פקטור - יוני 2013

‫‪Y‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪E‬‬

‫קפה ומיני מאפה‪₪ 10..........‬‬ ‫קפה וחטיף אנרגיה‪₪ 10.......‬‬ ‫סלט כפרי ומיץ טבעי‪₪ 10....‬‬ ‫פסטה ‪ +‬סלט‪₪ 20.................‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪O‬‬ ‫טוסט ‪ +‬סלט‪ENJ₪ 15...................‬‬

‫‪www.mandarin.org.il‬‬

‫מנדרין אמאדו | מנדרין בית הסטונט | מנדרין אולמן | מנדרין בורוביץ‬

‫‪E‬‬

‫קולקציית‬ ‫קיץ מרעננת‬

‫קצת קולטורה‪//‬‬

‫ביקורות תרבות‬

‫ ‬

‫פופקורן‪ //‬סרט‬ ‫ ~ ‬

‫תורת המשחקים‪ //‬משחק מחשב‬ ‫דן שנייר‬

‫ ~ ~ ‬

‫בכיס הקטן‪ //‬אפליקציה‬ ‫ ‬ ‫מכשיר הסלולר הפך לחלק בלתי נפרד מאתנו‪ .‬קבוצת סטודנטים ממדעי‬ ‫המחשב רוצים לאפשר את אותה נוחות מודרנית גם לליקוי ראייה‪.‬‬ ‫אוסטר‪" :‬אני רוצה לעשות אקזיט"‪ ,‬זו אולי המחשבה שעוברת הכי הרבה‬ ‫בראשם של סטודנטים למדעי המחשב וחשמל‪ .‬הרצון ליזום סטארט‪-‬‬ ‫אפ מאפיין את הדור שלנו‪ ,‬והחדשות על חברות דוגמת ‪ Waze‬שנמכרות‬ ‫במיליארדים רק מחזקות את החשק לפעול בתחום‪ .‬בטכניון‪ ,‬במסגרת‬ ‫פרויקט גמר בתואר להנדסת תוכנה בפקולטה למדעי המחשב‪ ,‬בהנחיית‬ ‫פרופ' יוסי גיל‪ ,‬שחר דג וסביח אגבאריה‪ ,‬נדרשים הסטודנטים לדמות קבוצת‬ ‫פיתוח בתחילת הדרך‪ ,‬המהווה סימולציה לחיים האמתיים עבור יזם מתחיל‪.‬‬ ‫במשך חצי שנה קבוצת סטודנטים הכוללת את אמיר מזרחי‪ ,‬אמיר בלומנטל‪,‬‬ ‫עמית יפה‪ ,‬מיטל מסינג‪ ,‬אוליביה הופמן‪ ,‬ירון אוסטר ורומן גורביץ' ‪ ,‬בחרה‬ ‫להקדיש את פרויקט הגמר שלהם לפיתוח מסוג שונה ובעל ערך חברתי ולא‬ ‫כספי‪ .‬התוצאה‪ :‬תוכנה בשם "‪ "Vision‬להפעלת טלפון חכם לעיוורים וכבדי‬ ‫ראייה‪.‬‬ ‫ירון אוסטר‪ ,‬חבר בצוות‪ ,‬מספר‪" :‬מעורבות חברתית ועזרה לקהילה‪,‬‬ ‫הם נושאים שלא נלמדים באופן פורמלי אבל דווקא בהם ניתן לראות‬ ‫את חשיבות הגדולה שלנו כמהנדסים שיכולים לרתום את הידע שלהם‬ ‫לטובת לקהילה בתחומים רבים‪ .‬כשנדרשנו לבחור את נושא הפרויקט‪,‬‬ ‫ההחלטה לנסות לעשות משהו למען הזולת התקבלה פה אחד‪ .‬בחרנו‬ ‫לפתח אפליקציה שתאפשר שימוש בטלפונים חכמים למשתמשים עיוורים‬ ‫וכבדי ראיה‪ .‬פיתוח תוכנות לטלפון חכם עבור העיוורים ולקויי הראיה הינו‬ ‫בחיתוליו‪ .‬קיימות מספר מערכות לעיוורים‪ ,‬אך רובן עולות סכום כסף גדול‬ ‫וחלקן אינן מפותחות דיין‪ .‬לעומתן פיתוח תוכנות לאוכלוסיית ה"רואים"‬ ‫הוא אדיר וקיימים בו אינספור פתרונות הניתנים בחינם"‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫פקטור יוני ‪2013‬‬

‫יומני היקר‪ ,‬היום נלחמתי בפנתר‬ ‫שחור וניצחתי‪ ,‬שחררתי מוצב נוסף‬ ‫מהפיראטים בלי להתגלות‪ ,‬מצאתי‬ ‫פגיון נדיר ולקחתי את כל הקופה‬ ‫בפוקר‪ .‬אחי הצעיר עדיין שבוי אצל‬ ‫הפיראטים‪ .‬אני אמצא אותו ואנקום‬ ‫בהם על הסבל שהם גרמו לנו‪.‬‬ ‫‪ Farcry 3‬הינו משחק ממכר ועשיר‬ ‫כל כך שכל דקה בו מרגישה כאילו‬ ‫אתם באמת על אי מרוחק‪ ,‬נלחמים על‬ ‫חייכם נגד פיראטים מטורפים וחיות‬ ‫פרא מסוכנות‪.‬‬ ‫אנו נכנסים לנעליו של ג'ייסון ברודי‪,‬‬ ‫בחור צעיר אשר יצא לחופשה עם‬ ‫חבריו ואחיו‪ .‬צניחה חופשית באי‬ ‫טרופי באוקיינוס השקט משנה את הטיול כאשר הוא וחבריו נשבים על ידי‬ ‫פיראטים בפיקודו של וָ אס במטרה להיפדות עבור כופר ולהימכר לעבדות‪.‬‬ ‫ג'ייסון מצליח לברוח ובעזרת התושבים המתנגדים לפיראטים פוצח במסע‬ ‫הרג לשחרר את חבריו ואת האי משליטת הפיראטים‪.‬‬ ‫‪ Farcry 3‬הינו אומנם משחק יריות בגוף ראשון‪ ,‬אך הוא משלב אלמנטים‬ ‫של משחקי תפקידים כגון צבירת ניסיון ויכולות‪ ,‬איסוף חפצים ואי שלם‬ ‫ועצום שניתן לחקירה בצורה פתוחה לחלוטין‪ .‬המשחק מתגמל חמקנות‬ ‫כאשר חיסולים שקטים בלי להתגלות מקנים הרבה יותר ניסיון‪ ,‬מה שהופך‬ ‫את המשחק למאתגר יותר משמעותית מאשר לרוץ עם רובה ולירות לכל‬ ‫הכיוונים‪.‬‬ ‫הגרפיקה המדהימה‪ ,‬המוזיקה המגניבה‪ ,‬שיטת המשחק והדמויות‬ ‫המוצלחות )בייחוד ואס הפסיכופת( מאפשרות לשחקן לשקוע בצורה‬ ‫מוחלטת בעולם המציאותי‪ ,‬ברמה שלא ראיתי כמותה מאז ‪.Skyrim‬‬ ‫מומלץ‪.‬‬

‫* ‪=XiZip‬‬ ‫קרן אור גרינברג‬ ‫עמית יפה‪ ,‬סטודנט שנה ד' בפקולטה שהיה שותף לפיתוח‪ ,‬הוסיף‪" :‬באופן‬ ‫אישי הכרתי את הנושא וידעתי שזה תחום שצריכים בו עזרה וישמחו‬ ‫לחדשנות‪ .‬במהלך הפיתוח נעזרנו באגודה למען העיוור‪ ,‬שעזרו ותרמו לנו‬ ‫רבות בהבנת הנושא‪ ,‬בנוסף ליווה אותנו עדי נתן‪ ,‬החבר באגודה‪ ,‬שבדק‬ ‫את התוכנה מקרוב והעלה בפנינו בעיות ורעיונות שתרמו רבות לפיתוחה‬ ‫ועיצוב המוצר הסופי"‪.‬‬ ‫"במה ייחודית האפליקציה שלכם?"‬ ‫אוסטר‪ :‬האפליקציה שלנו ייחודית בשוק משום שהיא חינמית‪ .‬היום רוב‬ ‫האפליקציות לעיוורים הקיימות בשוק עולות הרבה מאד כסף ורובן אינן‬ ‫זמינות בעברית‪ .‬האפליקציה מותקנת על כל מכשיר אנדרואיד בעל גרסת‬ ‫מערכת הפעלה ‪ 2.3‬ומעלה‪ ,‬האפליקציה תופסת פיקוד על המכשיר והכל‬ ‫מבוצע דרכה‪ .‬עקרון השימוש הוא על ידי העברת האצבע על גבי המסך‬ ‫לקבלת חיווי קולי ורטט והפעלת האפשרויות השונות‪ .‬בגרסה הנוכחית‬ ‫קיימות מספר רב של תכונות בסיסיות כדוגמת מכשיר טלפון‪ ,‬שעון מעורר‪,‬‬ ‫מחשבון מדבר‪ ,‬קריאה וכתיבה של ‪ SMS‬וכו'‪ .‬בנוסף יצרנו יכולת של‬ ‫לחצן מצוקה ששולח בקשה לעזרה למספר טלפון שתוכנת מראש ולחצן‬ ‫התמצאות שמקריא את כתובת המשתמש ע"י קבלת המיקום מאמצעי‬ ‫האיכון המותקנים בטלפון‪ .‬למכשיר הגדרות נוספות שנועדו להקל גם על‬ ‫לקויי הראייה כגון צבעים‪ ,‬רקעים וגדלים"‪.‬‬ ‫חברי הפרויקט החליטו לעשות שימשו בקהילת המפתחים ולשחרר קוד‬ ‫פתוח כך שמתכנתים נוספים מכל העול יוכלו להוסיף ולשפר את הרעיון‬ ‫שהתחילו‪.‬‬

‫ ~ ‬

‫צילום‪ :‬קרן אור גרינברג‬

‫אם להיות לחלוטין כנה‪ ,‬אף פעם‬ ‫לא באמת הבנתי למה אנשים כל‬ ‫כך אהבו את סטאר טרק הראשון‬ ‫)החדש( מ‪ .2009‬ז'תומרת‪ -‬העלילה‬ ‫הייתה מטופשת‪ ,‬המשחק ברובו‬ ‫היה די מאכזב‪ ,‬ומשום מה ג'יי ג'יי‬ ‫אברהמס‪ ,‬הבמאי‪ ,‬חשב שנאהב‬ ‫את זה אם כל פריים שלישי הוא‬ ‫יסנוור אותנו ויקרא לזה "אפקטים‬ ‫של חלל"‪ .‬אבל זה בכל זאת סטאר‬ ‫טרק‪ ,‬הענף שמיליונים ברחבי‬ ‫העולם גדלו עליו‪ ,‬אז הסרט כמובן‬ ‫הצליח ועכשיו כמובן שהגיע‬ ‫ההמשך‪ .‬והאמת? דווקא לא כל‬ ‫כך התאכזבתי! אל תבינו אותי לא‬ ‫נכון‪ -‬כל הבעיות המוזכרות לעיל‬ ‫עדיין קיימות במידה מסויימת‪.‬‬ ‫אבל הסיפור‪ ,‬רצוף חורים ככל שיהיה לכל מי שלא גדל על "מסע בין כוכבים"‬ ‫המקורית‪ ,‬לפחות לא משעמם‪ .‬הפעם קפטן קירק וצוותו יוצאים לאתר‬ ‫טרוריסט מסתורי על פלנטה רחוקה‪ ,‬ובדרך עולים על קונספירציה זדונית‪.‬‬ ‫המשחק עבר מפחות מדי ל"אוקיי‪ ,‬תירגע!"‪ ,‬בעיקר בעקבות הכנסתו של‬ ‫הנבל החדש חאן בגילומו של בנדיקט קאמברבאנץ'‪ ,‬שעושה פה בדיוק את‬ ‫אותו תפקיד כמו ב"שרלוק"‪ ,‬רק בחלל‪ .‬האפקטים מסנוורים קצת פחות‪,‬‬ ‫והעיקר‪ -‬הסרט די משעשע‪ .‬פגום ככל שיהיה‪ ,‬יש קרבות מגניבים ומרדפי‬ ‫חלליות לא רעים בכלל ובואו נגיד את זה ככה‪ ,‬אם אתם לא מושקעים עוד‬ ‫ממקודם במיתולוגיה בת עשרות השנים של צוות האנטרפרייז‪ ,‬זה די כל מה‬ ‫שיש לכם זכות לבקש משובר קופות קיצי על חלליות‪ ,‬לא?‬ ‫שורה תחתונה‪.seTuels« WKe neYer really ¿nal IronWier :‬‬

‫ "‬

‫אלמוג דב‬

‫כיצד נערך תהליך הפיתוח?‬ ‫אוסטר מספר‪" :‬הפרויקט מתבסס על כל התחומים שלמדנו לאורך‬ ‫התואר‪ ,‬שכוללים מספר רב של תחומים בפיתוח התוכנה‪ .‬באופן זה אנו‬ ‫מנסים לכתוב תוכנה שתהיה "קריאה"‪ ,‬ואשר בודקת את עצמה בזמן‬ ‫הפיתוח‪ .‬בכדי לקבל את מנוע הדיבור בעברית יצרנו שיתוף פעולה עם‬ ‫חברה מסחרית בשם אהרן‪ ,‬אשר נתנה לנו בחינם להשתמש בתוכנה‬ ‫שלהם לצורכי הדגמות שלנו‪ .‬הפקולטה דאגה לנו מאוד ונתנה לנו ‪2‬‬ ‫מכשירים כדי שנוכל להשתמש בהם לטובת הפרויקט‪ .‬בנוסף קיבלנו‬ ‫רישיונות פיתוח בחינם לפלטפורמת ‪ Agile‬של חברת ‪ Agilo‬וגם מכשיר‬ ‫טלפון חכם של חברת ‪ Samsung‬לשימוש בזמן הפיתוח מיבואן‬ ‫‪ Samsung‬בישראל"‪.‬‬ ‫כיום המוצר של הקבוצה נמצא בשלבים מתקדמים‪.‬‬ ‫אוסטר ‪" :‬כאמור כבר מהשלבים הראשונים התחלנו להיעזר במשתמשים‬ ‫עיוורים וכבדי ראיה על מנת לקבל משוב בשלבים המוקדמים ככל הניתן‪.‬‬ ‫אנו נפגשים מדי פעם עם האגודה למען העיוור בחיפה‪ ,‬מציגים בפניהם‬ ‫את היכולות ומקבלים הערות לתיקון ולשימור‪ ,‬פגישה עם המשתמשים‬ ‫הטבעיים של האפליקציה נותנה לנו מידע אמיתי על מה שעובר‬ ‫על המשתמשים‪ .‬במקביל בימים אלה אנחנו מתחילים בגיוס מספר‬ ‫מצומצם של משתתפים לצורך בדיקות של המוצר במצבו הנוכחי‪ .‬על פי‬ ‫התגובות שנקבל מהמשתמשים נמשיך ליצור מערכת שתתאים בצורה‬ ‫טובה יותר לקהל היעד"‪.‬‬

‫‪ ¢¬·¢¢ ¸¶ ¥ n ITR ¶ ¥‬‬ ‫‪nª ¶·§ ¢ª§ £¬¢‬‬ ‫¬‪ ¸ ª§¥¸¢ª ¨¸£ ¢®§¬¤‬‬ ‫‪ p£§·©°£ ­ © ¨ª· ¢¶§§¶µ¢‬‬ ‫ §‪c­ © ·¬¬ p­ © ¢²‬‬

‫ §¨ ¬¸‪|ª «§§¥ ¸£¶£µ £¥ª· «§ª§¥‬‬

‫‪technion@hever.co.il‬‬ ‫‪u ¢¬£µ n¦®¡£¦¯¢ ¸§ ~~ ­£§®©¦ ITR ¶ ¥‬‬

‫ ‪ ~ ~ S M`j`fe‬‬

‫!‬

‫§· ‪ ~~ «©ª§ · ª£ £ £®ª‬‬ ‫‪c¢®£©®¢ ¨¶¡ «¸ £ rvozttzyxw ª¦ª £ §§¥‬‬ ‫‪www.heveritr.co.il‬‬

‫‪Hever ITR‬‬ ‫‪H‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪factor@asat.org.il‬‬ ‫ ‪factor@asat.org.il‬‬

‫‪ n¯£§ ¢¥¬¸¬ §·£® ­£¢ ¶ ¥ ¸´£ µ¬ ITR ¶ ¥‬‬ ‫¬§‪ n¥£¸§² §·® n«§¯¡®¢¬ n«§¶ £ £ «§¦®¡£¦¯ ¸¬·¢£ ­£‬‬ ‫¶ ´ ‪p¢§ £ª£®©¦¢£ ¢¯¡®¢¢ «£¥¸ «§¶§© £‬‬

‫‪31‬‬

‫סודוקו‬

‫ ‬

‫ ‬

‫איזה כיף‪ ,‬תשחץ!‬

‫קל‬

‫בינוני‬

‫קשה‬

‫‪28‬‬

‫פקטור יוני ‪2013‬‬

‫ ~ ‬

‫ ‪factor@asat.org.il‬‬

‫‪29‬‬

! ~

6$/(

factor@asat.org.il

‫בקמפוס‬

‫ ~ " ~ "‬ ‫ ~ " ~ ‪.O.W.L The Only Way to Last‬‬

‫מאת‪ :‬ליאור פרידמן‬

‫מה אפשר לעשות?‬ ‫על מנת להשתמש בתוכנה שלנו כל שעליך לעשות הוא להתקינה‪ ,‬לומר‬ ‫לנו מהי הפקולטה והמסלול שלך‪ ,‬לטעון ציונים מהגיליון‬ ‫ב‪ UG-‬וזהו!‬ ‫*הסיסמא אינה נשמרת‪ .‬ישנה גם אפשרות לטעון ציונים ללא פרטי‬ ‫הזדהות של ‪UG‬‬ ‫‪ OWL‬מאפשרת לראות את ההתקדמות בתואר במגוון תצוגות‪.‬‬ ‫חלון ההתקדמות הראשי‪ ,‬מאפשר סיכום נוח של מצב ההתקדמות‪ ,‬פיצ'רים‬ ‫מגניבים כמו מחשבון שבו ניתן להגיד "אם אני אקבל כך וכך בכל הקורסים‬ ‫מעכשיו‪ ,‬מה יהיה הממוצע בסוף התואר?"‪ ,‬הצגת התקדמות בכל סמסטר‪,‬‬ ‫סיכום של כמה נקודות נשארו לעשות בכל רשימה בקטלוג ועוד‪...‬‬ ‫תצוגה קטלוגית‪ ,‬מאפשרת לראות סיכום נוח של כל הקורסים בחלוקה‬ ‫לרשימות הקטלוג‪.‬‬ ‫תצוגה סימסטריאלית‪ ,‬זו תצוגה משופרת של הציונים המוצגים ב‪.UG‬‬ ‫הציונים ניתנים לעריכה‪ ,‬ולכן אפשר "לשחק" עם הממוצע והנקודות‬ ‫המצטברות‪ .‬כמו כן אפשר לראות תרשימים של מצב ההתקדמות‪.‬‬

‫שבעה‬

‫אז נכון‪ ,‬המצעד התל אביבי כבר לגמרי ממוסחר‪ .‬נכון‪ ,‬חסר בו אלמנט‬ ‫המחאה שקיים במצעדים בערים אחרות‪ ,‬כמו חיפה וירושלים‪ .‬אבל בכל‬ ‫זאת‪ ,‬יש בו חשיבות‪ .‬חשיבות בהמון הצועד‪ ,‬שבכל פסיעה מבהיר שהוא‬ ‫לא ישאר במקום‪ .‬בקולות – כח אלקטורלי הקורא לצעוד קדימה‪ .‬ובחגיגה‬ ‫– רגע מבורך של אסקפיזם‪.‬‬

‫תצוגת השוואת קטלוגים‪ ,‬מאפשרת לכם להשוות כמה אתם קרובים לסיום‬ ‫התואר לפי קטלוגים שונים של הפקולטה שלכם‪ .‬כך תוכלו לבדוק האם‬ ‫עדיף לכם לסיים לפי קטלוג של שנה אחרת באותו מסלול‪.‬‬

‫וכשאתה פוגש שם חברים שלך‪ ,‬הומואים‪ ,‬לסביות‪ ,‬סטרייטים וסטרייטיות‪,‬‬ ‫באים ליהנות יחד איתך‪ ,‬או סתם קופצים כדי להגיד לך שלום‪ ,‬אתה יודע‬ ‫שמשהו בכל זאת השתנה‪ .‬אתה כבר לא אותו תיכוניסט מפוחד‪ ,‬שרוצה‬ ‫לצאת מהארון ומוצא בכל פעם תירוץ אחר למה לא‪ .‬אתה כבר לא מסתיר‬ ‫את הדגל ואת החולצה של איגי כשאתה חוזר הביתה‪ .‬אתה מי שאתה – וזה‬ ‫לגמרי בסדר!‬

‫תוכנה לא רק לסטודנטים‪:‬‬ ‫‪ OWL‬נותנת גם כמה שירותים למזכירות‪.‬‬ ‫תצוגת יצירת קטלוג‪ ,‬מאפשרת למזכירות ליצור קטלוגים מדויקים ואמינים‬ ‫לשימושכם‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬ישנה האופציה ליצור דו"ח סיכום התקדמות שניתן להדפיס‬ ‫ולהביא למזכירות כדי לקבל תשובה רשמית לגבי מה חסר‪ ,‬כמה ואיפה כדי‬ ‫שתסיימו את התואר‪.‬‬ ‫בימים אלו אנחנו נמצאים במגעים עם המזכירות של כמה פקולטות כדי‬ ‫לתאם איתו אפשרות זו‪ .‬בנוסף‪ ,‬במהלך השנה ניהלנו מגעים עם מזכירות‬ ‫לימודי הסמכה לגבי אפשרות של תמיכתם בתוכנה‪ ,‬ולשמחתנו הייתה‬ ‫היענות‪.‬‬ ‫תמיכה בכלל הפקולטות בטכניון‪:‬‬ ‫כרגע התוכנה כוללת קטלוגים של מסלולים במדעי המחשב בלבד‪.‬‬ ‫אנחנו עובדים כדי להוסיף מספר מצומצם של קטלוגים מפקולטות אחרות‪,‬‬ ‫ואנו מקווים למצוא גורמים מוסמכים כדי להמשיך את כתיבת הקטלוגים‬ ‫גם בהמשך‪.‬‬

‫מאת‪ :‬איתי פרימן‬ ‫אבל מה בכלל מטרת המצעד?‬ ‫כדי להבין – רגע של היסטוריה‪ .‬ב‪ 27-‬ביוני ‪ 1969‬פשטה משטרת ניו יורק‪,‬‬ ‫כהרגלה בקודש‪ ,‬על ה‪"-‬סטונוול אין"‪ ,‬בר הומולסבי בגריניץ' וילג' שבניו‬ ‫יורק‪ .‬מסיבות שונות‪ ,‬ביניהן המוות של ג'ודי גארלנד )מראשוני הגיי‬ ‫אייקונים(‪ .‬הפשיטה ב‪ 27-‬ביוני‪ ,‬לוותה לראשונה בהתנגדות מצד קהל‬ ‫הלקוחות והאוכלוסיה המקומית‪ .‬המהומות‪ ,‬שהתקיימו במשך שלושה‬ ‫לילות‪ ,‬מהוות נקודת ציון חשובה בתולדות המאבק לזכויות להט"ב‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬מצעד הגאווה הראשון בעולם התרחש שם‪ ,‬שנה לאחר מכן‪ ,‬לציון‬ ‫המהומות‪.‬‬ ‫אנקדוטה מעניינת אומרת שהראשונה להתנגד למעצר השוטרים הייתה‬ ‫למעשה מלכת דראג‪ .‬וזו מביאה אותי למהות המצעד בעיני‪ .‬המצעד הוא‬ ‫קריאה לזכויות שוות‪ ,‬מתוך הבנה שזכויות להט"ביות הן זכויות טבעיות‪.‬‬ ‫הן אינן תלויות באופיו של האדם‪ ,‬בצבע מכנסיו או בגובה קולו‪ .‬הן טבעיות‬ ‫עבור ה'סטרייט אקטינג' בדיוק כמו לנשית‪ ,‬למלכת הדראג בדיוק כמו‬ ‫לספורטאי‪ .‬חברה צודקת והוגנת צריכה להכיל את כולם‪ ,‬כל גווני הקשת‪,‬‬ ‫ולהתגאות בגיוון‪ .‬כי בסופו של דבר‪ ,‬צודקת חוהל'ה כשהיא שרה ‪ -‬כולנו‬ ‫רקמה אנושית אחת חיה‪.‬‬ ‫בנימה אחרת – תקופת המבחנים בפתח‪ .‬אז קודם כל – בהצלחה לכולם!‬ ‫לאנשי הסמסטר הראשון – אל תדאגו‪ ,‬הוא פשוט יותר בפעם השניה‪.‬‬ ‫לאנשי הסמסטר האחרון – בהצלחה שם בחוץ‪ .‬ולכל השאר – לא לשכוח‬ ‫ליהנות קצת בקיץ‪.‬‬ ‫נתראה בשנה הבאה!‬

‫צילום‪ :‬איתן לבנה‬

‫תצוגת תכנון סמסטרים‪ ,‬המאפשרת לתכנן סמסטרים עתידיים בנוחות –‬ ‫פשוט לגרור את הקורס הרצוי לתוך הסמסטר‪.‬‬ ‫ניתן להציג קורסים מתוך רשימה קטלוגית מסוימת או קורסים שכבר‬ ‫עשיתם מתחת לציון מסוים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬לכל קורס מוצג סטטוס פתיחה שלו באותו הסמסטר‪ ,‬שמאוד עוזר‬ ‫בתכנון קורסים שניתנים פעם בשנה‪ .‬המערכת בודקת בשבילכם אם הקורס‬ ‫צפוי להיפתח בסמסטר‪ .‬במידה והסמסטר הוא עתידי ועוד לא נמצא ב‪UG‬‬ ‫אנחנו נברר בשבילכם מה קרה בשנים האחרונות וננסה לשער מה יקרה‬ ‫בסמסטר המבוקש‪.‬‬

‫צועדים קדימה!‬ ‫ביוני‪ ,‬מרכז תל אביב‪ ,‬הדירה של פדרו‪ .‬אחרי שעה של‬ ‫משא ומתן עם האנגאובר על תנאי העזיבה שלו ומשא ומתן עם עצמי כדי‬ ‫להיזכר איך לקום מהספה‪ ,‬קמתי להתארגן‪ .‬בוקר המצעד!‬ ‫זו הייתה הפעם המי‪-‬יודע‪-‬כמה ובראשי עדיין זכרונות מהפעם הראשונה‪,‬‬ ‫כשעוד הייתי בארון‪ .‬ההמולה‪ ,‬ההתרגשות‪ ,‬אחותי הנהדרת ששאלה אותי‬ ‫רגע לפני אם אני רוצה להחליף לנעליים נוחות יותר – יודעת לאן אני‬ ‫הולך ולא מציינת כדי לא להביך אותי‪ .‬אבל בעיקר – התחושה הקרנבלית‪,‬‬ ‫החופשית‪ .‬האמירה הברורה – אתה מי שאתה‪ ,‬וזה לגמרי בסדר!‬ ‫המצעד תמיד היה חוויה יוצאת דופן בעיניי‪ .‬חוויה שחוזרת על עצמה ולא‬ ‫נמאסת – קצת כמו ברי ביום הסטודנט‪ .‬אני הולך מאז הפעם הראשונה בכל‬ ‫שנה‪ ,‬זוכר בעל פה את תוואי המסלול‪ ,‬אפילו מצליח לזהות מעט פרצופים‪.‬‬ ‫ועדיין‪ ,‬ההתרגשות הראשונית הזאת‪ ,‬של משהו חדש שמתחיל‪ ,‬לא עוזבת‬ ‫אותי‪.‬‬

‫מי אנחנו‪:‬‬ ‫אנחנו צוות ‪ 6‬של הפרויקט השנתי בהנדסת תוכנה‪ ,‬סטודנטים לקראת סוף‬ ‫התואר הראשון שהתקשו לדעת האם הם עונים על כל הדרישות כדי לסיים‬ ‫את התואר‪.‬‬ ‫ראינו את גיליון הציונים הלא נוח של ‪ UG‬ומיליון גיליונות אקסל ‪ ,‬ורצינו‬ ‫לפתח כלי עזר פשוט ונוח לניהול התואר‪.‬‬ ‫אז החלטנו לפתח עבורכם תוכנה נוחה וידידותית‪.‬‬

‫צילום‪ :‬אייל לבקוביץ‬

‫להתבלבל בספירה‬

‫יצירת קשר והורדת התוכנה‪:‬‬ ‫ניתן להוריד את התוכנה שלנו בקלות דרך הקבוצה שלנו בפייסבוק‬ ‫‪O.W.L – Only Way to Last‬‬ ‫‪http://www.facebook.com/groups/owldegree/‬‬ ‫*יש תמיכה ב‪ Windows‬ו‪ Linux (32-‬ו‪ 64-‬ביט(‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫פקטור יוני ‪2013‬‬

‫ ~ ‬

‫ ‪factor@asat.org.il‬‬

‫‪25‬‬

‫~ ‬

‫"כבר אמרתי לך – אל תסמוך תמיד על מה שאתה רואה‪ .‬סליחה‪ ",‬לייבניץ‬ ‫פנה לבחור צעיר שישב לצדי‪" ,‬במה אתה עובד?"‬ ‫"אני עובד בתחום הפרסום‪ ",‬הוא ענה בחיוך‪" ,‬אני רק מתחיל אבל יש לי‬ ‫תקווה ש‪"...‬‬ ‫"כן‪ ,‬כן‪ ",‬לייבניץ קטע אותו ופנה לבחורה שישבה לצדו בחיוך שרמנטי‪,‬‬ ‫"סלחי לי‪ ,‬במה את עוסקת? אל תגידי לי – דוגמנית‪".‬‬ ‫"אני מעצבת חלונות ראווה‪ ".‬היא ענתה לו בחיוך‪.‬‬ ‫"כולם פה עובדים‪ ,‬כולם חיים‪ ",‬לייבניץ פנה אליי‪" ,‬לחלקם יש כבר ילדים‪,‬‬ ‫ואף אחד פה לא מהנדס או הייטקיסט‪ .‬הגבר המזוקן שם בפינה הוא אפילו‬ ‫סנדלר‪".‬‬ ‫"לא יכול להיות! איך הם חיים?! הם בטח מרוויחים אפילו פחות משש‬ ‫בחודש‪ "....‬התקשיתי לתפוס שקיים עולם כזה‪.‬‬ ‫"חיים קשים‪ ,‬לא אשקר לך‪ ,‬אבל חופשיים מהמטריצה‪".‬‬ ‫שתקנו ושתינו את הבירה שלנו‪ .‬כלומר‪ ,‬אני שתיתי ולייבניץ התמזמז עם‬ ‫הבחורה לידו‪.‬‬

‫צילום‪ :‬קובי בן‪-‬ארויה‬

‫החיים ‪ 2 2‬‬

‫מטריצה‬ ‫מאת‪ :‬מורן לבל‬

‫זה‬

‫הוא הטור האחרון של "חיים בלבל"‪ .‬מערכת פקטור מודה‬ ‫למורן לבל על שנים של כתיבה מצוינת ושנונה לפקטור‪ ,‬ומאחלים‬ ‫לו הצלחה רבה‪ ,‬במטריצה ומחוצה לה‪.‬‬ ‫זהו‪ .‬זה נגמר‪ .‬שלוש וחצי שנים של אין‪-‬מצב‪-‬שאני‪-‬מסיים והנה אני‬ ‫בחודש האחרון של הסמסטר האחרון‪ .‬זה כל כך משוגע שלפעמים‬ ‫אני חושב שזה פשוט לא יכול להיות‪ ,‬שכל רגע אתעורר ואגלה‬ ‫שהכול היה חלום‪ .‬בסופו של דבר התברר שהאמת היא איפה שהוא‬ ‫באמצע‪.‬‬ ‫נרדמתי על שולחן העבודה שלי מול המחשב תוך ניסיון לכתוב‬ ‫סצנה לחוג לדרמה‪ ,‬עבודת הבית היחידה שהייתה לי הסמסטר‪.‬‬ ‫לאחר שבעה סמסטרים של לחץ אטומי אני מוצא את זה כמעט‬ ‫בלתי אפשרי לאלץ עצמי לעשות גם את המטלה הפשוטה ביותר‪.‬‬ ‫התעוררתי כשהמודל פתוח‪ .‬חיכתה לי הודעה ממשה ברק‪ .‬מוזר‪.‬‬ ‫נכנסתי להודעה‪" :‬התעורר‪ ,‬החיים בלבל‪ "...‬התיישרתי במקומי‬ ‫וההודעה התחלפה מול עיניי‪" :‬אתה שייך למטריצה‪ ".‬מה לעזאזל?‬ ‫אותו סיוט בו אני מגלה בסמסטר אחרון שלמעשה לא עברתי‬ ‫אלגברה ליניארית חזר והציף אותי בזיעה קרה‪ .‬ההודעה התחלפה‬ ‫שוב‪" :‬עקוב אחר הרפרנס הוורוד"‪ .‬ואז‪" :‬טוק‪ ,‬טוק‪ ,‬החיים בלבל‪".‬‬ ‫ומיד לאחר מכן נשמעו דפיקות בדלת‪ .‬קפצתי מיד מהכיסא ופתחתי‬ ‫את הדלת‪ .‬מתרימים של הטכניון‪ ,‬מגייסים כסף כדי להביא את אייל‬ ‫גולן ל"קמפוס תוסס"‪.‬‬ ‫הגעתי לבניין הומאניסטיים להגיש את הסצנה שלי באיחור‪ .‬בעודי‬ ‫מתרץ למורה את האיחור חלפה מאחוריו בחורה יפה בחצאית‬ ‫וורודה‪ .‬שמתי לב שהיא אוחזת בערימת עבודות להגשה‪ ,‬ובתוך‬ ‫המסה הלבנה הזו בלט בצבע מסמך וורוד אחד‪.‬‬ ‫"אני חייב לזוז‪ ,‬אני פשוט מאחר לעבודה כי אני עובד כי אני‬ ‫בסמסטר אחרון‪ ".‬קטעתי את המורה המופתע ורצתי לעבר‬ ‫הבחורה‪ ,‬שנעלמה כבר מעבר לפינה‪ .‬בתחילה לא מצאתי אותה‪.‬‬ ‫לא הבנתי למה אני כל כך לחוץ‪ ,‬סך הכול הודעה הזויה ממשה‬ ‫ברק‪ .‬כנראה שהשנים בטכניון עשו את שלהם‪ .‬זיהיתי אותה יוצאת‬ ‫מהבניין ורצתי לשם בלי לחשוב פעמיים‪ .‬במקרה הכי גרוע אקבל‬ ‫שוב צו הרחקה‪.‬‬ ‫המשכתי לעקוב אחר הבחורה החמקמקה עד לגג של אמאדו‪.‬‬ ‫חיפשתי אחריה אך לא ראיתי שום בחורה ושום עבודות‪ .‬רק כיסא‬ ‫הניצב בגבו אליי על קצה הגג‪ ,‬ועליו יושב גבר כהה עור‪ .‬בתחילה‬ ‫חשבתי שזהו עוד סטודנט בשנה ראשונה שמהרהר במוות – כולנו‬ ‫היינו שם – אבל אז חשדתי‪ .‬כהה עור?! בטכניון?! התקרבתי אליו‬ ‫בזהירות‪.‬‬ ‫"שלום‪ ,‬החיים בלבל‪ ",‬הוא אמר בגבו אליי‪" ,‬אני לייבניץ‪ .‬אני חושב‬

‫שיש לי תשובות לכמה שאלות ששאלת בארבע השנים האחרונות‪".‬‬ ‫"על מה אתה מדבר?"‬ ‫הוא קם והסתובב אליי‪" .‬תמיד הרגשת שיש משהו אחר מאחורי‬ ‫המציאות האפורה הזו‪ ,‬שלא יכול להיות שאלו החיים האמיתיים‪.‬‬ ‫אני כאן כדי לומר לך שצדקת ‪ -‬הטכניון נמצא רק בראש שלך‪".‬‬ ‫"מה? אבל אנחנו פה‪ ,‬ממש כאן! אנחנו מדברים!"‬ ‫"אנחנו מדברים‪ ,‬זה נכון‪ ,‬אבל כל זה לא מתרחש במציאות הגשמית‪,‬‬ ‫אלא במטריצה‪".‬‬ ‫"מטריצה?"‬ ‫"המטריצה היא עולם של מציאות מדומה שהטכניון יצר כדי שיוכל‬ ‫להשתמש באנרגיה השלילית שהוא מפיק מהגופות הגשמיים שלנו‬ ‫על מנת להניע את האובליסק וליצור יהלומים מחודי עפרונות‪ .‬אבל‬ ‫יש עולם אחר‪ ,‬ואני יכול להראות לך אותו‪ ".‬הוא הושיט את שתי‬ ‫ידיו אליי‪ ,‬על כל אחת גלולה בצבע אחר‪" .‬אם תבלע את הגלולה‬ ‫הכחולה תשכח את כל מה שסיפרתי לך‪ .‬תתעורר בבית‪ ,‬תסיים‬ ‫את התואר ותמשיך לעבוד כמהנדס במטריצה‪ .‬אבל אם תבלע את‬ ‫הגלולה האדומה‪ "...‬לייבניץ הרים את ידו הימנית וחייך‪" ,‬אני יכול‬ ‫לקחת אותך לביקור בעולם האמיתי‪".‬‬ ‫חשבתי לרגע‪ .‬מה רע בביקור? גם ככה אני בסמסטר אחרון ואין לי‬ ‫באמת מה לעשות‪ .‬לקחתי את הגלולה האדומה וחיכיתי‪ .‬שוב דבר‬ ‫לא קרה‪.‬‬ ‫"נו?" הבטתי בו במבט שואל‪ .‬הוא חייך‪ .‬התחלתי לחשוש‪ .‬איזה‬ ‫טיפש אני‪ ,‬בטח עכשיו אאבד את ההכרה ואתעורר בעיר התחתית‬ ‫בלי כליה ועם כאב עמום בתחת‪.‬‬ ‫"קפוץ‪ ".‬הוא החווה בידו לעבר קצה הגג‪.‬‬ ‫"מה פתאום‪ ".‬התחלתי ללכת אחורה‪.‬‬ ‫"זו הדרך היחידה לעזוב את המטריצה‪ ,‬ולו לרגע‪ .‬אתה לא תהיה‬ ‫הראשון‪ ,‬תאמין לי‪".‬‬ ‫"אין מצב‪ ".‬הלכתי עוד צעד אחורה‪.‬‬ ‫הוא התקדם אליי ושם את ידו על כתפי‪" .‬החיים בלבל‪ ,‬אתה יודע‬ ‫שיש משהו מעבר למה שאתה רואה‪ .‬היה לך אומץ להכיר בכך‬ ‫ולספר את האמת לאנשים במשך ארבע שנים‪ .‬אל תיתן לאומץ הזה‬ ‫לעזוב אותך עכשיו‪".‬‬ ‫לקחתי נשימה עמוקה‪" .‬על החיים ועל פיזיקה שתיים‪ ".‬מלמלתי‬ ‫ורצתי אל מעבר לגג ומעבר למטריצה‪.‬‬ ‫פקחתי את עיניי‪ .‬ישבתי בפאב‪ .‬לקחו כמה רגעים עד שיכולתי‬ ‫לשמוע משהו מלבד רעש עמום‪ .‬מסביב ישבו אנשים צעירים ושתו‬ ‫בירה‪ .‬לידי ישב לייבניץ‪.‬‬ ‫"זו המציאות? זה נראה בדיוק כמו ה"נולה פלור""‪ .‬אמרתי באכזבה‪.‬‬

‫הסתבר שכדי לחזור למטריצה צריך לפתור אינטגרל כפול‪ .‬זה היה לי די‬ ‫קשה‪ ,‬במיוחד אחרי כל הבירה‪ ,‬אבל עם קצת עזרה מלייבניץ הסתדרתי‪.‬‬ ‫הבטחתי שאחזור איתו להפיל את האובליסק ולהפסיק את שלטון הכזב‬ ‫של המטריצה‪.‬‬ ‫התחלנו לפזר את המטענים מסביב לאובליסק‪ .‬היה זה אמצע היום‪ ,‬אך‬ ‫לייבניץ התעקש שכך נבלוט פחות בשטח‪ :‬הסטודנטים מסביב מיהרו‬ ‫לשיעורים ולא התייחסו אלינו‪ ,‬וגם כשמישהו העיף מבט חשוד פשוט‬ ‫חילקנו עיתוני "ישראל היום" ו"ידיעות"‪ .‬כמעט סיימנו כששמענו סטודנט‬ ‫קורא בקול‪" :‬יש! קיבלתי מאה!" לייבניץ הזדקף והביט מסביב בחשש‪.‬‬ ‫"מה קרה?" שאלתי‪.‬‬ ‫"בכל פעם שסטודנט מקבל מאה‪ ,‬סימן שיש באג במטריצה או שהם‬ ‫משנים משהו‪ .‬הם בדרך‪".‬‬ ‫לא הספקתי להגיב והסטודנטים מסביב השתנו לנגד עינינו למצטייני‬ ‫נשיא‪ ,‬סוכני המטריצה‪ ,‬וכולם החזיקו נשקים אוטומטיים‪.‬‬ ‫"אל תפחד‪ ,‬הכדורים נמצאים רק בראש שלך‪ ,‬הם לא קיימים באמת‪".‬‬ ‫לייבניץ אמר ורץ לעבר אחד הסוכנים‪ ,‬שפשוט ירה בו‪ .‬מסתבר שהוא צדק‪,‬‬ ‫הכדור באמת היה רק בראש שלו‪.‬‬ ‫קפאתי על מקומי‪ .‬מתוך מעגל הסוכנים יצא פרופסור רוסאשאג‪" .‬אתה!"‬ ‫קראתי‪ ,‬כאילו הייתי מופתע לרגע‪.‬‬ ‫"נתקלנו זה בזה פעמים רבות בשנים האחרונות‪ ,‬הלא כן?" רוסאשאג גיחך‪.‬‬ ‫"ובכל זאת‪ ,‬הנה מגיעה הפעם האחרונה‪ ".‬שני סוכנים אחזו בי בכוח וכולנו‬ ‫הלכנו לעבר אמאדו‪.‬‬ ‫"עשה את זה כבר‪ ,‬ארור תהיה‪ ,‬פשוט תהרוג אותי‪ ".‬אמרתי כשהגענו לגג‪.‬‬ ‫"כדי שתהיה קדוש מעונה? אני יודע איך זה עובד – תוך שבוע תהיה‬ ‫תמונה שלך ב"פקטור" עם המילים 'קרן אור גרינברג' מתחתיה ויתחילו לי‬ ‫פה התמרדויות על ימין ועל שמאל‪ .‬אני הולך להציע לך שתי אפשרויות‪",‬‬ ‫רוסאשאג פרש את שתי כפות ידיו מולי‪" ,‬הגלולה האדומה תשאיר אותך‬ ‫במטריצה‪ ,‬תסיים את התואר ותעבוד כמהנדס‪ .‬הגלולה הכחולה‪ ,‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬תחזיר אותך לעולם האמיתי‪ .‬תשכח כל ידע מתמטי שלא הספקת‬ ‫לשכוח עד כה‪ ,‬ותעבוד במקצוע בזוי כמו כתב או אנימטור‪ .‬בוא נגיד‬ ‫שאינטגרל כפול לא תדע יותר לפתור‪".‬‬ ‫לאורך כל התואר הנחתי שברגע שנכנסתי לטכניון נגזר עליי להיות‬ ‫מהנדס‪ .‬כבר השלמתי עם העובדה שלא אהיה תסריטאי או מדריך טיולים‪,‬‬ ‫והנה מגיעה הזדמנות נוספת‪ .‬אבל‪ ...‬לא חבל על ארבע שנים של רפרנס‪,‬‬ ‫יזע ודמעות? והאם אוכל באמת לחיות כמו שאני רוצה עם ששת אלפים‬ ‫שקל בחודש?‬ ‫"על החיים ועל המד"ח‪ ".‬מלמלתי‪ .‬חטפתי את הגלולות משתי ידיו ובלעתי‬ ‫את שתיהן‪.‬‬ ‫"מה אתה עושה‪ ,‬חולירע!" רוסאשאג צעק‪ ,‬אך אני כבר הייתי בדרכי לקצה‬ ‫הגג‪.‬‬ ‫מה קרה? עצבניים על הסוף? על זה שאחרי ארבע שנים עוד לא הצלחתי‬ ‫להחליט? למה‪ ,‬אתם מצליחים?‬

‫ ‪factor@asat.org.il‬‬

‫‪22‬‬

‫בקמפוס‬ ‫ ~ ~ ‬

‫ ~ ~ ~ ‬

‫בקמפוס‬

‫מדע ואמונה‬

‫רוקדים מהלב‬ ‫מאת‪ :‬אורי ראובן‬

‫תורה? לא תודה‬

‫האם‬

‫לא סתירה אלא השלמה‬ ‫מאת‪ :‬מיכאל סמטנוב‬

‫רעידות אדמה אוהבות את הצבע הוורוד? האם פיית‬ ‫השיניים נוצרה בצלם אנוש או בצלם הגובלינים? האם סיפור הבריאה‬ ‫או התורה קשורים קשר כלשהו למדע? אלה ורבות אחרות הן לדעתי‬ ‫דוגמאות לשאלות חסרות משמעות שהעיסוק בהן מיותר‪ .‬אין שום קשר‬ ‫בין מדע לאמונה‪ .‬למה אפילו שנצטרך לכבד דיון כזה על מדע ואמונה?‬ ‫עבורי הדיון הזה לא שונה מהכבוד שיש לתת לדיון על "הוגוורטס‬ ‫והשפעת האמונה בקוסמות על המדע"‪.‬‬

‫האנושי הוא דבר נפלא‪ ,‬המסוגל להישגים אדירים‪ .‬מטבע‬ ‫הדברים תחומי הידע שלנו אינם מנותקים זה מזה‪ ,‬וכשהם נוגעים באותו‬ ‫עניין‪ ,‬הם עלולים לתת מסרים שונים ואפילו סותרים‪ .‬במקרים כאלו‪,‬‬ ‫מוכרחים אנו לשאול על מטרת העיסוק בכל תחום‪ ,‬על ההגבלות שלו‪,‬‬ ‫ועל השאלות שהוא נועד לספק תשובות עבורן‪ .‬העיקרון הזה תקף גם‬ ‫כשבאים לעסוק ביהדות‪ ,‬היחס בין עם ישראל לבין אלוהיו‪ ,‬מול שאר‬ ‫תחומי העיסוק האנושיים‪.‬‬

‫הדבר היחיד שהדת עושה היא לשמש כגורם מעכב לקדמה‪ .‬זה קורה‬ ‫כשהדת לא מאפשרת לאדם שנהרג לתרום את איבריו ‪ -‬יש את‬ ‫הטכנולוגיה והחומרים להציל אותו‪ ,‬אבל ההלכה לא מאפשרת‪ .‬זה‬ ‫קורה כשהיא מכבה את סקרנותו של ילד ולא מאפשרת לו להטיל ספק‬ ‫באלה שמחנכים אותו מכיוון שהוא במקרה גדל במקום דתי‪ ,‬או כשהדת‬ ‫מאפשרת לאדם להחזיק דעות גזעניות ולפטור את עצמו מכל אחריות‬ ‫לדעותיו בגלל שהוא בסך הכול מילא אחר הוראות ההלכה‪.‬‬ ‫במיוחד בימים אלה‪ ,‬מתנהגת הדת כמו בעל חנות קטנה לרהיטים‬ ‫שמכריז שהוא "מתחרה ישירות אל מול איקאה"‪ .‬בימינו כל אדם‬ ‫יכול לנצל את כל הטוב של המדע ‪ -‬הרפואה המתקדמת‪ ,‬הטכנולוגיה‬ ‫המהפכנית‪ ,‬אי הטלת ספק ביכולתו של הפלאפון שלו להתקשר לכל יעד‬ ‫בעולם ‪ -‬ובכל זאת להתעלם בצורה מוחלטת מאותן מסקנות שהובילו‬ ‫את המדע לקבוע את גילו של היקום‪ .‬רמז‪ :‬זה יותר מ‪ 5773-‬שנה‪ .‬למה‬ ‫העובדה שהמדע לא יודע להסביר מה קרה לפני שהיקום התחיל‬ ‫להתרחב מראה שיש רק הסבר אחד לשאלה "מה היה קודם לכן" והוא‬ ‫האלוהים‪ .‬פעם לא ידעו להסביר את הירח אבל זה לא אמר שאלוהים‬ ‫התחבא מאחוריו‪ .‬בעבר אפילו לא הצליחו להסביר את זריחת השמש‪,‬‬ ‫אבל היום כולנו יודעים שהשמש היא כוכב שאנחנו סובבים‪ ,‬ואין שום‬ ‫משמעות לזריחה או שקיעה מעבר לפעולה טכנית‪.‬‬

‫התורה היא ספר של מוסר ורוחניות‪ .‬תפקידה להסביר את ייעוד האדם‬ ‫בעולם ואת המעשים שראויים לו לעשות‪ .‬מי שמחפש בה תשובות‬ ‫לשאלות מדעיות ‪ -‬או שולל את חשיבותה מפני שהיא לא מספקת‬ ‫תשובות כאלו ‪ -‬טועה טעות מרה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מחקר מדעי נועד לספק לנו‬ ‫מידע על העולם הטבעי‪ ,‬תוך דגש על שימוש רק במידע שניתן לאמת‬ ‫בחושים‪ .‬מי שמחפש בו תשובות לשאלות מוסריות ‪ -‬או שולל את‬ ‫חשיבותו מפני שהוא לא מספק תשובות כאלו ‪ -‬גם הוא טועה טעות מרה‪.‬‬ ‫ניקח פה דוגמה אחת של ההבחנה הזאת בעניין שבו נראית סתירה‬ ‫ֹלהים ֶאת‪-‬‬ ‫בין התורה למדע‪ :‬בריאת האדם‪ .‬התורה מספרת‪" ,‬וַ יִּ ְב ָרא ֱא ִ‬ ‫ָה ָא ָדם ְבּ ַצלְ מוֹ"‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬התיאוריה המדעית המקובלת אומרת‬ ‫שהאדם המודרני התפתח מחיות קדומות על ידי ברירה טבעית מתוך‬ ‫שונות אקראית בגנים שלהן‪ .‬פה חיוני להבין את ההבחנה בין התחומים‬ ‫)שבמקרה זה כרוכה בהכרה שסיפור הבריאה בתורה לא נועד בכלל לתת‬ ‫היסטוריה מדעית אלא להעביר מסר ערכי(‪ .‬למשל‪ ,‬אם אנחנו ניגשים‬ ‫לשאלת מוצאו של נגיף ה‪ HIV-‬אנחנו ניגשים למה שאנחנו מכירים‬ ‫מבחינה מדעית‪ .‬אנחנו לא מהססים לחקור את הוירוסים הדומים אצל‬ ‫קופים ולהסיק מהם מסקנות לגבי בני אדם וליישמן‪ .‬לא נתעלם מהן‬ ‫בטענה שהאדם הוא ייחודי‪ ,‬יציר כפיו ישיר של אלוהים‪ .‬אך בגישתנו‬ ‫לשאלת מוסריותה של שיטה מסוימת לחסל את הנגיף‪ ,‬מה שעומד לנגד‬ ‫עינינו הוא אך ורק התיאור הדתי‪ .‬אנו נדחה כל השוואה של האדם לחיה‪.‬‬ ‫אנחנו נראה בחולים ‪ -‬כל אחד ואחד ‪ -‬יציר אלוהי‪ ,‬צלם אלוהים שיש‬ ‫להיאבק להצילו‪.‬‬

‫המדע מעולם לא נדרש להסביר או לתרץ את דת‪ ,‬בדומה לכך‬ ‫שרופא שיניים מעולם לא נדרש להתייחס לקיומה של פיית השיניים‬ ‫והשפעותיה על עבודתו‪ .‬כך צריך להיות גם העיסוק שלנו בכל נושא‬ ‫הדת‪ .‬ומה לגבי האמונה עצמה? נניח שמחר תגלו שיש לכם שכן מנומס‬ ‫מאוד שעוזר לכולם‪ ,‬ותורם מכספו עשרות אלפי שקלים ביום‪ .‬תשאלו‬ ‫אותו למה הוא כזה נחמד‪ ,‬והוא יענה שהוא אמנם מובטל אבל מ‪-‬א‪-‬‬ ‫מ‪-‬י‪-‬ן שיש לו יהלום ענק מתחת לבית של ‪ 600‬קראט וכשהוא ימצא‬ ‫אותו הוא יהיה עשיר אז הוא תורם מראש לאנשים שצריכים‪ .‬האם אתם‬ ‫תגידו "או‪ ,‬הנה מישהו שהאמונה עשתה אותו טוב"‪ ,‬או שתגידו "או‪ ,‬הנה‬ ‫מישהו הזוי"?‬ ‫מספיק לתת לגיטימציה למעמדה של הדת בחיינו‪ .‬הדיון על הנכונות‬ ‫של האבולוציה או גילו של העולם שווה ערך לדיון עם אדם שיטען‬ ‫שהמרחק בין חיפה לתל אביב הוא ‪ 40‬סנטימטר‪ ,‬עם טיעונים כמו ”אז‬ ‫מה אם נסעת לשם מלא‪ ,‬מדדת פעם בסרגל בעצמך?"‪ .‬אל תתנו למוכר‬ ‫רהיטים לחשוב שהוא מתחרה באיקאה‪.‬‬ ‫אסיים בציטוט‪" :‬המדע שלח חלליות לנפטון‪ ,‬חיסל את האבעבועות‬ ‫השחורות‪ ,‬ויצר מחשב שמצליח לבצע שישים טריליון חישובים בשנייה‪.‬‬ ‫המדע משחרר אותנו מאמונות תפלות ודעות קדומות‪ ,‬ומאפשר לנו‬ ‫לבסס את החיים שלנו על עובדות‪ ...‬ובכן‪ ,‬לרובנו" – ריצ'רד דוקינס‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫השכל‬

‫מאת‪ :‬ישראל וויטי ואביחי בן נעים‬

‫פקטור יוני ‪2013‬‬

‫לאגודת‬

‫הספורט האקדמית של הטכניון נבחרות בתחומים‬ ‫רבים‪ ,‬החל מאתלטיקה קלה דרך קליעה למטרה וכלה בשחמט‪ .‬עם זאת‬ ‫מעטות הנבחרות שיכולות להתהדר בכינוי הפנים של הטכניון בפרט‬ ‫ותמצית הישראליות בכלל‪ .‬להקת המחול של הטכניון‪ ,‬שנוסדה בשנות‬ ‫השבעים‪ ,‬נושאת את התואר הזה בכבוד‪.‬‬ ‫הלהקה מורכבת מקרוב ל‪ 30-‬רקדנים ‪ -‬סטודנטים מכלל הפקולטות‬ ‫בטכניון‪ .‬סגנון הריקוד אותו הלהקה מציגה הוא מחול ישראלי לבמה‬ ‫פולקלור‪ ,‬המשלב תנועות מסגנון ריקודי העם שהחל בשנותיה הראשונות‬ ‫של המדינה‪ .‬כל ריקוד מלווה בתלבושת אחידה שייחודית לו‪" .‬אנחנו‬ ‫לוקחים את התרבות הישראלית‪ ,‬את אורך חיים הישראלי‪ ,‬את ההיסטוריה‬ ‫והמסורת היהודית ואת ריקודי העם ויוצרים מזה פסיפס של מחול ישראלי‬ ‫לבמה"‪ .‬מספר אלרון ראובני‪ ,‬כוריאוגרף הלהקה בחמש השנים האחרונות‪.‬‬ ‫עיקר הפעילות של להקת המחול הוא בקיץ לקראת סוף שנת הלימודים‪,‬‬ ‫ומסתכמת בהופעות מול קבוצות התורמים שמגיעות לטכניון ובפני‬ ‫הקורטוריון ‪ -‬חבר הנאמנים של הטכניון‪ .‬כמו כן הלהקה מופיעה באירועים‬ ‫פנימיים כמו טקס חלוקת תעודות לספורטאים מצטיינים וחלוקת תעודות‬ ‫‪ .MBA‬השנה תשתתף הלהקה גם בפסטיבל המחולות בכרמיאל שיתקיים‬ ‫בסוף חודש יולי‪.‬‬ ‫ביום שני‪ ,‬ה‪ 17-‬ביוני‪ ,‬התקיימה לראשונה בתולדות הלהקה הופעה‬ ‫מיוחדת שנועדה עבור הקהל הרחב ‪ -‬סטודנטים‪ ,‬חברים ובני משפחה‬ ‫ובו הציגה הלהקה שבעה ריקודים שונים מתוך הרפרטואר הקיים‪" .‬היה‬ ‫ערב מהנה אך גם מתיש"‪ ,‬מספר נדב ניאגו‪ ,‬סטודנט לרפואה שהחל את‬ ‫דרכו בלהקה בסמסטר א' האחרון‪" .‬השנה חזרתי לרקוד אחרי הפסקה של‬ ‫שמונה שנים וכשאמרתי לאמא שלי על ההופעה היא ממש התלהבה בגלל‬ ‫הגעגוע לראות אותי שוב רוקד‪ .‬כל המשפחה הגיעה במיוחד בשביל זה‬ ‫ממודיעין"‪ .‬גם עבור עדי במברגר‪ ,‬סטודנטית בשנה השלישית בפקולטה‬ ‫לארכיטקטורה ורקדנית בלהקה כבר מהסמסטר הראשון בטכניון‪ ,‬ההופעה‬ ‫המחודשת מול המשפחה הייתה מרגשת במיוחד‪" :‬אנחנו מופיעים לרוב‬ ‫בפני תורמים באירועים סגורים ופתאום הרגשת את החום והאנרגיות‬ ‫בקהל‪ ,‬את החיוך של אמא שמנופפת לך וזה היה מאוד נוסטלגי להציג את‬ ‫כל הריקודים של הלהקה למשפחה לראשונה אחרי שנים"‪.‬‬

‫שגרת האימונים של הלהקה כוללת מפגש שבועי מחייב של שעתיים‬ ‫וחצי בשעות הערב‪ ,‬שבו השעה הראשונה מוקדשת לשיפור הטכניקה של‬ ‫הרקדנים ולאחר מכן העבודה מתמקדת בלימוד ריקודים חדשים והכנה‬ ‫לקראת מופעים‪ .‬האפשרות להצטרף ללהקה היא בתחילת שנת הלימודים‬ ‫בלבד והיא מותנית במעבר אודישן שבודק קואורדינציה והופעה כללית‪.‬‬ ‫"פה בטכניון אף פעם לא היה קשה לגייס רקדנים חדשים"‪ ,‬מעיד אלרון‪.‬‬ ‫"כשמגיעים בנים ובנות באמצע שנות העשרים שלהם ומציגים יכולת‬ ‫מרשימה זה מדהים וראוי להערצה בעיני"‪ .‬לאחר הקבלה ללהקה האתגר‬ ‫הגדול הוא למידת רפרטואר הריקודים הקיים‪ ,‬דבר שדורש השקעת זמן‬ ‫מעבר לשעות האימונים המשותפות‪" .‬זו האחריות שלנו הרקדנים החדשים‬ ‫לעבור על דברים בעצמנו ואני עשיתי זאת בעזרת חבר מהלהקה"‪ .‬אומר‬ ‫נדב‪" .‬אצל הבנים רמת הביצוע יותר בולטת כי הם משתתפים בכל הריקודים‬ ‫ואי אפשר לוותר על רקדן שלא יידע את אחד הריקודים"‪.‬‬ ‫אז מה מיוחד כל כך בלהקת המחול של הטכניון? "בענפי ספורט שונים‪,‬‬ ‫במוזיקה ואפילו בארכיטקטורה יש הרבה תחרותיות ובעיני להקת המחול‬ ‫היא אי של שפיות"‪ .‬מעידה עדי‪" .‬אולי זה בגלל ההדרכה‪ ,‬או אולי בגלל סוג‬ ‫האנשים‪ ,‬אבל המרכיב הזה לא קיים בלהקה אלא ההיפך‪ ,‬יש רק פרגון"‪.‬‬ ‫"הלהקה מהווה עבורנו מסגרת חברתית ויש הרבה אהבה במה שאנחנו‬ ‫עושים"‪ ,‬מוסיף נדב‪" .‬זה מוביל מחויבות כלפי עצמך וכלפי שאר חברי‬ ‫הלהקה‪ .‬אחריות אישית להשתפר ולעשות את המיטב כי זה משפיע על‬ ‫ההופעה של כל הלהקה"‪ .‬אלרון מסכם‪" :‬רקדן נדרש להביא את עצמו‬ ‫לידי ביטוי‪ .‬אני אמנם יוצר את הריקודים אבל אני מתייחס לרקדנים כאל‬ ‫האמנים שלוקחים את הצעדים ונותנים להם אינטרפרטציה משלהם‬ ‫כמובן לפי הדרך שאני מתווה‪ .‬לעבוד עם רקדנים כאלה בטכניון זו מתנה‬ ‫לכל כוריאוגרף‪ .‬הנכונות‪ ,‬האינטליגנציה‪ ,‬ההבנה היא מאוד מהירה ואפשר‬ ‫לעשות דברים באמת מדהימים‪ .‬יש להם אחריות מאוד גדולה ואם יש‬ ‫משימה שהם צריכים לבצע אין לך בכלל ספק שהיא תתבצע‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬ברור שחברה משכילה על מוסדותיה וחבריה לא יכולים להסתפק‬ ‫בהעמקה בתחום אחד מהנ"ל בלבד‪ .‬אדם משכיל יכיר גם את תחומי‬ ‫העיסוק הרוחניים ומוסריים‪ ,‬גם את התחומים המדעיים וטכנולוגיים‪ ,‬וגם‬ ‫כל שאר תחומי השכל וכשרון המעשה )אם כי ודאי שאדם בודד לא יוכל‬ ‫להתעמק בכל תחום במידה שווה(‪ .‬ממילא‪ ,‬מוסד שרוצה להפיק אנשים‬ ‫בעלי אישיות שלמה עם השכלה רחבה‪ ,‬לא יסתפק בחינוך צר‪-‬אופקים‪,‬‬ ‫אלא יאפשר לימוד מקביל של תחומים שונים‪.‬‬ ‫כשאנחנו מגיעים לשאלות אמוניות ומוסריות‪ ,‬שבהן לא ניתן לבחון‬ ‫את התשובות במעבדה ויש להן השלכות עצומות למעשה‪ ,‬אין ספק‬ ‫שיתפתחו מחלוקות חריפות‪ .‬אפילו יהיו כאלו ששוללים בכלל את הקיום‬ ‫של כל דבר מעבר לחושי האדם‪ .‬אך אנו חושבים שאנשים בעלי אמונה‬ ‫וגם חסרי אמונה‪ ,‬יוכלו להסכים שלא ניתן להניח את הנושאים האלו‬ ‫בקרן זווית‪ .‬הן מפני חשיבותם המעשית לחיי החברה‪ ,‬והן מפני עצם‬ ‫חשיבותם להשכלה‪ .‬העיסוק במוסר ובתורה אינו סותר עיסוק במדע אלא‬ ‫משלים אותו‪.‬‬

‫ ~ ‬

‫ ‪factor@asat.org.il‬‬

‫‪20‬‬

International ‫מגזין‬

The International Corner

Mayuree Binjolkar is a sophomore in the Technion International School doing her bachelors degree in Civil Engineering. Originally from northern India, she shares her views on Israel and her wonderful culture in .comparison to her home country

By: Mayuree Binjolkar

I have been living in Israel for two years now. The lush green

campus of Technion and the beautiful view of the Mediterranean rejuvenate the energy in me every day. The beauty and the grandeur of this place makes me realize each day that I am lucky to have a chance to live in a country which teaches me to grow up as a balanced human being and the people motivate me each day to strive for the best.

I first experienced a taste of Israel and the generosity of the Israeli people the day I landed in Israel. As I stepped out of the Ben Gurion Airport with four huge bags, I was very excited to travel on a train to Haifa as I had been instructed to by my student guide.

Coming from India, I have a certain image of what trains and railway stations are like, thus I immediately related to the commotion at the railway station. Just as I struggled with my bags feeling that it would be impossible to climb on the train, three women came to help. With each of them holding one bag, I managed to get on the train and was impressed by the helpful nature of the people. Being in Israel, a foreign country with an entirely different language, I was elated by the fact that people communicated very well and possessed a very caring attitude in general.

Travelling on the train was a beautiful experience. I kept looking through the window awestruck at the beauty of the Mediterranean Sea. Belonging to North India, I was used to the mountains and rivers which stretch endlessly across the land. Being this close to the sea was a very new experience for me.

After reaching Technion, I went to Ziv neighborhood where I ate Falafel, Humus and Pita for the first time. Falafel reminded me of something that my grandmother cooked. With the flavors of the ingredients carefully preserved, it was an amazing meal with humus being my favorite part of it. The experiences of my first day in Israel were memorable.

Since my first day here, I have had innumerable experiences which have allowed me to look for the similarities and the differences between the Israeli and the Indian culture. The heterogeneous nature of society in Israel reminds me of the varying cultures across India. Israeli food uses some spices that made me feel as if I am having Indian food without chilly! Also, the Shabbat dinners are never less than a huge feast and the idea of spending an entire day a week with family impresses me. People here are very focused on what they do, but are fun-loving at the same time. They have the urge to do better each day and really value what they learn. This is similar to us Indians; both India and Israel got independence in 1947 and 1948 respectively and since then people have worked hard to build up the countries.

musical genres, and often fuses many musical influences, ranging from Ethiopian, Middle-Eastern soul, rock, jazz, hip-hop, electronic, Arabic, pop and mainstream. I even feel that Israeli music has some echoes of Indian classical beats. The rhythm and the beats force you to actually feel the music and dance to it, and allows you to get rid of all stress (especially the students at Technion need it!!!).

My experience in Israel has been ravishing. This place has taught me a lot! The food, the music, and the people here combine to celebrate life each day. This country has taught me to build on the knowledge and values India has already given me by broadening my horizon. I once saw a quote someone had written on a Technion tennis court which said: ONE LIFE, LIVE IT WELL. This is what Israel is all about for me!

Mayuree and her friends enjoying a taste of Israel

Want to share your story with us?

Got anything interesting to tell your fellow Israeli and International friends?

To suggest a story, see: groups.google.com/group/TISUN

What also impresses me is Israeli music. Being a music lover, I quickly related to music here. Be it at the Haifa Beer Festival or Students’ Day, I love the music as it is very versatile and combines elements of Eastern and Western music very well. It spans the spectrum of

~

2013 ‫פקטור יוני‬

18

#54

~

~ ~ ~

" 3 ~ ~ "

~

~ ! ~

~

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ 10 ~ ~ ~ ~

! ~ ~ - ~ ~ ~

. ~ ~ " ~

~

~ ~ ( Nyquist-

" ~ ~

~ ! ~

~ ~ ~ ~ 220 - Ⱥ

13 ~ 4 ~ ~ 3 ~ ~ ~ ~ ~

! ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ . ~ ~

~ ~ " ~ ! " ( factor@asat.org.il ~

~ 1.2 ~ ! " ~ " ~ " ~ ~ ~ 1000 ~ " ~

~ ~ copy-paste ~ Qube ~ ~

~ Dropbox

~ ~ 2013 ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ " ~ ~ ~ ~ ~ ~ " ! fun-run !

6 ~ ~ " ~

~ ~ ~ 1983 ~ ~ ~ ~ ~ 6 ~ ~ ~ ~ ~

‫בקמפוס‬

‫דבר המומחים להוראה‬

‫פלפלת‬

‫ ~

‪ ~ ~ 6‬‬ ‫ ~ ~ ~ ~ "‬ ‫מאת‪ :‬קרן אור גרינברג‬

‫בימים‬

‫אלה‬ ‫מופץ משאל המרצה‬ ‫ומתרגל המצטיינים בקרב‬ ‫המשאל‬ ‫הסטודנטים‪.‬‬ ‫קיבל חשיבות יתרה שכן‬ ‫מעבר להיותו פידבק עבור‬ ‫צוות הקורס ממנו הוא‬ ‫יכול להשתפר וללמוד‪,‬‬ ‫כיום הטכניון הכריז שתוך‬ ‫שנתיים מרצים בעלי‬ ‫ציונים נמוכים במשאל‬ ‫שיורחבו‬ ‫יפסיקו ללמד‪,‬‬ ‫ד"ר איריס זודיק‬ ‫סדנאות שיפור ההוראה‬ ‫לאותם מרצים בעלי ניקוד נמוך ושהחל מהשנה קידום חברי סגל יושפע גם‬ ‫מציוני משאל המרצה והמתרגל‪.‬‬

‫הקורס החביב על פרופ' משנה אילת ברעם‪-‬צברי‪ ,‬הוא "תקשורת המדע‪:‬‬ ‫תיאוריה ומעשה"‪ ,‬אשר אני זכיתי ללמוד בסמסטר הקודם‪ ,‬ולעבור חוויה‬ ‫מרעננת ומאירת עיניים‪ .‬הקורס עוסק באופנים ומאפיינים שונים של תיווך‬ ‫מדע לציבור הרחב‪ ,‬ומשלב התנסות מעשית‪ :‬כתיבת ידיעה‪ ,‬ראיון עם‬ ‫מדען‪ ,‬כתיבת פוסט לבלוג‪ ,‬דיבור בפני קהל והכנת סרטונים מדעיים עם‬ ‫פוטנציאל ויראלי‪.‬‬

‫הזדמנויות לעבודת צוות על ידי למידת עמיתים‬ ‫ומשוב הדדי מחדדים את ההבנה‪ ,‬מזמנים דיאלוג‪,‬‬ ‫תמיכה והחצנה של הידע הנלמד‬

‫ד"ר ארי גרו מלמד‬ ‫שני קורסים "הוראת‬ ‫המדעים ‪ -‬זיקה להוראת‬ ‫הראשון‬ ‫הטכנולוגיה"‪,‬‬ ‫"שעוסק בקשר שבין‬ ‫מדע לבין טכנולוגיה‬ ‫ובדרכים ללמוד וללמד‬ ‫קורסים בין תחומיים‪,‬‬ ‫מדעים‬ ‫המשלבים‬ ‫והנדסה‪ .‬הקורס השני‬ ‫הוא "קליניקה חינוכית‪-‬‬ ‫העוסק‬ ‫‪,"1‬‬ ‫מדעית‬

‫‪14‬‬

‫פקטור יוני ‪2013‬‬

‫ד"ר ארי גרו‬

‫בשאלות כיצד האדם לומד‪,‬‬ ‫מהי מוטיבציה ומהו תפקידה‬ ‫בתהליך הלמידה ואיך ניתן‬ ‫להתגבר על פחד קהל ולהכין‬ ‫הרצאה מוצלחת‪.‬‬

‫הקורס "תקשורת המדע‪ :‬תיאוריה ומעשה"‬

‫ד"ר איריס זודיק מלמדת את‬ ‫הקורס "שיטות ומיומנויות‬ ‫הוראה"‪ ,‬המאפשר הכרות‬ ‫עם היבטים תיאורטיים‬ ‫של למידה והוראה על ידי‬ ‫התנסויות של הסטודנטים‬ ‫בלמידה ובהוראת תלמידים‬ ‫הוראה‬ ‫בגישות‬ ‫בפועל‬ ‫מגוונות‪ ,‬שמתוכן הסטודנטים‬ ‫מעצבים ומגבשים את דרך‬ ‫פרופ' משנה ‪ -‬איילת ברעם‪-‬תברי‬ ‫הוראתם ואת תפיסת עולמם‬ ‫החינוכית‪ .‬הקורס מאפשר‬ ‫לכל מי שירצה לעסוק בהדרכה‪ ,‬התנסות בתנאי מעבדה‪.‬‬

‫ואלו הטיפים של המומחים שלנו להוראה‪:‬‬ ‫‪ .1‬אם המסר לא עבר – זו לא אשמת התלמידים‪ .‬המרצה הוא האחראי‬ ‫להעברת המסר‪ .‬קשר כמה שיותר את חומר הלימוד לעולמו של הסטודנט‬ ‫ונסה להשתמש גם בהומור‪.‬‬ ‫‪ .2‬אם התוכן‪ ,‬המיומנות או ההתנהגות חשובים לך – תן להם מרכיב בציון‪.‬‬ ‫אחרת החשיבות היא בבחינת מס שפתיים בלבד‪.‬‬ ‫‪ .3‬למידה מתוך התנסות משמעותית ורלוונטית לקורס הנלמד‪ .‬חשוב‬ ‫להדגים לסטודנטים שניתן ללמד במגוון דרכים ולאפשר להם לחוות‬ ‫כלומדים את שיטות ההוראה השונות‪ ,‬המזמנות התנסות קרובה ככל שניתן‬ ‫למציאות אליה מכינים אותם‪.‬‬ ‫‪ .4‬אם זה אפשרי מבחינה לוגיסטית – תן לתלמידים הזדמנות לשפר את‬ ‫הציון‪ .‬מטרת הקורס וההערכה שלו אינם להכשיל או למיין‪ ,‬מטרתם ללמד‪.‬‬ ‫אם תלמידים רוצים לחזור על משימה ולשפר אותה – תפאדל‪.‬‬ ‫‪ .5‬אם יש עבודות או תרגילים שכדאי לקבל עליהם משוב בשלב הטיוטה‬ ‫ הערכת עמיתים יכולה להיות מאוד מועילה‪ .‬הערכת עמיתים‪ ,‬שנעשית‬‫ברצינות‪ ,‬מועילה גם למקבל המשוב וגם לנותן אותו‪.‬‬ ‫‪ .6‬הזדמנויות לעבודת צוות על ידי למידת עמיתים ומשוב הדדי מחדדים‬ ‫את ההבנה‪ ,‬מזמנים דיאלוג‪ ,‬תמיכה והחצנה של הידע הנלמד‪.‬‬ ‫‪ .7‬למידה תוך כדי הפקת תוצר מוחשי ומשמעותי לתוכן הקורס מאפשרת‬ ‫העברת אחריות ללומדים‪ ,‬הקניית מיומנויות רלוונטיות והזדמנות לביטוי‬ ‫אישי ויצירתי‪ .‬למידה זו יוצרת מערך יחסים מרצה‪ -‬לומד משמעותי תוך‬

‫ ~ ‬

‫גילוי הקורס "תקשורת המדע‪ :‬תיאוריה ומעשה"‪ ,‬בהנחיית פרופ' משנה‬ ‫איילת ברעם‪-‬צברי ומיה קאליר מירב‪ ,‬היה בשבילי מאורע מכונן בתקופת‬ ‫לימודיי‪ .‬כשקראתי את התכנים בסילבוס הנושאים נראו לי מרתקים‬ ‫וייחודיים בעולם התכנים הטכניוני‪ .‬מעולם לא נתקלתי בקורס דומה לו‪,‬‬ ‫ובתור מישהי ש"צורכת תקשורת" על בסיס יומי‪ ,‬בעיקר בנושא חדשות‪,‬‬ ‫התעניינתי להבין מה הולך מאחורי הקלעים בכל הקשור לדרך בה המדע‬ ‫מוצג בתקשורת‪ .‬בכל זאת‪ ,‬אני סטודנטית בטכניון‪ ,‬והמדע הוא חלק מאורך‬ ‫החיים שלנו כאן‪ .‬העובדה שאני צלמת וגם כתבת עיתון "פקטור"‪ ,‬דרבנה‬ ‫אותי לבדוק מחוזות אחרים בכתיבה שהיא אינה בסימן חדשותי או על‬ ‫אירועי תרבות‪.‬‬ ‫כללי הכתיבה עצמם אולי דומים‪ ,‬אולם מכיוון שמדובר בעולם תוכן‬ ‫אחר לגמרי‪ ,‬האתגר כאן גדול יותר‪ .‬המשימות שניתנו לנו מדי שבוע היו‬ ‫מאתגרות מבחינה יצירתית‪ .‬בין אם זה לראיין מדען‪ ,‬להכין כתבת חדשות‬ ‫מצולמת )שאצלנו הייתה בסגנון הצגת ילדים(‪ ,‬העלאת פוסט בבלוג של‬ ‫הקורס‪ ,‬או הצגת נושא מדעי ב‪ 3-‬דקות במיני תחרות כיתתית בהשראת‬ ‫‪. FAME-LAB‬המרצים עצמם היו מאוד רלוונטיים‪ ,‬כולם מהתחום‪ ,‬בין אם‬ ‫זה דובר הטכניון‪ ,‬מפיקה מערוץ ‪ ,8‬ודרך כתב המדע של עיתון "הארץ"‪.‬‬ ‫המרצים חשפו אותנו לעולם מדע שטרם נתקלנו בו‪ .‬למשל כמה מכם‬ ‫מכירים בלוגרים בנושאים מדעיים?‬ ‫במהלך הקורס נלמדים כישורים פרקטיים‪ ,‬אך בעיקר מובנת הדרך בה‬ ‫המדע מתנהל באור הזרקורים – שזו דרך שונה אחרת מסיקור פוליטי או‬ ‫תרבותי‪ .‬המדע במילים אחרות "נלחם על דקות התהילה" שלו בתקשורת‪.‬‬ ‫הקשיים איתם מתמודדים אנשי המדע בניסיון להנגיש את מחקרם לציבור‪,‬‬ ‫דומים במובנים מסוימים לקשיים של מרצים מסוימים בהעברת החומר‬ ‫הלימודי לסטודנטים‪ .‬הקושי של הסטודנט להבין זאת דומה לקשיים של‬ ‫התקשורת "לעכל" את המידע המדעי שאינו מהווה חלק משגרת חיייהם‬ ‫ועל כן לא תמיד מובן בצורה נכונה‪.‬‬ ‫הפתרון כמו תמיד הוא פשרה‪ .‬המדענים צריכים להיות יצירתיים יותר כדי‬ ‫שגם מישהו שלא למד תואר שני בביולוגיה למשל יוכל להבין את מהות‬ ‫מחקרם‪ ,‬ומנגד אנשי התקשורת צריכים לכבד את עבודת המדען ולהבין‬ ‫שחשוב לעשות בדיקה משנית כדי לא לגרום לטעויות מביכות בקרב‬ ‫הציבור‪ .‬המדע נתפס כדבר מגושם ומרובע‪ .‬אבל הקורס הוכיח שהוא‬ ‫יכול להיות כיפי‪ ,‬קל להבנה‪ ,‬ומסקרן‪ .‬ועל כך תודתנו לצוות הקורס‪ .‬מומלץ‬ ‫בחום!‬

‫ ‪factor@asat.org.il‬‬

‫‪㊹⒊よ㢨☨Ⰿ㯁‬‬ ‫˙¯‚‪∫ÌÂ‬‬

‫·‪ÌÂÚËÏ Â‡Â‬‬ ‫‪°ÌÈÓȉ„Ó ÌÈÚˆ·Ó‬‬ ‫‪\ D Q L Y‬‬

‫אחוז המרצים המצטיינים במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בגודל יחסי‬ ‫למספר המרצים בפקולטות‪ ,‬תמיד היה גבוה והוביל במדרג הטכניוני‪.‬‬ ‫לרגל ריענון הנהלים האקדמאיים‪ ,‬ביקשנו משלושת המרצים המצטיינים‬ ‫בסמסטר שעבר לכתוב מספר טיפים מנקודת המבט שלהם עבור הוראה‬ ‫טובה יותר‪ .‬בכתיבה השתתפו פרופ' משנה אילת ברעם‪-‬צברי‪ ,‬ד"ר ארי‬ ‫גרו וד"ר איריס זודיק‪ .‬שלושתם מלמדים קורסים ייחודים הפתוחים לכלל‬ ‫הסטודנטים בטכניון מכל הפקולטות ומכל התארים‪.‬‬

‫אם זה אפשרי מבחינה לוגיסטית – תן לתלמידים‬ ‫הזדמנות לשפר את הציון‪ .‬מטרת הקורס וההערכה‬ ‫שלו אינם להכשיל או למיין‪ ,‬מטרתם ללמד‪ .‬אם‬ ‫תלמידים רוצים לחזור על משימה ולשפר אותה –‬ ‫תפאדל‬

‫מתן מענה לצרכים אישיים‪.‬‬ ‫‪ .8‬שילוב טכנולוגיה באופן שמקדם ומשפר את הלמידה‪ ,‬מרחיב את גבולות‬ ‫הכיתה והזמן‪.‬‬ ‫‪ .9‬ארגון סביבת הלמידה בהתאם לגישת ההוראה‪ .‬בסביבת הלמידה נכללת‬ ‫כיתת הלימוד‪ ,‬היקף שעות הלמידה‪ ,‬אמצעי הלמידה הנגישים ללומדים‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫‪ .10‬יצירת אתגרים וסקרנות לדעת עוד‪ ,‬כי אנחנו ממשיכים ללמוד כל‬ ‫החיים‪.‬‬

‫בגט בשרים‬ ‫‪ +‬סלט‬ ‫פרגית מוקפצת‬

‫≤≤‬ ‫בלבד‪°°°‬‬

‫ארוחה עסקית‬

‫≤≥‬ ‫בלבד‪°°°‬‬ ‫‪ĉ≤μ‬‬ ‫בלבד‪°°°‬‬ ‫‪ĉ≤μ‬‬ ‫בלבד‪°°°‬‬

‫‪ĉ‬‬

‫שניצל קלאסי‬ ‫עוף‪Ø‬בקר תאילנדי‬

‫‪ĉ‬‬

‫≤ מנות עיקריות ´ ≤ תוספות‬ ‫´ סלט סיני‬

‫סלט בריאות‬ ‫תאילנדי‬ ‫מצע ירקות טריים‬ ‫´ עוף‪Ø‬בקר בטעמים‬

‫;‪+27 %2‬‬

‫תאי‪-‬ווק‬ ‫נודלס‪Ø‬ירקות‬

‫´ עוף‪Ø‬בקר בטעמים‬

‫ניתן לקחת‬ ‫אוכל הביתה‬

‫‪TO GO‬‬

‫קופסא בשר‪Ø‬עוף‬ ‫תוספות‬

‫קטן ‪ Ø‬גדול‬

‫‪≥μØ≤μ‬‬ ‫∞≤‪≥∞Ø‬‬

‫תאי≠ווק פלפלת בבית הסטודנט‬

‫≥‪∞¥≠∂π∞≥∏π‬‬ ‫תאי≠ווק פלפלת רשאית להפסיק את המבצע בכל עת‬

‫‪15‬‬

‫בקמפוס‬

‫עוד בנושא המבחנים והרמדאן‬

‫ ~ ‬ ‫ ~ ‬ ‫מאת‪ :‬וועד הסטודנטים המוסלמים‬

‫בהמשך‬

‫לכתבה שפורסמה בעיתון פקטור בגיליון האחרון‪ ,‬ארגן‬ ‫ועד הסטודנטים המוסלמים בטכניון הפגנה מול בנין אולמן ונשאו שלטים‬ ‫עם כיתוב כדוגמת "הצלחת הכלל=הצלחת הפרט"‪" ,‬בלי אוכל ומים‪ -‬עייפים‬ ‫כפליים"‪ 1200" ,‬סטודנטים‪ ,‬מבקשים תנאים הוגנים"‪ .‬בסיום ההפגנה הזמין‬ ‫אותנו פרופ' יוסף ג'בארין הנכבד לישיבה דחופה אצלו במשרד וביחד דנו‬ ‫בפתרונות האפשריים למימוש בסמסטר הנוכחי‪ .‬לאחר יומיים מהישיבה‬ ‫עם פרופ' ג'בארין‪ ,‬הוא הודיע לנו שהטכניון יאפשר לסטודנטים שצמים‬ ‫ברמדאן ונבחנים‪ ,‬לבחור שני מועדים מתוך שלושה‪ .‬דבר זה רלוונטי רק‬ ‫לקורסים שמופיעים ברשימת קורסי קיץ‪ ,‬אם לסטודנט יש מבחן בקורס‬ ‫מסוים ברמדאן ואותו קורס נלמד גם בקיץ‪ ,‬אז הסטודנט יוכל לבחור שני‬ ‫מועדים מתוך שלושה‪ :‬מועד א' אביב‪ ,‬מועד ב' אביב‪ ,‬מועד ב' קיץ‪.‬‬

‫עד כאן היו החדשות הטובות בנושא‪ .‬לצערנו‪ ,‬לפני כשלושה חודשים‪,‬‬ ‫היינו בקשר עם כתב בשם ישי פרידמן שפנה אלינו דרך העצומה והציג‬ ‫את עצמו ככתב בעיתון מעריב‪ .‬הוא פנה אלינו במכתב‪ ,‬דרך העצומה‪,‬‬ ‫בזו הלשון‪" :‬שלום שמי ישי פרידמן ואני עיתונאי מעיתון מעריב‪ ,‬אשמח‬ ‫לשוחח עם יוזמי העצומה לצורך כתבה בנושא‪ .‬בברכה‪,‬ישי פרידמן‬ ‫‪ 0525254079‬מעריב"‪ .‬לא היתה לנו סיבה לסרב‪ ,‬כתבנו כתבה שפירטה את‬ ‫הארועיםבאופן ניטרלי לחלוטין ולא היתה בה שום השמצה כלפי מישהו‬ ‫באופן אישי‪ .‬לא מזמן הופתענו לגלות שהכתב ישי פרידמן העביר את‬ ‫הכתבה לעיתון בשם "מקור ראשון" שפירסם אותה עם פרשנות חדשה‬ ‫משלו‪.‬‬ ‫הכתבה חד משמעית מבליטה צד שלא קיים ולא נברא באופי הפניה שלנו‬ ‫לדיקן לימודי הסמכה‪ .‬בהיותינו ועדה המייצגת את הסטודנטים הצמים‬ ‫ברמדאן‪ ,‬פנינו לדיקן לימודי הסמכה בצורה מסודרת על מנת לנהל משא‬ ‫ומתן בהקלות שאנחנו חושבים שהסטודנטים הצמים צריכים לקבל בזמן‬ ‫הבחינות‪ .‬הכותרת של הכתבה בעיתון מקור ראשון "הדיקן הנוצרי לא‬ ‫מאפשר לסטודנטים הקלות למרות צום הרמדאן"‪ ,‬מראה גזענות בוטה‬ ‫מצדו של פרופ' בשותי לתלמידים המוסלמים‪ ,‬אנחנו מתנגדים באופן חריף‬ ‫לכותרת המסיתה הזאת שנועדה להבעיר את האש בין מוסלמים ונוצרים‪.‬‬ ‫הסירוב של הדיקן ללימודי הסמכה לבקשות שלנו היה סירוב שהתבסס‬ ‫על שיקולים הקשורים בהנהלת הטכניון ובחוקים של לימודי הסמכה וללא‬ ‫כל קשר לעובדה שפרופ' בשותי הוא נוצרי‪ .‬פרופ' בשותי הסביר בעצמו‪,‬‬ ‫במהלך הישיבה‪ ,‬כי גם הסטודנטים הנוצרים ביקשו הקלות לצום שלהם‬ ‫אבל לא יכלו לקבל אישור בגלל תקנון הטכניון‪ .‬הכתבה הזאת מעוותת‬ ‫ופוגעת ביושר ובלגיטימציה שלנו בתור וועדהכמו גם בפרופ' דאוד‬ ‫בשותי ‪ ,‬שהיה לו חלק נכבד בהצלחת פרוייקט "לנדא" המתמקד בתמיכת‬ ‫התקדמות הסטודנטים הערבים בטכניון ולכן אנו מבקשים להבהיר שאיננו‬ ‫עומדים מאחורי הדברים המיוחסים לנו בכתבה‪ .‬בכתבה הופיעו ציטוטים‬ ‫בשמם של חברי הוועדה‪ ,‬לפיהם‪ ,‬הוועדה היא זו שפנתה לעיתון "מקור‬ ‫ראשון"‪ .‬אף אחד מחברי הועדה לא יצר קשר עם העתון או אישר את‬ ‫פרסום הכתבה‪.‬‬ ‫ישי פרידמן ‪ ,‬הדליף את הכתבה לעיתון אחר שמתאפיין בגזענות בוטה‪,‬‬

‫‪12‬‬

‫פקטור ויני ‪2013‬‬

‫צילום‪ :‬עומר רז‬

‫אנחנו‪ ,‬הוועדה המייצגת את הסטודנטים שחתמו על העצומה בנושא‬ ‫המבחנים ברמדאן‪ ,‬מודים לפרופ' יוסף ג'בארין בשם כל הסטודנטים שפנו‬ ‫אליו‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬אנחנו מודים לאס"ט על היוזמה שהם לקחו על עצמם‬ ‫לחלק מים למפגינים בצהרי יום ד'!‬

‫הפגנת הסטודנטים‬ ‫ביטוי לזה היה הניסיון השקרי להציג את מה שקרה כסכסוך דתי וגזעני‪.‬‬ ‫ב ‪ 20.6‬יצרנו קשר עם ישי פרידמן בטלפון‪ ,‬הוא טען שעיתון "מקור ראשון"‬ ‫ו‪" -‬מעריב" הם כמעט אותו עיתון מאחר שיש להם את אותם עורכים‪ ,‬הוא‬ ‫אמר שב‪"-‬מעריב" לא הסכימו לפרסם את הכתבה ששלחנו‪ ,‬מתוך כוונה‬ ‫לעזור לנו הוא פירסם את הכתבה בעיתון "מקור ראשון"‪ .‬כאשר פנינו אליו‬ ‫לאחר פרסום הכתבה‪ ,‬הוא הדגיש שהעיתון "מקור ראשון" עשה לכתבה‬ ‫עריכה מחדש לפני שהוא פרסם אותה‪ ,‬ושהכותרת המסיתה הופיעה‬ ‫מטעמו של העיתון‪ .‬פרידמן הציע לפרסם כתבה חדשה שתבהיר את הענין‪..‬‬ ‫חברי הוועדה מבקשים להדגיש שפרופ' דאוד בשותי היה לנו לאוזן קשבת‬ ‫והתיחס בבקשתנו ברצינות ובהגינות‪.‬אנחנו גם מבקשים לציין שאנחנו‬ ‫מרגישים שהטכניון הוא מוסד אקדמי המהווה מופת לדו‪-‬קיום ולא היינו‬ ‫רוצים לזלזל במה שאינו ראוי לכך‪.‬‬ ‫מאחלים לכולם צום קל והרבה בריאות‪.‬‬

‫תגובה‬

‫התייחסות אס"ט‬ ‫אס"ט זיהתה מבעוד מועד את סוגיית החפיפה בין תקופת המבחנים לחודש‬ ‫רמצ'אן והקימה לצורך כך ועדת סטודנטים המורכבת מנציגי כל הדתות‪.‬‬ ‫הועדה נפגשה עם דיקן לימודי הסמכה בטכניון‪ ,‬פרופ' דאוד בשותי‪ ,‬והגיעה‬ ‫עמו להבנות שונות כגון הקדמת שעות הבחינה‪ ,‬ביטול בחינות ערב וכיו"ב‪.‬‬ ‫לאחרונה קיבלנו פניות נוספות מקבוצת סטודנטים מוסלמים )"הוועדה‬ ‫המייצגת"( אשר ביקשה מאס"ט לפעול למען הקלות נוספות לצמים‬ ‫בחודש רמצ'אן‪ .‬אס"ט נפגשה עם קבוצת הסטודנטים ואף הגישה לטכניון‬ ‫הצעה לפתרונות נוספים‪ ,‬אך למרבה הצער המאמצים לא צלחו‪ .‬לאור‬ ‫זאת‪ ,‬הסטודנטים המוסלמים קיימו במהלך צהרי יום ד' הפגנה שהתנהלה‬ ‫בצורה שקטה ומסודרת שאכן הובילה את הטכניון לספק פתרונות חדשים‬ ‫ומקוריים לבעיה‪.‬‬ ‫אס"ט מעודדת פלורליזם‪ ,‬משבחת את הסטודנטים המפגינים על האופן‬ ‫הדמוקרטי והמכובד שבו בחרו להביע את עמדתם ומדגישה כי עמדות‬ ‫הצדדים מבוססות על שיקולים אקדמיים וענייניים בלבד‪ .‬אס"ט מגנה‬ ‫בתוקף כל ניסיון להציג את הדברים באור אחר ולפגוע בדו‪-‬קיום המאפיין‬ ‫את הטכניון‪.‬‬

‫ ~ ‬

‫בקמפוס‬

‫מבוא לכימיה ספרותית‬

‫ ~ ~ ‬ ‫ ~ ~ ~ ~ ~ ‬ ‫מאת‪ :‬קרן אור גרינברג‬

‫אם‬

‫צילום‪ :‬קרן אור גרינברג‬

‫שרלוק‬ ‫הולמס היה סטודנט‬ ‫בטכניון‪ ,‬הוא בוודאי‬ ‫היה לומד בפקולטה‬ ‫להנדסה כימית‪ .‬כך‬ ‫מאמינה לפחות רינת‬ ‫קליין‪ ,‬בוגרת תואר‬ ‫שני בפקולטה‪ ,‬אשר‬ ‫חלמה ללכת בעקבותיו‬ ‫עוד מילדותה‪ .‬את‬ ‫החלום היא הגשימה‬ ‫כאשר בשבוע הספר‬ ‫האחרון‪ ,‬ראתה על‬ ‫מדפי הספרים את ספר‬ ‫הביכורים שלה‪" ,‬שחף‬ ‫שחור" שיצא לאור‬ ‫בהוצאת "סלע ספרים"‬ ‫במאי האחרון‪ .‬עולם‬ ‫הכימיה מתבטא גם‬ ‫בעלילת הספר‪" :‬מאז‬ ‫שהייתי ילדה רציתי‬ ‫להיות שרלוק הולמס ונושא זיהוי הפלילי בכלל וטביעות אצבע בפרט‪,‬‬ ‫ריתקו אותי‪ .‬קראתי לא מעט מאמרים בנושא‪ ,‬בעיקר מההיבט הכימי של‬ ‫זיהוי טביעות אצבע‪ ,‬דבר שבהחלט בא לידי ביטוי בחקירה שעורכת תמרה‪,‬‬ ‫גיבורת הספר‪ ,‬במעבדה בסיביר"‪.‬‬ ‫בתור "תולעת ספרים" שקראה ‪ 3‬ספרים בשבוע לפני שהפכה לאם לשני‬ ‫ילדים‪ ,‬ההתרגשות לראות את פרי עטה בחנויות הספרים‪ ,‬הייתה רבה‪.‬‬ ‫עלילת הספר‪ ,‬משיקה בנקודות רבות לחייה האישים של רינת‪ .‬אל מרכז‬ ‫המחקר בו היא עובדת‪ ,‬הגיעה דרך המנחה שלה בתואר השני‪ ,‬פרופ'‬ ‫אבי מרמור‪ ,‬אשר עומד בראשו‪ .‬המרכז עומד מאחורי תחרות "פיתוחים‬ ‫ביטחוניים"‪ ,‬המיועדת לסטודנטים לתואר ראשון ומהווה פלטפורמה‬ ‫לעידוד רעיונות יצירתיים בתחום הביטחון והמלחמה בטרור‪ .‬העיסוק‬ ‫בפיענוח עומד במרכז עלילת הספר המציג את תמרה אטיאס‪ ,‬אם חד‬ ‫הורית מחיפה‪ ,‬חוקרת מומחית בזיהוי פלילי‪ ,‬אשר נדרשת לצאת לרוסיה‬ ‫כדי לסייע בפענוח מקרה רצח אשר תלוי בזיהוי של טביעת אצבע‪ .‬שם‪,‬‬ ‫בעיר סיבירית קפואה‪ ,‬תמרה נחשפת לסודות משפחתיים שהיו בבחינת‬ ‫טאבו ושופכים אור חדש על יחסיה עם משפחתה ועם הגברים בחייה‪.‬‬ ‫"שחף שחור" הוא דרמה משפחתית הנעה בצירי זמן שונים‪ ,‬ומהווה מסע‬ ‫מרתק שתחילתו במינסק בשנת ‪ .1973‬רינת‪ ,‬שעלתה מבלרוס בגיל ‪,12‬‬ ‫חושפת טפח מחייהם של בני העלייה הגדולה מברית המועצות‪ ,‬שקולם‬ ‫כמעט ולא נשמע בספרות הישראלית העכשווית‪.‬‬ ‫מה היה מקור ההשראה?‬ ‫"הספר נולד מתוך חלום‪ .‬חלמתי על ילדה שיושבת על ברכי גבר מבוגר‪,‬‬ ‫לבוש מדי צבא‪ .‬כשהתעוררתי‪ ,‬החלטתי לגלות מיהי הילדה‪ ,‬מיהו האיש‬ ‫המבוגר‪ ,‬מה הקשר ביניהם ולמה חלמתי עליהם"‪.‬‬ ‫האם שהותך בטכניון השפיעה על תהליך הכתיבה שלך?‬ ‫"הטכניון השפיע לא רק על הכתיבה שלי‪ ,‬אלא גם על חיי האישיים‪ .‬את‬ ‫בעלי‪ ,‬שסיים דוקטורנט בהנדסת מכונות פגשתי כאן לפני ‪ 13‬שנים‪ ,‬כך‬

‫‪10‬‬

‫פקטור יוני ‪2013‬‬

‫שיש לי בהחלט סיבות טובות להודות למקום הזה‪ .‬כתיבת הספר עצמו‬ ‫נמשכה במשך שלוש שנים‪ .‬תהליך העריכה ספרותית וההוצאה לאור‬ ‫נמשכו עוד כשנה מאז גמלה בליבי ההחלטה לנסות להוציאו לאור‪ .‬אני‬ ‫כותבת מגיל צעיר מאוד ויש לא מעט התחלות של ספרים שונים ששמורות‬ ‫אצלי במגירה‪ ,‬אך מאז ומתמיד שום דבר לא עבר את מחסום הפרק השני‪.‬‬ ‫בעידודו של דני‪ ,‬בעלי‪ ,‬הצלחתי להתמודד עם המחסום ולצלוח את הפרק‬ ‫השני ואז העלילה זרמה ביתר קלות‪ .‬כל אימת שהתפנה לי הזמן‪ ,‬כתבתי‪.‬‬ ‫לפעמים בלילות‪ ,‬לפעמים בזמן ארוחת הצהריים ולפעמים על חשבון זמן‬ ‫עם המשפחה‪ .‬לשמחתי קיבלתי המון פרגון מצד המשפחה ובעיקר מצד‬ ‫בעלי‪ ,‬שניסו לפנות לי כמה שיותר זמן לכתיבה"‪.‬‬ ‫איפה ניתן להשיגו?‬ ‫"הספר נמצא ב"צומת ספרים" וסטימצקי ומשתתף במבצעי שבוע הספר‬ ‫של הרשתות‪ .‬ניתן להשיגו גם בחלק מהחנויות הפרטיות‪ .‬אני מקווה‬ ‫שבקרוב הוא יגיע גם למכלול"‪.‬‬ ‫מתוך הספר‬ ‫מינסק‪,‬‬ ‫יום רביעי‪ 7 ,‬במרץ ‪.1973‬‬ ‫"גליה הורידה את הקומקום מהאש ומזגה לעצמה כוס תה‪ .‬היא חיממה‬ ‫את ידיה על דפנות הכוס‪ ,‬קירבה אותה אל אפה ושאפה את אדי המשקה‬ ‫אל נחיריה‪' .‬עליי להירגע'‪ ,‬חשבה לעצמה ופסעה הלוך ושוב במטבח הקטן‬ ‫בעודה מציצה דרך החלון לחצר הבית‪' .‬אני חייבת לחשוב‪ ,‬להיות מרוכזת‪.‬‬ ‫אלוהים‪ ,‬מה עשיתי? איך נתתי לזה לקרות? אולי יש עוד דרך חזרה‪ .‬אם‬ ‫אקח את הרכבת המהירה יתכן שאצליח לתפוס אותה'‪.‬‬ ‫מחוגי שעון הקוקייה התלוי על הקיר הראו עשר ורבע‪ .‬בשש בערב יצאה‬ ‫רכבת מהירה ממינסק למוסקבה ובחמש בבוקר בדיוק ימריא מטוס צבאי‬ ‫קטן משדה התעופה הצבאי של מוסקבה למורמנסק‪ .‬גם אם תספיק לעלות‬ ‫על הרכבת של אחת‪-‬עשרה למוסקבה‪ ,‬אין סיכוי שתגיע לבירת רוסיה לפני‬ ‫שהמטוס ימריא‪ .‬לכל המוקדם היא תהיה שם בשמונה בבוקר‪.‬‬ ‫דקות ארוכות ישבה כשראשה בין כפות ידיה‪ ,‬מרפקיה שעונים על השולחן‬ ‫ועיניה עצומות‪ .‬חריקת השער בחצר הפרה את השקט‪ .‬היא ניעורה לפתע‪,‬‬ ‫חשה את אגלי הזיעה הקרה על מצחה‪ ,‬קמה ממקומה ובצעדים חרישיים‬ ‫יצאה למסדרון‪ .‬תוך כדי כך הוציאה מטפחת מכיסה‪ ,‬מחתה את מצחה‬ ‫ותיקנה את תסרוקתה‪ .‬היא בחנה את עצמה במראה וניסתה לחייך‪ ,‬אך מן‬ ‫המראה ניבטו אליה פנים חיוורות עם עווית‪.‬‬

‫זוג מצחיק למראה‪ .‬אמה התמירה‬ ‫והשופעת בתסרוקת אדמונית‬ ‫גבוהה ומוקפדת לפי צו האופנה‪,‬‬ ‫עטויה במעיל פרווה שמגיע עד‬ ‫קרסוליה‪ ,‬ולרגליה מגפי עור על‬ ‫עקבים‪ .‬לצדה איש נמוך ומקריח‪,‬‬ ‫מעילו הפתוח חושף כרס מרשימה‪,‬‬ ‫לבוש מכנסי חאקי וסוודר בצבע‬ ‫תואם‪.‬‬ ‫קרקוש המפתח נשמע בדלת‪.‬‬ ‫"ששש‪ ,...‬תהיה בשקט‪ ,‬אתה תעיר‬ ‫את הילדות‪".‬‬ ‫"די רוזה‪ ",‬שמעה את אביה צוחק‬ ‫בעודו פותח את הדלת‪" ,‬אלה ילדות?‬ ‫אנחנו בגילן כבר‪"...‬‬ ‫גליה לא שמעה את המשך המשפט‪,‬‬ ‫כי ברגע שהוריה עברו את המסדרון וראו אותה‪ ,‬הם השתתקו במבוכה‪.‬‬ ‫"גליה‪ ,‬את ערה? כבר כמעט אחת‪-‬עשרה‪ .‬יש לך יום ארוך מחר!" אמרה‬ ‫אמה‪ ,‬התקרבה אליה ונשקה לה‪.‬‬ ‫גליה חשה באפה הקר של אמה המנקר בלחייה‪.‬‬ ‫"לא תאמיני איזה מפגש מהנה היה לנו‪ .‬נכון‪ ,‬הירש?" אמרה בעודה מורידה‬ ‫את המעיל‪ .‬היא נותרה בחליפתה הנאה‪ ,‬שתאמה להפליא את עיני החתול‬ ‫הירוקות שלה‪" .‬בלה הכינה מטעמים נפלאים! טוב‪ ,‬מה הפלא? כשאת כל‬ ‫היום בבית את צריכה לפחות לדעת לבשל‪ ",‬קרצה לגליה‪" .‬דרך אגב‪ ,‬גרישה‬ ‫השיג קוויאר! קוויאר אמיתי‪ ,‬לא מה שאנחנו קונים אצל הגרמני‪ .‬קוויאר‬ ‫אדום‪ ,‬טרי וטעים‪ .‬ושמפניה! תארי לך‪ ,‬ישבנו‪ ,‬שמענו תקליטים‪ ,‬ולגמנו‬ ‫שמפניה עם קוויאר!"‪.‬‬ ‫הירש חייך אליה ואל גליה‪.‬‬ ‫"תראי גליה‪ ,‬קצת קוויאר ושמפניה ואמא שלך פתאום מחבבת את‬ ‫המחותנים לעתיד וכל הרעיונות שלהם לחתונה מתקבלים בברכה!"‪.‬‬ ‫"אוי‪ ,‬גליה‪ ,‬מה עם רעיה? איך הבטן שלה? אני תכף אכנס לחדר שלה לראות‬ ‫אם היא צריכה תה קמומיל או אולי קצת בורז'ומי‪ .‬זה בטוח משהו שאכלתן‬ ‫אתמול אצל משפחת שולגין‪ .‬מצב התברואה בביתו שלהם מחפיר‪ .‬אני לא‬ ‫רוצה לדעת איזה יצורים חיים אצלם על השיש!" המשיכה אמה בפטפוט‬ ‫תוך שהיא מתחילה לטופף לכיוון המסדרון‪.‬‬ ‫"מאמא‪ ,‬פאפא‪ ,‬שבו רגע"‪.‬‬ ‫גליה משכה את הכיסא ונשענה עליו על מנת להסוות את הרעד בידיה‪.‬‬ ‫"מה קרה‪ ,‬גליה?" אביה התקרב מספר צעדים ואמה נעצרה והביטה בה‬ ‫ממפתן הדלת‪.‬‬ ‫"בבקשה שבו!" קולה של גליה נשבר ובעיניה החלו לבצבץ דמעות‪.‬‬

‫גליה חזרה למטבח‪ ,‬הביטה שוב בחלון והבחינה ברכב של הוריה‪ .‬אביה‪,‬‬ ‫הירש סלוצקי‪ ,‬נראה קורן משמחה‪ .‬הוא שרק לעצמו ופניו העלו סומק‬ ‫מהמאמץ‪ .‬הוא עקף את הז'יגולי הלבנה לצדה השני ופתח את דלתה של‬ ‫רוזה‪ .‬בג'נטלמניות הושיט לה את ידו והיא אחזה בה קלות כשיצאה מן‬ ‫המכונית‪ .‬גם פניה היו סמוקות‪ .‬היא לחשה משהו לאוזנו והם צחקו‪.‬‬ ‫גליה הביטה בהתפעלות בהוריה שנראו כה קרובים זה לזה וכה מאושרים‪.‬‬ ‫בעוד דקות אחדות ישתנו פניהם‪ ,‬חשבה לעצמה בעצב‪ .‬גם הפעם היא‬ ‫תהיה זו שתשבור את לבם‪ .‬הוריה פסעו בשביל המרוצף לעבר הכניסה‬ ‫הקדמית‪ ,‬אמה שעונה על זרועו של אביה‪ ,‬זרועו תומכת בה סביב מותנה‪.‬‬

‫ ~ ‬

‫ ‪factor@asat.org.il‬‬

‫‪11‬‬

‫בקמפוס‬

‫ ~ ~ ‬ ‫ ~ ~‬ ‫מאת‪ :‬קרן אור גרינברג‬

‫פרופ'‬

‫הקישור להופעתו של יבנה ביוטיוב הגיע לידיו של גיל חובב‪ ,‬שהזמין אותו‬ ‫לתוכנית הרדיו "ציפורי לילה" בגלי צה"ל‪ ,‬ובסיום הראיון הציע לו להוציא‬ ‫ספר‪" .‬גיל חובב הוא גם בעל הוצאת ספרים משלו בשם "קרפד"‪ ,‬העובדת‬ ‫בשיתוף עם הוצאת "מודן"‪ .‬את רוב החומרים כבר כתבתי במשך השנים‪,‬‬ ‫כך שבעיקר הוספתי קטעי קישור‪ .‬החלק הראשון של הספר‪ ,‬אשר נקרא‬ ‫"מגדל השן והשנינה"‪ ,‬הוא אוסף מגילות‪ ,‬קיצור תולדותינו בעת החדשה‪,‬‬ ‫ואילו החלק השני כולל מונולוגים דמיוניים שכתבתי לדמויות תנ"כיות‬ ‫בעודי שוטף כלים )או לפחות כך זה החל("‪.‬‬

‫אותה מדיניות הובילה את פרופ' יבנה להחלטה לתרום‬ ‫את הכסף שקיבל מהוצאת הספרים לטובת מלגות‬ ‫לשלושה סטודנטים מהפקולטה שהצטיינו בפעילות‬ ‫חברתית למען חבריהם בפקולטה‬ ‫אין לכם מדיח כלים?‬ ‫"אצלנו לשטוף כלים זה לא עונש‪ ,‬אלא משהו שאנחנו אוהבים לעשות"‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫פקטור יוני ‪2013‬‬

‫"בספר מלכים מוקדשים ארבעה פסוקים לתיאור‬ ‫אבישג השונמית שהובאה למלך דוד הקשיש כדי‬ ‫לחמם אותו‪ .‬על מה היא חשבה? האם היו לה ציפיות?‬ ‫אולי היא היתה אינטליגנטית ויכלה להיות סטודנטית‬ ‫שעושה חיל אצלנו בפקולטה אילו חיה בעידן אחר?"‬ ‫פרופ' עירד יבנה‬ ‫אותה מדיניות הובילה את פרופ' יבנה להחלטה לתרום את הכסף שקיבל‬ ‫מהוצאת הספרים לטובת מלגות לשלושה סטודנטים מהפקולטה‬ ‫שהצטיינו בפעילות חברתית למען חבריהם בפקולטה‪.‬‬ ‫מה הוביל להחלטה הזו?‬ ‫"מגיע להם! אני יודע שקשה פה‪ .‬סטודנטים לומדים קשה‪ ,‬עובדים כדי‬ ‫להתפרנס וגם מוצאים את הזמן להשקיע ולדאוג לאווירה יותר נעימה‬ ‫וטובה בקמפוס‪ .‬עצם ההוקרה של הפעילות שלהם חשובה לי והם גם‬ ‫גורמים לנו‪ ,‬בתור פקולטה‪ ,‬להיראות יותר טוב‪ .‬אני יודע שסטודנטים‬ ‫לפעמים מקטרים‪ ,‬אבל גם הם מכירים לדעתי בכוונות הטובות ובפעילות‬ ‫החשובה של וועד הסטודנטים למענם‪ .‬לכסף שיועד לי יש באופן זה ערך‬ ‫גבוה הרבה יותר מאשר אילו היה מגיע לכיסי‪ ,‬אחרי כל המיסים והעניינים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬גם הפקולטה תרמה לפרס"‪.‬‬ ‫מאיפה הגיעה ההשראה לקטעים שנכתבו אודות הסטודנטים?‬ ‫"כיהנתי כסגן דיקן ללימודי הסמכה בפקולטה‪ .‬לא צריך יותר מזה כדי‬ ‫לקבל השראה על מעשיות אודות הווי הסטודנטים‪ .‬באופן כללי החיים‬ ‫האקדמאים נתנו לי השראה‪ .‬אבל התחלתי לכתוב עוד לפני כן‪ ,‬בתקופת‬

‫ ~ ‬

‫אתה מאוד מחובר לסטודנטים‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬ ‫הפקולטה למדעי המחשב ידועה בתור מקום בו יחס‬ ‫המרצים לסטודנטים אינו זוכה לדירוגים גבוהים‪ .‬מה‬ ‫דעתך?‬ ‫"עושה רושם שיש שיפור ברמת ההוראה ואנו‬ ‫עולים במשאלי המרצה‪ .‬זה חשוב לדיקן הנוכחי‪,‬‬ ‫אלי ביהם ויהיה מן הסתם חשוב גם לדיקן הבא‬ ‫)ק‪.‬א‪.‬ג ‪ -‬פרופ' יבנה מועמד יחיד לתפקיד(‪ .‬אין‬ ‫סתירה בין רמה גבוהה של למידה לבין יחס טוב‬ ‫ותקשורת טובה עם סטודנטים‪ .‬למה בכל זאת לא‬ ‫הכול מושלם‪ ,‬בלשון המעטה? בעיקר משום שכל‬ ‫חבר סגל הוא אדם עם מחשבות משלו לגבי עומס‬ ‫ושיטת הלמידה ולפעמים יש שמתלהבים ממה‬ ‫שהם מלמדים ושוכחים שיש גם קורסים אחרים‬ ‫בהם המרצים לא פחות נלהבים‪ ,‬כך שהעומס על‬ ‫מימין פרופ' עירד יבנה‪,‬‬ ‫ומשמאלו פרופ' אלפרד ברוקשטיין‬ ‫הסטודנט גדל‪ .‬חוץ מזה מדובר בתחום מתפתח‬ ‫ודינמי והמרצים רוצים לעדכן ולהוסיף חומרים‬ ‫חדשים לקורסים‪ ,‬אך מתקשים לפעמים לוותר על הקיים‪ .‬כמובן זה רק פן אחד‪ ,‬הנושא גדול ורב‪-‬צדדי"‪.‬‬ ‫מה זכור לך מימיך כאן כסטודנט?‬ ‫"כסטודנט לאווירונוטיקה הייתי בעל נטייה מתמטית חזקה‪ .‬היה קורס בשם "מבוא לתהליכי יצור"‬ ‫שמבחינתי היה המשעמם ביותר בעולם – ברגים ואומים וכאלה – והעביר אותו מרצה חיצוני‪ .‬הוא לימד‬ ‫אותנו יום אחד על גלגלי שיניים וכיצד הם בנויים בצורה שתמנע החלקה‪ .‬הרעיון הקסים אותי‪ .‬חזרתי‬ ‫הביתה ופיתחתי משוואה דיפרנציאלית שהפתרון שלה יתאר את העקומה הזו‪ ,‬ואף בניתי מודל פיסיקלי‬ ‫עם בקבוק וחוט‪ .‬סוף סוף מצאתי משהו בקורס המשעמם הזה שנראה לי מעניין‪ .‬הגעתי להרצאה הבאה‬ ‫נלהב להציג את תוצאות עבודתי‪ ,‬ואילו המרצה הסתכל עליי ושאל ‪" :‬בשביל מה זה טוב?"‪ .‬הייתי המום‪ .‬זו‬ ‫השאלה האחרונה שהייתה עולה בדעתי שהוא ישאל‪ .‬זה דומה לשאלה "למה זה טוב לחרוז שתי שורות‬ ‫עוקבות?" או "למה לצייר את ירושלים?"‪ .‬הוא עורר בי השראה לכתוב מקאמה אודות הקורס‪ ,‬וכך בדיוק‬ ‫עשיתי! אחת הראשונות שלי"‪.‬‬ ‫הוצאת הספר עוררה בך חשק להמשיך לכתוב?‬ ‫"נהניתי מאוד מתהליך הכתיבה של הספר ומהידידות החדשה עם גיל חובב וזו הוותיקה עם פרדי‬ ‫ברוקשטיין‪ ,‬מהפירגון מצד הסביבה ומההופעות ומהצפיות ביוטיוב‪ .‬הכתיבה היא חלק ממני וההשראה‬ ‫נמצאת בכל מקום סביבי‪ .‬ככה זה באקדמיה!"‪.‬‬

‫מקור שם הספר‪" :‬אתנכתא‪ .‬קומית"‬ ‫"אתנחתא קומית" הוא כידוע ביטוי מקובל לקטע משעשע המופיע בין דברים חשובים וכבדי‪-‬משקל –‬ ‫ולכן הביטוי משקף את תוכנו של הספר‪ .‬החלפתי את ה‪"-‬ח" ב‪"-‬כ" על מנת לרמוז על ההקשר התנכי )ולכן‬ ‫חלק זה מודגש באדום ומקושט בסגנון של פעם(‪ .‬ולבסוף‪ ,‬הנקודה באמצע )אף היא מודגשת באדום(‬ ‫מופיעה לשם ההקשר למדעי המחשב )דוט‪-‬קומ‪ ,‬כלומר‪ ,‬יש לומר אתנכתא דוט‪-‬קומית(‪ .‬אני לרוב לא‬ ‫מפרש את זה אלא אם כן שואלים – זו מין חידה כזו שמסתתרת בכותרת‪.‬‬ ‫)מתוך דבריו של פרופ' עירד יבנה(‬

‫ ‪factor@asat.org.il‬‬

‫~ ‬ ‫ ‬

‫ ~ ‬ ‫‪45‬‬ ‫‪51‬‬

‫ ‪= wild burger‬‬ ‫ = ‬ ‫ ‬

‫‪D‬‬

‫ ‪= wild burger‬‬ ‫ = ‬ ‫ ‬

‫‪D‬‬

‫צילום‪ :‬קרן אור גרינברג‬

‫בין חתן פרס נובל לשדרן רדיו‬ ‫אירוע מפתח בקריירת הכתיבה של פרופ' יבנה התרחש בנשף חגיגי‪,‬‬ ‫שנערך בטכניון לכבוד פרופ' שכטמן לרגל זכייתו בפרס נובל לפני כשנתיים‪.‬‬ ‫"בניגוד למסיבות הפורים‪ ,‬בהם אנשים היו די שתויים ומאוד מחופשים‪,‬‬ ‫הפעם היה מדובר בטקס רשמי בו נכח קהל גדול ומעונב‪ .‬בבוקר האירוע‬ ‫נודע לי שאת הבמה אחלוק עם נשיא הטכניון‪ ,‬ראש עיריית חיפה‪ ,‬שגרירת‬ ‫שוודיה‪ ,‬חתן השמחה‪ ,‬ומנחה הטקס‪ .‬זה היה מלחיץ‪ ,‬שכן לא ידעתי כיצד‬ ‫יגיבו לקטע ההומירסטי שכתבתי ולנפנופי הידיים והריקודים על הבמה‪.‬‬ ‫התוצאה הייתה מעל ‪ 46‬אלף צפיות ביוטיוב"‪.‬‬

‫תורם למען סטודנטים‬ ‫פרופ' יבנה סיים את לימודי התואר הראשון באווירונאוטיקה וחלל בטכניון‬ ‫בשנת ‪ .1984‬משם המשיך למסלול דוקטורט ישיר במתמטיקה שימושית‬ ‫במכון ויצמן‪ ,‬עשה פוסט דוקטורט בקולורדו וחזר לפקולטה למדעי‬ ‫המחשב בשנת ‪ ,1993‬שם הוא מכהן כפרופסור אהוד ואהוב ומועמד כעת‬ ‫לתפקיד דיקן הפקולטה‪" .‬אני מאוד אוהב את הפקולטה"‪ ,‬הוא מספר בחיוך‪,‬‬ ‫"וזה ניכר גם בספר"‪.‬‬ ‫יבנה הוכר כמרצה מצטיין לאורך שנים‪ ,‬וזכה בפרס ינאי עם המחזור הראשון‬ ‫בו חולק פרס זה‪ ,‬וכן בפרסי הצטיינות נוספים‪ .‬הוא היה חבר בוועדת יכין‬ ‫כהן ואומר שדו‪-‬השיח בין הפקולטה‪ ,‬הסטודנטים ווועד הסטודנטים‪ ,‬חשוב‬ ‫לו מאוד‪.‬‬

‫צילום‪ :‬קרן אור גרינברג‬

‫הספר מורכב משני חלקים ‪ -‬הראשון‪ ,‬קובץ "מגילות" )כך מכנה אותן‬ ‫יבנה( המהוות מקאמות אשר מתארות אנקדוטות וחוויות‪ ,‬שמתרחשות‬ ‫בין כתלי הטכניון ומאחורי הקלעים של האקדמיה התוססת‪" .‬המגילה"‬ ‫הראשונה נכתבה בשנת ‪ ,1999‬לקראת מסיבת פורים שנערכה בפקולטה‪,‬‬ ‫מסיבה ששמה יצא למרחוק‪" .‬גם אם אתה בשנת שבתון מחזירים אותך כדי‬ ‫להשתתף במסיבה"‪ ,‬מגזים יבנה‪ .‬באותו ערב קרא את "מגילת הבניין"‪ ,‬אשר‬ ‫תיארה את התהליך שעברה הפקולטה בדרך לגיוס כספים מתורמים למען‬ ‫הקמת בניין טאוב החדש‪ ,‬ומאז מצפים החברים שיכתוב מגילה חדשה בכל‬ ‫מסיבת פורים‪.‬‬

‫יבנה אמנם לא מגיע מרקע דתי‪ ,‬אך סיפורי התנ"ך שבו את ליבו ואת‬ ‫מחשבותיו‪" .‬בספר מלכים מוקדשים ארבעה פסוקים לתיאור אבישג‬ ‫השונמית שהובאה למלך דוד הקשיש כדי לחמם אותו‪ .‬על מה היא חשבה?‬ ‫האם היו לה ציפיות? אולי היא היתה אינטליגנטית ויכלה להיות סטודנטית‬ ‫שעושה חיל אצלנו בפקולטה אילו חיה בעידן אחר? המחשבות האלו‬ ‫הובילו אותי לכתיבת מונולוג בשמה‪ ,‬ואחריו נולדו ‪ 19‬מונולוגים נוספים"‪.‬‬ ‫בקיאותו בתנ"ך מגיעה בעיקר מקריאת סיפורת בנושא ומאמרים‪" .‬מעטים‬ ‫יודעים שז'בוטנסקי היה גם סופר שכתב רומן בשם "שמשון"‪ .‬מספר זה‬ ‫וממקורות חילוניים אחרים הגיעו רוב הרעיונות למונולוגים של הדמויות‬ ‫התנ"כיות"‪.‬‬

‫צילום‪ :‬מיטל יוגב‬

‫עירד יבנה לא רוצה שיכנו אותו משורר‪ ,‬אבל כשקוראים את‬ ‫ספר הביכורים שלו "אתנכתא‪ .‬קומית"‪ ,‬מבינים שלפרופסור אולי יש את‬ ‫הסיבות שלו‪ ,‬אולם הוא בהחלט ראוי לכינוי‪" .‬אני לא רוצה להגדיר אותו‬ ‫כספר שירה‪ ,‬כי אז ירדו המניות שלו‪ ,‬ואני לא בטוח את מי הוא יעניין" הוא‬ ‫מסביר‪.‬‬ ‫בעת הריאיון עמו התבלטה הרגישות שלו כלפי הסטודנטים‪ ,‬והרצון שלו‬ ‫להפוך את החיים האקדמאיים לנעימים יותר‪ ,‬כאלו שמותר וראוי לצחוק‬ ‫עליהם‪ ,‬כפי שהוא עושה בספרו החדש‪ ,‬שאייר פרופ' אלפרד ברוקשטיין‪,‬‬ ‫גם הוא מרצה בפקולטה למדעי המחשב וחבר טוב של עירד‪" .‬קהל היעד‬ ‫הוא בעיקר כל מי שעוסק באקדמיה‪ .‬סטודנטים יכולים להתחבר אליו כמו‬ ‫גם כל מי שאוהב כתיבה מחורזת ודמויות תנ"כיות"‪.‬‬

‫הצבא‪ ,‬בחלופת מכתבים עם ידידות‪ .‬נהגתי לכתוב‬ ‫במכתבי דברים משעשעים ולפעמים קצת הזויים‪,‬‬ ‫וגם חמשירים‪ .‬אני אוהב את השפה העברית‪ ,‬את‬ ‫העושר שאני מוצא בה בזמן שאני כותב ואת‬ ‫משחקי החריזה והמשקל שמקשטים את המילים"‪.‬‬

‫ ~ ~ ‬

‫בנבכי הקרקס האקדמי‬

‫ ‬

‫‪1700-705-715‬‬ ‫ ? ‬ ‫ ~ ~ ‬ ‫ ~ ? ‬ ‫ ~ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ~ ‬ ‫ ~ ‬

‫‪9‬‬

‫בקמפוס‬

‫הפרויקט של דורי‬

‫ ~ ~ ~ ‬ ‫ ~ ~ "‬ ‫מאת‪ :‬קרן אור גרינברג‬

‫כסטודנטים‬

‫איך מצליחים להעריך את העבודות כאשר מספר הסטודנטים בקורס הוא כה‬ ‫גדול?‬ ‫דורי‪" :‬בזכות ניבה והצוות שלה נבנו כלים להערכה מבוססי ‪ ,Web‬בהם‬ ‫הצוות והסטודנטים משתמשים‪ .‬ההערכה של הפרויקטים נעשתה על ידי‬ ‫כל סטודנט בצורה פרטנית‪ .‬כל מודל הוערך על ידי ‪ 12‬סטודנטים במסגרת‬ ‫מטלה זו של הערכת עמיתים‪ .‬הממוצע אליו מתכנסת תשובה שנותנת‬ ‫קבוצת אנשים‪ ,‬תהיה לרוב התשובה הקרובה ביותר לאמת‪ ,‬כלומר אם‬ ‫‪ 12‬אנשים מעריכים שהעבודה טובה אז היא טובה‪ ,‬ואם הם דירגו אותה‬ ‫כבינונית‪ ,‬אז היא באמת בינונית‪ .‬הערכת העמיתים נעשתה במשך ‪24‬‬ ‫שעות‪ ,‬וזה מה שיקרה בסמסטר הנוכחי‪ .‬הציון הסופי על העבודה נקבע‬ ‫על ידי ממוצע העמיתים‪ ,‬אבל צוות הקורס ביצע בנוסף הערכה על עבודת‬ ‫ההערכה של הסטודנטים עצמם‪ .‬כשליש מהציון הסופי בקורס ניתן על‬ ‫האופן בו כל אחד ביצע את ההערכה‪ .‬יכולת ההערכה דורשת שליטה טובה‬ ‫בחומר והבנה מעמיקה שמתבטאת ביכולת לקרוא עבודות של אחרים וגם‬ ‫לתת הערכות רלוונטיות לפי קריטריונים מפורטים שניתנו"‪.‬‬

‫בטכניון אנו מורגלים למערכת לימודים‬ ‫עמוסה ותובענית‪ .‬אנו חיים מהגשת שיעורי בית אחת לשנייה‪ ,‬מפרויקט‬ ‫לפרויקט‪ ,‬ממבחן למבחן‪ .‬במרוץ האינסופי אחרי הגשות‪ ,‬אפקט הלמידה‬ ‫עצמו לעיתים נפגע‪.‬‬ ‫מרצים רבים מודעים למציאות העצובה בה קורסים שלמים נלמדים ימים‬ ‫ספורים לפני מבחן ונשכחים יום למחרת‪ .‬אך מה הפתרון? כיצד נוכל ללמוד‬ ‫להיות מהנדסים טובים יותר מבלי לכרוע תחת הלחץ המתמיד הקיים?‬

‫מהי הסיבה שהובילה אותך לשנות את מבנה הקורס?‬ ‫דורי‪" :‬מחקרים שנערכו בהשכלה הגבוהה ב‪ 20-‬השנים אחרונות הראו‬ ‫בצורה חד משמעית שלמידה פעילה‪ ,‬כלומר למידה בה הסטודנט מבצע‬ ‫מטלות שדורשות ממנו מעורבות וחשיבה ברמה גבוהה‪ ,‬היא אפקטיבית‬ ‫הרבה יותר מלמידה פאסיבית‪ ,‬בה הוא מקשיב להרצאות ומשנן חומר‪,‬‬ ‫או עושה תרגילים ברמה בסיסית‪ .‬ציון במבחן מהווה רק אמצעי אחד‬ ‫כדי להעריך ידע‪ .‬כיום‪ ,‬וכנראה בטווח הקרוב לפחות‪ ,‬הציון יישאר הדרך‬ ‫המרכזית להערכה‪ ,‬אולם למידה לקראת בחינה היא למידה שממקדת את‬

‫"אנחנו עושים את מה שאנחנו מטיפים לו –‬ ‫משתמשים במערכות מידע חכמות שמפותחות‬ ‫בזריזות ובאופן מתגלגל כדי לענות על צרכי הקורס‬ ‫כפי שהם מתפתחים כמעט בזמן אמת" פרופ' דב דורי‬ ‫הידע לקראת אירוע מסוים שאחריו חומר הלימוד נשכח ברובו הגדול ולא‬ ‫נטמע‪ .‬הגענו למסקנה שלמרות שמדובר בקורס חובה בסמסטר החמישי‪,‬‬ ‫בו משתתפים כ‪ 100-‬עד ‪ 180‬סטודנטים בסמסטר‪ ,‬חשוב להטמיע את‬ ‫המסקנות הללו‪ .‬השקענו הרבה מאמץ וחשיבה איך לגשר על הפער שבין‬ ‫הרצון לעשות מצד אחד קורס עם למידה פעילה ומבוססת פרויקטים‪,‬‬ ‫ומצד שני להתגבר על המסה הגדולה של סטודנטים שצריך לבדוק את‬ ‫הפרויקטים שלהם"‪.‬‬ ‫מתחילים בפיילוט‬ ‫הניסיון הראשון לשינוי הקורס התקיים השנה בסמסטר חורף תשע"ג‪.‬‬ ‫בפגישות ההכנה השתתפו צוות המתרגלים של הקורס‪ ,‬לצד פרופ'‬ ‫יהודית דורי‪ ,‬דיקנית היחידה ללימודי המשך‪ ,‬ראש המעבדה להוראת‬ ‫הכימיה ואשתו של דב‪ ,‬וכן ד"ר ניבה ונגרוביץ‪ ,‬מרצה נלווית בפקולטה‬ ‫להנדסת תעשיה וניהול ופוסט‪-‬דוקטורנטית בקבוצתה של פרופ' יהודית‬ ‫דורי במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה‪ .‬לניבה‪ ,‬כך מספר דב דורי‪ ,‬חלק‬

‫‪6‬‬

‫פקטור יוני ‪2013‬‬

‫צילום‪ :‬קרן אור גרינברג‬

‫יש מרצים שלא מחכים עד לשינוי תקנון זה או אחר‪ .‬הם פועלים למען‬ ‫יצירת שינוי חשיבתי ותוכני בקורסים שהם מעבירים‪ ,‬כבר עכשיו‪ .‬אחד‬ ‫מהמרצים הללו הוא פרופ' דב דורי‪ ,‬האחראי זה מעל עשור על אחד מקורסי‬ ‫הליבה החשובים בפקולטה לתעשייה וניהול‪ ,‬בשם אפיון וניתוח מערכות‬ ‫מידע‪ .‬השנה‪ ,‬בצעד תקדימי‪ ,‬החליט פרופ' דורי לשנות לחלוטין את מבנה‬ ‫הקורס‪ ,‬כך שבמקום מבחן בסוף הסמסטר‪ ,‬לפיו בעיקר ניתן הציון‪ ,‬הציון‬ ‫נקבע על סמך עבודה פרוייקטלית לאורך כל הסמסטר‪ .‬המבנה אמנם‬ ‫מוכר‪ ,‬אולם עד כה הופעל במעט קורסים בעלי מספר קטן של סטודנטים‬ ‫בלבד‪ .‬שינוי שכזה בקורס ליבה‪ ,‬אינו מובן מאליו‪.‬‬

‫פרופ' דב דורי במרכז‪ ,‬ד"ר ניבה ונגרוביץ בקצה השמאלי‪ ,‬וצוות הקורס‬ ‫משמעותי בשינוי שנעשה והיא חלק מרכזי בצוות המוביל את הקורס‬ ‫במתכונתו החדשה‪ .‬במסגרת מחקר הפוסט‪-‬דוקטורט שלה‪ ,‬היא מתמקדת‬ ‫בפיתוח מודל מדידה והערכה לקורס רב משתתפים ומבוסס פרויקטים‪.‬‬ ‫עם אילו קשיים התמודדתם בשנת הפיילוט הזו?‬ ‫ניבה‪" :‬כשעוברים לשיטת הוראה מבוססת פרויקטים‪ ,‬המטלות אינן‬ ‫אחידות ואין פתרון יחיד לכל פרויקט‪ .‬החיבור בין קורס רב משתתפים‬ ‫לשיטת הוראה זו מעלה קושי לבדוק בזמן קצר מספר רב של עבודות‬ ‫ולהעריכם בצורה יסודית‪ .‬כמו כן‪ ,‬הסטודנטים עבדו על הפרויקט בצוות‬ ‫ולכן קיים קושי להעריך בסוף הקורס את רמת הידע והיכולת אליה הגיע כל‬ ‫סטודנט בנפרד‪ .‬המחקר והמודל אותו הגדרנו‪ ,‬מתמודד בדיוק עם הקשיים‬ ‫האלה"‪.‬‬ ‫כיצד מתבטא השינוי בקורס מבחינת הסטודנט?‬ ‫דורי‪“ :‬המודל הקונספטואלי של הקורס שונה‪ ,‬כך שעיקרו מבוסס על‬ ‫עבודה בקבוצות על פרויקטים‪ ,‬בניסיון להביא את הסטודנטים להתנסויות‬ ‫וחוויות במצבים שמהנדסים לעתיד ייתקלו בהם בעבודה בתעשייה‪.‬‬ ‫בתעשייה אין בחינות אינדיבידואליות למעט אולי בראיון קבלה לעבודה‪.‬‬ ‫העבודה בפועל היא ביצוע פרויקטים בצוותים‪ ,‬עבודה מול לקוחות שלא‬ ‫תמיד יודעים מה בדיוק הם רוצים‪ ,‬עמידה בלוחות זמנים‪" ,‬העברת מקל"‬ ‫וכניסה לנעליים של צוות קודם שהתחיל את העבודה וצריך להמשיך אותה‪,‬‬ ‫עבודה באנגלית ובעיקר עם מערכות תוכנה‪ .‬בעיקרון מדובר בפרויקט‬ ‫המהווה חלק ממשהו שגדול מיכולתו של סטודנט או אף מהנדס בודד‬ ‫לבצע בעצמו‪ ,‬ולכן הצוות חיוני‪ .‬בסמסטר חורף ההחלטה הייתה לבחור ‪23‬‬ ‫מערכות מבוססות ‪ Web‬בהיקף גדול כמו ‪ Google, Moodle, eBay‬וכו'‪.‬‬ ‫החלוקה לצוותים הוכתבה על ידינו במלואה באקראיות‪ ,‬כי גם בתעשייה‬ ‫אנשים נאלצים לעבוד עם אנשים שהם לא מכירים‪ .‬כל צוות מנה ‪ 6‬אנשים‬ ‫שחולקו לשתי שלישיות‪ ,‬שלישיה אחת התחילה לבנות את המודל של‬ ‫המערכת ב‪ OPM-‬ואילו השלישיה השנייה באותו צוות עשתה זאת‬ ‫בשפת ‪ .UML‬באמצע הסמסטר היה על כל צוות להגיש דו"ח ביניים ואחר‬ ‫כך השלישיות בתוך כל צוות התחלפו בתפקידים‪ .‬אלמנט חדש נוסף שנכנס‬ ‫לקורס ומאפיין עבודה בתעשייה היה הערכת עמיתים"‪.‬‬

‫ ~ ‬

‫הופכים לעוזרי מחקר‬ ‫בסמסטר הנוכחי נוסף אלמנט של מנחה‪/‬לקוח‪ ,‬והפרויקטים שנבחרו עבור‬ ‫הסטודנטים היו מהתעשייה עצמה‪ .‬אחת הקבוצות קיבלה למשל לעבוד‬ ‫על פרויקט חשמול של רכבת ישראל‪ ,‬פרויקט עליו עובדת חברת הייעוץ‬ ‫של אחד המנחים‪ .‬במסגרת פרויקט זה‪ ,‬הסטודנטים עוסקים בבניית מודל‬ ‫עבור תוכנית המיועדת לעבור מקטרי דיזל לרכבות חשמליות בכל הארץ‪.‬‬ ‫פרויקט אחר עוסק בבניית שדה תעופה חדש בסינגפור‪ ,‬החל מתכנון‬ ‫מסלולים‪ ,‬טרמינל שירותי מטען וכו'‪ ,‬ועד למערכת מידע לנמל התעופה‪.‬‬ ‫פרויקטים נוספים עוסקים במיון ופינוי המוני של נפגעים בעקבות אירוע‬ ‫רב נפגעים )כמו התקפת טרור או רעידת אדמה(‪ ,‬ניהול מערכות תחבורה‬ ‫ורמזורים בשיתוף המכון לחקר תחבורה בטכניון‪ ,‬מסחר אלקטרוני‪ ,‬מערכת‬ ‫תומכת חיים בחלל‪ ,‬חממות בטכנולוגיות מתקדמות‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫זה נשמע כמו הרבה עבודה‪ .‬מה מידת ההשקעה שנדרשה ממך כדי להיערך‬ ‫לשינוי הזה?‬ ‫דורי‪" :‬מכל צוות הקורס נדרשה השקעה שהיא גדולה פי ארבע בערך‬ ‫מהכנה לקורס רגיל‪ ,‬גם בסמסטר הראשון וגם בשני‪ ,‬כי שיפרנו את הפורמט‬ ‫בין הסמסטרים‪ ,‬ואני מניח שגם בסמסטר הבא לא נחזור בדיוק על אותה‬ ‫מתכונת‪ .‬אנחנו עושים את מה שאנחנו מטיפים לו – משתמשים במערכות‬ ‫מידע חכמות שמפותחות בזריזות ובאופן מתגלגל כדי לענות על צרכי‬ ‫הקורס כפי שהם מתפתחים כמעט בזמן אמת"‪.‬‬ ‫למרות שחלק מהסטודנטים גילה התנגדות לגישת ההוראה החדשה של‬ ‫הקורס‪ ,‬כפי שהיה צפוי לפי דבריו של דורי‪ ,‬בסופו של דבר רוב הסטודנטים‬ ‫למדו מכך‪ .‬נועם היימן‪ ,‬סטודנט בפקולטה‪ ,‬שלמד את הקורס בסמסטר‬ ‫קודם‪ ,‬מספר ‪" :‬הייתי בעד זה שיהיו צוותים רנדומליים‪ ,‬כי זה עשה סימולציה‬ ‫מוחשית למה שיהיה בעבודה‪ .‬אני מרגיש ש'למדנו ברגליים'‪ ,‬זאת אומרת‬ ‫שלא רק עשינו תרגילים אלא הסתכלנו על מערכת‪ ,‬ניסינו להבין מה לא‬ ‫נכון‪ ,‬התווכחנו‪ ,‬התדיינו והגענו למסקנות‪ ,‬שזה גם אספקט של עבודה‬ ‫בצוות וגם אספקט של להבין איך עובדת מערכת‪ .‬לא הייתי יודע להעריך‬ ‫את זה ממערכת מוכנה שלא הייתי צריך לחקור אותה‪ .‬זה מעמיס הרבה‪,‬‬ ‫כמו כל קורס פרוייקטלי‪ ,‬אבל אני חושב שזה שווה את הזמן בגלל מה‬ ‫שאתה מפיק מהקורס"‪.‬‬

‫ ‪factor@asat.org.il‬‬

‫שינוי דפוסי חשיבה‬ ‫פרופ' דב דורי לקח חלק פעיל בדיונים בסנאט הטכניון על המלצות וועדת‬ ‫פרופ' יכין כהן‪ ,‬שבדקה בשנה האחרונה את הדרכים להקלת העומס על‬ ‫הסטודנטים בטכניון‪ .‬דורי‪" :‬לאחר דיונים ממושכים‪ ,‬הוועדה יצאה עם כ‪20-‬‬ ‫המלצות משמעותיות שאומצו כמעט כלשונן על ידי הסנאט‪ ,‬ובכללן למשל‬ ‫קיצור הסמסטר ל‪ 13-‬שבועות‪ ,‬ועריכת כל הבחינות של מועד א' ומועד ב'‬ ‫לפני תחילת הסמסטר הבא‪ .‬חלק ממסקנות הוועדה היו שאם מלמדים‬ ‫פחות אז לומדים יותר לעומק‪ .‬לדחוס יותר חומר לא אומר שלומדים יותר‪,‬‬ ‫בבחינת 'תפסת מרובה לא תפסת'‪ .‬בדיוני הסנאט‪ ,‬חלק מהפרופסורים‬ ‫שאלו את פרופ' יכין מה יקרה עם החומר שהסטודנטים לא ילמדו עקב‬ ‫קיצור הסמסטר בשבוע‪ .‬אולם העובדה שהסטודנטים מטמיעים וזוכרים‬ ‫יותר טוב את החומר הנלמד משמעותית יותר מקיצור של שבוע לימודים"‪.‬‬ ‫האם הדרך שפיתחת ישימה בעוד קורסים?‬ ‫דורי ‪" :‬בהחלט כן‪ ,‬אבל זה דורש מהמרצים לשנות דפוסי חשיבה שהם‬ ‫היו רגילים אליהם במשך הרבה שנים‪ .‬ישנה השקעה ראשונית גדולה אבל‬ ‫התמורה בפירוש מצדיקה את ההשקעה‪ .‬בסמסטר הקודם‪ ,‬לאחר השיעור‬ ‫הראשון בו הצגתי את דרישות הקורס‪ ,‬הסטודנטים היו בהלם מוחלט ולא‬ ‫ידעו מאיפה זה נחת עליהם‪ .‬בסמסטר הזה הם שמעו מקודמיהם למה הם‬ ‫נכנסים כי המהפך נעשה קודם‪ .‬אני מרגיש שיפור מסמסטר לסמסטר‪.‬‬ ‫אפשר גם ללמוד לעומק וגם להנות‪ .‬יש בטכניון בתקופה האחרונה רצון‬ ‫אמיתי לשנות את תדמיתו‪ .‬אנו חייבים לשמור על הרמה הגבוהה של‬ ‫הלימודים אצלנו‪ ,‬אבל צריך לגרום לסטודנטים חוויה של משהו בונה וחיובי‬ ‫שישאיר אצלם זיכרון טוב משנות לימודיהם כאן ורצון לחזור ולהתקדם‬ ‫לתארים גבוהים"‪.‬‬

‫"זה דורש מהמרצים לשנות דפוסי חשיבה שהם היו‬ ‫רגילים אליהם במשך הרבה שנים‪ .‬ישנה השקעה‬ ‫ראשונית גדולה אבל התמורה בפירוש מצדיקה את‬ ‫ההשקעה" פרופ' דב דורי‬

‫לסטודנטים חשובים גם הציונים‪ .‬איך התוצאות של הקורס לאחר השינוי?‬ ‫דורי‪" :‬לפני השינוי ממוצע הקורס היה נמוך )‪ (78-79‬וכמות הנכשלים‬ ‫גדולה‪ .‬לאחר השינוי‪ ,‬ממוצע הקורס עלה ב‪ 5-‬נקודות‪ ,‬ולא היו נכשלים"‪.‬‬ ‫פרופ' דורי היה סטודנט בפקולטה לתעשייה וניהול בעצמו‪ .‬עד היום הוא‬ ‫זוכר לטובה את פרופסור מיכה רובינוביץ‪ ,‬שהיה לימים משנה לנשיא‬ ‫למנהל ופיננסים והמרצה שלו למודלים סטוכטיים‪" .‬הקורס זכור לי לטובה‬ ‫כי הצוות השקיע בו‪ .‬המתרגלת הייתה פרופ' חיה כספי‪ ,‬לימים מרצה‬ ‫בפקולטה‪ .‬ביקרתי את מיכה בהולנד‪ ,‬כאשר אני הייתי בחילופי סטודנטים‬ ‫ושמרנו על קשרים טובים"‪.‬‬ ‫ייתכן שזהו תמריץ נוסף לפרופ' דורי‪ ,‬ובכלל למרצים שלנו בטכניון‪ ,‬הרצון‬ ‫להיזכר כדמות מפתח חשובה בעיצוב שלנו‪ ,‬לא רק כמהנדסים טובים‪ ,‬אלא‬ ‫גם כבני אדם‪ .‬אולי לא בהכרח נזכור את כל הנוסחאות שנכתבות על הלוח‬ ‫בכיתה‪ ,‬אבל תמיד נזכור את המרצים שהשקיעו בנו קצת יותר כדי שנפתח‬ ‫את החשיבה שלנו כמהנדסים‪ ,‬ואת האמונה בעצמנו שאנו מסוגלים ליותר‪.‬‬ ‫וזה שווה קצת יותר‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫בקמפוס‬

‫להרגיש בעיר כמו בבית‬

‫ ~ ~ ~ ‬ ‫ ~ ~ ~ ‬ ‫מאת‪ :‬עומר רז‬

‫יונה‬

‫יהב מתאמץ‪ .‬חצי שנה לפני הבחירות‪ ,‬ועם הרבה מתמודדים‬ ‫חדשים שלוטשים עין לעבר הכסא שלו בלשכה בהדר‪ ,‬יהב יוצא מגדרו‬ ‫כדי להראות שהעשור האחרון של העיר שהוא עומד בראשה‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫השנתיים‪-‬שלוש האחרונות היו הטובות ביותר שידעה חיפה‪ .‬קשה לומר‬ ‫אם הוא צודק‪ ,‬מאמציו מורגשים וכנים‪ ,‬אבל קשה להגיד אם הוא ופעולתיו‬ ‫הינן הגורם הישיר להתפתחות‪ ,‬או שלכל היותר הוא הצליח שלא להפריע‬ ‫לעיר להתפתח‪ .‬הרבה טענות מופנות כלפיו מצד התושבים‪ ,‬משחיתות‬ ‫וסיאוב‪ ,‬משכורות מנופחות בעירייה והעסקת צוות של דוברים והפצת‬ ‫תעמולה‪ ,‬ועד אי הבנה או אי יכולת לתפוש מה צריכה העיר‪ .‬הטענות על‬ ‫שחיתות מגיעות בעיקר מפי המתחרה העיקרי שלו‪ ,‬ניצב יעקב בורובסקי‪,‬‬ ‫שבבחירות האחרונות ב‪ 2008‬כמעט וניצח את יהב‪ .‬את הטענות היותר‬ ‫"אידיאולוגיות" מעלה ד"ר עינת קליש רותם‪ ,‬מרצה לשעבר בטכניון בתחום‬ ‫תכנון הערים)ראו ראיון בגיליון אפריל ‪ (2013‬שמתחרה גם היא על התפקיד‬ ‫בבחירות שיערכו בעוד כשלושה חודשים‪.‬‬ ‫חזונו של יהב לחיפה‪ ,‬אותו הוא מרבה להציג‪ ,‬הוא עיר סטודנטיאלית‪,‬‬ ‫או עיר אקדמיה‪ .‬לכן תחום הסטודנטים יקר לליבו‪ .‬הרבה מהפרוייקטים‬ ‫השאפתניים שלו קשורים בסטודנטים‪ ,‬כמו "קמפוס הנמל" בעיר התחתית‬ ‫או הרכבל מהצ'ק פוסט לטכניון ולאוניברסיטה‪ .‬הפרוייקטים רבים‪,‬‬ ‫התקציבים גדולים‪ ,‬אבל אחרי עשר שנים‪,‬מעט מאוד דברים קרו בשטח‪.‬‬ ‫משנתו של יהב סדורה‪ .‬אפשר להגיד שהוא "בולדוזר"‪ ,‬אחד שגורם לדברים‬ ‫לקרות‪ .‬אין לו מקום לפקפוקים או תהיות‪ .‬אני פוגש אותו כמה ימים לאחר‬ ‫שמכבי חיפה לקחה לראשונה בתולדותיה את אליפות המדינה בכדורסל‪,‬‬ ‫ופרשנים היללו את האולם החדש ש"הוא בנה" ברוממה‪ .‬בבניין המרשים‬ ‫של העירייה ברחוב חסן שוקרי‪ ,‬הוא יושב בלשכתו המרווחת והמקושטת‬ ‫בפרסים‪ .‬תמונותיהם של קודמיו ניצבים בפתח‪ ,‬תחילה פרצופים משופמים‬ ‫חובשי תרבוש עבור לאשכנזים ממושקפים חמורי סבר‪" .‬מה אתה רוצה‬ ‫מחיי?"‪ ,‬הוא פותח את הראיון‪.‬‬ ‫אתה הרי גדלת כאן בשכונת הדר‪ ,‬שכונה שעכשיו זקוקה לשיקום‪ .‬פרוייקטים‬ ‫שיזמת מנסים למשוך סטודנטים ואוכלוסייה חדשה לבתים‪ .‬איך היה כאן פעם?‬ ‫יהב‪":‬תראה‪ ,‬המקום לא השתנה פיסית‪ .‬מאוד אהבנו את הדר‪ .‬אבל התנהלנו‬ ‫רגלית‪ ,‬לא היו אז מכוניות‪ .‬הכל היה ברחוב‪ ,‬שיחקנו על המדרכה‪ ,‬הכביש‬ ‫ועל העצים‪ .‬היום המכוניות חונות על כל חתיכת מדרכה‪ ,‬זה שינוי אורבני‬ ‫מוחלט‪ .‬היום המכוניות שולטות והן מעצבות לנו את החיים‪ .‬אנחנו חיינו‬ ‫ברחוב‪".‬‬ ‫"כל ילדותי מעולם לא הייתי בכרמל‪ .‬הכרמל זה היה מעבר להרי החושך‪.‬‬ ‫לקרית חיים נסענו בכמה שעות‪ ,‬לתל אביב זה היה נסיעה של יום שלם‪.‬‬ ‫היינו משחקים במגרשי הטכניון שהיה אז בשכונה‪".‬‬ ‫היום החצר שם מאוד מוזנחת‪ ,‬קראתי שיש עץ שנטע אלברט איינשטיין‬ ‫בביקור שלו בטכניון אבל לא מצאתי שום שלט‪.‬‬ ‫יהב‪":‬אהה בטח‪ ,‬אנחנו משפצים‪ .‬הגענו להסכם עם המדעטק שהם‬ ‫משפצים ואנחנו ממנים את האחזקה‪ .‬העץ של איינשטיין הוא הראשון‬ ‫מול המדרגות‪".‬‬ ‫וואלה?‬

‫‪4‬‬

‫פקטור יוני ‪2013‬‬

‫עוברים לנמל‬ ‫הבייבי של יהב הוא קמפוס הנמל‪ ,‬הפיכתו של מתחם נטוש הצמוד לנמל‬ ‫למתחם סטודנטיאלי‪ .‬העירייה החלה לפני מספר שנים בתהליך לרכישת‬ ‫בניינים נטושים באזור ועידוד השקעות חיצוניות להפיכתם למתחמי‬ ‫מעונות‪ .‬במקום הוקמו שתי מכללות חדשות‪ ,‬מכללת תלתן לעיצוב ומכללת‬ ‫כרמל)שבית הספר למשפטים שלה עמד במרכז תחקיר בתוכנית "המקור"‬ ‫בערוץ ‪ 10‬לפני חודש‪ ,‬שם חשפו שחיתויות גדולות בניהולו( וגם מספר‬ ‫שלוחות קטנות‪ .‬המקום מרוחק מהטכניון ומנותק מסביבתו‪ .‬הטכניון לא‬ ‫שש לחבור לפרוייקט של יהב ולהעביר סטודנטים או פקולטות למקום‪.‬‬ ‫נכון לעכשיו‪ ,‬הוסכם שחלק קטן מהסדנאות של הפקולטה לארכיטקטורה‬ ‫יעברו למקום בשנה הבאה‪ .‬העירייה ערכה אירועים גדולים במקום בשנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬שעליהם הגיעו אלפי תושבים‪ .‬מתוך ‪ 2200‬סטודנטים שהיו‬ ‫אמורים להתגורר שם עד עכשיו‪ ,‬כרגע גרים בערך אלף‪.‬‬ ‫יהב‪":‬מה אתה פסיכי? תעבירו לו את החומר‪ ,‬תמונות והכל‪ .‬כרגע יש ‪1100‬‬ ‫חדרי מעונות‪ ,‬ואלף בבניה‪ .‬אי אפשר להשיג שמה חדר‪ .‬הדובר שלי מחפש‬ ‫שמה דירה‪ ,‬לא מצליח‪ .‬הביקושים ענקיים‪ .‬התהליך שמה הוא דרמה‪.‬‬ ‫באורבניסטיקה תהליך כזה צריך לקחת ‪ 30‬שנה‪ .‬זה כבר קורה תוך ‪7 – 6‬‬ ‫שנים‪.‬‬ ‫השאלה היא האם הביקושים האלה לא באים מתוך באזז של משקיעים מאזור‬ ‫המרכז שלאו דווקא בראש מעניינם הסטודנטים שאמורים להתגורר שמה‬ ‫בסופו של דבר‪ .‬מי אנחנו רוצים שיגור שמה?‬ ‫יהב‪" :‬זה תלוי איזה סוג מגורים אתה עושה‪ .‬אתה מכיר את בניין הלופטים‬ ‫שאמור להבנות עכשיו בעיר התחתית ליד המשטרה?"‪ .‬הוא קורא למזכירה‬ ‫שלו שנוברת במצגות פאוורפוינט ולבסוף מראה תמונת בניין מרשים‬ ‫מאוד‪ ,‬ערוכה דיגיטלית‪ ,‬שכוללת תאורה מרשימה ומרפסות ונצייאניות‪.‬‬ ‫יהב‪" :‬זה נמכר כולו בחודש‪ ,‬למשקיעים שמשכירים את זה לסטודנטים‪".‬‬ ‫ישנה הרגשה שהרבה מהמתרחש מוכתב מלמעלה‪ .‬לא שואלים לא את‬ ‫הסטודנטים ולא את האנשים שגרים באזורים האלה שאותם רוצים לשקם‪.‬‬ ‫לאירועים האלה שמביאים תושבים מהכרמל לכמה שעות שמחות ולאחריו‬ ‫המתחם נשאר שוב בודד וזנוח‪ ,‬קראה ד"ר קליש רותם בראיון לעיתון שלנו‬

‫ ~ ‬

‫למה לנו להשאר בעיר?‬ ‫אחת הבעיות הבוערות בחיפה היא הצעירים הבורחים‪ .‬לא רק הצעירים‬ ‫שגדלו בעיר הזאת‪ ,‬אלא גם אלו שבאו והלכו מיד)או אפילו קצת לפני( תום‬ ‫לימודיהם‪ .‬אמנם‪ ,‬לפי נתוני הלמ"ס‪ ,‬ההגירה השלילית נטו מהעיר נבלמה‪,‬‬ ‫ואף התהפכה בשנה האחרונה‪ .‬אבל עדיין מוקדם לקבוע שהצעירים חוזרים‬ ‫לחיפה‪ .‬כנראה שמדובר בעיקר במחירי הדיור מרקיעי השחקים במרכז‪ ,‬ולא‬ ‫באטרקטיביות החדשה של חיפה‪ .‬גם כאן‪ ,‬מדובר בצעירים מבוגרים יותר‪,‬‬ ‫זוגות נשואים עם ילדים שהכנסתם לא מאפשרת להם לגור במרכז‪ .‬עידוד‬ ‫הצעירים לחזור לחיפה ולהשאר בה הוא אחד מהיעדים המרכזיים של יהב‪.‬‬ ‫יהב‪ ":‬אנחנו ממצבים את עצמנו כעיר השכלה ראשית במדינת ישראל‪.‬‬ ‫הרעיון הזה של התחדשות עירונית ע"י הפיכתה של העיר התחתית‬ ‫לקמפוס אוניברסיטאי הוא יחודי בעולם ואוניברסיטת טאפט נתנה לי על‬ ‫זה פרס כבר ב‪ ,2007‬כשרק יצאתי עם הרעיון‪".‬‬ ‫"הסיבה היחידה והאולטימטיבית לסטודנט להשאר זה מקום עבודה‪.‬‬ ‫תעסוקה זה שם המשחק‪ .‬אנחנו עושים הכל להעצים את מקומות העבודה‬ ‫שמתאימים לסטודנטים בטכניון‪ .‬אנחנו מביאים עוד ועוד עבודה לתוך‬ ‫מת"ם‪ .‬הגענו להסדר עם הטכניון שהחברות הראשונות שיציגו ביריד‬ ‫התעסוקה יהיו החברות החיפאיות‪ .‬כל סטודנט שמהגר לכאן מקבל סל‬ ‫קליטה‪ ,‬מטעם העירייה כדי שתהיה לו נחיתה רכה‪ .‬בעיר התחתית אנחנו‬ ‫משלבים חברות היי‪-‬טק‪".‬‬ ‫אבל רבים מאלו שמוצאים עבודה טובה בחיפה‪ ,‬יהיה זה בהיי טק או במפעלי‬ ‫התעשייה‪ ,‬עדיין מעדיפים שלא לגור בה ולסוע אליה כל יום‪ .‬איך אפשר לגרום‬ ‫להם בכל זאת לגור בחיפה?‬ ‫יהב‪" :‬יש במת"ם כעשרת אלפים עובדים‪ ,‬מתוכם שלושת אלפים שלא גרים‬ ‫בחיפה‪ .‬את הדירות בשכונה החדשה שקרובה לים‪ ,‬רמת הנשיא‪ ,‬אנחנו‬ ‫משווקים קודם כל לעובדי מת"ם‪".‬‬ ‫לפי נתוני חברת גב ים שמשווקת את הדירות בשכונת רמת הנשיא‪ ,‬עד היום‬ ‫נרכשו כ‪ 100‬דירות ע"י עובדי ההייטק‪.‬‬ ‫לאנשים צעירים הרבה פעמים יותר חשוב שהאזור שבו הם חיים יהיה‬

‫ ‪factor@asat.org.il‬‬

‫לחזור לעיר‬ ‫הטכניון עד שנות השמונים היה בלב העיר‪ ,‬בשכונת הדר‪ .‬כחלק ממגמה‬ ‫בארץ וגם בעולם של קמפוסים גדולים יותר במתחמים מחוץ לעיר‪ .‬בשנים‬ ‫האחרונות ישנה מגמת היפוך‪ ,‬מרכז העיר בירושלים חזר לתפקד בעשור‬ ‫האחרון בעיקר תודות לקמפוסים בלב העיר‪ ,‬כמו הפקולטה לארכיטקטורה‬ ‫של בצלאל ובתי ספר נוספים)כמו סם שפיגל ומוסררה(‪ .‬בית ספר בצלאל‬ ‫כולו מתוכנן לחזור למרכז העיר ירושלים בקרוב‪ .‬הקמפוס החדש של‬ ‫הטכניון בתל אביב מוקם בלב העיר)במתחם שרונה‪ ,‬ליד הקריה ומגדלי‬ ‫עזריאלי(‪ .‬למה לא בחיפה?‬ ‫יהב‪" :‬ב‪ 1978‬נכנסתי למועצת העיר לראשונה‪ ,‬והפעולה הראשונה שלי שם‬ ‫היתה בהפגנות נגד עזיבת הפקולטה לארכיטקטורה את המתחם בהדר‪ .‬אני‬ ‫חושב שזו שגיאה אורבנית מדרגה עליונה‪ ,‬וגם שגיאה לפקולטה‪ .‬פקולטה‬ ‫שמדברת על תכנון עירוני צריכה לשבת בתוך העיר‪ .‬עכשיו‪ ,‬כשבנינו‬ ‫את קמפוס הנמל הצעתי לפקולטה לחזור לעיר התחתית‪ .‬הפרופסורים‬ ‫מסכימים אבל הנהלת הטכניון לא מסכימה‪ .‬הטכניון לא משתף פעולה עם‬ ‫הפיתוח של העיר‪ ,‬תכתוב את זה בגדול‪".‬‬ ‫ולמה לא לחזור לבניין הישן בהדר? רבים מהסטודנטים לארכיטקטורה גרים‬ ‫באזור גם כך‪ .‬היו על זה מספר כתבות בעיתונות‪ .‬זה מהלך אחד שעשוי להביא‬ ‫לשינוי דרסטי באזור שאתם מכנים "כפר הסטודנטים"‪.‬‬ ‫יהב‪" :‬זה מדעטק‪ ,‬מוזיאון לאומי‪ .‬אין שם שום מקום בשביל זה‪ .‬האזור‬ ‫הנטוש בפנים הולך למוזיאון"‪.‬‬ ‫הבחירות לראשות העיר חיפה יתקיימו ב‪ 22‬לאוקטובר ‪ ,2013‬עם פתיחתו‬ ‫של סמסטר חורף הבא‪ .‬היצע המועמדים הפעם‪ ,‬בניגוד לשנים קודמות‪,‬‬ ‫הוא רחב ומגוון‪ .‬מי מכם ששינה את כתובת מגוריו לחיפה)בשביל הארנונה‪,‬‬ ‫בשביל החניה( רשאי להצביע‪ .‬חיפה יכולה להיות האלטרנטיבה השפויה‬ ‫העירונית האמיתית לחיים הצפופים במרכז‪ ,‬בעצם היא כבר כמעט כזאת‪.‬‬ ‫רק צריך לתת לה עוד פוש אחרון‪ ,‬לכן שווה להצביע בבחירות הקרובות‪.‬‬

‫צילום‪ :‬עומר רז‬

‫מתי מגיע האוטובוס?‬ ‫הפרוייקטים "נהדר בהדר"‪ ,‬ו"כפר הסטודנטים בהדר" של מחלקת הצעירים‬ ‫של העירייה הוכרזו ב‪ ,2007‬והם נועדו למשוך סטודנטים ואקדמאים‬ ‫לשכונה‪ .‬את הכביש המוביל להדר מעטרות בשבועות האחרונים תמונות‬ ‫של סטודנטים צחקנים על עמודי התאורה‪ .‬כרגע‪ ,‬משתתפים בפרוייקט‬ ‫"נהדר בהדר" שמבטיח מלגה של ‪ 1500‬שקלים בחודש לבוגר תואר ראשון‬

‫שיגור בהדר כחמישים איש‪.‬‬ ‫עם כל ההשקעה‪ ,‬נכון לרגע זה אין אוטובוס שנוסע מאזור "כפר הסטודנטים"‬ ‫בהדר לטכניון ישירות‪ .‬מפתיע בהתחשב שלסטודנט הממוצע חסר הרכב‪,‬‬ ‫דרך ההגעה ללימודיו אולי יהיה הפקטור הראשון בבחירת מקום מגוריו‪.‬‬ ‫יוזמות עצמאיות)כמו זו של נועם פוניה מהטכניון( מול העירייה ואגד‬ ‫נתקלו עד עכשיו במשיכת כתפיים מיידית‪ ,‬והבטחות מעורפלות לעתיד‪.‬‬ ‫אין אוטובוס ישיר לטכניון מהדר‪ .‬נסיעה שלוקחת ברכב כעשר דקות יכולה‬ ‫לקחת בתחבורה ציבורית כשעה‪ .‬יוזמות בעבר נדחו‪.‬‬ ‫יהב לוחץ על הזמזם וקורא למזכירתו להשיג לו מיד את מנהל אגד בחיפה‪,‬‬ ‫אנחנו מחכים‪ .‬יהב‪":‬זו לא פעם ראשונה שאני שומע את זה‪ .‬אנחנו מטפלים‬ ‫בזה עכשיו ומיד‪ .‬תשמע‪ ,‬אגד לא עובדים אצלי‪ .‬תחבורה הציבורית זה שם‬ ‫המשחק‪ ,‬כל השאר זה קשקוש‪".‬‬ ‫לאחר כחמש דקות אני מדבר עם אבי דוודה‪ ,‬מנהל אגד בחיפה והצפון‪,‬‬ ‫שאינו מכיר את הבעיה כלל‪ .‬קבענו פגישה בינינו כדי להתקדם‪ .‬יהב מסמן‬ ‫לי שהבעיה נפתרה‪ .‬קדימה‪ ,‬הלאה‪.‬‬ ‫ומה עם הרכבל לטכניון)ראו כתבה בפקטור דצמבר ‪ (2012‬שבנובמבר ‪2008‬‬ ‫ובנובמבר ‪ 2012‬הוכרז שהוא עומד להיות מוקם תוך חודשים ספורים?‬ ‫יהב‪":‬הרכבל נתקע עכשיו בעקבות הגרעון הממשלתי‪ .‬אנחנו עמדנו בכל‬ ‫התחייביותינו‪".‬‬

‫לפני חודשיים "מכות חשמל לגופה"‪ .‬מה התייחסותך?‬ ‫יהב‪" :‬מה זה תוכנית לבקשתך? התהליכים האלה זה לא דבר מהיום למחר‪.‬‬ ‫אני שמח שגברת רותם קליש מראה בורות בה בשעה שהיא מרצה בטכניון‪.‬‬ ‫חשבתי שהמרצים שמה ברמה יותר גבוהה"‪.‬‬ ‫"האירועים האלה זה בדיוק מה שהסוחרים רוצים‪ ,‬הם ביקשו את זה‪ .‬הם‬ ‫ביקשו עכשיו את האירועים האלה בהדר‪ ,‬ואנחנו מעבירים אירועים להדר‪.‬‬ ‫קלבת שבת הולכת להיות מעכשיו בהדר‪ .‬הגיעו לאירועים האלה בעבר‬ ‫‪ 15000‬איש‪".‬‬ ‫אבל העיר התחתית עדיין מתה‪ ,‬למרות שיש השקעות עתק‪ .‬לא נוצרה עדיין‬ ‫קהילה ממש‪ ,‬אנשים עדיין לא מסתובבים ברחוב‪.‬‬ ‫יהב‪":‬בחיים לא הסתובבו שם אנשים ברחוב‪ ,‬תוציא לעצמך את זה מהראש‪.‬‬ ‫אין מקום בעיר הזאת שמסתובבים ברחובות‪ .‬במרכז הכרמל מסתובבים‬ ‫ברחוב? אין תרבות של להסתובב ברחוב בחיפה‪.‬‬ ‫ובשנות ה‪ ?70‬כשכל העסקים עדיין היו בעיר התחתית? וכל המשרדים הגדולים‬ ‫של חברות הדלק והתחבורה עדיין היו ממוקמים שמה?‬ ‫יהב‪":‬אז לא היו מכוניות ולא היתה ברירה אלא להסתובב ברחובות"‪.‬‬ ‫האם אתה רואה את זה כתוצאה חיונית או הכרחית שהרחוב יחיה מחדש‬ ‫ואנשים ילכו ברחוב?‬ ‫יהב‪" :‬אני לא יודע אם זה יקרה‪ ,‬זה לא קרה בשום מקום בעולם‪ ,‬ואני לא‬ ‫יודע אם זה יקרה גם פה‪ .‬אני לא מכיר את זה באנגליה‪ ,‬או בניו יורק‪ .‬אנשים‬ ‫לא מוותרים על המכוניות שלהם‪".‬‬ ‫אבל בערים באירופה או בארה"ב‪ ,‬גם בתל אביב‪ ,‬אנשים מסתובבים ברחוב‪ .‬זה‬ ‫גורם לתחושה הזאת של עיר חיה‪.‬‬ ‫יהב‪":‬זה בגלל שהערים האלה מישוריות‪ .‬אין שם הרים‪ .‬גם אין קהילות‬ ‫עירוניות בעיר שהשכונות שלה מנותקות אחת מהשניה‪ .‬לדוגמה מרכז זיו‪,‬‬ ‫המון סטודנטים באזור ואף אחד לא מסתובב ברחוב‪ .‬זה עניין של אופי‪ ,‬אין‬ ‫מה לעשות‪".‬‬

‫קהילתי וחי מאשר פרנסה קרובה‪ .‬אנשים מוכנים לסוע רחוק בשביל פרנסה‬ ‫רק על מנת לגור באותו מקום מסויים שמספק להם חיי קהילה ותרבות‪.‬‬ ‫יהב‪" :‬לא זוגות צעירים‪ .‬נגמרו הקייטנות‪ .‬כשצעיר רווק‪ ,‬הוא יכול עוד ליפול‬ ‫על הגב של ההורים‪ .‬אבל עם ילדים ומשפחה‪ ,‬אנחנו נותנים הרבה יותר‬ ‫אפשרויות‪ .‬אנחנו רואים לפי ההגירה החיובית של השנים האחרונות‪ ,‬בנינו‬ ‫עיר לצעירים‪ .‬היצע העבודה לסטודנט בטכניון הוא כמעט אופטימלי"‪.‬‬

‫יונה יהב וצעירים בעיר התחתית‬

‫‪5‬‬

‫ ‬

‫‪2013 26‬‬ ‫מערכת‬ ‫בית הסטודנט קומה ‪ 3‬קריית הטכניון ‪,32000‬‬ ‫תא מס' ‪ 9‬במזכירות אס"ט‬ ‫טל‘ ‪ ,04-8328787‬פקס‪,04-8230089 :‬‬ ‫מייל‪factor@asat.org.il :‬‬

‫‪¾´¸¿º·³ ¸¿À‬‬ ‫½¶¸‪ ¼¸·¿²´·À» ¼¸»µ´½ ¼¸Ç‬‬

‫עורך העיתון‬ ‫עומר רז‬

‫עיצוב גרפי‬ ‫ילנה סובורובר ‪0527587665‬‬

‫פתחנו‬

‫במלחמה‪ .‬נובמבר ‪ 2012‬הוציא אלפי סטודנטים לשער נווה שאנן‬ ‫להפגין למען ישראל ולמען המבצע הצבאי שנפתח בעזה‪ .‬הטכניון התרוקן מתלמידיו‪,‬‬ ‫ורבים נשלחו לחזית‪ .‬קיבלנו אותם חזרה‪ ,‬עייפים ומתוסכלים‪ ,‬והמשכנו הלאה‪ ,‬אין כמו‬ ‫לפתוח את השנה עם מלחמה‪.‬‬ ‫המלחמה בעזה הפכה למלחמה בלוגריתמים ובאינטגרלים‪ ,‬באינטרנט במעונות‬ ‫ובסטודנטים מאוסטרליה‪ .‬בעיתון הקדשנו לא מעט דיו לעיר חיפה‪ ,‬ולבחירות הקרובות‪.‬‬ ‫בגיליון הזה‪ ,‬הגיליון האחרון לפני הבחירות לעירייה‪ ,‬אנחנו מראיינים את ראש העיר‬ ‫הנוכחי‪ ,‬יונה יהב‪ .‬ליהב הרבה תוכניות לסטודנטים וצעירים‪ ,‬כדי להקשיב לו כדי לדעת‬ ‫מה מתוכנן‪ ,‬וגם כדי לבדוק אותו ולראות מה מכל זה מתממש ומה הן סתם הבטחות של‬ ‫ערב בחירות‪.‬‬ ‫החידושים האחרונים בקמפוס הם כמה החלטות יוצאות דופן לגבי הלימודים כאן‪.‬‬ ‫בראיון עם נשיאות אס"ט נטלי פיסטנוביץ' מביאה מפי היו"ר והסגן הכבר‪-‬לא‪-‬כל‪-‬כך‪-‬‬ ‫חדשים את מה שנעשה ומה שיעשה בטכניון‪ .‬שמעתם שקיצרו את הסמסטר בשבוע?‬ ‫אז הנה‪ ,‬עכשיו אתם יודעים‪.‬‬ ‫אבל הכי חשוב‪ ,‬אחרי שבגיליון הקודם נפרדנו מדן שנייר לטובת העולם שבחוץ‪ ,‬בגיליון‬ ‫זה אנחנו אומרים שלום לטוריסט שפקטור לא היה פקטור בלעדיו‪ ,‬מורן לבל‪ .‬מורן‬ ‫כותב כבר מיליון שנה )או לפחות ארבע( בעיתון זה‪ ,‬והכתיבה השנונה והחדה שלו‪ ,‬על‬ ‫מפגשים מהסוג השלישי בגן האקולוגי‪ ,‬או על קורסים מוזרים בפקולטות נידחות‪ ,‬היתה‬ ‫תמיד מהפינות הקבועות והמרגיעות בעיתון זה‪ .‬כן‪ ,‬אפשר לכתוב‪ ,‬אפשר לכייף ולדמיין‬ ‫ולא רק לפתור משוואות‪ .‬אז תודה מורן על השנים‪ .‬אני מניח שעוד נחזור לפרסם טורים‬ ‫שלך מהעבר ברגעים של געגועים קשים‪ .‬ועכשיו דפדפו מהר לעמוד ‪ 21‬וקראו את טור‬ ‫הפרידה‪ ,‬המטריצה‪.‬‬ ‫ועוד רזידנט של פקטור עוזב‪ ,‬מר קובי תמשס‪ ,‬הסטודנט הנצחי‪ .‬קובי צילם לעיתון וכתב‬ ‫בנחמן מאולמן ולאחרונה עשה את הבלתי אפשרי וסיים את התואר‪ .‬אז הנה‪ ,‬בלכתו‬ ‫הוכיח קובי שהכל אפשרי‪ ,‬אפילו לסיים את התואר‪ .‬תודה קובי‪ ,‬היה מצחיק‪.‬‬ ‫אז דבר אחרון‪ ,‬פקטור צריך אנשים חדשים! אולי אתם רוצים להיות כתבים‪ ,‬צלמים‪,‬‬ ‫מצחיקנים‪ ,‬כותבי טורים? פקטור הוא במה מצויינת לפרוק את המתחים מחיי הסטודנט‬ ‫הקשים‪ .‬תוכניתנו לשנה הבאה היא להמשיך ולהפיק עיתון מעמיק ומקיף‪ ,‬שמחובר‬ ‫לקמפוס ולעיר‪ .‬אם אתם רוצים להצטרף אלינו‪ ,‬אתם מוזמנים לשלוח מייל ל‬ ‫‪ factor@asat.org.il‬ולומר לנו במה אתם טובים‪ ,‬נמצא מה לעשות אתכם‪.‬‬ ‫תודה לכל מי שקרא אותנו בשנה האחרונה‪,‬‬

‫עורך לשון‬ ‫מייק אלמקייס‬

‫חברי מערכת‬ ‫קרן אור גרינברג‪ ,‬מורן לבל‪ ,‬דן שנייר‪ ,‬מיכאל פרסמן‪ ,‬אורי‬ ‫ראובן‪ ,‬אלמוג דב‪ ,‬קובי תמשס‪ ,‬איתי כהן‪ ,‬ירון רימר‪.‬‬

‫צלמים‬ ‫קובי תמשס‪ ,‬קרן אור גרינברג‪ ,‬אורי ראובן‬

‫הפצה‬ ‫טל‘‪054-2423006 ,054-2423005 :‬‬ ‫משרד‪, 004-8328787 :‬שלוחות‪107,106,105 :‬‬

‫‪effe‬‬ ‫‪effect1@asat.org.il‬‬ ‫‪effe‬‬ ‫‪effect2@asat.org.il‬‬

‫הדפסה‬ ‫‪04‬‬ ‫יוסף‪6534828 ,‬‬ ‫”מידפס"‪ ,‬דפוס תל יוסף‬ ‫‪04-6534828‬‬

‫שער‪ :‬ילנה סובורובר‬

‫ ‬ ‫ ~ ‪ factor@asat.org.il‬‬

‫עומר רז‬ ‫עורך ראשי‬ ‫עקבו אחרינו בפייסבוק וקבלו עדכונים על הנעשה בקמפוס הישר לנייד‪,‬‬ ‫כנסו לאתר החדש של אס"ט כדי לקרוא את כל הגיליונות של השנה האחרונה‪.‬‬

‫ ~ ‬ ‫ ‬

‫¯‪s Ä¿¯Ç ɶ´Ç‬‬

‫‪ °‬‬

‫‪²°»° Ï‬‬

‫ ‬

‫‪www.burgeranch.co.il‬‬

2013 54

~ (4

(21

~ (8-11

~ ~ ~