משה פרץ
Useless I.D. עוד לפני שבישראל ידעו מה זה פאנק ,ועדיין התאוששו מגל להקות רוק צעירות של תחילת שנות ה ,90-התחברו יחדיו והחלו לנגן חבורת צעירים בגיל צבא ,ממש כאן ,בחיפה של ‘.94 את הרעיון לשם קיבלו מתקופת החיים בצבא .הוא מבטא את זה שאתה רק מספר והוא חסר משמעות על הדסקית שלך אלא אם קרה הנורא מכול. ב 1997-הקליטו אלבום ראשון )בשם שנון במיוחד( באולפני פלאפל.Dead’s Not Punk : כעבור שנתיים של הופעות קטנות בארץ החליטו לנסות מזלם בעולם הגדול .שם גילה אותם כריס רואו ,ומשם דרכם להצלחה עולמית הייתה קצרה. בין הישגיהם ניתן למנות את השתתפותם באלבום Rock against Bushיחד עם להקות גדולות )מה גדולות?! ענקיות!( כגון Green Dayוה Foo Fighters-והישגים כחולים-לבנים: הפסקול של ”רמזור“ הפופולארית )”לא רוצה להתבגר“( יחד עם מוקי כמו גם ”מה לך נפשי“ ,שהגיע לראשי מצעדים בגלגל“צ ,ו“הנה עיר“ בשיתופה של קרן פלס. כמו כן השתתפו בתוכניות טלוויזיה שונות ואף בסרט הישראלי ”שנת אפס“. חשבתם שאם זו מסיבת הבריכה ,אז מותר לכם לעשות שכונה? לא! אתם בטכניון ,לכן מוטל עליכם לעשות שיעורי בית ולשמוע קצת לפני את השירים שהולכים להקפיץ אתכם עד שתייבשו את הבריכה! • At Least I Tried • State of Fear • Undecided • Blood Pressure • It’s Alright • Bring Me Down • No Time for Me to Be a Teenager • Always the Same • Kiss Me Kill Me • ?Is It Right • Before I Go איתי כהן
אז ניתנה לי הזכות לכתוב על משה פרץ ...לכן אפתח בשאלה: עורך יקר ,מדוע אתה שונא אותי? ולענייננו :אחרי שבשנה שעברה הציפיות לקראת הופעתו היו שנויות במחלוקת ,משה פרץ חוזר גם השנה לסלסל על הבמה המרכזית בטכניון .אז כמה מילים על הזמר בן ה ,26-שידוע כמי שכותב ומלחין את כל שיריו בעצמו. פרץ התחיל את דרכו בשנת 2005עם אלבומו הראשון ,שמכר כ 10,000-עותקים .פריצתו המשמעותית באה עם הוצאת הסינגל ”אש“ .שירים נוספים שהצליחו באלבום היו ”יש רגעים“ ו“בחלומות שלי“. בשנת 2008הוציא פרץ את השירים ”אלייך“ ו“ואולי“ ,שהגיעו למקומות הראשונים במצעדי הרדיו ונשארו בראשם במשך תקופה ארוכה .בכך גבר לזמן מה על קובי פרץ אבי פרץ אלי פרץ ושיראללל .באותה שנה יצאו הסינגלים ”כל בוקר“ ו“נשבע לך“. מספר חודשים לאחר יציאת האלבום הוא הגיע למעמד פלטינה עם מכירות של למעלה מ 40,000-עותקים בישראל. בהמשך דרכו הוציא פרץ את הסינגל ”שתיים בלילה““~),ערה?“( שהגיע למקום הראשון במצעדי הרדיו ונשאר בראשם במשך מספר שבועות .לאחר מכן הוציא את הסינגלים ”מהשמיים“ ו“אשמור עלייך“. לאחרונה נחקר משה פרץ בחשד להעלמת מס בהיקף של מיליוני שקלים ,ולאחר שהודה במיוחס לו שוחרר בערבות )לאכזבת אלו שקיוו שהוא יספיק להיחקר ,להישפט ולהיכנס לכלא לפני שיגיע פסטיבל הסטודנט(. לקראת ההופעה הקרבה הריני להביא לידיעת המעריצות מתעו“נ :פרץ טוען כי ”אני לא אגיד שאני לא חושב לעצמי ללכת על מישהי כזאת )מעריצה( ,כי באמת ,יש המון-המון בחורות יפות ,אבל אם במקרה מישהי תגיד שהיא הייתה אתי ,הייתי מציע לא להאמין לזה עד שתראו את זה קורה בפועל .בואו נגיד שעוד לא ניצלתי את המעמד שלי כזמר כדי ללכת עם מעריצה“. כמוך. ְ מוזר ,כי אין-אין מי שאוהבת אותו נעמה משיח
31
עבדכם הנאמן שאף כתב מאמר דעה בנושא בעיתון זה ,הכיצד משתפת אס“ט פעולה עם הפגנה פוליטית הקוראת לממשלת ישראל לעשות )או לא לעשות( דבר מה. דוגמה נוספת העולה היא שיתוף הפעולה של אס“ט עם ,STAND WITH USפרויקט סטודנטיאלי חובק עולם להסברה פרו-ישראלית ,ועם תכנית ”תגלית“ המוכרת והאהודה )במיוחד על פנויים-פנויות( .הגם שלרב הדעות מדובר בפרויקטים חיוביים ,לא ניתן להתכחש לעובדה שהם אמנם משרתים אג‘נדות פוליטיות ,גם אם כאלו הזוכות לתמיכה גורפת. דובר אס“ט ,תמיר מנצור ,מספר” :אס“ט משתפת כיום פעולה עם פרויקטים ממלכתיים ו‘כלליים‘ באופיים ,כגון Stand With ,Usתגלית ,משלחות לפולין וכו‘ .ישנם נושאים סבוכים יותר. לדוגמה ,קיבלנו הרבה פניות בבקשה להתערב במאבק להורדת מחירי הדלק ,אבל במקרה זה החלטנו שלא להתערב מכיוון שלטעמנו הוא שנוי יותר במחלוקת .אפילו יוזמה לתלות שלט למען גלעד שליט נתקלה בדעות חלוקות“.
תמיר מנצור ,דובר אס“ט” :אחת הגישות גורסת שאס“ט צריכה להוות מעין ”ועד עובדים“ שמרגע בחירתו עוסק אך ורק בקידום ענייני העובדים – שכר ,תנאים וכו‘ ,או אצלנו – נושאים אקדמיים ,ייצוג מול ההנהלה וכו‘“ .לפי גישה אחרת, היות שאס“ט קיבלה מהסטודנטים מנדט לקבל החלטות בשמם ,הרי היא יכולה גם לנקוט בעמדות פוליטיות שלדעתה מועילות לסטודנטים. מחד ,האגודה רוצה להישאר גוף המשקיע את כל משאבי הזמן והתשומות המוגבלים שלו בסטודנטים ,ומאידך ,אינה רוצה לעצום עיניה ולאטום אזניה לנוכח המציאות” .הדילמה היא בין אחריות לחברה ובין אחריות לסטודנטים ,והאם בכלל אלו דברים סותרים בהכרח?“ מסכם מנצור” ,האם מטרת הטכניון היא להוציא מהנדסים מעולים או מהנדסים שהם אזרחים מעולים?“ לאס“ט ,בנתיים ,אין עמדה רשמית בעניין ונראה כי הדיונים בנושא יימשכו עוד זמן רב .שינויים משמעותיים בתקנון יופנו ככל הנראה לוועידת אס“ט וייתכן אף שיועלו למשאל סטודנטים רחב.
מתי אס“ט צריכה לנקוט עמדה? את ההגדרה של ”עניין פוליטי“ ניתן להרחיב ולהקצין באופן שיחדד את הקושי הגלום במתן הכשר לעניין אחד ובפסילתו של אחר .האם פעילות ”מגמה ירוקה“ בקמפוס היא פוליטית? האם הנפת דגל הלאום ונגינת המנון המדינה היהודית בקמפוס הם פוליטיים? התשובות אינן חד-משמעיות ומבלבלות גם את צמרת אס“ט ,שקיימה ב 10-באפריל דיון פתוח לקהל בעניין זה.
אפלטון אמר ש“מי שדעתו צלולה עליו ,אינו עוסק בפוליטיקה“ ,ואילו אפיקורוס אמר ש“אלה שחכמים מכדי לעסוק בפוליטיקה ,נענשים בכך שהם נשלטים על-ידי טיפשים מהם“ .למי מהם להקשיב? הבחירה בידינו .אס“ט תשמח לשמוע את קולכםdover@asat.org.il :
אס“ט צריכה להיות מעורבת פוליטית /עומרי זילכה פעיל בוועד ארכיטקטורה
אז למה לי פוליטיקה עכשיו /איגור ברמן חבר ועד הנדסת חשמל
בחודש נובמבר האחרון הפגנתי בירושלים יחד עם סטודנטים רבים מכל רחבי הארץ בקריאה להשוות את תקצוב תלמידי הישיבות לתקצוב הסטודנטים .בירושלים נחשפתי לגוון סטודנטיאלי שלא הכרתי מהטכניון – גוון סטודנטיאלי לוחם ,בעל ערכים ,היוצא להפגין למען מטרות שהוא מאמין בהן ואף זונח את הלימודים כאשר מדובר במאבק המוצדק בעיניו .להפגנה הגיעו רק כ 0.03% -מהסטודנטים בטכניון .אם תחשבו על זה ,הנתון הזה אינו מפתיע היות שהטכניון ואס“ט נמנעים במכוון מנגיעה בנושאים שיש להם ולו רמיזה פוליטית .אני חושב שאס“ט כן צריכה להיות מעורבת פוליטית .כוונתי איננה שנציגי אס“ט ייבחרו על-פי השקפתם הפוליטית ושיוכם המפלגתי ,כפי שקורה באגודות אחרות בארץ ,אלא שאס“ט תרתום את עצמה ואותנו הסטודנטים למען מאבקים שבהם לכולנו יש מכנה משותף ,ולא חסרים כאלה .רבים מכם ירימו גבה לנוכח האמירה האחרונה ,אך חשבו על זה – אנחנו סטודנטים ,דור העתיד של המדינה ,אנחנו צריכים להוביל מאבקים חברתיים-כלכליים שיש לנו הסכמה רחבה עליהם ,ויש לנו נציגים שאנו בוחרים מתוך אמונה בישרם, שיוכלו להחליט האם המאבק צודק או לא והאם הוא נושא גוון פוליטי או לא.
לאחרונה שמתי לב שיש הרבה אנשים האוהבים לדבר בשמי ובשמכם ולקרוא לזה ”אנחנו הסטודנטים“ .אנחנו הסטודנטים ,הם אומרים ,אנחנו העתיד של מדינת ישראל. אנחנו צעירים ,אנחנו משכילים ,אנחנו אנרגטיים ,אנחנו ,אם רק נרצה ואם רק נתארגן בצורה מסודרת ,דרך האגודה ,אנחנו נפתור את כל בעיות העולם בהפגנה אחת מול הכנסת ,ועוד נספיק לחזור לפני הבוחן בסטטיסטיקה.
אנחנו צריכים שתהיה לנו דעה ,שישמעו אותנו ,שנוכל להרעיש ולהישמע כפי שעושים סטודנטים ברחבי העולם .אל לנו להיות אוכלוסייה המתמקדת בלימודיה בלבד ואיננה חלק מהחברה ומהמדינה שהיא חיה בה .בארץ ,ובעיקר כצעירים ,אי אפשר להיות אדישים וחסרי דעה.
אבל לפעמים הם שוכחים שאנחנו ,כלומר ”אנחנו הסטודנטים“ ,גם אנשים ,עם דעות ועמדות משלנו ,והעובדה שכולנו הלכנו ללמוד בטכניון ,לא אומרת שאנו מחפשים להחליף דעות ועמדות אלה בקו הרשמי שאס“ט תאמץ. זכויותיו הפוליטיות של הסטודנט אינן מוגבלות בשום צורה, והוא אינו צריך שום גוף מוסדי שיגן עליהן .כל אחד מאתנו יכול להתפקד לכל תנועה או מפלגה ,ואין סיבה שהאגודה תניח אף רגל אחת על המדרון החלקלק הזה בדרך לפוליטיזציה .הרי אם היום לאס“ט יש עמדה לגבי חוק האברכים ,בעוד שנה אנחנו עלולים לגלות את אס“ט מגבשת קו באשר לחלוקת ירושלים, לפינוי התנחלויות ,לחוקי נאמנות למיניהם וכיוצא בזאת .אז לכל מי שצועק ”אנחנו הסטודנטים“ ,ומתכוון ”אנחנו ,קומץ פוליטיקאים ,בשם כולכם ,הסטודנטים“ ,אני אומר אדרבא! תפגינו ,תשפיעו ,אפילו תזמינו אותי להפגנות בפייסבוק ,רק בבקשה ,בבקשה אל תחטפו לי את אגודת הסטודנטים .אני צריך אותה כדי שתיאבק בשמי באויב האמיתי – הטכניון.
29
פוליטיקה בטכניון – הטוב ,הרע והמכוער |מאת :דני מגנר| פוליטיקה בקמפוס? שאלה :מה משותף לנשיאי תוניסיה ומצרים המודחים, זין בן-עלי וחסני מבארכ )כלומר חוץ מהעובדה ששניהם עמדו בראש משטר רודני ששלט ביד קשה ובכוח המשטרה החשאית(? תשובה :שניהם הודחו בעקבות מחאות המונים שהחלו כמחאות סטודנטים .מפתיע? לא ממש .לאורך כל ההיסטוריה המודרנית היוו הסטודנטים את אחד מגורמי הכוח החשובים והמשפיעים ביותר במפה הפוליטית. הסטודנטים צעירים ,משכילים ,דעתניים ,אנרגטיים וחדורי אידיאולוגיה; .בוער בקרבם הרצון לשנות ולהזיז ,לתקן ולשפר, להילחם ולהשפיע .לא במקרה קיימים בארץ כל כך הרבה תאי סטודנטים ,ארגוני סטודנטים ומחלקות סטודנטים במפלגות הגדולות ,ולא במקרה אנו שומעים חדשות לבקרים על הפגנת סטודנטים פה או שם ,על מאבק זה או אחר – למען ,עבור, בעד ,נגד ,בעד הנגד ונגד הבעד.
אז למה לא בטכניון? אם אתם לומדים בטכניון וקראתם את הכתבה עד כאן ,הייתם אמורים להרים גבה אחת או שתיים .שהייה בקמפוס הטכניוני המנומנם מעמידה בספק רב את תיאורי המהפכנות והרנסנס של הפסקאות הראשונות .דומה כי הפוליטיקה בטכניון רחוקה לא רק מן העין אלא גם מן הדעת; שיחות היום נסובות סביב מתנטים מקוללים ,והתקהלויות ההמונים הספונטניות היחידות הן כשאינטל או אלביט מחלקות קרפים בשדרה הראשית תמורת גיליון ציונים ותמורת נשמתכם. נשאלת השאלה אז מה בעצם דפוק בטכניון? טוב ,זו שאלה שכל העיתון הזה יהיה קצר מלהכילה .באשר לענייננו ,אפשר להציע מספר תשובות אפשריות :ראשית ,מקובלת הדעה כי הלימודים בטכניון קשים במיוחד בהשוואה למוסדות אחרים ולכן לסטודנטים אין זמן להתעסקות חוץ-לימודית ,דוגמת פוליטיקה ומעורבות חברתית .הסבר אחר גורס כי הפוליטיקה היא זרעם ולחמם של אנשי הרוח והמקצועות ההומאניים, ואילו אנשי המדעים המדויקים ,שמאכלסים את הטכניון ,הם אנשים א-פוליטיים באופיים המתעניינים יותר בדיברגנסים ובאפסילונים .ויש גם הסבר אחר :עד לאחרונה קידשה אס“ט את הא-פוליטיות ופסלה על הסף כל עיסוק פוליטי מצדה, בתוכה ,בצדיה ובמשתמע – ברחבי הקמפוס.
הציגה קבוצת סטודנטים המזוהים עם ארגוני שמאל בפני אס“ט דרישה לפעול למען הגדרת נהלים וקריטריונים ברורים לקיום פעילות בקמפוס ולעודד פעילות פוליטית בקמפוס באמצעות מתן גישה למשאבים ולאמצעים ,כגון לוחות מודעות ומועדונים.
אס“ט :להרחיק את הפוליטיקה מהאגודה בכל מחיר אס“ט מצדה נמנעת לפי שעה ממתן תשובה ברורה לדרישות הנ“ל .נוצר הרושם כי מרבית ותיקי המקדש הא-פוליטי הוותיק הזה חשים תחושת קבס עזה למשמע המילים ”פוליטיקה“ ו“טכניון“ באותו משפט ,אם כי גם כל מילה לחוד ,סביר שתעלה קבס בקרב סטודנטים רבים .ואכן ,אס“ט מוצאת סיבות טובות מאוד לחשוש מפעילות פוליטית בקמפוס. אס“ט חוששת ,בראש ובראשונה ,מזליגה של תאים פוליטיים לתוך האגודה ,דרך בעלי תפקידים ונציגי סמסטר ,באופן שיחליש ואולי אף יקבור אותה תחת מאבקי כוחות .את ההוכחות לטענתם מוצאים אנשי אס“ט באגודות הסטודנטים הפוליטיות והשסועות של אוניברסיטאות חיפה וירושלים ,אשר לדבריהם אינן מסוגלות לקדם שום פעילות רצינית בגלל המלחמות הפנימיות” .גם אם נאסור על תאים פוליטיים להשתתף בבחירות למוסדות אס“ט ,לא נוכל למנוע מהם להתארגן ולשלוח נציגי סמסטר מטעמם“ ,אומרים שם” .האינטרס הראשון של נציג כזה לא יהיה הסטודנטים ,אלא הארגון והתא ששלחו אותו .לא נוכל להפריד בין התאים לבין האגודה ,גם אם נרצה שהאגודה לא תהיה פוליטית – היא תהיה .זה מדרון חלקלק מאוד“ .עוד מעלים באס“ט את החשש כי אם תאים מסוימים יהיו פעילים יותר ויתבלטו מעל השאר ,הדבר יצור את הרושם המוטעה שאס“ט מזוהה אתם. באשר לסמכויות המצויות בידי אס“ט ,על פניו נראה כי לאגודה יכולת לפסול בכוח התקנון את התמודדותם של תאים פוליטיים בבחירות למוסדות האגודה ,וכן ולהרחיק בעלי תפקידים המנצלים את מעמדם לקידום אג‘נדה פוליטית .מנגד ,אס“ט אינה יכולה כיום למנוע את היווצרותם ואת התמודדותם של תאים א-פוליטיים ו“רשימות מתמודדים“ לסוגיהן .לדוגמה ,אם פורום ”מבוכים ודרקונים“ מעוניין להשתלט על ועידת אס“ט באמצעות קידום נציגיו בצורה מאורגנת ,שום דבר לא ימנע זאת ממנו ,אולי מלבד מכשף אופל רמה ...37
מה ”פוליטי“ ומה לא? מה מותר ,מה אסור ואיפה אס“ט בתמונה? לפני שנדון במקומה ובתפקידה של אס“ט בתמונה ,כדאי להתחיל בעובדות ובמצב הקיים .ראשית ,פעילותן של מפלגות אסורה בתכלית ברחבי הקמפוס על-ידי הטכניון. פעילותם של תאים פוליטיים וחברתיים א-מפלגתיים ,דוגמת ”מאבק סוציאליסטי“ או ”אם תרצו“ ,תדרוש את אישור הנהלת הטכניון ,ולא את אישור אס“ט.
28
אלא שקבלת האישור הזה ,מסתבר ,מותנית בתהליך בירוקרטי מייגע ,ולפי חלק מהטענות ,בלתי שוויוני .לאחרונה
סעיף 5ח‘ בתקנון אס“ט קובע ביובש כי ”אס“ט תקיים פעולותיה ללא כל מצע אידיאולוגי-פוליטי“ ,כלומר אגודה הדואגת לעניינים סטודנטיאליים פר-אקסלנס .אלא מאי ,לאחרונה גילו גם הסטודנטים וגם אס“ט שהאגודה דווקא כן מעורבת ,ביודעין או שאין ביודעין ,בפעילות פוליטית-חברתית. הדוגמה הבולטת ביותר היא הפגנות חוק האברכים שנערכו בחודש נובמבר .אז הצטרפה אס“ט לאגודת הסטודנטים הארצית ,הביעה תמיכה במאבק מעל במות שונות ואף ארגנה הסעות להפגנה המרכזית .סטודנטים רבים התרעמו אז ,וביניהם
הדבר היחיד שכדאי לבדוק כאשר מעריכים תוכנית ,פרויקט או מושא הערכה אחר במוסד חינוכי .אין זה אומר שתוצאות אינן חשובות ,אך תיאור אינטליגנטי של אובייקט חינוכי ושיפוט הוגן של ערכו אינם יכולים להצטמצם לתחום הצר של מדידת תוצאות, לדוגמא ציוני מבחן“ .נוסף על כך אמר” :התלמידים והישגיהם, אסור שיהיו מושא ההערכה היחיד במוסד חינוכי ] [...מושאים טיפוסיים עשויים להיות תוכניות ,פרויקטים ,חומרי למידה ,מורים ואנשי צוות אחרים במוסד החינוכי ,תלמידים והמוסד החינוכי בכללותו“.
לסיכום לעניות דעתי ,השיטה של בחינה בודדת נבחרת מסיבה פשוטה – הקלות האדמיניסטרטיבית הגלומה בה” .קל לראות“ מן הגרף המצורף כי היחס בין כמות המשתמשים בשיטת המבחן הבודד לבין רמתו של המרצה הוא יחס הפוך. לשמע תשובת פרופ‘ לוין לשאלה השנייה ולשמע טענתו כי בחינה סופית היא השיטה הכי אמינה ,אני סמוך ובטוח כי רובכם מחייכים ומגחכים קלות .כמה מבחנים ”נשלטים ומעוצבים היטב“ כבר פגשתם? נוסף על כך בקורסים רבי משתתפים נבחרת לעתים השיטה האמריקנית כשיטת הבחינה .לוטו ,כידוע בטכניון, אין ממלאים רק בדוכן בזיו. נדרשת ההכרה בכך שבמוסד חינוכי ישנו צורך בנתיב הערכה דו-סיטרי ,ובכך שהוא חיוני לסטודנטים ולמרצים כאחד. כפי שסטודנט עשוי להיות מסולק מלימודיו עקב אי עמידה בסטנדרטים אקדמיים ,יש לפתח כלי המסוגל לסיים את שירותו
של מרצה אשר אינו עומד בסטנדרטים הנדרשים להוראה, מתוך הכרה כי כלי כזה יתרום לשיפור המערכת ככלל .משאל המרצה והמתרגל ,אם תהיתם ,הוא כלי אימפוטנטי. לדעתי ,השיטה הנהוגה הנוכחית ,אשר מפקידה את דרך ההערכה בידיו של כל מרצה בנפרד ונותנת לו את הסמכות המוחלטת לקבוע אותה – פסולה .יש להקים גוף שתפקידו יהיה לקבוע כיצד ובאילו אמצעים יש להעריך את הסטודנטים. המרצים יהיו אלו שיקבעו את תוכן הבחינה ואת חשיבותם היחסית של חומרים שונים בתוך הבחינה עצמה. סינרגיה זו תבטיח גם אחידות ברמת המבחנים לאורך זמן. לא ייתכן המצב האבסורדי שבו במקצוע זהה בסמסטר אחד הממוצע יעמוד על 55ובסמסטר שלאחר מכן על ,90וכל זאת עקב חילופי מרצים – הרי אין דרך להסביר למעביד עתידי את הפרשי הציונים המגוחכים. במצב הנוכחי ,שבו ההערכה כשלעצמה אינה איכותית והשוואתית דייה וגורמת להערכת חסר ,לא אתפלא אם יותר ויותר סטודנטים לעתיד יבחרו בעצת חבריהם הוותיקים מהטכניון לפנות לאוניברסיטאות אחרות. לעתים נדמה לי שחלק מהמרצים מראים תכונות מבטיחות של פקח חניה – הם מנסים להגיד לך לאן ללכת ,אבל אתה אף פעם לא מבין אותם .את החנייה המיוחלת כבר תמצא איכשהו בעצמך .על השאלה האם מישהו יעשה עם זה משהו ,אני מניח שאתם יכולים כבר לענות לעצמכם .אחרי הכול אתם לומדים כאן.
הסטודנט בית למשלוחים בקמפוס04-8237379 :
אפשר אחרת – על שיטות ההערכה |מאת :אליעד פרץ|
אנו כבר רגילים כל-כך לשיטה הזאת – מבחן סופי של 80-100%מהציון – עד שאיננו תוהים האם אפשר אחרת או למה בכלל .איך זה נעשה היום ומה אפשר לעשות אחרת? כמה פעמים קרה לכם שישבתם עם החברים שלכם לפני בחינה ,לימדתם אותם את כל החומר תוך יומיים ,ולבסוף גיליתם שקיבלו יותר מכם בבחינה הסופית אף על-פי שהם עדיין לא ידעו כלום מהחיים שלהם? או לחילופין ניגשתם למבחן וגיליתם ששלוש השאלות היחידות בבחינה עוסקות בדיוק בנושא שבו אינכם בשיאכם? או שבעצם לא ידעתם כלום ושתי השאלות בבחינה היו בדיוק מה שעברתם עליו שנייה לפני המבחן ויצאתם מרוצים? השיטה שבה גורלכם האקדמי נקבע ברובו ככולו לפי מבחן בודד בסוף הסמסטר מוכרת לכולכם .בחלק גדול מן המקצועות שיטת הערכת התלמידים היא כדלהלן10%-20% : לשיעורי הבית או לעבודות להגשה ,ושאר האחוזים ניתנים לבחינה הסופית או לבוחן אמצע. האם אכן יש הערכה ליכולות ולידיעות הסטודנט בשיטה זו? האם הכלי אכן מצליח לפלג את הסטודנטים בצורה טובה? האם פרמטרים כגון יצירתיות ,מקוריות וחדשנות נכללים בהערכות אלה? האם תיתכן דרך אחרת בהתחשב באילוצי כח אדם ותקציב? האם יש עניין בהבנתנו את החומר או רק הערכה לשם סינון למקומות העבודה השונים? נושא הערכת תלמידים ככלל וסטודנטים בפרט תופס מקום מרכזי בדיונים העוסקים בעתידן של מערכות החינוך בעולם. כשמדובר בתלמידים ,הערכה ומדידה הפכו למילים נרדפות, אך כשזה מגיע אלינו ,הסטודנטים ,אין מדובר רק בדיון אקדמי .מדובר בזמן ,בכסף ובסיכוי שלנו למצוא עבודה ולהמשיך ולהתפתח בחיינו האישיים.
כיצד זה מתבצע היום בטכניון לא קיים גוף המרכז את נושא הערכת הביצועים .לפיכך פרופסור דניאל לוין – העוזר לסגן הנשיא לקידום ההוראה – משיב לחלק מן השאלות העולות. מהי מטרת שיטת ההערכה? האם מטרתה לבדוק ידע אקדמי, לספק פילוח לגופים המגייסים סטודנטים בסיום הלימודים או לשלב בין השניים? ”המטרה העיקרית היא להבדיל בין היכולות של התלמידים ולספק משוב על הביצועים שלהם .התוצר המשני הוא דירוג הסטודנטים למעסיקים הפוטנציאליים שלהם“. האם מבחן סופי יחיד ,שמהווה 80-90%מהציון ,אכן יכול להוות כלי מדידה מתאים להערכת יכולותיו של הסטודנט ,או שמא שיטה זו מיושמת עקב בעיות טכניות )מגבלות בכוח אדם ,בתקציב וכו‘( לבחור בשיטה אחרת? ”מבחן נשלט ומעוצב היטב הוא הדרך האמינה ביותר למדוד את יכולותיהם של הסטודנטים בנושא הנבדק .כל אלטרנטיבה תדרוש מאמץ נוסף משני הצדדים ,ולכן יש לשקול זאת כאשר
26
אנו נדרשים לכך .בכל מקרה זהו עניינו של המרצה להחליט כיצד לבחון את הסטודנטים“. האם בשנים האחרונות קרו מקרים של אנשי סגל שנמצא כי אינם מתאימים ללימוד סטודנטים ולהערכתם? ”מחקר ארוך טווח של סקר המרצה מאפשרת לנו לזהות מי הם המוצלחים ומי הם הגרועים מבין המרצים שלנו .הטובים שבהם ראויים להכרה )צעד בכיוון הוא פרסי ינאי ,למשל( ,אך מעת לעת מורים עם ביצועים גרועים במיוחד מזוהים ,וננקטים צעדים לנסות ולשנות את שיטת הלימוד שלהם .הם נשלחים לסדנאות הוראה ,לאחר מכן חל אחריהם מעקב ,ואם ביצועיהם אינם משתפרים ,קידומם בעתיד יושפע מכך. מספר מקרים הובאו לידיעתנו בשנים האחרונות ,אך האחריות על שירות ההוראה מוטל על דיקני הפקולטות הרלוונטיות ,והם אלו שאחראים על איוש סגל מתאים בקורסים השונים“.
אפשר גם אחרת בשיחות שערכתי עם סטודנטים למחקר ולתארים מתקדמים בחו“ל עולה תמונה אחרת לגבי התפישה שבה נוקטים במוסדות האקדמיים שבאו מהם .אבי ,חוקרת אשר הגיעה לטכניון מארה“ב ,מסבירה כיצד נבחנה שם” :הציון חולק למספר רב של חלקים וכלל בתוכו עבודות רבות ושונות ,מבחנים קצרים ,ולבסוף מבחן מסכם .משקלו של המבחן המסכם בציון הסופי עמד לרוב על כ.“20%- טובי ,דוקטור באוניברסיטת קיימברידג‘ שדנתי אתו בנושא, טוען כי ”הכול עניין של תפישה .גם אצלנו חלק מהמרצים בחרו לבחון סטודנטים בדרך זו ,אך אני טוען כי אם אכן מעוניינים לעמוד על טיבו של הסטודנט ,יש לבחון סטודנטים בצורה ישירה ורציפה יותר ,גם אם הדבר כרוך בהשקעת משאבים נוספים“. גם אצלנו ,בטכניון ,ניתן לראות חריגות מעניינות מהשיטה המסורתית .פרופסור אליעזר אלטוס מהפקולטה להנדסת מכונות ,שנבחר מספר פעמים למרצה מצטיין ,קבע כי לקבלת 10%מהציון הסופי על הסטודנטים בקורס להתייצב במשרדו בפרטנות ולשאול אותו שאלה אינטליגנטית בנושא ההרצאות. חשוב לציין שמדובר בקורס חובה פקולטי המונה לרוב לא פחות מ 80-סטודנטים ,כלומר שהחלטה זו של פרופסור אלטוס דרשה ממנו להשקיע כמה וכמה שעות מזמנו לטובת הערכה נכונה יותר של תלמידיו. כך התייחס לסוגית ההערכה פרופסור )אמריטוס( דוד נבו מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב ,שמתמחה בתחום הערכה בחינוך ואף כיהן בתפקיד המדען הראשי” :תוצאות אינן הדבר היחיד שכדאי לבדוק כאשר מעריכים תוכנית ,פרויקט או מושא הערכה אחר במוסד חינוכי .אין זה אומר שתוצאות אינן
אמנון כץ: ”ראה ,במחזור הראשון לדוגמא ,מתוך 19עברו ארבעה לתוכנית בעברית ,ושניים התגייסו לצבא .כלומר הוכח שזה אפשרי וזה עובד. אנו מחזקים את הזיקה לארץ ואפשר לקוות ולראות שיש חיבור .זה לתועלת המדינה“. פרופסור בנטור: ”הדגש כמובן הוא על בינלאומיות ולא על יהדות התפוצות. סין ,הודו וגאנה לדוגמא .מגאנה יש לנו מצטיין נשיא ,אגב. משרד החוץ מנסה לסייע לנו ולתרום על-ידי הבאת סטודנטים ופרסום התוכנית .רואים בזה שם ,מסתבר ,כלי הסברתי שיכול לקדם את המדינה“.
דיברנו הרבה על היתרונות למערכת ולנו כסטודנטים ,אולם כסטודנט תפרן משהו ,אני שואל את עצמי למה המיסים ושכר הלימוד שלי אמורים לממן אספירציות בינלאומיות של הטכניון? ”התקצוב הוא שונה לגמרי .בגדול ,מבחינה כלכלית התוכנית צריכה לשאת את עצמה .שכר הלימוד יקר בהרבה מאשר מה שמשלם הסטודנט הישראלי .פרט לכך הטכניון גדל כל הזמן, ולכן אין קשר או סתירה בין הדברים .פתיחת הטכניון לחילופי סטודנטים תטיב עם הטכניון“. תנאי הלמידה היום אינם אופטימליים – המעונות בעייתיים, הכיתות צפופות .יש המון בעיות ותקלות בשירותים הניתנים לנו. האם לא קפצנו מעל הפופיק? אולי קודם נטפל בעצמינו? פרופסור בנטור: ”ראה ,לטפל בבעיות זה דבר שצריך לעשות ללא קשר .כיתות מפוצצות זה לא טוב. המעונות הם כמובן מעיין צוואר בקבוק לעניין הזה .ללא תוספת מיטות כמובן לא נקבל סטודנטים זרים ,ויוקצו משאבים מחוץ למשאבים הרגילים .קיימת תכנית להקמת מעונות חוץ טכניוניים, הן בזיו והן בנשר ,על-ידי יזמים חיצוניים .פתרון בעיה זו יכתיב את קצב הגדילה של בית הספר הבינלאומי. אולם חייבים להבין כי פיתוח כזה יוסיף משאבים .התוכנית רווחית וחלק מההשקעה כמובן חוזרת לטכניון .לדוגמא ,על בסיס ההשקעות הללו יש רעיון להקים מעבדות הוראה חדשות. מבחינה תפעולית ,שכר לימוד מכסה את פתיחת הקורסים החדשים לא על חשבון קורסים קיימים .כך למשל מתרחבת וגדלה הבחירה של סטודנט ישראלי רק כתוצאה מכסף זר“.
מוסר השכל מעניין יהיה לראות כיצד התוכנית תתקדם .מהיכרותי עם הבירוקרטיה הטכניונית ,וכמובן מהיכרותי עם מעונות עזה, ניתן לומר כי קיים ספק רב לגבי העמידה בהבטחות לגבי המעונות .כמו בנושאים רבים ואחרים ,המוסד שאנו לומדים בו ,אשר רב הזמן עסוק ב“רדיפה אחר תכלת השמיים“, מתקשה לטפל בעניינים השוטפים וה“ארציים“ יותר ,כגון תשתיות מגורים ואינטרנט סבירות. החשש הגדול הוא שעל כל סטודנט זר שיגיע ,ישראלי אחר עלול למצוא את עצמו משלם שכר דירה אסטרונומי בשביל הכוך בחנקין. אכן ,ניתן לצפות עלייה בערך התואר שלנו בעולם ,אולם ספק רב אם רבים באמת ימנפו זאת ,שכן רובינו מגיעים לפה בגיל לא צעיר ורובנו שואפים להשתלב בשוק העבודה הישראלי. למרות הסקפטיות אפשר עדיין להתפעל מהרעיון ומהחזון, ובו בזמן לקוות שאס“ט ישארו עם עין פקוחה.
מבדיקה באתר החברה המפרסמת את התכנית בחו“ל ,עולה כי קיימת אסטרטגיה שיווקית שונה לגבי יהודים ושאר הסטודנטים הזרים .האם ניתן להבחין בתוצאות?
¸ª²ª²
§ ¡© ¦ ] ¨© ¸£²¯£¸ t m ¸£§¶µ§° ¸£®¬ t §®§¯ ¦ª¯ m
HOT-BOX ¨§ © § ] ©¨ ] © _ ¦ ] ¨© © ] ¨© §¯ ªµ ª´§®· ½ ¸´²µ£¬ ¸§ ¶² ¬´«§§¶¦ ¸£µ¶§ ° ®¸£µ¶§q¯ª¡£
ut ccc¡ ª
₪
© ¦ © ©
TO GO
«§¬°¦ ¶µ q±£° m
tw ccc¡ ª
₪
±£°q¶· ¯²£µ ¸¸£²¯£
ª£¡ q ¦µ
₪ uwqtw ₪ urqtr
«§¬°¦ ¶µ q±£° m
tw ccc¡ ª
₪
§¡®ª§ ¸ ¶µ q±£°
tt ccc¡ ª
₪
¸ §¦®¡£¦¯¢ ¸§ ¸ª²ª² µ££o
rvox{ruz{u
y a n i v
¸ § ¸° ª© °´ ¬¢ ¸ µ§¯²¢ª ¸§ ·¶ ¸ª²ª² µ££o
¬ ´ «§¬§°¦ §«¸²§°ª ¢¥
מגדל בבל מחוץ לאולמן |מאת :יובל בן ארי|
זה קורה ממש עכשיו .חזון בית הספר הבינלאומי של ארנון בנטור קורם עור וגידים .פה ,בטכניון, היום יש פחות מחמישים סטודנטים זרים בהנדסה אזרחית ,תוך עשור – אלף בכל הפקולטות. מתי ולמה ,איך זה ישפיע עלינו ,ואולי הכי חשוב – מאיפה? יכול מאוד להיות שראיתם אותם ולא שמתם לב .בחור צעיר, גבה קומה ושחום ,שאת מוצאו לא תוכלו לנחש ,מסתובב באולמן .אולי זו בחורה מלוכסנת עיניים על השביל למעונות מזרח חדש ,אולי נער לא ברור ,מגדף בספרדית מתנגנת מול הדשא בלילה. אזרחים זרים ,נתיני מדינות שונות בעולם ,שהגיעו לכאן רק בשביל ללמוד במוסד הקטן שלנו ,בשכונה הכי לחוצה במזרח התיכון .ישנים במעונות ממש לידינו ,ועומדים אתנו בתור במכולת העושקת של מזרח חדש ועזה. אלו הם אורחי בית הספר הבינלאומי להנדסה ,אשר קורם עור וגידים בבית הגידול של הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. למה זה בכלל טוב לטכניון ,והאם זה בכלל טוב לנו? והכי חשוב, באיזה ארון חשמל במעונות עזה ישכנו 1000סטודנטים )בלי הגבלת הכלליות( מטאיוואן?! פרופסור ארנון בנטור ,דיקן בית הספר הבינלאומי להנדסה. מה בעצם קורה פה? ”ובכן ,שם המשחק – גלובליזציה בטכניון .העולם הופך למעין כפר גלובלי ואנחנו צריכים להתאים את עצמינו .לטכניון מעמד ושם בינלאומיים ,וכמו בכל אוניברסיטה קיימת חשיבות לשילוב סטודנטים זרים. כידוע ,למרבית האוניברסיטות בעולם יש תוכנית בינלאומיות, אולם בארץ ,כיוון שאנו לומדים בעברית ,לא ניתן לתת ספקטרום רחב של קורסי מבוא כמו בשנה הראשונה באוניברסיטה. בהנדסה לעומת זאת העניין פשוט הרבה יותר .הקמנו תוכנית לימוד בשפה האנגלית ומערכת מיון אשר תוכל לסנן לפני ההגעה ולוודא שהרמה של הסטודנטים הזרים תהיה שווה לרמת הסטודנט הישראלי“. אמנון כץ ,מנהל אקדמי: ”כיום אנו לאחר שני מחזורים והוכח שניתן להביא לפה סטודנטים ושהשגיהם האקדמיים אינם נופלים משל המקומיים .זה עובד“. מה המצב היום? ”כרגע רק הפקולטה להנדסה אזרחית נותנת תוכנית מלאה של ארבע שנים. השנה הראשונה כללית ,ואחריה סטודנט יכול לבחור אם להמשיך לסיום התואר ,לחזור למולדתו ,כאשר תוכר לו שנת הלימודים הזו בארצו ,או להמשיך ללמוד כמו כל סטודנט, בשפה העברית .מובן שאופציה זו אפשרית בעיקר עבור סטודנטים זרים עם נגיעה כלשהי ליהדות או לישראל. מסלול נוסף הוא תכנית הקיץ ,בשיתוף ארגון ”מהנדסים ללא גבולות“ .מסלול זה עוסק בשליחת סטודנטים לחו“ל לביצוע פרוקטים הנדסיים בקהילות נחשלות בעולם כחלק מלימודיהם ובסיוע ותמיכה של מערך הנדסי“.
24
מה זה נותן לנו? ”מאז ומתמיד הייתה לנו בעיה עם היקף חילופי הסטודנטים ,שכן איננו יכולים להשיב באותו מטבע לשאר העולם .עתה ,כאשר פתאום יש פה תוכנית לימודים בשפה האנגלית ,יש צפי כי נוכל להגביר את כמות הסטודנטים הזרים שאנו מקבלים ,וכתוצאה מכך תגדל גם כמות הנשלחים לחו“ל. חשיפה לרב-תרבותיות – בוגרי הטכניון עובדים בכל העולם! יש ערך רב ויתרון בשוק הבינלאומי לסטודנט ישראלי שלמד תקופה בחו“ל .למשל ,עבור חברות ישראליות שעובדות בחו“ל קיים יתרון עצום בסטודנט שלמד באנגלית ונחשף ,אפילו בעבודה משותפת על תרגיל בית אקדמי ,למנטאליות ולאופן העשייה של לא מקומיים. יתרון למשק הישראלי – זה עובד גם הפוך .חברות ישראליות שעובדות בחו“ל ,ישאפו לקבל לתוכן סטודנטים זרים אשר למדו בטכניון ונחשפו לעבודה עם ישראלים. יתרונות לטכניון – מובן שיוקרתו של המוסד תעלה )ואתו גם ערך התואר שלנו( אם שמו יופץ בעולם. יתרונות לתעשייה – הסטודנטים הזרים החוזרים לארצם ,ישמשו במובן של הכרה – בעולם יכירו את העצמה הטמונה בתעשייה הישראלית .אנו מכוונים את המערכת לחשיפה“. לאן אתם מכוונים בעצם? 1000סטודנטים זרים .זה נשמע לך הרבה ,אולם בעצם מדובר )או ידובר( ב 7-10% -מכלל הסטודנטים ,במגוון של פקולטות. כבר היום אנו נמצאים בדיונים ובהכנת תשתית אקדמית עם שש פקולטות נוספות בטכניון ,ובהן הנדסת חשמל ,מדעי המחשב ונוספות. למעשה אתם מנסים לקרב בין סטודנטים זרים ,שבאו מחול, לעתים בגיל צעיר ועם צורת חשיבה שונה ,לבין ישראלים ,אשר רובם גדולים יותר ,פחות ממוקדים ב“התחברות“ ויותר מנסים לשרוד במציאות לא פשוטה .האם באמת תיתכן חשיפה לרב- תרבותיות בין שני המחנות? יציאה מהבועתיות הטכניונית? אמנון כץ ,המנהל האקדמי: ”ברמת הסטודנטים ,אס“ט עושה מאמצים ,וכאשר יגיעו מחו“ל יותר סטודנטים ,יוקצו משאבים רבים לצורך יצירת קשרים חברתיים .זהו כמובן גם אחד היעדים של הפרויקט .כיום ,כשיש מעט פחות מ 50 -סטודנטים זרים ,מוצמד חונך ישראלי לכל אחד. ברמת המערכת ,אנו משתדלים שלא להקצות קורסים רק לסטודנטים זרים ,לדוגמא שיעורי הספורט ,אשר יהוו מקום מפגש לסטודנטים בכל הרבדים .כמו כן ישראלים כמובן יוכלו להצטרף לקורסים באנגלית בשלבים המתקדמים והטכניים .מין הסתם תיווצרנה קבוצות למידה מעורבות. ברמת המתקן -למשל מעונות ,סופרים ופאב – לא יהיה מנוס מהתערבבות בין הקהלים ,ואנו מאמינים שיווצרו קשרים חברתיים וערבוב בין הסטודנטים“.
שרשרת המזון אני אוהב לרוץ .עדיף בחדר כושר .מוזר ,אני יודע ,אבל הלוואי שכאן הייתה מסתיימת הביזאריות .על מסך הטלוויזיה מול ההליכון אני מעדיף לצפות בנשיונל ג‘אוגרפיק .עכשיו ,כיוון שאינני מתאם את זמני הריצה שלי עם התוכניות ,פעמים רבות אני נתקע מול ”מלחה“ע ה :2-סרט מלחמה“ או ”בניית גשרים – אז והיום“ ,אבל אם הייתי ילד טוב במהלך השבוע ,מישהו מחליט לפנק אותי בסרט טבע .תמיד קל יותר לרוץ כשעוד מישהו רץ אתך. אז 7שנים 3 ,פעמים בשבוע 6 ,ק“מ = הרבה נשיונל ג‘אוגרפיק והרבה מאוד זמן לחשוב .כל פעם שנזדמן לי לצפות בבופלו במשקל טון המעיף וולה לאיזה אריה ,לא הצלחתי להימנע מההשוואה למקום שאנו תורמים לו את נעורינו – הטכניון. הטכניון ,בסופו של דבר ,הוא אינו הרבה יותר מספארי אקדמי. יש לו שני שערים רחבים ,גדרות ויערות ,אשר מהווים מכשולים טבעיים ומלאכותיים .בתוכו מתקיימת לה בהרמוניה מערכת אקולוגית סגורה עם חוקים משלה ועם איזון טבעי אשר נשמר בדרך-כלל מתוקף מאזן הכוחות במתחם. החוליה הנמוכה ביותר בשרשרת המזון היא הסטודנטים לתואר ראשון ,אוכלי העשב .הטריטוריה הביתית שלהם היא מכלאות הסטודנטים ,אולם במהלך שעות הפעילות ניתן לרוב למצוא אותם בחוות ,שם הם מבלים את זמנם בצריכת תאית, שמופקת מעמדות ההדפסה .חוקרים אשר ערכו תצפיות בסביבת המחייה הטבעית של העשבוניים ,גילו כי פרטים צעירים )בני סמסטר או שניים( צורכים כ 100-דפי מדפסת בשבוע במהלך גדילתם ,ואילו אצל פרט בגיר הכמות מתייצבת על כ 40-50-דפי מדפסת בשבוע .הסביבה העשירה במטלות מאפשרת קיום של מספר אלפים של עשבוניים בבטחה זה לצד זה. נציין כי חלק מאוכלי העשב מגיחים בשערי האקדמיה שנה מוקדם מהצפוי .אלו עוברים ”דגירה“ במכינה ,ושם הם ניזונים מחומר תיכוני לעוס ומעוכל המכין אותם לשהותם בטכניון .אלו אשר שורדים את שנתם במדגרה יתחילו את צעדיהם הראשונים בעולם חזקים יותר ובעיקר עייפים יותר. מעט מעל אוכלי העשב ניתן למצוא את המאסטרנטים – הטורפים הזעירים .המאסטרנטים מבלים את זמנם בציד הצמחוניים ,בעיקר בקרבת תרגיל בית או מבחן .בשביל לשרוד באקדמיה המאסטרנטים מפתחים שיטות לצמצום האנרגיה הנדרשת בהתעסקות בעשבוניים .מאסטרנט בוגר בעל מניין סמסטרים גבוה ישקיע פחות אנרגיה באוכלי העשב. דוקטורנטים הם מאסטרנטים שהסתגלו לתנאים והגיעו למצב של אפס אנרגיה מושקעת .מחקרים מאששים את מה שהיה ידוע זו תקופה ארוכה – מאסטרנט בגיר צורך בין 50 ל 100 -סטודנטים לתואר ראשון מדי סמסטר .מספר זה עשוי להשתנות בתקופות של שפע או בצורת. החוליה האחרונה בשרשרת היא טורפי העל – הפרופסורים. אלו ממעטים לעסוק בפעילות כלשהי ,ובמהלך כל שעות היום ניתן למצוא אותם במאורתם בקומות הגבוהות בבנייני
22
הפקולטות השונות .משיקולים של חיסכון אנרגטי ייצאו טורפי העל למסעות הציד שלהם רק צמוד להרצאה השבועית שלהם. מתצפיות עולה כי פרופסור יחיד זקוק ל 500 -ק“ג מאסטרנטים ודוקטורנטים מדי שנה ) 6-8פרטים בוגרים( .יש לציין כי פרופסורים אמנם בררנים בתזונתם ,אולם בתקופות של מחסור הם בהחלט עשויים להיזון גם מסטודנטים דשנים במיוחד לתואר ראשון .כאן גם נסגר המעגל ,כאשר העשב האקדמי ,דפי המדפסות ,שמשמש כתזונתם של הצמחוניים ,למעשה צומח מתוך הדשן אשר משאירים אחריהם טורפי העל. לקבוצה זאת ניתן גם לשייך ,תוך הסתייגות ,את המרצים מן החוץ .כמו הגורילות ,תפריטם הוא ברובו צמחי ולרוב אינם מאיימים על אף אחד ,אך אוי לו לאוכל העשב או לטורף אשר יפלוש לטריטוריה שלהם. המאסטרנטים והדוקטורנטים ידאגו להימנע ממפגש בלתי רצוי עם טורפי העל .את הטקטיקות המשמשות כאן ניתן לסווג בגסות להתחמקות ולהסוואה .התחמקות ,משמעותה הגעה לטכניון בשעות שאינן קבועות ואימוץ דפוסי פעילות ליליים. הסוואה ,לעומת זאת ,מושגת על-ידי היטמעות בלהקות גדולות של אוכלי עשב. לבסוף גם בטכניון ,כבכל מערכת ביולוגית ,קיימות צורות חיים טפיליות אשר ניזונות מדמם של יצורים אחרים .פעילותם מתמקדת בחוות המחשבים ,במצוד אחר רפרנסים ,בשעות הקבלה ובשעות התרגול .שם הם נטפלים לאוכלי העשב, לטורפים זעירים ,והאמיצים ביניהם אף מחפשים את דמם של טורפי העל בחיפושם אחר ציון טוב יותר .אלו ,לאחר ארבע שנים, מסיימים את התואר ומתגייסים לצבא. תופעה מרתקת אשר ניתן לצפות בה בפקולטות השונות, היא סימביוזה שהתפתחה בין הטורפים הזעירים לסוג מבויית של עשבוניים – הפרוייקטנטים .במערכת סמביוטית זאת המאסטרנטים מספקים לאוכלי העשב מטלות ומדי שבוע מקיימים פגישה על מנת לחלוב אותם .כיום מוגבלת היכולת להחזיק פרוייקטנט למשך שנה אחת .לאחריה הוא נשחט, ומשרידיו מופקים ספר פרוייקט ,דף אינטרנט וציון. מחזור החיים השנתי בטכניון מתחלק לשלוש עונות – הראשונה :סמסטר חורף ,שמאופיין בפעילות בלתי פוסקת של צריכת עשב אקדמי .בסופו פורשים העשבוניים למכלאות לעכל את מזונם ולהעלות גירה במועדי א‘ ו-ב‘ .השנייה :סמסטר אביב ,שמאופיין בפעילויות הקשורות בזיווג וברבייה – שבהן נמנה יום הסטודנט ובעיקר מסיבת הבריכה .האחרונה :סמסטר קיץ ,סמסטר צחיח שבו מרבית אוכלי העשב וטורפי העל נודדים לארצות אחרות .הטורפים הזעירים נותרים מאחור בטכניון ועושים בו כבשלהם. לסיום ,כטורף זעיר אשר נאלץ תדיר לחמוק מטורפי על ,אחלוק עמכם טיפ שהוכיח את עצמו בעבר – אם כבר רודף אחריך אריה, מספיק שתרוץ מהר יותר מזה שלידך. נתראה בחד“כ!
טורים אישיים /מיומנו של מתרגל
ברק
טוב היות האדם לבדו לא טוב היות האדם לבדו – כך אמר פעם איש סיני זקן )או שמא אלוהים?( .אני טוען שכן טוב היות האדם לבדו .בינינו ,למי יש זמן, סבלנות )וכסף( לבן זוג .למה שמישהו יתפוס לי חצי משטח המיטה )לפחות( ,ירייר לי עליה ויעיר אותי בשלוש לפנות בוקר מבעיטה בלתי מתוכננת מתוך החלום.
אני לא סטודנט חרוץ ,לא עושה תמיד את כל מה שצריך. אני מעדיף לישון ,זאת האמת .אז את מעט הזמן שאני מקדיש ללימודים ,לא הייתי רוצה לשרוף על מחשבות ארוכות וגעגועים, מחשבות שילוו אותי כל היום ויטרידו את מנוחתי הקדושה )חוק השנ“צ הראשון :אסור שילוּוה במחשבות טורדניות(.
טוב היות האדם לבדו! אין לי סבלנות למחויבות הזאת של להרים טלפון פעם-פעמיים ביום ,לקשקש מילות סרק של ”הכול בסדר ,מה שלומך?“ ,להגיד במתיקות מעושה ”אני מתגעגע“ ולפתח שיחות לא מעניינות על מה שקרה לי היום בפקולטה.
יש משהו מעט ,איך נאמר ,חלש ,ברצון לקשר רציני .משהו שמשדר חולשה ,ויסלחו לי חבריי בעלי הבעל )או האישה( .אני תוהה למה טוענים שדווקא להיות לבד זו החולשה .באיזו צורה אתה חזק יותר כשאתה עם בן-זוג? האם הקלישאה של ”כל אחד צריך שיאהבו אותו“ תקפה תמיד? לא נראה לי .אולי שווה לשאול את האיש הסיני הזקן.
לא בא לי לחלק את הזמן שלי בצורה שוויונית בין עצמי ,בין החברים שלי ובין החבר ,ושכל אחד יבוא אליי בטענות שהוא אינו מקבל מספיק זמן איכות איתי .אני כבר צופה שמי שיהיו לו את הטענות הכי גדולות אליי הוא אני – זמן האיכות שלי עם עצמי הוא קדוש .לישון פחות רק כי יש מישהו לטפח? לא ,תודה.
דניאל הרשקוביץ רוצה לכתוב לטור הגאה? לקבל מידע על הקבוצה החברתית או להצטרף לרשימת התפוצה של ?TQשלח/י מייל ל.TechnoQueers@gmail.com :
ITR
technion@hever.co.il
ITR
ITR
Hever ITR www.heveritr.co.il
אמנות הפיתוי 1מ׳ אל תנסה להרשים על-ידי נפנוף עקר בידיעותיך המרשימות. נכון שקורי העכביש שהצטברו במכנסיים ממש לוחצים ,אבל אל תשכח שגם הבחורה שעומדת מולך ככל הנראה יודעת לא מעט, ולא רק בתחומים הנבצרים מבינתך ,כמו ניקיון או בישול .על אחת כמה וכמה אם אתה מנסה להרשים אותה במגרש שלה ,היזהר במה שאתה אומר .התפארות במידע שגוי תעזור להשגת היע“ד בערך כמו שניחושים יעזרו לעבור את פיסיקה 2ממ” .אז מה את לומדת? אווירונאוטיקה? וואו ,יפה לך .את יודעת ,אני כמעט הלכתי ללמוד אווירונאוטיקה ,תמיד אהבתי לקרוא על מטוסי קרב כמו בואינג ,747חתיכת מטוס זה ,אה?! חשבתי ללמוד את זהכי רציתי להיות אסטרונאוט ,נשמע לי מגניב“ .שמנצ‘יק ,נראה לי שהיית צריך לחשוב יותר בכיוון של להיות כדור פורח.
”תגידי ,אמרו לך פעם שיש לך משהו עצוב בעיניים?“ לא, האמת שדווקא אמרו לי שיש לי משהו ירוק בשיניים” .ולא כאב לך כשנפלת מגן עדן?“ נראה לי שיותר כאב למי שהיה מתחתיי. ”אז אני מבין שאת באה לפה הרבה “...יש לי ברירה? שלוש שנים במקום הזה . and countingתנסה אתה להעביר כאן שלוש שנים בלי שיהיה לך משהו עצוב בעיניים ועודף משקל שיכול לשטח טנק. בחברה הנאורה והשוויונית של ימינו ,שבה נדרש מבחור להיות חח“ע )חתיך ,חכם ועשיר( כדי להיות על )הבחורה( ,בדיחות חדו“א הן בוודאי לא מה שיעזור .אז אם לא ניחנת בלפחות שניים מתוך שלושת תנאי חח“ע ,קורס מתקדם למחזר מוסמך עשוי לקדם אותך מאוד לכיוון היע“ד )יפהפייה עם דופק( ,או לפחות מבטיח זאת נוסף לבונוס בצורת שיעורי עזר בבניית ביטחון עצמי, במודעות עצמית ובניסיון בסירובים )בטכניון ,לדוגמא ,ניתן לראות כי בין השניים האחרונים קיים קשר הפוך( .הקורס עצמו מתהדר בשם העצמתי ”אמנות הפיתוי“ ,ונוסף להבטחות הנ“ל הוא גם ידוע ביכולתו המופלאה להעלים ביישנות וכסף מהכיסים. אז לאלו מכם שלא אמרו נואש והתפתו לקחת קורס המתמחה בפיתוי )וברצינות ,אתם לא מרגישים קצת (?ownedהנה מספר כללי ”אל תעשה“ על בחורות בטכניון בניגוד למה שאולי מלמדים בקורס. אל תתקמצן במחמאות .גם אם הבחורה מצליחה לעבור בדלת רק כשהיא על הצד ,יש לה יתרונות שוודאי תוכל להבחין בהם. מובן שלהגיד ”אני רואה שיש לך שני יתרונות בולטים“ ,לא יעזור ממש ,אבל אין בחורה שלא נהנית לקבל מחמאות בטעם טוב. בעיקר בטכניון ,מקום שבו המחמאה הנפוצה ביותר לבחורה היא ”אפשר לצלם ממך?“ ,לא יזיק לתת מדי פעם מחמאה כנה לבחורה שאתה מעוניין בה .עם זאת היזהר והישמר :אנו מסוגלות להריח חנופה שקרית מקילומטר )אלא אם כן אמרת ”רזית“ ,ואז נקבל זאת בגדר אקסיומה( .אי לכך אל תתפלא אם המשפט ”בזכותך החיים בטכניון נראים יפים יותר“ יזכה אותך במבט ציני ובאיחולים לבביים שתזכה לעשות קורס מתמטי עם פרופ‘ צוויקל.
20
אישי /אומנות הפיתוי
אל תתעקש אם וכאשר אתה מקבל סירוב .אמנם הכניסו לך לראש שהיא כנראה מנסה לשחק אותה קשה להשגה ועם קצת לחץ היא ”תישבר“ ,אבל אל תשכח שכאן אין מדובר בקורה בכפיפה עם תופעת התעייפות וכניעה ,והקורה היחידה שעלולה להישבר בקרוב היא שלך .הבחורות בטכניון יודעות מה הן )לא( רוצות ,ואם היא החליטה – כנראה זה סופי ,אין טעם לנג‘ס לה. אגב ,זה שהיא באה אליך אחר-כך בבקשה לצלם את ההרצאה של הבוקר ,לא אומר שהיא משחקת בך ,מקסימום מנצלת אותך לצרכיה. הביטחון העצמי הוא אחד הדברים הראשונים והמרכזיים ביותר הזוכים לדגש בקורסי הפיתוי .החכמה היא לא לקחת קשה מדי את העניין ולא לתת לשמש לזרוח לך מהתחת .אין דבר שמוריד יותר לבחורה מביטחון עצמי מופרז ,וזה מוכח .לפעמים הביישנות ההססנית היא הכובשת יותר .אז נניח ששמת עין על בחורה טכניונית אקראית עם מרכז כובד גבוה ,ואזרת אומץ להתחיל אתה – עשה זאת בעדינות ,באופן שאינו משדר שעשית את זה כבר עם 4954838בחורות לפניה .רב הסיכויים שאם הבחורות בטכניון היו מחפשות משהו המוני ומביך ,הן פשוט היו הולכות ללמוד באוניברסיטת תל אביב. וכמובן ,אל תשכח שתורת היחסות היא רק בפיסיקה .יחסים זוגיים אי אפשר ללמוד ב“קורס“ ,כמו שאי אפשר לנבא מראש התנהגות של בחורה )גם תורת הכאוס אינה קירוב טוב מספיק(. לפיכך אם חשק לבך )ואיברים דופקים אחרים( ביע“ד כלשהי, אל תתייחס אליה כאל בעיה במד“ח – ניסיון לפתור מכל כיוון אפשרי ותסכול מלווה בצרחות במקרה של כישלון .נהג בה בדרך המכבדת אותה ואותך ,ודע מתי ללחוץ על הבלמים .אמנם אומרים שהמטר“ה )מדמחניק טכניוני רווי הורמונים( מקדשת את האמצעים ,אבל בחיזור ,כמו במבחן ,אין כל האמצעים כשרים. לסיכום ,כמו שאמר חביבנו סרג‘יו” ,לכל פקק יש בקבוק ,לכל דלי יש סמרטוט“ .אז זה רק עניין של זמן עד שתמצאו את הדלי שלכם. נעמה משיח
חתולה על גג סטודנט לוהט מים? חבל על הכנרת .ביצים? מה פתאום לבזבז אוכל?! הגרביים שלי מהחדר כושר? אסור על-פי אמנת ז‘נבה .כן ,אחרי שעה של חיפושים ברחבי הדירה הבנתי שאני קמצן מדי בשביל לירות כל דבר שימושי לחצר .מה גם שלא בטוח כמה השכנות הזקנות שלי יעריכו מטווח לתוך הגינה שלהם ,בעיקר בנשקים בלתי קונבנציונליים.
אפתח ואומר שברמה הכללית אני מחבב חתולים בצורה די גורפת. גדלתי במחיצתם רב חיי – הם חברותיים ,משעשעים ואם מאכילים אותם מספיק הם מהווים אחלה שמיכה בחורף ,וגם אחת שמגרגרת בלי בטריות! לראיה ,כשאני בא לביקור אצל ההורים ,החתולה השמנה שלי תהיה לרוב הראשונה לקבל את פניי ,אפילו לפני הכלבה )אף שלהגנתה ייאמר שבגילה המתקדם רכבת בוערת יכולה לבוא לקראתה והיא לא תשמע אותה( .אי לכך כשעברתי לדירת חדר בבניין עם כמות חתולים שתספיק למחקר סטטיסטי מקיף על יללות וצייד עכברים ,לא ממש הפריע לי הריח או אף העובדה שהחתולים נוטים לטפס על העץ מול החלון שלי ולהציץ לחיי הפרטיים )היי ,אם מספיק משעמם להם כדי לצפות בי לומד עד עשר בלילה ,זה בעיה שלהם(. עד שהגיע האביב...
בלית ברירה פניתי לפתרון הקלישאתי האחרון שחשבתי עליו – המתימטי .פתחתי את החלון ,הרמתי ידיים וצעקתי” :יהי כלב!“ שעה אחרי זה שכן שלי הוציא לטיול את הכלב שלו ,יש! ואולי החתולים היו באמת מראים סימני פחד אילולא הכלב המדובר היה בולדוג אנגלי – האבי ביטר של הכלבים ,הכלב שלא מפחיד שום דבר שאין לו צורה של קבנוס.
זה קרה לא מזמן ,כשלמדתי לבחן אמצע בקורס ”שקר-כלשהו בחומרים“ .עברתי על הסיכומים ,על התרגולים ,על שיעורי הבית ,על נקודות ציון של בית המרצה כשלפתע” :המבנה הקריסטלוגרפי של סיליקון ניתן ל ...ממממיייייאאאאאווווווווו!!!“
התייאשתי .את הכלבה שלי לא י כולתי להביא – היא את ימי רדיפת החתולים שלה סיימה מזמן ,וחבל .בצעירותה היא הייתה רצה מהר כל- כך עד שהיא הייתה רודפת אחרי חתולים ,משיגה אותם ,וממשיכה לרוץ לצדם עד שמישהו מהם היה מתעייף או מתנגש בעץ.
ידעתי מה פשר הקולות – עונת הייחום הגיעה .הצצתי מהחלון, וחששותיי התאמתו – עשרות חתולים היו מעורבים בקטטות, באורגיות ,במרדפים ובריבים .לעיניי התגלה טורנדו של אלימות חייתית חסרת פשר או הגיון ,ממש ערוץ הכנסת ,רק עם זנבות .צעקתי בתקווה להבהיל חלק מהפושעים ,אך ללא הועיל.
הבטתי שוב מטה אל היצורים העסוקים באכילה ,בשינה ובסקס מזדמן ,וחשבתי ...יכול להיות שאני סתם מקנא? הרי זו אינה אשמתם שאני כל-כך חסר שיזוף שפלואורסנט שורף אותי ,או שמערכת היחסים האחרונה שלי הייתה בתקופה שגביעי קוטג‘ עם חוט נחשבו דור שלישי. אולי אני בעצם צריך לקחת מהם דוגמא ולנוח קצת בשמש?
כבר ציינתי בעבר שיש לי יכולת ריכוז של כלב מזחלות כך שללמוד בצל הקקופוניה הנ“ל לא הייתה אפשרות ריאלית .אז התחלתי לחשוב על פתרונות .פתרונות ממש מפגרים.
אז סגרתי את המחברת וירדתי לחצר .התקדמתי לעבר הספסל ,והולכי הארבע נתנו לי מבט חושד.
בתור כימאי בפוטנציה ,המחשבה הראשונה שלי הייתה כימיה אורגנית .המוטו שלהם -אתה מריח משהו? תברח! התחלתי להתגנב במסדרונות שוליך בתקווה שאיזה כימיקל סורר ימצא את דרכו אליי. משהו שאינו קטלני ,אבל מסריח במידה שלפחות תרחיק את האורגיות למיקום אחר. זה לא עבד .לא בגלל האבטחה ,זה ממש לא הפריע לי ,אלא בגלל הלבורנטיות .יש שני סוגים של אנשים בעולם הזה שאני לא מעז להסתבך אתם – חימושניקים ולבורנטיות .מבט נכלולי אחד מצדי על בקבוק נוזל צבעוני והן כבר נתנו לי מבט של ”חבל ,אנחנו יודעות איפה אתה גר“ ,וכשנשים בחלוקים ובכפפות גומי שמות אותך בכוונת ,אתה לא מתגרה במזל .אז עברתי הלאה.
”אל תדאגו“ ,אמרתי” ,אני פה רק בשביל ה ...וווווווששששששש!!!“ מטאטא חלף לי ליד הראש ,מפזר את הקהילה הרובצת לכל עבר. האוחזת במטאטא הייתה השכנה מלמעלה ,מתנשמת ,זועמת ומקללת ברוסית” :בלאט ,מה זה רעש זה בין 2ל“!?4- הנהנתי בחשש וחמקתי בחזרה לדירה .טוב ,אז אולי המנוחה בשמש תיאלץ לחכות עד אחרי הבחן הקרוב ,או זה שמיד אחריו ,או זה ש... עזבו ,ננוח באוגוסט ,מתישהו .לפחות עכשיו אני יכול לחזור ללמוד בשקט .אז איפה היינו? ”המבנה הקריסטלוגרפי של סיליקון ניתן ל... ממממיייייאאאאאווווווווו!!!“ דן שנייר
הפתרון השני שלי היה בכיוון הפיזיקלי .אחרי הכל ,אני תותחן במיל‘, עברתי בהצלחה פיזיקה1ל‘ ,וראיתי כל פרק של לוני טונס שאי פעם שודר בישראל או בלבנון .אם מישהו יכול לכוון רוגטקה ענקית מתוצרת ”אקמה“ ,זה אני! אז אלתרתי משהו ממטאטא ומשתי גומיות ,נכנסתי לרוח קרב א-לה ”אנגרי בירדס“ והתחלתי לחפש תחמושת .וכאן הייתה הבעיה .בלוני
21 19
אס״ת הגעתי חצי שעה לפני המבחן ,מנסה להיאבק בחוסר הביטחון שמילא אותי כרגיל ,אף על-פי שלמדתי למבחן במהלך כל השבוע האחרון .למעשה” ,למדתי“ היא מילה עדינה מדי – חרישה שכזאת לא נראתה מאז מוש השור. בתוך התיק נחו דפי הסיכום בצד ארסנל של ממתקים ,משקאות אנרגיה ,נייר טואלט וכל דבר אחר שיכול להעלות את הציון שלי מעבר לנכשל .אם רק אספיק לעבור עליהם בחצי השעה הקרובה, הכול יהיה בסדר ,וסביר לגמרי שאספיק ,אם אצליח להתחמק מגרגורי ,כמובן. כשהגעתי לקומה שלי ראיתי אותו מפטרל במסדרון .נדמה שלא משנה כמה מוקדם אגיע ,הוא כבר יהיה שם .לפעמים אני תוהה אם הוא בכלל עוזב את אולמן .חיכיתי שייכנס לאחת הכיתות וחמקתי במהירות לכיתה שלי .אף אחד עדיין לא הגיע .יש עוד סיכוי להינצל. התחלתי לקרוא את הסיכום ,משכנע את עצמי שהוא באמת נקלט ולא נכנס דרך עין אחת ויוצא מהשנייה. שמעתי צעדים מתקרבים .נדרכתי .התפללתי שהוא מצא קורבן אחר ,אך חריקת הדלת הנפתחת ריסקה את תקוותיי והחליפה אותן בגרגורי עם חיוך ענק על הפנים .משום מה סטודנטים מסוגו מחייכים כל הזמן. ”הי ,מה נשמע גרג? אני בדיוק עובר על החומר “...ניסיתי איכשהו להקדים תרופה למכה. ”לא הספקת ללמוד? אתה לא יודע שחצי שעה לפני המבחן כבר אי אפשר לקלוט כלום?“ ”אני יודע ,אבל מנסה בכל זאת .שמע ,אני ממש צריך לעבור על זה“... ”לפחות עברת על מבחנים? ידוע שהוא ממחזר מבחנים .זה הכי חשוב“. רק לעבור על החומר לקח לי שבוע ,אז מבחנים נראו לי כפנטזיה בלתי מושגת” .אממ ...כן ,עברתי על אחד או שניים“. ”בוא נראה ...אתה יודע איך לחשב שטף בזווית מקסימלית של משיק לאליפסואיד?“ נאנחתי והנחתי את דפי הסיכום .גם אם אדע תשעים אחוז מהחומר ,גרגורי עדיין יצליח איכשהו לתקוע את השאלה שאף פעם לא שמעת עליה ,ובצורה שמרסקת כל בטחון שהצלחתי לאזור. ”לא ,גרגורי ,אני לא יודע“. ”חבל ,זה חזר פעמיים במבחן“ ,החיוך שלו רק הלך וגדל .פחדתי שעוד מעט הפנים שלו יקרעו משמחה לאיד. ”באיזה מבחן תקעו שאלה מסריחה כזאת?“ ”מועד ב‘ של קיץ ‘89ובמועד א‘ של חורף .“‘94 ”גרגורי ,אפילו לא נולדת כשהמציאו את השאלה! מאיפה הבאת את השטות הזאת?!“ הוא צחק ,לא ברור מדוע .הכיתה החלה להתמלא והבנתי שעל הסיכום אני כבר לא אעבור. יצאתי מהמבחן בהרגשה טראומטית – שבוע של חרישה הסתכם בכמה ניחושים מושכלים. הלכתי עם מבט עמוק ברצפה לעבר המעלית ,וזו אולי הסיבה לכך שמצאתי את עצמי מחכה לה יחד עם חבורת נוינתן – שמורכבת מנוי ,מיונתן ומכמה נספחים .אם גרגורי הוא הטיפוס שאסור לפגוש לפני המבחן ,הרי החבורה הזו הייתה המקבילה לו לאחרי
18אישי /החיים בלבל /דן ונשלם
המבחן .הם בדיוק מסוג האנשים שהטכניון לוקה באשליה שכלל הסטודנטים משתייכים אליו – חכמים בצורה בלתי רגילה ,חרשנים בצורה עוד יותר פנומנאלית ,ובעלי היכולת המסתורית לנחש או להסיק למה לעזאזל המרצה התכוון בשאלה. ”מה נשמע?“ לחצתי לכולם ידיים בחוסר חשק. ”בסדר .היה קשה ,אה?“ יונתן זרק לי עצם .הנהנתי בראשי. ”כן ,אין ספק שזה היה מבחן מאתגר“ ,הוא המשיך” ,שאלה 2-ב‘ ממש שיגעה אותי! אנחנו הולכים עכשיו למרצה שיסביר לנו אותה“. ”תזכיר לי מה זה 2-ב‘?“ ”זו עם השטף בזווית מקסימלית של משיק לאליפסואיד“. ”אה ,כמובן“. ”למרות שבסך הכול היה הוגן“ ,נוי הוסיפה וכולם הסכימו .כמה אני שונא את המילה הזו .הוגן למי?! הם המשיכו להתווכח על תשובות שלא היה לי מושג אפילו איך להתחיל לנסח אותן במשך כל הירידה במעלית .ניסיתי להשתלב באופן נואש ולשאול מה הם סימנו בשאלה ” .5זו הייתה שאלה פתוחה“ ,אחד הנספחים העיר ביובש והם חזרו לוויכוח. יצאתי מהמעלית בתחושת קבס .העמדתי פנים שאני קושר את השרוכים ונתתי להם להמשיך קדימה. ”מה נשמע?“ טפח צח על כתפי כשסיימתי בקשירה המדומה שלי. ”על הפנים ,כרגיל .חשבתי קודם שעברתי בקושי ,אבל אחרי הנסיעה במעלית עם חבורת נוינתן ...עזוב ,זה סתם מבאס אותי לדבר על זה“. צח צחק” .טוב ,זו טעות של מתחילים לדבר אתם אחרי מבחן .אז מה ,עוד מועד ב‘?“ ”אני מקווה שלא .כל-כך סבלתי בשבוע האחרון שאני אסתפק בכל ציון עובר .אני לא מתכוון לגשת עוד פעם לסיוט הזה בשביל לשפר משישים לשבעים או משהו כזה“. ”כן ,אני מבין אותך“ .הוא שתק רגע כדי לחשוב” .שמע ,יש לי הצעה שאולי תתאים לך .שמעת על אס“ת?“ ”זו אגודת הסטודנטים בטכניון משהו ,לא?“ ”לא ,עם ת‘ במקום ט‘“ .הוא הושיט לי כרטיס ביקור .היה כתוב בו ”אס“ת – אגודת הסתומים בטכניון“. צחקתי” .יפה ,אהבתי“. ”זו לא בדיחה .תקשיב ,להרבה אנשים נמאס להרגיש טיפשים כל הזמן רק בגלל סטודנטים כמו הנוינתנים ,אז אנחנו נפגשים עם סטודנטים כמונו .זה עוזר לדבר עם מישהו שמבין מה אתה מרגיש .יש לנו פגישה מחר בערב ,אני חושב שכדאי שתבוא לראות בעצמך“. ”אני לא יודע…“ הסתכלתי שוב בכרטיס” ,איפה אתם נפגשים?“ ”בחמש אחר הצהריים ליד הפקולטה לפיזיקה .אנחנו אוהבים להיפגש שם .זה המקום שבו אנחנו מרגישים הכי שייכים לאס“ת“ ,הוא גיחך. לחצנו יד ונשארתי להתבונן בכרטיס .אולי סוף כל סוף מצאתי את מקומי בטכניון?
המשך יבוא… מורן לבל
ז מעוררי גיחוך :איתי כהן ,בוריס צ'רקסקי ,בני גאמוס ,יובל בן ארי, יפעת ברסלבי ,ליאור זינגר ,קובי תמש וגל גדות. בני גאמוס ,יובל בן ארי ....ושיראל .עריכה :רן שליי המערכת הממוחשבת בחדרי הכביסה הטיבה עם רבים: כעת שמעון החתול הג'ינג'י יודע מתי לבוא לשבת על הכביסההיבשה שלך. כעת אתה יודע שמכונת כביסה אחת תפוסה וארבע מקולקלות עודלפני שסחבת 40קילו בגדים לחדר כביסה. תודה לאס"ט על קדמת הטכנולוגיה. סטודנט מבסוט מהנדסה אזרחית" :קיבלתי 69במבוא לזיון!"וכן ,זה קורס אמיתי. עקב תלונות קשות ומביכות על כך שאנו מעליבים את בחורותהטכניון ,אנו מבקשים את סליחתך .ועכשיו ,תעשי כלים.
סקרים בטכניון: בעקבות הגבלת החזרה על קורסים חלה ירידה של %30באורך הלימודים הממוצע לסטודנט בטכניון ,שכעת עומד רק על 19.82 סמסטרים. סקרים מראים כי האינטרנט במעונות עובד ללא תקלה 24שעות. בחודש. בטכניון %40מהסטודנטים הן סטודנטיות %99 .מתוכן לעולם לא ידברו אתך ו %1-עשו לך עיניים כדי לצלם שיעורי בית. מחקרים מוכיחים :אנשים מצחיקים הם מצחיקים עד שהם מתחילים לכתוב בנחמן.
17
כ
•
צוות • נחמן שולל מעצמו את האחריות לבדיחות הלא מצחיקות )להלן :הבדיחות( .לתלונות100 :
יחע
סימנים שהטכניון בלע את חייך:
:232#כשאתה רושם "פו" בגוגל ,הוא משלים לך ל"פוטנציאל כבידה" ולא נניח ל"פו הדב", ל"פורים" ,או אפילו ל"פורנו". :233#זה בדיוק מה שעמדת לחפש. :400#המסיבה הכי טובה שהיית בה הייתה המסיבה של חשמל. :401#הכוונה לימים האלה שלא יצאת מהחווה בחשמל.
נחמן מנבא את אירועי יום הסטודנט:
מני אורון יהפוך לבלונדינית. דקירה אחרי ההופעה של משה פרץ הדשא ייראה כאילו נערך בו ניסויגרעיני. יהיה מבצע ,ונקניקיה בלחמנייהתעלה רק כליה וקמיצה ,ולא כליה וריאה כמו בשנה שעברה.
חדשות: גילוי מדעי מסעיר את העולם :חמורים למדו להפעיל מערכות תקשורת אינטרנט. הטכניון בתגובה :זו לא חכמה .מי אתם חושבים מפעיל לנו את האינטרנט במעונות? מחוות המרצים :בעקבות עליית מחירי הדלק הוכפלה כמות התרגילים להגשה כדי שסטודנטים לא יצטרכו לנסוע הביתה. תודה באמת.
אחוות אהרון נגד TQTQ
להצטמצם.
:זה חשבון בסיסי -אם אותו איבר מופיע בשני צידי המשוואה ,הוא צריך
זעם בפקולטה להנדסה אזרחית .ועד הפקולטה ארגן מסיבה ,אך מחצית הסטודנטים לא עברו את הסלקציה בכניסה. מחקרים הוכיחו את מה שידענו מזמן: •אחד מכל שלושה סטודנטים נכשל בחדו"א .גם השניים האחרים.
מילונחמן: כוחות הרשע: כוחות לא זניחים ,בלתי משמרים ,שגודלם וכיוונם משתנים בזמן ותלויים באופן לא לינארי במיקום ובמהירות .העבודה שמבצעים כוחות הרשע מפיקה אנרגיות שליליות. מופיעים בעיקר במבחנים. בור פוטנציאל: הטכניון .מקום שאליו נופלים הרבה אנשים שהיה להם פוטנציאל לעשות משהו ראוי עם החיים שלהם. הפרדוקס של אולמן: פרדוקס שלפיו לא ייתכן שיש סטודנטים בטכניון ,כי איך סטודנטים שהיו מספיק חכמים כדי להתקבל לטכניון לא היו מספיק חכמים כדי לא לבוא ללמוד פה?!
אה? על נות
16
לא מצחיק?! לנחמן דרושות בדיחות שנונות! factor@asat.org.il :
:14.4-16.4.11
ארוחת טריפל
אס״ט באילת התמונות ששלחתם
:4.5.11
100
&
3בורגר אנטריקוט ) 220גרם(
הטכניון צ‘אלנג‘
+צ‘יפס גדול +בקבוק שתיה 1.5ליטר
מבצע לסטודנטים בלבד! במשלוחים בלבד!
04-8380037
שד‘ הנשיא ,129מרכז הכרמל ,חיפה
ZESTY.CO.IL במשלוחים בלבד! | בהצגת תעודת סטודנט | זסטי רשאית לשנות/להפסיק את המבצעים בכל עת | אין כפל מבצעים
שלחו לנו תמונות שלכם מפסטיבל הסטודנט
factor@asat.org.il
15
צילומים :קרן אור גרינברג ,רועי זינתי
:13.4.11יריד הבארים
חפשו אותנו בפייסבוק. פקטור -עיתון הסטודנטים בטכניון
14
100 2
69.90
מעצבים את העתיד |מאת :טליה זריהן|
מספר ימים בשבוע הסטודנט המצוי בטכניון מוצא עצמו מתרוצץ מתרגול להרצאה בפקולטה שבה בחר ללמוד .הוא נעזר באנשי סגל ,בחומר שהוא מצליח לגרד מהאינטרנט ובאזורים הלימודיים כדי להגשים את מטרותיו -שרובן כנראה קשורות לסיום התואר שלו בהצלחה. כמה פעמים יוצא לו כבר להישאל מה הוא היה רוצה לשנות בסביבת הלימודים שלו ומה מפריע לו? בסוף כל סמסטר אמנם יש את סקר המרצה והמתרגל ,אבל הוא מתייחס רק לשני הנושאים שבשמו ,וגם בו הניקוד שנותנים הסטודנטים ,נלקח אמנם בחשבון ,אבל איש אינו מבטיח שייושמו שינויים .בדרך כלל אין משתפים סטודנטים בתהליך קבלת ההחלטות הניהוליות הקשורות לפקולטה שבה הם לומדים )ומבלים שעות רבות כל-כך( ,אבל אפשר לעשות את הדברים האלה גם בצורה אחרת. בפקולטה לארכיטקטורה עשו השנה צעד ייחודי והחליטו לשתף את כולם בתהליך העיצוב והשינוי של הפקולטה. בסמסטר הקודם הופעלו בה שני קורסים שמנו צוותי חשיבה מצומצמים ,נוסף על הקורסים הרגילים :אחד לגיבוש חזון הפקולטה והשני -צוות לפיתוח הסטודיו המשלב )יסופר בהמשך( .אמנם הקורסים פעלו רק סמסטר אחד ,אולם את פירות עבודתם אפשר לראות כבר היום. פניתי ליעל אגמון ,אחת הסטודנטיות שהשתתפו בצוות גיבוש חזון הפקולטה ,כדי לשמוע קצת על החוויה. למה עלה בכלל הצורך בגיבוש חזון? זו הייתה מין ”שעת כושר“ מתאימה לכך .הפקולטה הייתה במין מצב בלתי דינמי ,והתחושה הכללית הייתה שצריך לעשות שינוי ,אבל כל אחד מנסה למשוך לכיוון שלו .הדיקן בדיוק התחלף וגם פרופסור שמאי אסיף – הוגה רעיון הקורס – הצטרף לסגל .שניהם רצו לעשות הרבה שינויים והגיעו למסקנה שאי אפשר לפעול סתם ככה ”על עיוור“ כדי לתקן את כל הדברים שהיו בעייתיים .היה צורך בגיבוש חזון מחדש, מעין זהות פקולטית ,ובמתן תחושה שכולם – סטודנטים ואנשי סגל – הולכים לאותו מקום. ומה נעשה בקורס השני שפעל בסמסטר הקודם לפיתוח הפקולטה? בסמסטר הקודם הוקם צוות חשיבה שניסה ליצור קורס שישלב בין המסלולים השונים באדריכלות ,ובו הסטודנטים יתחלקו לקבוצות של ארבעה ויבצעו ביחד פרויקט ,כך שכל אחד מחברי הקבוצה מגיע ממסלול שונה בפקולטה: אדריכלות ,אדריכלות נוף ,עיצוב תעשייתי ותכנון ערים ואזורים .הסמסטר רץ המחזור הראשון של הקורס בטכניון, והסטודנטים בקורס התכנון של הסמסטר הקודם היו אלה שגיבשו את המבנה שלו – בדקו איך זה עובד במקומות שונים בעולם ,אספו חומר ,ראיינו אנשים לגבי הדרך שבה הקורס יעבוד וגיבשו את מבנה הקורס .הקורס בינתיים נראה כהצלחה.
12
חדשות
למה לקבל את ההחלטות דווקא במסגרת קורס? כדי שההחלטות האלה יתקבלו הגענו למסקנה שעדיף לשתף כמה שיותר אנשים ובפרט סטודנטים .הקורס הרגיש כמו מסגרת אפקטיבית ומעניינת מאוד לשבעה סטודנטים שהפכו ל“מומחים לבניית חזון“ והשקיעו בדבר מאמץ רב וזמן יקר .אינני בטוחה שאילולא זה היה במסגרת קורס ,היינו מגיעים לתוצאות טובות כל-כך .לפעמים אין מספיק זמן ,אנרגיה ויצירתיות - שמופיעים דווקא במסגרת כזו. איך התנהל שיעור בקורס? הקורס היה בנוי כך שפרופסור אסיף היה מנחה את הדיון .כל שבוע אספנו עוד ועוד מידע .כל אחד הציג מה שעשה והתפתח דיון .ראיינו והפצנו שאלונים להמון אנשים – אדריכלים מוערכים, חברי סגל ,דיקנים וסטודנטים .לכל המעורבים הייתה חשובה העובדה שיכלו להביע דעה וניתנה להם ההזדמנות להשפיע. קראנו את דוחות הביקורת על פעילות הפקולטה ולמדנו גם מהם .את הרעיונות שגיבשנו העברנו הלאה לוועדת הפיתוח, שמורכבת כבר מאנשי סגל ,ההערות שלהם חזרו אלינו וכן הלאה, עד שגיבשנו ביחד את הבסיס. ואיך הסטודנטים מגיבים לפעילות שעשיתם? השינוי בהחלט מורגש .הקורס עצמו עורר הדים בפקולטה ואנשים דיברו על זה .הסטודנטים רואים שמשדרגים אותם – גם ביחס וגם בשיפוצים הנערכים ,בחווה למשל .יש תחושה שדברים נעשים בשבילנו .כעת יש ,למשל ,את הסטודיו המשלב, ופתחו את הקורס ”מבוא לתכנון משלב“ הקשור אליו ,וזה סוג של צמיחה שאנחנו מקווים שתימשך .התחושה היא שכל הזמן מחדשים ועושים זאת בהתאם לצרכים .בפקולטה שלנו דברים כאלה חשובים מאוד .בגלל התחרות הגדולה והשיח המקצועי בתחום ,חשוב שיועברו בתואר דברים מעבר לקורסים: אווירה ,יחס לסטודנטים ,אג‘נדה והשקעה באירועים ובדיונים משמעותיים עבור אדריכלים יותר מהרגיל. תהליך של קבלת החלטות ברמה ניהולית הוא מורכב ללא ספק, ולכן צוותי הסטודנטים פעלו עדיין בשיתוף עם צוות הפיתוח שהורכב מאנשי סגל .יחד עם זאת אני מאמינה שמדובר קודם כל בהתנסות חשובה מאוד לסטודנטים לפני שהם יוצאים ”לעולם האמיתי“ – לא רק תרומה לראיית הפקולטה במבט כולל אלא גם לפיתוח הבנה ויכולת טובה יותר בהחלטות ניהוליות. הוועד המנהל של הטכניון כמו גם כל גוף אחר האחראי לקבלת החלטות בקמפוס ,בנוי כולו מחברי סגל ומתורמים. בעוד באוניברסיטת בן-גוריון ,למשל ,קיים סטודנט החבר באחד מוועדים אלו ,הטכניון מסרב להכניס אפילו משגיח מטעם הסטודנטים .קל לראות את הבעייתיות בכך שרק חברי סגל מנהלים את התקציבים שבין השאר משולמים על-ידי הסטודנטים והממשלה .אין מי שידאג לאינטרסים שלנו בוועדות אלו ,ונושא זה היווה אחת מאבני המחלוקת בדיונים שבין התאחדות הסטודנטים הארצית לבין האוצר וגופים אחרים בקיץ האחרון .אני מקווה שמה שנעשה בפקולטה לארכיטקטורה יוכל לשמש השראה לדרך שבה ניתן יהיה לשלב סטונדנטים בקבלת החלטות בפקולטה ולצאת מכך כשכל הצדדים מורווחים.
&10
+ '
&19 &25
'
' + '
&30
S '
.
. .
. . . .
מאס״ט ועד אילת
אס״ט באילת – 2011כיאה לטיול שהתרחש בפסח :הטוב ,הרע והמכוער
|מאת :בני גאמוס|
הטוב כל ביקורת על נסיעה לאילת צריכה להתחיל בקביעת גבולות ופרופורציות :בחיאת! אילת ,אחלה מזג אוויר ,ים ,בירות ובחורות בביקיני .זה לא שמישהו סבל פה ,כן? מלון ”אסטרל נירוונה“ ,שמשום מה מכונה גם ”בריזה“, הפתיע באיכותו ובשירותו למרות המחיר הזול .מומלץ לסטודנטים בתעשייה וניהול ולחפשנים אחרים שימצאו זמן לרדת לאילת שוב. גם המועדון שיצאנו אליו בשישי בערב ,היה ברמה .המועדון היה מרווח יחסית ,למרות מיליון הסטודנטים שדחסו לתוכו, אפשר היה למצוא מקום לרקוד לא כמו פסטרמה באריזת ואקום ,והמוזיקה הייתה מצוינת. מסיבות הבריכה היו מעולות! או… לפחות החלק שאני זוכר .מתברר שהישראליוּת שבי ואלכוהול חינם אינם שילוב טוב .נו ,ניחא.
הרע ועדיין סטודנטים רבים מצאנו עצמם ממורמרים משהו על הארגון. בשלב זה יש לחלק את ההצגה לשתי דמויות עיקריות. הכרטיסים שנמכרו לנו על-ידי אס“ט ,הדמות הראשונה, היו להפקה חיצונית של חברת ”פאנג‘ויה“ ,הדמות השנייה. אותה חברה הייתה למעשה האחראית הבלעדית לכל הפעילויות באילת ,למלונות ולהסעות בתוך אילת – שעליהן יפורט בהמשך .אס“ט ,מצדה” ,שידכה“ בין הסטודנטים לבין חברת ההפקה וסיפקה את ההסעות לאילת ובחזרה. שלי אגם ,מנהלת משרד התרבות של אס“ט ,הגיבה לטענות שהועלו. ראשית ,סטודנטים התלוננו על עיכוב האוטובוסים של אס“ט בנסיעה לאילת ובחזרה בכשעה וחצי .שלי מסבירה שהסיבות לעיכוב היו איחורים של סטודנטים ובקשות רבות למעבר בין האוטובוסים .עוד מוסיפה ,ובצדק ,שאילולא אפשרו מעברים אלו ,או אילולא חיכו לסטודנטים שאיחרו ,כנראה חוסר שביעות הרצון היה גדול יותר. תלונות רבות מסטודנטים התקבלו גם לגבי מלון ה“פטיו“, ובו לטענתם הסדינים היו קרועים ומלוכלכים )בדם?! יחי הזוועה…( ,הרהיטים היו שבורים והשירות היה סובייטי מהשורה הראשונה.
10
”אילו היה פונה אליי ולו סטודנט אחד מה‘פטיו‘ ,הייתי יכולה לנסות לעשות משהו בנדון .לצערי ,את התלונות הללו קיבלתי רק אחרי שחזרנו“ ,מספרת שלי ומוסיפה” ,מה‘קלאב-הוטל‘, לדוגמא ,התקשרו אליי סטודנטים וסיפרו שהמלון הודיע על צ‘אק-אאוט ב 11-בבוקר ,כאשר האוטובוסים יוצאים רק ב .5-אף על-פי שהטיפול במלונות היה לגמרי באחריות ’פאנג‘ויה‘ ,לאחר שראיתי שאני לא מקבלת מהם תשובה, פניתי ל‘קלאב-הוטל‘ ,הגעתי עד מנהל המלון ווידאתי שהצ‘אק-אאוט יהיה כאשר יוצאות ההסעות“.
חדשות
הנושא הבעייתי באמת היה ההסעות אל המסיבות ואל המופעים .ביום חמישי ,כאשר מאות הסטודנטים כבר עומדים מחוץ למלון ומחכים ,מקבלים כולם בו בזמן הודעה מחברת ההפקה על כך שההסעות יצאו בעוד שלוש דקות .נחיל הסטודנטים ממהר לשפת הכביש ונערם שם בערמה מסודרת, זה על גבי ראשו של זה ,רק כדי לצפות בהסעות של אוניברסיטת בן-גוריון יוצאות בזו אחר זו ומשאירות אותם להתייבש מאחור. אט-אט הנוכחים מבינים שהאוטובוסים יגיעו רק בלוויית חמור לבן ועליו המשיח )והטעם לחכות לשניהם זהה( ,ומתפזרים למוניות במחשבה” :טוב נו ,קורה“. ואכן ,קורה – גם בחזרה מההופעה זה קורה ,וכך גם ביום למחרת – ההסעות של הטכניון פשוט לא היו קיימות ,בעוד האגודה של בן-גוריון דאגה להסעות שלה עצמאית והשאירה אותנו לאכול אבק. בתגובה ,מספרת שלי אגם שאפילו יום לפני הנסיעה, בשיחה עם ההפקה ,הובטח לה שוב חד-משמעית שיסופקו שאטלים מהמלונות למסיבות ולהופעות” .אני שואלת אם יהיה ,וכשמשקרים לי – אין לי מה לעשות מעבר לזה“ אומרת. האמנם?! כך או כך ,נשאלת מיד השאלה ”מה עכשיו“? מה בדבר פיצוי, כספי או אחר ,על עגמת הנפש של הסטודנטים באירוע? בתגובה לשאלות אלו פותחים עליי באס“ט עיניים עגולות ומופתעות” .אנו מנסחים פנייה לחברת ההפקה“ ,אומר תמיר מנצור ,דובר האגודה” .אחרי פסטיבל הסטודנט“ ,הוא מוסיף. מסבירים לי שהאגודה לא מתכוונת להוציא כסף ויתכן כי לא נקבל פיצוי כלל ,מה שמביא אותנו לחלק השלישי בכתבה.
המכוער באגודה טוענים שהם עושים ועשו את מיטב המאמצים למזער נזקים כנגד ”ספק“ בעייתי ,ושהכי חשוב במקרה זה הוא להסיק מסקנות לעתיד. לדעתי זו התנערות מאחריות ,כאילו הייתה האגודה איזה יחצן שמכר כרטיס )ב 600-ש“ח( למסיבה שהיא לא משהו .זו הקטנת ראש מבישה .אגודה המייצגת 9,000סטודנטים היא בעלת כוח עצום .היא חייבת לעשות את מיטב מאמציה ,בין בתביעה ובין בלחץ הציבור הרב שהיא מייצגת ,כדי להשיג פיצוי לחבריה על מלון מזופת או על הבטחות שווא .אני אף מעז ודורש זאת מהאגודה כאשר מדובר בהבטחות שלה! ומה אם לא יתקבלו החזרים מההפקה? אם כך” ,פאנג‘ויה“ דפקה את אס“ט ,אבל במקום שהאחרונה תהווה חוצץ בין הבלגאן לבין הסטודנטים ,אנו נדפקים? שתהיה מסיבה אחת פחות באולם השקוף ,אבל קודם כל שהסטודנטים יקבלו את אשר מגיע להם ,גם אם זה מכספי האגודה! רב הנופשים לא ידעו כלל שמדובר על הפקה חיצונית ,וזה גם לא צריך לעניין אותם .אס“ט היא זו שפרסמה את האירוע ,מכרה את הכרטיסים ופיזרה הבטחות .לא הייתי מתפלא אף אילו נציגי הסטודנטים היו תובעים את אס“ט עצמה על הפרת הבטחות אלו .אה ,רגע… אס“ט היא נציגת הסטודנטים.
מקומות שלא ידעתם עליהם פה בנווה שאנן! |מאת :אסף לוינסון ,צילום :פולינה טנר|
כשמתרחקים קצת מהטכניון וממרכז זיו ,אפשר לגלות לא מעט מקומות בילוי ייחודיים הממוקמים מרחק הליכה מהטכניון ומתאימים לכל בילוי ,החל בדייט רומנטי וכלה בניקוי ראש בתקופת מבחנים .הנה כמה מהם.
קולנוע נווה שאנן בתי קולנוע עצמאיים הם זן נכחד בעידן הנוכחי של קומפלקסים גדולים כמו ה“סינמה סיטי“ וה“יס פלאנט“ ,אך דווקא בנווה שאנן ,מרחק 20 דקות הליכה משער הטכניון ,שרד לו בית קולנוע קטן ועצמאי העונה לשם קולנוע ”סינמה קפה עממי“ .הקולנוע ממוקם ברחוב הגליל ,ואם אתם חובבי קולנוע או סתם בא לכם ללכת לסרט באווירה אינטימית יותר ,זה המקום בשבילכם. האווירה ביתית ,חמימה ונוסטלגית ,יש מזנון די עשיר ושני אולמות שמוקרנים בהם בעיקר סרטים זרים ,עצמאיים ואיכותיים ,אבל אפשר למצוא בו גם סרטים נגישים יותר .נכון לכתיבת שורות אלה מוקרן בו ”מקום טוב יותר“ זוכה האוסקר. ”סינמה קפה עממי“ ,הגליל ,99 _http://www.seret.co.il/movies/s theatres.asp?TID=23
שאם מגיעים אליו מלווים במחשב נייד ,הוא יכול להוות אלטרנטיבה נחמדה לישיבה בספרייה. המקום כולו בנוי על רצפת עץ והוא חמוש במפזרי חום בחורף ובאפשרות נעימה לשבת בחוץ בקיץ. התפריט חלבי ,האוכל טעים מאוד ,המנות נדיבות למדי ,השירות אישי ואדיב ובצהריים יש גם עסקיות. ”חיפושית בקפה“ ,טרומפלדור 1פינת הגליל, http://www.facebook.com/hiposhit
ברטה אפשרות נוספת ומעט רחוקה יותר מהטכניון היא קפה ברטה ,שממוקם מול כיכר מגדל המים בנווה שאנן .מדובר במקום מעט גדול יותר מהחיפושית ,אבל הוא עדיין נעים ,שקט ולעומת הראשון גם כשר .התפריט נרחב ועשיר יותר ,וגם כאן יש הנחות ועסקיות לסטודנטים ואינטרנט אלחוטי.
חיפושית בקפה בתי קפה שכונתיים גם הם מצרך די נדיר בחיפה ו“חיפושית בקפה“ הוא בדיוק כזה .בית קפה קטן ,שכונתי ,פינתי )בפנייה מטרומפלדור לגליל( ומתאים גם לסטודנטים – ניתנת בו הנחה של 10% בהצגת כרטיס סטודנט ויש בו אינטרנט אלחוטי כך
”ברטה“ ,הגליל ,74 http://www.2eat.co.il/berta
9
בדרך לEXIT - |מאת :קרן אור גרינברג|
”כנס ישראל ליזמות “2011היווה הזדמנות מצוינת להכיר מקרוב את דור היזמים החדש ,שמתפתח כאן אצלנו בין כתלי הקמפוס. מי מהם יעשה ”אקזיט“ במסגרת תחרות ”ביזטק“ ,שמבטיחה גם ₪ 50,000לזוכה במקום ה ?1-נדע בקרוב. החודש ציינו את ”כנס ישראל ליזמות ,“2011שהתקיים בטכניון בחסות המרכז ליזמות וחדשנות על-שם ברוניצה, ”ביזטק“ ועיתון ”דה-מרקר“ .האירוע משך אליו כ400- סטודנטים מרחבי הארץ בצד בוגרים ומתעניינים בתחום, והיווה נקודת מפתח בתחרות ה“ביזטק“ ,שמתקיימת השנה בפעם החמישית מאז נוסדה בשנת ,2004ומתקיימת ב20- קמפוסים בארץ בד בבד .יוזמיה שאפו להקנות לסטודנטים בישראל את המיומנויות הנדרשות כדי להעז לקחת רעיון ראשוני ולהפכו למוצר מוגמר ,לשווקו ,ובעזרתו לפרוץ גבולות. במובן הזה ,מדינת ישראל נחשבה תמיד ל“חוד החנית“ של חברות הסטארט-אפ המובילות בעולם ,ולמעיין שופע ובלתי נדלה של רעיונות פורצי דרך. מאחורי ”ביזטק“ עומדים גופים עסקיים ופיננסים גדולים, כמו קרן הון סיכון ,Canaan Partners, Philipsאינטל ,טבע, רפא“ל ,ועוד ,אולם בוודאי תתפלאו לדעת שצוות הפרויקט ”ביזטק“ מורכב משבעה סטודנטים בלבד .מנהל התחרות הוא אופיר מרקו ,סטודנט בפקולטה לפיזיקה בטכניון ,שהצטרף לסטארט-אפ הראשון שלו בגיל 14ולשני בהיותו רק בן ,15 כאשר כל אחת מהחברות נמכרה במאות מיליוני דולרים .בצדו פועלים מהטכניון גיא גוטפארב -סטודנט להנדסת תעו“ן, יאיר סלובטיצקי -סטודנט לתואר שני בהנדסת חומרים, ויעקב שפירו ומיכאל צ‘רקסקי -סטודנטים למדעי המחשב, כמו גם אסף גז -סטודנט לכלכלה באוניברסיטת חיפה ויניב רג‘יניאנו -סטודנט להנדסת תעשייה וניהול ,אוניברסיטת תל אביב. איך משלבים את תחרות ”ביזטק“ עם הלימודים? אופיר מרקו” :אני אשקר אם אומר שאין פשרות לפעמים. הסיפוק בעשייה מפצה מעל ומעבר .מה זה להוציא עוד חמש נקודות לציון של ”מבוא לחלקיקים וגרעינים“ לעומת לעזור למישהו להגשים חלום?!“ ייתכן שזו המטרה העומדת מאחורי הכנס כולו ,לנסות להבין ”איך מגשימים חלומות“ .פרופ‘ עוזי דה-האן ,שעומד בראש המרכז ליזמות בטכניון ,פתח רשמית את ”כנס ישראל ליזמות .“2011אחריו עלו חברי הפאנל המקצועיים, שריתקו את הקהל במרתון נאומיהם על ”סיפורי הצלחה של יזמות עסקית מנקודת מבט אישית“ ודנו בדילמת היזם האולטימטיבית” :מה עדיף – EXITמהיר או בניית חברה גדולה?“ ,שאלה שעליה ניסה לענות גם איל ולדמן – מייסד ומנכ“ל .MELLANOOX
8
במהלך הכנס חולקו 400עותקים של הספר Start Up ,Nationשהפך למרכז השיח בעולם העסקים הישראלי. מחבר הספר ,שאול זינגר ,העניק הרצאה מרתקת ,ובה ביקש להסביר את הנושא המרכזי שחקר” :איך מדינת ישראל הפכה למדינה יזמית סדרתית שיצרה בזו אחר זו חברות סטארט- אפ ייחודיות בקנה מידה עולמי ,כנגד כל הסיכויים?“ הספר הוא בבחינת קריאת חובה לנו ,כסטודנטים להנדסה.
חדשות
בשיא היום התקיים מבחן ”על אמת“ ,ובו הועלו ארבעה מיזמים שמשתתפים בתחרות ”ביזטק“ לבחינה מול פאנל ”הכרישים“ בראשות איתן אבריאל .הפאנל הורכב מאנשי עסקים מובילים במשק הישראלי ,וביניהם רוני רוס -מייסדת ומנכ“ל פנורמה תכנה ,יוסי מולדבסקי -מקבוצת מולדבסקי ואמיר אייל -יו“ר בית השקעות אינפיניטי” .פאנל הכרישים“ התנהל כמו בתכנית מערוץ ,10רק שבמקום ”השקעה“ הזוכה מגדיל את סיכויו לזכות ב ₪ 50,000-ומבטיח את מקומו באירוע הגמר של תחרות ”ביזטק“ ,שייערך ב 15-ביוני .2011 המיזמים שהעפילו לגמר הם מיזם שנועד לשיפור ההשקיה בקרקע ,מיזם שהציג עקרונות בנייה ארכיטקטוניים חדשניים ומיזם אינטרנטי ה“מזהה“ שטחים לבנים במסך ושם במקומם פרסומות לפי טעמו של המשתמש. מדוע שסטודנט יבחר להשתתף בתחרות ביזטק? אופיר מרקו” :כל קבוצה המגיעה לגמר זוכה אוטומטית בשירותים פיננסים מחברת . Grant Thorntonנוסף לכך כל הפינליסטים זוכים לאימון מצגות על-ידי יאן שולטינק – מומחה עולמי שעבד בעבר כיועץ בחברת מיקנזי .שתי הקבוצות המובילות יזכו בכבוד הגדול לייצג את מדינת ישראל בתחרות ”Intel “Challengeהעולמית ,כולל כרטיסי טיסה .התחרות מהווה את הגוף היחיד באקדמיה הנותן כלים עסקיים לאקדמאים והתנסות מעשית ביזמות בתנאי חממה .מותר לעשות טעויות ,והמסגרת סלחנית ומטרתה ללמד .אצלנו ,משקיע שיראה פרזנטציה רעה – יעיר הערות בונות .במקום אחר – היו מעיפים כזה מקרה מכל המדרגות .כאן אפשר רק להרוויח“. לאילו הישגים הגיעו עד כה הזוכים בתחרות ”ביזטק“ משנים עברו? אופיר מרקו” :עזרנו להקים מעל 20חברות הפועלות כיום בישראל ובעולם .התחרות היוותה ”קרש קפיצה“ לעוד הצלחות לזוכים. הזוכה משנה שעברה ,שי אייל מחברת ,EyalGPSבנה מוצר משלים לטלפון חכם המאפשר למשתמשים עיוורים וכבדי ראייה להשתמש ביכולות המלאות של טלפון כזה .הוא המשיך לזכייה בתחרות ” “Intel Challengeוכן בתחרות נוספת בשיתוף משרד התמ“ת ,MedVenture ,של מדינות אגן הים התיכון. כיום מדובר בחברה פעילה שכבר מוכרת את מוצריה“. חיפוש בגוגל של שמות הזוכים מצביע כי ייתכן שמדובר בעתודות ההיי-טק המובילות של ישראל .בתרגום למספרים מדובר בסכומים של מיליוני דולרים שצמחו לראשונה בתחרויות ”ביזטק“ .לגבי התוכניות לעתיד ,מרקו משיב” :אני מרגיש שציבור הסטודנטים רוצה להרחיב אפקים ומחפש דרכים לתרגם את הידע הרב שנצבר במהלך התחרות להצלחות כלכליות .הייתי שמח לשמוע על יותר מרצים המעודדים את הסטודנטים שלהם לקחת את מחקריהם וליישם אותם בתעשייה ,אחרת מה הם יעשו? אין מספיק מקום לכולם באקדמיה“.
טורניר פוקר במק״ק |מאת :בני גאמוס ,צילום :אלעד הדר|
כן כן ,שמעתם נכון .טורניר פוקר פה אצלנו בטכניון במק“ק שבמעונות קנדה. אז נכון שאיזה שופט ממורמר )שככל הנראה הפסיד עם פול האוס לקארה( אסר את המשחק ב“טקסס הולדם“ ,האסטרטגי והמחושב, שמבוסס בעיקר על קריאת שחקנים וחישוב סיכויים .מה שהוא לא אסר הוא משחק בגרסה מטופשת של ה“טקסס“ שבה כל אחד משחק רק נגד הדילר ,לא יכול לקרוא שחקנים ,רואה רק את הקלפים שלו ובעצם מהמר על עיוור. אז אולי חלום הקזינו בוואגס שלי לא הוגשם ,אבל ההשתתפות הייתה חינם ,והזוכה המאושר ,יותם לוי מהנדסת חשמל ,לקח הביתה מחשב! מה עוד אפשר לבקש?! גם הארגון היה מתוקתק להפליא – לא זאת בלבד שהוזמנה חברה חיצונית ,שסיפקה דילרים לבושים בווסטים כמיטב המסורת ,שולחנות וצ‘יפים מקצועיים ,אלא גם האירוע עצמו התחיל בזמן בלי ה“עיכוב“ המקובל של פלוס-מינוס שעה .על כך ,נוסף על היוזמה ,מגיע קרדיט למשרד התרבות של אס“ט ,למיטל טובר ,רכזת החוגים ,וללשכת דיקן הסטודנטים על התקצוב. בסך הכול קיבלו הנוכחים ערב חברה באווירה מגניבה ,פרס אדיר ,וכל זה בתמורה ל… כלום.
האח הקטן – עושים עלינו קופה? |מאת :עופר גוטמן|
”לאחרונה שמתי לב שיש הבדל מחירים בין סניפים של אותה קפיטריה“ ,כותב לנו עידו” .ההבדל יכול להגיע ליותר מ 20%-עבור אותו מוצר“ .לכאורה ,אחת הקפיטריות מרוויחה יותר על חשבוננו. ומפוקחים על-ידי חברה חיצונית פעמיים בשנה .מאז אוגוסט 2010המחירים מהווים את המרכיב העיקרי בקביעת זכייה במכרז פומבי. בחוזים גם נקבע המנגנון להעלאת מחירים – הצמדה ל‘מדד מחירי מסעדות ומזנונים‘ של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אחת לשישה חודשים .לרוב אין קשר בין המוצרים המוצעים במזנון א‘ לבין מוצרים המוצעים במזנון ב‘ ,ולכן גם אין קשר בין מחיריהם. גם במקרה שבו אותו מפעיל מציע את אותו מוצר בשני מזנונים שונים ,לא תמיד יהיה זה באותו מחיר – לעתים ההשקעה הנדרשת על-ידי המפעיל בהשמשת המזנון שונה ,ולעתים כל מזנון היה חלק ממכרז שונה שבוצע בתאריך שונה.
בגיליון פקטור של חודש דצמבר דאשתקד פורסמה כתבה בשם ”סקר קפיטריות“ ,אשר הכילה פירוט רב לגבי מחירי מוצרים רבים בקפיטריות הפזורות ברחבי הקמפוס ,אך נדמה כי הדבר החשוב ביותר לא נעשה – לא נמתחה בכתבה זו הביקורת הנדרשת. שלחנו את מיטב אנשינו לשטח לניסוי מסובך מאין כמותו – הליכה לקפיטריה ,בדיקת מחירים של מספר מוצרים ולאחר מכן חציית הכביש לקפיטריה השכנה ובדיקת המוצרים שם גם כן .תופתעו לגלות אילו הבדלים עולים מפעולה פשוטה זו .אספנו מדגמית את מחיריהם של מספר מוצרים בשימוש ”שכיח“ בקרב הסטודנטים .להלן הנתונים )כל המחירים בשקלים(: המוצר /פקולטה בקבוק מים )חצי ליטר( בקבוק קולה )חצי ליטר( קרואסון שוקולד
הנדסת מכונות "לה -גופרה"
תעשייה וניהול "לה -גופרה"
הנדסת חשמל "גרג"
הנדסה כימית טיב וטעם"
5.70
5.70
6
5
הנדסה אזרחית "מנדרין"
5
הנדסה אזרחית "שוש טוש"
5
6.40
6.40
7
7.40
6.5
7.5
5.50
6.80
6
7
8
6.1
הפוך מידה בינונית באגט חביתה
7
7.80
6
6.90
*7.40
8
באגט שניצל
16
לא קיים
15
קטן 7.40 - גדול 8.70 - ) 7כריך לא באגט( לא קיים
8
M&M) 5או מארס(
) 5מארס(
) 8פסק זמן גדול(
) 9פסק זמן גדול(
חטיף שוקולד
7 )קטן בהרבה( 17.20 5.5
9.7 17.3
) 4.70טורטית פרווה(
*ישנם סוגי לחמים שונים ,המחיר מעלה הוא של הבאגט הזהה לזה של מכונות .בהתאם לסוג הלחם המחירים נעים בין 5.70ל 10.40 -ש“ח.
העובדה המטרידה ביותר היא שקפטריות סמוכות ,באותה בעלות ,לדוגמא ”לה-גופרה“ בתעו“נ ובמכונות ,מציעות לסטודנטים מחירים שונים על מוצרים דומים .מהעבר השני של הסוגיה קיימת בעיה מטרידה לא פחות – ההבדל המהותי במחירים בין הקפטריות שבבעלות חברות שונות .לדוגמא – ההבדל במחירי בקבוק מים ,מגיע עד .20%אגב ,מחיר בקבוק מים בכל הקפטריות גבוה פי שניים ממחירו במכונות השתייה הפזורות בקמפוס ובפקולטות. הניסיון להבין מהיכן נובעות הסטיות העצומות במחירים גורר אותנו לנסות להבין את צורת ההסדר הנהוגה כיום. מתוך כלל הקפיטריות בטכניון אס“ט אמונה על אלו שבבית הסטודנט ,מנדרין שבאולמן ודה-ז‘ור .האחריות על שאר הקפיטריות הינה בידי ראשי המנהל בפקולטות וגוף המטה - קרי אגף שירותים מנהליים בטכניון. המנהל והאחראיים מטעם מהם המדדים המובילים את ראשי ִ אגף השירותים ,וכיצד הם מקבלים החלטותיהם לגבי המחירים? מר רון ארד ,ראש אגף שירותים מנהליים וסגן ראש אגף הכספים בטכניון” :המחירים בכל מזנון נקבעים חוזית בין הטכניון לבין המפעיל בשיתוף פעולה עם היחידה הרלוונטית
6
נוסף על כך עצם קיום המגוון הגדול מאפשר לסטודנטים ’להצביע ברגליים’ וגורם לחלק מהמזנונים לא לעדכן מחירים גם כשמותר להם“. המסקנה פשוטה – אין חוק המגדיר מחירים אחידים ,או ליתר דיוק – ישנו חוק ,אך הוא אינו רוחבי לכל הקפטריות ,אלא כל פקולטה לעצמה על-פי שיקולי ”ההשקעה הנדרשת בהשמשת המזנון“ כדברי מר ארד. נכון אמנם שלא ניתן להשוות בין קפטריות בבעלויות שונות כמו שלא ניתן להשוות שני בתי קפה במרכז זיו מכיוון שהקפה שלהם נמכר במחירים שונים .עם זאת לאף אחד מאתנו לא אכפת מזה, ובצדק ,יש לומר. לי נראה שהפרשי המחירים הם תוצאה של בירוקרטיה ,ואף האמונים עליהם מצפים שנפעיל שיקול דעת היכן לקנות .אי לכך בפעם הבאה ,לפני שאתם ניגשים לקנות בקבוק מים או סנדוויץ‘ בבוקר –תחשבו טוב האם לא שווה לכם לחצות את הכביש ולקנות שם בזול יותר. משהו פה לא בסדר? רוצים ש“פקטור“ יבדוק אותו בשבילכם? פנו למערכת factor@asat.org.il
חדשות /מדור עם היד על הדופק
בזרועות פתוחות לרווחה? |מאת :אמיר בן ארי|
ארבע שנים בטכניון מכינות אותך לימים הטובים של חיפוש עבודה – ימים שבהם אתה נוסע ומטייל בכל הארץ כדי למצוא עבודה וקובע עם חברים מהעבר לשבת ולאכול צהריים; ימים שבהם המעסיק מתלהב מפרויקט הגמר שלך ובדינמיקה הקבוצתית היית הכי תותח; ימים שבהם אתה נכנס לאתר ”ג‘וב מאסטר“ ,האתר מספר אחת לחיפוש עבודה ובחינם ,ומכריזים שם בגאווה כי ”ממתינות לך 80משרות בלוח שלך!“ ,שמתוכן אתה שולח לעשרה רלוונטיים ויודע שתשמע מהם עוד בהמשך השבוע כי אתה מלא בביטחון עצמי אף על-פי שאתה רק מהנדס תעשייה וניהול; ימים שבהם יש לך לפחות ראיון עבודה אחד ביום ,ובסופם של אותם ימים טובים אתה חושב לעצמך שאילו אפשר היה לעשות כסף מלחפש עבודה ,היית עושה מזה קריירה. מתוך הימים האלו אתה הכי מצפה ליום ראשון ,היום שבו חברות השמת כוח אדם מתקשרות לתאם לך ראיונות עבודה ,עוד דרך מצוינת להשיג ראיונות עבודה.
ארבע שנים בטכניון אינן מכינות אותך לימים הרעים של חיפוש עבודה – ימים שבהם אתה יוצא בהרגשה רעה מראיון ,אם כי זה כלל לא מה שחיפשת ,מפני שפשוט לא היית חד מספיק ,או מפני שאתה מבין שאף על-פי שעד לפני חודש היית הכי פז“מניק בטכניון ,אתה בעצם לא יודע כלום .הצלחת לאותת להם שיש לך שכל ופוטנציאל ,אבל בו בזמן הבהרת להם יפה מאוד שהם יצטרכו להשקיע בך יותר מאשר תכננו – והאכזבה הדדית.
בדיעבד ,היה עוזר למראיין אילו עבדתי תוך כדי התואר .ישנם גם ימים שאתה מבין שעכשיו ,בסיום התואר ,לא רק שלא תעשה את הכסף הגדול ,אלא גם לא תעשה את הכסף הקטן .עד שסוף- סוף קיבלת הצעת עבודה – השכר פשוט בדיחה ,בין מפני שהמעסיק מזלזל בכך שאתה בכלל מהנדס )”אין לי באמת צורך במהנדס ,אני מרים טלפון למכללת ג‘ון ברייס ומבקש מהם את המצטיינים ,וזה יעלה לי פחות“( ,ובין מפני שזה מתחת למינימום שאתה צריך כדי לחיות .כדי לחיות במרכז תל אביב ולא לחסוך כמעט כלום ,צריך משכורת של 10,000ש“ח ברוטו ,שזה כשבע וחצי אלף נטו .מתחת לשכר כזה אתה אדיש אם לעבוד בכלל ,כי עדיף כבר להישאר ולגור עוד קצת אצל ההורים .בחישוב קל בסוף השבוע אתה מגלה שלחפש עבודה זה דבר יקר ,שהוצאת השבוע כמעט 500ש“ח על נסיעות ועל אוכל ,והכול כנראה לשווא.
מהזלזול הנ“ל משתמע לכאורה כי אין באמת חשיבות לתואר שעשית ולכך שלמדת בטכניון ,אך זו אינה התמונה השלמה .כן, יש הרבה תפקידים שאין בהם צורך במהנדס וייקחו לתפקיד גם הנדסאי או בוגר מכללה .במקרים האלה המעסיק עובד בשיטת מצליח – אציע למועמד מהטכניון שכר נמוך כמו להנדסאים ולבוגרי המכללות ,ואולי אצליח לתפוס לי מהנדס בוגר הטכניון.
4
טור פותח
אי לכך חשוב לא לחפש עבודה תחת לחץ ולאו דווקא להסכים ישר להצעה הראשונה שאתה מקבל .חשוב לדעת מה השכר שאחרים מקבלים ולהיות מעודכן בטבלאות השכר ,זה יכול להציל אותך מלקחת עבודה בשכר שלא לך.
לשאלה הנצחית -האם ללמוד בטכניון תורם משהו? התשובה איננה חד-משמעית :המראיינים אינם מבחינים בין בוגרי האוניברסיטאות בארץ ,אך אם המנהל העתידי שלך הוא בוגר הטכניון – הוא ייתן לך נקודות על זה ,אך לאו דווקא עבודה ולאו דווקא כסף .הטכניון פותח דלתות ,אבל לא ממלא את הארנק.
שוק העבודה בעולם ההייטק ,ובעיקר בעולם התוכנה ,הוא שוק שחייבים לדעת להתמצא בו ,אחרת אתה יכול למצוא את עצמך חותם על חוזה שאינו הגון במיוחד .המטרה שלך היא להיות עובד חברה – לשבת על תקן ,לקבל משכורת כמו כל האחרים וגם תנאים סוציאליים מצוינים .עדיפות שנייה ,אך עדיין לא נוראית, היא להיות עובד בחוזה קבלן – אותה המשכורת ,אך פחות תנאים )תלוי חברה( .החוזה מתחדש כל שנה ,לא תקבל מניות ,אופציות או בונוסים כמו שאר העובדים ,וכנראה ,לא תוזמן לאירועי החברה .זה לא נעים ,אבל כצעד ראשון בעולם העבודה – זה טוב מספיק .כל האמור לעיל נכון כפליים באשר לחברות אמריקאיות – הן פשוט משלמות הרבה יותר מאשר ישראליות.
מה שיש להיזהר מפניו הוא עבודה בחברות מיקור חוץ ) – (Outsourcingבתי תוכנה כמו ”מטריקס“” ,נס““One” , ועוד – חברות שעושות את הרווח שלהן מהפרשי השכר .תקבל כ 30%-פחות מעובדי החברה שתוצב בה ,אין בטחון תעסוקתי מפני שאף פעם אינך יודע היכן הפרויקט הבא שלך ,אם בכלל יש כזה ,וכשאין -כנראה תמצא את עצמך מפוטר .ההכשרה לעתים צרה מדי וילמדו אותך בה דברים שאין בהם שימוש בשום מקום אחר במשק .לעומת זאת אם ההכשרה רחבה דיה ,בשביל הכניסה לשוק העבודה אולי שווה לקחת את הסיכון ולעבוד בשכר נמוך. קיים סיכוי סביר כי לבסוף תיקלט בחברה שהוצבת בה ,אבל צריך לזכור שקשה מאוד לצאת מעולם מיקור החוץ.
לבסוף ,אחרי שלושה חודשי חיפוש ,שזה לא הרבה ולא מעט, מצאתי עבודה בחברה בינונית בגודלה למערכות מידע עם עמדת זינוק מצוינת לעתיד ,עם תנאים טובים ועם רכב צמוד .בכל יום שעובר אני רואה שהלימודים שלי היו רלוונטיים לתפקיד ,בין שזה בשפות התכנות שלמדתי ובין שזה בדברים תיאורטיים ומתמטיים יותר .נכון לכתיבת שורות אלו ,כשאני עובד רק שבוע בחברה ,זה נראה כמו סוף טוב לסיפור הזה שנקרא ”הטכניון“. שיהיה לכולנו בהצלחה!
חופשת סמסטר עם איסתא הטכניון!
2-5/6/2011 טיסה ו 3-לילות
אמסטרדם
לונדון
ברצלונה
טיסות במהלך יוני
טיסות במהלך יוני
החל מ$673 -
החל מ$428 -
החל מ$469 -
ועוד מגוון חופשות בארץ ובחו“ל! בית הסטודנט
04-8129999 www.issta.co.il/tec
דבר העורך גיליון מאי 2011 מס' 38
מערכת :בית הסטודנט קומה 3קריית הטכניון 32000טל ,04-8322635 פקס factor@asat.org.il , 04-8322365 עורך העיתון :בני גאמוס עיצוב גרפי :סטודיו ,LB-MEDIA טל050-3621112 : עורך לשון :גד נרדים
חברי המערכת:
יובל בן ארי ,ליאור זינגר ,נטלי פיסטונוביץ', ורדית גרסלר ,קרן אור גרינברג ,איתי כהן, דניאל הרשקוביץ ,רן שליי ,ברק אלמוג ,מורן לבל ,שלומית ,טליה זריהן ,דני מגנר ,בוריס צ'רקסקי ,יוליה שוחט ,דן שנייר ,קרן מלמוד, אמיר עאמר ,נעמה משיח ,ענבר גולד ,אליעד פרץ ,עופר גוטמן ,אסף לוינסון. צלמים :קובי תמשס ,קרן אור גרינברג ,רז שוייצר ,אירה חוליסטונוב ,מיכאל פרנקל ,קובי בן ארויה ,גיל שומרון ,רועי זינתי צילום שער :קרן אור גרינברג
מחלקת מודעות ארצית ומקומית: 054-2423005 ,054-2423006 משרד ,004-8328787 :שלוחות107 , 106 ,105 : eff effect1@asat.org.il eff effect2@asat.org.il
הדפסה:
טוב ,אז אני צריך לסגור פה מהר את הבאסטה וללכת להתארגן לפסטיבל הסטודנט .ומה אנחנו עושים כשאין לנו זמן? כן ,זורקים .אבל חוץ מזה? מרפרנסים! כי הרי כשיש לנו זמן ,אנחנו עושים הכול לבד… בכל מקרה ,אני ארפרנס משהו שכתבתי על מסיבת הבריכה שבפסטיבל הסטודנט דאשתקד .ספרו לי אחר-כך אם פגעתי ואם הייתי צריך למלא היום לוטו )בדיעבד כמובן כולנו חכמים(. חמישי בבוקר ,יום קיצי יפה ,האנג-אובר כאילו רונדו המכוניות )עם כל הרצים והאופניים( עבר על הראש שלך ולא על הכביש הראשי של זיו .סטודנטים ,עייפים למראה אך מלאים מרץ בפנים ,מדדים בסתלבט למסיבת הבריכה .אווירת קייטנה באוויר – מים ,כובע ,כפכפים ותיק גב קטן .המשכימים קום זכו לראות את מי שליל אמש גבה מהם מחיר כבד יותר – במשקפי שמש ובמבט של ”עזוב‘תי באימש‘ך“ .שני אנשים, מועדים ומזגזגים ,סוחבים על כתפם את השלישי ,שנגרר אחריהם כמו שק חר ...ובים .טוב ,אולי קצת הגזמתי ,אבל הבנתם את הרעיון הכללי. ההפתעה האמיתית ציפתה לנו בקנטרי .נכון ששיזוף הפלורוסנט, שהקפדנו מידי יום לקבל בפקולטות ,יכול לגרום לשלגייה לבעוט באחד הגמדים מרב קנאה ,אבל הגופות )לא במובן הנקרופילי( של מרבית הנופשים נראו מושקעות למדי – 200השקלים ששילמנו לחדר הכושר לא היו לחינם! ואם נשאיר אהבה בין גברים למדור ה ,TQ-אומר רק שהגברברים נראו שריריים למדי .גם הסטודנטיות הוכיחו ש ...טוב קודם כל שהן קיימות! ושוב שלא בזבזנו מאמצים בלהזיע לחינם. הכי חשוב ,חבר‘ה ,אנחנו יודעים לחגוג!!! ההופעה והדי-ג‘יים התלוו בהמוני סטודנטים ,ממלאים את הבריכה והיקפה עד אפס מקום ,רוקדים קופצים ומשפריצים מים .אווירת טירוף! מסיבת בריכה שאינה נופלת ברמה ממסיבות קולג‘ מהסרטים .אם מישהו שם פקפק במסיבות הטכניון – תאכלו את זה! נותר רק לקוות שלא פתחתי פה ,תרתי משמע – הקיץ רק מתחיל ,לא להגזים עם הגלידה ,כן?
"מידפס“ דפוס תל יוסף בני גאמוס, עורך ראשי
לטענות ,מענות והצעות נישואים ,אל תהססו לפנות למערכת .factor@asat.org.il
רון ארד
סטודנט בטכניון נמצא 8978ימים בשבי LB-KIDS
050-3621112
גלעד שליט
1786ימים בשבי www.habanim.org
ליון
תון עי
מאי
גי ניון טכ ב טים ודנ סט ה
20
11
האח הקטן חוקר בשבילכם
בקרוב-אלפי סטודנטים מחו“ל
פוליטיזציה של אס“ט?
פלייליסט הכנה לפסטיבל הסטודנט
הפעם :הבדלים במחירי האוכל עמ‘ 6
האם על אס“ט להיכנס לפוליטיקה עמ‘ 2288
עמ‘ 24
עמ‘ 30