149

‫גיליון ‪ 19.3.13 149‬ח' בניסן תשע"ג‬

‫מדעי‬ ‫העשב‬ ‫סמים ונהנים מעל פסגת הר‬ ‫הצופים עומד סטודנט עם בוף‬ ‫גם בגבעת רם לא טומנים את ידם‬ ‫בדף הקססה "פי האתון" בדק‬ ‫ומצא ‪ -‬איפה אתם עושים סמים‬ ‫בקמפוס‪ ,‬כמה ולמה‬

‫ח' בניסן תשע"ג ‪19.3.2013 /‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ / 19.3.2013‬ח' בניסן תשע"ג‬

‫אלף מילים ענבר רוטשילד‬ ‫קרית משה‪ ,‬השבוע‬

‫פי המערכת ‪/‬‬

‫עיכוב בהתפתחות‬ ‫לאדם הסובל ממחלת הנפש הנדירה פיצול‬ ‫אישיות יש כמה זהויות מובחנות‪ ,‬שמתחלפות‬ ‫ביניהן ללא שליטתו‪ .‬מדינת ישראל‪ ,‬שאוהבת‬ ‫לראות את עצמה כשלוחה אולטרה‪-‬ליברלית‬ ‫של תרבות המערב בתוך הג'ונגל המזרח תיכוני‬ ‫הסוער‪ ,‬סובלת מסימפטום דומה‪ :‬היא נעה באופן‬ ‫קוטבי בין שמרנות למתירנות‪.‬‬ ‫הצד השמרני מתבטא‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בשיעור‬ ‫הילודה הגבוה במערב‪ ,‬בדומיננטיות של‬ ‫גורמים אולטרה‪-‬אורתודוקסיים בפוליטיקה‬ ‫ובערכי משפחה שזוכים למעמד מקודש‪ .‬אלא‬ ‫שיחד עם זאת‪ ,‬ישראל היא גם מעצמת היי‪-‬‬ ‫טק ומקום יצירתי להפליא‪ ,‬חיי הלילה בתל‬ ‫אביב הם מהטובים שיש לעולם הזה להציע‬ ‫והיסודות הדמוקרטיים של המדינה‪ ,‬שעדיין‬ ‫עומדים איתנים‪ ,‬הם כולם עדויות חזקות לפיצול‬ ‫האישיות הישראלי העמוק‪.‬‬ ‫לעיתים קרובות נשמעת הטענה שבמדינה‬ ‫משוסעת שנאבקת על עצם קיומה אין זמן‬ ‫ל“לחם ושעשועים“ בדמות דיון בנושאים‬ ‫שבמדינות אחרות מכריעים מערכות בחירות‪:‬‬ ‫זכויות פרט‪ ,‬ובפרט לגליזציה של סמים קלים‪.‬‬

‫מפלגות כמו “עלה ירוק“‪ ,‬למרות מצע ליברלי‬ ‫מנומק וקו פוליטי עקבי‪ ,‬זוכות לרוב לתגובות‬ ‫של גיחוך כששמן עולה בשיחות פוליטיות‪ .‬אלא‬ ‫שהגיחוך הזה לא יכול להסתיר את המציאות‪:‬‬ ‫הדירות‪ ,‬בתי הקפה‪ ,‬הפאבים‪ ,‬המועדונים ‪-‬‬ ‫וכפי שמגלה הכתבה בגיליון זה (עמ' ‪ ,)16‬גם‬ ‫הקמפוסים ‪ -‬מלאים באנשים בני כל הגילים‬ ‫שמעשנים סמים קלים‪.‬‬ ‫ישראל השמרנית‪ ,‬וירושלים בירתה‪ ,‬אינן‬ ‫מגיבות לתופעה הזו בסובלנות‪ .‬לפני כשנתיים‬ ‫נחשף מבצע בלתי חוקי ענק “למיגור הנגע‬ ‫מהרחובות“‪ ,‬שבמסגרתו החליטה משטרת‬ ‫ירושלים לפשפש באיבריו המוצנעים של כמעט‬ ‫כל צעיר שמתגורר במרכז העיר‪ ,‬בנחלאות‪,‬‬ ‫ברחביה ובקטמון‪ ,‬ולחפש שם סמים‪ .‬לאחרונה‬ ‫נאספות עדויות נוספות בכיוון‪ :‬על אורי‪ ,‬סטודנט‬ ‫להיסטוריה באוניברסיטה העברית‪ ,‬ערכו רק‬ ‫בחודש האחרון שלושה חיפושים במקומות‬ ‫שונים במרכז העיר ובשוק‪ .‬ליד ביתו של נתן‪,‬‬ ‫סטודנט בבצלאל ותושב רחביה‪ ,‬עצרה בשבוע‬ ‫שעבר ניידת משטרה שממנה יצא שוטר ושאל‬ ‫אותו אם הוא מעשן סמים‪ .‬השוטר‪ ,‬שקיבל‬

‫תשובה שלילית‪ ,‬לא בא על סיפוקו וערך חיפוש‬ ‫מדוקדק על גופו של נתן‪ .‬מיותר לציין שלא מצא‬ ‫דבר‪.‬‬ ‫אלו הן רק שתי דוגמאות לתופעה שכל‬ ‫ירושלמי ‪ -‬בוודאי כזה שהמראה החיצוני שלו‬ ‫מעט “מפוזר“ ‪ -‬מכיר‪ .‬אם בשנות ה‪ 60-‬סמים‬ ‫קלים היו סמל של תרבות הנגד‪ ,‬הרי שהיום‬ ‫הם הפכו לנחלתם של עורכי דין ורופאים‪,‬‬ ‫זוגות צעירים עם ילדים‪ ,‬סטודנטים בפאבים‬ ‫ובדירותיהם‪ ,‬מרצים וחוקרים באוניברסיטה‪,‬‬ ‫ובעצם מי לא‪ .‬ההחלטה אם ללכת לכיוון של‬ ‫העלמת עין מכוונת או להמשיך לרדוף צעירים‬ ‫מצוינים בחיפושים מיותרים‪ ,‬קשורה להכרעה‬ ‫רחבה יותר בנוגע לאופייה העתידי של המדינה‪.‬‬ ‫לגליזציה במדינה קיצונית ולחוצה כשלנו לא‬ ‫תהיה צעד נבון‪ ,‬לפחות לא בשלב זה‪ .‬מצד שני‪,‬‬ ‫אכיפה אגרסיבית כנגד משתמשי סמים קלים‬ ‫היא צעד מיותר ומשולל כל היגיון‪ .‬יש דברים‬ ‫שחשוב יותר שרשויות החוק יעסקו בהם‪ .‬פשיעה‬ ‫של ממש‪ ,‬לצורך העניין‪ ,‬היא רק אחד מהם‪.‬‬ ‫‪ //‬ערן אמסלם‬

‫פי האתון | שבועון הסטודנטים הירושלמי | מו"ל אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית | עורך ראשי אלישע קאהן | עורכת משנה מיכל קליין‬ ‫רכזת מערכת ניצן לונברג | אקטואליה חן מור | מגזין ערן אמסלם | תרבות נעמי נידם | צלמת מערכת ענבר רוטשילד | עיצוב אביגיל רוביני‬ ‫עריכת לשון אביגיל חיים | מערכת ומינהלה קמפוס הר הצופים‪ ,‬בניין פרנק סינטרה‪ ,‬קומה ‪ | 3‬פקס ‪02-5321021‬‬ ‫דואר אלקטרוני ‪ | pihaton@scopus02.co.il‬מנכ"ל סקופוס אמיר חכימיאן | מחלקת שיווק (ניצן להב) ‪052-5525942‬‬

‫ח' בניסן תשע"ג ‪19.3.2013 /‬‬

‫‪5‬‬

‫המכללה למדינאות‬ ‫עומק‪ .‬אינטלקט‪ .‬מנהיגות‪.‬‬

‫‪www.sprintdesign.co.il 054.30.700.26‬‬

‫תכנית המצטיינים‬ ‫לזהות ומדיניות‬ ‫מחזור ז’‬

‫לסטודנטים מובילים הלומדים לתארים ‪Ph.D. M.A B.A.‬‬

‫בתחומי החברה‪ ,‬הרוח והמשפטים‬

‫תכנית המשך לבוגרים בלבד‪ :‬התמחות בעמדות השפעה במשרדי ממשלה‬

‫טיפוח מחשבה יהודית וציונית הכשרה אישית לתפקידים ציבוריים‬ ‫רכישת ידע וכלים לגיבוש מדיניות הצטרפות לקהילת עמיתים משפיעה‬ ‫ההרשמה לשנה”ל תשע”ד ‪ 2013/14‬החלה!‬ ‫מספר המקומות מוגבל!‬

‫רישום מקוון‬ ‫באתר המכללה‬

‫מלגות למתאימים‬ ‫עד גובה שכר לימוד אקדמי שנתי‬

‫איפה ומתי ?‬

‫לפרטים והרשמה‬

‫יום לימודים מרוכז בימי חמישי‬ ‫בבית המכללה בירושלים‬

‫‪077-5156011‬‬

‫הסעות מגוש דן ומבאר שבע‬

‫רח’ רמת הגולן ‪ 27‬רמת אשכול‪ ,‬ירושלים‬

‫@ ‪Rishum@statesmanship.org.il‬‬

‫‪www.statesmanship.org.il‬‬

‫המכללה למדינאות‬

‫‪4‬‬

‫‪ / 19.3.2013‬ח' בניסן תשע"ג‬

‫הפינה הפיננסית‬

‫אי הוודאות בשוק‬ ‫הנדל”ן נמשכת‬ ‫בראייה לשנה הקרובה‪ ,‬אי הוודאות‬ ‫שאפיינה את שוק הנדל”ן למגורים בשנה‬ ‫האחרונה צפויה להיוותר‪ ,‬הן בנוגע לכיוון‬ ‫המחירים והן בנוגע לפעילות בענף‪.‬‬ ‫שנת ‪ 2013‬החלה עם ירידה חדה בביקוש‬ ‫לדירות חדשות בחודש ינואר‪ ,‬הן בהשוואה‬ ‫לחודש דצמבר והן לעומת הביקוש הממוצע‬ ‫בכל שנת ב‪ .2012-‬האם ליזמים יש ממה‬ ‫לחשוש? ובכן‪ ,‬לא בטוח‪.‬‬ ‫נזכיר כי הביקוש לדירות מורכב משני‬ ‫סעיפים ‪ -‬מכירת דירות ובנייה לשימוש עצמי‬ ‫של בעל הקרקע‪ .‬חשוב להדגיש כי הביקוש‬ ‫לדירות חדשות החל מהמחצית השנייה של‬ ‫‪ 2012‬מתאפיין בתנודתיות חדה זאת על רקע‬ ‫העלאת המע”מ והמגבלות של בנק ישראל‬ ‫בתחום המשכנתאות‪ .‬לכן‪ ,‬בשלב זה מוקדם‬ ‫להכריז על שינוי כיוון בביקוש לדירות‪.‬‬ ‫מעניין לציין כי על רקע עליית מחירי‬ ‫הדירות בשנים האחרונות‪ ,‬במוקד השיח‬ ‫הציבורי עומד צינון הביקושים‪ ,‬בעוד‬ ‫שבארה”ב לדוגמה המשקיעים והכלכלנים‬ ‫כאחד מרוצים מביקושים חזקים לנדל”ן‪.‬‬ ‫נזכיר‪ ,‬כי הביקושים הם אלו המניעים את‬ ‫פעילות ענף הנדל”ן‪ ,‬ובפרט הביקושים‬ ‫לדירות חדשות תורמים לצמיחה‪ ,‬לפיתוח‬ ‫אזורי ולתעסוקה‪.‬‬ ‫ואם בהיצע עסקינן‪ ,‬אזיי ברבעון האחרון‬ ‫של ‪ ,2012‬נרשם גידול חד וזאת לאחר חמישה‬ ‫רבעונים של התכווצות‪ ,‬כאשר בכל שנת ‪2012‬‬ ‫ירד היקף ההתחלות בכ‪ 13%-‬לעומת שנת‬ ‫‪ .2011‬נזכיר כי ההתכווצות בהתחלות הבנייה‬ ‫(מאמצע ‪ )2011‬החלה לאחר מגמה ארוכה של‬ ‫ירידה בביקושים‪ ,‬על רקע הציפייה לירידת‬ ‫מחירים‪ ,‬והיזמים הגיבו בהתאם‪ .‬אולם ירידת‬ ‫המחירים המיוחלת לא הגיעה‪ ,‬והביקושים‬ ‫חזרו לעלות‪ .‬לכן ייתכן שהעלייה המחודשת‬ ‫והמתמשכת בביקושים הובילה לגידול‬ ‫בהתחלות הבנייה ברבעון האחרון של ‪.2012‬‬ ‫בראייה לשנה הקרובה‪ ,‬אי הוודאות‬ ‫שאפיינה את שוק הנדל”ן למגורים בשנה‬ ‫האחרונה צפויה להיוותר‪ ,‬הן בנוגע לכיוון‬ ‫המחירים והן בנוגע לפעילות בענף‪ .‬יתרה‬ ‫מזאת‪ ,‬גם אם הממשלה החדשה שתקום‬ ‫תיכנס לעובי הקורה‪ ,‬הרי שהפתרון ייקח זמן‪.‬‬ ‫‪ /‬דוד ויגדר‪ ,‬מחלקת מאקרו כלכלה ואנליזה‬ ‫בנקאית‪ ,‬בנק דיסקונט‬

‫הערות ואזהרות כלליות מטעם בנק דיסקונט‬ ‫לישראל בע"מ‪“ :‬הניתוח הכלול בסקירה זו הינו למטרת‬ ‫אינפורמציה בלבד וככל שמדובר בייעוץ אין לראות בו‬ ‫המלצה‪ ,‬תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים‬ ‫המיוחדים של כל אדם או הזמנה לייעוץ כאמור או‬ ‫הצעה להחזיק‪/‬לקנות‪/‬למכור ני"ע או נכסים פיננסיים‬ ‫או התחייבות של בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן‪:‬‬ ‫“הבנק") לייעץ ללקוחותיו בהתאם לאמור בו‪ .‬עשוי‬ ‫להיות למחברי הסקירה ו‪/‬או לבנק עניין אישי בנושא‬ ‫הסקירה‪.‬‬

‫פי ההמון‬ ‫מדוע תמונת האילוסטרציה שפורסמה בשער‬ ‫מציגה אישה בוכה שפניה מוסתרים? למה‬ ‫לוותר על עירום חלקי כשיש הזדמנות להציג‬ ‫בשר נשי חשוף? אם הגיליון קורא ליחס אנושי‬ ‫לנשים‪ ,‬ראוי היה להציג את פניהן‪.‬‬ ‫‪ -‬ניבה לכטמן‬

‫קומץ בנות מזל‬ ‫דבר המערכת והכתבה “אזור תעשייה”‬ ‫בגיליון האחרון הציגו את הסטיגמות שנשים‬ ‫בזנות סובלות מהן‪ .‬גם אם הגיעו לזנות בלית‬ ‫ברירה‪ ,‬כמו רוב הנשים‪ ,‬וגם אם הן מהבודדות‬ ‫שעושות זאת מבחירה מוחלטת‪ ,‬אין שום הצדקה‬ ‫להתייחס אליהן בפחיתות כבוד‪ .‬העובדה‬ ‫שבישראל נשים בזנות מעוכבות ונעצרות למרות‬ ‫שהן עצמן לא עוברות על החוק היא פשוט בושה‪.‬‬ ‫החוק אוסר על סחר בנשים ובקרוב גם הלקוחות‬ ‫יופללו‪ ,‬אבל הנשים עצמן אינן עוברות על החוק‪.‬‬ ‫אין צידוק לכך שנשים בזנות יצטרכו להסתיר‬ ‫את הדבר שגוזל את רוב זמנן מפחד שיסבלו‬ ‫מאפליה‪ .‬אין סיבה שילדיהן יסבלו מאפליה‪ ,‬או‬ ‫שגם אם ירצו להפסיק‪ ,‬החברה לנצח תראה בהן‬ ‫“סתם זונות”‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬מדוע תמונת האילוסטרציה‬ ‫שפורסמה על גבי השער מציגה אישה בוכה‬ ‫שפניה מוסתרים מאיתנו? כמובן שגופה לא‬ ‫מוסתר במלואו ‪ -‬למה לוותר על עירום חלקי‬ ‫כשיש הזדמנות להציג קצת בשר נשי חשוף?‬ ‫אם הגיליון קורא ליחס אנושי לנשים‪ ,‬היה‬ ‫צורך להציג את פניהן‪ .‬ניתן היה להציג תמונה‬ ‫של אישה בזנות שאינה מתביישת בעיסוקה‪,‬‬ ‫כמו למשל ליעד קנטרוביץ’‪ ,‬שאף התראיינה‬ ‫לכתבה‪ .‬במקום זה נבחרה תמונה שמנציחה את‬ ‫הסטריאוטיפים נגדם ביקשה הכתבה לצאת‪,‬‬ ‫וחבל‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬בכתבה בלטו בהיעדרם הנתונים‬ ‫הקשים מהשטח‪ ,‬אלו של הרוב הדומם‪ .‬את‬ ‫העובדות יש לצעוק‪ ,‬והן מלמדות על שיעורי‬ ‫אלימות בלתי נתפסים‪ ,‬על הגעה לזנות מחוסר‬ ‫ברירה‪ ,‬על מוות בגיל צעיר מאלימות קשה של‬ ‫לקוחות או של סרסורים וסוחרים‪ ,‬בשל מנות‬ ‫יתר או התאבדויות‪ .‬העובדות גם מספרות על‬ ‫נשים שמגיעות לזנות בשל הפרעת דחק פוסט‬ ‫טראומטית מורכבת‪ ,‬שבין תסמיניה קיים צורך‬ ‫בלתי‪-‬מודע לשחזר טראומות שהודחקו כגון‬ ‫התעללות מינית בילדות‪ .‬העדויות מספרות על‬ ‫ניצול‪ ,‬על מין בכפייה‪ ,‬על מעגל שאי אפשר‬ ‫לצאת ממנו‪ ,‬על התמכרות לזנות‪ ,‬לכסף‪ ,‬לסמים‪,‬‬

‫על ניסיונות חניקה ושוד‪ ,‬ובעיקר על הרבה כאב‪.‬‬ ‫ראוי היה להציג ולו פיסקה אחת עם עובדות‬ ‫כאלו בכדי לאזן את התמונה שהוצגה בגיליון‪,‬‬ ‫שהיא אמנם נכונה‪ ,‬אבל רק עבור קומץ בנות‬ ‫מזל‪.‬‬ ‫‪ /‬ניבה לכטמן‪ ,‬שנה ד’ ביולוגיה ואמירים‪-‬‬ ‫רוח‪ ,‬ושנה א’ ברפואה‪.‬‬

‫***‬ ‫התנשאות סטודנטיאלית‬ ‫אני מתגורר סמוך לאזור התעשייה‪ ‬תלפיות‪,‬‬ ‫על דרך חברון‪ ,‬כך שהכתבה “אזור תעשייה”‬ ‫בגיליון האחרון זו תפסה לי מיד את העין‪ .‬קראתי‬ ‫אותה עד הסוף מכיוון שמה שקרוב לעין גם קרוב‬ ‫ללב‪.‬‬ ‫אני חייב לציין שהתאכזבתי‪ ,‬משתי סיבות‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬מלבד אזכור אחד של אזור סוף דרך‬ ‫חברון כאזור זנות מרכזי בעיר‪ ,‬אין באמת קשר‬ ‫לאזור‪ .‬הקשר שמספקים המרואיינים בכתבה‬ ‫בין זנות בירושלים לבין אזור‪ ‬תלפיות‪ ‬לא‬ ‫מספיק חזק‪ ,‬שכן ניתנות שתי דוגמאות‪ ,‬אחת‬ ‫לזונה בשכונת קריית יובל והשנייה בנווה יעקב‬ ‫ שתיהן שכונות גדולות יותר‪ ,‬וסביר יותר שיהוו‬‫בסיס לקוחות גדול יותר‪.‬‬ ‫מדוע אם כן נבחר אזור זה דווקא להוות‬ ‫כותרת לכתבה זו? אני‪ ,‬כאמור‪ ,‬מתגורר כבר‬ ‫שנתיים באזור‪ ,‬ומעולם לא נתקלתי בתופעת‬ ‫זנות בפומבי (לא שחיפשתי באופן מיוחד)‪.‬‬ ‫מה שאני כן נתקל בו הוא אוכלוסייה קשת יום‬ ‫וענייה‪ ,‬המתגוררת בבניינים מתפוררים משנות‬ ‫ה‪ 50-‬בסמוך לאזור תעשייה‪ ,‬דבר המספיק כדי‬ ‫להגדיר שכונה זו כ”לא סימפתית”‪.‬‬ ‫האם אין זו התעללות במסכנים‪ ,‬מתוך‬ ‫התנשאות סטודנטיאלית אוניברסיטאית? אני‬ ‫לפחות‪ ,‬כהשכונה‪ ,‬הרגשתי כך‪.‬‬ ‫‪ /‬עידו גרפינקל‪ ,‬שנה ב’ גיאוגרפיה ומקרא‪.‬‬

‫שלישי ‪19.3‬‬

‫‪> 21:00‬‬

‫‪ -MeMe‬אמיר‬ ‫וייס‪ ,‬אייל נצר‪,‬‬ ‫עומר ברנדס ואדם‬ ‫כהן עושים ג'אז‬

‫הכניסה חופשית‬

‫בירמן ‪/‬‬ ‫דורות ראשונים ‪8‬‬

‫‪> 21:30‬‬

‫‪> 21:30‬‬

‫‪> 21:00‬‬

‫‪> 22:00‬‬

‫‪> 22:00‬‬

‫‪> 22:00‬‬

‫‪ 70‬ש"ח‬

‫שישי ‪22.3‬‬ ‫‪> 12:30‬‬

‫‪> 13:00‬‬

‫‪> 23:00‬‬

‫‪> 23:45‬‬

‫שבת ‪23.3‬‬ ‫‪> 21:30‬‬

‫פריצת דיסק‬ ‫במופע מחווה ללד‬ ‫זפלין‪ ,‬ביטלס‪,‬‬ ‫ג’ימי הנדריקס‬ ‫ואריק קלפטון‬ ‫אברם בר ‪/‬‬ ‫יפו ‪97‬‬

‫‪ 50‬ש"ח‬

‫בית הבובות‪-‬‬ ‫חוזרים לאלבום‬ ‫“מדפים” משנת‬ ‫‪2005‬‬

‫‪> 22:00‬‬

‫‪> 21:00‬‬

‫‪> 21:00‬‬

‫‪> 22:00‬‬

‫‪> 22:00‬‬

‫שני ‪25.3‬‬

‫פסח‬ ‫שמח!‬

‫הכניסה חופשית‬

‫קסטה ‪/‬‬ ‫הורקנוס ‪1‬‬

‫הופעה של ה‪-‬‬ ‫‪ ,Wirez‬הלהקה‬ ‫של אוריה ויצטום‬

‫הכניסה חופשית‬

‫קסטה ‪/‬‬ ‫הורקנוס ‪1‬‬

‫מסיבת ריקודי‬ ‫סווינג‬

‫‪ 40‬ש"ח‬

‫צוללת צהובה ‪/‬‬ ‫הרכבים ‪13‬‬

‫ערב מטאל‬ ‫רגע לפני שיוצאים‬ ‫ממצרים מופע‬ ‫הצדעה לענקי‬ ‫הרוק הכבד‪:‬‬ ‫‪ACDC‬‬ ‫‪IRON MAIDEN‬‬ ‫‪PANTERA‬‬ ‫‪LAMB OF GOD‬‬

‫‪ 10‬ש"ח‬

‫עלמא על הגג ‪/‬‬ ‫הלל ‪27‬‬

‫בירה ונשירה‬

‫ראשון ‪24.3‬‬

‫‪> 22:00‬‬

‫‪2#‬‬

‫קומזיץ בסלון של חוליטו‪ :‬בואו לשמוח‬ ‫עם מוזיקה טובה וסיידר חם אצל‬ ‫חוליטו בסלון‪ -‬מופע אקוסטי באווירה‬ ‫אינטימית בהשתתפות יהודה גלאנץ‬ ‫וחברים‪.‬‬ ‫איפה? אילת ‪ ,29‬נחלאות מתי?‬ ‫‪ ,23.3.13‬מוצ”ש‪ 21:00 ,‬כמה? ‪ 30‬ש”ח‬

‫הכניסה חופשית‬

‫קסטה ‪/‬‬ ‫הורקנוס ‪1‬‬

‫הרדקור טכנו‬ ‫מבית ‪Igor‬‬

‫‪ 50‬ש"ח‬

‫צוללת צהובה ‪/‬‬ ‫הרכבים ‪13‬‬

‫‪Foreign‬‬ ‫‪Angels & Mark‬‬ ‫‪Rashkow‬‬ ‫אגדת הבלוז‬ ‫משיקגו במופע‬ ‫אנרגטי עם מיטב‬ ‫קלאסיקות הבלוז‬

‫‪ 30‬ש"ח‬

‫בית אבי חי ‪/‬‬ ‫המלך ג'ורג' ‪44‬‬

‫‪> 22:00‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫וידאו ‪/‬‬ ‫הורקנוס ‪1‬‬

‫‪!Gurrrrl, Please‬‬ ‫גלעד מלטש‬ ‫את האווירה עם‬ ‫‪R&B, HipHop‬‬ ‫והמון סוכריות‬

‫‪ 20‬ש"ח‬

‫באסס ‪/‬‬ ‫ההסתדרות ‪1‬‬

‫ערב רגאיי‬ ‫מבית היוצר של‬ ‫ה‪ JAMA -‬יביאו‬ ‫איתם את הווייב‬ ‫הדרומי שלהם‬

‫הכניסה חופשית‬

‫בירמן ‪/‬‬ ‫דורות ראשונים ‪8‬‬

‫חוף ירושלים‬ ‫פולק‪-‬רוק‪-‬בלוז‬

‫הכניסה חופשית‬

‫השכנה ‪/‬‬ ‫בית יעקב ‪11‬‬

‫ג'אז וג'חנון בשכנה‬ ‫‪De Bass Trio -‬‬

‫צוללת צהובה ‪/‬‬ ‫הרכבים ‪13‬‬

‫רוצה להיות איתו‬ ‫לנצח‪ -‬קרח ‪9‬‬ ‫באיחוד העשור‬

‫‪ 90‬ש"ח‬

‫זאפה ‪/‬‬ ‫דרך חברון ‪28‬‬

‫אתי אנקרי‬ ‫בהופעת השקה‪-‬‬ ‫"הניגון שלך"‬

‫‪ 30‬ש"ח‬

‫אברם בר ‪/‬‬ ‫יפו ‪97‬‬

‫דליה פז'נד והרכב‬ ‫פרסי קלאסי‬ ‫בשילוב פולקלור‬ ‫פרסי וכלים‬ ‫אותנטיים‬

‫חמישי ‪21.3‬‬

‫‪> 22:30‬‬

‫‪– Michael D‬‬ ‫תקלוט האוס‬

‫קסטה ‪/‬‬ ‫הורקנוס ‪1‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫ליל סדר אלטרנטיבי בניחוח חו”ל‪ :‬אם אתם גרים‬ ‫במעונות הר הצופים ורוצים להרגיש את רוח החג עם‬ ‫שכנים מכפר הסטודנטים‪ ,‬חבר’ה ישראלים וסטודנטים‬ ‫עולים‪ ,‬אתם מוזמנים להצטרף לסעודת ליל הסדר‬ ‫שמאורגנת על ידי ‪ . Connect Jerusalem‬ניתן‬ ‫להירשם אצל רונית ‪.052-6607332‬‬ ‫איפה? כפר הסטודנטים מתי? ‪ ,25.3.13‬יום שני‪,‬‬ ‫‪ 20:00‬כמה? ‪ ₪ 30‬למשתתף‬

‫הכניסה חופשית‬

‫תקליט ‪/‬‬ ‫הלני המלכה ‪7‬‬

‫תקלוט או‬ ‫תקלוטיוב‪ -‬הקהל‬ ‫בוחר אם ליאת‬ ‫אבירם או אור‬ ‫יודקו יעשו לו‬ ‫שמח באוזן‬

‫‪ 35‬ש"ח‬

‫אברם בר ‪/‬‬ ‫יפו ‪97‬‬

‫"מוצא מקום"‬ ‫ניצן‪-‬חן רזאל‬ ‫והכינור בהופעה‬ ‫אביבית לכבוד‬ ‫חג הפסח‬

‫‪ 109‬ש"ח‬

‫זאפה ‪/‬‬ ‫דרך חברון ‪28‬‬

‫אביתר בנאי –‬ ‫אולטרא סאונד‪-‬‬ ‫בעיקר שירים‬ ‫חדשים‬

‫‪> 21:30‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫סלון שבזי ‪/‬‬ ‫הרב שבזי ‪1‬‬

‫ווסט אלטריק‪-‬‬ ‫חאפלה שכונתית‬ ‫מפיירוז ועד‬ ‫שושנה דמארי‬

‫‪> 21:00‬‬

‫רביעי ‪20.3‬‬

‫המופע של ויקטור‬ ‫ג'קסון‪ -‬במופע‬ ‫מוזיקה אינטימי‬

‫אברם בר ‪/‬‬ ‫יפו ‪97‬‬

‫‪ 40‬ש"ח‬

‫‪> 21:30‬‬

‫ג'אז בצוללת ‪-‬‬ ‫טריו מליונרז‪:‬‬ ‫שירים ישראלים‬ ‫מקוריים בהשראת‬ ‫מוזיקה ברזילאית‪,‬‬ ‫ג'אז ומוזיקה‬ ‫אפריקאית‬

‫צוללת צהובה ‪/‬‬ ‫הרכבים ‪13‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 22:00‬‬

‫בת הי‪-‬ם‪ -‬ליין‬ ‫הבנות‬

‫וידאו ‪/‬‬ ‫הורקנוס ‪1‬‬

‫‪1#‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫צילומים‪ :‬יח"צ‪ ,‬מתן ישראלי‪.‬‬

‫ניצן לונברג‬

‫מערכת פי האתון אינה אחראית לתוכן המתפרסם בלוח‪ .‬רוצים להמליץ על אירוע? שלחו לנו ל‪ pihaton@scopus02.co.il :‬תיהנו!‬

‫לוח אירועים‬ ‫המומלצים‬

‫‪ / 19.3.2013‬ח' בניסן תשע"ג‬

‫‪6‬‬

‫השבוע ‪ 19<25‬במרץ‬

‫"‬

‫האם נכון היה לשבות על רקע קיצוץ‬ ‫תקציב האוניברסיטה?‬

‫יט ָט ע‬ ‫* ִצ ַ‬

‫חשבתי לתת מיטיב‬ ‫על אי‪-‬הגעה לשיעור‬ ‫פרופ' מיכאיל קרייני‪,‬‬ ‫סדר דין אזרחי‪ ,‬בתגובה לעובדה‬ ‫שאין כיסא פנוי בכיתה‬

‫"‬

‫“חשוב לפנות לכל הסטודנטים‬ ‫היוצאים בשאלה‪ ,‬שיידעו שהם‬ ‫לא לבד“‬

‫פרויקט חדש ביוזמת האגודה “יוצאים ללמוד“‬ ‫ילווה יוצאים בשאלה מהעולם החרדי בלימודי‬ ‫ליבה המטרה‪ :‬להרחיב את החונכות גם‬ ‫לתחום החברתי‬

‫ביום רביעי האחרון התאספו בקמפוס הר הצופים‬ ‫סטודנטים מתנדבים לערב הפתיחה של פרויקט חונכות‬ ‫חדש ומעורר עניין בשם "יוצאים ללמוד"‪ .‬המתנדבים ילוו‬ ‫במהלך הסמסטר הקרוב עשרה “יוצאים בשאלה" אשר עזבו‬ ‫את העולם החרדי ויצאו ללמוד במסגרות אקדמיות וקדם‬ ‫אקדמיות באוניברסיטה העברית‪ ,‬כגון מכינת הבוגרים‪.‬‬ ‫מדובר בפרויקט הראשון מסוגו באוניברסיטה המיועד‬ ‫לקהילת היוצאים בשאלה שמונה סטודנטים לא מעטים‪.‬‬ ‫מורן נזרי‪ ,‬ראש המחלקה למעורבות חברתית באגודת‬ ‫הסטודנטים ומיוזמות הרעיון מסבירה‪“ :‬חשיבות הפרויקט‬ ‫היא בעיקר בליווי החברתי ושילובם של היוצאים בשאלה‬ ‫בחיים הסטודנטיאליים‪".‬‬ ‫“מדובר בציבור שקוף‪ ,‬אשר החברה לא מייעדת לו‬ ‫מספיק מסגרות סיוע"‪ ,‬אומר אמוץ הררי‪ ,26 ,‬אחד הרכזים‬ ‫של התוכנית‪ .‬למרות שמדובר בפיילוט‪ ,‬השאיפה היא למסד‬ ‫את התוכנית כבר בשנה הבאה וייתכן שתזכה את המתנדבים‬ ‫גם במלגה‪ .‬נזרי והררי מתארים את הקושי של הסטודנטים‬ ‫שיצאו מהעולם החרדי להשתלב בעולם החילוני‪ ,‬המנוגד‬ ‫בערכיו לתפישת העולם שעל ברכיה חונכו‪ ,‬ואת הפערים‬ ‫בלימודי אנגלית‪ ,‬מדעים ומתמטיקה‪“ .‬חלקם צריכים אפילו‬ ‫ללמוד כיצד לדבר עם בנות"‪ ,‬מוסיף הררי בבדיחות‪.‬‬ ‫‪ /‬סלב לייבין‬

‫בעד נגד‬ ‫בעיניי השביתה הייתה אפקטיבית‬ ‫במידה רבה‪ .‬הדיון בוועדת הכספים‪,‬‬ ‫הצורך של נבחרי הציבור להצהיר על‬ ‫תרומתה של ההשכלה הגבוהה לחברה‬ ‫ולצמיחה והנכונות של הסטודנטים‬ ‫והסגל להגיע‪ ,‬לשמוע ולשאול שאלות‬ ‫חשובות ורלוונטיות מצביעים על‬ ‫תרומת כנסי ההסברה וההשבתה‬ ‫לתחושת השותפות והאחריות‬ ‫שנדרשת מכולם מול שינויים שעלולים‬ ‫לבוא‪ .‬מטרת השביתה הייתה לעודד‬ ‫את הדיון במצב ההשכלה הגבוהה‬ ‫ולתת לו עדיפות בסדר היום הציבורי‪.‬‬ ‫באחרונה התקבלו איתותים לגבי‬ ‫קיצוצים מסתמנים בתקצוב ההשכלה‬ ‫הגבוהה‪ ,‬ובמקביל‪ ,‬ההסכם שנחתם‬ ‫לפני שלוש שנים עם הסטודנטים‬ ‫הגיע לקצו‪ ,‬ואנחנו מבינים שהולכים‬ ‫להיות שינויי מדיניות ורצינו להבהיר‬ ‫לפני שמתגבשת ממשלה‪ ,‬שהסוגיה של‬ ‫ההשכלה הגבוהה צריכה להידון‪ .‬היה‬ ‫חשוב לעצור את מהלך היום‪ ,‬לאסוף‬ ‫את כל השותפים שעלולים להיפגע‬ ‫בקיצוץ ולהסביר להם לאן הרוח‬ ‫נושבת ומה המדיניות של הסטודנטים‬ ‫יחד עם האוניברסיטה‪.‬‬

‫לדעתי שביתה זו לא הייתה‬ ‫אפקטיבית‪ .‬השביתה הייתה בעייתית‬ ‫בעיניי‪ ,‬שכן היא מבקשת למחות נגד‬ ‫אפשרות הקיצוץ בתקציבי ההשכלה‬ ‫הגבוהה‪ ,‬השכלה שנגישה בכל אופן‬ ‫רק לאוכלוסיות חזקות‪ .‬נראה כי המשק‬ ‫מתכונן לקיצוצים משמעותיים בתקציב‬ ‫המדינה בשנת התקציב הבאה‪ .‬במצב‬ ‫זה נכון לשקול מהיכן נבון וצודק יותר‬ ‫לקחת כספים‪ .‬כאשר השיקול הוא בין‬ ‫קיצוץ בהשכלה לבין פגיעה‪ ‬בשכבות‬ ‫החלשות של החברה‪ ,‬צריך לחשוב‬ ‫מהיכן ראוי וצודק שיילקחו הכספים‪.‬‬ ‫נראה שמול הגירעון שגדל אין‬ ‫למדינה ברירה אלא לצמצם בהוצאות‪.‬‬ ‫לתחושתי‪ ,‬על האוניברסיטה לבדוק‬ ‫בראש ובראשונה את אופן ביצוע‬ ‫התקציב שלה עצמה ואת האפשרות‬ ‫לייעל את התנהלותה הכספית‪ .‬לטעמי‬ ‫יש תחומים רבים שבהם ניתן לשנות‬ ‫את התעדוף בתקצוב שכן במצב‬ ‫הקיים התקציב לא לחלוטין משרת‬ ‫את המטרות החשובות והאמיתיות‬ ‫של האוניברסיטה‪ .‬על האוניברסיטה‬ ‫לעשות בדק בית לפני שהיא מבקשה‬ ‫שחרב הקיצוצים תפסח עליה‪.‬‬

‫‪ /‬יעל סיני‬ ‫יו”ר אגודת הסטודנטים‬

‫‪ /‬מור עיני‬ ‫יו”ר תא לביא‬ ‫ריכזו‪ :‬נעמי לוינוב‬

‫ח' בניסן תשע"ג ‪19.3.2013 /‬‬

‫‪9‬‬

‫‪8‬‬

‫‪ / 19.3.2013‬ח' בניסן תשע"ג‬

‫“‬

‫מדינת ישראל‪ ...‬תהא מושתתה על יסודות החירות‪ ,‬הצדק‬ ‫והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון‬ ‫זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת‪,‬‬ ‫גזע ומין; תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך ותרבות‪...‬‬ ‫(מתוך מגילת העצמאות)‬

‫“‬

‫קול קורא‪ :‬בית הלל והקרן החדשה לישראל‬ ‫מכריזים על תחרות עיצוב כרזות נושאת‬ ‫פרסים‪ ,‬אשר מייצגות בעיניכם את המושג‪:‬‬

‫חירות‬

‫במדינת ישראל של שנת ‪2013‬‬ ‫הכרזות הזוכות ייבחרו על ידי דירוג של הקהל הרחב‬ ‫באמצעות הרשתות החברתיות‪ ,‬ועל ידי צוות השופטים‪.‬‬

‫פרס ראשון ‪₪ 10,000‬‬ ‫פרס שני ‪₪ 5,000‬‬ ‫פרס שלישי ‪₪ 2,500‬‬ ‫שימו לב ‪ -‬ההשתתפות בתחרות מותנית באישור התקנון שבאתר‪.‬‬ ‫את הכרזות יש להעלות באופן עצמאי לדף הפייסבוק של‬ ‫בית הלל ירושלים או הקרן החדשה לישראל‪.‬‬ ‫יש להגיש את הכרזות המועמדות עד ל‪ 30 -‬במרץ ‪2013‬‬ ‫לפרטים נוספים‪ :‬שני ‪alaperek@gmail.com‬‬

‫ח' בניסן תשע"ג ‪19.3.2013 /‬‬

‫‪11‬‬

‫צילום‪ :‬אסף הראל‬

‫מתכננים להקים פרלמנט משותף של יהודים‬ ‫וערבים‪ ,‬שיעסוק בניסוח הסכם שלום כמו שאנחנו‬ ‫רואים אותו‪ .‬יש תוכניות להקים מקום בשם 'בוסתן‬ ‫אברהם'‪ ,‬נקודת מפגש משותפת שיתקיימו בה‬ ‫מפגשים בין נשים יהודיות וערביות‪ ,‬וגם מתוכננת‬ ‫קייטנה משותפת‪ ,‬שישתתפו בה ‪ 20‬ילדים מכל‬ ‫צד‪ .‬אנחנו רוצים להתקדם‪ ,‬להיכנס לעניינים יותר‬ ‫בכוח ולקדם דו‪-‬קיום באזור הזה“‪ ,‬מצהיר סבטין‪,‬‬ ‫בלי לחשוש לכוון הכי גבוה שאפשר‪.‬‬

‫בלי פתרונות ביד‬ ‫שאול יודלמן‪ ,‬תושב בת עין‪ ,‬הצטרף לפעילות‬ ‫של “ארץ שלום“ בעקבות מה שהוא קורא לו‬ ‫תחושות אישיות לא נעימות‪“ .‬מצאתי בעצמי‬ ‫תחושות של פחד‪ ,‬בורות‪ ,‬חוסר אכפתיות ואפילו‬ ‫שנאה כלפי פלסטינים“‪ ,‬הוא מתוודה‪“ .‬חיפשתי‬ ‫דרכים להיפטר מהתחושות המעיקות האלה‪,‬‬ ‫וגיליתי שב'ארץ שלום' הדגש הוא לא על פוליטיקה‬ ‫אלא על היכרות הדדית ודו‪-‬קיום‪ ,‬והכול בשפה‬ ‫מאוד פרקטית‪ .‬אנחנו לא חושבים שיש לנו את‬ ‫הפתרונות ביד‪ ,‬אלא מנסים באופן נקודתי והדרגתי‬ ‫להשתפר‪ ,‬להתקרב ולהכיר אחד את השני"‪.‬‬ ‫איך זה קורה בפועל?‬ ‫“לדוגמה‪ ,‬אח של חבר שלי נרצח בפיגוע בכביש‬ ‫‪ 60‬לפני שנתיים‪ ,‬ואחד הערבים בקבוצה הגיע‬

‫“הבעיה האמיתית שלנו היא‬ ‫עם השכנים שלנו‪ ,‬אלו שגרים‬ ‫לידנו‪ ,‬ולא עם האנשים בתל‬ ‫אביב שלא יודעים מה קורה‬ ‫בשטח ורק קוראים בעיתונים‪.‬‬ ‫ואם זו הבעיה‪ ,‬אז כאן גם‬ ‫מתחיל הפתרון”‪ .‬זיאד סבטין‪,‬‬ ‫תושב הכפר חוסאן והמנהל‬ ‫הפלסטיני של “ארץ שלום”‪.‬‬ ‫לניחום אבלים בבית המשפחה ביישוב תקוע‪ .‬יש גם‬ ‫דוגמה נוספת‪ :‬לפני חצי שנה בחור בן ‪ 20‬מבת עין‬ ‫נדקר על‪-‬ידי ערבי מחוסאן‪ .‬במקום לדבר על נקמה‬ ‫ועל הסתגרות‪ ,‬אחרי הפיגוע קישרנו בין הנפגע‬ ‫לבין משפחת הדוקר‪ .‬הם שוחחו ביניהם בטלפון והם‬ ‫ביקשו סליחה מהנער‪ .‬למרות שהמשפחה התביישה‬ ‫מאוד במעשה‪ ,‬הוא אמר שהוא בסדר ושהוא סולח‪.‬‬ ‫לקראת סוף חג הרמדאן השנה גם ארגנו צוותים‬ ‫שהלכו לרמי לוי וחילקו שם סוכריות עם פתק של‬ ‫חג שמח‪ ,‬לכל העובדים והקונים הערבים‪.‬‬

‫“יש הרבה ערבים באזור שהישראלים היחידים‬ ‫שהם מכירים הם חיילים במדים‪ .‬גם בצד הישראלי‬ ‫יש הרבה פחד והרבה לחץ לא להתעסק בצד השני‬ ‫ולא לבוא איתו במגע‪ .‬אין כמעט קשרים אנושיים‬ ‫בין הצדדים‪ ,‬והמטרה שלנו היא להתגבר על הפחד‬ ‫הזה דרך פגישות‪ .‬אני לא יודע מה הפתרון למצב‬ ‫פה‪ ,‬לא יודע אם יש בכלל פתרון‪ ,‬אבל אני יודע‬ ‫שאישית יש הרבה שאפשר לעשות‪ .‬אם יהיה פה‬ ‫שלום‪ ,‬הוא בלי ספק יהיה מבוסס על היכרות בין‬ ‫שני הצדדים“‪.‬‬ ‫לדברי יודלמן‪ ,‬היוזמות של “ארץ שלום“‬ ‫נתקלות בקשיים ובהתנגדויות לא פשוטות משני‬ ‫הצדדים‪“ .‬בשנתיים האחרונות יש קמפיין גדול‬ ‫של הרשות הפלסטינית‪ ,‬שיוצא נגד כל גילוי של‬ ‫נורמליזציה עם ישראל‪ .‬יש שם לחץ חזק מאוד לא‬ ‫להשתתף בשום פעילות עם ישראלים‪ ,‬בטח שלא‬ ‫עם מתנחלים‪ .‬לאחרונה נתקלתי בהודעה ממושל‬ ‫בית לחם שנכתב בה שכל העסקים והעמותות באזור‬ ‫שלו לא יכולים לקבוע שום פגישות עם ישראלים‬ ‫בלי אישור רשמי ממנו‪ .‬והנה‪ ,‬לפני שבוע היה אמור‬ ‫להיות מפגש בבית לחם בין תלמידי ישיבה לפעילים‬ ‫פלסטינים מהעיר‪ .‬הוא היה אמור להתקיים בבית‬ ‫ג'אלה‪ ,‬אבל אחרי שהמארחים קיבלו הרבה איומים‬ ‫הם ביטלו“‪.‬‬ ‫גם בצד הישראלי מנסים לתקוע מקלות בגלגלי‬ ‫היוזמה‪ ,‬לטענת יודלמן‪“ .‬פה בבת עין יש לחץ של‬ ‫המשך בעמ' ‪> 13‬‬

‫‪ / 19.3.2013‬ח' בניסן תשע"ג‬

‫‪10‬‬

‫מגזין‬

‫ונתת שלום‬

‫בארץ‬

‫בימין מחכים למשבר גדול שיוביל להיעלמות פלאית של‬ ‫הערבים השמאל מתבונן כל הזמן מערבה בתקווה להתרחק‬ ‫מהמזרח התיכון ‪ -‬ובונה חומות הפרדה גבוהות ב”ארץ‬ ‫שלום”‪ ,‬תנועת שלום חדשה של מתנחלים ופלסטינים‪ ,‬לא מחכים‬ ‫לפוליטיקאים שיפתרו את הבעיות שלהם‪ ,‬ופועלים במרץ לקדם‬ ‫שכנות טובה בין יהודים לערבים חזון אחרית הימים?‬ ‫ערן אמסלם‬

‫ל‬

‫פי התפיסה המקובלת בישראל ובעולם‪,‬‬ ‫ביהודה ושומרון חיות שתי אוכלוסיות —‬ ‫יהודית וערבית — שכל אחת מהן רק מחכה‬ ‫ליום שבו‪ ,‬באורח פלא‪ ,‬תיעלם השנייה‬ ‫מהמפה‪ .‬בתקשורת לרוב מיישרים קו עם התפיסה‬ ‫הזו‪ ,‬והמגע בין ישראלים לפלסטינים מוזכר לרוב‬ ‫בהקשרים אלימים כמו פיגועים‪ ,‬פעילויות “תג‬ ‫מחיר“ והרחבות חוקיות יותר או פחות של בנייה‪.‬‬ ‫ב“ארץ שלום“‪ ,‬תנועת שלום חדשה של יהודים‬ ‫וערבים המתגוררים בשכנות בשטחים‪ ,‬מציעים‬ ‫חשיבה חדשה ולא שגרתית על הסכסוך ועל‬ ‫הדרכים לפתור אותו‪.‬‬ ‫נחום פצ'ניק (‪ ,)40‬תושב המאחז שדה בועז‬ ‫שבצפון גוש עציון‪ ,‬הוא שהגה את הרעיון להקים‬ ‫את התנועה‪ .‬לדבריו‪“ ,‬באופן מסורתי‪ ,‬גם לימין וגם‬ ‫לשמאל יש מטרה אחת — לגזור את המציאות כאן‬ ‫לשניים‪ .‬אבל מי שחי ביהודה ושומרון יודע שזה‬ ‫חלום‪ .‬תנועת 'ארץ שלום' מנסה לעשות משהו שלא‬ ‫נעשה על‪-‬ידי אף ממשלה בישראל — ליצור היכרות‬ ‫עמוקה וארוכת טווח עם האמונה‪ ,‬התרבות והשפה‬ ‫של השכנים הפלסטינים שלנו“‪.‬‬ ‫פצ'ניק טוען שתנועתו היא תנועת שלום לכל‬ ‫דבר‪ ,‬על אף שהיא מורכבת ממתנחלים וערבים‪,‬‬ ‫שלרוב נתפסים כאויבים מרים‪“ .‬יש מאות תנועות‬ ‫שלום שמתעסקות בסכסוך הישראלי פלסטיני‪ ,‬אבל‬ ‫זו היחידה ששמה לעצמה למטרה לחזק שכנות‬

‫טובה בין מתנחלים לפלסטינים‪ .‬בין הפעילויות‬ ‫שעשינו בשנתיים וחצי האחרונות היו שבע נסיעות‬ ‫למסגדים שרופים כנגד פעילויות 'תג מחיר'‪,‬‬ ‫תפילות משותפות לגשם בבצורת של ‪ 2011‬ותפילת‬ ‫הודיה לשנה הגשומה ‪ ,2012‬בהשתתפות מאות‬ ‫יהודים‪ ,‬מוסלמים‪ ,‬נוצרים ועשרות אנשי דת‪ .‬השנה‬ ‫גם ערכנו סעודה משותפת לשבירת הצום במוצאי‬ ‫ט' באב שהיה גם מוצאי הרמדאן“‪.‬‬

‫מתנחלים נגד הגדר‬ ‫“לפני שלוש שנים‪ ,‬כשעבדתי בארגון 'לוחמים‬ ‫לשלום'‪ ,‬שמעתי מחבר שמתארגנת באזור הכפר‬ ‫וואלג'ה הפגנה של מתנחלים נגד גדר ההפרדה‪ .‬זה‬ ‫לא נראה לי הגיוני‪ ,‬אז הלכתי לשטח לבדוק את‬ ‫העניין“‪ ,‬מספר זיאד סבטין מהכפר חוסאן‪ ,‬מקבילו‬ ‫הפלסטיני של פצ'ניק וממקימי “ארץ שלום“‪.‬‬ ‫“כשהגעתי למקום ראיתי שבאמת מתקיימת הפגנה‬ ‫כזאת‪ .‬פגשתי שם מתנחלים‪ ,‬ישבתי ודיברתי איתם‪,‬‬ ‫ושם גם פגשתי לראשונה את הרב מנחם פרומן‬ ‫שהזמין אותי לבית שלו בתקוע‪ .‬הסכמתי ללכת‪,‬‬ ‫דיברנו כמה שעות ובסוף השיחה הגעתי למסקנה‪:‬‬ ‫הבעיה האמיתית שלנו היא עם השכנים שלנו‪ ,‬עם‬ ‫אלו שגרים לידנו‪ ,‬ולא עם האנשים בתל‪-‬אביב‪ .‬ואם‬ ‫זו הבעיה‪ ,‬אז פה גם מתחיל הפתרון“‪.‬‬

‫ההבנה הזו‪ ,‬לדברי סבטין‪ ,‬תורגמה מהר מאוד‬ ‫למעשים בשטח‪“ .‬התחלנו לעשות שיחות עם‬ ‫המתנחלים‪ ,‬ודי מהר גם הרשות הפלסטינית אישרה‬ ‫את היוזמה‪ .‬התחלנו לעבוד על מפגשים מכל מיני‬ ‫סוגים‪ :‬לא מזמן היה משחק כדורגל באפרת בין‬ ‫קבוצה של יהודים מגוש עציון לפלסטינים מבית‬ ‫לחם‪ .‬התקיים גם מפגש גדול בעין אל חיניה‬ ‫בהשתתפות ‪ 200‬איש‪ ,‬ביניהם שייח'ים‪ ,‬רבנים‬ ‫וכמרים‪ .‬בינתיים אני רואה שאנשים מקבלים את‬ ‫הרעיון הזה בצורה יפה“‪.‬‬ ‫האם שיתוף הפעולה עם המתנחלים לא מקבע‬ ‫את נוכחותם באזור וסותר את השאיפות שלכם‬ ‫למדינה עצמאית?‬ ‫“ממש לא‪ .‬אתה תצחק‪ ,‬אבל כשעבדתי בתנועת‬ ‫'לוחמים לשלום' הבעיה הגדולה שלי הייתה דווקא‬ ‫עם הפעילים היהודים‪ .‬ברגע שהתחלתי בשיחות‬ ‫ובפעילויות משותפות עם מתנחלים‪ ,‬דווקא היהודים‬ ‫בתנועה היו אלה שהפסיקו לדבר איתי וטענו שזה‬ ‫פסול‪ ,‬ולא הערבים‪ .‬לנו בכפר‪ ,‬ורוב האנשים פה גם‬ ‫יגידו לך את זה‪ ,‬ברור שהפרדה לא מביאה שלום‪,‬‬ ‫אלא רק שנאה‪ .‬אנחנו רוצים מדינה פלסטינית‪ ,‬אבל‬ ‫כמו שיש ערבים בישראל‪ ,‬אנחנו רוצים שיחיו בה‬ ‫יהודים‪ .‬אנחנו חיים פה ביחד ואין סיבה לשנות את‬ ‫זה“‪.‬‬ ‫לדברי סבטין‪ ,‬פעילות התנועה הולכת‬ ‫ומתרחבת‪ ,‬והתוכניות לעתיד שאפתניות‪“ .‬אנחנו‬

‫ח' בניסן תשע"ג ‪19.3.2013 /‬‬

‫‪13‬‬

‫המשך מעמ' ‪> 11‬‬

‫חבר'ה קיצוניים שאומרים שהערבים הם האויבים‬ ‫שלנו ושאסור לדבר איתם‪ .‬אלה בעיקר צעירים‬ ‫בני ‪ .15-14‬למרות שיש גם הרבה תמיכה‪ ,‬גם בקרב‬ ‫המבוגרים יש הרבה שאומרים שזה לא יעזור לקדם‬ ‫כלום ושכל הפעילויות האלה הן בזבוז גדול של זמן‪.‬‬ ‫לדבר על דו‪-‬קיום ועל שכנות טובה זה לא כל כך‬ ‫באופנה היום“‪ ,‬הוא מסכם‪.‬‬

‫ליווי צמוד‬ ‫באוגוסט האחרון נפצעו שישה פלסטינים‬ ‫מבקבוק תבערה שהושלך על מכוניתם סמוך‬ ‫להתנחלות בת עין‪ .‬השישה היו בני משפחה אחת‪,‬‬

‫משפחת ראיידה‪ ,‬מהכפר נחלין‪ .‬לדברי מחמוד‬ ‫נג'אג'רה (‪ ,)29‬תושב הכפר וקרוב של המשפחה‬ ‫מצד אימו‪ ,‬פעילי “ארץ שלום“ ובראשם הרב מנחם‬ ‫פרומן עזרו למשפחה וגם באו לבקר את הפצועים‬ ‫בבית‪-‬החולים הדסה עין כרם בירושלים‪“ .‬עזרו להם‬ ‫לאורך כל הדרך‪ :‬לקחו אותם לבית‪-‬החולים‪ ,‬באו‬ ‫לבקר אותם שם וליוו את המשפחה גם כשהנפגעים‬ ‫חזרו לכפר‪ .‬הילד הקטן שלהם פחד הרבה זמן לצאת‬ ‫מהבית ועכשיו הוא לאט‪-‬לאט מתאושש‪ .‬מנחם‬ ‫פרומן גם הלך בעצמו לבקר אותם בהדסה‪ ,‬ובאסם‬ ‫ראיידה‪ ,‬שנהג במכונית ונפצע קשה באירוע‪ ,‬עכשיו‬ ‫חזר לעבוד‪ .‬עזרו מאוד למשפחה להתאושש“‪.‬‬ ‫נג'אג'רה מלא הערכה לפעילות של “ארץ‬

‫שלום“‪ ,‬ולדבריו שיתוף הפעולה היהודי‪-‬ערבי אינו‬ ‫מקרי‪ ,‬והוא מעיד על התפיסות שבהן מחזיקים‬ ‫אנשים רבים באזור‪“ .‬אנשים בנחלין רוצים לחיות‬ ‫עם יהודים ביחד‪ .‬לכולם פה יש חברים יהודים‪,‬‬ ‫מאפרת‪ ,‬מגוש עציון ומבית“ר עילית‪ .‬לי יש חברים‬ ‫גם מצור הדסה‪ .‬הרבה מזה בזכות מנחם פרומן‪,‬‬ ‫שהיה איש יקר וחבר טוב שעזר מאוד לקרב בין‬ ‫יהודים לערבים‪ .‬כששמעתי שהוא נפטר הלכתי‬ ‫לשבעה בביתו‪ ,‬נפגשתי עם החברים שלו ועם אשתו‬ ‫הדסה‪ .‬אני מקווה שגם אחרי מותו הם ימשיכו‬ ‫בפעילות הזאת“‪ ,‬הוא מסכם‪ ,‬ונדמה שגם הוא מודע‬ ‫לקושי הגדול לקדם את השלום בין העמים בתנאים‬ ‫האלה‪.‬‬

‫“יש הרבה ערבים באזור‬ ‫שהישראלים היחידים שהם‬ ‫מכירים הם חיילים במדים‪ .‬גם‬ ‫בצד הישראלי יש הרבה פחד‬ ‫ולחץ שלא לבוא עם הצד השני‬ ‫במגע‪ .‬יש הרבה פחות קשרים‬ ‫אנושיים‪ ,‬והמטרה שלנו היא‬ ‫להתגבר על הפחד ההדדי דרך‬ ‫מפגשים”‪ .‬שאול יודלמן‪ ,‬תושב בת‬ ‫עין ופעיל ב”ארץ שלום”‬ ‫צילום‪ :‬אסף הראל‬

‫חי שלום‬

‫לפני כשבוע הלך לעולמו הרב מנחם פרומן‪ ,‬רבו של הישוב תקוע וממייסדי "ארץ שלום"‬

‫לפני כשבוע פרסמה גברת בשם נעה שינדלינגר‬ ‫סטטוס מצמרר בפייסבוק שבו היא מביעה שמחה‬ ‫על מות שני טייסי המילואים שנהרגו בתאונת‬ ‫אימונים‪ ,‬יהי זיכרם ברוך‪ .‬מתברר שמאז הפוסט‬ ‫ההוא מטרידים את הוריה טלפונית‪ .‬שינדלינגר‬ ‫הפתיעה‪ ,‬היא הסבירה שזה לא מעניין אותה מכיוון‬ ‫שהוריה גם גזענים ציונים וארורים‪.‬‬ ‫ביום ההסתלקות של נשמת הצדיק‪ ,‬הרב מנחם‬ ‫פרומן‪ ,‬פרסמה חברת מפלגת העבודה פוסט זועף‬ ‫בדף של שלי יחימוביץ'‪ .‬היא הביעה כעס על כך‬ ‫ששלי פרסמה מספד פומבי לרב מנחם פרומן‪.‬‬ ‫“מי שמתנגד לקיום מצעד הגאווה בירושלים הוא‬ ‫הומופוב‪ ,‬מי שהומופוב הוא שונא אדם‪ ,‬אין שום‬ ‫מקום למספד על שונא אדם”‪ ,‬רעמו היא ועוד מגיב‬ ‫או שניים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 97‬התפלגה ישיבת מרכז הרב‪ ,‬ישיבת‬ ‫הדגל של הציונות הדתית‪ .‬קבוצת רבנים ובראשם‬ ‫הרב צבי טאו פרשו מהישיבה עקב החשש שהנהלת‬ ‫הישיבה מתכוונת להקים מכון הוראה לצד הישיבה‪.‬‬ ‫דבר זה‪ ,‬שנראה פעוט‪ ,‬היה כל כך בלתי נסבל‬ ‫בעיניהם שהם חשו שהם לא יכולים לחלוק בית‬ ‫מדרש עם מי שחושב להקים מכון הוראה‪ .‬פשוט‬ ‫לא יכולים‪.‬‬ ‫המשותף לכל האירועים האלה הוא התפיסה‬ ‫הערכית החזקה מאוד שעומדת בבסיסם‪ .‬החשיבה‬

‫הערכית אינה נותנת מקום לדברים אחרים לדור‬ ‫איתה בכפיפה אחת‪ .‬מי שלא אוחז בערכים הנכונים‪,‬‬ ‫הערכים "שלי" — הוא אדם פסול‪ ,‬אדם שאי אפשר‬ ‫להקשיב לו ואי אפשר לשתף איתו פעולה‪ .‬אנשי‬ ‫הסוד‪ ,‬המקובלים‪ ,‬יודעים לומר שתכונה זו מיוחסת‬ ‫בקבלה לקו ה”דין”‪ ,‬הצד הקשה‪ ,‬הלוחם‪ ,‬הבלתי‬ ‫מתפשר של המציאות‪.‬‬ ‫אל מול המקום הערכי‪ ,‬עומדת הנקודה‬ ‫האנושית‪ ,‬נקודת החיים‪ .‬מי שאוהב את חייו‪ ,‬בין אם‬ ‫הביטוי של האהבה הוא אלטרואיסטי או אגואיסטי‪,‬‬ ‫מדובר בקו ה”חסד”‪ ,‬אהבה גדולה יותר לזרימת‬ ‫החיים מאשר לגבולות ולאיסורים‪ .‬הרב מנחם היה‬ ‫ממשחררי הכותל במלחמת ששת הימים‪ .‬נראה‬ ‫שמאז הרב מנחם עשה מ'שחרור כתלים' מקצוע‪.‬‬ ‫כדי להרגיש את נקודת החיים של האחר‪ ,‬רובנו‬ ‫צריכים לשבור את הקירות המקיפים אותנו‪ .‬כדי‬ ‫שמתנחל ירגיש את הכאב של הערבי‪ ,‬הוא צריך‬ ‫לשבור את התפיסה הערכית שלו‪ ,‬את האמונה‬ ‫הטוטאלית בצדק‪ ,‬בכך שהארץ שלנו‪ .‬הרב מנחם‬ ‫המציא שיטה רוחנית‪ ,‬במקום לשבור — לשחרר את‬ ‫הכותל שמפריד בין אדם לאדם‪ ,‬לא לשבור‪ ,‬לא‬ ‫לוותר על מי שאתה‪ ,‬על עומק הזהות שלך‪ ,‬אבל‬ ‫טיפ טיפה לשחרר‪ .‬רק כשאדם חופשי‪ ,‬בין היתר‬ ‫מעצמו‪ ,‬ומהקיבעונות שלו‪ ,‬הוא יכול להכיר את‬ ‫אלוהים באמת‪.‬‬

‫דברים לזיכרו‬

‫“ותחסרהו מעט מאלוהים וכבוד והדר תעטרהו‪,‬‬ ‫הנה ידוע כי כל מה שחסר באדם‪ ,‬הן ברוחני הן‬ ‫בגשמי‪ ,‬החיסרון הוא בהשכינה — שהוא בחינת‬ ‫אלוקים‪ ,‬אך כשידע כל זאת‪ ,‬שהחיסרון הוא למעלה‬ ‫ולמטה‪ ,‬בודאי יהיה לו צער גדול ועצבות ולא‬ ‫יוכל לעבוד ה' יתברך בשמחה‪ .‬לכך צריך להשיב‬ ‫בעצמו‪ :‬מה אני? ומה חיי?! כי המלך בעצמו מגלה‬ ‫לי החיסרון שלו! וכי יש כבוד גדול מזה?! ומתוך כך‬ ‫בא לשמחה גדולה"‪ ,‬אומר ר' נחמן מברסלב בספרו‬ ‫ליקוטי מוהר"ן‪ .‬הרב מנחם ידע ולימד שלא רק‬ ‫אנחנו שבורים‪ ,‬פגומים וחלקיים‪ ,‬אלא גם נוכחות‬ ‫אלוהים בעולמנו פגומה וחלקית‪ .‬לא רק אנחנו לא‬ ‫מאמינים באלוהים‪ ,‬גם אלוהים לא מאמין בעצמו‪,‬‬ ‫ולפעמים אולי גם לא בנו‪.‬‬ ‫הכאב של הרב מנחם‪ ,‬שלא היה יכול לישון‬ ‫כשחייל נפצע בעזה‪ ,‬הצער של הצדיק על המציאות‬ ‫כולה‪ ,‬הוא שאיפשר לו לראות את החסד שחופף‬ ‫עלינו‪ ,‬את האנושיות שבכל אדם‪ .‬הוא שאיפשר לו‬ ‫את מה שבלתי אפשרי עבור אדם ערכי — לשבת‬ ‫בחדר אחד עם מרצח כמו אחמד יאסין ולדבר שלום‪.‬‬ ‫כי מתוך השבר‪ ,‬מתוך הרצון לתקן את האלוהות‪,‬‬ ‫הרב מנחם היה איש חסד שמתקן את העולם‪ .‬נשיאת‬ ‫ההפכים שלו הייתה סוד גדול‪ ,‬איש פלא שנשמתו‬ ‫פלא גדול‪ ,‬זיכרו חי וברוך‪.‬‬ ‫‪ /‬אלישע קאהן‬

‫‪12‬‬

‫‪ / 19.3.2013‬ח' בניסן תשע"ג‬

‫סניף שלומציון המלכה ‪5‬‬

‫‪02-6515454‬‬

‫ המבצע בתוקף עד ‪31.4‬‬‫ תקף בהצגת תעודת סטודנט בלבד‬‫ אין כפל מבצעים‬‫ תקף בסניף שלומציון המלכה בלבד‬‫תקף בכל ימות השבוע למעט יום ה' מהשעה ‪20:00‬‬

‫‪ IDI‬המפרסמים‬

‫המבורגר וצ'יפס‬ ‫ב‪ &30-‬בלבד‬

‫ח' בניסן תשע"ג ‪19.3.2013 /‬‬

‫‪.13‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪7‬‬‫‪,1‬‬ ‫י‬ ‫מי‬ ‫ם‬ ‫א'‪-‬‬ ‫ה'‬ ‫בין‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫עו‬ ‫ת‬ ‫‪0‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪09.00-‬‬

‫‪15‬‬

‫י‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ביבי‬ ‫קמפוס‬ ‫הר‬ ‫הצ‬ ‫ופ‬ ‫ים‬ ‫‪//‬‬ ‫במ‬ ‫סד‬ ‫רון‬ ‫המ‬ ‫וב‬ ‫יל‬ ‫ל‬ ‫פק‬ ‫ול‬ ‫טה למדעי הרוח‬ ‫קמפוס גב‬ ‫עת‬ ‫רם‬ ‫‪//‬‬ ‫ב‬ ‫ניין‬ ‫ה‬ ‫מנ‬ ‫הל‬ ‫ה‪,‬‬ ‫ב‬ ‫רח‬ ‫בה‬ ‫של‬ ‫יד‬ ‫אולם וייס‬

‫‪35‬‬‫‪15‬‬ ‫בלבד‬ ‫כל הספרים ב‪-‬‬

‫‪₪‬‬

‫‪₪‬‬

‫בהשתתפות מיטב ההוצאות‪:‬‬ ‫ידיעות ספרים‪ ,‬בבל‪ ,‬אחוזת בית‪,‬‬ ‫עם עוב ‪,‬ד חרגול‪ ,‬קוראים‪ ,‬כת ‪,‬ר מטר ועוד‪...‬‬

‫אקדמון ‪ -‬רשת חנויות באוניברסיטאות ובמכללות‬

‫‪www.academonil.co.il‬‬

‫ספרים עם פגמים קלים ‪ //‬אין החלפה‬ ‫או החזרה של הספרים שנרכשו ביריד‬

‫‪14‬‬

‫‪ / 19.3.2013‬ח' בניסן תשע"ג‬

‫מערת צדקיהו מארחת בחג‪...‬‬

‫פסח‬ ‫מופעי‬ ‫מתחת לעיר העתיקה‬ ‫≠ ∞∞∫‪±π‬‬ ‫‪≤∞∫∞∞ · ÌÈ¯Ú˘ ˙Á‬‬ ‫‪≠ · ÚÙ‬‬ ‫‪ÂÓ‰ ˙Ï È˙Ù‬‬ ‫˙‪ÈÁ‬‬ ‫ביום ד'‪:27/3 :‬‬

‫˙‡‪∫¢ËÈ·˜‰¢ ÚÙÂÓ· ¯Â˷˜ȇ Ô¯Ë‬‬

‫בואו לצחוק על כל מה שכואב! מופע אימפרוביזציה בו השחקנים מתמודדים על במה אחת עם האירועים‬ ‫האקטואליים החמים של השבוע‪ .‬סאטירה‪ ,‬הוצאה מהקשר ללא לקיחת אחריות‪ ,‬וכמובן‪ -‬שימוש הכרחי‬ ‫בדעת הקהל )זה אתם(‪ .‬אנחנו יודעים איך זה יתחיל‪ ,‬אבל אין לנו מושג איך זה ייגמר‪...‬‬

‫ביום ה'‪:28/3 :‬‬

‫‡‪∫¢Â‡ÂÏÓ ÌÏÂÚ¢ Ï·ÓÒ‬‬

‫מופע מוסיקאלי מפתיע ומרתק המשלב כלים וסגנונות מרחבי‬ ‫תבל‪ ,‬ומייצר היתוך מוסיקלי ייחודי בין הישן לחדש‪ ,‬הרחוק‬ ‫והקרוב המוכר והזר‪.‬‬ ‫שישה מוסיקאים מרקעים שונים‪ ,‬מנגנים יחדיו מגוון עשיר‬ ‫ומופלא של צלילים‪ ,‬מקצבים וקולות‪.‬‬ ‫ההרכב‪ ,‬מבצע חומרים מקוריים של הזמר ‪ /‬יוצר הידיי ליברמן‬ ‫ועיבודים מרעננים ליצירות מסורתיות מוכרות‪.‬‬

‫מספר המקומות מוגבל‬ ‫להזמנת כרטיסים‪ :‬פיתוח מזרח ירושלים ‪ -‬אתרי תיירות‬

‫טל‪ | 02 – 6277550 :‬פקס‪www.pami.co.il | davidson@pami.co.il | 02 – 6277962 :‬‬ ‫‪ÌÈÏ˘Â¯È ˙ÈȯÚ‬‬ ‫‪˙¯ÈÈ˙Ï ˙¢¯‰‬‬

‫ח' בניסן תשע"ג ‪19.3.2013 /‬‬

‫שזה מטריד במיוחד את הסטלנים שבינינו‪ ,‬גם‬ ‫כשהם סחים‪“ .‬ביחס למקומות ציבוריים אחרים‬ ‫מאוד בטוח פה‪ .‬יש פה גם הרבה מקומות שכיף‬ ‫לעשן בהם כי הם שקטים‪ ,‬רגועים ועם הרבה‬ ‫טבע“‪ ,‬מספק דניאל רמז דק בנוגע לאזור‬ ‫העישון החם בהר הצופים‪“ ,‬הדבר היחיד שקצת‬ ‫מטריד זה מה יקרה אם אחד המרצים יראה‬ ‫אותי ויעלו אותי לוועדת משמעת‪ ,‬אבל אני לא‬ ‫רואה את זה קורה‪ .‬אני משתדל לשים לב איפה‬ ‫אני יושב ומרגיש בטוח עם מה שאני עושה“‪.‬‬ ‫לדניאל טענות רבות בנוגע ליחסה של‬ ‫החברה לאנשים שמעשנים‪ ,‬יחס של צביעות‬ ‫לדבריו‪“ .‬כשאגודת הסטודנטים מקימה‬ ‫דוכן של בירות בשמונה שקלים‪ ,‬וכשתאים‬ ‫פוליטיים מוזגים לסטודנטים צ'ייסרים של‬ ‫ערק בהפסקות‪ ,‬נוצר מצב אבסורדי שבו‬ ‫גורמים ממוסדים מעודדים אותך להיכנס שיכור‬ ‫להרצאות‪ .‬אני יודע באופן אישי שבתקופות‬ ‫שאני שותה אני מרגיש שהתפקוד שלי יורד‪.‬‬ ‫גם תופעות הלוואי קשות יותר מאשר בעישון‬ ‫קנאביס“‪ .‬גם לגבי הריטלין‪ ,‬שצובר תאוצה‬ ‫בשנים האחרונות גם בקרב סטודנטים שאינם‬ ‫מאובחנים כבעלי הפרעות קשב וריכוז‪ ,‬יש‬ ‫לדניאל מה לומר‪“ .‬אלה סמים קשים לכל דבר‪,‬‬ ‫עם תופעות לוואי לא פשוטות‪ ,‬ומשום מה זה‬ ‫מקובל שסטודנטים מסתמכים על זה בתקופות‬ ‫מבחנים‪ .‬אז אלכוהול וריטלין לגיטימיים וגראס‬ ‫לא?“‪ ,‬הוא מסכם במירמור‪.‬‬

‫נוף לעיר העתיקה‬ ‫מרבית הסטודנטים שיישאלו אם יש סמים‬ ‫בקמפוס‪ ,‬ישיבו שהם מניחים שכן‪ ,‬אבל שלא‬ ‫ממש נתקלו בתופעה בגוף ראשון‪ .‬אלא‬ ‫שלדברי סטלני הר הצופים‪ ,‬פינות העישון‬ ‫רבות ומגוונות‪ .‬שניר טוען שיוצא לו לעשן‬ ‫בעיקר באמפיתאטרון שמתחת לאולמות טבע‬ ‫וכמובן בגן הבוטני רחב הידיים‪ .‬לדברי דניאל‪,‬‬ ‫הוא מוצא בכל פעם מקום נחמד ושקט אחר‬ ‫בקמפוס‪ ,‬ואפילו יצא לו לעשן בדשא רוח‪.‬‬ ‫“כל מקום באוניברסיטה שיש בו נוף יפה‬ ‫הולך‪ ,‬רצוי עם נוף לעיר העתיקה“‪ ,‬חושף‬ ‫עידן‪ ,‬בוגר החוג למזרח תיכון שסיים זה עתה‬ ‫את לימודיו‪ .‬בנוגע להשפעות על התפקוד‪,‬‬ ‫הוא דווקא טוען שעישון יומיומי הוא לא סגנון‬ ‫לימודים בר קיימא‪“ .‬בסוף משלמים את המחיר‬ ‫וההישגים בלימודים נפגעים“‪ ,‬הוא קובע‬ ‫בנחרצות‪“ .‬לעשן בערב בבית או בסוף השבוע‬ ‫עם חברים זה דבר אחד‪ ,‬ובאמצע יום לימודים‪,‬‬ ‫בקמפוס‪ ,‬זה דבר אחר לגמרי“‪.‬‬ ‫עידן גם חולק על אלה שטוענים שזה הופך‬ ‫אותם לחדים וליצירתיים במיוחד‪“ :‬כל אלה‬ ‫שמנסים להצדיק את זה לוקים בעיניי בשכנוע‬ ‫עצמי עמוק‪ .‬אין לי שום דבר עקרוני נגד זה‪,‬‬ ‫אני בעצמי מעשן באופן קבוע‪ ,‬אבל אין ספק‬ ‫שזה לא משהו שיכול לפקס אותך‪ .‬זה אולי נכון‬ ‫לגבי סטודנט לאמנות או למוזיקאי שמחפש‬

‫‪17‬‬

‫“ככל שעובר הזמן‬ ‫אני מגלה עוד ועוד‬ ‫אנשים שמעשנים בזמן‬ ‫הלימודים‪ .‬אתה יושב‬ ‫עם מישהו‪ ,‬פתאום‬ ‫מצטרף עוד חבר שהוא‬ ‫מכיר‪ ,‬ואז עוד אחד‪,‬‬ ‫והמעגל הזה רק הולך‬ ‫ומתרחב”‪ .‬שניר‪ ,‬סטודנט‬ ‫למדעי המדינה‬ ‫השראה‪ ,‬אבל כשצריך לשמור על ריכוז במשך‬ ‫שעות רבות ולהבין לעומק מאמרים קשים‬ ‫לקריאה‪ ,‬שלרוב כתובים באנגלית‪ ,‬מגוחך‬ ‫לטעון שזה עוזר“‪ ,‬הוא גורס‪.‬‬ ‫“בשנה ב' של התואר“‪ ,‬הוא ממשיך‪,‬‬ ‫“כתבתי עבודה שלמה כשהייתי מסטול‪ .‬בזמן‬ ‫אמת הייתי בטוח שכתבתי מסמך גאוני‪ .‬אבל‬ ‫יום למחרת‪ ,‬לפני ההגשה‪ ,‬עברתי על העבודה‬ ‫המשך מעמ' ‪> 19‬‬

‫‪ / 19.3.2013‬ח' בניסן תשע"ג‬

‫‪16‬‬

‫מגזין‬

‫ונפש‬ ‫בוף ונפש‬ ‫בוף‬ ‫החבר שיושב לידכם בשיעור והמוכר בפינת הקפה‬ ‫בין העצים בהר הצופים‪ ,‬על הדשא בגבעת רם או ממש‬ ‫מחוץ לכיתה אנשים שמעשנים גראס בקמפוס הם כבר‬ ‫לא תופעה נדירה “יותר בטוח לעשן פה מאשר בכל‬ ‫מקום אחר”‪ ,‬טוען אחד הסטודנטים אזעקת השכמה‬ ‫לאוניברסיטה או תופעה לא מזיקה שיש להשלים איתה?‬

‫ערן אמסלם‬

‫“‬

‫אחיייי‪ ,‬כל המדינה ש'ך מעשנת‪ ,‬בדוק‬ ‫אחי‪ ,‬הרצל היה מעשן“‪ ,‬מצהיר אחד‬ ‫הסטלנים ב“שיט שסטלנים אומרים“‪.‬‬ ‫“תאאאאכל'ס“‪ ,‬משיב לו הסטלן השני‪ .‬ולמרות‬ ‫שיהודה לייב מאגנס לא הוזכר בין המעשנים‪,‬‬ ‫גם האוניברסיטה העברית לא טומנת את ידה‬ ‫בקססה‪ ,‬מתברר‪“ .‬היום‪ ,‬כשהרבה אנשים‬ ‫עוברים לעשן סיגריות מגולגלות‪ ,‬הרבה יותר‬ ‫קשה לקלוט שאתה מעשן גראס“‪ .‬אומר שניר‪,‬‬ ‫סטודנט שנה א' למדע המדינה (כל השמות‬ ‫בכתבה בדויים)‪“ .‬בעבר אם היו רואים אותך‬ ‫מגלגל משהו ישר היו יודעים שזה ג'וינט‪.‬‬ ‫רוב האנשים באוניברסיטה גם לא מזהים את‬ ‫הריח“‪ .‬בחיים על‪-‬פי שניר אין סכנה גדולה‬ ‫בעישון ג'וינטים בקמפוס הר הצופים‪ .‬לדבריו‪,‬‬ ‫בחצי השנה הראשונה שלו באוניברסיטה‬ ‫הספיק כבר לעשן כמה עשרות פעמים‪ ,‬עם‬ ‫אנשים שונים ובמקומות מגוונים‪.‬‬ ‫אם בתחילת השנה היו לו עוד ספקות‪ ,‬הרי‬ ‫שהיום ברור לשניר שמדובר בתופעה רחבה‬ ‫בקמפוס‪“ .‬אני אמנם חדש באוניברסיטה‪ ,‬אבל‬ ‫ככל שעובר הזמן אני מגלה עוד ועוד אנשים‬ ‫שמעשנים בזמן הלימודים‪ .‬התהליך הוא כזה‪:‬‬ ‫קודם כול אתה מגלה שהבן אדם הוא טיפוס‬ ‫שמעשן‪ ,‬כי דיברת איתו על זה או שעישנת‬ ‫איתו מחוץ לאוניברסיטה‪ .‬אז אתה מציע לו‬ ‫להצטרף אליך‪ ,‬ומשם זה מתגלגל‪ :‬אתה יושב‬ ‫עם מישהו‪ ,‬פתאום מצטרף עוד חבר שהוא‬

‫“פעם אחת ניסיתי‬ ‫לכתוב עבודה אחרי‬ ‫שעישנתי‪ ,‬והייתי בטוח‬ ‫שכתבתי משהו גאוני‪.‬‬ ‫אבל יום למחרת עברתי‬ ‫על העבודה שוב וראיתי‬ ‫שכתבתי מסמך מקושקש‬ ‫ולא ברור‪ ,‬והייתי צריך‬ ‫לכתוב את הכול מחדש‪.‬‬ ‫בשורה התחתונה‪ ,‬כשיש‬ ‫מטלות לימודיות‪ ,‬זה רק‬ ‫פוגע”‪ .‬עידן‪ ,‬בוגר החוג‬ ‫למזרח תיכון‬ ‫מכיר‪ ,‬ועוד אחד‪ ,‬והמעגל רק הולך ומתרחב“‪.‬‬ ‫לדברי שניר‪ ,‬העישון במהלך יום הלימודים לא‬

‫מפריע לו לעמוד בעומס המטלות האקדמיות‪.‬‬ ‫“לא רק שזה לא פוגע‪ ,‬זה אפילו משפר את‬ ‫התפקוד‪ .‬כשאני צריך לכתוב עבודות זה‬ ‫עוזר לי להתרכז‪ ,‬ויותר חשוב — זה מעלה לי‬ ‫את היכולת להישאר ערני בשיעורים הפחות‬ ‫מעניינים“‪ ,‬הוא משתף בהתלהבות‪.‬‬

‫“זה לא שונה מאלכוהול”‬ ‫בדומה לשניר‪ ,‬גם דניאל‪ ,‬סטודנט‬ ‫לפילוסופיה‪ ,‬טוען שאין כל סתירה בין עישון‬ ‫בקמפוס לבין הישגים אקדמיים גבוהים‪“ .‬את‬ ‫רוב הלימודים שלי אני עושה ככה והציונים‬ ‫שלי טובים מאוד‪ .‬כשאני צריך לכתוב עבודה‪,‬‬ ‫אני מרגיש שאני עושה את זה יותר טוב‪,‬‬ ‫וכשאני כותב בשיעור הסיכומים שלי הרבה‬ ‫יותר ארוכים‪ .‬אני כותב יותר לעומק“‪ .‬דניאל‬ ‫בחר גם הוא לבחון קצת את השטח לפני‬ ‫שהתחיל לעשן בקמפוס‪“ .‬בתחילת התואר‬ ‫נמנעתי מזה כדי להיכנס לתלם‪ .‬אבל היום‪,‬‬ ‫אחרי שכבר התרגלתי ללימודים‪ ,‬זה לא מפריע‬ ‫ואפילו תורם‪ .‬יש הרבה אנשים שחושבים שזה‬ ‫פוגע בלימודים‪ ,‬ואולי זה נכון לגביהם‪ ,‬אבל‬ ‫אני באופן אישי מרגיש שזה הפוך‪ .‬אני גם יודע‬ ‫על עוד הרבה כמוני“‪.‬‬ ‫לעישון גראס באוניברסיטה עשויות‬ ‫השלכות להיות קשות במישור החוקי‬ ‫והמשמעתי כאחד‪ ,‬אבל למרות זאת‪ ,‬לא נראה‬

‫ח' בניסן תשע"ג ‪19.3.2013 /‬‬

‫המשך מעמ' ‪> 17‬‬

‫‪19‬‬

‫נתונים מסקר הרשות למלחמה בסמים הנערך באוניברסיטאות השונות‪:‬‬ ‫כלל אוכלוסיית הסטודנטים בארץ‬

‫תלמידי החוג למדעי‬ ‫הרוח מובילים את רשימת‬ ‫צורכי הסמים הקלים‬

‫תלמידי החוג לרפואה הם‬ ‫קבוצת המשתמשים הקטנה‬ ‫ביותר בסמים קלים‬

‫“כשאגודת הסטודנטים‬ ‫מקימה דוכן של בירות‬ ‫בשמונה שקלים‪ ,‬וכשתאים‬ ‫פוליטיים מחלקים‬ ‫לסטודנטים צ’ייסרים של‬ ‫ערק בהפסקות‪ ,‬נוצר מצב‬ ‫אבסורדי שבו גורמים‬ ‫ממוסדים מעודדים אותך‬ ‫להיכנס שיכור להרצאות‪.‬‬ ‫אז זה לגיטימי וגראס‬ ‫לא?” דניאל‪ ,‬סטודנט‬ ‫לפילוסופיה‬

‫שוב‪ ,‬הפעם 'סחי'‪ ,‬וראיתי שכתבתי מסמך‬ ‫מקושקש לגמרי ולא ברור‪ .‬הייתי צריך לכתוב‬ ‫את הכול מחדש‪ .‬בשורה התחתונה‪ ,‬גם אם‬ ‫זה נחמד במצבים חברתיים‪ ,‬כשיש מטלות‬ ‫לימודיות אני לא מאמין בזה“‪.‬‬

‫יותר סבלני ורגוע‬ ‫תופעת העישון בקמפוס לא כוללת‬ ‫רק סטודנטים‪ ,‬שנמצאים כידוע בתקופה‬ ‫משוחררת במיוחד בחייהם‪ ,‬ומקיפה גם עובדים‬ ‫באוניברסיטה‪ .‬גלעד‪ ,‬עובד באחד מבתי‪-‬הקפה‬ ‫באוניברסיטה‪ ,‬מעשן לדבריו כמעט כל יום‪.‬‬ ‫"בדרך כלל אני מעשן בסוף היום‪ ,‬לבד בפינה‬ ‫של בית‪-‬הקפה‪ ,‬ולפעמים עם עוד אנשים‬ ‫מהעבודה“‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬ההשפעה על התפקוד שלו בעבודה‬ ‫משתנה‪“ .‬זה משפיע על התפקוד שלי גם לרעה‬ ‫ אני מתבלבל בקופה‪ ,‬לא מצליח לעשות כמה‬‫דברים ביחד ונלחץ מדברים קטנים וחסרי‬ ‫חשיבות ‪ -‬אבל גם לטובה‪ .‬אני יותר רגוע‪ ,‬יותר‬ ‫נחמד ויותר סבלני ללקוחות ולחברים לעבודה‪.‬‬ ‫בשורה התחתונה אין לי ספק שההשפעה היא‬ ‫חיובית הרבה יותר מאשר שלילית“‪.‬‬ ‫לדברי גלעד‪ ,‬יצא לו לא פעם לעשן עם‬ ‫חבריו לעבודה‪ ,‬וגם הבוס שלהם אינו מוטרד‬ ‫מהתופעה‪“ .‬הוא ראה אותנו מעשנים פעם‬ ‫ולא אמר כלום‪ ,‬ממש לא התייחס לזה‪ .‬כנראה‬ ‫שאנשים פה לא עושים מזה עניין“‪ ,‬הוא אומר‬

‫‪22%‬‬

‫‪40%‬‬

‫‪35%‬‬

‫‪31%‬‬

‫אונ' בן‪-‬גוריון‬

‫אונ' העברית‬

‫‪16%‬‬ ‫אונ' בר‪-‬אילן‬

‫אחוז הסטודנטים במוסדות שהשתמשו במהלך הלימודים בסמים קלים‬

‫בסיפוק‪.‬‬

‫כיף על חשבון יעילות‬ ‫למרות ההבדלים שנהוג להניח שקיימים‬ ‫בין המגוון הביולוגי בהר הצופים ובגבעת‬ ‫רם‪ ,‬מתברר שאפשר להתאחד מאחורי הבאנג‬ ‫וליהנות מיחסי סטלנות טובים‪ .‬גם גבעת רם‪,‬‬ ‫מתברר‪ ,‬מלאה בסמים‪ ,‬ובניגוד למבוכי הבטון‬ ‫האבסורדיים בהר הצופים‪ ,‬הרי שבגבעת רם‬ ‫מדשאות רחבות ידיים‪ ,‬ופינות חמד רבות‪.‬‬ ‫מושיק הוא סטודנט למתמטיקה‪ ,‬ולדבריו‬ ‫“הקמפוס בגבעת רם הוא המקום הכי בטוח‬ ‫לעשן בו‪ .‬אפשר לעשן פה כמעט בכל פינה‪.‬‬ ‫הייתה תקופה שהייתי בורר את המקומות שאני‬ ‫יושב בהם‪ ,‬אבל מהר מאוד הבנתי שזה מיותר‬ ‫לגמרי ואין ממי לחשוש‪ .‬במקומות אחרים יש‬ ‫משטרה אבל פה בכלל לא‪ .‬יש הרבה חורשות‬ ‫יפות בקמפוס‪ ,‬מדשאות רחבות‪ ,‬ובשעות‬ ‫מסוימות ביום — בעיקר אחר הצהריים כשלא‬ ‫צפוף מדיי — נחמד מאוד לשבת בהן ולעשן“‪.‬‬ ‫מושיק מודה שהעישון פוגע בריכוז‪,‬‬ ‫אלא שלטענתו ההשפעה לא משמעותית‪.‬‬ ‫“לשיעור גאומטריה דיפרנציאלית‪ ,‬קורס‬ ‫קשה לכל הדעות‪ ,‬אני לא אכנס מסטול כי אין‬ ‫סיכוי שאצליח לעקוב‪ .‬אבל יש שיעורים פחות‬ ‫מעניינים‪ ,‬כאלה שאם אני אכנס אליהם מרוכז‬ ‫מדיי אני פשוט חולם‪ ,‬ואז לעשן לפני עוזר לי‬ ‫ליהנות יותר ולהתעניין יותר בשיעור‪ .‬במקום‬

‫להתעצבן על המרצה ולחשוב בלב 'יאללה‪,‬‬ ‫שיתקדם כבר'‪ ,‬אני הופך להיות הרבה יותר‬ ‫סבלני ומקבל“‪.‬‬ ‫גם אופי הלימודים המדעי משפיע‪,‬‬ ‫לדברי מושיק‪ ,‬על הרגלי צריכת הסמים של‬ ‫הסטודנטים בקמפוס‪“ .‬בלימודים בגבעת רם‬ ‫יש מהלך מחשבה מסודר שצריך לעקוב אחריו‪,‬‬ ‫וכשזה המצב‪ ,‬לרוב זה לא טוב לעשן‪ .‬כשאני‬ ‫מעשן‪ ,‬הרבה פעמים זה תוך כדי ידיעה שאני‬ ‫מוותר לעצמי‪ ,‬שזה יאט אותי‪ ,‬אבל לפחות‬ ‫יהיה לי הרבה יותר כיף‪ .‬במתמטיקה יש‬ ‫היבט כמותי שמחייב לשמור על רמה גבוהה‬ ‫במיוחד של ריכוז‪ ,‬ואין ספק שזה קשה יותר‬ ‫כשמעשנים“‪.‬‬ ‫גם רון‪ ,‬סטודנט לפיזיקה בגבעת רם‪ ,‬מעשן‬ ‫בקמפוס לדבריו “יותר מפעם ביום‪ .‬יש פה כל‬ ‫כך הרבה מקומות יפים‪ ,‬האוניברסיטה בנתה‬ ‫'דק' עץ בתוך החורשה שקרובה למעונות‪ ,‬ויש‬ ‫גם את האמפיתאטרון שאנחנו אוהבים לשבת‬ ‫בו‪ .‬יצא לי גם לעשן פה בבתי‪-‬קפה“‪.‬‬ ‫גם לדעתו של רון‪ ,‬הקמפוס הוא אחד‬ ‫המקומות הבטוחים ביותר לעשן בהם‬ ‫בירושלים‪“ .‬היה בשנים האחרונות מבצע גדול‬ ‫של המשטרה של חיפושי סמים על צעירים‬ ‫במרכז העיר וברחביה‪ ,‬וזה משהו שברור‬ ‫שלא יקרה באוניברסיטה‪ .‬אנחנו הסטודנטים‬ ‫נתפסים כילדים טובים שלא עושים צרות‪ ,‬ולכן‬ ‫יודעים שאין שום סיכוי שהשוטרים יציקו לנו‬ ‫כאן“‪.‬‬

‫‪ / 19.3.2013‬ח' בניסן תשע"ג‬

‫‪18‬‬

‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫משרד דיקן הסטודנטים‬

‫זוכרים אחרת‬ ‫שבוע העלאת מודעות לשואה‬

‫טקס ערב יום הזיכרון‬ ‫לשואה ולגבורה‬ ‫בהשתתפות‪:‬‬

‫הזמר ירמי קפלן‬ ‫חברי התכנית "זכור וכבד"‬ ‫"זה סיפור קודר‪ ,‬אבל גם מאלף‪ ...‬אני מבטיח לכם‪ .‬זה עלול להיות קצת ארוך‪ ,‬ככלות הכול קרו‬ ‫הרבה דברים‪ ,‬אבל אם במקרה אתם לא ממהרים‪ ,‬אולי תמצאו את הזמן‪ .‬בנוסף על כך‪ ,‬זה נוגע‬ ‫לכם‪ :‬אתם עוד תראו כמה שזה נוגע לכם‪) ".‬ג'ונתן ליטל‪ ,‬נוטות החסד(‬

‫מתי?‬

‫ביום ראשון ‪ 7‬באפריל ‪,2013‬‬ ‫כ"ז ניסן תשע"ג‪ ,‬בשעה ‪20:00‬‬

‫איפה?‬

‫בבית הלל הממוקם ברחבת‬ ‫פרנק סינטרה‬ ‫קמפוס הר הצופים‬

‫לפרטים נוספים‪:‬‬ ‫בית הלל‪ ,‬נטלי‪ ,02-5817714 :‬הדר‪050-3778184 :‬‬ ‫‪www.hujihillel.org.il‬‬

‫הכניסה‬ ‫חופשית‬

‫ח' בניסן תשע"ג ‪19.3.2013 /‬‬

‫‪21‬‬

‫בעמוד הקודם‪ :‬רקדנית הפלמנקו שרון שגיא‪ ,‬יהודה שויקי ואדוה ירמיהו‪ .‬צילומים‪ :‬נטשה שקנס‪ ,‬מל ביקרמן‬

‫מהקליקה המקומית שכוללת נגנים‪ ,‬זמרים‬ ‫ורקדניות‪ ,‬אך גם מאוהבי הז'אנר מכל הארץ‪“ .‬אין‬ ‫הופעה שלא מגיעים אליה אנשים מחוץ לעיר“‪,‬‬ ‫מתגאה ירמיהו‪“ .‬עד כמה שקשה לתל אביבים‬ ‫לעלות לירושלים‪ ,‬אנחנו סוחפים גם אותם“‪.‬‬ ‫האמנים מצדם מבהירים כי החיבור לז'אנר‬ ‫אינו מתפתח בהדרגה‪ .‬לטענתם‪ ,‬או שנסחפת‬ ‫או שלא‪“ .‬הפלמנקו לא קל לעיכול וללמידה“‪,‬‬ ‫טוענת שגיא‪“ .‬אחרי החשיפה לז'אנר‪ ,‬זה מתחלק‬ ‫לשניים ‪ -‬מי שאוהב ומי שלא אוהב‪ .‬אני לא‬ ‫מכירה אנשים שהם 'בערך'“‪.‬‬ ‫חלק מהיופי בריקוד הוא הגיוון ‪ -‬כל רקדנית‬ ‫נראית אחרת על הבמה‪ .‬במחול הקלאסי מבנה‬ ‫הגוף של הרקדניות דומה והטכניקה מועתקת‬ ‫מאחת לשנייה‪ .‬אולם לדברי שגיא‪“ ,‬בפלמנקו‬ ‫סוג הכישורים שנדרשים הם לאו דווקא רגליים‬ ‫ארוכות‪ ,‬אלא כישורים אחרים לגמרי‪ .‬יש דברים‬ ‫חשובים יותר מהמשקל ומהגובה‪ ,‬ואנחנו גם‬ ‫משתדלים שלא להיות רזים מדיי כי זה גם לא‬ ‫מתאים“‪ .‬הערך המוסף של הפלמנקו הוא במידה‬ ‫רבה חינוכי‪ ,‬ומלמד את הרקדניות לפתח סגנון‬ ‫ואופי ייחודיים במקום לקבע דימויי גוף‪“ .‬בדומה‬ ‫לריקוד אפריקאי‪ ,‬יש הרבה תנועה שמתחברת‬ ‫למבנה הגוף הנשי ונותנת לו ביטוי ודגש“‪,‬‬ ‫מסבירה שגיא‪.‬‬ ‫במפתיע או שלא‪ ,‬המוזיקאים והרקדניות‬ ‫המובילים בארץ בתחום הפלמנקו מגיעים‬ ‫דווקא מעיר הקודש‪ .‬זמרת הפלמנקו יעל הורביץ‬ ‫התחילה גם היא את דרכה בירושלים‪“ .‬נדבקתי‬ ‫בחיידק“‪ ,‬היא אומרת בחיוך‪“ ,‬ואז פשוט נסעתי‬ ‫לסביליה‪ ,‬שכרתי דירה והתחלתי ללמוד“‪.‬‬

‫“בלי שמישהו צועק ’אולה’‬ ‫מהקהל‪ ,‬הפלמנקו פחות חי‪ .‬הקהל‬ ‫הוא חלק בלתי נפרד מהאמנים‬ ‫על הבמה ונמצא שם כדי לחזק‬ ‫ולהגיד לאמן ’נגעת בי’”‪.‬‬ ‫אדוה ירמיהו‪ ,‬תלמידה בתאטרון‬ ‫החזותי בירושלים ורקדנית פלמנקו‬ ‫מקצועית‬ ‫כמו בסרט ספרדי טוב‪ ,‬בתוך ברנז'ת הפלמנקו‬ ‫המקומית בסביליה פגשה את בעלה ערן‪“ .‬הוא‬ ‫היה בסיסט שלמד לנגן בס‪-‬פלמנקו אצל נגן הבס‬ ‫של פאקו דה‪-‬לוסיה המפורסם“‪ ,‬היא משתפת‪.‬‬ ‫כשערן הגיע לאנדלוסיה השניים נפגשו ונשארו‬ ‫שם כמה שנים‪ .‬לימים הפיק ערן את אלבום‬ ‫הביכורים של הורביץ‪“ ,‬לטידו“ (פעימות לב)‪,‬‬ ‫שיצא בקיץ האחרון‪.‬‬ ‫הורביץ‪ ,‬צרפתייה‪-‬ארגנטינאית‪ ,‬משלבת‬ ‫במוזיקה שלה עברית וצרפתית‪“ .‬יש באלבום‬ ‫משהו מאוד אישי‪ .‬הבסיס המוזיקלי הוא פלמנקו‬ ‫והמעטפת יותר רכה“‪ .‬הורביץ מופיעה במסגרת‬ ‫להקת “‪ “Flamenco Natural‬ובאופן עצמאי‪.‬‬ ‫בשבוע האחרון הופיעה בבית הקונפדרציה‬ ‫במסגרת סדרה של מוזיקת עולם‪.‬‬

‫סביליה פינת בן יהודה‬ ‫השהות בספרד היא חלק בלתי נפרד‬ ‫מההתקדמות המקצועית‪“ .‬אמנם אפשר ללמוד‬

‫היום פלמנקו בארץ ברמה גבוהה מאוד‪ ,‬אבל‬ ‫עדיין יש הכרח לחיות תקופה מסוימת בספרד“‪,‬‬ ‫קובעת שגיא‪ .‬לטענתה‪ ,‬רקדן או מוזיקאי יכול‬ ‫לספוג בזמן יחסית קצר בספרד הרבה מעבר למה‬ ‫שהוא יכול לספוג בארץ‪ ,‬מכיוון שהפלמנקו טבוע‬ ‫עמוק בתרבות הספרדית‪“ .‬אתה ממש חי במקום‬ ‫ולא רק לוקח שיעורים“‪ ,‬היא מסבירה‪“ .‬אתה‬ ‫רואה הופעות ומתחבר אליהן ממקום הרבה יותר‬ ‫פנימי“‪.‬‬ ‫גם ירמיהו נמצאת על קו ישראל‪-‬ספרד‬ ‫ומגיעה לשם לפחות פעם בשנה‪ ,‬לרוב לתקופת‬ ‫זמן של חודשיים‪-‬שלושה‪ .‬היא מסכימה שזהו חלק‬ ‫הכרחי בהתהוות של רקדנית‪“ :‬אף אחד מאיתנו‬ ‫לא נולד לזה“‪ ,‬היא אומרת‪“ .‬אני לא שומעת‬ ‫פלמנקו מגיל אפס‪ ,‬אימא שלי לא זמרת ואבא‬ ‫שלי לא גיטריסט‪ .‬אחרי תקופה בספרד אתה‬ ‫מצליח להבין את האווירה‪ ,‬ואתה מתחבר לעולם‬ ‫הזה ממקום רגשי מאוד עמוק“‪.‬‬ ‫ירמיהו מעבירה סדנאות עם שויקי ועם עידית‬ ‫צ'ופניק‪ ,‬חוקרת פלמנקו‪ ,‬שמשלבות תאוריה‬ ‫של פלמנקו‪ ,‬הבנת מקצבים וסקירה היסטורית‪.‬‬ ‫“במהותו הפלמנקו מאוד מחובר לשורשים‪,‬‬ ‫ואם מתנתק הקשר בין החדש לישן‪ ,‬משהו הולך‬ ‫לאיבוד“‪ ,‬מסביר שויקי‪.‬‬ ‫אתה מאמין שבקרוב נראה פה תת‪-‬ז'אנר של‬ ‫פלמנקו ישראלי?‬ ‫“יכול להיות שבעוד חצי דור זה כבר יהיה‬ ‫שונה‪ ,‬ויהיה אפשר לעשות פלמנקו עצמאי‬ ‫בירושלים או בציריך או בטוקיו‪ ,‬שבה אגב יש‬ ‫סצנה ענקית‪ .‬עד אז אנחנו עדיין חיים בצל של‬ ‫ספרד“‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫‪ / 19.3.2013‬ח' בניסן תשע"ג‬

‫תרבות‬

‫הקאווה והטאפסים כבר מזמן יובאו אלינו מספרד‪ ,‬וכעת הגיע תורו של הפלמנקו להיות‬ ‫הדבר החם הבא בלב ליבה של ירושלים חיה ובועטת קליקה שלמה של רקדניות‪ ,‬זמרים‬ ‫ונגנים‪ ,‬שהפכו את האמנות הסוערת לדרך חיים “פלמנקו זה לא רק שמלה אדומה עם‬ ‫נקודות‪ ,‬פרח בשיער וקסטנייטות” אולה!‬

‫בשמלה אדומה‬ ‫מיכל תותחני‬ ‫בבר קטן במרכז העיר מונח על השולחן יין‬ ‫ממחוז “ריוחה“ שבספרד‪ .‬על הבמה גיטריסט‬ ‫פורט בקצב מסחרר והלב דופק מהר‪ .‬נגן הקחון‬ ‫עוצם את עיניו‪ ,‬בשעה שהרקדנית מתופפת‬ ‫בקצביות עם כפות הרגליים‪ .‬הזמרת כמעט בוכה‬ ‫והקהל מתרגש יחד איתה‪ .‬מישהי מהצופים‬ ‫בהופעה צועקת “אולה!“‪ ,‬הרקדנית משיבה לה‬ ‫בחיוך‪ ,‬והסינרגיה בין הצבעים‪ ,‬המראות והצלילים‬ ‫היא כמעט על‪-‬חושית‪.‬‬ ‫עד לאחרונה השתתפות בסצנה כזו דרשה‬ ‫לכל הפחות נסיעה לספרד ויציאה למסע ממושך‬ ‫במחוז אנדלוסיה‪ .‬אלא שכיום‪ 600 ,‬שנה אחרי‬ ‫גירוש יהודי ספרד‪ ,‬גם הפלמנקו עולה לארץ‬ ‫ומתחיל לצבור תאוצה דווקא בבירה‪.‬‬ ‫סצנת הפלמנקו בירושלים מורכבת‬ ‫ממוזיקאים‪ ,‬רקדנים וקהל נלהב‪ ,‬שלכולם‬ ‫משותפת האהבה לסחרור הספרדי‪ .‬אחת מהן היא‬ ‫הרקדנית שרון שגיא‪ ,‬מנהלת המרכז הירושלמי‬ ‫לפלמנקו “דואנדה“‪ ,‬שמהווה בית פתוח לאמנים‬ ‫בו החלו רבים את דרכם המקצועית‪ .‬את המרכז‬ ‫הקימה שגיא בשיתוף עיריית ירושלים‪ ,‬כששבה‬ ‫לארץ לאחר ‪ 11‬שנים של מגורים בספרד ונדודים‬ ‫בעולם‪“ .‬להביא את הפלמנקו לפה נראה לי נכון‬ ‫יותר מאשר לחיות כמו צוענייה ולנדוד“‪ ,‬היא‬

‫משתפת‪“ .‬יש בי משהו מאוד שורשי וישראלי‬ ‫והרגשתי שאני רוצה לעסוק באמנות שלי באופן‬ ‫אישי יותר ולהקים פה משהו“‪.‬‬

‫“סוג הכישורים שנדרשים הם‬ ‫לאו דווקא רגליים ארוכות‪ .‬ישנם‬ ‫דברים שחשובים יותר מהמשקל‬ ‫ומהגובה‪ ,‬ואנחנו גם משתדלים‬ ‫שלא להיות רזים מדיי כי זה גם‬ ‫לא מתאים”‪ .‬שרון שגיא‪ ,‬מנהלת‬ ‫המרכז הירושלמי לפלמנקו “דואנדה”‬ ‫גם מחוץ למרכז מופיעים אמנים רבים ברחבי‬ ‫העיר‪ ,‬דוגמת הגיטריסט והזמר הירושלמי יהודה‬ ‫(שוקי) שויקי‪ ,‬דמות בולטת בסצנת הפלמנקו‬ ‫הישראלית‪ ,‬המופיע בכל חודש ב“אברם‪-‬בר“‪.‬‬ ‫הוא עושה זאת במסגרת להקת “‪Flamenco‬‬ ‫‪ “Natural‬הירושלמית ובמקומות נוספים באופן‬ ‫עצמאי‪“ .‬בפלמנקו יש איזה 'סך‪-‬הכול' של‬ ‫אלמנטים בימתיים שהופך את העניין לחוויה‬

‫מאוד בולטת וחזקה לצופה“‪ ,‬הוא מסביר את‬ ‫מוקד המשיכה שלו לתחום‪“ ,‬משהו שמביא דברים‬ ‫אמיתיים מבפנים“‪.‬‬ ‫“פלמנקו זה לא רק שמלה אדומה עם נקודות‪,‬‬ ‫פרח בשיער וקסטנייטות“‪ ,‬מסכימה אדוה ירמיהו‪,‬‬ ‫תלמידה בתאטרון החזותי בירושלים ורקדנית‬ ‫פלמנקו מקצועית‪“ .‬הפלמנקו הוא סגנון חיים‪ .‬זה‬ ‫ברחוב‪ ,‬זה בבית‪ ,‬באוכל‪ ,‬בשפה ובאווירה“‪.‬‬

‫אולה עולה‬ ‫הפלמנקו החל כשירה צוענית‪ ,‬אליה התווספה‬ ‫עם הזמן הגיטרה‪ ,‬ורק ממש בסוף הצטרף לכל‬ ‫החבילה גם הריקוד‪ .‬הנושאים שבהם נוגע‬ ‫הפלמנקו מאוד אמוציונאליים‪“ .‬בלי שמישהו‬ ‫צועק 'אולה' מהקהל‪ ,‬הפלמנקו פחות חי“‪ ,‬אומרת‬ ‫ירמיהו‪“ .‬הקהל הוא חלק בלתי נפרד מהאמנים‬ ‫על הבמה‪ ,‬הוא נמצא שם כדי לחזק ולהגיד לאמן‬ ‫'נגעת בי'“‪ .‬החיבור המיוחד של הקהל בא לידי‬ ‫ביטוי לכל אורך המופע‪ ,‬אך מקבל ביטוי מיוחד‬ ‫במסורת ה“פין דה פיאסטה“ (סוף המסיבה‪ ,‬מ‪.‬ת‪,).‬‬ ‫מסורת ארוכת שנים לפיה בסוף ההופעה אמני‬ ‫פלמנקו שיושבים בקהל מוזמנים לעלות לבמה‬ ‫ולאלתר יחד עם האמנים את ההדרן‪.‬‬ ‫הקהל שמגיע לירושלים מורכב בעיקרו‬

‫אפרו‪-‬ירושלמי‬

‫ח' בניסן תשע"ג ‪19.3.2013 /‬‬

‫‪23‬‬

‫תרבות‬

‫חמישה נגנים‪ ,‬שלוש שפות ועיר אחת ג’אלי אנסמבל מפתיעים עם מוזיקה מקורית בנגיעות‬ ‫אפריקאיות‪ ,‬ומצליחים להרים את הקהל במנדינקה‪ ,‬עברית ואנגלית אלבום אחד כבר כאן‪ ,‬השני‬ ‫בדרך ובקרוב ישוחרר סינגל ראשון לרדיו גרוב אתני מקורי‬

‫יעל ורסנו‬ ‫זה מתחיל בגיטרה‪ .‬חמישה גברים ישראלים על‬ ‫במה ועדיין לא ברור למה לצפות ‪ -‬הרי כמעט כל‬ ‫שיר מתחיל ככה‪ ,‬עם גיטרה‪ .‬הקהל נע בציפייה לפי‬ ‫הפריטה‪ ,‬צעד נגיעה‪ ,‬צעד נגיעה‪ .‬ואז הוא שר‪ .‬לא‬ ‫עברית‪ ,‬לא אנגלית‪ ,‬מעין מלמולים אפריקאיים‪.‬‬ ‫לשירה מצטרף הדג’מבה‪ ,‬התוף האפריקאי‪ ,‬ותוך‬ ‫רגע אין זוג רגליים אחד שעומד באולם‪ .‬אחר כך‬ ‫נוספות לשירה גם העברית‪ ,‬האנגלית והסופרן‪,‬‬ ‫והקהל נסחף גם הוא‪ ,‬בקולו ובגופו‪ ,‬ולא יושב עד‬ ‫סוף ההדרן השני‪.‬‬ ‫כך נראית הופעה טיפוסית של ג’אלי אנסמבל‬ ‫ ערבוב של שפות‪ ,‬כלים וסגנונות‪ ,‬שניתכים יחד‬‫למשהו חדש לחלוטין‪ .‬ההרכב‪ ,‬שהוקם לפני ארבע‬ ‫שנים‪ ,‬כבר הספיק להופיע בארץ ובעולם‪ ,‬להוציא‬ ‫אלבום ולסחוף אחריו קהל מעריצים לא קטן‪.‬‬ ‫המוזיקה משלבת סגנונות אפריקאיים וישראליים‬ ‫ונכתבת בשלוש שפות ‪ -‬עברית‪ ,‬אנגלית‪,‬‬ ‫והמנדינקה האפריקאית‪.‬‬

‫מאלוהים‪ ,‬מהעולם‪ ,‬מהרוח‬ ‫אז איך הכול התחיל? “נסעתי לאפריקה‬ ‫לארבעה חודשים ללמוד מוזיקה אפריקאית”‪,‬‬ ‫מספר ערן כץ‪ ,‬מקים הלהקה‪“ .‬בסנגל למדתי‬ ‫לנגן על הקורה ועל הדג’מבה (נבל אפריקאי ותוף‬ ‫בס‪ ,‬י‪.‬ו‪ ).‬וריקודים אפריקאים‪ ,‬וכשחזרתי לארץ‬ ‫חיפשתי את המוזיקאים שיצרו איתי‪ .‬אילן קינן‪,‬‬ ‫חבר מירושלים‪ ,‬היה הראשון שאליו פניתי ואחריו‬ ‫הצטרפו דור אסרף‪ ,‬דור קלמן‪ ,‬שחר קצ’קה ורבים‬ ‫וטובים אחרים”‪.‬‬ ‫כשהוא נשאל על תהליך היצירה‪ ,‬מתאר כץ‬ ‫חוויה אישית ביותר‪“ .‬המוזיקה מגיעה אליי מהתת‪-‬‬ ‫מודע באופן מוחלט ‪ -‬מאלוהים‪ ,‬מהעולם‪ ,‬מהרוח‪.‬‬ ‫אני הולך ברחוב ופתאום שומע‪ ,‬לפעמים רק את‬ ‫המנגינה ואת ההרמוניה‪ ,‬ולפעמים רק מילים‪ .‬אני‬ ‫לא מרגיש שאני כותב שום דבר מהמוזיקה הזאת‪,‬‬ ‫היא פשוט קיימת‪ .‬יש אנשים שדרך הידיים מוצאים‬ ‫את הליינים לשיר‪ ,‬אבל אני לא אוהב לנסות‬ ‫לכתוב‪ .‬אני לא טכניקאי טוב על הכלים שלי‪ .‬אני‬ ‫לא נוגע בגיטרה אפילו‪ ,‬אני יוצא להסתובב ביער‬ ‫ומחכה שזה יבוא”‪.‬‬ ‫חלק מ ה ש יר ים ה ם ג ם במנד ינק ה‪.‬‬ ‫א תה מדבר א ת השפה באופן ש וטף?‬ ‫“אני לא מדבר מנדינקה בכלל‪ ,‬את השירים האלה‬ ‫למדתי מחברים אפריקאים שעזרו לי לתרגם‪ .‬בשיר‬ ‫ג’אלי יש אפילו פאשלה‪ :‬רציתי לתרגם את השורה‬ ‫שנאמרת גם באנגלית ‪“ -‬כל האנשים צריכים‬ ‫יד חמה”‪ ,‬ומתברר שמה שאני בעצם שר זה‪’ :‬כל‬ ‫הנשים המוזיקאיות‪ ,‬קומו והתחתנו‪ ,‬בכל העולם‬ ‫תבוא הברכה’”‪.‬‬ ‫אז אתם בעצם מנגנים מוזיקה אפריקאית?‬

‫צילומים‪ :‬אנטון קורן‪ ,‬אייל תגר‬

‫“לא‪ .‬זה העניין”‪ ,‬מבהיר כץ‪“ ,‬המוזיקה שלנו לא‬ ‫קרובה למוזיקה אפריקאית‪ ,‬אבל כשהקהל הישראלי‬ ‫שומע את הדג’מבה הוא ישר מזהה את זה כאפריקה‪.‬‬ ‫יש בישראל צורך חזק לתייג‪ ,‬אז אנחנו מפרסמים‬ ‫את עצמנו כמוזיקה אפרו‪-‬ירושלמית‪ .‬זה דבר שאני‬ ‫מנסה להילחם בו‪ :‬את כל המוזיקה שלנו‪ ,‬חוץ מכמה‬ ‫קטעים מסורתיים‪ ,‬אני כתבתי ‪ -‬עיבוד‪ ,‬מילים‬ ‫ולחנים‪ .‬זה מאה אחוז ערן כץ”‪.‬‬

‫בקרוב‪ :‬גם בגלגל”צ‬ ‫ב‪ 2010-‬הוציאה הלהקה אלבום ראשון‪ ,‬שהוקלט‬ ‫באחת ההופעות שלה‪ .‬כיום ההרכב מתכונן לקראת‬ ‫הקלטה של אלבום אולפן ומנסה לגייס כספים בדרך‬ ‫יצירתית‪“ .‬אנחנו עובדים עם אתר הד סטארט‪,‬‬ ‫שמאפשר לאנשים לקנות כרטיסים להופעות ואת‬ ‫האלבום שלנו מראש”‪ ,‬הוא מספר‪“ .‬הרעיון מעט‬ ‫קשה לביצוע כי נוצרת הרגשה של תרומה ולא של‬ ‫רכישה‪ .‬בפועל‪ ,‬כדי שהמוזיקה של ג’אלי תצא לאור‪,‬‬ ‫אנחנו צריכים את התמיכה הזאת‪ .‬בלי הקהל שלנו‬ ‫זה לא יקרה”‪.‬‬

‫אף על פי שטרם גייסו את הסכום המלא‬ ‫להוצאת האלבום‪ ,‬עובדים חברי הלהקה על הכנות‪,‬‬ ‫ליטושים וסידורים לקראת הקלטתו‪“ .‬בהופעה אני‬ ‫אוהב לתת לנגנים חופש”‪ ,‬מסביר כץ‪“ ,‬אבל כשאתה‬ ‫מקליט באולפן אתה נועל את השיר‪ .‬לא יהיה שום‬ ‫סוג של אלתור‪ .‬אנחנו כבר שלוש שנים מנגנים‪ ,‬ורק‬ ‫עכשיו‪ ,‬באולפן‪ ,‬זו הפעם הראשונה שאנחנו יושבים‬ ‫ומסדרים את התפקידים בצורה מוחלטת”‪.‬‬ ‫אפשר לצפות לשמוע אתכם בגלגל”צ‬ ‫בקרוב‪ ,‬או שזה יותר מדיי “מיינסטרים”?‬ ‫“כיוצר מתחיל‪ ,‬אמא שלי אמרה לי שאני צריך‬ ‫להקליט שיר שייכנס לגלגל”צ‪ .‬אני לא כל כך אוהב‬ ‫את הגישה הזאת ובחרתי בדרך אחרת ‪ -‬להפיץ את‬ ‫הדיסקים ולהרים הרבה הופעות בארץ ובחו”ל‪.‬‬ ‫בחודשים הקרובים השירים שלנו יושמעו בגלגל”צ‬ ‫ואני לא יודע אם אני לגמרי שלם עם זה‪ ,‬אבל שיר‬ ‫אחד בגלגל”צ שעובד הוא חזק יותר מ‪ 10-‬שנים של‬ ‫עבודה‪ .‬יש איזושהי פשרה שצריך לעשות‪ ,‬ואני‬ ‫חושב שאולי בכלל כדאי לעשות שני פרויקטים‬ ‫ אחד לקהל הרחב ועוד אחד שהוא הארד קור‬‫אנחנו”‪.‬‬

‫ו‬ ‫סים‬

‫קמ‬ ‫לה‬ ‫בכ‬ ‫‪2‬‬

‫פ‬

‫‪22‬‬

‫‪ / 19.3.2013‬ח' בניסן תשע"ג‬

‫‪2-2‬‬ ‫‪4/0‬‬ ‫י ה‪4 -‬‬

‫ד רביע‬ ‫שני ע‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק | ‪meoravut_melagot@aguda.org.il | www.aguda.org.il‬‬

‫ח' בניסן תשע"ג ‪19.3.2013 /‬‬

‫החיפושיות שוב בצוללת‬

‫‪25‬‬

‫תרבות‬

‫מעריצי מקרטני וחסידי לנון‪ ,‬שרופי האלבום הלבן ומנגני הקאברים המושבעים‪ ,‬שימו לב‪ :‬אם חשבתם שאתם‬ ‫יודעים כבר הכול על החיפושיות המזמרות ‪“ -‬אקדמיית הביטלס” כאן כדי לחדש לכם אורי משגב מזמין‬ ‫אתכם להיכנס לצוללת הצהובה‪ ,‬ולחזור בזמן אל דרכה של הלהקה שפיצחה את קוד חיי הנצח‬

‫“‪ 75%‬פרסום‪ 20% ,‬תספורת ו‪ 5%-‬יללות“ ‪-‬‬ ‫קבע העיתון “ניו יורק הראלד טריביון“ ב‪1964-‬‬ ‫כשהתבקש להסביר את סוד קסמם של הביטלס‪.‬‬ ‫הביטלס‪ ,‬מיותר לציין‪ ,‬נשארו בתודעה עוד הרבה‬ ‫אחרי שהעיתון נפח את נשמתו‪ .‬מהו סוד הצלחתם‬ ‫האסטרונומית של ארבעת המופלאים? כיצד‬ ‫ארבעה בחורים כריזמטיים מליברפול הגיעו‬ ‫למעמד בלתי מעורער בעולם המוזיקה? על כך‪ ,‬בין‬ ‫היתר‪ ,‬מנסה לענות אורי משגב‪ ,‬עיתונאי “הארץ“‪,‬‬ ‫בלוגר ומייסד “האקדמיה לביטלס“‪ ,‬שמגיעה‬ ‫להתארח בעיר הקודש‪.‬‬ ‫שמם של ה“ביטלס“ נהגה בחרדת קודש בפיו‬ ‫של כל חובב מוזיקה‪ .‬הלהקה‪ ,‬שפעלה בשנות‬ ‫ה‪ ,60-‬שינתה את פני המוזיקה כפי שהכירו אותה‪.‬‬ ‫“האקדמיה לביטלס“ היא סדרת הרצאות שנתית‬ ‫המנסה להתחקות אחר התופעה ב‪ 13-‬מפגשים ‪-‬‬ ‫מפגש לכל אלבום של החיפושיות‪ .‬לאחר שחרשה‬ ‫את תל‪-‬אביב והצטיידה בקהל מאזינים נאמן‪ ,‬החלה‬ ‫האקדמיה לפזול לכיוון ירושלים‪ .‬את ההרצאות‬ ‫מעביר משגב‪ ,‬ביטלמניק גאה‪ ,‬ויחד עם טל שגיא‬ ‫הם מנסים להעביר לקהל (המשוחד) את האהבה‬ ‫הגדולה שלהם לביטלס‪.‬‬ ‫“גיליתי שיש לי תשוקה לדבר על אמנים שאני‬ ‫אוהב“‪ ,‬מספר משגב‪“ .‬בשנים הקודמות הזדמן לי‬ ‫להרצות בכל מיני פורומים ולספר את הסיפור של‬ ‫האנשים מאחורי השירים‪ ,‬כמו בוב דילן‪ ,‬אריק‬ ‫איינשטיין וג'ון לנון‪ .‬גיליתי שיש תשוקה עצומה‬ ‫גם בצד השני‪ ,‬של הקהל‪ .‬אנשים רוצים להעמיק‬ ‫ולראות מה עומד מאחורי האמנים שהם מכירים‪.‬‬ ‫כך נולד רעיון 'האקדמיה לביטלס'“‪.‬‬

‫לפסיכוזה יש פירות‬ ‫מאז שנהפכה הלהקה לתופעה‪ ,‬מאות אנשים‬ ‫עמלו כדי להשיג כל פיסת מידע חדשה על‬ ‫“חיפושיות הקצב“‪ ,‬כפי שנקראו אז‪ ,‬והפיצו‬ ‫תחקירים וקונספירציות אין‪-‬ספור‪.‬‬ ‫האם מעריצים שרופים באמת יוכלו ללמוד‬ ‫משהו חדש?‬ ‫“בהחלט‪ ,‬מתברר שיש הרבה מה לחדש לרוב‬ ‫האנשים‪ .‬הם לא יודעים מי עומד מאחורי מה ‪ -‬למה‬ ‫מקרטני‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬גנב את הסולו ב‪.'Revolver'-‬‬ ‫עד היום לא נתקלנו במישהו שאמר 'ידעתי הכול'‪.‬‬ ‫מתברר שלפסיכוזה שלנו יש פירות“‪.‬‬ ‫באילו נושאים האקדמיה עוסקת?‬ ‫“גם בחיבור המוזיקלי‪ ,‬ההשפעות וההשראות‪,‬‬ ‫וגם ביחסים האישיים וברכילות‪ .‬אנחנו מלווים‬ ‫את ההופעות‪ ,‬הסינגלים וההקשרים ונוגעים גם‬ ‫בדמויות המשנה המרתקות‪ .‬מעבר לסיפורים‪ ,‬יש‬ ‫סרטונים רבים‪ ,‬חלקם נדירים‪ ,‬ובסוף כל מפגש יש‬ ‫הופעה חיה‪ .‬זה משהו על‪-‬זמני ותרבותי ולא משהו‬ ‫מעופש ונפטליני“‪.‬‬

‫צילום ‪ :‬רועי כהן‬

‫סיון מזוז‬

‫“מתברר שיש הרבה מה לחדש לרוב האנשים‪ .‬הם לא יודעים מי עומד מאחורי‬ ‫מה ‪ -‬למה מקרטני‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬גנב את הסולו ב‪ .’Revolver’-‬עד היום לא נתקלנו‬ ‫במישהו שאמר ’ידעתי הכול’‪ .‬מתברר שלפסיכוזה שלנו יש פירות”‪.‬‬ ‫אורי משגב‪ ,‬מייסד “אקדמיית הביטלס”‬ ‫משגב‪ ,‬לנוניסט ביסודו‪ ,‬טוען שהחשיבות‬ ‫בסדרת המפגשים היא הבנת ההתפתחות של‬ ‫הלהקה לאורך הדרך‪“ .‬זו להקה שמדי אלבום‬ ‫הציבה רף חדש‪ ,‬וגם שברה אותו בפעם הבאה“‪,‬‬ ‫הוא טוען בלהט‪“ ,‬ובשביל להבין אותם כדאי לבוא‬ ‫דווקא מלמטה‪ .‬אם מתחילים מאלבומי המהפכה‬ ‫והמופת‪ ,‬מאמצע ומסוף הדרך‪ ,‬קשה להבין את‬ ‫הגדולה של האלבומים הראשונים“‪.‬‬ ‫האם הביטלס היו יכולים להצליח היום‪ ,‬בדור‬ ‫ה‪?“The voice“-‬‬ ‫“אין לי ספק‪ .‬ההוכחה היא שזה כל הזמן‬ ‫ממשיך‪ .‬הם עדיין הלהקה הכי אהובה והכי טובה‪.‬‬ ‫זה לא תלוי זמן‪ ,‬הם בפירוש דוגמה חריגה בתרבות‬ ‫הפופולארית‪ .‬אין כרסום בכוח המשיכה שלהם וכל‬ ‫דור מצטרף‪ .‬בדרך כלל אין את החיבור הזה בין‬ ‫איכות לכמות‪ ,‬הם די בודדים בצמרת“‪.‬‬

‫צוללים בי‪-‬ם‬ ‫סדרת המפגשים בתל אביב עוררה דרישה‬ ‫עצומה גם בחיפה ובבאר שבע‪ ,‬אך משגב ושגיא‬ ‫החליטו לבחור דווקא בירושלים‪ .‬המפגשים‪,‬‬ ‫ייערכו‪ ,‬איך לא‪ ,‬ב“צוללת הצהובה“‪“ .‬איזה מקום‬ ‫מתאים יותר מזה?“‪ ,‬מעיד בחיוך דוד חיים סעידוב‪,‬‬

‫מנהל ההופעות ב“צוללת הצהובה“‪“ .‬החיבור‬ ‫בין המפגשים למקום באמת מאוד טבעי‪ .‬אני‬ ‫חייב להודות שהייתה לי ציפייה עצומה מהמפגש‬ ‫הראשון‪ ,‬והופתעתי הרבה יותר ממה שחשבתי‪.‬‬ ‫אורי וטל מספרים את הסיפור בצורה נפלאה‬ ‫וממחישים את דבריהם עם ראיונות‪ ,‬שירים‬ ‫וחומרים שלעולם לא הייתי נחשף אליהם במקום‬ ‫אחר“‪.‬‬ ‫במה שונה “האקדמיה לביטלס“ מתוכניות‬ ‫אחרות באותו נושא?‬ ‫“שמעתי אין‪-‬ספור תוכניות של אנשים בנושא‬ ‫הביטלס‪ ,‬דוגמת יואב קוטנר‪ ,‬אבל במפגשים‬ ‫אתה פתאום רואה את הדברים מול העיניים ‪ -‬את‬ ‫הסקיצות הראשוניות‪ ,‬את השירים לפני שעברו‬ ‫עיבוד ואת הראיונות איתם‪ .‬לא ידעתי‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬ ‫שהביטלס היו בעצם להקת הרקע של מישהו אחר‬ ‫לפני‪ .‬הם חשפו את ההקלטה הראשונה של הביטלס‬ ‫ שמענו אותה בהרצאה‪ ,‬אלה היו ‪ 17-16‬שירים‬‫שנוגנו בטייק אחד“‪.‬‬ ‫איך התגובות מהקהל?‬ ‫“בלתי רגילות“‪ ,‬טוען סעידוב‪“ .‬זה משהו שעוד‬ ‫לא נתקלנו בו‪ .‬החוויה הזו נורא חדשה לקהל‪,‬‬ ‫שיוצא מחויך ושבע‪ ,‬והביקוש רק הולך וגדל“‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫‪ / 19.3.2013‬ח' בניסן תשע"ג‬

‫מחפשים‬ ‫עבודה?‬ ‫הגעתם למקום הנכון‪...‬‬

‫הגעתם למקום הנכון‪...‬‬

‫‪www.aguda.org.il/jobs‬‬ ‫לוח הדרושים באתר אגודת הסטודנטים‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק | ‪www.aguda.org.il‬‬

‫ח' בניסן תשע"ג ‪19.3.2013 /‬‬

‫תרבות‬

‫פנס רחוב יעל ורסנו‬

‫ריקוד לא מושחת‬ ‫בלהקת המחול הנשית‪-‬דתית "אנסמבל נהרה” גילו שאפשר לרקוד על‬ ‫שתי חתונות מופעי המחול מציגים את המפגש בין עולם הדת לעולם‬ ‫התנועה ‪ -‬פעם כהתנגשות ולא פעם גם כהרמוניה הופעה בכיסוי ראש‬ ‫ובגוף משוחרר‬

‫יוחאי גרינפלד‬ ‫סצנת המחול הישראלית זוכה בשנים‬ ‫האחרונות לעדנה‪ ,‬כאשר מגוון רחב של‬ ‫שפות תנועתיות חדשות כובש את לב הקהל‬ ‫בישראל ובעולם‪ .‬אחת התופעות המרתקות‬ ‫בהקשר זה היא עלייתם של האנסמבלים‬ ‫הדתיים‪ .‬סבב ההופעות של אנסמבל "נהרה”‪,‬‬ ‫שעלה לאחרונה בתיאטרון ענבל בתל‪-‬אביב‬ ‫ומופיע גם באולמות שונים ברחבי הארץ‪ ,‬הוא‬ ‫הזדמנות מצוינת לצפות במופע מחול שמספר‬ ‫את סיפורה של הרקדנית הדתייה ‪ -‬ואולי של‬ ‫החברה הדתית כולה‪.‬‬ ‫דניאלה בלוך‪ ,‬מקימת הלהקה ובעברה‬ ‫רקדנית בלהקת בת‪-‬דור‪ ,‬נתקלה בכל‬ ‫הקונפליקטים הקיימים בין שמירת הלכה‬ ‫לבין התשוקה לרקוד‪ :‬שמירת שבת‪ ,‬צניעות‬ ‫הגוף וצניעות הנפש‪ .‬למתבונן מבחוץ‪ ,‬נראה‬ ‫שהקמת “נהרה” נבעה מתוך ניסיון ליצור את‬ ‫התנאים האולטימטיביים לשילוב בין השניים‪.‬‬ ‫באחרונה החלה הלהקה בסבב הופעות‪,‬‬ ‫שמטרתו חשיפה אמנותית וגיוס משאבים‬ ‫תקציביים‪.‬‬

‫מדעי החברה‬ ‫הצפייה בהופעה‪ ,‬שמורכבת מרצף של‬ ‫שלושה ריקודים‪ ,‬היא חוויה מורכבת ולעיתים‬ ‫מבלבלת ‪ -‬אך היא בגדר צפיית חובה לכל‬ ‫מי שסקרן באשר למפגש המרתק בין אמנות‬ ‫לסוציולוגיה‪ .‬יצירה אחת‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬עוסקת‬ ‫באופן שבו נורמות הלכתיות בחברה הדתית‬ ‫יכולות להפוך לרסן מכביד עבור הרקדנית‬ ‫הדתייה‪ .‬הרעיון מתבטא באמצעות התמקדות‬ ‫בשיער‪ :‬הרקדניות עוטות צמות ארוכות‬ ‫לראשן‪ ,‬והשפה התנועתית כוללת התייחסות‬

‫צילום‪ :‬דבורה דנן‬

‫רבה להגבלה ולריסון של הגוף על‪-‬ידי הצמה‪.‬‬ ‫בהמשך ההופעה חוזרות מחוות‬ ‫שמתייחסות לכאב הצוואר הנגרם מקשירת‬ ‫כיסוי הראש‪ ,‬החלקת הידיים על הבטן בתנוחה‬ ‫הריונית וכיסוי הפה בשתי ידיים‪ .‬אחת‬ ‫הרקדניות אף מופיעה בכיסוי ראש‪ ,‬וזהו אולי‬ ‫אחד הסממנים הבולטים של הלהקה‪ .‬הרקדנית‬ ‫הנשואה בוחרת לרקוד עם כיסוי הראש‬ ‫לאורך כל המופע‪ ,‬והכוריאוגרפיות ממנפות‬ ‫את ה'מגבלה' לטובת התפאורה הסמלית של‬ ‫הריקודים‪.‬‬ ‫רמתן הטכנית של הרקדניות אינה אחידה‪,‬‬ ‫אך ככלל מדובר בלהקה עם רקדנית חזקות‪,‬‬ ‫שלא תתקשה למצוא את מקומה בליגת העל‬ ‫של הלהקות הקטנות בארץ‪ .‬עם זאת‪ ,‬קשה‬ ‫להתעלם מהמסר הדיסהרמוני שעולה ברוב‬ ‫חלקי המופע‪ :‬יותר מאשר הרמוניה‪ ,‬השפה‬ ‫התנועתית משקפת קונפליקט בין הרקדנית‬ ‫לדתייה‪ .‬בעיני רבים הקונפליקט הזה נתפס‬ ‫כנחלת העבר ‪ -‬שהרי הציבור הדתי נמצא‬ ‫בעומקה של היפתחות תרבותית רחבה‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬נראה כי ציבור גדול של דתיים יסכים‬ ‫להיחשף רק למחול מהסוג הזה‪ ,‬וכאן טמונה‬ ‫הבשורה האמיתית עבור חלקים נרחבים ממנו‪.‬‬ ‫הרב מנחם פרומן‪ ,‬שהלך לעולמו בשבוע‬ ‫שעבר‪ ,‬אמר פעם (במהלך מופע מחול‬ ‫בהשתתפותו – י‪.‬ג‪ ).‬שניתן להגיע להרמוניה‬ ‫בין הגוף למגבלותיו ההלכתיות‪ ,‬ובין הנפש‬ ‫לנטיותיה לקדושה עליונה‪ .‬אם “אנסמבל‬ ‫נהרה” תזנח את העיסוק בסתירות ותתמקד‬ ‫בהיבטים אחרים של הטון המגזרי שלה‪,‬‬ ‫תוכל הרקדנית הדתייה לחיות עם תשוקתה‬ ‫בשלום‪ ,‬ועולם המחול ירוויח פנינה נדירה בים‬ ‫הלהקות העכשוויות‪.‬‬

‫והשבוע‪:‬‬ ‫עמק רפאים‪,‬‬

‫המושבה הגרמנית‬ ‫שם דבר‪ :‬לקראת סוף המאה ה‪19-‬‬ ‫הגיעה כת הטמפלרים הגרמנית לישראל‪,‬‬ ‫על רקע רדיפות בארצה ובשל רצון לקדם‬ ‫את הגעת הישועה על‪-‬ידי התיישבות בארץ‬ ‫הקודש‪ .‬בין היתר‪ ,‬התיישבו הטמפלרים‬ ‫בירושלים וחיו חיי קהילה פעילים במושבה‬ ‫הגרמנית‪ ,‬תוך כדי שהם מקימים מבנים‬ ‫רבים בסגנון מערב גרמניה דאז‪ .‬עם עליית‬ ‫היטלר בגרמניה‪ ,‬צידדו הטמפלרים במשטר‬ ‫הנאצי‪ ,‬והמתיישבים היהודים‪ ,‬שלא ראו זאת‬ ‫בעין יפה‪ ,‬יצרו הסגר על המושבות והגלו‬ ‫תושביהן לאוסטרליה בהדרגה‪ .‬מושבות‬ ‫הטמפלרים נותרו נטושות‪ ,‬עד שיושבו‬ ‫בעולים חדשים כשהוקמה המדינה‪.‬‬ ‫מור”ק‪ :‬כחלק מאמונתם נהגו‬ ‫הטמפלרים לחרוט בכניסה לביתם פסוקים‬ ‫תנ”כיים‪ .‬בין בתים רבים שחריטתם נשמרה‬ ‫נמצא בית הטוחן (עמק רפאים ‪ ,)6‬שבחלקו‬ ‫העליון של המשקוף מופיעה חריטה מספר‬ ‫שמואל ‪“ -‬אבן העזר”‪.‬‬ ‫בשכנות טובה‪ :‬תיירים רבים נמשכים‬ ‫לקסם של הרחובות הקטנים והשדרה‬ ‫המרכזית‪ ,‬אך היו אלה האמריקאים שלקחו‬ ‫צעד אחד קדימה והפכו חלקים מהשכונה‬ ‫לביתם השני‪ .‬המבוססים קנו חלקה ובאים‬ ‫לבקר בחופשים‪ .‬אחרי השיטוט של שישי‬ ‫בצהריים תיווכחו שהמקום הפך לקולוניה‬ ‫אמריקאית של ממש‪.‬‬ ‫קבענו ב‪ :‬טחנת הקפה (עמק ‪- )23‬‬ ‫בית‪-‬קפה קטן עם מבחר פולי קפה עצום‪,‬‬ ‫הממלא קיר שלם‪ :‬שורות‪-‬שורות של‬ ‫פולים ממדינות שונות‪ ,‬סוגי קלייה וטעמים‬ ‫מגוונים‪ .‬למכורים סדרתיים המקום הוא גן‬ ‫עדן של קפאין‪ ,‬ולכל היתר ‪ -‬בית‪-‬קפה מלא‬ ‫אווירה וצבע‪ ,‬שמתאים לישיבה מבודדת‬ ‫עם הלפ‪-‬טופ‪ .‬למתעקשים מציע המקום גם‬ ‫חליטות תה‪.‬‬ ‫קולטורה‪ :‬בסמטת לויד ג’ורג’‪,‬‬ ‫המובילה לעמק רפאים‪ ,‬פועל קולנוע סמדר‬ ‫כבר יותר מ‪ 80-‬שנה‪ ,‬עובדה ההופכת‬ ‫אותו לוותיק ביותר בירושלים‪ .‬הקולנוע‬ ‫מורכב מאולם הקרנות אחד‪ ,‬ולמרות שאינו‬ ‫משתווה לסינמה סיטי הוא מציע קסם ייחודי‬ ‫משלו‪ .‬לצד סרטי איכות זרים והוליוודיים‪,‬‬ ‫מוגש גם קפה ומנות עיקריות בקפה סמדר‪,‬‬ ‫הפועל תחת אותו מבנה ארט דקו‪ ,‬שריד‬ ‫מתקופת הטמפלרים‪.‬‬ ‫איך מגיעים? ממרכז העיר קווים‬ ‫‪ ,4 ,21‬ו‪ .18-‬מהר הצופים ‪4‬א המייגע‪ .‬ברכב‬ ‫אפשר לחנות בגן הפעמון או בסמטאות‬ ‫הצדדיות‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫‪26‬‬

‫‪ / 19.3.2013‬ח' בניסן תשע"ג‬

‫‪U n i v e r C i t y‬‬ ‫שירותי דיור סטודנטיאליים מבית‬ ‫היוצר של אגודת הסטודנטים‬

‫אנו‪ ,‬סטודנטים כמוך‪ ,‬החלטנו לעשות שינוי בתרבות הדיור‬ ‫לסטודנטים בירושלים‪ ,‬והקמנו את חברת יוניברסיטי‬ ‫על מנת להפוך את שוק הדירות בתיווך נגיש לסטודנטים‬ ‫ולספק שירותי מעטפת ייחודים וזולים‪.‬‬ ‫סוף סוף יש ברירה‪ UniverCity ,‬מוצאת לך דירה‬ ‫למחלקת הנדל"ן שלנו מאגר דירות במחירי שכירות מוזלים לסטודנטים‪ .‬בין ‬ ‫אם מדובר בשכירות ארוכה לשנה‪ ,‬בשכירות קצרת טווח למספר חודשים ‬ ‫או אפילו ב"סאבלט" למספר שבועות ‪.We got your back -‬‬

‫לא מבינים בחוזה שכירות? אצלנו זוהי לא אפשרות‬ ‫אנו מספקים ייעוץ משפטי מטעם אגודת הסטודנטים‪ ,‬שיעזור לכם בכל ‬ ‫הקשור לחוזה השכירות בדירה החדשה‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנו דואגים לעמוד על ‬ ‫זכויות הדייר מול בעל הבית ומציעים חוזים מומלצים מטעמנו‪.‬‬

‫מחפשים אינסטלטור‪ ,‬חשמלאי או מוביל? אנחנו לא נעשה‬ ‫לכם תרגיל‬ ‫אנו מציעים מגוון רחב של שירותים נלווים בתחום הדיור במיוחד לסטודנטים‪ .‬‬ ‫אנו עובדים עם ספקים נבחרים ולא מתפשרים על איכות‪ ,‬אמינות ומקצועיות‪ .‬‬ ‫מחירי השירותים הנלווים הינם הזולים בעיר‪ ,‬נקודה‪ .‬שירותינו כוללים‪ :‬‬ ‫הובלות‪ ,‬תיקוני מכשירים‪ ,‬חשמל‪ ,‬אינסטלציה‪ ,‬כביסה עד הבית‪ ,‬מנעולנות ‬ ‫ועוד‪...‬‬

‫ברוכים הבאים לחיים הסטודנטיאליים‪,‬‬ ‫הבית שלכם מתחיל כאן‪...‬‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק ‪ | UniverCity -‬ג‪ | univercity@aguda.org.il‬טל' ‪02-5794919‬‬

‫ח' בניסן תשע"ג ‪19.3.2013 /‬‬

‫‪29‬‬

‫דירה להכיר‬

‫יואב‪ ,‬בן ודניס‪ .‬צילומים‪ :‬ענבר רוטשילד‬

‫‪ 150‬סוגי בירות‪ ,‬אהבה גברית ואקסית חברת‪-‬כנסת ברחביה‬ ‫ניצן לונברג‬ ‫נוכחות‪ :‬דניס טקצ'וק (‪ ,)24‬יואב שפילר‬ ‫(‪ )25‬ובן אברהמי (‪.)25‬‬ ‫שתייה קלה‪ :‬בדירה של דניס‪ ,‬יואב ובן‬ ‫יש כוננית רחבה שמכסה את כל הקיר‪ " .‬היא‬ ‫מלאה בבירות מיוחדות שאין להשיג בארץ“‪,‬‬ ‫מבהיר דניס‪“ .‬עבדתי במסעדה בתל‪-‬אביב‬ ‫שידועה בסוגי הבירות הרבים שלה‪ ,‬אז על‬ ‫סמך התפריט שלהם הגדרתי מה נחשב לבירה‬ ‫מיוחדת ומה לא‪ .‬אם זה מופיע ‪ -‬זה נכנס‬ ‫לאוסף‪ .‬לדעתי יש פה ‪ 150‬סוגים לפחות“‪ ,‬הוא‬ ‫מסביר‪.‬‬ ‫“את הבירה המיוחדת הראשונה שתינו כבר‬ ‫בשבוע השני של שנה א'“‪ ,‬נזכר יואב‪“ .‬חזרתי‬ ‫מטיול מחו“ל‪ ,‬כהרגלי הבאתי איתי הרבה‬ ‫בירות והחלטנו לשים את הבקבוקים אצלי על‬ ‫הארון‪ .‬מאז התחלנו לשים שם עוד בירה ועוד‬ ‫אחת‪ ,‬עד שנגמר המקום על הארון‪ .‬משם עברנו‬ ‫למדף‪ ,‬וכשגם שם המקום נגמר ‪ -‬התחלתי‬ ‫לפנות את הספרים‪ .‬אפשר לנחש את ההמשך‬ ‫לבד“‪ ,‬הוא מחייך‪“ .‬זה פרק שאני לא שותף‬ ‫לו“‪ ,‬מתרעם אברהמי‪“ ,‬אבל אני אוסף דברים‬

‫אחרים‪ .‬זיכרונות כמו נמלים“‪ ,‬הוא צוחק‪.‬‬ ‫פיצוחים‪“ :‬יואב ואני התגייסנו ביחד‬ ‫למודיעין“‪ ,‬מספר בן‪“ ,‬ומשם אנחנו מכירים“‪.‬‬ ‫יואב‪ ,‬שלומד משפטים ויהדות באוניברסיטה‬ ‫העברית‪ ,‬ודניס שלומד מדע המדינה ויחסים‬ ‫בינלאומיים‪ ,‬התגוררו ביחד במעונות בשנה א'‬ ‫ומאז גרים ביחד‪ .‬בן בשנה הראשונה שלו בחוג‬ ‫למחשבת ישראל ובתוכנית אמירים‪“ .‬החלטתי‬ ‫לעבור ממשפטים כי הרגשתי שזה מאוד לא‬ ‫מתאים לי‪ .‬יש בעולם שתי מידות ‪ -‬מידת החסד‬ ‫ומידת הדין‪ .‬הרגשתי שאני לא רוצה להיות‬ ‫בעמדה השופטת והפוסקת ולכן החלטתי‬ ‫לשנות כיוון“‪.‬‬ ‫אהבת אחים‪“ :‬בדירה יש ארוטיקה‬ ‫גברית לכל דבר‪ ,‬אבל ברמה המטפיזית“‪,‬‬ ‫מתבדח בן‪ ,‬שיצא בעבר עם חברת כנסת‬ ‫מרשימה במיוחד‪“ .‬חברה של דניס צילמה כמה‬ ‫תמונות מעניינות למדיי של יואב מאכיל אותי‬ ‫בתותים“‪ ,‬הוא מגלה‪“ .‬האחווה הגברית שיש‬ ‫פה בדירה חזקה מאוד“‪ ,‬מסכים יואב‪ ,‬שמשמש‬ ‫כבשלן של הדירה‪“ .‬השנה זה קצת התמוסס‬

‫בגלל הלימודים‪ ,‬אבל אנחנו עדיין המאהבים‬ ‫האפלטוניים אחד של השני“‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬ ‫“תשאירו אותי מחוץ לזה“‪ ,‬צוחק דניס‪.‬‬ ‫העולם עפ“י בן‪“ :‬אני בא מעולם אחר‪,‬‬ ‫צפון תל אביב“‪ ,‬אומר בן‪“ .‬אל תגיד צפון‬ ‫תל אביב“‪ ,‬מגחך יואב‪“ ,‬אולי תרצה עוד יום‬ ‫אחד להיות נציג השכונות‪ .‬תגיד‪' :‬דרום רמת‬ ‫השרון'“‪ ,‬הוא עוקץ‪“ .‬בסדר‪ “,‬מסכים אברהמי‪,‬‬ ‫“דרום רמת השרון‪ .‬בכל אופן ‪ -‬אני בא מעולם‬ ‫קצת אחר‪ ,‬אין ספק שאני בעל תודעה דתית"‪.‬‬ ‫"אני חושב שצריך לעשות ראיון אחד על הדירה‬ ‫ועוד אחד רק על בן‪ ,‬זה לבד יכול למלא גיליון‬ ‫שלם“‪ ,‬צוחק יואב‪.‬‬ ‫בן חותם את הדיון בגילוי מרגש‪“ :‬אחד‬ ‫הדברים שלפעמים אני מרגיש בעיר הזו זה‬ ‫שמעבר לאווירה הסטודנטיאלית והצעירה שיש‬ ‫בירושלים‪ ,‬יש כאן המון היסטוריה‪ .‬אני לא יכול‬ ‫שלא להסתובב בעיר הזו‪ ,‬שיש בה מעט מאוד‬ ‫גאוגרפיה אבל המון היסטוריה‪ ,‬בלי להרגיש‬ ‫שיש משא של דורות על כתפיי‪ .‬זה מקום מיוחד‬ ‫מאוד“‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫‪ / 19.3.2013‬ח' בניסן תשע"ג‬

‫ח' בניסן תשע"ג ‪19.3.2013 /‬‬

‫‪31‬‬

‫בריטניה‪ :‬הנסיך צ'רלס לומד ערבית‬

‫‪ /////////////////////‬סטודנטים בישראל אוכלים מצות‬

‫נכשל במבחן הראשון שלו‬ ‫כאשר נשאל "אינטי בידובי?"‬ ‫וענה ‪ "What‬בידובי?"‬

‫הודו מפתחת‬ ‫מטוס קרב מתקדם‬

‫ויקיליקס‪ :‬כאשר המטוס‬ ‫עובר את מהירות הקול‬ ‫נשמע בום‪-‬עליך‪-‬אחשלו‬ ‫על‪-‬קולי‬

‫נתניהו‪" :‬השארנו את‬ ‫התיקים החשובים אצלנו"‬

‫האגודה מסרה כי נתניהו‬ ‫משקר והוא קיבל תיק‬ ‫אחד בלבד‬

‫גורמים בש"ס על דרעי‪:‬‬ ‫"הוא מתבכיין"‬

‫מקורבים‪ :‬כרגע אין‬ ‫תגובה נוספת כי הוא‬ ‫נעל את עצמו בחדר ולא‬ ‫מוכן לצאת‬

‫ניסתה למכור את ילדיה הקטנים‬ ‫בפייסבוק תמורת ‪ 5,000‬דולר‬ ‫"נמצא קונה בקבוצה "ילדים שווים בין‬ ‫פדופילים לפני שמתפרסמים בחברות כ"א"‬

‫ונצואלה‪" :‬כנראה‬ ‫לא נוכל לחנוט‬ ‫את צ'אבס"‬ ‫עיריית ת"א הוסיפה‪" :‬ללא תו תושב לא‬ ‫ניתן לחנות בשום רחוב בעיר‪ .‬גם בצ'אבס"‬

‫נתניהו‪" :‬השארנו את‬ ‫התיקים החשובים אצלנו"‬

‫משטרת ישראל‪" :‬התיק‬ ‫של ליברמן נשאר אצלנו"‬

‫אלוף העולם לשעבר בפוקר‬ ‫נעצר במבצע עוקץ בארה''ב‬

‫צפוי לחטוף ‪All In‬‬ ‫מחבריו לתא בכלא‬

‫דשחט לשוחט עורך‪ :‬עמרי חזות || בתרי זוזי‪ :‬אלון חמודות‪ ,‬אשר שטוך‪ ,‬ערן אמסלם "במפתן הבורלא"‪ ,‬תמיר מנדובסקי‪ ,‬ויותם הרשקוביץ‪.‬‬ ‫רוצים לכתוב? ‪pihaton@scopus02.co.il‬‬

‫‪30‬‬

‫‪ / 19.3.2013‬ח' בניסן תשע"ג‬

‫צ'ק ליסט‬ ‫למצוא דירה להסדיר חוזה לסגור הובלה ‬ ‫לטפל בכיור הדולף לעשות כביס ה ‬

‫להזמין חשמלאי‪ ...‬וגם‪...‬ללמוד?!‬

‫אפשר להירגע‪ ,‬אנחנו כאן בשבילך!‬ ‫סטודנטים למען סטודנטים‪ .‬הכי קל‪ ,‬הכי פשוט‪ ,‬הכי זול ‪ -‬כל שירותי הדיור במקום ‬ ‫אחד‪ .‬נפנה לכם זמן לדברים החשובים‪ ...‬אז לכו ללמוד‪ ,‬ותשאירו לנו את הבלגאן‪.‬‬ ‫חפשו אותנו בפייסבוק ‪ | UniverCity -‬ג‪ | univercity@aguda.org.il‬טל' ‪02-5794919‬‬

‫‪32‬‬

‫‪ / 19.3.2013‬ח' בניסן תשע"ג‬

‫רח‘ הנביאים ‪ ‘59‬ירושלים‬ ‫רביעי בוולנברג ‪ -‬מנוחת הסטודנט‪ ,‬חופשת סמסטר כל השנה‪.‬‬ ‫לפרטים והזמנות‪ :‬האוניברסיטה העיברית‪ :‬צבי ‪ 0527868115‬עומר ‪0523690261‬‬ ‫מיקי ‪ 0528939719‬מכללת הדסה‪ :‬נתנאל ‪0542662252‬‬ ‫חפשו אותנו בפייסבוק!‬