ד״ר משה שפיצר 1900-1982
רקע שפיצר היה ״פטרונה של האות העברית המודרנית שפיצר חקר את תולדות האות ,כתב על אודותיה ,יזם גופנים חדשים ,היה שותף לעיצובם ,והשפיע השפעה עצומה על עיצוב האות ועל הדפוס העברי מאמרו המכונן ,״על האותיות שלנו״ ,סוקר ומנתח את התפתחותה של האות העברית .שפיצר מתאר בו ,אולי בפעם הראשונה ,את השתנות צורתה של האות למן הכתב העברי הקדום ועד למועד כתיבת המאמר .לצד זאת ,הוא טוען כי מפאת קיפאונה וקיבעונה של השפה העברית בגולה ,לא זכה הכתב העברי להתפתח כיאות ,ובשונה מן הכתב הלטיני, לא .עבר תהליכים ארוכים והדרגתיים של שיפור והאחדה
קורות חייו נולד בצ׳כיה ב1900- בגיל 16החל להתכתב עם הוגה הדעות מרטין בובר והציג בפניו שאלות בנושא ציונות והקשר שלהם היה עתיד להישמר ולהתפתח לעוד שנים רבות בגיל 22שפיצר למד במחלקה ללימודי המזרח ועבודת הדוקטור שלו עסקה בלשון הסנסקריט כשעבר לברלין הוא ניהל מכללה ללימודי ערב ביהדות והוא ערך את מוסף הנוער של כתב העת היהודי ולפרנסתו נתן שיעורים פרטיים בעברית וביהדות .בין תלמידיו נמנו גם בניו של זלמן-שוקן ) איש עסקים ,מו"ל ונדבן יהודי יליד גרמניה ,נודע בעיקר בזכות הוצאת שוקן שהקים ועיתון "הארץ" שרכש( וכך נוצר קשר קרוב ביניהם שהשפיע מאוד על עתידו של שפיצר .ב 1932מינה שוקן את שפיצר כעוזר .של בובר של תרגום התנ״ך לגרמנית .באותו הזמן שעבד עם בובר החל שפיצר גם לעבוד על ספרים אחרים לבית ההוצאה של שוקן כשעבד בהוצאת הספרים של שוקן למד מבעלי המקצוע מן המדרגה הראשונה )למברט שניידר ומקס מלטה מילר( .הוא למד את .מלאכת הספר ,ועד מהרה השתלב בעריכת הספרים ובעיצובם
לאחר ששניידר עלה לישראל ניהל שפיצר את הוצאת שוקן בברלין ב1934-1938 במסגרת תפקיד זה קשר שפיצר קשרים עם סופרים רבים ביניהם ש״י עגנון גולת הכותרת של עבודת שפיצר בהוצאת שוקן היתה סדרת ״הספרייה״ 83 :ספרים ממיטב התרבות היהודית לדורותיה
ב 1939עלה שפיצר לארץ ישראל ופתח הוצאת ספרים ששמה ״תרשיש״ בירושלים באותה השנה נשא לאשה את פפה ועם הזמן נולדו להם שלושה ילדים :דניאל ,אמיתי ויהודית שפיצר היה המו״ל ,העורך והמעצב של הוצאת תרשיש .לשפיצר היה חשוב הרבה מעבר לתוכן הספר, עיצובו והעניק לכל ספר את הצורה ההולמת את תוכנו עבודתו הציבה מופת של איכות שלא היה ידוע קודם לכן בארץ
על מנת להשביח את ספריו ואת ענף הדפוס והמו״לות ,עשה שפיצר את כל אשר עלה לידו כדי לשפר את חומרי הגלם ואת תנאי הייצור הצנועים והמוגבלים ששררו בארץ.ב 1942הוא הקים מסדרה בשכונת בקעה וסידר בה את ספרי תרשיש .שמה הטוב של הוצאה זו הגיעה עד כדי שהוצאות ספרים אחרות, ביניהם שוקן ,החלו להשתמש בשירותה ב 1951-פתח בית יציקה לאותיות והיה שותף לעיצובן של האותיות החדשות -״הצבי קל״ ״דוד״ ו״רוממה״ אותיות ירושלים היה בית היציקה הראשון בארץ שייצר גם אותיות עבריות חדשות בנוסף לבית היציקה ניהל שפיצר את הוצאת הספרים של הסוכנות היהודית בין 1945-1960
בכל ראיון עם אריכא ,הוא חוזר ומספר על ד"ר שפיצר כדמות האינטלקטואלית המכוננת בחייו .גם בראיון ל"ניו יורקר"" :הוא היה חכם ,שלו ונשגב ונשאר תינוק כל חייו -תמים ,נלהב ,תמיד תפרן גמור .פעם הוצפה דירת המרתף שלו בירושלים -המים הגיעו עד לקרסוליו -ואמרתי לו' ,בבקשה ,ד"ר שפיצר ,תמכור את הציור של קליי שיש ברשותך "'?ותקנה בית' .הוא אמר' ,למה לי בית אם אין לי קליי לתלות בו