169

‫‪...............‬‬

‫‪%‬‬

‫‪1‬‬

‫בהצגת תעודת סטודנט‬

‫פרטים בפנים‪...‬‬ ‫‪.....................................................................................................‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪/ 054-4900423‬‬ ‫‪₪ 100‬‬

‫גיליון ‪ 3.6.2014 169‬ה' בסיון תשע"ד‬

‫ביטחון‬ ‫פנים‬

‫שערים שנפתחים אוטומטית במקום‬ ‫חיפוש פרטני‪ ,‬מאבטחים שמתעניינים‬ ‫באייפון שלהם יותר מאשר בתיק שלכם‬ ‫ושמועות על מעבר לבדיקת פרופיילינג‬ ‫סלקטיבית האם הביטחון בקמפוס הר‬ ‫הצופים יצליח למנוע את‬ ‫הפיגוע הבא?‬

‫סטודנט חכם‬ ‫עושה חשבון‬

‫‪+‬‬

‫ש"ח‪= 55‬‬

‫טוביה פאב ירושלמי‬ ‫רח' שושן מול העיריה‬

‫‪ 3‬ביוני ‪2014‬‬

‫אלף מילים איתי כהן‬ ‫כיכר פריז‪ ,‬השבוע‬

‫פי המערכת ‪/‬‬

‫יוצאים מפוקוס‬ ‫כמו בצילום‪ ,‬גם בחיים האמיתיים שינוי הוא‬ ‫נקודה שקשה לתפוס‪ .‬למרות זאת‪ ,‬נראה שכולם‬ ‫מחפשים אותו‪ .‬אנחנו מצפים מהצלם ללחוץ‬ ‫על הכפתור בדיוק ברגע שבו מתרחש השינוי‪,‬‬ ‫אך אם נקבל תמונה מטושטשת לרוב נתאכזב‪.‬‬ ‫אין מקום לפספוסים ‪ -‬הצלם נדרש להתבוננות‬ ‫מעמיקה יחד עם חדות חותכת‪.‬‬ ‫בשלב הזה של השנה‪ ,‬רגע לפני הסוף‪,‬‬ ‫סטודנטים רבים מתלבטים בכל נושא אפשרי‪.‬‬ ‫האם לעזוב את הדירה או את חוג הלימודים?‬ ‫לחפש עבודה חדשה או להישאר בנוכחית? מה‬ ‫לעשות בקיץ ‪ -‬לטוס לחו"ל או לעבוד ולחסוך‬ ‫כסף? לעבור לגור עם החבר‪/‬ה בשנה הבאה או‬ ‫לחכות קצת? נחלאות‪ ,‬רחביה‪ ,‬מוסררה?‬ ‫השאלות לא מפסיקות לצוף‪ .‬השלב הזה‬ ‫בשנה אולי מרכז יחד את כל ההתלבטויות‪,‬‬ ‫אבל למעשה‪ ,‬אנחנו דור כזה‪ .‬דור שמעגל‬ ‫הרבה קווים לסימני שאלה‪ ,‬ומהם נדרש ליצור‬ ‫קווים חדשים‪ .‬אנחנו נדרשים להצליח לשמוט‬ ‫כל קרקע מעכבת תחת רגלינו ולהיות גמישים‬ ‫כמעט בכל נושא אפשרי‪ .‬יצירתיות‪ ,‬חדשנות‬ ‫ויכולת מוכחת ״לחשוב מחוץ לקופסה״ הן‬

‫התכונות שכל אחד מעוניין להתפאר בהן‪.‬‬ ‫אין תכונה מתאימה פחות לאורח החיים שלנו‬ ‫מאשר להיות מקובע‪ .‬ובהתאמה‪ ,‬התנאים‬ ‫סביבנו משתנים‪ :‬אין קביעות בעבודה אלא‬ ‫עבודות מזדמנות‪ ,‬שלא לדבר על מין מזדמן‪.‬‬ ‫לגור בישראל? בכלל לא בטוח‪ ,‬הכל פתוח‪.‬‬ ‫השינוי דורש מאיתנו שתי מיומנויות‬ ‫משלימות‪ :‬מצד אחד לדעת להתבונן‪ ,‬להתלבט‬ ‫ולחשוב על עצמנו מחדש בכל פעם‪ .‬ומצד שני‬ ‫לבצע‪ ,‬להיות חדים וחד משמעיים‪ ,‬אקטיביים‪,‬‬ ‫יזמים‪ .‬מדובר בשני מקצבים שונים‪ ,‬אחד של‬ ‫שוטטות ושל גילוי מרחבים חדשים‪ ,‬השני של‬ ‫ריצה מאומצת אל היעד‪ .‬זהו בדיוק המתכון‬ ‫לדור היזמות‪ :‬שילוב של ניפוץ מחשבה קודמת‬ ‫עם בנייה זריזה של משהו חדש ומתוחכם יותר‪.‬‬ ‫לפני שאנחנו מספיקים לעכל את השינוי‪,‬‬ ‫אנחנו כבר במסלול לצעד הבא‪.‬‬ ‫שתי התכונות הללו הופכות לעתים לנטל‬ ‫לא פשוט‪ .‬הרי אנחנו יכולים לעשות הכל‪ ,‬כך‬ ‫מפמפמים לנו מכל עבר‪ .‬החיים הם חומר ביד‬ ‫היוצר‪ ,‬ואנחנו מגלמים את שני התפקידים‪,‬‬ ‫החומר והיוצר‪ .‬כאשר אני גם האסטרטגית וגם‬

‫המהנדסת‪ ,‬אם הבניין ייפול ‪ -‬זו אני שהפלתי‬ ‫את עצמי‪.‬‬ ‫בהתאם לכך‪ ,‬נהוג לחשוב שמי שמאמין‬ ‫בכוח עליון לא מותיר מקום לצירופי מקרים‪,‬‬ ‫אלא מייחס את המשמעות לגורל קבוע‬ ‫מראש‪ .‬האתאיסטית‪ ,‬לעומתו‪ ,‬מניפה את דגל‬ ‫השרירותיות‪ .‬אלא שבפועל‪ ,‬גם הצד החילוני‬ ‫של המתרס לא באמת מאמין בצירופי מקרים‪,‬‬ ‫אלא מקדש דבר אחד חשוב ומכריע ‪ -‬את עצמו‪.‬‬ ‫אם נכשלת זה אף פעם לא במקרה‪ ,‬זה תמיד‬ ‫תלוי בך‪ .‬אין מנוחה מחופש הבחירה‪ ,‬ולאף אחד‬ ‫אין את החופש להימלט מפניו‪.‬‬ ‫לפעמים‪ ,‬לאכזבתנו‪ ,‬התמונה יוצאת לנו‬ ‫מטושטשת‪ .‬אין פלא‪ .‬כמו הגופים שנמרחים‬ ‫בתמונה‪ ,‬גם אנחנו לפעמים יוצאים מפוקוס‪.‬‬ ‫לכובד האחריות יש חלק לא מבוטל בכך‪ .‬מרוב‬ ‫לחץ אנחנו מיטשטשים‪ ,‬לא תמיד סלחנים כלפי‬ ‫עצמנו‪ ,‬ובעיקר שוכחים דבר אחד‪ :‬לנשום‪ .‬לא‬ ‫פלא שיש מי שמשבץ בלו״ז שלו מדיטציה‪,‬‬ ‫מקום שבו כולם עוצרים לרגע ולוקחים נשימה‬ ‫עמוקה‪.‬‬ ‫‪ //‬נעמי נידם‬

‫פי האתון | מגזין הסטודנטים הירושלמי | מו"ל אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית | עורכת ראשית מיכל קליין | עורך משנה ערן אמסלם‬ ‫אקטואליה נטע סרוסי | מגזין מיכל תותחני | תרבות וריכוז כתבים נעמי נידם | צלם מערכת איתי כהן | עיצוב אביגיל רוביני‬ ‫עריכת לשון אביגיל חיים | מערכת ומינהלה קמפוס הר הצופים‪ ,‬בניין פרנק סינטרה‪ ,‬קומה ‪ | 3‬פקס ‪02-5321021‬‬ ‫דואר אלקטרוני ‪ | pihaton@scopus02.co.il‬מנכ"ל סקופוס אמיר חכימיאן | מחלקת שיווק )הדס ברוש( ‪052-5525942‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪3.6.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫ה' בסיון תשע"ד‬

‫פי ההמון‬

‫הפינה הפיננסית‬

‫הרוב הדומם מתעורר‬ ‫במכתבה במדור "פי ההמון"‪ ,‬שפורסם בגיליון‬ ‫‪ ,167‬האשימה לינה מחולה את המדינה ב"בידול‬ ‫המיעוט הנוצרי מהרוב המוסלמי"‪ .‬יחד עם‬ ‫זאת‪ ,‬היא גם באה בטענות לרשויות הנוצריות‬ ‫בעניין התקציב‪ ,‬ופה בדיוק קבור הכלב‪ :‬אכן‬ ‫קיימת אפליה קשה כלפי המיעוט הנוצרי בתוך‬ ‫הרוב המוסלמי‪ .‬הרשות לפיתוח כלכלי במגזר‬ ‫המיעוטים במשרד ראש הממשלה מפעילה‬ ‫תוכנית בעלות של ‪ 780‬מיליון שקל ב‪ 13-‬יישובי‬ ‫מיעוטים ‪ -‬אף לא אחד מהם הוא יישוב נוצרי‪.‬‬ ‫דחיקת נוצרים מתפקידים בשירות המדינה‪,‬‬ ‫מקבלת הטבות במלגות ועוד‪ ,‬היא תופעה קיימת‬ ‫אך מושתקת‪ .‬למעשה‪ ,‬הנוצרים מופלים לרעה‬ ‫בכל מוסד שיש בו אגף ערבי‪ .‬ולכן‪ ,‬כשמחולה‬ ‫משתמשת במילה בידול היא משתמשת‬ ‫בטרמינולוגיה שנועדה להנציח את האפליה‬ ‫ולמנוע את שילובם ואת קידומם של הנוצרים‪.‬‬ ‫הטיהור האתני והרדיפות נגד נוצרים ברחבי‬ ‫המזרח התיכון‪ ,‬ומנגד הביטחון והחופש שלו הם‬ ‫זוכים במדינת ישראל‪ ,‬גורמים לרבים מהנוצרים‬ ‫לרצות להגן על מדינת ישראל ולהשתלב בחברה‬ ‫הישראלית ובמדינה באופן שווה‪ .‬זהו גם הגורם‬ ‫שהביא להקמת "פורום גיוס העדה הנוצרית"‪,‬‬ ‫הפועל לשילוב ולקידום הנוצרים בכל התחומים‪,‬‬ ‫לדו‪-‬קיום אמיתי‪ ,‬לשותפות‪ ,‬לאפליה מתקנת‬ ‫ולהכרה בהם כמיעוט נפרד במדינה )דוגמת‬ ‫המיעוט הדרוזי(‪ ,‬על כל המשתמע מכך‪.‬‬ ‫טענתה של מחולה‪ ,‬ש"הפורום כלל לא מייצג‬ ‫את עמדת רוב העדה" אינה מדויקת כלל‪ .‬בעצמה‬ ‫היא כותבת כי ״הולכות וגוברות הקריאות בעדה‬ ‫הנוצרית להתגייס לצבא״‪ ,‬ואיתן אגב גם מספרי‬ ‫המתגייסים בפועל והתמיכה שלה הם זוכים‪ .‬גם‬ ‫הטענה כי "המדינה לא עשתה שיעורי בית"‬ ‫משוללת יסוד‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬בניגוד למחולה‪ ,‬אני‬ ‫מגנה את ריסוס הכתובות הערביות הלאומניות‬ ‫ואת ההשחתה בכיכר המעיין בנצרת וכן את‬ ‫השלטים בגנות הנצרות והיהדות שהוצבו לפני‬ ‫כנסיית הבשורה‪.‬‬ ‫הרוב הדומם בעדה הנוצרית‪ ,‬שהושתק במשך‬ ‫עשרות שנים‪ ,‬מייחל לשינוי ומתעורר‪ .‬השינוי‬ ‫מגיע ומתעצם הודות למנהיגים אמיצים כמו האב‬ ‫נדאף‪ ,‬שאדי ח'לול‪ ,‬איהאב שליאן ואחרים‪ .‬גם‬ ‫ישוע התחיל רק עם ‪ 12‬מאמינים וגם להרצל לעגו‬ ‫וכינו אותו משוגע‪.‬‬

‫להשתמטות‪ ,‬בעד מדינת ישראל!"‪ .‬אמנם לא‬ ‫הסכמתי עם שלטים רבים שהונפו בהפגנת‬ ‫התאים הפלסטיניים‪ ,‬אך עם המפגן ה"ישראלי"‬ ‫לא רק שלא הסכמתי‪ ,‬גם התביישתי בו‪ ,‬בין היתר‬ ‫מכיוון שכל תוכנו שאול היה ממשחק כדורגל‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬לא היה שום קשר בין נושא ההפגנה‬ ‫לבין הקריאות והשלטים בה‪ .‬להלן כמה ציטוטים‬ ‫נבחרים מההפגנה‪" :‬כל הערבים מחבלים"‬ ‫)שהתחלף ל"לא רוצים מחבלים" ‪ -‬כפי שאופייני‬ ‫לממלכתיות המאוסה ולכיבוס המילים של תנועת‬ ‫"אם תרצו"(; שלטים המציינים "חרטה ‪- 2014‬‬ ‫תלמדו להפסיד בכבוד" )חרטה‪ ,‬על משקל נכבה(;‬ ‫ואמירות כמו "תמותו כולכם!" )שפעיל התא "אם‬ ‫תרצו" זרק לאוויר ראשון‪ ,‬ובכך התפרץ לדברי‬ ‫דובר התא‪ ,‬שאמר באותו הרגע במיקרופון "לא‬ ‫לאלימות"(‪.‬‬ ‫זהו רק חלק מהמפגן הבהמי והמזלזל‬ ‫שהתקיים שם‪ .‬לפני גידופים מסוימים ואחרי‬ ‫גידופים אחרים עלה לדבר אדם דתי שהקריא‬ ‫בגאון פרק מתהילים הנקרא "מזמור לאסף"‪.‬‬ ‫בסוף ההפגנה הסכים חברו של הדובר להסביר‬ ‫לי את משמעות המזמור‪ :‬ה"אויבים" בו הם‬ ‫הערבים‪ ,‬ה"שונאים" הם השמאלנים והמזמור‬ ‫קורא להשמיד את האויבים ואת השונאים‪.‬‬ ‫האם זו הפגנה לשם גיוס לצה"ל הקוראת "לא‬ ‫לאלימות"‪ ,‬או שזוהי קריאה לנקיטת אלימות‬ ‫פיזית? האם זוהי הפגנה ציונית או הפגנה גזענית?‬ ‫על בכירי האוניברסיטה לחשוב בינם לבין‬ ‫עצמם רבות באיזה אופן יאשרו הפגנות נוספות‬ ‫של התנועה‪ ,‬שהוגדרה בפסק דין שניתן בבית‬ ‫המשפט המחוזי בירושלים כבעלת "מאפיינים‬ ‫פאשיסטיים"‪ ,‬ושחבריה האלימים טוענים לקיום‬ ‫הפגנה "ציונית" שלבסוף מתברר שהיא גזענית‪.‬‬ ‫אינני מאושר מהנפת דגל פלסטין בתחומי‬ ‫האוניברסיטה‪ ,‬אך אני נגעל מהנפת דגל ישראל‬ ‫כדי לעודד גזענות‪ ,‬להתסיס אזרחים ולדכא את‬ ‫חופש הביטוי‪ .‬אני נגעל מהשימוש הנלוז בהמנון‬ ‫"התקווה" בהפגנה שכל מהותה היא סתימת פיות‪.‬‬ ‫אני נגעל מהשימוש בתנ"ך כתירוץ לקריאה‬ ‫לאלימות‪ .‬חופש הביטוי‪ ,‬לימין או לשמאל‪ ,‬הוא‬ ‫הכרח‪ ,‬על אחת כמה וכמה באוניברסיטה‪ .‬אך יש‬ ‫הבדל בין חופש ביטוי לבין חופש לנסות לבלום‬ ‫ביטוי‪ .‬יש הבדל בין חופש ביטוי לבין הסתה‪ ,‬ויש‬ ‫הבדל בין חופש ביטוי לבין גזענות‪.‬‬ ‫‪ /‬עירא קראוס‪ ,‬סטודנט שנה א' למדע המדינה‬ ‫ולפילוסופיה‬

‫‪ /‬עמית ברק‪ ,‬סטודנט לתואר שני בהיסטוריה של‬ ‫עם ישראל ורכז קשרי ממשל בפורום גיוס העדה‬ ‫הנוצרית‬

‫ציונות או גזענות?‬ ‫מכתב לפרופ' אודי שביט‪ ,‬דיקן‬ ‫הסטודנטים באוניברסיטה העברית‬

‫ב‪ 14-‬במאי התקיימו בקמפוס שתי הפגנות‬ ‫מאושרות‪ ,‬אחת מול השנייה‪ :‬הפגנה ערבית‪,‬‬ ‫לזכר יום הנכבה‪ ,‬והפגנה "ישראלית"‪ ,‬שנושאה‬ ‫"סטודנטים בעברית אומרים לא לאלימות ולא‬ ‫‪4‬‬

‫‪3.6.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫ה' בסיון תשע"ד‬

‫הגיגים?‬ ‫מחשבות? תובנות?‬ ‫שתפו אותנו!‬ ‫שלחו תגובה ל"פי ההמון"‬ ‫‪pihaton@scopus02.co.il‬‬ ‫או בפייסבוק‬

‫היערכות לחגים‬ ‫ולחופשים‬ ‫איך לעבור את החופש בלי חור גדול מדי‬ ‫בכיס? במהלך חודשי הקיץ אנחנו מוציאים‬ ‫אלפי שקלים ויותר על בילויים‪ ,‬חופשה‬ ‫שנתית בארץ או בחו"ל‪ ,‬מנוי לבריכה ובגדי‬ ‫ים חדשים‪ ,‬בילויים משפחתיים‪ ,‬שימוש‬ ‫מוגבר בחשמל עקב הפעלת מזגנים ועוד‪.‬‬ ‫סוף מעשה במחשבה תחילה‪ :‬אפשר‬ ‫להיזכר ולשחזר את עלויות הפעילויות‬ ‫שלנו בקיץ הקודם‪ .‬מחליטים על סדר‬ ‫עדיפויות‪ ,‬בודקים אם ניתן לוותר על משהו‬ ‫ואולי לבצע חלופה אחרת‪ .‬כדאי לכנס‬ ‫פגישה משפחתית‪ ,‬לעשות תיאום ציפיות‪,‬‬ ‫להחליט מראש וליידע את כולם‪.‬‬ ‫ילדים ונוער בחופש הגדול‪ :‬כדאי‬ ‫ומומלץ לשבת עם הילדים והנוער ולהציע‬ ‫שיכינו תקציב לקראת הקיץ‪ ,‬לדון על כך‬ ‫איתם ולהגיע להסכמה על מה הולכים‬ ‫להוציא כסף‪ .‬כדאי לעודד את הנוער לחסוך‪,‬‬ ‫במיוחד אם הם החליטו לעבוד ולהרוויח‬ ‫כסף‪ .‬אחת הדרכים לעודד אותם לחסוך‬ ‫היא כך שעל כל שקל שהם יחסכו ‪ -‬ישימו‬ ‫ההורים שקל אחד נוסף‪.‬‬ ‫אז מה עושים? מתאמים ציפיות מראש‬ ‫לפני כל יציאה מהבית‪ ,‬למשל להגדיר אם‬ ‫היום קונים אוכל בחוץ או לא‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫קובעים תקציב מוגבל לקנייה בזמן הבילוי‪.‬‬ ‫לסיכום‪ :‬במהלך החופשה אנחנו מוצאים‬ ‫את עצמנו מוציאים הוצאות חד פעמיות של‬ ‫אלפי שקלים‪ .‬הוצאות אלו אמנם מתבצעות‬ ‫פעם בשנה‪ ,‬אך מצד שני ההכנסה שלנו‬ ‫לא השתנתה‪ .‬אם תמיד נגיע לא מוכנים‪,‬‬ ‫ואפילו עם מינוס בחשבון הבנק‪ ,‬הרי שזה‬ ‫מתכון לבלאגן כלכלי‪ .‬הדרך להתמודד עם‬ ‫כך היא לקחת בחשבון את ההוצאות הללו‬ ‫מראש במהלך כל השנה‪ .‬אם לדוגמא‪ ,‬לפי‬ ‫החישוב שלנו הוצאות הקיץ מסתכמות בכ‪-‬‬ ‫‪ 10,000‬שקל‪ ,‬הרי שבכל חודש במהלך השנה‬ ‫נשים בצד )בחיסכון( כ‪ 800-‬שקל‪ .‬כך נגיע‬ ‫לקיץ עם כסף ייעודי שחסכנו‪ ,‬ואולי נצטרך‬ ‫להשלים תוספת קטנה ‪ -‬הרי חגי תשרי‬ ‫וההוצאות שלהם מחכים לנו מעבר לפינה‪.‬‬ ‫‪ /‬דורון שלפר‬ ‫מנהל דיסקונט השכלה פיננסית‪,‬‬ ‫בנק דיסקונט‬ ‫הערות ואזהרות כלליות מטעם בנק דיסקונט‬ ‫לישראל בע"מ‪ :‬הניתוח הכלול בסקירה זו הינו‬ ‫למטרת אינפורמציה בלבד וככל שמדובר בייעוץ‬ ‫אין לראות בו המלצה‪ ,‬תחליף לייעוץ אישי‬ ‫המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם‬ ‫או הזמנה לייעוץ כאמור או הצעה להחזיק‪/‬לקנות‪/‬‬ ‫למכור ני"ע או נכסים פיננסיים או התחייבות של‬ ‫בנק דיסקונט לישראל בע"מ )להלן‪" :‬הבנק"(‬ ‫לייעץ ללקוחותיו בהתאם לאמור בו‪ .‬עשוי להיות‬ ‫למחברי הסקירה ו‪/‬או לבנק עניין אישי בנושא‬ ‫הסקירה‪.‬‬

‫מאות בני אדם גדשו את רחובות העיר בסוף השבוע האחרון בקריאה חדה וברורה‪ :‬די להטרדות המיניות‬ ‫במרחב הציבורי אחת המפגינות‪" :‬שרמוטה זו לא קללה‪ ,‬להתלבש איך שאני רוצה זה לגיטימי"‬ ‫יעל וינר‬ ‫"אני ציבור‪ ,‬אני לא ציבורית"‪" ,‬לא זולות‪ ,‬לא‬ ‫יקרות‪ ,‬מסרבות להיות סחורות" ‪ -‬הן רק מעטות‬ ‫מהסיסמאות שנשמעו ברחובות המרכזיים של העיר‬ ‫בצהרי שישי האחרון‪ ,‬במסגרת "מצעד השרמוטות"‪.‬‬ ‫זוהי כבר השנה השלישית ברציפות שבה‬ ‫"מצעד השרמוטות" עובר ברחובות ירושלים‪,‬‬ ‫ונדמה כי הוא צובר תאוצה בכל שנה‪" .‬בשנים‬ ‫שעברו היו אולי ‪ 40‬או ‪ 50‬אנשים במצעד"‪ ,‬מתארת‬ ‫אנני שמיר )‪ ,(26‬עולה מארצות הברית‪ .‬בשישי‬ ‫האחרון עמדו ההערכות כבר בסדרי גודל אחרים‪:‬‬ ‫בין ‪ 500-450‬איש‪.‬‬ ‫צעדת השרמוטות החלה בעקבות שוטר קנדי‬ ‫שהצהיר שאם נשים יתלבשו פחות חשוף הן לא‬ ‫ייאנסו‪" .‬בעקבות ההצהרה הזאת התחיל גל של‬ ‫מצעדים ברחבי העולם נגד הטרדות מיניות"‪,‬‬ ‫מספרת אור דוד )‪ ,(24‬סטודנטית לצילום בבצלאל‬ ‫וממארגנות המחאה‪" .‬הטענה היא שלא משנה‬ ‫איך אנחנו מתלבשות‪ ,‬אנחנו מוטרדות בכל מקרה‬ ‫ונמאס לנו שמאשימים אותנו‪ .‬בדרך כלל כשאישה‬ ‫נאנסת מסתכלים ישר על הדרך שבה התנהגה‪ :‬מה‬ ‫היא לבשה ומה היא עשתה לא בסדר כדי שזה יגיע‬ ‫לה‪ ,‬במקום לקבל את העובדה שהיה גבר שהחליט‬ ‫לאנוס אותה"‪.‬‬ ‫הצעדה עברה ללא תקלות או עימותים ומילאה‬ ‫את רחובות העיר בקולות תופים ובסיסמאות‪.‬‬ ‫עוברים ושבים רבים קראו את השלטים‪ ,‬שאלו‬

‫צילום‪ :‬גאיה ס‪ .‬טרטל‬

‫שאלות ואף הביעו הזדהות ותמיכה במטרה‪ .‬נשים‬ ‫רבות בצעדה בחרו להתלבש באופן חשוף כדי‬ ‫להעביר את המסר‪ ,‬ואחרות הגיעו בבגדיהן הרגילים‪.‬‬ ‫"אני לא חושבת שזה פרובוקטיבי בכלל"‪ ,‬אמרה‬ ‫נאמה גולן )‪ ,(20‬בת שירות לאומי‪" .‬זו פשוט צעדה‬ ‫שאומרת ש'שרמוטה' זו לא קללה ושלהתלבש איך‬ ‫שאני רוצה זה לגיטימי"‪.‬‬ ‫יש לציין כי לא רק נשים מילאו את שורות‬ ‫המצעד‪ .‬יותם קונסטנטיני‪ ,‬סטודנט לביולוגיה‬

‫ולמחשבים באוניברסיטת תל אביב ופעיל באסל"י‬ ‫)ארגון סרט לבן בישראל ‪ -‬י‪.‬ו‪ ,(.‬הסביר כי "הארגון‬ ‫יוצא נגד הרעיון שאונס זו בעיה של נשים ושגזענות‬ ‫זו בעיה של מזרחים או ערבים‪ .‬אנחנו באים להגיד‬ ‫שגברים הם אלה שאחראים לאלימות וזו חלק‬ ‫מהאחריות שלהם להעביר את המסר לגברים‬ ‫אחרים"‪ .‬לדבריו‪ ,‬הצעדה גם באה להגיד לנשים‬ ‫שהן לא לבד‪" .‬זה פשוט קורה לכולן"‪ ,‬הוסיף‬ ‫קונסטנטיני‪.‬‬

‫מאסו באלימות‪" :‬רוצים שיח אחר בקמפוס"‬ ‫בתום רצף העימותים הפוליטיים בקמפוס‪ ,‬ששיאם בשתי ההפגנות שנערכו זו מול זו ביום הנכבה‪ ,‬החליטו‬ ‫סטודנטים לסוציולוגיה לקבוע עובדות בשטח במקום שבו נשמעו ימים ספורים קודם צעקות‪ ,‬התקיימה‬ ‫הידברות‪ ,‬ובמקום שלטים ‪ -‬מילים‬ ‫יוני אריה‬ ‫ימים ספורים לאחר ההפגנה לציון יום הנכבה‪,‬‬ ‫שהיוותה שלב נוסף בהידרדרות השיח בין‬ ‫סטודנטים יהודים וערבים באוניברסיטה‪ ,‬החליטו‬ ‫כמה סטודנטים מהחוג לסוציולוגיה לקיים מפגש‬ ‫הידברות מסוג אחר‪ .‬מחוץ לרחבת הפורום המרכזי‬ ‫בקמפוס הר הצופים ערכו הסטודנטים מפגש‬ ‫שכותרתו הייתה "להחזיר את השיח השפוי"‪,‬‬ ‫שנועד להוות אלטרנטיבה לדרך האלימה שבה‬ ‫התנהלו האירועים האחרונים‪.‬‬ ‫הסטודנטים המארגנים הם חברי "הפורום‬ ‫הסוציולוגי לשיח אחר"‪ ,‬שהוקם במקור כקבוצת‬ ‫דיון לנושאים אקטואליים שונים ללא תיווך‬ ‫האוניברסיטה‪ .‬במקרה זה שימשה הקבוצה מנוף‬ ‫לארגון ספונטני של מפגש תגובה לאירועים‬

‫האלימים‪ .‬לאחר בירור וקבלת תמיכה מאגודת‬ ‫הסטודנטים‪ ,‬יצא האירוע לפועל וכלל שני מעגלי‬ ‫שיח‪ .‬באירוע נכחו מעל ‪ 50‬סטודנטים‪ ,‬ביניהם‬ ‫סטודנטים ערבים‪ ,‬נציגים של תנועת "אם תרצו"‬ ‫ויו"ר אגודת הסטודנטים‪ ,‬גיורא ואלה‪.‬‬ ‫במקום נתלו שלטים בעברית ובערבית‪,‬‬ ‫שדרשו מהמשתתפים בשיחה להתנהל בפתיחות‪,‬‬ ‫בכבוד ובסובלנות אחד כלפי השני‪ .‬השיחה‬ ‫עסקה בנושאים רבים‪ ,‬בהם גבולות חופש הביטוי‬ ‫באוניברסיטה והיחסים בין יהודים וערבים‪.‬‬ ‫מן הצד הערבי נשמעו טענות על קיפוח מצד‬ ‫האוניברסיטה ועל תחושה של חוסר שוויון‪ .‬מנגד‪,‬‬ ‫עלו קולות שהציעו שלא לאפשר פעילות פוליטית‬ ‫בקמפוס באופן גורף‪ ,‬וכן נשמעה קריאה ליצירת‬

‫קרבה בין ערבים ויהודים‪.‬‬ ‫טובית לוי‪ ,‬אחת מחברות הפורום ומיוזמות‬ ‫האירוע‪ ,‬הביעה שביעות רצון מהמפגש‪ ,‬אך בד‬ ‫בבד העידה על המגבלות שלו‪" .‬היינו רוצים‬ ‫להמשיך לקיים סוג כזה של דיאלוג אבל חסרו‬ ‫במפגש סטודנטים ערבים וימנים‪ ,‬כי הם לא רואים‬ ‫את עצמם חלק משיח כזה‪ .‬זאת אחת הבעיות‬ ‫שאיתן אנו מתמודדים"‪ .‬אכן‪ ,‬מספר הסטודנטים‬ ‫הערבים היה קטן‪ ,‬ולנוכח עובדה זו היו שהביעו‬ ‫במפגש ספק לגבי יכולתו של שיח כזה להשפיע‬ ‫על המציאות באוניברסיטה ובכלל‪ .‬לוי וסטודנטים‬ ‫נוספים שהשתתפו באירוע שואפים לקיים בעתיד‬ ‫מפגשים נוספים במתכונת דומה‪ ,‬אולם טרם‬ ‫הוחלט על פורמט קונקרטי‪.‬‬ ‫ה' בסיון תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪3.6.2014‬‬

‫‪7‬‬

‫חדשות‬

‫"מצעד השרמוטות" עבר ללא‬ ‫עימותים‪" :‬דורשות ביטחון ברחובות"‬

‫בעקבות פסיקות בג"ץ ובית הדין לצדק של האיחוד האירופי‪:‬‬ ‫"הזכות להישכח" ‪ -‬הכרחית לשימור הזהות האישית‬ ‫או מסוכנת ושמרנית?‬

‫השבועיים ‪ 16 < 3‬ביוני‬

‫חדשות‬

‫"‬

‫יט ָט ע‬ ‫* ִצ ַ‬

‫ב‪ '24'-‬מתעסקים במל"טים‪ .‬לא שאני‬ ‫ממליץ לצפות בסדרה‪ ,‬אבל מכיוון שאנחנו‬ ‫לא לומדים על דרקונים‪ ,‬אי אפשר לקחת‬ ‫דוגמאות ממשחקי הכס‬ ‫יהלי שרשבסקי‪ ,‬משפט בין‪-‬לאומי‬

‫"‬

‫למרות הקיצוץ‪:‬‬ ‫מגמה חדשה תיפתח‬ ‫במדעי הרוח‬ ‫חרף הקיצוצים הצפויים והמאבק הגואה נגדם‪,‬‬ ‫פותחת הפקולטה למדעי הרוח מגמה חדשה‬ ‫להיסטוריה ולתרבות רוסיה בחוג ללימודים‬ ‫גרמניים‪ ,‬רוסיים ומזרח אירופיים‪.‬‬ ‫כ ז כ ו ר‪ ,‬ב אח ר ונ ה ה חל י ט ה ה נ ה לת‬ ‫האוניברסיטה לערוך קיצוץ תקציבי של‬ ‫כשני מיליון שקלים בפקולטה למדעי הרוח‪,‬‬ ‫במסגרת תוכנית התייעלות‪ .‬קיצוץ זה‪ ,‬שהוערך‬ ‫בשני מיליון שקלים‪ ,‬נוסף לזה שנערך בשנה‬ ‫שעברה‪ ,‬שבמסגרתו עברה הפקולטה קיצוץ‬ ‫גדול יותר שנאמד בשלושה מיליון שקלים‪ .‬על‪-‬‬ ‫פי ההערכות‪ ,‬צפויים מרצים רבים לאבד את‬ ‫משרתם‪ ,‬וכן ייפגעו הסטודנטים‪ ,‬שייוותר להם‬ ‫היצע מצומצם של קורסים בשנת הלימודים‬ ‫הבאה‪.‬‬ ‫יו"ר ארגון מו"ח )מורים וחוקרים‬ ‫באוניברסיטה העברית(‪ ,‬ד"ר אסתר סרוק‪,‬‬ ‫טוענת כי הרחבה אקדמית באוניברסיטה הינה‬ ‫דבר מבורך‪ ,‬אך כל פתיחה של חוג או של מגמה‬ ‫עולה כסף והרבה‪ ,‬ולא ברור כיצד האוניברסיטה‬ ‫תתמודד עם העלויות הכספיות הכרוכות‬ ‫בפתיחת המגמה החדשה‪ .‬מנגד‪ ,‬ממזכירות החוג‬ ‫נמסר כי זה הגיש בקשה כבר לפני שנה לפתיחה‬ ‫מחודשת של המגמה עקב צרכים אקדמיים‪ ,‬וכי‬ ‫כל המרצים שילמדו במגמה החדשה הינם מרצים‬ ‫מחוגים שונים באוניברסיטה‪ ,‬כך שעלויות‬ ‫הפתיחה המחודשת יהיו מינימליות‪.‬‬ ‫‪ /‬יותם אברהם‬

‫‪6‬‬

‫‪3.6.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫ה' בסיון תשע"ד‬

‫בעד נגד‬ ‫הפסיקה האחרונה לגבי "הזכות‬ ‫להישכח" הינה מבורכת ומהווה נקודת‬ ‫מפנה בהיסטוריה של האינטרנט‪ .‬בשנים‬ ‫האחרונות חלה עלייה משמעותית‬ ‫באתרים שבהם אתה מתבקש להיות‬ ‫מזוהה‪ ,‬דוגמת פייסבוק או אתרי חדשות‬ ‫שונים‪ .‬כיום‪ ,‬הרבה מאוד מהתכנים‬ ‫שאנו משתפים בהם את מעגלי החברים‬ ‫שלנו באינטרנט עלולים להופיע במקום‬ ‫כלשהו ברחבי הרשת‪ .‬למעשה‪ ,‬הכול‬ ‫גלוי‪ ,‬וכל תוכן אינטרנטי שנעלה עלול‬ ‫להיתקע שם לעד‪.‬‬ ‫לאדם יש זיכרון‪ ,‬והזיכרון שלנו כל‬ ‫הזמן שוכח דברים ‪ -‬וטוב שכך‪ .‬לא ייתכן‬ ‫שאדם יצטרך לשאת את כל זיכרונותיו‬ ‫ומעשיו כשאלו מגובים בתמונות‬ ‫ובתגובות מעתה ועד עולם‪ .‬מה שמתאים‬ ‫היום לא בהכרח יתאים מחר‪ ,‬והזכות‬ ‫להישכח מאפשרת לאדם‪ ,‬ולו רק במעט‪,‬‬ ‫להחזיר את הריבונות על זהותו האישית‬ ‫בעידן המידע האינסופי‪.‬‬ ‫כמובן שכל חקיקה שתותווה בנושא‬ ‫צריכה להיות חכמה ויצירתית כדי‬ ‫למנוע מצבים של ניצול לרעה‪ ,‬ואין‬ ‫ספק שהחקיקה אינה יכולה להיות‬ ‫אבסולוטית בעניין‪ .‬עם זאת חשוב‬ ‫לזכור שבעידן המודרני שבו המידע‬ ‫נגיש לכל‪ ,‬יותר ויותר אנשים נפגעים‬ ‫מתפוצה בעייתית ולא רצויה של תכנים‬ ‫שמאזכרים אותם‪ ,‬ויש צורך מהותי‬ ‫להתמודד עם הבעיה‪.‬‬

‫ראשית‪ ,‬הנושא של "הזכות להישכח"‬ ‫מורכב וסבוך מבחינה חברתית‪ ,‬משפטית‪,‬‬ ‫פילוסופית וטכנולוגית‪ .‬שנית‪ ,‬חשוב להבחין‬ ‫בין מנוע חיפוש לבין אתר תוכן‪ .‬מנוע‬ ‫חיפוש עובד על אלגוריתמים אוניברסליים‬ ‫למציאת תכנים ברשת‪ .‬אתרי תוכן‪ ,‬ברובם‬ ‫הגדול‪ ,‬נשלטים על‪-‬ידי עורך אתר בשר ודם‪,‬‬ ‫שמחליט מה יעלה ומה לא‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬יש זכות לכל אחד לתבוע מכל אתר‬ ‫תוכן להוריד את האזכורים לגביו באותו‬ ‫אתר‪ ,‬במידה שנעשה לו עוול‪ .‬מנגד‪ ,‬הפסיקה‬ ‫המכריחה מנוע חיפוש להסיר תכנים היא‬ ‫בעייתית‪ .‬ראשית‪ ,‬זוהי פגיעה בזכות לחופש‬ ‫המידע‪ ,‬שנאסף בצורה הניטרלית ביותר‪,‬‬ ‫לטובת העדפת הזכות לפרטיות‪ .‬על דבר‬ ‫זה אפשר להסכים ולהתווכח‪ ,‬אבל מה‬ ‫יקרה כשישות אחרת‪ ,‬למשל מדינה‪ ,‬תחליט‬ ‫שזכותה גם כן "לשכוח" אירועים היסטוריים‪,‬‬ ‫שבעייתיים מבחינתה? היא תדרוש מ"גוגל"‬ ‫להסיר כל איזכור של אותו תוכן‪ ,‬כך שבכל‬ ‫מקום בעולם התכנים הללו ייעלמו כליל‪.‬‬ ‫עניין נוסף הוא שתוצאתה של פסיקה כזו‬ ‫נותנת למעשה לגוגל ולמנועי חיפוש אחרים‪,‬‬ ‫המונעים להזכירכם ממניעים כלכליים‪ ,‬את‬ ‫הזכות לשכתב את ההיסטוריה‪ .‬במציאות‬ ‫שבה כל אחד רשאי לשכתב לעצמו את‬ ‫ההיסטוריה האינטרנטית‪ ,‬אולי גם מנועי‬ ‫החיפוש עצמם יבחרו להוריד חומרים‬ ‫מסוימים מהאינטרנט ולהבליט אחרים‪,‬‬ ‫מסיבות כלכליות‪ ,‬אידיאולוגיות ואלוהים‬ ‫יודע אילו עוד סיבות אחרות‪.‬‬

‫‪ /‬יותם אברהם‪ ,‬סטודנט‬ ‫לפילוסופיה ולמדע המדינה‬

‫‪ /‬ליאור גרייבסקי‪ ,‬סטודנט‬ ‫לתואר שני במדעי המחשב‬

‫מדפסות ודיו‬

‫מחשבים‬

‫לפני הבחינות‬ ‫עוצרים באקדמון‬ ‫‪50‬‬ ‫השני ב‪-‬‬

‫תיקים‬

‫כלי כתיבה‬

‫ספרים ומוזיקה‬

‫מגוון קלסרים ומרקרים הנחה‬ ‫*הזול מביניהם‬

‫השני ב‪-‬‬

‫מגוון מוצרים‬ ‫*הזול מביניהם‬

‫‪49‬‬

‫מק"ט ‪0724673‬‬

‫וופלים‬

‫מילון תרגומון‬

‫• שנה אחריות‬

‫‪129‬‬ ‫מק"ט ‪718812‬‬

‫פסק זמן‬

‫‪3‬‬

‫‪12‬‬ ‫יח' ב‪-‬‬

‫אלקטרוניקה‬

‫הנחה‬

‫מגוון דביקיות וסימניות הנחה‬

‫*הזול מביניהם‬

‫מאות מכשירי כתיבה ומוצרים נוספים‪,‬‬ ‫במבצעים שאתם צריכים‬

‫רמקול נייד מיני‬

‫‪BP S33‬‬ ‫• שנה אחריות ע"י‬

‫‪50‬‬

‫‪50‬‬ ‫השני ב‪-‬‬

‫מחשבון מדעי‬

‫‪FX 82 ES Plus‬‬ ‫• שנה אחריות‬

‫‪49‬‬ ‫מק"ט ‪796017‬‬

‫מבצע דוריטוס‬

‫‪2‬‬

‫‪10‬‬ ‫יח' ב‪-‬‬

‫‪3‬‬

‫‪10‬‬ ‫חטיפים ב‪-‬‬

‫‪www.academonil.co.il‬‬

‫*הזול מבניהם *רשת אקדמון רשאית להפסיק את המבצע בכל עת *בתוקף עד‬ ‫‪ 30.6.14‬או עד גמר המלאי *אין כפל מבצעים והנחות *התמונות להמחשה בלבד *ט‪.‬ל‪.‬ח‬

‫אקדמון ‪ -‬רשת חנויות באוניברסיטאות ובמכללות‬ ‫‪www.academonil.co.il‬‬

‫לתקשורת ולסטטיסטיקה‬

‫"פועלים לפי ההנחיות"‬

‫הנחיות משטרת ישראל‪ .‬המדיניות הנוכחית‬ ‫של חטיבת האבטחה במשטרת ישראל‪ ,‬לדבריו‪,‬‬ ‫היא מדיניות של אבטחה היקפית ופרטנית‪,‬‬ ‫כלומר התבססות על שומרים‪ ,‬על פטרולים‪,‬‬ ‫על מצלמות ועל טכנולוגיה‪" .‬לא צריך לבדוק‬ ‫את חפציו של כל אחד ואחד"‪ ,‬הוא אומר‪,‬‬ ‫ומתגאה בכך שהאגף עובר באופן שוטף בידוקים‬ ‫ותרגילים של משטרת ישראל בהצלחה‪.‬‬ ‫לדברי דהן‪ ,‬על אנשי האבטחה בקמפוסים‬ ‫מוטלת החובה לאתר סימנים מחשידים באופן‬ ‫פעיל‪" .‬סימן חזותי למשל הוא כאשר מכסים את‬ ‫הפנים ברעלות‪ .‬כשרואים את זה אנחנו מגיעים‬ ‫למקום במהירות‪ ,‬כי לעתים זהו סימן מקדים‬ ‫לזריקת בקבוק תבערה"‪ ,‬הוא מפרט‪.‬‬

‫"מניחים שיש לך אישור‬ ‫ושמי שנכנס איתך הוא בסדר‪.‬‬ ‫באותה מידה יכולתי להכניס‬ ‫אדם שלחלוטין לא ראוי‬ ‫שייכנס לאוניברסיטה‪.‬‬ ‫אם האוטו שלי היה נגנב‪,‬‬ ‫מישהו שהיה נכנס עם המדבקה‬ ‫בכלל לא היה נבדק"‬ ‫‪ /‬גל‪ ,‬סטודנטית‬

‫הכניסה חופשית‬

‫גל )‪ ,26‬שם בדוי(‪ ,‬סטודנטית לתואר שני‬ ‫במשפטים באוניברסיטה‪ ,‬טוענת כי המהפכה‬ ‫שדהן מדבר עליה לא שיפרה‪ ,‬אלא דווקא‬ ‫החמירה את המצב הביטחוני באוניברסיטה‪.‬‬ ‫לדבריה‪ ,‬בכמה פעמים נפרדות כאשר נכנסה‬ ‫עם רכבה לאוניברסיטה‪ ,‬הכניסה עמה נוסעים‬ ‫שאינם סטודנטים באוניברסיטה ‪ -‬ואלו כלל‬ ‫לא נבדקו‪" .‬כשאת נכנסת מכניסת הרכבים‬ ‫מניחים שיש לך אישור ושמי שנכנס איתך הוא‬ ‫בסדר‪ ,‬אבל באותה מידה יכולתי להכניס אדם‬ ‫שלחלוטין לא ראוי שייכנס לאוניברסיטה"‪ ,‬היא‬

‫דהן מספר כי השנה התחוללה מהפכה‬ ‫בביטחון באוניברסיטה‪ ,‬כאשר כל שערי הכניסה‬ ‫לכלי רכב הפכו לשערי ‪License Parking‬‬ ‫‪ ,Recognition‬הנשלטים על‪-‬ידי מחשב שמזהה‬ ‫באופן עצמאי את נתוני הרכב ומאפשר לו‬ ‫להיכנס‪" .‬בשער יש מצלמה שמצלמת את מספר‬ ‫הרכב‪ .‬אם המספר מופיע בקובץ המחשב‪ ,‬השער‬ ‫מורם אוטומטית והשומר לא צריך לפתוח את‬ ‫השער"‪ ,‬הוא מסביר‪.‬‬

‫לתואר שני במשפטים‬

‫דהן מספר כי מדי יום נכנסים בשערי‬ ‫האוניברסיטה העברית כ‪ 15-‬אלף אנשים וכ‪-‬‬ ‫‪ 3,500‬כלי רכב‪" .‬האם בודקים כל אחד? לא"‪,‬‬ ‫הוא אומר‪ ,‬ומוסיף כי הבדיקות נעשות באקראי‪.‬‬ ‫"ישראל עברה מאות פיגועים‪ .‬מדינת ישראל‬ ‫הגדולה‪ ,‬על כל גופי הסיכול וההגנה שלה‪ ,‬לא‬ ‫הצליחה למנוע את כל הפיגועים"‪ ,‬הוא מדגיש‪.‬‬ ‫"צריך לזכור ש‪ 15-‬אלף איש צריכים להיכנס‬ ‫לכאן בכל יום‪ .‬אנחנו צריכים לחיות‪ ,‬ולבדוק כל‬ ‫אדם וכל רכב זה לסתום את הכניסות"‪.‬‬ ‫להשקפתו של דהן‪ ,‬הדבר החשוב ביותר הוא‬ ‫להבטיח את שלומם ואת ביטחונם של האנשים‪,‬‬ ‫בהתאם להנחיות משטרת ישראל‪ .‬הנחיות אלה‬ ‫קובעות כי יש לבדוק את העוברים ושבים על‪-‬‬ ‫פי סימנים מחשידים‪ ,‬באופן אקראי‪ .‬ואכן‪ ,‬כמה‬ ‫מאבטחים באוניברסיטה מאשרים ששיטה זו‬ ‫ננקטת בשעריה‪ .‬אולם מתצפית שערכה כתבת‬ ‫"פי האתון" בשבוע שעבר עולה כי כאשר קו ‪68‬‬ ‫העמוס באנשים התפזר אל תוך האוניברסיטה‪,‬‬ ‫לא נעצר אפילו אדם אחד לבידוק ביטחוני מעבר‬ ‫להצגת תעודה מזהה‪.‬‬ ‫לטענת המאבטחים‪ ,‬שיטת הבידוק שלפיה יש‬ ‫לבדוק תיק אחד מכל חמישה היא תוספת של‬ ‫אבטחת האוניברסיטה על הנחיות המשטרה‪ ,‬ולא‬ ‫מדובר בחוק מחייב שהם מוכרחים לפעול לאורו‪.‬‬ ‫"סטודנטים מתחילים להתעצבן ושואלים ׳למה‬ ‫אתה בודק אותי? כי אני ערבי? כי אני יהודי?׳ אז‬ ‫אנחנו מוותרים"‪ ,‬סיפר אחד המאבטחים‪.‬‬

‫המשך בעמ' ‪< 13‬‬

‫ה' בסיון תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪3.6.2014‬‬

‫‪11‬‬

‫מגזין‬

‫"אצל כל ערבי חייב להיות‬ ‫יום אחד שבו לא רק עוצרים‬ ‫אותו ומחפשים עליו‪ ,‬אלא‬ ‫גם שואלים אותו כל מיני‬ ‫שאלות‪ .‬כשאתה פונה‬ ‫אל המאבטח ושואל למה‬ ‫דווקא אני‪ ,‬הוא עונה ש׳זה‬ ‫מלמעלה׳"‬ ‫‪ /‬אמיר קזמוז‪ ,‬סטודנט‬

‫קובעת‪" .‬לחלופין‪ ,‬אם האוטו שלי היה נגנב‪,‬‬ ‫מישהו שהיה נכנס עם המדבקה כלל לא היה‬ ‫נבדק‪ ,‬וכך גם לא תא המטען של הרכב״‪.‬‬ ‫לגרסתה של גל‪ ,‬לפי נוהל הבדיקה הישן‬ ‫המאבטחים היו מסתכלים על המדבקה ועל הנהג‬ ‫שברכב‪ ,‬אך מאז שנכנס המחסום האוטומטי‬ ‫לשימוש‪ ,‬המבקשים להיכנס לא נבדקים בשום‬ ‫צורה‪" .‬לא בודקים סימנים מחשידים וגם לא‬ ‫אם הכנסתי אנשים זרים לאוניברסיטה"‪ ,‬היא‬ ‫מוסיפה‪ .‬עוד היא מספרת כי המאבטחים לעתים‬ ‫קרובות שקועים בעיסוקיהם‪ ,‬כגון שיחות או‬ ‫התכתבויות בפלאפון האישי‪ ,‬ולעתים אף לא‬ ‫מרימים עיניהם מהמסך כדי להתבונן בעוברים‬ ‫ושבים‪ .‬לדעתה‪ ,‬אדם שירצה לפגע באוניברסיטה‬ ‫יוכל לעשות זאת בקלות יחסית‪.‬‬ ‫גל גם נזכרת באירוע אחר‪ ,‬שבו חבר שלה‪,‬‬ ‫שאינו סטודנט באוניברסיטה‪ ,‬הצליח להיכנס‬ ‫ולצאת מהאוניברסיטה עם הרכב שלה‪" .‬אפילו‬ ‫תעודת זהות לא ביקשו ממנו כדי שיוכיח שהוא‬ ‫אזרח ישראלי"‪ ,‬היא מספרת‪" .‬מצד אחד זה כיף‬ ‫מאוד‪ ,‬כי לא צריכים לבדוק אותך ולא מעכבים‬ ‫אותך‪ .‬אבל מצד שני נוצר פה מצב די מגוחך‬ ‫ומופרך בעיניי‪ .‬בעבר‪ ,‬לפני המחסום האוטומטי‪,‬‬ ‫לפחות היו מדברים איתי והיו צריכים לשמור‬ ‫איתי על קשר עין‪ .‬היום‪ ,‬כשהמחסום אלקטרוני‬ ‫אין צורך אפילו בזה"‪.‬‬

‫מגזין‬

‫שומרי הסף?‬ ‫‪ 12‬שנה חלפו מאז הפיגוע הקשה בהר הצופים‪ ,‬ונוהלי האבטחה‬ ‫בקמפוס הולכים ומתגמשים שוב מאבטחים אדישים‪ ,‬כניסת‬ ‫רכבים אוטומטית ובידוק רשלני של תיקים מעלים חששות‬ ‫אצל סטודנטים מאירוע טרור חוזר כדי למנוע תורי ענק‬ ‫עולה שיטת הפרופיילינג כחלופה לבדיקה קפדנית‪ ,‬אך מנגד‬ ‫נשמעות טענות כי מדובר בנוהל פוגעני ומשפיל היכן‬ ‫תתמקם האוניברסיטה בתפר שבין ביטחון לאפליה והאם ישנו‬ ‫פתרון אולטימטיבי בנמצא?‬

‫י‬

‫שיר זהבי‬

‫ום ראשון בבוקר‪ .‬קו ‪ 19‬עמוס בהרבה יותר‬ ‫מדי סטודנטים ממה שאמור להכיל אוטובוס‬ ‫אחד‪ .‬פניהם של כולם לאותו יעד ‪ -‬קמפוס‬ ‫הר הצופים‪ .‬בעוד כמה דקות מתחיל השיעור והם‬ ‫יורדים מהאוטובוס בנחישות‪ ,‬כשלפתע מתגלה‬ ‫לעיניהם תור ארוך של סטודנטים שנוצר‪ ,‬כך‬ ‫נראה‪ ,‬בעקבות בדיקת התיקים בכניסה‪" .‬אולי‬ ‫הפעם יוותרו לי?"‪ ,‬ימלמל לעצמו בשלב זה‬ ‫הסטודנט הממוצע‪ ,‬כשהוא מתעלם מהצורך‬ ‫בבדיקה הביטחונית‪.‬‬ ‫אלא שלא בטוח שאותו סטודנט מודע‬ ‫למשמעותה של אותה התעלמות מבדיקה‬ ‫ביטחונית‪ .‬לפני קצת יותר מעשור‪ ,‬ב‪ 31-‬ביולי‬ ‫‪ ,2002‬אירע בקפיטריית "פרנק סינטרה"‪,‬‬ ‫הממוקמת בלב לבו של קמפוס הר הצופים‪,‬‬ ‫פיגוע טרור קשה שגבה את חייהם של תשעה‬ ‫אנשים‪ ,‬סטודנטים ועובדים באוניברסיטה‪.‬‬ ‫בעקבותיו עלו טענות קשות בנוגע למחדלי‬ ‫האבטחה בקמפוס שהובילו אליו‪.‬‬ ‫על אף שאותה תקופה כבר נראית רחוקה‬ ‫מאיתנו ונדמה כי שקט ביטחוני נצחי יהיה‬ ‫מעתה מנת חלקנו‪ ,‬לאחרונה עולות בשנית אותן‬ ‫שאלות מורכבות‪ :‬האם הפכנו שאננים שוב‪ ,‬רק‬ ‫כדי להיות מופתעים בקרוב? והאם הביטחון‬ ‫באוניברסיטה באמת עושה כל שביכולתו כדי‬ ‫למנוע תקריות דומות?‬ ‫‪10‬‬

‫‪3.6.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫ה' בסיון תשע"ד‬

‫"האבטחה הקיימת כיום‬ ‫באוניברסיטה לא תצליח‬ ‫לסכל פיגועים באוניברסיטה‬ ‫אם וכאשר הדבר יקרה‪ .‬אדם‬ ‫שנראה נורמלי יוכל להיכנס‬ ‫כמעט בלי בעיה‪ ,‬ואם הוא‬ ‫מגיע עם תעודת סטודנט‪,‬‬ ‫הוא גם ייכנס לרוב ללא כל‬ ‫בדיקה של חפציו"‬ ‫‪ /‬מיכאל בן גבריאל‪,‬‬ ‫איש ביטחון באוניברסיטה‬

‫חור באבטחה‬ ‫לטענת מיכאל בן גבריאל‪ ,‬העובד כאיש‬ ‫ביטחון בקמפוס זה תקופה ארוכה‪" ,‬האבטחה‬ ‫הקיימת כיום באוניברסיטה לא תצליח לסכל‬ ‫פיגועים באוניברסיטה אם וכאשר הדבר‬ ‫יקרה"‪ .‬בן גבריאל עובד באבטחת הקמפוס‬ ‫כבר שש שנים וטוען כי במהלך השנים נוהלי‬ ‫הבדיקה בכניסה לאוניברסיטה עברו שינויים‬ ‫רבים‪ .‬לדבריו‪ ,‬עד לפני שנים לא רבות‪ ,‬בנוסף‬

‫לבדיקת כרטיסי הסטודנט והתעודות המזהות‪,‬‬ ‫היו בודקים המאבטחים גם את תיקיהם של כל‬ ‫המבקשים להיכנס בשערי המוסד‪ ,‬ללא יוצא‬ ‫מן הכלל‪ .‬היום‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬בהתאם להנחיות‬ ‫חדשות שהופצו למאבטחים‪ ,‬הדרישה היא לבדוק‬ ‫אחד מכל חמישה תיקים בלבד‪.‬‬ ‫"הבדיקה נעשתה פחות קפדנית"‪ ,‬קובע בן‬ ‫גבריאל‪ ,‬ומוסיף כי לדעתו אין ביכולתה של‬ ‫האבטחה למנוע בוודאות אירוע עתידי‪ ,‬אלא אם‬ ‫ייערך בידוק של כל תיק ותיק‪ .‬כיום‪ ,‬לדבריו‪,‬‬ ‫עובדים אנשי האבטחה באמצעות איתור סימנים‬ ‫מחשידים‪ ,‬ואין להם אמצעים ברורים לזיהוי‬ ‫אנשים חמושים בעלי כוונות לפגע ‪ -‬מלבד כמה‬ ‫הגדרות מאוד כלליות כמו אדם הלובש מעיל‬ ‫בקיץ או מסתובב בקרבת האוניברסיטה לחוץ‪,‬‬ ‫מיוזע ומתעסק בתיקו‪" .‬אדם שנראה נורמלי‬ ‫יוכל להיכנס כמעט בלי בעיה‪ ,‬ואם הוא מגיע‬ ‫עם תעודת סטודנט‪ ,‬הוא גם ייכנס לרוב ללא כל‬ ‫בדיקה של חפציו"‪ ,‬מסביר בן גבריאל‪.‬‬ ‫"לאגף הביטחון באוניברסיטה כמה‬ ‫תפקידים‪ ,‬כאשר הראשון‪ ,‬החשוב והמכריע‬ ‫ביניהם‪ ,‬שלו אנו מקדישים את מרב ומיטב‬ ‫הזמן והמשאבים‪ ,‬הוא להבטיח את הביטחון של‬ ‫סטודנטים‪ ,‬של מבקרים ושל אורחים בקמפוס"‪,‬‬ ‫אומר ראש אגף הביטחון באוניברסיטה‪ ,‬שמוליק‬ ‫דהן‪ .‬לדבריו‪ ,‬האבטחה בקמפוס פועלת על‪-‬פי‬

‫מגזין‬

‫המשך מעמ' ‪< 11‬‬

‫החשודים המידיים‬ ‫היעדר הגדרות מדויקות בנוגע לדרך הבדיקה‬ ‫הנחוצה מזכיר מנגנון אחר‪ ,‬המוכר לכל מי‬ ‫שעבר בשנים האחרונות בשדה התעופה‪ :‬שיטת‬ ‫ה״פרופיילינג״ )‪ .(Profiling‬מנגנון זה מסתמך‬ ‫במידה רבה על מראה חיצוני‪ ,‬ומטרתו לאתר‬ ‫באופן נקודתי את אותם האנשים שיכולים לגרום‬ ‫לנזק‪ ,‬בהסתמך על מאפיינים קשיחים וייחודיים‬ ‫כמו מוצא וגיל‪ .‬בפועל‪ ,‬ברור כי קיים טרייד‪-‬‬ ‫אוף מובנה בין אבטחה מוגברת לבין הצורך‬ ‫בפרופיילינג‪ :‬בעוד שהסטודנטים רוצים להימנע‬ ‫מבדיקה מעיקה ומתורים ארוכים בכניסות‪ ,‬קיים‬ ‫חשש שבדיקה קצרה ושטחית מדי לא תמנע את‬ ‫הפיגוע הבא‪ .‬נכון להיום‪ ,‬לא ברור אם פרקטיקה‬ ‫זו‪ ,‬שנהוגה בלא מעט מקומות‪ ,‬אכן אומצה גם‬ ‫בקמפוס הר הצופים‪.‬‬ ‫"חברת הביטחון באוניברסיטה לא נותנת‬ ‫הוראות לבדוק ערבים באופן מיוחד"‪ ,‬אומר‬ ‫אדיב מחאג'נה )‪ ,(25‬סטודנט לספרות אנגלית‬ ‫באוניברסיטה‪" .‬אפשר לראות אם זו אפליה‬ ‫מכוונת מטעם האוניברסיטה או שמדובר בסתם‬ ‫מישהו‪ ,‬מאבטח חדש‪ ,‬שאומרים לו להיזהר‬ ‫מחשודים והוא מחליט פתאום שכל ערבי‬ ‫הוא חשוד"‪ ,‬הוא טוען‪" .‬אפליה כזו לא מגיעה‬ ‫מהביטחון עצמו‪ .‬אם ראיתי אפליה כלפי ערבים‬ ‫זה דווקא לא בכניסות‪ ,‬אלא במקומות אחרים‬ ‫באוניברסיטה"‪.‬‬ ‫כדי לחזק את טענתו משווה מחאג'נה את‬ ‫הבידוק באוניברסיטה לבידוק בתחנה המרכזית‬ ‫בירושלים‪ ,‬וטוען כי כשהוא נכנס למרכזית‬ ‫הוא חש באפליה בצורה חזקה יותר‪ .‬״בעוד‬ ‫שבאוניברסיטה מקפידים לבדוק תעודות סטודנט‬ ‫ליהודים ולערבים‪ ,‬בתחנה המרכזית אני מעוכב‬ ‫באופן שיטתי״‪ ,‬הוא מפרט‪ .‬לדבריו‪ ,‬הוא לא רואה‬ ‫בבדיקה בקמפוס אפליה נגד ערבים‪" :‬כשבודקים‬ ‫תיקים באוניברסיטה‪ ,‬לפחות בודקים לכולם"‪.‬‬ ‫בניגוד למחאג׳נה אמיר קזמוז )‪ ,(20‬סטודנט‬ ‫לתקשורת ולסטטיסטיקה‪ ,‬כן מביע תסכול על‬ ‫כך שדווקא הוא נעצר לבידוק ביטחוני בכניסה‬ ‫לאוניברסיטה‪" .‬אצל כל ערבי חייב להיות יום‬ ‫אחד שבו לא רק עוצרים אותו ומחפשים עליו‪,‬‬ ‫אלא גם שואלים אותו כל מיני שאלות"‪ ,‬הוא‬ ‫מספר‪" .‬כשאתה פונה אל המאבטח ושואל למה‬ ‫דווקא אני‪ ,‬הוא עונה ש׳זה מלמעלה׳"‪ .‬קזמוז‬ ‫מספר כי לא פעם יצא לו לראות שתי בחורות‬ ‫נכנסות לתוך האוניברסיטה כאשר לאחת רעלה‬ ‫על ראשה ולשנייה לא‪ ,‬ואת המאבטחת עוצרת רק‬ ‫את זו עם הרעלה‪.‬‬ ‫"לצערי אחד הדברים שקל לעשות לבן‬ ‫אדם זה לקטלג אותו"‪ ,‬קובע קזמוז‪" .‬ברגע‬ ‫שאתה מוריד את בגדי האזרח ולובש את בגדי‬ ‫איש הביטחון‪ ,‬יורדות גם כל הפרספקטיבות‬ ‫החברתיות שמנחות את ההתנהגות שלך"‪.‬‬ ‫המאבטח בן גבריאל‪ ,‬מנגד‪ ,‬אומר כי אולי נדמה‬ ‫שעוצרים לבדיקה ערבים יותר מיהודים‪ ,‬אך‬ ‫בפועל אין הדבר נכון‪" .‬אני לא חושב שזה בגלל‬ ‫שמדובר בערבים״‪ ,‬הוא מסכם‪.‬‬

‫"חברת הביטחון באוניברסיטה‬ ‫לא נותנת הוראות לבדוק‬ ‫ערבים באופן מיוחד‪.‬‬ ‫אפליה כזו לא מגיעה‬ ‫מהביטחון עצמו‪ .‬אם ראיתי‬ ‫אפליה כלפי ערבים זה דווקא‬ ‫לא בכניסות‪ ,‬אלא במקומות‬ ‫אחרים באוניברסיטה"‬ ‫‪ /‬אדיב מחאג'נה‪,‬‬ ‫סטודנט לספרות אנגלית‬

‫"צריך לזכור ש‪ 15-‬אלף איש‬ ‫צריכים להיכנס לקמפוס בכל‬ ‫יום‪ .‬אנחנו צריכים לחיות‪.‬‬ ‫לבדוק כל אחד וכל רכב זה‬ ‫לסתום את הכניסות"‬

‫‪ /‬שמוליק דהן‪ ,‬ראש אגף הביטחון‬ ‫באוניברסיטה העברית‬

‫שיקולי עלות‪-‬תועלת‬ ‫"הפרופיילינג נעשה בתנאים של מצבי‬ ‫משבר‪ ,‬כשיש סכנה שמוגדרת על‪-‬ידי גורמים‬ ‫מוסמכים כמיידית וכאשר בדיקה קפדנית לכלל‬ ‫האוכלוסייה אינה ריאלית או שהיא נושאת עלות‬ ‫מאוד גבוהה"‪ ,‬מסביר באדי חוסייסי‪ ,‬ראש המכון‬ ‫לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית‪ .‬לדבריו‪,‬‬ ‫שיטת הפרופיילינג מבקשת לזהות את העבריין‬ ‫העתידי על‪-‬פי מאפיינים דמוגרפיים יחסית‬ ‫קבועים שלו‪ ,‬ביניהם גם מוצאו הלאומי‪.‬‬ ‫"לפרופיילינג שתי מטרות‪ :‬ראשית לתפוס‬ ‫את האנשים שאליהם השיטה מכוונת‪ ,‬ושנית‬ ‫לסמן ולהרתיע עבריינים פוטנציאליים"‪ ,‬אומר‬ ‫חוסייסי‪ .‬לדבריו‪ ,‬השימוש בפרופיילינג עונה על‬ ‫מכשול קיים בבידוק כל האוכלוסייה הנכנסת‬ ‫בשערי הקמפוס‪ ,‬אך יש לכך גם עלות‪ :‬נזקים‬ ‫חברתיים כמו פגיעה בזכויות אזרח‪ ,‬עוינות‬ ‫ויצירת תסכול בקרב הקבוצה הנבדקת‪ .‬״יש לבחון‬ ‫את הנושא על‪-‬פי שיקולי עלות מול תועלת‪ .‬את‬

‫הבידוק של אותם אנשים שעולים ונכנסים תחת‬ ‫הפרופיל שאליו מכוונים אין לעשות בצורה‬ ‫לא נעימה‪ ,‬כדי שלא ירגישו שהשפילו אותם"‪.‬‬ ‫חוסייסי אף מוסיף כי האפשרות הטובה ביותר‬ ‫היא להימנע מפרופיילינג‪ ,‬״אבל אם כבר עושים‬ ‫אותו‪ ,‬יש לעשות זאת בצורה מכובדת"‪.‬‬ ‫דניאל אסולין )‪ ,(21‬סטודנטית לתקשורת‬ ‫וליחסים בינלאומיים‪ ,‬טוענת שלא מדובר‬ ‫באפליה כל עוד הדבר אכן נעשה באקראי‪.‬‬ ‫"ראיתי אנשים ללא חזות ערבית‪ ,‬כמו למשל‬ ‫אישה בת כ‪ 50-‬ממוצא אשכנזי‪ ,‬שבודקים להם‬ ‫את התיקים‪ .‬האישה ראתה את זה כדבר שגרתי‬ ‫ואילו הערבים לעתים קרובות תופסים זאת כדבר‬ ‫אישי"‪ .‬אסולין מוסיפה כי "אפשר להתייפייף‬ ‫ולדבר על שוויון‪ ,‬אבל זוהי התעלמות מהמצב‬ ‫הביטחוני האמיתי במדינה‪ .‬חברת אבטחה‬ ‫שנשכרה כדי לשמור על מוסד אקדמי צריכה‬ ‫לעשות את עבודתה‪ .‬בעוד שהם רואים את זה‬ ‫כאפליה‪ ,‬עבורנו מדובר בשמירה על הביטחון‬ ‫הכי בסיסי שלנו"‪.‬‬ ‫מהאוניברסיטה העברית נמסר בתגובה‪:‬‬ ‫״אגף הביטחון של האוניברסיטה פועל בהתאם‬ ‫להנחיות האבטחה במשטרת ישראל‪ .‬האגף‬ ‫עושה ימים כלילות על מנת להבטיח את בטיחות‬ ‫הסטודנטים והעובדים באוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫המאבטחים שעובדים בביטחון הינם רובם ככולם‬ ‫לוחמים לשעבר שעוברים הכשרה מיוחדת‪.‬‬ ‫אגף הביטחון מיומן לקראת כל התרחישים‬ ‫האפשריים‪ ,‬ומתפרס על פני כל התחומים‬ ‫הקשורים בביטחון החיים בקמפוס‪ ,‬לרבות‬ ‫הטרדות ואיומים ביטחוניים״‪.‬‬ ‫ה' בסיון תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪3.6.2014‬‬

‫‪13‬‬

‫שאוכל ומוזיקה נפגשים‪...‬‬ ‫כ‬

‫ד‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫|‬ ‫‪A‬‬ ‫‪DUNY t & beat‬‬ ‫‪ea‬‬

‫‪coffee. bar.‬‬

‫תפריט חלבי כשר ועשיר‬

‫דגים | ארוחות בוקר | פוקצ'ות | פיצות | כריכים | סלטים ועוד‪...‬‬ ‫תפריט יינות ואלכוהול משובח‬

‫רחוב שלומציון המלכה ‪ ,1‬ירושלים‬ ‫‪02-6282558‬‬ ‫פתוח בימים א‪-‬ה ‪ , 1:00 7:00-‬שישי ‪ 7:00‬עד שעה לפני כניסת שבת ‪,‬‬ ‫ומוצ"ש שעה אחרי יציאת השבת‪...‬‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪ -‬דוניא ‪DUNYA‬‬

‫השם שלנו באינסטגרם‪dunya_eat_beat :‬‬

‫הסושיה הלל מפנקת את הסטודנטים‬

‫תפריט עסקיות‬ ‫במשך כל היום!‬ ‫החל מ‪-‬‬

‫‪38‬‬

‫הסושיה הלל ‪ -‬הלל ‪ ,12‬ירושלים‬ ‫*לא כולל שיש שבת | מינימום להזמנת משלוח ‪ 3 -‬ארוחות עסקיות‪ ,‬לא‬ ‫כולל דמי משלוח | ההנחה אישית בהצגת תעודת סטודנט בתוקף | אין‬ ‫כפל מבצעים | ההנהלה רשאית להפסיק את ההטבה בכל עת שתבחר‬

‫‪₪‬‬

‫מגזין‬

‫"אני לא הייתי מעוניין‬ ‫שרופא או וטרינר יטפל בי‬ ‫או בכלבי‪ ,‬כשהדבר היחיד‬ ‫שהוא ראה אי פעם זו‬ ‫תוכנה של מיקרוסופט על‬ ‫המחשב"‬ ‫פרופ' שי ארקין‪ ,‬ראש‬ ‫הרשות למחקר ופיתוח של‬ ‫האוניברסיטה העברית‬

‫"הגנטיקה של הזבוב ידועה כמעט לחלוטין לאדם"‪,‬‬ ‫היא מסבירה‪" ,‬יש דברים במנגנונים האלה שדומים‬ ‫מאוד למתרחש בגופנו‪ .‬תגליות מדעיות חשובות‬ ‫רבות מבוססות על הידע הזה"‪ .‬א' מקווה שהניסויים‬ ‫שהיא עורכת יובילו בסופו של דבר‪ ,‬גם אם בעוד‬ ‫זמן רב‪ ,‬להבנת מערכות שונות שבעזרתן ייווצרו‬ ‫תרופות ודרכי טיפול רפואיות שיעזרו לאדם‪.‬‬ ‫אילנה עוז )‪ ,(26‬סטודנטית שנה ג' למדעי‬ ‫הרפואה אף היא‪ ,‬מספרת שגם היא עובדת לעתים‬ ‫עם זבובים ובודקת את התגובות בעיניהם לגירויים‬ ‫מסוגים שונים‪" .‬זה טוב כדי להבין איך המנגנון‬ ‫הזה עובד"‪ ,‬היא מסבירה‪" ,‬אנחנו עובדים בשיתוף‬ ‫עם מעבדה נוספת שחוקרת מחלת עיניים גנטית‬ ‫שגורמת לעיוורון‪ ,‬על מנת לחפש דרכים למנוע או‬ ‫לרפא את המחלה"‪.‬‬ ‫בנוסף לעיסוק זה‪ ,‬עובדת עוז גם במעבדה‬ ‫לחקר הסרטן‪" .‬או שמדביקים את העכברים בסרטן‪,‬‬ ‫או שפוגעים להם בכל מיני גנים ואז רואים מה זה‬ ‫עושה ועל מה זה משפיע‪ .‬המטרה בניסויים כמו‬ ‫אלה היא להבין איך עובדת המחלה ובכך למנוע‬ ‫או לרפא אותה אצל בני אדם"‪ .‬לעכברים ניתנות‬ ‫גם תרופות בטרם הן יוצאות לשוק‪ ,‬כדי לבחון את‬ ‫השפעתן עליהם‪" .‬אנחנו נמצאים בשלב של ניסיון‬ ‫להבין כיצד המחלה עובדת"‪ ,‬מציינת עוז‪" .‬אחרי‬ ‫שנעשה זאת‪ ,‬יוכל לבוא מישהו אחר במקום אחר‬ ‫ולהשתמש במחקרים שלנו כדי למצוא דרך למנוע‬ ‫או לרפא סרטן"‪.‬‬ ‫גישתו של פרופ׳ ארקין דומה לזו שמציגות‬ ‫התלמידות‪ .‬לדבריו‪ ,‬לא קיימת כל דרך למצוא‬ ‫פתרונות למחלה מבלי להבין אותה תחילה‪.‬‬ ‫להשקפתו‪ ,‬אף אחד מהניסויים הללו לא נעשה‬ ‫לצורכיהם של הנסיינים‪ ,‬אלא אך ורק לצורכיהם של‬

‫המטופלים‪ ,‬שייהנו מאיכות חיים טובה יותר הודות‬ ‫לתרופות‪" .‬אין שום דרך עלי אדמות‪ ,‬ואני אומר‬ ‫זאת בצער רב ובוודאות מוחלטת‪ ,‬שניתן לעשות‬ ‫זאת ללא שימוש בבעלי חיים‪ .‬לא ניתן לעשות את‬ ‫זה על המחשב או בתרביות רקמה‪ ,‬אלא רק במודל‬ ‫של בעל חיים שלם"‪.‬‬

‫מאחורי הקלעים‬ ‫רפואה מספרת על ניסוי ספציפי שאליו הצליחה‬ ‫עמותת ״מאחורי דלתות המעבדה״ להחדיר מצלמה‬ ‫נסתרת‪ .‬שם‪ ,‬לטענתה‪ ,‬נותחו ארבעה קופים על‬ ‫מנת להכניס אלקטרודות לגולגולתם‪ .‬במהלך‬ ‫הניתוח נעשה שימוש בחומרי הרדמה שפג תוקפם‬ ‫ושלא פעלו באופן מלא‪ .‬לאחר פרוצדורה זו‪,‬‬ ‫לדבריה‪ ,‬נותרו הקופים מחוברים לכיסא בעזרת‬ ‫בורג‪ ,‬שהותקן אף הוא בגולגולתם במהלך הניתוח‪.‬‬ ‫התיאור של רפואה כולל הכנסת צינור מתכת לעינו‬ ‫של הקוף תוך כדי גרימת נזק בלתי הפיך לרקמותיו‬ ‫וכן שיטות של הרעבת או הצמאת הקוף על מנת‬ ‫לגרום לו לשתף פעולה‪ .‬מסקנת הניסוי‪ ,‬למי שתהה‪,‬‬ ‫היתה שקופים מסוגלים לזכור שלוש תמונות ברצף‪.‬‬ ‫לפי עדי וינטר‪ ,‬מנהלת האגודה הישראלית נגד‬ ‫ניסויים בבעלי חיים‪ ,‬כבר ב‪ 2004-‬פירסם מבקר‬ ‫המדינה דוח חריף שהתריע על ניגוד עניינים‪ ,‬על‬ ‫תנאי החזקה קשים במוסדות המבצעים ניסויים‬ ‫בבעלי‪-‬חיים ועל חוסר תפקוד של המועצה לניסויים‬ ‫בבעלי חיים ושל הוועדות הפנימיות הכפופות לה‪.‬‬ ‫אולם כיום‪ 16 ,‬שנים לאחר חקיקת חוק צער בעלי‬ ‫חיים ושש שנים לאחר הדוח הקודם של המבקר‪,‬‬ ‫הליקויים ממשיכים להתקיים‪" .‬הדוח הנוכחי מציג‬ ‫תמונת מציאות עגומה שלפיה המועצה לניסויים‬

‫בבעלי חיים והוועדות המוסדיות שתחתיה הם גופים‬ ‫מוטים המורכבים בעיקר מבעלי אינטרסים‪ ,‬ללא כל‬ ‫כוונה או יכולת לפקח על הניסויים הנערכים תחת‬ ‫אחריותם"‪ ,‬טוענת וינטר‪.‬‬ ‫על‪-‬פי הרשות למחקר ופיתוח של האוניברסיטה‬ ‫העברית‪ ,‬כל הניסויים בבעלי חיים חייבים להתנהל‬ ‫על‪-‬פי קובץ הכללים האוניברסיטאי‪ .‬קובץ‬ ‫זה מתבסס על חוקי ה‪) NRC-‬מועצת המחקר‬ ‫האמריקאית ‪ -‬י‪.‬ו‪ .(.‬בין השאר‪ ,‬מחויב כל מי שרוצה‬ ‫לערוך ניסויים בבעלי חיים לעבור קורס אתיקה‬ ‫ולדעת היטב את הנהלים בנושא‪ .‬זיו מאשרת זאת‬ ‫ומציינת כי האוניברסיטה מקפידה על התנאי של‬ ‫לימוד קורס האתיקה‪" .‬אסרו על הסטודנטים באופן‬ ‫מוחלט לגעת בחיות‪ ,‬מאחר שלא עברנו את קורס‬ ‫האתיקה"‪ ,‬היא מציינת‪.‬‬ ‫"האוניברסיטה לא פועלת על‪-‬פי נהלים אלא‬ ‫על‪-‬פי חוק"‪ ,‬קובע פרופ' ארקין‪" .‬חס וחלילה שכל‬ ‫מוסד יחליט על דעת עצמו איך עושים ניסויים‪.‬‬ ‫אנחנו עובדים לפי הנהלים המחמירים ביותר‬ ‫בעולם‪ ,‬והכפפנו את עצמנו אליהם‪ .‬אנחנו ומכון‬ ‫ויצמן אלה המוסדות היחידים בארץ שעומדים‬ ‫בסטנדרטים האלה"‪ .‬לגרסתו‪ ,‬חוקר אינו יכול‬ ‫לעשות ניסוי בבעלי חיים‪ ,‬אלא אם קיבל הרשאה‬ ‫לכך‪" .‬ללא הסבר פרטני ומדויק מה אתה הולך‬ ‫לעשות ולמה‪ ,‬לא תקבל אישור לערוך ניסוי"‪.‬‬ ‫עוז מתארת גם היא טיפול מוקפד מאוד בבעלי‬ ‫החיים והשתדלות לגרום למינימום של סבל‪" .‬כל‬ ‫שלב בתהליך עובר בוועדות האתיקה‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫וטרינר מאשר את כל הניסויים ומוודא שגורמים‬ ‫כמה שפחות סבל ולכמה שפחות חיות‪ .‬אין סיבה‬ ‫לפגוע במיליון עכברים אם אפשר להשתמש רק‬ ‫בשניים"‪ .‬עוז מוסיפה כי העובדים של בתי החיות‪,‬‬ ‫שבהם גרים בעלי החיים כשהם אינם במעבדה‪,‬‬ ‫מוודאים ללא הרף שאף אחד לא שכח להשאיר‬ ‫לבעל החיים שלו הוא אחראי מספיק אוכל ומים‬ ‫לפני היציאה לסופי שבוע‪ .‬במעבדות גם מטפלים‬ ‫בחיות חולות‪ ,‬מחליפים כלובים כשצריך ומוודאים‬ ‫שיש לבעלי החיים את כל צורכיהם‪.‬‬ ‫חוקי ה‪ ,NRC-‬יש לציין‪ ,‬דנים אך ורק בבעלי‬ ‫חוליות כחיות מעבדה‪ .‬לגבי חיות הנחשבות נחותות‬ ‫מחולייתנים‪ ,‬כמו זבובים לדוגמה‪ ,‬לא קיימות‬ ‫הנחיות ‪ -‬לא בישראל ולא בארצות הברית‪" .‬ההבדל‬ ‫הוא סנטימנטלי"‪ ,‬אומר ארקין‪" ,‬לכן כשאנחנו‬ ‫דורכים על ג'וק זה לא נורא‪ ,‬אבל להכאיב לחתול‬ ‫זה כן‪ .‬זה עניין אבולוציוני‪ ,‬ככל שבעל החיים יותר‬ ‫דומה לנו כך זה כואב לנו יותר"‪.‬‬ ‫ה' בסיון תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪3.6.2014‬‬

‫‪17‬‬

‫מגזין‬ ‫בזמן שהמודעות הציבורית לזכויות בעלי חיים נמצאת בעלייה חדה‪ ,‬נדמה שלפחות‬ ‫באוניברסיטה העברית הן נשארו מאחור סטודנטים נאלצים לקחת חלק פעיל‬ ‫בניסויים בחיות המוחזקות במעבדה‪ ,‬שנחיצותם מוטלת בספק בעוד שחלקם תוהים‬ ‫אם הדבר מוסרי וחיוני‪ ,‬מתעקשים אנשי מקצוע שזו הדרך היחידה ללמוד על מחלות‬ ‫ולפתח להן תרופות תחקיר מיוחד‪ :‬על ההבדל בין צורכי הוראה לצורכי מחקר ועל‬ ‫ההבחנה הסנטימנטלית שבין קוף לזבוב‬

‫יעל וינר‬

‫"‬

‫מבין כל המוסדות בישראל‪ ,‬האוניברסיטה‬ ‫העברית היא המוסד שעושה הכי הרבה ניסויים‬ ‫בהכי הרבה בעלי חיים"‪ .‬כך קובעת ענת רפואה‪,‬‬ ‫מנהלת עמותת "מאחורי דלתות המעבדה" הפועלת‬ ‫למען זכויות בעלי‪-‬החיים המשמשים לניסויים‬ ‫במעבדות בישראל‪ .‬חזון העמותה הוא הפסקה‬ ‫מוחלטת של הניסויים בבעלי‪-‬חיים בכל המעבדות‬ ‫בישראל‪ ,‬ובכללן מעבדות האוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫ביולי ‪ 2002‬הגישו "העמותה למען מדע מוסרי"‬ ‫ועמותת "תנו לחיות לחיות" עתירה לבג"צ נגד‬ ‫הניסויים המתבצעים בקופים באוניברסיטה‬ ‫העברית‪ .‬טענתם היתה שהניסויים נעשים בניגוד‬ ‫לנהלים ותוך כדי התעללות קשה בקופים‪ .‬כיום‪,‬‬ ‫יותר מעשור לאחר מכן‪ ,‬הניסויים הללו עדיין לא‬ ‫הופסקו ונדמה שהכרחי לבחון בשנית את נחיצותם‪,‬‬ ‫את מידת אכזריותם ואת האפשרות לצמצמם‬ ‫דרסטית את הסבל שחווים בעלי החיים‪.‬‬

‫תיאורטי‪ ,‬לא יישומי‬ ‫רפואה מעידה כי בעוד שבכל הארץ קיימת‬ ‫הפחתה גדולה בניסויים בבעלי חיים בכיתות‬ ‫הלמידה ‪ -‬ניסויים שלדבריה אינם הכרחיים ‪-‬‬ ‫הרי שהאוניברסיטה העברית דווקא מציגה גישה‬ ‫שמרנית בנושא‪ .‬למעשה‪ ,‬היא היחידה מבין‬ ‫המוסדות שכמעט שאינה דואגת להפחית בניסויים‬ ‫אלה‪ .‬לטענת רפואה‪ ,‬הניסויים אינם הכרחיים מכיוון‬ ‫שכיום ישנן שיטות לימוד אלטרנטיביות שיכולות‬ ‫להשיג את אותן מטרות פדגוגיות‪ ,‬כמו סרטוני וידאו‬ ‫או תוכנות מחשב שבהן הסטודנט יכול לבצע ניסוי‬ ‫בהדמיה של חיה על המסך‪.‬‬ ‫"בשנה השלישית ללימודים ערכנו ניסוי עם‬ ‫‪16‬‬

‫‪3.6.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫ה' בסיון תשע"ד‬

‫"האוניברסיטה העברית‬ ‫היא המוסד שעושה הכי‬ ‫הרבה ניסויים בהכי הרבה‬ ‫בעלי חיים"‪.‬‬ ‫ענת רפואה‪ ,‬מנהלת‬ ‫עמותת "מאחורי‬ ‫דלתות המעבדה"‬ ‫חולדות"‪ ,‬משתפת נועה זיו )‪ ,(26‬סטודנטית שנה ה'‬ ‫לרפואה‪" .‬הן היו חיות במהלך הניסוי‪ ,‬כדי שנראה‬ ‫את התפקוד של המערכות שלהן‪ ,‬ונהרגו במהלכו‬ ‫כתוצאה ממנו"‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬זיו מדגישה שהחולדות‬ ‫היו תחת הרדמה לאורך כל הניסוי ולא חשו כל‬ ‫כאב‪" .‬היו סטודנטים שלא הסכימו להשתתף בניסוי‬ ‫מטעמי אידיאולוגיה‪ .‬לאחר ויכוחים ארוכים עם‬ ‫צוות ההוראה ויתרו להם ונתנו להם לעשות משהו‬ ‫אחר במקום"‪ ,‬היא מספרת‪.‬‬ ‫לדברי זיו‪ ,‬דיונים רבים התקיימו בין הסטודנטים‬ ‫בשאלת הכרחיות הניסויים‪" .‬מצד אחד קיימות‬ ‫מערכות ממוחשבות שניתן להשתמש בהן‪ ,‬כפי‬ ‫שעובדים באוניברסיטת תל‪-‬אביב"‪ ,‬היא מסבירה‪.‬‬ ‫"אך במערכות האלה אי‪-‬אפשר ממש לראות את‬ ‫הפעילות הפיזיולוגית בזמן אמת‪ ,‬יש להן חסרונות‪.‬‬ ‫אגודת הסטודנטים בעין כרם עוסקת בנושא הזה‬ ‫גם היא‪ ,‬ויכול להיות שתחליט לפעול להפסקת‬ ‫הניסויים הללו"‪.‬‬ ‫פרופ' שי ארקין‪ ,‬ראש הרשות למחקר‬ ‫ופיתוח של האוניברסיטה העברית‪ ,‬מבהיר כי‬

‫בשנים האחרונות דווקא חלה הפחתה בניסויים‬ ‫באוניברסיטה‪" .‬הורדנו את זה למינימום של‬ ‫המינימום‪ ,‬בראש ובראשונה בשל העלות‪ .‬חשוב‬ ‫להבין שניסויים בבעלי חיים זה דבר מאוד יקר"‪,‬‬ ‫הוא מסביר‪ .‬לטענתו‪ ,‬גם אם מתעלמים לרגע מהסבל‬ ‫הנגרם לבעלי החיים‪ ,‬השיקול הכספי היה מביא‬ ‫להפסקת הניסויים הללו‪" .‬מצד שני"‪ ,‬הוא מסתייג‪,‬‬ ‫"אני לא הייתי מעוניין שרופא או וטרינר יטפל בי או‬ ‫בכלבי‪ ,‬כשהדבר היחיד שהוא ראה אי פעם זו תוכנה‬ ‫של מיקרוסופט על המחשב"‪.‬‬ ‫מלבד שימוש בחיות לצורכי הוראה‪ ,‬הדעות‬ ‫חלוקות גם באשר לחשיבות הניסויים לצורכי מחקר‪.‬‬ ‫רפואה מספרת כי הרוב המוחלט של הניסויים‬ ‫לצורכי מחקר באוניברסיטה העברית הם בתחום‬ ‫שנקרא ״מחקר בסיסי״‪ ,‬כלומר מחקר שמטרתו‬ ‫לענות על שאלות ועל תאוריות שמעלים מדענים‪,‬‬ ‫שאינן נוגעות ישירות לפיתוח תרופות‪ .‬הדבר עומד‬ ‫בניגוד למחקר יישומי‪ ,‬שעוסק באופן ממוקד בפיתוח‬ ‫של תרופות ספציפיות‪ .‬לטענת רפואה‪ ,‬כל הניסויים‬ ‫באוניברסיטה העברית הם מחקר בסיסי שמטרתו‬ ‫היא העשרת הידע וסיפוק הסקרנות‪.‬‬

‫בעל זבוב‬ ‫א' )‪ ,(27‬סטודנטית שנה ג' למדעי הרפואה‪,‬‬ ‫מציגה גישה אחרת לניסויים בבעלי חיים‪ .‬היא‬ ‫עובדת במקביל ללימודיה באחת ממעבדות‬ ‫האוניברסיטה‪ ,‬שם היא לוקחת חלק בניסויים‬ ‫שנערכים בזבובים‪ .‬הניסוי שהיא עושה הוא שלב‬ ‫ראשוני של אפיון‪ .‬לדבריה‪ ,‬אמנם לא מדובר בחקר‬ ‫של תרופה ספציפית‪ ,‬אך בטווח הרחוק מחקר‬ ‫מסוג זה יכול להביא להבנה של מנגנונים רבים‪.‬‬

‫הישיבה החילונית בעין כרם‬ ‫מנסה לייצר פרספקטיבה‬ ‫חדשה עבור יהודים חילונים‬ ‫בישראל להתעמקות בחלק‬ ‫מסוים בשורשיהם התרבותיים‪,‬‬ ‫שלאורך השנים חמקו מידם‬ ‫מאי אלו סיבות‬

‫התחנה והן לובשות אופי מעט שונה‪ ,‬פחות "גבוה"‬ ‫ויותר אנרגטי‪ .‬במהלך חודש מאי‪ ,‬נערכו מדי יום‬ ‫שישי אירועי "קבלת שבת מוזיקלית"‪ ,‬בהובלת‬ ‫מוזיקאים וזמרים המבצעים מוזיקה המושפעת‬ ‫בעיקר מן הפיוט היהודי‪ .‬מעניין גם לציין‪ ,‬שמתחם‬ ‫התחנה נמצא תחת ביקורת מסוימת‪ ,‬כמרחב בילוי‬ ‫פתוח בשבת ‪ -‬מחזה נדיר למדי בירושלים‪.‬‬

‫אוקסימורון בעין כרם‬ ‫עוד עוף מוזר אך מרתק בנוף הירושלמי הוא‬ ‫הישיבה החילונית בעין כרם‪ .‬עצם המונח ישיבה‬ ‫חילונית נשמע כמו סתירה עמוקה במושגים‪.‬‬ ‫בתנ"ך האתאיסטי הלא רשמי ‪ -‬ויקיפדיה ‪ -‬ישיבה‬ ‫מוגדרת כ"מוסד ללימוד תורה ומגוון תחומיה לפי‬ ‫המסורת היהודית"‪ .‬זה לא נשמע חילוני במיוחד‪.‬‬ ‫אבל הישיבה החילונית‪ ,‬שלוחה של ארגון "בינ"ה"‬ ‫הארצי‪ ,‬מתקיימת בדיוק בתוך המתח הזה‪.‬‬ ‫בינ"ה‪" ,‬בית היוצר לנשמת האומה"‪ ,‬הוקמה‬ ‫ב‪ ,1996-‬לאחר רצח רבין‪ ,‬ומפעילה שלוחות ברחבי‬ ‫הארץ‪ ,‬ביניהן מכינה קדם צבאית בדרום תל אביב‪.‬‬ ‫השלוחה הירושלמית קמה ב‪ .2010-‬באתר הישיבה‪,‬‬ ‫מטרת הקמת הישיבה מוגדרת כ"ניסיון לקחת חלק‬ ‫בשינוי המארג החברתי של ירושלים בהפיכתה‬ ‫למרכז תרבותי יהודי פלורליסטי יוצר ותוסס‬ ‫וכמקור השראה והשפעה לקהילות יהודיות ברחבי‬ ‫העולם"‪.‬‬ ‫תלמידי הישיבה הם צעירים בגיל ‪ 20‬פלוס‪,‬‬ ‫רובם חילונים יהודיים‪ ,‬שבמשך ארבעה חודשים‬ ‫של מגורים משותפים עוסקים בלימוד מקורות‬ ‫יהודיים ואוניברסאליים‪ ,‬יצירה וכתיבה‪ ,‬ובפעילות‬ ‫חברתית ותרבותית ברחבי ירושלים‪ ,‬הנעה החל‬ ‫משיפוץ דירות בקרית יובל וכלה בערבי לימוד‬

‫ומוזיקה בפאבים במרכז העיר‪ .‬מעניין לציין שגם‬ ‫הישיבה ממוקמת במרחב חילוני מאוד‪ ,‬עין כרם ‪-‬‬ ‫מוקד היסטורי של צרכנות פנאי ירושלמית בשבת‪.‬‬ ‫יש משהו כמעט פואטי בחזרה למקורות בלב אזור‬ ‫שנחשב לחממה של התרסה חילונית‪.‬‬ ‫הישיבה‪ ,‬בדומה למוסדות אחרים העוסקים‬ ‫בהתחדשות יהודית‪ ,‬מנסה לייצר פרספקטיבה‬ ‫חדשה עבור יהודים חילונים בישראל להתעמקות‬ ‫בחלק מסוים בשורשיהם התרבותיים‪ ,‬שלאורך‬ ‫השנים חמקו מידם מאי אלו סיבות‪ ,‬בין שמתוך‬ ‫התעלמות בוטה של מערכת החינוך הממלכתית‬ ‫מטקסטים יהודיים שנכתבו בעידנים בהם לא‬ ‫הייתה ריבונות יהודית‪ ,‬ובין שמתוך רתיעה חברתית‬ ‫ואישית להתקרב למשהו שיושב מחוץ "לטריטוריה‬ ‫החילונית"‪.‬‬

‫בית מדרש מתחדש‬ ‫אם כן‪ ,‬נראה כי חלק גדול מהתופעה מתרכז‬ ‫ברצון להפיח חיים‪ ,‬כלומר לחדש פרקטיקות‬ ‫וטקסטים הרחוקים מהישג ידם של חילונים‪ ,‬בין‬ ‫שהסיבה לכך היא תווית דתית ממנה הם מנסים‬ ‫להתרחק ובין שהיעדר מוחלט שלהם מהשיח‪.‬‬ ‫שלומי פרלמוטר‪ ,‬רכז תכנים בבית המדרש "אלול"‬ ‫להתחדשות יהודית‪ ,‬טוען כי "המקורות האלו‬ ‫שייכים לחילונים בדיוק כמו לדתיים‪ ,‬הם מהווים‬ ‫בסיס שווה לתרבות המשותפת של כולנו‪ .‬יש לחינוך‬ ‫הממלכתי בעיה עם המקורות שהגיעו אחרי התנ"ך‪,‬‬ ‫ואכן נוצרת בורות גדולה בקרב יוצאי החינוך‬ ‫הממלכתי‪ .‬זה באמת חבל"‪.‬‬ ‫"אלול" הוא אחד השחקנים הוותיקים בזירת‬ ‫היהדות המתחדשת בירושלים ובארץ‪ .‬הוא הוקם‬ ‫לפני ‪ 25‬שנה על ידי מוטי בראור וח"כ רות קלדרון‪.‬‬

‫תרבות‬

‫"כאדם חילוני‪ ,‬אני רואה‬ ‫במקורות שורשים תרבותיים‪,‬‬ ‫כמו שכל יווני מכיר את‬ ‫המיתולוגיה וכל אנגלי קורא‬ ‫שייקספיר‪ .‬אלו לא בהכרח‬ ‫בסיסים אמוניים‪ ,‬אלא גם‬ ‫שורשים לשוניים ותרבותיים"‬ ‫שלומי פרלמוטר‪,‬‬ ‫רכז תכנים בבית המדרש‬ ‫"אלול" להתחדשות יהודית‬ ‫"אלול יוצא מהמחלוקת בין בית הלל ובית שמאי‪,‬‬ ‫'אלו ואלו דברי אלוהים חיים'"‪ ,‬מסביר פרלמוטר‪.‬‬ ‫החשיבה הפלורליסטית הזו עומדת בלב העשייה של‬ ‫"אלול"‪ ,‬כאשר פעילותו המרכזית היא דרך "בית‬ ‫המדרש המתחדש"‪ ,‬בו לומדים יהודים חילונים‪,‬‬ ‫דתיים וכל מי שבאמצע‪.‬‬ ‫"אנחנו עוסקים בלימוד תורה ומקורות ישראל ‪-‬‬ ‫'ארון הספרים היהודי'‪ :‬תנ"ך‪ ,‬מדרש‪ ,‬תלמוד‪ ,‬הלכה‪,‬‬ ‫פילוסופיה של ימי הביניים‪ ,‬חסידות‪ ,‬כתיבה עברית‬ ‫חדשה וכתבי הציונות"‪ ,‬מפרט פרלמוטר‪" .‬אנחנו‬ ‫מעמיקים בלימוד מקורות שמשותפים לכולנו‪,‬‬ ‫דתיים‪ ,‬חילונים‪ ,‬ימנים ושמאלנים"‪ ,‬הוא ממשיך‪,‬‬ ‫ומונה בנוסף גם ספרות עולמית וכתיבה אקדמית‬ ‫עולמית‪ ,‬דוגמת פסיכולוגיה‪ ,‬יצירה עכשווית‬ ‫ופילוסופיה‪.‬‬ ‫פרלמוטר מסביר כי הלימוד הוא לא עמוד‬ ‫התווך היחידי של הפעילות‪ ,‬וכי חלק חשוב מהפיכת‬ ‫העיסוק ביהדות לרלוונטי הוא המפגש בין דתיים‬ ‫וחילונים וקיום דיאלוג ביניהם בנושאים שעל סדר‬ ‫היום‪" .‬לימוד בבית המדרש התקיים לאור האירועים‬ ‫הפוליטיים שהסעירו את הארץ בשנים האחרונות ‪-‬‬ ‫האינתיפאדות‪ ,‬רצח רבין‪ ,‬ההתנתקות‪ .‬הם השפיעו‬ ‫והעמיקו את הקריאה שלנו במקורות"‪.‬‬ ‫האלמנט השלישי לעבודת בית המדרש הוא‬ ‫אורח הלמידה‪ ,‬שממוקד ביצירה רב‪-‬תחומית‪,‬‬ ‫כאמצעי ללמידה ולהבנה מעמיקה של הטקסטים‪.‬‬ ‫את אירועי סיום השנה בבית המדרש פרלמוטר‬ ‫מתאר כ"מפגש בין בצלאל‪ ,‬תיאטרון חזותי וחוגי‬ ‫כתיבה"‪ .‬במקביל לבית המדרש המרכזי‪ ,‬מפעילים‬ ‫ב"אלול" סדנאות שוטפות‪ ,‬סיורים בשיתוף עם‬ ‫החברה להגנת הטבע ופרויקטים מוזיקליים‬ ‫בהשראת המקורות‪.‬‬ ‫"אני מכנה את 'אלול' 'המכון לחקר הקבלה'‬ ‫ בית מדרש החוקר את אפשרות הקבלה‪ ,‬מה‬‫אפשר לקבל ומה אפשר לקחת מהמקורות שלנו‪,‬‬ ‫וגם את הקבלה ההדדית בין החילונים והדתיים"‪,‬‬ ‫מסביר פרלמוטר‪" .‬בית המדרש הוא מעורב‪ ,‬שוויוני‬ ‫ומשותף‪ .‬כל אחד מתייחס ללימוד ולמקורות בצורה‬ ‫שונה‪ ,‬וזה מה שמפרה‪.‬‬ ‫"אני רואה במקורות האלו מקורות להשראה‬ ‫תרבותית‪ ,‬בעוד שהאדם הדתי יראה בהם הוראה‬ ‫אלוהית מחייבת‪ .‬כאדם חילוני‪ ,‬אני רואה במקורות‬ ‫שורשים תרבותיים‪ ,‬כמו שכל יווני מכיר את‬ ‫המיתולוגיה וכל אנגלי קורא שייקספיר‪ .‬אלו לא‬ ‫בהכרח בסיסים אמוניים‪ ,‬אלא גם שורשים לשוניים‬ ‫ותרבותיים‪ ,‬המהווים בסיס רחב עם אלמנטים‬ ‫פסיכולוגיים‪ ,‬פוליטיים ופילוסופיים שרלוונטיים‬ ‫מאוד לימינו"‪.‬‬ ‫ה' בסיון תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪3.6.2014‬‬

‫‪21‬‬

‫תרבות‬

‫רוח חדשה‬

‫מסיבות במקום טקסים‪ ,‬ויכוחים ערים על‬ ‫חז"ל וכיפה עם צבעי קבוצת הספורט האהובה‬ ‫מי אמר שיהדות וחילוניות הן שתי דרכי‬ ‫חיים מנוגדות? תנועות להתחדשות יהודית‬ ‫הולכות ומתרבות בעיר הקודש‪ ,‬מצחצחות‬ ‫את האבק מעל ארון הספרים היהודי ומציעות‬ ‫אלטרנטיבה למבט על דת ותרבות יש מניין?‬

‫ענת זלצברג‬ ‫צמד המילים "התחדשות יהודית" מציף בשנים‬ ‫האחרונות את העולם התרבותי ואת שיחות הסלון‬ ‫בירושלים‪ .‬תיקוני ליל שבועות שהתקיימו בשבוע‬ ‫שחלף ממחישים את מה שמחבר בין החדש והישן‪:‬‬ ‫שימוש באירוע מסורתי שבו לומדים במשך לילה‬ ‫שלם מתוך ארון הספרים היהודי ‪ -‬והפיכתו‬ ‫לפלטפורמה לדיונים עדכניים‪ ,‬המחברים בין‬ ‫היהדות לבין סוגיות רלוונטיות‪ .‬ובסוף‪ ,‬כמובן‪,‬‬ ‫מסיבה טובה לקינוח‪.‬‬ ‫נראה כי היהדות מתחדשת מכל פינה ‪ -‬היא‬ ‫"מתחדשת" על קירות העיר‪ ,‬בחדשות‪ ,‬בשיחות‬ ‫בין חברים ואפילו בוועדות הכנסת‪ .‬האם מדובר‬ ‫בפופוליזם ממוסחר? הרי נראה שמאז שמדונה‬ ‫קשרה את החוט האדום על היד באזור שנת‬ ‫‪ ,2004‬ה"שימוש" החילוני ביהדות ‪ -‬מיסטית או‬ ‫טקסטואלית ‪ -‬הפך לאקססורי נחשק‪ .‬ואולי‪ ,‬מספיק‬ ‫להביט במי שנדבק בחיידק‪ ,‬ולכל הפחות להסתקרן‪.‬‬

‫בין התנ"ך לפלמ"ח‬ ‫ההתחדשות היהודית היא תנועה מעניינת‬ ‫ומורכבת‪ ,‬ולמראית עין ‪ -‬רבת סתירות‪ .‬היא נעה בין‬ ‫אורח חיים חילוני ולא דתי‪ ,‬להתקרבות לשורשים‬ ‫תרבותיים‪-‬יהודיים דתיים מטבעם‪ .‬החידוש שבה‬ ‫הוא בשינוי הפרספקטיבה על העתיק ועל הקיים‪:‬‬ ‫התעמקות ב"ארון הספרים היהודי" מנקודת מבט‬ ‫תרבותית ולא בהכרח אמונית‪ .‬חשוב לציין שהמונח‬ ‫"טקסטים דתיים" מתייחס למגוון רחב בהרבה של‬ ‫תכנים מאלו שאליהם נחשפים רוב בוגרי החינוך‬ ‫הממלכתי‪ .‬בוגרי תיכון שאינו דתי יגלו כי הם‬ ‫סובלים מפער עצום בהשכלה בנוגע לכתיבה יהודית‬ ‫ועברית בתקופה שבין התנ"ך לפלמ"ח ‪ -‬פער‬ ‫ששיעורי התושב"ע בכיתה ח' לא הצליחו להשלים‪.‬‬ ‫כהתחלה‪ ,‬כדאי להבהיר ש"ההתחדשות‬ ‫‪20‬‬

‫‪3.6.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫ה' בסיון תשע"ד‬

‫היהודית" לא חדשה כמו שנדמה לנו‪ .‬לימוד חילוני‬ ‫של טקסטים דתיים‪-‬יהודיים מתקיים באופן ממוסד‬ ‫בארץ מאז שנות השבעים‪ .‬ד"ר גלעד מאירי‪ ,‬משורר‬ ‫וחוקר ספרות‪ ,‬מזהה את השורשים של מה שאנחנו‬ ‫מכנים היום "התחדשות יהודית" בתקופה מוקדמת‬ ‫בהרבה‪" .‬התחדשות היהודית זה מונח היסטורי"‪,‬‬ ‫הוא מסביר‪" ,‬אפשר לומר שתור הזהב בספרד היה‬ ‫עידן של התחדשות יהודית ‪ -‬שירת חול וספר הזוהר‪,‬‬ ‫למשל‪ .‬שם אנחנו רואים את ההתחלה של מה שאני‬ ‫מכנה ניו אייג' יהודי ‪ -‬יהדות מעורבת"‪.‬‬ ‫לפי ד"ר מאירי‪ ,‬האינטראקציה בין חילוניות‬ ‫ותרבות דתית קיבלה אופי ייחודי לאחר הקמת‬ ‫המדינה‪ ,‬בעקבות הדיאלוג בין היהדות החילונית‪,‬‬ ‫אך האורתודוקסית בטבעה בישראל‪ ,‬לבין היהדות‬ ‫הפרוגרסיבית שמחוצה לה‪" .‬עם הקמת המדינה‪,‬‬ ‫האינטראקציה בין היהודים בישראל ובין יהדות‬ ‫ארצות הברית יצרה נחשול מעניין‪ .‬התחלנו לראות‬ ‫כאן ביטויים של ייחוד האדם דרך אמצעים דתיים‪,‬‬ ‫כמו כיפות שמסמלות אהדה לקבוצת כדורגל"‪,‬‬ ‫הוא מדגים‪" .‬יש פה שילוב בין הסמל היהודי לבין‬ ‫חשיבה חילונית‪ ,‬כמעט רומית‪ ,‬של אוהדי ספורט"‪.‬‬ ‫ד"ר מאירי ממשיך ומסביר שההתחדשות‬ ‫הסמלית לא נעצרת בחנויות הכיפות במדרחוב‬

‫"אין ספק שיש ביקוש לתרבות‬ ‫יהודית גבוהה במרחב החילוני‬ ‫וגם יש היצע איכותי‪ ,‬אבל אנחנו‬ ‫עוד בתחילת הדרך מבחינת‬ ‫יצירת הבמה הראויה לכך"‬ ‫ד"ר גלעד מאירי‪,‬‬ ‫משורר וחוקר ספרות‬

‫בן יהודה‪" .‬מה שאנחנו רואים היום מסביבנו זו‬ ‫התחדשות יהודית פופית"‪ ,‬הוא מדייק‪" ,‬משהו‬ ‫שמחלחל לתרבות המיינסטרימית הכללית‪.‬‬ ‫הפיוטים המולחנים מבית הרוקרים האהובים עלינו‪,‬‬ ‫שממשיכים את דרכו של קרליבך משנות השבעים‪,‬‬ ‫הם דוגמה טובה לכך‪ .‬והתהליך הוא דו‪-‬כיווני‪ :‬שירה‬ ‫חילונית מחלחלת לתוך בתי‪-‬הכנסת הרפורמים‬ ‫כטקסט דתי"‪.‬‬

‫קבלו אותה‬ ‫במסגרת המעורבות והעניין שלו בהתחדשות‬ ‫היהודית על גווניה‪ ,‬ד"ר מאירי הנחה והוביל מספר‬ ‫אירועים בקיץ האחרון במתחם התחנה הראשונה‬ ‫במושבה הגרמנית‪ .‬במשך מספר שבועות‪ ,‬מאירי‬ ‫הנחה קבלות שבת ציבוריות‪ ,‬לצד מוזיקאים ואמנים‬ ‫אחרים‪ .‬קבלות השבת נועדו להעניק משמעות‬ ‫תרבותית נגישה לרגע כניסת השבת עבור הציבור‬ ‫הרחב‪ .‬כיום‪ ,‬יחסו לאירועים האלו‪ ,‬שהתקיימו‬ ‫בראשית דרכו של המתחם‪ ,‬הוא יותר אמביוולנטי‪.‬‬ ‫"במתחם התחנה היה ניסיון להציג תרבות‬ ‫גבוהה יהודית"‪ ,‬הוא אומר‪" .‬זה בעצם המשך של‬ ‫תהליך שמינהל קהילתי גינות העיר התחיל בו מול‬ ‫מוזיאון הטבע במושבה הגרמנית לפני כמה שנים‪.‬‬ ‫כשנפתח מתחם התחנה‪ ,‬קבלות השבת הקבועות‬ ‫מהמוזיאון עברו דירה לשם‪ .‬בתחנה האווירה שונה‪.‬‬ ‫מצד אחד‪ ,‬האירוע נגיש בהרבה‪ ,‬אבל חלק מהתוכן‬ ‫יכול לפעמים ללכת לאיבוד‪ .‬קצת כמו הנחת תפילין‬ ‫בתחנה המרכזית ‪ -‬ההקשר משפיע‪ .‬אין ספק שיש‬ ‫ביקוש לתרבות יהודית גבוהה במרחב החילוני‪ ,‬וגם‬ ‫יש היצע איכותי‪ ,‬אבל אנחנו עוד בתחילת הדרך‬ ‫מבחינת יצירת הבמה הראויה לכך"‪.‬‬ ‫קבלות השבת ממשיכות להתקיים במתחם‬

‫תרבות‬

‫תעתועי מציאות‬ ‫בתערוכת רישומים חדשה שעלתה‬ ‫בגלריית "ברבור" בנחלאות‪ ,‬מאתגר‬ ‫יונתן צופי‪ ,‬בוגר המחלקה לאמנות‬ ‫בבצלאל‪ ,‬את תפיסת המציאות‬ ‫האישית של כל אחד מצופיו‬ ‫"אנחנו חושבים שאנו חיים בתוך‬ ‫מציאות קונקרטית שמוכתבת‬ ‫באופן ברור‪ .‬אבל אם נסתכל על‬ ‫דברים מאוד יסודיים ביומיום שלנו‪,‬‬ ‫נבין שכל האמונות שלנו מורכבות‬ ‫מהנחות שאנו לא טורחים לבדוק"‬ ‫אביגיל אביכזר‬ ‫"תערוכה בעלת נוכחות חידתית ואף הזויה"‪ .‬צילום‪ :‬יח"צ‬

‫בחודש האחרון מוצגת בגלריית "ברבור"‬ ‫בנחלאות תערוכה ייחודית ומאתגרת בשונותה‪.‬‬ ‫"אחיזת מציאות" היא תערוכת רישום הטומנת‬ ‫בחובה פילוסופיית חיים‪ ,‬שמהווה תערוכת יחיד‬ ‫ראשונה עבור יונתן צופי )‪ ,(30‬בוגר המחלקה‬ ‫לאמנות בבצלאל‪.‬‬ ‫כיצד נבחר השם לתערוכה?‬ ‫"מבחינתי כל עבודה היא ניסיון לטשטש את‬ ‫האחיזה של אנשים במציאות‪ .‬אנחנו חושבים שאנו‬ ‫חיים בתוך מציאות מאוד קונקרטית שמוכתבת לנו‬ ‫באופן מאוד ברור‪ .‬אבל אם נסתכל על דברים מאוד‬ ‫יסודיים בחיים‪ ,‬ביומיום שלנו‪ ,‬נבין שזה בעצם שם‬ ‫רק כי אנחנו רוצים להאמין בזה‪ .‬כל האמונות של‬ ‫החיים שלנו מורכבות מהנחות שאנו לא טורחים‬ ‫לבדוק"‪.‬‬ ‫למשל?‬ ‫"אני בן ואת בת‪ .‬כל מה שנלווה לזה ‪ -‬לא קשור‬ ‫לזה‪ .‬או‪ ,‬למשל‪ ,‬את סטודנטית וזה גוזר על החיים‬ ‫שלך חופש מסוים ומגבלות מסוימות‪ ,‬שהם שניהם‬ ‫מאוד מדומיינים אבל משפיעים עלייך‪ .‬בשבילך זו‬ ‫המציאות שלך"‪.‬‬

‫המאמץ של מונה‬ ‫גלריית ברבור נפתחה ב‪ 2005-‬כ"מקום לאמנות‬ ‫בירושלים"‪ ,‬על‪-‬ידי כמה אמנים מקומיים‪ ,‬מתוך‬ ‫רצון לאפשר במה לאמנות על סוגיה השונים‬ ‫ולנטרל את השפעתם של מניעים מסחריים‬ ‫ושיקולי טעם אישי‪ .‬לפיכך‪ ,‬פועלת הגלריה ללא‬ ‫מטרות רווח‪ .‬לאחרונה עלתה בה כאמור "אחיזת‬ ‫מציאות"‪ ,‬תערוכת רישומים שבה החומרים‬ ‫הדומיננטיים הם שניים ‪ -‬גרפיט על נייר‪ .‬בכל‬ ‫עבודה טכניקת הרישום היא אחרת באופן שבו‪,‬‬ ‫בשילוב עם "התוכן המנטלי"‪ ,‬היא מייצרת את‬ ‫הדימוי ואת המסר הסופי של היצירה‪.‬‬ ‫הרבדים עמוקים או שטחיים והגרפיט נע‬ ‫בין תנועות ומשיכות חזקות לעמומות‪" .‬אחיזת‬ ‫מציאות" היא גם חלק מהשם שניתן לאחת משתי‬ ‫העבודות הבולטות בגודלן היחסי בתערוכה‪ .‬דורון‬ ‫לבנה‪ ,‬אוצר התערוכה‪ ,‬תיאר אותה כ"בעלת‬

‫"העבודות מכילות את השאיפה שלי"‪ .‬צילום‪ :‬יח"צ‬

‫נוכחות חידתית ואף הזויה"‪" .‬העבודה 'אחיזת‬ ‫המציאות של מונה' עוסקת בציור 'הגשר היפני'‬ ‫שהוא יצר"‪ ,‬מסביר צופי‪" .‬הקרנתי את הציור שלו‬ ‫על קיר ועם חומר שהכנתי מאבקת גרפיט ומשמן‬ ‫קנולה יצרתי תערובת וציירתי עם מכחול‪ .‬בהתחלה‬ ‫גירדתי המון עפרונות אבל אז גיליתי שאפשר‬ ‫פשוט לקנות אבקת גרפיט‪ ,‬מה שחסך לי הרבה‬ ‫זמן"‪.‬‬ ‫ההעתקה יצרה אפקט שריתק את צופי‪" .‬כל‬ ‫הרעיון היה שבכל מקום שבו היתה משיכה שלו‬ ‫אני העברתי משיכה משלי במדויק‪ ,‬לפי הגודל‬ ‫והכיוון אבל בלי הצבעים‪ .‬בעצם ניטרלתי את כל‬ ‫האפקט של ההתבוננות שהוא ראה והשארתי את‬ ‫זה רק כמו אדם שעומד מול קיר‪ .‬יצרתי מעין עולם‬ ‫דו ממדי מדומיין והשארתי רק את העקבות של היד‬ ‫שלו"‪ ,‬הוא מתאר‪" .‬ניסיתי לתפוס באופן מופשט‬ ‫רק את ההיאחזות‪ ,‬את המאמץ לתפוס משהו‪ .‬בסוף‬ ‫אתה לא רואה מה הוא ראה‪ .‬רק את הניסיון שלו‬ ‫לתפוס‪ .‬את האחיזה בלי המציאות"‪.‬‬

‫אמנות כקרש הצלה‬ ‫מדי פעם נכנסים אנשים לגלריה ונעים בין‬ ‫העבודות‪ .‬ישנו דף עם הערות טנטטיביות מתהליך‬

‫העבודה‪ ,‬אותו הכין צופי למבקרים בתערוכה‪.‬‬ ‫שמות העבודות מעידים אף הם על כוונת היוצר‬ ‫ותורמים לאווירה יוצאת הדופן‪" :‬הדרך לשומקום"‪,‬‬ ‫"טיהור" ו"אינטימיות" הן רק דוגמאות ספורות‪.‬‬ ‫"'טיהור' נעשתה בטכניקה של עיפרון וקפה על‬ ‫נייר‪ ,‬כשנראה שהצבע מחוץ לעיגול שונה מזה‬ ‫שבתוכו"‪ ,‬מסביר צופי‪" .‬זה מין אפקט שהגרפיט‬ ‫עושה‪ .‬הגרפיט מייצר אפקט מאוד סטרילי"‪.‬‬ ‫בעוד שאמנים רבים מנסים ליצור מתוך‬ ‫זיכרונותיהם‪ ,‬חלומותיהם או תחושותיהם בהווה‪,‬‬ ‫יצירותיו של צופי דווקא מייצגות את שאיפותיו‪.‬‬ ‫"כל מה שאתה עושה משקף את מי שאתה‪ ,‬וכך גם‬ ‫מה שאתה לא עושה‪ .‬אני מרגיש שהרבה מהעבודות‬ ‫מגיעות ממקום מאוד מפוקס בי‪ ,‬אפילו שאני עצמי‬ ‫לא תמיד מפוקס"‪ ,‬הוא משתף‪" .‬אני לא יודע אם‬ ‫העבודות מכילות את כולי‪ ,‬אבל הן כן מכילות את‬ ‫מה שהייתי רוצה להיות‪ ,‬את השאיפה שלי"‪.‬‬ ‫היית רוצה שאדם המתבונן בתערוכה ייצא עם‬ ‫תובנה מסוימת?‬ ‫"כמובן‪ ,‬הייתי רוצה שכל חייו ישתנו‪ .‬אני‬ ‫לא חושב שאי פעם באמת הבנתי את הסיפורים‬ ‫שאני הכי אוהב ואת השירים שאני הכי אוהב‪.‬‬ ‫אלו רק פתחים להבנה שלך את עצמך‪ .‬נראה‬ ‫לי שההתבוננות בתערוכה יכולה לספק מין‬ ‫יכולת לסגל כוחות חדשים‪ .‬יש עבודה שנקראת‬ ‫'קרש הצלה'‪ .‬הרבה פעמים החיים שלנו עוברים‬ ‫והתחושה דומה לאדם הנשטף בנהר כשהמון דברים‬ ‫קורים סביבו‪ .‬ברגע שאתה מוציא את עצמך מזרם‬ ‫הנהר אתה יכול להבין מה קורה באמת‪ .‬מה שאני‬ ‫אוהב באמנות זה שהיא מעין ענף להיאחז בו‪ .‬אולי‬ ‫אתה בעצם רוצה להיסחף או לא להיסחף בכלל"‪.‬‬ ‫אנחנו יכולים להחליט לאן להיסחף?‬ ‫"שום דבר לא קורה לנו בלי שאנחנו נסכים‪.‬‬ ‫עכשיו קורים מיליארד דברים שאין לנו את‬ ‫היכולת בחושים לקלוט אותם ‪ -‬אז הם לא באמת‬ ‫קורים"‪.‬‬ ‫"אחיזת מציאות" מוצגת בגלריית "ברבור"‪ ,‬רח'‬ ‫שיריזלי ‪ 6‬בנחלאות עד תחילת חודש יוני‪.‬‬ ‫ה' בסיון תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪3.6.2014‬‬

‫‪23‬‬

‫תרבות‬

‫ריקוד מושחת‬ ‫הכרזות הקוראות לשמירה על‬ ‫צניעות האישה‪ ,‬שתלויות ברחבי‬ ‫העיר‪ ,‬לא מפריעות לעשרות‬ ‫נשים לנהור לסטודיו "ג'יי פול"‪,‬‬ ‫שבו הן לומדות להיתלות על‬ ‫עמוד תוך כדי הבלטת הישבן‬ ‫והחזה שיעור "ריקוד על עמוד"‬ ‫מציע שעה של ספורט סקסי או‬ ‫תרגול ספורטיבי של מיניות‪,‬‬ ‫בהתעלם מהקונוטציה המתבקשת‬ ‫לחשפנות אדוה דויטש הלכה‬ ‫להתנסות וחזרה עם מחשבות על‬ ‫נשיות ועם חיוך על הפנים‬ ‫"להיות סקסית זה לא דבר שחייב להיות פורנו‪ .‬אם את מרגישה טוב עם המיניות שלך‪ ,‬זה עוזר לך בכל תחום ‪ -‬באישיות ובעבודה"‪ .‬צילום‪ :‬יח"צ‬

‫אחר צהריים רגוע‪ .‬חברה ואני יורדות לשוק‬ ‫והאווירה מתחילה להשתנות‪ .‬כאילו הרחוב ידע‬ ‫שאנחנו הולכות לעסוק בסוגיית קצה לא מקובלת‬ ‫ובעלת קונוטציה רגישה במיוחד‪ .‬בעודנו מחפשות‬ ‫את הסטודיו לריקוד שאליו תכננו להגיע‪ ,‬עברנו‬ ‫בסמוך למסעדה גדולה ויוקרתית‪ .‬האווירה הייתה‬ ‫של שחרור עמוק ומוחלט‪ ,‬ובאופן אירוני‪ ,‬היו‬ ‫מחוצה לה כמה גייז ששרו את "אני ניצחתי" האדיר‬ ‫של דנה אינטרנשיונל‪.‬‬ ‫ללא ספק‪ ,‬זכינו באווירה הנכונה לכניסה‬ ‫לשיעור "ריקוד על עמוד"‪ :‬חופש‪ ,‬תשוקה‪ ,‬עוצמה‬ ‫ושחרור מיני‪ .‬בהתחלה החששות הרתיעו‪ ,‬שהרי‬ ‫שיעור מהסוג הזה דורש התמסרות מסוימת‪:‬‬ ‫התמסרות לערכים שנויים מחלוקת בתוך חדר‬ ‫עם שישה עמודים‪ ,‬שעולים מהרצפה עד לתקרה‪.‬‬ ‫התמסרות להחצנה ולהבלטה של הנתונים הנשיים‬ ‫שלך‪ ,‬למוזיקת המועדונים‪ ,‬לחדר החשוך למחצה‬ ‫ולטכניקה )הקשה מאוד‪ ,‬יש לציין(‪.‬‬

‫כמו יוגה‬ ‫מי שהביאה את בשורת לימוד הריקוד מעולם‬ ‫מועדוני החשפנות לעיר הקודש היא איילת‬ ‫פינקלשטיין )‪ ,(27‬בעלת הסטודיו "ג'יי פול" ומורה‪.‬‬ ‫"כששמעתי על ריקוד על עמוד עוד לא היה כאן‬ ‫כלום בארץ‪ ,‬אז התחלתי ללמד את עצמי"‪ ,‬היא‬ ‫מסבירה‪" .‬זה התחיל כשיעורים פרטיים‪ ,‬ובחודש‬ ‫יוני בשנה שעברה הגדלנו את הסטודיו כי היה‬ ‫ביקוש גבוה"‪ .‬בתל‪-‬אביב ישנם ארבעה מרכזים‬ ‫שמקיימים שיעורי ריקוד כאלה‪ ,‬ובחיפה‪ ,‬בבאר‬ ‫שבע ובירושלים אחד בלבד‪" .‬אפשר להופיע עם זה‬ ‫ויש תחרויות‪ ,‬אבל אפשר גם לעשות את זה בשביל‬ ‫עצמך"‪ ,‬מסבירה פינקלשטיין‪" .‬זה קצת כמו יוגה"‪.‬‬ ‫על אף שפינקלשטיין משווה בינו לבין סגנונות‬ ‫מחול וספורט אחרים‪ ,‬ריקוד על עמוד עדיין‬ ‫מצטייר כעוף מוזר‪ ,‬גם בדימוי שלו וגם בטכניקה‪.‬‬ ‫אין ספק שהוא מהווה פעילות גופנית‪ ,‬ויעידו על‬

‫כך השרירים התפוסים של הבוקר למחרת‪ .‬אולם‪,‬‬ ‫באף סגנון ספורט או מחול אחר לא תמצאו הנחיות‬ ‫להבליט טוסיק החוצה‪ ,‬להוציא חזה ולהדגיש‬ ‫את המותן‪ .‬להפך‪ ,‬כל ענף מחול מקצועי יודע‬ ‫שזו פוזיציית גוף מאוד לא בריאה‪ ,‬וכי רקדנים‬ ‫מקצועיים חייבים לרקוד עם האיברים מכונסים‬ ‫פנימה‪ ,‬על מנת לשמור על הגוף ועל עמוד השדרה‪.‬‬

‫"יש לי תלמידה חרדית‪ ,‬בת ‪ 30‬עם‬ ‫חמישה ילדים‪ .‬היא באה כפופה‬ ‫ועטופה בשכבות בגדים‪ ,‬כך שבקושי‬ ‫ראו אותה‪ .‬לאט לאט היא התחילה‬ ‫ללכת זקוף ולהיות יותר בטוחה‬ ‫בעצמה‪ .‬מפתיע לגלות שהחיבור‬ ‫למיניות ולנשיות והחיפוש אחר ביטחון‬ ‫עצמי ותחושה נינוחה עם הגוף הם‬ ‫יעדים וחלומות שמשותפים לכולן"‪.‬‬ ‫איילת פינקלשטיין )‪ ,(27‬בעלת‬ ‫הסטודיו "ג'יי פול" ומורה‬ ‫נוסף על הפער הבריאותי‪ ,‬אי אפשר להימנע‬ ‫מההשוואה לעולם הפורנו‪ ,‬לשוק הבשר ולמועדוני‬ ‫החשפנות‪" .‬מי שבאה ואומרת לי שהיא רוצה‬ ‫להיות חשפנית‪ ,‬אני מיד מבהירה לה שהמקום שלה‬ ‫לא פה"‪ ,‬אומרת פינקלשטיין‪" .‬אנחנו רוצות לבנות‬ ‫ביטחון עצמי‪ ,‬ואני חושבת שלהיות סקסית זה לא‬ ‫דבר שחייב להיות פורנו‪ .‬אישה היא מינית‪ .‬אם את‬ ‫מרגישה טוב עם המיניות שלך‪ ,‬זה עוזר לך בכל‬ ‫תחום ‪ -‬באישיות ובעבודה"‪.‬‬

‫חזק במגזר‬ ‫פמיניסטי או לא? תלוי את מי שואלים‪.‬‬ ‫פינקלשטיין מתעקשת שהסטיגמה אינה במקומה‪.‬‬ ‫"מדי פעם אומרים לי שזה מקטין נשים אבל‬ ‫לאחרונה אני מקבלת פידבק מאוד חיובי‪ ,‬ואנשים‬

‫מבינים שזה לא רק לחשפניות‪ .‬נראה לי שזה מאוד‬ ‫פרימיטיבי לחשוב ככה"‪ ,‬היא טוענת‪" .‬היו כמה‬ ‫נשים שאמרו לי שהבעלים שלהן לא אוהבים את‬ ‫זה שהן באות לרקוד על עמוד כי הם חושבים שזה‬ ‫זנותי‪ .‬הבאתי את הבעלים לפה ועשיתי לבנות‬ ‫שיעור מולם‪ .‬הם כל כך התלהבו עד שהם רצו‬ ‫לקנות עמוד לבית"‪.‬‬ ‫מפתיע אף יותר לגלות שחלק מהרוקדות‬ ‫מגיעות מעולם תרבותי המקדש את צניעות האישה‪.‬‬ ‫"מגיעות אליי גם חרדיות וערביות‪ .‬יש נשים‬ ‫שמסתירות את עיסוקן בסגנון הזה ‪ -‬חרדיות שעדיין‬ ‫בתיכון או בנות שמחכות לשידוך ‪ -‬וזה ברור לי"‪,‬‬ ‫היא מספרת‪" .‬אבל אני רואה תלמידות שלי ומה‬ ‫שזה עושה להן‪ .‬יש לי תלמידה חרדית‪ ,‬בת ‪ 30‬עם‬ ‫חמישה ילדים‪ .‬היא באה כפופה ועטופה בשכבות‬ ‫בגדים‪ ,‬כך שבקושי ראו אותה‪ .‬לאט לאט היא‬ ‫התחילה ללכת זקוף ולהיות יותר בטוחה בעצמה‪.‬‬ ‫מפתיע לגלות שהחיבור למיניות ולנשיות והחיפוש‬ ‫אחר ביטחון עצמי ותחושה נינוחה עם הגוף הם‬ ‫יעדים וחלומות שמשותפים לכולן"‪.‬‬ ‫בסוף השיעור לא נותר אלא להודות‪ :‬גם אם‬ ‫באתי בשביל הגימיק‪ ,‬יצאתי עם הערכים שמעבר‪.‬‬ ‫ריקוד על עמוד הוא לא רק פופולריות זולה של‬ ‫מסיבות רווקים‪ ,‬להפך‪ .‬אם את בשלב בחיים שבו‬ ‫את מחפשת את עצמך מבחינת אישיותית או מינית‬ ‫ מקומך לא שם‪ .‬חשוב להתנסות בסגנון עם זהות‬‫ואופי מעוצב ומהודק‪ ,‬שכן הוא מאלץ אותך להחצין‬ ‫את נשיותך‪ .‬אם את לא לגמרי שלמה עם מיניותך‪,‬‬ ‫את עלולה במהרה לתהות על פשר מעשייך‪ .‬בסופו‬ ‫של דבר‪ ,‬החיוך שלא ירד לי מהפנים כל הדרך‬ ‫מתחנת מחנה יהודה לגבעת המבתר הוכיח את שלו‪.‬‬ ‫כנראה שלפעמים קצת תנועות סקסיות בינך לבין‬ ‫עצמך ‪ -‬זה כל מה שבחורה צריכה‪.‬‬ ‫"ג'יי פול"‪ ,‬רח' בית יעקב ‪ ,10‬קומה שנייה‪,‬‬ ‫דירה ‪ .6‬עלות שיעור היכרות‪ 65 :‬ש"ח‬ ‫ה' בסיון תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪3.6.2014‬‬

‫‪25‬‬

‫‪...............‬‬

‫‪1‬‬

‫‪%‬‬

‫בהצגת תעודת סטודנט‬

‫‪1.5‬‬

‫‪...........‬‬

‫‪11₪90‬‬ ‫‪ 4‬יינות ישראלים‬

‫נייר טואלט ‪ 32‬גלילים‬ ‫‪ +‬מגבות מטבח ‪ 6‬גלילים‬

‫‪99₪90‬‬ ‫‪ 3‬פריכיות אורז‬

‫‪...........‬‬

‫*אין כפל מבצעים‬

‫‪12₪‬‬

‫‪90‬‬

‫‪35 ₪00‬‬ ‫ספגטי מסולסל ‪ 2‬יח‘‬

‫‪11₪‬‬

‫‪00‬‬

‫‪.....................................................................................................‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪/ 054-4900423‬‬ ‫‪₪ 100‬‬

‫תרבות‬

‫ערך מומלץ ‪ /‬אביגיל אביכזר‬

‫כשהמוות מתעורר לחיים‬ ‫ב‪ 26.6.1984-‬מגיע נער לעיר קטנה וכותב‬ ‫עבור תושביה את תאריך מותם המדויק על‬ ‫דף‪ .‬מספר שנים אחר כך‪ ,‬ביום הולדתה ה‪,18-‬‬ ‫ניגשת דורה מאטר לפתוח את תיקה האישי‪ .‬כך‬ ‫נפתח ספרו הרביעי של הסופר הישראלי אופיר‬ ‫טושה גפלה "ביום שהמוסיקה מתה"‪.‬‬ ‫ההרגל המגונה לשייך כל יצירה אמנותית‬ ‫לז'אנר מסוים עתיד להסתיים בכישלון‬ ‫כשמדובר בסופר טושה גפלה‪ .‬במעין פנטזיה‬ ‫ריאליסטית קסומה ומטרידה‪ ,‬מעורר הספר‬ ‫שאלות מורכבות‪ :‬באיזו מידה משפיעה ידיעת‬ ‫הזמן הקצוב לנו על חיינו? האם נוכל להיות‬ ‫מאושרים יותר? או אולי פחות?‬ ‫המוות בעיירה אינוביל אינו מודחק ומרוחק‪.‬‬ ‫הדמויות מצפות לו כמו לטכנאי של 'הוט'‬ ‫ הוא יגיע היום אבל לא ברור באיזו שעה‪.‬‬‫המשורר דוד שמעוני‪ ,‬מראשוני המשוררים‬ ‫ביישוב העברי‪ ,‬כתב פעם "ואין דבר אשר בני‪-‬‬ ‫אדם כופרים בו כל כך בתוך נפשם‪ ,‬וגם בזמן‬ ‫שנדמה להם שהם מאמינים בו ‪ -‬כמו המוות"‪.‬‬ ‫באינוביל‪ ,‬שהופכת למפורסמת‪ ,‬אותה סתירה‬ ‫חדה בין אמונה לכפירה‪ ,‬המתקיימת בנפש‬

‫כל אדם‪ ,‬מתחדדת ומביאה חלק מהאינובילים‬ ‫למצבי קיצון‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬הסיפור המרכזי הוא לא מוות‬ ‫אלא חיים‪ .‬זה ספר על מערכות יחסים בין בני‬ ‫זוג‪ ,‬בין הורה לילד ובין אדם לעצמו‪ .‬דורה‪,‬‬ ‫החולמת להיות מוזיקאית אבל נטולת כישרון‬ ‫לכך‪ ,‬לא מוכנה לוותר על שאיפתה‪ ,‬ופסקול‬ ‫הספר הוא למעשה פסקול חייה והתבגרותה‬ ‫בשנות ה‪ - '90-‬פסקול איכותי ויפהפה המורכב‬ ‫בין היתר מהסמית'ס‪ ,‬מרדיוהד ומפורטיסהד‪.‬‬ ‫טושה גפלה יוצר עבור קוראיו עולמות‬ ‫שבהם מקום הימצאם וההווה אינם רלוונטיים‬ ‫עוד‪ ,‬ומעל לכל ניצבות המילים‪ .‬כך גם ספרו‬ ‫הראשון‪" ,‬עולם הסוף"‪ ,‬שמתאר את מסעו של‬ ‫בן מנדלסון‪" ,‬סופ‪-‬ר" במקצועו‪ ,‬המחפש אחר‬ ‫אהובתו בעולם שאחרי המוות‪" .‬אחרי הכל‪ ,‬מי‬ ‫קבע שלכל מסע‪ ,‬במציאות או בבדיון‪ ,‬חייב‬ ‫להיות יעד? לפעמים אנחנו בסך הכל מתאווים‬ ‫אל המסע ותו לא" )מתוך "עולם הסוף"(‪.‬‬ ‫המלצת האתון‪:‬‬

‫<< לוותר;‬ ‫<< פושר;‬ ‫<< עובר;‬ ‫<< מומלץ;‬ ‫<< מאסט!‬

‫"ביום שהמוסיקה מתה"‪ ,‬הוצאת "כתר"‬

‫שומר מסך ‪ /‬תהל גולדשמיד‬

‫צילומי מסך מתוך‪ " :‬בלש אמיתי"‬

‫מחשב מסלול מחדש‬

‫מהרגע הראשון זה היה ברור‪ :‬הצפייה‬ ‫ב"בלש אמיתי" היא חוויה מטלטלת‪ .‬בתוך‬ ‫דקות ספורות נקשרים זה בזה אירועים‪ ,‬דמויות‬ ‫וטקסטים שמזגזגים במלאכת בימוי מבריקה‬ ‫בין מותחן פסיכולוגי‪ ,‬דרמה ריאליסטית ואימה‪,‬‬ ‫שתגרום לכם ללפות את הכיסא‪ .‬לתוך הקלחת‬ ‫הזאת מתווספים מסרים פילוסופיים‪ ,‬מיסטיים‬ ‫וספרותיים מלאי עומק‪ ,‬שמובילים למחשבה‬ ‫מחודשת על החיים‪ .‬עד כדי כך‪.‬‬ ‫"בלש אמיתי"‪ ,‬שנכתבה ובוימה על‪-‬ידי ניק‬ ‫פיצולטו‪ ,‬מגוללת את סיפורם של שני בלשים‬ ‫במערב התיכון האמריקאי‪ ,‬מרטין הארט וראסט‬ ‫הול )וודי הארלסון ומת'יו מקונוהיי בתפקיד חייו(‪,‬‬ ‫המנסים לפענח רצח מחריד שהתרחש בשנת‬ ‫‪ .1995‬הסצנה הראשונה פותחת בקלוז אפ על‬ ‫ראסט הול‪ ,‬המספר למצלמה על אודות הקריאה‬ ‫לזירת הרצח‪ ,‬שכללה עץ בודד באמצע שדה‬

‫ומתחתיו גופת אישה כורעת וכפותה שהצמידו‬ ‫לה קרניים‪ ,‬כשסביבה פסלים מענפי עצים‪.‬‬ ‫בתוספת הפסקול והצילום המוקפד מצטיירת‬ ‫אווירה מורבידית‪ .‬הדימוי הקשה המתואר על‪-‬ידי‬ ‫דמותו המיוסרת של הול מניח את היסודות לדיון‬ ‫פילוסופי עתיר סמלים על אודות משמעות החיים‬ ‫והמוות‪ ,‬יצרים‪ ,‬רגשות ומילים‪ .‬מכאן ואילך‬ ‫העלילה מסתבכת ומסתאבת‪ ,‬קופצת בין רצפי‬ ‫זמן שונים מנקודות מבט שונות‪ ,‬עד שלא תבחינו‬ ‫היכן מפסיקה האמת ומתחיל השקר‪ .‬הבלבול בין‬ ‫הסיפורים יגרום לכם לחשוב אם סיפור חייכם‬ ‫אכן התרחש‪ ,‬מתרחש ויתרחש כפי שאתם באמת‬ ‫צופים בו‪ ,‬ויעורר בכם מחשבות על חלקו של‬ ‫הזולת בעיצובו‪.‬‬ ‫האמת והשקר משחקים תפקיד מפתח‬ ‫במערכת היחסים המורכבת בין שני הבלשים‪,‬‬ ‫אשר מוצאים את עצמם מתחקים אחר רוצח‬

‫סדרתי אמנותי ומתוחכם‪ ,‬המותח את גבולות‬ ‫המוסר והטירוף באופן שגורם לאדם הממוצע‬ ‫לשקול מחדש את סט הערכים המסייעים לו‬ ‫להבחין בין טוב ורע‪ .‬במצוד אחר הרוצח‪ ,‬הבלשים‬ ‫נקשרים אחד לשני בברית נצחית של שקרים‬ ‫וטיוח‪ ,‬המעמידה בספק את שליחותם ואת ערך‬ ‫החברות בכלל‪.‬‬ ‫מערכת היחסים בין השניים תגרום לכם‬ ‫לשאול שאלות נוקבות על נאמנות‪ ,‬בגידה ואהבת‬ ‫אחים‪ .‬הסיפורים הדומים והשונים שהבלשים‬ ‫מוסרים‪ ,‬מעצבים תמונת עולם מתעתעת‪,‬‬ ‫שבורה‪ ,‬מרגשת ומעוררת מחשבה‪ .‬כל אלו‬ ‫חוברים יחד לכדי יצירת אמנות אמינה‪ ,‬מוקפדת‪,‬‬ ‫אינטליגנטית‪ ,‬מקורית וחודרת‪ .‬לאחר שהעונה‬ ‫הראשונה הסתיימה ולקראת תקופת המבחנים‬ ‫המתקרבת‪ ,‬כל שנותר לומר למי שעוד לא התמכר‬ ‫הוא רוצו לראות‪.‬‬ ‫ה' בסיון תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪3.6.2014‬‬

‫‪27‬‬

‫בירורי משמעות‬

‫וועדות משמעת‬

‫‪60‬‬ ‫סטודנטים‬

‫‪50‬‬

‫כ‪-‬‬

‫המחלקה האקדמית כבר ליוותה למעלה מ‪:‬‬

‫סטודנטים‬

‫סטודנטים‬

‫אשר זומנו לוועדות משמעת‬ ‫יוצגו על ידי המחלקה האקדמית‪.‬‬

‫אשר זומנו לבירור משמעת אצל דיקן‪/‬נית‬ ‫הפקולטה שלהם‪.‬‬

‫ותנו והשאילו זומנתם לבירור? פנו אלינו ‪.‬‬

‫ם בזכות החוג למדע‬ ‫הבנק‬

‫הא‬ ‫קדמי‬

‫תודה‬ ‫לכל מי ששלח‪/‬ה את‬

‫‪1500‬‬

‫הקבצים החדשים שהתווספו בחצי השנה‬ ‫האחרונה לבנק‪.‬‬

‫המחלקה האקדמית מעודדת את כולכם‬ ‫להעביר את זה הלאה!‬ ‫עבדתם כל כך קשה‪ ,‬למה שלא תשתפו‬ ‫ותזכו בפרסים?‬

‫למידע על קבלת סיוע בוועדות ובירורי משמעת‬ ‫היכנסו ללשונית של המחלקה האקדמית באתר האגודה‪.‬‬

‫ספריי‬

‫ת הה‬ ‫שאלה‬

‫כבר‬

‫‪300‬‬ ‫‪500‬‬

‫סטודנטים ביקרו אותנו והשאילו‬

‫ספרים!‬

‫בנוסף‪,‬‬ ‫נרכשו ספרים חדשים בזכות החוג למדע המדינה‪.‬‬ ‫היכנסו למאגר ותראו‬ ‫איזה ספרים מחכים לכם שם!‬

‫דירה להכיר‬

‫שיעורי ערבית‪ ,‬גינת סלק ומסיבות שכונה ברחוב גזר בנחלאות‬

‫ארבעת השותפים מרחוב גזר‪" .‬זה מה שאנחנו‪ ,‬בורגנים בוהמיים"‪.‬‬

‫חן גולדוייץ‬ ‫הנפשות הפועלות‪ :‬ליאל )״אוטיזם‬ ‫וואטס אפ"( מגן‪ ,‬סטודנט לתואר שני בתוכנית‬ ‫"גלוקל" לפיתוח קהילות‪ ,‬מלמד לימודי סביבה‬ ‫בבית חנינא ובקטמון ועובד גם במרכז הבין‪-‬‬ ‫דתי של פיתוח בר‪-‬קיימא ובחברת התיירות‬ ‫הישראלית‪-‬פלסטינית "מג'די"‪ ,‬שבה הוא בונה‬ ‫סיורים משותפים ותוכניות בנושא הסכסוך‪ .‬יונתן‬ ‫"הצלם" חפץ‪ ,‬סטודנט להיסטוריה‪ ,‬עובד בבית‬ ‫הלל בקמפוס ובפורום להסכמה אזרחית‪ ,‬ופועל‬ ‫מטעמו בכנסת‪ .‬שאולי דנבום‪ ,‬לומד אופרה‬ ‫באקדמיה למוזיקה ומופיע בה כצלע בצמד דואט‪,‬‬ ‫עם חברה בשם עדינה‪ .‬וענבל )"המלכה האם‬ ‫של הדירה"( אבנון‪ ,‬לומדת לתואר שני בכלכלה‬ ‫ועובדת כאחראית לקשרי ממשל של התאחדות‬ ‫הסטודנטים הארצית‪.‬‬ ‫איך אומרים "דמי מפתח" בערבית?‬ ‫מעבר לגינת הירק‪ ,‬שתהיות באשר לטיבה‬ ‫מעוררות מחלוקת בדירה )"אתה היית מוכן לאכול‬ ‫את עלי הסלק שנמצאים שם?"‪ ,‬מטיח שאולי‬ ‫ביונתן(‪ ,‬מפורסמת הדירה הנחלאותית בעיקר‬ ‫בזכות פרויקט "אל‪-‬פיקרה" שיזמה‪ ,‬ללימוד‬ ‫ערבית בקבוצות מעורבות של יהודים וערבים‪.‬‬ ‫"ליאל ואני רצינו לעשות את זה במוסררה ואז‬ ‫ענבל הציעה לנו להיכנס לדירה"‪ ,‬מספר יונתן‪.‬‬ ‫"מפה לשם הדבר התגלגל להיות 'אל‪-‬פיקרה'"‪.‬‬ ‫בדירה מתקיימים שיעורי ערבית קבועים כחלק‬

‫מהתוכנית‪ ,‬ולרוב המורים לערבית נשארים לישון‬ ‫אצלם‪ .‬לאחת המורות היה אפילו מפתח לדירה‪.‬‬ ‫מנקי רחוב במשרה חלקית‪ :‬על אף‬ ‫ש"אל‪-‬פיקרה" הוא ללא ספק המפורסם‬ ‫ביותר שבהם‪ ,‬הוא רחוק מלהיות המיזם היחיד‬ ‫של החברים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬הדירה תהיה חלק‬ ‫מ"פסטיבל בבית" שיתקיים בין ה‪ 21-‬וה‪23-‬‬ ‫ביולי‪ ,‬כחלק מקבוצה של מיזמים ערביים‪-‬‬ ‫יהודיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬בפורים האחרון ארגנה החבורה‬ ‫את המסיבה ברחוב גזר‪ ,‬שהפכה למסורת דירתית‬ ‫בחמש השנים האחרונות‪" .‬זו מסורת שמי שגר‬ ‫כאן אחראי למלא‪ ,‬זו הנדוניה של המגורים כאן"‪,‬‬ ‫הם משלימים אחד את דברי השני‪ ,‬וממהרים‬ ‫להבהיר‪" :‬אנחנו אלו שמטאטאים את השכונה‬ ‫אחרי שכולם הולכים"‪ ,‬תוך כדי שהם מצפים‬ ‫שבפורים הבא אולי תפגינו קצת יותר הערכה‪.‬‬ ‫במקום על הלכלוך‪ ,‬צועקים על‬ ‫הסכסוך‪ :‬כמו שניתן היה לנחש‪ ,‬פוליטיקה‬ ‫מעסיקה לא מעט את יושבי הדירה‪" .‬במקום‬ ‫לכעוס אחד על השני על הלכלוך‪ ,‬אנחנו צועקים‬ ‫על הסכסוך"‪ ,‬מספר ליאל על השיחות שלו עם‬ ‫יונתן‪" .‬פעם אפילו השכנה שלחה לי בהודעה‪:‬‬ ‫'על מה אתם צועקים הפעם'"?‪ .‬למרות זאת‪ ,‬הם‬ ‫משתפים‪ ,‬הבחירה בפוליטיקה איננה הברירה‬ ‫היחידה‪" .‬אנחנו יכולים באותה המידה לראות‬ ‫הרצאה ב‪ ,"TED-‬הם אומרים‪ .‬סוג נוסף של בילוי‬

‫בדירה דווקא פחות מאפיין יחסים של דו‪-‬קיום‪:‬‬ ‫"לשאולי יש קטע שהוא אוהב להבהיל אותי‬ ‫כשאני נכנס הביתה"‪ ,‬יונתן מספר‪" .‬אני נכנס‬ ‫עם אוזניות‪ ,‬ועד שאני מוריד אותן הוא כבר‬ ‫עומד בעמדת ההבהלה"‪ .‬יונתן לא נשאר חייב‪,‬‬ ‫ולאחרונה התחיל לקבל את פניה של ענבל באותו‬ ‫אופן‪.‬‬ ‫קבלת השונה ‪ -‬גרסת הבית‪ :‬הבית מורכב‬ ‫מבעלי מוגבלויות מגוונות‪ .‬לשאולי‪ ,‬למשל‪ ,‬יש‬ ‫את סינדרום טורט האופרה‪" .‬אבל אני בטיפול"‪,‬‬ ‫הוא מתוודה‪" .‬אני משתדל שלא לשיר בזמן‬ ‫אירועים בדירה‪ ,‬אבל בעצם זו התרומה שלי‬ ‫לשלום במזרח התיכון"‪ .‬ליאל לא מבין הודעות‬ ‫וואטס אפ )"חייבים להסביר לו אותן"‪ ,‬אומרים‬ ‫בדירה(‪ .‬ענבל הבטיחה לבנים שתאפה להם עוגות‬ ‫מהרגע שנכנסו לדירה וזה טרם התממש‪ ,‬וליונתן‬ ‫יש בעיית האזנה למוזיקה בפול ווליום‪ .‬העיקר‬ ‫הוא שהם מקבלים אחד את השני‪.‬‬ ‫שלום לבוהמה‪ :‬אז איך בכל זאת מאפיינים‬ ‫את הדירה? "אם לצטט את המשורר הנודע‪,‬‬ ‫שאני לא זוכר את שמו כרגע‪ :‬׳קוראים לזה‬ ‫שגעת‪ ,‬קוראים לזה טרפת׳״‪ ,‬אומר יונתן‪ ,‬תוך‬ ‫כדי הפגנת ידע מוזיקלי נרחב‪ .‬מיד לאחר מכן‬ ‫הוא מתקן‪" :‬תקראי לדירה שלנו 'דירת אין מה‬ ‫לעשות ברחביה'‪ ,‬כי זה מה שאנחנו‪ ,‬בורגנים‬ ‫בוהמיים"‪.‬‬ ‫ה' בסיון תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪3.6.2014‬‬

‫‪29‬‬

‫אמריקאי נמצא מת בתוך‬ ‫בצק של עוגיות מזל‬

‫‪ ////////////////////‬סטודנטים בישראל שואפים ליותר‬

‫חוקרי המשטרה‪ :‬מדובר בבצק אלים‬

‫המירוץ לנשיאות ‪ :2014‬שישה‬ ‫מועמדים גייסו את החתימות‬ ‫הנדרשות‬ ‫הפרס לזוכה המאושר‪:‬‬ ‫דירה ברחביה ‪ +‬סלון ‪+‬‬ ‫מרפסת‪ ,‬ללא ועד בית‬

‫אוקראינה‪:‬‬ ‫"מלך השוקולד"‬ ‫פורושנקו הכריז‬ ‫על ניצחון‬ ‫בבחירות‬

‫חדש בקניה‪ :‬שירות‬ ‫משלוחי קונדומים עד‬ ‫הבית‬

‫החברה מתחייבת‪ :‬במקרה‬ ‫של עיכוב‪ ,‬יקבל הלקוח‬ ‫ילד שום‬

‫הנשיא פרס לאפיפיור‪:‬‬ ‫"סללת דרך לשלום"‬

‫החדשות הרעות‪ :‬הדרך‬ ‫נחסמה מטעמי ביטחון‬

‫הפתעה לחג‪ :‬הצעת‬ ‫נישואין בבסיס‬

‫חגיגות גם בישראל‪:‬‬ ‫מלך הגלידה מארגן מסיבה במעון ראש הממשלה‬

‫מיד אחרי הצעת הנישואים‬ ‫המרגשת עבר הזוג לבסיס‬ ‫שני‬

‫מיליון תיירים נוהרים לראות סלעים בצורת‬ ‫איברי מין בטורקיה‬

‫בן שנתיים נמצא משוטט‬ ‫לבד בראשל"צ‬

‫הבקסטריט בויז שיריינו‬ ‫את האתר התיירותי‬ ‫להופעה הבאה שלהם‬

‫החיפוש היה מסובך‬ ‫במיוחד ‪ -‬אין איפה‬ ‫לשוטט בראשל"צ‬

‫צרכן גילה‪ :‬עדיין משלם לפלאפון על מכשיר "מנגו"‬

‫ניסה לבטל את המנוי‪ ,‬אך הפלאפון הוגדר להתקשר רק ל"אמא"‬ ‫ריכז‪ :‬אביעד בן נזרף || שאפו ליותר‪ :‬יהונתן פלג‪ ,‬אמרי הדר‪ ,‬אלון חמודות‪ ,‬שנהב יהודה‪ ,‬גיא גורן‪ ,‬ערן אמסלם‪ ,‬אבישי דקל‪ ,‬גל זוהר ורועי שבתאי‬ ‫גם אתם שואפים ליותר? שתפו אותנו ב‪ pihaton@scopus02.co.il-‬ובעמוד הפייסבוק של "פי האתון"‬

‫‪ ///‬הבהרה‪" :‬גז מזגנים" הינו מדור סאטירי‪ .‬אין בכתוב במדור כדי לפגוע‪ ,‬להעליב או לבזות ציבור כזה או אחר‪/// .‬‬ ‫ה' בסיון תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪3.6.2014‬‬

‫‪31‬‬

‫‹‹‬

‫שלישי ‪3.6‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 14:00‬‬ ‫"‪- "SOS‬‬ ‫מופע בופונודה‬ ‫סוריאליסטי וליצנות‬ ‫סאטירית במסגרת‬ ‫פסטיבל ישראל‬ ‫מתחם התחנה‬ ‫הראשונה ‪/‬‬ ‫כיכר דוד רמז‬ ‫‪ 35‬ש"ח‬

‫‪ 114‬ש"ח לסטודנטים‬

‫‪> 22:00‬‬ ‫מסיבת שנות‬ ‫ה‪ 80 ,70-‬ו‪90-‬‬ ‫הצעצוע ‪/‬‬ ‫דונואס ‪6‬‬

‫‪ 140‬ש"ח‬

‫‪> 22:00‬‬ ‫שי צברי ונבחרת‬ ‫הגרוב של המזרח‬ ‫התיכון‬ ‫הצוללת הצהובה ‪/‬‬ ‫הרכבים ‪13‬‬

‫ראשון ‪8.6‬‬ ‫‪> 18:00‬‬ ‫‪/FOREVER‬מעבר‬ ‫ מופע מחול של‬‫תיאטרון קליפה‬ ‫מוזיאון ישראל ‪/‬‬ ‫רופין ‪11‬‬ ‫‪ 120‬ש"ח‬

‫‪ 100‬ש"ח‬

‫שני ‪9.6‬‬ ‫‪> 21:00‬‬ ‫רביעיית ארז בר נוי‬ ‫במופע ג'אז בעברית‬ ‫ ניגון עתיק‬‫בית אבי חי ‪/‬‬ ‫קינג ג'ורג' ‪44‬‬ ‫‪ 20‬ש"ח לסטודנטים‬

‫‪ 45‬ש"ח‬

‫‪> 21:30‬‬ ‫דאבל פיצ'ר ‪ -‬חיה‬ ‫מילר ו"מוזיאון‬ ‫ישראל"‬ ‫אברם בר ‪/‬‬ ‫יפו ‪97‬‬ ‫‪ 30‬ש"ח‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 19:30‬‬ ‫ערב שכולו טכנו‬ ‫‪/ 102‬‬ ‫הלני המלכה ‪9‬‬

‫שני ‪16.6‬‬

‫‪> 21:00‬‬ ‫המחזה "סוף כל סוף‬ ‫זה נגמר" במסגרת‬ ‫פסטיבל "מרכז‬ ‫הבמה"‬ ‫מרכז ז'ראר בכר ‪/‬‬ ‫בצלאל ‪11‬‬

‫‪> 19:00‬‬ ‫"טבעונות ‪ -‬מתאים‬ ‫לי?" היבטי מוסר‪,‬‬ ‫סביבה ובריאות‬ ‫בעולם הטבעונות‬ ‫תמול שלשום ‪/‬‬ ‫סולומון ‪5‬‬

‫‪ 95‬ש"ח‬

‫‪> 20:30‬‬ ‫התזמורת‬ ‫האנדלוסית אשדוד‬ ‫במופע "תעאיוש"‬ ‫תיאטרון ירושלים ‪/‬‬ ‫דוד מרכוס ‪20‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫ראשון ‪15.6‬‬

‫‪> 22:00‬‬ ‫ההצגה "‪Save Your‬‬ ‫‪ - "Love‬טיפול זוגי‬ ‫לשלישייה‬ ‫בית מזי"א ‪/‬‬ ‫מסילת ישרים ‪18‬‬

‫‪> 22:00‬‬ ‫אנסמבל חביבתי‬ ‫ תזמורת הגרוב‬‫הערבי‬ ‫צוללת צהובה ‪/‬‬ ‫הרכבים ‪13‬‬

‫‪2#‬‬

‫תיקון וניגון‪" :‬צעירים עושים תיקון אחר ‪ -‬על זרות‬ ‫וזהות" הוא תיקון ליל שבועות צעיר ומרתק‪ .‬היברו‬ ‫יוניון קולג' וקהילת תלמים מציעים לילה של לימוד‪,‬‬ ‫שיח ומוזיקה‪ .‬בין היתר יתקיים מופע ולימוד עם עלמה‬ ‫זוהר‪ ,‬ייערכו מפגשי לימוד וסדנאות במגוון תחומים‬ ‫ותיערך מסיבה עד אור הבוקר עם די‪-‬ג'יי איתן חסיד‪.‬‬ ‫מתי? יום ג'‪ ,3.6 ,‬בשעה ‪ .11:00‬איפה? היברו יוניון‬ ‫קולג'‪ ,‬המלך דוד ‪ .13‬כמה? הכניסה חופשית‬

‫‪ 40‬ש"ח לסטודנטים‬

‫‪ 70‬ש"ח‬

‫‪> 21:30‬‬ ‫"העיר הזאת" ‪-‬‬ ‫מחזה ראפ‪-‬בלשי‬ ‫בית מזי"א ‪/‬‬ ‫מסילת ישרים ‪18‬‬

‫שבת ‪14.6‬‬

‫‪ 50‬ש"ח לסטודנטים‬

‫‪> 11:00‬‬ ‫קונצרט מוצרט‬ ‫ומנדלסון במסגרת‬ ‫פסטיבל שבועות‬ ‫אבו גוש ‪/‬‬

‫שבת ‪7.6‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 22:00‬‬ ‫החצוצרן אולו פרסו‬ ‫ו"רביעיית השטן"‬ ‫י‪.‬מ‪.‬ק‪.‬א ‪/‬‬ ‫דוד המלך ‪26‬‬ ‫‪ 179‬ש"ח‬

‫‪> 12:00‬‬ ‫"דור העתיד" ‪-‬‬ ‫סולנים ואנסמבלים‬ ‫מצטיינים‬ ‫מרכז עדן תמיר‬ ‫למוזיקה ‪/‬‬ ‫המעיין ‪ ,29‬עין כרם‬

‫שישי ‪13.6‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪ 139‬ש"ח‬

‫‪> 14:00‬‬ ‫מופע המחול "‪The‬‬ ‫‪"Gate of Winds‬‬ ‫תיאטרון ירושלים ‪/‬‬ ‫דוד מרכוס ‪20‬‬

‫שישי‪6.6‬‬

‫‪> 22:00‬‬ ‫יוני רכטר במופע‬ ‫"העיקר זה מוסיקה"‬ ‫זאפה ירושלים ‪/‬‬ ‫דרך חברון ‪28‬‬

‫‪ 40-45‬ש"ח‬

‫‪> 21:30‬‬ ‫ערב בוגי‬ ‫מרכז ז'ראר בכר ‪/‬‬ ‫בצלאל ‪11‬‬

‫חמישי ‪5.6‬‬

‫‪> 21:00‬‬ ‫"הדיבוק" של‬ ‫תיאטרון גשר‬ ‫תיאטרון ירושלים ‪/‬‬ ‫דוד מרכוס ‪20‬‬

‫חמישי ‪12.6‬‬

‫‪ 229‬ש"ח ללא מנוי‬

‫‪> 19:00‬‬ ‫"סינדרלה" של בלט‬ ‫מלאנדין ביאריץ‬ ‫תיאטרון ירושלים ‪/‬‬ ‫דוד מרכוס ‪20‬‬ ‫‪> 20:30‬‬ ‫איסטנבול וירושלים‬ ‫ הדס פל ירדן‬‫במופע אינטימי‬ ‫בית הקונפדרציה ‪/‬‬ ‫אמיל בוטה ‪12‬‬ ‫‪ 42‬ש"ח לסטודנטים‬

‫מבט לעבר‪ :‬אירוע ההערה המיתולוגי עולה מחדש והפעם‬ ‫מדובר ב"הערה ‪ - "12‬הערה היסטורית‪ .‬אירוע ההערה‬ ‫הוא מיזם אמנות עצמאי שלו שותפים למעלה מ‪ 50-‬אמנים‬ ‫מתחומים שונים כמו וידאו‪ ,‬מוזיקה וצילום‪ .‬הפעם‪ ,‬יציגו‬ ‫אלו את עבודותיהם בבית הנסן‪ ,‬תוך כדי התייחסות‬ ‫למגוון היבטיו ההיסטוריים‪ ,‬הסוציולוגיים‪ ,‬הפוליטיים‬ ‫והאדריכליים של המבנה‪ .‬מתי? יום שבת‪ .7.6 ,‬איפה? בית‬ ‫הנסן ("בית המצורעים")‪ ,‬גדליהו אלון ‪ .14‬כמה? ‪ 50‬ש"ח‬

‫‪ 40‬ש"ח לסטודנטים‬

‫‪> 22:00‬‬ ‫יום הסטודנטית‬ ‫האלטרנטיבי‬ ‫הצוללת הצהובה ‪/‬‬ ‫הרכבים ‪13‬‬

‫‪ 80‬ש"ח לסטודנטים‬

‫‪> 20:45‬‬ ‫רשף לוי עושה‬ ‫סטנד‪-‬אפ‬ ‫סינמה סיטי ‪/‬‬ ‫חניון הלאום‬

‫רביעי ‪11.6‬‬

‫‪ 250‬ש"ח ללא מנוי‬

‫‪> 20:30‬‬ ‫זמרת הג'אז‬ ‫הצרפתייה דבורה‬ ‫בנאסולי במופע‬ ‫לכבוד שבועות‬ ‫אברם בר ‪/‬‬ ‫יפו ‪97‬‬

‫רביעי ‪4.6‬‬

‫‪> 22:30‬‬ ‫תיקון ליל שבועות‬ ‫בסימן גוף ונפש‬ ‫מגדל דוד ‪/‬‬

‫הכניסה חופשית‬ ‫ההרשמה מראש‬

‫שלישי ‪10.6‬‬

‫‪ 89‬ש"ח‬

‫‪> 21:00‬‬ ‫להקת "‪"Jukebox‬‬ ‫בהופעה‬ ‫סינמה סיטי ‪/‬‬ ‫חניון הלאום‬

‫‪> 21:30‬‬ ‫עמיר בניון במופע‬ ‫"סופה"‬ ‫זאפה ירושלים ‪/‬‬ ‫דרך חברון ‪28‬‬

‫‪1#‬‬

‫‪ 135‬ש"ח לסטודנטים‬

‫צילומים‪ :‬שחר מרכוס ובני קורי‪ ,‬יח"צ‬

‫נטע סרוסי‬

‫מערכת פי האתון אינה אחראית לתוכן המתפרסם בלוח‪ .‬רוצים להמליץ על אירוע? כתבו לנו בעמוד הפייסבוק או שלחו לנו ל‪ pihaton@scopus02.co.il :‬תיהנו!‬

‫לוח אירועים‬ ‫המומלצים‬

‫ח!‬

‫לעש‬ ‫באנו ות שמ‬

‫ע‬

‫ם חיטה מלאה‬

‫אל תתעסק עם הרעב שלך‪.‬‬