה ונשירה‬ ‫והדלקת נרות‬

‫עלמא על הגג ‪/‬‬ ‫הלל ‪( 37‬ליד כיכר‬ ‫החתולות)‬

‫‪> 21:00‬‬

‫‪> 22:00‬‬

‫‪ 20‬ש"ח‬

‫אברם בר ‪/‬‬ ‫יפו ‪97‬‬

‫איזבו עושים שמח‬ ‫בליין מוצ”ש‬

‫‪2#‬‬

‫שני ‪10.12‬‬ ‫‪> 19:30‬‬

‫בית מדרש מרו"ם‬ ‫ מרכז רוחני‬‫מסורתי‪ ,‬בסדרת‬ ‫מפגשי לימוד‬ ‫עם הרב יואל לוי‬ ‫על פלורליזם‪,‬‬ ‫מחלוקות ואהבה‬

‫פיוקסברג‪ ,‬הישיבה‬ ‫הקונסרבטיבית ‪/‬‬ ‫אגרון ‪8‬‬ ‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 22:30‬‬

‫מיקרופון פתוח‬ ‫וגיטרה‬ ‫בלייז בר ‪/‬‬ ‫הלל ‪23‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫“תפסו אותו אם תוכלו”‪ :‬הצטרפו לריצת בוקר‬ ‫עם ראש עיריית ירושלים‪ ,‬ניר ברקת‪ ,‬ולאחר‬ ‫מכן לארוחת בוקר קלה ושיחה על יזמות‬ ‫במשרדו‪ .‬הריצה תצא מבית הכרם לבניין‬ ‫העירייה ‪ -‬מסלול שאורכו ‪ 4.5‬ק”מ‪ .‬איפה?‬ ‫נקודת ההתחלה המדויקת תישלח במייל‬ ‫לנרשמים‪ ,‬מתי? ‪ 7:15 ,6.12‬בבוקר‪ ,‬כמה? חינם‬ ‫בהרשמה מראש ‪info@siftech.org.il‬‬

‫‪ 30‬ש"ח‬

‫בית אבי חי ‪/‬‬ ‫קינג ג'ורג' ‪44‬‬

‫טרנטינה‪ :‬הרכב‬ ‫האינדי‪-‬רוק‬ ‫הירושלמי מנגנות‬ ‫חומרים מקוריים‬ ‫בשפת אימנו‬

‫הכניסה חופשית‬

‫אברהם הוסטל ‪/‬‬ ‫הנביאים ‪67‬‬

‫ערב במה פתוחה‬

‫‪ 20‬ש"ח בתיאום מראש‬

‫‪ 20‬ש"ח בהזמנה מראש‬

‫תמול שלשלום ‪/‬‬ ‫יואל משה סלומון ‪5‬‬

‫‘’העולם מצחיק‪,‬‬ ‫אז צוחקים’’‪:‬‬ ‫מופע של הומור‬ ‫וסאטירה בשירה‬ ‫העברית‬ ‫בביצוע איתן דרור‬ ‫וההרכב ‘’שירה‬ ‫עברית’’‬

‫‪ 30‬ש"ח‬

‫קולנוע לב סמדר ‪/‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫התקליט ‪/‬‬ ‫הלני המלכה ‪7‬‬

‫לויד ג’ורג’ ‪4‬‬ ‫רד בנד במופע‬ ‫הכניסה חופשית‬ ‫המכיל את מיטב‬ ‫הביצועים משתי‬ ‫‪> 23:00‬‬ ‫העונות של הסדרה‬ ‫‪The‬‬ ‫זאפה ‪/‬‬ ‫‪Jerusalem‬‬ ‫דרך חברון ‪20‬‬ ‫‪- Mod's Revival‬‬ ‫‪ 80‬ש"ח‬ ‫מסיבת מוד‬ ‫במחווה לתנועה‬ ‫‪> 22:00‬‬ ‫החברתית‪-‬‬ ‫תרבותית‪-‬אופנתית‬ ‫שפעלה בבריטניה‬

‫מופע "מיטב‬ ‫המוזיקה הערבית"‬

‫הכניסה חופשית‬

‫המוזיאון לאמנות‬ ‫האסלאם ‪/‬‬ ‫הפלמ”ח ‪2‬‬

‫‪> 22:00‬‬

‫הקרנת הסרט "ימי‬ ‫הרדיו" ואחריה‬ ‫הרצאה של ירון‬ ‫שמיר על המתכון‬ ‫של וודי אלן למבט‬ ‫מצחיק‪-‬עצוב על‬ ‫החיים‬

‫הכניסה חופשית‬

‫מרכז תרבות עמים ‪/‬‬ ‫עמק רפאים ‪12‬‬

‫שוק האיכרים‬ ‫והאמנים במושבה‬ ‫הגרמנית‬ ‫בירושלים‪:‬‬ ‫אמנות‪ ,‬שוק‬ ‫אורגני‪ ,‬גבינות‬ ‫ומאפים‪ .‬בואו‬ ‫לעשות קניות‬ ‫לשבת‬

‫שבתה ‪ -‬אפרו‬ ‫ג'אז אתיופי‪-‬‬ ‫יהודי‪ :‬ניגוני נשמה‬ ‫ופיוטים יהודיים‬ ‫עטופים בגרוב‬

‫‪> 21:30‬‬

‫ספריית בית העם ‪/‬‬ ‫בצלאל ‪11‬‬

‫‪ 25‬ש"ח במכירה‬ ‫מוקדמת‬

‫‪> 21:00‬‬

‫נפשות מתות‪ :‬מופע‬ ‫מקורי מאת יואב‬ ‫בר ‪ -‬שירה‪ ,‬פסנתר‬ ‫וכינור‬

‫הכניסה חופשית‬

‫בירמן ‪/‬‬ ‫דורות ראשונים ‪8‬‬

‫‪:Forein_Affair‬‬ ‫תקלוט מוזיקה ‪-‬‬ ‫מערבית עד זולו‪,‬‬ ‫מקוריאה ועד‬ ‫ברזיל‬

‫באנו חושך‬ ‫יפו ‪97‬‬ ‫לגרש‪ :‬אור וחושך‬ ‫‪ 35‬ש"ח‬ ‫בתרבות היהודית‬ ‫מבריאת העולם‬ ‫‪> 22:00‬‬ ‫ועד קום מדינת‬ ‫ישראל‪ .‬ישתתפו‪:‬‬ ‫אפרת בן צור‪ ,‬ערן‬ ‫צור וניסים קלדרון‬

‫‪> 20:30‬‬

‫‪ 38‬ש"ח ללא מנוי‬

‫סינמטק ‪/‬‬ ‫דרך חברון ‪11‬‬

‫סרט ודיון על‬ ‫סוגיית מבקשי‬ ‫המקלט בישראל‬ ‫מטעם המכללה‬ ‫החברתית‪-‬כלכלית‬

‫פואטרי סלאם ‪-‬‬ ‫תחרות שירת רחוב‬ ‫בשלושה סיבובים‪:‬‬ ‫משוררים‪ ,‬ראפרים‬ ‫ונביאי זעם‪ ,‬עולים‬ ‫לבצע קטעים‬ ‫פרי עטם‪ ,‬והקהל‬ ‫מחליט מי עולה‬

‫‪1#‬‬ ‫סיור בעקבות ה”ויה דלורוזה” ‪ -‬מסע הייסורים של‬ ‫ישו‪ .‬המסלול ייקח אתכם למקום שבו נפגשות שלוש‬ ‫הדתות בבירה‪ .‬המסלול יעבור בגן בוני החומה‪,‬‬ ‫יכלול תצפית על העיר המערבית ושער ציון‪ ,‬ימשיך‬ ‫בהר ציון‪ :‬כנסיית דורמיציון‪ ,‬חדר הסעודה האחרונה‬ ‫וחדר הנשיא‪ ,‬ויסתיים בקבר דוד המל ך‪ .‬מומלץ להגיע‬ ‫בלבוש צנוע‪ .‬איפה? נפגשים בכיכר ספרא ליד‬ ‫הדקלים מתי? שבת ‪ 10:00 ,8.12.2012‬כמה? חינם!‬

‫לסיבוב הבא אברם‬

‫בר ‪/‬‬ ‫יפו ‪97‬‬

‫‪ 20‬ש"ח‬

‫צילומים‪Gellerj, Gridge :‬‬

‫ניצן לונברג‬

‫מערכת פי האתון אינה אחראית לתוכן המתפרסם בלוח‪ .‬רוצים להמליץ על אירוע? שלחו לנו ל‪ pihaton@scopus02.co.il :‬תיהנו!‬

‫לוח אירועים המומלצים‬

‫‪ / 4.12.2012‬כ' כסלו תשע"ג‬

‫‪6‬‬

‫השבוע ‪ 4<11‬בדצמבר‬

‫"‬

‫החל מתקופת המבחנים הקרובה יבוטלו מועדי ב' לתלמידי תואר שני‬ ‫האוניברסיטה מדגישה כי השינוי לא יחול על תלמידי תואר ראשון‬

‫יט ָט ע‬ ‫* ִצ ַ‬

‫אין פה כלום‪ ,‬גם‬ ‫לא מים‪ .‬זאת ממש‬ ‫תאונה שמצאנו גז‪.‬‬

‫"‬

‫פרופ' אבי בן‪-‬בסט‪,‬‬ ‫מאקרו א'‬

‫גבעת רם מציגה‪ :‬הפסקה‬ ‫פעילה‬ ‫תלמידי גבעת רם ומרציה ייהנו בכל יום‬ ‫רביעי מהפסקת צהריים פעילה וארוכה בת שעה‪,‬‬ ‫במסגרת יוזמה חדשה של אגודת הסטודנטים‬ ‫והנהלת הפקולטה‪ .‬מאחורי המיזם המקורי עומד‬ ‫הרצון לאפשר לסטודנטים ולסגל ההוראה ליהנות‬ ‫מארוחת צהריים נינוחה‪ ,‬הכוללת אירועי תרבות‬ ‫ובידור‪.‬‬ ‫היוזמה החדשה‪ ,‬שנכנסה לתוקף באחרונה‪,‬‬ ‫מסתמנת כהצלחה — עד כה נהנו הסטודנטים‬ ‫מהופעה של עוזי רמירז (“בום פם“)‪ ,‬מסדנת‬ ‫קפוארה‪ ,‬ואפילו מפעלולי הליכה על חבל‪ .‬ביום‬ ‫רביעי הקרוב מבטיחה האגודה לחגוג את הפתיחה‬ ‫המחודשת של אחת מקומות הספרייה בהופעה של‬ ‫הרכב ג'אז מהאקדמיה למוזיקה‪.‬‬ ‫לצד הביקורות המשבחות‪ ,‬מלינים סטודנטים‬ ‫הלומדים בקורסים של “אבני פינה“ או במעבדות‬ ‫פרטניות על כך שלא ניתנת להם הזדמנות‬ ‫ליהנות מהיוזמה‪“ .‬בזמן ההפסקה יש לי מעבדה‬ ‫מיוחדת‪ ,‬כך שבמהלך סמסטר א' לא אוכל ליהנות‬ ‫מההפסקה הפעילה בכלל‪ ,‬וזה קצת מבאס“‪ ,‬אומר‬ ‫גדעון וייס‪ ,‬סטודנט שנה ג' במסלול כימיה מורחב‪.‬‬ ‫סגנית יו“ר אגודת הסטודנטים בגבעת רם‪ ,‬כרמל‬ ‫אוירבך‪ ,‬מסבירה‪“ :‬הסכמנו לסידור מתוך הבנה‬ ‫שכדי שההפסקה תתרחש‪ ,‬צריך להתפשר‪ .‬בשנה‬ ‫הבאה נבחן את האופציה מחדש“‪.‬‬ ‫‪ /‬ניל צור‪ ‬‬

‫בעד נגד‬

‫עד היום סטודנטים למדו לקראת‬ ‫המבחן בידיעה שבמקרה הגרוע ביותר הם‬ ‫יוכלו לגשת למועד ב'‪ .‬הרפורמה תוביל‬ ‫ללימודים רציפים יותר במהלך השנה‪,‬‬ ‫והסטודנטים יידעו שיש להם רק מועד אחד‬ ‫להצליח ‪ -‬דבר אשר יכריח אותם להיות‬ ‫מפוקסים יותר על תוכן הקורס ולהשקיע‬ ‫בו יותר במהלך הסמסטר‪.‬‬ ‫בזכות ביטול מועדי ב' תהיה חופשת‬ ‫הסמסטר ארוכה יותר ותשמש לצורכי‬ ‫מנוחה ובילוי ולא ללמידה למבחנים‬ ‫חוזרים ‪ -‬ממש כמו “חופשת האביב“‬ ‫באוניברסיטאות בעולם‪ .‬ברמה הערכית‪,‬‬ ‫יש כאן שיעור חשוב לכולנו כאנשים‬ ‫בוגרים‪ :‬באוניברסיטה‪ ,‬כמו בחיים‪,‬‬ ‫אין מועדי ב'‪ .‬מי שרוצה להצליח‪ ,‬חייב‬ ‫להשקיע את מרב המאמצים ולהגיע מוכן‬ ‫ביותר למבחן‪ ,‬ממש כפי שאני עושה את‬ ‫המאמץ לסיים את המטלה בעבודה בזמן‬ ‫שניתן לי‪ .‬זה לא אומר שעושים עבודה‬ ‫פחות טובה‪ .‬להפך‪ ,‬מחלקים את הזמן‬ ‫בצורה יעילה יותר כדי להשיג את המטרה‬ ‫המבוקשת‪.‬‬ ‫לדעתי‪ ,‬החדרתה של הרפורמה צריכה‬ ‫להיעשות בהדרגתיות‪ .‬סטודנטים שהתחילו‬ ‫במערך בחינות מסוים‪ ,‬עדיף שיסיימו את‬ ‫לימודיהם באותה השיטה שבה החלו‪ .‬חשוב‬ ‫להתחיל את הרפורמה עם סטודנטים בשנת‬ ‫לימודיהם הראשונה באוניברסיטה‪.‬‬

‫מגיל צעיר הרגילו אותנו לקיומה‬ ‫של הזדמנות שנייה‪ .‬כעת‪ ,‬בבת‪-‬אחת‪,‬‬ ‫מחוללים שינוי בחיינו בטענה שזה‬ ‫לטובתנו‪ ,‬כשבפועל הרפורמה מתעלמת‬ ‫ממאפיינים של החברה שלנו‪ .‬אנחנו חיים‬ ‫במדינה שבה סטודנטים עובדים ולומדים‬ ‫תחת עומס רב‪ ,‬ומועד ב' עונה על הצורך‬ ‫הבסיסי באורח החיים שלנו — גמישות‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬רבים מהקורסים בתואר השני‬ ‫פתוחים גם לסטודנטים מתואר ראשון‪,‬‬ ‫שיש להם מערכת בחינות עמוסה מאוד‪.‬‬ ‫אלו בעיניי יהיו הנפגעים העיקריים‪,‬‬ ‫גם בשנה זו ובעיקר בשנה הבאה‪ ,‬כאשר‬ ‫תיושם הרפורמה במלואה‪ .‬במקום להפחית‬ ‫בעומס‪ ,‬אני צופה דווקא עליה חמורה‪,‬‬ ‫בעיקר בשל תאריכי בחינות חופפים בין‬ ‫חוגים שונים שאינם מתואמים אלו עם אלו‪.‬‬ ‫לפני שעושים מהפכה במערך הבחינות‪,‬‬ ‫יש לבחון את ההתנהלות בנושאים‬ ‫מהותיים יותר‪ .‬בפקולטה שלי למשל‪,‬‬ ‫עדיין עושים שימוש בצפרדעים אמיתיות‬ ‫ללימוד אנטומיה‪ ,‬בעוד שבעולם כבר‬ ‫עברו מזמן ללימוד דיגיטלי‪ .‬הנימוקים‬ ‫בדבר התייעלות בזמני בדיקת המבחנים‬ ‫והעבודות‪ ,‬והשינויים הצפויים באופי‬ ‫הקורסים ‪ -‬לא רלוונטיים בעיניי לרפורמה‪.‬‬ ‫אם האוניברסיטה רוצה לבצע שינוי כזה‪,‬‬ ‫זכותה לעשות זאת גם ללא שינוי מהפכני‬ ‫במערך הבחינות‪.‬‬

‫‪ /‬עומר גנדלר (‪ ,)28‬סטודנט לתואר‬ ‫שני ומתרגל בחוג ליחסים בין‪-‬לאומיים‬

‫‪ /‬לימור מרקו (‪ ,)27‬סטודנטית לתואר‬ ‫שני במדעים ביו‪-‬רפואיים‬ ‫ריכז‪ :‬סלב לייבין‬

‫כ' כסלו תשע"ג ‪4.12.2012 /‬‬

‫הפינה הפיננסית‬

‫בלאק פריידי ‪-‬‬ ‫צרכנות או השקעה?‬ ‫יום שישי השחור ‪The Black Friday -‬‬ ‫ שחל בסוף השבוע האחרון הוא יום הסיילים‬‫המסורתי בו נפתחת עונת הקניות לקראת סוף‬ ‫השנה וחג המולד‪ .‬אפשר לבחון את היום הזה‬ ‫בשני אופנים‪ .‬מזווית הצרכנות הנבונה זהו‬ ‫יום מצוין להמלצות של סקרי שוק ולרכישה‬ ‫במחירים זולים ובמבצעים‪ .‬אם התכוונתם‬ ‫לרכוש גאדג'ט או פריט לבוש‪ ,‬הרי שזהו יום‬ ‫מצוין לכך‪ .‬היכן מתעוררת הבעיה? ביום זה‬ ‫קונים גם אם במקור לא מתכננים לקנות‪.‬‬ ‫רמת המחירים הזולה וההנחות המפתות‬ ‫לא משאירות את הציבור אדיש והוא רוכש‬ ‫המון‪ .‬יותר מ‪ 247-‬מיליון קונים פשטו על‬ ‫החנויות ועל אתרי האינטרנט במהלך‬ ‫יום שישי ‪ -‬כך עולה מנתוני ‪ ,NRF‬ארגון‬ ‫הצרכנות האמריקאי‪ .‬הנתון מצביע על עליה‬ ‫במספר הקונים ביחס לשנה שעברה‪ ,‬דבר‬ ‫המעיד על התאוששות הכלכלה האמריקאית‪.‬‬ ‫וכעת לזוית ההשקעה ‪ -‬כמשקיעים נבחן‬ ‫את החברות שמכרו מוצרים רבים או את‬ ‫הרשתות שדרכם נמכרו המוצרים הרבים‪,‬‬ ‫אשר יגדילו את רווחיותן ברבעון זה של‬ ‫השנה‪ .‬בנוסף‪ ,‬היקף הרכישות הגדול מעיד‬ ‫על ביטחון הצרכנים שחוזר לאחר מספר שנים‬ ‫של שפל שהחל בשנת ‪.2008‬‬ ‫אז מה קנו? על‪-‬פי הסקר שהתפרסם‬ ‫בעיתון גלובס‪ ,‬שמונה מתוך עשרה קונים‬ ‫רכשו פריטים לעצמם‪ ,‬ושישה מתוך עשרה‬ ‫קנו פריטי לבוש‪ .‬בין המתנות כיכבו צעצועים‪,‬‬ ‫ספרים‪ ,‬משחקי וידאו‪ ,‬מוצרי אלקטרוניקה‬ ‫ותכשיטים‪ ,‬כשסכום הקנייה הממוצע עלה‬ ‫לכ‪ 423-‬דולר לקונה‪ ,‬זאת בהשוואה לסכום‬ ‫הממוצע אשתקד‪ .‬בסיכום כללי עולה כי היקף‬ ‫הקניות השנה עמד על ‪ 59‬מיליארד דולר‪.‬‬ ‫בזוית האישית‪ :‬בשבוע שעבר שבנו‬ ‫מניו יורק רעייתי ואני‪ ,‬ואין ספק שתרומתנו‬ ‫לכלכלה האמריקאית הייתה גבוהה מאוד‬ ‫לאור כך שרעייתי בחרה לפרוש את הקניות‬ ‫על שבוע שלם‪ ,‬ולא להתמקד ביום אחד בלבד‪.‬‬ ‫אני טוען שיום הסיילים קיבל את הצבע‬ ‫‪ Black‬בשל יום החיוב בויזה‪ ,‬כשאנחנו רואים‬ ‫בדף החיוב את הסכומים שהוצאנו‪.‬‬ ‫‪/‬דורון שלפר‬ ‫מנהל דיסקונט השכלה פיננסית‬ ‫הערות ואזהרות כלליות מטעם בנק דיסקונט‬ ‫לישראל בע”מ‪ :‬אין לראות בכתוב לעיל המלצה‬ ‫כלשהי לבצע קניות כלשהן לרבות קניות של גאדג’טים‬ ‫או ניירות ערך‪ .‬הניתוח הכלול בסקירה זו הינו למטרת‬ ‫המידע המופיע במאמר הינו כללי ואינו מכיל את מלוא‬ ‫המידע הנדרש לקבלת החלטות ונועד לאינפורמציה‬ ‫בלבד‪ .‬אין לראות במידע משום המלצה ו‪/‬או ייעוץ‬ ‫כלכלי ו‪/‬או ייעוץ פיננסי ו‪/‬או ייעוץ להשקעות ו‪/‬‬ ‫או ייעוץ אחר מכל סוג שהוא‪ ,‬ואין הוא בא להחליף‬ ‫שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי‪ ,‬לרבות מיועץ‬ ‫השקעות‪ ,‬יועץ פנסיוני‪ ,‬יועץ משכנתאות‪ ,‬אשר מתחשב‬ ‫בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם‪.‬‬

‫פרויקט המתמחות נחנך‪:‬‬ ‫“מחצינות את הנשיות”‬ ‫יוזמה חדשה של “רוח חדשה” מפגישה בין סטודנטיות למנכ”ליות‬ ‫בכירות בשוק ההיי‪-‬טק‪ ,‬במטרה לקדם נוכחות נשית בתחום‬ ‫יוזמה חדשה של “רוח חדשה“ מפגישה‬ ‫בין סטודנטיות מהאוניברסיטה העברית לבין‬ ‫נשים מובילות בעולם ההיי‪-‬טק הישראלי כדי‬ ‫לקדם שילוב נשים בתחום זה‪ .‬בשבוע שעבר‬ ‫נפגשו לראשונה המנכ“ליות המשתתפות‬ ‫בפרויקט‪ ,‬וביניהן בילי שפירא‪ ,‬מנכ“לית‬ ‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬ואורנית אבידר‪,‬‬ ‫מנכ“לית ‪ ,Waterway‬עם המתמחות שלהן‪,‬‬ ‫והעבירו לאחרונות מסר כנה — היותן נשים לא‬ ‫אמורה לפגוע להן בקריירה‪ ,‬רק להעצימה‪.‬‬ ‫אבידר‪ ,‬ממובילות הפרויקט‪ ,‬היא כיום‬ ‫הבעלים של חברה שמטרתה לספק פתרונות‬ ‫מים לאזוריים כפריים‪ ,‬בעיקר ביבשת‬ ‫אפריקה‪“ .‬במדינות אפריקה מרבית האנשים‬ ‫נמצאים ללא גישה למים‪ ,‬וזה המקום להביא‬ ‫את הטכנולוגיה והידע הישראלי“‪ ,‬היא‬ ‫מסבירה‪ .‬לדבריה‪ ,‬הסיבה שבגינה בחרה‬

‫להצטרף לפרויקט היא המסר הרחב והחשוב‬ ‫שזה מבקש להעביר לדור הקרייריסטיות‬ ‫הבא‪“ .‬לרוב המנכ“ליות יש אמירה לגבי נשים‬ ‫מנהלות“‪ ,‬היא מדגישה‪“ .‬בעבר נשים התחבאו‬ ‫מאחורי גברים‪ ,‬בעוד שהיום אני וחברותיי‬ ‫מחצינות את הנשיות שלנו“‪.‬‬ ‫יעל‪ ,‬סטודנטית לתואר שני בכימיה‪ ,‬נבחרה‬ ‫להיות מתמחתה של אבידר‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬היא‬ ‫אמונה על הפרויקטים של החברה המתנהלים‬ ‫בקמרון ובמדגסקר‪“ .‬אני מעורבת בתהליכים‬ ‫כספיים ועובדת מול גורמים רבים‪ .‬אולם‪,‬‬ ‫למעט עניינים מקצועיים‪ ,‬אני זוכה גם לדבר‬ ‫עם אורנית על נושאים אישיים“‪ ,‬היא מספרת‪.‬‬ ‫“מעניין אותי לדעת איך היא שימשה כנציגה‬ ‫דיפלומטית בכל העולם וכיצד היא מנהלת‬ ‫קריירה לצד היותה אישה ואמא לילדים“‪.‬‬ ‫‪ /‬מעיין ערוסי‬

‫כ‬

‫מים יקרים‬ ‫חברי אגודה וסטודנטים הפגינו בשבוע‬ ‫האחרון נגד החלטת הנהלת המעונות‬ ‫והאוניברסיטה לצמצם את שעות חימום המים‬ ‫במעונות‪" .‬המחירים במעונות גם ככה גבוהים‬ ‫בהשוואה לאוניברסיטאות אחרות"‪ ,‬אומרת‬ ‫דנה איצקוביץ‪ ,‬סטודנטית שנה א' המתגוררת‬ ‫במעונות‪ ,‬שהשתתפה בהפגנה‪“ .‬אם המטרה‬ ‫היא לחסוך באנרגיה‪ ,‬מדוע אין שינוי במחיר‬ ‫בעקבות השינוי בשעות החימום?“‪.‬‬ ‫מאגודת הסטודנטים נמסר כי “כיום יש רק‬ ‫שבע שעות חימום ביממה‪ ,‬בהשוואה לכ‪24-‬‬

‫צילום‪ :‬נועה שוקרון‬

‫שעות שהיו לפני כן‪ .‬השיקול הכלכלי והסביבתי‬ ‫מובן‪ ,‬אך לא ייתכן שההחלטה נתקבלה ללא‬ ‫התייעצות ותוך פגיעה בזכויות הסטודנטים“‪.‬‬ ‫מהאוניברסיטה נמסר‪“ :‬נמצא שחימום‬ ‫המים במעונות במשך כל היממה מוביל לבזבוז‬ ‫רב של אנרגיה‪ .‬אולם‪ ,‬לאור פניות הסטודנטים‬ ‫נבדקו לעומק צורכי הדיירים ומצוקתם‪ ,‬ולכן‬ ‫הוחלט לתחום את שעות חימום המים בבוקר‬ ‫בין השעות ‪ 9:30-6:00‬ובערב בין השעות‬ ‫‪.“24:00-17:00‬‬ ‫‪ /‬נועה שוקרון‬

‫‪9‬‬

‫‪8‬‬

‫הפסטיבל‬ ‫לקולנוע‬ ‫יהודי‬ ‫בירושלים‬ ‫‪ / 4.12.2012‬כ' כסלו תשע"ג‬

‫‪09-14/12/12‬‬ ‫כ”ה כסלו ‪ -‬א טבת תשע”ג‬

‫‪The Jerusalem Jewish Film Festival‬‬ ‫פרטים נוספים והזמנת כרטיסים‪ | 02-5654356 :‬פתיחת קופות‪ :‬א'‪-‬ה' מהשעה ‪ 10:00‬ובאתר הסינמטק‪www.jer-cin.org.il :‬‬ ‫למנויי מפעל הפיס הנחה על סך ‪ 30%‬ברכישת כרטיס‬ ‫לסרט רגיל או ‪ 1+1‬ברכישת זוג כרטיסים לסרט רגיל‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‬

‫‪The Jerusalem Cinematheque‬‬

‫כ' כסלו תשע"ג ‪4.12.2012 /‬‬

‫“האוניברסיטאות‬ ‫בישראל‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫העברית‪ ,‬לא יכולות‬ ‫להמשיך בתפיסת‬ ‫עולמן החד‪-‬כיוונית‬ ‫ואחר כך להתפלא‬ ‫מדוע האתיופים‬ ‫היחידים שאתה פוגש‬ ‫באוניברסיטה נמצאים‬ ‫בעמדת הבידוק‬ ‫הביטחוני‪ .‬הילדים‬ ‫גדלים לתוך מערכת‬ ‫שלא מאמינה בהם‪,‬‬ ‫ולא מקבלים צ’אנס‬ ‫אמיתי”‪.‬‬ ‫זיוה מקונן דגו‪,‬‬ ‫מנכ”לית האגודה‬ ‫הישראלית למען יהודי‬ ‫אתיופיה‪.‬‬

‫תחומי לימוד במוסדות האקדמיים בארץ‬ ‫כלל הסטודנטים‬ ‫סטודנטים אתיופים‬ ‫‪0.8%‬‬ ‫‪0.2%‬‬

‫‪4%‬‬ ‫‪1.3%‬‬

‫‪9.2%‬‬ ‫‪3.1%‬‬

‫‪11%‬‬

‫‪4%‬‬ ‫‪7.2%‬‬

‫‪34.2%‬‬

‫אמנות ואומנות‬ ‫שימושית‬

‫מדעי הטבע‬ ‫והמתמטיקה‬

‫תואר בהנדסה‬ ‫ו‪/‬או אדריכלות‬

‫‪17.1%‬‬

‫‪22.3%‬‬

‫רפואה‬

‫תואר ראשון‬ ‫במדעי הרוח‬

‫תואר ראשון‬ ‫במדעי החברה‬

‫‪11‬‬

‫אין זה אומר בהכרח שהם אינם רוכשים מקצוע‪.‬‬ ‫“רוב הצעירים האתיופים מעדיפים מקצועות שלא‬ ‫דורשים הכשרה ארוכה‪ .‬אחרי חוויות שליליות‬ ‫רבות בשנות בית‪-‬הספר היסודי והתיכון‪ ,‬הם‬ ‫נרתעים מהמפגש עם האקדמיה“‪ ,‬אומרת זיוה‬ ‫מקונן דגו‪ ,‬מנכ“לית האגודה הישראלית למען‬ ‫יהודי אתיופיה‪“ .‬הבעיה טמונה בחינוך היסודי“‪,‬‬ ‫ממשיכה מקונן דגו‪“ ,‬כבר אז דואגים למיין את‬ ‫הילדים‪ ,‬כאשר הקושי התרבותי של האתיופים‬ ‫מתורגם ללקות‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬עוד בשלב מוקדם‬ ‫הם נופלים בין הכיסאות ‪ -‬משובצים בכיתות‬ ‫טיפוליות ובמגמות לא ריאליות‪ .‬התוצאה היא‬ ‫שבתי‪-‬ספר איכותיים לא מעוניינים לקבל אותם‬ ‫ומשרד החינוך לא מקצה את המשאבים הדרושים‬ ‫כדי לתת מענה אמיתי לילדים הללו‪ ,‬שגדלים‬ ‫לתוך הפער בין התרבויות“‪.‬‬ ‫אולם חוסר המשאבים הוא רק חלק מהבעיה‪,‬‬ ‫מסבירה מקונן דגו‪“ :‬אנחנו עדים לפערים עקביים‬ ‫בתוצאות המיצ“ב‪ ,‬הבגרויות והפסיכומטרי‪ ,‬שהם‬ ‫כולם מסננים רציניים בדרך לנגישות להשכלה‬ ‫גבוהה‪ .‬הפסיכומטרי במיוחד הוא מבחן תלוי‬ ‫תרבות המבוסס על מושגים וערכים בעולם‬ ‫המערבי‪ .‬זהו מידע שילד אתיופי ממוצע לא נחשף‬ ‫אליו‪ .‬לכל אלה יש להוסיף את החסם החברתי ‪-‬‬ ‫ילד אתיופי מחונן שלומד בבית‪-‬ספר פרטי יתקשה‬ ‫לפתח זהות ישראלית גאה בשל היחס שיקבל בשל‬ ‫צבע עורו‪.‬‬ ‫"אני לא מבקשת טובות או הקלות‪ ,‬אבל ברור‬ ‫שהאוניברסיטאות בישראל‪ ,‬ובמיוחד העברית‪,‬‬ ‫לא יכולות להמשיך בתפיסת עולמן החד‪-‬כיוונית‬ ‫ואחר כך להתפלא למה האתיופים היחידים שאתה‬ ‫פוגש באוניברסיטה נמצאים בעמדת הבידוק‬ ‫הביטחוני‪ .‬הילדים גדלים לתוך מערכת שלא‬ ‫מאמינה בהם‪ ,‬ולא מקבלים צ'אנס אמיתי“‪.‬‬

‫“הבעיה מתחילה בגיל הרך”‬

‫ח"כ שלמה מולה‬

‫זיוה מקונן דגו‪ ,‬מנכ"לית האגודה‬ ‫הישראלית למען יהודי אתיופיה‬ ‫צילומים מימין לשמאל‪ :‬אלה ברייר‪ ,‬יח"צ‬

‫הלימודים או ציון נמוך‪ ,‬נזכרתי בדבריו ופשוט‬ ‫בכיתי“‪.‬‬

‫התפלגות נורמלית?‬ ‫מנתוני אופן ההתפלגות הסטודנטים האתיופים‬ ‫לפי חוגים ופקולטות‪ ,‬עולה מגמה ברורה לטובת‬ ‫מדעי החברה והרוח‪ .‬זאת בעוד שהמדעים‬ ‫המדויקים‪ ,‬הפקולטה לרפואה ותחומי האמנות‬ ‫השונים‪ ,‬נמצאים כולם בתחתית הרשימה‪.‬‬ ‫“תנאי הקבלה הם הסיבה“‪ ,‬קובעת בנחרצות‬ ‫יפה‪ ,‬סטודנטית בתכנית יוקרתית באוניברסיטה‪.‬‬ ‫“הרף מאוד גבוה בשאר הפקולטות‪ ,‬ואילו למדעי‬ ‫החברה והרוח באופן יחסי קל יותר להתקבל‪ .‬אלו‬

‫גם חוגים שלא דורשים תקופת לימודים ארוכה‪,‬‬ ‫ונותנים מקצוע איכותי תמורת דרישות סבירות“‪.‬‬ ‫נתון מעניין נוסף הוא שאחוז הסטודנטיות‬ ‫האתיופיות גדול בהרבה מאחוז הסטודנטים‬ ‫האתיופים בכל הפקולטות‪ .‬פרשנותו של נגוסו‬ ‫לנתונים חושפת טפח נוסף במציאות חייהם‬ ‫המורכבת של האתיופים בישראל‪“ :‬באתיופיה‬ ‫עבודת כפיים נחשבה לעבודה גברית‪ .‬לכן גם‬ ‫בארץ גברים אתיופים רבים יעדיפו לעבוד‬ ‫כפועלי בניין או כסבלים‪ ,‬על‪-‬מנת לטפח את‬ ‫תחושת הגבריות שלהם מול בני המשפחה‪ .‬עבודה‬ ‫משרדית או לימודים נחשבים לעיסוקים נשיים“‪.‬‬ ‫למרות שמהנתונים עולה כי מקומם של‬ ‫הצעירים האתיופים נפקד מספסלי האוניברסיטה‪,‬‬

‫חבר הכנסת שלמה מולה (קדימה) מודה כי‬ ‫הצעירים האתיופים חסרי מוטיבציה להגיע‬ ‫לאוניברסיטאות‪“ .‬בעיניי האתגר הגדול של יהודי‬ ‫אתיופיה הוא לפרוץ את הדרך לאוניברסיטה“‪,‬‬ ‫הוא מכריז‪“ .‬השכלה ומעורבות במחקר אקדמי הם‬ ‫דברים שיכולים לשנות את פני המצב“‪ .‬במסגרת‬ ‫כהונתו היה שותף ח"כ מולה למספר יוזמות‪ ,‬ובהן‬ ‫חוקים המעגנים מלגת לימודים ומלגת קיום לכל‬ ‫סטודנט אתיופי המבקש ללמוד באוניברסיטה‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬המצב עדיין לא מספק אותו‪“ :‬אני‬ ‫נמצא בקשר עם ראשי האוניברסיטאות ושומע‬ ‫הצהרות רבות‪ ,‬אך המרחק בין דיבורים לעשייה‬ ‫הוא גדול‪ .‬אמנם פעלו לצמצם את הבעיה‬ ‫הכלכלית של הסטודנט האתיופי‪ ,‬אך עדיין חסרות‬ ‫גישה והסברה מצד האוניברסיטאות בנושא‪ .‬דווקא‬ ‫במכללות המצב רע פחות‪ ,‬ויש עלייה במספר‬ ‫הלומדים בהן‪ ,‬בגלל הקרבה הגיאוגרפית לריכוזי‬ ‫האוכלוסין ובגלל תנאי הקבלה הקלים יותר“‪.‬‬ ‫ח"כ מולה לא מאמין כי קיימת מגמה בעייתית‬ ‫דווקא במוסדות המל“ג שבהם אחוז הלומדים הוא‬ ‫נמוך‪“ .‬לצערי האחוזים הם בהתאמה לדרישות‬ ‫המחקריות‪ ,‬וכל מוסד מחפש לאייש את מקומותיו‬ ‫המשך בעמוד ‪> 13‬‬

‫‪10‬‬

‫‪ / 4.12.2012‬כ' כסלו תשע"ג‬

‫מגזין‬ ‫למרות ששיעורם באוכלוסייה‬ ‫ממשיך לעלות‪ ,‬מהווים‬ ‫הישראלים ממוצא אתיופי פחות‬ ‫מאחוז אחד מכלל הסטודנטים‬ ‫בישראל בתחתית הרשימה‬ ‫נמצאת האוניברסיטה העברית‪,‬‬ ‫שבה רק ‪ 0.15%‬מהסטודנטים‬ ‫הם אתיופים גם המעטים‬ ‫שמתקבלים‪,‬נתקלים‬ ‫בתקרת זכוכית וביחס מזלזל‬ ‫איך יוצאים מזה?‬

‫מאמץ‬ ‫אחרון‬ ‫לפני‬ ‫ירושלים‬

‫יעל זמיר‬ ‫“באחד הקורסים המתקדמים בתואר התיישבו‬ ‫מאחוריי שתי בנות‪ .‬תוך כדי השיעור שמעתי‬ ‫את אחת מהן לוחשת לשנייה‪' :‬וואו‪ ,‬אני ממש‬ ‫מעריכה את האוניברסיטה העברית שקיבלה‬ ‫אותו ללמוד פה'‪ .‬זו רק‪ ‬דוגמה למשפטים‬ ‫שאני שומע מסטודנטים וגם ממרצים לעתים‬ ‫קרובות‪ .‬כולם מתפלאים איך בכלל אתיופי הגיע‬ ‫לאוניברסיטה העברית“‪ .‬אמירות כאלה‪ ,‬מתאר‬ ‫נגוסו‪ ,‬בוגר הפקולטה למדעי החברה‪ ,‬אינן‬ ‫נדירות‪.‬‬ ‫נגוסו נולד בשיכון עולים בדרום הארץ‪,‬‬ ‫“למציאות של משבר עמוק“‪ ,‬כדבריו‪ .‬משפחתו‬ ‫התקשתה להסתגל לתרבות הישראלית‪ ,‬בשעה‬ ‫שאנשי העדה עמדו מהצד וראו כיצד הילדים‬ ‫מידרדרים‪“ .‬כשהגעתי לצבא זו הייתה בעצם‬ ‫הפעם הראשונה ש'נשלפתי' מתוך השיכון‪.‬‬ ‫גיליתי עולם אחר‪ ,‬עולם של אנשים שמתקדמים‬ ‫בחיים‪ ,‬והבנתי שאני חייב לעשות הכול כדי‬ ‫להגיע לאוניברסיטה רצינית‪ .‬רציתי להוכיח‬ ‫לכולם‪ ,‬ובעיקר לעצמי‪ ,‬שגם לאתיופים יש‬ ‫עתיד“‪.‬‬ ‫גם דרכה לאוניברסיטה של אדיס‪,‬‬ ‫דוקטורנטית בתחום הטיפולי‪ ,‬לא הייתה נטולת‬ ‫מכשולים‪“ .‬עליתי מאתיופיה בגיל תשע‪ ,‬יחד עם‬ ‫הוריי ועוד שישה אחים קטנים"‪ ,‬היא מספרת‪.‬‬ ‫ההורים שלי כל הזמן אמרו שישראל זה לא‬ ‫אתיופיה ופה חייבים מקצוע טוב כדי להצליח“‪.‬‬ ‫אדיס אכן עשתה הכול כדי לרכוש מקצוע‬ ‫שיאפשר לה להתפרנס בכבוד‪ ,‬מסיבות ברורות‬ ‫מאוד עבורה‪“ :‬בחלוף השנים הבנתי שאם אני לא‬ ‫אלחם כדי להיכנס לאוניברסיטה טובה‪ ,‬אמשיך‬ ‫למעשה להיות חלק ממעגל המצוקה‪ .‬לא יכולתי‬ ‫לסבול את המחשבה שגם הילדים שלי יגדלו‬ ‫למציאות הזאת“‪ ,‬היא אומרת בכאב‪.‬‬

‫מסלול מכשולים‬ ‫סיפורים כמו אלו של נגוסו ושל אדיס פותחים‬ ‫צוהר לסדר יומו של הסטודנט האתיופי‪ .‬מדובר‬ ‫ביום ארוך מאוד‪ ,‬רצוף מאבקים פנימיים סביב‬ ‫זהות וביטחון עצמי‪ ,‬לצד מאבקים מול החברה‪,‬‬ ‫שלא נותנת אמון‪ ,‬וצופה מהצד גם כשהסטודנט‬ ‫כמעט וטובע בעומס הרגשי‪.‬‬ ‫הנתונים ברורים‪ :‬ייצוגם של תלמידים ממוצא‬ ‫אתיופי באקדמיה הישראלית רחוק מלהיות‬

‫“באחד השיעורים‬ ‫בתואר המרצה דיבר‬ ‫על מאפיינים שונים של‬ ‫תת‪-‬חברות בישראל‪,‬‬ ‫וכאשר הוא הציג שקף‬ ‫שעסק בעדה האתיופית‬ ‫הוא הכריז כי ’בני העדה‬ ‫האתיופית הם חברת‬ ‫רווחה המהווה הון אנושי‬ ‫דל לחברה הישראלית’‪.‬‬ ‫כל הסטודנטים מסביב‬ ‫סיכמו את דבריו‪ ,‬ורק‬ ‫אני נשארתי המומה”‪.‬‬ ‫אדיס‪ ,‬דוקטורנטית בתחום‬ ‫הטיפולי באוניברסיטה‬ ‫העברית‪.‬‬

‫תואם את שיעורם באוכלוסייה‪ ,‬כשהאוניברסיטה‬ ‫העברית נמצאת בתחתית רשימת המוסדות עם‬ ‫אחוז כמעט אפסי של סטודנטים ממוצא אתיופי‪.‬‬ ‫הנתונים קשים‪ ,‬אך נדמה שכמעט איש אינו‬ ‫מופתע מהם‪ .‬למעשה אין צורך בלשכה המרכזית‬ ‫לסטטיסטיקה או במשרד הפנים כדי לומר את‬ ‫שאנחנו כבר יודעים ‪ -‬מספיק שכל אחד ינסה‬ ‫למנות את מספר הסטודנטים האתיופים שלומדים‬ ‫אתו בפקולטה‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬כנראה שלא יהיה‬ ‫צורך ביותר מאצבעות יד אחת‪.‬‬ ‫“כל הסטודנטים האתיופים שאני מכירה‬ ‫זקוקים לזמן רב יותר משאר התלמידים על‪-‬מנת‬ ‫לעמוד במטלות הלימודיות‪ .‬במקביל‪ ,‬הם חייבים‬ ‫להשקיע זמן גם בעבודה‪ ,‬כי המלגות בדרך כלל‬ ‫לא מספיקות‪ .‬היו תקופות שלא היה לי כסף‬ ‫לאוכל כי ידעתי שאם אצא לעבוד לא אספיק‬ ‫ללמוד‪ ,‬ופחדתי שאנשור״‪ ,‬מספרת אדיס‪ .‬לדבריה‪,‬‬ ‫עבור מי שלא גדל בחברה מערבית‪ ,‬הדרישות‬ ‫האקדמיות — ולו הפשוטות ביותר בעבור הסטודנט‬ ‫הממוצע‪ ,‬כמו סיכום שיעור או כתיבת מטלה — הן‬ ‫משימות מורכבות הדורשות הסתגלות ומאמץ רב‪.‬‬ ‫למרות הקשיים‪ ,‬אדיס הצליחה להיכנס בשערי‬ ‫האוניברסיטה ואף לסיים בה את התואר‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫התחושה הקשה עימה יצאה משעריה‪ ,‬לא תחלוף‬ ‫במהרה‪ .‬על הקורס המזורז בפלורליזם שקיבלה‬ ‫באוניברסיטה היא מספרת‪“ :‬באחד השיעורים‬ ‫בתואר המרצה דיבר על מאפיינים שונים של‬ ‫תת‪-‬חברות בישראל‪ ,‬וכאשר הוא הציג שקף‬ ‫שעסק בעדה האתיופית הוא הכריז כי 'בני העדה‬ ‫האתיופית הם חברת רווחה המהווה הון אנושי‬ ‫דל לחברה הישראלית'‪ .‬כולם שמעו את הדברים‬ ‫וסיכמו‪ ,‬ורק אני נשארתי המומה‪ .‬לא הבנתי‬ ‫איך המרצה מדבר ככה ועוד מולי‪ .‬המילים שלו‬ ‫ליוו אותי זמן רב‪ ,‬ובכל פעם שהיה קושי סביב‬

‫כ' כסלו תשע"ג ‪4.12.2012 /‬‬

‫‪13‬‬

‫> המשך מעמוד ‪11‬‬

‫אחוזי הסטודנטים האתיופים באוניברסיטאות‬ ‫‪ 1.4%‬אונ‘ חיפה‬

‫‪ 0.5%‬אונ‘ בן‪-‬גוריון‬

‫‪ 0.6%‬אונ‘ בר‪-‬אילן‬

‫‪ 0.16%‬הטכניון‬ ‫‪ 0.15%‬האונ‘ העברית‬

‫‪97.18%‬‬

‫סטודנטים שאינם‬ ‫אתיופים במוסדות‬ ‫הלימוד הנבחרים‬

‫באנשים מצטיינים‪ .‬הבעיה לטעמי טמונה עוד‬ ‫בגיל הרך‪ :‬כבר שם נעשית הפרדה‪ ,‬ומשם הפער‬ ‫רק הולך וגדל‪ .‬אני פונה לכל הצעירים האתיופים‬ ‫לקחת אחריות‪ ,‬כי אי‪-‬אפשר לשבת בבית ולחכות‬ ‫שהאפליה תיגמר‪ ,‬צריך לקום ולעשות מעשה“‪.‬‬ ‫כשאריק גולדשטיין‪ ,‬מנכ“ל ומייסד עמותת‬ ‫“אריאלה“‪ ,‬הפועלת בקרב צעירים אתיופים‪,‬‬ ‫מתבקש להצביע על האחראים למצב‪ ,‬הוא מחייך‬ ‫ומסביר כי “בכל שנה מוקצים משאבים אדירים‬ ‫למען האוכלוסייה האתיופית‪ ,‬אך רובם ככולם‬ ‫מהווים תקציב עבור פתרונות פיננסיים קצרי טווח‬ ‫שלא מצליחים להעמיד את הצעירים האתיופים‬ ‫על הרגליים‪ .‬ילד אתיופי‪ ‬לא יודע לחלום‪ ,‬הוא‬ ‫לא מקבל דוגמה אישית או הכוונה‪ ,‬הוא חווה‬ ‫מסכת של השפלות ואפליה‪ ,‬ושומע בתקשורת על‬ ‫אתיופים שמעורבים בפשעים ואלימות‪ .‬כך יוצא‬ ‫שאין לו שום מודל חיקוי בגילאים הצעירים“‪.‬‬ ‫בעמותת “אריאלה“ מפעילים מיזם שמאתר‬

‫“הייתי האתיופית‬ ‫הראשונה ב'עברית'‬ ‫והתמודדתי על‬ ‫תפקיד במשרד‬ ‫החוץ מול אלפיים‬ ‫סטודנטים אחרים‪,‬‬ ‫כאשר את הנאומים‬ ‫שלי קראתי בעברית‬ ‫שנכתבה באמהרית‪.‬‬ ‫הצלחתי רק בזכות‬ ‫דבקות במטרה‪.‬‬ ‫אם יש רצון אמיתי‪,‬‬ ‫אפשר להשיג הכול”‬

‫בליינש זבדיה‪ ,‬שגרירת‬ ‫ישראל באתיופיה‪.‬‬

‫צעירים אתיופים בעלי פוטנציאל ורצון ללמוד‪,‬‬ ‫ומעניק להם ליווי כלכלי ואקדמי לאורך כל‬ ‫התואר‪ ,‬כולל חונך אישי ומורים פרטיים‪ .‬לפי‬ ‫גולדשטיין‪“ ,‬הדרישות הן מחויבות לקהילה‪ ,‬ולכן‬ ‫כל סטודנט אתיופי שמקבל תמיכה מחויב לעסוק‬ ‫בהסברה בקרב בני העדה או בעזרה לימודית‬ ‫לילדים אתיופים‪ .‬המטרה היא לשבור את מעגל‬ ‫התלות‪ .‬הפער שנוצר בחברה שלנו הוא פצצה‬ ‫מתקתקת עבור החברה הישראלית כולה‪ ,‬ואני‬ ‫מקווה שעדיין לא מאוחר מכדי לתקן“‪.‬‬

‫שגרירה של רצון טוב‬ ‫לצד המחסומים שמהם סובלים יוצאי‬ ‫אתיופיה‪ ,‬ניתן לחזות בסיפורי הצלחה של אנשים‬ ‫שהתעקשו להתקבל ללימודים ולסלול בעצמם‬ ‫את דרכם למעלה‪ .‬בשנות השמונים הייתה הגברת‬ ‫בליינש זבדיה הסטודנטית האתיופית הראשונה‬

‫בליינש זבדיה‪ ,‬שגרירת‬ ‫ישראל באתיופיה‬

‫באוניברסיטה העברית‪ .‬זבדיה למדה באוניברסיטה‬ ‫בחוגים ליחסים בין‪-‬לאומיים וללימודי אפריקה‪,‬‬ ‫וסיימה כבוגרת תואר ראשון ושני בחוגים אלו‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬לאחר שנות עשייה במשרד החוץ‪ ,‬היא‬ ‫מכהנת כשגרירת ישראל באתיופיה‪.‬‬ ‫“עליתי לארץ בגיל ‪ ,17‬עם ידע אפסי בעברית‬ ‫ובלי כסף בכלל‪ .‬עבדתי בניקיון פעמיים בשבוע‬ ‫כדי לממן את הלימודים‪ ,‬ואת השיעורים הייתי‬ ‫מסכמת באמהרית"‪ ,‬היא משחזרת‪" .‬השנים עברו‬ ‫ואין ספק שהמצב השתפר ‪ -‬יש יותר מלגות ויש‬ ‫אפליה מתקנת‪ ,‬אבל הבעיה היא שאין מספיק‬ ‫מוטיבציה‪ .‬צעירים אתיופים גדלים לתוך חברה‬ ‫שעדיין רובה ככולה לא אקדמית‪ .‬צריך להבין‬ ‫שבאתיופיה רוב האנשים עסקו בחקלאות‪ ,‬וכאן‬ ‫התרבות שונה לחלוטין“‪.‬‬ ‫על אף הקשיים שהיא מתארת‪ ,‬זבדיה ממליצה‬ ‫לשמור על אופטימיות‪“ .‬עם כל המכשולים‬ ‫שמוצבים בפני סטודנטים אתיופים‪ ,‬אני פונה‬ ‫ומבקשת מהם שייקחו דוגמה ממני‪ .‬אני הייתי‬ ‫האתיופית הראשונה באוניברסיטה העברית‪,‬‬ ‫והתמודדתי על תפקיד במשרד החוץ מול אלפיים‬ ‫סטודנטים אחרים‪ ,‬כאשר את הנאומים שלי קראתי‬ ‫בעברית שנכתבה באמהרית‪ .‬הצלחתי רק בזכות‬ ‫דבקות במטרה‪ .‬אם יש רצון אמיתי‪ ,‬אפשר להשיג‬ ‫הכול“‪.‬‬

‫"הנגשת ההשכלה הגבוהה עבור כל המגזרים בישראל היא אתגר לאומי"‬ ‫מהאוניברסיטה העברית נמסר‪“ :‬אנו רואים חשיבות רבה בשילוב בני העדה האתיופית בין כתלי האוניברסיטה‪ .‬לפיכך אנו מפעילים‪ ,‬בשיתוף מכון‬ ‫פויירשטיין‪ ,‬תכנית ייחודית שאליה מתקבלים תלמידים בני העדה ללא התחשבות בציון הפסיכומטרי‪ .‬במסגרת התכנית‪ ,‬זוכים התלמידים למלגות‬ ‫שכר לימוד ומחיה‪ ,‬סיוע חברתי אישי ותמיכה לימודית צמודה‪ ,‬במטרה לאפשר להם לממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בהם‪ .‬משתתפי התכנית‬ ‫לומדים בחוגים המובילים באוניברסיטה‪ ,‬בהם הפקולטה לרפואה‪ ,‬הפקולטה למשפטים ובית‪-‬הספר למנהל עסקים“‪.‬‬ ‫תגובת דובר המועצה להשכלה גבוהה‪“ :‬הנגשת ההשכלה הגבוהה עבור כל המגזרים בישראל היא אתגר לאומי‪ ,‬ולשם כך גובשו תכניות והוקצו‬ ‫משאבים‪ .‬לצורך סיוע בשילוב סטודנטים ממוצא אתיופי במערכת ההשכלה גבוהה‪ ,‬החליטה ות“ת (הוועדה לתקצוב ותכנון ‪ -‬י‪.‬ז‪ ).‬על מערך סיוע‬ ‫כלכלי‪ ,‬במטרה להגדיל סיכויי הצלחתם במערכת האקדמית‪ .‬רכיבי הסיוע כוללים תגבור לימודי‪ ,‬ספרי לימוד‪ ,‬מעונות‪ ,‬נסיעות‪ ,‬אבחון לקויות למידה‬ ‫וקורסי הכנה לפסיכומטרי‪ .‬בשנים האחרונות אף ניתנת מעטפת סיוע ליוצאי אתיופיה במכינות‪ ,‬המתוקצבת במשותף על‪-‬ידי ות“ת‪ ,‬משרד החינוך‬ ‫והקרן לחיילים משוחררים“‪.‬‬

‫‪ / 20.11.2012‬ו' כסלו תשע"ג‬

‫‪12‬‬

‫הכי זול באקדמון!‬

‫‪ 4‬ספרים‬

‫*‬

‫‪www.academon.co.il‬‬ ‫*מתוך רשימת הספרים המשתתפים במבצע *רק הספרים עם מדבקת המבצע‬ ‫*לא כולל ספרי לימוד וספרים מוזלים *בתוקף עד ‪ 31.12.12‬או עד גמר המלאי‬ ‫*אין כפל מבצעים והנחות *ט‪.‬ל‪.‬ח‬

‫‪12/2/12 12:32 PM‬‬

‫‪133577_PIhaton_193X283_bf.indd 1‬‬

‫‪14‬‬

‫‪ / 4.12.2012‬כ' כסלו תשע"ג‬

‫יו‬ ‫ל נר ש‬

‫מים‬

‫בכ‬

‫הק‬

‫ו‬

‫נס‬

‫‪ 10 %‬הנח ה מ ע‬

‫לות‬

‫רס !‬

‫כ‬ ‫נ‬ ‫הר ס‬ ‫שמה‬

‫‪18:00‬‬ ‫‪,2‬‬

‫ם רביעי‪ ,‬ח' בחשוון‬ ‫‪,‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4.1‬‬

‫המעניק תעודה להדרכת נוער בירושלים )באישור משרד החינוך(‬

‫קורס שנתי ייפתח ביום רביעי‪ ,‬כ"ב בחשוון תשע"ג )‪(7/11/2012‬‬ ‫ויתקיים במשך כשמונה חודשים בימי ד' ואחת לחודש בימי ו'‬ ‫ביד בן‪-‬צבי ובירושלים וסביבותיה‪.‬‬

4.12.2012 / ‫כ' כסלו תשע"ג‬

LATE NIGHT ‫ הנחה על כל תפריט האוכל‬15 % 24:00 ‫אחרי‬

‫ המפרסמים‬IDI

An intelligent man is sometimes forced to be drunk to “ spend time with his fools” Earnest Hemingway

- ‫ | חפשו אותנו ב‬3 ‫הורקנוס‬

‫זושא‬ ‫בר | אוכל‬

‫כ' כסלו תשע"ג ‪4.12.2012 /‬‬

‫‪17‬‬

‫>> מג’ד חמדאן ‪ -‬סטודנט למדעי המחשב ופעיל בתא בל”ד‬ ‫בהפגנה נגד הלחימה בדרום שהתקיימה‬ ‫בקמפוס בשבוע שעבר‪ ,‬הבענו את התנגדותנו‬ ‫לתקיפה הישראלית ואת אהדתנו לעמנו בעזה‪.‬‬ ‫אנו בבל“ד מאמינים כי מוטלת עלינו חובה‬ ‫לארגן הפגנות ופעילויות פוליטיות שבהן נביע‬ ‫את התנגדותנו לתקיפה האגרסיבית‪ ,‬דבר הנובע‬ ‫מחובתנו הטבעית‪ ,‬האנושית והלאומית להמשיך‬ ‫את המאבק הפלסטיני‪.‬‬ ‫כמו שקרה במקרים אחרים בעבר‪ ,‬כוחות‬ ‫של משטרה ומשמר הגבול רמסו באופן אלים‬ ‫את זכותנו להפגין‪ ,‬דבר שאף הוביל למעצרם‬ ‫של סטודנטים‪ ,‬ואני ביניהם‪ ,‬שכל “פשעם“ היה‬ ‫שהשתתפו בהפגנה חוקית‪.‬‬ ‫כסטודנטים‪ ,‬חשוב לנו להדגיש שאין אנו‬ ‫נרתעים או נסוגים‪ ,‬וכי הברוטאליות של המשטרה‪,‬‬ ‫שמטרתה היחידה לדכא את האקטיביזם שלנו‪ ,‬לא‬ ‫תצלח‪ .‬אנו עומדים על זכויותינו ועל החופש לבטא‬ ‫את עצמנו‪ ,‬ולא קיים כוח משטרתי שיכול לשלול‬ ‫מאתנו זכויות אלה‪.‬‬ ‫למרבה האירוניה‪ ,‬בתוך כותלי האוניברסיטה‬ ‫מלמדים בחוגים מסוימים מהי דמוקרטיה‪ .‬אנו‪,‬‬ ‫כסטודנטים‪ ,‬שואלים את האוניברסיטה‪ :‬איפה‬ ‫הדמוקרטיה? האם ההפגנה האחרונה‪ ,‬שבה‬ ‫הותקפו סטודנטים ונעצרו רק משום שהפגינו‪,‬‬ ‫הייתה אירוע חולף וחסר משמעות מבחינתה? האם‬

‫אדישות זו‪ ,‬אין משמעותה המשך הדיכוי הישראלי‬ ‫במקומות “סטריליים“ וניטראליים לכאורה כמו‬ ‫האוניברסיטה? שאלות אלו נשאלו בעבר על ידינו‪,‬‬ ‫אך הן ממשיכות ליפול על אוזניים ערלות‪.‬‬ ‫כסטודנטים ערבים וכחלק אינטגרלי מהעם‬ ‫הפלסטיני‪ ,‬התגבש אצלנו בתא בל“ד הצורך‬ ‫להפגין נגד התקיפה הישראלית העוינת בעזה‪.‬‬ ‫ההפגנה לא באה מתוך “סולידריות“ עם הקורבן‬ ‫בעזה‪ :‬מבחינתנו כולנו קורבן אחד‪ .‬תקיפתה של‬ ‫עזה אינה אקט שהתחיל במבצע “עמוד ענן“‪,‬‬ ‫מדובר במצב מתמשך שהחל עם המצור‪ ,‬המבצעים‬ ‫הצבאיים המרובים והחיסולים הממוקדים שישראל‬

‫כיוונה לעבר המקום הכי מאוכלס בעולם‪ .‬הריגתם‬ ‫של אזרחים‪ ,‬השמדת תשתיות ובתים‪ ,‬מחיקת‬ ‫בתי‪-‬ספר‪ ,‬בתי‪-‬חולים וארגונים שונים מעל פני‬ ‫האדמה — לדעתנו‪ ,‬יש בכל אלו כדי להראות שידה‬ ‫של ישראל קלה על ההדק‪.‬‬ ‫אנו מסרבים לראות את המצב כסכסוך בין‬ ‫שני צדדים שווים או מלחמה קלאסית בין שני‬ ‫אויבים‪ .‬לדעתנו אי‪-‬אפשר להשוות בין שני‬ ‫הצדדים בסכסוך‪ .‬אי‪-‬אפשר להעלים עין ולקרוא‬ ‫להתנגדות שצומחת מעם מדוכא “טרור“‪ ,‬בשעה‬ ‫שהצד האחראי על הדם הנשפך משני הצדדים הוא‬ ‫מדינת ישראל‪.‬‬

‫>> ערן אמסלם ‪ -‬סטודנט לתקשורת פוליטית וקצין חי”ר במילואים‬ ‫כל סטודנט שמשרת במילואים מכיר את זה‪:‬‬ ‫המעטפה הלבנה‪-‬ירוקה מצה“ל‪ ,‬בשורת האיוב‬ ‫האישית הקטנה שלנו‪ ,‬שאף פעם לא נוחתת בזמן‬ ‫טוב‪ .‬לא משנה אם זה שבוע בצאלים‪ ,‬חודש בגבול‬ ‫מצרים או כמה שבועות בקו ביהודה ושומרון‪,‬‬ ‫תמיד נראה שהמילואים “נופלים“ באמצע משהו‬ ‫מאוד חשוב בחיים‪ :‬למידה למבחן גדול‪ ,‬עבודה‬ ‫להגיש‪ ,‬פרויקט שנכנס בעבודה או “סתם“ איזה‬ ‫אירוע חברתי שממש לא מתחשק לפספס‪.‬‬ ‫אבל אנחנו יודעים שאין מה לעשות‪ ,‬ולמרות‬ ‫הקושי‪ ,‬מתייצבים‪ .‬המעברים החדים האלה‬ ‫מהאזרחות לצבא ובחזרה‪ ,‬אף פעם אינם קלים‪:‬‬ ‫מהשגרה המוכרת‪ ,‬הבטוחה והחמימה‪ ,‬היישר‬ ‫לקלחת הצבאית של לחץ‪ ,‬של לוחות זמנים ושל‬ ‫הצורך לדבוק במשימה בכל מחיר‪.‬‬ ‫ואם כל אלה נכונים בזמן שגרה‪ ,‬הרי‬ ‫שכשמגיע צו ‪ 8‬העניין הופך למורכב אפילו‬ ‫יותר‪ .‬אם במהלך השנה החוק מחייב לתת‬ ‫למילואימניקים התראה של חודשיים לפני שהם‬ ‫נדרשים להתייצב‪ ,‬הרי שביום שישי הקודם‪,‬‬ ‫קצת לפני שהתיישבנו כולנו לארוחת השבת‬ ‫המשפחתית‪ ,‬קיבלנו‪ ,‬חבריי לפלוגה ואני‪ ,‬את‬ ‫הטלפון שידענו שיגיע‪“ :‬אנחנו מופעלים‪ ,‬נא‬ ‫להתייצב כמה שיותר מהר“‪.‬‬ ‫לא רק ההתראה הקצרה שונה ממה שהתרגלנו‬

‫אליו‪ ,‬כל רגע במילואים האלה היה שונה‪ :‬לא היו‬ ‫בהם אימונים מעייפים באווירה עצלה בג'בלאות‬ ‫באמצע המדבר‪ ,‬גם לא היו בהם שעות על גבי‬ ‫שעות בג'יפ בשומרון‪ ,‬וגם לא בהייה פסטורלית‬ ‫בנופי הגליל המוריקים בקו צפון‪ .‬עכשיו ידענו‪,‬‬ ‫ ה“חפיף“ וה“יהיה בסדר“ הישראליים כבר‬‫לא ממש יעבדו‪ .‬הפעם‪ ,‬ידענו כולנו‪ ,‬זה הדבר‬ ‫האמיתי‪ .‬מלחמה‪ .‬אנחנו עוד רגע “שם“‪ ,‬ועל כל‬ ‫מה שלא נספיק להכין עכשיו‪ ,‬נשלם אחר כך‪,‬‬ ‫“בפנים“‪.‬‬ ‫משפצרים ציוד‪ ,‬יורים ומתאמנים‪ .‬הלחץ גדל‪,‬‬ ‫ועמו עולה מפלס החששות והחרדות‪ ,‬בעיקר‬ ‫בקרב המבוגרים יותר‪ ,‬בעלי המשפחות‪ .‬לאלו‬ ‫נוספו אזעקות “צבע אדום“ בתדירות של כמה‬ ‫פעמים בשעה — דבר שאנחנו בוודאי לא מכירים‬ ‫מירושלים — שהגבירו את אווירת הכאוס הכללית‪.‬‬ ‫“שדה הקרב הוא ממלכת אי‪-‬הוודאות“‪ ,‬אמר‬ ‫קרל פון קלאוזביץ' כבר לפני מאות שנים‪ ,‬ולא‬ ‫ידע כמה צדק‪ .‬הדבר הכי בולט בשבוע הזה‪,‬‬ ‫שאותו בילינו בהכנות בדרום לקראת פעולה‬ ‫בעזה‪ ,‬היה אי‪-‬הוודאות‪ :‬השאלות ששאלנו את‬ ‫עצמנו נעו לא רק סביב השאלה אם תהיה כניסה‬ ‫או לא‪ .‬גם לא רק סביב השאלה אם נצליח לשים‬ ‫סוף לירי הרקטות אחרי כל השנים האלה‪ ,‬ואפילו‬ ‫לא סביב התהייה הגדולה אם בדרך לשם חיינו‬

‫יהיו מוטלים על הכף‪ .‬מצחיק ככל שזה יישמע‪,‬‬ ‫אי‪-‬הוודאות נגעה אפילו לגבי השעה הקרובה‪:‬‬ ‫איפה נהיה‪ ,‬מה נעשה ולאן נלך‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬לצד תחושת הלחץ‪ ,‬ההולכת וסוגרת‬ ‫ככל שמועד המבצע המשוער מתקרב‪ ,‬מדהים‬ ‫היה לראות את ההתגייסות של אנשי המילואים‪.‬‬ ‫כמה זה כבר קורה בישראל? מבוגרים בני ‪ 40‬עם‬ ‫שלושה ילדים‪ ,‬לצד חיילים משוחררים בני ‪22‬‬ ‫שרק חזרו מהודו‪ .‬דתיים מיהודה ושומרון לצד‬ ‫היפסטרים מתל אביב‪ .‬מכל קצוות הארץ התאספו‬ ‫כל אלה‪ ,‬אחרי שעזבו את חייהם באמצע “זמן‬ ‫המשפחה“ היחיד בשבוע‪ ,‬והלכו למלחמה‪ .‬הלכו‬ ‫כי הבינו שהגיע הזמן להגן על עצמנו‪ ,‬אפילו‬ ‫במחיר הבריאות שלהם‪.‬‬ ‫הלוואי שהיו נותנים לנו סוף סוף לעשות את‬ ‫זה‪ .‬תנו לצה“ל לנצח‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫קולות‬ ‫‪ / 4.12.2012‬כ' כסלו תשע"ג‬

‫מלחמה‬ ‫הדי מבצע "עמוד ענן" אמנם שככו‪ ,‬אך יש מי שעדיין מתקשה‬ ‫לשכוח את שמונת הימים הטעונים שלושה סטודנטים ‪ -‬פעיל‬ ‫בתא בל”ד שהפגין נגד המבצע ונעצר‪ ,‬קצין במילואים שהוקפץ‬ ‫בצו ‪ ,8‬וסטודנט למשפטים הלומד סמסטר בחו"ל ‪ -‬כותבים על‬ ‫המבצע מנקודת מבטם האישית בעיניים שלהם‬

‫>> אייל צור ‪ -‬סטודנט למשפטים‪ ,‬לומד הסמסטר במרכז למשפט בין‪-‬לאומי והשוואתי בלונדון‬ ‫בשלושת החודשים הראשונים לשהותי‬ ‫בלונדון הרגשתי שווה בין שווים‪ .‬למרבה הפלא‪,‬‬ ‫או שמא למרבה התמימות‪ ,‬חלק נכבד מתושבי‬ ‫לונדון אינם בריטים‪ ,‬על אף המבטא הבריטי‬ ‫הכבד שנשמע ברחובות‪ .‬ספרדים‪ ,‬איטלקים‪,‬‬ ‫בלגים‪ ,‬בריטים‪ ,‬קנדים וישראלים — כולם‬ ‫דומים‪ :‬בכל אותן מדינות חי לו עם שמחפש‬ ‫הגדרה עצמית כמדינה עצמאית‪ .‬לא ידעתי את‬ ‫נפשי מרוב אושר ‪ -‬ארבעה חודשי חופש לאומי‬ ‫ולאומני עברו עלי בנעימים‪ .‬החופש נגמר מוקדם‬ ‫מהצפוי‪ ,‬עם ביקורו של עו“ד חסן ג’בארין‪ ,‬מנכ“ל‬ ‫ארגון “עדאלה“‪ ,‬המייצג את זכויות המיעוט‬ ‫הערבי בישראל‪ ,‬ועם מבצע “עמוד ענן“‪ .‬מנהל‬ ‫המרכז לא מצא לנכון לדחות את ביקורו בעקבות‬ ‫האירועים במזרח התיכון‪ .‬יש שראו בכך חוסר‬ ‫התחשבות‪ ,‬אך איני נמנה עמם‪.‬‬

‫תמצית האירועים‪ :‬ההורים חנכו את המקלט‬ ‫בדירתם בתל‪-‬אביב‪ ,‬אחי גויס בצו ‪ ,8‬ובינתיים‬ ‫בלונדון ג’בארין משווה בין ממשלת ישראל‬ ‫למשטר האפרטהייד בפני ‪ 85‬סטודנטים מ‪15-‬‬ ‫מדינות שונות‪ .‬ביניהם נמצאת סטודנטית‬ ‫ישראלית אחת‪ ,‬שוצפת וקוצפת‪ ,‬שתוקפת‬ ‫בנשימה אחת את ארגון עדאלה‪ ,‬את העם‬ ‫הפלסטיני ואת חברי הכנסת הערבים‪ .‬אני יושב‬ ‫בסוף האולם‪ ,‬מכווץ בעצמי‪ ,‬רגע אחד מסביר‬ ‫לסטודנטית האמריקאית לידי ש“נוהל שכן“‬ ‫זה לא מגן אנושי (ובפנים מעכל שקווי הדמיון‬ ‫רבים)‪ ,‬וברגע אחר רץ לקדמת האולם בשביל‬ ‫להרגיע את גרסתה המשופרת של חברת הכנסת‬ ‫מירי רגב‪ .‬למחרת בחרתי לשנות אסטרטגיה‪:‬‬ ‫כשחבר שאל לפשר המבצע ‪ ,‬העליתי על הצג את‬ ‫תמונות האוטובוס השרוף מהפיגוע בתל‪-‬אביב‪.‬‬

‫מספר שעות עוברות‪ ,‬וכלי התקשורת הבין‪-‬‬ ‫לאומיים פרסמו תמונה של גופות בני משפחה‬ ‫פלסטינית שנהרגה בניסיון חיסול כושל‪ .‬המאבק‬ ‫הפנימי בלתי נמנע‪ .‬כמי שגדל על ערכי הציונות‪,‬‬ ‫צרוב בי האינסטינקט הבסיסי להגן על עמדת‬ ‫ישראל תהיה אשר תהיה‪ ,‬אך באקדמיה השכלתי‬ ‫להבין שביקורת היא כלי הכרחי לחשיפת האמת‪.‬‬ ‫החובה לייצג את ישראל בסביבה בין‪-‬לאומית‬ ‫היא תעתוע פרי מוחנו‪ .‬טוב נעשה אם לא נתיימר‬ ‫לייצג את ישראל כי אם לייצג את עצמנו‪ .‬טוב‬ ‫נעשה אם נראה לעולם כי הסטודנטים מישראל‬ ‫אינם משכפלים את עמדת משרד החוץ‪ ,‬אלא‬ ‫משקפים את הטבע האמיתי של הסטודנטים‬ ‫בישראל ‪ :2012‬ליכוד ביתנו לצד עבודה‪ ,‬איחוד‬ ‫לאומי לצד מרצ וחד“ש‪“ ,‬עוצמה לישראל“ לצד‬ ‫בל“ד‪.‬‬

‫כ' כסלו תשע"ג ‪4.12.2012 /‬‬

‫‪19‬‬

‫>> עמיעד ריקלין (‪ ,)23‬רקדן ברייקדאנס‬ ‫מיקום מועדף‪“ :‬ה'שחמט' — רחבה שהקים‬ ‫חרדי אמריקאי לפני שמונה שנים‪ ,‬כחובב היפ‪-‬‬ ‫הופ בעצמו‪ .‬בכל פעם הגיעו אנשים אחרים‪ ,‬ועם‬ ‫הזמן נוצרו קבוצות קבועות‪ ,‬המכונות '‪.'crews‬‬ ‫יש אנשים קבועים שמגיעים לרחבה והפכו‬ ‫לחברים ממש טובים‪ ,‬אבל רק דרך ה'שחמט'‬ ‫אנחנו בקשר‪ ,‬מחוץ לרחבה לא מתראים‪.‬‬ ‫ל‪ 'crew'-‬שלי קוראים '‪.“'crazy funks‬‬ ‫סיפור חיי‪“ :‬במקור אני מתל‪-‬אביב‪ ,‬אבל‬ ‫כבר שלוש שנים חי בירושלים‪ .‬התחלתי בהיפ‪-‬‬ ‫הופ‪ ,‬ועד לפני שלוש שנים לא ידעתי בכלל מה‬ ‫זה ברייקדאנס‪ .‬התחלתי לרקוד היפ‪-‬הופ בסטודיו‬ ‫שהגעתי אליו בטעות‪ ,‬וכשנחשפתי לברייקדאנס‪,‬‬ ‫ב'שחמט' הרגשתי שאני יותר מתחבר“‪.‬‬ ‫קוד לבוש‪“ :‬נעלי אדידס‪ ,‬כובע ושכבות‬ ‫של חולצות‪ ,‬כשהחולצה התחתונה צריכה להיות‬ ‫ארוכה מהעליונה‪ .‬יש כאלה ששמים רצועות של‬ ‫ספוג על הידיים‪ ,‬אבל כל אחד והסטייל שלו‪ .‬בכל‬ ‫מקרה‪ ,‬הלבוש לא קובע — לא משנה מה תלבש‪,‬‬ ‫אם תרקוד טוב יעריכו אותך יותר“‪.‬‬ ‫עוברי אורח הזויים‪“ :‬ערסים ופרחות‬ ‫שמתחילים לרקוד לידנו לצלילי מוסיקה מזרחית‪,‬‬

‫ואומרים לנו‪' :‬מה‪ ,‬משעמם לכם?'‪ .‬לא אומרים‬ ‫דבר כזה למי שריקוד זה הדבר שהוא הכי אוהב“‪.‬‬ ‫במת חלומותיי‪“ :‬הברייקדאנס מבוסס על‬ ‫תחרויות‪ ,‬לא מופעים‪ .‬הייתי רוצה להגיע לרמה‬ ‫מקצועית שתאפשר לי להתחרות גם באליפות‬

‫עולם בחו“ל“‪.‬‬ ‫בין הטיפות‪“ :‬בשביל רקדן ברייקדאנס‬ ‫לוותר על ריקוד זה כמו לוותר על אוכל‪ ,‬אפילו‬ ‫על החיים‪ .‬אם אתה חייב לרקוד‪ ,‬תרקוד — גם‬ ‫בגשם“‪.‬‬

‫>> אריה (‪ )47‬וגיל (‪ )37‬גת‪ ,‬האחים המזמרים‬

‫מיקום מועדף‪“ :‬מקום שמאיר לך פנים‪,‬‬ ‫היכן שהלב אומר“‪ ,‬אומרים השניים‪.‬‬ ‫סיפור חיי‪ :‬גיל‪“ :‬אנחנו במקור מנתניה‪,‬‬ ‫מבית חילוני‪-‬מסורתי‪ .‬ההורים שלנו עברו לאילת‬ ‫וגרנו שם תקופה ארוכה מאוד‪ .‬גדלנו והתחנכנו‬ ‫בעיר‪ ,‬ובה התחלנו את תהליך החזרה בתשובה‪,‬‬

‫לצד עשיית מוזיקה‪ ,‬שתמיד הייתה קיימת בבית‪.‬‬ ‫היום אנחנו אנשי משפחה‪ ,‬נשואים עם ילדים‪,‬‬ ‫ועדיין מוזיקאים“‪.‬‬ ‫אריה‪“ :‬למען האמת‪ ,‬אני עכשיו לומד מוזיקה‬ ‫בבית‪-‬ספר 'מזמור' של דניאל זמיר‪ .‬זה כמו‬ ‫'רימון'‪ ,‬רק מיועד לציבור הדתי“‪.‬‬

‫סיפור חיי הכלי‪ :‬אריה‪“ :‬לאחי הייתה‬ ‫חנות 'כלי‪-‬זמר' באילת ועזרתי לו בה מידי פעם‪.‬‬ ‫יום אחד מישהו השאיר שם גיטרה קלאסית‬ ‫ישנה למכירה — נדלקתי עליה‪ ,‬תפסתי אותה‪,‬‬ ‫והיא עשתה לי טוב בנשמה‪ .‬אני במקור בכלל‬ ‫מתופף‪ ,‬אבל ניסיתי לפרוט עליה איזה אקורד‪-‬‬ ‫שניים‪ ,‬והצליל שבקע ממנה היה פשוט כל‪-‬כך‬ ‫יפה‪ .‬עם החזרה בתשובה‪ ,‬כשהתחלתי להלחין‬ ‫טקסטים מספרי הקודש‪ ,‬כל הסיפור תפס כיוון‬ ‫יותר רציני“‪.‬‬ ‫גיל‪“ :‬אותי אריה לימד לנגן בגיטרה — ממנו זה‬ ‫התחיל‪ ,‬מהתקליטים שלו“‪.‬‬ ‫עוברי אורח הזויים‪ :‬אריה‪“ :‬יום אחד ניגשו‬ ‫אליי זוג אנשים וסיפרו שגם הבן שלהם מתופף‪.‬‬ ‫כששאלתי לשמו התברר שמדובר במתופף בין‪-‬‬ ‫לאומי‪ ,‬שאף נכח בהופעה‪ .‬בשלב מאוחר יותר של‬ ‫הערב ישבתי אתו שעה ארוכה ונפלאה“‪.‬‬ ‫במת חלומותיי‪“ :‬כאן‪ .‬הכי טוב"‪ ,‬מחייכים‬ ‫שניהם‪" .‬יש שני יתרונות מאוד חזקים להופעה‬ ‫ברחוב‪ :‬הראשון הוא שאתה לא חייב לאף אחד‬ ‫כלום — אתה עושה מה שאתה רוצה; השני הוא‬ ‫שיש משהו מאוד מאחד ברוח שעוברת דרכנו‬ ‫לקהל פה‪ .‬הרחוב הירושלמי הוא מקום מגוון‬ ‫מאוד מבחינת האנשים שעוברים‪ ,‬כי לא כולם‬ ‫ישראלים — כל העולם מסתובב פה‪ .‬זה גם משליך‬ ‫על הגיוון במוסיקה שלנו — אינסטרומנטלית‪,‬‬ ‫אנגלית ומקורית“‪.‬‬ ‫בין הטיפות‪“ :‬עושים מה שאנחנו עושים כל‬ ‫הזמן"‪ ,‬הם אומרים‪" ,‬גם אם מטפטף קצת“‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫‪ / 4.12.2012‬כ' כסלו תשע"ג‬

‫תרבות‬

‫וכל איש ואישה שחקנים‬ ‫הם ורקדנים‪ ,‬ונגנים‪,‬‬ ‫וציירים הם אמני‬ ‫הרחוב של ירושלים‬ ‫הפכו מזמן לחלק טבעי‬ ‫ממדרכות העיר‪ ,‬כשהם‬ ‫סוחפים אחריהם מעגלים‬ ‫של עוברי אורח נלהבים‬ ‫מה הסיפור שלהם?‬ ‫מאיפה הם באו? ומה‬ ‫לכל הרוחות הם עושים‬ ‫בחורף? פרויקט מיוחד‬

‫כל העולם‬ ‫שרון כהן‬ ‫צילומים‪ :‬עדי ונדיצנסקי‬

‫>> רוזלין וולברגר (‪ ,)21‬נגנית יוקולילי‬ ‫מיקום מועדף‪“ :‬במדרחוב של בן‪-‬יהודה‪ ,‬בין‬ ‫הבחור שמוכר את הבוטנים לבנק 'מזרחי טפחות'“‪.‬‬ ‫סיפור חיי‪“ :‬עליתי לארץ מניו‪-‬יורק כשהייתי‬ ‫בת חמש‪ ,‬גדלתי בבית שמש‪ ,‬וכשהייתי בת ‪17‬‬ ‫עברנו לארמון הנציב בירושלים‪ .‬את האהבה‬ ‫למוזיקה ירשתי מההורים — אני באה ממשפחה‬ ‫מאוד מוזיקלית‪ ,‬ומרגישה בת מזל שגדלתי‬ ‫בסביבה שכל הזמן יוצרים בה‪ .‬קשה לי כשאני‬ ‫רואה אנשים עם אוזניות — היום אנשים כמעט לא‬ ‫שומעים מוזיקה חיה בכלל‪ .‬מוזיקה צריכה להיות‬ ‫נגישה לכולם‪ ,‬לא רק באוזניות“‪.‬‬ ‫סיפור חיי הכלי‪“ :‬אני מנגנת על פסנתר‪,‬‬ ‫גיטרה ויוקולילי (גיטרה מיניאטורית‪ ,‬ש‪.‬כ‪.).‬‬ ‫יוקולילי זה הכלי הכי מגניב בעולם‪ .‬התיאוריה‬ ‫שלי היא שאם לכולם יהיה יוקילילי‪ ,‬ללא ספק‬ ‫יהיה שלום עולמי‪ .‬זו תיאוריה שהוכיחה את‬ ‫עצמה‪ :‬פעם ראיתי מנהל מאפייה משפיל את‬ ‫העובד שלו‪ ,‬נכנסתי עם היוקולילי ואלתרתי שיר‬ ‫שמבקש שיהיה בן‪-‬אדם — שלא יקרא לעובדים שלו‬ ‫מפגרים‪ .‬כשסיימתי לשיר הוא התנצל במבוכה‪.‬‬ ‫הסתכלתי על היוקולילי וכאילו ראיתי מסביבו‬ ‫הילה של מלאכים‪ .‬כשאנשים רואים את הכלי‬ ‫הזה הם מתנהגים כאילו הם ראו תינוק‪ .‬זו צורת‬ ‫תקשורת שלא גורמת לאנשים להעלות מגננות‪,‬‬

‫במיוחד היום‪ ,‬כשקיימת תחושה של ניכור וניתוק‪.‬‬ ‫מוזיקה מזכירה לאנשים שכולנו כאן ביחד“‪.‬‬ ‫עוברי אורח הזויים‪“ :‬מישהו זרק לי פעם‬ ‫שקית נייר עם קרואסון“‪.‬‬ ‫במת חלומותיי‪“ :‬אני לא צריכה במה — פה‬

‫נמצאת הבמה של העולם‪ ,‬כמו שאמר שייקספיר‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬ללא ספק הבמה האהובה עליי היא תחנת‬ ‫אוטובוס‪ .‬זו נקודת מעבר‪ ,‬ולכן הקהל משתנה‬ ‫ומתחלף ללא הרף“‪.‬‬ ‫בין הטיפות‪“ :‬הכי כיף בגשם“‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫‪ / 4.12.2012‬כ' כסלו תשע"ג‬

‫‪| www.Dosa.co.il‬‬

‫‪www.afikim4u.co.il‬‬

‫זה‬ ‫הזמן‬ ‫למלגת א‬

‫פיקים!‬

‫אנחנו מזמינים אתכם להשתתף לחוות וללמוד‬ ‫בתוכנית המלגות של אפיקים‬

‫תורה ומדע | פסיכולוגיה ויהדות | אהבה וזוגיות | אקטואליה ודילמות מוסריות‬ ‫מסע אל תוך ארון הספרים היהודי הכרות במבט היסטורי על ירושלים של פעם‪,‬‬ ‫סיורים בעיר העתיקה ובשכונות שמחוץ לחומות‪ ,‬מסעות מורשת בחו"ל ועוד‪...‬‬

‫גובה המלגה עד‬

‫‪5,000‬‬

‫לפרטים נוספים והרשמה‪:‬‬

‫‪₪‬‬

‫בשנה‬

‫‪02-9410110 | afikim4U.co.il‬‬ ‫קיים בין התאריכים‪:‬‬

‫המסע ית‬

‫‪4-11/03/2013‬‬

‫המהרו להירשם‪,‬‬ ‫מקומות מוגבל!‬ ‫פר ה‬

‫מס‬

‫* לחברי אפיקים‬ ‫עלות המסע ‪ $200‬בלבד!‬

‫הכל כלול‪ :‬טיסות‪ ,‬לינה‪ ,‬ארוחות‪,‬‬ ‫הסעות‪ ,‬כניסות לאתרים‬ ‫הדרכה מקצועית‪.‬‬ ‫*בקיזוז מלגת סמסטר א'‬ ‫*מותנה בראיון אישי ובמפגשי הכנה‬

‫כ' כסלו תשע"ג ‪4.12.2012 /‬‬

‫‪21‬‬

‫>> שמעון בן יוחאי (‪,)50‬‬ ‫צייר רחוב‬ ‫מיקום מועדף‪“ :‬בעבר ציירתי ברובע‬ ‫היהודי‪ ,‬וכבר שנים שאני מצייר ברחוב בן‪-‬יהודה"‪.‬‬ ‫סיפור חיי‪“ :‬אני במקור ממושב חבל אשכול‬ ‫בדרום‪ .‬לא למדתי לצייר מעולם‪ ,‬אבל אני מצייר‬ ‫מילדות — כמושבניק הייתי מצייר שדות ונופים‪,‬‬ ‫וזה נתן לי מוזה ליצור‪ .‬אני חי בירושלים‪ ,‬והציור‬ ‫הוא הפרנסה שלי"‪.‬‬ ‫סיפור חיי הכלי‪“ :‬פה אני מצייר בעטים‪ .‬זו‬ ‫עבודה ייחודית שלא הרבה עושים‪ .‬כילד ציירתי‬ ‫בעטים סתם‪ ,‬וזה יצא מהמם‪ .‬לקח לי עוד הרבה‬ ‫שנים להעלות את רמת העבודה שאני מבצע‪.‬‬ ‫מה שטוב בציורים בעטים זה שהצבע לא נמחק‬ ‫ושגווני הציור נשארים באופן מיוחד לאורך זמן“‪.‬‬ ‫עוברי אורח הזויים‪“ :‬כשציירתי ברובע‬ ‫היהודי מאות אנשים היו נשארים לראות אותי‬ ‫מצייר‪ .‬הייתי צוחק ואומר להם ללכת להתפלל‬ ‫בכותל — מה הם נשארים פה שעתיים על‪-‬ידי?“‪.‬‬ ‫תערוכת חלומותיי‪“ :‬לצייר פה ולהציג‬ ‫בחו“ל‪ .‬המודעות לאמנות בארץ ירודה‪,‬‬ ‫והרי מקור האמנות שלי בא מארץ ישראל —‬ ‫מירושלים‪ .‬כואב לי שהישראלים לא מעריכים‬ ‫אמנות‪ .‬אנשים מאירופה רואים את העבודות‬

‫שלי ולא שואלים כמה זה עולה — הם פשוט‬ ‫רוצים את זה‪.‬‬ ‫"יחידי סגולה הם הישראלים שלא שואלים‬ ‫על המחיר‪ .‬אני חושב שאני היחיד שמצייר בסגנון‬ ‫שלי — סיפורים מכל נושא בהיסטוריה היהודית‪,‬‬

‫שמשולבים בהרבה רגש ומצוירים בעטים“‪.‬‬ ‫בין הטיפות‪“ :‬יש לי סטודיו ואני מצייר שם‬ ‫בחורף‪ .‬בעבורי ציור זה משהו מהנשמה‪ ,‬ריפוי‬ ‫בעיסוק‪ ,‬שלוות נפש‪ .‬כשאני לא מצייר אני חוזר‬ ‫למושב ומתעסק בחקלאות עם אחיי“‪.‬‬

‫>> נטליה גומז (‪ )22‬ודריה לוין שלם (‪ ,)22‬מיצג תיאטרון‪-‬תנועה‬

‫נטליה ודריה‪ .‬צילומי מסך מתוך סרט המופע‬

‫מיקום מועדף‪ :‬נטליה‪“ :‬איפה שישנה‬ ‫נגישות לכמה שיותר אנשים“‪.‬‬ ‫סיפור חיי‪ :‬נטליה‪“ :‬נולדתי במקסיקו‪ ,‬שם‬ ‫התחלתי ללמוד ריקוד מודרני‪ .‬טיילתי קצת‬

‫בברלין ובבלגיה‪ ,‬לקחתי שיעורים באלתור‪ ,‬שם‬ ‫הבנתי מה אני רוצה לעשות‪ .‬התחלתי לחפש‬ ‫מקומות שבהם אוכל ללמוד באופן יותר מעמיק‪,‬‬ ‫וכשביררתי על זה קצת‪ ,‬גיליתי את בית‪-‬הספר‬

‫לתיאטרון חזותי בירושלים‪ ,‬והחלטתי לבוא‬ ‫לישראל“‪.‬‬ ‫דריה‪“ :‬נולדתי וגדלתי בברלין‪ ,‬כבת להורים‬ ‫ישראלים‪ .‬ברלין מלאה באמנות מכל סוג‪ ,‬וזה‬ ‫השפיע עליי מאוד‪ ,‬אבל גם בלבל אותי — הרגשתי‬ ‫שאני צריכה להחליט באיזה סוג של אמנות אני‬ ‫מתמקדת‪ .‬מה שנחמד בבית‪-‬הספר לתיאטרון‬ ‫חזותי זה שאני יכולה לעשות הכול‪ ,‬ולא חייבת‬ ‫להחליט“‪.‬‬ ‫סיפור חיי האביזר‪ :‬דריה‪“ :‬המופע החדש‬ ‫שיצרנו נקרא‪ ,'Music on a table' :‬והוא‬ ‫משלב תיאטרון ומחול שמתכתבים עם המוזיקה‪,‬‬ ‫כשהשולחן הוא המסגרת של המופע“‪.‬‬ ‫נטליה‪“ :‬אנחנו עובדות עם ‪Loop station‬‬ ‫— מכונה ממש מגניבה שאפשר להקליט איתה‬ ‫כמה קולות שחוזרים על עצמם ולבנות מקהלה‬ ‫שלמה“‪.‬‬ ‫עוברי אורח הזויים‪“ :‬יום אחד‪ ,‬בדיוק‬ ‫כשסיימנו מופע לילדים‪ ,‬אנשים סיפרו לנו שהם‬ ‫שמעו את הילדים אומרים שאנחנו ממש מוזרות"‪,‬‬ ‫הן צוחקות‪" ,‬אבל בקטע טוב“‪.‬‬ ‫במת חלומותיי‪ :‬נטליה‪“ :‬אני ממש רוצה‬ ‫להופיע בבתי‪-‬סוהר ובבתי‪-‬חולים לחולי נפש —‬ ‫אלו הם מקומות שבהם לקהל אין זיקה לאמנויות‪.‬‬ ‫או שאולי כן? בכל מקרה‪ ,‬זה יכול להיות מעניין“‪.‬‬ ‫דריה‪“ :‬אני רוצה להופיע גם בפסטיבלים‬ ‫שאליהם אנשים מגיעים במיוחד ויודעים מה הם‬ ‫עומדים לראות‪ ,‬בשונה ממופעי רחוב“‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫‪ / 4.12.2012‬כ' כסלו תשע"ג‬

‫תפריט מרקי‪-‬שף מיוחד‬ ‫אגדאשי‬ ‫טופו‬

‫טום יאם‬

‫המלצת השף‬

‫מרק אודון‬

‫מרק ראמן‬

‫‪sushirehavia.public@gmail.com www.sushirehavia.co.il‬‬ ‫ע ז ה ‪ :‬ע ז ה ‪ | 0 2 - 5 6 6 7 4 7 7 ,3 1‬ע מ ק ר פ א י ם ‪ :‬ע מ ק ר פ א י ם ‪0 2 - 5 6 3 7 7 7 7 ,4 8‬‬ ‫פלמ“ח‪ :‬פלמ“ח ‪ | 02-5671791 ,51‬מרכז העיר‪ :‬רבי עקיבא ‪ | 02-6222083 ,6‬משלוחים‪02-5671791 :‬‬ ‫שעות פתיחה‪ :‬א‘‪-‬ה‘ ‪ | 12:00-23:00‬ו‘ ‪ | 12:00-16:00‬מוצ“ש עד חצות‬

‫‪1630‬‬ ‫‪285‬‬

‫מרק תירס‬

‫כ' כסלו תשע"ג ‪4.12.2012 /‬‬

‫‪23‬‬

‫‪happy‬‬ ‫‪hour‬‬ ‫כל יום עד ‪21:30‬‬ ‫צייסר פידג' | עראק | וודקה חינם‬ ‫על כל חצי מהחבית‬

‫ ‬

‫דברים‬ ‫יש‬ ‫שהשתייה‬ ‫יפה להם‬ ‫ראשון || בירה ללא תחתית ב‪ 45-‬שח‬ ‫שני || ‪ - Ladies Night‬סושי בבר ויין ‪1+1‬‬ ‫שלישי ורביעי || ליגת האלופות כל שבועיים‬ ‫חמישי || קוקטיילים ב‪50%-‬‬ ‫שבת || על כל בירה צייסר פידג' עראק ב‪ 5-‬שקלים‪,‬‬ ‫הקרנות של משחקים מהליגה הספרדית‬

‫שעות פתיחה‪ :‬ימים א'‪-‬ה'‪ ,‬מוצ"ש‬ ‫בין השעות ‪20:00-24:30‬‬ ‫מעונות כפר הסטודנטים‪ ,‬הגבעה הצרפתית‬ ‫בניין ‪ ,2‬קומת קרקע (ליד המכבסה)‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק | ‪www.aguda.org.il | pub@aguda.org.il‬‬

‫כ' כסלו תשע"ג ‪4.12.2012 /‬‬

‫פנס רחוב יעל ורסנו‬

‫והשבוע‪:‬‬

‫רחוב המעיין‬ ‫> עין כרם‬

‫מיצירות האמניות של "סטודיו משלך"‪ .‬צילומים‪ :‬חיים הרינג‪ ,‬נעמה לוטן‬

‫את אורח החיים הדתי ביצירות‪ ,‬כמעט ולא ניתן‬ ‫להבחין בסייגים או מגבלות שהדת אמורה‪ ,‬כביכול‪,‬‬ ‫להציב בפני האמניות‪“ .‬זה נכון שיש דברים שלא‬ ‫אציג בתערוכה“‪ ,‬מודה אדר‪-‬פלקסן‪“ ,‬אבל אני‬ ‫דווקא רואה את הגבולות כדבר חיובי‪ ,‬כמסגרת‬ ‫מכוונת“‪.‬‬ ‫נעמה לוטן‪ ,‬תלמידת מחזור ב' של הפרויקט‪,‬‬ ‫העוסקת ביצירותיה במיניות נשית‪ ,‬מציגה גישה‬ ‫שונה מזו של אדר‪-‬פלקסן‪“ .‬אני רואה את האמנות‬ ‫והדת כדברים נפרדים‪ .‬לא הייתי רוצה להגדיר את‬ ‫עצמי כאמנית דתייה‪ ,‬אבל תמיד הרגשתי שאני‬ ‫מעין כלי להעברת מסרים‪ .‬גם בתיכון הייתי הולכת‬ ‫לפעמים לצייר במקום ללכת לתפילה‪ .‬אני יוצרת‬ ‫את מה שאני מרגישה שאני צריכה ליצור‪ ,‬גם אם‬ ‫יש אנשים בציבור הדתי שזה ירגיז אותם“‪.‬‬ ‫את אחת היצירות האחרונות שלה‪ ,‬שבה‬ ‫מצוירת אישה עירומה בדמות ֵׁשד הכורעת ללדת‪,‬‬ ‫יצרה לוטן לאחר חוויית הלידה הראשונה שלה‪,‬‬ ‫שאותה היא מתארת כתהליך על גבול המטאפיזי‪.‬‬ ‫“את הופכת למין חיה‪ ,‬החשיבה הלוגית נעלמת“‪,‬‬ ‫היא משתפת‪“ .‬הרגשתי מעין כוח עליון שעובר‬ ‫דרכי‪ .‬זאת החוויה הכי רוחנית שעברתי בחיים‪,‬‬ ‫ומתוכה נוצרה היצירה“‪.‬‬ ‫מה אתן חושבות על כך שהתערוכה הקרובה‬ ‫מציגה גם בשבת?‬ ‫“זו בחינה של גבולות“‪ ,‬מודה אדר‪-‬פלקסן‪,‬‬ ‫“אבל אני מתעסקת ָבאמנות‪ .‬הייתי מעדיפה שלא‬ ‫יציגו בשבת‪ ,‬אבל אם מישהו בוחר לראות את‬ ‫התערוכה ביום הזה‪ ,‬זה כבר לא קשור אליי“‪.‬‬ ‫ניתן להניח שהחופש האמנותי ליצור בנושאים‬

‫של נשיות ומיניות עלול לעצבן לא מעט אנשים‪,‬‬ ‫אבל למזרחי זה לא מפריע‪“ .‬תמיד תהיה ביקורת‪,‬‬ ‫לא תמיד אפשר לקלוע לשביעות רצונו של כל‬ ‫צופה“‪ ,‬היא מבהירה‪“ .‬הסטודיו מאפשר חופש‬ ‫יצירה מוחלט‪ ,‬גם בנושאים שהחברה מגדירה‬ ‫כטאבו‪ .‬למרות שהציבור הדתי התפתח בכל שאר‬ ‫תחומי התרבות‪ ,‬שער הכניסה לעולם האמנות‬ ‫עדיין נעול‪ .‬כרגע אין הערכה לאמנות פלסטית‪,‬‬ ‫אין חינוך לאמנות‪ ,‬והברנז'ה היא בעיקר תל‪-‬‬ ‫אביבית‪ .‬אבל העלייה באחוזי הדתיים בבצלאל‬ ‫מעודדת“‪.‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬אם גבר דתי מעוניין להגיע‬ ‫לתערוכה‪ ,‬הוא לא ירגיש נבוך לנוכח המוצגים?‬ ‫“כן‪ ,‬בחלק מהעבודות זה היה לא פשוט‪ .‬אבל קרובי‬ ‫המשפחה‪ ,‬שיודעים מהיכן מגיעות התחושות‬ ‫האלה וכמה קשה לאמנית להציג את האמירה‬ ‫שלה‪ ,‬מביעים הבנה ופתיחות‪ .‬אני זוכרת אפילו‬ ‫תערוכה אחת שבה ניגשה אליי אחת האמניות‬ ‫והודתה לי על כך שהמשפחה שלה סוף‪-‬סוף יכולה‬ ‫לבוא ולראות את העבודות שלה — וזו לא הייתה‬ ‫התערוכה הראשונה שלה‪ .‬יש מקומות‪ ,‬בתל‪-‬אביב‬ ‫לדוגמה‪ ,‬שהן לא יכולות להביא את המשפחה‬ ‫אליהם כי המוצגים בשאר הגלריה יעליבו אותם“‪.‬‬ ‫תערוכת “סטודיו משלך“ במסגרת‬ ‫שבוע העיצוב “בין אומנות לעיצוב“‬ ‫האנגר מתחם הרכבת (מול תיאטרון החאן)‬ ‫ימים א'‪-‬ה' ‪ ;23:00-17:00‬ו' ‪;14:00-9:00‬‬ ‫ש' ‪.23:00-18:30‬‬

‫שם דבר‪ :‬הרחוב קרוי על שם המעיין‬ ‫שבקצהו‪ ,‬אשר על‪-‬פי המסורת הנוצרית בו‬ ‫נפגשו מרים‪ ,‬כשישו ברחמה‪ ,‬ואלישבע‪,‬‬ ‫כשיוחנן המטביל ברחמה‪ .‬היום המים הזורמים‬ ‫במעיין מזוהמים‪ ,‬אך לא נראה שזה מפריע‬ ‫לתיירים להגיע ולמלא בקבוקונים של מי‬ ‫קודש‪.‬‬ ‫מור“ק‪ :‬החל מהמאה ה‪ 14-‬ועד מלחמת‬ ‫העצמאות היה עין כרם כפר ערבי‪ .‬בפרוץ‬ ‫המלחמה‪ ,‬רבים מבין עשירי הכפר הטמינו‬ ‫את אוצרותיהם בקירות הבתים‪ ,‬במחשבה‬ ‫שבתומה ישובו למגוריהם‪ .‬היהודים‬ ‫שהתיישבו אחרי המלחמה בכפר‪ ,‬שלימים‬ ‫הפך לשכונה הירושלמית עין כרם‪ ,‬התייחסו‬ ‫לעניין כאל אגדה אורבנית‪ ,‬עד ששנים לאחר‬ ‫מכן‪ ,‬כשהחלו לשפץ בתיהם‪ ,‬התגלו בקירות‬ ‫שקים של תכשיטים ופחים מלאים זהב‪.‬‬ ‫קבענו ב‪ :‬מסעדת “כרמא“ (סמטת‬ ‫העורב ‪ ,)1‬הממוקמת במרחק שתי דקות‬ ‫הליכה מרחוב המעיין‪ .‬המסעדה‪ ,‬העמוסה‬ ‫בכל שעות היממה‪ ,‬מציעה למעט שבעה‬ ‫סוגי פוקאצ'ות ותפריט לכל טעם‪ ,‬גם מרפסת‬ ‫לנוף הכי יפה בירושלים‪ .‬התפריט לא מותאם‬ ‫לכיס הסטודנטיאלי‪ ,‬אבל שווה את הפינוק‬ ‫באירועים מיוחדים‪.‬‬ ‫שוטטות‪ :‬ימי חורף שטופי שמש נועדו‬ ‫לטיולים בעין כרם‪ .‬קחו הפסקה מהקדחתנות‬ ‫האקדמית ובואו לשוטט לאט ברחובות‬ ‫הצרים‪ ,‬בכנסיות‪ ,‬במנזרים‪ ,‬ובנקודות‬ ‫התצפית‪ ,‬שהופכות את עין כרם לכפר‬ ‫אינטימי בתוך הבירה‪.‬‬ ‫פינה רומנטית‪ :‬כל פינה בעין כרם היא‬ ‫רומנטית‪ .‬המשיכו ברחוב המעיין עד מעיין‬ ‫מרים‪ .‬כאן תוכלו לעצור ולפתוח פק“ל לצד‬ ‫הנביעה או בבית התפילה הנטוש‪ ,‬או לפנות‬ ‫ימינה ולעלות לכנסיית הביקור המרשימה‪.‬‬ ‫בשכנות טובה‪ :‬בשנים האחרונות הפכה‬ ‫עין כרם לביתם של אמנים רבים‪ .‬אט‪-‬אט‬ ‫הם ממלאים את השכונה בצלילים‪ ,‬בריחות‬ ‫וביצירות אמנות מכל סוג‪ .‬סיבוב בסמטאות‬ ‫יביא אתכם לבתים פרטיים המציעים סדנאות‬ ‫שוקולד‪ ,‬גלריות‪ ,‬מאפים והמון‪-‬המון מוזיקה‪.‬‬ ‫סלב ירושלמי‪ :‬בין האמנים הרבים‬ ‫המתגוררים ברחוב המעיין‪ ,‬ניתן למצוא גם‬ ‫את ערן כץ‪ ,‬זמר‪ ,‬גיטריסט‪ ,‬ויוצר ההרכב‬ ‫“ג'אלי אנסמבל“‪ ,‬הרכב ששר בעברית‪,‬‬ ‫אנגלית ומנדינקה האפריקאית‪ .‬ביחד עם עוד‬ ‫ארבעה חבר'ה מוכשרים‪ ,‬הוא מופיע ברחבי‬ ‫הארץ ומנגן מוזיקה בסגנון “אפרו‪-‬ירושלמי“‬ ‫שמרימה מהכיסא ומבטיחה לעשות בעיקר‬ ‫המון טוב בלב‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫‪24‬‬

‫‪ / 4.12.2012‬כ' כסלו תשע"ג‬

‫תרבות‬

‫יצירה‬

‫בניגוד למצופה‪ ,‬בתערוכה‬ ‫החדשה של “סטודיו משלך“‪,‬‬ ‫מיזם עסקי‪-‬תרבותי שמטרתו‬ ‫קידום אמניות דתיות‪ ,‬לא‬ ‫תמצאו את האל במרכז‬ ‫היצירה מיניות‪ ,‬נשיות‬ ‫ועירום תופסים את מרכז‬ ‫הבמה‪ ,‬והגבולות נקבעים‬ ‫בידי היוצרות בלבד‬ ‫אשת חיל — גרסת ‪2012‬‬

‫אלוהית‬ ‫הדר בריקמן‬ ‫המציאות כיום מלמדת שעולם האמנות‪,‬‬ ‫המזוהה לא אחת עם נשים‪ ,‬נשלט ברובו על‪-‬ידי‬ ‫גברים‪ .‬רוב מרשים של כ‪ 88-‬אחוז נשים מתוך‬ ‫כלל הסטודנטים לאמנות‪ ,‬עומד בניגוד אבסורדי‬ ‫לעובדה כי מבין ‪ 20‬זוכי פרס ישראל לציור‬ ‫ולפיסול‪ ,‬ניתן למצוא שלוש אמניות בלבד‪ .‬הקושי‬ ‫של נשים לבסס את מעמדן בעולם האמנות אף‬ ‫מחריף כאשר מאחורי היצירה עומדת אמנית‬ ‫המשתייכת למגזר הדתי‪ .‬ההתמודדות עם שבירת‬ ‫תכתיבי הדת והניסיון לשלב קריירה אמנותית לצד‬ ‫גידול ילדים‪ ,‬הם רק שניים מהדילמות המהותיות‬ ‫העומדות בפני מי שמגדירה עצמה אמנית דתייה‪.‬‬ ‫לפני שלוש שנים ציפי מזרחי החליטה לעשות‬ ‫מעשה‪ .‬עבודת הדוקטורט שלה הביאה אותה‬ ‫למסקנה שקשה להיות אישה‪ ,‬מפרך להיות אמנית‪,‬‬ ‫והרבה יותר מסובך להיות אמנית דתייה‪ .‬בדיוק‬ ‫לשם כך היא הקימה את “סטודיו משלך“‪ ,‬פרויקט‬ ‫שנועד לקדם יצירה עצמאית בקרב אמניות‬ ‫ירושלמיות דתיות‪ .‬בעזרתם של “מנהל קהילתי‬ ‫לב העיר ירושלים“ ותנועת “התעוררות“ לקידום‬ ‫צעירים תושבי הבירה‪ ,‬הוקם סטודיו קטן ברחוב‬ ‫דרך חברון‪ ,‬שמאותו הרגע שימש חממה לטיפוח‬ ‫אמניות דתיות מוכשרות שרוצות להצליח בתחום‬ ‫וגם להתפרנס ממנו בכבוד‪ .‬המיזם השאפתני הוכיח‬ ‫השבוע — עם עליית תערוכה רביעית במספר‪ ,‬הפעם‬ ‫במסגרת שבוע העיצוב היוקרתי בעיר — שיש מקום‬ ‫אמיתי לשינוי‪.‬‬

‫אמנות רווחית‬

‫אחד היתרונות הגדולים של הפרויקט —‬ ‫למעט העובדה שהוא מספק לאמניות מימון מלא‬ ‫ליצירותיהן — הוא הענקת כלים פרקטיים להפיכת‬ ‫היצירה לעסק משתלם‪“ .‬בבצלאל מלמדים המון‬

‫"לא הייתי רוצה להגדיר את‬ ‫עצמי כאמנית דתייה‪ ,‬אני רואה‬ ‫את האמנות והדת כדברים‬ ‫נפרדים‪ .‬תמיד הרגשתי שאני‬ ‫מעין כלי להעברת מסרים‪ ,‬גם‬ ‫בתיכון הייתי הולכת לפעמים‬ ‫לצייר במקום ללכת לתפילה‪ .‬אני‬ ‫יוצרת מה שאני מרגישה שאני‬ ‫צריכה ליצור‪ ,‬גם אם יש אנשים‬ ‫בציבור הדתי שזה ירגיז אותם“‪.‬‬ ‫נעמה לוטן‪ ,‬אמנית‪,‬‬ ‫ממשתתפות הפרויקט‪.‬‬

‫דברים יפים על אמנות‪ ,‬אבל זה לא ככה בעולם‬ ‫האמיתי“‪ ,‬אומרת מוריה אדר‪-‬פלקסן‪ ,‬חניכת מחזור‬ ‫א' של הסטודיו‪.‬‬ ‫נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחזקים‬ ‫את טענתה‪ :‬הסכום הממוצע שמקצה אזרח ישראלי‬ ‫לרכישת יצירות אמנות וביקור במוזיאונים עומד‬ ‫על שלושה אחוזים בלבד מתוך סך ההוצאות‬ ‫בעבור צריכת תרבות‪“ .‬זה ידוע שיש קושי כלכלי‬ ‫בעיסוק באמנות“‪ ,‬מניחה מזרחי את הקלפים על‬ ‫השולחן‪“ .‬לכן חשוב לנו מאוד להעניק לנשים‬ ‫המשתתפות בפרויקט לא רק מימון ראשוני‪ ,‬אלא‬ ‫גם כלים להתמודדות עסקית בעולם הזה“‪.‬‬ ‫בעזרתם הכלכלית של תנועת “אמונה“‬ ‫ועיריית ירושלים‪ ,‬עוברות האמניות קורסים‬ ‫במרכז לטיפוח יזמות‪ ,‬וכך לומדות כיצד לשווק את‬ ‫עצמן ואת האמנות שלהן‪“ .‬אנחנו לומדות את כל‬

‫ההיבטים המסחריים של הביזנס‪ ,‬כמו איך ליצור‬ ‫קשרים וכיצד לתמחר עבודות“‪ ,‬מתארת אדר‪-‬‬ ‫פלקסן‪“ .‬מעבר להכשרה הרשמית‪ “,‬מעידה מזרחי‪,‬‬ ‫“האמניות זוכות לקבל במה וחשיפה תקשורתית‪,‬‬ ‫לעתים לראשונה‪ .‬אנחנו מעודדות את האמניות‬ ‫שלנו למכור את העבודות שלהן‪ ,‬ובמחירים‬ ‫גבוהים“‪.‬‬ ‫האם כל אחת יכולה להצטרף למיזם?‬ ‫“ישנה ועדה המונה ארבע נשים‪ ,‬וביניהן גם‬ ‫אני‪ ,‬שבוחרות בכל שנה עשר בוגרות של אקדמיות‬ ‫לאמנות בירושלים‪ .‬המתקבלות עוברות תהליך‬ ‫בן שנתיים של חניכה והתפתחות‪ ,‬הן מבחינה‬ ‫אומנותית והן מבחינה עסקית“‪.‬‬

‫מסתורי האישה‬

‫התערוכה הקרובה‪ ,‬כמו שלוש קודמותיה‪,‬‬ ‫עוסקת בנושא החביב על חברות הסטודיו‪ :‬נשיות‪.‬‬ ‫טרנד העיסוק בגוף האישה בעולם הדתי הפך‬ ‫להיות נפוץ מאוד בשנים האחרונות‪ ,‬ויותר נשים‬ ‫דתיות מציגות יצירות שמזכירות‪ ,‬אם במרומז‬ ‫ואם במפורש‪ ,‬את גוף האישה על כלל איבריו‬ ‫ו“מנהגיו“ החודשיים‪ .‬מראה נאמנה לכך היא‬ ‫התערוכות הקודמות של חניכות הפרויקט‪ ,‬שהציגו‬ ‫עבודות כגון‪ :‬רישום עירום נשי‪ ,‬תערוכה בשם “דם‬ ‫וחלב“‪ ,‬ויצירה של פרח עשוי בד‪ ,‬המזכיר את איבר‬ ‫המין הנשי‪.‬‬ ‫כשמזרחי נשאלת האם נלקחת השראה מהדת‬ ‫בכל הנוגע ליצירות‪ ,‬היא מתנערת מכול וכול‪.‬‬ ‫“אלו עבודות שמדברות על אמנות‪ ,‬על קהילה‪ ,‬לא‬ ‫משנה מאיזה סוג“‪ ,‬היא אומרת ומחדדת‪“ :‬להפך‪,‬‬ ‫אם יש משהו מאחד ביצירות הרי שזו לא הדת‪,‬‬ ‫אלא דווקא האמנות והנשיות“‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬למעט אמנית או שתיים המשקפות‬

‫‪26‬‬

‫‪ / 4.12.2012‬כ' כסלו תשע"ג‬

‫‪2013‬‬ ‫בחירות‬ ‫אף אחד לא נשאר אדיש‬

‫מצביעים‬ ‫משפיעים‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק | ‪meoravut@aguda.org.il‬‬

‫| ‪www.aguda.org.il‬‬

‫כ' כסלו תשע"ג ‪4.12.2012 /‬‬

‫‪27‬‬

‫כ' כסלו תשע"ג ‪4.12.2012 /‬‬

‫‪29‬‬

‫דירה להכיר‬

‫עומר ושרי‪ ,‬צילומים‪ :‬ענבר רוטשילד‬

‫ביט בוקס אנושי‪ ,‬מוזיקה ונמר של כסף בקומפלקס של "רוח חדשה" בקריית מנחם‬ ‫ניצן לונברג‬ ‫נוכחים‪ :‬עומר רבינוביץ' (‪ )25‬ושרי שלום‬ ‫(‪.)29‬‬ ‫נפגשנו כך‪ :‬מעל המשקוף של חדר השינה‬ ‫בדירה הקטנה בבניין של "רוח חדשה" בקריית‬ ‫מנחם‪ ,‬תלויה תמונה משנה א' של שרי ועומר‬ ‫המחויכים ‪ -‬הרבה לפני שהם חשבו להפוך לזוג‬ ‫הייצוגי של המחלקה לאמניות המסך‪.‬‬ ‫דירה קטנה ומטריפה‪ :‬עומר פותח את‬ ‫הדלת לחדר השירותים ומדגים את האור הכחול‬ ‫המעומעם שהותקן בו‪ ,‬כמו נלקח מתוך סרט מדע‬ ‫בדיוני‪“ .‬כשרק עברנו לגור פה אמרנו שזה הדבר‬ ‫הראשון שאנחנו מחליפים‪ ,‬זה פשוט נורא“‪ ,‬הוא‬ ‫משתף‪“ .‬אבל כשאת קמה באמצע הלילה עם‬ ‫עיניים טרוטות את דווקא שמחה מאוד שהאור‬ ‫לא מסנוור אותך“‪ ,‬מסנגרת שרי‪.‬‬ ‫תמונה‪-‬תמונה שעל הקיר‪ :‬שרי טוענת‬ ‫כי מלאכת עיצוב הדירה טרם תמה‪“ .‬יש לנו‬ ‫עוד הרבה דברים שהם עדיין בתהליך‪ ,‬אבל‬ ‫בינתיים הדבר הכי מעוצב בדירה אלו הפריימים‬ ‫על הקיר“‪ ,‬היא קובעת ומצביעה על עשרות‬ ‫התמונות המכסות את הקיר בצפיפות‪“ .‬המון‬

‫זמן חלמתי לעשות את זה וכשעברתי לירושלים‬ ‫ללמוד בבצלאל החלטתי שאני חייבת לממש את‬ ‫השאיפה‪ .‬בשנתיים הראשונות זה לא ממש קרה‪,‬‬ ‫אך כשעברתי לגור עם עומר הוא תפס פיקוד‬ ‫ודאג שזה יקרה‪ .‬אני יותר אשת הרעיונות והוא‬ ‫הרבה יותר ביצועי“‪ ,‬היא צוחקת‪ .‬עבור שרי לא‬ ‫רק דיגום הדירה אלא גם הדרך אל התואר הייתה‬ ‫רב שלבית‪ :‬זו כבר פעם שניה שהיא עומדת בפני‬ ‫סיום תואר ראשון‪ .‬התואר הקודם אגב‪ ,‬היה תואר‬ ‫בתיאטרון באוניברסיטת ת“א‪.‬‬ ‫הסדר כובל‪“ :‬אני אוהבת את העיר‬ ‫והיא מאוד מקסימה‪ ,‬למרות שאני עדיין‬ ‫מתגעגעת לחברים שלי בתל‪-‬אביב“‪ ,‬אומרת‬ ‫שרי‪" .‬כשבאתי ליום עיון של 'רוח חדשה'‬ ‫הגעתי קצת מהוססת אבל מאוד הלהיבו‬ ‫אותי על הפרויקט‪ .‬פגשתי אנשים לא ציניים‪,‬‬ ‫שבאמת אכפת להם‪ ,‬והחלטתי שאני מצטרפת‪.‬‬ ‫גררתי את עומר יחד איתי‪ ,‬והוא למעשה נכנס‬ ‫למציאות שבה אני כבר חתומה על הדירה“‪.‬‬ ‫גרין מייל‪ :‬בני הזוג מתנדבים בגן בשכונה‪,‬‬ ‫ועובדים על יוזמה במסגרתה יצטלמו הילדים‬

‫על רקע מסך ירוק שעליו יוקרנו ציורים שהם‬ ‫עצמם ציירו‪“ .‬בנוסף להתנדבות אנחנו לוקחים‬ ‫חלק בקהילה ומנסים להביא סטודנטים לשכונות‬ ‫שהן לא מרכז העיר או רחביה‪ .‬כדי להגיע למצב‬ ‫שבירושלים ישנו דיור בר השגה לסטודנטים‪,‬‬ ‫צריך לעודד אנשים לעבור לשכונות בפריפריה‪,‬‬ ‫בדיוק כמו זו שאנו גרים בה"‪ ,‬מצהיר עומר‪.‬‬ ‫ו י רא ל י‪“ :‬עומר הוא מעין סנסציית‬ ‫אינטרנט“‪ ,‬צוחקת שרי‪“ ,‬הסרטון שהוא יצר‬ ‫במסגרת לימודי 'נמר הכסף' תפס די חזק"‪ ,‬היא‬ ‫מזמזמת את המנגינה‪" .‬חוץ מזה הוא גם ביט‬ ‫בוקס אנושי“‪ ,‬היא אומרת‪ ,‬ועומר מיד מדגים‪.‬‬ ‫סטודנט לפשע‪“ :‬קריית מנחם היא מקום‬ ‫מיוחד“‪ ,‬מבקש עומר להבהיר‪“ ,‬לפני שעברנו‬ ‫באנו לראות את השכונה בשעות הלילה‪ ,‬והיא‬ ‫נראתה כמו שכונת פשע ‪ -‬זבל ברחובות וניידות‬ ‫משטרה‪ .‬אמרתי לעצמי‪' :‬אוי ואבוי‪ ,‬אנחנו‬ ‫עוברים לגור בלוד'“‪ ,‬הוא מתבדח‪“ .‬אבל‬ ‫כשהגענו לשכונה ביום‪ ,‬האווירה הייתה מאוד‬ ‫נעימה‪ ,‬והשכונה נראתה הרבה יותר טוב ומלאה‬ ‫בירוק‪ .‬אז‪ ,‬באמת נרגענו‪“.‬‬

‫‪28‬‬

‫‪ / 4.12.2012‬כ' כסלו תשע"ג‬

‫כ' כסלו תשע"ג ‪4.12.2012 /‬‬

‫‪31‬‬

‫מרב מיכאלי‪" :‬יש תמיד מחנות ‪-‬‬ ‫גם במפלגת העבודה"‬ ‫‪ ////////////////‬סטודנטים בישראל מצביעים ברגליים‬

‫יחימוביץ'‪" :‬אין בינינו חילוקי‬ ‫דעות ‪ -‬העבודה משחררת"‬

‫ה*‬ ‫לגי‬ ‫וסט‬ ‫*נ‬

‫האו"ם הכיר בפלסטין‬ ‫כמדינה משקיפה‬

‫ישראל תשלח את‬ ‫עמיר פרץ ללמד כיצד‬ ‫להשתמש במשקפת‬ ‫הוחלט כי כשהמדינה‬ ‫הפלסטינית תעבור‬ ‫ליד האו"ם במסדרון‬ ‫הוא יהנהן בראש‬ ‫ובפעם השנייה יתעלם‬

‫בשווייץ‪ :‬תאי‬ ‫מין יוצבו‬ ‫בציריך לטובת‬ ‫פרוצות ולקוחות‬ ‫הוגשה בקשה‬ ‫להקמת תא מין‬ ‫באוניברסיטה‪ ,‬שצפוי‬ ‫לגרוף את מרב‬ ‫הקולות בבחירות‬ ‫לאגודה‬

‫אפליקציה תריץ יישומים של ‪ Windows 95‬על אנדרואיד‬

‫עוד פורסם כי בעתיד האפליקציה צפויה להריץ גם‬ ‫כתב יתדות‪ ,‬לוחות חרס ופפירוסים‪.‬‬ ‫במקביל ‪ -‬עלייה חדה במכירת חולצות של רונן חרזי עם חזרתה של ‪ FIFA 94‬לאופנה‬

‫הרב אמסלם‪ :‬ברשימה שלי יש‬ ‫ארבע נשים במקומות ה‪12 ,8 ,4 -‬‬ ‫הוסיף כי רבקה לא יכולה לשבת ליד‬ ‫מילכה‪ ,‬לאה לא יכולה לשבת ליד‬ ‫ּ‬ ‫מילכה יכולה לשבת‬ ‫ּ‬ ‫רבקה‪ ,‬ואילו‬ ‫בחוץ‪ ,‬אך רק בחג ויום טוב‬

‫המשך השריונים‬ ‫ברשימה‪:‬‬ ‫שלושה אבות‪,‬‬ ‫שני לוחות הברית‬ ‫ואחד אלוהינו‬

‫בגלל "חגיגת"‪ :‬התפרצות איידס בתחנה מרכזית בת"א‬

‫מירי רגב‪ :‬האיידס הוא כמו סרטן בגוף שלנו‬

‫יו"ר קדימה לשעבר‪,‬‬ ‫ציפי ליבני‪ ,‬הכריזה על‬ ‫הקמת מפלגת "התנועה"‬ ‫‪Same Same - Stupid Name‬‬

‫רגזים וערך‪ :‬עמרי חזות || העבירו רשימות חיסול‪ :‬אלון חמודות‪ ,‬חן מור‪ ,‬תמיר מנדובסקי‪ ,‬אשר סטוך‪ ,‬אלישע קאהן ויותם הרשקוביץ‪.‬‬ ‫רוצים לשגר? ‪pihaton@scopus02.co.il‬‬

‫‪30‬‬

‫‪ / 4.12.2012‬כ' כסלו תשע"ג‬ ‫אגודת הסטודנטים‬ ‫באוניברסיטה העברית‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק | ‪www.aguda.org.il | tarbut@aguda.org.il‬‬

‫‪32‬‬

‫‪ / 4.12.2012‬כ' כסלו תשע"ג‬