אלטרנטיבה - גיליון 6

‫אלטרנטיבה‬ ‫כתב‪-‬עת אנרכיסטי קומוניסטי בישראל‪-‬פלסטין‬

‫מעצרו של‬ ‫מג'ד כיאל‬

‫מאבק ורדיפה‪ :‬אנרכיזם‬ ‫ואקציוניזם ברוסיה‬

‫ארבעה יסודות‬ ‫בסקסיזם‬

‫מליאות בבוסניה ראיון עם קומוניסט‪ -‬קנביס‪ :‬היסטוריה‬ ‫חירותני מה ‪PFLP-‬‬ ‫והרצגובינה‬ ‫חברתית‬ ‫גיליון ‪ - 6‬אביב ‪2014‬‬

‫תוכן עניינים‬ ‫מקורי‬

‫‪4‬‬

‫ארבעה יסודות בסקסיזם ‪ /‬מיכאל אוריצקי‬

‫‪6‬‬

‫קנביס‪ :‬היסטוריה חברתית ‪ /‬גיא מור‬

‫‪9‬‬

‫מאבק ורדיפה‪ :‬ריאיון עם אנרכיסטית מסנט פטרסבורג‬

‫על אנרכיזם‪ ,‬מחאה אומנותית והמצב הפוליטי ברוסיה‬

‫‪14‬‬

‫מעצרו של מג'ד כיאל ומשמרת המחאה בתמיכה בו ונגד המעצר ‪/‬‬ ‫אריאל הררי‬

‫ניתוח מקורות הסקסיזם בישראל‬

‫איסור השימוש בקנביס והאינטרסים שמאחוריו‬

‫מתורגם‬

‫‪17‬‬

‫בוסניה והרצגובינה‪ :‬כל הכוח למליאות?‬

‫אסיפות הדמוקרטיות בתנועת המחאה בבוסניה‪-‬הרצגובינה‬

‫‪20‬‬

‫ראיון עם ח'סן עלי‪ ,‬קומוניסט‪-‬חירותני מ"החזית העממית לשחרור‬ ‫פלסטין"‬

‫‪22‬‬

‫שיחה עם אנרכיסטים פלסטינים במדינה תחת קולוניאליזם‬

‫אחר‬

‫‪23‬‬

‫עמדה ביחס למאבק הפלסטיני ‪ /‬אחדות ‪ -‬ארגון אנרכו‪-‬קומוניסטי‬

‫עריכה‪:‬‬ ‫עיצוב ועימוד‪:‬‬ ‫עריכה לשונית‪:‬‬

‫גיא מור‬ ‫אלכסיי קיסץ‬ ‫בן בלפר‬

‫אנו מודים לאתר ‪ activestills.com‬על תמונת השער הקדמי ולחמדה אבו רחמה (‪ )www.facebook.com/hamde.abu‬על תמונת השער האחורי‬

‫מי אנחנו?‬ ‫אחדות ‪ -‬אנו ארגון אנרכיסטי קומוניסטי הפועל בישראל‪-‬פלסטין‪ .‬מטרת הארגון היא‬ ‫איחוד המאמצים בתוך התנועה האנרכיסטית והחירותנית של הגורמים השואפים ליצירת‬ ‫קומוניזם ליברטרי (חירותני‪ ,‬לא ממסדי)‪ .‬הארגון מבקש לקדם תהליך מהפכני בו מועצות‬ ‫ואיגודים חופשיים‪ ,‬ועדים‪ ,‬קומונות‪ ,‬ארגוני עובדים‪ ,‬אחוות סטודנטים וכיוצא באלו‪,‬‬ ‫הנוקטים בעיקרון הניהול העצמי‪ ,‬ימוטטו את הסדר הקפיטליסטי ואת המדינה ויחליפו אותם‬ ‫בחברה חופשית שתהיה מאורגנת על בסיס צרכי האוכלוסיה ורצונותיה‪.‬‬

‫עקרונות ומטרות‬

‫מטרתנו העיקרית היא בנייה של חברה המבוססת על עקרונות של חופש‪ ,‬ניהול עצמי‪ ,‬ארגון‬ ‫עצמי‪ ,‬סולידריות ופדרליזם‪ .‬הארגון «אחדות» נאמן לעקרונות שהוא מפיץ‪ :‬שוויון‪ ,‬אחווה‪,‬‬ ‫העדר שלטון‪ ,‬חופש מכל כפייה‪ ,‬חופש אמונה‪ ,‬עזרה הדדית‪ ,‬חופש בחירה וגיוון‪ .‬בהתאם‬ ‫לעקרונות אלה‪ ,‬הארגון קורא למאבק בסדר הקפיטליסטי והמדיני‪ ,‬בפשיזם‪ ,‬בגזענות‪,‬‬ ‫בסקסיזם‪ ,‬באפליית להטבא”ק‪ ,‬בכיבוש ובאימפריאליזם‪ ,‬במלחמות‪ ,‬בהרס הסביבה וכיוצא‬ ‫באלו‪.‬‬

‫אנרכיזם‬

‫הוא התפיסה החברתית של התנועה‪ .‬אנרכיזם הוא רעיון חברתי השואף לארגון‪-‬מחדש‬ ‫מהפכני של החברה‪ .‬אנרכיסטים מתנגדים למנגנונים סמכותניים והיררכיים לניהול החברה‪,‬‬ ‫כגון המדינה‪ ,‬הנוטלת את כוח ההשפעה האפקטיבי מהציבור‪ ,‬ומציעים גישה חירותנית‬ ‫ופדרטיבית לניהול חברה משגשגת וחופשית‪ .‬חברה אנרכיסטית מאופיינת בניהול‪-‬עצמי‬ ‫של החברה באמצעות ארגונים דמוקרטיים מבוזרים‪ ,‬שליטה קהילתית ודמוקרטיה ישירה‪.‬‬ ‫אנרכיסטים תומכים בהעצמה של הקהילה ושל היחיד‪ ,‬ותהליך קבלת החלטות דמוקרטי על‬ ‫ידי אלו המושפעים מתוצאותיהן‪ .‬העקרונות הבסיסיים של האנרכיזם הם חירות‪ ,‬שוויון‪,‬‬ ‫סולידריות וניהול‪-‬עצמי‪.‬‬

‫קומוניזם‬

‫הוא התפיסה הכלכלית של התנועה‪ .‬קומוניזם היא שיטה כלכלית המוגדרת כביטול המעמדות‬ ‫הכלכליים‪-‬חברתיים ובעלות מוחלטת של החברה בכללותה על הנכסים השונים שלה‪ ,‬תוך‬ ‫שמירה על שוויון כלכלי וחברתי ניכר וללא קיומם של מדינה או מוסדות שלטון סמכותניים‪.‬‬ ‫אנרכו‪-‬קומוניזם מדגיש את השוויוניות‪ ,‬ביטול מערכת השוק והמטבע (ביטול הכסף)‪,‬‬ ‫ושימוש בכלכלה המתוכננת באופן דמוקרטי ומבוזר על ידי העובדים לשם סיפוק צרכי‬ ‫החברה‪ .‬העקרון הבסיסי של הקומוניזם הוא «מכל אחד לפי יכולתו‪ ,‬לכל אחד לפי צרכיו»‪.‬‬

‫צור קשר‬ ‫אתר‪unityispa.wordpress.com :‬‬ ‫פייסבוק‪ :‬אחדות‬ ‫מייל‪ispaunity@gmail.com :‬‬

‫‪4‬‬

‫אלטרנטיבה‬

‫גיליון ‪ 6‬אביב ‪2014‬‬

‫ארבעה יסודות בסקסיזם‬ ‫מיכאל אוריצקי‬

‫ב‬

‫יכולתי להעיד שאצל מרבית האוכלוסייה ישנו הֶקְ ׁשֵ ר‬ ‫די מובהק בין פמיניזם ל״שנאת גברים״‪ ,‬״לסביות‬ ‫לוחמות״‪ ,‬״נשים עם בעיות בחיים שלהן״‪ .‬קיימת גם תודעה‬ ‫על לובי פמיניסטי שבגללו גברים מפחדים לזוז ולהגיד‬ ‫מילה מיותרת‪ ,‬כדי לא להיכנס לכלא‪ .‬לפי דעה נפוצה זאת‪,‬‬ ‫פמיניזם הוא כוח ארסי שמאיים על בסיס הציביליזציה‪,‬‬ ‫הלאום והמשפחה‪ .‬דבר שמנסה לכפות על גברים מיני איסורים‬ ‫ולשלול מנשים את מטרתן "הטבעית"‪ .‬לכאורה‪ ,‬פמיניזם כבר‬ ‫אינו אקטואלי וכיום רק קנאיות תומכות בו‪ .‬כי הרי מבחינת‬ ‫החוק נשים שוות לגברים וכל התעסקות של פמיניסטיות עם‬ ‫נושא האלימות כלפי נשים — היא הגזמה שאינה שווה דבר‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬גברים הם אלו שהפמיניסטיות מפרות את זכויותיהם‪,‬‬ ‫שהרי הם תמיד מאוימים במעצר‪ ,‬מכיוון שמספיק לאישה‬ ‫להגיש תלונה‪ ,‬והמשטרה ובית המשפט פשוט יתנו לגבר‬ ‫המסכן מספר שנים בפנים‪ ,‬בלי כל חקירה מורכבת‪ .‬בוודאי‪,‬‬ ‫כי המערכת משקשקת מפני פמיניסטיות רבות עוצמה‪.‬‬ ‫ברור כי אין אף אדם שטען טענות מסוג זה וגם חקר מתישהו‬ ‫במהלך חייו את נושא האלימות כלפי נשים בקרב האוכלוסייה‬ ‫בארץ‪ .‬הטענה הנפוצה ביותר בין הגברים היא ״החבר שלי נחמד‬ ‫והוכנס למעצר בלא שום סיבה״‪ .‬מנשים שבאופן פרדוקסלי‬ ‫אך שיטתי אינן מקבלות פמיניזם‪ ,‬ניתן לשמוע לא מעט פעמים‬ ‫הצהרה מזלזלת‪ :‬״אם כלבה לא רוצה‪ ,‬אז כלב לא ימצא״‪ .‬קשה‬ ‫להסביר את ההיגיון שבתגובה מעין זו‪ ,‬אלא להסיק כי היא נובעת‬ ‫מתוך אי‪-‬מודעות פרימיטיבית או חוסר רצון להיות מודעת‪.‬‬ ‫אפילו נתונים סטטיסטיים יבשים על אלימות בישראל גורמים‬

‫לצמרמורת‪ .‬ונתונים אלו הם בכלל לא סוד‪ .‬כך ניתן לראות באתר‬ ‫הרשמי של הכנסת‪ :‬בין חודשי ינואר ואוקטובר ‪ 2011‬המשטרה קלטה‬ ‫‪ 12,260‬מקרים על אלימות במשפחה ופתחה ‪ 2,919‬תיקים בנושאי‬ ‫עבירות מין‪ .‬חישבו על המספרים הללו‪ .‬וכל זאת בלי למנות מספר רב‬ ‫של מקרים בהם נשים קורבנות מעדיפות שלא לפנות למשטרה‪ ,‬מתוך‬ ‫חשש להשפלה שהן תחטופנה במהלך החקירה‪ .‬אז בפועל הספקטרום‬ ‫של התופעה רחב יותר מסך הנתונים הרשמיים‪.‬‬ ‫אני מניח כי ישנה גם טענה האומרת כי סטטיסטיקה זו כוללת גם‬ ‫עבירות של ערבים ושל פליטים‪ .‬לפי נתוני משרד הפנים‪ 83 ,‬אחוזים‬ ‫מן העבירות על רקע מיני מבוצעים כלפי נשים יהודיות‪ ,‬וברוב‬ ‫המקרים גם האנס הוא יהודי‪ .‬לכן יש להפנים כי מחלת האלימות‬ ‫מושרשת עמוק בתוך החברה הישראלית‪-‬יהודית‪ ,‬ואינה ייחודית‬ ‫ל״אחר״‪ ,‬הזר והשעיר לעזאזל שבשולי החברה‪ .‬על‪-‬פי מחקר המציג‬ ‫נתונים שלוקטו במשך עשור‪ ,‬כל אישה שלישית עלולה להיות קורבן‬ ‫של אלימות מינית‪ .‬עבירות מין מתרחשות בתדירות מדהימה של‬ ‫עבירה בכל שש שעות בממוצע (!)‪ .‬יותר משמונים אחוזים מהנשים‬ ‫סבלו לפחות פעם בחייהן מהטרדה מינית במקום העבודה‪.‬‬ ‫נתונים סטטיסטיים‪ ,‬ראיונות ומחקרים נפוצים ברחבי האינטרנט‪,‬‬ ‫אך אף אחד אינו מתעניין בהם‪ ,‬מלבד ארגונים פמיניסטיים‪ .‬כלי‬ ‫התקשורת הראשיים אינם מרבים בפרסום מקרים כאלו בדרך כלל‪,‬‬ ‫חוץ מאשר במקרים ששמו של החשוד הוא קצב או רמון‪ .‬לרוב‪,‬‬ ‫התקשורת מתעוררת רק כאשר עבירות מסוג זה מבוצעות בידי ערבים‬ ‫או פליטים‪ .‬במקרים מעין אלו‪ ,‬כל הכותרות מדברות על האירוע‪,‬‬ ‫בד בבד עם ציון המוצא האתני של העבריין‪ .‬דעות קדומות על אנס‬ ‫״כושי״ או ״ערבי״‪ ,‬שחרוטות בתוך תודעתנו בכל מקרה מן הסוג‬

‫אלטרנטיבה‬

‫גיליון ‪ 6‬אביב ‪2014‬‬ ‫הזה‪ ,‬אינן קשורות לשלום הציבור‪ ,‬אלא לגזענות נטו‪ .‬אולם לא על‬ ‫דבר זה אני רוצה לדבר‪ .‬אך בינתיים יש לקבל את העובדה‪ :‬על‪-‬אף‬ ‫הִתְ רַ ּבּות החוקים נגד אלימות כלפי נשים‪ ,‬אלימות זו הולכת וגוברת‬ ‫בתוך החברה הישראלית‪.‬‬ ‫אבל כל הפעולות של הפמיניסטיות מכוונות להקשחת החוקים‪ ,‬שכפי‬ ‫שאנו ראים אינם מספקים את התוצאה הרצויה‪ .‬התופעות מתרחשות‬ ‫לא בגלל רשלנות משטרתית‪ ,‬אלא בגלל עמדות שוביניסטיות החרוטות‬ ‫בתודעה של הישראלים‪ ,‬וגם "פסיכולוגיית קורבן" של ישראליות‬ ‫המכריחה אותן לקבל את המצב כמובן מאליו‪ .‬הדיסוננס בין הנורמות‬ ‫בחברה ולשון החוק גורם לעוינות כלפי הפמיניזם‪ .‬אנשים רגילים‬ ‫להתבונן על התנהגות סקסיסטית כדבר טבעי‪ ,‬ומבחינתם פמיניסטיות‬ ‫מאיימות על טובת הגבר‪.‬‬ ‫אז מדוע דעות כה סקסיסטיות מושרשות בתוך החברה הישראלית?‬ ‫איזו סביבה מדשנת אותן? לדידי‪ ,‬הסקסיזם בארץ מבוסס על‬ ‫ארבעה מקורות‪ :‬לאומנות הרואה באישה כלי לשמירת טוהר הלאום‪,‬‬ ‫אצטלה דתית ופסבדו‪-‬מדעית הטוענת להבדל בין מינים שהוגדר‬ ‫או בידי אלוהים או בידי "הטבע"‪ ,‬מיליטריזם המתגמל התנהגות‬ ‫מאצו'איסטית‪ ,‬ובסופו של דבר‪ ,‬קפיטליזם – גוף האישה כסחורה‪.‬‬

‫לאומנות‬ ‫לגבי הגזענות‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬התקשורת הישראלית מרבה לפרסם‬ ‫בעיקר את המקרים בהם האלימות בוצעה בידי "האחר"‪ .‬שלא‬ ‫במפתיע‪ ,‬הדבר מאפשר להוסיף עוד שמן למדורה הגזענית – "הם‬ ‫אונסים את נשותינו!"‪ .‬מילת המפתח כאן היא "נשותינו"‪ .‬אישה היא‬ ‫רכוש לאומי האֹוצֵר בתוכו את הגֵּן הלאומי‪-‬אתני‪-‬גזעי‪ .‬לכן‪ ,‬פגיעה‬ ‫בה מצד "האחר" מסמלת דבר‪-‬מה רציני יותר מאשר אלימות כלפי‬ ‫הפרט‪ .‬היא מסמלת פגיעה בטוהר הדם‪ .‬זו גם הסיבה לכך שיחסים‬ ‫חופשיים בין נשים יהודיות לערבים או פליטים מאפריקה מביאים‬ ‫להתמרמרות גסה יותר בציבור מאשר במקרה של אונס! בהקשר לדבר‬ ‫זה ניתן להזכיר דיון חריף שהתקיים לאחר מקרה אונס שביצע פליט‬ ‫מסודאן‪ .‬פייסבוק היה מלא בתגובות זועמות‪ ,‬אך רק עד לאזכורה‬ ‫של ציירת מפורסמת‪ ,‬שבן הזוג שלה נולד בניגריה‪ .‬הקהל מבצע‬ ‫סוויץ' מהיר ופונה נגדה‪ ,‬כשבאמתחתו שלל איחולים שתיאנס בידי‬ ‫קבוצת "פליטים"‪ .‬דוגמה נוספת‪ :‬באוניברסיטה העברית בירושלים‪,‬‬ ‫במהלך דיון על הטרדות מיניות מידי ערבים‪ ,‬נשים רבות התלוננו גם‬ ‫על הטרדה מגברים יהודים המקיימים פטרולים למען הגנת "בנות‬ ‫ישראל" מ"האחרים"‪ .‬בתגובה לכך‪ ,‬ה"מגינים" לא הבינו מדוע‬ ‫הנשים מפרשות את חיזוריהם העקשניים בצורה שלילית‪ .‬איך? הרי‬ ‫אנחנו יהודים! לא סתם "ערבים מסריחים"‪.‬‬

‫דת‬ ‫על בערות דתית אין אפילו צורך להרחיב‪ .‬אישה בחברה דתית‪-‬‬ ‫שמרנית היא בעלת תפקידים מוגדרים ונוקשים‪ ,‬ולמעשה רכוש של‬ ‫בעלה‪ .‬יש רק לציין את ההבדל בין הגישה הדתית והגישה החילונית‪,‬‬ ‫כאשר אצל האחרונה הטבע תופס את מקומו של אלוהים‪ .‬ודאי‪ ,‬ישנם‬ ‫הבדלים פיזיולוגיים בין זכר לנקבה‪ ,‬אך מסקנות שמועלות על ידי‬ ‫אנשים חסרי ידע בסיסי בסוציולוגיה ובפסיכולוגיה – דרך המחשבה‬ ‫של נשים היא שונה‪ ,‬נשים נעדרות יכולת מחשבה רציונלית‪ ,‬אוהבות‬ ‫שגברים שולטים עליהן‪ – ...‬אינן שונות כל כך מטענות הדתיים‪.‬‬ ‫הסיבה לכך היא אי היכולת להבדיל בין תפקידים חברתיים להבדלים‬ ‫פיזיולוגיים‪ ,‬בין מגדר לבין מין‪ .‬האמונה בכך שאישה‪ ,‬לפי הטבע (או‬ ‫אלוהים)‪ ,‬זקוקה למישהו שישלוט עליה היא דבר נפוץ בחברה שלנו‪,‬‬ ‫לצערי‪ .‬וכלל אין זה מפתיע שהתגובה הציבורית השכיחה ביותר‬ ‫לאמירתו של השוטר נסים ישי "ישנן בחורות הנהנות מאונס" היא‪:‬‬

‫"אמנם זהו אכן המצב‪ ,‬אך לא כדאי לומר זאת בפומבי"‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫מיליטריזם‬ ‫ניתן להמחיש תפישה מיליטריסטית כמקור לסקסיזם בדוגמה‬ ‫אופיינית אחת‪ .‬בקרב החיילים הקרביים בצה''ל קיים מנהג‪ :‬חיילים‬ ‫מצלמים את בנות זוגם ערומות עם תגי‪-‬החייל שלהם‪ ,‬ומתחרים אחד‬ ‫עם רעהו מי מהבנות נראית יותר "סקסית"‪ .‬התמונות הללו מועלות‬ ‫ברשתות החברתיות‪ ,‬והגישה אליהן פתוחה לכל המעוניין‪ .‬אף אחד‬ ‫אינו מתלונן‪ ,‬ובניגוד למקרים הפוכים בהם חיילות "מבלות" בצורה‬ ‫זו‪ ,‬החיילים אינם מקבלים שום עונש‪ .‬תגובות רבות לתמונות מסוג‬ ‫זה כוללות בדרך כלל פידבק חיובי‪" :‬תבלו בנים‪ ,‬תבלו‪ ,‬הלוחמים‬ ‫זקוקים לנופשון"‪ .‬וכידוע‪ ,‬גוף האישה היה תמיד ובכל מקום "נופשון"‬ ‫ל"לוחמים" כגמול על עוצמה צבאית‪.‬‬

‫קפיטליזם‬ ‫אחד מהדיברות הקדושים של הקפיטליזם הוא‪ :‬ביקוש יוצר היצע‪.‬‬ ‫ואפילו יהיה זה ביקוש לאלימות‪ ,‬יש להעריך אותו מבחינה כלכלית‪,‬‬ ‫עד שהוא ייצור רווחים‪ .‬עד לאחרונה ישראל הייתה מרכז לסחר‬ ‫בעובדות מין‪ .‬זו חדלה מלהיות כך רק בגלל הלחץ של הקהילה הבין‪-‬‬ ‫לאומית‪ .‬עד אז‪ ,‬אלפי שפחות מין‪ ,‬רובן מארצות חבר העמים‪ ,‬סבלו‬ ‫מאלימות‪ ,‬השפלה והתעללות‪ .‬אולם עונש קיבלו רק סרסורים (וגם‬ ‫במקרה זה‪ ,‬לא כולם)‪ .‬צרכנים שהשתמשו ב"שירותן" של השפחות‬ ‫האלה‪ ,‬ידעו על מצבן ובפועל היו אנסים לכל דבר ועניין‪ ,‬נותרו‬ ‫חופשיים‪ ,‬ואינם מרגישים שום אשמה על מעשיהם‪ .‬שהרי‪ ,‬הם רק קנו‬ ‫שירותים מסוימים ושילמו בכסף טוב עבורם‪ .‬כיום "עוסקות" בתחום‬ ‫הזנות בעיקר נשים ישראליות‪ ,‬וזאת לרוב עקב מצב כלכלי נואש‪ .‬אך‬ ‫בחברה הישראלית עדיין שוררות הדעות שלפיהן שירותי מין אינם‬ ‫אלא סחורה‪ .‬אנשים באמת ובתמים אינם מבינים שרק חפצים יכולים‬ ‫להיות מוצר‪ ,‬ולא גוף של בן אדם‪ .‬הבחנה בין הפרט לגופו היא בסיס‬ ‫לבריאות נפשית‪ .‬התנכרות מהגוף יוצרת השלכות הרסניות ובלתי‪-‬‬ ‫הפיכות על התודעה‪ .‬לכן אחוז ההתאבדות בין נשים המועסקות בזנות‬ ‫גבוה יותר מהאחוז בכלל האוכלוסייה‪ .‬קשה להבין גברים שרגילים‬ ‫לראות בכל אישה מוצר‪ ,‬חפץ‪ .‬בשבילם‪ ,‬כל אישה היא זונה שמנסה‬ ‫למכור את עצמה לכל המרבה במחיר‪ .‬ונשים שמסרבות לדבר הזה –‬ ‫מזלזלות ב"הסכם" מובן מאליו‪ .‬כתוצאה מכך ברור שהדבר נותן לגבר‬ ‫לגיטימציה להוציא לפועל את תגובתו על "הפרת" ההסכם ולהשתמש‬ ‫באלימות‪.‬‬ ‫כמובן ממה שנכתב לעיל‪ ,‬שום חוק אינו יכול להשיג את מטרותיו‬ ‫בלא שינוי עמוק של התודעה החברתית‪ .‬ודבר זה אפשרי רק אם נלמד‬ ‫לראות האחד את האחר‪/‬ת כאנשים ולא כאובייקטים מגדריים‪ .‬אישה‬ ‫אינה מוצר‪ ,‬תגמול או אמצעי לשמירת "טוהר" הלאום‪ .‬שוני בין נקבה‬ ‫לזכר מוגדר רק בתחום הפיזיולוגי‪ .‬כל השאר אינם אלא תפקידים‬ ‫חברתיים‪ .‬ובדומה לדת‪ ,‬דעות אישיות או אידיאולוגיה‪ ,‬תפקידים אלו‬ ‫יכולים להיות אך ורק בבחירה אישית‪ .‬אי אפשר להצדיק כפייה של‬ ‫תפקידים מגדריים כתוצאה של "נטייה טבעית"‪ ,‬דאגה למשפחה או‬ ‫מוסר דתי‪ .‬כל אלו עדיין מהווים אלימות על הפרט‪ .‬מבט סקסיסטי‪,‬‬ ‫שמתחיל מטענה שההבדלים בין נקבה לזכר הם לא רק פיזיולוגיים‬ ‫אלא גם נפשיים או רוחניים‪ ,‬וכי אישה "צריכה" להיות נשלטת‬ ‫בידי גבר‪ ,‬מביא לאלימות‪ .‬בימינו דעות אלה מובנות מאליו בחברה‬ ‫הישראלית‪ ,‬ולא מעטות הנשים שתומכות בהן כפי שבעבר עבדים‬ ‫ראו בעבדות דבר מקובל ומובן מאליו‪ .‬עבדים שקיבלו מספר זכויות‪-‬‬ ‫יתר מבעליהם שנאו את האלו שנלחמו נגד סדר הקיים‪ .‬אך שינויים‬ ‫רדיקליים במודעות חברתית הם בלתי אפשריים בלא שינוי חברתי‬ ‫עמוק‪ .‬וכל עוד החברה נשלטת על ידי גזענות‪ ,‬מיליטריזם‪ ,‬הבלים‬ ‫דתיים ומוסר קפיטליסטי‪ ,‬יחס סקסיסטי לנשים יישאר אחד מן‬ ‫הבעיות שלה‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫אלטרנטיבה‬

‫גיליון ‪ 6‬אביב ‪2014‬‬

‫קנביס‪ :‬היסטוריה חברתית‬ ‫גיא מור‬

‫ב‬

‫שנים האחרונות הקריאה למחשבה מחודשת לגבי‬ ‫המעמד החוקי של צריכה אישית וגידול של צמח הקנביס‬ ‫ותוצריו (מריחואנה‪ ,‬חשיש וכו') זוכה לעדנה ולהתעניינות‬ ‫רבה במדינות המערב‪ .‬סביב הנושא התגבשה מעין קואוליציה‬ ‫מוזרה של רסיסים מהשמאל ומהימין ה"ליברטרי" הקוראים‬ ‫למחשבה מחודשת על המדיניות הממשלתית בנושא קנביס‪.‬‬ ‫סקר מקיף שנערך בארה"ב ב‪ 2013-‬מצא כי ‪ 52%‬מהנשאלים‬ ‫תומכים בלגליזציה של השימוש במריחואנה (‪ 45%‬התנגדו)‪,‬‬ ‫כש‪ 3-‬שנים לפני כן סקרים דיווחו כי רק ‪ 41%‬תמכו בלגליזציה‪.1‬‬ ‫סקר שנערך בישראל בשנת ‪ 2013‬מצא כי ‪ 46%‬מהנשאלים‬ ‫תומכים בלגליזציה של קנביס או במדיניות של אי‪-‬הפללה כלפי‬ ‫משתמשים‪ ,‬לעומת מספרים נמוכים בהרבה בסקרים שנערכו‬ ‫בשנים קודמות‪ .2‬כיום‪ ,‬רבים יותר ויותר מביעים ספקות בנוגע‬ ‫למצב בו מדינות המערב מוציאות מיליארדים על המלחמה‬ ‫בצרכני קנביס‪ ,‬בזמן שמוצרי ניקוטין ואלכוהול‪ ,‬המזיקים הרבה‬ ‫יותר למשתמש‪ ,‬חוקיים ומכניסים לבעלי ההון בתעשייה סכומים‬ ‫נאים‪ .‬אכן‪ ,‬בהשוואה לאלכוהול ולניקוטין‪ ,‬האיסור על שימוש‬ ‫בקנביס נראה לפתע שרירותי להחריד‪.‬‬ ‫אך בפועל חקיקה נגד השימוש בקנביס לא הייתה שרירותית‪,‬‬ ‫אלא נוצרה על רקע נסיבות ואינטרסים מובחנים‪ .‬היא באה לעולם‬ ‫תחת רקע היסטורי ופוליטי שהינו חשוב להבנתה‪ .‬במאמר זה‪,‬‬ ‫נבחן בקצרה אילו אינטרסים עמדו מאחורי האיסור על השימוש‬ ‫בקנביס בעת המודרנית ושעומדים בימים אלה מאחורי "המלחמה‬ ‫‪More Americans favor legalizing marijuana: Pew Research‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪Center survey‬‬ ‫‪http://www.nydailynews.com/news/world/americans-favor‬‬‫‪legalizing-marijuana-pew-survey-article-1.1308375‬‬ ‫סקר «המגזין»‪ :‬מחצית מהישראלים בעד הפיכת עישון קנאביס לחוקי‬ ‫‪ 2‬‬ ‫‪1013683=co.il/Article/?ArticleID.http://news.nana10‬‬

‫בסמים" שמנהלות מדינות המערב‪ ,‬ובראשן ארה"ב‪.‬‬

‫חקיקה נגד שימוש בקנביס בעת‬ ‫המודרנית‬ ‫בסוף המאה ה‪ 19-‬ובתחילת המאה ה‪ ,20-‬חקיקה נגד השימוש‬ ‫במריחואנה צצה לראשונה במדינות בהן מיעוט לבן שלט באוכלוסיה‬ ‫אתנית ממוצא אחר‪ .‬כך‪ ,‬בדרום אפריקה השימוש במריחואנה נאסר‬ ‫ב‪ ,1911-‬ובג'מייקה‪ ,‬קולוניה בריטית בזמנו‪ ,‬ב‪.1913-‬‬ ‫עוד לפני האיסור הגורף על המריחואנה‪ ,‬עבר ב‪ 1870-‬חוק בדרום‬ ‫אפריקה שאסר את השימוש במריחואנה על ידי עובדים הודים‪,‬‬ ‫כתגובה לתפיסה רווחת לפיה עובדים אלה הזיקו לשלטון הלבן‪ .3‬דרום‬ ‫אפריקה‪ ,‬שנעשתה לאחת מחלוצות החקיקה נגד השימוש במריחואנה‪,‬‬ ‫קראה לאחר מכן בשנת ‪ 1923‬בחבר הלאומים למדיניות בינלאומית‬ ‫כנגד השימוש במריחואנה‪ ,‬אשר פגעה לטענתה בפרודוקטיביות של‬ ‫העובדים (כוונתה הייתה בעיקר לעובדים השחורים במכרות של דרום‬ ‫אפריקה)‪.‬‬ ‫תומכת נלהבת נוספת בקידום חקיקה בינלאומית נגד השימוש‬ ‫במריחואנה הייתה מצרים‪ .‬ההיסטוריה של חקיקה נגד שימוש‬ ‫בקנביס במצרים מתחילה בשנת ‪ .1798‬עם כיבוש מצרים מידי‬ ‫הממלוקים‪ ,‬נפוליאון נדהם לגלות עד כמה נפוץ היה השימוש בקנביס‬ ‫בקרב המעמד הנמוך במצרים‪ .‬במצרים‪ ,‬כמו במקומות רבים אחרים‬ ‫בעולם‪ ,‬השימוש בקנביס היה חלק בלתי נפרד מחייהם של קהילות‬ ‫בני המעמד הנמוך וממסורות מקומיות‪ .‬צו שהוציא נפוליאון אסר‬ ‫על שימוש בקנביס בכל מצרים‪ .4‬שנים רבות לאחר יציאת הכוחות‬ ‫הצרפתיים ממצרים‪ ,‬הוטל מחדש איסור על צריכת קנביס בהשפעת‬ ‫«‪Cannabis Control in Europe» in A cannabis reader: global‬‬ ‫ ‪3‬‬ ‫‪issues and local experiences: Perspectives on cannabis controversies,‬‬ ‫‪treatment and regulation in Europe‬‬ ‫‪Gabriel G. Nahas, Hashish and Drug Abuse in Egypt‬‬ ‫‪ 4‬‬

‫‪1 .20th Centuries, p 19th and During the‬‬

‫אלטרנטיבה‬

‫גיליון ‪ 6‬אביב ‪2014‬‬

‫‪7‬‬

‫עם הקנביס‪ .‬כפי שדווח בלוס אנג'לס טיימס באוקטובר ‪:1911‬‬

‫"לאור השימוש הגובר במריחואנו או עשב הלוקו ["משוגע"‬ ‫בספרדית – ג‪.‬מ‪ ].‬כחומר משכר בקרב חלק גדול מהעובדים‬ ‫המקסיקנים‪ ,‬פ‪ .‬ס‪ .‬בודן‪ ,‬מפקח במועצת הפרמקולוגיה‪ ,‬ניסח‬ ‫אתמול פנייה לרשויות בבקשה להכליל את הסם ברשימת‬ ‫‪5‬‬ ‫הסמים האסורים‪".‬‬ ‫בשנות ה‪ ,30-‬סיפורי זוועה שהתפרסמו בעיתונות וסרטי‬ ‫תעמולה בקולנוע כגון "ריפר מדנס" ו"מריחואנה" הזהירו‬ ‫את הנערות האמריקניות מפני הסכנות הלא ידועות של "עשב‬ ‫השטן"‪ .‬אימפריית העיתונים של וויליאם רנדולף הרסט‬ ‫הצטרפה למסע ההפחדה (בהחלט ייתכן שבשל אינטרסים‬ ‫עסקיים מפוקפקים של הרסט) באמצעות סיפורי זוועה שהופיעו‬ ‫ב"עיתונות הצהובה" של הרסט‪ ,‬וקידמה את הפופולריות של‬ ‫המונח "מריחואנה" על פני שמות אחרים לקנביס‪.‬‬ ‫המקסיקנים לא היו היחידים שקושרו בעיני הציבור עם‬ ‫המריחואנה‪ .‬בניו אורלינס ובתקופת ה"הארלם רנסנס"‬ ‫למריחואנה היה חלק חשוב בתרבות השחורה המתפתחת‪,‬‬ ‫ולפופולריות של מוזיקת הג'אז בקרב צעירים לבנים גרמה‬ ‫לחששות כבדים בקרב האלמנטים השמרניים בארה"ב‪.‬‬

‫רשות הסמים הפדרלית‬ ‫החקיקה בארה"ב בשנות ה‪ 30-‬נגד השימוש במריחואנה –‬ ‫עברה ללא דיון ציבורי וללא הסתמכות על מחקרים אמפיריים‬ ‫כלשהם‪ ,‬אלא בהסתמך על אווירה כללית של הסתה נגד‬ ‫משתמשי המריחואנה העיקריים – מהגרים מקסיקנים ושחורים‬ ‫– וסיפורים‪ ,‬לעיתים קרובות מוגזמים או מומצאים‪ ,‬על מקרי‬ ‫אלימות המערבים מקסיקנים‪.‬‬

‫השקפתם של האליטות ומעמד הביניים במצרים‪ ,‬בעיניהם הקנביס‬ ‫היה מקושר לנחשלותם של העובדים והעניים במצרים‪ ,‬ורצונם של‬ ‫האליטות להידמות למערב‪ .‬בכנס הבינלאומי של חבר הלאומים‬ ‫בז'נבה ב‪ 1925-‬בנושא הסחר הבינלאומי בסמים‪ ,‬הנציג המצרי ד"ר‬ ‫מוחמד אל גינדי תיאר בפני משתתפי הכנס את החשיש כסם הגורם‬ ‫למחלה חברתית קשה וכאחראי למרבית מקרי השיגעון במצרים‪.‬‬ ‫גם בפלסטין המנדטורית הוצא השימוש במריחואנה מהחוק עוד‬ ‫לפני שעברה חקיקה דומה בבריטניה‪ .‬בצו המושל הצבאי הבריטי‬ ‫ב‪ 1919-‬הוגדר הסחר וההחזקה בחשיש (למעט שימוש אישי) כעבירה‪.‬‬ ‫ב‪ ,1925-‬לאחר חתימתה של בריטניה על ההסכם בכנס ז'נבה של‬ ‫חבר הלאומים ובהתבסס על חקיקה בריטית‪ ,‬נחקקה פקודת הסמים‬ ‫המסוכנים שאסרה על השימוש בחשיש‪ .‬בפלסטין המנדטורית‪ ,‬וכן‬ ‫בעשורים הראשונים לאחר הקמתה של מדינת ישראל‪ ,‬היו אלה בעיקר‬ ‫פלסטינים ויהודים מזרחים שעשו שימוש בקנביס וסבלו מרדיפת‬ ‫השלטונות‪ .‬על פלסטינים שעשו שימוש בחשיש הוטלו קנסות ועונשי‬ ‫מאסר‪ ,‬ובתי קפה בבעלות פלסטינית שסיפקו חשיש ללקוחותיהם‬ ‫נסגרו בצווים מנהליים‪ ,‬ובעליהם נאסרו‪.‬‬

‫מריחואנה‪ :‬עשב השטן‬ ‫בשנות ה‪ ,30-‬כשהוטל האיסור על צריכת קנביס לראשונה בארה"ב‪,‬‬ ‫השם "מריחואנה" לא היה בשימוש נפוץ‪ .‬למעשה‪ ,‬נראה כי הוא כמעט‬ ‫ולא היה בשימוש אפילו בקרב מעשני מריחואנה‪ ,‬שהעדיפו את השם‬ ‫"קנביס" או שמות מקומיים אחרים‪ .‬אך השם "מריחואנה" נבחר על‬ ‫ידי הרשויות בארה"ב מבין שמות רבים בהם היה הצמח ידוע על מנת‬ ‫לייצג את הקנביס בפני הציבור‪ .‬בהקשר האמריקאי השם נתפס כבעל‬ ‫קונוטציות זרות‪ ,‬אקזוטיות ומאיימות‪ .‬ואכן‪ ,‬הקמפיין מצד נציגי‬ ‫ממשלה וגופי תקשורת לאסור את השימוש בקנביס בארה"ב היה‬ ‫קשור קשר הדוק לגזענות כלפי מהגרים מקסיקנים‪ ,‬שזוהו יותר מכל‬

‫יותר מכל היה אחראי לכך הארי ג'‪ .‬אנסלינגר‪ ,‬שייסד את‬ ‫רשות הסמים הפדרלית בארה"ב בשנת ‪ 1932‬ועמד בראשה עד‬ ‫לשנת ‪ .1962‬אנסלינגר תרם רבות לפחד מ"טירוף המריחואנה"‬ ‫שאחז בארה"ב‪ ,‬על אף שהשימוש בסם בארה"ב בכללותה היה באותה‬ ‫תקופה זניח ואפיין בעיקר קהילות מהגרים ומיעוטים‪.‬‬ ‫בדיונים לפני חקיקתו של חוק המיסוי ב‪ ,1937-‬שאסר על שימוש‬ ‫בקנביס למעט לצרכים תעשייתים או רפואיים‪ ,‬העיד אנסלינגר על‬ ‫הרציונל הגזעני שמאחורי החוק‪:‬‬

‫"רוב מעשני המריחואנה הם שחורים‪ ,‬היספנים‪ ,‬נגני ג'אז ובדרנים‪.‬‬ ‫המוזיקה השטנית שלהם מקורה במריחואנה‪ ,‬ועישון מריחואנה על‬ ‫ידי נשים לבנות גורם להן לחפש יחסים מיניים עם שחורים‪ ,‬בדרנים‬ ‫ואחרים‪ .‬זהו סם שגורם לאי‪-‬שפיות‪ ,‬עבריינות ומוות – הסם מחולל‬ ‫‪6‬‬ ‫אלימות יותר מכל סם אחר בהיסטוריה האנושית‪".‬‬ ‫אנסלינגר הציג בדיונים מכתב שקיבל מעורך העיתון אלמוסה דיילי‬ ‫קורייר‪:‬‬ ‫"הלוואי שיכולתי להראות לך מה סיגריית מריחואנה קטנה יכולה‬ ‫לעשות לאחד מהתושבים דוברי הספרדית המפגרים שלנו‪ .‬זוהי‬ ‫הסיבה שבגינה הבעיה שלנו כה גדולה‪ :‬האחוז הגדול של אוכלוסייתנו‬ ‫מורכב מדוברי ספרדית‪ ,‬רובם חלשים מנטלית בשל תנאים חברתיים‬ ‫‪7‬‬ ‫וגזעיים‪".‬‬

‫אינטרסים עסקיים‬ ‫מאחורי האיסור על השימוש במריחואנה לא עמד רק רצון המחוקקים‬ ‫להיאבק במה שנתפס על ידם כתרבות שחורה דקדנטית ובמהגרים‬ ‫‪ 5‬‬ ‫‪ 6‬‬ ‫‪ 7‬‬

‫‪Quoted in Dale H. Gieringer, The Origins of Cannabis‬‬ ‫‪Prohibition in California, p. 20‬‬ ‫‪Rudolph J. Gerber, Legalizing Marijuana: Drug Policy‬‬ ‫‪Reform and Prohibition Politics, p. 9‬‬ ‫‪Quoted in Michael Woodiwiss, Organized Crime and‬‬ ‫‪223 .American Power: A History, p‬‬

‫‪8‬‬

‫אלטרנטיבה‬

‫גיליון ‪ 6‬אביב ‪2014‬‬

‫פרועים וקשים לשליטה‪ .‬נראה כי להרסט‪ ,‬למשל‪ ,‬שלעיתוניו היה‬ ‫תפקיד מכריע בדמוניזציה של המריחואנה‪ ,‬היו אינטרסים עסקיים‬ ‫חשובים בהוצאת הקנביס מהחוק‪ .‬שאר הנפשות המעורבות חשודות‬ ‫אף הן במניעים עסקיים מפוקפקים מאחורי האיסור על השימוש‬ ‫בקנביס‪ .‬באשר למניעיו של הרסט – לפי סברה מרכזית הוא קיווה‬ ‫כי אם תעשיית ייצור הנייר מקנביס (המפ) תחוסל‪ ,‬יעלה ערכן של‬ ‫אחזקותיו הנרחבות של הרסט ביערות והן יעשו למקור העיקרי‬ ‫לאספקת חומר הגלם לתעשיית הנייר בחוף המערבי של ארה"ב‪.8‬‬ ‫מאז‪ ,‬אינטרסים עסקיים חשובים נוספים התפתחו אשר הביאו מגוון‬ ‫גורמים להיאבק נגד לגליזציה של השימוש במריחואנה‪ .‬בין התעשיות‬ ‫הבולטות שעמדו או עדיין עומדות בחזית המאבק נגד הלגליזציה‬ ‫ניתן למנות את תעשיית הטבק‪ ,‬תעשיית האלכוהול ותעשיית בתי‬ ‫הכלא הפרטיים‪ .‬בעבר עיתונאים חשפו כי "שותפות למען אמריקה‬ ‫נקייה מסמים"‪ ,‬מלכ"ר אמריקאי גדול הנאבק בשימוש בסמים‬ ‫ומתנגד ללגליזציה‪ ,‬קיבל תרומות בסך מיליוני דולרים מתעשיות‬ ‫האלכוהול והטבק‪ ,‬ועל פי מספר דיווחים הארגון ממשיך לקבל את‬ ‫מימונו העיקרי מהתעשייה הפרמקולוגית‪.‬‬ ‫תעשיית בתי הכלא הפרטיים‪ ,‬בתורה‪ ,‬מפעילה לוביסטים אשר‬ ‫קידמו חקיקה בנוסח "‪ 3‬פסילות ואתה בחוץ" המחמירה את הענישה‬ ‫עם משתמשי סמים‪ ,‬ומנסה לקנות לה השפעה בקרב פוליטיקאים על‬ ‫מנת להיאבק בתנועה הקוראת להקלה בענישת צרכני מריחואנה‪.9‬‬

‫סמים ככלי לשליטה חברתית‬ ‫בחיבורם "הזיות‪ :‬התנהגות‪ ,‬ניסיון ותיאוריה" מסבירים החוקרים‬ ‫האמריקאים לואי ג'‪ .‬ווסט ורונלד ק‪ .‬סיגל את תפקידו של האיסור על‬ ‫שימוש בסמים ככלי לשליטה חברתית‪:‬‬

‫"תפקידם של סמים ביישום שליטה פוליטית נמצא יותר ויותר תחת‬ ‫דיון‪ .‬שליטה יכולה להתבצע באמצעות איסורים ובאמצעות אספקה‪.‬‬ ‫איסור מוחלט או אפילו חלקי על שימוש בסמים מעניק לממשלה‬ ‫מינוף בעל חשיבות לסוגים אחרים של שליטה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬החלה‬ ‫סלקטיבית של חוקי סמים … כנגד חלקים מסוימים באוכלוסיה‪ ,‬כגון‬ ‫חברים בקבוצות מיעוט מסוימות או בארגונים פוליטיים‪".‬‬ ‫חקיקה נגד שימוש בסמים כוונה תכופות כנגד מי שכונו "המעמדות‬ ‫המסוכנים"‪ :‬בנות ובני מעמד העובדים‪ ,‬העניים‪ ,‬מהגרים ומיעוטים‬ ‫אתניים (קבוצות ביניהן הייתה חפיפה ניכרת)‪ .‬כך‪ ,‬במאה ה‪19-‬‬ ‫באנגליה ג'ין הוצא מהחוק‪ ,‬בזמן שוויסקי נשאר חוקי‪ .‬ההבדל בין‬ ‫השניים הוא שג'ין היה בשימוש על ידי בנות ובני המעמד הנמוך‬ ‫באנגליה‪.‬‬ ‫בארה"ב‪ ,‬החוקים הראשונים שהגבילו את השימוש בסמים נגעו‬ ‫לעישון אופיום‪ ,‬אשר קושר עם הגירה סינית לארה"ב‪ .‬כפי ששופט‬ ‫באורגון ב‪ 1886-‬פירש את החוק‪" :‬עישון אופיום אינו חטא שלנו‪,‬‬ ‫ולפיכך ייתכן כי מטרתה של חקיקה זו הינה יותר להרגיז ולהציק‬ ‫‪10‬‬ ‫ל'כופרים הסינים'"‪.‬‬ ‫המדיניות כיום ממשיכה לשקף את הקשר שנוצר בתודעה הציבורית‬ ‫בשנות ה‪ 20-‬המוקדמות בין מריחואנה לבין מקסיקנים ושחורים‪.‬‬ ‫על אף שתדירות השימוש במריחואנה בקרב צעירים לבנים גדולה‬ ‫בהרבה מאשר בקרב צעירים שחורים‪ ,‬תדירות המעצרים של צעירים‬ ‫שחורים על ידי הרשויות בגין החזקת מריחואנה לשימוש אישי הייתה‬ ‫באופן קבוע הייתה גדולה פי ‪ 3‬ואף פי ‪ 4‬מתדירות המעצרים של‬ ‫‪11‬‬ ‫צעירים לבנים‪.‬‬ ‫‪Rudolph J. Gerber, Legalizing Marijuana: Drug Policy‬‬ ‫‪ 8‬‬ ‫‪Reform and Prohibition Politics, p. 7‬‬ ‫‪Gaming the System: How the Political Strategies of‬‬ ‫‪ 9‬‬ ‫‪Private Prison Companies Promote Ineffective Incarceration‬‬ ‫‪Policies, Justice Policy Institute‬‬ ‫‪Quoted in Doris Marie Provine, Unequal Under Law:‬‬ ‫‪1 0‬‬ ‫‪Race in the War on Drugs, p. 72‬‬ ‫‪Targeting Blacks for Marijuana Possession Arrests of‬‬ ‫‪ 11‬‬

‫ואמנם‪ ,‬בשנות ה‪ 70-‬המוקדמות בארה"ב‪ ,‬כאשר השימוש בקנביס‬ ‫נעשה נפוץ יותר ויותר בקרב מעמד הביניים הלבן והאליטה‪ ,‬ראו‬ ‫המחוקקים צורך למתן את העונשים על צריכת קנביס‪ .‬כך החלה‬ ‫מגמה של התמקדות מצד רשויות האכיפה ביצרנים ובספקים של‬ ‫הסם ופחות בצרכני הקנביס‪ .‬ד"ר סטנלי יולס‪ ,‬לשעבר מנהל המוסד‬ ‫הלאומי לבריאות הנפש ותומך בהקלת הענישה על שימוש בקנביס‪,‬‬ ‫העיד ב‪:1970-‬‬

‫"לאף אחד לא היה אכפת כשזו הייתה בעיית גטו‪ .‬מריחואנה – ובכן‪,‬‬ ‫היא הייתה בשימוש על ידי מוזיקאי ג'אז או המעמד הנמוך‪ ,‬כך שלא‬ ‫היה לך אכפת אם הם קיבלו ‪ 20‬שנים בכלא‪ .‬אך כשנערים ונערות‬ ‫נחמדים ממעמד הביניים נתפסים בקולג'‪ ,‬כשהם מבצעים את אותה‬ ‫העבירה [‪ ]...‬לפתע הגישה המענישה והנקמנית [של הרשויות] נגעה‬ ‫‪12‬‬ ‫לכל המעמדות בחברה‪".‬‬ ‫כשהסמים שבשימוש קבוצות המיעוט האתניות השתנו‪ ,‬המדיניות‬ ‫הממשלתית השתנתה בהתאם‪ .‬כך‪ ,‬במדיניות שהייתה נהוגה משך‬ ‫עשורים לאחר חקיקתו של חוק הסמים ב‪ 1986-‬עד שהוקלה מעט‬ ‫לאחרונה‪ ,‬החזקת קוקאין בצורת קראק בכמות ‪ 5‬גרם נחשבה חמורה‬ ‫באותה המידה כהחזקת ‪ 500‬גרם של קוקאין בצורת אבקה‪ .‬בעוד‬ ‫שמחקרים חלוקים באשר להבדלים בסיכון בין שתי צורות הסם‪,‬‬ ‫הבדל חשוב הוא שקראק קוקאין היה נמצא בשימוש נרחב יותר‬ ‫בקרב שחורים והיספנים‪ ,‬בעוד שאבקת הקוקאין נפוצה יותר בקרב‬ ‫משתמשים לבנים‪.‬‬ ‫כפי שמציינים ווסט וסיגל‪ ,‬שליטה חברתית באמצעות מדיניות‬ ‫סמים נעשית לא רק באמצעות איסורים ורדיפה סלקטיבית‪ ,‬אלא גם‬ ‫באמצעות אספקה‪ ,‬היכולה לשרת מטרות שונות‪ .‬בזמן מלחמת העולם‬ ‫שנייה‪ ,‬אמפטמינים ומתאמפטמינים היו בשימוש בצבאות בשני‬ ‫צידי המלחמה בשל תכונותיהם המעוררות‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬שימוש נרחב‬ ‫עוד יותר נעשה בהם על ידי חיילים אמריקאים במלחמת קוריאה‬ ‫ובמלחמת וייטנאם‪ .‬נעשה שימוש באספקת סמים גם למימון פעולות‬ ‫צבאיות‪ ,‬החל מהעלמת עין מסחר בהרואין על ידי מחתרות שפעלו‬ ‫במימון ותמיכת ארה"ב (בבורמה‪ ,‬ניקרגואה‪ ,‬אפגניסטן ועוד)‪ ,‬ועד‬ ‫לאספקת אופיום באינדו‪-‬סין על ידי ארגוני הביון הצרפתיים לצורך‬ ‫מימון מבצעים סודיים‪.‬‬

‫סיכום‬ ‫מטרתו של חיבור זה אינה רק להציג אנקדוטות היסטוריות‪ .‬עלינו‬ ‫להבין כי מדיניות הסמים‪ ,‬כמו שאר תחומי המדיניות של המדינות‬ ‫השונות‪ ,‬היא נגזרת של מערכת אינטרסים מעמדית‪-‬שלטונית‪.‬‬ ‫הפגיעה בחירותם של פרטים וקבוצות‪ ,‬אפליה ורדיפה של קבוצות‬ ‫מיעוט אתניות – מאפיינים מובהקים של המלחמה בצרכני הקנביס –‬ ‫הן מאפיינים של המדינות הקפיטליסטיות באשר הן‪.‬‬ ‫המאבק נגד ההפללה והרדיפה של המשתמשים במריחואנה מוכרח‬ ‫להיות חלק ממאבק רחב יותר כנגד האליטות שמנהלות מלחמה נגד‬ ‫מעמדות העובדים והעניים‪ ,‬מיעוטים אתניים וקבוצות מדוכאות‬ ‫ברחבי העולם‪ .‬רדיפת צרכני מריחואנה היא רק תחום אחד מיני‬ ‫רבים בהם מפעילה המדינה דיכוי בשם מיני אינטרסים‪ ,‬כלכליים‪,‬‬ ‫פוליטיים‪ ,‬גאוגרפיים ואחרים‪ ,‬שמשתנים ללא הרף‪.‬‬ ‫עם השינויים בדעת הקהל במדינות המערב‪ ,‬ייתכן בהחלט שנמשיך‬ ‫לראות בשנים הקרובות המשך המגמה של הקלת החקיקה נגד השימוש‬ ‫בקנביס ואף לגליזציה של הסם‪ .‬סביר כי המדינה ובעלי ההון ימצאו‬ ‫בכך רווח‪ ,‬באמצעות מיסוי חדש על הסם שיזין את מכונות המלחמה‬ ‫ורווחי עתק לבעלי ההון בתעשייה החדשה‪ .‬אל לנו לעצור שם‪.‬‬

‫‪ 12‬‬

‫‪African Americans in California, 2004-08‬‬ ‫‪Quoted in David Cole, No Equal Justice: Race and Class‬‬ ‫‪in the American Criminal Justice System, p. 152‬‬

‫אלטרנטיבה‬

‫גיליון ‪ 6‬אביב ‪2014‬‬

‫‪9‬‬

‫אקציה "חירות" בתמיכה מחאה באוקריינה‬

‫מאבק ורדיפה‪ :‬ריאיון עם אנרכיסטית‬ ‫מסנט פטרסבורג‬ ‫הלנה פסנקובה‪ ,‬אנרכיסטית בולטת בתנועה‬ ‫ברוסיה‪,‬‬ ‫והאנרכה‪-‬פמיניסטית‬ ‫האנרכיסטית‬ ‫חברה במספר ארגונים ואחת מהמובילות באיגוד‬ ‫הסטודנטים האנרכיסטי (הפעולה הסטודנטיאלית)‬ ‫בריאיון מיוחד לכתב העת "אלטרנטיבה" על‬ ‫מחאה אומנותית‪ ,‬אנרכיזם ועזיבתה את רוסיה‬ ‫עקב רדיפת השלטון‪.‬‬

‫מדוע עזבת את רוסיה?‬ ‫הנסיבות שהביאו לעזיבתי נוצרו בעקבות פעולה קטנה שביצענו‬ ‫ העברה סמלית של מחאת "מיידן"‪ 1‬למרכזה של האימפריה שנגדה‬‫היא נאבקת‪ .‬בנינו בריקדות מכ‪ 50-‬צמיגים‪ ,‬הצתנו אותם והתחלנו‬ ‫לדפוק בקצב עם מקלות על פח ‪ -‬כמו שעשו זאת במיידן‪ .‬שני אנשים‬ ‫החזיקו דגלים ‪ -‬אחד שחור ואחד כחול‪-‬צהוב (דגל אוקראינה)‪ .‬כל‬ ‫זה קרה על הגשר שלידו התרחשה ההתנקשות בצאר אלכסנדר השני‪.‬‬ ‫מעניין לציין שהקהילה האנרכיסטית בעצם הסתייגה מהפעולה בגלל‬ ‫הימצאותו של דגל אוקראיני‪ .‬הם לא הבינו את פעולת ה"טרולינג"‬ ‫והאיום על השלטון שהיא ביקשה להביע‪ .‬אנרכיסטים אוקראינים‪,‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬הודו לנו על התמיכה‪ .‬אני כמובן לא ראיתי בפעולה‬ ‫הזאת הצהרה רדיקלית‪ ,‬אבל השלטון עושה הכל כדי שאפילו האצבע‬ ‫המשולשת שמראים לו תראה כמו טיל‪.‬‬ ‫לשלושת המשתתפים אשר נעצרו בפעולה נפתחו שני תיקים‪ :‬בגין‬ ‫״התפרעות״ (התיק בוטל) ובגין ״הפרת הסדר הציבורי" (קנס של ‪10‬‬ ‫אלפים רובל‪ ,‬יש ערעור)‪.‬‬ ‫‪ 1‬‬

‫תנועת המחאה האוקראינית‬

‫אני אשתמש בשאלה הזאת כדי לספר על האופן המעניין שבו עובדת‬ ‫המערכת המשפטית אצלינו‪ .‬כעיקרון‪ ,‬השופט לא יכול לתת זיכוי כי‬ ‫הוא יקבל על הראש‪ .‬אפילו אם השופט לא יכול בשום אופן להטיל‬ ‫על אדם מאסר או קנס וסוגר את התיק או נותן מאסר על תנאי‪ ,‬אז‬ ‫ככלל הפרקליטות מתערבת ומגישה ערעור‪ .‬אם היא לא תגיש ערעור‬ ‫אז היא תקבל על הראש‪ .‬ואם השופט בערכאה הבאה יזכה את האדם‬ ‫אז אתה יכול להבין בעצמך מה יעשו לפרקליטות‪ .‬אז לאחר ביטול‬ ‫התיק על התפרעות לבקשת הפרקליטות נפתח תיק על וונדליזם‪.‬‬ ‫האפר מהשריפה גלש למעקה של הגשר ולמרות שנוקה די מהר על‬ ‫ידי רכב ניקיון‪ ,‬זה לכאורה פגע במבנה הארכיטקטוני‪ .‬זה לא הכל‪,‬‬ ‫אדם אשר לוקח על עצמו את האחריות ונמצא אשם בוונדליזם יכול‬ ‫לקבל קנס או כמה חודשי מאסר‪ ,‬אבל עבור אותם מעשים‪ ,‬כאשר‬ ‫מדובר בקבוצה של אנשים‪ ,‬מטילים שלוש שנות מאסר על כל אחד‪.‬‬ ‫שני המשתתפים אשר החזיקו את הדגלים מסתכנים פחות כי מחפשים‬ ‫את אלה שהציתו את הצמיגים‪ .‬אתה יכול לנחש מי הצית‪ .‬אז כולם‬ ‫מכחישים או בורחים‪ ,‬אבל חברנו פיוטר פוולנסקי לקח על עצמו את‬ ‫האחריות והודה שהפעולה התבצעה ביוזמתו (אבל שאיננו יודע מי‬ ‫הצית את הצמיגים)‪ .‬הוא יותר אמן מאשר אקטיביסט וההתמודדות עם‬ ‫המערכת היא כמו דלק בשבילו ‪ -‬ככל שהמאבק אינטנסיבי יותר‪ ,‬ככה‬ ‫הוא יותר מתעמק במהות והפרויקטים האמנותיים שלו יותר מוצלחים‪.‬‬ ‫אני לא חושבת שיש סכנה שהוא יקבל מאסר משמעותי (מה שדי‬ ‫מעציב אותו) כי יש לו את העורך דין הטוב ביותר במדינה (בחינם‪,‬‬ ‫מה שנפוץ בתיקים של אקטיביסטים)‪ .‬בשל האישום בוונדליזם‬

‫‪10‬‬

‫אלטרנטיבה‬

‫גיליון ‪ 6‬אביב ‪2014‬‬

‫נאלצתי לעזוב את רוסיה מיד כדי להציל את עצמיי ואת חבריי מכלא‪.‬‬

‫הממשלה הרוסית מפחדת מפעולות אמנותיות?‬ ‫הרשויות חוששות מהאפקט התקשורתי שיכול לגרור אחריו ביטוי‬

‫השני יכולה להיות יצירת אמנות שלכאורה מתעסקת ישירות‬ ‫בפוליטיקה אך בפועל היא חסרת כל אמירה‪ ,‬בגלל חוסר החתירה‬ ‫לאמת וחוסר הרצון להבין את התהליכים הנסתרים בחברה‪.‬‬

‫האם השתתפות השלטון בפעולות אלה מתוכננת‬ ‫פוליטי‪.‬‬ ‫המדינה משתמשת בעיתונות‪ ,‬בטלוויזיה וברדיו ככלי לשליטה מראש?‬

‫בהמונים‪ .‬אם פעם התקשורת הייתה אחד מכלי השלטון‪ ,‬היום היא‬ ‫אפיק של השלטון המרכזי‪ .‬ללא היכולת ללחוץ על הממשלה בדרכים‬ ‫ביורוקרטיות ובפעולות ישירות‪ ,‬ובהעדר מחאה המונית‪ ,‬מתנגדי‬ ‫השלטון נאלצים להסתמך גם על התקשורת‪ ,‬ולפי תגובת השלטון ‪-‬‬ ‫זה עובד‪.‬‬ ‫זאת בעצם הסיבה שבגינה עברתי מאקטיביזם לאקציוניזם‬ ‫(‪ - )Actionism‬זהו סוג של אמנות פוליטית רדיקלית‪ ,‬שבה אין‬ ‫אפשרות להפריד את המסר הפוליטי מהביצוע האמנותי‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫גם הצורה בה הדבר נעשה וגם התוכן שניהם רדיקליים‪ .‬כך הפעולה‬ ‫מקבלת חשיפה רחבה‪.‬‬

‫ואיך אתם מצליחים להביא את זה לתקשורת?‬ ‫ברוסיה‪ ,‬כל כלי התקשורת נשלטים על ידי המדינה ברמה כזו או‬ ‫אחרת‪ .‬אך יש לנו די הרבה כלי תקשורת שנחשבים רשמית כאופוזיציה‬ ‫לשלטון‪ ,‬ובהם עדיין ישנה האפשרות לפרסם תוכן אנטי‪-‬ממשלתי‪.‬‬ ‫יש לנו הרבה חברים מבין הצלמים והעיתונאים‪ ,‬ואנחנו מודיעים להם‬ ‫מראש על הפעולות‪.‬‬

‫מקודם‪ ,‬הזכרת את המעבר שלך מאקטיביזם‬ ‫לאקציוניזם‪.‬‬ ‫כרגע אני רואה את האקציוניזם בתור הזרם המרכזי לפעילות‬ ‫פוליטית במציאות של רוסיה‪ ,‬אף שאינני ממש מתחברת לזה או רואה‬ ‫אותו כאידיאלי‪ .‬אני מעדיפה את הפעילויות הקלאסיות ‪ -‬פעולה‬ ‫ישירה‪ ,‬איגודי עובדים‪ ,‬הסברה ועצרות המוניות‪ .‬אבל הכיוונים הללו‬ ‫אינם עובדים כיום ברוסיה ‪ -‬חלקם התיישנו‪ ,‬חלקם דורשים תמיכה‬ ‫נרחבת יותר מהאוכלוסייה‪ .‬פעולות אלה אינן יכולות להתקיים בצורתן‬ ‫המקורית והן גולשות לכיתתיות ולחלומות ריקים‪.‬‬

‫כיצד מתייחס האקציוניזם לאמנות מודרנית‬ ‫ולפעולה ישירה?‬ ‫אקציוניזם הוא סוג של אמנות מודרנית‪ ,‬השואפת למחוק את הגבולות‬ ‫בין יצירת האמנות‪ ,‬תהליך היצירה והסביבה‪ ,‬ובין המשתתפים בה‬ ‫לצופיהָ‪ .‬אקציוניזם הוא יישום חברתי מאוד דמוקרטי ולא‪-‬היררכי‬ ‫בצורתו ובתוכנו‪ .‬לדעתי‪ ,‬אמנות מודרנית באופן כללי אינה יכולה‬ ‫להיות א‪-‬פוליטית‪ .‬למעשה‪ ,‬שום אמירה אינה יכולה להיות חופשית‬ ‫מפוליטיקה ‪“ -‬אם אינך מתעסק בפוליטיקה…”‪ .‬כאשר אמן מבין‬ ‫זאת‪ ,‬הוא מתחיל לעבוד במודע עם התלות הזאת ומשתמש בה ככלי‬ ‫לשחרור‪ .‬העדר מודעות לחיבור זה הופך את האמנות לכלי מעצב‬ ‫בשירות השיטה הקיימת‪.‬‬

‫כן‪ .‬איננו מחשבים כיצד בדיוק יגיב השלטון לפעולות‪ ,‬אך אנחנו‬ ‫בונים על כך שנקבל תגובה‪ .‬מכיוון שכל פעולה אמנותית‪-‬פוליטית‬ ‫מגלה תהליכים שהמערכת מנסה להסתיר‪ ,‬היא תמיד פוגעת בה‪.‬‬ ‫בסופו של דבר הפחד גורם לשלטון להגיב ולהראות את מה שהוא‬ ‫בדרך כלל מנסה להסתיר‪ .‬ככל שדיכוי כלפי אמן חזק יותר כך גם‬ ‫נצחונו יותר מובהק‪.‬‬ ‫דבר אחד אנו יודעים בבירור‪ :‬כאשר אנחנו מתחילים בפעולה‬ ‫או בהופעה‪ ,‬לא ננוח עד שהיא תפריע להם‪ .‬המניאקים יגיעו‪,‬‬ ‫יתפסו מישהו‪ ,‬את האחד יסגרו בכלא‪ ,‬את השני ישלחו להסתכלות‬ ‫פסיכיאטרית‪ .‬עורכי דין‪ ,‬עיתונאים‪ ...‬יהיה אקשן‪ ,‬בקיצור‪ .‬המערכת‬ ‫תחשוף את עצמה‪ ,‬ולכן את כל ההופעה אנחנו מנסים להציג בצורה‬ ‫הכי מינימליסטית שאפשר‪ .‬אתה לוחץ על הנקודה שכואבת‪ ,‬והמערכת‬ ‫כבר תעשה את שאר העבודה בעצמה‪.‬‬

‫בואי נדבר על ההפגנות הגדולות שהיו ברוסיה‬ ‫בשנת ‪ .2011‬האם הן הביאו למשהו?‬ ‫קשה לומר‪ ,‬מאחר שבעייתי להעריך מה היה קורה אילולא הן היו‬ ‫מתקיימות‪ .‬אם אסתמך על מה שאני יכולה להבין מהפוליטיקה‬ ‫הרוסית‪ ,‬אז התוצאות שלהן היו מזעריות‪ .‬מעט מדי אנשים השתתפו‬ ‫בהפגנות‪ ,‬שהיו רכות למדי‪ .‬האנשים התייצבו מול השלטון ואמרו לו‬ ‫“איננו צריכים את השלטון”‪ ,‬במקום לדבר אחד עם השני‪ .‬במקום‬ ‫לבנות ארגון עצמאי‪ ,‬האנשים דרשו מהשלטון זכות להתארגנות‬ ‫עצמית‪ ,‬וזאת‪ ,‬לדעתי‪ ,‬הסיבה לכך שרוב רובן של תנועות המחאה‬ ‫נכשלו‪ .‬רבים מהפעילים לא הבינו שצריך לא רק לעודד את ההמונים‬ ‫להדיח שליט מסוים מכס מלכותו‪ ,‬אלא גם לעזור להם להבין שהם כלל‬ ‫לא צריכים מנהיגים! כתוצאה מכך‪ ,‬השלטון נטל במהרה את המחאה‬ ‫לידיו‪ ,‬פוליטיקאים רבים עשו לעצמם פרסומת על גבּה‪ ,‬הדריכו את‬ ‫ההמונים מה ואיך לעשות‪ ,‬וכל ניסיון של פעולה או אפילו התבטאות‬ ‫רדיקלית עוררו מיידית זעקות “פרובוקטורים!”‪.‬‬

‫והאם אלו היו פרובוקטורים?‬ ‫אינני מבינה כל כך את המילה הזאת‪ .‬כל התבטאות או פעולה‬ ‫מעוררת תגובה כלשהי‪ .‬כלומר‪ ,‬מחוללת פרובוקציה‪ .‬האנשים‬ ‫שעושים זאת יכולים להיות כנים‪ ,‬משוחדים‪ ,‬חכמים או טיפשים‪.‬‬ ‫המילה “פרובוקטורים” אינה תורמת דבר בהקשר הזה‪ .‬זהו לקסיקון‬ ‫ריאקציונרי גרידא‪.‬‬

‫העובדה שהמחאה לא הביאה אף תוצאה בדרך‬ ‫הזאת עזרה לתנועות השמאל ולתנועת המחאה‬ ‫בכללותה? האם זה עזר להפוך אותן ליותר‬ ‫פעולה אמנותית לא תמיד נגמרת כשהיא מסתיימת מבחינת הזמן‪ ,‬רדיקליות?‬

‫אלא היא ממשיכה בדיון ציבורי‪ ,‬כמו למשל תנועת “אקציוניזם וינאי”‬ ‫(‪ ,)Viennese Actionism‬לה יש ממשיכים בכל העולם‪ .‬או לדוגמה‬ ‫אחרת מנקודת מבט אמנותית‪ ,‬פוסי ריוט (‪ )Pussy Riot‬למעשה‬ ‫לא עשו דבר – הן גרבו גרביונים צבעוניים ונופפו בגפיהן‪ .‬הפעולה‬ ‫בכנסייה התחילה לעבוד רק לאחר שהסתיימה‪ ,‬כאשר הכניסו אותן‬ ‫לכלא‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬כשהמערכת הגיבה היא בעצם הוכיחה את הדבר‬ ‫שפוסי ריוט רצו להצביע עליו ‪ -‬התמזגות הכנסייה עם הממשלה‪,‬‬ ‫טבעה הסמכותי מרצון של ממשלת רוסיה‪ ,‬האימפוטנציה של החוק‬ ‫והפחד מפני מידע אמיתי‪.‬‬ ‫בשום פנים ואופן אינני רוצה להגיד שאמנות פוליטית אמורה‬ ‫להתבסס על תעמולה‪ .‬אדרבה‪ ,‬יצירת אמנות יכולה לא להתעסק‬ ‫ישירות בפוליטיקה ועדיין להיות מאוד משפיעה‪ ,‬אם היא נובעת‬ ‫מההבנה שלכל התהליכים החברתיים יש משמעות פוליטית‪ ,‬ומצד‬

‫באופן כללי לא הייתי מדברת על רדיקליזציה‪ ,‬אבל גל המחאה הביא‬ ‫איתו יוזמות מעניינות‪ ,‬הופיעו קבוצות חדשות שמתקיימות עד היום‬ ‫ומתפתחות באופן מוצלח‪.‬‬ ‫בשלב מסוים הבנו שבהפגנות לא נותנים לפעילים צעירים‪,‬‬ ‫חכמים וכנים לנאום‪ ,‬שכל הזירה הציבורית נכבשה על‪-‬ידי אנשי‬ ‫מפלגה ותיקים הקוראים להתאחד למען “כל מה שטוב”‪ .‬כמובן‪ ,‬אף‬ ‫אדם מן השורה שאליו היו מכוונות הקריאות הללו ‪ -‬מורה‪ ,‬פועל‪,‬‬ ‫שוער‪ - ...‬לא היה בין אלו שיכלו לעלות על הבמה‪ .‬אחת מחברותיי‬ ‫פרצה פעם לבמה ונשאה נאום ממש טוב על כך שלא צריך לחכות‬ ‫למישהו שיוביל אותנו‪ ,‬אלא שצריך להתאחד כבר ברמת השכונה‪,‬‬ ‫האוניברסיטה‪ ,‬מקום העבודה וכו’‪ .‬ניתן היה לראות שהקריאה שלה‬ ‫קיבלה תמיכה‪ ,‬ואנחנו הקמנו אגודת סטודנטים אנרכיסטית‪“ ,‬הפעולה‬ ‫הסטודנטיאלית”‪ ,‬שהתקיימה במשך שנתיים‪ .‬הייתי יושבת הראש‬

‫אלטרנטיבה‬

‫גיליון ‪ 6‬אביב ‪2014‬‬

‫‪11‬‬

‫מפותח‪ ...‬יש בתיאוריה אפשרות למן שיתוף פעולה אסטרטגי‬ ‫כזה‪ ,‬אבל בנסיבות אחרות‪.‬‬

‫ארגונים אנרכיסטיים תמכו במחאה?‬

‫משטרה באקציה "פגר" של פיוטר פבלנסקי‬

‫שלה‪ ,‬אבל לאחר שנה פרשתי ממנה‪ ,‬כי השתכנעתי שהסטודנטים‬ ‫אינם קיימים יותר בתור קבוצה חברתית‪ .‬ברוסיה סטודנטים מהווים‬ ‫קבוצת גיל בלבד‪ .‬לימודים באוניברסיטה הם אינם בחירה שנעשית‬ ‫מתוך מודעות עצמית‪ ,‬אלא נורמה‪ .‬צעירים לומדים כי זה מה שכולם‬ ‫עושים‪ ,‬כדי לא לאכזב את ההורים‪ ,‬כדי לקבל תעודה וכו’‪ .‬אבל‬ ‫לא לומדים כדי לרכוש ידע על העולם ועל האנושות‪ .‬כלומר‪ ,‬אתה‬ ‫יכול לרכוש מקצוע‪ ,‬אך לא השכלה‪ .‬רוב האנשים מרוצים מכך‪,‬‬ ‫וקריאותינו “להתאחד למען השכלה גבוהה טובה יותר” לא מצאו‬ ‫מענה‪ .‬להפך‪ ,‬אנשים נבהלו מעצם הרעיון שהם יצטרכו להקדיש את‬ ‫כל זמנם לפיתוח עצמי‪ .‬בקיצור‪ ,‬בשאיפתנו לאחד את הסטודנטים‬ ‫התלהבנו יתר‪-‬על‪-‬המידה מהמודל של שנת ‪ .1968‬חלק מחבריי עדיין‬ ‫מחשיבים כבגידה את פרישתי מן האגודה‪ .‬ייתכן שהם צודקים‪ ,‬אך‬ ‫אינני מסוגלת לעבוד עם קבוצה חברתית בלתי מוגדרת‪ .‬אם נדבר על‬ ‫תוצאות בתחומים אחרים‪ ,‬אז ניתן לקבוע שהקהילה הליברלית הגיעה‬ ‫לתוצאות גבוהות יותר בכל מיני היבטים – מעקב אחר הבחירות‪ ,‬סיוע‬ ‫לעצורים ולאסירים פוליטיים‪ ,‬דיונים ויוזמות התנדבות שונות‪.‬‬

‫כיצד נרקמת בכלל מערכת היחסים בין פלגי‬ ‫השמאל השונים ברוסיה? בישראל דנים מדי‬ ‫פעם ברעיון על הקמת “מטריית על” שמאלית‪.‬‬ ‫מה המצב ברוסיה? מה עם ה‪ ? 2KSO -‬האם‬ ‫אנרכיסטים נוטלים בו חלק?‬ ‫ראשית כל – ה‪ KSO-‬בהחלט אינו ארגון שמאלי‪ .‬ואנרכיסטים‬ ‫לא נטלו בו חלק‪ ,‬לפחות לא באופן מאורגן‪ .‬היו בודדים שהתמודדו‬ ‫במסגרתו‪ ,‬וישנם שם אנשים שמגדירים את עצמם כשמאל‪ ,‬אך לא‬ ‫פעלו לפי הכרזותיהם‪ .‬כשהוקם הארגון היה לי ברור שמדובר בניסיון‬ ‫לאפשר לאנשים להוציא קיטור‪ ,‬אם לא להפיל את המחאה בכלל‪.‬‬ ‫איחוד בין השמאל לימין אינו יכול להגיד דבר מלבד “אנחנו נגד‬ ‫פוטין”‪ ,‬ופוטין הוא כלום‪ .‬אנחנו צריכים עמדות קונקרטיות‪ ,‬סדר יום‬ ‫‪( – KSO‬המועצה המתאמת של האופוזיציה) הוקמה ברוסיה ע»י כוחות‬ ‫‪ 2‬‬ ‫פוליטיים שונים בסתיו ‪ ,2012‬לרגע זה לא פעילה)למטרת תיאום פעולות המחאה של‬ ‫האופוזיציה לפוטין‬

‫כמעט כל ההפגנות התקיימו אז תחת הדרישה “למען בחירות‬ ‫הוגנות”‪ .‬מובן שאנרכיסטים לא יכלו לתמוך בסיסמה הזאת‪,‬‬ ‫והעניין לא היה רק בסיסמאות‪ .‬ההפגנות הסתכמו בהקראת‬ ‫דרישות וקבלת החלטות‪ .‬שחרור קיטור‪ ,‬בקצרה‪.‬‬ ‫האנרכיסטים ניסו להבהיר לאנשים בדיוק את הנקודה הזאת‪,‬‬ ‫אך מאחר שהם היו מעטים‪ ,‬מוחלשים על ידי חוסר הסכמה‬ ‫ביניהם וללא תוכנית או סדר פעולה משותפים‪ ,‬הם נתפסו לא‬ ‫מוכנים‪.‬‬

‫ומה הם ניסו לעשות?‬ ‫האנרכיסטים נטלו תחילה חלק במחאות וניסו להעלות עמדה‬ ‫אנטי‪-‬סמכותנית‪ ,‬הקימו בלוקים משלהם בהפגנות וביצעו‬ ‫פעולות לא מתואמות‪ ,‬אבל כשהם ראו שאי אפשר להוציא את‬ ‫המחאה מידיהם של הפוליטיקאים ובעלי ההון‪ ,‬עזבו אותה‬ ‫והמשיכו לפעול הלאה במסגרת הפרויקטים שלהם עצמם‪.‬‬

‫האם יש ניסיון כלשהו ליצור סוג של איגוד‬ ‫עובדים גלובלי דוגמת ה‪( CNT -‬ארגון‬ ‫עובדים אנרכיסטי בספרד)?‬

‫ראה‪ ,‬בעניין הזה העובדים אינם שונים מהסטודנטים‪,‬‬ ‫ואינני יודעת מה דרוש על מנת שהם יתארגנו סוף סוף‪ ,‬אולי‬ ‫רעב של ממש או שיושפלו במידה כזו שבאמת לא תהיה להם‬ ‫ברירה‪ .‬ברוסיה ישנו איגוד עובדים צהוב (רפורמיסטי) דוגמת‬ ‫ההסתדרות‪ ,‬השיוך אליו נעשה באופן אוטומטי‪ ,‬וברור שהוא‬ ‫אינו מתעסק בפעילות איגודית בכלל‪.‬‬ ‫יש איגודים עצמאיים חלשים מאוד‪ ,‬המימון דל והעובדים כל כך‬ ‫מפחדים מהדיכוי של הבוסים‪ ,‬שלפעילים קשה מאוד להבין בכלל מהו‬ ‫המצב לאשורו במפעל כזה או אחר‪ ,‬שלא לדבר על עבודת הסברה‪.‬‬

‫אמרת שעל מנת שהעובדים יתחילו לפעול בדרך‬ ‫כלשהי עליהם להיות מושפלים עד מאוד‪ ,‬זאת‬ ‫אומרת שגל החקיקה המדכא של הזמן האחרון‪,‬‬ ‫דיכוי הלהט"ב‪ ,‬הטלת עונשים כבדים יותר על‬ ‫ההשתתפות במחאה‪ ,‬כל אלו עשויים לעורר‬ ‫מחאה בקרב העובדים?‬ ‫האם אתה חושב שלעובדים אכפת? תן לי לתאר לך את המצב‬ ‫הפוסט‪-‬סובייטי‪ .‬בימי הצארים‪ ,‬העובדים האמינו תחילה באדומים‪,‬‬ ‫חשבו שהנה ממש עוד מעט תפרוץ החירות ויבוא השוויון‪ .‬רק החלו‬ ‫תקוותיהם להתממש והבולשביקים באו והפכו את כולם‪ ,‬ככל שהיה‬ ‫הדבר אפשרי‪ ,‬לחופשיים עוד פחות‪ .‬וזה לאחר שאנשים טעמו‬ ‫חופש מהו‪ .‬בין השנים ‪ 1917‬ל‪ 1922 -‬ההתארגנות העצמית פרחה‪,‬‬ ‫מועצות חופשיות הוקמו‪ ,‬הייצור העצמי פרח‪ ,‬רבים ביטלו את מוסד‬ ‫הנישואים‪ ...‬אנשים הבינו שהם יכולים לעצב את עולמם בעצמם‪ .‬ואז‬ ‫באו הבולשביקים‪ 70 .‬שנה העובדים סבלו תחת השלטון המושחת‪.‬‬ ‫ובבוא שנות ה‪ ,90 -‬ההמונים הריעו לשוק החופשי שיביא איתו‬ ‫את החופש המיוחל‪ ,‬ואותו קפיטליזם שאליו הם התפללו בכמיהתם‬ ‫לחופש שם אותם בעבדות כלכלית גדולה עוד יותר מזאת שהם היו‬ ‫בה קודם‪ ,‬כך שהיום כל מי שבא לפועלים עם רעיון פוליטי כלשהו ‪-‬‬ ‫מקבל את התגובה הבאה “מכירים אתכם ‪ -‬אתם תדפקו אותנו”‪ ,‬וזה‬ ‫בכלל לא משנה אם הוא מלמטה או מלמעלה‪ .‬בקיצור‪ ,‬אנשים אינם‬ ‫מאמינים לדבר וחושבים שהדרך הטובה ביותר להתנגד לשלטון היא‬ ‫פשוט לא לשים אליו לב‪.‬‬

‫והאם יש רעיון מה לעשות עם זה?‬ ‫מה לעשות עם זה בטווח הקצר אינני יודעת‪ ,‬ולכן התחלתי להתעסק‬ ‫עם האקציוניזם‪ .‬איננו יכולים לפתור את הבעיות אבל אנחנו יכולים‬

‫‪12‬‬

‫אלטרנטיבה‬

‫גיליון ‪ 6‬אביב ‪2014‬‬

‫להפנות אליהן זרקור‪ .‬אולי זה יעורר סוג של זעם‪ ,‬אולי אפילו זעם‬ ‫כלפינו‪ ,‬אבל העיקר שזה יביא לפעולה כלשהי‪ ,‬כרגע יש רק אדישות‪.‬‬

‫וחוקי הדיכוי החדשים‪ ,‬האם הם מופנים לא‬ ‫נגד כלל האוכלוסייה אלא רק נגד האוכלוסייה‬ ‫שמוחה?‬ ‫חוקים מיושמים ולעתים רבות נחקקים כנגד הבלתי רצויים‪ .‬מי‬ ‫שנופל כרגע תחת ההגדרה הזאת הם פעילים ומארגני מחאה‪ ,‬אף‬ ‫שפקידים הרוצים להצטיין בחנופה מפטרים מדי פעם גם פרופסורים‬ ‫שהעזו להכיל איזה ספר חכם בתוכנית הלימודים וגוערים בהורים על‬ ‫כך שאינם נותנים דוגמה טובה להתנהגות משפחתית נאותה‪ .‬כמובן‪,‬‬ ‫הקהל שכלפיו החוקים ייושמו יתרחב בקרוב‪ ,‬אבל האנשים מעדיפים‬ ‫שלא לדעת את זה‪ ,‬כרגיל‪.‬‬ ‫למשל החוק נגד תעמולה הומוסקסואלית‪ .‬אני רואה מדי פעם‬ ‫ברכבת‪ ,‬רק מדי פעם‪ ,‬אבל רואה‪ ,‬זוג לסביות מחובקות‪ .‬אף אחד לא‬ ‫יעניש אותן על זה‪ ,‬אבל אם תנסה להציל ילדים מידיו של פשיסט‬ ‫בשם “טסאק” (סכין ברוסית) שאירגן חבורה תחת השם “אוקיופיי‬ ‫פדופיליה” שהורסת חיים של אנשים‪ ,‬או מהורים עם שיגעון‬ ‫פרובוסלאביות קיצוני‪ ,‬אז יעצרו אותך‪ .‬יש לנו פרויקט בשם “ילדים‬ ‫‪ 3”404‬שעוזר למתבגרי להט”ב‪ .‬הנערים שולחים מכתבים ובהם הם‬ ‫מתלוננים על חטיפת מכות ממישהו בשכבה שלהם או על היתקלויות‬ ‫ובעיות עם ההורים‪ ,‬וחברי הפרויקט מנסים לעזור להם‪ .‬על זה פתחו‬ ‫נגדם תיק‪.‬‬ ‫עוד דוגמה טובה ‪ -‬החוק נגד סוכנים זרים‪ .‬אם ארגון לא ממשלתי‬ ‫מקבל גם מימון חיצוני ומנסה להשפיע על החיים הפוליטיים (אל‬ ‫תשאלו אותי מה זה אומר)‪ ,‬עליו להירשם ברשות המתאימה כסוכן‬ ‫זר‪ ,‬ובמילים אחרות ‪ -‬להצהיר על עצמו כסוכנות ריגול‪ ,‬להתפרק‬ ‫או לשלוח את ההנהגה שלו לכלא‪ .‬אילו האנשים היו מאמינים פחות‬ ‫לערוצי התקשורת‪ ,‬הם היו מתנגדים לפגיעה בארגונים המגינים על‬ ‫הזכויות שלהם‪.‬‬ ‫עוד דוגמה‪ :‬החוק נגד קיצוניות‪ .‬מה זה קיצוניות? איש אינו יודע‪,‬‬ ‫זהו מונח חלול‪ ,‬ואף‪-‬על‪-‬פי שהוא נועד בעיקרו נגד הארגונים הנאו‪-‬‬ ‫נאציים ומיושם נגדם בהצלחה‪ ,‬גם פעילי שמאל מורשעים תחתיו‬ ‫לא פעם‪ ,‬ובהמשך כל אחד עשוי להיות מורשע תחת החוק‪ .‬אבל‬ ‫אנשים כמו‪-‬מהופנטים על ידי הרגשות שמייצרות המילים הנבובות‬ ‫“קיצוניות”‪“ ,‬טרור”‪“ ,‬אנרכיה”‪ ,‬או המונח הפופולרי החדש‪“ :‬הגנה‬ ‫על תושבים דוברי רוסית”‪.‬‬ ‫או החוק החדש למניעת מידע מזיק מילדים‪ ,‬אנחנו מכנים אותו‬ ‫החוק למניעת מידע מהילדים‪ .‬האם אתה חושב שהוא מקומם אנשים?‬ ‫לא‪ .‬הם חושבים שהחוק החדש לא רק שלא יפריע להם אלא גם יסייע‬ ‫לילדיהם להשיג מקצוע‪ ,‬משפחה ובית‪ ,‬והם צודקים‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬הפחד באשר לעתידו של התחת האישי שלך וגם השחיתות‬ ‫מורמות לכדי דרגת סגידה‪ .‬כשאתה בא לאנשים ואומר להם “בואו‬ ‫למחות!”‪ ,‬הם אומרים לך “אתם כולכם צועדים כשסעיף אישום רובץ‬ ‫עליכם‪ ,‬עדיף לא להיות קשור אליכם”‪ ,‬והם כלל לא דואגים לכך‬ ‫שכאשר החוקים האלה ייושמו כלפיהם כבר לא יישאר מי שיעמוד‬ ‫לצדם‪.‬‬

‫להסוות עמדות שוביניסטיות ואסטרטגיה פופוליסטית‪ ,‬ושהראשונים‬ ‫פשוט אוהבים משמעת והיררכיה‪ .‬עם זאת‪ ,‬לדעתי הפיצול נובע פשוט‬ ‫מחוסר גמישות וחוסר יכולת להידבר האחד עם השני‪.‬‬ ‫בחודשים האחרונים לקיומה המאוחד של הפעולה האוטונומית‬ ‫נעשו ניסיונות כדי למנוע פיצול באמצעות הקמת קבוצות עבודה‬ ‫ממוקדות שימנעו מאנשים עם נקודות מבט מתנגשות קשר תכוף‪ ,‬אך‬ ‫מאחר שהניסיונות נעשו בשלב מאוחר מדי‪ ,‬הפיצול לא נמנע‪ .‬ישנה‬ ‫גם ‪ ,RSD‬התנועה הסוציאליסטית הרוסית‪ .‬הם יותר אינטלקטואלים‬ ‫ופחות רדיקליים מהפעולה האוטונומית‪ ,‬אינם שוביניסטיים אך גם‬ ‫אינם תרים אחרי רעיונות יצירתיים חדשים למאבק‪ .‬ביניהם יש גם‬ ‫אנרכיסטים‪.‬‬ ‫יש גם משהו שנקרא “החזית האדומה שחורה”‪ .‬יותר נכון יהיה לקרוא‬ ‫להם “החזית האדומה חומה”‪ .‬אלו בסך הכול בריונים ספוגי שוביניזם‪,‬‬ ‫הומופוביה ולאומנות שמכנים עצמם משום מה אנרכיסטים‪ .‬לאחרונה‬ ‫הם התאחדו עם נאו‪-‬פשיסטים לשעבר‪ .‬הם מתים על ישראל‪ ,‬וקוראים‬ ‫למתנגדיהם “רוסופובים”‪“ ,‬הומואים” ו”יהודונים”‪.‬‬ ‫היו אצלנו גם “מופרעים” אנרכיסטים שלא השתייכו לשום ארגון‬ ‫אבל נפגשו מדי פעם ולא עשו שום דבר מעשי יותר מלכתוב שלט‪ ,‬אך‬ ‫עדיין הם היו עקביים למדי בפעילותם‪ ,‬לטעמי‪ .‬הם התפרקו במרוצת‬ ‫הזמן‪.‬‬

‫מהו היחס בתנועת האנרכיסטית הרוסית כלפי‬ ‫מדינת ישראל וכלפי הכיבוש?‬ ‫ברוסיה לא מדברים הרבה על ישראל‪ ,‬פחות ממה שהייתי רוצה‪.‬‬ ‫היא רחוקה ושאלת הכיבוש אינה נתפסת כרלוונטית עבורנו (למרות‬ ‫שבעקבות המאורעות באוקראינה עוד מעט היא תהפוך לרלוונטית)‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬בשמאל האנטי‪-‬סמכותני ישראל מצטיירת כמדינה פשיסטית‪.‬‬ ‫לאומנים ו"אנרכו"‪-‬לאומנים רואים בישראל דוגמא למדינת לאום‬ ‫מיליטריסטית‪ ,‬שזה אותו דבר אבל מתוך הסתכלות חיובית‪ .‬אפילו‬ ‫נאו‪-‬נאצים אצלנו אומרים שיש ללמוד מישראל ולכן אף מסתכלים‬ ‫על יהודים באופן חיובי‪.‬‬

‫בנוגע לפעולה האוטונומית‪ ,‬הרי מדובר בארגון‬ ‫די גדול‪ .‬מה יהיה איתם?‬ ‫אני רוצה לסייג כבר בהתחלה ולומר שאינני חברה בארגון‪ ,‬ועלולה‬ ‫שלא לדעת פרט זה או אחר‪.‬‬ ‫הפלג של שוחרי הבריאות והספורט של “הפעולה האוטונומית”‬ ‫נמשך יותר ויותר לעבר המיליטנטיות‪ ,‬והוא או שימשיך את המגמה‬ ‫הזאת עד לאבסורד ויתאחד עם החזית האדומה שחורה‪ ,‬או שיתפרק‬ ‫לקבוצות קטנות‪.‬‬ ‫הפלג האינטלקטואלי שיחרר אנחת רווחה אחרי עזיבת ה“גברים”‪.‬‬ ‫יש רצון להאמין שאם הם יתגברו על הצבת אינטרסים אישיים מעל‬ ‫למטרה המשותפת ויציגו תוכנית פעולה פוזיטיבית וברורה‪ ,‬הם יגדלו‬ ‫לכדי ארגון רב משתתפים חזק ופורח‪.‬‬

‫אני מבין משיחתנו שברוסיה יש להבדיל בין‬ ‫אנרכיסטים מאורגנים לבין אלו שמשתתפים בכל‬ ‫מיני קבוצות פעולה מבלי שיטלו חלק בארגון‬ ‫מה מצבה של התנועה האנרכיסטית המאורגנת כלשהו?‬ ‫והמאורגנת פחות?‬ ‫זאת לא שאלה פשוטה כל כך‪ ,‬כי קשה בכלל להגדיר מיהו אנרכיסט‪.‬‬ ‫אצלנו קיימת “הפעולה האוטונומית”‪ ,‬שלאחרונה התפצלה לשתי‬ ‫קבוצות‪ :‬קבוצה של שוחרי אורח חיים בריא וספורט ‪ ,‬רדיקליים‬ ‫‪5‬‬ ‫אך הומופובים‪ ,4‬וקבוצה של אינטלקטואלים אנטי‪-‬סמכותניים‬ ‫‪ .‬הראשונים טוענים שהם אינם יכולים לעבוד עם ארגוני הלהט”ב‬ ‫והפמיניסטיות כי אלה הם ארגונים בורגניים‪ ,‬מה שנכון מאוד‬ ‫ברוסיה‪ .‬השניים מנגד טוענים שזהו אינו אלא מסך עשן שנועד פשוט‬ ‫‪ 3‬‬ ‫ ‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ 5‬‬

‫‪www.facebook.com/children.404‬‬ ‫‪www.avtonom.info‬‬ ‫‪www.avtonom.org‬‬

‫נראה שעד תחילתו של דיכוי קשה יותר נעסוק בשאלה התיאורטית‬ ‫של מי אנרכיסט יותר “אמיתי”‪ .‬אותי למשל‪ ,‬רבים אינם מחשיבים‬ ‫כאנרכיסטית מפני שאני מתעסקת באקציוניזם‪ ,‬המוגדר על ידם כזבל‬ ‫בורגני‪.‬‬

‫איזה מין אורח חיים מאפיין את הפעילים‬ ‫האנרכיסטים‪ ,‬אם קיים כזה?‬ ‫רבים בקהילה האנרכיסטית מיישמים אורח חיים הנפוץ גם בקרב‬ ‫אוכלוסיות אחרות ברוסיה‪ :‬עובדים באופן עצמאי או עובדים במשרות‬

‫אלטרנטיבה‬

‫גיליון ‪ 6‬אביב ‪2014‬‬ ‫אמן ערום מסתכל‬ ‫על אשכיו ממוסמרים‬ ‫למרצפות הקרמלין –‬ ‫זו מטאפורה לאפתיה‪,‬‬ ‫האדישות הפוליטית‬ ‫והפטליזם בחברה הרוסית‬ ‫המודרנית‬

‫‪13‬‬

‫המצב לעומק לעזור לאנרכיסטים שהיו שם לא היו‬ ‫ננקטו במידת הרצינות הרצויה לטעמי‪ .‬ה”אנרכו”‪-‬‬ ‫פאשיסטים תומכים ב”פלג הימני” (איגוד של תנועות‬ ‫נאו‪-‬נאציות ולאומניות שונות במיידן)‪.‬‬ ‫ארגנתי עם חבריי אירוע תמיכה במיידן‪ .‬האנרכיסטים‬ ‫באוקראינה העריכו את זה‪ ,‬ברוסיה לא‪.‬‬

‫אחרי מחאת ‪ 2011‬רבים ברוסיה היו‬ ‫באופוריה‪ ,‬אמרו שפוטין לא יחזיק‬ ‫אפילו שנה‪ .‬האם מצב הרוח הזה‬ ‫השתנה בחוגים נרחבים?‬ ‫הדעות בנושא חלוקות‪ .‬יש הטוענים שאחרי סיפוח‬ ‫חצי האי קרים‪ ,‬כשפוטין חשף את טבעו הרודני‪ ,‬הוא‬ ‫לא יחזיק מעמד‪ .‬אבל בסדר‪ ,‬בצפון קוריאה טבעו‬ ‫הרודני של המנהיג הנערץ חשוף כל הזמן‪ ,‬מה שאינו‬ ‫מפריע לו לחיות היטב‪ .‬בעיני רבים פוטין עשה את‬ ‫הדבר הנכון ‪“ -‬הראה סוף סוף את העוצמה הרוסית”‪.‬‬ ‫הבעיה היא שאנשים מחפשים מנהיג‪ .‬גם במחאה‬ ‫מחפשים מנהיג שיחליף את המנהיג שיושב עכשיו‬ ‫ושאפשר יהיה לצאת למחות נגדו ביתר קלות‪ .‬לאנשים‬ ‫לא עולה בראש המחשבה שאפשר לעשות משהו במו‬ ‫ידיהם‪ ,‬והרעיון של תארגנות‪-‬עצמית נתפס כצל של‬ ‫ברית המועצות‪.‬‬

‫מזדמנות מדי פעם‪ ,‬ומפקיעים מוצרי מזון ומוצרים אחרים‪ .‬החיים‬ ‫נוחים יותר כשאתה יכול לצאת לפעולה ולא לדאוג שתפוטר מהעבודה‬ ‫אם לא תגיע מחר במקרה שתיעצר‪ ,‬וכשאינך פוחד להישאר רעב‪.‬‬ ‫לו האנרכיסטים ברוסיה היו יודעים שרבים מכם חיים על אשראי‬ ‫והלוואות‪ ,‬העיניים שלהם היו יוצאות מחוריהן‪ .‬בשבילנו האשראי‬ ‫הוא סממן מובהק של שליטה אמריקאית הקושרת אותך ברגליך וידיך‬ ‫אל השיטה הקיימת‪.‬‬ ‫מאידך‪ ,‬עבירות קטנות ותדירות על החוק יוצרות מצב ובו הרבה‬ ‫מהאדרנלין המחאתי משוחרר על מעשים כאלו‪ ,‬ופחות ממנו מוקדש‬ ‫למאבק בשיטה‪ ,‬ואז נוצר מצב שאתה לומד להתעלק עליה ובעתיד‬ ‫אתה עלול לרצות פחות להשמיד אותה‪ ,‬כי כל נוחות יוצרת מלכוד‪.‬‬ ‫כך או כך‪ ,‬עבור רוב האנרכיסטים זה פשוט אורח חיים ולא מעשה‬ ‫מהפכני‪ ,‬אף אחד לא חושב שהפקעת מוצרים כשלעצמה מקדמת את‬ ‫בואה של מהפכה חברתית‪.‬‬

‫נעבור לעכשיו‪ .‬כיצד האירועים באוקראינה‬ ‫השפיעו על השמאל?‬ ‫להפתעתי‪ ,‬אנרכיסטים רבים לא תמכו ב”מיידן” (תנועת המחאה‬ ‫שפרצה באוקראינה)‪ ,‬ברגע שהם זיהו דגלים כחולים צהובים‬ ‫(אוקראיניים)‪ .‬בדומה לתקשורת הרשמית הם ישר הצהירו שהללו‬ ‫פאשיסטים‪ .‬אני אוהבת את זה שבקרב האנרכיסטים ברוסיה‪ ,‬בניגוד‬ ‫לישראל‪ ,‬הדבר המכונה “לאומנות המדוכאים” אינו זוכה לאהדה‪,‬‬ ‫אבל האם היה המיידן לאומני? זו שאלה‪ .‬הניסיונות להבין את‬

‫רוח הרפאים של ברית המועצות‬ ‫עומדת להתפוגג בכלל?‬ ‫לא עושה רושם שבעתיד הקרוב‪ .‬המשימה העיקרית של האנרכיסטים‬ ‫היא להראות לאנשים שהם יכולים לעשות דברים בעצמם‪ .‬כפי שהם‬ ‫יכולים לשטוף בבית כלים בלי הוראות מבעל ההון‪ ,‬כך הם יכולים‬ ‫לנהל את העיר שלהם‪ .‬אבל קשה לשבור סטריאוטיפים‪ .‬בשביל רוב‬ ‫האנשים‪“ ,‬איגוד עובדים” פירושו דודות מאופרות שמושכות ממך‬ ‫כסף לחתונות והלוויות – האיגודים מתעסקים בעיקר בבידור ופנאי‬ ‫לעובדים ולא במאבקי עובדים‪ .‬האנשים הצעירים שלא חוו את זה‬ ‫הם התקווה עכשיו‪ ,‬מה גם שביניהם רעיונות סוציאליסטיים חוזרים‬ ‫לאופנה‪.‬‬

‫מה לדעתך פירוש הדבר להיות אנרכיסט?‬ ‫זוהי יצירה פוליטית מתמדת שנועדה להרוס את ההיררכיה בחברה‬ ‫ובתודעה האישית של בני האדם‪ ,‬היא ההפך מקונפורמיזם‪ ,‬ועקרון‬ ‫המחאה התמידית הוא יסודּה‪ .‬אנרכיזם אינו מוגבל בתיאור החברה‬ ‫שאותה הוא רוצה ליצור במקום זו הקיימת ‪ -‬שניתן לתאר בקיצור‬ ‫כקומוניסטית‪ .‬הוא אינו מסווה (בניגוד לתיאוריות פוליטיות אחרות)‬ ‫מההמונים את העובדה שאוטופיות לרוב הופכות ברגע התגשמותן‬ ‫לאנטי‪-‬אוטופיות‪ ,‬אלא גמיש דיו על מנת לתת את מלאכת היצירה של‬ ‫החברה החופשית ‪ -‬לחברה המשוחררת‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫אלטרנטיבה‬

‫גיליון ‪ 6‬אביב ‪2014‬‬

‫רשימות בשולי מעצרו של מג'ד כיאל‬ ‫ומשמרת המחאה בתמיכה בו ונגד המעצר‬ ‫אריאל הררי‬

‫ב‬

‫עוד טור זה נכתב‪ ,‬סטודנט חיפאי לפילוסופיה‪ ,‬פעיל‬ ‫פוליטי ובעל טור בעיתון‪ ,‬יושב בבית משפחתו שבחיפה‬ ‫מכוח צו מעצר בית‪ ,‬ומנוע מצאת את מפתן הדלת‪ .‬מצב כזה‬ ‫נשמע מעט מסתורי ומוזר‪ ,‬עד שנשמע כי שם הבחור הוא מג'ד‬ ‫כיאל‪ ,‬והעיתון בו הוא כותב הינו א‪-‬ספיר אל‪-‬ערבי‪ ,1‬עכשיו‬ ‫דברים מתחילים לצלצל מוכר‪...‬‬ ‫בתחילת חודש זה (אפריל ‪ )2014‬התקיים בביירות כנס לציון ‪40‬‬ ‫שנות פרסום עיתון א‪-‬ספיר‪ ,‬תחת הכותרת "עתיד האזור הערבי‬ ‫‪ - 2054‬כתוב את חלומך"‪ .‬כיאל הוזמן לנכוח‪ ,‬ונסע‪ .‬לעבור את גבול‬ ‫ישראל‪-‬לבנון אי‪-‬אפשר‪ ,‬ככלל; כיאל הסדיר ניירות מעבר מתאימים‬ ‫ברשות הפלסטינית‪ ,‬ונסע דרך ירדן ככל הנראה‪.‬‬ ‫המסע היה כולו גלוי וידוע‪ ,‬דווח בבלוג של כיאל ובאתרים אחרים‪,‬‬ ‫כולל טור נרגש אודות רחובות העיר ביירות‪ ,‬מנקודת מבטו של‬ ‫פלסטיני המבקר בה‪ .2‬בשובו לארץ‪ ,‬בגשר השיח' חוסיין (בין ירדן‬ ‫לפלסטין) ‪ -‬עצרוהו‪ ,‬בחשד לביקור במדינת אויב וקשר עם סוכן חוץ‪.‬‬ ‫בנקודה זו יצויין כי מספר עיתונאים ישראליים מבקרים מעת לעת‬ ‫במדינות 'אויב'‪ ,‬ללא בקשה או קבלת אישור‪ ,‬ומשוחחים עם 'סוכני‬ ‫חוץ'; וביקורים כאלו ידועים לרשויות בשל תוצאתיהם המפורסמת‬ ‫בתקשורת‪ ,‬ואין איש מזמנם לחקירה או מעלה כלפיהם חשדות‪.‬‬ ‫למחרת היום הועמד כיאל בפני שופט‪ ,‬בבקשה להארכת מעצרו‪,‬‬ ‫לאיסור היוועצותו בעורך‪-‬דין‪ ,‬ולהטלת צו איסור פרסום‪ .‬השופט‪,‬‬ ‫אגב‪ ,‬היה ד"ר זאיד פלאח‪ ,‬לשעבר השופט הצבאי הדרוזי הראשון‬ ‫בצבא מדינת ישראל‪ ,‬ובנו של השופט בדימוס פארס פלאח‪ ,‬שהיה‬ ‫בתרגום מילולי‪ :‬השגריר הערבי; אתר‪http://www. :‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪assafir.com‬‬ ‫"בירות ‪ -‬הפעם הראשונה" באתר ג'דליה‪http://www. :‬‬ ‫‪ 2‬‬ ‫‪/jadaliyya.com/pages/index/17308‬‬

‫השופט הדרוזי הראשון במדינת ישראל‪ .‬הדיון התנהל שלא בפניו של‬ ‫כיאל‪ :‬תחילה‪ ,‬נכנסו באי‪-‬כוח כיאל והמשטרה‪ ,‬ובני משפחתו של‬ ‫כיאל‪ ,‬והתדיינו‪ ,‬יצאו‪ ,‬ורק אז הוכנס כיאל לאולם‪ ,‬לבדו‪ ,‬להצהרה‬ ‫לאקונית‪ .‬השופט ד"ר פלאח החליט כי שוכנע בסבירות החשדות נגד‬ ‫כיאל‪ ,‬ויותר מכך‪ ,‬שוכנע כי בשחרורו ישבש כיאל את הליכי החקירה‬ ‫ו"יסכן את בטחון הציבור"‪ .‬פלאח נענה לכל בקשות התביעה‪ ,‬זולת‬ ‫משך המעצר‪ ,‬אשר הוארך רק ב‪ 8-‬ימים‪ ,‬ולא ב‪ 15-‬כפי שביקשה‬ ‫המשטרה‪ ,‬עד ה‪ 22-‬ביולי ‪.2014‬‬ ‫צו איסור הפרסום כובד בכל העיתונות הממוסדת‪ ,‬הווה אומר‪,‬‬ ‫דבר המעצר לא פורסם בטלוויזיה‪ ,‬ברדיו או בדפוס עד שהוסר הצו‬ ‫לבסוף‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬זמן קצר לאחר מעצרו של כיאל (‪ 13‬באפריל‬ ‫‪ )2014‬החלה לפוץ הידיעה‪ ,‬בעיקר מפה לאוזן‪ ,‬ולאחר זמן‪-‬מה גם‬ ‫באינטרנט‪ :‬באתר "אינתיפאדה אלקטרונית"‪ 3‬בפייסבוק ועוד‪.‬‬ ‫במאמר מוסגר ננגיד את תפוצתו הרחבה של דבר מאסרו של כיאל‬ ‫לעומת הרשעתו של פעיל פוליטי פלסטיני אחר‪ ,‬מוכר עוד יותר‪ :‬סעיד‬ ‫נפאע‪ ,‬איש הברית הלאומית הדמוקרטית (א‪-‬תג'מוע)‪ ,‬אשר הורשע‬ ‫רק שבוע קודם באותן עבירות בדיוק‪ :‬ביקור במדינת אויב‪ ,‬קשר עם‬ ‫סוכן חוץ‪ .‬מדובר בביקור בסוריה בשנת ‪ )!( 2007‬בו ליווה נפאע‬ ‫קבוצת שיח'ים דרוזיים‪ ,‬אשר גם הם הואשמו אישומים פליליים‪ .‬שם‬ ‫התיק הוא תפ"ח ‪ 47188-12-11‬מדינת ישראל נ' סעיד נפאע‪ .‬התיק‬ ‫לא נדון תחת צו איסור פרסום‪ ,‬ועל דבר ההרשעה התפרסמה ידיעה‬ ‫ב'הארץ' ובחדשות נענע‪ .10-‬ככל הנראה‪ ,‬הידיעות לא נותרו זמן‬ ‫רב בראש האתרים (מדוע?) ומעטים בציבור העברי שמו אליה לב‪.‬‬ ‫האישיות עמה נפגש נפאע פגישה‪ ,‬אשר עלתה לו בהרשעה‪ ,‬הינה‬ ‫טלאל נאג'י‪ ,‬סגן מזכ"ל 'החזית העממית לשחרור פלסטין ‪ -‬המפקדה‬ ‫הכללית'‪ .‬שתי הידיעות בעיתונות העברית בלבלו בין הארגון לבין‬ ‫‪ 3‬‬

‫‪http://electronicintifada.net‬‬

‫אלטרנטיבה‬

‫גיליון ‪ 6‬אביב ‪2014‬‬ ‫החזית העממית לשחרור פלסטין‪ ,‬ואף שגו בתחילה באיות שמו של‬ ‫נאג'י‪ .‬ידיעה נוספת‪ ,‬ב'וואלה חדשות'‪ ,‬כמעט והבליעה את הרשעתו‬ ‫של נפאע והדגישה יותר את האישומים נגד השיח'ים הדרוזים‪.‬‬ ‫חזרה לענייננו ולשבוע של פסח ‪ .2014‬גם לנו‪ ,‬חברים ב"אחדות"‪,‬‬ ‫נודע על מעצרו של כיאל‪ ,‬ולאחר דיון קצרצר החלטנו לתרום את‬ ‫חלקנו לקעקוע איסור הפרסום ולעירור מודעות למעצר הנואל‪ .‬מדוע‬ ‫עשינו זאת? הרי‪...‬‬

‫‪15‬‬

‫• כיאל אינו אנארכיסט‪ ,‬ולא היה ידוע לנו אפילו‬ ‫מהן עמדותיו הפוליטיות כרגע (כיאל היה פעיל בברית‬ ‫הלאומית הדמוקרטית במשך מספר שנים)‪.‬‬ ‫• ישנם עצירים ואסירים פוליטיים פלסטיניים רבים‬ ‫(אלפים‪ ,‬למעשה‪ ,‬ועשרות רבות מהם אזרחים ישראלים)‪.‬‬

‫• המשאבים הארגוניים שלנו אינם במצב כה שפיר‪ ,‬ואנו‬ ‫מתקשים לקדם את התארגנותנו לקראת האחד במאי‪.‬‬ ‫• ארגון משמרת שאמורה להיות לה חשיפה תקשורתית‬ ‫בתוך יומיים‪ ,‬כשרוב אותם יומיים הינם חג‪ ,‬אינו דבר כה‬ ‫פשוט‪.‬‬ ‫יש לכך כמה סיבות‪:‬‬ ‫• לא נראה היה שאף אחד אחר עושה משהו מחאתי‬ ‫לטובת הבחור‪.‬‬ ‫• חלק מאיתנו מכירים את כיאל באופן אישי‪.‬‬ ‫• חלק מאיתנו מכירים עיתונאים ב'הארץ' אישית‪,‬‬ ‫והעיתונאים שם אפילו מאוגדים בועד בראשותו של‬ ‫אריאל גוטליב‪ ,‬חבר מאבק סוציאליסטי‪ .‬אז‪ ,‬שהם לא‬ ‫יפרסמו משהו? לא מקובל‪.‬‬ ‫• ביקורו של כיאל בלבנון מקעקע את ההפרדה החברתית‪,‬‬ ‫התרבותית והפוליטית אשר מבקשת ישראל לשמר בין‬ ‫האוכלוסיה תחת ריבונותה והאוכלוסיה בארצות הערביות‬ ‫השכנות ‪ -‬במילים אחרות‪ ,‬הביקור מקעקע את הגבול‬ ‫בין מדינת ישראל לסביבתה‪ .‬זהו מעשה פרוגרסיבי לפי‬ ‫תפיסותינו האנארכיסטיות‪.‬‬ ‫• ביקורו של כיאל בלבנון מקעקע את האיסור החוקי‬ ‫על ביקור ב'מדינות אויב'‪ ,‬ובכך מקעקע את תשתית‬ ‫חקיקת הביטחון‪ .‬ככל שיעבור כיאל את הפרשה ללא‬ ‫עונש‪ ,‬או אפילו ללא משפט‪ ,‬ניתן יהיה לראות בכך הסגה‬ ‫אפקטיבית‪ ,‬גם אם מצומצמת מאוד‪ ,‬של ריבונות מדינת‬ ‫ישראל על אזרחיה‪ .‬אף זהו מעשה התואם את עמדותינו‬ ‫כאנארכיסטיות‪.‬‬ ‫אל תחשבו שתיאור ההתלבטות מיועד בעיקר לטפוח לעצמנו על‬ ‫השכם‪ .‬הרי‪ ,‬אנחנו מזניחים לחלוטין את המתרחש בסוריה ובמצרים;‬ ‫והתוכנית שלנו לצאת למחות ולעורר מודעות לגזרי‪-‬דין‪-‬מוות‬ ‫ההמוניים שהוטלו במצריים על מאות מפגינים‪ ,‬לאחר משפט בזק ‪-‬‬ ‫לא יצאה לפועל‪.‬‬ ‫על כל פנים‪ ,‬אספנו דגלים‪ ,‬שלטים ריקים וטושים‪ ,‬ניסינו להודיע‬ ‫לכל מי שאפשר‪ ,‬ונעמדנו לנו מול בית 'הארץ'‪ ,‬ברח' שוקן בתל‪-‬‬ ‫אביב‪ ,‬בבוקר הראשון של חול המועד‪ .‬קיבלנו לא מעט כיסוי‬ ‫בהתחשב בנסיבות‪ ,‬כולל וידאו של "הטלוויזיה החברתית"‪ ,‬כתבה‬ ‫של אורן פרסיקו מן "העין השביעית" ושיחה עם אומבודסמן הארץ‪,‬‬ ‫אהוד עין‪-‬גיל (איש "מצפן")‪" .‬הארץ" עצמו לא הפר את צו איסור‬ ‫הפרסום; העיתון כן עשה שני דברים אחרים‪ :‬ידיעה בטור הראשי‬ ‫שלו אודות צווי איסור פרסום בכלל‪ ,‬עם טענה מצוטטת מפי ענת‬

‫מג'ד כיאל‬

‫• ממילא התקרב יום האסיר הפלסטיני (ב‪ 17-‬באפריל)‪,‬‬ ‫ומישהו בטח היה עשוי להזכיר זאת היכנשהוא‪.‬‬

‫קם על חוסר‪-‬התוחלת שבהם; והצטרפות לעתירה משפטית להסרת‬ ‫הצו‪ .‬משמרת המחאה עצמה לא כוסתה בעיתון‪ .‬מבנין הארץ המשכנו‬ ‫למטה המשטרה‪ ,‬במזלג קיבוץ‪-‬גלויות‪-‬סלמה‪ ,‬מתקן בו משתמש‬ ‫גם השב"כ לביצוע חקירות‪ .‬עמדנו לאורך מדרגות הכניסה‪ ,‬וקראנו‬ ‫קריאות בגנות המעצר‪ ,‬המשטרה‪ ,‬השב"כ והמדינה (מעשה שהינו‬ ‫לכאורה עבירה על תקנות ההגנה לשעת חירום מ‪ ,1945-‬אשר תקפות‬ ‫עד היום)‪ .‬בעזרת משתתפות דוברות ערבית במשמרת‪ ,‬הקראנו‬ ‫בקול גם את טורו של כיאל אודות הביקור בבירות‪ ,‬אל מול מבטיהם‬ ‫המשועשעים של השוטרים שעמדו במעלה המדרגות‪.‬‬ ‫בערב אותו יום התקיים דיון נוסף‪ ,‬בו קוצר צו איסור הפרסום עד‬ ‫למחרת (יום ה' ‪ 17‬באפריל) בצהריים‪ .‬צווי איסור פרסום בישראל‬ ‫אינם מחזיקים מעמד זמן רב במיוחד‪ ,‬אך אפשר לומר שהיה זה זמן‬ ‫קצר מן המצופה וייתכן כי פעילות המחאה ‪ -‬אשר המחישה שהנושא‬ ‫למעשה מפורסם כבר‪ ,‬ולו בתפוצה מוגבלת‪ ,‬בציבור ‪ -‬סייעה להסרת‬ ‫הצו‪.‬‬ ‫למחרת ‪ -‬ביום האסיר הפלסטיני‪ ,‬למרבה הסמליות ‪ -‬התקיים דיון‬ ‫בערעורו של כיאל על הארכת מעצרו‪ .‬בהתפתחות חיובית ביותר‪,‬‬ ‫המשטרה הודיעה כי לא תאשים את כיאל במגע עם סוכן חוץ‪ ,‬אך לא‬ ‫זנחה את האישום המתוכנן בביקור במדינת אויב‪ .‬בשנים האחרונות‬ ‫לא ידוע לנו על מואשמים בביקור במדינת אויב מבלי שיואשמו אישום‬ ‫נוסף בעבירה פחות 'טכנית'‪ ,‬וכך לא ברור האם האישומים יוותרו על‬ ‫כנם‪ ,‬או יבוטלו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬נקבע שכיאל יעבור למעצר בית‪ ,‬עד תום‬ ‫תקופת הארכת מעצרו המקורית‪ .‬ומה לגבי הסכנה לבטחון הציבור?‬ ‫נראה שכיאל יוכל לרקום מזימות מסוכנות בחדר הכביסה ולתקוע‬ ‫מבטים מאיימים בעוברים‪-‬ושבים מחלון הבית‪.‬‬ ‫לאחר ביטול צו איסור הפרסום ושחרורו של כיאל‪ ,‬התפרסמו‬ ‫אודותיו כמה כתבות ארוכות יותר‪ ,‬כולל כיסוי בוידאו ודברים שהוא‬ ‫עצמו‪ ,‬עורכי‪-‬דינו והוריו אומרים למצלמה‪.‬‬ ‫למרות שמדובר ברצף מאורעות די יוצא‪-‬דופן‪ ,‬זכרונו מעורר מספר‬ ‫עניינים ושאלות ראויים לציון‪ ,‬אשר בחלקם בכוונתנו לדון בגיליון‬ ‫הבא של 'אלטרנטיבה'‪.‬‬ ‫המעצרים החסויים של השב"כ‪ :‬לא כל עצור הוא מג'ד כיאל‪,‬‬ ‫פובליציסט ובעל קשרים רחבים לפעילים פוליטיים בארץ‪ .‬מה‬ ‫לגבי אחרים אשר השב"כ עוצר? האם כולם ערבים פלסטינים‪ ,‬או‬ ‫שיש גם אחרים? חלק מן העצורים ודאי לא מקושרים מאוד אפילו‬ ‫בתוך החברה שלהם‪ ...‬מי שם לב למעצרם‪ ,‬חוץ מחברים ומשפחה‬ ‫המצטנפים בפחד מן המשטר? יש המעלים את הסברה‪ ,‬שעל כל עצור‬

‫‪16‬‬

‫אלטרנטיבה‬

‫גיליון ‪ 6‬אביב ‪2014‬‬

‫שידוע עליו‪ ,‬ישנם עשרה שנעצרים ומשוחררים לאחר זמן‪-‬מה ללא‬ ‫אישומים‪ ,‬ומתוכם אחד אשר אולי מואשם בדבר‪-‬מה‪ .‬כך יכול השב"כ‬ ‫ליצור רושם לפיו כל מי שנחקר על‪-‬ידיו הוא מן הסתם אשם‪ .‬האם אכן‬ ‫כך הדבר? ואיך אפשר לדעת כמה אנשים נעצרים על‪-‬ידי השב"כ או‬ ‫המשטרה בחזרם לארץ מביקורים בחו"ל?‬ ‫עבירות החשד‪ :‬עברת "מגע עם סוכן חוץ" היא כה גורפת‪ ,‬עד שדי‬ ‫בכך שהאדם הפסול לקשר הוא רק _חשוד_ בפעולה מטעם מדינה‬ ‫אחרת או "ארגון מחבלים"‪ .‬הוא אפילו לא צריך לעשות משהו בפועל‪.‬‬ ‫זהו כמעט סעיף האוסר מגע עם אנשים מפוקפקים בעיניי המדינה‪.‬‬ ‫הסעיף הזה בחוק העונשין גם הופך את נטל ההוכחה‪ ,‬ובמקום שהמדינה‬ ‫תידרש להוכיח כי מקיים המגע הונע ממניע פסול כלשהוא (מבחינת‬ ‫המדינה)‪ ,‬הוא החייב להניח את דעת בית‪-‬המשפט ב"הסבר לכך"‪.‬‬ ‫קיומו של הסעיף מאפשר להפליל כמעט כל אדם המבקר במדינת‬ ‫חוץ‪ ,‬ובפרט פלסטינים המבקרים במדינות ערב‪ .‬העבירה השניה הינה‬ ‫"יציאה לארץ אויב"; הידעתם שמדינת ישראל אוסרת על כל אדם‬ ‫הנמצא בשטחה לצאת מישראל לאחת המדינות מסביב? ממש כך‪,‬‬ ‫כפשוטו‪ .‬העונש הרשמי הוא ‪ 4‬שנות מאסר‪ .‬רבים אינם מכירים את‬ ‫התשתית החקיקתית הדכאנית העניפה במדינת ישראל ‪ -‬חוקים פרי‪-‬‬ ‫עט מחוקקי ישראל‪ ,‬תקנות מנדטוריות וצווים ‪ -‬המאפשרת למשטר‬ ‫להפליל בקלות כמעט כל פעילות פוליטית החורגת מן הנסבל עליה‪.‬‬ ‫המגמה במדיניות שיבוש ביקורי‪-‬החוץ‪ :‬מחד‪ ,‬מקרה מג'ד כיאל‬ ‫הוא מקרה מזעזע; מאידך‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬הוא שוחרר ללא אישום‬ ‫בקשר עם סוכן זר (וידוע כי השב"כ מסוגל לטפול אישומי‪-‬שווא‪,‬‬ ‫בין היתר לאור שיעור ההרשעות המתקרב ל‪ 100%-‬בהליכים פליליים‬ ‫בעבירות כאלה)‪ .‬ובכן‪ ,‬האם המקרה הזה הוא חלק משינוי מגמה‬ ‫ברמת ההתנכלות של המדינה לנוסעים לבקר בארצות מסביב? או‬ ‫שמא זהו היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל?‬ ‫משפטים פוליטיים כלפי תנועות פלסטיניות‪ :‬הפללת ביקורי‪-‬החוץ‬ ‫אינה רק אמצעי דיכוי נגד פרטים‪ ,‬אלא משמשת גם נגד תנועות‬ ‫פוליטיות ‪ -‬באמצעות ראשיהן (במקרה של תנועות סמכותניות)‬ ‫ופעילים‪/‬ות בהן‪ .‬מהי התמונה המתקבלת מן המעצרים והאישומים‬ ‫השונים נגד פוליטיקאים ופעילי תנועות פלסטיניות בעשורים‬ ‫האחרונים?‬ ‫הרכב המשתתפים‪/‬ות במשמרת‪ :‬המשמרת הורכבה כמעט כולה‬ ‫מדוברי עברית‪ ,‬ומספר משתתפות אשר הגיעו מן הצפון לשמע דבר‬ ‫קיום המשמרת‪ .‬אך דוברי ערבית מיפו‪ ,‬או תלמידים באוניברסיטת‬ ‫תל‪-‬אביב לא נצפו בהפגנה‪ .‬הדבר ממחיש את כוחו של האפרטהייד‬ ‫בין עברים לערבים בארץ‪ ,‬כאשר אפילו בעניין כזה אין ידנו כארגון‬

‫משגת ליצור פעילות עברית‪-‬ערבית משותפת של ממש‪.‬‬ ‫סיסמאות‪ :‬עוד בעניין ההפרדה‪ .‬בהפגנה היו שתי רשימות סיסמאות‬ ‫בשימוש ‪ -‬האחת בעברית‪ ,‬אשר ליקט אחד מחברי הארגון והוביל‬ ‫את המפגינים‪/‬ות בקריאתן; והשניה בערבית‪ ,‬של אחת המשתתפות‬ ‫הבודדות‪ .‬רוב הסיסמאות היו שונות באופיין מן הסיסמאות בשפה‬ ‫האחרת; אנחנו לא באנו מוכנים עם סיסמאות בשתי השפות; ולא‬ ‫חשבנו על תרגום סיסמאות בין השפות‪ .‬זוהי תופעה שחוזרת על‬ ‫עצמה במשמרות והפגנות ערביות‪-‬עבריות רבות‪ ,‬ויוצרת מה שניתן‬ ‫לתאר שתי הפגנות בו‪-‬זמנית במקום אחד‪ ,‬תומכות זו בזו אך נפרדות‪.‬‬ ‫קשרים בין נתיני מדינת ישראל לתושבי הארצות השכנות‪ :‬אילו‬ ‫קשרים מצליחים להתקיים בין 'ישראלים'‪ ,‬ערבים או עברים‪ ,‬לבין‬ ‫אנשי המדינות השכנות? מהו הפוטנציאל הגלום בהם‪ ,‬ומהו הטעם‬ ‫המהותי כל‪-‬כך למדינה לסכל אותם? לאורך העשורים נודעו מספר‬ ‫"פרשות" ידועות ‪ -‬אשר לא היו אמורות להיות כלל בגדר "פרשות" ‪-‬‬ ‫של יצירת קשרים כאלו‪ :‬דרך הניצוץ עם החזית הדמוקרטית לשחרור‬ ‫פלסטין‪ ,‬עיתונאים ופעילים פוליטיים ציונים‪-‬יוניים עם בכירים‬ ‫בהנהגת הארגון לשחרור פלסטין‪ ,‬ועוד‪ .‬אילו דוכאו ואילו עברו‬ ‫בשתיקה? ומה הפיקו‪ ,‬לציבור ולשני הצדדים שבקשר?‬ ‫מי שמשתחרר‪ ,‬ומי שלא משתחרר‪ :‬מה קורה למי שהמשטרה או‬ ‫השב"כ מחליטים להאשים אותו אישומים משמעותיים? איך נראים‬ ‫המשפטים הללו? האם ניתן להשיג בהם זיכוי? מדוע?‬ ‫תפיסת הציבור את מואשמי השב"כ‪ :‬אחד ממכריו של כותב שורות‬ ‫אלה‪ ,‬בשמעו על פרשת המעצר‪ ,‬אמר "טוב‪ ,‬אני לא מכיר אותו‪ ,‬וגם‬ ‫אתה לא ממש מכיר אותו‪ .‬אתה לא יכול לדעת מה קרה שם‪ .‬אולי ניסו‬ ‫לגייס אותו גם בלי שהוא יודע‪ ".‬זוהי אחת מן האמירות המתונות יותר‬ ‫אשר נשמעות כלפי אנשים המואשמים ב'עבירות ביטחוניות'‪ .‬זאת‪,‬‬ ‫בניגוד לאתוס הליברלי‪ ,‬הכולל בתוכו חזקת חפות של נאשמים‪ .‬מהי‬ ‫החשיבות החברתית של 'חזקת האשמה'‪ ,‬או אפילו 'חזקת המעשה‬ ‫הנפשע' כלפי המואשמים על‪-‬ידי המדינה‪ ,‬בעבירות כאלה ובכלל?‬ ‫מדינת אויב‪ :‬החוק למניעת הסתננות מונה את 'מדינות האויב'‬ ‫הבאות‪ ,‬לצורך העבירה בה נחשד כיאל‪ :‬לבנון‪ ,‬סוריה‪ ,‬עיראק ‪ -‬וגם‬ ‫מצרים‪ ,‬ירדן ועוד אחרות‪ .‬האם בכוונה נותרו מדינות‪ ,‬עימן חתמה‬ ‫ישראל על הסכמי שלום‪ ,‬במסגרת מדינות האויב? מהו ההבדל‬ ‫באכיפה בין המדינות השונות?‬ ‫העיסוק בשאלות אלה יכול לפרנס גיליונות רבים; אנו ננסה למקד‬ ‫מבט אנארכיסטי בחלקן‪ ,‬בגיליון הבא‪.‬‬

‫אלטרנטיבה‬

‫גיליון ‪ 6‬אביב ‪2014‬‬

‫‪17‬‬

‫בוסניה והרצגובינה‪ :‬כל הכוח למליאות?‬

‫מאטה קאפוביץ ‪ //‬תורגם מאנגלית ע"י רועי זיסקינד‬ ‫אחת ההתפתחויות החיוביות ביותר במחאה הבוסנית‪-‬הרצגובינית‪,‬‬ ‫הייתה הולדתן של אסיפות המבוססות על דמוקרטיה ישירה – אך‬ ‫עדיין ישנם כמה אתגרים מרכזיים שנותרו על כנם‪.‬‬ ‫ברו כבר שבועיים מאז החלו ההפגנות בבוסניה והרצגובינה‪.‬‬ ‫סקר שנערך לאחרונה מראה כי ‪ 88%‬מתושבי בוסניה‬ ‫והרצגובינה תומכים במחאה‪ .‬ההפגנות עדיין מתקיימות‪ ,‬אך הן‬ ‫לא אלימות עכשיו‪ ,‬ולכן תשומת הלב התקשורתית אינה גדולה‬ ‫כבעבר‪ ,‬על אף שהן נותרו כנושא מאוד מדובר בקרב אנשי האזור‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬המוקד העיקרי של תנועת המחאה כיום‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬עבר‬ ‫להיות המליאות (האסיפות הכלליות)‪ ,‬המבוססות על דמוקרטיה‬ ‫ישירה‪ ,‬שמתעוררות בכל רחבי בוסניה והרצגובינה‪.‬‬

‫ע‬

‫המליאות‬ ‫אסיפות כלליות‪ ,‬בצורותיהן השונות‪ ,‬הן אמצעי ותיק מאוד של ארגון‬ ‫דמוקרטי ישיר של המדוכאים בתקופות של הפגנות‪ ,‬מרידות‪ ,‬שביתות‬ ‫ומהפכות (כמו במהפכות ‪ 1905‬ו‪ 1917-‬ברוסיה‪ 1936 ,‬בקטלוניה או‬ ‫‪ 1956‬בהונגריה)‪ .‬הגרסאות המוקדמות של סוג כלשהו של אסיפות‬ ‫כלליות היו קיימות כבר באתונה העתיקה‪ ,‬בעוד "תיאורטיקניים‬ ‫אוטופיסטיים" רבים מעלים בדעתם סוג כלשהו של אסיפות כלליות‬ ‫בחזונם אודות החברות הדמוקרטיות הפוטנציאליות של העתיד‪.‬‬ ‫הופעתן הפתאומית של המליאות בחלקים גדולים של בוסניה‬ ‫והרצגובינה הפתיעה את כולם‪ .‬ניתן לומר כי המליאות עצמן הן‬ ‫ההתפתחות החיובית ביותר של המחאה עד כה‪ .‬המליאה הראשונה‬ ‫הופיעה בטוזלה‪ ,‬המרכז ונקודת ההתחלה של המחאה‪ ,‬בה המפגינים‬ ‫היו המנוסחים והמאורגנים ביותר מההתחלה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬מליאות‬ ‫החלו להופיע בערים אחרות גם כן‪ ,‬כשהמפגינים לוקחים את טוזלה‬ ‫כדוגמה שלהם‪.‬‬ ‫לערים הבאות יש כיום מליאות משל עצמן‪ :‬סראייבו (הבירה)‪ ,‬טוזלה‪,‬‬ ‫זניצ'ה‪ ,‬מוסטאר‪ ,‬טראווניק‪ ,‬ברצ'קו‪ ,‬גוראז'דה‪ ,‬קונייץ‪ ,‬צאזין‪,‬‬ ‫דוניי ואקוף‪ ,‬פויניצה‪ ,‬אוראשייה ובוגוינו‪ .‬נכון לעכשיו‪ ,‬מפגשים‬ ‫במליאות מתקיימים על בסיס קבוע‪ ,‬ובהם א‪/‬נשים דנות‪/‬ים בבעיות‬ ‫הפוליטיות ודורשים‪/‬ות דרישות מהממשלה (כשהנפוצות ביותר הן‬ ‫שינוי מדיניות ההפרטה‪ ,‬דרישות חברתיות שונות‪ ,‬נטילת פריבילגיות‬ ‫מהפוליטיקאים‪ ,‬וכו')‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנם גם מאמצים מתמשכים כדי‬ ‫לנסות ולתאם בין כל המליאות הקיימות ברמת המדינה‪ ,‬על מנת לפתח‬

‫דרישות אוניברסליות‪ ,‬ולא רק דרישות מקומיות‪ .‬המליאה המשותפת‬ ‫הראשונה מתוכננת להתקיים בבירה‪ ,‬סראייבו‪ ,‬אליה יגיעו כל נציגי‬ ‫המליאות המקומיות‪.‬‬ ‫זו לא הפעם הראשונה בה ישנו שימוש במילה "מליאה" באזור‪,‬‬ ‫במטרה לתאר "אסיפה כללית" דמוקרטית וישירה‪ .‬הפעם הראשונה‬ ‫בה הייתה המילה בשימוש‪ ,‬במטרה לתאר "אסיפות כלליות" שכאלה‪,‬‬ ‫הייתה בתקופה של גל גדול של מחאות סטודנטיות‪/‬ים בקרואטיה‬ ‫בשנת ‪ .2009‬המונח הזה הופיע מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,2010‬גם‬ ‫במחאות הסטודנטים‪/‬ות באוסטריה ובגרמניה (אם כי לא ברור‬ ‫האם ישנו איזשהו קשר ישיר לתנועת הסטודנטיות‪/‬ים בקרואטיה‪,‬‬ ‫או שמא מדובר בצירוף מקרים מוזר מאוד)‪ ,‬וב‪ 2011-‬במחאות‬ ‫הסטודנטים‪/‬ות בסלובניה ובסרביה (שם הייתה השפעה ישירה של‬ ‫תנועת הסטודנטיות‪/‬ים הקרואטית)‪.‬‬ ‫המפגינים‪/‬ות שמארגנות‪/‬ים את המליאות בבוסניה והרצגובינה‪,‬‬ ‫מודים‪/‬ות בגלוי שהן‪/‬ם משתמשים‪/‬ות בניסיון תנועת הסטודנטיות‪/‬‬ ‫ים הקרואטית‪ ,‬ובמדריך שהם‪/‬הן כתבו במטרה להסביר איך להקים‬ ‫אסיפות כלליות‪ ,‬שנקרא בשם "ספר בישול הכיבוש"‪ .‬כמובן שכל‬ ‫המליאות הללו דומות מאוד לאסיפות הכלליות בהן חזה העולם בשנת‬ ‫‪ ,2011‬במהלך פעילותה של "אוקיופיי וול סטריט" ובמקומות נוספים‪,‬‬ ‫ולכן אפשר לקשר אותם באופן עקיף ל"מסורת האוקיופיי" של השנים‬ ‫האחרונות‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬זה די ברור שניתן למצוא דפוסים נפוצים של‬ ‫ארגון אופקי מסביב לעולם‪ ,‬שכן יש לסוג כזה של ארגון שורשים‬ ‫עתיקים מאוד‪ ,‬אולם צורת ארגון זו גם רועננה בעת האחרונה‪.‬‬

‫מה יש לעשות?‬ ‫בבוסניה והרצגובינה‪ ,‬המליאות בהחלט הוכיחו את עצמן כשיטה‬ ‫יעילה מאוד בארגון המפגינים וניסוח דרישותיהם‪ .‬בימים האחרונים‪,‬‬ ‫ישנם סימני אבולוציה במליאות‪ ,‬כשהמבנה שלהן הופך למורכב‬ ‫יותר‪ .‬כך‪ ,‬בדיוק כמו בתנועת הסטודנטיות‪/‬ים הקרואטית או‬ ‫במהלך "אוקיופיי וול סטריט"‪ ,‬המליאה בטוזלה ארגנה קבוצות‬ ‫עבודה שמטרתן להתמודד עם נושאים שונים ומיוחדים‪ ,‬תוך שהן‬ ‫מחקות את פעילות המשרדים הקיימים בקנטון טוזלה‪ :‬חינוך‪ ,‬מדע‪,‬‬ ‫תרבות וספורט; פיתוח ויזמות; תכנון מרחבי והגנת הסביבה; תיאום‬ ‫עם עובדים‪ ,‬עשיית צדק וממשל‪ ,‬תעשייה‪ ,‬אנרגיה וכרייה; ענייני‬ ‫הפנים; בריאות; חקלאות‪ ,‬ניהול מים וייעור; מסחר‪ ,‬תיירות‪ ,‬תחבורה‬

‫‪18‬‬

‫אלטרנטיבה‬

‫גיליון ‪ 6‬אביב ‪2014‬‬

‫ותקשורת; עבודה ומדיניות חברתית; אוצר; בעיות של ותיקי מלחמה;‬ ‫בעיות משפטיות‪.‬‬ ‫אך המליאות אינן נטולות חסרונות‪ .‬קודם כל‪ ,‬הן אכן דרך יעילה‬ ‫לארגן מפגינים‪ ,‬אך הן לא ממש מייצגות את האוכלוסייה הכללית‪ .‬יש‬ ‫דיווחים על מליאות בבוסניה והרצגובינה שבהן ישנה נוכחות של יותר‬ ‫מ‪ 1,000-‬איש ואישה‪ ,‬ובמקרים רבים ישנה גם השתתפות ערה מצד‬ ‫האינטרנט‪ .‬עם זאת‪ 1,000 ,‬איש ואישה במליאת סראייבו לא באמת‬ ‫יכולות‪/‬ים לייצג את העיר כולה‪ ,‬בה יש למעלה מ‪ 300,000‬תושבים‪.‬‬ ‫שלא לדבר על העובדה שהמליאות בדרך כלל מתיימרות לייצג לא רק‬ ‫עיר אחת‪ ,‬אלא קנטון שלם‪ ,‬בזמן שעבור א‪/‬נשים החיות‪/‬ים מחוץ‬ ‫למרכזי הקנטונים יקר מאוד להגיע למליאות‪ ,‬הן מבחינה כספית והן‬ ‫מבחינת זמן‪.‬‬ ‫כמובן שגם אם כולם‪/‬ן היו יכולות‪/‬ים להגיע‪ ,‬היה זה בלתי אפשרי‬ ‫לקיים אסיפה כללית בת עשרות אלפי א‪/‬נשים‪ .‬אולם‪ ,‬צריך לזכור כי‬ ‫גם ל"דמוקרטיה" הייצוגית הבורגנית יש הרבה מאוד פגמים‪ ,‬וכי היא‬ ‫במקרה הטוב סוג מוגבל מאוד של דמוקרטיה‪ .‬על כן‪ ,‬עדיין יש לשאוף‬ ‫ליצירת דמוקרטיה ישירה שהיא כמה שיותר רחבה והשתתפותית‪.‬‬ ‫המליאות המאוחדות ברמת העיר או הקנטון הן דרך נפלאה ולגיטימית‬ ‫להתחיל להתארגן במהלך המחאה‪ ,‬אך הן אינן יכולות להיות הפתרון‬ ‫הסופי והאולטימטיבי‪ .‬אפילו עכשיו יש מליאות בערים קטנות יותר‬ ‫(כמו צאזין‪ ,‬פויניצה או דוניי ואקוף)‪ ,‬שאינן מהוות את מרכז הקנטון‪,‬‬ ‫ועוסקות בנושאים מקומיים יותר (ולא בפוליטיקת הקנטון כולו)‪ ,‬אך‬ ‫נראה שאין תיאום קפדני בין המליאות ברמה התחתונה לאלה ברמה‬ ‫העליונה יותר (מה שלא בהכרח מהווה הפתעה בשלב מוקדם זה של‬ ‫פיתוח המליאות)‪.‬‬ ‫ישנן מספר סוגיות על כף המאזניים כאן‪ .‬אחת היא האם המליאות‬ ‫יוכלו לשמור על מספרן לאחר שהמחאה תתפוגג (מה שחייב להתרחש‬ ‫בשלב כזה או אחר) ולאחר שהילת החדשנות שבהן תתפוגג‪ .‬זו נראית‬ ‫כבעיה המרכזית שפקדה את תנועת הסטודנטיות‪/‬ים הקרואטית‪,‬‬ ‫שעם הזמן‪ ,‬לאחר התפוגגות המחאה‪ ,‬המליאות הצטמצמו ואט אט‬ ‫חדלו מלתפקד‪ ,‬במקרה אחד המליאה חדלה לתפקד רק לאחר כמה‬ ‫שנים מאז המחאה‪ ,‬אבל עדיין (אם כי יש לציין‪ ,‬שלפחות בחלק‬ ‫מהאוניברסיטות בקרואטיה‪ ,‬המליאות עדיין קיימות בצורה כלשהי‪,‬‬ ‫כאשר הן תמיד יכולות להתאסף כשנראה שזה הכרחי)‪ .‬העתיד של‬ ‫המליאות בבוסניה והרצגובינה יהיה תלוי בחלקו בהצלחתן‪ .‬ניצחונות‬ ‫מסוימים כבר הושגו‪ :‬בטוזלה‪ ,‬הפוליטיקאים‪/‬ות‪ ,‬בתגובה לדרישה‬ ‫של מליאת טוזלה‪ ,‬כבר ויתרו על חלק מהפריבילגיות שלהן‪/‬ם (הם‪/‬ן‬ ‫ויתרו על השכר השנתי שהן‪/‬ם מקבלים‪/‬ות לאחר שהן‪/‬ם כבר‬ ‫מסיימות‪/‬ים את תפקידם‪/‬ן)‪.‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬קשה לצפות לנוכחות המונית במליאות לנצח‪ .‬לא‪/‬נשים‬ ‫יש את האינטרסים האישיים שלהן‪/‬ם‪ ,‬וכמובן שהם‪/‬ן צריכות‪/‬ים‬ ‫לעבוד לפרנסתם‪/‬ן (אם הן‪/‬ם ברי‪/‬ות מזל מספיק כדי לעבוד‪ ,‬שכן‬ ‫שיעור האבטלה בבוסניה והרצגובינה עומד על כ‪ .)45%-‬איננו באמת‬ ‫יכולות‪/‬ים לצפות שמישהו‪/‬י שעובד‪/‬ת ‪ 8‬שעות (או יותר) ביום‪ ,‬ת‪/‬‬ ‫ישקיע לאחר מכן כמה שעות נוספות באסיפה הכללית (אם אנחנו‬ ‫רוצים‪/‬ות להשיג סוג מסוים של דמוקרטיה ישירה‪ ,‬אנחנו מחויבות‪/‬‬ ‫ים כמובן לחתור ליום עבודה קצר יותר)‪ .‬כמו כן‪ ,‬זה כמעט בלתי‬ ‫מציאותי לצפות שכולם‪/‬ן ירצו להחליט על כל דבר כל הזמן‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬הרעיון של דמוקרטיה ישירה הוא לא שכולן‪/‬ם תצטרכנה‪/‬‬ ‫יצטרכו להחליט על כל דבר כל הזמן‪ .‬הנקודה היא שהדמוקרטיה‬ ‫הישירה צריכה לספק לכולם‪/‬ן את האפשרות והאמצעים להחליט‬ ‫ישירות בנושאים מסוימים (אם זה מה שהם‪/‬ן רוצות‪/‬ים לעשות)‪ .‬כך‪,‬‬ ‫בתיאוריה‪ ,‬אנו בהחלט יכולים‪/‬ות להצביע באופן ישיר על כל דבר‪,‬‬ ‫אך בפועל נעשה זאת רק מתי שאנו רוצות‪/‬ים ומתי שישנה החלטה‬ ‫חשובה מאוד שיש לקבל‪.‬‬ ‫ב"דמוקרטיה" הייצוגית הבורגנית‪ ,‬זה בדרך כלל בלתי אפשרי‬ ‫(כשיוצאים מן הכלל‪ ,‬כמו שוויץ‪ ,‬שמקיימת הרבה משאלי עם‪ ,‬הם‬ ‫נדירים)‪ ,‬כי כמעט כל ההחלטות (למעט משאלי עם פה ושם) מתקבלות‬

‫על ידי "הנציגות‪/‬ים הנבחרים‪/‬ות"‪ ,‬שיכולות‪/‬ים למעשה לעשות‬ ‫מה שהם‪/‬ן רוצות‪/‬ים בתקופת כהונתם‪/‬ן כנבחרות‪/‬ים‪ .‬במערכת‬ ‫דמוקרטית ישירה‪ ,‬ההבדל יהיה טמון בעובדה שהנציגים‪/‬ות שנבחרו‬ ‫לא תוכלנה‪/‬יוכלו לקבל כל כך הרבה החלטות על דעת עצמן‪/‬ם‬ ‫(למעט בענינים קטנים‪ ,‬טכנים ויומיומיים)‪ ,‬אלא תפעלנה‪/‬יפעלו על‬ ‫בסיס ההחלטות שיתקבלו באסיפה‪ ,‬ותפקידם‪/‬ן יהיה רק לבצע אותן‪.‬‬ ‫"נציגות‪/‬ים" אלה‪/‬ו תהיינה‪/‬יהיו דומים‪/‬ות יותר לסוג של מוציאות‪/‬‬ ‫ים לפועל‪ ,‬שיהיה ניתן לבטל את תפקידם‪/‬ן בכל עת (שוב‪ ,‬באמצעות‬ ‫אסיפות כלליות‪ ,‬משאלי עם‪ ,‬או באמצעים דמוקרטים ישירים‬ ‫אחרים) אם א‪/‬נשים לא תהיינה‪/‬יהיו מרוצים‪/‬ות מעבודתן‪/‬ם‪ .‬כמות‬ ‫ההחלטות שתשארנה בפועל בידי "המוציאות‪/‬ים לפועל" (אם נהיה‬ ‫מרוצות‪/‬ים מהם‪/‬ן) וכמות ההחלטות שיילקחו ישירות על ידי כולן‪/‬ם‬ ‫– ברמה המקומית‪ ,‬העירונית‪ ,‬האזורית או הארצית – יהיה עניין של‬ ‫הבחירה שלנו‪ ,‬הנסיבות הקונקרטיות והצרכים הפוליטיים‪.‬‬

‫האם יש למסד את המליאות?‬ ‫ברור מהיכן מגיעה הלגיטימציה הפוליטית של האסיפות הכלליות‬ ‫(המליאות)‪ .‬זו פשוט חבורה של א‪/‬נשים שהתקבצה לה יחדיו‪,‬‬ ‫באסיפות פתוחות לחלוטין שבהן כולן‪/‬ם יכולים‪/‬ות לדבר ולהצביע‬ ‫בתנאים זהים כדי להחליט על עניינים הקשורים בכלכלתן‪/‬ם‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫המליאות אינן מבקשות את הלגיטימיות שלהן מאף אחד – הן לוקחות‬ ‫אותה‪ .‬כרגע‪ ,‬למליאות בבוסניה והרצגובינה‪ ,‬אין שום כוח משפטי‬ ‫רשמי‪ ,‬אך השפעתן נובעת בעיקר מהפחד של הממשלה שהתעלמות‬ ‫מוחלטת מדרישותיהן של המליאות עשוי להוביל שוב לסוג של מחאה‬ ‫אלימה‪ ,‬שהותירה אחריה בנייני ממשלה שרופים בכל רחבי הארץ‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬השאלה הגדולה היא האם המליאות יכולות להתגבר על‬ ‫מה שהן עכשיו – גופים ארגוניים של המחאה – ולהפוך לגופים‬ ‫קבועים של קבלת החלטות פוליטיות‪ .‬האם המליאות יוכלו להמשיך‬ ‫גם לאחר שהמחאה תיפסק? שאלה נוספת היא האם התפקוד העתידי‬ ‫הפוטנציאלי שלהן יהיה בלתי פורמלי (כפי שהוא כעת)‪ ,‬כסוג של גוף‬ ‫פוליטי מקביל ובלתי רשמי המנסה לבטא את האינטרסים של ה‪,99%‬‬ ‫או שמא המליאות יהפכו לסוג מסוים של גופים פוליטיים רשמיים‬ ‫וחוקיים (מה שנראה כמופרך כרגע)‪ .‬רבות‪/‬ים בבוסניה והרצגובינה‬ ‫מתלהבים‪/‬ות מהמליאות ולוקחות‪/‬ים חלק בהן על בסיס יומי‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬נראה כי אין כל דרישה שהמליאות יוכרו באופן רשמי על ידי‬ ‫החוק ושיוענקו להן סמכויות ממשיות (שלא לדבר על היעדר קריאות‬ ‫לארגון מליאות במקומות העבודה)‪.‬‬ ‫למרות שזה בהחלט אפשרי לדרוש באופן מיידי וכללי את כינונה‬ ‫של הדמוקרטיה הישירה בבוסניה והרצגובינה (מבלי לספק פרטים‬ ‫על הצורה בה היא תתפקד)‪ ,‬יהא זה טוב אם המליאות בבוסניה‬ ‫והרצגובינה יתפתחו יותר ברמה המקומית (מתחת לרמה של מליאות‬ ‫הערים‪/‬קנטונים הקיימות) וברמה הארצית (מעל לרמה של מליאות‬ ‫הערים‪/‬קנטונים הקיימות)‪ .‬אין צורך להאיץ בתהליכים בטרם עת‪,‬‬ ‫בזמן שהמליאות הן עדיין בגדר חידוש פוליטי‪ ,‬אבל אולי צריך‬ ‫כבר להתחיל לחשוב על ניסיון לארגן מליאות מקומיות (ברמה של‬ ‫קהילות מקומיות‪ ,‬עיריות‪ ,‬מחוזות וכן הלאה)‪ ,‬ולתאם אותן עם‬ ‫מליאות הערים‪/‬קנטונים‪ ,‬וכך להחליף את מליאות הערים‪/‬קנטונים‬ ‫המאוחדות הקיימות כיום‪ ,‬שהינן פחות יציגות‪.‬‬ ‫כמובן שיכול להיות שיהיה קושי בהיתכנות המליאות הקטנות הללו‬ ‫– זה אפשרי מאוד שלא יהיה מספיק עניין להשתתף במליאות קטנות‬ ‫ומקומיות יותר‪ ,‬כך שנראה שאין צורך לנסות לארגן מליאות שכאלה‬ ‫עד אשר צורך אמיתי לקיומן יגיע באופן אורגני מלמטה‪ .‬הצעד הבא‬ ‫יהיה אז לנסות ולתאם או אפילו ליצור פדרציה של מליאות ברמת‬ ‫הארץ כולה‪ ,‬במידת האפשר‪ .‬כפי שכבר הוזכר‪ ,‬כיום מתקיימים‬ ‫מאמצים בבוסניה והרצגובינה כדי לנסות ולתאם את כל המליאות‬ ‫שכבר קיימות בערים‪/‬קנטונים המאוחדים‪ ,‬וזו בהחלט התחלה טובה‪.‬‬ ‫זה די ברור שלא ניתן לעשות דבר כזה בלילה אחד‪ ,‬ושבכל מקרה‬ ‫יהיה זה די מסובך‪" .‬דמוקרטיית המליאה" מהרמה המקומית עד‬

‫אלטרנטיבה‬

‫גיליון ‪ 6‬אביב ‪2014‬‬ ‫לרמה העליונה ביותר תהיה בהחלט מורכבת למדי‪ ,‬כשם שמערכת‬ ‫הדמוקרטיה הייצוגית הקיימת היא גם מאוד מורכבת‪ .‬המערכת עשויה‬ ‫לעבוד במספר דרכים שונות ובשילוב עם סוגים אחרים של דמוקרטיה‬ ‫ישירה‪ ,‬כמו משאלי עם ברמות שונות – מהרשויות המקומיות לארץ‬ ‫כולה‪ .‬זה גם די ברור שאנו צריכים לצפות להרבה ניסויים שמטרתם‬ ‫להבין את האופן היעיל ביותר בו תהליך קבלת החלטות מסוג זה יוכל‬ ‫לעבוד‪.‬‬ ‫אם אנו רוצות‪/‬ים שהמליאות בבוסניה והרצגובינה ישרדו‪ ,‬נראה‬ ‫כי ניסויים שכאלה הם הכרחיים‪ .‬דרך להתחיל יכולה‪ ,‬למשל‪ ,‬להיות‬ ‫בניסיון לארגן כמה שיותר מליאות מקומיות‪ ,‬ככל האפשר‪ ,‬כדי‬ ‫לנסות לארגן דיונים מקומיים במספר נושאים חשובים‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫לנסות ולהגיע למסקנה ו‪/‬או דרישה משותפת ברמה הארצית‪ .‬סוג‬ ‫כזה של מערכת יהיה באופן בלתי נמנע רחוק מלהיות מושלם‪ ,‬לפחות‬ ‫בהתחלה‪ ,‬אך בכל זאת יהיה זה הרבה יותר דמוקרטי מכל סוג של‬ ‫תהליכי קבלות החלטות הקיימים כיום במסגרותיה של הדמוקרטיה‬ ‫הבורגנית הייצוגית (או הפרלמנטריזם הקפיטליסטי‪ ,‬כפי שאלן‬ ‫באדיו קורא לזה)‪.‬‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬אנחנו יכולות‪/‬ים רק לקוות שאיזשהי דרישה למיסוד‬ ‫המליאות (או הדמוקרטיה הישירה באופן כללי) תיכלל בדרישות‬ ‫העתידיות של התנועה‪ .‬כמובן שיש להימנע מלהיות נאיבי‪/‬ת או‬ ‫אופטימי‪/‬ת מדי‪ ,‬אך באותה מידה יש להימנע מפסימיות מיותרת‬ ‫גם כן‪ .‬למשל‪ ,‬אחד‪/‬ת מהמפגינות‪/‬ים הבולטים‪/‬ות מטוזלה אמר‪/‬ה‬ ‫באחד הראיונות כי היא‪/‬הוא לא מאמין‪/‬ה שהמליאות יכולות לתפקד‬ ‫ברמה הארצית‪ ,‬אך שזה עשוי להיות אפשרי בעתיד‪ ,‬כשתהיה‬ ‫טכנולוגיה ש"תאפשר לכולנו לקחת במידה שווה חלק בתהליך קבלת‬ ‫ההחלטות גם ברמה הארצית"‪ .‬עם זאת‪ ,‬הטכנולוגיה הזו כבר קיימת‪:‬‬ ‫היא נקראת האינטרנט‪ ,‬והיא כבר הוכיחה את חשיבותה בארגון‬ ‫המחאה והמליאות עד כה‪.‬‬ ‫למרות שזה ברור שהאינטרנט לא יכול לתת אפשרות לכל הארץ‬ ‫להיות חלק מאסיפה כללית ענקית אחת (זה יהיה מגוחך בכל מקרה)‪,‬‬ ‫הוא יכול לעזור הרבה בתיאום בין מליאות נפרדות ברמות הנמוכות‬ ‫יותר‪ .‬עם הטכנולוגיה שיש לנו כיום‪ ,‬אין שום צורך לשלוח את‬ ‫החלטות המליאות המקומיות באמצעות דואר או שליחות‪/‬ים‪ ,‬כפי‬ ‫שהיה ברוסיה ב‪ 1917-‬או קטלוניה ב‪ .1936-‬האינטרנט יכול גם‬ ‫לעזור לנו בקבלת החלטות דרך משאל עם‪ .‬אם כבר יש מקרים של‬ ‫הצבעה אלקטרונית במסגרת הדמוקרטיה הבורגנית הייצוגית‪ ,‬ואם‬ ‫כיום אנו יכולים‪/‬ית להעביר כספים מחשבון בנק אחד למשנהו די‬ ‫בבטחה באמצעות האינטרנט‪ ,‬למה שיהיה זה בלתי אפשרי להצביע‬ ‫על משאלי עם אלקטרוניים‪ ,‬ולתאם באופן דמוקרטי את הדרישות‬ ‫וההחלטות של אסיפות כלליות שונות דרך האינטרנט? למותר לציין‪,‬‬ ‫כי עלינו להימנע מפטישיזם טכנולוגי מיותר‪ ,‬אך זה מגוחך לפעול‬ ‫כאילו אנחנו עדיין ב‪ .1871-‬אם ברצונם של כוחות אנטי‪-‬מערכתיים‬ ‫לנצח‪ ,‬עליהם‪/‬ן להיות מודרניות‪/‬ים יותר מהכוחות שכנגדם‪.‬‬ ‫הטכנולוגיה כבר כאן‪ ,‬הבעיה היא בעיקר בשימושה על מנת להפוך‬ ‫את החברה שלנו לדמוקרטית יותר‪ .‬כמובן שאחת הבעיות הגדולות‬ ‫ביותר תהיה איך להתמודד עם מי שמרוויחות‪/‬ים מהמצב הנוכחי‪,‬‬ ‫כלומר עם האוליגרכיה הפוליטית והקפיטליסטית‪ .‬דמוקרטיה ישירה‬ ‫בהחלט תצא ישירות נגד האינטרסים החומריים והאישיים שלהם‪/‬ן‪,‬‬ ‫ואין שום ספק שההתנגדות שלהן‪/‬ם לכך תהיה גדולה (כפי שהיא כבר‬ ‫היום גדולה)‪.‬‬

‫דמוקרטיה ישירה וקפיטליזם‬ ‫ברור גם שדמוקרטיה ישירה איננה מטרה בפני עצמה‪ .‬מאבק‬ ‫לחברה דמוקרטית יותר קשור בהכרח גם במאבק על צדק חברתי‬ ‫ושיוויון‪ ,‬כלומר‪ ,‬במאבק נגד הקפיטליזם‪ .‬קיומה של שיטה‬ ‫דמוקרטית ישירה לבדה‪ ,‬כשהעושר‪ ,‬המשאבים והתקשורת עדיין‬ ‫בידי המעמד הקפיטליסטי וכשההגמוניה הליברלית שלהן‪/‬ם עדיין‬ ‫קיימת ללא פגע‪ ,‬לא הייתה משנה הרבה ולא הייתה אפשרית בכל‬

‫‪19‬‬

‫מקרה‪ .‬כפי שה"דמוקרטיה" שיש לנו כרגע היא מסולפת ומעוותת‬ ‫לצרכי התחזוקה של הסטטוס קוו‪ ,‬דמוקרטיה ישירה יכולה להיות‬ ‫מעוותת גם כן‪ .‬אנו יכולים‪/‬ות לראות הצצה לכך במקרים שהתרחשו‬ ‫בשוויץ או בקליפורניה‪ ,‬מקומות בהם יש משאלי עם באופן די תכוף‪,‬‬ ‫אך האינטרסים של ההון עדיין מוגנים היטב‪ ,‬דרך בעלותן‪/‬ם על‬ ‫הזרם המרכזי של התקשורת‪ ,‬דרך משאביהם‪/‬ן העצומים שמשמשים‬ ‫אותן‪/‬ם ליצירת קמפיינים ציבוריים מסולפים‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬כך‪ ,‬הקולות‬ ‫ה"בלתי צפויים" והבלתי מתקדמים בקליפורניה החליטו להצביע‬ ‫נגד תיוג מוצרים מהונדסים גנטיים ב‪( 2012-‬בעזרת קמפיין נגד‬ ‫התיוג שיצרה חברת מונסנטו‪ ,‬ושהשקיעה בו כ‪ 45-‬מיליון דולר)‪,‬‬ ‫או ההצבעה נגד מגבלות השכר במשאל עם בשוויץ ב‪( 2013-‬שגם כן‬ ‫נגרמה בזכות קמפיין ציבורי אכזרי של ה‪.)1%‬‬ ‫קפיטליזם‪ ,‬שהוא בהגדרתו שחיתות חוקית‪ ,‬אינו מתיישב‬ ‫עם דמוקרטיה אמיתית‪ .‬אחזקתה של חברה (שכביכול) אינה‬ ‫קפיטליסטית‪ ,‬כמו ניסיונות הסוציאליזם של המאה ה‪ ,20-‬מראה‬ ‫בבירור‪ ,‬שזה כמעט בלתי אפשרי למנוע ריכוז של כוח ללא סוג‬ ‫כלשהו של דמוקרטיה ישירה – בדיוק כפי שזה בלתי אפשרי לקיים‬ ‫חברה לא‪-‬קפיטליסטית במדינה אחת בלבד‪ .‬לפיכך‪ ,‬מאבק למען‬ ‫דמוקרטיה ישירה צריך להיות מחובר בהכרח עם אנטי‪-‬קפיטליזם‪,‬‬ ‫ואסיפות כלליות לא צריכות להתקיים רק בעיריות‪ ,‬ערים וארצות –‬ ‫אלא בחברות ובמפעלים גם כן‪.‬‬ ‫כמובן שהבעיה בבוסניה והרצגובינה היא שהמרד שם הוא כמעט‬ ‫ולא אנטי‪-‬קפיטליסטי בגלוי‪ .‬יש שם אמנם הרבה סנטימנטים אנטי‪-‬‬ ‫קפיטליסטיים אורגניים ולא מודעים (למשל כשמדברות‪/‬ים על‬ ‫בעיית ההפרטות)‪ ,‬אך זה עדיין רחוק מאוד מלהיות תנועה אנטי‪-‬‬ ‫קפיטליסטית גלויה ומודעת‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬אין זה אומר שהלחימה‬ ‫למען דמוקרטיה ישירה בבוסניה והרצגובינה היא בזבוז זמן‪ ,‬שכן‬ ‫פרקטיקות דמוקרטיות ישירות הן במהותן גם חלק ממאבק אנטי‪-‬‬ ‫קפיטליסטי רחב יותר‪.‬‬ ‫מיותר לציין‪ ,‬שאי אפשר לחזות את העתיד‪ .‬רק לפני שבועיים היה‬ ‫זה בלתי אפשרי לדמיין שאסיפות כלליות יצוצו בכל רחבי בוסניה‬ ‫והרצגובינה‪ .‬נכון לעכשיו‪ ,‬זה לחלוטין לא מציאותי לצפות לכל‬ ‫סוג של התפתחות מהירה של תשתית פוליטית יציבה המבוססת על‬ ‫אסיפות כלליות; איזה סוג של דמוקרטיית מליאה (לפחות בלתי‬ ‫פורמלית) בבוסניה והרצגובינה‪ .‬אך אין צורך להאיץ דברים‪ .‬העמקת‬ ‫התהליך הדמוקרטי יכולה להתפתח בעיצומו של המאבק לצדק חברתי‬ ‫וכלכלי‪ ,‬בדיוק כפי שההתעקשות על פיתוחן של המליאות לא דורשת‬ ‫התעלמות מצורות אחרות של התארגנות (כמו איגודים מיליטנטיים‪,‬‬ ‫יוזמות אנטי‪-‬מערכתיות שונות ‪-‬פורמליות ובלתי פורמליות‪ ,‬או‬ ‫אפילו מפלגות פוליטיות אנטי‪-‬קפיטליסטיות)‪.‬‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬אפילו אם כל זה היה נעצר כעת בבוסניה והרצגובינה‪,‬‬ ‫הרבה כבר הושג‪ .‬צריך לזכור ששינוי פוליטי וחברתי גדול לא יכול‬ ‫להתרחש ביום אחד‪ ,‬וכי תמורות פרוגרסיביות אמיתיות הן תמיד‬ ‫קשות ובעייתיות‪ ,‬עם המון טעויות‪ ,‬מעידות וכישלונות‪ .‬מהפכה לא‬ ‫יכולה להתרחש ביום אחד‪ ,‬אלא היא בראש ובראשונה תהליך ארוך‪.‬‬ ‫זה משהו שהרבה מפגינים בבוסניה והרצגובינה עדיין צריכים להבין‪.‬‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬השמאל הבינלאומי צריך‪/‬ה להסב את מבטה‪/‬ו אל עבר‬ ‫בוסניה והרצגובינה‪ .‬יש דברים גדולים המתרחשים שם‪ .‬דברים‬ ‫החשובים לא רק לאזרחי המדינה והאזור הזה‪ ,‬אלא גם לעולם –‬ ‫כהשראה טובה ולקח טוב על איך עלינו להיאבק למען עולם טוב‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫*מאטה קאפוביץ' הוא מרצה בכיר באוניברסיטת זאגרב שבקרואטיה‪,‬‬ ‫ופעיל שמאל‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫אלטרנטיבה‬

‫גיליון ‪ 6‬אביב ‪2014‬‬

‫ראיון עם ח'סן עלי‪ ,‬קומוניסט‪-‬חירותני‬ ‫מ"החזית העממית לשחרור פלסטין"‬

‫תרגום של ריאיון בין ח'סן עלי לניקולס פסדינה מאנרקיסמו‪.‬נט משנת ‪2009‬‬ ‫ח'סן עלי הוא דור שלישי למשפחת פליטים‬ ‫פלסטינית‪ .‬סביו וסבתותיו גורשו מהכפר שבו גרו‪,‬‬ ‫הנמצא כיום בשטחי מדינת ישראל‪ .‬הוא והוריו נולדו‬ ‫במחנות פליטים ברצועת עזה‪ .‬כילד‪ ,‬זרק אבנים‬ ‫בתקופת האינתיפאדה הראשונה (‪ .)87-93‬הוא משחזר‬ ‫את דרכו לאלטרנטיבה חירותנית‪ ,‬מסביר את עמדתו‬ ‫בתור קומוניסט‪-‬חירותני החבר בחזית העממית‬ ‫(‪ ,)PFLP‬ואת נקודת מבטו על ההתנגדות לכיבוש‪.‬‬

‫מה המצב בעזה מאז המלחמה בינואר (עופרת‬ ‫יצוקה) ?‬ ‫עזה נשארה במצב של קיפאון‪ .‬מצד אחד‪ ,‬המצב ההומניטרי‬ ‫ממשיך להידרדר‪ .‬המצור שהטילו ישראל והקהילה הבינלאומית‬ ‫סגר אותנו בתוך הגטו הזה‪ ,‬בתוך מקום בו א‪/‬נשים מתמודדות‬ ‫עם הרס‪ ,‬רעב ואסון סניטרי‪ .‬יותר מארבעים אלף בתים ובנייני‪-‬‬ ‫מגורים נהרסו‪ ,‬ודריהם גרים במחנות אוהלים‪ ,‬ומתמודדים עם‬ ‫החורף הראשון שלהם באוהלים‪.‬‬ ‫המצב הפוליטי גם הוא אנוש‪ :‬ישראל ממשיכה את הפרויקט‬ ‫הקולוניאלי שלה‪ ,‬לאחר שכפתה את תנאיה על הממשל האמריקאי‪,‬‬ ‫כשאירופה הזדנבה מאחור‪ ,‬ויישרה עמן קו‪ .‬המצביאים‪/‬אדוני‪-‬‬ ‫המלחמה הישראלים מאיימים על עזה במלחמות עתידיות‪,‬‬

‫כשהמערב מגיב לכך בהשהיית פרסום הגינוי של ישראל בידי ועדת‬ ‫החקירה של האו''ם‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬ישנו המצב הפנימי‪ ,‬שמשפיע עלינו יותר מכל סוגיה‬ ‫אחרת‪ .‬ישנו מאבק פנימי שמונע ע''י חמאס ופת''ח‪ ,‬שממוקדים‬ ‫באינטרסים שלהם‪ ,‬ובבריתות האזוריות והגלובליות שלהם‪ .‬הציבור‬ ‫הפלסטיני הוא זה שבסופו של דבר ישלם על הקונפליקטים הללו‪.‬‬ ‫המצב קשה מאוד וישנם סיכונים רבים‪ .‬מעולם לא היה המאבק‬ ‫הפלסטיני בכזו סכנה כמו היום‪.‬‬

‫איך הצטרפת לחזית העממית לשחרור פלסטין?‬ ‫בתור נער‪ ,‬הייתי תומך פת''ח‪ .‬אבל בתקופת "הסכמי אוסלו"‪,‬‬ ‫פגשתי את חיידר עבד אל‪-‬שאפי‪ ,‬דמות משפיעה במאבק‪ ,‬שעמד‬ ‫בראש המשלחת הפלסטינית לועידת מדריד בשנת ‪ .'91‬הוא נתן לי‬ ‫העתק של פרוטוקול "הסכמי אוסלו"‪ ,‬והסביר לי את הסכנה שהם‬ ‫מציבים למאבקנו‪ .‬המודעות הפוליטית שלי נבנתה מתוך אותה‬ ‫פגישה‪ ,‬ומתוך ההתבוננות שלי על השחיתות‪ ,‬אי הצדק החברתי‪,‬‬ ‫המאסרים הפוליטיים והדיכוי של כל הקולות שהיו ביקורתיים כלפי‬ ‫סמכות ושלטון בתוך החברה הפלסטינית‪ .‬בתקופה הזו‪ ,‬שנקראת "ימי‬ ‫הזהב של הסכמי אוסלו"‪ ,‬נכנסתי לאיגוד הסטודנטים של "החזית‬ ‫העממית"‪ ,‬ולאחר מכן‪ ,‬הצטרפתי גם לארגון עצמו‪.‬‬

‫איך היית מתאר את החזית העממית בשנת ‪?2009‬‬ ‫האם ישנם פערים בין חזון הארגון לבין הפוליטיקה‬

‫אלטרנטיבה‬

‫גיליון ‪ 6‬אביב ‪2014‬‬ ‫בשטח?‬ ‫בשנת ‪ ,2006‬זכתה החזית העממית בשלושה מושבים בלבד‬ ‫בבחירות הכלליות‪ .‬אולם‪ ,‬מתוך אכזבה ממדיניות פת''ח וחמאס‪,‬‬ ‫שגרמה לחלוקה פנימית ולמלחמת אזרחים‪ ,‬שמשרתות הרבה יותר‬ ‫את הכיבוש מאשר את הציבור הפלסטיני‪ ,‬יותר א‪/‬נשים מחפשים‪/‬ות‬ ‫אלטרנטיבה‪ ,‬ומצבו של הארגון טוב יותר‪ .‬אבל החזית העממית ושאר‬ ‫ארגוני השמאל מצטמקים כבר במשך שנים‪ ,‬ולא יכולים להיתפס‬ ‫כאלטרנטיבות חזקות ויציבות‪ .‬בכדי שיוכלו להיתפס ככאלה‪ ,‬עליהם‬ ‫לערוך שינויים משמעותיים באסטרטגיה‪.‬‬

‫בתור קומוניסט‪-‬חירותני וחבר בחזית העממית‪,‬‬ ‫מה הוא מעמדך בתוך הארגון?‬ ‫ל"חזית העממית לשחרור פלסטין" יש שורשים מגוונים ורחבים‪.‬‬ ‫הארגון היה בעיקר לאומני‪-‬ערבי כשהוקם ב‪ ,1967‬אך מאוחר יותר‪,‬‬ ‫ב‪ ,1972‬הוגדר כמרקסיסטי‪ .‬הארגון מתמקד במאבקים לשחרור ולצדק‬ ‫חברתי‪ .‬הרבה חברים בארגון מזדהים כמאואיסטים או סטליניסטים‪,‬‬ ‫אך ישנם גם ליברטריאניים מיליטנטיים כמוני‪ .‬כולם מנסים להשמיע‬ ‫את קולם‪ .‬בתור קומוניסט‪-‬חירותני‪ ,‬אני חושב שמאבקים משותפים‬ ‫יותר חשובים מאיחוד כל כוחות השמאל בפלסטין‪ .‬לאחד כוחות‬ ‫חלשים לא בהכרח יוביל לכוח ולאפקטיביות גדולים יותר‪ .‬על מנת‬ ‫להתרחב בעתיד‪ ,‬החזית העממית צריכה להתבונן ולהסיק מסקנות‬ ‫ממקרי העבר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ההתנסות בוועדות העממיות בתקופת‬ ‫"האינתיפאדה הראשונה"‪ ,‬שיצרו מבנים חינוכיים‪ ,‬חברתיים‪,‬‬ ‫תרבותיים וכלכליים אלטרנטיביים‪ .‬בתי הספר העממיים החליפו את‬ ‫אלו שנסגרו ע''י כוחות הכיבוש‪ ,‬וקואופרטיבים ביתיים ומקומיים‬ ‫היוו תחליף למקומות העבודה שאבדו בישראל‪ ,‬בשל מניעת הגישה‪.‬‬ ‫זה היה מאבק מאוד אפקטיבי‪ ,‬הניסיון הזה סחף רבים מהציבור –‬ ‫נשים‪ ,‬גברים‪ ,‬ילדים בכל כפר‪ ,‬עיר או מחנה פליטים‪ .‬בסיטואציה‬ ‫כזו‪ ,‬אפשר אולי לדבר על שמאל מאוחד‪.‬‬

‫מהם יחסי הכוחות כיום בין חמאס‪ ,‬פת''ח והחזית‬ ‫העממית?‬ ‫ל"חזית העממית לשחרור פלסטין" תמיד היה עיקרון‪" :‬חזית‬ ‫משותפת ומאוחדת נגד הכיבוש ולמען התדיינות דמוקרטית בכל‬ ‫הנוגע ליחסים הפנימיים ולמאבקים חברתיים"‪ .‬החזית העממית‪,‬‬ ‫הפת''ח והחמאס‪ ,‬מנסים לשנות את המצב הפנימי‪ ,‬ולסיים את הסכסוך‬ ‫והחלוקה הפנימיים‪ .‬לצערי‪ ,‬שני ארגוני הימין – חמאס ופת''ח‪ ,‬מאוד‬ ‫מסוגרים בעצמם‪ ,‬באופן של "אם את‪/‬ה לא איתנו‪ ,‬את‪/‬ה נגדנו"‪.‬‬ ‫שניהם רוצים במונופול על הלגיטימיות הפוליטית‪ ,‬ושאחרים ינהרו‬ ‫אחר עמדותיהם‪ .‬אחרי הבחירות בשנת ‪ ,2006‬החזית העממית‬ ‫יצאה בהצהרה ברורה‪" :‬אנו למען מאבק מאוחד‪ ,‬למען דמוקרטיה‬ ‫וצדק לציבור הפלסטיני"‪ .‬וזה מנחה אותנו מאז‪ ,‬אנו מתנגדים‪/‬ות‬ ‫למאסרים פוליטיים‪ ,‬ולכל הפרה של חירויות פרטיות וקולקטיביות‪.‬‬ ‫בעיני החזית העממית אין דבר שיצדיק כי פלסטינים יהרגו אחד את‬ ‫השנייה בזמן המאבק בכיבוש‪ .‬אך עמדות אלו גרמו לנו לבעיות עם‬ ‫מנגנוני ה"ביטחון" בגדה המערבית ובעזה‪ .‬כלומר‪ ,‬עם שתי ה"רשויות‬ ‫הפלסטיניות" (זו החמאסית וזו הפת"חית)‪.‬‬

‫מהו מצבן של התנועות החברתיות כיום במאבק‬ ‫כנגד הכיבוש?‬ ‫באינתיפאדה השנייה שהחלה בשנת ‪ ,2000‬ההתנגדות החמושה‬

‫‪21‬‬

‫והמאורגנת לא החלה עד החודש השלישי של ההתקוממות‪ ,‬לאחר‬ ‫הטבח במפגינים ע"י כוחות ישראלים‪ .‬הפער במאזן הכוחות בין‬ ‫המפגינים הפלסטינים לבין מטוסי הקרב הישראלים הטובחים בהם‪,‬‬ ‫הציתה התקוממות עממית חמושה‪ .‬אך הבעיה שנותרת היא החוסר‬ ‫בתכנון ובדרישות פוליטיות‪ .‬השלטון (הלאומני) הפלסטיני נדרש‬ ‫לדון עם השלטון בישראל – מה שמאז ומתמיד לא קידם שום דבר‬ ‫– ולציית לארה"ב‪ .‬בנוגע לחמאס‪ ,‬הם ממשיכים להפיץ דמגוגיה‬ ‫שמוזנת על ידי הברוטליות הישראלית‪.‬‬ ‫אולם ישנן מספר דוגמאות למאבקים עממיים נגד הכיבוש‪ :‬החרם‬ ‫(‪ ,)BDS‬ההפגנות השבועיות בגדה כנגד הגדר‪ ,‬הקמפיינים למסיקת‬ ‫זיתים משותפת עם הפלאחים הפלסטינים‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬אם הפלסטינים‪/‬‬ ‫ות ותנועת הסולידריות הבינלאומית יוכלו להרחיב את הפעילויות‬ ‫שלהם‪ ,‬נוכל לצבור השפעה במאבק כנגד הכיבוש‪.‬‬

‫לדעתך‪ ,‬האם‬ ‫שלישית"?‬

‫אנחנו‬

‫בדרך‬

‫ל"אינתיפאדה‬

‫במצב הנוכחי‪ ,‬קשה לומר אם דבר שכזה אפשרי‪ .‬המו"מ נמצא‬ ‫במצב של מוות קליני‪ ,‬והשלטון הישראלי אינו מעוניין למסור שום‬ ‫דבר למחמוד עבאס‪ ,‬שהוא האחרון שעוד מאמין במו"מ‪ .‬הכל אפשרי‪,‬‬ ‫אך היעדרותה של אחדות עממית‪ ,‬וקיומם של חיכוכים פוליטיים בין‬ ‫שתי החזיתות הפלסטיניות לא מייצרות תנאים ארגוניים אופטימליים‬ ‫לפרוץ "אינתיפאדה שלישית"‪ .‬אבל עלינו לזכור שהאינתיפאדות‬ ‫הקודמות צצו בספונטניות יחסית‪ ,‬ואיש לא ניבא את פריצתן‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬השאלה המציקה‪ :‬מדינה אחת‪ ,‬או שתי‬ ‫מדינות?‬ ‫הרשה לי להזכיר כי עד ‪ 1974‬הייתה דרישה פלסטינית מובהקת‬ ‫למדינה אחת‪ ,‬חילונית ודמוקרטית‪ .‬הדרישה הזו נגנזה לאחר לחץ‬ ‫מהקהילה הבין‪-‬לאומית‪ .‬מאז‪ ,‬אש"ף החל להיאבק למען שתי‬ ‫מדינות‪ ,‬תוך ייסודה של מדינה פלסטינית בשטחים שנכבשו ב‪,'67‬‬ ‫שתואמים ל‪ 27%‬מפלסטין המנדטורית‪ .‬מאז תחילת המשא ומתן‪,‬‬ ‫שמטרתו הייתה ליישם את החלטות האו"ם בנוגע לסכסוך‪ ,‬לא היה‬ ‫אפילו לא סימן אחד להכרה ישראלית בהחלטות הללו‪ ,‬וזה כך עד‬ ‫היום‪ .‬אדרבא‪ ,‬השטחים של המדינה הפלסטינית העתידית נקרעו‬ ‫לגזרים; נושא שיבת הפליטים נגנז; סיום הכיבוש נדחה ללא הגבלת‬ ‫זמן‪ .‬ונוסף לכך‪ ,‬פלסטינים עם אזרחות ישראלית – ‪ 20%‬מהציבור‬ ‫במדינת ישראל – נמצאים בסכנה שמא יגורשו‪ ,‬מתוך מטרה להסיר‬ ‫את האיום שהם מהווים על ה"טוהר הדמוגרפי של המדינה היהודית"‪.‬‬ ‫הדבר החשוב לדעתי‪ ,‬לכל דרי פלסטין‪ ,‬הוא לסיים את הכיבוש‬ ‫הקולוניאליסטי הישראלי‪ ,‬ולקדם הסתכלות שוויונית על האזרחים‪/‬‬ ‫ות‪ ,‬ללא הבדלי דת או מוצא אתני‪ .‬מדינה אחת דמוקרטית יכולה‬ ‫לגרום לחזון הזה להתממש‪ .‬אך היום‪ ,‬אינני חושב שהמצב ויחסי‬ ‫הכוחות בין הצדדים יכולים אפילו להעניק צ'אנס לפתרון שכזה‪ .‬בכל‬ ‫מקרה‪ ,‬מה שלא תהיה העמדה של פלוני‪/‬ת בנוגע לסוגיה הזו‪ ,‬הדבר‬ ‫המיידי שיש לעשות הוא לסיים את הכיבוש הקולוניאליסטי ולהיאבק‬ ‫למען חיים בכבוד‪ ,‬שיוכלו להעניק תקווה גם לדורות הבאים‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫אלטרנטיבה‬

‫גיליון ‪ 6‬אביב ‪2014‬‬

‫שיחה עם אנרכיסטים פלסטינים‬ ‫במדינה תחת קולוניאליזם‬ ‫ג'ושוע סטפנס‬ ‫"אני בכנות מנסה להיגמל מההרגל הלאומי"‪ ,‬צוחק הפעיל אחמד‬ ‫נימר בעודנו משוחחים מחוץ לבית קפה ברמאללה‪ .‬נושא השיחה‬ ‫שלנו נראה מאד לא סביר‪ :‬לחיות כאנרכיסטית בפלסטין‪" .‬במדינה‬ ‫תחת קולוניאליזם קשה מאד לשכנע אנשים בפתרון אנטי סמכותני‬ ‫או‪/‬ו אנטי מדיני‪ .‬אתה נתקל הרבה פעמים במנטליות לאומית אנטי‬ ‫קולוניאלית‪ ".‬מצר נימר‪ .‬אכן‪ ,‬אנרכיסטיות בפלסטין כמעט ולא‬ ‫זוכות לנראות‪ .‬למרות פרופיל גבוה של פעילות אנרכיסטית באירופה‬ ‫ובישראל‪ ,‬נראה כי בקרב הפלסטיניות המודעות האנרכיסטית אינה‬ ‫גבוהה‪.‬‬ ‫הדיון העכשווי בנושאים אנרכיסטים שם דגש על נושא כוח‪ :‬דחיית‬ ‫הכוח על והעדפה של כוחה עִם‪" .‬כשמדברים על אנרכיזם כרעיון‬ ‫פוליטי‪ ,‬אז הוא מוגדר כדחיית המדינה"‪ ,‬מסביר סעי אבו היז'לה‪,‬‬ ‫מרצה לגאוגרפיה אנושית באוניברסיטת אן – נג'אח בשכם‪" .‬הרעיון‬ ‫האנרכיסטי מדבר על חופש וארגון עצמי ללא התערבות המדינה"‪ .‬אז‬ ‫כיצד אנשים חסרי מדינה עוסקים באנרכיזם‪ ,‬מונח המרמז התנגדות‬ ‫לצורה כלשהי של המדינה כתנאי לקיומו?"‬ ‫בפלסטין‪ ,‬אלמנטים של המאבק העממי היו היסטורית בעלי ארגון‬ ‫עצמי גם אם לא היו מזוהים באופן ישיר כמאבקים אנרכיסטים‪.‬‬ ‫"אנשים כבר ביצעו התארגנויות אופקיות‪ ,‬או לא – היררכיות‪ ,‬של‬ ‫חייהם"‪ ,‬אומרת ביסאן רמדאן‪ ,‬אנרכיסטית מקומית נוספת‪ ,‬המתארת‬ ‫את האנרכיזם כ"טקטיקה" המערערת את הצורך בהדבקת תוויות‪.‬‬ ‫היא ממשיכה‪" ,‬זה כבר מוטבע בתרבות שלי ובדרך בה אקטיביזם‬ ‫פלסטיני פעל‪ .‬במהלך האינתיפאדה הראשונה‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬כשביתה‬ ‫של מישהי נהרס‪ ,‬אנשים התארגנו כמעט באופן ספונטני על מנת‬ ‫לבנותו מחדש‪ .‬כאנרכיסטית פלסטינית אני מצפה חשוב לשורשים‬ ‫של האינתיפאדה הראשונה‪ .‬היא לא הגיעה מהחלטות פוליטיות‪ .‬היא‬ ‫באה בניגוד לרצונו של אש"פ"‪ .‬יאסר עראפאת הכריז על עצמאות‬ ‫בנובמבר ‪ 1988‬בעוד האינתיפאדה הראשונה פרצה בדצמבר ‪,1987‬‬ ‫אומרת רמדאן "כדי לנכס את המאמצים של האינתיפאדה הראשונה‪".‬‬ ‫המקרה הפלסטיני מסתבך עוד יותר בעשורים האחרונים‪ .‬הנוף של‬ ‫ארגון עצמי אופקי באינתיפאדה הראשונה נעקר עם חתימת הסכמי‬ ‫אוסלו והקמתה של הרשות הפלסטינית (רש"פ) הבנויה מלמעלה‬ ‫למטה‪" .‬עכשיו‪ ,‬כאן בפלסטין" מתארת רמדאן‪ " ,‬אין לנו את אותה‬ ‫המשמעות של סמכות שאנשים אחרים קורים עליה תיגר… יש לנו‬ ‫את הרש"פ ואת הכיבוש‪ ,‬וסדרי העדיפויות שלנו תמיד מעורבבים זה‬ ‫בזה‪ .‬הרש"פ וישראלים הם תמיד באותה רמה כי רש"פ היא כלי של‬ ‫ישראלים לדכא אותנו"‪ .‬נימר חולק את אותה הדעה וטוען שטענה‬ ‫זו רווחת בקרב פלסטינים רבים הרואים ברש"פ את בא‪ -‬כוחו של‬ ‫הכיבוש‪.‬‬ ‫"להיות אנרכיסטית אינו אומר להחזיק דגל אדום‪-‬שחור ולהתהלך‬ ‫בגוש שחור" מציינת רמדאן תוך שהיא מפנה את דבריה לטקטיקת‬ ‫מחאה אנרכיסטית המאופיינת בלבוש כל שחור והסתרת פנים‪" .‬אני‬ ‫לא רוצה לחקות שום קבוצה מערבית בדרך בה הן 'עושות' אנרכיזם‪,‬‬ ‫זה לא הולך לעבוד כאן כי אתה צריך ליצור את התודעה של העם‬ ‫כולו‪ .‬אנשים לא מבינים את הרעיון הזה"‪ .‬עם זאת‪ ,‬רמדאן מבינה‬ ‫כי נראות נמוכה של אנרכיסטים פלסטינים‪ ,‬וחוסר מודעות בקשר‬ ‫לאנרכיזם בקרב פלסטיניות לא בהכרח אומר שיש רק אנרכיסטיות‬ ‫בודדות‪" .‬אני חושבת שיש מספר מכובד של אנרכיסטיות בפלסטין"‬ ‫היא מציינת‪ ,‬למרות ההודאה המאוחרת‪" ,‬לרןב‪ ,‬נכון לעכשיו‪ ,‬זו‬ ‫אמונה אישית‪ ,‬למרות אנחנו כולנו פועלות בדרך שלנו‪".‬‬ ‫העדרה של תנועה אנרכיסטית מאורגנת בפלסטין יכולה לנבוע‬

‫מעובדה שאנרכיסטים מערביים מעולם לא באמת התמקדו‬ ‫בקולוניאליזם‪" .‬כותבים מערביים לא היו צריכים"‪ ,‬טוענת בודור‬ ‫חסן‪ ,‬אקטיביסטית וסטודנטית למשפטים‪" .‬המאבק שלהם היה שונה"‬ ‫מציין נימר‪" ,‬בשביל אנרכיסט אמריקאי דה – קולוניזציה יכולה‬ ‫להיות חלק ממאבק אנטי סמכותני; בשבילי‪ ,‬זה פשוט מה שצריך‬ ‫לקרות"‪.‬‬ ‫חשוב יותר‪ ,‬חסן מרחיבה את ההבנה שלה של אנרכיזם מעבר‬ ‫לעמדות נגד מדינה או סמכות קולוניאלית‪ .‬היא מתייחסת לסופר‬ ‫פלסטיני ע'סאן כנפאני שאמנם ערער את הכיבוש "… הוא גם ערער‬ ‫את היחסים הפטריארכליים ואת המעמדות הבורגנים… זה למה אני‬ ‫חושבת שאנחנו כאנרכיסטיות ערביות בפלסטין‪ ,‬מצריים‪ ,‬סוריה‪,‬‬ ‫בחריין צריכות לנסח מחדש אנרכיזם כך שיבטא את החוויה שחנו של‬ ‫קולוניאליזם‪ ,‬חוויות שלנו כנשים בחברה פטריארכלית‪ ,‬וכך הלאה‪".‬‬ ‫"רק להיות חלק מהתנגדות פוליטית‪ ,‬לא יציל אותך"‪ ,‬מצהירה‬ ‫רמדאן ומוסיפה כי עבור נשים רבות " כשעת מתייצבת מול כיבוש‬ ‫את צריכה להתייצב גם מול משפחה‪ ".‬למעשה‪ ,‬דגש – יתר ששמים‬ ‫על תיאור נשים בהפגנות ממסכת את העובדה כי נשים רבות צריכות‬ ‫להיאבק רק כדי להיות שם‪ .‬אפילו השתתפות בפגישות ערב מחייבת‬ ‫נשים צעירות להתמודד עם גבולות חברתיים שעמיתיהן הגברים לא‬ ‫צריכים להתמודד איתם‪.‬‬ ‫"כפלסטיניות‪ ,‬אנחנו צריכות להשיג את התקשורת עם אנרכיסטיות‬ ‫ערביות ‪ ",‬אומרת רמדאן המושפעת מקריאה בחומר שקיבלה‬ ‫מאנרכיסטיות ממצרים וסוריה‪" .‬יש לנו כל כך הרבה במשותף‪ ,‬אבל‬ ‫בגלל ההפרדה אנחנו מסיימות את המפגשים עם אנרכיסטים בינ"ל‬ ‫שלפעמים‪ ,‬כמו הפוליטיקה שלהם‪ ,‬משאירים רושם של תפיסות‬ ‫מוטעות ואיסלמופוביה‪".‬‬ ‫בקטע קצר שפורסם בז'אדאלייה ונקרא "הארות אנרכיסטיות‪,‬‬ ‫ליברליות וסמכותניות‪ :‬הערות מהאביב הערבי" טוען מוחמד במיה‬ ‫כי ההתקוממויות הערביות האחרונות משתקפות … "שילוב נדיר של‬ ‫שיטה האנרכיסטית וכוונה ליברלית‪" ,‬וציין כי " … הסגנון המהפכני‬ ‫הוא אנרכיסטי‪ ,‬במובן זה שהוא דורש ארגון קטן‪ ,‬מנהיגות‪ ,‬או אפילו‬ ‫תיאום נוטה להיות חשדן כלפי תנועות והיררכיות גם לאחר שהמהפכה‬ ‫הצליחה‪".‬‬ ‫בשביל רמדאן‪ ,‬לאומיות מהווה בעיה משמעותית‪" .‬אנשים צריכים‬ ‫לאומיות בזמנים של המאבק" היא מודה‪[ ,‬אבל] זה לפעמים הופך‬ ‫להיות מכשול …אתה יודע מה משמעותה של לאומיות שלילית?‬ ‫משמעותה היא שאתה חושב רק כפלסטיני‪ ,‬שפלסטיני הוא היחיד‬ ‫שסובל בעולם" נימר מוסיף‪" ,‬אתה מדבר על ‪ 60‬שנות כיבוש וטיהור‬ ‫אתני‪ ,‬ו – ‪ 60‬שנות התנגדות דרך הלאומיות‪ .‬זה יותר מדי‪ ,‬זה לא‬ ‫בריא‪ .‬אנשים יכולים לעבור מלאומיות לפשיזם די מהר‪".‬‬ ‫ההמונים של דצמבר בכיכר תחריר עוד יכולים לתת תקווה‬ ‫לאנרכיסטים פלסטינים‪ .‬כנשיא‪ ,‬הסמכויות השיפוטיות‪ ,‬החוקתיות‬ ‫והביצועיות נמצאות תחת משרדו‪ .‬מה שהוביל קבוצות אנרכיסטיות‬ ‫להצטרף להפגנות‪ .‬המצרים האלה באמת קוראים לעצמם אנרכיסטים‬ ‫ומאמצים אנרכיזם כמסורת פוליטית‪ .‬נימר אומר‪ :‬אני בד"כ פסימי‪,‬‬ ‫אבל אתה לא יכול להתייחס בספקנות לפלסטינים‪ ,‬אנחנו יכולים‬ ‫להתפרץ בכל רגע‪ ,‬אינתיפאדה ראשונה פרצה בגלל תאונת דרכים‪".‬‬ ‫מקור‪http://tahriricn.wordpress.com/2013/07/20/palestine- :‬‬ ‫‪palestinian-anarchists-in-conversation-recalibrating-anarchism-in-a‬‬‫‪/colonized-country‬‬

‫‪23‬‬

‫אלטרנטיבה‬

‫גיליון ‪ 6‬אביב ‪2014‬‬

‫עמדה ביחס למאבק הפלסטיני‬

‫אחדות – ארגון אנרכו‪-‬קומוניסטי‬

‫בחסות הכוחות האימפריאליים ובשירותם השתלט מפעל‬ ‫ההתנחלות הציוני על פלסטין‪ ,‬דחק וממשיך במאמציו לדחוק את‬ ‫המוני התושבים המקוריים אל מחוץ לאיזור שבשליטתו או לפחות‬ ‫לרכזם במובלעות מצומצמות‪.‬‬ ‫חלק מן הפלסטינים שרדו את המאמצים לסלקם‪ ,‬והיו לאזרחי‪/‬ות‬ ‫ישראל – מופלים לפי חוק ונוהג‪ .‬מדינת ישראל ממשיכה במאמצים‬ ‫לנשלם; לאחרונה מתרכזים מאמצים אלו ב'תוכנית פראוור' בנגב‪,‬‬ ‫המעלה את זכרונות מהלך 'ייהוד הגליל' בשנות ה‪ ,1970-‬ויום‬ ‫האדמה‪ .‬חלק אחר מן הפלסטינים‪ ,‬בשטחים שנכבשו במלחמת‬ ‫‪ ,1967‬נמצאים ברובם תחת שלטון צבאי; חופש‪-‬הפעולה הניתן לו‬ ‫לדחקם או לרכזם בגושים גדול בהרבה מאשר בשטחי הריבונות‬ ‫הישראלית‪ .‬בנוסף להשתלטות ההדרגתית על רוב אדמתם‪ ,‬ישראל‬ ‫מגבילה את הפלסטינים בפיתוח הכלכלי האישית וקיבוצי‪ ,‬מונעת‬ ‫מהם חופש תנועה‪ ,‬אסיפה‪ ,‬וביטוי ומדכאת בדרכים מגוונות את‬ ‫ההתנגדותם להמשך תהליך ההתנחלות והכיבוש‪ .‬עם זאת יש לציין‬ ‫כי לא מתקיימות בפלסטין שתי כלכלות נפרדות‪ :‬הפלסטינים בשטחי‬ ‫‪ 1948‬משולבים לחלוטין במשק הישראלי – כעובדים שכירים‬ ‫מופלים לרעה‪ ,‬וכיישובים בתת‪-‬פיתוח; וחלק ניכר מתושבי הגדה‬ ‫המערבית הפלסטינים עובדים כשכירים של בעלי עסקים ישראליים‪,‬‬ ‫או במיזמים עסקיים מקומיים אשר מוכרים לשוק הישראלי – אם‬ ‫במפעל ההתנחלות בגדה המערבית‪ ,‬אם בשטחים שבריבונות ישראל‬ ‫הרשמית‪.‬‬ ‫רוב הפלסטינים שגורשו אל מחוץ לארץ וצאצאיהם‪ ,‬וגם רבים‬ ‫מאלו ששרדו את גלי הדחיקה והגירוש חיים כפליטים או עקורים‬ ‫– הן בשטחי כיבוש ‪ ,1948‬הן בשטחי כיבוש ‪ 1967‬והן בארצות‬ ‫השכנות‪.‬‬ ‫הפלסטינים מתנגדים לאורך השנים לדחיקתם‪ ,‬דיכויים וניצולם‪.‬‬ ‫במקומות הימצאם השונים מוצאת ההתנגדות את ביטויה בדרכים‬ ‫שונות‪ :‬חלקן הפגנתיות‪ ,‬חלקן סמליות‪ ,‬חלקן פעולות ישירות; חלקן‬ ‫מזויינות‪ ,‬חלקן בלתי‪-‬אלימות‪ ,‬חלקן אלימות בלתי‪-‬מזויינות; רובן‬ ‫ללא שיתוף‪-‬פעולה עם ישראלים המתנגדים למדיניות הציונית‪ ,‬אך‬ ‫חלקן ביחד עם פעילים כאלו‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬ההתנגדותם של המוני‬ ‫העמלים הפלסטינים לאורך השנים‪ ,‬לגווניה‪ ,‬הצליחה בעיקר לעכב‬ ‫ולצמצם את תהליכי ההשתלטות‪ ,‬אך לא הצליחה ככלל להחזיר את‬ ‫הגלגל אחורנית‪.‬‬ ‫איננו שותפים לאשליה של חלקים בציבור העמלים הפלסטינים‬ ‫והישראלים‪ ,‬כי במצב העגום בו אנו נתונים יש לקבל את 'פתרון‬ ‫שתי המדינות'‪ .‬חלוקת פלסטין לשתי מדינות מקודמת מזה כמאה‬ ‫שנים על‪-‬ידי המעצמות – בריטניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬ברה"מ ואחרות‪.‬‬ ‫זהו חלק ממעורבותן הכללית באזור‪ ,‬אשר דנה אותו לדרך ללא‪-‬‬ ‫מוצא‪ ,‬למשטרים רודניים‪ ,‬לעוינות וללחימה בין‪-‬עדתית ובין‪-‬דתית‪,‬‬ ‫ללא ההתפתחות הכלכלית והפוליטית לה כמהים תושביו‪ .‬הקמת‬ ‫מדינה פלסטינית‪ ,‬בין אם יוקצו לה ‪ 15%‬או ‪ 25%‬משטחי פלסטין‬ ‫המנדטורית‪ ,‬לא תפתור את בעיות היסוד השוררות בארץ‪ ,‬וודאי‬ ‫שלא תביא 'קץ לסכסוך'‪ :‬לכל היותר יהיה בכך הסדר פשרה בין‬ ‫העלית הקפיטליסטית הישראלית למשטר משתף‪-‬הפעולה ברשות‬ ‫הפלסטינית; הסוכנים המקומיים יקבלו לידיהם את הסמכות לדיכוי‬ ‫ולניצול הישיר של התושבים‪ ,‬לטובתם ולטובת האינטרס הזר‪.‬‬ ‫נכון הדבר‪ ,‬כי נסיגה ישראלית משטחי ‪ 1967‬תבלום את תהליכי‬ ‫הנישול והדיכוי הישירים של הפלסטינים שם בידי הכוחות המזוינים‬ ‫של ישראל‪ .‬היא צפויה לצמצם את החיכוך וההתנגשויות בין תושבי‬ ‫הגדה והרצועה לבין כוחות הצבא והמתנחלים‪ ,‬ואת המתקפות‬ ‫הצבאיות הישראליות‪ ,‬אשר מציתות בלב כל אש של שנאה‪ ,‬ומחזקת‬

‫| الوحدة – تنظيم شيوعي ال سلطوي‬

‫גם את הלאומנות – אצל כובשים ונכבשים כאחד‪ .‬ונסיגה כזו‬ ‫אף עשויה לאפשר חזרת מצומצמת של פליטים לתחומי המדינה‬ ‫הפלסטינית‪.‬‬ ‫מצד שני‪ ,‬הסכם על הקמת מדינה פלסטינית כזו יזכה את מדינת‬ ‫ישראל בלגיטימציה בין לאומית לכיבושי מלחמת ‪ 1948‬ול'נכבה'‬ ‫– נישולם‪ ,‬עקירתם וגירושם של מאות אלפים (כיום מיליונים)‪.‬‬ ‫הסכם כזה גם יחזק את ההפרדה הפוליטית והכלכלית בין שני‬ ‫חלקי הארץ‪ ,‬אשר בשניהם יושבים פלסטינים‪ ,‬ואת ההפרדה בין‬ ‫האוכלוסיה העברית והערבית‪ .‬הדבר יקשה על המאבק למען הכרעה‬ ‫צודקת בעימות המתמשך עם התנועה הציונית – ממנו סובלים‬ ‫בעיקר העמלים הפלסטינים‪ ,‬אך גם העמלים העברים בתחומי מדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬באופנים שונים‪ .‬וכל עוד לא שבו הפליטים‪ ,‬כל עוד לא‬ ‫הוחזרה גזלתם; כל עוד שורד המשטר הישראלי‪ ,‬הלאומי‪-‬הציוני‪,‬‬ ‫המדיר‪ ,‬המפלה והמדכא את נתיניו ואזרחיו הפלסטינים – לא יגיע‬ ‫'הקץ לסכסוך'‪.‬‬ ‫חלקים אחרים בציבור העמלים‪ ,‬בעיקר בקרב הפלסטינים‪ ,‬דוגלים‬ ‫בהקמת מדינה דמוקרטית אחת לכל תושבי פלסטין‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫מדינה דמוקרטית אחת‪ ,‬לו קמה‪ ,‬יכולה הייתה לאפשר שיוויון‬ ‫אזרחי למי שיהיו אזרחיה‪ ,‬וקץ לאפליה הממוסדת הרשמית נגד‬ ‫הפלסטינים‪ .‬ייתכן מאוד שהייתה מאפשרת שיבה של הפליטים‪.‬‬ ‫כמו‪-‬כן‪ ,‬כינון מדינה כזו מצריך פירוק של מדינת ישראל ושל‬ ‫הרשות הפלסטינית‪ ,‬בניגוד למטרות המעצמות האימפריאליסטיות;‬ ‫כך‪ ,‬מצע כזה מבוסס על מידה של תקווה‪ ,‬ולא ייאוש והשלמה עם‬ ‫הסדר הפוליטי הקיים‪.‬‬ ‫אך מדובר בתקווה תועת‪-‬דרך כי כל עוד לא הובסה העילית‬ ‫הקפיטליסטית‪-‬הציונית השלטת של מדינת ישראל המדינה‬ ‫האחת שעל הפרק היא רק זאת שכבר קיימת למעשה‪ .‬אפילו יצלח‬ ‫הניסיון להקים מדינה דמוקרטית כזו‪ ,‬אין גם לשכוח כי מדינות‬ ‫בכלל‪ ,‬ומדינות דמוקרטיות בפרט‪ ,‬הינן צורות פוליטיות המוקמות‬ ‫ומתוחזקות על‪-‬ידי מעמדות מיעוט שליטים‪ ,‬לתחזוק מערכות‬ ‫יחסים חברתיים שהינן דכאיות ונצלניות‪ .‬אופי הדיכוי והניצול‬ ‫משתנה ומשתכלל במדינות מפותחות יותר‪ ,‬אך יסוד זה לא נעלם ולו‬ ‫לרגע‪ .‬במדינה כזאת‬ ‫העמלים הפלסטינים והעברים יכולים לצפות לחיות בחברה כדוגמת‬ ‫דרום‪-‬אפריקה‪ ,‬בה מיעוט קטן של בעלי‪-‬הון לבנים ושותפיהם‬ ‫הזוטרים הלא לבנים מחזיק ברוב אמצעי הייצור והאדמות‪,‬‬ ‫ותאגידים רב‪-‬לאומיים נהנים מחופש פעולה רחב‪.‬‬ ‫אנו מצטרפים למסקנה אשר קודמים לנו במאבק כבר הסיקו‪:‬‬ ‫תבוסת המעמד השליט הקפיטליסטי‪-‬הציוני‪ ,‬ומפעל ההתנחלות‬ ‫והנישול שלו‪ ,‬מצריכה מהפכה חברתית עמוקה‪ ,‬שינוי ביחסי הייצור‬ ‫ויתר היחסים היסודיים בחברה‪ ,‬ולא מהפכה פוליטית גרידא‪ .‬סביר‬ ‫אף להניח‪ ,‬שמהפכה כזו תתאפשר רק בקנה‪-‬מידה אזורי‪ ,‬בכמה‬ ‫ארצות סובבות גם‪-‬יחד‪ ,‬ולא בפלסטין‪-‬ישראל בנפרד ולכשעצמה‪.‬‬ ‫רק שינוי שכזה יאפשר בניין חברה בלתי‪-‬סמכותנית‪ ,‬חפה מניצול;‬ ‫בה אכן ישררו חופש שיוויון ואחווה; בה תפוג האיבה הלאומנית‬ ‫שהצטברה‪.‬‬ ‫יחד עם האמור לעיל‪ ,‬נאמר גם את המובן מאליו‪ :‬אנו ניאבק‪,‬‬ ‫כארגון וכפרטים‪ ,‬יחד עם הפלסטינים תושבי הגדה ועם פעילים‬ ‫ישראלים ואחרים במאבק היומיומי נגד כל היבטי הכיבוש והדיכוי‬ ‫בשטחי כיבוש ‪ ;1967‬נתמוך ונשתף פעולה כמיטב יכולתנו עם מאבק‬ ‫תושבי עזה מול התוקפנות הישראלית והמצור הישראלי‪-‬מצרי;‬ ‫ונפעל בתוך גבולות ‪ 1948‬נגד ההפליה‪ ,‬הדיכוי והנישול של העמלים‬ ‫הפלסטינים בעלי האזרחות הישראלית‪.‬‬