145 by Pi Haaton Hebrew University

‫גיליון ‪ 18.12.12 145‬ה' בטבת תשע"ג‬

‫ערה?‬ ‫פלאג‪-‬אין לאהבה קבוצות‬ ‫פייסבוק חדשות מתיימרות לסדר‬ ‫לכם את הזוגיות הבאה אבל רק‬ ‫אם אתם "רציניים" תחקיר מיוחד‬

‫ה' בטבת תשע"ג ‪18.12.2012 /‬‬

‫תפריט מרקי‪-‬שף מיוחד‬ ‫מבצע סטודנטים‬

‫בהזמנת‬ ‫מרק ‪ +‬רול‬ ‫כוס יין תבור‬ ‫מתנה*‬

‫אגדאשי טופו‬ ‫טום יאם‬ ‫מרק אודון‬ ‫מרק תירס‬ ‫מרק ראמן‬

‫תפריט דים‪-‬סאם‬ ‫חזה אווז‪ ,‬בצל ובוטנים‬ ‫תרד‪ ,‬בוטנים ושום‬ ‫בקר וירקות‬ ‫מיקס פטריות‬

‫*בתוקף עד ‪ | 31/12‬מבצע לסועד יחיד | בהצגת תעודת סטודנט | אין כפל מבצעים‬

‫‪sushirehavia.public@gmail.com www.sushirehavia.co.il‬‬ ‫ע ז ה ‪ :‬ע ז ה ‪ | 0 2 - 5 6 6 7 4 7 7 ,3 1‬ע מ ק ר פ א י ם ‪ :‬ע מ ק ר פ א י ם ‪0 2 - 5 6 3 7 7 7 7 ,4 8‬‬ ‫פלמ“ח‪ :‬פלמ“ח ‪ | 02-5671791 ,51‬מרכז העיר‪ :‬רבי עקיבא ‪ | 02-6222083 ,6‬משלוחים‪02-5671791 :‬‬ ‫שעות פתיחה‪ :‬א‘‪-‬ה‘ ‪ | 12:00-23:00‬ו‘ ‪ | 12:00-16:00‬מוצ“ש עד חצות‬

‫‪1630‬‬ ‫‪285‬‬

‫מבצע סטודנטים‬

‫בהזמנת‬ ‫דים סאם ‪ +‬רול‬ ‫כוס יין תבור‬ ‫מתנה*‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ / 18.12.2012‬ה' בטבת תשע"ג‬

‫אלף מילים ענבר רוטשילד‬ ‫הדלקת נרות‪ ,‬המחלקה לצילום‪ ,‬בצלאל‬

‫פי המערכת ‪/‬‬

‫לכודים ברשת‬ ‫בחודש אוקטובר האחרון התבשרנו כי פייסבוק‬ ‫חצתה את קו מיליארד המשתמשים‪ .‬בטוויטר‪,‬‬ ‫הרשת החברתית השנייה בגודלה בעולם‪ ,‬פעילים‬ ‫כבר מעל ‪ 500‬מיליון אנשים ברחבי העולם‪,‬‬ ‫ורשתות חברתיות נוספות מוקמות חדשות‬ ‫לבקרים‪ .‬עמוק בתוך שנת ‪ ,2012‬לא יהיה זה‬ ‫חידוש גדול לומר שהרשתות החברתיות שינו את‬ ‫חיינו‪ :‬שגרת העבודה‪ ,‬אופי הלימודים‪ ,‬התרבות‬ ‫שאנחנו צורכים וכמובן הקשרים החברתיים שלנו‬ ‫ רובם ככולם מורכבים מאין‪-‬סוף שעות מחשב‪,‬‬‫שינוי גדול מההרגלים שאפיינו את אנשי המעמד‬ ‫העובד בעשורים ובמאות הקודמות‪.‬‬ ‫בציבור הרחב התגובות למציאות החדשה‬ ‫מגוונות‪ .‬יש המבקרים אותה בחריפות וטוענים‬ ‫שהיא הרסה את חיי החברה שלנו; אחרים‬ ‫מאמצים אותה בחום וטוענים שפתחה צוהר‬ ‫לעולמות חדשים ועושר של אפשרויות חברתיות‬ ‫ותעסוקתיות; ובכל מקרה ‪ -‬איש אינו נשאר אדיש‬ ‫לתמורות שמתחוללות סביבו‪.‬‬ ‫בקרב חוקרי תקשורת מקובל להסביר‬

‫שינויים מסוג זה באמצעות המונח “דטרמיניזם‬ ‫טכנולוגי“‪ .‬לפי מושג זה‪ ,‬ההתפתחות הטכנולוגית‬ ‫היא זו שמכתיבה את ערכי החברה ואת היחסים‬ ‫החברתיים בה‪ ,‬בשעה שאנחנו‪ ,‬בני‪-‬האדם החיים‬ ‫באותה חברה‪ ,‬עומדים פאסיביים למולם‪ ,‬וחסרים‬ ‫את היכולת להשפיע עליהם באופן מהותי‪.‬‬ ‫הכתבה “יחסינו לאן“ (עמ' ‪ )16‬מלמדת‬ ‫שייתכן מאוד שמרשל מקלוהן וחבריו צדקו‬ ‫בקביעה כי “המדיום הוא המסר“‪ :‬תופעת‬ ‫ההיכרויות בפייסבוק‪ ,‬המבוססות על המלצת‬ ‫גולש אחד על חברו לאדם אחר‪ ,‬מצביעה על‬ ‫עליית מדרגה בהשתלטות ערכים שיווקיים ‪-‬‬ ‫בתמיכת הטכנולוגיה ‪ -‬על חיינו החברתיים‪ .‬אין‬ ‫ספק כי קבוצות ה“בחורים שווים בין חברות“‪ ,‬על‬ ‫הווריאציות השונות שלהם‪ ,‬הם רק סימפטום של‬ ‫תופעה רחבה הרבה יותר‪.‬‬ ‫האמנם נגזר עלינו לעמוד בגב כפוף למול‬ ‫שינויים שנכפים עלינו ומשנים את אורחות חיינו‬ ‫מהיסוד? האם עלינו להיכנע ללא מאבק לקיצורי‬ ‫הדרך החברתיים שמציעה רשת האינטרנט‪ ,‬בלא‬

‫להתנגד‪ ,‬או לכל הפחות להיות מודעים‪ ,‬להשלכות‬ ‫השליליות שלהם?‪ ‬התשובה לכך חייבת להיות‬ ‫שלילית‪ .‬כדי שלא יגדל פה דור של מסוממים‬ ‫תקשורתית‪ ,‬שחיים בתוך אשליה של קשר‪,‬‬ ‫מתחבאים מאחורי מסך מחשב ונטולי כישורים‬ ‫תקשורתיים ואנושיים בסיסיים‪ ,‬עלינו לפקוח את‬ ‫העיניים ‪ -‬ולהיאבק‪ .‬‬ ‫הגיע הזמן להציץ החוצה ממסכי המחשב‪,‬‬ ‫הסמארטפון והטאבלט‪ .‬הגיע השעה שבה במקום‬ ‫לנצל כל הפוגה בת עשרים שניות בשיחת סלון‬ ‫להצצה באייפון‪ ,‬נתאמץ להעלות נושא חדש‬ ‫לשיחה‪ ,‬או שפשוט נדע לשתוק ביחד בלי לחוש‬ ‫מבוכה‪ .‬הגיעה העת שבמקום למהר להוסיף‬ ‫בפייסבוק את ההיא מהכיתה שמוצאת חן בעינינו‪,‬‬ ‫ניגש לדבר איתה‪ ,‬רצוי עם חיוך על הפנים‪.‬‬ ‫במקום לברוח מאינטראקציה‪ ,‬עלינו לחתור שוב‬ ‫ליצירת קשר אנושי בלתי מתווך ובלתי אמצעי‪ .‬כי‬ ‫זה בדיוק מה שעושה אותנו אנושיים‪.‬‬ ‫‪ //‬ערן אמסלם‬

‫כ"א חשון תשע"ג ‪6.11.2012 /‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪ / 18.12.2012‬ה' בטבת תשע"ג‬

‫פי ההמון‬ ‫הצבעה ספקולטיבית ותרבות‬ ‫אזרחית‬ ‫בכל תקופת בחירות חוזרת ועולה המנטרה‪:‬‬ ‫“הצבעה למפלגות בעלות סיכוי נמוך לעבור את‬ ‫אחוז החסימה היא חסרת משמעות‪ ,‬ולכן עדיף‬ ‫להצביע לאחת המפלגות הגדולות"‪ .‬בספרות‬ ‫מדע המדינה ידועה התופעה בשם “הצבעה‬ ‫ספקולטיבית"‪ ,‬המתארת קהלים שלמים של‬ ‫מצביעים שאינם בוחרים במפלגה שמייצגת את‬ ‫דעותיהם‪ ,‬אלא בזו שיש לה הכי הרבה סיכויים‬ ‫לדחוק את המפלגה שהם לא רוצים שתהיה‬ ‫מפלגת השלטון‪ .‬התוצאה הישירה של תופעה‬ ‫זו היא עיוות אידאל הייצוגיות בדמוקרטיה‪ ,‬כך‬ ‫שמפת הכוחות האלקטורלית לא מייצגת את‬ ‫אמונות המצביעים נאמנה‪ .‬מדובר באיום של‬ ‫ממש על הלגיטימיות של הממשל הנבחר ושל‬ ‫השיטה בכללותה‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬האמירה לעיל אינה רציונלית‬ ‫כשלעצמה וכושלת מבחינה לוגית‪ ,‬ובעיקרה‬ ‫מבוססת על תפיסת אקט ההצבעה בצורה צינית‪,‬‬ ‫החותרת תחת יסודות הדמוקרטיה‪ .‬כדי להוכיח‬ ‫טענתי‪ ,‬אבחן כיצד מעריכים עד כמה ההצבעה‬ ‫משמעותית‪ .‬הדרך ההגיונית לעשות זאת תהיה‬ ‫על‪-‬ידי חישוב הסיכוי שהצבעה זו תעשה את‬ ‫ההבדל בין מנדט אחד יותר למנדט אחד פחות‬ ‫למפלגה מסוימת‪ .‬בבחירות האחרונות לכנסת‬ ‫ה‪ 18-‬יחס הקולות למנדט עמד על ‪27,246‬‬ ‫למנדט‪ ,‬כך שהסיכוי שהקול של אדם יביא מנדט‬ ‫נוסף למפלגתו הוא כ‪ 0.0036-‬אחוזים‪ .‬בהתחשב‬ ‫בטרחה הכרוכה בהליך ההצבעה (נסיעות הלוך‬ ‫ושוב‪ ,‬עמידה בתורים)‪ ,‬סביר שאדם השואף‬ ‫לשפר את סיכוייה של מפלגתו לקבל מנדט‬ ‫נוסף היה פועל בצורה רציונלית יותר אילו היה‬ ‫משקיע זמנו בהפצת חומרי תעמולה או תורם‬ ‫משכורת של יום עבודה למטה הבחירות של‬ ‫אותה מפלגה‪.‬‬ ‫אלא שכמו שציינתי כבר‪ ,‬התפיסה שמייצגת‬ ‫האמירה לעיל מובילה לכרסום יסודות‬ ‫הלגיטימיות של השיטה הדמוקרטית‪ .‬אם הסיכוי‬ ‫של הצבעת אדם מסוים בבחירות להשפיע הוא‬ ‫אפסי‪ ,‬מדוע על אדם זה לטרוח ולהצביע?‬ ‫פרדוקס זה מוכר בספרות מדע המדינה בשם‬ ‫“‪ .”The Downs Paradox‬הוא יכול להסביר‬ ‫את שיעור ההצבעה הנמוך במדינות המערב‬ ‫בעשורים האחרונים‪ ,‬שיורד לעיתים לקצת פחות‬ ‫מ‪ 60-‬אחוז‪ .‬מצב בו ממשלות נבחרות על‪-‬ידי‬ ‫חלק מצומצם מהציבור פוגע בלגיטימציה שלהן‪,‬‬ ‫ובעצם בכל השיטה הדמוקרטית המבוססת על‬ ‫ייצוגיות כבסיס ללגיטימיות השלטון‪.‬‬ ‫הדרך היחידה להתמודד עם פרדוקס המצביע‬ ‫הינה לחתור לשינוי התרבות האזרחית ולשינוי‬ ‫תפיסת מהותו של אקט ההצבעה‪ .‬כשהתועלת‬ ‫מההצבעה תימדד לפי תחושת השייכות והגאווה‬ ‫שהיא מעוררת בקרב המצביע‪ ,‬יצביעו הבוחרים‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‬ ‫פי האתון ‪ -‬העמוד הרשמי >>>>‬

‫במאמר צוין כי חוסר‬ ‫היכולת להיות חלק‬ ‫מאותו שיוך לאומי 'הוא‬ ‫כמעט נכות רגשית'‪ .‬אולם‬ ‫לדעתי‪ ,‬מתוך העמדה‬ ‫האנושית המוצגת לעיל‪,‬‬ ‫דווקא ההיצמדות לשיוך‬ ‫הלאומי וההתעלמות‬ ‫מהסבל האנושי שנגרם‬ ‫לצד השני במקרה של‬ ‫מלחמה היא נכה אף‬ ‫יותר‪ ,‬שכן היא נובעת‬ ‫מצמצום הבסיס האנושי‪,‬‬ ‫הטבעי והרחב של בני‪-‬‬ ‫האדם ומגבילה אותם‬ ‫לאינטרסים הפוליטיים‬ ‫והצרים של הלאום‪.‬‬ ‫‪ -‬ליאל מגן‬

‫לפי נטיות ליבם ואמונותיהם‪ ,‬דבר שיוביל‬ ‫להיווצרותה של מערכת פוליטית המבוססת‬ ‫בצורה הרבה יותר רחבה על דעותיו של הציבור‪,‬‬ ‫והיא תיהנה מלגיטימציה הרבה יותר משמעותית‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬בבחירות הקרובות ‪ -‬הצביעו למפלגה שאתם‬ ‫מאמינים בה ואל תקשיבו לציניקינים‪.‬‬ ‫‪ /‬אייר לין‪ ,‬סטודנט שנה ב' לכלכלה‬ ‫ולסטטיסטיקה‬

‫***‬ ‫הומאניות‪ ,‬לא לאומיות‬ ‫בעקבות “פי המערכת” שפורסם‬ ‫בגיליון ‪144‬‬ ‫מאמר המערכת האחרון‪“ ,‬האסקפיזם‬ ‫שבנייטרליות"‪ ,‬מציג עמדה מאוזנת במקרה של‬

‫מלחמה כ"אסקפיזם טהור"‪ .‬כלומר‪ ,‬הנקודה‬ ‫המרכזית של המאמר היא שאיזון הוא בריחה‬ ‫מאחד השיוכים הבסיסיים של האדם ‪ -‬השיוך‬ ‫הלאומי‪ ,‬שהוא שיוך לקבוצה “שחולקת עם אדם‬ ‫את שפתו ואת אותו גורל משותף"‪ .‬אך המאמר‬ ‫אינו מתייחס לשתי סיבות מרכזיות שיביאו את‬ ‫האדם להציג עמדה מאוזנת‪ .‬הראשונה‪ ,‬היא‬ ‫פוליטית ובאה כתגובה להתלהמות הרווחת‬ ‫בחברה במקרה של מלחמה‪ .‬כפי שראינו בזמן‬ ‫הלחימה בעזה‪ ,‬אמירות שונות מצד חברי כנסת‪,‬‬ ‫מצד נציגים ממנגנוני הביטחון ואף מצד אנשי‬ ‫תקשורת היו אלימות מיסודן וסבלו מהפשטה של‬ ‫מציאות מורכבת על‪-‬ידי הצגתה כ"אנחנו" נגד‬ ‫"האויב"‪.‬‬ ‫ניתן לומר שעמדות אלו הביעו דעה שהייתה‬ ‫רווחת בציבור הישראלי‪ ,‬שאיבד את יכולתו‬ ‫לראות את צלם האנוש של הצד השני בזמן‬ ‫הלחימה‪ .‬בתגובה למציאות זו‪ ,‬ראו אזרחים‬ ‫שונים צורך בהצגת עמדה מאוזנת יותר לשם‬ ‫מניעת הידרדרות למעגל אלימות רחב יותר‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬בעצם הבעת העמדה המאוזנת אזרחים‬ ‫הביעו את עמדתם הפוליטית הביקורתית כלפי‬ ‫פעולות המדינה וכלפי ה"גורל המשותף" שהקו‬ ‫הניצי מנסה לצייר‪.‬‬ ‫הסיבה השנייה‪ ,‬והמהותית יותר‪ ,‬קשורה‬ ‫באחד המאפיינים הבסיסיים של האדם‪ ,‬שאף‬ ‫קדם לרעיון הלאומיות ‪ -‬האנושיות‪ .‬אמונה זו‬ ‫רואה בכל בני‪-‬האדם בני אותה חברה ובעלי‬ ‫אותו ערך ואותן זכויות‪ ,‬מעבר לשיוכם הלאומי‬ ‫ולהיותם “עם סגולה" כזה או אחר‪ .‬כלומר‪ ,‬כפי‬ ‫שבספר בראשית נכתב שאלוהים “ברא את‬ ‫האדם בצלמו ובדמותו"‪ ,‬העמדה המאזנת אינה‬ ‫מחלקת את בני‪-‬האדם ללאומים אלא רואה‬ ‫את כולם תחת קטגוריה אחת של בני אנוש‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬העמדה המאזנת נובעת מצער אותנטי על‬ ‫כך שבני‪-‬אדם מכל הצדדים סובלים מאלימות‬ ‫שנגרמת בשל סיבות פוליטיות‪ ,‬שמסתירות את‬ ‫הבסיס האנושי המשותף‪.‬‬ ‫במאמר צוין כי חוסר היכולת להיות חלק‬ ‫מאותו שיוך לאומי “הוא כמעט נכות רגשית"‪.‬‬ ‫אולם לדעתי‪ ,‬מתוך העמדה האנושית המוצגת‬ ‫לעיל‪ ,‬דווקא ההיצמדות לשיוך הלאומי‬ ‫וההתעלמות מהסבל האנושי שנגרם לצד השני‬ ‫במקרה של מלחמה היא נכה אף יותר‪ ,‬שכן היא‬ ‫נובעת מצמצום הבסיס האנושי‪ ,‬הטבעי והרחב‬ ‫של בני‪-‬האדם ומגבילה אותם לאינטרסים‬ ‫הפוליטיים והצרים של הלאום‪.‬‬ ‫‪ /‬ליאל מגן‪ ,‬סטודנט שנה ג' ללימודי אסלאם‬ ‫ומזרח‪-‬תיכון‬

‫כ‬

‫שלישי ‪18.12‬‬

‫‪> 18:30‬‬

‫מדברים בחירות‪:‬‬ ‫יאיר לפיד‬

‫בראתון ‪/‬‬ ‫האוניברסיטה‬ ‫העברית‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 20:00‬‬

‫בת הי‪-‬ם‬ ‫ליין בנות עם‬ ‫טליה ואליה‬

‫וידאו ‪/‬‬ ‫הורקנוס ‪1‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 21:00‬‬

‫רביעי ‪19.12‬‬ ‫‪> 20:00‬‬

‫‪> 21:00‬‬

‫חמישי ‪20.12‬‬ ‫‪> 20:30‬‬

‫אירועי סיום‬ ‫שבוע העיצוב‪:‬‬ ‫פתיחת בית‪-‬‬ ‫הקפה נוקטורנו‪,‬‬ ‫מכירת הקופסאות‬ ‫המעוצבות של‬ ‫עמותת "לצאת‬ ‫מהקופסא"‬ ‫ומוזיקה חיה‬

‫מתחם המעצבים ‪/‬‬ ‫בצלאל ‪7‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 21:30‬‬

‫‪> 10:00‬‬

‫‪> 12:00‬‬

‫‪> 13:00‬‬

‫‪> 22:00‬‬

‫שבת ‪22.12‬‬ ‫‪> 20:15‬‬

‫משינה‬ ‫‪UNPLUGGED‬‬ ‫מארחים את‬ ‫פיטר רוט ויעל‬ ‫דקלבאום‬ ‫זאפה ‪/‬‬ ‫דרך חברון ‪28‬‬

‫‪> 20:30‬‬

‫‪> 22:00‬‬

‫ראשון ‪23.12‬‬ ‫‪> 20:30‬‬

‫‪> 20:30‬‬

‫‪> 22:00‬‬

‫שני ‪24.12‬‬ ‫‪> 20:30‬‬

‫ניטשה אפלטון‬ ‫וזרתוסטרא ‪ -‬עם‬ ‫המנחה נחום‬ ‫שטיינברג‬ ‫הולצר ספרים ‪/‬‬ ‫יפו ‪91‬‬

‫‪> 21:30‬‬

‫‪ 110‬ש"ח‪ ,‬השתתפות‬ ‫בהרשמה ותשלום‬ ‫מראש‪Efiassaf@ :‬‬ ‫‪Gmail.com‬‬

‫הרובע הנוצרי ‪/‬‬

‫אפרת סיורים‬ ‫וסיפורים ‪ -‬סיור‬ ‫בערב חג המולד‬ ‫בעיר העתיקה‬ ‫הכולל השתתפות‬ ‫במיסה בכנסיה‬

‫הכניסה חופשית‬

‫התקליט ‪/‬‬ ‫הלני המלכה ‪7‬‬

‫מצדיעים לז’אנר‬ ‫הרוקבילי‪ :‬הקרנת‬ ‫הסרט המיתולוגי‬ ‫‪Cry Baby‬‬ ‫ואחריו תקלוט‬ ‫סרף וגאראג’‬

‫הכניסה חופשית‬

‫בית אצ"ג ‪/‬‬ ‫יפו ‪34‬‬

‫חמוטל בר‪-‬יוסף‬ ‫ונעמה שקד‬ ‫משוחחות על‬ ‫ירושלים בשירת‬ ‫אצ''ג ובשירתן‪,‬‬ ‫פתיח‪ :‬הרב ד''ר‬ ‫מתניה בן גדליה ‪-‬‬ ‫מה קרה בירושלים‬ ‫ב‪-‬י' בטבת‬

‫‪ 20‬ש"ח‬

‫עלמא על הגג ‪/‬‬ ‫הלל ‪37‬‬

‫בירה ונשירה ‪-‬‬ ‫חורף ישראלי חם‬

‫‪> 22:00‬‬

‫‪2#‬‬

‫‪ 55‬ש"ח‬

‫צוללת צהובה ‪/‬‬ ‫הרכבים ‪13‬‬

‫מארש דונדורמה‬ ‫בהופעה‬

‫‪ 30‬ש"ח‬

‫בית אבי חי ‪/‬‬ ‫המלך ג'ורג' ‪44‬‬

‫ליין מוצ”ש‪:‬‬ ‫ג’אלי אנסמבל‪,‬‬ ‫השפעות‬ ‫אפריקאיות בתוך‬ ‫מוסיקה ישראלית‬ ‫מקומית ובשילוב‬ ‫כלים אותנטיים‬

‫‪ 40‬ש"ח‬

‫מתנ"ס גוננים ‪/‬‬ ‫אליעזר הגדול ‪4‬‬

‫“פגע וברח”‪ :‬ערב‬ ‫יצירות מקוריות‬ ‫(ניסן נתיב)‬ ‫במסגרת אירועי‬ ‫חמשושלים‬

‫‪ 139‬ש"ח‬

‫הכניסה חופשית‬

‫וידאו ‪/‬‬ ‫הורקנוס ‪1‬‬

‫קיריל רז'ינסקי‬ ‫מסיבת להיטים‬ ‫משובחת‬

‫הכניסה חופשית‬

‫בירמן ‪/‬‬ ‫דורות ראשונים ‪8‬‬

‫חוף ירושלים ‪-‬‬ ‫מסיבת צהריים‬

‫הכניסה חופשית‬

‫פאב השכנה ‪/‬‬ ‫בית יעקב ‪11‬‬ ‫שוק מחנה יהודה‬

‫‪F‬אנק & רול‪,‬‬ ‫ג'אז וג'חנון‬

‫ההרשמה ופרטי מיקום‬ ‫באתר בית שמואל‬ ‫‪ 140‬ש"ח‬

‫אירועי חמשושלים ‪/‬‬

‫כולם היו בנאי‬ ‫חוץ מסורמלו ‪-‬‬ ‫סיור בשכונות‬ ‫הציוריות של העיר‬

‫שישי ‪21.12‬‬

‫‪ 60‬ש"ח‬

‫צוללת צהובה ‪/‬‬ ‫הרכבים ‪13‬‬

‫עמיר לב‬

‫‪> 22:00‬‬

‫‪ 60‬ש"ח‬

‫אברם בר ‪/‬‬ ‫יפו ‪79‬‬

‫אפריים שמיר ‪-‬‬ ‫"בחברת עצמי"‬

‫הכניסה חופשית‬

‫בלייז בר ‪/‬‬ ‫הלל ‪23‬‬

‫רטלין בהופעת‬ ‫מחווה לרד הוט‬ ‫צ'ילי פפרז‬

‫‪ 20‬ש"ח עד חצות‬

‫באסס ‪/‬‬ ‫ההסתדרות ‪1‬‬

‫‪A.p.M - all pure‬‬ ‫‪ :music‬מסיבה‬ ‫בלקנית וצוענית‬

‫‪> 22:30‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫מוזיאון לאמנות‬ ‫האיסלאם ‪/‬‬ ‫הפלמ"ח ‪2‬‬

‫מופע של להקת‬ ‫"שהריאר"‬

‫הכניסה חופשית‬

‫התקליט ‪/‬‬ ‫הלני המלכה ‪7‬‬

‫וויטראש וודנזדי ‪-‬‬ ‫ליין מסיבות‬ ‫קאנטרי אנד‬ ‫ווסטרן עם‬ ‫התקליטן‬ ‫מאיר יגוד‬

‫‪> 21:00‬‬

‫‪ 38‬ש"ח ללא מנוי‪,‬‬ ‫הנחה בהזמנה מראש‬

‫סינמטק ‪/‬‬ ‫דרך חברון ‪11‬‬

‫"מוסללה"‪:‬‬ ‫משנים את פני‬ ‫השכונה ובונים‬ ‫קהילה ‪ -‬על‬ ‫הפעילות‪ ,‬החזון‬ ‫והקשיים‪ .‬לאחר‬ ‫מכן יוקרן הסרט‬ ‫"שטח הפקר"‬

‫טל כהן שלו עושה‬ ‫אינדי ורוק שקט‬ ‫בהופעה אקוסטית‬

‫‪ 30‬ש"ח‬

‫אוגנדה ‪/‬‬ ‫אריסטובולוס ‪4‬‬

‫‪> 21:30‬‬

‫‪ - ChuvA‬הרכב‬ ‫האינדי‪-‬רוק ינגן‬ ‫רוק קלאסי‪ ,‬רוק‬ ‫אינדי ופולק‬ ‫פסיכודלי‪.‬‬ ‫אחריהם & ‪Siss‬‬ ‫‪the Radical‬‬ ‫‪- Brothers‬‬ ‫פצצת פאנק וסול‬

‫אברם בר ‪/‬‬ ‫יפו ‪79‬‬

‫‪ 30‬ש"ח‬

‫‪1#‬‬ ‫רבנים על הבר ‪“ -‬משולחן ערוך לשולחן של איקאה‬ ‫ מקומה של היהדות בישראל של ימינו“‪ :‬שמונה‬‫ור ּבֹות בארבעה מוקדים ובליווי אלכוהול ינהלו‬ ‫רבנים ַ‬ ‫שיח פתוח עם הקהל על סוגיות עכשוויות‪ ,‬באווירה‬ ‫פלורליסטית ותוך שיתוף של זרמים שונים המייצגים‬ ‫תפיסות שונות של יהדות‪ .‬איפה? אליס‪ ,‬תמול‬ ‫שלשום‪ ,‬שוקא‪ ,‬השכנה מתי? ‪19:00 ,19.12.12‬‬ ‫כמה? חינם!‬

‫מערכת פי האתון אינה אחראית לתוכן המתפרסם בלוח‪ .‬רוצים להמליץ על אירוע? שלחו לנו ל‪ pihaton@scopus02.co.il :‬תיהנו!‬

‫פסטיבל בינלאומי לאמנות נאיבית בירושלים ‪-‬‬ ‫כתשעים מטובי האמנים בתחום‪ ,‬מ‪ 26-‬ארצות שונות‪,‬‬ ‫ייטלו חלק בחגיגה משכרת חושים של צבע ושמחה‪.‬‬ ‫חלקם ציירו במיוחד בעבור התערוכה‪ ,‬וביטאו את‬ ‫אהבתם לירושלים כפי שהם רואים ומדמיינים אותה‪.‬‬ ‫איפה? הסינמטק‪ ,‬תיאטרון ירושלים‪ ,‬בית צרפת‬ ‫בגבעת רם‪ ,‬גלריית כיכר ספרא מתי? החל מה‪-‬‬ ‫‪ 21.12.12‬כמה? חינם!‬

‫ניצן לונברג‬

‫צילומים‪ :‬יח"צ‪ ,‬נעמי עשת‪-‬רוזנצויג‬

‫לוח אירועים המומלצים‬

‫‪ / 18.12.2012‬ה' בטבת תשע"ג‬

‫‪6‬‬

‫השבוע ‪ 18<25‬בדצמבר‬

‫"‬

‫לקראת תקופת המבחנים והגשת העבודות הקרובה‪ :‬האם יש‬ ‫להמשיך ולשמור על חיסיון המשאילים בספריות האוניברסיטה?‬

‫יט ָט ע‬ ‫* ִצ ַ‬

‫אהוד העמלקי זה‬ ‫שם שמתאים לכתב‬ ‫בעיתון 'הארץ'‬ ‫פרופ' מיכאל לקר‪,‬‬ ‫"מוחמד והיהודים"‪ ,‬החוג‬ ‫לשפה וספרות ערבית‬

‫"‬

‫תא מרצ‪“ :‬סותמים את הפה‬ ‫לימין ולשמאל“‬ ‫בעקבות החלטת דיקנט הסטודנטים לאסור כל‬ ‫פעילות פוליטית בקמפוס גבעת רם בימי רביעי‬ ‫בשעות ההפסקה הפעילה‪ ,‬התקיימה באחרונה‬ ‫בסמוך לקמפוס הפגנה שיזם תא מרצ כנגד המהלך‪.‬‬ ‫לטענת חברי התא‪ ,‬החלטת הדיקנט פוגעת בחופש‬ ‫הביטוי‪ ,‬מנוגדת לתקנון ומהווה נדבך נוסף במגבלות‬ ‫שהטילה עד כה האוניברסיטה על פעילות פוליטית‪.‬‬ ‫“יש אי‪-‬אחידות בדרישות של כל קמפוס לגבי‬ ‫פעילות פוליטית בתחומו וללא מתן הסבר“‪ ,‬אומר‬ ‫חן עוזרי‪ ,‬יו“ר תא מרצ‪“ .‬השנה הגבילו את התאים‬ ‫במקום שבו הם יכולים להעמיד דוכן בהר‪-‬הצופים‬ ‫ואסרו על חלוקה של פליירים מחוץ לפורום בניגוד‬ ‫לתקנון‪ .‬האיסור בגבעת רם על פעילות פוליטית‬ ‫סותר את העובדה שכתא רשום מותרת פעילות‬ ‫כחלוקת פליירים‪ .‬סותמים את הפה לימין ולשמאל“‪.‬‬ ‫אגודת הסטודנטים של גבעת רם הביעה‬ ‫תמיכה במהלך‪“ :‬האוניברסיטה פועלת מתוך‬ ‫דאגה לסטודנט ומעדיפה שההפסקות יוקדשו‬ ‫לתרבות ולרווחה בלבד‪ .‬קיימת אפשרות לעסוק‬ ‫בנושאים פוליטיים‪ ,‬אך יש לקבל אישור מראש“‪.‬‬ ‫מהאוניברסיטה נמסר‪“ :‬אנו מעודדים קיום פעילות‬ ‫ציבורית ופוליטית באוניברסיטה בכפוף לתקנון‬ ‫האוניברסיטאי‪ .‬היות והחל מהשנה מתקיימת‬ ‫בקמפוס אדמונד י' ספרא הפסקה פעילה‪ ,‬התאים‬ ‫מתבקשים שלא לערוך פעילות ציבורית רק‬ ‫במהלכה‪ .‬חלוקת פליירים מותרת בדוכנים ובפורום“‪.‬‬ ‫‪ /‬ניל צור‪ ‬‬

‫בעד נגד‬ ‫היתרון של הנוהל השומר על חיסיון‬ ‫פרטיהם של משאילי הספרים הוא שמירה‬ ‫על סדר ופרטיות‪ ,‬שבין כה נפגעים כאשר‬ ‫סטודנטים מנסים להשאיל ספרים באמצעות‬ ‫כרטיס סטודנט שאינו שלהם‪ .‬זכותו של כל‬ ‫אחד לשמור על פרטיותו ולא לחשוף קבל‬ ‫עם ועדה כמה ספרים הוא מחזיק בביתו‬ ‫ומה אופיים‪ .‬לא אחת סטודנטים משאילים‬ ‫ספרים בעלי אופי מביך‪ ,‬וכמובן שחשיפתם‬ ‫במקרים אלו לא באה בחשבון‪.‬‬ ‫אם יבוטל החיסיון יהיו לכך השלכות‬ ‫קשות בעיקר ביחסים הבין‪-‬אישיים בין‬ ‫הסטודנטים‪ .‬כבר היום ישנם ספרים‬ ‫מבוקשים שמושאלים ומוזמנים בתדירות‬ ‫גבוהה מאוד‪ .‬חשיפת פרטי המשאילים‬ ‫תהפוך אותם למטרה‪ ,‬ותיצור לחץ‪ ,‬טינה‬ ‫וכעס כלפי המחזיק‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬מילת המפתח בעיני היא התחשבות‬ ‫הדדית ‪ -‬סטודנטים המשאילים ספרים‬ ‫ימלאו אחר חובתם וישיבו אותם בזמן‪ ,‬בעוד‬ ‫שסטודנטים הממתינים לספר יוכלו לבקש‬ ‫בינתיים סיוע במסגרות אלטרנטיביות‪:‬‬ ‫פורומים באינטרנט‪ ,‬קבוצת הפייסבוק של‬ ‫החוג או חברים מהפקולטה‪ .‬ישנן מספר‬ ‫ספריות באוניברסיטה‪ ,‬ובמקרים דחופים אף‬ ‫ניתן להזמין ספר מספרייה בעיר אחרת‪ .‬אל‬ ‫תחכו לדקה ה‪ 90-‬והיערכו בהתאם‪ ,‬במיוחד‬ ‫כשלספר ישנו מספר עותקים מוגבל‪.‬‬ ‫‪ /‬מור נוה‪ ,‬סטודנטית לפילוסופיה‬ ‫ותולדות האמנות‪ ,‬עובדת במחלקת‬ ‫ההשאלה בספריית רוח‪-‬חברה‪.‬‬

‫לא אחת נפגעתי מהנוהל הנהוג‬ ‫בספרייה‪ .‬כבר קרה שהייתי זקוקה בדחיפות‬ ‫לספר כדי ללבן סוגיה מסוימת בעבודת‬ ‫הגשה‪ ,‬או לצלם מאמר למבחן‪ ,‬ונאלצתי‬ ‫להצטרף לרשימת המתנה של מספר‬ ‫שבועות‪ .‬רוב הסטודנטים לא ממהרים‬ ‫להשתמש בספר שברשותם ולרוב מחכים‬ ‫למועד ההחזרה האחרון‪ ,‬מה שכמובן מעכב‬ ‫את אלו הממתינים לו‪ .‬לעיתים קרובות‪,‬‬ ‫סטודנטים מחזירים ספר שלא טרחו לפתוח‪,‬‬ ‫בעוד אחרים חיכו לו בציפייה‪.‬‬ ‫ביטול החיסיון ייצור אינטראקציה בין‬ ‫הסטודנטים עצמם‪ ,‬ואני בטוחה שהשיח‬ ‫יהיה חיובי ומבין‪ .‬ייתכן כי מבקש הספר‬ ‫יקבל תשובה שלילית‪ ,‬מכיוון שהמשאיל‬ ‫עדיין לא סיים את הקריאה ומנגד‪ ,‬סביר כי‬ ‫המשאיל דווקא יבין את הדחיפות וישיב את‬ ‫הספר‪ .‬אני סומכת על האחווה ההדדית‪ ,‬שכן‬ ‫כל אחד מאיתנו יצטרך באיזה שהוא שלב‬ ‫במהלך לימודיו שספר יוחזר במהרה‪ ,‬ולכן‬ ‫יקפיד על כך בעצמו‪.‬‬ ‫בעיניי אנחנו חיים בעידן שבו הפרטיות‬ ‫כבר כמעט ואינה קיימת‪ ,‬ובאופן אישי‬ ‫אני לא רואה בעיה בכך שאחרים יידעו‬ ‫אילו ספרים אני מחזיקה בבית‪ .‬במידה‬ ‫שמעוניינים להמשיך להגן על מידת פרטיות‬ ‫מסוימת‪ ,‬אפשר לבקש שהספרנית‪ ,‬ולא‬ ‫הסטודנט‪ ,‬תיצור קשר עם המשאיל ותברר‬ ‫אם הוא יוכל להשיב את הספר בתום זמן‬ ‫ההשאלה החוקי‪.‬‬ ‫‪/‬יעל עגור אורגל‪ ,‬סטודנטית ליחב"ל‬ ‫ותקשורת‬

‫ריכז‪ :‬סלב לייבין‬

‫ה' בטבת תשע"ג ‪18.12.2012 /‬‬

‫הפינה הפיננסית‬

‫ההאטה במשק‬ ‫מחלחלת לשוק‬ ‫התעסוקה‬ ‫דוח התעסוקה האחרון חושף סימני‬ ‫חולשה ראשונים בשוק‪ ,‬אשר עד כה הפגין‬ ‫איתנות‪ ,‬על אף ההאטה במשק‪ .‬בחודש‬ ‫אוקטובר נרשמה ירידה במספר המועסקים‪,‬‬ ‫המלווה בירידה בשיעור ההשתתפות‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬נרשמה עלי‪h‬ה קלה בשיעור‬ ‫האבטלה (‪ )7%‬ובכל זאת ‪ -‬מצבו של שוק‬ ‫התעסוקה עדיין טוב‪ ,‬הן בהשוואה לתחילת‬ ‫השנה והן בהשוואה למרבית המדינות‬ ‫המפותחות בעולם‪ .‬אולם‪ ,‬המגמה מדאיגה‪.‬‬ ‫יש לציין כי‪ ,‬נתונים אלה אינם בגדר‬ ‫הפתעה‪ .‬את הניצנים הראשונים של התאמת‬ ‫מצבת העובדים למציאות הכלכלית המשתנה‬ ‫רואים כבר תקופה ארוכה‪ .‬קצב קליטת‬ ‫העובדים במגזר העסקי נמצא במגמת ירידה‬ ‫זה כשנה‪ ,‬כאשר מה ש"עיוות" את התמונה‬ ‫היה המגזר הציבורי שהמשיך לקלוט עובדים‬ ‫בקצב מהיר‪.‬‬ ‫נזכיר כי שוק התעסוקה (בעיקר במגזר‬ ‫העסקי) מתואם עם הסביבה הכלכלית‪,‬‬ ‫וכאשר האחרונה משתנה לרעה יאטו‬ ‫המעסיקים את קצב קליטת העובדים‪ ,‬אולם‬ ‫לא ימהרו לפטר את העובדים עד שיהיו‬ ‫בטוחים כי הסביבה הכלכלית תמשיך להיות‬ ‫מאתגרת‪ .‬הסביבה הכלכלית בשנה האחרונה‬ ‫אכן משתנה ומאתגרת‪ .‬על אלה יעיד‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫מדד מנהלי הרכש בתעשייה‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬שוק התעסוקה בישראל נמצא‬ ‫בנקודת פתיחה טובה‪ ,‬אולם הצפי לשנה‬ ‫הבאה הינו בעייתי‪ .‬גם כאשר יחל השיפור‬ ‫בסביבה הכלכלית (כנראה במחצית השנייה‬ ‫של שנת ‪ ,)2013‬והיא תהפוך להיות יותר‬ ‫מאירת פנים לעסקים‪ ,‬יעדיפו המעסיקים‬ ‫בשלב הראשון להתבסס על ההון האנושי‬ ‫הקיים‪ .‬זאת‪ ,‬עד שיהיו בטוחים כי מדובר‬ ‫בשינוי בר קיימא‪ ,‬המצדיק את העלויות‬ ‫הכרוכות בקליטת עובדים חדשים‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫שיעור האבטלה צפוי להמשיך ולעלות‬ ‫ב‪.2013-‬‬ ‫‪ /‬דוד ויגדר‬ ‫אנליסט מאקרו ושווקים‪ ,‬מחלקת‬ ‫מאקרו כלכלה ואנליזה בנקאית‪ ,‬בנק‬ ‫דיסקונט‬ ‫הערות ואזהרות כלליות מטעם בנק דיסקונט‬ ‫לישראל בע”מ‪“:‬הניתוח הכלול בסקירה זו הינו למטרת‬ ‫אינפורמציה בלבד וככל שמדובר בייעוץ אין לראות‬ ‫בו המלצה‪ ,‬תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים‬ ‫ובצרכים המיוחדים של כל אדם או הזמנה לייעוץ‬ ‫כאמור או הצעה להחזיק‪/‬לקנות‪/‬למכור ני”ע או נכסים‬ ‫פיננסיים או התחייבות של בנק דיסקונט לישראל בע”מ‬ ‫(להלן‪“ :‬הבנק”) לייעץ ללקוחותיו בהתאם לאמור בו‪.‬‬ ‫עשוי להיות למחברי הסקירה ו‪/‬או לבנק עניין אישי‬ ‫בנושא הסקירה‪.‬‬

‫מעונות חדשים במרכז העיר‪ :‬עדיפות‬ ‫ראשונה לסטודנטים מ”בצלאל”‬

‫מחיר השכירות לחודש צפוי לעמוד על כ‪ 1,200-‬שקל ראש העיר‪,‬‬ ‫ברקת‪ “ :‬יוזמה נוספת להגדלת היצע הדירות לצעירים” ‪ /‬ניר לוטן‬ ‫הדילמה הניצבת בפני סטודנטים רבים‬ ‫המתלבטים בין מגורים בעיר או במעונות‬ ‫צפויה להיפתר בקרוב‪ ,‬עם הקמת מעונות‬ ‫חדשים בבניין “בית אגרון“‪ .‬השבוע הכריזה‬ ‫עיריית ירושלים על קבלני הפרויקט‪" ,‬שפיר‬ ‫הנדסה" ו"מעין פרויקטים"‪ ,‬שבמסגרתו‬ ‫ישופץ המבנה הרעוע ויוספו לו עוד שתי‬ ‫קומות‪ .‬הבניין צפוי להכיל כ‪ 200-‬מיטות‬ ‫בדירות של עד שלושה חדרים‪ .‬מחיר‬ ‫השכירות החודשי צפוי לעמוד על כ‪1,200-‬‬ ‫שקל‪“ .‬בצלאל“ זכתה במכרז הראשון‬ ‫לאכלוס המעונות‪ ,‬ובכך הבטיחה לסטודנטים‬ ‫העתידיים שלה עדיפות באיושם‪.‬‬ ‫“ישנם מוסדות בירושלים שזקוקים‬ ‫לפתרונות דיור מידיים‪ ,‬אך הפרויקט רלוונטי‬ ‫גם לסטודנטים של האוניברסיטה העברית"‪,‬‬

‫ציינה יעל סיני‪ ,‬יו"ר אגודת הסטודנטים‪.‬‬ ‫"כל פרויקט המציע פתרונות דיור במחירים‬ ‫מפוקחים הינו מבורך“‪ .‬מירב כהן‪ ,‬חברת‬ ‫מועצת העיר מטעם “התעוררות“‪ ,‬הסבירה‬ ‫את הבסיס ליוזמה‪“ :‬להביא אוכלוסייה של‬ ‫סטודנטים גם למרכז העיר ‪ -‬זה מקרב אותם‬ ‫למרכזי הבילוי‪ ,‬זה מצוין לעסקים במרכז העיר‬ ‫וזה משרת את הבירה שאוכלוסייה תוססת‬ ‫וצעירה תישאר בה לתקופה ממושכת“‪.‬‬ ‫לדברי כהן‪ ,‬אישור המכרז נתקל בהתנגדות‬ ‫חברי המועצה החרדים‪ ,‬שטענו כי גם בני‬ ‫ישיבה סובלים מבעיית דיור חריפה ודרשו‬ ‫לייעד המבנה בעבורם‪ .‬ראש העיר‪ ,‬ניר ברקת‪,‬‬ ‫הודיע בתגובה כי “מעונות הסטודנטים במרכז‬ ‫העיר הם יוזמה נוספת להגדלת היצע הדירות‬ ‫לצעירים‪ ,‬ובו בזמן להחייאת מרכז העיר“‪.‬‬

‫הדמיית מעונות אגרון‬

‫הבחירות מתקרבות‪ :‬חנין זועבי‪ ,‬גלעד ארדן ומירב‬ ‫מיכאלי מגיעים לקמפוסים ‪ /‬נועה שוקרון‬ ‫השר גלעד ארדן‪ ,‬ח"כ ניצן הורוביץ'‪,‬‬ ‫ח"כ חנין זועבי‪ ,‬מירב מיכאלי ואיציק שמולי‬ ‫ישתתפו החל מהשבוע בהפנינג הבחירות‬ ‫של האגודה‪ ,‬שייערך בקמפוסים הר‪-‬הצופים‬ ‫וגבעת‪-‬רם‪ .‬במסגרת ההפנינג ייערכו פאנלים‬ ‫והרצאות בהשתתפות חברי כנסת‪ ,‬לצד‬ ‫מפגשים אינטימיים של התאים הפוליטיים עם‬ ‫נציגי המפלגות איתם הם מזוהים‪.‬‬ ‫"אנו שואפים לשיח דמוקרטי בקמפוס"‪,‬‬ ‫אמר גיורא אלה‪ ,‬רכז המעורבות החברתית‬ ‫באגודה‪" ,‬ומאמינים שההפנינג יהיה הוכחה‬ ‫לכך שניתן לנהל שיח כזה‪ ,‬למרות חילוקי‬ ‫הדעות‪ ,‬תוך כדי שמירה על כבוד הדדי שיחזק‬ ‫את הבסיס החברתי שלנו"‪ .‬בתוך כך‪ ,‬תפתח‬ ‫האגודה בקמפיין לעידוד הצבעה‪ ,‬וזאת לצד‬ ‫מסע הפרסום "תרשום ירושלמי" להדגשת‬ ‫חשיבות שינוי הכתובת בתעודת הזהות למקום‬ ‫המגורים של הסטודנט בירושלים‪.‬‬

‫אירועי השבוע בקמפוסים‬ ‫הר‪-‬הצופים‪:‬‬ ‫‪ :18.2‬יום בנושא תקשורת ודעת קהל‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 16:00‬תתארח ח"כ זהבה גלאון‪ ,‬ובשעה‬ ‫‪ 18:30‬ראש מפלגת "יש עתיד"‪ ,‬יאיר לפיד‪.‬‬ ‫‪ :24.12‬יום בנושא מדיניות חוץ והאביב‬ ‫הערבי‪ .‬בשעה ‪ 16:00‬יתארחו עופר שלח‪,‬‬ ‫אלעזר שטרן ועומר בר לב בפאנל משולש‪,‬‬ ‫ובשעה ‪ 18:00‬ח"כ ציפי לבני‪.‬‬ ‫‪ :25.12‬יום בנושא הון ושלטון ושחיתות‬ ‫בפוליטיקה‪ .‬בשעה ‪ 12:00‬יתארח מיקי רוזנטל‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬יתקיימו בחירות דמה בקמפוס‪.‬‬ ‫גבעת רם‪:‬‬ ‫‪ :19.12‬פאנל בנושא השכלה גבוהה‬ ‫בהשתתפות איציק שמולי והשר גדעון סער‪.‬‬ ‫‪ :26.12‬פאנל בנושא המחאה החברתית‬ ‫ושחקנים חדשים בפוליטיקה בהשתתפותם‬ ‫של איילת שקד‪ ,‬אלדד יניב ומירב מיכאלי‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫ ה' בטבת תשע"ג‬/ 18.12.2012

LATE NIGHT ‫ הנחה על כל תפריט האוכל‬15 % 24:00 ‫אחרי‬

‫ המפרסמים‬IDI

An intelligent man is sometimes forced to be drunk to “ spend time with his fools” Earnest Hemingway

- ‫ | חפשו אותנו ב‬3 ‫הורקנוס‬

‫זושא‬ ‫בר | אוכל‬

‫ה' בטבת תשע"ג ‪18.12.2012 /‬‬

‫מגזין‬

‫האב‪ ,‬הבן‬ ‫ועיר הקודש‬ ‫רעות איזנברג‬ ‫צילום‪ :‬ענבר רוטשילד‬

‫‪11‬‬

‫מטר מאיתנו נמצא‬ ‫המקום הקדוש ביותר‬ ‫לדת הגדולה ביותר‬ ‫לאחר שנים של התעלמות‪,‬‬ ‫ירושלמים רבים מגלים‬ ‫סקרנות בנוגע לחג המולד‬ ‫ולמה שקורה בו בלב‬ ‫הבירה “פי האתון”‬ ‫מגיש‪ :‬המדריך השלם‬ ‫לכריסמס בעיר הקודש‬ ‫ליקר לנזירים‬

‫כנסיית סאן סאלבדור ‪“ -‬טרה סנטה”‬ ‫(רחוב סנט פרנציס‪ ,‬צמוד לשער החדש)‬ ‫כנסיית סאן סאלבדור שייכת למשמורת ארץ הקודש‬ ‫של המסדר הפרנציסקאני‪ ,‬מסדר קתולי הפועל בירושלים‬ ‫זה כ‪ 800-‬שנה‪ ,‬שמשימתו להגן על האתרים הקדושים‬ ‫לנצרות הקתולית בישראל ובשכנותיה מטעם הוותיקן‪.‬‬ ‫במקום מתגוררים נזירים ופועל בו בית‪-‬מלאכה ליצירת‬ ‫עוגבים‪ .‬אם ביקרתם בפאב במלון אימפריאל‪ ,‬ייתכן‬ ‫שהבחנתם בדמיון בין ליקר פרנג'ליקו הפופולארי‬ ‫לנזירים הפרנציסקאנים‪ .‬אין זו מקריות ‪ -‬הבקבוק מעוצב‬ ‫בדמותם‪ :‬בעל גלימה כהה וחבל קשור בקו המותניים‪.‬‬ ‫המנזר‪ ,‬שרוב ימות השנה סגור בפני מבקרים‪ ,‬פותח‬ ‫שעריו בחג לכבוד קונצרט חגיגי‪ ,‬המפיח רוח רעננה בין‬ ‫הרכבי הא‪-‬קפלה הרבים בעיר‪ .‬ההרכב כולל מוזיקאים‬ ‫בני שלוש הדתות‪ ,‬היודעים היטב את מלאכתם‪ :‬השירה‬ ‫מדויקת ונעשית בהרמוניה נפלאה‪ .‬האירוע יתקיים ביום‬ ‫ראשון ה‪ ,23.12-‬בשעה ‪ ,17:00‬הכניסה חופשית‪.‬‬

‫צילום‪ :‬זאב זמיר‬

‫הנוער של ימינו‬

‫ימק”א‬ ‫(רח’ המלך דוד ‪ ,26‬מול מלון המלך דוד)‬ ‫בניין ימק"א הוא כנראה המקום הסטודנטיאלי ביותר‬ ‫לחגוג בו את חג המולד‪ .‬ימק”א הינו ארגון צעירים חובק‬ ‫עולם הפועל ברוח ערכי הנצרות‪ .‬הבניין בירושלים‬ ‫נחנך בשנת ‪ ,1926‬כשהארגון שם לו למטרה לגשר בין‬ ‫בני שלוש הדתות בעיר‪ .‬עת הגיע ארצה‪ ,‬נתקל ימק"א‬ ‫בחבלי לידה קשים‪ ,‬ומסופר כי מתנגדיו חילקו עלונים‬ ‫בכל רחובות ירושלים המזהירים את הנוער העברי‬ ‫מהארגון‪ ,‬ששם לו למטרה “לצוד את מבחר בנינו"‪.‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬הארגון‪ ,‬שלא נוהג לבצע מיסיון‪ ,‬צלח את‬ ‫טבילת האש ופועל בעיר כבר כמעט ‪ 90‬שנה‪.‬‬ ‫במתחם פועלים בית‪-‬הארחה‪ ,‬מרכז ספורט‪ ,‬אולם‬ ‫קונצרטים ואולם כנסים‪ .‬בית‪-‬התפילה במקום הוא‬ ‫מיוחד במינו‪ :‬לא תמצאו שם סממנים דתיים כמו מגן‬ ‫דוד‪ ,‬סהר או צלב‪ ,‬כך שכל אחד יכול להתפלל בניחותא‪.‬‬ ‫בערב חג המולד‪ ,‬החל ב‪ 24-‬בדצמבר‪ ,‬בשעה ‪,19:00‬‬ ‫יתקיים באולם הקונצרטים הקונצרט המסורתי לערב‬ ‫חג המולד על ידי מקהלת א‪-‬קפלה‪ .‬הכניסה בתשלום‬ ‫(‪ 25‬שקל לסטודנטים)‪ .‬כדאי להזמין מקומות מראש‬ ‫‪.02-5692692‬‬ ‫המשך בעמוד ‪> 13‬‬

‫‪10‬‬

‫‪ / 18.12.2012‬ה' בטבת תשע"ג‬

‫רשים או גולשים?‬

‫חו‬

‫‪ Grand Valira‬לגלישה רציפה!‬ ‫ק"מ של מסלולים‬ ‫‪200‬‬ ‫‪Pas de la‬‬ ‫‪Casa‬‬ ‫ה סקי וחיי הלילה‬ ‫האפתורססים באנדורה!‬ ‫ה‬

‫*‪Hotel Catalunya 3‬‬ ‫במרכז העיירה ‪ -‬סמוך למסלולים!‬ ‫טיסות אל על | העברות | ‪ 7‬לילות‬ ‫ע"ב חצי פנסיון | סקי פס | ציוד סקי‬ ‫מ‪-‬‬

‫‪979‬‬

‫גבעת רם‬ ‫‪02-6513555‬‬

‫‪€‬‬

‫*‪Hotel Font D'Argent 4‬‬ ‫ספא חינם ‪ -‬סמוך למסלולים!‬ ‫טיסות אל על | העברות | ‪ 7‬לילות‬ ‫ע"ב חצי פנסיון | סקי פס | ציוד סקי‬ ‫מ‪-‬‬

‫‪1,099‬‬

‫*המחירים לאדם בחדר זוגי‬

‫הר הצופים‬ ‫‪02-5358600‬‬

‫‪€‬‬

‫ה' בטבת תשע"ג ‪18.12.2012 /‬‬

‫‪13‬‬

‫> המשך מעמוד ‪11‬‬

‫למיטיבי לסת‬

‫ההוספיס האוסטרי‬ ‫(רח’ ויה דולורוזה פינת רח’ הגיא)‬ ‫ההוספיס נבנה במאה ה‪ 19-‬עבור עולי רגל אוסטרו‪-‬‬ ‫הונגרים‪ ,‬והיום הוא מהווה אבן שואבת למטיילים‬ ‫בעלי חוש קולינרי מפותח‪ .‬מאז נוסד הוא שומר‬ ‫בקנאות על אופיו המיוחד‪ ,‬הרבה בזכות המסעדה‬ ‫המפורסמת המגישה מאכלים מזרח אירופיים‬ ‫אותנטיים‪.‬‬ ‫האכסניה מעוצבת בקפידה‪ ,‬תקרותיה גבוהות‪,‬‬ ‫הריצוף מעוטר ומוזיקה קלאסית מתנגנת בקומת‬ ‫המסעדה‪ .‬בקצה המסדרון שוכנת קפלה יפהפייה‪,‬‬ ‫שבה ציורי קיר המתעדים את חייו של ישו ופסל של‬ ‫מרים המשקיף על המתפללים‪.‬‬ ‫מיסת ערב חג המולד תיערך במקום בשעה ‪22:00‬‬ ‫בלטינית ובגרמנית‪ ,‬ומיד אחריה מומלץ לעלות‬ ‫לקומת הגג לתצפית על גגות העיר העתיקה ‪-‬‬ ‫שממנה בולטות במיוחד כיפת הסלע וכנסיית הקבר‪.‬‬ ‫המקום קטן וכדאי להקדים‪.‬‬

‫צילום‪Magister :‬‬

‫טעם לחיים‬ ‫סעודת חג באמריקן קולוני (אמריקן קולוני‪,‬‬ ‫דרך שכם ‪ ,26‬אפשר להגיע בקו ‪)17‬‬ ‫גם אצל הנוצרים‪ ,‬מתברר‪ ,‬אין מועד המכבד את‬ ‫עצמו שאינו כולל ארוחת חג מפנקת‪ .‬ואכן‪ ,‬המסעדות‬ ‫בירושלים נערכות לקראת מסת התיירים הרעבים‬ ‫שתפקוד את העיר‪ .‬אם בארוחת חג מפוארת חשקה‬ ‫נפשכם‪ ,‬המסעדה במלון ה”אמריקן קולוני" היא המקום‬ ‫עבורכם‪ .‬מאחורי הקמת בית‪-‬המלון והגן המטופח עומדים‬ ‫בני זוג אמריקאים‪ ,‬הורשיו ואנה ספפורד‪ .‬בני הזוג‬ ‫הגיעו לירושלים בשנת ‪ 1881‬אחרי סדרת אסונות‪ :‬ביתם‬ ‫נשרף‪ ,‬בנם מת בעודו תינוק וארבע בנותיהם מצאו מותן‬ ‫בטביעת ספינה‪ .‬הזוג יצר לעצמו מושבה עצמאית סמוך‬ ‫לשער שכם והתמסר לפעילות צדקה למען המקומיים‪.‬‬ ‫הבניין המרכזי הינו בית ערבי עתיק‪ ,‬ובמתחם המקום‬ ‫ישנם גם בית‪-‬קפה ומסעדה‪ .‬גולת הכותרת היא הגן הירוק‬ ‫באמצע המתחם‪ ,‬שם‪ ,‬בין העצים‪ ,‬הפרחים ובריכת דגי‬ ‫הזהב‪ ,‬תוכלו לסעוד את ליבכם ולתהות על אסטרטגיה‬ ‫מנצחת לצלוח את החיים‪ ,‬בדיוק כמו אנה והורשיו‪.‬‬

‫צלילים שמימיים‬

‫כנסיית דורמיציון (הר ציון‪ ,‬אפשר להגיע‬ ‫ברגל משער ציון)‬ ‫הכנסייה‪ ,‬שפירוש שמה בלטינית הוא “תנומה” או‬ ‫“תרדמה"‪ ,‬הוקמה לפני כ‪ 100-‬שנה על‪-‬ידי גרמנים‬ ‫קתולים ומנציחה את המקום שבו מרים‪ ,‬אמו של ישו‪,‬‬ ‫נרדמה על‪-‬פי המסורת הנוצרית‪ .‬במתחם הכנסייה‬ ‫ישנו גם מנזר שבו מתגוררים נזירים האמונים על‬ ‫אחזקת המקום‪ .‬לכנסייה עיצוב ארכיטקטוני יוצא‬ ‫דופן‪ :‬כיפתה בצורת “קונוס" שאין דומה לה בעיר‬ ‫העתיקה‪ ,‬והיא מוקפת בארבעה צריחים‪ .‬המבנה‬ ‫יוצר תנאי אקוסטיקה המעניקים לכל תפילה‬ ‫את הפוטנציאל להפוך לקונצרט המפיק צלילים‬ ‫מופלאים‪ .‬בערב חג המולד תיערך המיסה בחצות‪.‬‬

‫‪ / 18.12.2012‬ה' בטבת תשע"ג‬

‫‪12‬‬

‫הכי זול באקדמון!‬

‫‪ 4‬ספרים‬

‫*‬

‫‪www.academon.co.il‬‬ ‫*מתוך רשימת הספרים המשתתפים במבצע *רק הספרים עם מדבקת המבצע‬ ‫*לא כולל ספרי לימוד וספרים מוזלים *בתוקף עד ‪ 31.12.12‬או עד גמר המלאי‬ ‫*אין כפל מבצעים והנחות *ט‪.‬ל‪.‬ח‬

‫‪12/2/12 12:32 PM‬‬

‫‪133577_PIhaton_193X283_bf.indd 1‬‬

‫ה' בטבת תשע"ג ‪18.12.2012 /‬‬

‫‪15‬‬

‫‪14‬‬

‫‪ / 18.12.2012‬ה' בטבת תשע"ג‬

‫תואר‬ ‫פלוס‬

‫בואו להיות‬ ‫מאמנים‬ ‫מקצועיים!‬ ‫מכון מגיד מבית‬ ‫האוניברסיטה העברית‬ ‫ואיקא הדרכות‬ ‫מזמינים אתכם‬

‫לרכוש מקצוע יישומי‬ ‫בשילוב חוויית למידה‬ ‫התנסותית ומעשירה‬

‫קורס הכשרה‬ ‫למאמן מקצועי‬ ‫באימון אישי‬ ‫ממוקד תוצאות‬

‫קורס הכשרה למאמן‬ ‫מקצועי עם התמחות‬ ‫באימון ניהולי‪-‬ארגוני‬ ‫]הסמכה כפולה[‬

‫בואו לפתח קריירה ולרכוש את הכלים המקצועיים והעכשוויים‬ ‫ביותר שיאפשרו לכם להשתלב כמאמנים בארגונים ובקהילה או‬ ‫במסגרת עיסוקיכם האחרים‬ ‫פלוס לרכוש כלים מקצועיים שיאפשרו לכם לבצע תהליך אימון‬ ‫מובנה‪ ,‬שלם‪ ,‬שיטתי ואפקטיבי‪' ,‬אחד על אחד' או בקבוצה‬ ‫פלוס לבצע התנסות מעשית במסגרת מפגשי מנטורינג וסופרויז'ן‬ ‫תכניות הלימודים מתקיימות בקמפוס הר הצופים‪ ,‬ירושלים‪ .‬לקבלת פרטים מלאים‪:‬‬

‫מכון מגיד ‪02-5422000 | *3070‬‬

‫‪magid@magid.org.il | www.magid.huji.ac.il‬‬

‫|‬

‫חפשו אותנו‬

‫ה' בטבת תשע"ג ‪18.12.2012 /‬‬

‫“הייחוד של הקבוצה הוא‬ ‫בזה שכאן בחור לא יכול‬ ‫להמליץ על עצמו‪ ,‬אלא‬ ‫מישהי צריכה להמליץ‬ ‫עליו‪ .‬לבחורות יש יושר‬ ‫פנימי והן לא ירגישו נעים‬ ‫’להפיל’ את בנות המין‬ ‫שלהן ולהמליץ על בחור‬ ‫שלא באמת מחפש משהו‬ ‫רציני”‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫?‬

‫תאיר קסלר‪ ,‬מנהלת הקבוצה‬ ‫חוששות מפרופילים מזויפים ועוד שלל תרגילים‬ ‫של בחורים תחמנים‪“ .‬אנחנו בודקות מספר‬ ‫פעמים כל פרופיל שרוצה להיכנס לקבוצה‪,‬‬ ‫ואפילו אם יש לנו את הספק הכי קטן‪ ,‬אנחנו‬ ‫לא מאשרות אותו‪ .‬כמובן שמדי פעם מצליחים‬ ‫להערים עלינו‪ ,‬אבל אנחנו בוטחות בחברות‬ ‫הקבוצה שאחרי שיחה עם פרופיל מזויף הן יעלו‬ ‫עליו‪ ,‬ידווחו לנו ואז נסיר אותו מהקבוצה‪ .‬יש‬ ‫בינינו לבין חברות הקבוצה שיתוף פעולה מדהים‪,‬‬ ‫הרי אנחנו קהילה ולכולנו אותה מטרה“‪.‬‬ ‫הקבוצה אינה מיועדת לשדכנים מקצועיים‬ ‫ואוסרת על העלאת תוכן שיווקי‪ ,‬ובכך לא נותנת‬ ‫מקום לשיקולים רווחיים או פרסומיים שיציקו‬ ‫לחברות בה‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬מנהלות הקבוצה שמות‬ ‫דגש משמעותי על מניעת השמצות ‪ -‬הן של‬ ‫בחורים מאכזבים והן בין חברות הקבוצה ‪ -‬ולא‬ ‫נותנות לכך מקום‪ .‬במקרים חריגים‪ ,‬בנות שלא‬ ‫משחקות לפי הכללים ו“מדברות לא יפה אחת‬ ‫לשנייה“ אף נמחקות ממנה‪“ .‬אנחנו מעדיפות‬ ‫קבוצה מצומצמת ואיכותית על פני קבוצה‬ ‫גדולה‪ .‬זה מה שמבדיל אותנו מכל שאר הקבוצות‬ ‫ומאתרי ההיכרויות“‪ ,‬אומרת קסלר‪.‬‬ ‫כמו בכל התארגנות חברתית‪ ,‬גם כאן אין‬ ‫הקבוצה חפה מחילופי דברים לא נעימים‪.‬‬ ‫כך לדוגמה נ'‪ ,‬חברה בקבוצה‪ ,‬הביעה בפני‬ ‫חברותיה לאתר את תסכולה לאחר שבחור‬ ‫שהכירה בקבוצה הזמין אותה אליו לשתות יין‬ ‫ולראות סרט כדייט ראשון‪ .‬כאשר לא חשה בנוח‬ ‫עם ההצעה‪ ,‬האשים אותה הבחור בכך שאינה‬ ‫מחפשת אהבה באמת‪ .‬התגובות לפוסט של נ' היו‬ ‫תומכות באופן גורף‪ ,‬העצימו את עמדתה ודאגו‬ ‫להשמיץ את הבחור ה“לא רציני“‪ .‬אחת הבנות‬ ‫אף הגדילה לעשות וטענה שהוא “משתמש בסרט‬ ‫כתירוץ ‪ -‬אי‪-‬אפשר באמת להכיר אחד את השני‬ ‫כשרואים סרט ולא מדברים“‪.‬‬

‫שוק בשר?‬ ‫בחורות ובחורים שטרם מצאו אהבה‬

‫באמצעות הרשת‪ ,‬עשויים להגיד שאופי‬ ‫ההתנהלות השיווקי של הקבוצה ממשיך את קו‬ ‫“שוק הבשר“ שבו מואשמות לעיתים קרובות‬ ‫ההיכרויות באינטרנט‪ .‬דוגמה אחת לכך היא ד'‪,‬‬ ‫בחורה שפרסמה פוסט ביקורתי חריף בקבוצה‬ ‫ועוררה דיון סוער‪.‬‬ ‫בין היתר‪ ,‬כתבה הבחורה המתוסכלת‪“ :‬הבנים‬ ‫מוצפים במיליארד הודעות בערך‪ ,‬ומי שיש לה‬ ‫את הנתונים המרשימים ביותר נבחרת‪ .‬עבור‬ ‫כל השאר‪ ,‬שזה רוב הבנות‪ ,‬זה לא באמת עובד‬ ‫ואתן יודעות את זה‪ .‬אני יכולה להעיד על עצמי‬ ‫שפניתי לעשרה בחורים פה ואף אחד לא טרח‬ ‫אפילו מתוך נימוס לענות לי“‪ .‬טענותיה של ד'‬ ‫נוגעות גם לפן מהותי יותר‪“ :‬אנחנו תמיד טוענות‬ ‫שאנחנו רוצות בחור על רמה שיכבד אותנו וירצה‬ ‫להכיר אותנו בגלל מי שאנחנו באמת‪ .‬אבל איך‬ ‫אפשר להכיר ככה‪ ,‬אם אנחנו רק מעצימות‬ ‫את הבחורים וגורמות להם עוד יותר לתפוס‬ ‫מעצמם?“‪ ,‬היא כותבת‪.‬‬ ‫הפוסט האמוציונאלי זכה לעשרות תגובות‪,‬‬ ‫שהעלו תמונה מורכבת של יחסן של הבנות‬ ‫לתופעה בכלל‪ ,‬ולקבוצה בפרט‪“ .‬ראיתי יותר‬ ‫מפעם אחת בנות מעלות פוסטים‪ ,‬שבסופם הן‬ ‫מזמינות את החברות — 'יאללה בנות‪ ,‬להסתער'"‪,‬‬ ‫מתארת חן לוי‪ ,‬חברה בקבוצה‪" .‬לפעמים זו‬ ‫הרגשה ממש של שוק‪ ,‬של מכירת מוצרים‪ .‬רק‬ ‫שבמקרה הזה המוצרים הם הבנים“‪.‬‬ ‫לוי מתארת חיסרון נוסף לשיטה‪ ,‬והוא ריבוי‬ ‫פניות של בנות לאותו בחור‪“ .‬לא מזמן נתקלתי‬ ‫במקרה של בחור שהמליצו עליו בקבוצה‪ ,‬ואחת‬ ‫הבנות לחצה על 'לייק' וכתבה בהודעה פומבית‬ ‫שהיא מעוניינת להכיר‪ .‬מיד לאחר מכן‪ ,‬במקום‬ ‫שהפוסט ירד‪ ,‬המשיכו בנות רבות אחרות לכתוב‬

‫שגם הן מעוניינות‪ .‬זה מצב מוזר בעיניי — הגבר‬ ‫מוצף בפניות ורק צריך לבחור‪ .‬יש בזה משהו לא‬ ‫טבעי ולא מציאותי‪ ,‬זה שוק בשר לכל דבר“‪.‬‬

‫השד העדתי‬ ‫התלונות על “שוק בשר“ אינן הטענות‬ ‫היחידות שעולות נגד פעילות הקבוצה‪ .‬תחושת‬ ‫האינטימיות מעלה לא אחת ויכוחים סוערים בין‬ ‫חברות הקבוצה‪ ,‬בין היתר בנושא העדתי‪ .‬לפני‬ ‫מספר שבועות‪ ,‬העלתה אחת החברות בקבוצה‬ ‫פוסט של חיפוש אחר בחור‪“ ,‬רצוי אשכנזי“‪.‬‬ ‫לדבריה‪ ,‬הסיבות לכך הן “לא בקטע גזעני‪ ,‬אני‬ ‫פשוט נמשכת ללבנבנים יותר‪ ,‬מה לעשות“‪.‬‬ ‫דוגמה נוספת היא של בחורה שהעלתה‬ ‫לקבוצה המלצה על עולה חדש מפריז‪ ,‬וכתבה‬ ‫“הוא לא צרפוקאי‪ ,‬אלא צרפתי‪-‬צרפתי“‪.‬‬ ‫ההמלצה המדוברת הביאה לגל של תגובות‬ ‫נזעמות בקבוצה‪ .‬אחת המגיבות מתארת‪“ :‬זו‬ ‫הפעם השנייה שאני נתקלת בהערות שהן ממש‬ ‫לא לעניין בקבוצה הזו‪ .‬האם המוצא של הבחור‬ ‫רלוונטי? אנחנו בשנת ‪ 2012‬ולא בשנות השישים‪,‬‬ ‫אז אנא‪ ,‬חדלו עם ההערות המיותרות האלה“‪.‬‬ ‫דנה פרי‪ ,‬מנהלת הקבוצה‪ ,‬הגיבה מצידה‪“ :‬אני‬ ‫מאמינה שהכול נאמר בנימה של הומור“‪.‬‬ ‫בעיה נוספת שעליה מספרת לוי היא הריחוק‬ ‫של שיטת השידוך המודרנית מהמציאות‪.‬‬ ‫“בפוסטים כולם נראים כל‪-‬כך טוב‪ ,‬גם חיצונית‬ ‫וגם בתכונות האופי שהממליצות מתארות‪ .‬אם‬ ‫הבחור כזה מושלם‪ ,‬למה צריך לשדך לו בנות‬ ‫בפייסבוק?“‪ ,‬היא תוהה‪ .‬גם לדברי מורן אפללו‪,‬‬ ‫שאף היא חברה בקבוצה‪“ ,‬החיסרון הבולט ביותר‬ ‫בקבוצה הוא ההיכרות השטחית דרך הפייסבוק‪,‬‬

‫יחסינו‬ ‫לאן?‬ ‫‪16‬‬

‫‪ / 18.12.2012‬ה' בטבת תשע"ג‬

‫אימג' מייקינג‪ :‬אביגיל רוביני‬

‫קבוצת פייסבוק אחת‪ ,‬שיותר מ‪ 11-‬אלף‬ ‫בנות כבר חברות בה‪ ,‬מאיימת לשנות את‬ ‫כל מה שידוע לנו על עולם הדייטינג‬ ‫וההיכרויות לצד דברי שבח על‬ ‫ההזדמנויות הרומנטיות שהיא יוצרת‪,‬‬ ‫נשמעות טענות רבות על “שוק בשר”‪ ,‬על‬ ‫אפליה ועל רידוד היחסים בין המינים‬ ‫וכמובן ‪ -‬קבוצת בנים מקבילה כבר קמה עזר‬ ‫כנגדה “בחורים שווים בין חברות” משגעת‬ ‫את הרשת‬

‫גילי קורנברג‬ ‫“לפני קצת יותר משלוש שנים בחור‬ ‫אחד פנה אליי בפייסבוק וכתב לי 'היי‪ ,‬מה‬ ‫קורה?'‪ .‬זה היה בתקופה שהפרופיל שלי היה‬ ‫פתוח והייתי מקבלת הרבה הודעות כאלה‪.‬‬ ‫התעצבנתי וכתבתי לו מכתב ממש ארוך‪,‬‬ ‫שבתמצית אמר משהו בסגנון‪' :‬מה נראה לך?‬ ‫מי אתה חושב שאתה? למה נדמה לכם הבנים‬ ‫שכל אחד יכתוב לי היי‪-‬מה‪-‬קורה ואני מיד‬ ‫אפול לידיו?' ‪ .‬זה היה מכתב די ארוך וכועס‪.‬‬ ‫הוא קיבל את המכתב ולא ממש התרגש‪ .‬מאז‬ ‫אנחנו יחד‪ ,‬כבר יותר מ‪ 3-‬שנים‪ .‬המסקנה שלי‬ ‫ כדאי לתת צ'אנס גם לכאלה שלא נראים‬‫לכן בהתחלה“‪.‬‬ ‫את הסיפור הזה חלקה ל' עם חברותיה‬ ‫לקבוצת הפייסבוק “בחורים שווים בין בנות“‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬בעידן הדיגיטלי‪ ,‬אחד השימושים‬ ‫הבולטים ברשתות החברתיות הוא הניסיון‬ ‫להכיר בני ובנות זוג‪ ,‬בין שלטווח ארוך ובין‬ ‫שללילה אחד‪ .‬אך באחרונה נדמה שחל מפנה‬ ‫בעולם ההיכרויות ברשת‪“ :‬בחורים שווים בין‬ ‫חברות“ היא קבוצה שלוקחת את השידוכים‬ ‫האינטרנטיים צעד אחד קדימה‪ ,‬עד כדי כך‬ ‫שרבות מחברותיה מגדירות אותה כ“שיטה‬ ‫האולטימטיבית להכיר בחורים מעניינים‪,‬‬ ‫שווים ורציניים“‪.‬‬

‫התחלנו כך‬ ‫לפני כמעט שנה הכירו בפייסבוק‪ ,‬כמעט‬ ‫בדרך מקרה‪ ,‬דנה פרי ותאיר קסלר‪ .‬החיבור‬ ‫בין השתיים היה מהיר‪ ,‬ולא עבר זמן רב עד‬ ‫שהן הגיעו לשוחח על הנושא המוכר ‪ -‬הקושי‬ ‫המשותף להכיר בחורים מעניינים‪ .‬בשלב זה‬ ‫הציעה פרי שכל אחת מהחברות תכיר לשנייה‬ ‫ידיד טוב ורציני‪ .‬קסלר אהבה את הרעיון‪ ,‬אך‬ ‫לצערה לא הצליחה להעלות בחכתה ידיד רציני‬ ‫עבור פרי‪ .‬וכך עלה הרעיון להקמת קבוצת‬ ‫פייסבוק שתעשה בדיוק את זה‪ :‬השתיים הקימו‬ ‫קבוצה סגורה לנשים בלבד‪ ,‬שבה כל חברה‬ ‫תמליץ על ידידים מחד‪ ,‬ותכיר ידידים של בנות‬ ‫אחרות מאידך‪.‬‬ ‫“הרעיון מאוד פשוט“‪ ,‬מספרת קסלר‪.‬‬ ‫“הממליצה מפרסמת את פרטי הבחור‪ ,‬תמונתו‬ ‫ופרטים ליצירת קשר איתו‪ .‬הבנות שמעוניינות‬ ‫מגיבות לפוסט‪ ,‬יוצרות קשר עם הבחור או‬ ‫מבקשות מהממליצה לעשות את החיבור‪ .‬נכון‬ ‫להיום‪ ,‬פחות משנה לקיומה של הקבוצה‪ ,‬חברות‬ ‫בה ‪ 11,376‬בנות‪ ,‬ובכל שבוע מצטרפות כמה מאות‬ ‫נוספות‪ .‬הבנות בגילים שונים‪ ,‬מכל הארץ‪ ,‬ולכולן‬ ‫מטרה משותפת — להמליץ על חברים טובים‬ ‫ועל קרובי משפחה לטובת הבנות האחרות“‪.‬‬ ‫לדברי קסלר‪ ,‬חלק מהקשרים בקבוצה הופכים‬

‫ברבות הזמן לרציניים מאוד‪“ .‬המון זוגות יצאו‬ ‫מהקבוצה‪ .‬אנחנו גם מקוות שבקרוב נשמע על‬ ‫החתונה הראשונה“‪ ,‬היא מרשה לעצמה לחלום‪.‬‬

‫החוקים‬ ‫כמו לכל קבוצה שמכבדת את עצמה‪ ,‬גם‬ ‫ב“בחורים שווים בין חברות“ חוקים מוגדרים‬ ‫וברורים‪ ,‬שייתכן שהם חלק מסוד הצלחתה‪.‬‬ ‫“חוקי הקבוצה התחילו כדבר מאוד בסיסי‪.‬‬ ‫בהתחלה שמנו דגש יותר על תרבות דיבור‬ ‫ואיסור לשון הרע‪ ,‬אבל עם הזמן‪ ,‬אחרי שראינו‬ ‫את אופי הפעילות בקבוצה ועלו כמה דברים‬ ‫שהפריעו לנו‪ ,‬הוספנו חוקים נוספים בהתאם“‪,‬‬ ‫משתפת קסלר‪ .‬כמה מחוקי הקבוצה הבולטים‪:‬‬ ‫אין בשום אופן כניסה לקבוצה לבחורים; הבחורה‬ ‫המפרסמת אחראית לשידוך‪ ,‬אך יחד עם זאת‬ ‫אין לבוא בטענות למשדכת אם השידוך לא‬ ‫עולה יפה; אם הבחור התחיל לצאת עם מישהי‪,‬‬ ‫באחריות המפרסמת להוריד את הסטטוס כדי‬ ‫שלא יקבל פניות נוספות‪ .‬אלו הם רק חלק‬ ‫מהחוקים‪ ,‬שבינתיים מסייעים לקבוצה לעורר‬ ‫סקרנות רבה בקרב גולשים וגולשות כאחד‪.‬‬ ‫הקבוצה סגורה והחברות בה מתאפשרת‬ ‫לבנות בלבד‪ ,‬אך עם זאת המנהלות עדיין‬

‫ה' בטבת תשע"ג ‪18.12.2012 /‬‬

‫שבאה לידי ביטוי בדפדוף בכמה תמונות‪ ,‬החלפה‬ ‫של כמה מילים בהתכתבות‪ ,‬ואז יציאה לדייט‪ .‬זה‬ ‫לא מספיק כדי ליצור בסיס משותף סביר לקשר“‪.‬‬ ‫לדברי קסלר‪ ,‬החיסרון של הקבוצה הוא‬ ‫שההמלצות על בחורים והשיחות של הבחורות‬ ‫מתערבבות ביניהן‪" .‬אנחנו רוצות לגבש יותר‬ ‫את הקבוצה וממש ליצור ממנה קהילה שתהיה‬ ‫חזקה ברשת וגם מחוצה לה"‪ ,‬אומרת קסלר‪.‬‬ ‫"זה משהו שאנחנו חושבות עליו בימים אלו‪,‬‬ ‫בנוסף למסיבות סגורות שאנו מפיקות אחת‬ ‫לכמה שבועות בשיתוף עם מנהלי קבוצת הבנים‬ ‫המקבילה‪ ,‬המשותפות לחברי שתי הקבוצות"‪.‬‬

‫“ראיתי יותר מפעם אחת‬ ‫בנות מעלות פוסטים‪,‬‬ ‫שבסופם הן מזמינות את‬ ‫החברות ‪’ -‬יאללה בנות‪,‬‬ ‫להסתער’‪ .‬לפעמים זו‬ ‫הרגשה ממש של שוק‪,‬‬ ‫של מכירת מוצרים‪ .‬רק‬ ‫שבמקרה הזה המוצרים‬ ‫הם הבנים”‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫>> “עוזר לשבור סטיגמות חברתיות”‬ ‫לדברי ד”ר דוד לוין‪ ,‬חוקר תקשורת מהמסלול האקדמי במכללה למנהל ומומחה בנושא‪,‬‬ ‫“לפייסבוק כעיקרון יש תדמית חיובית בהקשר של היכרויות‪ .‬הפייסבוק הוא מקום שבו 'היכרות‬ ‫בין חברים' היא שיטת היכרות לגיטימית עבור צעירים מערביים‪ ,‬מכיוון שהיא מבטאת את‬ ‫האינדיווידואליזם וחופש הבחירה מחד‪ ,‬ואת ההשתייכות מרצון ‪ -‬ולא מלידה ‪ -‬לקהילה מאידך"‪.‬‬ ‫במה זה שונה מאתרי היכרויות סטנדרטיים?‬ ‫“אתרי היכרויות סובלים מסטיגמה‪ ‬שיכולים להיות לה כמה מקורות‪ :‬ראשית‪ ,‬ישנו קישור‬ ‫אוטומטי שאנו עושים בין היכרויות באינטרנט לבין תכונות אופי בעייתיות‪ ,‬בדגש על נכות חברתית‪,‬‬ ‫בעיות נפשיות או מראה חיצוני בעייתי‪ .‬סטיגמות אלו מוטלות הן על‪-‬ידי התרבות הפופולארית והן‬ ‫על‪-‬ידי אנשי אקדמיה‪ .‬שנית‪ ,‬לשדכנות יש בהקשר הישראלי קישור לגלותיות ‪ -‬לשדכן העיירה ‪-‬‬ ‫ולדימוי שהוא בלתי רצוי ל'צבר' עצמאי ואסרטיבי‪ .‬החידוש בשיטה הזו הוא בכך שהיא מאפשרת‬ ‫למומלץ לקבל פידבק‪ ,‬דרך דירוג שלו ברמות שונות כמו מראה ומידת הצלחה בחיים‪ .‬עניין הדירוג‬ ‫מחזק נראטיב חזק נוסף בתרבות שלנו‪ ,‬והוא של 'מדעיות'"‪.‬‬

‫דימוי‪Robinlon8 :‬‬

‫חן לוי‪ ,‬סטודנטית להנדסה‬ ‫וחברה בקבוצה‪.‬‬

‫אינטימיות נשית‬ ‫הצלחתה הגדולה של “בחורים שווים בין‬ ‫חברות“ מרמזת על כך שמעבר לטענות שתוארו‪,‬‬ ‫יש לה צדדים חיוביים רבים‪ .‬לוי מציינת‬ ‫כיתרון מרכזי את המלצת הבנות‪ ,‬שהופכת את‬ ‫השידוך מ“בליינד דייט“ עיוור ומביך‪ ,‬למשהו‬ ‫שיש מאחוריו בסיס של מחשבה ותכנון‪“ .‬זה‬ ‫נותן תחושה יותר נוחה‪ .‬הבנות סומכות אחת‬ ‫על השנייה בעניין הזה ושמחות לשמוע דעה‬ ‫נוספת“‪ ,‬היא מספרת‪ .‬ואילו לדעתה של אפללו‪,‬‬ ‫“היתרונות הם בעיקר ביכולת לתת הזדמנות‬ ‫להיכרויות לאנשים עסוקים‪ ,‬כאלה שלא מוצאים‬ ‫זמן להשתלב בפעילויות בחברה שבהן ניתן‬ ‫להכיר אנשים חדשים — כמו לימודים ועבודה“‪.‬‬ ‫לדעת קסלר‪ ,‬לקבוצה יתרונות רבים על פני‬ ‫שיטות היכרות אחרות‪“ .‬אם מדברים על היכרות‬ ‫באינטרנט‪ ,‬הרי פה בחור לא יכול להמליץ‬ ‫על עצמו‪ ,‬אלא מישהי צריכה להמליץ עליו‪.‬‬ ‫לבחורות יש יושר פנימי והן לא ירגישו נעים‬ ‫'להפיל' את בנות מינן ולהמליץ על בחור שלא‬ ‫באמת מחפש משהו רציני“‪ .‬ומה לגבי היכרויות‬ ‫בעולם ה“אוף ליין“? “שם קשה לדעת אם הבחור‬ ‫הוא בכלל רווק‪ ,‬מה הוא עושה בחיים ומה הוא‬ ‫מחפש בבחורה ‪ -‬כלומר את הפרטים הבסיסיים‬ ‫ביותר לקשר‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הקבוצה מהווה בית‬

‫נעים לנשים‪ ,‬שבו הן מרגישות בנוח לדבר על‬ ‫נושאים אינטימיים‪ ,‬חוויות מדייטים‪ ,‬להתלבט‬ ‫עם החברות ועוד — דברים שהן לא תמיד מקבלות‬ ‫במקומות אחרים“‪.‬‬ ‫עולה השאלה מדוע הממליצות — הרווקות‬ ‫שבהן בכל אופן ‪ -‬אינן ממליצות לעצמן על‬ ‫הידיד השווה‪ .‬המציאות מראה שלא תמיד הן‬ ‫נמנעות מכך‪ .‬כזה למשל הוא סיפורה של א'‪,‬‬ ‫שהמליצה בקבוצה על ידיד טוב‪“ :‬התחלתי‬ ‫לעבוד עם מישהו‪ ,‬ואחרי תקופה שהכרנו הצעתי‬ ‫לפרסם אותו בקבוצה‪ .‬הוא הסכים‪ ,‬העליתי את‬ ‫הפרופיל שלו והתחלתי לתאר אותו‪ ,‬ואז קלטתי‬ ‫שהוא באמת בן אדם מדהים ‪ -‬הרבה יותר ממה‬ ‫שחשבתי‪ .‬הוא קיבל המון פניות ואפילו קבע דייט‬ ‫עם מישהי‪ .‬התחלתי לקנא קצת‪ ,‬ועוד לפני שהוא‬ ‫יצא לדייט התנשקנו‪ .‬הוא ביטל את הדייט ומאז‬ ‫אנחנו ביחד‪ .‬בשבוע הבא אנחנו טסים לרומא“‪.‬‬

‫תמונת מראה‬ ‫טרנד היכרויות הפייסבוק מבוססות ההמלצה‬ ‫אמנם התחיל בעמודן המתוקשר של דנה פרי‬ ‫ותאיר קסלר‪ ,‬אך השטף ממש לא נעצר שם‪.‬‬

‫כמעט שנה מאז הוקמה הקבוצה ממשיכות‬ ‫להיפתח קבוצות דומות כפטריות אחרי הגשם‪.‬‬ ‫בין היתר ניתן למנות את “בחורים שווים בין‬ ‫חברות (לדתיות)“‪ ,‬את “בחורים שווים בירושלים‬ ‫בין חברות“‪ ,‬וכמובן קבוצה גברית מקבילה‪.‬‬ ‫“בחורות שוות בין חברים“ חצתה לא מזמן‬ ‫את קו ‪ 5,000‬החברים‪ ,‬והיא מתנהלת בשיטה‬ ‫דומה‪ :‬הפוסטים כוללים תמונות והמלצות של‬ ‫חברי הקבוצה על ידידות טובות‪ ,‬על בנות‪-‬‬ ‫דוד‪ ,‬ולעיתים ‪ -‬גם על אחיות‪ .‬לדברי רון‪ ,‬חבר‬ ‫בקבוצה‪“ :‬אין בחור שלא מציץ מדי פעם‬ ‫בפרופילים של החברים שלו בפייסבוק בחיפוש‬ ‫אחר בחורות‪ .‬אבל‪ ,‬בגלל שזה כל כך מנותק‬ ‫ורחוק‪ ,‬לרוב לא יוצאים מזה דברים מעניינים‪.‬‬ ‫לפעמים זה אפילו גורם לך להרגיש שאתה מציק‬ ‫לבחורה‪ .‬מה ש'בחורות שוות בין חברים' עושה‬ ‫זה להיכנס בדיוק לחלל הזה“‪.‬‬ ‫גם כאן מודגשת בכל אחד מהפוסטים מידת‬ ‫הרצינות הנדרשת מהמשודכים הפוטנציאליים —‬ ‫וביתר שאת כאשר מדובר בהמלצה על אחות או‬ ‫על חברת ילדות‪ .‬האם בפועל הקבוצות באמת‬ ‫מושכות רציניים ורציניות בלבד? היכנסו‪ ,‬לחצו‬ ‫“לייק“ ותיווכחו בעצמכם‪.‬‬

‫‪ / 18.12.2012‬ה' בטבת תשע"ג‬

‫ה' בטבת תשע"ג ‪18.12.2012 /‬‬

‫תרבות‬

‫שפינוזה כבר חאן‬

‫מתוך הספרים עבי הכרס של המאה ה‪ ,17-‬קם ברוך שפינוזה לתחייה אל מול צופי‬ ‫ההצגה “ירושלים החדשה” הוא נלחם על רעיונותיו המהפכניים‪ ,‬ועומד כמעט בכל ערב‬ ‫למשפט ראווה בתאטרון החאן רמה שיפרון גילתה כיצד הופכים המאמרים הכתובים‬ ‫לדרמה סוערת‪ ,‬ועד כמה מתחבר הקהל של ‪ 2012‬לפילוסוף האוונגארדי‬ ‫צילום‪ :‬יעל אילן‬

‫ההצגה “ירושלים החדשה" מתרחשת אי‪-‬שם‬ ‫בהולנד העתיקה של המאה ה‪ .17-‬העלילה מגוללת‬ ‫את סיפורו של צעיר מהפכני בן הקהילה היהודית‪,‬‬ ‫שפיתח רעיונות רדיקליים בנוגע לאלוהים ולדת‪,‬‬ ‫וכך הובא למשפט ראווה בבית‪-‬הכנסת שלו‪ .‬בחור‬ ‫חביב ועלום שם זה‪ ,‬הוא למעשה הגרסה הצעירה‬ ‫של אחד ההוגים המשפיעים ביותר בפילוסופיה‬ ‫המודרנית — ברוך שפינוזה‪ .‬מול משפחתו‪ ,‬חבריו‪,‬‬ ‫קהילתו‪ ,‬ובראשה הרב‪ ,‬הוא נאבק על הפצת‬ ‫תורתו‪ ,‬הסותרת במהותה את אמונותיהם של בני‬ ‫דורו ומזעזעת את עולמם‪.‬‬ ‫השילוב בין סוגיה פילוסופית כבדת משקל‬ ‫לבין במת התאטרון עשוי להישמע תמוה‪ :‬מה‬ ‫בין רעיונות מופשטים על טבע העולם‪ ,‬האדם‬ ‫והאל‪ ,‬לבין תאטרון שכל כולו דרמה‪ ,‬פעולה‬ ‫וגוף? “ירושלים החדשה" מוכיחה כי העולמות‬ ‫השונים לא רק שאינם מתנגשים‪ ,‬אלא אף‬ ‫מפרים ומעשירים זה את זה‪ .‬הוצאתו של הדיון‬ ‫הפילוסופי מהספרים ומאולמות ההרצאות והצבתו‬ ‫כדרמה בימתית‪ ,‬חושפת את קרביה הגועשים של‬ ‫הפילוסופיה ומחלצת מתוכה את החיוניות העזה‬ ‫שבה‪ .‬כך‪ ,‬מקבל הצופה שילוב בין פילוסופיה‬ ‫מרגשת לתאטרון מעמיק‪.‬‬

‫תורת החיים‬

‫הטרגדיה של שפינוזה כאובה‪ ,‬ומעוררת‬ ‫הזדהות גם בקרב מי שהעיון הפילוסופי אינו‬ ‫כוס התה שלו‪ .‬זוהי דרמת המאבק לחיים ולמוות‬ ‫של שפינוזה מול שאר העולם שסביבו‪ .‬האנשים‬ ‫החשובים לו מכול אינם מסוגלים לשמוע ולקבל‬ ‫את דבריו‪ ,‬ואילו הוא אינו יכול שלא לצעוק את‬ ‫האש הבוערת בו‪ :‬הוא ניצב מול רבו‪ ,‬שאוהב אותו‬ ‫כנכד‪ ,‬ועליו להגיד בפניו את הדברים שיכאיבו לו‬ ‫יותר מכול; גם אל מול אהובתו הוא אינו מתרכך‪,‬‬ ‫אף שדבריו מערערים את עולמה; וברקע מרחף‬ ‫כל העת איום פיזי על הקהילה היהודית מצד‬ ‫השלטון בהולנד‪ ,‬שדורש להוקיע את שפינוזה‬ ‫לפני שרעיונותיו יפוררו את הסדר הקיים‪ .‬לאיכות‬

‫הרגשית של ההצגה יש כמובן קשר הדוק למשחק‬ ‫המצוין של מרבית השחקנים‪ ,‬ובראשם ויטלי‬ ‫פרידלנד הנהדר המגלם את שפינוזה‪ ,‬שמצליח‬ ‫להביא אל הבמה אמת‪ ,‬חיים ורגש גם מתוך‬ ‫טקסטים פילוסופיים לא פשוטים‪.‬‬ ‫ההצגה מנסה לערב את הקהל בהתרחשות‬ ‫הבימתית ולסחוף את הצופים להיות צד בדיון‪.‬‬ ‫השחקנים מתייחסים לאולם התאטרון כאל בית‪-‬‬ ‫הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם‪ ,‬כאשר הקהל‪ ,‬אשר‬ ‫אל כיסאותיו הם אף מצטרפים לעיתים ‪ -‬מגלם‬ ‫את הקהילה שמולה נערך המשפט‪ .‬אך הקהל‬ ‫שבתאטרון החאן ‪ 2012‬אינו דומה לקהל בהולנד‬ ‫‪ .1656‬הצופים אינם רואים ברעיונות המובאים‬ ‫לפניהם איום על תפיסת עולמם‪ ,‬אולי אף להפך‬ ‫ מזדהים עם שפינוזה ומתקשים להבין ולהזדהות‬‫עם עמדתן של הדמויות המתנגדות לו‪ .‬הבימוי של‬ ‫סיני פתר תורם אף הוא להצגת תפיסת העולם‬ ‫הדתית כמגוחכת‪ ,‬באמצעות הוספת קטעי קומדיה‬ ‫וליצנות המציגים את אנשי הדת כבורים וכגסי‬ ‫רוח‪ .‬הסתכלות זו על הדברים מקטינה את עוצמת‬ ‫הדיון‪ ,‬וגורמת למהפך המחשבתי שעובר הרב בסוף‬ ‫ההצגה להיות בלתי אמין במקצת‪.‬‬ ‫“ירושלים החדשה" היא הצגה הדורשת‬ ‫מהצופה ערנות וחשיבה‪ ,‬ובתמורה מספקת חוויה‬ ‫אינטלקטואלית‪ ,‬חזקה‪ ,‬תאטרונית וגם רגשית‪.‬‬ ‫כסטודנטים החווים לעיתים תכופות מדי את‬ ‫הלימוד כחוויה יבשה ומייגעת‪ ,‬טוב לחוש את‬ ‫העוצמות המפעפעות ברעיונות ובתאוריות‬ ‫שנקברו מתחת לספרים‪ ,‬למאמרים ולמבחנים‪.‬‬ ‫ההצגה מצליחה לחלץ את העוצמות הללו‬ ‫ולהשיבן לחיים אל מול עינינו‪.‬‬ ‫מחזה‪ :‬דיוויד אייבס‪ /‬בימוי‪ :‬סיני פתר‪/‬‬ ‫תפאורה‪ :‬דנה צרפתי‪ /‬תלבושות‪ :‬דליה פן‪/‬‬ ‫מוסיקה‪ :‬נעמה רדלר‪ /‬קומדיה דל’ארטה‪ :‬צבי‬ ‫פישזון‪ /‬תאורה‪ :‬רוני כהן‪ /‬שחקנים‪ :‬אריה צ'רנר‪,‬‬ ‫אבי פניני‪ ,‬אורטל אבנעים‪ ,‬איתי זבולון‪ ,‬ויטלי‬ ‫פרידלנד‪ ,‬כרמית מסילתי‪-‬קפלן ויוסי עיני‪.‬‬

‫פנס רחוב יעל ורסנו‬

‫והשבוע‪:‬‬

‫רחוב המלך‬ ‫דוד‬ ‫שם דבר‪ :‬עם קום המדינה החל גל‬ ‫ִע ְברּות של שמות הרחובות הירושלמיים‪.‬‬ ‫“המלך דוד“ עתיד היה במקור להחליף את‬ ‫שמו של רחוב קינג ג'ורג'‪ ,‬אך הירושלמים‬ ‫שדבקו בשם הישן סירבו להצעה‪ .‬הרחוב‪,‬‬ ‫ששמו הוחלף לבסוף בזה של מלכה השלישי‬ ‫של ישראל‪ ,‬הוא “דרך יוליאן“‪.‬‬ ‫מור“ק‪ :‬עוד לפני שמצא הרחוב את שמו‪,‬‬ ‫כבר ניצב מלון "המלך דוד" במרכזו ונחשב ‪-‬‬ ‫אז והיום ‪ -‬לאחד המלונות המפוארים בארץ‪.‬‬ ‫בערב קום המדינה‪ ,‬כשמרבית הבניינים‬ ‫ברחוב שימשו את הבריטים‪ ,‬התגנבו אנשי‬ ‫האצ“ל אל המלון בתחפושת טבחים‪ ,‬ושתלו‬ ‫חומרי נפץ במרתף‪ .‬ההודעה שנשלחה לפינוי‬ ‫האנשים לא הגיעה ליעדה‪ ,‬והפיצוץ האדיר‬ ‫הרג ‪ 91‬אנשים‪ .‬המבנה אמנם ספג נזק כבד‪,‬‬ ‫אך שמר על מעמדו וכיום מתארחים בו‬ ‫דיפלומטים מכל העולם‪.‬‬ ‫קולטורה‪ :‬הרחוב כולו גדוש פנינות‬ ‫ארכיטקטוניות מתקופת המנדט הבריטי‪,‬‬ ‫המשוות להליכה ברחוב אווירה של שיטוט‬ ‫במוזאון‪ .‬מי שלא ישבע מהשיטוט בו‪ ,‬ימצא‬ ‫לאורכו אין ספור גלריות‪ ,‬המציעות ציורים‪,‬‬ ‫פסלים וענתיקות מכל סוג‪.‬‬ ‫במרחק יריקה‪ :‬כדקת הליכה מתחילת‬ ‫הרחוב נמצא על רחוב בן סירא “חומוס בן‬ ‫סירא“‪ ,‬המציע מנות חומוס נהדרות במחירים‬ ‫לכל כיס‪ .‬רבים נוהרים לחומוסייה בשל מנת‬ ‫הדגל שלה ‪ -‬חומוס עם בשר‪ ,‬אבל גם חומוס‬ ‫גרגירים קלאסי יגרום לכם לשקול להפוך את‬ ‫“בן סירא“ לחומוסייה הביתית שלכם‪.‬‬ ‫פינה רומנטית‪ :‬שלוש דקות של הליכה‬ ‫לאורך רחוב “המלך דוד“ יביאו אתכם‬ ‫למבנה מרשים עם מגדל פעמונים גבוה‪ .‬זהו‬ ‫ימק“א‪ ,‬המשמש כיום בית‪-‬מלון‪ ,‬מסעדה‪,‬‬ ‫מרכז קהילתי‪ ,‬וגם ‪ -‬כנקודה הרומנטית ביותר‬ ‫במרכז העיר‪ .‬בסופו של דייט מוצלח‪ ,‬מומלץ‬ ‫להאריך מעט את הדרך לדירה‪ ,‬ולקחת את‬ ‫בן‪/‬בת הזוג במעלה המדרגות הלולייניות של‬ ‫המגדל אל הנוף המשכר של ירושלים‪.‬‬ ‫בשכנות טובה‪ :‬בשל בתי‪-‬המלון‬ ‫הרבים‪ ,‬השפות והדתות המגוונות‪ ,‬מוצף‬ ‫“המלך דוד“ בשפע תרבויות מכל רחבי‬ ‫הגלובוס‪ :‬יפנים עם שמשיות ומצלמות‪,‬‬ ‫כמרים בטיול מאורגן‪ ,‬ובני ישיבות‬ ‫שממלמלים עברית במבטא אמריקאי כבד‪.‬‬ ‫איך מגיעים‪ :‬קחו את הרכבת עד תחנת‬ ‫יפו מרכז‪ ,‬או כל אוטובוס שמגיע למרכז‬ ‫העיר‪ ,‬והמשיכו לכיוון העיר העתיקה עם‬ ‫הרחובות שלומציון המלכה‪ ,‬הלל‪ ,‬בן סירא או‬ ‫אגרון‪ .‬ברכב‪ ,‬חפשו חניה ברחובות הקטנים‬ ‫של טלביה או בחניה של גן הפעמון‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫‪20‬‬

‫‪ / 18.12.2012‬ה' בטבת תשע"ג‬

‫ה' בטבת תשע"ג ‪18.12.2012 /‬‬

‫‪23‬‬

‫‪ .1‬אסתר ראדה ‪ .2‬מתוך המופע סאק‪-‬סאק ‪ .3‬מתוך ההופעה ‪ .4‬אבטה בריהון‪ .‬בעמוד הפותח ‪ -‬צביקה היזיקיאס ממופע להקת המחול "ביתא"‪.‬‬ ‫צילומים‪ :‬דין אבישר‪ ,‬משה מלכא‪ ,‬אייל הירש‪ ,‬עמרי בראל‬

‫אתיופים‪ .‬אני מכירה גם מוזיקאים מאוד מוכשרים‪,‬‬ ‫כמו אבטה בריהון‪ ,‬שמנגן בחסד עליון‪ .‬אני רואה את‬ ‫זה קורה‪ ,‬שמחה על זה‪ ,‬וחושבת שזה צריך להיות‬ ‫חלק מהרב‪-‬תרבותיות שיש לנו בארץ“‪.‬‬

‫גרוב אפריקאי‬ ‫אבטה בריהון הוא סקסופוניסט‪ ,‬זמר ומלחין‬ ‫מפורסם‪ ,‬שמופיע תכופות בארץ ובחו“ל‪ .‬הוא עלה‬ ‫לארץ לאחר שכבר צבר שם בעולם המוזיקה‪ ,‬וגילה‬ ‫שייאלץ לסלול את דרכו מחדש‪“ .‬לא אכחיש שהיה‬ ‫קשה“‪ ,‬הוא מודה‪“ .‬כשהגעתי אנשים קצת הרימו‬ ‫גבה ‪ -‬אני מדבר מוזר‪ ,‬אך מנגן בכלי מאוד מערבי“‪.‬‬ ‫למרות ההתחלה הקשה‪ ,‬בריהון נשאר אופטימי‪.‬‬ ‫“היו המון אנשים טובים שרצו לעזור“‪ ,‬הוא ממהר‬ ‫להבהיר‪“ .‬אין בי שום חרטה על העלייה לארץ‪ .‬זה‬ ‫נכון שהייתי מופיע יותר בחו“ל‪ ,‬אבל גם פה אין‬ ‫החמצה‪ .‬יש כאן המון מוזיקאים טובים‪ ,‬הרבה תרבות‬ ‫ואין‪-‬ספור הזדמנויות ללמוד‪.‬‬ ‫“הפסטיבל מבחינתי הוא הזדמנות חשובה‬ ‫ליצירה האתיופית‪ .‬מעבר לזה שהצעירים לומדים‬ ‫את התרבות שלהם 'מחדש'‪ ,‬אחת המטרות היא‬ ‫שקהל כלל‪-‬ישראלי יגיע‪ .‬כל שאר הנגנים חוץ ממני‬ ‫הם ילידי ישראל ‪ -‬אני לומד מהם והם ממני‪ .‬זו‬ ‫הכוונה במוזיקה‪ ,‬מוזיקה מחברת אנשים“‪.‬‬ ‫מלבד תאטרון ומוזיקה‪ ,‬פסטיבל הולגאב השלישי‬ ‫מציג גם הופעות מחול מהתרבות האתיופית‪ .‬להקת‬ ‫המחול החיפאית “ביתא“‪ ,‬שמגדירה את היצירה‬ ‫שלה כ“מפגש בין המחול האתיופי המסורתי למחול‬ ‫העכשווי“‪ ,‬מעלה מופע מיוחד של ריקודים בניחוח‬

‫“כיוצא העדה‪ ,‬מעולם לא הייתה‬ ‫לי נגיעה למחול אתיופי‪ ,‬ושאלתי‬ ‫את עצמי ‪ -‬איך זה יכול להיות?‬ ‫הצטרפתי ללהקה וגיליתי עולם‬ ‫ומלואו של שפה ריקודית שאין‬ ‫בשום מקום אחר‪ .‬התחלתי‬ ‫ליצור סגנונות ריקוד שמשלבים‬ ‫בין המחול האתיופי למודרני‪.‬‬ ‫התוצאה מיוחדת מאוד‪ ,‬מעין‬ ‫שילוב תרבויות”‪.‬‬

‫צביקה היזיקאס‪ ,‬מנהל להקת המחול‬ ‫החיפאית “ביתא”‬

‫אפריקאי‪.‬‬ ‫צביקה היזיקאס‪ ,‬מנהל הלהקה‪ ,‬מסביר כי המחול‬ ‫האתיופי שונה מהמחול המודרני המוכר‪“ .‬מחול‬ ‫אתיופי זה קצת יותר ִמ ַרק כתפיים“‪ ,‬הוא צוחק‪“ .‬זהו‬ ‫מחול של פולקלור ‪ -‬כמו שיש צעד תימני או ריקוד‬ ‫ערבי‪ ,‬יש מחול אתיופי‪ .‬הריקוד למעשה מתרגם‬ ‫מצבים שקורים בתוך העדה‪ ,‬כשלכל מצב יש תנועה‬ ‫ספציפית‪ .‬בחתונות‪ ,‬למשל‪ ,‬הריקוד המסורתי הוא‬ ‫ריקוד מאוד אצילי‪ ,‬שמתבטא בעיקר בפלג הגוף‬ ‫העליון‪ .‬שמחה באופן כללי מתבטאת אצלנו כמשהו‬ ‫מאוד קופצני‪ ,‬גרובי ואפריקאי“‪.‬‬ ‫היזיקאס החל את דרכו כרקדן בלהקה‪ ,‬שאליה‬

‫הצטרף כבוגר “בת שבע“‪“ .‬הבנתי שיש רקדנים‬ ‫בחיפה שרוקדים מחול אתיופי פעמיים בשבוע‪ ,‬אז‬ ‫החלטתי להצטרף“‪ ,‬הוא מספר‪“ .‬הלהקה היא לא‬ ‫להקה אתיופית‪ ,‬יש בה מכל העדות והמינים‪ .‬כיוצא‬ ‫העדה‪ ,‬מעולם לא הייתה לי נגיעה למחול אתיופי‪,‬‬ ‫ושאלתי את עצמי ‪ -‬איך זה יכול להיות? הצטרפתי‬ ‫ללהקה וגיליתי עולם ומלואו של שפה ריקודית‬ ‫שאין בשום מקום אחר‪ .‬התחלתי ליצור סגנונות‬ ‫ריקוד שמשלבים בין המחול האתיופי למודרני‪.‬‬ ‫התוצאה מיוחדת מאוד‪ ,‬מעין שילוב תרבויות“‪.‬‬ ‫איך להקה שרוקדת מחול אתיופי נתפסת בקרב‬ ‫העדה?‬ ‫“עצם העובדה שאתה חושף משהו מתוך העדה‬ ‫שלך לאנשים אחרים‪ ,‬מראה שיש להם מה לתת‪.‬‬ ‫עצם זה שאתיופים רואים חבורת רקדנים שאינם‬ ‫מהעדה רוקדת את הריקוד שלהם‪ ,‬גורמת להם‬ ‫להרגיש שהם משתלבים‪ .‬זה סוג של אור בקצה‬ ‫המנהרה‪ ,‬עוד איזה חיוך קטן“‪.‬‬

‫פסטיבל הולגאב‪ ,‬פסטיבל היצירה‬ ‫הישראלית‪-‬אתיופית‪ 27-20 ,‬בדצמבר‬ ‫באולמות בית הקונפדרציה‪ ,‬בית‬ ‫שמואל ובמרכז ז’ראר בכר‬ ‫למידע נוסף ‪ -‬בית הקונפדרציה‪,‬‬ ‫טל’‪ ,02-6245206 :‬שלוחה ‪,4‬‬ ‫או באתר האינטרנט‪:‬‬ ‫‪www.confederationhouse.org‬‬

‫‪22‬‬

‫‪ / 18.12.2012‬ה' בטבת תשע"ג‬

‫זהב‬ ‫אתיופי‬

‫לחנים עממיים באמהרית המבוצעים בגרוב אפריקאי‪ ,‬הופעות מחול‬ ‫שמשלבות בין המסורתי והעכשווי‪ ,‬ותאטרון נועז על המציאות החברתית‬ ‫של האתיופים בישראל לקראת פסטיבל הולגאב השלישי שייפתח השבוע‬ ‫בבירה‪ ,‬נפגש “פי האתון” עם יוצרים בני העדה לשיחה אינטימית על קשיי‬ ‫ההשתלבות ביצירה המקומית ועל פתיחות הקהל לניחוח לא מוכר‬

‫סיון מזוז‬

‫מה אנחנו בעצם יודעים על היצירה האתיופית‬ ‫בארץ? לא הרבה‪ .‬למעט הפרויקט הנודע של הבחור‬ ‫המוכשר עם הראסטות‪ ,‬עידן רייכל‪ ,‬העולם התרבותי‬ ‫שהגיע מאתיופיה נותר לוט בערפל‪ .‬האם זה בגלל‬ ‫חוסר עניין מצד הציבור הישראלי‪ ,‬או שמא מדובר‬ ‫בתרבות מצומצמת בהיקפיה? לדברי משה מלכא‪,‬‬ ‫מנהל התאטרון הישראלי‪-‬אתיופי בירושלים בשבע‬ ‫השנים האחרונות‪ ,‬התשובה מורכבת‪.‬‬ ‫“כשהאתיופים הגיעו לארץ‪ ,‬הם ניסו להידמות‬ ‫למקומיים ולחקות את התרבות הישראלית“‪ ,‬הוא‬ ‫מסביר‪“ .‬מטרתנו בתאטרון היא להראות שאפשר‬ ‫להישאר מי שאתה‪ ,‬עם העולם התרבותי והערכי‬ ‫שלך‪ ,‬ולשלב את זה עם המציאות העכשווית‪.‬‬ ‫מצד שני‪ ,‬זה מעורר בעיה ‪ -‬איך נסקרן את הקהל‬ ‫הישראלי כדי שיבוא לראות הצגות אתיופיות?‬ ‫התשובה באמת לא פשוטה"‪ ,‬הוא מודה‪.‬‬ ‫מאמץ לא מבוטל למשוך קהל ישראלי יגיע‬ ‫לשיאו השבוע בירושלים ‪ -‬הופעות תאטרון ומופעי‬ ‫מוזיקה ומחול מהתרבות האתיופית יועלו אלו לצד‬ ‫אב השלישי‪ ,‬שכשמו באמהרית‬ ‫הּולגֵ ּ‬ ‫אלו בפסטיבל ֵ‬ ‫כן הוא — רב‪-‬פנים‪ .‬קיומו של הפסטיבל מעלה שאלות‬ ‫שונות על הצורך בפרויקט שכמותו‪ ,‬אשר לצד היותו‬ ‫שער נדיר לעולם ססגוני ובלתי מוכר‪ ,‬יכול להעיד‬ ‫גם על החסמים העומדים בפני יוצרים אתיופים‬ ‫במוסדות התרבות הממלכתיים‪.‬‬

‫לא בתפקיד הראשי‬ ‫תוכן ההצגות מבית היוצר של התאטרון‬ ‫הישראלי‪-‬אתיופי‪ ,‬מזמין את הצופה להיחשף‬ ‫לעולמות מורכבים של דמויות שונות בנות העדה‬ ‫בישראל‪“ .‬דרך ההצגות אנחנו מנסים לפרק את‬ ‫הסטראוטיפ של האתיופים בישראל“‪ ,‬מסביר מלכא‪,‬‬ ‫“ומציגים את האנשים שנוצרו בכור ההיתוך כאן‪ ,‬על‬

‫“אין סיכוי ששחקן אתיופי ילוהק‬ ‫לתפקיד ראשי באחד התאטראות‪.‬‬ ‫הקהל לא יבוא‪ .‬היום התאטראות‬ ‫מטפלים בעיקר בליצור הכנסות‪,‬‬ ‫מביאים סלבריטי ודוגמניות‬ ‫להציג‪ .‬זה דור של אנשים שגדלים‬ ‫עם ’האח הגדול’ ‪ -‬איזה תאטרון‬ ‫ילהק אתיופי?”‪.‬‬ ‫משה מלכא‪ ,‬מנהל התאטרון‬ ‫הישראלי‪-‬אתיופי בירושלים‬ ‫תלאותיהם והקשיים שהם חוו“‪.‬‬ ‫האם תאטרון מגזרי או עדתי לא מגביל את‬ ‫היכולת למשוך קהל מגוון?‬ ‫“אולי‪ .‬עם זאת‪ ,‬זה לא כמו תאטרון יידיש‪ ,‬שהוא‬ ‫סוג של יצירה פולקלוריסטית ‪ -‬נוצרת פה פריזמה‬ ‫מעניינת וחדשה שלא מוכרת לקהל הישראלי‪ ,‬שדיי‬ ‫חסר סבלנות לדברים שונים ואחרים‪ .‬התאטרון מאיר‬ ‫עוד צבע‪ ,‬תרתי משמע‪ ,‬בפסיפס הישראלי‪ .‬הגדרת‬ ‫התאטרון כאתיופי‪-‬ישראלי חשובה מכמה סיבות‪:‬‬ ‫חשוב להראות לקהל האתיופי שהוא יכול להתגאות‬ ‫בעצמו‪ ,‬ולראות על הבמות את התרבות הממושכת‬ ‫והעתיקה‪ ,‬חשוב לחשוף את היצירה לישראלים‪,‬‬ ‫כדי שיראו מעבר לצבע ולסטראוטיפ; וקיומו חשוב‬ ‫גם לשחקנים עצמם‪ ,‬שידעו שיש להם מקום לייצר‬ ‫דיון‪ ,‬מראה ומודעות לדברים שהולכים ונעלמים“‪.‬‬ ‫האם היום שחקן אתיופי יכול להיות מלוהק‬ ‫לתפקיד ראשי באחד התאטראות?‬ ‫“אין סיכוי‪ .‬הקהל לא יבוא‪ .‬היום התאטראות‬ ‫מטפלים בעיקר בליצור הכנסות‪ ,‬מביאים סלבריטי‬

‫ודוגמניות להציג‪ .‬זה דור של אנשים שגדלים עם‬ ‫'האח הגדול' ‪ -‬איזה תאטרון ילהק אתיופי?“‬ ‫על אף התחזית הקודרת‪ ,‬יכול להיות שדווקא‬ ‫בתאטרון הלאומי מתחילים לצעוד צעד אחד לעבר‬ ‫שילוב התרבויות‪ .‬במחזמר “הלהקה“ של הבימה‬ ‫שיחקה באחד התפקידים הראשיים אסתר רדא‪,‬‬ ‫זמרת ושחקנית מהעדה האתיופית‪ ,‬שמוציאה בקרוב‬ ‫אלבום ראשון ומופיעה אף היא בפסטיבל‪ .‬רדא (‪)27‬‬ ‫היא כבר כוכבת לא קטנה בתרבות הישראלית‪ :‬היא‬ ‫שיחקה בסדרות כגון “דאוס“‪“ ,‬נויורק“ ו“המיוחדת“‪,‬‬ ‫לצידם של כוכבים כמו עופר שכטר‪ ,‬יובל שרף‬ ‫ואושרי כהן‪ ,‬זכתה בפרס תגלית השנה של "הבימה"‬ ‫על משחקה במחזמר “הלהקה“‪ ,‬ואף חלקה דואט‬ ‫עם אהוד ברק בחגיגות יום העצמאות בבית הנשיא‪.‬‬ ‫“אני שרה מגיל שש“‪ ,‬היא מספרת‪“ .‬שירתי‬ ‫בלהקה צבאית‪ ,‬התחלתי לשחק ב'הבימה' ושם‬ ‫נפתח בשבילי עולם המשחק“‪ .‬את תקופתה כמלי‬ ‫מ“הלהקה“ היא זוכרת בחיוך‪“ :‬היה מאוד מרגש‬ ‫להתקבל‪ .‬היו הרבה כוכבים ששיחקו לצידי‪ ,‬כמו‬ ‫מוקי וקרן פלס‪ ,‬והייתה אווירה מקצועית על הסט‪.‬‬ ‫בהתחלה זה היה מאוד מלחיץ‪ ,‬הרגשה של 'אני לא‬ ‫יודעת כלום והם אדירים'‪ .‬רק עם הזמן התחלתי‬ ‫להרגיש יותר 'שווה'‪ .‬מאז זה רק הלך והתפתח‪,‬‬ ‫והשיא היה להופיע מול שמעון פרס‪ .‬זה באמת היה‬ ‫מרגש“‪.‬‬ ‫ההורים של רדא הגיעו מכפר ליד גונדר‪ ,‬אזור‬ ‫שממנו רוב הקהילה היהודית עולה לישראל‪“ .‬אף‬ ‫פעם לא הייתי שם“‪ ,‬היא מספרת‪“ ,‬ויש לי חלום‪,‬‬ ‫שכנראה יתגשם בעוד חודשיים‪ ,‬לעשות טיול‬ ‫שורשים וליצור מוזיקה עם המקומיים“‪.‬‬ ‫את חושבת שיש מקום לתרבות האתיופית בארץ?‬ ‫“אני ממש מרגישה שיש התעוררות בשנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬או שאולי שמתי לב לזה רק עכשיו‪.‬‬ ‫השתתפתי בהמון סרטי סטודנטים מדהימים של‬

‫ה' בטבת תשע"ג ‪18.12.2012 /‬‬

‫‪25‬‬

‫‪24‬‬

‫‪ / 18.12.2012‬ה' בטבת תשע"ג‬

‫ה' בטבת תשע"ג ‪18.12.2012 /‬‬

‫‪27‬‬

‫גלי מדיסקר‪ ,‬בעל החנות "גלי התקליטים" ‪ .‬צילום‪ :‬עדי ונדיצנסקי‬

‫מכירות תקליטים במקומות שונים בארץ‪ ,‬ביניהם‬ ‫קמפוסים של אוניברסיטאות‪ .‬כשנשאל לסיבה‬ ‫שבגינה אנשים נמשכים לוויניל‪ ,‬מתקשה מדיסקר‬ ‫לאתר את מקור הקסם‪“ .‬בגדים אנחנו מחליפים‬ ‫כל שנה‪ ,‬אפילו זוגיות קשה לשמר היום ‪ -‬ודווקא‬ ‫התקליטים שרדו‪ .‬אולי זו הידיעה שההורים שלנו‬ ‫שמעו את אותו תקליט בדיוק לפני עשרות שנים“‪,‬‬ ‫הוא משער‪“ .‬באמת יש בפורמט הזה משהו מיוחד“‪.‬‬

‫‪ 3,000‬תקליטים בארון‬ ‫ההילה המסתורית שמתאר מדיסקר לכדה‬ ‫ברשתה גם את נועם תרשיש (‪ ,)25‬סטודנט לעבודה‬ ‫סוציאלית באוניברסיטה העברית‪ .‬בדירה הקטנה‬ ‫שהוא שוכר מעל כיכר ציון‪ ,‬מחזיק תרשיש אוסף‬ ‫שמונה למעלה מ‪ 3,000-‬תקליטים שצבר מאז‬ ‫שהיה בן ‪“ .17‬הכול התחיל משיר של “פליטווד‬ ‫מק“ שפשוט לא הצלחתי למצוא בשום מקום“‪ ,‬הוא‬ ‫נזכר‪“ .‬זה נהפך בשבילי למסע ‪ -‬למצוא את השיר‬ ‫הזה‪ ,‬שלא הצלחתי לאתר באינטרנט‪ ,‬בדיסקים או‬ ‫בקסטות‪ .‬סובבתי את השעון עוד קצת אחורה בזמן‬ ‫ומצאתי את התקליט“‪.‬‬ ‫מאז‪ ,‬נהפך תרשיש לגורו של ממש בתחום‪.‬‬ ‫פרט לקשר ההדוק שיצר עם אספנים רבים בארץ‬ ‫ובעולם‪ ,‬הוא אף ארגן ירידי קנייה ומכירה של‬ ‫תקליטים וייעץ לאספנים מתחילים‪ .‬באחרונה‬ ‫החל להנחות תוכנית על טהרת התקליטים בתחנת‬ ‫הרדיו המקוונת “‪ ,“raash hour‬שבה הוא מארח‬ ‫מדי שבוע אספנים החולקים את סיפורם ומשמיעים‬ ‫את המוזיקה האהובה עליהם‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬הוא ממשיך לעבוד‪ ,‬איך לא‪ ,‬בחנות‬ ‫התקליטים של מדיסקר‪ ,‬ומשתמש בידע שלו כדי‬ ‫לתמחר את האוצרות המגיעים לחנות מדי יום‪“ .‬יש‬ ‫קריטריונים די ברורים היום המגדירים את שוויו‬ ‫של תקליט“‪ ,‬הוא מסביר‪“ .‬אספנים רציניים לא‬ ‫מסתכלים רק על האריזה‪ ,‬אלא בוחנים את מצב‬ ‫התקליט ואת מספר ההוצאה‪ .‬הוצאות ראשונות‬ ‫יכולות להימכר היום בהמון כסף“‪.‬‬ ‫בניגוד לבעל החנות‪ ,‬שעבורו התחביב נהפך‬ ‫לעסק‪ ,‬אצל תרשיש מדובר מעל לכול באהבה‪“ .‬אני‬ ‫יכול להעביר שעתיים בחנות תקליטים טובה“‪ ,‬הוא‬ ‫מודה‪“ .‬אני מכור ‪ -‬התחלתי ואני לא יכול להפסיק‪.‬‬

‫“אני יכול להעביר שעתיים‬ ‫בחנות תקליטים טובה‪ .‬אני‬ ‫מכור ‪ -‬התחלתי ואני לא‬ ‫יכול להפסיק‪ .‬התקליט הוא‬ ‫יצירת אמנות‪ ,‬אתה לא‬ ‫עושה ’‪ ’shuffle‬במחשב‪,‬‬ ‫אלא ממש אוחז במוזיקה‬ ‫עצמה בידיים שלך‪ .‬יש לה‬ ‫ערך עבורך ולא רק שהקסם‬ ‫שלה נשמר‪ ,‬הוא מועצם”‪.‬‬ ‫נועם תרשיש‪ ,‬סטודנט לעבודה‬ ‫סוציאלית באוניברסיטה העברית‬ ‫ואספן תקליטים‬

‫עטיפת התקליט‬

‫אם פעם הייתי שומע קלאסיקות מוכרות‪ ,‬היום‬ ‫אני לפעמים מחפש תקליט רק בגלל נגן ספציפי‬ ‫או עטיפה“‪ .‬בניגוד לאחרים‪ ,‬תרשיש טוען כי הוא‬ ‫הצליח לפענח את סוד התקליט‪“ :‬בני אדם אוהבים‬ ‫להרגיש נוסטלגיה“‪ ,‬הוא מסביר‪“ .‬מאותה הסיבה‬ ‫אנשים פתאום לובשים בגדי וינטאג'‪ .‬התקליט הוא‬ ‫יצירת אמנות‪ ,‬אתה לא עושה '‪ 'shuffle‬במחשב‪,‬‬ ‫אלא ממש אוחז במוזיקה עצמה בידיים שלך‪ .‬יש‬

‫לה ערך עבורך ולא רק שהקסם שלה נשמר‪ ,‬הוא‬ ‫מועצם‪ .‬אני מציע לכל אחד לשמוע את בוב דילן‬ ‫בתקליט‪ ,‬זו פשוט חוויה אחרת“‪.‬‬

‫כאן כדי להישאר‬ ‫על אף הפופולאריות הגוברת‪ ,‬מעידים חובבי‬ ‫התקליטים בארץ על שוק עם גבולות צרים‪:‬‬ ‫ההיצע דליל‪ ,‬ותקליטים רבים‪ ,‬למרות עמידותם‪,‬‬ ‫יצאו משימוש או אבדו עם הזמן‪ .‬מסיבות אלו‬ ‫ואחרות זינקו מחירי התקליטים המשומשים בשנים‬ ‫האחרונות במאות אחוזים ותקליט שנקנה בעשרה‬ ‫שקלים במכירת חצר לפני שנתיים יוכל להימכר‬ ‫כיום ב‪ 80-‬שקל ויותר באחת החנויות‪“ .‬לא מדובר‬ ‫בתחביב זול“‪ ,‬מודה תרשיש‪“ .‬צריך לצבור ידע‬ ‫וניסיון כדי למצוא תקליטים איכותיים במחירים‬ ‫ראליים‪ .‬לדעתי‪ ,‬זו ההזדמנות האחרונה לעלות על‬ ‫הגל לפני שזה יהפוך לתחביב אליטיסטי לחלוטין‪,‬‬ ‫שרבים לא יוכלו כלכלית להרשות לעצמם“‪.‬‬ ‫התחזית הקודרת ככל הנראה לא תרתיע את‬ ‫האספנים הכבדים‪ ,‬המרבים להתייחס אל התקליט‬ ‫כאל ישות חיה ונושמת‪ .‬בעיניהם לא מדובר רק‬ ‫בפיסת פלסטיק עטופה בקרטון‪ ,‬אלא בנפש פועמת‬ ‫של ממש‪ ,‬שמעבר למוזיקה חולקת סיפורים מן‬ ‫העבר‪“ .‬אחד הדברים המופלאים בתקליט מבחינתי‬ ‫זו העטיפה“‪ ,‬משתף תרשיש‪“ .‬לפעמים מוצאים‬ ‫חתימות של זמרים מפורסמים ולפעמים הקדשות‬ ‫מרגשות‪ ,‬כמו זו שמצאתי פעם על תקליט ישראלי‬ ‫ישן שבו הביעה מישהי את אהבתה לבן זוגה‪.‬‬ ‫העטיפה מגלה סיפור של מישהו אמיתי ששמע את‬ ‫המוזיקה הזו פעם“‪.‬‬ ‫בין אם בשל העטיפה‪ ,‬הטרנד ההיפסטרי‪,‬‬ ‫היוקרה או הסקרנות ‪ -‬כניסה לעולם התקליטים‬ ‫היא היחשפות לראשיתה של המוזיקה המודרנית‬ ‫עצמה‪ .‬הפורמט הייחודי הצליח‪ ,‬בניגוד לאחותו‬ ‫הצעירה ‪ -‬הקסטה‪ ,‬לשרוד את המהפכה‬ ‫האלקטרונית ולהפוך כנגד כל הסיכויים לרלוונטי‬ ‫יותר מתמיד‪“ .‬המכירות של הדיסקים בירידה‬ ‫והביקוש לתקליטים רק ממשיך לעלות“‪ ,‬מסכם‬ ‫תרשיש באירוניה‪“ .‬אני לא חושב שיש כאן‬ ‫טרנד חולף או זמני‪ .‬כנראה שהתקליטים כאן כדי‬ ‫להישאר“‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫עוד‬ ‫חוזר‬ ‫הניגון‬

‫‪ / 18.12.2012‬ה' בטבת תשע"ג‬

‫על רקע צניחה דרסטית במכירת‬ ‫דיסקים ושוק שחור של צריכת‬ ‫מוזיקה באינטרנט‪ ,‬פורח לו טרנד‬ ‫עיקש מהעבר‪ :‬תקליט הוויניל של‬ ‫סבא וסבתא האספנים‬ ‫מתענגים על מוזיקה‬ ‫שאפשר “להרגיש בידיים”‪,‬‬ ‫החנויות מעלות מחירים‬ ‫בהתאם לביקוש‪ ,‬ויש מי‬ ‫שלקח צעד אחד‬ ‫אחורה והקים חברה‬ ‫להפקת תקליטים‬ ‫בשנות האלפיים‬ ‫כל הנוצץ אבק‬

‫דווקא בעידן שבו המוזיקה מזוהה עם “יוטיוב“‬ ‫ו“אייפוד“‪ ,‬החליט מארקי פאנק (‪ ,)30‬די‪-‬ג'יי‬ ‫ירושלמי צעיר‪ ,‬לחזור ‪ 40‬שנה בזמן ולנער את‬ ‫האבק מעל טרנד ישן‪-‬חדש‪ :‬התקליט‪ .‬למתקשים‪,‬‬ ‫לא מדובר רק בפאב במרכז העיר‪ ,‬אלא באותו‬ ‫עיגול עשוי ויניל אשר על שני צידיו חרוטות‬ ‫רצועות מוזיקה המושמעות באמצעות פטיפון‪.‬‬ ‫הפרויקט המהפכני של פאנק היה הפקה של‬ ‫תקליט חדש שהתבסס על מוזיקה שנוגנה אי‪-‬שם‬ ‫בשנות ה‪ 70-‬על‪-‬ידי להקה ירושלמית נידחת בשם‬ ‫מורדי ליי‪“ .‬הלהקה מעולם לא הופיעה באופן‬ ‫מסחרי“‪ ,‬מסביר פאנק‪“ ,‬התלהבתי מהחומרים‬ ‫והחלטתי שתקליט יוכל לבטא בצורה הטובה‬ ‫ביותר את היוצרים ואת המוזיקה שלהם“‪ .‬לצורך‬ ‫הפרויקט‪ ,‬הקים פאנק אתר אינטרנט‪ ,‬גייס‬ ‫באמצעות תרומות את כמות הכסף הנדרשת‬ ‫ואף מכר מספר עותקים עוד בטרם החלה הפקת‬ ‫התקליט‪“ .‬הוויניל מעולם לא נעלם“‪ ,‬הוא מצהיר‪.‬‬ ‫“הוא כמו יין טוב‪ ,‬רק משתבח עם השנים“‪.‬‬ ‫פאנק לא נמצא לבדו בסצנת התקליטים‬ ‫המתעוררת‪ .‬מאור ענבה (‪ ,)28‬מקבילו התל‪-‬אביבי‪,‬‬ ‫הצליח ללכת צעד אחד אחורה‪ ,‬והקים חברה‬ ‫עצמאית להפקת תקליטים בשם “פורטונה“‪.‬‬ ‫“היסטוריון של תרבות“ ‪ -‬כך הוא מכנה את עצמו‪,‬‬ ‫ולא בכדי‪ :‬לאחרונה הפיק מחדש תקליט של זמרת‬ ‫בשם צביה אברבנאל‪ ,‬שפעלה בישראל בשנות‬ ‫ה‪“ .70-‬בזמנו החליטו לגנוז את האלבום“‪ ,‬הוא‬ ‫מספר‪“ ,‬חבל שפיסת היסטוריה כזו הייתה נעלמת‪.‬‬ ‫אולי עכשיו צביה תקבל את ההוקרה שלה היא‬ ‫ראויה“‪ .‬ואכן‪ ,‬המוזיקה של אברבנאל‪ ,‬ג'אז תימני‬ ‫ייחודי‪ ,‬זכתה לשבחים רבים בעולם‪“ .‬כשהגעתי‬ ‫ליפן ההתלהבות הייתה בשיאה‪ .‬הם ראו במוזיקה‬ ‫הזו משהו חי ואותנטי שהם לא שמעו קודם“‪ ,‬הוא‬ ‫נזכר בהתלהבות‪.‬‬ ‫את תקליטיו מפיק מאור באנגליה‪ ,‬בהיעדר‬ ‫מפעל פעיל בישראל‪“ .‬אני אופטימי לגבי מצב‬

‫התקליטים בארץ“‪ ,‬הוא טוען‪“ .‬הייתי שמח שיהיה‬ ‫לי חלק בהשרשה מחדש של התרבות הנפלאה הזו‬ ‫שהייתה כאן לרגע קצר ונעלמה‪ .‬בשנים האחרונות‬ ‫מרגישים את ההתעוררות במוקדים כמו תל‪-‬אביב‬ ‫וירושלים‪ .‬יש אספנים חדשים ותקליט היום נהפך‬ ‫ממשהו ישן לטרנד צעיר‪ ,‬היפי ומגניב“‪.‬‬

‫“בגדים אנחנו מחליפים‬ ‫כל שנה‪ ,‬אפילו זוגיות‬ ‫קשה לשמר היום ‪ -‬ודווקא‬ ‫התקליטים שרדו‪ .‬אולי זו‬ ‫הידיעה שההורים שלנו שמעו‬ ‫את אותו תקליט בדיוק לפני‬ ‫עשרות שנים‪ .‬באמת יש‬ ‫בפורמט הזה משהו מיוחד”‪.‬‬ ‫גלי מדיסקר‪ ,‬בעל החנות “גלי‬ ‫תקליטים”‬

‫חפש את המטמון‬ ‫התעוררות הטרנד מורגשת בבירור בירושלים‪:‬‬ ‫בחמש השנים האחרונות חנויות מוזיקה רבות‬ ‫בעיר‪ ,‬ביניהן התו השמיני והאוזן השלישית‪ ,‬פתחו‬ ‫אגפים המיועדים לתקליטים בלבד בניסיון לעמוד‬ ‫בביקוש הגואה‪ .‬אך מי שהפצפוץ הווינילי זורם‬ ‫בדמו‪ ,‬יודע שרשתות המוזיקה הן לא הלב הפועם‬ ‫של אספני התקליטים‪ :‬מוקד המשיכה העיקרי עבור‬ ‫מביני עניין בעיר היה ונשאר “גלי תקליטים“‪ ,‬חדר‬ ‫אחורי קטן של חנות יודאיקה הממוקמת ברחוב‬ ‫דורות ראשונים בסמוך למדרחוב‪“ .‬אימפריה“‪,‬‬ ‫כך מכנה הבעלים‪ ,‬גלי מדיסקר‪ ,‬את בועת הזמן‬ ‫שיצר‪ ,‬שנהפכה בשנים האחרונות ַל ֵמ ָּכה של אספני‬ ‫התקליטים המקומיים‪ .‬הוא החל למכור את אוסף‬

‫סלב לייבין‬

‫התקליטים של הוריו‪ ,‬ששכב במחסן חסר שימוש‪,‬‬ ‫ראה את הפוטנציאל והחליט לפתוח עסק‪.‬‬ ‫אל לקוחותיו מתייחס מדיסקר כאל “חברים‬ ‫ותיקים“‪ ,‬החולקים אהבה עתיקה משותפת‪“ .‬אני‬ ‫סומך על מי שמגיע‪ ,‬אפילו נותן לו מפתח שייכנס‬ ‫לחנות‪ ,‬יחפש‪ ,‬יקרא‪ ,‬יאזין למוזיקה ויבחר מה‬ ‫שמתאים לו“‪ ,‬הוא מספר‪“ .‬אני פשוט מכניס אורחים‬ ‫לסלון שלי‪ ,‬הם משתמשים במטבח ובפטיפון שלי‪,‬‬ ‫וכך הם מקבלים לא רק מוצר אלא גם חוויה“‪.‬‬ ‫תרבות מרכזי הקניות וחנויות הענק אינה‬ ‫חביבה על מדיסקר‪ ,‬אשר טרם החליט סופית מהי‬ ‫הדרך היעילה ביותר לארגון התקליטים בחנות‪.‬‬ ‫“כרגע אני פשוט מסדר לפי סדר הגעה“‪ ,‬הוא‬ ‫מודה‪“ ,‬יש משהו מאוד מדכא ולא אישי בחנויות‬ ‫היום‪ .‬הכול לבן‪ ,‬קר וחף מפגמים‪ .‬אי אפשר לשמוע‬ ‫ככה מוזיקה ולהתחבר לאישיות ולרצונות שלך“‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬מיינסטרים היא בהחלט לא המילה המתאימה‬ ‫לתיאור ה“אימפריה“‪ .‬קירות החנות מכוסים‬ ‫וילונות סגולים משנות ה‪ 80-‬המוקדמות‪ ,‬פוסטרים‬ ‫דהויים של הביטלס ובוב דילן תלויים על גבי‬ ‫המדפים ושורות אופקיות ואנכיות של תקליטים‬ ‫באריזות צבעוניות מבלבלות את המבקר התמים‪.‬‬ ‫“זה כמו לחפש את המטמון“‪ ,‬צוחק מדיסקר‪“ ,‬יש‬ ‫המון אוצרות‪ ,‬רק צריך להגיע עם המון סבלנות“‪.‬‬ ‫רבים מהלקוחות של “גלי תקליטים“‪ ,‬לדבריו‪,‬‬ ‫עונים על שישה קריטריונים עיקריים‪ :‬סטודנטים‪,‬‬ ‫גברים‪ ,‬בני ‪ ,24-20‬אינטליגנטים‪ ,‬מעשנים ונמצאים‬ ‫בזוגיות‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוא מודה כי הטרנד חוצה את‬ ‫כל הגילים והמגזרים באוכלוסייה‪“ .‬אני מכיר אספן‬ ‫רציני מאוד בן ‪ ,“75‬הוא מרחיב‪“ ,‬ואפילו היה לי‬ ‫מקרה של ילד בן שש שהגיע עם אימא שלו ושלח‬ ‫יד אל תקליט יקר מאוד של פינק פלויד‪ .‬ניסיתי‬ ‫לעצור אותו ואז האם הסבירה לי שהוא מאזין‬ ‫לתקליטים וזו הלהקה האהובה עליו“‪.‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬מדיסקר ממקד את החוש העסקי שלו‬ ‫בסטודנטים‪ ,‬ומדי כמה חודשים הוא מוזמן לארגן‬

‫ה' בטבת תשע"ג ‪18.12.2012 /‬‬

‫‪29‬‬

‫דירה להכיר‬

‫נוגה‪ ,‬שני ומתן‪ .‬צילומים‪ :‬דפנה אשכנזי וניצן לונברג‬

‫דגים מרוקאים‪ ,‬עיסויים בחינם וליברליזם למתקדמים במרכז אמיר‬ ‫ניצן לונברג‬ ‫נוכחים‪ :‬נוגה חטקביץ’ (‪ ,)24‬שני פרידמן (‪)27‬‬ ‫ומתן מלמד (‪.)27‬‬ ‫תמיהה‪ :‬נכון שתמיד רציתם לדעת מה‬ ‫לעזאזל נמצא בפנינה הארכיטקטונית מעל‬ ‫ל"שופרסל" שבמעלה רחוב אגרון ולא העזתם‬ ‫לשאול? ובכן‪ ,‬בצומת רחובות מרכזי ‪ -‬קינג‬ ‫ג'ורג' פינת אגרון‪ ,‬עומד מרכז אמיר‪ ,‬מבנה יוצא‬ ‫דופן בכיעורו שתוכנן על‪-‬ידי דוד רזניק‪ ,‬כן‪,‬‬ ‫אותו אחד מהמעונות המושמצים בהר‪-‬הצופים‪.‬‬ ‫בבניין‪ ,‬בין מרפסות למזגנים‪ ,‬שוכנת לה דירה‬ ‫מלאה בצחוק מתגלגל‪ ,‬בישולים של דג מרוקאי‬ ‫וליברליזם למתקדמים‪.‬‬ ‫שותף סמוי‪ :‬לצד השלושה הקבועים‪ ,‬נוכח‬ ‫בבית באופן קבוע למדי גם גדי קולקר‪ ,‬השותף‬ ‫הקודם שעזב כבר בחודש ספטמבר האחרון‪.‬‬ ‫“הוא יותר שייך לכאן מאשר לדירה החדשה‬ ‫שלו"‪ ,‬צוחקת שני‪“ .‬גדי הוא ההוכחה החיה לכך‬ ‫שאפשר להוציא את האדם מהדירה אבל אי‪-‬‬ ‫אפשר להוציא את הדירה מהאדם"‪ ,‬היא קובעת‪.‬‬ ‫גדי הוא מטפל הוליסטי‪ ,‬הנהנה להעניק מסאז'ים‬ ‫מזדמנים לבנות הדירה בכל פעם שהן זקוקות‬

‫לכך‪ .‬מתוח‪ ,‬כואב או לחוץ? גדי נחלץ לעזרה‪.‬‬ ‫המלכה והדג‪ :‬אחרי שגדי עזב את הדירה‬ ‫שיפצנו אותה כהוגן"‪ ,‬מספרת נוגה‪“ ,‬אני ומתן‬ ‫עמדנו וקרצפנו את חדר האמבטיה‪ ,‬טייחנו‬ ‫וסיידנו את כל הבית‪ ,‬ואני מאוד גאה בתוצאות"‪.‬‬ ‫בחדרה של נוגה תלוי פוסטר של פרדי מרקורי‪,‬‬ ‫סולן להקת קווין האגדית‪ ,‬שמלווה אותה בסיוד‬ ‫ובטיוח‪ ,‬ברעב ובחולי‪ .‬אם הפוסטר עוזר בעיתות‬ ‫הרעב‪ ,‬הרי שנוגה אחראית על זמני השובע‪.‬‬ ‫“נוגה מכינה את רוב הדברים ואני קונה כריות"‪,‬‬ ‫חושף מתן את תרומתו בגאווה‪ .‬בין בישוליה של‬ ‫נוגה ניתן למנות חריימה ‪ -‬דג מרוקאי המגיע‬ ‫היישר מבית אימה הטריפוליטאית‪.‬‬ ‫מעורב ירושלמי‪“ :‬חיפשתי דירה והכרתי‬ ‫את נוגה מיחב"ל וממודל האו"ם"‪ ,‬אומרת שני‬ ‫במקור מכפר סבא ומהמחלקה לפוליטיקה‬ ‫ולממשל ז"ל בבן‪-‬גוריון‪“ .‬בדיוק גדי ואוהד עזבו‪,‬‬ ‫אז החלטנו שאני אכנס במקומם‪ .‬אחרי חיפושים‬ ‫נוספים מצאנו את מתן‪ ,‬בקיצור‪ ,‬אידיליה"‪ ,‬היא‬ ‫מסכמת‪.‬‬ ‫בטיפול‪ :‬מתן‪ ,‬במקור מתל אביב‪ ,‬אחראי‬

‫מתוקף השכלתו לשפיותם של חברי הדירה‪.‬‬ ‫“אני עושה פרקטיקום‪ ,‬התמחות בפסיכולוגיה‬ ‫בבית‪-‬ספר חרדי לחינוך מיוחד בירושלים"‪ ,‬הוא‬ ‫מספר‪“ .‬אז אתה כבר מדבר חרדית?"‪ ,‬מתעניין‬ ‫גדי‪“ .‬קצת‪ ,‬אני יודע מה זה מזרוחניק"‪ ,‬צוחק‬ ‫מתן‪" .‬ההתנדבות היא חוויה משמעותית ביותר‬ ‫עבורי"‪ ,‬הוא מרצין‪" .‬אני מתלווה לפסיכולוגית‬ ‫של בית‪-‬הספר ביום‪-‬יום‪ ,‬ועם הזמן אני אקבל‬ ‫ילד שאוכל לחנוך בעצמי"‪.‬‬ ‫אדום‪-‬אדום‪ :‬מדובר ללא ספק בדירה‬ ‫ליברלית ביותר‪ :‬שני עובדת במרכז מינרבה‬ ‫לזכויות אדם‪ ,‬שממוקם באוניברסיטה העברית‪,‬‬ ‫ונוגה עובדת באיגוד העולמי ליהדות מתקדמת‬ ‫ התנועה הרפורמית‪ .‬הפעילות השמאלנית של‬‫מתן מסתכמת באהדה חמורה להפועל תל‪-‬אביב‪,‬‬ ‫שלמשחקיה הוא מקפיד לנסוע‪.‬‬ ‫“הוא אוהד שרוף"‪ ,‬מלשינה נוגה‪“ .‬בכל פעם‬ ‫שהוא נעלם בערב‪ ,‬אנחנו יודעות שהיום מתן‬ ‫במשחק"‪ ,‬היא צוחקת‪ .‬ולכל הירושלמים אוהדי‬ ‫בית"ר שבינינו ‪ -‬הנה עוד סיבה לשנוא את בניין‬ ‫ה"שופרסל"‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫‪ / 18.12.2012‬ה' בטבת תשע"ג‬

‫סיפתח ‪ -‬המרכז הירושלמי ליזמות מציג‪:‬‬

‫‪26.12 - 30.1‬‬

‫גיוס משאבים‬

‫עם אמה בוטין‬

‫רוצים ללמוד איך לגייס משאבים ומשקיעים?‬

‫כל אפשרויות המימון לסטארט‪-‬אפים בקורס אחד‪ :‬אנג'לים‪ ,‬קרנות הון סיכון‪,‬‬ ‫תוכניות האצה ומימון ממשלתי‪.‬‬

‫לפרטים נוספים‪info@siftech.org | www.siftech.org :‬‬

‫ה' בטבת תשע"ג ‪18.12.2012 /‬‬

‫‪31‬‬

‫‪ /////////////////////‬סטודנטים בישראל ספוגים בשמן‬

‫ראש הממשלה‬ ‫פתח חשבון‬ ‫‪ Twitter‬בערבית‬

‫הפגין שליטה בשפה‬ ‫וצייץ‪" :‬וקף ולא אנא‬ ‫בטוח'כ"‬ ‫עונש לגיא פניני‪ :‬שירות‬ ‫קהילתי ב"יד ושם"‬

‫פניני מרוצה‪ :‬חשבתי‬ ‫שאחרי מה שקרה‬ ‫ב"יד אליהו" לא אכנס‬ ‫לעוד אצטדיון‬

‫סטודנט במעונות שלף סכין‬ ‫מטבח במהלך ויכוח עם‬ ‫שותפו‬

‫המשטרה בודקת כיצד‬ ‫ייתכן שהייתה סכין‬ ‫נקייה במגירה‬

‫ארה"ב‪ :‬בן ‪ 20‬ביצע טבח‬ ‫בבית ספר‬

‫ישראל המומה‪ :‬איזו‬ ‫מין מדינה מאפשרת‬ ‫לצעירים לשאת נשק?‬

‫הצגת הילדים‬ ‫המבוקשת ביותר‬ ‫בחנוכה‪" :‬סינדרלה" עם בר רפאלי‬ ‫עלייה חדה במכירת הסיגריות‬ ‫והקפה השחור נרשמה באולמות‬

‫שר החוץ הגרמני‪ :‬ישראל וגרמניה‬ ‫לא רק שותפות‪ ,‬אלא חברות‬ ‫ישראל‪ :‬קבענו ללכת ביחד לסדר את‬ ‫ההנחה בארנונה ב‪E1-‬‬ ‫גרמניה‪ :‬הצעתי לשמור לה על התא‬ ‫במקלחות‪ ,‬חוץ מזה‪ ,‬גם בנני ובנוני לובשים‬ ‫חליפות פסים‪ ,‬לא צריך לעשות מזה סיפור‬

‫טקסס‪ :‬ישן במכל אשפה ונזרק לזבל‬ ‫לאחר שנפסלה האפשרות שמדובר‬ ‫במי שהלך לישון עם כלבים וקם עם‬ ‫פרעושים‪ ,‬מסר האיש בתגובה‪" :‬אני‬ ‫אראה להם מה זה ‪"White Trash‬‬

‫זוכה "‪ 1‬נגד ‪ "100‬מצטרף למפלגת‬ ‫"כלכלה" בראשות יוליה שמאלוב‪-‬ברקוביץ'‬

‫שמאלוב‪ :‬התרגשתי מהמינוי הסמלי‪.‬‬ ‫זה בדיוק הסיכוי שניכנס לכנסת‬

‫הגיש כתבי אישום וערך‪ :‬עמרי חזות || התפטרו מתפקידם‪ :‬אלון חמודות‪ ,‬תמיר מנדובסקי‪ ,‬אביגדור ליברמן‪ ,‬אשר סטוך‪ ,‬אלישע קאהן‪ ,‬ערן אמסלם‬ ‫ויותם הרשקוביץ‪.‬‬ ‫רוצים לכתוב? ‪pihaton@scopus02.co.il‬‬

‫‪30‬‬

‫‪ / 18.12.2012‬ה' בטבת תשע"ג‬

‫מדברים בחירות‬

‫‪17-26.12.12‬‬

‫שיחות‪ ,‬מפגשים‪ ,‬בחירות‪ ,‬והרבה הרבה ערכים אצלכם בקמפוס‬ ‫בשיתוף הועד החוגי למדע המדינה‬

‫‪17.12‬‬ ‫יום שני‬

‫חיים אמסלם‬

‫נפתלי בנט‬

‫‪ | 14:00‬בראתון‬

‫‪ | 18:30‬בראתון‬

‫סטודנטים‬ ‫שואלים‬ ‫‪ | 20:00‬פאב החתול‬ ‫גבעת רם‬

‫בשיתוף הועד החוגי לתקשורת‬

‫‪18.12‬‬

‫יום שלישי‬

‫זהבה גלאון‬

‫יאיר לפיד‬

‫‪ | 16:00‬בראתון‬

‫‪ | 18:30‬בראתון‬

‫בשיתוף עם הועד החוגי ליחב"ל‬

‫‪24.12‬‬ ‫יום שני‬

‫אלעזר שטרן‪ ,‬עופר שלח‬ ‫ועומר בר לב‬

‫ציפי לבני‬

‫‪ | 16:00‬בראתון‬

‫‪| 18:30‬בראתון‬

‫בנושא מדיניות חוץ והמזה"ת‬

‫בשיתוף עם מועדון הדיבייט‬

‫‪25.12‬‬

‫יום שלישי‬

‫מיקי רוזנטל‬

‫דיבייט בחירות‬

‫‪ | 12:00‬בראתון‬

‫‪14:00‬‬

‫פאנל‪ :‬מיכל בירן‪ ,‬איילת‬ ‫שקד‪ ,‬אלדד יניב‬

‫בחירות דמה!‬

‫פורום תחתון‬

‫בשיתוף הועד החוגי לכלכלה‬

‫‪26.12‬‬

‫יום רביעי‬

‫‪ | 12:00‬גבעת רם‬ ‫רוטברג‬ ‫בנושא המחאה החברתית‪,‬‬ ‫כלכלה‬

‫‪10:00-16:00‬‬

‫הר הצופים בפורום ורחבת‬ ‫ויטמין רוח‪.‬‬ ‫גבעת רם ברחבת שפרינצק‬

‫יובל שטייניץ‬ ‫‪| 18:15‬‬

‫טבע ‪4‬‬

‫בנושא המחאה החברתית‪,‬‬ ‫כלכלה‬

‫‪2013‬‬ ‫בחירות‬ ‫אף אחד לא נשאר אדיש‬

‫מצביעים‬ ‫משפיעים‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק | ‪meoravut@aguda.org.il‬‬

‫| ‪www.aguda.org.il‬‬

‫‪32‬‬

‫‪ / 18.12.2012‬ה' בטבת תשע"ג‬