Dwelling | Montifiori TelAviv

‫‪...‬‬ ‫ומצדדי‬ ‫מאחורי‬ ‫גן מגורים | | שכונת מונטיפיורי | | תל אביב‬ ‫יוגב ביתן ‪ ::‬בהנחיית אדר' מעוז אלון ‪::‬‬

‫>> ‪PORTFOLIO‬‬ ‫סמסטר אביב ‪2013‬‬

‫הקדמה‪-‬‬ ‫"מאחורי ומצדדי‪ "...‬הינו פרויקט שמעמיד בסדר ראש העדפיות את חווית המגורים‪ .‬מעמיד תחת שאלה את צורת החיים‬ ‫המוכרת לנו בבלוקים החוזרים על עצמם שמפרידים בצורה בוטה כל מבנה ומבנה בו‪ ,‬ומפספסים את הפוטנציאל העצום‬ ‫של המרחב המשותף שמקיף אותם‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬הבלוק התל אביבי סגור כלפי הסביבה וכלפי המרכיבים שלו עצמו‪ .‬בפרויקט מתבצעת "חציבה" במסת הבלוק‪,‬‬ ‫כך שהמעטפת החיצונית שלו נשארת‪ ,‬אינה מפריעה בקונטקס בו היא נמצאת ומשתלבת בה‪ .‬בנוסף החציבה יוצרת עולם‬ ‫פנימי עשיר‪" -‬התלם" בטיפולוגיה חדשה‪ ,‬שיוצר למשתמשים בו מגוון מקומות לשלל פעולות קהילתיות ופרטיות‪.‬‬ ‫הבלוק משמש דוגמא לשאר הבלוקים שמסביבו ומוכיח כי ניתן לנצל בצורה יעילה מרחבים ציבורים שהיום אנו רואים בהם‬ ‫בעיקר גדרות‪ ,‬צמחיית בור בלתי מנוצלת ומיני זבל שונים‪.‬‬ ‫הטיפולגיה המתלבשת סביב התלם היא התפתחות של טיפולגיית הח' המוכרת‪ .‬היא מאפשרת החדרה אל העולם החדש‬ ‫תכנים של גן הנותן לדיירים איכות חיים של שקט לצד החיים בכרך וגן היכול לשמש כבסיס לפיתוח חיי קהילה‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫הטיפולוגיה בצורתה החדשה מאפשרת מגוון מצבים מעניינים כביטוי לעושר חיי הקהילה בתוכה‪ .‬הטיפולוגיה מגדירה‬ ‫בתוך הבלוק "תתי משפחות" המאופיינות לרוב במאפיינים זהים כמו‪ :‬משפחות צעירות‪ ,‬סטודנטים‪ ,‬גיל הזהב וכו'‪ ...‬ובכך‬ ‫יוצרת פלטפורמה לשיתוף ולשכנות לצד עירוב שימושים ברמת הבלוק‪ .‬בנוסף מנצלת הטיפולוגיה את יכולתה; להכיל מצד‬ ‫אחד ומצדה האחר לשמש כדופן עירונית המשכית למסחר או לתעסוקה‪.‬‬ ‫הפרויקט מאופיין בחזית נוספת לסרוגין‪ .‬חזית זו משמשת כסקין נוסף על הקיים ובנוייה מעדניות אופקיות הממוקמות זו‬ ‫מעל זו כצורת מדפים המשלימות מראה אחיד ונקי בחזית הבניין‪ .‬עשויה לשמש כחזית מולבשת על בניין קיים ועל כן‬ ‫בעלת ערך רב בבלוק לשם שימור המבנים הקיימים בו‪ .‬החזית יוצרת מסננת איכותית של קרינת שמש במקומות הרצויים‬ ‫על ידי גידול גינות ורטיקליות של צמחייה לנוי לתבלין ולמאכל‪ .‬בנוסף היא משמשת כניקוז המבנים ובכך מנצלת מים‬ ‫בצורה חסכונית‪ .‬יש ביכולתה של החזית ליצור חוצץ ורסטלי סטרוקטוראלי ומתוחכם בין פנים לחוץ ובין פרטי לציבורי‬ ‫בסידור משתנה לפי הצורך התכנוני‪.‬‬

‫משחק פתיחה ‪ -‬נושא נשוא ומושא‬ ‫תרגיל מרקמים של השכונה על פי שכבות‪ ,‬לפי‪the Grammar of Ornament by Owen Jones :‬‬

‫מה נכנס? מה יוצא? ואיך? מרגיש תקוע?!‬ ‫ניתוח השכונה מבחינת תנועה‪,‬‬ ‫תיעוד המקומות הבעיתיים יותר והמוצלחים פחות‪,‬‬ ‫מסקנה כי קווי המבט בסוף כל צומת חיוניים בשכונה‬ ‫ורצון עתידי לשמירה על קו האופק מהרחוב הניצב דרומית לאתר‬

‫אין מוצא!‬

‫ויציאה?‬

‫מחשבות ראשונות על הבלוק‬ ‫מאבק בין מגורים למסחר\ תעסוקה‪.‬‬ ‫מהות הבלוק החוצץ בקו התפר בשכונה‪.‬‬ ‫זיהוי הציר האופקי באתר )לימים ‪ -‬התלם(‪.‬‬ ‫ביטויים ראשוניים על טיפולגיית הח' )החצר הפנימית(‪.‬‬ ‫השתלטות הירוק להפיכת הבלוק לגן מגורים ירוק ‪.‬‬

‫מחשבות ראשונות על פרוגרמה‬ ‫‪ .1‬מודל תפיסת כמות הפרוגרמה הנפחית ביחס לשטח הקיים‪ ,‬מגורים ומסחר \ תעשייה‪.‬‬ ‫‪ .2‬סידור הפרוגרמה על פי חלוקה לקומות‪ ,-1 :‬קרקע‪ ,‬קומות משולבות תעסוקה ומגורים‪.‬‬ ‫‪ .3‬המחשה פרוגרמטית של שילוב מגורים ותעסוקה פרטית לא צמודים‪ ,‬אלא בצורה כזו ‬ ‫המחייה את קומת הרחוב‪ ,‬הן לטובת הרחוב והן לטובת המשתמש‪.‬‬ ‫‪ .4‬הצבת המחשבות הפרוגרמטיות בבלוק‪.‬‬ ‫‪ .5‬מודל קומות ‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫פיתוח החזית‪ ,‬ויישום עקרונותיה על הבניין קיים‬ ‫חזית צמחית כ"סקין" נוסף המורכבת מעדניות אופקיות‪ ,‬בעלת מספר תפקידים‪:‬‬ ‫‪ .1‬גינות פרטיות ורטיקליות‬ ‫‪ .1‬הפרדה חכמה בין פנים לחוץ בצורה בעלת אפשרויות שינוי רבות לפי הצורך‬ ‫‪ .2‬משמשת כאמצעי ניקוז‬ ‫‪ .3‬בעלת ערכים אקלימיים ברורים‬ ‫‪ .4‬בעלת יכולת "להתלבש" על בניין קיים‬

‫תוכניות משרד ההנדסה‪ ,‬עיריית תל אביב ‪ -‬גרשון ש"צ ‪16-18‬‬

‫הפרויקט בראיית התלם‬ ‫הראייה האורבנית‬ ‫<< התייחסות לתוכנית האב‪ :‬המציעה פיתוח שצ"פ כפארק ‬ ‫מדרומית לאתר‬ ‫<< יצירת ‪ 2‬חזיתות משמעותיות‪ :‬האחת‪ -‬פונה לפארק‪ ,‬נמוכה‬ ‫)‪ 2-4‬קומות( ובקומת הקרקע שלה מסחר‪ .‬השנייה‪-‬‬ ‫בהפנייה למגורים‪ ,‬גבוהה )‪ 4-6‬קומות( ובקומת הקרקע שלה ‬ ‫תעסוקה‪.‬‬ ‫<< יצירת עולם פנימי מנוגד לחיצוני‪ :‬התלם כחוצב בבלוק צורניות ‬ ‫חדשה ומתפיעה ויוצר מגוון מקומות החובקים מגורים‪.‬‬ ‫<< ניצול המרחב הפנימי של הבלוק‪ :‬המרחב שנוצר בפנים‪ ,‬מאפשר ‬ ‫שימוש כחצר אחורית לטובת דיירי הבלוק ברמה הקהילתית ‬ ‫והפרטית‪.‬‬ ‫<< הפנייה אקלימית‪ :‬ממערב למזרח‪ ,‬תואמת את משטר הרוחות ‬ ‫ומכניסה אויר מפולש דרך צמחייה בעולם הפנימי‪.‬‬ ‫‪100m‬‬

‫הפרויקט בראיית התלם‬ ‫הראייה האורבנית‬ ‫החזית הצפונית ‪-‬‬ ‫קומת קרקע ‪ -‬תעסוקה‬

‫‪10m‬‬

‫‪5m‬‬

‫‪1m‬‬

‫הפרויקט בראיית התלם‬ ‫הראייה האורבנית‬

‫החזית הדרומית ‪-‬‬ ‫קומת קרקע ‪ -‬מסחר‬

‫‪10m‬‬

‫‪10m‬‬

‫‪5m‬‬

‫‪1m‬‬ ‫‪5m‬‬

‫‪1m‬‬

‫‪+0.0‬‬

‫‪-0.5‬‬

‫‪-3.5‬‬

‫הפרויקט בראיית החצר‬

‫‪+1.0‬‬

‫הראייה השכונתית‬ ‫תוכנית קרקע‬ ‫<< שימור המבנים הקיימים‪ :‬מבנה המשרדים ומבנה המגורים שבתהליך בנייה‪.‬‬ ‫<< הסבת מבנה המשרדים לדירות‪ .‬בקומות שמעל קומת הקרקע‪.‬‬ ‫<< פיזור המשרדים שנלקחו בדופן הצפונית; דופן של משרדים וסטודיואים‪.‬‬ ‫<< כניסה רכבית לקומה החפורה המשמשת לחנייה ומכילה מוסך‪.‬‬ ‫<< יצירת דופן מסחרית הפונה דרומה לפארק‪ ,‬שבמרכזה רחבה עירונית‪.‬‬ ‫<< שימוש בתלם כ"מקום" לתושבי הבלוק‪.‬‬ ‫<< חצרות פנימיות שמשתנות ברוח כל ח'‪.‬‬ ‫<< מיקום דירות פנימיות בקומת הקרקע המוגבהות ‪ 1‬מ' ממפלס הכניסה‪.‬‬ ‫<< חירור הקומה על ידי מעברים ומרפסות‪.‬‬

‫‪+1.5‬‬

‫‪+0.75‬‬

‫‪+0.0‬‬

‫‪+0.0‬‬ ‫‪+0.5‬‬

‫‪+0.5‬‬

‫‪+0.0‬‬

‫‪+0.5‬‬

‫‪+0.0‬‬

‫‪10m‬‬

‫‪5m‬‬

‫‪1m‬‬

‫הפרויקט בראיית החצר‬ ‫הראייה השכונתית‬ ‫תוכנית קומה טיפוסית‬ ‫<< חירור בין הח'‪-‬ים לטובת החדרת אור ואויר ולהטבת צירי התנועה בינהן‪.‬‬ ‫<< מיקום מערכי התנועה הכוללים מערכי מדרוגות ומעליות בח'‪-‬ים הגבוהות במרכזי ‬ ‫כל אחת ליצירת קשר בינם לבין החצר הפנימית‪.‬‬ ‫<< עקרון ההפניה בדירות כך שהאידאל הוא ש‪:‬‬ ‫< המקומות הציבוריים יותר בכל דירה מופנים אל החצר הפנימית מתוך ראייה שכך ‬ ‫ניתן לחזק את יחסי השכנות ו"לפקוח עיניים" ‪" -‬לשמור" על התלם‪.‬‬ ‫< המקומות הפרטיים יותר מופנים אל מחוץ לחצר הפנימית מעצם המחשבה‬ ‫שהשות בהם נמשכת פחות זמן ודורשת פרטיות‪.‬‬

‫‪10m‬‬

‫‪5m‬‬

‫‪1m‬‬

‫הפרויקט בראיית החצר‬ ‫הראייה השכונתית‬ ‫חתך צפון‪-‬דרום והמשך כמבט‬

‫‪10m‬‬

‫‪5m‬‬

‫‪1m‬‬

‫הפרויקט בראיית החצר‬ ‫הראייה השכונתית‬ ‫חתך מזרח‪-‬מערב‬

‫‪10m‬‬

‫‪5m‬‬

‫‪1m‬‬

‫‪+13.0‬‬

‫הפרויקט בראיית החזית‬ ‫הראייה הפרטית ‪ -‬דירות‬

‫‪+12.5‬‬

‫תוכנית מקבץ דירות מייצג ‪" -‬משפחות צעירות"‬ ‫<< ניתן לראות שוב את אידיאולוגיית ההפניה בתוך הדירות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫<< יצירת יחסי שכנות לעומת פרטיות‪ :‬בתוך המערך תנועה הורטיקלי‪ ,‬במבטים ‬ ‫שבין המקומות הציבוריים כלפי הח' הפנימית ובמרפסות של כל דירה ודירה‪.‬‬ ‫<< החזית כמאפיין של המקומות הציבוריים בכל דירה‪ ,‬בכך נוצרת הלגיטימציה לפתיחת ‬ ‫פתחים גדולים באיזורים אלה ועדיין על שמירה לפי הצורך על פרטיותם‪.‬‬ ‫<< מיקום ומרחק משתנה של החזית אל הקיר הבנוי וביחס לפונקציה‪ .‬פעמים אחדות ‬ ‫החזית מגדירה מרפסת לדירה‪ ,‬לפעמים היא הקיר שמפריד בין פנים הדירה למרפסת ‬ ‫ולפעמים החזית צמודה לקיר ויוצרת דופן לפתח בו‪.‬‬

‫‪10m‬‬

‫‪5m‬‬ ‫‪5m‬‬

‫‪1m‬‬ ‫‪1m‬‬

‫הפרויקט בראיית החזית‬ ‫הראייה הפרטית ‪ -‬דירות‬ ‫חתך מקבץ דירות‬ ‫<< מגוון שימושים לחזית‪ :‬הגדרה של מקום )כמו מרפסת(‪ ,‬‬ ‫מעקה‪ ,‬מאחז יד‪ ,‬ספסל‪ ,‬הסתרה של דודי שמש או יציאות ‬ ‫מזגנים‪...‬‬ ‫<< הפרדה מפלסית‪:‬‬ ‫< בין הדירות שבקומת הקרקע למפלס הרחוב‬ ‫< בין הדירות למהלך המדרגות‬ ‫< בין המרפסת הקהילתית לרחוב הראשי‬ ‫<< שמירה על היחס בין דירה לחצר ובין דירה לתעסוקה‪.‬‬ ‫<< חירור לקומה החפורה‪.‬‬