1
משה זולטן שטרולי ז"ל יהודי שהציל יהודים בפלוגת שירות העבודה ההונגרית בשואה ד' אייר תרע"ח -כ"ז טבת תשמ"ח
17/1/1988 - 16/4/1918
1
2 בס"ד
הוצאה לאור :אברהם שלמה קולט רחוב עמנואל קוז'ידלו 3פתח תקוה מהדורה שניה31/1/2020 : עריכה :אברהם שלמה קולט טלפון054-6226898 :
©כל הזכויות שמורות למוציא לאור
2
3
"לפיכך נברא אדם יחידי בעולם ,ללמד שכל המאבד נפש אחת, מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא; וכל המקיים נפש אחת ,מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא" (משנה ,סנהדרין ד ה)
3
4
תוכן העניינים .1 .2 .3 .4 .5 .6 .7 .8
משה זולטן שטרולי ז"ל בפלוגת שירות העבודה ההונגרית העלייה לישראל לנקה לאה שטרולי לבית שניצר ז"ל פלוגות שירות העבודה ההונגריות בשואה חסיד אומות העולם -ראול ולנברג (ג(Raoul Wallenberg שורשי משפחת שטרולי הקדושים ממשפחות שטרולי ושניצר שנספו בשואה ביבליוגרפיה ומקורות
4
5
.1משה זולטן שטרולי ז"ל בפלוגת שירות העבודה ההונגרית חמי משה זולטן שטרולי ז״ל בן יהודה אויגן שטרולי הי״ד ורחל הלנה חנה לבית ויסברגר הי״ד נולד בישוב באנד וגר אח"כ בטרגו מורש ) (Târgu Mureșשבטרנסילבניה (כיום רומניה) בתאריך .16.4.1918למשה זולטן ז״ל היו שתי אחיות ,לילי לבית לגמן ז"ל ואלה נויה הי״ד .זולטן היה בן הזקונים במשפחה .משפחת שטרולי מיוחסת לשושלת משפחת רבנים ידועה. אביו של זולטן ,יהודה אויגן הי״ד היה סוחר עצים ובנו עזר לו במסחר כבר מגיל צעיר בהיותו כבן .12לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה נעצר זולטן שטרולי בתאריך 1/4/1942ונשלח לפלוגת שירות העבודה של הצבא ההונגרי ,ביחד עם שאר הצעירים היהודים מהונגריה. (באוגוסט 1940במהלך מלחמת העולם השנייה ,העניק היטלר את חצייה הצפוני של טרנסילבניה להונגריה על פי תכתיב וינה). שטרולי גויס לפלוגת שירות העבודה ההונגרית 108/24שעברה ממקום למקום: , Miskolo , Kaschu , Baia Mer ,GroßwardeinסטניסלבStanisławów , )אז פולין בסמוך לגבול רומניה-הונגריה) ולבסוף . Sarospotok במחנה עבדו 213יהודים בעבודות כפייה ביערות ובבניית מסילת ברזל עבור הצבא הגרמני. ביום הראשון שהגיעו למחנה מסרו את היהודים לחזקתו של מפקד המחנה ההונגרי, אנטישמי ,שהחזיק אותם שעות רבות בקור העז ורצה לדעת עליהם הכל .אחרי הבדיקה הארוכה הוא בחר לבסוף את הבחור הצעיר ביותר ביניהם ,זולטן שטרולי ,לעבודה משרדית במחנה .זולטן שטרולי הגיע לעמדת השפעה אצל מפקד המחנה ההונגרי ,בין השאר בזכות היותו דובר גרמנית .כך ניתנה לו ההזדמנות למנוע את גרוש יהודי המחנה -הוא עיכב בערמה את הקרונות שנועדו להסיעם לחזית. עם נסיגת הגרמנים ,ההונגרים היו צריכים להעביר את הפועלים היהודים מהמחנה לכיוון חזית המלחמה בין גרמניה לרוסיה .לנסיעה זאת הם היו צריכים לקבל מתחנת הרכבת 14 קרונות .זולטן יצר קשר עם הנהלת הרכבת וסידר את דחיית הקבלה של הקרונות הדרושים לנסיעה עד שלבסוף ,במקום לנסוע קדימה לחזית ,הם נסעו לגבול הונגריה-צ׳כיה ובכך נצלו חייהם .הם הגיעו לעיירה קטנה ובתחנת הרכבת של העיירה עברו כל הרכבות שנסעו יומם ולילה לאושוויץ .באחת מהן זיהה משה זולטן את הוריו ואחותו בדרכם לאושוויץ ולא היה יכול להושיע .לאחר זמן קצר כונסו כל יהודי העיירה בגטו ומשם הובלו לאושוויץ. כמה ימים לאחר שהגטו רוקן מיהודים ,הופיע צעיר יהודי ממחנה עבודה שכן ,וסיפר שעל גג בבניין בגטו נמצאים תשעה בחורים יהודים בני 15-16שהתחבאו שם ולא גורשו לאושוויץ יחד עם כל יהודי העיירה .מצבם היה מאוד קריטי ,ואם היו תופסים אותם השוטרים הפשיסטים ההונגרים ,הם היו הורגים אותם בו במקום .לא היה הרבה זמן למחשבה .זולטן החליט מיד לעזור להם ולהצילם .עוד באותו הלילה הוא הצליח להגיע לעיירה ,מצא את הצעירים המסתתרים והבריח אותם מהגטו בעיירה למחנה העבודה ,הבטוח יחסית ,ללא שום ניירת וללא קבלת אישור כלשהוא ,על אחריותו ותוך סיכון אישי עצום -אם היו תופסים אותו ,היו הורגים אותו מיד במקום. בכך הציל זולטן את חיי הצעירים ממוות בטוח .תשעת הצעירים היהודים היו דתיים חרדים, בנים של רבנים ושוחטים ,ומלבד מהצלת חייהם ,זולטן גם השיג עבור הצעירים אוכל כשר ואירגן מניין לתפילה כל בוקר במחנה. בינואר 1944היו שמועות שבבודפשט מחולקים שוצפאס -תעודות מעבר -ע״י הקונסוליות השוודית והשוויצרית ,להצלת יהודים מגירוש לאושוויץ .זולטן שמע את השמועה ותוך 24 שעות הוא נסע ,יחד עם חייל הונגרי ,לקונסוליה השוודית בבודפשט .שם הוא הצליח להשיג תעודות חסות של הממשלה השוודית מחסיד אומות העולם ראול ולנברג עבור כל 213יהודי המחנה ותשעת הצעירים המסתננים מהעיירה ובכך הציל את חיי כולם.
5
6
זולטן שטרולי-שאלון עדות )1( ITS AROLSEN
6
7
זולטן שטרולי-שאלון עדות )2( ITS AROLSEN
7
8
זולטן שטרולי-שאלון כרטיס עדות ITS AROLSEN
8
9
מפת הנדודים של זולטן שטרולי ועם פלוגת העבודה 108/24
9
10
עדותו של אנדרי שניצר 22.2.1987
10
11
עדותו של אנדרי שניצר כפי שפורסמה בעתונות
11
12
כתבתו של אברהם פלד בעתון "ידיעות פתח תקוה" לזכרו של זולטן שטרולי ז"ל ביום השלושים לפטירתו 16/2/1988
12
13
זולטן שטרולי במשרד פלוגת העבודה ההונגרית 108/24
13
14
רשימות עובדי פלוגת שירות העבודה ההונגרית ,108/24יד ושם
14
15
15
16
16
17
17
18
18
19
19
20
עדותו של גיורגי גרוף ) 8/71945 (GYORGY GROFמהנדס בפלוגה 108/24
20
21
המשך -עדותו של גיורגי גרוף ) 8/71945 (GYORGY GROFמהנדס בפלוגה 108/24
21
22
כתבה בעתון "אוי קלט" 3/4/1987
22
23
13/3/1987 VIATA NOSTRA" כתבה בעתון
23
24
כתבה נוספת בעתון "אוי קלט"
24
25
.2העלייה לישראל לאחר המלחמה נישא משה זולטן שטרולי ז״ל לאשתו לאה לנקה ,ניצולת אושוויץ. הם גרו בטרגו מורש ונולדו להם שתי בנות ,לילי אלה ומרגלית (אדית) ,איתן עלו לישראל בשנת .1961זולטן היה במקצועו מהנדס יערות. לזולטן שטרולי היתה דודה במכסיקו בשם מאשה צימרמן ,ששלחה ויזות מכסיקניות לכל בני המשפחה .הם יצאו כולם מרומניה בדרכם לוינה וכשהגיעו לבירת אוסטריה, בישראל השתקעו ,לאחר נדודים ,בפתח תקווה ושם נולדו להם ,עד היום ,חמישה נכדים ושמונה נינים ,שיהיו כולם בריאים. זולטן שטרולי עסק בישראל במסחר מכשירי חשמל והצליח בעסקיו. משה זולטן שטרולי ז"ל נפטר בתאריך 17.1.1988כ״ז טבת תשמ״ח ונטמן בבית העלמין סגולה בפתח תקוה.
. זולטן ולנקה שטרולי ז"ל בטיול בפירנצה
25
26
.3לנקה לאה שטרולי לבית שניצר ז"ל 3.1טרגו מורש -סובטה לנקה לאה שטרולי לבית שניצר (ששם החיבה שלה הוא זוזו) ,אמא של אשתי לילי, נולדה בתאריך ( 22.3.1926ז' בניסן תרפ״ו) בטרגו מורש אשר ברומניה (מחוז טרנסילבניה) לאביה ארתור שניצר ז״ל בן עמליה ז״ל (נפטר כ״ה באייר תש״ט 1949 בטרגו מורש) ,ולאמה רוזליה רחל ז״ל הי״ד בת גיולה ואסתר ל״ב (נספתה באושוויץ בשנת 1944תשמ״ד) .ללנקה היה אח בוגר בשם ד״ר ארנסט שניצר ז"ל. בהיותה בערך בגיל שנתיים וחצי עברה משפחת שניצר לסובטה ,עיירת נופש לחוף האגם .בסובטה ניהל ארתור שניצר מיני כלבו שהיה בבעלותו וכמו כן היה בבעלותו פנסיון בן 35חדרים ,בשם טרנסילבניה ,שעומד עדיין על תילו .בסובטה סיימה זוזו את בית הספר היסודי ולאחר מכן נסעה לעיר קלוז ללמוד בבית הספר התיכון שם.
3.2לנקה באושוויץ -בירקנאו בחודש מרץ ,1944לאחר פלישת ההונגרים לטרנסילבניה ,כשהייתה לנקה בת ,18 נלקחה כל המשפחה לגטו בטרגו מורש. בגטו עבדה לנקה עבור הצבא ההונגרי בבית חרושת ללבנים ועסקה במיון בגדים. הם שהו בגטו בטרגו מורש כחודשיים ,עד סוף מאי ,1944ומשם נשלחו כולם לאושוויץ-בירקנאו .לנקה נשלחה לאושוויץ בירקנאו ברכבת יחד עם אחיה ארנסט שניצר ז"ל ,אביה אליעזר ארתור שניצר ז״ל ,אימה רוזליה רחל הי״ד בת גיולה ואסתר לייב ז"ל ,סבתה (אם אמה) אסתר לייב הי"ד בת לואיזה ז״ל לבית פרידמן וסבתה (אם אביה) עמליה שניצר לבית שפיצר הי״ד .הגרמנים לא הרשו להם לקחת דבר לרכבת מלבד מעט בגדים .הנסיעה לאושוויץ בקרון הרכבת ארכה כחמישה ימים והיתה לסיוט אכזרי כמעט ללא אוכל ומים .בבואם לאושוויץ בירקנאו הפרידו ביניהם; שתי הסבתות נלקחו מיד להשמדה בתאי הגזים ולנקה נלקחה עם אמה רוזליה למחנה הנשים ,C reg Lשהיה מחנה ההשמדה הגרוע ביותר .רוזליה היתה מאוד חולה ורזה וסבלה משלשולים בלתי פוסקים .אחרי שבוע לקחו את רוזליה לתאי הגזים בבירקנאו .לנקה בכתה מאוד כי נשארה לבדה ורצתה ללכת אחרי אמה ,אולם הקאפו דחק אותה חזרה למחנה.. אסתר לייב הי״ד בת לואיזה ז״ל לבית פרידמן נרצחה בתא הגזים בבירקנאו בהיותה בת .77עמליה שניצר הי״ד לבית שפיצר נרצחה בתא הגזים בבירקנאו בהיותה בת .70רוזליה רחל שניצר הי״ד בת גיולה ואסתר לייב הי״ד היתה בת 40בעת הרצחה בתא הגזים ע"י הנאצים .רוזליה רחל היתה אשה טובת לב ויפת תואר .לנקה תבדל לחיים ארוכים ,ירשה מאמה תכונות אלו ,טוב לב ויופי פנימי וחיצוני .בצריף המחנה שהתה ליד לנקה אשה מבוגרת ,שמה גיזלה ויסברגר ז״ל-או בשם החיבה שלה גיזי. 26
27
היא שאלה את לנקה לסיבת הבכי ואמרה לה בהונגרית" :אל תבכי ,מעתה ואלך אני אהיה לך לאמא" .גיזי ולנקה התחברו והיו יחד בצריף כל העת .לנקה ,שהיתה בחורה מאוד יפה ,מצאה מאוד חן בעיני גיזי ,שאמרה לה באחד הימים" :יש לי בן אחות והייתי רוצה שתכירי אותו ותינשאי לו ."...לנקה התפלאה מאוד -זו היתה אמירה משונה במחנה ההשמדה ,כאשר לא היתה ידיעה באם ישרדו עוד שניה אחת .לאחר כשבועיים נלקחה גיזלה לעבודה ולנקה נשארה במחנה לבדה. סה״כ שהתה לנקה בתופת ששמה אושוויץ כחמישה חודשים -אין אפשרות לשכל האנושי להבין את מה שעברה שם ,איך הצליחה לשרוד ,לשמור על שפיות דעתה, להקים משפחה ולעלות לישראל. בצריף ,שהיה כולו מלא בדרגשים לאורכו עד לגובה התקרה ,שכבו חמש נשים בדרגש אחד ,וכולן הסתובבו כל הזמן בעת ששכבו על הדרגשים .לנקה שהתה בבירקנאו בבלוקים 30 ,28 ,27בלאגר .C לנקה חרטה וסימנה בעץ הדרגש את שמה (בביקורי בבירקנאו בשנת 2004לא הצלחתי למצוא את הצריפים הנ״ל והסימון -א.ק). באושוויץ היו כל יום מסדרים (צלאפלים) מ 2-בלילה עד 8בבוקר ,ומ 2-אחה״צ עד 8 בערב .כמעט ולא קיבלו אוכל ,נתנו להם ככר לחם קטנה אחת לחמש נשים. כולן קפאו מקור כל הזמן -מאחר שכל חפציהן נלקחו מהן ,גם בגדים כמעט ולא היו להן והן חפשו כל הזמן חתיכות ניירות ועיתונים כדי לשים בתוך הבגדים ובנעלים .עם הגיען לבירקנאו -אושוויץ גם גילחו את כל שערות ראשן כך שהיה להן מאוד קר בראש בגלל הקרחת. מפחד הסלקציות היומיות לנקה ברחה יחד עם חברותיה בכל פעם ועברה מבלוק לאחד לבלוק אחר. לאחר מספר חודשים של שהות במחנה נודע ללנקה כי רוצחים שם את היהודים בתאי הגזים .בלילות אסור היה לצאת מהצריף .באחד הלילות יצאו לנקה לחברותיה מהצריף -קאפו פולניה תפסה אותן והרביצה להן בגב ובברכיים -והן ברחו ממנה בחזרה לצריף .מהבלוקים במחנה נלקחו הנשים ששהו שם לעבודת פרך כשחסרו נשים לעבודות כפיה במחנה .בסלקציות בחרו את החזקים לעבודה ואת החולים והחלשים שלחו להשמדה בתאי הגזים.
27
28
3.3נס הצלתה של לנקה יום אחד בסלקציה שאלו הגרמנים מי יודעת גרמנית ואמרו שמי שדוברת טוב גרמנית, תילקח למפעל של מכשירי רדיו .לנקה ,שמאוד רצתה לצאת משם ,אמרה שהיא יודעת גרמנית למרות שלא דיברה את השפה. אולם הנאצים הגרמנים שיקרו באמרם שלוקחים את דוברי הגרמנית למפעל רדיו. במקום מפעל רדיו ,מצאה את עצמה לנקה בתא הגזים בבירקנאו .הן נלקחו בקבוצה למקלחת בבירקנאו ,כאילו לפני העבודה .לנקה מספרת" :היינו צריכות להתפשט ולהשאיר את הבגדים בחוץ .היינו המון נשים והכניסו אותנו למקלחת .במקלחת למעלה על התקרה היו טושים .עמדנו בשורות של חמש נשים בכל שורה .ספרו אותנו בתור למקלחת -ד״ר מנגלה ימ״ש בא והתחיל לספור אותנו ,ואז התברר שיש יותר מידי נשים בתא ואז הוציאו את שתי השורות הקיצוניות מהתא -ואני בתוכן" .לנקה מוסיפה עוד" :אני בכיתי בעת שהוציאו אותי החוצה מהתא כי חשבתי שזאת ההזדמנות לצאת מאושוויץ ...האנשים שמיינו את הבגדים בחוץ אמרו לי ,אל תבכי, לכי מפה מהר ותצילי את עצמך ,זה תא גזים ולא מקלחת -כך נודע לי שהייתי בתא הגזים -וחזרנו לאושוויץ". לנקה ניצלה מתא הגזים לאחר שהיתה בתוכו -מחוסר מקום! נס ההצלה הגלוי של לנקה מתא הגזים ,בעזרת השם ובהשגחה פרטית ,הינו סיפור הצלה שלא יאומן ושלא נשמע כמעט כמוהו. כל מי שהכיר את לנקה ידע שהיא כמלאך עלי אדמות ,אישה יפה מבחוץ וטובת לב מבפנים, אישה שכל כולה נתינה ואהבת הזולת צרופה ואמיתית ללא אגו וללא כל מחשבה על תועלת אישית .כל בני משפחתה ,מכריה וידידיה אהבו אותה אהבת נפש ויודעים שלא פגעה מעולם באיש ,וכל זאת למרות כל מה שעברה וסבלה בשואה .אחרי מספר שבועות הוציאו את לנקה לעבודה בבית חרושת לפצצות במחנה הריכוז פלוסנבירג ) ,(Flossenbürgשהיה מחנה ריכוז שהקימו הנאצים ב 1938ביישוב בעל אותו השם ליד העיר ויידן ,ביער פפאלץ העילי )(Oberpfälzer Waldבבוואריה ,קרוב לגבול עם חבל הסודטים .העבודה שם היתה מאוד מאוד קשה .היו אלו פצצות גז מסוכנות לבריאות .אחרי 24שעות עבודה השפתיים והציפורניים הפכו כחולות .העבודה היתה במשמרות של 24שעות עבודה ו 24-שעות שהיה במחנה .בסך הכל היתה לנקה באושוויץ חמישה חודשים.
.
28
29
3.4השחרור של לנקה לאחר חמישה חודשים הגיעו הרוסים ושיחררו את אושוויץ. לנקה מספרת" :בתאריך 6.6.1945השתחררתי מאושוויץ יחד עם עוד עשר נשים מעירי ע״י הרוסים והעבירו אותנו לטרזיינשטט אשר בצ'כיה .היתה שם מחלת טיפוס קשה ,ולכן היה הסגר -אין יוצא ואין בא -ולא נתנו לנו לצאת משם .רצינו מאוד לברוח ולהשתחרר ולא ידענו איך .לבסוף ברחנו מטרזיינשטט והלכנו כמה קילומטרים ברגל לעיר הסמוכה ליטומריץ כדי לקנות אוכל ובגדים .העיר היתה נטושה כי התושבים ברחו .נאלצנו להכנס לבתים ריקים ולקחת משם אוכל בכדי לשרוד .מצאנו חפצים שונים ,אוכל וגבינות ,אולם לקחנו רק אוכל כי היינו מאוד רעבות. הלכנו ברחוב ולפתע ראיתי חלון נמוך ואמרתי :אני מוכרחה להכנס לשם .נכנסנו בעד החלון לבית והיה שם חדר ענק עם פסנתר .החברות שלי נכנסו לחדרים אחרים בבית ,ואני ,שלמדתי לנגן על פסנתר ,בטרגו מורש ,רציתי מאוד לנגן בפסנתר. פתחתי את הפסנתר והתחלתי לנגן ...פתאום הופיע אדם והתחיל לצעוק עלינו: החוצה ,זה בית צ׳כי .נבהלנו מאוד וברחנו דרך החלון חזרה לרחוב". בדרך חזרה לטרזיינשטט הן ראו לפניהן חייל רוסי שלקח בשבי חייל גרמני ,שהלך לפניו ונשא תיק עם רוכסן .חברתה של לנקה בקשה וקבלה מהחייל הרוסי את התיק של הגרמני .בתוך התיק היה כיכר לחם גדול .כשפתחה חברתה של לנקה את הלחם עם סכין ,היא מצאה בתוכו מלא זהב ושעונים מוסתרים -היא קיבלה את הכל -אולם כל בקשתן היתה לאכול ...לאחר מכן הן חזרו לטרזיינשטט. איש אחד הציע להראות להן איך לצאת מטרזיינשטט .הוא ביקש כסף או זהב בתמורה לעזרתו ,וחברתה של לנקה נתנה לו את אחד השעונים שמצאה בתיק של הגרמני .למחרת בבוקר האיש הראה להן את הדרך החוצה שהיתה ביצה טובענית- . הוא לא הלך איתן ,אלא רק הראה להן את הדרך לכביש .הן הלכו כמה שעות בבוץ עד שהגיעו לכביש הראשי .משם הן הלכו לתחנת הרכבת ושם הן יכלו לרחוץ את הרגליים מלאות הבוץ .הן רצו לעלות על הרכבת ולנסוע לפראג ,אולם התברר להן כי הרכבת יוצאת רק למחרת בבוקר ,אז הן תכננו להעביר את הלילה בתחנת הרכבת. פתאום הופיע אדם דובר הונגרית כמוהן ושאל אותן לאן פניהן מועדות .לנקה וחברותיה סיפרו לו את סיפורן ואמרו שהן רוצות לנסוע הביתה .הוא שאל מתי יוצאת הרכבת בבוקר ,והציע ללנקה ,שכנראה מצאה חן בעיניו ,אוכל ומקום ללון בו .לנקה אמרה "לא תודה" ,כי פחדה ללכת אתו לבד .חברתה של לנקה אמרה שהיא תתלווה אליה ואז הציע האיש לכל החברות לבוא אתו ,כי ראה שלנקה פחדה ללכת אתו. לבסוף לנקה וכל חברותיה הלכו אתו והגיעו לארמון .בכניסה לשם עמדו שני שוטרים עם רובים ,האיש נכנס והן בעקבותיו .במשרד שבארמון הוא אירגן להן מסמכים ואמר: "יש פה עשר נשים -תנו להן מקום ללון ,בגדים ואוכל".
29
30
הוא שאל את לנקה מה היא עושה ומה תוכניותיה ולנקה ענתה שהיא רוצה ללמוד נגינה בקונסרבטוריון .האיש אמר ללנקה" :אל תסעי ,הישארי כאן ,ואני אסדר שתלמדי באקדמיה למוסיקה בפראג ללא תשלום". לנקה השיבה שהיא צריכה לחזור הביתה למשפחתה .האיש אמר שהוא נוסע לשבוע ימים ואז חוזר וביקש שימתינו לשובו -עד אז הן יכולות להישאר שם לאכול ולנוח .הוא נתן ללנקה הרבה כסף לפני שנסע -לנקה לא רצתה לקחת -אבל חברתה לקחה, ואמרה לו שהיא תיתן את הכסף ללנקה .הן נשארו שם חמישה ימים ,נחו ,אכלו לשובע ,זללן עוגות ,קנו נעלים ,עלו במשקל ונראו הרבה יותר טוב .אחרי חזרתן מאושוויץ הן נראו כולן כשלדים מהלכים וסבלו מתת תזונה ותת משקל. אחרי חמישה ימים לנקה אמרה שהיא רוצה לחזור הביתה ולא רוצה לחכות יותר ,אז הן הלכו לתחנת הרכבת ונסעו ברכבת לברנו שבצ׳כיה. בתחנת הרכבת בברנו הגיע חייל רוסי ,שאל לאן הן נוסעות וביקש לקבל מהן מסמכים .הוא לקח מלנקה את המסמך שקבלה מהאיש דובר ההונגרית בפראג (שעדיין ברשותה עד היום) ושפוטר אותה מתשלומים כלשהם .החייל הרוסי לקח את המסמך ,שם אותו בכיסו ולא רצה להחזירו ללנקה אלא אם היא תלך אתו .לנקה התחילה לבכות .אז הגיע המפקד הרוסי ושאל למה לנקה בוכה .כשלנקה סיפרה לו מה קרה והוא הבין ,הוא הורה לחייל להחזיר ללנקה את המסמך .מברנו הן נסעו ברכבת לבודפשט .בבודפשט קיבלה לנקה תעודה (רצ"ב) ומשם המשיכה ברכבת לטרגו מורש ,משם נסעה באוטובוס לעיירת מולדתה סובטה.
3.5בחזרה הביתה בנסיעה מטרגו מורש לסובטה ,נהג האוטובוס הכיר את לנקה ואמר" :ריבונו של עולם, את עדיין חיה?" הוא סיפר ללנקה שאביה ואחיה נצלו וחזרו הביתה מהמחנות. לאביה של לנקה היתה חנות מכולת ועם שובו לסובטה אחרי השואה הוא פתח מחדש את החנות יחד עם אחיה של לנקה .עם הגיעם לתחנה סמוך לביתה ,הציע נהג האוטובוס ללנקה לחכות באוטובוס .הוא נכנס לחנות ואמר לאביה ולאחיה של לנקה: "בואו לעזור ,יש לי חבילה גדולה עבורכם״ .הם הגיעו לאוטובוס וראו את לנקה האהובה בחיים .הם התחילו לבכות ולצעוק משמחה ואושר .באו הרבה אנשים וכולם צעקו ובכו מהתרגשות על נס שיבתה של לנקה הביתה .מיד סגרו את החנות ,הלכו הביתה לחגוג ותקופה שלמה נגמרה.
30
31
3.6
החתונה
לאחר הגיעה של לנקה לביתה בסובטה ,היא חשבה להמשיך בלימודי הנגינה בפסנתר בקונסרבטוריון למוסיקה .היא נסעה עם אביה לטרגו מורש כדי להירשם ללימודים להשלמת מה שהפסידה בקיץ הנורא בו שהתה באושוויץ .בערב הם נכנסו למסעדה כדי לאכול .ליד השולחן מישהי החלה לצעוק" :זוזו ,זוזו" ,זו היתה גיזי (גיזלה ויסברגר ז״ל) ,אותה פגשה לנקה באושוויץ ואמרה לה" :אל תבכי ,מעתה ואלך אני אהיה לך לאמא "...מיד שאלה גיזי" :האם יש לך מישהו בחייך?" הכוונה היתה לבן זוג .לנקה השיבה בשלילה ואמרה שהיא רוצה ללמוד ואינה רוצה איש .שתיהן סיפרו זו לזו במשך שעות את כל קורותיהן מאז שנפרדו... גיזי שאלה את לנקה היכן היא מתכננת לשהות ומתי היא מתחילה ללמוד .לנקה אמרה שיש לה חברת ילדות טובה בשם מרתה מאיר (אמו של המנצח אורי מאיר), שאיתה היתה יחד באושוויץ וגם בעת השחרור ,ואצלה היא תגור .לנקה הלכה למרתה ,ומרתה אמרה שהיא רוצה להגיד לה דבר מה .לנקה חשבה שיש מסיבת יום הולדת או דבר דומה -ואז נכנס לחדר בחור גבוה ומרשים -זה היה זולטן משה שטרולי ז״ל (בעלה לעתיד של לנקה ובן אחותה של גיזי) ,ומרתה אמרה ללנקה: "תכירי ,זה יהיה בעלך לעתיד...״ לנקה ענתה ":איזה שטויות הן אלו? אינני מכירה אותו כלל" ,ומרתה ענתה" :בבקשה, תכירי אותו" .זולטן מיד אמר" :זו תהיה אשתי לעתיד."... זולטן משה שטרולי היה יליד שנת ,1918כך שהפרש הגילאים בינו לבין לנקה היה 8 שנים .זולטן היה נראה ללנקה מבוגר מאוד ,מכיוון ששערו החל להלבין כבר בגיל צעיר .זולטן היה בן 27ולנקה היתה בת 19כשהכירו. מאז הם נפגשו כל שבוע כשהיה ללנקה שיעור פסנתר .יום אחד זולטן הצטרף ללנקה לנסיעה באוטובוס חזרה הביתה מטרגו מורש לסובטה .לנקה שאלה אותו מדוע הוא נוסע איתה ,וזולטן ענה שיש לו עסק בסובטה .הוא שאל אם היא יודעת היכן יש מלון בסובטה ,ולנקה ענתה שלמשפחתה יש שם מלון שנקרא טרנסילבניה ,בו הוא יכול ללון לפני שהוא ממשיך הלאה בנסיעה .זולטן השיב שהוא יורד בתחנה עם לנקה. בתשובה לשאלה של לנקה מדוע ,ענה זולטן שיש לו עסק עם אביה (שלא פגש מעולם קודם לכן) .אביה של לנקה עסק ,מלבד המכולת ,גם במסחר עצים ,כמו זולטן עצמו, שהיה סוחר עצים גדול ומצליח .זולטן נכנס למכולת ,ביקש לקנות עצים ,לא התמקח על המחיר וסגר עם אביה של לנקה על עסקה גדולה של כמה קרונות עצים .מאותו יום ,זולטן הגיע אליהם הביתה לבקר בכל שבוע.
31
32
יום אחד אמר זולטן ללנקה" :אני רוצה שתהיי אשתי" ,ולנקה ענתה" :תלוי מה יגיד אבי" .באחד מביקוריו שאל זולטן את אביה של לנקה" :מה דעתך שאני אתחתן עם זוזו? האם אתה מסכים?" .אביה של לנקה אמר שהוא מסכים ושאל את לנקה" :מה את אומרת?" לנקה השיבה שהיא תיתן תשובה בעוד שבועיים .זולטן קם ואמר שזה לא עסק ונהיה ברוגז .בשבוע שאחרי זה הלכה לנקה לחברתה מרתה אחרי השיעור בפסנתר .זולטן הגיע לביתה של מרתה לבוש חליפה לבנה ולנקה בקשה ממרתה שתגיד לו שהיא לא נמצאת שם -אולם זולטן ידע שלנקה נמצאת שם -נכנס לחדר ואמר ":אני יודע שאת נמצאת כאן" .משם נסעו כולם לארוחת ערב במלון ובדרך לנקה אמרה לזולטן" :אני אהיה אשתך -אני מסכימה" .זולטן מאוד שמח כמובן ונתן ללנקה שעון זהב .למחרת הם הלכו לחנות תכשיטים להזמין טבעת נישואין .לאחר זמן לא ארוך זולטן ולנקה נישאו בשנת .1945 הם גרו בטרגו מורש ונולדו להם שתי בנות ,לילי אלה ומרגלית אדית ,איתן עלו לישראל בשנת .1961 בישראל נולדו להם ברבות הימים חמישה נכדים ושמונה נינים ,שיהיו בריאים כולם. לנקה לאה שטרולי ז"ל נפטרה בתאריך ( 8.4.2018כ"ג ניסן תשע"ח) ונטמנה בבית העלמין סגולה בפתח תקווה ליד קבר בעלה ,משה זולטן שטרולי ז"ל.
לנקה וזולטן שטרולי ז"ל בטרגו מורש לאחר המלחמה
32
33
משפחת שטרולי בטרגו מורש ליד קברה של לילי לגמן ז"ל (שטרולי) לפני העלייה לישראל 1961
33
34
.4פלוגות שירות העבודה ההונגריות בשואה
))Kisegit Szolgalat
באביב 1940החמירו שלטונות הונגריה את הפקוח לאורך הגבולות ,ועונש חמור הוטל על תושבים שניסו להחביא פליטים בבתיהם .במקרים רבים הובאו יהודים שנאסרו בעוון זה למחנות הסגר. באותה העת נדון בצמרת הצבא ההונגרי ,מעמדם של היהודים .ראש המטה הכללי, הגנרל ורט דרש לחייב את היהודים בשירות צבאי ובביצוע עבודות הנדסיות מיוחדות. באותה תקופה נעשו הכנות לקראת המערכה נגד רומניה ,שנועדה להחזיר את שטחי טרנסילבניה הצפונית שהשתייכו להונגריה לפני מלחמת העולם הראשונה ובתוכם ישבו למעלה מ 130,000-יהודים. בתאריך 25במאי 1940הוכרז על גיוס חלקי ,ועקב המצב הפוליטי הוחלט להעסיק את כל היהודים ,שלא גויסו לצבא ,במסגרת "פלוגות שירות עבודה" שכך נוצרו. לפלוגות גויסו מלבד היהודים סרבים ,סלובקים ,צוענים ,וקומוניסטים. מקרב היהודים גויסו בני 25-48ובני .49-60לפי מפקד האוכלוסין שנערך בהונגריה בשנת 1941מספר היהודים בני דת משה היה .725,007למעשה מספר היהודים לפי העקרונות הגזעניים נאמד בכמיליון יהודים. ב 17-במרס 1942יצאה הוראה על "העסקת היהודים לצרכי מלחמה" ובין השאר נקבעה צורת הלבוש :בגדים אזרחיים ,כובע צבאי ,וסרט צהוב. סגל הפיקוד הורכב מקציני וחיילי מילואים ברובם .דבריו של סגן אלוף מוראי ,Moray משקפים את מהותן של ההנחיות בעל פה שניתנו על ידי המפקדה הצבאית הראשית: "מפקד טוב הוא זה המחזיר מעט יהודים". שר ההגנה ההונגרי נאגבאצוני-נאג ( )Nagybaczoni-Nagyכתב בזיכרונותיו" :אנשי שירות העבודה שהובאו לאוקראינה נשאו עמם בתרמיליהם את פסק דין המוות שלהם" .אז הוקמו כתריסר גדודי עבודה שמנו כ 12,000-איש .לאחר מסע מייגע בקרונות בקר הגיעו המגויסים ליעדם בקרבת הנהר דון .במשך המסע סבלו המגורשים משרירות ליבם של מפקדיהם שערכו חיפושים בחפצי היהודים והחרימו אות הכנתם כרצונם ,ואף הטילו עליהם עונשים על החזקת חפצים אסורים .חלק ניכר מן הדרך ,לעתים מרחק של מאות קילומטרים ,נאלצו לעשות ברגל .העבודות בחזית היו קשות מנשוא :הכנת ביצורים ,הובלת ציוד צבאי ותחמושת ,כשהיהודים רתומים לא אחת לעגלות הכבדות כתחליף לסוסים ,סלילת כבישים וחפירת תעלות ,ובעיקר גילוי ,פרוק ופינוי שדות מוקשים בשעות הלילה לעתים תחת אש מהצד הרוסי .מצבם הפיזי של המגויסים הלך ורע עם התקרב החורף .מפקדים רבים השאירום בזדון בקיץ ובחורף תחת כיפת השמים ושעות המנוחה שניתנו להם היו מעטות מידי .אך הגורם העיקרי לחולשתם היה הרעב .המזון שהוקצב לפלוגות העבודה ניתן בידי המפקדים שעשו בו כרצונם ,ואף מכרו אותו לפקודיהם היהודים תמורת סכומים מוגזמים ,שעוני זהב או שטר ( ,)bonשנמסר לפירעון לקרובים חופשתו של החייל ההונגרי במולדתו.
34
35
יותר מכל הציקו לאנשי פלוגות העבודה היחס האכזרי והעינויים שהיו מנת חלקם מידי המפקדים .יש את השפעתן של "עוצבות המבצע" ) )Einsatzgruppenהנאציות האכזריות ,שפעלו בשטח הרוסי וערכו טבח ביהודי המקומיים לעיני החילים ההונגרים .לעומת זאת ידועים מקרים ,בהם עוררה אכזריותם של ההונגרים כלפי היהודים בשעות העבודה את זעמם של מפקדים גרמנים שקרא לעברם" :עליכם להחליט מה עדיף -להכות או להעביד; אי אפשר לעשות את שני הדברים גם יחד". בינואר ,1943עם פריצת קו החזית על ידי הצבא האדום ,פוזרה הארמיה ההונגרית השניה; בחלקה הושמדה ובחלקה נסוגה בבהלה גמורה .האבדות היו כבדות מאד ומתוך 200,000חיילים נפלו .140,000מעריכים כי מתוך 50,000היהודים נפלו בעת הנסיגה .40,000 – 43,000האכזריות ומעשי האלימות לא חדלו אף במצב זה, והיהודים הותקפו בלי הרף על ידי חיילים גרמנים וגם על ידי המיליציה האוקראינית. לא ניתן להם ללון תחת קורת גג. כמה מאות נפלו בשבי הרוסים .רבים מהחולים והחלשים שביניהם מתו בעת העברתם לעורף ואחרים אושפזו בבתי חולים .בשיקומם טפלו במסירות כמה יהודים מהונגריה שמצאו מקלט מדיני ברוסיה הסובייטית .החוזרים מחזית המזרח נכללו בחלקם ביחידות העבודה ,וכ 6,000-איש נשלחו בהתאם לדרישת הרייך בקיץ ,1943 המנגנון הפנימי של המחנה ,אך מבחינה ארגונית הועמדו היהודים תחת פיקוחו של ) ,(Todtכלומר הצבא הגרמני והועסקו בעבודות פרך. בספטמבר 1944פונה מחנה בור ,משום שהגרמנים שוב לא יהיו מסוגלים להחזיק מעמד בחזית הבלקן .לעובדי הכפייה נאמר שהם מוחזרים הביתה ,אך תוך כדי המסע המפרך בהגיעם לגבולות הונגריה ,נמסרו כמה יחידות לידי אנשי ס.ס שרצחו אותם במכונות יריה בצרוונקה ( ,)Cservenkaבונהאד ( )Bonyhadוסנטקיראיסאבאדיא ( .)SzntkiraIyszabadjaאת הנשארים בחיים הריצו החיילים ההונגרים הלאה ,עינו אותם באכזריות וירו בנכשלים בדרך ,עד שהעבירום לידי הגרמנים .מסעם נגמר במחנה ריכוז באוסטריה. לאחר התמנותו של מ .קאלאי ( )Kallayלראש הממשלה ההונגרית ב10.3.1942 - חלה הפשרה ביחס אל היהודים ואל בעלות הברית ,עד 9.3.1944יום כניסתו של הוורמאכט להונגריה .הממשלה ההונגרית החדשה בראשותו של ד .סטויאי ) )Sztojayהורכבה ב.22.3.1944- המשלוח הראשון לאושוויץ יצא ב 24-באפריל 1944ובעוד שבבודפשט החל המו"מ בין ד"ר קסטנר לאייכמן בעסקת "סחורה תחת דם" ,התחילו באמצע מאי 1944 הגירושים ההמוניים. כמה אנשי פלוגות העבודה שדוברם היה ד"ר אימרה וארגא ( ,)Vargaדרשו מהמועצה היהודית פעולה נמרצת והתנגדות בכוח ובנשק .גישה זאת לא נתקבלה על דעתם של אנשי המועצה וד"ר וארגא עצמו התאבד למחרת היום מתוך ייאוש שדבריו לא נתקבלו. 35
36
הגירושים לאושוויץ מערי השדה בוצעו בארבעה שלבים בין 15במאי וה 7-ביוני .1944למגורשים נאמר שהם נשלחים לעבודה בפנים הונגריה. אנשי הזאנדארמריה נהגו בקרבנותיהם באכזריות רבה .קשישים ,נשים וטף נדחסו לתוך קרונות משא בעיצומו של קיץ 80 ,איש בכל קרון כשלרשותם דל אחד ריק ודלי אחד עם מים .במחנה ההשמדה אושוויץ נעשו סידורים כדי שיוכל לקלוט את יהודי הונגריה לקראת מבצע הס .לאחר מיון בין נשים וגברים מעל גיל , 50ילדים עד גיל 14וכן חולים ואנשים לא היו כשרים לעבודה – אלה נלקחו מיד לתאי הגזים. עד ה 20-ביוני 1944גורשו מהונגריה לאושוויץ 434,351יהודים .הנושא הוסתר מפני הקרובים ,העיתונות ודעת הקהל המקומית והעולמית. אחד הצעדים שנקטה אז ממשלת הונגריה היה גיוסם של צעירים יהודים שהיו מרוכזים בגיטאות ,לשירות בפלוגות העבודה .כך נשארו בהונגריה כמה אלפי בחורים צעירים עד סתיו 1944גם לאחר שראשי משפחותיהם גורשו .מלבדם נותרו בבודפשט עד תום המלחמה עוד מספר פלוגות עבודה. ביוני 1944יצא משלוח מיוחד לברגו בלזן עם 1684יהודים .משלוח זה אורגן במסגרת המו"מ בי אייכמן לקבוצת קסטנר .בתמורה לשחרור המשלוח היה על קהילת בודפשט להפקיד בידי הס.ס ,עוד לפני צאת הרכבת מהונגריה מזוודות מלאות יהלומים ,כסף וזהב .לאחר מספר חדשים בברגן בלזן הגיעו נוסעי הרכבת לשוויץ בשתי קבוצות. הפלישה לנורמנדיה ב 6-ביוני 1944המריצה את אייכמן לפעולה קדחתנית בפינוי מוחלט של הונגריה מיהודים .באמצע יולי 1944הוקמה מחלקה להגירה ליד הצירות השוויצרית בבית הזכוכית בראשות הקונסול ק .לוץ ).(Lutz עם עלייתו של סאלאשי לשלטון ב 15-באוקטובר 1944וכניעתה של הונגריה ,הוצאו קבוצות של יהודי בודפשט (כ ,)76,000 -במצעד המוות לכיוון אוסטריה כשבדרך אלפים גוועו מהתלאות ואלפים אחרים שהתקשו בהליכה נורו למוות .אז גם נחרץ גורלם של אנשי פלוגות העבודה שנשארו בבודפשט .ב 21-באוקטובר 1944יצאה הוראה שחייבה בעבודות כפייה את הגברים היהודים בגיל 16-60ואת הנשים בגיל ,16-40אך למעשה הוחלט על השאלתם לגרמנים ,ובשעה שהצבא האדום התקרב לגבולות הונגריה ,הריצו את אנשי פלוגות העבודה מערבה בהליכה של 30-40ק"מ ביום .בתחילת נובמבר 1944הגיעו היהודים בשיירות לגבולות אוסטריה ושם נמסרו לרשות הצבא הגרמני .רבים נפלו קורבנות בדרך ונרצחו בדם קר .הנותרים הועברו חלקם לעבודות בבניית הקו נידר-דונאו וחלקם למחנות ריכוז לרבות דכאו ומאוטהאוזן. בבודפשט נמשכו הטרור והאנדרלמוסיה .רבבות יהודים ללא תעודות חסות של נציגויות ניטרליות רוכזו בגטו .האספסוף השתלט על הרחוב ועל הרכוש היהודי. בכל שעות היום נראו יהודים מובלים בכוח על ידי אנשי צלב החץ למקום בלתי ידוע – מרתף חשוך ,בניין המפלגה או לשפת הדנובה – שם נורו בהמוניהם והושלכו לנהר. 36
37
המאמצים להצלת שרידי היהודים הלכו וגברו .הנציגויות הניטרליות ובראשן שוויץ ( 7,800תעודות חסות) ושבדיה (ראה להן) הוסיפו להעניק תעודות חסות. ב 72-בניינים מוגנים בבודפשט התרכזו קרוב ל 90,000-יהודים בעלי תעודות חסות אמיתיות ומזויפות (שוויצריות ,שבדיות ,ספרדיות ,פורטוגזיות ,מסאן סלבדור ומטעם נציגות האפיפיור). בנובמבר הוקמה מחלקה שעסקה בהצלת ילדים יהודים ביוזמתו של אוטו קומוי (שנרצח בידי אנשי צלב החץ) ובחסות הצלב האדום הבינלאומי. ב 18-בינואר 1945כבש הצבא הסובייטי את פשט' שם שכן הגיטו עם כ100,000- יהודים ששרדו .בודא שוחררה רק כעבור חודש ימים ,ושחרור הונגריה כולה הושלם ב 4-באפריל .1945
37
38
.5חסיד אומות העולם :ראול ולנברג Raoul Wallenberg ביולי ,1944לאחר שכ 437,000-יהודים מרחבי הונגריה נשלחו להשמדה באושוויץ ,נשלח ראול ולנברג מטעם משרד החוץ השוודי לבודפשט כדי לעזור בהצלת יותר מ 200,000-היהודים שנשארו בבירת הונגריה .בודפשט היתה הקהילה האחרונה שנותרה באירופה. ראול ולנברג נולד ב ,1912 -שלושה חדשים לאחר מות אביו שהיה קצין בחיל הים של שבדיה ,וגדל בבית אביו החורג ,פרדריק פון דרדל .ראול למד אדריכלות בארה"ב בעיר מישיגן וסיים לימודיו בהצטיינות ב ,1935-אולם לא עסק בכך ועבר לעסקים ב.1936- למשפחתו היה ייחוס רב והשפעה .המשפחה העניקה לשבדיה בישופים ,בנקאים, שרים ,דיפלומטים ,קצינים ויועצים .אמו הייתה נינה של סוחר תכשיטים יהודי בשם בנדיקס שהיה ליועצם הפיננסי של מלכי שבדיה. סבו ,גוסטב ולנברג שהיה שגריר שבדיה ביפן ,סין וטורקיה דאג להשכלתו רחבת האופקים של נכדו שהיה יתום מאב ,לחינוך קוסמופוליטי והכשרה בין לאומית בתחומי משפטים ,אדריכלות ,בנקאות ומסחר בין -לאומי .במסגרת תכנית לימודים מקיפה ואינטנסיבית למד בצרפת ,בארצות הברית ,סייר במכסיקו ,בדרום אפריקה ובטורקיה. ראול ולנברג היה אדם עדין נפש ,אוהב חיים ואהוד על הבריות .ידע לשיר ולשמוח, הצטיין בחוש הומור והבנת נפש האדם .היה מוכשר מאוד .קיבל פרסים באדריכלות ,ידע לצייר ,לרשום ולשרטט .שלט בשפות רבות ,כמו שבדית ,אנגלית, צרפתית ,רוסית וגרמנית .למד הונגרית בבודפשט ועברית בארץ ישראל ,בה נהג לסייר הרבה .כשחזר מחיפה לשבדיה ושירת בצבא זמן מה ,התבלט כקצין מוכשר, ומפקד מעולה וגילה כושר מנהיגות ,כוח המצאה ואלתור ויחסי אנוש טובים. ב ,1936-גר ולנברג כמחצית השנה בחיפה והועסק בשלוחה של בנק הולנדי שבבעלות מכר של סבו .בשנה זו ,הגיעו רבים מיהודי גרמניה שסבלו ממשטר של היטלר בגרמניה לארץ-ישראל וכמובן ,גם לעיר חיפה .ולנברג התעניין בגורלם וחש אמפטיה כלפיהם והתקומם נגד העוול והדיכוי שנעשה ליהודים. שבדיה הייתה מדינה ניטראלית במלחמת העולם השנייה .היא הייתה מוקפת ארצות שנכבשו בידי הגרמנים ,וניסתה לשמור עצמה מחוץ למעגל המלחמה .היא מכרה לגרמנים במשך המלחמה עפרות ברזל ,מהם יוצרו התותחים הגרמנים ,וכן מסבי כדורים. לאחר סיפוח אוסטריה לרייך השלישי ,וכשלון ועידת אוויאן שניסתה לעזור לפליטים ,הטילו השבדים הגבלות על כניסת מהגרים יהודים ,ובמיוחד לאלה שהדרכון שלהם מוחתם באות - Jיהודי (גם שוויץ אסרה כניסת יהודים לתחומה). בחורף 1943-1942החל שינוי במדיניותה של שבדיה כלפי הפליטים היהודים. 38
39
תחילה נקלטו בשבדיה פליטים מנורבגיה שכנתה .לאחר מכן ,אפשרו לחזור לשבדיה ליהודים שיכלו לטעון לקשרי משפחה או קשרים אחרים עם אזרחי הארץ. ככל שהידיעות על השמדת היהודים גברו ,כן הוכיחה שוודיה סולידאריות ונכונות לסיוע כלפי יהודים תושבי המדינות השכנות .לאחר פלישת בנות הברית לנורמנדיה ב - 6.6.44 -הייתה שבדיה מעוניינת ,כמו מדינות רבות אחרות ,להראות כי היא בצד בנות הברית במלחמה. פנייתו של מלך שבדיה לראש ממשלת הונגריה -הוראטי להפסיק את השילוחים לאושוויץ ,גרמה בין שאר הפניות -להפסקת השילוחים בראשית יולי .1944 החלטה זו גרמה למאמצים של הנציגויות הניטרליות להציל את יהודי בודפשט. אח"כ עבד ולנברג בחברה מסחרית מרכז אירופאית .החברה הייתה בבעלותו של יהודי הונגרי בשם קלמן לאוור שחי בשבדיה ,תוך זמן קצר הוא התיידד עימו ונהיה שותפו .במסגרת עבודתו זו שוב נסע ברחבי מדינות אירופה ובכללם להונגריה. אולסן ,נציג "המועצה לפליטי מלחמה" בשבדיה הציג את ולנברג לפני הרשל ג'ונסון ,שגריר ארה"ב בשבדיה ,שהביע את רצונו "להכיר את הצעיר הנועז המוכן להתנדב כדי להיכנס למערת החיה הטורפת" .ג'ונסון התלהב מראול ולנברג והמליץ עליו שיקבל את התפקיד. ולנברג דרש יד חופשית .הוא ידע היטב שבענייני הצלה קשה לערוך התייעצויות. כאשר רוצים להציל חיים יש לפעול במהירות .יש לציין ,שמשרד החוץ השבדי חשש מחוסר ניסיונו הדיפלומטי של ולנברג ,שמא אינו מכיר את כללי ההתנהגות המחייבים בעלי דרכון דיפלומטי ,אך לבסוף אישר את שליחותו. ולנברג הגיע לבודפשט ב 9 -ביולי .1944יום אחד לאחר שהגירושים הופסקו בפקודת ראש ממשלת הונגריה -הוראטי .במשך שלושה חודשים ,עד ליום 15 באוקטובר ,בו התקיימה מהפכת צלב החץ ,והשלטון עבר לידי מפלגה אנטישמית זו ,היו החיים ליהודי בודפסט שקטים יחסית .ולנברג עסק בהנפקת דרכוני חסות, שזה היה נוסחם: הצירות המלכותית השבדית בבודפסט מאשרת שהנ"ל ייסע לשבדיה במסגרת הריפאטריאציה המאושרת בידי משרד החוץ המלכותי השבדי .הנ"ל גם רשום בדרכון קולקטיבי .עד ליציאתו ,הנ"ל ודירתו נתונים לחסותה של הצירות המלכותית השבדית. תוקף :מתבטל 14יום לאחר הכניסה לשוודיה. לאור החמרת המצב הורשתה הצירות השבדית בבודפשט להוציא דרכונים זמניים עבור קרובים של אזרחי שבדיה בהונגריה. התברר כי תעודה זו מצליחה להציל את בעליה .הצירות השבדית הייתה עסוקה יום ולילה בהנפקת תעודות כאלה ,והם בקשו שיבוא משבדיה מישהו שיעסוק במיוחד בנושא הדרכונים. 39
40
חודש ספטמבר היה רגוע .היהודים ועמם ולנברג חשבו כי אפשר יהיה להמשיך עד לרגע בו יכבשו הרוסים את הונגריה .רומניה ,הארץ השכנה ,נכבשה ,ובעקבות הכיבוש עברה לצד בנות הברית .הוראטי הכין גם הוא את המעבר לצד בנות הברית המנצחים ,וניסה להודיע על כך לעמו ביום 15באוקטובר .אבל ניסיונו נכשל .באותו יום הייתה הפיכת אנשי צלב החץ ,בבודפסט ,וכ 200,000 -יהודים נכנסו לשלב הנורא ביותר של המלחמה :שלושת חודשי שלטון אנשי צלב החץ. אייכמן חזר לבודפסט יומיים לאחר ההפיכה :ב 17 -לאוקטובר .אייכמן התחיל לרכז את היהודים בגטו .ב 8 -בנובמבר החלו צעדות המוות לכיוון גבול אוסטריה .ולנברג החל לפעול במלוא התנופה כדי להציל יהודים. ולנברג החל לחלק תעודות חסות ללא הגבלה ,וללא קשר בין מקבל התעודה לשבדיה .הוא חילק אלפי תעודות ,הקים 53בנייני חסות ,שנקראו "בתים שבדיים", בהם נאספו היהודים בעלי תעודות החסות בצל הדגל השבדי ,והיו אמורים להיות מוגנים מגיוס לפלוגות העבודה או לשילוח למצעדי המוות .תחילה נאספו בהם 4,500יהודים ,אך במהרה גדל מספרם בהרבה .ולנברג התרוצץ בבודפשט ,רדף אחרי שיירות של יהודים ,והציל ככל שיכל .הוא הוציא עשרות ולעתים מאות יהודים משיירות שעמדו להישלח למוות. הנציגויות של המדינות הניטראליות הגישו מחאה חריפה לסאלאשי ,שהיה ראש הממשלה מטעם צלב החץ ,על הפרת זכויותיהם של בעלי דרכונים זרים .גם הנציגויות של שוויץ בראשות הקונסול לוץ הנפיקו דרכונים .כתוצאה ממחאה זו הוקמו בפשט ,מעברו השני של הדנובה ,שני גטאות :גטו בינלאומי ,עבור בעלי דרכוני חסות ,וגטו מרכזי ,עבור כל יתר היהודים. הצלב האדום התעשת .הארגון החל לשתף פעולה עם ולנברג .מנהל הצלב האדום, פרדריק בורן ,הקים צוות הצלה גדול ,בראשו העמיד את ג'ורג' וילהלם ,יהודי הונגרי בוגר קיימברידג' .הוא לבש מדים של קצין ס.ס ,ובגרמנית השוטפת שלו נתן הוראות ,הציג מסמכים מזויפים ותבע שחרורם של יהודים שנתפסו בידי אנשי צלב החץ. בחודש דצמבר 1944העביר ולנברג את משרדיו לפשט ,מהעבר השני של הדנובה ,סמוך לגטו .הוא הגדיל את צוות עובדיו ,עד ל 600 -איש .ולנברג היה עסוק עכשיו גם באספקת מזון ליהודים שבגטו .ולנברג מדווח דיווח כספי מדויק על השימוש שלו בכסף. ולנברג תיעד את פעולותיו ,שלח מזכרים לאנשי צלב החץ ולס.ס כאילו היו ממשלה מסודרת שפונים אליה באופן מסודר ,ואף שכר צלם מיוחד ,שצילם עבורו את הפרעות שעשו ההונגרים ביהודים .לצילומים אלה הייתה משמעות פוליטית חשובה :שלטון צלב החץ ,בראשותו של סאלאשי ,רצו הכרה בין לאומית בשלטונם, ובין השאר בהכרתה של שבדיה .ולנברג היה מציג את התמונות שצילמו עבורו ומאיים כי אם ימשכו מעשי הרצח ,יעביר את התמונות לשבדיה ,ובכך יימנע את הכרתה בשלטון ההונגרי. 40
41
הרוסים החלו במצור על בודפשט ב 8 -בדצמבר .1944העיר כולה הייתה לשדה קרב .הרוסים התקדמו לאט ,היכו בעיר בתותחים ,מטוסים רוסיים הפציצו את בודה ,ואילו מטוסים גרמניים הפציצו את פשט ,שם היו הגטאות. אייכמן הצליח לרכז יותר מ 60,000 -יהודים בגטו המרכזי .הגטו של ולנברג -הגטו הבינלאומי ,כלל 30,000יהודים .בנייני החסות לא היו מוגנים עוד :אנשי צלב החץ היו מתפרצים אליהם ,לוקחים את יהודים ורוצחים אותם על הדנובה. אייכמן ידע היטב שראול ולנברג פועל נמרצות כדי למלט מידיו את היהודים .פקיד הצלב האדום מדוח שאייכמן אמר לו שיש "לירות בכלב היהודי ולנברג". יום לפני ערב חג המולד בא אייכמן עם אנשי ס.ס לבניין המועצה היהודית .לפני בריחתו מבודפשט ,רצה לרצוח את חברי המועצה .הבניין היה ריק ,ורק השוער היה בו .ולנברג ידע על התוכנית ,והורה לחברי המועצה להעלם. למחרת עם שחר עזבו אייכמן ואנשיו את בודפשט ,לפני שהרוסים יסגרו על העיר מכל צדדיה .הם ברחו לכיוון וינה .בבודפשט נותרו קרוב ל 100,000 -יהודים. 30,000בגטו הבינלאומי .עשרה ימים היו עתידים לעבור עד שהרוסים יכבשו את בודפשט .ועשרה ימים אלה היו גורליים לחיי היהודים. ולנברג עשה עסקה עם אנשי צלב החץ :הוא יספק להם מזון ,אם יחדלו מפשיטות על הגטו .ארנו ויינה ,מפקד צלב החץ ,הסכים לעסקה. בחמישי לינואר הוצעדו 5,000יהודים מבתי החסות של ולנברג לגטו .ולנברג הודיע לויינה ,כי אל לו לצפות לחבילות המזון שהובטחו .העברת היהודים לגטו הופסקה .המפקד הגרמני של הס.ס ,גנרל שמידטובר ,הכין את השמדתם של יהודי הגטו 500 .מחיילי הרייך ,ו 22 -מאנשי צלב החץ נאספו במלון רויאל ,כדי לרצוח את יהודי הגטו .הם בקשו סיוע ממאתיים הונגרים ,מן הז'נדרמריה .ולנברג ציווה לומר לגנרל הגרמני ,כי אם לא יימנע זאת ,ידאג השבדי אישית לכך שבית הדין לפשעי מלחמה יאשים אותו ברצח ובהשמדת עם. שמידטובר הרים טלפון והזעיק את איש צלב החץ ,מפקד חיל המצב הגרמני ואת נציג הממשלה ההונגרית" .פזרו את אנשיכם" ,הורה" ,לא יהיה פוגרום" .הוא שלח את מפקד חיל המצב הגרמני למעצר .שארית יהדות הונגריה ניצלה. ב 16 -בינואר הגיעו הרוסים אל הגטו הבינלאומי בפשט .למחרת הגיעו אל הגטו המרכזי .ולנברג רצה ליצור קשר עם הרוסים ,וביקש להיפגש עם המפקדה הרוסית ועם הממשלה ההונגרית החדשה .הרוסים לקחו אותו לדברצן ,שם הייתה המפקדה הרוסית .משם הועבר לידי הנ.ק.ו.ד( .שנקרא יותר מאוחר ק.ג.ב) ,הוסע למוסקבה ,ונעלם. תחילה לא התעניינה הממשלה השבדית בגורלו .מעט מעט החלה ההתעניינות גוברת ,ובמקביל לה הכחישו הרוסים את קיומו .לאחר שנים הודו כי נאסר ואף מסרו למשפחה את תעודותיו שהיו שמורות בארכיון הק.ג.ב. 41
42
ראול ולנברג ,שהציל עשרות אלפים מיהודי הונגריה -נעלם לבלי שוב. ב 1966-הוכר ראול ולנברג בידי יד ושם כחסיד אומות העולם. זולטן שטרולי ז"ל היה מנהל המכירות הראשי של תנורי שביט שמפעלם שכן ברמת החייל בתל אביב .הוא פנה לעירית תל אביב בבקשה להנציח את שמו של ראול ולנברג .שנים לאחר מותו של שטרולי הונצח שמו של ראול ולנברג ברחוב בו שכן מפעל תנורי שביט ,והוקם פסל לזכרו בכניסה לרחוב זה ברמת החייל.
פסל לזכר ראול ולנברג בכניסה לרחוב ראול ולנברג ברמת החייל בתל אביב
42
43
.6שורשי משפחת שטרולי משה זולטן שטרולי ז"ל ,האבא של לילי אלה קולט (שטרולי) ושל מרגלית אדית מנדלמן (שטרולי) משה זולטן שטרולי ז"ל ,בעלה של לאה לנקה שטרולי ז"ל (שניצר) יהודה אויגן שטרולי הי"ד ,האבא של משה זולטן שטרולי ז"ל
אברהם צבי שטראהלי ז"ל האבא של יהודה אויגן שטרולי הי"ד משה שטראהלי ז"ל ,אביו של אברהם צבי שטראהלי ז"ל הרב יחיאל מיכל שטראהלי מפילד זצ"ל (תלמיד הכתב סופר) ,בנו של משה שטראהלי ז"ל הרב משה חיים שטראהלי זצ"ל ,בנו של הרב יחיאל שטראהלי מפילד זצ"ל גיטל שטראהלי ז"ל ,אשתו של הרב יחיאל מיכל שטראהלי מפילד זצ"ל הרב יהודה שטראהלי מהאניאד זצ"ל (תלמיד מרן הכתב–סופר) ,בנו של משה שטראהלי ז"ל הרב ישראל שטראהלי (משאהי) זצ"ל ,של משה שטראהלי ז"ל הרב יהודה שטראהלי ,זצ"ל מרביץ-תורה בקלויזנבורג ,בנו של הרב ישראל שטראהלי (משאהי) זצ"ל הרה"ג פרץ טוביה שטראהלי הי"ד (מג"מ דקלויזנבורג) ,בנו של הרב ישראל שטראהלי (משאהי) זצ"ל
43
44
הספר "אמונת אומן" :צוואתו של הרב יחיאל שטראהלי בן הרב משה שטראהלי זצ"ל
44
45
.7הקדושים ממשפחות שטרולי ושניצר שנספו בשואה שמות בני משפחתם של משה זולטן שטרולי ז״ל ולנקה לאה שטרולי ז"ל שנספו בשואה הי"ד: ר’ יהודה אויגן הי"ד ב״ר אברהם צבי שטרולי ז״ל נספה בשואה (אושוויץ) רחל הלנה שטרולי הי"ד לבית ויסברגר נספתה בשואה (אושוויץ) אלה נויה הי״ד בת ר’ יהודה אויגן שטרולי הי״ד נספתה בשואה (אושוויץ) אלה לגמן הי״ד בת לילי לבית שטרולי ז"ל נספתה בשואה (אושוויץ) אדית נויה הי״ד בת משה נויה הי"ד ואלה לבית שטרולי הי"ד נספתה בשואה (אושוויץ) משה נויה הי"ד (אושוויץ) רוזליה רחל הי״ד בת גיולה ז"ל ואסתר לייב הי"ד נספתה בשואה (אושוויץ) אסתר לייב הי"ד בת לואיזה ז״ל לבית פרידמן נספתה בשואה (אושוויץ) עמליה שניצר הי"ד לבית שפיצר נספתה בשואה (אושוויץ)
ת
נ
צ
45
ב
ה
46
.8ביבליוגרפיה ומקורות .1 .2 .3 .4
מכתב עדותו של אנדרי שניצר לעתונות .22/2/1987 זולטן שטרולי-שאלון עדות ITS AROLSEN כתבתו של אברהם פלד בעתון "ידיעות פתח תקוה" לזכרו של זולטן שטרולי ביום השלושים לפטירתו 16/2/1988 ז"ל רשימות של עובדי הכפייה היהודים במחנה העבודה GEDOB,108/24יד ושם,
List of
LASZLO ERŐS PAPERS, 1991-1994, 1995.A.0143.1 members of labor battalion 108/24
5. United States Holocaust Memorial Museum Archives,
Washington, DC .6עדותו של גיורי גרוף ,GYORI GROFמהנדס בפלוגה 1945 ,108/24 GEDOBיד ושם .7זולטן שטרולי בפלוגת העבודה ההונגרית ,108/24תמונה .8כתבה בעתון "אוי קלט".3/4/1987 , .9כתבה בעתון " 13/3/1987 , "VIATA NOSTRA .10כתבה בעתון "אוי קלט". .11יהודי הונגריה בתקופת השואה ,ליוויה רוטקירכן ,הנהגת יהודי הונגריה במבחן השואה ,תשל"ו ,יד ושם KOLET20 WEB SITE ,MY HERITAGE .12 TE VAGY A UKARANATOL AUSCHWITZIG NAGY VILMOS TANU .13
.41ראול ולנברג ,יד ושם .41ראול ולנברג ,דעת
.41לני יחיל ,ראול ולנברג ,שליחותו ופועלו בהונגריה ,לני יחיל ,יד ושם ,קובץ מחקרים טו ,תשמ"ד
.17דם לאדם-אדם ,חסידי אומות העולם תושבי חיפה ,גדעון רפאל בן מיכאל ,המכון ללימודי השואה ,עירית חיפה .18חידת ואלנברג ,אלכס קרשו ,זמורה-ביתן 2012 .19ארכיון משפחת שטרולי ,לילי ואברהם קולט ,פתח תקווה GOOGLE MAPS .20
46