153

‫‪COMB‬‬ ‫‪DAY‬‬

‫‪1+1‬‬

‫כל יום שני‬ ‫מהשעה‬ ‫‪17:00‬‬ ‫על כל הקומבינציות‬

‫‪1-700-55-33-44‬‬

‫| ‪www.frangelicobar.com‬‬

‫גיליון ‪ 21.5.13 153‬י"ב בסיון תשע"ג‬

‫בעוז‬ ‫רוחם‬ ‫חבורת קשישים שלווה יושבת‬ ‫על ספסל‪ ,‬קשה לדמיין שמודבר‬ ‫במקלען‪ ,‬צלף חבלן וטנקיסט‬ ‫הווטרנים‪ ,‬ותיקי הצבא האדום‬ ‫במלחמת העולם השנייה‪ ,‬חיים‬ ‫בינינו ולא תמיד בתנאים הראויים‬ ‫לכבוד יום הניצחון על הנאצים‪,‬‬ ‫"פי האתון" מצדיע למי שבלמו‬ ‫בגופם את הרייך‬

‫החלה‬ ‫עונת הרחצה!‬ ‫ג'אגר‬

‫רח' בן שטח ‪ 3‬מרכז העיר‪054-5873333 .‬‬

‫י"ב בסיון תשע"ג ‪21.5.2013 /‬‬

‫גן עדן בים המלח‬

‫ר זה יהנה‬ ‫כל המביא שורבה גולדסטאר‬ ‫מב בוק בי‬ ‫קה בכניסה‪.‬‬ ‫מתנ‬ ‫מבצעים והנחות‪.‬‬ ‫ס כניסה אחד ללא כפל נרל" בים המלח‬ ‫טי‬ ‫תקנון "חוף מי‬ ‫השובר הינו אישי ותקף לכר‪ 31/0‬בכפוף ל‬ ‫אריך ה ‪5/2013‬‬ ‫תקף עד לת‬

‫אנחנו מזמינים אתכם לחוויית בריאות‬ ‫מלאה של הגוף והנפש בחוף מינרל‬ ‫טבילה בבריכה הגופרית (טרמו‪-‬מינרל) התרעננות בבריכת המים המתוקים‪,‬‬ ‫מריחת הגוף בבוץ טבעי וטיפול מפנק מידי המטפלים המקצועיים של ספא מינרל‪.‬‬ ‫טל‪ | www.dead-sea.co.il | 02-9944888 .‬שעות פתיחה‪ :‬ראשון‪-‬חמישי ‪ | 18:00 - 9:00‬שישי ‪ 17:00 - 9:00‬שבת ‪18:00 - 9:00‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ / 21.5.2013‬י"ב בסיון תשע"ג‬

‫אלף מילים ענבר רוטשילד‬ ‫רחוב בצלאל‪ ,‬השבוע‬

‫פי המערכת ‪/‬‬

‫מהמקפצה‪ ,‬על הראש שלנו‬ ‫הדרישה שאב חרדי יעבוד לפחות ‪ 28‬שעות‬ ‫בשבוע על מנת שהמדינה תסבסד לילדיו את‬ ‫המעון נדחתה לשנה“ל ‪ ,2018-2017‬גם הדרישה‬ ‫שיעבוד עשר שעות בשבוע‪ ,‬נדחתה בשנה‪.‬‬ ‫האימהות כמובן עובדות‪ ,‬כדי לסבסד את בעליהן‬ ‫הבטלנים‪ .‬אבל לא‪ ,‬לגבר החרדי‪ ,‬זכר האלפא‬ ‫של להקת הבטלה זה לא מספיק‪ ,‬אפילו על‬ ‫ההשגחה של ילדיו צריך הציבור היצרני לשלם‪.‬‬ ‫קשה לומר במילים כמה נמאס‪ .‬הציבור הישראלי‬ ‫נתן ליאיר לפיד אשראי גדול‪ ,‬ובתמורה אותו‬ ‫האמרה הנודעת‬ ‫יאיר לפיד יורק לנו בפרצוף‪ִ .‬‬ ‫קובעת שיש הבדל גדול בין להשתין בבריכה‬ ‫לבין עשיית אותה פעולה מראש המקפצה‪.‬‬ ‫נראה שיאיר לפיד ובנימין נתניהו הגיעו לשיא‬ ‫חדש‪ ,‬הם לא משתינים מהמקפצה‪ ,‬הם מחרבנים‬ ‫ממנה‪ .‬על הראש שלנו‪ .‬הם עובדים עלינו‪ .‬נדחה‬ ‫גם סעיף התליית ההנחה בארנונה במיצוי כושר‬ ‫ההשֹתכרות‪ .‬אין מילים‪.‬‬ ‫הם בזים לנו‪ ,‬אין הסבר אחר‪ .‬זהו אותו משחק‬ ‫מכוער בכסף של המילואימניקים שהתגייסו‬ ‫בעמוד ענן‪ ,‬מין תעלול של רואי חשבון בסגנון‬

‫“נזיז יום לפה יום לשם בקריטריונים וחסכנו‬ ‫מיליוני שקלים“‪ ,‬כאילו שזה לא גזל פשוט‪ .‬קל‬ ‫לדמיין את נער האוצר הזחוח עם עתידו המובטח‬ ‫בשוק העבודה‪ ,‬נכנס לישיבה ומראה מצגת רהוטה‬ ‫על “החיסכון“ שלו מכיס המילואימניקים‪ .‬הם‬ ‫פשוט בזים לנו‪.‬‬ ‫אבל זה לא רק באשמת הפוליטיקאים‪.‬‬ ‫הישראלי מחונך לזה שהכי חכם‪ ,‬הכי לא‬ ‫“פראייר“‪ ,‬זה להכניס את היד לכיס של אחרים‪.‬‬ ‫לכן הסטודנטים נוהרים ללמוד כלכלה‪ ,‬מנהל‬ ‫עסקים‪ ,‬ראיית חשבון ומשפטים‪ ,‬מקצועות‬ ‫שלא מייצרים דבר ‪ -‬פיזי רוחני‪ ,‬תרבותי או‬ ‫טכנולוגי ‪ -‬אלא רק חיים על הפעילות העסקית‬ ‫של אחרים‪ .‬צעד חשוב של שר החינוך החדש‬ ‫יהיה ביטול מוחלט של הסובסידיה ללימוד‬ ‫מקצועות ה‪ “Other people's money“-‬תוך‬ ‫כדי שמירה על התקציב לאוניברסיטאות‪ ,‬וכך‬ ‫יתפנה כסף רב להשקעה במחקר במדעי הרוח‪,‬‬ ‫החברה‪ ,‬המדעים המדויקים וההנדסה‪ ,‬על חשבון‬ ‫הגדלה של תקציבים מכסף שלא קיים‪ .‬אין סיבה‬ ‫שנסבסד את דרכו של מישהו במעלה העשירונים‬

‫על חשבון כסף של אחרים‪ ,‬יהי זה הלקח היחיד‬ ‫מפרשת דנקנר‪.‬‬

‫הגם אתה‪ ,‬ברוטוס?‬

‫כשראשי השלטון בזים לנו זה עוד איכשהו‬ ‫נסבל‪ ,‬התרגלנו‪ ,‬אבל כשסטודנטים כמונו עושים‬ ‫לנו תרגיל‪ ,‬זה מקומם במיוחד‪ .‬מתברר שהשנה‬ ‫תאי אופק והתעוררות יריצו מועמדים משותפים‬ ‫למשרת יושב ראש האגודה וסגנו‪ .‬התאים‬ ‫הפוליטיים הגדולים באוניברסיטה‪ ,‬תאים יריבים‬ ‫כביכול מבחינה אידאולוגית‪ ,‬הוכיחו שפוליטיקת‬ ‫הכיסאות היא המכנה המשותף הנמוך ביותר‪.‬‬ ‫עד כה‪ ,‬כמעט תמיד התאים הפוליטיים‪ ,‬גדולים‬ ‫ככל שהיו‪ ,‬הסתמכו על גיוס תמיכה מנציגים‬ ‫עצמאים שנבחרו על בסיס תמיכה נרחבת בחוג‬ ‫שלהם‪ .‬הפוליטיקה החדשה של אופק והתעוררות‬ ‫מוחצת את הנציגים העצמאים‪ ,‬ומזלזלת בבוחרים‬ ‫שמצביעים לנציגי החוגים שלהם מתוך ראיית‬ ‫עולם אידאולוגית‪ .‬נדמה שכמו שקבע אלמודובר‪,‬‬ ‫כל סטייה בבגרות היא פשוט תוצאה של חינוך‬ ‫רע‪ .‬הם בזים לנו‪.‬‬ ‫‪ //‬אלישע קאהן‬

‫צילום לשער‪ :‬מורן גולדנשטיין‬ ‫פי האתון | שבועון הסטודנטים הירושלמי | מו"ל אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית | עורך ראשי אלישע קאהן | עורכת משנה מיכל קליין‬ ‫רכזת מערכת ניצן לונברג | אקטואליה חן מור | מגזין ערן אמסלם | תרבות נעמי נידם | צלמת מערכת ענבר רוטשילד | עיצוב אביגיל רוביני‬ ‫עריכת לשון אביגיל חיים | מערכת ומינהלה קמפוס הר הצופים‪ ,‬בניין פרנק סינטרה‪ ,‬קומה ‪ | 3‬פקס ‪02-5321021‬‬ ‫דואר אלקטרוני ‪ | pihaton@scopus02.co.il‬מנכ"ל סקופוס אמיר חכימיאן | מחלקת שיווק (הדס ברוש) ‪052-5525942‬‬

‫י"ב בסיון תשע"ג ‪21.5.2013 /‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪ / 21.5.2013‬י"ב בסיון תשע"ג‬

‫דרושים ל"פי האתון"‬ ‫"'פי האתון' הוא כתב עת של הסטודנטים באוניברסיטה העברית‪ .‬העיתון‬ ‫החל לצאת לאור בשנת ‪ 1958‬על‪-‬ידי אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית‪,‬‬ ‫בראשות יוסי ליבוביץ' וראובן מרחב‪ .‬את השם לעיתון‪ ,‬המרמז לאתונו של‬ ‫בלעם‪ ,‬הציע פרופ' ישעיהו לייבוביץ'‪ ,‬ועורכו הראשון היה יגאל עילם‪.‬‬ ‫עם עורכי העיתון נמנו שמות שנהפכו לשם דבר בעיתונות הכתובה‬ ‫והמשודרת‪ ,‬וביניהם נחום ברנע (שפוטר כי הרגיז את גולדה) אהוד אשרי‬ ‫ותום שגב‪ .‬עם כותבי העיתון לאורך השנים נמנו גם חנוך מרמרי‪ ,‬קובי ניב‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫מיכאל ודן אלמגור‪ ,‬ובשורותיו צמחו גם הקריקטוריסטים יעקב שילה ומושיק‬ ‫לין (מושיק)‪ .‬עורך נוסף‪ ,‬בן עמי שילוני‪ ,‬המשיך לקריירה אקדמית כפרופסור‬ ‫לתולדות יפן באוניברסיטה העברית"‬

‫מתוך וי‬ ‫האנצ קיפדיה‬ ‫יק‬ ‫לופדיה‬ ‫החו‬ ‫פשית ו‬ ‫המקור‬ ‫ה‬ ‫מוסמך‬ ‫ביותר‬ ‫ל‬ ‫עבודות‬ ‫א‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ות‬

‫אם גם אתם מעוניינים להשפיע על השיח‬ ‫האקדמי‪ ,‬צמאים לסקרנות ולידע‪ ,‬יצירתיים‬ ‫ומובילים ‪" -‬פי האתון" מחפש אתכם למשרות עורך ראשי‪,‬‬ ‫עורך משנה‪ ,‬עורכי מדורים‪ ,‬הפקה‪ ,‬עיצוב גרפי‪ ,‬צילום וכתיבה‪.‬‬ ‫למשרת עורך ראשי ועורך משנה יש לשלוח קורות חיים בצירוף שלוש‬ ‫דוגמאות כתיבה לדוא"ל‪Amir@scopus02.co.il :‬‬ ‫לשאר המשרות יש לשלוח קורות חיים בצירוף שלוש דוגמאות כתיבה‬ ‫או צילום לדוא"ל‪Pihaton@scopus02.co.il :‬‬

‫*התפקידים המפורטים‬ ‫בנ"ל כתובים בלשון זכר‪ ,‬אך‬ ‫מיועדים לכל מגדר באשר הוא‬

‫‹‬

‫שלישי ‪21.5‬‬

‫‪> 18:30‬‬

‫בירה‪-‬טק ‪:6#‬‬ ‫אירוע יזמות של‬ ‫"רוח חדשה"‬ ‫ו‪,Capital J-‬‬ ‫בהשתתפות‬ ‫ג'ון מדבד‪ ,‬יזם‬ ‫סדרתי ומייסד‬ ‫‪,Ourcrowd‬‬ ‫וג'ון פולין‪ ,‬מייסד‬ ‫‪Abe's Market‬‬

‫מייקס פלייס ‪/‬‬ ‫יפו ‪33‬‬ ‫‪> 20:00‬‬

‫‪ 35‬ש"ח‬

‫מרכז ז'ראר בכר‪/‬‬ ‫בצלאל ‪11‬‬

‫פצע כניסה‪ :‬מופע‬ ‫קולנוע ווידאו ארט‬ ‫בשילוב מחול‪,‬‬ ‫הנוגע בנושאים‬ ‫הרגישים ביותר ‪-‬‬ ‫זוגיות‪ ,‬אלימות‪,‬‬ ‫תשוקה‪ ,‬חברות‬ ‫וכאב‬

‫‪> 19:00‬‬

‫רביעי ‪22.5‬‬

‫להרשמה במייל‪:‬‬ ‫‪talia@new-spirit.‬‬ ‫‪org.il‬‬

‫‪> 22:00‬‬

‫חמישי ‪23.5‬‬ ‫‪> 17:30‬‬

‫גופא‪ :‬כנס בנושא‬ ‫ריטואל יהודי‪.‬‬ ‫פאנל ומופע‬ ‫בהשתתפות‬ ‫פרופ' ורד נעם‪,‬‬ ‫ד"ר חנה קהת‪,‬‬ ‫ותומר פרסיקו‬

‫‪ 30‬ש"ח‬

‫אכסניית אגרון ‪/‬‬ ‫אגרון ‪6‬‬ ‫‪> 19:00‬‬

‫שישי ‪24.5‬‬ ‫‪> 13:00‬‬

‫‪> 15:30‬‬

‫שבת ‪25.5‬‬ ‫‪> 21:30‬‬

‫“רק הרוח מבינה”‪:‬‬ ‫הלל מורן וגלעד‬ ‫יחיה במופע‬ ‫משותף בסגנון ה‪-‬‬ ‫‪cool Jazz‬‬ ‫אברם בר ‪/‬‬ ‫יפו ‪97‬‬

‫‪ 20‬ש"ח‬

‫‪> 21:30‬‬

‫‪> 21:40‬‬

‫‪> 21:00‬‬

‫‪> 21:30‬‬

‫‪> 18:00‬‬

‫‪> 22:00‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫תקליט ‪/‬‬ ‫הלני המלכה ‪7‬‬

‫כמה חברים‬ ‫בהופעה‪ :‬צמד‬ ‫פולק‪-‬רוק‬ ‫ירושלמי ‪ -‬יונתן‬ ‫נבו ועדו פרוינד‬

‫להרשמה‪054- :‬‬ ‫‪6623453‬‬

‫רוח חדשה ‪/‬‬ ‫עליאש ‪6‬‬

‫“זכויות יוצרים‪,‬‬ ‫חוזים ותנאי‬ ‫עבודה”‪ :‬המדריך‬ ‫להתנהלות עסקית‬ ‫בעולם האמנות‪.‬‬ ‫מרצים עו”ד גליה‬ ‫מלוברוצקי ועו”ד‬ ‫גיא אבידן‬

‫שני ‪27.5‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫פאב איינשטיין ‪/‬‬ ‫כפר הסטודנטים‬

‫תעני אסתר‪:‬‬ ‫להקת רוק‪-‬פופ‬ ‫פסיכודאלי עם‬ ‫שירים מקוריים‬ ‫בעברית‬

‫‪ 35‬ש"ח‬

‫מרכז ז'ראר בכר‪/‬‬ ‫בצלאל ‪11‬‬

‫מבוקש ‪ -‬צעיר‬ ‫משכיל ומיואש‪:‬‬ ‫ההצגה עוקבת‬ ‫אחר דמותו‬ ‫של בנימין זאב‬ ‫הרצל וכיצד הפך‬ ‫ממחזאי יומרני‬ ‫ובינוני לחוזה‬ ‫המדינה‬

‫ראשון ‪26.5‬‬

‫‪> 22:30‬‬

‫‪ 28‬ש"ח‬

‫בית אבי חי ‪/‬‬ ‫קינג ג'ורג' ‪44‬‬

‫אסתר רדא‪ ,‬תומר‬ ‫יוסף והאחיות חיים‬ ‫בחגיגה של מוזיקה‬ ‫חיה ובועטת‬ ‫שמטשטשת את‬ ‫כל הגבולות‬ ‫האפשריים‬

‫הכניסה חופשית‬

‫תקליט ‪/‬‬ ‫הלני המלכה ‪7‬‬

‫גמר ליגת‬ ‫האלופות על מסך‬ ‫ענק‪ ,‬ביחד עם‬ ‫הפנינג ענק לכבוד‬ ‫יום הולדת ‪6‬‬

‫‪ 60‬ש"ח‬

‫צוללת צהובה ‪/‬‬ ‫הרכבים ‪13‬‬

‫‪:Flamencas‬‬ ‫מופע פלמנקו נשי‬ ‫המשלב שירה‪,‬‬ ‫ריקוד‪ ,‬גיטרה וכלי‬ ‫הקשה‬

‫אוגנדה ‪/‬‬ ‫אריסטובולוס ‪6‬‬

‫טפט בהופעה‪:‬‬ ‫בניה רכס‬ ‫ואביעד אלברט‪,‬‬ ‫ממקימי סצינת‬ ‫האלקטרוניקה‬ ‫בארץ‪ ,‬יארחו את‬ ‫הראפר הכועס‬ ‫רוקי בי‬

‫‪> 21:30‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫מתחם התחנה ‪/‬‬ ‫דוד רמז ‪4‬‬

‫מופע "מה יפים‬ ‫הלילות" במסגרת‬ ‫פסטיבל ישראל‪:‬‬ ‫שירי רועים‬ ‫מהקלאסיקה‬ ‫העברית בעיבודים‬ ‫שונים ומשונים‬

‫הכניסה חופשית‬

‫תקליט ‪/‬‬ ‫הלני המלכה ‪7‬‬

‫מסיבת צהריים‬ ‫עם יריד יד שנייה‪:‬‬ ‫בגדים‪ ,‬אקססוריז‪,‬‬ ‫תקליטים‪ ,‬ספרים‬ ‫ושמש‬

‫במסגרת שבוע‬ ‫הספר‪ :‬מאיר‬ ‫ויזלטיר בליווי‬ ‫חמי רודנר בשיחה‬ ‫ונגינה על שירה‬ ‫ותרגום‬

‫תמול שלשום ‪/‬‬ ‫יואל משה סלומון ‪5‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 21:30‬‬

‫פסטיבל אינדיד‬ ‫נודד‪ 4 -‬הופעות‬ ‫בכרטיס ‪:1‬‬ ‫‪Ryskinder ,‬‬ ‫‪Echo & Tito,‬‬ ‫‪ Flora‬ולירון‬ ‫עמרם והפנתרים‬

‫צוללת צהובה ‪/‬‬ ‫הרכבים ‪13‬‬

‫‪ 40‬ש"ח‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 23:45‬‬

‫ירון פרץ‬ ‫עם מוזיקת‬ ‫אלקטרוניקה‬ ‫משנות ה‪90-‬‬

‫קסטה ‪/‬‬ ‫הורקנוס ‪1‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪2#‬‬ ‫‪ :Elephant Love‬הרכב ישראלי ששר‬ ‫באנגלית‪ ,‬חוזר להופיע עם מוזיקת‬ ‫אינדי‪-‬רוק חמימה‪ ,‬באנרגיות מקפיצות‬ ‫ושירים חדשים‪ .‬איפה? אברם בר‪ ,‬יפו ‪97‬‬ ‫פינת כי”ח מתי? שני‪ 21:30 , 27.5 ,‬כמה?‬ ‫‪ 30‬ש”ח‪.‬‬

‫ניצן לונברג‬

‫מערכת פי האתון אינה אחראית לתוכן המתפרסם בלוח‪ .‬רוצים להמליץ על אירוע? שלחו לנו ל‪ pihaton@scopus02.co.il :‬תיהנו!‬

‫ג’אז וג’חנון בפאב השכנה‪ :‬מקבלים את‬ ‫השבת עם הרכבים חיים וג’חנון תוצרת‬ ‫בית‪ .‬והפעם ‪ NY‬טריו ‪ -‬נדב רמירז‪ ,‬דני דה‬ ‫בס ויונתן‪ .‬מתי? שישי‪ 13:00 ,24.5 ,‬איפה?‬ ‫פאב השכנה‪ ,‬בית יעקב ‪ 11‬ירושלים‪ ,‬כמה?‬ ‫הכניסה חופשית‪.‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫וידאו ‪/‬‬ ‫הורקנוס ‪1‬‬

‫יום הארווי מילק‪:‬‬ ‫הקרנת סרט‬ ‫ותקלוט "אמנות‬ ‫הסימפול" עם‬ ‫שוקו ויוני‬

‫‪ 55‬ש"ח‬

‫בית טיכו ‪/‬‬ ‫הרב קוק ‪9‬‬

‫וינה של אנה‪:‬‬ ‫אביב מוזיקלי‬ ‫בסלון של‬ ‫אנה‪ .‬דואטים‬ ‫ושירי אביב‬ ‫מיצירותיהם של‬ ‫גדולי המלחינים‬ ‫ שוברט‪ ,‬מוצרט‪,‬‬‫מנדלסון ואחרים‬

‫‪1#‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫תקליט ‪/‬‬ ‫הלני המלכה ‪7‬‬

‫ג'נאן בסול‪:‬‬ ‫הברמנית‬ ‫מהתקליט עולה‬ ‫לעמדת תקלוט‬ ‫כדי לעשות לנו‬ ‫נעים באוזן‬

‫‪> 22:00‬‬

‫‪ 30‬ש"ח‪ ,‬כרטיסים‬ ‫נמכרים בבית מזי"א‬

‫בית אבי חי ‪/‬‬ ‫מסילת ישרים‬

‫פרה שחוטה‬ ‫במופע חדש‪" :‬צו‬ ‫‪ ."8‬הפרה עולה על‬ ‫מדים וחוקרת אם‬ ‫אנחנו עושים צבא‬ ‫או שהצבא עושה‬ ‫אותנו?‬

‫‪> 21:00‬‬

‫צילומים‪ :‬יח"צ‪.‬‬

‫לוח אירועים‬ ‫המומלצים‬

‫‪ / 21.5.2013‬י"ב בסיון תשע"ג‬

‫‪6‬‬

‫השבוע ‪ 21<28‬במאי‬

‫"‬

‫יט ָט ע‬ ‫* ִצ ַ‬ ‫השופט העליון היהודי בארה"ב‪,‬‬

‫פרנקפורטר‪ ,‬נקרא לרוע המזל על‬

‫"‬

‫שם נקניקייה‪ ,‬ועוד נקניקייה גרמנית‬ ‫ד"ר אדם חפרי‪-‬וינוגרדוב‪ ,‬שיטות ומסורות‬ ‫משפט‪ ,‬הפקולטה למשפטים‬

‫“רבנים על הבר“ חוזרים‪:‬‬ ‫במרכז ‪ -‬נשים והמגזר‬ ‫החרדי‬ ‫בשבוע הבא ייפתח סבב נוסף של אירועי “רבנים‬ ‫על הבר“‪ ,‬פרויקט שהושק בדצמבר האחרון בירושלים‬ ‫במטרה לקדם שיח חילוני‪-‬דתי יהודי באווירה שונה‪.‬‬ ‫הפעם יתקיים האירוע בתל‪-‬אביב ובירושלים במקביל‪,‬‬ ‫בשישה פאבים שונים‪ ,‬בנוכחות ‪ 12‬רבנים ואנשי רוח‪,‬‬ ‫ובדגש על תרבות המזרח‪ ,‬תפיסות והיחס לנשים‬ ‫בחברה והמגזר החרדי‪.‬‬ ‫“המטרה היא לנסות בערב אחד לדבר על מה‬ ‫שמאחד בינינו ולא על מה שמפלג“‪ ,‬מסביר יונתן‬ ‫גוזלן‪ ,‬סטודנט באוניברסיטה העברית‪ ,‬הנמנה עם‬ ‫יוזמי הפרויקט‪“ .‬הרצון הוא שאנשים יבחנו פשרות‬ ‫ויתמקדו בכך שכולנו יהודים‪ ,‬ללא קשר לתיוגים‬ ‫השונים כדתיים‪-‬לאומיים‪ ,‬רפורמים‪ ,‬אורתודוקסים או‬ ‫כל זרם אחר“‪.‬‬ ‫“זה אירוע מאוד חיובי"‪ ,‬אומר הרב דוד בלוך‪,‬‬ ‫ממקימי גדוד הנח“ל החרדי‪ ,‬שייקח חלק בערב‬ ‫בירושלים‪" .‬כחבר הקהילה החרדית‪ ,‬שהיא מאוד‬ ‫מסוגרת‪ ,‬חשוב לי שתהיה לנו הזדמנות לצאת החוצה‬ ‫גם לעולם החילוני‪ ,‬להסביר את עצמנו ולהראות שגם‬ ‫לנו יש עולם ערכי משמעותי‪ .‬גם אם לא תהיה עליו‬ ‫הסכמה‪ ,‬לפחות שתהיה הבנה בין שני הצדדים‪ .‬זה‬ ‫מאחד את העם ומכבה קצת את להבות השנאה“‪.‬‬ ‫‪ /‬ניר לוטן‬

‫טובת החוג או התא‪ :‬לקראת הבחירות לאגודה‪ ,‬האם‬ ‫תצביעו לנציגי התאים הגדולים?‬

‫בעד נגד‬

‫השתייכותי לתא אופק מעניקה כמה‬ ‫יתרונות שחסרים אצל המתמודדים‬ ‫העצמאים‪ .‬כך למשל‪ ,‬לחברים בתא יש‬ ‫פרספקטיבה רחבה יותר בנוגע לצרכים‬ ‫של כלל הסטודנטים באוניברסיטה‪ .‬נציג‬ ‫טוב‪ ,‬לדעתי‪ ,‬צריך להעדיף את טובת‬ ‫קהל מצביעיו‪ ,‬אך גם לקדם נושאים‬ ‫שהוא מאמין בהם‪ ,‬ולתת במה לפיתוח‬ ‫ולהשקעה בתחומים שלא קשורים אך‬ ‫ורק ישירות לחוג שלו‪ .‬‬ ‫במהלך השנה הייתי פעילה בצוות‬ ‫החברתי‪-‬כלכלי של תא אופק‪ ,‬ולכן לרוץ‬ ‫מטעם התא הייתה בחירה טבעית עבורי‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬כנציגת החוג לתקשורת‪ ,‬דבר‬ ‫ראשון אני פועלת לטובת הסטודנטים‬ ‫בחוג שלי‪ .‬עדיין לא עמדתי במקום שבו‬ ‫הייתי צריכה להעדיף שיקול פוליטי אל‬ ‫מול צורכי החוג שלי‪ ,‬וכל מה שעשיתי‬ ‫היה בתמיכה מלאה של התא‪.‬‬ ‫חברי התא הם בראש ובראשונה‬ ‫חברים שלי‪ .‬הם מכירים אותי‪ ,‬את‬ ‫יכולותיי ומאמינים בי‪ ,‬ולכן יתמכו‬ ‫ברעיונות שלי גם בעתיד‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬ ‫נציגי החוגים השונים לא מבינים בכל‬ ‫נושא‪ .‬ככל שהקבוצה גדולה ‪ -‬כך יש‬ ‫הכנה טובה לוועידות‪ ,‬דיון פורה והבנה‬ ‫מעמיקה יותר של הנושאים הנדונים‪.‬‬

‫לדעתי‪ ,‬השאיפה צריכה להיות‬ ‫להרחיק את האגודה מהפוליטיקה הבין‪-‬‬ ‫תאית‪ ,‬אשר יותר מפעם אחת בעבר קטעה‬ ‫תהליכים שנועדו לממש את רצונם של‬ ‫הסטודנטים‪ ,‬ומסיחה את הדעת מהדברים‬ ‫החשובים באמת‪ .‬אני מאוד מעריכה את‬ ‫התאים באוניברסיטה‪ ,‬ועם זאת החלטתי‬ ‫לרוץ באופן עצמאי לאגודה‪.‬‬ ‫למתמודד העצמאי יש אפשרות‬ ‫להבטיח דברים בשמו‪ ,‬ומטרתו היא לקדם‬ ‫את רצונם ואת הצרכים של הסטודנטים‬ ‫בחוג שלו בלבד‪ ,‬ולא את האג'נדות‬ ‫הפוליטיות של התא‪ .‬מתמודדים מטעם‬ ‫תאים מבטיחים לחוג דברים שלא בהכרח‬ ‫יוכלו לקיים‪ .‬גם אני לא הייתי מצליחה‬ ‫לקיים דברים כאלו אם הייתי רצה מטעמו‬ ‫של תא‪ ,‬מכיוון שאז אתה חייב קודם כול‬ ‫לקדם את העמדות והרצונות של התא‪ ,‬גם‬ ‫אם זה בא על חשבון צורכי החוג שלך‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬בשנתיים האחרונות נציגיו של‬ ‫החוג לפילוסופיה היו שייכים לתאים‬ ‫גדולים‪ ,‬ועל אף העבודה הקשה והרבה‬ ‫שהשקיעו‪ ,‬לא הצליחו לקדם את צרכיו של‬ ‫החוג‪ .‬מתמודדים עצמאים רצים כדי לייצג‬ ‫את החוג שלהם ואת התלמידים בו בלבד‪.‬‬ ‫זו הסיבה שלדעתי עדיף לסטודנטים‬ ‫להצביע למתמודדים עצמאים‪.‬‬

‫‪ /‬כנרת טבו‪ ,‬שנה א’ תקשורת‬ ‫והיסטוריה כללית‪ ,‬רצה מטעם תא אופק‬

‫‪ /‬תאיר אברמוביץ’‪ ,‬החוג‬ ‫לפילוסופיה מדעי הדתות ו‪ .B.A-‬כללי‪,‬‬ ‫עצמאית‬

‫ריכזה‪ :‬נעמי לוינוב‬

‫‪8‬‬

‫‪ / 21.5.2013‬י"ב בסיון תשע"ג‬

‫‪9‬‬

‫י"ב בסיון תשע"ג ‪21.5.2013 /‬‬

‫השבוע ‪ 21<28‬במאי‬ ‫מתחתנים?‬ ‫מזל טוב!‬ ‫בחתונה שנמשכת ארבע שעות אנחנו‬ ‫משקיעים כ‪ 125-‬אלף שקל בממוצע ושעות‬ ‫רבות בתכנון האירוע‪ .‬כמה שעות אנחנו‬ ‫מקדישים לתכנון האירוע המתמשך שנקרא‬ ‫החיים שלנו‪ ,‬שעולה יותר מעשרה מיליון‬ ‫שקל למשפחה ממוצעת?‬ ‫מימון החתונה‪ :‬עבור מרבית הזוגות‬ ‫חתונה היא למעשה הפרויקט הפיננסי הזוגי‬ ‫הראשון‪ .‬השקעת מחשבה ותכנון משותפים‬ ‫ימנעו אי הבנות ומריבות מאוחר יותר‪ .‬למרות‬ ‫שהציפייה היא שהכסף מפידיון השיקים של‬ ‫החתונה יחזיר את ההשקעה‪ ,‬כדאי לקחת‬ ‫בחשבון שהוא יכסה רק כ‪ 70-60-‬אחוז‬ ‫מהוצאות החתונה‪ ,‬ולכן יש להיערך למימון‬ ‫יתר ההוצאות‪.‬‬ ‫למה כדאי לשים לב? קחו בחשבון‬ ‫‪ 10%‬להוצאות בלתי מתוכננות (בלת"מ);‬ ‫אל תתנו שיקים פתוחים לספקים על מנת‬ ‫להימנע ממצבים שבהם הספק לא נותן את‬ ‫השירות או לא מספק את הסחורה‪ ,‬והשיק‬ ‫כבר התגלגל לצד שלישי; אל תשלמו את‬ ‫כל הכסף מראש לספקים‪ :‬אפשר לתת‬ ‫מקדמה ואת מרבית הסכום לשלם לאחר מתן‬ ‫השירות; אל תשכחו תשלומי מע"מ לספקים‪.‬‬ ‫‪ ‬מתחילים חיים משותפים כלכליים‬ ‫ברגל ימין‪ :‬זוג שמתחתן נדרש לקבל‬ ‫החלטות כלכליות שישפיעו באופן דרמתי‬ ‫על ‪ 20-15‬השנים הבאות שלו‪:‬‬ ‫חשבון משותף ‪ -‬כן או לא? כדאי לאחד‬ ‫חשבונות מכיוון שזה מקל על הניהול‪ ,‬חוסך‬ ‫בעמלות‪ ,‬ויש תמונת מצב כלכלית אחת‪.‬‬ ‫שוקלים לרכוש בית? נוסף על מחיר‬ ‫הדירה‪ ,‬אל תשכחו לקחת בחשבון עלויות‬ ‫נילוות של כ‪ 10-‬עד ‪ 15‬אחוז ממחיר הדירה‪.‬‬ ‫הגדירו תקציב חודשי משותף‪ :‬הגדרת‬ ‫תקציב וניהולו תסייע לכם להשתמש בהכנסה‬ ‫שלכם בחוכמה‪ ,‬ולהבטיח את עתידכם‪.‬‬ ‫קבעו דייט פיננסי פעם בחודש‪ :‬על סדר‬ ‫היום‪ :‬ניהול התקציב החודשי‪ ,‬תכנון יעדים‬ ‫כלכליים לשנים הקרובות ולטווח הארוך‪.‬‬ ‫חלוקת תפקידים פיננסית‪ :‬החליטו מי‬ ‫אחראי לתשלום החשבונות השוטפים‪ ,‬מי‬ ‫מתייק את הניירת ומי אחראי לחשבונות‬ ‫החיסכון וההשקעה‪.‬‬ ‫‪ /‬דורון שלפר‪,‬‬ ‫מנהל השכלה פיננסית‪ ,‬בנק דיסקונט‬

‫הערות ואזהרות כלליות מטעם בנק דיסקונט‬ ‫לישראל בע"מ‪“ :‬הניתוח הכלול בסקירה זו הינו למטרת‬ ‫אינפורמציה בלבד וככל שמדובר בייעוץ אין לראות‬ ‫בו המלצה‪ ,‬תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים‬ ‫ובצרכים המיוחדים של כל אדם או הזמנה לייעוץ‬ ‫כאמור או הצעה להחזיק‪/‬לקנות‪/‬למכור ני"ע או נכסים‬ ‫פיננסיים או התחייבות של בנק דיסקונט לישראל בע"מ‬ ‫(להלן‪“ :‬הבנק") לייעץ ללקוחותיו בהתאם לאמור בו‪.‬‬ ‫עשוי להיות למחברי הסקירה ו‪/‬או לבנק עניין אישי‬ ‫בנושא הסקירה‪.‬‬

‫לראשונה בקמפוס‪:‬‬ ‫יום נגישות‬

‫הקבוצה לנגישות תקיים יום מיוחד להעלאת המודעות לקשייהם של‬ ‫בעלי מוגבלויות באקדמיה להקת “הפיל הכחול”‪ ,‬שאחד מחבריה‬ ‫משותק בפלג גופו התחתון‪ ,‬נרתמה ותופיע באירוע ‪ /‬סלב לייבין‬

‫צילום‪ :‬גלעד חזון‬

‫הפינה הפיננסית‬

‫דמיינו מצב שבו פעולה פשוטה כמו הגעה‬ ‫לאולם טבע או ירידה במדרגות של בצלאל‪,‬‬ ‫הייתה מצריכה תכנון זמנים קפדני ולעיתים אף‬ ‫סיוע מסטודנט אלמוני‪ .‬בעוד שאתם רק יכולים‬ ‫לנסות ולתאר התחושה‪ ,‬מאות סטודנטים‬ ‫באוניברסיטה העברית‪ ,‬המוגדרים כבעלי קשיי‬ ‫נגישות ‪ -‬מוגבלי ראייה ושמיעה והסובלים‬ ‫ממוגבלות נפשית או קושי פיזיולוגי אחר ‪-‬‬ ‫נאלצים למצוא פתרונות יצירתיים מדיי יום‪.‬‬ ‫כדי להעביר את המסר שהבעיה אינה טמונה‬ ‫במוגבלות‪ ,‬אלא ביחס החברה לזו‪ ,‬יתקיים‬ ‫לראשונה באוניברסיטה העברית בתאריך‬ ‫‪ 4.6.13‬אירוע להעלאת המודעות לנושא‪,‬‬ ‫ששיאו בהופעת הלהקה “הפיל הכחול"‪.‬‬ ‫עבור סטודנטים בעלי מוגבלות אחרים‬ ‫מפעיל דיקן הסטודנטים תוכניות סיוע והכוונה‪,‬‬ ‫שאחת מהן מחברת בין סטודנטים עם מוגבלות‬ ‫וללא מוגבלות במסגרת חברתית ששמה‬ ‫“הקבוצה לנגישות"‪“ .‬הגיע הזמן לשבור את‬ ‫הסטיגמה סביב מוגבלות"‪ ,‬אומרת מיכל פרנקל‪,‬‬ ‫סטודנטית למשפטים החברה בקבוצה‪“ .‬עצם‬ ‫המילה ’מוגבל’ כבר טומנת בחובה הבניות‬ ‫חברתיות שחשוב לנפץ"‪ .‬כנרת סגל‪ ,‬סטודנטית‬ ‫לספרות אנגלית המסתייעת בכיסא גלגלים‪,‬‬ ‫מחזקת דבריה‪“ :‬זה אבסורד שכדי להגיע‬ ‫לכיתת לימוד אני נאלצת לעיתים להקיף את‬ ‫כל הבניין של הפקולטה‪ .‬הלוואי שסטודנטים‬ ‫יוכלו להרגיש ולו ליום אחד כיצד החיים נראים‬ ‫מבעד לעיניו של סטודנט בעל מוגבלות‪ .‬זה‬ ‫ייתן את הדחיפה הנחוצה לקראת שינוי"‪.‬‬ ‫את ההרגשה הזו מתכוונות פרנקל וסגל‬ ‫להמחיש לסטודנטים ביום הנגישות שיזמו‬

‫בשיתוף עם עמותת “נגישות ישראל"‪ ,‬דיקן‬ ‫הסטודנטים והקליניקה לזכויות אנשים עם‬ ‫מוגבלויות‪ ,‬הפועלת במסגרת הפקולטה‬ ‫למשפטים‪ .‬במסגרת האירוע יוצבו דוכנים‬ ‫שבהם סטודנטים יוכלו להתנסות במצבים יום‪-‬‬ ‫יומיים שעימם מתמודדים בעלי מוגבלויות‪,‬‬ ‫דוגמת זיהוי מזון ללא ראייה ומשחק כדורסל‬ ‫בכיסא גלגלים‪ .‬היום יגיע לשיאו בהופעה של‬ ‫להקת “הפיל הכחול"‪ ,‬שאחד מחבריה‪ ,‬לירון‬ ‫אטיה‪ ,‬משותק בפלג גופו התחתון‪.‬‬ ‫“אנחנו רואים בעצמנו פורצי דרך"‪ ,‬מתאר‬ ‫משה אטיה‪ ,‬אחיו של לירון ומנהל הלהקה‪.‬‬ ‫“אם בהתחלה אנשים היו מרימים גבה‬ ‫בהופעות כשראו את לירון על כיסא הגלגלים‪,‬‬ ‫היום זהו אחד מסימני ההיכר שלנו"‪ .‬ב‪2005-‬‬ ‫אושפז לירון בבית חולים לאחר תאונת סקי‬ ‫קשה‪ .‬במהלך השיקום ביקרו אותו חברים‬ ‫רבים והמוזיקה נהפכה לדיירת קבע בחדרו‪.‬‬ ‫כך עלה הרעיון הראשוני ללהקה‪ ,‬ששמה ‪-‬‬ ‫“הפיל הכחול" ‪ -‬מקורו בגלולה בצבע כחול‬ ‫שהיה לירון נוטל בכל בוקר בבית החולים‪.‬‬ ‫לירון הוא סמל עבור אנשים רבים‪,‬‬ ‫עם ובלי מוגבלות"‪ ,‬אומר אטיה‪“ ,‬יש דרך‬ ‫להתמודד עם קושי והיא אמונה בעצמך‪ .‬זו‬ ‫האמת הפשוטה‪ ,‬והמעריצים והאהדה שצברנו‬ ‫דרך המוזיקה הם ההוכחה לכך"‪ .‬חברי הלהקה‬ ‫וקבוצת הנגישות מקווים שיום הנגישות‬ ‫יהווה צעד משמעותי בדרך לשינוי התפיסה‬ ‫בתחום בקרב מקבלי ההחלטות באוניברסיטה‬ ‫והסטודנטים‪“ .‬אי אפשר לשנות את החברה‬ ‫הישראלית בשנייה אחת‪ ,‬אבל אירועים כאלה‬ ‫יובילו אותנו לשם"‪ ,‬מסכמת סגל‪ .‬‬

‫י"ב בסיון תשע"ג ‪21.5.2013 /‬‬

‫יד יצחק בן‪-‬צבי‬

‫קורס ייחודי להכשרת‬ ‫מדריכים בירושלים‬

‫המעניק תעודת היתר להדרכת סיורים בירושלים לתלמידי מערכת‬ ‫החינוך (מאושר על ידי משרד החינוך)‪ .‬הכרה בחלק מלימודי הקורס‬ ‫לצורך תעודת ‘תו תקן’‪ ,‬הכשרת מדריכי טיולים‪ ,‬לפי אישור משרד החינוך‬ ‫קורס קיץ מרוכז‬ ‫יפתח ביום ראשון‪ ,‬י”ד באב‪21.7.2013 ,‬‬ ‫וייתקיים בימים א’‪-‬ה’‬ ‫בין השעות ‪18:30–08:30‬‬ ‫ביד בן‪-‬צבי ובירושלים וסביבותיה‬ ‫במשך כשמונה שבועות‪.‬‬ ‫במהלך הקורס יתקיימו כשלושה‬ ‫מפגשי לימודים בימי שישי בין ‪.13:00-8:30‬‬ ‫קורס שנתי‬ ‫יפתח ביום רביעי‪ ,‬כ”ו בחשוון‪30.10.2013 ,‬‬ ‫ויימשך כשמונה חודשים‪ ,‬עד סוף יולי ‪.2014‬‬ ‫הקורס יתקיים פעם בשבוע בימי רביעי‪.‬‬ ‫אחת לחודש יתקיים מפגש נוסף ביום שישי‪.‬‬

‫ערב פתוח‬

‫בסיוון‪2.6.2013 ,‬‬ ‫יום ראשון‪ ,‬כ”ד ביד יצחק בן־צבי‬ ‫‪,1‬‬ ‫בשעה ‪9:00‬רול ‪ ,14‬ירושלים‬ ‫רח’ אבן גבי‬

‫תכנית הלימודים תכלול כ‪ 350-‬שעות ותשלב‬ ‫בין הרצאות עיוניות וימי סיור‪.‬‬ ‫הקורס יקנה היכרות מעמיקה עם ירושלים‬ ‫על אתריה ותקופותיה‪ ,‬לימודי היסטוריה‪,‬‬ ‫ארכאולוגיה‪ ,‬מתודיקה וסוגיות דידקטיות‪,‬‬ ‫בטיחות‪ ,‬עזרה ראשונה ועוד‪ ,‬עם מיטב‬ ‫‬‫החוקרים‪ ,‬המרצים והמדריכים של יד בן צבי‬ ‫תנאי קבלה‬ ‫ מילוי שאלון‪ ,‬יום מיון וראיון קבלה‬ ‫ תעודת בגרות מלאה‬ ‫ עדיפות לסטודנטים בתחומים הרלוונטיים‬ ‫ ניסיון הדרכה קודם ‪ -‬יתרון‬ ‫ יכולת הבעה בעל פה‬ ‫ אישור רפואי להשתתפות בסיורים‬ ‫ יש לצרף קורות חיים לשאלון‬ ‫ולפרט רקע רלוונטי‬ ‫מחיר‬

‫‪ | ₪ 5,500‬לבוגרי צבא ושירות לאומי ‪-‬‬ ‫אפשרות לשלם על חשבון הפיקדון‬

‫לפרטים ולהרשמה ‪www.ybz.org.il | mod@ybz.org.il | 02-5398891‬‬ ‫פתיחת הקורס מותנית במספר נרשמים‬

‫‪11‬‬

‫‪10‬‬

‫‪ / 21.5.2013‬י"ב בסיון תשע"ג‬

‫מכון מגיד‪ ,‬מבית האוניברסיטה העברית בירושלים בתיאום אקדמי עם המחלקה לתקשורת‬ ‫גאה לפתוח את מחזור ‪ 2‬תשע”ד‪:‬‬

‫תקשורת‬ ‫פלוס‪+‬‬

‫התכנית ללימודי טלוויזיה‬ ‫בשיתוף פעולה מקצועי עם‬ ‫‘רשת’ זכיינית ערוץ ‪2‬‬

‫התכנית ללימודי עיתונאות‪ ,‬דוברות וניו מדיה‬ ‫בראשות תא”ל [מיל’] אבי בניהו דובר צה”ל‬ ‫ומפקד גלי צה”ל לשעבר ובשיתוף פעולה‬ ‫מקצועי עם “ידיעות תקשורת”‬

‫בואו לפתח קריירה ולרכוש את הכלים המקצועיים והעכשוויים ביותר שיאפשרו לכם‬ ‫להשתלב בעולם התקשורת בישראל ברשתות התקשורת; במערכות האינטרנט‬ ‫והעיתונים; בתעשיית הטלוויזיה ובמשרדי יחסי ציבור‪ ,‬דוברות וייעוץ אסטרטגי‬

‫פלוס‪+‬‬ ‫פלוס‪+‬‬ ‫פלוס‪+‬‬

‫להכיר מקרוב איך באמת עובדת התקשורת‬ ‫לפגוש את המעסיקים והמרצים הרלוונטיים בכל תחום‬ ‫להתנסות בעבודה מעשית בכלי תקשורת מובילים‬

‫הלימודים מתקיימים בקמפוס הר הצופים‪ ,‬ירושלים‬ ‫לקבלת פרטים נוספים‪ :‬טלפון ‪02-5422000 | *3070 -‬‬ ‫‪www.magid.huji.ac.il | magid@magid.org.il‬‬

‫חפשו‬ ‫אותנו ב‪-‬‬

‫י"ב בסיון תשע"ג ‪21.5.2013 /‬‬

‫“ברור שהמטרה היא‬ ‫לשנות את היחס‬ ‫של הציבור החילוני‬ ‫למסורת‪ .‬לא סתם‬ ‫הם פונים לסטודנטים‬ ‫באוניברסיטאות‬ ‫ובמכללות ‪ -‬אלו‬ ‫האנשים שבעוד דור‬ ‫יתברגו בצמרת החברה‬ ‫והכלכלה‪ ,‬ואם יצליחו‬ ‫להשפיע עליהם ולהכיר‬ ‫להם את המסורת תהיה‬ ‫לכך השפעה עצומה” >>‬ ‫אסיף קהילה‪ ,‬בוגר‬ ‫תוכנית “אפיקים”‬

‫אריה כפירי‬

‫אריה כפירי‬

‫אסיף קהילה‬

‫אריה כפירי‪ ,25 ,‬סטודנט להיסטוריה‪ ,‬לומד‬ ‫מתחילת השנה ב"אפיקים"‪ .‬כשהוא נשאל למה‬ ‫דווקא תכנית זו‪ ,‬משיב כפירי כי הוא מעדיף‬ ‫את הפן הפחות מחייב שלה‪'“ .‬אפיקים' לא‬ ‫דורשים מחויבות גדולה ‪ -‬רק לעמוד במכסת‬ ‫שעות מינימלית של ‪ 18‬שעות בסמסטר‪ .‬אם לא‬ ‫התוכנית‪ ,‬לא הייתי שומע את פרשת השבוע או‬ ‫רואה דף גמרא מדי פעם“‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישנם לדעתו‬ ‫גם חסרונות‪“ :‬לפעמים זה מרגיש לא נוח‪ .‬גישת‬ ‫המדריכים שונה משלי‪ ,‬הטקסט כולו אמת‪ ,‬והמרצה‬ ‫אף פעם לא בא מנקודת הנחה שאולי הוא טועה“‪.‬‬

‫קבלה סלקטיבית‬ ‫בניגוד לרוב הסטודנטים החילונים‪ ,‬יש כאלה‬ ‫שרואים את ההפרדה בקבוצות הלימוד בין גברים‬ ‫לנשים דווקא כדבר חיובי‪“ .‬יש הלכות שאני‬ ‫רוצה להכיר בתור אישה‪ ,‬ואם היו גברים בקבוצה‬ ‫היו שאלות שלא הייתי שואלת“‪ ,‬מתוודה הודיה‬ ‫כהן‪ ,‬שנה ג' בלימודי מזרח תיכון‪“ .‬אני מתחברת‬ ‫במיוחד לשיעורים שבהם מלמדים איך רוחניות‬ ‫ויהדות יכולות לעזור בחיי השגרה“‪ ,‬היא מוסיפה‪.‬‬ ‫גם כהן פוקדת באופן קבוע את שיעורי המודעות‪.‬‬ ‫“זה שילוב של רוחניות ויהדות‪ .‬המרצה מקשרת‬ ‫תהליכים פנימיים שאנו עוברים בתוכנו לדברי‬ ‫הרמב“ם וחכמים נוספים‪ .‬היא טוענת שהרבה‬ ‫קשיים שאדם עובר קשורים להדחקה של חוויות‬ ‫ילדות‪ ,‬משהו שם 'נתקע' לנו בראש ולכן היום אנו‬ ‫מתקשים בתחומים מסוימים‪ .‬היא עושה לנו דמיון‬

‫מודרך כדי לאתר ולפתור את הבעיה“‪.‬‬ ‫אף על פי שכבר סיים את לימודיו‬ ‫באוניברסיטה‪ ,‬ממשיך אסיף קהילה להגיע‬ ‫לשיעורי התוכנית מתוך סקרנות טהורה‪ ,‬ללא‬ ‫קבלת מלגה‪“ .‬התוכנית פתחה לי את הראש‪,‬‬ ‫הייתי בור מוחלט כשרק הגעתי לשם‪ .‬אפשר‬ ‫לשאול שם הכול‪ ,‬אין שאלות טיפשיות“‪ ,‬הוא‬ ‫משתף‪ .‬בהתחלה גם לו העובדה שכל המרצים‬ ‫נמנים עם זרם החרדי נראתה מוזרה‪ ,‬אך לדבריו‬ ‫גילה מהר כי “החרדים שם הם לא חרדים של‬ ‫מאה שערים ‪ -‬הם פתוחים ומכירים את העולם‬ ‫החיצוני‪ .‬אפשר לדבר איתם על הכול‪ :‬יהדות‪,‬‬ ‫משפחה‪ ,‬זוגיות“‪.‬‬ ‫לאסיף יש גם תשובה לסטיגמה של החזרה‬ ‫בתשובה שדבקה בתוכנית‪“ :‬אי‪-‬אפשר להגיד שזו‬ ‫החזרה בתשובה‪ ,‬אבל ברור שהמטרה היא לשנות‬ ‫את היחס של הציבור החילוני למסורת‪ .‬לא סתם‬ ‫הם פונים לסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות‬ ‫ולא לסתם אנשים בשוק‪ .‬אלו האנשים שבעוד דור‬ ‫יתברגו בצמרת החברה והכלכלה‪ ,‬ואם יצליחו‬ ‫להשפיע עליהם ולהכיר להם את המסורת תהיה‬ ‫לכך השפעה עתידית‪ .‬אם הסטודנט יגדל להיות‬ ‫פקיד באוצר‪ ,‬חבר כנסת או מנכ“ל‪ ,‬זו השפעה‬ ‫עצומה“‪ .‬גם על המדיניות שלפיה התוכנית פונה‬ ‫רק לסטודנטים הוא נותן את דעתו‪“ :‬הארגון‬ ‫משפיע על אנשים חושבים בשלב בחיים שהם‬ ‫מגבשים את תפיסת העולם שלהם‪ .‬אם המטרה‬ ‫הייתה רק החזרה בתשובה היה אפשר לעשות כנס‬ ‫ענק של אלף איש כמו של אמנון יצחק“‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫אסיף מוסיף כי לצד שיעורי פרשת השבוע‬ ‫וצ'ופרים כגון טיולים בירושלים ומסע לפולין‬ ‫ישנו יתרון נוסף לתוכנית‪“ :‬יש שירות שידוכים‬ ‫לא רשמי‪ ,‬למי שהמנחים יודעים ששומר שבת‬ ‫וכשרות‪ .‬אפילו שאלו אותי אם אני מעוניין‬ ‫בשידוך‪ .‬יש זוגות שהכירו בתוכנית והתחתנו“‪.‬‬ ‫הסטודנטים שמשתתפים בתוכנית מרוצים‬ ‫ממנה‪ ,‬חלקם יותר וחלקם פחות‪ .‬אולם בניגוד‬ ‫אליהם‪ ,‬ישנם כאלה שבניגוד לעמדתה הרשמית‬ ‫של התנועה‪ ,‬כלל לא מצליחים להתקבל אליה‪.‬‬ ‫שלומי הוא אחד מהם‪ .‬הוא דתי לשעבר שלמד‬ ‫בישיבה ובחינוך תורני כל חייו‪ .‬בשלב מסוים‬ ‫הרגיש שמשהו חסר לו ורצה להמשיך ולהעמיק‬ ‫ביהדות לצד לימודים אקדמיים‪ .‬לרוע מזלו‪ ,‬לא‬ ‫התקבל ל“אפיקים“‪ .‬שלומי מספר כי “בצבא‬ ‫הורדתי את הכיפה אבל עדיין רציתי ללמוד‪.‬‬ ‫בריאיון הקבלה המראיין לא היה מרוצה מהרקע‬ ‫התורני שלי ואמר שהתוכנית מיועדת לסטודנטים‬ ‫ללא רקע ביהדות ושאני לא מה שהם מחפשים“‪.‬‬ ‫מוטי כץ‪ ,‬מנהל "אפיקים" בירושלים‪ ,‬שולל‬ ‫מכל וכול את הטענות של שלומי‪“ .‬מטרת‬ ‫התוכנית היא מתן אפשרות לימוד לכל סטודנט‬ ‫לפי רמות‪ ,‬ארון הספרים היהודי אינו נחלת‬ ‫הדתיים בלבד‪ .‬כל מי שרוצה — יכול לבוא ללמוד“‪.‬‬ ‫מה עם מי שאינו דתי‪ ,‬הוא יכול להתקבל‬ ‫לתוכנית?‬ ‫“אני לא יודע מה זה דתי או חילוני‪ ,‬אבל מי‬ ‫שלמד בבית ספר תורני החומר ב'אפיקים' פחות‬ ‫רלוונטי לגביו“‪.‬‬ ‫אולי אתם פשוט מנסים להחזיר סטודנטים‬ ‫בתשובה?‬ ‫“תראו כמה כסף הולך לסטודנטים וכמה‬ ‫חוזרים בתשובה בסופו של דבר‪ .‬לפי המספרים‬ ‫האלה ‪ -‬אם המטרה שלנו הייתה להחזיר‬ ‫סטודנטים בתשובה‪ ,‬התורמים היו צריכים לסגור‬ ‫את הפרויקט כבר מזמן“‪.‬‬

‫חילוני‪-‬פרנדלי‬ ‫בקומת המרתף של “בית הלל“ בקמפוס הר‬ ‫הצופים שוכן בית המדרש “חברותא“‪ ,‬הפועל בהר‬ ‫הצופים כבר ‪ 20‬שנה‪ .‬האולם גדול ומרווח‪ ,‬ומדי‬ ‫בוקר עשרות סטודנטים‪ ,‬רובם דתיים‪ ,‬סועדים‬ ‫יחדיו ארוחת בוקר ונכנסים לבית המדרש לסדר‬ ‫הבוקר‪ ,‬שבו הם לומדים בחברותא ‪ -‬קבוצת‬ ‫לימוד קטנה ללא מורה ‪ -‬סוגיות שונות בגמרא‪.‬‬ ‫את הקבוצות קשה לאפיין‪ :‬לצד חברותא של‬ ‫בני ישיבה ניתן למצוא גם חברותא שבה דתיים‬ ‫וחילונים לומדים ביחד‪ ,‬ואחת אחרת שבה בנים‬ ‫לומדים עם בנות‪.‬‬ ‫“חברותא פועל קרוב ל‪ 20-‬שנה‪ ,‬והקהל בו‬ ‫מגוון ומעורב“‪ ,‬מספרת חנה פרידמן מצוות בית‬ ‫המדרש‪“ .‬הפסקנו לשאול מיהו דתי או חילוני‬ ‫כי זה כבר לא משנה‪ .‬מה שכן נשאל זה מי מגיע‬ ‫מחינוך תורני ומי מממלכתי‪ ,‬כדי לשבץ אותו‬ ‫בחברותא בהתאם“‪ .‬פרידמן מוסיפה כי הרצון‬ ‫להתעמק במקורות היהדות חוצה את המגזר‬ ‫הדתי‪“ :‬יש חיפוש אחר זהות בכל הכיוונים‪ .‬יש‬ ‫המשך בעמ' ‪> 14‬‬

‫‪ / 21.5.2013‬י"ב בסיון תשע"ג‬

‫‪12‬‬

‫תורת‬ ‫המשחקים‬

‫מגזין‬

‫הפלירט של העולם החילוני עם היהדות בשנים‬ ‫האחרונות לא פסח גם על האוניברסיטה העברית‪,‬‬ ‫ולאחרונה צצים להם בקמפוס בתי‪-‬מדרש בקצב‬ ‫מסחרר “פי האתון” יצא למפות אותם‪ ,‬ועל‬ ‫הדרך לבדוק‪ :‬האם מדובר במיסיונריות במסווה או‬ ‫בהעשרה רוחנית בלבד?‬ ‫רעות איזנברג‬

‫ל‬

‫מרות הדימוי הדתי המקובע שממנו‬ ‫היא סובלת‪ ,‬בשנים האחרונות צומחת‬ ‫דווקא בירושלים‪ ,‬ובפרט באוניברסיטה‬ ‫העברית‪ ,‬תנועה של בתי מדרש פתוחים‬ ‫המזמינים כל עובר ושב לצלול לתוך דף גמרא‬ ‫לפני השיעור‪ ,‬או להתנתק מהשגרה הלוחצת‬ ‫ולצלול לתוך סדנת מיסטיקה יהודית בסופו‬ ‫של יום לימודים ארוך‪ .‬אוכלוסיית הסטודנטים‬ ‫בירושלים כוללת כמעט כל גוון דתי מוכר‬ ‫בישראל‪ :‬החל מבני ישיבה לשעבר‪ ,‬מכיניסטים‪,‬‬ ‫דתיים‪-‬לייט‪ ,‬דתל“שים‪ ,‬חילונים סקרנים‪ ,‬חילונים‬ ‫בלאי שמפלרטטים עם המסורת ועד לדתלה“בים‬ ‫(דתיים להבא‪ ,‬ההפך מדתל"שים ‪ -‬ר‪.‬א‪.).‬‬ ‫בהתאם לכך‪ ,‬בתי המדרש עושים הכול כדי‬ ‫להנגיש את עולם היהדות לסטודנט‪ ,‬ואפשר לומר‬ ‫שהם מעניקים לו את צרכיו הבסיסיים ‪ -‬אוכל‪,‬‬ ‫כסף ושידוך פוטנציאלי ‪ -‬כמעט כמו פירמידת‬ ‫הצרכים של מאסלו‪ .‬אבל מי למעשה הקהל שבתי‬ ‫המדרש מושכים אליהם? סטודנטים חילונים‬ ‫סקרנים שמחפשים לטעום מעט מהמסורת‪ ,‬או‬ ‫דווקא קהל דתי שמבקש לשמור על קשר עם‬ ‫היהדות בתוך ים התאוריות והמשוואות?‬

‫“הטקסט כולו אמת”‬ ‫המפורסם והשנוי ביותר במחלוקת מבין בתי‬ ‫המדרש הוא ככל הנראה זה של תוכנית “אפיקים“‪.‬‬ ‫למרות מלגה נדיבה שמקבלים הסטודנטים‬ ‫שמשתתפים בתוכנית והדגש שלה על הנגשת‬

‫מסורת ישראל לסטודנטים‪ ,‬האוניברסיטה לא‬ ‫מאפשרת לתוכנית לפעול בין כתליה‪ ,‬זאת בניגוד‬ ‫לתוכניות רבות אחרות שכן זוכות לקבל את חסותה‪.‬‬ ‫ייתכן שהדבר נובע משמועות רבות על הטפה דתית‬ ‫וניסיונות נסתרים להחזיר סטודנטים בתשובה‪,‬‬ ‫ואולי הסיבה היא שכל מנחי התוכנית בירושלים‬ ‫הם חרדים בני הזרם הליטאי‪ .‬האמת קשה לבירור‪,‬‬ ‫ונדמה שהתשובה תלויה בעיקר בזהות הנשאל‪.‬‬ ‫הלימוד באפיקים‪ ,‬שנתמכת על‪-‬ידי משפחת‬ ‫וולפסון האמריקאית‪-‬דתית המפורסמת‪ ,‬מתקיים‬ ‫בקבוצות קטנות ובהפרדה בין גברים לנשים‪ .‬את‬ ‫הפעילות מוביל מנחה מטעם התוכנית והיא כוללת‬ ‫שיעור‪ ,‬ארוחת ערב ולאחריה הרצאה משותפת ללא‬

‫"תראו כמה כסף הולך‬ ‫לסטודנטים וכמה‬ ‫מתוכם חוזרים בתשובה‪.‬‬ ‫לפי המספרים‪ ,‬אם‬ ‫המטרה הייתה להחזיר‬ ‫בתשובה‪ ,‬התורמים היו‬ ‫צריכים לסגור הפרויקט‬ ‫מזמן" >> מוטי כץ‪ ,‬מנהל‬ ‫"אפיקים" בירושלים‬

‫הפרדה על נושאים כמו פרשת השבוע או לוח השנה‬ ‫היהודי‪ .‬אולגה גרוסמן‪ ,‬סטודנטית שנה ג' למזרח‬ ‫תיכון וליחב“ל‪ ,‬למדה במשך שנתיים בתוכנית‪.‬‬ ‫“הייתי הולכת לשיעורי פרשת השבוע‪ .‬המרצה‬ ‫ידעה שבאנו בלי בסיס אז למדנו הרבה מושגים‬ ‫מחדש“‪ ,‬היא מספרת‪ ,‬ומוסיפה כי הלימוד אינו חד‪-‬‬ ‫סטרי ואינו כולל את מחשבת ישראל בלבד‪ .‬הלימוד‬ ‫בקבוצת בנות קטנה עם מנחה מאפשר למשתתפות‬ ‫להציע נושאים לדון בהם‪ ,‬בראי היהדות כמובן‪ ,‬וכך‬ ‫הלימוד מתגלגל גם לנושאים כמו משפחה וזוגיות‪,‬‬ ‫שבו המשתתפות והמנחה מקיימות שיחה פתוחה‬ ‫בעניין ומעלות מסקנות‪“ .‬אצל החילונים מחפשים‬ ‫את הפיק‪ ,‬את שיא הקשר‪ ,‬ואם לא מוצאים אותו‬ ‫ הקשר נופל‪ .‬למדנו שלא לוותר גם כשמערכת‬‫היחסים בירידה“‪ ,‬מספרת גרוסמן‪.‬‬ ‫גולת הכותרת בתוכנית היא שיעור מודעות‬ ‫עצמית‪ ,‬שאותו אף משתתפת לא מפספסת‪.‬‬ ‫“המרצה גורמת לך לטפל בבעיות פנימיות שלך‪,‬‬ ‫להכניס אנשים חיוביים לחיים ולפתח מודעות‬ ‫עצמית בהקשר לאמירות מעולם החסידות‪.‬‬ ‫השיעור הזה הוא עצירה מהמירוץ של החיים‪,‬‬ ‫ועד היום אני מיישמת לקחים מהשיעור בקבלת‬ ‫ההחלטות שלי“‪ .‬כל זה נשמע מושלם‪ ,‬למעט‬ ‫העובדה שהנהלת התוכנית החליטה שאולגה‬ ‫תלמד בקבוצה של דוברי רוסית‪ ,‬אף על‪-‬פי‬ ‫שהיא גדלה בישראל‪ ,‬מדברת עברית שוטפת ואף‬ ‫מתקשה לפעמים להתנסח ברוסית‪ .‬אחיה בעל‬ ‫השם הישראלי‪ ,‬יעקב‪ ,‬שובץ אוטומטית לקבוצה‬ ‫של גברים ישראלים‪.‬‬

‫י"ב בסיון תשע"ג ‪21.5.2013 /‬‬

‫‪15‬‬

‫המשך מעמ' ‪> 13‬‬

‫חילונים שרוצים ללמוד גמרא בגלל סקרנות‬ ‫אינטלקטואלית‪ ,‬ויש דתיים שרוצים לשמור על‬ ‫הקשר עם הדת בזמן הלימודים“‪ .‬על אף שבית‬ ‫המדרש הוא בהחלט חילוני‪-‬פרנדלי‪ ,‬האוכלוסייה‬ ‫החילונית מהווה ‪ 20‬אחוז בלבד ממשתתפי‬ ‫התוכנית‪ ,‬שרובם הגדול נמנה עם הזרם הדתי‪-‬‬ ‫לאומי‪.‬‬ ‫את אריאל מואב ויונה וידר אני תופסת בעיצומו‬ ‫של דיון מפולפל על המינון הנכון של צריכת יין לפי‬ ‫מסכת יומא‪ .‬מואב‪ ,‬סטודנט שנה א' בתוכנית פכ“ם‪,‬‬ ‫מגיע מרקע תורני עשיר ולמד בישיבה בנתיבות‪.‬‬ ‫הוא מספר כי הוא אוהב את המודל המעורב והפתוח‬ ‫שלפיו בית המדרש מתנהל‪ ,‬אך היה רוצה לראות‬ ‫יותר חילונים במקום‪“ .‬לדתיים יותר חשוב ללמוד‬ ‫וחילונים קצת נרתעים מהמקום“‪ ,‬הוא מסביר‪.‬‬ ‫החברותא של מואב היא יונה וידר‪ .‬הם התחילו‬ ‫ללמוד ביחד לאחר שהחברותא של וידר עזבה את‬ ‫התוכנית‪ ,‬וראו כי טוב‪ .‬אולם המקרה שלהם‪ ,‬של‬ ‫חברותא מעורבת מגדרית‪ ,‬לא מייצג‪“ .‬אין הרבה‬ ‫חברותות מעורבות‪ ,‬בעיקר כי בנים רגילים ללמוד‬ ‫בחברת בנים מהישיבה“‪ ,‬מסביר מואב‪.‬‬

‫במלצרות מרוויחים יותר‬ ‫הלומדים בבית המדרש נהנים ממלגה בת‬ ‫‪ 1,400‬ש“ח בחודש לתוכנית מלאה‪ ,‬וקשה שלא‬ ‫לתהות אם הכסף הוא רק גורם מדרבן‪ ,‬או הסיבה‬ ‫העיקרית שבגללה אנשים באים‪ .‬חנה וידר‬ ‫מסבירה‪“ :‬לבוא רק בשביל לקבל את המלגה זה‬ ‫פתטי‪ .‬גם ככה במלצרות מרוויחים יותר כסף“‪.‬‬ ‫כל המרואיינים מספרים כי המלגה היא לא‬ ‫העיקר‪ ,‬אולם היא הכרחית‪“ .‬בלי המלגה זה לא‬ ‫היה מתאפשר‪ ,‬היינו חייבים לעבוד“‪ ,‬מסכמת‬ ‫וידר‪ ,‬ומדגישה כי מה שבאמת יוצר מחויבות הוא‬ ‫הפרטנר ללימודים ולאו דווקא המלגה‪.‬‬ ‫בית המדרש הוא אורתודוקסי ברוחו וכך‬ ‫גם רוב המרצים והמנחים‪ ,‬אך אפשר להגדירו‬ ‫כ“אורתודוקסי מודרני“‪ .‬אין בו הפרדה בין גברים‬ ‫לנשים והוא מעודד דתיים וחילונים ללמוד ביחד‬ ‫בחברותא‪ .‬מיכה דנציגר‪ ,‬ממשתפי התוכנית‪,‬‬ ‫מספר כי “זהו מפגש מעניין‪ ,‬יש גישות שונות‬ ‫לגמרא‪ .‬אני כביכול 'הדתי המרובע'‪ ,‬וזה עוזר לי‬ ‫שיש מולי חילוני שניגש לטקסט מזווית אחרת“‪.‬‬ ‫בחברותא לומדים גמרא‪ .‬יש גם שיעורי יוגה‬ ‫והרצאות המתכתבות עם מועדי ישראל‪ ,‬אך גולת‬ ‫הכותרת היא לימוד הגמרא‪“ ,‬עמוד השדרה של עם‬ ‫ישראל“‪ ,‬לדברי וידר‪ ,‬שמוסיפה כי “גם סטודנטים‬ ‫שרוצים להתעמק בתורה פחות יתאימו לכאן“‪.‬‬ ‫מעבר לחשיבות הגמרא כשלעצמה‪ ,‬ההתמקדות‬ ‫בה נובעת גם מרצון התורמים של בית המדרש‬ ‫ “משפחות אמריקאיות אורתודוקסיות“‪ ,‬כפי‬‫שצוות בית המדרש מתאר ומסרב להרחיב בו‪.‬‬ ‫הרב שמעון דויטש‪ ,‬שמנהל את התוכנית‪,‬‬ ‫מסביר כי ישנה ועדת היגוי שקובעת את תוכנית‬ ‫הלימודים‪ ,‬שבה חברים אנשי אקדמיה לצד‬ ‫התורמים‪“ .‬ועדת ההיגוי דואגת לשמור על האיזון‬ ‫בבית המדרש ‪ -‬שלא יהיה בוטה או קיצוני‪ ,‬ושלא‬

‫מפגש במסגרת תכנית אפיקים‪ .‬צילום‪ :‬יח"צ אפיקים‬

‫“לבוא רק בשביל לקבל‬ ‫את המלגה זה פתטי‪ .‬גם‬ ‫ככה במלצרות מרוויחים‬ ‫יותר כסף‪ .‬המלגה היא‬ ‫לא העיקר‪ ,‬אבל היא‬ ‫הכרחית כי בלעדיה‬ ‫היינו חייבים לעבוד‪.‬‬ ‫מה שבאמת יוצר‬ ‫מחויבות הוא הפרטנר‬ ‫ללימודים” >> חנה‬ ‫וידר‪ ,‬משתתפת בפעילות‬ ‫בית המדרש “חברותא”‬ ‫בבית הלל‬ ‫יערב פוליטיקה“‪.‬‬

‫הכה את הרב‬ ‫ל“קשר יהודי“‪ ,‬בית המדרש הפועל בבית‬ ‫הכנסת “הכט“ בפקולטה למדעי הרוח‪ ,‬הגעתי‬ ‫בעקבות דוכן בפורום‪ .‬הנציגה בדוכן הסבירה‬ ‫ארוכות שזהו פרויקט שבו משתתפים ‪500‬‬ ‫סטודנטים‪ ,‬עם מערכת שעות מגוונת שבה יש‬ ‫הרצאות של רבנים ויודעי דבר לצד חברותות של‬ ‫סטודנטים‪.‬‬ ‫אולם עם הגיעי לשיעור במתחם בית‪-‬הכנסת‬

‫“הכט“ היפהפה‪ ,‬לא היה זכר להבטחות ולהמוני‬ ‫סטודנטים‪ :‬הגעתי לחדר צדדי‪ ,‬שבו שתי צלחות‬ ‫חד‪-‬פעמיות עמוסות ביסלי‪ ,‬ובמרכזו הרב משה‬ ‫פרץ המחכה לפוקדי השיעור‪ .‬מכיוון שהייתי‬ ‫הסטודנטית היחידה בחדר‪ ,‬השיעור על הגות הרב‬ ‫קוק נהפך לסשן “הכה את הרב“‪ ,‬שבו ניצלתי‬ ‫את ההזדמנות לשאול את הרב כל מה שרציתי‬ ‫והתביישתי לשאול‪.‬‬ ‫לשאלות על מעמד האישה ביהדות קיבלתי את‬ ‫התשובה הבנאלית שלפיה בבית הגבר הוא “שר‬ ‫החוץ“ והאישה היא “שרת הפנים“‪ ,‬וכל ערבוב בין‬ ‫התפקידים יוביל למשבר קואליציוני חמור והפרת‬ ‫שלום הבית‪ .‬על אף שידעתי כי אני ניצבת מול רב‬ ‫אורתודוקסי ציפיתי לתשובה מעט מעמיקה יותר‪.‬‬ ‫על מעמד האישה לא הגענו להסכמה‪ ,‬אך בתחום‬ ‫החברתי לא נרשמו בינינו חילוקי דעות‪ :‬הרב‬ ‫פרץ מעודד גם הוא חברותות מעורבות בין דתיים‬ ‫וחילונים‪ ,‬מכיוון ש“זה מפרה את שני הצדדים“‪,‬‬ ‫ומוסיף כי “הדעה הרווחת שלפיה בקיאותו של‬ ‫הדתי בעולם היהודי תהיה בהכרח נרחבת יותר‬ ‫משל החילוני‪ ,‬אינה נכונה בחלק גדול מן המקרים“‪.‬‬ ‫אם לפני עשר שנים חילוני שהיה רוצה ללמוד‬ ‫יהדות היה יכול לעשות זאת רק בחוג למקרא‪ ,‬ודתי‬ ‫שהיה מעוניין בחברותא מעורבת עם נשים או‬ ‫חילונים יכול היה רק לחלום על כך‪ ,‬הרי שהגידול‬ ‫במספר בתי המדרש בקמפוס בתקופה האחרונה‬ ‫מביא לאינטגרציה מסקרנת בין אוכלוסיות שונות‬ ‫שבדרך כלל לא נפגשות‪ ,‬ומוביל לדיאלוג מפרה‬ ‫שאחרת ספק אם היה מתקיים‪.‬‬ ‫אלא שעל אף ההתעוררות המורגשת‪ ,‬נכון‬ ‫להיום מרבית הסטודנטים שמשתתפים בפעילות‬ ‫היהודית בקמפוס הם ממילא בעלי זיקה מוקדמת‬ ‫למסורת ולדת‪ .‬נדמה שבתי המדרש יצטרכו‬ ‫להמשיך להילחם על לבו של הסטודנט החילוני ‪-‬‬ ‫בין אם זה באמצעות כסף‪ ,‬הבטחה לשידוך או סתם‬ ‫צלחת ביסלי ושיחה אישית עם הרב‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫סטודנטים‪,‬‬ ‫שווה לכם אקדמון‬

‫‪ / 21.5.2013‬י"ב בסיון תשע"ג‬

‫מחיר‬ ‫מדהים‬

‫מחשב נייד‬

‫‪E1-531‬‬

‫•מסך איכותי ‪15.6" HD LED‬‬ ‫•מעבד ‪Intel® Pentium B960‬‬ ‫•זיכרון ‪4GB DDR 3‬‬ ‫•דיסק קשיח ‪500GB‬‬ ‫•תקשורת אלחוטית ‪802.11b/g/n‬‬ ‫•מערכת הפעלה ‪Windows® 8 Premium‬‬

‫‪1,899‬‬ ‫מק"ט ‪723525‬‬

‫•שנה אחריות הכוללת איסוף והחזרה מבית הלקוח‬ ‫דגם אלחוטי‬ ‫תן לשדרג ל‬ ‫ני‬ ‫של ‪₪100‬‬ ‫בתוספת‬

‫לבחירתך‬ ‫מ ר‬ ‫חיטיבי‬ ‫אט ק‬ ‫מרהראש‬ ‫הראשון‬

‫מדפסת משולבת חסכונית‬

‫‪HP Deskjet Ink Advantage 4615 All-in-One‬‬

‫מדפסת ‪ +‬פקס ‪ +‬סורק ‪ +‬מכונת צילום‬

‫•עלויות הדפסה נמוכות במיוחד הודות לראשי דיו‬ ‫חסכוניים במיוחד‪ ,‬עד פי ‪ 2‬דפים באותה עלות‬ ‫•‪ 4‬ראשי דיו נפרדים להדפסה איכותית וחסכונית‬ ‫•מהירות הדפסה ‪ ISO‬עד ‪ 8‬עמודים לדקה בשחור‪,‬‬ ‫‪ 7.5‬עמודים לדקה בצבע‬ ‫•מזין מסמכים אוטומטי ל‪ 35-‬דפים‬ ‫•שנה אחריות הכוללת איסוף והחזרה מבית הלקוח‬

‫‪389‬‬ ‫מק"ט ‪722790/1‬‬

‫‪20%‬‬

‫הנחה‬

‫‪www.academonil.co.il‬‬

‫על מגוון מוצרי‬

‫*אין כפל מבצעים והנחות *מהמגוון המשתתף במבצע‬ ‫*בתוקף עד ‪* 31.5.13‬ט‪.‬ל‪.‬ח‪.‬‬

‫כל ראשי‬ ‫הדיו המקוריים‬

‫‪60‬‬ ‫‪%‬‬ ‫הנחה‬

‫השני ב‪-‬‬

‫* הזול מביניהם‬

‫י"ב בסיון תשע"ג ‪21.5.2013 /‬‬

‫‪17‬‬

‫צעדת הניצחון בירושלים‪ .‬איליה שנייר‪ ,‬וטרן‪ " :‬המטרה העיקרית של יהודים היא לספר את ההיסטוריה שלהם‪ .‬זה מה שאני משתדל לעשות"‪ .‬צילום‪ :‬מורן גולדנשטיין‬

‫שהציבור הישראלי ישמע את סיפורם‪ .‬מדי‬ ‫שנה בתשעה במאי‪ ,‬יום הניצחון על הנאצים‬ ‫באירופה‪ ,‬מתקיימת צעדת ניצחון בירושלים‪.‬‬ ‫הווטרנים מגיעים אליה מכל הארץ‪ ,‬לבושים‬ ‫במדיהם עטורי סמלי הניצחון‪ ,‬וזוקפים את ראשם‬ ‫ליום אחד‪ .‬אפילו בעמודים הפנימיים בעיתונות‬ ‫הישראלית אפשר למצוא כתבות קצרות על היום‬ ‫הגדול‪ .‬אלא שלדבריהם‪ ,‬בכל שנה אחרי הכרה‬ ‫של יום אחד‪ ,‬הם חוזרים לשגרת הבדידות‪.‬‬ ‫הווטרנים זקוקים לשיחה‪ .‬הם חפצים להנחיל‬ ‫את הסיפור שלהם הלאה‪ ,‬לדור הבא‪ .‬איליה‬ ‫שמולוביץ‪ ,‬שעלה גם הוא ב‪ ,1990-‬זוכר בעיקר‬ ‫את תשעה במאי ‪ ,1945‬הרגע שבו הוכרז הניצחון‬ ‫על הנאצים‪ .‬הוא התגייס לצבא בגיל ‪ 17‬ושירת‬ ‫כטכנאי מטוסים‪“ .‬שנתיים וחצי הייתי על‬ ‫המטוס בפולניה וסייעתי ללחימה משם‪ ,‬אבל‬ ‫ביום שהכריזו על הניצחון הייתי בעמדת שמירה‬ ‫בבית‪-‬הספר הצבאי שבו למדתי ומסביבי היו‬ ‫חיילים ששירתו בחזית הלחימה‪ .‬אני זוכר את‬ ‫השמחה הגדולה‪ ,‬את הבלגאן‪ .‬כולם שתו ושמחו“‪.‬‬

‫“שישים ושישה מקרובי‬ ‫משפחתי נספו ולמרות זאת‬ ‫החלטתי להתגייס לצבא‪.‬‬ ‫אימא שלי לא הבינה למה‪,‬‬ ‫אבל הסברתי לה שאני‬ ‫רוצה להיות זה שיחסל‬ ‫את הנאצים שהרגו את‬ ‫משפחתי‪ .‬והנה‪ ,‬היום יום‬ ‫ירושלים‪ ,‬מחר יום הניצחון‪.‬‬ ‫אנחנו עשינו את זה‪.‬‬ ‫הצלחנו במשימה” >>‬ ‫איליה שנייר‪ ,‬וטרן‬

‫מי שהחליטה לסייע לווטרנים בירושלים היא‬ ‫מוריה וייס‪ ,‬סטודנטית שנה ב' לעבודה סוציאלית‬ ‫קהילתית באוניברסיטה העברית‪ ,‬שבמסגרת‬ ‫ההכשרה שלה פועלת בקהילת הווטרנים‬

‫בשכונת גילה‪ .‬היא הגיעה לשם ללא ידע מוקדם‬ ‫על הנושא‪ ,‬אך הסיפור לכד את אוזנה ועודד‬ ‫אותה לתפוס יוזמה ולהתחיל בפעילות‪ .‬וייס‬ ‫יזמה פרויקט בשיתוף חיילי קורס נתיב של חיל‬ ‫החינוך והנוער‪ ,‬שבו החיילים כותבים את סיפור‬ ‫חייהם של הווטרנים‪ ,‬והובילה בני נוער מהאזור‬

‫מפגש בין‪-‬דורי‬

‫להתנדבות בקהילה‪“ .‬הווטרנים מאוד פגועים‬ ‫מכך שלא מכירים אותם או בהם“‪ ,‬היא אומרת‪.‬‬ ‫"לא מכירים את הלחימה שלהם ואת תרומתם‪.‬‬ ‫מבחינתם הם עשו המון‪ ,‬ואפשר לומר שבזכותם‬ ‫אנחנו חיים במדינת ישראל‪ .‬כשחיילים מקורס‬ ‫נתיב פוגשים את הווטרנים במקומות כלטרון‬ ‫וגבעת התחמושת‪ ,‬נוצר מעין מפגש של חיילי‬ ‫העבר עם חיילי העתיד‪ ,‬וזה מאוד מרגש אותם"‪.‬‬ ‫וייס מודעת היטב לבעיותיהם של הווטרנים‪:‬‬ ‫הם מבוגרים מאוד‪ ,‬רובם אינם דוברים עברית‪,‬‬ ‫המשפחה של רובם נספתה‪ ,‬ולכן הם חיים‬ ‫בדרך כלל לבד‪ ,‬והמודעות הציבורית אליהם‬ ‫כל כך נמוכה‪ ,‬כך שכל פרויקט הופך לפריצת‬ ‫דרך עבורם‪ .‬חשוב לוייס להדגיש שלא מדובר‬ ‫בניצולי שואה‪“ :‬היו מיליון יהודים וחצי שלחמו‬ ‫בשורות בעלות הברית‪ ,‬ואני לא חושבת שיש‬ ‫כוונה להעלים את העניין‪ .‬אם זה פוגע במישהו‬ ‫אז זו אולי ההילה סביב הניצחון המיוחס לארצות‬ ‫הברית‪ .‬התפיסה הרווחת היא שארצות הברית‬ ‫ניצחה‪ ,‬אך לאו דווקא‪ .‬ברית המועצות והצבא‬ ‫האדום הכריעו את המערכה והובילו לתבוסת‬ ‫גרמניה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הכרה ציבורית פירושה מעמד‬ ‫גבוה יותר ומענקים כספיים נוספים“‪.‬‬ ‫לדברי וייס‪ ,‬הווטרנים מרגישים שאנשים לא‬ ‫מכירים מספיק טוב את ההיסטוריה שהם חלק‬ ‫ממנה‪“ .‬נכדתו של אחד הווטרנים סיפרה לו מה‬ ‫היא למדה בשיעור היסטוריה בבית‪-‬הספר‪ ,‬והוא‬ ‫המשך בעמ' ‪> 19‬‬

‫‪ / 21.5.2013‬י"ב בסיון תשע"ג‬

‫‪16‬‬

‫מגזין‬

‫הגיעו‬ ‫לגבורות‬

‫הם חצו מזמן את גיל ‪ ,80‬בקושי מדברים עברית וחיים בתנאי בדידות ועוני‬ ‫קשים אבל יום אחד בשנה הוא היום שלהם ‪ -‬של אלה שלפני ‪ 70‬שנה‬ ‫ניצחו במו ידיהם את הנאצים‪ ,‬וכעת רק מבקשים שיכירו בהם הקהילה‬ ‫הירושלמית של ותיקי מלחמת העולם השנייה מרימה את ראשה‬ ‫עידן דוייב‬

‫“‬

‫הצטרפתי למלחמה כחייל בשנת ‪.1944‬‬ ‫כדי להתגייס הייתי צריך לזייף את הגיל‬ ‫האמיתי שלי“‪ ,‬אומר בעברית רצוצה‬ ‫איליה שנייר‪ ,‬שעלה לארץ מברית המועצות‬ ‫ב‪ .1990-‬דירת החדר הצנועה שבה הוא גר‬ ‫מסגירה את הדלות שבה הוא חי‪ :‬דלת הבית‬ ‫אטומה‪ ,‬וכדי לצלצל בפעמון יש צורך להושיט‬ ‫את היד מבעד לפתח קטן בצד הדלת‪ .‬שנייר‬ ‫פוסע באיטיות אל הדלת‪ ,‬וכשהיא נפתחת‬ ‫קשה שלא להבחין בדמעות שנקוו סביב עיניו‬ ‫מהתרגשות‪ ,‬ובחיוך שמקדם את הבאים בדלתו‪.‬‬ ‫לפני שמתחילים בשיחה‪ ,‬נחפז שנייר להציג‬ ‫לראווה את אלבום התמונות שלו מהימים ההם‪.‬‬ ‫כאן הוא ילד שעומד לצד אמו ודודתו‪ ,‬מכונס‬ ‫במעיל גשם עבה שמגן מפני הקור של לטביה‪,‬‬ ‫ארץ הולדתו‪ .‬תמונה אחרת מראה אותו רק‬ ‫בן ‪ 16‬אך כבר לבוש מדים מעוטרים באותות‬

‫מלחמה‪ ,‬עדות לכך שהצליח לחסל חיילים‬ ‫גרמנים‪“ .‬התחושה הייתה שחייבים לנקות את‬ ‫העולם מנאצים“‪ ,‬הוא מספר‪“ .‬שישים ושישה‬ ‫מקרובי משפחתי נספו‪ ,‬ולמרות זאת החלטתי‬ ‫להתגייס לצבא‪ .‬אימא שלי לא הבינה למה‪,‬‬ ‫אבל הסברתי לה שאני רוצה להיות זה שיחסל‬ ‫את אלה שהרגו את משפחתי‪ .‬והנה‪ ,‬היום יום‬ ‫ירושלים‪ ,‬מחר יום הניצחון‪ .‬אנחנו עשינו את‬ ‫זה‪ .‬הצלחנו במשימה“‪.‬‬ ‫קולו המתרגש של שנייר מתעצם כשהוא‬ ‫מדבר על ארץ ישראל‪“ .‬מי שהגיע לארץ ישראל‬ ‫ניצח פעמיים‪ .‬אני לא דתי‪ ,‬אבל אני משתדל‬ ‫לקיים את אורח החיים היהודי כפי שלמדתי‬ ‫בבית אבא‪ ,‬למרות שהשלטונות הסובייטים‬ ‫אסרו עלינו לעשות זאת‪ .‬המטרה העיקרית של‬ ‫יהודים היא לספר את ההיסטוריה שלהם‪ .‬זה מה‬ ‫שאני משתדל לעשות“‪.‬‬

‫זקוקים לשיחה‬

‫שנייר הוא רק אחד מבין ‪ 20‬אלף ותיקי‬ ‫מלחמת העולם השנייה שעלו לארץ וחיים היום‬ ‫בישראל‪ ,‬רבים מהם בירושלים‪ .‬רובם הגיעו‬ ‫לישראל בעלייה הגדולה מברית המועצות של‬ ‫שנות התשעים‪ ,‬חלקם כבר קודם‪ .‬הם יושבו‬ ‫במקומות שונים וניסו לחיות יחד כקהילה‬ ‫מאוחדת‪ ,‬ללא הצלחה של ממש‪ .‬בשנת ‪2000‬‬ ‫הכירה בהם מדינת ישראל ונחקק “חוק מעמד‬ ‫ותיקי מלחמת העולם השנייה“‪ ,‬שמספק להם‬ ‫הכרה רשמית וממלכתית ואף דואג להם‬ ‫לקצבאות מסוימות‪ .‬אלא שהמציאות היא שהם‬ ‫חיים לרוב בבדידות ובעוני‪ ,‬והדבר החשוב להם‬ ‫ביותר ‪ -‬הכרה והוקרה ציבורית ‪ -‬כמעט שלא‬ ‫קיים‪.‬‬ ‫כעת‪ ,‬בגילם המופלג‪ ,‬בקשתם של ותיקי‬ ‫מלחמת העולם השנייה‪ ,‬המכונים וטרנים‪ ,‬היא‬

‫י"ב בסיון תשע"ג ‪21.5.2013 /‬‬

‫‪19‬‬

‫המשך מעמ' ‪> 17‬‬

‫“הם מעוניינים שיכירו‬ ‫בהם כיהודים שלחמו‬ ‫למען העם היהודי‪.‬‬ ‫אחד הווטרנים אמר לי‬ ‫שבזכות זה שאני זוכרת‬ ‫את מה שקרה הוא מצליח‬ ‫להמשיך לחיות‪ .‬הוא‬ ‫בודד‪ ,‬אין לו כסף‪ ,‬אין לו‬ ‫משפחה ומה שמחייה אותו‬ ‫זה שנותנים תוקף לסיפור‬ ‫שלו‪ ,‬שמעניקים לסיפור‬ ‫עתיד” >>‬ ‫מוריה וייס‪ ,‬סטודנטית‬ ‫לעבודה סוציאלית ופעילה‬ ‫במרכז הווטרנים בגילה‬ ‫השיב שהוא לא מכיר את ההיסטוריה כפי שהיא‬ ‫נלמדת‪ .‬הם מעוניינים שיכירו בהם כיהודים‬ ‫שלחמו למען העם היהודי‪ ,‬שעשו עלייה והגיעו‬ ‫לארץ מתוך גאווה לאומית‪ .‬אחד הווטרנים אמר‬ ‫לי פעם שבזכות זה שאני זוכרת את מה שקרה‬ ‫הוא מצליח להמשיך לחיות‪ .‬הוא בודד‪ ,‬אין‬ ‫לו כסף‪ ,‬אין לו משפחה ומה שמחייה אותו זה‬ ‫שנותנים תוקף לסיפור שלו‪ ,‬שמעניקים לו עתיד“‪.‬‬

‫שיר ניצחון‬ ‫יום חמישי בבוקר‪ ,‬תשעה במאי ‪ 68 .2013‬שנים‬ ‫בדיוק מאז יום הניצחון על הנאצים באירופה‪.‬‬ ‫וטרנים רבים ובני משפחותיהם מתכנסים בגן‬ ‫הסוס בירושלים‪ ,‬לבושים במדים עטורי אותות‬ ‫ומדליות‪ ,‬כובעים כחולים לראשם‪ .‬על פניהם‬

‫בפינה השמאלית למעלה‪ :‬מוריה וייס במרכז הווטרנים בגילה‪ .‬צילום‪ :‬מורן גולדנשטיין‬

‫חיוכים רעננים‪ .‬זה היום שלהם‪ .‬החצוצרות‬ ‫שמריעות במרכז הכיכר גורמות לעוברים ושבים‬ ‫לסובב את פניהם ולתמוה על סיבת האירוע‪ .‬כמה‬ ‫זוגות וטרנים אוחזים בדגל ישראל ורוקדים ריקוד‬ ‫מנומס בעיניים עצומות שמשדרות תקווה‪ .‬והיא‬ ‫אכן מגיעה‪ .‬קבוצה גדולה של נערים מסניפים‬ ‫שונים מכל הארץ של הנוער העובד והלומד‬ ‫מגיעה לחלוק לווטרנים כבוד‪.‬‬ ‫יוליה‪ ,‬פעילה מתל אביב‪ ,‬מספרת שהם‬ ‫מגיעים לצעדה מדי שנה‪ ,‬ושחניכים דוברי‬ ‫רוסית מעבירים לשאר החניכים פעילויות שונות‬ ‫הקשורות לנושא‪ .‬בינתיים הרחבה מתמלאת‬ ‫באנשים נוספים שבחרו להצטרף לחגיגה‪.‬‬ ‫מסביבם מתרוצצים כתבים וצלמים שמסקרים‬ ‫את האירוע‪ .‬כשניתן האות‪ ,‬הצעדה יוצאת לדרך‪.‬‬ ‫שיירה גדולה של אנשים צועדת לאורכו של רחוב‬

‫הלל‪ ,‬שרה שירי ניצחון ומניפה את דגלי ישראל‬ ‫וברית המועצות‪ .‬אנשים בצדי הדרך לוחצים את‬ ‫ידם של ותיקי המלחמה ומוקירים להם תודה‬ ‫בשמם ובשם כל הציבור הישראלי‪ .‬אנשים בבתי‪-‬‬ ‫קפה חשים את הצורך לקום ולקוד להם קידה‪,‬‬ ‫מושיטים את ידם ללחיצת יד‪.‬‬ ‫הצעדה מסתיימת בטקס ממלכתי שארגנו‬ ‫המשרד לקליטה ועלייה ועיריית ירושלים‪ .‬סופיה‬ ‫לנדבר‪ ,‬שרת הקליטה‪ ,‬נואמת נאום מלא פאתוס‪.‬‬ ‫היא מרכינה ראש בפני מי שלחמו בנאצים‪,‬‬ ‫מוקירה תודה על פעילותם ומשבחת אותם ללא‬ ‫הרף‪ .‬כשהיא מסיימת את דבריה עולה התהייה‬ ‫הבלתי נמנעת‪ :‬היום הוא יום חג‪ ,‬הווטרנים הם‬ ‫מרכז היום‪ .‬אבל מחר‪ ,‬עשרה במאי‪ ,‬הוא יום רגיל‪.‬‬ ‫המוזיקה תחריש‪ ,‬השמחה תתפוגג‪ ,‬והווטרנים‬ ‫ישובו לביתם וימתינו שוב עד השנה הבאה‪.‬‬

‫וטרנים משחזרים‪" :‬מצאנו את רכב המפקד מפוצץ‪ ,‬עם גופת המפקד בתוכו"‬ ‫"נפצעתי לא הרבה אחרי שהתגייסתי לחיל‬ ‫הרגלים בצבא האדום"‪ ,‬מספר נפתלי גילדין (‪.)97‬‬ ‫"באחד הקרבות נכנס לי לרגל סוג של קליע‬ ‫שנאסר השימוש בו‪ ,‬אבל לגרמנים זה לא היה‬ ‫אכפת‪ .‬בזמן שהייתי פצוע שכבתי על האדמה‬ ‫והכו אותי בחזה‪ .‬זה גרם לי לאבד את ההכרה‪,‬‬ ‫וכשקמתי ראיתי את החיילים הרוסים ששלחו‬ ‫אותי לבית החולים‪ .‬היה שם עומס ועד שלקחו‬ ‫אותי לניתוח חשבו שלא אשרוד את הפגיעה"‪,‬‬ ‫הוא מתאמץ להיזכר‪" .‬בזמן הניתוח הביאה‬ ‫לי האחות כוס וודקה כדי להקל על הכאב‪ ,‬מה‬ ‫שמסתבר שדי עזר לי‪ .‬אחרי הניתוח העבירו אותי‬

‫למוסד שיקום באזור הגבול בין רוסיה למונגוליה‪,‬‬ ‫והנה אני פה היום"‪ .‬גילדין למד באוניברסיטה‬ ‫משפטים כשפרצה המלחמה‪ .‬כמו מרבית בני‬ ‫דורו‪ ,‬בלית ברירה עזב את הלימודים והתגייס‬ ‫לשורות הצבא‪ .‬לגילדין זכרונות לא קלים מהחיים‬ ‫כיהודי בלטביה‪ ,‬ארץ הולדתו‪" :‬אני זוכר שכולם‬ ‫היו שרים 'כל העולם כולו גשר צר מאוד‪ ,‬גשר‬ ‫צר מאוד'‪ ,‬ואני הייתי מוסיף 'כל העולם כולו‬ ‫שונא את היהודים‪ ,‬שונא את היהודים'‪ .‬זו הייתה‬ ‫התחושה אז"‪ ,‬הוא מסכם‪.‬‬ ‫"לנאצים היו מכונות יריה איתן ירו על כלי‬ ‫הרכב שלנו‪ ,‬ולנו לא היו מכונות כאלה מנגד‪ .‬היו‬

‫לנו בבסיס מכוניות‪ ,‬ובעיקר הרבה קטיושות"‪,‬‬ ‫מספר ניקולאי פדרול‪ ,92 ,‬שנולד באוקראינה‬ ‫וחי היום בשכונת גילה‪ .‬פדרול‪ ,‬לדבריו‪ ,‬התגייס‬ ‫בלית ברירה כשהיה בן ‪" .18‬רק העשירים‬ ‫הצליחו להתחמק מגיוס"‪ ,‬הוא מספר‪ .‬פדרול‬ ‫היה בחזית הכוח הלוחם במספר קרבות ברחבי‬ ‫ברית המועצות וקיבל על שירותו מדליות ואותות‬ ‫רבים‪ .‬במהלך הלחימה בקווקז נפצע‪" .‬אבל היו‬ ‫לי חוויות יותר קשות מהפציעה"‪ ,‬אומר פדרול‪,‬‬ ‫"בחורף נסעתי עם הסמל שלי ומצאנו את הרכב‬ ‫של המפקד שלנו מפוצץ‪ ,‬עם גופת המפקד בתוכו‪.‬‬ ‫את הגופה החזרנו לבסיס"‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫‪ / 21.5.2013‬י"ב בסיון תשע"ג‬

‫אסטרל מרינה‬

‫‪30.5-1.6.13‬‬ ‫אירוח ע“ב לינה וא‪.‬בוקר‬ ‫מ‪-‬‬

‫‪318‬‬

‫‪₪‬‬

‫‪27.5-31.5.13‬‬ ‫‪ 4‬לילות‪ ,‬ע“ב לינה וא‪ .‬בוקר‬

‫גבעת רם‬ ‫‪02-6513555‬‬

‫‪6-9.6.13‬‬ ‫אירוח ע“ב הכל כלול‬

‫מ‪-‬‬

‫חופשה בברלין‬

‫מ‪$566 -‬‬

‫מג'יק סאנרייז אילת‬

‫כולל‬ ‫העברות‬

‫‪432‬‬

‫‪₪‬‬

‫חופשה בפריז‬

‫‪2.6-6.6.13‬‬ ‫‪ 4‬לילות‪ ,‬ע“ב לינה וא‪ .‬בוקר‬

‫מ‪$604 -‬‬

‫ישרוטל אגמים‬

‫‪30.5-1.6.13‬‬ ‫אירוח ע“ב לינה וא‪.‬בוקר‬ ‫מ‪-‬‬

‫‪563‬‬

‫‪₪‬‬

‫חופשה באמסטרדם‬ ‫‪7-10.6.13‬‬

‫‪ 3‬לילות‪ ,‬ע“ב לינה וא‪ .‬בוקר‬

‫מ‪$ 674 -‬‬

‫הר הצופים )פורום תחתון(‬

‫‪02-5358600‬‬

‫*אילת‪ :‬המחירים לאדם ללילה‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪5‬‬

‫אמני הרחוב מימין לשמאל‪ .4 dede .3 Faluja .2 JACK TML .1 :‬ענת איבגי ‪ .5‬עדי גיורא‪ .‬מנהלת המחלקה לאמנות פלסטית בעיריית ירושלים‪" :‬אמני גרפיטי נוספים הגיעו והוסיפו ציורים מיוזמתם"‪.‬‬ ‫צילומים‪ :‬איתמר פלוגה‪ ,‬יובל יוסף‪ ,‬טבולה‪.‬‬

‫הירושלמי שבו הוא לוקח חלק‪“ .‬במובן המסורתי‬ ‫של המילה גרפיטי הוא מחתרתי ולא חוקי‪ ,‬אבל‬ ‫אני לא מתחבר לדימוי הזה‪ .‬אני פחות אוהב לעבוד‬ ‫בלילה ולחשוש כשאני מצייר‪ .‬בקטע הזה אני שונה‬ ‫משאר אמני הרחוב“‪ ,‬הוא מעיד על עצמו‪“ .‬יש‬ ‫כאלה שיגידו שזה לא נחשב גרפיטי‪ ,‬אבל אני לא‬ ‫מתעסק בהגדרות“‪.‬‬ ‫יש לך סגנון מסוים בציורים?‬ ‫“הסגנון שלי משתנה כל הזמן‪ .‬אני לא מאלה‬ ‫שיש להם דמויות מסוימות שעליהן הם חוזרים‬ ‫שוב ושוב‪ .‬אני אוהב לעבוד תלוי מקום‪ ,‬לפי דימוי‬ ‫שעולה לי מהסיטואציה‪ ,‬מהרחוב‪ ,‬מהאירוע“‪.‬‬ ‫אחד הפרויקטים הראשונים שלו הוא “קצוות‬ ‫אורבאניים“ שהתרחש בקיץ ‪“ .2009‬מטרת‬ ‫הפרויקט הייתה להכניס חיים לרחוב שושן השומם‪,‬‬ ‫והוא קיבל תמיכה מאגף האמנויות בעירייה“‪ ,‬הוא‬ ‫מספר‪“ .‬לקחתי בו חלק החל מהשנה הראשונה‬ ‫ולמשך כל שלוש השנים שבהן הוא התקיים‪ .‬זה היה‬ ‫הרגע שבו זה נהפך להיות רציני בשבילי“‪.‬‬ ‫גם יתר הפרויקטים שלקח בהם חלק בעלי‬ ‫אופי דומה‪ ,‬הנע בין גרפיטי למעין תערוכת‪-‬קיר‪.‬‬ ‫הוא עובד לא מעט במסגרת קבוצת אמנים‪ ,‬בז'אנר‬ ‫המכונה “תוכנית שהות“‪ .‬אחת הדוגמאות לתוכנית‬ ‫היא פרויקט “המחייה“‪ ,‬שבמהלכו ציירו מספר‬ ‫אמנים בחצר מוזאון הטבע‪“ .‬לרוב הדברים שאני‬ ‫עושה לא נשארים‪ ,‬והם חלק מפרויקטים זמניים‬

‫הילה סמוליאנסקי‪ ,‬אגף‬ ‫האמנויות בעירייה‪“ :‬באחד‬ ‫הפרויקטים אמנית ציירה על‬ ‫קיר ציור ובו בחורה עם חצאית‬ ‫קצרה מגובה הברכיים‪ .‬למחרת‪,‬‬ ‫ביום ההשקה של הפרויקט‪,‬‬ ‫התגלה שהרגליים החשופות‬ ‫של הבחורה נצבעו בשחור‪.‬‬ ‫שאלתי את האמנית אם היא‬ ‫מעוניינת לתקן את הציור‪ ,‬אך‬ ‫היא העדיפה להשאיר אותו‬ ‫כך‪ ,‬מכיוון שלטענתה זה מביע‬ ‫את האותנטיות ואת האישיות‬ ‫של העיר”‪.‬‬ ‫שמציגים ונמחקים כמה ימים או שבועות אחרי“‪,‬‬ ‫הוא אומר‪“ .‬אני בדרך כלל עובד עם אישור‪ ,‬בעיקר‬

‫בפרויקטים שהעירייה מאשרת ומארגנת“‪ ,‬הוא‬ ‫מסביר‪“ .‬אני אוהב שיש לי אישור לעבודה שאני‬ ‫עושה‪ ,‬ושאנשים אוהבים ורוצים שאעשה את זה‪.‬‬ ‫לא חסרות הזדמנויות ממוסדות לצייר ברחוב‪.‬‬ ‫לאחרונה עשיתי עבודת עץ במתחם התחנה‬ ‫שבונים בירושלים‪ .‬יש הרבה מקומות בירושלים‬ ‫ששמחים לעזור ולקדם את האמנות והאמנים בה“‪.‬‬ ‫מה גישת העירייה לגבי גרפיטי?‬ ‫“כל הסיפור הזה בעיקר בשנים האחרונות‬ ‫אינו ברור‪ ,‬כי גרפיטי מאוד פופולארי כיום‪ .‬כולם‬ ‫אוהבים לכתוב ולצלם את זה‪ ,‬וגם העירייה אוהבת‬ ‫את הגרפיטי כי הוא מראה צד מגניב בעיר‪ .‬מצד‬ ‫שני‪ ,‬זה לא חוקי בהגדרה‪ .‬המשטרה שמסתובבת‬ ‫בלילות לא מתעניינת בתוכן ובאמנות שבדבר‪.‬‬ ‫למרות ששמעתי שבאחרונה שוטרים באים‪,‬‬ ‫עוצרים אמנים שעושים גרפיטי‪ ,‬ולבסוף מתעניינים‬ ‫בציורים“‪.‬‬ ‫גם ‪ Jack TML‬מעיד על יחס אמביוולנטי‬ ‫מצד הרשויות‪“ .‬אם אתה רוצה לעשות גרפיטי‬ ‫אתה צריך לדעת שיהיו לך מדי פעם בעיות עם‬ ‫העירייה והמשטרה“‪ ,‬הוא משתף‪“ .‬מצד שני‪ ,‬אני‬ ‫הרבה פעמים מקבל פרגון מהעירייה ‪ -‬בין אם זה‬ ‫כשמזמינים אותי לעבודות או כשמתייגים עבודות‬ ‫שלי בפייסבוק של העירייה‪ .‬לדעתי העירייה‬ ‫אוהבת אותנו‪ ,‬למרות הבעייתיות החוקית‪ .‬אנחנו‬ ‫גורמים לעיר להרגיש צעירה‪ ,‬נותנים תשובה לתל‬ ‫המשך בעמ' ‪> 23‬‬

‫‪20‬‬

‫‪ / 21.5.2013‬י"ב בסיון תשע"ג‬

‫תרבות‬

‫כמו צמחים מטפסים‪ ,‬ציורי‬ ‫הגרפיטי הולכים וממלאים‬ ‫בשנים האחרונות את‬ ‫רחובות ירושלים החוק‬ ‫אוסר‪ ,‬העירייה מעודדת‬ ‫והאמנים משתוללים על‬ ‫הקירות “בשבילי הרחוב‬ ‫הוא כמו סקץ’ בוק אחד‬ ‫גדול”‪ ,‬מעיד אחד האמנים‬ ‫עיניים לכותל‬

‫על‬ ‫חומותייך‬ ‫חן גולדוייץ‬ ‫מאז ומעולם נחשבו הקירות בירושלים ליותר‬ ‫מאשר חיץ גשמי‪ .‬האבן הירושלמית נהפכה לסמל‬ ‫העיר‪ ,‬החומות נהיו למיתוס ‪ -‬ומוקד הקדושה‬ ‫והעלייה לרגל של העם היהודי הוא לא אחר מאשר‬ ‫קיר עתיק‪ .‬אך לצד הסמלים המסורתיים‪ ,‬קשה‬ ‫להתעלם מהבשורה המרעננת שנושבת בין החרכים‬ ‫בשנים האחרונות — ציורי גרפיטי צבעוניים וגדולים‬ ‫המתנוססים בגאון לצד כתובות ספריי מתריסות‪.‬‬ ‫“גרפיטי ירושלמי זה משהו שקיים וטבוע‬ ‫בהיסטוריה של העיר הזו ‪ -‬החל מ‪'-‬נחמן מאומן'‬ ‫ל'יאללה בית“ר'‪ ,‬ועוד המון כתובות שנכתבו בה‬ ‫ועליה“‪ ,‬מעיד איתמר פלוגה‪ ,‬המכונה בשם הבמה‬ ‫‪ ,Faluja‬אמן קיר הפועל בעיר‪“ .‬בשנות התשעים‬ ‫התפתח הגרפיטי לכיוון אמנות הרחוב‪ .‬כל עולם‬ ‫הציורים‪ ,‬השבלונות‪ ,‬והפייסט‪-‬אפים (ציורים‬ ‫על נייר המודבקים ברחוב כמו מודעות — ח‪.‬ג‪).‬‬ ‫צמח בהדרגה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אני מאמין שיש לנו עוד‬ ‫הרבה לאן להתפתח באמנות הרחוב הירושלמית ‪-‬‬ ‫ולשמחתי‪ ,‬יש עוד למה לצפות“‪.‬‬ ‫“גרפיטי הוא כמו פטריות אחרי הגשם“‪ ,‬מתאר‬ ‫‪( Jack TML‬שם במה)‪ ,‬מאמני הגרפיטי המרכזיים‬ ‫הפועלים בעיר‪“ .‬יש מישהו אחד שעושה‪ ,‬ואחריו‬ ‫צצים עוד שניים‪-‬שלושה אמנים שראו ורוצים גם‬ ‫הם לקחת חלק בעשייה‪ .‬ברגע שמשהו כזה מתחיל‬ ‫קשה מאוד לעצור את זה‪ ,‬ואני מרגיש שזה בדיוק‬ ‫התחיל פה בעיר“‪.‬‬

‫קולאז' של החיים‬ ‫את העבודות של ‪ Jack TML‬קשה לפספס‪:‬‬ ‫ציוריו מעטרים את קירות מרכז העיר‪ ,‬השוק‪,‬‬ ‫התחנה המרכזית‪ ,‬פסי הרכבת‪ ,‬נחלאות ורחביה‪.‬‬ ‫“בשבילי הרחוב הוא כמו סקץ' בוק אחד גדול“‪,‬‬ ‫הוא אומר‪“ .‬אני נהנה לנסות דברים פעם ראשונה‬ ‫ברחוב‪ ,‬לבדוק כיוונים חדשים ולהתנסות בדברים‬ ‫מהירים לצד דברים מושקעים ומחושבים‪ .‬התוצאה‬ ‫הסופית היא הדבר הכי מספק שיכול להיות ‪ -‬יותר‬ ‫מספק מאוכל טוב או מסקס“‪.‬‬ ‫את הרומן עם ציורי הקיר הוא התחיל לפני‬ ‫שמונה שנים‪“ .‬התחלתי כשהייתי ילד טיפש בגיל‬ ‫ההתבגרות שמחפש בכוח איך להרגיש מיוחד“‪,‬‬ ‫הוא מודה‪“ .‬המשמעות של ‪ TML‬היא ‪The‬‬ ‫‪ - Meaninglessness‬העבודות שלי עוסקות‬ ‫בחוסר משמעות במודע‪ .‬אני מצייר בעיקר דמויות‪,‬‬ ‫לרוב אנושיות‪ ,‬דמויות שבוהות בחלל ולא אומרות‬ ‫כלום‪ .‬הציורים בשבילי הם מקום לביטוי אישי‪,‬‬ ‫חופש מוחלט‪ ,‬אדרנלין‪ ,‬להרגיש חי‪ ,‬להרגיש חלק‬ ‫מהרחוב‪ ,‬מעין קולאז' של החיים שלי“‪.‬‬ ‫למה דווקא בירושלים?‬ ‫“בירושלים‪ ,‬לעומת תל אביב‪ ,‬עוד אין 'סצנה'‬ ‫של גרפיטי‪ ,‬מה שנותן הזדמנות להתחיל פה משהו‬ ‫חדש‪ .‬ובאמת‪ ,‬ככל שאני מצייר פה יותר‪ ,‬אני רואה‬ ‫יותר שמות חדשים שמתחילים להופיע ברחוב“‪.‬‬

‫אף שהציורים מיועדים לעיני כל‪Jack TML ,‬‬ ‫אינו מצייר בהתאם לדעת הקהל‪“ .‬אני לא אוהב‬ ‫גרפיטי מתחנף שמנסה לדבר לקהל רחב‪ ,‬או גרפיטי‬ ‫שמנסה שאנשים יאהבו אותו“‪ ,‬הוא אומר‪“ .‬אם‬ ‫מישהו אוהב את העבודות שלי ברחוב זה נחמד‪,‬‬ ‫אבל אם אנשים מרגישים אי‪-‬נוחות או מוטרדים‬ ‫מהעבודה שלי‪ ,‬זה טוב לא פחות‪ ,‬ואולי אפילו‬ ‫יותר“‪.‬‬ ‫אתה מצייר גם גרפיטי מחאתי?‬ ‫“גרפיטי מחאתי הוא קלישאה‪ .‬אני לא מספיק‬ ‫יהיר כדי להגיד לאנשים מה לחשוב‪ .‬אני לא מבין‬ ‫ולא רוצה להבין בפוליטיקה‪ ,‬היא מרתיעה אותי‪.‬‬ ‫אותי מעניינים האנשים שחיים פה‪ .‬מי שחושב‬ ‫שגרפיטי הוא אמנות פוליטית פשוט טועה‪.‬‬ ‫מתחילת דרכו הוא היה כלי לביטוי אישי‪ .‬גרפיטי‬ ‫פוליטי לרוב בא מחוץ לתרבות הזו‪ ,‬אלה לא אמני‬ ‫גרפיטי שפעילים במשך שנים‪ ,‬אלא פעילים‬ ‫פוליטיים שמנסים לקדם אג'נדה“‪.‬‬

‫העירייה עשתה לי לייק‬ ‫בעוד שהדימוי של ציירי הרחוב הוא של‬ ‫אמני מחתרת היוצאים באישון לילה ומתחמקים‬ ‫מהמשטרה — לא כל אמני הגרפיטי עונים להגדרה‪.‬‬ ‫‪ ,Faluja‬ירושלמי במקור שלמד בבצלאל ומתגורר‬ ‫בתל אביב‪ ,‬מותח את דימוי עולם ציורי הרחוב‬

‫י"ב בסיון תשע"ג ‪21.5.2013 /‬‬

‫‪23‬‬

‫המשך מעמ' ‪> 21‬‬

‫אביב‪ .‬העבודות שלי מגיעות לבלוגים ולאתרי‬ ‫אמנות בכל העולם וזה מציג פן אחר מהתדמית‬ ‫הכבדה שיש לירושלים‪ .‬עוד לא החלטתי אם אני‬ ‫אוהב את זה או לא‪ ,‬אבל זו עובדה“‪.‬‬ ‫‪ Jack TML‬מבהיר כי בתוך החופש המוחלט‬ ‫של הרחוב‪ ,‬הוא מציב כמה גבולות ברורים‪.‬‬ ‫“אף פעם לא ציירתי על בתים פרטיים‪ ,‬מקומות‬ ‫קדושים או כל מקום שנראה לי שמישהו יכול‬ ‫להיפגע מקיום הציור בו“‪ ,‬הוא מבהיר‪“ .‬אני לא‬ ‫מרגיש שאני פוגע באף אחד‪ ,‬אבל בכל זאת אנחנו‬ ‫מדברים על פשע עם עונש שמעוגן בחוק‪ ,‬כספי‬ ‫במקרה הטוב‪ ,‬מעצר במקרה הגרוע“‪.‬‬

‫רגליים שחורות‬ ‫כפי שמעידים האמנים‪ ,‬קידום הגרפיטי בעיר‬ ‫מגיע ונתמך גם מכיוון העירייה‪ .‬האגף לאמנויות‬ ‫בעיריית ירושלים מעודד בשנים האחרונות‬ ‫פרויקטים ממוסדים בתחום אמנות הקיר‪ ,‬וביניהם‬ ‫פרויקט “טאבולה ראסה“‪ ,‬המעטר את סביבות‬ ‫שוק מחנה יהודה בציורים צבעוניים‪“ ,‬קצוות‬ ‫אורבאניים“ ברחוב שושן‪ ,‬פרויקט “כורש“‪,‬‬ ‫“מוסללה“ ועוד‪.‬‬ ‫“המטרה של העירייה היא להוציא את האמנות‬ ‫אל הרחוב‪ ,‬לחשוף אליה קהלים שאינם שוחרי‬ ‫אמנות בחיי היום‪-‬היום‪ ,‬לקרב אנשים מהרחוב‬ ‫לאמנים‪ ,‬וכמובן לקדם אמנים ואמנות בעיריית‬ ‫ירושלים“‪ ,‬מסבירה הילה סמוליאנסקי‪ ,‬מנהלת‬ ‫המחלקה לאמנות פלסטית בעיריית ירושלים‪.‬‬ ‫“בפרויקט 'טאבולה ראסה'‪ ,‬למשל‪ ,‬המטרה הייתה‬ ‫להתייחס לרחוב כאל גלריה‪ ,‬להציג אמנות בעזרת‬ ‫הכלי העכשווי של אמנות רחוב‪ .‬הוא הצליח בעיקר‬ ‫כי אנשים עברו והתעניינו‪ ,‬דיברו עם האמנים‬ ‫והתערו במה שמתהווה שם“‪.‬‬ ‫בדרך כלל העירייה בוחרת במקומות מוזנחים‪,‬‬ ‫המטופחים באמצעות האמנות‪“ .‬אנחנו מבקשים‬ ‫רשות מבעלי עסקים או מבעלי מבנים שונים בעיר‬ ‫שעליהם אנחנו מעוניינים לבצע את הפרויקט“‪,‬‬ ‫מבהירה סמוליאנסקי‪“ .‬בפרויקט 'טאבולה ראסה'‬ ‫קרה משהו מעניין‪ :‬אמני גרפיטי נוספים הגיעו‬ ‫לשם והוסיפו ציורים מיוזמתם‪ ,‬בלי שהעירייה‬ ‫קראה להם או ביקשה מהם להגיע‪ .‬זה פתח בפני‬ ‫האמנים במה נוספת לביטוי“‪.‬‬ ‫האם יש תנאים שהעירייה מציבה בפני האמנים‬ ‫בפרויקטים מסוג זה?‬

‫‪“ :Jack TML‬לאחרונה שוטרים באים‪ ,‬עוצרים אמנים שעושים גרפיטי‪ ,‬ולבסוף מתעניינים בציורים”‪.‬‬ ‫בתמונה‪ :‬יצירתה של עדי גיורא‪ .‬צילום‪ :‬יובל יוסף‬

‫‪ ,Jack TML‬אמן גרפיטי‪:‬‬ ‫“גרפיטי מחאתי הוא‬ ‫קלישאה‪ .‬אני לא מספיק‬ ‫יהיר כדי להגיד לאנשים מה‬ ‫לחשוב‪ .‬אני לא מבין ולא‬ ‫רוצה להבין בפוליטיקה‪ ,‬היא‬ ‫מרתיעה אותי‪ .‬אותי מעניינים‬ ‫האנשים שחיים פה”‪.‬‬ ‫“העירייה לא מתערבת בתוכן שהאמנים‬ ‫מציירים‪ .‬הדרישה היחידה היא שלא יציגו תוכן‬ ‫שעלול לפגוע באוכלוסייה מסוימת או ביטויי‬

‫גזענות למיניהם‪ ,‬לכן אנחנו מבקשים לעיתים‬ ‫לראות סקיצות מראש‪ .‬אין לנו רצון לעשות עבודות‬ ‫בהזמנה‪ ,‬אנחנו מעוניינים לתת לאמנים להתבטא‪,‬‬ ‫ובהתאם אנחנו גם כמובן משלמים משכורת לכל‬ ‫האמנים ומממנים להם את חומרי העבודה שלהם‬ ‫הם זקוקים“‪.‬‬ ‫אך ברחוב כמו ברחוב‪ ,‬לא ניתן לצפות כל‬ ‫התרחשות אפשרית‪ ,‬אפילו כשמדובר בפרויקט‬ ‫רשמי הפועל בחסות העירייה‪“ .‬באחד הפרויקטים‬ ‫אמנית ציירה על קיר ציור ובו בחורה עם חצאית‬ ‫קצרה מגובה הברכיים"‪ ,‬מספרת סמוליאנסקי‪.‬‬ ‫"למחרת‪ ,‬ביום ההשקה של הפרויקט‪ ,‬התגלה‬ ‫שהרגליים החשופות של הבחורה נצבעו בשחור“‪,‬‬ ‫היא מתארת‪“ .‬שאלתי את האמנית אם היא‬ ‫מעוניינת לתקן את הציור‪ ,‬אך היא העדיפה‬ ‫להשאיר אותו כך‪ ,‬מכיוון שלטענתה זה מביע את‬ ‫האותנטיות ואת האישיות של העיר“‪.‬‬

‫גרפיטי ירושלמי ‪ -‬הגרסה הקולנועית ‪ /‬סיון מזוז‬ ‫אם בגרפיטי עסקינן‪ ,‬אי‪-‬אפשר שלא להזכיר‬ ‫את “פלאות“‪ ,‬הסרט החדש של הבמאי אבי נשר‬ ‫ושאנן סטריט (“הדג נחש“)‪ ,‬שבמרכזו נמצא אמן‬ ‫גרפיטי ירושלמי בשם “ארנב“‪“ .‬ארנב“‪ ,‬שאותו‬ ‫מגלם הסטנדאפיסט אורי חזקיה‪ ,‬הוא צייר‬ ‫גרפיטי שמברמן בפאב ירושלמי‪ .‬את השגרה‬ ‫שלו מפרים רב מפורסם שכלוא בדירה הסמוכה‬ ‫(יהודה לוי) וחוקר פרטי שמחפש אותו (אדיר‬ ‫מילר)‪ .‬בתפקיד הצלע הנשית אפשר למצוא‬ ‫את יובל שרף‪ ,‬כקרובת משפחתו של הרב‪ ,‬ואת‬

‫אפרת גוש בליהוק של מלצרית חוזרת בתשובה‪.‬‬ ‫זהו סרטו הראשון של שאנן סטריט כתסריטאי‪.‬‬ ‫היוזמה של הפרויקט המשותף החלה מאס‪.‬אם‪.‬אס‬ ‫ששלח נשר לסטריט לאחר ששהה בהופעה של‬ ‫הרכבו‪“ ,‬הדג נחש“‪ .‬סטריט הירושלמי קפץ על‬ ‫המציאה‪ ,‬ובמהלך החודשים הבאים הציג לנשר‬ ‫התל‪-‬אביבי את ירושלים כפי שהוא מכיר אותה‪.‬‬ ‫נשר התלהב והתסריט המשותף נרקם‪.‬‬ ‫“פלאות“‪ ,‬כמו “מישהו לרוץ איתו“ לפניו‪ ,‬עוסק‬ ‫בירושלים ובתרבות המשנה שלה‪ .‬הדמויות נבחרו‬

‫בפינצטה כדי להדגיש את הרבגוניות הירושלמית‬ ‫ואת האוכלוסיות השונות שיש בעיר‪ .‬הסרט מציג‬ ‫את ירושלים באור חיובי ומרתק‪ ,‬ולא בכדי ‪-‬‬ ‫הסרט ממומן בין היתר על‪-‬ידי “המיזם לקולנוע‬ ‫ולטלוויזיה בירושלים“‪ ,‬ששם לו למטרה לחולל‬ ‫שינוי בדימוי הסטראוטיפי של העיר מ“זירת‬ ‫מריבה“ לבירה עם חיים ועם דופק‪.‬‬ ‫“פלאות“‪ ,‬סינמטק ירושלים‪ ,‬החל מיום‬ ‫שישי הקרוב‪.24.5.13 ,‬‬

‫‪22‬‬

‫‪ / 21.5.2013‬י"ב בסיון תשע"ג‬

‫הפוליטיקה‬

‫של‬

‫זכויות האדם בישראל‬ ‫בהשתתפות‬

‫פרופ' ג'ראלד שטיינברג‬ ‫מייסד ונשיא‬

‫”‪“NGO MONITOR‬‬

‫לפרטים נוספים‪:‬‬ ‫נטלי‪ 02-5817714 :‬דבי‪050-6504951 :‬‬

‫איפה?‬ ‫בית הלל קמפוס הר הצופים‬

‫מתי?‬ ‫‪ 27‬במאי‪ ,‬יח' בסיון בשעה ‪19:00‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫י"ב בסיון תשע"ג ‪21.5.2013 /‬‬

‫בלוז כנעני‬

‫‪25‬‬

‫תרבות‬

‫כשגדל בנערותו בבית חילוני האזין לבי בי קינג ונהנה מכל רגע אך רק כשניגן עם הרב שלמה קרליבך‪,‬‬ ‫ראה לייזר לויד את האור זמר הבלוז החסידי הראשון בעולם מבסס אט‪-‬אט את מעמדו כמשיח‬ ‫היהודי של המוזיקה השחורה‪ ,‬ומבטיח לקהל הישראלי חוויה בלתי‪-‬נשכחת אם רק ייפתח‬ ‫לאמנות מקומית ריאיון מחשמל‬

‫ערן אמסלם‬ ‫אתם נכנסים להופעה בבר אפלולי בירושלים‪.‬‬ ‫האמן על הבמה הוא אדם בשנות הארבעים לחייו‪,‬‬ ‫שהחזות שלו היא כשל חרדי‪-‬ירושלמי ממוצע‪:‬‬ ‫את פניו מעטר זקן ארוך שקצותיו מתחילים‬ ‫להלבין‪ ,‬על ראשו מגבעת שחורה ומשקפיים עבי‬ ‫מסגרת מונחים על אפו‪ .‬קצת לפני שהוא מתחיל‬ ‫לנגן‪ ,‬ממלמל האמן סיפורים על ה“רעבע“ שלמה‬ ‫קרליבך‪ ,‬המורה הרוחני שלו ואחד מענקי המוזיקה‬ ‫החסידית של המאה ה‪.20-‬‬ ‫בשלב הזה‪ ,‬התגובה הסבירה תהיה התהייה “לאן‬ ‫הגעתי‪ ,‬לעזאזל“‪ ,‬תוך כדי הפניית המבט אל היציאה‬ ‫הקרובה ביותר‪ .‬אלא שבאותו רגע האמן על הבמה‪,‬‬ ‫לייזר לויד שמו‪ ,‬מתחיל לנגן‪ .‬במקום לשמוע צלילי‬ ‫מוזיקה יהודית‪ ,‬כמו שההיגיון מכתיב‪ ,‬הגיטרה‬ ‫שלו מפיקה בלוז מלוכלך ומהיר‪ ,‬כזה שמזכיר את‬ ‫קרלוס סנטנה ואת בי בי קינג הרבה יותר מאשר‬ ‫ניגונים חסידיים מסורתיים‪ .‬נשמע מוזר? ייתכן‪ ,‬אבל‬ ‫כששומעים את סיפורו יוצא הדופן של לויד‪ ,‬שנולד‬ ‫בניו יורק לפני ‪ 46‬שנה למשפחה יהודית חילונית‪,‬‬ ‫מתגלה ההיגיון שמאחורי השיגעון‪.‬‬ ‫לייזר לויד לא עבר מסלול קלאסי של בחור‬ ‫ישיבה‪ .‬הוא לא גדל על ברכי הדת‪ ,‬ולמען האמת‬ ‫עד גיל מאוחר חי כחילוני‪“ .‬כשהייתי צעיר רוב‬ ‫המוזיקה שהתנגנה בבית שבו גדלתי הייתה של בי‬ ‫בי קינג‪ ,‬ולמרות שלא הייתי קרוב ליהדות בכלל‪,‬‬ ‫הרגשתי כבר אז שזה עושה לי משהו בנשמה“‪,‬‬ ‫מספר לויד‪“ .‬גם מאוחר יותר‪ ,‬כמוזיקאי צעיר‬ ‫בארצות הברית‪ ,‬ניגנתי רק בלוז‪ .‬באותה תקופה‬ ‫הייתי רחוק מאוד מהיהדות ומהתורה“‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬כל זה השתנה כשיום אחד מכר משותף‬ ‫סידר לו לנגן עם הרב שלמה קרליבך‪ ,‬שעליו לא‬ ‫שמע עד אז‪“ .‬המופע המשותף איתו היה כמו הארה‬ ‫בשבילי“‪ ,‬הוא נזכר‪“ .‬פתאום הבנתי כמה הצלילים‬ ‫של הניגון החסידי ושל הבלוז האמריקאי השורשי‬ ‫דומים‪ ,‬והחלטתי לעשות משהו שישלב ביניהם“‪.‬‬ ‫ככל הידוע לכותב שורות אלה‪ ,‬עד היום לויד הוא‬ ‫האדם היחיד בעולם שמנגן בז'אנר שאותו המציא‬ ‫בעצמו ‪ -‬בלוז חסידי‪.‬‬

‫מחפש תשובה‬ ‫“יום אחד בחזרות התחיל הרב קרליבך לנגן שיר‬ ‫מסוים שהתלהבתי ממנו“‪ ,‬משתף לויד‪“ .‬אמרתי לו‬ ‫שזה נשמע לי מוכר‪ ,‬שאלתי אותו של מי זה‪ ,‬והוא‬ ‫בתגובה אמר לי שזה ניגון שכתב הבעל שם טוב‪.‬‬ ‫אמרתי לו שאני רוצה לפגוש את הבעל שם טוב‬ ‫הזה“‪ .‬הפגישה‪ ,‬מיותר לציין‪ ,‬לא יצאה לפועל‪ ,‬ועם‬ ‫השנים והעבודה המשותפת עם קרליבך‪ ,‬התחיל‬ ‫לויד להתחבר לשורשיו היהודיים‪ ,‬עד שלבסוף‬ ‫החליט לעשות עלייה ולהעתיק את חייו לישראל‪.‬‬ ‫לויד מאשר את תחושתם של חובבי בלוז רבים‬

‫לייזר לויד‪" :‬אני שר על כמה קשה לי‪ ,‬ואיך הכול מסתדר כשאני שותה את היין של שישי"‪ .‬צילום‪ :‬יח"צ‬

‫בארץ‪ ,‬שמצביעים לאחרונה על עלייה בהתעניינות‬ ‫במוזיקה השחורה העתיקה‪“ .‬עד לא מזמן חייתי‬ ‫בישראל רוב השנה‪ ,‬ונסעתי כל כמה חודשים‬ ‫לסיבובי הופעות בארצות הברית‪ .‬ב‪ 2010-‬זכיתי‬ ‫לחמם את הגיטריסט סנואי ווייט‪ ,‬שניגן בעבר עם‬ ‫פינק פלויד‪ ,‬בהופעה שלו בתל אביב‪ ,‬ואז פתאום‬ ‫התחילו דרישות להופעות בכל הארץ“‪ ,‬הוא מתאר‪,‬‬ ‫“גם בתקשורת פתאום מתעניינים יותר“‪.‬‬ ‫לויד ממשיך בפרץ הלוקאל‪-‬פטריוטיזם התקיף‪,‬‬ ‫ומתלונן על הסגידה העיוורת של הקהל הישראלי‬ ‫למוזיקה לא מקומית‪“ .‬המוזיקאים פה משתחווים‬ ‫לתרבות של חוץ לארץ ובכלל לא יודעים מה‬ ‫יש להם מתחת לאף“‪ ,‬הוא מתרעם‪“ .‬אם אנשים‬ ‫היו מבינים מה זו המוזיקה המרוקאית והתימנית‬ ‫האותנטית הם היו מדברים אחרת‪ .‬לא מצאתי‬ ‫מוזיקה כל‪-‬כך מורכבת וטובה כמו זו‪ ,‬אבל משום‬ ‫מה‪ ,‬כשאמן כמו רוג'ר ווטרס מגיע לארץ אנשים‬ ‫משתחווים“‪.‬‬ ‫מבחינה מוזיקלית לויד אמנם עושה בלוז‪-‬רוק‬ ‫אמריקאי מבית היוצר של פסטיבל וודסטוק‪ ,‬אך‬ ‫הנושאים שמעסיקים אותו שונים למדיי מאלו‬ ‫שהעסיקו את חבריו האפרו‪-‬אמריקאים בשנות‬

‫החמישים‪ .‬לדבריו‪ ,‬הייחוד של הבלוז טמון ביכולת‬ ‫של כל אמן להשתמש בו ככלי לביטוי קשיי היומיום‬ ‫שלו‪“ .‬אני שר על זה שאני מחפש את עצמי‪ ,‬ודרך‬ ‫המוזיקה אני שואל שאלות על התפקיד שלי‬ ‫בעולם“‪ ,‬הוא חושף‪“ .‬אני שר על זה שאני מרגיש‬ ‫שהנשמה שלי תקועה בתוך הגוף ושאני מחפש לה‬ ‫שחרור‪ .‬אם בבלוז הישן היו שרים על וויסקי ועל‬ ‫נשים‪ ,‬אז אני שר על כמה שקשה לי כל השבוע‪,‬‬ ‫ואיך הכול מסתדר כשאני שותה את היין של יום‬ ‫שישי“‪.‬‬ ‫לויד חורש את הארץ בהופעות חיות כל השנה‬ ‫ומגיע לירושלים בכל חודשיים להופיע באברם בר‬ ‫שבמרכז העיר‪ .‬בסוף יוני הוא ייצא לסיבוב הופעות‬ ‫ברוסיה‪ .‬לפני שיעזוב את ארץ הקודש‪ ,‬אל תפספסו‬ ‫את ההזדמנות לשמוע את הפלאים שהוא מחולל עם‬ ‫הגיטרה החשמלית שלו‪.‬‬ ‫לייזר לויד בהופעה‪ ,13.6.13 :‬אברם בר‪ ,‬רח'‬ ‫יפו ‪ 97‬לפרטים וכרטיסים‪,077-4450701 :‬‬ ‫‪avram.music@gmail.com‬‬

‫‪24‬‬

‫‪ / 21.5.2013‬י"ב בסיון תשע"ג‬

‫י"ב בסיון תשע"ג ‪21.5.2013 /‬‬

‫תרבות‬

‫פנס רחוב יעל ורסנו‬

‫קומדיה של טעויות‬

‫והשבוע‪:‬‬

‫משחק צעקני‪ ,‬דמויות שטוחות‪ ,‬בימוי מפוזר מאוד ודאחקות על יאיר‬ ‫לפיד כך צבע תאטרון גשר את המחזה “פרימדונה” בצבעים זולים‬ ‫למדיי רמה שיפרון חזרה מאוכזבת‬

‫צילום‪ :‬יח"צ‬

‫המחזה “פרימדונה“ מתרחש בתקופה שבה‬ ‫גברים לובשי שמלות‪ ,‬מאופרים וחבושי פאות‬ ‫ארוכות היו עניין שבשגרה ‪ -‬לא ברחוב‪ ,‬אלא על‬ ‫במת התאטרון‪ .‬באנגליה של המאה ה‪ 17-‬נאסר‬ ‫על נשים אמיתיות להופיע על הבמה‪ ,‬ואת מקומן‬ ‫מילאו שחקנים גברים שהתמחו בגילום נשים‪.‬‬ ‫כאשר נד קינסטון‪ ,‬שחקן תאטרון שכזה‪ ,‬שומע‬ ‫לראשונה את הרעיון שלפיו אישה תגלם את‬ ‫דמותה של דסדמונה‪ ,‬תפקיד שבו התמחה הוא‬ ‫עד עתה‪ ,‬הוא מפטיר בזלזול‪“ :‬אישה שמשחקת‬ ‫אישה? מה האמנות פה? איפה המשחק?“‪.‬‬ ‫קינסטון יודע לשחק נשים‪ .‬הוא יודע איך‬ ‫עליהן לנוע‪ ,‬כיצד עליהן להתלבש‪ ,‬מה נימת‬ ‫קולן ומה הן עושות כשהן במצוקה‪ .‬כאשר המלך‬ ‫צ'רלס השני מתיר לשחקניות לעלות על הבמה‪,‬‬ ‫תופסת מריה‪ ,‬המלבישה של קינסטון‪ ,‬את תפקידו‪.‬‬ ‫היא נכנסת לנעליו הגדולות של הגבר המומחה‬ ‫בנשיות‪ ,‬ומנסה ללמוד ממנו כיצד להיות אישה על‬ ‫הבמה‪ .‬זאת‪ ,‬בעת שקינסטון‪ ,‬שכבר אינו יודע כיצד‬ ‫לגלם דמות של “גבר“‪ ,‬מאבד את מקומו בתאטרון‬ ‫ועולמו חרב עליו‪.‬‬ ‫הבסיס העלילתי של ההצגה מזמין לדיון‬ ‫רבגוני של שאלות מרתקות על סוגיות מגדריות‪,‬‬ ‫תאטרוניות‪ ,‬חברתיות‪ ,‬היסטוריות ורגשיות‪ .‬מה‬ ‫חבל שההפקה הנוכחית של תאטרון גשר‪ ,‬המועלית‬ ‫בימים אלה בתאטרון ירושלים‪ ,‬בחרה על פני כל‬ ‫אלה לשים את הדגש דווקא על דאחקות וולגריות‬ ‫שלא היו מביישות את מסיבת הסיום של כיתה ז'‪.2‬‬

‫טיטניק ובנק לאומי‬ ‫לא שאין דברים טובים להגיד על ההפקה הזו‪:‬‬ ‫מדובר בהפקה צבעונית מאוד‪ ,‬עשירה ואסתטית‪,‬‬ ‫וקיימות בה מספר הבלחות קומיות מוצלחות‪,‬‬ ‫בעיקר בדמותו של המלך צ'רלס השני‪ ,‬שאותו‬ ‫מגלם בחינניות נונשלנטית אלון פרידמן‪ .‬אלא‬ ‫שהרושם הכללי הוא שהבמאי הבולגרי‪ ,‬אלכסנדר‬

‫מורופוב‪ ,‬ביים ביד גסה‪ ,‬מה שיוצר גודש חסר‬ ‫מיקוד על הבמה‪ .‬התלבושות הנהדרות‪ ,‬בעיצוב‬ ‫מיכאל קרמנקו‪ ,‬מערבבות אופנה ויקטוריאנית‬ ‫עם שמלות משנות העשרים ובגדים בני זמננו‪.‬‬ ‫רפרנסים לכנר על הגג‪ ,‬קברט וטיטניק נזרקים‬ ‫באוויר‪ ,‬ואחת הדמויות מן המאה ה‪ 17-‬משוחחת‬ ‫עם הקהל על בנק לאומי ועל יאיר לפיד‪.‬‬ ‫כל זה חביב לרגעים‪ ,‬אך לרוב סתמי למדיי‪,‬‬ ‫משום שאין כל הצדקה דרמתית או רעיונית ניכרת‬ ‫לעין העומדת מאחורי הגיבוב הזה‪ ,‬מלבד רצון‬ ‫לגרד סימפתיה מהקהל‪ .‬ההצגה מלווה במוזיקה‬ ‫אקלקטית שאינה משתלבת כראוי ומוסיפה עומס‬ ‫מיותר למתרחש‪ .‬התאורה העזה והצבעונית של‬ ‫אלכסנדר סיקירין מעוצבת היטב ומשנה לחלוטין‬ ‫את פני התפאורה‪ ,‬אך לעיתים נדמית כמו שכבה‬ ‫עבה של איפור‪ ,‬שנועד להסתיר את פגמיהן של‬ ‫פנים כעורות‪.‬‬ ‫בתוך כל המהומה הזו‪ ,‬מרבית השחקנים‬ ‫מתקשים לעצב דמויות מעניינות‪ .‬רות רסיוק‬ ‫האנרגטית בוטה וצעקנית כפילגשו של המלך‪,‬‬ ‫ונדמה כאילו הוצבה שם בעיקר כדי לספק חומר‬ ‫לבדיחות סקס סרות טעם‪ .‬מריה‪ ,‬בגילומה של‬ ‫דנה מיינרט‪ ,‬אנמית למדיי‪ ,‬ואפילו סשה דמידוב‬ ‫הכריזמטי כנד קינסטון מתקשה לגעת בליבו‬ ‫של הקהל מבעד לבלגן העצום‪ .‬כחלק מחוסר‬ ‫ההחלטיות הכללית של הבימוי‪ ,‬גם מערכת‬ ‫היחסים בין שתי הדמויות הראשיות מפוזרת‬ ‫וחסרת רצף‪ ,‬ומתחלפת ללא שום סיבה בין נשיקות‬ ‫לוהטות‪ ,‬צעקות וחוסר אכפתיות כללי‪.‬‬ ‫בדרך חזרה מן התאטרון‪ ,‬קשה היה שלא לחוש‬ ‫אכזבה צורמת‪ .‬כאשר מחזה שעוסק בנושאים‬ ‫רגישים ומורכבים מתפרש על הבמה כמכשיר‬ ‫לסחיטת צחוקים מהקהל‪ ,‬והצגה שעוסקת‬ ‫בתאטרון מצליחה שלא להגיד דבר בעל משמעות‬ ‫על עולם התאטרון ‪ -‬אזיי נותר רק להגיד ‪-‬‬ ‫קינסטון‪ ,‬ווי הב אה פרובלם‪.‬‬

‫רחוב בצלאל‪,‬‬ ‫נחלאות‬

‫שם דבר‪ /‬מור“ק‪ :‬בפינת בצלאל‬ ‫וניסים בכר תיתקלו בשלט גדול וצהוב ‪-‬‬ ‫“פרגוד“‪ .‬תאטרון פרגוד פעל בעיר בשנים‬ ‫‪ 1969‬עד ‪ ,2005‬אז הוחלף בבניין מגורים‬ ‫כחלק מפרויקט לשיפור פני העיר‪“ .‬פרגוד“‬ ‫העלה הצגות תאטרון‪ ,‬ערך אירועי הקראת‬ ‫שירה‪ ,‬ערבי ג'אז‪ ,‬מוזיקה וסדנאות‪ ,‬והיווה‬ ‫קרש קפיצה ובית לאמנים רבים‪ ,‬כמו אבישי‬ ‫כהן‪ ,‬דנה ברגר‪ ,‬סי היימן והדג נחש‪.‬‬ ‫ניפגש ב‪ :‬מתחם המעצבים‪ ,‬בנקודה שבה‬ ‫הופך רחוב בצלאל למדרחוב‪ ,‬ומוביל אל בית‪-‬‬ ‫קפה מקסים עם אווירה סטודנטיאלית אסלית‪.‬‬ ‫בפנים מטבח פתוח‪ ,‬בר ומספר שולחנות‪,‬‬ ‫ומעליהם גלריה אינטימית ללפטופיסטים‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬מרבית ההתרחשות היא בשולחנות‬ ‫הרבים הפרוסים ברחוב ומתמלאים עד אפס‬ ‫מקום בימים שטופי שמש‪ .‬התפריט בסיסי‬ ‫ונוח לכיס הסטודנטיאלי‪ ,‬והאווירה היא המנה‬ ‫העיקרית‪.‬‬ ‫מזמינים אתכם לזוז‪ :‬לרגלי רחוב‬ ‫בצלאל תבחינו במקום שאליו מגיעות כל‬ ‫הדרכים‪ ,‬לב ליבה של ירושלים‪ ,‬הסנטרל‬ ‫פארק הישראלי ‪ -‬גן סאקר‪ .‬נכון‪ ,‬תדמית‬ ‫הפארק התערערה מעט בעקבות גל‬ ‫המנגליסטים המחניקים‪ ,‬אבל במבט נוסף‬ ‫תגלו גם מגרשי כדורסל‪ ,‬פארק לסקייטרים‪,‬‬ ‫ושבילים סלולים המובילים עד עמק המצלבה‪.‬‬ ‫בכל שעה תוכלו להצטרף לעשרות הרצים‪,‬‬ ‫ההולכים‪ ,‬הכדורסלנים‪ ,‬אלה שעושים‬ ‫פק“לים על הדשא‪ ,‬ואלה שעושים את עצמם‬ ‫ובפועל מסתכלים על הרצות‪.‬‬ ‫קולטורה‪ :‬רחוב בצלאל הוא בחלקו‬ ‫רחוב רחב ודו‪-‬סיטרי ובחלקו מדרחוב שקט‬ ‫ונעים‪ .‬בכל שישי שמשי בשנים האחרונות‪,‬‬ ‫בסמטת בצלאל ובסמטת ש“ץ שמתחתיו‪,‬‬ ‫הופך המדרחוב ליריד צבעוני‪ ,‬מלא דוכנים‬ ‫מכוסי שמשיות לבנות‪ ,‬המציעים יצירות‬ ‫אומנות‪ ,‬תכשיטים ומתנות בעבודת יד‪.‬‬ ‫סלב מקומי‪ :‬השותפים של בצלאל‬ ‫‪ 6‬כבר הפכו לשם דבר‪ ,‬כשלקחו את הדירה‬ ‫הסטודנטיאלית לשלב הבא והחלו להפיק‬ ‫מסיבות דירה שמפה לאוזן נהפכו להפקות‬ ‫מושקעות ומוצלחות‪ .‬המסיבות החלו בדירה‬ ‫ובגג‪ ,‬המשיכו לעמק המצלבה‪ ,‬עמק רפאים‬ ‫ והיד עוד מוזגת‪ .‬עמרי‪ ,‬אחד השותפים‬‫וסטודנט לספרות‪ ,‬מפנטז על יוזמות חברתיות‬ ‫נוספות לצעירים בעיר‪“ :‬ככה תרבות צריכה‬ ‫להתפתח‪ ,‬מלמטה‪ .‬שיהיה בה משהו עממי‬ ‫ולאו דווקא כלכלי“‪.‬‬ ‫איך להגיע‪ :‬קו ‪ 17‬מהר הצופים‪ ,‬קו ‪19‬‬ ‫מהמרכזית‪ .‬לבאים ברכב ‪ -‬נסו את מזלכם‬ ‫באוסישקין‪ ,‬במסילת ישרים‪ ,‬או בחניה‬ ‫בתשלום של מרכז ז'ראר בכר‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫‪26‬‬

‫‪ / 21.5.2013‬י"ב בסיון תשע"ג‬

‫היוזמה החינוכית ספורטיבית ע"ר‬ ‫‪The Israel Sport and Education Initiative‬‬

‫ם להפנינג‬ ‫זמינה אתכ‬ ‫טודנטים מ‬ ‫ירושלמית‬ ‫אגודת הס‬ ‫ם באווירה‬ ‫ישי צהריי‬ ‫של ש‬

‫מה‬

‫בתוכנית?‬

‫שוק אקססוריז ויד שנייה‬

‫טורניר ליגת השכונות ‪5X5‬‬

‫ההפננינג יתקיים‪:‬‬ ‫במגרש קראפט הצמוד לגן סאקר‪ ,‬י‪-‬ם‬

‫‪24.05‬‬ ‫‪/‬‬ ‫ו'‬ ‫יום‬ ‫‪10:00-16:00‬‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק | ‪student.tournament@gmail.com | www.aguda.org.il‬‬

‫י"ב בסיון תשע"ג ‪21.5.2013 /‬‬

‫‪29‬‬

‫דירה להכיר‬

‫לי ונעמה במטבח ביתן‪" .‬יצרנו בית שהוא ממש כמו משפחה"‪ .‬צילום‪ :‬עדי ונדיצינסקי‬

‫ארנב ענק‪ ,‬מחטף דירות ועוגיות אפויות בתנור בנחלאות‬ ‫ניצן לונברג‬ ‫נוכחות‪ :‬לי כספי (‪ )22‬ונעמה בויאר (‪.)22‬‬ ‫כיווני אוויר‪ :‬על פינת בצלאל‪ ,‬מול תאטרון‬ ‫הפרגוד‪ ,‬בנו לי ונעמה קן מרווח עם רהיטים‬ ‫יד שנייה‪ ,‬מרפסות מטופחות ומטבח מאובזר‪.‬‬ ‫“המרפסות הן גולת הכותרת של הדירה“‪,‬‬ ‫מצהירה לי בגאווה‪“ ,‬עוד לא הספקנו לסדר את‬ ‫המרפסת הראשית לכבוד הקיץ‪ ,‬ועדיין יש בה‬ ‫המון בקבוקי בירה מהמסיבה האחרונה‪ ,‬אבל היא‬ ‫הולכת להיות מרכז הבית ברגע שיתחמם קצת“‪.‬‬ ‫על המרפסת צופה גרפיטי של ארנב שמפיו‬ ‫יוצאת בועה עם הכיתוב‪.“fuck this shit“ :‬‬ ‫“אנחנו ממש אוהבות את הארנב הזה“‪ ,‬מצהירה‬ ‫לי בחיוך‪“ ,‬יש לנו קשר מיוחד אליו“‪.‬‬ ‫המירוץ לדירה‪ :‬לי‪ ,‬ירושלמית במקור‬ ‫שהוריה עברו למוצא עלית‪ ,‬היא סטודנטית‬ ‫שנה ב' בחוג לספרות ובמחלקה לסוציולוגיה‬ ‫ולאנתרופולוגיה‪ .‬את נעמה היא הכירה עוד‬ ‫בתקופת הצבא‪“ .‬אנחנו חולקות חדר במצטבר‬ ‫כבר שלוש שנים ‪ -‬שתינו שירתנו באותו בסיס‬ ‫פתוח‪ ,‬כשאנחנו בין היחידות שנשארו לישון‪.‬‬ ‫כשישנים עם מישהי בחדר באותה מיטת‬ ‫קומותיים‪ ,‬נהיים חברים‪ ,‬או חברות במקרה הזה‪,‬‬ ‫מאוד טובים“‪.‬‬ ‫את הדירה הן ראו בתחילת הקיץ שעבר‪,‬‬ ‫וניהלו עליה מאבק ממושך במהלך כל החופש‪.‬‬

‫“לא היינו בטוחות שאנחנו רוצות את הדירה‬ ‫אבל מצד שני לא רצינו לאבד את היתרון עליה‬ ‫עד שנחליט“‪ ,‬משתפת נעמה‪" ,‬זייפנו התלהבות‬ ‫והתעניינות במהלך זמן מה‪ ,‬עד שניסגר על‬ ‫עצמנו“‪ .‬לי מפרגנת לשותפתה מיד‪“ :‬האמת‬ ‫שנעמה נדיבה כשהיא משתמשת במילה‬ ‫'אנחנו'‪ .‬אני הייתי בחו“ל רוב הזמן ונעמה היא‬ ‫זו שדאגה לכל העניינים הטכניים“‪ ,‬היא מחייכת‬ ‫אליה‪“ .‬בדיוק היום פגשתי מישהו שלומד איתי‪,‬‬ ‫ומתברר שחטפנו לו את הדירה הזו ממש ברגע‬ ‫האחרון“‪ ,‬צוחקת נעמה‪.‬‬ ‫משפחה חדשה‪ :‬את חיי השותפות ביחד‬ ‫הבנות מתארות כמוצלחים מאוד‪ .‬לי אמונה על‬ ‫אפיית העוגיות בבית ונעמה‪ ,‬מצידה‪ ,‬מזכירה‬ ‫לה לעיתים קרובות לאכול ארוחת ערב‪“ .‬זה לא‬ ‫כמו לגור עם שותפים שאתה לא מכיר או מכיר‬ ‫בערך“‪ ,‬הן אומרות‪“ ,‬זה לעבור לגור עם חברה‬ ‫וליצור בית שהוא ממש כמו משפחה“‪.‬‬ ‫ריח של חו“ל‪ :‬לי‪ ,‬מובילת הוועד החוגי של‬ ‫החוג לספרות‪ ,‬לוקחת חלק נכבד בארגון וייזום‬ ‫האירועים שהחוג מארגן‪ ,‬וביניהם ערבי הקראת‬ ‫שירה רבים‪“ .‬אנחנו מרימים בקרוב ערב לכבודה‬ ‫של לאה גולדברג בגלריה ממש יפה שכבר‬ ‫עשינו בה ערב בעבר‪ .‬הולך להיות ממש טוב“‪,‬‬ ‫היא מגלה‪ .‬בין ערבי השירה ללימודים היא גם‬

‫עובדת באברם הוסטל‪“ ,‬נראה לי שמצאתי את‬ ‫עצמי שם‪ ,‬לעת עתה“‪ ,‬היא מחייכת‪“ .‬אני אוהבת‬ ‫תיירים ואת האווירה שם‪ .‬זה פשוט מקום ממש‬ ‫כיפי לעבוד בו כסטודנטית“‪.‬‬ ‫בין שני עולמות‪ :‬נעמה‪ ,‬במקור מראש‬ ‫העין‪ ,‬מסיימת שנה ראשונה כסטודנטית‬ ‫למתמטיקה ולפילוסופיה באוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫“זה לא שילוב נפוץ‪ ,‬אין ספק“‪ ,‬היא אומרת‪,‬‬ ‫“אני כרגע מכירה עוד מישהו אחד שעושה את‬ ‫השילוב הזה‪ ,‬אבל לעת עתה אני ממש מרוצה‪.‬‬ ‫המעבר מהר הצופים לגבעת רם הוא ללא ספק‬ ‫מעניין‪ .‬כשאת נוסעת בין הקמפוסים זה בעצם‬ ‫לעבור במנהרה של זמן וחלל‪ ,‬ליקום מקביל ‪-‬‬ ‫את יוצאת בצד השני בסוג אחר לגמרי של עולם‪.‬‬ ‫לפעמים אני חושבת כמה טוב היה אם אפשר‬ ‫היה להעביר את כל המדשאות של גבעת רם‬ ‫להר הצופים‪ ,‬שם היה לפחות מישהו שמשתמש‬ ‫בהן“‪ ,‬היא צוחקת‪.‬‬ ‫ירושלים של מעלה‪“ :‬אני מתה על‬ ‫ירושלים הסטודנטיאלית“‪ ,‬אומרת לי‪ ,‬ונעמה‬ ‫מהנהנת בהסכמה‪“ .‬זו האופציה היחידה באמת‬ ‫שמשלבת בין חיי החברה הסטודנטיאליים‬ ‫המלוכדים לאוניברסיטה שהיא באמת טובה‪ .‬חוץ‬ ‫מזה‪ ,‬ירושלים היא עולם בלתי נגמר‪ ,‬מכל זווית‬ ‫היא נראית אחרת ותמיד יש עוד לגלות פה“‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫‪ / 21.5.2013‬י"ב בסיון תשע"ג‬

‫הסאגודת‬ ‫ורוחטודנטים‬ ‫מציחדשה‬ ‫גות‪:‬‬

‫‪k‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪Bl‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪p 3‬‬

‫ת‬ ‫באלראביב‪,‬‬ ‫וחיפהשבע‬ ‫עו‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫בירושליםישי‬ ‫!‬

‫ערי‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫‪.‬‬

‫‪31‬‬ ‫במאי‬

‫הופעה של‬

‫באר שבע וויסאק‬ ‫מתארחת‬

‫בתקליט‬

‫החל מ ‪12:00-‬‬

‫דוכן של‬ ‫התקליטיה‬

‫סדנת ג'אגלינג‬

‫‪14‬‬ ‫ביוני‬

‫צנזורה‬ ‫ואחריה‬

‫מריונטה‬ ‫סול‬ ‫)‪(16:00‬‬

‫‪Easy Jazar‬‬ ‫‪D.J‬‬ ‫‪Mofo Rider Crew‬‬

‫תל אביב‬

‫מתארחת‬

‫בחאנל'ה‬

‫החל מ ‪12:00-‬‬

‫אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית‬

‫)‪(16:00‬‬

‫שידור‬

‫סדנת ג'אגלינג‬ ‫גלי תקליטים‬

‫ועשן הזמן‬

‫חיפה‬

‫מתארחת‬

‫בארבע ועשרים‬ ‫החל מ ‪12:00-‬‬

‫‪D.J‬‬ ‫‪Balkadan‬‬ ‫הופעה של‬

‫של רדיו מרכז העיר‬

‫)‪Los (15:30‬‬ ‫‪Caparos‬‬

‫‪Robert Knows‬‬

‫‪07‬‬ ‫ביוני‬ ‫שוק‬ ‫פשפשים‪:‬‬

‫דוכני יד שנייה‬

‫ואקססוריז‬

‫רוח חדשה‬

‫כל שבוע הגרלה של כרטיס זוגי להצגה בתאטרון ירושלים‬

‫י"ב בסיון תשע"ג ‪21.5.2013 /‬‬

‫התגלה מאגר מים קדומים‬ ‫בני מיליארד שנה‬ ‫אבו מאזן הכריז רשמית על‬ ‫המים כבני העם הפלסטיני‬

‫‪ ////////////////////‬סטודנטים בישראל שואפים ליותר‬

‫השבוע נערך טקס‬ ‫לזיכרו של ראול‬ ‫ולנברג‬

‫קונטיקט‪ :‬דובת נמלים‬ ‫נכנסה להיריון ללא זכר‬

‫רוח הקודש מיהרה להבהיר‪:‬‬ ‫הפעם זה לא אני‪ ,‬הייתי במילואים‬

‫‪That's what she said.‬‬

‫השבוע צוין ברחבי העולם‬ ‫שבוע הדגדגן הבינלאומי‬ ‫מאירועי השבוע‪:‬‬

‫עמותת ״זוכרות״ תקיים טקס אלטרנטיבי בכמה מוקדים בנגב‬ ‫שלטונות מצרים הודיעו כי יורידו את הדגל לחצי התורן ‬ ‫בבית הקברות לדגדגנים הסמוך לקהיר‬

‫ ‬

‫הבולבול נבחר לציפור הרשמית של שבוע הדגדגן‬ ‫המארגנים‪ :‬רצינו לעשות שבוע המוקדש לנקודת הג'י‬ ‫בחורשה בדרום הארץ אך חששנו שהאורחים לא ימצאו‬ ‫את המקום‬

‫כבש תקף גבר בן ‪56‬‬ ‫להגנתו טען הכבש‪:‬‬ ‫חשבתי שזה הבדואי‬ ‫שאנס אותי בילדותי‬

‫סטודנטים המומים‪:‬‬ ‫"לא מאמינים שהוא‬ ‫מת‪ ,‬ימי רביעי לא‬ ‫יהיו אותו דבר"‬

‫בת ‪ 25‬נתפסה נוהגת‬ ‫בשכרות‪ ,‬שבה‬ ‫לכביש ונעצרה שוב‬ ‫בתוך שעתיים‬ ‫אותה נהגת התחילה‬ ‫תואר ראשון ביחב"ל‪,‬‬ ‫עזבה‪ ,‬ונרשמה לתואר‬ ‫שני‪ .‬ביחב"ל‪.‬‬

‫השבוע‪ :‬בחירות‬ ‫לאגודת הסטודנטים‬

‫הפרשנים מעריכים‪:‬‬ ‫מדובר בבחירות‬ ‫גורליות שיכריעו מי‬ ‫יהיו האנשים שישלחו‬ ‫לכם ספאם בפייסבוק‬

‫אופק‪ :‬עמרי חזות || התעוררו‪ :‬אלון חמודות‪ ,‬אלישע קאהן‪ ,‬אשר שטוך‪ ,‬ערן אמסלם‪ ,‬תמיר מנדובסקי‪ ,‬ויותם הרשקוביץ‪.‬‬ ‫רוצים לכתוב? ‪pihaton@scopus02.co.il‬‬

‫‪31‬‬

‫‪30‬‬

‫‪ / 21.5.2013‬י"ב בסיון תשע"ג‬

‫‪32‬‬

‫‪ / 21.5.2013‬י"ב בסיון תשע"ג‬

‫רח‘ הנביאים ‪ ‘59‬ירושלים‬ ‫רביעי בוולנברג ‪ -‬מנוחת הסטודנט‪ ,‬חופשת סמסטר כל השנה‪.‬‬ ‫לפרטים והזמנות‪ :‬האוניברסיטה העיברית‪ :‬צבי ‪ 0527868115‬עומר ‪0523690261‬‬ ‫מיקי ‪ 0528939719‬מכללת הדסה‪ :‬נתנאל ‪0542662252‬‬ ‫חפשו אותנו בפייסבוק!‬