163

‫שבועון הסטודנטים הירושלמי‬

‫גיליון ‪ 25.2.2014 163‬כ"ה באדר א' תשע"ד‬ ‫גיליון ‪ 15.11.2011 123‬י"ח בחשון תשע"ב‬

‫אף על פי שהם אוחזים בדעות פוליטיות מוצקות‪ ,‬סטודנטים ערבים באוניברסיטה העברית‬ ‫בוחרים שלא לפצות את פיהם בשיעורים חברויות עם סטודנטים יהודים גם הן מחזה נדיר‪,‬‬ ‫מה שלא תורם לתחושת השייכות ולסיכוי לסיים את התואר לסטודנטים הערבים נמאס‬ ‫ממחסום השפה‪ ,‬מקשיי ההשתלבות ומהחשש מתגובות עוינות‬

‫שפה שסועה‬ ‫המשבר בהדסה‪:‬‬ ‫האם גם‬ ‫האוניבר סיטה‬ ‫הע ברית בס כנה?‬ ‫עמ' ‪7‬‬ ‫קרי אה ממגדיר‬ ‫צ יפורים והוד עת‬ ‫ווא טס אפ מהא קס ‪-‬‬ ‫סצ נת ה שי רה בע יר‪,‬‬ ‫לא מה שח שב תם‬

‫עמ' ‪18‬‬

‫זכויות אדם והיהדות‬ ‫תכנית מחקר ומלגות‬ ‫לחוקרים צעירים מצטיינים‬ ‫דרושים מועמדים להובלת דור העתיד‬ ‫של מחקר זכויות אדם והיהדות‬ ‫ראשי התכנית‪:‬‬ ‫פרופ’ ידידיה צ’ שטרן‬ ‫פרופ’ חנוך דגן‬ ‫פרופ’ שחר ליפשיץ‬ ‫חברי הוועדה המייעצת‪:‬‬ ‫פרופ’ גבריאלה בלום‬ ‫פרופ’ יעקב בלידשטיין‬ ‫הרב אליהו בקשי–דורון‬ ‫השופט פרופ’ אהרן ברק‬ ‫פרופ’ רות גביזון‬ ‫עו”ד הרב אבי גיסר‬ ‫הרב שלמה דיכובסקי‬ ‫ד”ר אריק כרמון‬ ‫הרב ישראל מאיר לאו‬ ‫פרופ’ סוזן לסט–סטון‬ ‫פרופ’ פניה עוז–זלצברגר‬ ‫פרופ’ מרדכי קרמניצר‬ ‫השופט מאיר שמגר‬ ‫הרב פרופ’ דניאל שפרבר‬

‫ה‬

‫מכון הישראלי לדמוקרטיה מכריז על פתיחת המחזור הרביעי‬ ‫של התכנית הייחודית לתלמידי מחקר לתואר דוקטור‪.‬‬ ‫במוקד התכנית חקירת מערכות היחסים הקיימות והאפשריות‬ ‫בין היהדות (לאום‪ ,‬דת ותרבות) ובין תורת זכויות האדם (משפט‪,‬‬ ‫מחשבה‪ ,‬תרבות פוליטיקה ועוד)‪.‬‬ ‫הטבות התכנית‬ ‫‪ n‬מלגה שנתית בסך ‪ 65,000‬ש”ח לשנה‪ ,‬במשך שלוש שנים‬ ‫לכל היותר (עד ‪ 195,000‬ש”ח)‬ ‫‪ n‬מעמד של מלגאי חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה‬ ‫‪ n‬תכנית הכשרה אישית‬ ‫‪ n‬השתתפות בפעילות מחקרית ענפה במסגרות לאומיות‬ ‫ובינלאומיות‪ :‬סמינרים‪ ,‬כינוסים ופרסום מחקרים‬

‫רח’ פינסקר ‪4‬‬ ‫ירושלים‬ ‫טל’‪02-5300-849 :‬‬ ‫‪www.idi.org.il‬‬ ‫תכנית מחקר זו מתקיימת‬ ‫הודות לתרומת קרן‬ ‫אנונימית הפועלת‬ ‫בישראל‬

‫להגדרת תחום המחקר ותיאור התכנית ולפירוט התנאים וההנחיות להגשת‬ ‫מועמדות‪ ,‬היכנסו לאתר המכון הישראלי לדמוקרטיה (ע”ר)‪www.idi.org.il :‬‬ ‫מועד אחרון להגשת מועמדות‪:‬‬ ‫יום רביעי‪ ,‬ט’ בניסן תשע”ד‪ 9 ,‬באפריל ‪2014‬‬ ‫למידע נוסף ולהגשת מועמדות‪:‬‬ ‫גב’ אביגיל יוחנן‪ ,‬רכזת התכנית‪avigail@idi.org.il :‬‬ ‫*הפנייה מיועדת לנשים ולגברים כאחד‪.‬‬

‫‪ 25‬בפברואר ‪2014‬‬

‫אלף מילים נופר קפלן‬ ‫העיר העתיקה‪ ,‬השבוע‬

‫פי המערכת ‪/‬‬

‫חור עמוק בכיס‬ ‫האם עובדים שעושים את עבודתם נאמנה‬ ‫צריכים לשלם על מחדלי הנהלת המוסד שבו‬ ‫הם מועסקים? על שאלה זו מנסים בימים אלו‬ ‫לענות עובדי בית החולים "הדסה"‪ ,‬לאור‬ ‫המשבר הכלכלי החמור‪ ,‬אך הצפוי‪ ,‬שאליו‬ ‫נקלע המוסד‪ .‬כפי שסיפר לי בשבוע שעבר‬ ‫רופא מנתח שעובד בבית החולים‪ ,‬העיכוב‬ ‫והקיצוץ במשכורת חודש ינואר היו הפעם‬ ‫הראשונה ב‪ 30-‬השנים שלו בהדסה‪ ,‬שבה לא‬ ‫שולם לו שכר עבודתו במלואו ובזמן‪.‬‬ ‫בדיוק כשהמשבר בהדסה‪ ,‬שבינתיים קיבל‬ ‫את כדור האקמול שלו בדמות חתימה על‬ ‫הסכם עם העובדים להקפאת הליכי הקיצוצים‬ ‫והפיטורים‪ ,‬הגיע לשיאו‪ ,‬פורסם בעיתון‬ ‫"כלכליסט" כי האוניברסיטה העברית ‪ -‬המוסד‬ ‫האקדמי העשיר והיוקרתי בישראל‪ ,‬וזה שנהנה‬ ‫מכספי התרומות הנדיבים ביותר מחו"ל ‪-‬‬ ‫נמצאת בגירעון תזרימי של כ‪ 220-‬מיליון שקל‪.‬‬ ‫המקורות לגירעון התקציבי של‬ ‫האוניברסיטה העברית ידועים ברובם‪ ,‬ובראשם‬ ‫הפנסיה התקציבית זוללת המיליונים‪ .‬זו אמנם‬ ‫הופסקה לפני עשור‪ ,‬אך ממשיכה להכביד על‬ ‫התקציב‪ ,‬וחלקה בו צפוי רק לגדול‪ ,‬עד תשלום‬

‫של קרוב ל‪ 600-‬מיליון שקל בשנת ‪.2030‬‬ ‫לכך ניתן להוסיף נושאים פחות מדוברים‬ ‫המכבידים על התקציב‪ .‬ביניהם ניתן למנות את‬ ‫ריבוי הקמפוסים הלא‪-‬יעיל של האוניברסיטה‪,‬‬ ‫שיוצר כפילויות בתפקידים ובתשתיות‪ ,‬ואת‬ ‫המבנה התפעולי הבזבזני של המוסד‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬אם לא הרגולציה של ועדת‬ ‫התכנון והתקצוב )ות"ת(‪ ,‬סביר להניח שהמצב‬ ‫באוניברסיטה העברית לא היה שונה מהותית‬ ‫מזה שנוצר ב"הדסה" בעקבות עשרות שנים‬ ‫של הנהלה לא אחראית‪ ,‬חוסר יעילות ארגוני‬ ‫ומשכורות מנופחות הרבה יותר מדי‪.‬‬ ‫האם לא רחוק היום שבו יידרשו הסטודנטים‬ ‫לשלם שכר לימוד גבוה יותר כדי לכסות על‬ ‫מחדלי הנהלת האוניברסיטה? האם בקרוב‬ ‫נחווה קיצוץ בתקציבי מחקר הכרחיים ובשכרם‬ ‫של חוקרים‪ ,‬מרצים וחברי סגל אקדמי ומנהלי‪,‬‬ ‫ממש כמו ב"עשור האבוד" של ההשכלה‬ ‫הגבוהה בישראל‪ ,‬שאת השלכותיו הקשות כולנו‬ ‫מרגישים מדי יום?‬ ‫גם כך המצב בתחומים רבים באוניברסיטה‬ ‫אינו מזהיר‪ ,‬כאשר בכל שנה אנו מתבשרים על‬ ‫קיצוצים נוספים במדעי הרוח‪ ,‬וכאשר מרביתנו‬

‫מכירים מקרוב מדי את החוויה המפוקפקת של‬ ‫לשבת בתרגול אחד עם ‪ 50‬סטודנטים אחרים‪,‬‬ ‫או לכסוס ציפורניים שבועות שלמים בהמתנה‬ ‫לכך שהמבחן שלנו ייבדק או שהעבודה‬ ‫הסמינריונית תוחזר כבר‪.‬‬ ‫חובה עלינו הסטודנטים ראשית להיות‬ ‫מודעים למצב הכלכלי הלא יציב שבו נמצא‬ ‫המוסד שבו אנו לומדים‪ .‬שנית‪ ,‬יש לקרוא‬ ‫ליישום מיידי של תוכנית התייעלות מקיפה‪,‬‬ ‫שתכלול קיצוצים בתנאי שכר ובהטבות‬ ‫במקומות שבהם זה אפשרי‪ ,‬למכירה מואצת של‬ ‫כל נכסי הנדל"ן השייכים לאוניברסיטה )והם‬ ‫רבים(‪ ,‬ואפילו לצמצום קמפוסים‪.‬‬ ‫האם באמת יהיה כל כך רע אם המדענים של‬ ‫גבעת רם‪ ,‬אנשי הרוח והחברה של הר הצופים‪,‬‬ ‫החקלאים של רחובות ואפילו הרופאים של‬ ‫עין כרם יחלקו קורת גג אקדמית אחת? על כל‬ ‫פנים‪ ,‬מישהו שם צריך להתעשת‪ ,‬ומהר‪ ,‬כדי‬ ‫לחסוך פגיעה קשה בהשכלה הגבוהה בכלל‪,‬‬ ‫ובכיס של כולנו בפרט‪.‬‬ ‫‪ //‬ערן אמסלם‬

‫צילום אילוסטרציה לשער‪ :‬נופר קפלן‬

‫פי האתון | מגזין הסטודנטים הירושלמי | מו"ל אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית | עורכת ראשית מיכל קליין | עורך משנה ערן אמסלם‬ ‫אקטואליה נטע סרוסי | מגזין מיכל תותחני | תרבות וריכוז כתבים נעמי נידם | צלמת מערכת נופר קפלן | עיצוב אביגיל רוביני‬ ‫עריכת לשון אביגיל חיים | מערכת ומינהלה קמפוס הר הצופים‪ ,‬בניין פרנק סינטרה‪ ,‬קומה ‪ | 3‬פקס ‪02-5321021‬‬ ‫דואר אלקטרוני ‪ | pihaton@scopus02.co.il‬מנכ"ל סקופוס אמיר חכימיאן | מחלקת שיווק )הדס ברוש( ‪052-5525942‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪25.2.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫כ"ה באדר א' תשע"ד‬

‫‪HA DAI‬‬ ‫‪18.ppY LY‬‬ ‫‪Ho‬‬ ‫‪ 0‬יאלי‬ ‫‪ 0‬דנט‬‫‪ur‬‬ ‫סטו‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 0.‬יס ה‬ ‫י הכ‬ ‫‪ 00‬ם לפ‬ ‫ירי‬ ‫מח‬

‫‪ABrAHAM‬‬

‫‪HoSTEL‬‬

‫‪BAr‬‬ ‫הבר הכי חו''ל בעיר‬ ‫כל יום ראשון החל מ‪ 21.00-‬מוזיקה חיה וג'אם סשן‬

‫הנביאים ‪ ,67‬כיכר הדוידקה‪ ,‬קומה ראשונה ‪www.abrahamhostels.com‬‬

‫פי ההמון‬

‫הפינה הפיננסית‬

‫להתחיל מבתי הספר‬ ‫בעקבות טור "פי המערכת"‪ ,‬שפורסם‬ ‫בגיליון ‪162‬‬

‫תודה על הדברים שהשמעתם ב"פי המערכת"‬ ‫בגיליון האחרון‪ ,‬שלפיהם יש להסיק מהצפת‬ ‫השוק בבעלי מקצועות אקדמיים את המסקנה‬ ‫שיש להפסיק "לתקצב את המכללות המשכפלות‬ ‫את הבעייתיות בשוק"‪ ,‬ותחת זאת לעודד אותן‬ ‫"לפתוח מסלולים מקצועיים"‪ .‬איני יודע אם‬ ‫הבעיה נעוצה רק במכללות‪ ,‬אבל זהו בעיניי כיוון‬ ‫נכון‪.‬‬ ‫הייתי מבקש להוסיף לכך נדבך נוסף‪,‬‬ ‫שאחריותנו לגורל החברה מחייבת אותנו לתת דין‬ ‫וחשבון בנוגע אליו‪ .‬כדי לעצב חברה מאוזנת‪ ,‬בת‬ ‫קיימא ואוטרקית‪ ,‬שבה גם עבודות כפיים נחשבות‬ ‫משלח יד מכובד שראוי ואפשר להתפרנס ממנו‪,‬‬ ‫יש לעצב סדר יום המביא בחשבון את הפן הזה‬ ‫גם בבתי הספר‪ .‬שהרי לא יעלה על הדעת שרק‬ ‫בגיל ‪ 20‬ומעלה יחלו צעירים בפיתוח כישוריהם‬ ‫המוטוריים‪-‬המקצועיים או יעלו על דעתם‬ ‫שמדינת ישראל באמת רואה בכך עיסוק ראוי‬ ‫לבני אדם‪.‬‬ ‫בספרו "המדינה היהודית במבחני הגשמתה"‬ ‫)עמ' ‪ (243-247‬עמד פרופ' אליעזר שביד על‬ ‫אקדמיזציית יתר שחלה במערכת החינוך הבית‪-‬‬ ‫ספרית בישראל בעשורים האחרונים‪ ,‬ועל‬ ‫במיתונה‪ .‬ברשימה בשם "האם רק מן‬ ‫ּ‬ ‫הצורך‬ ‫הידע העיוני נוציא לנו חינוך? צמצום הבגרויות‬ ‫כהזדמנות להרחבת הלמידה הפעלתנית" )"קשר‬ ‫עין" ‪ ,231‬תמוז‪-‬אב תשע"ג‪ ,‬עמ' ‪ (28-26‬ניסיתי‬ ‫לתרום משהו לביסוס ערכי וחינוכי של כיוון זה‪,‬‬ ‫לצד הצגת קווי ִמתאר לקידומו בתוך בתי הספר‪,‬‬ ‫בעיקר על ידי הרחבת היקף העשייה היצירתית‬ ‫והאמנותית‪ ,‬ובקיום פעילויות חברתיות‪-‬מעשיות‬ ‫בקהילות ובשכונות המזינות את בית הספר‬ ‫)למשל באמצעות צביעת בתי אבות ממשלתיים‬ ‫ועבודה בגינות קהילתיות(‪.‬‬ ‫לזכות משרד החינוך והשר פירון יש לומר‬ ‫שזהו‪ ,‬בגדול‪ ,‬כיוון שהם מנסים לקדם‪ .‬ברם‪ ,‬האם‬ ‫שמענו אמירה חיובית ועקרונית לגבי זה מתוך‬ ‫האקדמיה? האם האחריות הפרדוקסלית של אנשי‬ ‫מדעי הרוח אינה דווקא לדעת לתת גם לעשייה‬ ‫הגופנית את המקום המכובד הראוי לה? והאם‬

‫לנועה ולאמיר‪,‬‬ ‫מזל טוב‬ ‫להולדת הבן‬ ‫איתן‬ ‫מאחלים חברי מערכת‬ ‫"פי האתון"‬

‫דווקא מתוך כך‪ ,‬יש תקווה להאמין שהרוח ‪ -‬שאת‬ ‫דילדולה מבכים הכול ‪ -‬תנשב בנו כבראשונה?‬ ‫‪ /‬נדב ש‪ .‬ברמן‪ ,‬דוקטורנט בחוג‬ ‫למחשבת ישראל‬

‫***‬ ‫התמונה המלאה‬ ‫בעקבות הכתבה "הגבעה הצרפתית לקראת‬ ‫רתיחה"‪ ,‬שפורסמה בגיליון ‪162‬‬

‫בידיעה שעסקה במצב הביטחון בגבעה‬ ‫הצרפתית לא הוצג מידע מלא על התופעה‪ ,‬ונדמה‬ ‫היה שבמקום לשים דגש על מורכבות הבעיה ועל‬ ‫פתרונות אפשריים לה‪ ,‬בחר "פי האתון" לעסוק‬ ‫בלכלוך ובפוליטיקה במובן השלילי של המילה‪.‬‬ ‫רציתי לעדכן בנוגע לכמה גורמים הפעילים‬ ‫בנושא‪ .‬מחלקת הביטחון באוניברסיטה העברית‬ ‫עובדת קשה מאוד לשיפור הביטחון בשיתוף‬ ‫משטרת ישראל‪ .‬יחד איתם אגודת הסטודנטים‬ ‫משקיעה מאמצים רבים‪ ,‬וכן העירייה‪ ,‬שמפעילה‬ ‫ניידת משולבת עם המשטרה‪ .‬כולם מעורבים‪.‬‬ ‫השאלה המעניינת באמת היא מי צריך ויכול‬ ‫לעשות יותר‪.‬‬ ‫גם בגזרה האזרחית לא שוקטים על השמרים‪.‬‬ ‫תנועת "התעוררות" מובילה את המאבק כבר‬ ‫יותר משנה‪ ,‬וגם תנועת "אם תרצו" נרתמת‬ ‫לעשייה‪ .‬כמו כן המינהל הקהילתי בגבעה‬ ‫הצרפתית בשיתוף מתנ"ס עיסאוויה שלחו מכתב‬ ‫משותף לראש העיר‪ ,‬ניר ברקת‪ ,‬בקריאה לטיפול‬ ‫בתשתיות‪ ,‬לטובת התושבים בשתי השכונות‪.‬‬ ‫גם בגזרה האקדמית יש התפתחויות‪ .‬יערה‬ ‫איסר‪ ,‬חוקרת מבצלאל‪ ,‬עורכת מחקר חדשני‬ ‫בעיסאוויה שבו היא מבקשת להשתמש בעיצוב‬ ‫ככלי לשינוי חברתי‪ .‬איסר יוצאת לצלם בשכונה‬ ‫ועל ידי עבודה ויצירה משותפת )‪(Co-Creation‬‬ ‫עם התושבים היא מנסה ליצור תהליך העצמה‬ ‫קהילתי‪ ,‬ומכאן רווחה חברתית וכלכלית‪.‬‬ ‫כמו כן בחודש מאי צפוי להתקיים כנס אקדמי‬ ‫גדול שבו יינתנו הרצאות של חוקרות העוסקות‬ ‫בתופעת האלימות המינית בגבעה הצרפתית‬ ‫ובכלל‪ ,‬וייערך במסגרתו גם רב‪-‬שיח עם נציגים‬ ‫מכלל הרשויות והגורמים הרלוונטיים‪.‬‬ ‫בנוסף קיימת פעילות אינטנסיבית של‬ ‫התאים באוניברסיטה‪ ,‬שמעודדים הגשת תלונות‪,‬‬ ‫מטפחים סיירת ביטחון‪ ,‬יוצרים אירועי תרבות‬ ‫בשכונה ועוד‪ .‬יחד איתם ניתן לציין את מרכז‬ ‫הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית‪ ,‬וכמובן‬ ‫את קבוצת הפייסבוק "אין ביטחון ‪ -‬אין לימודים"‪,‬‬ ‫ובהזדמנות זו אני מזמינה את כולם‪/‬ן להצטרף‬ ‫אליה‪ ,‬להתעדכן במתרחש ולשתף‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬יש הרבה מאוד גורמים המעורבים‬ ‫בעשייה‪ ,‬שלא באו לידי ביטוי בכתבה‪ .‬אין רצון‬ ‫לעורר פחד מיותר אך יחד עם זאת יש חובה‬ ‫לשקף את המציאות הקשה‪ .‬אני מאמינה כי ניתן‬ ‫לעודד סטודנטיות וסטודנטים להכיר את המאבק‪,‬‬ ‫להצטרף אליו‪ ,‬לתרום לו ולממש את זכותנו‬ ‫לחיות בביטחון ובכבוד במדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪ /‬ניצן סניור‪ ,‬סטודנטית לתואר שני‬ ‫בתקשורת פוליטית‬

‫‪4‬‬

‫‪25.2.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫כ"ה באדר א' תשע"ד‬

‫פחד חוזר לשווקים‬ ‫המתפתחים‬ ‫הסקירה נכונה ל‪30.1.2014-‬‬

‫למרות העלאת הריבית בכמה מדינות‬ ‫בשווקים המתפתחים ובראשן טורקיה‪ ,‬מסתמן‬ ‫כי השווקים מתקשים להירגע‪ ,‬הפיחות בשערי‬ ‫המטבעות נמשך‪ ,‬ובמקביל חלה עלייה במדד‬ ‫הפחד ומעבר של משקיעים לנכסים בטוחים‪.‬‬ ‫מעבר זה הביא לירידת תשואות של אג"ח של‬ ‫ממשלת ארצות הברית לעשר שנים לרמה של‬ ‫‪ 2.68‬אחוזים‪.‬‬ ‫המשבר‪ ,‬שהחל בעקבות נתונים חלשים‬ ‫בסין ואי ודאות פוליטית בטורקיה ובאוקראינה‪,‬‬ ‫גורם לפיחות במטבעות השווקים המתפתחים‬ ‫ולתנודתיות גבוהה במסחר‪ .‬המדינות שנפגעו‬ ‫בצורה המשמעותית ביותר הן המדינות בעלות‬ ‫החוב החיצוני הגבוה )טורקיה ודרום אפריקה(‪,‬‬ ‫מדינות המייצאות סחורות )ברזיל‪ ,‬צ'ילה‬ ‫ורוסיה( ומדינות הסובלות מאי יציבות פוליטית‬ ‫)אוקראינה וטורקיה(‪.‬‬ ‫מוקד המשבר כיום הינו טורקיה‪ .‬אי היציבות‬ ‫הפוליטית במדינה‪ ,‬במקביל לתלות בהשקעות‬ ‫זרות לטווח קצר ורזרבות מט"ח נמוכות‪,‬‬ ‫הביאה לפיחות של ‪ 5.2‬אחוזים מתחילת שנה‬ ‫בלירה הטורקית‪ ,‬זאת לאחר פיחות של ‪ 20‬אחוז‬ ‫ב‪ .2013-‬אכזבת השווקים מהצעדים שנקט הבנק‬ ‫המרכזי בשבוע שעבר‪ ,‬וחששות כי התנגדות ראש‬ ‫הממשלה להעלאת הריבית תפגע בעצמאות‬ ‫הבנק המרכזי‪ ,‬תמכו ביציאת משקיעים זרים‬ ‫ובפיחות המטבע‪ .‬בתגובה העלה הבנק המרכזי‬ ‫את הריבית בשיעור חד של ‪ 5.5-4.25‬אחוזים‪,‬‬ ‫במטרה לעצור את הפיחות בלירה ולהשיב את‬ ‫אמון המשקיעים‪ ,‬אולם הפיחות והתנודתיות‬ ‫במסחר בשע"ח נמשכים‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬בנקים נוספים במדינות המתפתחות‬ ‫העלו ריביות בימים האחרונים‪ .‬הבנק המרכזי‬ ‫בהודו העלה את הריבית ב‪ 0.25-‬אחוז לשמונה‬ ‫אחוזים‪ ,‬לאור העלייה באינפלציית הליבה‪.‬‬ ‫בניגוד לבנק המרכזי הטורקי‪ ,‬הבנק ההודי שמר‬ ‫על אמינות המדיניות המוניטרית ונקט צעדים‬ ‫נחרצים במחצית השנה האחרונה במטרה לרסן‬ ‫את האינפלציה‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬ולאור הצמצום‬ ‫הנמשך בגירעון בחשבון השוטף‪ ,‬הפיחות ברופי‬ ‫ההודי הינו מתון יותר‪ .‬כמו כן‪ ,‬הבנק המרכזי‬ ‫בדרום אפריקה העלה את הריבית מ‪ 0.5-‬אחוזים‬ ‫ל‪ 5.5-‬אחוזים‪ ,‬ונגיד הבנק הבהיר כי מטרת‬ ‫העלאת הריבית הינה למתן את האינפלציה‪ ,‬ללא‬ ‫קשר לפיחות במטבע‪.‬‬ ‫‪ /‬עינת מאיר‬ ‫מחלקת מקרו כלכלה ואנליזה בנקאית‪,‬‬ ‫בנק דיסקונט‪.‬‬

‫הערות ואזהרות כלליות מטעם בנק דיסקונט לישראל‬ ‫בע“מ‪ :‬הניתוח הכלול בסקירה זו הינו למטרת אינפורמציה‬ ‫בלבד וככל שמדובר בייעוץ אין לראות בו המלצה‪ ,‬תחליף‬ ‫לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל‬ ‫אדם או הזמנה לייעוץ כאמור או הצעה להחזיק‪/‬לקנות‪/‬‬ ‫למכור ני“ע או נכסים פיננסיים או התחייבות של בנק‬ ‫דיסקונט לישראל בע"מ )להלן‪” :‬הבנק"( לייעץ ללקוחותיו‬ ‫בהתאם לאמור בו‪ .‬עשוי להיות למחברי הסקירה ו‪/‬או לבנק‬ ‫עניין אישי בנושא הסקירה‪.‬‬

‫חדשות‬

‫פקולטה בטיפול נמרץ‬ ‫השביתה בבית החולים הדסה הסתיימה ושנת הלימודים של הסטודנטים בעין כרם ניצלה ‪-‬‬ ‫לפחות בינתיים כלל לא ברור כיצד תשלים הפקולטה לרפואה את הפער הלימודי שנצבר‬ ‫ואם יוכלו הרופאים לעתיד לגשת לבחינות ההסמכה במקביל‪ ,‬לנוכח הגירעון העמוק של‬ ‫האוניברסיטה‪ ,‬ספק אם יתר הסטודנטים יכולים לנשום לרווחה המשבר בהדסה ‪ -‬סיקור מיוחד‬ ‫יותם אברהם‬ ‫לאחר כמעט שלושה שבועות של השבתה‪,‬‬ ‫חתמו עובדי הדסה בשבוע שעבר על הסכם‬ ‫שיחזיר אותם לעבודה‪ .‬החולים יזכו שוב לטיפול‬ ‫רפואי‪ ,‬העובדים יקבלו את שכרם‪ ,‬וגם הפקולטה‬ ‫לרפואה תשוב ללימודים הקליניים בבתי הספר‬ ‫השונים שלה‪.‬‬ ‫למזלם של הסטודנטים‪ ,‬ההסכם נחתם קצת‬ ‫לפני שהיה מאוחר מדי‪ :‬עוד שבועיים של שביתה‬ ‫היו מביאים לביטולה של שנת הלימודים‪ ,‬בשל‬ ‫העובדה שמרבית לימודי הרפואה ורפואת‬ ‫השיניים הם קליניים ומתבצעים בבתי החולים‪,‬‬ ‫תחת הוראתו של הצוות הרפואי הפעיל‪.‬‬

‫"מצפים מהאוניברסיטה‬ ‫להתערב יותר"‬ ‫נכון להיום לא ידוע כיצד הפקולטה מתכוונת‬ ‫להשלים את הפער הלימודי שנצבר בשבועות‬ ‫האחרונים‪ .‬החשש הגדול של הסטודנטים הוא‬ ‫שחופשת הפסח תיעלם‪ ,‬וכי עבור מי שצפויה לו‬ ‫חופשת קיץ ‪ -‬היא ללא ספק תתקצר‪.‬‬ ‫הצרה הגדולה ביותר היא כמובן נחלתם‬ ‫של הסטודנטים לרפואה שזו שנתם האחרונה‬ ‫ללימודים‪ .‬בחינות ההסמכה נערכות מטעם משרד‬ ‫הבריאות‪ ,‬והן משותפות לכל מבקשי הרישיון‬ ‫לעסוק ברפואה בישראל‪ .‬משום כך קשה להאמין‬ ‫שניתן יהיה לדחות אותן‪ ,‬גם אם יופעלו לחצים‬ ‫שונים מטעם האוניברסיטה וגורמים נוספים‪.‬‬ ‫לדברי אוריאן שלו‪ ,‬סטודנט שנה ה' לרפואת‬ ‫שיניים‪" ,‬להרבה מאוד סטודנטים מהפקולטה זמן‬ ‫החופשות יקר מאוד‪ ,‬ומתוכנן הרבה זמן מראש‪,‬‬ ‫כולל טיסות לחו"ל ולעתים גם חתונות"‪ .‬בנוסף‬ ‫אומר שלו‪" :‬הייתי מצפה שהאוניברסיטה לא‬ ‫תשב על הגדר‪ ,‬אלא תתערב בצורה תקיפה יותר‬ ‫כדי לסיים את סכסוך העבודה‪ ,‬שפוגע מאוד‬ ‫בסטודנטים שלה"‪.‬‬ ‫מנגד‪ ,‬דיקן בית הספר לרפואה‪ ,‬פרופ' דוד‬ ‫ליכשטיין‪ ,‬ציין כי "המשבר הוא לא שלנו ואין‬ ‫לנו יכולת אמיתית להתערב בסכסוך כזה‪ .‬יחד עם‬ ‫זאת‪ ,‬שלחתי כמה וכמה מכתבים לגורמים שונים‬ ‫כדי להסביר להם את הסכנה הכרוכה בהימשכות‬ ‫השביתה ואת הנזקים שנצברו עד כה"‪.‬‬ ‫לטענת פרופ' ליכשטיין‪" ,‬הנהלת‬ ‫האוניברסיטה כן פעלה בדרכים לא פורמליות על‬ ‫מנת לגשר בין הצדדים ולסיים את סכסוך העבודה‪,‬‬ ‫אך היא איננה יכולה להיות צד רשמי במשא ומתן‬ ‫היות שזהו סכסוך בין עובד למעסיקו"‪.‬‬ ‫באגודת הסטודנטים מרוצים מהחזרה‬ ‫ללימודים‪ ,‬אך טוענים כי בזאת לא תם המאבק‪.‬‬

‫צילומים‪ :‬דב ויסברג‬

‫דיקן בית הספר לרפואה‪ ,‬פרופ' דוד ליכשטיין‪" :‬המשבר הוא לא שלנו‬ ‫ואין לנו יכולת אמיתית להתערב בסכסוך כזה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬שלחתי‬ ‫כמה וכמה מכתבים לגורמים שונים כדי להסביר להם את הסכנה‬ ‫הכרוכה בהימשכות השביתה ואת הנזקים שנצברו עד כה"‬ ‫"אני גאה בסטודנטים שלנו‪ ,‬שהוכיחו אחריות‬ ‫והובילו מאבק לתפארת‪ ,‬וקורא לרופאים‪,‬‬ ‫לאוניברסיטה ולהנהלת הדסה להתאחד בדחיפות‬ ‫על מנת לשמר את המוסד המפואר של הדסה‬ ‫כמרכז למצוינות רפואית‪ ,‬מחקרית וחינוכית‬ ‫לשנים רבות"‪ ,‬אמר יו"ר אגודת הסטודנטים‪,‬‬ ‫גיורא ואלה‪.‬‬

‫גירעון של ‪ 200‬מיליון שקל‬ ‫בתוך כך‪ ,‬גם האוניברסיטה העברית מצויה‬ ‫בגירעון עמוק הנאמד בכ‪ 200-‬מיליון שקל‪,‬‬ ‫שנגרם כתוצאה מהתחייבויות לפנסיות תקציביות‪.‬‬ ‫המאבק בין משרד האוצר לאוניברסיטה בשאלה‬ ‫על מי מוטלת האחריות לתשלום רחוק מלהיפתר‪,‬‬ ‫כאשר לשני הצדדים טיעונים לטובתם‪ .‬עד שנת‬

‫‪ 2020‬ההתחייבויות יגברו‪ ,‬ומשם צפויה ירידה‪.‬‬ ‫משנת ‪ 2001‬הפסיקו האוניברסיטה והמגזר‬ ‫הציבורי להעניק את הטבת הפנסיה התקציבית‬ ‫לעובדיהם‪ .‬למול החשש מפגיעה בפקולטות‬ ‫ומקיצוצים‪ ,‬ציינה ורדית ארז‪ ,‬יו"ר ועד עובדי‬ ‫האוניברסיטה‪ ,‬כי לא נעשתה כל פנייה אליהם‬ ‫בזמן האחרון שעניינה תוכנית קיצוצים כלשהי‪,‬‬ ‫"אם כי הדבר באוויר כבר זמן מה"‪.‬‬ ‫"קודם כל שילכו לסגל הבכיר ששם מרבית‬ ‫המשכורות ‪ -‬אצלנו חצי מהעובדים מרוויחים‬ ‫שכר מינימום ואת רוב ההטבות כבר מזמן לקחו‬ ‫לנו מחוזי ההעסקה"‪ ,‬הבהירה ארז‪" .‬ועד העובדים‬ ‫הוא ועד שמשתף פעולה ולא הולך נגד‪ .‬אנו‬ ‫מבינים שיש בעיות גירעון‪ ,‬אבל מצפים שיראו‬ ‫לנו מספרים ונתונים לפני שידרשו מאיתנו בקשות‬ ‫שונות להתייעלות ולשיתוף פעולה"‪.‬‬ ‫כ"ה באדר א' תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪25.2.2014‬‬

‫‪7‬‬

‫השבועיים ‪ 25‬בבפרואר < ‪ 10‬במרץ‬

‫חדשות‬

‫"‬

‫יט ָט ע‬ ‫* ִצ ַ‬

‫אתם לא קוראים עיתונים‪,‬‬ ‫וזה דבר שאולי ניתן‬ ‫לראות לחיוב‬

‫"‬

‫פרופ' רות גביזון‪,‬‬ ‫מדינה יהודית ודמוקרטית‪ ,‬משפטים‬

‫בינתיים סוגרים את הברז‬

‫מים מתכתיים התגלו‬ ‫במעונות בגבעת רם‬ ‫עשרות תלונות התקבלו בשבועות האחרונים‬ ‫מסטודנטים המתגוררים במעונות צוויג בקמפוס‬ ‫גבעת רם‪ .‬לטענתם‪ ,‬עם פתיחת הברזים בחדרים‪,‬‬ ‫לוו המים בריח כימיקלי חריף‪.‬‬ ‫תחילת הפרשה בהחלטת מינהל המעונות‬ ‫להתקין מערכת חימום מים חדשה באמצעות‬ ‫דודי שמש‪ ,‬במקום המערכות הישנות‪ .‬אולם‪,‬‬ ‫עם זרימת המים מהברזים התעורר חשדם‬ ‫של הסטודנטים באשר לתקינותם‪ .‬בעקבות‬ ‫הטענות‪ ,‬נעשו בדיקות על‪-‬ידי האוניברסיטה‬ ‫ואגודת הסטודנטים‪ .‬על אף שבמים נתגלו שרידי‬ ‫מתכות‪ ,‬אף אחת מהבדיקות לא חרגה מהתקן‪.‬‬ ‫"המעבר למערכת החדשה הוקפא"‪ ,‬ציין‬ ‫סגן יו"ר אגודת הסטודנטים‪ ,‬אלדד פוסטן‪.‬‬ ‫"המערכת הוצאה משימוש וכעת בוחנים מה‬ ‫ניתן לעשות"‪ .‬על אף הבדיקות‪ ,‬הסטודנטים לא‬ ‫רגועים ובקבוצת הפייסבוק של המעונות נאספו‬ ‫עשרות פוסטים זועמים‪.‬‬ ‫"מקרה הריח החריף במים אינו מקרה‬ ‫בודד"‪ ,‬העיד רון בוצר‪ ,‬סטודנט שנה ב' לכימיה‬ ‫המתגורר במעונות‪" .‬בשבוע שעבר התפוצץ‬ ‫צינור מים‪ ,‬וישנן תקלות חוזרות כמו הפסקות‬ ‫מים או העדר מים חמים‪ .‬התחושה היא שהעיקר‬ ‫שהכסף נכנס לאוניברסיטה בכל חודש‪ ,‬ואנחנו‬ ‫יכולים לקפוץ להם"‪ .‬עד למועד סגירת הגיליון‬ ‫לא נתקבלה תגובת האוניברסיטה‪.‬‬

‫ביטול מועדי ב' בתואר הראשון ‪ -‬הזדמנות לחופש‬ ‫אמיתי או פגיעה בלו"ז האישי?‬

‫בעד נגד‬ ‫כדאי בהחלט לקבוע מועד אחד בלבד‬ ‫בתואר ראשון‪ .‬תקופת המבחנים תרוכז‬ ‫ותצומצם‪ ,‬כך שיתפנה זמן לחופשה‬ ‫אמיתית‪ ,‬ולצד זאת התלמיד ייאלץ‬ ‫להסתפק בציון שקיבל‪.‬‬ ‫אמנם חסימת האפשרות לשפר ציון‬ ‫עלולה לתסכל‪ ,‬אך הדבר יחייב את עצירת‬ ‫המרדף המתמיד אחר שיפור הציון‪ .‬מעבר‬ ‫לכך‪ ,‬רף הציונים של כולם יירד‪ ,‬כך שגם‬ ‫תלמיד שציונו "ממוצע" לא ירגיש "נחות"‪,‬‬ ‫והתחרותיות הקיימת תפחת‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬חייבים להיות שינויים‬ ‫שיותאמו למציאות החדשה‪ .‬ראשית‪ ,‬היקף‬ ‫החומר הדרוש דינו לרדת‪ .‬זאת‪ ,‬משום‬ ‫שהמבחנים ירוכזו בתקופה קצרה ולא‬ ‫יתאפשרו ימי הכנה רבים‪ ,‬כפי שמצופה‬ ‫כיום‪ .‬שנית‪ ,‬אין לקבוע רף מעבר גבוה‬ ‫משנה לשנה‪.‬‬ ‫שלישית‪ ,‬יש למצוא פתרון לתלמידים‬ ‫שנכשלים בקורסי חובה‪ ,‬לאור ההשלכות‬ ‫הקשות‪ ,‬דוגמת תשלום חוזר‪ ,‬ואף ניתן‬ ‫לצמצם את כמות הנכשלים מראש‬ ‫באמצעות מבחני ביניים ועבודות‪.‬‬ ‫לסיום אציין שמועד אחד יתגמל‬ ‫סטודנטים שלמדו לאורך השנה‪ ,‬וזה‬ ‫הוגן‪ .‬כיום‪ ,‬מי שאינו לומד אוסף סיכומים‬ ‫ומצליח ‪ -‬ולא כך צריכים להיראות‬ ‫לימודים באוניברסיטה‪ .‬כמובן שכל זאת‬ ‫בכפוף לנסיבות אישיות חריגות‪.‬‬ ‫‪ /‬חני רוטשטיין‪-‬כהן‪ ,‬סטודנטית שנה‬ ‫ד' למשפטים ולתואר מוסמך במשפטים‬ ‫ובמנהל עסקים‬

‫חופשת סמסטר זה אחלה‪ ,‬ומי שירצה‬ ‫אותה ‪ -‬יתאמץ במועדי א' ויהנה ממנה‪ .‬אך‬ ‫מה לגבי הסטודנטים שבאמת צריכים את‬ ‫המועדים הנוספים? המציאות הישראלית‬ ‫שונה מזו שבחו"ל‪ ,‬מכיוון שרכישת התואר‬ ‫מתחילה לאחר השירות הצבאי‪ ,‬המתורגם‬ ‫ישירות להפסקה של מינימום שנתיים‪-‬‬ ‫שלוש בטרם התחלת הלימודים‪.‬‬ ‫סטודנטים רבים מנסים לגשר על הפער‬ ‫שצברו על‪-‬ידי העמסה על חייהם ככל‬ ‫שניתן‪ .‬עבודה במקביל ותואר משולב הינם‬ ‫דבר שבנורמה למרביתנו‪ .‬העומס מצריך‬ ‫גמישות מצד האוניברסיטה‪ ,‬שתאפשר‬ ‫לסטודנטים להשלים את המשימות שלקחו‬ ‫על עצמם‪.‬‬ ‫מי לא נתקל במצב שבו הבוס בעבודה‬ ‫צריך אותו בדיוק ביום שלפני המבחן? למי‬ ‫לא קרה ששני מועדים מקורסים שונים‬ ‫מתנגשים זה בזה‪ ,‬או שמרווח הזמן הקצר‬ ‫ביניהם מונע הכנה ראויה?‬ ‫כסטודנט למשפטים וחשבונאות‬ ‫שעובד‪ ,‬ובמהלך ארבע השנים האחרונות‬ ‫לומד בהיקף של כ‪ 250-‬נ"ז‪ ,‬אחוז ניכר‬ ‫מהמועדים שביצעתי היו ב' ו‪-‬ג'‪ ,‬אך רק‬ ‫שלושה מתוכם היו מועדים חוזרים‪.‬‬ ‫כל האמור אף לא מתייחס לסטודנטים‬ ‫שצריכים את המועדים הנוספים כדי‬ ‫לעבור‪ .‬אמליץ לאוניברסיטה להתמקד‬ ‫בהתאמת התנאים האקדמיים למציאות‬ ‫הישראלית‪ ,‬במקום לאפשר חופשה‬ ‫חלומית‪.‬‬ ‫‪ /‬ליאון ואנונו‪ ,‬סטודנט שנה ד'‬ ‫למשפטים וחשבונאות‬

‫‪ /‬מערכת "פי האתון"‬ ‫הפקה וריכוז‪ :‬נטע סרוסי‬

‫‪6‬‬

‫‪25.2.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫כ"ה באדר א' תשע"ד‬

‫‪2 .0 .1 . 4‬‬ ‫למעלה מ‪ 1,000-‬אקדמאים איכותיים כבר‬ ‫הגישו מועמדות למחזור ה' של חותם‬

‫מה איתך?‬

‫השינוי‬

‫מתחיל‬

‫ּב ִּכי ָתה‬

‫בואו להיות חלק מקהילת מנהיגות צעירה המאמינה כי‬

‫ניתן להביא לשיוויון הזדמנויות בחינוך‬ ‫ולהתחיל את השינוי בכיתה‬

‫לפרטים נוספים‪ :‬מור שגיא‪ ,‬רכזת גיוס אזור ירושלים | ‪tfijeru@gmail.com | 054-5676903‬‬

‫ללמד‪ .‬להוביל‪ .‬להשפיע‪www.tfi.org.il > .‬‬

205 ! 250

500 1000 ,(Polgat T.N.T

TAG Woman

Fox Home Fox ‫ועוד‬Men ‫אלקטרוניקה‬ ,‫הנעלה‬ ,‫ביגוד‬ ‫חנויות‬ H&O ,Castro Castro

‫שופרסל ומגוון‬ ‫ברשת‬,Golf&Co ‫ מכובד‬- ‫הזהב‬ ‫תו‬ Golf Kids Intima ‫ אלקטרוניקה ועוד‬,‫ הנעלה‬,‫ מכובד ברשת קואופ שופ ומגוון חנויות ביגוד‬- ‫תו ישראל‬

,Golf&Co ,Golf ,Fox Home ,Fox Kids ,Fox Women ,Fox Men ,Castro Men ,Castro ,H&O ,Crocker ,Lee Cooper ,Solog ,Renuar Men ,TNT ,Renuar ,Tag Woman ,Honigman Kids‫האגודה‬ ,BlueBird ,H.Stern ‫המלאה‬ ‫הרשתות‬ ‫את רשימת‬ ‫באתר‬ ‫חפשו‬ ,Factory 54 ,IDesign ,I Max ,Globus Max ,Intima ,ZIP

‫ נא עקבו אחר הפרסומים באתר‬,‫שימו לב כי החברות רשאיות לשנות את רשימת החנויות מעת לעת‬ www.aguda.org.il aguda.org.il | ‫חפשו אותנו בפייסבוק‬

‫ח‬.‫ל‬.‫ט‬

‫נרשמו ללימודי‬ ‫תואר ראשון‬ ‫)מתוך ‪(100%‬‬

‫לא התקבלו‬ ‫ללימודי‬ ‫תואר ראשון‬

‫‪9,184‬‬

‫המגזר הערבי‬

‫המגזר הערבי‬

‫יהודים ואחרים‬

‫‪43,020‬‬

‫התקבלו ולמדו‬ ‫במוסדות אקדמיים‬ ‫בישראל‬

‫‪2,929‬‬

‫יהודים ואחרים‬

‫התקבלו ואינם‬ ‫לומדים‬ ‫‪8,400‬‬

‫‪1,518‬‬

‫‪4,738‬‬

‫המגזר הערבי‬

‫‪11,873‬‬

‫יהודים ואחרים‬

‫יהודים ואחרים‬

‫המגזר הערבי‬

‫אחוז הסטודנטים לתואר ראשון מהמגזר הערבי באוניברסיטאות‬ ‫ובמכללות המתוקצבות על‪-‬ידי הות"ת )מחוז ירושלים(‬ ‫‪14.9%‬‬

‫‪16%‬‬ ‫‪14%‬‬

‫‪11.6%‬‬

‫‪11.2%‬‬

‫‪12%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪8%‬‬

‫‪6.8%‬‬

‫‪6%‬‬ ‫‪4%‬‬

‫‪2.4%‬‬ ‫בצלאל לאמנות ועיצוב‬

‫אקדמיה למוסיקה ומחול‬

‫הנדסה י‪-‬ם‬

‫האונ' העברית‬

‫מכללת הדסה‬

‫‪2%‬‬

‫אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות‪ ,‬נתוני תשע"א‬

‫הייתי בטוחה בשפה‪ ,‬למדתי לקבל את מקומי‬ ‫בכיתה כמשתתפת שקטה‪ ,‬ולכן גם היום אני‬ ‫לא משתתפת"‪ .‬לטענתה‪ ,‬אין ביכולתה לנהל‬ ‫דיון מלא בשפה העברית‪ ,‬לבטח לא כאשר היא‬ ‫ניצבת כערבייה יחידה וכשהיא מרגישה שהיא‬ ‫בדעת מיעוט‪" .‬אני מעריכה שהדעות שלי שונות‬ ‫מאוד מאלו של שאר הכיתה‪ .‬ישנם גם סטודנטים‬ ‫קיצוניים מאוד שלעולם לא יקבלו את מה שיש‬ ‫לי להגיד‪ .‬אני לא חושבת שיש דבר שאומר‬ ‫שיוכל להוביל לשינוי"‪.‬‬ ‫ד"ר זוהר קמפף‪ ,‬מרצה וחוקר במחלקה‬ ‫לתקשורת ועיתונאות‪ ,‬מסכים שישנו מעין‬ ‫שקט תעשייתי בכל הקשור לנושאים פוליטיים‬ ‫בהרצאות‪" .‬כמעט שלא זכורים לי מקרים‬ ‫שבהם הביעו סטודנטים ערבים את דעתם‬ ‫במהלך הרצאותיי‪ ,‬אף שבחלקן עולים נושאים‬ ‫נפיצים במידה מסוימת"‪ .‬קמפף נזכר באחד‬ ‫הסטודנטים הערבים‪ ,‬שנכח בהרצאתו בנושא‬ ‫הסיקור התקשורתי המשתנה של מלחמה וטרור‪.‬‬ ‫"הדעות והרעיונות שעולים במהלך השיעור הם‬ ‫לא לעיסים במיוחד ‪ -‬הן ליהודים והן לערבים ‪-‬‬ ‫וחרף זאת הסטודנט לא השתתף בהרצאות"‪ .‬רק‬ ‫בשיחה אישית בשעת הקבלה הוא העז לבטא‬ ‫בפניו את עמדותיו בנושא‪.‬‬ ‫לפי קמפף‪ ,‬המצב מעתיק את עצמו גם‬ ‫להמשך הדרך האקדמית בקרב האוכלוסייה‬ ‫הערבית‪" .‬לפני כמה שנים היה במחלקה שלנו‬ ‫דוקטורנט ערבי‪ ,‬שהייתי חבר טוב מאוד שלו"‪.‬‬ ‫אותו דוקטורנט לא חשף את דעותיו הפוליטיות‬ ‫עד אשר יצאו קמפף והוא לסעוד במסעדה מחוץ‬ ‫לשעות העבודה‪ ,‬משום שחשש שהדבר יפריע‬

‫"למדנו על רצח נשים במגזר הערבי‬ ‫על רקע כבוד המשפחה‪ .‬היה‬ ‫לי ברור לחלוטין שאשתתף ‪ -‬זו‬ ‫המציאות שאני מגיעה ממנה והכי‬ ‫קרובה אליי‪ .‬עצוב לי מאוד שהשאר‬ ‫לא משתתפים"‪.‬‬ ‫נור שיבלי )‪ ,(19‬סטודנטית‬ ‫ילתקשורת ולסוציולוגיה‬ ‫לחברות ביניהם‪" .‬רק שם הוא חשף בפניי שהוא‬ ‫תומך נלהב של חיזבאללה"‪.‬‬

‫חריג בנוף‬ ‫מ' )‪ (24‬מעיסאוויה‪ ,‬סטודנט למדע המדינה‬ ‫ולספרדית‪ ,‬גר במרחק של שמונה דקות‬ ‫הליכה מהאוניברסיטה‪ .‬לדבריו‪ ,‬העובדה כי‬ ‫ממוצע הגילים של הסטודנטים הערבים נמוך‬ ‫הרבה יותר מזה של היהודים‪ ,‬מהווה נדבך‬ ‫נוסף לאי מעורבותם בהרצאות‪" .‬הסטודנטים‬ ‫הערבים מגיעים לאוניברסיטה ישירות מהכפר‬ ‫ומהפריפריה מבלי לטייל בעולם‪ ,‬להיות בצבא‬ ‫ולחוות עוד שאר חוויות שונות ומבגרות‪ ,‬שאותן‬ ‫חווים היהודים"‪ .‬לדבריו‪ ,‬הפערים המנטליים הם‬ ‫עצומים והם אלו שהשפיעו עליו שלא להתבטא‬ ‫בשנותיו הראשונות באוניברסיטה‪.‬‬

‫למה לי פוליטיקה עכשיו‬ ‫א' ו‪-‬מ' לא פעילים בתא פוליטי כלשהו‬ ‫באוניברסיטה‪ ,‬אך את תא "אם תרצו" א' דווקא‬ ‫מכירה‪" .‬רק את הדעה הפוליטית שלהם אני‬ ‫מכירה‪ ,‬משום שהיא קיצונית מאוד"‪ .‬בהפגנה‬ ‫שנערכה מטעם "אם תרצו" כנגד מלחמת‬ ‫האזרחים בסוריה‪ ,‬הוצגה בובת אישה ערבייה‬ ‫קשורה בשלשלאות‪" .‬כאשר עברנו שם כמה‬ ‫מהם צעקו עלינו‪' :‬מה אתם עושים כאן? תלכו‬ ‫ללמוד ברמאללה ובעזה!'"‪ ,‬היא מתארת‪.‬‬ ‫במקום התפתחה הפגנה נגדית של סטודנטים‬ ‫ערבים‪" .‬אני גרה במרחק של חמש דקות‬ ‫מהאוניברסיטה‪ .‬למה שאלמד ברמאללה?"‪,‬‬ ‫המשך בעמ' ‪< 13‬‬

‫כ"ה באדר א' תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪25.2.2014‬‬

‫‪11‬‬

‫מגזין‬

‫‪63,294‬‬

‫"פחדתי שיצחקו עליי‪ ,‬משום שאומר דברים‬ ‫לא נכונים‪ .‬לפני שלוש שנים לא הייתי מעז‬ ‫לדבר בפני אנשים באולמות גדולים"‪ ,‬הוא‬ ‫אומר‪ .‬כיום‪ ,‬מ' מתבטא בהרצאות השונות‪,‬‬ ‫ואף זוכר במדויק מתי התחולל אצלו השינוי‪.‬‬ ‫"באחד השיעורים במדע המדינה התבטא אחד‬ ‫מהסטודנטים בכיתה כנגד הערבים‪ .‬באופן כללי‪,‬‬ ‫הוא אמר שלערבים יש המון כוח בתוך המדינה‪,‬‬ ‫ואילו ליהודים אין‪ ,‬והדבר הזה צריך להיפסק"‪.‬‬ ‫מ' לא יכול היה שלא להגיב‪.‬‬ ‫"זה שיגע אותי‪ ,‬משום שאם מסתכלים‬ ‫על דוגמאות שונות‪ ,‬דוגמת הכוח היחסי של‬ ‫האוכלוסייה הערבית בכנסת אל מול כוחה‬ ‫באוכלוסייה‪ ,‬אתה מגלה שאין לנו כוח בכלל"‪,‬‬ ‫הוא אומר בלהט‪" .‬מהרגע הזה ואילך התחלתי‬ ‫להביע את עמדותיי בשיעורים‪ ,‬ואני רוצה‬ ‫להודות לסטודנט הזה"‪.‬‬ ‫מ' מעיד כי לו דווקא יש חברים יהודים רבים‪.‬‬ ‫"הייתי אצלם בבית והם אירחו אותי במסיבת‬ ‫חנוכה‪ .‬יש כאן אנשים מדהימים‪ .‬זו התקשורת‬ ‫שיוצרת את הבעיה‪ .‬בן אדם הוא בן אדם"‪ .‬מ'‪,‬‬ ‫שמביע את דעתו בחופשיות‪ ,‬מודע לכך שהוא‬ ‫יוצא דופן ומרבה לשוחח על כך עם חבריו‬ ‫הערבים בקמפוס‪ .‬לטענתו‪ ,‬אי השתתפותם‬ ‫של רוב הסטודנטים הערבים בהרצאות מהווה‬ ‫פועל יוצא והמשך ישיר למעמדם במדינה‪" .‬הם‬ ‫מפחדים שברגע שהם יתבטאו כל האולם יתפרץ‬ ‫עליהם‪ .‬בהתחלה גם אני הרגשתי ככה‪ .‬פחדתי‬ ‫שיתנפלו עליי וגם חששתי בגלל קשיי שפה"‪.‬‬

‫מגזין‬

‫שוברים שתיקה‬ ‫על אף שסטודנטים ערבים רבים לומדים באוניברסיטה העברית‪ ,‬לעתים רחוקות‬ ‫יוצא לשמוע בשיעורים את קולם גם חברויות בין ערבים ליהודים הן מחזה נדיר‬ ‫בקמפוס‪ ,‬ורבים מצביעים על הפרדה כמעט מוחלטת בין המגזרים הסטודנטים‬ ‫הערבים‪ ,‬מצדם‪ ,‬מעידים על מחסום שפה ועל חשש מתגובות עוינות לדעותיהם‬ ‫מהם הקשיים שעומדים בפני המגזר‪ ,‬מדוע אחוז הנוכחות בשיעורים נמוך וכיצד‬ ‫משפיעים יחסי יהודים‪-‬ערבים על הסיכוי לסיים את התואר בהצלחה?‬

‫גיא גורן‬ ‫צילומי אילוסטרציה‪ :‬נופר קפלן‬

‫הסמסטר השני כבר כאן והסטודנטים‬ ‫גודשים את האוניברסיטה בהמוניהם‪ .‬משייטים‬ ‫בין הספריות‪ ,‬טובעים בעשרות סיכומים‬ ‫ומאמרים‪ ,‬ובזמן הפנוי מנסים ליהנות מהחיים‬ ‫הסטודנטיאליים במלואם‪ .‬אולם נדמה כי בכל‬ ‫הקשור ליחסי יהודים וערבים‪ ,‬היו מעדיפים‬ ‫הסטודנטים הירושלמים לקרוא מאות מאמרים‬ ‫על אודות הסכסוך מאשר להרים את עיניהם מן‬ ‫הכתוב‪ ,‬לזנוח לרגע את האותיות ואת המספרים‪,‬‬ ‫ולהיישיר מבט לסטודנט שיושב לידם‪.‬‬ ‫"אין לי כמעט מגע עם אף אדם ממוצא‬ ‫ערבי בקמפוס"‪ ,‬מעיד על עצמו דן ערן )‪,(25‬‬ ‫סטודנט ליחסים בינלאומיים )יחב"ל(‪" .‬שמעתי‬ ‫על פעילויות חברתיות שמנסות לקרב בין‬ ‫האוכלוסיות‪ ,‬אבל בכל הנוגע לרמה החברתית‬ ‫היומיומית‪ ,‬אני חושב שישנה הפרדה מאוד‬ ‫ברורה בין הקבוצות"‪ .‬בניגוד לערן‪ ,‬מור‬ ‫אביסרור )‪ ,(23‬סטודנטית לחינוך‪ ,‬באה במגע עם‬ ‫סטודנטים ערבים על בסיס יומיומי בחוג לחינוך‪.‬‬ ‫"סטודנטית ערבייה שלומדת איתי פנתה אליי‬ ‫לעזרה באחת המטלות‪ ,‬כשלמדנו בספרייה‪.‬‬ ‫עזרתי לה ומאז אנחנו חברות‪ ,‬אבל רק במובן‬ ‫השטחי"‪ ,‬היא משתפת‪.‬‬ ‫לדבריה של אביסרור לא מתקיים בין‬ ‫הצדדים שיח מעמיק‪" .‬זה מפריע לי מאוד‬ ‫שאני לומדת בסביבה מעורבת בכל יום‪ ,‬אבל‬ ‫למעשה מעולם לא קיימתי שיחה משמעותית‬ ‫עם אף אחד מהסטודנטים הערבים‪ .‬אין לי‬ ‫באמת קשר איתם"‪ .‬ערן ואביסרור מעידים כי‬ ‫הם צמאים לשמוע על חייהם של הסטודנטים‬ ‫הערבים שלומדים עמם ואת דעותיהם‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪25.2.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫כ"ה באדר א' תשע"ד‬

‫"ישנו שקט תעשייתי בכל‬ ‫הקשור לנושאים פוליטיים‬ ‫בהרצאות‪ .‬המתח ששורר‬ ‫בירושלים מסרס את האפשרות‬ ‫לצמיחה של דיון מעמיק‪.‬‬ ‫הסטודנטים השונים‪ ,‬יהודים‬ ‫וערבים כאחד‪ ,‬מהלכים על‬ ‫ביצים בניסיון שלא להרים את‬ ‫גובה הלהבות"‪.‬‬ ‫ד"ר זוהר קמפף‪ ,‬מרצה וחוקר‬ ‫במחלקה לתקשורת ועיתונאות‬

‫לדבריהם הדבר "פשוט לא קורה" וגם בהרצאות‬ ‫הסטודנטים הערבים ממעטים להשמיע את‬ ‫קולם‪.‬‬

‫כשל לשוני נרכש‬ ‫קשה להבחין ממבט ראשון ש‪-‬א' )‪,(21‬‬ ‫סטודנטית לאנגלית וליחסים בינלאומיים‬ ‫משועפאט‪ ,‬היא בחורה ערבייה‪ .‬אין דבר‬ ‫בלבושה המרמז על השתייכותה למגזר‪ ,‬והיא‬ ‫מודעת לכך‪" .‬אני מתלבשת בלבוש מודרני‪,‬‬ ‫בשונה מחברותיי הדתיות"‪ ,‬היא מספרת‪ .‬א'‬

‫נמצאת כרגע בשנה האחרונה ללימודיה‪ ,‬ומהווה‬ ‫אחת משתי הערביות היחידות בחוג ליחב"ל‬ ‫במחזור שלה‪" .‬ב‪ 95-‬אחוז מהשיעורים שלי אני‬ ‫לבד‪ .‬אני לא מדברת עם היהודים בכיתה והם גם‬ ‫לא פונים אליי‪ .‬רק מחייכים חיוכים הדדיים"‪.‬‬ ‫במסגרת החוג ליחב"ל לא פעם נתקלת א'‬ ‫בדיונים מעמיקים בנושאים פוליטיים שונים‪.‬‬ ‫דוגמה לכך הייתה הרצאה בנושא משפט‬ ‫בינלאומי שהתקיימה במהלך מבצע "עמוד ענן"‪,‬‬ ‫שבמסגרתה עסקו הסטודנטים בחוקיותם של‬ ‫מהלכים שונים בזמן לחימה‪" .‬האווירה הייתה‬ ‫מתוחה מאוד בזמן המלחמה וכל השיעורים עסקו‬ ‫בנושא"‪ ,‬היא נזכרת‪" .‬בעשר הדקות האחרונות‬ ‫של ההרצאה‪ ,‬עסק המרצה בהשלכות חיסולו‬ ‫של אחמד ג'עברי )מפקד הזרוע הצבאית של‬ ‫ארגון חמאס בעזה ‪ -‬ג‪.‬ג‪ .(.‬אחד הסטודנטים‬ ‫נעמד ואמר‪' :‬תנו לצה"ל לנצח‪ ,‬צריך להרוג את‬ ‫כולם'"‪ .‬בסוף השיעור‪ ,‬א' מיהרה לחזור לביתה‪.‬‬ ‫"לא הייתי מסוגלת להישאר‪ .‬הפוליטיקה עטפה‬ ‫אותי מכל עבר‪ ,‬ורק רציתי לברוח"‪.‬‬ ‫כבחורה עם דעות פוליטיות מוצקות‪,‬‬ ‫שגם משתתפת בהפגנות פוליטיות‪ ,‬מוצאת‬ ‫עצמה א' לעתים קרובות בקונפליקט עם‬ ‫הנאמר בהרצאות‪ .‬עם זאת‪ ,‬היא לעולם‬ ‫לא משתתפת בשיעורים‪ .‬גם כיום‪ ,‬על אף‬ ‫ששיפרה את ידיעותיה בשפה בשיעורי העברית‬ ‫באוניברסיטה‪ ,‬שאותם נדרש לעבור כל סטודנט‬ ‫שעברית אינה שפת אמו‪ ,‬וכחלק מעבודתה‬ ‫במשרד המשפטים ‪ -‬היא עדיין לא מרגישה‬ ‫בנוח לדבר‪.‬‬ ‫"אני חושבת שבשנה הראשונה‪ ,‬כשעוד לא‬

‫מגזין‬

‫המשך מעמ' ‪< 11‬‬

‫סטודנטים ערבים במערכת ההשכלה הגבוהה בין תשס"ז לתשס"א‬

‫תשע"א‬

‫היא כועסת‪.‬‬ ‫מעורבותם של השניים היא בעיקר חברתית‪,‬‬ ‫במסגרת תא "וואטן"‪ ,‬שבו חברים סטודנטים‬ ‫ערבים רבים‪ .‬התא מבקש להקל על השתלבותם‬ ‫של הסטודנטים הערבים באוניברסיטה‪ ,‬וכן‬ ‫מארגן אירועי תרבות שונים‪ .‬שניהם לא‬ ‫משתתפים באף קבוצת דו שיח יהודית וערבית‪,‬‬ ‫על אף שבצעירותה השתתפה א' בקבוצה‬ ‫שעסקה בסכסוך הישראלי‪-‬ערבי בקבוצות‬ ‫מעורבות באנגלית‪ ,‬ואף הדריכה שלוש שנים‬ ‫במסגרתה‪ .‬עכשיו‪ ,‬לדבריה‪ ,‬היא מבקשת לנוח‬ ‫מכך‪" .‬זה דורש מאמץ גדול‪ .‬קשה לדבר ולהסביר‬ ‫לאחרים באיזו רמת חיים אתה חי במזרח‬ ‫ירושלים‪ ,‬בשעה שאנחנו משלמים את אותם‬ ‫המיסים כמו במערב העיר"‪.‬‬ ‫מוסטפא שקלה )‪ (21‬מעין רפא‪ ,‬סטודנט‬ ‫לחשבונאות ולכלכלה‪ ,‬ניסה להשתתף בתוכנית‬ ‫כזו במסגרת היחידה למעורבות חברתית‬ ‫באוניברסיטה‪ .‬המפגש שבו נכח עסק בבעיית‬ ‫הפליטים בדרום תל אביב‪" .‬זה לא היה מה‬ ‫שציפיתי לשוחח עליו"‪ ,‬מספר שקלה‪" ,‬אבל‬ ‫אני כן חושב שזו הדרך שבה ניתן לעודד שיח‪:‬‬ ‫במסגרות קטנות יותר"‪ .‬שקלה מביא כדוגמה‬ ‫את שיעורי האנגלית באוניברסיטה‪ ,‬שבהם‬ ‫נוצר שיח בין יהודים וערבים‪" .‬בכיתות קטנות‬ ‫הסביבה מעודדת אותך להביע את עצמך עם‬ ‫פחות חשש‪ .‬אני חושב שעידוד של מסגרות כאלו‬ ‫יכול לפתח שיח אחר באוניברסיטה"‪.‬‬

‫"אני מעריכה שהדעות שלי‬ ‫שונות מאוד מאלו של שאר‬ ‫הכיתה‪ .‬ישנם גם סטודנטים‬ ‫קיצוניים מאוד שלעולם‬ ‫לא יקבלו את מה שיש לי‬ ‫להגיד‪ .‬אני לא חושבת שיש‬ ‫דבר שאומר שיוכל להוביל‬ ‫לשינוי"‪ .‬א' )‪ ,(21‬סטודנטית‬ ‫לאנגלית וליחסים בינלאומיים‬ ‫משועפאט‬ ‫הידלדלות הנוכחות בשיעורים והפערים‬ ‫שנוצרים בעקבותיה‪ ,‬לצד קשיים אחרים כמו‬ ‫מחסום השפה‪ ,‬מביאים סטודנטים ערבים רבים‬ ‫לנשור מהלימודים או להאריך את התואר‪ .‬מ'‪,‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬נמצא כיום בשנתו החמישית לתואר‪.‬‬ ‫א'‪ ,‬שמתעתדת לסיים את לימודיה בשלוש‬ ‫שנים כנדרש‪ ,‬מעידה כי היא יחידה בין רבים‪.‬‬ ‫"אף אחד מהסטודנטים הערבים לא מסיים את‬ ‫התואר בשלוש שנים"‪ ,‬היא טוענת‪" .‬לכולם‬ ‫לוקח חמש עד שש שנים"‪ .‬אביסרור זיהתה גם‬ ‫היא התמעטות מסוימת במספר הסטודנטים‬ ‫הערבים בחוג לחינוך‪ .‬היא מתארת כי "ישנה‬ ‫תחושה שהסטודנטים הערבים ממעטים להגיע‬ ‫לשיעורים השונים ככל שהלימודים מתקדמים"‪.‬‬

‫תש"ע‬ ‫תשס"ט‬ ‫תשס"ח‬ ‫תשס"ז‬ ‫‪30,000‬‬

‫‪25,000‬‬

‫סטודנטים ערבים לתואר ראשון‬

‫‪20,000‬‬

‫‪15,000‬‬

‫סטודנטים ערבים לתואר שני‬

‫‪10,000‬‬

‫‪5,000‬‬

‫סטודנטים ערבים לתואר שלישי‬

‫"שיעורים בכיתות קטנות מעודדים‬ ‫אותך לדבר ולהביע את עצמך עם‬ ‫פחות חשש‪ .‬עידוד של מסגרות כאלו‬ ‫יכול לפתח שיח אחר באוניברסיטה"‪.‬‬ ‫מוסטפא שקלה )‪ ,(21‬סטודנט‬ ‫לחשבונאות ולכלכלה‬

‫חשיפה לצפון‬ ‫ד"ר קמפף טוען כי ישנו הסבר נוסף לאי‬ ‫קיומו של השיח בין כותלי האוניברסיטה‪.‬‬ ‫לטענתו ישנה אווירה "נפיצה" בירושלים‪,‬‬ ‫אשר משבשת את היכולת לייצר שיח כלשהו‪.‬‬ ‫"באחד הקורסים עסקנו במדיניות החיסולים של‬ ‫ממשלת ישראל"‪ ,‬הוא מספר‪ .‬לדבריו‪ ,‬במסגרת‬ ‫הדיון התבטאה סטודנטית ערבייה בצורה‬ ‫חריפה יחסית‪ ,‬ובטח לא סבילה לאוזניו של‬ ‫הישראלי המצוי‪ ,‬כנגד אותה המדיניות‪" .‬בכיתה‬ ‫שררה שתיקה רועמת‪ ,‬חרף העובדה שישבו בה‬ ‫סטודנטים רבים שחלקו על דעתה"‪.‬‬ ‫לדבריו‪" ,‬המתח ששורר בירושלים מסרס את‬ ‫האפשרות לצמיחה של דיון מעמיק בקמפוס‪.‬‬ ‫הסטודנטים השונים‪ ,‬יהודים וערבים כאחד‪,‬‬ ‫'מהלכים על ביצים' בניסיון שלא להרים את‬ ‫גובה הלהבות"‪ .‬בניגוד למצב בירושלים‪ ,‬נראה‬ ‫שעבור תושבי הצפון המציאות מעט שונה‪.‬‬ ‫"גדלתי בנהריה‪ ,‬ובצפון ישנו מפגש יומיומי‬ ‫בין יהודים וערבים‪ .‬יש לי חברות ערביות‬ ‫מכפר מזרעה השכן‪ ,‬ואפילו אחת טובה מאוד‪,‬‬ ‫שאני בקשר איתה גם עכשיו‪ ,‬אחרי המעבר‬ ‫לירושלים"‪ ,‬מספרת גלי דדו )‪ ,(24‬סטודנטית‬ ‫לתקשורת וליחב"ל‪.‬‬ ‫על‪-‬פי דדו‪ ,‬בצפון הארץ האווירה בין ערבים‬ ‫ליהודים פחות מתוחה‪" .‬נדמה שבצפון חברות‬ ‫בין יהודים וערבים היא דבר לגיטימי‪ ,‬ובירושלים‬ ‫לא‪ ,‬בגלל המתחים שקיימים בעיר"‪ .‬נור שיבלי‬ ‫)‪ ,(19‬סטודנטית לתקשורת ולסוציולוגיה מהכפר‬ ‫שיבלי שלרגלי הר תבור‪ ,‬מחזקת את דבריה‪.‬‬ ‫"באוניברסיטה העברית אין כמעט מגע בין‬ ‫יהודים וערבים"‪ ,‬גורסת שיבלי‪" .‬בירושלים‬ ‫כל הערבים יושבים בקבוצה אחת‪ ,‬והיהודים‬ ‫בקבוצה אחרת‪ .‬גם אני לא ציפיתי שאתחבר‬ ‫כל כך מהר עם חברות יהודיות‪ ,‬אבל בסופו של‬

‫דבר בסוציולוגיה החברה הכי טובה שלי היא‬ ‫יהודייה"‪ ,‬היא משתפת‪.‬‬ ‫שיבלי וחברתה משוחחות ביניהן על כל‬ ‫נושא ללא מגבלות‪ ,‬והיא לא מרגישה שקיים‬ ‫ביניהן קצר תרבותי‪" .‬למרות האווירה הטעונה‬ ‫בירושלים‪ ,‬שיוצרת מעין קיטוב בין ערבים‬ ‫ויהודים‪ ,‬אני מאוד אוהבת את העיר ואת‬ ‫הקמפוס וכן מרגישה שייכת"‪.‬‬ ‫לאור דבריה ודברי שקלה‪ ,‬נראה כי הסוד‬ ‫טמון ביצירת מפגשים בהרכבים מצומצמים‪.‬‬ ‫"אני משתתפת בסדנה במסגרת לימודי‬ ‫התקשורת‪ ,‬שמתקיימת בכיתה קטנה ובאווירה‬ ‫מאוד חמה ומקבלת"‪ ,‬מספרת שיבלי‪" ,‬התחברתי‬ ‫במסגרתה ליהודים רבים‪ ,‬ביניהם סטודנטים‬ ‫עם דעות מאוד שונות משלי‪ .‬זה קרה בגלל‬ ‫הסיפורים האישיים שלהם‪ ,‬שבסך הכול די‬ ‫דומים לשלי בבסיסם"‪.‬‬ ‫השפה והפתיחות התרבותית הביאו את‬ ‫שיבלי להתבטא גם בפורומים רחבים יותר‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬עדיין לא הזדמן לה להיות נוכחת‬ ‫בשיעור עם מחלוקת פוליטית כלשהי‪ .‬לדבריה‪,‬‬ ‫כשתהיה נוכחת בשיעור כזה‪ ,‬היא בטוחה שתיקח‬ ‫חלק‪" .‬באנתרופולוגיה למדנו על רצח נשים‬ ‫במגזר הערבי על רקע כבוד המשפחה‪ .‬היה לי‬ ‫ברור לחלוטין שאשתתף‪ ,‬זו המציאות שאני‬ ‫מגיעה ממנה ושהכי קרובה אליי‪ .‬עצוב לי מאוד‬ ‫שהשאר לא משתתפים"‪.‬‬ ‫באוניברסיטה העברית ביקשו בתגובה‬ ‫לדברים להדגיש את פעילות דיקן הסטודנטים‬ ‫בעבור הסטודנטים הערבים ושילובם בקמפוסים‬ ‫השונים‪" :‬משרד דיקן הסטודנטים הקים לפני‬ ‫שנים ספורות את היחידה לשוויון הזדמנויות‬ ‫לסטודנטים ערבים‪ .‬היחידה מציעה מגוון‬ ‫שירותים עבורם‪ ,‬ובהם חונכות אקדמית‪ ,‬חונכות‬ ‫חברתית‪ ,‬קורסי אנגלית והכנה לאקדמיה‪ ,‬ייעוץ‬ ‫אישי וסדנאות שונות"‪.‬‬ ‫כ"ה באדר א' תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪25.2.2014‬‬

‫‪13‬‬

PHYSICS

GRADUATE PROGRAM

Open Day

March 17, 2014, 11:00 Meet senior students, listen to reviews of research, visit labs.

Every year we offer a structured set of more than 25 graduate courses.

You will get a broad physics & interdisciplinary education.

You will have more than 40 research groups to choose for your thesis in Physics, Applied Physics and Biological Physics (interdisciplinary program).

M.Sc. Studies and Direct Route to Ph.D. The studies Combine a course program with a research project and last up to 2 years. After one year you may choose to proceed directly from the M.Sc. to the Ph.D. program.

Registration Deadline is March 31st (special cases considered at any time).

Ph.D. Studies Most of our M.Sc. students continue to Ph.D. For students holding an M.Sc. degree the registration for Ph.D. studies is open throughout the year.

Our students pay no tuition and receive a monthly stipend + free iPad M.Sc: NIS 5000 -1st year, NIS 5750 – 2nd year Ph.D: NIS 6600 – 7600 + $4000 travel budget w/o having to tutor. Interested in tutoring?

Do this during the Ph.D studies at an extra pay.

Astrophysics This research field is expanding fast at WIS and includes cosmology, astroparticles, gravity & dark matter, black holes, galactic centers, supernovae and planetary systems.

Complex Systems Dealing with clouds and ants, turbulence and cells,non-equilibrium and biological systems, brains and bioinformatics. This is our most interdisciplinary research.

Condensed Matter Quantum Condensed Matter –theory and experiments in superconductivity, nanowires, topological insulators, fractional charges and statistics, cold atoms, quantum phase transitions, novel states of matter, quantum computers.

Optics, Atoms, Molecules Light and its interaction with atoms and molecules. Quantum computing, quantum gasses, quantum light, lasers, attosecond physics, nano optics, slow light, optical meta materials.

Particle Physics Experiments in CERN and Gran Sasso, theories of strings, fields and gravity, search for dark matter and Higgs particles, atomic and molecular traps, exotic nuclei, rare nuclear decays, plasma physics, detectors’ design.

Further Details and Schedule www.fgs.org.il//article.php?id=735

Application forms and further information may be obtained from: Feinberg Graduate School, The Weizmann Institute of Science, Rehovot 76100, Israel Fax: 972-8-9344114 | Phone: 972-8-9343843

www.weizmann.ac.il/pages/feinberg-graduate-school

‫ארז משלי‪ ,‬סטודנט לשעבר‪,‬‬ ‫נוהג להסיע טרמפיסטים מהרצליה‬ ‫לירושלים‬

‫האלו בצורה קצת יותר פתוחה‪ .‬אני אומרת לעצמי‬ ‫שמדובר באנשים שבחיי היומיום לא יוצא לי‬ ‫לתקשר איתם‪ ,‬ואם כבר נקלענו לסיטואציה שבה‬ ‫אנחנו נמצאים באותו החלל ומנסים לנהל שיחה‪,‬‬ ‫אני שמחה להיחשף לצורות חשיבה שונות"‪ ,‬היא‬ ‫מסכמת‪.‬‬

‫אהבה מטרמפ ראשון‬ ‫לצד החוויות הזמניות והאנשים המתחלפים‪ ,‬יש‬ ‫גם מי שמצאו בחלל התוך‪-‬רכבי הזדמנות להכיר‬ ‫בן או בת זוג קבועים‪ .‬רועי )‪ (23‬ושיר )‪) (27‬שמות‬ ‫בדויים( הכירו בטרמפ בדרך מירושלים לתל אביב‬ ‫לפני כחצי שנה‪ .‬למרות פער הגילים ביניהם‬ ‫ולמרות ששיר נהגה‪ ,‬ועודנה נוהגת‪ ,‬שלא לעצור‬ ‫טרמפים לגברים כשהיא לבדה באוטו‪ ,‬באותו יום‬ ‫היא חרגה ממנהגה‪ .‬רצה הגורל וחריגה זו הולידה‬ ‫סיפור לא צפוי‪ ,‬עם נגיעות של רומנטיקה דביקה‪.‬‬ ‫הסיפור התחיל כשרועי וחבריו סיימו לטייל‬ ‫באזור ירושלים וניסו לתפוס טרמפים לכיוון תל‬ ‫אביב‪" .‬חבר שלי ממש התחיל לרקוד שם כדי‬ ‫למשוך תשומת לב ואמפתיה‪ ,‬כי אף אחד לא עצר‬ ‫לנו והיינו חסרי אונים"‪ ,‬הוא צוחק‪ .‬שיר הייתה‬ ‫בדרכה מירושלים להוריה‪" .‬קלטתי את החבר'ה‬ ‫בזווית העין והמשכתי לנסוע‪ .‬כשהגעתי לרמזור‬ ‫התחלתי להתלבט פתאום"‪ ,‬היא מספרת‪" .‬משהו‬ ‫בריקוד של אחד החבר'ה גרם לי לחשוב שהם בטח‬ ‫מחכים הרבה זמן‪ .‬אחרי הכול היה מדובר בשעת‬ ‫צהריים מוקדמת‪ ,‬אז עשיתי פרסה ואספתי אותם"‪.‬‬ ‫רועי לדבריו לא התחיל עם שיר בזמן הנסיעה‪,‬‬ ‫אבל הקסם היה באוויר‪" .‬שיר ממש הדליקה אותנו‪.‬‬

‫מיכל זכריה‪ ,‬סטודנטית למשפטים‬ ‫ולספרות אנגלית‬

‫"נסעתי עם שתי בנות שלא‬ ‫הפסיקו לדבר במשך כל‬ ‫הנסיעה‪ ,‬לא הייתה אפילו חצי‬ ‫דקה של שקט ברכב‪ .‬האירוניה‬ ‫היא שנושא השיחה היה סדנת‬ ‫ויפאסנה שהן התלבטו אם‬ ‫לקחת או לא"‬

‫היא סיפרה הרבה על התקופה הארוכה שלה‬ ‫בחו"ל‪ ,‬ואיכשהו השיחה גלשה גם לפוליטיקה‪.‬‬ ‫היה ממש מעניין"‪ ,‬הוא משתף‪ .‬מפה לשם‪ ,‬עוד‬ ‫לפני שהספיקו לרדת מהטרמפ‪ ,‬כבר הוסיפו כל‬ ‫החבר'ה את שיר לפייסבוק‪ .‬רועי ניצל את אחת‬ ‫ההזדמנויות שלו בירושלים‪ ,‬הציע לשיר לצאת‪,‬‬ ‫ומשם הסוף כבר ידוע‪.‬‬

‫הקרב על הדלק‬ ‫יום חמישי‪ ,‬חמש אחר הצהריים‪ .‬עוד שבוע‬ ‫לימודים ארוך מגיע לסיומו‪ ,‬ורבים מהסטודנטים‬ ‫הלומדים בירושלים נוהרים חזרה לבתי ההורים‬ ‫לסוף השבוע‪ .‬הכבישים בעיר פקוקים‪ ,‬האוטובוסים‬ ‫העירוניים עמוסים לעייפה והתחנה המרכזית‬ ‫בירושלים מלאה באנשים המבקשים להגיע‬ ‫לכל קצות הארץ‪ .‬ההמתנה בפקקים‪ ,‬ההידחסות‬ ‫והצפיפות הן חוויה בלתי נמנעת? כבר לא בטוח‪.‬‬ ‫לאחרונה‪ ,‬כך מתברר‪ ,‬סטודנטים רבים בוחרים‬ ‫לוותר על הפרקטיקה המוכרת של הרמת האגודל‬ ‫ותקווה למזל טוב בטרמפיאדות‪ ,‬ופונים תחת זאת‬ ‫לטרמפים "בהזמנה מראש"‪ .‬השיטה עובדת כך‪:‬‬ ‫סטודנטים בעלי רכב מפרסמים את נסיעותיהם‬ ‫בלוחות ייעודיים בפייסבוק או באתרים כמו‬ ‫‪ ,BeepMe‬ומזמינים סטודנטים נוספים להשתתף‬ ‫בהוצאות הנסיעה‪.‬‬ ‫"מדובר בעסקה טובה לכל הצדדים‪ .‬סטודנטים‬ ‫שמפרסמים נסיעות שמחים להשתתפות בדלק‬ ‫היקר‪ ,‬ואילו סטודנטים שנענים להצעות שמחים‬ ‫לנסוע ברכב פרטי במקום באוטובוס ולחסוך‬ ‫זמן יקר"‪ ,‬אומר רשף מוריה‪ ,‬מנהל פורום "לוח‬

‫טרמפים ‪ -‬ירושלים" בפייסבוק‪.‬‬ ‫לאור הפופולריות הגוברת של שיטת התיאום‬ ‫מראש‪ ,‬הטרנד הישן‪-‬חדש של נסיעה בטרמפים‬ ‫הופך את פניו בימים אלו‪ ,‬ומשמש במה למפגשים‬ ‫חברתיים ותרבותיים‪ ,‬לחברויות‪ ,‬לפרשיות‬ ‫רומנטיות או סתם קרקע פורייה למשחקי‬ ‫"פיצוחים"‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ככל שמדובר בטרמפים‬ ‫בתשלום‪ ,‬עולות שוב ושוב שאלות הנוגעות למידת‬ ‫ההוגנות בבקשת הנהגים להשתתף בתשלום על‬ ‫הדלק‪ .‬מדי כמה חודשים צצים בלוחות הטרמפים‬ ‫ויכוחים ערים על שאלת דרישת התשלום‪.‬‬ ‫לרוב מדובר בטרוניות העולות מצד‬ ‫טרמפיסטים על תשלום גבוה מדי שדורשים‬ ‫הנהגים‪ ,‬שלא הולם לדעתם את צריכת הדלק‬ ‫האמיתית‪ .‬בעלי הרכב‪ ,‬מצדם‪ ,‬לא נשארים‬ ‫חייבים‪" .‬לא מדובר רק בהוצאת הדלק הישירה‪.‬‬ ‫הטרמפיסטים לא מבינים שיש גם בלאי של הרכב‪,‬‬ ‫טיפולים‪ ,‬ביטוחים ועוד"‪ ,‬קובע משלי‪" .‬מי שחושב‬ ‫שמדובר בתשלום גבוה‪ ,‬בהחלט מוזמן לנסות את‬ ‫מזלו באחת הטרמפיאדות או באוטובוסים‪ .‬אנחנו‬ ‫ממש לא מכריחים אף אחד לנסוע איתנו‪ .‬העובדה‬ ‫שיש רבים שמעוניינים בנסיעות הללו מעידה‬ ‫על כך שיש להן ביקוש גבוה ושאנשים חושבים‬ ‫שהעסקה בהחלט הוגנת"‪ ,‬הוא מוסיף‪.‬‬ ‫טענה אחרת היא שבעלי רכב לא צריכים‬ ‫לקחת תשלום בכלל‪ ,‬שכן הם בלאו הכי עושים‬ ‫את דרכם אל היעד‪ .‬לטענה זו מתנגדת נטע סגל‬ ‫)‪ ,(27‬סטודנטית להיסטוריה ולתקשורת‪ ,‬בעלת‬ ‫רכב ומסיעת טרמפיסטים קבועה‪" .‬צריכת הדלק‬ ‫משתנה באופן משמעותי ככל שיש יותר נוסעים‪.‬‬ ‫ברור שבדיוק כמו שהטרמפיסטים רוצים לחסוך‬ ‫זמן וכסף‪ ,‬כך גם אנחנו‪ .‬הלוואי שיכולנו לקחת את‬ ‫כולם בלי לבקש השתתפות‪ ,‬אבל מדובר בהוצאה‬ ‫אדירה לבעלי הרכב"‪ .‬לדבריה‪" ,‬יש אפילו בעלי‬ ‫רכב שלא עושים נסיעות בין עירוניות אם הם לא‬ ‫מוצאים אנשים נוספים שישתתפו עמם בדלק‪,‬‬ ‫פשוט כי המחירים היום מטורפים"‪.‬‬ ‫בקבוצות הטרמפים בפייסבוק סוגיית התשלום‬ ‫טרם הוכרעה‪ .‬חלק מהגולשים מציעים לקבוע‬ ‫סטנדרט של מחירים ממקומות מסוימים לאחרים‪,‬‬ ‫ואילו אחרים טוענים כי לא ניתן לקבוע מחיר‬ ‫אחיד‪ ,‬שכן סוג הרכב‪ ,‬מקום האיסוף ונקודת‬ ‫ההורדה המדויקת כולם משתנים בין טרמפ‬ ‫לטרמפ‪ .‬אלטרנטיבה חביבה שהוצעה בקבוצה‪,‬‬ ‫על מנת לנסות ולהגיע לפשרה‪ ,‬היא שימוש‬ ‫באפליקציית "מחשבון דלק"‪ ,‬שמאפשרת לחשב‬ ‫את ההוצאה באופן מדויק יותר‪.‬‬ ‫כ"ה באדר א' תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪25.2.2014‬‬

‫‪15‬‬

‫מגזין‬

‫צילום אילוסטרציה‪ :‬נופר קפלן‬

‫<‬

‫<‬

‫"אחרי שטען שבן זוגי ואני‬ ‫צריכים לחזור בתשובה ושאיני‬ ‫מבינה ביהדות‪ ,‬פתאום התחיל‬ ‫הטרמפיסט החרדי שלקחתי לספר‬ ‫את סיפור יציאת מצרים‪ .‬בשלב‬ ‫זה אמרתי לעצמי 'מה לעזאזל‬ ‫הולך לי ברכב?'"‬

‫מגזין‬

‫המדריך‬ ‫לטרמפיסט‬ ‫חולמים על רכב אבל בינתיים משתרכים בטרמפים כדי להגיע‬ ‫להורים בשישי? אל ייאוש ‪ -‬מתברר שמדובר בדרך לא‬ ‫רעה בכלל למצוא אהבה‪ ,‬לחזור בתשובה או סתם להרוויח‬ ‫כוס קפה ולה ויינטראוב יצאה לחקור את סצנת הטרמפים‬ ‫הירושלמית‪ ,‬וחזרה עם תובנות על פערי תרבויות ועל‬ ‫אבולוציית הנסיעות המשותפות וגם‪ :‬קהילת הטרמפיסטים‬ ‫נגד קהילת הנהגים‪ :‬השתתפות הוגנת או עושק?‬ ‫חרדי‪ ,‬ערבי וסטודנטית לכימיה נוסעים‬ ‫במכונית‪ .‬זה אמנם נשמע כמו התחלה של בדיחה‪,‬‬ ‫אבל מדובר בסיטואציה אפשרית לגמרי בסצנת‬ ‫הטרמפים של ירושלים‪ .‬נסיעה בטרמפ‪ ,‬כך‬ ‫מתברר‪ ,‬פותחת לא פעם צוהר לחוויות הזויות‪,‬‬ ‫להיכרות עם אנשים חדשים ולהתנסות במצבים‬ ‫לא צפויים‪.‬‬ ‫ארז משלי )‪ ,(28‬סטודנט לשעבר באוניברסיטה‬ ‫העברית‪ ,‬מתגורר כיום בירושלים אבל עובד‬ ‫בהרצליה‪ .‬משלי משתף שהטרמפים מספקים לו‬ ‫סיפורים רבים לחבר'ה‪" .‬לא מזמן הסעתי שתי‬ ‫בנות שלא הפסיקו לדבר במשך כל הנסיעה‪ .‬לא‬ ‫הייתה אפילו חצי דקה של שקט ברכב"‪ ,‬הוא‬ ‫מתאר‪" .‬האירוניה היא שנושא השיחה היה סדנת‬ ‫ויפאסנה )סדנת שתיקה‪ ,‬ו‪.‬ו‪ ,(.‬שהן התלבטו אם‬ ‫לקחת או לא"‪.‬‬ ‫בפעם אחרת הסיע משלי בחור שעובד‬ ‫כתחקירן באחד מערוצי הטלוויזיה‪" .‬הייתה לנו‬ ‫שיחה קולחת על נושא התחקירים‪ ,‬והצעתי לו‬ ‫לעשות תחקיר על משהו שמעניין אותי ושיושב‬ ‫לי בראש כבר די הרבה זמן‪ .‬להפתעתי המוחלטת‬ ‫הוא מאוד אהב את הרעיון‪ ,‬כך שיש סיכוי שבאחת‬ ‫התוכניות הבאות אראה תחקיר שמבוסס על‬ ‫הרעיון שלי"‪.‬‬

‫מפגשים מהסוג האישי‬ ‫מיכל זכריה )‪ ,(27‬סטודנטית למשפטים‬ ‫ולספרות אנגלית‪ ,‬הייתה בדרכה לבן זוגה‬ ‫שמתגורר במושב הסמוך לג'לג'וליה‪ ,‬כשהחליטה‬ ‫לעצור לטרמפיסט שעמד בצד הדרך‪" .‬הוא עמד‬ ‫‪14‬‬

‫‪25.2.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫כ"ה באדר א' תשע"ד‬

‫"צריכת הדלק משתנה באופן‬ ‫משמעותי ככל שיש יותר נוסעים‪.‬‬ ‫ברור שבדיוק כמו שהטרמפיסטים‬ ‫רוצים לחסוך זמן וכסף‪ ,‬כך גם‬ ‫אנחנו‪ .‬הלוואי שיכולנו לקחת את‬ ‫כולם בלי לבקש השתתפות‪ ,‬אבל‬ ‫מדובר בהוצאה אדירה לבעלי‬ ‫הרכב"‪.‬‬ ‫נטע סגל‪ ,‬סטודנטית להיסטוריה‬ ‫ולתקשורת‬ ‫בתחנה עם שקים כבדים והכניס את כולם למושב‬ ‫האחורי של האוטו שלי"‪ ,‬היא מספרת‪ .‬בדרך כלל‬ ‫הייתה זכריה מורידה את הטרמפיסטים שנסעו‬ ‫איתה בכניסה לכפר‪ ,‬אך הפעם חרגה ממנהגה‪.‬‬ ‫"הוא החזיק כל כך הרבה שקים‪ ,‬שכאב לי הלב‬ ‫להוריד אותו כל כך רחוק"‪ .‬בסופו של דבר זכריה‬ ‫הגדילה לעשות ואף לקחה את האיש עד מפתן‬ ‫ביתו‪ .‬הוא הודה לה מאוד והזמין אותה להיכנס‪.‬‬ ‫"הייתי בקונפליקט עם עצמי באותו הרגע‪.‬‬ ‫חששתי להיכנס לבית זר"‪ ,‬היא מתארת‪" .‬אין‬ ‫לך מה להיות מודאגת‪ ,‬אני נשוי"‪ ,‬אמר האיש‪.‬‬ ‫לזכריה נגמרו התירוצים והיא מצאה את עצמה‬ ‫יושבת בסלון ביתו‪" .‬התיישבנו‪ ,‬שתינו קפה ואשתו‬ ‫הצטרפה אלינו"‪ .‬לדבריה‪ ,‬המפגש עם המשפחה‬ ‫במרחב הפרטי שלה היה מעניין עבורה והעמיד‬ ‫אותה במבחן‪" .‬למרות שזה לא היה מכוון‪ ,‬אין ספק‬

‫שהיה במפגש המקרי שלנו משהו בסימן ערבים‪-‬‬ ‫יהודים‪ .‬הייתה הרגשה שאנחנו מגשרים על איזה‬ ‫שהוא פער"‪.‬‬ ‫במקרה אחר עצרה זכריה טרמפ לחבורת‬ ‫חרדים בטרמפיאדה ביציאה מירושלים‪" .‬נכנסו‬ ‫שלושה בחורים צעירים ואיש אחד מבוגר‪ .‬הצעירים‬ ‫ישבו מאחור ודיברו ביניהם‪ .‬הייתי בטוחה שהם‬ ‫מכירים עוד מקודם‪ ,‬והם קראו לאיש מקדימה‬ ‫'אדוני הרב'"‪ .‬כשזכריה שאלה את המבוגר לאן‬ ‫הוא צריך להגיע‪ ,‬ביקש ממנה שתגביר את הקול‪,‬‬ ‫מכיוון שאינו יכול להסתכל עליה כשהיא לבושה‬ ‫באופן לא צנוע‪.‬‬ ‫"רק רציתי לעשות מעשה טוב‪ ,‬והמשפט שלו‬ ‫הפתיע אותי‪ .‬אבל בחרתי שלא להגיב והגברתי את‬ ‫הקול"‪ ,‬היא מספרת‪ .‬כשהתחילה הנסיעה‪ ,‬המבוגר‬ ‫אף ביקש להגיד את תפילת הדרך‪" .‬כשסיים‪,‬‬ ‫החבר'ה מאחורה גם ביקשו לומר את התפילה‪,‬‬ ‫והתחילו להתפלפל ביניהם על הנוסח"‪ .‬בשאר זמן‬ ‫הנסיעה טענו החברים שזכריה ובן זוגה צריכים‬ ‫לחזור בתשובה‪" .‬הסיטואציה הייתה הזויה‪ ,‬אבל‬ ‫בחרתי להתייחס אליה בהומור"‪ ,‬מסבירה זכריה‪.‬‬ ‫המשפט הבא ששמעה מהמושב האחורי היה‪:‬‬ ‫"אם אני לא טועה‪ ,‬את לא מבינה כלום ביהדות"‪.‬‬ ‫התנגדות מצד זכריה הובילה לוויכוח‪ ,‬לבקשה‬ ‫לסגירת הרדיו ולשאר התפלספויות‪" .‬ואז‪ ,‬הוא‬ ‫התחיל פתאום לספר את סיפור יציאת מצרים‪.‬‬ ‫בשלב זה אמרתי לעצמי 'מה לעזאזל הולך לי‬ ‫ברכב?'"‪ ,‬היא אומרת בחיוך‪.‬‬ ‫"בהתחלה חשבתי שזה די מתנשא להיכנס‬ ‫לרכב של אדם אחר ולהתחיל להגיד לו מה עליו‬ ‫לעשות‪ .‬עם זאת‪ ,‬אני מנסה להתייחס לחוויות‬

‫צילום‪ :‬איציק בירן‬

‫שנכתבו לביצוע חי‪ ,‬כאשר בכל ערב יש כמה‬ ‫מבצעים שמעלים את שכתבו‪.‬‬ ‫וזה לא הכול‪ :‬אם תשבו בקהל באחד מערבי‬ ‫הפואטרי סלאם‪ ,‬אולי תזכו להיות "אישלט" )קיצור‬ ‫המילים איש עם שלט ‪ -‬י‪.‬ט‪ .‬וא‪.‬ד‪ .(.‬בכל ערב חמישה‬ ‫בני מזל מקבלים לוחות מחיקים ותפקידם לדרג את‬ ‫המקריאים‪ ,‬כשהמשורר המנצח מקבל את הזכות‬ ‫לגשת ל"מיקרופון הזהב" ולבצע קטע הדרן‪ .‬וכן‪,‬‬ ‫יש גם אושיות סלאם מפורסמות ואליפות ארצית‬ ‫ועולמית‪.‬‬ ‫"התנסיתי בפואטרי סלאם לראשונה ב‪,"2008-‬‬ ‫מספר אריק אבר )‪ ,(31‬מיוזמי הקבוצה "פואטרי‬ ‫סלאם ישראל"‪" .‬כתבתי כמה קטעים ולא היה‬ ‫לי איפה להופיע איתם‪ .‬כשנסעתי לצרפת‪ ,‬מרכז‬ ‫הסלאם העולמי‪ ,‬נחשפתי לרעיון‪ ,‬התעניינתי‪,‬‬ ‫הופעתי שם ואפילו הוזמנתי לאליפות העולמית‪.‬‬ ‫לאחר שנתיים של מגורים בחו"ל חזרתי לארץ‬ ‫וחיפשתי סצנה דומה‪ .‬כך הכרתי את עמית אולמן‪,‬‬ ‫הידוע בכינוי 'פדרו גס'‪ ,‬ויחד העלינו את ערב‬ ‫הפואטרי סלאם הראשון בארץ"‪.‬‬

‫"אנחנו אולי לא מודעים לזה‪,‬‬ ‫אבל כשאנחנו כותבים סטטוס‬ ‫בפייסבוק או מצייצים בטוויטר‬ ‫אנחנו משתמשים במיומנויות‬ ‫פואטיות‪ .‬יש כבר שירי טוקבק‬ ‫ושירי טוויטר‪ ,‬והייתי אומרת‬ ‫שיום אחד נגיע גם להייקו‪ ,‬אבל‬ ‫אנחנו כבר יותר קצרים מזה"‪.‬‬

‫אנשים קוראים שירה והמון אנשים כותבים שירה‪.‬‬ ‫בינואר האחרון ערכנו פסטיבל גדול בעמק רפאים‬ ‫שכלל שירה בציבור‪ ,‬סדנאות ציור ואירועי תרבות‬ ‫נוספים‪ .‬המופע המלא ביותר היה מופע השירה‬ ‫שקיימנו באחד המתחמים‪ .‬מאוד מרגש לראות שיש‬ ‫התרכזות כזו סביב הנושא של השירה‪ .‬יש אפילו‬ ‫אנשים שבאים ואומרים לנו שאנחנו הסיבה לכך‬ ‫שהם נשארים בירושלים"‪.‬‬ ‫בעידן האינטרנט של ימינו לא ברור מה מידת‬ ‫העניין הציבורי בעיסוק בשירה בפרט‪ ,‬ובעולם‬ ‫הספרותי בכלל‪" .‬ל'פועמה'‪ ,‬דף פייסבוק שהקמתי‬ ‫שעוסק בשירה‪ ,‬יש ‪ 50‬אלף קוראים חודשיים"‪,‬‬ ‫חושפת שקרג'י נתון מעודד‪" .‬אבל השאלה‬ ‫האמיתית היא כמה אנשים יוצאים בסופו של דבר‬ ‫מהבית לאירועי שירה‪ .‬אני חושבת שבירושלים‬ ‫ניתן לחלק את הקהל לשני קצוות‪ :‬אנשים מבוגרים‬ ‫בסביבות גיל הפנסיה‪ ,‬או אנשים צעירים מאוד ‪-‬‬ ‫הרבה סטודנטים‪ .‬הפלח שחסר הוא משפחות עם‬ ‫ילדים"‪.‬‬

‫משוררים הלוקחים חלק ב"פואטרי סלאם"‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬ינון כלפון‬

‫"הפואטרי סלאם הוא מקום‬ ‫לאנשים שנפלו בין הכיסאות‪.‬‬ ‫לפני חמש שנים התחלתי‬ ‫לכתוב שירים ומצאתי את‬ ‫עצמי מתוסכל ‪ -‬מה שכתבתי‬ ‫היה יותר מדי אישי ומבוסס‬ ‫על אופן הביצוע מכדי שיוכל‬ ‫לעבוד בערבי שירה או כשיר‬ ‫מולחן"‪ .‬בן סגרסקי‪ ,‬סטודנט‬

‫נועה שקרג'י‪ ,‬סטודנטית לתואר שני‬ ‫באינטרנט ומדיה באוניברסיטה העברית‪,‬‬ ‫ממנהלי "מקום לשירה"‬

‫בסם שפיגל ומשתתף קבוע בערבי‬ ‫הפואטרי סלאם הירושלמיים‬

‫הקהילה המקומית הגיבה בחשדנות‪-‬מה‬ ‫בתחילה‪ ,‬אך מהר מאוד נסחפה בגל‪" .‬בהתחלה‬ ‫לא היה פשוט למשוך אנשים בירושלים להופיע"‪,‬‬ ‫הוא מתאר‪" ,‬אבל כל העניין צמח במהירות‬ ‫מסחררת‪ .‬יותר ויותר אנשים הצטרפו לקהילת‬ ‫המשוררים‪ ,‬שבה חברים כיום ‪ 60‬משוררים"‪.‬‬ ‫על פריחת הז'אנר מעידה כמות האירועים הנכבדת‪,‬‬ ‫שהגיעה בשנה שעברה לכ‪ ,30-‬כאשר כל אחד יכול‬ ‫להצטרף ולהשתתף‪.‬‬ ‫נוסף על ערבים פתוחים‪ ,‬כוללת תופעת‬ ‫הפואטרי סלאם גם ערבי נושא‪ ,‬למשל בנושא‬ ‫אמונה‪ ,‬גרמניה‪-‬ישראל ואפילו מהפכה )ערב‬ ‫שהתקיים בזמן מחאת האוהלים(‪ .‬סגנון ההקראה‪,‬‬ ‫הייחודי לז'אנר‪ ,‬משתנה ממבצע אחד למשנהו‪" .‬יש‬ ‫אנשים שיותר יושבים על הביט‪ ,‬יש אנשים שאצלם‬ ‫הקריאה היא יותר דרמטית‪ ,‬יש מקריאים שלוקחים‬ ‫את ההופעה לכיוון של סטנד אפ‪ ,‬ואחרים פשוט‬ ‫עושים שירה ‪ -‬מציירים דימויים בעזרת המילים‪,‬‬ ‫בלי קצב מסוים‪ ,‬דרמטיזציה או איזשהו פן קומי"‪,‬‬ ‫מפרט אבר‪.‬‬ ‫"הפואטרי סלאם הוא מקום לאנשים שנפלו‬ ‫בין הכיסאות"‪ ,‬מסביר בן סגרסקי )‪ ,(24‬סטודנט‬ ‫בסם שפיגל ומשתתף קבוע בערבי הפואטרי סלאם‬ ‫הירושלמיים‪" .‬לפני חמש שנים התחלתי לכתוב‬ ‫שירים ומצאתי את עצמי מתוסכל ‪ -‬מה שכתבתי‬ ‫היה יותר מדי אישי ומבוסס על אופן הביצוע מכדי‬ ‫שיוכל לעבוד בערבי שירה או כשיר מולחן"‪.‬‬

‫העוסקים בשירה העידו גם על חיפוש של‬ ‫נתיב תקשורת עם הקהל‪ ,‬כאשר מבחינתם‪,‬‬ ‫המפגש בין האנשים לא פחות חשוב מאיכות‬ ‫הטקסטים‪" .‬השאיפה היא ליצור מופע שיהיה רגע‬ ‫של מפגש‪ ,‬ולא משהו שמגדיל את האניגמטיות‬ ‫שגם ככה קיימת בשירה"‪ ,‬מסבירה שקרג'י‪.‬‬ ‫סגרסקי טוען כי שיטת הניקוד שקיימת בפואטרי‬ ‫סלאם מהווה גורם מגשר בין המשורר לקהל‪" .‬זה‬ ‫מעביר למשורר את החובה לתקשר"‪ ,‬הוא מסביר‪.‬‬ ‫"יחד עם זאת‪ ,‬יש בזה משהו שיכול לסרס בנוגע‬ ‫להבאת דברים שהם פחות נגישים ומובנים‪ .‬זה מכוון‬ ‫לאיזה סוג של פופ"‪.‬‬ ‫גם בערבי הבוק סרפינג ניכר שהמפגש הספרותי‬ ‫מקבל משמעות אנושית נוספת‪" .‬למפגשים‬ ‫בירושלים מגיעים אנשים מכל הסוגים‪ :‬דתיים‪,‬‬ ‫חילונים וחרדים‪ ,‬מכל הגילים"‪ ,‬חושפת חורי‪" .‬רבים‬ ‫מהאנשים לא הייתי פוגשת בחיים במקום אחר‪,‬‬ ‫וכולם מגיעים מתוך מקום של שיח מכבד ומכיל"‪.‬‬ ‫אז אם חשבתם להספיד את הפואמות‪ ,‬כדאי‬ ‫שתחשבו פעמיים‪" .‬אין ספק שזה המדיום האמנותי‬ ‫המרכזי בעידן הזה ‪ -‬הקצר והממצה"‪ ,‬קובעת‬ ‫שקרג'י נחרצות‪" .‬אנחנו אולי לא מודעים לזה‪ ,‬אבל‬ ‫כשאנחנו כותבים סטטוס בפייסבוק או מצייצים‬ ‫בטוויטר אנחנו משתמשים במיומנויות פואטיות‪.‬‬ ‫יש כבר שירי טוקבק ושירי טוויטר‪ ,‬והייתי אומרת‬ ‫שיום אחד נגיע גם להייקו‪ ,‬אבל אנחנו כבר יותר‬ ‫קצרים מזה"‪.‬‬

‫פרויקט "מטר על מטר" ‪ -‬שילוט בעמק רפאים‬ ‫ביוזמת "מקום לשירה"‪ .‬צילום‪ :‬יח"צ‬

‫תחיית המילה?‬ ‫הבית של כל התארגנויות המשוררים בבירה‬ ‫הוא "מקום לשירה"‪ ,‬מוסד ירושלמי שחוגג השנה‬ ‫‪ 12‬שנים להיווסדו‪ .‬המקום דואג לפעילויות בנושא‬ ‫שירה‪ ,‬לרבות סדנאות כתיבה לאוכלוסיות מיוחדות‪,‬‬ ‫עשרות אירועי שירה )ביניהם האירועים בעמק‬ ‫רפאים ובשוק מחנה יהודה(‪ ,‬וגולת הכותרת ‪" -‬מטר‬ ‫על מטר" ‪ -‬פסטיבל השירה הגדול בארץ‪.‬‬ ‫נועה שקרג'י )‪ ,(24‬סטודנטית לתואר שני‬ ‫באינטרנט ומדיה באוניברסיטה העברית‪ ,‬שמנהלת‬ ‫את "מקום לשירה" יחד עם המשורר והסופר ד"ר‬ ‫גלעד מאירי‪ ,‬מספרת שמופעי הקראה הם רק‬ ‫פלטפורמה אחת שמארגן המוסד‪" .‬יש גם מודל‬ ‫שיחה בין משורר וסופר או משורר ומבקר‪ ,‬למשל"‪,‬‬ ‫היא מספרת‪" .‬נוסף על כך אנחנו מקיימים מופעים‬ ‫שבהם אנחנו משלבים בין אמנויות‪ ,‬לדוגמה מופע‬ ‫שירה ומחול"‪.‬‬ ‫בניגוד לדעה הרווחת‪ ,‬טוענת שקרג'י כי "המון‬

‫כ"ה באדר א' תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪25.2.2014‬‬

‫‪19‬‬

‫תרבות‬

‫קוֹל קוֹרא‬ ‫תשכחו את כל מה שידעתם על שירה‪ :‬ערבי המשוררים בירושלים פרצו את כל הגבולות‬ ‫כל מה שאתם צריכים זה טקסט חזק‪ ,‬קהל ומפגש יוצא דופן בין אנשים )וגם קצת‬ ‫אלכוהול לא יזיק( הודעות מייל מרגשות‪ ,‬קטעים ממגדיר ציפורים‪ ,‬טקסט ראפ פואטי‬ ‫או סטטוס מהטוויטר ‪ -‬ברוכים הבאים לסצנת ההקראות הלוהטת של העיר‬ ‫יעל טרודרט ואדוה דויטש‬ ‫מרכז העיר‪ .‬שוטר עובר בשעת לילה מאוחרת‬ ‫להשקיט את המבלים האחרונים במועדונים‬ ‫השונים‪ .‬לבסוף הוא מגיע לפאב חשוך‪ ,‬שם נגלים‬ ‫בפניו אנשים מדיפי ריח ערק שניגשים בתור‬ ‫למיקרופון ומקריאים מיילים מהאקסית או טקסט‬ ‫של שיר ששמעו אתמול ברדיו‪ .‬אין גבולות‪ ,‬אין‬ ‫חוקים‪ ,‬אין מחיצות‪ .‬המחזה שנגלה בפני השוטר כל‬ ‫כך הזוי ושונה‪ ,‬שהוא מצטרף אל היושבים בפאב‪.‬‬ ‫לא עובר זמן רב עד שגם הוא ניגש אל המיקרופון‪.‬‬ ‫בכל זאת‪ ,‬הקראת שיר קצר תזכה אותו בצ'ייסר‪ ,‬מה‬ ‫יש לו להפסיד?‬ ‫זוהי תמונת מצב אופיינית לערבי ה"דראנק‬ ‫פואטרי" )‪ ,(Drunk Poetry‬שמתרחשים בכל יום‬ ‫ראשון בלילה בפאב "הסירה" כבר יותר משנה‪ .‬מי‬ ‫שיבחן לעומק את התופעה‪ ,‬יגלה שבעיר הקודש‬ ‫ערבי הקראה שתויה כאלו‪ ,‬לצד מפגשים ביתיים‪,‬‬ ‫מופעים פומביים ומרתונים תיאטרליים על טהרת‬ ‫השירה‪ ,‬צוברים בשנים האחרונות קהל צופים‬ ‫ומשתתפים נאמן‪.‬‬

‫גרפסים ואופרה‬ ‫את מסורת ערבי ה"דראנק פואטרי" התחיל ניר‬ ‫שגב )‪ ,(31‬ברמן בפאב "הסירה"‪ ,‬לפני כשנה‪ ,‬יחד‬ ‫עם שני שותפים‪" .‬ימי ראשון תמיד היו ימים קצת‬ ‫ריקים במרכז העיר"‪ ,‬נזכר שגב‪" .‬אני קצת כותב‪,‬‬ ‫אז עלה לי רעיון לשלב בין הדברים ולעשות ערב‬ ‫הקראה‪ .‬שירה אני לא ממש אוהב‪ ,‬אבל חשבנו שכל‬ ‫אחד יעלה למיקרופון‪ ,‬יקריא משהו ויקבל צ'ייסר"‪.‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪25.2.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫כ"ה באדר א' תשע"ד‬

‫למקרה שתהיתם מה התוצאה‪" :‬בשעה‬ ‫הראשונה אנשים עוד לא יודעים כל‪-‬כך איך‬ ‫להתנהג וצריך לדחוף אותם לעלות‪ .‬אחרי שעה‬ ‫תמיד יש מישהו שקורא ‪ -‬מעפן‪ ,‬פסיכי‪ ,‬יפה‪ ,‬מדכא‪,‬‬ ‫מצחיק‪ .‬הערבים חופשיים לחלוטין‪ ,‬כשהסקאלה‬ ‫נעה בין זמרי אופרה שמפגינים את כישרונם‬ ‫למופע גרפסים שנמשך רבע שעה"‪ ,‬מעיד שגב‪.‬‬ ‫"רוב המקריאים הם 'משוררים של אייפונים'"‪,‬‬ ‫מסביר שגב‪" .‬הם מקריאים שורה שכתבו‬ ‫בסמארטפון‪ ,‬משהו שהם אוהבים מגוגל או אפילו‬ ‫הודעות טקסט שהם קיבלו‪ .‬הכול הולך‪ .‬דבר שאתה‬ ‫אוהב‪ ,‬דבר שאתה שונא ‪ -‬כל עוד אתה שומר‬ ‫על החוק הבסיסי של 'תקריא ואל תשיר'‪ ,‬אנחנו‬ ‫פתוחים להכול"‪.‬‬ ‫לצד הקראות השיכורים‪ ,‬קיימות גם אפשרויות‬ ‫פיכחות ומאורגנות ליהנות מהקראת טקסטים‬ ‫ספרותיים‪ .‬אחת מהן היא קבוצת ה"‪Book‬‬ ‫‪ "Surfing‬הגדלה‪ ,‬מעין הכלאה בין הבוק קלאב ‪-‬‬ ‫מועדון הספרות הישן והטוב‪ ,‬ל"‪"Couch Surfing‬‬ ‫)גלישת ספות ‪ -‬י‪.‬ט‪ .‬וא‪.‬ד‪ - (.‬אתר שמקשר בין‬ ‫אוכלוסיות שונות למטרת אירוח בבתים‪.‬‬ ‫הרעיון הוא קיום מפגש בין שבעה לתשעה‬ ‫אנשים‪ ,‬שמתארגן בקבוצת הפייסבוק של הקהילה‪,‬‬ ‫כאשר כל אורח מקריא שני טקסטים שלאחריהם‬ ‫מתקיים דיון משותף‪ .‬הדיונים נעים בין ניתוח‬ ‫ספרותי לבין שיחה רגשית מאוד‪ .‬גם כאן‪ ,‬ניכר‬ ‫טשטוש של גבולות הז'אנר‪ ,‬כשהקטעים הנקראים‬ ‫יכולים להיות שירים פרי עטיהם של המשתתפים‬ ‫או שירי משוררים ידועים‪ ,‬לצד מיילים‪ ,‬הודעות‪,‬‬

‫ואפילו הקראת הכתוב על שטר של ‪ 50‬שקל‪.‬‬ ‫"אחד הטקסטים הכי מרגשים ששמעתי היה‬ ‫כשמישהי הקריאה טקסט מתוך מגדיר ציפורים‪ .‬זה‬ ‫היה מדהים כמה שזה דיבר על בני אדם"‪ ,‬משתפת‬ ‫עדי חורי )‪ ,(27‬סטודנטית לפסיכודרמה ומנהלת‬ ‫קבוצת הבוק סרפינג הירושלמית‪" .‬מצד אחד‬ ‫האנשים במפגש זרים לחלוטין‪ ,‬ומצד שני האווירה‬ ‫מאוד אינטימית"‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬משיחה עם חורי ניכרת קרבה מיוחדת‪,‬‬ ‫כמעט מיסטית‪ ,‬שנוצרת בין המשתתפים‪ ,‬השונים‬ ‫לרוב אחד מהשני מבחינת רקע‪ ,‬עיסוק וגיל‪" .‬מה‬ ‫שמדהים זה שאפשר לראות שבכל מפגש מתגבשת‬ ‫קבוצה‪ ,‬ויותר מזה ‪ -‬מתגבש תוכן קבוצתי‪ .‬לא משנה‬ ‫מה אנשים תכננו‪ ,‬כשמגיעים הכול מתחבר‪ .‬פעם‬ ‫אחת החלפתי שיר ברגע האחרון‪ ,‬ומישהי אחרת‬ ‫גם רצתה להביא את אותו השיר בדיוק ושכחה‬ ‫אותו בבית‪ .‬בסופו של דבר הטקסטים החדשים של‬ ‫שתינו התחברו‪ ,‬והתיאום הזה העביר אותנו תהליך‬ ‫כפרטים וכקבוצה"‪.‬‬

‫מדברים שירה‬ ‫לעומת המפגשים המצומצמים הקלאסיים‬ ‫של הבוק סרפינג‪ ,‬ז'אנר הפואטרי סלאם‬ ‫נמצא על הגבול בין שירה‪ ,‬תיאטרון וראפ‪.‬‬ ‫הרעיון‪ ,‬שהתחיל בארצות הברית לפני כ‪30-‬‬ ‫שנה‪ ,‬עשה עלייה לפני כשנתיים וחצי‪ ,‬ומאז‬ ‫הספיק להתבסס בתל אביב‪ ,‬בירושלים ובחיפה‪.‬‬ ‫הפורמט מתבסס על קטעים של שירה מדוברת‬

‫תרבות‬

‫אל המעיין‬ ‫ודאי כבר נתקלתם בתופעת‬ ‫"הכלבו התרבותי"‪ :‬מיצג‬ ‫אמנותי‪ ,‬תערוכה‪ ,‬הרצאה‪ ,‬סרט‬ ‫קצר‪ ,‬ואיך לא ‪ -‬כוס בירה‬ ‫צוננת פאב "המעיין" הצטרף‬ ‫באחרונה למועדון הכול כלול‬ ‫של התרבות הירושלמית‪ ,‬ומוכן‬ ‫לעשות הרבה כדי שלא תישארו‬ ‫בבית המומלצים‪ :‬חדר חזרות‬ ‫מצויד בחינם‪ ,‬הקרנות של‬ ‫סרטים‪ ,‬ואפילו מקום לצפות בו‬ ‫במשחק סוער של ברצלונה‬ ‫אביגיל אביכזר‬ ‫צילום‪ :‬יח"צ‬

‫בשנים האחרונות יציאה סטנדרטית לבירה‬ ‫בירושלים היא לא פחות ממאורע תרבותי‪.‬‬ ‫תוך כדי לגימה אפשר לזכות להצצה במוזיקאי‬ ‫בתחילת דרכו‪ ,‬כשמעליך תלויה תמונה של‬ ‫סטודנטית לאמנות שמציגה במקום‪ .‬ביום טוב‬ ‫תמצאי את עצמך נשענת על סטנד בגדי יד שנייה‬ ‫בלהט הרטרו‪ ,‬כשלידך יהבהב מיצג אמנותי‬ ‫הכולל שחקניות מאופרות בתלבושות יצירתיות‪.‬‬ ‫"המעיין"‪ ,‬פאב חדש שנפתח לפני כחודש‬ ‫ברחוב בן סירא‪ ,‬לוקח את הקונספט כמה צעדים‬ ‫קדימה‪ .‬מה הוא מציע? כל מה שאתם רוצים בעצם‬ ‫ משימוש חינמי בציוד הגברה לצורך חזרות‪ ,‬דרך‬‫צפייה במשחקי כדורגל ובסרטים ועד הרצאות‬ ‫ומיצגי תיאטרון‪ .‬המקום עוד בתחילת דרכו אך דני‬ ‫חליפה )‪ ,(25‬מנהלת המקום‪ ,‬שולפת צרור רעיונות‬ ‫מכל הסוגים‪" :‬אנחנו מציעים במות פתוחות‬ ‫להרכבים שעוד לא התגבשו‪ ,‬קריוקי לחולמים‬ ‫לשיר‪ ,‬הקרנות של סרטים מעניינים ורלוונטיים‬ ‫מחו"ל ושיחות עם במאים"‪.‬‬ ‫נוסף לאלו‪ ,‬מקווה חליפה להציע ליושבים‬ ‫במקום גם "צפייה במשחקי כדורגל‪ ,‬הקרנות סרטי‬ ‫סטודנטים שחבל שיישארו רק על ההארד דיסק‪,‬‬ ‫ערבי יוטיוב בסגנון 'יו מייק רימייק'‪ ,‬תיאטרון‬ ‫פלייבק‪ ,‬שידורי רדיו חיים שמזמינים קהל להיות‬ ‫חלק מההופעה המשודרת‪ ,‬ערבי אוכל‪ ,‬סדנאות‬ ‫למיניהן‪ ,‬כדורגל‪ ,‬יד שנייה‪ ,‬שוק קח‪-‬תן‪ ,‬ערב‬ ‫דראג‪ ,‬הרצאות מעניינות בסגנון 'טד'‪ ,‬וכמובן‬ ‫מסיבות שיתפשטו החוצה אל הפסאז'"‪.‬‬

‫לא רק לבצלאלניקים‬ ‫סיפורו של "המעיין" מתחיל ב"מחסן"‪ ,‬פאב‬ ‫שהוקם לפני כשנתיים‪ .‬כשהפאב צמח‪ ,‬הפך‬

‫החלל הסמוך לו‪ ,‬שבו הוקם "המעיין"‪ ,‬למחסן‬ ‫של ה"מחסן"‪ .‬לפני כחודשיים נכנסה לתמונה‬ ‫חליפה‪ ,‬סטודנטית לתיאטרון חזותי‪ ,‬שביקשה‬ ‫לעשות עם החלל הרחב של המחסן משהו מקורי‪,‬‬ ‫טוב ובעיקר שיתופי‪.‬‬

‫"המטרה המרכזית היא‬ ‫לאפשר לקהל להיות יותר‬ ‫פעיל ‪ -‬אנחנו נותנים את‬ ‫הבמה‪ ,‬ומאפשרים לקהל‬ ‫ליצוק את התוכן"‪.‬‬

‫דני חליפה‪ ,‬מנהלת "המעיין"‬ ‫"כרגע אקבל בשמחה כל הצעה"‪ ,‬מעידה‬ ‫חליפה‪" ,‬אני רוצה לשמוע מה אנשים מחפשים‬ ‫ואין בעיר‪ ,‬ולנסות ולראות אם זה מתאים למקום‬ ‫ואם עוד אנשים אוהבים וזורמים‪ .‬אני מניחה‬ ‫שעם הזמן יתגבש למקום אופי מסוים"‪.‬‬ ‫מה הייחודיות של "המעיין" על פני פאבים‬ ‫אחרים בעיר?‬ ‫"אנחנו רוצים לגרום לאנשים לצאת לבד‬ ‫מהבית‪ ,‬ולא רק כדי לשתות בירה‪ .‬בכל ערב‬ ‫יציע המקום אירוע אחר ‪ -‬ערב אחד תגיע להאזין‬ ‫וערב אחר תגיע להופיע‪ .‬המטרה המרכזית היא‬ ‫לאפשר לקהל להיות יותר פעיל ‪ -‬אנחנו נותנים‬ ‫את הבמה‪ ,‬ומאפשרים לקהל ליצוק את התוכן‪ .‬זה‬ ‫מקום נוח לשבת‪ ,‬לשכב‪ ,‬לישון‪ ,‬לדבר ולרקוד"‪.‬‬ ‫חליפה מקווה שבבוא היום המקום יכונן‬ ‫קהילה צעירה של אנשים שאוהבים ליצור‪.‬‬ ‫"'המעיין' נועד להיות מקום מפגש בין אנשים‬

‫סתם כדי להכיר‪ ,‬אבל גם כדי ליצור שיתופי‬ ‫פעולה מעניינים ולכוון לאווירה משפחתית"‪,‬‬ ‫היא מסבירה‪.‬‬ ‫מי הקהל שאת מצפה שיפקוד את המקום?‬ ‫"לא רק סטודנטים לאמנות בעיר‪ .‬על‪-‬ידי‬ ‫יצירה של תוכן שונה בכל ערב‪ ,‬אני מקווה שיותר‬ ‫אנשים ירגישו חלק מהמקום‪ .‬מי שבא לשמוע‬ ‫הרצאה בנושא מוזיקה ואהב את האווירה‪ ,‬יש‬ ‫סיכוי טוב שיגיע לערב פרפורמנס וכך יזכה‬ ‫להיחשף לעוד דברים שלא חשב עליהם"‪.‬‬

‫מתנ"ס בבוקר‪ ,‬פאב בלילה‬ ‫חליפה מעידה כי "המעיין" הוקם מתוך‬ ‫תחושת מחסור במקומות תרבות בעיר‪" :‬מאסתי‬ ‫בלצאת לבירה כל כך הרבה פעמים בלי משהו‬ ‫מיוחד יותר מזה"‪ .‬לדבריה‪ ,‬המקום פתוח גם‬ ‫בבקרים לאנשים שרוצים לקיים בו חוגים‬ ‫או חזרות ללהקות‪ ,‬ובהחלט יכול להוות בית‬ ‫למוזיקאים צעירים‪ .‬הקירות הכחולים התוחמים‬ ‫את המקום משתתפים אף הם בקונספט‪,‬‬ ‫ומיועדים לשמש גלריה עבור המעוניינים בכך‪.‬‬ ‫על אף ש"המעיין" פתוח רק חודש וחצי‪,‬‬ ‫התקיימו בו "ערב שירה בדיבור"‪ ,‬ערב קריוקי‪,‬‬ ‫הופעה של להקת רייסקינדר וערב אנימציה של‬ ‫סרטי סטודנטים‪ .‬בנוסף‪ ,‬בימי ראשון ורביעי‬ ‫משדרים ממנו את רדיו קול ירושלים‪.‬‬ ‫"הרעיון הבא שלי הוא ערב כישרונות צעירים‬ ‫וערב 'מה אתה יכול לעשות בדקה אחת' ‪ -‬אבל‬ ‫לאלו עוד אין תאריכים סגורים"‪ ,‬אומרת חליפה‪,‬‬ ‫וממשיכה להפליג ברעיונות חדשים‪" :‬בקרוב‬ ‫מתחיל קורס די‪.‬ג'יי וקורס סאונד‪ .‬אני רק מחכה‬ ‫לעוד הצעות‪ ,‬הדלת שלנו פתוחה"‪.‬‬ ‫כ"ה באדר א' תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪25.2.2014‬‬

‫‪21‬‬

‫תרבות‬

‫למלא את החלל‬ ‫איור תלת ממדי לצד‬ ‫אוריגמי מפוסל‪ ,‬סיפורו‬ ‫של פיל‪-‬ים סמוך לבגדי‬ ‫מעצבים‪ ,‬ולקינוח ‪-‬‬ ‫כוס קפה משובח‬ ‫בכתובת אחת‪ ,‬בצלאל‬ ‫‪ ,7‬דרים יחדיו שלושה‬ ‫חללים צבעוניים‪:‬‬ ‫גלריית אמנים‪ ,‬מתחם‬ ‫מעצבים ובית קפה קטן‬ ‫דירה להכיר ‪ -‬הגרסה‬ ‫הארטיסטית‬ ‫סיון מזוז‬ ‫מימין לשמאל עם כיוון השעון‪ :‬מאיה אטון ‪ -‬עירוי קרמיקה וחבל; טל גלבוע ‪ -‬חיפושית; יונתן פיאלקוף ‪ -‬פלמינגו בקיפול נייר; דניאל פישר‪Sometime a place -‬‬

‫באמצע הדרך בין נחלאות למרכז העיר עומד‬ ‫לו מתחם ששווה להכיר‪ .‬הנאים הדיירים בעיניך?‬ ‫אי אפשר לענות בשלילה כשהמתחם טומן בחובו‬ ‫"שלושה במחיר אחד" ‪ -‬שלושה מפלסים הכוללים‬ ‫מרכז מעצבים‪ ,‬גלריית אמנות ובית קפה‪ .‬מתחם‬ ‫"מעצבים בעיר" הוקם בבצלאל ‪ 7‬לפני כשלוש‬ ‫שנים על‪-‬ידי המרכז לעיצוב ברשות לפיתוח‬ ‫ירושלים‪ ,‬מתוך מטרה לעודד מעצבים‪ ,‬שמקבלים‬ ‫את החלל במחיר מסובסד‪ ,‬להשתקע בירושלים‪.‬‬ ‫הכניסה אל המתחם היא דרך בית הקפה‪,‬‬ ‫כאשר מלצריות חייכניות מפנות את הלקוחות‬ ‫ואת העוברים ושבים פנימה‪ ,‬ומתמוגגות נוכח‬ ‫הבעת ההפתעה של אלו כאשר הם נחשפים לעולם‬ ‫התרבות המגוון שנמצא בתוך המתחם ולא נראה‬ ‫כלפי חוץ‪ .‬ביום שישי‪ ,‬אגב‪ ,‬הקלפים נחשפים ורבים‬ ‫מהמעצבים מוציאים דוכנים לרחוב להשתתף ביריד‬ ‫שנמצא ברחוב בצלאל‪.‬‬

‫בטן רכה‬

‫"בגן החיות של ברלין‪ ,‬ליד הבריכה של פיל הים‪,‬‬ ‫יש תצוגה מיוחדת במינה‪ .‬בתיבת זכוכית מוצגים‬ ‫כל החפצים שנמצאו בקיבתו של פיל הים רולנד‪,‬‬ ‫שמת ב‪ 21-‬באוגוסט ‪ .1961‬ואלה הם‪ :‬מצת ורוד‪,‬‬ ‫בובה קטנה‪ ,‬אקדח מים" ‪ -‬כך נפתח הספר "מוזיאון‬ ‫הכניעה ללא תנאי" של הסופרת היוגוסלבית‬ ‫דוברבקה אוגרשיץ'‪ ,‬שמבוסס על סיפורו האמיתי‬ ‫של פיל ים בשם רולנד‪ ,‬שמת שמונה ימים לאחר‬ ‫הקמת חומת ברלין בגלל תכולת קיבתו הייחודית‪.‬‬ ‫סיפורו של רולנד היה שוקע בתהום הנשייה‬ ‫אלמלא ספרה של אוגרשיץ'‪ ,‬שעוסק בחלקו בקשר‬ ‫שבין הפריטים שנמצאו בבטנו‪ .‬על בסיס רעיון זה‬ ‫קמה התערוכה הקבוצתית החדשה "נקודתיים"‪,‬‬ ‫שמתקיימת בגלריה "חדר דימויים"‪ ,‬שייסדו טל רוזן‬ ‫אליעזר ויואל פינק‪ ,‬בוגרי צילום בבצלאל‪.‬‬ ‫אוצרי "נקודתיים"‪ ,‬האחים מרב קמל ואמיר‬

‫מנשהוף‪ ,‬תקפו את הרעיון בדרך חדשנית‪ :‬הם‬ ‫נותנים במה דווקא למשפט הפתיחה של אוגרשיץ'‪,‬‬ ‫ולא לפריטים שנמצאו בבטן פיל הים‪ .‬בין המוצגים‬ ‫בתערוכה ניתן למצוא את יצירתה של טל גלבוע‬ ‫)‪ ,(28‬בוגרת המחלקה לאמנות בבצלאל‪ .‬גלבוע‬ ‫יצרה קולאז' של חיפושית שמורכב מכמה חתיכות‬ ‫הגזורות ומודבקות שוב‪ ,‬שיחד עם שני אובייקטים‬ ‫נוספים מרכיב את הביטוי "כל החפצים"‪.‬‬

‫"הקהל שמגיע מאוד הטרוגני‬ ‫ומשעשע ‪ -‬הגיע לכאן אדם‬ ‫שבצעקות באנגלית החל למנות‬ ‫בפניי את האמנים הגדולים בעולם‬ ‫בעיניו‪ ,‬אנדי וורהול‪ ,‬רוי ליכטנשטיין‬ ‫והשלישי הוא עבדכם הנאמן"‪.‬‬ ‫יונתן פיאלקוף )‪ ,(30‬דוקטורנט‬ ‫לתקשורת באוניברסיטה העברית‬ ‫ומתמחה באוריגמי‪ ,‬המציג בבצלאל‬ ‫"אחד הנושאים שמחברים לסיפור הוא שיש‬ ‫חלקים משולבים של גוף וחיה ושיש מהפך מפנים‬ ‫לחוץ"‪ ,‬מתארת גלבוע‪" .‬החיפושית נראית לאנשים‬ ‫כמו ראש שהוא גם הגוף"‪ .‬התערוכה מורכבת‬ ‫מיצירות של ‪ 15‬אמנים וכוללת עבודות מיוחדות‬ ‫במינן‪ ,‬ביניהן עבודתה המסקרנת של יעל אמית‪,‬‬ ‫שמציגה את המילה "מת" על‪-‬ידי תמונה של סירה‬ ‫שניתן לסובב‪ ,‬ובאמצעות גרגירי חול נופלים נראית‬ ‫כטובעת ושבה בחזרה לחיים‪.‬‬ ‫"הגלריה די קטנה‪ ,‬כך שנדרשת חשיבה‬ ‫אסטרטגית בתכנון התערוכות"‪ ,‬מספר רוזן אליעזר‪.‬‬ ‫"אנחנו מציעים את הגלריה ללא תשלום לאמנים‬ ‫צעירים כדי לתרום להתפתחות שלהם"‪.‬‬

‫מתחם המעצבים‬

‫חנויות המעצבים במתחם כוללות קרמיקה‪,‬‬ ‫צורפות‪ ,‬אופנה ואמנות זכוכית‪ .‬כדי להתקבל‬ ‫למתחם המסובסד נדרשים המעצבים להיות‬ ‫בוגרים של מוסד לעיצוב ולהגיש תיק עבודות‪.‬‬ ‫אמן מעט שונה בנוף המקומי הוא יונתן פיאלקוף‬ ‫)‪ ,(30‬דוקטורנט לתקשורת באוניברסיטה העברית‬ ‫המתמחה באוריגמי‪ .‬בחנות שלו אפשר למצוא‬ ‫תמונות ואביזרים ייחודיים שמכילים אוריגמי‬ ‫שעבר פלסטיזציה באמייל קר‪.‬‬ ‫איך משלבים בין לימודי דוקטורט ליצירת‬ ‫אוריגמי? על‪-‬פי פיאלקוף‪ ,‬די בקלות‪" .‬אני יושב‬ ‫בסטודיו וכותב דוקטורט‪ ,‬ואילו באוניברסיטה ‪-‬‬ ‫יושב ומקפל"‪ ,‬הוא צוחק‪ .‬העיסוק באוריגמי היה‬ ‫בגדר תחביב עבור פיאלקוף‪ ,‬עד שהחל למכור את‬ ‫עבודותיו במתחם המעצבים שהיה קיים בשוקניון‬ ‫במיקומו המקורי‪" .‬התחלתי לעשות תמונות‬ ‫של אוריגמי וכחלק ממתחם המעצבים נחשפתי‬ ‫לטכניקות חדשות כמו האמייל"‪ ,‬הוא מגלה‪.‬‬ ‫"קיים כאן איזון טוב בין לעבוד ובין למכור"‪,‬‬ ‫מספר פיאלקוף‪" ,‬יש שיתופי פעולה בין חלקי‬ ‫המתחם‪ ,‬דוגמת כלי קרמיקה שנמכרים לבית הקפה‪.‬‬ ‫אחת מאמניות הקרמיקה הגדילה לעשות ואיירה‬ ‫על כוסות הקרמיקה שלה אנשים שישבו בבית‬ ‫הקפה‪ .‬היא סיפרה לאחד הלקוחות שהיא איירה‬ ‫אותו‪ ,‬והוא התלהב וקנה חצי מהסחורה שלה"‪.‬‬ ‫ומה בנוגע לקהל שמקיף את המקום? "הקהל‬ ‫שמגיע מאוד הטרוגני ומשעשע ‪ -‬לפעמים המקום‬ ‫מהווה מגנט לתמהונים"‪ ,‬אומר פיאלקוף‪" ,‬בשבוע‬ ‫האחרון הגיע לכאן אדם שבצעקות באנגלית החל‬ ‫למנות בפניי את האמנים הגדולים בעולם בעיניו‪,‬‬ ‫כשהראשון הוא אנדי וורהול‪ ,‬השני רוי ליכטנשטיין‬ ‫והשלישי הוא עבדכם הנאמן‪ .‬נאלצתי להרגיע את‬ ‫כל האמנים לידי ולהבטיח שלא אשכח מאיפה‬ ‫באתי"‪ ,‬הוא מסכם בחיוך‪.‬‬ ‫כ"ה באדר א' תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪25.2.2014‬‬

‫‪23‬‬

‫תרבות‬

‫ערך מומלץ ‪ /‬ענת זלצברג‬

‫ברוכים הבאים לשום מקום‬ ‫אזהרה‪" :‬נברסקה" צולם בשחור לבן‪ .‬אין‬ ‫בו ולו סצנה אחת בצבע‪ ,‬אפילו לא ילדה אחת‬ ‫במעיל אדום‪ .‬אם נבהלתם‪ ,‬זה בסדר ‪ -‬אתם לא‬ ‫לבד‪ .‬הביקורות המהללות מרתיעות עוד יותר ‪-‬‬ ‫סרטים שמוגדרים כ"יצירות מופת של צניעות"‬ ‫נוטים להיות פשוט משעממים‪ ,‬בפרט אם הם‬ ‫מוקרנים ב"לב סמדר"‪ ,‬הקולנוע הכי עילאי‬ ‫ומתנשא בירושלים‪.‬‬ ‫אם מתנתקים מכל הדעות המקדימות‪,‬‬ ‫מתברר ש"נברסקה" הוא פשוט סרט טוב‪ .‬לא‬ ‫סרט טוב להיפסטרים בורגנים‪ ,‬אלא באמת‬ ‫סרט טוב‪ ,‬כזה ששואב אותך לתוך עולם אחר‪.‬‬ ‫הבמאי אלכסנדר פיין )"אודות שמידט"( הצליח‬ ‫לעשות דבר מופלא ‪ -‬הוא מכניס את הצופים‬ ‫לעומק המציאות העגמומית שבתוכה הסרט‬ ‫מתרחש‪ ,‬מבלי שישתעממו ממנה‪.‬‬ ‫הדמויות )והשחקנים שמאחוריהן( אמינות‬ ‫כל כך‪ ,‬וקצב החיים שלהן כה מידבק‪ ,‬עד‬ ‫שהמוח מתחיל לתקתק בקצב אחר‪ ,‬אטי יותר‪.‬‬ ‫הציר המרכזי של הסרט מתמקד בוודי גרנט‬ ‫)ברוס דרן‪ ,‬שמועמד לאוסקר על תפקידו ‪-‬‬ ‫ובצדק(‪ ,‬קשיש מטושטש עם חיבה לטיפה‬ ‫המרה‪ ,‬שיוצא למרדף סהרורי למימוש הבטחת‬ ‫שקר לפרס בסך מיליון דולר‪.‬‬

‫בנו הצעיר של וודי‪ ,‬דיוויד )וויל פורטה‪,‬‬ ‫שדועך בצלו הענק של דרן(‪ ,‬מחליט להניח‬ ‫לעוולות העבר של אביו מאחוריו‪ ,‬ולהצליח‬ ‫להעניק לו קצת נחת‪ ,‬לפני שיהיה מאוחר מדי;‬ ‫הוא ייקח אותו אל לינקולן‪ ,‬נברסקה‪ ,‬שם‪,‬‬ ‫למרבה הצער‪ ,‬לא מחכה לו הפרס המובטח‪.‬‬ ‫בתפקיד אמו השתלטנית של דיוויד‪ ,‬גונבת‬ ‫את ההצגה ג'ון סקוויב המופלאה )שתיזכר‬ ‫לנצח כחולת העגבת הפלרטטנית מהסדרה‬ ‫"האוס"(‪ .‬היא חסרת רגישות וגסת רוח‪ ,‬והאופן‬ ‫שבו היא רודה בכל הדמויות שסביבה פשוט‬ ‫מענג לצפייה‪ .‬הצרימה בדמותה תורמת להנאה‬ ‫מהסרט‪ ,‬כמו שהמלנכוליה האפרורית שבו‬ ‫מחזקת את ההומור העדין שלו‪.‬‬ ‫עלילת "נברסקה" חוצה כמה מהמדינות‬ ‫הנשכחות ביותר בארצות הברית‪ ,‬אלו שפשוט‬ ‫לא עושים עליהן סרטים‪ .‬מדינות אלו מכונות‬ ‫"‪ - "fly-over states‬המקומות שמעליהם‬ ‫חולפים בטיסה בדרך למקום אטרקטיבי יותר‪.‬‬ ‫"העולם הגדול" מעולם לא ביקר בנברסקה‪,‬‬ ‫הוא פשוט עוד לא פתח שם סניף‪ .‬הדמויות‬ ‫בסרט לא מאושרות מחייהן‪ ,‬וזה לא בדיוק‬ ‫מפריע להן‪ .‬השלווה שלהן כל כך משכנעת‪,‬‬ ‫שהיא נשארת איתך גם אחרי הצפייה‪.‬‬

‫צילומי מסך‪ :‬מתוך הסרט "נברסקה"‬

‫המלצת האתון‪:‬‬ ‫לב סמדר‪ ,‬לויד ג'ורג' ‪4‬‬

‫<< לוותר;‬ ‫<< פושר;‬ ‫<< עובר;‬ ‫<< מומלץ;‬ ‫<< מאסט!‬

‫שומר מסך ‪ /‬יעל טרודרט‬

‫צילומי מסך‪ :‬מתוך "בייבי בום"‬

‫הרחם של המדינה‬

‫כבר בצפייה בפרסומות ל"בייבי בום" ניתן‬ ‫היה להבין שתוכנית הריאליטי החדשה חוצה‬ ‫גבול נוסף בדרך לפריצות מוחלטת‪ ,‬למציצנות‬ ‫מוגזמת ולשיתוף חסר מסננות‪ .‬הבעיה עם‬ ‫התוכנית מתחילה עוד לפני הצפייה בה‪ ,‬והיא‬ ‫בעיה מוסרית‪ .‬היכן עובר הגבול שלנו ‪ -‬כחברה‬ ‫וכאנשים בעידן הפייסבוק והאינסטגרם ‪ -‬בכל‬ ‫הנוגע להכנסת זרים לחיינו הפרטיים?‬ ‫למה מעסיקים צריכים לראות את עובדותיהן‬ ‫בביקיני בפייסבוק? למה צריך לצפות באלבום‬ ‫החתונה של המפקד מהצבא‪ ,‬או של חברה‬ ‫לכיתה מבית הספר היסודי? ולמה‪ ,‬לעזאזל‪,‬‬ ‫מדינה שלמה צריכה לראות בסלון ביתה את‬ ‫הרגע הכי מיוחד בחייו של זוג?‬ ‫הצפייה בתוכנית‪ ,‬שהחלה בהסתייגות‬ ‫מוסרית ברורה וחד‪-‬משמעית‪ ,‬שינתה כיוון‬

‫מהר מאוד‪ .‬היא הפכה למעין חטא מתוק‬ ‫בסגנון "דמדומים" ‪ -‬זה טראש‪ ,‬אבל טראש טוב‬ ‫ועשוי נכון‪ .‬קשה להתעלם מהעובדה שבניגוד‬ ‫לתוכניות ריאליטי אחרות‪ ,‬שמציגות מצבים‬ ‫הזויים במסווה של "מציאות"‪ ,‬הדרמה ב"בבייבי‬ ‫בום" היא הדרמה הכי בסיסית שקיימת‪.‬‬ ‫התוצאה היא אמיתית‪ ,‬חריפה‪ ,‬לפעמים‬ ‫אפילו מביכה במערומיה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬ברגעים‬ ‫שקרובים ללידה קשה להאמין שזיוף הוא בכלל‬ ‫אופציה‪ ,‬בעיקר עבור האישה ההרה‪ ,‬שנצפית‬ ‫ברגעיה החשופים ביותר‪ ,‬אבל גם בעוצמתה‪.‬‬ ‫לרגע אחד‪ ,‬כשהלידה מתרחשת‪ ,‬נדמה שפשוט‬ ‫בלתי אפשרי להישאר אדישים )מי צריך‬ ‫עקרונות?( והדמעות זולגות מעצמן‪.‬‬ ‫אחרי צפייה בשלוש לידות מתברר הנזק‬ ‫האמיתי של התוכנית ‪ -‬הפיכתו של אירוע כל כך‬

‫אינטימי למשהו שדומעים איתו בפריים טיים‪.‬‬ ‫הלידה אינה שייכת עוד לתא המשפחתי בלבד‪,‬‬ ‫אלא לכולם‪ .‬הפיכת הלידה למאורע פומבי‬ ‫מגיעה לשיא האבסורד והציניות עם הפיכתה‬ ‫למושא להשוואה‪ .‬כצופה‪ ,‬קשה שלא להרגיש‬ ‫שלידה אחת פחות דרמטית‪ ,‬נוצצת‪ ,‬או מיוזעת‬ ‫מהאחרת‪.‬‬ ‫אז למרות שהתוכנית מאוד מרגשת‪ ,‬כי לידה‬ ‫היא מאורע כזה‪ ,‬אי אפשר להתעלם מההוזלה‪,‬‬ ‫מהזלזול ומהמסחור של הרגע אולי הכי טהור‬ ‫שקיים‪ .‬אלו מובילים לתהייה מה עוד אפשר‬ ‫לקחת מאיתנו‪ ,‬וכמה עמוק ימשיכו לחדור לנו‬ ‫לחיים‪ ,‬שלא לומר בין הרגליים‪.‬‬ ‫"בייבי בום"‪ ,‬ערוץ ‪ ,10‬יום א'‪.21:00 ,‬‬ ‫כ"ה באדר א' תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪25.2.2014‬‬

‫‪25‬‬

‫דירה להכיר‬

‫ברמניות טבעוניות‪ ,‬צילומי תחתונים וארוחות שישי המוניות בגבעה הצרפתית‬

‫"החלום שלנו הוא לשכור את השאטל של האוניברסיטה כדי להביא אנשים מהעיר לארוחות"‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬ברית יעקובי‬

‫ברית יעקובי‬ ‫הנפשות הפועלות‪ :‬הכירו את בנות "פונדק‬ ‫החתלתולים" שבגבעה הצרפתית‪ :‬אסנת מרזוק‪,‬‬ ‫ליאה גורביץ' ונורית גל‪ .‬מרזוק‪ ,‬סטודנטית‬ ‫למדעי הסביבה וללימודי מזרח אסיה‪ ,‬וגורביץ'‪,‬‬ ‫שלומדת ריפוי בעיסוק‪ ,‬מברמנות ב"צ'ייסר בר"‬ ‫שבגבעה‪ ,‬וגל‪ ,‬הצלע השלישית‪ ,‬לומדת תקשורת‬ ‫חזותית בבצלאל‪.‬‬ ‫שלושתן טבעוניות שהכירו דרך קבוצת‬ ‫הפייסבוק "דירות בין טבעונים"‪ .‬השידוך הצליח‬ ‫בגדול‪ ,‬ומאז נהפך ביתן למרכז חברתי‪-‬טבעוני‪.‬‬ ‫כל שותפה הביאה את החתול הפרטי שלה‪ :‬גל‬ ‫את אדי‪ ,‬מרזוק את נונה וגורביץ' את החתול‬ ‫בעל השם המחייב ‪ -‬קפטן ג'ון סמית'‪.‬‬ ‫טבעוניות נהנות יותר‪ :‬למי שחשב‬ ‫שטבעונים אוכלים רק עלים‪ ,‬ב"פונדק"‬ ‫מוכיחים אחרת‪ :‬על השולחן אייס קפה סויה‪,‬‬ ‫פסטה בטטה מהבילה ולקינוח חטיף "סניקרס"‬ ‫טבעוני לחלוטין‪" .‬מה שבטוח‪ ,‬אף פעם לא‬ ‫רעבים אצלנו"‪ ,‬מאשרות הבנות‪.‬‬ ‫חרב מעץ ותחתונים‪ :‬כמו בכל דירה של‬ ‫בצלאלניק מצוי‪ ,‬גם בדירת השלוש אפשר‬ ‫למצוא פריטים כמו חרב מעץ‪ ,‬ענפים ושאר‬ ‫חומרים המשמשים את גל בעבודותיה‪ .‬מרזוק‬ ‫וגורביץ' כבר מתורגלות להיות דוגמניות‬

‫ולשמש שפני ניסוי לרעיונותיה היצירתיים של‬ ‫נורית‪" .‬יום אחד נורית התקשרה אלי ואמרה‬ ‫לי 'אפשר לצלם לך את התחתונים?'"‪ ,‬מתארת‬ ‫מרזוק‪" ,‬כמובן שזרמתי"‪.‬‬ ‫‪" :Vegan Cat House‬בשנה שעברה‪,‬‬ ‫כשגרתי בחיפה‪ ,‬ארוחות שישי תמיד היו אירוע‬ ‫מאולתר ללא הרבה משתתפים"‪ ,‬מספרת גל‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬היא החליטה ליזום בשיתוף עם שותפותיה‬ ‫ארוחות שישי מאורגנות והמוניות לכל החפץ‬ ‫בכך‪ .‬השלוש פתחו דף פייסבוק בשם "ארוחות‬ ‫שישי ואירועים בדירת החתלתולים ‪Vegan -‬‬ ‫‪."Cat House‬‬ ‫"כשהיו לנו ‪ 50‬לייקים התלהבנו"‪ ,‬מספרת‬ ‫גורביץ'‪" ,‬וזה עוד כלום‪ .‬היום יש לנו כמעט ‪200‬‬ ‫לייקים והיד עוד נטויה"‪ ,‬היא מחייכת‪ .‬העמוד‬ ‫של השלוש זכה לפרסום בעמוד פופולרי נוסף‬ ‫של הרשת החברתית בשם "קהילות מגניבות‬ ‫מתחת לרדאר"‪ ,‬ונחשב להמלצה נפוצה בשלל‬ ‫קבוצות טבעונים ירושלמיות‪" .‬החלום שלנו‬ ‫הוא לשכור את השאטל של האוניברסיטה כדי‬ ‫להביא אנשים מהעיר לארוחות"‪ ,‬הן מספרות‪.‬‬ ‫בינתיים נראה כי גם ללא השאטל היוזמה‬ ‫עושה את שלה‪ .‬בארוחה האחרונה נכחו ‪29‬‬ ‫אנשים‪ :‬חברים טובים‪ ,‬חברים של חברים ואפילו‬

‫אנשים שסתם שמעו על האירוע והתלהבו‬ ‫מהרעיון‪ .‬מעבר לארוחות שישי הן גם מארגנות‬ ‫בדירתן ערבי פיצה )עם תחליף חלב‪ ,‬כמובן(‬ ‫והקרנות סרטי דיסני‪.‬‬ ‫בין הכנסת לגן הסוס‪ :‬בזמן שנותר להן‪,‬‬ ‫מקדישות בנות "הפונדק" את מרצן לפעילויות‬ ‫אקטיביסטיות רציניות‪ .‬מרזוק מתנדבת בארגון‬ ‫‪ Vegan Friendly‬שפועל להנגשת הטבעונות‪,‬‬ ‫ופעילה בארגון "מגמה ירוקה" יחד עם גורביץ'‪,‬‬ ‫שבנוסף לומדת פילוסופיה ב"אקרופוליס‬ ‫החדשה"‪ .‬גל פעילה בתנועה הליברלית‬ ‫החדשה‪ ,‬ויחד שלושתן גם מתנדבות לחלק אוכל‬ ‫טבעוני בימי שישי בגן הסוס‪.‬‬ ‫להפריח את הגבעה‪ :‬הבנות מעידות שהן‬ ‫אוהבות את הגבעה הצרפתית ואת הקרבה‬ ‫לאוניברסיטה‪ .‬בעיניהן‪ ,‬השכונה היא קצת כמו‬ ‫מושב‪ .‬הן מרגישות שהן מפריחות את השממה‬ ‫בגבעה וגאות על כך שאנשים באים אליהן‬ ‫ממרכז העיר‪ ,‬ולא להפך‪" .‬יום אחד דיברתי עם‬ ‫מישהי באוניברסיטה"‪ ,‬מספרת גל‪" ,‬וכשהיא‬ ‫שמעה שאני טבעונית היא סיפרה לי על דירה‬ ‫בגבעה שמארגנת ארוחות שישי לטבעונים‪ .‬היה‬ ‫קצת מצחיק להודות בפניה שאין דירה שאני‬ ‫מכירה טוב יותר"‪.‬‬

‫כ"ה באדר א' תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪25.2.2014‬‬

‫‪27‬‬

‫הבנק האקדמי ‪ -‬תעביר את זה הלאה‬

‫סטודנטים‬ ‫בשנה ב'!‬ ‫עבדתם קשה בשנה א'?‬ ‫בואו לפרגן לסטודנטים אחרים‬ ‫בסיכומים ובחינות פתורות‬ ‫ועל הדרך לזכות בכרטיס‬ ‫זוגי לסרט‬

‫*ההטבות לחברי אגודה בלבד‬

‫לפרטים חפשו על הבנק האקדמי באתר האגודה‬ ‫‪www.aguda.org.il‬‬

‫סיבת המוות וודג'י ‪ -‬רצח את‬ ‫אביו במשיכת תחתון‬ ‫‪ ////////////////////‬סטודנטים בישראל שואפים ליותר‬

‫הבן‪ :‬כשהבנתי מה קרה‬ ‫לאבא נפל לי הלב לתחתונים‬

‫גרמניה‪ :‬רפת התפוצצה‬ ‫בעקבות נפיחות של פרות‬ ‫ממשמרות המהפכה של עז‪-‬אדין אל‬ ‫יורופסקי נמסר כי זוהי רק נפיחת הפתיחה‬ ‫איכס‪ ,‬יא‬ ‫פרה‬

‫יצא לי‬ ‫נאד רטוב‬

‫בור נפער במגרש חניה ובלע רכב‬ ‫ביטחון האוניברסיטה‪" :‬בעל‬ ‫הרכב מתבקש להוציאו‬ ‫מהחניון עד השעה ‪"23:00‬‬

‫עיראק‪ 21 :‬נהרגו בטעות‬ ‫בשיעור למחבלים‬ ‫מתאבדים‬ ‫המורה בתגובה‪:‬‬ ‫"תלמידים טובים אבל‬ ‫קצת מפוזרים"‬ ‫הורים הכריחו את בתם‬ ‫לשתות סודה עד שמתה‬ ‫ניסיונות החייאה נעשו‬ ‫בילדה בזמן שתססה‬ ‫למוות‬ ‫דיווחים בצפון קוריאה‪:‬‬ ‫אדם נחת על השמש‬ ‫אמו‪ :‬חזר הביתה כמו‬ ‫עגבנייה‪ ,‬ואני הרי‬ ‫אמרתי לו להימרח טוב‬

‫התגלה האדם המסריח בעולם ‪ -‬איראני‬ ‫שלא התקלח ‪ 60‬שנה‬

‫הבין לא נכון את אחמדינג'אד‪ ,‬ולא השתמש‬ ‫בסבון מחשש שמדובר ביהודים‬

‫אימה בחצר בית הספר‪ :‬סכין בגב בעקבות ויכוח על בחורה‬

‫החדשות הטובות‪ :‬על‪-‬פי התוכנית של שי פירון בעוד כמה שנים לא יהיו בחורות במערכת החינוך‬ ‫ריכז‪ :‬אביעד בן נזרף || שאפו ליותר‪ :‬גבריאל ביו‪ ,‬עוזי בירמן‪ ,‬גיא גורן‪ ,‬אלון חמודות‪ ,‬יונתן פלג‪ ,‬דניאל פרוינד‪ ,‬מורדי קליין‪ ,‬רועי שבתאי וערן אמסלם‬ ‫גם אתם שואפים ליותר? שתפו אותנו ב‪ pihaton@scopus02.co.il-‬ובעמוד הפייסבוק של "פי האתון"‬

‫‪ ///‬הבהרה‪" :‬גז מזגנים" הינו מדור סאטירי‪ .‬אין בכתוב במדור כדי לפגוע‪ ,‬להעליב או לבזות ציבור כזה או אחר‪/// .‬‬ ‫כ"ה באדר א' תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪25.2.2014‬‬

‫‪31‬‬

‫‪30‬‬

‫‪25.2.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫כ"ה באדר א' תשע"ד‬

‫‹‹‬

‫שלישי ‪25.2‬‬

‫‪> 20:30‬‬ ‫ארז לב ארי עולה‬ ‫לעיר הקודש‬ ‫בית אביחי ‪/‬‬ ‫קינג ג'ורג' ‪44‬‬

‫‪ 28‬ש"ח לסטודנט‬

‫רביעי ‪26.2‬‬ ‫‪> 21:30‬‬ ‫יונתן והמעיינות‬ ‫בהופעה‬ ‫חאנל'ה ‪/‬‬ ‫דוד רמז ‪2‬‬ ‫‪> 21:30‬‬ ‫מוש בן ארי עם‬ ‫המופע החדש "כמו‬ ‫בחיים"‬ ‫זאפה ‪/‬‬ ‫דרך חברון ‪28‬‬ ‫‪ 129‬ש"ח לסטודנט‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪ 38‬ש"ח‬

‫‪> 20:30‬‬ ‫"נהג מונית" מוצג‬ ‫במסגרת הסדרה‬ ‫"כמעט אוסקר"‪,‬‬ ‫לקראת טקס‬ ‫הפסלון המוזהב‬ ‫סינמטק ‪/‬‬ ‫דרך חברון ‪11‬‬

‫חמישי ‪27.2‬‬ ‫כל היום >‬ ‫התערוכה‬ ‫"אדריכלות ירוקה‬ ‫וחיים אורבאניים"‬ ‫בצלאל ‪ ,1‬פינת‬ ‫רחוב ש"ץ ‪/‬‬ ‫הכניסה חופשית‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪ 38‬ש"ח‬

‫שישי ‪7.3‬‬

‫‪> 13:45‬‬ ‫"סוכריות"‪ ,‬סרטו‬ ‫המסקרן של יוסף‬ ‫פיצ'חדזה‬ ‫סינמטק ‪/‬‬ ‫דרך חברון ‪11‬‬

‫‪> 8:00‬‬ ‫התנסות חד‪-‬פעמית‬ ‫ביוגה ויניאסה‬ ‫הוליסטית‬ ‫מתחם התחנה‬ ‫הראשונה ‪/‬‬ ‫כיכר דוד רמז‬

‫שישי ‪28.2‬‬

‫‪> 21:00‬‬ ‫פנדורה ‪ -‬במה‬ ‫לתיאטרון חזותי‬ ‫תיאטרון הקרון ‪/‬‬ ‫ז'בוטינסקי ‪ ,1‬פינת‬ ‫דוד המלך‬ ‫‪ 30‬ש"ח‬

‫חמישי ‪6.3‬‬ ‫‪> 19:30‬‬ ‫"תולדותיה של בתיה‬ ‫מ'" ‪ -‬הטלנובלה של‬ ‫קבוצת סלה מנקה‬ ‫הזירה הבין‪-‬‬ ‫תחומית ‪/‬‬ ‫בית האמנים‪,‬‬ ‫מוסררה‬ ‫‪ 50‬ש"ח לסטודנט‬

‫שבת ‪1.3‬‬ ‫‪> 12:00‬‬ ‫סדנאות טיפולים‬ ‫אלטרנטיביים‪ ,‬צ'אי‪,‬‬ ‫מוזיקה ויוגה‬ ‫אברהם הוסטל ‪/‬‬ ‫הנביאים ‪67‬‬ ‫הכניסה חופשית‬

‫ראשון ‪2.3‬‬

‫‪>20:30‬‬ ‫"האדרת" של גוגול‬ ‫חוזרת לבמה‬ ‫תיאטרון החאן ‪/‬‬ ‫דוד רמז ‪2‬‬

‫שני ‪3.3‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 20:30‬‬ ‫ערב להקות צעירות‪:‬‬ ‫"טיחואנה טריו"‪,‬‬ ‫"תכלס" ו"אז מה"‬ ‫הצוללת הצהובה ‪/‬‬ ‫הרכבים ‪13‬‬ ‫‪ 60‬ש"ח לסטודנט‬

‫‪ 37‬ש"ח‬

‫‪> 10:00‬‬ ‫תערוכה של אמנית‬ ‫הווידאו מיקה‬ ‫רוטנברג‪ ,‬המציגה‬ ‫מבט ביקורתי‬ ‫והומוריסטי על‬ ‫החברה המודרנית‬ ‫מוזיאון ישראל ‪/‬‬ ‫שדרות רופין‬

‫שני ‪10.3‬‬

‫‪> 19:30‬‬ ‫ערב טכנו‬ ‫‪/ 102‬‬ ‫הלני המלכה ‪9‬‬

‫‪ 40‬ש"ח‬

‫‪> 14:00‬‬ ‫פתיחת ה"ימבקרח"‬ ‫ מתחם ההחלקה על‬‫הקרח הירושלמי‬ ‫מתחם התחנה‬ ‫הראשונה ‪/‬‬ ‫כיכר דוד רמז‬

‫‪> 8:30‬‬ ‫"כנס ‪ - "IN‬הכנס‬ ‫הראשון בישראל‬ ‫למען אנשים עם‬ ‫מוגבלויות‬ ‫בית הארחה‬ ‫בית וגן ‪/‬‬ ‫הפסגה ‪8‬‬

‫‪ 10‬ש"ח‬

‫‪> 20:30‬‬ ‫דניאל זכאי על‬ ‫הגיטרה במסיבת‬ ‫בירה ונשירה‬ ‫קיבוצניקית‬ ‫בולינט ‪/‬‬ ‫דורות ראשונים ‪6‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫ראשון ‪9.3‬‬

‫‪ 200‬ש"ח ללא מנוי‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 17:00‬‬ ‫"ציור של מילים" ‪-‬‬ ‫תערוכה חדשה של‬ ‫האמן והצייר‬ ‫ג'ואל קנטור‬ ‫המרכז למוסיקה‬ ‫ירושלים ‪/‬‬ ‫משכנות שאננים‬

‫‪> 22:00‬‬ ‫אנסמבל יאמן‬ ‫מפיחים חיים‬ ‫מחודשים במוזיקה‬ ‫התימנית‬ ‫הצוללת הצהובה ‪/‬‬ ‫הרכבים ‪13‬‬

‫‪2#‬‬

‫"להלחין את היצ'קוק" ‪ -‬פרויקט מיוחד המציג‬ ‫סרטים אילמים של אלפרד היצ'קוק‪ ,‬שהופקו בין‬ ‫השנים ‪ 1929-1925‬וכמעט ואינם מוכרים‪ ,‬תוך ליווי‬ ‫מוסיקלי של מגוון אמנים‪ .‬הסרט "שמפניה"‪ ,‬קומדיה‬ ‫רומנטית קלילה שבמרכזה עשיר המעמיד פני עני‬ ‫על מנת ללמד את בתו עצמאות מהי‪ ,‬יוצג בירושלים‬ ‫וילווה על‪-‬ידי הכנר הפלסטיני יסאם ג'ובראן‪ .‬איפה?‬ ‫סימנטק‪ ,‬דרך חברון ‪ 11‬מתי? ‪ 4.3.14‬כמה? ‪₪ 38‬‬

‫‪ 60‬ש"ח לסטודנט‬

‫‪> 22:00‬‬ ‫שי שטרן וערן‬ ‫זרחוביץ' מארחים‬ ‫את הזמר מאור כהן‬ ‫זאפה ‪/‬‬ ‫דרך חברון ‪28‬‬

‫‪ 80‬ש"ח‬

‫‪> 11:00‬‬ ‫לוראנס ודניאל‬ ‫בן זקן מתארחים‬ ‫מצרפת ברסיטל‬ ‫מרכז עדן תמיר ‪/‬‬ ‫המעיין ‪ ,29‬עין כרם‬

‫שבת ‪8.3‬‬

‫‪ 40‬ש"ח לסטודנטים‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 21:30‬‬ ‫מסיבה בינלאומית‬ ‫ ‪ DJ‬רותם מנסנו‬‫יתקלט‬ ‫הצעצוע ‪/‬‬ ‫דונואס ‪6‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 22:00‬‬ ‫‪ DJ‬איציק חפצדי‬ ‫יתקלט בדבלין‬ ‫דבלין בר ‪/‬‬ ‫שמאי ‪4‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 10:00‬‬ ‫אימון כלבים פתוח‬ ‫עם המאמן דיוויד‬ ‫סידמן‬ ‫מתחם התחנה‬ ‫הראשונה ‪/‬‬ ‫כיכר דוד רמז‬

‫‪> 22:00‬‬ ‫אריק ברמן יבצע‬ ‫את המיטב מארבעת‬ ‫אלבומיו‬ ‫הצוללת הצהובה ‪/‬‬ ‫הרכבים ‪13‬‬ ‫‪ 60‬ש"ח לסטודנט‬

‫"מתפרפרים" ‪ -‬ערב של שתי יצירות‪ :‬במסגרת המופע‬ ‫הראשון‪ ,"The Butterfly Defect" ,‬ירקדו שבעת חברי‬ ‫קבוצת "‪ "Wee Dance Company‬עם שבע קופסאות‬ ‫קרטון בגובה של שני מטרים‪ .‬במופע השני‪,"Heroes" ,‬‬ ‫ינסו הרקדנים יוסי ברג ועודד גרף להתנער מהרגלים‬ ‫ישנים ולברוח אל הפנטסטי לצליליו של דיוויד בואי‪.‬‬ ‫איפה? תיאטרון ירושלים‪ ,‬דוד מרכוס ‪ 20‬מתי?‬ ‫חמישי ‪ 27.2.14‬כמה? ‪₪ 180‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 21:40‬‬ ‫מסיבת סטודנטים‬ ‫ירושלמית‬ ‫מונאקו ‪/‬‬ ‫בן סירא ‪18‬‬

‫‪ 50‬ש"ח לסטודנטים‬

‫‪> 19:00‬‬ ‫מפגש קולינרי ‪ -‬על‬ ‫האוכל ביצירתו של‬ ‫מאיר שלו‬ ‫בית אביחי ‪/‬‬ ‫קינג ג'ורג' ‪44‬‬

‫רביעי ‪5.3‬‬

‫‪1#‬‬

‫‪ 37‬ש"ח לסטודנט‬

‫‪> 10:00‬‬ ‫גדעון גכטמן ‪-‬‬ ‫רטרוספקטיבה‬ ‫ראשונה לאחד‬ ‫מחלוצי האמנות‬ ‫הקונספטואלית‬ ‫מוזיאון ישראל ‪/‬‬ ‫רופין ‪11‬‬

‫שלישי ‪4.3‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 21:00‬‬ ‫ממלו גייטנופוליס‬ ‫ סקסופון‪ ,‬חצוצרה‬‫ונגנים אורחים‬ ‫בירמן ‪/‬‬ ‫דורות ראשונים ‪8‬‬

‫צילומים‪ :‬יח"צ‬

‫נטע סרוסי‬

‫מערכת פי האתון אינה אחראית לתוכן המתפרסם בלוח‪ .‬רוצים להמליץ על אירוע? כתבו לנו בעמוד הפייסבוק או שלחו לנו ל‪ pihaton@scopus02.co.il :‬תיהנו!‬

‫לוח אירועים‬ ‫המומלצים‬

‫המכללה‬ ‫למדינאות‬

‫עומק‪ .‬אינטלקט‪ .‬מנהיגות‪.‬‬

‫רוצה להשפיע על‬

‫הצעד הבא?‬

‫המכללה למדינאות‬

‫תכנית דו‪-‬שנתית לסטודנטים מתואר ‪ BA‬ועד ‪ PhD‬בתחומי הרוח‪ ,‬החברה והמשפטים‬

‫שנה א’‪ :‬תכנית המצטיינים לזהות ומדיניות‬ ‫שנה ב’ (לבוגרי שנה א’)‪ :‬פרקטיקום והתמחות במשרדי ממשלה ופרויקטים לאומיים‬

‫טיפוח מחשבה יהודית וציונית‬ ‫רכישת ידע וכלים לגיבוש מדיניות‬

‫הכשרה אישית לתפקידים ציבוריים‬ ‫הצטרפות לקהילת בוגרים משפיעה‬

‫איפה ומתי? יום לימודים מרוכז‪ ,‬בבית המכללה במרכז ציפורי ביער ירושלים‬ ‫‪Rishum@statesmanship.org.il @ 077-5156011‬‬ ‫לפרטים והרשמה תור צוק‪058-3347066 :‬‬

‫רישום מקוון‬ ‫באתר המכללה‬ ‫‪www.statesmanship.org.il‬‬

‫המכללה‬ ‫למדינאות‬