165

‫גיליון ‪ 25.3.2014 165‬כ"ג באדר ב' תשע"ד‬

‫מר)ו(צה?‬ ‫נרדמים בשיעורים? בורחים לקנדי קראש?‬ ‫אתם לא לבד בשם ההצטיינות במחקר‪ ,‬זנחה‬ ‫האוניברסיטה העברית את ההוראה הסגל הבכיר‬ ‫נעדר תמריצים להשקיע‪ ,‬והמרצים מן החוץ חרדים‬ ‫לעבודתם קשה אבל הכי טוב?‬

‫‪HA DAI‬‬ ‫‪18.ppY LY‬‬ ‫‪Ho‬‬ ‫‪ 0‬יאלי‬ ‫‪ 0‬דנט‬‫‪ur‬‬ ‫סטו‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 0.‬יס ה‬ ‫י הכ‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ 0‬ם לפ‬ ‫ירי‬ ‫מח‬

‫‪ABrAHAM‬‬

‫‪HoSTEL‬‬

‫‪BAr‬‬ ‫הבר הכי חו''ל בעיר‬ ‫כל יום ראשון החל מ‪ 21.00-‬מוזיקה חיה וג'אם סשן‬

‫הנביאים ‪ ,67‬כיכר הדוידקה‪ ,‬קומה ראשונה ‪www.abrahamhostels.com‬‬

‫‪ 25‬במרץ ‪2014‬‬

‫אלף מילים נופר קפלן‬ ‫שוק מחנה יהודה‪ ,‬השבוע‬

‫פי המערכת ‪/‬‬

‫דרושה‪ :‬השראה‬ ‫למדתי בתיכון שזכה לכינוי "בית‪-‬חרושת‬ ‫לציונים"‪ .‬הוא עשה הכול כדי להצדיק את התואר‪,‬‬ ‫לרבות לשלוח אותנו התלמידים ‪ -‬על חשבוננו‬ ‫כמובן ‪ -‬לרכוש שיעורים פרטיים שיקדמו אותנו‬ ‫בחומר‪ .‬הכול נמדד במספרים‪ :‬כמה יחידות‬ ‫השלמנו לבגרות‪ ,‬מהו דירוג בית‪-‬הספר באחוזי‬ ‫הגיוס ובממוצע הבגרויות ומי מצטיינת המחזור‪.‬‬ ‫במערכת שבה כל דבר זוכה לשם מספר‪ ,‬קשה‬ ‫למצוא את עצמך‪ ,‬בטח כשאתה מתבגר וכשהערך‬ ‫המוסף לחיים שלך מתמצה בבחורה היפה מכיתה‬ ‫ט'‪ .2‬אידיאולוגיה? אג'נדה? ערכים? אלו הן מילים‬ ‫גדולות‪ ,‬שנותרו מחוץ ללקסיקון של בית‪-‬הספר‪.‬‬ ‫מגיל ‪ ,16‬הגיל שבו האישיות מתחילה להתעצב‬ ‫והעולם הפנימי שלך כאדם נבנה‪ ,‬הוטבעה בי‬ ‫האמונה שאני מיכל ‪ .90+‬לא‪ ,‬לא היה לזה שום‬ ‫קשר לאינטליגנציה שלי‪ ,‬לתרומה שלי לסביבה‪,‬‬ ‫למערכות היחסים שבניתי או לתחביבים שפיתחתי‪.‬‬ ‫ההוראה כולה הוכוונה לקבלת הציון‪ ,‬בלי ההבנה מה‬ ‫עומד מאחורי השגת הקידומת ‪ .9‬תהליך הלמידה‬ ‫הסתכם בתוצאה אחת ‪ -‬שתי ספרות בראש הדף‪.‬‬ ‫עוד לפני שהספקתי להבין במה אני טובה‪ ,‬במה אני‬ ‫מאמינה‪ ,‬מי אני כאדם ומה יהיה הערך המוסף שלי‬ ‫לאנושות‪ ,‬תויגתי וחונכתי לשמר את הסטטוס‪.‬‬ ‫ואז הגיעה ההרשמה לאוניברסיטה‪ .‬סליחה לה‪-‬‬ ‫אוניברסיטה‪" .‬קשה‪ ,‬אבל הכי טוב"‪" ,‬הפקולטה‬

‫הכי נחשקת"‪" ,‬צוהר לעולם אחר"‪" ,‬תחשבו כמו‬ ‫שמעולם לא חשבתם" ‪ -‬אלה אחלה סיסמאות שעשו‬ ‫עבודה נהדרת בלשקר לי‪ ,‬לנו‪ ,‬בפנים‪ .‬כמה נוראי‬ ‫היה זה ביום הראשון ללימודים לשבת בכיתה מלאה‬ ‫ב‪ 150-‬סטודנטים‪ ,‬רק בשביל לגלות שגם כאן‪ ,‬שוב‪,‬‬ ‫מודדים אותי במספרים‪ .‬הנרמול הפך להיות נחמה‬ ‫בעת צרה‪ ,‬רשימת הדיקן הפכה למטרה‪ ,‬ומהר מאוד‬ ‫גיליתי שגם כאן ערכים‪ ,‬אידיאולוגיות ואג'נדות הן‬ ‫מילים שתוקעות במרבית הפעמים מקל בגלגלים‪.‬‬ ‫בהתחלה הופתעתי כשאנשים היו שואלים‬ ‫שאלות יצירתיות בכיתה‪ .‬אלא שאז גיליתי כמה קל‬ ‫להיות מקורית כשעל צג המחשב שלפנייך פרושה‬ ‫מחברת השיעורים מהשנה שעברה‪ .‬האוניברסיטה‬ ‫לא שונה מהתיכון‪ ,‬ובהמשך ‪ -‬גם שוק העבודה‬ ‫לא שונה משניהם‪ .‬כולנו מדידים‪ ,‬ומי שלא עומד‬ ‫במדדים נפלט‪ .‬בכתבה "הוראת שעה" )בעמ' ‪(10‬‬ ‫מתחוורת העובדה שגם המרצים שלנו כפופים למדד‬ ‫אחד בלבד ‪ -‬כמות המחקרים שהם מפרסמים‪ .‬גם‬ ‫להם חינוך והוראה‪ ,‬שכוללים בתוכם בדיוק את אותן‬ ‫מילים גדולות‪ ,‬זרים‪ ,‬ואין להם אינטרס להשקיע‬ ‫בהם כי הם אינם מחושבים בשורה התחתונה‪.‬‬ ‫בלי ששמנו לב‪ ,‬מערכת ההוראה כולה הוכפפה‬ ‫למדדים שמנותקים מהמציאות‪ .‬נכון‪ ,‬ממוצע ‪95‬‬ ‫בחשבונאות יפתח לך את הדלת להתמחות במשרד‬ ‫הנחשק ביותר בתחום‪ ,‬אבל הוא לא ישאיר אותך‬

‫שם אם לא תהיה יצירתי‪ ,‬שאפתן‪ ,‬מתמיד‪ ,‬דייקן‬ ‫וחרוץ מספיק‪ .‬וכן‪ ,‬ממוצע ‪ 96‬בכלכלה יסדר לך‬ ‫ג'וב מדליק בבנק‪ ,‬אבל את לא תישארי שם אם לא‬ ‫יהיו לך יחסי אנוש טובים‪ ,‬יכולת לעמוד במצבי‬ ‫לחץ ותושייה לפעול בעת משבר‪ .‬כל התכונות הללו‬ ‫ שמצביעות יותר מכל על אילו בני אדם הפכנו‬‫להיות‪ ,‬על סדרי העדיפויות שלנו‪ ,‬על האופי שלנו‬ ‫ועל היכולות האמיתיות שלנו ‪ -‬לא נלמדים בשום‬ ‫מסגרת חינוכית היום‪.‬‬ ‫מדוע‪ ,‬אתם שואלים? התשובה לכך נעדרת אף‬ ‫מדברי המרואיינים ב"הוראת שעה"‪ ,‬שעוסקת בטיב‬ ‫ובאיכות ההוראה באוניברסיטה‪ .‬הם לא נלמדים‬ ‫כי לאף מורה‪ ,‬מרצה ובוס אין את הדבר הבסיסי‬ ‫ביותר שניתן להעניק לאדם בחינם‪ ,‬והדרוש לו‬ ‫כדי להתפתח מבחינה מנטלית ונפשית ‪ -‬השראה‪.‬‬ ‫כשאף מרצה לא מעודד אותנו להיות נחושים יותר‪,‬‬ ‫כשיצירתיות הופכת לנטל על הצ'קליסט במבחן‬ ‫וכשאף הרצאה לא נוטעת בנו את הרצון לדעת‪,‬‬ ‫לקרוא ולהתאמץ יותר בשביל להבין ולהשתפר ‪-‬‬ ‫שום דבר לא ישתנה‪ .‬הגיע הזמן לשנות את השיטה‪,‬‬ ‫לבטל את המדד‪ ,‬או לכל הפחות ליצוק לתוכו תוכן‬ ‫חדש‪ .‬אולי גם משרד החינוך והמועצה להשכלה‬ ‫גבוהה זקוקים לקצת השראה בעניין הזה‪.‬‬ ‫‪ //‬מיכל קליין‬

‫צילום לשער‪ :‬נופר קפלן‬

‫פי האתון | מגזין הסטודנטים הירושלמי | מו"ל אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית | עורכת ראשית מיכל קליין | עורך משנה ערן אמסלם‬ ‫אקטואליה נטע סרוסי | מגזין מיכל תותחני | תרבות וריכוז כתבים נעמי נידם | צלמת מערכת נופר קפלן | עיצוב אביגיל רוביני‬ ‫עריכת לשון אביגיל חיים | מערכת ומינהלה קמפוס הר הצופים‪ ,‬בניין פרנק סינטרה‪ ,‬קומה ‪ | 3‬פקס ‪02-5321021‬‬ ‫דואר אלקטרוני ‪ | pihaton@scopus02.co.il‬מנכ"ל סקופוס אמיר חכימיאן | מחלקת שיווק )הדס ברוש( ‪052-5525942‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪25.3.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫כ"ג באדר ב' תשע"ד‬

‫המכללה‬ ‫למדינאות‬

‫עומק‪ .‬אינטלקט‪ .‬מנהיגות‪.‬‬

‫רוצה להשפיע על‬

‫הצעד הבא?‬

‫המכללה למדינאות‬

‫תכנית דו‪-‬שנתית לסטודנטים מתואר ‪ BA‬ועד ‪ PhD‬בתחומי הרוח‪ ,‬החברה והמשפטים‬

‫שנה א’‪ :‬תכנית המצטיינים לזהות ומדיניות‬ ‫שנה ב’ (לבוגרי שנה א’)‪ :‬פרקטיקום והתמחות במשרדי ממשלה ופרויקטים לאומיים‬

‫טיפוח מחשבה יהודית וציונית‬ ‫רכישת ידע וכלים לגיבוש מדיניות‬

‫הכשרה אישית לתפקידים ציבוריים‬ ‫הצטרפות לקהילת בוגרים משפיעה‬

‫איפה ומתי? יום לימודים מרוכז‪ ,‬בבית המכללה במרכז ציפורי ביער ירושלים‬ ‫‪Rishum@statesmanship.org.il @ 077-5156011‬‬ ‫לפרטים והרשמה תור צוק‪058-3347066 :‬‬

‫רישום מקוון‬ ‫באתר המכללה‬ ‫‪www.statesmanship.org.il‬‬

‫המכללה‬ ‫למדינאות‬

‫פי ההמון‬

‫הפינה הפיננסית‬

‫מושג ירוק‬ ‫בתגובה לכתבה "האוניברסיטה העברית ‪-‬‬ ‫היחידה בלי תקן ירוק"‪ ,‬שפורסמה בגיליון ‪164‬‬

‫להבנתי‪ ,‬באוניברסיטה העברית בכלל‪ ,‬ובקמפוס‬ ‫גבעת רם בפרט‪ ,‬ישנה מודעות לנושא הסביבתי‪.‬‬ ‫קמפוס גבעת רם אף צפוי להגיש את מועמדותו‬ ‫לתו התקן "קמפוס ירוק" בשבועות הקרובים‪.‬‬ ‫בהתאם לדרישות תו התקן‪ ,‬ניתן בקמפוס תואר בוגר‬ ‫ומוסמך במדעי הסביבה ומועברים בו ‪ 82‬קורסים‬ ‫"סביבתיים" הפתוחים לכל הסטודנטים‪ ,‬ו‪ 16-‬אחוז‬ ‫מהחוקרים בפקולטה אף עוסקים במחקר סביבתי‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬אימצה האוניברסיטה את התקן‬ ‫"בנייה ירוקה" של מכון התקנים הישראלי‪ ,‬שלפיו‬ ‫כל בניין חדש שנבנה מחויב לעמוד בסטנדרטים‬ ‫"ירוקים"‪ .‬כמו ביתר הקמפוסים של האוניברסיטה‪,‬‬ ‫בקמפוס נעשים מאמצים להפחית בצריכת אנרגיה‬ ‫ובניצול משאבים‪ ,‬על‪-‬ידי התייעלות בתשתיות‬ ‫וצמצום שעות פעילות המערכות‪.‬‬ ‫נוסף לאלו‪ ,‬ישנה גינה קהילתית פעילה‪ ,‬ניתן‬ ‫עידוד לרכיבה על אופניים אל הקמפוס ובתוכו‪ ,‬ישנו‬ ‫מערך מיחזור לנייר‪ ,‬לקרטון‪ ,‬לפלסטיק‪ ,‬לבטריות‬ ‫ולפסולת אלקטרונית‪ ,‬ואיסוף פסולת הנייר נעשה‬ ‫בידי אנשים עם צרכים מיוחדים המועסקים בחברת‬ ‫הפינוי "טל‪-‬אל"‪ .‬בעתיד‪ ,‬יש כוונה להמשיך ולפתח‬ ‫את הנושא בצורה משמעותית‪ .‬ככלל‪ ,‬הפעילות‬ ‫בקמפוס מובלת על‪-‬ידי הפקולטה‪ ,‬בשיתוף אגודת‬ ‫הסטודנטים‪ ,‬האגף לבינוי ולתשתיות וספריית הרמן‪.‬‬ ‫ישנה עוד דרך ארוכה בתחום‪ ,‬אך הכיוון חיובי‬ ‫ויש להמשיך לעודד אותו‪ .‬הפער העיקרי הוא ברמת‬ ‫המודעות‪ .‬למשל‪ ,‬מיחזור כשלעצמו אינו העיקר‪,‬‬ ‫אלא השלב האחרון בניסיון להפחית את הפגיעה‬ ‫שלנו בסביבה‪ .‬השלב הראשון הוא הפחתה בצריכה‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬שני השלבים הם תגובה למערכת‬ ‫כלכלית המעודדת תהליך ייצור חד‪-‬סטרי‪ .‬חלק גדול‬ ‫מהתרבות שלנו מבוסס על קנייה‪ ,‬שימוש וזריקה‪,‬‬ ‫וזהו תהליך שאינו בר קיימא )חפשו ‪The Story‬‬ ‫‪ of Stuff‬ביוטיוב(‪ .‬החשוב הוא שכולנו נתחיל‬ ‫"לחשוב ירוק" ‪ -‬נבין במה מדובר ומהן ההשלכות‬ ‫של פעולותינו‪ .‬השלב הבא יהיה לעודד את יישום‬ ‫התובנות האלו בכמה שיותר מסגרות‪" .‬להיות ירוק"‬ ‫זה לא רק טרנד‪ ,‬זה בדמנו‪.‬‬ ‫‪ /‬מיכאל קולמן‪ ,‬רכז קמפוס ירוק בפקולטה‬ ‫למתמטיקה ולמדעי הטבע‪ ,‬סטודנט שנה ג' למדעי‬ ‫הסביבה ולסוציולוגיה‪-‬אנתרופולוגיה ‪.‬‬

‫***‬

‫פונדמנטליזם במסווה‬ ‫בתגובה לכתבה "אחד אלוהינו"‪ ,‬שפורסמה‬ ‫בגיליון ‪164‬‬

‫קראתי את הכתבה "אחד אלוהינו" בעיון רב‬ ‫ורציתי להתייחס לכמה דברים שדניאל סתוי‪,‬‬ ‫המשיחית שרואיינה בכתבה‪ ,‬אמרה‪ .‬נושא הכתבה‬ ‫היה דתות ש"מחוץ למיינסטרים הדתי"‪ ,‬הכולל את‬ ‫היהדות‪ ,‬הנצרות והאסלאם‪ .‬תהיתי מדוע הוכנסה‬ ‫משיחית לכתבה‪ ,‬שהרי דתה היא נצרות אוונגלית‬ ‫לכל דבר‪ ,‬דת שבהחלט נמצאת במיינסטרים‪.‬‬ ‫סתוי היא פשוט ממוצא יהודי מבחינת לאומה‪,‬‬ ‫בדיוק כמו שקוריאני משיחי הוא עדיין קוריאני‪ .‬מה‬ ‫‪4‬‬

‫‪25.3.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫כ"ג באדר ב' תשע"ד‬

‫גם שזה לא יוצא דופן שיהודי ממיר את דתו לנצרות‪:‬‬ ‫עשרות אלפים עשו זאת בעשורים הקודמים‪ .‬סתוי‬ ‫הדגישה בכתבה שהיא "אינה נוצרייה‪ ,‬אלא יהודייה‬ ‫ככל היהודים"‪ .‬קביעה זו אינה נכונה‪ .‬על‪-‬פי דתה‬ ‫של סתוי‪ ,‬כל היהודים‪ ,‬חילונים ודתיים כאחד‪ ,‬סופם‬ ‫באגם של אש באחרית הימים‪ ,‬משום שהם מסרבים‬ ‫להיטבל לנצרות ולהישטף בדם ישו באופן רוחני‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬ציינה סתוי שישו הוא בן האלוהים‪,‬‬ ‫שזה גם לא לגמרי נכון‪ :‬בנצרות ישו מהווה שליש‬ ‫מהשילוש הקדוש‪ ,‬והוא אלוהים עצמו‪ .‬כמו כן‪ ,‬סתוי‬ ‫דיקלמה את הכזב המשיחי השכיח שלפיו השם‬ ‫"ישו" הוא שם גנאי שהיהודים המציאו‪ ,‬ראשי‬ ‫תיבות של "יימח שמו וזיכרו"‪ .‬למעשה‪ ,‬השם "ישו"‬ ‫הינו שם עברי עתיק‪ ,‬תקני במסורת היהודית‪ ,‬וצורת‬ ‫השם "ישו" גם משתקפת בהגיית שמו של "יסוס"‬ ‫)שמו היווני( בערבית קדומה‪ ,‬בסורית ובצורה‬ ‫היוונית של שמו‪ .‬המצאת משחק האותיות בשמו היא‬ ‫מאוחרת הרבה יותר מהשם "ישו" עצמו‪.‬‬ ‫צדיק באמונתו יחיה‪ ,‬אולם הצדיקים היחידים‬ ‫על‪-‬פי האמונה המשיחית של דניאל סתוי הם‬ ‫רק המשיחיים‪ ,‬חסידי ישו‪ .‬כל השאר ‪ -‬יהודים‪,‬‬ ‫אתאיסטים‪ ,‬מוסלמים‪ ,‬בודהיסטים ופגאנים ‪-‬‬ ‫לגיהנום‪ .‬אמנם מבחוץ משיחיים מתלבשים כמו‬ ‫חילונים לכל דבר‪ ,‬אבל בפנים הם אנשים סופר‪-‬‬ ‫דתיים ופונדמנטליסטים‪.‬‬ ‫‪ /‬ראובן בשאדה‪ ,‬סטודנט שנה ב'‬ ‫ללימודי האסלאם והמזרח התיכון‬

‫***‬

‫הימנעו מילודה‬ ‫בתגובה לכתבה "בייבי‪ ,‬בום"‪ ,‬שפורסמה‬ ‫בגיליון ‪164‬‬

‫מדינת ישראל מעודדת ילודה בקרב הרוב‬ ‫היהודי שבה‪ ,‬והאוניברסיטה העברית משקיעה‬ ‫משאבים רבים על מנת לסייע לסטודנטיות‬ ‫שבוחרות ללדת במקביל ללימודיהן‪ .‬זאת‪ ,‬על אף‬ ‫שצפיפות הנפש לקמ"ר בישראל היא בין הגבוהות‬ ‫בעולם‪ ,‬ועל אף שבעלי חיים רבים ממשיכים‬ ‫להיכחד כתוצאה ישירה מהריבוי האנושי הגובר‪.‬‬ ‫צריך להגיד את האמת באופן ברור ונחרץ‪:‬‬ ‫ילודה היא אקט אנוכי במהותו‪ ,‬אנטי‪-‬חברתי ואנטי‪-‬‬ ‫סביבתי בעליל‪ .‬אין שום תועלת ושום תכלית בריבוי‬ ‫טבעי של המין האנושי‪ .‬הוא אינו מייטיב עם בני‬ ‫האדם‪ ,‬וודאי שלא עם שאר המינים שחיים על‬ ‫הפלנטה הצפופה והמזוהמת הזאת‪.‬‬ ‫מחירי הנדל"ן בישראל ממשיכים לעלות;‬ ‫עתודות קרקע אינן בהישג יד ‪ -‬אבל הביקוש ל"בית‬ ‫עם גינה" גבוה מאי פעם‪ .‬בכל שנה מחדש נדחקות‬ ‫תרופות מצילות חיים אל מחוץ לסל המסובסד‪,‬‬ ‫לטובת הליכים שמטרתם "להקל" על היריון ולזרז‬ ‫הפריה‪ .‬זו אפליה משוועת של מי שסובל לטובת‬ ‫ייצור "הדורות הבאים"‪ .‬למען השם‪ ,‬למה?‬ ‫לפיכך‪ ,‬מוטב להימנע מילודה ‪ -‬או לפחות ללדת‬ ‫כמה שפחות‪ .‬בתי היתומים בכל הארצות ממשיכים‬ ‫להתמלא בילדים שמשוועים להורים שיטפלו בהם‬ ‫ מדוע לא לתת לאלה קדימות בחקיקה ובסבסוד?‬‫כמובן‪ ,‬ילודה כשלעצמה מבטיחה את המשך קיומו‬ ‫של המין האנושי‪ .‬אבל מכאן ועד התפוצצות‬ ‫אוכלוסין המרחק הוא רב‪ .‬עתידו של המין האנושי‪,‬‬ ‫בינתיים‪ ,‬נראה בטוח יותר מאי פעם‪.‬‬

‫מתי בפעם האחרונה‬ ‫בדקתם את תלוש‬ ‫השכר שלכם?‬ ‫פרטי המעסיק והעובד‪ :‬זהו החלק‬ ‫הכולל הגדרות שמהוות את הבסיס לחישוב‬ ‫המשכורת‪ .‬כדאי לבדוק‪ :‬שהנתונים הבסיסיים‬ ‫כמו תחילת עבודה‪ ,‬צבירת ותק‪ ,‬דרגה וחופשה ‪-‬‬ ‫מתאימים להסכם השכר‪ .‬נתונים אלה משפיעים‬ ‫על הוותק ועל זכויות אחרות‪.‬‬ ‫תשלומים )ברוטו(‪ :‬בדקו אם שכרכם‬ ‫חודשי‪ ,‬קבוע או שעתי‪ .‬כמו כן‪ ,‬שימו לב שניתן‬ ‫לראות רכיבי שכר נוספים כמו נסיעות‪ ,‬אחזקת‬ ‫רכב‪ ,‬דמי הבראה ותוספות ייחודיות‪ .‬השכר‬ ‫ברוטו הינו סך כול התשלומים ששולמו לעובד‪.‬‬ ‫כדאי לבדוק‪ :‬שהחישובים מסתדרים ושאכן‬ ‫הנתון מתאים למה שעבדנו בפועל‪.‬‬ ‫ניכויי חובה‪ :‬מקוזזים מהשכר ברוטו‬ ‫וכוללים שני רכיבים עיקריים‪ :‬מסים )מס‬ ‫הכנסה‪ ,‬ביטוח לאומי וביטוח בריאות( והפרשות‬ ‫סוציאליות )לטובת חיסכון וביטוח פנסיוני(‪.‬‬ ‫כדאי לבדוק‪ :‬מהו סכום הברוטו שנלקח בחשבון‬ ‫לצורך הניכויים‪ .‬הוא יכול להיות שונה מסוג‬ ‫ניכוי אחד למשנהו‪ .‬בהפרשות הסוציאליות‬ ‫שימו לב שההפרשות הן מהמעביד ומהעובד‪.‬‬ ‫ניכויי רשות‪ :‬ניכויים ברשותו של העובד‬ ‫בלבד‪ ,‬דוגמת‪ :‬מסי ועד עובדים‪ ,‬ביטוח בריאות‬ ‫דרך מקום העבודה‪ ,‬החזרי הלוואות ממקום‬ ‫העבודה וכדומה‪.‬‬ ‫סכומים מצטברים‪ :‬מידע על סכומים‬ ‫שנצברו עבור רכיבים שונים במשכורת מתחילת‬ ‫השנה הקלנדרית )ינואר(‪ .‬המידע הזה חשוב‬ ‫לבדיקת החישוב השנתי של מס ההכנסה‪.‬‬ ‫למרות שהמס מנוכה באופן חודשי‪ ,‬הוא מחושב‬ ‫באופן שנתי‪ .‬כדאי לבדוק‪ :‬אם יש צורך בתיאום‬ ‫מס בסוף השנה‪ .‬אם אתם עובדים ביותר ממקום‬ ‫עבודה אחד‪ ,‬ייתכן שאתם משלמים מס כפול‪.‬‬ ‫לסיכום‪ :‬תלוש השכר הוא למעשה דוח‬ ‫המסכם עבורנו את החודש שחלף‪ ,‬ומאפשר לנו‬ ‫לבצע מעקב אחר המגיע לנו‪ .‬כדאי להשקיע‬ ‫מאמץ בהכרה של מבנהו ושל המידע והנתונים‬ ‫בו‪ ,‬כדי למנוע עוגמת נפש בעתיד‪.‬‬ ‫‪ /‬דורון שלפר‪ ,‬מנהל דיסקונט השכלה‬ ‫פיננסית‪ ,‬בנק דיסקונט‬ ‫הערות ואזהרות כלליות מטעם בנק דיסקונט לישראל בע"מ‪:‬‬ ‫"הניתוח הכלול בסקירה זו הינו למטרת אינפורמציה בלבד וככל‬ ‫שמדובר בייעוץ אין לראות בו המלצה‪ ,‬תחליף לייעוץ אישי‬ ‫המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם או הזמנה‬ ‫לייעוץ כאמור או הצעה להחזיק‪/‬לקנות‪/‬למכור ני"ע או נכסים‬ ‫פיננסיים או התחייבות של בנק דיסקונט לישראל בע"מ )להלן‪:‬‬ ‫"הבנק"( לייעץ ללקוחותיו בהתאם לאמור בו‪ .‬עשוי להיות למחברי‬ ‫הסקירה ו‪/‬או לבנק עניין אישי בנושא הסקירה‪.‬‬

‫ריבוי טבעי הוא עניין הרסני‪ :‬אין לו צידוק‬ ‫חברתי‪ ,‬ואין סיבה לתת לו תמריץ‪ .‬אישה אינה רחם‪,‬‬ ‫הורות אינה "זכות"‪ ,‬וממילא ראוי למקד את המאבק‬ ‫הפמיניסטי בתחומים מוצדקים יותר‪ ,‬שבהם קיימת‬ ‫אפליה מגדרית של ממש‪.‬‬ ‫‪ /‬חן עוזרי‪ ,‬סטודנט לתואר שני באנתרופולוגיה‬

‫חדשות‬

‫בחינה יקרה‪ :‬העברית גובה‬ ‫את התשלום היקר ביותר‬ ‫עבור צפייה במחברות בחינה‬ ‫העברית גובה שבעה שקלים עבור צפייה במחברת בחינה סרוקה אחת כעת מתברר כי היא‬ ‫אחת מבין האוניברסיטאות שלא כוללות את השירות‪ ,‬שקבוע בחוק‪ ,‬בתוך דמי הרווחה ‪ -‬ואף‬ ‫גובה בעבורו את התשלום הגבוה ביותר כאלף סטודנטים כבר חתמו על עצומה בנושא‬ ‫ירדן מימון‬

‫סיון מזרחי‪ ,‬דוברת אגודת‬ ‫הסטודנטים‪" :‬במוסדות‬ ‫לימוד רבים השירות‬ ‫ניתן בחינם לסטודנטים‪.‬‬ ‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫ובאוניברסיטת בר‪-‬אילן‪,‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬השירות נמצא‬ ‫בתוך סל דמי הרווחה וניתן‬ ‫ללא עלות לסטודנטים‬ ‫המשלמים אותם"‬ ‫צפייה במחברות בחינה הפכה מזמן עבור‬ ‫מרבית הסטודנטים להכרח של ממש‪ :‬איתור‬ ‫טעויות שנפלו בבדיקה‪ ,‬מתן זכות ערעור ואף‬ ‫למידה טובה יותר עבור המועד הבא‪ ,‬הם רק חלק‬ ‫מהצרכים שטמונים בקובץ המיוחל‪ .‬באוניברסיטה‬ ‫העברית גובים שבעה שקלים עבור התענוג‪,‬‬ ‫וכן מציעים רכישת מנוי עבור ‪ 45‬שקל‪ .‬האם‬ ‫מדובר בהטבה? ממש לא ‪ -‬מבדיקת הסוגיה‬ ‫באוניברסיטאות אחרות‪ ,‬מתברר כי העברית גובה‬ ‫את התשלום הגבוה ביותר בעבור הצפייה‪.‬‬ ‫"במוסדות לימוד רבים השירות ניתן‬ ‫בחינם לסטודנט"‪ ,‬מספרת סיון מזרחי‪ ,‬דוברת‬ ‫אגודת הסטודנטים‪" .‬באוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫ובאוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬השירות‬ ‫נמצא בתוך סל דמי הרווחה וניתן ללא עלות‬ ‫לסטודנטים המשלמים אותם"‪ .‬מבדיקת "פי‬ ‫האתון" עולה כי באוניברסיטת בן‪-‬גוריון שבבאר‬ ‫שבע‪ ,‬באוניברסיטת חיפה ובטכניון משלמים‬ ‫הסטודנטים חמישה שקלים בלבד עבור צפייה‪.‬‬

‫עליית מחירים‬ ‫בקמפוסים השונים מוצבות אמנם עמדות‬ ‫לצפייה במחברות הבחינה הסרוקות‪ ,‬אולם שעות‬ ‫הצפייה בהן מוגבלות‪ :‬תחילה הוגדרו השעות בין‬ ‫‪ ,20:00-16:00‬ולאחר מכן הורחבו ל‪.18:00-12:00-‬‬

‫אולם חוק זכויות הסטודנט מבהיר כי לכל סטודנט‬ ‫ישנה הזכות לצפות במחברות הבחינה בחינם‪.‬‬ ‫המוסד‪ ,‬כך מצוין בחוק‪ ,‬רשאי לגבות תשלום‬ ‫עבור עותק של הבחינה‪ ,‬אך בסכום שלא יעלה‬ ‫על עלותו‪.‬‬ ‫"בהצמדה למדד היום‪ ,‬העלות צריכה להיות‬ ‫בערך חמישה שקלים"‪ ,‬מסביר יו"ר אגודת‬ ‫הסטודנטים‪ ,‬גיורא ואלה‪ .‬ההפרש בין שבעה‬ ‫לחמישה שקלים נדמה אולי פעוט‪ ,‬אולם ככל‬ ‫שמצטברות המחברות הופך העסק ליקר יותר‬ ‫ויותר‪ .‬בשל כך פועלת האגודה זה זמן רב על‪-‬מנת‬ ‫לבטל את המימון הנדרש‪ .‬במהלך הקיץ התקיימו‬ ‫שיחות רבות בין האגודה לאוניברסיטה במטרה‬ ‫להכניס את השירות לסל דמי הרווחה‪ ,‬אך אלה‬ ‫לא צלחו והמצב נותר על כנו‪.‬‬ ‫באגודה סבורים כי התכלית המקורית של חוק‬ ‫זכויות הסטודנט הייתה להעניק עותק של מחברת‬ ‫הבחינה לסטודנט ולא לאפשר רק צפייה בו‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬גם אם נגבה תשלום עבור המחברות‪ ,‬מוחים‬ ‫באגודה נגד יכולתה של האוניברסיטה להעלות‬ ‫את מחירן כרצונה‪" .‬בתחילת השנה האקדמית‬ ‫התבשרו הסטודנטים על עלייה במחירי הצפייה‬ ‫במחברות הבחינה הסרוקות ‪ -‬הן במחיר מחברת‬ ‫אחת והן במחיר המנוי‪ .‬מדובר בשירות בסיסי‬ ‫שמגיע לכל סטודנט ואין סיבה להעלות את המחיר‬ ‫עבור השירות בכל שנה מחדש"‪ ,‬מדגישה מזרחי‪.‬‬

‫נאבקים גם ברשת‬ ‫במסגרת הדיון שמתנהל מול גורמי‬ ‫האוניברסיטה‪ ,‬ביניהם דיקנט הסטודנטים‪ ,‬מינהל‬ ‫התלמידים ואף מנכ"לית האוניברסיטה‪ ,‬פנתה‬ ‫האגודה לנציבת קבילות הסטודנטים‪ ,‬במטרה‬ ‫לבחון מתווי פתרון אלטרנטיביים‪ .‬במקביל‪,‬‬ ‫מתנהל ברשת מאבק נוסף‪ ,‬בדמות עצומה שעליה‬ ‫חתמו כבר כאלף סטודנטים‪ ,‬אשר תומכים בפרסום‬ ‫מחברות הבחינה בחינם‪.‬‬ ‫ראש המחלקה האקדמית באגודת הסטודנטים‪,‬‬ ‫הילה חלילי‪ ,‬מציינת כי "מדובר במאבק מהותי‬ ‫על שירות אקדמי אלמנטרי‪ .‬הסטודנטים לא‬ ‫צריכים לשאת על גבם את העלויות הכרוכות בו‪.‬‬ ‫אנו מזמינים את כלל הסטודנטים להצטרף אלינו‬ ‫ולחתום על העצומה"‪.‬‬ ‫מהאוניברסיטה העברית נמסר בתגובה‪:‬‬ ‫"בעבר‪ ,‬עד לפני ארבע שנים‪ ,‬היה על הסטודנט‬ ‫לתאם מועד לצפייה במחברות הבחינה עם‬ ‫מזכירות החוג‪ .‬הסטודנט היה נדרש להגיע‬ ‫למזכירות כדי לצפות בבחינה‪ .‬מאז שהמחברות‬ ‫נסרקות‪ ,‬הוקמו בכל קמפוס מרכזי צפייה‬ ‫ממוחשבים שבהם יכול הסטודנט לצפות במחברות‬ ‫הבחינה שלו ללא תשלום‪ .‬האוניברסיטה רשאית‬ ‫לגבות תשלום עבור שירותים נוספים הניתנים‬ ‫לסטודנטים"‪.‬‬ ‫כ"ג באדר ב' תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪25.3.2014‬‬

‫‪7‬‬

‫חותמים על כל מורה‬

‫השבועיים ‪ 25‬במרץ < ‪ 7‬באפריל‬

‫חדשות‬

‫"‬

‫יט ָט ע‬ ‫* ִצ ַ‬

‫גם בתל אביב פותחים תוכנית‬ ‫פכ"ם בשנה הבאה‪ .‬קוף אחרי‬ ‫בן אדם‪ ,‬אני מניח‬ ‫פרופ' אבנר דה שליט‪,‬‬ ‫מחשבה מדינית בת זמננו‬

‫"‬

‫בעקבות מכתב של‬ ‫סטודנטית מהעברית‪:‬‬ ‫לחץ לגינוי אלימות אנטי‪-‬‬ ‫ישראלית בצרפת‬ ‫בעקבות שבוע האפרטהייד שצוין בשבוע שעבר‪,‬‬ ‫יצאה קבוצה ממספר מוסדות אקדמיים‪ ,‬ביניהם‬ ‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬לביקור באוניברסיטאות‬ ‫בצרפת‪ .‬בתקופה שבה מתגברות הקריאות לחרם על‬ ‫ישראל‪ ,‬הקשו מרבית המוסדות בצרפת על אישור‬ ‫המשלחת‪ ,‬אך הודות לתמיכת ארגון הסטודנטים‬ ‫היהודים בצרפת‪ ,UEJF ,‬יצאה זו לפועל‪.‬‬ ‫בעקבות הזמנה של נשיאת המוסד‪ ,‬פתחה‬ ‫המשלחת דוכן בכניסה לאוניברסיטת סן‪-‬דני‪ ,‬אך‬ ‫במהרה הידרדרה ההתאספות למהומה אלימה‪,‬‬ ‫ופעילי ‪) BDS‬ארגון הקורא לחרם על ישראל ‪ -‬ע‪.‬ז‪(.‬‬ ‫החלו בקריאות אנטישמיות נגד חברי המשלחת‪.‬‬ ‫הפעילים חסמו את הגישה לדוכן ודרשו "להוציא‬ ‫את הציונים מהאוניברסיטה"‪.‬‬ ‫סן‪-‬דני נכנעה לתביעה‪ ,‬ודרשה מחברי המשלחת‬ ‫לעזוב את הקמפוס ולפרק את הדוכן‪ .‬הנהלת‬ ‫האוניברסיטה הציעה למשלחת להיכנס בשנית‬ ‫לקמפוס מכניסה צדדית‪ ,‬כדי שלא להצית מחדש את‬ ‫ההתנגדות‪ ,‬אך המשלחת סירבה‪.‬‬ ‫מכתב פתוח של פרל ניקול‪ ,‬חברת המשלחת‬ ‫הלומדת בתוכנית לחקר סכסוכים באוניברסיטה‬ ‫העברית‪ ,‬על אודות האירוע‪ ,‬תפס תאוצה ויראלית‬ ‫בפייסבוק וזכה ליותר מ‪ 40-‬אלף צפיות‪ .‬בעקבות‬ ‫מכתבה‪ ,‬הפעילה הקהילה היהודית לחץ על נשיאת‬ ‫האוניברסיטה לגנות את האלימות בקמפוס‪.‬‬ ‫‪ /‬ענת זלצברג‬

‫‪6‬‬

‫‪25.3.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫כ"ג באדר ב' תשע"ד‬

‫תוכנית "חותם"‪ ,‬המעודדת סטודנטים מצטיינים להצטרף‬ ‫לשורות מערכת החינוך כמורים‪ ,‬סוגרת ארבע שנות פעילות‬ ‫בירושלים עם אחוזי נשירה נמוכים בתוכנית‪ :‬התרחבות‬ ‫ל‪ 100-‬בתי‪-‬ספר בעיר בחמש השנים הקרובות‬ ‫קלמו טיבו‬ ‫מערכת החינוך בישראל מצויה בקשיים‬ ‫כבר שנים‪ :‬הפערים בזכאות ובציוני הבגרות‬ ‫בין השכבות הסוציו‪-‬אקונומיות באוכלוסייה‬ ‫צומחים‪ ,‬משכורות המורים צונחות וציוני‬ ‫התלמידים במבחנים המשווים מצויים במגמת‬ ‫ירידה‪ .‬מתוך דאגה מהתרחבות הפערים‬ ‫החברתיים‪ ,‬הוקמה בשנת ‪ 2010‬תוכנית "חותם"‬ ‫על‪-‬מנת לעודד את הסטודנטים המוכשרים‬ ‫והמצטיינים להצטרף לשורות מערכת החינוך‪,‬‬ ‫במטרה אחת‪ :‬לחולל בה שינוי מבפנים‪.‬‬ ‫הסטודנטים המתקבלים ל"חותם" נדרשים‬ ‫לעבור הכשרה מטעם התוכנית‪ ,‬מתוך כוונה‬ ‫להשמתם המיידית בתפקידי הוראה בכיתות‪.‬‬ ‫מכיוון שמקצוע ההוראה איננו משימה פשוטה‪,‬‬ ‫מהווים הקשרים שנוצרים בהכשרה מעין‬ ‫"קבוצת תמיכה"‪.‬‬ ‫"בהכשרה נוצר שורש של קהילה שמלווה‬ ‫אותך לאורך השנה הראשונה‪ ,‬שהיא מאוד‬ ‫קשה"‪ ,‬מספר מתן ראונר )‪ ,(30‬בוגר תואר‬ ‫ראשון בפסיכולוגיה ובפילוסופיה באוניברסיטה‬ ‫העברית‪ ,‬המרכז זה ארבע שנים את שכבת כיתות‬ ‫ח' ומחנך כיתה בחטיבת הביניים אורט מינקוף‬ ‫בירושלים‪" .‬אתה מקבל שוק ‪ -‬למדת המון‬ ‫בהכשרה‪ ,‬אבל אתה אומר‪' :‬רק שיהיו בשקט‪,‬‬ ‫שיתנו להקריא שמות'‪ .‬כאן הקהילה נכנסת‬ ‫לתמונה ותומכת"‪.‬‬ ‫המסגרת מספקת תמיכה רבה‪ ,‬הכוללת‬ ‫מעקב אחר התקדמות המורה‪ ,‬שיתוף בחוויות‬ ‫ותיעוד של תהליך הלמידה‪ .‬אולם‪ ,‬כל אלה לא‬ ‫יכולים לבלום את הקשיים שעמם נאלץ המורה‬ ‫להתמודד מדי יום‪" .‬יש כמה חזיתות‪ :‬הקולגות‬ ‫בבית‪-‬הספר‪ ,‬ההורים של התלמידים‪ ,‬והתלמידים‬ ‫עצמם"‪ ,‬מפרט ראונר‪ .‬לדבריו‪ ,‬ההתמודדות מול‬ ‫ההורים היא החלק הכי מאתגר‪" :‬מערכת החינוך‬

‫הופכת לנותנת שירות להורים‪ ,‬במקום למערכת‬ ‫שיכולה לבוא אליהם בדרישות"‪ ,‬הוא מסביר‪.‬‬

‫מתן ראונר )‪" :(30‬גם אם‬ ‫אעזוב יום אחד את ההוראה‪,‬‬ ‫אני יודע שלא משנה מה‬ ‫אעשה‪ ,‬אני אעשה את זה‬ ‫יותר טוב אחרי שהייתי‬ ‫מורה"‬ ‫למעלה מ‪ 300-‬בוגרים משולבים‬ ‫קושי נוסף שאיתו מתמודדים בוגרי "חותם"‪,‬‬ ‫ומורים בכלל‪ ,‬הוא תלוש המשכורת שמגיע בסוף‬ ‫החודש‪" .‬המשכורת גדלה לאט‪-‬לאט"‪ ,‬מספר‬ ‫ראונר‪" ,‬אבל זה מעט בשביל 'חותמיסטים'‪,‬‬ ‫שהרבה פעמים מרגישים שבחוץ הם יכולים‬ ‫להרוויח יותר‪ .‬הם נשארים פה‪ ,‬למרות זאת‪,‬‬ ‫בגלל השליחות"‪.‬‬ ‫כיום פועלת התוכנית במימון הג'וינט‪ ,‬משרד‬ ‫החינוך‪ ,‬עמותת הכל חינוך‪ ,‬קרן נעמי וקרן‬ ‫טרמפ‪ ,‬ב‪ 45-‬בתי ספר ברחבי הארץ‪ ,‬שבהם‬ ‫השתלבו ‪ 320‬מבוגריה‪ .‬בחמש השנים הבאות‬ ‫היא מתוכננת להכשיר מורים לכ‪ 100-‬בתי‪-‬ספר‬ ‫נוספים‪ .‬בראייה קדימה‪ ,‬ראונר בטוח שהחוויות‬ ‫והניסיון שצבר במהלך ההכשרה ושנותיו כמורה‬ ‫ייטיבו עמו‪ ,‬ללא קשר לתחום שבו יעסוק בעתיד‪.‬‬ ‫"גם אם אעזוב יום אחד את ההוראה‪ ,‬אני יודע‬ ‫שלא משנה מה אעשה‪ ,‬אני אעשה את זה יותר‬ ‫טוב אחרי שהייתי מורה"‪.‬‬

‫‪www.pincho.co.il | www.firststation.co.il‬‬

‫סטודיו דניאל זקן | צילום‪:‬אייל וייס‬

‫פינצ‘ו | מתחם התחנה הראשונה | ‪02-6223315‬‬

‫סטודנטים‪,‬‬ ‫תתחילו לחשוב כמו מנכ"ל‬

‫קידום ואגודת הסטודנטים בעברית מביאים לכם את‬ ‫נקודת הפתיחה הטובה ביותר להצלחה בבחינת ה‪GMAT-‬‬

‫מח‬ ‫לחביררי אמיוחד‬ ‫גודה‬ ‫‪₪‬‬ ‫הקו‬ ‫ב‪4 -‬ר‪1‬ס‪ .‬נפתחֿ‬ ‫‪28.3‬‬

‫‪2 ,250‬‬

‫כשזה מגיע לעתיד שלכם‪ ,‬לכו על בטוח!‬ ‫מבחן ה‪ GMAT -‬זה לא מבחן שאתם רוצים לעשות‬ ‫שוב ושוב‪ .‬אתם רוצים לקבל את הציון הטוב ביותר‬ ‫שאתם יכולים ‪ -‬כבר בפעם הראשונה‪ .‬בשביל‬ ‫זה אתם צריכים את הקורס המתקדם ביותר‬ ‫שנותן לכם את הכלים הטובים ביותר להצליח‪.‬‬

‫לפרטים והרשמה טל'‪052-6395236 :‬‬ ‫מריאנה‪ ,‬מנהלת מחלקת ‪First Class‬‬

‫בהר ראשון‬ ‫צו‬ ‫הצופים‬ ‫הקורס מתקיים‬

‫קורס ה‪ GMAT -‬של קידום‪:‬‬ ‫• צוות מדריכים מוביל ומנוסה • שיטת לימוד אדפטיבית‬ ‫ממוחשבת על פי גישת‬ ‫• קידום ‪ - GYM‬מערכת תרגול‬ ‫‪GMAT‬‬ ‫קידום הייחודית • ‪ Kidum Application‬שיתוף פעולה עם‬

‫חברת "ארינגו" המתמחה בליווי אישי ובנית אסטרטגיה‬ ‫לשיפור סיכוי הקבלה ל‪ MBA -‬באוניברסיטאות בחו"ל‪.‬‬

‫‪2055‬‬

‫*‬

‫‪www.kidumgmat.co.il‬‬

‫‪GMAT‬‬

‫מגזין‬

‫ד"ר עופר כסיף‪" .‬מרצים מן החוץ עלולים להיות‬ ‫יותר חשופים לניסיונות לסתימת פיות"‬

‫אבי נידם‪" .‬הקושי הוא לא באיתור בעיות‪,‬‬ ‫אלא במציאת פתרונות"‬

‫ממוצעי הערכה לסגל בכיר ומרצים מן החוץ‪:‬‬ ‫*על‪-‬פי מדגם מייצג‬ ‫בחוג למדע המדינה‬ ‫ובחוג למשפטים‬

‫‪20.89%‬‬

‫‪19.03%‬‬

‫‪20.57%‬‬

‫‪18.44%‬‬

‫סגל בכיר‬ ‫מרצים מן החוץ‬

‫צילום אילוסטרציה‪ :‬נופר קפלן‬

‫מתקדמים ובעצמה משתמשת במחשב‪ ,‬במצגות‬ ‫ובסרטים לפי הצורך‪ ,‬אך השימוש בהם לדבריה‬ ‫הוא מינורי ורחוק מלהיות מהותי והכרחי להרצאה‪.‬‬ ‫"הגורם שהייתה לו ההשפעה הרבה ביותר על‬ ‫ההוראה שלי היו התלמידים והתלמידות‪ .‬אם הם‬ ‫הגיעו לקורס מתוך רצון ללמוד‪ ,‬יכולתי להמריא‬ ‫איתם לכל גובה שהם רצו בו בהנאה מרובה‪ ,‬שאני‬ ‫מקווה שהייתה הדדית"‪.‬‬

‫מפגרים מאחור‬ ‫מתוך הבנה שאיכות ההוראה היא נושא‬ ‫חשוב‪ ,‬הוקמה ביוזמת הרקטור ודיקן הסטודנטים‬ ‫בתחילת ‪ 2013‬יחידת יה"ל )יחידה להוראה ולמידה‪,‬‬ ‫י‪.‬א‪ ,(.‬שכל תפקידה הוא קידום איכות ההוראה‬ ‫באוניברסיטה העברית‪ .‬בראש היחידה עומד פרופ'‬ ‫אהרון פלמון‪ ,‬דיקן הפקולטה לרפואת שיניים‪,‬‬ ‫שאיתו פועלים עוד חמישה אנשי סגל‪ .‬בשלב זה‪,‬‬ ‫היחידה עורכת סדנאות הוראה לסגל הבכיר )מרצים‬ ‫קבועים( ולסגל הזוטר )מתרגלים ומרצים מן החוץ(‪,‬‬ ‫והיא גם אחראית לעדכון כל מערכי הסילבוסים‪.‬‬ ‫פרויקט עכשווי מוכר של היחידה הוא שינוי‬ ‫מערך משאלי ההוראה באוניברסיטה‪ ,‬במטרה‬ ‫להפוך אותם לפשוטים למילוי ולאינפורמטיביים‬ ‫יותר‪ .‬משימה נוספת ומאתגרת שהיחידה לוקחת על‬ ‫עצמה הוא מיסוד והטמעת טכנולוגיות הוראה בכל‬ ‫האוניברסיטה‪ .‬למרות הנכונות הגדולה של פרופ'‬ ‫פלמון ושל חברי הסגל הנוספים‪ ,‬נראה כי הנושא‬ ‫עדיין אינו ממוקם גבוה בסדר העדיפויות של‬ ‫הנהלת האוניברסיטה‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬לשם השוואה‪,‬‬ ‫כמעט בכל המוסדות האקדמיים בישראל פועלות‬

‫החוג למשפטים‬

‫החוג למדע המדינה‬

‫"מרבית המרצים מן החוץ צעירים יותר‪ ,‬וככאלה ייתכן מאוד שהם‬ ‫באים עם יותר מרץ וחשק ללמד‪ .‬צריך לשים לב כיצד המסגרת‬ ‫המנהלית‪ ,‬שפועלת יותר ויותר משיקולים כלכליים‪ ,‬דוחקת את‬ ‫המרצים האלו לפינה ועלולה לדרדר את מצב ההוראה"‪ .‬ד"ר‬ ‫עופר כסיף‪ ,‬מרצה מן החוץ בחוג למדע המדינה‬ ‫יחידות לשיפור רמת ההוראה כבר לא מעט שנים‪.‬‬ ‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב קיים גוף שפועל משנת‬ ‫‪ 1997‬ובאוניברסיטת בן‪-‬גוריון קיימת יחידה לשיפור‬ ‫הוראה משנת ‪ ,2002‬שפעילותה דומה לפעילות‬ ‫יה"ל אך כוללת גם שותפות במיזמים בינלאומיים‪.‬‬ ‫נדמה שדווקא המוניטין הגבוה של‬ ‫האוניברסיטה העברית בעבודת המחקר שלה‪ ,‬גרם‬ ‫לה להזניח את איכות ואת טיב ההוראה‪ .‬למרות‬ ‫הפיגור של האוניברסיטה בהשוואה למוסדות‬ ‫אחרים‪ ,‬ההשקעה הראשונית ביחידה לא הייתה‬ ‫גדולה‪ :‬היא מונה רק כשישה אנשי סגל בהיקפי‬ ‫משרה שונים‪ ,‬וחשוב מכך‪ ,‬לא מועסקים בה‬ ‫אנשי מקצוע המומחים בתחום שיפור ההוראה‪.‬‬ ‫פרופ' פלמון מסביר כי בשל ההבנה של רקטור‬ ‫האוניברסיטה את חשיבות הפעילות של יה"ל‪,‬‬ ‫ליחידה אין מגבלת משאבים‪.‬‬ ‫"כאשר פרויקט מסומן כחשוב‪ ,‬למשל יצירת‬ ‫סטנדרטיזציה של סילבוס האוניברסיטה כפי‬ ‫שמופיע בשנתון‪ ,‬מתקבל תקצוב מיוחד לפרויקט"‪,‬‬ ‫מסביר פרופ' פלמון‪ .‬לטענתו‪ ,‬הגם שיה"ל צעירה‬ ‫ביחס למקבילותיה‪ ,‬היא מצליחה להדביק את הפער‬ ‫במהירות‪" .‬בהשוואה לאוניברסיטאות אחרות‬ ‫בארץ‪ ,‬מהרגע שיה"ל הוקמה כמות הפעילות בה‬ ‫רבה מאוד בכל פרמטר מדיד"‪.‬‬

‫מדבר סקר תרחק‬ ‫הכלי המרכזי כיום למדידת איכות ההרצאות‬ ‫והקורסים הוא סקר הערכת ההוראה‪ .‬הסקר נערך‬ ‫לקראת סיומו של כל סמסטר‪ ,‬כאשר המשיבים‬ ‫הם הסטודנטים שהשתתפו בקורס‪ .‬לא פעם‬

‫עולה התהייה מה עושה האוניברסיטה עם נתוני‬ ‫הסקר‪ .‬כולנו יודעים כי מרצים שבלטו בהערכות‬ ‫הטובות שקיבלו זוכים לאזכור פומבי מיוחד מטעם‬ ‫האוניברסיטה כדי לעודד אחרים ללכת בדרכם‪ .‬מן‬ ‫הצד השני של המתרס‪ ,‬מתברר שבמקרים שבהם‬ ‫מרצים מקבלים ציונים נמוכים‪ ,‬הם מחויבים לעבור‬ ‫השתלמות קבוצתית או אישית‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬איכות ההוראה של מרצה איננה מהווה‬ ‫פקטור בתהליך המינויים לסגלי המחלקות‪ .‬יחד‬ ‫עם זאת‪ ,‬לצורכי קידום בתוך המחלקות‪ ,‬ההערכות‬ ‫שקיבלו המרצים במהלך הקורסים שהעבירו כן‬ ‫משמשות גורם שיש להתחשב בו‪ .‬למעשה‪ ,‬המרצים‬ ‫מחויבים למלא דוחות שוטפים בסיום כל סמסטר‬ ‫לגבי ההערכות שקיבלו‪ ,‬והדבר נשמר במערכות‬ ‫המידע של האוניברסיטה‪.‬‬ ‫לדברי אבי נידם‪ ,‬מומחה בתחום שיפור יכולות‬ ‫הוראה אצל מרצים ומורים‪" ,‬אי אפשר להכחיש‬ ‫ששיטת המדידה הזו היא בעייתית‪ ,‬אך כרגע זה‬ ‫הכלי המרכזי להערכה ואני מאמין שהוא משקף‬ ‫במידה לא רעה את המציאות"‪ .‬נידם מסביר‬ ‫שההערכות מהוות אינדיקציה ראשונית‪ ,‬ורק‬ ‫לאחר עבודה פרטנית יותר ניתן לאבחן את הבעיות‬ ‫הקונקרטיות אצל מרצים ספציפים‪.‬‬ ‫התשובה לשאלה מיהו מרצה טוב וכיצד‬ ‫מעבירים הרצאה טובה שנויה במחלוקת וקשה‬ ‫למדידה‪ .‬כדי לענות על הקושי הזה‪ ,‬פותחה‬ ‫לאחרונה יוזמה בדיקנט אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪:‬‬ ‫דירוג מרצים במהלך השיעור‪ .‬הדירוג מבוצע‬ ‫המשך בעמ' ‪< 13‬‬

‫כ"ג באדר ב' תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪25.3.2014‬‬

‫‪11‬‬

‫מגזין‬

‫הוראת שעה‬ ‫את מיקומה הגבוה במדדים המדרגים מוסדות אקדמיים בעולם‪,‬‬ ‫חייבת האוניברסיטה העברית למחקרים פורצי דרך ולפרסומים‬ ‫של חוקריה אך כפי שיודע כל סטודנט‪ ,‬בהעברת הידע היקר‬ ‫הלאה האוניברסיטה מצטיינת הרבה פחות מה הקשר בין‬ ‫קביעות באוניברסיטה לבין איכות ההוראה? האם מישהו מתייחס‬ ‫לתוצאות סקרי הערכת ההוראה? ומדוע האוניברסיטה העברית‬ ‫היא האחרונה בישראל שהוקמה בה יחידה לשיפור ההוראה?‬ ‫יותם אברהם‬

‫א‬

‫ת התסריט הבא ודומים לו אין סטודנט‬ ‫שלא מכיר‪ :‬כמאה תלמידים מתכנסים‬ ‫לשיעור באחד מאולמות טבע‪,‬‬ ‫מתיישבים ומצפים בקוצר רוח לשיעור‪ ,‬ששמו‬ ‫נשמע מבטיח‪" :‬מוזיקת רוק בעידן העכשווי"‪.‬‬ ‫המרצה נכנס ומתחיל לדבר‪ .‬ולדבר‪ .‬ולדבר‪.‬‬ ‫המונוטוניות מרדימה‪ ,‬חוסר הסדר מבלבל‪,‬‬ ‫ובאופן אבסורדי המילה רוק עוד לא נשמעה‬ ‫פעם אחת בשיעור‪ .‬הדילמה האמיתית במצבים‬ ‫כאלה‪ ,‬כך נדמה‪ ,‬היא אם לשחק במחשב‬ ‫או בטלפון במשחק שיעזור לך להישאר ער‬ ‫בשיעור‪ ,‬או לקום ולעזוב את הכיתה בנימוס‪.‬‬ ‫האוניברסיטה העברית מדורגת במקומות‬ ‫גבוהים במדדים הבינלאומיים‪ ,‬הן ביחס לשאר‬ ‫האוניברסיטאות בארץ והן ביחס לשאר העולם‪.‬‬ ‫אולם שיטות הדירוג מתבססות בעיקרן על‬ ‫איכות ועל כמות המחקרים שהאוניברסיטאות‬ ‫מנפיקות מדי שנה‪ .‬כאשר זו השיטה‪ ,‬ניתן‬ ‫להסיק שהאוניברסיטה העברית הינה המצטיינת‬ ‫במחקר בישראל‪ ,‬אך ספק גדול אם ניתן להסיק‬ ‫מכך דבר על אודות איכות ההוראה בה‪.‬‬ ‫מבדיקות המשוות בין איכות ההוראה‬ ‫של מרצים מן החוץ לבין זו של מרצים חברי‬ ‫סגל באוניברסיטה העברית‪ ,‬מצטיירת תמונה‬ ‫עגומה למדי‪ .‬ברבים מן החוגים מרצים מן‬ ‫החוץ מדורגים גבוה יותר בממוצע ממרצים‬ ‫בעלי ותק‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬מרצים מסוימים‪ ,‬ואף‬ ‫כאלה הממוקמים בחוד החנית העולמי בתחום‬ ‫המחקר שלהם‪ ,‬מקבלים לא אחת ציונים נמוכים‬ ‫וביקורות נוקבות מתלמידיהם‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪25.3.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫כ"ג באדר ב' תשע"ד‬

‫"בסוף נאלצתי לעזוב את‬ ‫הקורס‪ .‬לא רציתי להמשיך‬ ‫לשבת בקורס שאני נרדם בו‬ ‫ושאני מרגיש שאני לא באמת‬ ‫לומד ממנו משהו"‪ .‬עדי גניה‪,‬‬ ‫סטודנט להיסטוריה‬ ‫ההרצאה המושלמת‬ ‫הרצאה טובה ומרצה טוב הם עניינים‬ ‫סובייקטיביים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬סטודנטים משיבים‬ ‫באופן דומה למדי לשאלות העוסקות בנושאים‬ ‫אלו‪ .‬מיכל פלדמן )‪ ,(25‬סטודנטית לסוציולוגיה‬ ‫ולמדע המדינה‪ ,‬מסבירה שלדעתה מרצים טובים‬ ‫יודעים לשלוט בכיתה ולנווט בין יצירת רצף רעיוני‬ ‫בשיעור‪ ,‬לבין דיון והשתתפות מצד הסטודנטים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬לדברי פלדמן "חשוב שהמרצה יהיה מעניין‪,‬‬ ‫רחב אופקים וכזה שיכול לתת דוגמאות טובות‬ ‫שמדגימות את החומר כראוי"‪.‬‬ ‫גם עדי גניה )‪ ,(28‬סטודנט להיסטוריה‪ ,‬גורס‬ ‫ש"חשוב מאוד שלמרצה יהיה קו מחשבה אחיד‬ ‫בשיעור ושהוא יוכל לשמור על רצף שיעור קולח"‪.‬‬ ‫מרכיב אחר שמעלה גניה הוא היכולת של מרצה‬ ‫להעלות אנקדוטות מעניינות והסברים רחבים‪,‬‬ ‫כאלה שלא תמיד קשורים באופן ישיר לחומר‬ ‫השיעור‪" .‬לעומת זאת‪ ,‬מרצה גרוע יהיה כזה שלא‬ ‫משתלט על הכיתה ושאינו יוצא מתחומי השיעור‬ ‫והחומר הנלמד כלל"‪ ,‬הוא טוען‪.‬‬ ‫גניה מספר שבעבר השתתף בקורס שהמרצה‬

‫בו לא נתן לסטודנטים להתבטא בכלל‪ ,‬ונראה‬ ‫שהקורס היה ממוקד מדי בתזה מסוימת שרצה‬ ‫המרצה להעביר‪" .‬בסוף נאלצתי לעזוב את הקורס‪.‬‬ ‫לא רציתי להמשיך לשבת בקורס שאני נרדם בו‬ ‫ושאני מרגיש שאני לא באמת לומד ממנו משהו"‪.‬‬ ‫מן הצד השני של המתרס‪ ,‬המרצים חושבים לא‬ ‫פעם על הוראה כעל כלי לגידול חוקרים צעירים‪.‬‬ ‫הם מעניקים חשיבות רבה לכך שהסטודנטים‬ ‫יטמיעו את החומר הנלמד‪ ,‬יפתחו חשיבה ביקורתית‬ ‫ויצירתית ויוכלו בסופו של דבר להיות חוקרים‬ ‫טובים בעזרת הכלים הללו‪ .‬ד"ר אורלי שנקר‪ ,‬ראש‬ ‫מרכז אדלשטיין להיסטוריה ופילוסופיה של המדע‪,‬‬ ‫הטכנולוגיה והרפואה ומרצה מצטיינת בסקרי‬ ‫הערכת ההוראה‪ ,‬מציינת כמה עקרונות שלטעמה‬ ‫מרכיבים הוראה טובה‪.‬‬ ‫"היא חייבת לברור היטב בין העיקר לטפל ובו‬ ‫בזמן לדעת להתמקד בעיקר"‪ ,‬מפרטת ד"ר שנקר‪.‬‬ ‫עיקרון נוסף ומפתיע שהיא מציינת הוא הבעת‬ ‫דעה אישית של המרצה‪ .‬לשיטתה‪ ,‬כל מרצה בא‬ ‫מרקע ספציפי ועם אג'נדות מסוימות‪ ,‬וחשוב להבין‬ ‫שכל קורס מועבר מתוך התפיסה האישית של מי‬ ‫שמלמד אותו‪" .‬במצב כזה יהיה נכון שהמרצה‬ ‫יצהיר על עמדותיו ועל כוונותיו ביחס לקורס‪ ,‬ובכך‬ ‫ישמש דוגמה אישית לגישה ביקורתית וליושרה‬ ‫אינטלקטואלית‪ ,‬שהם שני ערכים ראשונים במעלה‬ ‫בהשכלה אקדמית"‪.‬‬ ‫לתפיסתה של שנקר‪ ,‬הטכנולוגיה לא מהווה‬ ‫חלק מרכזי מהוראה טובה‪" .‬הטכנולוגיה הטובה‬ ‫ביותר היא שיחה פנים אל מול פנים"‪ ,‬היא מצהירה‪.‬‬ ‫שנקר אינה נמנעת לחלוטין משימוש בכלים‬

‫מגזין‬

‫המשך מעמ' ‪< 11‬‬

‫"הקושי הוא לא באיתור‬ ‫הבעיות‪ ,‬אלא במציאת‬ ‫הפתרונות‪ .‬שיפור משמעותי‬ ‫של מרצה חלש בהוראה יכול‬ ‫לבוא רק מתוך עבודה קשה‬ ‫ומתוך נכונות של המרצה‬ ‫עצמו"‪ .‬אבי נידם‪ ,‬מומחה‬ ‫בתחום שיפור יכולות הוראה‬ ‫אצל מרצים ומורים‬ ‫באמצעות אפליקציה השואלת שלוש שאלות‪ :‬האם‬ ‫השיעור מובן‪ ,‬האם הוא מעניין ואיך הייתה ההופעה‬ ‫של המרצה‪ .‬הדעות חלוקות לגבי ההשלכות של‬ ‫אפליקציה כזו‪ ,‬אך אין ספק שהטכנולוגיה כבר‬ ‫משנה את הדרך שבה אנו לומדים ומלמדים‪.‬‬ ‫נידם‪ ,‬שעבד בעבר עם מרצים מאוניברסיטת‬ ‫תל‪-‬אביב על שיפור יכולותיהם‪ ,‬טוען שהטכנולוגיה‬ ‫מסוגלת לעזור להוראה במידה רבה‪" :‬טכניקה‬ ‫מוכרת היא צילום הקורס במעגל סגור‪ ,‬כשלאחר‬ ‫מכן ניתן לעבור ביסודיות על מהלך השיעור ולחפש‬ ‫בו את הנקודות הטובות ואת הפחות טובות"‪ .‬ד"ר‬ ‫אלון פלד מהחוג למדע המדינה‪ ,‬החוקר את מהפכת‬ ‫המידע בזיקה למגזר הציבורי‪ ,‬טוען שהעזרה‬ ‫הטכנולוגית הקיימת מגוונת מאוד ונגישה לכולם‪.‬‬ ‫"כל איש אקדמיה יודע שהדרך הכי טובה ללמוד‬ ‫איך לחקור היא לקרוא מחקרים טובים של אחרים"‪.‬‬ ‫בדומה לכך מציין ד"ר פלד שאפשר‪ ,‬וגם צריך‪,‬‬ ‫ללמוד הוראה מהרצאות אחרות‪" .‬ישנם אתרים‬ ‫באינטרנט‪ ,‬כמו ‪ ,Coursera‬שמציעים הרצאות‬ ‫מטובי המרצים בעולם‪ .‬צפייה בהרצאות כאלו‬ ‫יכולה לתרום למרצים חלשים או חסרי ניסיון‪ ,‬וגם‬ ‫כמובן למרצים טובים שרוצים עוד רעיונות"‪ .‬ביחס‬ ‫לאפליקציה החדשה‪ ,‬מביע ד"ר פלד ספקנות בשל‬ ‫חשש מיצירת פופוליזם אצל מרצים ובשל הסיכוי‬ ‫ששיעורים יהפכו לתוכניות ריאליטי‪.‬‬ ‫"הקושי הוא לא באיתור הבעיות‪ ,‬אלא במציאת‬ ‫הפתרונות"‪ ,‬גורס נידם‪" .‬שיפור משמעותי של‬ ‫מרצה חלש בהוראה יכול לבוא רק מתוך עבודה‬ ‫קשה ומתוך נכונות של המרצה עצמו"‪ .‬לדבריו‪,‬‬ ‫תהליך השיפור הוא איטי‪ ,‬מתסכל ודורש הרבה‬ ‫רצינות‪ .‬היות שאין נוסחה ודאית להצלחה‪ ,‬לעתים‬ ‫שיפור משמעותי יכול להגיע רק כשנתיים אחרי‬ ‫תחילת התהליך‪ .‬השיפור‪ ,‬לדבריו‪ ,‬תלוי מאוד‬ ‫ברצונו ובהשקעתו של המרצה בשיפור עצמי‪ ,‬מה‬ ‫שגורם לכך שהסטודנטים עדיין תלויים במרצים‬ ‫ובתמריציהם להשקיע בהוראה‪.‬‬ ‫בניסיון להעניק את התמריץ האמור‪ ,‬חילקה‬ ‫לראשונה השנה אגודת הסטודנטים תעודות‬ ‫הצטיינות למרצים מהסגל הבכיר והזוטר‪ ,‬שדורגו‬ ‫במקומות הראשונים בסקר הערכת ההוראה‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬החלה המחלקה האקדמית באגודה‬ ‫בפיילוט בחוגים פיזיקה‪ ,‬מדעי הצמח‪ ,‬מדע המדינה‬ ‫ומזרח תיכון‪ ,‬שמטרתו לשפר את חוויית הלמידה‪,‬‬ ‫ההוראה וההיבחנות בקורסים המוצעים בחוגים‬ ‫אלו‪ .‬זאת‪ ,‬באמצעות בחינת תוכן והיקף החומר‬ ‫בסילבוסים‪ ,‬מבנה הבחינות ואיכות ההוראה‪" .‬הגיע‬ ‫הזמן לנער את השטיחים"‪ ,‬מדגישה ראש המחלקה‬

‫פרופ' אהרון פלמון‪" .‬בהשוואה לאוניברסיטאות אחרות בארץ‪ ,‬מהרגע שיה"ל הוקמה כמות הפעילות בה רבה‬ ‫מאוד בכל פרמטר מדיד"‬

‫"הגורם שהייתה לו ההשפעה‬ ‫הרבה ביותר על ההוראה שלי‬ ‫היו התלמידים והתלמידות‪.‬‬ ‫אם הם הגיעו לקורס מתוך‬ ‫רצון ללמוד‪ ,‬יכולתי להמריא‬ ‫איתם לכל גובה שהם רצו"‪.‬‬ ‫ד"ר אורלי שנקר‪ ,‬מרצה‬ ‫מצטיינת וראש המרכז‬ ‫להיסטוריה ופילוסופיה של‬ ‫המדע‪ ,‬הטכנולוגיה והרפואה‬ ‫האקדמית באגודה‪ ,‬הילה חלילי‪" .‬נכונות ראשי‬ ‫החוגים והמרצים לשתף פעולה מעידה על רצון‬ ‫להשתפר ולשנות את חוויית הלמידה בתואר"‪.‬‬

‫ותק מפחית חשק‬ ‫על אף המאמצים הנקודתיים לקדם את‬ ‫איכות ההוראה‪ ,‬ייתכן שהגורמים לבעיה הם‬ ‫מבניים יותר‪ .‬ד"ר עופר כסיף‪ ,‬מרצה מן החוץ‬ ‫בחוג למדע המדינה ובעל הערכות גבוהות‬ ‫מתלמידיו‪ ,‬מצביע על גיל המרצים כהסבר‬ ‫אפשרי לתופעה‪" .‬מרבית המרצים מן החוץ‬ ‫צעירים יותר‪ ,‬וככאלה ייתכן מאוד שהם באים‬ ‫עם יותר מרץ וחשק ללמד"‪ ,‬הוא משער‪.‬‬ ‫דברים אלו זוכים לחיזוק בדמות מחקר‬ ‫פנימי שערכה אוניברסיטת אריאל‪ ,‬שמצאה‬ ‫מגמה שלפיה ככל שהוותק של המרצה עולה‪,‬‬ ‫כך ישנה ירידה בהערכות התלמידים כלפיו‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬במאמרו של אדם גרנט שפורסם ב"ניו‬ ‫יורק טיימס" בחודש שעבר‪ ,‬צוטט לראשונה‬ ‫מחקר מקיף שנערך באוניברסיטאות בארצות‬ ‫הברית שמצא שאיכות ההוראה של מרצים בעלי‬ ‫קביעות נמוכה מזו של מרצים ללא קביעות‪.‬‬ ‫אלא שלמרות ממצאים אלו‪ ,‬הבעיה באיכות‬ ‫ההוראה אינה נוגעת רק למרצים ותיקים ובעלי‬ ‫מעמד‪ .‬לדברי ד"ר כסיף‪" ,‬בשל מערכת הלחצים‬ ‫הפועלים כיום על המרצים מן החוץ‪ ,‬ניתן לדמיין‬ ‫בקלות כיצד גם איכות ההוראה שלהם עלולה‬

‫להיפגם"‪ .‬לגרסתו‪ ,‬ברוב המוסדות האקדמיים‬ ‫בארץ המרצים מן החוץ עומדים למבחן העסקה‬ ‫בכל סמסטר מחדש‪ .‬עבודתם תלויה במספר‬ ‫הסטודנטים שנרשמו לקורס‪ ,‬שהוא לרוב פועל‬ ‫יוצא של הערכות התלמידים‪" .‬יכול להיות מצב‬ ‫שבו מרצים יקלו על הסטודנטים בכל הקשור‬ ‫למטלות‪ ,‬לבחנים ולמבחנים‪ ,‬כדי למשוך אל‬ ‫הקורסים מספיק סטודנטים"‪ ,‬הוא מסביר‪.‬‬ ‫"חשוב לי לומר שאני לא מדבר מניסיון אישי‬ ‫וגם לא מהיכרות עם מרצים שפועלים בדרך הזו‪,‬‬ ‫אבל צריך לשים לב כיצד המסגרת המנהלית‪,‬‬ ‫שפועלת יותר ויותר משיקולים כלכליים‪ ,‬דוחקת‬ ‫את המרצים לפינה ועלולה לדרדר את מצב‬ ‫ההוראה"‪ ,‬מדגיש ד"ר כסיף‪" .‬בעיה נוספת היא‬ ‫שמרצים מן החוץ עלולים להיות חשופים יותר‬ ‫לניסיונות לסתימת פיות באקדמיה‪ ,‬שמתבצעים‬ ‫על‪-‬ידי ארגונים ועמותות מסוימות"‪ .‬במצב כזה‬ ‫למרצה מן החוץ חסר הביטחון התעסוקתי ולרוב‬ ‫הוא אינו זוכה לגיבוי מערכתי מצד המוסד‪.‬‬ ‫"מרצה עלול לחשוש למקום עבודתו עקב‬ ‫ביקורות והשמצות‪ ,‬ולהימנע מהוספת תכנים‬ ‫חשובים‪ ,‬שעלולים לעורר מחלוקות‪ ,‬לקורסים"‪.‬‬ ‫דבריו של ד"ר כסיף לא משאירים פתח‬ ‫לתקווה‪ .‬אולם‪ ,‬נדמה שמאמרו של גרנט עלה‬ ‫על הפתרון המיטבי‪ :‬מתן קביעות לסגל אקדמי‬ ‫למטרות הוראה בלבד‪ .‬גרנט‪ ,‬פרופסור לניהול‬ ‫ולפסיכולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה‪ ,‬מסביר‬ ‫שמשמעות הפתרון היא יצירת מסלול קביעות‬ ‫למרצים לצורכי הוראה בלבד‪ ,‬לצד מסלול‬ ‫קביעות לצורכי מחקר‪ ,‬מתוך הבנה שרבים‬ ‫מאנשי הסגל אינם מצטיינים בשניהם גם יחד‪.‬‬ ‫באקדמיה בישראל קיימת דרך העסקה כזו‪,‬‬ ‫המכונה "המסלול המקביל"‪ ,‬אך היא לא נפוצה‬ ‫ומשתמשים בה בעיקר להעסקת מורים לשפות‬ ‫ובמקצועות חסרי ממד מחקרי‪ .‬כיום לא קיים‬ ‫באף מוסד בארץ מנגנון לחלוקת עבודה בין‬ ‫מרצים‪ .‬קל לחשוב על מצב שבו מרצה מעוניין‬ ‫ללמד יותר ולחקור פחות‪ ,‬או להפך ‪ -‬אך כרגע‪,‬‬ ‫לאף אחד מהם לא קיים כל נוהל או חוזה העסקה‬ ‫שיעגן זאת‪ .‬הסטודנטים בעברית‪ ,‬ככל הנראה‪,‬‬ ‫יוכלו למצוא את נחמתם בינתיים בשיעורים‬ ‫שבהם הנוכחות אינה חובה‪.‬‬ ‫כ"ג באדר ב' תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪25.3.2014‬‬

‫‪13‬‬

‫הפורום הירושלמי לארגוני‬

‫התחדשות יהודית‬

‫להיפתח להתחלות החדשות‬ ‫שמחים להזמינכם לאירוע שנערך לראשונה במרחב הציבורי‪:‬‬ ‫חוויה ולימוד סביב מסורת טקס הבסיסה של יהדות לוב ותוניס ‪ -‬טקס של פתיחת דלתות‬ ‫צילום‪ :‬נעמי שפירא‬

‫אתי אנקרי‬

‫פע תוניסאי‬ ‫במו‬ ‫וברפרטואר‬ ‫משיריה‬

‫שלישי > ‪1.4.14‬‬

‫א' ניסן תשע"ד‬

‫בשעה ‪20:00‬‬ ‫מתחם התחנה הראשונה ירושלים‬

‫מעגלי לימוד גיא זוארץ ועוד ידרשו ויספרו‬ ‫סטנדאפ טקס בסיסה הילולה‬ ‫‪www.jfjro.org‬‬ ‫‪firststation.co.il | cafe-gibraltar.com | www.hujihillel.org.il‬‬ ‫‪| mizrach.org.il | rashutharabim.org‬‬ ‫בית הלל ירושלים‬

‫ממזרח שמש‬

‫קפה גיברלטר ‪Cafe Gibraltar‬‬

‫רשות הרבים ‪ -‬הפורום הירושלמי לארגוני התחדשות יהודית‬

‫התחנה הראשונה ירושלים‬

‫לפרטים‪ :‬רן חורי‪ ,mizrach@kiah.org.il | 02-6248633 :‬מיה בודאי‪-‬פרידמן‪mayab@hillelisrael.org | 02-5883902 ,02-5817714 :‬‬

20:00 | 31.3 10

www.aguda.org.il

18

tarbut@a

aguda.org.il

.org.il

‫מגזין‬ ‫מגזין "תזה"‪ .‬מימין‪ :‬בימים עברו‪ .‬משמאל‪ :‬בעיצוב ובהפקה בחסות "טיים‪-‬אאוט" תל‪-‬אביב‬

‫מגזין "צ'ופצ'יק"‪ .‬בשנה שעברה שונה שמו ל"בין השורות"‪ ,‬אך השנה חזר לשמו המיתולוגי‬

‫)‪ ,(28‬סטודנט להנדסת תעשייה וניהול ועורך‬ ‫המשנה של "פקטור"‪" .‬פקטור" מחולק בתקופת‬ ‫הלימודים ביום רביעי האחרון של כל חודש‪ ,‬בשעה‬ ‫קבועה‪ .‬החלוקה נקבעה בעקבות מנהג "צהרי יום‬ ‫ד'" בטכניון‪ ,‬שבמסגרתו זוכים כלל הסטודנטים‬ ‫לשעתיים חופשיות שבהן לא משובץ להם אף קורס‬ ‫במערכת‪.‬‬ ‫"העובדה שאנחנו לא לגמרי מופרדים מהאגודה‬ ‫יוצרת לדעתי נטייה לא מודעת להימנע מלכתוב‬ ‫על דברים מסוימים"‪ ,‬אומר ראובן‪ .‬למרות זאת‪,‬‬ ‫לטענתו פירסם העיתון לא מעט כתבות שלא מצאו‬ ‫חן בעיני האגודה‪" .‬אנו מביאים את כל ההוכחות‬ ‫לטענות שלנו‪ ,‬על אף שבעיקרון קשה מאוד לתפוס‬ ‫את אגודת הסטודנטים אצלנו בדברים שהיא עושה‬ ‫שאינם לטובת הסטודנטים"‪.‬‬ ‫גם ב"תזה" התל‪-‬אביבי היסטוריה רחבה של‬ ‫צנזורה‪ .‬הסערה האחרונה מני רבות התחוללה‬ ‫בשנה שעברה‪ ,‬כאשר צונזרה כתבת תחקיר שעסקה‬ ‫בהתנהלות בלתי תקינה של ח"כ בועז טופורובסקי‬ ‫)יש עתיד(‪ ,‬ששימש אז יו"ר התאחדות הסטודנטים‬ ‫הארצית‪ .‬בתגובה לצינזור המאמר‪ ,‬התפטרה רוב‬ ‫מערכת העיתון‪" .‬מבחינת צנזורה כל העיתון כפוף‬ ‫ל'נ‪.‬כ‪.‬ס'‪ ,‬שהיא החברה הכלכלית של האגודה‪,‬‬ ‫שכמובן כפופה לאגודה"‪ ,‬מספר זיכלינסקי‪" .‬כל‬ ‫גיליון שאנחנו עושים צריך לעבור אישור של‬ ‫המפיקה‪' ,‬נ‪.‬כ‪.‬ס'‪ ,‬וגם של מחלקת ההסברה של‬ ‫האגודה"‪.‬‬ ‫זיכלינסקי טוען שאינו יודע פרטים רבים על‬ ‫פרשת טופורובסקי‪ ,‬אבל הוא כתב בגיליון הראשון‬ ‫השנה טור דעה שיצא בצורה נחרצת נגד האגודה‬ ‫והדבר קיבל אישור והודפס‪" .‬באופן אידיאלי צריך‬ ‫שעיתונות תהיה עצמאית‪ ,‬אבל גם מציאותית"‪ ,‬הוא‬ ‫גורס‪" .‬עיתונות זה המון כסף‪ ,‬להדפיס עיתון עולה‬ ‫הרבה‪ ,‬ואם גוף כלשהו משלם על משהו ‪ -‬זה כנראה‬ ‫משרת את האינטרסים שלו"‪ ,‬הוא מסביר‪" .‬גם ככתב‬

‫וגם כעורך לא הרגשתי שום הטיה‪ .‬אף פעם לא‬ ‫אמרו לי מה לעשות‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬לכל עיתון יש מי‬ ‫שמממן אותו‪' .‬הארץ' הולך עם השמאל ו'ישראל‬ ‫היום' עם הימין ‪ -‬תמיד יהיה מי שיכוון את זה‪ ,‬בין‬ ‫שזה העורך ובין שאלה גורמים חיצוניים"‪.‬‬

‫מציפים‪ ,‬לא מהפכנים‬ ‫"אני לא חושבת ש'פקטור' הביא למהפך כלשהו‬ ‫במהלך שנותיי כאן"‪ ,‬מספרת קורל בוך )‪,(22‬‬ ‫סטודנטית להנדסת מבנים בטכניון‪ ,‬ששימשה עד‬ ‫לאחרונה יו"ר ועד הסטודנטים בפקולטה‪" ,‬אבל‬ ‫הוא בהחלט נתן במה למגוון דעות בנושאים בוערים‬ ‫בקמפוס‪ .‬עצם הנגשת הנושאים האלה לציבור‬ ‫הסטודנטים והכנסתם לתודעה ‪ -‬בכך העיתון לדעתי‬ ‫עשה את שלו"‪ .‬ראובן מסכים עמה‪" :‬אנחנו תמיד‬ ‫צריכים לחשוב מה סטודנטים מפיקים מהכתבות‬ ‫שלנו‪ ,‬ולכן משתדלים שהמידע שאנחנו נותנים‬ ‫לסטודנטים יניע תהליכים‪ .‬אנחנו לא מנסים לפתור‬ ‫בעיות‪ ,‬אלא מנסים לתת את כל הכלים לסטודנטים‬ ‫לעשות זאת"‪.‬‬ ‫אחד המדורים שלדעת ראובן מביא לשינוי‬ ‫בקמפוס נקרא ‪,The International Corner‬‬ ‫עמוד קבוע באנגלית שמוקדש לסטודנטים‬ ‫הבינלאומיים שלומדים בטכניון‪ .‬מטרת העמוד היא‬ ‫לאפשר לתלמידי חו"ל בטכניון לשתף את חבריהם‬ ‫הישראלים באורח החיים שלהם‪ ,‬בקשיי הקליטה‬ ‫שבהם הם נתקלים ובחוויה של הגעה למקום‬ ‫שונה לגמרי ממה שהכירו‪" .‬העמוד זוכה לאהדה‬ ‫רבה בקרב הסטודנטים הבינלאומיים ומהווה דרך‬ ‫עבורם להתבטא ולהשתלב בחברה הישראלית"‪,‬‬ ‫מספר ראובן‪.‬‬ ‫ליאור ברגמן )‪ ,(29‬סטודנט לכלכלה ולניהול‬ ‫באוניברסיטת בן גוריון וכתב ב"צ'ופצ'יק"‪ ,‬מחזק‬ ‫את קודמיו‪" .‬אני לא חושב שהעיתון בא לטפל‬

‫"רוב חברי המערכת לא כתבו‬ ‫במקום אחר‪ ,‬אם בכלל‪ .‬העיתון‬ ‫נותן במה קטנה להתחיל‬ ‫לכתוב בה ולראות אם בא לך‬ ‫להמשיך‪ .‬אין שום מקום אחר‬ ‫שיכול לתת את זה"‪.‬‬ ‫שקד זיכלינסקי‪ ,‬העורך הראשי‬ ‫של "תזה"‪ ,‬אוניברסיטת‬ ‫תל‪-‬אביב‬ ‫בבעיות"‪ ,‬הוא אומר‪" .‬אנחנו כן מציפים נושאים‬ ‫חשובים‪ ,‬אבל אין לנו תחקירים נוקבים שמשנים‬ ‫סדרי עולם באוניברסיטה‪ .‬התכנים עוסקים‬ ‫בנושאים שאפשר לקרוא כל הזמן ‪ -‬בעוד שבוע זה‬ ‫יהיה רלוונטי באותה מידה"‪ .‬מטרתו של העיתון‪,‬‬ ‫כפי שברגמן רואה אותה‪ ,‬היא לבדר ולהעשיר ולא‬ ‫לחולל מהפכות‪.‬‬ ‫לטענתו‪ ,‬אחת הסיבות לחוסר האקטואליות של‬ ‫העיתון היא מתכונתו הדו‪-‬שבועית‪" .‬בגלל שהעיתון‬ ‫יוצא פעם בשבועיים‪ ,‬קשה לו להיות אקטואלי‪ .‬מה‬ ‫שאנשים קוראים היום זה דברים שכתבתי לפני‬ ‫שבועיים‪-‬שלושה"‪ ,‬הוא מגלה‪" .‬אם יש משהו‬ ‫שקורה עכשיו בחיים של הסטודנט אני לא יכול‬ ‫לכתוב על זה בזמן אמת‪ .‬אם זה משהו שמסעיר את‬ ‫הסטודנטים ברגע זה ממש‪ ,‬גם ככה כולם מדברים‬ ‫על זה בפייסבוק"‪.‬‬

‫יש עתיד?‬ ‫דבריו האחרונים של ברגמן מעוררים תהיות‬ ‫בנוגע לעתידה של העיתונות המודפסת‪ .‬באחרונה‬ ‫המשך בעמ' ‪< 19‬‬

‫כ"ג באדר ב' תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪25.3.2014‬‬

‫‪17‬‬

‫מגזין‬

‫קריאת חובה?‬ ‫בימים שבהם עולים ספקות רציניים בנוגע לעתידה‬ ‫של העיתונות המודפסת‪ ,‬העיתונות הסטודנטיאלית‬ ‫נמצאת גם היא בסכנת הכחדה "פי האתון" שמע‬ ‫את דעתם של עורכי העיתונים הסטודנטיאליים‬ ‫המרכזיים בארץ על תפקידה של העיתונות‬ ‫בקמפוס‪ ,‬על סכנת הצנזורה ועל השינויים הנדרשים‬ ‫בעידן הדיגיטלי המסקנה‪ :‬העורכים אופטימיים‪,‬‬ ‫נחום ברנע דווקא פחות‬ ‫סיון מזוז‬

‫ב‬

‫סוף שנות השישים קיים עורך "פי האתון"‬ ‫דאז‪ ,‬תום שגב‪ ,‬ראיון עם דוד בן‪-‬גוריון‬ ‫בצריפו שבקיבוץ שדה בוקר‪ .‬הראיון‪,‬‬ ‫שתוכנן להימשך ‪ 20‬דקות‪ ,‬הפך לשיחה אינטימית‬ ‫ארוכה ונפרש על פני שלוש שעות‪" .‬הזקן" שיתף‬ ‫את שגב בתובנותיו לגבי אמונה באלוהים‪ ,‬השואה‬ ‫ופולה אשתו‪ .‬בין היתר‪ ,‬אמר בן‪-‬גוריון אז לראשונה‬ ‫כי הוא מעדיף הסכם שלום על פני ארץ ישראל‬ ‫השלמה‪ .‬בעקבות האמירה‪ ,‬הסנסציונית במונחי‬ ‫אותה תקופה‪ ,‬צוטט "פי האתון" בעיתון הגדול‬ ‫והחשוב בעולם ‪ -‬ה"ניו יורק טיימס"‪.‬‬ ‫האם היום אפשרי באותה מידה שעיתון‬ ‫סטודנטים יערוך ראיון עם ראש ממשלה לשעבר‪,‬‬ ‫יצליח להוציא ממנו ציטוט חסר תקדים‪ ,‬ויצוטט‬ ‫על‪-‬ידי עיתון גדול בארץ או בעולם? בניגוד לאותן‬ ‫שנים לוחמניות‪ ,‬נדמה שהיום לא מעט מעיתוני‬ ‫הסטודנטים מסקרים את הנעשה באוניברסיטאות‬ ‫ובערים שבהן הם יוצאים לאור‪ ,‬תוך כדי כך שהם‬ ‫מדלגים על נושאי אקטואליה כלל ארציים‪ .‬מהן‬ ‫הסיבות להתכנסות עיתוני הסטודנטים הגדולים‬ ‫בארץ בתכנים מקומיים בלבד? מהי חשיבותם עבור‬ ‫הסטודנטים? והאם הם כאן כדי להישאר?‬

‫מיקרו או מאקרו?‬ ‫"מטרת העל של העיתון הסטודנטיאלי היא‬ ‫לספק לסטודנטים את מה שמעניין אותם"‪ ,‬טוענת‬ ‫מיכל דובינסקי )‪ ,(25‬סטודנטית לסוציולוגיה וללשון‬ ‫באוניברסיטת בן‪-‬גוריון והעורכת הראשית של עיתון‬ ‫הסטודנטים של האוניברסיטה‪" ,‬צ'ופצ'יק"‪" .‬יש‬ ‫למטרה הזו כמה היבטים‪ :‬גם לבדר את הסטודנטים‪,‬‬ ‫למשל בכתבות פנאי‪ ,‬וגם ליידע אותם בנושאים‬ ‫כמו הפגנות‪ ,‬מחאות ושחיתויות"‪ ,‬היא קובעת‪.‬‬ ‫"ההתמקדות היא תמיד בדברים שרלוונטיים להם‪,‬‬ ‫בין שזה משהו שקורה בבאר שבע וחשוב שהם‬ ‫‪16‬‬

‫‪25.3.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫כ"ג באדר ב' תשע"ד‬

‫יידעו‪ ,‬ובין שזה נושא ארצי שרלוונטי לסטודנטים"‪.‬‬ ‫דרכו של "צ'ופצ'יק" עברה כמה גלגולים‬ ‫מאז הקמתו בתחילת שנות התשעים‪ .‬בשנותיו‬ ‫הראשונות שימש העיתון עלון פרסומי ותו לא‪,‬‬ ‫אולם בשנות ה‪ ,2000-‬לאחר שהתעורר צורך מצד‬ ‫הסטודנטים‪ ,‬שינה העיתון את צורתו והחל לפעול‬ ‫במתכונתו הנוכחית והדו‪-‬שבועית‪" .‬לפי דעתי טוב‬ ‫שהעיתון מתמקד ברמת המיקרו"‪ ,‬אומרת דובינסקי‪,‬‬ ‫"זו הייתה המטרה שלי‪ ,‬ואני מכוונת את הכתבים‬ ‫שלא להתפזר"‪.‬‬

‫לתואר שני בפיזיקה והעורך הראשי של מגזין‬ ‫"תזה" של אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪" .‬הגישה שלנו‬ ‫היא לעשות דווקא משהו שאינו ממוקד בין כותלי‬ ‫האוניברסיטה"‪ ,‬הוא אומר‪ .‬על‪-‬פי זיכלינסקי‪ ,‬הצורך‬ ‫בשינוי הקו התעורר כתוצאה מחוסר הפופולריות‬ ‫של העיתון באוניברסיטה‪" .‬כבר כשהתחלתי לכתוב‬ ‫שמתי לב לחוסר המודעות לעיתון‪ .‬הסטנדים היו‬ ‫מלאים לחלוטין ואף אחד לא עשה עם זה כלום‪.‬‬ ‫כשסיפרתי לבנות שיצאתי איתן שאני כותב ב'תזה'‪,‬‬ ‫הן הסתכלו עליי במבט ששואל 'מה זה?'"‪ ,‬הוא‬ ‫צוחק‪.‬‬ ‫אופיו של העיתון‪ ,‬לטענת זיכלינסקי‪ ,‬משתנה‬ ‫משנה לשנה‪" .‬כל עורך ראשי מחליט בנוגע לקו‬ ‫של העיתון‪ .‬לפני שלוש שנים היינו יותר ממוקדי‬ ‫אוניברסיטה‪ ,‬לפני שנתיים זה היה בסגנון מגזיני‪-‬‬ ‫פופי ולפני שנה זה היה דומה ל'הארץ' עם תחקירים‬ ‫וסיפורי שחיתויות"‪ .‬לטענתו‪ ,‬אופי העיתון מבטא‬ ‫את מה שהעורך הראשי מאמין בו‪" .‬תזה" לא מחולק‬ ‫רק באוניברסיטה‪ ,‬אלא גם בבתי‪-‬קפה ובמסעדות‪,‬‬ ‫וזיכלינסקי מספר שלאחר ששינו את הקו השנה‪,‬‬ ‫הסטנדים החלו להתרוקן‪.‬‬

‫"יאיר לפיד יכול להתראיין‬ ‫ל‪ Ynet-‬ואני אקבל את‬ ‫המידע דרכם‪ .‬אבל אף אחד‬ ‫לא יראיין בשבילי את ראש‬ ‫מחלקת פוליטיקה וממשל‬ ‫באוניברסיטה בנוגע לדעותיו"‪.‬‬ ‫מיכל דובינסקי‪ ,‬העורכת‬ ‫הראשית של "צ'ופצ'יק"‪,‬‬ ‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬

‫הון‪-‬שלטון‪-‬עיתון‬

‫הסיבה המרכזית לכך‪ ,‬לגרסתה‪ ,‬היא שהמידע‬ ‫היום זורם וזמין בכל מקום‪ .‬את המאקרו‪ ,‬לעומת‬ ‫המיקרו‪ ,‬יכולים הסטודנטים לצרוך במקומות אחרים‬ ‫שאינם העיתון הסטודנטיאלי‪" .‬ניקח לדוגמה ראיון‬ ‫עם יאיר לפיד"‪ ,‬מסבירה דובינסקי‪" .‬מישהו אחר‬ ‫יכול לראיין אותו ל‪ Ynet-‬ואני אקבל את המידע‬ ‫דרכם‪ ,‬אבל אף אחד לא יראיין בשבילי את ראש‬ ‫מחלקת פוליטיקה וממשל באוניברסיטה בנוגע‬ ‫לדעותיו"‪.‬‬ ‫בדעה שונה מחזיק שקד זיכלינסקי )‪ ,(27‬סטודנט‬

‫אחת הבעיות הקיימות בקונספט של עיתוני‬ ‫סטודנטים היא תלותם באגודות הסטודנטים‪ .‬כך‪,‬‬ ‫למשל‪" ,‬תזה" ו"פקטור"‪ ,‬עיתון הסטודנטים של‬ ‫הטכניון‪ ,‬ממומנים על‪-‬ידי החברה הכלכלית של‬ ‫האגודה‪ .‬תקציב "צ'ופצ'יק"‪ ,‬אגב‪ ,‬מגיע ישירות‬ ‫מתוך תקציב האגודה עצמו‪ .‬המצב מעורר את‬ ‫השאלה שמתעוררת כמעט בכל עיתון ממומן‪ :‬עד‬ ‫כמה ביקורתיים יכולים העיתונים להיות כלפי הגוף‬ ‫המממן אותם?‬ ‫"אנחנו משתדלים לשמור על קשרי עבודה‬ ‫טובים עם גורמים באגודה"‪ ,‬מודה אורי ראובן‬

‫המשך מעמ' ‪< 17‬‬

‫נשמעות טענות שלפיהן בעידן שבו כל המידע‬ ‫קיים וזמין ברשת‪ ,‬כבר לא בטוח שיש תועלת רבה‬ ‫בעיתונות סטודנטיאלית מודפסת‪ .‬מרבית עיתוני‬ ‫הסטודנטים‪ ,‬ביניהם "צ'ופצ'יק"‪" ,‬פקטור" ו"תזה"‪,‬‬ ‫החלו ליישר קו עם המגמה הטכנולוגית והסביבתית‪,‬‬ ‫והם מעלים לרשת מהדורה אינטרנטית לצד כל‬ ‫גיליון מודפס‪.‬‬ ‫"זה נושא שמעסיק אותי המון‪ ,‬ובא לידי ביטוי‬ ‫ברעיונות לדברים שאנחנו רוצים לעשות בעיתון‬ ‫והם לא רלוונטיים לדפוס‪ ,‬כמו 'ממים'"‪ ,‬מספרת‬ ‫דובינסקי‪" .‬אני קצת רומנטית ביחס שלי לעיתונות‬ ‫המודפסת ומאמינה שיש לה מקום‪ ,‬אבל לא יודעת‬ ‫אם לאורך זמן‪ .‬אני עדיין חושבת שיש משהו קסום‬ ‫בלהחזיק את הנייר ביד ולקרוא כתבות‪ .‬השאלה‬ ‫היא כמה רומנטיים כמוני עוד נשארו"‪.‬‬ ‫"לפי דעתי עיתונות סטודנטיאלית מודפסת‬ ‫תישאר‪ ,‬אבל היא תצטרך לעבור שינוי"‪ ,‬טוען‬ ‫זיכלינסקי‪" .‬יש משהו מאוד יפה‪ ,‬שמרני ומאתגר‬ ‫בעיתונות המודפסת‪ .‬משהו מודפס אי אפשר‬ ‫לשנות‪ ,‬בניגוד לאתר אינטרנט‪ .‬אופי הכתבות שונה‬ ‫וגם העיצוב‪ .‬כל עיתון מודפס בעתיד יצטרך להבין‬ ‫שהוא חייב להיות שונה ממה שקורה באינטרנט‪ ,‬או‬ ‫לעבוד יחד עם אתר אינטרנט בשביל האיזון"‪.‬‬ ‫לשאלה אם יש עתיד לעיתונות הסטודנטיאלית‪,‬‬ ‫עונים כל העורכים בנחרצות‪ :‬חד משמעית כן‪" .‬חייב‬ ‫להיות לזה עתיד"‪ ,‬מפרטת דובינסקי‪" ,‬כשאתה‬ ‫באוניברסיטה אתה נמצא במעין בועה למשך זמן‬ ‫מסוים‪ ,‬וחשוב שיהיה לך אמצעי שיעביר לך את‬ ‫הדברים המשותפים לכולם ‪ -‬בין אם אלה נושאי‬ ‫פנאי או מחאות"‪.‬‬ ‫דובינסקי רואה בעיתון גורם מחבר מבחינה‬ ‫קהילתית‪ .‬לדבריה‪ ,‬עיתונים כמו "ידיעות אחרונות"‬ ‫או "הארץ" עובדים ברזולוציה שונה לגמרי מזו‬ ‫שבה עובדים העיתונים הסטודנטיאליים‪" .‬חייבת‬

‫"אנחנו משתדלים שהמידע שאנחנו‬ ‫נותנים יניע תהליכים‪ .‬אנחנו לא מנסים‬ ‫לפתור בעיות‪ ,‬אלא מעוניינים לתת‬ ‫לסטודנטים את כל הכלים לעשות‬ ‫זאת"‪ .‬אורי ראובן‪ ,‬עורך המשנה של‬ ‫"פקטור"‪ ,‬עיתון הסטודנטים בטכניון‬

‫מימין‪ :‬צוות "פקטור" אוחז ב"אפסילון"‪ ,‬הגלגול הקודם של "פקטור"‪ .‬משמאל‪ :‬גיליונות "פקטור" ‪2013‬‬

‫להיות במה לדעות ולמחשבות שלנו‪ ,‬הסטודנטים‪.‬‬ ‫אנחנו בגיל ובתקופה שבהם יש לנו הרבה מה‬ ‫להגיד וביקורת על כל דבר‪ .‬אנחנו אנשים חושבים‬ ‫וביקורתיים‪ ,‬והדברים האלו צריכים להתבטא‬ ‫במקום כלשהו"‪ ,‬היא מסכמת‪.‬‬ ‫"מעבר לכך שהעיתון עוסק בנושאים שקרובים‬ ‫אלינו‪ ,‬פונה לטווח גילים ספציפי ומסקר את‬ ‫הסביבה שבה אנחנו חיים"‪ ,‬מוסיף זיכלינסקי‪" ,‬הוא‬ ‫גם נותן לסטודנטים רבים מקום לרכוש ניסיון‪.‬‬ ‫המון אנשים מתחילים כאן‪ ,‬זה בעצם המקום שלך‬ ‫לראות אם אתה אוהב את זה‪ .‬רוב חברי המערכת‬ ‫ב'תזה' לא כתבו במקום אחר‪ ,‬אם בכלל‪ .‬זה נותן‬ ‫במה קטנה להתחיל להופיע בה ולראות אם אתה‬ ‫מעוניין להמשיך‪ .‬אין שום מקום אחר שיכול לתת‬ ‫את זה היום"‪.‬‬

‫"למה שהסטודנטים‬ ‫באוניברסיטה העברית‬ ‫יקבלו את המידע על נייר‪,‬‬ ‫כשהם יכולים לקבל אותו‬ ‫על המחשבים ועל האייפדים‬ ‫שלהם? בזמני הכלי הזה היה‬ ‫הדרך היחידה לקיום תקשורת‬ ‫בין סטודנטים ובין המוסדות‬ ‫שלהם‪ ,‬אבל המציאות השתנתה‬ ‫בתעשייה הזאת"‪ .‬נחום ברנע‬

‫"בכל מקום אנשים זקוקים לאינפורמציה"‬ ‫נחום ברנע מדבר על העיתונות הסטודנטיאלית אז והיום‬

‫בשנת ‪ 1966‬שימש נחום ברנע‪ ,‬היום מבכירי‬ ‫העיתונאים והפובליציסטים בארץ‪ ,‬כעורך הראשי‬ ‫של "פי האתון"‪ .‬במסגרת תפקידו הוזמן ברנע‬ ‫להשתתף במסיבת יום הולדת שחגג הנשיא דאז‪,‬‬ ‫זלמן שז"ר‪ .‬את רשמיו מהאירוע פירסם במאמר‬ ‫ביקורתי ב"פי האתון" עם הכותרת "זלמן יש לו‬ ‫יום הולדת"‪ .‬העיתון התגלגל והגיע לידיה של לא‬ ‫אחרת מאשר שרת החוץ דאז‪ ,‬גולדה מאיר‪ ,‬שנזפה‬ ‫בברנע והובילה לפיטוריו מהעיתון‪.‬‬ ‫"המציאות כל כך השתנתה בתעשייה הזו‬ ‫ובמקצוע הזה"‪ ,‬מספר ברנע‪" ,‬שנראה לי שאין‬ ‫מקום לעיתון מודפס בעיתונות נישה כמו עיתונות‬ ‫סטודנטיאלית‪ .‬צריך לחשוב על מעבר לעיתונות‬ ‫מקוונת‪ .‬במקרה של מידע שצריך להגיע‬ ‫לסטודנטים באוניברסיטה העברית‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬למה‬ ‫שהם יקבלו את זה על נייר כשהם יכולים לקבל‬ ‫את זה על המחשבים ועל האייפדים שלהם? בזמני‬ ‫הכלי הזה היה הדרך היחידה לקיום תקשורת בין‬ ‫סטודנטים ובין המוסדות שלהם‪ .‬לא היו כלים‬

‫אחרים‪ ,‬חוץ ממודעות על לוחות המודעות"‪.‬‬ ‫נדמה שתשובתו של ברנע בנוגע למעבר‬ ‫לעיתונות מקוונת סותרת את הסערה הציבורית‬ ‫שחולל ב‪ ,2009-‬כאשר כתב ב"ידיעות אחרונות"‬ ‫מאמר נגד תופעת הבלוגים‪ ,‬שכתוצאה ממנו‬ ‫תויג על‪-‬ידי רבים כשמרן‪ .‬ברנע‪ ,‬מצדו‪ ,‬מכחיש‬ ‫את הטענות הללו‪" .‬אחת המבקרות שיצאה נגדי‬ ‫כתבה שאני מיושן עד כדי כך שאין לי אפילו‬ ‫מייל"‪ ,‬הוא צוחק‪" .‬לאחר שבדקתי בהיסטוריית‬ ‫הג'ימייל שלי‪ ,‬הפניתי את תשומת ליבה לתכתובת‬ ‫ישנה שהייתה לנו והיא הודתה בטעות שלה"‪ ,‬הוא‬ ‫משתף‪.‬‬ ‫"לפי דעתי‪ ,‬לא לחינם זה מכונה מדיה ‪-‬‬ ‫העיתונות היא סוג של גשר וכלי"‪ ,‬הוא ממשיך‬ ‫ומסביר‪" .‬אתה צריך לבחור בכלים היותר יעילים‪.‬‬ ‫יש מקום מאוד משמעותי למה שנקרא העיתונות‬ ‫המודפסת‪ ,‬אבל אני לא רואה איך המתכונת של‬ ‫אז מתאימה להיום‪ .‬אולי צריך לעשות את זה‬ ‫בצורה אחרת‪ .‬לכל שינוי טכנולוגי יש השפעה‬

‫על תכנים‪ ,‬אבל לא בוכים על חלב שנשפך‪ .‬גם‬ ‫במעבר מתקליטי ויניל למוזיקה דיגיטלית היה‬ ‫אובדן מסוים"‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬לדעת ברנע‪ ,‬אין במעבר הטכנולוגי‬ ‫שבו הוא דוגל כדי להרע את עתיד העיתונות‬ ‫הסטודנטיאלית‪" .‬לגופו של עניין‪ ,‬בכל מקום‬ ‫אנשים זקוקים לאינפורמציה‪ .‬אנחנו חיים‬ ‫בתקופת מעבר שבה הצימאון לאינפורמציה קיים‬ ‫ביתר שאת‪ ,‬ועוד לא ברור בדיוק באילו דרכים‬ ‫נוצרת היררכיה באינפורמציה‪ .‬למרות שאנשים‬ ‫מעבירים בקצב מאוד מהיר מידע על מה שקורה‬ ‫להם ב'ווטסאפ' או ב'פייסבוק'‪ ,‬הם עדיין צריכים‬ ‫כלים ומידע בנוגע למה שלאו דווקא קורה להם‬ ‫באותו רגע‪ ,‬אבל נוגע לחייהם ומשפיע עליהם"‪.‬‬ ‫כ"ג באדר ב' תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪25.3.2014‬‬

‫‪19‬‬

www.aguda.org.il | http://aguda.org.il/pniyot

325

‫ירושלים מלאה בגנים ובריאות ירוקות קטנות‬ ‫שמתאימות מאוד לכל סוגי הפיקניקים — החל‬ ‫מבירה על הדשא וכלה ב"על האש" מושקע‪.‬‬ ‫המנפנפים למיניהם יכולים לפקוד את מעצמות‬ ‫הקרניבורים הקבועות — יער ירושלים וגן סאקר‪,‬‬ ‫או לגלות מקומות צנועים יותר — הגינה הקהילתית‬ ‫הביתית בסן סימון )בין המושבה הגרמנית לצומת‬ ‫פת(‪ ,‬עמק הצבאים הפסטורלי למרגלות גבעת‬ ‫מרדכי‪ ,‬או גן השושנים וגן הפעמון שליד עמק‬ ‫רפאים‪.‬‬

‫במת ההפתעות‬

‫האחיות לוז ‪TheHazelnunuts -‬‬

‫הגינה הקהילתית הביתית בסן סימון‬

‫הגינות הקטנות שבין סמטאות נחלאות מהוות‬ ‫מקום מצוין לפיקניק עם אוכל טרי מהשוק‪ ,‬ולאלו‬ ‫מכם שחפצו בארוחת צהריים על הדשא‪ ,‬גן הוורדים‬ ‫בקריית הממשלה‪ ,‬פארק הרכבת וטיילת הר נוף‬ ‫יהוו לוקיישן מצוין‪ .‬ואולי‪ ,‬חופשת פסח היא גם העת‬ ‫להרחיק לכת‪ :‬האביב הוא הזמן הטוב ביותר לבקר‬ ‫בנחלים שמחוץ לירושלים‪ .‬המלצות המערכת ‪ -‬נחל‬ ‫קטלב‪ ,‬ואדי קלט‪ ,‬נחל שורק‪ ,‬עין פשחה‪ ,‬עין חמד‪,‬‬ ‫נחל ערוגות‪ ,‬הסטף ועין תנור‪ .‬סכנת השיטפונות‬ ‫חלפה‪ ,‬הנחלים עוד לא יבשו‪ ,‬והפריחה בשיאה‪.‬‬ ‫במילים אחרות — אין לכם תירוץ‪.‬‬

‫להקת "המכשפות" המיתולוגית‪ ,‬חלוצות הפאנק‬ ‫הנשי בישראל‪ .‬לצד אלילות הניינטיז יעל כהן‬ ‫ויפעת נץ‪ ,‬מנגנות ושרות קרן ברנר והשחקנית‪-‬‬ ‫זמרת חן יאני‪ ,‬שזורה קצת אבק כוכבים על כל‬ ‫הגראנג' הזה‪ 65 ,22:00 .‬ש"ח לסטודנטים‪.‬‬ ‫אלו מכם שהספיקו במהלך החג לעבוד ולחסוך‬ ‫קצת שקלים‪ ,‬מוזמנים ליהנות ממעט רטרו בהופעה‬ ‫כפולה של "מרסדס בנד" ו"מופע הארנבות של ד"ר‬ ‫קספר"‪ ,‬שתיערך בזאפה בירושלים‪ .‬כחלק מסיבוב‬ ‫הופעות מצומצם‪ ,‬יעלו שתי הלהקות הענקיות על‬ ‫במה אחת‪ .‬זול זה לא יהיה‪ ,‬אבל היי‪ ,‬תראו אתכם —‬ ‫אתם שמחים‪ ,‬סתם פתאום‪ .‬פתיחת דלתות ב‪,21:00-‬‬ ‫‪ 110‬ש"ח לסטודנטים‪.‬‬ ‫לאלו מכם שלא התהדרו במשפחה מרוקאית‬ ‫אסלית‪ ,‬מציעה העיר אלטרנטיבות מדליקות‬ ‫למימונה‪ .‬ב‪ 22-‬באפריל תופיע להקת "צפון‬ ‫מערב" מבית אוניברסיטת חיפה בסשן מוזיקה‬ ‫אנדלוסית‪-‬מרוקאית בחצר מוזיאון ז'ראר בכר‪,‬‬ ‫בשעה ‪ .21:00‬המוזיקה מעולה‪ ,‬המופלטות מתוקות‬ ‫והכניסה חופשית‪ .‬ולסיכום עונת הפסח‪ ,‬שלומי שבן‬ ‫והקולקטיב יופיעו בתאטרון ירושלים ב‪ 26-‬באפריל‪.‬‬ ‫הפסנתרן המוכשר שהרס את חייהם של גברים‬ ‫בשם אריק ברחבי המדינה‪ ,‬יפציע להופעת ישיבה‬ ‫בתאטרון‪ ,21:00 .‬כרטיסים מוזלים ב‪ 150-‬ש"ח‪.‬‬

‫ב‪ 16-‬וב‪ 17-‬באפריל מועדון הצוללת הצהובה‬ ‫בתלפיות מפתיע בשני ערבים רצופים של להקות‬ ‫נשיות מעולות‪ .‬הראשון הוא מופע חינמי של להקת‬ ‫הדו‪-‬וופ המצוינת "האחיות לוז" )‪(TheHazelnuts‬‬ ‫ שלישיית זמרות ירושלמיות מוכשרת‪ ,‬שמבצעת‬‫שירים עכשוויים בגרסאות וינטג' בסגנון שנות‬ ‫השלושים‪ .‬כולן נוטפות כישרון ושיק‪ ,‬וההתמכרות‬ ‫מובטחת‪ ,21:30 .‬הכניסה חופשית‪.‬‬ ‫ביום למחרת מתכנסת קבוצת נשים עוצמתית‬ ‫נוספת במועדון — "המחשפות"‪ ,‬גלגול מחודש של‬

‫חלומות משה ‪ -‬תיאטרון אינקובטור‪ .‬צילום‪ :‬יח"צ‬

‫לחובבי המוזיקה הישראלית‪ ,‬יוצג ב‪ 7-‬באפריל‬ ‫בתאטרון ירושלים מופע מחול במחווה לשירי‬ ‫אריק איינשטיין‪ .‬שילוב של מחול ישראלי ומודרני‪,‬‬ ‫לצלילי מיטב יצירתו של האייקון התרבותי הבולט‬ ‫ביותר במוזיקה הישראלית מאז שנות החמישים‪.‬‬ ‫‪ 40 ,20:30‬ש"ח לכרטיס‪ .‬וכמובן שלא שכחנו את‬ ‫חובבי התיאטרון — עבורכם תעלה ב‪ 23-‬באפריל‬ ‫בתיאטרון החאן קומדיה חדשה "חרדתו של המלך‬ ‫סלומון"‪ .‬ההצגה‪ ,‬המבוססת על רומן של הסופר‬ ‫הצרפתי אמיל אז'אר‪ ,‬מציעה גרסה מודרנית לסיפור‬ ‫שלמה המלך‪ ,‬דרך נקודת מבטו של נהג מונית‬ ‫פריזאי נרגן‪ 120 ,20:30 .‬ש"ח ללא מנויים‪.‬‬

‫הסינמה סיטי ‪ -‬לא מה שחשבתם‬

‫נחל קטלב‬

‫ביט נשי‬

‫תאטרון האינקובטור המוביל בזירת הפרינג'‬ ‫הירושלמית‪ ,‬מארח מופע מיוחד לכבוד פסח ב‪17-‬‬ ‫באפריל‪ .‬מופע התאטרון החזותי "חלומות משה"‬ ‫שואב השראה ממדרשים ומכתבי ספר הזוהר על‬ ‫יציאת מצרים‪ .‬לאחר שהוצג ברחבי הארץ ובבירות‬ ‫אירופה‪ ,‬הלהקה שבה לירושלים בתזמון מושלם‬ ‫לחג האביב‪ ,20:30 .‬בית מזי"א‪ 50 ,‬ש"ח לסטודנטים‪.‬‬ ‫מופע נוסף מבית האינקובטור הוא "העיר הזאת"‪,‬‬ ‫מחזמר ראפ במחווה לז'אנר הפילם‪-‬נואר ‪ -‬שילוב‬ ‫חד פעמי ומיוחד במינו‪ .‬המופע יעלה בירושלים‬ ‫ב‪ 10-‬וב‪ 30-‬באפריל בבית מזי"א ב‪ .20:30-‬מחיר‬ ‫כרטיס — ‪ 70‬ש"ח‪ ,‬אך ייתכן שהמחיר יירד סמוך‬ ‫למועד ההצגה‪.‬‬

‫להקת "צפון מערב"‪ .‬צילום‪ :‬דוברות אונ' חיפה‬

‫מילים‪ ,‬מילים‪ ,‬מילים‬ ‫ב‪ 24-‬באפריל תופיע אניה בוקשטיין בבית אבי‪-‬‬ ‫חי במסגרת סדרת ההופעות "נקודת‪.‬תרבות"‪ .‬כחלק‬ ‫מפרויקט רחב יותר של הופעות שירה מולחנות‬ ‫איכותיות‪ ,‬בוקשטיין תנגן ותשיר משיריה של לאה‬ ‫גולדברג ‪ -‬הכניסה חופשית‪ .‬אירוע נוסף לחובבי‬ ‫שירה יתקיים בבית הקונפדרציה‪ ,‬ויוקדש להשקת‬ ‫ספרי שירה של שני משוררים צעירים ומעניינים‬

‫המעגל המצומצם של בתי הקולנוע בירושלים‬ ‫התרחב לאחרונה‪ ,‬והצטרף לשורותיו מתחם הסינמה‬ ‫סיטי החדש‪ .‬לא משנה מה עמדתכם בנוגע לימי‬ ‫הפתיחה של המקום‪ ,‬חשוב לציין שבנוסף לאולמות‬ ‫ולעשרות בתי הקפה והמסעדות שמפעיל המתחם‪,‬‬ ‫פועל במקום גם מוזיאון קטן ומעניין לקולנוע יהודי‪.‬‬ ‫חובבי הדוקומנטרי הישראלי יוכלו להגיע להקרנה‬ ‫המיוחדת של סרט התעודה המרתק "דת‪.‬קום"‪,‬‬ ‫העולה במסגרת סדרת ההקרנות וההרצאות "חרדים‬ ‫— מבט מבפנים"‪ .‬הסרט מציג את הקונפליקטים‬ ‫הפנימיים בתוך החברה החרדית‪ ,‬ואת האופן שבו‬ ‫חברה שמרנית יכולה להשתמש בכלי מודרני ופרוץ‬ ‫כמו האינטרנט לטובתה‪ 23 .‬באפריל‪38 ,20:00 ,‬‬ ‫ש"ח לכרטיס‪.‬‬ ‫כ"ג באדר ב' תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪25.3.2014‬‬

‫‪23‬‬

‫תרבות‬

‫ירוק בעיניים‬

‫ נמרוד מתן ויונתן סואן‪ .‬המשוררים יקריאו‬‫משיריהם וישוחחו על מקום הכתיבה והשירה‬ ‫בחייהם‪ 8 .‬באפריל‪ ,20:30 ,‬הכניסה חופשית‪.‬‬

‫תרבות‬

‫ספרינג ברייק‬ ‫המעיין הירושלמי שבו עוד לא ביקרתם להקות הפאנק והבלוז הנשיות‬ ‫שמגיעות להרעיד את הצוללת בפסח וההצגה שאסור לכם לפספס כי‬ ‫הבטחתם לעצמכם להגיע לתיאטרון בחופשה המיוחלת "פי האתון" אסף‬ ‫עבורכם את כל ההמלצות החמות לחופשה הקרובה‪ ,‬ולא הותיר לכם אף‬ ‫תירוץ אחד להתחמק מלעשות לעצמכם טוב לגזור ולשמור‬

‫ענת זלצברג‬ ‫חודש אפריל מהווה הפוגה מבורכת‬ ‫לכל הסטודנטים באשר הם‪ .‬אחרי‬ ‫שהתוודענו לשקר המכונה "חופשת‬ ‫סמסטר" )שהיא למעשה כולה מבחנים‬ ‫והגשות(‪ ,‬מגיע יחד עם חג הפסח החופש‬ ‫האמיתי‪ :‬שלושה שבועות ארוכים‪ ,‬חסרי‬ ‫דאגות‪ ,‬נטולי עבודות ומלאי שינה‪,‬‬ ‫טיולים‪ ,‬הופעות‪ ,‬אלכוהול )ולא מהסוג‬ ‫שמטביעים בו יגון( והמון מנוחה‪ .‬לאלו‬ ‫מכם שימאסו מהר מאוד בארוחות‬ ‫החג המשפחתיות וישובו לעיר‪ ,‬צפויה‬ ‫הפתעה נעימה‪ :‬לקראת ימי האביב‬ ‫הנעימים הצפויים מתוכננים בעיר‬ ‫עשרות אירועים‪ ,‬הקרנות‪ ,‬מופעים‪,‬‬ ‫מסיבות וטיולים‪ ,‬שללא ספק יהפכו‬ ‫אתכם לאנשים קצת פחות ממורמרים‪.‬‬

‫"בורגרס בר" הכשרה מציעה תפריט מנחם ושירות‬ ‫משלוחים בתשלום באינטרנט‪.‬‬ ‫ואיך אפשר לדבר על אוכל בירושלים מבלי‬ ‫לדבר על חומוס? ארבע המתחרות העיקריות על‬ ‫תואר "החומוסייה הטובה ביותר בירושלים" הן‬ ‫בן סירא — מושבת ההיפסטרים הבלתי מעורערת‪,‬‬ ‫לינא — התשובה "האותנטית" במזרח העיר‪ ,‬חביבת‬ ‫הצמחונים "האגס ‪ "4‬בשוק מחנה יהודה‪ ,‬ו"בין עזה‬ ‫לברלין" ההיסטורית‪ ,‬יקירת הבורגנים של רחביה‪.‬‬ ‫נאמר שאדם לא יכול לקרוא לעצמו ירושלמי עד‬ ‫שלא בחר לו חומוסייה אהובה — חברים‪ ,‬החג הזה זו‬ ‫ההזדמנות שלכם‪.‬‬

‫נמצא מעיין ליפתא )שכיכב בסצנה‪-‬שתיים בסרט‬ ‫"מישהו לרוץ איתו"(‪ .‬עד שנות הארבעים‪ ,‬המעיין‬ ‫שימש מקור מים לתושבי האזור‪ ,‬והיום הוא מקום‬ ‫רחצה נעים ונשכח להפתיע‪ .‬יש שביל ברור עם‬ ‫מדרגות שיוצא מתחת לגשר אל המעיין‪ ,‬והגישה‬ ‫אליו נוחה מאוד‪.‬‬ ‫למי שנמצא בדרום העיר‪ ,‬האלטרנטיבה הנוחה‬ ‫ביותר היא "עין לבן"‪ .‬המעיין נמצא ממש מאחורי‬ ‫גן החיות התנ"כי במלחה‪ ,‬במרחק הליכה מהחניון‪.‬‬ ‫יש במקום גם שולחנות קק"ל וברביקיו‪ ,‬והנוף‬ ‫מהמקום משגע — מדרונות ירוקים בכל מקום‪ .‬לא‬ ‫רחוק משם נמצא גם "עין חניה"‪ ,‬שאליו מגיעים‬ ‫מבקרים מעטים יותר‪ .‬ביקור במעיין הוא גם‬ ‫הזדמנות מעולה להגיע לגן החיות עצמו‪ ,‬שנחשב‬ ‫לאחד מגני החיות היפים והמוצלחים בעולם‪.‬‬ ‫גם בתוך הגן יש מדשאות רחבות ומוצלות‪,‬‬ ‫ולסטודנטים הכניסה עולה ‪ 40‬ש"ח‪.‬‬

‫בסיבוב או בניגוב?‬ ‫אי‪-‬אפשר להזכיר את פסח מבלי לדון בסוגיה‬ ‫הכאובה של אוכל ‪ -‬להתראות בירה‪ ,‬ביי‪-‬ביי‬ ‫לחם טרי עם אגוזים ובצל מטוגן‪ ,‬צ'או לך פסטה‬ ‫ברוטב שמנת‪-‬פטריות‪ .‬אבל‪ ,‬לפני שאתם אומרים‬ ‫נואש ועוברים לבלוס עוד מצה עם ממרח שוקולד‪,‬‬ ‫ודאי תשמחו לגלות שלעיר יש מזון מעולה להציע‬ ‫במהלך הפסח‪ ,‬כזה שישכיח מכם לפחות לכמה‬ ‫שעות את הגעגוע לבורקס‪ .‬הבונוס‪ :‬משלוחי טייק‪-‬‬ ‫אוויי שיחסכו את האוטובוס או את הרכבת הקלה‬ ‫למסעדה‪.‬‬ ‫מה בתפריט? הפייבוריטית של סטודנטים‬ ‫רבים‪ ,‬עם או בלי קשר לחג‪ ,‬היא מסעדת סושי‬ ‫רחביה הכשרה ורבת הסניפים‪ .‬השליחים )שימו לב‪,‬‬ ‫בתשלום( זריזים‪ ,‬המחירים סבירים‪ ,‬והאוכל — כיאה‬ ‫לטהרת המטבח האסייתי — כולל הרבה אורז‪ ,‬שיהווה‬ ‫תחליף ראוי לצריכת הפחמימות שלכם בחג‪ .‬לאלו‬ ‫מכם שמעדיפים לשמור אמונים לבשרים‪ ,‬מסעדת‬ ‫‪22‬‬

‫‪25.3.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫כ"ג באדר ב' תשע"ד‬

‫שוק מחנה יהודה‪ .‬צילום‪ :‬רון פלד‬

‫כמעיין המתגבר‬ ‫תחילת האביב מאפשרת חלון הזדמנויות חדש‪:‬‬ ‫יציאה החוצה לטבע‪ .‬במישור החוף בוא האביב‬ ‫מסמל את תחילת עונת הרחצה‪ ,‬בעוד שבירושלים‬ ‫את תחילת עונת המעיינות‪ .‬מעיינות ירושלים‬ ‫ברובם לא מוכרים לסטודנטים הלומדים בעיר‪ ,‬אבל‬ ‫ביום חם מעטים הדברים הנעימים יותר מטבילה‬ ‫במעיין‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬הגישה לרוב המעיינות היא‬ ‫ברגל‪ ,‬אבל את רוב הדרך אפשר לעשות בקלות‬ ‫ברכב‪ ,‬בתחבורה ציבורית או באופניים‪.‬‬ ‫בכניסה לעיר‪ ,‬ממש מתחת לגשר המיתרים‪,‬‬

‫מעיין עין לבן‪ ,‬על‪-‬יד גן החיות התנ"כי‬

‫עוד מעיין מפורסם הוא "עין כרם" — זה שנתן‬ ‫לשכונה ולבית‪-‬החולים את שמם‪ .‬הגישה אליו‬ ‫אמנם פחות נוחה‪ ,‬אבל התחושה בו אחרת‪ .‬הוא‬ ‫מעיין אמיתי‪ ,‬הרבה פחות "מבוית" מליפתא ומעין‬ ‫לבן‪ ,‬ולכן הוא גם מושך יותר מבקרים‪ .‬הגישה אל‬ ‫המעיין נעשית מתוך יער ירושלים‪.‬‬

‫תרבות‬

‫להעיר את הגבעה‬ ‫נדמה שבחודשים‬ ‫האחרונים משהו‬ ‫בגבעה הצרפתית‬ ‫מתחיל לזוז ‪ -‬פאבים‬ ‫ובתי קפה חדשים‬ ‫נפתחים בעוד‬ ‫שבחלקם יושבים יחד‬ ‫יהודים וערבים‪ ,‬אחרים‬ ‫מספרים כי הגיוון‬ ‫דווקא מרתיע יזמים‬ ‫מפני פתיחת מקומות‬ ‫בילוי חדשים‬ ‫אדוה דויטש‬ ‫מימין למעלה‪" :‬יודה" בר‪-‬מסעדה; משמאל למעלה ובשורה התחתונה‪ :‬הופעת מחווה לביטלס ב"ארטישוק"‪ .‬צילומים‪ :‬יח"צ‬

‫בחודשים האחרונים נפתחו שלושה ברים‬ ‫צעירים בגבעה הצרפתית‪" :‬ארטישוק"‪" ,‬צ'ייסר‬ ‫בר" והבר‪-‬מסעדה "יודה"‪ .‬ההתעוררות הצעירה‬ ‫מעלה את השאלה האם תהפוך הגבעה למקום‬ ‫שוקק חיים שבו סטודנטים משתכרים‪ ,‬ישנים‬ ‫ולומדים ‪ -‬והכל במרחק הליכה? הפסימיים כבר‬ ‫מחפשים דירה בנחלאות‪ ,‬האופטימיים מתעקשים‬ ‫להביא בעצמם את השינוי‪.‬‬

‫לא רק בירה‬ ‫ה"צ'ייסר בר" הטרי‪ ,‬שנפתח לפני כחצי‬ ‫שנה בלבד‪ ,‬נכנס לקטגוריה נכחדת בירושלים‪:‬‬ ‫בר שכונתי‪" .‬אין בשום שכונה עוד בר‪ .‬מבחינתי‬ ‫נחלאות ורחביה הן מרכז העיר"‪ ,‬מצהיר מנהל‬ ‫המקום‪ ,‬שי גבסו )‪" .(29‬ברים שכונתיים בארץ‬ ‫זה משהו בעייתי‪ ,‬משום שאין תרבות אלכוהול ‪-‬‬ ‫התושבים לא באים בסוף היום לשתות כוס בירה"‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬משהו בתרבות הבילוי של התושבים‬ ‫בגבעה הצרפתית מתחיל להשתנות‪ ,‬ולו מתוך כבוד‬ ‫לבעלי העסקים‪" .‬התושבים חמים ומחבקים‪ .‬הם‬ ‫דואגים לבוא פעם‪-‬פעמיים בשבוע כי הם מבינים‬ ‫את הערך של הבר‪ ,‬שממש משדרג את השכונה‬ ‫מבחינת חיי הלילה הצעירים‪ ,‬וגם כדי למנוע‬ ‫התחרדות של השכונה"‪.‬‬ ‫באוקטובר האחרון‪ ,‬חודשיים אחרי ה"צ'ייסר"‪,‬‬ ‫נפתחה מסעדת "יודה"‪ ,‬המתפקדת כבר גם בשעות‬ ‫הקטנות של הלילה‪ .‬עדי נאמן )‪ ,(25‬מנהלת המקום‪,‬‬ ‫מספרת שמדובר בעסק משפחתי של ירושלמים‪.‬‬ ‫"המקום היה סוג של מאפייה קודם‪ ,‬והפכנו אותו‬ ‫לבית קפה שבלילה הופך לפאב"‪ ,‬היא מסבירה‪.‬‬ ‫"יש פחות היענות מצד הסטודנטים‪ ,‬מאחר שהם‬ ‫קצת מרוששים‪ ,‬אבל אנחנו מבינים את זה ‪ -‬גם‬ ‫אנחנו היינו במצב הזה‪ .‬מעבר לזה אני כן מרגישה‬ ‫התעוררות במרכז השכונתי בגבעה ‪ -‬ממש עכשיו‬ ‫יש עוד מקום שמשפץ כאן"‪ ,‬היא מגלה‪.‬‬

‫גבסו מספר שגם העירייה שמה עין על הגבעה‬ ‫הצרפתית‪ ,‬במטרה להביא להתפתחות תרבותית‪-‬‬ ‫אמנותית בשכונה‪" .‬לפני כמה שבועות הצטרפתי‬ ‫לקולקטיב 'המבול'‪ ,‬קבוצת אמנים שעוסקת‬ ‫בקידום חברתי‪ .‬העירייה נתנה לנו מקום בגבעה‬ ‫ואנחנו הולכים להציף אותה באמנות"‪ ,‬הוא חושף‪.‬‬ ‫"בפגישה שהייתה עכשיו בעירייה הגיעו גורמים‬ ‫שקשורים בתרבות‪ ,‬כמו למשל 'הצוללת הצהובה'‬ ‫ו'תיאטרון החאן'‪ .‬דיברנו על זה שאנשים צמאים‬ ‫מאוד לשינוי"‪.‬‬ ‫מנהלי שני המקומות החדשים מספרים‬ ‫על שיתוף פעולה הדוק עם "התעוררות" ועם‬ ‫"רוח חדשה"‪ ,‬שיזמו את פרויקט "מעירים את‬ ‫הגבעה"‪ .‬יסמין גרא )‪ (23‬מספרת כי כך נפתח גם‬ ‫ה"ארטישוק"‪" .‬בשנה שעברה שיפצנו את המבנה‬ ‫של 'ארטישוק' שהיה מקלט נטוש"‪ ,‬מסבירה גרא‪.‬‬ ‫"כרגע המקום נפתח רק לאירועים נקודתיים‪,‬‬ ‫למשל ימי הולדת ואירועים חברתיים או פוליטיים‪.‬‬ ‫זה ראש החץ של להתחיל לעניין אנשים להישאר‬ ‫פה‪ .‬לאט‪-‬לאט יוזמות קטנות פונות אלינו‪ ,‬וזה‬ ‫עושה לאנשים חשק להישאר קרובים"‪.‬‬

‫סלקציה?‬ ‫בעוד שב"צ'ייסר בר" וב"יודה" ניתן למצוא‬ ‫אוכלוסייה מגוונת להפליא‪ ,‬ההולמת את תדמיתה‬ ‫הפסיפסית של ירושלים‪ ,‬אחרים מעידים כי העירוב‬ ‫בין סטודנטים לתושבים‪ ,‬בין יהודים לערבים ובין‬ ‫צעירים למבוגרים הוא גורם מרתיע עבור יזמים‬ ‫פרטיים‪ .‬כזכור‪ ,‬פאבים בבאר שבע הציתו לא מזמן‬ ‫את אש הביקורת לנוכח שלטים שתלו בכניסה‬ ‫אליהם‪ ,‬המכריזים‪" :‬הכניסה לסטודנטים בלבד"‪.‬‬ ‫אלו נועדו להרחיק בכוח את צעירי האוכלוסייה‬ ‫המקומית ממקומות הבילוי הסטודנטיאליים‪.‬‬ ‫"הגבעה הצרפתית היא מקום בעייתי"‪ ,‬מודה‬ ‫אסף שטרית‪ ,‬מנהל בר ה"איינשטיין" המצוי‬

‫בבעלות אגודת הסטודנטים וממוקם בכפר‬ ‫הסטודנטים‪" .‬ל'איינשטיין' יש רשת אבטחה של‬ ‫הכפר והיא סוג של מערכת סינון‪ .‬בר מעצם טבעו‬ ‫מושך אליו כל מיני אנשים ולפעמים קשה להתעסק‬ ‫עם זה"‪ .‬סגן יו"ר אגודת הסטודנטים‪ ,‬אלדד פוסטן‪,‬‬ ‫מסכים שתרבות הבילוי אינה מנותקת מהמתרחש‬ ‫ברחובות‪" :‬השיפור בחיי התרבות בגבעה הולך‬ ‫יד ביד עם רמת הביטחון‪ .‬אם אנשים ירגישו בנוח‬ ‫ללכת ברחוב‪ ,‬יכולות להתפתח גם קבוצות ריצה‪,‬‬ ‫מסיבות דירה ומפגשים"‪.‬‬ ‫גרא מודה שהסוגיה הטרידה גם את מי שעמלו‬ ‫על פתיחת ה"ארטישוק"‪" .‬זה נכון שדנו במי הקהל‬ ‫שלנו‪ .‬בגדול אנחנו מכוונים לסטודנטים אבל אנחנו‬ ‫ממש לא נעשה סלקציה או סינון של תושבים‬ ‫מהגבעה"‪ ,‬היא מבהירה‪ ,‬ומחדדת‪" :‬כן עלתה‬ ‫הסוגיה של מה לעשות עם הכפר עיסאוויה‪ ,‬אבל‬ ‫אין לנו אינטרס לסנן אף אדם שרוצה לבוא‪ ,‬לצרוך‬ ‫תרבות ולהנות"‪.‬‬ ‫בניגוד לקודמיו‪ ,‬לצ'ייסר בר‪ ,‬מספר גבסו‪,‬‬ ‫מגיעים‪ ,‬נוסף על הסטודנטים‪ ,‬גם מפסגת זאב‪,‬‬ ‫ממעלה אדומים וערבים מהכפרים השכנים‪" .‬כולם‬ ‫מתקבלים בברכה"‪ ,‬הוא אומר‪" .‬לא מזמן ישבו‬ ‫באותו שולחן חרדים‪ ,‬חיילים‪ ,‬ערבים ושני תושבי‬ ‫גבעה מבוגרים‪ .‬היה שיח די פורה ביניהם"‪.‬‬ ‫ומה הלאה? גבסו מספר ששכונות נוספות‬ ‫בעיר מרימות את הראש בעקבות ההתעוררות‬ ‫בגבעה‪" .‬פנה אליי מישהו מהמינהל הקהילתי של‬ ‫קריית יובל‪ ,‬בבקשה להשתמש במודל שלי לפתוח‬ ‫פאב שם"‪ ,‬מפתיע גבסו‪" .‬רוצים רשת של יזמים‬ ‫שמצליחים להקים ברים בשכונות פריפריאליות‪,‬‬ ‫עם מחירים זולים‪ ,‬שיתמכו אחד בשני"‪.‬‬ ‫מה קורה? ב‪ 27.3-‬הקרנת סרט ב"ארטישוק"‬ ‫וערב אייטיז ב"צ'ייסר בר" ב‪ 28.3-‬סיור מטעם‬ ‫"התעוררות" ולסיום פיקניק וקבלת שבת‬ ‫חווייתית בפארק הגבעה הצרפתית‬ ‫כ"ג באדר ב' תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪25.3.2014‬‬

‫‪25‬‬

‫תרבות‬

‫ערך מומלץ ‪ /‬ערן אמסלם‬

‫בזוקה ים תיכונית‬ ‫בשנים האחרונות יותר ויותר הרכבים‬ ‫מוזיקליים מישראל מסרבים להיות מקוטלגים‬ ‫באופן אוטומטי כ"מזרח" או כ"מערב"‪.‬‬ ‫ההצהרה של אותם אמנים ברורה‪ :‬הם לא‬ ‫מוכנים להביט רק מערבה‪ ,‬למועדונים של‬ ‫ברלין ושל ניו‪-‬יורק‪ ,‬או רק מזרחה‪ ,‬להודו‬ ‫ולמדינות ערב‪ .‬הם מכירים במעמדה של ישראל‬ ‫כנקודת מפגש ייחודית בין מזרח למערב‪.‬‬ ‫הפתרון שרקחו אותם הרכבים‪ ,‬שהבולטים‬ ‫ביניהם הם "בום פם" ו"בלקן ביט בוקס"‪ ,‬הוא‬ ‫מה שנקרא "רוק ים‪-‬תיכוני"‪ :‬שילוב ייחודי של‬ ‫רוקנרול ומוזיקה אלקטרונית מצד אחד‪ ,‬עם‬ ‫מוזיקה צוענית‪ ,‬ערבית או יהודית מהצד השני‪.‬‬ ‫הראשון מבין חברי להקת "בום פם" שעזב‬ ‫את ההרכב המצליח כדי לנסות את כוחו‬ ‫בקריירת סולו היה עוזי פיינרמן‪ ,‬שמעדיף‬ ‫בכלל להיקרא עוזי רמירז‪ .‬רמירז שיחרר‬ ‫ב‪ 2010-‬אלבום בכורה מוצלח‪ ,‬ומאז הוא מופיע‬ ‫עם הבנג'ו ועם שירי הקאנטרי שלו בכל פינה‬ ‫בארץ‪ .‬בתחילת החודש הגיע תורו של חבר‬ ‫נוסף ב"בום פם" להתניע פרויקט צד משלו‪.‬‬ ‫אורי בראונר כנרות‪ ,‬סולן הלהקה‪ ,‬הלך בעקבות‬ ‫רמירז ובחר לעצמו פסבדונים מסתורי‪ :‬מעתה‬ ‫אימרו "‪ ,"UBK‬שאלבום הבכורה שלו‪" ,‬אוזו‬

‫ה‪ .21-‬את האלבום מלווים לכל אורכו מקצבים‬ ‫אוריינטליים מדבריים‪ ,‬וכן כלי נגינה לא‬ ‫שגרתיים כמו תופי דג'מבה אפריקאיים וסאז‬ ‫טורקי )הידוע גם כבגלמה(‪.‬‬ ‫לעתים מתקבלת התחושה שהשירים ב"אוזו‬ ‫בזוקה" מעט דומים זה לזה‪ ,‬ושלא היה מזיק‬ ‫אם האלבום היה קצת יותר קצר‪ .‬אבל כקהל‬ ‫ישראלי שצמא למוזיקה מקומית מקורית‬ ‫ואיכותית‪ ,‬מי אנחנו שנתלונן על מוצר מוקפד‬ ‫ומופק היטב כמו זה‪" .‬אוזו בזוקה" אמנם לא‬ ‫נשמע כמו שום דבר אחר‪ ,‬אבל עדיין מקפיד‬ ‫שלא לגלוש למחוזות האזוטריה ההזויה‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬עודד אליגון‬

‫המלצת האתון‪:‬‬ ‫‪" - UBK‬אוזו בזוקה"‪.B.M.usic .‬‬

‫בזוקה"‪ ,‬יוצא לחנויות ממש עכשיו‪.‬‬ ‫הסאונד הדומיננטי ב"אוזו בזוקה" הוא‬ ‫רוק גיטרות‪ ,‬כזה ששואב את השראתו‬ ‫מהסצנה הפסיכדלית של סן פרנסיסקו בשנות‬ ‫השישים ‪ -‬על האנרגיות‪ ,‬התנופה ותחושת‬ ‫הקיץ האינסופית שלה‪ .‬אבל באותה שעה‪,‬‬ ‫הוא גם נטוע עמוק בזמן ובמקום שבהם נוצרה‬ ‫המוזיקה‪ :‬בלבנט המיוזע‪ ,‬עמוק בתוך המאה‬

‫<< לוותר;‬ ‫<< פושר;‬ ‫<< עובר;‬ ‫<< מומלץ;‬ ‫<< מאסט!‬

‫שומר מסך ‪ /‬מיכל תותחני‬

‫צילומי מסך מתוך "משחקי השף"‬

‫פחות פלפל‪ ,‬יותר רייטינג‬

‫לאחר שב"‪ "The voice‬גילו את הנוסחה‬ ‫לגבור על "כוכב נולד" ו"הכוכב הבא"‪ ,‬גם‬ ‫ב"משחקי השף" ממחזרים את ההצלחה‪ .‬לקהל‬ ‫כנראה נמאס ממשחק מכור‪ ,‬מסיפורים אישיים‬ ‫על חשבון מקצועיות ומהתערבות ההפקה‪,‬‬ ‫שהפכה למאוסה‪ .‬תוכניות הריאליטי לא נשארו‬ ‫חייבות ומנסות מתכון חדש‪ :‬עיוורון צבעים‪.‬‬ ‫במקום לתבל את התוכנית בדמויות צבעוניות‬ ‫עם סיפור חיים מרגש‪ ,‬הפוקוס חוזר ליכולת של‬ ‫המתמודדים‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬ב"משחקי השף" אימצו את מבחן‬ ‫הטעימה העיוורת‪ .‬לפי המבחן‪ ,‬מתבצעות‬ ‫ההדחות בתוכנית לא על בסיס האב המכה‬ ‫של המתמודדת‪ ,‬העדה שממנה היא מגיעה או‬ ‫המסרונים ששלח הקהל‪ .‬ממש כמו ב"משחקי‬ ‫הכס"‪ ,‬חלק לא מבוטל מההצלחה של "משחקי‬

‫השף" טמון באומץ של יוצרי התוכנית‪ .‬ההפקה‬ ‫לא מפחדת "להרוג" ולהדיח דמויות שהקהל‬ ‫אוהב וליצור תרחישים לא צפויים‪ ,‬ובכך לשמר‬ ‫את המתח‪.‬‬ ‫הפורמט עצמו הינו יצירה ישראלית והוא‬ ‫מלמד שלפעמים המקוריות הישראלית עדיפה‬ ‫על חיקוי אמריקאי רע‪ .‬ב"מאסטר שף"‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬ ‫הניסיון להידמות לידידינו האמריקאים לא צלח‪,‬‬ ‫בלשון המעטה‪ .‬אין עוררין על המוניטין ועל‬ ‫יכולותיהם של השפים אייל שני‪ ,‬יונתן רושפלד‬ ‫וחיים כהן‪ .‬אך מי שצופה בתוכנית בישול‪ ,‬מצפה‬ ‫לשמוע ביקורת בונה מאותם שופטים‪.‬‬ ‫כשמיכל אנסקי תוכנית אחר תוכנית‬ ‫משחזרת את הביקורת‪" :‬חסר מלח" או‬ ‫משתמשת במטאפורות כמו "חגיגה בפה"‬ ‫ו"כיף לחך"‪ ,‬אך לא נותנת הערות מקצועיות‬

‫למתמודדים‪ ,‬הצופה פשוט מתעייף‪ .‬לא נותר לו‬ ‫אלא לזפזפ לערוץ אחר‪.‬‬ ‫בניגוד לתוכניות ריאליטי העוסקות בשירה‪,‬‬ ‫שבהן אנו יכולים לשפוט על‪-‬פי שמיעה‪ ,‬את‬ ‫המנות איננו יכולים לטעום ולכן אנו זקוקים‬ ‫לתחליף דוגמת ביקורת הגיונית שכוללת‬ ‫טיפים לבישול שניתן ליישם‪ ,‬ולא "שירי הלל‬ ‫לעגבנייה" מאת אייל שני‪.‬‬ ‫במובן הזה‪" ,‬משחקי השף" היא תוכנית‬ ‫בישול המיועדת הן לאוהבי בידור והן לאוהבי‬ ‫בישול אמיתיים‪ .‬רשימת המכולת שלה כוללת‬ ‫אמנם פחות דמויות מפולפלות‪ ,‬אבל נראה‬ ‫שהקהל כבר בשל לכך ‪ -‬והרייטינג עולה‬ ‫בהתאם‪.‬‬ ‫"משחקי השף"‪ ,‬ערוץ ‪ ,2‬ימי א' ו‪-‬ג'‪.21:00 ,‬‬ ‫כ"ג באדר ב' תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪25.3.2014‬‬

‫‪27‬‬

‫דירה להכיר‬

‫צ'יפסר‪ ,‬ג'אגלינג וחרדה מפלסטיקים במרכז העיר‬

‫מימין‪ :‬דרור לירן‪ ,‬נועם קרן וטל הראל‪" .‬אנחנו יותר אטרקטיביים מדירה ‪ 1‬בשץ ‪ ."5‬צילום‪ :‬גל אוריאן‬

‫נטע סרוסי‬ ‫הנפשות הפועלות‪ :‬נועם )בוסטון( קרן‬ ‫)‪ ,(26‬סטודנט לסוציולוגיה ולפילוסופיה‪ ,‬טל‬ ‫הראל )‪ ,(27‬סטודנטית לפסיכולוגיה ולמזרח‬ ‫תיכון‪ ,‬ודרור )ציפי( לירן )‪ ,(27‬סטודנט לפיזיקה‬ ‫ונציג הדירה בגבעת רם‪ .‬הראל ולירן מכירים‬ ‫כבר תשע שנים‪ ,‬בעקבות "שידוך ‪ "BFF‬של‬ ‫חברה משותפת במהלך "החווה" )שנת השירות‬ ‫של הנוער העובד והלומד ‪ -‬נ‪.‬ס‪ .(.‬קרן הצטרף‬ ‫לחבורה לפני חמש שנים‪ .‬אם תהיתם‪ ,‬הם עדיין‬ ‫צוחקים עליו שהוא חדש‪.‬‬ ‫חרם מדפים‪ :‬תחילת הלימודים המאוחרת‬ ‫יחסית של החבורה‪ ,‬מקורה בשנים משותפות‬ ‫בתנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד ‪-‬‬ ‫"דרור ישראל"‪ .‬אחרי שלוש‪-‬ארבע שנים עם‬ ‫עוד עשרה אנשים בבית )מבלי לספור את‬ ‫שנת השירות ואת החברים מהאוהל בצבא(‪,‬‬ ‫קל לענות על השאלה "האם קופה קטנה‬ ‫או מדפים"‪ :‬בבית הזה חולקים הכול‪ ,‬חוץ‬ ‫מפלסטיקים‪ ,‬שעבור לירן מהווים לא פחות‬ ‫מאיום על הגזע האנושי‪.‬‬ ‫מאובזרים‪ :‬קרן‪ ,‬הראל ולירן הם כולם חברי‬ ‫מפלגת העבודה‪ ,‬אבל גם לסוציאל דמוקרטיה‬ ‫על סגפנותה יש קו גבול‪ ,‬ובדירה ברחוב שמאי‬

‫הגבול הזה עובר במטבח‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬ ‫לא נראה מטבח מאובזר יותר מהמטבח של‬ ‫השלושה‪" .‬יש לנו קיצ'נאייד )מיקסר משוכלל‪,‬‬ ‫נ‪.‬ס‪ ,(.‬שייקר‪ ,‬מייבש חסה‪ ,‬מכונת גלידה‪,‬‬ ‫צ'יפסר‪ ,‬מכתש ועלי‪ ,‬מכונת מיץ ואבן אפייה"‪,‬‬ ‫מחשבים יחד השלושה‪.‬‬ ‫בתום הרשימה המפוארת מתברר שגם מחוץ‬ ‫למטבח מחכות הפתעות לא מעטות‪ .‬בחדר של‬ ‫לירן יש מכונת תפירה ו‪ 30-‬כדורי ג'אגלינג‪,‬‬ ‫אצל קרן יש פאנטם )כלי נגינה שצליליו‬ ‫מזכירים נבל ‪ -‬נ‪.‬ס‪ ,(.‬ועל החיבור בין החדרים‬ ‫של שניהם מנצח שעון קוקייה שלירן מסרב‬ ‫לוותר עליו‪ ,‬למרות ההתנגדויות מצד הראל‪.‬‬ ‫עוגות ערק? ציוד הבישול המפואר‬ ‫שייך ברובו לקרן‪ ,‬שהוא בכלל שף במסווה‬ ‫של סוציולוג‪ .‬בין ניוקי ערמונים‪ ,‬מרקים‬ ‫משוגעים‪ ,‬לחמים טריים ומנות שלא היו‬ ‫מביישות מסעדות גורמה ברחבי העולם‪ ,‬מקפיד‬ ‫השותף שלא למחזר אף מתכון‪ .‬השותפים לא‬ ‫מתלוננים‪ ,‬עד שזה מגיע לעוגות ערק‪" .‬אתם‬ ‫הכי קונפורמיסטים בעולם"‪ ,‬מעיר קרן‪ ,‬והראל‬ ‫ממהרת להגיב ש"שניים שהיו עד גיל ‪25‬‬ ‫בתנועה הם ממש לא קונפורמיסטים"‪.‬‬

‫ראש בראש עם שץ ‪ :5‬אז מה בכל זאת‬ ‫חסר להם‪ ,‬אתם שואלים? "פתרון לבעיית‬ ‫היתושים"‪ ,‬משיב קרן‪ ,‬ולירן מזכיר שהחברים‬ ‫הלא רצויים בדירה הקפידו לעקוץ גם בסופת‬ ‫השלג האחרונה‪ .‬להראל קשה עם העובדה שאין‬ ‫בדירה סלון ועם הילדים המקיאים מאלכוהול‬ ‫בחדר המדרגות ‪ -‬חלק מהמס הכרוך במגורים‬ ‫במרכז העיר‪.‬‬ ‫לירן מצדו מלין על התקרות‪ ,‬שאינן גבוהות‬ ‫מספיק לאימוני הג'אגלינג היומיומיים שלו‪,‬‬ ‫תוך שהוא משפיל מבט ומעלה לדיון את בעיית‬ ‫הציפורים‪ .‬בגלל חור בתריס וימים עמוסים של‬ ‫עונת הנדידה‪ ,‬עשרות ציפורים שיתפו בשבועות‬ ‫האחרונים פעולה במטרה להתאבד היישר לתוך‬ ‫חלון החדר שלו‪ .‬חלקן הצליחו ונכלאו בתוך‬ ‫החלון‪ ,‬ולילה אחד אפילו נגמר בחמש בבוקר‬ ‫בבריחה לחברה ברחביה‪ ,‬כאשר המקהלה‬ ‫סירבה לתת לו לישון‪.‬‬ ‫כל זה לא מפחית מגאוות היחידה של‬ ‫החברים‪ ,‬שמנצלים את הבמה לסגירת חשבונות‬ ‫עם דירה מתחרה‪" :‬אנחנו יותר אטרקטיביים‬ ‫מדירה ‪ 1‬בשץ ‪ ,"5‬הם מצהירים‪ .‬המדור מזמין‬ ‫את המתחרים לשכנע אותנו אחרת‪.‬‬

‫כ"ג באדר ב' תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪25.3.2014‬‬

‫‪29‬‬

‫‪ ////////////////////‬סטודנטים בישראל שואפים ליותר‬

‫הציע נישואין לבת זוגו באוטובוס‬ ‫מסתמן‪ :‬את הזוג יחתן הרב קו‬

‫שודד הבנקים "האופנובק"‬ ‫יככב בקמפיין חדש לאופנועים‬ ‫בין יוזמות ההמשך‪:‬‬

‫• שרה נתניהו תשתתף בקמפיין "עוברים‬ ‫לנרות ‪ -‬חוסכים בחשמל"‬ ‫• בני סלע יוביל קמפיין לחגורות צניעות‬ ‫• אדולף היטלר יככב בקמפיין "עוברים לגז טבעי"‬ ‫• יגאל עמיר יירתם לקמפיין לאפודי מגן‬

‫התעלומה סביב המטוס המלזי‬ ‫ממשיכה להסעיר את העולם‬ ‫גובר החשש שהטיסה‬ ‫התרסקה במסדרונות‬ ‫הפקולטה למדעי הרוח‪,‬‬ ‫ואולי לעולם לא תימצא‬

‫רצתה טיפול זול ‪ -‬וקיבלה‬ ‫שדיים בגדלים שונים‬

‫‪! 9.90‬‬

‫הרופא המנתח‪ ,‬איסמט בשיקטאש‪ :‬הצעתי לה‬ ‫בושם "קליאו" כפיצוי פלוס מעיל עור אורגינל‬

‫גאון מסוכן‪ :‬בן ‪ 13‬בנה‬ ‫לבדו כור גרעיני‬ ‫ההצעה להטיל עליו‬ ‫סנקציות נפסלה לאחר‬ ‫שהתברר שזה מה שגרם‬ ‫לו לבנות כור גרעיני‬ ‫מחקר‪ :‬בשר‬ ‫וגבינות מסוכנים‬ ‫יותר מעישון סיגריות‬

‫חתולי הר הצופים‪ :‬שטויות‪,‬‬ ‫אנחנו חיים פה כמו מלכים‬

‫אפליקציה ישראלית‬ ‫תאפשר נסיעות‬ ‫משותפות במונית‬ ‫לנוסעים יתאפשר לחלוק‬ ‫את זיוני השכל של הנהג‬ ‫בורות הענק תוקנו ‪-‬‬ ‫כביש ‪ 1‬פועל כסדרו‬ ‫במע"צ נשמו לרווחה‪:‬‬ ‫הבורות היו רק בנתיב‬ ‫לכיוון ירושלים‪ ,‬לכן לא‬ ‫הפריעו לאף אחד‬

‫גאולה אבן נגד גלעד ארדן‪" :‬סגור את המשרד שלך"‬

‫"אני וגדעון היינו שם בלילה לפני שבועיים‪ ,‬כדאי שתנקה"‬

‫ריכז‪ :‬אביעד בן נזרף || שאפו ליותר‪ :‬שנהב יהודה‪ ,‬בן אליס‪ ,‬מורדי קליין‪ ,‬עוזי בירמן‪ ,‬אמרי הדר‪ ,‬ערן אמסלם‪ ,‬גיא גורן‪ ,‬יונתן פלג‪ ,‬חגי וויס ודניאל פרוינד‬ ‫גם אתם שואפים ליותר? שתפו אותנו ב‪ pihaton@scopus02.co.il-‬ובעמוד הפייסבוק של "פי האתון"‬

‫‪ ///‬הבהרה‪" :‬גז מזגנים" הינו מדור סאטירי‪ .‬אין בכתוב במדור כדי לפגוע‪ ,‬להעליב או לבזות ציבור כזה או אחר‪/// .‬‬ ‫כ"ג באדר ב' תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪25.3.2014‬‬

‫‪31‬‬

‫טוביה פאב ירושלמי‬

‫רח' שושן מול העיריה‬

‫‹‹‬

‫ש"ח‪= 55‬‬

‫שלישי ‪25.3‬‬

‫‪ 180‬ש"ח‬

‫‪> 20:00‬‬ ‫"איילת אהבים"‬ ‫ מיטב שירי יוון‬‫שנחתו בחופי ישראל‬ ‫והפכו לנכסי צאן‬ ‫ברזל בשירה ובזמר‬ ‫בארץ‬ ‫תיאטרון ירושלים ‪/‬‬ ‫מרכוס ‪20‬‬

‫רביעי ‪26.3‬‬

‫‪ 50‬ש"ח לסטודנט‬

‫‪> 20:30‬‬ ‫הפרויקט של‬ ‫עידן רייכל‬ ‫בנייני האומה ‪/‬‬ ‫שדרות האומה‬

‫חמישי ‪27.3‬‬ ‫‪> 21:30‬‬ ‫רונית שחר חוזרת‬ ‫לבמה‬ ‫אברם בר ‪/‬‬ ‫יפו ‪97‬‬ ‫‪ 60‬ש"ח‬

‫‪> 22:00‬‬ ‫"שחור דלוק" ‪-‬‬ ‫מסיבת תקליטי‬ ‫נשמה‬ ‫התקליט ‪/‬‬ ‫הלני המלכה ‪7‬‬ ‫‪> 22:00‬‬ ‫מסיבת ‪:70-80-90‬‬ ‫הצעצוע ‪/‬‬ ‫דונואס ‪6‬‬

‫שבת ‪29.3‬‬ ‫‪> 20:00‬‬ ‫האמנית שירי גולן‬ ‫בהופעה‬ ‫חאנל'ה ‪/‬‬ ‫דוד רמז ‪2‬‬ ‫הכניסה חופשית‬

‫רופין ‪11‬‬

‫‪> 22:00‬‬ ‫‪I Feel Pretty, Oh‬‬ ‫‪ - So Pretty‬אופיר‬ ‫נהיה סופר גיי ושם‬ ‫מיוזיקלז‬ ‫וידאו בר ‪/‬‬ ‫הורקנוס ‪1‬‬

‫שני ‪31.3‬‬

‫קינג ג'ורג' ‪44‬‬

‫‪> 21:00‬‬ ‫ג'אז בעברית ‪-‬‬ ‫פרשנות חדשה‬ ‫למיטב הזמר העברי‬ ‫בהשתתפות קורין‬ ‫אלאל‬ ‫בית אבי‪-‬חי ‪/‬‬ ‫‪ 20‬ש"ח לסטודנט‬

‫דורות ראשונים ‪8‬‬

‫‪> 23:30‬‬ ‫לורנה בי ונילי‬ ‫פינק במופע רוק‬ ‫אלטרנטיבי משותף‬ ‫באסס ‪/‬‬

‫‪ 95‬ש"ח לסטודנט‬

‫‪> 21:30‬‬ ‫עילי בוטנר‬ ‫וילדי החוץ‬ ‫זאפה ‪/‬‬ ‫דרך חברון ‪28‬‬

‫שני ‪7.4‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫ההסתדרות ‪1‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 21:45‬‬ ‫פאבל שטסקי‬ ‫והגיטרה הקלאסית‬ ‫בירמן ‪/‬‬

‫‪> 21:00‬‬ ‫דודו אהרון במופע‬ ‫בעקבות האלבום‬ ‫"ימים טובים"‬ ‫תיאטרון ירושלים ‪/‬‬ ‫מרכוס ‪20‬‬ ‫‪> 22:00‬‬ ‫שרון עזריה במופע‬ ‫סולו אינטימי‬ ‫חאנל'ה ‪/‬‬ ‫דוד רמז ‪2‬‬ ‫הכניסה חופשית‬

‫‪ 199-159‬ש"ח‬

‫ראשון ‪6.4‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪ 37‬ש"ח לסטודנט‬

‫‪> 10:00‬‬ ‫התערוכה "שפת‬ ‫הלבוש ‪ -‬ארון‬ ‫הבגדים היהודי"‬ ‫מוזיאון ישראל ‪/‬‬

‫ראשון ‪30.3‬‬

‫‪> 21:30‬‬ ‫יהודה פוליקר במופע‬ ‫אקוסטי‬ ‫זאפה ‪/‬‬ ‫דרך חברון ‪28‬‬ ‫‪ 160‬ש"ח לסטודנט‬

‫שבת ‪5.4‬‬

‫רופין ‪11‬‬

‫‪> 10:00‬‬ ‫נעילת תערוכת‬ ‫אמנות איברי הגוף‬ ‫"הוצאו מהקשרם"‬ ‫מוזיאון ישראל ‪/‬‬ ‫‪ 37‬ש"ח לסטודנט‬

‫‪ 80‬ש"ח לסטודנט‬

‫‪2#‬‬

‫כוח נשי‪ :‬אירוע לכבוד הספר "שוברות‬ ‫קירות ‪ -‬אמניות מזרחיות עכשוויות‬ ‫בישראל" לרגל יום האישה הבינלאומי‪.‬‬ ‫בפאנל יתארחו ד"ר קציעה אלון‪ ,‬ד"ר טל‬ ‫דקל‪ ,‬דפנה שלום ושולה קשת‪ ,‬ובסופו‬ ‫תיערך מסיבה‪ .‬מתי? שני‪ 31.3 ,‬איפה?‬ ‫אברם בר‪ ,‬יפו ‪ 97‬כמה? הכניסה חופשית‪.‬‬

‫‪> 21:30‬‬ ‫‪M Stabat Mater‬‬ ‫‪– by Pergolesi‬‬ ‫קונצרט ומחול‬ ‫י‪.‬מ‪.‬ק‪.‬א ירושלים ‪///‬‬ ‫דוד המלך ‪26‬‬

‫‪ 90‬ש"ח במכירה מוקדמת‬

‫‪> 22:00‬‬ ‫"ברגוע" ‪ -‬טל‬ ‫פרידמן במופע‬ ‫סטאנד‪-‬אפ‬ ‫בית שמואל ‪/‬‬ ‫אליהו שמאע ‪8‬‬

‫‪ 175‬ש"ח‬

‫‪> 11:00‬‬ ‫הסימפוניה הרביעית‬ ‫של בטהובן‬ ‫תיאטרון ירושלים ‪/‬‬ ‫מרכוס ‪20‬‬

‫שישי ‪4.4‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 22:00‬‬ ‫‪The Boy and‬‬ ‫‪ - The Robot‬עודד‬ ‫ריטוב מתקלט לבד‬ ‫וכולנו משתכרים‬ ‫ביחד‬ ‫וידאו בר ‪/‬‬ ‫הורקנוס ‪1‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫הכניסה חופשית‬

‫שישי ‪28.3‬‬

‫‪> 22:00‬‬ ‫אביב גדג' במופע‬ ‫"ילדים של מהגרים"‬ ‫הצוללת הצהובה ‪/‬‬ ‫הרכבים ‪13‬‬ ‫‪ 65‬ש"ח לסטודנט‬

‫חמישי ‪3.4‬‬

‫‪ 50‬ש"ח‬

‫‪> 20:00‬‬ ‫"‪The Real Hip‬‬ ‫‪ - "Hop‬מיטב ההיפ‪-‬‬ ‫הופ של שנות ה‪,70-‬‬ ‫ה‪ 80-‬וה‪90-‬‬ ‫בית שמואל ‪/‬‬ ‫אליהו שמאע ‪8‬‬ ‫‪> 22:00‬‬ ‫עמיר בניון במופע‬ ‫פסנתר‬ ‫זאפה ‪/‬‬ ‫דרך חברון ‪28‬‬ ‫‪ 130‬ש"ח לסטודנט‬

‫"צלילים בעיר העתיקה"‪ :‬מסע מוזיקלי‬ ‫אל ארבעת הרובעים של העיר העתיקה‪,‬‬ ‫עם הופעותיהם של אביתר בנאי‪ ,‬רד בנד‪,‬‬ ‫שולי רנד‪ ,‬לינה מחול‪ ,‬אורפנד לנד‪ ,‬שקטק‪,‬‬ ‫סיסטם עלי‪ ,‬העבריים מדימונה ועוד‪.‬‬ ‫מתי? ‪ 3.4-31.3‬איפה? העיר העתיקה‬ ‫כמה? הכניסה חופשית‪.‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 21:30‬‬ ‫התזמורת הדרום‬ ‫תל‪-‬אביבית‬ ‫"הודנא אפרוביט‬ ‫אורקסטרה"‬ ‫הצוללת הצהובה ‪/‬‬ ‫הרכבים ‪13‬‬

‫‪ 65‬ש"ח‬

‫‪> 20:30‬‬ ‫"אשיחא" ‪ -‬מופע‬ ‫מחול של מפגש‬ ‫ושיחה של אישה עם‬ ‫אישה ושל אישה עם‬ ‫בוראה‬ ‫מרכז ז'ראר בכר‪/‬‬ ‫בצלאל ‪11‬‬

‫רביעי ‪2.4‬‬

‫‪₪ 269-219‬‬

‫‪> 19:00‬‬ ‫"צפיחיות בדבש‬ ‫ואספוגים מתוקים" ‪-‬‬ ‫על אוכל ביצירותיו‬ ‫של חיים נחמן‬ ‫ביאליק‬ ‫התחנה הראשונה ‪/‬‬ ‫כיכר דוד רמז‬

‫‪> 17:30‬‬ ‫ההצגה "תמונות‬ ‫מחיי הכפר" על‪-‬פי‬ ‫ספרו של עמוס עוז‬ ‫תיאטרון החאן ‪/‬‬ ‫דוד רמז ‪2‬‬

‫‪ 50‬ש"ח‬

‫‪1#‬‬

‫‪> 21:00‬‬ ‫ההצגה "מחכים‬ ‫לגודו"‬ ‫בית מזי"א ‪/‬‬ ‫מסילת ישרים ‪18‬‬

‫‪ 35‬ש"ח לסטודנט‬

‫‪> 20:00‬‬ ‫דן סולומון מארח‬ ‫את דניאלה מילוא‬ ‫בהופעה חשמלית‬ ‫הצוללת הצהובה ‪/‬‬ ‫הרכבים ‪13‬‬

‫שלישי ‪1.4‬‬

‫‪ 200‬ש"ח ללא מנוי‬

‫צילומים‪ :‬יח"צ‬

‫נטע סרוסי‬

‫סטודנט חכם עושה חשבון‬

‫‪+‬‬

‫מערכת פי האתון אינה אחראית לתוכן המתפרסם בלוח‪ .‬רוצים להמליץ על אירוע? כתבו לנו בעמוד הפייסבוק או שלחו לנו ל‪ pihaton@scopus02.co.il :‬תיהנו!‬

‫לוח אירועים‬ ‫המומלצים‬

‫אל תתעסק עם הרעב שלך‪.‬‬