משה שפיצר

‫ד״ר משה שפיצר‬ ‫‪1900-1982‬‬

‫רקע‬ ‫שפיצר היה ״פטרונה של האות העברית המודרנית‬ ‫שפיצר חקר את תולדות האות‪ ,‬כתב על אודותיה‪ ,‬יזם גופנים חדשים‪ ,‬היה שותף לעיצובם‪ ,‬והשפיע השפעה עצומה על‬ ‫עיצוב האות ועל הדפוס העברי‬ ‫מאמרו המכונן‪ ,‬״על האותיות שלנו״‪ ,‬סוקר ומנתח את התפתחותה של האות העברית‪ .‬שפיצר מתאר בו‪ ,‬אולי בפעם‬ ‫הראשונה‪ ,‬את השתנות צורתה של האות למן הכתב העברי הקדום ועד למועד כתיבת המאמר‪ .‬לצד זאת‪ ,‬הוא טוען כי‬ ‫מפאת קיפאונה וקיבעונה של השפה העברית בגולה‪ ,‬לא זכה הכתב העברי להתפתח כיאות‪ ,‬ובשונה מן הכתב הלטיני‪,‬‬ ‫לא ‪ .‬עבר תהליכים ארוכים והדרגתיים של שיפור והאחדה‬

‫קורות חייו‬ ‫נולד בצ׳כיה ב‪1900-‬‬ ‫בגיל ‪ 16‬החל להתכתב עם הוגה הדעות מרטין בובר והציג בפניו שאלות בנושא ציונות והקשר שלהם היה עתיד להישמר ולהתפתח‬ ‫לעוד שנים רבות‬ ‫בגיל ‪ 22‬שפיצר למד במחלקה ללימודי המזרח ועבודת הדוקטור שלו עסקה בלשון הסנסקריט‬ ‫כשעבר לברלין הוא ניהל מכללה ללימודי ערב ביהדות והוא ערך את מוסף הנוער של כתב העת היהודי ולפרנסתו נתן שיעורים פרטיים‬ ‫בעברית וביהדות‪ .‬בין תלמידיו נמנו גם בניו של זלמן‪-‬שוקן ) איש עסקים‪ ,‬מו"ל ונדבן יהודי יליד גרמניה‪ ,‬נודע בעיקר בזכות הוצאת שוקן‬ ‫שהקים ועיתון "הארץ" שרכש( וכך נוצר קשר קרוב ביניהם שהשפיע מאוד על עתידו של שפיצר‪ .‬ב‪ 1932‬מינה שוקן את שפיצר כעוזר‬ ‫‪.‬של בובר של תרגום התנ״ך לגרמנית‪ .‬באותו הזמן שעבד עם בובר החל שפיצר גם לעבוד על ספרים אחרים לבית ההוצאה של שוקן‬ ‫כשעבד בהוצאת הספרים של שוקן למד מבעלי המקצוע מן המדרגה הראשונה )למברט שניידר ומקס מלטה מילר(‪ .‬הוא למד את‬ ‫‪.‬מלאכת הספר‪ ,‬ועד מהרה השתלב בעריכת הספרים ובעיצובם‬

‫לאחר ששניידר עלה לישראל ניהל שפיצר את‬ ‫הוצאת שוקן בברלין ב‪1934-1938‬‬ ‫במסגרת תפקיד זה קשר שפיצר קשרים עם‬ ‫סופרים רבים ביניהם ש״י עגנון‬ ‫גולת הכותרת של עבודת שפיצר בהוצאת שוקן‬ ‫היתה סדרת ״הספרייה״‪ 83 :‬ספרים ממיטב‬ ‫התרבות היהודית לדורותיה‬

‫ב‪ 1939‬עלה שפיצר לארץ ישראל ופתח הוצאת ספרים ששמה ״תרשיש״ בירושלים‬ ‫באותה השנה נשא לאשה את פפה ועם הזמן נולדו להם שלושה ילדים‪ :‬דניאל‪ ,‬אמיתי ויהודית‬ ‫שפיצר היה המו״ל‪ ,‬העורך והמעצב של הוצאת תרשיש‪ .‬לשפיצר היה חשוב הרבה מעבר לתוכן הספר‪,‬‬ ‫עיצובו והעניק לכל ספר את הצורה ההולמת את תוכנו‬ ‫עבודתו הציבה מופת של איכות שלא היה ידוע קודם לכן בארץ‬

‫על מנת להשביח את ספריו ואת ענף הדפוס והמו״לות‪ ,‬עשה שפיצר את כל אשר עלה לידו כדי לשפר את‬ ‫חומרי הגלם ואת תנאי הייצור הצנועים והמוגבלים ששררו בארץ‪.‬ב‪ 1942‬הוא הקים מסדרה בשכונת‬ ‫בקעה וסידר בה את ספרי תרשיש‪ .‬שמה הטוב של הוצאה זו הגיעה עד כדי שהוצאות ספרים אחרות‪,‬‬ ‫ביניהם שוקן‪ ,‬החלו להשתמש בשירותה‬ ‫ב‪ 1951-‬פתח בית יציקה לאותיות והיה שותף לעיצובן של האותיות החדשות‪ -‬״הצבי קל״‬ ‫״דוד״ ו״רוממה״‬ ‫אותיות ירושלים היה בית היציקה הראשון בארץ שייצר גם אותיות עבריות חדשות‬ ‫בנוסף לבית היציקה ניהל שפיצר את הוצאת הספרים של הסוכנות היהודית בין ‪1945-1960‬‬

‫בכל ראיון עם אריכא‪ ,‬הוא חוזר ומספר על ד"ר שפיצר כדמות האינטלקטואלית המכוננת בחייו‪ .‬גם בראיון ל"ניו‬ ‫יורקר"‪" :‬הוא היה חכם‪ ,‬שלו ונשגב ונשאר תינוק כל חייו ‪ -‬תמים‪ ,‬נלהב‪ ,‬תמיד תפרן גמור‪ .‬פעם הוצפה דירת המרתף‬ ‫שלו בירושלים ‪ -‬המים הגיעו עד לקרסוליו ‪ -‬ואמרתי לו‪' ,‬בבקשה‪ ,‬ד"ר שפיצר‪ ,‬תמכור את הציור של קליי שיש ברשותך‬ ‫"'?ותקנה בית'‪ .‬הוא אמר‪' ,‬למה לי בית אם אין לי קליי לתלות בו‬