פקטור #59 - אפריל 2014

‫עיתון הסטודנטים בטכניון‪ /‬גיליון ‪ /59‬אפריל ‪2014‬‬

‫אז מה מצפה לנו?‬ ‫מילואימניק? פקטור יספר לך כל מה שאתה צריך לדעת‬ ‫אורי ראובן | עמ' ‪4-5‬‬ ‫​מייסדי ‪ Breezometer‬בראיון על פיתוח מיזם טכנולוגי‬ ‫עם ערך חברתי קרן‪-‬אור גרינברג | עמ' ‪8-9‬‬ ‫שומרים מקומות בשורה הראשונה? כדאי שתקראו מה יש‬ ‫לאיתי פריימן לומר על כך | עמ' ‪20‬‬ ‫‪ - Bitcoin Mania‬הסיפור מאחורי המטבע שהסעיר‬ ‫את העולם אלון כץ | עמ' ‪22-24‬‬ ‫השפיעו על איכות הסביבה באמצעות פרויקט‬ ‫ה ‪ City Sesnce -‬הדר סלע | עמ' ‪28‬‬

‫צילום ברזולוציה של חצי שערה ‪-‬‬ ‫מצליחים לנחש מה אתם רואים? (עמ' ‪)15‬‬

3

factor@asat.org.il :‫לתגובות כתבו לנו‬

‫| דבר העורכת‬

‫‪ 23‬אפריל ‪2014‬‬ ‫ּיוצ ֵאנּו‬ ‫וַ ִ‬

‫צילום‪ :‬קובי תמשס‬

‫ה' ִמ ִמ ְצ ַרים ְּביָ ד ֲחזָ ָקה‬ ‫ּובאתות‬ ‫ְ‬ ‫מורא ּגָ דול‬ ‫ּוב ָ‬ ‫ְ‬ ‫רע נְ טּויָ ה‬ ‫ּובזְ ַ‬ ‫ִ‬ ‫מפ ִתים‪.‬‬ ‫ּוב ְ‬ ‫ְ‬ ‫אז לא‪ ,‬אני לא הולכת לגלות את המצות או‬ ‫לשתות כוס יין‪ ,‬אבל החלטתי לשאוב מעט‬ ‫השראה מההגדה‪.‬‬ ‫ִאלּו נתנו לנו ש"ב ולא עשו אותם ארוכים‬ ‫מדי‪ַּ ,‬דיֵ ינּו‪.‬‬ ‫ִאלּו קבעו לנו בחני אמצע‪ ,‬והם היו לא היו‬ ‫בלתי פתירים‪ַּ ,‬דיֵ ינּו‪.‬‬ ‫ִאלּו נתנו לנו גם עבודות חוץ מהש"ב ובדקו‬ ‫אותם בזמן‪ַּ ,‬דיֵ ינּו‪.‬‬ ‫ִאלּו נתנו לנו מועדי א' והם היו על שאלות‬ ‫מהחומר של הקורס‪ַּ ,‬דיֵ ינּו‪.‬‬ ‫ִאלּו נָ תנו לנו מועדי ב' והם לא היו הרבה‬ ‫יותר קשים ממועדי א'‪ַּ ,‬דיֵ ינּו‪.‬‬ ‫על אף הפתיח המצרי משהו‪ ,‬הגליון לא‬ ‫עוסק בעבדות וחירות‪ .‬הוא לא מדבר על‬ ‫כמה מטלות נשארו לנו להכין או כמה‬ ‫סיימנו‪ ,‬הוא פה בעיקר כדי להצחיק אתכם‪ ,‬לעניין אתכם ולעדכן אתכם בכל מה שמתרחש‬ ‫בטכניון‪.‬‬ ‫תוכלו לקרוא סיפורים אישיים מרתקים ואיך החלטות 'הרות גורל' מתקבלות לעיתים‬ ‫בנחת‪.‬‬ ‫תוכלו להתעדכן ברזי האופנה בטכניון עם ה'ארון של שרון' ואולי אפילו לזכות בפרס‬ ‫בפינת התשבצים שלנו‪.‬‬ ‫"פקטור" לא פה כדי לספר לכם שקשה בטכניון‪ ,‬הוא לא בא כדי להחליף את כל השטויות‬ ‫שרושמים ב"סטודנטים בטכניון" בפייסבוק או להטיף לכם מוסר על הדעות שלכם‪,‬‬ ‫החלומות שלכם או המעשים שלכם‪.‬‬ ‫הוא פה כדי שתוכלו לקרוא מעל דפי העיתון סיפורים שכנראה בחיים לא תשמעו ולהזכיר‬ ‫לכם שלפעמים מותר קצת לשחרר ולקחת "פקטור" כשיוצאים להפסקת קפה‪.‬‬ ‫אם אתם בעלי כשרון כתיבה‪ ,‬או מציירים למגירה וחולמים להתפרסם פנו אלינו‪ ,‬יש לנו‬ ‫במה בשבילכם‪.‬‬ ‫בברכת המשך סמסטר פורה ומהנה‪.‬‬ ‫עורכת ראשית‪ ,‬הדר סלע‬

‫מערכת‬ ‫בית הסטודנט קומה ‪ 3‬קריית הטכניון ‪,32000‬‬ ‫תא מס' ‪ 9‬במזכירות אס"ט‬ ‫טל’ ‪ ,04-8328787‬פקס‪,04-8230089 :‬‬ ‫מייל‪factor@asat.org.il :‬‬

‫עורכת העיתון‬ ‫הדר סלע‬

‫עורך משנה‬ ‫אורי ראובן‬

‫עורכת מדור טכנולוגיה‬ ‫קרן‪-‬אור גרינברג‬

‫עורכת מדור בינלאומי‬ ‫ג'ומי קריימר‬

‫מעצבת גרפית‬ ‫ילנה סובורובר ‪052-7587665‬‬ ‫‪indigoes.studio@gmail.com‬‬

‫עורכת לשונית‬ ‫תמר קצירי‬

‫חברי מערכת‬ ‫קרן‪-‬אור גרינברג‪ ,‬אורי ראובן‪ ,‬מיכאל פרסמן‪ ,‬סשה בקמן‪,‬‬ ‫איתי כהן‪ ,‬איתי פרימן‪ ,‬רנן גרוס‪ ,‬יעל לוינזון‪ ,‬אלמוג דב‪ ,‬ירון‬ ‫רימר‬

‫צלמים‬ ‫קרן‪-‬אור גרינברג‪ ,‬אורי ראובן‬

‫הפצה‬ ‫טל’‪054-2423006 ,054-2423005 :‬‬ ‫משרד‪, 04-8328787 :‬שלוחות‪107,106,105 :‬‬

‫‪effect1@asat.org.il‬‬ ‫‪effect2@asat.org.il‬‬

‫הדפסה‬ ‫“מידפס"‪ ,‬דפוס תל יוסף‪04-6534828 ,‬‬ ‫קרדיט שער‪ :‬רות‬

‫להערות‪ ,‬רעיונות ומחשבות‬ ‫פנו אלינו ‪factor@asat.org.il‬‬

‫סרקו את הקוד ותנחתו הישר‬ ‫בעמוד הפייסבוק של פקטור‬

‫‪2‬‬

‫פקטור אפריל ‪2014‬‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫הוא דחיית שיעורי הבית כמספר הימים בהם הסטודנט שירת במילואים"‪,‬‬ ‫היא מסבירה‪" .‬רוב המרצים עושים את זה אבל אנחנו רוצים שזה יהיה גם‬ ‫קבוע בתקנון כדי שזה יהיה חד משמעי כחוק שלפיו הם צריכים לפעול"‪.‬‬

‫התמונה באדיבות דודי אפשטין‬

‫דיאנה היא הרכזת הוותיקה ביותר באגודה ומשמשת כרכזת מילואים‬ ‫לא פחות משלוש שנים‪ .‬בקרוב היא תסיים את תפקידה לאחר שסיימה‬ ‫ממש לאחרונה את התואר החמש‪-‬שנתי בארכיטקטורה‪" .‬כששמעתי על‬ ‫תפקיד רכז מילואים אמרתי שזה תפקיד שיספק אותי מאוד ‪ -‬לעזור למי‬ ‫שהכי צריך את העזרה הזאת‪ .‬זה תפקיד שדורש הרבה רגישות ואכפתיות"‪.‬‬ ‫בתור בוגרת טרייה‪ ,‬היא מציינת שתתגעגע להיות הגוף שעומד איתן מול‬ ‫אטימות המוסד‪" .‬אני בטוחה שיחסר לי הסיפוק המגיע בלשנות גזירות‬ ‫לא נכונות ולעזור לאנשים שעושים את שמוטל עליהם מכל הלב‪ .‬עם‬ ‫כל המרמור והקושי בעניין‪ ,‬הם רואים בזה שליחות ורוצים לעשות את‬ ‫המילואים האלה"‪.‬‬ ‫שירות מילואים שלעיתים גם מסוכן‪ .‬דודי אפשטיין‬

‫דיאנה גבאי‪" :‬מקומם אותי שמרצה לא הולך לקראת‬ ‫המילואימניק שלו ב‪ 150-‬אחוז‪ ,‬כי למי כן אם לא להם?"‬ ‫האנשים מאחורי המספרים‬ ‫קל לחשוב על משרתי המילואים כעל קבוצה שמהווה חלק מהסטטיסטיקה‪,‬‬ ‫אך מאחורי המספרים נמצאים סטודנטים שכל אחד מהם חווה את שירות‬ ‫המילואים בצורה ייחודית לו ומנסה להפיק את המרב גם ברמה האקדמית‬ ‫וגם בתפקידו הצבאי‪.‬‬ ‫"שגרת מילואים כמעט תמיד מתנגשת באופן מוחלט עם שגרת הלימודים"‪,‬‬ ‫אומר נדב פיטוסי‪ ,‬סטודנט לתואר שני בפקולטה להנדסת חשמל וקצין‬ ‫תקשוב גדודי בחטיבת החי"ר כרמלי‪ ,‬שמשרת בין שבוע לחודש בסמסטר‪.‬‬ ‫"לאחר אימון של שבוע שבו לא ראית את אשתך‪ ,‬ישנת אולי חמש שעות‬ ‫במצטבר והלכת עשרות קילומטרים עם ציוד כבד על הגב‪ ,‬לא קל לשבת‬ ‫מיד מול השולחן ולהתחיל להשלים שיעורי בית‪ .‬קיימת הפרדה ברורה‬ ‫בצד המנטלי בין שגרת מילואים לשגרת לימודים והשינוי בין שתיהן לא‬ ‫מתקיים באופן מיידי‪ ,‬אלא בהדרגה‪.‬‬ ‫בדעה דומה מחזיקה גם הדר חסדאי‪ ,‬סטודנטית למדעי המחשב וקצינת‬ ‫חימוש של גדוד חי"ר באוגדת איו"ש‪" :‬עוד לא מצאתי תחום בו שגרת‬ ‫המילואים והלימודים משתלבות‪ .‬בתקופת מילואים קשה עד בלתי אפשרי‬ ‫להתעסק עם הדרישות האקדמיות‪ .‬גם כשהעבודה מסתיימת או כשיש‬ ‫הפסקה‪ ,‬לי באופן אישי מאוד קשה לעשות סוויץ' ולקרוא סיכומי הרצאות‬ ‫ פשוט לא נשארת אנרגיה בשביל זה"‪ .‬שירות המילואים של הדר מתחלק‬‫לאימונים‪ ,‬תרגילים ותעסוקה מבצעית‪ ,‬כאשר במקרה האחרון היא עשויה‬ ‫להיעדר מהלימודים לא פחות מ‪ 25-‬ימים‪" .‬המצב שנוצר הוא כמובן עומס‬ ‫משמעותי מאוד של השלמות בתום הלימודים ‪ -‬גם של חומר לימוד וגם של‬ ‫הגשות וכל זאת תוך שהסמסטר ממשיך וההשלמות ממשיכות להצטבר"‪.‬‬

‫נשאלת השאלה האם ההטבות המוצעות על ידי אס"ט כמו נטסטיק‬ ‫לגלישה באינטרנט‪ ,‬חוברות מבחנים‪ ,‬סדנטונים בחינם והטבות נוספות‬ ‫מצד הטכניון בדמות צילומים‪ ,‬הארכות זמן ואף נקודות זיכוי אקדמיות‪,‬‬ ‫מנוצלות על ידי משרתי המילואים‪" .‬בסמסטר הראשון ניצלתי את רוב‬ ‫הדברים שאס"ט מציעים‪ ,‬אבל לא הכול‪ ,‬מכיוון שמי שאיבד שלושה‬ ‫שבועות מהסמסטר מבין שיש דברים שפשוט לא יעזרו"‪ ,‬אומר דודי‬ ‫אפשטיין‪ ,‬סטודנט להנדסת מכונות ולוחם חי"ר ביחידת חי"ר קל‪ .‬עיקר‬ ‫הפעילות שלו במילואים היא תפיסת קווים בהם הגדוד שלו מחליף גדודים‬ ‫סדירים ובמחצית מששת הסמסטרים שלו בטכניון‪ ,‬ביצע בכל אחד לא‬ ‫פחות משבועיים וחצי מילואים‪" .‬אין באמת זמן להשתמש בנטסטיק‪.‬‬ ‫למי שמשרת כלוחם במילואים אין באמת זמן פנוי לשבת וללמוד‪ ,‬תמיד‬ ‫יהיה מה לעשות‪ ,‬תמיד יהיו עוד משימות‪ ,‬שלא לדבר על מספר הפעמים‬ ‫שחשבתי שיש לי זמן פנוי ובכל פעם הייתה הקפצה" ‪.‬‬ ‫לדודי יש השגות גם לגבי הסדנטונים שמציעה אס"ט‪" :‬זה דבר מעולה‬ ‫לדעתי‪ ,‬אבל פה יש שוב בעיה קטנה עם עניין המילואים‪ ,‬בסמסטר הראשון‬ ‫רציתי לקחת סדנתון‪ ,‬אבל הייתי בפער כל כך גדול שהייתי עסוק בלהשלים‬ ‫אותו ולא הגעתי למצב שבו אוכל באמת להיעזר בסדנתון‪ ,‬שמטרתו בעיקר‬ ‫לפתור תרגילים ברמת מבחן"‪.‬‬ ‫ההטבה הבולטת שמוענקת על ידי הטכניון היא קורס קיץ אחד חינם‬ ‫למשרתים מעל ‪ 22‬ימים בשנה אקדמית‪ ,‬ושני קורסי קיץ למשרתים מעל‬ ‫‪ 30‬ימים‪ .‬הטבה זו מנוצלת על ידי סטודנטים רבים שעושים מספר מילואים‬ ‫שעולה על הכמות המירבית המוגדרת על ידי פקודות מטכ"ל לסטודנט‬ ‫בתואר ראשון ‪ 21 -‬יום‪" .‬קורס קיץ זה הדבר שהכי תורם‪ ,‬בעיקר מבחינה‬ ‫כלכלית"‪ ,‬מבהיר דודי‪" .‬אבל יש עם זה בעיות‪ .‬נכון לעכשיו לא היה לי באמת‬ ‫חופש‪ ,‬היות ובכל שנה שיצא לי לעשות מילואים‪ ,‬תמיד לקחתי קורס קיץ‪.‬‬ ‫מצד אחד אני מרגיש מחויבות לעשות זאת כדי לצמצם פערים ומצד שני‬ ‫הדבר גורם לשחיקה שאי אפשר להסביר"‪.‬‬ ‫נדב מציין שבפקולטה להנדסת חשמל קיים נוהל ששירות מילואים מעל‬ ‫למספר מסוים של ימים מזכה את הסטודנט באפשרות למועד מילואים‬ ‫> המשך בעמוד ‪6‬‬

‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫‪5‬‬

‫בקמפוס‬

‫צבא הטכניון‬ ‫לצד שגרת ההרצאות ותרגילי הבית‪ ,‬נמצאת גם מציאות אחרת‪ ,‬בה העט מוחלף ברובה‪ ,‬החודים משמשים כקליעים והתיק‬ ‫מפנה את מקומו למכשיר קשר‪ .‬זהו סיפורם של הסטודנטים משרתי המילואים והגורמים השונים שתומכים בהם ומנסים‬ ‫שהמעבר בין העולמות יהיה חלק ככל שניתן‬ ‫> מאת‪ :‬אורי ראובן‬

‫הם‬

‫חיים בינינו כסטודנטים לכל דבר‪ ,‬חווים את אותם הקשיים‬ ‫והמאבקים אחר הציון המספק‪ ,‬אולם עבורם‪ ,‬המציאות הטכניונית אינה‬ ‫המציאות היחידה‪ .‬אחת לתקופה מסוימת הם עוצרים הכול‪ ,‬לובשים את‬ ‫המדים הירוקים‪ ,‬נועלים את הנעליים הגבוהות ומתייצבים ביחידתם‪,‬‬ ‫מוכנים לשרת בכל מקום ובכל עת‪ .‬אלה הם הסטודנטים בשירות מילואים‬ ‫פעיל‪ ,‬שמחויבותם הבלתי מתפשרת כלפי המדינה מעמידה אותם לא אחת‬ ‫מול אתגרים אקדמיים כאלה ואחרים‪ ,‬שלא המתינו עד לשובם מביקור‬ ‫במציאות המקבילה‪.‬‬

‫מה את מצפה מסטודנט לעשות כאשר הוא נקרא למילואים והוא אינו יודע‬ ‫למי לפנות?‬ ‫"כשיש בעיה עם הגעה למבחן או הגשת תרגילי בית‪ ,‬עליו להודיע כמה‬ ‫שיותר מוקדם למרצה או למתרגל האחראי של הקורס‪ .‬אם סטודנט לא‬ ‫בקיא בנהלים או אינו מכיר את תפקידו של כל גוף מייצג‪ ,‬והוא לא מוצא‬ ‫את עצמו פונה לחומר הכתוב באתר לשכת דיקן הסטודנטים או באתר‬ ‫אס"ט‪ ,‬הוא מוזמן לפנות אלי או לרכזת המילואים של הטכניון‪ ,‬שולי שורץ‪.‬‬ ‫סטודנט צריך להיות סקרן ולדעת מה מגיע לו‪ .‬חבל שלא ינצל את זכויותיו‬ ‫בגלל חוסר מודעות"‪.‬‬ ‫לצד הסטודנטים‬ ‫אחד מתפקידיו העיקריים של רכז המילואים הוא לפנות למרצה הקורס‬ ‫במידה ונוצר פער בין הסעד המגיע לסטודנט עקב פגיעה בלימודיו או‬ ‫בהכנות למבחן‪ ,‬לבין מה שמרצה מוכן להעניק לו בכדי להתאים את‬ ‫התנאים ליתר הסטודנטים‪ .‬הפנייה למרצה היא בהסתמכות על תקנה‬ ‫‪ 2.3.3‬מתוך תקנון לימודי הסמכה‪ .‬הרעיון המרכזי בתקנה הוא שבמידה‬ ‫וסטודנט ימצא עצמו נפגע או מעריך מראש שייפגע כתוצאה משירות‬ ‫מילואים ממושך‪ ,‬עליו לפנות אל מורה המקצוע על מנת למצוא פתרון‬ ‫שימנע פגיעה בלימודיו ויאפשר לו לעמוד בדרישות הקורס‪ .‬התקנה‬ ‫מגדירה "שיבוש לימודים" בשלושה מקרים‪ :‬אם הסטודנט שרת במילואים‬ ‫באחד ממועדי הבחינות או הבחנים‪ ,‬אם הוא לא ניגש למבחן בגלל שירות‬ ‫מילואים סמוך למועד הבחינה ואם שרת במילואים מספר שבועות במהלך‬ ‫הסמסטר‪ .‬בכל מקרה הפתרון צריך להתקיים לפני היום האחרון ללימודים‬ ‫בסמסטר העוקב לסמסטר בו היה הסטודנט רשום לאותו מקצוע‪.‬‬ ‫"ישנם אינסוף צירופים של ימי מילואים שנופלים לפני מבחן או בזמנים‬ ‫קריטיים במהלך הסמסטר ולכן כל מקרה נבדק לגופו"‪ ,‬מסבירה דיאנה‪" .‬אם‬ ‫אני נתקלת במרצה שמסרב לתת מועד מיוחד‪ ,‬אני פונה אליו ומזכירה לו‬ ‫את הנהלים‪ .‬אני עושה את זה מתוך כבוד אליו‪ ,‬לא מתוך יציאה מהנחה‬ ‫שהוא עושה משהו רע בכוונה ומבקשת לשקול את הדברים בשנית‪.‬‬ ‫הניסוח צריך להיות מאוד זהיר כיוון שחלק מהמרצים מסכימים למועד‬

‫‪4‬‬

‫פקטור אפריל ‪2014‬‬

‫במידה ובמקרה שנקבע‬ ‫כמוצדק‪ ,‬מתקבלת תשובה‬ ‫שלילית ממרצה‪ ,‬דיאנה‬ ‫אינה‬ ‫שהיא‬ ‫מצהירה‬ ‫מוכנה לקבל 'לא' כתשובה‪.‬‬ ‫"מקומם אותי שמרצה לא‬ ‫הולך לקראת המילואימניק‬ ‫רכזת מילואים באס"ט‪ ,‬דיאנה גבאי‬ ‫שלו ב‪ 150-‬אחוז‪ ,‬כי למי כן‬ ‫אם לא להם?"‪ .‬במקרים כאלה פנייה לדיקן הפקולטה היא בלתי נמנעת‪.‬‬ ‫"כמעט הכול נפתר בסופו של דבר‪ .‬השאלה כמה נלחמים‪ ,‬עד לאן זה מגיע‬ ‫וכמה הסטודנט איתי במאבק‪ .‬ישנם סטודנטים שמעדיפים להרים ידיים כי‬ ‫זה דורש מהם יותר מדי זמן ומשאבים"‪.‬‬ ‫דיאנה מציינת לטובה את דיקן הפקולטה למתמטיקה לשעבר‪ ,‬פרופ' יעקב‬ ‫רובינשטיין ואת דיקן הפקולטה להנדסת חשמל‪ ,‬פרופ' אדם שורץ‪ ,‬בסיוע‬ ‫לפתרון של מקרה בו שני מרצים סרבו לסגת מעמדותיהם ולשנות מועדי‬ ‫שני בחנים שנקבעו יום אחרי יום לסטודנט שחזר ממילואים ממושכים‪.‬‬ ‫הוקרה וסיפוק‬ ‫העזרה למשרתי המילואים לא באה לידי ביטוי רק בפתרון בעיות‪ ,‬אלא גם‬ ‫בצד בחברתי‪ .‬בסוף חודש נובמבר בשנה שעברה נערך ערב הוקרה למשרתי‬ ‫המילואים בשיתוף משרד תרבות ובמימון לשכת דיקן הסטודנטים‪ .‬האירוע‬ ‫המרכזי היה הופעה של להקת 'תשע נשמות'‪ ,‬שחבריה מורכבים מלוחמי‬ ‫צה"ל משוחררים שנפגעו פיזית ונפשית במהלך שירותם וחלקם אף זכו‬ ‫לצל"ש ועיטור מופת‪ .‬האירוע התקיים בערב חג החנוכה וסופגניות‪ ,‬בירה‬ ‫ופופקורן היו בתפריט למאה הסטודנטים שהגיעו‪" .‬זה היה אירוע סמלי‬ ‫להגיד לסטודנטים שלנו שאנחנו יודעים שהם עושים מילואים וזה פוגע‬ ‫בהם וזה הזמן שלנו להחזיר תודה‪ .‬מלבד העזרה בלימודים גם זה מאוד‬ ‫חשוב בעיני"‪.‬‬ ‫הפרויקט הבא שמתבשל על ידי רכזת המילואים הוא הקמת מערכת‬ ‫ממוחשבת‪ ,‬שתרכז את כל המידע הרלוונטי לסטודנט בנוגע לזכויותיו‬ ‫כמשרת מילואים פעיל ובאמצעותה הוא יוכל לפנות לכל גורם מטפל‬ ‫באגודה ובטכניון ולהגיש מסמכים שונים‪ ,‬על מנת לקבל את ההטבות‬ ‫המגיעות לו‪" .‬האפיון של האתר הסתיים ואמור לצאת מכרז לחברה‬ ‫חיצונית שתבנה ותתחזק אותו"‪ ,‬אומרת דיאנה‪" .‬האתר יהיה מאובטח והוא‬ ‫אמור לייעל את העבודה של הסטודנטים ושל הגורמים המטפלים"‪.‬‬ ‫נושא נוסף שדיאנה מעוניינת לקדם הוא עיגון נוהל דחיית שיעורי בית עבור‬ ‫סטודנט ששרת במילואים בזמן ההגשה‪ ,‬בדומה למבחנים‪" .‬כיום הנוהל‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫צילום‪ :‬אורי ראובן‬

‫על מנת להקל על הסטודנטים משרתי המילואים מציעים אס"ט והטכניון‬ ‫מגוון הטבות להם זכאים המילואימניקים בהתאם למספר הימים בהם‬ ‫שרתו‪ .‬הכתובת לפניות בכל הנוגע לשאלות ובעיות שיוצר שירות‬ ‫המילואים במהלך הסמסטר ולקבלת הטבות עקב כך הוא רכז המילואים‬ ‫באס"ט‪ ,‬תפקיד אותו ממלאת דיאנה גבאי‪ .‬דיאנה עצמה עושה מילואים‬ ‫בתור מפענחת תצלומי אוויר במודיעין ולדבריה‪ ,‬הערכת הטכניון היא שכ‪-‬‬ ‫‪ 20‬אחוז מכלל הסטודנטים מבצעים מילואים בתדירות שונה‪ ,‬החל מימים‬ ‫ספורים בסמסטר ועד למעל לחודש במצטבר‪.‬‬

‫מיוחד אבל עושים אותו‬ ‫קשה במיוחד כנקמה על זה‬ ‫שהסטודנט גרם להם לכתוב‬ ‫מבחן נוסף‪ .‬למרות זאת‪,‬‬ ‫ברוב המקרים אין בעיה‬ ‫כזאת‪ .‬היו גם מקרים מאוד‬ ‫נחמדים שהמרצה השתכנע‬ ‫והסכים למועד נוסף אחרי‬ ‫שבתחילה סירב"‪.‬‬

‫בקמפוס‬

‫הזכות להתנדב‪ ,‬נקודה‪.‬‬ ‫הסטודנט היה ויהיה התגלמות העתיד בעיניי הקהילה‪ ,‬הגולם‬ ‫לפני שנהפך לפרפר‪ .‬אך בטרם יצאו הסטודנטים אל העולם‬ ‫הגדול וישנו אותו מקצה לקצה‪ ,‬הם יכולים גם לתת חזרה‬ ‫לקהילה שלהם‪ ,‬לא?‬ ‫> מאת‪ :‬מידר שרקנסקי‬

‫מחשבה‬

‫זאת בדיוק עברה בראשם של חברי אס"ט וקרמה‬ ‫עור וגידים לתכנית רחבת ידיים בשם "התנדבות – זכאות"‪ ,‬המשלבת את‬ ‫הסטודנטים בקהילה ונותנת להם הזדמנות לתרום‪ .‬התוכנית שאושרה על‪-‬‬ ‫ידי סנט הטכניון מאגדת כ‪ 26-‬עמותות‪ ,‬הנפרשות על כל קצוות הקהילה‪.‬‬ ‫העמותות מגוונות וכל סטודנט המעונין בדבר‪ ,‬יוכל למצוא תחום ומקום‬ ‫התנדבות המתאימים ליכולתיו ואופיו‪ .‬בין האפשרויות נוכל למצוא ביקור‬ ‫בבית אבות על‪-‬ידי הסטודנט וחיית מחמדו בכדי שילטפו אותה ‪" ,‬אח גדול"‬ ‫לחייל בודד במטרה להקנות לו ביטחון עצמי ותחושת שייכות‪ ,‬עזרה בניהול‬ ‫תקציב הבית למשפחות נתמכות ועוד עמותות רבות וטובות‪.‬‬ ‫סטודנט בטכניון‪ ,‬המבקש לתת ידו למען הזולת‪ ,‬ישמח לגלות כי ישנה יד‬ ‫המושטת אליו בחזרה‪ .‬לפי התוכנית‪ ,‬הסטודנטים המבצעים התנדבות‬ ‫באחת מן העמותות‪ ,‬יקבלו זיכוי אקדמי של נקודת זכות אחת וזאת במידה‬ ‫וסך שעות ההתנדבות שלו יעמדו על כ‪ 28-‬שעות במהלך סמסטר‪ .‬ההרשמה‬ ‫לפרויקט נעשית דרך אס"ט‪ ,‬אשר מקצה מטעמה אחראי אשר ינטר אחר‬ ‫שעות המתנדבים ואף יבקרם לפחות פעם אחת במהלך הסמסטר‪ .‬חשוב‬ ‫לציין שניתן לצבור במהלך התואר שתי נקודות זכאות ללא ציון‪ ,‬אך רק‬ ‫נקודה אחת במהלך סמסטר בודד‪.‬‬ ‫אז כיצד אתם יכולים להתנדב ולתת חזרה לקהילה? ההרשמה לפרויקט‬ ‫נפתחת כשבועיים לפני פתיחת הסמסטר ונסגרת כשבועיים לאחר מכן‪.‬‬ ‫ניתן להירשם על‪-‬ידי שליחת דואר אלקטרוני עם פרטיכם או על‪-‬ידי דפי‬ ‫הרשמה במהלך יום ד'‪ .‬לאחר שהתקבלתם לתוכנית תזומנו ליום מפגש‬ ‫בין הסטודנטים לבין נציגי העמותות השונות ולאחר מכן‪ ,‬תחת פיקוח נציג‬ ‫אס"ט‪ ,‬תוכלו להתחיל בהתנדבות שבחרתם‪ .‬חשוב לציין כי טרם תעלו‬ ‫על מדי העבודה בדרך לעמותה – תחת קורת הגג של פרויקט "התנדבות‬ ‫– זכאות" גם אלו העולים על מדי ב' יכולים לקבל נקודות זכאות‪ .‬סטודנט‬ ‫המבצע כ‪ 15-‬ימי מילואים בסמסטר או לחילופין ‪ 21‬ימי מילואים בשנה זכאי‬ ‫אף הוא לזיכוי אקדמי של נקודת זכאות אחת‪ ,‬וזאת בפיקוח לימודי הסמכה‪.‬‬ ‫ההתנדבות היא זכות‪ ,‬לא חובה‪ .‬אז בין הלימודים ושעות הפנאי היקרות כל‬ ‫אחד יכול למצוא זמן לתרום חזרה לקהילה‪ ,‬ולקבל בתמורה חברים חדשים‪,‬‬ ‫חדשים‪ ,‬תמיכה ותחושה של עשייה וסיפוק‪..‬‬

‫רחוב טרומפלדור ‪ 1‬נו"ש‬ ‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫‪7‬‬

‫> המשך מעמוד ‪5‬‬ ‫על חשבון מועד א' או ב'‪" .‬משיחות עם חברים שלומדים במוסדות אחרים‬ ‫להשכלה גבוהה‪ ,‬הטכניון מוביל ביחס שהוא נותן למשרתי המילואים"‪ ,‬הוא‬ ‫מוסיף‪" .‬מאחר וסטודנט שנקרא למילואים תוך כדי לימודים נתקל בקשיים‪,‬‬ ‫ניכרים המאמצים שהטכניון עושה על מנת למזער את הקשיים הללו"‪.‬‬ ‫חובה ולא התנדבות‬ ‫כאשר נשאלו הסטודנטים איך הם חווים את יחס המרצים כלפיהם‪,‬‬ ‫התשובה של כולם הייתה חד משמעית – היחס אמביוולנטי‪" .‬ישנם מרצים‬ ‫ומתרגלים שיהפכו את העולם על מנת לתת לי את התנאים הטובים ביותר‬ ‫להדבקת הפערים שנוצרו וישנם גם מקרים הפוכים‪ ,‬בהם למרות מאמצים‬ ‫רבים שלי ושל הוועד הפקולטי לא קיבלתי גם את התנאים המינימאליים‬ ‫של דחייה בהגשה על כל יום מילואים"‪ ,‬אומרת הדר‪" .‬רובם המוחלט של‬ ‫המרצים והמתרגלים בהם נתקלתי התחשבו בי כמילואימניק ועזרו לי בכל‬ ‫מה שביקשתי"‪ .‬מוסיף נדב‪" .‬היו כאלו שעשו מעל ומעבר וקבעו איתי‬ ‫שעות קבלה פרטיות שעזרו לי להשלים את החומר‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬שמעתי‬ ‫מחברים על מקרים בהם היחס היה פחות מבין ומתחשב מצד המרצים אך‬ ‫לא נתקלתי בכך באופן אישי"‪.‬‬ ‫גם לדודי דעה מוצקה בעניין‪" :‬חשוב לציין שרוב המרצים והמתרגלים‬ ‫עושים מעל ומעבר על מנת לעזור למי שפספס לימודים בשל מילואים‪,‬‬ ‫אך נתקלתי גם בתופעות אחרות‪ .‬נתקלתי במתרגל שאמר לי שבהגדרת‬ ‫הקורס אין שיעורי השלמה ולא משנה מה הסיבה‪ ,‬גם אם היא מילואים‪,‬‬ ‫ושעליי לפנות למרצה‪ .‬המרצה שלח אותי לצלם חומר מחברים ולהשלים‬ ‫הכול לבד‪ ,‬למרות העובדה שבאתי בשעת קבלה ורוב הפעמים האלה הייתי‬ ‫היחידי ששם‪ .‬זה יחס מעליב"‪.‬‬ ‫אז האם למרות הפגיעה בציונים‪ ,‬התארכות התואר והיחס הבעייתי מצוות‬ ‫הקורס‪ ,‬ישנו מישהו שיוותר על שירות המילואים בפעם הבאה שיזומן?‬ ‫"אני תמיד מדגיש בפניי חיילי את העובדה ששירות מילואים אינו התנדבות‬ ‫אלא חובה על פי חוק"‪ ,‬מבהיר נדב‪" .‬מעבר לערכים הטמונים בשירות זה‪,‬‬ ‫הכוללים עשייה למען המדינה והעם ולא רק למען עצמך‪ ,‬הסיבה העיקרית‬ ‫להתייצבותי לשירות מילואים היא שזו חובתי‪ .‬לכן לדעתי‪ ,‬ההטבות‬ ‫וההתחשבות בציבור משרתי המילואים אינן צריכות לנבוע מרצון לעודד‬ ‫את הציבור הרחב לשרת במילואים‪ ,‬אלא מתוך ניסיון לצמצם את הקשיים‬ ‫והפערים של משרתי המילואים בחברה‪ ,‬ולאפשר להם לקיים את שגרת‬ ‫חייהם האזרחית עם הפרעה מינימאלית"‪.‬‬ ‫גם הדר שותפה לגישה זו‪" :‬אין ספק שהייתי מעדיפה לחיות במצב בו לא‬ ‫זקוקים לי לשירות מילואים מאסיבי כל כך‪ ,‬אבל במצב הנוכחי אני מרגישה‬ ‫שאין ברירה ‪ -‬אם כל אחד יגיד שלא נוח לו‪ ,‬מי כן ישרת?"‬ ‫דודי משיב שלמרות הפעילות השוטפת‪ ,‬שלעיתים עשויה להיות מסוכנת‪,‬‬ ‫המילואים יישארו חלק מהמציאות האקדמית שלו גם בעתיד‪" :‬כולנו חיים‬ ‫פה‪ ,‬והסיבה שכולנו יכולים ללמוד בשקט בלי דאגות ולצאת וליהנות אחרי‬ ‫הלימודים היא שיש מישהו אחר שלוקח על הכתפיים שלו את הדאגות של‬ ‫כולם"‪.‬‬ ‫מרצה ושריונר‬ ‫אם חשבתם שמילואים הם נחלתם של סטודנטים בלבד‪ ,‬תחשבו שוב‪.‬‬ ‫במציאות המקבילה הזו נמצאים גם מרצים שחווים אותה משני צידי‬ ‫המתרס‪ .‬תומר שגיא הוא דוקטורנט למערכות מידע ומרצה בקורס ניהול‬ ‫מסדי נתונים בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול‪ .‬הוא משמש כמפקד טנק‬ ‫בגדוד שריון בפיקוד דרום ועושה מילואים כבר ‪ 15‬שנים‪ ,‬בכל שנה בין‬ ‫‪ 20‬ל‪ 30-‬ימים במצטבר‪" .‬בתואר הראשון השירות עלה לי בכמה נקודות‬

‫‪6‬‬

‫פקטור אפריל ‪2014‬‬

‫בציון"‪ ,‬הוא מסביר‪" .‬זה בגלל שנאלצתי לעשות מועדי ב' שהיו יותר קשים‬ ‫ממועדי א'‪ ,‬אבל היו לי חברים טובים שעזרו לי ולאחרים להתמודד עם‬ ‫מה שהחסרנו‪ .‬היה סמסטר אחד שעשיתי מילואים של כשלושה שבועות‬ ‫וכשחזרתי החבר'ה עשו לי סדנה ועזרו לי להיכנס לעניינים"‪.‬‬ ‫כמרצה בשירות מילואים פעיל‪ ,‬לעיתים קרובות יוצא לתומר להיעדר‬ ‫מהרצאות‪ ,‬אך הוא תמיד דואג למציאת מחליף‪.‬‬ ‫בכובעו הנוכחי כמרצה‪ ,‬תומר חייב להכריע לגבי בקשות מסטודנטים‬ ‫משרתי מילואים‪ ,‬המבקשים דחייה במילוי מטלות הקורס‪" .‬כיום יש‬ ‫מדיניות מוסדרת בכל הנוגע להענקת מועד מילואים‪ ,‬לכן אין עניין של‬ ‫שיקול דעת‪ .‬יש מדיניות גם בדחיית תרגילי בית‪ ,‬למרות שלפעמים צריך‬ ‫למצוא פתרונות יצירתיים"‪.‬‬ ‫העיקרון המנחה את תומר בבחינת בקשות הסטודנט במקרים בהם התחום‬ ‫אפור יותר‪ ,‬הוא ההוגנות כלפי שאר הסטודנטים בקורס‪" .‬בנושא של‬ ‫מילואים יש איזושהי נורמה שאומרת שיש הקלות‪ .‬אין בעיה לתת אותן‪,‬‬ ‫אבל השאלה היא אם יש מישהו שמנסה לנצל את המצב כדי לקבל אותן‪.‬‬ ‫בסופו של דבר מילואים של יום או יומיים במהלך תקופת המבחנים זה לא‬ ‫שונה בהרבה ממחויבות אחרת שיש לאנשים שלא קשורה ללימודים כמו‬ ‫אירוע משפחתי‪ ,‬אז נשאלת השאלה למה בגלל שבן אדם עושה מילואים‬ ‫צריך לתת לו התחשבות כל כך גדולה כמו מועד ג'‪ .‬צריך לבדוק כל מקרה‬ ‫לגופו ולנסות להבין כמה זמן היה הסטודנט במילואים וכמה השירות עלול‬ ‫לשבש את מהלך הלימודים שלו‪ .‬בהחלט לא צריך להגיע למצב שבו נותנים‬ ‫לבן אדם יתרון על פני החברים שלו ללא סיבה מוצדקת"‪.‬‬ ‫הפתרון שתומר מציע במסגרת הקורס אותו הוא מלמד הוא לאפשר‬ ‫לחייל המילואים לגשת לבוחן אמצע של הסמסטר הבא כמועד ג' בתוספת‬ ‫שאלה אחת או שתיים‪ .‬לדבריו‪ ,‬כתיבת השאלות היא לא הבעיה‪ ,‬אלא הזמן‬ ‫בבדיקת המבחנים הנוספים‪" .‬אני לא חושב שהיה סמסטר שבו היו יותר‬ ‫משני אנשים במועד ג'‪ .‬היה מקרה שבו לשלושה סטודנטים אושר מועד‬ ‫ג' ומתוכם רק אחד הגיע‪ .‬זה די מעצבן ומאכזב כשאתה כותב מבחן ובסוף‬ ‫לא מגיעים‪ .‬אנשים צריכים להיות הוגנים כלפי הסגל שלהם‪ ,‬גם הזמן שלנו‬ ‫יקר"‪.‬‬

‫נדב פיטוסי‪" :‬אני תמיד מדגיש בפניי חיילי את העובדה‬ ‫ששירות מילואים אינו התנדבות אלא חובה על פי חוק"‬ ‫בכל הנוגע לשילוב בין מילואים ושגרת החיים האזרחית‪ ,‬תומר‪ ,‬נשוי ואב‬ ‫לשניים‪ ,‬מרגיש שכבר מיצה את השירות עד תום‪" .‬אני מבחינתי לא נהנה‬ ‫במילואים"‪ ,‬הוא אומר‪" .‬אני עושה מילואים מאוד קשים‪ .‬בימינו מערך‬ ‫המילואים הוא מאוד יעיל‪ ,‬אתה עובד מאוד קשה בזמן שאתה שם כי לא‬ ‫רוצים לפגוע בזמן שלך ואני חוזר גמור עם כל הגוף כואב‪ .‬חיי יהיו טובים‬ ‫יותר בעוד שנתיים‪ ,‬עם סיום המילואים"‪.‬‬ ‫לסיום הוא פונה לסטודנטים‪" :‬אני מאחל לכולם שלא יצטרכו לעשות‬ ‫מילואים‪ .‬מילואים זה אומר שבמדינה הזאת יש עוד מה לתקן"‪.‬‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫אחד מאירועי האובך האחרונים ביוקנעם עילית‪ ,‬כפי שנראה באפליקצית בריזומיטר‬ ‫ל הצלחה״‪ .‬לאוטמן מוסיף‪ :‬״ידענו כי מסגרת של תחרות תכריח אותנו‬ ‫ל עבוד ותמקד אותנו בדברים הקריטיים‪ .‬כיוון ששנינו עבדנו אז במשרה‬ ‫מ לאה ואין לנו את ה"גראז" המפורסם שבו ניתן לעבוד‪ ,‬ביזטק היוותה‬ ‫עבורנו "גראז" לעבודה והיוותה קרש קפיצה משמעותי ביותר בהתקדמות‬ ‫המיזם ובפיתוחו"‪.‬‬ ‫מה היה הצעד הבא במימוש הרעיון?‬ ‫רן‪" :‬מעבר להיותנו מהנדסי סביבה‪ ,‬שנינו בוגרי יחידות טכנולוגיות‪ .‬התחלנו‬ ‫לפתח את האלגוריתם החדשני שאוסף את המידע ומנתח אותו בזמן אמת‪.‬‬ ‫בשלב מסוים רצינו לפתח את זה למוצר והצטרפנו לביזטק‪ .‬אחרי שזכינו‬ ‫בחצי גמר‪ ,‬קיבלנו אישור שזה מוצר חשוב‪ ,‬וקיבלנו את הכלים כדי להבין‬ ‫איך להפוך אותו לחברה‪ .‬בביזטק גם הבנו שלא נוכל להפוך את האלגוריתם‬ ‫למוצר איכותי ללא שיתוף פעולה של מהנדס תוכנה בצוות וכך צירפנו את‬ ‫אמיל פישר למייסד בחברה ובעזרתו התחלנו לפתח את זה לאפליקציה‪.‬‬ ‫במקביל לזכייה בביזטק השתתפנו ב‪ accelerator -‬בירושלים של ארגון‬ ‫"סיפתח"‪ ,‬מרכז היזמות הירושלמי‪ ,‬אשר עזר לנו רבות גם כן להגיע לאיפה‬ ‫שאנחנו היום‪.‬‬ ‫אחרי פיתוח המוצר והיכולת הטכנולוגית והסביבתית שרכשנו‪ ,‬הבנו שאנו‬ ‫צ ריכים להתחזק מבחינת פיתוח עסקי שיווק ומיתוג‪ ,‬וניסינו להבין איך‬ ‫להפוך את רעיון למוצר ולחברה שמעסיקה מאות עובדים‪ .‬ערכנו רשימה‬ ‫ש ל התכונות בשותף הבא שאנו מחפשים כולל איזה יכולות יש לו‪ ,‬מה‬ ‫הגיל ובאיזה מצב הוא נמצא ואז פגשנו את רויטל הנדלר‪ ,‬מייסדת ‪allJobs‬‬ ‫( שנמכר לבסוף בעשרות מיליוני דולרים ק‪.‬א‪.‬ג)‪ ,‬וידענו שהיא האדם‬ ‫ש חיפשנו‪ .‬ההיכרות התרחשה כאשר היא הגיעה לאירוע אמצע מחזור‬ ‫ה אקסלרטור של ביזטק‪ .‬היא הגיעה לשמש שופטת בתחרות ובתור אם‬ ‫לתאומים היא הבינה את הרעיון ואת הפוטנציאל של המיזם‪ .‬כיום היא יו"ר‬ ‫הדירקטוריון של החברה‪ ,‬והיא מעניקה לנו מניסיונה בנוגע לניהול חברה‪,‬‬ ‫תוכנות השיווק ומודל עסקי‪ ,‬וגיוס כסף ממשקיעים"‪.‬‬ ‫חושבים כמו רופאים‬ ‫ל אחר הצטרפותה של הנדלר לצוות‪ ,‬המיזם עבר מתיחת פנים עיצובית‪,‬‬ ‫ושינה את שמו‪ ,‬בשיתוף קהל של ‪ 150‬איש‪ ,‬שענו על סקר‪ .‬החברה גדלה‬ ‫לשבעה עובדים‪ ,‬ורן וזיו עזבו את העבודתיהם‪ ,‬פתחו משרד בתל אביב אבל‬ ‫עדיין מגיעים לחיפה פעם בשבוע לפגישות עם כל הצוות‪.‬‬ ‫מה גרם לכם להמשיך לטפח את הפרויקט על פני העבודות הקבועות שלכם?‬ ‫רן‪" :‬כבוגרי הטכניון כשאנו קובעים יעד‪ ,‬אנו עומדים בו‪ .‬התחלנו לחשוב‬ ‫ע ל המוצר בספטמבר ‪ ,2012‬אז התחלנו את הפיתוח הראשוני‪ .‬בינואר‬ ‫‪ 2 013‬עלינו לחצי גמר "פריצת הדרך על שם אילן ואסף רמון"‪ ,‬וקבענו‬ ‫לעצמנו יעד השקת המוצר עד פברואר ‪ .2014‬ככל שהתחלנו להציג יותר‬ ‫א ת המיזם‪ ,‬ראינו כמה אנשים מתחברים לרעיון ודחפו אותנו להמשיך‪.‬‬ ‫ה רגשתי שהבעיה שלי‪ ,‬היא משותפת לכולם‪ .‬פגשנו המון אנשים כמונו‬ ‫שעושים המון דברים ביום יום כדי לשפר את הבריאות שלהם ושל ילדיהם‬ ‫ו היקרים להם‪ ,‬כמו לאכול בריא ולבצע פעילות ספורטיבית‪ ,‬אבל האוויר‬ ‫שאנו נושמים חשוב יותר מכל האוכל שאנו אוכלים והמים‪ ‬שאנו שותים‪,‬‬ ‫כי לנשום אנחנו כל הזמן נושמים!!!‬ ‫בשלב מסוים רויטל הנדלר אמרה לנו ‪":‬תחשבו שאתם כמו רופאים‪ .‬כל רגע‬ ‫שהאפליקציה שלכם לא באוויר זה עוד רגע שמישהו נושם אוויר לא נקי‬ ‫ולא יודע על זה"‪ .‬במהלך ההשתתפות במאיץ של ביזטק‪ ,‬שנמשך במשך‬ ‫ש לושה חודשים‪ ,‬שכללו ימי עיון של בין יום ועד שלושה ימים בשבוע‪,‬‬ ‫הבנו שאם אנו רוצים להקים חברה בהצלחה‪ ,‬עלינו להתמסר לזה‪ ,‬ולעזוב‬ ‫את העבודות‪ .‬זה מהלך שפשוט חייבים לעשות"‪.‬‬

‫במהלך הדרך‪ ,‬התגייסו לעזרתם אנשים שאהבו את הרעיון‪ .‬כך לדוגמא‪,‬‬ ‫גיא צ׳רני‪ ,‬מנהל התוכנית ליזמות חברתית בסיפתח‪ ,‬חקר את הפוטנציאל‬ ‫החברתי של המיזם‪ ,‬וערך חישוב מה הרווח החברתי שיצמח מהמיזם‪.‬‬ ‫לאוטמן‪" :‬הוא גילה שכל כל דולר השקעה במיזם‪ ,‬יניב ‪ 120‬דולר תרומה‬ ‫לחברה בהפחתת ימי אישפוז‪ ,‬הפסד ימי עבודה‪ ,‬תרופות‪ ,‬שיפור בבריאות‪,‬‬ ‫ועוד"‪.‬‬ ‫אז אידיאולוגיה יש לכם‪ ,‬וגם פוטנציאל רווחי‪ .‬הצלחתם לגייס משקיעים?‬ ‫רן‪" :‬ממש לאחרונה סיימנו את גיוס ה‪ Seed-‬משתי קרנות הון סיכון‬ ‫מכובדות בארץ‪ .‬בנוסף‪ ,‬בשלבים מוקדמים של המיזם השקיע בנו משקיע‬ ‫פרטי‪ ,‬מה שנתן לנו אורך נשימה והמרחב שהינו צריכים לתמרונים‬ ‫הראשוניים״‪.‬‬ ‫מה המודל העסקי שלנו?‬ ‫זיו‪" :‬יש לנו מספר מודלים עסקיים‪ .‬מוצר אחד הינו אפליקציה שבבסיסה‬ ‫תהיה חינמית‪ ,‬אבל יהיו בה מאפיינים בתשלום למשל אפשרות לעקוב‬ ‫אחרי כתובת עניין כדוגמת איכות האוויר בגן של הילדה‪ ,‬מסלול הריצה‬ ‫שלך‪ ,‬או בית קפה אהוב‪ ,‬כך שאפילו אם אתה לא שם פיזית‪ ,‬תוכל לקבל‬ ‫החלטה מושכלת האם זה הזמן המתאים להגיע למקום או לצאת החוצה‪.‬‬ ‫מוצר נוסף שאנו מספקים הינו מידע סטטיסטי על נדל״ן‪ ,‬כך יתאפשר‬ ‫לקבל מידע נרחב‪ ,‬ולבסס החלטה מושכלת האם לעבור למקום מגורים כזה‬ ‫או אחר"‪.‬‬ ‫בתור סטודנטים בטכניון‪ ,‬רובנו משנים את מקום מגורינו לעיר חיפה‪ ,‬שזכתה‬ ‫למוניטין של עיר מזוהמת‪ .‬האם זה נכון?‬ ‫קורבר‪" :‬כמהנדסי סביבה ואנשי מקצוע אנו יודעים שזה לא תמיד נכון‪ .‬יש‬ ‫שעות ואזורים ומקומות מסוימים בעיתיים‪ .‬חשוב להבין כי זיהום אויר‬ ‫הוא דינמי בזמן ובמרחב‪ .‬האפליקציה יכולה להראות לכם את תמונת‬ ‫המצב האמיתית‪ .‬בעברי כסטודנט כאן‪ ,‬נהגתי לרוץ הרבה באיזור‪ .‬שימוש‬ ‫באפליקציה באמת יכול לעזור למצוא‪ ‬מסלולי ריצה ומקומות בילוי‬ ‫בריאותיים יותר"‪.‬‬ ‫אתם לא מפחדים שתאגיד ענק יעתיק את הרעיון?‬ ‫לאוטמן‪" :‬גוגל היום יכולה לעשות הכול‪ ,‬אבל נדרשת מומחיות והבנה‬ ‫מעמיקה של הדברים בין תוכנה לסביבה‪ ,‬ויותר מזה דרושה תשוקה לדבר‪.‬‬ ‫אף אחד לא יעשה משהו טוב יותר מאדם שכל ליבו ואמונתו מוקדש לזה"‪.‬‬ ‫קורבר‪" :‬אנו תמיד אומרים ובאמת מרגישים על בשרנו‪ ,‬שכאשר אדם רוצה‬ ‫משהו בכל ליבו‪ ,‬כל היקום נחלץ לעזרתו"‪.‬‬ ‫מה הטיפ שלכם ליזמים שרוצים לשלב בין טכנולוגיה לערך חברתי?‬ ‫קורבר‪" :‬הדרך היחידה לפתח מוצר טכנולוגי בעל ערך חברתי שיצליח‪,‬‬ ‫היא למשוך כמה שיותר אנשים שיהיו שותפים לאורך הדרך ובפיתוח‪.‬‬ ‫חשוב גם שהשותפים יהיו קהל היעד שלך‪ .‬רוב הדברים באפליקציה זה‬ ‫דברים שאנשים רצו שיהיו בה‪ ,‬ושהתאמנו אותה אליהם ולצרכיהם‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫חשוב גם לבנות צוות שמאמין במיזם ובערך החברתי‪-‬סביבתי שבו‪ .‬כך‬ ‫לדוגמא בימים אלו אנו מתרחבים ומחפשים סטודנטים להנדסת תוכנה‪,‬‬ ‫שמתחברים לנושא וחשוב להם מה הם נושמים"‪.‬‬ ‫​‬ ‫ה אפליקציה תושק בישראל במהלך אפריל ‪ 2014‬ובקרוב בארה"ב ובסין‪.‬‬ ‫להרשמה לקבלת עדכונים ולהורדת האפליקציה‪ ,‬כנסו לאתר‪:‬‬ ‫‪www.breezometer.com‬‬ ‫​‬

‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫‪9‬‬

‫טכנולוגיה‬

‫מנווטים לאוויר נקי‬ ‫אפליקציית ‪ ,BreezoMeter‬פרי המצאתם של בוגרי הטכניון‪ ,‬זיו לאוטמן ורן קורבר (מהנדסי סביבה) ואמיל פישר (מהנדס‬ ‫תוכנה)‪ ,‬משלבת בין טכנולוגיה חדשנית לבין ערך חברתי ומידע בריאותי על איכות האוויר סביבנו בזמן אמת‪.‬‬ ‫בקרוב לא תזוזו בלעדיה‬ ‫> מאת‪ :‬קרן‪-‬אור גרינברג‬

‫הקושי‬

‫ברכישת דירה בישראל ‪ ,2014‬רחוק מלהסתיים‪ ,‬אולם‬ ‫לדילמה כיצד לגייס את ההון לרכישתה‪ ,‬נוסף מרכיב חשוב לא פחות ‪-‬‬ ‫הסביבה בה נרכוש אותה‪ .‬לא רק בגלל השכנים‪ ,‬אלא בעיקר בגלל האוויר‬ ‫סביבה‪ .‬מפגעים סביבתיים כדוגמת זיהום אוויר יכולים לעשות הבדל מהותי‬ ‫באיכות החיים ובערכי נכסים‪ .‬זו אחת הדאגות שהעסיקה את רן קורבר‪ ,‬אב‬ ‫לילדה ואחד מהיזמים שעומדים מאחורי האפליקציה הידידותית לסביבה‪,‬‬ ‫‪ ,BreezoMeter‬שאמורה לתת מענה לדילמת איכות האוויר‪ .‬הוא מספר‬ ‫מניסיונו האישי‪" :‬לפני כשנתיים חיפשתי דירה כמו כל אזרח‪ .‬מאחר ואני‬ ‫מהנדס סביבה‪ ,‬ידעתי שאני לא אהיה הסנדלר שהולך יחף‪ .‬רציתי לדעת‬ ‫איפה לקנות דירה בה איכות האוויר היא טובה בשביל המשפחה שלי‪.‬‬ ‫גיליתי שהמידע לא נגיש למרות שהוא קיים בזכות תחנות ניטור שפרושות‬ ‫בכל רחבי הארץ"‪.‬‬

‫על רקע זה נולד המיזם הטכנולוגי ‪ ,BreezoMeter‬אשר במרכזו‬ ‫אלגוריתמים מתקדמים וייחודים מסוגם‪ ,‬המאפשרים לראות את זיהום‬ ‫האוויר במעל ל‪ 90-‬מדינות בעולם‪ ,‬בזמן אמת‪ .‬המטרה‪ :‬קידום בריאותם של‬ ‫שני מיליארד אזרחים החיים בערים וחשופים לזיהום אוויר‪ .‬איך זה עובד?‬ ‫ראשית‪ ,‬האלגוריתם אוסף את כל נתוני זיהום האוויר הרלוונטיים ביותר‬ ‫משלל תחנות ניטור האוויר הפרוסות בערים‪ ,‬לצד נתונים מטאורולוגיים‬ ‫(בזמן אמת)‪ .‬שנית‪ ,‬מתבצע ניתוח פיזור מזהמים מרחבי‪ ,‬עד לרמת הרחוב‪,‬‬ ‫תוך התחשבות בשלל גורמים ועשרות משתנים שונים‪ .‬לבסוף‪ ,‬הנתונים‬ ‫מעובדים לכדי מדד אחד ויחיד העונה על השאלה‪ :‬״כיצד זיהום האוויר‬ ‫הנוכחי משפיע על הבריאות״‪ .‬המדד מונגש לציבור בצורה פשוטה ושפה‬ ‫ברורה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬כדי שהמידע יהיה שימושי באמת‪ ,‬בעזרתם של‬ ‫רופאים מומחים בבריאות הציבור‪ ,‬בבריזומיטר פיתחו סט המלצות לקידום‬ ‫הבריאות ופתרונות קלים לקידום הבריאות וצמצום החשיפה‪ ,‬בהתאם‬ ‫למצב זיהום האוויר ובאופן פרסונאלי‪ .‬כך לדוגמא הפתרונות מותאמים‬ ‫לספורטאים‪ ,‬תינוקות וילדים עד גיל ‪ ,14‬חולי מחלות ריאה (כגון אסתמה)‪,‬‬ ‫חולי לב ועוד‪.‬‬ ‫רעיון שהתחיל בפרויקט גמר‬ ‫שלושת היזמים‪ ,‬זיו לאוטמן‪ ,‬רן קורבר ואמיל פישר‪ ,‬הם בוגרי הטכניון‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫צילום‪ :‬קרן‪-‬אור גרינברג‬

‫כיום כבר ברור הקשר בין החשיפה למפגעים סביבתיים ובייחוד זיהום אוויר‪,‬‬ ‫לבין השלכות בריאותיות‪ .‬כתוצאה מכך כבר למעלה מ‪ 90-‬מדינות חוקקו‬ ‫את חוק חופש המידע‪ ,‬ביניהן ישראל‪ .‬על פי חוק חופש המידע‪ ,‬רשויות‬ ‫חייבות להעמיד לעיון הציבור מידע על איכות הסביבה שיש ברשותן‪ .‬מידע‬ ‫זה כולל בתוכו תוצאות של מדידות ניטור איכות האוויר‪ .‬אחת ממטרות‬ ‫החוק הינה שאזרחים יוכלו להשתמש במידע ולבצע החלטות מושכלות‬ ‫בנוגע לאורח חייהם‪ ,‬כדוגמת מיקום מגוריהם‪ .‬אולם הימצאות המידע‪ ,‬לא‬ ‫מעידה על נגישותו לציבור הרחב‪ .‬קורבר מסביר‪" :‬ניסינו להבין מהי איכות‬ ‫האוויר במקומות מסויימים בהם רציתי לרכוש דירה אך היינו מקבלים‬ ‫מספרים גולמיים וזה לא היה פשוט להבין מה הם אומרים‪ .‬המידע אודות‬ ‫איכות האוויר קיים ברחבי האינטרנט‪ ,‬למשל‪ :‬אתר המשרד להגנת הסביבה‪,‬‬ ‫רשויות עירוניות‪ ,‬דוחות חברות ציבוריות ופרטיות‪ ,‬תחנות ניטור בזמן אמת‬ ‫ועוד‪ .‬הבעיה היא שמידע זה ערוך במונחים מקצועיים אשר אינם מובנים‬ ‫לאזרח הפשוט‪ ,‬ובנוסף הוא מפוזר בכל רחבי הרשת‪ ,‬כך שלמעשה לא‬ ‫באמת ניתן לקבל החלטות מושכלות בנוגע לאורך החיים‪ ,‬ולא ניתן להבין‬ ‫מה מצב איכות האוויר של אזור מסוים"‪.‬‬

‫זיו לאוטמן ורן קורבר‪ ,‬ממייסדי ‪breezometer‬‬ ‫קורבר ולאוטמן הם בוגרי המסלול להנדסת הסביבה‪ .‬קורבר סיים בשנת‬ ‫‪ 2010‬ולאוטמן בשנת ‪ .2012‬היכרותם הראשונה הייתה עוד ביום הראשון‬ ‫ללימודים‪ ,‬בעוד לאוטמן התחיל את השנה הראשונה‪ ,‬קורבר התחיל את‬ ‫שנתו האחרונה וכיהן כיו"ר המסלול להנדסת הסביבה באגודת הסטודנטים‪.‬‬ ‫לימים לאוטמן החליף את קורבר ‪ ‬בתפקיד‪ .‬לאוטמן‪" :‬מעבר לחיבור האישי‬ ‫המדהים שנוצר בינינו‪ ,‬לאורך השנים נוצר גם קשר מקצועי שהתחיל‬ ‫באגודת הסטודנטים והתעצם בפרויקט הגמר של התואר‪ .‬במהלך פרויקט‬ ‫הגמר שנינו פיתחנו‪ ,‬כל אחד בנפרד‪ ,‬תוכנות מחשב לעיבוד ושיתוף מידע‬ ‫אודות מפגעים סביבתיים‪ .‬כך למעשה נפל לנו האסימון והבנו שבאמת‬ ‫קיימת בעיה‪ .‬החלטנו להרים את הכפפה‪ ,‬ולדאוג שכל אזרח יוכל לדעת‬ ‫מה איכות האוויר בכל רגע נתון ברחוב שלו‪ ,‬בזמן אמת ובלי להסתבך‪.‬‬ ‫חברנו לאמיל פישר‪ ,‬מהנדס תוכנה ואלגוריתמיקאי מוכשר‪ ,‬והתחלנו את‬ ‫הפיתוח"‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫לאוטמן וקורבר מעידים כי תמיד התעניינו ביזמות‪ .‬במהלך לימודיהם‬ ‫השתתפו בקורס היזמות שמוביל פרופ' דן שטכמן‪ ,‬לקחו חלק פעיל‬ ‫במיזמים חברתיים ומבחינתם גם פרויקט הגמר שלהם היו מיזמים חלוציים‪.‬‬ ‫קורבר‪" :‬כל השנים בטכניון עקבנו אחר תחרות ביזטק ובאמת‪ ,‬לא קלישאה‪,‬‬ ‫הצבנו לנו למטרה שנשתתף בתחרות יום אחד‪ ,‬כיוון שבין היתר ראינו שכל‬ ‫זוכי התחרות הקימו חברות ומרביתם הגדול הצליח‪ .‬לביזטק יש מוניטין‬ ‫של תחרות היזמים הטובה בישראל‪ ,‬המספקת כלים מהותיים והכרחיים‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬דור אלון ומועדון לקוחות ‪You‬‬

‫מפנקים את הסטודנטים המשלמים דמי רווחה‪,‬‬ ‫בהנחות והטבות מיוחדות!‬

‫‪25‬‬ ‫פחות*‬ ‫אג'‬

‫לליטר בנזין ‪95‬‬

‫*ממחיר מחירון דור אלון‬ ‫בשירות המלא‬

‫המיקום הגיאורגפי העתידי של הפרויקט בסמוך למעונות קיימים‬ ‫ישן מול חדש‬ ‫כאשר מתרשמים מהסטנדרטים הגבוהים ולתנאים יוצאי הדופן‬ ‫להם יזכו הדיירים ברי המזל שיגורו במעונות החדשים‪ ,‬קשה‬ ‫להתעלם מההשוואה לחלק מהמעונות הישנים יותר בטכניון‪,‬‬ ‫שמבחינת איכות התשתיות במבנים ואיכות הציוד בחדרים‬ ‫נמצאים הרחק מאחור‪ .‬בפני צוות אגף הבינוי עומדת דילמה‪ :‬האם‬ ‫לבנות מעונות חדשים או לשפץ את אלה הקיימים‪" .‬אם נתמקד‬ ‫בשיפוץ‪ ,‬המשמעות היא שבאותה תקופה יהיו חסרים מעונות‬ ‫ולאור הביקוש מהסטודנטים‪ ,‬משרד המעונות אינו מוכן לוותר‬ ‫ולו על מיטה אחת"‪ ,‬מסביר וילף‪" .‬האספקט השני הוא השיקול‬ ‫הכספי‪ .‬ישנם סוגי מעונות שיש דרישה מפורשת של סטודנטים‬ ‫לגור שם בגלל המחיר הנמוך‪ .‬אם נשפץ כמובן שהמחירים יעלו ואז‬ ‫אתה חוסם את המעונות בפני אוכלוסיה מסוימת של סטודנטים‪.‬‬ ‫לנו ברור לחלוטין שעדיף להוסיף מיטות מאשר לגרוע מיטות"‪.‬‬ ‫לצוות האגף חשוב להבהיר שדמי שכירות שהוא גובה מכל דייר‬ ‫לחודש הוא עבור תחזוקה שוטפת בלבד ולא בכדי להחזיר את‬ ‫ההשקעה על בניית המעונות‪" .‬התחזוקה השוטפת היא לאו‬ ‫דווקא לפרויקט הזה‪ ,‬הכסף נכנס לקופה של תחזוקה שוטפת של‬ ‫כל המעונות‪ .‬במעונות ריפקין בכל שנה משפצים מבנה ומעלים‬ ‫את הרמה‪ .‬אז נכון שזה לוקח זמן‪ ,‬אבל זה לא יישאר כך‪.‬‬ ‫פרויקט בולט נוסף שצפוי לשנות את פני הטכניון הוא פרויקט‬ ‫הבנייה מחדש של שערי הכניסה לקמפוס‪ .‬בתחילת חודש אפריל‬ ‫נבחרה ההצעה הזוכה של האדריכל גבי שורץ ומתכננים מסטודיו‬ ‫רולקה‪ ,‬שזיכתה אותם בפרס כספי של ‪ 45‬אלף שקלים‪" .‬המכרז‬ ‫לבנייה ייצא כאשר ימצא תורם"‪ ,‬מסביר וילף‪ ,‬שהשתתף בטקס‬ ‫הבחירה כמשקיף‪" .‬אך אין לי ספק שעם הזמן שער הכניסה יהפוך‬ ‫לאייקון של הטכניון"‪.‬‬

‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫‪7%‬‬ ‫באלונית‬

‫הנחה**‬

‫ועוד מגוון‬

‫‪ 5%‬הנחה‬

‫ברשתות הקבוצה‪:‬‬

‫‪ ,Si Espresso‬ורדינון‪,‬‬ ‫כפר השעשועים‪ ,‬ד”ר בייבי‬ ‫ונעמן פורצלן‪.‬‬

‫הטבות‬ ‫משתלמות‬ ‫במיוחד‬

‫בכל רשתות מגה‬

‫*המחיר מוזל ממחיר מחירון דור אלון בשירות מלא‪ ,‬כולל מע”מ‪ ,‬בלבד והוא‬ ‫תקף הן בתדלוק בשירות עצמי והן בתדלוק בשירות מלא‪ .‬ההנחות הנקובות‬ ‫כוללות מע”מ‪ .‬בתחנת אילות בלבד‪ :‬המחיר מוזל ממחיר מחירון דור אלון‬ ‫שאיננו כולל מע”מ‪ ,‬וסכומי ההנחות הנקובים לעיל‪ ,‬יוקטנו בגובה רכיב המע”מ‪.‬‬ ‫**המבצעים בחנויות הנוחות אלונית שבמתחמי התדלוק בלבד‪ ,‬ואינם בתוקף‬ ‫בסופר אלונית‪ ,‬לרבות אלונית נטו ו‪/‬או אלונית בקיבוץ‪/‬מושב‪ .‬ההנחה אינה‬ ‫חלה על המוצרים והשרותים המוחרגים בתקנון‪ .‬ללא כפל הטבות מועדונים‪.‬‬ ‫כפוף לתקנון ‪ .You‬חובה להעביר כרטיס ‪ ,You‬בתחילת הקנייה‪ .‬ט‪.‬ל‪.‬ח‪.‬‬ ‫בריף‪ 17847_7tudents_1ux76dud7847 :‬תאור העבודה‪ :‬תקציבאי‪/‬ת‪ :‬דביר ארט‪ :‬אמיר ביצע‪:‬‬ ‫צחי תאריך‪e :‬י ינואר ‪ ted4‬יי‪30 dd:‬‬ ‫‪11‬‬

‫בקמפוס‬

‫כאן בונים בכיף‬ ‫בעוד כשלוש שנים יוקם גוש מעונות חדש שאמור להיות בסטנדרטים שעדיין לא נראו בקמפוס‪ .‬צוות אגף הבינוי והתחזוקה‬ ‫בטכניון עונה על כל השאלות סביב פרויקט "כפר הסמכה"‬ ‫> מאת‪ :‬אורי ראובן‬

‫לקראת‬

‫סוף חודש מרץ האחרון‪ ,‬הורגשה תמיהה מיוחדת בקרב‬ ‫הבאים בשערי הטכניון‪" .‬בקרוב תחל בנייה של גוש מעונות חדש"‪ ,‬נאמר‬ ‫על ידי בכירים בהנהלת הטכניון ובאגודת הסטודנטים‪ ,‬אך כל מה שראו‬ ‫הנהגים לנגד עיניהם זה כאב ראש אחד גדול‪ :‬איסורי חנייה‪ ,‬סגירת כבישים‪,‬‬ ‫עבודות קרקע ופקקים אינסופיים בשעות הבוקר‪" .‬מי בכלל צריך את זה?"‬ ‫הי יתה השאלה הנפוצה כאשר צפו הסטודנטים בדחפורים מפרקים את‬ ‫שדרות דוד רוז בנחישות אימתנית‪ .‬האם לא מספיקים כל גושי המעונות‬ ‫הקיימים‪ ,‬המשתרעים לאורכה ולרוחבה של קריית הטכניון?‬ ‫"ה בדיקות שלנו הראו שאנחנו חייבים להוסיף ‪ 1100‬מיטות כמה שיותר‬ ‫מה ר"‪ ,‬אומר אבי וילף‪ ,‬ראש אגף בינוי ותחזוקה בטכניון‪" .‬כיום הטכניון‬ ‫יכול לאשר בין ‪ 75‬ל‪ 80-‬אחוז מהבקשות של סטודנטים למעונות‪ .‬זה אחוז‬ ‫די גבוה של היענות לבקשות ותוספת של ‪ 1100‬מיטות תהיה מסה נכבדה‬ ‫מאוד"‪.‬‬ ‫וילף מתאר את הטכניון כ‪"-‬בית המלון הגדול ביותר במזרח התיכון"‪ ,‬כאשר‬ ‫הוא מציע מעל ל‪ 4000-‬מיטות והפרויקט החדש‪ ,‬פרויקט "כפר הסמכה"‪,‬‬ ‫אמור להיות הצעקה האחרונה בכל הנוגע לסטנדרטים של בנייה בקמפוס‪.‬‬ ‫במסגרת הפרויקט יבנו ארבעה בניינים בני תשע קומות כל אחד‪ ,‬בכל בניין‬ ‫יהיו ‪ 29‬דירות‪ ,‬כאשר האחוז הגבוה ביותר הוא של דירות חמישה חדרים‪.‬‬ ‫בנוסף יהיו דירות של ארבעה חדרים‪ ,‬דירות זוג ודירות יחיד מונגשות ובסך‬ ‫הכל ‪ 488‬מיטות‪ .‬גוש המעונות ימוקם בשטח בין מעונות הסנט למעונות‬ ‫כפ ר המשתלמים ויכלול גם חדרי כביסה‪ ,‬חדרי לימוד משותפים וחדרי‬ ‫או פניים‪ .‬האומדן לתקציב הפרויקט נכון לחודש ינואר עומד על קרוב‬ ‫ל‪ 132-‬מיליון ש"ח‪.‬‬ ‫כי ום הבנייה בשטח כוללת עבודות הכנה לכניסת כלים כבדים למתחם‬ ‫הב נייה המיועד‪ ,‬שהצריכו חסימה והצרת כבישים באופן זמני והפניית‬ ‫הת נועה לנתיב חלופי‪" .‬אנחנו צריכים להרחיב כבישים כדי לשפר את‬ ‫הת שתיות הקיימות כדי שיתאימו לקליטת המעונות החדשים‪ .‬תשתיות‬ ‫כמו מים‪ ,‬ביוב וחשמל וכן בניית חדר טרנספורמציה‪ ,‬חדר מכונות ושינוי‬ ‫מי קום של צוברי גז"‪ ,‬מוסיף וילף‪" .‬בצומת הכניסה לטכניון תיבנה כיכר‬ ‫חדשה והיא תיפתח לתנועה בעוד כשלושה חדשים"‪.‬‬ ‫בימים אלה מתפרסם מכרז לבניית כפר הסמכה עצמו לפי העיצוב הנבחר‬ ‫של האדריכל ירון גרנוט‪ .‬מנהל הפרויקט מטעם אגף הבינוי הוא קובי‬ ‫די נרמן ומנהל הפרויקט עצמו הוא דני בורישנסקי‪ ,‬מנהל חברת 'קידן'‪,‬‬ ‫שאחד מהפרויקטים האחרונים בניהולה היה בניית אצטדיון "סמי עופר"‬ ‫בחיפה‪ .‬העבודות אמורות להתחיל בחודשים יוני‪-‬יולי‪ ,‬כאשר לוח הזמנים‬ ‫להשלמת העבודה כפי שנקבע במכרז הוא ‪ 30‬חודשים‪ .‬וילף צופה אפוא‬ ‫שהעבודה עשויה להתארך בחצי שנה נוספת‪.‬‬

‫זו לא פעם ראשונה שאנחנו בונים כאן מעונות ותמיד אנחנו מתחשבים"‪,‬‬ ‫מבהירה צוברי‪" .‬יש החלטה שבתקופת המבחנים מסיימים לעבוד בשעה‬ ‫מסוימת כדי להפריע לסטודנטים כמה שפחות"‪.‬‬ ‫כסף ופוליטיקה מקומית‬ ‫הצ ורך לעמוד בביקושים למקומות לינה לסטודנטים הוא שהוביל את‬ ‫אגף הבינוי להתחיל בתהליך תכנון מעונות כפר הסמכה‪" .‬בניגוד למוסדות‬ ‫אח רים‪ ,‬שבונים על זה שסטודנטים שוכרים דירות ברחבי העיר‪ ,‬הגישה‬ ‫של הטכניון היא שונה"‪ ,‬מסביר וילף‪" .‬בגלל האופי והאינטנסיביות של‬ ‫הלימודים‪ ,‬ברור לנו שלסטודנט שגר פה במעונות יהיה יותר קל והוא גם‬ ‫נמ צא במסגרת חברתית מסוימת‪ .‬בנוסף‪ ,‬המעונות מהווים אפשרות גם‬ ‫לאנשים בעלי הכנסה נמוכה כי המחירים כאן זה לא המחירים של העיר"‪.‬‬ ‫וי לף חושף שבכל הנוגע לשיתוף פעולה עם עיריית חיפה‪ ,‬הטכניון אינו‬ ‫זו כה לסיוע כספי בבניית המעונות‪" .‬העירייה לא נותנת כסף ואפילו‬ ‫להיפך ‪ -‬היא מערימה קשיים‪ .‬היא רוצה שבמקום הקמת המעונות בשטח‬ ‫הק מפוס‪ ,‬נקים אותם במתחם קמפוס הנמל בעיר התחתית כדי להראות‬ ‫מעורבות סטודנטיאלית בעיר"‪.‬‬ ‫עבור הפרויקט הנוכחי יש לטכניון היתרי בנייה‪ ,‬אך עבור פרויקט בנייה רחב‬ ‫היקף נוסף שמתוכנן‪ ,‬פרויקט מגדלים ליד מעונות קנדה‪ ,‬על הטכניון לצאת‬ ‫מגבולות הקמפוס בכדי לרצות את העירייה ולקבל את ההיתרים הדרושים‪.‬‬ ‫"א נחנו במשא ומתן עם כמה מקומות כדי לספק פתרונות דיור נוספים‬ ‫לסטודנטים‪ ,‬עליהם הטכניון יגבה תשלום חודשי"‪ .‬הוא מוסיף‪" .‬בשבועיים‬ ‫האחרונים היו מגעים עם ראש העיר והתחושה היא שהוא מתרצה קצת‬ ‫בעקבות זה שאנחנו לוקחים מעונות בעיר ושהוא כן יאשר לנו לבנות"‪.‬‬ ‫מק ורות המימון לפרויקטים מסוג זה מגיעים בעיקר מתרומות ובמידה‬ ‫וי ש צפי לקבלת תרומה בלבד‪ ,‬הטכניון עשוי לקחת הלוואה בכדי לקדם‬ ‫פעילויות בנייה שנמצאות על הפרק‪ .‬תהליכי תכנון פרויקטים מתקיימים‬ ‫עד שלב מסוים גם ללא מקור מימון ולמרבה ההפתעה‪ ,‬המימון להקמת‬ ‫פרויקט כפר הסמכה שנתן אור ירוק לתחילת העבודות‪ ,‬הגיע לפני שלושה‬ ‫חודשים בלבד‪" .‬מבחינתנו אנחנו יוצאים לדרך רק כשיש כסף"‪ ,‬אומר וילף‪.‬‬ ‫"ברגע שנכנסתי לעבודת בנייה אין מצב שיגידו לי לעצור"‪.‬‬ ‫ההסתמכות על תרומות בלבד יוצרת תלות וחוסר יכולת של הטכניון לקבל‬ ‫הח לטות על קידום בניה בכל מועד שיחפוץ‪ .‬וילף טוען שזו כלל איננה‬ ‫מג בלה‪" :‬אנחנו לא גוף יזמי עצמאי שגם עובד לצורך רווח‪ .‬אם יש כסף‬ ‫בונים‪ ,‬אם אין כסף אז לא בונים"‪.‬‬

‫מל בד גובה מרשים צפויים למגדלים החדשים מספר מאפיינים שיהפכו‬ ‫או תם למיוחדים בנוף הטכניוני‪" .‬הבניינים יהיו ממוקמים מעל לרחוב‬ ‫שי חצה אותם במרכזם ויתחבר לדרכים קיימות"‪ ,‬אומרת ורה צוברי‪,‬‬ ‫אד ריכלית אגף הבינוי‪" .‬הרחוב יהיה מרוצף עם רחבת כניסה ומקומות‬ ‫יש יבה‪ .‬המחשבה הייתה לשמר את כל העצים כך שתהיה הרגשה‬ ‫שהבניינים נמצאים בתוך היער‪ .‬במידת הצורך תהיה אפשרות למעבר של‬ ‫רכבי שירות ואספקה ברחוב וכן יהיו מקומות חניה לנכים ולאורחיהם"‪.‬‬ ‫כאמור הבנייה תחל בסוף הסמסטר הנוכחי‪ ,‬אולי בתקופה בה הסטודנטים‬ ‫צריכים את מירב השקט – תקופת המבחנים‪" .‬יהיו תלונות ובעיות רעש‪ ,‬אבל‬ ‫הדמיית המראה כללי של פרויקט כפר הסמכה‬

‫‪10‬‬

‫פקטור אפריל ‪2014‬‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫מדוע בחרת להמשיך לתואר שני על פני עבודה בתעשייה?‬ ‫יעל‪" :‬בשנה האחרונה לתואר התנסיתי בהרבה קורסי בחירה העוסקים‬ ‫בתאוריה של מדעי המחשב‪ ,‬ונהניתי מכל רגע‪ .‬התעשייה נראתה בשלב‬ ‫זה פחות מפתה‪ .‬עבדתי במשרת סטודנט באינטל באותה תקופה‪ ,‬ולא‬ ‫ראיתי את עצמי ממשיכה שם‪ .‬לקחתי קורסים מתקדמים בתאוריה כמו‬ ‫אלגוריתמי קירוב‪ ,‬למידה חישובית ואלגוריתמים מבוזרים ושם התחברתי‬ ‫עם סטודנטים מתארים גבוהים‪ ,‬שסיפרו לי על המחקר שלהם ועל כמה הם‬ ‫נהנים בתואר שני‪ .‬התחלתי להיות חלק מהחבר'ה‪ ,‬להגיע לסמינרי תאוריה‪,‬‬ ‫למרות שלרוב בקושי הבנתי דבר‪ ,‬ולמפגשי העוגיות היומיים בקומה ‪.5‬‬ ‫מאוד אהבתי את ההוויה הזאת‪ ,‬וכולם עודדו אותי להמשיך‪ .‬במיוחד נהניתי‬ ‫מהקורס באלגוריתמי קירוב שלקחתי אז עם פרופ' הדס שכנאי‪ ,‬שלימים‬ ‫הפכה למנחה שלי"‪.‬‬ ‫האם את ממליצה על המסלול שלך לבוגרות נוספות?‬ ‫יעל‪" :‬אני ממליצה מאוד‪ .‬מי שנהנת מקורסים תיאורטיים במדעי המחשב‬ ‫אני ממליצה לה להתנסות בקורסים מתקדמים ולהתייעץ עם סטודנטים‬ ‫מתארים גבוהים‪ .‬מי שמתלבטת מוזמנת גם ליצור איתי קשר בשביל‬ ‫התייעצות"‪.‬‬ ‫בונה ביטחון אקדמי‬ ‫יעל לא מצליחה להסתיר את התרגשותה מלימודי תואר שני‪ .‬בעיניה‪ ,‬חווית‬ ‫הלימודים ממבט של מתרגלת ומסטרנטית‪ ,‬מכילה בעיקר אתגרים אישיים‬ ‫והשתייכות למקום שהיא אוהבת‪" .‬זאת שיגרת חיים מאוד כיפית וייחודית‪.‬‬ ‫אני מאוד אוהבת את החוקרים שעובדים איתי ויש אווירה משפחתית‬ ‫וחמה‪ .‬הרבה דברים כיפיים מתלווים ללימודי תואר גבוה בטכניון‪ ,‬למשל‬ ‫להיות מתרגלת‪ ,‬שזאת חוויה מרתקת ומספקת‪ .‬התרגול השבועי זה אחד‬ ‫הדברים שאני הכי נהנית מהם בשבוע שלי‪ .‬בנוסף קיימת הזדמנות לעשות‬ ‫התמחות קיץ‪ ,‬בכל החברות הכי טובות בארץ ובחו"ל‪ .‬בקיץ שעבר היתה לי‬ ‫התמחות כיפית ב‪ IBM Research -‬בחיפה‪ .‬הקיץ אני חוזרת לשם שוב‬ ‫להתמחות נוספת‪ .‬בתור סטודנטית לתואר מתקדם‪ ,‬אני שותפה מלאה‬ ‫באירועים באירועים של הפקולטה כמו ימי מחקר‪ ,‬ימי בית פתוח‪ ,‬סמינרים‬ ‫של סטודנטים ועוד‪ .‬בדיוק התקיים פה יום מחקר‪ ,‬שבו אני וסטודנטים‬ ‫נוספים הצגנו את המחקר שלנו באמצעות פוסטר‪ ,‬וזכיתי במקום הראשון"‪.‬‬ ‫איך ההרגשה לעבור מלימוד החומר התאורטי לעריכת מחקר משל עצמך?‬ ‫יעל‪" :‬ההתנסות במחקר יכולה להיות מאיימת בהתחלה‪ ,‬אבל זה טבעי‬ ‫ואופייני למסטרנטים בתחיל דרכם‪ .‬לכן חשוב לדבר עם אנשים שנמצאים‬ ‫בשלבים שלך ולהבין שכולם למעשה קצת מבולבלים‪ .‬המחשבה על לעבוד‬ ‫עם פרופסור מאוד מנוסה יכולה להיות די מלחיצה‪ ,‬והתגובה האופיינית‬ ‫היא 'איך אני‪ ,‬ש​​​ רק סיימתי תואר ראשון‪ ,‬אחדש משהו לפרופסור שהוא​‬ ‫במשך​שנים שמתעסק בתחום כבר שנים?' המנחה שלי‪ ,‬הדס‪ ,‬די הקלה עלי‬ ‫בנחיתה הזאת‪ ,‬בכך שמהרגע הראשון היא גרמה לי להרגיש מאוד בנוח‪,‬‬ ‫התייחסה לרעיונות שלי ברצינות‪ ,‬נאיביים ככל שיהיו‪ ,‬ועזרה לי לבנות את‬ ‫הביטחון שלי"‪.‬‬ ‫מה דעתך על מיעוט השתלבות נשים בתחום מדעי המחשב בכלל‪ ,‬ובאקדמיה‬ ‫בתארים גבוהים בפרט?‬ ‫יעל‪" :‬הנושא של הפער הייצוגי בין נשים לגברים הוא נושא מאוד "חם" כרגע‬ ‫בקהילה של מדעי המחשב‪ .‬בפקולטה הקמנו צוות לקידום נשים והפרוייקט‬ ‫הראשון שלנו 'בנות נפגשות'‪ ,‬שמהווה פרוייקט חונכות לסטודנטיות בשנה‬

‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫הראשונה שלהן בפקולטה‪ ,‬כבר יצא לפועל‪ .‬גם אני מתנדבת במסגרתו בתור‬ ‫חונכת של שתי סטודנטיות מתואר ראשון‪ .‬אני חושבת שהסיבות לפער‬ ‫היא שהסיבות לפער בייצוג נשים לא נובעות מאפלייה מגדרית‪ ,‬או מיכולות‬ ‫נחותות מאלו של גברים‪ ,‬וגם לא מהרצון להקים משפחה ולגדל ילדים‪.‬‬ ‫מהנסיון שלי‪ ,‬נשים נוטות לחשוש להתחרות מול גברים‪ ,‬נוטות להיות‬ ‫חסרות בטחון בכך שהן טובות כמו גברים‪ ,‬ולא מחצינות את ההצלחות‬ ‫שלהן‪ .‬אני מוצאת את התכונות הללו בעצמי‪ ,‬ומנסה להתמודד איתן יום‪-‬‬ ‫יום‪ ,‬כמו גם רבות מחברותיי בפקולטה‪ .‬חשוב לציין שיש גם נשים שלא‬ ‫מזדהות עם הדברים שכתבתי‪ ,‬זו רק השקפתי שמבוססת על הנסיון שלי‪.‬‬ ‫אני מקווה שיום יבוא וזה יהיה אחרת"‪ .‬‬ ‫את רואה את עצמך חוזרת לטכניון בתור מרצה יום אחד?‬ ‫יעל‪" :‬העתיד עוד לא ברור ונראה לי שהוא טומן בחובו הרבה הפתעות‪ .‬אני‬ ‫מרגישה שאני על דרך טובה‪ .‬אני אשמח להמשיך‪ ‬לדוקטורט‪ ,‬אם כי לא מיד‬ ‫אחרי התואר השני‪ .‬אני מרגישה צורך לעשות הפסקה קטנה‪ .‬כרגע התוכניות‬ ‫שנמצאות על הפרק הן לעבור לחו"ל לתקופה של שנתיים בערך‪ ,‬וזה מסעיר‬ ‫אותי מאוד‪ .‬נראה לי שכך אני אפצה את עצמי על כך שלא עשיתי טיול ארוך‬ ‫לפני שהתחלתי את הלימודים‪ .‬אז זה גם כיף גדול וגם מבחינת קריירה זה‬ ‫יתרון לצבור נסיון בעבודה בסביבה חדשה בחו"ל"‪ .‬‬

‫נושא המחקר של יעל מרדכי הוא אלגוריתמי קירוב‪,‬‬ ‫אלגוריתמי רה‪-‬קירוב ואלגוריתמים פרמטריים בבעיות תזמון‬ ‫היא מספרת‪" :‬בעיית תזמון היא בעיה מפורסמת במדעי המחשב‬ ‫של תזמ ון משימות על מכונות במטרה לעשות אופטימיזציה‬ ‫לאיזשה י פונקצית מטרה‪ ,‬למשל זמן הסיום של ביצוע כל‬ ‫העבודו ת (‪ .)makespan‬במדעי המחשב ישנן בעיות מאוד‬ ‫חיוניות הנחשבות "קשות"‪ .‬בעית התזמון היא אחת מהן‪ ,‬כלומר‬ ‫לא ידוע על אלגוריתם הפותר אותו אופטימלית בזמן שנחשב‬ ‫יעיל‪.‬‬ ‫אלגורי תם קירוב הוא אלגוריתם יעיל שלא מתיימר לפתור‬ ‫את הבע יה אופטימלית‪ ,‬אבל מבטיח שהשגיאה מהפתרון‬ ‫האופטימלי תהיה חסומה‪ .‬בתכנון של אלגוריתמי קירוב מנסים‬ ‫לתכנון אלגוריתם שחסם הקירוב שלו כמה שיותר מינימלי‪.‬‬ ‫בפרויקט הנוכחי שלנו הצלחנו לתת חסם קירוב קטן יותר ממה‬ ‫שהיה ידוע עד כה לבעית התזמון על מכונות לא מתואמות עם‬ ‫‪ makespan‬כפונקצית מטרה (מכונות הן לא מתואמות אם לכל‬ ‫משימה יש זמן ביצוע כלשהו (שיכול להיות זמן שונה על כל)‬ ‫על כל מכונה‪ ,‬בלי חוקיות ידועה‪ ,‬כלומר משימה אחת יכולה‬ ‫להתבצע ב‪ 2-‬יחידות זמן על מכונה אחת ועל מכונה אחרת‬ ‫יכולה להתבצע ב‪ 9-‬יחידות זמן‪ ,‬בעוד שמשימה אחרת דווקא‬ ‫תתבצע לאט על המכונה הראשונה ומהר על השניה‪.‬‬ ‫את התו צאה הזאת אנחנו שולחות כמאמר שעתיד להיות גם‬ ‫המאמר הראשון שלי בימים הקרובים‪ .‬זה יהיה גם המאמר‬ ‫הראשון שלי"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫בקמפוס‬

‫חוקרת האלגוריתמים‬ ‫יעל מרדכי תשבור לכם כמה סטיגמות על נשים במדעי המחשב‪ .‬היא נרשמה למדעי המחשב ללא רקע בסיסי במחשבים וכיום‬ ‫נהנית מלימודי תואר שני וחולמת על השתלמות בחו"ל‪ .‬בעיניה אין דבר שהוא בלתי אפשרי‬ ‫> מאת‪ :‬קרן‪-‬אור גרינברג‬

‫הפקולטה‬

‫למדעי המחשב בטכניון נתפסת​ בעיני רבים‪,‬‬ ‫כמקום משכנם של סטודנטים​​ שמתרגשים מהוכחת אלגוריתמים יותר‬ ‫מאשר השתתפות במינגלינג חברתי על מדשאות אולמן הירוקות‪ ,‬ושאור‬ ‫הניאון של חוות המחשבים משמש להם תחליף​ לאור השמש‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬כמו תמיד‪ ,‬האמת‪ ,‬או יותר נכון ‪" ,‬המצ יאות הטכניונית" קצת יותר‬ ‫מורכבת מנקיטת עמדה חד משמעית שכזאת‪.‬‬ ‫זה מה שחושבת יעל מרדכי (‪ ,)27‬סטודנטית לתואר שני במדעי המחשב‪,‬‬ ‫שאומנם עונה על רוב המאפי י נים שתיאר נו‪ ,‬אך היא רחוקה מלהתאים‬ ‫לתבנית "הסטודנט בטכניון"‪ .‬מספיק רק להסתכל עליה‪ .‬התווית "סטודנטית‬ ‫למדעי המחשב"‪ ,‬לא תהיה הראשונה לעלות במחשבותיכם‪ .‬זו גם הייתה‬ ‫המטרה שלה בראיון הזה‪ .‬להפריח את הסטיגמות ולהראות זוית השקפה‬ ‫שונה על הדברים המוכרים לנו‪.‬‬

‫אהבה שהתחילה בתיכון‬ ‫למרות שהיא מירושלים במקור‪ ,‬יעל מרגישה שחיפה היא ביתה‪" .‬אני מאוד‬ ‫אוהבת את חיפה‪ ,‬ונראה לי שאני מכירה את הדרכים והמקומות בחיפה‬ ‫יותר מאשר בירושלים‪ .‬גרתי בבת גלים ובהדר‪ ,‬עד שעברתי לחביבה רייך‬ ‫כדי להיות קרובה לטכניון"‪ .‬סיבות רבות הובילו אותה להגיע לטכניון‪ .‬מקור‬ ‫חלקן עוד בימי התיכון שם התאהבה במתמטיקה ולמדה במגמת פיסיקה‪.‬‬ ‫יעל‪" :‬מנואלה‪ ,‬המורה שלי לפיסיקה‪ ,‬גרמה לכל הכיתה להתלהב מהמקצוע‪.‬‬ ‫בצבא שירתי כחונכת מתמטיקה ופיסיקה של חניכי קורס טיס‪ ,‬וזה היה‬ ‫שירות אדיר‪ .‬הייתי "מורעלת" מתמטיקה ופיסיקה‪ .‬אחרי הצבא היה לי ברור‬ ‫שזה מה שאני רוצה ללמוד‪ .‬בחרתי בטכניון כיוון שרציתי לעזוב את הבית‬ ‫בירושלים ולעבור ל"עיר הגדולה" חיפה​‪​.‬אולי​ הבחירה נבעה גם מכ ​ך שאבא‬ ‫של​י​ אמר לי​ כל חיי​ שאני אהיה פרופסור להנדסת חשמל בטכניון‪ ,‬או אולי‬ ‫מפני שבצבא שירתי בחברת עתודאים שלמדו בטכניון והרשימו אותי מאוד​‬ ‫‪​.‬האמת היא שמעולם לא בדקתי לעומק אופציות נוספות​"‪​.‬‬ ‫המע בר ממסלול מתמטיקה‪ -‬פיסיקה אליו נר שמה בהתח לה‪ ,‬למ סלו ל‬ ‫הכפ ול של מדעי המחשב ו מתמטיקה התרחש שנה וחצי לתוך התו אר‬ ‫שלה‪ .‬יעל‪" :‬בסמסטרים הראשונים של התואר רוב החבר'ה שלמדו איתי‬ ‫מתמטיקה היו ממדעי המחשב ודרכם נחשפתי קצת לתחום‪ .‬אני חושבת‬

‫‪12‬‬

‫צילום‪ :‬קרן‪-‬אור גרינברג‬

‫יעל למדה תואר ראשון במסלול של מתמטיקה עם מדעי המחשב בטכניון‪,‬‬ ‫והמשיכה ללימודי תואר שני במדעי המחשב‪" .‬זה נכון שיש סטיגמות‬ ‫שהחבר'ה ממדעי המחשב הם חנונים שלא רואים אור שמש‪ ,‬ונושמים אך‬ ‫ורק את המחקר שלהם"‪ ,‬יעל מ ספרת ומוסיפה‪" :‬צריך לעבוד קשה כדי‬ ‫להצליח‪ .‬גם אני עובדת מאו ד קשה ומקדישה כמעט ‪ 100‬אחוז מעצמי‬ ‫ללימודים ולמחקר‪ .‬למרות זאת‪ ,‬הלימודים והמחקר זה בכלל לא הדבר היחיד‬ ‫ש"זורם לי בעורקים" ולא הדבר היחידי שמספק ומרגש אותי‪ .‬כדי להיות‬ ‫מאושרת אני צריכה איזון בין הרבה דברים וזה לעיתים מתסכל כשאני מפרה‬ ‫את האיזון בתקופות בהם הלימודים תובעניים יותר"‪ .‬בין המחקר האקדמי‪,‬‬ ‫לתרגול בקורס אלגוריתמים ‪ 1‬בו היא משמשת כמתרגלת אחראית‪ ,‬היא‬ ‫מוצאת זמן גם לחבר אוהב‪ ,‬אלעד "הכרנו פה בפקולטה‪ ,‬התאהבתי בו במבט‬ ‫ראשון"‪ ,‬וגידול של שני כלבים אהובים‪ ,‬בובי ומאי‪ ,‬שמלווים אותה לכל מקום‬ ‫מאז היותה בת ‪ .14‬יעל‪" :‬אני אוהבת ריקודים‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬טיולים‪ ,‬ים וכושר‪ .‬יש‬ ‫לי גם המון תחביבים‪ ,‬כמו קריאה‪ ,‬ציור‪ ,‬מלאכה וכתיבה‪ .‬מובן שאינני יכולה‬ ‫להתעסק בכולם במקביל‪ ,‬אבל על זוגיות למשל‪ ,‬אני לא יכולה לוותר"‪.‬‬

‫יעל מרדכי‪ :‬המחשבה על לעבוד עם פרופסור מאוד מנוסה‬ ‫יכולה להיות די מלחיצה‪ ,‬והתגובה האופיינית היא "איך‬ ‫אני‪ ,‬ש​​​רק סיימתי תואר ראשון‪ ,‬אחדש משהו לפרופסור‬ ‫שהוא​במשך​שנים מתעסק בתחום ונדמה שמכיר את הכל​‬ ‫לעומק?"‬ ‫שהה חל טה לעבור מסלול ל ימודים‪ ,‬נבעה מ שיל וב של מיאוס בל ימודי‬ ‫הפיסיקה שחשתי אז‪ ,‬כשקוונטים ומכניקה אנליטית היו מה שהטיל את‬ ‫הפור סופית‪ ,‬לצד הסקרנות לגבי מדעי המחשב ומחשבות על ומחשבות על‬ ‫פרנסה וקריירה בעתיד"‪ .‬בניגוד לרוב חבריה לספסל הלימודים‪ ,‬יעל נכנסה‬ ‫ללימודי מדעי המחשב ללא רקע במחשבים למעט קורס הבסיס בשפת ‪.C‬‬ ‫"בסמסטר הראשון שלי במדמ"ח ישר נחתתי באת"מ ומת"מ (ארגון ותכנות‬ ‫המחשב ומבוא לתכנות מערכות) והיה לי מאוד קשה‪ .‬נראה לי שאפילו לא‬ ‫ידעתי איך לפתוח קובץ זיפ בזמנו‪ .‬עכשיו כשאני חושבת על זה‪ ,‬זו הייתה‬ ‫החלטה מאוד אמיצה לעשות שינוי שכזה‪ .‬אחרי שסיימתי עם כל קורסי‬ ‫החו בה הטכניים ‪ ,‬מצאתי את הנישה שלי ב תאו ריה ש ל מדעי המחשב"‪.‬‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫"כנס המיקרוסקופיה הישראלית"‪-‬‬ ‫תחרות התמונות של מכון ויצמן‬ ‫למדע‬ ‫> מאת‪ :‬הדר סלע‬

‫קבוצת‬

‫סטודנטים מהנדסת חומרים בטכניון משתתפת בתחרות‬ ‫ולא תאמינו מה הם צילמו!‬ ‫נפגשתי עם אמיר‪ ,‬רות והדס לשמוע מה יש להם לספר על נושא המחקר‬ ‫שלהם ובדרך שמעתי סיפורים על מיקרוסקופים אימתניים‪.‬‬ ‫כיצד התחברתם?‬ ‫״אנחנו קבוצת מחקר בניצוחו של דיקן הפקולטה‪ ,‬פרופ' ווין קפלן‪ .‬במחקר‬ ‫אנו חוקרים משטחי ביניים בקרמיקות‪ ,‬זאת אומרת לוקחים חומרים שונים‬ ‫בקרמיקות ומחברים ביניהם״‪.‬‬ ‫מהו נושא המחקר שלכם?‬ ‫אמיר‪ :‬״בתהליך ייצור של חומרים קרמיים יש תהליך שנקרא סנטור‪ ,‬כלומר‬ ‫חיבור הגרגירים של החומר הקרמי‪ .‬בהתחלה דוחסים אותם בכל מיני צורות‬ ‫ולאחר מכן‪ ,‬כשרוצים לחבר את זה למקשה אחת‪ ,‬מחממים ומשיקולים‬ ‫אנרגטיים זה מתחבר‪ .‬אני בעצם חוקר את השפעתו של שדה אלקטרו‬ ‫מגנטי‪ .‬לוקחים זרם חשמלי ובודקים איך הוא משפיע על תהליך הסנטור״‪.‬‬ ‫רות‪ :‬״בגדול‪ ,‬חיזוק חומרים קרמיים (מבחינה מכנית) על ידי הוספה של‬ ‫חלקיקים מתכתיים לתוך החומר הקרמי בשיטה שפותחה במעבדה על ידי‬ ‫המנחה״‪.‬‬ ‫הדס‪ ":‬אני חוקרת מנגונני תנועה של גבולות גרעיניים‪ .‬חומרים באופן כללי‬ ‫לא מורכבים מחד גבישים אלא מרב גבישים‪ .‬כדי לשמור על תכונותיהם‪,‬‬ ‫חומרים מורכבים מאזורים קטנים של מבנה מחזורי זהה‪ ,‬ובאזורים שונים‬ ‫אחד מסובב ביחד לשני‪ .‬גודל הגרעינים באזורים השונים משפיע על‬ ‫התכונות של החומרים הקרמיים ולא ממש יודעים כיצד לשלוט בתהליך‪,‬‬ ‫אלא רק כיצד לייצר את זה‪ .‬המחקר בא לבדוק תאוריה ספציפית לגבי‬ ‫התנועה של הגבולות הגרעיניים‪ ,‬שמשפיעה על גודל הגרעינים‪".‬‬

‫בנוסף למלת"מ הוגדרו שלושה תפקידים נוספים לשירות ציבור‬ ‫הסטודנטים של תארים מתקדמים באס"ט בדמות הרכזים‪ .‬לתפקיד‬ ‫רכזת מעונות המשפחות בקמפוס מונתה שחר רז‪ ,‬סטודנטית לדוקטורט‬ ‫בפקולטה לביולוגיה המתגוררת מזה זמן בכפר המשתלמים שבקמפוס‪.‬‬ ‫במסגרת תפקידה‪ ,‬שחר אחראית בין היתר על מתן מענה ראשוני‬ ‫לבעיות פרט‪ ,‬טיפול בתקלות מערכתיות וקיום תקשורת מול גורמי‬ ‫ההנהלה הרלוונטיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬שחר אחראית על פיקוח הסעות המעונות‬ ‫וייצוג בוועדות המשמעת‪ .‬חשוב להדגיש ששחר היא הכתובת לפניות‬ ‫גם מדיירי מעונות המשפחות הלומדים לתואר ראשון‪.‬‬ ‫שני הרכזים הנוספים הם הרכזים האקדמיים‪ ,‬יוני לאטי שמכהן בתפקיד‬ ‫רכז אקדמי לנושאי מחקר‪ ,‬ואנוכי ‪ -‬רכז אקדמי לקורסים מתקדמים‪.‬‬ ‫במסגרת תפקידנו‪ ,‬אנו שואפים להוביל תקשורת ישירה עם ציבור‬ ‫הסטודנטים דרך המועצה והוועדה לנושאים אקדמיים‪ ,‬על מנת‬ ‫לגבש תמונת מצב רחבה של בעיות אקדמיות בפקולטות השונות‪ .‬אנו‬ ‫משתדלים למקד את מאמצינו בבעיות הכואבות שנוגעות לחלקו הארי‬ ‫של הציבור‪ .‬יוני מציין מספר בעיות שעולות מן השטח תחת הכותרת של‬ ‫יחסי מנחה‪-‬מונחה‪ .‬במידה ואתם כסטודנטים למחקר‪ ,‬מרגישים שנגרם‬ ‫לכם עוול כלשהו מהמנחה האקדמי או מגורמים בפקולטה‪ ,‬יוני הוא‬ ‫הכתובת שלכם באגודה‪ .‬נושא מרכזי נוסף על סדר היום שלנו כרכזים‬ ‫אקדמיים הוא התאמות במחקר ובקורסים בעבור שתי אוכלוסיות‬ ‫מיוחדות‪ ,‬משרתי המילואים והאימהות הטריות‪.‬‬

‫קוקה קולה‪ -‬אבקת אלומינה שמפוזרת על דבק‪ .‬מה שמיוחד באלומינה זה‬ ‫שהיא מסתדרת בצורת כדורים וכך מאפשרת ליצור משהו יותר חזק‪ ,‬כאשר כל‬ ‫כדור מורכב מהרבה גרגירים של אבקה וביחד הם יוצרים גוש‪.‬‬

‫קרדיט‪ :‬גלית‬

‫לסיכום‪ ,‬אני מאמין בלב שלם בנכונות התרחבות אס"ט כבסיס לחיזוק‬ ‫הכוח הייצוגי של הסטודנטים לתארים מתקדמים ושיפור אמיתי‬ ‫בנושאים הנוגעים לציבור זה‪ .‬אסיים בציטוט של יו"ר אס"ט‪ ,‬דני מגנר‪:‬‬ ‫"אני סבור שתוך תקופה קצרה נראה באס"ט פעילים ובעלי תפקידים‬ ‫רבים שמשתייכים לציבור הסטודנטים לתארים מתקדמים"‪.‬‬

‫קרדיט‪ :‬רות‬

‫עתיד מבטיח‪ ,‬בנימה אישית‬ ‫בפסקה האחרונה אשיל מעלי את מסיכת האובייקטיביות והקורקטיות‬ ‫שהנחתה אותי בכתיבת הכתבה ואסיים בנימה אישית‪ .‬הגדרת מקומם‬ ‫של התארים המתקדמים באס"ט נמצא בתהליך של התהוות‪ .‬תהליך‬ ‫אשר מונהג במסירות‪ ,‬בנחישות ובסבלנות הדדית של המלת"מ בשיתוף‬ ‫עם נשיאות אס"ט‪ .‬אני שמח לראות את ההירתמות של נציגי המועצה‬ ‫למעורבות משמעותית למען הציבור‪ .‬התגייסות הנציגים להשתתפות‬ ‫אקטיבית בוועדות המקצועיות של המועצה‪ ,‬מכניסה משב רוח ואנרגיה‬ ‫למפרשים שלנו ‪ -‬בעלי התפקידים‪.‬‬ ‫בשיחותינו עם גורמים בהנהלת הטכניון ובבית הספר לתארים‬ ‫מתקדמים‪ ,‬אנו זוכים לאוזן קשבת ושיתוף פעולה מעודד‪ .‬למשל‪ ,‬לגבי‬ ‫התאמות למשרתי המילואים ולאימהות הטריות‪ ,‬אנו נמצאים במגעים‬ ‫עם בית הספר לגבי עדכון הנהלים על בסיס הצעות מטעמנו‪ .‬בנושאים‬ ‫אחרים מסתמן שחסרה התייחסות רשמית של בית הספר או שישנה רק‬ ‫מוסכמה בלתי פורמלית וכך יוצא שכל פקולטה פועלת כראות עיניה‪.‬‬ ‫אנו עובדים על זיהוי המקומות הללו בדיוק שיוצרים אי בהירות בעייתית‬ ‫וניסוח הצעות פתרון עבור בית הספר‪.‬‬

‫החמניה‪ -‬בתמונה רואים פלטינום על אלומינה (תרכובת של אלומיניום על‬ ‫חמצן) ‪ -‬שכבה של מתכת שחוממה והתפרקה לתוך חלקיקים קטנים‪.‬‬

‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫‪15‬‬

‫בקמפוס‬

‫עידן חדש‪ :‬אס"ט‪ ,‬תארים מתקדמים והקשר ביניהם‬ ‫לאחר שנים ארוכות שבהן פעלו בקמפוס שתי אגודות סטודנטים‪ ,‬הוחלט לפרק את אסת"ג ולקלוט את הסטודנטים לתארים‬ ‫מתקדמים באס"ט‪ .‬המטרה‪ :‬יצירת גוף סטודנטיאלי אחד ומאוחד‪ ,‬שעתיד להוכיח שהשלם גדול מסך חלקיו‬ ‫> מאת‪ :‬עומר גייגר ‪ -‬רכז אקדמי לנושאי קורסים בתארים מתקדמים‬

‫החל‬

‫מסמסטר חורף הנוכחי‪ ,‬אס"ט התרחבה וקלטה לשורותיה את‬ ‫ציבור הסטודנטים לתארים מתקדמים כחברים מן המניין‪ .‬כמי שהיה ועודנו‬ ‫מעורב בתהליכים המתרחשים באגודה שהתרחבה‪ ,‬ברצוני לספר לכם‬ ‫בקצרה מה משמעות הדבר מבחינתכם ‪ -‬הסטודנטים‪ .‬אתחיל בתיאור קצר‬ ‫של השתלשלות האירועים שהובילו למהלך הפירוק של אסת"ג ‪ -‬ארגון‬ ‫הסטודנטים לתארים גבוהים במתכונתו הקודמת ובמקביל להתרחבות‬ ‫אס"ט‪.‬‬ ‫עד אוקטובר ‪ ,2013‬אסת"ג היה הארגון היציג של הסטודנטים לתארים‬ ‫מתקדמים בטכניון‪ .‬לאורך השנים‪ ,‬הייצוג במועצת אסת"ג הידלדל‬ ‫ופקולטות רבות נותרו חסרות ייצוג‪ ,‬בעיקר בגלל חוסר עניין וחוסר‬ ‫מודעות לנעשה בארגון‪ .‬בשנה שעברה‪ ,‬אס"ט פתחה בפני הסטודנטים‬ ‫לתארים מתקדמים את האפשרות להירשם לשורותיה‪ .‬נראה שכתוצאה‬ ‫מכך הציבור הסטודנטים נותר מבולבל מריבוי הארגונים המייצגים‪ :‬אס"ט‪,‬‬ ‫אסת"ג ואס"ה (ארגון סגל ההוראה)‪ .‬כמו כן‪ ,‬עלתה ביקורת מהשטח על‬ ‫אופן התנהלות אסת"ג והיו שהרגישו שהארגון אינו נותן מענה ראוי לצרכי‬ ‫הציבור אותו הוא אמור לשרת‪ .‬חוסר האמון הוביל לאדישות כללית והיו‬ ‫סטודנטים שבחרו לא להירשם לאף ארגון‪ .‬בהובלה משותפת של נשיאות‬ ‫אס"ט דאז ‪ -‬דני מגנר ובני חקאק ויו"ר אסת"ג ‪ -‬שמגר וקנין‪ ,‬נפתחו דיונים‬ ‫ליצירת ארגון סטודנטים מאוחד‪ .‬הגורם המרכזי שהניע את המהלך היה‬ ‫שמדובר בשני ארגוני סטודנטים הפועלים בקמפוס אחד ומול אותן רשויות‬ ‫ושיש הרבה מן המשותף לציבור הסטודנטים של תואר ראשון ושל תארים‬ ‫מתקדמים‪.‬‬ ‫בני חקאק מתאר את המצב ששרר עד אז בקמפוס‪ ,‬בו קיימות שתי‬ ‫אגודות נפרדות באותו קמפוס כאנומליה ביחס לשאר האוניברסיטאות‬ ‫בארץ‪" .‬אס"ט כשמה כן היא‪' ,‬אגודת הסטודנטים בטכניון' ולא 'אגודת‬ ‫הסטודנטים לתארים ראשונים'"‪ ,‬מוסיף דני מגנר‪" .‬המצב שבו פעלו‬ ‫בקמפוס שתי אגודות נפרדות הוא מצב בעייתי שפגע בעיקר בסטודנטים‬ ‫לתארים מתקדמים‪ ,‬שלא זכו ליהנות ממכלול הזכויות‪ ,‬ההטבות והתנאים‬ ‫שאס"ט מספקת"‪.‬‬ ‫מהצד השני של שולחן הדיונים ישבו נציגי אסת"ג‪ .‬אלו מסבירים שהמהלך‬ ‫נועד לחזק את כוחם של הסטודנטים לתארים מתקדמים ‪" -‬השלם גדול‬ ‫מסכום חלקיו"‪ .‬הנציגים הגיעו להבנה שקל יותר לטכניון לקיים משא ומתן‬ ‫מול גוף אחד המייצג את כלל הסטודנטים בקמפוס והודגש היתרון של‬ ‫אס"ט המורחבת בתקשורת מול גורמים בהנהלת הטכניון וכן מול ספקים‬ ‫ונותני השירות השונים‪ .‬הכוונה הייתה ועודנה לאפשר לפעילי אס"ט‬ ‫להוביל טיפול הוליסטי בכלל בעיות ציבור הסטודנטים‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬כחברים מן המניין באס"ט‪ ,‬הסטודנטים לתארים מתקדמים מקבלים‬ ‫את חבילת השירותים שהארגון מציע לרבות ייעוץ משפטי‪ ,‬רכז מילואים‪,‬‬ ‫רכז שרותי מס וארנונה והשתתפות מוזלת או ללא עלות באירועי תרבות‬ ‫וספורט שונים‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬חשוב להדגיש את המאמץ שהושקע בהעתקת‬ ‫הזכויות והשירותים המסורתיים של חברי אסת"ג למסגרת החדשה ואף‬ ‫הרחבתם‪ .‬בפרט‪ ,‬הסדר המסעדות מימי אסת"ג – סיבוס‪ ,‬הועבר לטיפול‬ ‫הגורמים הרלוונטיים באס"ט ותנאי ההסדר שופרו מבחינת גובה ההנחה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬אוסף בתי העסק הכלולים בהסדר הורחב וכולל עתה רוב דומיננטי‬ ‫של בתי העסק בקמפוס‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫פקטור אפריל ‪2014‬‬

‫כאות תמיכה על התרחבותה של אס"ט‪ ,‬הטכניון העביר לאגודה סכום נכבד‬ ‫למימון מיזם חדש של קורסי ספורט מגוונים בחינם עבור הציבור החדש‬ ‫של הסטודנטים לתארים מתקדמים‪ .‬ואכן‪ ,‬הקורסים מתקיימים בהצלחה‬ ‫מזה שני סמסטרים בניהול אס"א‪-‬טכניון‪ ,‬ארגון הספורט המהווה עמותת‪-‬‬ ‫בת של אס"ט שבראשו עומד בוריס בייטמן‪ .‬בנוסף‪ ,‬סטודנטים לתארים‬ ‫מתקדמים זוכים ליהנות ממנוי שנתי לחדר הכושר במחיר של ‪ 200‬ש"ח‬ ‫בדומה לסטודנטים לתואר ראשון ומכניסה חופשית לבריכה בתמורה לדמי‬ ‫רווחה למלגאים או להנחה של כ‪ 750-‬ש"ח ללא מלגאים‪.‬‬ ‫המבנה החדש‬ ‫בהתאם להבנות המקדימות‪ ,‬בינואר האחרון הובילה אס"ט מהלך שנועד‬ ‫למסד את הקשר החדש של הארגון עם הסטודנטים לתארים מתקדמים‬ ‫וקיימה בחירות למועצת תארים מתקדמים‪ .‬בהתאם למתווה שגובש עם‬ ‫יו"ר אסת"ג דאז‪ ,‬שמגר וקנין‪ ,‬הוסכם על הקמת "מועצת תארים מתקדמים"‬ ‫– גוף שיורכב מנציגי הפקולטות ויהיה אחראי על התוויית מדיניות אס"ט‬ ‫בנושאי תארים מתקדמים‪ .‬עד לקיום הבחירות‪ ,‬הוקמה מועצת מעבר‬ ‫זמנית בהשתתפות נציגים בודדים שנותרו מתקופת מועצת אסת"ג‪ ,‬אשר‬ ‫פינתה את מקומה במהירות למועצה רחבה חדשה שנבחרה בבחירות‪.‬‬ ‫"משמח מאוד לראות את ההתגייסות הרחבה למעורבות ציבורית ואת‬ ‫שולחן הדיונים מלא"‪ ,‬אמר אלעד קרבי‪ ,‬חבר בשתי המועצות‪.‬‬ ‫המועצה הנוכחית מורכבת מלמעלה משלושים סטודנטים לתארים‬ ‫מתקדמים מכל הפקולטות בטכניון‪ .‬לכל פקולטה ומסלול בין‪-‬פקולטי‬ ‫גדול‪ ,‬קיים תקן במועצה לנציג או נציגה הלומדים לתואר מאסטר ותקן‬ ‫נוסף ללומדים לדוקטורט‪.‬‬

‫צוות נציגי התארים המתקדמים באס"ט‪ ,‬מימין לשמאל‪:‬‬ ‫שוקי יעקוביאן‪ ,‬יוני לאטי‪ ,‬עומר גייגר ושחר רז‬ ‫בכינוס השני של המועצה התקיים מכרז לבחירת נושא התפקיד הבכיר של‬ ‫התארים המתקדמים באס"ט – "הממונה לתארים מתקדמים"‪ .‬המלת"מ‬ ‫אחראי למעשה על הובלתם וריכוזם כל הנושאים הנוגעים לתארים‬ ‫מתקדמים ועומד בראש המועצה‪ .‬לתפקיד נבחר ברוב קולות יהושע (שוקי)‬ ‫יעקוביאן‪ ,‬סטודנט למאסטר בפקולטה לתעשייה וניהול ובעל היסטוריה‬ ‫ענפה של פעילות ציבורית באס"ט בלימודיו לתואר ראשון‪ .‬שוקי מדגיש‬ ‫שלנגד עיניו עומדת תמיד טובת הסטודנטים ורווחתם‪" :‬כמי שמכיר את‬ ‫אס"ט היטב מדרגי השטח ועד ההנהלה‪ ,‬אני יודע שיש ביכולתנו לנצל את‬ ‫כליה ומנגנוניה לקידום הסטודנטים מתארים מתקדמים"‪ .‬יחד עם ועדת‬ ‫התקנון של המועצה‪ ,‬שוקי מוביל את תהליך המיסוד והתקנון של מנגנונים‬ ‫חדשים באס"ט למען ייצוג ושירות הסטודנטים מתארים מתקדמים‪.‬‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫למן‬

‫אפריל ‪#59‬‬

‫טייף‪ ,‬ירון "מועדים ליפול" רימר‪ ,‬מתן "מוועדי עובדים" בקר ואורח הכבוד‪ :‬הכוס שלך‬

‫‪True Story‬‬ ‫"שומע? אחראית ביתן היתה פה היום ואמרה שבעוד‬ ‫שבועיים פסח בא"‬ ‫"כמה נחמד מצידה להזכיר לנו!"‬‫"כן‪ ,‬היא גם אמרה שצריך לנקות את‬‫המקרר‪ ,‬השירותים ופתחי האוורור"‬ ‫"אני שונא את החג הזה‪".‬‬‫‪"-‬איזה חג?"‬

‫בכיר אמריקאי בפנטגון‪" :‬אנו מאוד מודאגים‬ ‫מסיפוח חצי האי‪-‬קרים האוקראיני לרוסיה‪ .‬מחטף‬ ‫שערורייתי כזה לא היה מאז הסיפוח של החצר של‬ ‫הומניסטים לפיזיקה"‬

‫והחודש בפינת "גנבנו לבד!"‪:‬‬ ‫מרצה‪" :‬אתם יודעים שיש פה סטודנטים שנולדו‬ ‫אחרי רצח רבין?"‬ ‫(מתוך קבוצת הפייסבוק "עתודאי ישראל")‬

‫חדש באיסת"א! טיסות‪-‬צלילה לאוקיינוס‬ ‫ההודי! רק ב ‪ $300‬לנפש הלוך!‬

‫חדש מאס"ט! יוזמת השווין‪-‬בנטל! סטודנטים‬ ‫לארכיטקטורה יפתרו אינטגרלים ובתמורה הסטודנטים‬ ‫להנדסה יגישו את השיעורים בלגו‬

‫תסתכלו על הצד החיובי ; לפחות הרווחתם עוד‬ ‫פרק של "תעופה בחקירה"‪...‬‬

‫בלייב!‬

‫סקופ! קונספירציה נגד מכונות תעו"נ ואווירונאוטיקה (הידועות בשם הפקולטות של מעלה)‪:‬‬ ‫לפני ‪ 7‬שנים לא ניתן היה לעבור בקו ישר אל הפקולטות של מעלה עקב שיפוץ בית הסטודנט‪.‬‬ ‫עם הסרת הפיגומים לפני ‪ 6‬שנים‪ :‬נבנה השטרונגולמן הידוע והאהוב ונחסמו הדרכים שוב אל הפקולטות של מעלה‪ .‬מיד‬ ‫עם סיום האובליסק ששם עליכם זין‪ :‬החלו לחפור מחדש את ליידי דיוויס כדי להבטיח אי‪-‬מעבר שקט אל הפקולטות‬ ‫שלמעלה‪.‬‬ ‫והיום‪ :‬חפירת הכביש המקשר את הפקולטות‬ ‫שלמעלה‪.‬‬ ‫מה יש לטכניון נגד הפקולטות שלמעלה?‬

‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫‪17‬‬

‫נחמן מאול‬

‫איתי "מועדי ב" כהן‪ ,‬מיכאל "מועדים לשמחה" פרסמן‪ ,‬יוסי "מועדים לפורענות" שט‬

‫הטכניון ‪ -‬כשחברה שלך מתקשרת בפאניקה‬ ‫ואומרת שהיא מאחרת השבוע‪ ,‬ואתה מרגיע אותה‬ ‫ומבטיח לשמור לה מקום‬

‫לא בוכים על חלב שנשפך‪ -‬בוכים על בירה בפח‬ ‫לא בוכים על חלב שנשפך‪ -‬בוכים על בצל שנחתך‬ ‫לא בוכים על חלב שנשפך‪ -‬בוכים על כיב בקיבה שנפתח‬ ‫לא בוכים על חלב שנשפך‪ -‬בוכים על המצב האקדמי‬

‫מטוס מלזי נעלם מעל האוקיינוס ‪ -‬מי אשם?‬

‫למה יש צבע לבן ומאוד מזיק לשיניים? חלוק נחל‬ ‫מה זה שחור על לבן ולא יודע לטפס?‬

‫ממוצע הציונים שלך‬ ‫אמאש'ך כ"כ שמנה שהיא יכולה לתפוס‬

‫רק את מה שנלכד בשדה הכבידה שלה‬ ‫הצלחה מסחררת לעמוד הפייסבוק החדש‬ ‫"עתודאים מצייצים"! סקר דעת קהל מראה כי‬ ‫‪2014‬‬ ‫אפריל‬ ‫פקטור‬ ‫פופולריים מחזירי הבר בטכניון‬ ‫יותר‬ ‫כעת קצת‬ ‫עתודאים‬ ‫‪16‬‬

‫ מהנדס האוירונוטיקה! כי כל תאונת מטוס זו‬‫אשמתם!‬ ‫ מהנדס החשמל! כי מי מחבר בין הספק לרדאר עם‬‫מהדק נייר?!‬ ‫ מהנדס הכימיה! כי מי מחליף את הדלק בסירופ‬‫מייפל?!‬ ‫ הפיסיקאי! כי מי מגיש לטייס ארוחת ילדים במקום‬‫ביג מק?‬ ‫ האדריכל! כי מי מנסה להטיס משושה אדום בתוך‬‫מלבן לבן?!‬ ‫ נחמן! כי לא היו צריכים להראות לטייסים גיליון של‬‫נחמן מאולמן לפני הטיסה‪.‬‬

‫ניסויים נבחרים שכל סטודנט בטכניון‬

‫חייב לעבור‬ ‫ ניסוי במיקרוביולוגיה‪ :‬כמה זמן מתחילת התרגיל‬‫עד שנוצרות בקטריות‬ ‫בקפה‪.‬‬ ‫ ניסוי בפיסיקה יחסותית‪ :‬התקצרות הזמן בתקופת‬‫מבחנים‪.‬‬ ‫ ניסוי בתרמודינמיקה‪ :‬נפח גליון ההגשה כתלות‬‫בלחץ‪.‬‬ ‫ ניסוי בביולוגיה‪ :‬חקר הרגלי הרבייה של הסמסטרים‬‫שנשארו לך לתואר‪.‬‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫תמונות מהקמפוס‬

‫נשף ‪Purim Circus‬‬

‫של ועדי הנדסת תעשייה וניהול‪ ,‬רפואה וכימיה‬

‫בשיתוף עם משרד תרבות ‪12.03.2014‬‬ ‫צילומים‪ :‬קרן‪-‬אור גרינברג‬

‫חפשו אותנו ב‪-‬‬

International

The International Corner

> By:David Goldberg

David Goldberg is a fourth year Technion student, Majoring in Biomedical Engineering and Minoring in Entrepreneurship. David is the founder and president of the Technion Strategy and Consulting Club (TSCC).

He has worked on two Technion Startups and is driven by the passion to keep growing and learning

When you need advice about something or you want an objective opinion from an outsider it’s always a good idea to ask someone who has experience with your type of problem. For example, you might ask a fourth year student what courses you should take, a brother about what options you have for serving in the army or maybe your chef friend about how to prepare that delicious Lasagne of his.

The general rule is that we can learn a lot from others and this can help us to avoid making sometimes catastrophic mistakes.

When the scale is bigger, like that of companies, it is also important that these “advisers” understand your specific problems and circumstances so that they can help you to find the correct solution for you.

Management Consulting works in this way too. Management consultants help organizations to improve their performance, by operating primarily through the analysis of existing organizational problems and the development of plans for improvement.

Organizations may draw upon the services of management consultants for a number of reasons, including gaining external (and presumably objective) advice and access to the consultants' specialised expertise and experience.

Israel has many different consulting companies (some of which are international) including McKinsey, The Boston Consulting Group (BCG), Shaldor, etc. These companies (and others) hold recruiting events at the Technion to try and find high quality individuals to join their teams. People from all degrees can join the Business Consulting companies but Engineers and Mathematicians are a favourite, due to their strong numerical, analytical and problem solving skills - And as you know, the Technion has these in abundance.

Who is the TSCC? The Technion Strategy and Consulting Club (TSCC) is a student run group for students who are interested in learning about the business world and expanding their experience and skill sets further than just their degree. The experience, skills and knowledge gained is especially useful for those interested in the consulting world but they are also relevant for anyone who plans on taking a leadership or management role in any field, especially for those who would like to venture out of the Technion Nation into the Start-up Nation.

All students from all faculties and backgrounds are welcome and currently we have students from Electrical, Aeronautical, Biomedical, Civil, Industrial and Mechanical Engineering. All nationalities are warmly welcomed as we have students from Israel, Spain, India, Korea, South Africa and France.

Photo courtesy of David Goldberg

What is "Consulting"?

TSCC students keep on smiling while practicing some tough cases The TSCC has three main goals: The first one is to learn about the consulting world, practice skills related to the consulting world, to learn about the companies, acceptance process, dates, tests, etc. The second one is to bring speakers from the industry and to build connections with them and their companies. And the third one is to network among ourselves as motivated, quality individuals who will do great things in the future.

What the TSCC does?

Through regular meetings we learn about the consulting world including: what it is, who the companies are and what they look for. We learn and practice the specialised analytical tests and case interviews, which will develop our abilities and prepare our members for the application process. Students can receive help with improving CVs and preparing for interviews, which is useful even outside of consulting. Often, we bring speakers from the consulting companies (and from the business departments of other well known companies) for information, Q&A and “Cracking the Case” sessions. Soon, there will be a Consulting Competition between the Technion and other universities to gain experience and exposure to the consulting world. Moreover, we plan on gaining real world experience by volunteering to help on consulting projects for charities and nonprofits. Overall, it is a great way to make friends and have fun.

If you are interested in joining or hearing more about the TSCC please email us at: technion.scc@gmail.com

Want to share your story with us? Got anything interesting to tell your fellow Israeli and International friends?

To suggest a story, Email to: tis.studentguide@gmail.com, subject: "Factor".

18

‫צילום‪ :‬אורי ראובן‬ ‫מי הגוף שמטפל בנגישות מטעם הטכניון?‬ ‫"הסיוע והטיפול מגיע מהסנאט‪ ,‬שם אס"ט פועלת בעבודה משותפת עם‬ ‫רכזת הנגישות הטכניונית – יונית קפלן‪ .‬בשנה שעברה‪ ,‬היה תא ייעודי‬ ‫לסטודנטים עם בעיות שמיעה ובפסטיבל הסטודנט הקימו עמדה מיוחדת‬ ‫לבעלי מוגבלויות‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש דאגה מתמשכת לבדיקת נגישות למבנים‬ ‫בקמפוס‪ .‬הטכניון הוא אחד מהמוסדות בעלי אחוז האתרים הנגישים‬ ‫הגבוה ביותר"‪.‬‬ ‫מהם הצעדים העתידיים שמתוכננים על מנת להקל על לימודיהם של בעלי‬ ‫מוגבלויות?‬ ‫"קיימת תוכנית להנגיש את ההרצאות בוידאו – יש פרויקט של תמלול‬ ‫הרצאות כמו חדו"א וכאמור‪ ,‬נגביר את המודעות ונדאג להגיע לכל סטודנט‬

‫בעל בעיית נגישות‪ .‬אני מקבל תדירות עדכונים עבור בעיות נגישות ומטפל בהן"‪.‬‬ ‫לסיכום ארצה להוסיף כי כתבה זו באה מתוך מטרה להעלות את המודעות‬ ‫לעניין שמירת מקום ייעודי לבעלי מוגבלויות‪ .‬נקווה כי כל בעל מוגבלות‬ ‫יוכל לשבת במקום המיועד לו בלי ויכוחים ובקשות ממי שבטעות התיישב‬ ‫ואיננו בעל מוגבלויות‪ .‬תראו‪ ,‬חדו"א ופיזיקה ומד"ר וכו' ‪ -‬גם ככה החומרים‬ ‫שם בלתי נגישים‪ ,‬אז בואו לפחות נאפשר לסטודנטים בעלי המוגבלויות‬ ‫להתנגש בחוסר הנגישות של הקורסים באופן מונגש בקדמת הכיתה‪you ,‬‬ ‫‪ .dawg‬אז תהיו מתחשבים‪ ,‬אל תתפסו להם את המקום בשורה הראשונה‪.‬‬

‫ספסרות בכרטיסים למסיבות אס"ט – האם התופעה עדיין קיימת?‬

‫מסיבות‬

‫אס"ט בשנה האחרונה הגיעו לסטנדרטים‬ ‫שאינם מוכרים לוותיקי האקדמיה ומהוות תחרות למקומות בילוי‬ ‫מוכרים באזור חיפה והצפון‪ .‬הביקוש הבלתי נגמר לכרטיסים הפך‬ ‫לבעיה מוכרת‪ .‬סטודנטים ושאר בליינים חיצוניים המבקשים‬ ‫להשתתף בהן‪ ,‬אינם מצליחים להשיג כרטיס‪ .‬הביקוש הגובר אל‬ ‫מול ההיצע המוגבל הוליד את תופעת הספסרות‪ .‬היו מי שהבינו‬ ‫את הפוטנציאל במצב הקיים והחלו לקנות כרטיסים מראש‬ ‫ולמכור אותם בעצמם במחיר גבוה יותר‪ .‬התופעה באה לידי‬ ‫ביטוי בצורה בולטת במסיבת סוף השנה‪ ,‬כשסטודנטים או כאלה‬ ‫המתחזים להם‪ ,‬הציעו למכור כרטיסים שקנו מראש במחיר של‬ ‫למעלה מעשרים שקלים מעל המחיר המקורי‪ .‬מחפשי כרטיסים‬ ‫שונים זעמו על הניסיון הבוטה לרווח קל ואף איימו לחשוף את‬ ‫זהותם של המציעים דרך הפייסבוק‪.‬‬ ‫גם אס"ט הבחינה בתופעה וכתוצאה מכך‪ ,‬פרסמה בעמוד האירוע‬ ‫אזהרה בדבר עבירת הספסרות והגבילה את מספר הכרטיסים‬ ‫הנרכשים על ידי סטודנט בודד‪.‬‬ ‫כדי לבדוק האם התופעה עדיין קיימת וכיצד אס"ט יכולה להילחם‬ ‫בה‪ ,‬פניתי לדובר אס"ט (שסיים את תפקידו לא מכבר)‪ ,‬קובי בן‪-‬‬ ‫ארויה‪.‬‬ ‫מדוע הספסרות מרוסנת? האם התופעה פוגעת בנו?‬ ‫"ספסרות הינה עבירה פלילית‪ .‬לפיכך‪ ,‬השאלה האם היא מזיקה או‬ ‫לא‪ ,‬אינה רלוונטית מעצם היותה בלתי חוקית‪ .‬ספסרות בכרטיסים‬ ‫מתרחשת‪ ,‬לעיתים‪ ,‬לקראת מסיבות והפקות מיוחדות של אס"ט‪.‬‬

‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫התופעה פוגעת בסופו של דבר בסטודנטים עבורם אנו מפיקים‬ ‫את האירועים‪ ,‬שהרי הרווח בגין המכירה במחיר המופקע משולשל‬ ‫ישירות לכיסו של המספסר ואינו שב בשום צורה‪ ,‬לתועלתו של‬ ‫הסטודנט"‪.‬‬ ‫האם ישנה דרך ליצור הגבלה במספר הכרטיסים שנרכשים על ידי‬ ‫סטודנט‪ ,‬למשל על ידי כרטיס שמקודד לפי תעודת זהות?‬ ‫"פתרון הכרטיס האישי נבחן באגודה זה מכבר‪ .‬יש להצעה זו‬ ‫יתרונות ויש לה חסרונות‪ .‬חסרון משמעותי שבגינו‪ ,‬בין היתר‪,‬‬ ‫ההצעה לא מומשה‪ ,‬הוא שכרטיס מסוג זה לא יאפשר לסטודנטים‬ ‫לרכוש כרטיס עבור חבר (סטודנט או לא סטודנט)"‪.‬‬ ‫לאחר שאס"ט פרסמה במספר דרכים כי היא אוסרת על ספסרות‬ ‫ויכולה לנקוט בצעדים משפטיים‪ ,‬נראה כי התופעה פסקה‪ .‬מאז‪,‬‬ ‫לא נראו עוד הצעות למכירת כרטיסים בכמויות גדולות‪ ,‬כלומר‬ ‫מרבית ההודעות בעמוד האירוע הכילו פניה למכירה או קניה‬ ‫של כרטיס אחד או שניים‪ ,‬כנראה מטעם מי שהתחרט וביטל‪.‬‬ ‫במסיבות האחרונות מאז מסיבת סוף השנה‪ ,‬עקבתי אחר הצעות‬ ‫לרכישת כרטיסים לאחר סגירת המכירה ולא איתרתי רמזים או‬ ‫ראיות לספסרות ואלו המעוניינים להיכנס בשערי המסיבה צריכים‬ ‫להתייצב בקופה או באתר האינטרנט להשיג כרטיסים בזמן‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫בקמפוס‬ ‫ספורט‬

‫שומרים שורות ושוברים מוסכמות‬ ‫שמירת מקומות בקדמת האולם שעות לפני תחילת ההרצאה הן דבר נפוץ בשגרת חייו של הסטודנט החדש‪ ,‬אך תפיסת‬ ‫מקומות שמיועדים לבעלי מוגבלות בידי מי שאינו מודע לעניין‪ ,‬הופכת את ההרצאות והתרגולים לבלתי‪-‬נגישים עבור אותם‬ ‫סטודנטים‬ ‫> מאת‪ :‬איתי פריימן‬

‫מי‬

‫מכם לא הגיע להרצאה כחמש דקות לפני שהיא התחילה‪ ,‬וגילה‬ ‫כי למרות שהאולם כבר מלא מקצה לקצה‪ ,‬מקדימה ישנם כמה מקומות‬ ‫שמורים באמצעות מחברות‪ ,‬קלמרים‪ ,‬דפים‪ ,‬נעליים‪ ,‬מעילים‪ ,‬עיתונים‪,‬‬ ‫קערות סלט‪ ,‬טוסטר משולשים וכדומה‪ .‬ההרצאה כבר מתחילה‪ ,‬חלק‬ ‫מהמקומות השמורים עוד פנויים‪ ,‬אך אתם יודעים כי אין טעם למיקוח ‪-‬‬ ‫צריך ללכת לסוף‪ ,‬לשבת בסוף האולם עם כיסא מתקפל או על מדרגות‬ ‫במעבר ולפעמים אפילו לחתוך החוצה בזעם‪.‬‬ ‫יש שיגידו שזהו כורח הנסיבות‪ ,‬וככה זה כשלהרצאות‪ ,‬בעיקר במקצועות‬ ‫היסוד של הסמסטרים הראשונים‪ ,‬נרשמת כמות גדולה מאוד של אנשים‬ ‫ואם המרצה פופולארי אז מגיעים מספר כפול של סטודנטים תאבי דעת‬ ‫לאולם‪ ,‬שגם כאשר אדן החלון נספר כמקום ישיבה‪ ,‬עדיין אינו מספיק‪.‬‬ ‫השאלה היא האם שמירת מקום אחד מספיקה? אולי שני מקומות?‬ ‫ואולי גם שורה שלמה היא אפשרית? איפה עובר הגבול בין להיות חבר‬ ‫טוב לידידיך המאחרים לבין להיות ספסר מקומות כפייתי? בסקר מקוון‬ ‫קצר שערכנו עולה כי למעלה משמונים אחוזים מן הנשאלים‪ ,‬סבורים‬ ‫כי אין דבר רע בשמירת מקום אחד או שניים לחבר‪ ,‬אחוז בודד סבור כי‬ ‫ניתן לשמור כמה מקומות שרוצים והיתר מאמינים כי זה לא תקין לשמור‬ ‫מקומות בכלל‪.‬‬ ‫אז מה עושים אתם שואלים? איך מתמודדים עם זה שהגעתם בזמן אך לא‬ ‫נשאר מקום כי כל השורה שמורה כבר מליל אמש? יש כאלה שלוקחים את‬ ‫החוק לידיים‪" .‬אם מישהו זרק איזה ‪ 13‬מחברות כדי לשמור את המקומות‬ ‫האלה‪ ,‬זה כבר חרטא‪ ,‬ולרוב אני פשוט מזיז את המחברות ומתיישב"‪,‬‬ ‫כותב הסטודנט זיו את דעתו בפייסבוק‪ ,‬דעה רווחת בקרב ציבור גדול של‬ ‫סטודנטים אחרים‪.‬‬ ‫נופלים בין הכיסאות‬ ‫ברוב המקרים‪ ,‬האילוץ לשבת בירכתי הכיתה מוביל לאי נעימות ולחוסר‬ ‫נוחות‪ ,‬אך נתפס כמאבק שווה‪-‬כוחות בין סטודנטים עיקשים‪ ,‬שבו‬ ‫המשכים קום הוא המנצח הרגעי‪ .‬אך ישנה תופעה שהיא תוצר ישיר של‬ ‫תפיסת המקומות‪ ,‬ולהבדל בין לשבת קרוב או רחוק מהלוח יש לה חשיבות‬ ‫עצומה ‪ -‬דחיקת בעלי מוגבלויות מהמקומות המוקצים להם לפי סימון‬ ‫מיוחד על גבי השולחן‪ ,‬לירכתי הכיתה‪ .‬בעל מוגבלות מוגדר כבעל לקות‬ ‫שמיעה‪ ,‬לקות ראייה או בעל הפרעת קשב קשה שמחייבת אותו לשבת‬ ‫מקדימה‪ ,‬או בעל מוגבלות פיזית שמקשה עליו להגיע למקומות רחוקים‬ ‫באולם‪ ,‬למשל בגלל מדרגות גישה או צפיפות כיסאות‪.‬‬ ‫"בסמסטר הראשון שלי הייתה לי מתמללת בחדו"א ‪1‬ת' ובאלגברה"‪.‬‬ ‫מספר א'‪ ,‬סטודנט הסובל מליקוי שמיעה‪" .‬באותו סמסטר‪ ,‬היו סטודנטים‬ ‫אשר על אף הידיעה שיש כבד שמיעה בכיתתם‪ ,‬לא השאירו את המקום‬ ‫המיועד פנוי‪ .‬יתר על כן‪ ,‬פעם אחת המתמללת הגיעה קצת לפניי ואמרה‬ ‫לי שהיא התווכחה עם סטודנט שלא רצה לקום מהכיסא‪ ,‬כי הוא כבר תפס‬ ‫את המקום ולא רצה לחפש מקום מחדש‪ ,‬למרות שהיא אמרה לו שהיא‬ ‫מתמללת לכבד שמיעה שאמור לשבת איתה‪ .‬כתוצאה מכך ישבנו רחוק‬ ‫יותר והתקשיתי להבין"‪.‬‬ ‫א' לא לבד בתמונה‪" .‬נפגעתי מכך כמה פעמים‪ ,‬בעיקר בסמסטר הראשון‬ ‫שלי"‪ .‬אומר אלכסנדר‪ ,‬סטודנט נוסף הסובל מליקוי שמיעה‪" .‬כשהייתי‬ ‫סטודנט צעיר ועולה חדש לא העזתי להתעמת עם סטודנטים‪ .‬פעם אחת‬

‫‪20‬‬

‫פקטור אפריל ‪2014‬‬

‫הגעתי להרצאה 'רק' כ‪ 15-‬דקות לפני תחילתה‪ ,‬והכול כבר היה תפוס עם‬ ‫מחברות‪ .‬לכן‪ ,‬ישבתי יחסית רחוק ולא הבנתי כלום מההרצאה‪ .‬כשהייתי‬ ‫בסמסטר השני‪ ,‬הוצבו המדבקות למקומות מונגשים על השולחנות‪ ,‬אז‬ ‫כשתפסו לי מקום‪ ,‬הייתי נעזר בהן ומבקש בעדינות לפנות את המקום‪.‬‬ ‫בטווח הארוך זה עזר‪ ,‬וכשהיה שיעור שלא יכולתי אליו לבוא מוקדם‪ ,‬אחרי‬ ‫מספר בקשות כבר היה פנוי כשהגעתי"‪.‬‬ ‫בנוסף ‪ ,‬אלכסנדר מספר כי לעיתים שולחנות שעליהם מדבקה המייעדת‬ ‫את המקום לבעלי לקויות‪ ,‬הועברו לסוף הכיתה וכמו כן הו מוסיף כי הנוהג‬ ‫של שמירת מקומות כאלה לא קיים בכל הפקולטות‪.‬‬ ‫כדי לחשוף את מה שמתחולל בעולמם של בעלי המוגבלות ולהעלות את‬ ‫המודעות לנושא הנגישות‪ ,‬פניתי לעזראל אזולאי‪ ,‬רכז הנגישות של אס"ט‬ ‫בעבר ומנהל המשרד החברתי כיום‪.‬‬

‫בסמסטר הראשון שלי הייתה לי מתמללת בחדו"א ‪1‬ת'‬ ‫ובאלגברה‪ .‬באותו סמסטר‪ ,‬היו סטודנטים אשר על אף‬ ‫הידיעה שיש כבד שמיעה בכיתתם‪ ,‬לא השאירו את‬ ‫המקום המיועד פנוי‬ ‫האם צריך כלל משמעתי מחייב למקומות מונגשים‪ ,‬בדומה לחוק חניות‬ ‫מוגבלים‪ ,‬או שאפשר להעלות את המודעות גם על ידי פרסומים‪ ,‬למשל של‬ ‫אס"ט?‬ ‫"אני לא מאמין בנקיטת הליכים משמעתיים‪ .‬תופסי המקומות עושים את‬ ‫זה מתוך בורות‪ ,‬חוסר מודעות ואי קריאת הסביבה‪ .‬כנציג של הסטודנטים‬ ‫המוגבלים יש לי חלק חשוב בעניין זה ‪ -‬מתבצעת עבודה על פרסום ועל‬ ‫מודעות‪ .‬סטודנטים לא נחשפים לעניין זה‪ ,‬והאמת שכתבה זו היא דוגמה‬ ‫טובה להתחלה של פתרון הבעיה‪ .‬אני מכיר את ההווי של סטודנט בעל‬ ‫מגבלות ומטפל בכך‪ .‬סטודנט בעל מוגבלות עלול לוותר על זכותו ולדרוש‬ ‫את מקומו ולכן הוא יישב בצד המרוחק ולעיתים יהיה מנותק לחלוטין‬ ‫מהנעשה‪ ,‬בניגוד לסטודנט רגיל אשר כן יכול לעקוב ממרחק כזה"‪.‬‬ ‫עוד מוסיף עזראל‪" :‬אחת מהבעיות שאני צריך להתמודד איתן היא כאשר‬ ‫סטודנט חדש מצפה לקבל עזרה‪ ,‬ועליו להכיר את הגופים והאנשים‬ ‫שבאים לסייע‪ .‬אתה הרי יודע שבמיוחד באולמן יש כיתות מלאות לחלוטין‬ ‫ויש בעיה של מקום בתרגולים והרצאות של שנה ראשונה‪ .‬שם יש דגש ‪-‬‬ ‫שם אנחנו דואגים למקומות שמורים המסומנים על ידי מדבקות מקדימה‪.‬‬ ‫לעומת אולמן ופקולטות סמוכות שמארחות את מרבית הסטודנטים‬ ‫של שנה ראשונה‪ ,‬יש פקולטות קטנות שבהן לא נדרש סימון זה מפני‬ ‫שהסטודנטים מכירים אחד את השני‪ ,‬ובכיתות אין תפוסה מלאה ולכן‬ ‫המצב שם טוב יותר‪ .‬אני מכיר סטודנט מהפקולטה שלי (תעשיה וניהול‪,‬‬ ‫א‪.‬פ) שצריך את המקום הזה‪ ,‬כולם כבר יודעים שהוא יושב מקדימה"‪.‬‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫סיכונים‬ ‫האנונימיות הכמעט מוחלטת בהעברת כספים בין משתמשים גורמת לכך‬ ‫שהביטקוין מהווה מקור משיכה בין השאר לגורמים העוסקים בפעילות‬ ‫לא חוקית כמו מרמה‪ ,‬הונאה‪ ,‬הלבנת הון ואף מימון טרור‪ .‬פעילויות אלה הן‬ ‫גורם מרכזי לתפיסה השלילית שיש לבנקים ברחבי העולם כלפי הביטקוין‬ ‫וההתמודדות איתם מהווה גורם שישפיע בצורה מובהקת על עתידו של‬ ‫המטבע בדרך לרגולציה‪ .‬כחלק מהמאבק בפעילות הלא חוקית‪ ,‬באוקטובר‬ ‫‪ 2013‬נסגר על ידי ה‪ FBI-‬האתר "דרך המשי"‪ ,‬שאפשר סחר של סמים וכלי‬ ‫נשק באמצעות ביטקוין‪ .‬במהלך הסגירה הוחרמו ביטקוינים בשווי של יותר‬ ‫מ‪ 3.6-‬מיליון דולר‪.‬‬ ‫בתחילת שנת ‪ 2014‬החליטה סין לפרסם אזהרה מפני סחר בביטקוין‬ ‫ולאסור אותו לשימוש על ידי חברות במדינה‪ ,‬זאת מפני שהביטקוין נחשב‬ ‫בעיניהם לסחורה ולא למטבע‪ ,‬כך החל לרדת ערך המטבע עד לשפל של‬ ‫כ‪ 500$-‬לביטקוין אולם לאחר זמן לא רב המגמה התהפכה והערך עלה‬ ‫לכ‪ 900$-‬ליחידה‪ .‬מכה נוספת נחתה בפברואר השנה עקב פריצה גדולה‬ ‫לאתר המסחר השני בגודלו ‪ ,Mt.Gox‬ממנו נגנבו כ‪ 850,000-‬ביטקוינים‪,‬‬ ‫מה שגרם לאתר להכריז על פשיטת רגל ולערך הביטקוין לרדת ובגדול‪.‬‬ ‫ישנה גם הסכנה האישית לכל משתמש כיום מאחר ורוב המשתמשים‬ ‫עדיין לא יודעים איך להגן על המטבעות שלהם‪ ,‬המון משתמשים חשופים‬ ‫לעבירות של מרמה‪ ,‬פריצה וגניבה של ביטקוינים מהמחשב האישי או‬ ‫מהטלפון החכם שברשותם‪.‬‬ ‫התנודתיות הגבוהה של המטבע הופכת אותו אטרקטיבי עבור משקיעים‬ ‫שאוהבים סיכון ומשקיעים בסכומים קטנים ואטרקטיבי פחות עבור‬ ‫המשקיעים הסולידיים הרואים במסחר במטבע‪ ,‬חצייה של קו אדום‪.‬‬ ‫השימוש במטבע מתרחב מיום ליום והבעיות האמיתיות העומדות בפניו‬ ‫הן בעיות רגולציה‪ :‬איזו מדינה תכיר במטבע ואיזו לא? האם הוא ייחשב‬ ‫למטבע או לרכוש? כיצד יחושב המס על הרווחים וכמובן‪ ,‬תמיד קיים‬ ‫הסיכון שיגיע משהו יותר טוב‪ ,‬שאולי יגרום לאנשים לנטוש לחלוטין את‬ ‫המטבע ולעבור לדבר הגדול הבא‪" .‬כשהתחלתי להשקיע נסחפתי ובכל‬ ‫יום שעבר רציתי להשקיע ואף השקעתי יותר ויותר עד לסכום של ‪15,000‬‬ ‫ש"ח"‪ .‬אומר איתי‪ ,‬סטודנט למדעי המחשב באוניברסיטת בן גוריון ומשקיע‬ ‫ותיק בביטקוין‪" .‬היום לאחר שאיבדתי כ‪ 1500$-‬שנשארו בחשבון המקוון‬ ‫ב‪ ,Mt.Gox -‬נשארתי עם השקעה סולידית וקטנה של כמה ביטקוינים‬ ‫בודדים על המחשב האישי ואינני מתכוון להמשיך ולהשקיע‪ ,‬זוהי השקעה‬ ‫מסוכנת‪ ,‬לפעמים מפתה כאשר הערך עולה‪ ,‬אך צריך לזכור שאין ארוחות‬ ‫חינם"‪.‬‬ ‫מה אומרים בעולם?‬ ‫העדכון מהימים האחרונים הוא שהרגולטור בארצות הברית מתכוון בזמן‬ ‫הקרוב להטיל מיסוי על ביטקוין‪ ,‬אך נכון לרגע זה‪ ,‬ההתייחסות לביטקוין‬ ‫היא כאל רכוש ולא כאל מט"ח ולכן המס על הרווחים בביטקוין עבור‬ ‫משקיעים יחושב כמו המס על רווחי הון לטווח הארוך וכך גם לגבי כורים‬ ‫(האנשים ש"מייצרים" ביטקוין)‪ ,‬כאשר האחרונים יידרשו לשלם את המס‬ ‫על ההפרש היחסי בין הערך ביום שבו הביטקוין יוצר ובין הערך בעת המרת‬ ‫הביטקוינים לדולרים‪ .‬עסקים שעיסוקם הוא כריית ביטקוין‪ ,‬רווחיהם‬ ‫ייחשבו כשכר על העסקה עצמית וימוסו על פי הרגולציה הרגילה בנושא‪.‬‬

‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫צילום להמחשה בלבד‪ :‬אלון כץ‬

‫הדרך האחרונה והמייגעת ביותר היא להתקשר עם אתר מסחר עולמי‬ ‫ולבצע העברה בנקאית אליהם‪ ,‬זוהי הדרך הכי פחות מומלצת‪ ,‬לא רק‬ ‫מאחר והעברה בנקאית לחו"ל אורכת לפעמים מספר ימים‪ ,‬אלא גם בגלל‬ ‫שיש המון הגבלות על חשבונות על ידי בנקים בארץ ובחו"ל בכל הקשור‬ ‫בביטקוין וכיום לא ניתן לדעת מי יכול להחליט פתאום שהעסקה לא‬ ‫כשירה ולבטל אותה‪.‬‬

‫שימוש הולך וגובר בביטקוין‬ ‫יתר על כן‪ ,‬הסברה היא שבמשך הזמן לא יהיה ניתן לעצור את התפתחות‬ ‫השימוש הנרחב במטבע ועל כן עוד ועוד מדינות יאמצו הסדרים שונים‬ ‫בנושא‪ .‬נורווגיה דוגלת באותה השיטה ומתייחסת לביטקוין כאל רכוש‬ ‫פרטי ויש כאלה שיאמרו שגרמניה "השכילה" להכיר בביטקוין כ"כסף‬ ‫פרטי"‪" .‬צריכה להיות לנו תחרות בייצור של כסף"‪ ,‬אומר פרנק שפלר‪ ,‬חבר‬ ‫בוועדה הפיננסית של הפרלמנט הגרמני‪" .‬אני מזה זמן רב חסיד של תכניתו‬ ‫של פרידריך אוגוסט פון האייק שייעודה הוא ביטול הכסף המשויך למדינה‬ ‫מסוימת וביטקוין הוא הצעד הראשון בכיוון זה"‪ .‬לעומתו' ישנם גם כאלה‬ ‫שחושבים אחרת‪" .‬הטכנולוגיה עוד צעירה ונעדרת תשתיות‪ ,‬רגולציה‬ ‫והבנת סיכונים המובנים מאליהם במערכות פיננסיות מסורתיות‪ ,‬לכן לא‬ ‫מפתיע כי גניבות‪ ,‬הונאות ועבירות אחרות הינן שכיחות"‪ .‬אומר מאט ריס‪,‬‬ ‫משנה לדירקטור בחברת ראיית החשבון 'ארנסט אנד יאנג'‪ ,‬בראיון ל‪'-‬דה‬ ‫מרקר'‪.‬‬ ‫ראוי לציין כי בישראל נמצאות אחת מקהילות הביטקוין המפותחות ביותר‬ ‫בעולם‪ ,‬אשר מונה כיום למעלה מ‪ 2800-‬איש‪ .‬ניתן היום בארץ לשלם‬ ‫בעזרת ביטקוין במסעדות‪ ,‬עבור שירותי תיקון מחשבים ואף על שירותים‬ ‫משפטיים ורפואיים‪ .‬ישנה גם קבוצת פייסבוק של פרילנסרים שמציעים‬ ‫שירותים שונים תמורת תשלום בביטקוין בלבד‪.‬‬ ‫המסעדה הראשונה שאימצה את הרעיון הייתה המסעדה הקואופרטיבית‬ ‫"הבר קיימא" בתל אביב‪ ,‬שם החלו לקבל ביטקוין כבר לפני למעלה משנה‪.‬‬ ‫"עשינו את זה כמהלך של רצון טוב‪ .‬אנחנו אוהבים כלכלה חלופית וקריאת‬ ‫תגר על הסדר הישן‪ .‬אנחנו רואים בכך הזדמנות ליצור מגוון מטבעות‬ ‫שלוקח קצת כוח מהבנקים"‪ .‬כך התבטא לאחרונה אופיר אביגד‪ ,‬מהבעלים‬ ‫של הבר קיימא‪" .‬כל מה שהייתי צריך הוא לשלב קוד ‪ QR‬בתפריט‪ .‬מי שמגיע‬ ‫לקנות בביטקוין‪ ,‬יש לו כבר את האפליקציה שמאפשרת לשלם‪ .‬למלצריות‬ ‫יש תוכנה במחשב שקולטת את התשלום‪ .‬זה כמו לשלם באשראי‪ .‬התהליך‬ ‫אורך אולי פי שניים וחצי מהזמן‪ ,‬אבל עדיין מדובר בשניות”‪.‬‬ ‫ההתפתחות הגדולה האחרונה בארץ היא העובדה ש"דרך האוכל"‪ ,‬אשר‬ ‫מרכזת מעל למאה מסעדות ושירותי אוכל מהיר במרכז הארץ‪ ,‬החלה‬ ‫בחודשים האחרונים להשתמש בביטקוין עבור הזמנות מכל המסעדות‬ ‫ברשימה‪.‬‬ ‫בעולם כמובן‪ ,‬האפשרויות לשימוש בביטקוין הרבה יותר רחבות‪ ,‬פריצת‬ ‫הדרך הגדולה ביותר החלה כאשר ‪ ,WordPress‬ענקית הבלוגים העולמית‪,‬‬ ‫החלה לקבל ביטקוין כתשלום עבור שירותיה‪ .‬בעקבותיה נוספו חברות‬ ‫גדולות רבות כמו ‪ ,Zinga‬ענקית המשחקים‪ ,Overstock ,‬חנות הכלבו‬ ‫הגדולה שעושה משלוחים לכל העולם ועוד חברות ענק ועסקים פרטיים‪.‬‬ ‫> המשך בעמוד ‪24‬‬

‫‪23‬‬

‫ביטקוין מניה‬

‫ביטקוין – סיפורו של מטבע וירטואלי מבוזר‬ ‫הוא הגיח לחיינו לפני יותר מחמש שנים‪ ,‬ושינה את שיטת המסחר המסורתית בצורה חסרת תקדים‪ .‬אנסה להציג את סיפורו‬ ‫של המטבע הווירטואלי המסקרן מכולם‬ ‫> מאת‪ :‬אלון כץ‬

‫המושג‬

‫"כסף וירטואלי" אינו זר לאדם הממוצע‪ .‬הוא נמצא‬ ‫בחשבון הבנק שלנו כצירוף של ספרות ואותיות‪ ,‬ולא ניתן לראות אותו או‬ ‫לגעת בו כדי להיווכח שהוא אכן שם‪ .‬כסף וירטואלי נמצא בחשבון הפיי‪-‬‬ ‫פאל שלנו‪ ,‬אותו הטענו מבעוד מועד ויש לו שימושים שונים כמו מסחר‬ ‫מקוון‪ .‬המטבעות אינם מוחשיים ולא ניתן לקחת אותם אל הקיוסק הקרוב‬ ‫ולקנות פחית שתייה‪ ,‬אך הם סוג של מטבע המוכר על ידי מדינות העולם‬ ‫ככסף לכל דבר ועניין‪.‬‬ ‫בדיוק כשחשבנו שאין עוד מקום לחידושים בתחום הפיננסי‪ ,‬כסף "חדש"‬ ‫הגיח לאוויר העולם לפני כחמש שנים‪ ,‬כסף שכמותו עדיין לא ראינו‪.‬‬ ‫הפסימיים שבינינו יסווגו אותו כבועה שאין לה משמעות‪ ,‬אך אם תשאלו‬ ‫את האופטימיים‪ ,‬לרוב תתקלו באנשי רוח שינסו לשכנע אתכם שזה הדבר‬ ‫הבא‪ .‬הכסף החדש הוא כסף וירטואלי מבוזר וכשמו כן הוא‪ ,‬נמצא אך ורק‬ ‫במחשבים שלנו‪.‬‬ ‫הביטקוין‪ ,‬המטבע הווירטואלי המבוזר הראשון שנוצר‪ ,‬הוא לא דולר ולא‬ ‫שקל‪ .‬לא ין ולא יורו‪ .‬ביטקוין הוא קוד תוכנה מבוסס ‪ P2P‬והמשמעות‬ ‫היא שאין רשות מרכזית שיכולה לקבוע את ערך המטבע וליצר או למנוע‬ ‫אינפלציה‪ ,‬הערך נקבע אך ורק על ידי ביקוש והיצע‪.‬‬ ‫סיפורו של הביטקוין מתחיל בשנת ‪ ,2008‬כאשר דמות מסתורית בשם‬ ‫סאטושי נקאמוטו פירסמה את הרעיון העומד מאחורי הביטקוין‪ .‬מנקודה‬ ‫זו‪ ,‬התחיל המטבע להתפתח ולהפוך מרעיון שנוי במחלוקת למטבע שיותר‬ ‫ויותר אנשים נחשפים אליו וחושקים להחזיק בו‪ .‬בתחילה‪ ,‬משתמשים‬ ‫שהאמינו ברעיון רכשו אותו בעיקר לצורך השקעה ובציפייה שערכו יעלה‬ ‫בעתיד‪ .‬האגדה מספרת שאחת העסקאות הראשונות שבה ביטקוין שימש‬ ‫כתחליף לכסף "אמיתי" נעשתה על ידי אדם שהיו ברשותו ‪ 10,000‬מטבעות‬ ‫ביטקוין וביקש להזמין מגש פיצה‪ ,‬באותה התקופה ביטקוין עדיין לא היה‬ ‫בשימוש נרחב‪ ,‬ערכו היה נמוך והיה קשה מאוד לקנות באמצעותו בחנויות‬ ‫השונות ועל כן הציע אותו אדם לשלם את מיטב הביטקוינים שלו למישהו‬ ‫שיהיה מוכן להזמין עבורו שני מגשי פיצה בכרטיס אשראי‪ .‬משתמש כזה‬ ‫נמצא והעסקה בוצעה לשביעות רצון שני הצדדים‪ .‬יש לציין שכיום‪ ,‬אותם‪,‬‬ ‫‪ 10,000‬מטבעות הביטקוין שווי ערך לכ‪ 4.2-‬מיליון דולר!‬ ‫עם עליית ערך המטבע‪ ,‬החלו יותר ויותר עסקים ברחבי העולם לאפשר‬ ‫רכישה באמצעותו וכתוצאה מכך ערכו של המטבע החל לעלות אף יותר‪.‬‬ ‫תחילה באופן מתון ובמרץ ‪ 2013‬כבר נסחר סביב ה‪ 100$-‬לביטקוין אחד‪.‬‬ ‫מגמת העלייה המשיכה עד שהגיעה לשיא של כ‪ 1200$-‬ליחידה בסוף‬ ‫שנת ‪ ,2013‬מאז נמצא המטבע במגמת ירידה מתונה וכיום עומד ערכו על‬ ‫כ‪ 420$-‬ליחידה‪.‬‬ ‫קיימים היום בשוק מעל למאתיים סוגים שונים של מטבעות וירטואליים‪,‬‬ ‫הנסחרים על גבי פלטפורמות מסחר אינטרנטיות שונות‪ ,‬לכל אחד יתרונות‬ ‫וחסרונות והם כולם נבחנים על פי קריטריונים שונים הקבועים באלגוריתם‪,‬‬ ‫ביניהם עלויות ייצור אשר יגזרו בסופו של דבר את גובה העמלות עבור כל‬ ‫עסקה‪ ,‬כמות המטבעות הסופית‪ ,‬קצב הייצור וכו'‪ .‬המטבע השולט היום הן‬ ‫מבחינת שווי השוק של כלל המטבעות הקיימים והן מבחינת ערך למטבע‬ ‫בודד הוא הביטקוין‪.‬‬ ‫איך זה עובד?‬ ‫ביטקוין מיוצר בתהליך שנקרא "כרייה" (‪ ,)Mining‬על ידי אנשים פרטיים‬ ‫או עסקים‪ .‬זהו תהליך בו מחשב מנסה לפתור "בעיה" שניתנה לו על ידי‬

‫‪22‬‬

‫פקטור אפריל ‪2014‬‬

‫האלגוריתם של ביטקוין באמצעות הפעלת פונקציות ‪( Hash‬פונקציה‬ ‫שבאופן פשטני מטרתה לדחוס את הקלט‪ ,‬עד הגעה לפרמטר יעד שנקבע‬ ‫מבעוד מועד על ידי האלגוריתם‪ ,‬באופן כזה שיווסת את קצב הייצור‪,‬‬ ‫כלומר אם נוצרו יותר מידי בלוקים בתקופה קצרה‪ ,‬תעלה רמת הקושי‬ ‫ולהיפך‪ .‬כאשר מחשב מסוים מגיע לפרמטר היעד הזה‪ ,‬הוא זוכה להיות‬ ‫המחשב שייצר את הבלוק הבא של עסקאות הביטקוין‪ ,‬אשר מיד ייכנס‬ ‫לשרשרת הבלוקים ועל כך הוא "זוכה" לקבל את כמות הביטקוינים‬ ‫הקבועה שמיוצרת באותו הבלוק ‪ 25 -‬ביטקוינים לבלוק נכון להיום‪.‬‬ ‫מאחר והרבה אנשים עוסקים במלאכה‪ ,‬רמת הקושי גבוהה ועל כן על‬ ‫המחשב לספק "הוכחת עבודה" רבה יותר‪ ,‬מה שהביא ליצירה של קבוצות‬ ‫כרייה בהן אם מישהו מהקבוצה הצליח לייצר את הבלוק כל הקבוצה‬ ‫מקבלת נתח מהזכייה באופן דיפרנציאלי על פי כמות העבודה שנעשתה‬ ‫בכל מחשב בקבוצה‪.‬‬ ‫הגידול בכמות האנשים והעסקים שמייצרים ביטקוין הביא חברות רבות‬ ‫לייצר חומרות ייעודיות עבור הנושא‪ ,‬חומרות אלו יודעות לבצע מספר‬ ‫גדול מאוד של פונקציות ‪ Hash‬בשנייה ועל כן מעלות את הסיכוי עבור‬ ‫אותה החומרה להיות זו שתפתור את הבעיה ראשונה‪.‬‬ ‫קצב כניסת ביטקוינים לשוק קבוע באלגוריתם וקטן פי שניים בכל ארבע‬ ‫שנים‪ .‬כמות הביטקוינים שתיווצר היא סופית ותעמוד על ‪ 21‬מיליון‪.‬‬ ‫כיום נמצאים בשוק כ‪ 12.5-‬מיליון ביטקוינים‪ .‬יש לציין שבדומה לשימוש‬ ‫במטבע מוחשי כמו השקל‪ ,‬אותו ניתן לחלק לאגורות‪ ,‬כך גם את הביטקוין‬ ‫ניתן לחלק ליחידות משנה‪ ,‬עד שמונה ספרות אחרי הנקודה‪.‬‬ ‫הביטקוין מוחזק על גבי תוכנת ארנק שמותקנת על המחשב האישי של‬ ‫משתמש פרטי באופן אנונימי לחלוטין‪ .‬הארנק מתחבר באמצעות הרשת‬ ‫לשאר הארנקים וכולם חולקים מידע‪ ,‬דרך הארנק מתבצעות פעולות‬ ‫ההעברה‪ ,‬בכל פעם שנאספת כמות מספקת של עסקאות הן נאספות‬ ‫לבלוק של מידע ומצטרפות לשרשרת בלוקים שמכילה את כל המידע על‬ ‫כל העסקאות שנעשו אי פעם בביטקוין‪ .‬המידע מוצפן ונשמר אצל כל אחד‬ ‫ואחד שמחזיק ארנק ביטקוין על מחשבו וכך למעשה נשמרת האמינות‪.‬‬ ‫כאשר מתבצעת עסקה‪ ,‬מתקבלים אישורים ממחשבים אחרים הנותנים‬ ‫תוקף לאותה עסקה‪ ,‬מפיצים אותה ברשת וזאת ללא כל פעולה יזומה‬ ‫של המשתמש‪ .‬בסופו של יום‪ ,‬כל ארנק מכיר את כל היסטורית הפעולות‬ ‫שנעשו על פי כתובת הארנק וכך מוציאים מן המשוואה את הרשות‬ ‫שאמורה הייתה כביכול לשלוט בערך המטבע ובקצב ייצורו‪ .‬כתובת הארנק‬ ‫היא צירוף של מספרים ואותיות אשר ייחודי לאותו ארנק בלבד‪ ,‬כל פעולה‬ ‫שנשמרת מיוחסת לכתובת ארנק ולא לאדם ספציפי‪.‬‬ ‫ניתן לרכוש ביטקוין במספר דרכים‪ ,‬הדרך הראשונה ואולי הזמינה ביותר‬ ‫אולם פחות יעילה וכדאית‪ ,‬היא לקנות דרך אתר מסחר ישראלי‪ .‬הרכישה‬ ‫מתבצעת באמצעות העברה בנקאית‪ ,‬שכוללת תשלום עמלה גבוהה‬ ‫ואורכת בדרך כלל כיממה (אם לא נפלנו על סוף שבוע)‪ ,‬בגלל התנודתיות‬ ‫הגדולה‪ ,‬קשה מאוד לדעת כמה ביטקוינים תקבלו בעוד יומיים עבור‬ ‫הסכום שהעברתם היום‪.‬‬ ‫הדרך השנייה היא הדרך הפשוטה ביותר והיא "פנים מול פנים"‪ .‬לפני‬ ‫מספר חודשים נפתח בישראל איגוד הביטקוין הישראלי שממוקם בתל‬ ‫אביב ובנוסף נפתחה מעין שגרירות ביטקוין לשם ניתן להגיע‪ ,‬לשתות כוס‬ ‫קפה ולסחור‪ .‬לחילופין‪ ,‬תוכלו למצוא מישהו באחת הקבוצות בפייסבוק או‬ ‫בפורומים המתאימים‪ ,‬לשלם לו במזומן ולוודא בעזרת הארנק הווירטואלי‬ ‫שאתם אכן מקבלים את הביטקוינים שעבורם שילמתם‪.‬‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫בקמפוס‬

‫כשאהיה גדול‪ ,‬אהיה מדען‬

‫> מאת‪ :‬הדר סלע‬

‫לפעמים פרחים הם לא רק ליופי‬

‫נפגשתי‬

‫עם פרופ' בועז פוקרוי לשיחה על ביומנרליזציה‬ ‫וביומימטיקה‪ ,‬ספריי חדשני נגד עובש ומה דעתו על תארים מתקדמים‬ ‫בטכניון‪.‬‬ ‫פרופ' בועז סיים את התואר הראשון שלו בהנדסת חומרים וכימיה בטכניון‪,‬‬ ‫הוא המשיך לתואר שני בתחום המחקר של מבנה גבישי של חומרים‬ ‫ביוגניים‪ ,‬כאשר בתואר השני והשלישי (בטכניון) התמקד בביומינרליזציה‬ ‫בלבד שהיא חקירת הגבישים הביוגניים מהטבע והמבנה שלהם‪ .‬את‬ ‫הפוסט דוקטורט העביר ב"הרווארד" והוא מציין כי "ביליתי שלוש שנים‬ ‫במעבדה שהתעסקה בחיקוי הטבע והשראה מהטבע" ולבסוף התקבל‬ ‫לטכניון כמרצה מן המניין‪ .‬היום הוא משלב את תחום המחקר מהדוקטורט‬ ‫ומהפוסט דוקטורט ומשתמש בידע הרב שצבר על מנת לתרום בחזרה‬ ‫למדע‪.‬‬

‫תוכל לספר על סוג המחקר שאתה עורך?‬ ‫"המחקר עוסק ב‪ -‬ביומינרליזיציה‪ :‬חקר של גבישים וחומרים מינרלים‬ ‫שנוצרים בטבע על ידי אורגניזמים‪ .‬על ידי שילוב של ‪bio inspired‬‬ ‫‪ engineering‬מייצרים וחוקרים חומרים שהשראתם באה מהטבע‪.‬‬ ‫לדוגמא צדף‪ ,‬שנוצר על ידי רכיכה‪ .‬אנחנו לא מנסים לייצר צדף סינתטי‪,‬‬ ‫אלא חוקרים כל מיני אסטרטגיות בהם האורגניזם משתמש כדי לגדל‬ ‫איזשהו מבנה שיש בו תכונות מעניינות כמו תכונות מכניות טובות‬ ‫ושליטה טובה על גידול הגבישים‪ .‬אציין כי הכל נעשה בטמפרטורת החדר‬ ‫ובלחץ סטנדרטי והמטרה היא לא לנסות לשכפל את הטבע‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬ישנם חלבונים ספציפיים בעלי יכולת לעשות אינטראקציה עם‬ ‫המינרל האי אורגני‪ .‬אנחנו חוקרים את האינטראקציות האלה ומנסים‬ ‫בצורה סינתטית לקחת חלבונים או מקטעים של חלבונים דומים ולתת‬ ‫להם לשלוט על גידול הגבישים עם פונקציות אחרות‪ ,‬למשל עם מוליכים‬ ‫למחצה‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת היא שימוש בתכונות הקשורות להרטבה של פני השטח‪.‬‬ ‫ישנם צמחים רבים שיש להם תכונה הנקראת סופר הידרופוביות‪ -‬מים לא‬ ‫מרטיבים את פני השטח‪ .‬הם מצליחים לגרום לטיפות של מים להתכדרר‬ ‫ובכך למנוע הרטבה של הטיפות על המשטח‪ ,‬תהליך זה מוביל בין היתר גם‬ ‫לניקוי עצמי של המשטח כיוון שהטיפה שמתגלגלת אוספת את חלקיקי‬ ‫האבק‪ .‬המפורסם ביותר בטבע המדגים תכונה זו הוא צמח הלוטוס שעל‬ ‫פני השטח שלו ישנם גבישים של שעווה‪.‬‬ ‫אנו משתמשים במשטחים סינתטיים ומצפים אותן בשעוות סינתטיות‬ ‫ובכך לא רק מונעים הרטבה של מים אלא גם הרטבה של שמנים‪ ,‬השעווה‬ ‫גורמת לטיפות השמן "להתגלגל" על פני השטח‪ .‬בנוסף‪ ,‬משטחים אלה‬ ‫מעולים במניעת עובש‪ .‬זהו תהליך שבו אנו משתפים פעולה עם פרופ'‬

‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫צילום‪ :‬הדר סלע‬

‫"זה תהליך הנקרא גם ניקוי עצמי כי הטיפה שמתגלגלת‬ ‫אוספת את חלקיקי האבק‪ .‬המפורסם ביותר בטבע‬ ‫המדגים תכונה זו הוא צמח הלוטוס שעל פני שטחו יש‬ ‫גבישים של שעווה‪.‬‬

‫'אסתר סגל' מהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ומי יודע אולי בעתיד תוכלו‬ ‫למצוא על המדף בסופר "ספריי נגד עובש" איתו יהיה אפשר להגן על‬ ‫קירות הבית מפני עובש"‪.‬‬

‫מה אתה מגדיר כחדשני במחקר?‬ ‫"היכולת לקחת אסטרטגיות מהטבע ולייצר חומר שלא קשור בכלל לטבע‪.‬‬ ‫למשל מוליך למחצה ולגדל אותו ביחד עם חלבונים‪ /‬מולקלות אורגניות‬ ‫שמצליחים להשפיע על התכונות החשמליות והאופטיות שלו‪ ,‬זה חדשני‪.‬‬ ‫לעניות דעתינו‪ ,‬הטבע עדיין לא משתמש במוליכים למחצה עם פונקציה‬ ‫אלקטרונית‪ ,‬אולם אנו כן‪ .‬אנו משתמשים בעקרונות בהם הטבע משתמש‬ ‫לגדל גבישים עבור גידול גבישים סינתטיים של מוליכים למחצה‪ ,‬למשל"‪.‬‬ ‫מי משתתף במחקר?‬ ‫"יש בקבוצה שלנו תשעה סטודנטים‪ ,‬חלקם בדוקטורט‪ ,‬חלקם במאסטר‬ ‫וישנם אפילו מתואר ראשון‪ .‬ישנה מדענית עולה‪ ,‬פוסט דוקטורנט מגרמניה‬ ‫ומדען מסין והם אלו שלמעשה מבצעים את הניסויים"‪.‬‬ ‫האם לדעתך כדאי לסטודנטים להמשיך ללמוד לתארים מתקדמים בימינו‪,‬‬ ‫כאשר האלטרנטיבות בחוץ לעיתים דיי מתגמלות?‬ ‫"לדעתי סטודנטים חייבים לשקול תארים מתקדמים‪ .‬ראשית‪ ,‬המעמד‬ ‫בשוק העבודה של תואר ראשון קצת נשחק‪ ,‬לכן כדאי להמשיך לתואר‬ ‫השני על מנת ליישר קו עם המצב בשוק ושנית‪ ,‬בשביל ההגשמה האישית‪.‬‬ ‫קל יותר להשאר לתארים גבוהים כשאתה כבר נמצא בתוך המערכת‪ .‬ברגע‬ ‫שיצאת‪ ,‬קשה לעשות הפסקה ולחזור אחורה ל"מלגה" ולמאסטר‪.‬עדיף לא‬ ‫לחיות עם הדילמה של "למה לא עשיתי"‪ -‬אם יש ספק אין ספק"‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫‪TQ‬‬

‫מגדר ומיניות על רגל אחת‬ ‫או‪ ,‬כיצד כומר נחשב לחסר חיי מין‬

‫> המשך מעמוד ‪23‬‬

‫> מאת‪ :‬טום סילבן קרובי‬

‫ייתכן‬

‫תמונה להמחשה בלבד‬

‫שער הביטקוין בשמונת החודשים האחרונים‬

‫מה צופן העתיד?‬ ‫ניתן לחלק את היחס לביטקוין לשתי גישות שונות‪ .‬מחד קיימים הפסימיים‪,‬‬ ‫אותם אנשים שישתמשו לרוב בשתי טענות‪ :‬ההקבלה של הביטקוין לפרח‬ ‫ה"צבעוני" ולסטאטוס שהיה לו באירופה של שנות ה‪ 30-‬של המאה ה‪,17-‬‬ ‫אז החלו אנשים להתעניין בפקעות של צבעוני ולסחור בהן‪ .‬מחירן החל‬ ‫לעלות בצורה אקספוננציאלית וברגע שהובן שאין בפרח זה ממש מלבד‬ ‫יופי וחן‪ ,‬הבועה התפוצצה‪ ,‬הערך ירד ואנשים נותרו מחוסרי כל‪ .‬הטענה‬ ‫השנייה תסופר על ידי החבר'ה המבוגרים יותר בינינו והיא נושא הפירמידה‪.‬‬ ‫פירמידה היא מבנה כלכלי בו כל אדם מקבל תגמול כספי בתמורה לצירוף‬ ‫אנשים נוספים למשחק‪ ,‬כל אדם שמצטרף משלם סכום התחלתי ולאחר‬ ‫מכן מקבל רווחים אקספוננציאלים מהאנשים שהוא צירף‪ ,‬הבעייתיות היא‬ ‫שבסופו של דבר אין רווח קצה אמיתי שמהווה מקור הכנסה לפירמידה וכל‬ ‫אדם ניזון אך ורק מהכסף ההתחלתי של אלו תחתיו‪ .‬ההקבלה לפירמידה‬ ‫מצד אותם אנשים נובעת בעיקר מחוסר ההבנה של מהו ביטקוין ואיך‬ ‫הוא עובד‪ ,‬אנשים שנכוו פעם ופוחדים להיכוות שוב ממהרים לסווג את‬ ‫הביטקוין ככזה שמישהו יושב בראשו ויום יבוא והוא יהיה זה שייקח את‬ ‫כל הקופה מהשקעותיהם של כל אלו שהיו תמימים מספיק כדי להשקיע‪.‬‬ ‫מנגד קיימים האופטימיים ואני ביניהם‪ ,‬אנסה להסביר מדוע‪ :‬נסו לתאר לכם‬ ‫עולם בו בנקים לא גובים עמלות גבוהות עבור שירותים‪ ,‬עולם בו עסקה‬ ‫אינטרנטית לא מלווה בשערי המרה לא הגיוניים ומדינות עם מערכת‬ ‫בנקאית חלשה‪ ,‬יכולות לקדם תהליכי מסחר חדשים‪ .‬כך צפוי להיראות‬ ‫העולם דרך עיניו של האופטימי‪ ,‬אשר רואה את כל מה שטוב בביטקוין‬ ‫עבור המשתמש‪ :‬את העלות הנמוכה יחסית לייצור ולאחזקה וכתוצאה‬ ‫מכך‪ ,‬העלות הנמוכה להעברתו מיד ליד‪ ,‬המהירות במימוש עסקה בין שני‬ ‫קצוות שונים של העולם ללא צורך במתווך כלשהו‪ ,‬ממש כאילו היינו זה‬ ‫מול זה והעברנו מזומן כתמורה‪.‬‬ ‫לפני כמה חודשים לאחר שחקרתי מספר מטבעות וירטואליים ורכשתי לי‬ ‫מספר זעום של ביטקוינים‪ ,‬החלטתי לרכוש מספר מטבעות וירטואליים‬ ‫נוספים‪ .‬באחד הפורומים מצאתי אדם שחיפש למכור מספר מטבעות מסוג‬ ‫לייטקוין (מטבע דומה עם כמה שינויים אלגוריתמיים)‪ .‬לאחר הרכישה‬ ‫שאלתי אותו מה דעתו בנושא שער הביטקוין ומה הוא חושב שצופן לו‬ ‫העתיד‪ .‬משפט אחד שלו נחרת אצלי בזיכרון‪" :‬כשאימא שלי תקנה ביטקוין‪,‬‬ ‫תדע שכדאי למכור"‪ .‬זה מסמל בעיני את הזיקה הרבה של הדור שלנו‬ ‫למטבע הצעיר אל מול הסלידה של הדור הקודם ממנו וממחיש עד כמה‬ ‫ישנה חוסר מודעות בנושא ועד כמה יכול המטבע עוד להתפתח‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫פקטור אפריל ‪2014‬‬

‫כי שמעתם שפייסבוק הגדירה לאחרונה עבור משתמשיה‬ ‫אפשרות לתייג את עצמם‪/‬ן באמצעות עשרות מונחים של מגדר ומיניות‪.‬‬ ‫להלן סקירה חלקית של מספר מונחים הקשורים למגדר ומיניות‪:‬‬ ‫מין ביולוגי ‪ -‬מרביתנו נולדים כזכר או נקבה‪ .‬אולם‪ ,‬ישנם מקרים שבהם‬ ‫אדם נולד אינטרסקסואל‪ :‬אדם בעל איבר מין בלתי מוגדר‪.‬‬ ‫זהות מגדרית ‪ -‬המגדר אליו אתם משייכים את עצמכם‪ .‬זה משהו שלא‬ ‫כולם חווים‪ .‬אלה שלא ‪ -‬נקראים א‪-‬מגדריים‪ .‬זהויות מוכרות הן גבר‪,‬‬ ‫אישה‪ .‬מוכרת פחות ‪ -‬וג'נדרקוויר‪ ,‬מיד תדעו מה זה‪.‬‬ ‫העדפה מינית ‪ -‬משיכה למין או מגדר שהאדם חווה עם התבגרותו‪.‬‬ ‫משיכה רומנטית – רצון לקשר רגשי עם האדם השני שאותו חלקנו חווים‪.‬‬ ‫התנהגות חברתית – זה האופן שבו אנחנו מתנהלים מבחינה מגדרית‬ ‫בחברה‪ .‬בדרך כלל התנהגות תיקרא גברית או נשית‪ .‬כך למשל‪ ,‬אישה‬ ‫יכולה להיות מאוד גברית אך עדיין להזדהות כאישה‪.‬‬ ‫התנהגות זווגית – המגדר עמו אנו מקיימים יחסי מין‪ .‬כך כומר שנמשך‬ ‫לנשים‪ ,‬אינו מקיים יחסי מין ולכן חסר חיי מין‪ .‬דוגמא נוספת היא של‬ ‫אישה ביסקסואלית שעברה טראומה עם גברים ולכן תבחר לצאת רק עם‬ ‫נשים‪ ,‬למרות שבפועל היא עדיין נמשכת לגברים‪.‬‬ ‫למגדר ולסוגי המשכה השונים ישנם נורמות חברתיות כאשר מרבית‬ ‫האנשים מתכנסים קרוב לנורמות אלו‪ ,‬מספיק קרוב כדי שלא תהיה להם‬ ‫סיבה לעבור את התהליך של יציאה מהארון‪ ,‬אפילו בפני עצמם‪.‬‬ ‫נעבור לדיון על מגדר‪:‬‬ ‫אתם בוודאי זוכרים מכימיה אורגנית שיש "סיס" ו"טרנס" לחומצות שומן‪,‬‬ ‫אז גם פה הצמד מכבב ‪ -‬טרנסג'נדר הוא אדם שהמגדר שלו אינו תואם‬ ‫למגדר שהחברה מצפה ממנו‪ /‬שניתנה לו על ידי הוריו‪.‬‬ ‫סיסג'נדר ‪ -‬כן תואם‪.‬‬ ‫בתוך ההגדרה של טרנסג'נדר ישנם שני חלקים דומיננטים‪:‬‬ ‫טרנסקסואל – אדם המשתייך למגדר הנגדי מהמגדר שבחרו לו הוריו‪.‬‬ ‫ג'נדרקוויר – אדם שאינו מזדהה רק כגבר או רק אישה‪ .‬ג'נדרקווירים הם‬ ‫צירוף לינארי של גבר ואישה‪ ,‬כאשר המקדמים עשויים להיות פונקציה‬ ‫של הזמן והמקום‪.‬‬ ‫אחרון בסילבוס להיום ‪ -‬העדפות מיניות‪:‬‬ ‫כידוע‪ ,‬ישנן ‪ 4‬העדפות מיניות "ראשיות"‪ -‬הומוסקסואל‪/‬לסבית – הנמשך‬ ‫למין או למגדר התואם את שלו‪.‬‬ ‫הטרוסקסואל ‪ -‬הנמשך למין השני‪.‬‬ ‫א‪-‬מיני (התחום האפור) – אנשים שלא נמשכים מינית או במידה מועטה‪,‬‬ ‫אך יכולים להימשך רומנטית‪.‬‬ ‫ביסקסואל‪ -‬אדם הנמשך ליותר ממגדר אחד אך לא בהכרח לכולם‪ .‬למשל‬ ‫נמשך לגברים ונשים ולא נמשך לג'נדרקווירס‪.‬‬ ‫פוליסקסואל – אדם הנמשך לשילובים שונים של מין ומגדר ברמות שונות‬ ‫(תת קבוצה של ביסקסואל)‪.‬‬ ‫פאנסקסואל – אדם הנמשך לכל המגדרים במידה שווה ‪ -‬האומניבור של‬ ‫עולם העדפות המיניות‪.‬‬ ‫מעבר לכך‪ ,‬יתכן כי הנטייה היא לא סטטית בזמן וזה לא אומר שהאדם‬ ‫אינו באמת היה שייך להגדרה מסוימת‪ ,‬לפעמים הוא פשוט מתנהג בדרך‬ ‫שנכונה עבורו באותו בוקר‪ ,‬הפונקציה של משיכה מינית אינה חייבת‬ ‫להיות רציפה או גזירה‪.‬‬ ‫חשוב לציין שכל ההגדרות לעיל של העדפה מינית‪ ,‬יכולות לתאר גם‬ ‫משיכה רומנטית וגם התנהגות חברתית‪ .‬כל אחד מרכיב עבור עצמו‬ ‫על פי מה שנכון עבורו והערה זו מובילה להגדרה אחרונה לשיעור זה‪-‬‬ ‫דמיסקסואליות ‪ -‬משיכה מינית שמגיעה אך ורק כתוצאה ממשיכה‬ ‫רומנטית‪ .‬היא משלבת די הרבה מהנושאים ומראה איך שהגדרות יכולות‬ ‫להשתלב זו בזו בדרכים לא צפויות‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬אם אנחנו ננסה לרדת לעומקם של הרגשות‪ ,‬ההתנהגויות‬ ‫והמשיכות שלנו‪ ,‬כנראה שנצטרך קופסאות של הגדרות לכל בן אדם שחי‬ ‫אי פעם‪ ,‬ולפי דעתי‪ ,‬זה די יפייפה‪.‬‬

‫היה סתם "עוד חתיכת פח")‪ ,‬ותוכניות המקור נמחקו לאחר שהפסקת‬ ‫חשמל הפילה את המחשב לפני שגלגמש הספיק ללחוץ ‪.save‬‬ ‫קורות החיים נשלחו לעשרות מעסיקים פוטנציאלים; הידע הנרכש‬ ‫משישה תארים במקביל מאפשר מגוון רחב של אפשרויות תעסוקה‪ .‬ענקי‬ ‫תוכנה‪ ,‬תעשיות הבטחון‪ ,‬מפעלי כימיקלים‪ ,‬מפעלי משאבי אנוש‪ ,‬מפעלי‬ ‫אומנות ‪ -‬אל כולם הגיעה מעטפה כבדה בשלושה עותקים‪ ,‬אימיליים‬ ‫בשלושה עותקים‪ ,‬ורק כדי להיות בטוחים ‪ -‬גם פקס (אבל רק בעותק אחד‪,‬‬ ‫אחרת זה כבר מוגזם)‪ .‬נשאר רק להשען לאחור ולחכות למבול התחנונים‬ ‫שיבקשו מגלגמש להוביל את החברה לנצחון פיננסי‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬תוך מספר שבועות החלו התשובות להגיע‪.‬‬ ‫"שלום מר גלגמש‪ .‬לאחר בחינת נתוניך‪ ,‬אנו מצטערים לבשר לך שאינך‬ ‫מתאים לתפקיד אליו פנית‪ .‬יכולתיך מרשימות‪ ,‬אך אנו מחפשים איש בעל‬ ‫נסיון של לפחות חמש שנים בתחום‪ .‬על החתום ‪ -‬מיקרואינטלסופט"‪.‬‬ ‫"שלום מועמד פוטנציאלי גלגמש‪ ,‬בצער רב ויגון קודר‪ ,‬אנו מודיעים לך‬ ‫שלא עברת את שלב הסינון הראשוני של אלבי‪-‬טק‪ .‬דרישות התפקיד‬ ‫כוללות לא רק הבנה בתהליכים הנדסיים‪ ,‬אלא גם נסיון של לפחות שלוש‬ ‫שנים"‪.‬‬ ‫"מר‪/‬גברת גלגמש‪ ,‬פנייתך התקבלה על ידי המערכת‪ ,‬תשקל בכובד ראש‪,‬‬ ‫ותעינה בשלילה‪ .‬אנא צבור‪/‬י נסיון נוסף בתחום לפני הבקשה הבאה"‪.‬‬ ‫מכתב אחר מכתב היה לדחייה אחר דחייה‪ ,‬ובכל אחת הממזרים היו‬ ‫המומים מנתוניו המרשימים של גלגמש אך לא מספוקים מנסיון העבודה‬ ‫שלו‪ .‬וכיצד יכל גלגמש להשיג נסיון‪ ,‬אם לא בעבודה בחברה?! האם היה‬ ‫עליו להתחנן להתמחות חסרת תשלום? האם היה עליו להקים סטארט‪-‬‬ ‫אפ בעצמו (לא שלא היה הדבר ביכולתו‪ ,‬רק לא בזמן הלימודים)? או‬ ‫גרוע מכל‪ ,‬האם היה עליו לשקר בקורות החיים ולתאר בדיוק טולקינאי‬ ‫את נסיונו הרב בחברת הטכנולוגיה הלגמרי קיימת ובכלל לא מומצאת‬ ‫אלגומיקרוטכנופולימטריקס‪-‬בע"מ?‬ ‫לא‪ ,‬גלגמש לא היה מוכן למעשים נבזים שכאלה‪ .‬טוב‪ ,‬אולי יקים סטארט‪-‬‬ ‫אפ‪ ,‬אבל לא עכשיו; עוד יש הגשה רטובה ב'מערכות הפעלה'‪ .‬יאלץ‬ ‫להסתפק במשהו אחר‪ .‬אבל מה?‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬לא נשאר גלגמש רעב ללחם‪ ,‬והצליח להמשיך ולהחזיק‬ ‫את דירתו (גם אם תדירות המקלחות ירדה לאפס) ‪ -‬אם אף חברה לא‬ ‫רוצה שיקדם אותה הלאה‪ ,‬אולי המדע ימצא בו שימוש‪ ,‬ואם לא בנסיונו‪,‬‬ ‫אז לפחות בגופו‪ .‬וכך גלגמש מצא לעצמו עבודה בתור נבדק ונבחן לכל‬ ‫הנסיויים הקלינים בטכניון‪ ,‬בין אם זה להפרעות קשב בתעו"נ‪MRI ,‬‬ ‫ברפואה‪ ,‬או בדיקת חומציות ורעילות בהנדסה כימית‪ .‬ותוך כדי החשמול‪,‬‬ ‫הדקירה‪ ,‬הבזקי האור והמחטים‪ ,‬אולי הוא נכווה יותר‪ ,‬ואולי הוא כאב יותר‪,‬‬ ‫ואולי במשך השנים גופו ומוחו עברו התעללות חסרת פשרות שצילקה‬ ‫אותו לנצח ‪ -‬אבל ביננו‪ ,‬בתור סטודנט בטכניון‪ ,‬האם לא כך היה המצב‬ ‫מלכתחילה?‬

‫תמונת אילוסטרציה‬

‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫‪27‬‬

‫מדור בהמשכים‬

‫הטכניאדה ‪ -‬מעשיות שהיו באמת‬ ‫נסיון ‪ -‬חובה‪ ,‬או ‪ -‬גלגמש מנסה להרוויח את לחמו‬

‫> מאת‪ :‬רנן גרוס‬

‫זה‬

‫אך ללא ספק הפריט החשוב ביותר בקרותיו של גלגמש היה‬ ‫תוצר פרויקט הגמר שלו בהנדסת מכונות‪ ,‬הרי הוא הספרוכון‬ ‫הלמינרי‪.‬‬ ‫אחרים הצליחו להסתדר עם שינה באולמן‪ ,‬ארוחות חטופות משאריותיהם‬ ‫של העשירים בבית הסטודנט‪ ,‬ומקלחת בימים שבהם נגה בנסיגה בלבד‪,‬‬ ‫גם הוא יכול‪.‬‬ ‫האפשרות השנייה הייתה למצוא עבודה‪.‬‬ ‫שעות התחבט גלגמש באיזה נתיב עליו לבחור‪ .‬נראה היה שחבריו‬ ‫המרוששים התפלגו אחיד בעצמם בין שתי האפשרויות‪ ,‬ובאמת‪ ,‬האמנם‬ ‫האחת עדיפה על פני השניה? במבט ראשון לא נשמע רעיון העבודה רע כל‬ ‫כך‪ ,‬אבל עצם המחשבה עוררה בגלגמש חלחלה עמוקה‪ ,‬בחילה זוועתית‪,‬‬ ‫וסיוטים מצמררים בהם הוא דוחה את התואר בצורה הנדסית‪ ,‬תחילה‬ ‫מוותר על חצי סמסטר‪ ,‬ואז על שלושה רבעים‪ ,‬שבע שמיניות… סבתו‬ ‫של גלגמש תמיד אמרה לו‪" ,‬הזהר נפשך ממעגלי קסמים!"‪ ,‬ובעקבות זאת‬ ‫התרחק מכל דבר עקום‪ ,‬עגלגל‪ ,‬או מכושף; ואולי בזאת עולמו היה דל מן‬ ‫הקסום‪ ,‬אך הדבר הביאו עד הלום‪ ,‬ועל כן יש בו מן האמת‪ ,‬שכן הטכניון אינו‬ ‫עניין של מה בכך‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬החליט שבכל זאת עדיף להיות עשיר ובריא מאשר עני וחולה‪ ,‬והחל‬ ‫לחפש עבודה‪.‬‬ ‫קורות חיים הם תמיד עניין מדכא‪ .‬לא משנה מה עשית בחייך‪ ,‬תמיד המסמך‬ ‫נראה קצר‪ ,‬מרופט‪ ,‬וחסר כל חשיבות‪ .‬אף אחד לא אוהב לראות את עשרות‬ ‫שנותיו מסוכמות במספר שורות מסכנות‪" .‬מה‪ ,‬זה כל מה שעשיתי בחיי?!"‬ ‫שאל את עצמו גלגמש כשסיים‪ ,‬מביט בייאוש על ‪ 25‬העמודים הפרושים‬ ‫לפניו‪ .‬אכן‪ ,‬הצלחה היא מדד יחסי‪ ,‬שכן שמע שלחברו אנכידו‪ ,‬שלמד באותו‬ ‫הזמן באוניברסיטה העברית בירושלים ובבן גוריון‪ ,‬היו קורות חיים באורך‬ ‫‪ 26‬עמודים‪ .‬זה היה כמעט בלתי נסבל‪.‬‬ ‫מבכל בחינה אחרת‪ ,‬נתוניו היו מעולים‪ .‬הוא ידע יותר משלושים שפות‬ ‫(כולל אנגלית‪ ,‬צרפתית‪ ,‬שומרית עתיקה‪ ,‬פסקל‪ ,++C ,‬וג'אווה)‪ ,‬היה חבר‬

‫‪26‬‬

‫פקטור אפריל ‪2014‬‬

‫תמונת אילוסטרציה‬

‫קורה לכל הסטודנטים‪ ,‬בסופו של דבר‪ .‬מחירי הדלק עולים‪ ,‬שכר‬ ‫הדירה שערוריתי‪ ,‬הארנונה מופקעת‪ ,‬הגז אצל תשובה‪ ,‬החשמל זורם‬ ‫במורד הפוטנציאל‪ ,‬והמים‪ ,‬האוויר‪ ,‬האוכל‪ ,‬הדפדפות‪ ,‬העטים ‪ -‬כולם‬ ‫מצטברים לכדי שטף הוצאות ההולך וגדל ללא שום התכנסות נראית‬ ‫באופק‪ .‬אם מוסיפים לכך את הרצון ללכת לריקודי עם פעם בשבוע באולם‬ ‫השקוף‪ ,‬נכנסים לעסק ביש של ממש (אך לא רק מבחינה כספית)‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬בערך באמצע התואר‪ ,‬בדיוק כשלקח את הקורסים הכי קשים‪ ,‬עמוק‬ ‫בתוך תקופת בחני האמצע ושבוע לפני ההגשה הרטובה של 'מערכות‬ ‫הפעלה'‪ ,‬מצא את עצמו גלגמש ללא מצבור מזומנים ועם לירות בודדות‬ ‫בלבד בחשבון הבנק‪.‬‬ ‫ברורים כשמש‪ ,‬שני נתיבים נפרשו לפניו‪.‬‬ ‫האפשרות הראשונה הייתה להתחיל לנהל אורח חיים בר קיימא‪To live ,‬‬ ‫‪ ,off the land‬כך אומרים‪ .‬האם באמת יש יתרון למזרון ושמיכה על‬ ‫פני דשא ומצע עלים? האם טמפרטורת האוכל היא מרכיב כל כך קריטי‬ ‫באכילתו? האם מקלחת היא באמת אספקט חיוני בחייו של הסטודנט?‬ ‫מתצפיות סביב החוות השונות בהחלט נראה שלא‪ ,‬ואם עשרות סטודנטים‬

‫בעמותת הקוד הפתוח‪ ,‬התנדב בבית אבות‪ ,‬התנדב בבית חולים‪ ,‬התנדב‬ ‫בבית הסטודנט‪ ,‬היה חתום על כרטיס אד"י וזכה בעשרות תחרויות בזמן‬ ‫התיכון והתואר‪ ,‬בין אם ברובוטיקה‪ ,‬ובין אם בהיסטוריה של היהודים‬ ‫באנדלוסיה הדרומית במאה ה‪.18-‬‬ ‫כמו כן (לא שחשב שיש להפלות על בסיס מוצא גזעי בלבד)‪ ,‬היה שני‬ ‫שליש אל ושליש בן תמותה‪.‬‬ ‫אך ללא ספק הפריט החשוב ביותר בקרותיו של גלגמש היה פרויקט הגמר‬ ‫שלו בהנדסת מכונות‪ ,‬הרי הוא הספרוכון הלמינרי‪ .‬הספרוכון הלמינרי‬ ‫היווה את חוד החנית הטכנולוגית בכל הנוגע להנעה חסרת צמיגות בעזרת‬ ‫פלגומטריה אורדינלית בזרמים עם פאזה מנוונת‪ .‬לאלו מכם שזכרונם‬ ‫בתחום קצת חלוד‪ ,‬רק נזכיר שעל כל תפצרת הידרואופטית השקועה בנוזל‬ ‫עם מקדם שחיזות שלילי‪ ,‬פועל פוטנציאל גזירה האופקי למסלולי הלמן‪-‬‬ ‫ריצ'י‪ ,‬וגודלו הטנזורי פרופורציוני לאבליות שלה‪ .‬מכאן מובן שאי אפשר‬ ‫להשתמש במקזיטורים רלקטיביים ללא שכבת מגן של דו‪-‬קנטיל פרגנטי‪,‬‬ ‫מה שמכביד מאוד על המבנה הכללי וגורם לאינפלציה בשדה ההחלבה‪.‬‬ ‫גלגמש בא לפתור בדיוק את הבעייה הזו‪ ,‬על ידי עיצוב גאוני משלו‪ :‬במקום‬ ‫למקם את צינורות ההשחז מסביב לספינזור בהתפלגות פואסונית‪ ,‬כפי‬ ‫שעשו קודמיו‪ ,‬הוא הצמיד זוג לוחות פראמבולטורים מאמוליט דיאלמנטרי‬ ‫למסגרת הספרוכון ההקיפית‪ .‬דבר זה איפשר להגדיל פי שלושה את תסחיף‬ ‫וולנברג ובכך להקטין את יחס הפריגות הטיפוסי בצורה ריבועית (!)‪ .‬עם‬ ‫המקום הנוסף‪ ,‬יכל הספרוכון לשאת טמפרטורה רטרואפינית גדולה‬ ‫יותר ועדיין לעמוד בתנאי קלימנר לליפוף גרילרי סביב בוכנות שפרמל‪.‬‬ ‫המשמעות הכספית היא חסכון של מאות אלפי דולרים בתפעול השוטף‪,‬‬ ‫במיוחד בכל הנוגע לכמות הפנולהידרובנזמינים והטטרהאצטילומרים‬ ‫הרבים שהיו דרושים כדי להקטין את המססיביות‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬שימוש חכם ומושכל במברשת רגורטטיבית בשילוב עם‬ ‫קמוטטור פייזוקריפטולון סגר לחלוטין את הפינה בכל הנוגע לאפנון‬ ‫ביטומל וניפוח הלוחצה‪ .‬גלגמש היה חלוץ בשיטה זו ובמידדת הרופיט‬ ‫המשתמע מכך‪ ,‬ועד היום מדברים על עבודתו בכל הנוגע לדדוסקופיה‬ ‫רפלקטיבית בקירוב זוויות קטנות‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬עבודתו הייתה מהפכנית בתחומה ואף נגעה בתחומים אחרים‪ ,‬והייתה‬ ‫יכולה להיות מקפצה מעולה לקריירה משגשגת‪ .‬אך למרבה הצער‪ ,‬יום אחד‬ ‫בעת נקיון פסח נזרק בטעות אב הטיפוס לאשפה ("אה‪ ,‬מישהו השתמש‬ ‫בגרוטאה הזו בכלל?" הייתה תגובתו של האחראי לעניין‪ ,‬שבלא היכרות עם‬ ‫התחום חשב שהספרוכון הלמינרי‪ ,‬על אף הפריקוזיטים המעטרים אותו‪,‬‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫הפסקה פעילה‬

‫בינוני‬

‫קלקו‪-‬דוקו‬

‫קשה‬

‫הפסקה פעילה‬

‫איך פותרים קלקו‪-‬דוקו?‬ ‫בכל טור ובכל שורה יש למלא הספרות ‪ ,1-6‬בדומה לסודוקו‪ .‬יש להשתמש בכל הספרות‪ .‬בכל צבר משבצות בולט יש להציב‬ ‫ספרות התואמות לתוצאה של הפעולה האריתמטית המצוינת‪ .‬הספרות יכולות לחזור על עצמן בתוך הקבוצה‪ ,‬אין חשיבות‬ ‫לסדר הופעתן‪ .‬אהבתם? שלחו לנו מייל!‬

‫איך פותרים שכנים?‬ ‫בכל טור ובכל שורה יש למלא את הספרות ‪ ,1-6‬כאשר ספרה יכולה להופיע פעם אחת בלבד בכל טור ובכל שורה‪ ,‬בדומה לסודוקו‪.‬‬ ‫יש להשתמש בכל הספרות‪.‬‬ ‫סימן החץ בין המשבצות מסמל "שכן"‪ ,‬כלומר ספרה גדולה או קטנה ביחידה אחת מהספרה שבמשבצת‪( .‬למשל‪ ,‬שכנים של ‪ 3‬הם‬ ‫‪2‬ו‪ .)4-‬בסביבת משבצת שלידה אין חץ תימצא ספרה שלא מוגדרת כ"שכן"‪.‬‬

‫שכנים‬

‫קשה‬

‫בינוני‬

‫פקטור מחלק לכם פרסים!‬ ‫עונים על אחד החידונים‪ ,‬שמים בת‪.‬ד‪ 9 .‬של פקטור במזכירות‬ ‫אס"ט (מול חנות החוברות)‪ ,‬בית הסטודנט‬

‫זוכים לגיליון מרץ ‪:58#‬‬

‫(לא לשכוח לצרף שם מלא‪ ,‬פקולטה‪ ,‬אימייל ונייד)‬

‫אדם וולף (מכונות)‪ ,‬יונתן גורובנסקי (מתמטיקה‪-‬מדמ"ח)‬ ‫טל רונדשטיין (הנדסה כימית)‬

‫ואולי זוכים ב‪:‬‬

‫פתרונות מפורסמים בעמוד פקטור באתר אס"ט‬ ‫כדי לקחת את השוברים יש לגשת למשרדי 'אפקט' –‬ ‫בית הסטודנט קומה ‪ ,3‬בהצגת תעודה מזהה‬

‫פיצה אישית ושתיה \\ מתנת מאנו מאפים‬ ‫או‬ ‫קפה ומאפה \\ מתנת קפה קפה‬

‫או‬ ‫בירה‪+‬צ'יסר \\ מתנת החונטה‬ ‫פתרונות יתקבלו עד ‪ ,4.5.14‬שמות הזוכים ופתרונות התשבצים יפורסמו‬ ‫בגיליון הבא ובעמוד פקטור באתר אס"ט‬

‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫‪29‬‬

‫אופנה‬

‫זיהום אוויר ‪ -‬כל מה שרציתם‬ ‫לדעת ולא העזתם לשאול‬ ‫ובנוסף‪ ,‬פרופ' ברק פישביין מזמין אתכם לקחת חלק‬ ‫במחקר ה ‪City Sense‬‬ ‫> מאת‪ :‬הדר סלע‬

‫מהו‬

‫בעצם זיהום אוויר?‬ ‫על פי פרופ' ברק‪" ,‬זיהום אוויר הינו כל מה שיש באוויר ולא נמצא שם‬ ‫באופן טבעי‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬הרכיבים שנמצאים באוויר ומשפיעים על‬ ‫הבריאות שלנו‪ .‬הרכיבים מתחלקים לשתי קבוצות‪ :‬גזים וחלקיקים‪.‬‬ ‫בחלקיקים נכללים גם חלקיקי אבק שמגיעים מרוח מזרחית ולא בהכרח רק‬ ‫חלקיקים מזיהום אוויר‪".‬‬ ‫כיצד מודדים את איכות האויר כיום?‬ ‫"תחנות הניטור הקיימות כיום נחשבות כמדידה הסטנדרטית המקובלת‬ ‫ודרכן המשרד להגנת הסביבה קובע אם עיר נחשבת מזוהמת‪ .‬במדינת‬ ‫ישראל ישנן ‪ 156‬תחנות המפוזרות לפי פיזור האוכלוסייה‪ :‬בת"א וחיפה יש‬ ‫יותר תחנות ובטבריה למשל‪ ,‬אין אפילו אחת‪".‬‬ ‫לדעתך ניתן לומר כי העיריות שואפות לכך שתושביהן ישאפו אויר נקי ופועלות‬ ‫בעניין ברצינות?‬ ‫"כן‪ ,‬בהחלט יש רצון לשפר את איכות חיי התושב‪ .‬הבעיה היא שעלות‬ ‫התחנות יקרה‪ .‬עלות הקמתן היא כמאות אלפי דולרים ובנוסף תחזוקתן‬ ‫עולה כעשרות אלפי דולרים‪ .‬תחנות אלה ממומנות כרגע בחלקן על ידי‬ ‫המדינה ובחלק מהערים העיריות מתאגדות כדי לנטר את זיהום הערים‬ ‫שלהן (כמו למשל "איחוד ערים חיפה")‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬השגת הכסף והביצוע‬ ‫בפועל קשה ומסורבל‪".‬‬

‫הארון של שרון‬

‫> מאת‪ :‬שרון ג'רפי‬

‫מהי‬

‫אופנה? לפי המילון‪ ,‬זוהי העדפה נפוצה בחברה בתקופה‬ ‫מסוימת‪ .‬למשל‪ ,‬בתחום הביגוד‪ ,‬העיצוב‪ ,‬הארכיטקטורה וכד'‪ ,‬איזשהו‬ ‫טרנד‪ .‬כאשר מתמקדים בתחום הביגוד זה נעשה אפילו פשוט יותר‪,‬‬ ‫אופנה זוהי הדרך בה אנחנו מתלבשים‪ .‬כיצד זה קשור אלינו מפלצות‬ ‫המח הטכניוניסטיות? אז זהו‪ ,‬כל עוד אנחנו מפלצות אנושיות זה‬ ‫נוגע אלינו‪ .‬בני אדם הם סוג של חיה חברתית והיות שכך אנחנו רוצים‬ ‫להשתלב בחברה בין אם זו חברה שאנחנו רוצים לעבוד בה או חברה‬ ‫שאנחנו רוצים ללמוד בה – בכל מקרה רושם ראשוני טוב יכול רק‬ ‫להועיל‪ .‬אחת הבעיות המרכזיות היא שהחברה בוחרת ושופטת אותנו‬ ‫לפי קריטריונים מסוימים‪ ,‬ביניהם המראה שלנו‪.‬‬ ‫קחו למשל את ברווז המנדרין שלקראת עונת הרבייה מחליף את צבעי‬ ‫נוצותיו החומות והמשעממות‪ ,‬ונותן פה ושם נגיעה של צבעים מרהיבים‬ ‫ביופיים‪ ,‬או את האריה בעל הרעמה האימתנית אך אופנתית שלו ואפילו‬ ‫החרדון טורח ומשנה את צבעו מחום‪-‬אפור לכחול רויאל מלכותי‪.‬‬ ‫אם היצורים החמודים האלה יכולים לעשות את זה‪ ,‬אז ללא ספק גם‬ ‫אנחנו‪.‬‬ ‫בואו נתחיל!‬ ‫קודם נעשה סדר ונראה איפה אנחנו עומדים על הסקאלה‪ ,‬לפניכם‬ ‫סקאלה שהכינותי מראש‪:‬‬

‫מה הבעיתיות בתחנות הניטור קיימות?‬ ‫"התחנות הקיימות לא מספיקות כדי לקבל תמונה מדויקת של מה אנו‬ ‫נושמים‪ .‬הן נמצאות על גגות ועמודים גבוהים ולא בגובה האף שלנו‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬מה שאנו נושמים ומה שהן מודדות לא חופף מספיק‪ .‬התהליכים‬ ‫באטמוספירה משפיעים על החלקיקים ומזהמים שנפלטים מהאגזוז של‬ ‫האוטו‪ ,‬מתפרקים עד שהם מגיעים לגובה התחנות‪".‬‬ ‫מהן הפעולות שאפשר לנקוט על מנת לנטר את זיהום האוויר בצורה יעילה‬ ‫יותר?‬ ‫"ניתן להשתמש בגלאים‪ ,‬הם זולים יותר ומחירם נע בין מאות עד אלפי‬ ‫דולרים לאחד‪ .‬הבעיתיות בשיטה זו היא חוסר הדיוק שנובע מגודלן וחוסר‬ ‫אמינות שנובע מאי התאמת המודלים הקיימים לשיטה זו‪ .‬על מנת שיהיה‬ ‫אפשר לשפר את יעילותם‪ ,‬צריך לבנות אלגוריתמים חדשים ולשם כך‬ ‫ה‪ City Sense-‬בא לתת מענה‪ :‬לבצע היתוך מידע לסדרת גלאים גדולה‪".‬‬ ‫מהי מטרת המחקר?‬ ‫"בסופו של דבר המטרה היא שהציבור יהיה מודע לנושא איכות האוויר‬ ‫ויעשה משהו בנידון‪".‬‬ ‫מידע אינפורמטיבי למי שמעוניין להתנדב ולהשתתף במחקר‪:‬‬ ‫כרגע אנו מתמקדים במדידות בנווה שאנן‪ .‬אנו אוספים את כל מי שמוכן‬ ‫להתנדב‪ ,‬ממקמים על המפה‪ ,‬מחפשים פרישה אופטימלית ובסופו של דבר‬ ‫בוחרים את אלה שמתאימים לנו‪.‬‬ ‫כדי להתנדב ניתן לפנות לפרופ' ברק במייל‪citisens@tx.technion.ac.il:‬‬ ‫מידע נוסף ניתן למצוא בעמוד הפייסבוק של ‪Citisense‬‬

‫‪28‬‬

‫פקטור אפריל ‪2014‬‬

‫אני אתן לכם לנחש איזה טיפוס רואים בטכניון יותר‪.‬‬ ‫מה שמפריד בין שתי הקצוות זה בעצם כמה מרווח יש בין הגוף לבגד‬ ‫ומידת החשיפה כמובן‪ .‬ה"פקאצה" תחשוף כמה שיותר עור‪ ,‬בין אם‬ ‫זה מחשוף‪ ,‬בטן או רגליים ותלך עם בגדים צמודים שהולכים להתפקע‬ ‫ממנה‪ .‬היא כמובן לא תשכח ללעוס מסטיק בפה פתוח תוך כדי דיבור‬ ‫קולני בפלאפון‪ .‬אצל ה"א‪ -‬נשית" זה הפוך‪ ,‬כל פריט לבוש שלה יהיה‬ ‫רופף (חוץ השעון אולי)‪ ,‬משקפיים יסתירו את העיניים וכל שפת הגוף‬ ‫שלה תהיה מכונסת‪ ,‬כמובן שרצוי להמנע מחיקוי שתי הקצוות‪.‬‬ ‫אז מה כן ללבוש? בניגוד לציונים שלנו‪ ,‬פה אנחנו רוצים להיות במקום‬ ‫טוב באמצע‪ .‬אפשר לעשות ההיפך ממה שהן עושות‪ .‬קודם כל‪ ,‬אם‬ ‫לחשוף אז רק איזור אחד בגוף‪ ,‬וכנ"ל לגבי בגד צמוד תמיד לבחור ק חלק‬ ‫אחד מהשניים (עליון או תחתון) שיבליט את נכסינו המפוארים‪ .‬מצד‬ ‫שני‪ ,‬כשמדובר בבגד רופף רצוי שהוא לא יהיה רופף מידי‪ .‬אם את נראית‬ ‫כמו קיסם עטוף בנייר טואלט סימן שזה יותר מידי‪ ...‬ולפעמים כל מה‬ ‫שמפריד בינך לבין ה"א‪-‬נשית" זה רק יציבה טובה וחיוך‪.‬‬

‫את הסיפור אנחנו מתחילים‬ ‫על סיפון אונייה הולנדית‪,‬‬ ‫שנקלעת לחופי יפן הפיאודלית‬ ‫בלילה סוער של שנת ‪,1600‬‬ ‫על סיפונה נמצא גיבורנו‪,‬‬ ‫הנווט האנגלי ג'ון בלאקת'ורן‪.‬‬ ‫בלאקת'ורן וצוותו נאסרים‬ ‫ונחשפים לשיטות הענישה‬ ‫הנהוגות ביפן‪ ,‬הקורא שותף‬ ‫לדהמה המכה אותם‪ ,‬לפער‬ ‫היסודי שנפער מיד עם היפגשן‬ ‫של שתי תרבויות זרות‪ .‬קלאוול‬ ‫חושף כבר מתחילת הספר את‬ ‫השינויים המהותיים הקיימים‬ ‫בין התפיסה המערבית לזו‬ ‫של המזרח‪ ..‬בעקבות מותו של‬ ‫קפטן הספינה‪ ,‬בלאקת'ורן‪ ,‬שהוא בעל הדרגה הגבוהה מבין השורדים‪,‬‬ ‫מתחיל לשמש כמפקד הצוות‪ .‬הקשר עם היפנים נוצר באמצעות אחד‬ ‫הכמרים היישועים שהגיעו ליפן עשרות שנים לפני האנגלים‪ ,‬המשמש‬ ‫לו כמתורגמן כיוון שישועיים הם דוברי השפה המקומית ובמידה‬ ‫מסוימת הם הצליחו להיטמע בתרבות היפנית‪ .‬לאט לאט בלאקת'ורן‪,‬‬ ‫שהיפנים משנים את שמו לאנג'ין‪-‬סאן‪ ,‬מצליח להיכנס וליצור קשרים‬ ‫עם דרגים גבוהים יותר ויותר בהירככיה של הסמוראיים‪ .‬בין אם ביוזמתו‬ ‫ובין אם ביוזמת הסאמוראים שמזהים את הפוטנציאל שיכול לצמוח‬ ‫להם מהנווט האנגלי‪.‬‬ ‫הגדולה של הספר באה לידי ביטוי בשני מישורים‪ :‬העלילה מצויינת‪,‬‬ ‫נבנית בחכמה לאורך הספר וכוללת מאבקי שלטון‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬מלחמה‪,‬‬ ‫קשרי חברות ואהבה‪ .‬קלאוול מרשה לעצמו לגעת בכל הנושאים שספר‬ ‫באורך ‪ 1000‬עמודים מאפשר עבורי זה הציב רף גבוה מדי (יחד עם‬ ‫ספרי שיר של קרח ואש שקראתי לפני שמקשה עליי ליהנות מספרים‬ ‫אחרים שפשוט לא מצליחים להתקרב לרמת המורכבות של שוגון)‪.‬‬ ‫קלאוול מצליח להעביר רעיונות מפתיעים באופן ייחודי ויצירתי‪.‬‬ ‫מישור נוסף וחשוב לא פחות הוא החשיפה התרבותית שהספר מעניק‪.‬‬ ‫מקורות המידע שלי על תרבות הסמוראיים קודם לספר‪ ,‬הסתכמו‬ ‫בסרטי אקשן‪ .‬ידעתי שזאת הייתה חברה קונפורמית ונוקשה מאוד‪,‬‬ ‫אולם מבעד לעיניהם של בלאקת'ורן ואנג'ין‪ ,‬מצליח קלאוול לסרטט‬ ‫בקוים עדינים את השקט היפני המורכב והכה זר לנו‪ ,‬מותח את סף‬ ‫הסובלנות שלנו כקוראים מערביים‪ ,‬על מנת להחזיר לנו אותה שלמה‬ ‫ונכונה יותר‪ .‬מדגימה זו יפה אחת הדמויות המבקשת מאנג'ין‪-‬סאן‪:‬‬ ‫"תהיה סבלני איתנו"‪.‬‬ ‫כמו שציינתי הספר לא קצר‪ ,‬הוא באורך ‪ 1000‬עמודים‪ .‬ההמלצה שלי‬ ‫היא לקרוא אותו בלי למהר לשום מקום ולצאת למסע בארץ רחוקה‬ ‫ולא נודעת‪ .‬אני קראתי אותו לאט לאט והתענגתי בתוך נופים קסומים‪,‬‬ ‫ומהמפגש המרתק עם גווניה השונים של הקשת האנושית‪.‬‬ ‫‪ 10/10‬בסולם קסיוס קליי‬

‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫‪31‬‬

‫הפסקה פעילה‬

‫קצת קולטורה‪//‬‬

‫ביקורות תרבות‬

‫פופקורן‪ //‬סרט >> יעל‬ ‫לוינזוןלויזנזון‬ ‫מאת‪ :‬יעל‬ ‫"רכבת הקרח" (בימוי‪ :‬ג'ון הו בונג‪ 126 ,‬דקות‪ ,‬דרום קוריאה‪)2013 ,‬‬

‫'רכבת‬

‫הקרח' הוא נסיעה‬ ‫מפרכת בין טכניקות קולנועיות‬ ‫לא עקביות‪ ,‬חורים בעלילה‬ ‫ואיברים כרותים‪ .‬ספויילר‪ :‬לא‬ ‫תגיעו בשלום‪.‬‬ ‫סיפור הרקע של "רכבת הקרח"‪,‬‬ ‫סרטו האחרון של הבמאי‬ ‫הקוריאני ג'ון הו בונג דווקא‬ ‫נשמע מבטיח‪ .‬בעידן קרח עתידני‬ ‫הניצולים היחידים הם נוסעי‬ ‫"רכבת הקרח"‪ :‬כלי‪-‬רכב מתקדם‬ ‫שעוצב על‪-‬ידי התאגיד "ווילפורד‬ ‫תעשיות" כך שישמש כמערכת‬ ‫אקולוגית סגורה שיכולה לקיים‬ ‫את עצמה ואת הנוסעים שעליה‪.‬‬ ‫בהנהגתו של ווילפורד‪ ,‬הופכת‬ ‫הרכבת למיקרוקוסמוס של החברה האנושית‪ :‬האליטות שמאיישות את‬ ‫הקרונות הקדמיים חיות בעושר ומודעות רק בקושי לעבדים שמקיימים‬ ‫אותן מן הקרון האחרון‪ .‬כשקצה נפשם של החלשים‪ ,‬הם פורצים במרד‬ ‫שמאיים להפר את האיזון ברכבת‪.‬‬ ‫אלא שאז עוברת חצי שעת צפיה‪ ,‬וההבטחה של סיפור הרקע המסקרן‬ ‫מתפוגגת‪ .‬אט אט‪ ,‬הצופה מבין שחוויית הצפייה ב"רכבת הקרח" די מזכירה‬ ‫נסיעת רכבת ארוכה בחיים האמיתיים‪.‬‬ ‫תחילה אתה נרגש לקראת ההרפתקה וסוקר בעניין את שותפיך לדרך‪.‬‬ ‫לאחר מכן ההתלהבות שוככת‪ ,‬אתה נשטף בתחושות פיזיות מציקות‬ ‫ובסופו של דבר כבר מת להגיע‪ .‬כשהרכבת עוצרת אתה נפלט מהקרון‬ ‫בהקלה‪ .‬איך קרה שנסיעה שהייתה אמורה להיות רכבת הפתעות קולנועית‬ ‫ירדה כך מהפסים?‬ ‫אחת הבעיות של הסרט הוא אפקט ההתשה שלו‪ .‬בונג מטלטל את הצופה‬ ‫במסע מפרך בין תמונות סנטימנטליות של ילדים שנקרעים מזרועות אמם;‬ ‫יריות‪ ,‬מכות ודם שנשפך בשפע; דיאלוגים עמוקים בנושאי מוסר והנהגה;‬ ‫ואפילו רמזים לכך שלחלק מהנוסעים יש כוחות על‪-‬טבעיים‪ .‬כאשר‬ ‫נוספים לערבובייה הזו גם מונולוגים מתארכים ויומרניים ("לכל אחד יש‬ ‫גורל‪ .‬על כל אחד לדעת את תפקידו בעולם"‪ ,‬מטרחן ווילפורד לקראת סופו‬ ‫של הסרט) – האמירה האידיאולוגית כבר מזמן לא מעניינת את הקהל‪,‬‬ ‫שבעיקר שואל את עצמו‪" :‬מתי מגיעים?"‬ ‫ולא רק זה‪ .‬היוצר גם חוטא בחורים עלילתיים שמובילים את הצופה לאבד‬ ‫אמון בסיפור‪ :‬חפצים שנכחדו מהעולם קמים לתחייה באורך פלא‪ .‬אז מה‬ ‫אם נאמר לנו שנשאר רק גפרור אחד בעולם? למען האפקט הדרמטי כבר‬ ‫יצוץ גפרור נוסף‪ .‬גם מי אנחנו שנפקפק בכך שהעשירים אוכלים בשר‬ ‫שמגיע מקרון שמתפקד כבית‪-‬קירור? אז מה אם אין על הרכבת רפת‪ ,‬לול‬ ‫או קצביה? וזה עוד לפני קרון הבריכה המחוממת והקרון שהופך למסעדת‬ ‫סושי‪ .‬וכל זה תוך כדי נסיעת רכבת במהירות של מאות קילומטרים לשעה‬ ‫על רקע חורבנו המוחלט של כדור הארץ‪ ,‬אני מזכירה‪.‬‬ ‫אך לא רק חוסר האמינות מקשה על הצופה ליהנות מהסרט‪ .‬הבמאי‬ ‫מתקשה להעביר אמירה פוליטית או רגשית חזקה‪ ,‬מכיוון והוא לא עקבי‬ ‫בתחושות שהוא מעורר בצופה המבולבל‪ :‬מחד‪ ,‬הסרט מתיימר להיות‬ ‫אלגוריה פוליטית 'רצינית' שמבקשת להעביר מסר חריף על החברה‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫פקטור אפריל ‪2014‬‬

‫מאידך‪ ,‬הוא נסחף לסצנות גרוטסקיות שמבקשות להקצין את הסיטואציה‬ ‫ולהעניק לה גוון סאטירי‪ .‬דוגמא בולטת היא הסצנה שבה המורה בבית‪-‬‬ ‫הספר של ילדי העשירים (אליסון פיל) מעבירה את תלמידיה שטיפת מוח‬ ‫בוטה עד כדי גיחוך ("מי יציל אותנו מאבדון?" היא שואגת בהתלהבות‪,‬‬ ‫והילדים עונים לה באקסטזה‪" :‬ווילפורד‪ ,‬ווילפורד‪ ,‬ווילפורד!")‪ .‬כך קורה‪,‬‬ ‫שהצופה שכבר התרגל לרעיון שמדובר פה בסרט רציני – נדרש פתאום‬ ‫להתבוננות אירונית‪ .‬התוצאה עגומה‪ :‬הבדיחות לא עובדות‪ ,‬המשחק‬ ‫מתקבל כ'אובר‪-‬אקטינג' והצופה לא יודע אם לצחוק או לבכות‪ .‬זו הייתה‬ ‫בדיחה? אנחנו אמורים לצחוק עכשיו? זה מצחיק אותי? התשובה היא לא‪.‬‬ ‫זה לא מצחיק – ולא מתוחכם‪.‬‬ ‫ואגב לא מתוחכם‪ .‬חוץ מאי‪-‬האיזון במבעים הקולנועיים‪ ,‬נדמה כאילו‬ ‫כל קלישאות הפנטזיות האפוקליפטיות נכנסו לתוך נסיעת הרכבת הזו‪:‬‬ ‫קניבליזם‪ ,‬ביוש של אזרחים שמאיימים על הסדר החברתי‪ ,‬ובעיקר‪ ,‬איברים‬ ‫כרותים‪ .‬הרבה מאוד מהם‪ .‬הבמאי ניסה לזעזע אותנו בכמה אכזרית היא‬ ‫מלחמת מעמדות‪ .‬לרוע המזל‪ ,‬הוא מצא דרך אחת בלבד להמחיש את זה‪:‬‬ ‫כריתת איברים‪ ,‬מוטיב החוזר בסרט בצורה כמעט אובססיבית‪ .‬האם אין‬ ‫דרך יותר יצירתית להמחיש כמה מופרעת היא מלחמה מלבד קיצוץ איברי‬ ‫הדמויות? בוודאי שיש‪ .‬יש סרטים רבים שמצטיינים בזה‪ ,‬אפילו "אליסיום"‬ ‫ו"משחקי הרעב" העדכניים‪ .‬די‪ ,‬זה הספיק‪ .‬תעצרו את הרכבת‪ .‬אני רוצה‬ ‫לרדת‪.‬‬ ‫אבל לפני שנמהר לחלק לנוסעים שקיות הקאה‪ ,‬ישנן כמה נקודות‬ ‫אור‪ :‬הליהוק של הסרט מעולה‪ .‬כבמאי קוריאני שפועל מחוץ למערכת‬ ‫ההוליוודית ‪ ,‬בונג לא רק הצליח לגייס רשימה נאה של שחקנים‪ :‬כריס‬ ‫אוונס‪ ,‬ג'יימי בל‪ ,‬טילדה סווינטון‪ ,‬אד הריס ועוד‪ ,‬אלא גם יצר ביניהם כימיה‬ ‫מצוינת‪ ,‬כאילו הם אכן חיים יחד על אותה הרכבת מעל עשור‪ .‬גם העיצוב‬ ‫האסתטי של הסט והאפקטים המיוחדים מעוררים התפעלות ולא נופלים‬ ‫באיכותם מכל הפקה הוליוודית עתירת תקציב‪ .‬נכון‪ ,‬בסרט הזה בונג לא‬ ‫ממש הצליח לעורר דיון אידיאולוגי אמיתי‪ ,‬אבל אין לי ספק שיש לו עוד‬ ‫הרבה מה לומר על החיים בחברה המודרנית‪ .‬למעשה‪ ,‬אם יצא לי אי פעם‬ ‫להתקע איתו בנסיעת רכבת ארוכה‪ ,‬יהיה לי הכבוד לשאול אותו כמה‬ ‫שאלות נוקבות על צדק חברתי וסביבתי‪ .‬ומי יודע‪ ,‬אולי הוא אפילו יצליח‬ ‫לשכנע אותי לבחור ברכבת על פני טיסה בפעם הבאה‪.‬‬

‫קטע קריאה‪ //‬ספר > מאת‪ :‬מוחמד עלי חדיש‬ ‫שוגון ‪ -‬ג'יימס קלאוול‬

‫אתם‬

‫עומדים מול מדף ספרים ואומרים לכם שאתם יכולים לבחור‬ ‫הכל חוץ מספר ספציפי אחד‪ .‬איזה ספר תרצו לקחת? ככה אני הגעתי‬ ‫לשוגון‪ ,‬לא היה צורך בהמלצה או שכנוע‪ ,‬הספיק לי שאמרו שזה אסור‬ ‫בדיוק כמו הילד הקטן שרוצה דוקא את מה שההורים אמרו שאסור‪ .‬אחרי‬ ‫מסכת שכנועים‪ ,‬הסכים חברי‪ ,‬בעל הספר‪ ,‬להשאיל לי אותו ואחרי כמה‬ ‫עמודים הבנתי שהתרגום העברי גרוע אז נסעתי לסטימצקי‪ ,‬קניתי את‬ ‫הספר באנגלית‪ ,‬חזרתי הביתה והתחלתי את המסע הכי מרתק שהיה לי‬ ‫בחיים‪.‬‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫דמיינו לעצמכם‪...‬‬ ‫שעת ערב‪ ,‬שמש אדומה שוקעת ברוגע לתוך ים בגוון טורקיז עמוק‪,‬‬ ‫באופק עוד גל דוהר אל המזח‪ ,‬שמביא איתו משב רוח מלטף‬ ‫אל החוף הזהוב ועצי הדקל‪...‬‬

‫אילן קרני‬ ‫מהמובילים בתחום הארועים‬ ‫בצפון וממקימי מתחמי הארועים הנחשבים‬ ‫באזור חיפה והקריות מביא קונספט חדש‬ ‫של בית ארועים יחודי מעוצב וצעיר עם‬ ‫בשורה קולינרית רעננה וחדשה‪.‬‬

‫תפסיקו לדמיין!‬ ‫יש מקום כזה‪ ...‬מתחם אירועים חדש על שפת הים של חיפה‪.‬‬ ‫חלל סגור וממוזג בסגנון מודרני‪ ,‬הפונה אל החוף ומוביל למרפסת דק עץ‬ ‫הנחה על שפת הים‪ .‬מטבח שף המציג מנות מרהיבות ומוסיקה איכותית‬ ‫מקבלת את פני האורחים שלכם אל מול שקיעה ציורית‬ ‫ביום הכי מיוחד שלכם‪.‬‬

‫לאירועים בלתי נשכחים‬ ‫ימה ‪-‬‬ ‫ביתאפריל ‪2014‬‬ ‫פקטור‬ ‫‪32‬‬

‫טל‪04-8501888 .‬‬ ‫פקס‪04-8502003 .‬‬ ‫אילן‪053-3358828 .‬‬

‫דוד אלעזר ‪ ,10‬חוף‪-‬הכרמל חיפה‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬