פקטור #57 - דצמבר 2013

‫)עמ' ‪(8‬‬ ‫עיתון הסטודנטים בטכניון ‪ /‬גיליון ‪ /57‬דצמבר ‪2013‬‬

‫לנהל משא ומתן עם אויבים?‬ ‫התאחדות הסטודנטים מתלבטת‬ ‫אורי ראובן )עמ' ‪(4‬‬

‫בוגרות הטכניון נפגשות לספר ‪Girl Power -‬‬ ‫קרן אור גרינברג )עמ' ‪(6‬‬

‫תנו לי "ט"!‬ ‫קבוצת המעודדות של הטכניון‬ ‫בחשיפה ראשונה‬ ‫אורי ראובן )עמ' ‪(14‬‬

‫‪Pas de la casa‬‬ ‫*‪CATALUNYA 3‬‬ ‫טיסת אל על | העברות | ‪ 7‬לילות‬ ‫ע“ב חצי פנסיון במלון מרכזי ‪*3‬‬ ‫‪ 6‬ימי סקי פס | ציוד סקי‬ ‫מ‪-‬‬

‫‪979‬‬

‫‪€‬‬

‫*‪PARADIS BLANC 2‬‬ ‫טיסת אל על | העברות‬ ‫‪ 7‬לילות בדירה לארבעה‬ ‫‪ 6‬ימי סקי פס | ציוד סקי‬ ‫מ‪-‬‬

‫‪869‬‬

‫‪€‬‬

‫סניף הטכניון | בית הסטודנט | ‪04-8129999‬‬ ‫*המחירים לאדם בחדר זוגי‬

‫דבר העורך‬

‫‪ 1‬ינואר ‪2013‬‬ ‫מערכת‬ ‫בית הסטודנט קומה ‪ 3‬קריית הטכניון ‪,32000‬‬ ‫תא מס' ‪ 9‬במזכירות אס"ט‬ ‫טל‘ ‪ ,04-8328787‬פקס‪,04-8230089 :‬‬ ‫מייל‪factor@asat.org.il :‬‬

‫עורך העיתון‬ ‫עומר רז‬

‫עורך משנה‬

‫תמיד‬

‫זה מוזר להחליף שנה‪ .‬עד שכבר התרגלנו לאיך ש"‪ "2013‬נראה‪ ,‬עם התחושה‬ ‫האפטר אפוקליפטית שלו כבר צריך לרשום פתאום "‪ "2014‬וזה מרגיש שאנחנו כבר לגמרי‬ ‫בעתיד )מתי כבר יגיע הסקייטבורד המעופף? ‪ ?2015‬יאללה קדימה אווירונאוטיקה‪ ,‬הלו"ז‬ ‫צפוף(‪ .‬אז השנה תתחלף ו‪ 2014‬תגיע בצעדי ענק עד שכבר לא נשים לב ופתאום נמצא את‬ ‫עצמנו מבוגרים בעוד שנה‪ ,‬ועוד שנה‪ ,‬ועדיין כאן בטכניון‪ ...‬נו מילא‪.‬‬ ‫חילופי השנה מסמנים גם חילופי גברי במערכת‪ ,‬או יותר נכון חילופי נשי‪ .‬בקרוב מאוד עורכת‬ ‫חדשה תמונה לערוך את פקטור ולהנעים לכם את הרגעים המתים בהרצאה‪ ,‬או את רגעי‬ ‫השלווה בדשא של צהרי יום ד'‪ .‬ערכתי את עיתון זה כשנה שלמה‪ ,‬חוויה שבה למדתי המון‬ ‫)ובעיקר על עצמי‪ ,‬כמיטב הקלישאה( ואני מקווה שגם קוראינו הנאמנים יזכרו את השנה‬ ‫האחרונה כשנת פקטור טובה‪ .‬אז לכל מי שקרא את העיתון בשנה האחרונה‪ :‬את הקורסים‬ ‫בואדי ניסנס‪ ,‬את סיקורי ההפגנות‪ ,‬את המחשבות והתהיות שמלוות את החיים שהם מצד‬ ‫אחד התעסקות ברומו של עולם‪ ,‬במדע הטהור‪ ,‬ומצד שני החיים היומיומיים‪ ,‬המלחיצים‬ ‫לעיתים‪ ,‬המספקים ברגעים קטנים – לכל מי שקרא‪ ,‬תודה! ותמשיכו לקרוא! אני עצמי נוסע‬ ‫לבדוק האם חילופי הסטודנטים האלה בסין באמת עובדים ואני מקווה לדווח על חוויותיי‬ ‫מבייג'ין גם כאן על הכרומו המבהיק של "פקטור"‪ .‬אז תשארו איתנו!‬ ‫בגיליון זה‪ ,‬האחרון לשנה‪ ,‬מצפה לכם השילוב הרגיל של סיפורים מהקמפוס‪ ,‬דברים שנוגעים‬ ‫לכולנו‪ ,‬קצת בדיחות‪ ,‬קצת תרבות והרבה כיף‪ .‬אורי ראובן מספר על המחלוקת הקשה שנוצרה‬ ‫בהתאחדות הסטודנטים הארצית סביב משלחת סטודנטים אל יו"ר הרשות הפלסטינית אבו‬ ‫מאזן‪ .‬קרן אור גרינברג על כנס מיוחד שנערך ע"י נשים בוגרות הטכניון אל הסטודנטיות‬ ‫של היום‪ ,‬בהנחייתה )אגב(‪ .‬סשה בקמן‪ ,‬על סצנה שכולנו ידענו שקיימת רק שלא רצינו‬ ‫באמת לדעת‪ ,‬סצינת המטאל בטכניון‪ ,‬תביאו חגורות ניטים‪ .‬חני שטיינמץ על הפחמימות‬ ‫שאורבות לנו בחורף‪ ,‬קרן לוינזון על סרט כיפי להפיג את תחושת הטרום מבחנים המלחיצה‪,‬‬ ‫וחבורת נחמן מאולמן מפציצה בבדיחות של "לייבניץ עשה פוק" )סתם‪ ,‬זה בדיחות מאוד‬ ‫אינטלגנטיות‪ ,‬סתם(‬ ‫תודה רבה לכל מערכת פקטור של השנה האחרונה‪ ,‬אני יודע שזה לא פשוט בכלל‪ ,‬אבל עשיתם‬ ‫את שלכם‪ ,‬ובמקום כמו הטכניון להשקיע זמן ביצירה זה לא מובן מאליו‪ .‬אני רוצה להודות‬ ‫בעיקר לשלושה שעבדו איתי צמוד בשנה האחרונה‪ :‬ילנה מעצבת הגרפית‪ ,‬אורי ראובן סגן‬ ‫העורך ולקרן אור גרינברג האחת והיחידה‪.‬‬

‫אורי ראובן‬

‫עיצוב גרפי‬ ‫ילנה סובורובר ‪0527587665‬‬

‫עורכת לשון‬ ‫תמר קצירי‬

‫חברי מערכת‬ ‫אורי ראובן‪ ,‬קרן אור גרינברג‪ ,‬יובל גילור‪ ,‬נטלי פיסטנוביץ'‪,‬‬ ‫איתי פרימן‪ ,‬חני שטיינמץ‪ ,‬רנן גרוס‬

‫צלמים‬ ‫קרן אור גרינברג‪ ,‬אורי ראובן‬

‫הפצה‬ ‫טל‘‪054-2423006 ,054-2423005 :‬‬ ‫משרד‪, 04-8328787 :‬שלוחות‪107,106,105 :‬‬

‫‪effect1@asat.org.il‬‬ ‫‪effect2@asat.org.il‬‬

‫הדפסה‬ ‫”מידפס"‪ ,‬דפוס תל יוסף‪04-6534828 ,‬‬ ‫תמונת שער‪ :‬ד"ר אבי רוזן‬

‫להערות‪ ,‬רעיונות ומחשבות‬ ‫פנו אלינו ‪factor@asat.org.il‬‬

‫סרקו את הקוד ותנחתו הישר‬ ‫בעמוד הפייסבוק של פקטור‬

‫בשבועות‬

‫האחרונים נשמעו קולות רבים שיצאו נגד המדיניות‬ ‫של התאחדות הסטודנטים הארצית לעסוק בנושאים מדיניים וחברתיים כחלק‬ ‫מסדר היום שלה‪ .‬הקולות האלה העלו מספר טענות שהעיקריות שבהן היו "לא‬ ‫מדובר בנושאים 'סטודנטיאליים'" ו‪"-‬ישנם נושאים דחופים וחשובים הרבה יותר‬ ‫לעסוק בהם‪ ,‬כמו רווחת הסטודנט"‪ .‬הטענות הללו הגיעו מסטודנטים ממוסדות‬ ‫לימוד שונים‪ ,‬וביניהם גם הטכניון‪ .‬אלה שטוענים את הטענות הללו נמצאים‬ ‫בדעת מיעוט‪ ,‬כפי שהראתה ההצבעה שהתקיימה בנושא בישיבת הנשיאות‬ ‫האחרונה של התאחדות הסטודנטים‪ ,‬בה נקבע ברוב קולות חד משמעי כי על‬ ‫ההתאחדות לעסוק בנושאים מגוונים ולא רק בנושאים "אקדמיים"‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫חשוב להבין את המניעים שמאחורי מדיניות ההתאחדות‪.‬‬ ‫התאחדות הסטודנטים היא ארגון פוליטי וא‪-‬מפלגתי‪ .‬ההתאחדות שואפת‬ ‫להשפיע על סדר היום הציבורי בכלל תחומי החיים מתוך תפיסה כי ראוי‬ ‫שאנו‪ ,‬דור העתיד‪ ,‬נהיה שותפים מלאים בעיצוב המציאות הישראלית ביום‬ ‫המחר‪ .‬אלה שאומרים שעלינו להתמקד בנושאים "סטודנטיאליים" או‬ ‫"אקדמיים" בלבד‪ ,‬אינם לוקחים בחשבון )ואולי במכוון( את המשמעות של‬ ‫להיות סטודנטים במדינת ישראל‪ .‬להיות סטודנט בישראל פירושו קודם כל‬ ‫להיות אזרח‪ .‬אזרחים שמשרתים בצבא או בשירות לאומי‪ ,‬שמשלמים מיסים‪,‬‬ ‫שקוראים עיתונים ורואים חדשות‪ ,‬אזרחים שהולכים לעבודה וחולמים שיום‬ ‫אחד ייבנו בית ויקימו משפחה‪' .‬סטודנט' ו'סטודנטית' הוא סטטוס זמני בלבד‪.‬‬ ‫לפני הכול אנחנו אזרחים משכילים ויצרנים במדינה‪ .‬וככאלה‪ ,‬אנחנו פשוט לא‬ ‫יכולים להיות מנותקים ממה שקורה כאן‪ .‬הנושאים המדיניים הם חלק מהנעשה‬ ‫בישראל‪ ,‬ואנחנו חייבים להבין‪ ,‬להכיר ולדבר על מה שמתרחש בסוגיות הללו‪.‬‬

‫המתנגדים לעיסוק בנושאים שאינם "סטודנטיאליים" לא מבינים את ההשפעה האדירה‬ ‫שנוצרת כתוצאה מעיסוק בנושאים "חברתיים" ו"מדיניים" על הנעשה במדינה שלנו‪.‬‬ ‫דוגמאות לכך הן תמיכתנו במאבק לשחרור גלעד שליט‪ ,‬תמיכתנו במאבק לשוויון בנטל‪,‬‬ ‫הובלת המאבק נגד 'חוק האברכים' וכמובן המחאה החברתית של קיץ ‪ .2011‬כל הנושאים‬ ‫הללו‪ ,‬בהם עסקנו ואותם קידמנו‪ ,‬השפיעו על המציאות בה אנו חיים חלקם יותר וחלקם‬ ‫פחות‪.‬‬ ‫ויותר מזה‪ ,‬התמקדות שלנו בנושאים "סטודנטיאלים" בלבד היא טעות אינסטרומנטלית‪,‬‬ ‫כיוון שדווקא הפעילות החברתית היא זו המאפשרת לנו להגיע להישגים גם בתחומים‬ ‫המוגדרים בעיני המתנגדים כ"סטודנטיאלים"‪ .‬לדוגמא‪ ,‬המאבק בחוק האברכים‪ ,‬שאותו‬ ‫הובלנו‪ ,‬הביא להגדלת קרן הסיוע לסטודנטים מ‪ 50-‬מיליון ל‪ 100-‬מיליון שקלים‪ .‬המחאה‬ ‫החברתית של קיץ ‪ ,2011‬מעבר לכך שהיא יצרה שינוי מחשבתי ותפיסתי בקרב הציבור‬ ‫בישראל ואצל גורמי הממשל‪ ,‬הובילה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לבנייה של אלפי מעונות סטודנטים‬ ‫נוספים ולמתן הנחות בתחבורה ציבורית לסטודנטים‪.‬‬ ‫חשוב להבין‪ ,‬ההתאחדות עוסקת בראש ובראשונה בנושאים אקדמיים‪ .‬צוות העובדים‬ ‫של ההתאחדות פועל כל העת בכדי לסייע לסטודנטים ולסטודנטיות בישראל ולהוביל‬ ‫שינויים שישפיעו על כל תחומי חייהם‪ .‬רק לאחרונה‪ ,‬בעקבות מאבק ארוך שניהלנו‪,‬‬ ‫נקבעו תקנות תקדימיות לטיפול ומניעה של הטרדות מיניות באקדמיה‪ .‬מאבק אחר שלנו‬ ‫הוביל לכך שהסטודנטים במכללות הטכנולוגיות זכו לתוספת תקציבית משמעותית‬ ‫מהמדינה‪ ,‬ואף יכללו מעתה בקרן הסיוע של המדינה לסטודנטים וכל זאת לצד טיפול‬ ‫בלתי נלאה בעשרות סוגיות "אקדמיות" מדי שבוע‪.‬‬ ‫אנו נמשיך לפעול כדי לדאוג לרווחת הסטודנטים והסטודנטיות בישראל‪ ,‬זאת במקביל‬ ‫לפעילותנו לעידוד שיח ציבורי בנושאים שעל סדר היום במדינת ישראל‪ ,‬ביניהם גם‬ ‫הנושא המדיני‪ .‬אנחנו מאמינים שלא רק שנכון וראוי שנקדם שיח פתוח שייתן מקום‬ ‫לסטודנטים מכל קצוות הקשת הפוליטית‪ ,‬להביע את עמדתם‪ ,‬אלא זוהי חובתנו‪.‬‬

‫להפריד בין האגודה לבין הפוליטיקה ‪ /‬דני מגנר‪ ,‬יו"ר אס"ט‬

‫הטענה‬

‫המרכזית של המצדדים בפעילות‬ ‫פוליטית של התאחדות הסטודנטים היא שהסטודנטים‬ ‫"תמיד היוו" ולכן גם "צריכים להיות" כוח משפיע ומניע‬ ‫שינויים בחברה‪ .‬בקריאה ראשונה הטענה הזו נשמעת‬ ‫חגיגית ונכונה‪ ,‬אבל כבר בקריאה שניה יזהה הקורא‬ ‫הנבון את הכשל הלוגי הטמון בה‪ :‬הסטודנטים צריכים‬ ‫אמנם להיות מעורים ומעורבים‪ ,‬אך אין פירוש הדבר‬ ‫שיש לעשות זאת במסגרת התאחדות הסטודנטים ‪ -‬זו‪,‬‬ ‫אמורה לייצג את כלל הסטודנטים בארץ בסוגיות הנוגעות אליהם כסטודנטים‪.‬‬ ‫להתאחדות הסטודנטים ניתן‪ ,‬לטוב ולרע‪ ,‬מונופול מוחלט על ייצוג הסטודנטים‬ ‫במל"ג ובכנסת‪ .‬ההתאחדות היא הגוף היחיד שיוכל לקדם את הנושאים‬ ‫המעסיקים את כל הסטודנטים בישראל‪ :‬שיפור ההוראה‪ ,‬הוגנות במבחנים‪,‬‬ ‫התחשבות בסטודנטיות בהריון‪ ,‬גובה שכר הלימוד והטבות כלכליות‪ ,‬הקמת‬ ‫מעונות וכו'‪ .‬עובדה זו מקנה להתאחדות הסטודנטים את כוחה‪ ,‬אבל כמו שאמר‬ ‫הדוד בן לספיידרמן ‪ -‬עם כוח גדול מגיעה גם אחריות כבדה‪.‬‬ ‫כשהתאחדות הסטודנטים עוסקת בנושאים פוליטיים‪ ,‬ובפרט בסוגיות שנויות‬ ‫במחלוקת‪ ,‬היא פוגעת בציבור הסטודנטים בשלוש דרכים‪ .‬ראשית‪ ,‬היא‬ ‫משתמשת בכספי הסטודנטים‪ ,‬המממנים את ההתאחדות בדמי החבר שלהם‪,‬‬ ‫לקידום פעילות שאינה סטודנטיאלית במהותה‪ .‬זהו עיוות שנע על גבי הסקלה‬ ‫שבין בזבוז לא רלוונטי של כספי הסטודנטים לבין שימוש ציני בהם‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬וחמור מכך‪ ,‬ההתאחדות קורעת מעצמה את הלגיטימציה הציבורית‬ ‫וגורמת לאנטגוניזם בקרב חלק גדול מהסטודנטים שלא מסכים עם המטרות‬ ‫וההצהרות שראשי ההתאחדות בחרו לקדם )ראו מקרים בעבר בהם ההתאחדות‬ ‫הביעה תמיכה פומבית בפתרון "שתי מדינות לשני עמים"‪ ,‬איימה שתגרום‬ ‫לממשלה "לשקשק" ועוד(‪ .‬התאחדות הסטודנטים חוטאת‪ ,‬אפוא‪ ,‬לעצם שמה‬ ‫ומפלגת את הסטודנטים שהיא אמורה לאחד‪.‬‬ ‫שלישית‪ ,‬ואולי חמור ביותר‪ ,‬כשההתאחדות מצטיירת כאילו היא בוחרת‬ ‫צדדים במשחק הפוליטי הלאומי‪ ,‬היא יוצרת לעצמה אוייבים סביב סוגיות לא‬ ‫רלוונטיות‪ ,‬כאשרו אלו היו יכולים להיות בני ברית למאבקים סטודנטיאליים‬ ‫חשובים‪.‬‬

‫מובן שאין בכל אלו כדי להפחית מחשיבות המעורבות החברתית והפוליטית‬ ‫של הסטודנטים‪ .‬כל סטודנט יכול להביע את עמדותיו הפוליטיות ולהשפיע על‬ ‫סביבתו‪ ,‬ולדעתי האישית הסטודנטים אף מחוייבים לכך מהבחינה הערכית‪.‬‬ ‫אלא שאת שהפעילות הפוליטית הזו יש לבצע במגוון מסגרות אחרות‬ ‫המיועדות לכך ‪ -‬מפלגות‪ ,‬ארגונים פוליטיים‪ ,‬תאי סטודנטים בקמפוסים וכיו"ב‪.‬‬ ‫במסגרות האלו‪ ,‬ניתן לקדם אג'נדות פוליטיות באופן חופשי ודמוקרטי‪.‬‬ ‫במילים פשוטות‪ :‬צריך לשים גבולות גזרה מאוד ברורים לפעילות התאחדות‬ ‫הסטודנטים‪ .‬כמו שאנחנו לא רואים את ועד עובדי הנמל מביע את עמדותיו‬ ‫בסוגיית הפרדת דת ומדינה וכמו שאנחנו לא רואים את עמותת "אור ירוק"‬ ‫מוציאה משלחת לרמאללה ‪ -‬כך גם עמותת התאחדות הסטודנטים לא צריכה‬ ‫לעסוק בתהליך המדיני עם הפלסטינים )בעדו או נגדו(‪ .‬אין פסול בכך שמי‬ ‫שרכש ניסיון והוכיח מנהיגות בזירה הסטודנטיאלית ימשיך לתפקידי הובלה‬ ‫נוספים‪ ,‬אך אין זה ראוי שההתאחדות תשמש כ"ליגת הנוער של הכנסת" )שבה‬ ‫ה"מצטיינים" עוברים לליגה הבוגרת‪.(...‬‬ ‫התאחדות הסטודנטים טוענת שעמדתנו היא עמדת מיעוט‪ .‬האמנם? מזה‬ ‫חצי שנה )!( אני קורא להתאחדות לערוך משאל סטודנטים פתוח סביב שאלת‬ ‫העיסוק בנושאים הפוליטיים‪ .‬בואו נבדוק מה באמת רוצים הסטודנטים ומי‬ ‫באמת בעמדת מיעוט! אלא שההתאחדות אינה ששה לערוך את המשאל‬ ‫וכנראה לא בכדי ‪ -‬סביר להניח שהיא תיווכח שעמדתנו היא לא עמדת מיעוט‬ ‫כי אם עמדת רוב עצום וגורף שקולו נבלע על ידי צירי נשיאות התאחדות‬ ‫הסטודנטים החוששים משינויים אמיצים אך נדרשים‪.‬‬ ‫לסיכום‪ :‬הטענה כי הסטודנטים "צריכים להשפיע" אינה עונה על השאלה מדוע‬ ‫דווקא ההתאחדות )ולא ארגונים אחרים( צריכה לעסוק בנושאים שהם כה‬ ‫שנויים במחלוקת‪ .‬את הנושאים האלה פשוט צריך להשאיר למסגרות אחרות‪.‬‬ ‫והנה כי כן‪ ,‬אולי יש אור בקצה המנהרה‪ .‬עם כל יום שעובר מצטרפים לעמדת‬ ‫אס"ט יותר ויותר תומכים‪ :‬סטודנטים‪ ,‬נציגים באגודות אחרות מרחבי הארץ‬ ‫ויושבי ראש בעבר ובהווה אשר קוראים להפוך את ההתאחדות למקצועית‪,‬‬ ‫א‪-‬פוליטית וכזו שכל סטודנט יוכל לתת בה אמון‪ .‬כולם מדברים היום על‬ ‫"הפוליטיקה החדשה"‪ ,‬אבל צריך גם לדעת להגיד באומץ איפה פשוט לא צריך‬ ‫פוליטיקה‪ .‬יש לנו מספיק עבודה גם בלעדיה‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫בקמפוס‬

‫התאחדות מפולגת‬ ‫ההחלטה של התאחדות הסטודנטים הארצית להוציא משלחת רשמית למפגש עם ראש הראשות הפלסטינית המורכבת‬ ‫מסטודנטים מרחבי הארץ גררה קיתונות של ביקורת‪ ,‬והדיון בנושא "פעילות פוליטית סטודנטיאלית" מעולם לא היה‬ ‫רלוונטי יותר‬ ‫מאת‪ :‬אורי ראובן‬

‫בשבוע‬

‫האחרון של חודש נובמבר‪ ,‬פרסמה התאחדות‬ ‫הסטודנטים הארצית הודעה בדבר הזמנת סטודנטים מכל קצוות הקשת‬ ‫הפוליטית להשתתף בפגישה ברמאללה עם יו"ר הראשות הפלסטינית‪ ,‬אבו‬ ‫מאזן‪ .‬את מה שהתרחש לאחר הפרסום אפשר לתאר במילה אחת‪ :‬בלאגן‪.‬‬ ‫מאות תגובות נכתבו בעמוד הפייסבוק של ההתאחדות כאשר משותף להם‬ ‫רעיון מרכזי אחד‪ :‬האם להתאחדות הסטודנטים‪ ,‬הגוף שאמון על ייצוג ‪300‬‬ ‫אלף סטודנטים ברחבי הארץ‪ ,‬יש מנדט לעסוק בסוגיות פוליטיות ומדיניות‪,‬‬ ‫ובמיוחד לאור היות אבו מאזן אדם שהדעות לגביו חלוקות‪ .‬רבים הטילו‬ ‫דופי בגורמים שהובילו לקיום הפגישה ולגבי הכוחות שדחפו לקיומה‪,‬‬ ‫שמקורם לכאורה בצד השמאלי של המפה הפוליטית‪.‬‬

‫אגודות סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות ברחבי הארץ‪ ,‬החברות‬ ‫בהתאחדות אך כאלה שלא לקחו חלק בוועדה שאישרה את יציאת‬ ‫המשלחת‪ ,‬שיגרו מכתב חריף ליו"ר ההתאחדות אורי רשטיק בקריאה‬ ‫להקפיא לאלתר את הוצאתה‪ .‬הלחץ הציבורי עזר במעט‪ .‬ההתאחדות‬ ‫הודיעה שהמשלחת תצא כמתוכנן‪ ,‬אך תוגדר כמשלחת "לא רשמית"‪ .‬היא‬ ‫הייתה אמורה לצאת ב‪ 12-‬לדצמבר‪ ,‬אך עקב מזג האוויר הסוער שפקד‬ ‫את הארץ היא נדחתה למועד שעדיין לא נקבע‪ .‬נודע שבקרב הסטודנטים‬ ‫ובעלי התפקידים שייצאו לרמאללה יהיו גם סטודנטים מהטכניון‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬תגובות רבות נכתבו בנוגע ההחלטה להוציא משלחת לרמאללה‪.‬‬ ‫להלן מבחר תגובות בעד ונגד ההחלטה‪ ,‬חלקן מאת סטודנטים בטכניון‪.‬‬

‫למרות חילוקי הדעות והאנדרלמוסיה שאפפה את ההחלטה‪ ,‬ולצד עצומה‬ ‫שקראה לביטולה‪ ,‬דווח בתחילת חודש דצמבר כי כ‪ 1,200-‬סטודנטים מכל‬ ‫הארץ הגישו בקשה להשתתף במשלחת שבסופו של דבר תמנה כ‪200‬‬ ‫סטודנטים בלבד‪ .‬עם זאת‪ ,‬הביקורת מבית לא שכחה‪ 25 .‬יושבי ראש של‬

‫‪ :Ofek A.‬מפגש בלתי אמצעי עם יושב ראש הראשות הפלסטינית‬ ‫הוא דבר מבורך‪ ,‬כל הכבוד להתאחדות שרואה את החלק האינטגראלי‬ ‫של הסטודנטים במצב הפוליטי בארץ‪ .‬כל מי שמאמין שההתאחדות‬ ‫צריכה להתעסק רק בנושאים הנוגעים ללב הסטודנטים פשוט מקטין‬ ‫ראש וצר ראיה‪ .‬ההסתכלות על הסכסוך ישראלי פלסטיני כחלק נפרד‬ ‫מהתקציב הממשלתי או ההוויה הישראלית לא נכונה ובטח שלא בוגרת‬ ‫ואחראית‪ ,‬תכונות אשר אמורות לאפיין את הסטודנטים בישראל‪.‬‬

‫‪ :Matan S.‬אני לא מבין מה לזה ולייצוג סטודנטים‪ .‬מי שמכם להיות‬ ‫אחראים על הקשר בינינו לבין סטודנטים פלסטינאים‪ ,‬לאיזה סטודנט‬ ‫מן המניין אכפת מכזו יוזמה מלבד אלו היושבים בוועד המנהל שלכם‬ ‫ומנסים להכין את כניסתם לעולם הפוליטי? רוצים לנצל לרעה את‬ ‫הכוח שלכם לטובת תמיכה וייצוג ציבור הסטודנטים למען שאיפותיכם‬ ‫האישיות ודעותיכם הפוליטיות? תפאדלו‪ ,‬אבל תהיו מספיק גברים‬ ‫להגיד את זה‪.‬‬

‫‪ :Elanit G.‬ממתי שלום נהייתה מילה כזו גסה? הידברות? היכרות‬ ‫של הצד השני? להזכירכם סטודנטים הם גם אזרחים במדינת ישראל‪.‬‬ ‫מדינת ישראל אשר כרגע נמצאת במשא ומתן‪ .‬גם ראש הממשלה‬ ‫שלנו תומך בריש גלי בפיתרון שתי מדינות לשני עמים ונפגש בעצמו‬ ‫עם אבו מאזן‪ .‬אז למה שסטודנטים לא יפגשו? אני מחזקת את‬ ‫התאחדות הסטודנטים שלוקחת צעד בלנסות לשפר את החיים של‬ ‫כולנו האזרחים ולא להבדיל את עצמם רק כסטודנטים‪ .‬הגיע הזמן‬ ‫שנפתח את העיניים ונבין שאולי אם יהיה פה שלום גם המצב הכלכלי‬ ‫שלנו ובעיקר רווחת הסטודנטים הכה חשובה תשתפר כתוצאה מכך‪.‬‬

‫‪ :Amir I.‬הארגון הזה מראה כמה הוא מנותק מהמציאות‪ ,‬כמה הוא‬ ‫לא קשור בצורה אישית לחיי הסטודנטים‪ ,‬ולנו אין יותר מאשר לשבת‬ ‫ולצפות בארגון כל כך גדול מתנהג כמו אחרון התמימים שחושב שהוא‪,‬‬ ‫רק הוא‪ ,‬יכול לעשות שלום במזרח התיכון‪ .‬הארגון הזה‪ ,‬שכביכול‬ ‫מייצג את הסטודנטים‪ ,‬מראה שאת מאמציו וכספו הוא מעדיף לבזבז‬ ‫על דברים שאין להם שום קשר לחיי הסטודנטים‪ ,‬לזכויותיהם ולייצוגם‬ ‫בארץ‪ ,‬ומעדיף להכניס את הראש שלו אל תפקידם של מוסדות אחרים‪,‬‬ ‫שנבחרו דמוקרטית לעסוק בנושא הספציפי הזה‪.‬‬

‫‪ :Maya P.‬בכל העולם סטודנטים עושים מהפכות‪ ...‬לתמוך בעמדה‬ ‫של ממשלת ישראל )ממשלת ימין לא נשכח( לא נראה לי כמו דבר כל‬ ‫כך מרחיק לכת‪ .‬כל הכבוד להתאחדות הסטודנטים שהחליטה לנקוט‬ ‫בעמדה פעילה )שלא קשורה רק לאינטרסים צרים( ולתמוך בכך‬ ‫שיהיה לנו עתיד טוב יותר!‬

‫‪4‬‬

‫פקטור דצמבר ‪2013‬‬

‫‪ :Dan Y.‬קידום החינוך הוא אך טבעי לאג'נדה של הסטודנטים‬ ‫בישראל‪ ,‬ואילו התאחדות הסטודנטים מכלה את זמנם ואת כספם‬ ‫של הסטודנטים ביומרות פוליטיות‪-‬מדיניות שתכליתן אינה ברורה‪.‬‬ ‫אני מציע להצפין מחדש את מצפן ההתאחדות‪ .‬יש די סוגיות ליבה‬ ‫מהותיות‪ ,‬חוצות מגזרים ועומדות בלב הקונצנזוס‪ ,‬שניתן ואף ראוי‬ ‫לסטודנטים לקדמם‪ .‬המהלך הזה אינו אלא מדיף ריח של יומרה‬ ‫מעוררת רחמים‪ ,‬שמעידה על ניתוק בין הסטודנטים להנהגתם‪.‬‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫צילום‪ :‬קרן אור גרינברג‬

‫חלק ממדריכי הסדנה‪ ,‬שהתנדבו להגיע מתוך שליחות אמיתית‬

‫סדנתונים דרך אס"ט‪" .‬הסדנה היא הזדמנות בשבילנו ללמוד כיצד ליישם‬ ‫ולפתח את הרעיונות שלנו לאפליקציה‪ .‬אנו משלימות זו את זהו ‪ -‬יכולת‬ ‫לעיצוב ותכנון גרפי וחשיבה מחוץ לקופסא עם ניסיון עסקי חזק ורקע‬ ‫טכנולוגי שיווקי בתחום הרפואה"‪.‬‬

‫הטכנולוגיה‪ ,‬על ידי מתן חוויה נהדרת בה יוכלו לבנות את הרעיונות שלהם‬ ‫באמצעות טכנולוגיה נח שק ת בשם ‪ .Ruby on Rail‬ברגע ששמעתי על‬ ‫המיזם באינטרנט‪ ,‬קיוו ית י שתהיה באפשרותי ליזום סדנה דומה לטובת‬ ‫סטודנטיות ובוגרות טכניון‪ .‬עם תמיכה מארגון בוגרי הטכניון‪ ,‬הפקולטה‬ ‫למדעי המחשב‪ ,‬וסיגל פירסט מנכלית כצט‪ ,‬האירוע יצא לדרך‪ .‬מאז שנת‬ ‫‪ ,2011‬נערכו עשרות סדנאות דומות ברחבי העולם ונבנתה רשת עולמית‬ ‫של מתנדבים שמשתמשים במדיניות של קוד פתוח כדי ללמד טכנולוגיה‪.‬‬ ‫המטרה היא לתת לנשים בי טחון וקשרים עולמיים‪ .‬הסדנה בטכניון היא‬ ‫אחת הגדולות שהתקיימו‪ ,‬והראשונה שמתקיימת בחיפה‪ ,‬ובכלל בקמפוס‬ ‫בישראל‪ .‬הביקוש היה פי ‪ 3‬מהצפוי‪ ,‬והמראה של אודיטוריום טאוב מלא‪,‬‬ ‫היה מרגש במיוחד‪ .‬העבודה הייתה רבה‪ ,‬וגם עבורי זו הייתה חוויה מעצימה‬ ‫להיחשף לתכנים של תוכ נה וקוד‪ ,‬לגייס מדריכים מעולם הריילס רובם‬ ‫אנשי תוכנה‪ ,‬שנעתרו לעזוב מוקדם את יום העבודה שלהם מתל אביב כדי‬ ‫להגיע לטכניון בהתנדבות‪ ,‬וכל מה שנלווה על מנת להוציא את הסדנה הזו‬ ‫לפועל‪ .‬הבנתי שללמוד לתכנת זה לא דבר מתמטי או מבודד‪ .‬זה ממש כמו‬ ‫ללמוד שפה חדשה ולכתוב משהו שיכול להשפיע על מיליונים ‪.‬‬ ‫הסדנה התחילה עם הרצאת פתיחה שהעבירה רותם הראל בנושא מבוא‬ ‫לפיתוח‪ ,‬הרצאה של נגה נ ווה‪-‬דויטש בנושא ‪ ,UX‬ושל אבי צוראל‪ ,‬ראש‬ ‫תחום רובי בטיקל שהרצה בנושא ‪.The modern engineer work‬‬

‫סטודנטיות יקרות‪ ,‬אני פונה אליכן בפעם הראשונה מאז שאני כותבת‬ ‫בעיתון "פקטור"‪ ,‬פניה אישית מהלב‪ .‬אני מאמינה מאוד במעגל הנתינה‪,‬‬ ‫ובטוחה שבזכות העצמה הדדית זו של זו‪ ,‬נוכל להמשיך להתחזק ולצמוח‪.‬‬ ‫רק בזכות אמונה בעצמנו וביכולות שלנו ללמוד‪ ,‬ולא להירתע מאתגרים‪,‬‬ ‫נצליח להגשים את מי שאנו מיועדות להיות‪ .‬לבנות קריירה זה יותר‬ ‫מלמצוא עבודה‪ ,‬כמו שאמרה סיגל פירסט‪ .‬אתן גיבורות בעצם קבלת‬ ‫ההחלטה להמשיך את הפיתוח האישי שלכן בלי לבטים והתחבטויות‪.‬‬ ‫לפעמים כל מה שצריך זה לשלוח מייל לאדם הנכון‪ ,‬ולנסות לקדם דברים‬ ‫שחשובים לכן‪ .‬הרגשתי את התמיכה בפעילות זו‪ ,‬שעה אחת אחרי‬ ‫ששלחתי את הפנייה הראשונית למייסדת הפרויקט בפינלנד‪ ,‬שחיברה‬ ‫אותי לרותם הראל‪ ,‬מתכנת ומארגנת סדנה דומה בתל אביב‪ .‬רותם הייתה‬ ‫המאמנת הראשית בסדנה בטכניון‪ ,‬והיא ממשיכה בקידום הפעילות בתל‬ ‫אביב‪" :‬התרגשתי לראות את ההיענות הגדולה‪ .‬כל הדבר הזה היה מאוד‬ ‫מרגש ומספק‪ .‬כל הכבוד על היוזמה והאתגר‪ .‬בהתחשב בזה שזה האירוע‬ ‫‪ Rails Girls‬הראשון שאירגנת‪ ,‬ובהתחשב בזה שהוא היה בין הגדולים‬ ‫בעולם‪ ,‬הדרך שבה התנהלת עם זה הייתה מרשימה ומרגשת! כל העשייה‬ ‫הזאת מאוד מעצימה גם בשבילי‪ .‬היא משפרת אותי ונותנת לי המון"‪.‬‬

‫עוד בשלב ההרשמה נחשפתי לסיפורי החיים המיוחדים של המשתתפות‪,‬‬ ‫שעוררו בי השראה‪ .‬חלק ן חולמות לפתח רעיון משלהם‪ ,‬חלק התחילו‬ ‫לבנות מיזם עצמאי‪ ,‬יש ש חולמות על הסבה לתחום זה‪ ,‬ואחרות הגיעו‬ ‫לרכוש שפה חדשה שמעניינת אותם לפיתוח אישי‪ .‬זמזם פאעור‪ ,‬בוגרת‬ ‫הטכניון‪ ,‬וכיום סטודנטית גם להוראת ביולוגיה סיפרה‪" :‬במקביל לעבודה‬ ‫ולימודים‪ ,‬אני מתנדבת ב עמותה למען הנוער‪ ,‬כדי לעודד אותם לקחת‬ ‫חלק פעיל במעורבות חב רת ית בתוך הקהילה הערבית בישראל‪ .‬יש לי‬ ‫כמה רעיונות שאפשר להפוך אותם לאפליקציות‪ ,‬אבל חוסר הידע בתכנות‬ ‫והכסף הם גורמים מגבילים‪ .‬אני מאוד אוהבת ומרוצה מהתחום שלמדתי‪,‬‬ ‫ביולוגיה בשילוב עם רפואה‪ ,‬אבל ללמוד משהו חדשני בסדנה‪ ,‬שיכול לעזור‬ ‫לי להתחיל להיות חלק מהעולם הטכנולוגי‪ ,‬לבנות משהו מעניין ושימושי‬ ‫בעיניי וגם לקדם מעמד האישה באוכלוסייה‪ ,‬יהיה משהו נפלא בשבילי"‪.‬‬

‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫צילום‪ :‬קרן אור גרינברג‬

‫סימנים של יוזמה נשית‬ ‫משתתפת נוספת בסדנה ה ייתה קרן הומל‪-‬אלון‪ ,‬אמא לשלוש בנות‪,‬‬ ‫עתודאית בעברה‪ ,‬בוגרת הפקולטה למדעי המחשב‪" .‬לפני כשנה הקמתי‬ ‫סטארט‪-‬אפ טכנולוגי ייחודי ויחד עם הצוות שלי אנו מפתחים פלטפורמה‬ ‫אינטרנטית ליצירת אפליקציות נייטיב לסחר סלולרי‪ .‬קיבלנו חיזוקים רבים‬ ‫מגורמים בשוק כמו מיקרוסופט‪ ,‬גוגל‪ wix, paypal ,‬ועוד ואנו מציגים בעוד‬ ‫חודשיים בכנס המובייל הגדול בעולם ‪ GSMA‬בברצלונה‪ .‬יותר מ‪ 10-‬שנים‬ ‫אני מרצה במסגרות שונות כולל הטכניון ופוגשת יזמים ויזמיות רבים להם‬ ‫אני מספרת בעיקר על שיווק בעידן הדיגיטלי‪ .‬אני מקווה להסתייע בידע‬ ‫שארכוש בסדנה כדי לקדם את הסטארט‪-‬אפ שלנו‪ ,‬ואולי גם למצוא סוף‬ ‫סוף אישה לצרפה לצוות המוכשר שכבר אספתי"‪.‬‬ ‫החזון של הסדנה לפנות לקהל מגוון של נשים‪ ,‬ללא ידע מוקדם‪ ,‬התגשם‬ ‫גם עם הגעתן של יהודית ואבישג זליגמן‪ ,‬אמא ובת‪ ,‬שרוצות לפתח רעיון‬ ‫יזמי ביחד שיש לו ממש ק עם האינטרנט‪ .‬האמא‪ ,‬יהודית‪ ,‬בוגרת מנהל‬ ‫עסקים )הטכניון( ובעל ת תואר דוקטור במדעי הרפואה )אונ' תל אביב(‪,‬‬ ‫ופוסט דוקטורט )‪ - MIT‬בוסטון(‪ .‬הבת‪ ,‬אבישג‪ ,‬סטודנטית לאדריכלות שנה‬ ‫חמישית בטכניון‪ ,‬עובד ת במחלקת השיווק והגרפיקה בטכניון ומדריכה‬

‫האם ההתעוררות הזו בקמפוס מהווה סימן של מהפיכה חיובית בנושא?‬ ‫נסיעה באוטובוס עם חברה שהתחילה ללמוד איתי בטכניון‪ ,‬הראתה בפניי‬ ‫מציאות שונה‪ .‬בעודנו מתמרמרות על כמות הבחינות שבדרך‪ ,‬היא אמרה לי‬ ‫בעצב‪ ,‬כי עד שתסיים את לימודיה פה‪ ,‬כבר לא יהיה לה זמן לפתח קריירה‬ ‫אישית‪" .‬ילדים ומשפחה"‪ ,‬זרקה לאוויר‪ ,‬ובלי להוסיף דבר‪ ,‬אמרה את הכול‪.‬‬ ‫האם זה המצב גם היום ? אומרים שהאלף השלישי ‪ -‬הוא האלף הנשי‪ .‬ואני‬ ‫אומרת שהגיע הזמן באמת‪.‬‬

‫רותם הראל‪ ,‬מדריכה ראשית בסדנה וקרן‪-‬אור‪ ,‬מארגנת הסדנה‬ ‫‪ rails-girls‬בטכניון‬

‫‪7‬‬

‫בקמפוס‬

‫"תמיד ידעתי שאעשה קריירה"‬

‫כך אמרה סיגל פירסט‪ ,‬מנכ"לית כצט ובוגרת הטכניון בכנס ‪ Lady-tech‬הראשון‪ .‬זו הייתה סנונית ראשונה שבישרה על‬ ‫פעילות העצמה נשית שכובשת את הקמפוס ושנמשכה השבוע עם סדנת ‪ rails-girls‬הראשונה בחיפה‪ .‬גירל פאוור!‬ ‫מאת‪ :‬קרן אור גרינברג‬

‫החודש‬

‫זה דבר שונה‪ .‬המסר שלי הוא שלא תתפשרו על המעמד שלכן במקום‬ ‫העבודה‪ ,‬על משכורת או על ההתקדמות שלכן‪ .‬אישה שמתפשרת משדרת‬ ‫לסביבה "זה מה שאני שווה"‪ .‬גם אם יש פרפרים בבטן אף אחד לא יודע‬ ‫עליהם אם אתן לא מספרות"‪.‬‬

‫פורסמה הידיעה כי לתפקיד וונדר‪-‬וומן‪ ,‬נבחרה השחקנית‬ ‫גל גדות‪ .‬אחת משלנו‪ .‬הבחירה בשחקנית ישראלית לתפקיד הנחשק‪,‬‬ ‫מחזקת את התחושה שיש משהו "לוחמני" בנשים ישראליות‪ ,‬שלא נרתע‬ ‫מאתגרים‪ .‬תסתכלו על הסטודנטיות בטכניון לדוגמא‪ .‬לאחרונה פרסם‬ ‫משרד המדע‪ ,‬שעל אף שאחוז הסטודנטיות בטכניון עלה בעשור האחרון‪,‬‬ ‫עדיין הוא הנמוך ביותר בישראל ועומד על ‪ 35%‬בלבד‪ .‬מיומי הראשון כאן‬ ‫כסטודנטית בתעו"ן‪ ,‬חיפשתי בוגרות לשאת את עיניי אליהן‪ .‬לפני חצי‬ ‫שנה הצלחתי להגשים חלום אישי שלי‪ ,‬בהפקת והנחיית כנס ‪Lady-Tech‬‬ ‫הראשון‪ ,‬בהשתתפות סטודנטיות ובוגרות טכניון‪ .‬מצאתי תמיכה מצד‬ ‫ארגון בוגרי הטכניון ובראשו מנהלת הארגון פנינה זיו‪ ,‬ומנהלת השיווק‪,‬‬ ‫ענת ספיר‪ ,‬לעריכת אירוע זה מתוך חזון לקדם סטודנטיות ובוגרות צעירות‬ ‫לשאוף להוביל בתחום התעשייה‪ ,‬המדע והטכנולוגיה‪ .‬החששות שאיתן‬ ‫מתמודדות סטודנטיות ובוגרות צעירות בבחירה בקריירה טכנולוגית מלוות‬ ‫אותן עם כניסתן לטכניון וגם לאחר סיום לימודיהם‪ .‬חששות כמו חסמים‬ ‫הקיימים בתעשייה לנשים‪ ,‬הרצון לשלב בין משפחה לקריירה‪ ,‬הסתגלות‬ ‫לסביבה ניהולית גברית הן רק חלק מהשאלות שמעסיקות סטודנטיות‬ ‫רבות‪ ,‬בכללן אותי‪.‬‬ ‫יעל ויזל‪ ,‬בוגרת הנדסת חשמל בטכניון‪ ,‬חברת מערכת "פקטור" לשעבר‪,‬‬ ‫כתבה פעם מניפסט לפיו המנכ"ליות הבאות בהחלט יגדלו להיות כאלה‪.‬‬ ‫קראתי אותו בעיתון פקטור בשנתי הראשונה כאן‪ ,‬והמילים שלה מהדהדות‬ ‫בראשי עד היום‪ .‬גם אני מאמינה‪ ,‬שזה לא עניין של גנטיקה‪ ,‬אלא של‬ ‫החלטה וחינוך‪ .‬אין סיבה שנהיה פחות מ ‪ 50%‬מהלומדות בטכניון‪,‬‬ ‫מהשרות בממשלה‪ ,‬ממנהיגות העולם‪ .‬חובתנו לבנות קהילה של בוגרות‬ ‫טכניון המודעות לכישוריהן המקצועיים‪ ,‬למנהיגות שלהן וליכולת שלהן‬ ‫להגיע לעמדות בכירות‪ .‬לעזור בקידום נשים ראויות ומוכשרות גם בסביבה‬ ‫טכנולוגית ניהולית שיש בה רוב גברי‪.‬‬

‫קרן מרציאנו‪ ,‬כתבת מערוץ ‪ ,2‬הנחתה בכנס את הפאנל המרכזי של בוגרות‬ ‫הטכניון –"ניהול וטכנולוגיה לא לגברים בלבד"‪ .‬בפאנל השתתפה סיגל‬ ‫פירסט מנכל"ית כצט‪ ,‬בוגרת הנדסת תעשייה וניהול‪ ,‬שסיפרה שהיא‬ ‫גאה להיות חלק מחברה בה ‪ 50%‬מהמועסקות הן נשים‪ ,‬רוב זה נשמר גם‬ ‫בהנהלה‪" .‬תמיד ידעתי שאעשה קריירה‪ .‬הבית הוא לא רק של האישה‪ ,‬הוא‬ ‫גם של הגבר" היא סיפרה בפאנל‪ .‬דר' תמי ירום מנהלת מחקר ופיתוח של‬ ‫רפא"ל‪ ,‬בוגרת מכונות‪ ,‬סיפרה על עבודתה בסביבה גברית‪" :‬רדפו אחריי עם‬ ‫המפתח שבדי‪ .‬היה לי די קשה אבל עם הזמן מתחילים להעריך אותך‪ .‬כלים‬ ‫של מהנדס ומנהל באים עם הזמן וההתקדמות בתפקידים הייתה הדרגתית‪.‬‬ ‫ברפאל אחוז הגברים הוא גבוה‪ ,‬ולכן כמנהלת‪ ,‬האישה צריכה להיות יותר‬ ‫טובה‪ .‬צריכים להכיר ביכולות המקצועיות שלך‪ .‬זה לא אומר לוותר על‬ ‫היותך אישה אלא לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר"‪.‬‬ ‫על ההבדל בין התנהלות גברים ונשים‪ ,‬הסבירה אילנה קאופמן‪ ,‬מנכ"לית‬ ‫גולף‪ ,‬בוגרת ביו‪-‬טכנולוגיה ומזון‪" :‬נשים צריך לדחוף‪ .‬גבר בא ושואל מה‬ ‫אני צריך לעשות כדי להתקדם‪ .‬נשים לא באות ושואלות‪ .‬או שאת רוצה או‬ ‫שלא‪ .‬מי שרוצה‪ ,‬צריכה להיות שווה בין שווים"‪ .‬קאופמן מדורגת באופן‬ ‫קבוע ברשימת המנהלים הטובים‪ ,‬אולם דבריה עוררו בי מחשבות רבות‪.‬‬ ‫האם באמת נשים רוצות פחות להתקדם מגברים‪ ,‬או שמא הן רק חוששות‬ ‫להביע זאת במילים?‬ ‫‪ Rails-girls‬כובשות את הטכניון‬ ‫התגובות מהכנס לא איחרו לבד‪ .‬כמה חודשים בלבד אחריו‪ ,‬קמו בטכניון‬ ‫יוזמות חדשות‪ .‬בפקולטה למדעי המחשב הוקמה קבוצת ‪woman@CS‬‬ ‫)חפשו אותן בפייסבוק( שמובילה פרופ' קרן‪-‬הלל צנזור‪ ,‬ומנהלת קשרי‬ ‫תעשייה‪-‬קהילה נועה מור‪ ,‬ובפקולטה להנדסת חשמל נוסדה תוכנית‬ ‫ְב ֶח"ן = "בנות חשמל נפגשות"‪ ,‬שיזמו פרופ' ליהי צלניק‪-‬מנור ועדי‬ ‫חנוכה‪ ,‬סטודנטיות לתואר שני‪ ,‬ושאותה מרכזת הסטודנטית סיון קאולי‪.‬‬ ‫‪ 3‬שבועות לאחר השקת התוכנית נרשמו ‪ 50%‬מהסטודנטיות מהסמסטר‬ ‫הראשון‪ .‬בתאריך ‪ 25‬לדצמבר ‪ ,2013‬ערב חג המולד‪ ,‬ציינו הישג נוסף‬ ‫בחיבור לרשת נשים עולמית‪ ,‬עם קיום סדנה לפיתוח אפליקציות‪ ,‬במסגרת‬ ‫הפרויקט העולמי ‪ .Rails Girls‬מדובר בסדנה שמטרתה לקרב נשים לעולם‬

‫"אל תתפשרו על המעמד שלכן"‬ ‫במהלך ההכנות לכנס נחשפתי לנשים מעוררות השראה‪ .‬הראשונה בהן‬ ‫הייתה אסתר לבנון‪ ,‬מנכ"לית הבורסה לניירות ערך בתל אביב‪ ,‬שלמדה‬ ‫בטכניון קורסים ל‪ PHD -‬בחקר ביצועים‪ .‬במסגרת הרצאתה בכנס‪ ,‬אסתר‬ ‫סיפרה מחוויותיה האישיות במסגרות ניהוליות כמו השב"כ‪" :‬גם ‪ 8‬שנים‬ ‫לאחר שעזבתי עדיין לא הייתה עוד אישה מנהלת בשב"כ‪ .‬אחרי שעזבתי‬ ‫נודע לי ששנת הניסיון שלי בתור מנהלת בשב"כ‪ ,‬הייתה למעשה שנת ניסיון‬ ‫על זה שאני אישה מנהלת ולא בשל הניסיון להקים יחידת מחשוב בשב"כ‪,‬‬ ‫אותה ייסדתי לאחר מכן בהצלחה‪ .‬קיבלתי את זה כעובדה והתמודדתי‪ .‬אל‬ ‫תנסו אף פעם להתנהג כמו גבר‪ .‬לקח לי הרבה זמן להבין שגברים ונשים‬

‫צילום‪ :‬קרן אור גרינברג‬

‫צילום‪ :‬קרן אור גרינברג‬

‫מתוך סדנת ‪ rails-girls‬הראשונה בטכניון‬

‫‪6‬‬

‫פקטור דצמבר ‪2013‬‬

‫יונתן ברגמן מדריך וראש צוות באיביי עם קבוצת המשתתפות שלו‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫צילום אורי ראובן‬

‫סיפורי דרך‬ ‫מסתבר שאם אתם חולים אך רוצים בכל זאת לנסוע בטרמפ‪ ,‬כדאי לקחת קערה‬ ‫כפי שמעיד הסיפור הבא מאת אלעד ברוכים‪:‬‬ ‫"עליתי על טרמפ בשבת בצהריים אל הטכניון מאזור קרית אונו‪ .‬היינו‬ ‫שלושה והנהגת אמרה שעוד מישהי שהיא מכירה צריכה להצטרף בהמשך‪,‬‬ ‫ליד הרצליה‪ ,‬אך לא הייתה בטוחה אם זה יקרה כי היא לא מרגישה טוב‪.‬‬ ‫לבסוף הטרמפסטית החליטה להצטרף‪ .‬הגענו למקום האיסוף שלה‪ ,‬ולאוטו‬ ‫עלתה בחורה עם קערה גדולה ועם תיק שאותו שמה בבגאז'‪ .‬לאחר כמה‬ ‫דקות עלתה השאלה המתבקשת ‪ -‬מה הסיפור של הקערה? הבחורה עונה‬ ‫שהיא מהבוקר מקיאה‪ ,‬והקערה היא למקרה שהיא תצטרך לעשות זאת‬ ‫שוב‪ .‬מסתבר שהיא הייתה רצינית לגמרי‪ :‬אחרי חצי שעה‪ ,‬באמצע כביש‬ ‫החוף‪ ,‬הבחורה התלוננה שהיא חייבת להקיא! הנהגת התחילה להגביר את‬ ‫המהירות כדי לחפש מקום עצירה נוח‪ ,‬וכשהגענו למחלף קיסריה ועצרנו‬ ‫בשוליים‪ ,‬הבחורה פתחה את הדלת והקיאה את נשמתה!"‬ ‫עוד סיפור שנגמר טוב וממחיש כמה הטרמפים נחוצים לפעמים‪ ,‬מאת אדם‬ ‫וולף‪:‬‬ ‫כשאני וחברה שלי עברנו דירה בתחילת הסמסטר לרמות רמז‪ ,‬שכרנו רכב‬ ‫והעמסנו עליו את כל הציוד מביתנו באזור השרון‪ .‬כשהגענו לדירה גילינו‬ ‫ששכחנו את המפתח לדירה בבית של ההורים שלה ליד כפר סבא‪ .‬לחזור‬ ‫חזרה לא הייתה אופציה משיקולי דלק‪ .‬לכן‪ ,‬ברגע של תושייה החלטנו‬ ‫להסתכל בלוח הטרמפים ומצאנו מישהו שיוצא מהרצליה בשעה הקרובה‪.‬‬ ‫אבא של חברה שלי הביא לבחור את המפתח‪ ,‬והוא הקפיץ לנו אותו לדירה‪.‬‬ ‫אמנם המתנו שלוש שעות בחוץ‪ ,‬אבל ניצלנו בגדול‪.‬‬ ‫לפעמים מצפים מכם להיות קצת יותר אקטיביים כשהנהג נכנס לצרה‪ ,‬כפי‬ ‫שמתאר נאסים שאמשום‪:‬‬ ‫"לקחתי בחור מצומת ליד תחנת הכבאות בעפולה‪ ,‬שרצה להגיע לבלפוריה‪.‬‬ ‫כשנהגתי במסלול השמאלי‪ ,‬לאחר תאוצה לשמונים קמ"ש‪ ,‬נפתח מכסה‬ ‫המנוע! המשכתי לנסוע כדי לעקוף משאית שנסעה מימיני‪ ,‬כאשר‬ ‫שדה הראייה שלי חסום מפני שהמכסה מונף‪ ,‬וכל שיכולתי לעשות הוא‬ ‫להסתכל מבעד לחריץ שבין המכסה לאוטו‪ .‬עצרתי בצד‪ ,‬סגרתי את המכסה‬ ‫והמשכתי לבלפוריה‪ ,‬שם הורדתי שם את הבחור‪ .‬מה שאולי הכי מפתיע‬ ‫בסיפור‪ ,‬זה שהבחור לא הוציא מילה‪ ,‬לא אמר תודה ולא ניסה לסייע מרגע‬ ‫תחילת הדרמה"‪.‬‬

‫בחירות לנשיאות אס"ט‬ ‫ביום שני‪ ,‬ה‪ 6-‬לינואר‪ ,‬ייערך יום הבחירות לנשיאות אס"ט ובו יבחרו יו"ר‬ ‫וסיו"ר האגודה‪ .‬תוצאות הבחירות תפורסמנה עד יום חמישי‪ ,‬ה‪ 9-‬לינואר‪.‬‬ ‫בניגוד למערכות בחירות בשנים האחרונות‪ ,‬השנה מתמודד לראשות‬ ‫האגודה זוג אחד בלבד‪ .‬לתפקיד היו"ר מתמודד דני מגנר‪ ,‬סטודנט‬ ‫בפקולטה להנדסת חשמל‪ ,‬המכהן כיום כיו"ר האגודה‪ .‬דני החל את דרכו‬ ‫כיו"ר הוועדה האקדמית ולאחר כשנה כבש את פסגת האגודה לאחר‬ ‫שזכה בבחירות ברוב גדול ביחד עם בני חקאק‪ .‬לצידו מתמודד לתפקיד‬ ‫הסיו"ר אלון כהן‪-‬נזנין‪ ,‬מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול‪ .‬אלון החל‬ ‫את דרכו לפני כשנה בתפקיד רכז פנים במשרד קמפוס ובתוך מספר‬ ‫חודשים התקדם לתפקיד מנהל המשרד‪.‬‬ ‫כמו בכל שנה‪ ,‬הזכאים לבחור הם נציגי הסמסטר המופיעים בספר‬ ‫הבוחרים‪ .‬הם מייצגים את מספר הקולות היחסי של סך הסטודנטים‬ ‫הרשומים באותו סמסטר‪ .‬הבחירות יערכו בצורה חשאית וכל נציג יצביע‬ ‫"בעד"‪" ,‬נגד" או "נמנע"‪.‬‬ ‫ריצת הסולו הזו עדיין אינה מבטיחה במאה אחוז את התפקיד לצמד‬ ‫המתמודדים‪ .‬עליהם לקבל מספר קולות "בעד" גדול יותר מאשר קולות‬ ‫"נגד"‪.‬‬ ‫גם כלל הסטודנטים יכולים להיות מעורבים בתהליך הבחירות‪ .‬כל זוג‬ ‫מועמדים יקיים לפחות שני מועדים שונים של שעות קבלה‪ ,‬לצורך‬ ‫פגישה עם קהל הסטודנטים‪ ,‬הצגת המצע בפניהם ומענה על שאלות‪.‬‬ ‫מועדי שעות הקבלה יפורסמו בדיוור לנציגי הסמסטר וליושבי ראש‬ ‫הוועדים‪.‬‬ ‫בדומה לשנה שעברה‪ ,‬גם הפעם בחר זוג המועמדים לפתוח קבוצה‬ ‫בפייסבוק‪ ,‬שאינה תחת פיקוח ועדת הבחירות‪ .‬בקבוצה פורסם מצע‬ ‫הבחירות ושם יכולים הסטודנטים להפנות שאלות בצורה ישירה ולדון‬ ‫בסוגיות נרחבות‪ .‬עם זאת‪ ,‬היעדר התחרות במירוץ לראשות האגודה‬ ‫ועצם העובדה שהסטודנטים אינם בוחרים את הנשיאות בצורה ישירה‬ ‫גרם לפחות עניין ביחס להתמודדות בשנה שעברה‪ ,‬כאשר מספר‬ ‫הסטודנטים שהצטרף לקבוצה נע סביב המאה ‪ -‬אחוז אחד בלבד‬ ‫מכלל הסטודנטים לתואר ראשון‪.‬‬

‫וגם לכותב הייתה גרויסע פאדיחה‪.‬‬ ‫"במוצ"ש פעם‪ ,‬פרסמתי בקבוצת הטרמפים בקשה לטרמפ ממקום מגוריי‬ ‫לטכניון עם מספר פלאפון‪ .‬מסתבר ששני אנשים שונים פנו אלי וחשבתי‬ ‫בהתחלה שמדובר באותו אחד כי לא שמרתי את מספר הפלאפון ולא שמתי‬ ‫לב שאני מתכתב עם ‪ 2‬מספרי פלאפון שונים‪ .‬האסימון נפל כאשר השני‬ ‫שאל אותי איפה אני מחכה לו‪ ,‬וכששלחתי לו הודעה‪" :‬בתחנת אוטובוס‬ ‫אחרי הצומת‪ ,‬כבר כתבתי לך"‪ ,‬אז קיבלתי הודעה –"לא כתבת את זה בשום‬ ‫‪ ."SMS‬באותה נקודה גם הבנתי שהנהג אינו חסר זיכרון אלא שהעובדה‬ ‫שנתתי את אותם פרטים פעמיים נובעת כי נתתי אותה ל‪ 2-‬אנשים שונים‪.‬‬ ‫חיש מהר ביטלתי את ההשתתפות בטרמפ היותר מאוחר‪ .‬יכולתי לצאת רע‬ ‫מהסיפור‪ ,‬אך לטרמפ שביטלתי היה ביקוש ומקומי נתפס במהרה"‪.‬‬

‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫פנייה לוועדת הבחירות ‪elections@asat.org.il‬‬ ‫פרטים נוספים באתר אס"ט‪www.asat.org.il :‬‬

‫הביא לדפוס‪ :‬אורי ראובן‬

‫‪9‬‬

‫בקמפוס‬

‫טרמפיון‬ ‫תרבות הטרמפים בטכניון הולכת ומתפתחת עם הקמתן של קבוצות ייעודיות‪ .‬פנינו לסטודנטים הנוסעים כדי לדעת מה‬ ‫דורשים הצדדים זה מזה ובנוסף קיבלנו גם סיפורים פיקנטיים על חוויות בטרמפים‬ ‫מאת‪ :‬איתי פרימן‬

‫טרמפים‪.‬‬

‫מי לא משתמש בהם מפעם לפעם? בין אם חוזרים‬ ‫לטכניון אחרי סופ"ש בבית של ההורים‪ ,‬נוסעים הביתה אחרי שבוע ארוך‬ ‫ובין אם צריכים להגיע לסופרמרקט‪ ,‬למסיבה או לבצע סידור כלשהו‪.‬‬ ‫מכיוון שהתחבורה הציבורית בישראל אינה בדיוק הדבר הכי יעיל ומהיר‬ ‫שיש לממשלתנו להציע‪ ,‬הטרמפים הם אכן פתרון כזה‪ ,‬מדלת הבית היישר‬ ‫למעונות או לדירה‪ .‬עבור סטודנטים בטכניון קיימות קבוצות לפרסום‬ ‫ומציאת טרמפים – יש טרמפים יוצאים‪ ,‬טרמפים נכנסים‪ ,‬טרמפים לצפוניים‪,‬‬ ‫טרמפים לבנימינה‪/‬זכרון ועוד‪ .‬יש אלפי אנשים בקבוצות האלה ובכל שבוע‬ ‫יש עשרות רכבים מוכנים לאכלוס בטרמפיסטים מכל קצוות הארץ‪.‬‬ ‫מודעות הטרמפים כוללות הודעות מנהגים וטרמפיסטים‪ ,‬ורובם מזכירים‬ ‫השתתפות בהוצאות הנסיעה‪ ,‬אשר בדרך כלל המחיר שלה מושווה לעלות‬ ‫נסיעה בתחבורה ציבורית‪ .‬כך למשל‪ ,‬נסיעה מנתניה לטכניון עולה ‪16-20‬‬ ‫שקלים באוטובוס ובטרמפ התשלום הממוצע להשתתפות הוא ‪15-20‬‬ ‫שקלים‪.‬‬ ‫בעבר היה ויכוח ער על גובה המחיר שנהגים דורשים לטרמפ‪ .‬המצדדים‬ ‫במחירים גבוהים טענו שכשהם נוהגים הם מביאים את הטרמפיסט‬ ‫מהבית למעונות בנסיעה אחת מהירה‪ ,‬ללא החלפות וללא הליכה‪ ,‬ועל כן‬ ‫יש הצדקה למחיר יותר גבוה מאוטובוסים‪" .‬זהו שוק חופשי‪ .‬אם מישהו‬ ‫גובה מחיר 'מופקע' ואנשים עדיין נוסעים איתו‪ ,‬כנראה שהמחיר הזה עדיין‬ ‫שווה להם"‪ .‬אומר דור פסקל‪ ,‬סטודנט שלוקח טרמפיסטים באופן קבוע‪.‬‬ ‫"תמיד יש אופציה של תחבורה ציבורית או טרמפים אחרים‪ .‬כמו כן‪ ,‬אנשים‬ ‫שוכחים שהמחיר ה'מופקע' הזה כולל בתוכו גם מקרים של הברזה של‬ ‫הנוסע ברגע האחרון‪ ,‬או שלא מוצאים מספיק טרמפיסטים וכו'‪ .‬הרי אם‬ ‫העלות של הנסיעה במצטבר‪ ,‬ולא רק נסיעה אחת‪ ,‬תהיה יקרה מדי עבור‬ ‫הנהג‪ ,‬יתכן שהוא יבחר לא להחזיק את הרכב"‪.‬‬ ‫לעומתו‪ ,‬המתנגדים טוענים כי המחיר עבור נסיעה צריך להיות דומה או‬ ‫זול ממחיר של נסיעה באוטובוס‪ .‬זאת מפני שגם תוספת משקל לרכב לא‬ ‫משפיעה בהרבה על תצרוכת דלק‪ ,‬וכן שהטרמפים אמורים להיות ללא‬ ‫כוונת רווח‪ ,‬וממילא שלושה‪-‬ארבעה טרמפיסטים ברכב המשלמים מחיר‬ ‫נמוך עדיין מאפשרים רווח נוסף‪ ,‬שהוא מעין דמי כיס נחמדים לנהג‪.‬‬ ‫"התמחור צריך להיות משתלם לסטודנט שיש לו הנחה בתחבורה ציבורית"‪.‬‬ ‫אומר ינאי אפלבוים‪" ,‬ועלות הדלק צריכה להתחלק שווה בין הנוסעים"‪.‬‬

‫מודעות הטרמפים כוללות הודעות מנהגים‬ ‫וטרמפיסטים‪ ,‬ורובם מזכירים השתתפות בהוצאות‬ ‫הנסיעה‬ ‫בטרמפים אפשר לרכוש חברים חדשים ולעתים קרובות תוכלו להתחבר‬ ‫לנהג או טרמפיסט קבוע‪ .‬ענת סקליאר‪ ,‬טרמפיסטית מנוסה‪ ,‬מרוצה מסידור‬ ‫הטרמפים הנוכחי‪" .‬אני חושבת שזה נהדר שיש דרך להתנייד בקלות‪ ,‬בלי‬ ‫אוטובוסים וכמעט עד הבית‪ .‬יצא לי להכיר המון אנשים מקסימים בנסיעות‪.‬‬ ‫ברוב הנסיעות יש שיחות ממש זורמות והנסיעה כיפית ומצחיקה‪ .‬נדירות‬ ‫הפעמים שכל הנסיעה עברה בשתיקה"‪ .‬ואולם‪ ,‬לא הכול זוהר בתרבות‬ ‫הטרמפים‪ .‬הסטודנט עמית אור מספר כי הגיע עם תיקים לתחנת אוטובוס‬ ‫בצומת שאינה ליד הבית‪ ,‬והטרמפ בוטל כי לא היה לו מקום‪ .‬הנהגת טענה‬ ‫כי היא טעתה בקביעת מספר האנשים שצריכים לנסוע‪ ,‬ומכיוון שהוא היה‬ ‫האחרון לבקש מקום והרכב כבר מלא‪ ,‬לא הייתה ברירה אלא להשאירו שם‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫פקטור דצמבר ‪2013‬‬

‫ציפיות הן לא רק על הכרית‬ ‫מהי הציפייה של הנהג מהטרמפיסט?‬ ‫דור פסקל‪" :‬מעצבן שיש טרמפיסטים שמבריזים ברגע האחרון ומסיבות לא‬ ‫מוצדקות ו‪/‬או הגיוניות‪ .‬היו לי אנשים שביטלו כי הם מצאו טרמפ שמוריד‬ ‫אותם יותר קרוב הביתה בהתראה של עשרים דקות‪ .‬אם אתה לא בטוח‪,‬‬ ‫אל תקבע עם אנשים‪ ,‬ואם קבעת אז תעמוד במילה שלך‪ .‬בנוסף‪ ,‬מעצבן‬ ‫שיש כאלה שלא מביאים כסף; מביאים פחות ממה שהם צריכים או מצפים‬ ‫שיהיה לי לפרוט להם שטר של מאתיים על נסיעה שביקשתי עליה עשרים‬ ‫ש"ח‪ .‬אני חושב שיש אנשים שעושים את זה כדי שאחר כך אולי אני אשכח‬ ‫ואז הם לא ישלמו‪ .‬זה ממש מגעיל‪ ,‬אבל גם אם סתם שכחת זה לא בסדר‬ ‫מפני שאני לא צריך לרדוף אחרייך בשביל כסף"‪.‬‬ ‫ומה הטרמפיסטים מצפים מהנהג?‬ ‫על פי רוב‪ ,‬מהנהג מצפים לנהיגה זהירה ובמידה והודיע מראש על עצירות‪,‬‬ ‫שיעשה זאת ללא עיכובים מעבר למה שהוצהר‪ .‬בנוסף‪ ,‬אם הוא רוצה לעשן‪,‬‬ ‫יש לשאול את כל הנוסעים האם זה בסדר‪ .‬כמו כן‪ ,‬מצפים לתיאום מחירים‬ ‫מראש‪" .‬על הנהג לנסוע בצורה בטוחה ומהירה"‪ .‬מוסיף ינאי אפלבוים‪" .‬אם‬ ‫יורד גשם או שיש לטרמפיסט הרבה ציוד‪ ,‬הנהג ייקח את הטרמפיסט כמה‬ ‫שיותר קרוב לאן שהוא צריך‪ .‬נראה לי שראוי לקחת עד למקום הרלוונטי‪,‬‬ ‫וכמובן שיודיע מראש אם יש חיות מחמד באוטו"‪.‬‬

‫בטרמפים אפשר לרכוש חברים חדשים ולעתים‬ ‫קרובות תוכלו להתחבר לנהג או טרמפיסט קבוע‬

‫נקודה למחשבה‬ ‫לעניות דעתי‪ ,‬יש מקום להקצות מיקום לטרמפיאדה בכניסות של הטכניון‪,‬‬ ‫במיוחד בשער נו"ש‪ ,‬שאת סביבתו מתכננים עכשיו מחדש‪ .‬זהו צורך בסיסי‬ ‫וחשוב‪ ,‬וטרמפיאדה כזו בתוספת קמפיין אפשרי של אס"ט‪ ,‬תיצור סביבה‬ ‫תרבות של עצירה לטרמפים חזרה מהקמפוס אל הבית‪ .‬מבחינת ביטוח‪,‬‬ ‫כשם שיש טרמפיאדות ברחבי הארץ‪ ,‬אין מניעה שתהיה כזו גם כאן‪ ,‬סמוכה‬ ‫לביטחון הטכניון‪.‬‬ ‫מה המצב כיום? קיימת תחנת אוטובוס כמאה מטר מהשער‪ .‬לעתים אני‬ ‫מבחין בטרמפיסטים מנסים את מזלם‪ ,‬וגם אני פעם ניסיתי את מזלי‪ ,‬אך‬ ‫זוהי תחנת אוטובוס‪ ,‬ולמעשה זה לא התפקיד שלה מפני שהיא צריכה‬ ‫להיות נגישה לאוטובוסים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הרוב לא יודע שיש אנשים שמחכים‬ ‫לטרמפ שם בימי חמישי‪ ,‬ומכאן שמצב זה אינו מספיק‪.‬‬ ‫מעניין לציין שטרמפים מתחנת אוטובוס במרכז זיו לטכניון מצויים בשפע‪,‬‬ ‫אולי מפני שמדובר בנסיעה קצרה לתוך הקמפוס ואולי כי נהגים הורגלו‬ ‫להניח שיש שם סטודנטים שצריכים הקפצה פנימה‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬כשתגיע השעה‪ ,‬נשמח לאיזה "טרמפיון" בצד הכביש‪.‬‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫מנה ראשונה לבחירה‬ ‫מרק היום‪ ,‬סלט ישראלי‪ ,‬סלט יווני מעודן‬ ‫באפלו ווינגס‪ ,‬פטריות ממולאות‪,‬‬ ‫קדרת תפו“א ובטטה‪.‬‬ ‫א‬ ‫רוחה עסקית‬

‫מנה עיקרית לבחירה‬

‫המנות מוגשות עם תוספת לבחירה‪:‬‬

‫במשלוחים‬

‫‪₪ 54‬‬

‫שניצל עוף‪.‬‬

‫חזה עוף בציפוי פירורי לחם יפנים‬ ‫מתובלים‬ ‫סקלופיני חזה עוף בגריל ברטבים לבחירה‪.‬‬

‫שמנת ופטריות‪ ,‬פסטו‪ ,‬שמנת פלפל‪,‬‬ ‫פלפלת‪ ,‬שמנת חרדל‪ ,‬שום דבש‬ ‫יין לבן‪ ,‬טריאקי‪ ,‬עשבי תיבול ולימון‪.‬‬

‫פסטות ממבחר הפסטות שבתפריט‪.‬‬

‫עיצוב פלאייר חדש – אורי סוקול‬

‫כרזת המודעה למסיבת המטאל שהתקיימה בחודש דצמבר‬ ‫"המטרה היא להפוך לשם דבר בסצינה‪ .‬לשם כך צריכים ליצור קשר‬ ‫עם יחצ"נים חיצוניים ולהתחיל להתפרסם‪ .‬יהיה נהדר לעשות מסיבות‬ ‫גם מחוץ לאולם השקוף‪ ,‬ולמשוך קהל מכל הצפון‪ .‬כרגע ישנה בעיית‬ ‫זמן ותקציב ליחצ"נים‪ .‬הניהול הוא התנדבותי במקביל ללימודים‪ ,‬ורצוי‬ ‫שהסמסטר לא יפגע"‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬איתי וזיו אופטימיים בנוגע לעתיד‬ ‫וסבורים כי זה רק עניין של זמן עד להרחבת הקהילה והפעילות של‬ ‫הליין‪.‬‬

‫לא כולל פסטות עם פירות ים‪ ,‬סלומון‪,‬‬ ‫בקר‪ ,‬וחזה אווז‪.‬‬

‫סלט ממבחר הסלטים שבתפריט‬

‫לא כולל סלטים עם פירות ים‪ ,‬סלומון‪,‬‬ ‫בקר‪ ,‬חזה אווז וחלומי‪.‬‬

‫כריך ממבחר הכריכים שבתפריט‬

‫לא כולל כריך סלומון ואנטריקוט‬

‫פיצה אישית‬

‫עם שתי תוספות לבחירה‬

‫‪ +‬שתיה קלה לבחירה‬

‫הדרך להצלחה‪ ,‬כמו בכל דבר‪ ,‬רצופה במכשולים‪ .‬אך עבור סטודנטים‬ ‫רבים שנושמים וחיים את אותה מוסיקה והפכו לקהילה מגובשת שרק‬ ‫הולכת ומתרחבת‪ ,‬מכשולים אלה הם רק משוכות שההתגברות עליהן‬ ‫היא עניין של זמן‪.‬‬

‫למשלוחים ‪04-8500057 :‬‬ ‫לתפריט המלא‬

‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫‪11‬‬

‫בקמפוס‬

‫ליין הרוק והמטאל בטכניון – מי אמר שאין חיים בקמפוס?‬ ‫ליין הרוק והמטאל מקבץ אל קרבו קהילה רחבת ידיים של סטודנטים וחיצוניים שמתחברים לשלל הז'אנרים של מוסיקה‬ ‫מגוונת זו‬ ‫מאת‪ :‬אלכסנדרה בקמן‬

‫בסופו‬

‫של יום‪ ,‬אני יושבת באוטובוס הומה אדם‪ .‬רעש וגשם‬ ‫בחוץ‪ ,‬מחשבות ותהיות בפנים‪ .‬דאגות קטנות וגדולות רצות ומתבלגנות‪.‬‬ ‫אני מוציאה את הטלפון והאוזניות מהתיק‪ ,‬מחברת‪ ,‬לוחצת על "‪,"Play‬‬ ‫עוצמת עיניים‪ .‬העולם מתרחק‪ ,‬מסתחרר‪ ,‬המוסיקה זורמת בעורקים‬ ‫וממלאת את הלב בהרגשה אחרת‪ .‬לירית‪ ,‬אטמוספירית‪ ,‬לא תלויה בזמן‬ ‫ומרחב‪ .‬הגיטרה החשמלית שרה ומזכירה לי מדוע סגנון המוסיקה הזה‬ ‫תמיד היה לי למפלט‪ ,‬למציאות מקבילה שמצילה אותי מהעולם האמיתי‬ ‫ונותנת כוח להמשיך‪.‬‬ ‫הרוק הישן והטוב‪ ,‬והמטאל‪ ,‬על שלל הז'אנרים ומצבי הרוח‪ ,‬מהמלודי‪,‬‬ ‫הסימפוני ועד האנרגטי‪ ,‬כבד‪-‬התיפוף והריפים של הגיטרות החשמליות‪.‬‬ ‫הז'אנר המופלא שכולל בתוכו עולם ומלואו‪ .‬כל מצב רוח וסיטואציה‬ ‫מוצאים מענה בשירים‪ ,‬המתנגנים בראש גם ללא האוזניות‪.‬‬

‫שאוהבים את הז'אנר התגבש והתרחב‪ ,‬וכך נוצרה קהילה ססגונית‪ ,‬רחבה‬ ‫ותוססת של רוקרים ומטאליסטים בטכניון‪ ,‬וגם מחוצה לו‪ .‬החברים המשיכו‬ ‫להיפגש גם מחוץ למסיבות ואירועים‪ ,‬ומציאות חברתית חדשה נוצרה‪.‬‬ ‫סוגיות‪ ,‬תהיות‪ ,‬שאלות‬ ‫אחת הסוגיות איתן התמודדו הדיג'יים ומנהלי הליין היא אופן התקלוט‬ ‫במסיבות‪ .‬מפאת ריבוי הסגנונות של הרוק והמטאל‪ ,‬מן הקל והמלודי ועד‬ ‫הז'אנר הכבד‪ ,‬בו המלודיה מפנה את מקומה לתיפוף וגראוול‪ ,‬נוצר מצב שבו‬ ‫כל אחד מגיע למסיבה עם ציפיות לשמוע את המוסיקה שהוא אוהב‪ ,‬מתוך‬ ‫המגוון הרחב שמציע הז'אנר‪ .‬במהלך השנים נוסו שיטות תקלוט שונות על‬ ‫מנת שכל אחד יקבל את המוסיקה שהוא אוהב – מהשיטות ההדרגתיות‪,‬‬ ‫לפיהן בתחילת הערב הושמעו שירים בסגנון מלודי יותר והסגנון הלך‬ ‫ו"הכביד" ככל שהערב מתקדם – או הפוך‪ ,‬ועד שיטת ה‪,Back to Back-‬‬ ‫לפיה לכל דיג'יי יש חצי שעה לתקלוט והמתקלטים מתחלפים במשך כל‬ ‫הערב‪ .‬שיטה זו הוכיחה את עצמה כאופטימאלית מבין השיטות שנוסו‪.‬‬ ‫עם הזמן‪ ,‬מנהלים ומתקלטים עזבו או התחלפו עקב סיום הלימודים‪ ,‬עד‬ ‫שהוחלט שהגיע הזמן להכניס דם חדש למערכת‪ .‬וכך‪ ,‬בסמסטר הנוכחי‪,‬‬ ‫בהנחייתו ועזרתו של אורן בונימוביץ' נכנסו לליין שני מנהלים חדשים לליין‬ ‫– איתי דיין וזיו כהן‪ ,‬סטודנטים בסמסטר השני ללימודיהם‪ ,‬ומתנדבים בעלי‬ ‫חזון ומרץ רב‪.‬‬

‫כמו בכל מקום‪ ,‬גם בטכניון מתחברים רבים מהסטודנטים לסגנון מוסיקה‬ ‫מגוון זה‪ .‬לרצון לשמוע את המוסיקה האהובה מתווסף גם הדחף‬ ‫לפגוש אנשים דומים מבחינה מוסיקלית‪ ,‬נושאי שיחה משותפים‪ ,‬וצורך‬ ‫להשתחרר‪ ,‬לפרוק אנרגיה ולרקוד על הרחבה עד שאין כוח לזוז‪ .‬וכך‪,‬‬ ‫לקראת סוף שנת הלימודים ‪ 2007\2006‬הגיעו שני סטודנטים מלאי מרץ‬ ‫ומוטיבציה‪ ,‬אורן בונימוביץ' ודניאל דר‪ ,‬להחלטה – לפעול להקמת ליין‬ ‫מסיבות הרוק והמטאל בטכניון‪.‬‬

‫דם חדש במערכת‬ ‫השינויים ההדרגתיים החלו כבר הסמסטר – הפלאיירים חולקו בצהרי יום ד'‬ ‫וכל הזדמנות אחרת‪ ,‬איש הגרפיקה הוחלף והניהול החל את המעבר לידיהם‬ ‫של איתי וזיו‪ ,‬על מנת להפכם עם הזמן למנהלים עצמאיים‪ .‬מסיבת פתיחת‬ ‫סמסטר חורף הייתה המסיבה הראשונה בניהולם של איתי וזיו‪ .‬המסיבה‬ ‫התקיימה בתחילת חודש נובמבר באולם השקוף של בית הסטודנט וגעשה‬ ‫עד שעות הלילה המוקדמות‪ .‬הגיע קהל מעורב של כ‪ 130-‬אנשים ‪ -‬טכניונים‬ ‫וחיצוניים‪ .‬המסיבה הוכתרה כהצלחה גדולה ובעקבות זאת הופקה מסיבה‬ ‫נוספת באמצע חודש דצמבר‪.‬‬

‫הקשיים שבדרך‬ ‫צירי הלידה של הליין היו מובנים וברורים‪ :‬איש לא הכיר את אותם‬ ‫סטודנטים בעלי היוזמה‪ ,‬ולא הייתה מודעות לצורך להקים ליין שכזה‪.‬‬ ‫בהתחלה התקבלו אורן ודניאל בסקפטיות‪ ,‬אך באס"ט החליטו לתת להם‬ ‫צ'אנס‪ .‬וכך‪ ,‬התקיימה מסיבת הרוק והמטאל הראשונה בטכניון‪ ,‬באולמן‬ ‫‪) 300‬בית הסטודנט היה עדיין בשיפוצים(‪ .‬הפרסום‪ ,‬שכלל תליית פוסטרים‬ ‫וחלוקת פלאיירים‪ ,‬התבצע על ידי אורן ודניאל לבדם‪ .‬כשנראה היה שיש‬ ‫קהל רב והתלהבות מהמסיבות‪ ,‬קיבל הליין את חסות אס"ט בנושא תשתית‬ ‫הפרסום ומשם הדרך הייתה קלה יותר‪ .‬מחיר הכניסה היה ונשאר סמלי –‬ ‫עשר ש"ח לסטודנט ו‪-‬עשרים ש"ח לחיצוני‪ .‬הניהול של הליין במשך‬ ‫השנים היה על ידי הסטודנטים‪ ,‬בהתנדבות‪ ,‬מתוך רצון כנה לגבש ולשמח‬ ‫את קהילת אוהבי המוסיקה בטכניון ומחוצה לו‪.‬‬ ‫במהלך השנים התחלפו והתווספו מנהלים לליין‪ ,‬אך גרעין החברים‬

‫צילום‪ :‬מיכה קיזנר‬

‫צילום‪ :‬קובי תמשס‬

‫איתי דיין )מימין( וזיו כהן )במרכז( במסיבת המטאל‬

‫‪10‬‬

‫"מה החזון שלכם?"‪ ,‬שאלתי את איתי וזיו‪" .‬לטוח הרחוק‪ ,‬איך הייתם רוצים‬ ‫לראות את הליין בסופו של דבר?"‬ ‫"אין כמעט סצינה למסיבות רוק ומטאל שכאלה בחיפה"‪ .‬אומר איתי‪.‬‬

‫פקטור דצמבר ‪2013‬‬

‫מייסד ליין המטאל בטכניון‪ ,‬אורן בונימוביץ'‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫איזה מרק אתם?‬

‫השף שי ברנדס ממאסטר שף מציג‪:‬‬ ‫מגוון מרקים במתכונים חדשים‬

‫חורף זוגי‬ ‫בקפה מנדרין‬

‫מרקים‬ ‫מגוון‬ ‫על‬ ‫‪1+1‬‬ ‫קרם תירס | עדשים טורקי | גולאש | בטטה‬

‫*‬

‫*תקף בימים א‪-‬ה‪.‬‬ ‫‪Quality coffee‬‬

‫‪www.mandarin.org.il‬‬

‫מנדרין מוריה | מנדרין מרכז | מנדרין גרנד | מנדרין כרמליה | מנדרין טכניון ‪ -‬אולמן | מנדרין טכניון ‪ -‬בורוביץ‬ ‫מנדרין טכניון ‪ -‬אמדו | מנדרין טכניון ‪ -‬בית הסטודנט | מנדרין קניון חיפה | מנדרין אוניברסיטה | בקרוב מנדרין עפולה‬

‫בקמפוס‬

‫מאבקם של האדריכלים הצעירים‬ ‫גם אחרי סיום תואר ראשון לאדריכל הצעיר צפויה דרך ארוכה שכוללת התמחות ומבחן דרקוני‪ .‬בשבועות האחרונים‬ ‫מתגברת המחאה לשינוי המציאות כדי לאפשר תנאים טובים יותר להשתלבות בשוק העבודה‬ ‫מאת‪ :‬אייל אלרון‪ ,‬יו"ר ועד הסטודנטים בפקולטה לארכיטקטורה‬

‫כמו‬

‫שאתם כבר יודעים‪ ,‬הלימודים בפקולטה שלנו מעט שונים‬ ‫מהלימודים אצלכם – לימודי המדע וההנדסה‪ ,‬הן מבחינת התוכן והן מבחינת‬ ‫פרק הזמן )וכן‪ ,‬אני יודע שלעיתים אתם נדרשים להאריך את הלימודים‬ ‫מארבע לחמש שנים(‪ .‬במקרה שלנו‪ ,‬בסוף אותן חמש שנים מפרכות אתה‬ ‫יוצא עם תואר ראשון אך עדיין אינך מוסמך כאדריכל מורשה‪ ,‬כלומר אינך‬ ‫רשאי להגיש בקשות להיתרי בנייה של מבנים שונים‪.‬‬ ‫בכדי לקבל את ההסמכה הזאת‪ ,‬על האדריכל לעבור תהליך נוסף של‬ ‫התמחות באחד ממשרדי האדריכלים הנקראים "משרדים מאמנים" ‪-‬‬ ‫משרדים שרשאים להעסיק אדריכלים חדשים ושהעסקה זו תיחשב‬ ‫ההתמחות שלהם‪ .‬בעליו של משרד מאמן הם אדריכלים מורשים ‪-‬‬ ‫אדריכלים הרשומים ב'פנקס המהנדסים והאדריכלים' ובעלי ותק של‬ ‫לפחות עשר שנים ככאלו‪ .‬התהליך נמשך לפחות שלוש שנים‪ ,‬בהן על‬ ‫האדריכל להתמחות בשלושה תחומים שונים ולעבוד פרק זמן של שבעה‬ ‫חודשים לפחות בכל אחד מהתחומים‪ :‬בנייה פרטית‪ ,‬ציבורית‪ ,‬עירונית‬ ‫ועוד‪ .‬כאן קיימת מכשלה נוספת‪ ,‬לא כל משרד אדריכלים פעיל רשום‬ ‫כמשרד מאמן‪ ,‬כך שמספר מקומות העבודה הפוטנציאלים עבור אדריכל‬ ‫שרוצה לעבור את תהליך ההתמחות הולך ומצטמצם משמעותית‪.‬‬ ‫אם לא די בתהליך ההתמחות המייגע‪ ,‬בסוף הנהר ניצב ה"קרברוס" – אותה‬ ‫בחינת רישוי שאדריכל צריך לעשות ולעבור בהצלחה בכדי לקבל את‬ ‫התואר הנכסף – אדריכל מורשה‪ .‬הבחינה נמשכת שבע שעות ומורכבת‬ ‫מחלק עיוני מקצועי ומחלק תכנוני בו עליו לתכנן מבנה כלשהו‪ ,‬יש לציין‬ ‫כי חלק זה לוקה בחוסרים של קריטריונים ברורים שיאפשרו הבנה מרבית‬ ‫שלו‪ .‬בחינה זו מתקיימת אחת לשנה ואם האדריכל לא עבר אותה פעם‬ ‫אחת יהיה עליו לחכות שנה נוספת עד שיוכל להיבחן שוב‪.‬‬ ‫כדי לשנות את המציאות הבעייתית נכנסים לתמונה שני גופים שונים – סניף‬

‫צילום‪ :‬דנה עשור‬

‫מתוך הפגנת הסטודנטים לארכיטקטורה בתל אביב‬

‫‪12‬‬

‫פקטור דצמבר ‪2013‬‬

‫הצעירים של 'עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל' ופורום האדריכלים‬ ‫הצעירים‪ ,‬התארגנות עצמאית בלתי תלויה‪ .‬כל גוף פועל באפיקים שונים‬ ‫אך מתוך שאיפה ברורה אחת ‪ -‬לשנות את רוע הגזירה ולקצר את התהליך‬ ‫הארוך בו אדריכל הופך למורשה‪.‬‬ ‫לא יתכן שיהיה מונופול על תחום האדריכלות לקבוצה מצומצמת של‬ ‫משרדים ותיקים ששולטים בו‪ .‬כמו בכל דבר בכלכלה בריאה‪ ,‬יש לאפשר‬ ‫תחרות חופשית על מנת למקסם ביצועים ולהגיע ליעילות מרבית‪ .‬דרישות‬ ‫כאלו ואחרות יוצרות את הרושם שהחבר'ה שכבר יושבים באוטובוס לא‬ ‫רוצים לאפשר לעוד אנשים לעלות עליו וזה דבר מקומם‪.‬‬ ‫השינוי המוצע מתמקד בצמצום תקופת ההתמחות‪ ,‬צמצום תחומי‬ ‫ההתמחות‪ ,‬הנמכת הקריטריונים במטרה להגדיל את מאגר המשרדים‬ ‫המאמנים ומנגד למחות נגד יוזמות שנועדו להקשות את התנאים אף יותר‪.‬‬ ‫המאבק כיום כולל פניה לגופים שונים בכנסת‪ ,‬גיבוש כתב תביעה ועוד‪.‬‬ ‫במסגרתו‪ ,‬יזם פורום האדריכלים הצעירים השבתה של הלימודים‬ ‫בפקולטות השונות לאדריכלות בארץ לפרק זמן קצר של שעתיים ביום‬ ‫רביעי ה‪ 11-‬בדצמבר‪ .‬בזמן זה התקיים כנס הזדהות בפקולטה לאדריכלות‬ ‫באוניברסיטת תל אביב בו נכחו סטודנטים מכלל הפקולטות לאדריכלות‬ ‫ובהן הפקולטה שלנו‪ ,‬שממנה נכחו כחמישים סטודנטים‪ .‬הכינוס נועד‬ ‫להגביר את המודעות ולהראות שניתן ליצור שיתוף פעולה בין כלל‬ ‫הפקולטות‪ ,‬דבר שהוא די נדיר וקשה לביצוע‪.‬‬ ‫אין ספק כי יש לעשות מעשים על מנת להביא לשינוי‪ .‬חשוב שהסטודנטים‬ ‫שלנו יהיו מודעים לתהליך אותו הם ידרשו לעבור עם תום הלימודים‬ ‫ובכדי להשיג את המעורבות שלהם על הדברים להיות ברורים ככל הניתן‪.‬‬ ‫אנו בוועד נמשיך להעביר את המידע הדרוש לסטודנטים ובעזרתם נראה‬ ‫כיצד אנו יכולים להשתלב במאבק באופן משמעותי יותר על מנת להשיג‬ ‫תוצאות‪.‬‬

‫לסטודנטים משרתי המילואים שהופק על ידי אס"ט בסוף חודש נובמבר‪,‬‬ ‫נבחרת המעודדות נודדת למועדון ‪ GSO‬הממוקם מתחת לספריה המרכזית‪.‬‬ ‫הימצאות קיר מראות במועדון אמנם מקלה‪ ,‬אך העובדה שבמרכזו ממוקמים‬ ‫שלושה עמודי תמיכה עבים ותקרה נמוכה מקשים מאוד על קיום שיעור‬ ‫כהלכה לקבוצה הגדולה‪.‬‬ ‫נבחרת המעודדות נפגשת פעם בשבוע ובתום מספר בודד של מפגשים כבר‬ ‫הספיקה לגבש כשלושה ריקודים‪" .‬כדי לגבש רעיונות לריקודים הסתכלתי‬ ‫בכמה סרטונים כדי לראות אילו אלמנטים אפשר לשלב בקבוצת הריקוד‬ ‫שלנו"‪ .‬אומרת אנה‪" .‬בגלל שהנבחרת קמה בזמן מאוד קצר לא היו ריקודים‬ ‫מוכנים והבנייה שלהם זה תהליך שקורה ביחד עם הקבוצה‪ .‬להמציא את‬ ‫הריקודים זה לא קל‪ ,‬במיוחד בקבוצה גדולה כשאתה לא יודע מה ייצא יפה‪,‬‬ ‫לכן לא פעם מתבצע שינוי תוך כדי לימוד והדגמה"‪.‬‬ ‫אנה מעידה שהזמן הקצר שיש ברשותה אינו תורם להאצת תהליך הלמידה‬ ‫והכנת הריקודים‪" .‬כשיש לך שיעור רק פעם בשבוע‪ ,‬זה אומר לעבוד על המון‬ ‫דברים בפעם אחת‪ .‬אם היינו מתאמנים פעמיים בשבוע או את אותו הזמן‬ ‫בשני מועדים התוצאות היו יכולות להיות הרבה יותר טובות"‪.‬‬ ‫בניגוד לנבחרות ספורט בטכניון שבהן המאמן מציג אוטוריטה קשוחה‪ ,‬תהליך‬ ‫הבנייה והעבודה על הריקודים משותף לאנה ולחברי הקבוצה‪ .‬האימון עצמו‬ ‫מתנהל בנעימים והרקדנים לא מהססים להשמיע את דעתם ולהמליץ על‬ ‫תנועות או לפסול תנועות שיהיה קשה לבצע במהלך הריקוד‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬אחרי‬ ‫שנים של הדרכת ילדות ונערות מגילאי ארבע עד גיל התיכון‪ ,‬זו פעם ראשונה‬ ‫שאנה עובדת עם אנשים בוגרים‪ ,‬בני גילה למעשה‪" .‬זה קונספט אחר לגמרי‬ ‫אבל מאוד נחמד‪ .‬בניגוד להכנת ריקוד לילדות‪ ,‬פה אתה רוצה משהו שיבטא‬ ‫את הרקדנים בצורה טובה‪ ,‬לכן כשאני רוצה להמציא ריקוד אני משמיעה‬ ‫את המוזיקה ומבקשת מהרקדנים להציע לי רעיונות כדי שאני אשלב אותם‬ ‫בבניית הריקוד"‪.‬‬ ‫הציפייה מהנבחרת הייתה להציג את הריקודים לקראת סוף הסמסטר והיא‬ ‫צפויה להופיע במשחקי הבית בתחילת חודש ינואר‪" .‬אנחנו מאוד נרצה לעמוד‬ ‫בציפיות וגם אם לא‪ ,‬לי מאוד חשוב שזה יבוא ממקום טוב כי בסוף הרקדנים‬ ‫עובדים מאוד קשה והנבחרת לדעתי זה רק בונוס‪ .‬אני הייתי שמחה מאוד אם‬ ‫היה לי דבר כזה בלימודים"‪.‬‬

‫מידע על משחקי נבחרות אס"א טכניון ניתן לראות בכתובת‪:‬‬ ‫‪www.asatechnion.co.il‬‬ ‫מידע נוסף בפייסבוק‪www.facebook.com/asa.sport.technion :‬‬

‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫‪15‬‬

‫בקמפוס‬

‫רוקדים ומעודדים‬ ‫מעודדות? בטכניון? כחלק ממגמת הבאת הקהל למגרשי הספורט‪ ,‬פתחו גם אצלנו נבחרת מעודדות טכניונית‪.‬‬ ‫גוווווווו טכניון!‬ ‫מאת‪ :‬אורי ראובן‬

‫יש‬

‫צילום‪ :‬אורי ראובן‬

‫כאלה שצירוף המילים "נבחרת" ו‪"-‬עידוד" יוצר אצלם דימוי של‬ ‫בנות בחצאית קצרה שאוחזות בפונפונים וקוראות‪" :‬תנו לי ט'‪ ...‬ותנו לי‬ ‫כ'‪ ."...‬במקרה שלנו המציאות מעט שונה‪ .‬ככה בשקט‪ ,‬כמעט מתחת לאף‪,‬‬ ‫נולדה לה נבחרת ספורט חדשה בטכניון‪' .‬נבחרת המעודדות' שמה‪ ,‬והיא‬ ‫נוסדה כשבועיים בלבד לפני פתיחת הסמסטר הנוכחי‪.‬‬ ‫הנבחרת הוקמה כחלק ממדיניות הבאת קהל הסטודנטים למגרשים‪,‬‬ ‫שהחל בשנה שעברה עם בניית 'מועדון האוהדים' של נבחרות הטכניון‪,‬‬ ‫ומטרתה להציג שניים עד שלושה ריקודים בני דקה אחת במספר משחקי‬ ‫בית של נבחרות הכדורגל והכדורסל‪ .‬נכון להיום היא היחידה מסוגה‬ ‫בקרב האוניברסיטאות והמכללות המשתתפות בתחרויות אס"א ישראל‪.‬‬ ‫לשם השוואה‪ ,‬נבחרות העידוד בארצות הברית החלו את פעילותן כבר‬ ‫מתחילת שנות השמונים והן חלק בלתי נפרד במעל לשמונים מכללות‬ ‫ואוניברסיטאות ברחבי המדינה‪.‬‬

‫נכון להיום נבחרת המעודדות היא היחידה מסוגה‬ ‫בקרב האוניברסיטאות והמכללות המשתתפות‬ ‫בתחרויות אס"א ישראל‬

‫נבחרת המעודדות במהלך אימון‬ ‫הראשונים של הסמסטר‪ ,‬בהם היו צריכים המועמדים ללמוד ריקוד ולהציג‬ ‫אותו בפני הנהלת הנבחרת‪ .‬לבסוף נבחרו ‪ 19‬בנות וגם בן אחד‪" .‬העובדה‬ ‫שכולם באו מרקע מסוים בריקוד מאוד מקלה על עניין הלמידה והצגת‬ ‫תוצאות בזמן קצר‪ .‬עצם זה שהם כבר היו בתחום יוצר פרפקציוניזם שיש‬ ‫גם לקהל וגם למאמנת"‪.‬‬ ‫הקמת הנבחרת בזמן קצר יצרה בעייתיות מכיוון לא צפוי‪ .‬מאחר ולוח‬ ‫הזמנים של קורסי הספורט והנבחרות לשנת הלימודים תשע"ד כבר‬ ‫נסגר‪ ,‬השיבוץ של נבחרת המעודדות נקבע ליום שני ב‪ 20:00-‬והמיקום‪:‬‬ ‫האולם השקוף בבית הסטודנט‪ .‬הבעייתיות במקום הזה היא היעדר‬ ‫מראות שתורמות ללימוד קבוצתי תוך כדי תנועה ומחסור בחדרי הלבשה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬במקרים בהם ישנה פעילות באולם השקוף‪ ,‬כדוגמת ערב ההוקרה‬

‫מאמנת הנבחרת הטכניונית היא אנה שמולביץ'‪ ,‬עוזרת המאמן הראשי‬ ‫בקורס התעמלות מכשירים והתעמלות קרקע‪ .‬אנה סיימה לאחרונה תואר‬ ‫דו‪-‬חוגי בהוראה ובמתמטיקה באוניברסיטת חיפה והיא בעלת ניסיון‬ ‫והכשרה בהתעמלות אומנותית‪ .‬היא מעידה שההצעה לשמש כמאמנת‬ ‫הראשית של נבחרת המעודדות באה לה די בהפתעה‪" .‬מנהל אס"א טכניון‪,‬‬ ‫בוריס בייטמן‪ ,‬התקשר אלי עם ההצעה הזאת‪ .‬זה נשמע לי מעניין ואמרתי‬ ‫שאני אקבל את זה בתנאי שניקח את זה למקום שלי ולא למקום היותר‬ ‫המובנים של אופי הפעילות ומאפייני‬ ‫ַ‬ ‫קונבנציונאלי"‪ .‬בעקבות האילוצים‬ ‫האוכלוסייה בטכניון‪ ,‬המטרה של אנה הייתה לכוון את הקונספט לתחום‬ ‫הריקוד עם שילוב של אלמנטים מתחום ההתעמלות האומנותית‪" .‬אין לנו‬ ‫את התנאים ליצור ריקודים ותרגילים אקרובטיים כמו בקולג'ים בארה"ב‪,‬‬ ‫לכן מלכתחילה הרעיון היה להתבסס על תחום הריקוד‪ .‬אנחנו לוקחים את‬ ‫זה למקום מאוד יפה ומאוד בסטייל"‪.‬‬ ‫כדי להרכיב את צוות הנבחרת נפתחו שני מועדי אודישנים בשבועיים‬

‫בניגוד לנבחרות ספורט בטכניון שבהן המאמן מציג‬ ‫אוטוריטה קשוחה‪ ,‬תהליך הבנייה והעבודה על‬ ‫הריקודים משותף למאמנת אנה ולחברי הקבוצה‬

‫צילום‪ :‬אורי ראובן‬

‫צילום‪ :‬אורי ראובן‬

‫נבחרת המעודדות עובדת על ריקוד‬

‫‪14‬‬

‫פקטור דצמבר ‪2013‬‬

‫המאמנת אנה שמולביץ' )משמאל( צופה ברקדניות‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫למן‬

‫דצמבר ‪#57‬‬

‫טרדה ‪ -‬מינית‪ ,‬ועדיין לא מצא את מי לנשק בחצות בנובי גוד‬

‫"‪ "The Reference‬בקר‬ ‫‪ "The‬שטייף‪ ,‬ירון "‪ "The Danger‬רימר‪ ,‬מתן ‪Reference‬‬ ‫ועכשיו גם פה בנחמן — הקב"ה‬

‫ברוכים הבאים להיפרבולית המוחות! וההגדרות להיום הן‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬

‫קוברים אותם בסוף הסמסטר )תקוות וחלומות(‬ ‫מגן על השולחן מפני לחות של כוסות )תואר במתמטיקה(‬ ‫שאיפת חייו של טכניוניסט )ליהוק ל"היפה והחנון"(‬ ‫אחראי לכריתת יערות באמזונס )מבחן עם חומר פתוח(‬ ‫חולבים שם לסטודנטים את החיים )חוות מחשבים(‬ ‫מסיימים אותו במהלך ההרצאה )תשבץ בעיתון(‬ ‫תרופה לנדודי שינה )הרצאה(‬ ‫מילה נרדפת למשיח )רפרנס(‬ ‫כל יום באוויר ועדיין לא שמים לב אליו )רדיו הטכניון(‬ ‫שוקלים אותו כל יום )המשך התואר(‬ ‫מהו דום לב? )בחינת הגמר של סטודנטים לרפואה(‬ ‫גוזלת ממך את הזמן במהלך הסמסטר )"איך פגשתי את‬ ‫אמא"(‬

‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬

‫לא מכבד קלסרי שמירת מקומות )שובר שורות(‬ ‫נדמה שזז לאט יותר אם מסתכלים עליו יותר )מלצר בחונטה(‬ ‫הכי ותיקים בטכניון )המקקים בחדר שלך בעזה(‬ ‫בית חרושת לציונים )מלגת "תנופה"(‬ ‫פולט עשן בתדירות קבועה )חלון חדר המדרגות באולמן(‬

‫!‬

‫פינת "משפטים שנשמעים רע אם‬ ‫אתה לא לומד בפקולטה הנכונה"‪:‬‬ ‫כשהבן הופך לזומבי‪ ,‬האבא הורג אותו‬ ‫וממשיך לרוץ )חשמל ‪ /‬מדמח מערכות‬ ‫הפעלה(‬ ‫זה נמצא עמוק מדי בצינור )חשמל(‬ ‫הוא צריך לתקוף מאחורה כדי שהכל יתחיל‬ ‫)כימיה(‬ ‫מעבירים את כל ה ‪ R -‬ים לצד השני‬ ‫ומקבלים את הפתרון הסופי )מתמטיקה(‬ ‫עשית מזויין? )אזרחית(‬

‫מה אל גור ניגן בחדר מוסיקה ליד‬ ‫מק"ק? אלגורית'ם‬

‫ביולוגים חושבים שהם ביו כימאים‪ ,‬ביו כימאים חושבים שהם מהנדסים כימים‪,‬‬ ‫מהנדסים כימים חושבים שהם פיסיקאים‪ ,‬ופיסיקאים חושבים שהם אלוהים‪,‬‬ ‫ואלוהים חושב שהוא מתימטיקאי‬

‫נחמן מאול‬

‫המדור היחיד שתופס תחת ואח"כ עוד מופתע שהוא נתבע על הט‬

‫איתי "‪ "The Boss‬כהן‪ ,‬מיכאל "‪ "The Fixer‬פרסמן‪ ,‬יוסי "‪e Mastermind‬‬ ‫ואורח הכבוד‪ :‬הוא נמצא בכל מקום‬

‫התנועה למען בערך שווין לכולם‪ ,‬כי בכל זאת‬ ‫יש אנשים זניחים בעולם‬

‫נחמן חושף‬

‫בעקבות מצוקת הדיור המאבק למען אכלוס‬ ‫הקבוצה הריקה‬

‫המחאה על הבלבול המתמשך בין קסי לזטא‪.‬‬ ‫מיוצגת ע"י‪ ..‬אממ‪ ...‬זה‪..‬‬

‫הידעת?‬ ‫ בולצמן התאבד בתלייה‪ .‬ככה זה כשההישג הכי גדול שלך‬‫הוא חלוקה בין שני קבועים‪.‬‬ ‫ניוטון פיתח את כל החדו"א בקיץ אחד‪ .‬אבל היי‪ ,‬אתה‬‫הצלחת לחסל פעם שקית עבאדי בחצי שעה‪ ,‬לא?‬ ‫ פורייה היה סוג של עתודאי‪ .‬אפשר רק לדמיין מה היה קורה‬‫אם לא היו מטבילים לו את הראש באסלה כל יום‬ ‫ המנחים לדוקטורט של המנחה של המנחה של… )כפול ‪...(8‬‬‫של צילג ז"ל היו דיריכלה ואוהם‪ .‬אין בזה שום דבר מצחיק‪,‬‬ ‫זה סתם אדיר‪.‬‬ ‫‪ -‬ידעתם שהייזנברג אולי ביקר בטכניון?‬

‫שמו של בחן האמצע המפורסם שדפק סטונדטים‬ ‫שלא בהסכמה‪ :‬פיסיקה ‪2‬ממ‬

‫פינת מהי משמעות החיים‪,‬‬ ‫היקום והכל‪:‬‬

‫מתימטיקאי‪ -‬התשובה טריוויאלית ומופנית כתרגיל‬ ‫לקורא‬ ‫פיסיקאי‪ -‬מה שחשוב הוא לא שאני אבין איך הכל‬ ‫עובד‪,‬‬ ‫אלא שהכל עובד גם כשאני לא מבין‬ ‫אווירונאוטיקה‪ -‬פיו פיו תראו איזה טיל גדול יש לי!‬ ‫תעשיה וניהול‪ 42,000 -‬שקל בחודש‬

‫מה משותף למגנט ולסטודנטיות מארכיטקטורה?‬ ‫אמנם הם מושכים‪ ,‬אבל בעצם הם לא מבצעים עבודה‬

Kaiqi Shen from Hangzhou, China, is an exchange student at the Faculty of Civil Engineering. He shares his thought about the daily life at the campus and with his local buddy, Ophir

International ‫מגזין‬

The International Corner By:Kaiqi Shen

About

two months ago, I came to the Technion to study as an exchange student in the International School. Even now I remember the moment of my first arrival in Haifa: I took the bus to the Main Gate of the Technion with my heavy luggage, tired but excited. Although I have been a university student in my country for more than two years, I behaved at that time just like a freshman who was ready to enter the door of knowledge with expectation and ambition.

After I settled into the dormitory in "Canada" Dorms, I walked around the Technion campus and was shocked by its beauty - the mountains, the forests, even the cute sleeping cats; all of these have shown me that here really is a wonderful place both for living and studying. I enjoy walking at dusk along the main road in campus, relaxing, and enjoying the fantastic view.

same as Netanya - beautiful and attractive. I joined Ophir's big family for dinner, with joy and fun. I loved this place from my first sight of it, not only for the views and environment that I was familiar with, but also the people with whom I have built a deep and solid friendship.

But it is absolutely a pity for me that I come to exchange in the Technion for only one semester, and now almost only two months left. With so many good friends and classmates here, I think it will be a difficult time for me to say goodbye to these people. Anyway, I should just treasure the time I am here and try to make every day valuable with all of you guys!

In order to help foreign exchange students to suit themselves to the new environment as soon as possible, the Technion International School organized a “Buddy” program which provides a lot of help and introduces students to new friends, local and abroad. My local buddy student here is Ophir Ruimi. We met each other for the first time at the welcome party in "Makak" center. He is a young man with wisdom and humor and we became good friends quickly. That night in Makak, all of the exchange students and buddies chatted with others, played various games, took photographs, having a good time.

He is exactly the guy who gives me so many constructive suggestions on my study and life in Technion, such as which courses I should choose to take, are they in Hebrew or English? Where is a certain building in the Technion located? How can I go to some places in Haifa downtown? What is the origin and history of some local customs and traditions? He is an excellent adviser whenever I need help. We have gone on several excursions together on the weekends, even once in a heavy rain in a deep forest. No matter how hard it was, or how much we were sweating, we helped each other and completed it eventually. I think that this must be one of the most unforgettable and meaningful memories I had in Israel.

A few days ago, I felt honored to have the opportunity to be invited to Ophir’s house in a town near Netanya to spend the weekend with his family. On our way to Netanya, I saw the pretty beach and farmland beside the coast. Netanya is not a big city, but a quiet and natural one which is good for living. Riding bicycles with my buddy Ophir along the country road, enjoying the golden sunset on the far horizon, listening to the yells of the chicken and goats in the farms, all of these relaxed me and reminded me of my lovely hometown Hangzhou. There are also many villages near my hometown, the

"‫ "פקטור‬:‫חפשו אותנו בפייסבוק‬

Kaiqi Shen and his local buddy, Ophir

Want to share your story with us? Got anything interesting to tell your fellow Israeli and International friends?

To suggest a story, Email to: tis.studentguide@gmail.com, subject: "Factor".

2013 ‫פקטור דצמבר‬

18

‫צועדים ביח"ד‬ ‫פגישה בבנק שמובילה להרהורים בנושא דת‪ ,‬תפילה‬ ‫וערבי פויקה‬ ‫מאת‪ :‬משה זיסקינד‬

‫פרויקט "שבתות בקמפוס"‬ ‫רעיון קיום ארוחות שישי משותפות לסטודנטים עלה כבר לפני כשנה‪,‬‬ ‫ועורר גל של תגובות אוהדות‪ .‬עם פתיחת הסמסטר הרעיון הפך למציאות‪.‬‬ ‫הפרויקט הנוכחי שנקרא "שבתות בקמפוס"‪ ,‬החל כשתי יוזמות נפרדות‪.‬‬ ‫הראשונה אצל אלון כהן‪-‬נזנין‪ ,‬מנהל משרד קמפוס באס"ט‪ ,‬שהיה מעוניין‬ ‫ליצור מפגשים חברתיים עבור סטודנטים שנשארים בקמפוס ובסביבתו‬ ‫בסופי שבוע והשנייה אצל רב הטכניון‪ ,‬הרב אלעד דוקוב‪ ,‬במטרה ליצור‬ ‫קבלת שבת מיוחדת עבור כלל ציבור הסטודנטים‪ .‬כדי לקדם את היוזמה‬ ‫ולהעביר אותה מהכוח אל הפועל גויסה תמר פלדמוס בכדי לשמש רכזת‬ ‫לפרויקט מטעם אס"ט‪ ,‬בשיתוף פעולה עם מרב קרסנטי‪ ,‬רכזת פעילות‬ ‫קמפוס בארגון ביח"ד ‪ -‬הארגון החברתי של ציבור הסטודנטים הדתיים‬ ‫בטכניון )עוד על ביח"ד ‪ -‬במסגרת(‪.‬‬ ‫ארוחת ליל שישי הראשונה נערכה באמצע חודש נובמבר במועדון ה‪,GSO-‬‬ ‫הממוקם מתחת לכניסה לספרייה המרכזית‪ ,‬ובה השתתפו כ‪ 85-‬אנשים‪.‬‬ ‫האוכל נרכש דרך מסעדת 'פלפלת' שפועלת בבית הסטודנט‪" .‬ראיתי אירוע‬ ‫שבאו אליו אנשים ממגוון האוכלוסייה של הטכניון‪ ,‬גם כאלה שלא בהכרח‬ ‫הייתי מצפה לראות"‪ .‬מתארת תמר את האירוע המוצלח מבחינתה‪ .‬מרב‬ ‫מוסיפה‪" :‬קיבלתי תגובות ממש מפרגנות ‪ -‬עוד לפני הארוחה על עצם‬ ‫הרעיון והיוזמה‪ ,‬וגם אחרי הארוחה‪ .‬אנשים מאוד אהבו את הקונספט ואת‬ ‫ההווי"‪.‬‬ ‫עצם עריכת הסעודה בהשתתפות רב הטכניון מעניקה לארוחה נופך דתי‬ ‫יותר‪ .‬לטענת מרב‪ ,‬אווירת הקידוש אינה פוגעת בהנאת המשתתפים‪,‬‬ ‫אלא להיפך‪" .‬הדבר היפה מבחינתי הוא שהתגובות הטובות הגיעו גם‬ ‫מצד הדתיים וגם מצד החילונים‪ .‬לפני השבת שמעתי כמה חששות משני‬ ‫הצדדים ולשמחתי כולם התבדו במהירות‪ .‬התגובות במהלך ואחרי הארוחה‬ ‫היו מעולות ומפרגנות‪ .‬אנשים רק שאלו‪ :‬מתי הפעם הבאה?"‪.‬‬ ‫השתתפות בארוחה מותנית בהרשמה ובתשלום מראש של ‪ 30‬ש"ח‪ ,‬וחלק‬ ‫מתקציב ההתארגנות הראשונה באה גם מקופת אס"ט‪ .‬מארגני הפרויקט‬ ‫פועלים במישורים שונים כדי לקבל מימון נוסף דרך תורמים וגם דרך לשכת‬ ‫דיקן הסטודנטים‪ .‬לטענתם עזרה כספית זו חשובה כדי לקיים את הסעודה‬ ‫באופן קבוע וכדי לשמור על מחיר כניסה נמוך יחסית‪" .‬הציפייה שלי היא‬ ‫שהארוחות שבת יהפכו להיות 'מוסד'"‪ ,‬אומרת מרב‪" .‬שכולם ידעו שבכל‬ ‫שבת זה מתקיים‪ ,‬שזה המקום שבו הם ירצו לבלות את ערב השבת שלהם‪,‬‬ ‫בין אם נתקעו בטכניון בגלל מבחנים‪ ,‬ובין אם סתם התחשק להם להישאר‬ ‫שבת כי כיף פה‪ .‬אנחנו רוצים שתמשיך להיות אווירה טובה שתחבר‬ ‫ותשאיר את כל המחלוקות בצד‪ .‬שזה יהיה מקום שאנשים יוכלו לצאת‬ ‫מהבועה הטכניונית‪ ,‬להכיר אנשים חדשים‪ ,‬ליהנות‪ ,‬וכן גם לדבר על דברים‬ ‫יותר עמוקים שנובעים מעצם המפגש הזה"‪.‬‬

‫הביא לדפוס‪ :‬אורי ראובן‬

‫הייתי‬

‫די מופתע כשספי נחמיאס התקשר אליי‪ ,‬ועוד יותר‬ ‫מופתע כשהוא אמר לי שהוא רוצה להעביר את החשבון של‬ ‫ביח"ד על שמי‪ .‬קבענו לעשות את זה בצהרי יום ד'‪ .‬זה היה אמור‬ ‫להיות פשוט‪ ,‬פרוצדורה של חמש דקות ולא יותר‪ ,‬אבל אז הפקיד‬ ‫שאל למה ספי מעביר את החשבון )הדי דל למען האמת( על‬ ‫שמי‪ ,‬ופתאום מצאנו את עצמנו יושבים מול המנהלת של הסניף‪,‬‬ ‫מבולבלים ולחוצים‪ ,‬או שאולי זה היה רק אני‪.‬‬ ‫"סליחה‪ ,‬אתם יכולים להסביר לי מזה ביח"ד?" שאלה אותנו‬ ‫מנהלת של הסניף בנק לאומי בקמפוס‪ .‬האמת שלי לא היה מושג‬ ‫מה לענות‪ ,‬אפילו לא הייתי בטוח מה לעזאזל אני עושה שם‪.‬‬ ‫"מה זה ביח"ד?" הדהדה השאלה בראשי‪ ,‬ואז התחלתי להרהר‪,‬‬ ‫מה זה השם הזה באמת? האם עוד קיים כזה דבר "ביחד" בעידן‬ ‫הפוסט מודרני? אולי השם הזה יומרני מדי? אולי השם הזה מבטא‬ ‫רומנטיזציה של המציאות‪ ,‬מין התרפקות נוסטלגית על זיכרון‬ ‫שמי יודע אם אי פעם בכלל התרחש במציאות? דתיים או לא‪,‬‬ ‫יהודים או לא‪ ,‬בני אדם או לא‪ ,‬כיום נדמה שהגוון היחידי שמשותף‬ ‫לכולם הוא הגוון הכחלחל של הפייסבוק‪ .‬אבל אולי אני קצת נסחף‬ ‫ובכל זאת יש פה משהו‪ ,‬היסטוריה משותפת‪ ,‬ערכים משותפים‬ ‫ומטרות משותפות‪.‬‬ ‫כדי ללכת להתפלל בבית כנסת צריך להיות יהודי‪ ,‬וכדי להרגיש‬ ‫שייך לפעמים נראה שצריך להיות דתי ברמה כזאת או אחרת‪...‬‬ ‫אבל איך בכלל אפשר להגדיר דתיות? היום כבר אי אפשר לשפוט‬ ‫מי חילוני מבחוץ ודתי מבפנים‪ ,‬ומי דתי מבחוץ וחילוני מבפנים‪,‬‬ ‫ובעצם‪ ...‬מי אמר שבכלל צריך להגדיר?‬ ‫בסופו של דבר ביח"ד זה הבית של כל מי שמרגיש שהיהדות‬ ‫מדברת אליו ותכל'ס‪ ,‬לא משנה איך לאחרים נוח להגדיר אותך‪,‬‬ ‫או איך אתה מרגיש בנוח להתלבש ביום יום‪ ,‬השאלה היא איפה‬ ‫אתה מרגיש בבית ומה נותן לך הרגשה של משמעות‪ .‬כל השאר‬ ‫פשוט לא מעניין‪.‬‬ ‫הפעילות של ארגון ביח"ד מתקיימת במתחם בית המדרש בטכניון‬ ‫ונוגעת כמעט בכל דבר שיכול לעלות על דעתכם שקשור ליהדות‪.‬‬ ‫כרכז החברתי אני מתעסק במה שקשור לאירועים חברתיים סביב‬ ‫לוח השנה ובכלל‪ ,‬מערבי פויקה ועד שבת קמפוס )שמתקיימת‬ ‫ממש השבת(‪ .‬החזון שאנחנו רואים לנגד עינינו הוא להיות מקום‬ ‫שנעים להגיע אליו‪ ,‬לשבת ללמוד בו‪ ,‬לפגוש חברים בעלי עולם‬ ‫משותף ולקדם כל רעיון שיכול להפוך את החיים בטכניון לכיפיים‬ ‫וחברתיים יותר )תתפלאו אבל מתברר שיש צורך כזה(‪ .‬בלי עין‬ ‫הרע השנה התברכנו בהרבה סטודנטים חדשים שרוצים להיות‬ ‫מעורבים ולקדם רעיונות מקוריים‪ ,‬כך למשל התחלנו השנה‬ ‫לראשונה להפיק מערכונים‪.‬‬ ‫בכל מקרה הפגישה נגמרה וצריך ללכת וצריך לחשוב על מה‬ ‫עושים עם החשבון בנק‪ ,‬ואיך שיצאנו מהסניף הרוח לקחה ענן‬ ‫של מחשבות אחד והביאה במקום ענן אחר‪ ,‬צפוף במספרים‬ ‫ושיעורי בית ורגשות אשמה על זה שבמקום ללמוד אני מתעסק‬ ‫במשהו שהוא לא לימודים‪..‬אבל‪..‬אבל‪..‬כנראה שטוב שכך‪.‬‬ ‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬ביח'ד טכניון"‬

‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫‪21‬‬

‫בקמפוס‬

‫יום שישי את יודעת‬ ‫זה התחיל בחששות‪ ,‬המשיך בדז'ה‪-‬וו ל"טיול הגדול" והסתיים בהרמת כוס לחיים )ואחריה עוד אחת(‪ .‬עופר גוטמן‬ ‫השתתף בארוחת ערב שישי הראשונה בפרויקט "שבתות בקמפוס" ומוסר את רשמיו‬ ‫מאת‪ :‬עופר גוטמן‬

‫אני‬

‫בוליביה בטכניון?!‬ ‫ב‪ 18:33-‬אני כבר יוצא מהבית‪ .‬כמה דקות אחרי זה נכנס מהשער הראשי‪,‬‬ ‫צועד ומתקדם בסמוך למעונות ריבקין‪ .‬אווירת שישי קלאסית של כמעט‬ ‫אמצע סמסטר מורגשת – אין נפש חיה בין הבניינים וריח הנרגילות שלרוב‬ ‫מעטר ומענג את הנפש במשך השבוע אינו בנמצא‪ .‬אני מתקרב אט‪-‬אט‬ ‫לכיוון דלת מועדון ה‪ .GSO-‬ככל שאני מתקרב האור מתחזק ואני מתחיל‬ ‫לראות את התמונה המלאה‪ ,‬שמחליפה את כל המחשבות והספקולציות‬ ‫שהיו עד אותו הרגע‪ .‬אולי עברו שתי שניות מהרגע שפתחתי את דלת‬ ‫המועדון ועד הרגע שבו היכה בי הדז'ה‪-‬וו וחזרתי חמש שנים אחורה‪,‬‬ ‫לאחת מהארוחות שישי ב"טיול הגדול"‪ .‬מי מאיתנו לא היה או לא שמע על‬ ‫הסיטואציה הזו‪ ,‬ערב יום שישי באיזה כפר או עיירה שכוחת אל‪ ,‬במקרה‬ ‫הטוב זה בתום יום מנוחה‪ ,‬במקרה ה"רע" בדיוק חזרת מאיזו אטרקציה‪:‬‬ ‫טרק בהרים‪ ,‬טיול אופניים‪ ,‬מסיבת פול‪-‬מון או סתם איזה יום שופינג‪ .‬אתה‬ ‫סחוט מעייפות ובעודך מתבונן במראה וקולט כמה אתה מוזנח ומלוכלך‬ ‫ובעיקר כמה אתה "לא אתה" )ולא באמת אכפת לך‪ ,‬הלוא זה מהות הטיול(‬ ‫אתה נזכר שיום שישי היום וב‪-‬ר‪-‬ו‪-‬ר שביום שישי צריך להתארגן על איזו‬ ‫ארוחה או מפגש חבר'ה‪ ,‬ואיזה מקום טוב יותר מאשר המקום שמארגן לך‬ ‫ארוחה ‪ +‬קידוש ‪ +‬כל המידע והסיפורים הפיקנטיים הרלוונטיים לך להמשך‬ ‫הדרך – והכול במחירי עלות ובצורה הכי סחבקית שיש‪.‬‬ ‫מביט אל המרומים‬ ‫לא משנה אם הטיול שלכם היה בבוליביה‪ ,‬בברזיל‪ ,‬בתאילנד או בניו זילנד‪,‬‬ ‫ארוחות שישי בבתי חב"ד‪ ,‬כמו גם ארוחת שישי שלנו כאן בטכניון‪ ,‬חמש‬ ‫שנים מאוחר יותר ‪ -‬כמעט תמיד נראות אותו הדבר‪ :‬הקלה שיש איפה‬ ‫לשבת‪ ,‬הדקות הראשונות בהן ישנם גישושים‪ ,‬מבינים מי נגד מי‪ ,‬מחפשים‬ ‫פנים מוכרות‪ ,‬מזהים פתאום את החבר מפעם ופותחים בשיחה שניתן‬ ‫להבין ממנה כאילו אתם לפחות החברים הכי טובים‪ .‬לאחר מכן מגיע‬ ‫השלב שמי מאיתנו שאינו דתי או אינו בקיא בחוקי הדת קצת נבוך‪ ,‬ומנסה‬ ‫ללמוד ולהבין מה קורה סביבו‪ .‬מדוע אנשים קמים‪ ,‬נוטלים ידיים‪ ,‬ופתאום‬ ‫משתתקים והופכים בעל כורחם לחנוך רוזן הפנטומימאי בעודם מנסים‬ ‫להסביר לך באמצעות הבעות פנים מצחיקות שאסור להם לדבר‪.‬‬ ‫תוך דקות ספורות מתחילת הקידוש קם ה"אחראי"‪ .‬כחילוני אתה מנסה‬ ‫להבין מה תפקידו ָבכוח‪ ,‬לאחר שאתה לא מוצא כזה‪ ,‬אתה פשוט מגדיר‬ ‫אותו בעיניי רוחך כ"דתי הבכיר" עליו הופקדה המלאכה‪ .‬בצורה די מושלמת‪,‬‬ ‫כמעט אוטומטית‪ ,‬הוא נכנס "לעמקי" הקידוש ומזמר את התפילה כמו‬ ‫שאתה מזמר להנאתך במקלחת את "‪ "Wish You Were Here‬של פינק‬

‫‪20‬‬

‫פקטור דצמבר ‪2013‬‬

‫התמונה באדיבות עופר גוטמן‬

‫מסתכל בשעון ופתאום קולט שהשעה ‪" .18:25‬שיט!" אני זוכר‬ ‫שמלמלתי לעצמי בעודי רץ למקלחת תוך כדי התפשטות‪ .‬מאז ימי הצבא‬ ‫אני לא זוכר מקלחת כמו זו‪ 30 ,‬שניות בערך )אני חושב ששברתי שיא‬ ‫עולם בהתחשב בזה שהספקתי גם לחפוף את הפדחת וגם להסתבן(‪ .‬בעודי‬ ‫ממשיך בהתארגנות המבצעית‪ ,‬מחשבות הפרגון העצמי על המהירות שבה‬ ‫התארגנתי חולפות אט‪-‬אט‪ ,‬משנות צורה והופכות למחשבות עם סימני‬ ‫שאלה לגבי הערב שצפוי להיות; הן תוקפות מכל כיוון ומעלות עוד יותר‬ ‫שאלות‪ :‬למה אני הולך? איזה דבר טוב ייצא מזה? זה יהיה בסגנון חילוני?‬ ‫דתי? ואם דתי‪ ,‬מה אני צריך את הטפות המוסר הדתיות האלו עכשיו? מה‬ ‫לי ולאנשים שאני לא מכיר? אין לי משהו יותר טוב מזה לעשות?‬ ‫נו טוב‪ ,‬האמת שהתשובות להכול היו ברורות לי וחלק מהשאלות לא באמת‬ ‫הופיעו אצלי‪ ,‬מהסיבה הפשוטה שהסיטואציה לא הייתה זרה לי‪ .‬זו הייתה‬ ‫סיטואציה שכבר חוויתי אותה עשרות פעמים לאורך החיים‪.‬‬

‫מקבלים את השבת כהלכה במהלך ה"טיול הגדול" בפרו‬ ‫פלויד‪ ,‬כאילו היית לפחות סולן הלהקה‪ ,‬סיד בארט‪.‬‬ ‫הקידוש נגמר‪ ,‬הלחם מועבר בין השולחנות והיין מתחיל להימזג‪ .‬אוווו‪,‬‬ ‫הרגע לו חיכית כעת מתחיל‪ ,‬הלוא מה זו ארוחת שישי ללא יין )או וודקה‪/‬‬ ‫ערק‪ /‬וויסקי‪ /‬קאווה‪ /‬בירה‪ /‬כל משקה שיכר אחר(‪ .‬האוכל מתחיל להיערם‬ ‫על השולחן‪ ,‬כמובן שאין מלצרים או משהו ‪ -‬כולם סטודנטים ‪ -‬ובשל כך‬ ‫האוכל מחולק בתצורת ''בופה''‪ ,‬כאשר נציגים מכל שולחן מתחילים למלא‬ ‫ולהביא צלחות גדולות עמוסות באוכל‪ ,‬בקבוקי שתייה‪ ,‬יין‪ ,‬חלות ועוד‪.‬‬ ‫עשר דקות אחרי שהארוחה החלה וכוס היין הראשונה נמזגה‪ ,‬השיחות‬ ‫אט‪-‬אט גואות בכל השולחנות‪ ,‬בין אם הכרת את אלו שמשמאלך ומימינך‬ ‫ובין אם לא‪ ,‬אתם כבר מוצאים עצמכם בשיחה עמוקה על כל דבר אפשרי‪,‬‬ ‫החל מהלימודים‪ ,‬דרך הצבא‪ ,‬פוליטיקה וכל נושא שיחה שיכול לצוץ ככה‬ ‫פתאום‪.‬‬ ‫ג'ה איז וואן‬ ‫האלמנט האחרון‪ ,‬אשר הכריע והגדיר את הדז'ה‪-‬וו שלי כמציאות והפך‬ ‫את ההווה להווית בית‪-‬חב"ד דרום‪-‬אמריקאית‪ ,‬היו מספר מילים שנשא רב‬ ‫הטכניון‪ .‬הרב דיבר על היופי בתרבות ויהדות בערב שישי בטכניון ואף דיבר‬ ‫בקצרה על פרשת השבוע לבקשת הקהל‪.‬‬ ‫זה הזמן להתוודות – אני חילוני לחלוטין‪ ,‬או כמו שצביקה‪ ,‬חברי היקר‪ ,‬קורא‬ ‫לי‪" :‬חנת"ר"‪ .‬אני החילוני התורן שמגיע מידי פעם לארוחות שישי של חבריי‬ ‫חובשי הכיפה והוא‪ ,‬כמו מרבית חבריי‪ ,‬יודע שאני נרתע מלהגיע למקומות‬ ‫בהם ארגיש "מאוים"‪ ,‬מקומות בהם ארגיש שכופים עליי דברים שאני לא‬ ‫מעוניין בהם ולא מעוניין לקבלם – ועל כך נתונה ההערכה שלי‪ .‬כל הערב‬ ‫לווה בסימן "ארוחות שישי בטכניון ‪ -‬לא לדתיים בלבד" כאשר סימני ההיכר‬ ‫היהודיים והכול‪-‬כך חשובים‪ ,‬גם בעיניי כחילוני‪ ,‬היו כולם ללא יוצא מהכלל‪,‬‬ ‫כולל השירה שרק בשבילה היה שווה לעשות את כל ההליכה בת החצי‪-‬‬ ‫שעה מהדירה שלי‪ .‬לא היה אף לא רגע אחד שהרגשתי שמציקים לי‪ ,‬כופים‬ ‫עלי משהו או שאני מחפש עצמי ותוהה מה אני עושה שם‪.‬‬ ‫שבעתי מאוכל טוב‪ ,‬החלקתי בגרון קצת משקה שיכר‪ ,‬הכרתי אנשים‬ ‫חדשים‪ ,‬קשקשתי עם אנשים "ישנים" ובעיקר שמחתי לראות ולדעת‬ ‫שנולד בטכניון משהו חדש בדמות "שבתות בקמפוס"‪.‬‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫המלחמה על הבית –‬ ‫על דמוקרטיה‪ ,‬סתימת פיות‬ ‫ו)חוסר( השיוויון ביניהן‪.‬‬ ‫מאת‪ :‬עמרי הרוש‬

‫בתקופה‬

‫האחרונה אנו עדים להתנגשות בין שתי תפישות חברתיות‬ ‫שונות במערכה על זכויות הקהילה הגאה‪ .‬מחד‪ ,‬הצעות חוק ויוזמות המנסות‬ ‫להשוות את זכויות הקהילה הגאה‪ .‬מנגד‪ ,‬התנגדות עיקשת להצעות אלו ואמירות‬ ‫הומופוביות המגיעות גם מאנשים המכהנים כיום כשרים‪ .‬כיאה לחודש החורפי‬ ‫הראשון‪ ,‬הסערה לא דילגה מעל כנסת ישראל‪.‬‬ ‫תחילה עלתה לכותרות הצעת החוק של ח"כ עדי קול‪ ,‬שעניינה השוואת הטבות‬ ‫במס הכנסה לזוגות הומוסקסואליים עם ילדים‪ .‬הצעת החוק צלחה את ועדת‬ ‫השרים לחקיקה‪ ,‬ונורתה שניות לפני הצבעה טרומית במליאה‪ ,‬על ידי סיעת הבית‬ ‫היהודי‪ .‬בספין תקשורתי מביך‪ ,‬טענה מפלגת הבית היהודי שאין לה התנגדות‬ ‫עקרונית להטבות במס ‪ -‬היא מתנגדת להכרה של מדינת ישראל בזוגיות גאה‪.‬‬ ‫הצעות חלופיות של סיעת הבית היהודי‪ ,‬שלא כללו הכרה בזוגיות חד מינית‪,‬‬ ‫נידונו לכישלון בעקבות התנגדות משרד האוצר‪.‬‬ ‫אפילו אם נקבל את עמדת הבית היהודי‪ ,‬שיש לבצע שינויים במבנה התא‬ ‫המשפחתי בישראל תוך הידברות‪ ,‬כאילו למדינה יש צידוק מוסרי להתערב‬ ‫בזוגיות ובחיי המשפחה‪ ,‬נשאלת השאלה – היכן בדיוק מתבצע הדיון? אם הסיעה‬ ‫דורשת הידברות‪ ,‬לא ראוי לתת לכנסת לומר את דברה‪ ,‬במסגרת הצבעה? וכיצד‬ ‫יכול דיון כזה להתקיים אם משתמשים באמצעי כמו זכות וטו כדי למנוע אותו?‬ ‫אם ראוי שיתקיים דיון‪ ,‬בוודאי ראוי שיהיה זה דיון ציבורי ולא רחוק מהעין‪,‬‬ ‫במסגרת אתנן פוליטי‪.‬‬ ‫הטלת הוטו הובילה למחאה מצד להט"בים ותומכיהם‪ ,‬שכוונה ברובה כנגד ח"כ‬ ‫איילת שקד‪ ,‬דוברת הסיעה‪ .‬ח"כ שקד נעלבה עד עמקי נשמתה מהביקורת‪ .‬הגדיל‬ ‫עמוד הפייסבוק הרשמי של הבית היהודי לכנות זאת "סתימת פיות"‪ .‬זעקת‬ ‫הקוזאק הנגזל‪ .‬אליבא דבית יהודי‪ ,‬דעות מותרות אם הן לחיוב‪ .‬ביקורות על‬ ‫עבודתו ואמירותיו של ח"כ או שר הינן אנטי דמוקרטיות‪ .‬הטלת וטו‪ ,‬מסתבר‪ ,‬היא‬ ‫דמוקרטית לחלוטין בעיני הבית היהודי‪ ,‬ובשום אופן אינה מהווה סתימת פיות‪.‬‬ ‫במאמר מוסגר‪ ,‬יש לציין כי לצד ביקורת לגיטימית‪ ,‬נאמרו לח"כ שקד גם מילים‬ ‫שלא ראויות להאמר‪ ,‬בוודאי לא לנבחר ציבור‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אין מספר תגובות‬ ‫אלימות מורידות מהביקורת המוצדקת‪ ,‬ובבואנו לשפוט‪ ,‬יש לזכור כי מדובר‬ ‫באנשים הזועמים‪ ,‬ובצדק‪ ,‬על רמיסת זכויותיהם והתרת דמם‪ ,‬התרה שבאה לידי‬ ‫ביטוי‪ ,‬למשל‪ ,‬בדבריו של השר אריאל‪ ,‬חבר סיעתה‪ ,‬מיוני ‪ ..." – 2012‬התורה יוצאת‬ ‫נגד זה בחריפות מאוד גדולה‪ ,‬ובעונשים מאוד כואבים‪ .‬האם הענישה עוזרת? אני‬ ‫מאמין שבגדול כן"‪.‬‬ ‫עוד זה מדבר וזה בא ‪ -‬הצעת החוק של ח"כ עופר שלח‪ ,‬תיקון לחוק הפרשנות‪,‬‬ ‫עלתה גם היא לדיון בועדת השרים‪ .‬הצעה זו‪ ,‬הקובעת הוספת איסורים על‬ ‫הפליה בגין נטייה מינית ומגדר בכל מקום בספר החוקים ותקנות המנהל בו יש‬ ‫התייחסות לאיסור הפליה‪ ,‬הוקפאה בועדת השרים‪ ,‬לאחר שהושג שיוויון בין‬ ‫התומכים‪ ,‬שרים מסיעות התנועה‪ ,‬הליכוד ויש עתיד‪ ,‬לבין המתנגדים‪ ,‬שרים‬ ‫מסיעות הבית היהודי וישראל ביתנו‪.‬‬

‫סמל מאבק הקהילה הגאה לשיוויון זכויות‬ ‫באדיבות אתר ‪Mako‬‬

‫ומשפט לסיום – תודה והערכה מגיעות לחברי הכנסת התומכים‪ ,‬ביניהם‬ ‫השרים גדעון סער‪ ,‬לימור לבנת‪ ,‬גלעד ארדן‪ ,‬ציפי לבני‪ ,‬יעל גרמן ויעקב‬ ‫פרי‪ ,‬שאף אימץ את סמל המאבק לשיוויון זכויות כתמונת הפרופיל‬ ‫בעמוד הפייסבוק שלו‪ ,‬על שקידמו ומקדמים את שיוויון הזכויות‬ ‫לקהילה הגאה‪.‬‬

‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫‪23‬‬

‫אנרגיה זמינה‪ ,‬חורף‪ ,‬השמנה‪ ,‬שובע לאורך זמן = פחמי‪-‬מה???‬ ‫מגזין‬

‫בכתבה זאת אנסה להקיף ולהבין את המושג "פחמימה"‪ ,‬על הסוגים השונים‪ ,‬ההשפעות ולמה היא חשובה‪ ,‬אבל קודם כל‬ ‫נתחיל בהפרכת כמה מיתוסים הקשורים לנושא‬ ‫מאת‪ :‬חני שטיינמץ‬

‫כדאי‬

‫לשתות מיץ טבעי ואף ניתן לשתות ללא הגבלה כיוון שזה בריא‪.‬‬ ‫לא נכון! המיץ הוא אומנם טבעי ומכיל חלקי פרי‪ ,‬ויטמינים ומינרלים‪ ,‬אך הסיבים‬ ‫התזונתיים וחלק מהוויטמינים והמינרלים המצויים בפרי השלם אינם מגיעים למיץ‬ ‫הסחוט‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬בכוס אחת של מיץ ישנן לפחות ‪ 3‬מנות של פרי ולכן למיץ תרומה גדולה‬ ‫יחסית של קלוריות וסוכר‪ .‬ובנוסף אין תרומה לתחושת השובע המתקבלת מאכילת‬ ‫פרי שלם‪.‬‬ ‫צנים מכיל פחות קלוריות מלחם רגיל‪.‬‬ ‫לא נכון! אין הבדל קלורי בין צנים ללחם רגיל‪ .‬כאשר אנו מחממים את הלחם‪,‬‬ ‫המרכיב היחידי שנעלם הוא המים אשר הינם נטולי קלוריות‪.‬‬ ‫כל סוגי האלכוהול מהווים מקור לפחמימות שתרומתן הקלורי גבוה‪.‬‬ ‫לא מדוייק! מבחינה כימית האלכוהול הוא אמנם תוצר של פחמימה )תסיסה של‬ ‫שמרים וגלוקוז(‪ ,‬אך אינו משויך לקבוצת הפחמימות‪ .‬עם זאת‪ ,‬חלקו השני של‬ ‫המשפט נכון והתרומה הקלורית של אלכוהול אכן גבוהה‪ 1 ,‬גרם של אלכוהול מכיל‬ ‫‪ 7‬קלוריות )לעומת פחמימה המכילה ‪ 4‬קלוריות‪ /‬גרם(‪.‬‬ ‫תפוח מתוק מכיל יותר קלוריות מתפוח חמוץ‪.‬‬ ‫לא נכון! בשני הסוגים אותה כמות קלוריות ואותה כמות סוכר‪ .‬בתפוח החמוץ יש‬ ‫יותר חומצות‪ ,‬נוכחות החומצות משפיעה על הטעם ויוצרת את הטעם החמוץ‪.‬‬ ‫לחם מקמח לבן משמין יותר מלחם מקמח מלא‪.‬‬ ‫לא נכון! ההבדל בין סוגי הלחמים אינו בכמות הקלוריות אלא בערך התזונתי‪.‬‬ ‫הלחם המלא נוצר מקמח מלא אשר בניגוד לקמח הלבן מכיל גם את הנבט והקליפה‬ ‫העוטפים את גרעין הדגן‪ .‬הנבט מכיל ויטמינים שונים והקליפה מכילה סיבים‬ ‫תזונתיים ומינרלים‪ .‬בקמח הלבן לאחר הוצאת הנבט והקליפה נותר העמילן אשר‬ ‫הינו בעל ערך תזונתי נמוך‪ .‬הוא מעלה את רמות הסוכר בדם בצורה מהירה )וכך גם‬ ‫רמת הסוכר יורדת במהירות( ולכן‪ ,‬תחושת רעב חוזרת כשעתיים לאחר אכילתו‪.‬‬ ‫לחם משמין‪ ,‬לכן יש להמנע ממנו בדיאטה‬ ‫לא נכון! הכול תלוי בכמות הלחם ובשאר המזונות שאוכלים מלבדו‪.‬‬ ‫לחם הוא מקבוצת הפחמימות‪ .‬הפחמימות הינן חלק משמעותי בתזונה היומיומית‬ ‫ומהווים כ‪ 55%‬מסך הקלוריות שאדם צריך לצרוך ביום‪ .‬לכן‪ ,‬בכל ארוחה כדאי‬ ‫ורצוי להכניס פחמימות‪ .‬כל עוד כמות המזון הנצרכת במשך היום מאוזנת‪ ,‬בחירת‬ ‫הפחמימה היא לפי טעם‪ ,‬הנוחות וכמובן הערך התזונתי שלה‪.‬‬ ‫יתרה מכך‪ ,‬אכילה של ארוחה המכילה לחם מדגנים מלאים יכולה ליצור תחושת‬ ‫שובע לאורך זמן ובכך למנוע צורך בנשנושים בין ארוחות‪.‬‬ ‫מה בעצם מרכיב את הלחם? האם יש ממה לפחד? וכמה כדאי לאכול כסטודנטים?‬ ‫כאשר הסנדוויץ' הוא מרכיב חשוב במשך יום הלימודים‪....‬‬

‫נתחיל מהתחלה‪-‬‬ ‫הפחמימות‪ ,‬מהוות מקור אנרגיה מרכזי למוח ולאיברים אחרים בגוף והן מורכבות‬ ‫מיחידות של סוכרים‪ .‬לאחר אכילת פחמימות‪ ,‬גופנו מנצל מיידית רק חלק מהסוכרים‬ ‫שבמזון כמקור אנרגיה ואילו שאר הסוכרים מועברים לאחסון‪) .‬במצב של צריכה‬ ‫קלורית מאוזנת יהיה שימוש במאגרי הכבד בלילה(‪.‬‬ ‫כדאי לדעת כי במצב שבו הגוף מקבל יותר סוכר ממה שהוא צריך‪ ,‬הוא הופך את‬ ‫העודפים לשומן‪ .‬בנוסף‪ ,‬סוכר פוגע בבריאות השן "שיניים מכיוון שהחיידקים‬ ‫הנמצאים בפה מפרקים אותו לתועלתם‪ ,‬ובתהליך זה מפרישים חומצה אשר פוגעת‬ ‫בשיניים )כך יכולה להיווצר עששת("‪.‬‬ ‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/‬‬ ‫הפחמימות במזון מתחלקות לשני סוגים עיקריים‪ -‬פשוטות ומורכבות‪.‬‬ ‫הפחמימות הפשוטות‪ ,‬בנויות מיחידה אחת או שתיים של סוכר )גלוקוז(‪ .‬הן נמצאות‬ ‫בסוכר פירות‪ ,‬בדבש‪ ,‬בסוכר לבן או בסוכר החלב‪ .‬הן מתוקות בטעמן ונספגות מהר‬ ‫יותר בתהליך העיכול‪ .‬ההמלצה היא להמעיט ככל האפשר באכילתן‪.‬‬ ‫הפחמימות המורכבות‪ ,‬בנויות מיחידות רבות של סוכרים‪ .‬הן נמצאות בלחם‪ ,‬תפוחי‬

‫‪22‬‬

‫פקטור דצמבר ‪2013‬‬

‫אדמה‪ ,‬אורז ודגני בוקר‪ .‬בתהליך העיכול הפחמימות המורכבות מתפרקות לסוכרים‬ ‫פשוטים ונספגות בקצב איטי יותר מהפחמימות הפשוטות‪.‬‬ ‫לקבוצת הפחמימות שייכים גם הסיבים התזונתיים‪ .‬הסיבים התזונתיים הינם בעלי‬ ‫ערך קלורי אפסי או זניח‪ .‬הסיבים מסייעים לחילוף החומרים‪ ,‬לתחושת השובע‪,‬‬ ‫איזון סוכר הדם הורדת רמות כולסטרול‪ ,‬הסדרת יציאות ועוד‪ .‬מצויים באופן טבעי‬ ‫בירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬דגנים )מוצרי חיטה מלאה‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬לחם שיפון מלא( קטניות‬ ‫ואגוזים‪ .‬ההמלצה למבוגרים היא לצרוך כ‪ 30‬גרם סיבים ליום‪.‬‬ ‫פחמימות מלאות‪ ,‬הינן פחמימות מורכבות )יחידות רבות של סוכרים( יחד עם סיבים‬ ‫תזונתיים‪ .‬הן תורמות לשובע לאורך זמן‪ ,‬וזאת בעקבות נוכחות הסיבים הגורמים לכך‬ ‫שהסוכר נספג בצורה איטית לזרם הדם‪ .‬בקבוצה זו נכללים‪ :‬אורז מלא‪ ,‬לחם מחיטה‬ ‫מלאה‪ ,‬שיבולת שועל‪ ,‬פסטה מחיטה מלאה‪ ,‬קינואה כוסמת ועוד‪.‬‬ ‫אז מה כדאי לאכול?‬ ‫ההמלצה היא להפחית כמה שיותר בסוכרים הפשוטים‪ ,‬להעדיף את הפחמימות‬ ‫המלאות ולהרבות במזונות המכילים סיבים‪.‬‬ ‫איך עושים את זה?‬ ‫בארוחות הסנדוויצ'ים יש לעבור לקמח חיטה‪ /‬שיפון מלא‪ ,‬לקחת ירקות בקופסא‬ ‫ולהכניס פירות לתפריט היומי בין ההרצאות‪.‬‬ ‫בארוחה החמה להעדיף במנת הפחמימות פחמימות מלאות‪ ,‬לדוגמא‪ :‬אורז מלא‪,‬‬ ‫קוסקוס‪ /‬פסטה מחיטה מלאה או תפוח אדמה בקליפתו לצד מנת החלבון והירקות‪.‬‬ ‫אפשר להכניס שיבולת שועל לתפריט כדייסה או כתוספת ליוגורט טבעי‪.‬‬ ‫להעדיף דגני בוקר המכילים קמחים מלאים‪ -‬ברנפלקס‪ ,‬פייבר ‪ , 1‬פיטנס וכו'‪.‬‬ ‫עוגיות שוקולד צ'יפס ואגוזים מקמח מלא ושיבולת שועל‬ ‫‪ 1‬כוס שמן קנולה‬ ‫‪ 1‬כוס סוכר חום‬ ‫‪ 2‬ביצים‬ ‫לערבב במיקסר את המצרכים‬ ‫להוסיף‪,‬‬ ‫‪ 2‬כוסות קמח צלא‬ ‫‪ 4‬כוסות קוואקר‬ ‫‪ 1‬כפית אבקת אפיה‬ ‫‪ 1‬כפית סודה לשתיה‬ ‫‪ 1‬שקית סוכר וניל‬ ‫קורט מלח‬ ‫ללוש את הכול לתערובת אחידה‬ ‫להוסיף חצי כוס שוקולד צ'יפס וחצי כוס אגוזים קצוצים‪.‬‬ ‫ליצור עם כפית עוגיות קטנות ברווחים גדולים‪ .‬להכניס לתנור על חום בינוני עד‬ ‫שמשחים ולצנן בחוץ עד שמתקשה‪.‬‬ ‫כמה המלצות‪-‬‬ ‫סיימתם להכין והעוגיות התקררו‪ ,‬הכניסו את העוגיות לקופסה אטומה והיישר‬ ‫למקפיא‪ .‬כך תישמר הטריות וגם הן לא יהוו פיתוי מתמיד כשיעמדו על השיש‪.‬‬ ‫שורה תחתונה‪ ,‬אכילה בריאה ומאוזנת תקנה לכם תחושת שובע‪ ,‬פעילות תקינה של‬ ‫המעיים ויתרונות בריאותיים רבים נוספים‪ .‬לחם הינו פחמימה מצוינת במיוחד לכם‬ ‫כסטודנטים וזאת כמובן בהתאם לכמותו ולאיכותו‪ ,‬אין סיבה "לסבול" או להרגיש‬ ‫ש"אין לכם מה לאכול" ‪-‬תמצאו את המזונות שטעימים לכם מתוך המבחר הגדול‬ ‫שקיים בדגנים‪ ,‬הקטניות והירקות השונים‪.‬‬ ‫ו‪..‬שיהיה לבריאות!‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫חנוכה ‪ - 2013‬מכונות‪ ,‬ביולוגיה וביו רפואה‬

‫ה ליביס‬

‫מסיבת‬

‫צילום‪ :‬דפנה‬

‫תחרות אכילת הסופגניות של אס"ט‬ ‫צילום‪ :‬יוליה פבלוב‬

‫חפשו אותנו ב‪-‬‬

‫"פקטור"‬

‫מאת‪ :‬הדר‬

‫?‪Guess Who’s Back‬‬

‫לא‬

‫משנה איך תסתכלו על זה‪ ,‬אם יש משהו שהטכניון לא שואף‬ ‫אליו‪ ,‬זה לאופנתיות‪.‬‬

‫כבר בהרצאה האחרונה בשרשראות אספקה‪ ,‬כשהמרצה הזכיר‬ ‫”‪ “ZARA‬ועלות אופטימלית באותו משפט‪ ,‬הבנתי שאופנה בטכניון‬ ‫היא כמו מטריצה לא מדורגת‪ ,‬צריך לעזור לה כדי שתראה קצת יותר‬ ‫מסודרת‪ .‬אך אל תתנו למשפטים על מטריצות להטעות אתכם‪ ,‬אין לי‬ ‫ולו חצי עניין בהעשרת השכלתכם המדעית‪ ,‬אני פה רק בשביל הבגדים‪,‬‬ ‫והנעליים‪ .‬מטרתי העיקרית היא להביא את בשורת הטרנדים הלוהטים‬ ‫ביותר לחורף הקרוב אל בין חומות המוסד‪ ,‬אך ראשית יש לנטר גורמים‬ ‫עויינים‪.‬‬ ‫כדי לעזור לכם לעבור את החורף בשלום צירפתי רשימת "עשה ואל‬ ‫תעשה" המבטיחה כי העוקבים אחריה יזכו לחיי נצח‪ ,‬או לפחות‬ ‫ל"אהבתי"‪.‬‬

‫אל תעשה‪:‬‬

‫הפסקה פעילה‬

‫תלבושת אחידה ‪ //‬אופנה‬

‫ טרניניגים‪ .‬לא משנה איך תסתכלו על זה‪ ,‬המקום היחיד שאליו מותר‬‫ללבוש אותם הוא למיטה‪.‬‬ ‫אין לי משהו קונקרטי נגדם‪ ,‬הם נוחים ונעימים‪ ,‬ואם רוצים להרגיש‬ ‫כמו ‪ Jay –Z‬לרגע‪ ,‬אפשר אפילו לצרף להם כובע וגרב אחת והמהדרין‬ ‫אף יחשפו בוקסר ויצבעו שן או שתיים בזהב‪.‬‬ ‫ מעילי פרווה‪ .‬אלא אם כן קוראים לך קרואלה דה‪ -‬ויל‪.‬‬‫עשה‪:‬‬

‫ סריגים‪ .‬סריג מעל חולצת טריקו‪ ,‬חולצה מכופתרת‪ ,‬או סתם שיער‬‫חזה‪ ,‬זה תמיד עובד ובהחלט יציב אתכם ברשימה הנכונה‪.‬‬ ‫ שעון‪ .‬בחורות יכולות לענוד עגילים‪ ,‬שרשראות‪ ,‬לתקוע בשיער סיכות‬‫ולפזר נצנצים על הפנים וזה יהיה מגניב‪ .‬על כן‪ ,‬בנים צריכים לממש את‬ ‫זכותם להתקשט ולענוד שעון )גם נצנצים זה בסדר(‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬הצלחתי למצוא שניים מנציגי העם הגברי שמוכיחים שלמרות‬ ‫הקושי‪ ,‬אפשר לבצע חישובים מתמטים מורכבים בלי לאבד את הסטייל‪.‬‬

‫נווה מליחי‪ -‬הנדסת חשמל‬ ‫חולצת פולו ‪GOLF‬‬ ‫סריג‪H&M -‬‬ ‫מכנסיים‪ZARA -‬‬ ‫שעון ‪Tommy Hilger -‬‬ ‫נעליים מזמש ‪-‬‬ ‫‪CATERPILLAR‬‬

‫מדעי המחשב‬ ‫שוורץ‪-‬‬ ‫ביורפואה‬ ‫הלר ‪/‬‬ ‫עידן רותי‬ ‫חולצה – ‪ZIP‬‬ ‫מכנסיים‪CASTRO -‬‬ ‫נעליים‪ALL-STARS -‬‬ ‫‪CONVERSE‬‬ ‫שעון‪TISSOT -‬‬ ‫משקפיים‪EMPORIO -‬‬ ‫‪ARMANI‬‬ ‫‪ , XOXO‬הדר סלע‪.‬‬

‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫‪27‬‬

‫אישי‬

‫לחשוב בקטן‪ ,‬או ‪ -‬תרומתו של‬ ‫גלגמש למעצמה הסינית‬ ‫מאת‪ :‬רנן גרוס‬

‫בעודנו‬

‫ישנים כל לילה בבטחת מיטתנו‪ ,‬שקועים בחלומות על‬ ‫עתיד ורוד יותר ומלא מטריצות‪ ,‬ישנם אלפי אנשים העומלים בפרך כדי לוודא‬ ‫שהעולם יוכל להמשיך לתקתק גם מחר‪ .‬קחו למשל‪ ,‬את חברת החשמל‪ :‬בכל‬ ‫זמן וכל עת הם שורפים גז טבעי ופחם )וקצת נפט(‪ ,‬כדי שאצלנו המחשב‬ ‫אפילו לא יעז להאט את הורדת העונה האחרונה של משחקי הכס‪.‬‬ ‫וכמו ביתם של שקע ותקע יש רבים אחרים ‪ -‬מפעלים הפועלים ללא הפסקה‪,‬‬ ‫מזרימים אור וחומר וחשמל ומידע לוריד הארצישראלי‪ .‬בינהם‪ ,‬לא ידוע‪ ,‬אך‬ ‫חשוב בהחלט‪ ,‬טוחן לו בנגב מפעל קטן ובודד‪ .‬רק ארובה אחת מתנוססת‬ ‫מגגו‪ ,‬ובקושי עשר משאיות עוברות ושבות דרך שעריו בכל יום‪ .‬בקלות‬ ‫אפשר היה לפסוח עליו‪ ,‬אלמלא היווה את עמוד השדרה עליו נשענות כל‬ ‫האוניברסטאות בארץ‪ ,‬ובלעדיו וודאי הייתה ההשכלה הגבוהה קורסת‬ ‫)כאילו שממילא היא לא עושה זאת(‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬מפעל הייצור של "תעשיות לייבניץ בע"מ" עושה דבר אחד‪ ,‬והוא עושה‬ ‫אותו היטב‪ :‬לייצר מספרים קטנים מכל הגדלים‪ .‬שכחו מענקים כמו "חצי"‪,‬‬ ‫מפלצות כמו "עשירית"‪ ,‬או אפילו בריונים כמו "אלפית" ‪ -‬אנחנו מדברים‬ ‫על מספרים שצריך זכוכית מגדלת רק כדי לראות את הנקודה העשרונית;‬ ‫מספרים שעד המצאת המיקרוסקופ האלטקרוני היו בגדר חלום רטוב של‬ ‫מתמטקיאים בלבד; מספרים הקטנים אפילו מהציון הממוצע בחדוו"א‪.‬‬ ‫רוב האנשים אינם מודעים לכך‪ ,‬אך הם צרכנים קבועים וגדולים של "תעשיות‬ ‫לייבנץ בע"מ"‪ ,‬גם אם בעקיפין‪ .‬כי בכל נגזרת סוררת על פי כלל השרשרת‪,‬‬ ‫בכל אינטגרל אומלל של מצולע משוכלל‪ ,‬בכל גבול וכל סכום‪ ,‬כל ‪ dx‬ו‪,dy-‬‬ ‫מתחבאים אפסילון‪ ,‬דלתא‪ ,‬ואינפיניטיסימל‪ .‬והטכניון‪ ,‬עם אינספור גיליונות‬ ‫מתנט‪ ,‬עשרות תרגילים ושעות הרצאות‪ ,‬הוא אחד הצרכנים המרכזיים של‬ ‫"תעשיות לייבניץ בע"מ"‪ .‬טוב‪ ,‬זה רק הגיוני‪ ,‬מתמטיקה עושים עם יותר‬ ‫מסתם עפרונות ודפים ‪ -‬צריך את החומר עצמו שממנו עשויה המתמטיקה‪,‬‬ ‫והלה מגיע לשער הטכניון כל יום בשבע בבוקר‪ ,‬במשאית אפורה‪ ,‬שם תמיד‬ ‫מעכבים אותה בכניסה כי אין לה מדבקה‪.‬‬ ‫בדרך כלל המפעל מתפקד במלוא המרץ‪ ,‬ועשרות פרופסורים שמחים על‬ ‫כל דלתא‪ ,‬ומאות סטודנטים בוכים על מר גורלם‪ .‬אך כדרכם של דברים כמו‬ ‫מפעלים או לבבות‪ ,‬גם הוא נשבר מדי פעם‪ :‬שסתום שנסתם הציף מכולה‪,‬‬ ‫מברג התברג לצינור תובלה‪ ,‬או סתם טעות אנוש ללא שום כוונה )לפחות‬ ‫כך נשבע העובד המסכן שעליו לתקן את יצור הסחורה(‪ .‬בין כה וכה‪ ,‬מסיבה‬ ‫לא ברורה‪ ,‬באישון לילה אחד כבה פס היצור‪ ,‬המכונות הרועמות נדמו‪ ,‬ושקט‬ ‫מופתי על פני תהום‪.‬‬ ‫אתם יכולים וודאי לתאר את הבלאגן ששרר בטכניון ביום למחרת‪ .‬ראשית‬ ‫היה המחסור לא מורגש ‪ -‬עוד נשארו כמה טיפות בודדות של אפסילונים‬ ‫בכורי הריאקציה הגדולים מתחת לאובליסק‪ .‬אך מצבורי החירום לא מולאו‬ ‫מאז ועדת וינוגרד‪ ,‬ועד מהרה החל העניין לחלחל גם לחלונות הגבוהים‬ ‫של אמדו‪ .‬היה זה אפקט עדין תחילה ‪ -‬פה ושם‪ ,‬אינטגרל שתמיד התכנס‬ ‫פתאום שאף לאינסוף; מתרגל מסכן ניסה לגזור את ללא הצלחה‪ ,‬ומספר‬ ‫תלמידים מרטו שיערות ראשם וקיללו את יום היוולדם‪ ,‬כשהמתנט סירב‬ ‫לקבל תשובתם בפעם הרביעית והטרמינלית‪ .‬עד ארוחת צהריים‪ ,‬כבר היה‬ ‫ברור שמשהו לא בסדר‪ ,‬כשמחזור שלם של סטודנטים הגיש טופס ריק בבוחן‬ ‫האמצע בחדוו"א‪ ,‬ו‪-‬וולפראם אלפא גרם למחשבים לקרוס בעת השימוש‪.‬‬ ‫בכריזת הטכניון הודיעו "אין צורך להכנס לפאניקה"‪ ,‬ובמופע צייתנות מופתי‬ ‫כאוס התפרץ ברחבי הקמפוס‪ .‬ההנהלה הבכירה בסנאט סירבה להפסיק את‬ ‫הלימודים למרות התנאים הקשים‪ ,‬והדשא המרכזי הפך לשדה קרב שבו‬ ‫תלמיד נלחם ברעהו על אחרוני האינפיניטסימלים שעוד הצליחו ללקט;‬ ‫כמות האבדות נמדדה במאות‪ ,‬ובמוסד הוכרז מצב חירום‪.‬‬

‫באותה שעה‪ ,‬גלגמש הכין לעצמו אמבט בועות מבעבע‪ .‬איש אינו יודע‪ ,‬אך‬ ‫גלגמש‪ ,‬המהולל שמבהנדסים‪ ,‬המדויק שבמדענים‪ ,‬ולאחרונה‪ ,‬אף היצירתי‬ ‫שבאדריכלים‪ ,‬אהב לפנק את עצמו מדי פעם‪ .‬מה‪ ,‬לא מגיע לו‪ ,‬לאחר כל‬ ‫השגיו ההנדסיים? ובדיוק כשהתרווח בקצף החמים‪ ,‬צלצל פעמון הכניסה‪.‬‬ ‫היו אלה שני נציגי הטכניון‪ ,‬שהתחננו בפניו לעזור להם לטפל במשבר אליו‬ ‫נקלע המוסד‪ .‬בתור בוגר מדופלם‪ ,‬ועוד עם שבעה תארים‪ ,‬כך החליטו‪ ,‬וודאי‬ ‫יוכל לפתור כל תקלה‪ .‬תחילה סרב גלגמש לפנייתם ‪ -‬הוא בסך הכול רצה‬ ‫לעשות את האמבט החודשי ‪ -‬אך הדיווחים על הנפגעים בקמפוס עדיין זרמו‬ ‫מאת‪ :‬יובל‬ ‫גיורהנציגים גדלו‬ ‫תחנוניהם של‬ ‫בקצב מסחרר‪ ,‬ועם כל דקת הסבר על המצב‪,‬‬ ‫והתעצמו‪.‬‬ ‫"בסדר גמור"‪ ,‬אמר לבסוף גלגמש‪ ,‬אך בצעירותו קרא את ספריה של איין‬ ‫ראנד‪ ,‬וידע שלא יוכל לעשות זאת בחינם ‪ -‬יהיה עליו לבקש גמול‪ ,‬גם אם‬ ‫סמלי‪" .‬כל שאני דורש הוא תואר נוסף; נראה לי שהנדסה אזרחית יתאים לי‬ ‫בתקופה הזו של השנה‪ .‬ואם אפשר‪ ,‬שיהיה גם עם הצטיינות יתרה‪ ".‬דרישה‬ ‫כה נוקשה לא שמעו הנציגים באף הרצאה של "מבוא לביורוקרטיה"‪ ,‬אך‬ ‫הזמן דחק‪ ,‬המצב לחץ‪ ,‬הקש שבר את גב הגמל‪ ,‬ועדיף ציפור אחת ביד מאשר‬ ‫שתיים על העץ ‪ -‬לא הייתה להם ברירה אלא להכנע לדרישותיו‪.‬‬ ‫ומיד משנחתם החוזה‪ ,‬החל גלגמש להפעיל קסמיו‪ .‬ראשית שכנע )לבדו‪ ,‬עם‬ ‫יד קשורה מאחורי הגב‪ ,‬וכשעייניו מכוסות‪ ,‬רק בשביל הספורט( את מועצת‬ ‫הטכניון להשבית את הלימודים לשבוע שלם‪ ,‬כדי להגיע להפסקת אש בין‬ ‫המחנות הלוחמים בטכניון‪ ,‬ולו רק זמנית‪ .‬וכך קוצר הסמסטר לשלושה עשר‬ ‫שבועות‪ ,‬ועקב טעות מנהלתית של פקיד אקראי‪ ,‬נשאר מצב זה עוד היום‪.‬‬ ‫לאחר מכן פנה לטפל בבעיה‪ .‬הסתגר בבית הסטודנט ועמל על בניית מפעל‬ ‫אפסילונים פרטי עבור הטכניון‪ .‬התיך יחד צינורות ברזל‪ ,‬יצק ריאקטורים‪,‬‬ ‫וגרם להפסקות חשמל חוזרות ונשנות בריפקין‪ .‬אחרי חמישה ימי עבודה )לא‬ ‫כולל סופי שבוע וחגים( היה המתקן עומד‪ ,‬נקי‪ ,‬מצוחצח‪ ,‬ומוכן לשימוש‪.‬‬ ‫בהתלהבות לחץ גלגמש על כפתור ההפעלה‪ .‬המפעל רטט‪ ,‬רעד‪ ,‬רטן‪ ,‬השתעל‬ ‫כמה פלומות עשן‪ ,‬ולבסוף פלט את תוצרו‪ .3 :‬גלגמש הסתכל עליו בפליאה‪.‬‬ ‫"טוב‪ ,‬אפשר לבחור ‪ ,e = 3‬אבל אנחנו רוצים כל< ‪ .e 0‬וודאי השתחרר איזה‬ ‫בורג בפנים"‪ .‬זחל אל תוך כורי ההיתוך‪ ,‬דפק על הדפנות‪ ,‬וכשיצא מפויח כולו‬ ‫הכריז‪" :‬הנה‪ ,‬עכשיו העניין וודאי תוקן!"‪ .‬ואכן‪ ,‬המפעל האיר כולו‪ ,‬הרעיד את‬ ‫האדמה‪ ,‬ובשריקה אדירה מחרישת אזניים‪ ,‬פלט מספר חדש‪:‬‬ ‫‪ .3‬בכעס‪ ,‬חזר גלגמש אל תוך המפעל‪ ,‬ודפיקות הפטישים החרישו אפילו את‬ ‫חריקת האובליסק‪ .‬וכשיצא למחרת‪ ,‬עייף‪ ,‬תשוש ומלוכלך‪ ,‬הדליק מחדש את‬ ‫המפעל‪ .‬וסוף סוף‪ ,‬הלה פלט נהימה‪ ,‬ובבת אחת התמוטט והתרסק לרצפה‬ ‫באלפי חתיכות‪.‬‬ ‫נו‪ ,‬גם למהנדסים יש ימים רעים‪.‬‬ ‫אחרית דבר‪:‬‬ ‫כמובן שסיפורנו לא נגמר כאן‪ .‬הרי‪ ,‬בכל זאת‪ ,‬היום אתם הולכים לטכניון‪,‬‬ ‫ואין אדם לאדם לזאב‪ ,‬וכולם מוכיחים התכנסות גבולות באושר ובעושר עד‬ ‫עצם היום הזה )אוקי‪ ,‬לא כולם(‪ .‬אם גלגמש לא הצליח לבנות מתקן חלופי‪,‬‬ ‫מניין באה האספקה? בסופו של דבר‪ ,‬בלית ברירה‪ ,‬עשה גלגמש את הדבר‬ ‫ההגיוני היחידי שנשאר‪ :‬אם היצור בארץ לא מספק את הסחורה‪ ,‬יש לפנות‬ ‫למקורות מחו"ל‪ .‬ואיזה מקור טוב יותר מאשר אוניברסיטת שנטאו שבסין?‬ ‫והטכניון חובר בצינור תת‪-‬קרקעי אל מחוז גואנגדונג‪ ,‬שהזרים‪ ,‬יחד עם‬ ‫המספרים הקטנים‪ ,‬גם לא מעט מזומנים‪ .‬ואמנם עדיין מדי פעם‪ ,‬יחד עם זרם‬ ‫האפסילונים והדלתאות‪ ,‬מחליק לו בטעות פנימה איזה סיני‪ ,‬אך הוא בסך‬ ‫הכול מגיע לבית חם ואוהב‪.‬‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫איך פותרים קלקו‪-‬דוקו?‬ ‫בכל טור ובכל שורה יש למלא הספרות ‪ ,1-6‬בדומה לסודוקו‪ .‬יש להשתמש בכל הספרות‪.‬‬ ‫בכל צבר משבצות בולט יש להציב ספרות התואמות לתוצאה של הפעולה האריתמטית‬ ‫המצוינת‪ .‬הספרות יכולות לחזור על עצמן בתוך הקבוצה‪ ,‬אין חשיבות לסדר הופעתן‪.‬‬ ‫אהבתם? שלחו לנו מייל!‬

‫קולקו‪-‬דוקו‬

‫הפסקה פעילה‬

‫איך פותרים שכנים?‬ ‫בכל טור ובכל שורה יש למלא את הספרות ‪ ,1-6‬כאשר ספרה יכולה להופיע פעם אחת בלבד‬ ‫בכל טור ובכל שורה‪ ,‬בדומה לסודוקו‪ .‬יש להשתמש בכל הספרות‪.‬‬ ‫סימן החץ בין המשבצות מסמל "שכן"‪ ,‬כלומר ספרה גדולה או קטנה ביחידה אחת מהספרה‬ ‫שבמשבצת‪) .‬למשל‪ ,‬שכנים של ‪ 3‬הם ‪2‬ו‪ .(4-‬בסביבת משבצת שלידה אין חץ תימצא ספרה‬ ‫שלא מוגדרת כ"שכן"‪.‬‬

‫שכנים‬

‫פקטור מחלק לכם פרסים!‬ ‫עונים על אחד החידונים‪ ,‬שמים בת‪.‬ד‪ 9 .‬של פקטור‬ ‫במזכירות אס"ט )מול חנות החוברות(‪ ,‬בית הסטודנט‬ ‫)לא לשכוח לצרף שם מלא‪ ,‬פקולטה‪ ,‬אימייל ונייד(‬

‫ואולי זוכים ב‪:‬‬ ‫פיצה אישית ושתיה \\ מתנת מאנו מאפים‬ ‫או‬

‫קפה ומאפה \\ מתנת קפה קפה‬ ‫או‬

‫בירה‪+‬צ'יסר \\ מתנת החונטה‬ ‫פתרונות יתקבלו עד ‪ ,12.1.14‬שמות הזוכים ופתרונות התשבצים יפורסמו‬ ‫בגיליון הבא ובעמוד פקטור באתר אס"ט‬

‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫‪29‬‬

‫‪2/13‬‬

‫הדפסת תשבץ‬

‫אתר התשבצים והחידות ‪www.myriddle.co.il‬‬

‫הפסקה פעילה‬

‫איזה כיף! תשחץ‬

‫תשחץ מס' ‪ / 2466‬מאת‪maccabister :‬‬

‫מדינה‬ ‫בארה"ב‬

‫חנפן)ה(‬

‫מטבע‬ ‫גרמני‬ ‫בעבר‬

‫אנשים‬ ‫צופים‪,‬‬ ‫יציע‬

‫סוג של‬ ‫אבקה‬

‫מכרסם‬

‫פריט לבוש‬

‫סוג של‬ ‫בשר‬

‫קריאת‬ ‫פליאה!‬

‫צמח בר‬

‫מגושם‬ ‫)ה(‬

‫"אני‬ ‫אוסר"‬

‫סוג של‬ ‫בהמה‬

‫מילת‬ ‫שאלה‬ ‫חיוני‬ ‫לחיים‬

‫בהמה‬

‫גדול‬ ‫בתורה‬

‫שנף‬

‫אדם לא‬ ‫יהודי‬

‫קרה‬

‫קרנון‬

‫מדינה‬ ‫באירופה‬

‫צבא ר"ת‬ ‫ההגנה‬ ‫לישראל‬ ‫רוח רעה‬

‫תהליך‬ ‫הפיכת גוי‬ ‫ליהודי‬

‫דג קטן‬

‫ישן‬ ‫יבשה‬ ‫מוקפת מים בבית מלון‬

‫מדינה‬ ‫באסיה‬ ‫אסמכתא‬ ‫של‬ ‫כשרות‬

‫‪http://www.myriddle.co.il‬‬

‫לעוד תשבצים ותפזורות ‪http://www.myriddle.co.il -‬‬

‫‪28‬‬

‫פקטור דצמבר ‪2013‬‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬

‫!‬ ‫דרושה עורכת ראשית‬ ‫חדשה לעיתון "פקטור"‬ ‫אם עיתונאות תמיד משכה‬ ‫אותך‪ ,‬מכירה את הקמפוס כמו‬ ‫את כף ידך‪ ,‬ומוכנה לעבודה‬ ‫מאתגרת בניהול צוות כתבים‬ ‫והפקת עיתון חודשי‪ ,‬פני אלינו‬ ‫עם קו"ח אל‪:‬‬ ‫‪factor@asat.org.il‬‬ ‫או השאירי פרטייך במשרדי‬ ‫חברת "אפקט" קומה ‪,3‬‬ ‫בית הסטודנט‬

‫* המודעה כתובה בלשון נקבה אך פונה‬ ‫כמובן לשני המינים‪.‬‬ ‫לתגובות כתבו לנו‪factor@asat.org.il :‬‬

‫‪31‬‬

‫קצת קולטורה‪//‬‬

‫ביקורות תרבות‬

‫הפסקה פעילה‬

‫פופקורן‪ //‬סרט‬ ‫יעל לוינזון‬

‫"משחקי הרעב ‪ :2‬התלקחות" )בימוי‪ :‬פרנסיס לורנס‪ 146 ,‬דקות‪ ,‬ארה"ב‪(2013 ,‬‬ ‫"משחקי הרעב ‪ :2‬התלקחות" מצליח להיות יותר ממשחק מקדים לקראת הסרט‬ ‫השלישי‪ ,‬ולהשאיר את הצופים רעבים לעוד‬ ‫מצפייה בטריילר של "משחקי הרעב‪:‬‬ ‫התלקחות"‪ ,‬החלק השני בטרילוגיה‬ ‫המצליחה שמבוססת על ספריה‬ ‫של ג'ואן קולינס‪ ,‬אפשר היה לחשוב‬ ‫שמדובר בשחזור של הסרט הראשון‪:‬‬ ‫שוב קטניס אוורדין )ג'ניפר לורנס(‬ ‫נשלחת להתמודד בתכנית ריאליטי‬ ‫אכזרית שמאלצת אותה לרצוח את‬ ‫יריביה; שוב היא נקרעת מזרועות‬ ‫אחותה ואמה ללא הזדמנות להיפרד;‬ ‫שוב שמלתה המסוגננת עולה באש מול‬ ‫קריאות ההתלהבות של ההמונים;‬ ‫אלא שהטריילר הזה‪ ,‬כך מתברר לאחר‬ ‫שעתיים של צפייה‪ ,‬פשוט עשה עוול‬ ‫לסרט המצוין הזה‪ .‬למרות שהוא חסר‬ ‫את אפקט‪-‬ההלם של הסרט הראשון‪ ,‬ולמרות שכאן הצופה כבר מכיר את‬ ‫העולם הבדיוני שהגתה קולינס – "משחקי הרעב ‪ :2‬התלקחות" לגמרי מצליח‬ ‫לעמוד בזכות עצמו; משהו בשילוב שבין הפרספקטיבה המרעננת של במאי‬ ‫חדש )פרנסיס לורנס(‪ ,‬המימיקה שובת‪-‬הלב של ג'ניפר לורנס‪ ,‬הדרמה‬ ‫הרגשית ששומרת על איפוק‪ ,‬והאפקטים המדויקים – הופך את "התלקחות"‬ ‫לסרט שמשאיר את הצופה עם טעם של עוד‪ .‬וזאת‪ ,‬למרות ההתקדמות‬ ‫האיטית של העלילה והעובדה שהוא לא מוסיף הרבה מידע לסרט הראשון‪.‬‬ ‫אחרי שניצחה במחזור ה‪ 74 -‬של "משחקי הרעב"‪ ,‬קטניס אוורדין )ג'ניפר‬ ‫לורנס( הופכת לסמל של תקווה‪ .‬היא מעוררת תסיסה בקרב ההמונים‬ ‫הנדכאים של שניים‪-‬עשר המחוזות במדינת פאנם הענייה‪ ,‬ומאיימת להפיל‬ ‫את שלטון הקפיטול העשיר והגרגרן‪ .‬אמצעי השליטה העיקרי של הממשל‪,‬‬ ‫תכנית ריאליטי רצחנית בשם "משחקי הרעב" – מתחיל להתערער‪ .‬ותושבי‬ ‫המחוזות העניים‪ ,‬המחויבים לשלוח בכל שנה שני מתמודדים צעירים שיהרגו‬ ‫זה את זה לטובת השעשוע של עשירי‪-‬הבירה‪ ,‬מגלים סימני התנגדות; על‬ ‫מנת לדכא את רוחות המרד‪ ,‬מחליט נשיא הקפיטול סנואו )קיפר סאת'רלנד(‬ ‫להשמיד את קטניס‪ .‬הוא שולח אותה להתמודד במחזור נוסף של משחקי‬ ‫הרעב‪ ,‬ה‪ 75 -‬במספר‪ ,‬כשהוא סומך על זה שמתחריה ייפטרו ממנה בשבילו‪.‬‬ ‫והפעם‪ ,‬כך מגלה קטניס לדאבונה‪ ,‬המיועדים הם כולם מנצחים מתחרויות‬ ‫קודמות )‪ VIP‬סטייל‪ ,‬אם תרצו(‪ .‬כלומר‪ ,‬רוצחים מיומנים ומנוסים; מה‬ ‫שהנשיא סנואו אינו יודע הוא שניצוצות המרד כבר נדלקו גם במקומות לא‬ ‫צפויים‪.‬‬ ‫ואלו הם‪ ,‬למעשה‪ ,‬פחות או יותר פרטי‪-‬העלילה החדשים היחידים שהסרט‬ ‫מספק לצופיו‪ .‬חוץ מהם‪ ,‬אנחנו לא לומדים כמעט שום דבר חדש על‬ ‫הדמויות או על המציאות הבלתי‪-‬שוויונית‪ ,‬המקוממת‪ ,‬של הסיפור; קטניס‬ ‫עדיין לכודה במשולש‪-‬אהבה בין גייל )ליאם המסוורת'( לבין פיטה )ג'וש‬ ‫האצ'רסון(‪ ,‬שותפה הנאמן למשחק; סנואו הוא עדיין רודן אכזר‪-‬לב שיעשה‬ ‫הכל כדי לשמור על העושר בידי הקפיטול; קטניס סובלת אמנם מפוסט‪-‬‬ ‫טראומה מאז ההשתתפות במשחק הקודם‪ ,‬אך היא עדיין אותה ציידת‬ ‫מצטיינת ואשפית חץ‪-‬וקשת שהייתה גם בסרט הראשון; אז מה בכל זאת‬ ‫עובד כל כך טוב בסרט הזה?‬ ‫בדרך כלשהי‪" ,‬התלקחות" מצליח להיחלץ ממה שקורה להרבה סרטי "מספר‬ ‫שתיים" בטרילוגיות‪ :‬הם נוטים להפוך למן סרטי מעבר‪ .‬עוברים איתנו שוב‬ ‫על הקטעים החשובים מהסרט הראשון‪ ,‬ומכינים אותנו – לרוב בלאות‪,‬‬ ‫באריכות ובהגזמה – לקראת הגראנד פינאלה של החלק השלישי‪ .‬אלא שכאן‬ ‫הבמאי נשאר מאופק‪ .‬הוא מקפיד שלא לגלוש לאובר‪-‬הדרמה שבקלות‬ ‫הייתה יכולה להתלקח סביב משולש‪-‬האהבה בין קטניס‪ ,‬גייל ופיטה‪ .‬הוא גם‬ ‫לא מטשטש את הצופים עם טוויסטים ואפקטים מוגזמים‪ ,‬ומסב את תשומת‬

‫‪30‬‬

‫פקטור דצמבר ‪2013‬‬

‫לבם דווקא אל הנושאים החברתיים‪-‬פוליטיים החשובים שמעלה הסדרה‪:‬‬ ‫אי‪-‬צדק חברתי; טלוויזיה כאופיום להמונים; העושר המופלג שמוחזק בידי‬ ‫האחוז האחד; ואם כבר רוצים להעביר לנוער איזשהו מסר חברתי – כך הבינו‬ ‫המלהקים המעולים של הסדרה – אז שכבר יועבר בתיווכה של ג'ניפר לורנס‪.‬‬ ‫וג'ניפר לורנס‪ .‬עוד תופעה מעניינת שחייבים להתעכב עליה רגע‪ .‬מאז יציאת‬ ‫הסרט הראשון של "משחקי הרעב" )‪ ,(2012‬השחקנית בת ה‪ ,26 -‬שלפני כן‬ ‫השתתפה בעיקר בסרטי אינדי עלומי‪-‬שם‪ ,‬הפכה לסנסציה זוכת‪-‬אוסקר‬ ‫ולאחת הכוכבות המדוברות ביותר בהוליווד‪ .‬ואני שואלת‪ :‬הצלחה לגיטימית‬ ‫או עשן בלי אש? האם היא באמת כזו שחקנית עילאית‪ ,‬או שפשוט אין לה‬ ‫כרגע מתחרות על משבצת כוכבת‪-‬האקשן‪-‬ההוליוודית‪-‬הצעירה‪-‬והיפה?‬ ‫האם היא אכן כזו טום‪-‬בוי קולית ולא‪-‬מתאמצת‪ ,‬או שהפנים היפות שלה‬ ‫פשוט מצטלמות נפלא בקלוז‪-‬אפ? האם היא בחירת‪-‬קהל אותנטית שמגיעה‬ ‫ממיאוס כנה בכוכבות הפלסטיק השדופות הרגילות‪ ,‬או שפשוט יש לה יחצ"ן‬ ‫מעולה?‬ ‫על השאלות האלה‪ ,‬אגב‪ ,‬אין לי תשובה‪ .‬אבל אני כן אודה בזה‪ :‬משהו באיכות‬ ‫הנאיבית והמתריסנית שלה בהחלט מצליח להפיח גם בי רוח של תקווה‪.‬‬ ‫תקווה שהנה‪ ,‬אולי‪ ,‬הוליווד תתחיל להעז ולהשקיע בעוד סרטים שמנסים‬ ‫לנער אותנו מהתרדמה התודעתית ששקענו אליה בעקבות תרבות הריאליטי;‬ ‫לגרום לנו להבין שגם לבידור יכול להיות אפקט רצחני על המוסר שלנו;‬ ‫להפנים שמותר לנו להגיד שאנחנו רעבים לתכנים מורכבים וביקורתיים יותר‪,‬‬ ‫כאלה שלא רק מספרים לנוער שלנו שוב ושוב שלא שווה בלי דם‪.‬‬

‫משחקי הרעב ‪ :2‬התלקחות‬

‫תורת המשחקים‪ //‬משחק מחשב‬ ‫אלמוג דב‬

‫קו ההגנה האחרון‬

‫‪ XCOM‬הינה סדרת משחקים עתידניים‬ ‫המציבה את השחקן בראש ארגון‬ ‫סודי אשר מטרתו להילחם בפלישת‬ ‫חייזרים לכדור הארץ‪XCOM: Enemy .‬‬ ‫‪ ,Unknown‬המשחק האחרון בסדרה‬ ‫)שהוא גם חידוש למשחק המקורי(‪,‬‬ ‫משלב בהצלחה אקשן טקטי מבוסס‬ ‫תורות עם מאפייני משחקי תפקידים‬ ‫למשחק מצוין שקשה להניח מהידיים‪.‬‬ ‫ב‪ XCOM‬השחקן נחשף למורכבות של‬ ‫ניהול בסיס במהלך פלישת חייזרים‪,‬‬ ‫הכולל בין היתר ניהול מחקרים וחקירת‬ ‫חייזרים‪ ,‬בניית ציוד מתקדמים והרחבת‬ ‫הבסיס עם מתקנים שונים‪ .‬כל פעולה‬ ‫לוקחת זמן ולנהל בסיס ביעילות המרבית מהווה אתגר לא פשוט‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫על השחקן לנטר את רמת הפאניקה העולמית‪ ,‬לשמור שהמדינות החברות‬ ‫בארגון תהיינה מרוצות ולשלוח חיילים למשימות שונות ברחבי הגלובוס‪.‬‬ ‫המשימות מתחלקות לשני סוגים‪ :‬משימות אקראיות )חילוץ‪ ,‬הצלה‪ ,‬איסוף‬ ‫מידע וכדו'( ומשימות עלילה‪ .‬לפני כל משימה השחקן נדרש לבחור את צוות‬ ‫החיילים שיישלח ולצייד אותם היטב על מנת שישרדו את הקרב‪ .‬הקרבות‬ ‫הינם מבוססי תורות‪ ,‬כאשר לכל חייל יש כמות מוגבלת של תנועות במהלך‬ ‫כל תור ועל השחקן לשלוט בתנועת החיילים‪ ,‬בחירת מטרות ושימוש‬ ‫ביכולותיהם המיוחדות בשאיפה להשמיד את האויב והשלמת המשימה ללא‬ ‫אבידות בנפש‪ .‬הריגת חייזרים מקנה ניסיון לחיילים ומאפשרת להם גישה‬ ‫ליכולות חדשות וחזקות יותר‪.‬‬ ‫‪ XCOM:EU‬הינו משחק מאתגר וממכר במיוחד‪ ,‬הוא אומנם קצר יחסית אך‬ ‫ניתן לשחק בו פעמים רבות לחוויה שונה ומהנה כל פעם‬

‫‪XCOM: Enemy Unknown‬‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‪" :‬פקטור"‬