167

‫גיליון ‪ 13.5.2014 167‬י"ג באייר תשע"ד‬

‫שקט‪ .‬מפגינים‬ ‫הפגנה ללא רישיון‪ ,‬סטודנטים עצורים‪ ,‬כוחות ביטחון מתוגברים ומחאת‬ ‫מרצים כך נראית התקופה האחרונה בקמפוס הר הצופים התאים‬ ‫הפוליטיים מאשימים‪ :‬האוניברסיטה מפלה במתן אישורי הפגנה ומפעילה‬ ‫כוח מוגזם ואילו האוניברסיטה מתעקשת‪" :‬מטרתנו לדאוג לשלומם‬ ‫ולרווחתם של הסטודנטים‪ ,‬וכך היה גם באירועים האמורים"‬ ‫סתימת פיות או היצמדות הכרחית לתקנות?‬

google presentation

WHAT:

interview Practice

WHAT:

come and meet us to learn about google culture, what we look for in candidates, plus our career opportunities

WHEN:

by registering for our company presentation, you will automatically be in with a chance for this opportunity.

WHEN:

18:30h, MoN, 26-May-2014

WHEre:

time suitable for you

WHEre:

TEVA 4 Mt scopus campus register before 18th May at

http://goo.gl/MV74GY

register before 18th May at

http://goo.gl/MV74GY

google.com/students/EMEA

‫‪ 13‬במאי ‪2014‬‬

‫אלף מילים איתי כהן‬ ‫מרכז העיר‪ ,‬השבוע‬

‫פי המערכת ‪/‬‬

‫סוכר זה רצח‬ ‫כל כך הרבה מלחמות יש להילחם בעולם‬ ‫הזה‪ ,‬ועדיין יש כאלו שבוחרים דווקא להילחם‬ ‫את מלחמתם של בעלי החיים‪ .‬הרבה תוהים כיצד‬ ‫בארץ שבה מתחת לאף קיים עם עני תחת כיבוש‪,‬‬ ‫ואיך בעולם שבו דיקטטורים ממשיכים להתייחס‬ ‫לבני אנוש בזלזול‪ ,‬יש בכלל מקום לחשוב על‬ ‫מלחמה למען בעלי החיים‪ .‬התשובה לכך היא די‬ ‫פשוטה‪ ,‬זוהי המלחמה הקלה ביותר‪ .‬בעוד שפתרון‬ ‫הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני נראה לעתים רחוק‬ ‫אלפי שנות אור‪ ,‬ובעוד שאת רצח העם בדרפור‬ ‫כמעט שאין לנו יכולת לפתור בכוחות עצמנו‪,‬‬ ‫דווקא שינוי תזונתי נראה פשוט יותר‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫זהו שינוי שאפשרי ברמת הפרט בלבד‪.‬‬ ‫ישראלים צורכים פי שלושה מכמות הסוכר‬ ‫המומלצת והרבה יותר מדי מלח‪ .‬אנחנו אוכלים‬ ‫מזון מעובד שהתרגלנו והתמכרנו אליו מגיל‬ ‫ינקות‪ .‬לא איכפת לי איך תקראו לזה‪ :‬השמנה‪,‬‬ ‫קרניבוריזם או קפיטליזם‪ .‬מבחינתי‪ ,‬למחלה‬ ‫הגדולה ביותר של הדור שלנו יש מקור אחד ‪-‬‬ ‫המזון המעובד‪ .‬המהפכה התעשייתית הביאה‬ ‫עמה את תופעת הניכור‪ ,‬זאת כל סטודנט שנה א'‬ ‫במדעי החברה יודע לדקלם‪ .‬עם השנים מתברר‬ ‫שהניכור אינו נוכח רק בתקשורת הבינאישית‬ ‫ובחוסר היכולת של ילדים להחליף מילה שאינה‬

‫מוקלדת לתוך סמארטפון ‪ -‬אלא ניכור שנוכח‬ ‫בעצמנו‪ ,‬בהערכה העצמית שלנו את הגוף שלנו‬ ‫ובמזון שאותו אנו צורכים‪.‬‬ ‫אף אחד לא יודע מה עבר על השוקולד שהוא‬ ‫צורך בטרם הגיע למדף )ילדים קטועי איברים‬ ‫בשדות קקאו(‪ ,‬אנשים נמנעים מלחשוב על‬ ‫הדרכים שבהן ביצים מיוצרות )גריסת אפרוחים‬ ‫חיים למוות( ואף אחת לא רוצה לדעת כמה סוכר‬ ‫יש בקולה שלה )שש כפות בפחית(‪ .‬אף אחד מכם‬ ‫לא רוצה בכלל לדמיין כמה אנטיביוטיקה דחפו‬ ‫לבשר שלו )הרבה(‪ .‬החדשות הטובות הן שהניכור‪,‬‬ ‫בניגוד לצונאמי ולרצח עם‪ ,‬קל יותר לזיהוי‬ ‫ולמניעה וניתן לטפל בו בכוחות עצמנו‪.‬‬ ‫התזונה שלנו מבוססת על הרגלים ישנים ועל‬ ‫אמונות תפלות‪ ,‬כמו העובדה שחלב זה בריא‪.‬‬ ‫תנובה שכחה לספר לכם שמרבית האוכלוסייה‬ ‫רגישה לחלב וחלקה גם נוטל כדורים רק כדי‬ ‫לצרוך אותו בכל זאת‪ .‬תעשיית החלב מגלגלת‬ ‫את תעשיית התרופות‪ ,‬שמגלגלת את תעשיית‬ ‫הדיאטנים וכן הלאה עד לקברנים‪ .‬רשת גדולה‬ ‫של תעשייה שאנו לכודים בה‪ .‬הסופרמרקט וכן‬ ‫הפרסומות מצביעים עבורנו על מה לקנות ומה‬ ‫לצרוך‪ ,‬מה בריא ומה פחות‪ .‬אבל עולם האינסטנט‬ ‫שאנחנו חיים בו לא מאפשר לנו לבדוק לעומק‬

‫מהם הדברים שנכנסים אלינו לראש‪ ,‬ואף יותר‬ ‫גרוע ‪ -‬לפה‪ .‬ביצים ודגים זה כבר "פאסה"‪ ,‬והיום‬ ‫אנשים שותים את החלבונים שלהם מאבקה‬ ‫תעשייתית‪ ,‬שהם אינם יודעים מהו הרכב‬ ‫תכולתה‪.‬‬ ‫למה יש ‪ 50‬סוגי יוגורט על המדף? למה‬ ‫לעזאזל אורז לבן יקר יותר מאורז מלא? איפה‬ ‫ההיגיון? הרי אורז לבן דורש עיבוד ארוך יותר‪.‬‬ ‫התשובה‪ ,‬כמובן‪ ,‬כפי שבוודאי ניחשתם‪ ,‬טמונה‬ ‫בתעשייה‪ .‬אנו בוחרים לקנות אורז לבן כי כך‬ ‫חונכנו‪ ,‬בעוד שהאורז המלא נשאר נדיר ויקר‬ ‫יותר‪ ,‬על אף שאין בכך שום היגיון מלבד היגיון‬ ‫אחד ‪ -‬כלכלי‪ .‬אבל הי‪ ,‬התרגלנו לאורז לבן‪,‬‬ ‫והרגלים אין ספק שקשה לשנות‪.‬‬ ‫כבר לא מדובר פה בטבעונות או בהצלת חיות‬ ‫מהתעללות‪ .‬מדובר פה בחיבור מחדש לעצמנו‪.‬‬ ‫על שאילת השאלות הנכונות כמו "מה יש לי‬ ‫בצלחת?" ו"מה אני בוחר לצרוך"‪ ,‬ולא על מה‬ ‫דוחפים לי ומה סיפרו לי שבריא‪ .‬קחו אחריות על‬ ‫עצמכם‪ ,‬קיראו יותר‪ ,‬דעו יותר‪ ,‬אך בשום פנים‬ ‫ואופן אל תתנו לעכבישי תעשיית הניכור ללכוד‬ ‫אתכם ברשתם‪.‬‬ ‫‪ //‬מיכל תותחני‬

‫צילום‪Hossam el-Hamalawy :‬‬

‫פי האתון | מגזין הסטודנטים הירושלמי | מו"ל אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית | עורכת ראשית מיכל קליין | עורך משנה ערן אמסלם‬ ‫אקטואליה נטע סרוסי | מגזין מיכל תותחני | תרבות וריכוז כתבים נעמי נידם | צלם מערכת איתי כהן | עיצוב אביגיל רוביני‬ ‫עריכת לשון אביגיל חיים | מערכת ומינהלה קמפוס הר הצופים‪ ,‬בניין פרנק סינטרה‪ ,‬קומה ‪ | 3‬פקס ‪02-5321021‬‬ ‫דואר אלקטרוני ‪ | pihaton@scopus02.co.il‬מנכ"ל סקופוס אמיר חכימיאן | מחלקת שיווק )הדס ברוש( ‪052-5525942‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪13.5.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫י"ג באייר תשע"ד‬

‫פי ההמון‬

‫הפינה הפיננסית‬

‫סערת גיוס הנוצרים לצה"ל‪:‬‬ ‫על מה מוחים הערבים‬ ‫לאחרונה הולך ומתגבר השיח סביב שאלת‬ ‫גיוס הערבים הנוצרים לצה"ל‪ ,‬שאלה שהטרידה‬ ‫אותי אישית עם סיום התיכון‪ .‬התלבטתי אם‬ ‫להיות קונפורמיסטית‪ ,‬ללכת בעקבות כל חבריי‬ ‫היהודים לשכבה ולהגיש בקשת גיוס לצה"ל‪,‬‬ ‫או להישמע לקול המשפחה ולהימנע מכך‪ ,‬תוך‬ ‫כדי שמירה על זהותי הייחודית‪ .‬לבסוף החלטתי‬ ‫ללכת בדרך ביניים ובחרתי בשירות לאומי‪,‬‬ ‫אופציית "פרווה"‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬ארבע שנים אחרי אותה החלטה‬ ‫גורלית‪ ,‬אני תוהה מה נשתנה‪ .‬מדוע דווקא‬ ‫עכשיו‪ ,‬בחלוף ‪ 66‬שנים מהקמת מדינת ישראל‪,‬‬ ‫שנים שבהן הרוב היהודי ראה בנו‪ ,‬הנוצרים‪,‬‬ ‫חלק מהמיעוט הערבי‪ ,‬הולכות וגוברות הקריאות‬ ‫לשלבנו בצה"ל? מדוע דווקא עכשיו הרשויות‬ ‫עושות צעדים ומאמצים מהותיים לקידום הגיוס‬ ‫ולבידול המיעוט הנוצרי מהרוב המוסלמי?‬ ‫בשנת ‪ 2012‬נוסד פורום גיוס העדה הנוצרית‪,‬‬ ‫שתומכיו קוראים לאפשר לבני העדה הנוצרית‬ ‫לממש את זכותם להיות חלק מהחברה‬ ‫הישראלית על‪-‬ידי גיוס לצה"ל‪ .‬הפורום זוכה‬ ‫לתמיכה פוליטית רחבה‪ ,‬וראש הממשלה עצמו‬ ‫התבטא כי "צריך לאפשר לבני העדה הנוצרית‬ ‫להתגייס לצה"ל"‪ .‬אולם נראה שהמדינה לא‬ ‫עשתה שיעורי בית ולא בדקה לעומק את מעמדו‬ ‫החברתי של אותו הפורום ואת אחוזי התמיכה בו‬ ‫מקרב העדה הנוצרית‪ ,‬שאותה היא כביכול רוצה‬ ‫לקדם‪.‬‬ ‫לו הייתה עושה זאת‪ ,‬היא הייתה מגלה כי‬ ‫הפורום כלל לא מייצג את עמדות רוב העדה‬ ‫הנוצרית‪ ,‬אלא להפך‪ .‬לו אכן הייתה המדינה‬ ‫מעוניינת בטובת המיעוט הנוצרי‪ ,‬היא לא הייתה‬ ‫מתעסקת בניסיונות מלאכותיים לבידולו‪ ,‬אלא‬ ‫הייתה מעלה את התקציב לרשויות המקומיות‬ ‫הנוצריות‪ .‬איננו זקוקים לצבא כדי להשתלב‬ ‫בחברה הישראלית‪ :‬אחוז הזכאות לבגרות בקרב‬ ‫הנוצרים הוא בין הגבוהים מכל העדות‪ ,‬ומספר‬ ‫לומדי הרפואה מביניהם גבוה פי שלושה מכלל‬ ‫האוכלוסייה ‪ -‬כל זאת הודות למעבר למערכת‬ ‫חינוך פרטית ברובה‪ ,‬ולא הודות למאמציה של‬ ‫הממשלה לשלבנו‪.‬‬ ‫איני מתנגדת לזכותם של החפצים‬ ‫בכך להתגייס ואיני מטיפה נגד גיוס של‬ ‫אינדיבידואלים‪ .‬אני כן מתנגדת לקביעת‬ ‫אקסיומות מלאכותיות שתחולנה על כל הנוצרים‬ ‫במצב השורר כיום במדינתנו‪ .‬ביום שבו לא‬ ‫יימנעו מלקבל אדם לעבודה אך ורק בשל שם‬ ‫משפחתו הערבי; ביום שבו התשתיות בעיר נצרת‬ ‫תהיינה דומות לאלו של שכנתה נצרת עילית;‬ ‫ביום שבו לא ירוססו כתובות גזעניות על קירות‬ ‫של מנזרים‪ ,‬כנסיות‪ ,‬בתי קברות וכפרים נוצריים‬ ‫שוחרי שלום; ביום שבו יכירו הרשויות באסונם‬ ‫של תושבי איקרית וברעם ‪ -‬ביום זה ניתן יהיה‬ ‫לדבר על גיוס‪ .‬עד אז הייתי מציעה לממשלה‬ ‫ללמוד עוד על הערבים הנוצרים‪ ,‬ולפורום הגיוס‬ ‫לדבר בשם עצמו בלבד‪.‬‬ ‫‪ /‬לינה מחולה‪ ,‬סטודנטית למשפטים‬ ‫ולמינהל עסקים‬ ‫‪4‬‬

‫‪13.5.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫י"ג באייר תשע"ד‬

‫בין הזוויות המוכרות‬ ‫מתחילת שנת ‪ 2013‬פורסמו באתר החדשות‬ ‫‪ Ynet‬לא פחות מ‪ 12-‬כתבות על מקרי אלימות‬ ‫בגבעה הצרפתית‪ ,‬מתוכן חמש בחודש אפריל‬ ‫האחרון‪ .‬אז נכון‪ ,‬אפשר להאשים את התקשורת‬ ‫שהיא מנפחת את המציאות ומחפשת סקופים בכל‬ ‫מחיר‪ ,‬אבל אפשר גם לחשוב שאולי המצב כאן‬ ‫לא כל כך טוב‪ .‬המצב היה לא טוב בשנת ‪,2012‬‬ ‫כשסטודנטיות וסטודנטים מהאוניברסיטה העברית‬ ‫יצאו לצעדת מחאה בעקבות אירועי אלימות‬ ‫שונים בגבעה‪ .‬המצב אינו טוב גם היום‪ ,‬כשלפני‬ ‫חודש נזרקו בקבוקי תבערה למועדון ריקודים‬ ‫בגבעה‪ .‬אנחנו זוכות לתזכורות כמה המצב לא טוב‬ ‫בהזדמנויות מגוונות‪ ,‬אך משום מה שוכחים להזכיר‬ ‫לנו שהמצב יכול להיות אחרת‪.‬‬ ‫כמו בכל ניסיון להבין תופעה חברתית‪ ,‬גם‬ ‫ההבנה של תופעת האלימות בגבעה הצרפתית‬ ‫דורשת בחינה מעמיקה של גורמים רלוונטיים‪.‬‬ ‫אלו שחוקרים תיאורטית ואמפירית את התופעה‬ ‫תורמים להבנה מהי האלימות בגבעה הצרפתית ומה‬ ‫נעשה כדי למגר אותה‪ .‬ביום רביעי‪ ,14.5 ,‬יתקיים‬ ‫בפקולטה למשפטים )חדר ‪ (302‬כנס על הטרדות‬ ‫במרחב הציבורי בירושלים ובגבעה הצרפתית‬ ‫בפרט‪ .‬בכנס יוצגו היבטים של התופעה‪ ,‬החל‬ ‫ממחקר על הטרדות רחוב ועד התבטאויות של נציגי‬ ‫רשויות בעיר בנושא‪.‬‬ ‫אחד ההיבטים המעניינים שייסקרו בכנס הוא‬ ‫תחום מחקר חדש‪ ,‬המכונה עיצוב חברתי‪ .‬מדובר‬ ‫בפרקטיקה שבוחנת מה בסביבה ניתן לשינוי כדי‬ ‫לעצב אחרת את חייהם של האנשים החיים באותה‬ ‫הסביבה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אם באזור מסוים אין סניף‬ ‫דואר‪ ,‬מעונות יום‪ ,‬בנק‪ ,‬תשתיות ביוב או כבישים‪,‬‬ ‫עיצוב חברתי יטען שקשיים פיזיים אלו גורמים‬ ‫לקשיים חברתיים‪ ,‬ויבחן אילו שינויים מינימליים‬ ‫ניתן לעשות כדי לשפר את הפן החברתי‪ .‬המחקר‬ ‫החברתי לוקח עובדות מוכרות ‪ -‬הליכה בחניון אחרי‬ ‫יום לימודים ארוך‪ ,‬התארגנות לצאת יחד מהקמפוס‬ ‫או הליכה ספורטיבית קבוצתית בלילה ‪ -‬ומסתכל‬ ‫עליהן בשאיפה לחשוף אפשרויות נוספות לפתרון‪.‬‬ ‫אולי המצב בגבעה הצרפתית אבוד‪ ,‬אבל ייתכן‬ ‫גם שרעיונות אלו יובילו דווקא לרענון החשיבה‬ ‫ולדחף להמציא דרכי פעולה חדשניות‪ .‬ההטרדות‬ ‫במרחב הציבורי בירושלים הן תופעה מורכבת‬ ‫שאינה מוגבלת למגדר‪ ,‬לטווח גילים או לעם אחד‪.‬‬ ‫האלימות בירושלים היא כבר מזמן לא רק עניין‬ ‫פוליטי מסובך בין שני עמים‪ ,‬אלא מכלול של‬ ‫סיפורי חיים יומיומיים‪ .‬כדי לייצר פתרונות יש‬ ‫להבין את התופעה‪ ,‬וכדי להבין את התופעה יש‬ ‫לנסות ולהביט בה מכל זווית אפשרית‪ :‬אישית‪,‬‬ ‫חברתית‪ ,‬מעשית‪ ,‬אקדמית‪ ,‬ובמיוחד מהמרחבים‬ ‫שצצים בין הזוויות המוכרות‪.‬‬ ‫‪ /‬עדי עזוז‪ ,‬ניצן סניור וליאור טל‪,‬‬ ‫מתמחות במרכז לייפר ללימודי נשים ומגדר‬

‫• הבהרה •‬ ‫בכתבה "על השחיטה" שפורסמה בגיליון‬ ‫‪ 166‬נפלה טעות‪ .‬חברת ההפקות לחתונות‬ ‫חברתיות "חתונה שונה" הוקמה ונמצאת‬ ‫בבעלותה של שיר שרז בלבד‪.‬‬

‫בין‬ ‫עבודות‬ ‫אבטלה היא אחד מאירועי החיים‬ ‫המטלטלים ביותר‪ ,‬הן ברמה האישית והן ברמה‬ ‫המשפחתית‪ .‬איבוד הביטחון הכלכלי וחוסר‬ ‫הוודאות גורמים למתחים גדולים‪.‬‬ ‫מה בכל זאת אפשר לעשות? לעצור‪,‬‬ ‫לחשוב ולהיערך לתקופה הבאה‪ .‬כדאי לבצע‬ ‫הערכת מצב מדויקת ‪ -‬לבדוק מהן ההוצאות‬ ‫ההכרחיות ועל אילו הוצאות ניתן לוותר למשך‬ ‫תקופה זמנית‪ .‬האם יש לכם חסכונות שניתן‬ ‫להשתמש בהם? עשו מיפוי של חסכונות‬ ‫שיכולים לעמוד לרשותכם בתקופה הזו‪ ,‬וראו‬ ‫לכמה חודשים תוכלו להסתמך עליהם‪.‬‬ ‫אל תוותרו על דמי האבטלה‪ :‬הם‬ ‫מגיעים לכם‪ .‬חלק מהאנשים מתביישים לקבל‬ ‫דמי אבטלה‪ .‬אין כל סיבה‪ .‬שילמתם הרבה‬ ‫כסף לביטוח הלאומי במהלך השנים בדיוק כדי‬ ‫שתוכלו להיעזר בהם בתקופה הזו‪ .‬זהו ביטוח‬ ‫לכל דבר‪.‬‬ ‫השתדלו שלא לגעת בכספי הפיצויים‪:‬‬ ‫אחת הטעויות הנפוצות של מפוטרים היא‬ ‫לממש את כספי הפיצויים שלהם הם זכאים‬ ‫על‪-‬פי חוק‪ .‬במרבית המקרים‪ ,‬משיכת הסכום‬ ‫עשויה לפגוע משמעותית בחיסכון הפנסיוני‪,‬‬ ‫ועלולה לפגוע בכ‪ 40-‬עד ‪ 50‬אחוז מגובה‬ ‫הפנסיה העתידית‪.‬‬ ‫עשו סדר בניירת הפיננסית‪ :‬זו‬ ‫ההזדמנות לעבור על הניירת ועל ערימת‬ ‫המכתבים שמצטברת ואף פעם אין זמן לטפל‬ ‫בה‪ .‬מאוד יכול להיות שתגלו על הדרך שאתם‬ ‫משלמים פעמיים עבור אותו ביטוח או שירות‪,‬‬ ‫או להפך‪ ,‬ששכחתם לחדש את ביטוח הרכב‪.‬‬ ‫תיאום מס‪ :‬אל תשכחו לבצע תיאום מס‬ ‫בסוף שנת הכספים‪ .‬מס הכנסה מחושב שנתית‪,‬‬ ‫והמס שנגבה מכם בתקופה שבה עבדתם חושב‬ ‫כאילו עבדתם כל השנה‪ ,‬ולכן הינו גבוה יחסית‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬אם לא עבדתם חלק מהתקופה‪ ,‬המס‬ ‫שאתם צריכים לשלם בחישוב שנתי נמוך יותר‪.‬‬ ‫הכל זמני וחולף‪ :‬זיכרו‪ ,‬תקופת האבטלה‬ ‫היא תקופה זמנית בלבד‪ .‬בסופו של דבר תקופת‬ ‫ההצטמצמות היא לטווח קצר מאוד‪ ,‬ואחר כך‬ ‫כנראה שתוכלו לחזור לחיות באותה רמת חיים‬ ‫שלה התרגלתם‪.‬‬ ‫‪ /‬דורון שלפר‬ ‫מנהל דיסקונט השכלה פיננסית‪,‬‬ ‫בנק דיסקונט‬

‫הערות ואזהרות כלליות מטעם בנק דיסקונט‬ ‫לישראל בע"מ‪ :‬הניתוח הכלול בסקירה זו הינו‬ ‫למטרת אינפורמציה בלבד וככל שמדובר‬ ‫בייעוץ אין לראות בו המלצה‪ ,‬תחליף לייעוץ‬ ‫אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים‬ ‫של כל אדם או הזמנה לייעוץ כאמור או הצעה‬ ‫להחזיק‪/‬לקנות‪/‬למכור ני"ע או נכסים פיננסיים‬ ‫או התחייבות של בנק דיסקונט לישראל בע"מ‬ ‫)להלן‪" :‬הבנק"( לייעץ ללקוחותיו בהתאם‬ ‫לאמור בו‪ .‬עשוי להיות למחברי הסקירה ו‪/‬או‬ ‫לבנק עניין אישי בנושא הסקירה‪.‬‬

‫חדשות‬

‫דמוקרטיה במבחן‬

‫אירועי השבועיים האחרונים בהר הצופים שהחלו בהפגנה ללא רישיון‪ ,‬המשיכו במעצרי סטודנטים והסתיימו‬ ‫במחאה של חברי הסגל האקדמי‪ ,‬הציפו שאלות נוקבות על גבולותיה של הזכות להפגין‪ ,‬על שוויון בין‬ ‫סטודנטים ועל טיב ההתנהלות של מערך האבטחה האם חופש הביטוי הפוליטי באוניברסיטה בסכנה?‬ ‫יותם אברהם‬

‫מאבטחים בניגוד להוראות‬

‫לטענת יונתן חפץ‪ ,‬מפגין ועד ראייה שנכח‬ ‫בהפגנה השנייה‪ ,‬האלימות החלה דווקא על‪-‬ידי‬ ‫בכיר ביחידת הביטחון של קמפוס הר הצופים‪.‬‬ ‫לטענותיו‪ ,‬שמגובות בצילומים חיים ובעדי ראייה‬ ‫נוספים‪ ,‬במקום ההפגנה נכח מספר רב מאוד של‬ ‫כוחות ביטחון‪ ,‬ובשלב מסוים החל אחד המוחים‬ ‫לצלם את הבכיר ביחידת הביטחון‪ .‬בתגובה‬ ‫דרש הבכיר מן הצלם להפסיק לצלמו‪ ,‬ומשזה‬ ‫סירב‪ ,‬החל לדחוף את הצלם ולצעוק עליו‪ .‬משם‬ ‫האלימות הסלימה‪” .‬היו דחיפות משני הצדדים‪,‬‬ ‫עד שבשלב מסוים אחד המאבטחים שהיה ללא‬ ‫מדים‪ ,‬וחבש רק כובע מאבטח‪ ,‬החל להכות‬ ‫בצורה אגרסיבית מאוד”‪ ,‬סיפר חפץ‪.‬‬ ‫אחד ממאבטחי יחידת הביטחון של‬ ‫האוניברסיטה העיד כי האירוע נוהל בצורה‬ ‫כושלת ביותר‪ ,‬בייחוד מצד גורמים בכירים‬ ‫שהתנהגו בניגוד להנחיות שניתנות בתדרוכים‪.‬‬ ‫”הנוהל ברור מאוד והכלל הראשון הוא שלא‬ ‫נופלים לפרובוקציות של המוחים”‪ ,‬ציין‬ ‫המאבטח‪” .‬מבקשים מהסטודנט להזדהות‪ ,‬ואם‬ ‫הפרובוקציה ממשיכה‪ ,‬עדיף להתרחק כמה‬ ‫צעדים ולהמשיך לשמור על הסדר”‪.‬‬ ‫על‪-‬פי העדויות‪ ,‬ננקטו צעדים נוספים מצד‬ ‫האבטחה שייתכן והיוו זרז לאלימות באותו‬ ‫היום‪ .‬למעשה‪ ,‬בהפגנות רבות שמסומנות על‪-‬‬ ‫ידי יחידת הביטחון כהפגנות עם ”פוטנציאל‬ ‫לנפיצות”‪ ,‬מוזמנים כל אנשי הביטחון של‬ ‫היחידה אשר נוכחים וזמינים בקמפוס לתגבר את‬ ‫האירוע‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬מגיעים רבים מהם ללא‬ ‫תגי שם‪ .‬כך אירע שהפגנה קטנה יחסית זכתה‬

‫צילום‪ :‬יעקב יגודייב וחיים פרינס‪ ,‬מתןך דף הפייסבוק של "אם תרצו"‬

‫ימים סוערים עברו על קמפוס הר הצופים‪ .‬רצף‬ ‫אירועים שלא ידעה האוניברסיטה כמותו בשנים‬ ‫האחרונות החל בהפגנה ללא רישיון שקיימו‬ ‫סטודנטים נגד גיוס ערביי ישראל הנוצרים לצה”ל‬ ‫)‪ .(29.4‬ההפגנה‪ ,‬שכללה הנפת שלטים בשטח‬ ‫הפורום‪ ,‬גררה למקום כוחות אבטחה מתוגברים‬ ‫של הקמפוס‪ ,‬ובעקבותיהם גם כוחות מג”ב‪.‬‬ ‫האירוע‪ ,‬שהסתיים במעצרם של שלושה‬ ‫סטודנטים‪ ,‬הוא נדיר באקלים האוניברסיטאי‪,‬‬ ‫וגרר הפגנה נוספת ביום שלמחרת )‪ .(30.4‬הפעם‬ ‫הייתה זו קבוצת סטודנטים אשר ישבה כאשר‬ ‫סטיקרים מכסים את פיותיהם‪ ,‬ולמחאה נגד גיוס‬ ‫הנוצרים נלוו הפעם קולות אחרים ‪ -‬נגד הכנסת‬ ‫כוחות משטרה וצבא לשטח האוניברסיטה‪ .‬גם‬ ‫אירוע זה מיהר להתלקח וגרר עימותים אלימים‬ ‫בין סטודנטים לאנשי מערך האבטחה‪.‬‬

‫האוניברסיטה העברית‪" :‬לאחר שכל ניסיונות ההידברות‬ ‫של הנהלת האוניברסיטה עם המפגינים כשלו‪ ,‬פנו אנשי‬ ‫הביטחון למפגינים שנותרו עומדים עם כרזות וביקשו מהם‬ ‫להתפנות ולאחר מכן להזדהות‪ .‬במהלך ההפגנה פעלנו‬ ‫תוך שיקול דעת מקצועי ואנושי"‬ ‫לתגבור של אנשי ביטחון רבים‪ ,‬דבר שעשוי‬ ‫לגרום לחשש מצד המפגינים‪ ,‬או לחלופין לעורר‬ ‫בהם את התחושה כי זו העת ללבות את האש‪.‬‬ ‫לאחר האירועים‪ ,‬פירסם דיקן הסטודנטים‪,‬‬ ‫פרופ' אודי שביט‪ ,‬במכתב בתפוצה כללית כי‬ ‫”האוניברסיטה העברית נוקטת מדיניות ליברלית‬ ‫ביותר ולמעשה מתירה כל פעילות שאינה נוגדת‬ ‫את חוקי המדינה”‪ ,‬ותקף את המפגינים שפעלו‬ ‫ללא היתר‪ .‬על‪-‬אף הדברים‪ ,‬יש לציין כי הפגנות‬ ‫ללא רישיון אינן דבר חריג‪ .‬לרוב מדובר בהפגנות‬ ‫קצרות ולא אלימות‪ ,‬וההנחיה הברורה לאנשי‬ ‫הביטחון היא לא להגיב לפרובוקציות מצד‬ ‫המוחים‪ .‬לטענת גורם בביטחון האוניברסיטה‪,‬‬ ‫הפעם האחרונה שבה נכנסו כוחות משטרה‬ ‫הייתה באינתיפאדה השנייה‪ ,‬כשהרציונל שהנחה‬ ‫את כניסתם היה חשש מהתלקחות אלימה בין‬ ‫הסטודנטים‪ .‬לאור זאת‪ ,‬טרם ברור מה הביא‬ ‫להזמנת כוחות מג”ב דווקא לפיזור הפגנה זו‪.‬‬ ‫ועדת הבדיקה בדרך‬

‫התקיימה משמרת מחאה נוספת — הפעם של‬ ‫המרצים‪ .‬פרופ' דוד אנוך‪ ,‬ראש החוג לפילוסופיה‬ ‫ומרצה בפקולטה למשפטים שנאם בהפגנה‪ ,‬אמר‬ ‫כי ניהול הסיטואציה בידי גורמי האוניברסיטה‬ ‫לקה בחסר‪” .‬אין עמדה אבסולוטית לגבי הכנסת‬ ‫משטרה וכמובן שיש מקרים שבהם צריך להכניס‬ ‫כוחות‪ .‬עם זאת‪ ,‬הזמנת משטרה חייבת להיות רק‬ ‫בנסיבות קיצוניות והפעלת הכוח צריכה להיות‬ ‫רגישה”‪ .‬לטענת אנוך‪ ,‬בתגובה לפנייתו לגורמים‬ ‫בכירים באוניברסיטה נמסר לו כי יש נכונות‬ ‫להקים ועדה שתבדוק את רצף האירועים ותסיק‬ ‫מסקנות לעתיד‪ .‬מהאוניברסיטה העברית נמסר כי‬ ‫טרם התקבלה החלטה סופית בעניין זה‪.‬‬ ‫מנגד‪ ,‬לא כל ציבור הסטודנטים עמד מאחורי‬ ‫הפגנת המרצים‪” .‬יש חוקים וצריך לפעול על‬ ‫פיהם”‪ ,‬אמר יו”ר תא לביא‪ ,‬טייל טלר‪” .‬אך יותר‬ ‫מזה‪ ,‬הקריאה של הפרופסורים והמרצים לגבי‬ ‫נושא זה‪ ,‬כאשר לא נאמר אפילו בפסיק גינוי‬ ‫שלפיו צריך לפעול לפי החוקים ובדרך של הפגנות‬ ‫מאושרות‪ ,‬משדרת מסר מאוד שלילי‪ .‬בסופו של‬

‫ימים ספורים לאחר מכתבו של פרופ' שביט‪,‬‬

‫המשך בעמ' ‪< 9‬‬

‫י"ג באייר תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪13.5.2014‬‬

‫‪7‬‬

‫השבוע ‪ 19 < 13‬במאי‬

‫חדשות‬

‫"‬

‫יט ָט ע‬ ‫* ִצ ַ‬

‫אתם נורא מסכנים‪ ,‬במיוחד‬ ‫בתקופת מבחנים‪ .‬אני יודע שאני חלק‬ ‫מהגורמים לכך‪ ,‬אבל בכל זאת‬ ‫לבי איתכם‬ ‫פרופ' אהוד גוטל‪ ,‬דיני נזיקין‬

‫"‬

‫חייך‪ ,‬מצלמים אותך‬

‫האפליקציה שתגיד‬ ‫להתראות לסיכומים‬ ‫כמה פעמים פספסתם משפט חשוב שנאמר‬ ‫בשיעור וגיליתם שאף אחד לא סיכם‪ ,‬או שחיכיתם‬ ‫להקלטה של ההרצאה אך גיליתם שהיא בכלל‬ ‫מלפני שנתיים? הכירו את ‪LECTUREMONKEY‬‬ ‫ אפליקציה חדשה וחינמית שמקליטה הרצאות‬‫בטכנולוגיה מתקדמת‪ ,‬ומאפשרת לכם להיות‬ ‫מעודכנים בחומר הנלמד‪.‬‬ ‫איך זה עובד? לאחר שמקבלים אישור מהמרצה‪,‬‬ ‫מפעילים את האפליקציה והיא מצלמת כל חמש‬ ‫עד עשר שניות את הנעשה‪ ,‬ושומרת את הקובץ‬ ‫במכשיר באופן מיידי‪ .‬משום שלא מדובר בצילום‬ ‫רגיל ‪ -‬וזה למעשה הייחוד האמיתי של האפליקציה‬ ‫ משקל הקבצים הנשמרים קל במיוחד‪ .‬כך למשל‪,‬‬‫לדברי איתן קלנטר‪ ,‬סטודנט בשנה ג' לניהול ושיווק‬ ‫באוניברסיטת בן גוריון שעובד בחברת הסטארט‪-‬‬ ‫אפ המפתחת‪ ,‬תתפוס הרצאה של שעתיים לכל‬ ‫היותר נפח זיכרון של ‪ 60-50‬מגה בייט‪.‬‬ ‫על‪-‬מנת להתמודד עם בעיה של זכויות יוצרים‬ ‫על השיעורים המועברים‪ ,‬פועלת האפליקציה‬ ‫במסגרת קהילה שיתופית‪ ,‬כאשר רק סטודנטים‬ ‫המשתפים קבצי הקלטות במייל האקדמי‬ ‫והמאובטח שלהם רשאים לראות קבצים של‬ ‫אחרים‪" .‬יצא לנו לדבר עם הרבה אגודות סטודנטים‬ ‫וגילינו שיש מספר מועט של תקנים להקלטות"‪,‬‬ ‫מספר קלנטר‪" .‬אני בטוח שיש הרבה סטודנטים‬ ‫שהיו מעדיפים חומר רלוונטי יותר"‪.‬‬ ‫‪ /‬מערכת "פי האתון"‬

‫‪6‬‬

‫‪13.5.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫י"ג באייר תשע"ד‬

‫שוב קיצוצים במדעי‬ ‫הרוח‪ :‬כ‪ 100-‬מרצים‬ ‫בסכנת פיטורים‬

‫בשל ניסיון לקצץ שני מיליון שקלים מתקציב הפקולטה למדעי‬ ‫הרוח‪ ,‬מצוי בין ‪ 20‬ל‪ 30-‬אחוז מהסגל בסכנת פיטורים ארגון‬ ‫מו"ח מזהיר‪" :‬זו פגיעה ישירה בבטן של הסטודנטים"‬

‫שנה חלפה מאז הונפה חרב הקיצוצים מעל‬ ‫חברי הסגל בפקולטה למדעי הרוח‪ ,‬והנה שבה‬ ‫סכנת הפיטורים לחוג‪ :‬לדברי ראש ארגון מו"ח‬ ‫)מורים וחוקרים באוניברסיטה העברית(‪ ,‬ד"ר‬ ‫אסתר סרוק‪ ,‬כ‪ 100-‬מרצים בפקולטה צפויים‬ ‫להיות מפוטרים עד סוף שנת הלימודים‪.‬‬ ‫כזכור‪ ,‬המשבר הקודם בפקולטה למדעי‬ ‫הרוח הסתיים בבית הדין לעבודה‪ ,‬לאחר‬ ‫חודשי מחאה ושביתות של חברי הסגל‪ .‬לדברי‬ ‫סרוק‪ ,‬בזמנו סוכם כי אם יהיו קיצוצים נוספים‬ ‫לקראת שנת הלימודים תשע"ה‪ ,‬יובאו הדברים‬ ‫לידיעת הארגון עד חודש פברואר בשנה‬ ‫הנוכחית‪ ,‬על‪-‬מנת שלמרצים המפוטרים יהיה‬ ‫די זמן לחפש אחר עבודה חדשה‪.‬‬ ‫לטענת סרוק‪ ,‬מאז חודש פברואר ניסו‬ ‫בארגון לברר על אודות קיומה של כוונה לפטר‬ ‫מרצים‪ ,‬אך בכל פעם נענו ש"תקציב ההוראה‬ ‫גדל"‪ .‬לפני כמה ימים החלו בארגון לקבל‬ ‫דיווחים על ישיבות שהתקיימו בתוך החוגים‪,‬‬ ‫ובהן נאמר כי מתוכננים קיצוצים של ‪30-20‬‬ ‫אחוז בסגל הוראת הפקולטה למדעי הרוח‪.‬‬ ‫בעקבות המידע‪ ,‬קיים הארגון פגישה עם דיקן‬ ‫הפקולטה למדעי הרוח‪ ,‬פרופ' ראובן עמיתי‪,‬‬ ‫שאישר כי אכן צפוי קיצוץ של שני מיליון‬ ‫שקלים‪ ,‬שיבוצע בדמות פיטורי המרצים‪.‬‬ ‫כחלק מהקיצוצים שבוצעו בהוראה לאורך‬ ‫השנים‪ ,‬החלה מגמה המורגשת בפקולטות‬ ‫מסוימות כפקולטה למשפטים‪ ,‬שבה סטודנטים‬ ‫בתואר הראשון עובדים כמתרגלים‪ ,‬במקום‬ ‫מאסטרנטים ודוקטורנטים‪" .‬זה פשוט לא נכון‬ ‫לנהוג כך ‪ -‬זו לא איכות הוראה"‪ ,‬מטיחה סרוק‪.‬‬

‫"האוניברסיטה מתהדרת באיכות מחקרית‬ ‫ואקדמית בינלאומית‪ ,‬אך בהוראה ההליכים‬ ‫החסכוניים פועלים לרעת הסטודנטים"‪.‬‬ ‫הצעד הבא‪ :‬השבתת הלימודים‬

‫ההערכה בארגון מו"ח היא שמרבית‬ ‫המפוטרים יהיו עמיתי הוראה‪ ,‬שהם בחלקם‬ ‫מורים ותיקים אשר זוכים למשובי הוראה‬ ‫מצטיינים מדי שנה‪" .‬הטענות שאנו שומעים‬ ‫הן שהסכמי השכר הם שגרמו לכך שעמיתי‬ ‫ההוראה יקרים להעסקה‪ ,‬ואנו חשים שיש‬ ‫מגמה לפטר כמה שיותר מהם"‪ ,‬סיפרה סרוק‪.‬‬ ‫"השיקולים הכלכליים האלה זרים‬ ‫לאקדמיה וראוי שהאוניברסיטה העברית‪ ,‬עם‬ ‫התקציב האדיר שלה‪ ,‬תמצא פתרון‪ ,‬תשמור‬ ‫על רמת הוראה ותהווה דוגמה לציבור‬ ‫הישראלי"‪ ,‬הדגישה סרוק‪" .‬מבחינתנו‬ ‫כל האופציות למאבק על השולחן‪ ,‬לרבות‬ ‫השבתה של הלימודים‪ .‬אין לנו ברירה אחרת‬ ‫ הפגיעה היא ישירה בבטן של הסטודנטים"‪.‬‬‫מהאוניברסיטה העברית נמסר‪" :‬במסגרת‬ ‫תהליך התחדשות‪ ,‬ייעול וחיזוק הקיים‬ ‫בפקולטה למדעי הרוח‪ ,‬יבוטלו מספר קורסי‬ ‫לימוד‪ ,‬בעיקר עם מיעוט משתתפים‪ .‬כתוצאה‬ ‫מכך לא בהכרח יוארכו חוזי העסקה למספר‬ ‫מרצים‪ .‬האוניברסיטה הודיעה על כך לארגון‬ ‫מו"ח ותקיים איתו מגעים לגיבוש רשימת‬ ‫המרצים‪ .‬יצוין כי בית הדין לעבודה לא דרש‬ ‫גיבוש רשימת מרצים שיפסיקו את עבודתם‬ ‫עד למועד כזה או אחר"‪.‬‬ ‫‪ /‬מערכת "פי האתון"‬

‫המשך בעמ' ‪< 7‬‬

‫יום מדובר במרצים שמעבירים לנו מידע שאותו‬ ‫אנו רואים כאמפירי ואנחנו רואים בהם דמויות‬ ‫מחנכות‪ .‬התערבות פוליטית פנים או חוץ‬ ‫קמפוסית היא לא במקום”‪.‬‬ ‫מעצר באישון לילה‬

‫אחת השאלות המרכזיות שצפה בפרשה‬ ‫היא מדוע לא ביקשו הסטודנטים המוחים‬ ‫אישור להפגנותיהם‪ .‬לטענת סטודנט המעורב‬ ‫בנושא‪ ,‬פעמים רבות מסרבים התאים הערביים‬ ‫באוניברסיטה לשתף פעולה עם האוניברסיטה‪,‬‬ ‫משום שהם חשים שפעילויותיהם לא יקבלו בין כה‬ ‫וכה אישור‪.‬‬ ‫כזכור‪ ,‬בפברואר האחרון הפסיקה האוניברסיטה‬ ‫את התערוכה ”פלסטין ‪ -‬תמונה וסיפור”‬ ‫שהתקיימה במסדרון חברה‪ ,‬עקב הטענה שהכיתוב‬ ‫שלצד התמונות לא הוגש לאישור‪ .‬אחמד אסמר‪,‬‬ ‫יו”ר תא ווטן שאירגן את התערוכה‪ ,‬מודה כי אכן‬ ‫לא הגיש את התכנים לאישור‪ ,‬על אף שמעולם לא‬ ‫התבקש לעשות כן‪ .‬זאת‪ ,‬אף שציין בבקשה לאישור‬ ‫התערוכה כי יוצבו בה כיתובים‪.‬‬ ‫לדברי אסמר‪ ,‬בעקבות המקרה הוקפאה‬ ‫פעילות התא עוד בטרם נערך שימוע בנושא‪.‬‬ ‫”בשימוע אמרתי להם שאסור לנקוט צעדים לפני‬ ‫שימוע‪ .‬הם ענו שאנחנו פגענו באוניברסיטה בכך‬ ‫שאירגנו תערוכה שלא אושרה כהלכה”‪ .‬הטענה‬ ‫ששבה ועולה בקרב התאים הערביים היא כי‬ ‫לתאים אחרים היחס שניתן הוא מועדף בהשוואה‬ ‫ליחס שלו הם זוכים‪ .‬כך למשל‪ ,‬הפגנה של תא‬ ‫אופק למען זכויות עובדי הקבלן שהתקיימה לפני‬ ‫כמה חודשים בנוכחות כ‪ 150-‬סטודנטים‪ ,‬עברה מן‬ ‫המתחם שאושר לה ‪ -‬רחבת הדשא בקמפוס ‪ -‬אל‬ ‫מתחם הפורום‪ .‬הדבר הסתיים בנזיפה‪ ,‬בוועדת‬ ‫משמעת ובהשעיית הפעילות לשבועיים בלבד‪.‬‬ ‫גם באשר לכיתובי התמונות שהתעוררו בעניין‬ ‫התערוכה של ווטן מעידים התאים כי הם מפיצים‬ ‫פלאיירים וכי מעולם לא נדרש מהם אישור לכך‪.‬‬ ‫לטענת אדם אמוראי‪ ,‬פעיל בתא חד”ש‪” :‬פעילויות‬ ‫מחוץ למיינסטרים‪ ,‬שנחשבות לעתים כרדיקליות‪,‬‬ ‫עלולות פעמים רבות לקבל דחיות או במקרה הטוב‬ ‫להתעכב עד ליום האחרון למתן האישור”‪.‬‬ ‫טענות אלו מוכחשות שוב ושוב על‪-‬ידי גורמים‬ ‫באוניברסיטה‪ ,‬אך עובדה זו אינה מורגשת בתאים‬ ‫הערביים‪ .‬רן )שם בדוי(‪ ,‬סטודנט למדע המדינה‬ ‫שסירב להיחשף מחשש להתנכלויות מצד גורמי‬ ‫ביטחון באוניברסיטה‪ ,‬סיפר על כך‪” :‬אני מרגיש‬ ‫שמבדילים בין סטודנטים ערבים ליהודים‪ ,‬במיוחד‬ ‫בכל הנוגע לזכות להפגין”‪ .‬לדבריו‪ ,‬סטודנטים‬ ‫ותאים ערביים מתייעצים באופן קבוע עם עורכי‬ ‫דין‪ ,‬ורבים מהם עוברים סדנאות משפטיות‬ ‫שמלמדות אותם מהן זכויותיהם במעצר‪ .‬זוהי‪,‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬הסיבה לסירוב של הסטודנטים לחשוף את‬ ‫תעודות הסטודנט שלהם בפני כוחות הביטחון‪.‬‬ ‫תחילת ההיוועצות בעורכי הדין החלה לפני‬ ‫למעלה משנה‪ ,‬לאור מעצרם של כמה סטודנטים‬ ‫באישון לילה במעונות הסטודנטים‪ ,‬בעקבות‬ ‫הפגנה נגד מבצע ”עמוד ענן” בעזה‪ ,‬שהתקיימה‬ ‫מחוץ לכניסה לאוניברסיטה‪” .‬אפילו סטודנטים‬

‫"פעילויות מחוץ למיינסטרים‪ ,‬שנחשבות לעתים כרדיקליות‪ ,‬עלולות פעמים רבות לקבל דחייה מהאוניברסיטה"‪ .‬צילומי מסך מתוך סרטון‬ ‫שהועלה לדף הפייסבוק של "אם תרצו"‬

‫פרופ' דוד אנוך‪ ,‬ראש החוג לפילוסופיה ומרצה בפקולטה‬ ‫למשפטים‪” :‬אין עמדה אבסולוטית לגבי הכנסת משטרה‬ ‫וכמובן שיש מקרים שבהם צריך להכניס כוחות‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫הזמנת משטרה חייבת להיות רק בנסיבות קיצוניות‬ ‫והפעלת הכוח צריכה להיות רגישה”‬

‫הפגנת בל"ד שנערכה ב‪ 30.4-‬בתגובה לאלימות כוחות הביטחון‪ ,‬שהופעלה כלפי סטודנטים בהפגנה שהתקיימה יום קודם לכן‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬ניב קידר‬

‫שלא מעורבים פוליטית הרגישו‪ ,‬כשהם ראו את‬ ‫המשטרה‪ ,‬שזה קו אדום”‪ ,‬סיפר רן‪” .‬תארו לעצמכם‬ ‫איך חשים אנשים שמעולם לא השתתפו בהפגנות‬ ‫כשהם שומעים צעקות בשתיים‪-‬שלוש בלילה‬ ‫במעונות‪ ,‬וכשלמחרת משחררים את החברים‬ ‫שלהם כי לא הייתה סיבה למעצר‪ .‬האוניברסיטה‬ ‫היא לא במה שאפשר להביע בה דעה”‪.‬‬ ‫כאן‪ ,‬לדבריו‪ ,‬נעוצה הסיבה שבגינה התאים לא‬ ‫מבקשים אישור לפעילויותיהם‪” .‬תאים שכל הזמן‬ ‫מאיימים עליהם שיקפיאו אותם ושהם לא יפעלו‪,‬‬ ‫לא יקבלו מן הסתם אישור להפגין על סירוב‬ ‫לגיוס‪ ,‬למשל‪ .‬אולי להפגנה על תמיכה בבעלי‬ ‫חיים יקבלו‪ ,‬אבל גם בזה אני בספק‪ ,‬כי הם ערבים‪.‬‬ ‫התאים אומרים‪' :‬גם אם נגיש בקשה זה לא יעזור'‪.‬‬ ‫חוץ מזה יש אנשים שתחושת השנאה שלהם כלפי‬ ‫מערך הביטחון‪ ,‬שהוא חלק מהאוניברסיטה‪ ,‬גדולה‬ ‫מאוד‪ ,‬והם לא רוצים לשתף איתו פעולה”‪.‬‬ ‫מהאוניברסיטה העברית נמסר‪" :‬בתאריכים‬ ‫‪ 29.4‬ו‪ 30.4-‬נערכו שתי הפגנות בהר הצופים‪,‬‬ ‫שהוגדרו על‪-‬ידי הנהלת האוניברסיטה כלא‬ ‫מאושרות‪ .‬בתאריך ‪ 30.4‬התקיימה ההפגנה שאליה‬ ‫מתייחסת הכתבה הנוכחית‪ .‬הנהלת האוניברסיטה‬ ‫החליטה לפני ההפגנה לנקוט בכל האמצעים על‬ ‫מנת למנוע אותה‪ ,‬ללא כל אלימות‪ ,‬תוך דרישה‬ ‫מהמפגינים להתפזר במידה ויסרבו להזדהות‪.‬‬ ‫כחלק ממדיניות זו‪ ,‬פנו בתחילת ההפגנה‬ ‫רקטור האוניברסיטה‪ ,‬דיקן הסטודנטים וראש אגף‬ ‫הביטחון וביקשו מהמפגינים להתפזר שכן מדובר‬ ‫בהפגנה שלא אושרה‪ .‬בנוסף רקטור האוניברסיטה‬ ‫הודיע לציבור המפגינים כי מי שימצא לנכון לשבת‬ ‫מבלי להניף כרזה יוכל לעשות זאת‪.‬‬

‫לאחר שכל ניסיונות ההידברות של הנהלת‬ ‫האוניברסיטה עם המפגינים כשלו‪ ,‬פנו אנשי‬ ‫הביטחון למפגינים שנותרו עומדים עם כרזות‬ ‫וביקשו מהם להתפנות ולאחר מכן להזדהות‪.‬‬ ‫במהלך ההפגנה פעלנו תוך שיקול דעת מקצועי‬ ‫ואנושי‪ .‬מטרת אגף הביטחון של האוניברסיטה‬ ‫היא דאגה לשלומם ורווחתם של הסטודנטים‬ ‫והאוניברסיטה‪ ,‬וכך היה גם באירוע האמור"‪.‬‬ ‫”חופש ביטוי לא ניתן בחסד”‬

‫הדי האירועים האחרונים לא פסחו על יתר‬ ‫התאים הפוליטיים בקמפוס‪” .‬יש ירידה מאוד‬ ‫גדולה לפרטים בגלל שהסיטואציה נפיצה ויש‬ ‫רצון של האוניברסיטה לשמור על כולנו בריאים‬ ‫ושלמים”‪ ,‬אמר טלר‪ .‬קים לביא‪ ,‬מזכירת תא אופק‪,‬‬ ‫הוסיפה‪” :‬באופן יחסי מעולם לא עשו לנו בעיות‬ ‫וכל הפעילויות שביקשנו אושרו”‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬בצל האירועים האחרונים וקריאות‬ ‫שונות להגביל את פעילויות התאים הפוליטיים‪,‬‬ ‫ציינה לביא‪” :‬תאים פוליטיים לא קיימים סתם‪.‬‬ ‫אוניברסיטה היא מקום חשוב לפעילות כזו ולהבעת‬ ‫דעות‪ .‬חופש הביטוי לא ניתן לנו בחסד”‪.‬‬ ‫תום ניסני‪ ,‬יו”ר תא ”אם תרצו” שפעילותו‬ ‫הוקפאה בשבוע החולף‪ ,‬אמר‪” :‬במקרים רבים‬ ‫בוחרת האוניברסיטה להגביל ולמנוע קיום‬ ‫פעילויות דווקא של תאים הפועלים בכפוף לחוקי‬ ‫המדינה והדיקנט‪ .‬אני מתפעל כיצד תאים הפועלים‬ ‫בניגוד לחוקי המשחק מקבלים תמיכה והבנה מקיר‬ ‫לקיר‪ .‬ברור מאליו שבמידה שהיה מדובר במפירי‬ ‫חוק‪ ,‬שאיתם לא היו מסכימים פוליטית‪ ,‬אותה‬ ‫תמיכה הייתה נעלמת כלא הייתה”‪.‬‬ ‫י"ג באייר תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪13.5.2014‬‬

‫‪9‬‬

‫הסושיה הלל מפנקת את הסטודנטים‬

‫תפריט עסקיות‬ ‫במשך כל היום!‬ ‫החל מ‪-‬‬

‫‪38‬‬

‫הסושיה הלל ‪ -‬הלל ‪ ,12‬ירושלים‬ ‫*לא כולל שיש שבת | מינימום להזמנת משלוח ‪ 3 -‬ארוחות עסקיות‪ ,‬לא‬ ‫כולל דמי משלוח | ההנחה אישית בהצגת תעודת סטודנט בתוקף | אין‬ ‫כפל מבצעים | ההנהלה רשאית להפסיק את ההטבה בכל עת שתבחר‬

‫‪₪‬‬

‫"הקרב על המזון שאנשים‬ ‫מכניסים לגוף מסעיר אותם‬ ‫לא פחות מקרבות על‬ ‫טריטוריה"‪.‬‬ ‫פעילה בארגון‬ ‫‪Vegan‬‬ ‫‪Friendly‬‬

‫אופיר אלון‪ ,26 ,‬שבחתונתו הוגש‬ ‫אוכל טבעוני בלבד‬

‫החתונה הטבעונית שלי‬

‫מימין‪ :‬עומרי פז‪ ,30 ,‬ממייסדי ‪" .Vegan Friendly‬היום אנחנו מרגישים שהקרקע יותר בשלה ועושים יותר קמפיינים ארציים כדי לפתח‬ ‫מודעות"‪ .‬צילום‪ :‬יח"צ‬

‫הפעילים את המשאית ניזוקה כתוצאה מוונדליזם‬ ‫של כאלו שלא אהבו את המידע שהעבירה‪" .‬הקרב‬ ‫על המזון שאנשים מכניסים לגוף מסעיר אותם‬ ‫לא פחות מקרבות על טריטוריה"‪ ,‬כתבה אחת‬ ‫הפעילות‪ ,‬שצולמה לצד תמונת המשאית שניזוקה‪.‬‬

‫דרוש‪ :‬טבעוני ספונטני‬ ‫למרות האופי החלוצי של פעילותו‪ ,‬הארגון‬ ‫‪ Vegan Friendly‬אינו לבד בשטח‪ .‬לאחרונה‬ ‫הצטרף למשימת עידוד המודעות לטבעונות‬ ‫הארגון ‪ ,uVegan‬העושה זאת באופן קצת שונה‪.‬‬ ‫"אני מתעסק בשיווק באינטרנט‪ .‬החלטתי לקחת‬ ‫את מה שאני אוהב לעשות ואת האידיאולוגיה‬ ‫שלי‪ ,‬ולאחד ביניהם"‪ ,‬מסביר נאור שובל‪ ,23 ,‬יועץ‬ ‫אסטרטגי לעסקים ואחד ממקימי הארגון‪" .‬במקום‬ ‫לשווק מוצרים שנוגדים את האידיאולוגיה שלי‪,‬‬ ‫אני יכול לנסות לעזור לאלה שחולקים איתי את‬ ‫אותם הערכים"‪ .‬בהתאם להצהרה השאפתנית‪ ,‬עובד‬ ‫שובל בימים אלו על מיזם שנועד לעזור לעסקים‬ ‫טבעוניים לצמוח ולעמותות טבעוניות שלא להיות‬ ‫תלויות בתרומות בלבד כדי להתקיים‪.‬‬ ‫עסק חברתי הוא כזה שפועל מתוך אידיאולוגיה‬ ‫ברורה ואף תורם לה מבחינה כלכלית‪ .‬במקרה של‬ ‫‪ ,uVegan‬הכוונה היא להעביר אחוז מסוים וקבוע‬ ‫מכל הכנסה של העסק לעמותה טבעונית לבחירת‬ ‫הלקוח‪" .‬כך‪ ,‬במקום להניח לעמותות להמשיך‬ ‫לחפש כסף‪ ,‬אנחנו גם יכולים להציע לטבעונים‬ ‫שירות‪ ,‬וגם מסייעים על הדרך לעמותות שצריכות‬ ‫את המימון הזה‪ .‬זה מנגנון שיעזור לכל הקהילה‬

‫הזו לצמוח"‪ ,‬הוא אומר‪ .‬מטרת הפרויקט‪ ,‬לדברי‬ ‫שובל‪ ,‬היא לתת לבעלי עסקים טבעונים כלים‬ ‫עסקיים כדי שיוכלו להתאים את עצמם לקהילה‪.‬‬ ‫"נוכל להתאים לבעל עסק את העסק שלו לשוק‬ ‫הטבעוני מבחינה שיווקית"‪ ,‬הוא מפרט‪" .‬כך העסק‬ ‫יעזור לצרכנים בכך שיהיה ערוך לתת להם שירות‬ ‫המותאם לצורכיהם‪ ,‬והם יעזרו לו בחזרה באמצעות‬ ‫קניית המוצרים שלו ‪.‬‬ ‫הפיילוט של העסק החברתי‪ ,‬אשר מצוי כאמור‬ ‫בשלביו הראשונים‪ ,‬הוא אתר היכרויות לטבעונים‪.‬‬ ‫עשרה אחוזים מתוך התשלום שיתקבל מכל לקוח‬ ‫שיירשם לאתר‪ ,‬יועברו לעמותה טבעונית לבחירתו‪.‬‬ ‫הרעיון של שובל לפתיחת אתר היכרויות נובע‪,‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬מניסיונו האישי‪ .‬ככל שהכיר יותר טבעונים‪,‬‬ ‫כך הבין את הבעייתיות שעשויה להתעורר‬ ‫במערכות יחסים שבהן העקרונות הטבעוניים לא‬ ‫זוכים לכבוד‪.‬‬ ‫"זה עניין מאוד אינדיבידואלי‪ ,‬אבל אם אני‬ ‫למשל אכיר מישהי‪ ,‬אני ארצה לדעת שאנחנו‬ ‫לא הולכים להביא ספת עור הביתה‪ ,‬או שאם יום‬ ‫אחד יהיה לנו ילד משותף‪ ,‬הוא לא יאכל בשר"‪,‬‬ ‫משתף שובל‪" .‬אני לא שולל אף אחת מראש וכן‬ ‫אצא עם מישהי שאינה טבעונית‪ ,‬אבל אני יודע‬ ‫מניסיון שעשויים להיווצר חיכוכים על הרקע הזה‪,‬‬ ‫אז לרוב אני מעדיף שלא"‪ .‬כיום ישנן הרבה קבוצות‬ ‫בפייסבוק להיכרויות של טבעונים‪ ,‬אבל התחום‬ ‫ככלל אינו ממוסד‪ .‬לתפיסתו של שובל‪ ,‬טבעונים‬ ‫רבים מתביישים לחפש בני זוג הדומים להם‪ ,‬ואתרי‬ ‫היכרויות עוזרים לאנשים לעשות זאת מבלי לחשוף‬ ‫עצמם בפומבי כמו בפייסבוק‪.‬‬

‫בהנחה שמציאת בן הזוג המתאים הצליחה‪ ,‬שלב‬ ‫נוסף שבו לערכים הטבעוניים ישנה חשיבות הוא‬ ‫החתונה‪ .‬באחרונה‪ ,‬יותר ויותר זוגות בוחרים לחלוק‬ ‫את שמחתם עם אורחיהם מבלי לוותר על העקרונות‬ ‫שלהם‪ .‬שניים מהם הם אופיר )‪ (26‬ועתליה )‪(24‬‬ ‫אלון‪ ,‬שנישאו בחודש אוקטובר האחרון‪ .‬אופיר‬ ‫טבעוני כבר שמונה שנים ועתליה זה שנתיים וחצי‪,‬‬ ‫ולכן ההחלטה לקיים חתונה שבה יוגש אוכל טבעוני‬ ‫בלבד הייתה כמעט טבעית עבורם‪.‬‬ ‫"רשמנו בהזמנות שהחתונה תהיה טבעונית‪,‬‬ ‫ומהאורחים שדיברו איתנו על זה לפני האירוע‬ ‫קיבלנו בעיקר תגובות שליליות"‪ ,‬מספר אופיר‪" .‬היו‬ ‫תגובות ציניות כמו 'אני אביא סנדוויץ''‪ ,‬או 'נעצור‬ ‫לשווארמה בדרך'‪ .‬היו גם כאלה שאמרו ברצינות‬ ‫שמדובר בחוסר התחשבות באורחים‪ .‬למרות‬ ‫הציפיות הנמוכות‪ ,‬אחרי החתונה כמעט כולם אמרו‬ ‫שהיה אוכל מדהים"‪.‬‬ ‫החתונה התקיימה באולם "שמים וארץ"‬ ‫באזור התעשייה עמק חפר‪ ,‬ולדברי הבעלים‪,‬‬ ‫האירוע של אופיר ועתליה היה החתונה הטבעונית‬ ‫השנייה שהתקיימה במקום‪ .‬על אף שבעלי האולם‬ ‫לא הופתעו מהבקשה‪ ,‬הזוג אלון משתף שבזמן‬ ‫החיפושים היו בעלי אולמות מועטים שהרימו גבה‬ ‫נוכח הבקשה‪" .‬בעבר המודעות לעולם הזה הייתה‬ ‫נמוכה בהרבה‪ ,‬אבל היום כמעט כל בעלי האולמות‬ ‫מכירים את המגמה ונערכים לאירוח של אירועים‬ ‫טבעוניים"‪ ,‬מוסיף אופיר‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬רק באולם אחד סירבו לבקשת הזוג‬ ‫לנהל חתונה טבעונית‪ ,‬בעוד שרוב האולמות שאיתם‬ ‫יצרו קשר הציעו הנחה משמעותית עבור חתונה כזו‪,‬‬ ‫של עד כ‪ 50-‬שקל למנה‪ .‬המנות העיקריות היו לזניה‬ ‫עם גבינת שקדים‪ ,‬שזכתה לשבחים מכל הסועדים‪,‬‬ ‫וקציצת עדשים שהוכתרה כהצלחה‪ .‬בקבלת הפנים‬ ‫הוגשו פלאפל פטריות‪ ,‬שקצר מחמאות‪ ,‬שווארמה‬ ‫טבעונית וסושי‪.‬‬ ‫השניים חושפים את העובדה שכשהכירו‬ ‫לראשונה עתליה לא הייתה טבעונית‪ .‬המעבר‬ ‫התרחש כחצי שנה לאחר שהתחילה לצאת עם‬ ‫אופיר‪" .‬עתליה נהייתה טבעונית בעקבותיי‪ ,‬כך‬ ‫שההשפעה הייתה חד‪-‬כיוונית"‪ ,‬מספר אופיר‪.‬‬ ‫ בתקופה שבה היא לא הייתה טבעונית הנושא לא‬ ‫עלה בכלל‪ .‬אני באופן אישי לא הייתי מוכן להתחתן‬ ‫עם מישהי שאינה טבעונית‪ ,‬מהסיבה הפשוטה‬ ‫שההורים הם הדמויות המרכזיות ביותר בחינוך‬ ‫הילדים וצריכים להוות עבורם דוגמה אישית"‪.‬‬ ‫י"ג באייר תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪13.5.2014‬‬

‫‪13‬‬

‫מגזין‬

‫ היו תגובות כמו‪' :‬אני אביא‬ ‫סנדוויץ'' או 'נעצור לשווארמה‬ ‫בדרך'‪ ,‬והיו גם שאמרו שמדובר‬ ‫בחוסר התחשבות באורחים‪.‬‬ ‫למרות הציפיות הנמוכות‪ ,‬אחרי‬ ‫החתונה כמעט כולם אמרו‬ ‫שהיה אוכל מדהים"‪.‬‬

‫מגזין‬ ‫טרנד הטבעונות צובר תאוצה בשנים האחרונות‪ ,‬עד שברור כבר לכולנו שלא מדובר בעוד‬ ‫אופנה חולפת יותר ויותר בתי עסק מכירים בדרישה למוצרים מן הצומח‪ ,‬מפורסמים רבים‬ ‫מצטרפים לקהילה והפייסבוק מוצף בוויכוחים בסגנון טעים או אלים? מאתרי היכרויות‬ ‫לטבעונים בלבד ועד חתונות נטולות בשר ‪ -‬קהילת הטבעונים בארץ מכה שורשים‬ ‫לי גולדשטיין‬

‫ה‬

‫טבעונות נמצאת בכל מקום‪ .‬אם פעם לא‬ ‫הכרנו את המונח או נהגנו לבלבל אותו‬ ‫עם צמחונות‪ ,‬היום אין מי שלא שמע על‬ ‫המגמה ושלא מכיר לפחות טבעוני אחד‪ .‬אומרים‬ ‫עליהם שהם אלימים וקיצוניים‪ ,‬וטוענים שבלתי‬ ‫אפשרי לעמוד בסטנדרט הנוקשה שהם מציבים‪.‬‬ ‫מנגד‪ ,‬מצביעים עליהם כעל האוכלוסייה הבריאה‬ ‫ביותר בישראל‪ ,‬ויש מי שרואה בהם את החבר'ה‬ ‫הכי מוסריים בסביבה‪ .‬בעוד שהבחירה בטבעונות‬ ‫נובעת ממגוון סיבות‪ ,‬אידיאולוגיות או בריאותיות‪,‬‬ ‫משהו אחד בטוח‪ :‬הטבעונים כבר הפכו לקהילה‬ ‫בפני עצמה‪ ,‬והם כאן כדי להישאר‪.‬‬

‫מלטף ומשקר‬ ‫את אחת התרומות הגדולות ביותר לכך‬ ‫שהטבעונות עלתה לנו לתודעה לפני כשנתיים ניתן‬ ‫לייחס לפרויקט "ויגן פרנדלי" )‪,Vegan Friendly‬‬ ‫"ידידותי לטבעונים" ‪ -‬ל‪.‬ג‪ ,(.‬שאת תו התקן הוורוד‪-‬‬ ‫ירוק שלו ניתן למצוא כיום על הדלתות והתפריטים‬ ‫של יותר ויותר מסעדות ברחבי הארץ‪ .‬כך‪ ,‬טבעוני‬ ‫שמחפש איפה ניתן לאכול בחוץ תוך כדי שמירה‬ ‫על אורח חייו‪ ,‬יכול פשוט לחפש את התו ולהיכנס‬ ‫בשמחה למקום‪.‬‬ ‫הפרויקט יצא לדרך בספטמבר ‪ ,2012‬כחלק‬ ‫מפעילות "העמותה למען עתיד טבעוני"‪ ,‬שהוקמה‬ ‫חודש לפני כן‪ .‬מטרת הפרויקט היא סימון מסעדות‪,‬‬ ‫בתי קפה וחברות קייטרינג שבהם מוצע מגוון‬ ‫מספק של מנות טבעוניות עם תו התקן‪ ,‬וכן עידוד‬ ‫הוספת מנות טבעוניות לתפריטים‪ .‬הסימון רלוונטי‬ ‫‪12‬‬

‫‪13.5.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫י"ג באייר תשע"ד‬

‫"זה עניין מאוד אינדיבידואלי‪,‬‬ ‫אבל אם אני למשל אכיר‬ ‫מישהי‪ ,‬אני ארצה לדעת‬ ‫שאנחנו לא הולכים להביא ספת‬ ‫עור הביתה‪ ,‬או שאם יום אחד‬ ‫יהיה לנו ילד משותף‪ ,‬שהוא‬ ‫לא יאכל בשר"‪.‬‬ ‫נאור שובל‪ ,23 ,‬ממקימי ארגון‬ ‫‪ ,uVegan‬המפעיל אתר‬ ‫היכרויות לטבעונים‬ ‫הן למסעדות שמציעות מגוון מנות טבעוניות והן‬ ‫לחנויות קוסמטיקה שלא מוכרות מוצרים שנוסו‬ ‫על בעלי חיים‪ .‬הרעיון מאחורי היוזמה הוא להפוך‬ ‫את אורח החיים הטבעוני לנגיש וקל יותר עבור‬ ‫הצרכנים הטבעונים בבתי עסק‪ ,‬באמצעות הגדלת‬ ‫ההיצע והעלאת המודעות לביקוש הגדל לצרכנות‬ ‫מסוג זה‪.‬‬ ‫"הבעיה שניסינו לפתור היא הקושי של‬ ‫המעבר לטבעונות"‪ ,‬מסביר עומרי פז‪ ,30 ,‬ממייסדי‬ ‫הפרויקט‪ .‬לדבריו‪ ,‬מעטים מבתי העסק בעבר שמעו‬ ‫על טבעונות‪ ,‬ורובם כלל לא היו ערוכים להיענות‬ ‫ללקוחות שלא צורכים את המוצרים הרגילים שהם‬ ‫מציעים‪ .‬בראשיתו‪ ,‬נוהל הפרויקט כמעט בלי תקציב‬ ‫והתבסס על סיוע של מתנדבים‪ ,‬ללא משרדים‬ ‫או עובדים קבועים‪ .‬כעת‪ ,‬כשהפרויקט כבר נסק‪,‬‬

‫באתר שלו מופיעים יותר מאלף בתי עסק ידידותיים‬ ‫לטבעונים‪ ,‬מתוכם כ‪ 20-‬בירושלים‪ .‬ביניהם‪ ,‬אגב‪,‬‬ ‫קפיטריית "ויטמין" בבניין מדעי הרוח והמסעדה‬ ‫האיטלקית שליד טרמינל האוטובוסים בקמפוס הר‬ ‫הצופים של האוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫"היום אנחנו מרגישים שהקרקע יותר בשלה‬ ‫ועושים יותר קמפיינים ארציים כדי לפתח מודעות‪,‬‬ ‫ועל הדרך ‪ -‬לפתוח את הראש ואולי גם את הלב"‪,‬‬ ‫מספר פז‪" .‬אנחנו מארגנים יותר אירועים לקהל‬ ‫הרחב‪ ,‬כמו מנגל טבעוני ביום העצמאות והקונגרס‬ ‫הטבעוני הראשון‪ ,‬שהתקיים בחודש מרץ האחרון"‪.‬‬ ‫סביר גם להניח שרבים מבין אלו שראו את קמפיין‬ ‫הטבעונות ב‪ Youtube-‬בכיכובה של רותם סלע‬ ‫אינם יודעים שגם הוא פרי עבודתם של אנשי‬ ‫‪" .Vegan Friendly‬זו הייתה הצלחה מסחררת"‪,‬‬ ‫מספר פז על הסרטון שבו משווה סלע‪ ,‬טבעונית‬ ‫טרייה‪ ,‬בין עצמה כאם לילדה לבין פרה המופרדת‬ ‫מעגלה‪.‬‬ ‫לדברי פז‪ ,‬היוזמות של הארגון אינן מתחילות‬ ‫ומסתיימות במרחב הווירטואלי‪ .‬בתחילת אפריל‪,‬‬ ‫במסגרת הקמפיין מסע טבעוני ‪ ,‬החלה לנסוע‬ ‫ברחבי הארץ משאית הנושאת את השלט "למה‬ ‫ללטף אחד ולאכול את האחר?"‪ ,‬המשווה בין‬ ‫אכילת חיות מסוימות לבין גידולן בבית של חיות‬ ‫אחרות‪ ,‬כמו כלבים וחתולים‪ .‬המשאית הגיעה ב‪25-‬‬ ‫באפריל לירושלים‪ ,‬ואת המסע סיימו המתנדבים‬ ‫בעיר הדרומית בישראל‪" .‬בעצירות הצענו הסברה‬ ‫טבעונית וטעימות של אוכל טבעוני לקהל הרחב"‪,‬‬ ‫מסביר פז‪.‬‬ ‫בין לבין הקרנות סרטים באמצע הרחוב‪ ,‬מצאו‬

‫כשנותנים לך‪-‬תיקח‬ ‫מילואימניקים\יות ויולדות זכאים להטבות שוות‪ ,‬לא תקחו?‬

‫הטבה‬

‫מחיר בכוכבים‬

‫היכן מממשים‬

‫הטבות בתחום האקדמי‬ ‫הטבות בתחום הפנאי‬

‫‪ ₪ 5‬למימוש‬ ‫בספריית השאלה‬

‫‪5‬‬

‫עין כרם‪ -‬באקדמון ספרים‬ ‫הר הצופים‪/‬גבעת רם‪-‬‬ ‫משרדי אגודה‬

‫‪ ₪ 10‬לקניית‬ ‫מקראה‪ /‬חוברת‬ ‫מבחנים‬

‫‪30‬‬

‫הר הצופים‪/‬גבעת רם‪/‬‬ ‫רחובות‬

‫‪ ₪ 40‬לסבסוד‬ ‫שיעור פרטי‬

‫‪40‬‬

‫מורה פרטי )ממאגר‬ ‫המורים של האגודה(‬

‫‪ ₪ 40‬לסבסוד‬ ‫מרתון או קורס עזר‬

‫‪50‬‬

‫דרך אתר המרתונים‬

‫בירה‪/‬צ’יסר ערק‬

‫‪45‬‬

‫טפטפת‬

‫‪ ₪ 15‬לשימוש‬ ‫במועדוני הסטודנטים‪/‬‬ ‫ובקפיטריות‬

‫‪44‬‬

‫פקטור‪,‬איינשטיין‪ ,‬ויטמין‪,‬‬ ‫חדר אוכל עין כרם‬

‫‪ ₪ 13‬לשימוש במועדוני‬ ‫הסטודנטים ובקפיטריות‬

‫‪45‬‬

‫רחובות‬

‫‪ ₪ 51‬לשימוש בחדר‬ ‫הכביסה‬

‫‪150‬‬

‫רחובות‬

‫קפה ומאפה בקמפוס‬

‫‪30‬‬

‫הר הצופים‪:‬פרנק סינטרה‪,‬ויטמין‪,‬‬ ‫עין כרם‪:‬מילק‬

‫טיפול מגע – עיסוי‬

‫‪180‬‬

‫סינית בקמפוס )ממוקם‬ ‫בהר הצופים(‬

‫טיפול דיקור‬

‫‪150‬‬

‫סינית בקמפוס )ממוקם בהר הצופים(‬ ‫נקודת אור )ממוקם ברחובות(‬

‫שובר ליום הסטודנט‬

‫‪150‬‬

‫ארועי יום הסטודנט תשע“ד‬

‫‪ ₪ 50‬למסעדות‪/‬פאבים‬

‫‪150‬‬

‫התקליט‪ ,‬בורלא‪ ,‬מושבה ‪ , 54‬טוביה‬

‫‪marathons.org.il‬‬

‫בות‪-‬‬

‫ההט‬

‫מוש‬ ‫ים על מיכבים‬ ‫נוספ ת הכו‬ ‫ם‬ ‫כני‬ ‫לפרשטוי את‬ ‫תודה‬ ‫האג‬ ‫חבפאתר‬ ‫אגודה בלבד‬ ‫הוא לחברי‬ ‫השירות‬ ‫צבירת הכוכבים מוגבלת לתאריכים‬ ‫‪ 13.10.13-15.7.14‬ול‪ 575-‬כוכבים‬ ‫לשנת הלימודים‪.‬‬

‫תוקף ההטבו‬ ‫ת עד ל‪31.7.14 -‬‬ ‫פרט למורים‬ ‫פרטיים )‪(31.8.14‬‬

‫חפשו‬

‫אותנ‬ ‫ו בפיי‬

‫ס‬

‫בוק ‪l‬‬

‫‪rg.i‬‬ ‫‪da.o‬‬

‫‪agu‬‬

‫סטודנט חכם‬ ‫עושה חשבון‬

‫‪+‬‬

‫ש"ח‪= 55‬‬

‫טוביה פאב ירושלמי‬ ‫רח' שושן מול העיריה‬

‫מגזין‬ ‫"סטייקס"‪ ,‬המנגל המתקפל למטיילים‪" .‬חשוב לא להסתכל על המטלות כעל פרויקטים אקדמיים בלבד"‪ .‬צילום‪ :‬רועי מגדסי‬

‫"גילינו שנעשה לאלוף עוול‪ ,‬כנראה משום שהוא היה‬ ‫מזרחי‪ .‬ידוע שבתקופת קום המדינה הייתה אפליה גם‬ ‫בתוך מערכת המשפט‪ .‬מהתכתבויות שקראנו‪ ,‬גילינו‬ ‫זלזול מופגן בכישורים שלו"‪.‬‬ ‫אורטל בן אהרון‪ ,26 ,‬שבעקבות עבודתה הונצח‬ ‫מנהל בתי המשפט הראשון‪ ,‬השופט ציון אלוף‬

‫"לא חיפשתי כותרות בעיתון‪ ,‬אבל זה מאוד‬ ‫מתגמל לכתוב עבודה במסגרת הלימודים ולקבל‬ ‫עליה משוב שהוא גם תרומה לציבור‪ .‬מדובר‬ ‫במידע שיש לו חשיבות‪ ,‬מכיוון שתקציב מעון‬ ‫ראש הממשלה מגיע מכספי משלמי המסים"‪.‬‬ ‫אוריאן ויצמן‪ ,28 ,‬שעבודתה הביאה לחשיפת‬ ‫תקציב מעון ראש הממשלה‬ ‫השקיפות וזכות הציבור לדעת"‪ ,‬מספרת אוריאן‬ ‫ויצמן‪ ,28 ,‬סטודנטית למשפטים במכללה למנהל‪.‬‬ ‫הרעיון בפעילות הקליניקה הוא איתור רשויות‬ ‫ציבוריות שבהן אמור להתפרסם מידע שלציבור‬ ‫אינטרס מהותי בו‪" .‬ברגע שמאתרים סיטואציה‬ ‫כזו‪ ,‬הסטודנטים מתבקשים להגיש בקשות חופש‬ ‫מידע לרשויות‪ ,‬לעקוב אחר תהליך הבירור ולוודא‬ ‫שהמידע מתקבל"‪.‬‬ ‫במסגרת הקליניקה עשתה ויצמן את הצעדים‬ ‫הראשונים במה שהוביל בסופו של דבר לחשיפת‬ ‫חשבונות הגלידה והנרות הריחניים של בני הזוג‬ ‫נתניהו‪ .‬לטענת ויצמן‪ ,‬סוגיית הגלידה היא רק קצה‬ ‫הקרחון שחשף כתב שלא סיים את שיעורי הבית‬ ‫שלו‪" .‬אם אלו הוצאות הגלידה‪ ,‬מהן ההוצאות‬ ‫בכלל?"‪ ,‬היא שאלה את עצמה ויצאה לחקור‪.‬‬ ‫לצערה של ויצמן‪ ,‬חיפוש בסיסי באינטרנט לא‬ ‫הניב תוצאות‪" .‬בהתחלה חשבתי שאולי אני‬ ‫מחפשת במקום הלא נכון‪ ,‬אבל כשניסיתי לבדוק‬ ‫במדינות אחרות הצלחתי למצוא את המידע‬ ‫בקלות‪ .‬כך הבנתי שאצלנו זה פשוט לא מתפרסם‬ ‫לציבור"‪ .‬ויצמן לא היססה‪ ,‬שלחה בקשת חופש‬ ‫מידע למשרד ראש הממשלה ובמשך שלושה‬ ‫חודשים ניהלה מולם משא ומתן לקבלת המידע‪.‬‬ ‫"התהליך נמשך המון זמן"‪ ,‬מעידה ויצמן‪.‬‬ ‫"הם היו צריכים לעמוד בלוח זמנים שהחוק קובע‬ ‫אבל ביקשו הארכות כל הזמן‪ .‬חלק מהזמן הם‬ ‫גם התעלמו ולא השיבו‪ .‬אבל המשכתי לכתוב‪,‬‬ ‫להתקשר ולפקסס‪ ,‬ולנסות לפנות אליהם בכל‬ ‫דרך אפשרית"‪ .‬בשלב זה הונחתה ויצמן על‪-‬ידי‬

‫המרצים בקליניקה לכתוב עתירה מנהלית‪ ,‬שסופה‬ ‫ידוע‪" .‬מהר מאוד זה נחשף לעיתונות והתפשט כמו‬ ‫אש בשדה קוצים‪ ,‬עיתון אחרי עיתון‪ ,‬ידיעה אחרי‬ ‫ידיעה"‪ ,‬היא מתארת‪ .‬ביום למחרת‪ ,‬כבר נשלח‬ ‫לוויצמן פירוט של הוצאות מעון ראש הממשלה‪.‬‬ ‫"הפירוט התפרסם בכלי התקשורת‪ ,‬אבל גם הוא‬ ‫היה חסר ולא ממצה‪ .‬המשכנו להתנהל מולם עוד‬ ‫תקופה עד שהמידע המלא התקבל"‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬הודות לוויצמן‪ ,‬המידע המלא כבר פורסם‬ ‫ואפילו אין צורך להגיש בקשת חופש מידע כדי‬ ‫לקבלו‪" .‬לא חיפשתי כותרות בעיתון וזה לא‬ ‫הסגנון שלי‪ ,‬אבל זה מאוד מתגמל לכתוב עבודה‬ ‫במסגרת הלימודים ולקבל עליה משוב שהוא גם‬ ‫תרומה לציבור וגם התנסות משפטית אישית"‪ ,‬היא‬ ‫משתפת‪ .‬אל מול התגובות החמות והתומכות‪ ,‬היו‬ ‫גם מי שחשבו שמדובר ברדיפה פוליטית‪ .‬ויצמן‬ ‫כמובן מסתייגת‪" :‬מדובר במידע שיש לו חשיבות‪,‬‬ ‫מכיוון שתקציב מעון ראש הממשלה מגיע מכספי‬ ‫משלמי המסים‪ .‬זו לא הייתה חתרנות שנבעה‬ ‫ממניע פוליטי או מרצון לפרסם ידיעה צהובה על‬ ‫ראש הממשלה"‪.‬‬ ‫במקרה של ויצמן‪ ,‬המטלה האקדמית הייתה‬ ‫שינוי מרענן עבורה‪ ,‬ונראה שגם עבור המדינה‬ ‫כולה‪ .‬על אף שמשפטים הוא מקצוע מעשי‪,‬‬ ‫הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות לא פעם‬ ‫מתמקדות בפן התיאורטי של המקצוע ולא עוסקות‬ ‫כמעט בפרקטיקה‪ .‬ויצמן גם היא מעידה על מסגרת‬ ‫לימודים שבה לומדים על תיאוריות‪ ,‬על חוקים ועל‬ ‫עתירות‪ ,‬אבל אף פעם לא לוקחים בהם חלק‪" .‬את‬

‫כל הזמן אפופה סביב אותם לימודים עיוניים‪ .‬זו‬ ‫הזדמנות ראשונה לסטודנטים לצאת החוצה מתוך‬ ‫המסגרת האקדמית‪ ,‬לפעילות מעשית‪ ,‬כשהם‬ ‫עדיין מגובים באנשי אקדמיה שמכוונים אותם‬ ‫להמשיך תוך כדי תנועה"‪.‬‬

‫על אש גדולה‬ ‫וניה היימן מינף את מטלות הבית שקיבל‬ ‫בבצלאל ועשה מהן קריירה‪ .‬בעקבותיו‪ ,‬סטודנטים‬ ‫רבים אחרים רואים בשיעורי הבית לא רק ציון נוסף‬ ‫לממוצע או עוד דף בתיק העבודות‪ ,‬אלא כלי בעל‬ ‫פוטנציאל ממשי להתנעת הקריירה‪ .‬רועי מגדסי‪,‬‬ ‫‪ ,28‬סטודנט לעיצוב תעשייתי בבצלאל‪ ,‬הפך את‬ ‫שיעורי הבית שלו לפריצת דרך‪ .‬בשיעור סטודיו‬ ‫בשם "בישול על אש גלויה" קיבלו מגדסי וחבריו‬ ‫לכיתה משימה פתוחה‪ ,‬והוא בחר לייצר מנגל‬ ‫מתקפל למטיילים‪.‬‬ ‫המנגל קל מאוד לנשיאה‪ ,‬עשוי משלושה יתדות‬ ‫שצריך לתקוע באדמה ועליהם מותחים רשת‬ ‫מתגלגלת שאורכה כ‪ 30-‬סנטימטר‪" .‬היו אנשים‬ ‫שעשו דברים דקורטיביים‪ ,‬היו שעשו מתקפלים‬ ‫ואני הלכתי על ציוד לשטח‪ ,‬כי המחשבה על אנשים‬ ‫שעושים על האש בטבע עניינה אותי"‪ ,‬הוא מספר‪.‬‬ ‫למנגל הייחודי העניק מגדסי את השם "סטייקס"‪,‬‬ ‫משחק מילים בין יתדות בשפה האנגלית לבין‬ ‫סטייקים‪.‬‬ ‫אחרי שהסתיים הקורס והפרויקט הוגש‪ ,‬נשלח‬ ‫המנגל החדשני של מגדסי לשהות לא קצרה‬ ‫במגירה‪ .‬אך שנתיים מאוחר יותר‪ ,‬כשהגיע לחילופי‬ ‫סטודנטים בברלין‪ ,‬התוכניות השתנו‪" .‬חברה‬ ‫הפנתה אותי לתחרות‪ ,‬ניגשתי ופתאום התחילה‬ ‫התעניינות‪ .‬משם העניין התגלגל‪ .‬הפרויקט עלה‬ ‫לשלב האחרון בתחרות‪ ,‬הזמינו אותי להציג אותו‪,‬‬ ‫זכיתי בפרס הקהל וזה התפרסם במגזין עיצוב ממש‬ ‫גדול ונהיה ויראלי"‪ .‬בישראל‪ ,‬כידוע‪ ,‬מנגל הוא‬ ‫מוצר מבוקש ומגדסי מספר על לא מעט אנשים‬ ‫שהתלהבו מהרעיון וכבר רוצים לקנות את המוצר‪.‬‬ ‫"לא תיארתי לעצמי שזה יגיע לסדר גודל כזה‪.‬‬ ‫הבעיה היא שיש רק מודל אחד‪ ,‬אבל אני במגעים‬ ‫עם חברה אמריקאית כדי לייצר עוד"‪ ,‬הוא משתף‪.‬‬ ‫פריצות דרך כאלו אינן דבר שבשגרה באקדמיה‬ ‫הירושלמית לאמנות ולעיצוב‪ ,‬כאשר סטודנטים‬ ‫רבים נכנסים ללופ של הגשות ומטלות ולא‬ ‫מקדישים זמן לראות קצת מעבר‪ .‬מגדסי טוען כי‬ ‫העיקר בסופו של דבר אינו הציון על המטלה‪" .‬אני‬ ‫מקווה שאנשים עושים מה שמעניין אותם‪ .‬חשוב‬ ‫לא להסתכל על המטלות האלה כעל פרויקטים‬ ‫אקדמיים בלבד‪ .‬המנגל‪ ,‬למשל‪ ,‬ישב שנתיים‬ ‫במגירה‪ ,‬ולמדתי מהסיפור הזה שמייל אחד שאתה‬ ‫שולח למגזין יכול לשנות הרבה"‪.‬‬ ‫י"ג באייר תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪13.5.2014‬‬

‫‪17‬‬

‫מגזין‬

‫מחוץ‬ ‫לקופסה‬

‫מכונת התארים האוניברסיטאית מתמקדת במחקר‪ ,‬בהוראה ובמטלות‪ ,‬עד שרבים‬ ‫טוענים שהיא מנותקת מהחברה ומסתגרת במגדל השן האקדמי אולם ישנם יחידי‬ ‫סגולה שעבודותיהם במסגרת התואר חצו את גבולות האוניברסיטה והובילו לשינוי‬ ‫חברתי של ממש פי האתון פגש לשיחה שלושה מהם‪ :‬סטודנטית שפיצחה תעלומה‬ ‫רבת שנים במערכת בתי המשפט‪ ,‬בצלאלניק שהתפרסם בברלין ואחת שעבודתה‬ ‫גרמה לבני הזוג נתניהו לישון פחות טוב בלילה‬ ‫מיכל תותחני‬

‫ב‬

‫עידן שבו ניתן בקלות לקנות עבודות‬ ‫סמינריוניות באינטרנט‪ ,‬וכשכבר מזמן‬ ‫המטרה הבלעדית היא להשיג ציון גבוה‬ ‫ככל האפשר בכל מטלה‪ ,‬קשה להאמין שיש‬ ‫דברים נוספים שמעניינים סטודנטים שעובדים על‬ ‫עבודות הגמר שלהם‪ .‬לא פעם נמתחת ביקורת על‬ ‫האקדמיה על כך שהיא תיאורטית ומחקרית מדי‪,‬‬ ‫ומשאירה את העולם האמיתי מחוץ לקמפוס‪ .‬אבל‬ ‫יש מי שהצליחו לחצות את גבולותיה ולהוכיח‬ ‫שלצד גיליונות הציונים‪ ,‬אפשר לעשות עם משימה‬ ‫בתואר יותר מאשר להגיש אותה בזמן ולכסוס‬ ‫ציפורניים עד פרסום הציון‪.‬‬

‫"חברה הפנתה אותי לתחרות‪,‬‬ ‫ניגשתי ופתאום התחילה‬ ‫התעניינות‪ .‬הפרויקט עלה לשלב‬ ‫האחרון‪ ,‬זכיתי בפרס הקהל וזה‬ ‫התפרסם במגזין עיצוב ממש גדול‬ ‫ונהיה ויראלי‪ .‬היום אני במגעים עם‬ ‫חברה אמריקאית כדי לייצר עוד"‪.‬‬ ‫רועי מגדסי‪ ,28 ,‬פיתח מנגל‬ ‫מתקפל למטיילים‬

‫תעלומת התמונה החסרה‬

‫ללא היסוס‪ ,‬התקשרה בן אהרון ל‪ ,144-‬השיגה‬ ‫את מספר הטלפון של משפחת אלוף ויצרה קשר‬ ‫עם בני משפחתו של ציון‪" .‬זו הייתה פריצת הדרך‬ ‫הראשונה‪ .‬דיברנו עם הבן שלו‪ ,‬שסיפר איזה איש‬ ‫הוא היה והעביר לנו קצת חומרים של המשפחה"‪.‬‬ ‫לאחר חיטוט בגנזך המדינה ובארכיונים נוספים‬ ‫גילו השניים התכתבויות מאותה התקופה בין ראשי‬ ‫מערכת המשפט‪ ,‬ביניהם שר המשפטים‪ ,‬מנכ"ל‬ ‫משרד המשפטים ונשיא בית המשפט העליון דאז‪.‬‬ ‫"גילינו שנעשה לאלוף עוול‪ ,‬כנראה משום‬ ‫שהוא היה מזרחי"‪ ,‬היא טוענת‪" .‬ידוע שבתקופת‬ ‫קום המדינה הייתה אפליה‪ ,‬ומערכת המשפט‬ ‫התאפיינה בזה אפילו יותר מהרגיל‪ .‬מהתכתבויות‬ ‫שקראנו‪ ,‬גילינו זלזול מופגן בכישורים שלו"‪.‬‬ ‫לדבריה‪ ,‬התייחסו אל אלוף כאל מי שעליו ללמוד‬ ‫נימוס בסיסי‪ ,‬ובאחד המכתבים אף נכתב לו‪" :‬של‬ ‫נעליך מעל רגליך כי המקום שאתה עומד עליו‬ ‫קדוש הוא"‪.‬‬ ‫לאחר הגשת העבודה ובדיקתה‪ ,‬ציון ‪ 100‬עגול‬

‫כשאורטל בן אהרון‪ ,26 ,‬בחרה נושא לעבודת‬ ‫הסמינריון שלה בנושא ההיסטוריה של מערכת‬ ‫המשפט‪ ,‬היא לא דמיינה כיצד סיפור כתיבת‬ ‫העבודה יסתיים‪" .‬כסטודנטית עבדתי בהנהלת‬ ‫בתי המשפט‪ ,‬ובכניסה למקום תלויות התמונות‬ ‫של כל המנהלים לדורותיהם‪ .‬אחת התמונות שם‬ ‫היא זו של המנהל הראשון‪ ,‬יהושע אייזנברג‪ ,‬ולצדו‬ ‫זיהיתי שיש מקום לתמונה נוספת שנראית חסרה"‪.‬‬ ‫כשהעלתה בן אהרון בפני המרצה‪ ,‬פרופ נתן ברון‪,‬‬ ‫את הרעיון של כתיבת הסמינר על אייזנברג‪ ,‬הוא‬ ‫טען שאייזנברג כלל לא היה המנהל הראשון‪.‬‬ ‫"מכיוון שאייזנברג מונה רק ב‪ ,1953-‬ברון אמר‬ ‫שלא הגיוני שלא כיהן מישהו לפניו"‪ ,‬היא מספרת‪.‬‬ ‫מחיטוט בשנתון הממשלה‪ ,‬גילו בן אהרון ובן‪-‬‬ ‫זוגה לכתיבת הסמינריון כי המנהל הראשון אכן‬ ‫לא היה אייזנברג‪ ,‬אלא השופט ציון אלוף‪" .‬מיד‬ ‫ניסינו להבין למה הוא לא הונצח"‪ ,‬היא מתארת‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫‪13.5.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫י"ג באייר תשע"ד‬

‫עיטר את גיליון הציונים של בן אהרון‪ .‬אך שם לא‬ ‫תם הסיפור‪" .‬בוקר אחד כשהייתי במשמרת נכנס‬ ‫מנהל בתי המשפט‪ ,‬מיכאל שפיצר‪ .‬ליוויתי אותו‬ ‫ללשכה ושאלתי אותו אם הוא מעוניין לשמוע על‬ ‫עבודה שכתבתי על מנהל בתי המשפט הראשון"‪.‬‬ ‫מיד שאל שפיצר אם מדובר ביהושע אייזנברג‪ ,‬אלא‬ ‫שבן אהרון העמידה אותו על טעותו והשאירה אותו‬ ‫פעור פה‪ .‬שלושה שבועות לאחר מכן קיבלה טלפון‬ ‫משפיצר‪ ,‬שבו סיפר לה שקרא את העבודה וכי היה‬ ‫רוצה לתקן את המעוות ולהנציח את אלוף‪.‬‬ ‫"התרגשתי מאוד כשהוא התקשר‪ .‬זה הדבר‬ ‫האחרון שציפיתי שהוא יעשה‪ ,‬בסך הכל רציתי‬ ‫רק להביא את זה לידיעתו"‪ ,‬היא אומרת בחיוך‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬בזכות עבודתם של בן אהרון ובן זוגה למחקר‪,‬‬ ‫נתלתה במקום הריק ליד תמונתו של אייזנברג‬ ‫תמונתו של ציון אלוף‪" .‬הוסיפו אותו ללוח ההנצחה‬ ‫ומנהל בתי המשפט אפילו ערך טקס‪ ,‬שהוזמנו‬ ‫אליו‪ ,‬ובו חשפו את התמונה בנוכחות המשפחה"‪.‬‬ ‫בן אהרון מספרת שניגשה לעבודה כאל עבודה‬ ‫סמינריונית רגילה‪ ,‬אך עם הזמן משהו השתנה‬ ‫והוביל אותה לחקור לעומק‪" .‬יש רגע שבו אתה‬ ‫מתחיל לקרוא חומר וממש מתחבר לאנשים שאתה‬ ‫כותב עליהם‪ .‬זה הפך להיות אישי כשראינו את סוג‬ ‫הדברים שהם כתבו עליו"‪ ,‬היא אומרת בהתרגשות‪.‬‬ ‫"מעבודה סמינריונית אקדמית יצא משהו שיש לו‬ ‫משמעות בפועל‪ ,‬וזה פשוט קרה מעצמו‪ ,‬כמעט‬ ‫בטעות"‪.‬‬

‫הגלידה של שרה‬ ‫"לקחתי חלק בקליניקה משפטית לחופש‬ ‫המידע‪ ,‬שמטרתה לקדם את המינהל התקין‪,‬‬

‫‪ -‬קמפוס הר הצופים האוניברסיטה העברית ‪-‬‬

‫מוזמנים להשתתף בשליחת גלויות ”חופשווה“ לחברי הכנסת למען שוויון זכויות הקהילה הגאה‪.‬‬ ‫על גבי הגלויות תככבנה שש התמונות המנצחות מ“תחרות החופש“ של האגודה‪.‬‬

‫אולם טבע ‪4‬‬

‫דשא חברה‬

‫אולם טבע ‪4‬‬

‫אירוע פתיחה‬

‫פאנל פוליטיקה‬

‫פאנל תרבות‬

‫בין חופש לשוויון נקיים‬ ‫מסיבה ופעילויות גאווה‬

‫שיח פתוח בנושא‬ ‫זוגיות ונישואין בישראל‬

‫שיח בנושא תאי משפחה‬ ‫אלטרנטיביים וייצוגם במדיה‬

‫על העמדה דיג‘יי ארבל יפהר‬

‫בהנחיית ירון אברהם‬

‫בהנחיית נעם גל‬

‫פעילות‬

‫בהשתתפות‬

‫בהשתתפות‬

‫מוזיקה‪ ,‬בירה וידידים‬ ‫הפרחת בלונים משותפת‬ ‫שליחת גלויות ”חופשווה“‬

‫ח“כ סתיו שפיר ‪ /‬העבודה‬ ‫ח“כ עדי קול ‪ /‬יש עתיד‬ ‫ח“כ תמר זנדברג ‪ /‬מרצ‬

‫אבנר ברנהיימר ‪ /‬יוצר ”אמא ואבאז“‬ ‫גילי שם טוב ‪ /‬אשת תקשורת‬ ‫עדיה אימרי אור ‪ /‬במאית ”תפרים“‬ ‫יובל טופר ‪” /‬אבא בהריון“‬

‫עמוד האירוע הראשי‬ ‫חופשווה ‪ -‬שיח פלורליסטי גאה‬

‫מכון כרם‬ ‫לבתי הספר העל יסודיים (כיתות ז’‪-‬י”ב)‬ ‫בתחומי תרבות ורוח‪ ,‬יהדות ואומנויות ומדעים‬

‫הכשרת‬ ‫אקדמאים‬ ‫להוראה‬

‫תעודת הוראה‬ ‫למה דווקא כרם?‬

‫‪ ‬בכרם מתייחסים להוראה ברצינות ומתחייבים להכשיר אותך להוראה איכותית‬ ‫‪ ‬בכרם מאמינים בחשיבות ההשכלה הכללית הרחבה ובמורים עם ראש גדול‬ ‫‪ ‬אוכלוסיית המורים הלומדים מגוונת ומזמנת מפגש מרתק בין מרכיביה‬ ‫השונים של החברה הישראלית‬ ‫‪ ‬בכרם מתקיים לימוד דיאלוג‪ .‬אין מבחנים‬ ‫‪ ‬בכרם יש ליווי המאפשר התפתחות אישית ומקצועית של כל סטודנט בתחומו‬ ‫‪ ‬הלימודים בכרם הם חוויה מעשירה ומצמיחה‬

‫מי יכול ללמוד בכרם?‬

‫‪ ‬בעלי תואר ראשון ומעלה או סטודנטים לקראת סיום ב‪.‬א‪.‬‬ ‫‪ ‬לאחר שירות צבאי או שירות לאומי‬ ‫‪ ‬בהתאם להחלטת וועדת הקבלה‬

‫שכר לימוד ומלגות‬

‫‪ ‬המתקבלים לכרם נהנים ממלגת משרד החינוך בגובה ‪ 50%‬משכר הלימוד‬ ‫‪ ‬בנוסף ניתן להגיש בקשה למלגה מטעם “כל ישראל חברים”‬ ‫לפרטים נוספים‪:‬‬ ‫מכון כרם ‪02-6240450‬‬ ‫‪kerem@kerem.org.il‬‬

‫הרב אבידע ‪ ,7‬ירושלים‬

‫‪www.kerem.org.il‬‬

‫מכון לחינוך‬ ‫הומניסטי יהודי‬ ‫כל ישראל חברים‬

‫יום פתוח‬ ‫‪11.6.2014‬‬ ‫לפרטים באתר‪:‬‬ ‫‪www.kerem.org.il‬‬

‫תרבות‬

‫”אין בירושלים מקומות של הופעות ב‪ 50-40-‬שקל‪.‬‬ ‫אפשר לראות ב‪ 120-‬שקל את משה פרץ בבנייני האומה‬ ‫או ערב במה פתוחה של שיכורים נועזים ב‘סירא‘‪.‬‬ ‫באר שבע נמצאת עכשיו בתנופה רצינית ואני יכול לאחל‬ ‫לנו ראש עיר כמו רוביק דנילוביץ‘‪ ,‬שמבין שצעירים זה‬ ‫לא רק להצטלם ביום הסטודנט“‪.‬‬ ‫ירון נוי‪ ,‬סטנדאפיסט שעבר להתגורר בהרצליה לפני כחודש‬ ‫צילום‪ :‬יח"צ‬

‫מרתף הצחוק‪" .‬אנשים בירושלים לא ייכנסו למקום אם הם יראו שהוא לא מלא‪ ,‬וזה חבל"‪ .‬צילום‪ :‬יח"צ‬

‫מחוץ לירושלים"‪ ,‬ממשיך נוי‪” .‬יש לי סשן שלם‬ ‫על קבצנים ועל שוק מחנה יהודה‪ .‬אם אנשים‬ ‫אומרים 'וואלה אני מכיר את האיש הזה'‪ ,‬זה‬ ‫מגניב וזו הצלחה מבחינתי‪ .‬מצד שני‪ ,‬אתה לא‬ ‫רוצה לאבד אנשים שלא מזהים‪ .‬השאיפה היא‬ ‫להיות אישי אך ארצי‪ .‬בנוסף‪ ,‬היות שירושלים‬ ‫היא 'עיר הבנט'‪ ,‬כל סטנד‪-‬אפ עם קריצה למגזר‬ ‫הדתי‪ ,‬כל סטנד‪-‬אפ של 'אמרתי לה לעלות לקפה‬ ‫והיא אמרה לי שהיא בשרית'‪ ,‬בהכרח יש בו‬ ‫משהו ירושלמי“‪.‬‬

‫‪ 90‬אחוז שתצא טמבל‬ ‫נוסף על הבעיה הכלכלית‪ ,‬מצביע קילימניק‬ ‫גם על השפעות תרבות הרייטינג על התפיסה‬ ‫באזורנו‪” .‬הבעיה היא שהיום כולם רוצים להיות‬ ‫מפורסמים"‪ ,‬הוא אומר‪” .‬אנשים בירושלים לא‬ ‫ייכנסו למועדון אם הם יראו שהוא לא מלא‪ ,‬וזה‬ ‫חבל‪ .‬אין הבדל בין סטנדאפיסטים שמופיעים פה‬ ‫או ב'קאמל קומדי קלאב'‪ ,‬למשל‪ .‬ההבדל היחיד‬ ‫הוא ששם יש לכל סטנדאפיסט מפיק שמספק לו‬ ‫עבודות ופרסום"‪.‬‬ ‫מתברר שלהיות סטנדאפיסט מתחיל זה לא‬ ‫פיקניק‪ .‬האמנים השאפתנים מתמודדים עם‬ ‫שלל סיטואציות‪ ,‬החל מהופעה מול שני אנשים‬ ‫וכלה במופע מאולתר של ‪ 50‬דקות על מדרגות‬ ‫חשוכות במרכז העיר‪” .‬לעשות סטנד‪-‬אפ זה כמו‬ ‫לכתוב שיר מחאה“‪ ,‬מצהיר נוי‪” ,‬יש לך סיכוי‬ ‫של ‪ 90‬אחוז לצאת ממש טמבל‪ .‬זה אקט מאוד‬ ‫יומרני‪ ,‬שגובל ביוהרה"‪.‬‬ ‫נוי‪ ,‬שמגדיר את עצמו כסטנדאפיסט‬ ‫אוטוביוגרפי )”אני עובר על נקודות ברצף‬ ‫החיים שלי ומספר איך הגעתי למצב הביש‬ ‫שבו אני כלוא"(‪ ,‬ממשיך בתיאור הקושי שחווה‬

‫בתקופתנו אמן שאינו ידוע‪” .‬אתה בא לאנשים‬ ‫ואומר להם‪' :‬עזבו אתכם מ'האח הגדול' ומ'היפה‬ ‫והחנון'‪ ,‬בואו לראות אותי'‪ .‬בשביל לראות‬ ‫'היפה והחנון' כל מה שהם צריכים זה לשבת על‬ ‫הספה ולזפזפ‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בשביל לראות אותי‬ ‫הם צריכים להתלבש‪ ,‬לסדר את השיער‪ ,‬להגיע‬ ‫למרכז העיר‪ ,‬לשלם לי כסף‪ ,‬לסתום את הפה‪,‬‬ ‫והכי חמור ‪ -‬לסגור את הפלאפון‪ .‬אם אתה מצחיק‬ ‫ על הכיפאק‪ ,‬מצוין‪ .‬אבל אם אתה לא מצחיק‪,‬‬‫אתה הופך לסך כל היוהרה והיומרה שיש באקט‬ ‫הזה של 'שקט‪ ,‬אני מדבר‪ ,‬אני עושה סטנד‪-‬אפ‪,‬‬ ‫בואו ותנו לי ‪ 20‬שקל'"‪.‬‬ ‫מלכה‪ ,‬שמצוי בדיוק בתפר שבין אנונימיות‬ ‫לידוענות מקומית‪ ,‬מחזק את דבריו של נוי‪.‬‬ ‫”כשלא מכירים אותך‪ ,‬ההופעה היא כמו דייט"‪,‬‬ ‫הוא מתאר‪” ,‬אני צריך להרשים את קהל‪ ,‬לדבר‬ ‫איתם קצת‪ ,‬שיבינו שהם רוצים לראות אותי‪.‬‬ ‫כשאתה מוכר‪ ,‬הקהל בא לעשות אהבה"‪ .‬מלכה‬ ‫אינו היחיד שמקשר בין סטנד‪-‬אפ לבין מונחים‬ ‫מעולם הפנויים‪-‬פנויות‪ .‬קילימניק מעיד ש"קורה‬ ‫שלא צוחקים מבדיחה‪ .‬אתה אף פעם לא יודע‬ ‫אם יאהבו אותך‪ .‬יכול להיות שמחוץ לבמה אני‬ ‫מרגיש שכולם מניאקים‪ ,‬אבל כשאני עולה‬ ‫להופיע אני חייב לאהוב את כל מי שבקהל‪ .‬בלי‬ ‫האהבה אין טעם להופיע"‪.‬‬

‫כשה“קצה“ נעלם‬ ‫לצד ”מרתף הצחוק" קיימים בעיר בתי‬ ‫עסק כמו ”בית שמואל"‪ ,‬ה"זאפה" ו"תיאטרון‬ ‫ירושלים"‪ ,‬שרוכשים או מארחים אמני סטנד‪-‬‬ ‫אפ ידועים‪ ,‬כאשר מחיר כל הופעה נע סביב‬ ‫‪ 100‬שקל‪ .‬נוי מפנה את האצבע המאשימה כלפי‬ ‫העירייה‪ ,‬ובפרט כלפי ראש העיר‪ ,‬ניר ברקת‪.‬‬

‫לטענתו‪ ,‬סגירת מועדון ”הקצה"‪ ,‬ששימש‬ ‫מרכז להופעות המתאימות לאמנים מתחילים‬ ‫יחסית‪ ,‬מסמלת את הלך הרוח של גופי השלטון‬ ‫המקומיים‪.‬‬ ‫”ניר ברקת לא הבין בזמן אמת את הערך‬ ‫המוסף של מועדון כמו 'הקצה' לעיר"‪ ,‬טוען‬ ‫נוי‪” .‬לדעתי הוא גם עשה טעות כשהפך את‬ ‫'המעבדה' ‪ -‬שהיה מקום שכן נותן הזדמנות‬ ‫ונוטה לפרינג' ‪ -‬ל'זאפה'‪ .‬אין בירושלים מקומות‬ ‫של הופעות ב‪ 50-40-‬שקל‪ .‬ברגע ש'הקצה'‬ ‫וה'באסס' לא פעילים כמקומות שניתן להופיע‬ ‫בהם‪ ,‬אפשר לראות ב‪ 120-‬שקל את משה פרץ‬ ‫בבנייני האומה או איזה ערב במה פתוחה של‬ ‫שיכורים נועזים ב'סירא'‪ .‬לכל מי שנמצא‬ ‫באמצע אין איפה להופיע"‪.‬‬ ‫כשהוא נשאל בנוגע למצבן של ערים אחרות‬ ‫בארץ בתחום הסטנד‪-‬אפ‪ ,‬מתלהט נוי‪” :‬באר‬ ‫שבע נמצאת עכשיו בתנופה רצינית ואני יכול‬ ‫לאחל לנו ראש עיר כמו רוביק דנילוביץ'‪ ,‬שמבין‬ ‫שצעירים זה לא רק להצטלם ביום הסטודנט“‪.‬‬ ‫עם זאת ממהר נוי להסתייג‪ ,‬ומדגיש‪” :‬לא‬ ‫הכול באחריות העירייה‪ .‬ירושלים זו פשוט לא‬ ‫עיר מצחיקה‪ .‬זו עיר הזויה‪ ,‬עיר של שוליים‬ ‫דוקרניים‪ .‬יש בה משהו טרגי יותר ממצחיק"‪.‬‬ ‫”הכל מגיע באיחור לירושלים‪ ,‬אבל זה עוד‬ ‫יהיה"‪ ,‬מסכם מלכה‪” .‬עוד יגיע היום שבו יהיו‬ ‫לכם פאבים קבועים וקהל קבוע"‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬ ‫”יש דברים מצחיקים בירושלים ויש אנשים‬ ‫מצחיקים"‪ ,‬מוסיף נוי בניצוץ אופטימי‪” .‬אנשים‬ ‫שעושים סטנד‪-‬אפ ופשוט לא מכריזים על עצמם‬ ‫כסטנדאפיסטים ‪ -‬מלצרים‪ ,‬בעלי ברים‪ ,‬בעלי‬ ‫בתי קפה ובסטיונרים‪ .‬סטנד‪-‬אפ רשמי אולי עוד‬ ‫אין‪ ,‬אבל חלק גדול מהשיח ששומעים בירושלים‬ ‫הוא הומוריסטי באופיו ובהווייתו"‪.‬‬ ‫י"ג באייר תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪13.5.2014‬‬

‫‪21‬‬

‫תרבות‬

‫ציור רחוב בירושלים‪Broken Fingaz :‬‬

‫הומור שחור‬

‫כל ירושלמי יסכים שהפוטנציאל להפוך את הסוגיות הסבוכות של עיר הקודש‬ ‫לסטנד‪-‬אפ קורע מצחוק‪ ,‬גדול מאוד ובכל זאת‪ ,‬באופן גורף‪ ,‬אין )כמעט(‬ ‫מועדוני סטנד‪-‬אפ בעיר האם זה הקהל הירושלמי הבלתי צפוי‪ ,‬קשיי האמנים‬ ‫המתחילים או מדיניות מכוונת של ראש העיר‪ ,‬ניר ברקת?‬ ‫יעל טרודרט‬

‫”את יודעת שבירושלים עושים סקס‬ ‫יותר מאשר בתל‪-‬אביב?"‪ ,‬מתחיל מני מלכה‪,‬‬ ‫סטנדאפיסט תל אביבי ב"קומדי קלאב"‬ ‫וירושלמי במקור‪ ,‬את הבדיחה היחידה שלו על‬ ‫עיר הקודש‪” .‬יודעת למה? כי אין מה לעשות‬ ‫בירושלים"‪ .‬אמנם ב‪ 13-‬השנים שעברו מאז שעזב‬ ‫מלכה את העיר השתנה פה דבר אחד או שניים‪,‬‬ ‫אבל בתום הסטנד‪-‬אפ נותר לנו רק לבכות‪” .‬זו‬ ‫חלק מהסיבה שעזבתי את ירושלים"‪ ,‬הוא מעיד‪.‬‬ ‫”לא יכולתי להתפתח כאן כסטנדאפיסט‪ .‬חוץ‬ ‫מזה‪ ,‬הקהל הירושלמי לא צפוי‪ ,‬ויש לכם את‬ ‫הקטע של 'אה‪ ,‬הוא מתל אביב'‪ .‬אומרים שכולנו‬ ‫יהודים‪ ,‬כולנו אותו הדבר‪ ,‬אז מה זה השטויות‬ ‫האלה? הירושלמים בחרו להבדיל את עצמם"‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות נראה שלא ניתן להתעלם‬ ‫מהתאוצה שתפסה סצנת הסטנד‪-‬אפ הישראלית‪,‬‬ ‫הן בטלוויזיה והן בהופעות חיות במועדוני סטנד‪-‬‬ ‫אפ ברחבי הארץ‪ .‬אך כמו בתחומים רבים אחרים‪,‬‬ ‫צעירי ירושלים לא אימצו לחיקם את הז'אנר‪,‬‬ ‫ועיר הבירה נותרה מאחור עם מועדון סטנד‪-‬אפ‬ ‫אחד בלבד‪ ,‬מעט קהל וכמה קומיקאים מתוסכלים‬ ‫שברחו למרכז‪.‬‬

‫דאחקת פיגועים? לא אצלנו‬ ‫לא ברור מה הסיבה להיעדר תרבות הצחוק‬ ‫בירושלים‪ .‬בין שגופים עירוניים שונים אשמים‬ ‫ובין שהקהל בעיר פשוט לא משתף פעולה‪ ,‬נראה‬ ‫כי קומיקאים מתחילים הפכו בעל כורחם את‬ ‫העזיבה למרכז לברירת מחדל‪ .‬מועדון הסטנד‪-‬‬ ‫אפ הראשון והיחיד בעיר הקודש הוא ”מועדון‬ ‫הצחוק"‪ ,‬שהוקם לפני שבע שנים סמוך למרכז‬ ‫כלל‪ .‬הסטנדאפיסט דויד קילימניק‪ ,‬שהקים‬ ‫את המקום‪ ,‬טוען כי הסיבה להיעדר מועדונים‬ ‫‪20‬‬

‫‪13.5.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫י"ג באייר תשע"ד‬

‫דומים בעיר היא‪ ,‬פשוט מאוד‪ ,‬כלכלית‪” .‬אני‬ ‫סטנדאפיסט"‪ ,‬הוא מסייג‪” ,‬אבל כל בן אדם‬ ‫שמבין בעסקים יודע שלא ייצא לו מזה כסף"‪.‬‬ ‫המועדון מקיים ערבי במה פתוחה שכוללים‬ ‫סטנד‪-‬אפ אך גם הופעות מוזיקליות‪ ,‬ערבי‬ ‫קריוקי‪ ,‬וערבי סטנד‪-‬אפ של אמנים קבועים או‬ ‫זמניים‪ .‬זוהי הבמה הרשמית היחידה המוצעת‬ ‫לסטנדאפיסטים מתחילים בירושלים‪ .‬על אף‬ ‫שקילימניק‪ ,‬שעלה לארץ מארצות הברית לפני‬ ‫עשר שנים‪ ,‬הצהיר לא פעם שהמקום מקבל כל‬ ‫אדם ללא אפליה‪ ,‬ניתן להבחין ברוב משמעותי‬ ‫של דוברי אנגלית בקרב הנוכחים‪ .‬גם חלק גדול‬ ‫מהמופעים מבוצעים באנגלית )כולל שחר חסון‪,‬‬ ‫שעל‪-‬פי השמועות מגיע מדי פעם לתרגל צחוקים‬ ‫בשפה זרה( ורבים מהפליירים המוצעים במקום‬ ‫אינם כתובים בעברית‪.‬‬ ‫”בירושלים יש דרישה לסטנד‪-‬אפ רציני"‪,‬‬ ‫מבהיר קילימניק‪” .‬זו עיר כבדה של ביטחון‪ ,‬של‬ ‫מחשבה‪ .‬ממה שרואים במועדון שלנו‪ ,‬אני חושב‬

‫”הקהל הירושלמי דורש יותר לב‪,‬‬ ‫יותר רגש‪ ,‬וקשר חזק בין המופיע‬ ‫לקהל‪ .‬הירושלמים לא מנומסים‪,‬‬ ‫במובן החיובי‪ ,‬והם לא רוצים‬ ‫סטנד‪-‬אפ שטחי“‪.‬‬ ‫דויד קילימניק‪ ,‬סטנדאפיסט‬ ‫וממקימי ”מועדון הצחוק“‬ ‫בירושלים‬

‫שהקהל הירושלמי דורש יותר לב‪ ,‬יותר רגש‪,‬‬ ‫וקשר חזק בין המופיע לקהל‪ .‬הירושלמים לא‬ ‫מנומסים‪ ,‬במובן החיובי‪ ,‬והם לא רוצים סטנד‪-‬אפ‬ ‫שטחי‪ .‬זו בין השאר הסיבה שאני מדבר על הבמה‬ ‫רק עם רגש‪ .‬יש אנשים שיגידו שמה שאני עושה‬ ‫זה כבד‪ ,‬אבל זה מי שאני וזה כיף"‪.‬‬ ‫בשיחה עם סטנדאפיסטים שונים נראה‬ ‫שרובם ככולם מתאימים את אופי המופעים‬ ‫שלהם לקהל בירושלים‪” .‬אף אחד לא בא לנסות‬ ‫חומרים חדשים בירושלים‪ .‬זה קהל אחר"‪ ,‬אומר‬ ‫מלכה‪” .‬בירושלים יש אנשים שונים ‪ -‬מדברים‬ ‫אחרת‪ ,‬מתנהגים אחרת‪ ,‬חושבים אחרת‪ .‬הערסים‬ ‫בירושלים הם לא הערסים של תל‪-‬אביב‪ ,‬וגם את‬ ‫הדת אוהבים בצורה אחרת‪ .‬האמת היא שאני‬ ‫שונא את ירושלים בדם‪ .‬יש בה אווירה לא טובה‪,‬‬ ‫למרות האוויר הטוב‪ .‬כנראה שזה עניין משפחתי‬ ‫שמחזיר לי תחושות שלא בא לי להרגיש"‪.‬‬ ‫ניכר כי ההכנה למופעים בירושלים שונה‬ ‫מאשר בשאר ערי הארץ‪ ,‬וכן התכנים שעליהם‬ ‫צוחקים‪ .‬השינויים נעים בין תכנים שנמצאים‬ ‫בגדר טאבו‪ ,‬לבין תכנים שיצחיקו את הקהל‬ ‫הירושלמי בלבד‪ .‬ירון נוי‪ ,‬סטנדאפיסט שחי‬ ‫בירושלים בחמש השנים האחרונות טרם עזיבתו‬ ‫להרצליה לפני מספר שבועות‪ ,‬מסכים עם‬ ‫הקביעה‪” .‬בגלל שהציבור הירושלמי בעל צביון‬ ‫מסורתי בחלקו‪ ,‬חלק מהקומיקאים לא יכולים‬ ‫לבצע את כל החומר‪ ,‬שכולל לעתים הפרשות‬ ‫גוף ותיאור מפורט של יחסי מין"‪ ,‬הוא מסביר‪.‬‬ ‫”בירושלים יש גם ארומה של קדושה והרבה‬ ‫היסטוריה‪ ,‬מה שמשפיע על הבדיחות שאני בוחר‬ ‫לומר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬יש לי דאחקת פיגועים קורעת‬ ‫מצחוק‪ ,‬שאני לא יכול לבצע בירושלים"‪.‬‬ ‫לצד זאת‪ ,‬נראה שגם ההפך נכון‪” :‬יש גם כל‬ ‫מיני סוגים של בדיחות שאין טעם לעשות אותן‬

‫תרבות‬

‫הנה בא הבום‬ ‫פתאום‪ :‬פיגוע סקרנים‬ ‫מרימים את עיניהם‪ ,‬מתקבצים‬ ‫להבין מה קטע את שגרת‬ ‫היומיום שלהם בתוך זמן קצר‬ ‫הם נחשפים ‪ -‬אמני רחוב נועזים‬ ‫שביצעו ”פיגוע תרבות“ נוסף‬ ‫בעיר חברי קולקטיב ”המבול“‬ ‫מספרים על המציאות בעיר‬ ‫שהפכה לאמנות מתריסה‬ ‫אמנות או נמות?‬ ‫אדוה דויטש‬ ‫חברי הקולקטיב במנהרת הגבעה הצרפתית‪ .‬צילום‪ :‬יח"צ‬

‫את חברי קולקטיב ”המבול" סביר שכבר‬ ‫פגשתם בעבר ברחובות העיר‪ .‬ודאי שלא ידעתם‬ ‫שמדובר במפגעים סמויים הנעלמים מעין‬ ‫הרשויות‪ ,‬ומתכננים פיגועים תוך כדי אסטרטגיה‬ ‫מורכבת‪ .‬ב“פיגועי התרבות" של הקולקטיב אין‬ ‫פצועים או הפעלת אלימות‪ ,‬אבל אפקט ההפתעה‬ ‫פועל במיטבו‪ .‬חברי הקבוצה מגיחים לפתע לזירה‬ ‫ציבורית ומבצעים מיצג יצירתי שלא בנקל ניתן‬ ‫להבחין בינו ובין עלילת החיים הירושלמים‪,‬‬ ‫שנדמית אף היא לעתים כתיאטרלית למדי‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בפעילותם האחרונה‪ ,‬גילמו חברי‬ ‫הקולקטיב דמויות של קבצנים בשדרות ממילא‪,‬‬ ‫ובחנו את תגובות העוברים ושבים‪” .‬הרעיון היה‬ ‫לפנות לקהל האנשים ברחוב‪ ,‬ביוטיוב‪ ,‬בפייסבוק‬ ‫ובגלריה ולחשוף אותם לסוגיות שהניסוי הזה‬ ‫מעלה"‪ ,‬מסביר יניב )יויו( יור )‪ ,(33‬אמן וממקימי‬ ‫קולקטיב ”המבול“‪.‬‬ ‫”בסופו של דבר‪ ,‬שמנו לב בממילא שהאנשים‬ ‫שהכי מושפעים מהפעולות הם אנחנו‪ ,‬אחר כך‬ ‫המעגל של האנשים שעושים את הפעולות איתנו‬ ‫ורק לבסוף שאר החברה"‪ ,‬מעיד יור‪ .‬אם מישהו‬ ‫מתנהג כמו קבצן ויוצא לרחוב‪ ,‬הוא מרגיש מה‬ ‫זה להיות קבצן ‪ -‬את הבושה ואת הדאגה‪ .‬קלטנו‬ ‫שהקהל האמיתי הוא קודם כל האנשים שעושים‬ ‫את הפעולות‪ .‬זה נוגע גם בצופים ברחוב וביוטיוב‪,‬‬ ‫אבל ככל שזה מתקרב ללב זה משפיע יותר חזק“‪.‬‬

‫לצייר ולמחוק‬ ‫קולקטיב ”המבול" הוא קבוצה של כמה‬ ‫אמנים ירושלמים‪ ,‬שרובם למדו בבית‪-‬הספר‬ ‫לאמנויות במוסררה‪" .‬סיימנו לפני שלוש או‬ ‫ארבע שנים את הלימודים ונשארנו בירושלים‬ ‫כדי להחיות את החיים התרבותיים‪-‬אמנותיים‬ ‫האלטרנטיביים והאנדרגראונד של העיר"‪,‬‬ ‫מסביר יור‪” .‬העבודה שלנו בעיר הרבה פעמים‬ ‫מתחברת למרחב הציבורי‪ .‬כלומר‪ ,‬לא בהכרח‬ ‫דרך מוזיאונים אלא דווקא דרך מדיום שנוגע‬ ‫באנשים ובמציאות שלהם"‪.‬‬

‫”אירגנו פגישה של אמני רחוב‬ ‫עם מהנדס העיר‪ .‬הוא אמר‪:‬‬ ‫‘המטרה שלנו היא לשמור את‬ ‫העיר כמה שיותר אחידה‪ ,‬שכל‬ ‫החזיתות של הבתים יהיו באותה‬ ‫צורה ובאותו צבע‪ .‬המטרה‬ ‫שלכם היא להביע את עצמכם‪.‬‬ ‫אז בואו אתם תמשיכו לעשות‬ ‫ואנחנו נמשיך למחוק לכם‘“‪.‬‬ ‫יניב )יויו( יור‪ ,‬אמן וממקימי‬ ‫”המבול“‬ ‫הפעולות של הקולקטיב מתרחשות‬ ‫בחלקן ברחוב‪ ,‬וחלקן מוגשות כפעולות‬ ‫אינפורמטיביות‪ .‬פעולות רחוב שכבר נעשו נגעו‬ ‫בעניינים אקטואליים‪-‬חברתיים ”ירושלמיים‬ ‫יחסית"‪ :‬הטרדות מיניות‪ ,‬כפייה דתית‪ ,‬בחירות‬ ‫מוניציפליות‪ ,‬הגעת הנשיא אובמה לישראל ופער‬ ‫השכבות הסוציו‪-‬אקונומיות בחברה‪” .‬אנחנו לא‬ ‫הולכים לפוליטיקה כדי לשנות את המציאות‪,‬‬ ‫אלא משתמשים באמנות כדי לחקות אותה‬ ‫ולפתוח את העיניים למי שצופה בנו"‪ ,‬מצהיר יור‪.‬‬ ‫מבחינה חוקית חברי הקולקטיב דומים‬ ‫לחתולי רחוב יותר מאשר לחבורת צווארון לבן‪.‬‬ ‫”אף פעם לא ביקשנו אישור מאף אחד"‪ ,‬מעיד‬ ‫יור‪” .‬היו מקרים שנתקלנו במשטרה‪ .‬לא מעטים‪.‬‬

‫קרו מקרים שהגיעו שוטרים ושאלו אם יש לנו‬ ‫אישור ומי אנחנו‪ .‬מבחינתנו זה לא משהו שיעצור‬ ‫אותנו ‪ -‬גם הגעה של המשטרה היא חלק מהעניין‬ ‫כי בסוף יש רצון להעביר מסר‪ .‬למה שהמשטרה‬ ‫תגיד לי לא לצבוע קיר ברחוב שלי‪ ,‬לדוגמה?"‪.‬‬ ‫שאלה תמימה זו הובילה לפיגוע תרבות‬ ‫נוסף‪ ,‬שעתיד להתגלגל ולהפוך לסרט תיעודי‪.‬‬ ‫”אירגנו פגישה של אמני רחוב בגלריה העירונית‬ ‫עם מהנדס העיר והצבנו בפניו שאלה שמציקה‬ ‫להרבה אנשים‪ .‬אנשים רוצים אמנות ברחוב‬ ‫והעירייה באה ומוחקת אותה שוב ושוב"‪ ,‬מספר‬ ‫יור‪” .‬המהנדס אמר‪' :‬המטרה שלנו היא לשמור‬ ‫את העיר כמה שיותר אחידה‪ ,‬שכל החזיתות של‬ ‫הבתים יהיו באותה צורה ובאותו צבע‪ .‬המטרה‬ ‫שלכם היא להביע את עצמכם‪ .‬אז בואו אתם‬ ‫תמשיכו לעשות ואנחנו נמשיך למחוק לכם'‪ .‬יש‬ ‫התנגשות בין הרעיונות שלנו למציאות הממסדית‬ ‫וזה גם עניין שאנחנו מפתחים אליו מודעות‪.‬‬ ‫אנחנו מתעדים את כל ההתנהלות הזאת בשנה‬ ‫האחרונה‪ ,‬כדי שבסוף נעשה סרט תיעודי שימחיש‬ ‫את ההתנגשות הזו"‪.‬‬ ‫לעתים הפעולות מייצרות תחושה לא פשוטה‬ ‫בקרב העוברים ושבים‪ .‬כך קרה בעת שחברי‬ ‫הקבוצה השמיעו קריאת מואזין יחד עם הצפירה‬ ‫של שבת‪” .‬זה היה בעקבות החוק של ח"כ‬ ‫אנסטסיה מיכאלי )שביקשה לאסור על שימוש‬ ‫במערכות כריזה בבתי‪-‬תפילה‪ ,‬ובפרט מסגדים ‪-‬‬ ‫א‪.‬ד‪ ,"(.‬מזכיר יור‪” .‬מי שנפגע מהפעולה הזאת‬ ‫היו דווקא חבר'ה ערבים שהגיעו לשוק‪ ,‬עלו לגג‬ ‫וצעקו‪ .‬הסברנו להם שזה חלק מפעולה חברתית‪.‬‬ ‫יכול להיווצר מצב שמישהו נפגע ממה שאנחנו‬ ‫עושים‪ .‬אנחנו מנסים להשתדל שלא‪ ,‬אבל‬ ‫לפעמים זה חלק בלתי נפרד מהעניין"‪.‬‬ ‫חברי קולקטיב "המבול“ פותחים את הדלת‬ ‫לפגישותיהם המתקיימות בכל יום רביעי בגבעה‬ ‫הצרפתית‪ .‬לתיאום ולפרטים נוספים‪ ,‬בדף‬ ‫הפייסבוק‪” :‬המבול ‪“Hamabul‬‬ ‫י"ג באייר תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪13.5.2014‬‬

‫‪23‬‬

‫תרבות‬

‫יוצא מן הכלל‬ ‫הם המציאו תואר חדש‪,‬‬ ‫הפכו את בניין כלל לגלריה‬ ‫אמנותית והפיקו בר מצווה‬ ‫יצירתית לבן של אחינועם‬ ‫ניני סטודנטים שהקימו‬ ‫מסלול חדש ללימודי אמנות‪,‬‬ ‫חברה וקיימות במכללת‬ ‫"דוד ילין"‪ ,‬מוכיחים שאפשר‬ ‫ואפילו רצוי לחבר בין‬ ‫הלימודים לחיי היומיום‬ ‫אמנות מודרנית‬ ‫אורי פורת‬ ‫תלמידי התוכנית לאמנות‪ ,‬חברה וקיימות בפעילות‪" .‬לפעמים אתה פשוט רוצה להיות סטודנט רגיל‪ ,‬אבל פה זה לא ככה‪ .‬פה שואלים מה‬ ‫אנחנו רוצים ללמוד ומתחשבים בזה"‪ .‬צילום‪ :‬יח"צ‬

‫"מרכז כלל" ידוע לשמצה כאחד המבנים‬ ‫המכוערים בירושלים‪ .‬אין בו לא יופי חיצוני‪,‬‬ ‫לא פנימי‪ ,‬ועד היום אי‪-‬אפשר שלא לחלוף ליד‬ ‫הארכיטקטורה המזוויעה ולא לתהות‪ :‬מה או מי‬ ‫עבר לאדריכל בראש כשהוא הגה את המפלצת‬ ‫הזו‪ .‬אולם נראה שיש מי שהחליטו לשנות את מצבו‬ ‫העגום של המבנה ‪ -‬תלמידי התוכנית לאמנות‪,‬‬ ‫חברה וקיימות במכללת "דוד ילין"‪ ,‬שזוהי שנת‬ ‫פעולתה הראשונה‪ ,‬אימצו את המרכז האפרורי‬ ‫בשנה האחרונה‪ ,‬ועמלים במרץ על מנת להפוך‬ ‫אותו למוקד תרבות שוקק חיים‪.‬‬ ‫מאז החלו לעבוד בחללי המקום‪ ,‬הם הצליחו‬ ‫להפעיל בהם גלריה‪ ,‬זירת ג'אמים פעילה ואפילו‬ ‫חדרו לחנויות עצמן וביצעו בהן מהפך עיצובי‪ .‬אולם‬ ‫החידוש הגדול בתוכנית הלימודים אינו טמון רק‬ ‫בשינוי הבניין‪ :‬מדובר בגישה לא שגרתית ללימודים‬ ‫אקדמיים‪ ,‬שמאפשרת לתלמידים להיות שותפים‬ ‫פעילים בעיצוב תוכנית הלימודים שלהם‪ ,‬שמטרתה‬ ‫עיצוב מחודש של המרחב העירוני‪.‬‬

‫סיפור סינדרלה‬ ‫"העניין עם בניין כלל התחיל בנובמבר‪ ,‬בשיעורי‬ ‫בית שנתן לנו המורה שלנו למרחב ציבורי"‪ ,‬מספר‬ ‫גיא כהן‪ ,‬תלמיד בתוכנית‪" .‬הוא ביקש מאיתנו‬ ‫לקיים שיתוף פעולה‪ ,‬אבל לא מעבר לכך‪ .‬דיברתי‬ ‫עם נעמי‪ ,‬חברה ללימודים‪ ,‬ושנינו חשבנו לעצמנו‬ ‫'פאק‪ ,‬המקום הזה מטורף ומכוער ויפה והזוי'"‪.‬‬ ‫הרעיון הראשוני היה להפוך את הבניין לגלריית‬ ‫אמנות‪" .‬יש המון בתי‪-‬ספר לאמנות בירושלים‪,‬‬ ‫וסטודנטים עם מחסנים מלאים בציורים שנערמים‬ ‫אחד על השני"‪ ,‬מסביר כהן‪ .‬השניים קיבלו הזדמנות‬ ‫להוכיח את עצמם‪ ,‬בן לילה‪" .‬פשוט התחלנו לרוץ‬ ‫בין בתים של סטודנטים לאמנות"‪ ,‬משחזר כהן‪" ,‬וזה‬ ‫הגיע למצב שהלכתי עם קנבסים ענקיים )בדי ציור‬ ‫ א‪.‬פ‪ (.‬בשתיים בלילה ברחובות ירושלים‪ .‬במהלך‬‫השעות הקטנות של הלילה יצרנו פינה מגניבה עם‬

‫אירוע "ציורי נגנים וניגוני ציור" בבניין כלל‪ .‬צילום‪ :‬יח"צ‬

‫המון תמונות ופסלים"‪.‬‬ ‫מאז‪ ,‬הפך הבניין לזירה בלתי פוסקת של‬ ‫פעילות אמנותית‪ ,‬ששיאה באירוע "ציורי נגנים‬ ‫וניגוני ציורים"‪ ,‬שהתקיים בו לאחרונה‪" .‬הזמנו‬ ‫מוזיקאים‪ ,‬הבאנו המון כלי רישום‪ ,‬והמטרה הייתה‬ ‫ליצור איורי נגנים"‪ ,‬מספר כהן‪" .‬הגיעה למקום‬ ‫חבורה של אנשים שמנגנים‪ ,‬חבורה של אנשים‬ ‫שמציירים אותם מנגנים‪ ,‬ומדי פעם אחד הציירים‬ ‫הלך לנגן‪ .‬את הציורים תלינו על הקיר של אחת‬ ‫החנויות ואנשים לקחו אותם"‪.‬‬

‫מרעיון לתואר‬ ‫אחד הדברים המפתיעים ביותר בנוגע לתוכנית‬ ‫לחינוך‪ ,‬חברה וקיימות הוא שמדובר באחת‬ ‫מהתוכניות היחידות שנוצרו על‪-‬ידי הסטודנטים‬ ‫הלומדים בהן‪ .‬המסלול‪ ,‬שפועל במסגרת שיתוף‬ ‫פעולה בין מכללת "דוד ילין"‪ ,‬בית‪-‬הספר לאמנות‬ ‫"הקוביה" ו"המרכז לקיימות"‪ ,‬התחיל משלוש‬ ‫חברות שפשוט רצו תוכנית לימודים שתספק אותן‪.‬‬ ‫שי כהן‪ ,‬ממקימות התוכנית‪ ,‬מספרת שהמסלול‬ ‫הלימודי התחיל בשיחה סטנדרטית בין השלוש‪.‬‬ ‫"ישבנו ודיברנו על החיים ועל מה שאנחנו רוצות‬ ‫לעשות בהמשך והבנו שאנחנו רוצות ללמוד דברים‬ ‫שלא נמצאים בשום מסגרת קיימת"‪ ,‬היא נזכרת‪.‬‬ ‫"אמרנו 'טוב‪ ,‬אולי נרכיב משהו'‪ .‬לא ידענו שזה‬

‫יתפתח לתואר"‪.‬‬ ‫אביה של רעות בלוך‪ ,‬אחת ממייסדות התוכנית‪,‬‬ ‫הוא האיש שאחראי להקמת "המרכז לקיימות"‬ ‫הפועל בתוך "דוד ילין"‪ ,‬והוא זה שהציע לשתף‬ ‫פעולה עם המכללה‪ .‬משם פנו השלוש לגופים שונים‬ ‫באופן עצמאי‪ ,‬כמו בית‪-‬הספר לאמנות "הקוביה"‪,‬‬ ‫שהפך במהרה לשותף לדרך‪" .‬התוכנית מתעצבת‬ ‫תוך כדי הלימודים"‪ ,‬מסבירה בלוך‪" ,‬יש לזה צדדים‬ ‫טובים ומאפשרים‪ ,‬אבל גם צדדים קשים‪ .‬לפעמים‬ ‫אתה פשוט רוצה להיות סטודנט רגיל ולהגיד‪:‬‬ ‫'טוב‪ ,‬אני יודע מה אני צריך לעשות בארבע השנים‬ ‫הבאות ותעזבו אותי'‪ ,‬אבל פה זה לא ככה‪ .‬פה באמת‬ ‫שואלים מה אנחנו רוצים ללמוד ומתחשבים בזה"‪.‬‬ ‫מסלול הלימודים שהוקם עוסק בשלושה‬ ‫תחומים‪ :‬אמנות‪ ,‬חינוך וקיימות‪ .‬תחום הקיימות‬ ‫עוסק בהתנהלות חכמה ויצירתית בפן הכלכלי‪,‬‬ ‫הסביבתי והחברתי‪ .‬הפרויקטים המבוצעים ב"מרכז‬ ‫כלל" הם דוגמה לכך‪ :‬גיא הציב חלקת דשא‬ ‫סינתטית על הגג והפך אותה לזּולה‪ ,‬ואילו שי הפכה‬ ‫את אחת החנויות במתחם לפרויקט עיצוב‪" .‬שיעורי‬ ‫הבית פשוט נעשים כאן"‪ ,‬מסביר גיא‪" .‬מה ששי‬ ‫עושה בחנות‪ ,‬זה בדיוק מה שבחור שלומד אמנות‬ ‫פלסטית משקיע בבית שלו בציור"‪.‬‬ ‫ומה בנוגע לפן הכלכלי והאמנותי? "הפקנו‬ ‫יחד את המדבר‪-‬מצווה של הבן של אחינועם ניני"‪,‬‬ ‫מספרת שי‪" .‬ביימנו התרחשות שבה האוטובוס של‬ ‫הילדים נתקע במדבר‪ ,‬והם היו צריכים לרכב על‬ ‫גמלים לחאן‪ ,‬שבו התקיים האירוע‪ .‬כשהם הגיעו‬ ‫ערכנו להם טקס התבגרות מדברי‪ .‬למדנו על עצמנו‬ ‫הרבה תוך כדי‪ ,‬ואפשר להגיד שממש המצאנו את‬ ‫עצמנו מחדש"‪.‬‬ ‫ביום שישי ‪ 23.5‬יתקיים ג'אם נוסף במרכז‬ ‫כלל‪ .‬המוזמנים‪ :‬נגנים‪ ,‬ציירים‪ ,‬רקדנים "וכל‬ ‫מי שמתחשק לו"‪ .‬לפרטים נוספים‪:‬‬ ‫‪binyan.kam@gmail.com‬‬ ‫י"ג באייר תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪13.5.2014‬‬

‫‪25‬‬

‫תרבות‬

‫ערך מומלץ ‪ /‬מיכל קליין‬

‫יודה‪ ,‬יודה יא יודה‬ ‫יש רגעים בחייו של סטודנט ירושלמי‪ ,‬שמעצבים‬ ‫את אופיו‪ .‬זו יכולה להיות האכילה המהירה עד כדי‬ ‫חנק קל בקומה ‪ 2‬בספריה‪ ,‬חרף השלטים האימתניים‬ ‫שמזהירים מפני הכנסת מזון ושתייה; זה יכול להיות‬ ‫השלג שסגר אותו בדירתו העבשה שלושה ימים‬ ‫ללא קשר עם העולם החיצון; וזה יכול להיות אותו‬ ‫לילה לבן ארור שבו הוא כתב חצי סמינריון‪ ,‬תוך כדי‬ ‫ניסיון למלא דוח קריאה לשיעור של מחר‪ .‬איך שלא‬ ‫נסתכל על זה‪ ,‬כל המצבים מתנקזים בסופו של יום‬ ‫למקום אחד ‪ -‬המקרר‪.‬‬ ‫המקרה המוזר של הסטודנט בשעת לילה זוכה‬ ‫לפתרון נהדר אם אתם גרים במרכז העיר‪ .‬במרחק‬ ‫קופסת טונה וחצי מכם נפרש מגוון עצום של‬ ‫מסעדות‪ ,‬ולכם רק נשאר להחליט עד כמה להעמיק‬ ‫את החור בארנק‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם אתם גרים בגבעה‬ ‫הצרפתית‪ ,‬מצטמצם המבחר באופן משמעותי ונע‬ ‫בין המבורגר סחוס לפלאפל שלשולים‪ .‬התקווה‬ ‫לאומלט עשבי תיבול ומיץ תפוזים טרי נגוזה יחד‬ ‫המטבח של סניף ארומה המקומי‪ ,‬שנסגר בשעה‬ ‫‪.21:00‬‬ ‫מדוכאים? גם אני‪ .‬לפחות הייתי‪ .‬בעודי צועדת‬ ‫את הליכת הבושה השמורה ללומדי הלכת‪,‬‬ ‫המסתגרים עד ‪ 22:00‬בספריית הר הצופים‪ ,‬צלצלתי‬ ‫בדרכי לדירה לשותפה‪ .‬אחרי שהתייעצות לגבי‬

‫ארוחת ערב כללה את המילים‪ :‬קוטג'‪ ,‬פג תוקף‪,‬‬ ‫מלפפון ושערות‪ ,‬קבענו להיפגש במרכז המסחרי‬ ‫בגבעה ולנסות את מזלנו‪ .‬או אז‪ ,‬נגלה בפנינו‬ ‫"יודה"‪ ,‬ביסטרו חלבי כפי שמעיד השלט‪ ,‬ויותר‬ ‫בהרחבה ‪ -‬בר‪-‬מסעדה חמוד ואינטימי שנפתח לפני‬ ‫כמה חודשים‪.‬‬ ‫במקום היצע פסטות‪ ,‬דגים‪ ,‬כריכים‪ ,‬מאפים‬ ‫וסלטים עשיר‪ ,‬בלי שילובים מתחכמים ובדגש על‬ ‫ירקות טריים ומנות נדיבות‪ .‬הזמנו סלט חלומי‬ ‫שהגיע עם גבינה מבעבעת‪ ,‬פטריות נפלאות‪ ,‬אגוזי‬ ‫מלך קריספיים‪ ,‬עגבניות שרי מוצקות והמון עלי‬ ‫חסה טריים‪ .‬הדבר היחידי שהעיב על התערובת‬ ‫המצוינת היה כמויות הרוטב שאיימו להטביע את‬ ‫המנה‪ .‬לצד הסלט הזמנו כריך גבינת עזים‪ ,‬שהפתיע‬ ‫בתצורת הגבינה בדמות כדורים מטוגנים ונימוחים‪.‬‬ ‫שילוב של פסטו וירקות השלים את התמונה‪ ,‬ויצר‬ ‫ארוחה טעימה ומשביעה‪.‬‬ ‫המחירים סבירים לחלוטין‪ ,‬מתאימים לכיס‬ ‫הסטודנטיאלי‪ ,‬וזולים ברובם מבתי‪-‬הקפה בעיר‪.‬‬ ‫אבל היתרון האדיר ביותר של ה"יודה" הוא באווירה‬ ‫ובשירות‪ .‬מקומות הישיבה מרווחים‪ ,‬התאורה רכה‪,‬‬ ‫נעימה ומזמינה‪ ,‬המוזיקה מתנגנת בווליום הנכון‪,‬‬ ‫והמלצריות‪ ,‬הברמן ואפילו הטבח שהציץ לכמה‬ ‫שניות כדי לוודא שהאוכל ערב לחכנו‪ ,‬מקסימים‪.‬‬

‫טעים וטרי‪ .‬צילום‪ :‬מתוך דף הפייסבוק של "יודה"‬

‫האווירה הביתית‪ ,‬החיוכים וזמינות השירות‬ ‫מבטיחים כמה שעות של רוגע ושל אוכל מנחם‬ ‫בתוך המולת הגבעה‪.‬‬ ‫המלצת האתון‪:‬‬ ‫"יודה"‪ ,‬רח' ההגנה ‪ ,21‬הגבעה הצרפתית‬ ‫<< לוותר;‬ ‫<< פושר;‬ ‫<< עובר;‬ ‫<< מומלץ;‬ ‫<< מאסט!‬

‫שומר מסך ‪ /‬מיכל תותחני‬

‫צילומי מסך מתוך‪" :‬זגורי אימפריה"‬

‫מתמזרחים‬

‫אחרי שהתוכנית "עממיות" ירדה מהמסך )תודה‬ ‫לאל(‪ ,‬נותרה משבצת הסדרה הסטריאוטיפית‬ ‫התורנית ריקה‪" .‬זגורי אימפריה"‪ ,‬לכאורה‪ ,‬נועדה‬ ‫למלא את היצר הגזעני של הצופה הישראלי‪ ,‬אבל‬ ‫השיגה בדיוק תוצאה הפוכה ‪ -‬בילבולו‪ .‬בפרק‬ ‫הראשון הצופה מרגיש שהוא הרבה יותר טוב‬ ‫מהזגורים‪ ,‬בפרק השני הוא מעט מרחם עליהם‬ ‫ובשלישי הוא מתמכר להם טוטלית‪ .‬ופה הבלבול‪:‬‬ ‫האם זו עוד תוכנית שבאה לאשש סטריאוטיפים‪ ,‬או‬ ‫דווקא לחתור תחתיהם?‬ ‫סיפור המסגרת של הסדרה מחזיר את אביאל‪,‬‬ ‫קצין בגדוד תותחנים‪ ,‬לביתו בבאר שבע‪ ,‬שבו כף‬ ‫רגלו לא דרכה שמונה שנים‪ ,‬מאז שסבו נפטר‪.‬‬ ‫כצפוי‪ ,‬מרגע שהוא נכנס לדירת ה"עמידר" של‬ ‫המשפחה‪ ,‬הוא מתנשא על אחיו והוריו בלי סוף‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬השהייה שלו מכריחה אותו להתחבר‬ ‫לשורשים ולבקשתו האחרונה של סבו לפתוח‬

‫מחדש את חנות הפלאפל שלו ‪ -‬ובכך‪ ,‬אולי‬ ‫מעבירה מסר‪.‬‬ ‫כותב הסדרה‪ ,‬מאור זגורי‪ ,‬מרוקאי ובאר‬ ‫שבעי בעצמו‪ ,‬מחליט "למזרח" חלק מהדמויות‪.‬‬ ‫כך הליהוק של אביאל על‪-‬ידי עוז זהבי‪ ,‬שחקן‬ ‫רומני‪-‬פולני‪ ,‬מעלה תהיות‪ .‬גם אם המשפחה‪,‬‬ ‫אותה מגלמת שרה פון שוורצה‪ ,‬היא בכלל ילידת‬ ‫גרמניה והמבטא שלה מוטל בספק‪ .‬לצד אלו‪,‬‬ ‫מוסיף זגורי לתמהיל שבעה ילדים בקו העוני‪,‬‬ ‫אבא פרימיטיבי ומרוקאים שלא יודעים לדבר‬ ‫אנגלית‪ .‬סטריאוטיפים כבר אמרנו?‬ ‫בתחילת הסדרה זגורי מלמד אותנו שהדרך‬ ‫היחידה להצליח היא לעבור מהפריפריה לקיבוץ‬ ‫ולאמץ את הגינונים האשכנזים‪ ,‬כפי שעשה‬ ‫אביאל‪ .‬נינט טייב‪ ,‬שמגלמת את השכנה ליז‪,‬‬ ‫טוענת שהשתכנזותו של אביאל היא בעצם‬ ‫הכחשה ומבצעת דיאגנוזה "מהימנה" ביותר‪:‬‬

‫"אתה לא רוקד בחתונות? אתה לא אוהב חריף‬ ‫וחריימה? אתה בהכחשה‪ ,‬כי אתה מרוקאי והרי‬ ‫זה מה שמרוקאים עושים"‪.‬‬ ‫הדיאגנוזה המביכה של טייב היא דיאלוג‬ ‫משעשע‪ ,‬אבל רצינית במידה רבה‪ .‬מי שמצליח‬ ‫לראות מבעד למבול הקללות במרוקאית‪ ,‬מבין‬ ‫את הציניות שבה זגורי מעביר את הדברים ‪-‬‬ ‫ופה טמון זרע ההתמכרות‪ .‬בסופו של יום‪ ,‬גם‬ ‫בלי הבריחה של אביאל מהמוצא המרוקאי שלו‪,‬‬ ‫הוא עדיין טוב‪ ,‬אהוב ומצחיק‪ .‬עם ההתאהבות‬ ‫בדמותו‪ ,‬לומדים גם הצופים לצחוק עם הדמויות‬ ‫ולא עליהן‪ .‬במקום "לשכנז" את הדמויות כדי‬ ‫שנתחבר אליהן ונעריץ אותן‪ ,‬מצליח זגורי לגרום‬ ‫לנו להעדיף את הזגורים כמו שהם ולאהוב אותם‬ ‫בשל מה שהם‪.‬‬ ‫"זגורי אימפריה"‪ ,‬ימי ג'‪-‬ה'‪Hot 3 ,20:15 ,‬‬ ‫י"ג באייר תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪13.5.2014‬‬

‫‪27‬‬

‫דירה להכיר‬

‫איסוף פחיות‪ ,‬ג'חנון וחתולה קצרת רגל בנחלאות‬

‫מתן שוורץ‪" :‬אין הרגשה טובה יותר מללכת לסופר ולקבל זיכוי על סך כמה עשרות שקלים"‪ .‬צילום‪ :‬אור בונג'ק‬

‫אור בונג'ק‬ ‫הנפשות הפועלות‪ :‬מתן שוורץ‪,25 ,‬‬ ‫סטודנט שנה ראשונה למדע המדינה ולמזרח‬ ‫תיכון‪ ,‬אלה דהרי‪ ,24 ,‬שנה ב בתקשורת‪,‬‬ ‫ואחותה הגדולה‪ ,‬תמר דהרי‪ ,‬בת ‪ ,26‬לה זו‬ ‫השנה השלישית ללימודי משפטים‪.‬‬ ‫מולטי‪-‬טסקינג‪ :‬שלא כמו בדירות אחרות‪,‬‬ ‫מגורים או לימודים אינם השימוש היחיד‬ ‫שעושים השלושה בדירה‪ .‬בכל יום מתקיים‬ ‫בה אירוע אחר‪ :‬מסיבה אינטימית‪ ,‬פאנל דיון‬ ‫מיוחד בסוגיה הפוליטית החמה )מתן פעיל‬ ‫בתנועת "יש עתיד"( או סתם אירוח קאוץ'‬ ‫סרפינג של תייר מזדמן‪ ,‬אבל "לא בתקופת‬ ‫מבחנים‪ ,‬כי הבנות מתעקשות על כך ואני‬ ‫בדעת מיעוט"‪ ,‬מספר מתן‪.‬‬ ‫התערבות זה הכי‪ ,‬אחי‪ :‬תמר ומתן‬ ‫ידועים בחיבתם הגדולה להתערבויות שונות‬ ‫ומשונות‪ .‬כיאה לבתים בנחלאות‪ ,‬גם בדירה‬ ‫זו יש משהו ייחודי ומוזר בדמות שתי דלתות‬ ‫כניסה‪ :‬קדמית ואחורית‪ .‬ההתערבות האחרונה‬ ‫הייתה מי יישבר ראשון וייכנס דרך הדלת‬ ‫הקדמית‪ :‬במשך חודש שלם עשו תמר ומתן‬ ‫את הדרך הארוכה והאפלה ונכנסו מהדלת‬ ‫האחורית‪ ,‬ואף אחד מהם לא נשבר‪" .‬בסוף‬

‫החלטנו לסיים את ההתמודדות ועברנו לאתגר‬ ‫הבא‪ ,‬שבו ידי הייתה על העליונה‪ .‬התוצאה?‬ ‫מתן נאלץ לעשות כלים במשך שבוע"‪ ,‬אומרת‬ ‫תמר בגאווה‪.‬‬ ‫פוסט מטריאליזם‪ :‬לא ברור אם בגלל‬ ‫שהם סטודנטים תפרנים או דווקא בשל רצון עז‬ ‫לשמור על איכות הסביבה‪ ,‬השלושה אוספים‬ ‫פחיות ובקבוקים במלוא האהבה‪ .‬מתן משתף‬ ‫ש"אין הרגשה טובה יותר מללכת לסופר‬ ‫ולקבל זיכוי על סך כמה עשרות שקלים"‪ ,‬ואלה‬ ‫מוסיפה כי חשבה לעשות הסבה מקצועית‬ ‫לתקופה"‪ .‬התרומה לסביבה ירוקה מתבטאת‬ ‫גם במרפסת עשירה בעציצי נוי ובפרחים‪ .‬את‬ ‫הצמחייה דואגת אלה לטפח‪" :‬הגינה מאפשרת‬ ‫לנו מקום נחמד מאוד לשוחח בו‪ .‬המקום מהווה‬ ‫מפלט ומרגוע‪ ,‬וזה ממש מזכיר למתן את‬ ‫התקופה שלו בגואה"‪.‬‬ ‫חוזה שכירות בוואטס‪-‬אפ‪ :‬בין השלושה‬ ‫לבין בעל הדירה מעולם לא נשמע קול צעקה‪.‬‬ ‫בעל הבית סובל מלקות שמיעה‪ ,‬ועל כן כל‬ ‫ההתנהלות מולו נעשית בכתיבה‪ :‬וואטס‪-‬‬ ‫אפ‪ ,‬הודעות טקסט או אימיילים‪ .‬גם כשהוא‬ ‫פוקד מעת לעת את הדירה‪ ,‬מתן מציין כי‬

‫"הסמארטפונים או גיליונות הנייר נשלפים‪,‬‬ ‫והכול נעשה בצורה שקטה ‪ -‬ללא מילים או‬ ‫משפטים"‪ .‬נזילות מטרידות‪ ,‬טלוויזיה שלא‬ ‫עובדת או סוגיית הארנונה שלא שולמה‪ ,‬כל‬ ‫אלה נידונים בהתכתבויות ובזריזות מרשימה‪.‬‬ ‫כור היתוך נוסח ‪ 66 :2014‬שנה אמנם‬ ‫חלפו מאז הוקמה מדינת ישראל‪ ,‬אך לפחות‬ ‫בדירה הזו בנחלאות אווירת כור ההיתוך‬ ‫עדיין חיה ובועטת‪ .‬מתן היה השותף האחרון‬ ‫שהצטרף‪ ,‬וכדי לזכות בכבוד זה כאשכנזי‬ ‫הבודד בדירה‪ ,‬היה עליו לעבור מסלול‬ ‫מיון מפרך שלא היה מבייש יחידה צה"לית‬ ‫מובחרת‪.‬‬ ‫לבסוף מתן למד שיש סיר למלאווח וסיר‬ ‫לג'חנון‪ ,‬והאחיות למדו שגפילטע פיש וחזרת‬ ‫זה אוכל שהבטן בהחלט מעכלת‪ .‬אל ההרמוניה‬ ‫הזו מצטרפת מאדי‪ ,‬חתולה קטנטנה ואפורה‬ ‫שלא שפר עליה מזלה‪ ,‬והיא מסתובבת עם רגל‬ ‫אחת שהיא‪ ,‬מה לעשות‪ ,‬קצרה יותר‪ .‬האחיות‬ ‫הביאו אותה לירושלים והיא משמשת תמונת‬ ‫הפרופיל של השתיים‪ .‬על אף אהבתם הרבה‬ ‫לחתולה‪ ,‬אלה מציינת כי מתן "פשוט לא‬ ‫מפסיק להבהיל אותה"‪.‬‬

‫י"ג באייר תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪13.5.2014‬‬

‫‪29‬‬

‫סטודנטים‪,‬‬ ‫סידרנו לכם‪...‬‬

‫הנחה‬ ‫מוגדלת‬ ‫של ‪26‬אג‘‬

‫לליטר בנזין‬ ‫לפרטים נוספים‪www.nuis.co.il 03-6093330 :‬‬

‫ההנחה תינתן ממחיר המחירון לצרכן בשירות מלא (גם בתדלוק בשירות עצמי)‬ ‫כפי שיתעדכן באתר ‪ Delek.co.il‬מעת לעת‪ .‬כפוף לתנאי ההצטרפות‪.‬‬

‫טוביה פאב ירושלמי‬

‫רח' שושן מול העיריה‬

‫››‬

‫ש"ח‪= 55‬‬

‫שלישי ‪13.5‬‬

‫‪ 38‬ש"ח‬

‫‪< 18:30‬‬ ‫המותחן "התו‬ ‫האחרון" של איגניו‬ ‫מירה‬ ‫הסינמטק ‪/‬‬ ‫דרך חברון ‪11‬‬

‫רביעי ‪14.5‬‬ ‫‪< 20:30‬‬ ‫רביעיית אמרנט‬ ‫בקונצרט במסגרת‬ ‫התוכנית "חלון‬ ‫לתקופה"‬ ‫האקדמיה למוסיקה‬ ‫ומחול ‪/‬‬ ‫קמפוס אדמונד‬ ‫ספרא‬ ‫‪ 80‬ש"ח‬

‫חמישי ‪15.5‬‬

‫‪< 17:00‬‬ ‫קבלת שבת שוויונית‬ ‫ופלורליסטית‬ ‫התחנה החדשה ‪/‬‬ ‫דוד רמז ‪2‬‬

‫שבת ‪17.5‬‬

‫‪ 85-65‬ש"ח‬

‫‪ 120‬ש"ח‬

‫‪ 35‬ש"ח‬

‫ראשון ‪18.5‬‬ ‫‪< 18:30‬‬ ‫פתיחת התערוכה‬ ‫"‪ "Recover‬במסגרת‬ ‫צאתו לדרך של‬ ‫שבוע הסופרים‬ ‫הבינלאומי‬ ‫גלריה דוויק ‪/‬‬ ‫משכנות שאננים‬ ‫הכניסה חופשית‬

‫‪< 10:00‬‬ ‫ביקור חינמי לכבוד‬ ‫יום המוזיאונים‬ ‫הבינלאומי‬ ‫מוזיאון המדע ‪/‬‬

‫‪ 20‬ש"ח‬

‫‪< 21:30‬‬ ‫אביתר בנאי במופע‬ ‫"יפה כלבנה"‬ ‫זאפה ‪/‬‬ ‫דרך חברון ‪28‬‬ ‫‪ 134‬ש"ח לסטודנטים‬

‫‪ 30‬ש"ח‬

‫‪< 21:30‬‬ ‫ערב מחווה לג'סטין‬ ‫טימברלייק‬ ‫אברם בר ‪/‬‬ ‫יפו ‪97‬‬

‫‪< 20:30‬‬ ‫עידן חביב שר נתן‬ ‫אלתרמן‬ ‫בית אבי חי ‪/‬‬ ‫קינג ג'ורג' ‪44‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫שדרות המוזיאונים‬

‫שני ‪19.5‬‬

‫‪< 20:30‬‬ ‫הפארסה השחורה‬ ‫"פפפפפ" מגוללת‬ ‫את סיפורה של‬ ‫הצוללת "דולפין"‬ ‫בית מזי"א ‪/‬‬ ‫מסילת ישרים ‪18‬‬ ‫‪ 50‬ש"ח לסטודנטים‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪< 20:30‬‬ ‫"קלבת לעומר" ‪-‬‬ ‫אנסמבל קלבת שבת‬ ‫בספיישל ל"ג בעומר‬ ‫בית אבי חי ‪/‬‬ ‫קינג ג'ורג' ‪44‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪< 20:30‬‬ ‫בירה ונשירה בסגנון‬ ‫ירושלמי‬ ‫דורות ראשונים ‪/ 6‬‬ ‫מסילת ישרים ‪18‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪< 22:00‬‬ ‫"אינדיג'ניסט" ‪-‬‬ ‫תוכנית האינדי‬ ‫החדשה של תום גל‬ ‫"קול ירושלים‬ ‫החופשית" ‪/‬‬ ‫הלני המלכה ‪5‬‬

‫השחור החדש‪ :‬להקת "קטיפה שחורה" בסיבוב‬ ‫הופעות מיוחד לרגל השקת האלבום הכפול‪,‬‬ ‫עם תוכנית הכוללת מוזיקה אירית‪ ,‬סקוטית‪,‬‬ ‫ברטונית ושבדית לצד שירים מקוריים‪.‬‬ ‫ההופעה תכלול פולקות‪ ,‬מארשים‪ ,‬מנגינות‬ ‫רגועות‪ ,‬פולסקות והורוס‪ .‬מתי? ‪.15.5.2014‬‬ ‫איפה? בית הקונפדרציה‪ ,‬אמיל בוטה ‪ ,12‬ימין‬ ‫משה‪ .‬כמה? ‪ ₪ 42‬לסטודנטים‪.‬‬

‫‪< 22:00‬‬ ‫גורי אלפי במופע‬ ‫סטנד‪-‬אפ ומוסיקה‬ ‫זאפה ‪/‬‬ ‫דרך חברון ‪28‬‬

‫‪2#‬‬

‫‪ 94‬ש"ח לסטודנטים‬

‫‪< 22:00‬‬ ‫אמן ההיפ‪-‬הופ נתי‬ ‫חסיד בהופעה‬ ‫צוללת צהובה ‪/‬‬ ‫הרכבים ‪13‬‬

‫‪< 21:00‬‬ ‫מחזהו של יצחק‬ ‫בשביס‪-‬זינגר "כתב‬ ‫היד"‬ ‫החאן הקטן ‪/‬‬ ‫דוד רמז ‪2‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪< 17:00‬‬ ‫האם ארסנל תסיים‬ ‫עשור של בצורת?‬ ‫גמר הגביע האנגלי‬ ‫התקליט ‪/‬‬ ‫הלני המלכה ‪7‬‬

‫‪< 11:00‬‬ ‫הקונצרט "פאר‬ ‫הבארוק"‪ :‬באך‪,‬‬ ‫הנדל וקופרן‬ ‫מרכז המוסיקה‬ ‫עין כרם ‪/‬‬ ‫המעין ‪29‬‬

‫‪< 22:00‬‬ ‫ערב החברים‬ ‫של שישי‬ ‫הצעצוע ‪/‬‬ ‫יוסף דונואס ‪6‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪< 23:00‬‬ ‫‪"The Boy and‬‬ ‫"‪ - the Robot‬עודד‬ ‫ריטוב מתקלט‬ ‫הוידאו ‪/‬‬ ‫הורקנוס ‪1‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪ 38‬ש"ח‬

‫‪< 19:00‬‬ ‫הקרנה של הסרט‬ ‫"‪ 12‬שנים של‬ ‫עבדות"‬ ‫הסינמטק ‪/‬‬ ‫דרך חברון ‪11‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪ 30‬ש"ח‬

‫‪< 13:00‬‬ ‫מופע הפרינג' "מה‬ ‫קרה לקול שלי?"‬ ‫מרכז ז'ראר בכר ‪/‬‬ ‫בצלאל ‪11‬‬

‫שישי ‪16.5‬‬

‫‪< 20:30‬‬ ‫דוד קילימניק עושה‬ ‫סטנד‪-‬אפ באנגלית‬ ‫מרתף הצחוק ‪/‬‬ ‫בן יהודה ‪34‬‬ ‫‪ 40‬ש"ח לסטודנטים‬

‫‪ 50‬ש"ח‬

‫‪< 20:30‬‬ ‫"אלפא בתא" ‪-‬‬ ‫יצירתה החדשה של‬ ‫להקת ק‪.‬ט‪.‬מ‪.‬ו‪.‬ן‬ ‫בית מזי"א ‪/‬‬ ‫מסילת ישרים ‪18‬‬

‫‪< 21:00‬‬ ‫מפגש בנושא ספרו‬ ‫האחרון של יהודה‬ ‫עמיחי בסדרה "ספרי‬ ‫מופת ‪ -‬שעת החסד"‬ ‫בית הקונפדרציה ‪/‬‬ ‫אמיל בוטה ‪,12‬‬ ‫ימין משה‬

‫‪ 50‬ש"ח‬

‫‪< 21:00‬‬ ‫ההצגה "עת דודים"‬ ‫של תיאטרון הבימה‬ ‫מגיעה לעיר הקודש‬ ‫תיאטרון ירושלים ‪/‬‬ ‫מרכוס ‪20‬‬ ‫‪< 21:30‬‬ ‫חמי רודנר‬ ‫בהופעה אקוסטית‬ ‫אברם בר ‪/‬‬ ‫יפו ‪97‬‬ ‫‪ 60‬ש"ח‬

‫רוח חברתית‪ :‬במסגרת פסטיבל "האביב‬ ‫ההתנדבותי" יפתחו עשרות אמנים ובתי עסק‬ ‫את דלתם לאירוע תרבותי‪-‬מוזיקלי עמוס כל טוב‪.‬‬ ‫במסגרת הפסטיבל יערכו כ‪ 30-‬הופעות בתשעה‬ ‫ברים ברחבי העיר‪ ,‬מתחם אקולוגי ואפטר פרטי‬ ‫ב"באסס"‪ .‬מתי? ‪ .14.5.2014‬איפה? רחבי העיר‪ ,‬יש‬ ‫להתעדכן בעמוד הפייסבוק של האירוע‪ .‬כמה?‬ ‫הכניסה חופשית‪.‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪< 21:30‬‬ ‫פרויקט‬ ‫"קווארטוקאן" ‪-‬‬ ‫כשביאליק ופיירוז‬ ‫נפגשים‬ ‫צוללת צהובה ‪/‬‬ ‫הרכבים ‪13‬‬

‫‪ 70‬ש"ח‬

‫‪< 21:00‬‬ ‫"פנים אל פנים" ‪-‬‬ ‫מופע של האנסמבל‬ ‫אוריתמיה ירושלים‬ ‫בית שמואל ‪/‬‬ ‫אליהו שמאע ‪6‬‬

‫‪ ₪ 30‬למפגש‪₪ 50 ,‬‬ ‫לשלושה מפגשים‬

‫‪1#‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪< 22:00‬‬ ‫מסיבת "דו"ק‬ ‫פולגוט"‬ ‫הוידאו ‪/‬‬ ‫הורקנוס ‪1‬‬

‫‪ ₪ 95‬לסטודנטים‬

‫‪< 21:30‬‬ ‫המופע של אלי‬ ‫ומריאנו‬ ‫זאפה ‪/‬‬ ‫דרך חברון ‪28‬‬

‫‪ 210‬ש"ח‬

‫‪< 20:30‬‬ ‫ההצגה "המקצוען"‬ ‫מאת דושאן‬ ‫קובצ'ביץ'‬ ‫החאן ‪/‬‬ ‫דוד רמז ‪2‬‬

‫‪ 50‬ש"ח‬

‫‪< 20:30‬‬ ‫תלמידי הסטודיו‬ ‫למשחק של ניסן‬ ‫נתיב מעלים את‬ ‫המחזה "מקרה של‬ ‫שיגעון שכיח"‬ ‫סטודיו למשחק‬ ‫ניסן נתיב ‪/‬‬ ‫אלעזר המודעי ‪17‬‬

‫צילומים‪ :‬יח"צ‬

‫נטע סרוסי‬

‫סטודנט חכם עושה חשבון‬

‫‪+‬‬

‫מערכת פי האתון אינה אחראית לתוכן המתפרסם בלוח‪ .‬רוצים להמליץ על אירוע? כתבו לנו בעמוד הפייסבוק או שלחו לנו ל‪ pihaton@scopus02.co.il :‬תיהנו!‬

‫לוח אירועים‬ ‫המומלצים‬

‫ח!‬

‫לעש‬ ‫באנו ות שמ‬

‫ע‬

‫ם חיטה מלאה‬

‫אל תתעסק עם הרעב שלך‪.‬‬