Between Black and White

‫כלא אלטרנטיבי‬ ‫ומרכז ‪ SOS‬בכרמל‬

‫הסטודיו המשלב‪ ,‬מרחב הכרמל‬

‫מגישה‪ :‬יונת ראונר‬

‫האם יתרונות פיסיים משליכים על בחירת פונקציה מסוימת?‬ ‫אולי דווקא מה שנראה היום כ›חור שחור› בסביבתו יכול‬ ‫להפוך לבחירה הכי נכונה עבור המקום?‬ ‫התחלתי להסתכל על המושג של החופש‪ ,‬ולחפש את‬ ‫המבנה הפיסי שיכול להכיל את צורת הענישה של שלילת‬ ‫החופש מבלי לאבד את הזכויות הבסיסיות של האדם‪-‬‬ ‫להביט‪ ,‬לשוטט‪ ,‬להרגיש‪ .‬זאת תוך שימוש בכרמל ובמה‬ ‫שהוא מציע‪ -‬הנוף הקרוב והרחוק‪ ,‬החיבור לטבע ולעבודת‬ ‫האדמה‪ ,‬האקלים והטופוגרפיה‪.‬‬ ‫במקביל לחיפוש הפיסי ולחיבור לתכונות המקום‪ ,‬עסקתי‬ ‫הרבה בנושא השילוב והשימוש בפונקציות הכלא לטובת‬ ‫משתמשי המרחב‪ .‬זאת מתוך האבחנה הקבוצתית של‬ ‫המובלעות כמקומות הפונים פנימה ואינם משפיעים על‬ ‫המרחב בכללותו‪.‬‬ ‫מתוך חיפוש זה עלה השילוב של כלא עם ‹מרכז ‪,›SOS‬‬ ‫המכיל פונקציות כמו מכבי אש‪ ,‬מרפאת חירום‪ ,‬ושירותי‬ ‫חילוץ והצלה‪ .‬הגישה המשלבת נבעה מהתפיסה כי קיימות‬ ‫פונקציות רבות במבנה כלא הניתנות לניצול ע»י גורמים‬ ‫נוספים פרט למשתמשי המתקן עצמו‪ .‬הדבר עשוי לתרום‬ ‫לשני הצדדים מבחינה כלכלית ופונקציונלית‪ ,‬ויותר מכל‪-‬‬ ‫יכול לאפשר מגוון רחב יותר של אפשרויות אינטראקציה‬ ‫ומרחבים חדשים‪.‬‬ ‫הפרויקט מתמודד בכללותו עם נושאים רחבים ומהותיים‪,‬‬ ‫כמו נושא החיבור והניתוק ‪ -‬בין האפשרות להפריד ולהיות‬ ‫שייך‪ ,‬יחסי פנים חוץ בכל הרמות וקנה המידה‪ ,‬ההתמודדות‬ ‫עם ממסדיות אל מול הרצון לייצר מגוון מרחבים‪ ,‬מגוון‬ ‫סיטואציות ואפשרויות‪.‬‬ ‫הפרויקט מסתכל על המרחב ומנסה לייצר שיווי משקל‬ ‫דינאמי‪ .‬הוא בוחן אפשרויות לעיצוב המרחב החדש עבור‬ ‫השוהים בו‪ .‬הוא עוסק באזורים האפורים הללו‪ ,‬בין שחור‬ ‫ללבן‪.‬‬ ‫יונת ראונר‬

‫מבנה הכלא החדש | מבט מהואדי‬

‫פרולוג‬ ‫כלא דמון הנו פיסת קרקע בעלת משמעות לאנשים שונים‬ ‫בתקופות זמן שונות‪‹ .‬עוברי הקבע› ו›דיירי האורח› השתמשו‬ ‫במקום‪ ,‬החל מהפרהיסטוריה‪ ,‬דרך ההיסטוריה הרחוקה‬ ‫והקרובה‪ ,‬הקמת המדינה‪ ,‬ועד ימינו אנו‪.‬‬ ‫כלא דמון ממוקם בנקודה אסטרטגית המשקיפה על האזור‬ ‫כולו‪ :‬הנראות שלו מהסביבה ושל הסביבה ממנו היא‬ ‫התכונה המרכזית שלו‪ .‬הוא יושב במעלה הכביש העולה מן‬ ‫החוף‪ ,‬סמוך להסתעפות דרכים חשובה המובילה לחיפה‬ ‫ולעוספיה‪ .‬זוהי בעצם נקודת המפגש בין העיר‪ ,‬הכפר‬ ‫והקיבוצים שבחוף‪.‬‬ ‫›‬ ‫הפעם הראשונה ששמעתי את צמד המילים ›כלא דמון‬ ‫היתה בזמן השריפה הגדולה בתחילת השנה‪ .‬אני זוכרת‬ ‫שחשבתי לעצמי‪ :‬כלא? בכרמל? למה דווקא שם?‬ ‫כשהתחלנו לעסוק בקבוצה בנושא המובלעות במרחב‪,‬‬ ‫משהו משך אותי באופן אוטומטי אל המקום‪ .‬המובלעת הזו‪,‬‬ ‫שניתן להגדירה כ›מובלעת האולטימטיבית›‪ ,‬חשפה בפני את‬ ‫מידת האבסורדיות של המרחב עצמו‪.‬‬ ‫כלא דמון במרחב הכרמל הוא הקצנה של סיטואציה‪.‬‬ ‫ההחלטה להקים דווקא שם כלא‪ ,‬נבעה בעבר מתוך תפיסות‬ ‫ונסיונות להדרה של אוכלוסיות מסוימות מהמרחב‪ .‬לכן‬ ‫הבחירה במקום מבודד מאינטנסיביות התיישבותית נראתה‬ ‫‹נכונה› מאוד‪ .‬עם הזמן‪ ,‬כתוצאה מהתפתחות וגדילה‬ ‫טבעית‪ ,‬נחשפו מקומות מודרים אלו אל ציבור המשתמשים‬ ‫במרחב‪ ,‬וטמנו בחובם פוטנציאל חדש לפונקציה הקיימת‪.‬‬ ‫הכרמל «צבע» את הכלא מחדש‪ ,‬יצר מבט אחר על הכלא‪,‬‬ ‫והזדמנות חדשה‪.‬‬ ‫בתחילת הפרויקט ניסיתי לבחון אלטרנטיבות פונקציונליות‬ ‫ופרוגרמה למקום‪ ,‬כאשר במקביל התחיל להתגבש הרעיון‬ ‫והחלה לעלות השאלה‪ :‬מה אם המקום לא משנה את‬ ‫הפונקציה שלו? מה אם הוא נשאר כלא‪ ,‬אבל מסוג אחר‪-‬‬ ‫מסוג שמשתמש בפוטנציאל הסביבתי ובמיקומו הייחודי‬ ‫לטובת שיקום האנשים השוהים בו‪.‬‬

‫‪2011‬‬

‫‪2000‬‬

‫‪1956‬‬

‫‪1925‬‬

‫נקודות מפתח בהסטורית האתר‬

‫טיפולוגיות נבחרות לאורך ההיסטוריה‬

‫‪1992‬‬

‫‪1978‬‬

‫‪1977‬‬

‫‪1963‬‬

‫‪1842‬‬

‫‪1791‬‬

‫’‪‘New generation‬‬ ‫‪prison,‬‬ ‫‪Doncaster‬‬

‫‪Courtyard prison,‬‬ ‫‪Low Newton‬‬

‫‪self-contained‬‬ ‫‪cell blocks,‬‬ ‫‪Blundeston‬‬

‫‪typical radial prison,‬‬ ‫‪Pentonville, London‬‬

‫‪1701‬‬

‫‪Jeremy Bentham’s‬‬ ‫‪Panopticon‬‬

‫‪‘Telephone pole’ prison,‬‬ ‫‪Featherstone‬‬

‫התקופה‬ ‫הביזנטית‬

‫שריפת ענק שפרצה באזור‬ ‫גרמה לאסון כבד כאשר‬ ‫אוטובוס צוערים של שירות בתי‬ ‫הסוהר שהיו בדרכם לעזור‬ ‫בפינוי הכלא נספו בשריפה‬

‫הכלא נסגר‪ .‬האתר נשאר‬ ‫מתקן אימונים‪ .‬אך בשל‬ ‫מצוקת מקום נפתח‬ ‫כשנה‬ ‫כעבור‬ ‫מחדש‬

‫אדמות דמון הופקעו‬ ‫לטובת בטחון המדינה‪.‬‬ ‫תחילה הוקם בסיס צבאי‬ ‫במקום‪ ,‬ומספר שנים‬ ‫לאחר מכן הפך לכלא‪.‬‬

‫פאדל קרמאן מקבל את‬ ‫הקרקעות של דמון‬ ‫מבעל חוב‪ ,‬בנו מתיישב‬ ‫במקום ומעבד את‬ ‫האדמה‪ -‬מגדל טבק‬

‫המקום שימש כנראה‬ ‫כאתר התיישבותי קדום‪.‬‬ ‫נמצאו‬ ‫הכלא‬ ‫בשטח‬ ‫שרידים שונים מתקופה זו‬ ‫ומתקופות מאוחרות יותר‬

‫‪Young Men’s Prison,‬‬ ‫‪San Michele, Rome‬‬

‫ה‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫התפתחות הטיפולוגיות השונות של בתי הכלא‬ ‫לאורך ההיסטוריה הושפעה ביחס ישר להתפתחות‬ ‫ההשקפות החברתיות ולנאורות חברתית‬ ‫שהתפתחה עם השנים‪ ,‬ובעצם הכלא הולך והופך‬ ‫עם השנים ממתקן כליאה‪ ,‬למתקן שיקומי‪.‬‬ ‫כמה תחנות עיקריות ב”אבולוציה” של בתי הכלא‪:‬‬ ‫‪1 .1‬החוק הרומאי הקדום‪ -‬הכליאה הייתה‬ ‫מוגדרת כעונש לא חוקי‬ ‫‪2 .2‬הכנסיה‪ :‬היתה המוסד הראשון שציווה על‬ ‫מאסר כעל עונש ולא כמעצר עד למתן גזר‬ ‫הדין‪.‬‬ ‫‪3 .3‬סיום תקופה הפאודליזם‪ -‬המצאת “משקי‬ ‫העבודה”‪ .‬למשקי עבודה אלו היו שתי מטרות‬ ‫ברורות‪ :‬לאסוף את הנוודים הגנבים וכך‬ ‫להפחית את הפשיעה ושנית ללמדם מוסר‬ ‫עבודה‪.‬‬ ‫‪“4 .4‬מודל פנסילבניה”‪ -‬ההמצאה האמריקנית‬ ‫של המאה ה‪ .19-‬ראשית בידוד הפושע ושנית‬ ‫חינוכו מחדש‪.‬‬ ‫‪5 .5‬בסוף מלחמת העולם הראשונה ישנו מודל‬ ‫טיפול חדש שבו נעשתה הבחנה בין טיפול‬ ‫לביטחון‪.‬‬ ‫‪6 .6‬התפתחות זכויות האזרח והאסירים בארה’’ב‬ ‫והתחזקות כוחה של התנועה לזכויות האזרח‪.‬‬ ‫גדלה המודעות לתיכנון סביבת בתי הסוהר‬ ‫‪7 .7‬בתי הסוהר המודרניים‪ -‬קיימות כ‪7-‬‬ ‫טיפולוגיות מרכזיות‪.‬‬

‫ה מ ר ח ב‬ ‫זיהוי קבוצתי‬ ‫הפרויקט הקבוצתי החל מתוך‬ ‫זיהוי מרחב הכרמל כמיקרוקוסמוס‪,‬‬ ‫של‬ ‫מעניין‬ ‫שיקוף‬ ‫המייצר‬ ‫ישראלית‪.‬‬ ‫מקומית‬ ‫הווייה‬ ‫מרחב המכיל מובלעות מסוגים‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫מידה‬ ‫בקני‬ ‫שונים‪,‬‬ ‫ככל שעוברים בין קני המידה‬ ‫מתקבלת קריאה שונה של‬ ‫המרחב (במבט אזורי הכרמל‬ ‫הנו מובלעת ירוקה‬ ‫בעצמו‬ ‫בתוך מרחב התיישבותי גדול)‪.‬‬

‫אורח‬

‫‪-‬‬

‫משתמשי‬ ‫עוברי‬

‫(מטיילים‬ ‫המובלעת‬

‫למשל)‪.‬‬ ‫בשבילם‬

‫המרחב‬ ‫קהל המשתמשים הזמניים במרחב הכרמל‬ ‫כאירוע‪.‬‬ ‫המרחב‬ ‫את‬ ‫החווים‬ ‫האנשים‬ ‫היא נקודת עוגן חוויתי ונקודת התמצאות‬

‫במרחב‬ ‫קבוע‬ ‫משתמשים‬ ‫קהל‬ ‫‬‫קבע‬ ‫עוברי‬ ‫למשל)‬ ‫סטודנטים‬ ‫כבאים‪,‬‬ ‫הסוהר‪,‬‬ ‫בתי‬ ‫שירות‬ ‫(אנשי‬ ‫אינם גרים במרחב ההר‪ ,‬אלא בקרבתו‪ .‬הם עוברים דרכו לרוב בדרך למקום‬ ‫אחר או מבצעים בו פעולה קבועה באופן יומיומי (עבודה‪ ,‬לימודים)‬ ‫מתגוררים במרחב לתקופת זמן מוגבלת‪,‬‬ ‫דיירי אורח ‪-‬‬ ‫מבחירה או מחוסר ברירה (האסירים בדמון למשל)‪ .‬חווים את‬ ‫המרחב מנק› מבט מסוימת שהיא לעתים מוגבלת פיסית‪.‬‬ ‫במרחב לטווח ארוך (תושבי‬ ‫דיירי קבע ‪ -‬תושבים החיים‬ ‫עוספיה ובית אורן למשל) והכרמל על מאפייניו השונים הוא ביתם‪.‬‬

‫זיהוי‬

‫ואפיון‬

‫הפטנציאל‬

‫הטמון‬

‫בכל‬

‫תוכנית אסטרטגית חוויתית‬ ‫מובלעת‬

‫דמון | תמונת מצב‬

‫בית סוהר דמון הוקם בשנת ‪ 1953‬על אדמות‬ ‫שהיו שייכות לחברת «קרמאן‪ ,‬דיק וסלטי‬ ‫בבעלות משפחת קרמאן – משפחה ערבית‬ ‫מוסלמית מחיפה – במקום שהיו בו מחסני טבק‪.‬‏‬ ‫את הכלא הקימו האסירים עצמם‪ ,‬שעברו מבתי‬ ‫כלא אחרים‪ ,‬שבהם לא היה מקום‪ .‬בית סוהר‬ ‫דמון סבל שנים רבות מבעיות תחזוקה ובריחות‬ ‫של אסירים‪ .‬בשנת ‪ 2000‬נסגר בשל המצב הירוד‬ ‫בו‪ .‬לאחר האינתיפאדה השנייה נפתח מחדש‪.‬‬ ‫כיום משמש בית הסוהר למאסר ולמעצר של‬ ‫שוהים בלתי חוקיים‪ ,‬וכן יש בו אגף אחד של‬ ‫אסירים פליליים העוסקים בתחזוקתו‪ .‬בסך‬ ‫הכול‪ ,‬מוחזקים בבית הסוהר כ‪ 500-‬אסירים‪.‬‬

‫»‬

‫התמונות מתוך סיור שערכתי בכלא באפריל ‪>> 2011‬‬

‫רעש‬

‫כניסות‬

‫תנועה‬

‫מבט‬

‫מחצבת‬ ‫חרייבה‬

‫בין כלא לכרמל‬

‫כלא דמון ממוקם בנקודה אסטרטגית‬ ‫המשקיפה על האזור כולו‪ :‬הנראות שלו‬ ‫מהסביבה ושל הסביבה ממנו היא התכונה‬ ‫המרכזית שלו‪ .‬הוא יושב במעלה הכביש‬ ‫העולה מן החוף‪ ,‬סמוך להסתעפות דרכים‬ ‫חשובה המובילה לחיפה ולעוספיה‪ .‬זוהי‬ ‫בעצם נקודת המפגש בין העיר‪ ,‬הכפר‬ ‫והקיבוצים שבחוף‪.‬‬

‫מובלעות‬

‫במרחב‬

‫קיבוץ‬ ‫בית אורן‬

‫מתוך זיהוי הכרמל כמרחב המכיל מובלעות‬ ‫רבות מסוגים שונים‪ ,‬נבחרו בקבוצה כמקרי‬ ‫בוחן תכנוניים שלוש מובלעות והרצף הנופי‬ ‫המחבר ביניהן‪.‬‬ ‫כל מובלעת מכילה מאפיינים ייחודיים ועם‬ ‫זאת כולן מרכיבות את המרחב העשיר והמגוון‬ ‫שברכס הכרמל‪.‬‬

‫כלא דמון‬

‫עקרונות תכנון‬ ‫המובלעת והתווך כאלמנט פרקטלי‪.‬‬ ‫עובד בקני מידה שונים‪ :‬החל מהכרמל‬ ‫כולו וכלה באלמנטים בתוך המבנן‪.‬‬

‫אפקט הגילוי של המובלעת‪.‬‬ ‫זהו מאפיין של המובלעות‪,‬‬ ‫המהווה חלק מהחוויה במרחב‪.‬‬ ‫עקרון חשוב גלום בעובדה‬ ‫שהמובלעת לא נראית זהה מכל‬ ‫צדדיה‪ ,‬ומכל כיוון מתגלה פן אחר‪.‬‬

‫בין פסגה לעמק‪ ,‬בין חברה‬ ‫לטופוגרפיה‪ :‬עבודה עם ניגודים‬ ‫מתחומים שונים‪ ,‬ניצול היתרונות‬ ‫הפיסיים של המובלעת‪ -‬גובה‪,‬‬ ‫הקרקע‪.‬‬ ‫חתך‬ ‫נצפות‪,‬‬ ‫נוף‪,‬‬

‫הקרום הבררני‪ .‬התייחסות לגבול‬ ‫המובלעת‪ ,‬בדומה לקרום תא‪:‬‬ ‫מי יכול להיכנס‪ ,‬מתי ומאיפה?‬ ‫ולאן?‬ ‫להתבונן‬ ‫יכול‬ ‫מי‬ ‫תנועה‪-‬מבטים‪-‬כניסות‪-‬מבנה‬

‫המובלעת כיחידה אוטונומית‪.‬‬ ‫בדומה לתא החי‪ ,‬מכילה מרכיבים‬ ‫שונים‪ ,‬כאשר לכל אלמנט יש תפקיד‬ ‫מוגדר במערך וזיהוי פיסי מוגדר‪.‬‬

‫היברידיזציה | חיבור בין פונקציות‬ ‫שונות כמפתח ליצירת תפקוד חדש‪.‬‬ ‫כליאה‪-‬הצלה; כליאה‪-‬עיבוד אדמה‪.‬‬

‫המובלעת כמקום שעוברים בו‬ ‫תהליך‪ .‬מקום בו מתקיים מפגש‬ ‫בין סוגי אוכלוסיה‪ ,‬בין דיירי האורח‬ ‫לעוברי הקבע‪ ,‬כחלק מהתהליך‪.‬‬

Metropolitan Correction Center, Chicago

‫ גליל תחתון‬,‫בית סוהר צלמון‬

‫טיפולוגיה‬

‫ף‬ ‫מתחם יכמו כלאת מכיל ו‬ ‫ש‬ ‫פונקציות‬ ‫רבות בעלות פוטנציאל שימוש מגוון‪.‬‬ ‫הפרויקט מנסה לשלב ולחלוק פונקציות‬ ‫אלו בין דיירי מתחם הכלא ובין גורמי‬ ‫הכרמל‪.‬‬ ‫במרחב‬ ‫הפועלים‬ ‫הצלה‬ ‫בכך הופך רעיון השיתוף את המובלעת‬ ‫מאתר המרוכז ופונה כלפי פנים למקום‬ ‫המרחב‪.‬‬ ‫את‬ ‫גם‬ ‫ומשרת‬ ‫שמשפיע‬ ‫לשילוב הפונקציות יתרונות כלכליים‪ ,‬חברתיים‬ ‫וערכיים‪ .‬עצם השימוש השווה באותם‬ ‫מתקנים מקנה תחושת חיוניות ואחריות‪,‬‬ ‫התורמים לתהליך השיקום של האסיר‪.‬‬

‫דמון‬

‫תחנת כיבוי אש‬ ‫נק‘ תצפית שריפות )קק“ל(‬ ‫תחנת משטרה‬ ‫תחנת מד“א‬

‫סדר יום אסיר‬

‫סדר יום כבאי‬

‫ספירת בוקר‬

‫‪-6:00-‬‬

‫תאים פתוחים‬ ‫אפשרות להסתובב בחצר‬ ‫עובדים יוצאים‬ ‫למכלול תעסוקה‬

‫‪-8:00-‬‬

‫הגעה למשמרת‪ -‬תדריך‬

‫‪-10:00-‬‬

‫ארוחת צהרים‬ ‫ספירת צהרים ‪ -‬אגף סגור‬

‫‪-12:00-‬‬

‫תאים פתוחים‬ ‫אפשרות להסתובב בחצר‬

‫‪-14:00‬‬‫‪-16:00-‬‬

‫בעלי תפקידים מסוימים‬ ‫הולכים הביתה‬

‫‪-18:00-‬‬

‫כ‬

‫‪-20:00-‬‬

‫ו‬

‫‪-22:00-‬‬

‫נ‬

‫עובדים חוזרים למגורים‬ ‫ספרית לילה‬ ‫סגירת תאים‬

‫ארוחת צהרים‬ ‫תחילת סבב שינה‬

‫‪-24:00-‬‬

‫נ‬

‫ספירת בטחון‬ ‫ארוחת ערב‬

‫טיפולים שוטפים ברכבים‬ ‫ובדיקת ציוד‬

‫ו‬

‫‪-2:00‬‬‫ת‬

‫‪-4:00-‬‬

‫שביל הכניסה לעובדים ומנהלות‬

‫ף‬ ‫ש י ת ו‬ ‫עיקר רעיון השיתוף עוסק בשימוש הכפול‬ ‫באותן הפונקציות ע”י משתמשים שונים‬ ‫בזמנים שונים‪ ,‬ובחפיפה ושיתוף פעולה‬ ‫של פונקציות מסוימות בזמנים זהים‪.‬‬ ‫האסירים וצוות ה‪ SOS -‬חולקים פונקציות‬ ‫לעתים ישנם שיתופי‬ ‫במשותף‪ ,‬כאשר‬ ‫פעולה של ממש בסדר היום של שני הגורמים‬ ‫(לדוגמא‪ :‬האסירים העובדים במכלול המלאכה‬ ‫מסייעים לתיקון ובדיקת רכבי הכיבוי‬ ‫ולטיפולים השוטפים מידי יום; הארוחות‬ ‫עשויות להיערך במשותף; ואולי אפילו חדר‬ ‫הכושר ופעילויות חינוך ותרבות משותפות)‬ ‫במקרים בהם יש צורך בהפרדה‪ ,‬ניתן לנצל‬ ‫את סדרי היום ההפוכים (משמרת סוהרים ‪/‬‬ ‫כבאים = ‪ 24‬שעות) על מנת לאפשר פעילויות‬ ‫ותכני העשרה לגורמי ההצלה והחירום‪ -‬אשר‬ ‫ממתינים רוב היום לפעילות וסובלים רוב‬ ‫הזמן ממחסור במתקנים ומשעמום ושחיקה‪.‬‬

‫ור‬ ‫ני ת וק ‪ /‬חיב‬ ‫השיחה כאן מתייחסת למתח בין קצוות‬ ‫וליצירת סקאלה שנעה ביניהן‪ -‬בין‬ ‫לכרמל‪ ,‬בין האפשרות להפריד ולהיות‬ ‫הפרויקט מנסה לייצר סקאלות בין‬ ‫מוחלט לחיבור אבסולוטי‪ :‬ניתוק‬ ‫וחיבור ויזואלי‪ ,‬ניתוק ויזואלי וחיבור‬

‫הכלא‬ ‫שייך‪.‬‬ ‫ניתוק‬ ‫פיסי‬ ‫פיסי‪.‬‬

‫עיבוי החומה והכנסת פונקציות‬ ‫הפונות למשתמשים שונים (אזורי‬ ‫המתנה מקורים למשפחות המבקרות‪,‬‬ ‫שוק מקורה למכירת תוצרת מקומית‬ ‫הגדלה בחממות הכלא‪ ,‬ספסלי ישיבה‬ ‫מדורגים למגרש הכדורסל בחצר‬ ‫הכלא‪ ,‬משרדי מנהלה ומכבי אש)‬ ‫המשך פיתוח החפירות הארכיאולוגיות‬ ‫שהתגלו באתר הכלא והפיכתך ל”חצר‬ ‫ומפרידה‬ ‫התוחמת‬ ‫ארכיאולוגית”‬ ‫בין הכלא לסביבה‪ ,‬ללא גדרות‪ .‬ניצול‬ ‫הטופוגרפיה הטבעית באתר מאפשר‬ ‫הפרדה ועם זאת מבטים פתוחים לנוף‬ ‫מחצר האירוח העליונה‪.‬‬

‫הפרדה באמצעות מאגר מים‬ ‫המשמש את שירותי הכבאות‪,‬‬ ‫בהשראת תעלות הגנה סביב‬ ‫ערים עתיקות‪ .‬מאפשר מבטים‬ ‫והשתקפויות של הסביבה‪.‬‬

‫קריאה כחצר משותפת לקומה אחת‬

‫פרקטליות‬ ‫ניתן לקרוא את המבנה בכמה קני‬ ‫מידה שונים‪ ,‬ובכמה רמות של‬ ‫התבוננות‪ ,‬מתוך התוכנית והחתך‪.‬‬ ‫עקרון זה הוא המפתח למבחר‬ ‫המרחבים האפשריים בפרויקט‪,‬‬ ‫ולמבחר הסיטואציות החברתיות‬ ‫המתאפשרות‪.‬‬

‫קריאה כחצר משותפת לשתי קומות‬

‫קריאה כחצר משותפת לכל האגף‬

‫מבחר מרחבים‬

‫חצר אגף ב | מבט אל החממות הורטיקליות‪ ,‬המגורים ומתחם שירותי הכבאות בקומת הקרקע‬

‫מפגש‬

‫המובלעת והתווך מתורגמים כאן להגדרת מגוון חללים‬ ‫שונים‪ ,‬וליצירת מדרג אפשרויות מפגש‪.‬‬

‫מבט‬

‫התאים והרחבות מסודרים לפי העיקרון של חשיפה‬ ‫מקסימלית למגוון סוגי מבטים‪ ,‬מבטים רחבים‪ ,‬פתוחים‬ ‫וחופשיים‪ ,‬וניצול היתרון הנופי שבמובלעת לטובת התחושה‬ ‫במתחם‪ ,‬חוויית החלל כחלק מתהליך השיקום‬

‫מבחר מרחבים‬

‫חצר אגף ד’ | מבט אל מערכת התנועה המרכזית‪ ,‬החממות‪ ,‬חצר האירוח והמבנה שנשמר‬

‫פ ר ו ג ר מ ה‬ ‫בבסיס הפרוגרמטי נמצא רעיון השימוש המשותף‪/‬כפול‬ ‫בפונקציות הציבוריות ע»י משתמשי המתקן השונים‪.‬‬ ‫חלקים‪:‬‬ ‫לשלושה‬ ‫בבסיסה‬ ‫נחלקת‬ ‫הפרוגרמה‬ ‫‪ .1‬פונקציות הקשורות למגורים במתחם (אסירים)‬ ‫(סוהרים‪,‬‬ ‫ומנהלה‬ ‫נלוות‬ ‫פונקציות‬ ‫‪.2‬‬ ‫והצלה)‬ ‫חילוץ‬ ‫ואנשי‬ ‫רופאים‬ ‫כבאים‪,‬‬ ‫‪ .3‬פונקציות משותפות ‪ /‬בעלות פוטנציאל שיתוף‬

‫רכיבים‬

‫החצר הארכיאולוגית ומבנה האירוח‬

‫ארכיאולוגיה‬ ‫בית הסוהר נבנה על אתרו של יישוב‬ ‫קדום מהתקופה הביזנטית בשם «ח›רבת‬ ‫א‪-‬דמון»‪.‬‬ ‫באוקטובר ‪ 2002‬נערכה חפירת בדיקה‬ ‫בחורבת דמון בעקבות עבודות תשתית‬ ‫בכלא דמון‪ .‬החפירה נערכה בתוך מתחם‬ ‫הכלא‪ ,‬בקצה הדרומי‪-‬מערבי של חורבת‬ ‫דמון‪ .‬בחצר הכלא התגלו שרידים של בית‬ ‫בד מהתקופה הביזנטית‪ ,‬הכוללים שני‬ ‫עמודים וביניהם בור איגום‪.‬‬ ‫הפרויקט מנצל תגליות אלו ומציע‬ ‫להרחיב את החפירות ליצירת חצר‬ ‫ארכיאולוגית חפורה עבור משתמשי‬ ‫המקום‪ ,‬המהווה הפרדה אלטרנטיבית‬ ‫לגדר התיל הסטנדרטית‪ ,‬ומאפשרת‬ ‫מבטים פתוחים החוצה לנוף ממפלסים‬ ‫עליונים‪.‬‬

‫תוכנית קומה חמישית | ‪+16.00‬‬

‫תוכנית קומת קרקע | ‪+0.00‬‬

‫מקרא תוכניות‬

‫‪ 1‬מערכת תנועה אסירים ‪ /‬סוהרים‬ ‫‪ 2‬חצר וביתן האירוח (שימור מבנה)‬

‫‪ 8‬חדרי מנהלה ושירות באגף‬

‫‪ 3‬מכלול מגורים אסירים ‪ -‬סביב חצר‬ ‫פתוחה‬ ‫‪ 4‬חדר מגורים לשניים‬ ‫‪ 5‬מרפסת סגורה פרטית לכל חדר‬ ‫‪ 6‬חללי שהייה מקורים סמי‪-‬ציבוריים‬ ‫בכל אגף‬ ‫‪ 7‬מועדון כלל‪-‬אגפי ומרפסת סגורה‬ ‫‪ 9‬חממות ורטיקליות‬ ‫‪ 10‬מרפאה | כוננות חירום אזורית‬ ‫‪ 11‬חניה מקורה לאמבולנסים‬ ‫‪12‬מטבח קומת קרקע‬ ‫‪ 13‬מכלול מלאכה‬ ‫‪ 14‬חצר ארכיאולוגית‬ ‫‪ 15‬מכלול ביקורים‬ ‫‪ 16‬כניסה למכלול ביקורים‬ ‫‪ 17‬חללי המתנה למשפחות‬ ‫‪ 18‬כניסת צוות ועובדים‬ ‫‪ 19‬משרדים ורחבת תפעול כיבוי אש‬ ‫‪ 20‬משרדי מנהלה‬ ‫‪ 21‬עמדת פריקה מכלול מלאכה‬ ‫‪ 22‬עמדת אספקה מכלול מטבח‬ ‫‪ 23‬מאגר מים שירותי כיבוי‬ ‫‪ 24‬כביש גישה למכלול קליטת אסירים‬

‫מקרא חתך‬

‫‪ 1‬מאגר מים שירותי כיבוי‬ ‫‪ 2‬רחבת שירות וכניסה למכלול קליטת אסירים‬ ‫‪ 3‬מכלול מגורים אסירים ‪ -‬סביב חצר פתוחה‬ ‫‪ 4‬חדר מגורים לשניים‬ ‫‪ 5‬מרפסת סגורה פרטית לכל חדר‬ ‫‪ 6‬חללי שהייה מקורים סמי‪-‬ציבוריים בכל אגף‬ ‫‪ 7‬מועדון כלל‪-‬אגפי ומרפסת סגורה‬

‫‪ 8‬עמדת פריקה ואספקה מכלול מטבח‬ ‫‪ 9‬אודיטוריום‬ ‫‪ 10‬מרפאה | כוננות חירום אזורית‬ ‫‪ 11‬אחזקה ומכלול קליטת אסירים‬ ‫‪ 12‬משרדים ורחבת תפעול כיבוי אש‬ ‫‪ 13‬שוק גידולים אורגניים מקורה בחומה המעובה‬

‫חתך א‪-‬א‬

‫חתך ב‪-‬ב‬

‫א‬

‫י‬

‫ר‬

‫ו‬

‫ח‬

‫חווית הביקור הסטנדרטית בבית סוהר אינה‬ ‫מהנעימות שבחוויות‪ ,‬ולא רק בשל מהות הביקור‪.‬‬ ‫למימד התכנון חלק נכבד בעיצוב חוויה זו‪.‬‬ ‫בבית סוהר סטנדרטי מכלול הביקורים מופרד משאר‬ ‫מכלולי המתקן‪ ,‬לרבות אזור המגורים של האסירים‪,‬‬ ‫בעל שטח מינימאלי ומתקנים מצומצמים‪.‬‬ ‫בכלא דמון הנוכחי למשל‪ ,‬מכלול הביקורים מגודר‬ ‫ומופרד‪ ,‬המשפחות מגיעות פעם בשבועיים‪ ,‬מחכות‬ ‫בחוץ במגרש החניה או בספסלי קק»ל הסמוכים‪,‬‬ ‫והפגישה מתקיימת דרך מחיצה‪ ,‬על ספסל ארוך‪,‬‬ ‫לצד עוד משפחות וללא כל פרטיות‪.‬‬ ‫הפרויקט מאתגר את החוויה הסטנדרטית‪ ,‬מנסה‬ ‫ליצור הדרגתיות בכניסה אל המתקן‪ ,‬משחק עם‬ ‫הפנים והחוץ‪ ,‬ומציע מספר סוגי מרחבים למפגש‪-‬‬ ‫מקורים ופתוחים לנוף‪ ,‬אינטימיים וציבוריים‪.‬‬ ‫אלמנט מהותי במכלול הביקורים הוא מבנה האירוח‪-‬‬ ‫מבנה מלפני קום המדינה ששימש כנראה לאחסון‬ ‫טבק‪ ,‬והחלטתי לשמרו‪ ,‬ולבנות סביבו את אחד‬ ‫מאגפי המגורים‪ .‬במעשה תכנוני זה יש מהלך לא‬ ‫שגרתי של הכנסת המבקרים פנימה אל תוך הכלא‪,‬‬ ‫מהלך שבמרכזו עומד עיקרון השקיפות והשוויון‬ ‫כחלק מהרעיונות המרכזיים בפרויקט‪.‬‬

‫ס ב י ב ה‬

‫מי הנגר נאספים מהגגות‪,‬‬ ‫החממות‬ ‫דרך‬ ‫עוברים‬ ‫הורטיקאליות להשקיה וטיהור‪,‬‬ ‫ולבסוף מתנקזים במאגר המים‬ ‫שבגבולות הכלא‪ ,‬המשמש את‬ ‫שירותי הכבאות‪.‬‬

‫ח מ מ ו ת‬ ‫ורטיקאליות‬ ‫החממות ממוקמות בקומות העליונות‬ ‫של מכלול המגורים‪ ,‬על ציר מזרח‪-‬‬ ‫מערב‪ ,‬ומכילות גידולים בקומות‪,‬‬ ‫הידרופונית‪.‬‬ ‫חקלאות‬ ‫בשיטת‬ ‫›‬ ‫›‬ ‫לחקלאות ו עבודת האדמה יש‬ ‫חשיבות באלמנט השיקום של‬ ‫האסיר‪ .‬יש כאן לימוד שיטה חדשה‬ ‫ומתקדמת של חקלאות ‪ -‬זיכרון‬ ‫לעברו החקלאי של המקום –‬ ‫גידולי הטבק של משפחת קרמאן‪.‬‬

‫מבט מהכביש הראשי אל השוק המקומי בתוך החומה‬

‫מ‬

‫ע‬

‫ט‬

‫פ‬

‫ת‬

‫המבט‬ ‫בהוצאת‬ ‫עוסקת‬ ‫המעטפת‬ ‫מהמובן מאליו‪ .‬כאן מתקבלת ואריאציה‬ ‫האופייניים‪.‬‬ ‫הסורגים‬ ‫על‬ ‫חדשה‬ ‫החורים תוכננו לשקף מצד אחד את‬ ‫פנים המבנה והפונקציה (ולענות על‬ ‫דרישות אור‪ ,‬אוורור ופרטיות)‪ ,‬ומצד שני‬ ‫להגיב אל החוץ (כיווניות אקלימית) או‬ ‫אולי אפילו לשקף אותו (צל העצים)‪.‬‬

‫חתך ג‪-‬ג‬

‫טבעי‬

‫אור‬

‫מראות‬ ‫מיקום‬ ‫זווית‬ ‫בדיקת‬ ‫אור‬ ‫מקסימום‬ ‫להחדרת‬ ‫החממות‪.‬‬ ‫לתוך‬ ‫פנימה‬ ‫טבעי‬ ‫המראות מוקמו בניצב לקרני האור‪,‬‬ ‫וחושבו לפי זווית ממוצעת של‬ ‫שעות האור האופטימליות ביממה‪.‬‬

‫זווית מראות‬ ‫זווית ממוצעת קרני אור‬ ‫זוויות קרני אור בשעות אופטימליות‬

‫אור‬

‫וצל‬

‫פתחי הרחבות החיצוניות‬ ‫שבאגפי המגורים תוכננו‬ ‫לפי בדיקות הצללות על‬ ‫מנת לאפשר חדירת אור‬ ‫מקסימלית לקומות ולרחבות‬ ‫התחתונות‪.‬‬ ‫בדיקות נפילת הצל על‬ ‫הרחבה נערכו בשעות אור‬ ‫ותוצאותיהן‬ ‫מקסימליות‪,‬‬ ‫הונחו זו על גבי זו כדי למצוא‬ ‫את האזורים אשר נשארים‬ ‫מוארים משך רוב שעות האור‬ ‫(האזורים הצהובים)‪ .‬הבדיקה‬ ‫נערכה לתאריכים שונים‪,‬‬ ‫בחודשים הקיץ והחורף‪.‬‬

‫‪9:00‬‬

‫‪9:00‬‬

‫‪10:00‬‬

‫‪10:00‬‬

‫‪11:00‬‬

‫‪11:00‬‬

‫‪12:00‬‬

‫‪12:00‬‬

‫‪13:00‬‬

‫‪13:00‬‬

‫‪14:00‬‬

‫‪14:00‬‬

‫‪21/6‬‬

‫שמש ‪ /‬הצללות רחבה עליונה ‪21/6‬‬

‫‪21/12‬‬

‫שמש ‪ /‬הצללות רחבה תחתונה ‪21/6‬‬

‫שמש ‪ /‬הצללות רחבה עליונה ‪21/12‬‬

‫שמש ‪ /‬הצללות רחבה תחתונה ‪21/12‬‬

‫מקרא חתך‬

‫‪ 1‬מערכת תנועה אסירים ‪ /‬סוהרים‬ ‫‪ 2‬חצר וביתן האירוח (שימור מבנה)‬ ‫‪ 3‬מכלול מגורים אסירים ‪ -‬סביב חצר פתוחה‬ ‫‪ 4‬חדר מגורים לשניים‬ ‫‪ 5‬מרפסת סגורה פרטית לכל חדר‬ ‫‪ 6‬חללי שהייה מקורים סמי‪-‬ציבוריים בכל אגף‬ ‫‪ 7‬מועדון כלל‪-‬אגפי ומרפסת סגורה‬

‫‪ 8‬חדרי מנהלה ושירות באגף‬ ‫‪ 9‬אודיטוריום‬ ‫‪ 10‬מרפאה | כוננות חירום אזורית‬ ‫‪ 11‬חניה מקורה לאמבולנסים‬ ‫‪ 12‬לאונג› ספורט‬ ‫‪ 13‬חדרי סקווש‬ ‫‪ 14‬חצר ארכיאולוגית‬

‫חתך ד‪-‬ד‬

‫כוריאוגרפיה‬

‫בניגוד למערכות התנועה המאפיינות מתחם כמו‬ ‫כלא‪ ,‬מנסה הפרויקט להציע אלטרנטיבה בדמות‬ ‫מערכת תנועה הוריזונטלית אחת ראשית בקומת‬ ‫הקרקע ובקומות העליונות‪ -‬מעין “רחוב פנימי”‬ ‫פתוח לכולם; ומערכת תנועה ורטיקאלית מופרדת‬ ‫אך שלובה זו בזו‪ ,‬כמו סליל כפול של ‪.DNA‬‬ ‫מערכת זו נעה על המתח שבין הניתוק הפיסי‬ ‫לחיבור הויזואלי‪.‬‬ ‫סוה‬

‫רים‬

‫‪+‬‬ ‫‪OS‬‬

‫‪S‬‬

‫אסי‬

‫רים‬

‫‹כל חדר צריך מרפסת‪...‬‬

‫›‬

‫מ ג ו ר י ם‬ ‫באמצעות תוספת המעטפת המחוררת‬ ‫סביב מכלול המגורים מתקבלת סכמה‬ ‫חדשה של מגורים‪ :‬כל חדר מקבל‬ ‫המשמשת‬ ‫פרטית‪,‬‬ ‫סגורה‬ ‫מרפסת‬ ‫כ”קיר ירוק” עליו גדלים מטפסים שונים‪.‬‬ ‫יש כאן הרחקה של ה”גדר” באמצעות מרפסת‪.‬‬

‫מודלים | תהליך עבודה‬

‫מודל הגשה‬ ‫מודל חתך | ‪1:200‬‬

‫ראיון עם מ‪ - .‬אסיר לשעבר‬ ‫‪ .1‬באיזה כלא היית?‬ ‫בשטה‪ ,‬בג›למה‪/‬קישון‪ ,‬רמלה‪ ,‬ניצן‪-‬איפה שעשו את‬ ‫הסדרה ‘זינזנה’‪ ,‬בנפחה‪/‬ליד מצפה רימון‪ -‬הייתי אסיר‬ ‫עבודה‪.‬‬ ‫אסיר עבודה?‬ ‫היינו בתור אסירי עבודה‪ ,‬תנאים טובים‪ -‬היינו אוכלים‬ ‫עם הסוהרים וראינו מה שאנו רוצים‪ ,‬היינו יוצאים‬ ‫החוצה מחוץ לכלא‪ ,‬מביאים דואר ממצפה רמון‪ .‬בעבר‬ ‫הייתה בריחה מכלא נפחה‪ ,‬של אסירים ביטחוניים וחלק‬ ‫לא הצליחו לתפוס אותם‪ .‬אחרי זה בנו קירות מבטון‪-‬‬ ‫שיפוצים; אנחנו עבדנו בשיפוצים הללו‪.‬‬ ‫‪ .2‬מה היתה ההרגשה בפעם הראשונה שנכנסת לכלא?‬ ‫ואיך היתה נראית הכניסה? אילו תחושות? ‬ ‫דבר ראשון‪ ,‬הייתי בשוק; דבר שני‪ -‬הבעיה הייתה הרעש‬ ‫של המפתחות הגדולות‪ .‬לא היו חלונות בכלא ואז שומעים‬ ‫הכל‪ :‬צעדים ופתיחה וסגירה של דלתות‪ -‬לא היה בידוד!‬ ‫נגיד בן אדם ישן אז אין שם חלונות בכלא את יודעת‪,‬‬ ‫שומעים הכל‪ :‬צעדים‪ ,‬פתיחה וסגירה של דלתות‬ ‫אקוסטיקה גרועה‪ .‬הכי גרוע זה שהאורות דולקים‪...‬‬ ‫כל הזמן?‬ ‫לא כול הזמן‪ ,‬את יודעת יש כיבוי אורות‪ ,‬אבל כשרוצים‬ ‫לישון לפני זה אז יש אור‪ .‬אני התרגלתי לזה‪ ,‬באמת‬ ‫התרגלתי‪.‬‬ ‫‪ .3‬איך היתה נראית הכניסה לכלא?‬ ‫מסדרון וחדרים‪.‬‬ ‫אני מדברת על הקליטה של האסיר‪ ..‬טוב‪ ,‬בואי אני אסביר‬ ‫לך‪ ,‬אני הייתי ‘עצור עד תום ההליכים’ אז כבר הייתי בכלא‬

‫קישון‪ -‬זה כבר נחשב‪ ..‬אז שם היה מסדרון‪ ..‬זה נקרא‬ ‫“אגף”‪ ..‬אגף ב’ למשל‪ :‬בו היו ‪ 4‬חדרים ‪ 1-4‬חדר אחד הכיל‬ ‫תמיד ערבים‪ ,‬בתקופתי‪ ,‬וליד היו חדרים של יהודים‪ .‬היינו‬ ‫‪ 12-14‬בחדר‪ .‬הייתי גם בחדרים של ‪ 2-4‬איש‪ ..‬היום יש‬ ‫הרבה כאלה‪ -‬אבל האמת שלדעתי זה משעמם‪ .‬להיות עם‬ ‫כולם זה יותר מעניין בעיני‪ ..‬עובר הזמן יותר מהר מאשר‬ ‫לבד‪..‬אתה יכול להיות לבד עם תנאים הכי טובים‪ ,‬אבל‬ ‫משעמם לך‪ ..‬מה תעשה? תראה טלוויזיה כל היום?!‬ ‫‪ .4‬הכניסה למכלול הקליטה היא אותה כניסה כמו למכלול‬ ‫הביקורים?‬ ‫הכניסה היא אותה כניסה (לפחות במקומות שהיה בהם)‪.‬‬ ‫כשהאסיר מגיע הוא סגור עם אזיקים‪ .‬המבקר נכנס מאותה‬ ‫כניסה‪ ,‬ברור‪ .‬יש בתי כלא עם כניסה נפרדת‪ ,‬למשל‪ :‬בכלא‬ ‫ניצן יש כניסה מיוחד‪ .‬בגלמה‪/‬קישון יש אותה כניסה כי זה‬ ‫משהו ישן‪..‬‬ ‫‪ .5‬מה החוויות החלליות שהכי זכורות לך מהתקופה‬ ‫ששהית במקום?‬ ‫יש רעש‪ ,‬כל הזמן רעש‪ .‬בכל כלא זה שונה‪ ..‬בניצן היה‬ ‫רעש כל הזמן‪ ..‬זה נקרא ‘בית מעצר והעמדה לדין’ וגם‬ ‫שפוטים‪ -‬אז היו המון אנשים שם‪ ,‬כל הזמן היה רעש‬ ‫עד ‪ 12‬בלילה‪ .‬רעש איום כזה‪ .‬סוהרים צועקים‪ .‬העניין‬ ‫שמתרגלים לרעש‪ .‬מתרגלים לכל דבר‪...‬אני אספר לך‬ ‫משהו‪ ,‬זה נקרא עולם בתוך עולם‪.‬‬ ‫הכי קשה זה לחזור מחופש ‪ -‬זה ‘נפילה רצינית’‪ .‬והאמת‬ ‫שלא היה לי נוח לצאת לחופש‪ :‬הכל גדול‪ ,‬זה לא זה‪.‬‬ ‫התרגלתי למשהו קטן‪ -‬זה נקרא ‘סדר יום’‪ ,‬ומתרגלים‬ ‫לזה‪ .‬יש אסירים שיוצאים ומחפשים לחזור לכלא‪ :‬הוא לא‬ ‫יכול להסתדר‪ ,‬בכלא יש ארוחות בזמן‪ ,‬רופא כל הזמן‪ ,‬יש‬ ‫עבודות ‪ -‬והוא מרוויח כסף‪.‬‬

‫‪ .6‬איזה חללים היו נעימים יותר לשהיה בעיניך? ואיזה לא‬ ‫נעימים? ולמה?‬ ‫כשהייתי בכלא שטה‪ ,‬הייתי בהתחלה באגף ב’‪ .‬עד שבנאדם‬ ‫יוצא לחופש הוא שוהה שם‪ ..‬היה גדול‪ -‬המון אסירים‪,‬‬ ‫והמון ספירות‪ ,‬היינו ‪ 6-8‬ישנים ביחד‪ .‬כל החדרים פונים‬ ‫לאותו צד‪ .‬כולם פונים לאותה חצר‪ .‬יוצאים דרך מסדרון‬ ‫לחצר קטנה‪ .‬בשטה החצר הייתה קטנה‪..‬‬ ‫מה יותר אהבת‪ ,‬חצרות גדולות או קטנות?‬ ‫אהבתי שיש חצרות גדולות ופתוחות‪ -‬וחצרות קטנות עם‬ ‫מעט אנשים‪ -‬מעין מגוון‪ .‬אחר כך כשהייתי במחנה הייתה‬ ‫לנו חצר ענקית עם מגרש כדור סל‪ -‬הייתי יכול לרוץ‪ ,‬חדר‬ ‫משקולות‪ ,‬ספורט‪ ,‬מתקנים‪ ,‬מתח‪,‬רק ללכת ולחזור את זה‬ ‫היה ספורט! מה שהכי מדכא זה שלא רואים כלום בדרך‬ ‫כלל אפילו מהאגף זה סגור בבטונים‪ .‬שם זה היה פתוח!‬ ‫פנה לאזור של עבודות‪ .‬הרגשה יותר פתוחה ‪ -‬אתה רואה‬ ‫אנשים הולכים בחוץ‪.‬‬ ‫‪ .7‬אילו סוגי מבטים היו קיימים? לאן אפשר‬ ‫לראות?‬ ‫היה‬ ‫אפשר‬ ‫ומה‬ ‫להסתכל‬ ‫היה‬ ‫היה אפשר לראות מקסימום ‪ 100‬מטר אבל האמת‪,‬‬ ‫כשהייתי בעמידה לדין בקישון היה עיר בצפון‪ ,‬טבעון‪ ,‬היו‬ ‫רואים אותה מרחוק והייתי מסתכל באופן קבוע לשם‪.‬‬ ‫לפעמים הייתי יכול לראות קטעים בתוך בית הסוהר‪-‬‬ ‫חצר ואזורים ציבוריים‪ .‬הייתי רואה את הסוהרים היינו‬ ‫בקשר טוב איתם‪ -‬היה סוהר מקרית שמונה שאני בקשר‬ ‫איתו עד היום‪ ..‬היה עובד אצלי‪ .‬את יודעת מגיע סוהר ל‪-‬‬ ‫‪ 12‬שעות‪ ,‬והוא צריך להעביר את הזמן ‪ -‬אז מתחברים‬ ‫עם האסירים‪ ,‬מחליפים טלפון‪ .‬היו מבטים סגורים?‬ ‫בשטה‪ ,‬לא יכולתי לראות כלום‪ ,‬כי יש חומות גדולות‪.‬‬ ‫בכלא דמון יש נוף יפה‪ ,‬אבל אף פעם לא הייתי שם‪.‬‬ ‫אני כשהייתי בכלא שטה‪ -‬לא ראיתי שום נוף שם דבר‪.‬‬

‫שיחה עם מפקד כלא דמון‬ ‫‪ .1‬קצת רקע‪:‬‬ ‫בשנת ‪ 2000‬הכלא נסגר‪ -‬הפך למתקן אימונים‪ .‬אחרי שנה‬ ‫בעקבות צורך‪ -‬נפתח מחדש‪.‬‬ ‫‪ .2‬נתונים כמותיים ‪:‬‬ ‫כיום הכלא מונה כ‪ 500 -‬אסירים‪ .‬מרביתם שב”חים לתקופה‬ ‫קצרה ‪ +‬אסירות ביטחוניות במאסר עולם‪.‬‬ ‫בנוסף מונה צוות הסוהרים ‪160‬אנשי סגל‪ ,‬ביניהם ‪ 42‬חיילי‬ ‫חובה‪ .‬יחס סוהר‪/‬אסיר‪ :‬סוהר אחד ל‪ 3.7 -‬אסירים‪.‬‬ ‫‪ .3‬כיצד מפוזרים האסירים במתקן? האם ישנן תתי‪-‬חלוקות?‬ ‫לפי מה מחלקים אותם?‬ ‫אגף הגברים מכיל‪ :‬שב”חים (שוהים בלתי חוקיים) ‪ -‬נמצאים‬ ‫במאסר של ‪ 5‬שנים מקסימום‪ .‬מרביתם אנשים שבאים לעבוד‬ ‫פה במדינה ונתפסים; שפוטים על עבירות רכוש (פריצות‬ ‫לדירות‪ ,‬גניבות רכב) לתקופות קצרות‪ .‬הגברים שוהים בחדרים‬ ‫של ‪ 12‬איש בחדר‪.‬‬ ‫אגף הנשים מכיל אסירות בטחוניות (מחבלות)‪ .‬שהורשעו‬ ‫בפיגועים‪ ,‬עבירות רצח ונסיון לרצח‪ .‬ביניהן אמנה מונה‬ ‫(ששוחררה בינתיים בעסקת שליט)‪ .‬החלוקה לתאים‪ -‬לפי‬ ‫התפלגות ארגונית (חזית עממית‪ ,‬פת”ח וכו’)‬ ‫תא מכיל עד ‪ 8‬מיטות‪ .‬בפועל מאוכלס בחמש נשים בלבד‪.‬‬ ‫בנוסף ישנם גם אסירי עבודה‪ -‬אסירים שמבצעים עבודות‬ ‫תחזוקה בבית הסוהר‪.‬‬ ‫‪ .4‬מתי יש ביקורים?‬ ‫אחת לשבועיים‪ ,‬בימי רביעי‪.‬‬

‫‪ .5‬מהו סדר היום של האסירים ‪ /‬העובדים במתקן?‬ ‫לאסירים יש סדר יום קבוע מאוד (פירוט בהמשך)‬ ‫סוהר עובד במשמרות של ‪.24/48‬‬

‫‪ .11‬האם יש תוכניות שדרוג ‪ /‬תוספות למתקן?‬ ‫את חדר האוכל (של הסגל) אנחנו משדרגים‪ .‬יש כוונה לשדרג‬ ‫את מגורי הסגל‪.‬‬

‫‪ .6‬מה עושים האסירים כל היום?‬ ‫חלקם מסתובבים בחצר‪ ,‬חלקם עובדים בעבודות בכלא‪ :‬ישנו‬ ‫פרויקט מוצלח של תעסוקה בכלא‪ -‬מפעל סכ”ום‪ .‬בו אורזים‬ ‫סכו”ם חד פעמי ומייצאים לגופים שונים‪.‬‬

‫‪ .12‬אילו סוגי אבטחה ישנם במקום?‬ ‫ישנה מערכת לזיהוי נביחות‪ ,‬מופעלת משעה ‪ ,17:00‬ומזהה‬ ‫סוגי נביחות‪.‬‬

‫‪ .7‬כמה אסירים משתקמים אחרי השחרור מהמתקן?‬ ‫לשב”חים אין תוכניות שיקום‪ ,‬מהסיבה שהם שוהים בלתי‬ ‫חוקיים בארץ‪ .‬בנוסף אין מעקב אחריהם‪ -‬מהרגע שהם‬ ‫משוחררים אין מידע על הנעשה איתם‪ .‬בארץ משתקמים ‪38%‬‬ ‫מהאסירים (כלומר ‪ 62%‬חוזרים לכלא לאחר שחרורם)‬ ‫‪ .8‬מהו תהליך קליטה של אסיר חדש?‬ ‫מגיע אסיר‪ -‬תחילה עובר שיקוף‪ .‬מגיע עם מעט מאוד פריטים‪.‬‬ ‫עובר בדיקה רפואית במרפאה‪ .‬נותנים לו מדים באפסנאות‪.‬‬ ‫נותנים לו סכ”ום‪ .‬מצלמים אותו‪ .‬מקבל כרטיס מגנטי (דומה‬ ‫לתעודת זהות)‪ .‬משם עובר לקצין מודיעין והקצין משבץ אותו‪.‬‬ ‫‪ .9‬האם המיקום של הכלא נכון לדעתכם (באמצע פארק‬ ‫הכרמל)?‬ ‫המיקום עונה לצורך של ריחוק מהעיר‪ .‬אני אישית הייתי מקים‬ ‫פה בית הארחה‪): ...‬‬ ‫‪ .10‬האם התגלו ממצאים ארכיאולוגיים בתוך הכלא? היכן‬ ‫התגלו?‬ ‫התגלו שרידים ארכיאולוגים ליד המגדל‪ ,‬בחצר הכלא‪.‬‬

‫‪ .13‬האם ממגורי האסירים ניתן לראות את הנוף?‬ ‫לא‪ ,‬ניתן לראות רק את השמים‪ ,‬דרך רשת בתקרה בחצרות‪.‬‬ ‫‪ .14‬האם ישנם שיתופי פעולה עם אזרחים?‬ ‫ישנו פרויקט מתוכנן עם בני נוער מחיפה ‪ -‬לצייר גרפיטי‬ ‫אומנותי על חומות בית הסוהר‪.‬‬

‫סדר יום לדוגמא‪ -‬אגף ‪ 2‬נשים‬ ‫‪ - 5:45‬סמל אגף נכנס לאגף‬ ‫‪ - 6:00-6:45‬ספירת בוקר‬ ‫‪ - 7:30-8:30‬פעילות ספורט (מתבצעת עצמאית ברחבה בין התאים)‬ ‫‪ - 8:30-12:00‬טיול בחצר‪ ,‬תאים פתוחים (הכוונה בחצר לרחבה בין‬ ‫התאים‪ -‬שגודלה כ‪ 50 -‬מ”ר)‬ ‫‪ - 11:00-12:00‬חלוקת ארוחת צהריים ‪ +‬ספירת צהריים‬ ‫‪ - 12:00-13:30‬אגף סגור כולל חוליית אגף‬ ‫‪ - 13:30-18:00‬טיול בחצר‪ ,‬תאים פתוחים‬ ‫‪ - 15:30-16:00‬ספירת בטחון‬ ‫‪ - 17:00-17:30‬חלוקת ארוחת ערב‪.‬‬ ‫‪ - 18:00-18:30‬נקיון האגף‬ ‫‪ - 18:30‬ספירת לילה ע”י מ‪.‬משמרת‪ ,‬יחד עם צוות מזווד‪.‬‬

‫רגיל?‬ ‫יום‬ ‫סדר‬ ‫על‬ ‫ספר‬ ‫‪ .15‬‬ ‫סדר יום מתחיל מספירת בוקר ואז יש פיצול‪ :‬בין אלו‬ ‫שיוצאים לעבודה לבין אלו שלא‪ .‬מי שלא יוצא‪ ,‬אחרי‬ ‫ארוחת בוקר מישהו הולך להביא לכולם ואוכלים ביחד‬ ‫בחדר‪ -‬לא בחדר אוכל‪ .‬יש בתי כלא שיש בהם חדר אוכל‬ ‫אבל לדעתי יותר טוב לאכול לבד בחדר‪ ,‬כך שאפשר לאכול‬ ‫בזמנך החופשי ואתה יכול ל”שדרג” את האוכל עם תבלון‬ ‫וחימום‪ .‬יש בחדר כיור ומים חמים‪ ,‬פלטה ותבלינים‪ .‬אני‬ ‫זוכר שכן היו כיסאות (!) בחדר כך שיכולנו לשבת כולם‬ ‫סביב השולחן‪ .‬אחרי האוכל האגף פתוח ‪ 1-2‬שעות עד‬ ‫לספירה הבאה‪ .‬בשעה ‪ 10:00‬יש ספירה חוזרת‪ .‬מי שיצא‬ ‫לעבוד‪ -‬סופרים אותו בעבודה שלו‪ .‬יש כאלו שעובדים‬ ‫במסגריה‪ ,‬נגריה‪ -‬הכל בתשלום – בתי חרושת‪ .‬זה לא‬ ‫ליד החדרים‪ ,‬זה רחוק‪ ,‬והסוהרים מלווים אותך‪ .‬במקום‬ ‫העבודה מקבלים את ארוחת הצהריים גם‪ .‬מי שלא יצא‬ ‫לעבוד חי בין הספירות‪ ..‬בכל פעם שיש ספירה אז חוזרים‪,‬‬ ‫ובין הספירות עוברים בין האגפים‪ .‬יש בית כנסת לכל‬ ‫אגף‪ ,‬חצר‪ ,‬מסדרון ומועדון גדול‪ ,‬ופינה של הסוהרים סמל‬ ‫‪ +‬סוהר ומנהל אגף‪ ,‬לפעמים מדברים איתם ומבקשים‬ ‫דברים‪ .‬אפשר גם לדבר עם העובד הסוציאלי‪ .‬יש בערך ‪6-7‬‬ ‫ספירות ביום‪ ,‬והאחרונה ב‪ 8-‬בערב‪ .‬לאחר מכן סוגרים את‬ ‫התאים‪ .‬בתאים רואים טלוויזיה‪ .‬בין הספירות אתה חופשי‬ ‫בתוך התא‪ -‬אין ממש סדר יום “מובנה” מה שמכתיב את‬ ‫סדר היום אלו הספירות‪ ,‬סגירת התא וכיבוי האורות‪.‬‬ ‫‪ .16‬איך היית מתאר את התנועה במקום?‬ ‫הייתי מסתובב המון‪ ..‬אפשר להסתובב רק באגף‪ .‬לא‬ ‫לצאת‪ .‬הייתי הולך המון בין החדרים ובחצר‪ ,‬כל הזמן‬ ‫מסתובבים‪ .‬אבל המקום קטן מאוד‪ :‬בערך ‪ 100‬איש עם‬ ‫מסדרון אחד וחצר אחת‪ ..‬הכל קטן יחסית‪ .‬אין יותר מידי‬ ‫איפה להסתובב‪ .‬הסיפריה הייתה ריקה רוב הזמן‪.‬‬

‫בשטה היה הכי ‘סגור’‪ .‬בניצן היה הכי מדכא ‪ -‬המון‬ ‫אסירים ורעש‪ ,‬אי אפשר להסתובב חופשי‪ .‬הייתי חשמלאי‬ ‫אז יכולתי להסתובב ולדבר עם אנשים‪ ,‬וגם אשתי יכלה‬ ‫לבוא להרבה זמן כי הייתי חשמלאי ואז אני קבעתי כמה‬ ‫זמן היא תהיה בביקור‪ .‬ביקור סטנדרטי זה ‪ 30‬דקות על‬ ‫השעון‪ .‬היום התנאים הרבה יותר טובים‪ -‬אצלנו היו שתי‬ ‫שיחות טלפון בשבוע‪ .‬שם לעשות ספורט היה קשה‪-‬‬ ‫כי הכל קטן‪ .‬היינו מביאים חבלי קפיצה בשביל לעשות‬ ‫ספורט! שם היו תנאים קשים‪ ..‬בשיקום כבר היה אחרת‪:‬‬ ‫היינו אוכלים עם הסוהרים‪ .‬היה דשא‪...‬‬ ‫‪ .17‬מה הדבר שהכי חשוב לאסירים בזמן השהות במאסר?‬ ‫הביקורים זה מאוד חשוב אבל הכי חשוב זה שיהיה מרחב‪,‬‬ ‫חצר גדולה‪ -‬אחד רוצה לעשות ספורט‪ ,‬אחד לטייל‪ ..‬שלא‬ ‫יהיה צפוף‪ .‬הכי חשוב שלא יהיה חדרים עם הרבה אנשים‪..‬‬ ‫בכלא החדש ‘חרמון’ יש רק ‪ 2‬אנשים בחדר‪-‬אבל זה‬ ‫משעמם‪ ,‬צריך לדעתי לפחות ‪ 4‬אנשים‪.‬‬ ‫‪ .18‬האם מגוון של פעילויות‪ ,‬אפשרויות‪ ,‬פינות‪ -‬זה חשוב?‬ ‫מגוון של פעילויות אפשרויות זה פריבלגיה‪ ,‬הלוואי שהיה‬ ‫דבר כזה! למשל‪ :‬במחנה כלא שטה‪ ,‬היה בית כנסת‪,‬‬ ‫מועדון וחצר ענקית כך שהיה מלא פינות וגם היה מגרש‬ ‫כדורגל‪ .‬הכי חשוב זה מרחב‪ .‬בביקורים הכי חשוב שלא‬ ‫יהיו רשתות‪ .‬אני לא הייתי מוכן לקבל ביקורים עם רשתות‪.‬‬ ‫לגבי הנוף‪ :‬לראות ים‪ ,‬נופים ירוקים‪ ,‬טבע זה משהוא אחר‬ ‫לגמרה ‪ -‬זה מרפא את הנפש ומקל על השהייה בכלא‪.‬‬ ‫אקלים זה חשוב מבחינת אור‪ ,‬שמש‪ ,‬רוח‪ .‬האור מגיע‬ ‫פנימה וממש משתזפים‪ -‬לפני חופש למשל‪.‬‬ ‫‪ .19‬האם לימוד מקצוע חדשני יכול לתרום ולהשפיע‬ ‫לטובה על האסיר והשיקום?‬ ‫זה יכול לעזור מאוד לאסיר‪ .‬זה מקנה להם מקצוע‪.‬‬

‫הטעות הכי גדולה היא שאין להם עבודה ותהליך השילוב‬ ‫באוכלוסיה הוא מאוד קשה‪ .‬אם היו מלמדים עבודות‬ ‫ושילוב של עבודות ידיים עם טכנולוגיות וחקלאות אז‬ ‫זה ישפר באופן מהותי את השהיה בכלא וגם את תהליך‬ ‫השיקום והשילוב של האסירים באוכלוסיה‪.‬‬ ‫‪ .20‬איזה אלמנט הכי חשוב בהכנה של האסיר לחיים לאחר‬ ‫השחרור?‬ ‫השיקום זה הכי חשוב‪ ,‬כי שאתה משתחרר ‪ ,‬אתה קודם‬ ‫כל שמח‪ -‬ולאחר מכן נכנס לדיכאון‪ ..‬ואתה מתחיל לחפש‬ ‫עבודה‪ ,‬אבל בגלל שהיית אסיר‪ -‬זה לא פשוט‪ .‬התהליך‬ ‫לא פשוט‪ -‬צריך כל הזמן לחתום אצל הקצין‪/‬במשטרה כל‬ ‫חודש בערך‪..‬‬ ‫‪ .21‬מה הקושי הכי גדול בשחרור? ואיך ניתן להקל עליו?‬ ‫הקושי הכי גדול בשחרור ובמעבר הוא להיכנס לחברה‪ .‬על‬ ‫מנת להקל על האסיר המשוחרר צריך לדאוג לו לעבודה‬ ‫לפני כן‪ ,‬כך שברגע שהוא משתחרר הוא לא יצטרך לעבור‬ ‫את “המסע” של מציאת עבודה‪ .‬אנשים לא רוצים שאסיר‬ ‫משוחרר יעבוד אצלם‪ .‬אסיר שאין לו כסף ועבודה חוזר‬ ‫למעגל הפשע‪ -‬אין לו ברירה‪ ,‬אין לו כסף‪ ,‬והוא מכיר‬ ‫חברים שמחזירים אותו לתוך מעגל הפשע‪ .‬אם הייתה לו‬ ‫עבודה הוא היה נמנע מלעשות זאת‪ .‬נגיד בארץ זקוקים‬ ‫לשרבבים אז שילמדו בכלא את המקצוע עם תעודה‪ .‬ואז‬ ‫הוא יוכל לעבוד במקצוע שלו‪.‬‬

‫האמת שאחרי זה כשהייתי בשיקום שם‪ -‬הייתי קם בבוקר‬ ‫ונוסע לעבודה באוטובוס לבית שאן‪ ..‬הייתי כמו בבסיס‬ ‫צבאי‪ :‬עושה את ה”קבלנות” שלי ‪ 2-3‬שעות‪ ,‬ואז הולך‬ ‫לעשות ספורט‪ ,‬מטייל בבסיס‪ ,‬ומסיימים לעבוד ב‪ 4 -‬ועד‬ ‫שש וחצי היינו צריכים לחזור לכלא‪ .‬מבוסס על אמון‪ .‬כסף‬ ‫שלי הכל בכיס‪ .‬היו לנו חדרים פתוחים לגמרי‪ ,‬היינו מכינים‬ ‫אוכל לבד ולא נוגעים באוכל של הכלא‪ ..‬אז שם היה נוף‪,‬‬ ‫ממש נוף! אבל שם זה לא היה נקרא כלא בכלל‪ .‬הייתי יוצא‬ ‫פעמיים בחודש לחופש ואני הייתי קובע את התאריכים‪ ..‬יש‬ ‫אפטר ויש חופש‪ .‬שיקום זה תהליך שהיה אז שנתיים וחצי‪.‬‬ ‫‪ .8‬איך היית מגדיר את איכות החללים?‬ ‫האיכות של החללים תלויה בכלא‪ .‬בשטה היה מצויין!‬ ‫בליל הסדר הינו מנקים‪ .‬יש אסירי עבודה שמקבלים כסף‬ ‫על זה ויש להם המון זמן‪ ..‬יש בעלי מקצוע‪ .‬אני זוכר שהיה‬ ‫מסגר מקרית שמונה‪ -‬מקצועי “חבל על הזמן”‪ ,‬ממש טוב‪.‬‬ ‫אני למדתי מקצוע‪ ,‬הייתי חשמלאי‪ .‬בניצן הייתי חופשי‬ ‫הולך לאן שאני רוצה‪ -‬אבל זה הכלא השמור ביותר‪ .‬חצר‬ ‫גדולה וכל האגפים זהים‪ .‬את רואה כל הזמן אותו דבר‪,‬‬ ‫מעין שכפול‪ .‬אדם רוצה שוני‪ ,‬אבל אין שוני בכלא‪ .‬אמרו‬ ‫לי שאני שם אהיה אסיר עבודה‪ ,‬אבל זה כלא נורא מדכא‪-‬‬ ‫אבל יש תנאים טובים‪ .‬יש כלא פחות מדכא עם יותר נוף‪..‬‬ ‫אבל כל דבר בא על חשבון דבר אחר‪.‬‬ ‫‪ .9‬היו חללים מסוימים שניסו להזכיר תחושה של בית?‬ ‫אין שום דבר שדומה לבית‪ ,‬מדרגות כאלו מברזל‪ -‬הכל‬ ‫חזק‪ ,‬חלונות‪/‬סורגים מבטון וברזל‪ .‬הכל חזק‪ .‬בקיץ היו‬ ‫מאווררים‪ .‬אין שום דבר שמזכיר בית‪.‬‬ ‫‪ .10‬אתה חושב שיש קשר בין תנאי מחיה להתנהגות של‬ ‫האסירים?‬ ‫בטח שיש קשר‪ ,‬זה לחץ‪.‬‬

‫אם זה צפוף או חשוך‪?...‬‬ ‫אין כלא חשוך אסור מבחינה בטחונית‪ ,‬זה מואר יותר‬ ‫מידי!!! פשוט יש נוהל של כיבוי אורות‪ -‬ואלו הרגעים הכי‬ ‫נעימים‪ :‬כולם ישנים‪ ,‬יש רגעים שקטים‪ ..‬אפשר לדבר עם‬ ‫אנשים‪ -‬האסירים והסוהרים בשקט‪ .‬בן אדם רוצה שקט‪.‬‬ ‫‪ .11‬איך היו נראים התאים?‬ ‫יש מיטות כפולות‪ ,‬הגובה של התקרה דומה לבית רגיל‪,‬‬ ‫קצת יותר גבוה‪ .‬התא לא נראה צר זה פשוט יש הרבה‬ ‫מיטות ‪ -‬אז צפוף‪ .‬אני אהבתי לישון בקומה השניה‪ ,‬כי‬ ‫כולם יושבים על המיטה למטה‪ -‬מעין כורסה‪ .‬למעלה‬ ‫יש יותר שקט ופרטיות‪ .‬אפשר לקרוא ספר למשל‪ ..‬אני‬ ‫למדתי תואר בכלכלה אז הייתי שוכב למעלה וכותב לומד‪.‬‬ ‫אם הייתי רוצה יכולתי לישון למטה אבל העדפתי למעלה‪.‬‬ ‫‪ .12‬איזה מתקנים ומוצרים היו בתוך התא?‬ ‫שולחן אחד‪ ,‬כיסאות לא היה‪ ..‬אני לא כל כך זוכר‪..‬היינו‬ ‫יושבים על המיטות‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬כיור‪ ,‬מקלחת ‪ 24‬שעות‬ ‫מים חמים בתוך החדר‪ .‬ב‪ 92 -‬היה קר אז הייתי נכנס‬ ‫למקלחת כדי להתחמם‪..‬‬ ‫מיוחד?‬ ‫יום‬ ‫סדר‬ ‫על‬ ‫ספר‬ ‫‪ .13‬‬ ‫אם יש יום של ביקורים‪ -‬זה יום מבלבל‪ ..‬לאדם שיש‬ ‫ביקור ‪ -‬הוא צריך להכין את הבגדים הכי יפים‪ ,‬הוא צריך‬ ‫להתקלח‪ ,‬להתגלח‪‘ ,‬להיות הכי נחמד’‪ .‬בשטה‪ ,‬הייתי‬ ‫לוקח קפה‪ ,‬ביגלה‪ ,‬ופיסטוקים ‪ -‬כי הם (המבקרים) לא‬ ‫יכלו להכניס איתם אוכל‪ .‬זה יום שיש בו מתח והתרגשות‪.‬‬ ‫הכי קשה זה לחזור מהביקורים‪ .‬הביקורים היו באזור‬ ‫ספציפי אחד עם רשתות ואחד בלי רשתות (הנורמה‬ ‫היתה פעם ככה ופעם ככה)‪ .‬מי שעבד תמיד היה מקבל‬ ‫ביקורים בלי רשתות‪ .‬זה שולחן ארוך שיושבים בצד אחד‬ ‫המבקרים ובצד שני האסירים‪ .‬כל המשפחות אחת ליד‬ ‫השניה‪ ..‬יש משחקיה‪ ,‬בביקורים מיוחדים‪ ,‬היינו משחקים‬

‫‪ 3-4‬שעות עם הילדים – זה היה ביקור מיוחד‪ ,‬לא כל‬ ‫הזמן‪ .‬גם למשפחה זה קשה‪ .‬החדר של המשחקיה לא‬ ‫נמצא ליד הביקורים‪ -‬זה שייך לאזור החינוך‪ ,‬בתוך הכלא‪.‬‬ ‫היה שם דשא‪ .‬הם רצו לקרב את הילדים להורים‪ -‬עובדים‬ ‫סוציאלים עבדו שם‪ .‬יש בעיה כי אסירים מרוחקים‬ ‫מהילדים שלהם‪ .‬זה היה מאוד מוצלח כי זה מקרב‬ ‫אותם אחד לשני‪ ,‬זה גם מאוד מבודד‪ .‬אין הרבה אסירים‬ ‫ביחד‪ ,‬זה לא היה המוני‪ ,‬מקסימום ‪ 10‬אסירים‪ .‬היו גם‬ ‫הצגות שם‪ ..‬זה לא רחוק מהמגורים ואפשר לראות את‬ ‫המגורים‪ .‬אבל רואים רק חומות ומגדלים‪ ,‬גדרות וסורגים‪,‬‬ ‫זה לא כול כך נעים למשפחות‪ -‬לא מראה ‘משובב’‪.‬‬ ‫למשפחה זה טרחה גדולה‪ ,‬עלות גבוה וזמן נסיעה‪.‬‬ ‫‪ .14‬היה אזור המתנה למשפחות שמחכות לביקור?‬ ‫המשפחות חיכו במקום מיוחד בחוץ‪ ,‬בשטה היה מקום‬ ‫בחוץ ‪ -‬שהיה בו צל‪ ,‬מים‪ ,‬שירותים‪ -‬אבל לא נעים‪ .‬מקום‬ ‫של פיקניק‪ ..‬אבל למבקר זה לא נעים‪ .‬איך אפשר לשפר‬ ‫את האווירה? להוסיף פרחים‪ ,‬לצייר ציורים שלא יהיה חד‬ ‫גווני – אפור‪ .‬הוא נכנס ל”ליין” שלא מעניין אותו כלום‪ ,‬לא‬ ‫מרגיש כלום‪ ..‬זה כמו עולם בתוך עולם‪ -‬יש לך שם סדר‬ ‫חיים‪ ,‬חברים‪ ..‬כשאדם יוצא לחופש זה הקושי הכי גדול‬ ‫שלו‪ .‬לפעמים עדיף שלא לצאת לחופשות‪ ,‬יש כאלו שלא‬ ‫מקבלים חופשות וכך הם מתרגלים לשגרה וזה מקל על‬ ‫השהייה בכלא‪ .‬היה אסיר חדש ואמרתי לו “אחרי החופש‬ ‫יתחיל המאסר שלך”‪ .‬למשל‪ :‬יוצאים ל‪ 72-‬שעות חופש‪,‬‬ ‫אתה מגיע הביתה‪ -‬הכל גדול חופשי‪ ,‬ופתאום אתה חוזר‪...‬‬ ‫ואז אתה מגיע חזרה לכלא‪ ,‬שומע את המפתחות והבלגן‬ ‫שבכלא‪ -‬זה נגד הטבע! לפעמים היה לוקח לי איזה שבוע‬ ‫לחזור לעצמי‪ ,‬ואז הייתי מתחיל שוב לעשות ספורט‬ ‫וללמוד‪..‬‬

‫שיחה עם מר חזי נידם ‪ -‬כבאי‪,‬‬ ‫רשות שדות התעופה‬ ‫‪ .1‬אילו פונקציות קיימות בתחנת כיבוי אש?‬ ‫בתחנת כיבוי משנה קיימות‪ :‬סככה לכבאיות‪ -‬המכילה כבאית אחת‬ ‫מינימום ורכב חילוץ (בלב המפרץ למשל אני יודע שישנן ‪ 3‬כבאיות)‪,‬‬ ‫חדר מבצעים ובו עמדת קליטה (קבלת קריאות טלפון) ויומן‪ -‬מאוייש‬ ‫‪ 24‬שעות‪ ,‬חדר מנוחה‪.‬‬ ‫בתחנה ראשית קיימות‪ :‬סככה לכבאיות‪ -‬מכילה בד”כ מספר כבאיות‪,‬‬ ‫חדר מבצעים‪ ,‬חדר כבאים (מועדון) היכול להכיל כ‪ 20 -‬איש‪ ,‬מטבח‪,‬‬ ‫משרד‪/‬חדר אחראי משמרת‪ ,‬משרד‪/‬חדר סגן ראש משמרת‪ ,‬משרד‬ ‫מפקד תחנה‪ ,‬משרד מניעת דליקות‪ ,‬כיתות‪ -‬חדרי הדרכה‪ ,‬חדר‬ ‫תדריכים‪ ,‬חדר מכונאי‪/‬חשמלאי ‪ +‬אזור תיקון רכבים‪ ,‬חדרי מנוחה‬ ‫ובהם ‪ 12‬מיטות‪ ,‬מקלחות‪ ,‬חדר ארונות‪ ,‬חדר מלתחות‪ ,‬חדר כושר‪.‬‬ ‫‪ .2‬מהו סדר יום שגרתי בתחנה (משמרת)? מה עושים בלילה‬ ‫במשמרת?‬ ‫בתחנה הכבאים מאיישים משמרות של ‪ 24‬שעות רצופות (‪.)24/48‬‬ ‫בנוסף ישנם בעלי תפקידים אשר עובדים בין השעות ‪8:00-16:00‬‬ ‫ביניהם‪ :‬קציני מניעת דליקות‪ ,‬מפקד‪ ,‬מזכירה‪ ,‬מחסנאי וחשמלאי‪.‬‬ ‫סדר יום‪ :‬מגיעים למשמרת ומתבצע תדריך‬ ‫‪ 8:00-11:00‬טיפולים שוטפים‪ -‬בדיקת רכבים‪ ,‬בדיקת ציוד‪ ,‬עושים‬ ‫סיבוב עם הרכב‪ .‬בכל יום מפרקים ציוד מהכבאיות‪ ,‬בודקים ומרכיבים‬ ‫בחזרה‪.‬‬ ‫ישנם ימים מוגדרים של טיפול לרכב ספציפי‪.‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬מתחילים סבב שינה‪ .‬הסבב מתבצע לפי תורנות ביומן‪,‬‬ ‫כאשר ‪ 2‬אנשים ערים וכל השאר ישנים‪.‬‬

‫מי שלא ישן‪ -‬אין לו הרבה מה לעשות בין לבין‪...‬‬ ‫זו הבעיה בסדר היום של הכבאים‪ -‬מעבר מאפס התנהלות ל‪100% -‬‬ ‫בבת אחת‪.‬‬ ‫בנוסף לפעילות הרגילה בחירום של כיבוי שריפות‪ ,‬אנו מתפקדים גם‬ ‫בפעילויות חירום נוספות יומיומיות‪ ,‬כגון חילוץ במקרה של תאונות‬ ‫רכב‪ ,‬וקריסת מבנים (יחד עם יחידת חילוץ והצלה ‪)669‬‬ ‫סדר היום והשגרה שוחקת מאוד‪ .‬בעיקר משעמם כשלא קורה כלום‪...‬‬ ‫‪ .3‬אילו מתקנים אתם צריכים שיהיו וחסרים בתחנה?‬ ‫כיום קיימים בתחנה סטנדרטית ‪ 5‬מחשבי ת”ש ל‪ 18 -‬כבאים (מעט)‪,‬‬ ‫טלויזיה עם ‪ ,YES‬מכשיר ‪ ,DVD‬סנוקר‪ .‬חסרות פונקציות ומתקנים‪-‬‬ ‫ספורט‪ ,‬פנאי‪ .‬אנחנו מכינים לבד אוכל במטבחון‪ -‬אין מטבח וטבחים‬ ‫כמו במתקנים אחרים בסגנון‪ .‬חסרים תקנים לכבאים‪ -‬מעט כוח אדם‬ ‫מאיישים כל תחנה‪ ,‬חסרות כבאיות‪...‬‬ ‫באופן כללי משהו שקיים בחלק מהתחנות ומאוד עוזר‪ -‬הנו מקום‬ ‫למילוי אוויר (עם קומפרסור)‪ -‬מאגר אוויר נייד‪ .‬הכבאים מתפקדים‬ ‫עם מיכל אוויר על הגב‪ .‬ממלאים אותו באוויר רגיל בלחץ גבוה‪ .‬לכל‬ ‫כבאי ישנם שני מיכלים ספייר‪ .‬כדאי שיהיה חדר קומפרסור לנשימה‪-‬‬ ‫גודלו ‪ 2X3‬מ’‪ ,‬בו ממלאים את הבלונים של הכבאים‪.‬‬ ‫‪ .4‬באיזה סוג מים משתמשים בכיבוי אש? ומהיכן מביאים את המים?‬ ‫משתמשים במים רגילים‪ .‬מתחברים לנקודות מים קיימות בשטח‪.‬‬ ‫בנתב”ג‪ ,‬היכן שאני עובד‪ ,‬מחזיקים מאגר מים‪ ,‬ומשאבות בלחץ גבוה‪-‬‬ ‫שזה יתרון משמעותי‪ .‬בגלל שמדובר בשדה תעופה‪ ,‬אנחנו עובדים‬ ‫בתקנים מחמירים יותר‪ ,‬ובזמן תגובה מהיר יותר (‪ 90‬שניות)‪.‬‬

‫שיחה עם סמיחה קרמאן‬ ‫“סבא וסבתא שלי היו פה‪ ...‬המשפחה של בעלי גם היתה פה‪...‬‬ ‫ולמטה באיבטן המשפחה של ההורים שלי‪.‬‬ ‫אבא של בעלי קנה את האדמות והיה מגדל טבק‪ .‬אבא של בעלי נפטר‬ ‫בגיל צעיר מאוד‪ 35 -‬שנה‪ ,‬ולא הכרתי אותו‪ .‬שמעתי את הסיפורים‬ ‫מבעלי‪”.‬‬ ‫“החווה של המשפחה הייתה בשטח בו נמצא היום הכלא‪ .‬היו שם‬ ‫מחסנים גדולים שהיו שמים בהם טבק‪ .‬היתה חצר וחדרים‪.‬‬ ‫בכל השטחים שלנו ‪ -‬עד לואדי‪ -‬היו מגדלים טבק‪ ,‬והיו תולים בחצר‬ ‫את הטבק לייבוש‪ .‬היה גם מבנה גדול מאבן‪ -‬בו התגורר הדוד שגר‬ ‫מאוחר יותר באיבטן‪ .‬הוא בנה פה כמה חדרים‪ -‬והיה עולה לכאן בקיץ‬ ‫(היה נעים פה בקיץ)”‪.‬‬ ‫“הפועלים היו גרים בקיץ בחווה שבשטח הכלא (עם המשפחות‬ ‫שלהם)‪ .‬היו באים ממעלות תרשיחא‪ .‬היו גרים שם חודש‪-‬חודשיים‪,‬‬ ‫עד שהעונה נגמרה‪ .‬בסמוך היה מעיין ‪ -‬ראס אל נביעה‪ -‬שהמים שלו‬ ‫שימשו את המשפחה‪”.‬‬ ‫“בשנת ‪ ,1948‬בעלי היה גר פה‪ .‬אנחנו היינו באים בקיץ‪ .‬בשנה זו הצבא‬ ‫הגיע ואמרו שצריכים את השטח להקים שם בסיס‪ .‬אמרו כל הזמן‬ ‫שהם צריכים את זה לביטחון‪ -‬וזה שלהם‪ ...‬הצבא הלך‪ -‬ונשאר כלא‪...‬‬ ‫לפני כשנתיים אמרו שמחזירים לנו את האדמות‪ ,‬אבל זה עדיין לא‬ ‫קורה‪ .‬בנוסף לא משלמים לנו כסף על השימוש באדמה (מולאם)‪ .‬כל‬ ‫האדמות שהיו שייכות לאנשים מהמשפחה שלי שלא היו בארץ ב‪-‬‬ ‫‪ - 48‬הם לקחו‪”...‬‬ ‫“כיום בשטח בו אני מתגוררת קיים הבית שלי‪ -‬שתמיד היה המבנה‬ ‫הזה‪ ,‬גן האירועים‪ -‬פיין קלאב שמושכר למנהלים‪ ,‬ובסמוך עוד בית‬ ‫של דוד של בעלי‪ .‬הוא חולה‪ ..‬הכול מבנים מעץ‪”.‬‬

‫“עכשיו אסור לבנות פה‪ ,‬למרות שהאדמה הזו רשומה בטאבו על שמי‪.‬‬ ‫אסור לי לבנות פה עוד כי האדמה שלי הפכה להיות חלק משטח‬ ‫הפארק הלאומי המוכרז‪ ,‬ואסור לבנות בשטח של פארק לאומי‪ .‬החוק‬ ‫שאסר עלינו לבנות פה נחקק אחרי שנת ‪”.48‬‬ ‫“אני חושבת שזה לא בסדר‪ -‬זו האדמה שלי‪ ...‬יש לי ילדים והם רוצים‬ ‫לבנות בית‪ ,‬ובגינה שלי אני לא יכולה לבנות כלום‪”.‬‬ ‫לגבי הכלא שנמצא בסמוך‪“ :‬התרגלתי אליו‪ ...‬ההרגשה לא כל כך‬ ‫יפה‪ -‬ליד הבית יש כלא‪”.‬‬ ‫לגבי השריפה‪“ :‬בשריפה הגדולה נשארנו בבית עד יום שישי‪ .‬הגיעו‬ ‫המשטרה לפנות אותנו‪ -‬נסענו לאיבטן ונשארנו שם‪ ...‬הבית לא נפגע!‬ ‫אלוהים שומר עלינו‪..‬‬ ‫אני גרה פה ‪ 53‬שנים‪ .‬זה היה מקום מאוד יפה‪ -‬לא היה פה אף אחד‪”..‬‬

‫מ‬

‫ק‬

‫ו‬

‫ר‬

‫ו‬

‫ת‬

‫‪• R H Douglas, 1985, New Directions in prison design,‬‬ ‫‪London Her Majesty›s Stationery, Great Britain, Office.‬‬ ‫‪• Leslie Fairwather & Sea›n McConville, 2000, Prison‬‬ ‫‪Architecture: Policy, Design and Experience, architectural‬‬ ‫‪Press, Great Britain.‬‬ ‫‪• Norman Johnston, 1973, the Human Cage: a Brief History of‬‬ ‫‪Prison Architecture, the American Foundation, New York.‬‬ ‫‪• Peter Krasnow, 1997, Correctional Facility Design and‬‬ ‫‪Detailing, McGraw Hill, United States.‬‬ ‫‪• Louis G. Redstone, 1980, Institutional Buildings, an‬‬ ‫‪Architectural Record Book, McGraw-Hill, Unites States.‬‬ ‫‪• Iona Spens, 1994, Architecture of Incarceration, Academy‬‬ ‫‪Editions, Singapore.‬‬ ‫ •מישל פוקו‪ ,2003 ,‬הטרוטופיה‪ ,‬רסלינג‪ ,‬ישראל‪.‬‬ ‫מקורות להדמיות ואימג›ים‪:‬‬ ‫ •תמונה של גידולים ורטיקאלים‪-‬‬ ‫מהאתר‪/http://www.evergreenhydro.net :‬‬ ‫מתוך אתר «חדשות‬ ‫ •תצלום חפירות ארכיאולוגיות ‪-‬‬ ‫ארכיאולוגיות»‪ ,‬גליון ‪)2009( 121‬‬ ‫ •שאר התמונות צולמו על‪-‬ידי‪ ,‬בסיורים באזור ובתוך הכלא‪.‬‬

‫ת‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ו‬

‫ד‬

‫ו‬

‫ת‬

‫•גנ»מ בני תייאר ‪ -‬מפקד כלא דמון‬ ‫•רב כלאי דורון אסרף ‪ -‬ק‪ .‬אג»מ כלא דמון‬ ‫•מירב ‪ -‬מנהלת לשכה‪ ,‬כלא דמון‬ ‫• ‹מ› ‪ -‬אסיר לשעבר‬ ‫•גברת סמיחה קרמאן‬ ‫»‬ ‫«‬ ‫•אדריכל אלי יעקובי ‪ -‬משרד פורה יעקובי‬ ‫•אדריכל מנור סיסו‬ ‫•מר חזי נידם ‪ -‬כבאי‪ ,‬רשות שדות התעופה‬ ‫•כמיל סארי ‪ -‬מנהל המחלקה לפיקוח‪ ,‬מחקר ומדיניות‬ ‫שימור‪ ,‬רשות העתיקות‬ ‫•מר איסכנדר ג›בור‪ ,‬רשות העתיקות (בעבר)‬ ‫•מר כארם סעיד ‪ -‬מנהל המחוז‪ ,‬רשות העתיקות‬ ‫•מר רז עפרון ‪ -‬רע»ן תכנון‪ ,‬מינהל שימור רשות העתיקות‬ ‫•ד»ר רוזה פרנסס‬ ‫•מהנדס בניין שניר מורי‬ ‫•ד»ר גדי קפלוטו‬ ‫•אדריכלית ענת קופרשטיין‪-‬סגל‬