פקטור - דצמבר 2012

‫‪20‬‬ ‫עיתון הסטודנטים בטכניון ‪ /‬גיליון ‪ /50‬דצמבר ‪2012‬‬

‫הרכבל לטכניון‬ ‫זה קורה?‬

‫עומר רז ‪6‬‬ ‫גרישה רודלסון‬ ‫אלוף העולם בסמבו‬

‫מיכאל פרסמן ‪14‬‬ ‫נחמן מאולמן‬

‫הבחירות באס"ט‬ ‫אסף ומאשה מסכמים שנה בראש האגודה‬

‫אורי ראובן ‪4-6‬‬

‫בקמפיין בחירות מיוחד! ‪16‬‬ ‫טאצ'דאון‬ ‫קרן אור גרינברג ‪24‬‬

‫רשים או גולשים?‬

‫חו‬

‫‪ Grand Valira‬לגלישה רציפה!‬ ‫ק"מ של מסלולים‬ ‫‪200‬‬ ‫‪Pas de la‬‬ ‫‪Casa‬‬ ‫ה סקי וחיי הלילה‬ ‫האפתורססים באנדורה!‬ ‫ה‬

‫*‪Hotel Catalunya 3‬‬ ‫במרכז העיירה ‪ -‬סמוך למסלולים!‬ ‫טיסות אל על | העברות | ‪ 7‬לילות‬ ‫ע"ב חצי פנסיון | סקי פס | ציוד סקי‬ ‫מ‪-‬‬

‫‪979‬‬

‫*‪Hotel Font D'Argent 4‬‬ ‫ספא חינם ‪ -‬סמוך למסלולים!‬ ‫טיסות אל על | העברות | ‪ 7‬לילות‬ ‫ע"ב חצי פנסיון | סקי פס | ציוד סקי‬

‫‪€‬‬

‫מ‪-‬‬

‫‪1,099‬‬

‫*המחירים לאדם בחדר זוגי‬

‫סניף הטכניון | בית הסטודנט | ‪04-8129999‬‬

‫‪€‬‬

‫מאמר המערכת‬

‫‪ 31‬בדצמבר ‪2012‬‬ ‫מערכת‬ ‫בית הסטודנט קומה ‪ 3‬קריית הטכניון ‪,32000‬‬ ‫תא מס' ‪ 9‬במזכירות אס"ט‬ ‫טל’ ‪ ,04-8328787‬פקס‪,04-8230089 :‬‬ ‫מייל‪factor@asat.org.il :‬‬

‫עורך העיתון‬ ‫עומר רז‬

‫עיצוב גרפי‬ ‫ילנה סובורובר ‪0527587665‬‬

‫שוב‬

‫בחנים‪ ,‬שוב לחץ‪ ,‬אמצע הסמסטר זה כבר ממש עכשיו ודבר אחד ברור ‪ -‬סוף‬ ‫העולם זה לא‪ .‬אנחנו מגישים לכם לכבוד האמצע של האמצע את גיליון דצמבר עמוס‬ ‫בכל טוב‪ ,‬עם מיטב הכתבים ומיטב הכתבות על מה שקורה בקמפוס ומחוץ לו‪.‬‬ ‫בגיליון הקודם פרסמנו כתבה על רב הטכניון‪ ,‬הרב זייני‪ ,‬שזכתה לתגובות רבות‪ ,‬חלקן‬ ‫נזעמות וחלקן תומכות‪ .‬את המעניינות שבהן אנחנו מפרסמים בגיליון זה במדור‬ ‫"תגובות למערכת" ואנחנו מבקשים להודות לכל מי שטרח וכתב לנו‪ ,‬אנחנו במערכת‬ ‫מעריכים מאוד את האכפתיות והמעורבות‪ .‬חשוב לנו להבהיר‪ ,‬אין לנו דבר כנגד הרב‬ ‫זייני‪ ,‬ופועלו רב השנים כרב הטכניון והישגיו האקדמאיים ראויים להערכה‪ .‬בעבר‬ ‫פורסמו מספר כתבות על פועלו של הרב בקמפוס‪ .‬בחרנו בגיליון הקודם לכתוב על‬ ‫צד אחר בפועלו‪ ,‬ולא צירפנו לכך פרשנות‪ ,‬מטרתנו היתה להביא צד זה גם לידיעת‬ ‫הסטודנטים‪.‬‬ ‫עכשיו כשהבחירות לנשיאות האגודה מאחורינו‪ ,‬כתבנו אורי ראובן ישב לשיחת‬ ‫סיכום ארוכה עם היו"ר והסיו"רית היוצאים‪ ,‬אמנם שיחת פרידה מתרפקת‪ ,‬אך היא גם‬ ‫חשובה‪ ,‬כדי שתדעו מה נעשה ומה יכול עוד להעשות למענכם הסטודנטים‪.‬לעמוד‬ ‫בראש האגודה ובמקביל לנהל חיים של סטודנט זה לא פשוט‪ ,‬ואסף זינגר ומאשה‬ ‫פרידמן עמדו בדרישות התפקיד בכבוד וביושר‪ .‬אנו במערכת כמובן מברכים את‬ ‫הזוכים בבחירות‪ ,‬דני מגנר ובני חקאק‪ ,‬ומאחלים להם קדנציה מלאה בעשייה למען‬ ‫הסטודנטים‪.‬‬ ‫ד"ר לירון ידידציון הוא מרצה מצטיין בפקולטה לתעשייה וניהול‪ ,‬אבל לו יש גם כמה‬ ‫דברים להגיד לנו‪ ,‬הסטודנטים‪ ,‬מנקודת המבט שלו מבמת ההרצאות‪ .‬כתבנו שמע ממנו‬ ‫על הטעויות שאנחנו והמרצים עושים ולמה כדי לנו לראות בתואר הראשון חוויה חד‪-‬‬ ‫פעמית ולא כ‪ 4-‬שנים ש"צריך להעביר"‪ .‬שווה להקשיב לו‪.‬‬ ‫הרכבל לטכניון עשה כמה כותרות בחודש החולף‪ ,‬עם כתבות ב"גלובס"‪" ,‬דה מרקר"‪,‬‬ ‫"הארץ" ועוד‪ ...‬אנו מגישים לכם תחקיר רציני על הפרויקט שישנה (או לא) את נוף‬ ‫הקמפוס ואת הדרך שבה אנו ממהרים לכאן בבוקר‪ .‬נשמח לשמוע את תגובתכם‬ ‫בפייסבוק ובמייל‪.‬‬ ‫בן ריפתין הוא איש מוזיקה מתל אביב שעבר לחיפה‪ ,‬והוא כותב לנו מגיליון זה את‬ ‫ביקורת המוזיקה‪ .‬הוא מגלה לנו על ‪ 4‬אלבומים שיצאו ב‪ 2012‬ובין עוד מתנט לדו"ח‬ ‫מעבדה בטוח פספסנו‪ .‬ממש שווה לקרוא ובטח שווה להקשיב‪.‬‬ ‫דן שנייר‪ ,‬איש הקולנוע שלנו בשגרה ותותחן אמיץ במילואים‪ ,‬נקרא למילואים במבצע‬ ‫"עמוד ענן"‪ .‬אבל הוא דווקא חזר עם דיווח קורע מצחוק על החוויות שלו מגבעת‬ ‫חלפון הקטנה בדיונות שסביב עזה‪ .‬מומלץ מאוד לקרוא ולצחוק קצת על החוויות האלו‬ ‫שהפכו כבר לשיגרה‪...‬‬ ‫זהו גיליון ה‪ 50-‬של "פקטור"‪ ,‬ציון דרך קטן אך משמעותי לשינוי שאנו חשים בקמפוס‬ ‫בשנים האחרונות‪ .‬יותר מעורבות‪ ,‬יותר קהילתיות ויותר אכפתיות‪ .‬אנו מברכים על‬ ‫ההתארגנויות‪ ,‬על היוזמות ועל כל דבר חיובי ו"קצת מעבר" ללימודים‪ .‬נשמח לדווח על‬ ‫כל יוזמה של סטודנט‪ ,‬אם הכוונה היא טובה ולמטרת הכלל‪ .‬אנחנו העיתון שלכם‪.‬‬

‫עורכת לשון‬ ‫תמר קצירי‬

‫חברי מערכת‬ ‫קרן אור גרינברג‪ ,‬מורן לבל‪ ,‬דן שנייר‪ ,‬מיכאל פרסמן‪ ,‬אורי‬ ‫ראובן‪ ,‬אלמוג דב‪ ,‬קובי תמשס‪ ,‬איתי כהן‪ ,‬ירון רימר‪.‬‬

‫צלמים‬ ‫קובי תמשס‪ ,‬קרן אור גרינברג‪ ,‬אורי ראובן‬

‫הפצה‬ ‫טל’‪054-2423006 ,054-2423005 :‬‬ ‫משרד‪, 04-8328787 :‬שלוחות‪107,106,105 :‬‬

‫‪effect1@asat.org.il‬‬ ‫‪effect2@asat.org.il‬‬

‫הדפסה‬ ‫“מידפס"‪ ,‬דפוס תל יוסף‪04-6534828 ,‬‬

‫צילום שער‪ :‬קרן אור גרינברג‬

‫להערות‪ ,‬רעיונות ומחשבות‬ ‫פנו אלינו ‪factor@asat.org.il‬‬

‫סרקו את הקוד‬ ‫ותנחתו הישר בעמוד‬ ‫הפייסבוק של פקטור‬

‫עומר רז‬ ‫עורך ראשי‬ ‫רון ארד‪ ,‬סטודנט‬ ‫בטכניון‪ ,‬נמצא כבר‬ ‫‪ 9,570‬ימים בשבי‬

‫במהלך השנה הובילה אס"ט מהלך שמטרתו היא ייצוגם של כל הסטודנטים‬ ‫הלומדים בטכניון‪ .‬הרעיון העומד מאחורי המהלך הוא השוואת תנאיהם‬ ‫של הסטודנטים הלומדים לתארים גבוהים לאלו שלומדים לתואר ראשון‬ ‫ולאפשר להם להירשם לאס"ט ולקבל את כל ההטבות הנלוות לכך‪ .‬שהרי‬ ‫אין הבדל מהותי בשירותים שצורך סטודנט לתואר גבוה ובבעיות בהן הוא‬ ‫נתקל‪.‬‬ ‫מהלך עתידי שנמצא בראש מעיינה של הנשיאות הוא הסדרת הקריטריונים‬ ‫לקבלת מועד מיוחד בעקבות החמצה של מועד א' או ב' מסיבות שאינן‬ ‫מילואים‪.‬‬ ‫נקודות ביקורת‬ ‫לאורך השנה אגודת הסטודנטים עמדה בפני כמה החלטות שגררו ביקורת‬ ‫מצד הסטודנטים‪ ,‬כאשר האחת הבולטות שבהן הייתה ביטול שיתוף‬ ‫הפעולה עם חברת "פלס" על הפקת "פאנג'ויה" באילת בחודש פברואר‬ ‫השנה‪ .‬הסיבה הרשמית הייתה חוסר שביעות רצון מהתנהלות החברה‬ ‫באירוע הקודם ורצון להגביר את ההתערבות של האגודה כדי להגן על‬ ‫האינטרסים של ציבור הסטודנטים‪.‬‬ ‫ביטול מסיבת הבריכה במסגרת "פסטיבל הסטודנט" בחודש מאי האחרון‬ ‫היה עוד נקודה שזכורה בעיני הסטודנטים כנקודת שפל של האגודה‪ ,‬אם כי‬ ‫מנקודת מבטם של אסף ומאשה‪ ,‬התמונה היא אחרת‪" .‬לא הצלחנו להגיע‬ ‫לעמק השווה עם אף בריכה באזור שמסוגלת להכיל אירוע בסדר גודל כזה‬ ‫ושעמדה בכל דרישות הבטיחות"‪ .‬אומרת מאשה‪" .‬ראינו לנגד עינינו בעיקר‬ ‫את הבטיחות של הסטודנטים‪ .‬לעיתים כשאתה שומר על הציבור שלך זה‬ ‫עלול להתפרש כאילו אתה מונע ממנו דברים‪ .‬עם זאת‪ ,‬אסף ואני עומדים‬ ‫מאחורי כל ההחלטות שקיבלנו באירוע הזה"‪.‬‬ ‫אסף מודה כי הכישלון בניהול האירועים האלו היה בפן הדוברותי‪" .‬ידענו‬

‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫צילום‪ :‬אורי ראובן‬

‫לכך שהתחושה היא‬ ‫שכלפי חוץ את הקרדיט‬ ‫וה"תהילה" על הובלת‬ ‫יוזמות ושיפור החיים‬ ‫הסטודנטיאליים בקמפוס‬ ‫מקבלים דווקא מנהלי‬ ‫המשרדים‪ .‬מאשה בכל‬ ‫מקרה רואה בעייתיות‬ ‫עם הגישה הזאת‪" .‬אס"ט‬ ‫כגוף הוא זה שצריך לזכות‬ ‫בתהילה‪ .‬כמו שאסף ואני‬ ‫לא לוקחים לעצמנו קרדיט‬ ‫על דברים שנעשו באגודה‪,‬‬ ‫למרות שהרבה מאוד‬ ‫שנעשו‪-‬‬ ‫מהתהליכים‬ ‫נעשו במיוחד בזכותנו‪.‬‬ ‫אנחנו תמיד דואגים לפרגן‬ ‫לכל האנשים שעבדו וגרמו‬ ‫מאשה פרידמן‪,‬‬ ‫המורכבים‬ ‫לתהליכים‬ ‫סיו"ר אגודת הסטודנטים היוצאת‬ ‫האלה לקרות‪ .‬זה לא סולו‬ ‫של בן אדם אחד‪ .‬זה ברור שהנשיאות קשורה לכל התהליכים שמתרחשים‪,‬‬ ‫לטוב ולרע‪ .‬הנשיאות מתרגמת את הדרישות של הוועד המנהל למה‬ ‫שקורה בפועל"‪.‬‬

‫שהולך להיות פיצוץ הרבה זמן‪ .‬אני חושב שהנאיביות שבנשיאות חדשה‬ ‫והמון רצון להצליח גרמו לכך שמתחנו את הקפיץ ובסוף הודענו שלא תהיה‬ ‫מכירת כרטיסים לאילת‪ .‬כל מה שהיינו צריכים לעשות בחודש שהתחלנו‬ ‫את המשא ומתן‪ ,‬זה להגיד לסטודנטים שיש בעיות‪ ,‬ושאנחנו מנסים לפתור‬ ‫אותן במטרה להגיע לפתרון‪ .‬חזרנו על הטעות הזאת עוד פעם במסיבת‬ ‫הבריכה‪ .‬היינו אמורים להפיק את הלקח הדוברותי ולהגיד מראש שיש‬ ‫משהו שונה ממה שהסטודנטים התרגלו אליו‪ .‬יהיו סטודנטים שיאהבו או‬ ‫לא יאהבו את זה ואני מכה על חטא ולוקח אחריות"‪ .‬אין הבטחה מצד אסף‬ ‫ומאשה שגם בשנה הבאה האירועים האלה יתקיימו‪ ,‬אבל עושה הרושם כי‬ ‫המסקנות הופקו ויילקחו בחשבון גם על ידי הנשיאות הבאה‪.‬‬ ‫החלטה נוספת הנחשבת לשנויה במחלוקת הייתה להקפיא את הפורומים‬ ‫הותיקים של אס"ט‪ .‬אסף מודה שבמשך זמן רב לא היה גורם אגודתי‬ ‫שאחראי על הפורום ולא ניתן בו שירות לסטודנטים לעומת המענה המהיר‪,‬‬ ‫הנגיש והמצליח בפייסבוק‪ .‬ההחלטה גררה ביקורת מצד נציגי הפורום‪ ,‬אך‬ ‫ההבטחה של אסף היא שהאגודה עשתה את המהלך בצורה הכי עניינית‬ ‫ונקייה ותעזור בקידום הפורום החלופי שהוקם‪.‬‬ ‫כחלק מהחזון שראו לנגד עיניהם עם כניסתם לתפקיד וכחלק מתהליך‬ ‫הפקת הלקחים בנושא הדוברות‪ ,‬החלו אסף ומאשה בקידום היוזמה‬ ‫שתגדיר מחדש את תחום הדוברות והפרסום באגודה‪ .‬התהליך הוא איחוד‬ ‫שני המשרדים לגוף אחד האחראי על שדרוג מערך הקריאטיב באגודה‬ ‫והגדרת תפקידו של הדובר מחדש‪" .‬הדובר הוא הפנים של האגודה ושל‬ ‫כלל משרדיה מול הסטודנטים‪ .‬מאז הרפורמה‪ ,‬יש תחושה המגובה בנתונים‬ ‫סטטיסטיים של עליה מגמתית בחשיפה של האגודה‪ .‬אנחנו מגיעים ליותר‬ ‫סטודנטים בעזרת עמוד הפייסבוק של אס"ט ומצליחים לספק תשובה‬ ‫לשאילתות בטווח זמן של שעתיים‪ .‬גם הנציגים שלנו נהנים יותר לתת‬ ‫שירות‪ .‬אנחנו משקיעים מחשבה רבה על הימים והשעות בהם מתפרסמות‬ ‫ידיעות‪ ,‬ועל הפיכת הדיוור השבועי לאטרקטיבי יותר" ‪.‬‬ ‫עוד בתחום הקשר עם הציבור‪ ,‬במהלך הקדנציה נפתח פורום נציגים שבו‬ ‫כל נציג סמסטר‪ ,‬פעיל פקולטי ורכז פקולטי‪ ,‬נמצאים ומחוברים לליבת‬ ‫העשייה של אס"ט דרך הפייסבוק‪ .‬איפה בכל זאת נותרו פערים בגישה אל‬ ‫הסטודנטים? "לדעתי הפער הוא בין הנציגים לסטודנטים‪ .‬האגודה צריכה‬ ‫למצוא פתרון לאותו נציג סמסטר או יו"ר ועד‪ ,‬כדי שיהיה יותר שקוף ונגיש‬ ‫לאנשים שלו‪ .‬לזכותה של הנשיאות הבאה יש לומר שהיא ניתחה את‬ ‫הקרקע נכונה‪ ,‬ושהיא תתקוף את הנושא הזה"‪.‬‬

‫עוד בתחום הקשר עם הציבור‪ ,‬במהלך הקדנציה‬ ‫נפתח פורום נציגים שבו כל נציג סמסטר‪ ,‬פעיל‬ ‫פקולטי ורכז פקולטי‪ ,‬נמצאים ומחוברים לליבת‬ ‫העשייה של אס"ט דרך הפייסבוק‬

‫נושא הפוליטיקה בקמפוס עמד על סדר היום לאחרונה עם פתיחתו של‬ ‫קמפיין הבחירות לכנסת‪ .‬מעורבות פוליטית של סטודנטים בטכניון קיימת‬ ‫בצורה של קבוצות כמו "תא תלם" ו"תא מרצ"‪ ,‬והשאלה הנשאלת היא‬ ‫האם הפעילויות הפוליטיות בקמפוס צריכות להתקיים בחסות האגודה‬ ‫המשך בעמוד ‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫בקמפוס‬

‫בראש מורם‬ ‫אסף זינגר ומאשה פרידמן מסכמים שנה של עשייה בתפקיד נשיאות אגודת הסטודנטים ומוכיחים בצורה חד משמעית –‬ ‫יש מי שעובד בשבילכם‬ ‫מאת‪ :‬אורי ראובן‬

‫אסף‬

‫העשייה בשנה האחרונה הייתה רבה ומגוונת‪ .‬קצרה היריעה מלפרט‬ ‫את התהליכים שהובילה האגודה לשיפור חייהם של הסטודנטים אך‬ ‫עם זאת הבולטים שבהם היו יוזמת השקיפות בתחום האקדמי‪ ,‬הובלת‬ ‫תהליך שדרוג האינטרנט במעונות‪ ,‬שדרוג מערך הכביסה‪ ,‬ביטול קבלת‬ ‫המעונות לשנה הראשונה בצורה אוטומטית‪ ,‬הפעלת מערכת הכנסת‬ ‫רכבים לקמפוס‪ ,‬מיסוד תחום המסיבות בקמפוס וקבלת רישיון עסק‪ .‬כמו‬ ‫כן האגודה טיפלה בקידום המודעות להטרדות מיניות בקמפוס‪ ,‬והגדלת‬ ‫תקציב הנסיעה וכמות הסטודנטים שמשתתפים במשלחת לפולין דרך‬ ‫האגודה‪ .‬התחום החברתי זכה לרפורמה שמכוונת את הפעילות שלו‬ ‫כלפי הקהילות בטכניון‪ .‬תחום הספורט קיבל נפח חדש עם הקמתו של‬

‫‪4‬‬

‫פקטור דצמבר ‪2012‬‬

‫צילום‪ :‬הטכניון‬

‫זינגר ומאשה‬ ‫פרידמן נכנסו לתפקיד‬ ‫הנשיאות לאחר שנה‬ ‫בתפקידי יושבי ראש‬ ‫ועדי פקולטות הישר‬ ‫לליבת העשייה של אגודת‬ ‫הסטודנטים ‪ -‬תהליך‬ ‫שאפשר להקביל אותו‬ ‫מדירקטוריון‬ ‫לירידה‬ ‫לעמדת‬ ‫חברה‬ ‫המנכ"ל‪" .‬המעבר הוא‬ ‫מאידיאולוגיה‪ ,‬מהתוויית‬ ‫הדרך ומאיך הדברים‬ ‫צריכים להיראות‪ ,‬להוצאה‬ ‫לפועל של הדרך הזאת"‪.‬‬ ‫אומרת מאשה‪" .‬זה דרש‬ ‫תקופה של הסתגלות אך‬ ‫לא הרשנו לעצמנו לקחת‬ ‫אסף זינגר‪,‬‬ ‫מאה ימי חסד‪ .‬התחלנו‬ ‫יו"ר אגודת הסטודנטים היוצא‬ ‫ישר בעשייה"‪.‬‬ ‫העבודה בשיתוף פעולה בראשות האגודה דרשה מהם חלוקה מוגדרת‬ ‫של משרדים לפי אופי הפעילות‪ ,‬מתוך ראייה שרצוי שלכל תחום יהיה‬ ‫מנהל אחד‪ ,‬אם כי הפרדה לא הייתה מוחלטת‪ .‬אסף מספר על התייעצויות‬ ‫שבועיות שמעוגנות בפגישת עבודה בכל יום ה' ומודה שהכוח הוא בקבלת‬ ‫ההחלטות המשותפות "היו גם פיצוצים"‪ ,‬הוא אומר‪" .‬אבל כשיוצאים‬ ‫החוצה זה חזית אחידה"‪ .‬ומה לגבי שיתוף הפעולה ביניהם? "הייתה‬ ‫לי סגנית אדירה‪ .‬היא נתנה לי קונטרה כשצריך‪ ,‬לא הייתה יס‪-‬מנית‪ ,‬אני‬ ‫הופריתי מהנשיאות הזאת ואני מקווה שכך גם היא מרגישה"‪" .‬שיתוף‬ ‫הפעולה היה טוב מאד והוכיח את עצמו כעובד לאורך הדרך‪ .‬זו הייתה‬ ‫נשיאות נטולת אגו"‪ .‬מוסיפה מאשה‪.‬‬ ‫אז איך מצליחים לנווט בין ניהול אחת מאגודות הסטודנטים הגדולות‬ ‫בישראל ועדיין לשמור על חיים אקדמיים כסטודנטים‪ ,‬על חיים אישיים‬ ‫ועל קצת זמן פנוי? הסוד האמיתי והחוזק של האגודה הוא "שעון הפעילות"‬ ‫שמוגדר באמצעות ניהול לו"ז מאוד נוקשה שעל פיו מתכווננן כל מטה‬ ‫האגודה‪ .‬מספיק מבט חטוף אחד ביומן הפעילויות העמוס של היו"ר כדי‬ ‫להבין על מה מדובר‪.‬‬ ‫בחודש הקרוב יעסקו השניים בחפיפת מחליפיהם‪" .‬בנינו גאנט פעילות של‬ ‫האגודה ואני אעביר אותו ליו"ר הבא ואעזור לו לתכנן את הזמן נכון במהלך‬ ‫החפיפה כדי לחסוך לו את מה שלא נחסך ממני"‪ .‬מסביר אסף‪.‬‬

‫"מועדון האוהדים" של הנבחרות והתקבלה החלטה להקים קומה ד' בבית‬ ‫הסטודנט שתשמש כמרחב למידה‪" .‬אני חושבת שכל התחומים שהצבנו‬ ‫לעצמנו בתור מטרה לגעת בהם ‪ -‬אכן כך היה" אומרת מאשה‪" .‬לפחות‬ ‫ברמת ההתחלה של התהליך‪ ,‬מה שיאפשר לקדנציה הבאה שתיבחר לסיים‬ ‫כי בשורה התחתונה באס"ט עובדים בידיעה שחייבת להיות המשכיות"‪.‬‬ ‫"שני נושאים שימשיכו לעניין את הסטודנטים תמיד ‪ -‬רווחה ואקדמיה"‪,‬‬ ‫מציין אסף‪" .‬בשני התחומים האלה תמיד תהיה התפתחות מכיוון שאלה‬ ‫הנושאים שנמצאים על סדר היום של הסטודנטים‪ .‬לא הגענו לתחושה של‬ ‫מיצוי כי תמיד יש עוד מה לשפר‪ .‬האגודה לא יכולה לקפוא על השמרים‪.‬‬ ‫ובשחצנות מסויימת אומר שמהבחינה הזאת‪ ,‬אנחנו האגודה הכי טובה‬ ‫בארץ"‪.‬‬ ‫המעמד של אס"ט ממצב אותה כמקור השתלמות לאגודות האחרות ברחבי‬ ‫הארץ ושיתוף פעולה עם אגודות הסטודנטים הנוספות בחיפה הוליד את‬ ‫הפורום הסטודנטיאלי בראשות סגן ראש עיריית חיפה‪ ,‬שמטרתו להעלות‬ ‫נושאים שעל סדר היום הציבורי העירוני‪.‬‬ ‫"אני מסתכל על הקדנציה בסיפוק"‪ .‬מסכם אסף‪" .‬הגענו להישגים מרשימים‬ ‫ואנחנו מרגישים שסוד ההצלחה היה לתת לאנשים שתחתינו את החופש‬ ‫להשיג מה שהם רוצים‪ ,‬לעזור להם בהליך של איך עושים את זה ולשבור‬ ‫להם מכשולים בדרך"‪.‬‬ ‫אסף ומאשה מדברים רבות בשבחו של הצוות שאיתו הם עבדו במהלך‬ ‫"האמרה במהלך המכרזים הייתה אחת ‪ -‬בוחרים את הטובים‬ ‫ִ‬ ‫הקדנציה‪.‬‬ ‫ביותר"‪ .‬מציין אסף‪" .‬זאת מתוך הבנה שרק סגל חזק יוכל להוביל להישגים‬ ‫חזקים‪ .‬הייתה לי זכות להיות רב חובל על ספינה של אנשים אדירים"‪ .‬את‬ ‫הסמינר השנתי של התאחדות הסטודנטים בירושלים שהתקיים בתחילת‬ ‫השנה הם ניצלו כדי לעשות ערב גיבוש לחברי הסגל החדשים והישנים‪.‬‬ ‫"האנשים שאתה משבץ במקומות הנכונים‪ ,‬הם אלה שיקצרו את הפירות‪.‬‬ ‫כשיש לך סגל חזק‪ ,‬האגודה עפה"‪ .‬הוא מסכם‪.‬‬ ‫במהלך השנה האחרונה הנשיאות דנה רבות בגיוס כוח האדם האיכותי‬ ‫לשורות האגודה‪ .‬החל מקמפיין 'אס"ט רוצה אותך' ועד לקריאה של נציגיה‬ ‫לעבר סטודנטים בפורומים השונים לקחת את המושכות לידיים‪ .‬אסף מודה‬ ‫שהדרך הטובה ביותר למשוך אנשים לאגודה היא להוכיח שהיא באמת‬ ‫משנה דברים‪ .‬הדרך להוכיח שהאגודה משנה דברים היא כמובן להראות‬ ‫שדברים אכן ישתנו‪ ,‬כלומר להימדד לפי התוצאות בשטח‪" .‬כל סטודנט יכול‬ ‫להיות באס"ט‪ .‬אני חושב שיש פה אנשים שמוכנים לתת יותר‪ .‬מה שמאפיין‬ ‫את האנשים באס"ט זה שהם אומרים‪' :‬אם משהו נראה לא נכון ולא צודק ‪-‬‬ ‫צריך לקום ולשנות אותו'‪ ,‬להראות לכל השאר ששינית ואז להדביק אנשים‬ ‫בחיידק הזה‪ .‬לבוא לאס"ט זה להידבק בחיידק העשייה"‪.‬‬

‫אסף ומאשה מדברים רבות בשבחו של הצוות‬ ‫"האמרה במהלך‬ ‫ִ‬ ‫שאיתו הם עבדו במהלך הקדנציה‪.‬‬ ‫המכרזים הייתה אחת ‪ -‬בוחרים את הטובים ביותר"‪.‬‬ ‫מציין אסף‪" .‬זאת מתוך הבנה שרק סגל חזק יוכל‬ ‫להוביל להישגים חזקים‪ .‬הייתה לי זכות להיות רב‬ ‫חובל על ספינה של אנשים אדירים"‬ ‫החודש‪ ,‬עם תחילתו של קמפיין הבחירות לראשות אגודה עלתה השאלה‬ ‫מהי מידת מעורבותה של הנשיאות בהנעת התהליכים באגודה‪ ,‬בהתייחס‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫תגובות למערכת‬

‫תגובות למערכת‬

‫בכל שבוע נפרסם מספר תגובות בעלות עניין שהגיעו אלינו מהקוראים דרך הפייסבוק או במייל פקטור ‪.factor@asat.org.il‬‬ ‫אתם מוזמנים לכתוב ולשתף מה הרגשתם ומה חשבתם על כתבותינו‪.‬‬

‫יצא לי להציץ בגליון 'פקטור' הנוכחי שיצא ביום רביעי האחרון והופץ ברחבי הקמפוס‪ .‬יש לי מספר השגות וביקורות על הגליון‪ ,‬ואני מעוניין לשתף אותכם‬ ‫בהן‪:‬‬ ‫בעמ' ‪ 12-13‬מופיעה כתבת ביקורת נוקבת על רב הטכניון הנתלית במשפט הסתום‪" :‬עוינות שככל הנראה היא פועל יוצא של פרשת נח"‪ .‬אני מבין שמר‬ ‫עומר רז הוא בעל כשרונות ולא סתם זכה למעמדו המכובד כעורך 'פקטור'‪ ,‬אבל הוא עדיין לא פרופסור או דוקטור בלימודי תנ"ך‪ ,‬ועוד פחות פרשן בכיר‬ ‫לענייני רבנים‪ .‬מניין לו שאכן זו כוונת רב הטכניון? אולי יש פרשנות נוספת שהתפספסה לו בפרשה הנידונה?‬ ‫מה שבטוח‪ :‬גם אם הרב זייני התכוון למה שהעורך שם בפיו‪ ,‬ברור שהוא היה זהיר מאוד בדבריו‪ ,‬ולכן ראוי להפנות תשומת לב ציבורית בעיקר לדברים‬ ‫הנאמרים במרחב הציבורי בפירוש ולא ברמיזות באותם נושאים בדיוק‪ .‬עד שאמירות גזעניות הנאמרות המפורש‪ ,‬לכל צד‪ ,‬לא יטופלו ויקבלו התייחסות‬ ‫הולמת‪ ,‬אין טעם להתעסק ולחפור ברמיזות כביכול‪ ,‬הניתנות לאינספור פרשנויות‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬מתעוררת פרובלמטיות בעובדה שלרב הטכניון לא ניתנה הזדמנות להגיב ‪ .‬אם אמנם אי אפשר היה להוציא את הגליון עד לקבלת תגובת הרב‪,‬‬ ‫שיעכבו את הוצאתו‪ ,‬או לחילופין‪ ,‬שישמיטו את הכתבה הזו! כיצד הוא מרשה לעצמו לשפוך את דמו ללא מתן אפשרות לרב להיאבק על שמו הטוב?‬ ‫אינני רוצה לחזור על טעותו של העורך במתן פרשנויות לטקסטים‪ ,‬אך כיוון שהנושא עלה‪ ,‬אומר‪ :‬חוששני שהעורך לוקה במגמתיות מכוונת נגד רב‬ ‫הטכניון מאי‪-‬אילו סיבות השמורות עמו‪.‬‬ ‫אסכם דברי ואומר‪ :‬עד כמה שיצא לי לקרוא עלונים של 'פקטור'‪ ,‬קיבלתי רושם של עלון קליל‪ ,‬מעניין‪ ,‬מבדח ובעיקר שווה לכל נפש‪ .‬אני מקווה מאוד‬ ‫שאנחנו לא עומדים כעת בפתחה של תקופה חדשה בה גם הפינה השקטה הזו עומדת להיכבש בידי כוחות סקטוריאליים עם כוונות מסויימות מאוד‬ ‫מבחינה פוליטית‪.‬‬ ‫כותב התגובה ביקש שלא לפרסם את שמו‬

‫שלום רב!‬ ‫שמי יעקב‪ ,‬אני סטודנט בשנה שנייה בהנדסת מכונות‬ ‫ברצוני לבטא מורת רוח קשה בעניין הכתבה שפורסמה בגיליון האחרון (נובמבר)‪.‬‬ ‫מדובר בכתבה על רב הטכניון‪ .‬והנה מספר טענות שיש לי למחבר הכתבה ולמי שאישר את הוצאתה לאור‪:‬‬ ‫א) ממתי הירחון הסטודנטיאלי קיבל קיטוב פוליטי‪ ,‬וכן לתלות על מישהו תווית "קיצוני" בעיניי נראה כאמירה פוליטית (הרי הכותב לא קרא למפגינים‬ ‫ממר"צ קיצוניים)‬ ‫ב) לא הבנתי למה הירחון הנ"ל מחקה את האפיונים המכוערים של התקשורת הישראלית שבעמוד אחד צועקת על סתימת פיות ובעמוד הבא מפרסמת‬ ‫מאמר שלם שמגנה בן אדם מבלי אפילו לתת לו אפשרות להגיב‪ .‬הרבה יותר הגיוני היה לעשות את זה בצורת ראיון‪ .‬ואם אכן הרב לא הגיב עד לסגירת‬ ‫הגיליון הייתם עושים צעד מוסרי ולא מפרסמים את הכתבה עד לקבלת התגובה‪ .‬וזה בלי קשר למעמדו או תפקידו‪ ,‬זה לא נכון לגבי כל אדם וכל שכן‬ ‫שמדובר באדם שראוי לכבדו לפחות מתוקף גילו‪.‬‬ ‫ג) בכל הכתבה לא היה ולו אזכור אחד אפילו על מפעלו הציבורי של הרב‪ ,‬על גיוס תרומות למען עניים‪ ,‬על כך שהרב מעודד גיוס לצבא והרשימה עוד‬ ‫ארוכה‪.‬‬ ‫ד) בסך הכל ההתרשמות שלי מהכתבה היא שמישהו יזם התנקשות מילולית פומבית נגד הרב שכן בעיניי זאת כפיות טובה מצד המערכת הטכניונית אותה‬ ‫הרב משמש נאמנות משנת ‪.1980‬‬ ‫המשפט היחידי בכל הכתבה שהסכמתי איתו זה שהרב זוכה להערצה מצד הסטודנטים בטכניון ובצדק (ואגב לא רק הסטודנטים הדתיים)‪.‬‬ ‫כתבתי את המכתב לא מתוך כעס או רצון להוכיח משהו‪ ,‬אלא מתוך תקווה שכולנו בע"ה נלמד להעריך את הסובבים אותנו מעט יותר ונשפוט אחד את‬ ‫השני בצורה מעט יותר אובייקטיבית‪.‬‬ ‫בברכת שבוע טוב‬ ‫וכל טוב‪,‬‬ ‫יעקב נדלין‬

‫שלום‪,‬‬ ‫הופתעתי לקרא את הכתבה על הרב זייני בגליון פקטור האחרון‪ .‬לכאורה אין שם חדשות‪ -‬הרב זייני מתראיין‪ ,‬מפרסם מאמרים‪ ,‬וכן הלאה כמה פעמים‬ ‫בשנה‪ ,‬וקשה לי להאמין שעוד ראיון שלו זה דבר שצריך התיחסות מיוחדת מצד פקטור‪.‬‬ ‫נראה די ברור שמטרת הכתבה היתה לפתוח דיון על הדעות שהרב זייני מבטא באופן יחסית שוטף‪ ,‬ושדבריו ל"סרוגים" רק שימשו כעילה טובה לדיון הזה‪.‬‬ ‫אני לא בדיוק אוהד אדוק של הרב זייני‪ ,‬ואינני מתנגד לפתיחת דיון על תפקידו של רב הטכניון ועל התאמתו של אישיות כזו או אחרת לתפקיד‪ .‬אך נעשה‬ ‫עוול מסויים בכתבה הזאת‪ ,‬בכך שפירסמתם דברים חד‪-‬צדדים‪ .‬כתבתם שלא היה ניתן לקבל תגובה מהרב לפני פירסום הגליון‪ .‬אבל האם מדובר בנושא‬ ‫כל‪-‬כך בוער שהיה צריך לפרסם את הכתבה הזאת מבלי לחכות לתגובה שלו? היה עדיף לכם לתת לשני הצדדים להתבטא ואז לפרסם את הכתבה‪.‬‬ ‫כרגע‪ ,‬פירסמתם כתבה שכולה למעשה דעה אחת‪ ,‬ועוד דעה כזאת שגובלת בהשמצת אישיות מכובדת המכהן כרב הטכניון יותר מ‪ 30‬שנה‪.‬‬ ‫אני חושב שעליכם לכל הפחות לאפשר לרב זייני לכתוב תגובה לכתבה הזאת בפקטור‪.‬‬ ‫בברכה‬ ‫ישראל מ‪ .‬וויטי‬

‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫‪7‬‬

‫בקמפוס‬

‫המשך מעמוד ‪5‬‬ ‫תוך שימוש בפלטפורמות שהיא מציעה‪ .‬לאסף יש תשובה נחרצת בנושא‪:‬‬ ‫"תקנון האגודה מאוד ברור ‪ -‬אס"ט היא אגודה א‪-‬פוליטית"‪ .‬עם זאת הוא‬ ‫מצביע על דרכים בהן ניתן לשנות את המדיניות הזאת‪" .‬אם לסטודנטים‬ ‫תהיה המוטיבציה לקדם את הנושא‪ ,‬אפשר ללכת למועצת הנציגים ולבקש‬ ‫הקמת משאל סטודנטים לשינוי התקנון‪ .‬זה לא עד כדי כך קשה‪ .‬זה הליך‬ ‫דמוקרטי שבסופו הרוב יחליט אם הוא רוצה את האגודה שלו פוליטית‬ ‫או לא פוליטית‪ .‬בשנה שעברה נעשה רצון אמיתי לשנות‪ ,‬הוקמה ועדה‬ ‫שנועדה לבחון את המעורבות הפוליטית של סטודנטים בקמפוס‪ ,‬אבל‬ ‫ההתעניינות של הסטודנטים בוועדה הייתה מועטה ביותר"‪.‬‬

‫אסף‪ :‬אני לא רוצה שידבק בי רבב כאילו העברתי‬ ‫חוק שמשרת אותי באופן אישי‪ ,‬ולכן הבטחתי‬ ‫למועצה שלי שאם החוק הזה עובר אני יוצא לשנת‬ ‫צינון ממקום של צניעות וכבוד לאנשים שפה‪ .‬אם‬ ‫ירצו בי בשנה הבאה יבחרו בי עוד פעם‬

‫ממשיכים קדימה‬ ‫אז לאן הם ממשיכים מכאן? אם תשאלו את מאשה‪ ,‬אחרי שלוש שנים‬ ‫של עבודה ציבורית ברמת הפקולטה והאגודה‪ ,‬השלב הבא הוא לסיים‬ ‫את השנה האחרונה כסטודנטית מן המניין בפקולטת ביוטכנולוגיה ומזון‪.‬‬ ‫"גיליתי שיש לי תואר מעניין"‪ .‬היא אומרת בעליצות‪" .‬החלטתי שאני לא‬ ‫מתמודדת לעוד קדנציה‪ ,‬לאו דווקא כי איבדתי עניין‪ ,‬לי באופן אישי זה‬ ‫הספיק וזה דבר מאוד יפה וחשוב שבכל שנה יש חילוף כוחות"‪.‬‬ ‫מהעבר השני אסף יחל בימים הקרובים בלימודי תואר שני בפקולטה‬ ‫להנדסה כימית לאחר שסיים תואר ראשון בביו‪-‬רפואה וניכר כי השפעת‬ ‫חיידק העשייה עוד לא פגה עליו‪ .‬השוואת התנאים ללומדי התארים‬ ‫הגבוהים החברים באס"ט פותחת בפניהם את הדלת להתמודד על תפקיד‬ ‫באגודה‪ ,‬לרבות תפקיד היו"ר‪ ,‬אך אותה ההחלטה שהוביל אסף כיו"ר‬ ‫האגודה היא גם המכשול בדרכו לקדנציה נוספת‪" .‬אני לא רוצה שידבק בי‬ ‫רבב כאילו העברתי חוק שמשרת אותי באופן אישי‪ ,‬ולכן הבטחתי למועצה‬ ‫שלי שאם החוק הזה עובר אני יוצא לשנת צינון ממקום של צניעות וכבוד‬ ‫לאנשים שפה‪ .‬אם ירצו בי בשנה הבאה יבחרו בי עוד פעם"‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫אסף לא פוסל התמודדות על אחד מתפקידי מנהלי המשרדים או ראשות‬ ‫הוועדה האקדמית עם פתיחת המכרזים בחודש הבא‪" .‬אני אעשה זאת‬ ‫אם אבין שזה נכון לסטודנטים‪ ,‬אם אחשוב שאני יכול לתת מעצמי עוד‬ ‫קצת בשביל שלסטודנטים בקמפוס יהיה יותר טוב‪ .‬אני לא רואה בזה שום‬ ‫פגיעה בכבוד או באגו"‪.‬‬ ‫את מילות הסיכום האחרונות שלהם רוצים אסף ומאשה להקדיש לתודות‪.‬‬ ‫"לכל סגל המנהלים שעבדו תחתינו‪ ,‬לועד המנהל‪ ,‬לועידת נציגי הסמסטר‪,‬‬ ‫לסטודנטים שנתנו בנו אמון ולהנהלת הטכניון שהראתה נכונות לעזור‬ ‫ולהוביל שינויים‪ .‬ובנוסף התנצלות לכל מי שאולי נפגע מאתנו במהלך‬ ‫השנה האחרונה‪ .‬הכל היה מכוונות טובות"‪ .‬מאשה רוצה להודות גם לבעלה‬ ‫אהד‪ ,‬אליו נישאה לפני כחצי שנה‪" .‬הייתי צריכה את הסבלנות שלו במהלך‬ ‫הקדנציה הזאת וזה לא דבר שהוא מובן מאליו"‪.‬‬ ‫אסף רוצה להודות לכל הצוות שלו ומודה שבלי האנשים שהיו איתו‪ ,‬לא‬ ‫היה מצליח‪" .‬במילה אישית‪ ,‬תודה לחברה שלי נועה שספגה יו"ר אגודה‬ ‫שנה שלמה‪ .‬זה לא מובן מאליו ובטח שלא קל‪ .‬היא הייתה אוזן קשבת‬ ‫ונתנה לי כוח"‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫פקטור דצמבר ‪2012‬‬

‫בחירות לנשיאות אס"ט ‪ -‬תוצאות‬ ‫ביום שלישי‪ ,‬ה‪ 18-‬לדצמבר‪ ,‬נערך יום הבחירות לנשיאות אס"ט ובו‬ ‫נבחרו דני מגנר‪ ,‬יו"ר הוועדה האקדמית באס"ט לתפקיד יו"ר אס"ט‬ ‫ובני חקאק‪ ,‬נציג סמסטר ותיק ויו"ר הועד הפקולטי לתקופה קצרה‬ ‫בפקולטת תעשיה וניהול‪ ,‬לתפקיד הסיו"ר‪.‬‬ ‫ההצבעה התבצעה על ידי נציגי הסמסטר המייצגים את קולם היחסי‬ ‫של הסטודנטים ואחוז ההצבעה היחסי היה ‪ 88‬אחוזים‪.‬‬ ‫דני ובני זכו לתמיכה של ‪ 68‬אחוזים לעומת ‪ 27‬אחוזי התנגדות‪ ,‬כאשר‬ ‫יתר ההצבעות היו 'נמנע'‪.‬‬

‫תגובת הנשיאות החדשה‪:‬‬ ‫"אנו מודים לכל התומכים שדחפו אותנו להתמודד על ראשות האגודה‬ ‫ולכל הנציגים והפעילים שאפשרו לנו לקבל את המנדט‪ .‬האמון בו‬ ‫זכינו מחייב אותנו להתייצב למשימה בענווה ובאחריות‪.‬‬ ‫אנו מבקשים להודות בהזדמנות זו לאורן ריז'נסקי ולתמר יעקבי‪,‬‬ ‫הזוג הראוי שהתמודד מולנו‪ ,‬על השקעתם ותרומתם המשמעותית‬ ‫והמתמשכת לאס"ט ולציבור הסטודנטים‪ .‬ברכתנו ושבחינו שלוחים‬ ‫גם לנשיאות אס"ט היוצאת‪ ,‬אסף זינגר ומאשה פרידמן‪ ,‬על קדנציה‬ ‫מלאת עשייה ועתירת הישגים‪.‬‬ ‫המצע שלנו התמקד בחיזוק מעמדה של אס"ט כגורם דומיננטי‬ ‫בקמפוס בדגש על העמקת התקשורת הדו‪-‬כיוונית עם הסטודנטים‪.‬‬ ‫אנו מעוניינים להקנות לנציגי הסמסטרים ולסטודנטים מרחב השפעה‬ ‫גדול יותר על פעילותה של אס"ט ולחשוף את הסטודנטים למגוון‬ ‫אפשרויות הפנאי‪ ,‬הרווחה והסיוע האקדמי שהאגודה מציעה כיום‪.‬‬ ‫הקדנציה החולפת עמדה בסימן רפורמות אקדמיות חסרות תקדים‬ ‫אשר הושגו הודות לשיתוף פעולה הדוק עם הנהלת הטכניון‪ .‬אנו‬ ‫מתכוונים להמשיך את מאמצינו למיסוד לימודים הוגנים יותר‬ ‫ומאמינים כי זוהי הדרך היחידה לביסוס מעמדו של הטכניון כמוסד‬ ‫האקדמי המוביל בישראל"‪.‬‬

‫דני מגנר‬

‫בני חקאק‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫ה"פורטלנד ארייל טראם"‪ ,‬שבעיר פורטלנד במדינת אורגון‪ .‬רכבל זה מוביל‬ ‫נוסעים ממרכז העסקים של העיר‪ ,‬בקרבת הנהר‪ ,‬אל האוניברסיטה למדעים‬ ‫ורפואה של אורגון שבראש הר מרקורם‪ .‬פורטלנד ידועה כעיר בעלת‬ ‫תחבורה ציבורית מפותחת‪ ,‬והרכבל שנפתח בשנת ‪ 2006‬משמש כאמצעי‬ ‫משלים‪ .‬הרכבל הוא לא של גונדולות בודדות של עשרה נוסעים כפי‬ ‫שמתוכנן אצלנו‪ ,‬אלא שתי גונדולות גדולות של ‪ 78‬נוסעים בדומה לרכבל‬ ‫מצדה‪ .‬עובדה זו מאפשרת למפעילים להאריך את הזמן בין כל נסיעת רכבל‬ ‫בשעות השפל כדי למנוע בזבוז‪ ,‬מה שלא יתאפשר ברכבל המוצע בטכניון‪,‬‬ ‫כיוון שלא יתאפשר להוריד או להוסיף קבינות‪ .‬האוניברסיטה אותה‬ ‫משמש הרכבל אינה רק אוניברסיטה‪ ,‬אלא גם בית חולים‪ ,‬כך שהתפוסה בו‬ ‫גדולה יותר ונפרסת על כל שעות היממה‪.‬‬ ‫כמה זה עולה לבנות‪ ,‬כמה זה יעלה לנסוע‬ ‫לקח נוסף מרכבל פורטלנד הוא שעלויות של פרוייקטים כאלה תמיד‬ ‫קופצות בפראות תוך כדי הבנייה‪ .‬עלות בניית הרכבל בפורטלנד הוערכה‬ ‫בתחילה ב‪ 15‬מיליון דולרים והגיעה עד כמעט ‪ 60‬מיליון בסוף הבניה‪ ,‬פי‬ ‫‪ 4‬מההערכה המקורית‪ ,‬מה שכמעט הביא להפסקת עבודות הבנייה‪ .‬בניית‬ ‫רכבל הטכניון הוערכה ב‪ 2008‬ב‪ 130‬מיליון שקלים וכיום מוערכת ב‪200‬‬ ‫מיליון שקלים‪ .‬כאמור‪ ,‬יש לצפות שסכום זה יגדל בכמה וכמה סדרי גודל‬ ‫בזמן הבניה‪ ,‬כך שסכום של חצי מיליארד שקל איננו דימיוני‪ .‬רק בתחילת‬ ‫השנה פורסם בתקשורת שבפרוייקט אחר שקשור בעיריית חיפה וחברת‬ ‫"יפה נוף"‪ ,‬פרוייקט המטרונית המפורסם והמבושש לבוא‪ ,‬נמצא גרעון של‬ ‫חצי מיליארד שקלים‪ ,‬עוד לפני שמטרונית אחת עזבה את הרציף‪.‬‬ ‫דורון מגיד‪ ,‬מנכ"ל חברת יפה נוף אמר בראיונות לתקשורת שנסיעה ברכבל‬ ‫תהיה זהה בעלותה לנסיעה באוטובוס(בפורטלנד הסטודנטים נוסעים‬ ‫חינם)‪ .‬לפי חישוב זה‪ ,‬ובהנחה שהעלות התפעולית של הרכבל תהיה ‪4‬‬ ‫מיליון שקלים בשנה לפחות(העלות התפעולית של הרכבל בפורטלנד‬ ‫הינה ‪ 1.7‬מיליון דולר בשנה והוא מגיע רק לחצי מהגובה של הכרמל)‪,‬‬ ‫יצטרך הרכבל לקבל בין ‪ 1600‬ל‪ 2000‬נוסעים ביום(גם בחופשת הקיץ)‬ ‫כדי לשמור על איזון כלכלי (הרבה פחות ממה שחוזים לו סקרי השימוש)‪.‬‬ ‫ולכן יש להעריך שעלות הנסיעה ברכבל תהיה גבוהה יותר בסופו של‬ ‫דבר‪ ,‬בדומה למנהרות הכרמל שם המחירים קופצים ב‪ 10-20%‬בכל חצי‬ ‫שנה ועדיין המדינה פיצתה את הזכיין ב‪ 34‬מיליון שקלים על שימוש קטן‬ ‫יותר מהתכנון(רק ‪ 40‬אלף מכוניות ביממה בממוצע במקום ‪ 60‬אלף)‪ .‬זאת‬ ‫אומרת‪ ,‬בסופו של דבר כולם מפסידים‪.‬‬

‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫תגובת דובר ראש העיר‬ ‫ראש העיר עמד בכל הבטחותיו בנושא הרכבל וכל אמירה אחרת הינה אי‬ ‫אמת ומסלפת את המציאות‬ ‫משרדי הממשלה [משרד התחבורה ומשרד האוצר] הם אלו שלא עמדו‬ ‫בסיכום ולא חתמו עדיין על הסכם המימון‪.‬‬ ‫‪ .1‬הרכבל מעניק פתרון ירוק לבעיה תחבורתית מסובכת והוא מצטרף‬ ‫לשורה של פרויקטים ירוקים ויצירתיים היוצרים במטרופולין חיפה את‬ ‫מערך התחבורה הציבורי היעיל והמתקדם בארץ‪ .‬כך לגבי מנהרות הכרמל‬ ‫שנחנכו לפני כשנה [בעלות של כ – ‪ 1.5‬מיליארד ‪ ₪‬ובניגוד לתחזיות‬ ‫הסקפטיות] וכך גם המטרונית של חיפה שתחל לפעול בשנת ‪.2013‬‬ ‫‪ .2‬הרכבל יספק תחבורה ציבורית ידידותית לסביבה נוחה ומהירה לקמפוסים‬ ‫של אוניברסיטת חיפה והטכניון‪ .‬הפרויקט המתואם עם המשרד להגנת‬ ‫הסביבה והחברה להגנת הטבע יקל על עומסי התחבורה ומצוקת החנייה‬ ‫בשני הקמפוסים אליהם הוא מוביל‪.‬‬ ‫‪ .3‬פרויקט הרכבל על היבטיו השונים‪ ,‬נבדק על ידי גורמים מקצועיים בארץ‬ ‫ובחו"ל‪ .‬כל אלה קבעו כי מדובר בתוכנית כלכלית אופטימאלית המשתלבת‬ ‫במערכת התחבורה הכוללת של האזור‪ .‬זאת‪ ,‬בנוסף להיבט התיירותי הטמון‬ ‫בפרויקט שישמש אמצעי הגעה יעיל למגדל האוניברסיטה בו מצויה אחת‬ ‫מנקודת התצפית היפות בארץ‪.‬‬ ‫‪ .4‬ראש העיר עמד בכל הבטחותיו בנושא ובהנחייתו השלימו עיריית‬ ‫חיפה וחברת "יפה נוף" אף לפני המועד המובטח את כל ההכנות הנדרשות‬ ‫להקמת "רכבל הכרמל" שהיה מוכן לביצוע לפני יותר משנה‪ .‬משרד‬ ‫התחבורה ומשרד האוצר לא עמדו לצערנו בהבטחתם ולא חתמו עדיין על‬ ‫הסכם המימון כפי שסוכם והובטח ע"י משרדי המשלה ולא על ידי ראש‬ ‫העיר‪.‬‬

‫צילום‪ :‬חברת "יפה נוף"‬

‫ומה החלופות?‬ ‫כיום התחבורה הציבורית לטכניון הינה בלתי מספקת בעליל‪ ,‬ומשאירה‬ ‫רבים ממתינים לאוטובוסים איטיים שעוברים בנתיבים לא רלוונטים‪ .‬אם‬ ‫היה קו אוטובוסים רגיל שנוסע מלב הקמפוס ללב המפרץ דרך כביש נשר‪,‬‬ ‫הנחיצות של הרכבל היתה מתגמדת פלאים‪ .‬גם הוספת קו אוטובוס שנוסע‬ ‫ממרכזית חוף הכרמל דרך המנהרות אל הטכניון‪ ,‬במקום קו ‪ 11‬האיטי‬ ‫שנוסע דרך צומת חורב ונווה שאנן רק פעם בשעה היתה מועילה וזולה‬ ‫בהרבה‪ .‬שמואל גלבהרט ממפלגת הירוקים‪ ,‬בוגר הפקולטה לארכיטקטורה‬ ‫ותכנון ערים של הטכניון ובעבר סגן ראש העיר‪ ,‬פירסם גילוי דעת בו‬ ‫הוא מתנגד לרכבל הטכניון ומציע במקומו רכבל בין מרכזית חוף הכרמל‬ ‫למרכז חורב‪ ,‬על מנת להוריד את העומס מהכביש הפקוק ביותר בחיפה‪,‬‬ ‫כביש פרויד‪ .‬הנושא הבוער ביותר בחיפה מבחינה תשתיות הינו הוצאת‬ ‫פסי הרכבת מקו החוף של חיפה‪ .‬נושא זה הצליח בפעם הראשונה מזה‬ ‫שנים לעורר את את תושבי חיפה וזאת לאור התוכניות לחשמל את הפסים‬ ‫וכך לקבע את הרכבת במיקומה הנוכחי‪ .‬בעוד עלות שיקוע מלא של כל‬ ‫התוואי מוערכת בכ‪ 3-‬מיליארד שקלים‪ ,‬עלות העברת הרכבת במנהרה‬ ‫מתחת לכרמל מוערכת בכ‪ 200-‬מיליון‪ ,‬ממש כמו הרכבל‪ ,‬אולם דחוף ונחוץ‬

‫לתושבים בהרבה‪.‬‬ ‫במבט מפוכח‪ ,‬ולמרות הכתבות הרבות בתקשורת‪ ,‬סיכויו של הרכבל‬ ‫לקום בשנים הקרובות הינו קטן מאוד‪ .‬העלות הכלכלית הגדולה‪ ,‬יחד עם‬ ‫הנחיצות המועטה‪ ,‬בוודאי תכריע את המאזן‪ .‬אך אולי בסיבוב כזה או אחר‬ ‫של הגורל‪ ,‬או של מערכת הבחירות לראשות העיר שצפויה להיות סוערת‬ ‫השנה‪ ,‬עוד נמצא את עצמנו מתנדנדים בין שמיים וארץ במעלה ההר‪ ,‬עם‬ ‫נוף פנורמי למפרץ חיפה‪ ,‬אל עבר ההרצאה הקרובה‪.‬‬

‫תמונת הדמייה של הרכבל‬

‫‪9‬‬

‫בקמפוס‬

‫היכונו לביאת הרכבל‬ ‫כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול על הפרוייקט שיחבר את הטכניון לצפון הארץ ולאוניברסיטת חיפה ‪ -‬באוויר‬ ‫מאת‪ :‬עומר רז‬

‫לקום‬

‫בבוקר‪ ,‬לצחצח שיניים‪ ,‬לשתות קפה ו‪...‬לעלות על רכבל?‬ ‫אם חזונו של ראש עיריית חיפה‪ ,‬יונה יהב‪ ,‬יתממש ‪ -‬רכבל גונדולות חדיש‬ ‫צפוי להבנות במהלך השנה הקרובה‪ .‬הרכבל יסיע סטודנטים מהצ'ק פוסט‪,‬‬ ‫במעלה ההר לקמפוס הטכניון ומשם לאוניברסיטת חיפה‪ .‬אלא שבחיפה‬ ‫כמו בחיפה‪ ,‬קשה להבדיל בין יחסי ציבור למציאות בפועל‪ .‬ספקות רבים‬ ‫עולים לגבי נחיצות הפרויקט והעלות לעומת התועלת שהפרויקט צפוי‬ ‫להביא‪ ,‬אבל כל אלה כאמור אינם מפריעים לייחצן אותו באגרסיביות בכלי‬ ‫התקשורת‪ .‬השבוע בישר ראש העיר יונה יהב שהרכבל יתחיל לעבוד תוך‬ ‫שנה מעכשיו‪ .‬האם אנחנו צפויים לעשות שיעורי בית באוויר בקרוב?‬

‫איך זה התחיל‬ ‫מיזם הרכבל אינו חדש‪ ,‬הרעיון הועלה לפני ‪ 17‬שנים בעיריית חיפה‪.‬‬ ‫בתקופת ראש העיר עמרם מצנע‪ ,‬הוכן סקר שימוש ראשון‪ .‬הסקר קבע‬ ‫שקו צ'ק פוסט – טכניון יסיע ‪ 1100‬איש ביום‪ .‬בשנת ‪ 2000‬נעשה סקר נוסף‪,‬‬ ‫הפעם עבור מוסד הטכניון‪ ,‬שצפה רק ‪ 500‬נוסעים ביום‪ .‬שני הסקרים הללו‬ ‫גרמו לזניחתו של הפרוייקט לטובת פרוייקטים תחבורתיים אחרים כמו‬ ‫מנהרות הכרמל‪ .‬אבל לפני כ‪ 5-‬שנים‪ ,‬בסוף שנת ‪ ,2007‬נעשה סקר שימוש‬ ‫נוסף ע"י חברת "יפה נוף"‪ ,‬החברה הממשלתית שאחראית על פיתוח‬ ‫התשתיות במטרופולין חיפה‪ .‬בסקר זה נשאלו ‪ 1000‬סטודנטים מהטכניון‬ ‫ועוד ‪ 800‬תושבים מהאזור‪ ,‬האם ישתמשו ברכבל לכשיוקם‪ .‬סקר זה צפה‬ ‫"הצלחה מסחררת" לרכבל הטכניון‪ .‬בעקבות הסקר הוכנו מכרזים להקמת‬ ‫הרכבל ולתפעולו‪ ,‬והחל הליך תכנוני של שינוי תוכניות העיר וייעוד מקום‬ ‫לעמודים‪ .‬ההליכים הנ"ל המהווים תנופה לפרוייקט‪ ,‬התרחשו בסמוך‬ ‫להתמודדותו של יונה יהב על כהונה שנייה בעירייה‪ .‬ימים ספורים לפני‬ ‫הבחירות‪ ,‬בינואר ‪ 2008‬אמר יהב לכתב עיתון "הארץ" ש"בעוד כחודשיים‬ ‫תחל בניית הרכבל"‪ .‬לאחר בחירתו המחודשת‪ ,‬ירד הפרוייקט מהכותרות‬ ‫ולאחרונה עלה לכותרות פעם נוספת‪ ,‬בדיוק בזמן לבחירות הבאות לראשות‬ ‫העירייה שיתקיימו בנובמבר ‪ . 2013‬לכן‪ ,‬טוענים מקטרגיו של הפרויקט‪ ,‬כי‬ ‫מדובר בסך הכל בתרגיל יחסי ציבור ותו לא‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫פקטור דצמבר ‪2012‬‬

‫צילום‪Google earth :‬‬

‫איך זה יראה‬ ‫התחנה התחתונה תוקם בסמוך לתחנת האוטובוסים "מרכזית המפרץ"‬ ‫שסמוכה לקניון לב המפרץ ולתחנת הרכבת‪ .‬כבלי הרכבל ימתחו מעל‬ ‫המדרון ויטפסו מעלה מעל כביש דורי‪ ,‬ומשם אל תוך קמפוס הטכניון‬ ‫ב‪ 11-‬דקות‪ .‬בתוך הטכניון‪ ,‬תהיה תחנת הורדת נוסעים ומשם‪ ,‬הרכבל‬ ‫ימשיך ויעפיל למרומי הכרמל עד לקמפוס האוניברסיטה שבפסגה ב‪6 -‬‬ ‫דקות נוספות בלבד‪ .‬הרכבל יוכל להסיע ‪ 1800‬איש בשעה לכל כיוון‪ ,‬עם‬ ‫אפשרות להגדלה של עד ‪ 2500‬איש‪ .‬העלות המשוערת של הפרוייקט‬ ‫קפצה בדילוגים של עשרות מיליוני שקלים בשנים האחרונות‪ ,‬והאומדן‬ ‫העדכני הוא ‪ 200‬מיליון שקלים‪.‬‬ ‫ישנם פירסומים שונים לגבי מספר התחנות‪ .‬בעוד הפרסום הראשי של‬ ‫חברת "יפה נוף" הוא ‪ 3‬תחנות‪ ,‬בכלי תקשורת שונים מופיעים גם מספרים‬ ‫גדולים יותר‪ ,‬הכוללים תחנות ביניים ושתי תחנות בתוך הטכניון‪ .‬אחת בשם‬ ‫"לב הטכניון" והשניה בסמוך לפקולטה לאווירונאוטיקה‪ ,‬הרחק למעלה‪.‬‬ ‫בפרסומים הרשמיים כאמור‪ ,‬מופיעה רק תחנה אחת והיא התחנה בקצה‬ ‫העליון של הטכניון‪ ,‬מרחק הליכה רב ממרכז הקמפוס‪ .‬בנוסף‪ ,‬מפורסמות‬ ‫תחנות ביניים גם בנווה שאנן‪ ,‬ובשטח המיוער שבין הטכניון לאוניברסיטה‪,‬‬ ‫שם מבטיחים יפתח "פארק מדעי"‪.‬‬

‫למי זה יעזור?‬ ‫הרכבל‪ ,‬בדומה למנהרות‬ ‫שני‬ ‫ולמטרונית‪,‬‬ ‫הכרמל‬ ‫הגדולים‬ ‫הפרוייקטים‬ ‫בתחום התחבורה בחיפה‪,‬‬ ‫נועד לתושבים מהפרוורים‬ ‫הצפוניים של חיפה‪ ,‬מהקריות‪,‬‬ ‫עכו ומהגליל‪ .‬חיבור הפרברים‬ ‫לעיר באמצעות תחבורה‬ ‫ציבורית נוחה הוא חשוב‪ ,‬אך‬ ‫יש לזכור שרכבל זה ימומן‬ ‫ברובו מתקציב העיר חיפה‬ ‫שכמעט ולא תזכה להנות‬ ‫ממנו‪ .‬גם לרוב הסטודנטים‬ ‫בטכניון שגרים בנווה שאנן או‬ ‫בשכונות הקרובות לקמפוס‬ ‫תוואי הרכבל‬ ‫או לסטודנטים רבים החיים‬ ‫במעונות(מעל שני שליש סך‬ ‫הכל) ‪ -‬לא יועיל הרכבל כלל‪ .‬הרכבל‪ ,‬כך נטען בפרסומים‪ ,‬יקצר את הדרך‬ ‫מהמפרץ לטכניון לעשר דקות (ונכתב שם כי היום דרך זו לוקחת ‪ 30‬דקות)‬ ‫ויקל על עומסי התנועה בנווה שאנן‪ .‬בפועל‪ ,‬רוב הסטודנטים‪ ,‬המגיעים‬ ‫על בסיס יומי לטכניון מהצפון‪ ,‬מגיעים באוטובוסים יעודיים שעושים את‬ ‫הדרך במהירות יחסית ועולים לטכניון בדרך המהירה של נשר ולא דרך נווה‬ ‫שאנן‪ .‬בנוסף‪ ,‬רוב הסטודנטים מגיעים לקמפוס בשעות הבוקר ועוזבים‬ ‫בשעות הערב‪ ,‬כך שהרכבל יזכה לתפוסה מינימלית רוב שעות היום‪ .‬מכיוון‬ ‫שאל מרכזית המפרץ יגיעו הסטודנטים ברכבת או אוטובוס‪ ,‬שהם שניהם‪,‬‬ ‫כלי תחבורה ציבורית העובדים ב"פעימות"(בכל פעם ‪ 50‬איש במקרה של‬ ‫אוטובוס או כמה מאות ברכבת)‪ ,‬לעומת הרכבל שיעבוד באופן רציף‪ ,‬ולכן‬ ‫יש לצפות לתורים ארוכים לעלייה לרכבל‪ ,‬שאולי תציב אותו כאלטרנטיבה‬ ‫הפחות טובה לעומת אוטובוס עירוני‪.‬‬

‫כבלי הרכבל ימתחו מעל המדרון ויטפסו מעלה מעל‬ ‫כביש דורי‪ ,‬ומשם אל תוך קמפוס הטכניון ב‪ 11‬דקות‪.‬‬ ‫בתוך הטכניון תהיה תחנת הורדה נוסעים ומשם‬ ‫הרכבל ימשיך ויעפיל למרומי הכרמל עד לקמפוס‬ ‫האוניברסיטה שבפסגה בתוך ‪ 6‬דקות נוספות בלבד‬ ‫רכבל עירוני‬ ‫רובם הגורף של הרכבלים בעולם משמשים לצורכי תיירות‪ .‬בישראל‬ ‫ישנם כבר חמישה‪ :‬צוק מנרה‪ ,‬מצדה‪ ,‬הר החרמון‪ ,‬ראש הנקרה וגם כאן‬ ‫בחיפה‪ .‬הדוגמאות לרכבלים תוך‪-‬עירוניים שמיועדים לשימוש יומיומי‬ ‫הן ספורות‪ ,‬כך שמבחינה זו‪ ,‬מדובר בניסוי תעבורתי מעניין אמנם‪ ,‬אך גם‬ ‫מסוכן כלכלית‪ .‬דוגמה בולטת מארה"ב היא ה"רוזוולט איילנדר" בעיר ניו‬ ‫יורק(זוכרים מהסרט "ספיידרמן"?)‪ .‬זהו רכבל עמוס‪ ,‬שמשמש למעבר בין‬ ‫שני מרכזים עירוניים צפופים‪ ,‬מנהטן ורוזוולט איילנד‪ .‬הרכבל נבנה עוד‬ ‫לפני שנמצא פתרון הנדסי כדי להביא אל האי את הרכבת התחתית‪ ,‬וכיום‬ ‫הוא רק מערך משלים בתחבורה אל האי‪ .‬דוגמא נוספת ודומה בהרבה היא‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫עשויים למנוע מאותו קומץ להפריע למרצה‪.‬‬ ‫מה אתה מציע לסטודנטים לעשות בסיטואציה שבה יש חילוקי דעות עם‬ ‫מרצה?‬ ‫"במהלך הסמסטר הדרך הנכונה ביותר היא שלא להיכנס לחיכוכים‪ .‬אני‬ ‫לא מאמין שיש מרצה שהמטרה שלו היא לפגוע בסטודנטים‪ .‬יש מרצים‬ ‫שמגיעים למצב שהם לא אוהבים את קבוצת הסטודנטים שהם מלמדים‪,‬‬ ‫ואז הם הרבה יותר קשוחים אליהם‪ .‬אם הסטודנטים האלה באים עם‬ ‫טענות שמנומקות בצורה תוקפנית‪ ,‬זה רק גורם למרצה להתכנס בעמדותיו‬ ‫ולעשות עוד יותר 'דווקא'‪ .‬אחת הטעויות הכי נפוצות שסטודנטים עושים‬ ‫בהתנהלותם מול מרצים הוא לטעון כי 'עם המרצה הזה אי אפשר לדבר'‬ ‫ולהציף את הבעיה בפני סגן דיקן לענייני הוראה או בפני הדיקן עצמו‪ .‬יש‬ ‫את הנושא של החופש האקדמי‪ ,‬ומנסים מאוד שלא לפגוע בו‪ .‬בנוסף‪ ,‬לסגן‬ ‫דיקן לענייני הוראה אין את הכלים המתאימים כדי להתעמת עם המרצה ‪-‬‬ ‫הוא לא יכול להכתיב למרצה דבר אלא רק לבקש ממנו‪ .‬אם לסטודנט יש‬ ‫בעיה פרטנית‪ ,‬לדעתי‪ ,‬תמיד עדיף שיפנה למרצה פנים מול פנים ובצורה‬ ‫מכובדת ולא תוקפנית‪ ,‬והיה וישנה בעיה הנוגעת לכלל הסטודנטים‪ ,‬אז‬ ‫עדיף שנציג הסמסטר או הרכז האקדמי יטפלו בזה"‪.‬‬ ‫על הערכה ושינוי‬ ‫אז כמו שכבר הבנתם‪ ,‬אנחנו הסטודנטים נמצאים בין הפטיש לסדן ‪ -‬בין‬ ‫החופש האקדמי המקודש לבין אטימות ליבו של המרצה במקרים מסוימים‪.‬‬ ‫עם זאת קיימת דרך שבה אפשר להשפיע על דירוג המרצה ‪" -‬משאל‬ ‫המרצה והמתרגל"‪ .‬זו למעשה השיטה הישירה היחידה להבעת דעה על‬ ‫מרצה בפרמטרים רבים ולכתיבת הערות על תפקודו‪ .‬למרות זאת‪ ,‬ההיענות‬ ‫לסקר איננה גבוהה‪ .‬אחוז ההיענות לסקר של סמסטר אביב תשע"ב בקרב‬ ‫כלל הסטודנטים בטכניון היה ‪ 61.5‬אחוזים‪ ,‬ובשנים האחרונות עבר את רף‬ ‫‪ 70‬האחוזים פעמים בודדות בלבד‪.‬‬ ‫"כשאנחנו מדברים על קורס‪ ,‬לכם הסטודנטים אין כוח‪ ,‬אין כלים אמיתיים‬ ‫לשנות דברים עד לסקר ההוראה"‪ .‬מוסיף לירון‪" .‬מרצה עם קביעות הוא‬ ‫די חסין‪ ,‬אולם אני אומר לכם מיידית ‪ -‬תשתמשו בסקרי ההוראה שלכם‪.‬‬ ‫הרבה סטודנטים חושבים שאיש לא שם לב לתוצאות הסקרים אולם‪ ,‬זה‬ ‫לא נכון‪ .‬אין מרצה בטכניון שלא עובר על סקר ההוראה שלו ועל ההערות‬ ‫המילוליות"‪.‬‬ ‫האם מרצה יכול לשנות את דרכיו בעקבות סקרי הוראה נמוכים מהרגיל?‬ ‫"אני לחלוטין חושב שאפשר להשתנות‪ .‬מרצה לא חייב להתאמץ מאוד כדי‬ ‫לשפר את דרכיו‪ .‬מספיק לו סמסטר אחד שבו תהיה לו חוויה חיובית וטובה‬ ‫מהכיתה ולכיתה תהיה חוויה חיובית ממנו וסקרי ההוראה שלו ישתנו‪.‬‬ ‫כשההוראה חיובית וטוב לך מהאינטראקציה בכיתה‪ ,‬אתה נהנה יותר‪ ,‬קל‬ ‫יותר להעביר את החומר ומפריעים לך פחות‪ .‬מרצה טוב‪ ,‬יותר טוב לו‪.‬‬ ‫"למרצים אני אומר‪ ,‬שישקיעו ביחס הבין‪-‬אישי‪ .‬אם הם לא יתנשאו על‬ ‫הסטודנטים אלא יסתכלו לסטודנטים בגובה העיניים‪ ,‬הם יקבלו יחס הרבה‬ ‫יותר טוב‪ .‬הפידבק יהיה הרבה יותר טוב והם ייהנו יותר מההוראה‪ .‬בהחלט‬ ‫אני מאמין ששינוי הוא אפשרי והוא לא קשה‪ .‬השאלה היא‪ ,‬איזה מין‬ ‫מקרה עשוי לחולל רצון לשינוי? אנשים נוטים להסתגר בעמדותיהם כשיש‬ ‫חיכוכים תמידיים ואז הם נוטים להוציא את האשמה מהם ולהטיל את זה‬ ‫על הצד השני‪ ,‬כלומר על הסטודנטים‪ .‬אני אישית לא מאמין בזה"‪.‬‬ ‫על תגמול ומבט לעתיד‬ ‫כדי לשפר ולקדם את איכות ההוראה ואת היחס לסטודנטים ייסד הטכניון‬ ‫את "פרס ינאי" למצוינות בחינוך אקדמי‪ ,‬המעניק מאה אלף שקלים ל‪14-‬‬ ‫מרצים מצטיינים בכל שנה‪" .‬בתור מישהו שלוטש עיניו אל הפרס הזה‪,‬‬ ‫לא הייתי רוצה שהתנאים לקבלתו ישתנו"‪ .‬אומר לירון‪" .‬אבל יש איזושהי‬ ‫ביקורת שאומרת שפרס ינאי מתגמל את החזקים‪ .‬אלה שפחות טובים גם‬ ‫ככה מרגישים שאין להם סיכוי אז הפרס לא מדרבן אותם לשינוי חלק‬ ‫מהתנאים של פרס ינאי הוא שמי שזכה לא יכול לזכות במשך מספר שנים‪.‬‬

‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫זה אומר שאחרי מספר שנים שפרס ינאי ניתן‪ ,‬הפרס יזלוג לדרג הבא ואז‬ ‫אני מעריך שמרצים כבר ישתדלו‪ .‬מעבר לזה אני חושב שיש מקום שיהיה‬ ‫לפחות פרס אחד מתוך אלה שמוענקים כיום‪ ,‬שהועדה תחליט במוצהר על‬ ‫מישהו שיש לו שיפור בהוראה‪ ,‬מישהו שעלה מדרגה‪ .‬אז גם אם עכשיו‬ ‫הוא לא נמצא בטופ עם סקרי הוראה של ‪ 4.9‬אלא מגרד את ה‪ 4-‬וזה אחרי‬ ‫שכמה שנים הוא היה באזור של ה‪ 2.5-‬והוא עושה את זה במשך כמה שנים‬ ‫רצופות‪ ,‬אז מגיע לו‪ .‬אין ספק שהוא מתאמץ יותר מהאחרים‪ .‬פרס על‬ ‫שיפור בהוראה‪ ,‬יגרום גם לאלה שלמטה לנסות להגיע למעלה‪ .‬כשמישהו‬ ‫יגיע למעלה וילמד טוב יותר‪ ,‬יהיה לו קשה לחזור שוב למטה"‪.‬‬

‫נכון שלפעמים יש אנשים שהם לא המרצים הכי‬ ‫טובים אבל אם הם חוקרים מעולים‪ ,‬הם תורמים‬ ‫בצורה עקיפה לסטודנט ולאיכות התעודה שהוא‬ ‫מקבל‬

‫מהן המלצותיך לסטודנטים כדי לעבור את התואר בשלום?‬ ‫"כמי שעדיין זוכר את תקופתו כסטודנט‪ ,‬ההמלצה שלי היא שצריך לקחת‬ ‫את הדברים בצורה פרופורציונית‪ .‬לא להילחץ‪ .‬כשאתה לא לחוץ אתה נהנה‪,‬‬ ‫כשאתה נהנה אתה מצליח יותר‪ .‬המוח שלך יותר פתוח לקבל דברים‪ .‬חשוב‬ ‫להבין שהמקרה הגרוע ביותר זה לחזור על קורס‪ .‬זה לא נורא‪ ,‬וזה קורה‪.‬‬ ‫הסטנדרט לתואר בהנדסה הוא ארבע שנים‪ .‬לא חייבים לעמוד בסטנדרט‪.‬‬ ‫אם קרה שסטודנט זקוק לסמסטר נוסף כדי לרווח את זה ‪ -‬תרווחו את זה‪.‬‬ ‫אל תעשו הכול דחוס‪ .‬אם זה לא מתאים וצריך קצת אורך נשימה‪ ,‬תעשו‬ ‫את זה‪ .‬אם החלטתם לעבוד בחוץ כי אתם רוצים את הניסיון‪ ,‬אל תתביישו‬ ‫"למרוח" את התואר עוד קצת ולעשות אותו כמו שצריך‪ .‬לקחת פחות קורס‬ ‫או שניים בסמסטר ולמרוח את זה על עוד שנה לא יקרה כלום‪ .‬כשאתה‬ ‫מסתכל על קריירה של בן אדם זה זניח‪ .‬התואר מגיע רק פעם אחת באופן‬ ‫הראשוני‪ .‬לכן תיהנו ממנו‪ ,‬תבלו ותעשו מה שיעשה לכם טוב בארבע‬ ‫השנים האלה‪.‬‬ ‫בפן האקדמי אני מאמין שמי שישאף ליותר יקבל הרבה יותר סיפוק בסופו‬ ‫של דבר‪ .‬אתם באתם לקבל פה משהו מעבר לתואר‪ .‬באתם לקבל ידע‪ .‬אם‬ ‫מישהו יקבל ידע ויידע להשתמש בו בהמשך הוא יהיה מהנדס טוב יותר‬ ‫ומוערך יותר‪ ,‬הטכניון נותן כלים שאנשים חכמים פיתחו במשך דורות‪ .‬אם‬ ‫אתה תנסה להשקיע ותדע לעשות את המיטב שלך בכל מקום אתה תגיע‬ ‫להבנה הרבה יותר גדולה של החומר‪ .‬הבנה זה מה שנשמר לאורך זמן‪ .‬אל‬ ‫תנסו רק לעבור את התואר‪ .‬תנסו להיות טובים בתואר"‪.‬‬

‫סטודנטים בטכניון‪ .‬הרבה טענות‪ ,‬מעט כלים לשנות‬

‫‪11‬‬

‫בקמפוס‬

‫על מרצים‪ ,‬סטודנטים ומה שביניהם‬ ‫ד"ר לירון ידידציון‪ ,‬מרצה מצטיין מפקולטת תעשיה וניהול‪ ,‬חושף את נקודת מבטו בכל הנוגע לסוגיות הבוערות כיום ‪-‬‬ ‫רמת המרצים בטכניון‪ ,‬יחסי מרצה‪-‬סטודנט ושיטות ההערכה השונות‬ ‫מאת‪ :‬אורי ראובן‬

‫בסקר‬

‫לירון הוא אחד משלושים המרצים שזכו לאחרונה בתואר "מרצה מצטיין"‬ ‫בסמסטר אביב תשע"ב‪ .‬תואר זה מצטרף לשני תארי "מרצה מצטיין" בהם‬ ‫זכה עבור השנתיים הקודמות בהן לימד את הקורס "תפעול מערכות ייצור‬ ‫ושירות"‪.‬‬

‫הרבה סטודנטים חושבים שאיש לא שם לב לתוצאות‬ ‫הסקרים אולם‪ ,‬זה לא נכון‪ .‬אין מרצה בטכניון שלא‬ ‫עובר על סקר ההוראה שלו ועל ההערות המילוליות‬

‫את דרכו באקדמיה התחיל לירון באוניברסיטת בן גוריון ולאחר השלמת‬ ‫הדוקטורט התקבל לטכניון כחוקר וכמרצה‪ .‬לאחר שנה של עבודה כמרצה‬ ‫יצא לפוסט דוקטורט באוניברסיטת ‪ MIT‬בבוסטון‪ ,‬וכיום ממשיך ומלמד‬ ‫מספר קורסי ליבה וקורסים מתקדמים בפקולטת תעשיה וניהול‪.‬‬ ‫"כשהטכניון מקבל חבר סגל הוא מסתכל על מכלול של מרכיבים‪,‬‬ ‫כשהמרכיב העיקרי הוא יכולות המחקר"‪ .‬אומר לירון‪" .‬בניגוד למכללות‪,‬‬

‫‪10‬‬

‫פקטור דצמבר ‪2012‬‬

‫צילום‪ :‬אורי ראובן‬

‫שביעות‬ ‫רצון הסטודנטים מאיכות‬ ‫ההוראה שנערך על ידי‬ ‫הסטודנטים‬ ‫הסתדרות‬ ‫והתפרסם‬ ‫הארצית‬ ‫דורג‬ ‫‪,2012‬‬ ‫באוקטובר‬ ‫הטכניון במקום ה‪ 29-‬מתוך‬ ‫‪ 32‬אוניברסיטאות ומכללות‬ ‫ברחבי הארץ‪ .‬לשם השוואה‪,‬‬ ‫הציון שהתקבל בקטגוריה‬ ‫"טיב הוראת המרצים"‬ ‫היה ‪ ,3.26‬גבוה רק מהציון‬ ‫שהתקבל ידי סטודנטים‬ ‫מהמכללה האקדמית אורט‬ ‫בראודה‪ .‬הציון שהתקבל‬ ‫בקטגוריית "יחס מרצים‬ ‫לסטודנטים" ‪ ,3.61 -‬היה‬ ‫ד"ר ידידציון‪ ,‬מאמין בסטודנטים‬ ‫גבוה ממוסד אחד בלבד ‪-‬‬ ‫מהמכללה האקדמית כנרת‪.‬‬ ‫"מקרה פרטי של חוקר בלי תקציב" כתבה הסטודנטית רות לבקשתנו‬ ‫בעמוד הפייסבוק בנוגע לאסוציאציות לצמד המילים "מרצה בטכניון"‪.‬‬ ‫"מחקר אקדמי‪ -‬מעניין‪ ,‬סטודנטים‪ -‬משעמם" ו"יש לי ותק‪ ,‬אי אפשר לפטר‬ ‫אותי" הוסיפו נועם ועומרי‪.‬‬ ‫הדיון באיכות רמת הוראה הוא עניין שכיח שהוזכר גם על ידי נשיא‬ ‫הטכניון ביותר מהזדמנות אחת‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬האם אפשר להגיד כי איכות‬ ‫ההוראה של המרצים בטכניון בלתי ניתנת לשינוי? האם יש משהו שאנחנו‬ ‫הסטודנטים יכולים לעשות כדי להתגבר על הבעייתיות המובנית בשיטת‬ ‫"מרצה‪-‬חוקר" שקיימת במוסד מהמובילים בעולם בתחום המחקר‪ ,‬אך‬ ‫מגרד את התחתית בכל הנוגע לשביעות רצון מרמת ההוראה? על סוגיות‬ ‫אלה ואחרות שוחחתי עם ד"ר לירון ידידציון‪ ,‬מרצה בדרגת פרופסור מחקר‬ ‫בפקולטת תעשיה וניהול‪.‬‬

‫ששמות דגש גדול יותר על הוראה‪ ,‬בטכניון קודם כל צריך שיהיו חוקרים‬ ‫טובים‪ .‬הרעיון מאחורי התפיסה ששמה דגש על איכות המחקר ולא‬ ‫ההוראה הוא שגם אם סטודנטים לא מרגישים את זה תוך כדי לימודיהם‪,‬‬ ‫התעודה והשם של המוסד שממנו הם קיבלו את התעודה‪ ,‬נגזר מאיכות‬ ‫החוקרים והמעמד של המוסד ברמה העולמית‪ .‬נכון שלפעמים יש אנשים‬ ‫שהם לא המרצים הכי טובים אבל אם הם חוקרים מעולים‪ ,‬הם תורמים‬ ‫בצורה עקיפה לסטודנט ולאיכות התעודה שהוא מקבל"‪.‬‬ ‫מה לדעתך עושה מרצה למוערך על ידי סטודנטים?‬ ‫"אחת הטעויות הנפוצות היא שמרצים שנותנים קורס קל מוערכים יותר‬ ‫על ידי הסטודנטים‪ .‬לדעתי זה מיתוס‪ .‬אני זוכר בתור סטודנט שבקורסים‬ ‫שהיו באמת קלים מדי‪ ,‬ההרגשה שלי הייתה שהמרצה מזלזל ביכולת‬ ‫שלנו כסטודנטים‪ .‬לא קטלנו אותו כמרצה אבל בהחלט לא שמנו אותו‬ ‫בטופ‪ .‬אפשר לקחת כל תוכן ולהעביר אותו ברמה רדודה‪ ,‬אבל אפשר‬ ‫לעשות את זה ברמה מעמיקה‪ ,‬גבוהה‪ ,‬מסקרנת וחווייתית‪ .‬אם הסטודנטים‬ ‫יקבלו יחס אישי טוב‪ ,‬מבין ולא מזלזל מהמרצים‪ ,‬הם יחזירו באותו מטבע‪.‬‬ ‫סטודנט שמרגיש שהמרצה מתייחס אליו בכבוד‪ ,‬יכבד את המרצה הרבה‬ ‫יותר ולמרצה יהיה הרבה יותר קל להעביר את הקורס‪ .‬אני מאוד משתדל‬ ‫לתת יחס מאוד אישי ובמקרים מסוימים אבהי או חברי לסטודנטים ולכן‬ ‫הסטודנטים מכבדים אותי בחזרה וכמעט אף פעם לא מתייחסים אלי‬ ‫בצורה לא ראויה"‪.‬‬ ‫על מחקר והוראה‬ ‫כחלק מהסכם העסקה של חוקר המתקבל לטכניון‪ ,‬עליו להעביר שלושה‬ ‫קורסים בשנה ‪ -‬תשע שעות הרצאה פרונטאליות מול סטודנטים‪" .‬לרוב‬ ‫החוקרים שמתקבלים אין רקורד המעיד על רמת ההוראה שלהם‪ .‬הרוב‬ ‫המוחלט לא לימדו‪ ,‬אולי תרגלו‪ .‬ויש הבדל"‪ .‬אומר לירון‪" .‬ולכן מקבלים‬ ‫אותם בעיקר על סמך המחקר"‪.‬‬ ‫האם בכל זאת יש משקל לרמת ההוראה של מרצה במשך הזמן?‬ ‫"לאחר כשבע שנים במוסד האקדמי החוקר זכאי לקבל קביעות כחבר‬ ‫סגל מן המניין‪ .‬אם פעם בקידומים ובהמשך ההעסקה‪ ,‬המשקל של איכות‬ ‫ההוראה היה זניח‪ ,‬היום הוא בכלל לא‪ .‬יכול להיות חוקר מעולה‪ ,‬אבל אם‬ ‫הוא יהיה מרצה גרוע‪ ,‬הוא לא ימשיך ויקבל קביעות בטכניון‪ .‬שבע שנים‬ ‫זה פרק זמן מספיק ארוך כדי להעריך את איכות ההוראה ולכן היום מרצים‬ ‫שהם לא טובים‪ ,‬כן יצאו מהמערכת‪ .‬זה תהליך ארוך כי אורך חיים של חבר‬ ‫סגל בטכניון הוא ארוך‪ ,‬אבל עם השנים זה בטוח ישתפר‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא יפטרו‬ ‫את אלו מבין המרצים שיש להם קביעות על סמך איכות ההוראה‪ ,‬ואין ספק‬ ‫שישנם מרצים שהתקבלו לטכנין בתור חברי סגל מן המניין לפני הדרישות‬ ‫החדשות‪.‬‬ ‫במה לדעתך שוגים המרצים בתפיסתם בנוגע לסטודנטים?‬ ‫"המרצים חייבים להבין שסטודנטים באו ללמוד ולא באו להפריע להם‬ ‫בשיעור‪ .‬הרבה מרצים שוגים בתפיסה שלהם כשהם מגיעים לכיתה‬ ‫ויש קצת הפרעות וקצת רעש הם משליכים את זה על כלל הסטודנטים‬ ‫ומתייחסים לכיתה כאל כיתה מפריעה שלא כיף ללמד בה‪ .‬זה משפיע על‬ ‫האופן שבו מועבר הקורס בחוסר חשק מצד המרצה‪ .‬הסטודנטים מרגישים‬ ‫את הלך הרוח שאיתו נכנס המרצה לכיתה‪ ,‬וכתוצאה מכך הם פחות נלהבים‬ ‫ללמוד‪ .‬יחסי המרצה‪-‬סטודנט משפיעים גם על התקשורת הבין‪-‬אישית‬ ‫אם זה באימיילים ובשעות קבלה; למרות שהרבה פעמים אם בוחנים‬ ‫פרטנית‪ ,‬ישנו הקומץ הזה שמפריע‪ .‬אם המרצים ישכילו להבין שזה רק‬ ‫קומץ ויתייחסו אליו ככזה‪ ,‬הם ירוויחו את שאר הסטודנטים היושבים‬ ‫בכיתה‪ .‬אם הסטודנטים יבינו שהקומץ הזה משליך ומשפיע עליהם‪ ,‬הם‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫תוכן פירסומי‬ ‫אם עברתם בבית הסטודנט‪ ,‬בקומת ההסעדה‪ ,‬ייתכן שהבחנתם בפתח לחנות‪ ,‬שחור כזה‪ ,‬אוליי נראה כמו סמטה חשוכה‪ ,‬ותהיתם " מה יש שם ?"‪ .‬לאחר‬ ‫יותר משנתיים של פעילות‪ ,‬ואלפים רבים שהסתקרנו נכנסו ונהנו החלטנו לשתף אתכם במה שקורה פה‪ .‬ממש מתחת לאף שלכם ‪.‬‬ ‫נתחיל בכך ש"שלושים מעלות" בתור מרכז משחקים חברתי פונה לכלל האוכלוסיה על כל גוניה‪ ,‬כבר היו פה סטודנטים‪ ,‬ילדים‪ ,‬מרצים‪ ,‬דתיים‪ ,‬חילונים‪,‬‬ ‫זוגות בדייטים ‪ .....‬בקיצור כולם!‬ ‫המקום מאובזר ב‪ 15‬עמדות ‪ XBOX‬וארבע מחשבים מטורפים ובעיקר בקהילה שמורכבת ברובה מאנשים מן השורה וגם קצת גיימרים‪ ,‬שמתפתחת‬ ‫וגדלה עם הזמן‪.‬‬ ‫הסיבות שמבקרים מגיעים לשלושים מעלות הן מגוונות ביותר‪ ,‬ועם זאת עדיין סובבות סביב הצורך בשבירת השגרה ‪.‬‬ ‫סיימתם מבחן ? או אולי הגשה? פרויקט שמציק לכם ? או סתם משעמם לכם? בואו נודה בזה‪ ,‬הטכניון הוא מקום מאוד קשוח מבחינת חווית הלמידה‬ ‫שבו ולפעמים פשוט צריך מנוחה‪.‬‬ ‫מרגע שנכנסים ל"שלושים מעלות" מתחילים לשכוח מהטכניון‪ ,‬ונכנסים לעולם אחר‪ .‬לאחר חצי שעה של משחק עם החברים או לבד גם מתחילים‬ ‫להשתחרר מהמתחים ומדאגות היום היום‪..‬‬ ‫"הבית השני שלי" זה משפט שרבים אומרים במרכז המשחקים "שלושים מעלות"‪ .‬אמנם האנשים יוצרים את החוויה של החיים אך לא בכל מקום קיימים‬ ‫התנאים המתאימים ליצירת חוויה חברתית עשירה‪.‬‬ ‫קרה לכם פעם שהייתם במסיבה או באירוע והרגשתם "לא במקום"? אווירה סגורה ומנוכרת למרות הסביבה הססגונית ? בשלושים מעלות כולם‬ ‫מרגישים בבית‪ .‬עובדה זו מאפשרת תקשורת פתוחה ופורקן מתחים שבדרך כלל מתעוררים בקבוצות‪.‬‬ ‫"החוויה פה ממש קהילתית" אמר אחד מהשחקנים הקבועים‪ ,‬כשביקשנו ממנו לתאר את נקודת מבטו על המועדון‪.‬‬ ‫"קל לפגוש פה אנשים וליצור מכנים משותפים ‪..‬אני מרגיש חלק מהקהילה פה בסמטה‪ .‬ויותר קל לי בטכניון כתוצאה מכך"‪.‬‬ ‫בסמטה לא מגיעים רק בשביל לשחק ‪ ,‬אלה יותר בשביל האווירה המשחררת‪ .‬באותה מידה שלא הולכים לפאב רק בשביל אלכוהול‪ ,‬או לקולנוע רק‬ ‫בשביל הסרט(שאפשר להוריד היום בחינם) ומי שחווה את שלושים מעלות בדרך כלל חוזר פעמים רבות לאותה תחושת מנוחה ושלווה‪.‬‬ ‫בשלושים מעלות ניתן למצוא מגוון משחקים רב ‪ .‬מרבית השחקנים משחקים את משחקיי המיינסטרים ביניהם ‪Fifa, Call of Duty, mortal kombat,‬‬ ‫‪ ...Rockband‬אך בנוסף קיימים עוד מאות כותרים מעניינים מכל ז'אנר וסגנון אפשרי‪ .‬קל לפתוח את הראש לדמיון יותר עשיר‪ ,‬מומלץ לבקש המלצה‪,‬אבל‬ ‫באמת מה שמשנה זה ההנאה שבאווירה ‪.‬‬ ‫ואם לשחק עם החברים לא מספיק ניתן לערוך ימי הולדת או מסיבות פרטיות‪ ,‬לילות לבנים ואפילו טורנירים לבקשתכם ‪.‬‬ ‫כמה זה עולה לנו ?‬ ‫שעה ראשונה ‪₪ 15 -‬‬ ‫שעה שניה‪₪ 10 -‬‬ ‫שעה שלישית ומעלה – ‪₪ 7‬‬ ‫במהלך השנים האחרונות בדקנו ומצאנו שאלו המחירים שהכי מתאימים לקהל הסטודנטים‪.‬‬ ‫לרוב מתקיים איזשהו מבצע למען הסטודנטים ‪ -‬שווה לשאול במקום !‬ ‫המבצע הנוכחי עד סוף הסמסטר ‪ :‬יום ראשון וחמישי ‪ -‬חופשי יומי על ‪ Xbox‬ב‪₪ 30-‬‬ ‫שעות הפעילות ‪:‬‬ ‫א‪-‬ה ‪ 13:00‬ועד ‪02:00‬‬ ‫ו‪-‬ש בתיאום מראש לקבוצות‪.‬‬ ‫טלפונים לשאלות והזמנת מקום‬ ‫‪0549103999 \ 04-8237298‬‬

‫בקמפוס‬

‫טורי דעה‬

‫על תותחים‪ ,‬אנשים ומנות קרב‬ ‫דן שנייר חזר ממבצע עמוד ענן עם המון קפה בדם והמון חול בנעליים‬

‫מאת‪ :‬דן שנייר‬

‫מתוך הסרט "גבעת חלפון"‬

‫גרוע‪ .‬אבל לא נורא‪ ,‬הקמנו מאהל‪ ,‬שמנו שלט ‪" -‬ברוכים הבאים לנווה‬ ‫שממה‪ ,‬מועצה איזורית גבעת חלפון"‪ ,‬והתכוננו לקרב במסורת הכי מהותית‬ ‫לכל מילואימניק בצה"ל ‪ -‬התחלנו להכין קפה שחור בפס ייצור רציף‪ .‬ככל‬ ‫שהימים עברו‪ ,‬מצב הצינון שלי הראה התנהגות סינוסידיאלית רגילה‬ ‫(צרידות עוברת‪ ,‬חוזרת‪ ,‬עוברת‪ ,)...‬והסצינה הכללית הזכירה יותר ויותר את‬ ‫אותו סרט מיתולוגי‪ .‬מתישהו במהלך השבוע גם היה לי יום הולדת‪ ,‬ומפקד‬ ‫הסוללה אפילו טרח להזכיר את זה בשיחת סוללה‪ ,‬רק שבאותו רגע בדיוק‬ ‫עבר ג'יפ צבאי באיזור ואני לא שמעתי מילה ממה שהוא אמר‪ .‬נראיתי‬ ‫טיפה מטומטם כשאנשים מחאו כפיים ואני מתוך אינסטיקט התחלתי‬ ‫למחוא ביחד איתם‪ .‬לא נורא‪ ,‬ימי הולדת זה אובר‪-‬רייטד‪.‬‬ ‫כשחדשות על התרחבות המבצע הגיעו במקביל ללחץ העולמי להפסקת‬ ‫אש‪ ,‬הימורים התחילו לרוץ בין החבר'ה על כמה זמן נהיה תקועים פה ומתי‬ ‫נלך הביתה‪ .‬העניינים נראו קודרים כשהגיעה לנו כמות תחמושת לתותחים‬ ‫שרמזה שהצמרת המדינית רוצה שאם יקום הצורך‪ ,‬נוכל ברמת העקרון‬ ‫להעיף את עזה עד סקוטלנד‪ .‬כל מי שיש לו סמארטפון והצליח למצוא‬ ‫דרכים מקוריות להטעין אותו נשאר צמוד לעדכונים‪ .‬מלחמה? הפסקת‬ ‫אש? ארמגדון? הביתה?‬ ‫סוף סוף באה הבשורה המרעישה‪ -‬יש הפסקת אש! לא אשתף אתכם‬ ‫בתגובות המעורבות של החיילים כלפי התנהלות הדרג המדיני‪ ,‬את זה‬ ‫שמעתם מספיק ברחוב‪ .‬מה שכן‪ ,‬את אנחת הרווחה שנבעה מזה שכנראה‬ ‫נהיה בסוף שבוע בבית היה אפשר לשמוע עד הבור בקריה‪ .‬אז פרקנו את‬ ‫נווה שממה‪ ,‬עלינו על הכלים‪ ,‬וחזרנו לבסיס‪ ,‬בדרך שכללה חלק ממפגני‬ ‫נהיגת הנגמ"ש הכי מהירה שראיתי מימיי‪ .‬חרף האנדרלמוסיה בבסיס‪,‬‬ ‫תקתקנו עניינים ותוך כמה שעות כבר היינו מוכנים לצאת‪ .‬רק מכשול אחד‬ ‫אחרון נותר בפנינו‪ -‬המג"ד רוצה לדבר עם הגדוד‪ .‬אוי ויי‪ .‬תוך כדי שברקע‬ ‫ענני סערה מתחילים לרמוז על גשמים מתקרבים‪ ,‬מפקד הגדוד שלנו דבר‬ ‫במשך שעה (שעה!) על כמה שהוא גאה במסירות שלנו‪ ,‬במוכנות שלנו‪ ,‬ב‪...‬‬ ‫קיבינימט‪ ,‬תן ללכת הבייתה כבר!!‬

‫גבעת חלפון עדיין לא עונה‬

‫למרבה‬

‫האירוניה‪ ,‬אני כבר הייתי בצאלים כשבחדשות הודיעו‬ ‫על החיסול של בכיר חמאס ‪ -‬הייתי ביומיים של השתלמות מקצועית‬ ‫בתותחנות‪ .‬כן‪ ,‬כן‪ ...‬הצבא משך אותי משגרת היום‪-‬יום הרגילה שלי של‬ ‫לקום‪ ,‬ללמוד‪ ,‬לאכול‪ ,‬ללמוד ולישון‪ ,‬בשביל לקום‪ ,‬ללמוד‪ ,‬ללכת לשק"ם‪,‬‬ ‫ללמוד‪ ,‬לעבור מבחן (שאלתי מה הסיכוי לפקטור‪ ,‬המשק"ית בת ה‪ 19‬לא‬ ‫הבינה על מה אני מדבר)‪ ,‬וללכת לישון‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬ביום חמישי לפנות‬ ‫בוקר חזרתי הביתה‪ ,‬כשכל הדרך חזרה התבדחתי עם החברים שלי ש"גם‬ ‫ככה עוד מעט נפגש שוב בצו ‪ ."8‬ואז ראינו את הכותרות בעיתונים ‪ -‬שר‬ ‫הבטחון רוצה לגייס עשרות אלפי מילואימניקים‪ .‬לא יודע מה איתכם אבל‬ ‫כל מה שעבר לי בראש באותו רגע זה תמונה של ילד שמשחק ב"רד אלרט"‬ ‫וחושב לעצמו "היי‪ ,‬הם כולה חיילים מפיקסלים‪ ,‬זה לא שיש להם קריירות‬ ‫או ילדים או משהו"‪ .‬כל אחד והמטאפורות שלו‪ .‬אבל היי‪ ,‬אנחנו תותחנים‪,‬‬ ‫מה הסיכוי שגם לנו יקראו?‬

‫בסוף הגענו לדיונות המיועדות‪ ,‬ואת פנינו קבל ענן זבובים כל כך מסיבי‬ ‫שלא יכלנו לדבר אחד עם השני מבלי לבלוע כמה מתאבדים עם חוש כיוון‬

‫‪12‬‬

‫פקטור דצמבר ‪2012‬‬

‫אילוסטרציה‬

‫התשובה הגיעה בדיוק כשסיימתי ארוחת צהריים עם ההורים בשישי‪.‬‬ ‫טלפון אחד מהמפקד שאומר לי לארוז תיק‪ ,‬וטלפון שני כעבור כמה שעות‬ ‫שאומר לי להסתדר על טרמפ‪ .‬אחרי סבב טלפונים עם הצפוניים של הגדוד‪,‬‬ ‫הסתדרנו על טרמפ ‪ -‬אבא שלי לקח כמה מאיתנו עד יקנעם‪ ,‬ומשם טרמפ‬ ‫אחר עד צאלים‪ .‬הגענו אחרי חצות‪ ,‬והאיזור היה כל כך מפוצץ באנשים‬ ‫ומכוניות שהיה אפשר לטעות ולחשוב שזה מופע רוק שעומד להתחיל‪.‬‬ ‫התחיילנו (שוב)‪ ,‬והלכנו לישון בסככה של טנקים‪ .‬כשהבוקר עלה ממדי‬ ‫הבלאגן נראו פתאום הרבה יותר ברורים ‪ -‬אלפי אנשים שרק מחכים‬ ‫שיעשו איתם משהו‪ ,‬יושבים על החול ואוכלים מנות קרב‪ ...‬אוי‪ ,‬כמה מנות‬ ‫קרב‪ .‬עד היום קשה לי להסתכל על בוטנים באותה צורה כמו פעם‪ .‬לאחר‬ ‫שחתמנו על כל הציוד שלנו‪ ,‬כולל תותחים שלא יצאו מהמחסנים מאז‬ ‫מלחמת לבנון (הראשונה!)‪ ,‬וקיטרנו על כל הציוד שאין‪ ,‬חיכינו עוד קצת‪,‬‬ ‫ואז יצאנו לשטח‪ .‬תוך כדי‪ ,‬אני כמובן חוטף צינון‪ ,‬אבל חפיף‪ .‬זכרתי לסחוב‬ ‫כמה גלילי נייר טואלט מהשירותים הכימיים שהציבו לנו‪ ,‬וכל עוד יש עם‬ ‫מה לקנח את האף הענק שלי‪ ,‬אני אסתדר‪ .‬את הדרך לעמדות הסופיות‬ ‫שלנו עשינו במקטעים של לנסוע קצת‪ ,‬לחכות להוראות במשך חצי יום‪,‬‬ ‫וחוזר חלילה‪.‬‬

‫לא משנה‪ ,‬העיקר זה נגמר‪ .‬ובעודנו חוזרים הבייתה‪ ,‬מלאים בגאוות‬ ‫יחידה וחול‪ ,‬וכשההבנה על כמה חומר בדיוק הפסדתי בלימודים מתגנבת‬ ‫לי לראש‪ ,‬אני לא יכול שלא לחשוב לשבריר שנייה‪" :‬המם‪ ...‬מעניין כמה‬ ‫מהנדס חומרים מתחיל יכול להרוויח בסידני‪".‬‬

‫התחלנו להכין קפה שחור בפס ייצור רציף‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫אמנותית)‪ ,‬גיא ברנע (שחיה) ועוד‪.‬‬ ‫גרישה‪ ,‬אתה מכיר סטודנטים נוספים מהטכניון או בכלל שמתכוונים לייצג את‬ ‫ישראל באוניברסיאדה?‬ ‫"אני באמת לא יודע‪ .‬אני יודע שיש לנו מתאבק במשקל ‪ 96‬ק"ג‪ ,‬לדעתי‬ ‫הוא ברמה ויכול להראות הישג יפה שם‪ .‬הוא אלוף ישראל השנה‪ .‬לדעתי‬ ‫יש גם זוג שחקני כדורעף חופים‪ .‬בתחרות של הסמבו היה עוד בחור שהוא‬ ‫ממועדון הג'ודו שלי‪ ,‬וסטודנט מהמכללה למנהל‪ .‬הבחור תותח‪ ...‬הפעם‬ ‫היה לו קצת פחות מזל‪ ,‬אבל הוא גם הולך להיות באוניברסיאדה"‪.‬‬

‫כמו את רומא – גם את גרישה לא בנו ביום אחד‬

‫המועדון שלך?‬ ‫"אני מתאמן במועדון "סמוראי‪-‬דו" בראשל"צ‪ .‬המאמן הראשי במועדון הזה‬ ‫הוא פבל מוסין‪ ,‬לשעבר מאמן נבחרת ישראל‪ ,‬הוא מאמנה האישי של אליס‬ ‫שלזינגר (וגם ארוסה)‪ .‬זה אחד המועדונים החזקים בארץ‪ ,‬בשנה האחרונה‬ ‫‪ 4‬חניכים שלו נהיו מדליסטים באליפות אירופה בג'ודו! אני לא חושב שיש‬ ‫איזשהו מועדון בארץ‪ ,‬בכל ענף‪ ,‬שיש לו תוצאות כאלה‪ .‬המאמן שלי הוא‬ ‫אדוארד פלטיאל‪ ,‬אני אצלו מ גיל ‪ ,6‬הוא גידל אותי ולימד אותי ג'ודו‪".‬‬

‫תאי ווק‬

‫נזכה לראות או לשמוע מהאוניברסיאדה הזאת בתקשורת לפחות?‬ ‫"את האוניברסיאדה אמורים לשדר‪ .‬ערוץ יורוספורט ממש מפרסמים‬ ‫אותה אז הם בטוח ישדרו‪ .‬מקווה שלא רק‪ ,‬כרגיל‪ ,‬כדורגל וכדורסל‪ ,‬כי יהיו‬ ‫שם משהו כמו ‪ 15‬ענפי ספורט"‪.‬‬ ‫אני מנחש שאדוארד גאה מאוד בחניך שלו‪ .‬גם אני גאה בגרישה ואני מקווה‬ ‫שעכשיו גם אתם‪ .‬אני מקווה שתזכרו את הכתבה הזאת עד שיגיע הקיץ‪ ,‬ואז‬ ‫כשיגיע הזמן ויהיה כבר חמים יותר‪ ,‬תוציאו את האצבעות שלכם מהכיסים‬ ‫ותחזיקו אותן עבור גרישה בזמן שהוא נאבק ביריביו‪ .‬מי יודע‪ ,‬אולי גם‬ ‫השם רודלסון יזכה למקום של כבוד בדפים הנצחיים של ויקיפדיה‪ ...‬ואם‬ ‫לא ‪ -‬הבחור אווירונאוט‪ ,‬ככה שנותר רק לקוות בשביל הרוסים שהם כבר‬ ‫מפתחים כיפות ברזל משלהם ‪.]:‬‬

‫רוצים להופיע בעיתון?‬ ‫שלחו לנו את סיפורכם‬ ‫המעניין בפייסבוק!‬

‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫‪15‬‬

‫בקמפוס‬

‫אלוף עולם‬ ‫ביום הוא סטודנט‪ ,‬בשאר הזמן הוא אלוף העולם בסמבו לסטודנטים‪ .‬בקיץ ‪ 2013‬הוא הולך לייצג אותנו באוניברסיאדה‬ ‫בקאזאן‪ ,‬רוסיה‪ .‬קבלו בתשואות את גרישה רודלסון‬ ‫מאת‪ :‬מיכאל פרסמן‬

‫נתחיל‬

‫בגילוי‬ ‫נאות‪ :‬גרישה הוא‬ ‫סטודנט שנה ג' בהנדסת‬ ‫אווירונאוטיקה וחלל‪,‬‬ ‫כלומר הוא מהמחזור‬ ‫שלי‪ .‬תמיד ידעתי שלא‬ ‫כדאי להתעסק עם‬ ‫הבחור העצום‪ ,‬תמיד‬ ‫ידעתי שהוא עוסק‬ ‫בג'ודו ("או משהו‬ ‫בסגנון") אך מעולם‬ ‫לא ידעתי באיזה קנה‬ ‫מידה‪ .‬אז מסתבר‬ ‫דצמבר‬ ‫שבתחילת‬ ‫גרישה ביקר בקאזאן‪,‬‬ ‫"בירת הספורט" של‬ ‫סמבו ‪ -‬לקשוחים בלבד‬ ‫רוסיה וזכה במקום‬ ‫באליפות‬ ‫הראשון‬ ‫העולם בסמבו לסטודנטים במשקל ‪ 100‬ק"ג ומעלה‪.‬‬ ‫רגע‪ ,‬מה זה בעצם סמבו?‬ ‫"סמבו זה קיצור של 'הגנה עצמית ללא נשק' ברוסית (‪Samoobarona‬‬ ‫‪ .)Bez Oruzhiya‬זה כמו קרב המגע שלנו בגרסה שפותחה בצבא הרוסי‪,‬‬ ‫זו אומנות לחימה מאוד אלימה‪ .‬לקחו את החלק של ההאבקות ‪ ,‬שהוא די‬ ‫דומה לג'ודו‪ ,‬ועשו מזה ספורט‪ .‬סמבו לא מבוגר בהרבה מג'ודו‪ ,‬אבל בזכות‬ ‫האולימפיאדה בטוקיו (‪ )1964‬הג'ודו הפך לספורט אולימפי ואילו הסמבו‬ ‫נשאר בחוץ עקב הדמיון הרב מדי ביניהם‪ .‬ניצחון נקבע על סמך שיטה של‬ ‫ניקוד‪.‬על מה שבג'ודו נותנים איפון (הטלה על הגב) ‪ -‬בסמבו זה ‪ 4‬נקודות‪.‬‬ ‫אורך קרב הוא ‪ 5‬דקות וכדי לנצח מוקדם ‪ -‬צריך לעשות ‪ 12‬נק' הפרש‬ ‫(כלומר שלושה איפונים)"‪.‬‬

‫רביעי ‪-‬גמר נגד אוקראיני‪ .‬אחרי בערך ‪ 3‬דקות הקרב נגמר בגלל יתרון גדול‪,‬‬ ‫‪".12-0‬‬ ‫תסכימו איתי שזה נשמע מאוד מרשים‪ .‬אבל כמו את רומא – גם את גרישה‬ ‫לא בנו ביום אחד‪.‬‬ ‫"עליתי ממוסקבה בגיל ‪ .3‬אבא שלי‪ ,‬בזמנו‪ ,‬כסטודנט‪ ,‬נהיה אלוף מוסקבה‬ ‫בג'ודו וסמבו‪ .‬הוא לקח אותי לחוג ג'ודו כשהייתי בן ‪ 6‬והתחיל לדחוף אותי‬ ‫לזה‪ .‬כשהייתי בכיתה ט' זימנו אותי לראשונה לנבחרת ישראל‪ .‬ב‪-‬י' טסתי‬ ‫לאליפות אירופה ודורגתי שם במקום ה‪ .7-‬אחרי זה עזבתי את הג'ודו‬ ‫לשנה‪ ,‬וכשהייתי בי"ב חזרתי‪ .‬לאורך השנים‪ ,‬ניצחתי באליפויות ישראל בכל‬ ‫הגילאים ‪ .‬כשהייתי בשנה הראשונה שלי בצבא השתתפתי ב‪ 3-‬טורנירים‬ ‫אירופיים – לקחתי מקום ראשון בשניים ושני בנותר‪ .‬מאוחר יותר באליפות‬ ‫אירופה הפסדתי בקרב על הארד וסיימתי חמישי – זהו בעצם ההישג הטוב‬ ‫ביותר שלי עד היום‪ .‬אליפות העולם בקאזאן הייתה לסטודנטים בלבד‬ ‫והייתה בסמבו‪ ,‬ולא בג'ודו שנחשב אולימפי‪ ,‬ככה שזה גם נחשב פחות‬ ‫מרשים ‪ -‬לפחות בארץ‪ .‬באופן כללי לא ממהרים לממן פה ספורט‪ ,‬אז עוד‬ ‫ענף לא אולימפי? מבחינתם זה כאילו לזרוק את הכסף לפח‪.‬‬ ‫איך זה עובד שאתה גם ג'ודוקא וגם סמביסט?‬ ‫"אני מתאמן רק בג'ודו‪ ,‬ולפעמים שמים דגשים של סמבו‪ ,‬בעיקר טכניקות‬ ‫של קרקע‪ .‬זה בגלל שהמאמן האישי שלי מבין הרבה בשניהם‪ .‬ג'ודוקא יכול‬ ‫להיות סמביסט טוב וגם להפך"‪.‬‬ ‫איך זה מסתדר לך בו‪-‬זמנית להיות גם סטודנט וגם מתאבק?‬ ‫"האימונים הם אולי הבעיה הכי גדולה שלי ‪ -‬הייתי מאוד רוצה להתאמן‬ ‫יותר‪ .‬זאת בעיה כי בעצם גם להיות ספורטאי תחרותי וגם להיות סטודנט‬ ‫בטכניון‪ ,‬שניהם הם 'פול‪-‬טיים ג'וב'‪ .‬ולכן‪ ,‬התמרון ביניהם מסוכן‪ ,‬וקצת‬ ‫מרגיש לי שאני עלול ליפול בין הכיסאות"‪.‬‬ ‫זה זמן טוב להזכיר שחלק מהספורטאים שמייצגים אותנו באולימפיאדה‬ ‫– מייצגים אותנו או יצגו אותנו כבר באוניברסיאדות השונות ואף זכו שם‬ ‫במדליות שונות‪ ,‬ביניהם‪ :‬מיקי חליקה (שחיה)‪ ,‬אלכס אברבוך (קפיצה‬ ‫במוט)‪ ,‬האחים זרצקי (החלקה אמנותית על קרח)‪ ,‬אירה ריסנזון (התעמלות‬

‫להיות ספורטאי תחרותי וגם להיות סטודנט‬ ‫בטכניון ‪ -‬שניהם זה 'פול‪-‬טיים ג'וב'‪ ,‬ולכן‬ ‫התמרון ביניהם מסוכן‬

‫מה מיוחד באליפות שבה השתתפת?‬ ‫"קאזאן זכו לארח את האוניברסיאדה ה‪( 27-‬אולימפיאדה לסטודנטים‬ ‫בלבד הנערכת פעם בשנתיים – מ"פ) בקיץ ‪ 2013‬והם בחרו להוסיף את‬ ‫הסמבו לרשימת הענפים באירוע‪ .‬האליפות האחרונה הייתה מן בדיקה‬ ‫האם הם מסוגלים לארגן תחרות בינלאומית בסדר גודל שכזה‪ .‬זכייה‬ ‫במקומות הראשונים מבטיחה השתתפות באוניברסיאדה‪ .‬לתחרות הזאת‬ ‫הגיעו משתתפים מ‪ 40‬מדינות"‪.‬‬ ‫איך היו הקרבות שלך?‬ ‫"לי היו ‪ 4‬קרבות‪ .‬קרב ראשון‪ -‬בחור רוסי‪ .‬הקרב הכי קשה שלי‪ .‬הוא הוביל‬ ‫עלי ‪ 2-1‬ו‪ 5‬שניות לסוף זרקתי אותי‪,‬וניצחתי ‪ .5-2‬קרב שני‪ -‬פולני‪ .‬עליתי‬ ‫עם הרבה מוטיבציה‪ ,‬הפלתי אותו אחרי בערך דקה של קרב‪ .‬קרב שלישי‪-‬‬ ‫לטבי‪ .‬אחרי ‪ 2‬דקות של קרב קשה‪ ,‬תפסתי לו בריח על היד והוא נכנע‪ .‬קרב‬

‫‪14‬‬

‫פקטור דצמבר ‪2012‬‬

‫גרישה (במקום ה‪ )1‬על הפודיום‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫מן‬

‫דצמבר ‪#50‬‬

‫תסתפקו בבדיחות לא מצחיקות רגילות‬

‫ן ‪ ,‬קובי "סוב סוב סוב" תמשס ‪ ,‬ירון "חד גדיא" רימר‬ ‫העתודאי במשפחה‬

‫פינת הבדיחה המרופרנסת‪:‬‬ ‫הרצאה ראשונה‪" :‬השבוע לא יתקיימו תרגולים‪ ,‬כי אין באמת מה‬ ‫לתרגל"‬ ‫הרצאה שניה‪" :‬אני מניח שכולכם זוכרים עד רמת הוכחת משפט‬ ‫דרייפוס את הקדמים אלגברה מ'‪ ,‬חדו"א ‪ ,n+...+1+2+3‬מד"ר‪ ,‬מד"ח‪,‬‬ ‫תושב"ע‪ ,‬תיכנון וניהול תרמו‪-‬הידראולי של כורים גרעיניים‪ ,‬אסטרו‬ ‫פסיכולוגיה והנדסת התנהגות ננו‪-‬ג'יגולרית‪ ,‬גרמנית למתחילים‪,‬‬ ‫ניהול פרוייקטים ותכן מכונות זמן ‪7‬מ'‪ ,‬כן?"‬

‫‪δ ε‬‬

‫קטנה כרצוננו‬ ‫של מפלגת‬

‫מפלגת דלתא להתכנסות‬ ‫‪x‬‬ ‫לגבולות ‪0‬‬

‫ייץ‬

‫דברים שאסור לומר מחוץ לטכניון‬ ‫(אלא אם אתה רוצה לאבד חברים)‪:‬‬ ‫‪ "PV=mRT" .1‬כתשובה לשאלה "מה‬ ‫המצב?"‬ ‫‪" .2‬זה לא שיש לי משהו נגדך‪ ,‬אני‬ ‫פשוט קוואזי אוהב אותך"‬ ‫‪" .3‬אז מה‪ ,‬גם הלילה אני על תנאי‬ ‫אי‪-‬חדירה?"‬ ‫‪" .4‬אחי‪ ,‬אתה כ"כ נמוך שאפילו ‪LPF‬‬ ‫לא מעביר אותך סלקציה"‬

‫דע את ההבדלים‪:‬‬ ‫לאנץ' טיים‬

‫לן שתיים‪:‬‬ ‫לן ב‪:2‬‬

‫‪2:00‬‬

‫המדריך לסטודנט המתחיל בפעם ה ‪:n>1‬‬ ‫‪ .1‬בקו ‪ - 142‬אל תרד בתחנה הראשונה‪ .‬אפשר לאחר‬ ‫לאולמן גם ממקומות אחרים‪.‬‬ ‫‪ .2‬אל תשמור את כל ‪ 2‬השורות הראשונות (מה אתה‪,‬‬ ‫עתודאי?!)‬ ‫‪ .3‬אל תדבר על חדו"א אחרי סמסטר ‪ 2‬בפומבי‪.‬‬ ‫כי בינינו ‪ -‬כולנו עדיין בטראומה‪.‬‬ ‫‪ .4‬לא משנה כמה מעפן ולא פונקציונלי הוא ‪ -‬לך עם‬ ‫תיק האס"ט הכי ישן שאתה יכול‪.‬‬ ‫‪ .5‬אל תקרא נחמן‪ ....‬עזוב‪ ,‬אתה מקרה אבוד‪ .‬כמו‬ ‫כולנו‪...‬‬ ‫‪ .6‬אל תשכח את החוק הראשון של התרמודינמיקה‬

‫נחמן מאולמ‬

‫הודעה לכל הסטודנטים‪ :‬גיליון סוף העולם נדחה‪.‬‬

‫כותבים‪ :‬איתי "נר לי נר לי" כהן ‪ ,‬מיכאל "חנוכייה לי יש" פרסמן‬ ‫ואורחי הכבוד‪ :‬המפלגה לזכויות‬

‫עתד‬ ‫האגודה לזכויות‬ ‫העתודאים במשפחה‬

‫רפר‬ ‫תנועת "רפר" לאנשים‬ ‫שאפילו לא מספיקים‬ ‫לסיים את הרפרנס‬

‫דר‬ ‫התנועה לקירוב לבבות‬ ‫בין בעלי ‪ MD‬ל ‪PhD‬‬

‫אחרי "חמה?"‪" ,‬מי זה וקטור?"‬ ‫ו‪" -‬חפש ת'חברים ש'ך"‪,‬‬ ‫אס"ט יוצאת ב‪:‬‬ ‫קמפיין‬ ‫מסתורי‬ ‫חדש‬

‫אפשר להבין מה גורם לילד שמשחק‬ ‫בלגו לגדול להיות מהנדס‪ ,‬אבל מה גורם‬ ‫לילד שמשחק בבובות ולובש שמלות‬ ‫לגדול להיות ארכיטקט?!‬

‫אקס‬ ‫תנועת "אקסטרמום"‬ ‫לשינוי אחוז החסימה‬

‫פק‬ ‫כי לכל סטודנט נדפק‬ ‫מגיע פקטור‬

‫تخن‬ ‫אין לנו מושג מה זה‬ ‫אומר אבל לכולם מגיע‬ ‫ייצוג הולם‬

‫מט‬ ‫קידום השחמט האקדמי‬ ‫וציבור הרוסים בארץ‬ ‫(כי לרוסים בטכניון מגיע‬ ‫לזכות בעוד תחרות‬ ‫ללא מתחרים)‬

‫אגדות שהיו במציאות‪:‬‬ ‫מתרגל מראה לנו מטריצה ‪ 4x4‬עם אפס באלכסון הראשי‪,‬‬ ‫ומינור ראשי שמתאפס‪ ,‬ושואל בסוף‬ ‫התרגיל "נו‪ ,‬אז הבנתם מה הבעיה של המטריצה הזאת?"‬ ‫אחד הסטודנטים עונה לו "כן‪ ,‬היא לא ‪..."2x2‬‬ ‫מתרגל‪" :‬ואיך אנחנו פותרים את הבעיה הזאת?"‬ ‫סטודנט‪" :‬עם מטלב!"‬ ‫היא‪" :‬וואי‪ ,‬אני לא סובלת אותו‪ ...‬הוא ממש מטריד את כל‬ ‫הסטודנטיות בפקולטה‪"...‬‬ ‫הוא‪" :‬יש סטודנטיות בפקולטה?!"‬ ‫צילג ז"ל‬

‫באיזו מהירות יחסית למהירות האור צריכה‬ ‫התנועה להיות כדי שהיא תראה מפלגה‬ ‫גדולה ואמיתית ובצבע ירוק?‬

‫‪ε‬‬

‫מפלגה ק‬ ‫בסביבה‬ ‫דלתא‬

‫מגזין‬

‫כנר על הגג של פישבך‬ ‫גל בנימין‪ ,‬משלב בין לימודי חשמל לקריירה מוסיקלית ‪ -‬כנר‪" .‬זו שבירת שיגרה שאני מאחל לכל סטודנט" הוא מספר‬ ‫מאת‪ :‬קרן אור גרינברג‬

‫בהופעה‬

‫גם‬ ‫שהם‬ ‫סטודנטים‬ ‫מוסיקאים מוכשרים אינם‬ ‫חדשה מרעישה‪ ,‬אולם דווקא‬ ‫אופיים התובעני של לימודי‬ ‫החשמל מעורר תמיהה לגבי היכולת לשלב לצידם פעילות מוסיקלית‬ ‫שכזו‪" .‬אני לוקח קצת פחות מקצועות מהמערכת המומלצת כדי לא‬ ‫להעמיס‪ ,‬וזה משאיר לי זמן לחזרות‪ ,‬הופעות‪ ,‬נסיעות ומה שצריך‪ .‬העבודה‬ ‫עם מאיה‪ ,‬ובכלל מוסיקה היא חלק כיפי ומשמעותי מאוד בחיים שלי‪ ,‬ולא‬ ‫יכולתי להרשות לעצמי לוותר על זה‪ .‬מה גם שזה כיף אדיר להסתובב בארץ‬ ‫ולהופיע כל שבוע‪ ,‬זו שבירת שיגרה שאני מאחל לכל סטודנט‪ ...‬לא רק‬ ‫לימודים ועבודות כל הזמן"‪ .‬‬ ‫איך הגעת להופיע עם מאיה?‬ ‫"הכרתי את מאיה דרך המתופף בהרכב שלה‪ .‬הכול היה עדיין מאוד טרי‬ ‫וחדש ומאיה חיפשה כנר להופעות‪ .‬אני עדיין טיילתי בדרום אמריקה ולא‬ ‫היו לי יותר מידי תכניות לעתיד‪ .‬אודי (המתופף – ק‪.‬ג‪ ).‬שלח לי שירים‬ ‫שלה ושאל אם ארצה לקחת חלק בזה‪ .‬אחרי ששמעתי אותה‪ ,‬לא היו לי‬ ‫ספקות‪ .‬בינתיים חזרתי מטיול‪ ,‬נרשמתי ללימודים‪ ,‬ובערך בשבוע הראשון‬ ‫של הסמסטר נפגשתי עם מאיה בפעם הראשונה‪ .‬היה חיבור נהדר מבחינה‬ ‫אישית ומוסיקלית איתה ועם יתר ההרכב‪ ,‬ומאז אנחנו עובדים ביחד‪.‬‬ ‫כשהתחלנו לנגן מאיה בדיוק סיימה להקליט את האלבום והיה לה קהל‬ ‫מאוד מצומצם וחשיפה בעיקר מהופעות קודמות שעשתה‪ .‬אני לא חושב‬

‫בטכניון יש המון אנשים מוכשרים ומדהימים שיצא‬ ‫לי להכיר מתחום המוסיקה‪ ,‬והוא בהחלט נותן‬ ‫פלטפורמה מצויינת למי שרוצה להמשיך בנגינה‬ ‫שהרבה אנשים הכירו אותה‪.‬‬ ‫קצת אחרי שהצטרפתי החלטנו להקליט ולצלם חזרה שעשינו‪ ,‬כדי שנוכל‬ ‫להעלות סרטונים לרשת‪ .‬מאיה החליטה להשתמש באותן הקלטות ולשלוח‬ ‫אחת מהן בתור סינגל לרדיו‪ .‬התגובות היו הרבה מעבר למה שציפינו ‪ -‬תוך‬ ‫כמה שבועות הסינגל נכנס לגלגל"צ והושמע עשרות פעמים‪ ,‬והפך לאחד‬ ‫מעשרת השירים הישראליים המושמעים ביותר של אותה שנה בגלגלצ"‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫פקטור דצמבר ‪2012‬‬

‫צילום‪ :‬קרן אור גרינברג‬

‫של‬ ‫מאיה איזקוביץ (ביקורת‬ ‫בעמוד ‪ ,) 31‬אחת מהתגליות‬ ‫החדשות של המוסיקה‬ ‫הישראלית‪ ,‬בלט בכישרונו‬ ‫הכנר שניגן לצידה‪ ,‬גל בנימין‪,‬‬ ‫שהוא גם סטודנט להנדסת‬ ‫חשמל בטכניון‪ .‬החיבור בין‬ ‫המוסיקה לבין לימודי הנדסה‬ ‫מאתגרים‪ ,‬מרגיש לגל כדבר‬ ‫טבעי ונכון‪" .‬לא בחרתי‬ ‫בהנדסה על פני קריירה‬ ‫מוסיקלית‪ .‬החלטתי פשוט‬ ‫לשלב ביניהם"‪ ,‬הוא מספר‪.‬‬

‫ההצלחה של מאיה‪ ,‬שינתה את סדר היום של גל‪ ,‬אשר הצטרף אליה‬ ‫במסע הופעות בארץ‪" .‬פתאום נפתחו המון דלתות‪ ,‬והמון מקומות גדולים‬ ‫ונחשבים הזמינו אותנו להופיע ‪ -‬בארבי‪ ,‬זאפה‪ ,‬פטרייה‪ ,‬פסטיבלים גדולים‪,‬‬ ‫תכניות רדיו‪ .‬קיבלנו ביקורות מפרגנות ואוהדות שרק נתנו חשק לכולנו‬ ‫להמשיך‪ .‬לי זה היה מאוד לא צפוי בהתחשב בזה שהייתי בסמסטר ראשון‬ ‫בלימודים בטכניון‪ .‬לא חשבתי שאני אגיע עם הרכב חדש שרק הצטרפתי‬ ‫אליו למצב של הופעות שבועיות במקומות הכי נחשבים שיש כל כך מהר‪.‬‬ ‫זה דרש ממני הרבה השקעה ופוקוס גם בלימודים וגם בנגינה במקביל‪,‬‬ ‫ועם הזמן מצאתי את האיזון ביניהם‪ .‬היה המון פירגון מצד המשפחה שלי‬ ‫והחברים מהבית ומהלימודים‪ ,‬מה שעזר מאוד בשילוב בין הדברים"‪.‬‬ ‫איך אתה מרגיש בזמן ההופעה?‬ ‫" יש תחושה מאוד משפחתית בהופעות‪ ,‬ואני חושב שגם הקהל מרגיש‬ ‫בזה‪ ,‬ואנחנו כנגנים מושפעים מזה מאוד‪ .‬כל הופעה מבחינתי היא זמן שאני‬ ‫מנתק את עצמי מכל מה שקורה באותו יום‪ ,‬ניקוי ראש שכזה‪ .‬אני פשוט‬ ‫נהנה מלנגן עם אנשים שאני אוהב על אותה במה‪ .‬זאת תחושה שמלווה‬ ‫אותי בכל הופעה ‪ -‬הניתוק מהיומיום וההנאה מהמוסיקה‪ .‬אני מאוד מחובר‬ ‫לסגנון הפולק‪-‬רוקי של מאיה‪ ,‬ובתור כנר אני מרגיש שתמיד יש לי מה לתת‬ ‫ולחדש שם"‪.‬‬ ‫מוסיקה מחשמלת‬ ‫גל התחיל לנגן בכינור כשהיה בן ‪ 5‬בלבד‪ ,‬בעקבות היכרות מוקדמת עם‬ ‫הסיפור "פטר והזאב"‪ .‬הוא מספר‪" :‬הייתי ילד עם בעיות התנהגות‪ ,‬והמליצו‬ ‫להורים שלי להרגיע אותי עם מוסיקה קלאסית‪ .‬ההורים שלי קנו לי קלטת‬ ‫וספר של פטר והזאב‪ ,‬וקיוו שאמצא בזה עניין‪ .‬התאהבתי בספר‪ ,‬ובגלל‬ ‫הקשר של גיבור הסיפור לכינור‪ ,‬החלטתי שאני רוצה גם לנגן‪ ,‬ופשוט לא‬ ‫הפסקתי לנדנד להורים שלי עד שהם הסכימו‪ .‬התחלתי לנגן בגיל ‪ 5‬על‬ ‫כינור ממש פיצפון‪ ...‬ומאז לא הפסקתי"‪.‬‬ ‫כאשר הגיע לטכניון‪ ,‬הצטרף לתזמורת בה הוא מנגן החל מהסמסטר‬ ‫הראשון‪" .‬בטכניון יש המון אנשים מוכשרים ומדהימים שיצא לי להכיר‬ ‫מתחום המוסיקה‪ ,‬והוא בהחלט נותן פלטפורמה מצויינת למי שרוצה‬ ‫להמשיך בנגינה – בין אם זה בתזמורת‪ ,‬הרכבים קלאסיים והרכבי ג'אז‪,‬‬ ‫מקהלה‪ ,‬חדר חזרות‪ ,‬ערבי ג'אם ועוד‪ .‬אני חושב שזה נהדר שמאפשרים‬ ‫לסטודנטים לעסוק בדברים שהם אוהבים‪ ,‬וגם לקבל על זה נקודות‬ ‫אקדמאיות"‪.‬‬ ‫איך נראה לך שתשלב בין לימודיך לאהבה המוסיקה?‬ ‫"תמיד עניין אותי תחום הסאונד‪ ,‬ואני מקווה להתמקד בדברים שקשורים‬ ‫בזה במהלך הלימודים‪ .‬כל מה שקשור למערכות שמיעה ועיבוד סאונד‪ ,‬הם‬ ‫דברים שאני מקווה לגעת בהם בתואר וגם לאחר מכן‪ ,‬כמובן בפן ההנדסי‬ ‫שלהם‪ .‬התחום הזה מתפתח כל הזמן‪ .‬אבל עוד קצת מוקדם לדבר‪ ,‬הדרך‬ ‫עוד ארוכה"‪.‬‬ ‫יש לך חלומות בתחום המוסיקלי?‬ ‫"השאיפה העיקרית שלי היא להמשיך לנגן וליצור‪ .‬אני כל הזמן מחפש איך‬ ‫לחדש דברים מבחינת הנגינה והיצירה‪ .‬אני עדיין לומד עליו דברים חדשים‬ ‫שמפתיעים גם אותי‪ .‬כרגע אני מתמקד בהרכב של מאיה‪ ,‬אבל מקווה‬ ‫בעתיד לחזור ולעשות חומרים משלי‪ ,‬שסובבים סביב הכינור בכל מיני‬ ‫סיטואציות פחות שגרתיות ממה שרגילים לשמוע מכינור"‪.‬‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫אומדים בסולמות שונים לפי המדינות השונות‪ ,‬שני מכתבי המלצה והגשת‬ ‫חיבור שנועד לאמוד את התאמתם ללימודים במסגרת בינלאומית‪ .‬במידה‬ ‫והמועמד‪/‬ת נמצאו מתאימים‪ ,‬אנחנו מקיימים ראיון אישי‪ .‬הסטודנטים‬ ‫שהתקבלו מגיעים לארץ לארבעה וחצי חודשי מכינה בטכניון במסגרת‬ ‫היחידה ללימודים קדם אקדמיים‪ .‬המועמדים מגיעים ממדינות שונות ולכן‬ ‫המכינה מאפשרת לנו לוודא שלכולם יש את הידע הנדרש ואת היכולות‬ ‫המתאימות ללמוד בטכניון‪ .‬הקבלה מותנית במעבר של המכינה בהתבסס‬ ‫על בחינות אמצע וסוף ויש כמובן אחוז מסוים של נשירה‪ ,‬בין ‪ 10‬ל‪15-‬‬ ‫אחוזים שלא ממשיכים הלאה‪ .‬הכוונה שלנו היא להגיע גם לסטודנטים‬ ‫מאזורים שהאפשרות ללמוד בישראל זרה להם‪ .‬לדוגמא יש בית ספר בסין‬ ‫שממנו התקבלו ‪ 15‬סטודנטים‪ .‬יש לנו הצלחה גם בנפאל שמשם נשלחו לנו‬ ‫חמישה סטודנטים"‪.‬‬ ‫מה הערך המוסף שנותן בית הספר הבינלאומי?‬ ‫"יש לא מעט תוכניות בינלאומיות בארץ שמתקיימות באוניברסיטאות‬ ‫אחרות אבל הן בעיקר בתחומי מדעי הרוח והחברה‪ .‬היתרון של מדינת‬ ‫ישראל בבניית מדינה מודרנית הוא בנושאים של מדע וטכנולוגיה‪ .‬הערך‬ ‫המוסף שלנו‪ ,‬מעבר לחשיפה של הסטודנטים הישראלים לרב‪-‬תרבותיות‬ ‫ולגלובליזציה‪ ,‬הוא בבוגרים של התוכנית הבינלאומית אשר עם חזרתם‬ ‫למדינות המוצא שלהם יהיו שגרירים של התעשייה ושל המוניטין של‬ ‫מדינת ישראל"‪.‬‬ ‫לאן אתם עוד שואפים להתפתח?‬ ‫אריאל גבע‪" :‬כיוון ההתפתחות שלנו הוא ליצור עוד תוכניות רוחב לתקופה‬ ‫של סמסטר בדגש גם על קורסי קיץ‪ .‬קיימנו שני קורסים של 'הנדסה‬ ‫למדינות מתפתחות' כאשר קורס שלישי צפוי להתקיים בקיץ הקרוב‬ ‫ זה קורס שיהיה בנפאל בהשתתפות סטודנטים מהטכניון ומארה"ב‪.‬‬‫אנחנו מפתחים קורס קיץ ביזמות בנוסף לתוכניות שמתקיימות במהלך‬ ‫הסמסטר הרגיל‪ .‬בשנה הבאה אנחנו נפתח תוכנית ברוסית ‪ -‬בוגרי תיכון‬ ‫מרוסיה‪ ,‬ברמה מאוד גבוהה‪ ,‬שילמדו במכינה ברוסית‪ ,‬כאשר התוכנית‬ ‫תכלול לימוד מספר מקצועות יסוד טכניוניים ואת השפה העברית בצורה‬ ‫אינטנסיבית‪ .‬עם סיומה ולאחר שיעברו בהצלחה את הבחינות הם יוכלו‬ ‫להשתלב בלימודים בעברית בפקולטות טכניוניות‪ .‬יעד נוסף הוא להגביר‬ ‫את השילוב של סטודנטים ישראלים בלימוד בקורסים הניתנים באנגלית‬ ‫לסטודנטים בינלאומיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הגברת ההשתתפות של סטודנטים‬ ‫בינלאומיים בתוכניות של חילופי סטודנטים תאפשר לנו ליצור מקומות‬ ‫נוספים לסטודנטים ישראלים מהטכניון באוניברסיטאות מובילות בחו"ל‪.‬‬ ‫יש כיום כמאה סטודנטים שיוצאים לחו"ל מישראל בכל שנה וברצוננו‬ ‫להגדיל מספר זה באופן משמעותי"‪.‬‬ ‫פרופ' בנטור‪" :‬אנחנו מאוד זהירים בגידול שלנו כדי שלא ייווצר מצב‬ ‫שהגידול בפעילות בא על חשבון סטודנטים ישראליים‪ .‬מספר הסטודנטים‬ ‫הבינלאומיים יהיה יחסית קטן‪ 5-7 ,‬אחוז מכלל הסטודנטים בטכניון‪.‬‬ ‫נעדיף לשמור את האיכות על חשבון הכמות‪ ,‬ועל הבסיס הקיים להגדיל‬ ‫את מספר הסטודנטים בצורה הדרגתית ומבוקרת‪ .‬נצטרך לפעול למציאת‬ ‫פתרונות ייחודיים בנושאים דוגמת מעונות‪ ,‬כך שלא יהיו על חשבון‬ ‫סטודנטים ישראלים‪ .‬נרצה גם למצוא דרכים נוספות להדק את הקשרים‬ ‫בין הסטודנטים הישראלים והבינלאומיים לתועלת שתי אוכלוסיות אלה"‪.‬‬ ‫לומדים‪ ,‬מטיילים ומתחברים לארץ‬ ‫אם חשבתם שבבית הספר הבינלאומי התחום האקדמי הוא העיקר‪ ,‬טעות‬ ‫בידכם‪ .‬בבית הספר מתקיימות פעילויות המיועדות לכלל האוכלוסייה‬ ‫הבינלאומית בטכניון כמו טיולים ברחבי הארץ‪ ,‬כנסים‪ ,‬מסיבות גיבוש‬

‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫והכרות עם הקהל הישראלי ופעילות התנדבותית‪.‬‬ ‫"אנחנו מנצלים את הייחודיות של הקבוצה ומקיימים 'ערבי תרבות' שבהם‬ ‫הסטודנטים ממדינה מסוימת מכינים אוכל‪ ,‬קטעי מוזיקה וסרטונים‬ ‫מהארץ שלהם‪ .‬כך כל אחד לומד על התרבות של השני"‪ .‬מוסיף ראובן‬ ‫קיוויש‪ ,‬המדריך הוותיק מבין הארבעה השייכים כיום לבית הספר‪" .‬כמו כן‬ ‫אנחנו מקיימים אירועים לכבוד חגי ישראל כמו הרמת כוסית לפני ראש‬ ‫השנה וכן מסיבת חורף שכוללת את חנוכה‪ ,‬חג המולד‪ ,‬דיוואלי (חג הודי)‪,‬‬ ‫פסטיבל האביב (ראש השנה הסיני) וכו'‪ .‬בשבילי זה אחד מהחלקים הכי‬ ‫חשובים בתפקיד ‪ -‬לחשוף את הסטודנטים היהודים למסורת היהודית שזו‬ ‫בעצם התרבות שלהם‪ ,‬ולסטודנטים שאינם יהודים להראות להם שישראל‬ ‫זאת מדינה יפה ומעניינת‪ ,‬ולא מה שהם רואים בחדשות"‪.‬‬ ‫האחדות בין הסטודנטים באה לידי ביטוי גם בפן האקדמי‪" .‬בגלל שהם‬ ‫לומדים יחד‪ ,‬גרים יחד ובעצם חיים יחד הם למעשה לומדים בקבוצה‬ ‫ובשיתוף פעולה ויש לזה תוצאות ‪ -‬רואים שאחוז המצטיינים אצלם‬ ‫גבוה מאשר אצלנו‪ ,‬אפילו שרוב הזמן המבחנים שלהם פשוט מתורגמים‬ ‫מהמבחן בעברית והם עושים אותם במקביל עם הישראלים"‪.‬‬

‫אנחנו מאוד זהירים בגידול שלנו כדי שלא ייווצר‬ ‫מצב שהגידול בפעילות בא על חשבון סטודנטים‬ ‫ישראליים‪ .‬מספר הסטודנטים הבינלאומיים יהיה‬ ‫יחסית קטן‪ 5-7 ,‬אחוז מכלל הסטודנטים בטכניון‬

‫אחד הסטודנטים שמשתתפים בתוכנית ‪Freshman year of Engineering‬‬ ‫הוא אניל קנאל מקטמנדו שבנפאל‪ .‬אניל מתגורר במעונות מזרח חדש‬ ‫יחד עם שותפים ישראלים ולאחר שנה של לימודים במסגרת בית הספר‬ ‫הבינלאומי הוא מועמד להצטרף לפקולטה להנדסה כימית ולהמשיך את‬ ‫התואר בעברית‪" .‬אחרי התיכון רציתי ללמוד הנדסה ורציתי גם להיות רחוק‬ ‫מהבית וללמוד תרבות של מדינה אחרת‪ ,‬המוניטין של הטכניון והתרבות‬ ‫הישראלית הם אלה שגרמו לי להעדיף את המקום על זה על פני אפשרויות‬ ‫אחרות‪ .‬אני עדיין קצת חושש מהמעבר ללמידה בעברית אבל אני לוקח‬ ‫כמה שיעורים ומנסה ללמוד בעצמי את השפה‪ ,‬דיברתי עם כמה מרצים‬ ‫שיספקו לי במיוחד מבחן באנגלית ויש גם כמה מקורות ללימוד באנגלית‬ ‫אז אני מקווה שאסתדר"‪.‬‬ ‫יואל צארני הוא סטודנט ממינכן שהגיע לכאן בחילופי סטודנטים לסמסטר‬ ‫אחד‪ .‬במדינתו הוא לומד הנדסת מכונות עם התמחות בטכנולוגיות אנרגיה‪.‬‬ ‫"כאן אנחנו לומדים קורסים בהנדסה אזרחית וסביבתית ומאחר ואני לא‬ ‫יכול לדבר עברית אני לוקח רק קורסים בינלאומיים של שנים מתקדמות‪.‬‬ ‫הם מעניינים אותי בגלל הרצון ללמוד את הפן הסביבתי‪ .‬אני צובר ידע כי זה‬ ‫תחום לגמרי חדש‪ ,‬הלימוד הוא יותר רגוע כי הכיתות קטנות יותר ויש הרבה‬ ‫תמיכה מסביב"‪ .‬יואל מתגורר במעונות קנדה ביחד עם יתר הסטודנטים‬ ‫הבינלאומיים בתוכנית חילופי הסטודנטים ומעביר את הזמן הפנוי בעשיית‬ ‫ספורט ושחייה בבריכה‪" .‬היו לי הרבה אפשרויות ללמוד במקומות אחרים‬ ‫אבל בחרתי לבוא לכאן כדי ללמוד יותר על התרבות והשפה‪ .‬אני מעריך‬ ‫שכל החוויות והידע שצברתי פה יהיו יתרון משמעותי בעתיד"‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫‪Going Global‬‬ ‫מגזין‬

‫'בית הספר הבינלאומי של הטכניון' שנמצא תחת הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית הוא אבן שואבת לסטודנטים‬ ‫מצטיינים מכל רחבי העולם‪ .‬כמו כן בית הספר פותח בפני סטודנטים ישראלים הזדמנות לחשיפה חסרת תקדים לידע‬ ‫שאינו תחום בגבולות גיאוגרפיים‬ ‫מאת‪ :‬אורי ראובן‬

‫"גלובליזציה"‬

‫ברמה המקומית הטכניון עשה קפיצה גדולה בכיוון הגלובלי עם הקמת‬ ‫"בית הספר הבינלאומי להנדסה" בשנת ‪ 2008‬כשהתוכנית הראשונה הייתה‬ ‫במסגרת הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית‪ 23 .‬סטודנטים מ‪ 14-‬מדינות‬ ‫החלו את המחזור הראשון ובתוך שנה הוכפלה הכמות לכדי ‪ 70‬סטודנטים‪.‬‬ ‫לאחר רה‪-‬ארגון בכל הנוגע למיסוד הקשרים האקדמיים הבינלאומיים‬ ‫בטכניון הוקם באוקטובר שנה זו "בית הספר הבינלאומי של הטכניון"‬ ‫במתכונתו הנוכחית‪ ,‬כשהוא מאגד בתוכו את הפעילויות שהיו במסגרת‬ ‫"המרכז לקשרים אקדמיים בינלאומיים" ו"בית הספר הבינלאומי להנדסה"‪.‬‬ ‫בית הספר משמש כיום בית לכ‪ 300-‬סטודנטים מלמעלה מ‪ 30-‬מדינות כמו‬ ‫ארה"ב‪ ,‬סין‪ ,‬הודו‪ ,‬וממדינות שונות באירופה ובאמריקה הדרומית‪.‬‬ ‫התשתית של בית הספר הבינלאומי נועדה לעודד השתלבות של סטודנטים‬ ‫בינלאומיים מצטיינים בטכניון ולשם כך מציע בית הספר מספר תוכניות‬ ‫לימוד באנגלית לקבוצות של סטודנטים בינלאומיים ומשמש גם כמסגרת‬ ‫לקליטת סטודנטים בודדים הבאים להשתלמויות ולחילופי סטודנטים‬ ‫בתוך הפקולטות של הטכניון‪ .‬התוכניות באנגלית כוללות תואר ראשון של‬ ‫ארבע שנים בהנדסה אזרחית וסביבתית עם שתי מגמות עיקריות‪ :‬סביבה‬ ‫ומים וניהול הבנייה ‪ -‬תוכנית לימוד זהה לחלוטין לתוכנית הלימוד בעברית‪.‬‬ ‫התוכנית השנייה היא תוכנית חד‪-‬שנתית שנקראת ‪Freshman year of‬‬ ‫‪ - Engineering‬לימוד תכני ליבה במקצועות כמו מתמטיקה‪ ,‬פיזיקה‪,‬‬ ‫וכימיה ברמה גבוהה‪ ,‬כאשר לאחר שנה ניתן לבחור במספר אפשרויות‪:‬‬ ‫המשך לימוד תואר ראשון; מעבר לפקולטה אחרת בטכניון ולמידה בשפה‬ ‫העברית או חזרה למדינת המוצא והמשך התואר שם‪ .‬התוכנית השלישית‬ ‫שמציע בית הספר הבינלאומי היא לימוד של סמסטר אחד‪ ,‬המשלב מספר‬ ‫מקצועות ברמה הפקולטית וכמו גם קורסי קיץ במקצועות נבחרים‪.‬‬ ‫בנוסף מעניק בית הספר הבינלאומי תמיכה לכל התכניות האקדמיות‬ ‫לסטודנטים בינלאומיים בקמפוס‪ ,‬לרבות לסטודנטים הלומדים לתואר שני‬ ‫ולדוקטורט‪ .‬תוכנית נוספת שנמצאת בשלבי פיתוח היא ‪ MBA‬בינלאומי‬ ‫וראוי לציין את התוכנית הבינלאומית לתלמידי תיכון במסגרת מחנה קיץ‬ ‫המופעל על ידי היחידה ללימודים קדם אקדמיים‪.‬‬ ‫"באופן מסורתי הטכניון מוביל במישור הגלובלי בעיקר בכל מה שקשור‬ ‫במחקר ונוכחות של חברי הסגל בפורומים בינלאומיים מובילים"‪ .‬מסביר‬ ‫ראש בית הספר הבינלאומי‪ ,‬פרופ' ארנון בנטור‪" .‬היום צריך להרחיב‬ ‫את ההיבטים של הגלובליזציה והחשיפה הבינלאומית גם למישור של‬ ‫הסטודנטים במסגרת תוכניות הלימוד‪ ,‬מתוך ראייה שלכל בוגר של‬ ‫אוניברסיטה רצינית צריך שתהיה חשיפה ברמה בינלאומית‪ ,‬זאת בכדי‬ ‫שיהיו לו כישורים ראשוניים להשתלב בפעילות גלובלית שהיא מנת חלקן‬ ‫של החברות המובילות בתעשייה‪ .‬משיחות עם מנהלי החברות עולה‬ ‫כי ישנו ערך מוסף מבחינתם לסטודנט המגיע עם חשיפה כזו‪ .‬יכולות‬ ‫בתחום זה לא ניתן להקנות רק על ידי הוראה פרונטאלית אלא בעיקר‬ ‫על ידי התחככות עם סטודנטים בינלאומיים המגיעים לקמפוס הטכניון‪,‬‬

‫‪20‬‬

‫פקטור דצמבר ‪2012‬‬

‫התמונה באדיבות ראובן קיוויש‬

‫‪ ,‬זו המילה השגורה בפיהם של בכירי‬ ‫הטכניון כשנשאלת השאלה‪' ,‬מהו הכיוון הנוכחי שאליו מתקדם המוסד?'‪.‬‬ ‫בין הדוגמאות הבולטות ביותר ניתן לציין את הקמת מרכז המחקר היישומי‪-‬‬ ‫הנדסי של הטכניון ואוניברסיטת קורנל בלב העיר ניו‪-‬יורק; את הסכם‬ ‫שיתוף הפעולה עם ‪ ,NTU‬האוניברסיטה המובילה של סינגפור להקמת‬ ‫מסלול משותף לדוקטורנט והקמת שלוש מעבדות להנדסת רקמות כחלק‬ ‫מפרויקט טכנולוגי רחב היקף; ואת שיתופי הפעולה בין חוקרי הטכניון‬ ‫וחוקרים סיניים ליישום תכנית לטיפוח המצוינות במתמטיקה במערכת‬ ‫החינוך בסין‪.‬‬

‫הסטודנטים הבינלאומיים בביקור בירושלים‬ ‫או חשיפה של סטודנט ישראלי ללימודים בחו"ל לתקופה של סמסטר‬ ‫או במהלך הקיץ במסגרת של תוכניות לחילופי סטודנטים‪ .‬סקר שנערך‬ ‫על ידי הפקולטה להוראת הטכנולוגיה והמדעים מצביע על עניין רב של‬ ‫סטודנטים ישראלים לקבל חשיפה שכזו‪ .‬בהקשר לכך גם נפתחו הקורסים‬ ‫באנגלית בשנות הלימוד המתקדמות גם לסטודנטים ישראלים"‪.‬‬ ‫פרופ' בנטור‪ ,‬אשר שימש כדיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית‬ ‫בזמן הקמת בית הספר‪ ,‬מוסיף שאחד היעדים היה למצב אותו כבית‬ ‫ספר בינלאומי במובן הרחב של המלה‪ ,‬קרי משיכה של סטודנטים מכל‬ ‫מדינות העולם‪ ,‬ולא רק ממדינות מפותחות אשר בהן העניין הוא בעיקר‬ ‫של סטודנטים ממוצא יהודי‪" .‬ההצלחה שלנו בתחום זה באה לידי ביטוי‬ ‫בכך שפילוג הסטודנטים הוא כ‪ 50%-‬ממדינות מתפתחות כמו סין והודו‬ ‫(מדינות בהן יש עניין רב בפיתוח תשתיות מים ותחבורה)‪ ,‬ולכן לתוכנית‬ ‫בהנדסה אזרחית וסביבתית יש כוח משיכה רב‪ .‬במדינות אלה ניתן למצוא‬ ‫מועמדים מצוינים שאינם נופלים באיכותם מהסטודנט הישראלי והדבר‬ ‫בא לידי ביטוי בפרופיל המצוינות של הסטודנטים הבינלאומיים שהתקבלו‬ ‫לתוכנית בטכניון"‪.‬‬

‫התוכניות באנגלית כוללות תואר ראשון של ארבע‬ ‫שנים בהנדסה אזרחית וסביבתית עם שתי מגמות‬ ‫עיקריות‪ :‬סביבה ומים וניהול הבנייה ‪ -‬תוכנית לימוד‬ ‫זהה לחלוטין לתוכנית הלימוד בעברית‬

‫מביאים את הטובים ביותר‬ ‫אז איך פועל מנגנון הגיוס רחב ההיקף הזה‪ ,‬שאמור להוביל סטודנטים‬ ‫מצטיינים מכל רחבי קצוות העולם לכיתה אחת? אריאל גבע‪ ,‬מנהל בית‬ ‫הספר הבינלאומי ואחראי על מערך השיווק והתפעול מסביר את התהליך‪:‬‬ ‫"את המועמדים לבית הספר הבינלאומי בתוכנית לתואר ראשון אנחנו‬ ‫מסננים עוד בשלב בית הספר‪ .‬אנחנו מבקשים ציוני תיכון שאותם אנחנו‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫לצבוע בורוד את העולם‬ ‫מאת‪ :‬מוני קראוס‬

‫בגיליון‬

‫הקודם עסק‬ ‫הטור בחשיבה ההומופובית‬ ‫כי כלל ההומואים מתנהגים‬ ‫בעקבות‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫כחטיבה‬ ‫הטור ובעקבות כמה מעשים‬ ‫שעשיתי‪ ,‬ביניהם שיטוט‬ ‫ברחבי הקמפוס עם דגל גאווה‪,‬‬ ‫זכיתי למספר התייחסויות‬ ‫שלטעמי נובעות מחוסר‬ ‫הכרה במצב המורכב בו‬ ‫נמצאת הקהילה הגאה‪ ,‬הן‬ ‫ביחס למדיניות הממשלתית‪-‬‬ ‫עירונית והן ביחס לחברה‬ ‫הסטרייטית‪.‬‬ ‫המדינה והחברה נוהגות לצבוע‬ ‫כלפי חוץ את היחס לקהילה‬ ‫בצבע ורוד ולטעמי אין בכך‬ ‫צדק‪ .‬אכן עברנו כברת דרך מהרגע בו שולמית אלוני השמיטה "בטעות"‬ ‫את חוק איסור משכב זכר מספר החוקים הישראלי אך להיות הומו בישראל‬ ‫‪ 2012‬זה לא עסק קל בכלל‪.‬‬ ‫‪ 50%‬מבני הנוער מהקהילה הגאה דיווחו על אלימות שהופנתה כלפיהם‬ ‫מצד בני נוער סטרייטים ומצד גורמי חינוך‪ .‬זה לא הגיוני שכל ילד שני יחווה‬ ‫הטרדה מינית‪ ,‬אלימות פיזית ואלימות נפשית‪ .‬זה לא הגיוני שכאשר בן\בת‬ ‫נוער חווים אלימות כזו הם יתקלו בדלת סגורה מצד הגורם שאמור לדאוג‬ ‫להם במערכת החינוך!‬ ‫כמובן שהיחס אינו נעצר בין כתלי בית הספר‪ ,‬הרי ילדים מחקים את‬ ‫הוריהם ‪.‬‬ ‫אחרי השבוע הראשון שלי בחיפה הפסקתי לספור את כמות הפעמים‬ ‫שזכיתי למבטי שנאה‪ ,‬זלזול ‪ ,‬בחילה ובעתה מצד ההולכים ברחוב‪ .‬אם‬ ‫תהיתם הסיבה שזכיתי ליחס החם הייתה שהלכתי שלוב ידיים עם עוד גבר‪,‬‬ ‫תארו לעצמכם מה קרה כאשר התנשקתי איתו ברחוב‪.‬‬ ‫בחיפה לא קיימת קהילה גאה‪ ,‬בכל אופן לא בצורה רשמית‪ .‬עיריית חיפה‬ ‫סירבה לתמוך בארגון הגאה הרשמי בחיפה ובכך הובילה אותו למצב של‬ ‫העדר קורת גג וחוסר פעילות‪ .‬לשם השוואה עיריות תל אביב וירושלים‪,‬‬ ‫האחת מטעמי תיירות והשנייה מטעם פסיקה של בית המשפט‪ ,‬ממנות‬ ‫את הארגונים הגאים בתחומן במאות אלפי שקלים‪ .‬מדוע ישנם ארגונים‬ ‫שזוכים ליחס מועדף מצד העירייה וארגון שזוכה לאטימות ?‬ ‫אסיים במעשה שאיתו פתחתי‪ .‬לפני מס' שבועות הסתובבתי בקמפוס עם‬ ‫דגל גאווה קשור לתיק כדי לבחון את יחס העוברים ושבים וכדי להביע את‬ ‫גאוותי שלי‪ .‬אני חושב שהתגובה הממוצעת שזכיתי לה הייתה חיוך ‪ ,‬חיוך‬ ‫של לעג שלפעמים לווה במילה "הומו" ‪,‬שנאמרה בארס וכקללה‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬להיות הומו ישראלי‪ ,‬חיפאי וטכניוני זה לא קל אבל אם זה היה קל‬ ‫זה היה נורא משעמם ‪):‬‬ ‫מבטיח בטור הבא להרים מלא‬ ‫מוני קראוס‬

‫חבר ‪ , ITR‬חברת ההשמה‬ ‫המובילה בישראל‪,‬‬ ‫מזמינה אותך להתחיל את‬ ‫הקריירה שלך כאן ועכשיו‪.‬‬ ‫איפה? כאן‪ .‬ממש כאן!‬

‫איך מתחילים? שלחו קורות חיים ל‪:‬‬

‫‪technion@hever.co.il‬‬ ‫חבר ‪ ITR‬טכניון >> בית הסטודנט‪ ,‬קומה ‪3‬‬

‫יש לנו גו‘ב בול בשבילכם >>‬ ‫חייגו לטל‘ ‪ 04-8228765‬ואתם בדרך הנכונה!‬ ‫‪www.heveritr.co.il‬‬

‫‪Hever ITR‬‬

‫חבר ‪ ITR‬מקבוצת חבר הון אנושי מתמחה בגיוס‪,‬‬ ‫מיון והשמת סטודנטים ובוגרים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬אנשי פיתוח‪,‬‬ ‫ר”צ ובכירים בתחום ההנדסה והטכנולוגיה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫אישי‬ ‫צילום‪ :‬קובי בן‪-‬ארויה‬

‫החיים ‪2‬ל ‪2‬ל‬

‫‪2012‬‬ ‫מאת‪ :‬מורן לבל‬

‫קמתי‬

‫בבוקר בתחושה מוזרה‪ ,‬מעין מועקה שרבצה על‬ ‫ליבי וסירבה לעבור‪ .‬זה היה יותר מהדיכאון הרגיל שבקימה לטכניון‪,‬‬ ‫משום שבניגוד אליו‪ ,‬לא יכולתי לשים את האצבע על הדבר שכל‬ ‫כך מצער אותי‪ .‬הלכתי בראש שפוף אל הפקולטה להנדסה כימית‬ ‫וקיצרתי דרך הגן האקולוגי‪ ,‬כמנהגי מזה שנתיים‪.‬‬ ‫"אתה מרגיש את זה‪ ,‬נכון?!" איש צעיר בבגדים מרופטים קפץ מבין‬ ‫השיחים והבהיל אותי‪.‬‬ ‫"מה?‪ ..‬מה אתה רוצה?" חשבתי לרגע שזה אחד מסוכני המכירות‬ ‫שנפוצים בסביבות אולמן בתחילת הסמסטר‪ .‬אולי הלך לאיבוד ולא‬ ‫הצליח לטפס חזרה‪.‬‬ ‫"אתה מרגיש שמשהו לא בסדר‪ ,‬אני רואה את זה עליך‪ .‬תגיד לי‪ ,‬מה‬ ‫השנה?"‬ ‫"עכשיו‪".2012 ...‬‬ ‫הוא פרץ בצחוק מטורף ולפתע קרב אליי במהירות ותפס בחולצתי‪.‬‬ ‫"כבר מזמן לא ‪ ,2012‬חבריקו‪ ,‬או שאולי עליי לדייק ולומר שכבר‬ ‫הרבה זמן ‪".2012‬‬ ‫דחפתי אותו ממני‪" .‬אתה מטורף!"‬ ‫"אני לא‪ ,‬אבל אתה עוד תגלה"‪ ,‬הוא פרץ שוב בצחוק‪" ,‬אתה עוד‬ ‫תגלה‪".‬‬ ‫המשכתי ללכת במהירות אל הפקולטה‪ ,‬לבי דופק בחוזקה ושוב‬ ‫אותה תחושת אי שקט מחלחלת בי‪.‬‬ ‫כתבתי את התאריך בראש הדף בתחילת השיעור‪ .1.1.12 :‬משהו‬ ‫פשוט לא הרגיש לי נכון‪ .‬במהלך ההרצאה עיניי חזרו כל הזמן אל‬ ‫התאריך‪ ,‬עד שבפרץ בלתי נשלט מחקתי את ה‪ 12-‬וכתבתי במקומו‪:‬‬ ‫‪ .13‬חיוך החל להופיע על פניי‪ ,‬אך הוא קפא‪" .‬מה השנה עכשיו?"‬ ‫שאלתי את גיא לצדי‪ ,"2012" .‬הוא ענה‪" ,‬עוד שנה וחצי וסיימנו‪".‬‬ ‫"אנחנו אמורים לסיים השנה!" צעקתי ומיהרתי לגן האקולוגי‪.‬‬ ‫"ידעתי שתחזור"‪ .‬אמר הנביא המסתורי כשהגחתי מאחוריו בריצה‪.‬‬ ‫הוא ישב על שפת הבריכה בגן ואכל צפרדע להנאתו‪" .‬השנה היא‬ ‫לא ‪ ,2012‬אבל היא גם ממש לא ‪ .2013‬השנה האמיתית היא ‪.2030‬‬ ‫כן‪ ,‬חבריקו‪ ,‬אנו כרגע חוזרים על שנת ‪ 2012‬בפעם ה‪ .17-‬בוודאי‬ ‫שמעת על נבואת הזעם של המאיה‪"...‬‬ ‫"אבל הם אמרו שהעולם ייחרב ב‪ !2012-‬לא שימשך שוב ושוב!"‬ ‫הנביא נעץ בי מבט חמור סבר‪" .‬אתה תקוע בשנה אחרונה בטכניון‬ ‫כבר ‪ 17‬שנה‪ ,‬איך אתה קורא לזה אם לא חורבן העולם?"‬ ‫"די‪ ,‬די"‪ ,‬קרב אליי כשהתחלתי לבכות‪" ,‬יש עדיין תקווה‪ .‬בשנים‬ ‫האחרונות התנתקתי מהכול‪ ,‬עסקתי במאגיה שחורה וגיליתי כיצד‬ ‫נוכל לשבור את הקללה‪ .‬חיכיתי שנים לאדם המתאים‪ ,‬אתה‪ ,‬שתגיע‬ ‫ותעזור לי‪"...‬‬ ‫"איך?" אחזתי בידיו בעיניים קרועות‪" ,‬איך?"‬ ‫"זה די פשוט למעשה‪ .‬דרוש לנו סך הכל קורבן לב אדם על מזבח‬ ‫אולמקי‪ ,‬וסיימנו את העניין‪ .‬השנים יתאזנו ונהיה שוב בשנת ‪".2030‬‬

‫"מאיפה לעזאזל נשיג מזבח אולמקי?"‬ ‫"מזבח אולמקי מאופיין לרוב בפסל פאלי גדול‪ ,‬מוקף ב‪18-‬‬ ‫מצבות‪"...‬‬ ‫"אתה מדבר על האובליסק של אולמן?!"‬ ‫"כן‪ ,‬ההוא! אנחנו רק צרכים לב אדם‪".‬‬ ‫"אז למה אנחנו מחכים? יש כמה מרצים שנראים לי כקורבן מעולה‪".‬‬ ‫"צריך לחכות לחושך‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬אי אפשר להקריב מרצה‪ ,‬הרי ידוע‬ ‫שאין להם לב‪".‬‬ ‫חיכינו ללילה ותפסנו את הסטודנט הראשון שעבר במקום‪" .‬זה‬ ‫עתודאי! קרבן מצוין לבולון יוקטה קוך!"‬ ‫גררנו את העתודאי הצווח למעלה‪ ,‬וכשהגענו אל האובליסק מזיעים‬ ‫הנביא החזיק את הקורבן‪" .‬מהר‪ ,‬הסכין!"‬ ‫"איזו סכין?"‬ ‫"אין לך סכין?! איך לעזאזל אתה רוצה להקריב אותו בלי סכין?!"‬ ‫"אתה הפסיכופט שגר בגן האקולוגי‪ ,‬הנחתי שיהיה לך סכין!"‬ ‫"טוב‪ ,‬אז אין לי! יש לך משהו חד אחר?"‬ ‫הוצאתי עט‪-‬עיפרון במבט שואל‪.‬‬ ‫הוא נאנח אך לקח את העט מידי‪ ,‬והחל למלמל מילות תפילה‬ ‫כלשהן‪ .‬לפתע‪ ,‬הניף את העט באוויר ותקע אותו בליבו של‬ ‫העתודאי‪ .‬ברקים נורו בשמיים השחורים מעלינו והבזק נורא האיר‬ ‫אותם כשאחד מהם פגע באובליסק‪ .‬איבדתי את הכרתי‪.‬‬ ‫פקחתי את עיניי‪ .‬שכבתי במיטה‪ .‬ניסיתי לקום‪ .‬חשבתי בתחילה‬ ‫שאני קשור‪ ,‬אך גיליתי שמדובר פשוט בכרס גדולה ושעירה‬ ‫שהחליפה את הבטן שהכרתי‪.‬‬ ‫"התעוררת?" יד ליטפה את ראשי המקריח‪ .‬הסתובבתי בבהלה‬ ‫וראיתי את ארוסתי‪ ,‬קרין‪ ,‬בגרסא מעט יותר מבוגרת‪.‬‬ ‫"מה השנה?!"‬ ‫היא צחקה‪" .‬אתה עדיין חולם? ‪".2030‬‬ ‫"הצלחנו‪ "...‬נשקתי לה‪.‬‬ ‫"אני שמחה שאתה במצב רוח טוב‪ .‬תנסה לשמור עליו גם בעבודה‪".‬‬ ‫"עבודה?"‬ ‫"כן‪ ,‬לא משנה מה המנהל יגיד לך‪ ,‬אתה לא אפס‪ .‬אתה הכי רחוק‬ ‫מזה שיש‪ .‬כמה גברים אתה מכיר שעובדים כל היום ב"רפי‬ ‫כימיקלים" ואז מעבירים בערב שעורים פרטיים במתמטיקה כדי‬ ‫לממן את המסע לפולין של הבן שלהם?"‬ ‫קמתי מהמיטה המום והתארגנתי לעבודה‪.‬‬ ‫חיכיתי למעלית‪ ,‬מביט בשאט נפש בהשתקפות הבבואה שלי‪ .‬הדלת‬ ‫נפתחה ובתוך המעלית עמד הנביא מהגן‪ .‬משום מה‪ ,‬לראותו קירח‬ ‫ולבוש חליפה זולה‪ ,‬היה גרוע יותר מאשר קודם‪.‬‬ ‫הוא הנהן אליי כשנכנסתי פנימה‪ .‬ירדנו למטה בשקט‪.‬‬ ‫"טוב‪ ",‬אמר לבסוף‪" ,‬לפחות לא צריך לחזור על תכן ריאקטורים"‪.‬‬

‫בשבילנו‪ .‬לאחר כמה שנים ראה בפורום ישראלי של פוטבול אמריקאי‬ ‫הזמנה למשחק פתוח‪ ,‬הגרסה המקבילה למשחק כדורגל בשכונה‪ ,‬בו‬ ‫משתתפים אנשים מכל הגילאים שאוהבים פוטבול‪ ,‬והגיע לשחק‪ .‬הלחמי‪:‬‬ ‫"אחד השחקנים סיפר לי שהוא משחק בקבוצה החיפאית בליגת הפוטבול‬ ‫הישראלית (שבדיוק התחילה את העונה הראשונה שלה עם ציוד מלא)‪,‬‬ ‫והזמין אותי לבוא להתאמן איתם‪ .‬הגעתי לאימון‪ ,‬חטפתי קצת מכות‪ ,‬ומיד‬ ‫היה לי ברור שזה המשחק בשבילי‪ .‬התאמנתי איתם שנה שלמה והצטרפתי‬ ‫כשחקן בעונה העוקבת למשך ‪ 4‬שנים"‪.‬‬

‫יעקב פרידמן גדל בארה"ב כיהודי אורתודוקסי‪,‬‬ ‫וסיפר שלא היו לו הזדמנויות‬ ‫לשחק פוטבול כי רוב הליגות שיחקו בשבת‪.‬‬ ‫פרידמן‪" :‬כששמעתי על הקבוצה בישראל ישר‬ ‫רציתי להצטרף‪ ,‬וזה היה ממש חלום שהתגשם"‬

‫לאחר העונה הרביעית במדי קבוצת "חיפה‪-‬אנדרדוגס"‪ ,‬מאיר החליט לעבור‬ ‫לקבוצה הצפונית‪" ,‬כוכבי הצפון"‪ ,‬במטרה לעזור לפתח את הפוטבול בצפון‪.‬‬

‫מי תומך בפעילות מבחינה כספית?‬ ‫הלחמי‪ " :‬הליגה איננה מקצוענית והשחקנים שמשחקים בה לא מקבלים‬ ‫משכורת‪ ,‬מה שגורם לזה שכל שחקן שמשחק בליגה עושה את זה מאהבה‬ ‫למשחק"‪.‬‬ ‫פישר‪" :‬בליגה קיימים כיום ספונסרים לקבוצות‪ ,‬החל מספונסר כמו‬ ‫מבשלת בירה‪ ,‬דרך סוכנויות נדל"ן ועוד‪ .‬לצערנו לקבוצה שלנו אין ספונסר‬ ‫בשנה הנוכחית עדיין ומירב העומס הכספי נופל על השחקנים"‪.‬‬

‫ליגת הפוטבול בישראל‪ ,‬ה‪ IFL-‬ובשמה המלא‪Israel Football League :‬‬ ‫הוקמה רק בשנת ‪ .2005 ‬בעונה הראשונה שיחקו שחקני ה‪ IFL-‬עם ציוד‬ ‫מיגון חלקי אולם לאחר האיחוד עם ה ‪( AFI‬ארגון השייך לרוברט קראפט‪,‬‬ ‫בעלי הניו אינגלנד פטריוטס –קבוצה מה‪ , NFL-‬שהפכה לאחת מהמובילות‬ ‫בספורט בארה"ב)‪ ,‬קמה ליגה בה משחקים עם ציוד מיגון מלא‪.‬‬

‫כיצד אפשר להתעדכן על המשחקים‪ ,‬להצטרף או לעודד?‬ ‫פישר‪" :‬הקבוצה עדיין בשלבי בנייה ונשמח לכל עזרה‪ ,‬בין אם במציאת‬ ‫ספונסר לקבוצה ובין אם הצטרפות של שחקנים חדשים‪ .‬אפשר ליצור קשר‬ ‫איתנו ומי שמעוניין יכול לעשות זאת דרך אתר הקבוצה‬ ‫‪ www.nstars.co.il‬או דרך הפייסבוק “‪ ,”northern stars‬ויש לנו גם עמוד‬ ‫פייסבוק לאוהדים בשם "כוכבי הצפון‪-‬דף אוהדים"‪ .‬נשמח מאוד למעודדים‬ ‫ובמיוחד למעודדות"‪.‬‬

‫בישראל כדורגל וכדורסל נחשבים לספורט לאומי‪ .‬אתם חושבים שישראלים‬ ‫יתחברו גם לענף הפוטבול?‬ ‫הלחמי‪" :‬פוטבול זה משחק מאוד אגרסיבי ומאוד חכם בו זמנית‪ ,‬מה שהופך‬ ‫אותו לאידיאלי עבור הקהל הישראלי‪ .‬לדעתי‪ ,‬ברגע שהמודעות למשחק‬ ‫תגדל בארץ‪ ,‬אין לי ספק שה‪( IFL‬ליגת הפוטבול הישראלית) תתפתח‬ ‫ותיקח חלק מרכזי בספורט הישראלי‪.‬‬ ‫פישר‪ " :‬בעיני זהו ספורט ש"תפור" על הישראלים‪ ,‬ולדעתי תוך ‪10-15‬‬ ‫שנים הוא יהפוך להיות ספורט חצי מקצועני וימקם את עצמו ליד הכדוריד‬ ‫והכדורעף בארץ‪ .‬זו השנה ה‪ 6-‬שקיימת המסגרת של ‪( .full tackle‬משחק‬ ‫פוטבול עם ציוד מלא כשהתקולים במסגרת המשחק הזה הם מלאים)‬ ‫כשהליגה בארץ הוקמה בעזרה ובעידוד של משפחת קראפט‪ ,‬יהודים‬ ‫אוהבי ישראל והספורט‪ .‬בשנה הראשונה היו רק ‪ 4‬קבוצות‪ ,‬וכיום יש כבר‬ ‫‪ ,11‬גידול של כמעט ‪ .300%‬קיימת גם ליגת התיכונים בארץ המתחרה זו‬ ‫השנה השנייה"‪.‬‬

‫יעקב פרידמן גדל בארה"ב כיהודי אורתודוקסי‪ ,‬וסיפר שלא היו לו הזדמנויות‬ ‫לשחק פוטבול כי רוב הליגות שיחקו בשבת‪ .‬פרידמן‪" :‬כששמעתי על‬ ‫הקבוצה בישראל ישר רציתי להצטרף‪ ,‬וזה היה ממש חלום שהתגשם"‪.‬‬

‫צילום‪ :‬קרן אור גרינברג‬

‫בית עבור סטודנטים זרים‬ ‫בקבוצת "כוכבי הצפון" נקלטו שלושה סטודנטים זרים שלומדים בטכניון‪,‬‬ ‫ביניהם דוד אנדרס קסטנידה‪ ,‬סטודנט לאווירונרטיקה במקור מקולומביה‬ ‫שמשחק בהגנה‪ ,‬יעקב פרידמן שמשחק כקוורטרבק (רכז ההתקפה)‬ ‫ונתנאל בן זקן‪ ,‬שמשחק בתפקיד רסיבר (השחקן אליו הקוורטרבק מוסר‬ ‫את הכדור)‪ ,‬שלומדים בביה"ס הבינלאומי בהנדסה אזרחית‪.‬‬

‫כתבתנו קרן אור וה‪NORTHERN STARS‬‬

‫מה התקוות שלך לגבי התפתחות הענף בישראל?‬ ‫פרידמן ‪" :‬בליגה האמריקאית יש ‪ 32‬קבוצות ואילו בישראל האוכלוסייה‬ ‫הרבה יותר קטנה משל העיר ניו יורק‪ ,‬וכבר יש מספר מכובד של מתחרות‪.‬‬ ‫בעיני הכי חשוב שהענף יתבסס בבתי הספר התיכונים‪ ,‬שמהווים את עתיד‬ ‫הפוטבול בארץ"‪.‬‬

‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫‪25‬‬

‫טאצ'דאון טכניוני‬ ‫מגזין‬

‫ענף הפוטבול עשה עלייה לישראל‪ ,‬בזכות קבוצת סטודנטים מהטכניון‪ ,‬שמשחקים בליגת הפוטבול הישראלית‪ .‬הם‬ ‫מבטיחים שהמשחק יתפוס גם אותכם‬ ‫מאת‪ :‬קרן אור גרינברג‬

‫יש‬

‫ימים בהם עומס השיעורים עלול להכריע אותנו‪ .‬אם אתם מחפשים‬ ‫משחק אליו תוכלו לנתב את כל האגרסיות שלכם‪ ,‬פוטבול יכול להיות‬ ‫התשובה‪ .‬הרי‪ ,‬באיזה עוד משחק תוכלו לקבל נקודות על תיקול שחקן‬ ‫אחר? אצלנו מגרשי הדשא עדיין שמורים למשחקי הכדורגל‪ ,‬אולם מעבר‬ ‫לים‪ ,‬בארה"ב‪ ,‬הסופרבול‪ ,‬משחק ההכרעה של אליפות ליגת הפוטבול‬ ‫האמריקנית (‪ )NFL‬נחשב ליום חג של ממש‪ ,‬ובאופן מסורתי הוא גם‬ ‫האירוע בעל הרייטינג הגבוה ביותר בארה"ב‪.‬‬

‫ממבט ראשון‪ ,‬פישר לא נראה כמו שחקן פוטבול ענק מימדים ממוצע‬ ‫שהייתם מדמיינים לעצמכם‪" .‬תמיד אהבתי את הספורט הזה‪ ,‬וידעתי‬ ‫שקיימת ליגה בארץ‪ ,‬אבל לא חשבתי שאני אתאים מבחינת מידות הגוף‬ ‫שלי"‪ ,‬הוא מספר‪ .‬אולם אחרי שצפה במשחק של הליגה האמריקאית בשנה‬ ‫שעברה‪ ,‬ושמע שיחות אודות קידום הליגה בישראל‪ ,‬החליט לחפש קבוצה‬ ‫בצפון‪ .‬כך הוא מצא את עצמו מצטרף לקבוצה ‪,NORTHERN STARS‬‬ ‫אשר הוקמה לפני פחות משנתיים‪ ,‬ובשנה שעברה כבר השתתפה בליגה‪.‬‬ ‫הקבוצה מזוהה עם אזור הצפון בכלל ולא רק של עיר ספציפית‪ ,‬ולכן הפכה‬ ‫לבית עבור חובבי הספורט בצפון‪ .‬כיום יש בקבוצה שחקנים מחיפה ועד‬ ‫מעלות‪ -‬תרשיחא‪ .‬פישר משמש כיום קפטן הגנה בקבוצה‪ ,‬ומציב לעצמו‬ ‫מטרה אישית להגיע לנבחרת ישראל שהוקמה בשנה שעברה‪.‬‬

‫צילום‪ :‬קרן אור גרינברג‬

‫‪24‬‬

‫צילום‪ :‬קרן אור גרינברג‬

‫קפטן פישר‬ ‫בקצה השני של המפה‪ ,‬כאן אצלנו בישראל‪ ,‬החליטו קבוצת גברים חסונים‪,‬‬ ‫שגם לנו מגיע יום חג שכזה‪ .‬אחד מהיזמים הוא יובל פישר‪ .‬פישר הוא‬ ‫סטודנט להנדסת חומרים ופיזיקה בטכניון ביום‪ ,‬עוזר הוראה בשעות אחר‬ ‫הצהריים‪ ,‬ושחקן פוטבול‪ ,‬מתי שמתאפשר לו‪ .‬זהו לא השילוב שהיינו‬ ‫מצפים לו מסטודנט ישראלי בכלל‪ ,‬ומהטכניון בפרט‪ ,‬על רקע העובדה‬ ‫שענף הפוטבול בארץ‪ ,‬ולמעשה בכל מקום מחוץ לארה"ב‪ ,‬נחשב לפחות‬ ‫נפוץ מענפים כמו כדורגל ‪ ,‬כדורסל ואפילו טניס‪ .‬אולם‪ ,‬אם תשאלו את‬ ‫פישר‪ ,‬מדובר במשחק שובה לב‪ ,‬ויש סיבה לכך שהאמריקאים אוהדים שלו‪.‬‬ ‫פישר‪ " :‬מה שטוב בספורט הזה הוא שזהו משחק אגרסיבי ואינטנסיבי‪,‬‬ ‫אבל בכלל לא אלים‪ .‬אם יש צורך להוציא עצבים ואגרסיות אז מגיעים‬ ‫לאימון‪ ,‬מתקלים כמה אנשים‪ ,‬וחוזרים רגועים יותר הביתה‪ .‬זה שובר‬ ‫את שגרת הלימודים שקיימת‪ ,‬בעיקר בטכניון‪ .‬פוטבול זה ספורט מאוד‬ ‫אינטליגנטי וחכם‪ .‬הוא מפעיל את האינסטינקטים ומחדד את החשיבה‬ ‫שכן האפשרויות למהלכים הן רבות וצריך לזכור את כולם בעל פה"‪.‬‬

‫מה שיגרת האימונים שלכם?‬ ‫פישר‪":‬כיום האימונים שלנו מונים ‪ 2‬אימונים בשבוע‪ ,‬או אימון ומשחק‪.‬‬ ‫משך כל אימון הוא כשלוש שעות‪ ,‬כאשר בחלק הראשון עובדים על כושר‬ ‫גופני ואימון טקטי‪ ,‬ובחלקו השני מתאמנים על הגנה נגד התקפה עם‬ ‫תיקולים מלאים"‪.‬‬

‫פישר‪ " :‬בעיני זהו ספורט ש"תפור" על הישראלים‪,‬‬ ‫ולדעתי תוך ‪ 10-15‬שנים הוא יהפוך להיות ספורט‬ ‫חצי מקצועני וימקם את עצמו ליד הכדוריד‬ ‫והכדורעף בארץ"‬ ‫מה היעדים של הקבוצה לשנה הנוכחית?‬ ‫פישר‪" :‬המטרה שלנו השנה היא לעלות את מספר הניצחונות ולהמשיך‬ ‫להתפתח ולגדול כקבוצה‪ ,‬נכון להיום מאזן הקבוצה לעונה זו עומד על‬ ‫‪ .1-1‬בחרתי להתחיל לשחק דווקא בקבוצה קטנה וחדשה‪ ,‬על מנת להיות‬ ‫חלק ממשהו שהולך ונבנה‪ ,‬ולצבור את ניסיון המשחק הרב ביותר לשנה‬ ‫ראשונה‪ .‬רועי זיו‪ ,‬אחד ממקימי הקבוצה‪ ,‬מונה למאמן ראשי‪ ,‬וצורף‬ ‫לשורות הסגל גם מאמן הגנה‪ .‬הקבוצה עברה תהליך של הכרה כעמותה‬ ‫רשמית לקידום הפוטבול בצפון‪ ,‬ומיכאל בבלי‪ ,‬עורך דין במקצועו‪ ,‬מונה‬ ‫למנהל כללי של הקבוצה‪ .‬אנחנו עדיין מחפשים ספונסר לשנה הנוכחית‬ ‫לאחר שחוזה הספונסר משנה שעברה תם‪".‬‬ ‫*כבר לא אנדרדוג‬ ‫מאיר הלחמי סטודנט שנה שלישית באווירונאוטיקה וחלל‪ ,‬ובמקור תושב‬ ‫מעלות‪ ,‬נחשף למשחק בגיל ‪ ,14‬כאשר השתתף במשלחת לעיר אטלנטה‬ ‫שבארה"ב‪ .‬הוא מספר ‪" :‬המשפחה המארחת שלי לקחה אותי למסיבת‬ ‫סופרבול‪ ,‬ושם צפינו במשחק "מוזר" בטלוויזיה עם אנשים בחליפות‬ ‫שמתנגשים אחד בשני‪ .‬המארחים שלי היו צריכים להסביר לי כל מהלך‪,‬‬ ‫ובתום ‪ 4‬שעות וניצחון של קבוצת פיטסבורג סטילרס‪ ,‬היה לי ברור‬ ‫שהמשחק הזה תפס אותי"‪.‬‬ ‫כשמאיר חזר לישראל הוא שיכנע חברים לבוא לשחק איתו במסירות‬ ‫כדור במעלות‪ ,‬עיר מגוריו‪ .‬בעיניו מה שעובד אצל האמריקאים‪ ,‬טוב גם‬

‫פקטור דצמבר ‪2012‬‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫בטטה‪ ,‬עגבניות‪ ,‬גולאש‪ ,‬אפונה‬

‫איזה מרק אתם?‬

‫‪G‬‬

‫‪Z‬‬

‫חורף זוגי בקפה מנדרין‬ ‫‪ 1+1‬על מגוון מרקים‬

‫*‬

‫*תקף בימים א‪-‬ה‪.‬‬

‫מנדרין טכניון‪-‬בורוביץ | מנדרין טכניון‪-‬אולמן | מנדרין טכניון ‪ -‬אמדו‬ ‫מנדרין טכניון ‪ -‬בית הסטודנט | מנדרין אוניברסיטה ‪ -‬בניין רב תכליתי‬

‫‪www.mandarin.org.il‬‬

‫קל‬

‫סודוקו‬

‫הפסקה פעילה‬

‫בינוני‬

‫קשה‬

‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫‪29‬‬

‫הפסקה פעילה‬

‫איזה כיף‪ ,‬תשחץ!‬ ‫קלקודוקו‬

‫איך פותרים קלקו‪-‬דוקו?‬ ‫בכל טור ובכל שורה יש למלא הספרות‬ ‫‪ ,1-6‬בדומה לסודוקו‪ .‬יש להשתמש בכל‬ ‫הספרות‪ .‬בכל צבר משבצות בולט יש‬ ‫להציב ספרות התואמות לתוצאה של‬ ‫הפעולה האריתמטית המצוינת‪ .‬הספרות‬ ‫יכולות לחזור על עצמן בתוך הקבוצה‪,‬‬ ‫אין חשיבות לסדר הופעתן‪ .‬אהבתם?‬ ‫שלחו לנו מייל!‬

‫בואו לפתור עוד קלקו‪-‬דוקו ב‪www.calcudoku.org/he :‬‬

‫‪28‬‬

‫פקטור דצמבר ‪2012‬‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫וההקלטה של האלבום – ועדיף שגם לא אעשה זאת‪ .‬מכיוון שאינני‬ ‫מנהל את הלהקה יותר‪ ,‬אני מרשה לעצמי לכתוב על האלבום‪ .‬יואל‬ ‫דנילוף כתב שירה‬ ‫והפך אותה למשהו שאפשר לשטוח על רעש בצורה טבעית ביותר‪ .‬אורי‬ ‫רנרט ניסה לשבור את שיא העולם בכמות המכות על מצילות בשנייה‬ ‫ובדרך שבר כמה שיאים אחרים‪ .‬אור רימר כתב רבים מהלחנים‬ ‫החמקמקים והמיוחדים על הבס שלו ואסף תג'ר (שגם ידוע בפרויקט‬ ‫הסולו שלו‪' ,‬קטמין')‪ ,‬ניגן כהרגלו וכנגד הרגל של כמעט כל גיטריסט‬ ‫אחר בישראל‪ ,‬כמו מכונה שמפיקה צלילים עקומים הבונים מלודיה‬ ‫שיכולה להפחיד בהתפרצויות הזעם החותכות שלה‪.‬‬

‫פלפלת‬

‫‪品尝美味的交易‬‬

‫באור הזרקורים‪ //‬הופעה‬ ‫נערת קול הזהב‬

‫קרן אור גרינברג‬

‫‪ ‬לצד שיריה המקוריים‪ ,‬מאיה נתנה אינטרפטציה מיוחדת גם לשיר ‪CRY‬‬ ‫‪ ME A RIVER‬של ג'סטין טימברלייק‪" .‬בהתחלה היינו עושים הופעות‬ ‫קאברים כי פחדתי לעשות שירים שלי"‪ ,‬היא סיפרה‪ " ,‬ואת השיר הזה‬ ‫ביצענו מהיום הראשון בו הופענו"‪ .‬כשהיא החלה את התווים הראשונים‬ ‫הקהל נע בחוסר נוחות לאור ההפתעה‪ ,‬אולם מיד נשבה בקסם המיוחד‬ ‫שהעניקה לשיר‪.‬‬ ‫הקול של מאיה עוטף אותך כמו רוח קרירה באמצע יום חם‪ ,‬ואתה נשאר‬ ‫צמא לעוד‪ .‬מאיה יוצרת הרמוניה מושלמת עם הגיטרה‪ ,‬ולעיתים קשה‬ ‫להאמין שהיא מפגינה יכולות ווקליות מושלמות בהופעה חיה‪ ,‬שהיה‬ ‫ניתן להקליט ולהפיץ כדיסק לכל דבר‪ .‬השירים שלה גורמים למאזין‬ ‫לדמיין נופים של שדות חיטה‪ ,‬שמיים כחולים‪ ,‬ודרך לבנים שמובילה‬ ‫לבית ציורי בכפר‪ .‬מבחינה סגנון היא שילוב בין מוסיקת עולם לבין‬ ‫מוסיקת קאנטרי‪ ,‬והיא מזכירה את "האייקון" שלה כפי שהיא סיפרה בעת‬ ‫ההופעה‪ .‬את השיר "מהפכה" חידשה כשיר הדרן אחרון בהופעה‪ .‬למאיה‬ ‫יש איכויות של זמרת מחו"ל (ברשת מכנים אותה "אדל הישראלית")‪,‬‬ ‫אבל עם נשמה של נערת טבע‪ ,‬שגדלה במרחבים עם אויר נקי ופתוח‪,‬‬ ‫צלול כמו הקול שלה‪ .‬כנראה מסיבה זו‪ ‬מאיה נבחרה כהבטחה של השנה‬ ‫על ידי אקו"ם‪ ,‬והיא ממשיכה להופיע ברחבי הארץ‪ ,‬ובחיפה תופיע שוב‬ ‫בסינקופה ב ‪ .19.1.2012‬מומלץ בחום‪.‬‬

‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫צילום‪ :‬קרן אור גרינברג‬

‫שיר הנושא של האלבום מספר על המקום שבו רובנו שואפים להיות ‪-‬‬ ‫במקום בטוח‪ ,‬חוף מבטחים שיגן עלינו מכל סכנה‪ .‬זו התחושה שמאיה‬ ‫יוצרת בהופעתה האישית‪ .‬היא נמצאת במרחק נגינה מאיתנו ויוצרת‬ ‫סביבנו בועת הגנה‪ .‬את השיר האהוב עליי "‪ "Brave Again‬היא מספרת‪,‬‬ ‫שכתבה על אהבה שלא מומשה‪ ,‬כאשר לא הייתה אמיצה לחשוף את‬ ‫רגשותיה לאותו גבר‪ .‬משלא מצאה את האומץ לחשוף את רגשותיה‬ ‫בפניו‪ ,‬היא החליטה לכתוב את השיר‪" .‬בבוקר אהיה שוב אמיצה" היא‬ ‫מבטיחה לעצמה וגם לנו‪.‬‬

‫בואו לטעום‬ ‫מבצעים מדהימים!‬ ‫‪y a n i v‬‬

‫כשמאיה איזקוביץ שרה‪ ,‬אני‬ ‫מרגישה שהיא מספרת לי סוד‪ .‬סוד‬ ‫שלה שהופך להיות שלי ומלווה אותי‬ ‫ביתר היום‪ ,‬כמוסיקת רקע נעימה‬ ‫שאני לא שבעה ממנה‪ .‬כששמעתי‬ ‫שהיא מגיעה להופעה אקוסטית‬ ‫בפאב הסינקופה בחיפה‪ ,‬ראיתי‬ ‫בכך‪ ‬ההזדמנות להיחשף אליה‬ ‫בלייב‪ ,‬ולנסות להכיר מי היא באמת‪.‬‬ ‫השירים של מאיה‪ ,‬רובם‪ ,‬כתובים‬ ‫באנגלית‪ ,‬ולכן הופתעתי לגלות‬ ‫שהיא "משלנו"‪ ,‬ישראלית אמיתית‪.‬‬ ‫למילות השיר המפורסם ביותר שלה‬ ‫"‪ "is it alrtight‬הקהל הצטרף‪ ,‬אולם‬ ‫בכל יתר שיריה המקוריים פרי עטה‪ ,‬האנשים התחבקו ונשענו‪ ‬לאחור‬ ‫בכיסאות‪ ,‬נהנים משעה מושלמת של ריחוף גבוה מעל העננים‪ .‬מאיה‬ ‫נושאת אותנו מעלה עם קולה‪ ,‬ומספרת לנו מעט על חייה‪ ,‬חושפת‬ ‫טפח מהאישיות הייחודית שלה‪ ,‬רק דרך המוסיקה שלה‪ .‬מאיה גדלה‬ ‫בצפון‪ ,‬והחלה להופיע כבר לפני מספר שנים‪ ,‬אולם אלבום הבכורה שלה‬ ‫"‪"Safe & Sound‬יצא רק בשנת ‪ ,2011‬ונמכר בהופעות‪ .‬האלבום מכיל ‪12‬‬ ‫רצועות ייחודיות‪ ,‬שאת רובן היא ביצעה בעת ההופעה‪ ,‬לצד בן דודה‪ ,‬שי‬ ‫לוקוף (גיטרה)‪ ,‬וגל בנימין הכנר‪ ,‬שהוא גם סטודנט בטכניון (ראיון איתו‬ ‫בעמוד ‪.)18‬‬

‫תרגום‪:‬‬

‫בגט בשרים‬ ‫‪ +‬סלט‬ ‫פרגית מוקפצת‬

‫‪22‬‬ ‫בלבד!!!‬

‫ארוחה עסקית‬

‫‪32‬‬ ‫בלבד!!!‬ ‫‪₪25‬‬ ‫בלבד!!!‬ ‫‪₪25‬‬ ‫בלבד!!!‬

‫‪₪‬‬

‫שניצל קלאסי‬ ‫עוף‪/‬בקר תאילנדי‬

‫‪₪‬‬

‫‪ 2‬מנות עיקריות ‪ 2 +‬תוספות‬ ‫‪ +‬סלט סיני‬

‫סלט בריאות‬ ‫תאילנדי‬ ‫מצע ירקות טריים‬ ‫‪ +‬עוף‪/‬בקר בטעמים‬

‫‪HOT-BOX‬‬

‫תאי‪-‬ווק‬ ‫נודלס‪/‬ירקות‬

‫‪ +‬עוף‪/‬בקר בטעמים‬

‫ניתן לקחת‬ ‫הביתה ‪TO GO‬‬ ‫אוכל‬

‫קופסא בשר‪/‬עוף‬ ‫תוספות‬

‫קטן ‪ /‬גדול‬

‫‪35/25‬‬ ‫‪30/20‬‬

‫תאי‪-‬ווק פלפלת בבית הסטודנט‬

‫‪04-6903893‬‬ ‫תאי‪-‬ווק פלפלת רשאית להפסיק את המבצע בכל עת‬

‫‪31‬‬

‫קצת קולטורה‪//‬‬

‫ביקורות תרבות‬

‫הפסקה פעילה‬

‫פופקורן‪ //‬סרט‬ ‫פיטר ג'קסון מתחיל לחפור‬

‫תורת המשחקים‪ //‬משחק מחשב‬ ‫דן שנייר‬

‫אם יש משהו אחד שאפשר לנחש‬ ‫לגבי פיטר ג'קסון אחרי טרילוגיית "שר‬ ‫הטבעות" והפרק הראשון בטרילוגיה של‬ ‫"ההוביט"‪ ,‬זה שוואלה‪ ,‬הבנאדם אוהב‬ ‫לחפור‪ .‬הוא למעשה מסוג האנשים‬ ‫שאם תשבו איתם על אלבום תמונות‪,‬‬ ‫יהיה להם סיפור לספר על כל תמונה‬ ‫ותמונה‪ ,‬ותהיו בטוחים שתשמעו את‬ ‫כ‪-‬ו‪-‬ל‪-‬ם‪ .‬כי איך עוד תסבירו את העובדה‬ ‫שספר צנוע כמו "ההוביט" נפרש על‬ ‫פני טרילוגיה קולנועית שכנראה תמשך‬ ‫בסביבות השמונה– תשע שעות‪ -‬ג'קסון‬ ‫פשוט ממש אוהב לתת לכל סיפור את‬ ‫מקסימום הזמן שהוא רק יכול‪ ,‬ויש‬ ‫בזה כמובן מן הטוב ומן הרע‪ .‬על הסרט‬ ‫הנוכחי ניתן לומר שהוא מתחיל לאט‪,‬‬ ‫עם אקספוזיציה שהיא‪ ,‬למען האמת‪ ,‬די מיותרת‪ ,‬אבל ברגע שאנחנו נכנסים‬ ‫לעניינים וההרפתקה שאליה נסחף בילבו בגינס מתחילה‪ -‬הסרט לא עוצר‬ ‫ולא משעמם לדקה‪ .‬המומחיות והנסיון של ג'קסון נראים בבירור‪ ,‬כמו גם כמה‬ ‫הוא אוהב להשוויץ במולדתו היפהפיה ניו זילנד‪ ,‬כרגיל הכוכבת האמיתית של‬ ‫הסרט‪ .‬הטכניקה שבה צולם הסרט‪ ,HFR -‬היא עוד שלב בעליית המדרגה של‬ ‫התלת מימד וכמו התלת מימד‪ ,‬יהיו כאלה שיאהבו וכאלה שלא‪ .‬אני אישית‬ ‫חשבתי שבעוד שקטעים מסויימים מרגישים פתאום כל כך ריאליסטים‬ ‫שמתקבלת תחושה של שורה ראשונה בתיאטרון‪ ,‬ישנם קטעים שמרגישים‬ ‫כאילו הוידאו רץ על מהירות כפולה‪ .‬וזה אולי שימושי כשרואים הרצאות‬ ‫בחדוו"א‪ ,‬אבל בקולנוע אפשר בהחלט לוותר על זה‪.‬‬ ‫שורה תחתונה‪ :‬תחילתה של הרפתקה מופלאה‪ ,‬לא מאכזב‪.‬‬

‫ההוביט‪ :‬מסע בלתי צפוי‬

‫עקידת יצחק‪ -‬גרסת שנות ה‪.2000‬‬

‫אלמוג דב‬

‫לא קל להיות משחק‬ ‫אינדי‪ .‬אולם‪The Binding ,‬‬ ‫‪ ,of Isaac‬או עקידת יצחק‬ ‫בשמו העברי‪ ,‬על אף גודלו‬ ‫המזערי ומחירו המגוחך‪,‬‬ ‫מסוגל לספק מאות שעות‬ ‫של הנאה‪ ,‬מה שהפך אותו‬ ‫לאחד ממשחקי האינדי‬ ‫המצליחים ביותר אי פעם‪.‬‬ ‫המשחק מבוסס על‬ ‫סיפורו של אייזק‪ ,‬ילד דחוי שאימו קיבלה מסר מאלוהים להרוג אותו‪ .‬אייזק‬ ‫בורח ממנה ומוצא דלת למרתף‪ ,‬שם הוא נתקל במגוון מפלצות ויצורים‬ ‫שלא מהעולם הזה‪ .‬המשחק בנוי ממספר שלבים כאשר בכל שלב ישנם‬ ‫חדרים המיוצרים באופן אקראי ומכילים מפלצות וחפצים שונים שניתן‬ ‫לאסוף‪.‬החפצים מחזקים את אייזק או מקנים לו יכולות שונות‪ .‬כל שלב‬ ‫כולל חדר בוס‪ ,‬אשר הבסתו מאפשרת לעבור לשלב הבא‪ ,‬כאשר המטרה‬ ‫היא להביס את האמא עצמה וכוחות אפלים אף יותר‪.‬‬ ‫עקידת יצחק הינו משחק הדורש שנשחק בו שוב ושוב‪ :‬לא רק שמתים בו‬ ‫על ימין ועל שמאל וכל משחקון שונה מקודמו‪ ,‬אלא גם שככל שמשחקים‬ ‫יותר ומגיעים להישגים מסוימים‪ ,‬חפצים חדשים ואפילו דמויות אחרות‬ ‫נעשים זמינים‪ ,‬מה שתורם לחוויית המשחק והופך אותו למשחק אינסופי‬ ‫כמעט‪.‬‬ ‫עם גרפיקה חמודה ופשוטה‪ ,‬פסקול מעולה שמכניס היטב לאווירה האפלה‬ ‫של המשחק‪ ,‬סיפור מגניב ומסקרן (האם אייזק מדמיין או שזה באמת‬ ‫קורה?) ועיצוב פנטסטי ששואב השראתו ממשחקים קלאסיים ‪ ,‬עקידת‬ ‫יצחק הוא משחק ממכר‪ ,‬מאתגר‪ ,‬כיפי ומתסכל‪ .‬משחק שגם יכול להרוס‬ ‫סמסטר שלם‪ .‬אז‪ ...‬תיזהרו‪.‬‬

‫‪The Binding of Isaac‬‬

‫אפקט דופלר‪ //‬אלבום‬ ‫ארבעה אלבומים שאולי פספסתם השנה‬

‫בן ריפתין‬

‫נתח מכובד מהמוזיקה האהובה עלי לא הוקלטה בעשור האחרון‪ .‬סוף שנות‬ ‫החמישים‪ ,‬ובקפיצה גדולה אל שנות השמונים ושנות התשעים‪ ,‬אלו הם‬ ‫בשבילי המוקדים העיקריים למקבצים של מוזיקאים ולהקות שעושים לי את‬ ‫זה‪ .‬ולמרות זאת‪ ,‬כל הזמן צצים ונעלמים דברים מעניינים‪ .‬צצים ונעלמים –‬ ‫וכאן נשים דגש על הנעלמים‪ .‬כמות המוזיקה העצומה שמוקלטת בכל שנה‬ ‫היא קשה לעיכול‪ ,‬גם לחפרנים המעמיקים ולמאזינים האדוקים ביותר‪ .‬לכן‬ ‫אני אוהב להעזר בהמלצות מאנשים שטעמם מעניין אותי‪ ,‬ולהלן הניסיון‬ ‫להציג ארבעה אלבומים שאולי פספסתם ב‪ 2012‬שעוד רגע קט חולפת‪ .‬עם‬ ‫כל הכבוד לעבר המתרחק‪ ,‬אין תחליף לרגע הגילוי של משהו שהוא גם חדש‬ ‫בשבילך‪ ,‬וגם חדש לגמרי בעולם‪.‬‬ ‫‪Tame Impala – Lonerism‬‬ ‫קווין פרקר ודומיניק סימפר מנגנים ומקליטים ביחד מאז שהיו בני ‪ 13‬בעיר‬ ‫הולדתם פרת' שבאוסטרליה‪ .‬כבר באלבום הבכורה שלהם‪ ,‬שיצא ב‪ 2010‬הם‬ ‫זכו לתשומת לב רבה בזכות הסאונד שהם מייצרים והאווירה של השירים‬ ‫שלהם‪ ,‬שזה משהו כמו 'מה הביטלס היו עושים עם עצמם אם הם היו‬ ‫מתחילים להקליט היום?' 'לונריזם'‪ ,‬האלבום השני שלהם שיצא ב‪,2012‬‬ ‫מורכב משירה מרחפת‪ ,‬מקצבים מתגלגלים‪ ,‬גיטרות וקלידים פופים נעימים‪,‬‬ ‫ומספק חווית האזנה שהיא חצי נהדרת וחצי מהורהרת‪.‬‬ ‫‪Lotus Plaza – Spooky Action at Distance‬‬ ‫עדיין במחוזות האינדי‪-‬רוק‪/‬פופ הרגוע‪ ,‬ושוב באלבום שני של להקה – אבל‬ ‫הפעם מדובר ב'לוטוס פלאזה'‪ ,‬פרויקט הצד של לוקט פונדט‪ ,‬הגיטריסט‬ ‫וזמר המשנה של הלהקה 'דירהאנטר' (לא מכירים? נא להזדרז)‪ .‬ב'פעילות‬ ‫מבהילה במרחק'‪ ,‬פונדט ממקד וממרכז גם את כתיבת השירים שלו וגם את‬

‫‪30‬‬

‫פקטור דצמבר ‪2012‬‬

‫עצמו כזמר ומציג עשרה שירים חדשים‪ ,‬שאמנם לפעמים נדמה שמושפעים‬ ‫יותר מלהקת האם שלו 'דירהאנטר' מאשר באלבום הראשון‪ ,‬אבל לחלוטין‬ ‫עומדים בצורה מספקת בזכות עצמם‪.‬‬ ‫‪Hellshovel – Hated By the Sun‬‬ ‫ג'ף קלארק בקלות יכל ליפול לתוך הגדרה נפוצה בעשור האחרון ולהיות‬ ‫מתויג כחלק מה"גאראז' ריבייבל"‪ :‬גל חדש של מוזיקת גאראז'‪ :‬רוק'נ'רול‬ ‫פשוט‪ ,‬בד"כ עם סאונד מלוכלך‪ ,‬מקצבים בסיסיים ושירה מעט מרוחה‬ ‫ באופן עקרוני ניסיון מכובד ולרוב מאוד מהנה לחזור למקורות הז'אנר‬‫מאמצע המאה הקודמת‪ .‬אבל המאזנים הסבלניים יגלו ב"שנואים ע"י‬ ‫השמש"‪ ,‬אלבום הבכורה של להקתו של המוזיקאי הקנדי ג'ף קלארק ושותפו‬ ‫ליצירה דוקס גרילו‪ ,‬הרבה יותר מעוד קפיצה על רכבת הרוק'נ'רול‪-‬גאראז'‪.‬‬ ‫מדובר במקבץ שירים פשוטים ביותר – אף גיטרה לא לוקחת סולו של ממש‬ ‫בשום שיר‪ ,‬מקצבי התופים שהוקלטו ע"י בלאדשוט ביל‪ ,‬מוזיקאי קנדי נוסף‪,‬‬ ‫לא מנסים להאפיל על שאר הכלים‪ ,‬והטקסטים נזרקים על גבי המוזיקה‬ ‫כאילו מישהו דחף את ג'ף ואמר לו‪" :‬קדימה‪ ,‬תתחיל לשיר כבר!"‪ .‬הפשטות‬ ‫הרוק'נ'רולית עם נטיות הקאנטרי בצלילי הגיטרה והקולות שחברי הלהקה‬ ‫יוצרים מהאזנה אחת לשנייה‪ ,‬ומשנייה לשלישית‪ ,‬חוויה קסומה‪ ,‬נטולת כל‬ ‫אגו‪ ,‬שמספרת סיפורים קטנים על דברים שלאף אחד לא אכפת מהם‪ .‬אבל‬ ‫לרגע אחד‪ ,‬ללהקת "הלשאבל" כן היה אכפת ממשהו כזה או אחר שריגש‬ ‫אותם או שבר את ליבם ולמזלנו הם תיעדו את זה באלבום‪.‬‬ ‫אד טרנר והדנילוף סנטר – שפל‬ ‫גילוי נאות – ניהלתי את הקלטות האלבום הנ"ל וגם את הלהקה הנ"ל בזמן‬ ‫הקלטת האלבום "שפל"‪ ,‬אלבומם השני של אד טרנר והדנילוף סנטר‪ .‬אינני‬ ‫יכול להעביר את רוח היצירה של הלהקה בתהליך העבודה על השירים‬ ‫המשך בעמוד הבא‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬