ספר פרויקט
̽
̽
̽
לאן זה מוביל ? הסבת התעלה הפתוחה של מוביל המים הארצי מהובלת מי הכנרת לפיתוח מרחב הגליל
̽
̽
̽
יוגב ביתן
biyogev@gmail.com בהנחיית | פרופח גבי שורץ | אדר פאתינה אבריק זבידאת | אדר רונן בן אריה
> Bignal, E. M. (1998) Using an ecological understanding of farmland to reconcile nature
conservation requirements, EU agriculture policy and world trade agreements. Journal of Applied Ecology 35 (6), 949-954. > Cavaco, C. (1995) Tourism in Portugal: diversity, diffusion, and regional and local development. Tijdschrift voor Economische en Sociale Geografie 86 (1), 64-71. > Germeraad, P. W. (1993) Islamic traditions and contemporary open space design in Arab-Muslim settlements in the Middle East. Landscape and Urban Planning 23, 97-106. > Requena, J. C. & Aviles, P. R. (1993) Agri-tourism: a glance at potential. Leader Magazine no. 4, autumn 1993. - ספרי קריאה/ " "מי מריבה ומעש,)1973( ,> בלאס שמחה השנים הראשונות75 מקורות – סיפורה של חברת המים הלאומית,)2014( ,> זלצר אסף - מרכזי ידע/ מחקר והערכה, ההתיישבות החדשה בגליל, הטכניון, המרכז לחקר העיר והאיזור,> המועצה הארצית לתכנון ולבנייה תל אביב,9 לינקולן,> ארכיון מקורות
//93
̽
̽
̽
רשימת מקורות /מאמרים- > אדר ,מנחם . 2000 .שימוש בר קיימא בקרקע חקלאית ביישובים ערביים בישראל
המקרה של בית נטופה .חיבור
לעבודת גמר .הטכניון ,מכון טכנולוגי לישראל. > אנזלדואה גלוריה " ,)1987( ,איזור הגבול" > בנימין ולטר" ,על מושג היסטוריה" > הנדל דן ,)2014( ,מודל וקונספציה -אדריכלות ליברלית בישראל לאחר ( 1973פוסט מחקר) > יאסין תמים ,יאסין עבדאלרחמאן ,חאג' מוחמד . 1995 .סקר בעלויות בעמק בית נטופה .מוגש למשרד החקלאות, נציבות המים. > לוריא ,ב"צ .תש"י ( .) 1950בקעת בית נטופה .מולד ד' (ה)273-284 , > מרכוס מנחם וקפלן דידי.1996 .ניקוז בקעת בית נטופה נייר עמדה שמורות הטבע. > שנהר חים ,שכטר מוטי ,עזיאזה חסן ,)2004( ,בקעת בית נטופה – קביעת אסטרטגיה ופיתוח כלים לשינוי מגמת פיתוח יחידת נוף חקלאי מסורתי > תה"ל ,מהנדסים יועצים בע"מ . 1994 .ניקוז בקעת בית נטופה המזרחית וניצול מי הנגר להשקייה .דו"ח תכנון כללי. משרד החקלאות.
//92
̽
סיכום
̽
̽
̽
̽
̽
הפרויקט מחבר שלל נושאים :משק המים בישראל,
הפרויקט מציע דרך חדשה לשימוש במרחב .הפיכת מרחב
רביזיה טכנולוגית ,התפלה ,פיתוח דרוש במפעל הציוני
התעלה לפארק ירוק המכיל מגוון מקומות לשלל פעילויות
לאומי -המוביל הארצי ,שיקום אקולוגי ,תוכנית המצפים,
של התושבים הסובבים ומבקרים חיצוניים ,תוך שילוב
סכסוך פוליטי ,מרחב ביוספרי -בקעת בית נטופה ,מעמד
של מבנים בתוכו ,המוסיפים פרוגרמות חיוניות ברמה
החקלאות הכלל והבקעה בפרט ,סנרגיה בין חקלאות
האזורית וכן שיפור מעמד החקלאות הפרטית על ידי
לתיירות כמצע פיתוח לתיירות חקלאית ,הנגשת הנוף,
הוספת מתקני תיירות חקלאית על פי רצונותיהם של בעלי
שימוש חוזר של תשתית והטמעות במרקם שדות חקלאיים.
החלקות הפרטיות.
אלה יובלו לתפיסה מחודשת ומקיפה של הגליל התחתון.
בכך אני סבור כי המערכת מנגישה את הנוף לכלל הציבור
יינתן מענה לצרכים הנקראים בשטח בצורה הנובעת ממנו
בעוד במצב הקודם היה יכול להנות ממנו רק על ידי תצפית
ולא נכפת עליו מלמעלה .המרחב יקרא בצורה שהוא איננו
רחוקה .בנוסף מתמודדת המערכת עם בעיות נוספות
עוד נחצה בשטח על ידי פרויקט לאומי כזה או אחר אלא
הפוקדות את בקעת בית נטופה כמו :הצפת החורף על ידי
מנצל את כוחו של פרויקט לאומי זה וניזון ממנו ,מתפתח
ניקוז ושימוש במים אלה בעונות היבשות .כמו כן ,יצירת
דרכו ,משתמש בתשתית אותו פרויקט לאומי מייצר ברמה
מפגשים על בסיס צורך בין מגוון האוכלוסיות הסובבות
הארצית ופורט אותה לשימושים בקנה מידה מקומי יותר
ובכך יוצרת קשרים בתוכן לצורך העמקת החיבור וגישור
שבסופו של דבר הופך למצב בו כל הגורמים יוצאים
על פערים קיימים.
נשכרים ,הן ברמה הארצית ,הן ברמה האזורית והן ברמה המקומית. //91
//90
̽ ̽ 1
.1הדרך המחברת ישוב סמוך למרחב פארק התעלה ,אשר תפקידה הנוסף הוא לנקז את הבקעה אל שלוליות החורף היעודיות .2קצה החלקה המופרד משכנותיה במטע עצים ,גדר ,גלעדי אבנים .גבול
̽ ̽ 2
זה מאפשר מגוון אקולוגי נרחב בין החלקות .3מתקני הפקת אנרגיה וניצול מים באחריות עצמית של בעל הקרקע. בחיבור מרכזי לתוואי הדרך .4חלק הארי של החלקה נשאר כשטחי חקלאות מניבה .בהמשך לחקלאות
̽ ̽ 3
המסורתית המקובלת בבקעה. .5הפשרה של עד 30%מרוחב החזית לבינוי והשארת יתר החזית למבט נוף רחוק .הבינוי כולל מגוון אפשרויות של תיירות חקלאית הכפופה לאופי הגידול החקלאי בחלקה .6תצריפים של חלקות סמוכות לעורק כתלות בגודל ורצון בעל
̽
4
החלקה
̽
̽ ̽ 5
̽ ̽ 6
//89
̽
̽
̽
̽
̽
̽
עורק פיתוח -רכיב 3 העורק בבסיסו הוא דרך הגישה הנוחה והקצרה בין הישובים למרחב פארק התעלה. הוא חוצב את דרכו בין השדות הפרטיים ועל כן ,ניתנת האפשרות לכל בעל קרקע שאדמתו נמצאת בסמוך לעורק להפשיר נתח מחלקתו לטובת בינוי מתקני תיירות חקלאית .בכך מרוויח בעל הקרקע אפשרות ניצול כלכלי טוב יותר של אדמתו ובנוסף מרוויחים מבקרים ומטיילים
ידע ויישום
חקלאי ונוף נגיש. בנוסף ,מתפקד כל עורק כציר ניקוז מרכזי של הבקעה ,למניעת היווצרות הצפות בחורף .העורק מתעל את המים לאורכו עד לפארק התעלה שם נקווים המים בשלוליות החורף ,המספקות מופע ייחודי בפארק ומים כעתודה לעונות יבשות. //88
מבט מדרום אל הבניין מתוך השדות //87
//86
מבט מתוך שלולית החורף הסמוכה לאזור מגורי הפנימיה
//85
̽
̽
̽
3.3.5
̽
̽
̽
שימוש אדפטיבי בגגות ובחצרות אזור מגורי הפנימייה- בנוסף לביהס נמצאת גם פנימייה חקלאית המשכנת 80תלמידים הגרים במתחם .כל שני תלמידים חולקים חדר ואזור מגוריהם מנותק מעט מאיזור הלימודים על מנת לייצר תחושת בית ופרטיות לילדי הפנימייה .מרחב התעלה באיזור זה מתפקד כחצר משחק ושהייה של הדיירים מסביבו וגגות האזור משופעים כלפי התעלה על מנת לאגור את מי הגשמים והזרמתם אל
אזור הבסיסים-
שלולית החורף הנמצאת בסמוך למבנה.
אזור הבסיסים מהווה את הכניסות של העורקים למתחם הבניין. שני אגפיו משלבים שימוש של תושבי המרחב בשעות בהן אין שימוש של תלמידי בית הספר .בחצר הנוצרת בין אולם הספורט לבאפר התעלה מתקיים שוק הפועל לטובת המרחב בו נמכרת תוצרת חקלאית של תלמידי בית הספר.
איזור הלימוד-
בגג האודיטוריום ניתן לראות את השביל הציבורי החוצב את
בנוי בבנייה קלה ,ממוקם מעל הקרקע בגובה של שלוש מדרגות ובכך
דרכו במבנה ומנגד את גג האודיטוריום בשיפוע דרומה לטובת
מקנה לאזור מראה קל שאינו פוגע באדמה .מורכב מ 2-קומות של כיתות
קליטת אנרגיה סולרית.
מודולריות שבסופן חללי מעבדות ובנוסף גג האזור משמש ככיתות לימוד א-פורמליות המאפשרות לימודי חקלאות וצרכים משתנים .בכך שהגג פתוח
//84
נוצרת תצפית רחבה אל השדות תוך כדי העברת השיעורים.
3
2
25מ
4
5
תוכנית קומת ראשונה
6
7
8
9
10
11
12
//83
3.3.4
̽
̽
̽
̽
̽
̽
צומת פארק ועורק
המוקד האזורי ממוקד בצומד דרכים חשוב המחבר בין אורחי פארק התעלה לבין תושבי המרחב המגיעים מעורק הפיתוח .צומת זה מאופיין במספר רב של משתמשים ברמות שונות ועל כן בניין זה מפריד מפלסית בין המשתמשים ומגדיר אזורי ערבוב בינהם במקומות הרצויים.
//82
מבט מתוך גג אזור הלימודים המשמש ככיתת חוץ המשקיפה אל השדות
//81
חתך אזור מגורי הפנימייה
//80
//79
חתך בסיסי המתחם | אודיטוריום -אולם הספורט
//78
3.3.2
̽
̽
̽
̽
̽
̽
בניין בעל שתי פנים תעלה | שדות
המבנה בנוי מרצף של ח»ים המשלימות את מראה השדות ועל כן מעטפת הבניין בצד הפונה אל השדות צמודה אל הח»ים ובכך ממשיכה את קו המראה המתבקש שלא פוגע בנוף .אילו מעטפת הבניין הפנימית הפונה על התעלה יוצרת מרווחים בין הח ודופן הבניין .מרווחים אלה מתורגמים למעברים ,מרפסות ,מקומות שהייה ותצפית .הם אחראיים ליצירת פרוגרמות נוספות בבניין ומעשירים אותו פרוגרמטית ועיצובית.
//77
חתך אזור הלימוד
//76
מבט אל השוק ,מתוך החצר הפנימית בין הבסיסים :אולם הספורט (מימין) -האודיטוריום (משמאל)
//75
3.3.2
̽
̽
̽
̽
̽
̽
בנייה קלה וחומריות
המבנה בנוי כולו מחומרים קלים אשר נלקחו כהשראה ממבני חקלאות כגון רפתות, לולים וכו ...בנוסף לרצף ח»ים המתכתיים היוצרים
את
השלד
הקונסטרוקטיבי
והסטרוקטוראלי של המבנה ,הוא מחופה בפח גלי בחלקיו האטומים ובפח מחורר היוצר שקיפות בין הפנים לחוץ ומאפשר קשר בינהם במקומות הרצוים.
כמו
כן מרבית חלקי הבניין מרחפים מעל הקרקע ונתמכים על הח הקונסטרוקטיבית להעצמת מראה הקלילות .יחד עם זאת המבנה מונח באיזור כמבודד ועל כן יש ביכולתו לספק את צרכיו ,בן אם ביצירת חשמל על ידי אנרגיה סולרית הן ביצירת מים אפורים לשימוש חקלאי והן בפתרונות אקלים חסכוניים טבעיים. מראה זה של בניין אינו זר בשטח ומשלים //74
את מראה השדות ולא זר בנוף.
חתך בסיס המתחם | האודיטוריום
החזית בהתאמה | הפנייה אל התעלה
0.0
//73
תוכנית קומת קרקע
מ10
3.3 3.3.1
הטמעת מרכיבים בתכנון
̽
̽
̽
̽
̽
̽
באפר כשומר תעלה
בשני גדותיה של התעלה ממוקם שומר ראש באפר אשר מכבד את רציפות התעלה ומונעפגיעה בה .תפקודו של באפר זה הוא להוות בסיס יציאה לקונסטרוקציה הבניין לצמוח ממנו ולהצמיח את המתקנים המגשרים על התעלה .בנוסף הוא מהווה אתר גידול לצמחייה המלווה את התעלה ויוצרת מגוון מקומות לאורכה ולצד הבניין. //72
בסיס המתחם -אנדמיניסטרציה ותרבות
אזור הלימוד
בסיס המתחם -ספורט
אזור מגורי פנימייה
//71
3.2.2
̽
̽
̽
̽
̽
̽
הכרת הפרוגרמה
המבנה מורכב מארבעה איזורי פעילות ושהייה אשר בינהם לבין עצמם ולבין התעלה ממוקמות חצרות למגוון פעילויות שונות הן למשתמשי המבנה בשותף ,לתושבי האיזור הנהנים משירותים חד פעמיים לעיתים תכופות והן לאורחים -מבקרי פארק התעלה בנוסף ,חוצה את המבנה שביל הולכי רגל ציבורי עילי המטפס על החזית ,שקוע בגג וחוזר אל התעלה.
//70
//69
//68
30מ
תוכנית סביבה
3.2 3.2.1
מוסד חינוך חקלאי
̽ ̽ 12
̽
̽
̽
̽
̽
̽
̽ ̽ 11
מצב החקלאות והיכולת להשפיע בחינוך
̽ ̽ 10 ̽ ̽ 9
כמוזכר בפרק :2.2.2שיפור מעמד החקלאות ,מצבה אינו מניב את היכולת לה הוא מסוגל .ומרבית מן הבעיה החקלאית הוא חוסר בדור המשך .מרבית מהבנים
̽ ̽ 8
הממשיכים המיועדים לרשת חלקות חקלאיות בבקעה אינם חפצים בלקיחת אחריות עליהן והמצב הנוצר בשטח הוא השכרה של הרבה מן החלקות לידיים זמניות אשר
̽ ̽ 7
לכשהייתה ומצב זה יוצר מאין כדור שלג של אדמה לא מניבה במקביל לירידה
6
אינן מטיבות עם האדמה וגורמות לה נזקים מצטברים ,לימים האדמה אינה מניבה ̽
̽
ברצון הדור חקלאי הממשיך לעבד אותה. לכן ,הפרוגרמה שנבחרה לשרת את המרחב בנקודה זו היא מוסד חינוך חקלאי
̽ ̽ 5
ופנימייה ,.תוך ראייה שבעזרת חינוך יהיה ניתן להחזיר לדור הצעיר את התשוקה לעבודת האדמה ובעזרת כלים והתנסות בתוך שטח יוכל ללמוד את רזי המקצוע ̽
4
̽
3
̽
2
̽
1
̽
באהבה .בנוסף המוסד יהווה כגרעין קהילתי של התושבים למכירת תוצרת חקלאית בתחומו ,שימוש בשירותיו לימי עיון בנושאי חקלאות ותיירות חקלאית לבעלי ̽
האדמות הן לחקלאים היהודים והן לערבים כאחד. כמו כן הבניין שואב השראה ממראה השדות .הוא בנוי מרצף של ח עוקבים ̽
המשלימים את קווי השדות ואת הפרספקטיבה המתקבלת ממבט עליהם מהמרחק. ̽
//67
דיר חנא
ס
3.1
מהו מוקד אזורי
̽
̽
̽
̽
̽
̽
עראבה
הררית
אבטליון
3.1.1הכנסת פרוגרמה מרחבית המערכת הינה הפרוגרמה האזורית הנכנסת במרחב עילבון משלימה את צורכי המרחב החסרים בו .כמוזכר לעיל, המרחב רווי בחסכים פרוגרמטיים החל בשטחים ציבוריים פתוחים לצרכים שונים וכלה במרכזי תרבות ,חינוך, ספורט ,תיירות ותעשייה בנוסף למקומות עבודה שחסרים. הפרוגרמות הבנייניות מוספות בנקודות אסטרטגיות נטופה השזורות לאורך פארק התעלה ומהוות צומת מצפה התרחשות
בין הפארק לבין העורקים החותכים אותו ,ולכן אותו מוקד מעבר לסיפוק הפרוגרמה מהווה גם שער כניסה ויציאה
בועיינה נוג'ידאת
מהפארק לעורק ולהפך. הנקודה שנבחרה להתעסקות היא על צומת המועצה
עוזייר
המקומית הערבית עראבה המונה 23,000תושבים לבין
ישובים קיימים לפי אחוזי צפיפות משתנה
רומאנה
הכפר הערבי עוזייר המונה כ 3,000-תושבים אשר תושבים 1
פארק התעלה
רבים משני הכפרים מתפרנסים גם מעבודת חקלאות של אדמותיהם הפרטיות.
//66
בית רימון
שלולית חורף ,עתודות מים
2
מוקד מקדם מרחב
3
עורק ,גובל בשדות פרטיים
500מ'
טורען רומת הייב
פרק
3
̽
̽
̽
̽
̽
̽
רכיב מדגים 3.1מהו מוקד אזורי 3.1.1הכנסת פרוגרמה מרחבית 3.2מוסד חינוך חקלאי 3.2.1מצב החקלאות והיכולת להשפיע בחינוך 3.2.2הכרת הפרוגרמה 3.3הטמעת מרכיבים בתכנון 3.3.1באפר כשומר התעלה 3.3.2בנייה קלה וחומריות 3.3.3בניין בעל 2פנים | תעלה -שדות 3.3.4צומת פארק ועורק 3.3.5שימוש אדפטיבי בגגות //65
//64
טריבונות צפייה
סקייט פארק
גבעות ירוקות
//63
מגרשי ספורט ופנאי //62
סמיכות לשלוליות החורף
//61
̽
̽
̽
פארק ליניארי ̽ המשתרע ̽
̽
פארק התעלה -רכיב 1 לאורך התעלה הפתוחה,
נצמד לגבולותיה מבלי לגזול קרקע חקלאית נוספת. בכך משיב הפארק לאנשי הבקעה את הקרקע כמענה הצרה של הפארק לטובת כניסת שדות
לצרכיהם החסרים בישוביהם ,מייצר מגוון מקומות ואופני שימוש לקהלי יעד שונים :מקומיים ואורחים. כמו כן ,בגדותיה של התעלה נשמר איזור חייץ, באפר ,אשר ממנו מאין נובעת קונסטרוקציית בניית המוקדים וכן קונסטרוקציה של מתקני גישור ,שהייה, הצללה ,תאורה וריהוט הפארק.
מתקני שהייה והצללה מודולריים //60
.3עורק פיתוח -רמה מקומית
//59
.1פארק התעלה -רמה ארצית
.2מוקד אזורי -רמה אזורית //58
במרחב הנצרכות כיום בערים הרחוקות ,טומן בחובו
יצירת
קשרים
יומיומיים
בין
פלגי
האוכלוסיה ובסיס לאורך חיים בריא .בנוסף שילוב של טיפוח ערכי מורשת ונוף של שטחים פתוחים במארג חקלאי חי ,פעיל ומזמין תוך שיתוף הציבור במערכות תיירותיות מרחביות (אדר.)2000 , חשובה לא פחות היא ההכרה בגבולות כושר הנשיאה של השטחים הפתוחים ושל הנוף הכפרי - וויסות והתאמה לגידול האיזורי. יצירת תנאים של זהות אינטרסים ,אמון ושיתוף פעולה בין חקלאים לתיירנים ,שמירה על ערכי תרבות ,מורשת ,נוף ,טבע ומאפייני חילוף עונות על ידי שימוש במשאבי האיזור כמנוף כלכלי לצד הכוונה ומעורבות ציבורית רבה ,במימון ציבורי מינימאלי.
2.2.3
̽ ̽ ̽ שלושה רכיבי מערכת
̽ ̽ ̽ המערכת מחולקת לשלושה רכיבים .כל אחד מהם נותן מענה ברמת שירות לקוח אחר .כך שבסופו של דבר נותן המרחב מענה לצרכי הציבור הרחב ברמה הארצית ,לציבור הדיירים הגרים במרחב בקעת בית נטופה ולבעלי האדמות ברמה המקומית. .1פארק התעלה -רמה ארצית הסבת התעלה לפארק המכיל שבילי אופניים לכלל הציבור הרחב ,יחד עם מתקני שהייה ושיטוט ומענה לשצפים חסרים במרחב הישובים הסובב. .2מוקד אזורי -רמה אזורית שזור כחלק מפארק התעלה ונקודת שער לעורקים החתוכים אותה .מכיל פרוגרמות בנייניות משתנות הנקבעות על פי צרכי המרחב החסרים כגון :בית ספר ופנמייה חקלאית ,גן תעשייה ,מרכז תרבות וספורט וכו... .3עורק פיתוח -רמה מקומית תוואי הדרך המקשר את הישובים למרחב התעלה .לאורכו מתן אפשרות לבעלי הקרקעות הפרטיים להקים מתקני תיירות חקלאית אשר מטיבים עם פרנסתם ועם אוכלוסיית תיירים חדשה המחייה את המרחב ונהנת ממנו. //57
2.2.2
̽
̽
̽
̽
̽
̽
ועוברת חוויות של ממשל צבאי ,הפקעת אדמות,
הנחות יסוד של המערכת
המערכת המתוכננת בבקעת בית נטופה הינה מערכת כוללת המחברת ביון הישובים הסובבים :הערבים והיהודים כאחד ,למרחה התעלה .אשר היא מתפקדת כלב פועם ומחייה את המרחב הרדום הרבוי בבעיות :חברתיות, כלכליות ופוליטיות. המערכת מושתת על מספר הנחות ייסוד אשר מנחות אותה הן בשלבי הקמתה והן במהלך ניהולה השוטף לאחר מכן. הנחות יסוד אלה ,מתחלקות לשלושה תחומים: .1בניית אמון מחודש - יצירת מציאות חדשה בה הגורמים האנושיים במרחב בקעת בית נטופה מאמינים ביכולת לשינוי מצד הגופים הממונים ומייצרים תמיכה לאורך תהליך ההקמה והשימוש במערכת. כי אנו עוסקים היום בחברה בה החדשנות מחליפה מסורת ,אך באותו זמן מתקשה החברה הערבית להגיע לכלל אינטגרציה עם החברה היהודית, מכיוון שהיא חיה ברמה מסויימת של אי וודאות //56
אי הקצאת משאבים וכפיית הגדרות שימושי קרקע על אדמות פרטיות .הדחף של אוכלוסייה זו לפיתוח מקורות מחיה ,שגשוג ומודרניזציה ,פוגש את חוסר המתאם בין פרטיה למדינת הלאום ,עד כדי הטמעתו כקונפליקט עמוק המחלחל אל התרבות הערבית( .אדר.)2000 , .2שיפור מעמד החקלאות - כאמור ,חקלאות הבעל המסורתית מאפיינת את הבקעה ,אך גודל החלקות הצר והצפות החורף מקשות על ניהול חקלאי מתגמל ועל כן אין החקלאים מתפרנסים מאדמתם .על כן ,כחלק אנטגרלי מן הפרויקט קיים הצורך ביכולת של שיפור החקלאות .הסדרת הצפת החורף כמופעים קטנים יותר כשלוליות חורף כחלק ממופעי הפארק וניקוז הבקעה לאורך העורקים .בנוסף רה-פרצלציה של השטחים לטובת הסדרת גדלי החלקות לצורה שלא תפגע בשטח יחסי אלה תאפשר עיבוד אדמה בצורה נוחה וכלכלית. .3שיתוף פעולה במרחב - יצירת מערך אזורי המשלים פרוגרמות חסרות
עראבה
אבטליון יודפת אל-היג'א
כפר מנדא
ג'ידאת
עוזייר רומאנה בית רימון
ען רומת הייב
//40
חנתון
הררית
עילבון
מצפה נטופה ישובים קיימים לפי אחוזי צפיפות משתנה
1
בועיינה נוג
פארק התעלה ישובים קיימים לפי אחוזי צפיפות משתנה
שלולית חורף ,עתודות מים
2
מוקד מקדם מרחב
3
עורק ,גובל בשדות פרטיים
1
פארק התעלה
שלולית חורף ,עתודות מים
500
2
מוקד מקדם מרחב
3
עורק ,גובל בשדות פרטיים
טורע
500מ'
//41
מצב קיים
הקמת פארק התעלה על בסיס השטח המופר ,יצירת דרכי גישה והנגשת הנוף ממרחבי הישובים הסובבים.
הפרטיים בשדות רה-פרצלציה לטובת שיפור מימדי החלקות והוספת שלוליות חורף כפיתרון לבעיית המים וכמוקדי תיירות .בנוסף לבינוי מוקדים פרוגרמטי
1
העמקת דרכי הנוף לעורקים הניזונים מתיירות חקלאית באופן פרטי נלווה לחקלאות.
2
3
//53
2.2 2.2.1
פיתוח כולל של הבקעה
̽
̽
̽
̽
̽
̽
יצירת מערכת אחת | תוכנית אב
מערכת הבקעה המחודשת מורכבת משלושה מקבצי פעולות במרחב. מקבצים אלה לאו דווקא בסדר כרונולוגי בהתאמה אלה באופן לוגי תואם המרחב. מקבץ הפעולות הראשון הוא הסבת התעלה למרחב פארק ירוק המכיל מגוון מקומות לציבור הרחב וציר תנועה בשיפוע אפס לנוחות ההתניידות .כמו כן ,ייסוד דרכי נוף כגלגול ראשון בין הישובים הסובבים למרחב הפארק. המקבץ השני כולל רה-פרצלציה של השדות לטובת נוחות עיבוד האדמה ויצירת שלוליות חורף השזורות במרחב הפארק כמוקדי עניין המנקזות את הבקעה בחודשים הגשומים ומהוות עתודת מים לחודשים היבשים .לצד בינוי פרוגרמטי בצמתים ,של פרוגרמות החסרות באיזור. מקבץ שלישי מאחד את המרחב בהפיכת דרכי הנוף הקושרות את הישובים לעורקי פיתוח כגלגול חדש .בהם לכל בעלי האדמות הצמודות לדרך זו ניתנות זכויות להפשרת חלק מפוקח מהאדמה החקלאית שברשותם לטובת הקמת מתקני תיירות חקלאית ושימוש בתיירות זו לטובתם הכלכלית ולטובת שיתוף הציבור במרחב והנגשת הנוף עבורו.
//52
//51
עוד יש לזכור כי חקלאות מרוויחה צריכה ליצא את תוצרתה אל שוק שמחוץ לאזור גידולה ,ומשלמת את הוצאות ההובלה על חשבונה .מול האפשרות החקלאית, עומדת זו התיירותית בה השוק /כוח הקניה ,מוביל את עצמו ועל חשבונו אל אזורי יעד. הכפר הופך בחברה המודרנית לנכס רומנטי המוסר עדות על חיבור האדם לטבע ,ומאפשר לו התרפקות נוסטלגית דרך מסורות ,חגים ומועדים הקשורים בעונות שנה, בעיתות קציר יבולים ועיבוד .על רקע זה מתפתחת תיירות כפרית ,אשר השהות באזור זה מזמנת מפגש עם פעילויות חקלאיות מסורתיות אותנטיות (קאריון )2001 ,ועם תרבות, אומנות ומלאכות יד שנרקמו סביבן ,דרך חיי היום יום או באמצעות פסטיבלים עונתיים.
//50
̽
̽
̽
̽
̽
̽
אדמתם בזמנם הפנוי ,בעיקר בסופי שבוע ,על מנת לשמור
2.1.2הכרת צורכי תושבי המרחב העיבוד נעשה ביחידות שטח קטנות ,תוצאת פיצול החלקות עקב שיטת הירושה .אין מידע מוסמך לגבי גודל חלקות העיבוד בפועל (חלקה במובן החקלאי – יחידה אחידה של גידול אחד) .קיים מידע לגבי יחידות בעלות (חלקות רשומות) .בפועל עשויות מספר חלקות רשומות להיות חלקת עיבוד אחת ,אם הן מוחזקות ומעובדות כיחידה אחת .שטח של 26,284דונם (אדמות הכפר עראבה) מפוצל; ל 1,931-חלקות רשומות. שטח ממוצע של חלקה אחת מגיע ל 13.6 -דונם בלבד (יאסין .)1995 ,גם אם בפועל מאוחדות חלק מהחלקות, מדובר בשטחים קטנים מאד .צורת החלקות רצועות מלבניות ,צרות וארוכות מאד .במקרה קיצוני רוחב חלקה עלול להיות 15-5מטר ואורכה כקילומטר אחד. לדוגמא ,חסן מוסטפא ,חקלאי שרואיין בשטח ,המחיש את ערכה הנמוך של האדמה החקלאית בבקעה « -חוכרים דונם לשנה במחיר של תרנגולת 20שח)» .חסן הדגיש כי קיימים מעבדים רבים שאינם בעלי ידע ,אשר מעבדים את
על הקשר עם האדמה ליצירת «צומוד» -היאחזות בקרקע בעיקר על רקע מורשת ההפקעות מן העבר. שמירת השוויוניות בין היורשים גורמת לחולקת הקרקע בחלקים שווים על פי ערכה החקלאי ,גם אם משמעות הדבר שהיורשים מקבלים מספר שדות קטנים ונפרדים, שצורתם ,רצועות צרות וארוכות ,מקשה על העיבוד ואיננה מאפשרת השקיה .ברור כי בתנאים אלה לא ניתן לקיים חקלאות שלחין מודרנית ,מיכון ומחזור זרעים מתאים. (צבן ואיילון.)2004 , כמו כן ,החקלאות הפריפריאלית של משקים משפחתיים קטנים היא עסק מתדרדר בכל העולם .אך עם זאת ,מהווה חקלאות זו בסיס להישארות אוכלוסיה בפריפריה ,ולשימור הפריפריה כאזור בעל ייחוד המסמל את קשר האדם לטבע, לעונות השנה ,לתקופות העיבוד ,הגידול והפקת היבולים. מתוך שימור חקלאות הפריפריה ,מתאפשר שימור מסורות, תרבויות ונופים ,לא רק למטרות נוסטלגיות ,אלא גם ובעיקר ,למטרות כלכליות הנשענות על געגועיו של האדם האורבני לנופי הכפר ולסביבה מחוברת לעונות השנה ולמועדים חקלאיים הקשורים אליהן.
//49
בקעת בית נטופה ,מהמרשימות בבקעות הגליל התחתון, מהווה יחידת נוף מישורית בשטח כ – 70,000דונם, אורכה ממזרח למערב 16.5קמ ,רוחבה משתנה מ – 2.5 קמ במזרח ל – 6קמ במערב ,וגובהה כ – 160מ מעל פני
,000
10 דונם
הים .הבקעה נסגרת במזרח על ידי גבעות עילבון כשחלקה המזרחי חסר ניקוז ,ואילו חלקה המערבי מנוקז חלקית על ידי נחל יפתחאל שהוא שמורת טבע ,וממנו לנחל ציפורי ,לקישון ולמפרץ חיפה .העדר שיפוע לכיוון נחל יפתחאל ועומק רב של חרסיות ,כ 130 -מ (לוריא,)1950 , גורם להצפת חלקה המזרחי של הבקעה בשנים גשומות,
שטח הצפת החורף (משך של עד כ 3-חודשים)
ולהתפתחות מערכות צומח וחי יחודיות. רוב חלקה המערבי של הבקעה מעובד על ידי יהודים בחקלאות שלחין (כותנה ,תירס ,חמניות) הנשענת על השקייה בקולחים מטוהרים – מאגר מנדא .חלקה המרכזי והמזרחי של הבקעה צר יותר ,ומתוחם היטב על ידי הרכסים מדרום ,מזרח וצפון .חלק זה חסר ניקוז טבעי, ובחורף עומדים בו מים .גודל השטח המוצף משתנה משנה לשנה ,ויכול להגיע לכ 10,000 -דונם למשך כ 3 - חודשים בשנה ,בחלק זה יתכנו שנים ללא עיבוד כלל אף לא של עונה חקלאות בעל אחת.
//48
גודל חלקה ממוצעת ( 13.6דונם)
נדיר ,ומוקד משיכה לבעלי חיים וכנף עד כדי היות הבקעה
חרף זאת ,מעדיף משרד החקלאות לנקוט הליך של שידרוג
לאתר המהווה ,ללא כוונת מכוון ,שמורה ביוספרית.
חקלאות בקעת בית נטופה ,על ידי ניקוז והקצאת מים
בצד אלה ,מהווה בידודה של הבקעה פוטנציאל לפיתוח
לחקלאות שלחין ,מבלי שהוא נותן דעתו על מכלול ערכי
חקלאות אורגנית.
טבע ,נוף ומורשת הקיימים בה .מתקיים כאן קונפליקט בין
יוצרי הנוף ,חקלאים ערביים מכפרי הבקעה וסביבתה,
הנכס הפרטי לציבורי ,בעוד שבארצות המערב המפותחות
מחזיקים בידם נכסי קרקע המפיקים תפוקה מזערית .כאשר
מתחזקת מגמת ה»חזרה בתשובה» -הכרה בחשיבות
החקלאות אינה מפרנסת את החקלאים .ברקע הדברים
האקולוגית והחברתית של החקלאות המסורתית כתשתית
מתקיימים תהליכי ירידת ערך החקלאות ,שינויים בדפוסי
לחקלאות אורגנית ואגרו טוריזם ,ונכונות ציבורית לשלם
הכשרה מקצועית והשכלה ,חיפוש מקורות לשיפור רמות
עבור המשך קיומה( .שנהר ,שכטר ועזאיזה.)2004 ,
ההכנסה והחיים ,קשיים בשוק העבודה ,ומעבר הבעלות
ביתר שאת מסתבך הקונפליקט על רקע היות החקלאים
על הקרקע מידי הדור המבוגר לצעיר .חקלאי הבקעה
ערבים ,הממסד יהודי ,והנושאים השנויים במחלוקת
שחקלאותם פרנסתם ,או שהיא מהווה עבורם השלמת
הם קרקע ומים -סימבולים טריטוריאליים הנעוצים
הכנסה ,מחזיקים באמצעי היצור «קרקע» מבלי שיהיה
בלב מחלוקת מתגברת על רקע תחושות קיפוח ,זרות
בידם אמצעי היצור «מים« ,זאת כאשר שכניהם – חקלאי
והתדרדרות עד כדי ארועי אוקטובר 2000
יודפת ,מקיימים בבקעה חקלאות אינטנסיבת הכוללת הקצאות מים .מכיוון שכך ,רואים בעלי הקרקעות בבקעה חשיבות בפיתוח יוזמות לשיפור הכנסתם ורמת חייהם ,על ידי ניצול מיטבי של משאב הקרקע המוחזק בידם כנכס פרטי .האפשרויות העומדות בפני החקלאים הן שידרוג החקלאות או שינוי יעודי קרקעות הבקעה. //47
2.1 2.1.1
בקעת בית נטופה
̽
̽
̽
̽
̽
̽
מאפייני הבקעה חוזקות | חולשות
16.5 000ק"מ 70, דונם
בקעת בית נטופה היא עמק סגור בין רכסי יוטבת בצפון וטורען בדרום ,עשיר בקרקעות סחף עמוקות ופוריות בהן מטופחת חקלאות בעל ,ונשמרת לאורך שנים, מתכונות הורשת הקרקע המסורתיות .תחת דפוסי ירושה
מימדי הבקעה
אלה ,מצטמצם גודל החלקות וגדל מגוון הגידולים ,אגב יצירת תמונת נוף יחודית ואופיינית לאזורים חקלאיים פריפריאלים ,המושתתים על משקים משפחתיים קטנים. זהו העמק הגדול היחיד בארץ ,המקיים עדיין חקלאות בעל בחלקות קטנות ובמגוון גידולים גדול. פסיפס החלקות והגבולות הלא מעובדים שבינהן ,משמר
,000
עראב 24 ה
00 סחנ0י10, ן
הבלתי מעובדות של קווי הגבול בין החלקות .ההצפה
//46
שלמנ 000חין- דא | ציפ25, ור
י | יו
העונתית יחד עם דגם מטליות הקרקע ,מגוון הגידולים המשמר את תנאי הבסיס לקיומו של צומח טבעי ,בחלקו
שאר הב 11
קעה
את בית הגידול הטבעי של עמק מוצף עונתית ברצועות
בבקעה ,המוביל הארצי ואגם אשכול ,מהווים בית גידול
,000
חלוקת השטחים לפי בעלויות
דפת
פרק
2
̽
̽
̽
̽
̽
̽
הסבה 2.1בקעת בית נטופה 2.1.1מאפייני הבקעה | חוזקות וחולשות 2.1.2הכרת צרכי תושבי המרחב 2.2פיתוח כולל של הבקעה 2.2.1יצירת מערכת אחת | תוכנית אב 2.2.2הנחות יסוד למערכת 2.2.3פירוק המערכת ל 3רכיבים: .1פארק התעלה -רמה ארצית .2מוקד אזורי -רכיב מדגים .3עורק פיתוח -בסיס לתיירות חקלאית
//45
//44
כרמיאל קדרים כחל מג'אר
חוקוק
כלנית
לבנים
טפחות
סחנין
דיר חנא
רקפת רביד
עראבה הררית
מסד
יודפת
אבטליון
אל-היג'א
עילבון
כפר מנדא
בועיינה נוג'ידאת מצפה נטופה
טבריה
עוזייר רומאנה חנתון
רומת הייב בית רימון
ביר אל-מכסור
הושעיה
אלון הגליל הסוללים
ציפורי
10km
//43 1km
לאור זאת ,נדרשת בעיניי הסתכלות חדשה על המרחב .כזו התופסת את מכלול הישובים כישות כללית .המפרקת כל אחד מהם מגבולות המועצה המקומית הסגורה של עצמו .בראייה הוליסטית שכזו המרחב יכול ,מוזמן ,נדרש לתפקד יחד ,שמרכיביו יוכלו להשלים זה את זה ולחזק את חולשותיו של האחר .בשלב זה בחנתי את כמות התושבים ברחב המקיף את התעלה :בין הישובים הערבים נמנו מג'אר ,דיר חנא ,עילבון ,סחנין ,בואינה נוג'ידאת ...ובין המצפים נמנו כחל, קדרים ,חוקוק ,מסד ,וטפחות ועוד ..סך כל התושבים במרחב ללא תושבים בעיר גדולה כמו רחובות ,אף יותר מבתים וכיוצ"ב .מה שמבדיל מרחב זה בתפקודו מעיר הוא כמובן רשויות שונות וחוסר במרכז המתפקד כמחבר את שכונותיה השונות של העיר הסובבת אותו .מרכז המייצר קשרים פורמליים וספונטניים בין התושבים על בסיס צורך ולא רק על בסיס מותרות .ועל כן ,רצועת התעלה של המוביל המתפנה יכולה להפוך מגבול שחוצה ומנתק את המרחב הסובב אותה ומפריד בין הישובים הקיימים ,לשטח המתפקד כליבו של מארג הישובים הערבים והיהודים כאחד .לשטח שיעזור בהפריה הדדית בינהם ויאחד את המרחב לידי רשות אחת המורכבת מרשויות מקומיות נפרדות הפועלות יחד.
//42
‹
הבדל מגזרי עומד על כ 142,000-תושבים .סכום השווה לכמות
טיפולוגיות ישובים
כבישים מערךלאומיים יערות נטע אדם וגנים
אתרי עתיקות
תצורות נוף
מ
ליון
הג
אר
מג'
ע
רא
ע
מ
בון
חר
תה
ואו
מון
מק
כבישים מערךלאומיים ת נטע אדם וגנים
הג
הע
ליל
מב
רום
ליל דיר
חנא
בה
רדן
הי
לא
ל
מ
גדל
פוט
שי
ע
מק
עיל רדן
הי
ה
גלי
לה
תח
תון
בו
לא
ל
את
ג'יד
ה נו
עיינ
שגב
פר
כ שי
אל
ה
מנ
פוט טוף
עמ
תון
לה
תח
נצ
רת
אל
רע
ק יז
-ב
גלי
דא
לית
עי
זיר
זר
תחומי שיפוט //41
̽
̽
̽
̽
̽
̽
1.2.3פרספציה מחודשת -ראייה כוללת בשלב זה ועל מנת להחליט על דרכי הפעולה העומדות בפני המתכנן בהגיעו לאתר ריק בשטח מורכב זה ,נדרשת העמקה בהבנת המרחב: ניתוח מעמיק של מרכיבי הנוף :טופוגרפיה ,תצורות נוף ,סוגי הקרקעות, יערות ושמורות טבע .התניידות במרחב :הכולל מערך כבישים ,שבילים וגשרים מעל התעלה .נקודות עניין :חפירות ארכיאולוגיות ואתרי עתיקות, נקודות תצפית ,אתרי מורשת ובניינים לשימור .דמוגרפיה :טיפולוגיית ישובים ,סוג אוכלוסיה ,מצב סוציואקונומי בישובים ,מערך הקשרים בינהם .בעליות על קרקעות :שטחי שיפוט של מועצות אזוריות\מקומיות, בעלות פרטית או ציבורית. כל אלה נועדו על מנת לקבל תמונה ברורה יותר של מרחב ההתעסקות העצום .ומהיותו ככזה בנוסף יש הצורך לרדת בקנה מידה ולבחון תתי אזורים בכל אחד מהקריטריונים הנ"ל .דרך הפעולה הזאת ,מוכיחה כי מערך הישובים בשטח מתפקד באופן לוקה .אומנם קיימים ממשקים בין יישוב ליישוב אך בפועל מתקיימת רשת המחברת את היישובים הערבים בנפרד מרשת הישובים היהודים -המצפים .זאת כחלק מבעיותיה של תוכנית המצפים שהתעוררו עם הזמן .המגדילה את הפער החברתי בין האכולוסיה היהודית החזקה שהגיעה ויכלה לאפשר לעצמה ליומם לערים הגדולות על //40
בסיס תחבורה ציבורית לבין האוכלוסיה הערבית הותיקה חסרת היכולת.
יערות
*
4,500דונם
פנויים לשימוש מחודש סה"כ * כולל :מאגרים ,גנים לאומיים ,אתרי עתיקות ושטחי בור 400דונם
500דונם
900דונם
1 km
km
1,000דונם
1,200דונם
500דונם
2.5
20דקות
km
15דקות
2.5
20דקות
5דקות
30דקות 7דקות 15דקות
km
3
45דקות
נגישות קלה לתעלה מהמרחב הסובב //39
טופוגרפיה התניידות ע"ב התעלה בקלות -קו גובה אחיד //38
בנוסף מתוקף היותה של התעלה הפתוחה צרה וארוכה המשתרכת לאורך 34ק"מ ברוחב משתנה הנע בין 50-120מ' יקבל הפרויקט מושג נוסף הדורש הבנה ובחינה והוא ליניאריות .המאפיין המהותי של עיר ליניארית או מסדרון הוא :קו ובכך המושג ליניארי הינו דוגמא להסתגלות וכן הוא מאפשר תנועה מהירה ויעילה של אנשים וסחורות לאורכוFurundzics ,( . )2012הליניאריות מביאה יתרונות גדולים בפרויקט והיא תנועה קלה לאורך הציר ,רציפות ,יכולת התפתחות חסרת גבולות תוך שמירה על הסביבה בפגיעה מינימאלית וצריכת משאב קרקע במידה הנדרשת מבלי לבזבזו. אך יחד עם זאת טומנת בחובה מספר מוקשים שדורשים העמקה תכנונית להתגברות .יצירת מרחקים גדולים בין נקודה אחת לאחרת ,נגישות בעייתית למקומות רבים ,וקושי ביכולת שיתוף הפעולה בין פונקציות רחוקות. אי לכך מאפיין ראשון של התעלה המשתרעת לאורך קו טופוגרפיה אחיד
4,500 ד ו נ מ י ם
בשיפוע אפס ומאפיין שני של נגישות נוחה ומהירה מההתיישבויות הסמוכות לתעלה מאפשרים לה להוות בסיס חי וחיוני במרחב ,אשר סך כל השטחים המיועדים לשימוש מחודש הוא כ 4,500-דונם הכוללים גם שטחי מאגרי מים ,גנים ופארקים לאומיים ,אתרי עתיקות ,שטחי בור וייערות נטע
לשימוש מחודש במרחב התעלה
אדם אשר יהווה מרכיב נוסף במערכת החדשה שתתוכנן.
//37
טבריה
מג'אר
תושבים
תושבים
21,100
41,000
דיר חנא 9,500 תושבים
כרמיאל
עילבון
44,700
5,300
תושבים
300
תושבים
כחל
תושבים
קדרים
תושבים
חוקוק
תושבים
כלנית
תושבים
רביד
תושבים
טפחות
תושבים
מסד
תושבים
הררית
תושבים
אבטליון
תושבים
מצפה נטופה
תושבים
בית רימון
186 500 190 100 470 330 350 350 840 560
1,900 תושבים
190
//36
תושבים
הושעיה חנתון
תושבים
עראבה 23,000 תושבים
סחנין
28,000 תושבים
8,700
בועיינה נוג'ידאת
3,150
אל -היג'א
17,700
כפר מנדא
תושבים
תושבים
תושבים
2,900
עוזייר
1,800
רומת הייב
תושבים
תושבים
1,000 תושבים
רומנה
גם גורם זה ניתן לבחון תחת אותה זכוכית המגדלת שבחודה המושגים פיתוח ושימור .מטרותיו העיקריות של פרויקט זה היו פיתוח דמוגרפי של הגליל .הכנסת אוכלוסיה יהודית חזקה על מנת למנוע רצפים ערביים באיזור ושליטה על קרקעות המדינה ,בלימת הנטישה של דור ההמשך של הגליל ויצירת תמריץ ואתגר למימוש עצמי ולהגשמה ציונית חלוצית.
142,000
נזק למאזן האקולוגי ולמשאבי הנוף והטבע .לבסוף היעדים שהוגדרו
ת ו ש ב י ם
לעומת זאת קולות נגד עלו ועוררו דיון ציבורי מקצועי .בראשם נטען כי תוכנית ההתיישבות החדשה הינה מערכת יקרה ולא יעילה הפוגעת בהמשך התפתחותם של מוקדי ההתיישבות הקיימים .מערכת המביאה לביזור מאמצי הפיתוח המוגבלים .יצירת חיכוך מיותר עם האוכלוסייה הערבית וגרימת היו יעד מרחבי ,יעד דמוגרפי ,יעד כלכלי ויעד חברתי( .ליפשיץ ולו-יון, )1991אך לא הושם דגש להשגת 2היעדים האחרונים כפי שהושם דגש להשיג את השניים הראשונים ועל כן פיתוח התוכנית צלח חלקית והשאיר פערים חברתיים וכלכלים גדולים מאוד באיזור הגליל .לכן ,כנקודת מוצא הפרויקט מנסה לפתח את שני יעדים אלה שנחסכו בתהליך ולשמר במידת מה את השניים שצלחו.
במרחב הסובב את התעלה יהודים וערבים
על כן ,הפרויקט הינו ניסיון להבין כיצד שטח ההעתרבות באיזור הגליל התחתון מסוגל לתקן עוולות שנעשו בו לאורך השנים ולהטיב עם כל המשתמשים בו.
//35
̽
̽
̽
1.2.2
̽
̽
̽
אפיון המרחב
במצב זה בו כבר לא זורמים מי הכנרת בתעלה ,היא הופכת מגבול פיזי במרחב לשטח ליניארי בעל פוטנציאל בהסבתו לכלל המרחב אותו היא חוצה .הפיתוח לכשעצמו היווה טריגר למשק המים בארץ אך בכל הנוגע להתפתחות מערכת המוביל הארצי נמנע מלהתבצע וזאת בעקבות הערך הלאומי ו"יראת הכבוד" הרוכשים למפעל .דבר זה מונע מהמפעל לעמוד תחת ביקורת וחוסם אותו מפיתוח חיוני .אי לכך עולה שאלת שימור המפעל. באיזה דרך ניתן לפתח אותו אך בו בעת לשמר את הערכים שגורמים לו להיות נכס לאומי .בשלב הזה נדרש להבין אילו ערכים בכלל נדרש לשמר, האם אלו ערכים ציוניים של הפרחת השממה בנגב (שכבר איננה שממה, ומימי הכנרת הם כנראה לאו דווקא המים שצריכים לעשות כן)? או שמא זה ערכי העבודה הקשה שאפשרו למפעל לתפקד עד היום בצורה חסרת דופי? או לשמר ערכי מים זורמים? הבנת השימור בשלב זה הובילה לבדיקה של איזור תוואי התעלה .מה הוא המקום אותו התעלה חוצה בברוטליות ,מה הם רובדיו של המקום הזה בניסיון לגלות מה הוא צריך. הבנת המרחב מביאה בחשבון גורם חדש במשוואה .מארג הישובים באיזור הזה מורכב מכפרים ערביים ומישובים יהודיים המכונים מצפים .מצפים אלה קמו במסגרת "תוכנית המצפים" כחלק מפרויקט ייהוד הגליל. //34
תא שטח 10# מאגר
כפר מנדא
אשכול
תחום שיפוט :מועצה אזורית עמק יזרעאל נקודות עניין *:מאגר אשכול -מרכז מבקרים אגן שיקוע ,אגן תפעולי ובריכת ניטור> . סה"כ 761.000-מ"ר * תל חנתון -חורבה מהתקופה הצלבנית ,עתיקות חרסים * גן לאומי "יער הסוללים" חוזקות * :קרבה לכביש 77 * רוחב רצועה רחב * אזור מישורי
חנתון
תל חנתון
חולשות * :אדמה חרסיתית מתפוררת * יתכנות גבוהה להצפה רוחב רצועה ממוצע 100 :מ' יער הסוללים +150
77
1
100m
15-20מ'
//33
תא שטח 09# בקעת בית נטופה -התיכון
כפר מנדא
תחום שיפוט :ללא שיפוט נקודות עניין: * רומה ח' -שמורת טבע ואתר ארכיאולוגי, מהתקופה הרומית בזנטית ,עתיקות וחרסים. חוזקות:
* אזור מישורי
חולשות:
* רוחב רצועה משתנה 100-50מ * חוצה אדמות פרטיות שדותרומה ח'
רוחב רצועה ממוצע 60 :מ'
2
+150
רומת הייב רומאנה 100m
15-20מ'
//32
תא שטח 08#
עראבה
בקעת בית נטופה -בצלע תחום שיפוט :ללא שיפוט. (דרומית למועצה מקומית משגב) נקודות עניין *:מחצבת אבטליון -נטושה
אבטליון
מחצבת אבטליון -נטושה -
חוזקות * :קרבה יחסית לישוב אבטליון * רוחב רצועה רחב * אזור מישורי חולשות * :איזור סחף ומועד להצפות * חוצה אדמות פרטיות -שדות * דרומית לגבול טופגרפי טבעי
רוחב רצועה ממוצע 100 :מ'
+150
100m
בועיינה נוג'ידאת 15מ'
3 //31
תא שטח 07 # בקעת בית נטופה -מובלע תחום שיפוט :ללא שיפוט( .דרומית למועצה מקומית משגב) נקודות עניין * :מבדד נטופה -מנזר יווני קתולי ,תצפית ותחילת מסלולים רגליים * עתיקות בית נטופה -מערכות מסתור תת קרקעיות וחלקי עתיקות חוזקות:
מבדד נטופה
* תעלה יוצרת מובלעת (כליאה של איזור עד הטופוגרפיה) * רוחב רצועה רחב גבול שבחלקו לא עם אדמה פרטית אלא עם יער * אזור מישורי
* חולשות:
הררית
* איזור סחף ומועד להצפות
רוחב רצועה ממוצע 100 :מ' עתיקות
בית נטופה
4 +150
100m
בועיינה נוג'ידאת
15-20מ'
//30
תא שטח 06# מנהרת עילבון תחום שיפוט :רשות מקומית עילבון נקודות עניין *:מנהרת עילבון \ יעקב 850 -מ' של צינור בקוטר 3מ' העובר דרך ההר חוזקות * :קרבה פיזית לישוב עילבון * מעבר התעלה בשטח שאינו פרטי ,אדמת "יער וחורש" * מרחב התעלה צמוד לכביש המחבר בין מאע'ר לעילבון חולשות * :איזור הררי ושינויי טופוגרפיה * נתק ברציפות התעלה עקב כניסה למנהרה ( 850מ')
רוחב רצועה ממוצע 50 :מ'
806
+150
5 100m
עילבון
//29
תא שטח 05# מאגר צלמון תחום שיפוט :ללא שיפוט נקודות עניין *:מאגר צלמון -איגום לפני שאיבה. 189.000מ"ר. חציבה בין גדותיו של נחל צלמון. * אתר שאיבה צלמון -העלאת המים מגובה +37ל +152מ' .סה"כ 115 -מ'. 3יחידות שאיבה .מופע בשטח :כיסוי חציבת ההר כקיר ענק, חזיתי העולה באלכסון קל. אתר שאיבה צלמון
חוזקות * :מופע מיוחד של מאגר בעל נגישות גבוהה מבחינה תחבורתית * * אזור יחסית מישורי בכל האיזור חולשות * :אין מופע של תעלה * אתר השאיבה אינו נגיש כלל רוחב רצועה ממוצע :אין תעלה
6 מסד +40
5ס"מ 1מ' 100m
//28
20ס"מ 40ס"מ 1מ'
עילבון
תא שטח 04 #
מג'אר
גיחון צלמון תחום שיפוט :מועצה מקומית מג'אר ומועצה איזורית מרום הגליל נקודות עניין * :גיחון צלמון -הפסקת התעלה ע"י צינור לחץ החפור בדופן הנחל ,עובד על "חוק הכלים השלובים" .יורד למעלה מ 50-מ'. קוטר צינור של 3.65מ'. * וילה כלוריצקי -בניין שנבנה לטובת הפועלים ,מקימי התעלה למגורים .ממוקם באיזור בעל יתרונות נוף והיום עומד נטוש ברשות "מקורות". חוזקות* : * * חולשות* : * *
מופע מיוחד של גיחון צלמון. קרבה לישוב טפחות ובעיקר לאיזור מבני החקלאות. מעבר התעלה בשטח שאינו פרטי ,אלא אדמת "יער וחורש" נתק ברציפות התעלה בגיחון איזור הררי ובעל טופוגרפיה קשה פיתולים רבים בתוואי התעלה
וילה כלוריצקי טפחות
נחל צלמון
7
רוחב רצועה ממוצע 50 :מ' מסד
12מ' +45
100m
//27
תא שטח 03# פיתול מג'אר -כלנית מג'אר
תחום שיפוט :מועצה איזורית מרום הגליל נקודות עניין *:בתי סוהר צלמון וחרמון * גן לאומי גבעת עצה צמוד תעלה
גבעת עצה
חוזקות * :סמיכות ונגישות לכביש 807 * קרבה לישובים מג'ער וכלנית * מצפון ,גבול שהינו יער ואינו בבעלויות פרטיות חולשות * :פיתוליות רבה בתוואי * טופוגרפיה הררית ,בעלת שיפולים חדים וקוטעת מבטים
כלנית
8 בית סוהר חרמון בית סוהר צלמון
807
רוחב רצועה ממוצע 50 :מ'
+45
100m
12מ'
//26
תא שטח 02 # פיתול קדרים -חוקוק קדרים
תחום שיפוט :מועצות איזוריות מרום הגליל ועמק הירדן נקודות עניין *:קבר חבקוק הנביא -שער מקושת עם חצר קטנה חוזקות * :סמיכות ונגישות לכביש ראשי 65 * קרבה לישובים חוקוק וכלנית * גבולות שהינם יער ואינם בבעלויות פרטיות
9 קבר חבקוק הנביא
חולשות * :פיתוליות רבה בתוואי * טופוגרפיה הררית ,בעלת שיפולי חדים
65
רוחב רצועה ממוצע 50 :מ'
חוקוק +45
100m
12מ'
//25
תא שטח 01 # גיחון עמוד מחצבה נטושה
תחום שיפוט :מועצה איזורית עמק הירדן נקודות עניין*: *
קצה התעלה והחיבור לשאיבה עם הכינרת גיחון עמוד -הפסקת התעלה ע"י צינור לחץ החפור בדופן הנחל ,עובד על "חוק הכלי ם השלובים" .יורדכ 150-מ'. אורך צינור כולל כ 700 -מ' .קוטר צינור של 3.10מ'. עומק של כ 5 -מ' בקרקע וברוחב של כ 10-מ'
חוזקות * :קרבה לישוב כחל * גבולות שהינם יער ואינם בבעלויות פרטיות * נקודת תצפית יפה על הסביבה
גן לאומי עמוד
חולשות * :טופוגרפיה הררית ,בעלת שיפולים חדים * נתק בתוואי התעלה בעקבות הגיחון כחל
רוחב רצועה ממוצע 50 :מ'
נחל עמוד
+45
100m
נקודת קצה התעלה
10 12מ'
//24
10 9 8 2 1
גיחון עמוד
פיתול קדרים -חוקוק
פיתול מגאר -כלנית
גיחון צלמון
מאגר צלמון
בקעת בית נטופה -מובלע
בקעת בית נטופה -בצלע
בקעת בית נטופה -התיכון
מאגר אשכול
//23 מנהרת עילבון
3
4
5
6
7
גיחון עמוד
גיחון צלמון
מאגר צלמון
מנהרת יעקב
מאגר אשכול
+200
+100
0.0
-100
הכנרת
10km
1km תחנת ספיר
-200 //73
עם ההבנה שישראל מסוגלת לייצר מים בכמויות נרחבות ובעקבות שיקולים כלכליים עדיין מייבשת את הכנרת ויוצרת בעיות אקולוגיות רבות ,נכון להפסיק את השאיבה ולשקם את המערכת. בעקבות כך מיותרת התעלה הפתוחה של המוביל המתעלת את מי הכנרת ממנה ועד הכנסתם אל המערכת הסגורה באתר אשכול. התעלה המתפתלת לאורך 34ק"מ כלואה בתוך סטריפ סגור ברוחב משתנה בין 100 - 50מ' ובמצב המתוכנן ניתן השטח המופר לשימוש מחדש.
//21
1.2
מרחב התעלה הפתוחה
̽
̽
̽
הפסקת שאיבת מי הכנרת וייתור התעלה
//20
נזק אקולוגי משיאבת מי הכנרת
̽
̽
̽
אפריל 2009
דצמבר 2008
מרץ 2014
פברואר 2014
אוקטובר 2014
נובמבר 2014
//19
התפלה יכולת לעומת ניצול
̽
מתקן חדרה
̽
̽
סה"כ 657מלמ"ק
מים מליחים
25
תוספת עד 2020
מתקן אשקלון 2005 מתקן פלמחים 2007
45
100
80
30
40
120
65 25
85
42
מתקן אשדוד 2014 מתקן שורק 2013 מתקן חדרה 2007
מתקן שורק מתקן פלמחים 60%ניצול יכולת
מתקן אשדוד
//18
מתקן אשקלון
48% חקלאות
מקורות המים למים שפירים
̽
12% תעשייה
̽
̽
40 % עירוני וביתי 35 % התפלה
6% אגן גליל מערבי וכרמל
19 % כנרת
12% אגן החוף
7% האגנים המזרחיים
12% אגן ההר
9% אגן הכנרת והגולן //17
1.1.3
̽
̽
̽
̽
̽
̽
רביזיה במשק המים -פיתוח
למדינת ישראל דאז ,בעיות מים חמורות ועל אף הקמת מוביל המים הארצי לא יכלה לספק כמות מים לפי הכמויות הנדרשות ,ולכן סיגלה לעצמה יכולות מרשימות בהתפלת מי ים למי שתייה .במהלך שני העשורים האחרונים הוקמו מספר מתקני התפלה לאורך רצועת קו
מים שפירים
החוף של הארץ המספקים יחד כ 35%מצריכת המים .יתרה מכך כמות ייצור המים המותפלים עומד על שיעור ניצול של רק 60%יכולת. בפועל ,ישראל מסוגלת להתפיל כמויות מים אדירות שמעמידות בספק את עצם השאיבה מהכנרת. יכולות טכנולוגיות אלה התפתחו במקביל לנזק אקולוגי רב ממדים
מים מליחים
שנגרם כתוצאה משאיבת מים מהכנרת ,לכנרת עצמה ,לנהר הירדן ובראש ובראשונה לים המלח .עם ההבנה הזאת של פיתוח טכנולוגי בהתפלה במקביל לנזקים אקולוגיים עקב השאיבה נקודת מוצא תכנונית פרויקט זה הינה ההחלטה על הפסקת שאיבת מי הכנרת ובכך להוציא את מימיה ממאזן המים השפירים של ישראל .צעד זה הינו המשך פיתוח משק המים של ישראל והינו צעד הכרחי במכלול השיקולים :הכלכליים לעומת שיקום אקולוגי ופיתוח טכנולוגי. //16
מי קולחין
̽
̽
̽
השימור הפיזי -ערך העבודה עבודת התכנון והבנייה של מוביל המים החלוצי דרשה משאבים כלכלים אין סופיים ,מיטב מוחות של מגוון מהנדסים בין לאומיים וציוד שנקנה במיוחד עבורו ויובא לארץ רק לשם כך .המפעל סיפק עבודה למספר רב מאוד של עובדים במשך 11שנות בנייה אינטנסיביות וכמובן שהעבודה נעשתה ללא דופי .מספיק טוב כדי לגרום למפעל לתפקד עד היום אומנם עם טיפול שותף של חברת "מקורות" אך באותה התשתית.
//15
̽
̽
̽
שימור המיתוס -הערך ההסטורי המוביל מעצם היותו מפעל ציוני לאומי ,המושתת על עקרונות יישוב הארץ ,והובלת מים מהצפון הרווי אל הדרום הצחיח ,קיבל מקום של כבוד במורשת המפעל הציוני .הוא ייצג את המדינה כסמל חלוצי ובולטים מאנשי הציבור אשר הובילו להצלחתו זכו גם כן לתהילה ולייצוג המדינה בסמליה .נכתבו עליו שירים וסיפורים אשר מתפארים בו מעצם היותו ובהישגים המרשימים שהשיג עבור המדינה.
//14
מרחב המוביל הארצי מחולק ל 2-חלקים השונים במראה. הראשון -הינו תעלה פתוחה המשתרעת מהכנרת ועד מאגר אשכול .ברוחב משנה של בין 12מ ל 20-מ השני -מערכת צינורות תת קרקעית בקוטר של 3מ ממאגר אשכול ועד לראש העין. 2חלקים אלה מתאפיינים ברצועת מגן לכל אורכם .רצועת מגן זו בחלק הפתוח ברוחב של בין 120-50מ מתוחמת בגדר וסטרלית מהציבור ואילו בחלק התת קרקעי הינה 50מ ואינה מאפשר חפירה או בינוי בתוכה.
50מ' )מינימליים( -רצועת המוביל
//13
( 1,000,000,000מיליארד) קוב מים בשנה 105מאגרי מים 730בריכות מים
12,000ק"מ קווי מים
500,000ממק בטון
690תחנות שאיבה
15מתקני טיפול בשפכים
35מתקני התפלה
1.2מיליארד תקציב פיתוח בשנה
130קמ אורך המוביל הארצי
2.5מיליון ימי עבודה 75,000טון פלדה למעלה מ 4000עובדים 420מליון לירות ישראליות 380ממ"ק מים בשנה ממוצעת במוביל
525ממ"ק זרם במוביל בחורף שנת 2004-5
95ממ"ק זרם במוביל בשנת 1999
1910 תחילת שאיבת מי הירקון לעיר פתח תקוה (מנוע שאיבה בן 75כוחות סוס בשאיבה של 300 מ"ק מים לשעה).
פקת
תהליך ה
//12
1936 הקמת קו המים הראשון לירושלים ע"י המנדט הבריטי, על בסיס מעיינות ראש העין .מפעל הנדסי גדול שטרם נראה בארץ.
מקורו
ת מים לישראל
1937
1955
31לינואר ,הקמת מקורות שמטרתה: "להוציא לפועל ולעשות את כל הדברים הנחוצים או המתאימים להשגת מים, אגירתם ,מכירתם, מסירתם ,הפצתם או המצאתם".
חניכת מפעל "ירקון נגב" המזרחי .קו מים באורך של 108ק"מ
1964 השלמת בניית המוביל הארצי. סה"כ 130ק"מ, 380מליון מ"ק מים בשנה.
1969 הקמת מפעל השפד"ן ,המיועד לטיפול בשפכי גוש דן (שדרוגו ב 87-לטיפול מכני ביולוגי).
1978-07
1986
1995
2001
2005-14
הקמה של כ30- מתקני התפלה באיזור אילת והערבה בעיקר משאיבת קידוחים
הפעלת טורבינה הידרו-אלקטרית בכפר ברוך להפקת חשמל ממי המוביל הארצי.
הכללת נספח מיוחד להסכם השלום עם ירדן על הספקת 30 מיליון מ"ק בשנה לירדן.
החלטת הממשלה לקידום התפלת מי ים .והגדלת היקף ההתפלה ל200- מליון מק בשנה.
הקמת מפעלי ההתפלה אשקלון, פלמחים ,חדרה, אשדוד ושורק בבעלויות שונות.
מגמת שינוי בשימוש המוביל הארצי
2015
?
1.1.2
̽ ̽
̽
̽
̽ ̽
̽
̽ ̽
מוביל המים הארצי -שימור
̽
̽
̽
כפרויקט לאומי המוביל הינו תשתית לאומית שקמה מתוך חזון ציוני להובלת מי הכנרת אל הנגב הצחיח .הקמת מפעל ציוני -לאומי זה ערך כ 11-שנה ,ללא מגבלות תקציב ומשאבים ולימים הפך לסמל לאומי של המדינה .דרך פעילותו של המוביל כמעט ולא השתנתה על אף רביזיות משמעותיות בפיתוח יכולות טכנולוגיים להשגת מים במדינת ישראל ועל כן ברור כי המפעל שהפך לסמל קיבע את פעילותו על אף הצורך בשינוי לאור ההתפתחות במשק המים. בחינה נוספת של מפעל לאומי זה תתבצע תוך הבחנה בין שני מושגים: שימור ופיתוח .לכל אחד מאלה השפעה על תפיסת המפעל ועל דרך ההסתכלות העתידית עליו.
//11
1.1 1.1.1
̽
̽
מוביל המים הארצי
̽
̽ ̽ ̽ ̽ ̽ הפרספציה -מפעל לאומי ̽
̽
̽
̽
היום ,אנו עדים למצב בו תשתיות בסדר גודל לאומי הן המעצבות את המרחב בו אנו חיים וכן מושפעות משיקולים הנדסיים-טכנולוגיים ופוליטיים-כלכליים .ריצוף התכסית בתשתיות אלה ממערכות תשתית של תחבורה בינהם כבישים ,מחלפים ,גשרים וכו' ,תשתיות של הפקת חשמל והולכתו ,תשתיות המים החוצות את אורכה של המדינה וכלה בפרויקטי מגורים מכפרים ועד ערים המהווים חלק עיקרי בתכסית המדינה .השיח האדריכלי לרוב מודַ ר מפרויקטים אלה ותוצאה חיה מכך היא פגיעה כללית במרחב הציבורי .הפרויקט מנסה לדון עם בעיה זו דרך בחינה של אחד ממפעלי הלאום הגדולים של המדינה ,מוביל המים הארצי. בדומה למפעל זה גם רבים ממפעלים בסדר גודל שכזה קופאים על שמריהם. מסגלים לעצמם דפוסי פעילות נוקשים והנעתם מדפוסים אלה בדרך כלל דורשת צעדים גדולים בלתי הפיכים .אך הבעיה הגדולה מכל היא התפיסה של הכלל לגבי מפעל שכזה ,חוסר הידיעה וחוסר במידע בתחום העיניין הספציפי מונע אפשרות למתן ביקורת חיצונית אשר יכולה ברב המקרים רק להטיב עם המפעל ,עם הציבור ועם המרחב.
//10
פרק 1
̽
̽
̽
̽
̽
̽
הפסקה 1.1מוביל המים הארצי 1.1.1הפרספציה -מפעל לאומי 1.1.2מוביל המים הארצי -שימור 1.1.3רויזיה במשק המים -פיתוח 1.2מרחב התעלה הפתוחה 1.2.1פירוק לתאי שטח 1.2.2אפיון המרחב 1.2.3פרספציה מחודשת -ראייה כוללת
//9
//8
̽
̽
̽
̽
̽
̽
כאמור ,מנגנוני הפעולה של מפעלים לאומיים מונעים מאין
שאלות המפתח הן ,כיצד ניתן להשתמש בערכים אלה
ספור שיקולים כלכלים ופוליטיים .לרוב אין אדריכלים
כבמשאב ,על מנת לייצר הכנסה שתישאר באזור? ובאיזו
יושבים בראשויות התכנון הללו ובאם כן ,אין בידם את
דרך ליצור זיקה בין ההכנסה מהנוף לבין «יוצרי הנוף» –
הכח הדרוש ועל כן הדיון על נראות ואיתו תפקוד המרחב
החקלאים בעלי הקרקעות?
לוקה בחסר ,הן בקיומו והן בפיתוחו בעתיד.
על מנת לענות על שאלות אלה נדרשת הצבעה על
ולכן אתחבט בשאלות של :איך ניתן להתמודד עם שאריות
אפשרויות ודרכים לניצול המשאבים היחודיים של בקעת
של פרויקטים לאומיים מפעם? כיצד ניתן להתמודד עם
בית נטופה כרקע לתכנון חלופות עתידי ,לטובת כלכלת
המיתוס אותו הם יצרו? איך פיתוח טכנולוגי/סביבתי
האזור ,רווחת בעלי האדמות בבקעה ,והנאת הציבור
משתלב עם זיכרון לאומי? מהם יחסי הכוחות בינהם?
הרחב מהישארותו של נופה.
והאם נכון שמציאות זו תשמר את הזיכרון או תצור זיכרון חדש? פרויקטים לאומיים מתוך היותם בעלי השפעה בהיקף נרחב מייצרים סביב עצמם מיתוס ,קריאה מחודשת של המציאות ומקבלים מעמד קבוע ונוכח בשטח .לאור כך עם שינויים בתקופות ,בטכנולוגיות ,בתפיסות ובסביבה קיים קושי בשינוי הפרויקט הלאומי המיתולוגי. רובד נוסף של פרויקט זה מתמודד עם אפשרויות לשימור ערכי נוף ,תרבות וטבע ייחודיים לבקעת בית נטופה, באמצעות תפיסה והפנמה מקסימלית של ערכם כמוצרים ציבוריים. //7
̽
הקדמה
̽
̽
̽
̽
̽
לפרויקטים לאומיים על כל סוגיהם יש היבט של עיצוב המרחב הן מבחינה פיזית והן מבחינות חברתית ,כלכלית וכו' ..הם מושפעים בעיקר משיקולים פוליטיים כלכליים ולרב אינם מביאים בחשבון שיקולים חשובים נוספים .בפרויקט זה אנסה להדגים את הבעיות שעלולות להיווצר לאורך זמן עם פרויקטים לאומים אלה ומעצם היותם כאלה ההופכים לסמל ,קשה להתאימם למצב נוכחי משתנה .מוביל המים הארצי ,הינו דוגמא טובה לפרויקט לאומי שכזה ,שקפא על שמריו ,שבמצבו הנוכחי אינו שינה תפקוד מאז הקמתו על אף השוני המשמעותי ביכולות טכנולוגיים שנכנסו לתוקף. בתוך השיח התיאורטי אנסה לעמוד על היכולת שלנו היום להתמודד עם שאריות של פרויקטים לאומיים כאלה ,כיצד להשתמש בתשתית שנוצרה לטובת הצרכים בשטח היום וכיצד או אם בכלל לשמר את הזיכרון ממנה. //6
̽
̽
̽
̽
̽
̽
הגליל גבול המנתק את חלקיו זה מזה .במצב המחודש,
בין האוכלוסיות השונות הגרות סביב הבקעה.
של הפסקת השאיבה השטח הזה יכול לקבל פונקציות
לבסוף ,הפרויקט מציג מוקד אזורי בנייני אשר ממוקדם
חדשות המשלבות ומזמינות את הציבור להנות מהמרחבים
בצומת המפגיש בין מרחב פארק ירוק התופס את מרחב
שמתפנים ,יכול להכיל מגוון פונקציות החסרות המרחב
התעלה לבין עורק פיתוח המאפשר יצירת מתקני תיירות
הגליל אותו התעלה חוצה וכמובן שעצם השימוש בשטח
חקלאית פרטית בשטחים פרטיים חקלאיים על פי רצון
מנגיש את הנוף ונותן גישה ממשית אליו.
אישי של בעלי החלקות.
המרחב הסובב את התעלה מאופיין בביזור יישובים וחוסר
הבניין המוצג הינו מוסד חינוך חקלאי ופנימיית נוער .הוא
בשיתוף פעולה בינהם .דבר המחייב את תושביו ביוממות
מביא לידי ביטוי ערכי שימור של המפעל הלאומי תוך
על בסיס תחבורה פרטית לערים הגדולות הרחוקות ובכך
הסבתו לייעוד החדש .הוא נטמע במרקם השדות הסובב
מגדיל את הפער בין מגוון האוכלוסיות השונות השוכנות
ונבנה מחומרי בנייה קלה תוך שימת דגש על הנגשת הנוף
בו .על כן למרחב התעלה החדש ניתן הכח לתקן עוולות
ושילוב הציבור העובר בפארק לבין משתמשי היום-יום.
שנוצרו בעבר ולצור שיתופי פעולה בין הדיירים השונים
הוא מקנה פונקציות לימוד ומחקר חקלאי לצד יישום
במרחב.
פרקטי בשדות הסובבים וכן אפשרויות לימי עיון וסדנאות
הפרויקט מתמקד במחצית שטח התעלה -בבקעת בית
לחקלאים בנושאי חקלאות ותיירות.
נטופה ,ומציע בו מערכת כוללת המורכבת משלושה רכיבים אשר יחד מזינים את המרחב הן ברמה הארצית, הן ברמה האזורית והן ברמה המקומית .סך כל המערכת מאחה מצבים מופרים במרחב הן ברמת קשיים בחקלאות, הן ברמת החזרת האמון של תושבים בממשל והן ברמת שיתוף הפעולה ויצירת קשרים ספונטניים על בסיס צורך
//5
̽
תקציר
̽
̽
̽
̽
̽
הפרויקט מתחיל בבחינת משק המים בישראל במקביל להתפתחות המפעל הלאומי -מוביל המים הארצי .נושא זה נבחר מעצם היותו רבוי במספר רב של תחומי עניין .העיסוק במים ובפוליטיקה שעומדת מאחוריו היוו טריגר לחקר הנושא ואכן תהליך המחקר הוביל את הפרויקט בצורה שלא נצפתה מראש. יכולותיה המרשימות של מדינת ישראל בהספקת מים ממי ים ובנוסף לנזק האקולוגי הנגרם לכנרת, לנהר הירדן ולים המלח מעצם שאיבת מי הכנרת הובילו אותי למסקנה שהיוותה בסיס לתכנון בהמשך והיא הפסקת שאיבת מי הכנרת. הפסקה זו בעצם מייתרת את התעלה הפתוחה של מוביל המים הארצי .אותה תעלה אשר מובילה את המים לאורך 34קמ וחוצבת את דרכה בין שדות פרטיים ,אתרי מורשת וגנים לאומיים יוצרת במרחב
//4
̽
̽
̽
̽
̽
̽
̽
תוכן עניינים
̽
̽
תקציר
4
הקדמה
6
פרק \\ 1הפסקה
1.1מוביל המים הארצי
10
1.2מרחב התעלה הפתוחה
20
פרק \\ 2הסבה
2.1בקעת בית נטופה
46
2.2פיתוח כולל | תוכנית האב
52
פארק התעלה -רכיב 1
60
פרק \\ 3מוקד אזורי -רכיב 2מדגים
3.1מהו מוקד אזורי
66
3.2מוסד חינוך חקלאי
67
3.3הטמעת מרכיבים בתכנון
72
עורק פיתוח -רכיב 3
88
סיכום
91
רשימת מקורות
92
Final Project Book
̽
̽
̽
Where Does It Lead ? Converting the Exposed Canal of the National Water Carrier of Israel from transporting the Kinneret water into a Generator of development in the Galil area
̽
̽
̽
̽
̽
̽
Yogev Bitan
July 2015 | The Faculty of Architecture and Town Planning - Technion
̽
̽
̽
̽
י ֹו ג ב ּב י ת ן
̽
̽
לאן זה מוביל ?