Where Does It Lead ?

‫ספר פרויקט‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫לאן זה מוביל ?‬ ‫הסבת התעלה הפתוחה של מוביל המים הארצי‬ ‫מהובלת מי הכנרת לפיתוח מרחב הגליל‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫יוגב ביתן‬

‫‪biyogev@gmail.com‬‬ ‫בהנחיית | פרופח גבי שורץ | אדר פאתינה אבריק זבידאת | אדר רונן בן אריה‬

> Bignal, E. M. (1998) Using an ecological understanding of farmland to reconcile nature

conservation requirements, EU agriculture policy and world trade agreements. Journal of Applied Ecology 35 (6), 949-954. > Cavaco, C. (1995) Tourism in Portugal: diversity, diffusion, and regional and local development.

Tijdschrift voor Economische en Sociale Geografie 86 (1), 64-71. > Germeraad, P. W. (1993) Islamic traditions and contemporary open space design in Arab-Muslim settlements in the Middle East. Landscape and Urban Planning 23, 97-106. > Requena, J. C. & Aviles, P. R. (1993) Agri-tourism: a glance at potential. Leader Magazine no. 4, autumn 1993.

-‫ ספרי קריאה‬/ "‫ "מי מריבה ומעש‬,)1973( ,‫> בלאס שמחה‬ ‫ השנים הראשונות‬75 ‫ מקורות – סיפורה של חברת המים הלאומית‬,)2014( ,‫> זלצר אסף‬ -‫ מרכזי ידע‬/ ‫ מחקר והערכה‬,‫ ההתיישבות החדשה בגליל‬,‫ הטכניון‬,‫ המרכז לחקר העיר והאיזור‬,‫> המועצה הארצית לתכנון ולבנייה‬ ‫ תל אביב‬,9 ‫ לינקולן‬,‫> ארכיון מקורות‬

//93

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫רשימת מקורות‬ ‫‪ /‬מאמרים‪-‬‬ ‫> אדר‪ ,‬מנחם‪ . 2000 .‬שימוש בר קיימא בקרקע חקלאית ביישובים ערביים בישראל‬

‫המקרה של בית נטופה‪ .‬חיבור‬

‫לעבודת גמר‪ .‬הטכניון‪ ,‬מכון טכנולוגי לישראל‪.‬‬ ‫> אנזלדואה גלוריה ‪" ,)1987( ,‬איזור הגבול"‬ ‫> בנימין ולטר‪" ,‬על מושג היסטוריה"‬ ‫> הנדל דן‪ ,)2014( ,‬מודל וקונספציה‪ -‬אדריכלות ליברלית בישראל לאחר ‪( 1973‬פוסט מחקר)‬ ‫> יאסין תמים‪ ,‬יאסין עבדאלרחמאן‪ ,‬חאג' מוחמד‪ . 1995 .‬סקר בעלויות בעמק בית נטופה‪ .‬מוגש למשרד החקלאות‪,‬‬ ‫נציבות המים‪.‬‬ ‫> לוריא‪ ,‬ב"צ‪ .‬תש"י ( ‪ .) 1950‬בקעת בית נטופה‪ .‬מולד ד' (ה)‪273-284 ,‬‬ ‫> מרכוס מנחם וקפלן דידי‪.1996 .‬ניקוז בקעת בית נטופה נייר עמדה שמורות הטבע‪.‬‬ ‫> שנהר חים‪ ,‬שכטר מוטי‪ ,‬עזיאזה חסן‪ ,)2004( ,‬בקעת בית נטופה – קביעת אסטרטגיה ופיתוח כלים לשינוי מגמת‬ ‫פיתוח יחידת נוף חקלאי מסורתי‬ ‫> תה"ל‪ ,‬מהנדסים יועצים בע"מ‪ . 1994 .‬ניקוז בקעת בית נטופה המזרחית וניצול מי הנגר להשקייה‪ .‬דו"ח תכנון כללי‪.‬‬ ‫משרד החקלאות‪.‬‬

‫‪//92‬‬

‫̽‬

‫סיכום‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫הפרויקט מחבר שלל נושאים‪ :‬משק המים בישראל‪,‬‬

‫הפרויקט מציע דרך חדשה לשימוש במרחב‪ .‬הפיכת מרחב‬

‫רביזיה טכנולוגית‪ ,‬התפלה‪ ,‬פיתוח דרוש במפעל הציוני‬

‫התעלה לפארק ירוק המכיל מגוון מקומות לשלל פעילויות‬

‫לאומי‪ -‬המוביל הארצי‪ ,‬שיקום אקולוגי‪ ,‬תוכנית המצפים‪,‬‬

‫של התושבים הסובבים ומבקרים חיצוניים‪ ,‬תוך שילוב‬

‫סכסוך פוליטי‪ ,‬מרחב ביוספרי ‪ -‬בקעת בית נטופה‪ ,‬מעמד‬

‫של מבנים בתוכו‪ ,‬המוסיפים פרוגרמות חיוניות ברמה‬

‫החקלאות הכלל והבקעה בפרט‪ ,‬סנרגיה בין חקלאות‬

‫האזורית וכן שיפור מעמד החקלאות הפרטית על ידי‬

‫לתיירות כמצע פיתוח לתיירות חקלאית‪ ,‬הנגשת הנוף‪,‬‬

‫הוספת מתקני תיירות חקלאית על פי רצונותיהם של בעלי‬

‫שימוש חוזר של תשתית והטמעות במרקם שדות חקלאיים‪.‬‬

‫החלקות הפרטיות‪.‬‬

‫אלה יובלו לתפיסה מחודשת ומקיפה של הגליל התחתון‪.‬‬

‫בכך אני סבור כי המערכת מנגישה את הנוף לכלל הציבור‬

‫יינתן מענה לצרכים הנקראים בשטח בצורה הנובעת ממנו‬

‫בעוד במצב הקודם היה יכול להנות ממנו רק על ידי תצפית‬

‫ולא נכפת עליו מלמעלה‪ .‬המרחב יקרא בצורה שהוא איננו‬

‫רחוקה‪ .‬בנוסף מתמודדת המערכת עם בעיות נוספות‬

‫עוד נחצה בשטח על ידי פרויקט לאומי כזה או אחר אלא‬

‫הפוקדות את בקעת בית נטופה כמו‪ :‬הצפת החורף על ידי‬

‫מנצל את כוחו של פרויקט לאומי זה וניזון ממנו‪ ,‬מתפתח‬

‫ניקוז ושימוש במים אלה בעונות היבשות‪ .‬כמו כן‪ ,‬יצירת‬

‫דרכו‪ ,‬משתמש בתשתית אותו פרויקט לאומי מייצר ברמה‬

‫מפגשים על בסיס צורך בין מגוון האוכלוסיות הסובבות‬

‫הארצית ופורט אותה לשימושים בקנה מידה מקומי יותר‬

‫ובכך יוצרת קשרים בתוכן לצורך העמקת החיבור וגישור‬

‫שבסופו של דבר הופך למצב בו כל הגורמים יוצאים‬

‫על פערים קיימים‪.‬‬

‫נשכרים‪ ,‬הן ברמה הארצית‪ ,‬הן ברמה האזורית והן ברמה‬ ‫המקומית‪.‬‬ ‫‪//91‬‬

//90

‫̽ ‪̽ 1‬‬

‫‪ .1‬הדרך המחברת ישוב סמוך למרחב פארק התעלה‪ ,‬אשר תפקידה הנוסף‬ ‫הוא לנקז את הבקעה אל שלוליות החורף היעודיות‬ ‫‪ .2‬קצה החלקה המופרד משכנותיה במטע עצים‪ ,‬גדר‪ ,‬גלעדי אבנים‪ .‬גבול‬

‫̽ ‪̽ 2‬‬

‫זה מאפשר מגוון אקולוגי נרחב בין החלקות‬ ‫‪ .3‬מתקני הפקת אנרגיה וניצול מים באחריות עצמית של בעל הקרקע‪.‬‬ ‫בחיבור מרכזי לתוואי הדרך‬ ‫‪ .4‬חלק הארי של החלקה נשאר כשטחי חקלאות מניבה‪ .‬בהמשך לחקלאות‬

‫̽ ‪̽ 3‬‬

‫המסורתית המקובלת בבקעה‪.‬‬ ‫‪ .5‬הפשרה של עד ‪ 30%‬מרוחב החזית לבינוי והשארת יתר החזית למבט‬ ‫נוף רחוק‪ .‬הבינוי כולל מגוון אפשרויות של תיירות חקלאית הכפופה לאופי‬ ‫הגידול החקלאי בחלקה‬ ‫‪ .6‬תצריפים של חלקות סמוכות לעורק כתלות בגודל ורצון בעל‬

‫̽‬

‫‪4‬‬

‫החלקה‬

‫̽‬

‫̽ ‪̽ 5‬‬

‫̽ ‪̽ 6‬‬

‫‪//89‬‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫עורק פיתוח ‪ -‬רכיב ‪3‬‬ ‫העורק בבסיסו הוא דרך הגישה הנוחה‬ ‫והקצרה בין הישובים למרחב פארק התעלה‪.‬‬ ‫הוא חוצב את דרכו בין השדות הפרטיים‬ ‫ועל כן‪ ,‬ניתנת האפשרות לכל בעל קרקע‬ ‫שאדמתו נמצאת בסמוך לעורק להפשיר‬ ‫נתח מחלקתו לטובת בינוי מתקני תיירות‬ ‫חקלאית‪ .‬בכך מרוויח בעל הקרקע אפשרות‬ ‫ניצול כלכלי טוב יותר של אדמתו ובנוסף‬ ‫מרוויחים מבקרים ומטיילים‬

‫ידע ויישום‬

‫חקלאי ונוף נגיש‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬מתפקד כל עורק כציר ניקוז מרכזי‬ ‫של הבקעה‪ ,‬למניעת היווצרות הצפות‬ ‫בחורף‪ .‬העורק מתעל את המים לאורכו עד‬ ‫לפארק התעלה שם נקווים המים בשלוליות‬ ‫החורף‪ ,‬המספקות מופע ייחודי בפארק ומים‬ ‫כעתודה לעונות יבשות‪.‬‬ ‫‪//88‬‬

‫מבט מדרום אל הבניין מתוך השדות‬ ‫‪//87‬‬

//86

‫מבט מתוך שלולית החורף הסמוכה לאזור מגורי הפנימיה‬

‫‪//85‬‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫‪3.3.5‬‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫שימוש אדפטיבי‬ ‫בגגות ובחצרות‬ ‫אזור מגורי הפנימייה‪-‬‬ ‫בנוסף לביהס נמצאת גם פנימייה חקלאית המשכנת ‪ 80‬תלמידים הגרים‬ ‫במתחם‪ .‬כל שני תלמידים חולקים חדר ואזור מגוריהם מנותק מעט מאיזור‬ ‫הלימודים על מנת לייצר תחושת בית ופרטיות לילדי הפנימייה‪ .‬מרחב‬ ‫התעלה באיזור זה מתפקד כחצר משחק ושהייה של הדיירים מסביבו וגגות‬ ‫האזור משופעים כלפי התעלה על מנת לאגור את מי הגשמים והזרמתם אל‬

‫אזור הבסיסים‪-‬‬

‫שלולית החורף הנמצאת בסמוך למבנה‪.‬‬

‫אזור הבסיסים מהווה את הכניסות של העורקים למתחם הבניין‪.‬‬ ‫שני אגפיו משלבים שימוש של תושבי המרחב בשעות בהן אין‬ ‫שימוש של תלמידי בית הספר‪ .‬בחצר הנוצרת בין אולם הספורט‬ ‫לבאפר התעלה מתקיים שוק הפועל לטובת המרחב בו נמכרת‬ ‫תוצרת חקלאית של תלמידי בית הספר‪.‬‬

‫איזור הלימוד‪-‬‬

‫בגג האודיטוריום ניתן לראות את השביל הציבורי החוצב את‬

‫בנוי בבנייה קלה‪ ,‬ממוקם מעל הקרקע בגובה של שלוש מדרגות ובכך‬

‫דרכו במבנה ומנגד את גג האודיטוריום בשיפוע דרומה לטובת‬

‫מקנה לאזור מראה קל שאינו פוגע באדמה‪ .‬מורכב מ‪ 2-‬קומות של כיתות‬

‫קליטת אנרגיה סולרית‪.‬‬

‫מודולריות שבסופן חללי מעבדות ובנוסף גג האזור משמש ככיתות לימוד‬ ‫א‪-‬פורמליות המאפשרות לימודי חקלאות וצרכים משתנים‪ .‬בכך שהגג פתוח‬

‫‪//84‬‬

‫נוצרת תצפית רחבה אל השדות תוך כדי העברת השיעורים‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ 25‬מ‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫תוכנית קומת ראשונה‬

‫‪6‬‬

‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫‪10‬‬

‫‪11‬‬

‫‪12‬‬

‫‪//83‬‬

‫‪3.3.4‬‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫צומת פארק ועורק‬

‫המוקד האזורי ממוקד בצומד דרכים חשוב‬ ‫המחבר בין אורחי פארק התעלה לבין תושבי‬ ‫המרחב המגיעים מעורק הפיתוח‪ .‬צומת זה‬ ‫מאופיין במספר רב של משתמשים ברמות‬ ‫שונות ועל כן בניין זה מפריד מפלסית בין‬ ‫המשתמשים ומגדיר אזורי ערבוב בינהם‬ ‫במקומות הרצויים‪.‬‬

‫‪//82‬‬

‫מבט מתוך גג אזור הלימודים המשמש ככיתת חוץ המשקיפה אל השדות‬

//81

‫חתך אזור מגורי הפנימייה‬

‫‪//80‬‬

//79

‫חתך בסיסי המתחם | אודיטוריום ‪ -‬אולם הספורט‬

‫‪//78‬‬

‫‪3.3.2‬‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫בניין בעל שתי פנים‬ ‫תעלה | שדות‬

‫המבנה בנוי מרצף של ח»ים המשלימות את מראה השדות ועל כן מעטפת הבניין‬ ‫בצד הפונה אל השדות צמודה אל הח»ים ובכך ממשיכה את קו המראה המתבקש‬ ‫שלא פוגע בנוף‪ .‬אילו מעטפת הבניין הפנימית הפונה על התעלה יוצרת מרווחים‬ ‫בין הח ודופן הבניין‪ .‬מרווחים אלה מתורגמים למעברים‪ ,‬מרפסות‪ ,‬מקומות‬ ‫שהייה ותצפית‪ .‬הם אחראיים ליצירת פרוגרמות נוספות בבניין ומעשירים אותו‬ ‫פרוגרמטית ועיצובית‪.‬‬

‫‪//77‬‬

‫חתך אזור הלימוד‬

‫‪//76‬‬

‫מבט אל השוק‪ ,‬מתוך החצר הפנימית בין הבסיסים‪ :‬אולם הספורט (מימין) ‪ -‬האודיטוריום (משמאל)‬

‫‪//75‬‬

‫‪3.3.2‬‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫בנייה קלה וחומריות‬

‫המבנה בנוי כולו מחומרים קלים אשר נלקחו‬ ‫כהשראה ממבני חקלאות כגון רפתות‪,‬‬ ‫לולים וכו‪ ...‬בנוסף לרצף ח»ים המתכתיים‬ ‫היוצרים‬

‫את‬

‫השלד‬

‫הקונסטרוקטיבי‬

‫והסטרוקטוראלי של המבנה‪ ,‬הוא מחופה‬ ‫בפח גלי בחלקיו האטומים ובפח מחורר‬ ‫היוצר שקיפות בין הפנים לחוץ ומאפשר‬ ‫קשר בינהם במקומות הרצוים‪.‬‬

‫כמו‬

‫כן מרבית חלקי הבניין מרחפים מעל‬ ‫הקרקע ונתמכים על הח הקונסטרוקטיבית‬ ‫להעצמת מראה הקלילות‪ .‬יחד עם זאת‬ ‫המבנה מונח באיזור כמבודד ועל כן יש‬ ‫ביכולתו לספק את צרכיו‪ ,‬בן אם ביצירת‬ ‫חשמל על ידי אנרגיה סולרית הן ביצירת‬ ‫מים אפורים לשימוש חקלאי והן בפתרונות‬ ‫אקלים חסכוניים טבעיים‪.‬‬ ‫מראה זה של בניין אינו זר בשטח ומשלים‬ ‫‪//74‬‬

‫את מראה השדות ולא זר בנוף‪.‬‬

‫חתך בסיס המתחם | האודיטוריום ‬

‫החזית בהתאמה | הפנייה אל התעלה‬



0.0

 







//73

‫תוכנית קומת קרקע‬

‫ מ‬10

‫‪3.3‬‬ ‫‪3.3.1‬‬

‫הטמעת מרכיבים בתכנון‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫באפר כשומר תעלה‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשני גדותיה של התעלה ממוקם שומר ראש‬ ‫ באפר אשר מכבד את רציפות התעלה ומונע‬‫פגיעה בה‪ .‬תפקודו של באפר זה הוא להוות‬ ‫בסיס יציאה לקונסטרוקציה הבניין לצמוח‬ ‫ממנו ולהצמיח את המתקנים המגשרים‬ ‫על התעלה‪ .‬בנוסף הוא מהווה אתר גידול‬ ‫לצמחייה המלווה את התעלה ויוצרת מגוון‬ ‫מקומות לאורכה ולצד הבניין‪.‬‬ ‫‪//72‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בסיס המתחם ‪ -‬אנדמיניסטרציה ותרבות‬

‫אזור הלימוד‬

‫בסיס המתחם ‪ -‬ספורט‬

‫אזור מגורי פנימייה‬

‫‪//71‬‬

‫‪3.2.2‬‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫הכרת הפרוגרמה‬

‫המבנה מורכב מארבעה איזורי פעילות ושהייה אשר‬ ‫בינהם לבין עצמם ולבין התעלה ממוקמות חצרות למגוון‬ ‫פעילויות שונות הן למשתמשי המבנה בשותף‪ ,‬לתושבי‬ ‫האיזור הנהנים משירותים חד פעמיים לעיתים תכופות והן‬ ‫לאורחים ‪ -‬מבקרי פארק התעלה‬ ‫בנוסף‪ ,‬חוצה את המבנה שביל הולכי רגל ציבורי עילי‬ ‫המטפס על החזית ‪ ,‬שקוע בגג וחוזר אל התעלה‪.‬‬

‫‪//70‬‬

//69

‫‪//68‬‬

‫‪ 30‬מ‬

‫תוכנית סביבה‬

‫‪3.2‬‬ ‫‪3.2.1‬‬

‫מוסד חינוך חקלאי‬

‫̽ ‪̽ 12‬‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽ ‪̽ 11‬‬

‫מצב החקלאות‬ ‫והיכולת להשפיע בחינוך‬

‫̽ ‪̽ 10‬‬ ‫̽ ‪̽ 9‬‬

‫כמוזכר בפרק ‪ :2.2.2‬שיפור מעמד החקלאות‪ ,‬מצבה אינו מניב את היכולת לה‬ ‫הוא מסוגל‪ .‬ומרבית מן הבעיה החקלאית הוא חוסר בדור המשך‪ .‬מרבית מהבנים‬

‫̽ ‪̽ 8‬‬

‫הממשיכים המיועדים לרשת חלקות חקלאיות בבקעה אינם חפצים בלקיחת אחריות‬ ‫עליהן והמצב הנוצר בשטח הוא השכרה של הרבה מן החלקות לידיים זמניות אשר‬

‫̽ ‪̽ 7‬‬

‫לכשהייתה ומצב זה יוצר מאין כדור שלג של אדמה לא מניבה במקביל לירידה‬

‫‪6‬‬

‫אינן מטיבות עם האדמה וגורמות לה נזקים מצטברים‪ ,‬לימים האדמה אינה מניבה‬ ‫̽‬

‫̽‬

‫ברצון הדור חקלאי הממשיך לעבד אותה‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬הפרוגרמה שנבחרה לשרת את המרחב בנקודה זו היא מוסד חינוך חקלאי‬

‫̽ ‪̽ 5‬‬

‫ופנימייה‪ ,.‬תוך ראייה שבעזרת חינוך יהיה ניתן להחזיר לדור הצעיר את התשוקה‬ ‫לעבודת האדמה ובעזרת כלים והתנסות בתוך שטח יוכל ללמוד את רזי המקצוע‬ ‫̽‬

‫‪4‬‬

‫̽‬

‫‪3‬‬

‫̽‬

‫‪2‬‬

‫̽‬

‫‪1‬‬

‫̽‬

‫באהבה‪ .‬בנוסף המוסד יהווה כגרעין קהילתי של התושבים למכירת תוצרת חקלאית‬ ‫בתחומו‪ ,‬שימוש בשירותיו לימי עיון בנושאי חקלאות ותיירות חקלאית לבעלי‬ ‫̽‬

‫האדמות הן לחקלאים היהודים והן לערבים כאחד‪.‬‬ ‫כמו כן הבניין שואב השראה ממראה השדות‪ .‬הוא בנוי מרצף של ח עוקבים‬ ‫̽‬

‫המשלימים את קווי השדות ואת הפרספקטיבה המתקבלת ממבט עליהם מהמרחק‪.‬‬ ‫̽‬

‫‪//67‬‬

‫דיר חנא‬

‫ס‬

‫‪3.1‬‬

‫מהו מוקד אזורי‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫עראבה‬

‫הררית‬

‫אבטליון‬

‫‪ 3.1.1‬הכנסת פרוגרמה מרחבית‬ ‫המערכת הינה‬ ‫הפרוגרמה האזורית הנכנסת במרחב עילבון‬ ‫משלימה את צורכי המרחב החסרים בו‪ .‬כמוזכר לעיל‪,‬‬ ‫המרחב רווי בחסכים פרוגרמטיים החל בשטחים ציבוריים‬ ‫פתוחים לצרכים שונים וכלה במרכזי תרבות‪ ,‬חינוך‪,‬‬ ‫ספורט‪ ,‬תיירות ותעשייה בנוסף למקומות עבודה שחסרים‪.‬‬ ‫הפרוגרמות הבנייניות מוספות בנקודות אסטרטגיות‬ ‫נטופה‬ ‫השזורות לאורך פארק התעלה ומהוות צומת מצפה‬ ‫התרחשות‬

‫בין הפארק לבין העורקים החותכים אותו‪ ,‬ולכן אותו מוקד‬ ‫מעבר לסיפוק הפרוגרמה מהווה גם שער כניסה ויציאה‬

‫בועיינה נוג'ידאת‬

‫מהפארק לעורק ולהפך‪.‬‬ ‫הנקודה שנבחרה להתעסקות היא על צומת המועצה‬

‫עוזייר‬

‫המקומית הערבית עראבה המונה ‪ 23,000‬תושבים לבין‬

‫ישובים קיימים‬ ‫לפי אחוזי צפיפות משתנה‬

‫רומאנה‬

‫הכפר הערבי עוזייר המונה כ‪ 3,000-‬תושבים אשר תושבים‬ ‫‪1‬‬

‫פארק התעלה‬

‫רבים משני הכפרים מתפרנסים גם מעבודת חקלאות של‬ ‫אדמותיהם הפרטיות‪.‬‬

‫‪//66‬‬

‫בית רימון‬

‫שלולית חורף‪ ,‬עתודות מים‬

‫‪2‬‬

‫מוקד מקדם מרחב‬

‫‪3‬‬

‫עורק‪ ,‬גובל בשדות פרטיים‬

‫‪ 500‬מ'‬

‫טורען‬ ‫רומת הייב‬

‫פרק‬

‫‪3‬‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫רכיב מדגים‬ ‫‪ 3.1‬מהו מוקד אזורי‬ ‫‪ 3.1.1‬הכנסת פרוגרמה מרחבית‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪ 3.2‬מוסד חינוך חקלאי‬ ‫‪ 3.2.1‬מצב החקלאות והיכולת להשפיע בחינוך‬ ‫ ‬ ‫‪ 3.2.2‬הכרת הפרוגרמה‬ ‫ ‬ ‫‪ 3.3‬הטמעת מרכיבים בתכנון‬ ‫‪ 3.3.1‬באפר כשומר התעלה‬ ‫ ‬ ‫‪ 3.3.2‬בנייה קלה וחומריות‬ ‫ ‬ ‫‪ 3.3.3‬בניין בעל ‪ 2‬פנים | תעלה ‪ -‬שדות‬ ‫ ‬ ‫‪ 3.3.4‬צומת פארק ועורק‬ ‫ ‬ ‫‪ 3.3.5‬שימוש אדפטיבי בגגות‬ ‫ ‬ ‫‪//65‬‬

//64

‫טריבונות צפייה‬

‫סקייט פארק‬

‫גבעות ירוקות‬

‫‪//63‬‬

‫מגרשי ספורט ופנאי‬ ‫‪//62‬‬

‫סמיכות לשלוליות החורף‬

‫‪//61‬‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫פארק ליניארי ̽ המשתרע ̽‬

‫̽‬

‫פארק התעלה ‪ -‬רכיב ‪1‬‬ ‫לאורך התעלה הפתוחה‪,‬‬

‫נצמד לגבולותיה מבלי לגזול קרקע חקלאית נוספת‪.‬‬ ‫בכך משיב הפארק לאנשי הבקעה את הקרקע כמענה‬ ‫הצרה של הפארק לטובת כניסת שדות‬

‫לצרכיהם החסרים בישוביהם‪ ,‬מייצר מגוון מקומות‬ ‫ואופני שימוש לקהלי יעד שונים‪ :‬מקומיים ואורחים‪.‬‬ ‫כמו כן ‪ ,‬בגדותיה של התעלה נשמר איזור חייץ‪,‬‬ ‫באפר‪ ,‬אשר ממנו מאין נובעת קונסטרוקציית בניית‬ ‫המוקדים וכן קונסטרוקציה של מתקני גישור‪ ,‬שהייה‪,‬‬ ‫הצללה‪ ,‬תאורה וריהוט הפארק‪.‬‬

‫מתקני שהייה והצללה מודולריים‬ ‫‪//60‬‬

‫‪ .3‬עורק פיתוח ‪ -‬רמה מקומית‬

‫‪//59‬‬

‫‪ .1‬פארק התעלה ‪ -‬רמה ארצית‬

‫‪ .2‬מוקד אזורי ‪ -‬רמה אזורית‬ ‫‪//58‬‬

‫במרחב הנצרכות כיום בערים הרחוקות‪ ,‬טומן‬ ‫בחובו‬

‫יצירת‬

‫קשרים‬

‫יומיומיים‬

‫בין‬

‫פלגי‬

‫האוכלוסיה ובסיס לאורך חיים בריא‪ .‬בנוסף שילוב‬ ‫של טיפוח ערכי מורשת ונוף של שטחים פתוחים‬ ‫במארג חקלאי חי‪ ,‬פעיל ומזמין תוך שיתוף הציבור‬ ‫במערכות תיירותיות מרחביות (אדר‪.)2000 ,‬‬ ‫חשובה לא פחות היא ההכרה בגבולות כושר‬ ‫הנשיאה של השטחים הפתוחים ושל הנוף הכפרי ‪-‬‬ ‫וויסות והתאמה לגידול האיזורי‪.‬‬ ‫יצירת תנאים של זהות אינטרסים‪ ,‬אמון ושיתוף‬ ‫פעולה בין חקלאים לתיירנים‪ ,‬שמירה על ערכי‬ ‫תרבות‪ ,‬מורשת‪ ,‬נוף‪ ,‬טבע ומאפייני חילוף עונות‬ ‫על ידי שימוש במשאבי האיזור כמנוף כלכלי לצד‬ ‫הכוונה ומעורבות ציבורית רבה‪ ,‬במימון ציבורי‬ ‫מינימאלי‪.‬‬

‫‪2.2.3‬‬

‫̽‬ ‫̽‬ ‫̽‬ ‫שלושה רכיבי מערכת‬

‫̽‬ ‫̽‬ ‫̽‬ ‫המערכת מחולקת לשלושה רכיבים‪ .‬כל אחד מהם נותן מענה‬ ‫ברמת שירות לקוח אחר‪ .‬כך שבסופו של דבר נותן המרחב מענה‬ ‫לצרכי הציבור הרחב ברמה הארצית‪ ,‬לציבור הדיירים הגרים‬ ‫במרחב בקעת בית נטופה ולבעלי האדמות ברמה המקומית‪.‬‬ ‫‪ .1‬פארק התעלה ‪ -‬רמה ארצית‬ ‫הסבת התעלה לפארק המכיל שבילי אופניים לכלל הציבור‬ ‫הרחב‪ ,‬יחד עם מתקני שהייה ושיטוט ומענה לשצפים‬ ‫חסרים במרחב הישובים הסובב‪.‬‬ ‫‪ .2‬מוקד אזורי ‪ -‬רמה אזורית‬ ‫שזור כחלק מפארק התעלה ונקודת שער לעורקים החתוכים‬ ‫אותה‪ .‬מכיל פרוגרמות בנייניות משתנות הנקבעות על פי‬ ‫צרכי המרחב החסרים כגון‪ :‬בית ספר ופנמייה חקלאית‪ ,‬גן‬ ‫תעשייה‪ ,‬מרכז תרבות וספורט וכו‪...‬‬ ‫‪ .3‬עורק פיתוח ‪ -‬רמה מקומית‬ ‫תוואי הדרך המקשר את הישובים למרחב התעלה‪ .‬לאורכו‬ ‫מתן אפשרות לבעלי הקרקעות הפרטיים להקים מתקני‬ ‫תיירות חקלאית אשר מטיבים עם פרנסתם ועם אוכלוסיית‬ ‫תיירים חדשה המחייה את המרחב ונהנת ממנו‪.‬‬ ‫‪//57‬‬

‫‪2.2.2‬‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫ועוברת חוויות של ממשל צבאי‪ ,‬הפקעת אדמות‪,‬‬

‫הנחות יסוד של המערכת‬

‫המערכת המתוכננת בבקעת בית נטופה הינה מערכת‬ ‫כוללת המחברת ביון הישובים הסובבים‪ :‬הערבים‬ ‫והיהודים כאחד‪ ,‬למרחה התעלה‪ .‬אשר היא מתפקדת כלב‬ ‫פועם ומחייה את המרחב הרדום הרבוי בבעיות‪ :‬חברתיות‪,‬‬ ‫כלכליות ופוליטיות‪.‬‬ ‫המערכת מושתת על מספר הנחות ייסוד אשר מנחות אותה‬ ‫הן בשלבי הקמתה והן במהלך ניהולה השוטף לאחר מכן‪.‬‬ ‫הנחות יסוד אלה‪ ,‬מתחלקות לשלושה תחומים‪:‬‬ ‫‪ .1‬בניית אמון מחודש ‪-‬‬ ‫יצירת מציאות חדשה בה הגורמים האנושיים‬ ‫במרחב בקעת בית נטופה מאמינים ביכולת לשינוי‬ ‫מצד הגופים הממונים ומייצרים תמיכה לאורך‬ ‫תהליך ההקמה והשימוש במערכת‪.‬‬ ‫כי אנו עוסקים היום בחברה בה החדשנות מחליפה‬ ‫מסורת‪ ,‬אך באותו זמן מתקשה החברה הערבית‬ ‫להגיע לכלל אינטגרציה עם החברה היהודית‪,‬‬ ‫מכיוון שהיא חיה ברמה מסויימת של אי וודאות‬ ‫‪//56‬‬

‫אי הקצאת משאבים וכפיית הגדרות שימושי קרקע‬ ‫על אדמות פרטיות‪ .‬הדחף של אוכלוסייה זו לפיתוח‬ ‫מקורות מחיה‪ ,‬שגשוג ומודרניזציה‪ ,‬פוגש את‬ ‫חוסר המתאם בין פרטיה למדינת הלאום‪ ,‬עד כדי‬ ‫הטמעתו כקונפליקט עמוק המחלחל אל התרבות‬ ‫הערבית‪( .‬אדר‪.)2000 ,‬‬ ‫‪ .2‬שיפור מעמד החקלאות ‪-‬‬ ‫כאמור‪ ,‬חקלאות הבעל המסורתית מאפיינת את‬ ‫הבקעה‪ ,‬אך גודל החלקות הצר והצפות החורף‬ ‫מקשות על ניהול חקלאי מתגמל ועל כן אין‬ ‫החקלאים מתפרנסים מאדמתם‪ .‬על כן‪ ,‬כחלק‬ ‫אנטגרלי מן הפרויקט קיים הצורך ביכולת של שיפור‬ ‫החקלאות‪ .‬הסדרת הצפת החורף כמופעים קטנים‬ ‫יותר כשלוליות חורף כחלק ממופעי הפארק וניקוז‬ ‫הבקעה לאורך העורקים‪ .‬בנוסף רה‪-‬פרצלציה‬ ‫של השטחים לטובת הסדרת גדלי החלקות לצורה‬ ‫שלא תפגע בשטח יחסי אלה תאפשר עיבוד אדמה‬ ‫בצורה נוחה וכלכלית‪.‬‬ ‫‪ .3‬שיתוף פעולה במרחב ‪-‬‬ ‫יצירת מערך אזורי המשלים פרוגרמות חסרות‬

‫עראבה‬

‫אבטליון‬ ‫יודפת‬ ‫אל‪-‬היג'א‬

‫כפר מנדא‬

‫ג'ידאת‬

‫עוזייר‬ ‫רומאנה‬ ‫בית רימון‬

‫ען‬ ‫רומת הייב‬

‫‪//40‬‬

‫חנתון‬

‫הררית‬

‫עילבון‬

‫מצפה נטופה‬ ‫ישובים קיימים‬ ‫לפי אחוזי צפיפות משתנה‬

‫‪1‬‬

‫בועיינה נוג‬

‫פארק התעלה‬ ‫ישובים קיימים‬ ‫לפי אחוזי צפיפות משתנה‬

‫שלולית חורף‪ ,‬עתודות מים‬

‫‪2‬‬

‫מוקד מקדם מרחב‬

‫‪3‬‬

‫עורק‪ ,‬גובל בשדות פרטיים‬

‫‪1‬‬

‫פארק התעלה‬

‫שלולית חורף‪ ,‬עתודות מים‬

‫‪500‬‬

‫‪2‬‬

‫מוקד מקדם מרחב‬

‫‪3‬‬

‫עורק‪ ,‬גובל בשדות פרטיים‬

‫טורע‬

‫‪ 500‬מ'‬

‫‪//41‬‬

‫מצב קיים‬

‫הקמת פארק התעלה על בסיס השטח‬ ‫המופר‪ ,‬יצירת דרכי גישה והנגשת‬ ‫הנוף ממרחבי הישובים הסובבים‪.‬‬

‫הפרטיים‬ ‫בשדות‬ ‫רה‪-‬פרצלציה‬ ‫לטובת שיפור מימדי החלקות והוספת‬ ‫שלוליות חורף כפיתרון לבעיית‬ ‫המים וכמוקדי תיירות‪ .‬בנוסף לבינוי‬ ‫מוקדים פרוגרמטי‬

‫‪1‬‬

‫העמקת דרכי הנוף לעורקים הניזונים‬ ‫מתיירות חקלאית באופן פרטי נלווה‬ ‫לחקלאות‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪//53‬‬

‫‪2.2‬‬ ‫‪2.2.1‬‬

‫פיתוח כולל של הבקעה‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫יצירת מערכת אחת | תוכנית אב‬

‫מערכת הבקעה המחודשת מורכבת משלושה מקבצי פעולות במרחב‪.‬‬ ‫מקבצים אלה לאו דווקא בסדר כרונולוגי בהתאמה אלה באופן לוגי תואם‬ ‫המרחב‪.‬‬ ‫מקבץ הפעולות הראשון הוא הסבת התעלה למרחב פארק ירוק המכיל מגוון‬ ‫מקומות לציבור הרחב וציר תנועה בשיפוע אפס לנוחות ההתניידות‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬ייסוד דרכי נוף כגלגול ראשון בין הישובים הסובבים למרחב הפארק‪.‬‬ ‫המקבץ השני כולל רה‪-‬פרצלציה של השדות לטובת נוחות עיבוד האדמה‬ ‫ויצירת שלוליות חורף השזורות במרחב הפארק כמוקדי עניין המנקזות את‬ ‫הבקעה בחודשים הגשומים ומהוות עתודת מים לחודשים היבשים‪ .‬לצד‬ ‫בינוי פרוגרמטי בצמתים‪ ,‬של פרוגרמות החסרות באיזור‪.‬‬ ‫מקבץ שלישי מאחד את המרחב בהפיכת דרכי הנוף הקושרות את הישובים‬ ‫לעורקי פיתוח כגלגול חדש‪ .‬בהם לכל בעלי האדמות הצמודות לדרך זו‬ ‫ניתנות זכויות להפשרת חלק מפוקח מהאדמה החקלאית שברשותם לטובת‬ ‫הקמת מתקני תיירות חקלאית ושימוש בתיירות זו לטובתם הכלכלית‬ ‫ולטובת שיתוף הציבור במרחב והנגשת הנוף עבורו‪.‬‬

‫‪//52‬‬

//51

‫עוד יש לזכור כי חקלאות מרוויחה צריכה ליצא את‬ ‫תוצרתה אל שוק שמחוץ לאזור גידולה‪ ,‬ומשלמת את‬ ‫הוצאות ההובלה על חשבונה‪ .‬מול האפשרות החקלאית‪,‬‬ ‫עומדת זו התיירותית בה השוק ‪ /‬כוח הקניה‪ ,‬מוביל את‬ ‫עצמו ועל חשבונו אל אזורי יעד‪.‬‬ ‫הכפר הופך בחברה המודרנית לנכס רומנטי המוסר עדות‬ ‫על חיבור האדם לטבע‪ ,‬ומאפשר לו התרפקות נוסטלגית‬ ‫דרך מסורות‪ ,‬חגים ומועדים הקשורים בעונות שנה‪,‬‬ ‫בעיתות קציר יבולים ועיבוד‪ .‬על רקע זה מתפתחת תיירות‬ ‫כפרית‪ ,‬אשר השהות באזור זה מזמנת מפגש עם פעילויות‬ ‫חקלאיות מסורתיות אותנטיות (קאריון‪ )2001 ,‬ועם תרבות‪,‬‬ ‫אומנות ומלאכות יד שנרקמו סביבן‪ ,‬דרך חיי היום יום או‬ ‫באמצעות פסטיבלים עונתיים‪.‬‬

‫‪//50‬‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫אדמתם בזמנם הפנוי‪ ,‬בעיקר בסופי שבוע‪ ,‬על מנת לשמור‬

‫‪ 2.1.2‬הכרת צורכי תושבי המרחב‬ ‫העיבוד נעשה ביחידות שטח קטנות‪ ,‬תוצאת פיצול‬ ‫החלקות עקב שיטת הירושה‪ .‬אין מידע מוסמך לגבי גודל‬ ‫חלקות העיבוד בפועל (חלקה במובן החקלאי – יחידה‬ ‫אחידה של גידול אחד)‪ .‬קיים מידע‬ ‫לגבי יחידות בעלות (חלקות רשומות)‪ .‬בפועל עשויות‬ ‫מספר חלקות רשומות להיות חלקת עיבוד אחת‪ ,‬אם הן‬ ‫מוחזקות ומעובדות כיחידה אחת‪ .‬שטח של ‪ 26,284‬דונם‬ ‫(אדמות הכפר עראבה) מפוצל; ל‪ 1,931-‬חלקות רשומות‪.‬‬ ‫שטח ממוצע של חלקה אחת מגיע ל‪ 13.6 -‬דונם בלבד‬ ‫(יאסין‪ .)1995 ,‬גם אם בפועל מאוחדות חלק מהחלקות‪,‬‬ ‫מדובר בשטחים קטנים מאד‪ .‬צורת החלקות רצועות‬ ‫מלבניות‪ ,‬צרות וארוכות מאד‪ .‬במקרה קיצוני רוחב חלקה‬ ‫עלול להיות ‪ 15-5‬מטר ואורכה כקילומטר אחד‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬חסן מוסטפא‪ ,‬חקלאי שרואיין בשטח‪ ,‬המחיש‬ ‫את ערכה הנמוך של האדמה החקלאית בבקעה ‪« -‬חוכרים‬ ‫דונם לשנה במחיר של תרנגולת ‪ 20‬שח)»‪ .‬חסן הדגיש כי‬ ‫קיימים מעבדים רבים שאינם בעלי ידע‪ ,‬אשר מעבדים את‬

‫על הקשר עם האדמה ליצירת «צומוד» ‪ -‬היאחזות בקרקע‬ ‫בעיקר על רקע מורשת ההפקעות מן העבר‪.‬‬ ‫שמירת השוויוניות בין היורשים גורמת לחולקת הקרקע‬ ‫בחלקים שווים על פי ערכה החקלאי‪ ,‬גם אם משמעות‬ ‫הדבר שהיורשים מקבלים מספר שדות קטנים ונפרדים‪,‬‬ ‫שצורתם‪ ,‬רצועות צרות וארוכות‪ ,‬מקשה על העיבוד ואיננה‬ ‫מאפשרת השקיה‪ .‬ברור כי בתנאים אלה לא ניתן לקיים‬ ‫חקלאות שלחין מודרנית‪ ,‬מיכון ומחזור זרעים מתאים‪.‬‬ ‫(צבן ואיילון‪.)2004 ,‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬החקלאות הפריפריאלית של משקים משפחתיים‬ ‫קטנים היא עסק מתדרדר בכל העולם‪ .‬אך עם זאת‪ ,‬מהווה‬ ‫חקלאות זו בסיס להישארות אוכלוסיה בפריפריה‪ ,‬ולשימור‬ ‫הפריפריה כאזור בעל ייחוד המסמל את קשר האדם לטבע‪,‬‬ ‫לעונות השנה‪ ,‬לתקופות העיבוד‪ ,‬הגידול והפקת היבולים‪.‬‬ ‫מתוך שימור חקלאות הפריפריה‪ ,‬מתאפשר שימור מסורות‪,‬‬ ‫תרבויות ונופים‪ ,‬לא רק למטרות נוסטלגיות‪ ,‬אלא גם‬ ‫ובעיקר‪ ,‬למטרות כלכליות הנשענות על געגועיו של האדם‬ ‫האורבני לנופי הכפר ולסביבה מחוברת לעונות השנה‬ ‫ולמועדים חקלאיים הקשורים אליהן‪.‬‬

‫‪//49‬‬

‫בקעת בית נטופה‪ ,‬מהמרשימות בבקעות הגליל התחתון‪,‬‬ ‫מהווה יחידת נוף מישורית בשטח כ – ‪ 70,000‬דונם‪,‬‬ ‫אורכה ממזרח למערב ‪ 16.5‬קמ‪ ,‬רוחבה משתנה מ – ‪2.5‬‬ ‫קמ במזרח ל – ‪ 6‬קמ במערב‪ ,‬וגובהה כ – ‪ 160‬מ מעל פני‬

‫‪,000‬‬

‫‪10‬‬ ‫דונם‬

‫הים‪ .‬הבקעה נסגרת במזרח על ידי גבעות עילבון כשחלקה‬ ‫המזרחי חסר ניקוז‪ ,‬ואילו חלקה המערבי מנוקז חלקית‬ ‫על ידי נחל יפתחאל שהוא שמורת טבע‪ ,‬וממנו לנחל‬ ‫ציפורי‪ ,‬לקישון ולמפרץ חיפה‪ .‬העדר שיפוע לכיוון נחל‬ ‫יפתחאל ועומק רב של חרסיות‪ ,‬כ ‪ 130 -‬מ (לוריא‪,)1950 ,‬‬ ‫גורם להצפת חלקה המזרחי של הבקעה בשנים גשומות‪,‬‬

‫שטח הצפת החורף (משך של עד כ‪ 3-‬חודשים)‬

‫ולהתפתחות מערכות צומח וחי יחודיות‪.‬‬ ‫רוב חלקה המערבי של הבקעה מעובד על ידי יהודים‬ ‫בחקלאות שלחין (כותנה‪ ,‬תירס‪ ,‬חמניות) הנשענת על‬ ‫השקייה בקולחים מטוהרים – מאגר מנדא‪ .‬חלקה המרכזי‬ ‫והמזרחי של הבקעה צר יותר‪ ,‬ומתוחם היטב על ידי‬ ‫הרכסים מדרום‪ ,‬מזרח וצפון‪ .‬חלק זה חסר ניקוז טבעי‪,‬‬ ‫ובחורף עומדים בו מים‪ .‬גודל השטח המוצף משתנה‬ ‫משנה לשנה‪ ,‬ויכול להגיע לכ ‪ 10,000 -‬דונם למשך כ ‪3 -‬‬ ‫חודשים בשנה‪ ,‬בחלק זה יתכנו שנים ללא עיבוד כלל אף‬ ‫לא של עונה חקלאות בעל אחת‪.‬‬

‫‪//48‬‬

‫גודל חלקה ממוצעת (‪ 13.6‬דונם)‬

‫נדיר‪ ,‬ומוקד משיכה לבעלי חיים וכנף עד כדי היות הבקעה‬

‫חרף זאת‪ ,‬מעדיף משרד החקלאות לנקוט הליך של שידרוג‬

‫לאתר המהווה‪ ,‬ללא כוונת מכוון‪ ,‬שמורה ביוספרית‪.‬‬

‫חקלאות בקעת בית נטופה‪ ,‬על ידי ניקוז והקצאת מים‬

‫בצד אלה‪ ,‬מהווה בידודה של הבקעה פוטנציאל לפיתוח‬

‫לחקלאות שלחין‪ ,‬מבלי שהוא נותן דעתו על מכלול ערכי‬

‫חקלאות אורגנית‪.‬‬

‫טבע‪ ,‬נוף ומורשת הקיימים בה‪ .‬מתקיים כאן קונפליקט בין‬

‫יוצרי הנוף‪ ,‬חקלאים ערביים מכפרי הבקעה וסביבתה‪,‬‬

‫הנכס הפרטי לציבורי‪ ,‬בעוד שבארצות המערב המפותחות‬

‫מחזיקים בידם נכסי קרקע המפיקים תפוקה מזערית‪ .‬כאשר‬

‫מתחזקת מגמת ה»חזרה בתשובה» ‪ -‬הכרה בחשיבות‬

‫החקלאות אינה מפרנסת את החקלאים‪ .‬ברקע הדברים‬

‫האקולוגית והחברתית של החקלאות המסורתית כתשתית‬

‫מתקיימים תהליכי ירידת ערך החקלאות‪ ,‬שינויים בדפוסי‬

‫לחקלאות אורגנית ואגרו טוריזם‪ ,‬ונכונות ציבורית לשלם‬

‫הכשרה מקצועית והשכלה‪ ,‬חיפוש מקורות לשיפור רמות‬

‫עבור המשך קיומה‪( .‬שנהר‪ ,‬שכטר ועזאיזה‪.)2004 ,‬‬

‫ההכנסה והחיים‪ ,‬קשיים בשוק העבודה‪ ,‬ומעבר הבעלות‬

‫ביתר שאת מסתבך הקונפליקט על רקע היות החקלאים‬

‫על הקרקע מידי הדור המבוגר לצעיר‪ .‬חקלאי הבקעה‬

‫ערבים‪ ,‬הממסד יהודי‪ ,‬והנושאים השנויים במחלוקת‬

‫שחקלאותם פרנסתם‪ ,‬או שהיא מהווה עבורם השלמת‬

‫הם קרקע ומים ‪ -‬סימבולים טריטוריאליים הנעוצים‬

‫הכנסה‪ ,‬מחזיקים באמצעי היצור «קרקע» מבלי שיהיה‬

‫בלב מחלוקת מתגברת על רקע תחושות קיפוח‪ ,‬זרות‬

‫בידם אמצעי היצור «מים«‪ ,‬זאת כאשר שכניהם – חקלאי‬

‫והתדרדרות עד כדי ארועי אוקטובר ‪2000‬‬

‫יודפת‪ ,‬מקיימים בבקעה חקלאות אינטנסיבת הכוללת‬ ‫הקצאות מים‪ .‬מכיוון שכך‪ ,‬רואים בעלי הקרקעות בבקעה‬ ‫חשיבות בפיתוח יוזמות לשיפור הכנסתם ורמת חייהם‪ ,‬על‬ ‫ידי ניצול מיטבי של משאב הקרקע המוחזק בידם כנכס‬ ‫פרטי‪ .‬האפשרויות העומדות בפני החקלאים הן שידרוג‬ ‫החקלאות או שינוי יעודי קרקעות הבקעה‪.‬‬ ‫‪//47‬‬

‫‪2.1‬‬ ‫‪2.1.1‬‬

‫בקעת בית נטופה‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫מאפייני הבקעה‬ ‫חוזקות | חולשות‬

‫‪16.5‬‬ ‫‪ 000‬ק"מ‬ ‫‪70,‬‬ ‫דונם‬

‫בקעת בית נטופה היא עמק סגור בין רכסי יוטבת בצפון‬ ‫וטורען בדרום‪ ,‬עשיר בקרקעות סחף עמוקות ופוריות‬ ‫בהן מטופחת חקלאות בעל‪ ,‬ונשמרת לאורך שנים‪,‬‬ ‫מתכונות הורשת הקרקע המסורתיות‪ .‬תחת דפוסי ירושה‬

‫מימדי הבקעה‬

‫אלה‪ ,‬מצטמצם גודל החלקות וגדל מגוון הגידולים‪ ,‬אגב‬ ‫יצירת תמונת נוף יחודית ואופיינית לאזורים חקלאיים‬ ‫פריפריאלים‪ ,‬המושתתים על משקים משפחתיים קטנים‪.‬‬ ‫זהו העמק הגדול היחיד בארץ‪ ,‬המקיים עדיין חקלאות‬ ‫בעל בחלקות קטנות ובמגוון גידולים גדול‪.‬‬ ‫פסיפס החלקות והגבולות הלא מעובדים שבינהן‪ ,‬משמר‬

‫‪,000‬‬

‫עראב ‪24‬‬ ‫ה‬

‫‪00‬‬ ‫סחנ‪0‬י‪10,‬‬ ‫ן‬

‫הבלתי מעובדות של קווי הגבול בין החלקות‪ .‬ההצפה‬

‫‪//46‬‬

‫של‬‫מנ ‪ 000‬חין‪-‬‬ ‫דא | ציפ‪25,‬‬ ‫ור‬

‫י | יו‬

‫העונתית יחד עם דגם מטליות הקרקע‪ ,‬מגוון הגידולים‬ ‫המשמר את תנאי הבסיס לקיומו של צומח טבעי‪ ,‬בחלקו‬

‫שאר הב ‪11‬‬

‫קעה‬

‫את בית הגידול הטבעי של עמק מוצף עונתית ברצועות‬

‫בבקעה‪ ,‬המוביל הארצי ואגם אשכול‪ ,‬מהווים בית גידול‬

‫‪,000‬‬

‫חלוקת השטחים לפי בעלויות‬

‫דפת‬

‫פרק‬

‫‪2‬‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫הסבה‬ ‫‪ 2.1‬בקעת בית נטופה‬ ‫‪ 2.1.1‬מאפייני הבקעה | חוזקות וחולשות‬ ‫ ‬ ‫‪ 2.1.2‬הכרת צרכי תושבי המרחב‬ ‫ ‬ ‫‪ 2.2‬פיתוח כולל של הבקעה‬ ‫‪ 2.2.1‬יצירת מערכת אחת | תוכנית אב‬ ‫ ‬ ‫‪ 2.2.2‬הנחות יסוד למערכת‬ ‫ ‬ ‫‪ 2.2.3‬פירוק המערכת ל ‪ 3‬רכיבים‪:‬‬ ‫ ‬ ‫‪ .1‬פארק התעלה ‪-‬רמה ארצית‬ ‫ ‬ ‫‪ .2‬מוקד אזורי ‪ -‬רכיב מדגים‬ ‫ ‬ ‫‪ .3‬עורק פיתוח ‪-‬בסיס לתיירות חקלאית‬ ‫ ‬

‫‪//45‬‬

//44

‫כרמיאל‬ ‫קדרים‬ ‫כחל‬ ‫מג'אר‬

‫חוקוק‬

‫כלנית‬

‫לבנים‬

‫טפחות‬

‫סחנין‬

‫דיר חנא‬

‫רקפת‬ ‫רביד‬

‫עראבה‬ ‫הררית‬

‫מסד‬

‫יודפת‬

‫אבטליון‬

‫אל‪-‬היג'א‬

‫עילבון‬

‫כפר מנדא‬

‫בועיינה נוג'ידאת‬ ‫מצפה נטופה‬

‫טבריה‬

‫עוזייר‬ ‫רומאנה‬ ‫חנתון‬

‫רומת הייב‬ ‫בית רימון‬

‫ביר אל‪-‬מכסור‬

‫הושעיה‬

‫אלון הגליל‬ ‫הסוללים‬

‫ציפורי‬

‫‪10km‬‬

‫‪//43 1km‬‬

‫לאור זאת‪ ,‬נדרשת בעיניי הסתכלות חדשה על המרחב‪ .‬כזו התופסת‬ ‫את מכלול הישובים כישות כללית‪ .‬המפרקת כל אחד מהם מגבולות‬ ‫המועצה המקומית הסגורה של עצמו‪ .‬בראייה הוליסטית שכזו המרחב‬ ‫יכול‪ ,‬מוזמן‪ ,‬נדרש לתפקד יחד‪ ,‬שמרכיביו יוכלו להשלים זה את זה‬ ‫ולחזק את חולשותיו של האחר‪ .‬בשלב זה בחנתי את כמות התושבים‬ ‫ברחב המקיף את התעלה‪ :‬בין הישובים הערבים נמנו מג'אר‪ ,‬דיר‬ ‫חנא‪ ,‬עילבון‪ ,‬סחנין‪ ,‬בואינה נוג'ידאת‪ ...‬ובין המצפים נמנו כחל‪,‬‬ ‫קדרים‪ ,‬חוקוק‪ ,‬מסד‪ ,‬וטפחות ועוד‪ ..‬סך כל התושבים במרחב ללא‬ ‫תושבים בעיר גדולה כמו רחובות‪ ,‬אף יותר מבתים וכיוצ"ב‪ .‬מה‬ ‫שמבדיל מרחב זה בתפקודו מעיר הוא כמובן רשויות שונות וחוסר‬ ‫במרכז המתפקד כמחבר את שכונותיה השונות של העיר הסובבת‬ ‫אותו‪ .‬מרכז המייצר קשרים פורמליים וספונטניים בין התושבים‬ ‫על בסיס צורך ולא רק על בסיס מותרות‪ .‬ועל כן‪ ,‬רצועת התעלה‬ ‫של המוביל המתפנה יכולה להפוך מגבול שחוצה ומנתק את המרחב‬ ‫הסובב אותה ומפריד בין הישובים הקיימים‪ ,‬לשטח המתפקד כליבו‬ ‫של מארג הישובים הערבים והיהודים כאחד‪ .‬לשטח שיעזור בהפריה‬ ‫הדדית בינהם ויאחד את המרחב לידי רשות אחת המורכבת מרשויות‬ ‫מקומיות נפרדות הפועלות יחד‪.‬‬

‫‪//42‬‬

‫‹‬

‫הבדל מגזרי עומד על כ‪ 142,000-‬תושבים‪ .‬סכום השווה לכמות‬

‫טיפולוגיות ישובים‬

‫כבישים‬ ‫מערךלאומיים‬ ‫יערות נטע אדם וגנים‬

‫אתרי עתיקות‬

‫תצורות נוף‬

‫מ‬

‫ליון‬

‫הג‬

‫אר‬

‫מג'‬

‫ע‬

‫רא‬

‫ע‬

‫מ‬

‫בון‬

‫חר‬

‫תה‬

‫ואו‬

‫מון‬

‫מק‬

‫כבישים‬ ‫מערךלאומיים‬ ‫ת נטע אדם וגנים‬

‫הג‬

‫הע‬

‫ליל‬

‫מב‬

‫רום‬

‫ליל‬ ‫דיר‬

‫חנא‬

‫בה‬

‫רדן‬

‫הי‬

‫לא‬

‫ל‬

‫מ‬

‫גדל‬

‫פוט‬

‫שי‬

‫ע‬

‫מק‬

‫עיל‬ ‫רדן‬

‫הי‬

‫ה‬

‫גלי‬

‫לה‬

‫תח‬

‫תון‬

‫בו‬

‫לא‬

‫ל‬

‫את‬

‫ג'יד‬

‫ה נו‬

‫עיינ‬

‫שגב‬

‫פר‬

‫כ‬ ‫שי‬

‫אל‬

‫ה‬

‫מנ‬

‫פוט‬ ‫טוף‬

‫עמ‬

‫תון‬

‫לה‬

‫תח‬

‫נצ‬

‫רת‬

‫אל‬

‫רע‬

‫ק יז‬

‫‪-‬ב‬

‫גלי‬

‫דא‬

‫לית‬

‫עי‬

‫זיר‬

‫זר‬

‫תחומי שיפוט‬ ‫‪//41‬‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫‪ 1.2.3‬פרספציה מחודשת ‪ -‬ראייה כוללת‬ ‫בשלב זה ועל מנת להחליט על דרכי הפעולה העומדות בפני המתכנן בהגיעו‬ ‫לאתר ריק בשטח מורכב זה‪ ,‬נדרשת העמקה בהבנת המרחב‪:‬‬ ‫ניתוח מעמיק של מרכיבי הנוף‪ :‬טופוגרפיה‪ ,‬תצורות נוף‪ ,‬סוגי הקרקעות‪,‬‬ ‫יערות ושמורות טבע‪ .‬התניידות במרחב‪ :‬הכולל מערך כבישים‪ ,‬שבילים‬ ‫וגשרים מעל התעלה‪ .‬נקודות עניין‪ :‬חפירות ארכיאולוגיות ואתרי עתיקות‪,‬‬ ‫נקודות תצפית‪ ,‬אתרי מורשת ובניינים לשימור‪ .‬דמוגרפיה‪ :‬טיפולוגיית‬ ‫ישובים‪ ,‬סוג אוכלוסיה‪ ,‬מצב סוציואקונומי בישובים‪ ,‬מערך הקשרים‬ ‫בינהם‪ .‬בעליות על קרקעות‪ :‬שטחי שיפוט של מועצות אזוריות\מקומיות‪,‬‬ ‫בעלות פרטית או ציבורית‪.‬‬ ‫כל אלה נועדו על מנת לקבל תמונה ברורה יותר של מרחב ההתעסקות‬ ‫העצום‪ .‬ומהיותו ככזה בנוסף יש הצורך לרדת בקנה מידה ולבחון תתי‬ ‫אזורים בכל אחד מהקריטריונים הנ"ל‪ .‬דרך הפעולה הזאת‪ ,‬מוכיחה כי‬ ‫מערך הישובים בשטח מתפקד באופן לוקה‪ .‬אומנם קיימים ממשקים בין‬ ‫יישוב ליישוב אך בפועל מתקיימת רשת המחברת את היישובים הערבים‬ ‫בנפרד מרשת הישובים היהודים‪ -‬המצפים‪ .‬זאת כחלק מבעיותיה של תוכנית‬ ‫המצפים שהתעוררו עם הזמן‪ .‬המגדילה את הפער החברתי בין האכולוסיה‬ ‫היהודית החזקה שהגיעה ויכלה לאפשר לעצמה ליומם לערים הגדולות על‬ ‫‪//40‬‬

‫בסיס תחבורה ציבורית לבין האוכלוסיה הערבית הותיקה חסרת היכולת‪.‬‬

‫יערות‬

‫*‬

‫‪ 4,500‬דונם‬

‫פנויים לשימוש מחודש‬ ‫סה"כ‬ ‫* כולל‪ :‬מאגרים‪ ,‬גנים לאומיים‪ ,‬אתרי עתיקות ושטחי בור‬ ‫‪ 400‬דונם‬

‫‪ 500‬דונם‬

‫‪ 900‬דונם‬

‫‪1 km‬‬

‫‪km‬‬

‫‪ 1,000‬דונם‬

‫‪ 1,200‬דונם‬

‫‪ 500‬דונם‬

‫‪2.5‬‬

‫‪ 20‬דקות‬

‫‪km‬‬

‫‪ 15‬דקות‬

‫‪2.5‬‬

‫‪ 20‬דקות‬

‫‪ 5‬דקות‬

‫‪ 30‬דקות‬ ‫‪ 7‬דקות‬ ‫‪ 15‬דקות‬

‫‪km‬‬

‫‪3‬‬

‫‪ 45‬דקות‬

‫נגישות קלה לתעלה מהמרחב הסובב‬ ‫‪//39‬‬

‫טופוגרפיה‬ ‫התניידות ע"ב התעלה בקלות ‪ -‬קו גובה אחיד‬ ‫‪//38‬‬

‫בנוסף מתוקף היותה של התעלה הפתוחה צרה וארוכה המשתרכת לאורך‬ ‫‪ 34‬ק"מ ברוחב משתנה הנע בין ‪ 50-120‬מ' יקבל הפרויקט מושג נוסף‬ ‫הדורש הבנה ובחינה והוא ליניאריות‪ .‬המאפיין המהותי של עיר ליניארית‬ ‫או מסדרון הוא‪ :‬קו ובכך המושג ליניארי הינו דוגמא להסתגלות וכן הוא‬ ‫מאפשר תנועה מהירה ויעילה של אנשים וסחורות לאורכו‪Furundzics ,( .‬‬ ‫‪ )2012‬הליניאריות מביאה יתרונות גדולים בפרויקט והיא תנועה קלה לאורך‬ ‫הציר‪ ,‬רציפות‪ ,‬יכולת התפתחות חסרת גבולות תוך שמירה על הסביבה‬ ‫בפגיעה מינימאלית וצריכת משאב קרקע במידה הנדרשת מבלי לבזבזו‪.‬‬ ‫אך יחד עם זאת טומנת בחובה מספר מוקשים שדורשים העמקה תכנונית‬ ‫להתגברות‪ .‬יצירת מרחקים גדולים בין נקודה אחת לאחרת‪ ,‬נגישות בעייתית‬ ‫למקומות רבים‪ ,‬וקושי ביכולת שיתוף הפעולה בין פונקציות רחוקות‪.‬‬ ‫אי לכך מאפיין ראשון של התעלה המשתרעת לאורך קו טופוגרפיה אחיד‬

‫‪4,500‬‬ ‫ד ו נ מ י ם‬

‫בשיפוע אפס ומאפיין שני של נגישות נוחה ומהירה מההתיישבויות‬ ‫הסמוכות לתעלה מאפשרים לה להוות בסיס חי וחיוני במרחב‪ ,‬אשר סך כל‬ ‫השטחים המיועדים לשימוש מחודש הוא כ‪ 4,500-‬דונם הכוללים גם שטחי‬ ‫מאגרי מים‪ ,‬גנים ופארקים לאומיים‪ ,‬אתרי עתיקות‪ ,‬שטחי בור וייערות נטע‬

‫לשימוש מחודש במרחב‬ ‫התעלה‬

‫אדם אשר יהווה מרכיב נוסף במערכת החדשה שתתוכנן‪.‬‬

‫‪//37‬‬

‫טבריה‬

‫מג'אר‬

‫תושבים‬

‫תושבים‬

‫‪21,100‬‬

‫‪41,000‬‬

‫דיר חנא‬ ‫‪9,500‬‬ ‫תושבים‬

‫כרמיאל‬

‫עילבון‬

‫‪44,700‬‬

‫‪5,300‬‬

‫תושבים‬

‫‪300‬‬

‫תושבים‬

‫כחל‬

‫תושבים‬

‫קדרים‬

‫תושבים‬

‫חוקוק‬

‫תושבים‬

‫כלנית‬

‫תושבים‬

‫רביד‬

‫תושבים‬

‫טפחות‬

‫תושבים‬

‫מסד‬

‫תושבים‬

‫הררית‬

‫תושבים‬

‫אבטליון‬

‫תושבים‬

‫מצפה נטופה‬

‫תושבים‬

‫בית רימון‬

‫‪186‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪190‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪470‬‬ ‫‪330‬‬ ‫‪350‬‬ ‫‪350‬‬ ‫‪840‬‬ ‫‪560‬‬

‫‪1,900‬‬ ‫תושבים‬

‫‪190‬‬

‫‪//36‬‬

‫תושבים‬

‫הושעיה‬ ‫חנתון‬

‫תושבים‬

‫עראבה‬ ‫‪23,000‬‬ ‫תושבים‬

‫סחנין‬

‫‪28,000‬‬ ‫תושבים‬

‫‪8,700‬‬

‫בועיינה‬ ‫נוג'ידאת‬

‫‪3,150‬‬

‫אל ‪ -‬היג'א‬

‫‪17,700‬‬

‫כפר מנדא‬

‫תושבים‬

‫תושבים‬

‫תושבים‬

‫‪2,900‬‬

‫עוזייר‬

‫‪1,800‬‬

‫רומת הייב‬

‫תושבים‬

‫תושבים‬

‫‪1,000‬‬ ‫תושבים‬

‫רומנה‬

‫גם גורם זה ניתן לבחון תחת אותה זכוכית המגדלת שבחודה המושגים‬ ‫פיתוח ושימור‪ .‬מטרותיו העיקריות של פרויקט זה היו פיתוח דמוגרפי‬ ‫של הגליל‪ .‬הכנסת אוכלוסיה יהודית חזקה על מנת למנוע רצפים ערביים‬ ‫באיזור ושליטה על קרקעות המדינה‪ ,‬בלימת הנטישה של דור ההמשך‬ ‫של הגליל ויצירת תמריץ ואתגר למימוש עצמי ולהגשמה ציונית חלוצית‪.‬‬

‫‪142,000‬‬

‫נזק למאזן האקולוגי ולמשאבי הנוף והטבע‪ .‬לבסוף היעדים שהוגדרו‬

‫ת ו ש ב י ם‬

‫לעומת זאת קולות נגד עלו ועוררו דיון ציבורי מקצועי‪ .‬בראשם נטען כי‬ ‫תוכנית ההתיישבות החדשה הינה מערכת יקרה ולא יעילה הפוגעת בהמשך‬ ‫התפתחותם של מוקדי ההתיישבות הקיימים‪ .‬מערכת המביאה לביזור מאמצי‬ ‫הפיתוח המוגבלים‪ .‬יצירת חיכוך מיותר עם האוכלוסייה הערבית וגרימת‬ ‫היו יעד מרחבי‪ ,‬יעד דמוגרפי‪ ,‬יעד כלכלי ויעד חברתי‪( .‬ליפשיץ ולו‪-‬יון‪,‬‬ ‫‪ )1991‬אך לא הושם דגש להשגת ‪ 2‬היעדים האחרונים כפי שהושם דגש‬ ‫להשיג את השניים הראשונים ועל כן פיתוח התוכנית צלח חלקית והשאיר‬ ‫פערים חברתיים וכלכלים גדולים מאוד באיזור הגליל‪ .‬לכן‪ ,‬כנקודת מוצא‬ ‫הפרויקט מנסה לפתח את שני יעדים אלה שנחסכו בתהליך ולשמר במידת‬ ‫מה את השניים שצלחו‪.‬‬

‫במרחב הסובב את התעלה‬ ‫יהודים וערבים‬

‫על כן‪ ,‬הפרויקט הינו ניסיון להבין כיצד שטח ההעתרבות באיזור הגליל‬ ‫התחתון מסוגל לתקן עוולות שנעשו בו לאורך השנים ולהטיב עם כל‬ ‫המשתמשים בו‪.‬‬

‫‪//35‬‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫‪1.2.2‬‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫אפיון המרחב‬

‫במצב זה בו כבר לא זורמים מי הכנרת בתעלה‪ ,‬היא הופכת מגבול פיזי‬ ‫במרחב לשטח ליניארי בעל פוטנציאל בהסבתו לכלל המרחב אותו היא‬ ‫חוצה‪ .‬הפיתוח לכשעצמו היווה טריגר למשק המים בארץ אך בכל הנוגע‬ ‫להתפתחות מערכת המוביל הארצי נמנע מלהתבצע וזאת בעקבות הערך‬ ‫הלאומי ו"יראת הכבוד" הרוכשים למפעל‪ .‬דבר זה מונע מהמפעל לעמוד‬ ‫תחת ביקורת וחוסם אותו מפיתוח חיוני‪ .‬אי לכך עולה שאלת שימור המפעל‪.‬‬ ‫באיזה דרך ניתן לפתח אותו אך בו בעת לשמר את הערכים שגורמים לו‬ ‫להיות נכס לאומי‪ .‬בשלב הזה נדרש להבין אילו ערכים בכלל נדרש לשמר‪,‬‬ ‫האם אלו ערכים ציוניים של הפרחת השממה בנגב (שכבר איננה שממה‪,‬‬ ‫ומימי הכנרת הם כנראה לאו דווקא המים שצריכים לעשות כן)? או שמא זה‬ ‫ערכי העבודה הקשה שאפשרו למפעל לתפקד עד היום בצורה חסרת דופי?‬ ‫או לשמר ערכי מים זורמים? הבנת השימור בשלב זה הובילה לבדיקה של‬ ‫איזור תוואי התעלה‪ .‬מה הוא המקום אותו התעלה חוצה בברוטליות‪ ,‬מה הם‬ ‫רובדיו של המקום הזה בניסיון לגלות מה הוא צריך‪.‬‬ ‫הבנת המרחב מביאה בחשבון גורם חדש במשוואה‪ .‬מארג הישובים באיזור‬ ‫הזה מורכב מכפרים ערביים ומישובים יהודיים המכונים מצפים‪ .‬מצפים‬ ‫אלה קמו במסגרת "תוכנית המצפים" כחלק מפרויקט ייהוד הגליל‪.‬‬ ‫‪//34‬‬

‫תא שטח ‪10#‬‬ ‫מאגר‬

‫כפר מנדא‬

‫אשכול‬

‫תחום שיפוט‪ :‬מועצה אזורית עמק יזרעאל‬ ‫נקודות עניין‪ *:‬מאגר אשכול‪ -‬מרכז מבקרים‬ ‫אגן שיקוע‪ ,‬אגן תפעולי ובריכת ניטור‪> .‬‬ ‫ ‬ ‫סה"כ‪ 761.000-‬מ"ר‬ ‫* תל חנתון‪ -‬חורבה מהתקופה הצלבנית‪ ,‬עתיקות‬ ‫חרסים‬ ‫* גן לאומי "יער הסוללים"‬ ‫חוזקות‪ * :‬קרבה לכביש ‪77‬‬ ‫* רוחב רצועה רחב‬ ‫* אזור מישורי‬

‫חנתון‬

‫תל חנתון‬

‫חולשות‪ * :‬אדמה חרסיתית מתפוררת‬ ‫* יתכנות גבוהה להצפה‬ ‫רוחב רצועה ממוצע‪ 100 :‬מ'‬ ‫יער הסוללים‬ ‫‪+150‬‬

‫‪77‬‬

‫‪1‬‬

‫‪100m‬‬

‫‪ 15-20‬מ'‬

‫‪//33‬‬

‫תא שטח ‪09#‬‬ ‫בקעת בית נטופה ‪ -‬התיכון‬

‫כפר מנדא‬

‫תחום שיפוט‪ :‬ללא שיפוט‬ ‫נקודות עניין‪:‬‬ ‫* רומה ח'‪ -‬שמורת‬ ‫טבע ואתר ארכיאולוגי‪,‬‬ ‫ ‬ ‫מהתקופה הרומית‬ ‫בזנטית‪ ,‬עתיקות וחרסים‪.‬‬ ‫חוזקות‪:‬‬

‫* אזור מישורי‬

‫חולשות‪:‬‬

‫* רוחב רצועה משתנה ‬ ‫‪ 100-50‬מ‬ ‫ ‬ ‫* חוצה אדמות פרטיות ‬ ‫שדות‬‫רומה ח'‬

‫רוחב רצועה ממוצע‪ 60 :‬מ'‬

‫‪2‬‬

‫‪+150‬‬

‫רומת הייב‬ ‫רומאנה‬ ‫‪100m‬‬

‫‪ 15-20‬מ'‬

‫‪//32‬‬

‫תא שטח ‪08#‬‬

‫עראבה‬

‫בקעת בית נטופה ‪ -‬בצלע‬ ‫תחום שיפוט‪ :‬ללא שיפוט‪.‬‬ ‫(דרומית למועצה מקומית משגב)‬ ‫נקודות עניין‪ *:‬מחצבת אבטליון‪ -‬נטושה‬

‫אבטליון‬

‫מחצבת אבטליון‬ ‫‪ -‬נטושה ‪-‬‬

‫חוזקות‪ * :‬קרבה יחסית לישוב אבטליון‬ ‫* רוחב רצועה רחב‬ ‫* אזור מישורי‬ ‫חולשות‪ * :‬איזור סחף ומועד להצפות‬ ‫* חוצה אדמות פרטיות ‪ -‬שדות‬ ‫* דרומית לגבול טופגרפי טבעי‬

‫רוחב רצועה ממוצע‪ 100 :‬מ'‬

‫‪+150‬‬

‫‪100m‬‬

‫בועיינה נוג'ידאת‬ ‫‪ 15‬מ'‬

‫‪3‬‬ ‫‪//31‬‬

‫תא שטח ‪07 #‬‬ ‫בקעת בית נטופה ‪ -‬מובלע‬ ‫תחום שיפוט‪ :‬ללא שיפוט‪( .‬דרומית למועצה מקומית משגב)‬ ‫נקודות עניין‪ * :‬מבדד נטופה‪ -‬מנזר יווני קתולי‪ ,‬תצפית ותחילת מסלולים רגליים‬ ‫* עתיקות בית נטופה‪ -‬מערכות מסתור תת קרקעיות וחלקי עתיקות‬ ‫חוזקות‪:‬‬

‫מבדד נטופה‬

‫* תעלה יוצרת מובלעת (כליאה של איזור עד הטופוגרפיה)‬ ‫* רוחב רצועה רחב‬ ‫גבול שבחלקו לא עם אדמה פרטית אלא עם יער‬ ‫* אזור מישורי‬

‫* ‬ ‫חולשות‪:‬‬

‫הררית‬

‫* איזור סחף ומועד להצפות‬

‫רוחב רצועה ממוצע‪ 100 :‬מ'‬ ‫עתיקות‬

‫בית נטופה‬

‫‪4‬‬ ‫‪+150‬‬

‫‪100m‬‬

‫בועיינה נוג'ידאת‬

‫‪ 15-20‬מ'‬

‫‪//30‬‬

‫תא שטח ‪06#‬‬ ‫מנהרת עילבון‬ ‫תחום שיפוט‪ :‬רשות מקומית עילבון‬ ‫נקודות עניין‪ *:‬מנהרת עילבון \ יעקב‪ 850 -‬מ' של צינור בקוטר ‪ 3‬מ' העובר דרך‬ ‫ההר‬ ‫חוזקות‪ * :‬קרבה פיזית לישוב עילבון‬ ‫* מעבר התעלה בשטח שאינו פרטי‪ ,‬אדמת "יער וחורש"‬ ‫* מרחב התעלה צמוד לכביש המחבר בין מאע'ר לעילבון‬ ‫חולשות‪ * :‬איזור הררי ושינויי טופוגרפיה‬ ‫* נתק ברציפות התעלה עקב כניסה למנהרה ( ‪ 850‬מ')‬

‫רוחב רצועה ממוצע‪ 50 :‬מ'‬

‫‪806‬‬

‫‪+150‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪100m‬‬

‫עילבון‬

‫‪//29‬‬

‫תא שטח ‪05#‬‬ ‫מאגר צלמון‬ ‫תחום שיפוט‪ :‬ללא שיפוט‬ ‫נקודות עניין‪ *:‬מאגר צלמון‪ -‬איגום לפני שאיבה‪.‬‬ ‫‪ 189.000‬מ"ר‪.‬‬ ‫ ‬ ‫חציבה בין גדותיו של נחל צלמון‪.‬‬ ‫ ‬ ‫* אתר שאיבה צלמון‪ -‬העלאת המים מגובה ‪ +37‬ל‪ +152‬מ'‪ .‬סה"כ‪ 115 -‬מ'‪.‬‬ ‫‪ 3‬יחידות שאיבה‪ .‬מופע בשטח‪ :‬כיסוי חציבת ההר כקיר ענק‪,‬‬ ‫ ‬ ‫חזיתי העולה באלכסון קל‪.‬‬ ‫אתר שאיבה‬ ‫צלמון‬

‫חוזקות‪ * :‬מופע מיוחד של מאגר‬ ‫בעל נגישות גבוהה מבחינה תחבורתית‬ ‫* ‬ ‫* אזור יחסית מישורי בכל האיזור‬ ‫חולשות‪ * :‬אין מופע של תעלה‬ ‫* אתר השאיבה אינו נגיש כלל‬ ‫רוחב רצועה ממוצע‪ :‬אין תעלה‬

‫‪6‬‬ ‫מסד‬ ‫‪+40‬‬

‫‪ 5‬ס"מ‬ ‫‪ 1‬מ'‬ ‫‪100m‬‬

‫‪//28‬‬

‫‪ 20‬ס"מ‬ ‫‪ 40‬ס"מ‬ ‫‪ 1‬מ'‬

‫עילבון‬

‫תא שטח ‪04 #‬‬

‫מג'אר‬

‫גיחון צלמון‬ ‫תחום שיפוט‪ :‬מועצה מקומית מג'אר ומועצה איזורית מרום הגליל‬ ‫נקודות עניין‪ * :‬גיחון צלמון‪ -‬הפסקת התעלה ע"י צינור לחץ החפור בדופן ‬ ‫הנחל‪ ,‬עובד על "חוק הכלים השלובים"‪ .‬יורד למעלה מ‪ 50-‬מ'‪.‬‬ ‫קוטר צינור של ‪ 3.65‬מ'‪.‬‬ ‫* וילה כלוריצקי‪ -‬בניין שנבנה לטובת הפועלים‪ ,‬מקימי התעלה ‬ ‫למגורים‪ .‬ממוקם באיזור בעל יתרונות נוף והיום עומד נטוש ‬ ‫ברשות "מקורות"‪.‬‬ ‫חוזקות‪* :‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫חולשות‪* :‬‬ ‫*‬ ‫*‬

‫מופע מיוחד של גיחון צלמון‪.‬‬ ‫קרבה לישוב טפחות ובעיקר לאיזור מבני החקלאות‪.‬‬ ‫מעבר התעלה בשטח שאינו פרטי‪ ,‬אלא אדמת "יער וחורש"‬ ‫נתק ברציפות התעלה בגיחון‬ ‫איזור הררי ובעל טופוגרפיה קשה‬ ‫פיתולים רבים בתוואי התעלה‬

‫וילה כלוריצקי‬ ‫טפחות‬

‫נחל צלמון‬

‫‪7‬‬

‫רוחב רצועה ממוצע‪ 50 :‬מ'‬ ‫מסד‬

‫‪ 12‬מ'‬ ‫‪+45‬‬

‫‪100m‬‬

‫‪//27‬‬

‫תא שטח ‪03#‬‬ ‫פיתול מג'אר ‪ -‬כלנית‬ ‫מג'אר‬

‫תחום שיפוט‪ :‬מועצה איזורית מרום הגליל‬ ‫נקודות עניין‪ *:‬בתי סוהר צלמון וחרמון‬ ‫* גן לאומי גבעת עצה צמוד תעלה‬

‫גבעת עצה‬

‫חוזקות‪ * :‬סמיכות ונגישות לכביש ‪807‬‬ ‫* קרבה לישובים מג'ער וכלנית‬ ‫* מצפון‪ ,‬גבול שהינו יער ואינו בבעלויות פרטיות‬ ‫חולשות‪ * :‬פיתוליות רבה בתוואי‬ ‫* טופוגרפיה הררית‪ ,‬בעלת שיפולים חדים וקוטעת מבטים‬

‫כלנית‬

‫‪8‬‬ ‫בית סוהר חרמון‬ ‫בית סוהר צלמון‬

‫‪807‬‬

‫רוחב רצועה ממוצע‪ 50 :‬מ'‬

‫‪+45‬‬

‫‪100m‬‬

‫‪ 12‬מ'‬

‫‪//26‬‬

‫תא שטח ‪02 #‬‬ ‫פיתול קדרים ‪ -‬חוקוק‬ ‫קדרים‬

‫תחום שיפוט‪ :‬מועצות איזוריות מרום הגליל ועמק הירדן‬ ‫נקודות עניין‪ *:‬קבר חבקוק הנביא‪ -‬שער מקושת עם חצר קטנה‬ ‫חוזקות‪ * :‬סמיכות ונגישות לכביש ראשי ‪65‬‬ ‫* קרבה לישובים חוקוק וכלנית‬ ‫* גבולות שהינם יער ואינם בבעלויות פרטיות‬

‫‪9‬‬ ‫קבר חבקוק הנביא‬

‫חולשות‪ * :‬פיתוליות רבה בתוואי‬ ‫* טופוגרפיה הררית‪ ,‬בעלת שיפולי חדים‬

‫‪65‬‬

‫רוחב רצועה ממוצע‪ 50 :‬מ'‬

‫חוקוק‬ ‫‪+45‬‬

‫‪100m‬‬

‫‪ 12‬מ'‬

‫‪//25‬‬

‫תא שטח ‪01 #‬‬ ‫גיחון עמוד‬ ‫מחצבה נטושה‬

‫תחום שיפוט‪ :‬מועצה איזורית עמק הירדן‬ ‫נקודות עניין‪*:‬‬ ‫*‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫קצה התעלה והחיבור לשאיבה עם הכינרת‬ ‫גיחון עמוד‪ -‬הפסקת התעלה ע"י צינור לחץ החפור בדופן הנחל‪ ,‬עובד ‬ ‫על "חוק הכלי ם השלובים"‪ .‬יורדכ‪ 150-‬מ'‪.‬‬ ‫אורך צינור כולל כ‪ 700 -‬מ'‪ .‬קוטר צינור של ‪ 3.10‬מ'‪.‬‬ ‫עומק של כ‪ 5 -‬מ' בקרקע וברוחב של כ‪ 10-‬מ'‬

‫חוזקות‪ * :‬קרבה לישוב כחל‬ ‫* גבולות שהינם יער ואינם בבעלויות פרטיות‬ ‫* נקודת תצפית יפה על הסביבה‬

‫גן לאומי‬ ‫עמוד‬

‫חולשות‪ * :‬טופוגרפיה הררית‪ ,‬בעלת שיפולים חדים‬ ‫* נתק בתוואי התעלה בעקבות הגיחון‬ ‫כחל‬

‫רוחב רצועה ממוצע‪ 50 :‬מ'‬

‫נחל עמוד‬

‫‪+45‬‬

‫‪100m‬‬

‫נקודת קצה‬ ‫התעלה‬

‫‪10‬‬ ‫‪ 12‬מ'‬

‫‪//24‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫גיחון עמוד‬

‫פיתול קדרים ‪ -‬חוקוק‬

‫פיתול מגאר ‪ -‬כלנית‬

‫גיחון צלמון‬

‫מאגר צלמון‬

‫בקעת בית נטופה ‪ -‬מובלע‬

‫בקעת בית נטופה ‪ -‬בצלע‬

‫בקעת בית נטופה ‪ -‬התיכון‬

‫מאגר אשכול‬

‫‪//23‬‬ ‫מנהרת עילבון‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫‪7‬‬

‫גיחון עמוד‬

‫גיחון צלמון‬

‫מאגר צלמון‬

‫מנהרת יעקב‬

‫מאגר אשכול‬

‫‪+200‬‬

‫‪+100‬‬

‫‪0.0‬‬

‫‪-100‬‬

‫הכנרת‬

‫‪10km‬‬

‫‪1km‬‬ ‫תחנת ספיר‬

‫‪-200‬‬ ‫‪//73‬‬

‫עם ההבנה שישראל מסוגלת לייצר מים בכמויות נרחבות ובעקבות שיקולים כלכליים עדיין מייבשת את הכנרת ויוצרת בעיות‬ ‫אקולוגיות רבות‪ ,‬נכון להפסיק את השאיבה ולשקם את המערכת‪.‬‬ ‫בעקבות כך מיותרת התעלה הפתוחה של המוביל המתעלת את מי הכנרת ממנה ועד הכנסתם אל המערכת הסגורה באתר אשכול‪.‬‬ ‫התעלה המתפתלת לאורך ‪ 34‬ק"מ כלואה בתוך סטריפ סגור ברוחב משתנה בין ‪ 100 - 50‬מ' ובמצב המתוכנן ניתן השטח המופר‬ ‫לשימוש מחדש‪.‬‬

‫‪//21‬‬

‫‪1.2‬‬

‫מרחב התעלה הפתוחה‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫הפסקת שאיבת מי הכנרת וייתור התעלה‬

‫‪//20‬‬

‫נזק אקולוגי‬ ‫משיאבת מי הכנרת‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫אפריל ‪2009‬‬

‫דצמבר ‪2008‬‬

‫מרץ ‪2014‬‬

‫פברואר ‪2014‬‬

‫אוקטובר ‪2014‬‬

‫נובמבר ‪2014‬‬

‫‪//19‬‬

‫התפלה‬ ‫יכולת לעומת ניצול‬

‫̽‬

‫מתקן חדרה‬

‫̽‬

‫̽‬

‫סה"כ ‪ 657‬מלמ"ק‬

‫מים‬ ‫מליחים‬

‫‪25‬‬

‫תוספת עד‬ ‫‪2020‬‬

‫מתקן‬ ‫אשקלון‬ ‫‪2005‬‬ ‫מתקן‬ ‫פלמחים‬ ‫‪2007‬‬

‫‪45‬‬

‫‪100‬‬

‫‪80‬‬

‫‪30‬‬

‫‪40‬‬

‫‪120‬‬

‫‪65‬‬ ‫‪25‬‬

‫‪85‬‬

‫‪42‬‬

‫מתקן‬ ‫אשדוד‬ ‫‪2014‬‬ ‫מתקן‬ ‫שורק‬ ‫‪2013‬‬ ‫מתקן‬ ‫חדרה‬ ‫‪2007‬‬

‫מתקן שורק‬ ‫מתקן פלמחים‬ ‫‪ 60%‬ניצול יכולת‬

‫מתקן אשדוד‬

‫‪//18‬‬

‫מתקן אשקלון‬

‫‪48%‬‬ ‫חקלאות‬

‫מקורות המים‬ ‫למים שפירים‬

‫̽‬

‫‪12%‬‬ ‫תעשייה‬

‫̽‬

‫̽‬

‫‪40 %‬‬ ‫עירוני וביתי‬ ‫‪35 %‬‬ ‫התפלה‬

‫‪6%‬‬ ‫אגן גליל‬ ‫מערבי וכרמל‬

‫‪19 %‬‬ ‫כנרת‬

‫‪12%‬‬ ‫אגן החוף‬

‫‪7%‬‬ ‫האגנים‬ ‫המזרחיים‬

‫‪12%‬‬ ‫אגן ההר‬

‫‪9%‬‬ ‫אגן הכנרת והגולן‬ ‫‪//17‬‬

‫‪1.1.3‬‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫רביזיה במשק המים ‪ -‬פיתוח‬

‫למדינת ישראל דאז‪ ,‬בעיות מים חמורות ועל אף הקמת מוביל המים‬ ‫הארצי לא יכלה לספק כמות מים לפי הכמויות הנדרשות‪ ,‬ולכן סיגלה‬ ‫לעצמה יכולות מרשימות בהתפלת מי ים למי שתייה‪ .‬במהלך שני‬ ‫העשורים האחרונים הוקמו מספר מתקני התפלה לאורך רצועת קו‬

‫מים שפירים‬

‫החוף של הארץ המספקים יחד כ‪ 35%‬מצריכת המים‪ .‬יתרה מכך כמות‬ ‫ייצור המים המותפלים עומד על שיעור ניצול של רק ‪ 60%‬יכולת‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬ישראל מסוגלת להתפיל כמויות מים אדירות שמעמידות‬ ‫בספק את עצם השאיבה מהכנרת‪.‬‬ ‫יכולות טכנולוגיות אלה התפתחו במקביל לנזק אקולוגי רב ממדים‬

‫מים מליחים‬

‫שנגרם כתוצאה משאיבת מים מהכנרת‪ ,‬לכנרת עצמה‪ ,‬לנהר הירדן‬ ‫ובראש ובראשונה לים המלח‪ .‬עם ההבנה הזאת של פיתוח טכנולוגי‬ ‫בהתפלה במקביל לנזקים אקולוגיים עקב השאיבה נקודת מוצא‬ ‫תכנונית פרויקט זה הינה ההחלטה על הפסקת שאיבת מי הכנרת‬ ‫ובכך להוציא את מימיה ממאזן המים השפירים של ישראל‪ .‬צעד זה‬ ‫הינו המשך פיתוח משק המים של ישראל והינו צעד הכרחי במכלול‬ ‫השיקולים‪ :‬הכלכליים לעומת שיקום אקולוגי ופיתוח טכנולוגי‪.‬‬ ‫‪//16‬‬

‫מי קולחין‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫השימור הפיזי ‪ -‬ערך העבודה‬ ‫עבודת התכנון והבנייה של מוביל המים החלוצי דרשה‬ ‫משאבים כלכלים אין סופיים‪ ,‬מיטב מוחות של מגוון‬ ‫מהנדסים בין לאומיים וציוד שנקנה במיוחד עבורו‬ ‫ויובא לארץ רק לשם כך‪ .‬המפעל סיפק עבודה למספר‬ ‫רב מאוד של עובדים במשך ‪ 11‬שנות בנייה אינטנסיביות‬ ‫וכמובן שהעבודה נעשתה ללא דופי‪ .‬מספיק טוב כדי‬ ‫לגרום למפעל לתפקד עד היום אומנם עם טיפול שותף‬ ‫של חברת "מקורות" אך באותה התשתית‪.‬‬

‫‪//15‬‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫שימור המיתוס ‪ -‬הערך ההסטורי‬ ‫המוביל מעצם היותו מפעל ציוני לאומי‪ ,‬המושתת על עקרונות‬ ‫יישוב הארץ‪ ,‬והובלת מים מהצפון הרווי אל הדרום הצחיח‪ ,‬קיבל‬ ‫מקום של כבוד במורשת המפעל הציוני‪ .‬הוא ייצג את המדינה‬ ‫כסמל חלוצי ובולטים מאנשי הציבור אשר הובילו להצלחתו‬ ‫זכו גם כן לתהילה ולייצוג המדינה בסמליה‪ .‬נכתבו עליו שירים‬ ‫וסיפורים אשר מתפארים בו מעצם היותו ובהישגים המרשימים‬ ‫שהשיג עבור המדינה‪.‬‬

‫‪//14‬‬

‫מרחב המוביל הארצי מחולק ל‪ 2-‬חלקים השונים במראה‪.‬‬ ‫הראשון‪ -‬הינו תעלה פתוחה המשתרעת מהכנרת ועד מאגר‬ ‫אשכול‪ .‬ברוחב משנה של בין ‪ 12‬מ ל‪ 20-‬מ‬ ‫השני‪ -‬מערכת צינורות תת קרקעית בקוטר של ‪ 3‬מ ממאגר אשכול‬ ‫ועד לראש העין‪.‬‬ ‫‪ 2‬חלקים אלה מתאפיינים ברצועת מגן לכל אורכם‪ .‬רצועת מגן זו‬ ‫בחלק הפתוח ברוחב של בין ‪ 120-50‬מ מתוחמת בגדר וסטרלית‬ ‫מהציבור ואילו בחלק התת קרקעי הינה ‪ 50‬מ ואינה מאפשר‬ ‫חפירה או בינוי בתוכה‪.‬‬

‫‪ 50‬מ' )מינימליים( ‪ -‬רצועת המוביל‬

‫‪//13‬‬

‫‪( 1,000,000,000‬מיליארד) קוב מים בשנה‬ ‫‪ 105‬מאגרי מים‬ ‫‪ 730‬בריכות מים‬

‫‪ 12,000‬ק"מ קווי מים‬

‫‪ 500,000‬ממק בטון‬

‫‪ 690‬תחנות שאיבה‬

‫‪ 15‬מתקני טיפול בשפכים‬

‫‪ 35‬מתקני התפלה‬

‫‪ 1.2‬מיליארד תקציב פיתוח בשנה‬

‫‪ 130‬קמ אורך המוביל הארצי‬

‫‪ 2.5‬מיליון ימי עבודה‬ ‫‪ 75,000‬טון פלדה‬ ‫למעלה מ‪ 4000‬עובדים‬ ‫‪ 420‬מליון לירות ישראליות‬ ‫‪ 380‬ממ"ק מים בשנה ממוצעת במוביל‬

‫‪ 525‬ממ"ק זרם במוביל בחורף שנת ‪2004-5‬‬

‫‪ 95‬ממ"ק זרם במוביל בשנת ‪1999‬‬

‫‪1910‬‬ ‫תחילת שאיבת‬ ‫מי הירקון לעיר‬ ‫פתח תקוה‬ ‫(מנוע שאיבה בן‬ ‫‪ 75‬כוחות סוס‬ ‫בשאיבה של ‪300‬‬ ‫מ"ק מים לשעה)‪.‬‬

‫פקת‬

‫תהליך ה‬

‫‪//12‬‬

‫‪1936‬‬ ‫הקמת קו המים‬ ‫הראשון לירושלים‬ ‫ע"י המנדט הבריטי‪,‬‬ ‫על בסיס מעיינות‬ ‫ראש העין‪ .‬מפעל‬ ‫הנדסי גדול שטרם‬ ‫נראה בארץ‪.‬‬

‫מקורו‬

‫ת מים לישראל‬

‫‪1937‬‬

‫‪1955‬‬

‫‪ 31‬לינואר‪ ,‬הקמת‬ ‫מקורות שמטרתה‪:‬‬ ‫"להוציא לפועל‬ ‫ולעשות את כל‬ ‫הדברים הנחוצים‬ ‫או המתאימים‬ ‫להשגת מים‪,‬‬ ‫אגירתם‪ ,‬מכירתם‪,‬‬ ‫מסירתם‪ ,‬הפצתם או‬ ‫המצאתם"‪.‬‬

‫חניכת מפעל "ירקון‬ ‫נגב" המזרחי‪ .‬קו מים‬ ‫באורך של ‪108‬ק"מ‬

‫‪1964‬‬ ‫השלמת בניית‬ ‫המוביל הארצי‪.‬‬ ‫סה"כ ‪ 130‬ק"מ‪,‬‬ ‫‪ 380‬מליון מ"ק‬ ‫מים בשנה‪.‬‬

‫‪1969‬‬ ‫הקמת מפעל‬ ‫השפד"ן‪ ,‬המיועד‬ ‫לטיפול בשפכי‬ ‫גוש דן (שדרוגו‬ ‫ב‪ 87-‬לטיפול מכני‬ ‫ביולוגי)‪.‬‬

‫‪1978-07‬‬

‫‪1986‬‬

‫‪1995‬‬

‫‪2001‬‬

‫‪2005-14‬‬

‫הקמה של כ‪30-‬‬ ‫מתקני התפלה‬ ‫באיזור אילת והערבה‬ ‫בעיקר משאיבת‬ ‫קידוחים‬

‫הפעלת טורבינה‬ ‫הידרו‪-‬אלקטרית‬ ‫בכפר ברוך להפקת‬ ‫חשמל ממי המוביל‬ ‫הארצי‪.‬‬

‫הכללת נספח מיוחד‬ ‫להסכם השלום עם‬ ‫ירדן על הספקת ‪30‬‬ ‫מיליון מ"ק בשנה‬ ‫לירדן‪.‬‬

‫החלטת הממשלה‬ ‫לקידום התפלת מי‬ ‫ים‪ .‬והגדלת היקף‬ ‫ההתפלה ל‪200-‬‬ ‫מליון מק בשנה‪.‬‬

‫הקמת מפעלי‬ ‫ההתפלה אשקלון‪,‬‬ ‫פלמחים‪ ,‬חדרה‪,‬‬ ‫אשדוד ושורק‬ ‫בבעלויות שונות‪.‬‬

‫מגמת שינוי בשימוש המוביל הארצי‬

‫‪2015‬‬

‫?‬

‫‪1.1.2‬‬

‫̽‬ ‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬ ‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬ ‫̽‬

‫מוביל המים הארצי ‪ -‬שימור‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫כפרויקט לאומי המוביל הינו תשתית לאומית שקמה מתוך חזון ציוני‬ ‫להובלת מי הכנרת אל הנגב הצחיח‪ .‬הקמת מפעל ציוני ‪-‬לאומי זה ערך‬ ‫כ‪ 11-‬שנה‪ ,‬ללא מגבלות תקציב ומשאבים ולימים הפך לסמל לאומי של‬ ‫המדינה‪ .‬דרך פעילותו של המוביל כמעט ולא השתנתה על אף רביזיות‬ ‫משמעותיות בפיתוח יכולות טכנולוגיים להשגת מים במדינת ישראל ועל כן‬ ‫ברור כי המפעל שהפך לסמל קיבע את פעילותו על אף הצורך בשינוי לאור‬ ‫ההתפתחות במשק המים‪.‬‬ ‫בחינה נוספת של מפעל לאומי זה תתבצע תוך הבחנה בין שני מושגים‪:‬‬ ‫שימור ופיתוח‪ .‬לכל אחד מאלה השפעה על תפיסת המפעל ועל דרך‬ ‫ההסתכלות העתידית עליו‪.‬‬

‫‪//11‬‬

‫‪1.1‬‬ ‫‪1.1.1‬‬

‫̽‬

‫̽‬

‫מוביל המים הארצי‬

‫̽‬

‫̽ ̽ ̽ ̽‬ ‫̽‬ ‫הפרספציה ‪ -‬מפעל לאומי‬ ‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫היום‪ ,‬אנו עדים למצב בו תשתיות בסדר גודל לאומי הן המעצבות את‬ ‫המרחב בו אנו חיים וכן מושפעות משיקולים הנדסיים‪-‬טכנולוגיים‬ ‫ופוליטיים‪-‬כלכליים‪ .‬ריצוף התכסית בתשתיות אלה ממערכות תשתית של‬ ‫תחבורה בינהם כבישים‪ ,‬מחלפים‪ ,‬גשרים וכו'‪ ,‬תשתיות של הפקת חשמל‬ ‫והולכתו‪ ,‬תשתיות המים החוצות את אורכה של המדינה וכלה בפרויקטי‬ ‫מגורים מכפרים ועד ערים המהווים חלק עיקרי בתכסית המדינה‪ .‬השיח‬ ‫האדריכלי לרוב מודַ ר מפרויקטים אלה ותוצאה חיה מכך היא פגיעה כללית‬ ‫במרחב הציבורי‪ .‬הפרויקט מנסה לדון עם בעיה זו דרך בחינה של אחד‬ ‫ממפעלי הלאום הגדולים של המדינה‪ ,‬מוביל המים הארצי‪.‬‬ ‫בדומה למפעל זה גם רבים ממפעלים בסדר גודל שכזה קופאים על שמריהם‪.‬‬ ‫מסגלים לעצמם דפוסי פעילות נוקשים והנעתם מדפוסים אלה בדרך כלל‬ ‫דורשת צעדים גדולים בלתי הפיכים‪ .‬אך הבעיה הגדולה מכל היא התפיסה‬ ‫של הכלל לגבי מפעל שכזה‪ ,‬חוסר הידיעה וחוסר במידע בתחום העיניין‬ ‫הספציפי מונע אפשרות למתן ביקורת חיצונית אשר יכולה ברב המקרים רק‬ ‫להטיב עם המפעל‪ ,‬עם הציבור ועם המרחב‪.‬‬

‫‪//10‬‬

‫פרק ‪1‬‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫הפסקה‬ ‫‪ 1.1‬מוביל המים הארצי‬ ‫‪ 1.1.1‬הפרספציה ‪ -‬מפעל לאומי‬ ‫ ‬ ‫‪ 1.1.2‬מוביל המים הארצי ‪ -‬שימור‬ ‫ ‬ ‫‪ 1.1.3‬רויזיה במשק המים ‪ -‬פיתוח‬ ‫ ‬ ‫‪ 1.2‬מרחב התעלה הפתוחה‬ ‫‪ 1.2.1‬פירוק לתאי שטח‬ ‫ ‬ ‫‪ 1.2.2‬אפיון המרחב‬ ‫ ‬ ‫‪ 1.2.3‬פרספציה מחודשת ‪ -‬ראייה כוללת‬ ‫ ‬

‫‪//9‬‬

//8

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫כאמור‪ ,‬מנגנוני הפעולה של מפעלים לאומיים מונעים מאין‬

‫שאלות המפתח הן‪ ,‬כיצד ניתן להשתמש בערכים אלה‬

‫ספור שיקולים כלכלים ופוליטיים‪ .‬לרוב אין אדריכלים‬

‫כבמשאב‪ ,‬על מנת לייצר הכנסה שתישאר באזור? ובאיזו‬

‫יושבים בראשויות התכנון הללו ובאם כן‪ ,‬אין בידם את‬

‫דרך ליצור זיקה בין ההכנסה מהנוף לבין «יוצרי הנוף» –‬

‫הכח הדרוש ועל כן הדיון על נראות ואיתו תפקוד המרחב‬

‫החקלאים בעלי הקרקעות?‬

‫לוקה בחסר‪ ,‬הן בקיומו והן בפיתוחו בעתיד‪.‬‬

‫על מנת לענות על שאלות אלה נדרשת הצבעה על‬

‫ולכן אתחבט בשאלות של‪ :‬איך ניתן להתמודד עם שאריות‬

‫אפשרויות ודרכים לניצול המשאבים היחודיים של בקעת‬

‫של פרויקטים לאומיים מפעם? כיצד ניתן להתמודד עם‬

‫בית נטופה כרקע לתכנון חלופות עתידי‪ ,‬לטובת כלכלת‬

‫המיתוס אותו הם יצרו? איך פיתוח טכנולוגי‪/‬סביבתי‬

‫האזור‪ ,‬רווחת בעלי האדמות בבקעה‪ ,‬והנאת הציבור‬

‫משתלב עם זיכרון לאומי? מהם יחסי הכוחות בינהם?‬

‫הרחב מהישארותו של נופה‪.‬‬

‫והאם נכון שמציאות זו תשמר את הזיכרון או תצור זיכרון‬ ‫חדש?‬ ‫פרויקטים לאומיים מתוך היותם בעלי השפעה בהיקף‬ ‫נרחב מייצרים סביב עצמם מיתוס‪ ,‬קריאה מחודשת של‬ ‫המציאות ומקבלים מעמד קבוע ונוכח בשטח‪ .‬לאור כך עם‬ ‫שינויים בתקופות‪ ,‬בטכנולוגיות‪ ,‬בתפיסות ובסביבה קיים‬ ‫קושי בשינוי הפרויקט הלאומי המיתולוגי‪.‬‬ ‫רובד נוסף של פרויקט זה מתמודד עם אפשרויות לשימור‬ ‫ערכי נוף‪ ,‬תרבות וטבע ייחודיים לבקעת בית נטופה‪,‬‬ ‫באמצעות תפיסה והפנמה מקסימלית של ערכם כמוצרים‬ ‫ציבוריים‪.‬‬ ‫‪//7‬‬

‫̽‬

‫הקדמה‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫לפרויקטים לאומיים על כל סוגיהם יש היבט של‬ ‫עיצוב המרחב הן מבחינה פיזית והן מבחינות‬ ‫חברתית‪ ,‬כלכלית וכו'‪ ..‬הם מושפעים בעיקר‬ ‫משיקולים פוליטיים כלכליים ולרב אינם מביאים‬ ‫בחשבון שיקולים חשובים נוספים‪ .‬בפרויקט זה‬ ‫אנסה להדגים את הבעיות שעלולות להיווצר לאורך‬ ‫זמן עם פרויקטים לאומים אלה ומעצם היותם‬ ‫כאלה ההופכים לסמל‪ ,‬קשה להתאימם למצב נוכחי‬ ‫משתנה‪ .‬מוביל המים הארצי‪ ,‬הינו דוגמא טובה‬ ‫לפרויקט לאומי שכזה‪ ,‬שקפא על שמריו‪ ,‬שבמצבו‬ ‫הנוכחי אינו שינה תפקוד מאז הקמתו על אף השוני‬ ‫המשמעותי ביכולות טכנולוגיים שנכנסו לתוקף‪.‬‬ ‫בתוך השיח התיאורטי אנסה לעמוד על היכולת שלנו‬ ‫היום להתמודד עם שאריות של פרויקטים לאומיים‬ ‫כאלה‪ ,‬כיצד להשתמש בתשתית שנוצרה לטובת‬ ‫הצרכים בשטח היום וכיצד או אם בכלל לשמר את‬ ‫הזיכרון ממנה‪.‬‬ ‫‪//6‬‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫הגליל גבול המנתק את חלקיו זה מזה‪ .‬במצב המחודש‪,‬‬

‫בין האוכלוסיות השונות הגרות סביב הבקעה‪.‬‬

‫של הפסקת השאיבה השטח הזה יכול לקבל פונקציות‬

‫לבסוף‪ ,‬הפרויקט מציג מוקד אזורי בנייני אשר ממוקדם‬

‫חדשות המשלבות ומזמינות את הציבור להנות מהמרחבים‬

‫בצומת המפגיש בין מרחב פארק ירוק התופס את מרחב‬

‫שמתפנים‪ ,‬יכול להכיל מגוון פונקציות החסרות המרחב‬

‫התעלה לבין עורק פיתוח המאפשר יצירת מתקני תיירות‬

‫הגליל אותו התעלה חוצה וכמובן שעצם השימוש בשטח‬

‫חקלאית פרטית בשטחים פרטיים חקלאיים על פי רצון‬

‫מנגיש את הנוף ונותן גישה ממשית אליו‪.‬‬

‫אישי של בעלי החלקות‪.‬‬

‫המרחב הסובב את התעלה מאופיין בביזור יישובים וחוסר‬

‫הבניין המוצג הינו מוסד חינוך חקלאי ופנימיית נוער‪ .‬הוא‬

‫בשיתוף פעולה בינהם‪ .‬דבר המחייב את תושביו ביוממות‬

‫מביא לידי ביטוי ערכי שימור של המפעל הלאומי תוך‬

‫על בסיס תחבורה פרטית לערים הגדולות הרחוקות ובכך‬

‫הסבתו לייעוד החדש‪ .‬הוא נטמע במרקם השדות הסובב‬

‫מגדיל את הפער בין מגוון האוכלוסיות השונות השוכנות‬

‫ונבנה מחומרי בנייה קלה תוך שימת דגש על הנגשת הנוף‬

‫בו‪ .‬על כן למרחב התעלה החדש ניתן הכח לתקן עוולות‬

‫ושילוב הציבור העובר בפארק לבין משתמשי היום‪-‬יום‪.‬‬

‫שנוצרו בעבר ולצור שיתופי פעולה בין הדיירים השונים‬

‫הוא מקנה פונקציות לימוד ומחקר חקלאי לצד יישום‬

‫במרחב‪.‬‬

‫פרקטי בשדות הסובבים וכן אפשרויות לימי עיון וסדנאות‬

‫הפרויקט מתמקד במחצית שטח התעלה ‪ -‬בבקעת בית‬

‫לחקלאים בנושאי חקלאות ותיירות‪.‬‬

‫נטופה‪ ,‬ומציע בו מערכת כוללת המורכבת משלושה‬ ‫רכיבים אשר יחד מזינים את המרחב הן ברמה הארצית‪,‬‬ ‫הן ברמה האזורית והן ברמה המקומית‪ .‬סך כל המערכת‬ ‫מאחה מצבים מופרים במרחב הן ברמת קשיים בחקלאות‪,‬‬ ‫הן ברמת החזרת האמון של תושבים בממשל והן ברמת‬ ‫שיתוף הפעולה ויצירת קשרים ספונטניים על בסיס צורך‬

‫‪//5‬‬

‫̽‬

‫תקציר‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫הפרויקט מתחיל בבחינת משק המים בישראל‬ ‫במקביל להתפתחות המפעל הלאומי ‪ -‬מוביל המים‬ ‫הארצי‪ .‬נושא זה נבחר מעצם היותו רבוי במספר‬ ‫רב של תחומי עניין‪ .‬העיסוק במים ובפוליטיקה‬ ‫שעומדת מאחוריו היוו טריגר לחקר הנושא ואכן‬ ‫תהליך המחקר הוביל את הפרויקט בצורה שלא‬ ‫נצפתה מראש‪.‬‬ ‫יכולותיה המרשימות של מדינת ישראל בהספקת‬ ‫מים ממי ים ובנוסף לנזק האקולוגי הנגרם לכנרת‪,‬‬ ‫לנהר הירדן ולים המלח מעצם שאיבת מי הכנרת‬ ‫הובילו אותי למסקנה שהיוותה בסיס לתכנון בהמשך‬ ‫והיא הפסקת שאיבת מי הכנרת‪.‬‬ ‫הפסקה זו בעצם מייתרת את התעלה הפתוחה של‬ ‫מוביל המים הארצי‪ .‬אותה תעלה אשר מובילה את‬ ‫המים לאורך ‪ 34‬קמ וחוצבת את דרכה בין שדות‬ ‫פרטיים‪ ,‬אתרי מורשת וגנים לאומיים יוצרת במרחב‬

‫‪//4‬‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫תוכן עניינים‬

‫̽‬

‫̽‬

‫תקציר‬

‫‪4‬‬

‫הקדמה‬

‫‪6‬‬

‫פרק ‪ \\ 1‬הפסקה‬ ‫ ‬

‫‪ 1.1‬מוביל המים הארצי‬

‫‪10‬‬

‫ ‬

‫‪ 1.2‬מרחב התעלה הפתוחה‬

‫‪20‬‬

‫פרק ‪ \\ 2‬הסבה‬ ‫ ‬

‫‪ 2.1‬בקעת בית נטופה‬

‫‪46‬‬

‫ ‬

‫‪ 2.2‬פיתוח כולל | תוכנית האב ‬

‫‪52‬‬

‫פארק התעלה ‪-‬רכיב ‪1‬‬

‫‪60‬‬

‫פרק ‪ \\ 3‬מוקד אזורי ‪ -‬רכיב ‪ 2‬מדגים‬ ‫ ‬

‫‪ 3.1‬מהו מוקד אזורי‬

‫‪66‬‬

‫ ‬

‫‪ 3.2‬מוסד חינוך חקלאי‬

‫‪67‬‬

‫ ‬

‫‪ 3.3‬הטמעת מרכיבים בתכנון‬

‫‪72‬‬

‫עורק פיתוח ‪-‬רכיב ‪3‬‬

‫‪88‬‬

‫סיכום‬

‫‪91‬‬

‫רשימת מקורות‬

‫‪92‬‬

Final Project Book

̽

̽

̽

Where Does It Lead ?

Converting the Exposed Canal of the National Water Carrier of Israel from transporting the Kinneret water into a Generator of development in the Galil area

̽

̽

̽

̽

̽

̽

Yogev Bitan

July 2015 | The Faculty of Architecture and Town Planning - Technion

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫̽‬

‫י ֹו ג ב ּב י ת ן‬

‫̽‬

‫̽‬

‫לאן זה מוביל ?‬