מי יוכל לסייע לי אם אני חוששת שאני מופלית בשכר? אנו ,הארגונים החברים בתכנית שוות ערך ,נשמח לסייע לך. את מוזמנת לפנות אל הקו הפתוח של שדולת הנשים בישראל לזכויות נשים בעבודה בטלפון 03-6120000 :ובדואר אלקטרוני.adv@iwn.org.il : אפשר לפנות גם לנציבות שוויון ההזדמנויות במשרד הכלכלה בטלפונים: תל אביב 03-7347215 - ירושלים ובאר שבע 02-6303557 - חיפה 04-8613902/1 - הנציבות הארצית 02-6662701 - zohararts
כמו כן ,ביכולתך לפנות לארגון העובדים היציג במקום העבודה שלך ,אם קיים כזה ,או לארגון העובדים שבו את חברה גם אם אינו ארגון יציג.
שדולת הנשים בישראל The Israel Women's Network
* פירסום זה הופק בסיוע האיחוד האירופי .האחריות הבלעדית על תוכנו של פירסום זה נתונה בידי הארגונים השותפים לפרויקט "שוות ערך" ,ואין להתייחס אליהם בשום אופן כמשקפים את העמדות של האיחוד האירופי.
אך מה אם עובדת ביקשה שכר נמוך משביקש עובד עבור אותה העבודה? דרישה שונה של שכר אינה מצדיקה פערים בשכר בין עובדת לעובד .על פי פסיקת בית המשפט ,אחריותו של המעביד לוודא כי גבר ואישה המבצעים עבודה זהה או שוות ערך מרוויחים שכר שווה ,גם אם ביקשו שכר שונה. פסק הדין בעניינה של אורית גורן נגד רשת הום סנטר ,עסק בעובד ועובדת שעברו ריאיון עבודה לאותו התפקיד באותה המחלקה .כשנשאלו על ציפיות השכר שלהם ,העובדת ביקשה שכר חודשי של ₪ 17( ₪ 3,500לשעה) ,ואילו העובד ביקש שכר חודשי של ₪ 26( ₪ 5,000לשעה) .שניהם התקבלו לעבודה בשכר שביקשו ,אף שביצעו עבודה זהה .כשהגיע המקרה לבית הדין לעבודה ,ביקש המעסיק להצדיק את פערי השכר בבקשתם השונה של העובדים בריאיון העבודה, אך בית הדין קבע כי על המעסיק חלה חובה לקבוע שכר שווה בעבור אותה העבודה .במקרה זה עבודתם הייתה שווה, ומאחר שהמעביד לא הצליח להוכיח שהפער נובע משיקולים מוצדקים ,נקבע כי מדובר בפערי שכר שאינם מוצדקים ,וכי העובדת זכאית לפיצוי בגינם.
מי צריך להוכיח שקיימים פערי שכר? העובדת צריכה להביא את הראיה הראשונית לכך שקיימים פערי שכר בינה לבין גבר אשר מבצע עבודה זהה לעבודתה או שוות ערך. אם הצליחה העובדת להביא ולו "ראשית ראיה" ,הנטל עובר למעביד להראות שיש שיקולים ענייניים המצדיקים את הפער בשכר. אם לא יצליח המעביד להראות הצדקה לפערי השכר ,יסיק בית הדין לעבודה כי מקורו של הפער טמון במינה של העובדת.
אני חושבת שאני מרוויחה פחות מגבר. מה אפשר לעשות? זכותך לפנות למעסיק ולבקש מידע על העמיתים המקבילים לך .אם גילית שהעמית המקביל לך מרוויח יותר ,את יכולה לפתוח בהליכים משפטיים ,גם דרך ארגון העובדים במקום העבודה שלך וגם בסיוע ארגון נשים .עכשיו נרחיב מעט: על פי החוק ,המעביד מחויב למסור לעובדת – אם היא דרשה זאת כמובן – מידע בדבר רמות השכר של העובדים המועסקים אצלו לפי סוגי העובדים ,סוגי המשרות או סוגי הדירוגים .בכל מקרה עליו להימנע מלגלות פרטים מזהים של העובדים או למסור מידע שמפר חוקים אחרים. אם המידע שקיבלת מהמעביד מחזק את חששך שאת מרוויחה פחות מגבר המבצע עבודה זהה או שוות ערך לעבודתך ,החוק מאפשר לך להגיש תביעה נגד המעביד ולתבוע את הפרשי השכר בינך לבין הגבר עד חמש שנים אחורה ,ובמקרים מסוימים גם לתבוע פיצויים על האפליה ,אם הוכחה כזו. ארגון העובדים היציג (כגון ההסתדרות ,כוח לעובדים, הסתדרות העובדים הלאומית ,מען וכו') יכול אף הוא להגיש תביעה ,אפילו אם את לא חברה בו ,וגם ארגון העוסק בזכויות נשים – כמו שדולת הנשים בישראל – יכול להגיש תביעה בהסכמתך ,ובכל מקרה יוכל לייעץ לך ולסייע לך.
איך קובעים שעבודה היא זהה או שוות ערך? אם מוגשת תביעה ,אחד הצדדים רשאי לבקש מבית הדין לעבודה למנות מומחה לניתוח עיסוקים .תפקידו של המומחה לחוות את דעתו ולבחון אם העבודות המדוברות הן זהות או שוות בעיקרן או שוות ערך ,בעיקר באמצעות תצפיות במקום העבודה ,ראיונות ,מענה על שאלונים ועוד .למשל ,במקרה של מנהלת האגף שהובא למעלה ,נבדקו גובה התקציב של היחידה ,מאפייני כוח האדם ,אופי העבודות ומשקלן בארגון.
גם כל גמול אחר שניתן בעבור אותה עבודה צריך להיות שווה .מהו גמול אחר? תשלום לכיסוי הוצאות ,תשלומים בשל החזקת רכב ,שימוש בטלפון ,מכסת שעות נוספות ,רכישת ספרות מקצועית ,ביגוד, שימוש ברכב ,תוספת ,טובת הנאה ,קצובה ,מענק ,תנאים נלווים וכל תגמול אחר שווה כסף.
מתי הבחנה בשכר בין גבר לאישה תהיה מוצדקת? הפרש בשכר או בגמול אחר בין גבר לאישה יהיה אפשרי במידה שהוא מתחייב מאופייה או ממהותה של העבודה ,למשל בגלל הבדלים בתפוקת העבודה ,באיכות העבודה ,בוותק במקום העבודה ,בהכשרה ,בהשכלה ובמיקום הגיאוגרפי של מקום העבודה.שיקולים אלה מצדיקים הפרש בשכר בין עובדת לעובד.
מהי עבודה שוות ערך? עבודה זהה (או בעלת זהות מרבית) או עבודה בעלת משקל שווה ,בין היתר מבחינת הכישורים, המאמץ ,המיומנות והאחריות הנדרשים לביצועה.
מה חשוב יותר ,הדרגה או המהות? בית הדין לעבודה נדרש לשאלה אם מעמד או דרגה של תפקיד גוברים על מהותו .למשל ,במקום עבודה ציבורי כיהנה עובדת כמנהלת אגף .בראש האגף המקביל עמד גבר שתפקידו הוגדר מנהל אגף בכיר ,ועמיתתו השתכרה פחות ממנו .העובדת טענה בבית הדין שהיא מבצעת עבודה שווה לעבודה של אותו הגבר, וכי למרות שביעות הרצון של המעסיקים מעבודתה ,אין מעניקים לה דרגה של מנהלת אגף בכירה ,ולכן שכרה נמוך יותר וזכויותיה הסוציאליות שונות מאלה של העובד המקביל .בית הדין בחן את עבודתה של התובעת ואת המחלקה שבראשה עמדה אל מול עבודתם של הגברים המקבילים לה והגיע למסקנה כי התובעת אכן מבצעת עבודה זהה או שוות ערך או שווה בעיקרה לעבודה של מנהל אגף בכיר ,ולכן עליה לקבל את השכר שהוא מקבל בעבור עבודתו .מכאן שעבודה תיחשב זהה או שוות ערך גם כאשר הדרגה הרשמית של העובדת שונה מזו של הגבר ,אם התברר שהתפקידים זהים או שווי ערך במהותם.
מהו שכר שווה ולמה מדברים על זה? בישראל ,כמו במקומות אחרים בעולם ,קיימת עדיין אפליה נגד נשים בשוק העבודה ,והיא מתבטאת במגוון צורות. אחת הצורות המקוממות ביותר היא אפליה בשכר ,וכדי למנוע אותה נחקק חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (התשנ"ו)1996- שקובע מפורשות :אישה וגבר שעושים תפקיד זהה או דומה דיו ,אמורים להרוויח שכר זהה .בזכותון זה נסביר על החוק, על מימוש הזכויות הקבועות בו ועל אפשרויות הפעולה העומדות בפני מי שחוששת שהיא מרוויחה פחות מעובד אחר רק משום שהיא אישה.
מה אומר החוק?
אסור להפלות עובדת או עובד בשכר על רקע מינם .חוק שכר שווה קובע שעובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעביד באותו מקום עבודה ,זכאים לשכר שווה ולגמולים שווים המתקבלים בעד אותה עבודה. החוק מוסיף וקובע שיש לשלם שכר שווה ,גם על עבודה שווה בעיקרה או שוות ערך.
זכותון לעובדת
שכר שווה לעובדת ולעובד בזכות ולא בחסד
Project funded By the European Union