pdf

‫ﺟﻤﻌﻴـﺔ اﻟﺠـﻠﻴـﻞ اﻟﺠﻤﻌﻴﺔ اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ اﻟﻘﻄﺮﻳﺔ ﻟﻠﺒﺤﻮث واﻟﺨﺪﻣﺎت اﻟﺼﺤﻴﺔ‬ ‫رﻛـــﺎز ﺑﻨﻚ املﻌﻠﻮﻣﺎت ﺣﻮل املﺠﺘﻤﻊ اﻟﻔﻠﺴﻄﻴﻨﻲ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ‬ ‫ﻣـﺪى اﻟﻜـﺮﻣﻞ املﺮﻛﺰ اﻟﻌﺮﺑﻲ ﻟﻠﺪراﺳﺎت اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺔ اﻟﺘﻄﺒﻴﻘﻴﺔ‬ ‫إﻋــﻼم ﻣﺮﻛﺰ إﻋﻼﻣﻲ ﻟﻠﻤﺠﺘﻤﻊ اﻟﻌﺮﺑﻲ اﻟﻔﻠﺴﻄﻴﻨﻲ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ‬

‫ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ وﻣﺸﺎرﻛﺔ‬ ‫اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ‬ ‫ﺗﺤﻠﻴﻞ ﺟﻨﺪري اﺛﻨﻲ‬ ‫ورﻗﺔ ﺳﻴﺎﺳﺎت‬

‫اﻣﻄﺎﻧﺲ ﺷﺤﺎدة‬ ‫ﻓﺆاد ﻣﻌﺪي‬ ‫ﻛﺎﻧﻮن اول ‪2011‬‬ ‫املﴩوع ﻫﻮ ﺑﺘﻤﻮﻳﻞ ﻣﻦ اﻻﺗﺤﺎد اﻷوروﺑﻲ‬

‫ﻫﺬا اﻹﺻﺪار ﻻ ﻳﻤﺜﻞ وﺟﻬﺔ اﻟﻨﻈﺮ اﻟﺮﺳﻤﻴﺔ ﻟﻠﻤﻔﻮﺿﻴﺔ اﻷوروﺑﻴﺔ أو ملﺆﺳﺴﺎت اﻻﺗﺤﺎد اﻷوروﺑﻲ‪ .‬املﻔﻮﺿﻴﺔ اﻷوروﺑﻴﺔ‬ ‫ﻻ ﺗﻘﺒﻞ أي ﻣﺴﺆوﻟﻴﺔ ﻋﲆ اﻹﻃﻼق ﺑﺎﻟﻨﺴﺒﺔ ﻟﻠﻤﻀﻤﻮن‪.‬‬ ‫]‪[1‬‬

‫ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ وﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ اﺳﻮاق اﻟﻌﻤﻞ‬

‫ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ وﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ‬ ‫ﺗﺤﻠﻴﻞ ﺟﻨﺪري اﺛﻨﻲ‬ ‫إﻋﺪاد‪ :‬إﻣﻄﺎﻧﺲ ﺷﺤﺎدة و ﻓﺆاد ﻣﻌﺪي‬ ‫اﻟﱰﺟﻤﺔ اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ‪ :‬ﻧﻮاف ﻋﺜﺎﻣﻨﺔ‬ ‫ﺗﺼﻤﻴﻢ وإﻧﺘﺎج‪ :‬واﺋﻞ واﻛﻴﻢ‬ ‫ﻳﺼﺪر ﻫﺬا اﻟﻜﺮاس ﺑﺪﻋﻢ ﻣﻦ اﻻﺗﺤﺎد اﻷوروﺑﻲ‬ ‫ﺷﻔﺎﻋﻤﺮو – ‪2011‬‬ ‫©ﺣﻘﻮق اﻟﻄﺒﻊ ﻣﺤﻔﻮﻇﺔ ﻟﺠﻤﻌﻴﺔ اﻟﺠﻠﻴﻞ‪ -‬اﻟﺠﻤﻌﻴﺔ اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ اﻟﻘﻄﺮﻳﺔ ﻟﻠﺒﺤﻮث واﻟﺨﺪﻣﺎت اﻟﺼﺤﻴﺔ‬ ‫ص‪ .‬ب‪ 330 .‬ﺷﻔﺎﻋﻤﺮو‪ ،‬ﻫﺎﺗﻒ‪ 04-9861171 :‬ﻧﺎﺳﻮخ‪admin@gal-soc.org 04-9861173 :‬‬ ‫املﻮاد املﻨﺸﻮرة ﰲ ﻫﺬا اﻹﺻﺪار ﺗﻌﱪ ﻋﻦ آراء ﻛﺎﺗﺒﻴﻬﺎ‪ ،‬وﻻ ﺗﻌﻜﺲ ﺑﺎﻟﴬورة ﻣﻮاﻗﻒ ﺟﻤﻌﻴﺔ اﻟﺠﻠﻴﻞ‪ -‬رﻛﺎز ﺑﻨﻚ املﻌﻠﻮﻣﺎت‬ ‫]‪[2‬‬

‫ﻣﺤﺘﻮﻳﺎت‬ ‫ﺗﻮﻃﺌﺔ‬

‫‪5‬‬

‫ﻣﻘﺪﻣﺔ‬

‫‪6‬‬

‫ﺗﺤﺪي ﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ‬

‫‪8‬‬

‫ﺗﻌﺮﻳﻒ اﻟﻤﺸﻜﻠﺔ‪ :‬اﻟﻮﺿﻊ اﻟﻘﺎﺋﻢ‬

‫‪10‬‬

‫ﻣﺴﺘﻮى اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪ :‬ﺳﻴﻒ ذو ﺣﺪﻳﻦ‬

‫‪13‬‬

‫اﻟﻮﺿﻊ اﻟﻘﺎﺋﻢ‪ :‬ﻣﻴﺰاﻧﻴﺎت ﻏﻴﺮ ﻛﺎﻓﻴﺔ‬

‫‪18‬‬

‫اﻟﻤﻨﻬﺠﻴﺔ‬

‫‪18‬‬

‫ﻧﺘﺎﺋﺞ‬

‫‪19‬‬

‫ﺗﻮﺻﻴﺎت ﺳﻴﺎﺳﻴﺔ‬

‫‪23‬‬

‫ﻣﻼﺣﻖ‬

‫‪34‬‬

‫]‪[3‬‬

‫ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ وﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ اﺳﻮاق اﻟﻌﻤﻞ‬

‫ﺟﺪاول ورﺳﻮم ﺑﻴﺎﻧﻴﺔ‬

‫‪12‬‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ ‪ :1‬اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﺣﺴﺐ ﻣﺴﺘﻮى اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‬ ‫‪12‬‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ ‪ :2‬ﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ اﻟﻌﻤﻞ ﺣﺴﺐ ﺳﻨﻮات اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‬ ‫‪13‬‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ ‪ :3‬اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت اﻟﻌﺎﻣﻼت ﺣﺴﺐ ﻣﺴﺘﻮى اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‬ ‫‪15‬‬ ‫رﺳﻢ ﺑﻴﺎﻧﻲ ‪ :1‬ﻣﻌﺪل اﻻﺟﻮر وﻓﻘﺎ ﻟﻠﻘﻮﻣﻴﺔ واﻟﺠﻨﺲ وﺳﻨﻮات اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‬ ‫ﺟـﺪول رﻗﻢ ‪ :4‬اﻟﻄﻼب واﻟﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮب ﺣﺴـﺐ اﻟﻨﺠـﺎح ﰲ اﻣﺘﺤﺎﻧﺎت اﻟﺒﺠﺮوت واﺳـﺘﻮﻓﺎء ﴍط اﻟﻘﺒﻮل ﻟﻠﺠﺎﻣﻌﺎت ‪16‬‬ ‫ﻟﻌﺎم ‪2009‬‬ ‫‪16‬‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ ‪ :5‬اﻟﻄﻼب اﻟﺠﺎﻣﻌﻴني اﻟﻌﺮب ﰲ اﻟﺠﺎﻣﻌﺎت اﻹﴎاﺋﻴﻠﻴﺔ ﰲ اﻷﻋﻮام ‪2008-2007‬‬ ‫‪17‬‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ ‪ :6‬ﺗﻮزﻳﻊ اﻟﺠﺎﻣﻌﻴني ﺣﺴﺐ ﻣﺠﺎل اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ‪(%) 2008-2007‬‬ ‫‪20‬‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ ‪ :7‬رﺻﺪ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺎت اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻟﻠﻤﺪارس‬ ‫‪20‬‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ ‪ :8‬ﺣﺼﺔ ﺟﻬﺎز اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻣﻦ املﻴﺰاﻧﻴﺔ )‪(%‬‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ ‪ :9‬ﻋﺪد اﻟﻄﻼب واﻟﻄﺎﻟﺒﺎت ﺣﺴﺐ اﻟﻔﺮع واملﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻟﻜﻞ ﻓﺮع ﰲ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻌﺮﺑﻲ‬ ‫‪22‬‬ ‫‪25‬‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ ‪ :10‬ﺗﻮزﻳﻊ اﻟﻄﻼب اﻟﻴﻬﻮد ﺣﺴﺐ اﻟﺠﻨﺲ وﻓﺮع اﻟﺘﺨﺼﺺ‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ ‪ :11‬ﻋﺪد اﻟﻄﻼب واﻟﻄﺎﻟﺒﺎت ﺣﺴﺐ ﻓﺮوع اﻟﺘﺨﺼﺺ وﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻛﻞ ﻓﺮع )ﻋﻴﻨﺔ ﻣﻦ ‪ 15‬ﻣﺪرﺳﺔ ﻳﻬﻮدﻳﺔ( ‪28‬‬ ‫ﺟـﺪول رﻗـﻢ ‪ :12‬املﺘﻘﺪﻣﻮن ﻟﻼﻣﺘﺤﺎن ﻣﻦ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‪ ،‬ﻣﺴـﺘﺤﻘﻮ اﻟﺒﺠﺮوت وﻣﺴـﺘﻮﻓﻮ ﴍوط اﻟﺠﺪ اﻷدﻧﻰ ‪30‬‬ ‫ﻟﻠﺠﺎﻣﻌﺎت ‪2004-2003‬‬ ‫‪34‬‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ ‪ :1‬ﻋﻤﺎﻟﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﺣﺴﺐ اﻟﻔﺮع اﻻﻗﺘﺼﺎدي‬ ‫‪34‬‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ ‪ :2‬ﻋﻤﺎﻟﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﺣﺴﺐ املﻬﻦ‬

‫]‪[4‬‬

‫ﺗﻮﻃﺌﺔ‬

‫ﻟﻘـﺪ ﺑﺎت واﺿﺤﺎ ً ﰲ اﻟﻌﻘﺪﻳﻦ اﻷﺧريﻳﻦ دور ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ اﻟﺪوﻟﺔ ﰲ إﻧﺘﺎج اﻟﱰاﺗﺒﻴﺔ اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ واﻟﺴﻴﺎﺳـﻴﺔ ﻟﻠﻔﺌﺎت‬ ‫اﻟﺴـﻜﺎﻧﻴﺔ املﺨﺘﻠﻔـﺔ‪ ،‬ووﺿﻊ ﺣـﺪود اﻟﺤﺮاك اﻻﻗﺘﺼـﺎدي وﻣﻜﺎﻧﺔ اﻟﻔﺌـﺎت ﰲ املﺠﺘﻤﻊ‪ .‬وﻋﻠﻴـﻪ أﺻﺒﺢ ﺗﺤﻠﻴﻞ‬ ‫ﺳﻴﺎﺳﺎت املﻴﺰاﻧﻴﺔ وإﺳـﻘﺎﻃﺎﺗﻬﺎ اﻟﺴﻴﺎﺳﻴﺔ واﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺔ‪ ،‬وﻓﺤﺺ ﻣﺪى ﻋﺪاﻟﺔ ﺗﻮزﻳﻊ ﻣﺮﻛﺒﺎﺗﻬﺎ أﺣﺪ املﻮاﺿﻴﻊ‬ ‫اﻟﻬﺎﻣﺔ ﰲ إﻃﺎر املﺴﺎﻋﻲ اﻟﺮاﻣﻴﺔ إﱃ ﺗﺤﻘﻴﻖ املﺴﺎواة واﻟﻌﺪاﻟﺔ اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺔ ﺑني ﻓﺌﺎت املﺠﺘﻤﻊ‪ .‬وﻣﻦ أﺑﺮزﻫﺎ ﺗﻐﻴري‬ ‫ﻣﻜﺎﻧﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ واﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺔ‪ ،‬وزﻳﺎدة ﻣﺸﺎرﻛﺔ املﺮأة ﰲ اﻟﺤﻴﺰ اﻟﻌﺎم‪ ،‬واﻻرﺗﻘﺎء ﺑﺎﻟﻌﻤﻠﻴﺔ اﻟﺘﻨﻤﻮﻳﺔ‪.‬‬ ‫ﺗﺮﻣﻲ ورﻗﺔ اﻟﺴﻴﺎﺳﺔ ﻫﺬه إﱃ دراﺳﺔ وﺗﺤﻠﻴﻞ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ وزارة اﻟﱰﺑﻴﺔ واﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻣﻦ ﻣﻨﻈﻮر ﺟﻨﺪري أﺛﻨﻲ‪ .‬وﻫﻲ‬ ‫ﺟﺰء ﻣﻦ ﻣﴩوع ﺑﺤﺚ اوﺳﻊ ﻳﺪرس »اﻷﻗﻠﻴﺔ واملﺮأة اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ ﰲ املﻮازﻧﺔ اﻟﺤﻜﻮﻣﻴﺔ«‪ ،‬وﻳﻬﺪف اﱃ زﻳﺎدة اﻟﺘﻮﻋﻴﺔ‬ ‫ﻷﻫﻤﻴﺔ إﻋﺪاد ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻣﺴﺘﺠﻴﺒﺔ ﻻﺣﺘﻴﺎﺟﺎت اﻟﻨﻮع اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻲ واﻟﻔﺌﺎت اﻟﻘﻮﻣﻴﺔ املﺨﺘﻠﻔﺔ‪ ،‬واﻟﺪﻓﻊ ﻧﺤﻮ ﺷﻔﺎﻓﻴﺔ‬ ‫أﻛﱪ ﰲ ﻋﻤﻠﻴﺔ إﻋﺪاد وإﻗﺮار املﻴﺰاﻧﻴﺔ اﻟﻌﺎﻣﺔ‪ّ .‬‬ ‫ﻳﺮﻛﺰ املﴩوع ﻋﲆ ﻓﻬﻢ اﻟﻨﻈﻢ اﻟﺴﻴﺎﺳﻴﺔ واﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ اﻟﺘﻲ ﺗﺆﺛﺮ‬ ‫اﻟﺼﺤﺔ‪ ،‬واﻟﻌﻤﻞ‬ ‫ﻋﲆ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ‪ ،‬ﻣﻦ ﺧﻼل دراﺳﺔ ﻣﻌﻤﻘﺔ ﻟﻠﻤﻴﺰاﻧﻴﺔ ﰲ ﺛﻼﺛﺔ ﻣﺠﺎﻻت رﺋﻴﺴﻴﺔ‪ّ :‬‬ ‫واﻟﺘﻌﻠﻴـﻢ‪ ،‬ﻣـﻦ املﻨﻈﻮرﻳﻦ اﻟﺠﻨﺪري واﻟﻘﻮﻣﻲ‪ .‬ﻣﻦ أﺑﺮز أﻫﺪاف املﴩوع اﻗﱰاح ﺑﺮاﻣﺞ وﺳﻴﺎﺳـﺎت ﻣﺤﺪدة ﰲ‬ ‫ﻫﺬه املﺠﺎﻻت‪ ،‬ودﻓﻊ اﻟﻮزارات إﱃ ﺗﺒﻨﻲ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻣﺴﺘﺠﻴﺒﺔ ملﺘﻄﻠﺒﺎت اﻟﻨﻮع اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻲ‪ ،‬واﻻﻫﺘﻤﺎم ﺑﻘﻀﺎﻳﺎ ذات‬ ‫ﻋﻼﻗﺔ ﻗﻮﻣﻴﺔ وﺟﻨﺪرﻳﺔ‪ ،‬ﻟﺘﺤﻘﻴﻖ اﻟﻌﺪاﻟﺔ اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴّﺔ‪ ،‬واملﺴـﺎواة ﺑني اﻟﺮّﺟﺎل واﻟﻨﺴﺎء ﻋﺎﻣﺔ‪ ،‬وﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‬ ‫ﻋﲆ وﺟﻪ اﻟﺨﺼﻮص‪ ،‬وﺧﻔﺾ ﻣﺴـﺘﻮﻳﺎت اﻟﻔﻘﺮ ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‪ .‬اﺧﺘﻴﺎر اﻟﻮزارات املﺒﺤﻮﺛﺔ ﻛﺎن ﺑﺴﺒﺐ‬ ‫أﻫﻤﻴﺘﻬﺎ وﻓﻘﺎ ﻷدﺑﻴﺎت اﻻﻗﺘﺼﺎد اﻟﺴـﻴﺎﳼ اﻟﻨﺴﻮي‪ ،‬ﰲ ﺗﻐﻴري املﻜﺎﻧﺔ اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء‪ ،‬ورﻓﻊ ﻣﺸﺎرﻛﺘﻬﻦ ﰲ‬ ‫ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ‪ ،‬وﺧﻔﺾ اﻟﻔﻘﺮ‪.‬‬ ‫ﻧﻮد ﺗﻘﺪﻳ َﻢ ﺷﻜﺮﻧﺎ اﻟﺠﺰﻳﻞ ﻟﻼﺗﺤﺎد اﻷوروﺑﻲ ﻋﲆ دﻋﻤﻪ ﻟﻬﺬا املﴩوع‪.‬‬ ‫ﻳﺸﺎرك ﰲ ﻫﺬا املﴩوع ﻛﻞ ﻣﻦ ﺟﻤﻌﻴﺔ اﻟﺠﻠﻴﻞ‪-‬اﻟﺠﻤﻌﻴﺔ اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ اﻟﻘﻄﺮﻳﺔ ﻟﻠﺨﺪﻣﺎت واﻟﺒﺤﻮث اﻟﺼﺤﻴﺔ؛ رﻛﺎز‪-‬‬ ‫ﺑﻨـﻚ املﻌﻠﻮﻣﺎت ﺣﻮل املﺠﺘﻤﻊ اﻟﻔﻠﺴـﻄﻴﻨﻲ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ؛ ﻣﺪى اﻟﻜﺮﻣﻞ‪ -‬املﺮﻛﺰ اﻟﻌﺮﺑﻲ ﻟﻠﺪراﺳـﺎت اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺔ‬ ‫اﻟﺘﻄﺒﻴﻘﻴﺔ؛ إﻋﻼم‪ -‬ﻣﺮﻛﺰ إﻋﻼﻣﻲ ﻟﻠﻤﺠﺘﻤﻊ اﻟﻌﺮﺑﻲ اﻟﻔﻠﺴﻄﻴﻨﻲ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ‪.‬‬ ‫ﻃﺎﻗﻢ املﴩوع‬

‫]‪[5‬‬

‫ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ وﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ اﺳﻮاق اﻟﻌﻤﻞ‬

‫ﻣﻘﺪﻣﺔ‬ ‫ﻌﱪ املﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻋﻦ ﺳـﻠﻢ أوﻟﻮﻳﺎت‬ ‫ﻣﻴﺰاﻧﻴـﺔ اﻟﺪوﻟـﺔ ﻫﻲ ﻋﺒﺎرة ﻋﻦ ﺑﺮﻧﺎﻣﺞ اﻟﻌﻤﻞ اﻷوﺳـﻊ واﻷﻫـﻢ ﻟﻠﺤﻜﻮﻣﺔ‪ .‬و ُﺗ ّ‬ ‫اﻟﺤﻜﻮﻣﺔ‪ ،‬أﻫﺪاﻓﻬﺎ‪ ،‬ﺗﻮزﻳﻊ اﻷدوار ﰲ املﺠﺘﻤﻊ وﻣﺪى ﺗﺄﺛري املﺠﻤﻮﻋﺎت اﻟﺴﻜﺎﻧﻴﺔ املﺨﺘﻠﻔﺔ ﻋﲆ اﺗﺨﺎذ اﻟﻘﺮارات‪.‬‬ ‫ُﺗﺤ َﺪد املﻴﺰاﻧﻴﺔ‪ ،‬ﻋﱪ ﺗﺨﺼﻴﺺ املﻮارد‪ ،‬ﻛﻢ ﺗﺤﺼﻞ ﻛﻞ ﻣﺠﻤﻮﻋﺔ وﻛﻞ ﻗﻄﺎع ﰲ املﺠﺘﻤﻊ‪ ،‬وﺗﺤﺪد ﻋﱪ ﺗﻮزﻳﻊ ﻋﺐء‬ ‫اﻟﴬاﺋﺐ ﻛﻢ ﺗﺪﻓﻊ ﻛﻞ ﻣﺠﻤﻮﻋﺔ‪ .‬ﺗﺸـﻜﻞ املﻴﺰاﻧﻴﺔ أداة ﻫﺎﻣﺔ ﻟﻠﺘﻐﻴري‪ ،‬ﺣﻴﺚ ﻳﻤﻜﻨﻬﺎ ﺗﺤﺴـني وﺿﻊ املﻮاﻃﻨني‬ ‫املﺴـﺘﻀﻌﻔني اﻟﺬﻳﻦ ﻳﻌﺎﻧﻮن ﻣﻦ اﻟﻔﻘﺮ وﻏريه ﻣﻦ اﻟﻀﺎﺋﻘﺎت‪ ،‬ﻣﺜﻞ اﻟﻨﺴﺎء واملﺠﻤﻮﻋﺎت اﻹﺛﻨﻴﺔ املﺨﺘﻠﻔﺔ‪ ،‬وذﻟﻚ‬ ‫ﺑﻮاﺳﻄﺔ ﺗﺨﺼﻴﺺ املﻴﺰاﻧﻴﺎت أو ﺑﻮاﺳﻄﺔ ﺳﻴﺎﺳﺔ ﴐاﺋﺐ ﺗﺸﺠﻊ ﻫﺬه املﺠﻤﻮﻋﺎت‪.‬‬ ‫ﰲ اﻟﻌﻘﺪﻳﻦ اﻷﺧريﻳﻦ‪ ،‬وﺧﺎﺻﺔ ﺑﻌﺪ ﻣﺆﺗﻤﺮ اﻷﻣﻢ املﺘﺤﺪة اﻟﺪوﱄ اﻟﺮاﺑﻊ ﺣﻮل ﻗﻀﺎﻳﺎ املﺮأة واﻟﺬي اﻧﻌﻘﺪ ﰲ ﺑﻜني‬ ‫ﻋﺎم ‪ ،1995‬ﺑﺪأت اﻷﻧﻈﺎر ﺗﻠﺘﻔﺖ ﺑﺸﻜﻞ ﺧﺎص إﱃ ﺗﺄﺛري املﻴﺰاﻧﻴﺎت اﻟﺤﻜﻮﻣﻴﺔ ﻋﲆ اﻟﻮﺿﻊ اﻻﻗﺘﺼﺎدي ﻟﻠﻨﺴﺎء‪.‬‬ ‫ﻓﻤﻨـﺬ إﻋﻼن ﺑﻜني ﺛﻤﺔ ﺗﻮاﻓﻖ ﻋﺎم ﻋﲆ أن دﻣﺞ اﻟﻨﺴـﺎء ﰲ اﻟﻌﻤﻠﻴﺎت اﻟﺘﻨﻤﻮﻳﺔ وﺗﺤﺴـني وﺿﻌﻬﻦ اﻻﻗﺘﺼﺎدي‬ ‫ﻳﺘﻄﻠﺐ َ‬ ‫ﻣﺮﻛ َﺰة )ادﻣﺎج( ﻣﺴـﺎﺋﻞ اﻟﻨﻮع اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻲ )‪ (Gender Mainstreaming‬ﰲ ﻋﻤﻠﻴﺔ إﻋﺪاد املﻴﺰاﻧﻴﺔ‪.‬‬ ‫ﺑﺤﻴﺚ ﺗﺼﺒـﺢ املﻴﺰاﻧﻴﺔ أﻛﺜﺮ ﺣﺴﺎﺳـﺔ ﻟﻼﺣﺘﻴﺎﺟﺎت اﻟﺨﺎﺻـﺔ ﻟﻠﻤﺠﻤﻮﻋﺎت اﻟﺠﻨﺪرﻳﺔ املﺨﺘﻠﻔـﺔ‪ .‬ﻓﺎﻟﺘﻮﺟﻬﺎت‬ ‫اﻟﺘﻘﻠﻴﺪﻳـﺔ ﻹﻋﺪاد املﻴﺰاﻧﻴﺎت وﺗﻄﺒﻴﻘﻬﺎ‪ ،‬ﻟﻢ ﺗﻠﺤﻆ اﻟﻔﺮوﻗﺎت ﺑني اﻟﻨﺴـﺎء واﻟﺮﺟـﺎل ﰲ ﻛﻞ ﻣﺎ ﻳﺘﻌﻠﻖ ﺑﺎﻟﺤﻘﻮق‪،‬‬ ‫اﻻﺣﺘﻴﺎﺟـﺎت‪ ،‬ﻣﺠـﺎﻻت املﺴـﺆوﻟﻴﺔ واﻟﻘﺪرات‪ .‬اﻋﺘﻤـﺪت اﻟﺘﻮﺟﻬـﺎت اﻟﺘﻘﻠﻴﺪﻳﺔ ﻋﲆ ﻓﺮﺿﻴﺔ اﻟﺤﻴـﺎد اﻟﺠﻨﺪري‬ ‫)‪ (Gender Neutral‬واﻟﺤﻴﺎد اﻟﻘﻮﻣﻲ‪ ،‬واﻋﺘﱪت اﺣﺘﻴﺎﺟﺎت ﺟﻤﻴﻊ املﻮاﻃﻨني ﻣﺘﺸـﺎﺑﻬﺔ‪ .‬ﻳﺸـﻜﻞ ﻫﺬا اﻟﺤﻴﺎد‬ ‫املﺘﺨﻴـﻞ ﺣﺎﺟﺰا ً ﻳﻤﻨﻊ ﺗﺸـﺨﻴﺺ اﻻﺣﺘﻴﺎﺟﺎت اﻟﺨﺎﺻﺔ ﻟﻠﺮﺟﺎل وﻟﻠﻨﺴـﺎء‪ ،‬وﻻ ﻳﺴـﻤﺢ ﺑﻤﻼﺣﻈﺔ اﻟﻔﺮوﻗﺎت ﰲ‬ ‫اﻷوﺿﺎع اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ وﻣﺴﺘﻮى اﻟﺘﻄﻮر ﻟﻜﻞ ﻣﺠﻤﻮﻋﺔ ﺟﻨﺪرﻳﺔ‪ .‬وﰲ إﴎاﺋﻴﻞ‪ ،‬ﻳﻤﻨﻊ ﻫﺬا اﻟﻨﻬﺞ ﺗﻤﻴﻴﺰ اﻟﻔﺮوﻗﺎت‬ ‫ﺑـني املﻮاﻃﻨـني اﻟﻴﻬﻮد واﻟﻌﺮب‪ .‬وﻗﺪ ﺳـﺎﻫﻢ ﻋﺪم اﻟﺘﻌﺎﻣﻞ ﻣـﻊ اﻟﻔﺮوﻗﺎت ﻋﲆ ﺗﻜﺮﻳﺲ ﺣﺎﻟﺔ اﻟﻼﻣﺴـﺎواة ﻋﲆ‬ ‫املﺴﺘﻮﻳني‪ :‬اﻟﺠﻨﺪري واﻟﻘﻮﻣﻲ‪.‬‬ ‫ﺣﺴﺐ ﺳﺪان )‪ ،(2006‬ﻓﺈن ﺣﺼﺔ املﻮاﻃﻨني اﻟﻔﻠﺴﻄﻴﻨﻴني ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ﰲ اﻟﻨﺘﺎج املﺤﲇ اﻹﺟﻤﺎﱄ ﻫﻲ ﻧﺤﻮ ‪8%‬‬ ‫ﻓﻘﻂ‪ .‬وﻫﻮ ﻳﺪﻋﻲ أن ﻫﺬا اﻟﻨﺘﺎج املﻨﺨﻔﺾ ﻧﺴﺒﻴﺎ ً ﻫﻮ ﻧﺘﻴﺠﺔ ﻋﺎﻣﻠني إﺷﻜﺎﻟﻴني‪ :‬ﻧﺴﺒﺔ املُﺸﻐﻠني اﻟﻌﺮب ﻫﻲ ﻧﺤﻮ‬ ‫‪ 12%‬ﻣﻦ ﻣﺠﻤﻞ املﺸـﻐﻠني ﰲ اﻟﺪوﻟﺔ‪ ،‬ﺑﻴﻨﻤﺎ ﺗﺼﻞ ﻧﺴـﺒﺔ اﻟﻌﺮب ﻣﻦ ﻣﺠﻤﻞ املﻮاﻃﻨني ﻫﻲ ﻧﺤﻮ ‪20%‬؛ ﻣﻌﺪل‬ ‫ﻣﺘﻮﺳـﻂ اﻟﺪﺧﻞ ﻟﻠﻤﺴـﺘﺨﺪم اﻟﻌﺮﺑﻲ ﻫﻮ ﻧﺤﻮ ‪ 69%‬ﻓﻘﻂ ﻣﻦ املﻌﺪل اﻟﻌﺎم‪ .‬ﺑﻨﺎ ًء ﻋـﲆ املﻌﺎدﻟﺔ اﻟﺘﻲ ﻳﻘﱰﺣﻬﺎ‬ ‫ﻋﺰرا‪ ،‬ودون إﻏﻔﺎل اﻟﺠﺪل اﻟﻘﺎﺋﻢ ﺑني اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳني ﺣﻮل اﺳﺘﻌﻤﺎل وزن اﻟﻌﻤﻞ ﻛﻤﺆﴍ ﻟﻠﻨﺘﺎج املﺤﲇ اﻻﺟﻤﺎﱄ‪،‬‬ ‫ﺑﺎﻻﻣـﻜﺎن اﻟﻘﻮل أن ﺣﺼﺔ اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻣﻦ اﻟﻨﺘﺎج املﺤﲇ اﻹﺟﻤﺎﱄ اﻹﴎاﺋﻴـﲇ ﻻ ﺗﺰﻳﺪ ﻋﻦ ‪ ،3%‬وﺗﱰاوح‬ ‫ﺣﻮل ‪ 25%‬ﻣﻦ اﻟﻨﺘﺎج املﺤﲇ اﻹﺟﻤﺎﱄ ﻟﻠﻤﻮاﻃﻨني اﻟﻌﺮب‪ .‬اﻟﺴﺒﺐ املﺒﺎﴍ ﻟﻬﺬا املﻌﻄﻰ ﻫﻮ املﺸﺎرﻛﺔ املﻨﺨﻔﻀﺔ‬ ‫ﻟﻠﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ‪ .‬ﻳﻌﺘﻘﺪ ﻣﻌﺪو ﻫﺬه اﻟﻮرﻗﺔ أن املﺸﺎرﻛﺔ املﻨﺨﻔﻀﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ ﺳﻮق‬ ‫اﻟﻌﻤـﻞ ﺗﺘﻌﻠﻖ‪ ،‬ﺿﻤﻦ ﻣﺎ ﺗﺘﻌﻠﻖ‪ ،‬ﺑﻄﺒﻴﻌﺔ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﺬي ﺗﺤﺼﻞ ﻋﻠﻴـﻪ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت وأﻧﻤﺎط ﺗﺨﺼﺼﻬﻦ‬ ‫]‪[6‬‬

‫ﰲ ﻣﺮﺣﻠﺔ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻷﻛﺎدﻳﻤﻲ‪ .‬ﻳﻌﻮد ﺟﺰء ﻣﻦ ﺣﻞ ﻫﺬه املﺸـﻜﻠﺔ إﱃ ﺗﻐﻴري ﻣﺰﻳﺞ اﻟﺘﺨﺼﺼﺎت ﰲ املﺪارس‪ .‬وﻣﻦ‬ ‫أﺟﻞ إﺣﺪاث ﻣﺜﻞ ﻫﺬا اﻟﺘﻐﻴري ﺛﻤﺔ ﺣﺎﺟﺔ إﱃ ﺗﻐﻴري ﺗﺨﺼﻴﺺ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺎت وﻣﻮارد اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻌﺮﺑﻲ ﻓﻮق اﻻﺑﺘﺪاﺋﻲ‪.‬‬ ‫ﺗﺤـﺎول ﻫـﺬه اﻟﻮرﻗﺔ اﻟﻮﻗﻮف ﻋﲆ املﻌﻴﻘﺎت ﰲ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ ﰲ ﺟﻬﺎز اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻌﺮﺑﻲ ﻓﻮق اﻻﺑﺘﺪاﺋﻲ‪ .‬اذ ﺗﻌﺮﻗﻞ ﻫﺬه‬ ‫املﻌﻴﻘﺎت ﺗﻐﻴري املﻜﺎﻧﺔ اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ ﻟﻠﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت واﻣﻜﺎﻧﻴﺔ اﻧﺪﻣﺎﺟﻬﻦ ﰲ اﻟﻌﻤﻠﻴﺔ اﻟﺘﻨﻤﻮﻳﺔ‪ .‬ﺗﺮﺗﺒﻂ اﻟﻌﻘﺒﺔ‬ ‫اﻷﺳﺎﺳـﻴﺔ ﺑﻘﺪرﺗﻬﻦ ﻋﲆ اﻻﻧﺪﻣﺎج ﰲ ﺳـﻮق اﻟﻌﻤﻞ اﻟﺤﺪﻳﺚ‪ ،‬اﻟﺬي ﻳﻌﺘﻤﺪ إﱃ ﺣـﺪ ﻛﺒري ﻋﲆ املﻬﻦ اﻟﺘﻲ ﺗﺘﻄﻠﺐ‬ ‫ﻣﻌﺮﻓﺔ ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺔ وﻋﻠﻤﻴﺔ‪.‬‬ ‫اﻹدﻋﺎء املﺮﻛﺰي ﻟﻬﺬه اﻟﻮرﻗﺔ ﻫﻮ أﻧﻪ ﻣﻦ أﺟﻞ ﺗﺤﺴني اﻷوﺿﺎع اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ﻳﺠﺐ‬ ‫ﺗﺰودﻳﻬﻦ ﺑﺎﻷدوات اﻟﴬورﻳﺔ ﻻﻧﺪﻣﺎﺟﻬﻦ ﰲ ﻋﻤﻠﻴﺎت اﻟﺘﻤﻨﻴﺔ واﻟﺘﻄﻮﻳﺮ‪ ،‬ﺑﻮاﺳﻄﺔ ﺗﻌﺰﻳﺰ ﻣﺸﺎرﻛﺘﻬﻦ ﰲ ﺳﻮق‬ ‫اﻟﻌﻤﻞ‪ ،‬ﺗﺤﺴني ﻧﻮﻋﻴﺔ أﻋﻤﺎﻟﻬﻦ ﰲ اﻟﻔﺮوع اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ واملﻬﻦ املﺨﺘﻠﻔﺔ‪ ،‬وإﴍاﻛﻬﻦ ﰲ اﺗﺨﺎد اﻟﻘﺮارات وﺗﺤﺪﻳﺪ‬ ‫اﻟﺴﻴﺎﺳﺎت‪ .‬وﻣﻦ أﺟﻞ ﺗﺤﻘﻴﻖ ﻫﺬه اﻟﻐﺎﻳﺎت ﻳﺠﺐ إﻋﺪاد ﻣﻴﺰاﻧﻴﺎت ﺣﺴﺎﺳﺔ ﺟﻨﺪرﻳﺎ ً وﻗﻮﻣﻴﺎ ً‪.‬‬ ‫ﻣﻦ ﻏﺎﻳﺎت إﻋﺪاد ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ ﺣﺴﺎﺳـﺔ ﺟﻨﺪرﻳﺎً‪ ،‬ﺗﺤﻮﻳﻞ ﻣﺴﺄﻟﺔ اﻟﺠﻨﺪر )وﰲ ﺣﺎﻟﺘﻨﺎ اﺣﺘﻴﺎﺟﺎت املﺠﻤﻮﻋﺎت اﻻﺛﻨﻴﺔ‬ ‫أﻳﻀـﺎ ً( إﱃ ﺟﺰء ﻻ ﻳﻨﻔﺼﻢ ﻋﻦ ﻋﻤﻠﻴﺔ إﻋﺪاد املﻴﺰاﻧﻴﺔ واملﺼﺎدﻗـﺔ ﻋﻠﻴﻬﺎ‪ .‬ﻫﻜﺬا ﻳﻤﻜﻦ ﺿﻤﺎن ﺗﺨﺼﻴﺺ املﻮارد‬ ‫املﺎﻟﻴﺔ ﺑﺸـﻜﻞ ﻋﺎدل وﻧﺎﺟﻊ‪ ،‬واﻻﺳﺘﺠﺎﺑﺔ إﱃ اﻻﺣﺘﻴﺎﺟﺎت اﻟﺨﺎﺻﺔ ﻟﻠﻤﺠﻤﻮﻋﺎت املﺨﺘﻠﻔﺔ ﰲ املﺠﺘﻤﻊ‪ .‬ﺑﺎﻻﻣﻜﺎن‬ ‫ﺗﻘﺪﻳﻢ ﺣﻠﻮل ﰲ ﻣﺠﺎل ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﺗﺴﺎﻫﻢ ﰲ دﻣﺞ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ ﻋﻤﻠﻴﺔ اﻟﺘﻨﻤﻴﺔ واﻟﺘﻄﻮﻳﺮ اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳني‪،‬‬ ‫ﺗﺤﺴـني وﺿﻌﻬـﻦ ﰲ اﻟﻌﻤﻞ‪ ،‬ﺗﻐﻴري أوﺿﺎﻋﻬـﻦ اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ واﻟﺘﻘﻠﻴﺺ ﻣﻦ ﻣﺴـﺘﻮﻳﺎت اﻟﻔﻘـﺮ ﻟﺪﻳﻬﻦ‪ .‬ﻳﻤﻜﻦ‬ ‫ﺗﺤﻘﻴﻖ ﻫﺬه اﻟﻐﺎﻳﺎت‪ ،‬وﺑﻨﺎء ﻋﲆ ﻫﺬه اﻟﻮرﻗﺔ‪ ،‬ﺑﻮاﺳﻄﺔ ﺗﺨﺼﻴﺺ املﻮارد ﻟﺘﻌﺰﻳﺰ وﺗﺸﺠﻴﻊ ﺗﺨﺼﺺ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت‬ ‫اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ ﻣﺠﺎﻻت اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺔ واﻟﻌﻠﻮم اﻟﺠﺪﻳﺪة‪ ،‬اﻟﺘﻲ ﺳـﺘﻐﻴري ﻣﺠﺎﻻت اﻟﺘﺨﺼﺺ اﻷﻛﺎدﻳﻤﻲ ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء‬ ‫اﻟﻌﺮﺑﻴـﺎت‪ .‬ﻳﺘﻴﺢ ﻫﺬا اﻟﺘﻐﻴـري املﻬﻨﻨﺔ ﰲ املﺠﺎﻻت اﻟﺘﻲ ﺗﺘﻼءم ﻣﻊ ﻃﻠﺒﺎت ﺳـﻮق اﻟﻌﻤﻞ املﺮﻛﺰي‪ -‬اﻟﻴﻬﻮدي ﰲ‬ ‫إﴎاﺋﻴﻞ‪ ،‬وﻳﺴـﺎﻫﻢ ﰲ ﺗﻐﻴري أﻧﻤﺎط ﻋﻤﻞ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ اﻟﻌﺮﺑﻲ املﺤﲇ‪ .‬ﻳﺨﺘﻠﻒ ﻫﺬا اﻟﺘﻮﺟﻪ‬ ‫ﻋـﻦ اﻟﺴﻴﺎﺳـﺎت اﻟﺘﻘﻠﻴﺪﻳﺔ اﻟﺘﻲ ﺗﻌﺘـﱪ ﻣﺠﺮد ارﺗﻔﺎع ﻣﻌـﺪل اﻟﻨﺠﺎح ﰲ اﻣﺘﺤﺎﻧﺎت اﻟﺒﺠـﺮوت واﻟﺤﺼﻮل ﻋﲆ‬ ‫ﺷـﻬﺎدة أﻛﺎدﻳﻤﻴﺔ )دون ﻋﻼﻗﺔ ﺑﻤﺠﺎل اﻟﺘﺨﺼﺺ( ﺟﻮاﺑﺎ ً ﺷـﺎﻓﻴﺎ ً ﻟﻠﻐﺎﻳﺎت املﺮﻛﺰﻳﺔ اﻟﺘﻲ ﺑﺈﻣﻜﺎﻧﻬﺎ املﺴﻬﺎﻣﺔ ﰲ‬ ‫رﻓﻊ ﻧﺴﺒﺔ ﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ‪ .‬ﻣﻦ اﻟﻮاﺿﺢ أﻧﻪ ﰲ ﺣﺎﻟﺔ ﻫﺬا اﻟﺘﻐﻴري‪ ،‬وﰲ ﺣﺎﻟﺔ ﺗﺤﻘﻘﻪ‪،‬‬ ‫ﻟﻦ ﻳﺤﻞ ﺟﻤﻴﻊ ﻣﺸﺎﻛﻞ ﻋﻤﺎﻟﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‪ ،‬وﻟﻜﻨﻪ ﻳﺸﻜﻞ ﻣﺪﻣﺎﻛﺎ ً واﺣﺪا ً ﰲ ﺑﻨﺎء اﻟﺤﻠﻮل املﻄﻠﻮﺑﺔ‪.‬‬

‫]‪[7‬‬

‫ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ وﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ اﺳﻮاق اﻟﻌﻤﻞ‬

‫ﺗﺤﺪي ﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ‬ ‫ﺗﻨﻄﻠﻖ ﻫﺬه اﻟﻮرﻗﺔ ﻣﻦ ﻓﺮﺿﻴﺔ وﺟﻮد ﺗﻘﺴـﻴﻢ ﻣﺰدوج ﰲ اﺳﻮاق اﻟﻌﻤﻞ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ‪ :‬ﺑني ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ املﺮﻛﺰﻳﺔ‬ ‫ُﻌـﱪ ﻋﻨﻬﺎ ﻣﻦ‬ ‫وﺳـﻮق اﻟﻌﻤﻞ اﻟﻬﺎﻣﺸـﻴﺔ؛ ﺑني ﺳـﻮق اﻟﻌﻤﻞ اﻟﻘﻄﺮﻳﺔ وﺳـﻮق اﻟﻌﻤـﻞ املﺤﻠﻴﺔ‪-‬اﻻﺛﻨﻴﺔ‪ ،‬اﻟﺘﻲ ﻳ ّ‬ ‫ﺧﻼل وﺟﻮد ﺟﻴﺐ اﻗﺘﺼﺎدي وﺟﻴﺐ ﺗﺸـﻐﻴﲇ ﺧﺎص ﺑﺎﻟﺠﻤﻬﻮر اﻟﻌﺮﺑﻲ‪ ،‬ﻋﲆ ﺷـﺎﻛﻠﺔ ﺳـﻮق اﻟﻌﻤﻞ املﺤﻠﻴﺔ‪-‬‬ ‫اﻹﺛﻨﻴﺔ )ﺷـﺤﺎدة ‪ .(2005‬ﻳﺤﺪد ﻫﺬا اﻟﺘﻘﺴـﻴﻢ املﺰدوج‪ ،‬إﺿﺎﻓﺔ ﻟﻠﺤﺮاك اﻟﺪاﺧﲇ ﰲ أﺳﻮاق اﻟﻌﻤﻞ‬

‫واﻟﺘﻔﺎﻋﻼت اﻟﺤﺎﺻﻠﺔ ﺑﻴﻨﻬﻤﺎ ‪ -‬ﺑﺸـﻜﻞ ﻛﺒري‪ ،-‬اﻟﺼﻌﻮﺑﺎت اﻟﺘﺸـﻐﻴﻠﻴﺔ اﻟﺘﻲ ﻳﻮاﺟﻬﻬﺎ اﻟﺴﻜﺎن‬ ‫اﻟﻌـﺮب ﰲ دوﻟﺔ اﴎاﺋﻴـﻞ‪ .‬وﻳﺨﻠﻖ اﻟﺪوﻧﻴـﺔ واﻟﻐﺒﻦ املﱰاﻛﻤَـني‪ ،‬وﻳﺤﺪد املﻤﻴﺰات اﻟﺸـﺨﺼﻴﺔ‬ ‫ﻟﻠﻌﺎﻣﻠـني‪ ،‬وﻣﻤﻴـﺰات اﻟﺘﺼﻨﻴـﻊ‪ ،‬وﺗﺮﻛﻴﺒﺔ اﻟﻘﻮة اﻟﻌﺎﻣﻠـﺔ واﻟﺜﺮوة اﻟﺒﴩﻳـﺔ‪ ،‬وﺗﺮﻛﻴﺒﺔ اﻟﻔﺮوع‬ ‫اﻟﺘﺸـﻐﻴﻠﻴﺔ‪ ،‬واﻟﺒﻄﺎﻟﺔ واملﺸـﺎرﻛﺔ ﰲ اﻟﻘﻮة اﻟﻌﺎﻣﻠﺔ‪ ،‬وﻣﺴـﺘﻮى اﻟﺤﺮاك اﻹﺟﺘﻤﺎﻋﻲ‪ ،‬إﺿﺎﻓﺔ اﱃ‬ ‫اﻟﺘﻔﺎﺿﻞ ﺑني املﺠﻤﻮﻋﺎت اﻟﺴﻜﺎﻧﻴﺔ‪ .‬ﺗﺆﺛﺮ ﻫﺬه املﻘﺎرﺑﺔ ﻋﲆ ﺗﻌﺮﻳﻒ املﺸﻜﻠﺔ وﻋﲆ اﻟﺤﻠﻮل‪ ،‬أي اﻟﺴﻴﺎﺳﺎت‬

‫اﻟﻌﺎﻣﺔ‪ ،‬واﻟﺘﻲ ﺗﺘﻢ ﺑﻮاﺳﻄﺘﻬﺎ ﻣﺤﺎوﻟﺔ ﻣﻮاﺟﻬﺔ ﻋﺪم ﺷﻤﻞ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ اﻟﺘﻨﻤﻴﺔ اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ واﻟﺘﻄﻮﻳﺮ‪،‬‬ ‫ﺑﻤﺎ ﰲ ذﻟﻚ ﰲ ﻣﺠﺎل اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪.‬‬ ‫ﻳُﻔﴪ ﻫﺬا اﻟﺘﻘﺴﻴﻢ ﻣﻌﻴﻘﺎت ﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ‪ .‬اذ ﺗﺸري اﻷﺑﺤﺎث‪ ،‬ﺿﻤﻦ ﻣﺎ ﺗﺸري إﻟﻴﻪ‪،‬‬ ‫أن اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻳُﻔﻀﻠّﻦ اﻟﻌﻤﻞ ﰲ ﺳـﻮق اﻟﻌﻤﻞ املﺤﲇ )اﻟﻌﺮﺑﻲ(‪ .‬اﻟﺤﺪﻳﺚ ﻋﻦ ﺳـﻮق ﺻﻐري‪ ،‬ﻓﻴﻪ أﻣﺎﻛﻦ‬ ‫ﻋﻤﻞ ﻣﺤﺪودة وﺣﺠﻢ اﻟﻨﺸﺎط اﻟﺰراﻋﻲ ﰲ اﻻﻗﺘﺼﺎد اﻟﻌﺮﺑﻲ ﻣﺤﺼﻮر )‪ .(Lewin-Epstein 1999‬ﻛﻤﺎ ﺗﺆﺛﺮ‬ ‫املﺘﻐريات اﻟﺪﻳﻤﻮﻏﺮاﻓﻴﺔ ﺑﺪورﻫﺎ ﻋﲆ ﻣﺴـﺘﻮى ﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﺑﻨﺎء ﻋﲆ أﺑﻮ ﺑﻜﺮ وﻏﻮﺗﻠﻴﺐ )‪،(2008‬‬ ‫ﻓﺈن ﻋﺪد اﻷﻃﻔﺎل اﻟﻜﺜري ﻧﺴـﺒﻴﺎً‪ ،‬ﻣﺴـﺘﻮى اﻟﺘﻌﻠﻴـﻢ املﻨﺨﻔﺾ واﻧﻌﺪام ﺑﻨﻰ ﺗﺤﺘﻴﺔ ﻟﻠﻤﻮاﺻـﻼت اﻟﻌﺎﻣﺔ اﻟﺘﻲ‬ ‫ﺗﺴـﺎﻋﺪ اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ اﻟﺒﺤﺚ ﻋﻦ ﻋﻤﻞ ﰲ اﻟﺒﻠﺪات املﺠﺎورة‪ ،‬ﺗﺸﻜﻞ أﺳـﺒﺎﺑﺎ ً ﻣﺮﻛﺰﻳﺔ ﻟﻠﻤﺸﺎرﻛﺔ املﺘﺪﻧﻴﺔ‬ ‫ﻟﻠﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ ﺳـﻮق اﻟﻌﻤﻞ‪ .‬آﺧﺮون ﻳﻌﺘﱪون ﻫﺬا اﻟﻮاﻗﻊ ﻣﺆﴍا ً ﻟﻌﺪم املﺴـﺎواة ﰲ اﻟﻌﻤﻞ ﺑني اﻟﻴﻬﻮد‬ ‫واﻟﻌﺮب وﻟﻠﺘﻤﻴﻴﺰ ﺿﺪ اﻟﻌﺮب ﰲ اﻟﺤﺼﻮل ﻋﲆ اﻟﻌﻤﻞ‪ ،‬ﰲ إﻣﻜﺎﻧﻴﺎت وﻓﺮص اﻟﻌﻤﻞ وﻧﻮﻋﻴﺔ املﻬﻦ اﻟﺘﻲ ﻳﺸـﻐﻠﻬﺎ‬ ‫اﻟﻌﺮب )ﻏﺮه وﻛﻮﻫﻦ ‪ ،2001‬ﻏﺮه ‪2005‬؛ ﻳﺸـﻴﻒ وﻗﻴﴫ ‪ .(2009‬ﺑﺎﺣﺜﻮن اﺧﺮون ﻳﻌﺘﻘﺪون أن املﺸـﺎرﻛﺔ‬ ‫املﺘﺪﻧﻴﺔ ﻟﻠﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ ﺳـﻮق اﻟﻌﻤﻞ ﺗﺘﻌﻠﻖ ﺑﻌﺪم اﻧﺪﻣﺎﺟﻬﻦ ﺑﺴـﻮق اﻟﻌﻤﻞ اﻟﻌﺎم‪-‬املﺮﻛﺰي‪ ،‬وﻫﻮ اﻷﻣﺮ‬ ‫اﻟﻨﺎﺗﺞ ﻋﻦ ﺳﻠﺴـﻠﺔ ﻣﻦ املﻌﻴﻘﺎت‪ ،‬ﺑﻤﺎ ﻓﻴﻬﺎ ﻣﻌﻴﻘﺎت ﺳﻮﺳـﻴﻮﻟﻮﺟﻴﺔ )ﺳـﺪان ‪ .(2006‬ﻛﻤﺎ ﻳﺸـري اﻟﺒﻌﺾ إﱃ‬

‫اﻟﺘﻤﻴﻴﺰ ﺿﺪ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ اﻻﻗﺘﺼﺎد املﺮﻛﺰي )ﺷﺤﺎدة ‪.(2005‬‬ ‫ﻳﻘـﻮل ﺧﻄـﺎب )‪ (Khattab2002‬أن ﺛﻤﺔ ﻧﺰﻋﺔ ﻻﻧﺪﻣﺎج اﻻﻛﺎدﻳﻤﻴني اﻟﻌﺮب ﰲ ﻣﻬﻦ ﺗﻌﺘﱪ ”ﻣﻬﻦ ﻧﺴـﺎﺋﻴﺔ“‪،‬‬ ‫ﻣﺜـﻞ‪ :‬اﻟﺮﻓﺎه اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻲ‪ ،‬اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ واﻟﺘﻤﺮﻳﺾ‪ ،‬ﺑﺴـﺒﺐ ﺻﻌﻮﺑﺔ ﺣﺼﻮﻟﻬـﻢ ﻋﲆ وﻇﻴﻔﺔ ﰲ ﻣﻬﻨﻬﻢ‪ .‬وﻳﺆﻛﺪ أﻧﻪ ﰲ‬ ‫ﺣﺎل اﺳﺘﻤﺮت ﻧﺴﺒﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت اﻷﻛﺎدﻳﻤﻴﺎت ﰲ اﻻرﺗﻔﺎع واﺳﺘﻤﺮت زﻳﺎدة ﻧﺴﺒﺔ ﻣﺸﺎرﻛﺘﻬﻦ ﰲ اﻟﻌﻤﻞ )ﰲ‬ ‫املﺠﺎﻻت اﻟﻘﺎﺋﻤﺔ اﻟﺘﻲ ﺗﻌﺘﱪ ﻧﺴﺎﺋﻴﺔ(‪ ،‬ﻓﺴﻮف ﻳﺰداد ﺗﺤﺪي إﻳﺠﺎد ﻋﻤﻞ ﻣﻨﺎﺳﺐ ﰲ املﻬﻦ املﻬﻴﻤﻨﺔ‪ ،‬وﻣﻊ اﻟﻮﻗﺖ‬ ‫ﺳـﻮف ﺗﺼﻞ ﻫﺬه املﻬﻦ ﺣﺪ اﻻﺷـﺒﺎع ﰲ اﻻﻗﺘﺼﺎد املﺤﲇ‪ .‬ﻳﺘﻀﺢ ﻣﻦ املﻌﻄﻴﺎت اﻟﺘﻲ ﻳﺴﻮﻗﻬﺎ ﺧﻄﺎب أﻧﻪ ﻳﺠﺐ‬ ‫]‪[8‬‬

‫ﺗﻐﻴري ﺗﺮﻛﻴﺒﺔ اﻹﺧﺘﺼﺎﺻﺎت اﻷﻛﺎدﻳﻤﻴﺔ ﻟﻠﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت وﺗﻨﻮﻳﻌﻬﺎ أﻛﺜﺮ‪ ،‬ﻣﻤﺎ ﻳﻮﻓﺮ ﻟﻠﻨﺴـﺎء ﺗﺸـﻜﻴﻠﺔ أوﺳﻊ‬ ‫ﻣـﻦ املﻬـﻦ ﺿﻤﻦ اﻻﻗﺘﺼﺎد املﺤﲇ‪ ،‬وﻣﺴـﺎﻋﺪﺗﻬﻦ ﻋﲆ ﺗﺠﺎوز املﻌﻴﻘﺎت اﻟﺒﻨﻴﻮﻳﺔ ﻟﻼﻗﺘﺼـﺎد املﺮﻛﺰي‪ .‬ﻣﻦ أﺟﻞ‬ ‫ﺗﻨﻮع املﻬﻦ واﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻷﻛﺎدﻳﻤﻲ ﻳﺠﺐ اﻟﺒﺪء ﺑﺘﻨﻮع ﻣﺠﺎﻻت اﻟﺘﺨﺼﺺ ﰲ املﺪارس‪ .‬ﻫﺬه اﻷﻣﻮر ﺗﺘﻄﻠﺐ ﺳﻴﺎﺳﺔ‬ ‫ﺗﻌﻠﻴﻤﻴﺔ ﺗﻬﺘﻢ ﺑﺘﻐﻴري ﺧﺼﺎﺋﺺ ﻋﻤﺎﻟﺔ اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت وﺗﻨﻮﻳﻌﻬﺎ ﺣﺴـﺐ اﻟﻔﺮوع اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ واملﻬﻦ‪ ،‬وﻟﻴﺲ‬ ‫ﻓﻘﻂ زﻳﺎدة ﻣﺴﺘﻮى ﻣﺸﺎرﻛﺘﻬﻦ ﰲ ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ‪.‬‬ ‫ُﺗﺸـﺘﻖ اﻟﺤﺎﺟﺔ ﻟﺴﻴﺎﺳـﺔ ﺗﻌﻠﻴﻢ ﺗﺴـﺎﻫﻢ ﰲ ﺗﻨﻮﻳﻊ اﻟﻔﺮوع اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ واملﻬﻦ اﻟﺘﻲ ﺗﺰاوﻟﻬﺎ اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‬ ‫ﻣﻦ اﻟﺨﺸـﻴﺔ أن ﺗﺮﻛﻴﺰ اﻟﺠﻬﻮد ﻋﲆ رﻓﻊ ﻣﺴﺘﻮى املﺸـﺎرﻛﺔ ﰲ ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ ﻓﻘﻂ ﺳﻮف ﻳﺨﻄﺄ ﻫﺪف ﺗﺤﺴني‬ ‫وﺿﻌﻬـﻦ اﻻﻗﺘﺼﺎدي‪ ،‬وﺑﺎﻟﺘـﺎﱄ ﻟﻦ ﻳﺆدي إﱃ ﺣﻞ ﺿﺎﺋﻘﺘﻬﻦ‪ .‬ﻓﻬﺬا اﻟﱰﻛﻴﺰ ﻳﺘﺠﺎﻫـﻞ اﻟﺘﺠﺎرب املﱰاﻛﻤﺔ ﻟﺪول‬ ‫وﻣﺠﺘﻤﻌﺎت أﺧﺮى‪ ،‬ﺣﻴﺚ ﻟﻢ ﺗﺆد زﻳﺎدة ﻧﺴﺒﺔ ﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء ﰲ ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ إﱃ ﺗﺤﺴﻦ ﺟﻮﻫﺮي ﰲ وﺿﻌﻬﻦ‬ ‫ﺗﻐري ﻣﻦ اﻟﱰاﺗﻴﺒﻴﺔ اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ‪-‬اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺔ اﻟﻘﺎﺋﻤﺔ‪ .‬ﺣﺘﻰ إذا إرﺗﻔﻌﺖ ﻧﺴﺒﺔ ﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء‬ ‫اﻻﻗﺘﺼﺎدي‪ ،‬وﻟﻢ ّ‬ ‫ﰲ ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ‪ ،‬ﻓﻠﻴﺲ ﻣﻦ املﺴﺘﺒﻌﺪ أن ﻳﻮاﺻﻠﻦ اﻟﻌﻤﻞ ﰲ ﻣﻬﻦ ”ﻧﺴﺎﺋﻴﺔ“ ﺗﺘﺴﻢ ﺑﺎﻟﺪﺧﻞ املﺘﺪﻧﻲ‪ ،‬أو ﰲ أﻋﻤﺎل‬ ‫ﻣﺆﻗﺘـﺔ ﻏري ﺛﺎﺑﺘﺔ‪ .‬ﰲ ﻫﺬه اﻟﺤﺎﻟﺔ ﻟـﻦ ﻳﻄﺮأ أي ﺗﻐﻴري ﺟﺬري ﻋﲆ اﻟﱰاﺗﻴﺒﻴﺔ اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ‪-‬اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺔ اﻟﺴـﺎﺋﺪة‬ ‫)‪ .(Guy 1989; Marchand et al. 2000; Moghadam 1999‬ﺑﺎملﻘﺎﺑـﻞ‪ ،‬ﺑﺎﻻﻣـﻜﺎن ﺗﻮﻇﻴﻒ اﻟﻨﺴـﺎء ﰲ‬ ‫ﻓـﺮوع اﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ وﻣﻬﻦ ﰲ اﻻدارة اﻟﻌﺎﻣﺔ واﻟﺨﺪﻣﺎت اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺔ )‪ .(Moghadam 1997‬ﻛﻤﺎ أن ﻋﺪم ﺗﺪﺧﻞ‬ ‫ً‬ ‫ً‬ ‫وﺻﻔﺔ‬ ‫اﻟﺪوﻟﺔ ﻻ ﻳﺸـﻜﻞ‬ ‫ﻣﺆﻛﺪة ﻟﺘﺤﺴـني اﻟﻮﺿﻊ اﻻﻓﺘﺼﺎدي ﻟﻠﻨﺴـﺎء‪ ،‬وﻗﺪ ﻳﺨﺪم ﻋﺪم اﻟﺘﺪﺧﻞ ﻣﺒﺎﻧﻲ اﻟﻘﻮى‬ ‫اﻟﺮﺟﻮﻟﻴﺔ ﺑﺎﻟﺬات‪ ،‬واملﺒﺎﻧﻲ اﻟﻘﻮﻣﻴﺔ ﰲ ﺣﺎﻟﺘﻨﺎ‪ ،‬ﺑﻞ وﻳﺴﺎﻫﻢ ﰲ ﺗﻜﺮﻳﺲ ﻣﺒﺎﻧﻲ اﻟﻘﻮى اﻟﻘﺎﺋﻤﺔ واﺳﺘﻐﻼل اﻟﻨﺴﺎء‬ ‫املﺴﺘﻀﻌﻔﺎت )‪.(Nagar et al. 2002; Moghadam 1999‬‬ ‫ً‬ ‫ﻳﺘﻄﻠﺐ ﺗﻐﻴري ﻣﻜﺎﻧﺔ ﻋﻤﺎﻟﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‪ ،‬ﺑﺮأﻳﻨﺎ‪ ،‬ﺧﻄﻮات ﻣﻮﺟّ ﻬﺔ ﻹزاﻟﺔ املﻌﻴﻘﺎت اﻟﺘﻲ ﺗﺤﻮل دون اﻧﺪﻣﺎج‬ ‫اﻟﻨﺴـﺎء ﰲ اﻟﻌﻤﻠﻴﺔ اﻟﺘﻨﻤﻮﻳﺔ‪ ،‬وإﺗﺨﺎذ ﺳﻴﺎﺳـﺔ ﺗﻌـﱰف ﺑﺎﻹﺧﺘﻼﻓﺎت ﰲ ﻧﻘﺎط اﻹﻧﻄﻼق ﺑني اﻟﺮﺟﺎل واﻟﻨﺴـﺎء‪،‬‬ ‫واﻟﻮﻋﻲ ﺑﺎﻟﻔﺮق ﺑني اﻷدوات املﺘﻮﻓﺮة ﻟﻠﺮﺟﺎل وﻟﻠﻨﺴـﺎء‪ ،‬ﻟﻠﻴﻬﻮد وﻟﻠﻌﺮب‪ .‬ﻟﻦ ﻳﺘﺤﻘﻖ إﻧﺪﻣﺎج اﻟﻨﺴـﺎء ﰲ اﻟﻌﻤﻠﻴﺔ‬ ‫اﻟﺘﻨﻤﻮﻳﺔ ﻛﻨﺘﻴﺠﺔ ﺿﻤﻨﻴﺔ ﻟﻠﻌﻤﻠﻴﺔ اﻟﺘﻨﻤﻮﻳﺔ ﺑﺤﺪ ذاﺗﻬﺎ‪ .‬ﻟﺬﻟﻚ ﻓﺈن ﺗﺪﺧﻞ اﻟﺪوﻟﺔ ﻋﱪ ﺗﺨﺼﻴﺺ املﻮارد اﻟﺤﻜﻮﻣﻴﺔ‬ ‫ﰲ ﻣﺠﺎل اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪ ،‬ﻫﻮ إداة ﴐورﻳﺔ ﻣﻦ أﺟﻞ ﺗﻐﻴري اﻟﻮﺿﻊ اﻻﻗﺘﺼﺎدي ﻟﻠﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‪ ،‬ﺳـﻮﻳﺔ ﻣﻊ إﴍاك‬ ‫اﻷﻗﻠﻴﺔ اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ ﰲ ﻋﻤﻠﻴﺔ إﺗﺨﺎذ اﻟﻘﺮارات‪.‬‬ ‫ﺗﺤﻤـﻞ ﻋﻤﻠﻴـﺔ إزاﻟﺔ ﻣﻌﻴﻘﺎت اﻧﺪﻣﺎج اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴـﺎت ﰲ اﻟﻌﻤﻠﻴﺔ اﻟﺘﻨﻤﻮﻳـﺔ واﻟﺘﻄﻮﻳﺮﻳﺔ إﺿﺎﻓـﺔ إﱃ اﻟﺒﻌﺪ‬ ‫اﻟﺠﻨـﺪري‪ ،‬ﺑﻌﺪا ً ﻗﻮﻣﻴﺎ‪-‬إﺛﻨﻴﺎ ً‪ .‬ﻓﺎﻟﻌﺪﻳﺪ ﻣﻦ اﻟﺒﻨﻰ واملﺆﺳﺴـﺎت اﻟﺘﻲ ﺗﺤﻮل دون اﻟﺘﻄﻮر اﻻﻗﺘﺼﺎدي ﻟﻠﻨﺴـﺎء‬ ‫اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻫﻲ ﻧﻔﺴﻬﺎ اﻟﺘﻲ ﺗﻌﻴﻖ ﺗﻄﻮر اﻻﻗﺘﺼﺎد اﻟﻌﺮﺑﻲ واﻧﺪﻣﺎج اﻟﺮﺟﺎل اﻟﻌﺮب ﰲ ﻋﻤﻠﻴﺔ اﻟﺘﻄﻮﻳﺮ‪ .‬إن إزاﻟﺔ‬ ‫املﻌﻴﻘﺎت اﻹﻧﻤﺎﺋﻴﺔ أﻣﺎم املﺠﺘﻤﻊ اﻟﻔﻠﺴـﻄﻴﻨﻲ ﻟﻴﺴـﺖ ﴍﻃﺎ ً ﻛﺎﻓﻴﺎ ً ﻟﺪﻣﺞ اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴـﺎت ﰲ ﻋﻤﻠﻴﺔ اﻟﺘﻨﻤﻴﺔ‬ ‫واﻟﺘﻄﻮر‪ ،‬وﻟﻜﻨﻬﺎ ﴍط ﴐوري ً‪.‬‬ ‫ﺗﻄﺒﻴﻖ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ ﺗﻌﻠﻴﻢ ﺣﺴﺎﺳـﺔ ﺟﻨﺪرﻳـﺎ ً وﻗﻮﻣﻴﺎً‪ ،‬ﺑﺤﻴﺚ ﺗﻤﻨﺢ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت رأس ﻣﺎل ﺑﴩي ﻳﻨﺎﺳـﺐ‬ ‫ﻣﺘﻄﻠﺒﺎت أﺳـﻮاق اﻟﻌﻤـﻞ اﻟﺤﺪﻳﺜﺔ واﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺔ‪ ،‬ﻳﺘﻴﺢ ﻟﻬﻦ اﻻﻧﺪﻣﺎج ﰲ ﻣﺴـﺎر اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻷﻛﺎدﻳﻤﻲ ﰲ ﻣﺠﺎﻻت‬ ‫]‪[9‬‬

‫ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ وﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ اﺳﻮاق اﻟﻌﻤﻞ‬

‫اﻟﺘﻜﻮﻟﻮﺟﻴﺔ واﻟﻌﻠﻮم‪ ،‬وﻳﺴﺎﻋﺪﻫﻦ ﻋﲆ ﺗﺨﻄﻲ ﺣﻮاﺟﺰ اﻟﻌﻤﻞ اﻟﻘﺎﺋﻤﺔ ﰲ اﻗﺘﺼﺎد املﺮﻛﺰ‪ ،‬وﻓﻚ اﻻرﺗﺒﺎط ﻣﻊ املﻬﻦ‬ ‫اﻟﻨﺴـﺎﺋﻴﺔ ﰲ اﻻﻗﺘﺼﺎد اﻟﻌﺮﺑﻲ املﺤﲇ‪ ،‬ﻣﺜﻞ اﻟﺨﺪﻣﺎت اﻟﻌﺎﻣـﺔ‪ ،‬اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪ ،‬اﻟﺮﻓﺎه وﻣﻬﻦ أﺧﺮى ﻻ ﺗﺘﻄﻠﺐ ﻣﻬﺎرات‬ ‫ﺧﺎﺻـﺔ‪ .‬ﻫﺬا إﺿﺎﻓـﺔ إﱃ ﻗﺪرة اﻟﺘﻐﻠﺐ ﻋﲆ ﺣﺎﻟﺔ اﻻﺷـﺒﺎع ﰲ اﻟﻔـﺮوع اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ اﻟﺘﻲ ﺗﺘﻤﺮﻛﺰ ﻓﻴﻬﺎ اﻟﻨﺴـﺎء‬ ‫اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ ﺳـﻮق اﻟﻌﻤﻞ املﺤﲇ‪ .‬ﺗﺴـﺎﻫﻢ ﺳﻴﺎﺳﺔ ﻣﻦ ﻫﺬا اﻟﻘﺒﻴﻞ ﺑﺎﴍاك اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ ﻋﻤﻠﻴﺔ اﻟﺘﻨﻤﻴﺔ‬ ‫واﻟﺘﻄﻮر‪ ،‬ﺗﻌﺰﻳﺰ ﻣﻜﺎﻧﺘﻬﻦ ﰲ اﻟﻌﻤﻞ واﻟﺤﺪ ﻣﻦ اﻟﻔﻘﺮ ﰲ املﺠﺘﻤﻊ اﻟﻌﺮﺑﻲ‪.‬‬

‫ﺗﻌﺮﻳﻒ اﻟﻤﺸﻜﻠﺔ‪ :‬اﻟﻮﺿﻊ اﻟﻘﺎﺋﻢ‬ ‫ﺗﺸري ﻣﻌﻄﻴﺎت املﺴـﺢ اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻲ‪-‬اﻻﻗﺘﺼﺎدي ملﺮﻛﺰ »رﻛﺎز« ﻟﻠﻌﺎم ‪ 2010‬ﻋﲆ إﺳﺘﻤﺮار اﻟﺪوﻧﻴﺔ اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ‬ ‫ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﺑﺸﻜﻞ ﺧﺎص وﻟﻠﻤﺠﺘﻤﻊ اﻟﻌﺮﺑﻲ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ﻋﺎﻣﺔ‪ .‬ﺣﻴﺚ ﺗﺒني املﻌﻄﻴﺎت أن ‪ 50%‬ﻣﻦ اﻟﻨﺴﺎء‬ ‫واﻟﻌﺎﺋﻼت اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ ﺗﻌﻴﺶ ﺗﺤﺖ ﺧﻂ اﻟﻔﻘﺮ‪ ،‬وذﻟﻚ رﻏﻢ ارﺗﻔﺎع ﻧﺴﺒﺔ ﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ‬ ‫ﻣﻦ ‪ 23%‬ﰲ اﻟﻌﺎم ‪ 2007‬إﱃ ‪ 28%‬ﰲ اﻟﻌﺎم ‪ .2010‬ﰲ املﻘﺎﺑﻞ وﺻﻠﺖ ﻧﺴـﺒﺔ ﻣﺸـﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻴﻬﻮدﻳﺎت ﰲ‬ ‫ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ ﰲ اﻟﻌﺎم ‪ 2010‬إﱃ ‪ ،57.3%‬ووﺻﻠﺖ ﻧﺴﺒﺔ املﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻌﺎﻣﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء ﰲ ﻧﻔﺲ اﻟﻔﱰة إﱃ ‪.52.7%‬‬ ‫وﺗﺸـري ﻣﻌﻄﻴﺎت املﺴﺢ إﱃ أن ﻣﻌﺪل اﻟﺒﻄﺎﻟﺔ ﺑني اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ اﻟﻌﺎم ‪ 2010‬وﺻﻞ إﱃ ‪ ،10.5%‬ﻣﻘﺎﺑﻞ‬ ‫‪ 5.6%‬ﻟﺪى اﻟﺮﺟﺎل اﻟﻌﺮب‪ ،‬ووﺻﻞ ﻣﻌﺪل اﻟﺒﻄﺎﻟﺔ اﻟﻌﺎم إﱃ ‪.6.6%‬‬ ‫ﺗﺪﻧﻲ ﻣﺴـﺘﻮى املﺸـﺎرﻛﺔ ﰲ ﺳـﻮق اﻟﻌﻤﻞ وﻣﻌﺪﻻت ﺑﻄﺎﻟﺔ ﺗﻔﻮق املﻌﺪل اﻟﻌﺎم‪ ،‬ﻫﻲ ﻣﺎ ﺗﻤﻴّﺰ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‬ ‫رﻏـﻢ ارﺗﻔﺎع ﻣﺴـﺘﻮى اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻟﺪﻳﻬﻦ وازدﻳﺎد ﻋﺪد اﻟﻨﺴـﺎء املﺘﻌﻠﻤﺎت ﺿﻤﻦ ﻣﺠﻤﻞ اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺎﻣﻼت‪ .‬ﻳُﻔﴪ‬ ‫ﻫﺬا اﻟﻮﺿﻊ ﺟﺰﺋﻴﺎ ً ﻣﻦ ﺧﻼل ﺗﺮﻛﻴﺰ اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻋﲆ ﺳـﻮق اﻟﻌﻤﻞ املﺤﲇ‪ ،‬ﻣﻴﺰات اﻟﺘﻮزﻳﻊ املﻬﻨﻲ ﻟﻠﻨﺴﺎء‬ ‫اﻟﻌﺎﻣﻼت وﺻﻌﻮﺑﺔ اﻧﺪﻣﺎﺟﻬﻦ ﰲ اﻟﺴﻮق اﻹﴎاﺋﻴﲇ املﺮﻛﺰي‪.‬‬ ‫ﻳﺘﻤﻴّﺰ ﺳـﻮق اﻟﻌﻤـﻞ اﻟﻌﺮﺑﻲ املﺤـﲇ ﺑﻌﺪم اﻟﺘﺼﻨﻴﻊ وﻋـﺪم وﺟﻮد ﻗﻄﺎع ﺧـﺎص ﻣﺘﻄﻮر وﺣﺪﻳـﺚ‪ ،‬ﺑﺈﻣﻜﺎﻧﻪ‬ ‫اﻹﺳـﺘﺠﺎﺑﺔ ﻟﻌـﺮض اﻟﻌﻤﻞ املﺤﲇ‪ .‬ﻋﺎدت اﻟﺴـﻮق املﺤﻠﻴﺔ ﺣﺘـﻰ اﻷن ﺑﺎﻟﻔﺎﺋﺪة ﻋـﲆ ذوي اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻌﺎﱄ وﻋﲆ‬ ‫اﻟﻨﺴـﺎء‪ ،‬وﺧﺎﺻﺔ ﰲ ﻣﺠﺎل اﻟﺨﺪﻣﺎت اﻟﻌﺎﻣﺔ‪ .‬إن رﻏﺒﺔ اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﺑﺎﻻﻧﺪﻣﺎج ﰲ ﺳـﻮق اﻟﻌﻤﻞ ﻣﻦ ﺟﻬﺔ‪،‬‬ ‫ورﻏﺒﺘﻬـﻦ ﰲ اﻟﺤﻔـﺎظ ﻋﲆ وﻇﺎﺋﻔﻬـﻦ ﻛﺄﻣﻬﺎت وزوﺟﺎت ﻣﻦ ﺟﻬـﺔ أﺧﺮى‪ُ ،‬ﺗﺤﺪ ﻣـﻦ ﺧﻴﺎراﺗﻬﻦ وﻳﺤﴫﻫﻦ‬ ‫ﰲ ﻓـﺮوع ﻋﻤﻞ ﻣﻌﻴﻨﺔ ﺗﻮﻓﺮﻫﺎ اﻟﺴـﻮق املﺤﻠﻴﺔ‪-‬اﻹﺛﻨﻴﺔ‪ .‬ﻟﻜﻦ املﻮارد اﻟﺒﴩﻳـﺔ‪ ،‬ﺻﻌﻮﺑﺎت املﻮاﺻﻼت‪ ،‬املﻌﻴﻘﺎت‬ ‫اﻟﺒﻨﻴﻮﻳﺔ وﻣﻈﺎﻫﺮ اﻟﻌﻨﴫﻳﺔ واﻟﺘﻤﻴﻴﺰ‪ ،‬ﺗﻌﻴﻖ إﻧﺪﻣﺎﺟﻬﻦ ﰲ ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ املﺮﻛﺰي ‪.‬‬ ‫ﺣﺘﻰ اﻷن اﺳﺘﻔﺎدت اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻣﻦ ﻣﻜﺎﻧﺔ ﺗﺸﻐﻴﻠﻴﺔ ﺟﻴﺪة ﰲ ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ املﺤﻠﻴﺔ ﻣﻤﺎ ﰲ اﻟﺴﻮق املﺮﻛﺰﻳﺔ‬ ‫اﻹﴎاﺋﻴﻠﻴﺔ اﻟﺘﻲ ﺗﻤﻴّﺰ ﺿﺪﻫﻦ ﻟﻜﻮﻧﻬﻦ ﻧﺴﺎء ﻋﺮﺑﻴﺎت )‪ .(Lewin-Epstein & Semyonov, 1999‬ﻣﻊ ذﻟﻚ‪ ،‬ﻓﺈن‬ ‫املﺮدود املﺎدي ﰲ ﺳـﻮق اﻟﻌﻤﻞ املﺤﻠﻴﺔ أﻗﻞ‪ .‬ﻳﻌﻤﻞ ﻗﺴـﻢ ﻛﺒري ﻣﻦ اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت املﺘﻌﻠﻤﺎت ﰲ ﻓﺮع اﻟﻘﻄﺎع‬ ‫اﻟﻌﺎم املﺤﲇ وﰲ ﻣﺠﺎل اﻟﺨﺪﻣﺎت اﻟﻌﺎﻣﺔ‪ ،‬ﻛﻤﺎ ﺗﺰداد ﻣﺸﺎرﻛﺘﻬﻦ ﰲ املﻬﻦ اﻷﻛﺎدﻳﻤﻴﺔ‪ ،‬اﻷﻋﻤﺎل اﻟﺤﺮة واﻟﺨﺪﻣﺎت‬ ‫اﻟﺨﺎﺻﺔ )ﺣﻠﻴﺤﻞ‪ .(2000 ،‬ﻧﺴـﺒﺔ ﻗﻠﻴﻠﺔ ﻣﻦ اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت اﻟﺘﺤﻘﻦ ﰲ ﻣﺠـﺎل اﻟﺼﻨﺎﻋﺔ‪ ،‬ﰲ املﺼﺎﻧﻊ اﻟﺘﻲ‬ ‫أﻗﻴﻤـﺖ اﻟﺘﺴـﻌﻴﻨﻴﺎت ﰲ اﻟﺒﻠﺪات اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ )ﻓﺮوع اﻟﻨﺴـﻴﺞ‪ ،‬اﻟﻐـﺬاء‪ ،‬اﻷﺣﺬﻳﺔ وﻏريﻫﺎ( ﻟﻼﺳـﺘﻔﺎدة ﻣﻦ اﻟﻌﻤﺎﻟﺔ‬ ‫] ‪[ 10‬‬

‫اﻟﺮﺧﻴﺼـﺔ وﻏري املﺆﻫﻠﺔ‪ .‬ﻗﺮب ﻫﺬه املﺼﺎﻧﻊ ﻣﻦ ﻣﻜﺎن اﻟﺴـﻜﻦ‪ ،‬املﻮاﺻـﻼت املﻨﻈﻤﺔ واﻟﻌﻤﻞ ﺿﻤﻦ ﻣﺠﻤﻮﻋﺎت‬ ‫ﻛﺒرية ﻣﻦ ﻧﻔﺲ املﻨﻄﻘﺔ واملﺠﺘﻤﻊ‪ ،‬ﺳﺎﻫﻤﺖ ﰲ اﻧﺪﻣﺎج اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ ﻫﺬه اﻷﻋﻤﺎل‪ .‬ﰲ ﻧﻬﺎﻳﺔ اﻟﺘﺴﻌﻴﻨﻴﺎت‬ ‫إﺧﺘﻔـﺖ ﻫﺬه املﺼﺎﻧﻊ وﺗﻢ ﻧﻘﻠﻬـﺎ إﱃ دول ذات ﺗﻜﻠﻔﺔ ﻋﻤﺎﻟﺔ أرﺧﺺ‪ .‬وﰲ ﻧﻔﺲ اﻟﻔﱰة ﺑﺪأت ﻋﺮوض اﻟﻌﻤﻞ ﰲ‬ ‫ﻣﺠﺎل اﻟﺨﺪﻣﺎت اﻟﻌﺎﻣﺔ املﺤﻠﻴﺔ ﺗﺘﻘﻠﺺ‪ ،‬وذﻟﻚ ﺑﺴﺒﺐ ﺗﻘﻠﻴﺺ املﻴﺰاﻧﻴﺎت املﺨﺼﺼﺔ ﻟﻠﺴﻠﻄﺎت املﺤﻠﻴﺔ اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ‬ ‫وﺑـﺪء ﻋﻤﻠﻴﺔ ﺧﺼﺨﺼـﺔ اﻟﺨﺪﻣﺎت اﻟﻌﺎﻣﺔ وﻋﻤﻠﻴﺎت ”اﻟﺘﻌﻬﻴﺪ“ )ﺗﺤﻮﻳﻞ ﺑﻌﺾ اﻟﺨﺪﻣﺎت إﱃ ﻣﺘﻌﻬﺪ أو ﻣﻘﺎول‬ ‫ﺧﺎرﺟﻲ‪ ،‬أﺟﻨﺒﻲ أو ﻣﺤﲇ(‪.‬‬ ‫ﻳﺪل اﻟﺠﺪوﻻن )‪ (1‬و )‪ (2‬ﻋﲆ ﻓﻮارق ﺟﺬرﻳﺔ ﰲ ﺗﺮﻛﻴﺒﺔ اﻟﻌﺎﻣﻼت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﺑﻨﺎء ﻋﲆ ﺗﻮزﻳﻌﻬﻦ ﺣﺴـﺐ اﻟﻔﺮع‬ ‫اﻻﻗﺘﺼﺎدي واملﻬﻨﺔ‪ ،‬ﻣﻨﺬ اﻟﺘﺴﻌﻴﻨﻴﺎت وﺣﺘﻰ ﻫﺬه اﻟﻔﱰة‪ .‬ﻓﻔﻲ اﻟﻌﺎم ‪ 2010‬ﺗﺮﻛﺖ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ ﺑﺸﻜﻞ ﺷﺒﻪ‬ ‫ﻧﻬﺎﺋﻲ ﻓﺮوع اﻟﺼﻨﺎﻋﺔ واﻟﺰراﻋﺔ‪ ،‬ﰲ ﺣني ﻛﺎﻧﺖ ﻧﺴـﺒﺔ ﻛﺒرية ﻣﻨﻬﻦ ﺗﻌﻤﻞ ﰲ ﻫﺬه اﻟﻔﺮوع ﺣﺘﻰ اﻟﺘﺴـﻌﻴﻨﻴﺎت‪.‬‬ ‫ﰲ اﻟﻌﺎم ‪ 2010‬ﻋﻤﻠﻦ ﻧﺤﻮ ‪ 60%‬ﻣﻦ اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ ﻓـﺮوع اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪ ،‬اﻟﺼﺤﺔ واﻟﺨﺪﻣﺎت‪ ،‬ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪40%‬‬ ‫ﰲ اﻟﺘﺴـﻌﻴﻨﻴﺎت‪ .‬ﰲ اﻟﻔﱰة ذاﺗﻬﺎ ﺗﺮاﺟﻊ ﺗﻤﺜﻴﻞ اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ ﻓﺮوع اﻟﺼﻨﺎﻋﺔ ﻧﺤﻮ اﻟﺜﻠﺜني‪ .‬أي أن ﻓﺮوع‬ ‫اﻟﻌﻤـﻞ اﻟﺘﻘﻠﻴﺪﻳﺔ ﻟﻢ ﺗﻌﺪ ﺗﺸـﻜﻞ ﻣﻠﺠﺄ ﻋﻤﻞ ﻟﻠﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴـﺎت‪ .‬ﰲ املﻘﺎﺑﻞ ﺑﺪأت اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت املﺘﻌﻠﻤﺎت‬ ‫ﺑﺎﻻﻧﺪﻣـﺎج ﰲ اﻻﻗﺘﺼـﺎد اﻟﻌﺮﺑﻲ املﺤﲇ ﰲ ﻣﻬﻦ ﻧﺴـﺎﺋﻴﺔ ﻣﺜﻞ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪ ،‬اﻟﺼﺤﺔ واﻟﺨﺪﻣﺎت‪ .‬ﻳﺸـﻜﻞ ﻫﺬا اﻟﻮاﻗﻊ‬ ‫ﺣﺎﺟﺰا ً أﻣﺎم اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻟﻼﻧﺪﻣﺎج ﰲ ﻣﺠﺎﻻت ﻋﻤﻞ ”ﻏري ﻧﺴﺎﺋﻴﺔ“ ﰲ اﻻﻗﺘﺼﺎد املﺤﲇ اﻟﻌﺮﺑﻲ أو ﰲ ﺳﻮق‬ ‫اﻟﻌﻤﻞ املﺮﻛﺰﻳﺔ اﻟﻌﴫﻳﺔ )أﻧﻈﺮوا اﻟﺠﺪول رﻗﻢ ”‪.(“1‬‬ ‫ﺗﻐﻴري آﺧﺮ ﺣﺼﻞ وﻫﻮ أن اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻟﻢ ﻳﻌﺪن ﻳﺼﻄﻔﻔﻦ ﰲ أﺳـﻔﻞ ﺳـﻠﻢ ﺗﺪرﻳﺞ املﻬﻦ وﻣﻜﺎﻧﺔ اﻟﻌﻤﻞ‪.‬‬ ‫ﻓﺘﻮزﻳﻊ ﺗﺮﻛﻴﺒﺔ اﻟﻌﺎﻣﻼت ﺣﺴـﺐ املﻬﻨﺔ ﻳﺸـري إﱃ ﺗﺤﺴـﻦ ﻣﻠﺤﻮظ؛ ﻓﻘﺪ ارﺗﻔﻌﺖ ﻧﺴـﺒﺔ املﻬﻦ اﻷﻛﺎدﻳﻤﻴﺔ ﻣﻦ‬ ‫‪ 3.7%‬ﻋـﺎم ‪ 1990‬إﱃ ‪ 11%‬ﻋـﺎم ‪ ،2001‬وإﱃ ‪ 15.5%‬ﰲ ﻋﺎم ‪2010‬؛ وارﺗﻔﻌﺖ ﻧﺴـﺒﺔ اﻷﻋﻤﺎل اﻟﺤﺮة ﻣﻦ‬ ‫‪ 27%‬ﰲ ﻋـﺎم ‪ 1990‬إﱃ ‪ 31.6%‬ﰲ ﻋـﺎم ‪2010‬؛ ﰲ ﻋـﺎم ‪ 1990‬ﻛﺎﻧﺖ ‪ 32%‬ﻣﻦ اﻟﻨﺴـﺎء ﺗﻌﻤﻞ ﰲ اﻷﻋﻤﺎل‬ ‫املﻬﻨﻴـﺔ واﻟﻴﺪوﻳـﺔ‪ ،‬وﰲ ﻋـﺎم ‪ 2001‬إﻧﺨﻔﻀﺖ اﻟﻨﺴـﺒﺔ إﱃ ‪ 16%‬وﰲ اﻟﻌﺎم ‪ 2010‬إﱃ ‪ .10.2%‬أﻣﺎ اﻟﻨﺴـﺎء‬ ‫اﻟﻌﺮﺑﻴـﺎت اﻟﻠﻮاﺗـﻲ ﺧﺮﺟﻦ ﻣﻦ اﻟﻔﺮوع اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ اﻟﺘﻘﻠﻴﺪﻳﺔ واﻷﻋﻤﺎل ﻏـري املﻬﻨﻴﺔ ﻓﻴﺒﺪو أﻧﻬﻦ ﻟﻢ ﻳﻨﺘﻘﻠﻦ إﱃ‬ ‫اﻷﻋﻤﺎل اﻷﻛﺎدﻳﻤﻴﺔ أو اﻟﺤﺮة‪ ،‬ﺑﻞ أﺿﻄﺮرن إﱃ اﻟﺨﺮوج ﻣﻦ ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ )أﻧﻈﺮوا ﺟﺪول ”‪.(“1‬‬ ‫ﻳﻌﻮد اﻻرﺗﻔﺎع ﰲ ﻧﺴـﺒﺔ إﺷـﻐﺎل املﻬﻦ اﻟﺘﻲ ﺗﻌﺘﱪ ذات ﻣﻜﺎﻧﺔ ﻋﻤﻞ ﻋﺎﻟﻴﺔ إﱃ إﻧﻀﻤﺎم ﻧﺴﺎء ﻣﺘﻌﻠﻤﺎت إﱃ ﺳﻮق‬ ‫اﻟﻌﻤـﻞ وﺧﺮوج ﻏـري ﻣﺘﻌﻠﻤﺎت ﻣﻨﻪ‪ .‬ﺗﺘﻄﻠﺐ ﻫﺬه اﻟﻨﺰﻋﺎت املﺘﻨﺎﻗﻀﺔ ﻣﻌﺎﻟﺠﺔ ﺳﻴﺎﺳـﻴﺔ واﺗﺨﺎذ ﺧﻄﻮات ﻟﺮﻓﻊ‬ ‫ﻣﺴـﺘﻮى اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻟﺪى اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت وﺗﻐﻴري ﻧﻮﻋﻴﺔ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ وﻣﻮاﺿﻴﻊ اﻟﺘﺨﺼﺺ‪ .‬ﻫﺬه اﻟﺘﻐﻴريات ﺳـﻮف‬ ‫ﺗﻤﻨﻊ إﻧﻀﻤﺎم ﻧﺴـﺎء ﻣﺘﻌﻠﻤﺎت وأﻛﺎدﻳﻤﻴﺎت إﱃ اﻟﺒﻄﺎﻟﺔ‪ ،‬أو ﺧﺮوﺟﻬﻦ ﻣﻦ ﺳـﻮق اﻟﻌﻤﻞ ﺑﺴـﺒﺐ ﺣﺎﻟﺔ اﻹﺷﺒﺎع‪.‬‬ ‫ﺻﺤﻴﺢ أن ﺗﺤﺴـني ﻣﺴﺘﻮى اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻳﺴـﺎﻋﺪ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻋﲆ اﻻﻧﺪﻣﺎج ﰲ ﺳـﻮق اﻟﻌﻤﻞ )ﻳﻬﻮدﻳﺖ ﻛﻴﻨﻎ‬ ‫وآﺧﺮون ‪ ،(2009‬ﻟﻜﻦ ﻣﻦ املﻤﻜﻦ ﻳﺘﺤﻮل ﻣﺴﺘﻮى اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻌﺎﱄ إﱃ ﺳﻴﻒ ذو ﺣﺪﻳﻦ‪.‬‬ ‫ﻣﺴـﺘﻮى ﺗﻌﻠﻢ اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت آﺧﺬ ﰲ اﻻزدﻳﺎد ﻣﻨﺬ ﻋﺎم ‪ . 1990‬ﻓﻘﺪ اﻧﺨﻔﻀﺖ ﻧﺴﺒﺔ اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت اﻟﺤﺎﺻﻼت‬ ‫ﻋﲆ ﺗﻌﻠﻴﻢ ﻣﺘﺪن )‪ 8-0‬ﺳـﻨﻮات( ﻣﻦ ‪ 60.2%‬إﱃ ‪ ،31.8%‬وارﺗﻔﻌﺖ ﻧﺴـﺒﺔ ﺧﺮﻳﺠﺎت املﺮﺣﻠﺔ اﻟﺜﺎﻧﻮﻳﺔ ﺑﻨﺤﻮ‬ ‫] ‪[ 11‬‬

‫ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ وﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ اﺳﻮاق اﻟﻌﻤﻞ‬

‫‪ ،9%‬ﻣﻦ ‪ 18.4%‬إﱃ ‪26.7%‬؛ ﻛﻤﺎ ﺗﻀﺎﻋﻔﺖ ﻧﺴـﺒﺔ اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت اﻟﺤﺎﺻﻼت ﻋﲆ ‪ 15-13‬ﺳـﻨﺔ ﺗﻌﻠﻴﻤﻴﺔ‪ ،‬ﺣﻴﺚ‬ ‫ارﺗﻔﻌﺖ اﻟﻨﺴﺒﺔ ﻣﻦ ‪ 6.1%‬إﱃ ‪ ،13.3%‬وارﺗﻔﻌﺖ ﻧﺴﺒﺔ اﻟﺤﺎﺻﻼت ﻋﲆ أﻛﺜﺮ ﻣﻦ ‪ 75%) 16‬ﻣﻨﻬﻦ ﺣﺎﺻﻼت‬ ‫ﻋﲆ ﻟﻘﺐ ﺟﺎﻣﻌﻲ( ﺳﻨﺔ ﺗﻌﻠﻴﻤﻴﺔ ﺑﻨﺤﻮ ﺧﻤﺴﺔ أﺿﻌﺎف‪ ،‬أي ﻣﻦ ‪ 1.8%‬إﱃ ‪.10.3%‬‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ -(1‬اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﺣﺴﺐ ﻣﺴﺘﻮى اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‬

‫ﺳﻨﻮات اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‬

‫‪0‬‬ ‫‪4-1‬‬ ‫‪8-5‬‬ ‫‪10-9‬‬ ‫‪12-11‬‬ ‫‪15-13‬‬ ‫‪16+‬‬

‫‪1990‬‬ ‫‪13.6‬‬ ‫‪6.6‬‬ ‫‪23.6‬‬ ‫‪17.4‬‬ ‫‪25.7‬‬ ‫‪9.9‬‬ ‫‪3.2‬‬

‫ﺳﻨﻮات اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‬

‫‪2001‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪1-6‬‬ ‫‪7-9‬‬ ‫‪10-12‬‬ ‫‪13+‬‬

‫‪9.7‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫‪18.6‬‬ ‫‪16.9‬‬ ‫‪28.8‬‬ ‫‪14.1‬‬ ‫‪7.2‬‬

‫‪2010‬‬

‫‪7.5‬‬ ‫‪16.4‬‬ ‫‪20.6‬‬ ‫‪36.5‬‬ ‫‪19.0‬‬

‫ﺗﺸري ﻣﻌﻄﻴﺎت اﻟﺠﺪول رﻗﻢ )‪ (2‬إﱃ وﺟﻮد ﻋﻼﻗﺔ اﻳﺠﺎﺑﻴﺔ ﺑني ﻋﺪد ﺳﻨﻮات اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ وﺑني ﻧﺴﺒﺔ ﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء‬ ‫اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ اﻟﻌﻤﻞ‪ .‬ﻓﻨﺴـﺒﺔ املﺸـﺎرﻛﺔ اﻷﻋﲆ ﻫﻲ ﺑني اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﺤﺎﺻﻼت ﻋﲆ ‪ 13‬ﺳـﻨﺔ ﺗﻌﻠﻴﻤﻴﺔ وأﻛﺜﺮ‪ ،‬ﺣﻴﺚ‬ ‫ﺗﺸـﺎرك ﺛﻠﺜﺎﻫﻤﺎ ﰲ ﺳـﻮق اﻟﻌﻤﻞ‪ .‬رﻏﻢ ذﻟﻚ‪ ،‬ﻓﺈن ﻧﺴـﺒﺔ ﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت اﻟﺤﺎﺻﻼت ﻋﲆ ‪ 16‬ﺳﻨﺔ‬ ‫ﺗﻌﻠﻴﻤﻴﺔ وأﻛﺜﺮ ﻣﺎ زاﻟﺖ أﻗﻞ ﻣﻦ ﻧﺴﺒﺔ ﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﺮﺟﺎل اﻟﻌﺮب ﻣﻦ ﻧﻔﺲ اﻟﻔﺌﺔ اﻟﺬﻳﻦ ﺗﺼﻞ ﻧﺴﺒﺔ ﻣﺸﺎرﻛﺘﻬﻢ إﱃ‬ ‫‪ ،85%‬وﻛﺬﻟﻚ ﻣﻦ ﻧﺴﺒﺔ ﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻴﻬﻮدﻳﺎت ﻣﻦ ﻧﻔﺲ ﻣﺴﺘﻮى اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﺘﻲ ﺗﺼﻞ إﱃ ‪) 80%‬ﺑﻠﻴﻜﻮف‬ ‫‪ .(2007‬ﻧﺴﺒﺔ ﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت اﻟﺤﺎﺻﻼت ﻋﲆ ‪ 12-10‬ﺳﻨﺔ ﺗﻌﻠﻴﻤﻴﺔ أﻗﻞ ﻧﺴﺒﻴﺎ ً ﻣﻦ اﻟﻨﺴﺒﺔ اﻟﻌﺎﻣﺔ‬ ‫ﻟﻠﻨﺴـﺎء ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ‪ ،‬ﻟﻜﻨﻬﺎ ﺗﻌﺎدل ﻧﺴﺒﺔ ﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‪ ،‬وﻫﻲ ﺗﻌﺎدل ﻧﺼﻒ اﻟﻘﻮى اﻟﻌﺎﻣﻠﺔ ﻣﻦ ﺑني‬ ‫اﻟﻨﺴﺎء‪ .‬ﺑﺎملﻘﺎﺑﻞ‪ ،‬ﺷﻜﻠﺖ ﻧﺴﺒﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت اﻟﺤﺎﺻﻼت ﻋﲆ ‪ 13‬ﺳﻨﺔ ﺗﻌﻠﻴﻤﻴﺔ وأﻛﺜﺮ ﰲ ﻋﺎم ‪ ،1990‬ﺛﻠﺜﻲ‬ ‫اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت اﻟﻌﺎﻣﻼت‪ ،‬وﻧﺴﺒﺔ اﻟﺤﺎﺻﻼت ﻋﲆ أﻛﺜﺮ ﻣﻦ ‪16‬ﺳﻨﺔ ﺗﻌﻠﻴﻤﻴﺔ ﻛﺎﻧﺖ أﻗﻞ ﻣﻦ ‪.10%‬‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ – (2‬ﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ اﻟﻌﻤﻞ ﺣﺴﺐ ﺳﻨﻮات اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‬

‫ﺳﻨﻮات اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‬ ‫‪6-0‬‬ ‫‪9-7‬‬ ‫‪12-10‬‬ ‫‪13+‬‬

‫‪1990‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪10.1‬‬ ‫‪14.5‬‬ ‫‪48.8‬‬

‫‪2001‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪8.45‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪40.5‬‬

‫] ‪[ 12‬‬

‫‪2010‬‬ ‫‪10.8‬‬ ‫‪12.8‬‬ ‫‪23.1‬‬ ‫‪66.2‬‬

‫ﺑﻨﺎء ﻋﲆ املﻌﻄﻴﺎت اﻟﻔﻌﻠﻴﺔ ﻟﻠﻌﺎﻣﻼت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‪ ،‬ﻟﻢ ﺗﺰد ﻧﺴـﺒﺔ اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺎﻣـﻼت ﰲ ﻋﺎم ‪ 2010‬واﻟﺤﺎﺻﻼت‬ ‫ﻋﲆ ‪ 9‬ﺳـﻨﻮات ﺗﻌﻠﻴﻢ ﻋﻦ ‪) 10%‬ﺟﺪول رﻗﻢ ‪ ،(3‬ﻣﻘﺎﺑﻞ ﻧﺤﻮ ﺛﻠﺜﻲ اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺎﻣﻼت ﻋﺎم ‪ .1990‬ﺗﺸـري ﻫﺬه‬ ‫املﻌﻄﻴﺎت إﱃ ﺧﺮوج اﻟﻨﺴـﺎء ﻏري املﺘﻌﻠﻤﺎت ﻣﻦ ﺳـﻮق اﻟﻌﻤﻞ‪ .‬ﻫﺆﻻء اﻟﻨﺴـﺎء ﻻ ﻳﺴـﺘﻄﻌﻦ اﻻﻧﺪﻣﺎج ﰲ اﻟﻘﻮى‬ ‫اﻟﻌﺎﻣﻠﺔ ﺑﺴـﺒﺐ ﻧﻘﺼﺎن املﻮراد اﻟﺒﴩﻳﺔ املﻼﺋﻤﺔ ملﺘﻄﻠﺒﺎت اﻟﺴﻮق‪ ،‬املﺤﻠﻴﺔ واملﺮﻛﺰﻳﺔ‪ .‬وﰲ املﻘﺎﺑﻞ ﺑﺪأت اﻟﻨﺴﺎء‬ ‫املﺘﻌﻠﻤﺎت ﺑﺎﺣﺘﻼل ﻗﺴﻂ ﻛﺒري ﻣﻦ ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ وﻳﺸﻜﻠﻦ ﻧﺤﻮ ‪ 50%‬ﻣﻨﻪ‪.‬‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ – (3‬اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت اﻟﻌﺎﻣﻼت ﺣﺴﺐ ﻣﺴﺘﻮى اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‬

‫ﺳﻨﻮات اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‬ ‫‪8-0‬‬ ‫‪12-9‬‬ ‫‪13+‬‬

‫‪1990‬‬ ‫‪28.8‬‬ ‫‪42.3‬‬ ‫‪28.8‬‬

‫‪2001‬‬ ‫‪12.6‬‬ ‫‪42.3‬‬ ‫‪45.1‬‬

‫‪2010‬‬ ‫‪10.9‬‬ ‫‪35.6‬‬ ‫‪53.5‬‬

‫ﻳﻮاﺟـﻪ ﻣﺘﺨـﺬو اﻟﻘﺮار واﻟﻘﺎﺋﻤﻮن ﻋﲆ اﻟﺴﻴﺎﺳـﻴﺎت اﻟﻌﺎﻣﺔ ﺗﺤﺪﻳـﺎ ً ﻣﺰدوﺟﺎ ً ﰲ ﻣﺠﺎل اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪ :‬رﻓﻊ ﻣﺴـﺘﻮى‬ ‫اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻋﺎﻣﺔ وﺗﻐﻴري ﻣﺠﺎﻻت ﺗﺨﺼﺺ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‪.‬‬

‫ﻣﺴﺘﻮى اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪ :‬ﺳﻴﻒ ذو ﺣﺪﻳﻦ‬ ‫ﻳﺸﻜﻞ ﻣﺴﺘﻮى اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﰲ ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ اﻟﺤﺪﻳﺚ‪ ،‬املﻌﻮﻟﻢ واملﺘﻄﻮر‪ ،‬وﰲ ﻇﻞ ﻏﻴﺎب ﻋﻮاﺋﻖ ﺑﻨﻮﻳﺔ‪ ،‬ﻣﻔﺘﺎﺣﺎ ً ﻻﻣﻜﺎﻧﻴﺔ‬ ‫اﻻﻧﺨﺮاط ﰲ ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ )ﺟﺒﺎرﻳﻦ ‪2010‬؛ ﺳﺪان ‪2006‬؛ ﻋﺮان وﻳﺸﻴﻒ ‪2010‬؛ ﻛﻨﻎ واﺧﺮون ‪ .(2009‬واﻷﻣﺮ‬ ‫ﺻﺤﻴﺢ أﻳﻀﺎ ً ﺑﺎﻟﻨﺴـﺒﺔ ﻟﻠﻔﻠﺴـﻄﻴﻨﻴني ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ‪ ،‬ﻧﺴﺎ ًء ورﺟﺎﻻ ً‪ .‬ﺛﻤﺔ ﺗﺄﺛري اﻳﺠﺎﺑﻲ ملﺴﺘﻮى ﺗﻌﻠﻴﻢ اﻟﻔﻠﺴﻄﻴﻨﻴني‬ ‫ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ﻋﲆ وﺿﻊ اﻟﻌﻤﺎﻟﺔ‪ ،‬اﻷﺟﻮر‪ ،‬ﻧﺴـﺒﺔ املﺸـﺎرﻛﺔ ﰲ ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ‪ ،‬ﻧﺴـﺒﺔ اﻟﺒﻄﺎﻟﺔ‪ ،‬ﻧﻮﻋﻴﺔ املﻬﻦ واﻧﺘﺎﺟﻴﺔ‬ ‫املﺘﻐري ذو اﻟﺘﺄﺛري املﺴﺘﻘﻞ اﻷﻛﱪ ﺑﺎﻟﻨﺴﺒﺔ ﻟﻌﻤﺎﻟﺔ اﻟﻨﺴﺎء‬ ‫اﻟﻌﻤﻞ‪ .‬ﻳﺸري ﻛﻴﻨﻎ وﴍﻛﺎؤه )‪ (2006‬إﱃ أن اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻫﻮ‬ ‫ّ‬ ‫اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت واﻟﻴﻬﻮدﻳﺎت ﻋﲆ ﺣﺪ ﺳﻮاء‪ ،‬وأن ﻓﺮص اﻟﻌﻤﻞ ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﺤﺎﺻﻼت ﻋﲆ ‪ 16‬ﺳﻨﺔ ﺗﻌﻠﻴﻤﻴﺔ أﻛﱪ ﺑـ ‪61%‬‬ ‫ﻣﻦ ﻓﺮص اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﺤﺎﺻﻼت ﻋﲆ ‪ 8‬ﺳـﻨﻮات ﺗﻌﻠﻴﻢ‪ .‬وﻓﺮص اﻟﻨﺴﺎء اﻟﺤﺎﺻﻼت ﻋﲆ ‪ 15-13‬ﺳﻨﺔ ﺗﻌﻠﻴﻤﻴﺔ أﻛﱪ‬ ‫ﺑـ ‪ 37%‬ﺑﺎملﻘﺎرﻧﺔ ﻣﻊ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﺤﺎﺻﻼت ﻋﲆ ‪ 8‬ﺳﻨﻮات ﺗﻌﻠﻴﻢ‪ .‬ﻛﻤﺎ ﻳﺘﻀﺢ أن ﻣﺴﺘﻮى اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻳﺆﺛﺮ ﻋﲆ ﻓﺮص‬ ‫ﻣﺘﻐريات ﻣﺘﻐريات دﻳﻤﻐﺮاﻓﻴﺔ ﻣﺘﺸﺎﺑﺔ‪.‬‬ ‫ﻋﻤﻞ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت أﻛﺜﺮ ﻣﻤﺎ ﻋﲆ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻴﻬﻮدﻳﺎت‪ ،‬ﺣﺘﻰ ﰲ ﻇﻞ‬ ‫ّ‬ ‫رﻏﻢ اﻻرﺗﻔﺎع املﺘﻮاﺻﻞ ﰲ ﻣﺴـﺘﻮى ﺗﻌﻠﻴﻢ اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت وازدﻳﺎد ﻧﺴﺒﺔ ﻣﺸـﺎرﻛﺘﻬﻦ ﰲ ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ‪ ،‬ﻓﺈن‬ ‫اﻟﺼﻮرة اﻟﻌﺎﻣﺔ ﻟﻴﺴﺖ ﻛﻠﻬﺎ وردﻳﺔ‪ .‬ﻓﻔﻲ اﻟﺴﻨﻮات اﻷﺧرية ﺣﺼﻞ ﺗﺮاﺟﻊ ﰲ ﻧﺴﺒﺔ ﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ‬ ‫ﺟﻴﻞ ‪ 64-18‬ﻣﻦ ﺟﻤﻴﻊ ﻣﺴﺘﻮﻳﺎت اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ )ﻛﻴﻨﻎ واﺧﺮون(‪ .‬ﺣﻴﺚ ﺗﺮاﺟﻌﺖ ﻧﺴﺒﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺎﻣﻼت اﻟﺤﺎﺻﻼت‬ ‫ﻋـﲆ ‪ 8‬ﺳـﻨﻮات ﺗﻌﻠﻴﻢ ﺑﺸـﻜﻞ ﻣﻠﺤﻮظ‪ ،‬ﻣﻦ ‪ 6.2%‬ﰲ ﻋـﺎم ‪ 1990‬إﱃ ‪ 4.7%‬ﰲ ﻋـﺎم ‪ .2006‬وﺣﺪث ﺗﺮاﺟﻊ‬ ‫ﺑﻨﺴﺒﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﺤﺎﺻﻼت ﻋﲆ ‪ 11-9‬ﺳﻨﺔ ﺗﻌﻠﻴﻤﻴﺔ ﻣﻦ ‪ 14%‬إﱃ ‪ 9.3%‬ﰲ ﻧﻔﺲ اﻟﻔﱰة‪ .‬أﻣﺎ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﺤﺎﺻﻼت‬ ‫] ‪[ 13‬‬

‫ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ وﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ اﺳﻮاق اﻟﻌﻤﻞ‬

‫ﻋﲆ ‪ 12‬ﺳﻨﺔ ﺗﻌﻠﻴﻤﻴﺔ ﻓﻘﺪ ﺗﺮاﺟﻌﺖ ﻧﺴﺒﺘﻬﻦ ‪ 25%‬ﰲ ﻋﺎم ‪ 1995‬إﱃ ‪ 16%‬ﰲ ﻋﺎم ‪ .2006‬ﻧﺴﺒﺔ اﻟﻌﻤﺎﻟﺔ ﺑني‬ ‫اﻟﻨﺴﺎء اﻟﺤﺎﺻﻼت ﻋﲆ ‪ 15-13‬ﺳﻨﺔ ﺗﻌﻠﻴﻤﻴﺔ ﺗﺮاﺟﻌﺖ ﻣﻦ ‪ 46%‬ﰲ ﻋﺎم ‪ 1990‬إﱃ ‪ 34%‬ﻋﺎم ‪ .2006‬ﰲ ﻋﺎم‬ ‫‪ 2001‬وﺻﻠﺖ ﻧﺴـﺒﺔ اﻟﻌﻤﺎﻟﺔ ﺑني اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﺤﺎﺻﻼت ﻋﲆ ‪ 16‬ﺳـﻨﺔ ﺗﻌﻠﻴﻤﻴﺔ وأﻛﺜﺮ إﱃ ‪ 71.5%‬ﻋﺎم ‪،2001‬‬ ‫ﺛﻢ ﺗﺮاﺟﻌﺖ إﱃ ‪ ،65.2%‬أي إﱃ ﻧﻔﺲ اﻟﻨﺴـﺒﺔ اﻟﺘﻲ ﻛﺎﻧﺖ ﻋﺎم ‪ .1990‬أﻣﺎ اﻻرﺗﻔﺎع ﰲ ﻧﺴـﺒﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‬ ‫اﻟﻌﺎﻣﻼت‪ ،‬رﻏﻢ ﺗﺮاﺟﻊ ﻧﺴـﺒﺔ اﻟﻌﻤﺎﻟﺔ ﺑني اﻟﻨﺴـﺎء املﺘﻌﻠﻤﺎت ﻣﻦ ﺟﻤﻴﻊ املﺴﺘﻮﻳﺎت‪ ،‬ﻓﺴﺒﺒﻪ ارﺗﻔﺎع ﻋﺪد اﻟﻨﺴﺎء‬ ‫اﻟﺤﺎﺻﻼت ﻋﲆ ‪ 16‬ﺳﻨﺔ ﺗﻌﻠﻴﻤﻴﺔ وأﻛﺜﺮ ﺑﺨﻤﺴﺔ أﺿﻌﺎف ﰲ ﻧﻔﺲ اﻟﻔﱰة اﻟﺘﻲ ﺟُ ﻤﻌﺖ ﻓﻴﻬﺎ املﻌﻄﻴﺎت‪ .‬ﺻﺤﻴﺢ‬ ‫أن ﻧﺴﺒﺔ اﻟﻌﻤﺎﻟﻴﺔ ﻟﺪى ﻫﺬه اﻟﻔﺌﺔ ﻗﺪ ﺗﺮاﺟﻌﺖ ﻗﻠﻴﻼ‪ ،‬ﻟﻜﻨﻬﺎ أﺛﺮت ﻋﲆ ارﺗﻔﺎع ﻧﺴﺒﺔ اﻟﻌﻤﺎﻟﺔ ﺑني اﻟﻨﺴﺎء ﻋﺎﻣﺔ‪.‬‬ ‫ﺗﻈﻬـﺮ ﻣﻌﻄﻴﺎت ﻛﻴﻨﻊ وآﺧﺮون أن ﻧﺴـﺒﺔ اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت اﻟﺤﺎﺻﻼت ﻋﲆ ﺷـﻬﺎدة ﻓﻮق ﺛﺎﻧﻮﻳـﺔ )أﻛﺎدﻳﻤﻴﺔ أو ﻏري‬ ‫أﻛﺎدﻳﻤﻴﺔ( واﻟﻌﺎﻣﻼت ﰲ ﻣﻬﻦ أﻛﺎدﻳﻤﻴﺔ‪ ،‬ﺣﺮة‪ ،‬ﺗﻘﻨﻴﺔ وإدارﻳﺔ أﻛﱪ ﻣﻦ اﻟﻨﺴﺒﺔ ﻟﺪى اﻟﻴﻬﻮدﻳﺎت اﻟﺤﺎﺻﻼت ﻋﲆ‬ ‫ﻧﻔﺲ ﻣﺴـﺘﻮى اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪ ،‬ﻓﺎﻟﻨﺴﺒﺔ ﻟﺪى اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ‪ 75%‬ﻣﻘﺎل ‪ 61%‬ﻟﺪى اﻟﻴﻬﻮدﻳﺎت‪ .‬ﻟﻜﻦ ﻣﻌﻈﻢ اﻷﻛﺎدﻳﻤﻴﺎت‬ ‫اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت )‪ (54.2%‬ﻳﻌﻤﻠﻦ ﰲ ﻣﻬﻦ ﺣﺮة وﺗﻘﻨﻴﺔ وﻟﻴﺲ ﰲ ﻣﻬﻦ أﻛﺎدﻳﻤﻴﺔ وإدارﻳﺔ‪ .‬ﻳﻤﻜﻦ ﺗﻔﺴـري ذﻟﻚ ﺟﺰﺋﻴﺎ ً‬ ‫ﺑﺎﻟﻨﺴـﺒﺔ اﻟﻜﺒرية ﻟﻸﻛﺎدﻳﻤﻴﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت )‪ (42%‬اﻟﻌﺎﻣﻼت ﰲ اﻟﺘﻌﻠﻴـﻢ ﰲ املﺪارس اﻻﺑﺘﺪاﺋﻴﺔ وﰲ اﻟﺤﻀﺎﻧﺎت‪.‬‬ ‫ﻳُﻈﻬﺮ اﻻﺳﺘﻄﻼع اﻟﺬي أﺟﺮﺗﻪ وزارة اﻟﺼﻨﺎﻋﺔ اﻟﺘﺠﺎرة واﻟﻌﻤﻞ ﰲ ﻋﺎم ‪ 2010‬ﺣﻮل ﻋﻤﻞ اﻷﻛﺎدﻳﻤﻴﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‬ ‫ﺻﻮرة ﻣﻤﺎﺛﻠﺔ‪ 1.‬ﻓﻘﻂ ‪ 17.5%‬ﻣﻦ اﻷﻛﺎدﻳﻤﻴﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت املﺸـﺎرﻛﺎت ﰲ اﻻﺳﺘﻄﻼع درﺳﻦ ﻣﻮاﺿﻴﻊ اﻟﻬﺎﻳﺘﻚ‪.‬‬ ‫‪ 63.6%‬ﻣﻦ املﺴـﺘﻄﻠﻌني ﻛﺎﻧﻮا رﺟﺎﻻ ً و ‪ 26.4%‬ﻧﺴـﺎء‪ .‬وﻣﻦ ﺑني اﻷﻛﺎدﻳﻤﻴني اﻟﺬﻳﻦ درﺳـﻮا اﻟﻬﺎﻳﺘﻚ‪ ،‬ﻓﻘﻂ‬ ‫‪ 1.3%‬ﻣﻨﻬﻢ ﻳﻌﻠﻤﻮن ﰲ ﻓﺮوع اﻟﺼﻨﺎﻋﺔ واﻟﻬﺎﻳﺘﻚ وﺻﻨﺎﻋﺎت اﻟﻬﺎﻳﺘﻚ‪ 50% ،‬ﻣﻨﻬﻢ ﻳﻌﻤﻠﻮن ﰲ ﻓﺮوع اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪.‬‬ ‫وﻣـﻦ ﺑني اﻷﻛﺎدﻳﻤﻴني اﻟﺬﻳﻦ درﺳـﻮا ﻣﻮاﺿﻴـﻊ اﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ ‪ 28.3%‬ﻣﻨﻬﻢ ﻳﻌﻤﻠﻮن ﰲ ﻓـﺮوع ﺧﺪﻣﺎت اﻷﻋﻤﺎل‬ ‫)ﻻ ﺗﺸـﻤﻞ اﻟﺤﻮﺳـﺒﺔ واﻟﺒﺤﺚ(‪ 15.2% ،‬ﻣﻨﻬﻢ ﻳﻌﻤﻠﻮن ﰲ ﻓﺮوع اﻟﺘﺠﺎرة‪ 15.2% ،‬ﰲ اﻟﺒﻨﻮك واﻻﻣﻮر املﺎﻟﻴﺔ‬ ‫و ‪ 12%‬ﰲ ﻣﺠﺎل اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪.‬ﻛﻤﺎ ﺗﻢ اﺳـﺘﻄﻼع املﻬﻦ اﻷﺳﺎﺳـﻴﺔ ﻟﻠﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت اﻷﻛﺎدﻳﻤﻴـﺎت‪ ،‬ﺣﻴﺚ ﺗﺒني أن‬ ‫‪ 61.3%‬ﻣﻨﻬﻦ ﻳﻌﻤﻠﻦ ﰲ ﻣﺠﺎل اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪ 11.8% ،‬ﰲ ﻣﺠﺎل اﻟﻄﺐ واملﻬﻦ اﻟﻄﺒﻴﺔ املﺮاﻓﻘﺔ‪ 11.5% ،‬ﻣﻮﻇﻔﺎت‪.‬‬ ‫ﻛﻤﺎ ﻳﺘﻀﺢ ﻣﻦ اﻻﺳـﺘﻄﻼع أن ‪ 41.3%‬ﻣﻦ اﻷﻛﺎدﻳﻤﻴني اﻟﻌﺎﻣﻠني ﻳﺤﺼﻠﻮن ﻋﲆ ﻣﻌﺎش ﺷﻬﺮي ﻗﺪره ‪07,50‬‬ ‫ﺷـﺎﻗﻞ‪ 11.2% ،‬ﻳﺤﺼﻠﻮن ﻋﲆ ‪ 3,800‬ﺷـﺎﻗﻞ ﰲ اﻟﺸـﻬﺮ‪ 89.7% .‬ﻣﻦ اﻟﺮﺟﺎل ﻳﻌﻤﻠـﻮن ﰲ وﻇﺎﺋﻒ ﻛﺎﻣﻠﺔ‪،‬‬ ‫ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪ 69.7%‬ﻣﻦ اﻟﻨﺴـﺎء‪ 63.2% .‬ﻣﻦ اﻟﻨﺴـﺎء ﻳﻌﻤﻠﻦ ﰲ وﻇﺎﺋﻒ ﺟﺰﺋﻴﺔ ﻷﻧﻬـﻦ ﻟﻢ ﻳﺠﺪن ﻋﻤﻼً ﰲ وﻇﻴﻔﺔ‬ ‫ﻛﺎﻣﻠﺔ أو ﺑﺴﺒﺐ ﻗﻴﻮد ﻣﺨﺘﻠﻔﺔ‪.‬‬ ‫زﻳﺎدة ﻋﲆ اﻟﻔﺠﻮات ﰲ ﻧﺴﺐ اﻟﻌﻤﺎﻟﺔ‪ ،‬ﺛﻤﺔ ﻓﺠﻮات ﻛﺒرية ﰲ املﺪﺧﻮل‪ .‬ﻓﺒﻨﺎء ﻋﲆ ﺑﺤﺚ أﺟﺮﺗﻪ ﻛﺮﻧﻴﺖ ﻓﻠﻮج‪ 2،‬ﻓﺈن‬ ‫اﻟﻔﺠﻮة ﰲ املﻌﺎﺷـﺎت ﺑني اﻟﻌﻤﺎل اﻟﻴﻬﻮد واﻟﻌﺮب ﺗﺼﻞ إﱃ ﻧﺤﻮ ‪ 50%‬ﺑﺎملﻘﺎرﻧﺔ ﺑني اﻟﺮﺟﺎل‪ ،‬وإﱃ ﻧﺤﻮ ‪40%‬‬ ‫ﺑﺎملﻘﺎرﻧﺔ ﺑني اﻟﻨﺴﺎء‪ .‬ﺗﺪﻋﻲ ﻓﻠﻮج أن اﻟﻘﺴﻢ اﻷﻛﱪ ﻣﻦ ﻫﺬه اﻟﻔﺠﻮة ﻳﻌﻮد إﱃ املﻴﺰات اﻟﺬاﺗﻴﺔ ﺑني اﻟﻌﻤﺎل اﻟﻴﻬﻮد‬ ‫‪ 1‬دوﻟﺔ إﴎاﺋﻴﻞ‪ ،‬وزارة اﻟﺼﻨﺎﻋﺔ‪ ،‬اﻟﺘﺠﺎرة واﻟﻌﻤﻞ‪ ،‬ﻣﺪﻳﺮﻳﺔ اﻟﺒﺤﺚ واﻻﻗﺘﺼﺎد‪” .‬اﺳﺘﻄﻼع ﺑﺨﺼﻮص ﻋﻤﺎﻟﺔ اﻷﻛﺎدﻳﻤﻴﺎت‬ ‫اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت“‪ ،‬آذار ‪.2011‬‬ ‫‪ 2‬ﻣﺤﺎﴐة ﰲ ﻧﺪوة املﺠﺘﻤﻊ اﻟﻌﺮﺑﻲ ﰲ ﻣﻌﻬﺪ ﻓﺎن ﻟري‪” .27.11.2011 ،‬إﴎاﺋﻴﻞ ‪ :2011‬ﻓﺠﻮات اﻷﺟﻮر ﺑني اﻟﻴﻬﻮد واﻟﻌﺮب‬ ‫‪http://www.themarker.com/career/1.1576961 :27.11.2011 ,TheMarker ،“50%‬‬ ‫] ‪[ 14‬‬

‫واﻟﻌﺮب )اﻟﻌﻤﺮ‪ ،‬اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ(‪ ،‬وﻟﻜﻦ ﻟﻴﺲ ﻓﻘﻂ‪ .‬ﻓﺮﺑﻊ اﻟﻔﺠﻮة ﰲ ﻓﺎرق اﻷﺟﻮر ﻟﻠﺴﺎﻋﺔ ﺑني اﻟﻌﻤﺎل اﻟﻴﻬﻮد واﻟﻌﺮب‪،‬‬ ‫وﻧﺤﻮ ﺧﻤﺲ اﻟﻔﺠﻮة ﺑني اﻟﻌﺎﻣﻼت اﻟﻴﻬﻮدﻳﺎت واﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻻ ﻳﻤﻜﻦ ﺗﻔﺴـريه‪ ،‬وﻳﻤﻜﻦ اﻻﻋﺘﻘﺎد ﺑﺄن ﺑﻌﺾ ﻫﺬه‬ ‫اﻟﻔﺠﻮات ﺳـﺒﺒﻬﺎ اﻟﺘﻤﻴﻴﺰ ﰲ ﺳـﻮق اﻟﻌﻤﻞ‪ .‬ﺑﻨﺎء ﻋـﲆ ﻣﻌﻄﻴﺎت ﺟﻬﺎز اﻻﺣﺼﺎء املﺮﻛـﺰي )اﻻﺣﺼﺎء اﻹﴎاﺋﻴﲇ‬ ‫اﻟﺴﻨﻮي‪ ،2011 ،‬ﺟﺪول ‪ (8.74‬ﻓﺄﻧﻪ ﰲ ﻋﺎم ‪ 2009‬ﻛﺎن ﻣﻌﺪل أﺟﻮر اﻟﻌﺎﻣﻼت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت اﻟﺤﺎﺻﻼت ﻋﲆ ‪16‬‬ ‫ﺳﻨﺔ ﺗﻌﻠﻴﻤﻴﺔ وأﻛﺜﺮ ‪ 5,849‬ﺷﺎﻗﻼ ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪ 9,232‬ﺷﺎﻗﻼ ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻴﻬﻮدﻳﺎت ﻣﻦ ﻧﻔﺲ اﻟﻔﺌﺔ‪.‬‬ ‫رﺳﻢ ﺑﻴﺎﻧﻲ )‪ :(1‬ﻣﻌﺪل اﻻﺟﻮر وﻓﻘﺎ ﻟﻠﻘﻮﻣﻴﺔ واﻟﺠﻨﺲ وﺳﻨﻮات اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‬

‫ﻧﺴﺎء ﻋﺮﺑﻴّﺎت‬ ‫ﻧﺴﺎء ﻳﻬﻮدﻳّﺎت‬ ‫رﺟﺎل ﻋﺮب‬ ‫رﺟﺎل ﻳﻬﻮد‬

‫ﺗﺮى ﻫﺬه اﻟﻮرﻗﺔ أن ﺗﺤﺴـني املﺴـﺘﻮى اﻟﺘﻌﻠﻴﻤﻲ ﻫﻮ أﺣﺪ اﻟﴩوط اﻟﴬورﻳﺔ ﻟﺘﺤﺴـني اﻟﻮﺿﻊ اﻻﻗﺘﺼﺎدي‬ ‫ﻟﻠﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‪ ،‬وﻟﻜﻨﻪ ﴍط ﻏري ﻛﺎف‪ .‬واﻟﺴـﺒﺐ ﻫﻮ أن ﻣﺴـﺘﻮى اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻗﺪ ﻳﺘﺤﻮل إﱃ ﺳﻴﻒ ذي ﺣﺪﻳﻦ‪.‬‬ ‫ﺣﻴﺚ أن ﺗﺤﺴـني ﻣﺴﺘﻮى اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ واﻟﺪراﺳـﺔ اﻷﻛﺎدﻳﻤﻴﺔ دون ﺗﻐﻴري ﻣﺠﺎﻻت اﻟﺘﺨﺼﺺ ﻟﻦ ﻳﺴﺎﻋﺪ ﻛﺜريا ً ﻋﲆ‬ ‫رﻓﻊ املﺸـﺎرﻛﺔ ﰲ ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ املﺮﻛﺰي ﻣﻦ ﺟﻬﺔ‪ ،‬وﺧﺎﺻﺔ أﻧﻪ ﻟﻢ ﻳﺘﻢ ﺣﺪ اﻷن إزاﻟﺔ ﻣﻌﻈﻢ املﻌﻴﻘﺎت اﻟﺒﻨﻴﻮﻳﺔ‪.‬‬ ‫وﻣﻦ ﺟﻬﺔ أﺧﺮى‪ ،‬ﻓﺈن ﺗﺤﺴـني ﻣﺴـﺘﻮى اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻣﻊ اﻻﺳـﺘﻤﺮار ﰲ ﻧﻔﺲ اﻟﺘﺨﺼﺼﺎت اﻟﻘﺎﺋﻤﺔ ﺳـﻴﻤﻨﻊ ﻣﻦ‬ ‫إﻧﺪﻣﺎج اﻟﻨﺴﺎء ﰲ ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ املﺤﲇ وﻳﺆدي إﱃ اﻟﺒﻄﺎﻟﺔ املﻘﻨﻌﺔ‪.‬‬ ‫ﺗﺸـري املﻌﻄﻴـﺎت اﻟﺮﺳـﻤﻴﺔ إﱃ أن ﺗﺤﺼﻴﻞ اﻟﻄﺎﻟﺒـﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت أﻋﲆ ﻣـﻦ ﺗﺤﺼﻴﻞ اﻟﻄﻼب اﻟﺬﻛﻮر‪ .‬وﻧﺴـﺒﺔ‬ ‫اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت املﺘﻘﺪﻣﺎت ﻹﻣﺘﺤﺎﻧﺎت اﻟﺒﺠﺮوت أﻋﲆ ﻣﻦ ﻧﺴـﺒﺔ اﻟﻄﻼب اﻟﺬﻛﻮر املﺘﻘﺪﻣني ﻟﻬﺬه اﻹﻣﺘﺤﺎﻧﺎت‪ .‬ﻛﻤﺎ أن‬ ‫ﻧﺴـﺒﺔ ﻧﺠﺎح اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ اﻣﺘﺤﺎﻧﺎت اﻟﺒﺠﺮوت أﻋﲆ ﻣﻦ ﻧﺴـﺒﺔ ﻧﺠـﺎح اﻟﻄﻼب اﻟﺬﻛﻮر‪ ،‬وﻛﺬﻟﻚ اﻷﻣﺮ‬ ‫ﺑﺎﻟﻨﺴﻴﺔ ﻻﺳﺘﻴﻔﺎء ﴍوط اﻟﻘﺒﻮل ﻟﻠﺠﺎﻣﻌﺎت‪ .‬ﻣﻊ ذﻟﻚ ﻓﺈن ﻧﺴﺒﺔ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ ﺟﻤﻴﻊ املﺘﻐريات أﻋﻼه‬ ‫أﻗﻞ ﺑﻜﺜري ﻣﻦ ﻧﺴﺒﺔ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت واﻟﻄﻼب اﻟﻴﻬﻮد‪.‬‬ ‫] ‪[ 15‬‬

‫ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ وﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ اﺳﻮاق اﻟﻌﻤﻞ‬

‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ -(4‬اﻟﻄﻼب واﻟﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮب ﺣﺴﺐ اﻟﻨﺠﺎح ﻓﻲ اﻣﺘﺤﺎﻧﺎت اﻟﺒﺠﺮوت واﺳﺘﻮﻓﺎء‬ ‫ﺷﺮط اﻟﻘﺒﻮل ﻟﻠﺠﺎﻣﻌﺎت ﻟﻌﺎم ‪2009‬‬

‫ﻋﺪد اﻟﻄﻼب ﰲ ﺻﻔﻮف اﻟﻄﻼب املﺘﻘﺪﻣﻮن اﻟﻨﺠﺎح ﰲ اﻣﺘﺤﺎﻧﺎت‬ ‫اﻟﺒﺠﺮوت‬ ‫ﻻﻣﺘﺤﺎﻧﺎت اﻟﺒﺠﺮوت‬ ‫اﻟﺜﻮاﻧﻲ ﻋﴩ‬ ‫املﺠﻤﻮع‬ ‫ﻃﻼب‬ ‫ﻃﺎﻟﺒﺎت‬

‫‪18,995‬‬ ‫‪8,547‬‬ ‫‪10,358‬‬

‫اﺳﺘﻴﻔﺎء ﴍوط‬ ‫اﻟﻘﺒﻮل ﻟﻠﺠﺎﻣﻌﺎت‬

‫اﻟﻌﺪد اﻟﻜﲇ )‪ (%‬اﻟﻌﺪد اﻟﻜﲇ )‪ (%‬اﻟﻌﺪد اﻟﻜﲇ )‪(%‬‬ ‫‪30.2 5,744‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪7,792‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪17,284‬‬ ‫‪24.1 2,056 32.4 2,769 87.2 7,453‬‬ ‫‪35.6 3,688 48.5 5,023 94.9 9,831‬‬

‫ﻳﺴﺘﻤﺮ ﺗﻔﻮق اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻋﲆ اﻟﻄﻼب اﻟﻌﺮب ﰲ ﻣﺆﺳﺴﺎت اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻌﺎﱄ أﻳﻀﺎ ً‪ .‬ﺣﻴﺚ ﻳﻈﻬﺮ ﺗﻮزﻳﻊ اﻟﻄﻼب‬ ‫اﻟﺠﺎﻣﻌﻴني اﻟﻌﺮب ﰲ اﻟﺠﺎﻣﻌﺎت اﻹﴎاﺋﻴﻠﻴﺔ ﻟﻌﺎم ‪ 2008-2007‬ﺣﺴﺐ اﻟﺠﻨﺲ‪ ،‬ﺗﻔﻮﻗﺎ ﻟﻠﻄﺎﻟﺒﺎت‪ .‬ﻓﻔﻲ ﻫﺬه اﻟﻔﱰة‬ ‫ﺷـﻜﻠﺖ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴـﺎت ﻟﻠﻘﺐ اﻷول ‪ 60%‬ﻣﻦ ﻣﺠﻤﻞ اﻟﻄﻼب اﻟﺠﺎﻣﻌﻴني اﻟﻌـﺮب‪ ،‬و ‪ 55%‬ﻣﻦ ﻣﺠﻤﻞ ﻃﻼب‬ ‫اﻟﻠﻘﺐ اﻟﺜﺎﻧﻲ اﻟﻌﺮب‪ .‬ﻟﻜﻨﻬﻦ ﺷﻜﻠﻦ ‪ 36%‬ﻓﻘﻂ ﻣﻦ ﻣﺠﻤﻞ اﻟﻄﻼب اﻟﺠﺎﻣﻌﻴني اﻟﻌﺮب ﰲ اﻟﻠﻘﺐ اﻟﺜﺎﻟﺚ‪.‬‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ -(5‬اﻟﻄﻼب اﻟﺠﺎﻣﻌﻴﻴﻦ اﻟﻌﺮب ﻓﻲ اﻟﺠﺎﻣﻌﺎت اﻹﺳﺮاﺋﻴﻠﻴﺔ ﻓﻲ اﻷﻋﻮام ‪2008-2007‬‬

‫اﻟﻌﻠﻮم اﻷﻧﺴﺎﻧﻴﺔ‬ ‫اﻟﻌﻠﻮم اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺔ‬ ‫اﻟﺤﻘﻮق‬ ‫اﻟﻄﺐ‬ ‫ﻣﻬﻦ ﻃﺒﻴﺔ ﻣﺴﺎﻋﺪة‬ ‫رﻳﺎﺿﻴﺎت وﻋﻠﻮم‬ ‫ﻫﻨﺪﺳﺔ‬ ‫زراﻋﺔ‬

‫ﻟﻘﺐ أول‬ ‫ﻃﺎﻟﺒﺎت‬ ‫ﻃﻼب‬ ‫‪5,315‬‬ ‫‪3,374‬‬ ‫‪1,471‬‬ ‫‪595‬‬ ‫‪1,839‬‬ ‫‪822‬‬ ‫‪116‬‬ ‫‪128‬‬ ‫‪127‬‬ ‫‪149‬‬ ‫‪901‬‬ ‫‪553‬‬ ‫‪590‬‬ ‫‪478‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪636‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪13‬‬

‫ﻟﻘﺐ ﺛﺎﻧﻲ‬ ‫ﻃﺎﻟﺒﺎت‬ ‫ﻃﻼب‬ ‫‪1,137‬‬ ‫‪924‬‬ ‫‪484‬‬ ‫‪236‬‬ ‫‪253‬‬ ‫‪236‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪145‬‬ ‫‪151‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‬‫‪-‬‬

‫‪3‬‬

‫ﻟﻘﺐ ﺛﺎﻟﺚ‬ ‫ﻃﺎﻟﺒﺎت‬ ‫ﻃﻼب‬ ‫‪111‬‬ ‫‪196‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‬‫‬‫‪4‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‬‫‪-‬‬

‫ﰲ ﻇﻞ ﻫﺬا اﻟﻮاﻗﻊ ﺗﱪز اﻷﺳـﺌﻠﺔ اﻟﺘﺎﻟﻴﺔ‪ :‬ﻫﻞ اﻟﻨﺠﺎح ﰲ اﻟﺒﺠﺮوت ﻫﻮ ﺿﻤﺎن ﻟﻠﻤﺸـﺎرﻛﺔ ﰲ ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ ﺿﻤﻦ‬ ‫ﻣﻬﻦ »ﻻ ﻧﺴـﺎﺋﻴﺔ« و»ﻻ ﻋﺮﺑﻴﺔ«؟ ﻫﻞ اﻟﻨﺠﺎح ﰲ اﻟﺒﺠﺮوت ﻳﻀﻤﻦ ﺗﻌﻠﻴﻤﺎ أﻛﺎدﻳﻤﻴﺎ ﻗﺎدرا ﻋﲆ إﺣﺪاث ﺗﻐﻴري ﰲ‬ ‫ﻣﻜﺎﻧﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ؟ ﻫﻞ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻷﻛﺎدﻳﻤﻲ ﺿﻤﻦ اﻟﺘﺨﺼﺼﺎت اﻟﻘﺎﺋﻤﺔ ﻛﺎف ﻟﺘﻐﻴري املﻜﺎﻧﺔ اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ‬ ‫ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت؟ ﻧﺤﻦ ﻧﻌﺘﻘﺪ أن اﻟﺠﻮاب ﻋﲆ ﺟﻤﻴﻊ ﻫﺬه اﻷﺳﺌﻠﺔ ﻫﻮ ﺑﺎﻟﻨﻔﻲ‪.‬‬ ‫ﻟﺘﺤﻘﻴﻖ اﻟﺘﻐﻴري املﺄﻣﻮل ﻳﺠﺐ ﺗﻄﻮﻳﺮ ﻋﺎﻣﻞ املﻮارد اﻻﻧﺴـﺎﻧﻴﺔ‪ ،‬رأس املﺎل اﻟﺒﴩي‪ ،‬اﻟﺘﻲ ُﺗﻜﺘﺴﺐ ﻋﱪ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪،‬‬ ‫‪ 3‬وﻓﻘﺎ ملﻌﻄﻴﺎت ﻣﺠﻠﺲ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻌﺎﱄ ‪http∫ØØwwwÆcheÆorgÆilØdownloadØfilesØvatat≠≥_±Æpdf‬‬ ‫وﻣﻌﻄﻴﺎت داﺋﺮة اﻻﺣﺼﺎء املﺮﻛﺰﻳﺔ‪.‬‬ ‫] ‪[ 16‬‬

‫وﺗﻮﺟﻴـﻪ اﻟﻄﺎﻟﺒـﺎت إﱃ اﻟﺘﺨﺼـﺺ ﰲ ﻣﺠـﺎﻻت اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴـﺎ ﰲ املﺪارس واﻟﺪراﺳـﺔ اﻷﻛﺎدﻳﻤﻴـﺔ ﰲ ﻣﺠﺎﻻت‬ ‫اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‪ ،‬اﻟﻌﻠﻮم واﻟﻬﻨﺪﺳـﺔ‪ ،‬واﻟﺘﻲ ﺗﻼﺋـﻢ اﻟﻔﺮوع اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ واملﻬﻦ املﻄﻠﻮﺑﺔ ﰲ ﺳـﻮق اﻟﻌﻤﻞ اﻟﺤﺪﻳﺚ‬ ‫واملﺘﻄﻮر‪ ،‬وﺑﺤﻴﺚ ﺗﺴﺎﻫﻢ ﰲ ﺗﺨﻄﻲ ﻣﻌﻴﻘﺎت املﻬﻦ اﻟﻨﺴﺎﺋﻴﺔ ﰲ ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ املﺤﲇ اﻟﻌﺮﺑﻲ‪.‬‬ ‫ﻓﺤﺺ ﺗﻮزﻳﻊ اﻟﺘﺨﺼﺼﺎت اﻷﻛﺎدﻳﻤﻴﺔ ﻳُﻈﻬﺮ أن اﻟﻮﺿﻊ اﻟﻘﺎﺋﻢ ﻻ ﻳﺴﺎﻫﻢ ﰲ ﺗﻐﻴري املﻜﺎﻧﺔ اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء‬ ‫اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‪ .‬وﻟﻠﺪﻗﺔ‪ ،‬ﻓﻬﻮ ﻳﺸـﻜﻞ ﻋﺎﺋﻘﺎ ً ﻳﻤﻨﻊ ﺗﻐﻴري املﻜﺎﻧﺔ اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ‪ .‬ﻓﻨﺤﻮ ‪ 60%‬ﻣﻦ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﺠﺎﻣﻌﻴﺎت‬ ‫اﻟﻌﺮﺑﻴـﺎت ﰲ اﻟﺠﺎﻣﻌـﺎت اﻹﴎاﺋﻴﻠﻴﺔ ﻳﺪرﺳـﻦ ﰲ ﻛﻠﻴﺎت اﻟﻌﻠﻮم اﻻﻧﺴـﺎﻧﻴﺔ واﻟﻌﻠﻮم اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴـﺔ‪ .‬وﻋﲆ اﻷﻏﻠﺐ‬ ‫ﻓﺈن اﻷﻣﺮ ﻳﺘﻌﻠﻖ ﺑﴩوط اﻟﻘﺒﻮل املﺮﻳﺤﺔ ﻧﺴـﺒﻴﺎ ً ﰲ ﻫﺬه اﻟﻜﻠﻴﺎت‪ ،‬وﺑﺎﻟﻨﻈﺮة اﻟﺴـﺎﺋﺪة ﻟﺪى اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت ﺑﺄن ﻫﺬه‬ ‫املﺠﺎﻻت ﻏري ﺻﻌﺒﺔ وﺗﺸـﻜﻞ راﻓﻌﺔ ﻟﻠﺤﺼﻮل ﻋﲆ وﻇﻴﻔﺔ أﻛﻴﺪة ﰲ ﺳـﻮق اﻟﻌﻤﻞ املﺤﲇ‪ .‬ﻛﻤﺎ ﻳﺘﻀﺢ أن ‪17%‬‬ ‫ﻣﻦ اﻟﺠﺎﻣﻌﻴﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻳﺪرﺳﻦ ﻣﻬﻦ ﻃﺒﻴﺔ ﻣﺴﺎﻋﺪة‪ ،‬وﻓﻘﻂ ﻧﺤﻮ ‪ 10%‬ﻳﺪرﺳﻦ اﻟﻬﻨﺪﺳﺔ‪ ،‬اﻟﻄﺐ واﻟﺤﻘﻮق‪.‬‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ – (6‬ﺗﻮزﻳﻊ اﻟﺠﺎﻣﻌﻴﻴﻦ ﺣﺴﺐ ﻣﺠﺎل اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ‪(%) 2008-2007‬‬

‫ﻋﻠﻮم اﻧﺴﺎﻧﻴﺔ‬ ‫ﻋﻠﻮم اﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺔ وادارة أﻋﻤﺎل‬ ‫ﺣﻘﻮق‬ ‫ﻃﺐ‬ ‫ﻣﻬﻦ ﻃﺒﻴﺔ ﻣﺴﺎﻋﺪة‬ ‫رﻳﺎﺿﻴﺎت وﻋﻠﻮم‬ ‫ﻫﻨﺪﺳﺔ‬ ‫زراﻋﺔ‬

‫رﺟﺎل ﻋﺮب‬ ‫‪%‬‬ ‫‪17.6‬‬ ‫‪24.3‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪16.4‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪18.8‬‬ ‫‪0.3‬‬

‫ﻧﺴﺎء ﻋﺮﺑﻴﺎت‬ ‫‪%‬‬ ‫‪27.6‬‬ ‫‪34.0‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪4.7‬‬ ‫‪0.37‬‬

‫ﻣﺠﻤﻞ اﻟﻄﻼب ﻋﺮﺑﺎ‬ ‫وﻳﻬﻮدا ‪%‬‬ ‫‪25.5‬‬ ‫‪31.8‬‬ ‫‪9.4‬‬ ‫‪5.6‬‬ ‫‪9.3‬‬ ‫‪18.0‬‬ ‫‪0.4‬‬

‫ﺗﺨﺘﻠﻒ ﻣﺠﺎﻻت ﺗﻌﻠﻢ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت واﻟﻄﻼب اﻟﻌﺮب ﺑﺸﻜﻞ ﻛﺒري ﻋﻦ ﻣﺠﺎﻻت ﺗﻌﻠﻢ ﻋﺎﻣﺔ اﻟﻄﻼب‪ .‬ﺗﻐﻴري ﺟﺬري ﰲ‬ ‫ﻣﺠﺎﻻت دراﺳﺔ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت وﻣﻼﺋﻤﺘﻬﺎ ﻧﺤﻮ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‪ ،‬اﻟﻬﻨﺪﺳﺔ واﻟﻌﻠﻮم املﺘﻄﻮرة ﺳﻴﺤﺴﻦ‬ ‫ﻣﻦ اﺣﺘﻤﺎﻻت اﻧﺨﺮاﻃﻬﻦ ﰲ ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ وﻳﻌﻤﻞ ﻋﲆ ﺗﺤﺴني أوﺿﺎﻋﻬﻦ اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ‪.‬‬ ‫اﻟﺴﺆال ى ﻳﻘﺘﴫ ﺣﻮل اﻟﺘﻤﺜﻴﻞ املﺘﺴﺎوي أو ﺗﺴﺎوي اﻟﻔﺮص واملﺴﺎواة ﰲ ﺗﺨﺼﻴﺺ املﻮارد‪ .‬اﻟﺴﺆال املﺮﻛﺰي‬ ‫ﻫﻮ ﺣﻮل ﻣﺎﻫﻴﺔ اﻟﺴﻴﺎﺳﺔ اﻟﴬورﻳﺔ ﻟﺘﻐﻴري أوﺿﺎع اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت وﻣﻜﺎﻧﺘﻬﻦ اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ‪ ،‬ﺣﺘﻰ وإن ﺗﻄﻠﺐ‬ ‫ذﻟﻚ ﺗﺨﺼﻴﺺ ﻣﻮارد ﺗﻔﻮق ﻧﺴﺒﺘﻬﻦ ﰲ املﺠﺘﻤﻊ‪.‬‬ ‫ﻣـﻦ أﺟـﻞ ﺗﻐﻴري ﻣﺠﺎﻻت اﻟﺘﺨﺼﺺ اﻷﻛﺎدﻳﻤﻲ ﻟﻠﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴـﺎت وﻣﻼءﻣﺔ ذﻟﻚ ﻟﻠﺘﻮﺟـﻪ اﻟﻌﺎم‪ ،‬ﺗﻘﱰح ﻫﺬه‬ ‫اﻟﻮرﻗـﺔ ﻣﻌﺎﻟﺠﺔ ﺗﺮﻛﻴﺒﺔ املﻮارد اﻟﺒﴩﻳﺔ ﻟﻠﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻣﻨـﺬ املﺮﺣﻠﺔ اﻟﺜﺎﻧﻮﻳﺔ‪ .‬ﻟﺬﻟﻚ ﺛﻤﺔ ﺣﺎﺟﺔ إﱃ ﺗﻐﻴري‬ ‫اﻟﺘﺨﺼﺼﺎت املﺘﻮﻓﺮة ﰲ املﺪارس اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ واﻟﻌﻤﻞ ﻋﲆ رﻓﻊ اﻟﻮﻋﻲ ﻟﺪى اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‪ .‬وﻣﻦ أﺟﻞ ﺗﻄﺒﻴﻖ‬ ‫ﻫﺬه اﻟﺘﻐﻴريات ﻳﺠﺐ رﺻﺪ املﻮارد واملﻴﺰاﻧﻴﺎت ﺑﺎﻟﻄﺒﻊ‪ .‬ﻓﻴﻤﺎ ﻳﲇ ﺗﻮﺻﻴﻒ ﻟﻠﻮﺿﻊ اﻟﻘﺎﺋﻢ واﻟﺤﻠﻮل املﻘﱰﺣﺔ‪.‬‬ ‫] ‪[ 17‬‬

‫ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ وﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ اﺳﻮاق اﻟﻌﻤﻞ‬

‫اﻟﻮﺿﻊ اﻟﻘﺎﺋﻢ‪ :‬ﻣﻴﺰاﻧﻴﺎت ﻏﻴﺮ ﻛﺎﻓﻴﺔ‬ ‫ﻧﺴﺘﻌﺮض ﻓﻴﻤﺎ ﻳﲇ ﺑﻌﺾ املﻘﺎرﻧﺎت ﺑني املﻴﺰاﻧﻴﺎت اﻟﺘﻲ ﻳﺤﺼﻞ ﻋﻠﻴﻬﺎ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت واﻟﻄﻼب اﻟﻌﺮب ﺣﺴﺐ ﻓﺮع‬ ‫اﻟﺘﺨﺼـﺺ‪ ،‬وﺑني املﻴﺰاﻧﻴﺎت اﻟﺘﻲ ﻳﺘﻢ رﺻﺪﻫﺎ ﻟﻠﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻴﻬﻮدي ﰲ ﻧﻔﺲ املﺠﺎﻻت‪ .‬ﺗﺘﻄﻠﺐ ﻫﺬه املﻘﺎرﻧﺎت ﺑﻨﺎء‬ ‫ﺟﺪاول ﻣﻌﻄﻴﺎت ﺧﺎﺻﺔ ﺗﻌﺘﻤﺪ ﻋﲆ ﻣﻌﻄﻴﺎت ﻣﺨﺘﻠﻔﺔ ﻣﻦ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪.‬‬ ‫ﻣـﻦ ﻣﻌﻠـﻮم أن وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴـﻢ ﺗﺪﻳﺮ أﺟﻬﺰة ﺗﻌﻠﻴـﻢ ﻣﻨﻔﺼﻠﺔ ﻟﻠﻴﻬـﻮد واﻟﻌﺮب‪ .‬وﻣﻊ ذﻟـﻚ ﻻ ﺗﺘﻮﻓﺮ ﻣﻌﻠﻮﻣﺎت‬ ‫وﻣﻌﻄﻴﺎت ﻣﻔﺼﻠﺔ ﺣﻮل ﻣﻴﺰاﻧﻴﺎت اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻴﻬﻮدي واﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻌﺮﺑﻲ‪ ،‬ﻣﻦ ﻫﻨﺎ ﻛﺎﻧﺖ ﺣﺎﺟﺔ ﻟﻠﺘﻨﻘﻴﺐ واﻟﺘﻔﺘﻴﺶ‬ ‫ﻋـﻦ ﻫﺬه املﻌﻄﻴـﺎت‪ .‬ﺗﻮﻓﺮ وزارة اﻟﱰﺑﻴﺔ واﻟﻌﻠﻴـﻢ ﻣﻌﻄﻴﺎت ﻣﻌﻠﻮﻣﺎت ﻣﻨﻔﺼﻠﺔ ﺣﻮل‪ :‬ﺣﺠـﻢ املﻴﺰاﻧﻴﺎت اﻟﺘﻲ‬ ‫ﺗﺤﻮﻟﻬـﺎ اﻟـﻮزارة ﻟﺒﻨﻮد اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻟﻜﺎﻓﺔ املـﺪارس ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ؛ ﻋﺪد اﻟﻄﻼب وﻓﺮوع اﻟﺘﺨﺼﺺ ﰲ ﻛﻞ ﻣﺪرﺳـﺔ‪.‬‬ ‫ﻟﺬﻟـﻚ ﻛﺎﻧـﺖ ﻫﻨﺎك ﺣﺎﺟﺔ ﻟﺪﻣﺞ املﻌﻄﻴـﺎت ﰲ ﻧﻤﻮذج واﺣﺪ ﻳﺤـﻮي ﻣﻌﻄﻴﺎت وﻣﻌﻠﻮﻣﺎت ﺣﻮل ﻛﻞ ﻣﺪرﺳـﺔ‪،‬‬ ‫وﻣﻌﻄﻴﺎت ﺣﻮل ﻋﺪد اﻟﻄﻼب‪ ،‬ﺗﻮزﻳﻊ اﻟﻄﻼب واﻟﻄﺎﻟﺒﺎت‪ ،‬وﻓﺮوع اﻟﺘﺨﺼﺺ وﻋﺪد اﻟﻄﻼب ﰲ ﻛﻞ ﻓﺮع‪ .‬وﻛﺎن‬ ‫ﻣـﻦ اﻟﴬورة إﺿﺎﻓﺔ ﻣﻌﻄﻴﺎت ﺣﻮل رﺻﺪ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺎت اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻟﻜﻞ ﻣﺪرﺳـﺔ ﻋﲆ ﺣـﺪة‪ .‬وﻗﺪ ﻗﻤﻨﺎ ﺑﺒﻨﺎء ﻣﺨﺰن‬ ‫ﻣﻌﻄﻴـﺎت ملﻌﻈـﻢ املﺪارس اﻟﺜﺎﻧﻮﻳﺔ اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ‪ .‬أﻣﺎ املﺪارس اﻟﺘﺎﺑﻌﺔ ﻟﻠﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻌﱪي ﻓﻘﺪ اﻛﺘﻔﻴﻨﺎ‪ ،‬وﺑﺴـﺒﺐ اﻟﻌﺪد‬ ‫اﻟﻜﺒري ﻟﻠﻤﺪارس‪ ،‬ﺑﻌﻴﻨﺔ ﻋﺸﻮاﺋﻴﺔ ل ‪ 15‬ﻣﺪرﺳﺔ ﻣﻮزﻋﺔ ﻋﲆ ﻛﺎﻓﺔ أﻗﺎﻟﻴﻢ وزارة اﻟﱰﺑﻴﺔ واﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪ .‬ﺗﺠﺪر اﻹﺷﺎرة‬ ‫أن املﻌﻄﻴﺎت ﺣﻮل املﺪارس اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ اﻟﻮاردة ﻫﻨﺎ ﻻ ﺗﺸـﻤﻞ اﻟﻘﺪس وﻫﻀﺒﺔ اﻟﺠﻮﻻت املﺤﺘﻠﺘني‪ .‬ﻛﻤﺎ ﻻ ﺗﺸـﻤﻞ‬ ‫ﻣﻌﻄﻴﺎت ﺣﻮل ﻣﺎ ﻳﺴـﻤﻰ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﺒﺪوي واﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﺪرزي )ﺑﻨﺎء ﻋﲆ اﻟﺘﻌﺮﻳﻔﺎت اﻟﺮﺳـﻤﻴﺔ املﻌﺘﻤﺪة ﰲ وزارة‬ ‫اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ واﻟﺘﻲ ﻳﺮﻓﻀﻬﺎ اﻟﻘﺎﺋﻤﻮن ﻋﲆ ﻫﺬه اﻟﻮرﻗﺔ(‪ .‬ﺗﻬﺪف ﻫﺬه املﻘﺎرﻧﺎت إﱃ ﻓﺤﺺ وﺿﻊ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‬ ‫ﺑﺎملﻘﺎرﻧﺔ ﻣﻊ وﺿﻊ اﻟﻄﻼب اﻟﻌﺮب ﻣﻦ ﺟﻬﺔ‪ ،‬وﺑﺎملﻘﺎرﻧﺔ ﻣﻊ وﺿﻊ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻴﻬﻮدﻳﺎت ﻣﻦ ﺟﻬﺔ أﺧﺮى‪.‬‬

‫اﻟﻤﻨﻬﺠﻴﺔ‬ ‫إن ﻣﺼـﺪر املﻌﻠﻮﻣـﺎت ﰲ ﻫـﺬا اﻟﻮرﻗﺔ ﻫـﻮ ﻣﻮاﻗﻊ اﻹﻧﱰﻧﻴـﺖ اﻟﺘﺎﺑﻌﺔ ﻟـﻮزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪ ،‬واﻟﺘﻲ ﺗﻮﻓـﺮ ﻣﻌﻠﻮﻣﺎت‬ ‫وﻣﻌﻄﻴـﺎت ﺣﻮل املـﺪارس‪ ،‬اﻟﻄﻼب‪ ،‬املﻴﺰاﻧﻴﺎت وﻏريﻫﺎ‪ .‬ﻫﻨﺎﻟﻚ ﻣﻮﻗﻌﺎن أﺳﺎﺳـﻴﺎن‪» :‬ﺑﻤﺒـﺎط رﺣﺎب«‪) 4‬ﻧﻈﺮة‬ ‫ﺷـﺎﻣﻠﺔ( و«ﻣﻴﺘﺎر« )وﺗﺮ(‪ .5‬ﻳﻌﺮض ﻣﻮﻗﻊ ﺑﻤﺒﺎط رﺣﺎب ﻣﻌﻠﻮﻣﺎت ﻣﺘﺸـﺎﺑﻜﺔ ﺣﻮل ﻣﺮﻛﺒﺎت ﻣﺮﻛﺰﻳﺔ ﰲ ﺟﻬﺎز‬ ‫اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪ :‬ﻣﺆﺳﺴﺎت )ﻣﺪارس وﺣﻀﺎﻧﺎت(‪ ،‬ﻣﻮﻇﻔني‪ ،‬ﻃﻼب‪ ،‬ﺻﻔﻮف‪ ،‬ﺳﺎﻋﺎت ﺗﻌﻠﻴﻢ‪ ،‬ﻣﻼﻛﺎت وﻣﻴﺰاﻧﻴﺎت‪ .‬ﻳﻮﻓﺮ‬ ‫ﻣﻮﻗﻊ ﻣﻴﺘﺎر ﻣﻌﻠﻮﻣﺎت ﺷـﻬﺮﻳﺔ ﺣﻮل املﺪﻓﻮﻋﺎت ﻟﻠﺤﻜﻢ املﺤﲇ واملﺪارس ﻣﻦ ﻗﺒﻞ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪ .‬ﻳﺘﻢ اﺣﺘﺴـﺎب‬ ‫املﺪﻓﻮﻋﺎت ﰲ ﻛﻞ ﺷﻬﺮ ﻣﺠﺪدا ً ﻟﻠﺴﻨﺔ اﻟﺘﻌﻠﻴﻤﻴﺔ اﻟﺤﺎﻟﻴﺔ ﺑﻮاﺳﻄﺔ ”ﻣﻨﻈﻮﻣﺔ ﻣﺪﻓﻮﻋﺎت ﻣﻮﺣّ ﺪة“ ﰲ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪.‬‬ ‫املﻌﻄﻴﺎت املﺘﻮﻓﺮة ﻣُﺤ ّﺪﺛﺔ ﺑﺎﻟﻨﺴـﺒﺔ ﻟﺸـﻬﺮ اﻟﺪﻓﻊ اﻷﺧري وﻳﺘﻢ ﻋﺮﺿﻬﺎ ﻋﲆ املﻮﻗﻊ ﺑﻌﺪ املﺼﺎدﻗﺔ ﻋﲆ املﺪﻓﻮﻋﺎت‬ ‫ﻣﻦ ﻗﺒﻞ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪ .‬ﺗﺸـﻤﻞ ﺗﻘﺎرﻳﺮ املﺪﻓﻮﻋﺎت‪ :‬رﺳـﻮم اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪ ،‬روﺿﺎت اﻷﻃﻔﺎل‪ ،‬اﻟﺒﻮاﺑني واﻟﺴـﻜﺮﺗﺎرﻳﺔ‪،‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪http://ic.education.gov.il/klali/SH40.htm‬‬ ‫‪/http://www.education.gov.il/meytar_rs‬‬ ‫] ‪[ 18‬‬

‫اﻹﺿﺎﻓﺎت ﻟﻠﻤﺆﺳﺴـﺎت )ﺳـﺎﻋﺎت وﺑﻮاﺑني(‪ ،‬إﺿﺎﻓﺎت ﻋﻴﻨﻴﺔ‪ ،‬ﻣﺪﻓﻮﻋﺎت ﺷـﺎﻣﻠﺔ‪ ،‬دروس ﻣﺴـﺎﻋﺪة ﻟﻠﻤﻬﺎﺟﺮﻳﻦ‬ ‫اﻟﺠﺪد‪ ،‬اﻟﺨﺪﻣﺎت اﻟﻨﻔﺴﻴﺔ واﻻﺳﺘﺸﺎرة‪ ،‬اﻟﺴﻔﺮﻳﺎت‪ ،‬اﻟﺴﻤﻴﻨﺎرات‪ ،‬رﺳﻮم اﻻﻣﺘﺤﺎﻧﺎت‪ ،‬اﻟﻨﻮادي واﻟﺘﻤﺮﻳﺾ‪.‬‬ ‫ﻛﻤﺎ ﺣﺼﻠﻨﺎ ﻋﲆ ﻣﻌﻠﻮﻣﺎت ﻣﻦ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﺣﻮل اﻟﻄﻼب‪ ،‬ﻣﻌﻠﻮﻣﺎت ﺣﻮل املﺴﺠﻠني ﻻﻣﺘﺤﺎﻧﺎت اﻟﺒﺠﺮوت )‪-2000‬‬ ‫‪ ،(2011‬ﺷـﻌﺎر املﺆﺳﺴـﺔ‪ ،‬إﺳـﻢ املﺆﺳﺴـﺔ‪ ،‬إﺳـﻢ اﻟﺒﻠﺪ‪ ،‬ﺟﻬﺔ اﻟﺘﻘﺮﻳﺮ‪ ،‬املﻜﺎﻧﺔ اﻟﻘﺎﻧﻮﻧﻴﺔ‪ ،‬ﻧﻮﻋﻴﺔ اﻟﺘﻔﺘﻴﺶ وﻏريﻫﺎ‪.‬‬ ‫وﻣﻌﻠﻮﻣﺎت ﺣﻮل ﻋﺪد اﻟﻄﻼب ﰲ ﻓﺮوع اﻟﺘﺨﺼﺺ املﺨﺘﻠﻔﺔ ﰲ املﺪارس ﻓﻮق اﻻﺑﺘﺪاﺋﻴﺔ ﰲ اﻟﺴﻨﻮات ‪.2011-2000‬‬ ‫ﺑﺎﻻﻋﺘﻤﺎد ﻋﲆ ﻣﺼﺎدر املﻌﻠﻮﻣﺎت أﻋﻼه ﻗﻤﻨﺎ ﺑﺒﻨﺎء ﻣﻠﻔﺎت ﺗﺸﻤﻞ املﻴﺰاﻧﻴﺎت اﻟﺘﻲ ﺗﺤﺼﻞ ﻋﻠﻴﻬﺎ املﺪارس اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ‬ ‫ﻓﻮق اﻻﺑﺘﺪاﺋﻴﺔ ﰲ ﻛﻞ ﺷـﻬﺮ‪ ،‬ﻣﻘﺴﻤﺔ ﺣﺴﺐ املﺪرﺳﺔ‪ ،‬ﻋﺪد اﻟﻄﻼب )اﻟﺘﻘﺴﻴﻢ ﻟﻄﻼب وﻃﺎﻟﺒﺎت( وﺣﺴﺐ ﻓﺮوع‬ ‫اﻟﺘﺨﺼﺺ ﰲ ﺟﻤﻴﻊ املﺪارس ﻓﻮق اﻻﺑﺘﺪاﺋﻴﺔ‪ .‬دﻣﺞ ﺟﻤﻴﻊ املﻌﻠﻮﻣﺎت ﻣﻌﺎ ً أﺗﺎح ﻟﻨﺎ أﻣﻜﺎﻧﻴﺔ اﺣﺘﺴﺎب املﻴﺰاﻧﻴﺎت‬ ‫اﻟﺘﻲ ﺗﺮﺻﺪﻫﺎ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻟﻜﻞ ﻓﺮع ﺗﺨﺼﺺ ﰲ املﺪارس اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ‪ ،‬ﻋﺪد اﻟﻄﻼب ﰲ ﻛﻞ ﻓﺮع وﻣﻌﺪل املﻴﺰاﻧﻴﺔ‬ ‫اﻟﺸﻬﺮﻳﺔ اﻟﺘﻲ ﺗﺨﺼﺼﻬﺎ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻟﻜﻞ ﻃﺎﻟﺐ ﺣﺴﺐ اﻟﻔﺮع‪.‬‬ ‫ﺑﻬﺪف اﻟﺤﺼﻮل ﻋﲆ ﻣﻌﻄﻴﺎت ﻣﻦ اﻟﻮﺳـﻂ اﻟﻴﻬﻮدي ﻣﻦ اﺟﻞ املﻘﺎرﻧﺔ ﻗﻤﻨﺎ ﺑﻌﻤﻠﻴﺔ ﻣﺸﺎﺑﻬﺔ ‪ ،‬ﺣﻴﺚ ﺗﻢ اﺧﺘﻴﺎر‬ ‫ﻋﻴﻨﺔ ﻣﻦ ‪ 15‬ﻣﺪرﺳـﺔ ﻳﻬﻮدﻳﺔ ﻓﻮق إﺑﺘﺪاﺋﻴﺔ ﺷـﺎﻣﻠﺔ‪ ،‬واﻟﺘﻲ ﻳﺘﻌﻠﻢ ﰲ ﻛﻞ واﺣﺪة ﻣﻨﻬﺎ أﻛﺜﺮ ﻣﻦ أﻟﻒ ﻃﺎﻟﺐ‪ .‬ﺗﻢ‬ ‫اﺧﺘﻴﺎر اﻟﻌﻴﻨﺔ ﺑﺸﻜﻞ ﻋﺸﻮاﺋﻲ‪ ،‬وﺗﻢ اﺧﺘﻴﺎر ﺛﻼث ﻣﺪارس ﻣﻦ ﻛﻞ ﻣﻨﻄﻘﺔ ﺣﺴﺐ ﺗﻘﺴﻴﻢ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪.‬‬

‫ﻧﺘﺎﺋﺞ‬ ‫ﺑﻨﺎء ﻋﲆ ﻣﻌﻄﻴﺎت ﻣﻮﻗﻊ »ﺑﻤﺒﺎط رﺣﺎب«‪ ،‬ﰲ اﻟﻌﺎم اﻟﺪراﳼ ‪ 2011-2010‬ﻛﺎن ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ‪ 1,561‬ﻣﺪرﺳـﺔ‬ ‫ﻓـﻮق اﺑﺘﺪاﺋﻴﺔ‪ ،‬ﺗﺸـﻤﻞ ‪ 14,618‬ﺻﻒ ﻣﺪرﳼ وﻳﺘﻌﻠـﻢ ﻓﻴﻬﺎ ‪ 368,303‬ﻃﺎﻟﺒـﺎ ً )‪ 185,085‬ﻃﻼب ذﻛﻮر و‬ ‫‪ 183,218‬ﻃﺎﻟﺒـﺔ(‪ .‬ﰲ ﺟﻬﺎز اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻌﺮﺑﻲ وﻻ ﻳﺸـﻤﻞ اﻟﻘﺪس واﻟﺠﻮﻻن‪ ،‬ﻛﺎن ﰲ ﻧﻔﺲ اﻟﻌﺎم اﻟﺪراﳼ ﻧﺤﻮ‬ ‫‪ 200‬ﻣﺪرﺳـﺔ ﻓﻮق اﺑﺘﺪاﺋﻴﺔ‪ 2,350 ،‬ﺻﻒ ﻣﺪرﳼ‪ 65,000 ،‬ﻃﺎﻟﺒﺎ ً‪ ،‬ﻣﻦ ﺑﻴﻨﻬﻢ ﻧﺤﻮ ‪ 30,300‬ﻃﻼب ذﻛﻮر‬ ‫وﻧﺤﻮ ‪ 34,500‬ﻃﺎﻟﺒﺔ‪.‬‬ ‫ﺛﻤـﺔ ﻓﺠﻮة ﻛﺒـرية ﺑني وﺿﻊ ﺟﻬﺎز اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻌﺮﺑﻲ وﺑني ﺟﻬﺎز اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻴﻬـﻮدي ﰲ اﻟﻌﺪﻳﺪ ﻣﻦ اﻟﺠﻮاﻧﺐ‪ .‬ﻣﻦ‬ ‫ﺑـني ﺗﻠﻚ اﻟﺠﻮاﻧﺐ‪ :‬اﻟﻨﻘﺺ ﰲ ﺻﻔﻮف اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ واملﺒﺎﻧﻲ‪ ،‬اﻻﻛﺘﻈﺎظ‪ ،‬اﻟﺘﴪب‪ ،‬اﻟﻨﻘﺺ ﰲ املﺪرﺳـني وﺳـﺎﻋﺎت‬ ‫اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ )ﻃﺒﻴﺒﻴﺎن‪-‬ﻣﺰراﺣﻲ وآﺧﺮون ‪ .(2004‬ﺟﻬﺎز اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻌﺮﺑﻲ ﻣﲇء ﺑﺎملﻌﻴﻘﺎت‪ ،‬ﻟﺬﻟﻚ ﻓﺈن ﺗﻄﻮره أﺑﻄﺄ‬ ‫ﺑﻜﺜـري ﻣﻦ ﺗﻄﻮر ﺟﻬﺎز اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻴﻬﻮدي )أﺑﻮ ﻋﺼﺒﺔ ‪ .(2006‬ﺻﻔﻮف اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﰲ ﺟﻬﺎز اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻌﺮﺑﻲ أﻛﺜﺮ‬ ‫إﻛﺘﻈﺎﻇـﺎً‪ ،‬ﻟﺬﻟﻚ ﻓﺈن اﻟﻔﺠﻮة ﰲ ﺳـﺎﻋﺎت اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻟﻠﻄﺎﻟﺐ ﺑني اﻟﺠﻬﺎزﻳﻦ أﻛﺜﺮ ﻣﻦ اﻟﻔﺠﻮة ﰲ ﺳـﺎﻋﺎت اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‬ ‫ﺑـني اﻟﺼﻔﻮف‪ ،‬وذﻟﻚ رﻏﻢ اﻟﺘﺤﺴـﻦ اﻟﺬي ﻃﺮأ ﰲ اﻟﺴـﻨﻮات اﻷﺧرية )ﺑـﻼص ‪ .(2009‬ﺻﺤﻴﺢ أﻧﻪ اﻟﻔﺠﻮة ﰲ‬ ‫ﺗﺨﺼﻴﺺ ﺳـﺎﻋﺎت اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻷﺳﺎﺳـﻴﺔ ﺑﺪأت ﺗﺘﻘﻠﺺ‪ ،‬ﻟﻜﻦ ﻓﺠﻮة ﺗﺨﺼﻴﺺ ﺳﺎﻋﺎت ﺗﻌﻠﻴﻢ ﻣﻦ ﻣﺼﺎدر أﺧﺮى‬ ‫)ﻣﺜـﻞ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪ ،‬اﻟـﻮزارات اﻟﺤﻜﻮﻣﻴﺔ اﻷﺧﺮى‪ ،‬اﻟﺴـﻠﻄﺎت املﺤﻠﻴﺔ‪ ،‬ﺟﻤﻌﻴﺎت اﻷﻫﺎﱄ وﻣﺎ ﺷـﺎﺑﻬﺔ( آﺧﺬة‬ ‫ﺑﺎﻻﺗﺴـﺎع )ﺑﻼص وأدﻟﺮ ‪ .(2009‬ﻳﻌﺘﻘﺪ ﺑﻼص وأدﻟﺮ أن اﻟﻔـﻮارق اﻟﻜﺒرية ﺑني ﺟﻬﺎز اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻌﺮﺑﻲ وﺟﻬﺎز‬ ‫] ‪[ 19‬‬

‫ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ وﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ اﺳﻮاق اﻟﻌﻤﻞ‬

‫اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻴﻬﻮدي ﺑﻤﺎ ﺑﺘﻌﻠﻖ ﺑﺘﺨﺼﻴﺺ املﻮارد ﻫﻲ اﻟﺴﺒﺐ اﻟﺮﺋﻴﴘ ﻟﻠﻔﺠﻮة ﺑني ﺗﺤﺼﻴﻞ اﻟﻄﻼب ﻣﻦ اﻟﻄﺮﻓني‪.‬‬ ‫ﻛﻤﺎ ﺗﺴـﺘﻤﺮ ﻫﺬه اﻟﻔﺠﻮة ﺣﺘﻰ إذا اﺣﺘﺴـﺒﻨﺎ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺎت اﻟﺘﻔﻀﻴﻞ املﺼﺼﺢ املُﺨﺼﺼﺔ ﻟﺠﻤﻴﻊ ﻣﺮاﺣﻞ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪،‬‬ ‫وﺧﺎﺻﺔ ﻟﺠﻴﻞ اﻟﻄﻔﻮﻟﺔ املﺒﻜﺮة‪ .‬ﰲ ﻇﻞ ﻫﺬا اﻟﻮاﻗﻊ ﻻ ﻳﻤﻜﻦ اﻟﻘﻮل أن ﺟﻬﺎز اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻳﺸـﻜﻞ آﻟﻴﺔ ﻟﺘﻐﻴري ﻣﻜﺎﻧﺔ‬ ‫اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‪.‬‬ ‫ﻳﺸـﻜﻞ ﻫﺬا اﻟﻮاﻗـﻊ املﺘﺪﻧﻲ ﻟﻠﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻌﺮﺑـﻲ‪ ،‬ﺑﺮأﻳﻨﺎ‪ ،‬ﻋﺒﺌﺎ ً ﻋـﲆ املﺠﻤﻮﻋﺎت املﺴـﺘﻀﻌﻔﺔ ﰲ املﺠﺘﻤﻊ اﻟﻌﺮﺑﻲ‪،‬‬ ‫وﺧﺎﺻـﺔ ﻋـﲆ ﻣﺠﻤﻮﻋﺔ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت‪ .‬وﻳﺘﻀـﺢ ﻫﺬا اﻟﻮاﻗﻊ أﻛﺜـﺮ إذا أﺧﺬﻧﺎ ﺑﻌني اﻻﻋﺘﺒـﺎر ﺗﺨﺼﻴﺺ املﻴﺰاﻧﻴﺎت‬ ‫واﻟﺘﺨﺼﺼـﺎت املﺘﻮﻓﺮة ﻟﻠﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‪ .‬ﻫﺬان اﻷﻣﺮان ﻻ ﻳﺘﻴﺤﺎن ﻟﻠﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﺗﻐﻴري ﺗﺨﺼﺼﺎﺗﻬﻦ‬ ‫ُ‬ ‫وﺗﻨﻮﻳﻌﻬﺎ‪ ،‬وﻻ ﻳﺘﻴﺤﺎن ﻟﻬﻦ ﺗﺤﺴني ﺗﺤﺼﻴﻠﻬﻦ اﻟﺘﻌﻠﻴﻤﻲ‪.‬‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ -(7‬رﺻﺪ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺎت اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻟﻠﻤﺪارس‬

‫اﻟﺴﻨﺔ‬

‫ﻣﺠﻤﻞ املﺪﻓﻮﻋﺎت‬

‫‪2011/2010‬‬ ‫‪2010/2009‬‬ ‫‪2009/2008‬‬ ‫‪2008/2007‬‬ ‫‪2007/2006‬‬ ‫‪2006/2005‬‬ ‫‪2002/2001‬‬

‫‪6,299,210,149‬‬ ‫‪5,759,774,744‬‬ ‫‪5,490,163,818‬‬ ‫‪5,214,948,246‬‬ ‫‪5,171,739,323‬‬ ‫‪5,040,494,798‬‬ ‫‪4,729,143,808‬‬

‫املﺪﻓﻮﻋﺎت ﻟﻠﺘﻌﻠﻴﻢ‬ ‫اﻟﻴﻬﻮدي ﺑﺎﻟﺸﺎﻗﻞ‬ ‫‪5,291,024,990‬‬ ‫‪4,884,823,585‬‬ ‫‪4,673,384,343‬‬ ‫‪4,491,631,989‬‬ ‫‪4,483,465,262‬‬ ‫‪4,422,479,981‬‬ ‫‪4,224,333,988‬‬

‫املﺪﻓﻮﻋﺎت ﻟﻠﺘﻌﻠﻴﻢ‬ ‫اﻟﻌﺮﺑﻲ ﺑﺎﻟﺸﺎﻗﻞ‬ ‫‪1,00,185,159‬‬ ‫‪874,951,159‬‬ ‫‪816,779,475‬‬ ‫‪723,316,257‬‬ ‫‪688,274,061‬‬ ‫‪618,014,817‬‬ ‫‪504,809,820‬‬

‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ – (8‬ﺣﺼﺔ ﺟﻬﺎز اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻣﻦ اﻟﻤﻴﺰاﻧﻴﺔ )‪(%‬‬

‫اﻟﺴﻨﺔ‬ ‫‪2011/2010‬‬ ‫‪2010/2009‬‬ ‫‪2009/2008‬‬ ‫‪2008/2007‬‬ ‫‪2007/2006‬‬ ‫‪2006/2005‬‬ ‫‪2002/2001‬‬

‫املﺪرﺳني ﰲ ﺟﻬﺎز‬ ‫اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻴﻬﻮدي‬ ‫‪86.08‬‬ ‫‪86.84‬‬ ‫‪87.19‬‬ ‫‪87.53‬‬ ‫‪88.04‬‬ ‫‪88.50‬‬ ‫‪89.89‬‬

‫املﺪرﺳني ﰲ ﺟﻬﺎز‬ ‫اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻌﺮﺑﻲ‬ ‫‪13.92‬‬ ‫‪13.16‬‬ ‫‪12.81‬‬ ‫‪12.47‬‬ ‫‪11.96‬‬ ‫‪11.50‬‬ ‫‪10.11‬‬

‫املﺪﻓﻮﻋﺎت ﻟﺠﻬﺎز‬ ‫اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻴﻬﻮدي‬ ‫‪84.00‬‬ ‫‪84.81‬‬ ‫‪85.12‬‬ ‫‪86.13‬‬ ‫‪86.69‬‬ ‫‪87.74‬‬ ‫‪89.33‬‬

‫املﺪﻓﻮﻋﺎت ﻟﺠﻬﺎز‬ ‫اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻌﺮﺑﻲ‬ ‫‪16.00‬‬ ‫‪15.19‬‬ ‫‪14.88‬‬ ‫‪13.87‬‬ ‫‪13.31‬‬ ‫‪12.26‬‬ ‫‪10.67‬‬

‫وﻓﻘﺎ ملﻌﻄﻴﺎت وزارة اﻟﱰﺑﻴﺔ واﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻓﺎن ﻧﺴـﺒﺔ اﻟﻄﻼب اﻟﻌﺮب ﰲ ﺟﻬﺎز اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻌﺎم ﰲ اﻟﺴـﻨﺔ اﻟﺪراﺳـﻴﺔ‬ ‫‪ 2011-2010‬ﻛﺎﻧـﺖ ‪ .18%‬وﺑﻨـﺎء ﻋﲆ ﻣﻌﻄﻴﺎت ﻣﻮﻗﻊ ”ﺑﻤﺒﺎط رﺣﺎب“‪ ،‬ﻓـﺈن املﻴﺰاﻧﻴﺔ اﻟﺘﻲ ﺣﻮﻟﺘﻬﺎ وزارة‬ ‫اﻟﱰﺑﻴـﺔ واﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻟﻠﻤﺪارس اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ ﰲ املﺮﺣﻠﺔ اﻟﺜﺎﻧﻮﻳﺔ ﰲ ﻧﻔﺲ اﻟﻌﺎم ﺷـﻜﻠﺖ ﻧﺤﻮ ‪ 16%‬ﻣﻦ ﻣﺠﻤﻞ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ‬ ‫] ‪[ 20‬‬

‫اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻓﻮق اﻻﺑﺘﺪاﺋﻲ‪ .‬ﺻﺤﻴﺢ أﻧﻪ ﻃﺮأ ﺗﺤﺴـﻦ ﻃﻔﻴﻒ ﰲ اﻟﺴـﻨﻮات اﻷﺧرية ﻋﲆ ﺣﺼﺔ املﺪارس اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ ﻓﻮق‬ ‫اﻻﺑﺘﺪاﺋﻴﺔ ﻣﻦ املﻴﺰاﻧﻴﺎت املﺪﻓﻮﻋﺔ ﻟﻠﻤﺪارس ﻓﻮق اﻻﺑﺘﺪاﺋﻴﺔ‪ ،‬ﻟﻜﻦ رﻏﻢ ذﻟﻚ ﻣﺎ زاﻟﺖ ﺣﺼﺔ املﺪارس اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ أﻗﻞ‬ ‫ﻣﻦ ﻧﺴﺒﺔ اﻟﻄﻼب اﻟﻌﺮب ﰲ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻓﻮق اﻻﺑﺘﺪاﺋﻲ وﻣﻦ ﻧﺴﺒﺔ املﺪارس اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ ﰲ ﻫﺬه املﺮﺣﻠﺔ‪ .‬وﺗﺠﺪر اﻹﺷﺎرة‬ ‫أن اﻟﻔﺠﻮة ﰲ اﻟﺴـﻨﻮات اﻟﺴـﺎﺑﻘﺔ ﻛﺎﻧﺖ أﻛـﱪ ﺑﻜﺜري‪ .‬وﻳﻤﻜﻦ اﻻﺳـﺘﻨﺘﺎج‪ ،‬ﺑﻨﺎء ﻋﲆ ذﻟـﻚ‪ ،‬أن ﺣﺼﺔ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت‬ ‫اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻣﻦ املﻴﺰاﻧﻴﺎت ﻟﻠﻤﺪارس اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ ﻓﻮق اﻻﺑﺘﺪاﺋﻴﺔ أﻗﻞ ﻣﻦ ﻧﺴﺒﺘﻬﻦ ﺑني ﻣﺠﻤﻞ اﻟﻄﻼب ﰲ املﺮﺣﻠﺔ ﻓﻮق‬ ‫اﻻﺑﺘﺪاﺋﻴﺔ‪ .‬ﺗﺸﻜﻞ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ‪ 12%‬ﻣﻦ ﻣﺠﻤﻞ ﻃﻼب املﺮﺣﻠﺔ ﻓﻮق اﻻﺑﺘﺪاﺋﻴﺔ‪ ،‬وﻳﺤﺼﻠﻦ ﻋﲆ ‪ 8%‬ﻓﻘﻂ‬ ‫ﻣﻦ ﻣﺠﻤﻞ املﻴﺰاﻧﻴﺎت املﺪﻓﻮﻋﺔ ﻣﻦ ﻗﺒﻞ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻟﻠﻤﺪارس ﻓﻮق اﻻﺑﺘﺪاﺋﻴﺔ‪.‬‬ ‫ﻳﺸـري ﻓﺤﺺ ﻓـﺮوع ﺗﺨﺼﺺ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ املـﺪارس ﻓﻮق اﻻﺑﺘﺪاﺋﻴـﺔ إﱃ أن ﺣﺼﺘﻬﻦ ﻣﻦ املﻴﺰاﻧﻴﺔ‬ ‫ﻗﻠﻴﻠﺔ ﺑﺎملﻘﺎرﻧﺔ ﻣﻊ ﻋﺪدﻫﻦ‪ ،‬وذﻟﻚ ﺑﺴﺒﺐ ﻣﺴﺎﻗﺎت اﻟﺘﺨﺼﺺ املﺘﻮﻓﺮة ﻟﻬﻦ‪ .‬وﺑﻨﺎء ﻋﲆ ﻣﻌﻄﻴﺎت وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‬ ‫ﻳﺘﻀـﺢ أﻧـﻪ ﻳﻮﺟﺪ ﻧﺤﻮ ‪ 30‬ﻓﺮع ﺗﺨﺼﺺ ﰲ املـﺪارس اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ ﻓﻮق اﻻﺑﺘﺪاﺋﻴﺔ‪ .‬ﻧﺴـﺘﻌﺮض ﰲ اﻟﺠﺪول أدﻧﺎه‬ ‫ﺗﻮزﻳﻊ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت واﻟﻄﻼب اﻟﻌﺮب ﺣﺴـﺐ ﻓﺮع اﻟﺘﺨﺼﺺ‪ ،‬واملﻴﺰاﻧﻴﺎت ﻟﻜﻞ ﻓﺮع‪ .‬ﻧﻬﺪف ﺑﻬﺬا إﱃ ﻓﺤﺺ ﻣﺪى‬ ‫ﺗﻤﻜني اﻟﺘﺨﺼﺼﺎت املﻘﱰﺣﺔ ﻟﻠﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻓﻮق اﻻﺑﺘﺪاﺋﻲ اﻻﻟﺘﺤﺎق ﺑﺎﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻷﻛﺎدﻳﻤﻲ اﻟﺬي‬ ‫ﻳﻀﻤﻦ ﺗﻐﻴري ﻣﻜﺎﻧﺘﻬﻦ اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ‪-‬اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺔ‪ .‬ﺑﻤﺴـﺎﻋﺪة اﻟﺠﺪول أدﻧﺎه ﻳﻤﻜﻨﻨﺎ ﻓﺤﺺ ﺣﺼﺔ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت ﻣﻦ‬ ‫املﻴﺰاﻧﻴﺔ ﺣﺴﺐ ﻓﺮع اﻟﺘﺨﺼﺺ‪.‬‬

‫] ‪[ 21‬‬

‫‪125,443‬‬ ‫‪1,687,002‬‬ ‫‪106,584‬‬ ‫‪298,768‬‬ ‫‪615,301‬‬ ‫‪2,564,178‬‬ ‫‪680,222‬‬ ‫‪1,171,346‬‬ ‫‪55,614‬‬ ‫‪60,155‬‬ ‫‪148,358‬‬ ‫‪152,274‬‬ ‫‪184,863‬‬ ‫‪889,830‬‬ ‫‪205,300‬‬ ‫‪2,203,077‬‬ ‫‪243,715‬‬ ‫‪1,997,291‬‬ ‫‪1,291,627‬‬

‫ﻣﻌﺪل‬ ‫املﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻟﻠﻔﺮع املﻴﺰاﻧﻴﺔ‬ ‫ﻟﻠﻄﺎﻟﺐ‬ ‫‪1,100‬‬ ‫‪376,330‬‬ ‫‪1,230 3,734,537‬‬ ‫‪1,122‬‬ ‫‪290,582‬‬ ‫‪1,219‬‬ ‫‪604,852‬‬ ‫‪1,238 1,855,807‬‬ ‫‪1,173 5,994,030‬‬ ‫‪1,288‬‬ ‫‪887,639‬‬ ‫‪1,162 2,636,691‬‬ ‫‪1,685‬‬ ‫‪55,614‬‬ ‫‪1,671‬‬ ‫‪1,745‬‬ ‫‪1,372‬‬ ‫‪1,134‬‬ ‫‪1,186‬‬ ‫‪1,883‬‬ ‫‪1,345‬‬ ‫‪1,889‬‬ ‫‪1,466‬‬ ‫‪1,464‬‬ ‫‪1,367‬‬

‫‪60,155‬‬ ‫‪148,358‬‬ ‫‪155,018‬‬ ‫‪320,959‬‬ ‫‪2,190,168‬‬ ‫‪205,300‬‬ ‫‪2,898,432‬‬ ‫‪357,070‬‬ ‫‪2,023,687‬‬ ‫‪1,293,092‬‬ ‫‪859,711‬‬

‫اﻧﺎث‬ ‫‪228‬‬ ‫‪1,664‬‬ ‫‪164‬‬ ‫‪251‬‬ ‫‪1,002‬‬ ‫‪2,924‬‬ ‫‪161‬‬ ‫‪1,261‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪1,096‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪517‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪192‬‬

‫ذﻛﻮر‬ ‫‪114‬‬ ‫‪1,371‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪245‬‬ ‫‪497‬‬ ‫‪2,186‬‬ ‫‪528‬‬ ‫‪1,008‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪163‬‬ ‫‪750‬‬ ‫‪109‬‬ ‫‪1,638‬‬ ‫‪129‬‬ ‫‪1,362‬‬ ‫‪882‬‬ ‫‪437‬‬

‫ﻋﺪد‬ ‫اﻟﻄﻼب‬ ‫‪342‬‬ ‫‪3,035‬‬ ‫‪259‬‬ ‫‪496‬‬ ‫‪1,499‬‬ ‫‪5,110‬‬ ‫‪689‬‬ ‫‪2,269‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪113‬‬ ‫‪283‬‬ ‫‪1,846‬‬ ‫‪109‬‬ ‫‪2,155‬‬ ‫‪189‬‬ ‫‪1,380‬‬ ‫‪883‬‬ ‫‪629‬‬

‫املﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻟﻠﺬﻛﻮر املﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻟﻼﻧﺎث‬ ‫‪250,887‬‬ ‫‪2,047,535‬‬ ‫‪183,998‬‬ ‫‪306,084‬‬ ‫‪1,240,506‬‬ ‫‪3,429,852‬‬ ‫‪207,416‬‬ ‫‪1,465,345‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2,744‬‬ ‫‪136,096‬‬ ‫‪1,300,338‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪695,355‬‬ ‫‪113,356‬‬ ‫‪26,396‬‬ ‫‪1,464‬‬ ‫‪597,287‬‬

‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ – (9‬ﻋﺪد اﻟﻄﻼب واﻟﻄﺎﻟﺒﺎت ﺣﺴﺐ اﻟﻔﺮع واﻟﻤﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻟﻜﻞ ﻓﺮع ﻓﻲ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻌﺮﺑﻲ‬

‫اﺳﻢ اﻟﻔﺮع‬

‫املﺴﺎق‬

‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫أﻧﻈﻤﺔ ﻃﺒﻴﺔ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫ﻧﻈﻢ اﻻﺗﺼﺎﻻت‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ ﻋﺎﻣﺔ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫املﻴﻜﺎﺗﺮوﻧﻴﻚ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫ﻧﻈﻢ اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ اﻟﺤﻴﻮﻳﺔ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫ﻧﻈﻢ ﺗﺨﻄﻴﻂ وﺑﺮﻣﺠﺔ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ املﻌﻠﻮﻣﺎت واﻻﺗﺼﺎﻻت ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫اﺗﺼﺎﻻت اﻟﻜﱰوﻧﻴﺔ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫اﻟﻬﻨﺪﺳﺔ اﻟﻜﻬﺮﺑﺎﺋﻴﺔ واﻟﻄﺎﻗﺔ‬ ‫ﻫﻨﺪﺳﺔ ﺳﻴﺎرات – اﻟﻜﱰوﻧﻴﻜﺔ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫وﻛﻬﺮﺑﺎء ﺳﻴﺎرات‬ ‫ﻫﻨﺪﺳﺔ ﺳﻴﺎرات – ﻣﻜﻴﺎﻧﻜﺎ اﻟﺴﻴﺎرات ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫ﺻﻴﺎﻧﺔ اﻟﻨﻈﻢ املﻴﻜﺎﻧﻴﻜﻴﺔ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫ﺗﺼﻤﻴﻢ ﻫﻨﺪﳼ ﻟﻠﻤﺒﺎﻧﻲ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫ﺣﺴﺎﺑﺎت‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫ﻧﻈﻢ ﻣﺮاﻗﺒﺔ املﻨﺎخ‬ ‫أﻧﻈﻤﺔ اﻟﻘﻴﺎدة اﻟﺴﻴﻄﺮة واملﺮاﻗﺒﺔ ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫ﻧﻈﻢ اﻟﺤﻮﺳﺒﺔ واﻟﺮﻗﺎﺑﺔ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫ﻧﻈﻢ ﻣﻴﻜﺎﻧﻴﻜﺎ اﻟﺴﻴﺎرات‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫ﻧﻈﻢ اﻟﺴﻴﺎرات املﺤﻮﺳﺒﺔ‬ ‫ﻧﻈﻢ‬ ‫اﻟﺮﺳﻢ وااﻟﺘﺼﻤﻴﻢ ﺑﻤﺴﺎﻋﺪة ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫اﻟﻜﻤﺒﻴﻮﺗﺮ‬ ‫‪262,424‬‬

‫ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ وﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ اﺳﻮاق اﻟﻌﻤﻞ‬

‫] ‪[ 22‬‬

‫] ‪[ 23‬‬

‫ﻣﻌﺪل‬ ‫املﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻟﻠﻔﺮع املﻴﺰاﻧﻴﺔ‬ ‫ﻟﻠﻄﺎﻟﺐ‬ ‫‪1,004‬‬ ‫‪33,137‬‬ ‫‪1,033‬‬ ‫‪123,920‬‬ ‫‪1,191 3,401,104‬‬ ‫اﻧﺎث‬ ‫‪12‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪1,472‬‬ ‫‪13‬‬

‫ذﻛﻮر‬ ‫‪21‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪1,383‬‬ ‫‪1‬‬

‫ﻋﺪد‬ ‫اﻟﻄﻼب‬ ‫‪33‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪2,855‬‬ ‫‪14‬‬

‫املﺴﺎق‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬

‫اﺳﻢ اﻟﻔﺮع‬

‫‪1,685‬‬ ‫‪11,797‬‬ ‫‪1,513‬‬ ‫‪49,919‬‬ ‫‪1,156‬‬ ‫‪883,108‬‬ ‫‪1,340 1,261,194‬‬ ‫‪1,599‬‬ ‫‪370,966‬‬ ‫‪1,097‬‬ ‫‪170,077‬‬ ‫‪1,244‬‬ ‫‪176,654‬‬ ‫‪972 17,908,615‬‬ ‫‪954 10,817,671‬‬ ‫‪1515‬‬ ‫‪637,722‬‬ ‫‪1,007‬‬ ‫‪335,481‬‬ ‫‪1,218 2,112,779‬‬ ‫‪1,075 4,769,498‬‬ ‫‪1,269‬‬ ‫‪611,436‬‬ ‫‪1,105 70,648,578‬‬

‫‪1,819‬‬

‫‪25,468‬‬

‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫ﻧﻈﺮي‬ ‫ﻧﻈﺮي‬ ‫ﻧﻈﺮي‬ ‫ﻧﻈﺮي‬ ‫ﻧﻈﺮي‬ ‫ﻧﻈﺮي‬ ‫ﻧﻈﺮي‬

‫إدارة اﻻﻧﺘﺎج‬ ‫إدارة ﻓﻨﺎدق‬ ‫إدارة املﻮارد اﻟﺒﴩﻳﺔ‬ ‫إدارة ﺗﺠﺎرﻳﺔ – ﻣﺤﺎﺳﺒﺔ‬ ‫وﻣﻌﺎﺷﺎت‬ ‫إدارة ﺗﺠﺎرﻳﺔ ‪ -‬إدارة ﻗﺎﻧﻮﻧﻴﺔ‬ ‫إدارة ﺳﻴﺎﺣﻴﺔ‬ ‫ﺗﻤﺮﻳﺾ‬ ‫ﺗﺼﻤﻴﻢ‬ ‫ﺗﺼﻤﻴﻢ اﻟﺸﻌﺮ وﻣﺴﺘﺤﴬات اﻟﺘﺠﻤﻴﻞ‬ ‫ﻣﻮﺿﺔ وﻣﻼﺑﺲ‬ ‫ﻓﻨﻮن اﻟﻄﺒﺦ واﻟﺨﺒﻴﺰ اﻟﻔﻨﺪﻗﻲ‬ ‫ﺗﺮﻛﻴﺰ ﻣﻮاﺿﻴﻊ ﻧﻈﺮﻳﺔ‬ ‫ﺗﺮﻛﻴﺰ ﻣﻮاﺿﻴﻊ ﻧﻈﺮﻳﺔ‪-‬ﻋﻠﻤﻴﺔ‬ ‫ﺗﻌﻠﻴﻢ وارﺷﺎد‬ ‫ﺗﺮﺑﻴﺔ رﻳﺎﺿﻴﺔ‬ ‫ﺗﺮﺑﻴﺔ ﻟﻠﻄﻔﻮﻟﺔ املﺒﻜﺮة‬ ‫ﺗﺮﺑﻴﺔ ﺑﻴﺌﻴﺔ‬ ‫زراﻋﺔ‬ ‫املﺠﻤﻮع اﻟﻜﲇ‬ ‫اﻟﻨﺴﺒﺔ ﻣﻦ املﺠﻤﻮع اﻟﻜﲇ‬ ‫‪7‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪515‬‬ ‫‪249‬‬ ‫‪764‬‬ ‫‪605‬‬ ‫‪336‬‬ ‫‪941‬‬ ‫‪194‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪232‬‬ ‫‪112‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪155‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪142‬‬ ‫‪9,467 8,963 18,430‬‬ ‫‪7,163 4,172 11,335‬‬ ‫‪306‬‬ ‫‪115‬‬ ‫‪421‬‬ ‫‪176‬‬ ‫‪157‬‬ ‫‪333‬‬ ‫‪1,573‬‬ ‫‪162 1,735‬‬ ‫‪2,509 1,927 4,436‬‬ ‫‪265‬‬ ‫‪217‬‬ ‫‪482‬‬ ‫‪34,179 29,729 63,908‬‬ ‫‪53.48% 46.52%‬‬

‫‪21,087‬‬ ‫‪55,764‬‬ ‫‪1,647,540‬‬ ‫‪1,819‬‬

‫املﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻟﻠﺬﻛﻮر املﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻟﻼﻧﺎث‬ ‫‪12,050‬‬ ‫‪68,156‬‬ ‫‪1,753,564‬‬ ‫‪23,468‬‬ ‫‪11,797‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪25,716‬‬ ‫‪24,203‬‬ ‫‪595,289‬‬ ‫‪287,819‬‬ ‫‪810,863‬‬ ‫‪450,331‬‬ ‫‪310,204‬‬ ‫‪60,762‬‬ ‫‪122,894‬‬ ‫‪47,183‬‬ ‫‪57,226‬‬ ‫‪119,428‬‬ ‫‪9,199,179 8,709,437‬‬ ‫‪6,836,081 3,981,590‬‬ ‫‪463,523‬‬ ‫‪174,200‬‬ ‫‪177,311‬‬ ‫‪158,170‬‬ ‫‪1,915,505‬‬ ‫‪197,274‬‬ ‫‪2,697,627 2,071,872‬‬ ‫‪336,163‬‬ ‫‪275,273‬‬ ‫‪37,086,412 33,561,987‬‬ ‫‪52.49%‬‬ ‫‪47.51%‬‬

‫ﻣﻼﺣﻈـﺔ‪ :‬املﻌﻄﻴـﺎت ﺗﻤﺜﻞ ﺗﻘﺮﻳﺒﺎ ً ‪ 95%‬ﻣﻦ اﻟﻄﻼب ﰲ املﺪارس اﻟﺜﺎﻧﻮﻳﺔ‪ ،‬وﺗﻌﺘﻤﺪ ﻋﲆ ﻣﻮاﻗـﻊ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ )ﺑﻤﺒﺎط رﺣﺎب وﻣﻴﺘﺎر( وﻋﲆ ﻣﻌﻄﻴﺎت ﺗﻢ اﻟﺤﺼﻮل ﻋﻠﻴﻬﺎ ﻣﻦ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪ .‬ﻗﻤﻨﺎ‬ ‫ﺑﻤﻘﺎرﻧﺔ ﻣﻌﻄﻴﺎت ﺗﻮزﻳﻊ اﻟﻄﻼب ﺣﺴـﺐ اﻟﺠﻨﺲ وﻓﺮع اﻟﺘﺨﺼﺺ )ﻣﻌﻠﻮﻣﺎت وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ( وﺑني ﻣﻌﻄﻴﺎت املﻴﺰاﻧﻴﺎت اﻟﺘﻲ ﺗﺤﺼﻞ ﻋﻠﻴﻬﺎ املﺪارس اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ ﻓﻮق اﻻﺑﺘﺪاﺋﻴﺔ )ﻣﻦ ﻣﻮﻗﻊ ﻣﻴﺘﺎر(‪.‬‬ ‫ﺛﻤﺔ اﻧﺤﺮاف ﻃﻔﻴﻒ ﰲ املﻌﻄﻴﺎت ﺣﻮل ﻋﺪد اﻟﻄﻼب ﰲ ﻧﻮﻋﻲ اﻟﺒﻴﺎﻧﺎت‪ ،‬ﻟﻜﻨﻪ اﻧﺤﺮاف ﻻ ﻳﺆﺛﺮ ﺑﺸﻜﻞ ﺟﺬري ﻋﲆ اﺣﺘﺴﺎب ﻣﻌﺪل املﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻟﻜﻞ ﻃﺎﻟﺐ ﰲ اﻟﻔﺮوع املﺨﺘﻠﻔﺔ‪.‬‬

‫ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ وﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ اﺳﻮاق اﻟﻌﻤﻞ‬

‫ﻳﺸـري ﺗﺤﻠﻴﻞ ﻓـﺮوع اﻟﺘﺨﺼﺺ ﰲ املﺪارس اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ ﻓـﻮق اﻻﺑﺘﺪاﺋﻴﺔ إﱃ أن املﻌﺪل اﻟﻌـﺎم ملﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻟﻜﻞ ﻃﺎﻟﺐ‬ ‫ﻫﻮ ‪ 1,105‬ﺷـﺎﻗﻞ‪ ،‬وان ‪ 41%‬ﻣﻦ ﻣﺠﻤﻞ اﻟﻄﻼب اﻟﻌﺮب ﻳﺘﻌﻠﻤﻮن ﰲ املﺴـﺎق اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ و ‪ 59%‬ﻣﻨﻬﻢ ﰲ‬ ‫املﺴـﺎق اﻟﻨﻈﺮي‪ .‬ﻣﻌﺪل املﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻟﻜﻞ ﻃﺎﻟﺐ ﰲ املﺴـﺎق اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ ﻫﻮ ‪ 1,251‬ﺷﺎﻗﻞ‪ ،‬ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪ 1,001‬ﺷﺎﻗﻞ‬ ‫ﺗﺘﻐـري اﻟﻨﺘﺎﺋﺞ ﻋﻨﺪﻣﺎ ﻧﻔﺤﺺ ﺗﻮزﻳﻊ اﻟﻄﻼب ﰲ ﻛﻞ ﻣﺴـﺎق ﺗﻌﻠﻴﻤﻲ )ﻧﻈﺮي‬ ‫ﻟـﻜﻞ ﻃﺎﻟﺐ ﰲ املﺴـﺎق اﻟﻨﻈﺮي‪.‬‬ ‫ّ‬ ‫وﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ( ﺣﺴـﺐ اﻟﺠﻨﺲ‪ .‬وﻳﺘﻀﺢ أن ‪ 37%‬ﻣﻦ اﻟﻄﺎﻟﺒـﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻳﺘﺨﺼﺼﻦ ﰲ ﻓﺮوع اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‪،‬‬ ‫ﺑﻴﻨﻤـﺎ ‪ 63%‬ﻣﻨﻬﻦ ﻳﺘﺨﺼﺼﻦ ﰲ اﻟﻔﺮوع اﻟﻨﻈﺮﻳﺔ‪ .‬ﺑﺎملﻘﺎﺑﻞ‪ 47% ،‬ﻣﻦ اﻟﻄﻼب اﻟﻌﺮب ﻳﺘﺨﺼﺼﻮن ﰲ ﻓﺮوع‬ ‫اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ و ‪ 53%‬ﻣﻨﻬﻢ ﰲ املﺠﺎل اﻟﻨﻈﺮي‪ .‬ﺗﺸﻜﻞ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ‪ 58%‬ﻣﻦ ﻣﺠﻤﻞ اﻟﻄﻼب ﰲ املﺠﺎل‬ ‫اﻟﻨﻈﺮي‪ ،‬و ‪ 47%‬ﻣﻦ ﻃﻼب املﺠﺎل اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‪ .‬ﺛﻤﺔ أﻫﻤﻴﺔ ﻣﻦ ﻧﺎﺣﻴﺔ املﻴﺰاﻧﻴﺎت ملﺜﻞ ﻫﺬا اﻟﺘﻮزﻳﻊ‪ ،‬ﺣﻴﺚ أن‬ ‫ﻣﻌـﺪل املﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻟﻜﻞ ﻃﺎﻟﺐ ﰲ اﻟﻔﺮوع اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺔ أﻋﲆ ﻣﻦ ﻣﻌﺪل املﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻟﻠﻄﺎﻟﺐ ﰲ اﻟﻔﺮوع اﻟﻨﻈﺮﻳﺔ‪ .‬ﻋﻠﻴﻪ‬ ‫ﻧﺠﺪ أن اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻳﺤﺼﻠﻦ ﻋﲆ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺎت أﻗﻞ ﻣﻦ اﻟﻄﻼب اﻟﻌﺮب‪.‬‬ ‫زﻳﺎدة ﻋﲆ ذﻟﻚ‪ ،‬ﻓﺈن ﻓﺤﺺ ﺗﻮزﻳﻊ اﻟﻄﻼب ﺣﺴـﺐ اﻟﻔﺮوع ﻳﺸـري إﱃ أن ﻏﺎﻟﺒﻴﺔ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ املﺴﺎق‬ ‫اﻟﻨﻈـﺮي‪ ،‬اﻟﺬي ﻳﺤﺼﻞ ﻋﲆ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺎت أﻗﻞ ﻣﻦ اﻟﻔـﺮوع اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺔ‪ ،‬ﻳﺘﻌﻠﻤﻦ ﰲ اﻟﻔﺮوع ذات املﻴﺰاﻧﻴﺎت اﻷﻗﻞ‬ ‫ﺿﻤﻦ اﻟﻔﺮوع اﻟﻨﻈﺮﻳﺔ‪.‬‬ ‫اﻟﻌﺪد اﻷﻛﱪ ﻣﻦ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ ﻓﺮوع ”ﺗﺮﻛﻴﺰ اﻟﻔﺮوع اﻟﻨﻈﺮﻳﺔ“ و ”ﺗﺮﻛﻴﺰ اﻟﻔﺮوع اﻟﻨﻈﺮﻳﻪ‪-‬اﻟﻌﻠﻤﻴﺔ“‪،‬‬ ‫واﻟﺘﻲ ﺗﻌﺘﱪ ﻓﺮوﻋﺎ ﺗﻘﻠﻴﺪﻳﺔ رﻏﻢ اﻟﻔﺮق ﺑﻴﻨﻬﻤﺎ‪ .‬ﺑﺎملﻘﺎﺑﻞ‪ ،‬ﻗﻠﺔ ﻓﻘﻂ ﻣﻦ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻳﺨﱰن اﻟﺘﺨﺼﺺ‬ ‫ﰲ ﻓـﺮوع ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴـﺔ أو ﰲ ﻓﺮوع اﻟﻌﻠـﻮم املﺘﻄﻮرة – وﻫﻲ ﻣﺠﺎﻻت ﺗﺤﺼﻞ ﻋـﲆ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺎت أﻋﲆ ﻣﻦ اﻟﻔﺮوع‬ ‫اﻟﻨﻈﺮﻳﺔ‪ .‬ﻋﲆ ﺳﺒﻴﻞ املﺜﺎل ﰲ اﻟﻔﺮوع اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺔ )‪ 164‬ﻃﺎﻟﺒﺔ(؛ ﰲ ﻓﺮوع املﻴﻜﺎﺗﺮوﻧﻴﻚ )‪ 251‬ﻃﺎﻟﺒﺔ(؛ ﻧﻈﻢ‬ ‫اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺔ اﻟﺤﻴﻮﻳﺔ )‪(1,002‬؛ ﻧﻈﻢ اﻟﻘﻴﺎدة واﻟﻄﺎﻗﺔ واﻟﺴـﻴﻄﺮة )‪(517‬؛ ﻧﻈﻢ اﻻﺗﺼﺎﻻت )‪(1,664‬؛ ﻧﻈﻢ‬ ‫ﺗﺨﻄﻴـﻂ وﺑﺮﻣﺠـﺔ )‪ .(2,924‬رﻏﻢ وﺟﻮد ﺗﻤﺜﻴﻞ ﻟﻠﻄﺎﻟﺒـﺎت ﰲ ﻫﺬه اﻟﻔﺮوع‪ ،‬وﻣﻬﻤﺎ ﻛﺎن ﻗﻠﻴﻼ‪ ،‬إﻻ أن ﻧﺴـﺒﺔ‬ ‫اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت اﻟﻠﻮاﺗﻲ ﻳﻮاﺻﻠﻦ اﻟﺪراﺳـﺔ اﻷﻛﺎدﻳﻤﻴﺔ ﰲ ﻣﺠﺎﻻت اﻟﻌﻠﻮم املﺘﻄﻮرة واﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ ﻗﻠﻴﻠﺔ ﺟﺪا ً‬ ‫)أﻧﻈﺮ اﻟﺠﺪول رﻗﻢ ‪ ،(9‬وﻏﺎﻟﺒﻴﺔ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻳﺪرﺳﻦ ﰲ ﻛﻠﻴﺎت اﻟﻌﻠﻮم اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺔ واﻟﻌﻠﻮم اﻻﻧﺴﺎﻧﻴﺔ‪.‬‬ ‫ﺑﺨﺼﻮص ﺟﻬﺎز اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻴﻬﻮدي‪ ،‬ﻟﻘﺪ ﺗﻢ ﻓﺤﺺ ﺗﻮزﻳﻊ اﻟﻄﻼب ﺣﺴﺐ اﻟﺠﻨﺲ ﰲ ﻛﻞ املﺪارس اﻟﺘﻲ ﺗﺤﺼﻞ‬ ‫ﻋـﲆ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺎت ﻣﻦ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ وﺣﺴـﺐ ﻓﺮع اﻟﺘﺨﺼﺺ‪ .‬ﺗﺴـﺘﻨﺪ ﻣﻌﻄﻴﺎت املﻴﺰاﻧﻴـﺎت اﻟﺘﻲ ﺗﺤﺼﻞ ﻋﻠﻴﻬﺎ‬ ‫املﺪارس اﻟﻴﻬﻮدﻳﺔ ﻓﻮق اﻻﺑﺘﺪاﺋﻴﺔ‪ ،‬وﻛﺬﻟﻚ ﻣﻌﻄﻴﺎت ﺗﻮزﻳﻊ اﻟﻄﻼب ﺣﺴﺐ اﻟﺠﻨﺲ وﻓﺮع اﻟﺘﺨﺼﺺ‪ ،‬ﻋﲆ ﻋﻴﻨﺔ‬ ‫ﻋﺸﻮاﺋﻴﺔ ﻣﻦ ‪ 15‬ﻣﺪرﺳﺔ ﻣﻦ ﻣﺨﺘﻠﻒ املﻨﺎﻃﻖ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ‪ .‬ﺗﺸري املﻌﻄﻴﺎت إﱃ وﺟﻮد ﺗﺸﻜﻴﻠﺔ ﻛﺒرية ﻣﻦ ﻓﺮوع‬ ‫اﻟﺘﺨﺼﺺ ﻟﻠﻤﺘﻮﻓﺮة ﻟﻠﻄﻼب اﻟﻴﻬﻮد‪ ،‬وﻫﻲ أوﺳﻊ ﺑﺸﻜﻞ ﻛﺒري ﺑﺎملﻘﺎرﻧﺔ ﻣﻊ ﺟﻬﺎز اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻌﺮﺑﻲ‪.‬‬ ‫ﺑﻨﺎء ﻋﲆ املﻌﻄﻴﺎت ﰲ اﻟﺠﺪول رﻗﻢ )‪ ،(10‬ﻓﺈن ‪ 66.6%‬ﻣﻦ اﻟﻄﻼب اﻟﻴﻬﻮد ﰲ املﺪارس ﻓﻮق اﻻﺑﺘﺪاﺋﻴﺔ ﻳﺘﻌﻠﻤﻮن‬ ‫ﰲ ﻓـﺮوع ﻧﻈﺮﻳﺔ‪ 32% ،‬ﻣﻨﻬـﻢ ﰲ ﻓﺮوع ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺔ‪ .‬أﻳﻀﺎ ً ﻟﺪى ﻓﺤﺺ اﻟﺘﻮزﻳﻊ ﺣﺴـﺐ اﻟﺠﻨﺲ ﻧﺤﺼﻞ ﻋﲆ‬ ‫ﻧﻔﺲ اﻟﻨﺴـﺐ ﺗﻘﺮﻳﺒﺎ ً‪ .‬أﻣﺎ ﺑﺨﺼﻮص ﻣﻌﺪل املﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻟﻠﻄﺎﻟﺐ اﻟﻴﻬﻮدي ﺣﺴـﺐ ﻓﺮع اﻟﺘﺨﺼﺺ ﻓﻘﺪ وﺟﺪﻧﺎ أن‬ ‫املﻴﺰاﻧﻴﺎت ﻟﻠﻄﺎﻟﺒﺔ اﻟﻴﻬﻮدﻳﺔ أﻛﱪ ﺑﻜﺜري ﻣﻦ املﻴﺰاﻧﻴﺎت ﰲ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻌﺮﺑﻲ )ﺟﺪول رﻗﻢ ‪.(11‬‬ ‫] ‪[ 24‬‬

‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ – (10‬ﺗﻮزﻳﻊ اﻟﻄﻼب اﻟﻴﻬﻮد ﺣﺴﺐ اﻟﺠﻨﺲ وﻓﺮع اﻟﺘﺨﺼﺺ‬

‫املﺴﺎق‬ ‫اﺳﻢ اﻟﻔﺮع‬ ‫‬‫ﻏري ﻣُﻌﺮّف‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﻧﻈﻢ اﻟﺮﺳﻢ وااﻟﺘﺼﻤﻴﻢ ﺑﻤﺴﺎﻋﺪة اﻟﻜﻤﺒﻴﻮﺗﺮ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﺻﻴﺎﻧﺔ اﻟﻨﻈﻢ املﻴﻜﺎﻧﻴﻜﻴﺔ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﻧﻈﻢ ﻣﻴﻜﺎﻧﻴﻜﺎ اﻟﺴﻴﺎرات‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﻧﻈﻢ ﻣﺤﻮﺳﺒﺔ ﻟﻠﺴﻴﺎرات‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﻫﻨﺪﺳﺔ ﺳﻴﺎرات – ﻣﻜﻴﺎﻧﻜﺎ اﻟﺴﻴﺎرات‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﻫﻨﺪﺳﺔ ﺳﻴﺎرات – املﻴﻜﺎﺗﺮوﻧﻴﻚ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﻫﻨﺪﺳﺔ ﺳﻴﺎرات – ﻧﻈﻢ ﻃﻴﺎران‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﻫﻨﺪﺳﺔ ﺳﻴﺎرات – ﻣﻴﻜﺎﻧﻴﻜﺎ ﺑﺤﺮﻳﺔ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﻫﻨﺪﺳﺔ ﺳﻴﺎرات – ﻣﻴﻜﺎﻧﻴﻜﺎ ﺳﻴﺎرات‬ ‫ﻫﻨﺪﺳﺔ ﺳﻴﺎرات – اﻟﻜﱰوﻧﻜﻴﺎ وﻛﻬﺮﺑﺎء ﺳﻴﺎرات ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﻧﻈﻢ اﻟﺤﻮﺳﺒﺔ واﻟﺮﻗﺎﺑﺔ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﻧﻈﻢ ﺣﻮﺳﺒﺔ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﻧﻈﻢ اﺗﺼﺎﻻت‬ ‫ﻫﻨﺪﺳﺔ اﻟﻜﱰوﻧﻴﻜﺎ وﺣﻮاﺳﻴﺐ – ﻧﻈﻢ اﻟﻜﱰوﻧﻴﻜﺎ ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﻫﻨﺪﺳﺔ اﻟﻜﱰوﻧﻴﻜﺎ وﺣﻮاﺳﻴﺐ – ﻧﻈﻢ اﻟﻜﱰوﻧﻴﻜﺎ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﻧﻈﻢ ﺣﻮﺳﺒﺔ ورﻗﺎﺑﺔ –‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﺗﺼﻤﻴﻢ ﻣﻌﻤﺎري‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﺗﺼﻤﻴﻢ ﻫﻨﺪﳼ ﻟﻠﻤﺒﺎﻧﻲ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﻫﻨﺪﺳﺔ ﻣﺒﺎن وﺗﺼﻤﻴﻢ ﻣﻌﻤﺎري‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﻫﻨﺪﺳﺔ وﺗﺼﻤﻴﻢ ﻣﻌﻤﺎري‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﺗﺨﻄﻴﻂ وﺑﺮﻣﺠﺔ ﻧﻈﻢ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﻫﻨﺪﺳﺔ ﺑﺮﻣﺠﻴﺎت‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﻧﻈﻢ ﺑﻴﻮﻟﻮﺟﻴﺔ ﺣﻴﻮﻳﺔ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﻫﻨﺪﺳﺔ ﺑﻴﻮﻟﻮﺟﻴﺔ ﺣﻴﻮﻳﺔ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫إدارة ﻣﻮارد ﺑﴩﻳﺔ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﺣﺴﺎﺑﺎت‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫إدارة ﺗﺠﺎرﻳﺔ – إدارة ﻗﺎﻧﻮﻧﻴﺔ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫إدارة ﺗﺠﺎرﻳﺔ – إدارة ﻃﺒﻴﺔ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫إدارة ﺗﺠﺎرﻳﺔ – ﻣﺤﺎﺳﺒﺔ وﻣﻌﺎﺷﺎت‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫إدارة اﻧﺘﺎج‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫إدارة وﺗﺴﻮﻳﻖ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﺳﻔﻦ ﺑﺤﺮﻳﺔ وﻗﺒﻄﻨﺔ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﻫﻨﺪﺳﺔ ﺻﻨﺎﻋﻴﺔ وإدارة ﻧﻈﻢ ﺗﺸﻐﻴﻞ‬ ‫ﻫﻨﺪﺳﺔ ﺻﻨﺎﻋﻴﺔ وإدارة – ﻟﻮﺟﺴﺘﻴﺔ وﺗﺴﻮﻳﻖ ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫] ‪[ 25‬‬

‫ﻃﻼب‬ ‫‪1,662‬‬ ‫‪1,767‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪778‬‬ ‫‪344‬‬ ‫‪155‬‬ ‫‪210‬‬ ‫‪113‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪195‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪1,176‬‬ ‫‪283‬‬ ‫‪4,950‬‬ ‫‪1,486‬‬

‫ﻃﺎﻟﺒﺎت‬ ‫‪2,213‬‬ ‫‪346‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪132‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪1,174‬‬ ‫‪216‬‬

‫املﺠﻤﻞ‬ ‫‪3,875‬‬ ‫‪2,113‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪821‬‬ ‫‪345‬‬ ‫‪167‬‬ ‫‪225‬‬ ‫‪142‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪195‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪1,308‬‬ ‫‪342‬‬ ‫‪6,124‬‬ ‫‪1,702‬‬

‫‪121‬‬

‫‪4‬‬

‫‪125‬‬

‫‪293‬‬ ‫‪119‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪7,760‬‬ ‫‪349‬‬ ‫‪1,821‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4,039‬‬ ‫‪1,493‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪629‬‬ ‫‪1,178‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪917‬‬ ‫‪118‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪3,596‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪2,769‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6,064‬‬ ‫‪6,388‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪564‬‬ ‫‪1,170‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪1,210‬‬ ‫‪237‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪121‬‬ ‫‪11,356‬‬ ‫‪380‬‬ ‫‪4,590‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10,103‬‬ ‫‪7,881‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪1,193‬‬ ‫‪2,348‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪158‬‬ ‫‪9‬‬

‫ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ وﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ اﺳﻮاق اﻟﻌﻤﻞ‬

‫اﺳﻢ اﻟﻔﺮع‬ ‫إدارة ﺳﻴﺎﺣﺔ‬ ‫إدارة ﻓﻨﺎدق‬ ‫ﺗﺼﻤﻴﻢ‬ ‫ﻣﻮﺿﺔ وﻣﻼﺑﺲ‬ ‫ﺗﺼﻤﻴﻢ اﻟﺸﻌﺮ وتﺟﻤﻴﻞ‬ ‫ﻧﻈﻢ ﺗﻠﻔﺰة وﺳﻴﻨﻤﺎ‬ ‫ﻧﻈﻢ ﺗﺼﻮﻳﺮ‬ ‫ﻧﻈﻢ ﺗﻠﻔﺰة وﺳﻴﻨﻤﺎ‬ ‫ﺗﻤﺮﻳﺾ‬ ‫ﻧﻈﻢ ﻃﺒﻴﺔ‬ ‫ﺗﻌﻠﻴﻢ ﻟﻠﻄﻔﻮﻟﺔ املﺒﻜﺮة‬ ‫ﺗﻌﻠﻴﻢ وارﺷﺎد‬ ‫ﻧﻈﻢ ﺑﺤﺮﻳﺔ‬ ‫ﺗﺮﻛﻴﺰ ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‬ ‫اﺗﺼﺎﻻت اﻟﻜﱰوﻧﻴﺔ‬ ‫اﻋﻼﻧﺎت وﻋﻼﻗﺎت ﻋﺎﻣﺔ‬ ‫ﻧﻈﻢ ﻃريان‬ ‫ﻣﻴﻜﺎﺗﺮوﻧﻴﻚ‬ ‫دﻳﻨﺎﻣﻴﻜﺎ ﺣﺮارﻳﺔ ﻓﻴﺔ ﺑﺤﺮﻳﺔ‬ ‫ﻧﻈﻢ ﻗﻴﺎدة ورﻗﺎﺑﺔ‬ ‫ﻧﻈﻢ رﻗﺎﺑﺔ املﻨﺎخ‬ ‫ﻫﻨﺪﺳﺔ ﻛﻬﺮﺑﺎء رﻗﺎﺑﺔ وﻃﺎﻗﺔ‬ ‫ﻓﻨﻮن اﻟﻄﺒﺦ واﻟﺨﺒري اﻟﻔﻨﺪﻗﻲ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ ﻣﻌﻠﻮﻣﺎت واﺗﺼﺎﻻت‬ ‫ﺗﺮﻛﻴﺰ ﻣﻮاﺿﻴﻊ ﻧﻈﺮي‪-‬ﻋﻠﻤﻲ‬ ‫ﺗﺮﻛﻴﺰ ﻣﻮاﺿﻴﻊ‬ ‫ﺗﺮﺑﻴﺔ رﻳﺎﺿﻴﺔ‬ ‫ﺗﺮﺑﻴﺔ ﺑﻴﺌﻴﺔ‬ ‫ﻋﻠﻮم وﻓﻨﻮن‬ ‫ﻣﻮﺳﻴﻘﻰ‬ ‫اﻟﺮﻗﺺ‬ ‫زراﻋﺔ ﻋﻠﻤﻴﺔ‬ ‫زراﻋﺔ ﻣﻨﺎﻃﻘﻴﺔ‬ ‫زراﻋﺔ‬ ‫املﺠﻤﻮع اﻟﻜﲇ‬

‫املﺴﺎق‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﻧﻈﺮي‬ ‫ﻧﻈﺮي‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﻧﻈﺮي‬ ‫ﻧﻈﺮي‬ ‫ﻧﻈﺮي‬ ‫ﻧﻈﺮي‬ ‫ﻧﻈﺮي‬ ‫ﻧﻈﺮي‬ ‫ﻧﻈﺮي‬ ‫ﻧﻈﺮي‬ ‫ﻧﻈﺮي‬ ‫ﻧﻈﺮي‬

‫] ‪[ 26‬‬

‫ﻃﻼب‬ ‫‪202‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪3,875‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪325‬‬ ‫‪414‬‬ ‫‪544‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪489‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪919‬‬ ‫‪2,119‬‬ ‫‪206‬‬ ‫‪552‬‬ ‫‪1,748‬‬ ‫‪104‬‬ ‫‪4,061‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪534‬‬ ‫‪335‬‬ ‫‪1,628‬‬ ‫‪14,077‬‬ ‫‪68,775‬‬ ‫‪1,705‬‬ ‫‪1,422‬‬ ‫‪280‬‬ ‫‪1,614‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪1,130‬‬ ‫‪1,644‬‬ ‫‪4,510‬‬ ‫‪144,907‬‬ ‫‪50.96%‬‬

‫ﻃﺎﻟﺒﺎت‬ ‫‪252‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪8,893‬‬ ‫‪1,867‬‬ ‫‪795‬‬ ‫‪450‬‬ ‫‪321‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪585‬‬ ‫‪541‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪97‬‬ ‫‪649‬‬ ‫‪3,485‬‬ ‫‪385‬‬ ‫‪237‬‬ ‫‪394‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪576‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪194‬‬ ‫‪170‬‬ ‫‪16,715‬‬ ‫‪63,715‬‬ ‫‪1,046‬‬ ‫‪968‬‬ ‫‪430‬‬ ‫‪1,468‬‬ ‫‪1,180‬‬ ‫‪1,013‬‬ ‫‪2,326‬‬ ‫‪4,184‬‬ ‫‪139,439‬‬ ‫‪49.04%‬‬

‫املﺠﻤﻞ‬ ‫‪454‬‬ ‫‪175‬‬ ‫‪12,768‬‬ ‫‪1,921‬‬ ‫‪1,120‬‬ ‫‪864‬‬ ‫‪865‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪1,074‬‬ ‫‪636‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪237‬‬ ‫‪1,568‬‬ ‫‪5,604‬‬ ‫‪591‬‬ ‫‪789‬‬ ‫‪2,142‬‬ ‫‪129‬‬ ‫‪4,637‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪567‬‬ ‫‪529‬‬ ‫‪1,798‬‬ ‫‪30,792‬‬ ‫‪132,490‬‬ ‫‪2,751‬‬ ‫‪2,390‬‬ ‫‪710‬‬ ‫‪3,082‬‬ ‫‪1,214‬‬ ‫‪2,143‬‬ ‫‪3,970‬‬ ‫‪8,694‬‬ ‫‪284,346‬‬

‫ﺗﺸـري املﻌﻄﻴـﺎت إﱃ أن املﻌﺪل اﻟﻌـﺎم ﻟﻠﻤﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻟﻠﻄﺎﻟﺐ ﰲ اﻟﺘﻠﻴﻢ اﻟﻌﱪي ﺣﺴـﺐ اﻟﻔﺮع ﻫﻮ ‪ 1,328‬ﺷـﺎﻗﻞ‪،‬‬ ‫ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪ 1,105‬ﺷـﺎﻗﻞ ﻟﻠﻄﺎﻟﺐ اﻟﻌﺮﺑـﻲ‪ .‬ﻣﻌﺪل املﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻟﻠﻄﺎﻟﺐ ﰲ اﻟﻔﺮوع اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺔ ﻫﻮ ‪ 1,459‬ﺷـﺎﻗﻞ‪،‬‬ ‫ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪ 1,251‬ﺷﺎﻗﻞ ﻟﻠﻄﺎﻟﺐ اﻟﻌﺮﺑﻲ‪ ،‬أي أن اﻟﻄﺎﻟﺐ اﻟﻴﻬﻮدي ﻳﺤﺼﻞ ﻋﲆ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ أﻛﺜﺮ ﺑـ ‪ 16%‬ﻣﻦ اﻟﻄﺎﻟﺐ‬ ‫اﻟﻌﺮﺑﻲ‪ .‬ﻣﻌﺪل املﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻟﻠﻄﺎﻟﺐ اﻟﻴﻬﻮدي ﰲ اﻟﻔﺮوع اﻟﻨﻈﺮﻳﺔ ﻫﻮ ‪ 1,257‬ﺷﺎﻗﻞ‪ ،‬ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪ 1,001‬ﺷﺎﻗﻞ ﻟﻠﻄﺎﻟﺐ‬ ‫اﻟﻌﺮﺑـﻲ ﰲ ﻧﻔـﺲ اﻟﻔﺮوع‪ ،‬أي أﻛﺜﺮ ﻣـﻦ اﻟﻄﺎﻟﺐ اﻟﻌﺮﺑﻲ ﺑــ ‪ .25%‬ﻛﻤﺎ ﻳﺘﻀﺢ ﻣﻦ املﻌﻄﻴـﺎت أﻧﻪ ﰲ ﻓﺮوع‬ ‫اﻟﺘﺨﺼـﺺ اﻟﺘﻲ ﺗﻀﻢ أﻛﱪ ﻋﺪد ﻣﻦ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت )اﻟﻌﺮﺑﻴـﺎت واﻟﻴﻬﻮدﻳﺎت(‪ ،‬ﻓﺄﻧﻪ ﻳﻮﺟﺪ ﻓﺮق ﻣﻠﺤﻮظ ﰲ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ‬ ‫ً‬ ‫ﻓﻤﺜـﻼ‪ ،‬ﰲ ﻓﺮع ﺗﺮﻛﻴﺰ املﻮاﺿﻴـﻊ اﻟﻨﻈﺮﻳﺔ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ‬ ‫ﻓـﺮع اﻟﺘﺨﺼﺺ ﺑني اﻟﺘﻌﻠﻴـﻢ اﻟﻌﺮﺑﻲ واﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻴﻬﻮدي‪.‬‬ ‫اﻟﻄﺎﻟـﺐ اﻟﻴﻬﻮدي ﻫﻲ ‪ 1,433‬ﺷـﺎﻗﻞ‪ ،‬ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪ 972‬ﺷـﺎﻗﻞ ﻟﻠﻄﺎﻟﺐ اﻟﻌﺮﺑـﻲ‪ .‬أي أن اﻟﻄﺎﻟﺐ اﻟﻴﻬﻮدي ﻳﺤﺼﻞ‬ ‫ﻋﲆ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ ﺗﺰﻳﺪ ﺑـ ‪ 47%‬ﻋﻦ املﻴﺰاﻧﻴﺔ اﻟﺘﻲ ﻳﺤﺼﻞ ﻋﻠﻴﻬﺎ اﻟﻄﺎﻟﺐ اﻟﻌﺮﺑﻲ؛ ﰲ ﻓﺮع ﺗﺮﻛﻴﺰ املﻮاﺿﻴﻊ اﻟﻌﻠﻤﻴﺔ‬ ‫اﻟﻔﺮق ﻫﻮ ‪ ،14%‬أي ‪ 1,085‬ﺷـﺎﻗﻞ ﻟﻠﻄﺎﻟﺐ اﻟﻴﻬﻮدي‪ ،‬ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪ 954‬ﻟﻠﻄﺎﻟﺐ اﻟﻌﺮﺑﻲ‪ .‬ﻫﺬا وﻧﺠﺪ ﻧﻔﺲ اﻟﻮﺿﻊ‬ ‫ﺗﻘﺮﻳﺒﺎ ً ﰲ ﺟﻤﻴﻊ املﺴﺎﻗﺎت‪.‬‬

‫] ‪[ 27‬‬

‫ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ وﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ اﺳﻮاق اﻟﻌﻤﻞ‬

‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ -(11‬ﻋﺪد اﻟﻄﻼب واﻟﻄﺎﻟﺒﺎت ﺣﺴﺐ ﻓﺮوع اﻟﺘﺨﺼﺺ وﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻛﻞ ﻓﺮع )ﻋﻴﻨﺔ ﻣﻦ‬ ‫‪ 15‬ﻣﺪرﺳﺔ ﻳﻬﻮدﻳﺔ(‬

‫املﺴﺎق ﻋﺪد اﻟﻄﻼب ذﻛﻮر إﻧﺎث‬ ‫إﺳﻢ اﻟﻔﺮع‬ ‫‪67‬‬ ‫‪24‬‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ ‪91‬‬ ‫ﻫﻨﺪﺳﺔ ﻣﻌﻤﺎرﻳﺔ‬ ‫‪27‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ ‪35‬‬ ‫ﻣﻮﺿﺔ وﻣﻼﺑﺲ‬ ‫‪11‬‬ ‫‪48‬‬ ‫ﻫﻨﺪﺳﺔ اﻟﻜﱰوﻧﻴﺔ وﺣﺎﺳﻮب – ﻧﻈﻢ ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ ‪59‬‬ ‫اﻟﻜﱰوﻧﻴﺔ‬ ‫‪19‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ﻫﻨﺪﺳﺔ ﺑﻨﺎء وﺗﺼﻤﻴﻢ ﻣﻌﻤﺎري – ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ ‪30‬‬ ‫ﻫﻨﺪﺳﺔ ﻣﻌﻤﺎرﻳﺔ‬ ‫‪0‬‬ ‫‪60‬‬ ‫ﻫﻨﺪﺳﺔ ﻣﻴﻜﺎﻧﻴﺎ – ﻣﻜﻴﺎﻧﻴﻜﺎ ﺳﻴﺎرات ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ ‪60‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪22‬‬ ‫ﻫﻨﺪﺳﺔ ﺳﻴﺎرات –ﻫﻨﺪﺳﺔ ﻣﻴﻜﺎﺗﺮوﻧﻴﺎت ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ ‪24‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪15‬‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ ‪15‬‬ ‫ﻫﻨﺪﺳﺔ ﺑﺮﻣﺠﻴﺎت‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ﻫﻨﺪﺳﺔ ﺻﻨﺎﻋﻴﺔ وإدارة – ﻟﻮﺟﺴﺘﻴﺔ ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ ‪9‬‬ ‫وﺗﺴﻮﻳﻖ‬ ‫‪104 154‬‬ ‫‪258‬‬ ‫ﻧﻈﺮي‬ ‫ﺗﺮﺑﻴﺔ رﻳﺎﺿﻴﺔ‬ ‫‪32‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪86‬‬ ‫ﻧﻈﺮي‬ ‫ﺗﺮﺑﻴﺔ ﺑﻴﺌﻴﺔ‬ ‫‪186 121‬‬ ‫‪315‬‬ ‫ﻧﻈﺮي‬ ‫زراﻋﺔ ﻋﺎﻣﺔ‬ ‫‪142‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪217‬‬ ‫ﻧﻈﺮي‬ ‫زراﻋﺔ ﻣﻨﺎﻃﻘﻴﺔ‬ ‫‪14‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪59‬‬ ‫ﻧﻈﺮي‬ ‫زراﻋﺔ ﻋﻠﻤﻴﺔ‬ ‫‪102 134‬‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ ‪224‬‬ ‫ﻣﺤﺎﺳﺒﺔ‬ ‫‪13‬‬ ‫‪64‬‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ ‪80‬‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ ﻋﺎﻣﺔ‬ ‫‪36‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪54‬‬ ‫ﻧﻈﺮي‬ ‫ﻋﻠﻮم وﻓﻨﻮن‬ ‫‪51 101‬‬ ‫‪164‬‬ ‫ﻧﻈﺮي‬ ‫ﻣﻮﺳﻴﻘﻰ‬ ‫‪128‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪132‬‬ ‫ﻧﻈﺮي‬ ‫رﻗﺺ‬ ‫‪60 237‬‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ ‪370‬‬ ‫ﻣﻴﺎﻛﱰوﻧﻴﻚ‬ ‫‪199 150‬‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ ‪333‬‬ ‫ﻧﻈﻢ ﺑﻴﻮﻟﻮﺟﻴﺔ ﺣﻴﻮﻳﺔ‬ ‫‪25 120‬‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ ‪145‬‬ ‫ﻧﻈﻢ إدارة ورﻗﺎﺑﺔ‬ ‫‪27‬‬ ‫‪15‬‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ ‪46‬‬ ‫ﻧﻈﻢ ﺗﻠﻔﺰﻳﻮن وﺳﻴﻨﻤﺎ‬ ‫‪20‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ ‪32‬‬ ‫ﻧﻈﻢ ﺗﻠﻔﺰﻳﻮن وﺳﻴﻨﻤﺎ‬ ‫‪4‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ ‪17‬‬ ‫ﻧﻈﻢ ﺣﻮاﺳﻴﺐ‬ ‫‪4‬‬ ‫‪96‬‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ ‪122‬‬ ‫ﻧﻈﻢ ﻣﺤﻮﺳﺒﺔ ورﻗﺎﺑﺔ‬ ‫‪1 136‬‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ ‪137‬‬ ‫ﻧﻈﻢ ﻣﻴﻜﺎﻧﻴﻜﺎ ﺳﻴﺎرات‬ ‫‪36‬‬ ‫‪65‬‬ ‫ﻧﻈﻢ اﻟﺮﺳﻢ وااﻟﺘﺼﻤﻴﻢ ﺑﻤﺴﺎﻋﺪة ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ ‪102‬‬ ‫اﻟﻜﻤﺒﻴﻮﺗﺮ‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ ‪40‬‬ ‫ﻧﻈﻢ ﺗﺼﻮﻳﺮ‬ ‫‪51‬‬ ‫‪32‬‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ ‪81‬‬ ‫ﻧﻈﻢ ﻃﺒﻴﺔ‬ ‫‪22 176‬‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ ‪198‬‬ ‫ﻧﻈﻢ اﺗﺼﺎﻻت‬ ‫‪54‬‬ ‫‪27‬‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ ‪81‬‬ ‫إدارة وﺗﺴﻮﻳﻖ‬ ‫] ‪[ 28‬‬

‫املﺒﻠﻎ‬ ‫‪115,734‬‬ ‫‪69,373‬‬ ‫‪116,315‬‬

‫املﻌﺪل‬ ‫‪1,272‬‬ ‫‪1,982‬‬ ‫‪1,971‬‬

‫‪58,842‬‬

‫‪1,961‬‬

‫‪115,509‬‬ ‫‪46,203‬‬ ‫‪29,769‬‬ ‫‪17,861‬‬

‫‪1,925‬‬ ‫‪1,925‬‬ ‫‪1,985‬‬ ‫‪1,985‬‬

‫‪292,438‬‬ ‫‪95,850‬‬ ‫‪409,185‬‬ ‫‪238,674‬‬ ‫‪69,409‬‬ ‫‪278,463‬‬ ‫‪102,952‬‬ ‫‪60,587‬‬ ‫‪189,071‬‬ ‫‪143,581‬‬ ‫‪527,090‬‬ ‫‪442,224‬‬ ‫‪250,747‬‬ ‫‪61,509‬‬ ‫‪62,048‬‬ ‫‪22,434‬‬ ‫‪158,089‬‬ ‫‪247,134‬‬ ‫‪201,672‬‬

‫‪1,133‬‬ ‫‪1,115‬‬ ‫‪1,299‬‬ ‫‪1,100‬‬ ‫‪1,176‬‬ ‫‪1,243‬‬ ‫‪1,287‬‬ ‫‪1,122‬‬ ‫‪1,153‬‬ ‫‪1,088‬‬ ‫‪1,425‬‬ ‫‪1,328‬‬ ‫‪1,729‬‬ ‫‪1,337‬‬ ‫‪1,939‬‬ ‫‪1,320‬‬ ‫‪1,296‬‬ ‫‪1,804‬‬ ‫‪1,977‬‬

‫‪50,500‬‬ ‫‪100,834‬‬ ‫‪276,580‬‬ ‫‪104,183‬‬

‫‪1,263‬‬ ‫‪1,245‬‬ ‫‪1,397‬‬ ‫‪1,286‬‬

‫املﺴﺎق‬ ‫إﺳﻢ اﻟﻔﺮع‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫إدارة ﻣﻮارد ﺑﴩﻳﺔ‬ ‫إدارة ﺗﺠﺎرﻳﺔ – ﻣﺤﺎﺳﺒﺔ وﻣﻌﺎﺷﺎت ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫إدارة ﺳﻴﺎﺣﻴﺔ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﺗﺼﻤﻴﻢ‬ ‫ﻧﻈﺮي‬ ‫ﺗﺮﻛﻴﺰ ﻣﻮاﺿﻴﻊ‬ ‫ﻧﻈﺮي‬ ‫ﺗﺮﻛﻴﺰ ﻣﻮزاﺿﻴﻊ ﻧﻈﺮﻳﺔ ﻋﻠﻤﻴﺔ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫ﺗﺨﻄﻴﻂ وﺑﺮﻣﺠﺔ ﻧﻈﻢ‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫اﺗﺼﺎﻻت اﻟﻜﱰوﻧﻴﺔ‬ ‫‬‫ﻏري ﻣُﻌﺮّف‬ ‫املﺠﻤﻮع اﻟﻜﲇ‬

‫املﻌﺪل‬ ‫ﻋﺪد اﻟﻄﻼب ذﻛﻮر إﻧﺎث املﺒﻠﻎ‬ ‫‪1,818‬‬ ‫‪314,591‬‬ ‫‪83 110‬‬ ‫‪173‬‬ ‫‪1,961‬‬ ‫‪35,305‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪2,023‬‬ ‫‪42,473‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪1,428‬‬ ‫‪642,620 332 118‬‬ ‫‪450‬‬ ‫‪1,433 4,859,169 1,842 1,386‬‬ ‫‪3,390‬‬ ‫‪1,085 3,024,942 1,394 1,310‬‬ ‫‪2,787‬‬ ‫‪1,319‬‬ ‫‪859,685 185 462‬‬ ‫‪652‬‬ ‫‪1,376‬‬ ‫‪513,412 246 126‬‬ ‫‪373‬‬ ‫‪981‬‬ ‫‪1,962‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1,328 15,247,057 5,564 5,561 11,480‬‬

‫ﻫﻨﺎﻟـﻚ ﻓﺠﻮات ﺑﺎرزة وﻫﺎﻣﺔ ﺑني ﺟﻬﺎزي اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻴﻬـﻮدي واﻟﻌﺮﺑﻲ‪ ،‬ﺑني اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت وﺑني اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت‬ ‫اﻟﻴﻬﻮدﻳـﺎت‪ ،‬وﺑـني اﻟﻄﺎﻟﺒـﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت وﺑني املﻌـﺪل اﻟﻘﻄﺮي‪ .‬ﻟﻜﻦ ﻫﺬه اﻟﻔﺠﻮات ﻟﻴﺴـﺖ املﺴـﺄﻟﺔ املﺮﻛﺰﻳﺔ‬ ‫اﻟﻮﺣﻴـﺪة اﻟﺘﻲ ﻧﺮﻳﺪ ﻣﻌﺎﻟﺠﺘﻬﺎ ﻫﻨﺎ‪ .‬اﻷﺳـﺌﻠﺔ اﻟﺘﻲ ﻧﺒﻐﻲ ﻃﺮﺣﻬﺎ ﰲ ﻫـﺬه اﻟﻮرﻗﺔ ﻫﻲ‪ :‬ﻫﻞ ﺗﺘﺨﺬ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‬ ‫ﺳﻴﺎﺳـﺔ ﻫﺪﻓﻬﺎ ﺗﻐﻴري اﻟﻮﺿﻊ اﻻﻗﺘﺼﺎدي ﻟﻠﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت؟ ﻣﺎ ﻫﻲ ﺣﺼﺔ اﻟﻄﺎﻟﺒـﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻣﻦ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ‬ ‫اﻟﻮزارة‪ ،‬وﻣﺎ ﻫﻲ املﺒﺎﻟﻎ املﻄﻠﻮﺑﺔ ﻟﺘﻨﻔﻴﺬ ﺳﻴﺎﺳﺔ ﺗﻌﻠﻢ ﻗﺎدرة ﻋﲆ إﺣﺪاث اﻟﺘﻐﻴري ﰲ اﻟﻮﺿﻊ اﻻﻗﺘﺼﺎدي اﻟﻨﺴﺎء‬ ‫اﻟﻌﺮﺑﻴـﺎت؟ ﰲ ﻇﻞ ﻋﺪم ﺗﻮﻓﺮ ﻣﻌﻄﻴﺎت ﺣﻮل اﻟﺮﺻﺪ اﻟﻌـﺎم ﻟﻠﻤﻴﺰاﻧﻴﺎت ﻣﻦ ﻗﺒﻞ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻟﺠﻬﺎز اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‬ ‫اﻟﻌﺮﺑـﻲ‪ ،‬وﰲ ﻇـﻞ اﻟﺘﺤﺼﻴﻞ املﺘﺪﻧﻲ ﻟﻠﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻌﺮﺑﻲ‪ ،‬ﻳﻤﻜﻦ اﻟﻘﻮل أن اﻟﺠﻮاب ﻋﲆ اﻟﺴـﺆال اﻷول ﻫﻮ ﺑﺎﻟﻨﻔﻲ‪.‬‬ ‫ﻓﺠﻬﺎز اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻻ ﻳﺸﻜﻞ أداة ﻟﺘﺤﺴني اﻟﻮﺿﻊ اﻻﻗﺘﺼﺎدي ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‪.‬‬ ‫ﻣﻘﻴﺎس آﺧﺮ ﻟﻠﻤﻘﺎرﻧﺔ ﺑني ﺟﻮدة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ اﻟﻌﺮﺑﻲ وﺑني ﻫﺬا املﺠﺎل ﰲ املﺪارس اﻟﻴﻬﻮدﻳﺔ‪ ،‬ﻫﻮ ﻧﺴﺒﺔ‬ ‫اﻟﻨﺠﺎح ﰲ اﻣﺘﺤﺎﻧﺎت اﻟﺒﺠﺮوت واﺳـﺘﻴﻔﺎء ﴍوط اﻟﺤﺪ اﻷدﻧﻰ ﻟﻠﺠﺎﻣﻌﺎت‪ .‬ﰲ دراﺳـﺔ ﻟﺘﺴـﻴﺒﻲ ﺑﻮﺧﻨﻴﻖ وﺑﻴﻠﻪ‬ ‫زملﻨﻮﺑﻴﺘـﺶ ﺗﻤﺖ ﻣﻘﺎرﻧﺔ ﺑني ﻫـﺬه املﻘﺎﻳﻴﺲ ﻟﻠﻌﺎم ‪ .2004-2003‬وﻗﺪ ﺗﻮﺻﻠـﺖ اﻟﺒﺎﺣﺜﺘﺎن إﱃ وﺟﻮد ﻓﺮوق‬ ‫ﻣﻠﺤﻮﻇﺔ ﺑني ﻧﺴﺒﺔ ﻧﺠﺎح اﻟﻄﻼب اﻟﻌﺮب وﻧﺴﺒﺔ ﻧﺠﺎح اﻟﻄﻼب اﻟﻴﻬﻮد )ﺟﺪول ‪.(12‬‬

‫] ‪[ 29‬‬

‫ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ وﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ اﺳﻮاق اﻟﻌﻤﻞ‬

‫ﺟــﺪول رﻗــﻢ )‪ – (12‬اﻟﻤﺘﻘﺪﻣﻮن ﻟﻼﻣﺘﺤــﺎن ﻣﻦ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‪ ،‬ﻣﺴــﺘﺤﻘﻮ اﻟﺒﺠﺮوت‬ ‫وﻣﺴﺘﻮﻓﻮ ﺷﺮوط اﻟﺠﺪ اﻷدﻧﻰ ﻟﻠﺠﺎﻣﻌﺎت ‪2004-2003‬‬

‫املﺘﻘﺪﻣﻮن‬ ‫ﻟﻼﻣﺘﺤﺎﻧﺎت‬ ‫املﺠﻤﻮع اﻟﻜﲇ ﻟﻠﻌﺎم ﻧﺴﺒﺔ املﺘﻘﺪﻣني‬ ‫ﻟﻼﻣﺘﺤﺎن ﻣﻦ‬ ‫‪2004-2003‬‬ ‫ﺑني ﻃﻼب‬ ‫اﻟﺜﻮاﻧﻲ ﻋﴩ‬ ‫اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻴﻬﻮدي ‪81.9‬‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫‪75.2‬‬ ‫‪88.6‬‬ ‫اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻌﺮﺑﻲ‬ ‫‪81.2‬‬ ‫ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬

‫ﻣﺴﺘﺤﻘﻮ ﺷﻬﺎدات اﻟﺒﺠﺮوت ﻣﺴﺘﻮﻓﻮ ﴍوط اﻟﻘﺒﻮل ﻟﻠﺠﺎﻣﻌﺎت‬ ‫اﻟﻨﺴﺒﺔ‬ ‫اﻟﻨﺴﺒﺔ ﻣﻦ اﻟﻨﺴﺒﺔ‬ ‫ﻧﺴﺒﺔ ﻣﺴﺘﺤﻘﻲ ﻧﺴﺒﺔ‬ ‫اﻟﺒﺠﺮوت ﻣﻦ املﺴﺘﺤﻘني ﺑني ﻃﻼب ﻣﻦ ﺑني ﻣﻦ ﺑني‬ ‫ﺑني املﻤﺘﺤﻨني ﻣﻦ ﺑني ﻃﻼب اﻟﺜﻮاﻧﻲ ﻋﴩ املﺴﺘﺤﻘني املﻤﺘﺤﻨني‬ ‫اﻟﺜﻮاﻧﻲ ﻋﴩ‬ ‫‪56.9‬‬ ‫‪83.0‬‬ ‫‪46.6‬‬ ‫‪56.2‬‬ ‫‪68.6‬‬ ‫‪46.2‬‬ ‫‪77.4‬‬ ‫‪34.7‬‬ ‫‪44.9‬‬ ‫‪59.7‬‬ ‫‪33.5‬‬ ‫‪62.0‬‬ ‫‪29.7‬‬ ‫‪47.9‬‬ ‫‪54.1‬‬ ‫‪33.4‬‬ ‫‪68.2‬‬ ‫‪27.1‬‬ ‫‪39.7‬‬ ‫‪48.9‬‬

‫املﺼﺪر‪ :‬ﺗﺴـﻴﺒﻲ ﺑﻮﺧﻨﻴﻖ وﺑﻴﻠﻪ زملﻨﻮﺑﻴﺘﺶ‪» ،‬ﻗﻮى ﻋﺎﻣﻠﺔ ﻋﻠﻤﻲ وﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ‪ :‬ﻣﻮاﺿﻴﻊ ﻣﺨﺘﺎرة اﻟﻘﺴـﻢ ب«‪ ،‬ﻣﺆﺳﺴـﺔ‬ ‫ﻧﺌﻤﺎن‪ ،‬اﻟﺘﺨﻨﻴﻮن‪.2009 ،‬‬

‫ﺗﺸـري املﻌﻠﻮﻣﺎت إﱃ أن ﻧﺴـﺒﺔ ﻣﺴﺘﺤﻘﻲ ﺷـﻬﺎدة اﻟﺒﺠﺮوت ﻣﻦ ﺑني املﻤﺘﺤﻨني ﰲ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ وﻧﺴﺒﺔ‬ ‫ﻣﺴﺘﻮﰲ ﴍوط اﻟﺤﺪ اﻷدﻧﻰ ﻟﻠﺠﺎﻣﻌﺎت ﻟﺪى اﻟﻄﻼب اﻟﻌﺮب أﻗﻞ ﻣﻤﺎ ﻫﻲ ﻟﺪى اﻟﻄﻼب اﻟﻴﻬﻮد )‪ 48.9%‬ﻣﻘﺎﺑﻞ‬ ‫‪ ،59.7%‬و ‪ 68.2%‬ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪ 77.4%‬ﻋﲆ اﻟﺘﻮاﱄ(‪ .‬ﺑﻨﺎء ﻋﲆ ﻣﻌﻄﻴﺎت ﻣﺆﺳﺴﺔ اﻻﺣﺼﺎء املﺮﻛﺰي ﻟﻌﺎم ‪،2010‬‬ ‫ﻓﺈن ﻧﺴـﺒﺔ اﻟﻄﻼب اﻟﻌﺮب املﺴـﺘﺤﻘني ﻟﺸـﻬﺎدات اﻟﺒﺠﺮوت ﻣﻦ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ ﻗﺪ ارﺗﻔﻌﺖ إﱃ ‪.51%‬‬ ‫وارﺗﻔﻌـﺖ ﻟـﺪى اﻟﻄﻼب اﻟﻴﻬﻮد إﱃ ‪) 63.4%‬ﻛﺘﺎب اﻹﺣﺼﺎء اﻟﺴـﻨﻮي ﻟﻌﺎم ‪ ،2011‬ﺟـﺪول ‪ .(8.24‬أي‪ ،‬أن‬ ‫اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ اﻟﻌﺮﺑﻲ ﻣﺘﺪن ﺑﺎملﻘﺎرﻧﺔ ﻣﻊ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻴﻬﻮدي‪ ،‬ﻣﻦ ﻧﺎﺣﻴﺔ اﺳﺘﺤﻘﺎق ﺷﻬﺎدة اﻟﺒﺠﺮوت وﻣﻦ‬ ‫ﻧﺎﺣﻴﺔ اﺳﺘﻴﻔﺎء ﴍوط اﻟﻘﺒﻮل ﻟﻠﺠﺎﻣﻌﺎت ﻋﲆ ﺣﺪ ﺳﻮاء‪.‬‬ ‫أﻫﻤﻴﺔ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ اﻟﻌﻠﻤﻲ املﺘﻄﻮر ﻟﻴﺴﺖ ﻏﺮﻳﺒﺔ ﺑﺎﻟﻨﺴﺒﺔ ﻟﺠﻬﺎز اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻹﴎاﺋﻴﲇ‪ .‬ﻓﻠﻘﺪ ﺷﻐﻠﺖ ﻫﺬه‬ ‫املﺴـﺄﻟﺔ ﻣﺘﺨﺬي اﻟﻘﺮارات ﰲ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪ .‬وﻣﻨﺬ اﻟﺜﻤﺎﻧﻴﻨﻴﺎت أﻗﻤﻴﺖ ﻋﺪة ﻟﺠﺎن‪ ،‬ﻟﺒﺤﺚ ﺟﻮدة ﺑﺮاﻣﺞ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‬ ‫اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ وﻗﺪﻣﺖ ﺗﻮﺻﻴﺎﺗﻬﺎ‪ .‬وﻛﻠﻬﺎ ﺷﺪدت ﻋﲆ أﻫﻤﻴﺔ املﻮﺿﻮع وأوﺻﺖ ﺑﺘﺨﺼﻴﺺ املﻮارد‪ ،‬ﺗﺠﺪﻳﺪ ﺑﺮاﻣﺞ‬ ‫املﺘﻐرية‪ .‬ﰲ‬ ‫اﻟﺘﻌﻠﻴـﻢ وﻣﻼءﻣﺔ اﻟﺘﻌﻠﻴـﻢ ﻟﻠﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ اﻟﺤﺪﻳﺜﺔ‪ ،‬وذﻟﻚ ﺑﻬﺪف ﻣﻼءﻣﺘﻪ ﻟﺴـﻮق اﻟﻌﻤﻞ وﻣﺘﻄﻠﺒﺎﺗﻪ‬ ‫ّ‬ ‫ﻋﺎم ‪ 1992‬أوﺻﺖ ﻟﺠﻨﺔ ﻫﺮاري ﻟﻔﺤﺺ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ ﺑﺘﻮﺳـﻴﻊ ﻣﺠﺎﻻت اﻟﻌﻠﻮم واﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ وزﻳﺎدة‬ ‫اﻻﺳـﺘﺜﻤﺎرات ﺑﻬـﺎ )روﻧني ﺗﻜﻔﺎ ‪ .(2006‬وﺣﺴـﺐ ﻫـﺬه اﻟﻠﺠﻨﺔ ﻓﺈن املﻌﻠﻮﻣﺎت اﻷﺳﺎﺳـﻴﺔ ﰲ ﻣﺠـﺎل اﻟﻌﻠﻮم‬ ‫واﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ ﴐورﻳﺔ ﻟﻠﻨﻬﻮض ﰲ اﻟﻔﺌﺎت اﻟﺴﻜﺎﻧﻴﺔ املﺴﺘﻀﻌﻔﺔ‪ ،‬وﻳﺠﺐ ﺗﻜﺮﻳﺲ ﺟﻬﺪة ﺧﺎﺻﺔ ﻟﺘﻨﻔﻴﺬ اﻷﻣﺮ‪.‬‬ ‫ﺗﻤﻠﻚ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﺗﺠﺮﺑﺔ ﻏﻨﻴﺔ ﰲ ﺗﺨﻄﻴﻂ وﺗﻨﻔﻴﺬ ﻣﺸﺎرﻳﻊ ﺗﺸﺠﻴﻊ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‪ ،‬ﻟﻜﻦ ﻫﺬه املﺸﺎرﻳﻊ‬ ‫اﺳـﺘﺜﻨﺖ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻌﺮﺑﻲ‪ .‬ﺗﻄﺒﻴﻖ ﻫﺬه املﺸـﺎرﻳﻊ ﰲ املﺪارس اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ ﻣﻦ ﺧﻼل اﻟﺘﺄﻛﻴﺪ ﻋﲆ ﺗﺸﺠﻴﻊ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت‬ ‫اﻟﻌﺮﺑﻴـﺎت ﻋـﲆ اﻻﻟﺘﺤﺎق ﺑﻬﺬه املﺠﺎﻻت‪ ،‬إﺿﺎﻓﺔ إﱃ ﻣﻨﺎﻟﻴﺔ ﻫﺬه املﺴـﺎﻗﺎت ﰲ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻌﺮﺑﻲ‪ ،‬ﻗﺎدر ﻋﲆ زﻳﺎدة‬ ‫ﻳﻐري ﻣـﻦ اﺧﺘﺼﺎﺻﺎﺗﻬﻦ اﻷﻛﺎدﻳﻤﻴﺔ‪.‬‬ ‫ﻋـﺪد اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴـﺎت املﺘﺨﺼﺼﺎت ﰲ ﻫﺬه اﻟﻔﺮوع‪ ،‬ﺑﻞ وﻳﻤﻜﻦ أن ّ‬ ‫] ‪[ 30‬‬

‫ﻓﻤﻦ ﺑني املﺸـﺎرﻳﻊ اﻟﺘﻲ ﺑﺎدرت إﻟﻴﻬـﺎ وزارة املﻌﺎرف‪ ،‬زﻳﺎدة ﻣﻴﺰاﻧﻴﺎت اﻟﺘﻌﻠﻴـﻢ اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ؛ ﺗﻄﻮﻳﺮ ﺑﺮاﻣﺞ‬ ‫وﻣـﻮاد ﺗﻌﻠﻴـﻢ ﰲ ﻫﺬا املﺠـﺎل؛ ﻣﻨﺬ ﻋﺎم ‪ 2003‬ﻳﺘﻢ ﺗﻄﺒﻴـﻖ ﻋﻤﻠﻴﺔ إﺻﻼح ﰲ اﻟﺘﻌﻠﻴـﻢ اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‪ ،‬ﺣﻴﺚ ﻳﺘﻢ‬ ‫اﻟﱰﻛﻴﺰ ﻋﲆ اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ اﻟﻌﻠﻤﻴﺔ واﻟﻌﻠﻮم‪ ،‬وﻳﺘﻢ إﻛﺴـﺎب اﻟﻄﻼب ﻣﻬﺎرات وﻣﻀﺎﻣني ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺔ ﺑﻤﺎ ﻳﺘﻨﺎﺳـﺐ‬ ‫ﻣﻊ اﻻﺣﺘﻴﺎﺟﺎت اﻟﻌﴫﻳﺔ‪ ،‬وﰲ ﻧﻈﺮة ﻣﺴـﺘﻘﺒﻠﻴﺔ إﱃ اﻷﻛﺎدﻳﻤﻴﺔ‪ ،‬اﻟﺴـﻮق واﻟﺼﻨﺎﻋﺎت‪ .‬وﻫﻨﺎﻟﻚ ﻣﺸﺎرﻳﻊ أﺧﺮى‬ ‫ﺗﻬﺪف إﱃ ﺗﺸـﺠﻴﻊ اﻟﻄـﻼب ﻋﲆ ﺗﻌﻠﻢ ﻣﻮاﺿﻴﻊ ﻋﻠﻤﻴﺔ وﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺔ ﺑﻤﺴـﺘﻮى ﻋﺎ ٍل‪ .‬ﻳﺘـﻢ ﺗﻄﺒﻴﻖ ﻏﺎﻟﺒﻴﺔ ﻫﺬه‬ ‫املﺸـﺎرﻳﻊ ﺑﺎﻟﺘﻌﺎون ﻣﻊ ﻣﺆﺳﺴـﺎت أﻛﺎدﻳﻤﻴﺔ وﺻﻨﺎﻋﻴﺔ‪ .‬ﻋﲆ ﺳـﺒﻴﻞ املﺜﺎل ﻧﺬﻛﺮ ﻣﴩوع ”ﺟﻴﻞ املﺴـﺘﻘﺒﻞ ﰲ‬ ‫اﻟﻬﺎﻳﺘـﻚ واﻟﺼﻨﺎﻋـﺔ“‪ ،‬املﺸـﱰك ﻟﻜﻞ ﻣـﻦ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ وإﺗﺤـﺎد اﻟﺼﻨﺎﻋﻴني؛ ﻣﴩوع ”اﻟﻌﻠﻤـﺎء اﻟﺼﻐﺎر“‪،‬‬ ‫ﺑﻤﺸـﺎرﻛﺔ ﻛﻞ ﻣـﻦ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ وﻣﺘﺤﻒ اﻟﻌﻠﻮم ﰲ اﻟﻘﺪس وﻛﻠﻴﺔ ﻫﺪاﺳـﺎ وﻏريﻫﺎ‪ .‬ﻛﻤـﺎ ﺗﻨﻔﺬ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‬ ‫ﻣﺸـﺎرﻳﻊ ﺑﺎﻟﺘﻌﺎون ﻣﻊ ﻣﺆﺳﺴـﺔ اﻟﺠﻴﺶ‪ ،‬ﻣﺜﻞ ﻣﴩوع ”ﻋﺘﻴﺪﻳﻢ“‪ ،‬ﻣﴩوع ”أوﻓﻜﻴﻢ“ و ”ﻣﺮوم ﺗﻜﻨﻠﻮﺟﻴﺎ“‪.‬‬ ‫وﻫﻨﺎﻟﻚ أﻳﻀﺎ ً ﻣﴩوع ”ﻗﻔﺰة إﱃ اﻟﺼﻨﺎﻋﺔ“ وﻫﻮ ﺑﺮﻧﺎﻣﺞ ﻳﺸﻤﻞ آﻓﺎق ﻋﻤﻞ ﻟﻄﻼب ﻟﻢ ﻳﻮﻓﺮ ﻟﻬﻢ ﺟﻬﺎز اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‬ ‫ﰲ املﺎﴈ ﺣﻠﻮﻻ ﻣﻨﺎﺳﺒﺔ‪ .‬ﻳﺸﻤﻞ ﻫﺬا اﻟﱪﻧﺎﻣﺞ ﻳﻮﻣﺎ ﺗﻌﻠﻴﻤﻴﺎ واﺣﺪا ﰲ اﻷﺳﺒﻮع ﰲ اﻟﺼﻨﺎﻋﺎت املﺨﺘﻠﻔﺔ؛ ﻣﴩوع‬ ‫”ﻓﻨﻲ وﺑﺠﺮوت“‪ ،‬ﻫﻮ ﻣﴩوع ﻣﺸـﱰك ﻻﺗﺤﺎد اﻟﺼﻨﺎﻋﻴني وﺳـﻠﻄﺔ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‪ .‬ﻳﻨﻬﻲ املﺸﺎرﻛﻮن ﰲ‬ ‫ﻫـﺬا اﻟﱪﻧﺎﻣﺢ اﻟﺼﻒ اﻟﺜﺎﻧﻲ ﻋﴩ وﻳﺤﺼﻠﻮن ﻋﲆ ﺷـﻬﺎدة ﻓﻨﻲ ﰲ ﻣﻮاﺿﻴﻊ ﻣﻄﻠﻮﺑﺔ ﰲ اﻟﺴـﻮق‪ :‬اﻟﻜﱰوﻧﻜﻴﺎ‪،‬‬ ‫ﻣﻴﻜﺎﻧﻴﻜﻴـﺎت وﺣﻮاﺳـﻴﺐ‪ ،‬إﺿﺎﻓﺔ إﱃ ﺷـﻬﺎدة ﺑﺠﺮوت‪ .‬زﻳﺎدة ﻋـﲆ ذﻟﻚ‪ ،‬ﻓﻘﺪ ﺗﻤﺖ إﻗﺎﻣـﺔ ﻣﺮاﻛﺰ ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺔ‬ ‫ﻣﻨﺎﻃﻘﻴﺔ ﰲ اﻟﺸﻤﺎل واﻟﺠﻨﻮب‪ ،‬وذﻟﻚ ﻟﺰﻳﺎدة ﻋﺪد اﻟﻄﻼب ﰲ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ اﻟﺬي ﻳﺪﻣﺞ اﻟﺘﻌﻠﻢ واﻟﺘﺠﺮﺑﺔ‬ ‫اﻟﻌﻤﻠﻴـﺔ‪ .‬ﻛﻤـﺎ أﻗﺎﻣﺖ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﺟﻬﺎز ﺗﻨﺴـﻴﻖ ﻣـﻊ اﻟﺠﻴﺶ‪ ،‬وﻳﻬـﺪف إﱃ ﻣﻼءﻣﺔ اﻟﺘﻌﻠﻴـﻢ اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‬ ‫املﺘﻐرية ﻟﻠﺠﻴﺶ‪ .‬ﻣﴩوع آﺧﺮ ﻫﻮ ”ﺗﻌﺰﻳﺰ ﻣﺠﺎل اﻟﺮوﺑﻮﺗﺎت“‪ ،‬ﺣﻴﺚ ﻳﺘﻢ ﻛﺸـﻒ‬ ‫وﻣﻀﺎﻣﻴﻨـﻪ ﻣﻊ اﻻﺣﺘﻴﺎﺟﺎت‬ ‫ّ‬ ‫اﻟﻄـﻼب ﰲ املﺮاﺣﻞ املﺒﻜﺮة ﻋﲆ ﻋﺎﻟﻢ اﻟﺮوﺑﻮﺗﺎت‪ ،‬ﺑﻬﺪف ﺗﺸـﺠﻴﻊ اﻟﺘﻔﻜري ﰲ ﻫﺬا املﺠﺎل‪ .‬وﺛﻤﺔ ﻣﴩوع ﻻﻋﺎدة‬ ‫ﺗﺄﻫﻴﻞ املﺘﴪﺑني ﻣﻦ ﻣﺠﺎل اﻟﻬﺎﻳﺘﻚ‪ ،‬ﺑﺤﻴﺚ ﻳﻘﺪم ﻟﻬﻢ ﺗﻌﻠﻴﻤﺎ ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ ﺑﺎﻟﺘﻌﺎون ﻣﻊ وزارة املﺎﻟﻴﺔ‪ .‬ﻳﻄﺒﻖ ﻫﺬا‬ ‫املﴩوع ﻛﺠﺰء ﻣﻦ ﻣﴩوع ﺗﻌﺰﻳﺰ اﻟﺼﻨﺎﻋﺎت املﺘﻘﺪﻣﺔ‪.6‬‬ ‫ﺑﻨﺎء ﻋﲆ ﻣﻌﻠﻮﻣﺎت ﻧﴩﺗﻬﺎ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ودراﺳﺔ ﻟﻮﺣﺪة اﻟﺒﺤﺚ اﻟﺘﺎﺑﻌﺔ ﻟﻠﻜﻨﻴﺴﺖ‪ ،‬ﻫﻨﺎﻟﻚ ﻣﴩوع ﺟﺪي ﻳﺘﻢ‬ ‫ﻳﺘﻄﺒﻴﻘﻪ ﰲ اﻟﺴﻨﻮات اﻷﺧرية‪ ،‬ﻫﻮ ﻣﴩوع »ﻃﻮف« ﻟﺘﻌﺰﻳﺰ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ )ﺟﻮرن وﻧﺘﺎن ‪ .(2008‬ﻳﺸري‬ ‫ﻣﻮﻗﻊ املﴩوع إﱃ وﺟﻮد ‪ 33‬ﻣﺪرﺳﺔ ﻣﺸﺎرﻛﺔ ﰲ ﻫﺬا املﴩوع‪ ،‬ﺑﺤﻴﺚ ﻳﻘﻮم ﻣﺼﻨﻊ ﻣﻌني ﺑﻤﺮاﻓﻘﺔ ﻛﻞ واﺣﺪة‬ ‫ﻣﻦ املﺪارس املﺸﺎرﻛﺔ‪ .‬ﻓﻘﻂ ﺳﺒﻊ ﻣﺪارس ﻋﺮﺑﻴﺔ ﺗﺸﺎرك ﰲ ﻫﺬا املﴩوع‪ ،‬ﺛﻼث ﻣﻨﻬﺎ ﰲ اﻟﻨﻘﺐ‪ ،‬وﻓﻘﻂ ﻣﺪرﺳﺔ‬ ‫ﻋﺮﺑﻴﺔ واﺣﺪة ﺣﺼﻠﺖ ﻋﲆ ﻣﺼﻨﻊ ﻣﺮاﻓﻖ‪ .‬ﺑﺎملﻘﺎﺑﻞ‪ ،‬ﻟﻜﻞ ﻣﺪرﺳـﺔ ﻳﻬﻮدﻳﺔ ﻣﺸـﺎرﻛﺔ ﻳﻮﺟﺪ ﻣﺼﻨﻊ ﻣﺮاﻓﻖ‪ .‬ﺗﺪل‬ ‫ﻫﺬه املﻌﻠﻮﻣﺎت ﻋﲆ وﺟﻮد اﻟﺘﻮﺟﻪ اﻟﺠﺪي ﻟﻬﺬا املﴩوع‪ ،‬وﺗﺪل أﻳﻀﺎ ً ﻋﲆ ﻣﺴﺘﻮى ﺗﻄﺒﻴﻘﻪ ﰲ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻌﺮﺑﻲ‪.‬‬ ‫اﺳـﺘﻨﺎدا اﱃ اﻟﻮاﻗﻊ واﻟﻨﺎﺋـﺞ ﻋﲆ اﻻرض‪ ،‬ﻳﻤﻜﻦ اﻻدﻋﺎء أن وزارة اﻟﱰﺑﻴﺔ واﻟﺘﻌﻠﻴـﻢ اﻹﴎاﺋﻴﻠﻴﺔ ﻻ ﺗﻌﻤﻞ ﻛﻔﺎﻳﺔ‬ ‫ﻣﻦ اﺟﻞ ﺗﺸﺠﻴﻊ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ اﻟﻌﻠﻤﻲ املﺘﻄﻮر ﰲ املﺪارس اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ‪ .‬ﺑﻌﺾ املﺸﺎرﻳﻊ اﻟﺘﻲ ذﻛﺮﻧﺎﻫﺎ ﻫﻨﺎ‬ ‫‪ 6‬ﻣﻮﻗﻊ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/MadaTech/tochnit_ :‬‬ ‫‪astrategit/hazon_verazional.htm‬‬ ‫] ‪[ 31‬‬

‫ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ وﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ اﺳﻮاق اﻟﻌﻤﻞ‬

‫ﻻ ﻳﺘـﻢ ﺗﻄﺒﻴﻘﻬﺎ ﰲ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻌﺮﺑﻲ‪ .‬ﺑﻬﺪف ﺗﻄﺒﻴﻖ ﻫﺬه املﺸـﺎرﻳﻊ ﻳﺠـﺐ ﺗﺤﺪﻳﺚ ﺑﺮاﻣﺞ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪ ،‬ﺗﺮﺟﻤﺔ ﻣﻮاد‬ ‫ﺗﻌﻠﻴﻤﻴﺔ‪ ،‬ﺗﺄﻫﻴﻞ املﻌﻠﻤني وإﻋﺪادﻫﻢ‪ .‬ﻛﻤﺎ ﻳﺠﺐ اﻻﺳﺘﺜﻤﺎر ﺑﺸﻜﻞ ﺟﺪي ﰲ املﺨﺘﱪات‪ ،‬وﺑﺘﺄﻫﻴﻞ اﻟﻄﻼب وﻣﻨﺤﻬﻢ‬ ‫إﻣﻜﺎﻧﻴـﺔ ﻣﻮاﺻﻠﺔ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻟﻠﺼﻔﻮف اﻟﺜﺎﻟـﺚ واﻟﺮاﺑﻊ ﻋﴩ ﰲ ﻣﺠﺎل اﻟﺘﺨﺼـﺺ اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ‪ .‬وﻳﻮﴅ ﺑﺎﻟﻘﺎء‬ ‫ﻣﻬﻤـﺔ ﺗﻄﺒﻴﻖ ﻫﺬه اﻟﱪاﻣﺞ ﻋـﲆ ﻋﺎﺗﻖ ﻣﺪﻳﺮﻳﺔ ﺗﻌﻠﻴﻢ ﺗﻘﺎم ﺧﺼﻴﺼـﺎ ﰲ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪ ،‬وﺑﺎﻟﺘﻌﺎون ﻣﻊ ﻣﻤﺜﲇ‬ ‫املﺠﺘﻤﻊ اﻟﻌﺮﺑﻲ‪ ،‬وذﻟﻚ ﺑﻬﺪف ﺗﻌﺰﻳﺰ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ ﰲ املﺪارس اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ‪ ،‬وﻟﺘﺸﺠﻴﻊ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‬ ‫ﻟﻠﺘﺨﺼﺺ ﰲ ﻫﺬه املﺠﺎﻻت‪.‬‬

‫ﺗﻮﺻﻴﺎت ﺳﻴﺎﺳﻴﺔ‬ ‫ﻳﺸـﻜﻞ ﺗﺤﺼﻴـﻞ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ إﴎاﺋﻴـﻞ وﺗﺄﺛري ذﻟﻚ ﻋﲆ إﻣﻜﺎﻧﻴﺔ إﻧﺨﺮاﻃﻬﻦ ﰲ ﺳـﻮق اﻟﻌﻤﻞ‪ ،‬وﻋﲆ‬ ‫ﻣﻜﺎﻧﺘﻬـﻦ اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺔ‪ ،‬ﻣﺴـﺄﻟﺔ ﻫﺎﻣﺔ ﰲ ﻫـﺬا املﴩوع‪ .‬اﻛﺘﺴـﺎب اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻫﻮ أﺣﺪ اﻷدوات اﻷﺳﺎﺳـﻴﺔ ﻟﻠﺤﺮاك‬ ‫اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻲ‪-‬اﻻﻗﺘﺼﺎدي‪ ،‬وﻟﺘﺤﺴني ﺟﻮدة اﻟﺤﻴﺎة ﰲ ﻛﻞ ﻣﺠﺘﻤﻊ‪ ،‬وﻛﻢ ﺑﺎﻟﺤﺮي ﰲ ﻣﺠﺘﻤﻌﺎت اﻷﻗﻠﻴﺎت اﻟﻘﻮﻣﻴﺔ‪.‬‬ ‫ﻣﻊ ذﻟﻚ‪ ،‬ورﻏﻢ اﻻرﺗﻔﺎع املﺘﺰاﻳﺪ ﰲ ﻣﺴـﺘﻮى ﺗﻌﻠﻴﻢ اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‪ ،‬ورﻏﻢ ارﺗﻔﺎع ﻧﺴـﺒﺔ اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‬ ‫اﻟﻌﺎﻣﻼت ﰲ اﻟﺴـﻨﻮات اﻷﺧرية‪ ،‬ﻣﺎ زاﻟﺖ ﻧﺴـﺒﺘﻬﻦ ﺑني اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺎﻣﻼت ﻣﺘﺪﻧﻴﺔ وﻛﺬﻟﻚ ﻣﻜﺎﻧﺘﻬﻦ اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺔ‬ ‫واﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ‪.‬‬ ‫ﻣﻦ أﺟﻞ ﺟﴪ اﻟﻔﺠﻮات ﺑني املﺠﺘﻤﻌني اﻟﻴﻬﻮدي واﻟﻌﺮﺑﻲ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ‪ ،‬وﻣﻦ أﺟﻞ ﺗﻌﺰﻳﺰ ﻣﻜﺎﻧﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‬ ‫ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ‪ ،‬ﺛﻤﺔ ﺣﺎﺟﺔ ﻣﺎﺳـﺔ ﻟﺘﺨﺼﻴﺺ املﻮارد واﻟﻨﻬﻮض ﰲ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻌﺮﺑﻲ ﻋﺎﻣﺔ‪ ،‬وﺗﻌﺰﻳﺰ ﻣﻜﺎﻧﺔ اﻟﻨﺴـﺎء‬ ‫ﺑﺸـﻜﻞ ﺧﺎص‪ .‬وﻫﻨﺎك ﺣﺎﺟﺔ ﻟﺘﺨﺼﻴﺺ ورﺻﺪ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺎت ﻟﻴﺲ ﻓﻘﻂ ﻟﺴﻤﺎواة املﻴﺰاﻧﻴﺎت ﺑني اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻌﱪي‬ ‫واﻟﺘﻌﻠﻴـﻢ اﻟﻌﺮﺑـﻲ‪ ،‬ﻷن ﻣﺜﻞ ﻫﺬه املﺴـﺎواة ﻟﻦ ﺗﺤﻞ املﺸـﻜﻠﺔ ﺑﺮأﻳﻨﺎ‪ ،‬ﻓﺎملﻄﻠﻮب ﻫﻮ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺎت ﺣﺴـﺐ اﻟﺤﺎﺟﺔ‪،‬‬ ‫ﻟﺘﻜﻮن ﻛﻔﻴﻠﺔ ﺑﺠﴪ اﻟﻔﺠﻮات املﱰاﻛﻤﺔ ﻣﻨﺬ ﺳﺘني ﻋﺎﻣﺎ وأﻛﺜﺮ ﺑني ﺟﻬﺎزي اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪.‬‬ ‫وﻣﻦ أﺟﻞ رﻓﻊ ﻣﺴـﺘﻮى رأس املﺎل اﻟﱪﳾ وﺗﻐﻴري املﻜﺎﻧﺔ اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ واﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ودﻣﺠﻬﻦ‬ ‫ﰲ ﻋﻤﻠﻴـﺔ اﻟﻨﻤﻮ واﻟﺘﻄﻮﻳﺮ‪ ،‬ﺛﻤﺔ ﺣﺎﺟﺔ ﻟﺘﻌﺪﻳﻞ ﻣﺴـﺎﻗﺎت اﻟﺘﺨﺼﺼﺎت ﰲ ﺟﻬـﺎز اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪ ،‬ورﻓﻊ وﻋﻲ اﻟﻄﻼب‬ ‫واﻟﻄﺎﻟﺒﺎت ﻷﻫﻤﻴﺔ اﺧﺘﻴﺎر اﻟﺘﺨﺼﺼﺎت املﻨﺎﺳﺒﺔ ملﻮاﺻﻠﺔ اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻷﻛﺎدﻳﻤﻲ ﰲ املﻮاﺿﻴﻊ اﻟﺘﻲ ﺗﺴﺘﺠﻴﺐ ﻟﺤﺎﺟﺔ‬ ‫ﺳـﻮق اﻟﻌﻤﻞ‪ .‬ﻳﺘﻄﻠـﺐ ﻣﺜﻞ ﻫﺬا اﻟﺘﻐﻴري إﺗﺨﺎذ ﺧﻄـﻮات ﺟﺬرﻳﺔ ﻣﻦ ﻗﺒﻞ اﻟﺤﻜﻮﻣﺔ ووزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪ ،‬ﺑﻮاﺳـﻄﺔ‬ ‫ﺗﺨﺼﻴﺺ املﻴﺰاﻧﻴﺎت واملﻮارد ﻟﺘﺤﻘﻴﻖ ﻫﺬه اﻟﻐﺎﻳﺎت‪ ،‬وﻛﺬﻟﻚ ﻣﻦ ﻗﺒﻞ ﻣﺆﺳﺴﺎت ﻣﺮﻛﺰﻳﺔ ﰲ املﺠﺘﻤﻊ اﻟﻔﻠﺴﻄﻴﻨﻲ‪،‬‬ ‫ﻣﺜﻞ اﻟﺘﻨﻈﻴﻤﺎت اﻟﻨﺴـﺎﺋﻴﺔ‪ .‬ﻋﲆ ﻫﺬه املﺆﺳﺴﺎت اﻟﻌﻤﻞ ﻋﲆ ﺗﺸﺠﻴﻊ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت ﻋﲆ إﺧﺘﻴﺎر ﺗﺨﺼﺼﺎت ﺟﺪﻳﺪة‪.‬‬ ‫ﻛﻤـﺎ ﻳﺘﻄﻠﺐ اﻷﻣﺮ ﺗﺪﺧﻼ ﻣﻦ ﻗﺒﻞ ﻣﺆﺳﺴـﺎت وﺗﻨﻈﻴﻤﺎت ﻓﻠﺴـﻄﻴﻨﻴﺔ ﺳﻴﺎﺳـﻴﺔ‪ .‬وﻳﺘﻄﻠﺐ اﻷﻣـﺮ اﻟﻌﻤﻞ داﺧﻞ‬ ‫املﺪارس ﻧﻔﺴـﻬﺎ‪ ،‬ﺑﻬﺪف ﺗﺸﺠﻴﻊ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت وﺗﻮﺟﻴﻬﻬﻦ ﻟﻠﺘﺨﺼﺺ ﰲ ﺗﻠﻚ املﻮاﺿﻴﻊ‪ .‬وﺛﻤﺔ ﴐورة ﻟﻠﻌﻤﻞ ﻋﲆ‬ ‫ﻣﺴﺘﻮى املﺠﺘﻤﻊ اﻟﻔﻠﺴﻄﻴﻨﻲ ﻛﻠﻪ ﺑﻬﺪف ﺗﻌﺰﻳﺰ اﻟﻮﻋﻲ ﻷﻫﻤﻴﺔ ﻫﺬه املﺴﺄﻟﺔ ‪.‬‬ ‫ﻣـﻦ اﻟﻮاﺿـﺢ ﻟﻨﺎ‪ ،‬أﻧـﻪ إﺿﺎﻓﺔ إﱃ ﴐورة ﺗﻐﻴري ﻣﺴـﺎرات اﻟﺘﺨﺼـﺺ ﰲ املﺪارس اﻟﻌﺮﺑﻴـﺔ‪ ،‬ﺛﻤﺔ اﺧﺘﻼف ﰲ‬ ‫] ‪[ 32‬‬

‫اﺣﺘﻴﺎﺟـﺎت اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﺑﻨﺎء ﻋﲆ املﻜﺎن اﻟﺠﻐﺮاﰲ ﻋﲆ ﺳـﺒﻴﻞ املﺜﺎل‪ .‬ﻫـﺬه اﻻﺧﺘﻼﻓﺎت ﺗﺘﻄﻠﺐ ﻣﻌﺎﺟﻠﺔ‬ ‫ﺧﺎﺻﺔ وﻣﻨﻔﺼﻠﺔ‪ .‬ﻻ ﺗﺘﺴﻊ ﻫﺬه اﻟﻮرﻗﺔ ﻟﺘﺸﺨﻴﺺ وﻣﻌﺎﻟﺠﺔ ﺟﻤﻴﻊ اﻟﻘﻀﺎﻳﺎ اﻟﺘﻲ ﺗﻮاﺟﻬﻬﺎ اﻟﻄﺎﻟﺒﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‪،‬‬ ‫وﻻ ﻳﻤﻜﻦ ﻟﻬﺬه اﻟﻮرﻗﺔ أن ﺗﺘﻄﺮق ﻟﺠﻤﻴﻊ املﺸﺎﻛﻞ‪.‬‬

‫] ‪[ 33‬‬

‫ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ وزارة اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ وﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ اﺳﻮاق اﻟﻌﻤﻞ‬

‫ﻣﻼﺣﻖ‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ - (1‬ﻋﻤﺎﻟﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﺣﺴﺐ اﻟﻔﺮع اﻻﻗﺘﺼﺎدي‬

‫اﻟﻔﺮع اﻻﻗﺘﺼﺎدي‬ ‫زراﻋﺔ‬ ‫ﺻﻨﺎﻋﺔ‬ ‫ﻛﻬﺮﺑﺎء وﻣﺎء‬ ‫ﺑﻨﺎء‬ ‫اﻟﺘﺠﺎرة ﰲ اﻟﺠﻤﻠﺔ واملﻔﺮق‬ ‫ﺧﺪﻣﺎت ﺿﻴﺎﻓﺔ وﻃﻌﺎم‬ ‫ﻣﻮاﺻﻼت‪ ،‬ﺗﺨﺰﻳﻦ واﺗﺼﺎﻻت‬ ‫اﻟﺒﻨﻮك‪ ،‬اﻷﻣﻦ وﻣﺆﺳﺴﺎت ﻣﺎﻟﻴﺔ أﺧﺮى‬ ‫ﺧﺪﻣﺎت ﺗﺠﺎرﻳﺔ‬ ‫إدارة ﻋﺎﻣﺔ‬ ‫ﺗﻌﻠﻴﻢ‬ ‫ﺧﺪﻣﺎت ﻃﺒﻴﺔ‪ ،‬رﻓﺎه وﺗﻤﺮﻳﺾ‬ ‫ﺧﺪﻣﺎت ﺟﻤﺎﻫريﻳﺔ‪ ،‬اﺟﺘﻤﺎﻋﺔ‪ ،‬ﺷﺨﺼﻴﺔ وﻏريﻫﺎ‬ ‫ﺧﺪﻣﺎت ﺑﻴﻮت ﻣﻦ ﻗﺒﻞ أﻓﺮاد ‪ +‬ﻏري ﻣﻌﺮوف‬

‫‪1990‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪32.4‬‬ ‫‬‫‪0.7‬‬ ‫‪6.6‬‬ ‫ﺷﺎﻣﻞ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ﺷﺎﻣﻞ‬ ‫‪40‬‬ ‫ﺷﺎﻣﻞ‬ ‫ﺷﺎﻣﻞ‬ ‫‪5‬‬

‫‪1995‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪16.8‬‬ ‫‬‫‪1.2‬‬ ‫‪6.6‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪5.6‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪2001‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪12.1‬‬ ‫‬‫‪0.8‬‬ ‫‪12.8‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪7.1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪35.2‬‬ ‫‪17.2‬‬ ‫‪4.6‬‬

‫‪2010‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪9.2‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪11.1‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪44.3‬‬ ‫‪13.8‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫‪3.2‬‬

‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ – (2‬ﻋﻤﺎﻟﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﺣﺴﺐ اﻟﻤﻬﻦ‬

‫ﻣﺴﺘﻮى اﻟﻌﻤﺎﻟﺔ‬ ‫ﻣﻬﻦ ﻋﻠﻤﻴﺔ‪ /‬أﻛﺎدﻳﻤﻴﺔ‬ ‫ﻣﻬﻦ ﺣﺮﻳﺔ‪ ،‬ﻓﻨﻴﺔ‬ ‫ﻣﺪراء‬ ‫ﻣﻮﻇﻔﻮن‬ ‫ﻣﻮﻇﻔﻮ ﻣﺒﻴﻌﺎت وﺧﺪﻣﺎت‬ ‫أﻋﻤﺎل ﻳﺪوﻳﺔ وﺣﺮف‬ ‫أﻋﻤﺎل ﻏري ﻣﻬﻨﻴﺔ‬

‫‪1990‬‬ ‫‪3.7‬‬ ‫‪27.4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪15.1‬‬ ‫‪20.3‬‬ ‫‪26.9‬‬ ‫‪6.6‬‬

‫] ‪[ 34‬‬

‫‪1995‬‬ ‫‪6.4‬‬ ‫‪21.1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪16.7‬‬ ‫‪21.8‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪9.0‬‬

‫‪2001‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪28.4‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪20.7‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪9.4‬‬ ‫‪9.6‬‬

‫‪2010‬‬ ‫‪15.5‬‬ ‫‪31.6‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪14.0‬‬ ‫‪17.6‬‬ ‫‪10.2‬‬ ‫‪8.6‬‬

‫אגודת הגליל ≠ האגודה הערבית הארצית למחקר ושירותי בריאות‬

‫ריכאז ≠ בנק המידע על החברה הפלסטינית בישראל‬

‫מדה אל≠כרמל ≠ המרכז הערבי למחקר חברתי יישומי‬

‫אעלאם ≠ מרכז תקשורתי לחברה הערבית פלסטינית בישראל‬

‫תקציב משרד החינוך‬ ‫והשתתפות נשים ערביות‬ ‫בשוק העבודה בישראל‬ ‫ניתוח מגדרי ואתני‬ ‫נייר מדיניות‬

‫אמטאנס שחאדה‬ ‫פואד מעדי‬ ‫דיצמבר ‪≤∞±±‬‬

‫פרויקט זה ממומן על ידי האיחוד האירופי‬ ‫פרסום זה אינו מייצג את העמדה הרשמית של הנציבות האירופית או של מוסדות האיחוד‪Æ‬‬ ‫הנציבות אינה אחראית בשום אופן לתוכן פרסום זה‪Æ‬‬ ‫] ‪[ 35‬‬

‫תקציב משרד החינוך והשתתפות נשים ערביות בשוק העבודה בישראל‬

‫תקציב משרד החינוך והשתתפות נשים ערביות בשוק העבודה בישראל‬ ‫ניתוח מגדרי ואתני‬ ‫כתיבה∫ אמטאנס שחאדה ופואד מועדי‬ ‫עריכה לשונית∫ רן שפירא‬ ‫עיצוב והפקה∫ ואיל ואכים‬ ‫פרסום זה הופק בזכות התמיכה של האיחוד האירופי‬ ‫שפרעם ‪≤∞±±‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות לאגודת הגליל האגודה הערבית הארצית למחקר ושירותי בריאות‬ ‫ת‪Æ‬ד ∞≥≥ שפרעם¨ טלפון ‪ ª∞¥≠π∏∂±±∑±‬פקס ≥∑‪admin@gal≠socÆorg ∞¥≠π∏∂±±‬‬ ‫החומרים בפרסום זה הם על דעתם של הכותבים בלבד¨ והם לא משקפים בהכרח את עמדת‬ ‫אגודת הגליל≠ ריכאז בנק המידע‪Æ‬‬ ‫] ‪[ 36‬‬

‫תוכן ענינים‬ ‫פתח דבר‬ ‫מבוא‬ ‫אתגר ההשתתפות של נשים ערביות בשוק העבודה‬ ‫הגדרת הבעיה∫ המצב הקיים‬ ‫רמת ההשכלה∫ חרב פיפיות‬ ‫המצב הקיים∫ תקציבים לא הולמים‬ ‫מתודולוגיה‬ ‫ממצאים‬ ‫המלצות מדיניות‬ ‫נספחים‬

‫] ‪[ 37‬‬

‫‪≥π‬‬ ‫∞‪¥‬‬ ‫‪≥¥‬‬ ‫‪¥μ‬‬ ‫‪π¥‬‬ ‫‪μμ‬‬ ‫‪μμ‬‬ ‫∂‪μ‬‬ ‫∏∂‬ ‫∞∑‬

‫תקציב משרד החינוך והשתתפות נשים ערביות בשוק העבודה בישראל‬ ‫טבלאות וגרפים‬ ‫טבלה ‪ ∫±‬נשים ערביות לפי רמת השכלה‬ ‫טבלה ≤∫ השתתפות בכוח העבודה לפי רמות השכלה נשים ערביות‬ ‫טבלה ≥∫ מועסקות ערביות לפי רמות השכלה‬ ‫גרף ‪ ∫±‬שכר ממוצע לפי לאום מין והשכלה‬ ‫טבלה ‪ ∫¥‬תלמידים ותלמידות ערבים לפי הצלחה בבגרות ועמידה בתנאי הסף של‬ ‫האוניברסיטאות ‪≤∞∞π‬‬ ‫טבלה ‪ ∫μ‬סטודנטים ערבים באוניברסיטאות בישראל לפי תחום לימודים ∑∞∞≤‪≤∞∞∏Ø‬‬ ‫טבלה ∂∫ התפלגות תחומי לימוד∫ סטודנטים ערבים וכלל ארצי ∏∞∞≤≠∑∞∞≤ ©•®‬ ‫טבלה ∑∫ תקצוב משרד החינוך לבתי ספר‬ ‫טבלה ∏∫ חלקן של מערכות החינוך בתקציבים ©•®‬ ‫טבלה ‪ ∫π‬מספר התלמידים והתלמידות לפי מגמות והתקציב בכל מגמה בחינוך הערבי‬ ‫טבלה ∞‪ ∫±‬חלוקת התלמידים לפי מגמות ומגדר בחינוך היהודי‬ ‫טבלה ‪ ∫±±‬מספר התלמידים והתלמידות לפי מגמות והתקציב לכל מגמה ©מדגם של ‪ ±μ‬בתי‬ ‫ספר יהודיים®‬ ‫טבלה ≤‪ ∫±‬נבחנים בחינוך הטכנולוגי¨ זכאים ועומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות לפי‬ ‫מערכת חינוך ≥∞∞≤‪≤∞∞¥Ø‬‬ ‫טבלה ‪ ∫±‬תעסוקה לפי ענפים כלכליים נשים ערביות‬ ‫טבלה ≤∫ תעסוקה לפי משלח יד נשים ערביות‬

‫] ‪[ 38‬‬

‫∏‪¥‬‬ ‫∏‪¥‬‬ ‫‪¥π‬‬ ‫‪μ±‬‬ ‫≤‪μ‬‬ ‫≥‪μ‬‬ ‫‪μ¥‬‬ ‫∑‪μ‬‬ ‫∏‪μ‬‬ ‫‪μπ‬‬ ‫≤∂‬ ‫‪∂¥‬‬ ‫∂∂‬ ‫∞∑‬ ‫∞∑‬

‫פתח דבר‬ ‫בעשורים האחרונים בלט תפקידו של התקציב ביצור פערים כלכליים ופוליטיים‬ ‫בין קבוצות האוכלוסייה השונות¨ והתווית הגבולות של הפעילות הכלכלית ויצירת‬ ‫הסטאטוס של קבוצות האוכלוסייה השונות‪ Æ‬בכך הפך ניתוח מדיניות התקציב‬ ‫והשלכותיה הכלכליות והחברתיות¨ ובדיקת מידת הצדק החלוקתי שהוא מבטא לאחד‬ ‫האמצעים החשובים ביותר במאבק לשוויון וצדק חברתי¨ כמו גם להגברת השתתפותן‬ ‫של נשים בספירה הציבורית ושיתופן של נשים בתהליך ההתפתחות של החברה‬ ‫בכללותה‪Æ‬‬ ‫נייר מדיניות זה מתמקד בניתוח מגדרי אתני לתקציב משרד החינוך¨ והוא מהווה חלק‬ ‫מפרויקט מחקרי רחב יותר בנושא ”מרכוז אתניות ומגדר בתקציב המדינה“¨ המבקש‬ ‫להעלות מודעות לנושא התקציב¨ להגביר שקיפות בהליך התקצוב ולהשיג מקסימום‬ ‫מעורבות ציבורית שוויונית בהליך זה‪ Æ‬הפרויקט מתמקד בהבנת המערכת הפוליטית‬ ‫והכלכלית המשפיעה על עוני בקרב נשים ערביות בישראל¨ תוך כדי לימוד מעמיק של‬ ‫תקציב המדינה בשלושה משרדים עיקריים∫ משרד הבריאות ¨ משרד התמ“ת ומשרד‬ ‫החינוך‪ Æ‬אחד היעדים המרכזיים של הפרויקט הוא לחקור את תהליך התקצוב והתקציב‬ ‫עצמו מתוך שתי הפרספקטיבות ≠ המגדרית והלאומית ≠ במטרה לעודד אימוץ תקציב‬ ‫העונה לצרכי נשים¨ וכדי לעודד את מקבלי ההחלטות לשקלל היבטים מגדריים אתניים‬ ‫בהכנת התקציב וחלוקת המשאבים הציבוריים‪ Æ‬השגת יעד זה עתיד לקדם¨ לדעתנו¨‬ ‫צדק חברתי ושוויון בין גברים ונשים בכלל¨ ובין גברים ונשים ערבים בפרט‪ Æ‬לשם מימוש‬ ‫מטרה זו השתמשנו בכלים של ניתוח תקציב ביחס לשלושה משרדי הממשלה לעיל¨‬ ‫אשר זוהו כבעלי השפעה מכרעת על רמות העוני בקרב נשים ערביות‪Æ‬‬ ‫אנו מודים לאיחוד האירופי על מימון פרויקט זה‪Æ‬‬ ‫פרויקט מחקרי זה משותף לשלוש עמותות ערביות∫ אגודת הגליל ≠ האגודה הערבית‬ ‫הארצית למחקר ושירותי בריאות‪ ª‬ריכאז≠בנק מידע על החברה הפלסטינית בישראל‪ª‬‬ ‫מדה אל≠כרמל≠ המרכז הערבי למחקר חברתי יישומי‪ ª‬איעלאם≠ מרכז תקשורת לחברה‬ ‫הערבית הפלסטינית בישראל‪Æ‬‬ ‫צוות הפרויקט‬

‫] ‪[ 39‬‬

‫תקציב משרד החינוך והשתתפות נשים ערביות בשוק העבודה בישראל‬

‫מבוא‬ ‫תקציב המדינה הוא תוכנית העבודה הרחבה והחשובה ביותר של הממשלה‪ Æ‬התקציב‬ ‫מבטא את סולם העדיפויות של הממשלה¨ את מטרותיה¨ את חלוקת התפקידים‬ ‫בחברה ואת מידת ההשפעה של קבוצות אוכלוסייה שונות על קבלת ההחלטות‪Æ‬‬ ‫תקציב המדינה קובע כמה מקבלים כל קבוצה או מגזר בחברה¨ באמצעות הקצאת‬ ‫משאבים¨ וכמה משלמת כל קבוצה באמצעות חלוקת נטל המס‪ Æ‬התקציב הוא כלי‬ ‫חשוב לשינוי‪ Æ‬ביכולתו להביא לשיפור מצבם של אזרחים מוחלשים שסובלים מעוני‬ ‫וממצוקות אחרות¨ כמו נשים וקבוצות אתניות שונות¨ על ידי הקצאת תקציבים או‬ ‫באמצעות מדיניות מיסוי שתעודד קבוצות אלה‪Æ‬‬ ‫בעשורים האחרונים¨ ובמיוחד מאז הכנס הבינלאומי הרביעי של האו“ם למעמד הנשים¨‬ ‫שנערך בבייג‘ינג בשנת ‪ ¨±ππμ‬הופנתה תשומת לב מיוחדת להשפעת תקציב המדינה‬ ‫על מצבן הכלכלי של נשים‪ Æ‬מאז כנס בייג‘ינג קיימת מעין הסכמה כללית¨ ששילוב נשים‬ ‫בתהליך הצמיחה ושיפור מעמדן הכלכלי דורש מירכוז של סוגיית המגדר ©‪Gender‬‬ ‫‪ ®Mainstreaming‬בתהליך עיצוב התקציב‪ Æ‬כך התקציב יהיה רגיש יותר לצרכים‬ ‫הייחודיים של קבוצות המגדר השונות‪ Æ‬גישות מסורתיות להכנת התקציב וליישומו¨‬ ‫לעומת זה¨ לא הבחינו בהבדלים בין נשים לגברים בכל הנוגע לזכויות¨ לצרכים¨ לתחומי‬ ‫האחריות וליכולות‪ Æ‬גישות מסורתיות יצאו מהנחת הנייטרליות המגדרית ©‪Gender‬‬ ‫‪ ®Neutral‬והנייטרליות הלאומית¨ לכאורה¨ וראו את צורכי כלל האזרחים כזהים‪Æ‬‬ ‫הנייטרליות המדומה היא מחסום המונע את זיהוי הצרכים הייחודיים של גברים ונשים¨‬ ‫שאינו מאפשר להבחין בהבדלים במצב הכלכלי וברמת הפיתוח של כל מגדר‪ Æ‬בישראל¨‬ ‫גישה זאת גם אינה מאפשרת הבחנה בין יהודים לערבים‪ Æ‬האי התייחסות להבדלים‬ ‫תרמה לשימור האי השוויון בשני המישורים המגדרי והלאומי‪Æ‬‬ ‫לפי סדן ©∂∞∞≤®¨ חלקה של האוכלוסייה הפלסטינית בישראל בתוצר הלאומי הגולמי‬ ‫הוא בערך •∏‪ Æ‬לטענתו¨ התוצר הנמוך יחסית של הפלסטינים בישראל הוא תולדה‬ ‫של שני פרמטרים בעייתיים∫ אחוז המועסקים הערבים הוא כמעט •≤‪ ±‬מכלל‬ ‫המועסקים במדינה¨ בעוד שמשקלו של המגזר הערבי באוכלוסייה הוא כמעט •∞≤‪ª‬‬ ‫שיעור ההשתכרות הממוצע של מועסק ערבי הוא כ≠•‪ ∂π‬בלבד מהממוצע הכללי‪ Æ‬לפי‬ ‫הנוסחה שמציע עזרא¨ ובלי להתעלם מהוויכוח הקיים בין כלכלנים בכל הנוגע לשימוש‬

‫] ‪[ 40‬‬

‫במשקל העבודה כאינדיקטור לתמ“ג¨ אפשר לומר כי חלקן של נשים ערביות בתמ“ג‬ ‫הישראלי אינו עולה על •≥ והוא נע סביב •‪ ≤μ‬מהתמ“ג של האוכלוסייה הערבית‪Æ‬‬ ‫הסיבה הישירה לנתון זה היא השתתפותן הדלה של נשים ערביות בשוק העבודה‪Æ‬‬ ‫לדעת מחברי נייר מדיניות זה¨ ההשתתפות הנמוכה של נשים ערביות בשוק העבודה‬ ‫קשורה¨ בין היתר¨ לטיב החינוך שמקבלות תלמידות ערביות ולדפוסי ההתמחות שלהן‬ ‫בשלב הלימודים האקדמיים‪ Æ‬חלק מפתרון הבעיה קשור לשינוי תמהיל ההתמחות‬ ‫בבתי הספר‪ Æ‬כדי לחולל שינוי כזה דרוש שינוי גם בהקצאת משאבים ותקציבים‪ Æ‬נייר‬ ‫מדיניות זה מבקש¨ אפוא¨ להתחקות אחרי החסמים הקיימים בתקציב מערכת החינוך‬ ‫העל≠יסודי הערבי‪ Æ‬חסמים אלה מקשים על שינוי מעמדן הכלכלי של נשים ערביות ועל‬ ‫שילובן בתהליך הצמיחה‪ Æ‬המכשול העיקרי קשור ליכולתן של נשים להשתלב בשוק‬ ‫העבודה המודרני¨ המבוסס במידה רבה על מקצועות הדורשים ידע טכנולוגי ומדעי‪Æ‬‬ ‫טענתו העיקרית של נייר מדיניות זה היא¨ שכדי להביא לשיפור במצבן הכלכלי של‬ ‫הנשים הערביות בישראל יש להקנות להן כלים הנחוצים לשילובן בתהליך הצמיחה‬ ‫והפיתוח¨ באמצעות הגברת השתתפותן בכוח העבודה¨ שדרוג טיב התעסוקה שלהן‬ ‫לפי ענפים כלכליים ומשלחי יד ושיתופן בתהליך קבלת ההחלטות וקביעת המדיניות‪Æ‬‬ ‫אחד הצעדים הנדרשים להשגת היעדים הללו הוא הכנת תקציב רגיש למגדר וללאום‪Æ‬‬ ‫אחד היעדים של הכנת תקציב רגיש מגדרית הוא להפוך את סוגיות המגדר ©ובמקרה‬ ‫שלנו גם צרכים של קבוצות אתניות® לחלק בלתי נפרד מתהליך הכנת התקציב ואישורו‪Æ‬‬ ‫כך אפשר להגיע למצב שבו המשאבים הכספיים מוקצים באופן צודק ויעיל יותר¨‬ ‫והצרכים המיוחדים של הקבוצות השונות בחברה מקבלים מענה הולם‪ Æ‬אפשר להציע‬ ‫פתרונות בתחום תקציב מערכת החינוך¨ שיכולים לתרום בראש ובראשונה לשילוב‬ ‫נשים ערביות בתהליך הפיתוח והצמיחה הכלכלית¨ לשיפור מעמדן התעסוקתי¨ לשינוי‬ ‫מצבן הכלכלי ולהקטנת רמות העוני שלהן‪ Æ‬השגת יעדים הללו תתאפשר¨ על פי נייר‬ ‫מדיניות זה¨ באמצעות הקצאת משאבים להגברה ולעידוד של התמחות תלמידות‬ ‫ערביות במגמות ללימוד מקצועות טכנולוגיים ומדעיים חדשים¨ שבאפשרותם לשנות‬ ‫את תמהיל ההתמחויות האקדמיות של נשים ערביות‪ Æ‬שינוי זה יאפשר התמקצעות‬ ‫בתחומים העונים על דרישות שוק העבודה המרכזי≠היהודי בישראל ויתרמו לשינוי‬ ‫דפוסי התעסוקה של נשים ערביות בשוק העבודה הערבי המקומי‪ Æ‬יעד זה שונה‬ ‫מהמדיניות הקונבנציונלית הרואה בהעלאת אחוז ההצלחה בבגרות ובהשגת תואר‬

‫] ‪[ 41‬‬

‫תקציב משרד החינוך והשתתפות נשים ערביות בשוק העבודה בישראל‬

‫אקדמי ללא התייחסות לתחום ההתמחות מענה הולם ליעדים מרכזיים שיכולים‬ ‫לתרום להעלאת ההשתתפות של נשים בשוק העבודה‪ Æ‬ברור ששינוי זה¨ אם יתחולל¨ לא‬ ‫יפתור את כל בעיות התעסוקה של נשים ערביות¨ אבל זהו רובד אחד בבניין הפתרונות‬ ‫הדרושים‪Æ‬‬

‫] ‪[ 42‬‬

‫אתגר ההשתתפות של נשים ערביות בשוק העבודה‬ ‫נקודת המוצא של נייר מדיניות זה היא¨ ששוק העבודה בישראל מחולק ומפוצל בשני‬ ‫מישורים עיקריים‪ Æ‬חלוקה אחת היא בין שוק עבודה מרכזי לשוק עבודה פריפריאלי‪ª‬‬ ‫חלוקה אחרת היא בין שוק עבודה ארצי לשוק עבודה מקומי¨ שביטויו המעשי הוא‬ ‫קיומן של מובלעת כלכלית ומובלעת תעסוקה לאוכלוסייה הערבית¨ בדמות שוק‬ ‫עבודה מקומי≠אתני ©שחאדה ‪ Æ®≤∞∞μ‬חלוקה כפולה זו¨ הדינמיקה הפנימית בשוקי‬ ‫העבודה והאינטראקציה ביניהם¨ קובעת במידה רבה את מאפייני היצע העבודה ואת‬ ‫קשיי התעסוקה שבהם נתקלות האוכלוסייה הערבית בישראל בכלל¨ והנשים הערביות‬ ‫בפרט‪ Æ‬חלוקה זו יוצרת נחיתות וקיפוח מצטברים של הנשים הערביות וקובעת את‬ ‫מאפייניהן האישיים של העובדות¨ את הביקוש לעבודה¨ את האבטלה וההשתתפות‬ ‫בכוח העבודה‪ Æ‬נקודת התייחסות זו מקרינה על הגדרת הבעיה ועל הפתרונות היינו¨‬ ‫המדיניות הציבורית שבאמצעותם נעשה ניסיון להתמודד עם אי≠הכללתן של נשים‬ ‫ערביות בפיתוח ובהתפתחות הכלכלית¨ גם בתחום החינוך‪Æ‬‬ ‫חלוקה זו מגדירה את החסמים המקשים על השתתפותן של נשים ערביות בשוק העבודה‪Æ‬‬ ‫בין היתר¨ מחקרים מראים שנשים ערביות מעדיפות לעבוד בשוק העבודה המקומי‬ ‫©הערבי®‪ Æ‬זהו שוק קטן¨ מספר מקומות העבודה בו מוגבל והיקף הפעילות החקלאית‬ ‫בכלכלה הערבית מצומצם ©‪ Æ®Lewin≠Epstein ±πππ‬גם משתנים דמוגרפיים משפיעים‬ ‫על רמת ההשתתפות שלהן‪ Æ‬לפי אבו בדר וגוטליב ©∏∞∞≤®¨ מספר רב יחסית של ילדים‬ ‫בבית¨ רמת השכלה נמוכה והעדר תשתית של תחבורה ציבורית נוחה שתאפשר לנשים‬ ‫לחפש עבודה ביישובים סמוכים¨ הם גורמים מרכזיים להשתתפות הדלה של נשים‬ ‫ערביות בשוקי העבודה‪ Æ‬אחרים ראו במציאות זו אינדיקטור לאי≠שוויון תעסוקתי בין‬ ‫יהודים לערבים ולאפליה של ערבים במציאת עבודה¨ באפשרויות התעסוקה ובמשלחי‬ ‫היד שבהם מועסקים בני קבוצה חברתית זו ©גרא וכהן ‪ ¨≤∞∞±‬גרא ‪ ¨≤∞∞μ‬ישיב וקיסר‬ ‫‪ Æ®≤∞∞π‬חוקרים אחרים סבורים שההשתתפות הדלה של נשים ערביות בשוק העבודה‬ ‫קשורה לאי≠השתלבותן בשוק העבודה הכללי≠המרכזי¨ שהיא תוצאה של שורת חסמים‬ ‫ארוכה¨ ובהם חסמים פסיכולוגיים ©סדן ∂∞∞≤®‪ Æ‬כן הם מצביעים על אפליה של נשים‬ ‫ערביות בכלכלה המרכזית ©שחאדה ‪Æ®≤∞∞μ‬‬ ‫] ‪[ 43‬‬

‫תקציב משרד החינוך והשתתפות נשים ערביות בשוק העבודה בישראל‬

‫לפי ח‘טאב¨ קיימת מגמה של השתלבות גברים ערבים משכילים במקצועות שנחשבו‬ ‫מקצועות נשיים¨ כמו עבודה סוציאלית¨ הוראה וסיעוד¨ מפני שגברים משכילים‬ ‫מתקשים למצוא עבודה במקצועם ©≤∞∞≤ ‪ Æ®Khattab‬אם תימשך מגמת העלייה בשיעור‬ ‫הנשים הערביות המשכילות ושיעור התעסוקה של נשים אלה יגדל ©בתחומים הקיימים¨‬ ‫הנחשבים נשיים®¨ האתגר למצוא עבודה מתאימה במקצועות שבהם השיגו דומיננטיות‬ ‫יגדל¨ ובמשך הזמן צפויה רוויה במקצועות שבהם יוכלו להשתלב בכלכלה המקומית‪Æ‬‬ ‫בעקבות ממצאי ח‘טאב עולה המסקנה¨ שיש לשנות את הרכב ההתמחות האקדמית‬ ‫של נשים ערביות ולהפוך אותה למגוונת יותר¨ כדי שנשים יוכלו לעסוק במגוון רחב‬ ‫יותר של משלחי יד בכלכלה המקומית ולעזור להן לפרוץ את החסמים המבניים‬ ‫בכלכלה המרכזית‪ Æ‬גיוון המקצועות¨ משלחי היד והלימודים האקדמיים מתחיל בגיוון‬ ‫ההתמחויות בבית הספר‪ Æ‬לכן דרושה מדיניות חינוך שתתמקד בשינוי המאפיינים‬ ‫של תעסוקת הנשים והרכבה לפי ענפים כלכליים ומשלחי יד¨ ולא רק בהגברת רמת‬ ‫ההשתתפות שלהן בשוק העבודה‪Æ‬‬ ‫הצורך במדיניות חינוך שתתרום לגיוון הענפים הכלכליים ומשלחי היד שבהם מועסקות‬ ‫נשים ערביות נגזר מהחשש שמיקוד המאמץ בהעלאת רמת ההשתתפות בכוח העבודה‬ ‫בלבד יחטיא את המטרה של שיפור מצבן הכלכלי ולא יביא לפתרון מצוקתן‪ Æ‬התמקדות‬ ‫כזאת מתעלמת מהניסיון שצברו מדינות וחברות אחרות¨ שבהן גם עלייה בהשתתפות‬ ‫של נשים בכוח העבודה לא הביאה לשיפור מהותי במצבן הכלכלי ולא שינתה את‬ ‫הריבוד הכלכלי≠החברתי הקיים‪ Æ‬גם אם יגבר שילובן של נשים בתעסוקה¨ ייתכן שהן‬ ‫יועסקו בעבודות ”נשיות“ בעלות הכנסה נמוכה¨ או בתעסוקה בלתי יציבה וזמנית‪ Æ‬במצב‬ ‫כזה¨ מבנה הריבוד הכלכלי≠החברתי של הנשים לא ישתנה מהותית ©‪Marchand and‬‬ ‫‪ Æ®Runyan ≤∞∞∞ª Moghadam ±πππ‬לחלופין¨ ייתכן שנשים יועסקו בענפים כלכליים‬ ‫ובמשלחי יד במינהל הציבורי ובשירותים חברתיים ©∑‪ Æ®Moghadam ±ππ‬אי≠התערבות‬ ‫של המדינה אינה מתכון בטוח להטבת מצבן הכלכלי של נשים וייתכן שמדיניות כזאת‬ ‫תשרת דווקא את מבנה העוצמה הגברי¨ ובמקרה שלנו גם הלאומי¨ ותאפשר את שימור‬ ‫מבני הכוח הקיימים וניצול של הנשים המוחלשות ©‪®Nagar et alÆ ≤∞∞≤ª Moghadam‬‬ ‫‪Ʊπππª‬‬ ‫שינוי מעמדן התעסוקתי של נשים ערביות¨ לדעתנו¨ דורש פעולה מכוונת להסרת‬ ‫חסמים המונעים שילוב נשים בתהליך הצמיחה ונקיטת מדיניות המכירה בהבדלים‬

‫] ‪[ 44‬‬

‫בין נקודת המוצא של גברים לזו של נשים והמודעת גם להבדלים בין הכלים העומדים‬ ‫לרשות גברים ונשים¨ יהודים וערבים‪ Æ‬שילוב הנשים בצמיחה לא יתרחש כתוצר לוואי‬ ‫מובן מאליו של תהליך הצמיחה‪ Æ‬לכן מעורבות ממשלתית באמצעות הקצאת מקורות‬ ‫ממשלתיים בתחום החינוך היא כלי הכרחי לשינוי מצבן הכלכלי של נשים ערביות¨‬ ‫ביחד עם שילובה של קבוצת המיעוט בתהליך קבלת ההחלטות‪Æ‬‬ ‫להסרת החסמים המונעים השתלבות של נשים ערביות בתהליך הצמיחה והפיתוח יש¨‬ ‫מלבד ההיבט המגדרי¨ גם היבט לאומי≠אתני‪ Æ‬רבים מהמבנים ומהמוסדות המונעים את‬ ‫התפתחותן הכלכלית של נשים ערביות חוסמים גם את התפתחות הכלכלה הערבית‬ ‫בכלל ואת שילוב הגברים הערבים בתהליך הפיתוח‪ Æ‬הסרת חסמי צמיחה המופעלים‬ ‫כלפי האוכלוסייה הפלסטינית אינה תנאי מספיק לשילובן של נשים ערביות בתהליך‬ ‫הצמיחה והפיתוח¨ אבל היא תנאי הכרחי לכך‪Æ‬‬ ‫יישום תקציב חינוך רגיש למגדר וללאום¨ שיקנה לתלמידות ערביות הון אישי מתאים‬ ‫לדרישות שוקי העבודה המודרניים והטכנולוגיים¨ יאפשר לתלמידות הערביות‬ ‫להשתלב בלימודים אקדמיים בתחומי הטכנולוגיה והמדעים ויסייע להן לפרוץ חלק‬ ‫מחסמי התעסוקה הקיימים בכלכלת המרכז ולהתנתק ממשלחי יד נשיים בכלכלה‬ ‫הערבית המקומית כגון שירותים ציבוריים¨ חינוך¨ רווחה ומשלחי יד שאינם דורשים‬ ‫מיומנות וכך להתגבר על הרוויה שתיווצר בענפים כלכליים שבהם ממוקדות נשים‬ ‫ערביות בשוק העבודה המקומי‪ Æ‬מדיניות זו יכולה לתרום לשיתוף נשים ערביות‬ ‫בתהליך הצמיחה וההתפתחות¨ לשיפור מעמדן התעסוקתי ולהקטנת תוחלת העוני‬ ‫בקרב אוכלוסייה זאת‪Æ‬‬

‫הגדרת הבעיה∫ המצב הקיים‬ ‫ממצאי הסקר החברתי≠הכלכלי של מרכז ריכאז לשנת ∞‪ ≤∞±‬מצביעים על המשך‬ ‫הנחיתות הכלכלית של הנשים הערביות בפרט¨ ושל האוכלוסייה הפלסטינית בישראל‬ ‫בכלל‪ Æ‬ממצאי הסקר מראים ש≠•∞‪ μ‬מהנשים ומהמשפחות הערביות חיות מתחת לקו‬ ‫העוני¨ למרות העלייה ברמת ההשתתפות של הנשים הערביות בשוק העבודה מ≠•≥≤‬ ‫בשנת ∑∞∞≤ ל≠•∏≤ ב≠∞‪ Æ≤∞±‬אחוז ההשתתפות של נשים יהודיות ב≠∞‪ ≤∞±‬היה •≥‪μ∑Æ‬‬ ‫ואחוז ההשתתפות הכלל ארצי היה •∑‪ Æμ≤Æ‬נתוני הסקר מראים כי רמת האבטלה בקרב‬ ‫נשים ערביות היתה כ≠•‪ ±∞Æμ‬בשנת ∞‪ ¨≤∞±‬לעומת •∂‪ μÆ‬בקרב גברים ערבים וממוצע‬ ‫] ‪[ 45‬‬

‫תקציב משרד החינוך והשתתפות נשים ערביות בשוק העבודה בישראל‬

‫ארצי של •∂‪Æ∂Æ‬‬ ‫רמה נמוכה של השתתפות בשוק העבודה ואבטלה גבוהה מהממוצע ממשיכות לאפיין‬ ‫את אוכלוסיית הנשים הערביות¨ למרות העלייה ברמת ההשכלה בקרבן ואף על פי‬ ‫שחלקן של נשים משכילות מקרב הנשים המועסקות עלה‪ Æ‬מצב זה מוסבר בחלקו‬ ‫בהתמקדות של נשים ערביות בשוק העבודה המקומי¨ במאפייני התפלגות המקצועות‬ ‫של הנשים העובדות ובקושי של הנשים הערביות להשתלב בתעסוקה בשוק המרכזי≠‬ ‫הישראלי‪Æ‬‬ ‫שוק העבודה המקומי≠הערבי מאופיין באי תיעוש ואין בו מגזר פרטי מפותח ומודרני¨‬ ‫שיכול לענות על היצע העבודה המקומי‪ Æ‬השוק המקומי היטיב עד כה עם בעלי‬ ‫השכלה גבוהה ועם נשים¨ בפרט בשירות הציבורי‪ Æ‬הרצון של נשים ערביות להשתלב‬ ‫בעבודה מחד גיסא ולשמור על תפקידן כאמהות וכרעיות מאידך גיסא¨ מצמצם את‬ ‫אפשרויות הבחירה שלהן ומרכז אותן בענפים ספציפיים ב“מקלט התעסוקה“ שמספק‬ ‫השוק המקומי≠האתני‪ Æ‬אבל ההון האנושי¨ קשיי תחבורה¨ חסמים מבניים וגילויי אפליה‬ ‫וגזענות מקשים על שילובן של נשים בשוק העבודה המרכזי‪Æ‬‬ ‫עד כה נהנו נשים ערביות מסטטוס עבודה מכובד יותר בשוק המקומי מאשר בשוק‬ ‫המרכזי≠הראשוני¨ שבו הן מופלות כנשים וכערביות ©¨‪Lewin≠Epstein & Semyonov‬‬

‫‪ Æ®±πππ‬עם זאת¨ הגמול הכספי בשוק העבודה המקומי אינו הולם‪ Æ‬במגזר הציבורי המקומי‬ ‫ובשירותים הציבוריים¨ נשים משכילות תופסות משרות רבות וגוברת השתתפותן‬ ‫במשלחי יד אקדמיים¨ במקצועות חופשיים ובשירותים אישיים ©פיכטלברג¨ ‪Æ®≤∞∞¥‬‬ ‫אחוז קטן של נשים הצטרפו לעבודה בתעשייה¨ במפעלים שהוקמו בתחילת שנות‬ ‫התשעים ביישובים ערביים ©בענפים כמו טקסטיל¨ מזון¨ הנעלה וכו‘® מתוך רצון ליהנות‬ ‫מכוח עבודה זול ולא מיומן‪ Æ‬קרבתם של מפעלים אלה למקום המגורים¨ ההסעות‬ ‫המאורגנות והעבודה בקבוצות גדולות מאותו אזור או קהילה הקלו על השתלבותן‬ ‫של הנשים בעבודות אלה‪ Æ‬בסוף שנות התשעים ענף זה כמעט ונעלם¨ מפני שמפעלים‬ ‫עברו למדינות בעלות כוח עבודה זול יותר‪ Æ‬באותה תקופה הלך והצטמצם גם היצע‬ ‫העבודה בשירות הציבורי המקומי¨ בעקבות הקטנת התקציבים המוקצים לרשויות‬ ‫מקומיות ערביות ותחילת התהליך של הפרטת שירותים ציבוריים ומיקור חוץ‪Æ‬‬ ‫הנתונים בטבלה ‪ ±‬ובטבלה ≤ מצביעים על הבדל מהותי בהרכב המועסקות הערביות¨‬ ‫בפילוח לפי ענף כלכלי ומשלחי יד¨ בין שנות התשעים לתקופה הנוכחית‪ Æ‬ב≠∞‪≤∞±‬‬

‫] ‪[ 46‬‬

‫נשים ערביות יצאו כמעט לחלוטין מענפי התעשייה והחקלאות¨ בעוד שבשנות‬ ‫התשעים אחוז גדול יותר מהן עבדו בהם‪ Æ‬ב≠∞‪ ≤∞±‬כ≠•∞∂ מהנשים הערביות הועסקו‬ ‫בענפי החינוך¨ הבריאות והשירותים¨ לעומת כ≠•∞‪ ¥‬בתחילת שנות התשעים‪ Æ‬ייצוגן של‬ ‫נשים ערביות בענפי התעשייה ירד בשני שלישים‪ Æ‬קרי¨ הענפים המסורתיים הפסיקו‬ ‫להיות מקלט תעסוקה לנשים ערביות‪ Æ‬בה בעת החלו נשים ערביות משכילות להשתלב‬ ‫במשלחי יד נשיים¨ כמו חינוך¨ בריאות ושירותים בכלכלה הערבית המקומית‪ Æ‬מציאות‬ ‫זאת מקשה על נשים ערביות לפרוץ את חסמי הכניסה אל תחומי עיסוק לא נשיים‬ ‫בכלכלה המקומית הערבית או בשוק העבודה המרכזי המודרני ©ראו טבלה ‪ ±‬בנספחים®‪Æ‬‬ ‫שינוי נוסף הוא שנשים ערביות אינן מצטופפות עוד בתחתית דירוג משלחי היד‬ ‫והסטטוס התעסוקתי‪ Æ‬התפלגות הרכב המועסקות לפי משלח יד מצביעה על שיפור‬ ‫נאה∫ עלייה במשלחי יד אקדמיים¨ מ≠•∑‪ ≥Æ‬בשנת ∞‪ ±ππ‬ל≠•‪ ±±‬בשנת ‪ ≤∞∞±‬ו≠•‪±μÆμ‬‬ ‫בשנת ∞‪ ª≤∞±‬עלייה מ≠•∑≤ במקצועות החופשיים בשנת ∞‪ ±ππ‬לכ≠•∂‪ ≥±Æ‬בשנת ∞‪Æ≤∞±‬‬ ‫במשלחי יד מקצועיים ובעבודות כפיים הועסקו בשנת ∞‪ ±ππ‬כ≠•≤≥ מהנשים¨ ואילו‬ ‫בשנת ‪ ≤∞∞±‬ירד שיעורן ל≠•∂‪ ±‬ובשנת ∞‪ ≤∞±‬הוא הגיע ל≠•≤‪ Ʊ∞Æ‬נשים ערביות שיצאו‬ ‫מענפים כלכליים מסורתיים ומעבודות בלתי מקצועיות לא עברו ככל הנראה למקצועות‬ ‫אקדמיים או חופשיים¨ אלא נאלצו לפרוש משוק העבודה ©טבלה ‪ ±‬נספחים®‪Æ‬‬ ‫הגידול במשלחי יד הנחשבים בעלי סטטוס תעסוקה גבוה נובע מהצטרפותן של נשים‬ ‫משכילות לשוק העבודה ומיציאתן של נשים בלתי משכילות ממנו‪ Æ‬מגמות מנוגדות‬ ‫אלה מחייבות התייחסות במדיניות הציבורית¨ ובראש ובראשונה פעילות להעלאת‬ ‫רמת החינוך של נשים ערביות ולשינוי טיב הלימודים ותמהיל ההתמחות‪ Æ‬שינויים אלה‬ ‫ימנעו מצב שבו נשים משכילות ואקדמאיות ייאלצו להצטרף למובטלות או לפרוש‬ ‫משוק העבודה בגלל רוויה במקצועות נשיים‪ Æ‬אמנם שיפור רמת ההשכלה עוזר לנשים‬ ‫ערביות להשתלב בשוק העבודה ©קינג ואחרים ‪ ¨®≤∞∞π‬ברם השכלה גבוהה עלולה‬ ‫להפוך לחרב פיפיות‪Æ‬‬ ‫רמת ההשכלה של נשים ערביות עולה בהתמדה משנת ∞‪ Ʊππ‬שיעור מעוטות ההשכלה‬ ‫©בעלות ∞≠∏ שנות לימוד® ירד מ≠•≤‪ ∂∞Æ‬ל≠•∏‪ ª≥±Æ‬שיעור בוגרות בית הספר התיכון גדל‬ ‫ב≠‪ π‬נקודות אחוז¨ מ≠•‪ ±∏Æ¥‬ל≠•∑‪ ª≤∂Æ‬שיעור בעלות ≥‪ ±μ≠±‬שנות לימוד הכפיל את‬ ‫עצמו מ≠•‪ ∂Ʊ‬ל≠•≥‪ ±≥Æ‬ושיעור בעלות ∂‪ ´±‬שנות לימוד¨ שרובן המכריע ©•‪ ®∑μ‬הן‬ ‫בעלות תואר אקדמי¨ גדל פי חמישה מ≠•∏‪ ±Æ‬ל≠•≥‪Ʊ∞Æ‬‬ ‫] ‪[ 47‬‬

‫תקציב משרד החינוך והשתתפות נשים ערביות בשוק העבודה בישראל‬

‫טבלה ‪ ∫±‬נשים ערביות לפי רמת השכלה‬ ‫שנות לימוד‬ ‫∞‬ ‫‪¥≠±‬‬ ‫‪∏≠μ‬‬ ‫‪±∞≠π‬‬ ‫‪±≤≠±±‬‬ ‫≥‪±μ≠±‬‬ ‫´∂‪±‬‬

‫∞‪±ππ‬‬ ‫∂‪±≥Æ‬‬ ‫∂‪∂Æ‬‬ ‫∂‪≤≥Æ‬‬ ‫‪±∑Æ¥‬‬ ‫∑‪≤μÆ‬‬ ‫‪πÆπ‬‬ ‫≤‪≥Æ‬‬

‫שנות לימוד‬ ‫∞‬ ‫∂≠‪±‬‬ ‫‪∑≠π‬‬ ‫≤‪±∞≠±‬‬ ‫´≥‪±‬‬

‫‪≤∞∞±‬‬ ‫∑‪πÆ‬‬ ‫∂‪¥Æ‬‬ ‫∂‪±∏Æ‬‬ ‫‪±∂Æπ‬‬ ‫∏‪≤∏Æ‬‬ ‫‪±¥Æ±‬‬ ‫≤‪∑Æ‬‬

‫∞‪≤∞±‬‬ ‫‪∑Æμ‬‬ ‫‪±∂Æ¥‬‬ ‫∂‪≤∞Æ‬‬ ‫‪≥∂Æμ‬‬ ‫∞‪±πÆ‬‬

‫הנתונים בטבלה ≤ מראים סימנים לקשר חיובי בין מספר שנות הלימוד להשתתפות‬ ‫של נשים ערביות בכוח העבודה‪ Æ‬שיעור ההשתתפות הגבוה ביותר בכוח העבודה‬ ‫הוא בקרב נשים בעלות ≥‪ ±‬שנות לימוד ומעלה‪ Æ‬שני שלישים מהן משתתפות בכוח‬ ‫העבודה‪ Æ‬למרות זאת¨ רמת ההשתתפות של נשים ערביות בעלות ∂‪ ´±‬שנות לימוד‬ ‫נמוכה מרמת ההשתתפות של גברים ערבים בעלי ∂‪ ´±‬שנות לימוד ©•‪ ®∏μ‬או של נשים‬ ‫יהודיות בעלות אותה רמת השכלה ©•∞∏® ©בליקוף ∑∞∞≤®‪ Æ‬רמת ההשתתפות של נשים‬ ‫בעלות ∞‪ ±≤≠±‬שנות לימוד נמוכה יחסית לנשים בישראל אך דומה לממוצע בקרב נשים‬ ‫ערביות¨ והן מהוות כחצי מכוח העבודה הנשי‪ Æ‬לעומת זאת¨ בשנת ∞‪ ±ππ‬בעלות ≥‪±‬‬ ‫שנות לימוד ומעלה היו רק כשליש מהנשים הערביות בכוח העבודה ©בעלות ∂‪ ´±‬שנות‬ ‫לימוד היו פחות מ≠•∞‪Æ®±‬‬ ‫טבלה ≤∫ השתתפות בכוח העבודה לפי רמות השכלה נשים ערביות‬ ‫שנות לימוד‬ ‫∞‬ ‫‪∂≠±‬‬ ‫∑≠‪π‬‬ ‫∞‪±≤≠±‬‬ ‫´≥‪±‬‬

‫∞‪±ππ‬‬

‫‪≤∞∞±‬‬

‫≥‪±Æ‬‬ ‫‪±∞Ʊ‬‬ ‫‪±¥Æμ‬‬ ‫∏‪¥∏Æ‬‬

‫‪≤Æμ‬‬ ‫‪∏Æ¥μ‬‬ ‫∂‪±‬‬ ‫‪¥∞Æμ‬‬

‫∞‪≤∞±‬‬ ‫∂‪±Æ‬‬ ‫≤‪πÆ‬‬ ‫∏‪±≤Æ‬‬ ‫‪≤≥Ʊ‬‬ ‫≤‪∂∂Æ‬‬

‫לפי הנתונים על מועסקות ערביות בפועל¨ בשנת ∞‪ ≤∞±‬חלקן של הנשים בעלות ‪π‬‬ ‫שנות לימוד לא עלה על •∞‪© ±‬טבלה ≥®¨ לעומת כשליש מהנשים המועסקות בשנת‬ ‫∞‪ Ʊππ‬נתון זה מסמן את יציאתן של נשים ערביות בלתי משכילות משוק העבודה‪ Æ‬נשים‬ ‫] ‪[ 48‬‬

‫אלה אינן מצליחות להשתלב בכוח העבודה¨ מפאת העדר הון אנושי שיתאים לדרישות‬ ‫השוק¨ הן המקומי והן המרכזי‪ Æ‬תחת זאת¨ נשים משכילות תופסות מקום נכבד בשוק‬ ‫העבודה ומהוות יותר מ≠•∞‪ μ‬ממנו‪Æ‬‬ ‫טבלה ≥∫ מועסקות ערביות לפי רמות השכלה‬ ‫שנות לימוד‬ ‫∞≠∏‬ ‫‪±≤≠π‬‬ ‫´≥‪±‬‬

‫‪≤∞∞±‬‬ ‫∂‪±≤Æ‬‬ ‫≥‪¥≤Æ‬‬ ‫‪¥μƱ‬‬

‫∞‪±ππ‬‬ ‫∏‪≤∏Æ‬‬ ‫≥‪¥≤Æ‬‬ ‫∏‪≤∏Æ‬‬

‫∞‪≤∞±‬‬ ‫‪±∞Æπ‬‬ ‫∂‪≥μÆ‬‬ ‫‪μ≥Æμ‬‬

‫מקבלי החלטות וקובעי מדיניות ציבורית מתמודדים עם אתגר כפול בתחום החינוך∫‬ ‫העלאת רמת החינוך באופן כללי‪ ª‬שינוי תמהיל ההתמחויות בקרב תלמידות ערביות‪Æ‬‬

‫רמת ההשכלה∫ חרב פיפיות‬ ‫בשוק העבודה המודרני¨ הגלובלי והמפותח¨ בהעדר חסמים מבניים רמת ההשכלה‬ ‫היא מפתח ליכולת ההשתלבות בשוק העבודה ©ג‘בארין ∞‪ ª≤∞±‬סדן ∂∞∞≤‪ ª‬ערן וישיב‬ ‫∞‪ ª≤∞±‬קינג ואחרים ‪Æ®≤∞∞π‬הדברים נכונים גם בנוגע לפלסטינים בישראל¨ גברים ונשים‪Æ‬‬ ‫לרמת ההשכלה של הפלסטינים בישראל יש השפעה חיובית על המצב התעסוקתי¨ על‬ ‫השכר¨ על שיעור ההשתתפות בשוק העבודה¨ על שיעור האבטלה וכן על משלח היד‬ ‫ופריון העבודה‪ Æ‬קינג ושותפיה ©∂∞∞≤® מצאו שהשכלה היא המשתנה בעל ההשפעה‬ ‫העצמאית הגדולה ביותר על תעסוקת האישה ©ערבייה ויהודה כאחת® וכי סיכוייהן‬ ‫של נשים שלמדו ∂‪ ±‬שנות לימוד או יותר להיות מועסקות גדולים ב≠‪ ∂±‬נקודות אחוז‬ ‫מסיכוייהן של נשים שלמדו רק עד ∏ שנים‪ Æ‬הסיכויים של נשים בעלות ≥‪ ±μ≠±‬שנות‬ ‫לימוד גדולים ב≠∑≥ נקודות אחוז בהשוואה לאלה שלמדו ∏ שנים‪ Æ‬נמצא גם¨ שבקרב‬ ‫נשים ערביות לרמת ההשכלה יש השפעה גדולה הרבה יותר על סיכויי התעסוקה‬ ‫מאשר בקרב יהודיות¨ גם אם שאר המשתנים נשארים קבועים‪Æ‬‬ ‫למרות העלייה המתמדת ברמת ההשכלה של נשים ערביות ועל אף ההשתתפות‬ ‫הגבוהה בשוק העבודה של נשים ערביות בעלות השכלה גבוהה¨ התמונה אינה ורודה‬ ‫בלבד‪ Æ‬בשנים האחרונות חלה ירידה בשיעורי התעסוקה בקרב נשים ערביות בנות ≠‪∂¥‬‬ ‫] ‪[ 49‬‬

‫תקציב משרד החינוך והשתתפות נשים ערביות בשוק העבודה בישראל‬

‫∏‪ ±‬בכל רמות ההשכלה ©קינג ואחרים ‪ Æ®≤∞∞π‬בקרב בעלות עד ∏ שנות לימוד חלה‬ ‫ירידה עקבית למדי¨ מ≠•≤‪ ∂Æ‬ב≠∞‪ ±ππ‬ל≠•∑‪ ¥Æ‬בשנת ∂∞∞≤¨ ובקרב בעלות ‪ ±±≠π‬שנות‬ ‫לימוד היתה ירידה עקבית¨ מ≠•∞‪ ±¥Æ‬ל≠•≥‪ ÆπÆ‬שיעורי התעסוקה של בעלות ≤‪ ±‬שנות‬ ‫לימוד הגיעו לשיא של •‪ ≤μ‬ב≠‪ ¨±ππμ‬ומאז הם נמצאים במגמת ירידה‪ Æ‬ב≠∂∞∞≤ הגיעו‬ ‫ל≠•∂‪ Ʊ‬שיעורי התעסוקה בקרב בעלות ≥‪ ±μ≠±‬שנות לימוד ירדו מ≠•∂‪ ¥‬ב≠∞‪±ππ‬‬ ‫ל≠•‪ ≥¥‬ב≠∂∞∞≤‪ Æ‬בשיעורי התעסוקה של בעלות ∂‪ ´±‬שנות לימוד היתה תנודתיות רבה‪Æ‬‬ ‫הם הגיעו לשיא של •‪ ∑±Æμ‬ב≠‪ ≤∞∞±‬ומאז ירדו ל≠•≤‪ ¨∂μÆ‬בדומה לרמה ההתחלתית‬ ‫ב≠∞‪ Ʊππ‬הגידול בשיעורי התעסוקה של כלל הנשים הערביות¨ למרות הירידה של‬ ‫שיעורי התעסוקה בכל רמת השכלה בנפרד¨ נובע מכך שהקבוצה בעלת ההשכלה של‬ ‫∂‪ ´±‬שנות לימוד ©שהיא המרבה ביותר לעבוד® גדלה פי חמישה בתקופה שבה נאספו‬ ‫הנתונים‪ Æ‬שיעור התעסוקה של קבוצה זאת אמנם ירד מעט ביחס לעצמה¨ אבל היא‬ ‫הביאה לגידול מסוים בשיעור התעסוקה בקרב כלל הנשים‪Æ‬‬ ‫הניתוח של קינג ואחרים הראה כי שיעור הערביות בעלות התעודה העל תיכונית‬ ‫©אקדמית או לא אקדמית® המועסקות במשלחי יד אקדמיים¨ חופשיים¨ טכניים‬ ‫וניהוליים גבוה מהשיעור המקביל בקרב יהודיות בעלות אותה רמת השכלה •‪∑μ‬‬ ‫לעומת •‪ Æ∂±‬אבל רוב האקדמאיות הערביות ©•≤‪ ®μ¥Æ‬מועסקות במקצועות חופשיים‬ ‫וטכניים ולא במשלחי יד אקדמיים וניהוליים‪ Æ‬הסבר חלקי לכך הוא השיעור הגבוה‬ ‫©•≤‪ ®¥‬של אקדמאיות המועסקות כמורות בבתי ספר יסודיים או גנים‪ Æ‬גם סקר בנושא‬ ‫תעסוקת אקדמאים ערבים¨ שמשרד התמ“ת ערך ב≠∞‪ ¨≤∞±‬הראה תמונה דומה‪ ∑Æ‬רק‬ ‫•‪ ±∑Æμ‬מהאקדמאים הערבים שהשתתפו בסקר למדו את מקצועות ההיי≠טק‪∂≥Æ∂• Æ‬‬ ‫מהם היו גברים ו≠•‪ ≥∂Æ¥‬מהם נשים‪ ±∞Æ∑• Æ‬מהאקדמאים למדו את מקצועות הפיננסים‬ ‫©•∂‪ ∑≥Æ‬גברים ו≠•‪ ≤∂Æ¥‬נשים®‪ Æ‬מבין האקדמאים שלמדו את מקצועות ההיי≠טק¨ •≥‪±Æ‬‬ ‫בלבד עובדים בענף תעשיות טכנולוגיות עילית ותעשיות טכנולוגיות מעורבת עילית‬ ‫ו≠•∞‪ μ‬עובדים בענף הוראת החינוך‪ Æ‬מבין האקדמאים שלמדו את מקצועות הפיננסים¨‬ ‫•≥‪ ≤∏Æ‬עוסקים בענף השירותים העסקיים ©ללא מחשוב ומחקר®¨ •≤‪ ±μÆ‬עובדים בענף‬ ‫המסחר¨ •≤‪ ±μÆ‬בענף הבנקאות והפיננסים ו≠•≤‪ ±‬בתחום ההוראה‪Æ‬‬ ‫בסקר של משרד התמ“ת נבדקו גם משלחי היד העיקריים של נשים ערביות אקדמאיות‪Æ‬‬ ‫נמצא כי •≥‪ ∂±Æ‬מהן עובדות בתחום החינוך¨ •∏‪ ±±Æ‬בתחום הרפואה ומקצועות הרפואה‬ ‫‪ 7‬מדינת ישראל¨ משרד התעשייה¨ המסחר והתעסוקה¨ מינהל מחקר וכלכלה‪» Æ‬סקר בנושא‬ ‫תעסוקת אקדמאים ערבים«¨ מרס ‪Æ≤∞±±‬‬ ‫] ‪[ 50‬‬

‫הנלווים ו≠•‪ ±±Æμ‬עובדות בתחום הפקידות‪Æ‬‬ ‫•≥‪ ¥±Æ‬מהאקדמאים שעובדים משתכרים מעל ‪ ∑¨μ∞±‬ש“ח בחודש¨ בעוד •≤‪ ±±Æ‬מהם‬ ‫משתכרים עד ∞∞∏¨≥ ש“ח בחודש‪ ∏πÆ∑• Æ‬מהגברים העובדים¨ עובדים במשרה מלאה¨‬ ‫לעומת •∑‪ ∂πÆ‬מהנשים‪ ∂≥Æ≤• Æ‬מהנשים העובדות במשרה חלקית עושות זאת משום‬ ‫שלא מצאו עבודה במשרה מלאה או משום שיש להן מגבלה כלשהי‪Æ‬‬ ‫בנוסף לפערים בשיעורי התעסוקה¨ קיימים פערים גדולים בהיבט ההכנסה‪ Æ‬לפי‬ ‫מחקרה של קרנית פלוג¨∏ פערי השכר בין עובדים יהודים לעובדים ערבים מגיעים‬ ‫לכמעט •∞‪ μ‬בקרב הגברים וללמעלה מ≠•∞‪ ¥‬בקרב הנשים‪ Æ‬פלוג טוענת כי חלק ניכר‬ ‫מהפער מוסבר בהבדלים במאפיינים האישיים בין העובדים היהודים והערבים ©גיל¨‬ ‫השכלה®¨ אך לא כולו‪ Æ‬כרבע מהפער בשכר לשעה בין עובדים יהודים לעובדים ערבים‬ ‫וכחמישית מהפער בין עובדות יהודיות לעובדות ערביות אינו מוסבר¨ וניתן להעריך‬ ‫שלפחות חלק מפער זה נובע מאפליה בשוק העבודה‪ Æ‬לפי נתוני הלשכה המרכזית‬ ‫לסטטיסטיקה ©השנתון הישראלי לסטטיסטיקה ‪ ¨≤∞±±‬טבלה ‪ ¨®∏Æ∑¥‬בשנת ‪ ¨≤∞∞π‬נשים‬ ‫ערביות בעלות ∂‪ ´±‬שנות לימוד השתכרו בממוצע ‪ μ¨∏¥π‬ש“ח לעומת ≤≥≤¨‪ π‬ש“ח בקרב‬ ‫נשים יהודיות בעלות ∂‪ ´±‬שנות לימוד‪Æ‬‬ ‫גרף ‪ ∫±‬שכר ממוצע לפי לאום מין והשכלה‬

‫נשים ערביות‬ ‫נשים יהודיות‬ ‫גברים ערבים‬ ‫גברים יהודים‬

‫∏ הרצאה בכנס החברה הערבית במכון ואן ליר¨ ‪» Æ≤∑Ʊ±Æ≤∞±±‬ישראל ‪ ∫≤∞±±‬פערי השכר בין‬ ‫יהודים וערבים עומדים על •∞‪http∫ØØwwwÆthemarkerÆcomØ ∫≤∑Ʊ±Æ≤∞±± ¨TheMarker ¨“μ‬‬ ‫‪careerرƱμ∑∂π∂±‬‬ ‫] ‪[ 51‬‬

‫תקציב משרד החינוך והשתתפות נשים ערביות בשוק העבודה בישראל‬

‫נייר מדיניות זה רואה בשדרוג רמת ההשכלה את אחד התנאים ההכרחיים לשיפור‬ ‫מצבן הכלכלי של נשים ערביות‪ Æ‬ברם¨ אין זה תנאי מספיק‪ Æ‬הסיבה היא שרמת ההשכלה‬ ‫תהפוך לחרב פיפיות בידן של נשים ערביות‪ Æ‬מצד אחד¨ עלייה ברמת ההשכלה והלימודים‬ ‫האקדמיים¨ בלי שינוי בתחומי ההתמחות¨ לא תסייע במידה רבה להגברת השתלבותן‬ ‫בשוק העבודה המרכזי¨ מה גם שרוב החסמים המבניים לא הוסרו‪ Æ‬מצד אחר¨ רמת‬ ‫השכלה גבוהה שבה יהיה המשך של ההתמחויות הקיימות תמנע את השתלבותן של‬ ‫נשים אקדמאיות בשוק העבודה המקומי ותגרום לאבטלה סמויה‪Æ‬‬ ‫בהיבט של מדיניות החינוך¨ אפשר לראות שהישגיהן הלימודיים של תלמידות ערביות‬ ‫עולים על הישגי התלמידים‪ Æ‬אחוז התלמידות הניגשות לבגרות מסך כל התלמידות‬ ‫גבוה יותר מאחוז התלמידים הפלסטינים הניגשים לבגרות‪ Æ‬אחוז ההצלחה בבגרות של‬ ‫תלמידות גבוה יותר וכך גם אחוז העמידה בתנאי הסף של האוניברסיטאות‪ Æ‬אבל בכל‬ ‫המדדים הללו¨ האחוז נמוך בהרבה בהשוואה לתלמידות ולתלמידים יהודים‪Æ‬‬

‫טבלה ‪ ∫¥‬תלמידים ותלמידות ערבים לפי הצלחה בבגרות ועמידה בתנאי הסף של‬ ‫האוניברסיטאות ‪≤∞∞π‬‬ ‫מספר‬ ‫תלמידים‬ ‫י“ב‬ ‫סה“כ‬ ‫תלמידים‬ ‫תלמידות‬

‫‪±∏¨ππμ‬‬ ‫∑‪∏¨μ¥‬‬ ‫∏‪±∞¨≥μ‬‬

‫נבחנים מתוך‬ ‫תלמידים‬ ‫סך הכל‬ ‫‪±∑¨≤∏¥‬‬ ‫≥‪∑¨¥μ‬‬ ‫‪π¨∏≥±‬‬

‫©•®‬ ‫‪π±‬‬ ‫≤‪∏∑Æ‬‬ ‫‪π¥Æπ‬‬

‫הצלחה בבגרות‬ ‫מתוך תלמידים‬ ‫סך הכל‬ ‫≤‪∑¨∑π‬‬ ‫‪≤¨∑∂π‬‬ ‫≥≤∞¨‪μ‬‬

‫©•®‬ ‫‪¥±‬‬ ‫‪≥≤Æ¥‬‬ ‫‪¥∏Æμ‬‬

‫עמידה בתנאי הסף‬ ‫של האוניברסיטאות‬ ‫מתוך תלמידים‬ ‫©•®‬ ‫סך הכל‬ ‫≤‪≥∞Æ‬‬ ‫‪μ¨∑¥¥‬‬ ‫‪≤¥Æ±‬‬ ‫∂‪≤¨∞μ‬‬ ‫∂‪≥μÆ‬‬ ‫∏∏∂¨≥‬

‫יתרונן של התלמידות הערביות נמשך גם במוסדות להשכלה גבוהה‪ Æ‬לאחר פילוח של‬ ‫הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות בישראל לפי מין¨ קיים יתרון לנשים≠סטודנטיות‬ ‫ערביות‪ Æ‬בשנת הלימודים ∑∞∞≤≠∏∞∞≤¨ נשים ערביות היוו •∞∂ מהסטודנטים לתואר‬ ‫ראשון ו≠•‪ μμ‬מהלומדים לתואר שני‪ Æ‬עם זאת¨ נשים היו רק •∂≥ מהלומדים לתואר‬ ‫שלישי‪ Æ‬קיימים הבדלים בין נשים לגברים גם בתחומי הלימוד‪Æ‬‬

‫] ‪[ 52‬‬

‫טבלה ‪ ∫μ‬סטודנטים ערבים באוניברסיטאות בישראל לפי תחום לימודים ∑∞∞≤‪≤∞∞∏Ø‬‬ ‫תואר ראשון‬ ‫מדעי הרוח‬ ‫מדעי החברה‬ ‫משפטים‬ ‫רפואה‬ ‫תחומי עזר רפואי‬ ‫מתמטיקה ומדעים‬ ‫הנדסה‬ ‫חקלאות‬

‫תואר שני‬

‫‪π‬‬

‫שלישי‬

‫סטודנטים‬

‫סטודנטיות‬

‫סטודנטים‬

‫סטודנטיות‬

‫סטודנטים‬

‫סטודנטיות‬

‫‪≥¨≥∑¥‬‬ ‫‪μπμ‬‬ ‫≤≤∏‬ ‫∏≤‪±‬‬ ‫‪±¥π‬‬ ‫≥‪μμ‬‬ ‫∏∑‪¥‬‬ ‫∂≥∂‬ ‫≥‪±‬‬

‫‪μ¨≥±μ‬‬ ‫‪±¨¥∑±‬‬ ‫‪±¨∏≥π‬‬ ‫∂‪±±‬‬ ‫∑≤‪±‬‬ ‫‪π∞±‬‬ ‫∞‪μπ‬‬ ‫∞‪≤μ‬‬ ‫∞≤‬

‫‪π≤¥‬‬ ‫∂≥≤‬ ‫∂≥≤‬ ‫‪∏π‬‬ ‫‪±¥μ‬‬ ‫∞‪π‬‬ ‫‪∑±‬‬ ‫‪μ¥‬‬ ‫≠‬

‫∑≥‪±¨±‬‬ ‫‪¥∏¥‬‬ ‫≥‪≤μ‬‬ ‫‪μ±‬‬ ‫∞≥‪±‬‬ ‫‪±μ±‬‬ ‫≤‪μ‬‬ ‫∂‪±‬‬ ‫≠‬

‫∂‪±π‬‬ ‫‪∑π‬‬ ‫‪≥π‬‬ ‫≠‬ ‫≥‪±‬‬ ‫‪μ‬‬ ‫‪¥¥‬‬ ‫‪±¥‬‬ ‫≠‬

‫‪±±±‬‬ ‫∑‪¥‬‬ ‫‪≤π‬‬ ‫≠‬ ‫‪¥‬‬ ‫∂‬ ‫∞≤‬ ‫‪μ‬‬ ‫≠‬

‫במציאות זו¨ השאלות הנשאלות הן∫ האם הצלחה בבגרות היא ערובה להשתלבות‬ ‫במקצועות ”לא≠נשיים“ ו“לא≠ערביים“ בשוק העבודה‪ ø‬האם הצלחה בבגרות מאפשרת‬ ‫לימודים אקדמיים שיכולים להביא לשינוי במעמדן הכלכלי של הנשים‪ ø‬האם לימודים‬ ‫אקדמיים בהתמחויות הקיימות מספיקים לשינוי מעמדן הכלכלי של נשים ערביות‪ø‬‬ ‫לדעתנו¨ התשובות לשאלות הנ“ל שליליות‪Æ‬‬ ‫כדי להביא לשינוי המבוקש יש לשפר את הרכב ההון האנושי הנרכש באמצעות השכלה‬ ‫ולכוון תלמידות למגמות התמחות טכנולוגיות בבתי ספר וללימודים אקדמיים בתחומי‬ ‫הטכנולוגיה¨ המדעים וההנדסה¨ שיתאימו לענפים כלכליים ולמשלחי יד הנדרשים‬ ‫בשוק העבודה המודרני המתקדם ויעזרו לפרוץ את החסמים הקיימים בשוק העבודה‬ ‫המרכזי‪ Æ‬שינוי כזה גם יעזור לנשים לפרוץ את חסמי המקצועות הנשיים בשוק העבודה‬ ‫המקומי≠הערבי‪Æ‬‬ ‫מבדיקת ההתפלגות של ההתמחויות האקדמיות עולה¨ כי היא אינה תורמת לשינוי‬ ‫מעמדן הכלכלי של נשים ערביות‪ Æ‬ליתר דיוק¨ היא בגדר חסם המונע שינוי במעמדן‬ ‫הכלכלי‪ Æ‬כמעט •∞∂ מהסטודנטיות הערביות הלומדות באוניברסיטאות בישראל‬ ‫מתמחות במדעי הרוח ובמדעי החברה‪ Æ‬סביר להניח כי הסיבות לכך קשורות לתנאי‬ ‫הקבלה הלא נוקשים בתחומים הללו¨ לתפיסה הרווחת בקרב התלמידות שאלה תחומי‬ ‫לימוד לא קשים או שהם מקפצה למשרה בטוחה בשוק העבודה המקומי‪ Æ‬בנוסף אפשר‬ ‫לראות ש≠•∑‪ ±‬מהסטודנטיות הערביות לומדות בתחומי עזר לרפואה‪ Æ‬חלק קטן מאוד‬ ‫©כ≠•∞‪ ®±‬מהסטודנטיות הערביות לומדות הנדסה¨ רפואה ומשפטים‪Æ‬‬

‫‪ π‬לפי נתוני המועצה להשכלה גבוה∫ ‪Æhttp∫ØØwwwÆcheÆorgÆilØdownloadØfilesØvatat≠≥_±Æpdf‬‬ ‫ונתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪Æ‬‬ ‫] ‪[ 53‬‬

‫תקציב משרד החינוך והשתתפות נשים ערביות בשוק העבודה בישראל‬

‫טבלה ∂∫ התפלגות תחומי לימוד∫ סטודנטים ערבים וכלל ארצי ∏∞∞≤≠∑∞∞≤ ©•®‬

‫מדעי הרוח‬ ‫מדעי החברה ומנע“ס‬ ‫משפטים‬ ‫רפואה‬ ‫תחומי עזר רפואי‬ ‫מתמטיקה ומדעים‬ ‫הנדסה‬ ‫חקלאות‬

‫נשים ערביות‬ ‫•‬ ‫∂‪≤∑Æ‬‬ ‫∞‪≥¥Æ‬‬ ‫‪≤Ʊ‬‬ ‫≥‪≤Æ‬‬ ‫∑‪±‬‬ ‫‪±±‬‬ ‫∑‪¥Æ‬‬ ‫∑≥‪∞Æ‬‬

‫גברים ערבים‬ ‫•‬ ‫∂‪±∑Æ‬‬ ‫≥‪≤¥Æ‬‬ ‫∏‪≥Æ‬‬ ‫‪¥Æ¥‬‬ ‫‪±∂Æ¥‬‬ ‫‪±¥‬‬ ‫∏‪±∏Æ‬‬ ‫≥‪∞Æ‬‬

‫כלל ארצי‬ ‫•‬ ‫‪≤μÆμ‬‬ ‫∏‪≥±Æ‬‬ ‫‪πÆ¥‬‬ ‫∂‪μÆ‬‬ ‫≥‪πÆ‬‬ ‫∞‪±∏Æ‬‬ ‫‪∞Æ¥‬‬

‫תחומי הלימוד של סטודנטיות וסטודנטים ערבים שונים במידה רבה מאלה שעליהם‬ ‫מצביעה התפלגות הסטודנטים הכלל≠ארצית‪ Æ‬שינוי מהותי בהרכב מקצועות הלימוד‬ ‫של סטודנטיות ערביות והתאמתו למגמה הארצית¨ בעיקר בכיוון של לימודים‬ ‫טכנולוגיים¨ הנדסה ומדעים מתקדמים¨ ישפר את סיכוי השתלבותן של נשים ערביות‬ ‫בשוק העבודה ויקדם את מצבן הכלכלי‪Æ‬‬ ‫השאלה אינה מתמקדת בייצוג שווה או בשוויון הזדמנויות ובשוויון בהקצאת מקורות‪Æ‬‬ ‫השאלה העיקרית היא מהי המדיניות הנחוצה כדי להביא לשינוי במצבן של נשים‬ ‫ערביות ובמעמדן הכלכלי¨ גם אם ההקצאה והמקורות הדרושים עולים על חלקן היחסי‬ ‫באוכלוסייה‪Æ‬‬ ‫כדי לשנות את תחומי ההתמחות האקדמיים של נשים ערביות ולהתאים אותם למגמה‬ ‫הכלל≠ארצית¨ נייר מדיניות זה מציע להתמודד עם הרכב ההון האנושי של תלמידות‬ ‫ערביות כבר בשלב הלימודים העל≠תיכוניים‪ Æ‬לשם כך דרוש שינוי בהיצע מגמות‬ ‫ההתמחות בבתי הספר הערביים ושינוי תודעתי בקרב תלמידות ערביות‪ Æ‬כדי ששינויים‬ ‫אלה ייצאו אל הפועל דרושה¨ כמובן¨ הקצאת מקורות תקציביים‪ Æ‬להלן נתאר את‬ ‫המציאות הקיימת ואת הפתרונות המוצעים‪Æ‬‬

‫] ‪[ 54‬‬

‫המצב הקיים∫ תקציבים לא הולמים‬ ‫בחלק זה נציג השוואה כפולה בין תקציבים המגיעים לתלמידות ערביות ולתלמידים‬ ‫ערבים לפי מגמות התמחות¨ ובין תקציב הניתן למגמת התמחות בחינוך הערבי לתקציב‬ ‫שניתן לאותה מגמה בחינוך היהודי‪ Æ‬עריכת ההשוואות הללו חייבה בניית קובץ נתונים‬ ‫ייחודי¨ שמסתמך על נתונים שונים של משרד החינוך‪Æ‬‬ ‫כידוע¨ במשרד החינוך קיימות מערכות נפרדות לחינוך היהודי ולחינוך הערבי‪ Æ‬עם‬ ‫זאת¨ אין נתונים זמינים על תקצוב החינוך היהודי והחינוך הערבי והיה צורך לחשב‬ ‫את הנתונים‪ Æ‬הנתונים הזמינים נפרדים‪ Æ‬יש קובץ המסכם העברות תקציב של משרד‬ ‫החינוך לבתי הספר בישראל‪ ª‬קובץ אחר מכיל נתונים על מספר התלמידים ומגמות‬ ‫ההתמחות בכל בית ספר‪ Æ‬היה צורך לקבץ את שני קובצי הנתונים לקובץ אחד שמכיל‬ ‫את כל בתי הספר בחינוך הערבי ומתוקצבים ממשרד חינוך¨ שמכיל נתונים על כל‬ ‫בית ספר וגם על מספר התלמידים¨ החלוקה לתלמידים ולתלמידות¨ מגמות התמחות‬ ‫וחלוקת התלמידים לפי מגמות התמחות‪ Æ‬לכל אלה היה עלינו לצרף נתונים על העברות‬ ‫התקציב של משרד החינוך לכל בית ספר בנפרד‪ Æ‬להשוואה עם בתי ספר יהודיים‬ ‫הסתפקנו במדגם שרירותי של ‪ ±μ‬בתי ספר בחינוך היהודי‪ Æ‬ראוי לציין כי הנתונים על‬ ‫בתי הספר בחינוך הערבי המובאים במחקר זה אינם כוללים את ירושלים ואת רמת‬ ‫הגולן הכבושות‪ Æ‬הנתונים גם אינם כוללים את החינוך הבדווי והדרוזי ©לפי ההגדרה‬ ‫הרשמית של משרד החינוך¨ שאינה מקובלת בהכרח על השותפים בהכנת נייר מדיניות‬ ‫זה®¨ שמשרד החינוך מייחס להם מעמד נפרד מהמגזר הערבי‪ Æ‬ההשוואה נועדה לבדוק‬ ‫את מצבן של התלמידות הערביות לעומת התלמידים הערבים מצד אחד ובהשוואה‬ ‫לתלמידות יהודיות מצד אחר‪Æ‬‬

‫מתודולוגיה‬ ‫מקור הנתונים הוא אתרי אינטרנט של משרד החינוך¨ שבהם מובאים מידע ונתונים‬ ‫על בתי הספר¨ התלמידים¨ התקציבים ועוד‪ Æ‬יש שני אתרים עיקריים כאלה∫ במבט‬ ‫רחב∞‪ ±‬ומיתר‪ ±±Æ‬מערכת במבט רחב מציגה מידע משולב של מרכיבים מרכזיים במערכת‬ ‫החינוך∫ מוסדות ©בתי ספר וגני ילדים®¨ עובדי הוראה¨ תלמידים¨ כיתות¨ שעות תקן‬ ‫‪http://ic.education.gov.il/klali/SH40.htm 10‬‬ ‫‪/http://www.education.gov.il/meytar_rs 11‬‬ ‫] ‪[ 55‬‬

‫תקציב משרד החינוך והשתתפות נשים ערביות בשוק העבודה בישראל‬

‫ותקציב‪ Æ‬מערכת מיתר מספקת מידע חודשי על תשלומים המגיעים לרשות¨ בעלות‬ ‫החינוך או בית הספר ממשרד החינוך‪ Æ‬חישוב התשלומים מתבצע בכל חודש מחדש‬ ‫לשנת הלימודים¨ באמצעות ”מערכת תשלומים מאוחדת“ במשרד החינוך‪ Æ‬הנתונים‬ ‫מעודכנים לחודש התשלום האחרון והם מוצגים באתר לאחר אישור התשלום במשרד‬ ‫החינוך‪ Æ‬דו“חות החישוב כוללים∫ שכר לימוד¨ גני ילדים¨ שרתים מזכירים¨ תוספות‬ ‫למוסדות ©שעות ושרתים®¨ תוספות למוטבים¨ מקיפים¨ שיעורי עזר לעולים¨ שירות‬ ‫פסיכולוגי ייעוצי¨ הסעות¨ הסעות נט¨ סמינרים¨ דמי בחינות¨ מועדוניות¨ ידניים¨ סיעוד‪Æ‬‬ ‫ממשרד החינוך קיבלנו גם מידע ונתונים על התלמידים¨ כמו קובץ בתי ספר המגישים‬ ‫תלמידים לבחינות בגרות ©∞∞∞≤≠‪ ¨®≤∞±±‬סמל מוסד¨ שם מוסד¨ שם יישוב¨ תיאור גורם‬ ‫מדווח¨ תיאור מעמד משפטי¨ תיאור מגזר¨ תיאור סוג פיקוח ונתונים נוספים‪ Æ‬כן קיבלנו‬ ‫נתונים על מספר התלמידים במגמות השונות בבתי הספר העל≠יסודיים בשנים ≠‪≤∞±±‬‬ ‫∞∞∞≤‪Æ‬‬ ‫מתוך מקורות המידע הנ“ל הכנו קבצים שכללו את התקציבים שמקבלים כל בתי‬ ‫הספר הערביים העל≠יסודיים בכל חודש¨ לפי בית ספר¨ ואת מספר התלמידים ©עם‬ ‫חלוקה לבנים ובנות® בכל מגמה בבתי הספר העל≠יסודיים‪ Æ‬איחוד הנתונים אפשר‬ ‫לחשב את התקציבים שמקצה משרד החינוך לכל מגמה בכל בתי הספר הערביים¨ את‬ ‫מספר התלמידים בכל מגמה ואת ממוצע התקציב החודשי שמקצה משרד החינוך לכל‬ ‫תלמיד במגמה‪Æ‬‬ ‫כדי לקבל נתונים משווים מהמגזר היהודי¨ ביצענו תהליך דומה על מדגם של ‪ ±μ‬בתי‬ ‫ספר יהודיים על≠יסודיים מקיפים¨ שבכל אחד מהם לומדים מעל ל≠∞∞∞¨‪ ±‬תלמידים‪Æ‬‬ ‫בחירת בתי הספר היתה שרירותית‪ Æ‬נבחרו שלושה בתי ספר מכל מחוז במשרד החינוך‪Æ‬‬

‫ממצאים‬ ‫על פי אתר במבט רחב¨ בשנת הלימודים ∞‪ ≤∞±±Ø≤∞±‬היו בישראל ‪ ±¨μ∂±‬בתי ספר‬ ‫על≠יסודיים ©חטיבה עליונה®¨ שכוללים ∏‪ ±¥¨∂±‬כיתות ובהם לומדים ≥∞≥¨∏∂≥ תלמידים‬ ‫©‪ ±∏μ¨∞∏μ‬תלמידים ו≠∏‪ ±∏≥¨≤±‬תלמידות®‪ Æ‬בחינוך הערבי ©הכולל חינוך ערבי ובדווי¨ אך‬ ‫לא כולל את ירושלים®¨ היו בשנת הלימודים ∞‪ ≤∞±±Ø≤∞±‬כ≠∞∞≤ בתי ספר על≠יסודיים¨‬ ‫שכוללים כ≠∞‪ ≤¨≥μ‬כיתות¨ ובהם לומדים ∞∞∞¨‪ ∂μ‬תלמידים¨ מתוכם כ ∞∞≥¨∞≥ תלמידים¨‬ ‫ו ∞∞‪ ≥¥¨μ‬תלמידות‪Æ‬‬ ‫] ‪[ 56‬‬

‫מצבה של מערכת החינוך הערבית נחות מזה של מערכת החינוך היהודית בהיבטים רבים‪Æ‬‬ ‫ביניהם אפשר לציין מחסור בכיתות ובמבנים¨ צפיפות¨ נשירה¨ מחסור במורים ובשעות‬ ‫הוראה‪ Æ‬זוהי מערכת רווית חסמים¨ כך שהתפתחותה איטית מאוד ביחס למערכת‬ ‫החינוך היהודי ©אבו≠עסבה ∂∞∞≤®‪ Æ‬הכיתות במגזר הערבי צפופות יותר מהכיתות במגזר‬ ‫היהודי¨ וכתוצאה מכך הפער בין המגזרים בנוגע לשעות ההוראה לתלמיד גבוה מהפער‬ ‫בשעות ההוראה לכיתה¨ גם אם בשנים האחרונות הוא הצטמצם ©בלס ‪ Æ®≤∞∞π‬אמנם‬ ‫מצד אחד יש צמצום פערים בהקצאת שעות התקן הבסיסי¨ אבל מצד שני גדל הפער‬ ‫בהקצאת שעות ממקורות אחרים¨ כמו משרד החינוך¨ משרדי ממשלה אחרים¨ רשויות‬ ‫מקומיות¨ עמותות הורים וכדומה ©בלס ואדלר ‪ Æ®≤∞∞π‬בלס ואדלר חושבים שההבדלים‬ ‫הגדולים בין המגזר הערבי למגזר היהודי בהקצאת משאבים הם הגורם העיקרי לפערים‬ ‫בין הישגי התלמידים הערבים להישגי בני גילם היהודים‪ Æ‬הפערים נשמרים¨ גם אם‬ ‫בחישוב מובאים בחשבון תקציבי ההעדפה המתקנת והתקציבים המוקצים לכל רמות‬ ‫החינוך¨ לרבות גיל הגן‪ Æ‬במציאות זו קשה לומר שמערכת החינוך תוכל להיות מנגנון‬ ‫לשינוי מעמדן של נשים ערביות‪Æ‬‬ ‫המציאות הנחותה של החינוך הערבי מקשה¨ לדעתנו¨ על הקבוצות החלשות בתוך‬ ‫החברה הערבית¨ ובעיקר על קבוצת התלמידות‪ Æ‬המציאות מתבהרת כאשר בודקים‬ ‫גם את רמת התקצוב ואת אפשרויות ההתמחות של תלמידות ערביות‪ Æ‬שני ההיבטים‬ ‫האלה אינם מאפשרים לתלמידות ערביות לשנות את ההתמחויות שלהן ולגוון אותן‬ ‫וגם אינם מאפשרים להן לשפר את הישגיהן הלימודיים‪Æ‬‬ ‫טבלה ∑∫ תקצוב משרד החינוך לבתי ספר‬ ‫שנה‬ ‫∞‪≤∞±±Ø≤∞±‬‬ ‫‪≤∞±∞Ø≤∞∞π‬‬ ‫∏∞∞≤‪≤∞∞πØ‬‬ ‫∑∞∞≤‪≤∞∞∏Ø‬‬ ‫∂∞∞≤‪≤∞∞∑Ø‬‬ ‫‪≤∞∞∂Ø≤∞∞μ‬‬ ‫‪≤∞∞≤Ø≤∞∞±‬‬

‫סה“כ תשלומים‬ ‫‪∂¨≤ππ¨≤±∞¨±¥π‬‬ ‫‪μ¨∑μπ¨∑∑¥¨∑¥¥‬‬ ‫∏‪쨥π∞¨±∂≥¨∏±‬‬ ‫∂‪μ¨≤±¥¨π¥∏¨≤¥‬‬ ‫≥≤≥¨‪쨱∑±¨∑≥π‬‬ ‫∏‪μ¨∞¥∞¨¥π¥¨∑π‬‬ ‫∏∞∏¨≥‪¥¨∑≤𨱥‬‬

‫תשלומים בש“ח‬ ‫חינוך יהודי‬ ‫∞‪μ¨≤π±¨∞≤¥¨ππ‬‬ ‫‪¥¨∏∏¥¨∏≤≥¨μ∏μ‬‬ ‫≥‪¥¨∂∑≥¨≥∏¥¨≥¥‬‬ ‫‪¥¨¥π±¨∂≥±¨π∏π‬‬ ‫≤∂≤¨‪¥¨¥∏≥¨¥∂μ‬‬ ‫‪¥¨¥≤≤¨¥∑π¨π∏±‬‬ ‫∏∏‪¥¨≤≤¥¨≥≥≥¨π‬‬

‫] ‪[ 57‬‬

‫תשלומים בש“ח‬ ‫חינוך ערבי‬ ‫‪±¨∞∞¨±∏쨱μπ‬‬ ‫‪∏∑¥¨π챨±μπ‬‬ ‫‪∏±∂¨∑∑π¨¥∑μ‬‬ ‫∑‪∑≤≥¨≥±∂¨≤μ‬‬ ‫‪∂∏∏¨≤∑¥¨∞∂±‬‬ ‫∑‪∂±∏¨∞±¥¨∏±‬‬ ‫∞≤∏¨‪μ∞¥¨∏∞π‬‬

‫תקציב משרד החינוך והשתתפות נשים ערביות בשוק העבודה בישראל‬

‫טבלה ∏∫ חלקן של מערכות החינוך בתקציבים ©•®‬ ‫שנה‬ ‫∞‪≤∞±±Ø≤∞±‬‬ ‫‪≤∞±∞Ø≤∞∞π‬‬ ‫∏∞∞≤‪≤∞∞πØ‬‬ ‫∑∞∞≤‪≤∞∞∏Ø‬‬ ‫∂∞∞≤‪≤∞∞∑Ø‬‬ ‫‪≤∞∞∂Ø≤∞∞μ‬‬ ‫‪≤∞∞≤Ø≤∞∞±‬‬

‫עובדי הוראה‬ ‫בחינוך היהודי‬ ‫∏∞‪∏∂Æ‬‬ ‫‪∏∂Æ∏¥‬‬ ‫‪∏∑Ʊπ‬‬ ‫≥‪∏∑Æμ‬‬ ‫‪∏∏Æ∞¥‬‬ ‫∞‪∏∏Æμ‬‬ ‫‪∏πÆ∏π‬‬

‫עובדי הוראה‬ ‫חינוך ערבי‬ ‫≤‪±≥Æπ‬‬ ‫∂‪±≥Ʊ‬‬ ‫‪±≤Æ∏±‬‬ ‫∑‪±≤Æ¥‬‬ ‫∂‪±±Æπ‬‬ ‫∞‪±±Æμ‬‬ ‫‪±∞Ʊ±‬‬

‫תשלומים חינוך‬ ‫יהודי‬ ‫∞∞‪∏¥Æ‬‬ ‫‪∏¥Æ∏±‬‬ ‫≤‪∏μƱ‬‬ ‫≥‪∏∂Ʊ‬‬ ‫‪∏∂Æ∂π‬‬ ‫‪∏∑Æ∑¥‬‬ ‫≥≥‪∏πÆ‬‬

‫תשלומים חינוך‬ ‫ערבי‬ ‫∞∞‪±∂Æ‬‬ ‫‪±μƱπ‬‬ ‫∏∏‪±¥Æ‬‬ ‫∑∏‪±≥Æ‬‬ ‫‪±≥Æ≥±‬‬ ‫∂≤‪±≤Æ‬‬ ‫∑∂‪±∞Æ‬‬

‫בשנת ∞‪ ≤∞±±Ø≤∞±‬חלקם של התלמידים הערבים מסך התלמידים במערכת החינוך היה‬ ‫כ≠•∏‪ Ʊ‬לפי הנתונים באתר במבט רחב¨ תקציב החינוך שהועבר באותה שנה ממשרד‬ ‫החינוך לבתי ספר ערביים בחטיבה העליונה היה כ≠•∞‪ ±∂Æ‬מתקציב בתי הספר העל≠‬ ‫יסודיים‪ Æ‬בשנים האחרונות אמנם יש שיפור מזערי בחלקם של בתי הספר העל≠יסודיים‬ ‫הערביים בכספים המועברים לבתי הספר העל≠יסודיים בכלל¨ אבל עדיין חלקם של‬ ‫בתי הספר הערביים בתקציב נמוך מחלקם של התלמידים הערבים בסך התלמידים‬ ‫בחינוך העל≠יסודי ומחלקם של בתי הספר העל≠יסודיים הערביים בסך בתי הספר‬ ‫העל≠יסודיים‪ Æ‬ראוי לציין גם¨ שבשנים קודמות הפערים היו גדולים מאוד‪ Æ‬אפשר להסיק‬ ‫שחלקן של תלמידות ערביות בתקציבי התלמידים בבתי הספר העל≠יסודיים בחינוך‬ ‫הערבי הוא פחות מחלקן בסך התלמידים העל≠יסודיים במערכת החינוך‪ Æ‬התלמידות‬ ‫הערביות¨ שהן כ≠•≤‪ ±‬מסך התלמידים בחינוך העל≠יסודי במערכת החינוך¨ מקבלות‬ ‫רק כ≠•∏ מהתקציבים המועברים על ידי משרד החינוך לבתי הספר העל≠יסודיים‪Æ‬‬ ‫בדיקת מגמות ההתמחות של תלמידות ערביות בבתי הספר העל≠יסודיים מראה כי‬ ‫חלקן בתקציב קטן יחסית למספרן¨ בגלל מסלולי ההתמחות המוצעים להן‪ Æ‬בדיקה‬ ‫של נתוני משרד החינוך מראה כי בבתי הספר העל≠יסודיים הערביים יש כ≠∞≥ מגמות‬ ‫התמחות‪ Æ‬בטבלה שלהלן מוצגים חלוקת התלמידים והתלמידות בחינוך הערבי לפי‬ ‫מגמות¨ והתקציבים שמועברים לכל מסלול התמחות‪ Æ‬הכוונה היא לבדוק אם מגמות‬ ‫ההתמחות המוצעות לתלמידות הערביות בחינוך העל≠יסודי מאפשרות להן להשתלב‬ ‫בלימודים אקדמיים שיכולים לשנות את מעמדן הכלכלי≠החברתי‪ Æ‬בעזרת הטבלה גם‬ ‫אפשר לבדוק את חלקן של התלמידות בתקצוב לפי מגמות‪Æ‬‬

‫] ‪[ 58‬‬

‫] ‪[ 59‬‬

‫בנות‬

‫בנים‬

‫‪±±¥‬‬ ‫‪±¨≥∑±‬‬ ‫‪πμ‬‬ ‫‪≤¥μ‬‬ ‫∑‪¥π‬‬ ‫∂∏‪≤¨±‬‬ ‫∏≤‪μ‬‬ ‫∏∞∞¨‪±‬‬ ‫≥≥‬ ‫∂≥‬ ‫‪∏μ‬‬ ‫‪±±±‬‬ ‫≥∂‪±‬‬ ‫∞‪∑μ‬‬ ‫‪±∞π‬‬ ‫∏≥∂¨‪±‬‬ ‫‪±≤π‬‬ ‫≤∂≥¨‪±‬‬ ‫≤∏∏‬ ‫∑≥‪¥‬‬ ‫‪≤±‬‬ ‫‪μ¥‬‬ ‫≥∏≥¨‪±‬‬ ‫‪±‬‬ ‫∞‬ ‫∂‪±‬‬

‫מספר‬ ‫תלמידים‬ ‫≤‪≥¥‬‬ ‫‪≥¨∞≥μ‬‬ ‫‪≤μπ‬‬ ‫∂‪¥π‬‬ ‫‪±¨¥ππ‬‬ ‫∞‪쨱±‬‬ ‫‪∂∏π‬‬ ‫‪≤¨≤∂π‬‬ ‫≥≥‬ ‫∂≥‬ ‫‪∏μ‬‬ ‫≥‪±±‬‬ ‫≥∏≤‬ ‫∂‪±¨∏¥‬‬ ‫‪±∞π‬‬ ‫‪≤¨±μμ‬‬ ‫‪±∏π‬‬ ‫∞∏≥¨‪±‬‬ ‫≥∏∏‬ ‫‪∂≤π‬‬ ‫≥≥‬ ‫∞≤‪±‬‬ ‫‪≤¨∏μμ‬‬ ‫‪±¥‬‬ ‫∑‬ ‫≥≥‬

‫טבלה ‪ ∫π‬מספר התלמידים והתלמידות לפי מגמות והתקציב בכל מגמה בחינוך הערבי‬

‫שם מגמה‬ ‫נתיב‬

‫טכנולוגי‬ ‫מערכות רפואיות‬ ‫טכנולוגי‬ ‫מערכות תקשורת‬ ‫טכנולוגי‬ ‫טכנולוגיה מוכללת‬ ‫טכנולוגי‬ ‫מכטרוניקה‬ ‫טכנולוגי‬ ‫מערכות ביוטכנולוגיה‬ ‫טכנולוגי‬ ‫תכנון ותכנות מערכות‬ ‫טכנולוגי‬ ‫תקשוב‬ ‫טכנולוגי‬ ‫תקשורת אלקטרונית‬ ‫הנדסת חשמל ואנרגיה מע‹ הספק פיק‹ בק טכנולוגי‬ ‫הנדסת מכונות אלקטרוניקה וחשמל ברכב טכנולוגי‬ ‫טכנולוגי‬ ‫הנדסת מכונות מכונאות רכב‬ ‫טכנולוגי‬ ‫תחזוקת מערכות מכניות‬ ‫טכנולוגי‬ ‫תכנון הנדסי של מבנים‬ ‫טכנולוגי‬ ‫חשבונאות‬ ‫טכנולוגי‬ ‫מערכות בקרת אקלים‬ ‫טכנולוגי‬ ‫מערכות הספק פיקוד ובקרה‬ ‫טכנולוגי‬ ‫מערכות מחשוב ובקרה‬ ‫טכנולוגי‬ ‫מערכות מכונאות רכב‬ ‫טכנולוגי‬ ‫מערכות ממוחשבות ברכב‬ ‫טכנולוגי‬ ‫מערכות סיב“ם‪Ø‬תיב“ם‬ ‫טכנולוגי‬ ‫ניהול הייצור‬ ‫טכנולוגי‬ ‫ניהול מלונאי‬ ‫טכנולוגי‬ ‫ניהול משאבי אנוש‬ ‫טכנולוגי‬ ‫ניהול עסקי חשבונאות וחשבות שכר‬ ‫טכנולוגי‬ ‫ניהול עסקי מינהל משפטי‬ ‫טכנולוגי‬ ‫ניהול תיירותי‬

‫∏≤≤‬ ‫‪±¨∂∂¥‬‬ ‫‪±∂¥‬‬ ‫‪≤μ±‬‬ ‫≤∞∞¨‪±‬‬ ‫‪≤¨π≤¥‬‬ ‫‪±∂±‬‬ ‫‪±¨≤∂±‬‬ ‫∞‬ ‫∞‬ ‫∞‬ ‫≤‬ ‫∞≤‪±‬‬ ‫∂‪±¨∞π‬‬ ‫∞‬ ‫∑‪μ±‬‬ ‫∞∂‬ ‫∏‪±‬‬ ‫‪±‬‬ ‫≤‪±π‬‬ ‫≤‪±‬‬ ‫∂∂‬ ‫≤∑‪±¨¥‬‬ ‫≥‪±‬‬ ‫∑‬ ‫∑‪±‬‬

‫תקציב למגמה תקציב‬ ‫ממוצע‬ ‫לתלמיד‬ ‫∞∞‪±¨±‬‬ ‫∞≥≥¨∂∑≥‬ ‫∞≥≤¨‪±‬‬ ‫∑≥‪≥¨∑≥¥¨μ‬‬ ‫≤≤‪±¨±‬‬ ‫≤∏‪≤π∞¨μ‬‬ ‫‪±¨≤±π‬‬ ‫≤‪∂∞¥¨∏μ‬‬ ‫∏≥≤¨‪±‬‬ ‫∑∞∏¨‪±¨∏μμ‬‬ ‫≥∑‪±¨±‬‬ ‫∞≥∞¨‪μ¨ππ¥‬‬ ‫∏∏≤¨‪±‬‬ ‫‪∏∏∑¨∂≥π‬‬ ‫≤∂‪±¨±‬‬ ‫‪≤¨∂≥∂¨∂π±‬‬ ‫‪±¨∂∏μ‬‬ ‫‪μμ¨∂±¥‬‬ ‫‪±¨∂∑±‬‬ ‫‪∂∞¨±μμ‬‬ ‫‪±¨∑¥μ‬‬ ‫∏‪±¥∏¨≥μ‬‬ ‫≤∑≥¨‪±‬‬ ‫∏‪±μμ¨∞±‬‬ ‫‪±¨±≥¥‬‬ ‫‪≥≤∞¨πμπ‬‬ ‫∂∏‪±¨±‬‬ ‫∏∂‪≤¨±π∞¨±‬‬ ‫≥∏∏¨‪±‬‬ ‫∞∞≥¨‪≤∞μ‬‬ ‫‪±¨≥¥μ‬‬ ‫≤≥‪≤¨∏π∏¨¥‬‬ ‫‪±¨∏∏π‬‬ ‫∞∑∞¨∑‪≥μ‬‬ ‫∂∂‪±¨¥‬‬ ‫∑∏∂¨≥≤∞¨≤‬ ‫‪±¨¥∂¥‬‬ ‫≤‪±¨≤π≥¨∞π‬‬ ‫∑∂≥¨‪±‬‬ ‫‪∏μπ¨∑±±‬‬ ‫‪±¨∞∞¥‬‬ ‫∑≥‪≥≥¨±‬‬ ‫≥≥∞¨‪±‬‬ ‫∞≤‪±≤≥¨π‬‬ ‫‪±¨±π±‬‬ ‫‪≥¨¥∞±¨±∞¥‬‬ ‫‪±¨∏±π‬‬ ‫∏∂‪≤쨥‬‬ ‫‪±¨∂∏μ‬‬ ‫∑‪±±¨∑π‬‬ ‫≥‪±¨μ±‬‬ ‫‪¥π¨π±π‬‬

‫תקציב בנות‬

‫∑∏∏¨∞‪≤μ‬‬ ‫‪≤¨∞¥∑¨μ≥μ‬‬ ‫∏‪±∏≥¨ππ‬‬ ‫‪≥∞∂¨∞∏¥‬‬ ‫∂∞‪±¨≤¥∞¨μ‬‬ ‫≤‪≥¨¥≤π¨∏μ‬‬ ‫∂‪≤∞∑¨¥±‬‬ ‫‪±¨¥∂μ¨≥¥μ‬‬ ‫∞‬ ‫∞‬ ‫∞‬ ‫‪≤¨∑¥¥‬‬ ‫∂‪±≥∂¨∞π‬‬ ‫∏≥≥¨∞∞≥¨‪±‬‬ ‫∞‬ ‫‪∂πμ¨≥μμ‬‬ ‫∂‪±±≥¨≥μ‬‬ ‫∂‪≤∂¨≥π‬‬ ‫‪±¨¥∂¥‬‬ ‫‪≤∂≤¨¥≤¥‬‬ ‫∞‪±≤¨∞μ‬‬ ‫∂‪∂∏¨±μ‬‬ ‫‪±¨∑μ≥¨μ∂¥‬‬ ‫∏∂‪≤≥¨¥‬‬ ‫∑‪±±¨∑π‬‬ ‫∂‪≤μ¨∑±‬‬

‫תקציב בנים‬

‫≥‪±≤쨥¥‬‬ ‫≤∞∞¨∑∏∂¨‪±‬‬ ‫‪±∞∂¨μ∏¥‬‬ ‫∏∂∑¨∏‪≤π‬‬ ‫‪∂±μ¨≥∞±‬‬ ‫∏∑‪≤¨μ∂¥¨±‬‬ ‫≤≤≤¨∞∏∂‬ ‫∂‪±¨±∑±¨≥¥‬‬ ‫‪μμ¨∂±¥‬‬ ‫‪∂∞¨±μμ‬‬ ‫∏‪±¥∏¨≥μ‬‬ ‫‪±μ≤¨≤∑¥‬‬ ‫≥∂∏¨‪±∏¥‬‬ ‫∞≥∏¨‪∏∏π‬‬ ‫∞∞≥¨‪≤∞μ‬‬ ‫∑∑∞¨≥∞≤¨≤‬ ‫‪≤¥≥¨∑±μ‬‬ ‫‪±¨ππ∑¨≤π±‬‬ ‫∑≤∂¨‪±¨≤π±‬‬ ‫∑∏≤¨∑‪μπ‬‬ ‫∑∏∞¨‪≤±‬‬ ‫‪μμ¨∑∂¥‬‬ ‫∞‪±¨∂¥∑¨μ¥‬‬ ‫‪±¨∏±π‬‬ ‫∞‬ ‫≥∞≤¨‪≤¥‬‬

‫] ‪[ 60‬‬

‫נתיב‬

‫טכנולוגי‬ ‫טכנולוגי‬ ‫טכנולוגי‬ ‫טכנולוגי‬ ‫טכנולוגי‬ ‫עיוני‬ ‫עיוני‬ ‫עיוני‬ ‫עיוני‬ ‫עיוני‬ ‫עיוני‬ ‫עיוני‬

‫שם מגמה‬

‫סיעוד‬ ‫עיצוב‬ ‫עיצוב שיער וקוסמטיקה‬ ‫אופנה ותלבושת‬ ‫אמנויות הבישול והאפייה המלונאית‬ ‫צירוף מקצועות עיוני‬ ‫צירוף מקצועות עיוני≠מדעי‬ ‫הוראה והדרכה‬ ‫חינוך גופני‬ ‫חינוך לגיל הרך‬ ‫חינוך סביבתי‬ ‫חקלאות מוכללת‬ ‫סכום כולל‬ ‫אחוז מסה“כ‬

‫תקציב למגמה תקציב‬ ‫בנות‬ ‫בנים‬ ‫מספר‬ ‫ממוצע‬ ‫תלמידים‬ ‫לתלמיד‬ ‫∂‪±¨±μ‬‬ ‫∏∞‪∏∏≥¨±‬‬ ‫‪μ±μ‬‬ ‫‪≤¥π‬‬ ‫‪∑∂¥‬‬ ‫∞‪±¨≥¥‬‬ ‫‪±¨≤∂±¨±π¥‬‬ ‫‪∂∞μ‬‬ ‫∂≥≥‬ ‫‪π¥±‬‬ ‫‪±¨μππ‬‬ ‫∂∂‪≥∑∞¨π‬‬ ‫‪±π¥‬‬ ‫∏≥‬ ‫≤≥≤‬ ‫∑‪±¨∞π‬‬ ‫∑∑∞¨∞∑‪±‬‬ ‫≤‪±±‬‬ ‫≥‪¥‬‬ ‫‪±μμ‬‬ ‫‪±¨≤¥¥‬‬ ‫‪±∑∂¨∂μ¥‬‬ ‫∂‪¥‬‬ ‫∂‪π‬‬ ‫≤‪±¥‬‬ ‫≤∑‪π‬‬ ‫‪±∑¨π∞∏¨∂±μ‬‬ ‫∞≥‪π¨¥∂∑ ∏¨π∂≥ ±∏¨¥‬‬ ‫‪πμ¥‬‬ ‫‪±∞¨∏±∑¨∂∑±‬‬ ‫‪∑¨±∂≥ ¥¨±∑≤ ±±¨≥≥μ‬‬ ‫‪±μ±μ‬‬ ‫≤≤∑¨∑≥∂‬ ‫∂∞≥‬ ‫‪±±μ‬‬ ‫‪¥≤±‬‬ ‫∑∞∞¨‪±‬‬ ‫‪≥≥쨥∏±‬‬ ‫∂∑‪±‬‬ ‫∑‪±μ‬‬ ‫≥≥≥‬ ‫∏‪±¨≤±‬‬ ‫‪≤¨±±≤¨∑∑π‬‬ ‫≥∑‪±¨μ‬‬ ‫≤∂‪±‬‬ ‫‪±¨∑≥μ‬‬ ‫‪±¨∞∑μ‬‬ ‫∏‪¥¨∑∂π¨¥π‬‬ ‫∑≤‪≤¨μ∞𠱨π‬‬ ‫∂≥‪¥¨¥‬‬ ‫‪±¨≤∂π‬‬ ‫∂≥‪∂±±¨¥‬‬ ‫‪≤∂μ‬‬ ‫∑‪≤±‬‬ ‫≤∏‪¥‬‬ ‫∏∞‪±¨±∞μ ∑∞¨∂¥∏¨μ∑∏ ≥¥¨±∑π ≤π¨∑≤π ∂≥¨π‬‬ ‫•≤‪μ≥Æ¥∏• ¥∂Æμ‬‬

‫תקציב בנות‬

‫‪μπμ¨≤∏π‬‬ ‫≥∂∏¨∞‪∏±‬‬ ‫‪≥±∞¨≤∞¥‬‬ ‫‪±≤≤¨∏π¥‬‬ ‫∂≤≤¨∑‪μ‬‬ ‫‪π¨±ππ¨±∑π‬‬ ‫‪∂¨∏≥∂¨∞∏±‬‬ ‫≥≤‪¥∂≥¨μ‬‬ ‫‪±∑∑¨≥±±‬‬ ‫‪±¨π±μ¨μ∞μ‬‬ ‫∑≤∂¨∑‪≤¨∂π‬‬ ‫≥∂‪≥≥∂¨±‬‬ ‫≤‪≥∑¨∞∏∂¨¥±‬‬ ‫•‪μ≤Æ¥π‬‬

‫תקציב בנים‬

‫‪≤∏∑¨∏±π‬‬ ‫‪¥μ∞¨≥≥±‬‬ ‫≤∂∑¨∞∂‬ ‫≥∏‪¥∑¨±‬‬ ‫∏≤‪±±π¨¥‬‬ ‫∑≥‪∏¨∑∞π¨¥‬‬ ‫∞‪≥¨π∏±¨μπ‬‬ ‫∞∞≤¨‪±∑¥‬‬ ‫∞∑‪±μ∏¨±‬‬ ‫‪±π∑¨≤∑¥‬‬ ‫≤∑∏¨‪≤¨∞∑±‬‬ ‫≥∑≤¨‪≤∑μ‬‬ ‫∑∏‪≥≥¨μ∂±¨π‬‬ ‫•‪¥∑Æμ±‬‬

‫הערה∫ הנתונים מייצגים כ≠•‪ πμ‬מהתלמידים בחטיבה העליונה והם מסתמכים על נתונים מאתרי משרד החינוך ©מית«ר ובמבט רחב® ועל‬ ‫נתונים שהתקבלו ממשרד החינוך‪ Æ‬נעשתה הצלבה בין הנתונים על חלוקת התלמידים לפי בנים ובנות במגמות ©שהתקבלו ממשרד החינוך®‬ ‫לבין הנתונים על התקציבים שמקבלים בתי הספר הערביים העל≠יסודיים ©שהתקבלו מאתר מית«ר®‪ Æ‬קיימת סטייה מזערית בנתונים על‬ ‫מספר התלמידים בשני בסיסי הנתונים¨ שלא משפיעה מהותית על חישוב ממוצע התקציב לתלמיד בכל מגמה‪Æ‬‬

‫תקציב משרד החינוך והשתתפות נשים ערביות בשוק העבודה בישראל‬

‫ניתוח מגמות ההתמחות בבתי הספר הערביים העל≠יסודיים מראה כי הממוצע הכללי‬ ‫של התקציב לתלמיד הוא ‪ ±¨±∞μ‬ש“ח¨ כי •‪ ¥±‬מסך כל התלמידים הערבים לומדים‬ ‫בנתיב הטכנולוגי וכי •‪ μπ‬מהם לומדים בנתיב העיוני‪ Æ‬ממוצע התקציב לתלמיד‬ ‫בנתיב החינוך הטכנולוגי הוא ‪ ±¨≤μ±‬ש“ח¨ לעומת ‪ ±¨∞∞±‬ש“ח בנתיב החינוך העיוני‪Æ‬‬ ‫התוצאות משתנות כאשר בודקים את התפלגות התלמידים בכל נתיב חינוך ©עיוני‬ ‫וטכנולוגי® לפי מגדר‪ Æ‬בבדיקה כזאת נמצא¨ כי •∑≥ מהתלמידות הערביות מתמחות‬ ‫במגמות טכנולוגיות¨ בעוד •≥∂ מהן מתמחות במגמות עיוניות‪ Æ‬לעומת זאת¨ •∑‪¥‬‬ ‫מהתלמידים הערבים מתמחים במגמות טכנולוגיות ו≠•≥‪ μ‬מתמחים במגמות עיוניות‪Æ‬‬ ‫תלמידות ערביות מהוות כ≠•∏‪ μ‬מסך התלמידים בנתיב העיוני ו≠•∑‪ ¥‬מתלמידי הנתיב‬ ‫הטכנולוגי‪ Æ‬לחלוקה זו יש חשיבות תקציבית¨ מפי שהתקציב הממוצע לתלמיד בחינוך‬ ‫הטכנולוגי גבוה יותר מהתקציב בחינוך העיוני‪ Æ‬לפיכך¨ התלמידות הערביות מקבלות‬ ‫פחות תקציבים מהתלמידים הערבים‪Æ‬‬ ‫יתרה מזו¨ בדיקה של חלוקת התלמידים לפי מגמות מראה שמרבית התלמידות הערביות‬ ‫בנתיב העיוני¨ שממילא מקבלות תקצוב נמוך יותר מתלמידות המגמה הטכנולוגית¨‬ ‫לומדות במגמות בעלות התקציב הנמוך ביותר בין המגמות העיוניות ©צירוף מגמות‬ ‫עיוני ≤∑‪ π‬ש“ח‪ ª‬צירוף מגמות עיוני≠מדעי ‪ πμ¥‬ש“ח®‪ Æ‬בשתי מגמות אלה יחד לומדות‬ ‫כ≠•∏‪ ¥‬מסך כל התלמידות הערביות‪Æ‬‬ ‫מספר התלמידות הגבוה ביותר הוא במגמות ”צירוף מקצועות עיוני“ ו“צירוף מקצועות‬ ‫עיוני≠מדעי“¨ הנחשבות מגמות מסורתיות למרות ההבדלים ביניהן‪ Æ‬לעומת זאת¨ חלק‬ ‫קטן מהתלמידות בוחרות להתמחות במגמות טכנולוגיות או במדעים מתקדמים ‬ ‫תחומים המתוקצבים בסכומים גבוהים מהנתיב העיוני כגון טכנולוגיה מוכללת ©‪±∂¥‬‬ ‫תלמידות®‪ ª‬מכטרוניקה ©‪ ª®≤μ±‬מערכות ביוטכנולוגיה ©≤∞∞¨‪ ª®±‬מערכות פיקוד והספק‬ ‫ובקרה ©∑‪ ª®μ±‬מערכות תקשורת ©‪ ª®±¨∂∂¥‬תכנון ותכנות מערכות ©‪ Æ®≤¨π≤¥‬אף שיש‬ ‫ייצוג של תלמידות במגמות הללו¨ נמוך ככל שיהיה¨ אחוז התלמידות הערביות הפונות‬ ‫להמשך לימודים אקדמיים בתחומי המדעים המתקדמים והטכנולוגיה נמוך ביותר ואף‬ ‫מזערי¨ כפי שהראינו קודם ©ראו טבלה ‪ ¨®π‬רוב הסטודנטיות הערביות מתמקדות במדעי‬ ‫החברה ובמדעי הרוח‪Æ‬‬ ‫אשר למערכת החינוך היהודית¨ בניתוח נבדקה חלוקת התלמידים לפי מגדר בכל‬ ‫בתי הספר המתוקצבים על ידי משרד החינוך לפי מגמות התמחות‪ Æ‬הנתונים על‬ ‫התקציבים שמקבלים בתי הספר היהודיים העל≠יסודיים וחלוקתם לפי מגמות ולפי‬ ‫] ‪[ 61‬‬

‫תקציב משרד החינוך והשתתפות נשים ערביות בשוק העבודה בישראל‬

‫מגדר¨ מתבססים על בדיקת המדגם השרירותי המכיל את תקציביהם של ‪ ±μ‬בתי ספר‬ ‫מכל מחוזות הלימוד בישראל‪ Æ‬הממצאים מראים כי מגוון המגמות ואפשרויות הבחירה‬ ‫הניתנות לתלמידים במערכת החינוך היהודי גבוה באופן משמעותי בהשוואה למערכת‬ ‫החינוך הערבי‪Æ‬‬ ‫על פי הממצאים המוצגים בטבלה ∞‪ ∂∂• ¨±‬מהתלמידים בבתי הספר העל≠יסודיים‬ ‫בחינוך היהודי לומדים במגמות עיוניות¨ ואילו •≤≥ מהם לומדים במגמות טכנולוגיות‪Æ‬‬ ‫החלוקה כמעט דומה אם בודקים את התפלגות התלמידים לנתיבים לפי מגדר‪ Æ‬בנוגע‬ ‫לתקציב הממוצע לתלמיד לפי מגמות¨ במדגם נמצא כי לרוב¨ התקציב לתלמידות‬ ‫בחינוך היהודי גבוה יותר מאשר תקצוב החינוך הערבי ©טבלה ‪Æ®±±‬‬ ‫טבלה ∞‪ ∫±‬חלוקת התלמידים לפי מגמות ומגדר בחינוך היהודי‬ ‫נתיב‬ ‫שם מגמה‬ ‫≠‬ ‫לא מוגדר‬ ‫טכנולוגי‬ ‫מערכות סיב“ם תיב“ם‬ ‫טכנולוגי‬ ‫תחזוקת מערכות מכניות‬ ‫טכנולוגי‬ ‫מערכות מכונאות רכב‬ ‫טכנולוגי‬ ‫מערכות ממוחשבות ברכב‬ ‫טכנולוגי‬ ‫הנדסת מכונות בניית מכונות‬ ‫טכנולוגי‬ ‫הנדסת מכונות מכטרוניקה‬ ‫טכנולוגי‬ ‫הנדסת מכונות מערכות תעופה‬ ‫טכנולוגי‬ ‫הנדסת מכונות מכונאות ימית‬ ‫טכנולוגי‬ ‫הנדסת מכונות מכונאות רכב‬ ‫טכנולוגי‬ ‫הנדסת מכונות אלקטרוניקה וחשמל ברכב‬ ‫טכנולוגי‬ ‫מערכות מחשוב ובקרה‬ ‫טכנולוגי‬ ‫מערכות מחשבים‬ ‫טכנולוגי‬ ‫מערכות תקשורת‬ ‫הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים מע‘ אלקטרוניות טכנולוגי‬ ‫הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים מע‘ מחשוב ובקרה טכנולוגי‬ ‫טכנולוגי‬ ‫אדריכלות‬ ‫טכנולוגי‬ ‫תכנון הנדסי של מבנים‬ ‫טכנולוגי‬ ‫הנדסת בנייה ואדריכלות בנייה‬ ‫טכנולוגי‬ ‫הנדסת בנייה ואדריכלות אדריכלות‬ ‫טכנולוגי‬ ‫תכנון ותכנות מערכות‬ ‫טכנולוגי‬ ‫הנדסת תוכנה‬ ‫טכנולוגי‬ ‫מערכות ביוטכנולוגיה‬ ‫טכנולוגי‬ ‫הנדסת ביוטכנולוגיה‬ ‫טכנולוגי‬ ‫ניהול משאבי אנוש‬ ‫טכנולוגי‬ ‫חשבונאות‬ ‫טכנולוגי‬ ‫ניהול עסקי מינהל משפטי‬ ‫טכנולוגי‬ ‫ניהול עסקי מינהל רפואי‬ ‫טכנולוגי‬ ‫ניהול עסקי חשבונאות וחשבות שכר‬ ‫טכנולוגי‬ ‫ניהול הייצור‬ ‫] ‪[ 62‬‬

‫בנים‬ ‫≤∂∂¨‪±‬‬ ‫∑∂∑¨‪±‬‬ ‫∏∏‬ ‫∏∑∑‬ ‫‪≥¥¥‬‬ ‫‪±μμ‬‬ ‫∞‪≤±‬‬ ‫≥‪±±‬‬ ‫≥≤‬ ‫‪±πμ‬‬ ‫∏‪¥‬‬ ‫∂∑‪±¨±‬‬ ‫≥∏≤‬ ‫∞‪¥¨πμ‬‬ ‫∂∏‪±¨¥‬‬ ‫‪±≤±‬‬ ‫≥‪≤π‬‬ ‫‪±±π‬‬ ‫∞‪±‬‬ ‫∂≤‬ ‫∞∂∑¨∑‬ ‫‪≥¥π‬‬ ‫‪±¨∏≤±‬‬ ‫‪μ‬‬ ‫‪¥¨∞≥π‬‬ ‫≥‪±¨¥π‬‬ ‫∞‬ ‫≥‬ ‫∞‬ ‫‪∂≤π‬‬

‫בנות‬ ‫≥‪≤¨≤±‬‬ ‫∂‪≥¥‬‬ ‫≥‬ ‫≥‪¥‬‬ ‫‪±‬‬ ‫≤‪±‬‬ ‫‪±μ‬‬ ‫‪≤π‬‬ ‫‪±‬‬ ‫∞‬ ‫∞‬ ‫≤≥‪±‬‬ ‫‪μπ‬‬ ‫‪±¨±∑¥‬‬ ‫∂‪≤±‬‬ ‫‪¥‬‬ ‫∑‪π±‬‬ ‫∏‪±±‬‬ ‫‪±π‬‬ ‫‪πμ‬‬ ‫∂‪≥¨μπ‬‬ ‫‪≥±‬‬ ‫‪≤¨∑∂π‬‬ ‫‪¥‬‬ ‫‪∂¨∞∂¥‬‬ ‫∏∏≥¨∂‬ ‫∑∑‬ ‫≥‪π‬‬ ‫≥‪μ‬‬ ‫‪μ∂¥‬‬

‫סה“כ‬ ‫‪≥¨∏∑μ‬‬ ‫≥‪≤¨±±‬‬ ‫‪π±‬‬ ‫‪∏≤±‬‬ ‫‪≥¥μ‬‬ ‫∑∂‪±‬‬ ‫‪≤≤μ‬‬ ‫≤‪±¥‬‬ ‫‪≤¥‬‬ ‫‪±πμ‬‬ ‫∏‪¥‬‬ ‫∏∞≥¨‪±‬‬ ‫≤‪≥¥‬‬ ‫‪∂¨±≤¥‬‬ ‫≤∞∑¨‪±‬‬ ‫‪±≤μ‬‬ ‫∞‪±¨≤±‬‬ ‫∑≥≤‬ ‫‪≤π‬‬ ‫‪±≤±‬‬ ‫∂‪±±¨≥μ‬‬ ‫∞∏≥‬ ‫∞‪¥¨μπ‬‬ ‫‪π‬‬ ‫≥∞‪±∞¨±‬‬ ‫‪∑¨∏∏±‬‬ ‫∑∑‬ ‫∂‪π‬‬ ‫≥‪μ‬‬ ‫≥‪±¨±π‬‬

‫נתיב‬ ‫שם מגמה‬ ‫טכנולוגי‬ ‫ניהול השיווק‬ ‫טכנולוגי‬ ‫ימאות ספינות וחובלות‬ ‫טכנולוגי‬ ‫הנדסת תעשייה וניהול מערכות תפעול‬ ‫טכנולוגי‬ ‫הנדסת תעשייה וניהול לוגיסטיקה ושיווק‬ ‫טכנולוגי‬ ‫ניהול תיירותי‬ ‫טכנולוגי‬ ‫ניהול מלונאי‬ ‫טכנולוגי‬ ‫עיצוב‬ ‫טכנולוגי‬ ‫אופנה ותלבושות‬ ‫טכנולוגי‬ ‫עיצוב שיער קוסמטיקה‬ ‫טכנולוגי‬ ‫מערכות טלוויזיה וקולנוע‬ ‫טכנולוגי‬ ‫מערכות צילום‬ ‫טכנולוגי‬ ‫מערכות טלוויזיה וקולנוע‬ ‫טכנולוגי‬ ‫סיעוד‬ ‫טכנולוגי‬ ‫מערכות רפואיות‬ ‫עיוני‬ ‫חינוך לגיל הרך‬ ‫עיוני‬ ‫הוראה והדרכה‬ ‫טכנולוגי‬ ‫מערכות ימיות‬ ‫טכנולוגי‬ ‫טכנולוגיה מוכללת‬ ‫טכנולוגי‬ ‫תקשורת אלקטרונית‬ ‫פרסום ויחסי ציבור‬ ‫טכנולוגי‬ ‫טכנולוגי‬ ‫מערכות תעופה‬ ‫טכנולוגי‬ ‫מכטרוניקה‬ ‫טכנולוגי‬ ‫טרמודינמיקה טכנית ימית‬ ‫טכנולוגי‬ ‫מערכות הספק פיקוד ובקרה‬ ‫טכנולוגי‬ ‫מערכות בקרה אקלים‬ ‫הנדסת חשמל בקרה ואנרגיה מע‘ הספק פיק‘ בק‘ טכנולוגי‬ ‫טכנולוגי‬ ‫אמנויות הבישול והאפייה המלונאית‬ ‫טכנולוגי‬ ‫תקשוב‬ ‫עיוני‬ ‫צירוף מקצועות עיוני≠מדעי‬ ‫עיוני‬ ‫צירוף מקצועות‬ ‫עיוני‬ ‫חינוך גופני‬ ‫עיוני‬ ‫חינוך סביבתי‬ ‫עיוני‬ ‫מדעים ואומנות‬ ‫עיוני‬ ‫מוסיקה‬ ‫עיוני‬ ‫מחול‬ ‫עיוני‬ ‫חקלאית מדעית‬ ‫עיוני‬ ‫חקלאית אזורית‬ ‫עיוני‬ ‫חקלאות מוכללת‬ ‫סכום כולל‬

‫סה“כ‬ ‫בנות‬ ‫בנים‬ ‫∏‪≤¨≥¥‬‬ ‫∞∑‪±¨±‬‬ ‫∏∑‪±¨±‬‬ ‫∑‪±‬‬ ‫≤‬ ‫‪±μ‬‬ ‫∏‪±μ‬‬ ‫‪μπ‬‬ ‫‪ππ‬‬ ‫‪π‬‬ ‫‪¥‬‬ ‫‪μ‬‬ ‫‪¥μ¥‬‬ ‫≤‪≤μ‬‬ ‫≤∞≤‬ ‫‪±∑μ‬‬ ‫‪πμ‬‬ ‫∞∏‬ ‫∏∂∑¨≤‪±‬‬ ‫≥‪∏¨∏π‬‬ ‫‪≥¨∏∑μ‬‬ ‫‪±¨π≤±‬‬ ‫∑∂∏¨‪±‬‬ ‫‪μ¥‬‬ ‫∞≤‪±¨±‬‬ ‫‪∑πμ‬‬ ‫‪≥≤μ‬‬ ‫‪∏∂¥‬‬ ‫∞‪¥μ‬‬ ‫‪¥±¥‬‬ ‫‪∏∂μ‬‬ ‫‪≥≤±‬‬ ‫‪μ¥¥‬‬ ‫‪∑¥‬‬ ‫∂‪¥‬‬ ‫∏≤‬ ‫‪≥μ‬‬ ‫∏≤‬ ‫∑‬ ‫‪±¨∞∑¥‬‬ ‫‪μ∏μ‬‬ ‫‪¥∏π‬‬ ‫∂≥∂‬ ‫‪μ¥±‬‬ ‫‪πμ‬‬ ‫‪μ‬‬ ‫‪μ‬‬ ‫∞‬ ‫∑≥≤‬ ‫∑‪π‬‬ ‫∞‪±¥‬‬ ‫∏∂‪±¨μ‬‬ ‫‪∂¥π‬‬ ‫‪π±π‬‬ ‫‪μ¨∂∞¥‬‬ ‫‪≥¨¥∏μ‬‬ ‫‪≤¨±±π‬‬ ‫‪μπ±‬‬ ‫‪≥∏μ‬‬ ‫∂∞≤‬ ‫‪∑∏π‬‬ ‫∑≥≤‬ ‫≤‪μμ‬‬ ‫≤‪≤¨±¥‬‬ ‫‪≥π¥‬‬ ‫∏‪±¨∑¥‬‬ ‫‪±≤π‬‬ ‫‪≤μ‬‬ ‫‪±∞¥‬‬ ‫∑≥∂¨‪¥‬‬ ‫∂∑‪μ‬‬ ‫‪¥¨∞∂±‬‬ ‫‪±¥‬‬ ‫∞‬ ‫‪±¥‬‬ ‫∑∂‪μ‬‬ ‫≥≥‬ ‫‪μ≥¥‬‬ ‫‪μ≤π‬‬ ‫‪±π¥‬‬ ‫‪≥≥μ‬‬ ‫∏‪±¨∑π‬‬ ‫∞∑‪±‬‬ ‫∏≤∂¨‪±‬‬ ‫≤‪≥∞¨∑π‬‬ ‫‪±∂¨∑±μ‬‬ ‫∑∑∞¨‪±¥‬‬ ‫∞‪±≥≤¨¥π‬‬ ‫‪∂≥¨∑±μ‬‬ ‫‪∂∏¨∑∑μ‬‬ ‫‪≤¨∑μ±‬‬ ‫∂‪±¨∞¥‬‬ ‫‪±¨∑∞μ‬‬ ‫∞‪≤¨≥π‬‬ ‫∏∂‪π‬‬ ‫≤≤‪±¨¥‬‬ ‫∞‪∑±‬‬ ‫∞≥‪¥‬‬ ‫∞∏≤‬ ‫≤∏∞¨≥‬ ‫∏∂‪±¨¥‬‬ ‫‪±¨∂±¥‬‬ ‫‪±¨≤±¥‬‬ ‫∞∏‪±¨±‬‬ ‫‪≥¥‬‬ ‫≥‪≤¨±¥‬‬ ‫≥‪±¨∞±‬‬ ‫∞≥‪±¨±‬‬ ‫∞∑‪≥¨π‬‬ ‫∂≤≥¨≤‬ ‫‪±¨∂¥¥‬‬ ‫‪∏¨∂π¥‬‬ ‫‪¥¨±∏¥‬‬ ‫∞‪¥¨μ±‬‬ ‫∑∞‪≤∏¥¨≥¥∂ ±≥π¨¥≥π ±¥¥¨π‬‬ ‫•∂‪¥πÆ∞¥• μ∞Æπ‬‬

‫בנתונים המוצגים בטבלה ‪© ±±‬נתוני המדגם® נמצא¨ כי הממוצע הכללי של התקציב‬ ‫לתלמיד לפי מגמה הוא ∏≤≥¨‪ ±‬ש“ח¨ לעומת ‪ ±¨±∞μ‬ש“ח בחינוך הערבי‪ Æ‬ממוצע התקציב‬ ‫לתלמיד בנתיב הטכנולוגי הוא ‪ ±¨¥μπ‬ש“ח¨ לעומת ‪ ±¨≤μ±‬ש“חבחינוך הערבי¨ קרי¨ גבוה‬ ‫] ‪[ 63‬‬

‫תקציב משרד החינוך והשתתפות נשים ערביות בשוק העבודה בישראל‬

‫ב≠•∂‪ ±‬לתלמיד‪ Æ‬ממוצע התקציב לתלמיד בנתיב העיוני בחינוך היהודי הוא ∑‪±¨≤μ‬‬ ‫ש“ח¨ לעומת ‪ ±¨∞∞±‬ש“ח בחינוך הערבי¨ קרי¨ גבוה ב≠•‪ ≤μ‬לתלמיד‪ Æ‬מבדיקה מדגמית‬ ‫של ההבדלים עולה¨ כי בנתיבי ההתמחות שבהם מספר התלמידות ©הן הערביות והן‬ ‫היהודיות® הוא הגבוה ביותר¨ יש הבדל ניכר בין תקציב הנתיב במערכת החינוך הערבית‬ ‫לבין המדגם השרירותי של בתי הספר היהודיים‪ Æ‬כך¨ במגמה צירוף מקצועות עיוני‬ ‫תקציב בתי הספר היהודיים הוא ≥≥‪ ±¨¥‬ש“ח לתלמיד¨ לעומת ≤∑‪ π‬ש“ח בחינוך הערבי‬ ‫©גבוה ב≠•∑‪ ª®¥‬במגמה צירוף מקצועות≠מדעי ההבדל הוא •‪ ±¨∞∏μ© ±¥‬לעומת ‪Æ®πμ¥‬‬ ‫תמונה דומה אפשר לראות כמעט בכל הנתיבים‪Æ‬‬ ‫טבלה ‪ ∫±±‬מספר התלמידים והתלמידות לפי מגמות והתקציב לכל מגמה ©מדגם של‬ ‫‪ ±μ‬בתי ספר יהודיים®‬ ‫שם מגמה‬

‫נתיב‬

‫אדריכלות‬ ‫אופנה ותלבושות‬ ‫הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים‬ ‫ מע‘ אלקטרוניות‬ ‫הנדסת בנייה ואדריכלות ‬ ‫אדריכלות‬ ‫הנדסת מכונות מכונאות רכב‬ ‫הנדסת מכונות מכטרוניקה‬ ‫הנדסת תוכנה‬ ‫הנדסת תעשייה וניהול ‬ ‫לוגיסטיקה ושיווק‬ ‫חינוך גופני‬ ‫חינוך סביבתי‬ ‫חקלאות מוכללת‬ ‫חקלאית אזורית‬ ‫חקלאית מדעית‬ ‫חשבונאות‬ ‫טכנולוגיה מוכללת‬ ‫מדעים ואומנות‬ ‫מוסיקה‬ ‫מחול‬ ‫מכטרוניקה‬ ‫מערכות ביוטכנולוגיה‬

‫מספר‬ ‫תלמידים‬

‫בנים‬

‫בנות‬

‫סכום‬ ‫מחושב‬

‫סכום‬ ‫ממוצע‬

‫טכנולוגי‬ ‫טכנולוגי‬

‫‪π±‬‬ ‫‪≥μ‬‬

‫‪≤¥‬‬ ‫∏‬

‫∑∂‬ ‫∑≤‬

‫‪±±μ¨∑≥¥‬‬ ‫≥∑≥¨‪∂π‬‬

‫≤∑≤¨‪±‬‬ ‫≤∏‪±¨π‬‬

‫טכנולוגי‬

‫‪μπ‬‬

‫∏‪¥‬‬

‫‪±±‬‬

‫‪±±∂¨≥±μ‬‬

‫‪±¨π∑±‬‬

‫טכנולוגי‬

‫∞≥‬

‫‪±±‬‬

‫‪±π‬‬

‫≤‪μ∏¨∏¥‬‬

‫‪±¨π∂±‬‬

‫טכנולוגי‬ ‫טכנולוגי‬ ‫טכנולוגי‬

‫∞∂‬ ‫‪≤¥‬‬ ‫‪±μ‬‬

‫∞∂‬ ‫≤≤‬ ‫‪±μ‬‬

‫∞‬ ‫≤‬ ‫∞‬

‫‪±±μ¨μ∞π‬‬ ‫≥∞≤¨∂‪¥‬‬ ‫‪≤π¨∑∂π‬‬

‫‪±¨π≤μ‬‬ ‫‪±¨π≤μ‬‬ ‫‪±¨π∏μ‬‬

‫טכנולוגי‬

‫‪π‬‬

‫‪μ‬‬

‫‪¥‬‬

‫‪±∑¨∏∂±‬‬

‫‪±¨π∏μ‬‬

‫עיוני‬ ‫עיוני‬ ‫עיוני‬ ‫עיוני‬ ‫עיוני‬ ‫טכנולוגי‬ ‫טכנולוגי‬ ‫עיוני‬ ‫עיוני‬ ‫עיוני‬ ‫טכנולוגי‬ ‫טכנולוגי‬

‫∏‪≤μ‬‬ ‫∂∏‬ ‫‪≥±μ‬‬ ‫∑‪≤±‬‬ ‫‪μπ‬‬ ‫‪≤≤¥‬‬ ‫∞∏‬ ‫‪μ¥‬‬ ‫‪±∂¥‬‬ ‫≤≥‪±‬‬ ‫∞∑≥‬ ‫≥≥≥‬

‫‪±μ¥‬‬ ‫≤‪¥‬‬ ‫‪±≤±‬‬ ‫‪∑μ‬‬ ‫‪¥μ‬‬ ‫‪±≥¥‬‬ ‫‪∂¥‬‬ ‫∏‪±‬‬ ‫‪±∞±‬‬ ‫∞‬ ‫∑≥≤‬ ‫∞‪±μ‬‬

‫‪±∞¥‬‬ ‫≤≥‬ ‫∂∏‪±‬‬ ‫≤‪±¥‬‬ ‫‪±¥‬‬ ‫≤∞‪±‬‬ ‫≥‪±‬‬ ‫∂≥‬ ‫‪μ±‬‬ ‫∏≤‪±‬‬ ‫∞∂‬ ‫‪±ππ‬‬

‫∏≥‪≤π≤¨¥‬‬ ‫∞‪πμ¨∏μ‬‬ ‫‪¥∞π¨±∏μ‬‬ ‫‪≤≥∏¨∂∑¥‬‬ ‫‪∂π¨¥∞π‬‬ ‫≥∂‪≤∑∏¨¥‬‬ ‫≤‪±∞≤¨πμ‬‬ ‫∑∏‪∂∞¨μ‬‬ ‫‪±∏π¨∞∑±‬‬ ‫‪±¥≥¨μ∏±‬‬ ‫∞‪μ≤∑¨∞π‬‬ ‫‪¥¥≤¨≤≤¥‬‬

‫≥≥‪±¨±‬‬ ‫‪±¨±±μ‬‬ ‫‪±¨≤ππ‬‬ ‫∞∞‪±¨±‬‬ ‫∂∑‪±¨±‬‬ ‫≥‪±¨≤¥‬‬ ‫∑∏≤¨‪±‬‬ ‫≤≤‪±¨±‬‬ ‫≥‪±¨±μ‬‬ ‫∏∏∞¨‪±‬‬ ‫‪±¨¥≤μ‬‬ ‫∏≤≥¨‪±‬‬

‫] ‪[ 64‬‬

‫שם מגמה‬

‫נתיב‬

‫מערכות הספק פיקוד ובקרה‬ ‫מערכות טלוויזיה וקולנוע‬ ‫מערכות טלוויזיה וקולנוע‬ ‫מערכות מחשבים‬ ‫מערכות מחשוב ובקרה‬ ‫מערכות מכונאות רכב‬ ‫מערכות סיב“ם תיב“ם‬ ‫מערכות צילום‬ ‫מערכות רפואיות‬ ‫מערכות תקשורת‬ ‫ניהול השיווק‬ ‫ניהול משאבי אנוש‬ ‫ניהול עסקי חשבונאות‬ ‫וחשבות שכר‬ ‫ניהול תיירותי‬ ‫עיצוב‬ ‫צירוף מקצועות‬ ‫צירוף מקצועות עיוני≠מדעי‬ ‫תכנון ותכנות מערכות‬ ‫תקשורת אלקטרונית‬ ‫לא מוגדר‬ ‫סכום כולל‬

‫מספר‬ ‫תלמידים‬

‫בנים‬

‫בנות‬

‫סכום‬ ‫מחושב‬

‫סכום‬ ‫ממוצע‬

‫טכנולוגי‬ ‫טכנולוגי‬ ‫טכנולוגי‬ ‫טכנולוגי‬ ‫טכנולוגי‬ ‫טכנולוגי‬ ‫טכנולוגי‬ ‫טכנולוגי‬ ‫טכנולוגי‬ ‫טכנולוגי‬ ‫טכנולוגי‬ ‫טכנולוגי‬

‫‪±¥μ‬‬ ‫∂‪¥‬‬ ‫≤≥‬ ‫∑‪±‬‬ ‫≤≤‪±‬‬ ‫∑≥‪±‬‬ ‫≤∞‪±‬‬ ‫∞‪¥‬‬ ‫‪∏±‬‬ ‫∏‪±π‬‬ ‫‪∏±‬‬ ‫≥∑‪±‬‬

‫∞≤‪±‬‬ ‫‪±μ‬‬ ‫≤‪±‬‬ ‫≥‪±‬‬ ‫∂‪π‬‬ ‫∂≥‪±‬‬ ‫‪∂μ‬‬ ‫∞‪±‬‬ ‫≤≥‬ ‫∂∑‪±‬‬ ‫∑≤‬ ‫∞‪±±‬‬

‫‪≤μ‬‬ ‫∑≤‬ ‫∞≤‬ ‫‪¥‬‬ ‫‪¥‬‬ ‫‪±‬‬ ‫∂≥‬ ‫‪±μ‬‬ ‫‪μ±‬‬ ‫≤≤‬ ‫‪μ¥‬‬ ‫≥∏‬

‫∑‪≤μ∞¨∑¥‬‬ ‫‪∂±¨μ∞π‬‬ ‫∏‪∂≤¨∞¥‬‬ ‫‪≤≤¨¥≥¥‬‬ ‫‪±μ∏¨∞∏π‬‬ ‫‪≤¥∑¨±≥¥‬‬ ‫≤∑∂¨‪≤∞±‬‬ ‫∞∞‪μ∞¨μ‬‬ ‫‪±∞∞¨∏≥¥‬‬ ‫∞∏‪≤∑∂¨μ‬‬ ‫≥∏‪±∞¥¨±‬‬ ‫‪≥±¥¨μπ±‬‬

‫‪±¨∑≤π‬‬ ‫∑≥≥¨‪±‬‬ ‫‪±¨π≥π‬‬ ‫∞≤≥¨‪±‬‬ ‫∂‪±¨≤π‬‬ ‫‪±¨∏∞¥‬‬ ‫∑∑‪±¨π‬‬ ‫≥∂≤¨‪±‬‬ ‫‪±¨≤¥μ‬‬ ‫∑‪±¨≥π‬‬ ‫∂∏≤¨‪±‬‬ ‫∏‪±¨∏±‬‬

‫טכנולוגי‬

‫∏‪±‬‬

‫∞‬

‫∏‪±‬‬

‫‪≥μ¨≥∞μ‬‬

‫‪±¨π∂±‬‬

‫טכנולוגי‬ ‫טכנולוגי‬ ‫עיוני‬ ‫עיוני‬ ‫טכנולוגי‬ ‫טכנולוגי‬ ‫≠‬

‫‪≤±‬‬ ‫∞‪¥μ‬‬ ‫∞‪≥¨≥π‬‬ ‫∑∏∑¨≤‬ ‫≤‪∂μ‬‬ ‫≥∑≥‬ ‫≤‬ ‫∞∏‪±±¨¥‬‬

‫≥‪±‬‬ ‫∏‪±±‬‬ ‫∂∏≥¨‪±‬‬ ‫∞‪±¨≥±‬‬ ‫≤∂‪¥‬‬ ‫∂≤‪±‬‬ ‫∞‬

‫∏‬ ‫≤≥≥‬ ‫≤‪±¨∏¥‬‬ ‫‪±¨≥π¥‬‬ ‫‪±∏μ‬‬ ‫∂‪≤¥‬‬ ‫∞‬

‫≥∑‪¥≤¨¥‬‬ ‫∞≤∂¨≤‪∂¥‬‬ ‫‪¥¨∏μπ¨±∂π‬‬ ‫≤‪≥¨∞≤¥¨π¥‬‬ ‫‪∏μπ¨∂∏μ‬‬ ‫≤‪μ±≥¨¥±‬‬ ‫≤∂‪±¨π‬‬

‫≥≤∞¨≤‬ ‫∏≤‪±¨¥‬‬ ‫≥≥‪±¨¥‬‬ ‫‪±¨∞∏μ‬‬ ‫‪±¨≥±π‬‬ ‫∂∑≥¨‪±‬‬ ‫‪π∏±‬‬ ‫∏≤≥¨‪±‬‬

‫ההבדלים בין שתי מערכות החינוך¨ בין תלמידות ערביות ליהודיות ובין תלמידות‬ ‫ערביות לממוצע הארצי משמעותיים וחשובים¨ אבל הם אינם הסוגיה היחידה שאנו‬ ‫מבקשים לעסוק בה‪ Æ‬בנוסף יש עוד שאלות שנייר מדיניות זה מעלה‪ Æ‬לדוגמה האם משרד‬ ‫החינוך נוקט מדיניות שתכליתה שינוי מצבן הכלכלי של נשים ערביות‪ ø‬מהו חלקן של‬ ‫תלמידות ערביות בתקציב המשרד ומהם הסכומים הדרושים כדי ליישם מדיניות חינוך‬ ‫שמיועדת להביא לשינוי במעמדן הכלכלי של נשים ערביות‪ ø‬במצב הקיים העדר‬ ‫נתונים על ההקצאה הכוללת של משרד החינוך לחינוך הערבי בתוך הוראות תקציב‬ ‫המשרד וההישגים הנמוכים של החינוך הערבי אפשר לומר שהתשובה לשאלה אם‬ ‫משרד החינוך נוקט מדיניות שתכליתה שינוי מצבן הכלכלי של נשים ערביות בישראל‬ ‫היא שלילית‪ Æ‬מערכת החינוך אינה משמשת כלי לשיפור מעמדן הכלכלי של נשים‬

‫] ‪[ 65‬‬

‫תקציב משרד החינוך והשתתפות נשים ערביות בשוק העבודה בישראל‬

‫ערביות‪Æ‬‬ ‫מדד נוסף להשוואת טיב החינוך הטכנולוגי הערבי לחינוך בתחום זה במגזר העברי הם‬ ‫אחוזי ההצלחה בבגרות והעמידה בתנאי הסף של האוניברסיטאות‪ Æ‬במחקרן של ציפי‬ ‫בוכניק ובלה זלמנוביץ הושוו מדדים הללו לשנת ≥∞∞≤‪ Æ≤∞∞¥Ø‬החוקרות מצאו הבדלים‬ ‫ניכרים בין רמת ההצלחה של התלמידים בחינוך הערבי להצלחה של תלמידי החינוך‬ ‫העברי ©טבלה ≤‪Æ®±‬‬ ‫טבלה ≤‪ ∫±‬נבחנים בחינוך הטכנולוגי¨ זכאים ועומדים בדרישות הסף של‬ ‫האוניברסיטאות לפי מערכת חינוך ≥∞∞≤‪≤∞∞¥Ø‬‬ ‫עומדים בתנאי הסף של‬ ‫זכאות לתעודת בגרות‬ ‫נבחנים‬ ‫האוניברסיטאות‬ ‫שיעור‬ ‫שיעור שיעור‬ ‫שיעור‬ ‫שיעור הנבחנים שיעורי‬ ‫סך הכל‬ ‫מבין‬ ‫מבין‬ ‫מבין‬ ‫מבין תלמידי י“ב הזכאים מבין הזכאים‬ ‫תשס“ד‬ ‫מבין תלמידי תלמידי הזכאים הנבחנים‬ ‫הנבחנים‬ ‫י“ב‬ ‫כיתות י“ב‬ ‫‪μ∂Æπ‬‬ ‫∞‪∏≥Æ‬‬ ‫∂‪¥∂Æ‬‬ ‫≤‪μ∂Æ‬‬ ‫∂‪∂∏Æ‬‬ ‫חינוך עברי ‪∏±Æπ‬‬ ‫≤‪¥∂Æ‬‬ ‫‪∑∑Æ¥‬‬ ‫∑‪≥¥Æ‬‬ ‫‪¥¥Æπ‬‬ ‫∑‪μπÆ‬‬ ‫≤‪∑μÆ‬‬ ‫טכנולוגי‬ ‫‪≥≥Æμ‬‬ ‫∞‪∂≤Æ‬‬ ‫∑‪≤πÆ‬‬ ‫‪¥∑Æπ‬‬ ‫‪μ¥Æ±‬‬ ‫חינוך ערבי ∂‪∏∏Æ‬‬ ‫‪≥≥Æ¥‬‬ ‫≤‪∂∏Æ‬‬ ‫‪≤∑Ʊ‬‬ ‫∑‪≥πÆ‬‬ ‫‪¥∏Æπ‬‬ ‫≤‪∏±Æ‬‬ ‫טכנולוגי‬ ‫מקור∫ ציפי בוכניק ובלה זלמנוביץ¨ ”כוח אדם מדעי וטכנולוגי בישראל∫ נושאים נבחרים“ חלק ב‘¨ מוסד‬ ‫נאמן¨ הטכניון¨ ‪Æ≤∞∞π‬‬

‫הנתונים מלמדים¨ ששיעור הזכאים לתעודת בגרות מבין הנבחנים בחינוך הטכנולוגי‬ ‫ושיעור העומדים בתנאי הסף של האוניברסיטאות נמוך יותר בחינוך הערבי מאשר‬ ‫בחינוך העברי ©•‪ ¥∏Æπ‬לעומת •∑‪ μπÆ‬ו≠•≤‪ ∂∏Æ‬לעומת •‪ ∑∑Æ¥‬בהתאמה®‪ Æ‬לפי נתוני‬ ‫הלמ«ס לשנת ∞‪ ¨≤∞±‬אחוז הזכאים לתעודת בגרות מתוך הנבחנים בחינוך הטכנולוגי‬ ‫הערבי עלה ל≠•‪ Æμ±‬בחינוך העברי עלה אחוז הזכאים ל≠•‪© ∂≥Æ¥‬השנתון הסטטיסטי‬ ‫לישראל ‪ ¨≤∞±±‬טבלה ‪ Æ®∏Æ≤¥‬דהיינו¨ טיב החינוך הטכנולוגי הערבי מפגר לעומת החינוך‬ ‫העברי¨ הן בהישגים בבגרות והן בנוגע לעמידה בתנאי הסף של האוניברסיטאות‪Æ‬‬ ‫חשיבותו של חינוך טכנולוגי מדעי מתקדם אינה זרה למערכת החינוך הישראלי‪ Æ‬נושא‬ ‫זה העסיק רבות את מקבלי ההחלטות במשרד‪ Æ‬מאז שנות השמונים הוקמו כמה ועדות¨‬ ‫שחקרו את טיב תוכניות הלימוד בחינוך הטכנולוגי והגישו המלצות‪ Æ‬רובן ככולן שמו‬ ‫דגש על חשיבות הנושא והמליצו על הקצאת משאבים¨ ורענון תוכניות הלימוד והכוונת‬ ‫] ‪[ 66‬‬

‫התחום למגמות טכנולוגיות חדישות¨ כדי להתאים אותו לשוק העבודה ולדרישותיו‬ ‫המשתנות‪ Æ‬בשנת ≤‪ ±ππ‬המליצה ועדת הררי לבדיקת החינוך הטכנולוגי להרחיב את‬ ‫העיסוק בתחומי המדע והטכנולוגיה ולהגביר את ההשקעה בהם ©בוכניק וזלמנוביץ‬ ‫∏∞∞≤®‪ Æ‬לפי הוועדה¨ ידע בסיסי בתחומי המדע והטכנולוגיה חיוני לקידומן של שכבות‬ ‫אוכלוסייה חלשות ויש להקדיש מאמצים מיוחדים להנחלתו‪Æ‬‬ ‫למשרד החינוך יש ניסיון עשיר בתכנון וביישום של תוכניות לעידוד החינוך הטכנולוגי¨‬ ‫אבל תוכניות אלה פסחו על מערכת החינוך הערבית‪ Æ‬יישומן של תוכניות אלה¨ מתוך‬ ‫דגש על עידוד של תלמידות ערביות להצטרף אליהן והנגשת המסלולים בחינוך‬ ‫הערבי¨ יכול להגדיל את מספר התלמידות הערביות המתמחות בתחומים הללו ואולי‬ ‫אף לשנות את ההתמחויות האקדמיות שהן בוחרות‪ Æ‬בין היתר יזם משרד החינוך את‬ ‫הגדלת התקצוב לחינוך הטכנולוגי‪ ª‬פותחו תוכניות לימוד וחומרי לימוד חדשים‪ ª‬מאז‬ ‫שנת ≥∞∞≤ מופעלת רפורמה בחינוך הטכנולוגי¨ שבמסגרתה מושם דגש על טכנולוגיות‬ ‫מבוססות מדע המצורפות למקצוע מדעי ומיוחסת חשיבות להקניית מיומנות ותכנים‬ ‫טכנולוגיים בהתאם לצרכים עכשוויים¨ עם זיקה לאקדמיה¨ למשק ולתעשייה‪ Æ‬כן‬ ‫מופעלים פרויקטים שתכליתם לעודד תלמידים לבחור במקצועות מדעיים וטכנולוגיים‬ ‫ברמה מוגברת‪ Æ‬רוב הפרויקטים מיושמים בשיתוף עם מוסדות אקדמיים ועם גורמים‬ ‫בתעשייה‪ Æ‬כדוגמה אפשר להזכיר את פרויקט »דור העתיד להיי≠טק בתעשייה«¨ המשותף‬ ‫למשרד החינוך ולהתאחדות התעשיינים‪ ª‬פרויקט »מדענים צעירים«¨ המשותף למשרד‬ ‫החינוך¨ למוזיאון למדע בירושלים¨ למכללת »הדסה« ולגורמים נוספים בתעשייה‪Æ‬‬ ‫משרד החינוך גם מפעיל פרויקטים משותפים עם צה“ל¨ כמו פרויקט »עתידים«¨‬ ‫פרויקט »אופקים« ו«מרום טכנולוגיה«‪ Æ‬כן מפעיל המשרד תוכניות הזנק לתעשייה ‬ ‫תוכנית הנותנת אופק תעסוקתי ויכולת שילוב של אותם תלמידים¨ שבעבר המערכת‬ ‫לא ידעה למצוא להם פתרונות‪ Æ‬התוכנית משלבת אחת לשבוע יום לימודים בתעשייה‪Æ‬‬ ‫פרויקט טו“ב ©טכנאי ובגרות® תוכנית המופעלת בשיתוף עם התאחדות התעשיינים‬ ‫ועם רשתות החינוך הטכנולוגי‪ Æ‬תלמידים המשתתפים בתוכנית מסיימים את כיתה י“ב‬ ‫כשבידם תעודת טכנאי במקצועות מבוקשים במשק אלקטרוניקה¨ מכונאות ומחשבים‬ ‫ וגם תעודת בגרות‪ Æ‬הקמת מרכזי טכנולוגיה אזוריים בצפון ובדרום כדי להגדיל‬ ‫את מספר התלמידים בחינוך הטכנולוגי המשלבים למידה התנסותית משמעותית‪Æ‬‬ ‫מנגנון תיאום עם צה“ל מנגנון שנועד להתאים את היקפי החינוך הטכנולוגי ותכניו‬ ‫לצרכים המשתנים של צה“ל‪ Æ‬העצמת תחום הרובוטיקה חשיפה לעולם הרובוטיקה‬ ‫] ‪[ 67‬‬

‫תקציב משרד החינוך והשתתפות נשים ערביות בשוק העבודה בישראל‬

‫בכל שכבות הגיל¨ לצורך עידוד חשיבה מסדר גבוה וכשער לעולם הטכנולוגיה‪ Æ‬הסבת‬ ‫פורשי היי≠טק לחינוך הטכנולוגי בשיתוף עם משרד האוצר הסבה הדרגתית של‬ ‫עובדים מהתעשייה לחינוך הטכנולוגי¨ כחלק מתוכנית לקידום תעשיות עתירות ידע‬ ‫≤‪±‬‬

‫במשרד האוצר‪Æ‬‬ ‫לפי פרסומי משרד החינוך ונייר מחקר של יחידת המחקר של הכנסת¨ פרויקט רציני‬ ‫שמיושם בשנים האחרונות הוא תוכנית טו“ב לקידום החינוך הטכנולוגי ©גורן ונתן‬ ‫∏∞∞≤®‪ Æ‬באתר התוכנית מופיעים כ≠≥≥ בתי ספר המשתתפים בפרויקט¨ שלכל אחד‬ ‫מהם אמור להתלוות מפעל תעשייתי‪ Æ‬בדיקת הרשימה מראה שרק שבעה מבתי הספר‬ ‫האלה הם בחינוך הערבי¨ מתוכם שלושה בנגב¨ וכי רק לבית ספר אחד יש מפעל מלווה‪Æ‬‬ ‫ברוב בתי הספר בחינוך היהודי¨ לעומת זה¨ יש מפעל מלווה‪ Æ‬עובדות אלה מעידות על‬ ‫רמת הרצינות המיוחסת לפרויקט ועל מידת יישומו בחינוך הערבי‪Æ‬‬ ‫מבחן התוצאה מלמד שמשרד החינוך בישראל לא עשה די כדי לעודד את החינוך‬ ‫הטכנולוגי המדעי המתקדם בחינוך הערבי‪ Æ‬חלק מהתוכניות שנסקרו כאן לא הופעלו‬ ‫בחינוך הערבי‪ Æ‬כדי להפעיל תוכניות כאלה יש לרענן תוכניות לימוד¨ לתרגם חומרי‬ ‫לימוד¨ להכין מורים ולהכשיר אותם‪ Æ‬דרושים השקעה ניכרת במעבדות ובהכנת‬ ‫תלמידים ומתן אפשרות להמשך לימודים בכיתות י“ג≠י“ד בהתמחות טכנולוגית‪ Æ‬מומלץ‬ ‫שיישום תוכניות אלה יוטל על מינהלה מיוחדת שתוקם במשרד החינוך¨ בשיתוף נציגי‬ ‫האוכלוסייה הערבית¨ כדי לקדם את החינוך הטכנולוגי בחינוך הערבי ולעודד תלמידות‬ ‫ערביות להתמחות במסלול זה‪Æ‬‬

‫המלצות מדיניות‬ ‫ההישגים של התלמידות הערביות בישראל והשפעתם על יכולתן להשתלב במעגל‬ ‫התעסוקה ועל מעמדן החברתי הם נושאים מהותיים בפרויקט זה‪ Æ‬רכישת השכלה היא‬ ‫אחד הכלים הבסיסיים למוביליות חברתית≠כלכלית ולשיפור איכות החיים בכל חברה¨‬ ‫ועל אחת כמה וכמה בקרב קבוצת מיעוט לאומי‪ Æ‬עם זאת¨ למרות העלייה המתמדת‬ ‫ברמת ההשכלה של נשים ערביות ולמרות העלייה באחוז הנשים הערביות המועסקות‬ ‫בשנים האחרונות¨ עדיין שיעורן בקרב אוכלוסיית הנשים המשתלבות במעגל העבודה‬ ‫≤‪ ±‬אתר משרד החינוך ∫ ‪http∫ØØcmsÆeducationÆgovÆilØEducationCMSØUnitsØMadaTechØ‬‬ ‫‪tochnit_astrategitØhazon_verazionalÆhtm‬‬ ‫] ‪[ 68‬‬

‫נמוך יחסית‪Æ‬‬ ‫כדי לסגור את הפערים בין האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה היהודית ולקדם את‬ ‫מעמד האישה הערבית הפלסטינית במדינת ישראל יש צורך בהקצאת משאבים‬ ‫לקידום מערכת החינוך הערבית בכלל ומעמד האישה בפרט‪ Æ‬אין להסתפק בדרישה‬ ‫להשוות את התקציבים שמיועדים לחינוך הערבי עם החינוך היהודי¨ שוויון כזה אינו‬ ‫ערובה לשיפור מצבן של הנשים הערביות‪ Æ‬הדרישה היא לתקצב לפי הצורך¨ במטרה‬ ‫לסגור פערים של יותר מ≠∞∂ שנה בין שתי מערכות החינוך ולתת למערכת החינוך‬ ‫בכלל ולתלמידות ערביות בפרט את הכלים הנחוצים לשיפור ההון האנושי שלהן‪Æ‬‬ ‫להשגת היעדים הללו דרושים שינוי בתמהיל ההתמחות הקיים במערכת החינוך‬ ‫ושיפור המודעות של תלמידים ותלמידות לחשיבות של בחירה בנתיב התמחות‬ ‫שיתאים להמשך לימודים אקדמיים בתחומים העונים על צורכי שוק העבודה‪ Æ‬שינוי‬ ‫זה דורש נקיטת צעדים מהותיים הן מצד הממשלה ומשרד החינוך¨ על ידי הקצאת‬ ‫משאבים להשגת יעדים אלה¨ והן מצד שחקנים בחברה הפלסטינית¨ כמו ארגוני נשים‬ ‫שיפעלו לעודד תלמידות לבחור בנתיבי התמחות חדשים‪ Æ‬גם מעורבות של ארגונים‬ ‫ומוסדות פלסטיניים פוליטיים או ייצוגיים יכולה להביא לשינוי המגמה‪ Æ‬נדרשות גם‬ ‫פעילות בתוך בתי הספר¨ כדי לעודד תלמידות לפנות לכיוונים אלה¨ ועבודה בקרב כלל‬ ‫החברה הפלסטינית להגברת המודעות לחשיבות הנושא‪Æ‬‬ ‫ברור לנו¨ שבנוסף לצורך בשינוי מסלולי ההתמחות בבתי הספר¨ קיימים הבדלים‬ ‫בצרכים של התלמידות הערביות בכפוף למיקומן הגיאוגרפי¨ לדוגמא¨ אבל הבדלים‬ ‫אלה מחייבים טיפול נפרד‪ Æ‬קצרה היריעה ונייר מדיניות זה לא נועד לסקור ולבחון את‬ ‫כל הבעיות שעמן מתמודדות התלמידות הערביות‪Æ‬‬

‫] ‪[ 69‬‬

‫תקציב משרד החינוך והשתתפות נשים ערביות בשוק העבודה בישראל‬

‫נספחים‬ ‫טבלה ‪ ∫±‬תעסוקה לפי ענפים כלכליים נשים ערביות‬ ‫ענף כלכלי‬ ‫חקלאות‬ ‫תעשייה‬ ‫חשמל ומים‬ ‫בינוי‬ ‫מסחר סיטונאי וקמעונאי ותיקונים‬ ‫שירותי אירוח ואוכל‬ ‫תחבורה¨ אחסנה ותקשורת‬ ‫בנקאות¨ ביטוח ומוסדות פיננסיים אחרים‬ ‫שירותים עסקיים‬ ‫מינהל ציבורי‬ ‫חינוך‬ ‫שירותי בריאות¨ רווחה וסעד‬ ‫שירותים קהילתיים¨ חברתיים¨ אישיים ואחרים‬ ‫שירותים למשק הבית ע«י פרטים ´ לא ידוע‬

‫∞‪±ππ‬‬ ‫≤‪¥Æ‬‬ ‫‪≥≤Æ¥‬‬ ‫≠‬ ‫∑‪∞Æ‬‬ ‫∂‪∂Æ‬‬ ‫כולל‬ ‫‪±‬‬ ‫∑‬ ‫כולל‬ ‫∞‪¥‬‬ ‫כולל‬ ‫כולל‬ ‫‪μ‬‬

‫‪±ππμ‬‬ ‫≤‪≤Æ‬‬ ‫∏‪±∂Æ‬‬ ‫≠‬ ‫≤‪±Æ‬‬ ‫∂‪∂Æ‬‬ ‫∑‪±Æ‬‬ ‫∞‪±Æ‬‬ ‫∂‪μÆ‬‬ ‫≥‪±Æ‬‬ ‫∏‪≤Æ‬‬ ‫∂≤‬ ‫≤‪±‬‬ ‫‪μ‬‬ ‫∏‪±‬‬

‫‪≤∞∞±‬‬ ‫≤‪±Æ‬‬ ‫‪±≤Ʊ‬‬ ‫≠‬ ‫∏‪∞Æ‬‬ ‫∏‪±≤Æ‬‬ ‫∂‪≤Æ‬‬ ‫∂‪±Æ‬‬ ‫‪±Æ¥‬‬ ‫‪∑Ʊ‬‬ ‫≥‬ ‫≤‪≥μÆ‬‬ ‫≤‪±∑Æ‬‬ ‫∂‪¥Æ‬‬

‫∞‪≤∞±‬‬ ‫≤‪±Æ‬‬ ‫≤‪πÆ‬‬ ‫‪±Æ¥‬‬ ‫‪±±Æ±‬‬ ‫∑‪±Æ‬‬ ‫≤‪≤Æ‬‬ ‫∏‪±Æ‬‬ ‫‪¥Æμ‬‬ ‫≥‪≤Æ‬‬ ‫≥‪¥¥Æ‬‬ ‫∏‪±≥Æ‬‬ ‫≥‪≥Æ‬‬ ‫≤‪≥Æ‬‬

‫טבלה ≤∫ תעסוקה לפי משלח יד נשים ערביות‬ ‫∞‪±ππ‬‬ ‫∑‪≥Æ‬‬ ‫‪≤∑Æ¥‬‬ ‫∞‬ ‫‪±μƱ‬‬ ‫≥‪≤∞Æ‬‬ ‫‪≤∂Æπ‬‬ ‫∂‪∂Æ‬‬

‫רמת תעסוקה‬ ‫מקצועות מדעיים‪Ø‬אקדמיים‬ ‫מקצועות חופשיים¨ טכנאים‬ ‫מנהלים‬ ‫עובדי פקידות‬ ‫עובדי מכירות ושירותים‬ ‫עובדי כפיים מקצועיים‬ ‫עובדים≠בלתי מקצועיים‬

‫] ‪[ 70‬‬

‫‪±ππμ‬‬ ‫‪∂Æ¥‬‬ ‫‪≤±Æ±‬‬ ‫‪±‬‬ ‫∑‪±∂Æ‬‬ ‫∏‪≤±Æ‬‬ ‫‪±¥‬‬ ‫∞‪πÆ‬‬

‫‪≤∞∞±‬‬ ‫‪±±‬‬ ‫‪≤∏Æ¥‬‬ ‫∏‪∞Æ‬‬ ‫∑‪≤∞Æ‬‬ ‫‪±π‬‬ ‫‪πÆ¥‬‬ ‫∂‪πÆ‬‬

‫∞‪≤∞±‬‬ ‫‪±μÆμ‬‬ ‫∂‪≥±Æ‬‬ ‫∏‪∞Æ‬‬ ‫∞‪±¥Æ‬‬ ‫∂‪±∑Æ‬‬ ‫≤‪±∞Æ‬‬ ‫∂‪∏Æ‬‬

[ 71 ]

‫תקציב משרד החינוך והשתתפות נשים ערביות בשוק העבודה בישראל‬

‫ﻗﺎﺋﻤﺔ ﻣﺮاﺟﻊ‬ ‫اﻟﺨﺎﻟﺪي‪ ،‬رﺟﺎ‪ .2008 .‬ﺳﺘّﻮن ﻋﺎﻣًﺎ ﻋﲆ ﻗﺮار ﺗﻘﺴﻴﻢ ﻓﻠﺴﻄني‪ :‬أي ﻣﺴﺘﻘﺒﻞ ﻻﻗﺘﺼﺎد اﻷﻗﻠّـﻴّﺔ اﻟﻌﺮﺑﻴّﺔ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ؟‬ ‫ﻣﺠﻠّﺔ اﻟﺪراﺳﺎت اﻟﻔﻠﺴﻄﻴﻨﻴّﺔ‪.24-36 ،73 ،‬‬ ‫زﻋﺒﻲ‪ ،‬ﻫﻤّﺖ‪” .2009 .‬اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻔﻠﺴﻄﻴﻨﻴّﺎت ﰲ ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ اﻹﴎاﺋﻴﲇّ“‪ ،‬ﻣﺠﻠّﺔ ﺟﺪل‪ ،‬اﻟﻌﺪد اﻟﺮاﺑﻊ‪ ،‬ﺗﴩﻳﻦ اﻷوّل‪.‬‬ ‫ﺷﺤﺎدة‪ ،‬إﻣﻄﺎﻧﺲ‪ .2006 .‬إﻋﺎﻗﺔ اﻟﺘﻨﻤﻴﺔ‪ :‬اﻟﺴﻴﺎﺳﺎت اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳّﺔ اﻹﴎاﺋﻴﻠﻴّﺔ ﺗﺠﺎه اﻷﻗﻠّـﻴّﺔ اﻟﻘﻮﻣﻴّﺔ اﻟﻌﺮﺑﻴّﺔ‪.‬‬ ‫اﻟﻌﺮﺑﻲ ﻟﻠﺪراﺳﺎت اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴّﺔ اﻟﺘﻄﺒﻴﻘﻴّﺔ‪.‬‬ ‫ﻣﺪى اﻟﻜﺮﻣﻞ ‪-‬املﺮﻛﺰ‬ ‫ّ‬ ‫ﻋﻮّاد‪ ،‬ﻳﺎﴎ‪ .2007 .‬اﻷﻛﺎدﻳﻤﻴّﺎت ﰲ ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ‪ .‬اﻟﻨﺎﴏة‪ :‬ﻧﺴﺎء ﺿ ّﺪ اﻟﻌﻨﻒ‪.‬‬

‫אבו בדר¨ ס‪ Æ‬ו‪ Æ‬גוטליב‪” Æ≤∞∞∏ Æ‬עוני¨ חינוך ותעסוקה בחברה העברית≠בדואית∫ מבט השוואתי“¨‬ ‫סדרת מחקרי מדיניות‪ Æ‬מחקר מדיניות ∂¨ ירושלים∫ מכון ואן ליר‪Æ‬‬ ‫אבו≠עסבה¨ ח‘‪ Æ≤∞∞∑ Æ‬מערכת החינוך הערבי∫ דילמות של מיעוט לאומי‪ Æ‬ירושלים∫ מכון‬ ‫פלורסהיימר למחקרי מדיניות‪Æ‬‬ ‫בוכניק¨ צ‪ Æ‬וב‪ Æ‬זלמנוביץ‪ Æ≤∞∞∏ Æ‬כוח אדם טכנולוגי ומדעי בישראל∫ נושאים נבחרים≠ חלק א‪Æ‬‬ ‫חיפה∫ הטכניון≠מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית‪Æ‬‬ ‫בלס¨ נ‪ Æ‬וח‪ Æ‬אדלר‪ Æ≤∞∞π Æ‬אי≠שוויון במערכת החינוך‪ Æ‬ירושלים∫ מרכז טאוב‪Æ‬‬ ‫בלס¨ נ‪” Æ≤∞∞π Æ‬מערכת החינוך מבט פנים“¨ בתוך דן בן≠דויד ©עורך® דו“ח מצב המדינה ‬ ‫חברה¨ כלכלה ומדיניות‪ Æ‬ירושלים∫ מרכז טאוב‪Æ‬‬ ‫בן≠בסט¨ א‪ Æ‬ומ‪ Æ‬דהן‪ Æ≤∞∞∂ Æ‬מאזן הכוחות בתהליך התקצוב‪ Æ‬ירושלים¨ המכון הישראלי‬ ‫לדמוקרטיה‪Æ‬‬ ‫בן דוד¨ ד‪” Æ≤∞∞≥ Æ‬אי≠שוויון וצמיחה“¨ רבעון לכלכלה‪ Æ‬מרץ∫ ‪Æ≤∑≠±∞¥‬‬ ‫ג‘בארין¨ י‪ Æ≤∞∞π Æ‬מגדר¨ תעסוקה וחינוך∫ סוגיות בתעסוקה והשכלה בקרב נשים ערביות‪Æ‬‬ ‫מרכז שאול נאמן¨ הטכניון‪Æ‬‬ ‫ג‘בארין י‪ Æ≤∞±∞ Æ‬תעסוקת ערבים בישראל∫ האתגר של הכלכלה הישראלית‪ Æ‬ירושלים∫ המכון‬ ‫הישראלי לדמוקרטיה‪ÆÆ‬‬ ‫גיורא¨ ר‪ Æ≤∞∞≥ Æ‬הגלובליזציה¨ כלכלת ישראל בצל תהליכים בכלכלה העולמית‪ Æ‬ירושלים∫‬ ‫המכון הישראלי לדמוקרטיה‪Æ‬‬ ‫גרא¨ ר‪ Æ‬וכ‪ Æ‬רפאלה‪” Æ≤∞∞± Æ‬עוני בקרב ערבים בישראל ומקורות לאי≠ שוויון בין ערבים ויהודים“¨‬ ‫רבעון לכלכלה¨ ∏‪ ¨®¥©¥‬תל אביב‪Æ‬‬ ‫דהן¨ מ‪” Æ≤∞∞± Æ‬עליית אי השוויון הכלכלי“¨ בתוך אבי בן בסט ©עורך®¨ ממעורבות ממשלתית‬ ‫לכלכלת שוק∫ המשק הישראלי ‪ ±π∏μ‬עד ∏‪ Ʊππ‬ת“א∫ עם עובד‪Æ‬‬ ‫וייסבלאי¨ א‪ Æ≤∞∞π Æ‬נשים במגזר הערבי∫ נתונים בנושא בריאות¨ תעסוקה והשכלה‪ Æ‬מרכז‬ ‫המחקר והמידע¨ הכנסת‪Æ‬‬ ‫ורגן¨ י‪ Æ‬וג‪ Æ‬נתן‪ Æ≤∞∞∏ Æ‬החינוך המקצועי והטכנולוגי בישראל ובעולם‪ Æ‬מרכז המחקר והמידע¨‬ ‫] ‪[ 72‬‬

‫הכנסת‪Æ‬‬ ‫ישיב¨ ע‪ Æ‬וק‪ Æ‬ניצה‪” Æ≤∞±∞ Æ‬דפוסי ההשתתפות של ערביי ישראל בשוק העבודה“‪ Æ‬סקר בנק‬ ‫ישראל ‪Æ∏∂≠≥π ¨∏¥‬‬ ‫סבירסקי¨ ב‪ Æ≤∞∞≤ Æ‬מה לנשים ולתקציב המדינה‪ Æ‬מרכז אדוה‪Æ‬‬ ‫סבירסקי¨ ב‪ Æ≤∞∞π Æ‬הצעת התקציב וחוק ההסדרים לשנת ∞‪ ≤∞∞π≠≤∞±‬מנקודת ראות‬ ‫מגדרית‪ Æ‬מרכז אדווה‪Æ‬‬ ‫סבירסקי¨ ש‪ Æ‬וא‪ Æ‬קונור≠אטיאס‪ Æ≤∞∞≥ Æ‬תמונת מצב חברתית ≤∞∞≤‪ Æ‬מרכז אדווה‪Æ‬‬ ‫סבירסקי¨ ש‪ ª‬א‪ Æ‬קונור≠אטיאס וה‪ Æ‬אבו≠חלא‪ Æ≤∞∞π Æ‬תמונת מצב חברתית ‪ Æ≤∞∞∏Ø≤∞∞π‬מרכז‬ ‫אדווה‪Æ‬‬ ‫סדן¨ ע‪ Æ≤∞∞∂ Æ‬חלקו≠ תרומתו של המגזר הערבי למשק∫ מקצת הפרמטרים של החברה‬ ‫הערבית בכלכלת ישראל‪ Æ‬קרן אברהם‪Æ‬‬ ‫ערן¨ י‪ Æ‬ונ‪ Æ‬קסיר‪ Æ≤∞∞π Æ‬דפוסי ההשתתפות של ערבי ישראל בשוק העבודה‪ Æ‬סדרת מאמרים‬ ‫לדיון¨ בנק ישראל‪Æ‬‬ ‫פיכטלברג¨ א‪ Æ≤∞∞¥ Æ‬השתתפות נשים ערביות בכוח העבודה בעשור האחרון‪ Æ‬משרד העבודה‬ ‫והרווחה¨ הרשות לתכנון כוח אדם¨ ירושלים‪Æ‬‬ ‫קינג¨ י‪ ª‬ד‪ Æ‬נאון‪ ª‬א‪ Æ‬וולדה≠צדיק ןג‘‪ Æ‬חביב‪ Æ≤∞∞π Æ‬תעסוקת נשים ערביות בנות ∂‪ Æ∂¥≠±‬ת“א∫‬ ‫מאיירס≠ג‘וינט≠ מכון ברוקדייל‪Æ‬‬ ‫שחאדה¨ מ‪ Æ≤∞∞μ Æ‬אבטלה והדרה∫ המיעוט הערבי בשוקי העבודה בישראל‪ Æ‬חיפה∫ מדה אל≠‬ ‫כרמל‪Æ‬‬ ‫שחאדה¨ מ‪ Æ≤∞∞∂ Æ‬חסימת הפיתוח∫ המדיניות הכלכלית כלפי המיעוט הערבי בישראל‪ Æ‬חיפה∫‬ ‫מדה אל≠כרמל‪Æ‬‬ ‫שטייר¨ ח‪Æ‬ונ‪ Æ‬לוין≠אפשטיין‪” Ʊπ∏∏ Æ‬המבנה הסקטוריאלי של שוק העבודה בישראל“‪ Æ‬מגמות‪Æ‬‬ ‫ל“א ©≤®¨ עמ‘ ‪Ʊ≥≤≠±±±‬‬ ‫שתייוי¨ ע‪ Æ≤∞∞∏ Æ‬נשים ערביות בשוק העבודה‪ Æ‬נשים לתקציב הוגן‪Æ‬‬

‫‪Khattab, Nabil. 2002. “Ethnicity and Female Labour Market Participation: a New Look at the‬‬ ‫‪Palestinian Enclave in Israel”, Employment & Society, 16: 91-110.‬‬ ‫‪Kraus, Vered, and Yuval Yonay. 2000. “The Power and Limits of Ethnocentrism: Palestinians‬‬ ‫‪and Eastern Jews in Israel, 1974-1991,” British Journal of Sociology, 51(3): 525-51.‬‬ ‫‪Marchand, Marianne, and Anne, Runyan. 2000. Gender And Global Restructuring: Sightings,‬‬ ‫‪Sites And Resistances: Sightings, Sites And Resistances. New York: Routredge. Pp‬‬ ‫‪1-22.‬‬

‫] ‪[ 73‬‬

‫תקציב משרד החינוך והשתתפות נשים ערביות בשוק העבודה בישראל‬ Mcilwaine, C.Dattak, K. 2003. “From Feminising to Engendering Development”, Gender, place and culture, 10(4), Pp: 369-382.

Moghadam, Valentine. 1997. “The Feminization of Poverty? Notes on a Concept and Trends,” Illinios State University Women’s Studies Program, Occasional Ppaer No.2.

Moghadam, Valentine. 1999. “Gender and Globalization: Female L abor and Women’s Mobilization,” Journal of World-Systems Research, 2: 367-390.

Nagar, Richa; Lawson, Victoria; McDowell, Linda; Hanson, Susan. 2002. “Locating Globalization: Feminist (Re)readings of the Subjects and Spaces of Globalization,” Economic Geography, 18(3):257-284.

Semyonov, Moshe, Noah Lewin-Epstein, and Iris Brahm. 1999. “Changing labor force participation and occupational status: Arab women in the Israeli force,” Work, employment, and society, 13(1):117-131.

[ 74 ]