Daguesh Science 76

75

‫יולי מרץ‬ Mars 20122011 n°76 Décembre n°

La science-fiction...

...‫המדע הבדיוני‬

‫ כמקור השראה למדע‬... ...inspire la science

2

76

Daguesh Science n°

L’édito

C

e nouveau numéro de Daguesh Science présente quelques unes des dernières avancées de la recherche israélienne, notamment dans le domaine des interfaces homme - machines. La communication directe entre cerveau et machine est devenue un nouveau domaine d’études très dynamique et prometteur. Les interfaces cerveau-ordinateur (Brain Computer Interfaces ou BCI) permettront aux personnes atteintes d’handicaps moteurs de commander un système d’assistance par la pensée.

L’une des autres applications majeures sont les jeux vidéo hyper réalistes.

Les universités et centres de recherche israéliens sont reconnus pour leur grand dynamisme. Le classement de Shanghai, même s’il ne fait pas l’unanimité, les place en très bonne position. Afin de promouvoir leur niveau d’excellence, de nouveaux cursus universitaires sont régulièrement élaborés. Un point sera présenté sur cet important sujet.

Preuve du dynamisme de la relation entre la France et Israël, au cours de ces derniers mois, de nombreuses rencontres franco-israéliennes dans le domaine de la recherche bio-médicale se sont déroulées en Israël. Plusieurs de ces rencontres se concrétiseront par la mise place de nouvelles collaborations fortes entre grandes institutions de recherche, comme celle qui s’organise entre l’hôpital Hadassah de Jérusalem et le Centre Gustave Roussy de Villejuif dans le domaine de la cancérologie. La volonté des chercheurs français et israéliens de développer des projets conjoints s’exprime de plus en plus et s’est concrétisée par la signature de nombreux accords.

Enfin, cet avant dernier numéro avant de quitter mon poste d’Attaché pour la Science, est aussi l’occasion de dresser un bilan des actions réalisées au cours de ces trois dernières années : le nombre de colloques franco-israéliens a été multiplié par deux ; celui des délégations par quatre. Je détaillerai ce bilan et présenterai des perspectives futures de collaboration dans le prochain numéro. Je suis convaincu que les partenariats scientifiques et économiques poursuivront leur progression au cours des prochaines années.

‫ה‬

‫גיליון החדש של דגש שלפניכם מציג חלק מפריצות הדרך‬ -‫ בין השאר בתחום ממשקי אדם‬,‫האחרונות במחקר הישראלי‬ ‫ התקשורת הישירה בין המוח לבין המחשב הפכה לתחום מחקר‬.‫מכונה‬ Brain Computer( ‫מכונה‬-‫ ממשקי מוח‬.‫ דינמי ומבטיח מאוד‬,‫חדש‬ ‫) יאפשרו לאנשים בעלי מוגבלויות מוטוריות לשלוט‬BCI ‫ או‬Interfaces ‫ תחום נוסף עיקרי ליישומים מסוג‬.‫במערכות סיעוד באמצעות המחשבה‬ .‫ריאליסטים‬-‫זה הם משחקי הוידאו ההיפר‬ ‫לאוניברסיטאות ולמרכזי המחקר הישראליים יצא המוניטין תודות לדינמיות‬ ,‫ גם אם אינו מקובל על כולם‬,‫ הדירוג של שנגחאי‬.‫הרבה המאפיינת אותם‬ ‫ על מנת לקדם‬.‫ממקם את האוניברסיטאות הישראליות במקום טוב מאוד‬ ‫ מפותחים באוניברסיטאות הישראליות מסלולי‬,‫את רמת המצוינות בקרבן‬ .‫ נתייחס לנושא חשוב זה‬.‫לימודים חדשים באופן תדיר‬ ‫ התקיימו בחודשים‬,‫וכראיה לחיוניות של היחסים בין צרפת לישראל‬ .‫רפואי בין צרפת לישראל‬-‫האחרונים מפגשים רבים בתחום המחקר הביו‬ ‫מפגשים אלה יבואו לידי ביטוי ממשי בהקמת שיתופי פעולה אדוקים בין‬ ,‫ ירושלים‬,‫ כגון זה המוקם בין בית החולים הדסה‬,‫מוסדות מחקר גדולים‬ .‫לבין מרכז גוסטב רוסי שבווילז’ויף בתחום האונקולוגיה‬ ‫ שהוא הלפני אחרון בטרם פרישתי מתפקידי בתור‬,‫ גיליון זה‬,‫ולסיום‬ ‫ מהווה גם הזדמנות לערוך סיכום של הפעולות‬,‫הנספח לענייני מדע‬ ‫צדדיים הוכפל‬-‫ מספר הכנסים הדו‬:‫שנעשו בשלוש השנים האחרונות‬ ‫ בגליון הבא אציג בפרוטרוט את‬.‫פי שניים ומספר המשלחות פי ארבעה‬ ‫ אני משוכנע‬,‫ כמו כן‬.‫הסיכום האמור ואת הצפי לעתיד שיתופי הפעולה‬ ‫שהשותפויות המדעיות והכלכליות עוד ימשיכו להתפתח במהלך השנים‬ .‫הקרובות‬

Bonne lecture !

!‫קריאה נעימה‬ ‫פרופסור אֶ ריק סֶ בּון‬ ‫הנספח לענייני מדע וטכנולוגיה‬

Professeur Eric Seboun Attaché pour la Science et la Technologie

Revue du Service de Coopération et d’Action Culturelle de l’Ambassade de France en Israël ISSN : numéro ISSN en cours Directeur de la publication Éric Seboun Rédacteur en chef Lauranne Caro La reprise des articles est libre de droits, sous mention © DAGUESH.

Traductions en hébreu Emmanuel Doubchak, Dafna Lebowitz.

Impression GOLDPRINT

Abonnements & Informations Science & Technologie AMBASSADE DE FRANCE EN ISRAËL 7 boulevard Rothschild Tel Aviv 66881 - ISRAËL Tél. : +972 (0)3 796 80 41 Fax : +972 (0)3 796 80 45 daguesh@ambfr-il.org http://fitscience.wordpress.com

Clause de non-responsabilité : Le Service Scientifique s’efforce de diffuser des informations exactes et actualisées. Toutefois, il ne peut en aucun cas être tenu responsable de l’utilisation et de l’interprétation de l’information contenue dans cette publication.

Sommaire

3

76

Daguesh Science n°

Sommaire Edito 2 La science-fiction inspire la science

Science du futur 5

Les phénomènes de jouvence 9

Un gène de la longévité Du sang et des muscles ravivés !

Un centre de recherche sur la régénération d’organes

Environnement 13

Le 1er décès de la mer Morte remonte à 125 000 ans

Informatique 15

Rectification consistante d’images Le protocole de routage le plus répandu sur le net brisé par des étudiants du Technion Un nouvel algorithme informatique pour aider les experts en théologie et études bibliques

Innovation 17

Quand la pression sociale falsifie la mémoire Nouveaux espoirs pour combattre la maladie d’Alzheimer

Focus 21

Des chercheurs utilisent le dopage… sur des nanocristaux !

La cohabitation est possible entre une bactérie et son pire ennemi!

Bonnes ou mauvaises odeurs : pas seulement une question de goût ?

News France-Israël 27

Le prix Nobel de Chimie attribué au professeur Dan Shechtman Jérusalem a encore des trésors à livrer !

Le prestigieux Prix de Chimie d’Israël a été décerné au Professeur Doron Aurbach Présentation des nouveaux Volontaires Internationaux

Agenda 31

Le Technion se met à la mesure des nouveaux défis énergétiques du pays Journées Neurosciences et Cognition à l’Institut Weizmann

Couverture : © CNRS Photothèque/ISIR - RAJAU Benoît Détail du robot humanoïde iCub. Les éléments de protection (coque du visage, bras) sont réalisés en matière polymère en utilisant des machines de prototypage rapide. Ce robot anthropomorphe possède 53 degrés de liberté et présente les caractéristiques physiques d’un enfant de 2 ou 3 ans (taille 104 cm). Il a été conçu comme une plateforme matérielle et logicielle ouverte dans le cadre du projet européen RobotCub. Les recherches concernant iCub à l’ISIR (Institut des Systèmes Intelligents et Robotiques) portent sur les aspects liés au contrôle adaptatif de mouvements et à la sélection d’actions motrices par des techniques d’apprentissage par renforcement.

‫הענינים‬-‫תוכן‬

2 ‫דבר העורך‬ 4 ‫מדע העתיד‬ 9 ‫תופעות הארכת הנעורים‬ 12 ‫סביבה‬

‫המדע הבדיוני כמקור השראה למדע‬ ‫גֵן לאריכות ימים‬ ‫דם ושרירים חדשים‬ ‫מרכז לחקר שיקום האיברים‬

‫ שנה‬125 000 ‫פטירתו הראשונה של ים המלח אירעה לפני‬

14 ‫מחשבים‬

‫תיקון תמונות עקבי‬ ‫פרוטוקול הניתוב הנפוץ ביותר ברשת האינטרנט נפרץ בידי סטודנטים‬ ‫מהטכניון‬ ‫אלגוריתם של תוכנה חדשה יסייע למומחים בחקר הדתות והתנ”ך‬

17 ‫חדשנות‬

‫כשלחץ חברתי גורם לזיכרון לזייף‬ ‫תקווה חדשה לגבי אלצהיימר‬

21 ‫פוקוס‬

! ‫גבישים‬-‫ על גבי ננו‬...‫חוקרים משתמשים בסימום‬ !‫דו קיים בין חיידקים לאויבם המושבע אפשרי‬ ?‫ לא רק עניין של טעם‬:‫ריחות נעימים או דוחים‬

27 ‫ישראל‬-‫חדשות צרפת‬

‫חתן פרס נובל לכימיה הוענק לפרופסור בטכניון‬ !‫בירושלים יש עדיין אוצרות חבויים המצפים לגילוי‬ ‫לפרופסור דורון אאורבך הוענק פרס החוקר המצטיין היוקרתי של החברה‬ ‫הישראלית לכימיה‬ ‫הכירו את המתנדבים הבינלאומיים‬

31 ‫יומן ארועים‬

‫הטכניון מתאים את עצמו לאתגרי האנרגיה של המדינה‬ ‫ימי מדעי המוח והקוגניציה במכון ויצמן‬

/)ISIR( ‫)– והמכון למערכות תבוניות ורובוטיות‬CNRS( ‫ © ספריית התצלומים של המרכז הלאומי למחקר מדעי‬:‫שער‬ ‫בנואה ראז’ו‬ ‫ הזרוע) עשויים מחומר פולימרי ונבנו‬,‫ רכיבי המגן (קליפת הפנים‬.iCub ‫צילום של חלק מהרובוט דמוי האדם המכּונה‬ ‫ הוא ניחן במאפייניו הגופניים של ילד‬.‫ דרגות חופש‬53 ,‫ לרובוט בדמות אדם‬.‫באמצעות מכונות לבניית אבי טיפוס מהירה‬ ‫ הרובוט תוכנן כפלטפורמה של חומרה ותוכנה פתוחה במסגרת הפרויקט האירופי‬.)‫ ס”מ‬104 ‫שלוש (בגובה‬-‫בן שנתיים‬ ‫ מוקדש להיבטים של בקרה‬,‫ המכון למערכות תבוניות ורובוטיות‬,ISIR ‫ במכון‬iCub -‫ המחקר הנוגע ב‬.RobotCub .‫מסתגלת לתנועה ולבחירת פעולות מוטוריות בטכניקות למידה בשיטת החיזוקים‬

‫‪4‬‬

‫‪76‬‬

‫‪Daguesh Science‬‬ ‫‪n°‬‬

‫המדע הבדיוני כמקור השראה למדע‬

‫ב‬

‫מרכז הבינתחומי‪ ,‬הרצליה‪ ,‬חוקרת‬ ‫המעבדה לחקר הוירטואליות (‪,)AVL‬‬ ‫בנירולו ד”ר דורון פרידמן‪ ,‬את כל‬ ‫ההיבטים הקשורים לעולם המדומה‪ .‬כלולים‬ ‫בזה הטכנולוגיה העומדת מאחורי סוגי‬ ‫המציאות השונים (מדומה‪ ,‬מעורבת‪ ,‬רבודה‪/‬‬ ‫מועשרת)‪ ,‬מנשקי אדם‪-‬מכונה החדשים‪ ,‬עבור‬ ‫דרך התנהגות האדם במציאויות מדומות‪,‬‬ ‫חברות המתקיימות בעולמות מדומים ויחסי‬ ‫הגומלין בין המציאות וזו המדומה בחיינו‪.‬‬

‫מדע העתיד‬

‫השליטה באווטאר באמצעות החשיבה‪ ,‬עוד‬ ‫חזון למועד !‬ ‫בשנת ‪ ,2009‬תיאר הסרט המחליפים‬ ‫(‪ )Surrogates‬חברה ובה יהיה על בני אדם‬ ‫לבחור אם להישאר בביתם ולשלוח כפיל רובוטי‬ ‫שיחיה בתוך החברה החיצונית תחתם‪ .‬גרסה‬ ‫משופרת זו של עצמם שבה הם שולטים מרחוק‬ ‫(המחליף) עשויה לאפשר להם לחיות חיים‬ ‫המוגנים מפני המציאות ומתאונות‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬הוקם פרויקט ‪- VERE‬‬ ‫‪Virtual Embodiment and Robotic re‬‬‫‪ .Embodiment‬הפרויקט‪ ,‬הרחוק עדיין מרחק‬ ‫רב מסרטי המדע הבדיוני‪ ,‬בכל זאת מנסה‬ ‫לקרב אותנו לשם בכך שהוא מנסה להפיל את‬ ‫המחסום שבין גוף האדם וייצוגים חלופיים‬ ‫(או “אווטארים”) במציאות מדומה מוטמעת‪.‬‬ ‫מטרת העומדים מאחורי הפרויקט היא ליצור‬ ‫אצל אדם השליה כאילו הדמות הווירטואלית‪,‬‬ ‫היא היא גופו שלו וכי היא מגיבה לתנועותיו‬ ‫ולמחשבותיו‪.‬‬ ‫בעזרת מכונת דימות בתהודה מגנטית (אם‪.‬‬ ‫אר‪.‬איי) ‪ ,‬ניתן לצפות איזה חלק מהמוח מופעל‬ ‫כשאדם חושב על פעולות פשוטות וכך לאתר את‬ ‫האזורים המוטוריים המעורבים בהן‪ .‬הדימות‬ ‫אותו מקבלים‪ ,‬מתורגם בהמשך לנתונים‬ ‫ספרתיים דרך תוכנית על מנת להפעיל דמות‬ ‫מדומה בתלת מימד‪ .‬אם לעת עתה‪ ,‬הפעולות‬ ‫שנתבקשו לבצע בסיסיות עדיין‪ ,‬התוצאות‬ ‫שהתקבלו מבטיחות לגבי פיתוחם של מנשקי‬ ‫אדם מכונה מבוססי דימות בתהודה מגנטית‬ ‫תפקודי כמעט בזמן אמת‪ .‬הרעיון החדשני של‬ ‫ד”ר פרידמן זוכה להצלחה מרובה‪“ .‬בהתחלה‪,‬‬ ‫כולם חשבו שאני משוגע‪ ,‬אך היום כולם‬ ‫מתרגשים ומבקשים לערוך דימות בתהודה‬ ‫מגנטית תפקודי”‪.‬‬ ‫אווטאר וירטואלי הוא כבר הישג לא מבוטל‪,‬‬ ‫אבל מדוע לא לנסות את הדבר עם רובוט? האם‬ ‫מדובר במדע בדיוני? כבר לא! את הניסוי הזה‬ ‫ניהלו צוותים ממעבדת ‪ ,AVL‬ממכון ויצמן‬ ‫ומהמכון הטכנולוגי האקדמי של ֶבזיֶה שבצרפת‪.‬‬ ‫הרובוט הצרפתי הקטן המכונה ‪ ,HOAP-3‬אשר‬ ‫גובהו כארבעים סנטימטר‪ ,‬צויד במצלמות כך‬

‫מספר הגדרות ‪:‬‬

‫מובן מאליו שהתחושה בעת מפגש‬ ‫פנים אל פנים שונה והמטרה‬ ‫היא לשחזר אותה באופן המיטבי‬ ‫במפגשים המדומים‪ ,‬עד שיערבו שם‬ ‫את חמשת החושים‪.‬‬

‫מציאות מדומה ‪ :‬הדמיה של סביבה מלאכותית‬ ‫המערבת את חושי הראיה והשמיעה‪ .‬מדובר‬ ‫בסביבה דמיונית כמו במשחק או בסיפור‬ ‫אינטראקטיבי או בסביבה אמתית (אימון‪,‬‬ ‫חינוך)‪.‬‬ ‫מציאות רבודה‪/‬מועשרת‪ :.‬מדובר בשילוב‬ ‫של תמונות דו‪-‬מימד או תלת‪-‬מימד בתוך‬ ‫תפיסתנו את המציאות ובעירוב בה את חושי‬ ‫הראיה‪ ,‬השמיעה‪ ,‬הריח והמישוש‪.‬‬ ‫שמבצע הניסוי יהא‬ ‫מסוגל להתמצא בחלל‪ .‬הוא נע‬ ‫ונד בחלל החדר‪ ,‬כאשר מפעילה אותו מחשבתו‬ ‫של אדם שהיה סגור בתוך מכונת אם‪.‬אר‪.‬איי‬ ‫במכון ויצמן בישראל‪ .‬החוקרים השתעשעו‬ ‫והכינו לו מסלול גדוש מכשולים או שביקשו‬ ‫ממנו לחפש חפץ מסוים בתוך החדר‪ ,‬תוך נקיטת‬ ‫אמצעי הזהירות הנדרשים כדי שאוצר טכנולוגי‬ ‫זה לא יינזק‪ .‬זה עתה‪ ,‬נכנסנו לעידן שבו ניתן‬ ‫להפעיל רובוט באמצעות המחשבה מהעבר‬ ‫השני של העולם!‬ ‫עוד יותר טוב מלהימצא במקום!‬ ‫פרויקט שני שבו משתתפת מעבדת ‪,AVL‬‬ ‫הוא פרויקט ‪ BEAMING‬שיצא לדרך בינואר‬ ‫‪ 2010‬במסגרת תוכנית של האיחוד האירופי‪.‬‬ ‫הטכנולוגיה שפותחה מנסה לראשונה לתת‬ ‫לאדם את התחושה כאילו הוא נמצא ממש‬ ‫במקום מרוחק‪ ,‬בחברת אנשים אחרים‪ ,‬אך בלי‬ ‫לנסוע בפועל לשם‪.‬‬ ‫השאלה אותה שואל ד”ר פרידמן היא זו‪:‬‬ ‫“מה חסר כאן?” שכן‪ ,‬למרות דרכי התקשורת‬ ‫הנפוצות כל כך היום (כגון דואר אלקטרוני‪,‬‬ ‫מסרונים‪ ,‬ועידות וידאו‪ ,‬סביבות מדומות‬ ‫משותפות) אנשים ממשיכים להיפגש פנים‬ ‫אל פנים למרות העלויות הכרוכות בכך‪ .‬מובן‬ ‫מאליו שהתחושה בעת מפגש פנים אל פנים‬ ‫שונה והמטרה כאן לשחזר אותה באופן המיטבי‬ ‫במפגשים המדומים‪ ,‬עד שיעורבו שם חמשת‬ ‫החושים‪.‬‬ ‫העניין הראשון‪ ,‬הוא יצירת שיבוט או פרוקסי‬ ‫(שליח)‪ .‬אותו שיבוט יוכל לנוע ולנוד בתוך‬ ‫מציאות מדומה ולפעול כמו שהאדם היה עושה‬ ‫זאת בעצמו‪ .‬בלי סיוע בזמן אמת‪ ,‬הוא יכול‬

‫מציאות משולבת‪ :‬מדובר בשילוב בין מציאות‬ ‫מדומה ומציאות רבודה‪.‬‬

‫לסייר בתוך החלל ולגשת לאנשים באופן‬ ‫יזום‪ ,‬ולנהל שיחה קצרה‪ .‬כך נוכל להימצא‬ ‫במספר מקומות בו‪-‬זמנית‪ :‬נשתתף בהרצאה‪,‬‬ ‫נעביר שיעור‪ ,‬ניפגש עם חבר לעבודה וכו’‪...‬‬ ‫סוף סוף הגיעו הימים שכה חיכו להם וקיימת‬ ‫היכולת להיות במספר מקומות בו זמנית!‬ ‫במעבדת ‪ ,AVL‬כבר היום משתמשים ביכולת זו‬ ‫המרצים כדי להרצות או להעביר את שיעוריהם‬ ‫ב‪( Second Life -‬חיים שניים)‪ .‬בשל היותו‬ ‫יותר אינטראקטיבי מוידאו פשוט‪ ,‬השיבוט אף‬ ‫מסוגל לענות לשאלות מסויימות! אם אינו יודע‬ ‫את התשובה‪ ,‬הוא יתקשר לנייד של המרצה‪,‬‬ ‫וזה ימשיך הלאה‪.‬‬ ‫אז‪ ,‬אם כבר יצרנו מחדש מציאות‪ ,‬מדוע שלא‬ ‫נשפר אותה? נוכל לערוך שיפוצים לכפיל שלנו‬ ‫כדי שיהיה יפה יותר או כריזמטי‪ ,‬נביא מקצה‬ ‫שיפורים במקום המפגש‪ ,‬אלה הן האפשרויות‬ ‫הרבות הגלומות במושג של שינוי חכם של‬ ‫המציאות‪ .‬השינויים המרשימים ביותר טמונים‬ ‫עם זאת ב”תרגום ההתנהגות” שנועדו למנוע‬ ‫אי‪-‬הבנות או אי‪-‬נימוסים הנובעים מהבדלי‬ ‫תרבויות‪ .‬נגיד שנפנפת ביד כדי להגיד שלום‪ .‬בן‬ ‫שיחך האסייתי קד קידה לפניך ואינו מבין מדוע‬ ‫אינך קד בחזרה‪ :‬לא נורא‪ ,‬התוכנה תנתח את‬ ‫מחוות היד שלך ותהפוך אותה בעולם המדומה‬ ‫לקידה שתספק את בן השיח שלך‪.‬‬ ‫שינוי חכם של המציאות ושל התנהגותו של‬ ‫שיבוט‪ ,‬וכושר הלימוד שלו מוגבלים כיום אך‬ ‫ורק בידי יכולות הבינה המלאכותית דהיום‪.‬‬

Les sciences du futur

5

76

Daguesh Science n°

La science-fiction inspire la science Le ressenti d’une rencontre physique est bien sûr différent, et l’objectif est de le reproduire au mieux dans les rencontres virtuelles, jusqu’à faire participer les cinq sens.

A

l’IDC d’Hertzliya en Israël, l’Advanced Virtuality Lab (AVL) dirigé par le Dr Doron Friedman, étudie tous les aspects de la virtualité. Cela englobe la technologie derrière les différentes réalités (virtuelle, mixte, augmentée), les nouvelles interfaces hommemachine, en passant par le comportement humain dans les réalités virtuelles, les sociétés dans les mondes virtuels, et les inter-relations entre le réel et le virtuel dans notre vie.

Contrôler un Avatar par la pensée : c’est possible !

En 2009 le film Surrogates décrivait une société où les humains avaient choisi de rester chez eux et d’envoyer un double robotique interagir socialement à leur place. Contrôlée à distance, cette version améliorée d’euxmêmes (les « surrogates ») leur permettait de vivre protégés de la réalité et des accidents.

En 2010, le projet VERE (Virtual Embodiment and Robotic re-Embodiment) a vu le jour.

Encore loin des films de science-fiction, ce projet s’efforce pourtant de nous en rapprocher en renversant la barrière entre le corps humain et les représentations de substitution (ou « avatars ») dans une réalité virtuelle immersive. Le but des hommes derrière le VERE est de donner l’illusion à une personne que l’avatar est son corps, et qu’il répond à ses mouvements et pensées.

A l’aide d’une machine à IRM, il est possible de percevoir quelle partie du cerveau s’anime lorsqu’un sujet pense à des actions simples, et de localiser ainsi les aires motrices impliquées. L’imagerie obtenue est ensuite traduite en données informatiques via un logiciel afin d’animer un personnage virtuel en 3D ! Si pour l’instant les actions commandées sont rudimentaires, les résultats obtenus sont prometteurs pour le développement d’interfaces homme-machine basées sur l’IRM fonctionnelle (IRMf) en temps quasi-réel.

Cette idée novatrice du Dr Friedman connaît un grand succès. «Au début, tout le monde a dit que j’étais fou. Maintenant, tous sont excités et veulent faire de l’IRMf».

Un Avatar virtuel, c’est déjà très bien, mais pourquoi pas un robot ? Science-fiction ? Plus maintenant ! C’est l’expérience à laquelle se sont livrées des équipes de l’AVL, de l’institut

Doron Friedman, dans son bureau à l’InterDisciplinary Center (IDC) d’Herzliya

.‫ד”ר דורון פרידמן במשרדו שבמרכז הבינתחומי בהרצליה‬

Weizmann et de l’IUT de Béziers en France.

Le petit robot français, nommé HOAP-3, haut d’une quarantaine de centimètres, était muni de caméras afin que l’expérimentateur puisse se repérer dans l’espace. Il a évolué dans la pièce, commandé par la pensée d’un sujet enfermé dans une machine à IRM au Weizmann, en Israël ! Les chercheurs se sont amusés à lui préparer un parcours semé d’obstacles, ou encore à lui faire rechercher un objet particulier dans la pièce, tout en prenant les précautions nécessaires pour que ce trésor de technologie ne soit pas endommagé. Nous venons d’entrer dans l’ère du pilotage de robots par la pensée de l’autre côté du monde !

Mieux que si vous y étiez !

Un second projet auquel prend part l’AVL est le projet BEAMING, qui a débuté en janvier 2010 dans le cadre d’un programme de l’Union Européenne. La technologie développée cherche à donner pour la première fois aux personnes la sensation d’être réellement présentes dans un endroit éloigné, en compagnie d’autres personnes, sans véritablement voyager.

La question posée par le Dr Friedman est la suivante «Que manque-t-il ?». En

Quelques définitions : Réalité virtuelle : simulation d’un environnement artificiel qui implique la vue et l’ouïe. Il peut s’agir d’un environnement imaginaire (jeu ou histoire interactive) ou d’un environnement réel (entraînement, éducation).

Réalité augmentée : il s’agit d’insérer des images 2D ou 3D sur notre propre perception de la réalité, et d’impliquer la vue, l’ouïe, l’odorat et le toucher.

Réalité mixte : c’est le mélange de la réalité virtuelle et de la réalité augmentée.

6

76

Daguesh Science n°

".‫לשנות את האופק של האדם תוך שינוי העולם או תוך שינוי הדימוי שיש לנו לגבי עצמנו‬..." ‫הכוונה היא‬ ‫על הפרטיות ועל המידע מכיוון שכל מעבר לתוך‬ .‫העולם הוירטואלי עשוי להותיר עקבות‬ ‫יום יושתתו על‬-‫ אם חיי היום‬,‫יתר על כן‬ ‫ הדבר עלול לתרום להרחבת‬,‫טכנולוגיות כאלה‬ .‫הפערים החברתיים בשל עלותן‬ ‫ יש לקוות‬,‫אם הסכנות הטמונות די מפחידות‬ ‫ יידע לזכור‬,‫ למרות תסביך הבורא שלו‬,‫שהאדם‬ :‫כי הטכנולוגיה שלו נתקלת במגבלה פשוטה‬ .‫תמיד עלולים לקרות תקלה או ניתוק‬ ‫ פריצות‬,‫למרות היותנו רק בראשית התהליך‬ ‫ למרות הסכנות הטמונות‬,‫דרך מרשימות אלו‬ ‫ פותחות את הדרך ליישומים רבים אשר‬,‫בהן‬ ‫ללא ספק יהוו באחד הימים חלק בלתי נפרד‬ .‫מחיי היום יום שלנו‬ ‫ הלשכה למדע ולטכנולוגיה‬,‫לוראן קארו‬

‫העתיד צועד קדימה‬ ‫ כאשר טכנולוגיה מסוג זה‬,‫ או ליתר דיוק‬,‫אם‬ ‫ האם אין סכנה‬,‫תהפוך לנגישה לקהל הרחב‬ ‫שנעמוד מול תסריט מסוגו של זה שהוצג‬ ‫במחליפים? ואפילו אם לא נרחיק לכת עד‬ ‫ קיים סיכון לאובדן גורף של הקשר‬,‫כדי כך‬ ‫ בשל נוחות הדבר‬,‫ בני אדם‬,‫ שכן‬,‫החברתי‬ ‫ לא ישקיעו‬,‫והתנהלות חברתית שהפכה לשגורה‬ ‫מאמץ בלצאת בעצמם כאשר המפגש המדומה‬ ‫מספק להם תחושה קרובה לזו של המפגש‬ ‫ מדוע שנחשוף את עצמנו‬,‫האמתי? יתרה מזו‬ ‫אישית כאשר אוואטאר או רובוט יכולים לשדר‬ ‫דימוי מחמיא בהרבה? כאן ניתנת האפשרות לא‬ ‫ עם‬,‫לקבל את עצמנו יותר כפי שאנחנו באמת‬ ‫ דבר העשוי להוות‬.‫מגרעותינו ועם המעלות שבנו‬ ‫כלי מקסים עבור אנשים מוגבלים או לאנשי‬ ..‫ אינו נטול סכנות סחף‬,‫מקצוע שזמנם יקר להם‬ ‫ כמו שכבר היום אנו עדים למקרים‬,‫בנוסף לכך‬ ‫ למשל משחקי‬,‫של התמכרות למשחקי וידאו‬ ‫ ייתכן כי נווכח לראות‬,‫תפקידים באופן ספציפי‬ .‫יותר ויותר אנשים הטובעים בתוך המציאות‬ ‫ מציאות מדומה אם תהיה‬,‫באופן פרגמטי יותר‬ ‫ עלולה לעורר את שאלת ההגנה‬,‫גורפת ביום יום‬

?‫מה הם היישומים הצפויים‬ ‫מעבר להתקדמות במחקר העיוני על המוח ועל‬ ‫ ניתן בקלות להעביר את‬,‫ההתנהגות האנושית‬ ‫הטכנולוגיה שפותחה במסגרת מחקרים אלה‬ .‫לתחום התעשייה‬ ‫כבר הופיעו המשחקים הראשונים המערבים‬ ‫את ה”מוח” כגון מצלמת קינקט הפופולרית כל‬ ‫ שפותחה על ידי חברת פריימסנס הישראלית‬,‫כך‬ ‫המאפשרת אינטראקטיביות במשחק באמצעות‬ ‫ בשנים‬.‫ זיהוי התנועה והתמונות‬,‫פקודות קוליות‬ ‫הקרובות סביר להניח שכלי התקשורת יוכלו‬ ‫להתאים את עצמם למחשבות שלנו ולמשאלות‬ ‫ ויעלה בידנו לפעול פעולת גומלין עם הסרט‬,‫לבנו‬ .‫ולשנות כך את מהלך העלילה‬ ‫ אין ספק שנוכל לנצל טכנולוגיה זו‬,‫בתחום אחר‬ ‫לשיקום של חולים הסובלים מהפרעות עצביות‬ .‫ או של מי שנפגעו בחוט השדרה‬,‫שריריות‬ ‫ או במציאות שבה הם‬,‫בעולם הווירטואלי‬ ‫ לא תופעל עוד נגד אנשים‬,‫מיוצגים בידי שיבוט‬ .‫כמוהם הפליה כלשהי‬ ‫ “הכוונה היא לשנות‬:‫כפי שאומר דורון פרידמן‬ ‫את האופק של האדם תוך שינוי העולם או תוך‬ ”.‫שינוי הדימוי שיש לנו לגבי עצמנו‬

L

es études entreprenant de percer les mystères de notre organe cognitif sont nombreuses. La télékinésie n’est désormais plus une science relevant uniquement de la parapsychologie. En effet, les Interfaces cerveau-machine (ICM, ou BMI en anglais) promettent des perspectives proches de la science-fiction dans le contrôle de machines par la pensée.

La France compte 5 millions de personnes handicapées, dont 1,5 % [i] sont handicapés moteur [ii]. De nombreuses maladies telles les myopathies, la sclérose en plaque, sans compter les accidents vasculaires cérébraux, ou les blessures touchant la moelle épinière peuvent être à l’origine d’un handicap moteur, partiel ou total.

Sur la voie de la réhabilitation de patients gravement paralysés, la finalité des IMC est de permettre l’utilisation et le contrôle de prothèses, exosquelettes, fauteuils électriques etc par la pensée. Pour l’instant

les chercheurs se concentrent sur la caractérisation du schéma neuronal impliqué dans le mouvement, et tentent d’en tirer des variables qui permettent d’interpréter le mouvement commandé par notre cerveau, via un ordinateur.

Au Technion, en Israël, des chercheurs tentent d’améliorer une technologie déjà existante : le contrôle de fauteuil roulant par la pensée. C’est en 2009 que cette technologie a commencé à faire parler d’elle, notamment suite aux recherches menées au Japon (grâce au constructeur Toyota) et en Italie. Si l’accès au grand public n’est pas encore au programme, les promesses d’autonomisation de patients paralysés sont concrètes.

Comment ça marche ?

Au Technion, l’équipe utilise un casque muni de 64 électrodes, déposé sur le scalp avec un gel destiné à améliorer la conductivité électrique. Il permet de capturer un électroencéphalogramme (EEG), c’est-à-dire

un signal électrique fourni par l’activité d’une population de neurones, et amplifié pour être analysé. La résolution est à l’échelle de la milliseconde, ce qui est un point fort de l’EEG par rapport à d’autres méthodes d’imagerie cérébrale comme l’Imagerie à Résonance Magnétique fonctionnelle (IRMf) ou la tomographie par émission de positons (PET).

De plus, cette méthode est non-invasive, transportable et a un coût relativement bas.

Une image est présentée à l’utilisateur, par exemple une flèche désignant aléatoirement la droite ou la gauche. Il doit alors imaginer le mouvement de son bras droit ou de son bras gauche, sans nécessairement avoir à le bouger. Le signal obtenu est d’abord «débruité» et amélioré. Grâce à un apprentissage supervisé, l’algorithme établit une corrélation

‫מדע העתיד‬

La paralysie surmontée par la pensée

Les sciences du futur

7 ... « changer les perspectives en changeant le monde ou la vision que l’on a de soi-même »

effet, malgré les outils de communication largement répandus (emails, messagerie instantanée, visioconférence, environnements virtuels partagés) les gens continuent de se rencontrer face-à-face malgré le coût que cela peut engendrer. Le ressenti d’une rencontre physique est bien sûr différent, et l’objectif est de le reproduire au mieux dans les rencontres virtuelles, jusqu’à faire participer les cinq sens.

Le premier point est de créer un clone, ou proxy. Ce clone va pouvoir se déplacer dans une réalité virtuelle et agir comme vous l’auriez fait. Sans aide en temps réel, il peut explorer l’espace et approcher les gens pro-activement, avoir une courte conversation. Vous pourrez donc être à plusieurs endroits à la fois : assister à une conférence, donner un cours, rencontrer un collègue... Enfin le don d’ubiquité que l’on attendait ! A l’AVL, les professeurs l’utilisent déjà pour donner des conférences ou des cours dans Second Life. Plus interactif qu’une simple vidéo, le clone est même capable de répondre à certaines questions ! S’il ne sait pas, il appelle le professeur sur son portable, qui reprend la main.

Quitte à recréer une réalité, pourquoi ne pas l’améliorer ? Retoucher votre double pour qu’il soit plus beau ou plus charismatique, améliorer la beauté du lieu de rendezvous, autant de possibilités contenues dans le concept de transformation intelligente de la réalité. Les changements les plus impressionnants résident cependant dans la «traduction du comportement» afin d’éviter les incompréhensions et impolitesses dues aux différences culturelles. Vous agitez la main pour saluer ? Votre interlocuteur asiatique s’incline devant vous et ne comprend pas que vous ne lui rendiez pas la pareille ? Qu’à cela ne tienne, le programme analyse votre geste de la main et le transforme dans le monde virtuel en un salut qui satisfera votre vis-à-vis.

La transformation intelligente de la réalité et le comportement d’un clone, son aptitude à l’apprentissage, ne sont aujourd’hui limités que par les capacités actuelles de l’intelligence artificielle.

76

Daguesh Science n°

Quelles applications ?

Outre la progression de la recherche fondamentale sur le cerveau et le comportement humain, la technologie développée dans le cadre de ces recherches peut facilement être transférée en industrie.

Les premiers jeux impliquant le « cerveau » ont déjà vu le jour, comme la très populaire Kinect, une caméra développée par la société israélienne PrimeSense qui permet d’interagir dans le jeu par commande vocale, reconnaissance de mouvement et d’images.

Dans les années à venir il est probable que les médias pourront s’adapter à vos pensées et désirs, par exemple vous pourrez interagir dans un film et changer ainsi le déroulement de l’histoire.

Dans un autre domaine, cette technologie peut bien sûr servir pour la réhabilitation de patients atteints de désordres neuromusculaires, ou ayant reçu des blessures à la moelle épinière. Dans un monde virtuel, ou dans une réalité où ils sont représentés par un clone, aucune discrimination ne touchera plus ces personnes.

Selon Doron Friedman, il s’agit de « changer les perspectives en changeant le monde ou la vision que l’on a de soi-même. » L’avenir en marche Si, ou plutôt quand, une telle technologie deviendra accessible au grand public, risquet-on de se retrouver confrontés à un scénario à la Surrogates ? Sans aller forcement jusquelà, il y a un risque de forte désocialisation, puisque les gens, par commodité et pratique sociale devenue courante, ne feront plus l’effort de se déplacer en personne si le virtuel peut leur procurer une sensation proche d’une vraie rencontre. De plus, pourquoi s’exposer personnellement si un avatar ou un robot peut renvoyer une image de soi bien plus flatteuse?

C’est offrir la possibilité de ne plus avoir à assumer qui l’on est, avec ses défauts, et ses qualités. Ce qui promet d’être un merveilleux outil pour des personnes handicapées ou des professionnels au temps précieux n’est pas dépourvu de dérives. En outre, de même qu’aujourd’hui apparaissent des cas d’addiction aux jeux vidéo par exemple, en particulier aux jeux de rôle, il est possible de voir de plus en plus de gens perdre pied dans la réalité. De manière plus pragmatique, une réalité virtuelle massivement présente au quotidien poserait le problème de la protection de la vie privée et des données puisque tout passage dans un monde virtuel peut laisser une trace.

De plus, baser la vie quotidienne sur de telles technologies pourrait contribuer à renforcer les différences sociales en raison de leur coût.

Si de telles dérives peuvent paraître effrayantes, il faut espérer que l’Homme, malgré son complexe du Créateur, saura se rappeler que sa technologie rencontre une limite toute simple : être à la merci d’une panne ou d’une déconnexion.

Bien que nous n’en soyons qu’aux prémices, ces avancées impressionnantes, malgré les dérives qu’elles pourraient engendrer, ouvrent la voie à de nombreuses applications qui feront sans doute un jour partie de notre quotidien.

Lauranne Caro, Bureau pour la Science et la Technologie

© Léo Reynolds

‫‪8‬‬

‫‪76‬‬

‫‪Daguesh Science‬‬ ‫‪n°‬‬

‫להתגבר על השיתוק בעזרת המחשבה‬

‫ר‬

‫מדע העתיד‬

‫בים המחקרים המנסים לפענח את‬ ‫צפונות איבר הכרה (קוגניציה) שלנו‪.‬‬ ‫ההנעה מרחוק (טלקינסיס בלעז) יותר‬ ‫איננה מדע המיוחס לפרפסיכולוגיה בלבד‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬ממשקי מוח‪-‬מכונה (‪Brain Machine‬‬ ‫‪ )Interface‬מבטיחים סיכויים הקרובים למדע‬ ‫בדיוני בתחום השליטה במכונות באמצעות‬ ‫המחשבה‪.‬‬ ‫צרפת מונה כ‪ 5-‬מיליון בעלי מוגבלויות ומתוכם‪,‬‬ ‫כ‪ 2-‬מיליון הסובלים מניידות מופחתת [‪ .]i‬כך‬ ‫שכ‪ 1.5%-‬מכלל האוכלוסייה נחשבים לבעלי‬ ‫“נכות מוטורית”‪ ]ii[.‬מחלות רבות כגון מחלות‬ ‫שרירים (מיופתיה)‪ ,‬טרשת נפוצה‪ ,‬שלא לדבר על‬ ‫ארועי כלי דם במוח או פציעות הפוגעות בחוט‬ ‫השדרה‪ ,‬עלולות להביא לנכות מוטורית‪ ,‬חלקית‬ ‫או מלאה‪.‬‬ ‫בדרך לשיקומם של חולים הסובלים משיתוק‬ ‫קשה‪ ,‬שמו להם המנשקים מוח‪-‬מכונה למטרה‬ ‫לאפשר את השימוש ואת השליטה בפרוטזות‪,‬‬ ‫בשלד חיצוני‪ ,‬בכיסאות חשמליים ועוד‪,‬‬ ‫באמצעות המחשבה‪ .‬נכון להיום‪ ,‬החוקרים‬ ‫מתמקדים באיפיון הדגם של מערכת העצבים‬ ‫המעורב בתנועת ומנסים לבודד את המשתנים‪,‬‬ ‫שיאפשרו לפענח את התנועה שאותה הורה‬ ‫לבצע המוח שלנו‪ ,‬באמצעות מחשב‪.‬‬ ‫בטכניון מנסים החוקרים לשפר טכנולוגיה שכבר‬ ‫קיימת‪ :‬השליטה בכיסא גלגלים באמצעות‬ ‫מחשבה‪ .‬בשנת ‪ 2009‬החלה טכנולוגיה זו לתפוס‬ ‫כותרות‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לאחר מחקרים שהתנהלו‬ ‫ביפן (תודות לחברת טויוטה) ובאיטליה‪ .‬אם‬ ‫נגישותם עבור הציבור הרחב עוד לא עלתה על‬ ‫הפרק‪ ,‬התקווה להעצמה (אוטונומיזציה) של‬ ‫חולים משותקים ממשית‪.‬‬ ‫כיצד פועל הדבר?‬ ‫בטכניון‪ ,‬הצוות משתמש בקסדה שעליה‬ ‫מותקנות ‪ 64‬אלקטרודות‪ ,‬אותה מניחים על‬ ‫הקרקפת בתוספת ג’ל לשיפור המוליכות‬ ‫החשמלית‪ .‬פעולה זו מאפשרת להקליט את‬ ‫האא”ג (אלקטרואנצפלוגרם)‪ ,‬דהיינו אות‬ ‫חשמלי המופק על‪-‬ידי פעילותה של קבוצת תאי‬ ‫עצב‪ ,‬את האות מגבירים כדי לנתחו‪ .‬הרזולוציה‬ ‫יורדת לרמה של אלפית השניה‪ ,‬שהוא אחד‬ ‫מיתרונותיו הגדולים של אא”ג ביחס לשיטות‬ ‫אחרות של דימות המוח‪ ,‬כגון דימות בתהודה‬ ‫מגנטית תפקודית (‪ )fMRI‬או טומוגרפיה‬ ‫בפליטת פוזיטרונים (‪ .)PET‬יתרה מזו‪ ,‬השיטה‬ ‫איננה פולשנית‪ ,‬היא ניידת‪ ,‬ועלותה יחסית‬ ‫נמוכה‪.‬‬ ‫מציגים בפני המשתמש תמונה כמו לדוגמה‬ ‫חץ המסמן באופן אקראי כיוון ימינה או‬ ‫שמאלה‪ .‬עליו לדמיין לאחר מכן את תנועת יד‬ ‫ימין שלו או יד שמאל‪ ,‬מבלי להזיזה בהכרח‪.‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬מסירים את הרעש מהאות שהתקבל‬ ‫ומשפרים אותו‪ .‬בזכות למידה תחת ניטור‬

‫מבצע האלגוריתם מיתאם בין מאפיינים‬ ‫מסוימים של האא”ג לבין כוונתו של האיש‬ ‫לבצע תנועה מסוימת‪ .‬האלגוריתם לומד לזהות‬ ‫את המאפיינים של כל תנועה מדומיינת‪ .‬מרגע‬ ‫שפירש את הכוונה‪ ,‬אזי מועברת פקודה לכיסא‬ ‫הגלגלים‪ ,‬כמו לפנות ימינה‪ ,‬ללכת ישר‪.‬‬ ‫באימון הדדי‪ .‬היות ולכל משתמש דגם‬ ‫מדובר ִ‬ ‫עצבי משלו‪ ,‬יש להכשיר את האלגוריתם כך‬ ‫שיזהה אותו‪ .‬מצדו בעזרת משוב‪ ,‬המשתמש‬ ‫לומד להפחית את שיעור השגיאות על‪-‬ידי‬ ‫התמקדות בדפוסי המחשבה שפוענחו בצורה‬ ‫המיטבית בידי הממשק מוח‪-‬מכונה וכתוצאה‬ ‫מכך‪ ,‬הוא פועל באופן יותר ויותר מדוייק‬ ‫בפעולת גומלין עם המכונה‪ .‬אף על פי כן‪,‬‬ ‫הממשק מוגבל‪ ,‬מכיוון שהאא”ג‪ ,‬שהיא אומנם‬ ‫שיטה בלתי פולשנית‪ ,‬ומהירה וניידת‪ ,‬יש בה‬ ‫עם זאת פחות דיוק משיטות פולשניות יותר‪,‬‬ ‫כגון רישומים תוך קליפתיים באמצעות לוחות‬ ‫מרובי אלקטרודות לדוגמה‪.‬‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬עדיין מופלא הדבר שבשיטה פשוטה‬ ‫זו ניתן לפענח כוונה תוך שהיא נוצרת במוח‪.‬‬ ‫תפקודו של זה‪ ,‬עם מאה מיליארדי תאי העצב‬ ‫שלו‪ ,‬נותר עדיין בגדר תעלומה‪ .‬ובכל זאת‪,‬‬ ‫האדם הצליח להביא לכך שהוא מתקשר עם‬ ‫מכונה באמצעות דחפים חשמליים‬ ‫לפנינו כאן דוגמא יפה מאין כמותה לביטוי‬ ‫“כוחה של המחשבה”‪.‬‬

‫‪entre certaines caractéristiques de l’EEG et‬‬ ‫‪une intention de mouvement particulière. Il‬‬ ‫‪apprend à reconnaître les caractéristiques‬‬ ‫‪de chaque mouvement imaginé. Une fois‬‬ ‫‪l’intention interprétée, un ordre est transmis‬‬ ‫‪au fauteuil roulant, comme tourner à droite,‬‬ ‫‪aller tout droit.‬‬ ‫‪Il s’agit d’un entraînement mutuel. Chaque‬‬ ‫‪utilisateur ayant son propre schéma neuronal,‬‬ ‫‪l’algorithme doit être formé à le reconnaître.‬‬ ‫‪De son côté l’utilisateur apprend grâce à un‬‬ ‫‪feedback à réduire le taux d’erreur en se‬‬ ‫‪concentrant sur les schémas de pensée qui‬‬ ‫‪sont les mieux interprétés par l’ICM et donc‬‬ ‫‪à interagir de plus en plus finement avec la‬‬ ‫‪machine. Cette ICM est cependant limitée par‬‬ ‫‪l’EEG, méthode non-invasive qui, bien que‬‬ ‫‪rapide et transportable, reste moins précise‬‬ ‫‪que des méthodes plus invasives, comme les‬‬ ‫‪enregistrements intra-corticaux par tableaux‬‬ ‫‪multi-électrodes par exemple.‬‬ ‫‪Il n’en reste pas moins fantastique que‬‬ ‫‪cette simple méthode parvienne à déchiffrer‬‬ ‫‪une intention née dans un cerveau. Le‬‬ ‫‪fonctionnement de ce dernier et de ses‬‬ ‫‪cent milliards de neurones demeure dans‬‬ ‫‪l’ensemble un mystère. Néanmoins l’Homme‬‬ ‫‪parvient à le faire communiquer avec une‬‬ ‫‪machine via les impulsions électriques.‬‬ ‫‪Une belle illustration de l’expression « la‬‬ ‫‪puissance de la pensée ».‬‬ ‫‪Lauranne Caro, Bureau pour la Science et la‬‬ ‫‪Technologie‬‬

‫[‪ ]i‬מקור‪ :‬מסיבת עיתונאים של פיליפ באס‪ ,‬השר הממונה על הביטוח‬ ‫הסוציאלי‪ ,‬על האדם המבוגר‪ ,‬על בעלי מוגבלויות ועל המשפחה ‪ 9 ,‬ב�פ‬ ‫ברואר ‪2006‬‬ ‫[‪ ]ii‬מקור ‪http://www.webaccessibilite.fr/les-chiffres-du- :‬‬ ‫‪handicap-en-France-2009-08-17.php#sommaire‬‬

‫‪[i] Source : Conférence de presse de Philippe BAS, Ministre‬‬ ‫‪délégué à la Sécurité sociale, aux Personnes âgées, aux‬‬

Les phénomènes de jouvence

9

76

Daguesh Science n°

Un gène de la longévité

L

a recherche pour trouver le secret de la longévité en bonne santé ne s’arrête jamais. Les laboratoires de biotechnologies investissent beaucoup d’argent et de temps dans la recherche de matériaux et produits qui retarderaient le processus de vieillissement. Les universités du monde entier conduisent des recherches sur ses causes et sur les facteurs qui pourront le retarder. Beaucoup d’hypothèses ont été avancées mais pour l’instant aucune explication n’a été trouvée sur les éléments qui prolongent la durée de vie chez les mammifères.

Une équipe dirigée par le Dr. Haim Cohen de l’Université de Bar Ilan et de la faculté des sciences Everard Goodman ainsi que des chercheurs de l’Université Hébraïque de Jérusalem et de l’Université Carnegie Mellon ont découvert un gène qui augmenterait l’espérance de vie de la souris. Cette découverte accroit la possibilité de trouver un gène similaire chez les humains. Le Dr.Cohen et son équipe de chercheurs on été publiés dans le prestigieux Journal “Nature”.

Beaucoup de gènes affectant la durée de vie d’animaux en laboratoire ont été récemment découverts, les chercheurs se focalisent sur des groupes de ce type de gènes, appelé aussi Sirtuins. Les Sirtuins peuvent se trouver dans toutes les espèces et sont présents chez tous les organismes unicellulaires comme les levures ainsi que chez des organismes complexes comme l’homme. Le gène le plus recherché dans ce groupe est SIRT2 (Sirtuin 2) qui prolonge la vie des levures, asticots et mouches. Si ce gène est retiré du génome de levures ou d’insectes, l’organisme vieillit plus rapidement et vit moins longtemps.

Le Dr Cohen et son équipe ont étudié deux groupes de souris : sauvages et MOSES (souris présentant le gène SIRT6 qui s’exprime de manière très forte). Ils les ont soumis à un régime fort en graisses, 60% plus calorique qu’un régime normal. Les souris sauvages ont développé des maladies liées à la vieillesse tandis que les souris du groupe MOSES sont restées en bonne santé. Les souris MOSES ont un corps présentant 30% moins de graisses, 40% moins de triglycérides (qui augmentent le cholestérol) et 30% moins de diabète que les souris sauvages.

En comparant l’espérance de vie des souris

‫גֵן לאריכות ימים‬

MOSES et des souris sauvages selon leur sexe, on remarque que les 250 souris mâles du groupe MOSES ayant un régime normal vivent jusqu’à 15% plus longtemps que les souris mâles du groupe de souris sauvages.

En revanche, parmi les femelles il n’y a aucune différence significative, alors quelle est la cause de leur longévité ?

“Nous avons trouvé que l’augmentation de l’espérance de vie pour les mâles est due à la restriction du nombre de calories, ceci est un mécanisme basique pour allonger la vie.

Le gène SIRT6 fait partie de ce mécanisme.

Les femelles ont toujours eu une espérance de vie plus longue que les mâles parce que ce mécanisme de base est déjà actif, les mâles génétiquement modifiés rattrapent les femelles dans ce sens” conclut le Dr Cohen.

“Dans l’article que nous avons publié, nous passons de la cellule de la levure à celle de la souris; ceci est un très grand pas à l’échelle de l’évolution des espèces.”

Le gène SIRT6 chez l’humain étant très similaire à celui de la souris, il est possible que des médicaments activant ce gène réduisent l’apparition de maladies liées à la vieillesse et aux dommages causés par l’obésité.

Daniel Sebban, Volontaire International chercheur, Université de Tel-Aviv

© CNRS Photothèque - PERRIN Emmanuel

)CNRS( ‫© ספריית התצלומים של המרכז הלאומי למחקר מדעי‬ ‫ עמנואל פרין‬-

‫העכבר; זהו צעד גדול מאוד ביחס להתפתחות‬ ”.‫המינים כולם‬ ,‫ בבני אדם דומה מאוד לגן של העכבר‬SIRT6 ‫גן‬ ‫ייתכן שתרופות המפעילות את הגן הזה יפחיתו‬ ‫ ולנזקים‬,‫את הופעתן של מחלות הקשורות לגיל‬ .‫הנובעים מהשמנת יתר‬ ,‫ מתנדב בינלאומי חוקר‬,‫דניאל סבן‬ ‫אביב‬-‫אוניברסיטת תל‬

‫ה‬

‫מחקר המבקש למצוא את הסוד‬ ‫ימים בבריאות טובה לעולם‬-‫לאריכות‬ ‫ מעבדות הביוטכנולוגיה‬.‫אינו פוסק‬ ‫משקיעות זמן וכסף רבים בחיפוש אחר חומרים‬ ‫ומוצרים שיהיה בהם כדי לעכב את תהליך‬ ‫ האוניברסיטאות ברחבי תבל עורכות‬.‫ההזדקנות‬ ‫ והגורמים העשויים‬,‫מחקרים אודות הסיבות‬ ‫ אך‬,‫ הונחו הנחות רבות‬.‫לדחות את התהליך‬ ‫לעת עתה לא נמצא כל הסבר לגבי המרכיבים‬ .‫המאריכים את החיים אצל היונקים‬ ‫צוות בראשותו של ד”ר חיים כהן מאוניברסיטת‬ ‫ ומהפקולטה למדעי החיים ע”ש מינה‬,‫אילן‬-‫בר‬ ‫ יחד עם חוקרים מהאוניברסיטה‬,‫ואבררד גודמן‬ ,‫העברית בירושלים ומאוניברסיטת קרנגי מלון‬ ‫גילו גן העשוי להאריך את תוחלת החיים של‬ ‫ גילוי זה מעלה את הסיכוי למציאת‬.‫עכברים‬ ‫ את דברי ד”ר כהן‬.‫גן דומה אצל בני אדם‬ ‫וצוות החוקרים שלו פרסם העיתון היוקרתי‬ .”‫“נייצ’ר‬ ‫גנים רבים המשפיעים על תוחלת החיים של‬ ‫ מתוכם מתמקדים‬,‫חיות מעבדה נתגלו לאחרונה‬ ‫החוקרים בקבוצת גנים המכונים סירטואינים‬ ‫ המצויים בצורה זו או אחרת גם‬,)Sirtuins( ‫תאיים דוגמת שמרים וכלה‬-‫ביצורים חד‬ ‫ הגן הנחקר‬.‫ביצורים מורכבים כגון בני האדם‬ )2 ‫ (סירטואין‬SIR2 ‫ביותר בקבוצה זו מכונה‬ ‫ תולעים‬,‫שהסתבר כמאריך חייהם של שמרים‬ ‫ אם מסירים את הגן מתוך הגנום של‬.‫וזבובים‬ .‫ הם מזדקנים מהר וחיים פחות‬,‫השמרים‬ :‫ד”ר כהן וצוותו חקרו שתי קבוצות של עכברים‬ ‫בר ועכברי “מוזס” (עכברים עם גן‬-‫עכברי‬ ‫ הם עשו‬.)‫ המתבטא באופן חזק מאוד‬,SIRT6 ‫ העשירה בקלוריות‬,‫להם דיאטה עתירת שומנים‬ ‫הבר פיתחו‬-‫ עכברי‬.‫ יותר מדיאטה רגילה‬60% ‫מחלות הקשורות לגיל בעוד העכברים מקבוצת‬ ‫ לעכברי מוזס יש גוף עם‬.‫מוזס נשארו בריאים‬ ‫ פחות טריגליצרידים‬40% ,‫ פחות שומן‬30% ‫ פחות‬30% )‫(דבר המגביר את הכולסטרול‬ .‫בר‬-‫סוכרת מאצל עכברי‬ ‫מהשוואה בין תוחלת החיים של עכברי מוזס‬ 250 ‫ עולה כי‬,‫הבר על פי מינם‬-‫לזו של עכברי‬ ‫העכברים הזכרים מקבוצת מוזס עם דיאטה‬ ‫ יותר מן הזכרים שבקבוצת‬15% ‫רגילה חיים עד‬ ‫ בקרב הנקבות לא‬,‫ לעומת זאת‬.‫הבר‬-‫עכברי‬ ‫ אז מהו הגורם לאריכות‬,‫קיים הבדל משמעותי‬ ?‫הימים שלהם‬ ‫“מצאנו כי העלייה בתוחלת החיים אצל הזכר‬ ‫ זהו מנגנון‬,‫נובעת מהגבלת מספר הקלוריות‬ ‫ הינו חלק‬SIRT6 ‫” גן‬.‫בסיסי להארכת החיים‬ ‫ לנקבות תמיד הייתה תוחלת חיים‬.‫מהמנגנון‬ ‫ארוכה יותר מלזכרים כי מנגנון בסיסי זה‬ ‫ זכרים שהונדסו גנטית משיגים את‬,‫כבר פעיל‬ ‫ “במאמר‬.‫הנקבות במובן זה” מסיק ד”ר כהן‬ ‫ עברנו מתאם של שמרים לזה של‬,‫שפרסמנו‬

‫‪10‬‬

‫‪76‬‬

‫‪Daguesh Science‬‬ ‫‪n°‬‬

‫דם ושרירים חדשים !‬

‫ח‬

‫וקרי הטכניון והמרכז רפואי רמב”ם‬ ‫יצרו‪ ,‬פיתחו‪ ,‬ושכפלו כמויות גדולות‬ ‫“פריציטים”‪.‬‬ ‫של תאים הנקראים ֶּ‬ ‫למחקרם שטרם פורסם‪ ,‬חשיבות רבה להבנת‬ ‫התפתחותם של כלי דם וכן לטיפול במחלות‬ ‫לב וכלי דם‪ .‬המחקר נערך על ידי פרופסור יוסף‬ ‫איצקוביץ‪-‬אלדור וד”ר איילת דאר‪-‬וואקנין‬ ‫ברמב”ם ובפקולטה לרפואה של הטכניון ע”ש‬ ‫רפפורט‪.‬‬ ‫החוקרים יצרו פריציטים‪ :‬תאים המשחקים‬ ‫תפקיד מכריע בהיווצרותם ובתפקודם של כלי‬ ‫הדם‪ .‬המדענים מסירים את התאים האלה‬ ‫במהלך התהליך ההתמיינות של תאי הגזע‬ ‫העובריים‪ ,‬שבו נוצרים מספר תאים מסוגים‬ ‫שונים‪ ,‬ובמיוחד פריציטים‪ .‬נתאפשרה הפרדתם‬ ‫על סמך סמנים אופייניים המופיעים על‬ ‫הקרומית שלהם‪.‬‬ ‫כאלה הוחדרו לשרירי הרגל של עכבר שזרימת‬ ‫הדם שלו נחסמה כמעט לגמרי‪ ,‬הפריציטים‬ ‫שיחזרו מערכת לב וכלי דם פונקציונלית‪ ,‬ואף‬ ‫שיקמו את השרירים שניזוקו בשל אספקה‬ ‫לקוייה של חמצן‪ .‬ניסוי זה מדמה את הטיפול‬

‫בשרירים או ברקמות שנפגעו בשל הפרעות‬ ‫במחזור הדם‪ ,‬תופעה הקשורה למחלות נפוצות‪,‬‬ ‫כגון מחלות לב וכלי דם‪ ,‬ולסוכרת‪.‬‬ ‫פריציטים מופקים מתאי גזע עובריים שמקורם‬ ‫בביצית מופרית הנתרמת למחקר או מתאים‬ ‫שנלקחו ממבוגרים‪ ,‬ותוכננו מחדש באמצעות‬ ‫מניפולציה גנטית כדי להקנות להם מאפיינים‬ ‫עובריים‪ .‬תאי גזע‪ ,‬בין אם הם מושרים או‬ ‫עובריים‪ ,‬הם כל יכולים (פלוריפוטנטים)‪,‬‬ ‫כלומר הם יכולים להתמיין לכל סוגי הרקמות‬ ‫או התאים האנושיים‪ .‬היות וניתן להפיק תאים‬ ‫אלה מן המטופל עצמו‪ ,‬יש בכוחם של פריציטים‬ ‫המושתלים שמקורם בתאים מושרים לשקם‬ ‫רקמות מבלי שיידחו על‪-‬ידי גוף המטופל‪.‬‬

‫מורגן פסקו‪ ,‬מתנדבת בינלאומית חוקרת‪,‬‬ ‫הטכניון‬ ‫מקור‪ - FOCUS :‬המגזין האלקטרוני של‬ ‫הטכניון באנגלית (‪ 2012‬בפברואר) מאת אמנדה‬ ‫יפה‪-‬כץ‬

‫פרופסור רפאל ביאר‪ ,‬כיום מנהל המרכז הרפואי‬ ‫רמב”ם ולשעבר דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש‬ ‫רפפורט אמר לרגל הקמת המרכז לחקר תאי‬ ‫גזע‪“ :‬זהו מחקר פורץ דרך בעל השלכות רחבות‬ ‫לתחומים רבים‪ .‬הדרך ליישום בחולים עדיין‬ ‫ארוכה‪ ,‬אך יש כאן פוטנציאל אדיר‪ ,‬שניתן יהיה‬ ‫לממש בעוד מספר שנים לא רב”‪.‬‬

‫תופעות הארכת הנעורים‬

‫מרכז לחקר שיקום האיברים‬

‫א‬

‫וניברסיטת בר‪-‬אילן תאכסן מרכז‬ ‫מחקר לאומי לחקר שושנת הים‬ ‫ולשיקום איברים‪ .‬מרכז זה‪ ,‬שהוא‬ ‫הראשון מסוגו‪ ,‬מערב את המחלקות של שלוש‬ ‫אוניברסיטאות בישראל‪ :‬המכון לביולוגיה‬ ‫של האוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬ביה”ס‬ ‫למדעי הים ע”ש צ’רני‪ ,‬באוניברסיטת חיפה‪,‬‬ ‫והמעבדה לביולוגיה מולקולרית של בר‪-‬אילן‪.‬‬ ‫כך מקווים יזמי הפרויקט כי יוכלו לגלות את‬ ‫התהליך שבעזרתו שושנת הים משקמת את‬ ‫איבריה לאחר פציעה‪ .‬לטווח הארוך‪ ,‬יאפשר‬ ‫הידע שיירכש כך התקדמות בשיקום של‬ ‫איברים אצל בני אדם‪.‬‬ ‫ד”ר אורי גת מהאוניברסיטה העברית מסביר‬ ‫כי “שושנת הים היא צורת חיים מן הקדומות‬ ‫ובו זמנית פשוטה מאוד‪ ,‬ויחד עם זאת העשירה‬ ‫מאוד בגנים קדמונים שחלקם הגדול הם גירסתם‬ ‫המקורית של גנים אנושיים‪ ”.‬ד”ר גת מסביר‬ ‫כי צורבים (בשמם המדעי‪ )Cnidaria :‬שהם‬ ‫צורות חיים כגון שושנת ים‪ ,‬מדוזה ואלמוגים‪,‬‬ ‫פיתחו את מערכת העצבים הראשונה של העולם‬

‫הביולוגי‪“ .‬אם נבין כיצד נוצרה מערכת העצבים‬ ‫ואיך זה עובד‪ ,‬נפתח כלים חדשים כדי לשפר את‬ ‫המחקר על מערכת העצבים האנושית”‪.‬‬ ‫דב סמית מלשכת העיתונות של האוניברסיטה‬ ‫העברית אמר כי רוב ההשקעה תבוא ממשרד‬ ‫המדע והטכנולוגיה ואילו אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫תתרום את העלויות הראשונות של המוסד‬ ‫שתארח בין כתליה‪.‬‬ ‫ד”ר אורן לוי‪ ,‬מנהל המעבדה לביולוגיה‬ ‫מולקולרית של בר אילן מקבל בברכה את‬ ‫שיתוף הפעולה בין אוניברסיטאות שיאפשר‬ ‫את שיתוף הידע והמחקרים‪“ :‬אנו גאים להיות‬ ‫מעורבים בהקמת מרכז מסוג זה בבר‪-‬אילן‪,‬‬ ‫אשר ללא כל ספק‪ ,‬יביא לפריצות דרך רבות‬ ‫ומכריעות בישראל”‪.‬‬ ‫בנימין קופפר‪ ,‬מתנדב‬ ‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬

‫בינלאומי‬

‫חוקר‪,‬‬

‫‪Différenciation limbique de cellules pluripotentes humaines.‬‬ ‫‪Auteur: Aberdam, Daniel © Inserm‬‬

‫התמיינות לימבית של תאי אנוש ּפלוּריפוטנטים‪.‬‬ ‫מחבר‪ :‬דניאל אברדם © המכון הלאומי למחקר רפואי (‪)INSERM‬‬

Les phénomènes de jouvence

11

76

Daguesh Science n°

Du sang et des muscles ravivés !

L

es chercheurs du Technion et du centre médical Rambam ont créé, développé et multiplié de grandes quantités de cellules appelées péricytes. Cette étude inédite, est importante pour la compréhension du développement des vaisseaux sanguins ainsi que pour le traitement des maladies cardiaques et vasculaires. Cette recherche a été menée par le professeur Joseph ItskovitzEldor et le Dr Ayelet Dar-Oaknin à Rambam et à la Faculté de médecine Rappaport du Technion.

Lorsqu’ils ont été injectés dans les muscles de la jambe de souris dont le flux sanguin avait été presque complètement bloqué, les péricytes ont restauré un système vasculaire fonctionnel et même régénéré les muscles qui avaient été endommagés par un apport insuffisant d’oxygène. Cette expérience simule le traitement des muscles ou tissus endommagés par des perturbations de la circulation sanguine, un phénomène lié à des maladies répandues, comme les maladies cardiaques ou vasculaires et le diabète.

Les chercheurs ont généré des péricytes : des cellules qui jouent un rôle crucial dans la formation et le fonctionnement des vaisseaux sanguins. Les scientifiques retirent ces cellules au cours du processus de différenciation des cellules souches embryonnaires, dans lequel plusieurs types de cellules sont formés, et notamment les péricytes. Ces derniers ont pu être séparés en fonction de marqueurs caractéristiques trouvés sur leurs membranes.

Les péricytes proviennent de cellules souches embryonnaires issues d’œufs fécondés et donnés pour la recherche ou à partir de cellules prélevées sur des adultes et reprogrammées par manipulation génétique pour leur donner des propriétés embryonnaires. Les cellules souches, qu’elles soient induites ou embryonnaires, sont toutes pluripotentes, c’est à dire qu’elles peuvent se différencier en tout type de cellules ou de tissus humains. Comme ces cellules peuvent être produites à partir du patient lui-même, les péricytes transplantés à

partir de cellules induites peuvent réparer des tissus endommagés sans être rejetés par le corps du patient.

Le Professeur Rafael Beyar, actuellement directeur du centre médical Rambam et ancien doyen de la Faculté de médecine Rappaport lors de l’établissement du centre de recherche sur les cellules souches, a déclaré : “C’est une recherche de pointe avec de vastes implications dans de nombreux domaines.

Le chemin pour la mise en application chez les patients est long, mais je vois un énorme potentiel qui sera concrétisé en quelques années. “ Morgane Pasco, Vonlontaire International e chercheur, Technion Sources : Focus, e-mag of the Technion (Février 2012) par Amanda Jaffe-Katz

Mesure de la perfusion cutanée des pattes de souris. La patte droite a subi une ligature artérielle et cette méthode sert à quantifier la regénération vasculaire.

Auteur: Lévy, Bernard © Inserm

‫ רגל ימין עברה קשירת‬.‫מדידה של עירוי עור ברגליהם של עכברים‬ .‫ שיטה המשמשת לכימוּת שיקום הלב וכלי הדם‬,‫עורקים‬ )INSERM( ‫ ברנאר לוי © המכון הלאומי למחקר רפואי‬:‫מחבר‬

Un centre de recherche sur la régénération d’organes

L

’université Bar Ilan va accueillir un centre national de recherche sur l’anémone marine et la régénération d’organe. Ce centre, le premier du genre, impliquera les départements de trois universités israéliennes: l’institut de biologie de l’université hébraïque de Jérusalem. L’école de sciences marines de l’université de Haïfa et le laboratoire de biologie marine moléculaire de Bar Ilan.

Les initiateurs du projet espèrent ainsi mettre à jour le processus par lequel l’anémone de mer régénère ses organes après une blessure. A long terme, le savoir ainsi acquis permettra d’avancer sur la réparation d’organe chez l’être humain.

Le Dr Uri Gat de l’Université hébraïque de Jérusalem explique que «l’anémone est une forme de vie très ancienne et très simple à la fois, mais très riche en gènes ancestraux dont une grande partie sont des versions originelles des gènes humains.» Le Dr Gat explique que les formes de vie cnidaires tel que les anémones de mer, les méduses et les coraux ont développé les premiers systèmes nerveux du monde biologique. «Si l’on comprend comment le système nerveux a été créé

et comment il fonctionne, nous développerons de nouveaux outils pour améliorer la recherche sur le système nerveux humain».

Dov Smith du bureau de presse de l’Université hébraïque précise que la majorité de l’investissement proviendrait du ministère de la science et des technologies tandis que l’Université Bar Ilan contribuera aux coûts initiaux de l’établissement qu’elle accueillera en son sein.

Le Dr Oren Levy, directeur du laboratoire de biologie marine moléculaire de Bar Ilan se félicite de la coopération entre universités permettant une mise en commun du savoir et des recherches: «Nous sommes fiers d’être impliqués dans la création d’un tel centre à Bar Ilan qui, sans l’ombre d’un doute, permettra à de nombreuses percées scientifiques primordiales de voir le jour en Israël».

Benjamin Kupfer, Vonlontaire International chercheur, Université Bar Ilan

‫‪12‬‬

‫‪76‬‬

‫‪Daguesh Science‬‬ ‫‪n°‬‬

‫פטירתו הראשונה של ים המלח אירעה לפני ‪ 125 000‬שנה‬

‫י‬

‫רידתו המהירה של מפלס ים המלח‬ ‫המעוררת דאגה רבה בימים אלה‪ ,‬אינה‬ ‫תופעה חדשה‪ ,‬ולמעשה כבר אירעה בעבר‬ ‫הרחוק‪ ,‬והדבר הביא להתייבשותו המלאה‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬מסתבר‪ ,‬המסקנה שאליה הגיעו לאחרונה‬ ‫במסגרת מיזם קידוח בינלאומי אשר בו השתתפו‬ ‫בין השאר חוקרים מהמכון למדעי כדור הארץ‬ ‫ע”ש פרדי ונאדין הרמן באוניברסיטה העברית‬ ‫בירושלים‪ .‬מחקרים אלה פתחו צוהר אל‬ ‫תולדותיו האקלימיים והסיסמיים של ים‬ ‫המלח‪ ,‬תוך חזרה בזמן כמה מאות אלפי שנים‬ ‫קודם‪.‬‬ ‫המיזם חשף כי לפני קרוב ל‪ 125 000-‬שנה‬ ‫התייבשה הימה כמעט לחלוטין בעקבות שינוי‬ ‫אקלים‪ .‬גילוי זה מעורר דאגה באשר למצבו‬ ‫הנוכחי של ים המלח – המצוי בנקודה הנמוכה‬ ‫ביותר עלי אדמות – שירידת מפלסו המסוכנת‬ ‫נובעת במידה ניכרת מפעילות האדם‪.‬‬

‫סביבה‬

‫אסדה מיוחדת הובאה לארץ באופן מיוחד‬ ‫עבור המיזם‪ ,‬ועליה ציוד שנועד ללקט דגימות‬ ‫ממשקעי קרקעית הימה‪ .‬עבודות הקידוח‬ ‫נמשכו מחודש נובמבר ‪ 2010‬עד מרץ ‪2011‬‬ ‫וחקרו שני אתרים שונים‪ :‬את מרכז הימה‬ ‫בעומק ‪ 300‬מטר ואת החוף שליד עין גדי‪ .‬ניהלו‬ ‫את העבודות בין השאר הפרופסורים מרדכי‬ ‫שטיין (מהאוניברסיטה העברית בירושלים)‬ ‫וצבי בן אברהם (מאוניברסיטת תל‪-‬אביב)‪.‬‬ ‫ים המלח הוא ימה מלוחה המצויה בתוך שקע‬ ‫טקטוני עמוק‪ ,‬אגן ים המלח‪ .‬אגן זה הוא אגן‬ ‫סגור‪ ,‬כלומר מי ים המלח אינם זורמים לכיוון‬ ‫הים הפתוח והם מתפנים אך ורק בדרך של‬ ‫התאיידות‪ .‬מזה מאות אלפי שנים סוחבים‬ ‫נהר הירדן ונחלים קטנים שבאזור הסמוך‪,‬‬ ‫משקעים השוקעים בקרקעית הימה‪ :‬משקעים‬ ‫אלה מאפשרים את חקר תולדות האקלים ומצב‬ ‫המים בכל אגן הניקוז ואף מעבר לו‪ .‬מאידך‪,‬‬ ‫שקע ים המלח הינו בעל חשיבות מכרעת‬ ‫בתולדות האדם המודרני‪ ,‬מכיוון שהוא מצוי‬ ‫בהמשך השבר הסורי אפריקני ומהווה ככל‬ ‫הנראה דרך המעבר העיקרית להגירת ההומו‬ ‫סאפיינס אל מחוץ לאפריקה‪.‬‬ ‫ניתוח מקדים של מדגמי המשקעים בעומק‬ ‫‪ 250‬מ’ מתחת לקרקעית ים המלח (דהיינו‬ ‫כ‪ 550-‬מתחת לפני הימה) חשף רבדים עבים‬ ‫של מלח המכוסים בחצץ ובסלעים‪ .‬זהו סימן‬ ‫מובהק לתקופה שבה ים המלח התייבש כמעט‬ ‫לחלוטין‪ .‬מעל אותו רצף של מלח ואבנים‪ ,‬גילו‬ ‫המדענים אדמה בוצית המסמנת לעומת זאת‬ ‫הספקה מוגברת של מים מתוקים‪ ,‬דבר הנובע‬

‫מתנאי אקלים גשומים יותר‪.‬‬ ‫כיום עומד מפלס ים המלח על גובה של ‪426‬‬ ‫מטר מתחת לפני הים והוא יורד בכמעט מטר‬ ‫מדי שנה‪ .‬היעלמותו של הים בעבר אמור לשמש‬ ‫אות הזהרה לגבי אפשרות התייבשותו בעתיד‬ ‫לדברי המדענים‪ .‬בעוד שבעבר שינוי אקלים‬ ‫טבעי‪ ,‬הוא שתרם ל”שחזור הנוזלים” של ים‬ ‫המלח‪ ,‬לא תוכל רמת המפלס שלו לשוב ולעלות‬ ‫כל עוד מימי הירדן סובלים מניצול יתר‪.‬‬

‫ז’ונתן גארל‪ ,‬מתנדב בינלאומי חוקר‪ ,‬מכון‬ ‫ויצמן‬

Environnement

13

76

Daguesh Science n°

Le 1er décès de la mer Morte remonte à 125 000 ans

L

a baisse rapide du niveau de la Mer Morte, très préoccupante actuellement, n’est pas un phénomène nouveau : elle a déjà eu lieu dans un passé lointain, ce qui entraîna son assèchement complet. C’est du moins le résultat auquel a récemment abouti un projet de forage international auquel ont participé, entre autres, des chercheurs de l’Institut des Sciences de la Terre Fredy and Nadine Herrmann à l’Université Hébraïque de Jérusalem. Ces recherches ont ouvert une fenêtre sur l’histoire climatique et sismique de la mer Morte, en remontant le temps sur plusieurs centaines de milliers d’années.

Ce projet a mis en évidence qu’il y a environ 125 000 ans, le lac s’était asséché presque entièrement à la suite d’un changement climatique. Cette découverte suscite l’inquiétude quant à la situation actuelle de la mer Morte - le point le plus bas sur la terre - dont la dangereuse baisse de niveau est en grande partie la conséquence de l’activité humaine.

Une plateforme spéciale a été amenée en Israël spécifiquement pour ce projet, comportant notamment un équipement destiné à récolter des échantillons sédimentaires du plancher lacustre. Les travaux de forage ont duré de Novembre 2010 à Mars 2011, et ont exploré deux sites différents : le centre du lac à une profondeur de 300 mètres, et le rivage près d’Ein Gedi. Ils ont été dirigés, entre autres, par les Profs Mordechai Stein (Université Hébraïque de Jérusalem) et Zvi Ben-Abraham (Université de Tel Aviv).

La Mer Morte est un lac salé situé dans une profonde dépression tectonique : le bassin de la mer Morte. Celui-ci est endoréique, c’est-àdire que l’eau de la mer Morte ne s’écoule pas vers l’océan et est évacuée uniquement par évaporation. Depuis des centaines de milliers d’années, le Jourdain et d’autres petits cours d’eau avoisinants charrient des sédiments qui se déposent au fond du lac : ces sédiments permettent donc d’étudier l’histoire climatique et hydrologique de tout le bassin versant, et même au-delà. Par ailleurs, la dépression de la mer Morte est d’une importance capitale pour la préhistoire de l’Homme moderne, car elle se situe dans le prolongement du grand

rift africain et constitue vraisemblablement le principal couloir de migration de l’Homo Sapiens hors d’Afrique.

Une analyse préliminaire des carottes sédimentaires à mis en évidence, à une profondeur de 250 mètres sous le plancher lacustre (550 mètres sous la surface du lac), d’épaisses couches de sel couverts par des cailloux et des roches. C’est le signe distinctif d’une période où la mer Morte s’était presque totalement asséchée. Au dessus de cette séquence sel/roches, les scientifiques ont découvert un sol boueux qui indique en revanche un apport accru d’eau douce, et donc des conditions climatiques plus pluvieuses.

Aujourd’hui, le niveau de la mer Morte est de 426 mètres en dessous du niveau de la mer et décroît de presque un mètre par an.

La disparition du lac par le passé devrait être un signal d’alarme concernant son éventuel tarissement à l’avenir, nous avertissent les scientifiques. Alors que dans le passé, un changement climatique naturel a contribué à la «réhydratation» de la mer Morte, le niveau de celle-ci ne pourra pas remonter tant que les eaux du Jourdain continuent d’être surexploitées.

Jonathan Garel, Volontaire International chercheur, Institut Weizmann

14

76

Daguesh Science n°

Le protocole de routage le plus répandu sur le net brisé par des étudiants du Technion

Dans le domaine des réseaux informatiques, il est d’usage de diviser et séparer plusieurs plateformes et systèmes autonomes, et de les relier par ce que l’on appelle des routeurs. Un routeur va par exemple diriger la requête d’un internaute français vers un site israélien. Une requête ne passe pas par un seul routeur, mais est acheminée par des chemins qui traversent plusieurs routeurs avant d’arriver à destination.

Pour communiquer entre eux, les routeurs qui redirigent les flux d’information vers leurs pairs utilisent un langage communément appelé protocole de routage. Parmi les différents protocoles existants, le protocole OSPF est le plus répandu sur internet.

Dans ce dernier, chaque routeur établit des relations d’adjacence avec ses voisins immédiats en leur envoyant des messages à intervalle régulier. Chaque routeur communique ensuite la liste des réseaux auxquels il est connecté par des messages propagés de proche en proche à tous les routeurs du réseau. Le principe de l’attaque proposée consiste à utiliser un serveur fantôme qui enverrait des messages comportant de fausses relations d’adjacence à tous les routeurs.

Ce qui impliquerait que tous les messages transitant sur le réseau soient contraints de passer par le serveur fantôme. En contrôlant les failles de ce protocole, il est donc possible d’empêcher des messages d’arriver à leur destination ou de rediriger de l’information d’une source

vers une autre. Ceci permettrait à une personne mal intentionnée de procéder à une attaque de type «man on the middle» et de récupérer des informations sensibles ou de bloquer un site internet.

La découvert de failles dans ces types de protocoles permet au consortium qui régit les normes du World Wide Web de réagir en renforçant immédiatement la sécurité des routeurs au travers de mises à jour, empêchant la prise du contrôle de routeurs par des pirates de la toile.

Jonathan Aflalo, Volontaire International chercheur, Technion

‫מחשבים‬

A

lex Kirshon et Dima Gonikman de la faculté d’informatique du Technion ont réussi à pirater le protocole de routage OSPF (Open Shortest Path First) le plus courant sur internet dans le cadre d’un projet de fin d’étude dirigé par le docteur Gabriel Raphaël.

Ils sont les récipiendaires du prestigieux prix AMDocs pour l’excellence en informatique.

© JeanbaptisteM

‫פרוטוקול הניתוב הנפוץ ביותר‬ ‫ברשת האינטרנט נפרץ בידי סטודנטים מהטכניון‬ ‫הרשתות אליהן הוא מחובר באמצעות הודעות המופצות מאחד למשנהו‬ ‫ העיקרון של המתקפה שהוצעה הוא‬.‫עד שהן מגיעות לכל הנתבים שברשת‬ ‫השימוש בשרת רפאים שישלח הודעות המכילות יחסי שכנות שקריים‬ ‫ ומכך כל ההודעות העוברות דרך הרשת ייאלצו לעבור דרך‬.‫לכל הנתבים‬ ‫ ניתן‬,‫ אם משתלטים על נקודות התורפה של הפרוטוקול‬.‫שרת הרפאים‬ .‫אפוא למנוע מן ההודעות להגיע ליעדן ולכוון נתונים ממקור אחד לאחר‬ ”‫הדבר יאפשר לאדם בעל כוונות זדון לבצע התקפה מסוג “אדם בתווך‬ .‫ולאחזר מידע רגיש או לחסום אתר אינטרנט‬ ‫גילוין של נקודות תורפה בפרוטוקולים מסוג זה מאפשר לתאגיד המנהל‬ ‫ להגיב ולחזק מיד את‬,WWW ‫את התקנים של הרשת הכלל עולמית‬ ‫ וכך למנוע את ההשתלטות על נתבים‬,‫אבטחת השרתים דרך עדכונים‬ .‫בידי האקרים ברשת‬ ‫ הטכניון‬,‫ מתנדב בינלאומי חוקר‬,‫ז’ונתן אפללו‬

‫א‬

‫ סטודנטים בפקולטה למדעי המחשב‬,‫לכס קירשון ודימה גוניקמן‬ ‫ שהוא‬,OSPF ‫בטכניון הצליחו לפרוץ את פרוטוקול הניתוב‬ ‫הנפוץ ביותר באינטרנט במסגרת פרויקט גמר בהנחיית ד”ר‬ ‫ שניהם חתני פרס “אמדוקס” היוקרתי להצטיינות‬.‫גבי נקיבלי מרפא”ל‬ .‫במדעי המחשב‬

‫בתחום רשתות המחשבים נהוג לחלק ולהפריד מספר פלטפורמות‬ ‫ נתב‬:‫ לדוגמה‬.‫ומערכות אוטונומיות ולחבר אותן דרך מה שנקרא נתבים‬ ‫ שאילתה אינה‬.‫אחד יכוון את השאילתה של גולש צרפתי לאתר בישראל‬ ‫ אלא מועברת דרך נתיבים החוצים מספר נתבים‬,‫עוברת דרך נתב אחד‬ ‫ משתמשים הנתבים‬,‫ על מנת לתקשר ביניהם‬.‫עד שהיא מגיעה ליעדה‬ ‫המכוונים את זרמי המידע לרעיהם בשפה המכונה בדרך כלל פרוטוקול‬ ‫ הוא‬OSPF ‫ פרוטוקול‬,‫ בין הפרוטוקולים השונים הקיימים‬.‫ניתוב‬ .‫הפרוטוקול הנפוץ ביותר להעברת מידע‬ ‫ כל נתב מקיים יחסי קרבה עם שכניו המיידיים בכך שהוא‬,‫בפרוטוקול זה‬ ‫ כל נתב מעביר הלאה את רשימת‬.‫שולח אליהם הודעות במרווחים קבועים‬

Informatique

15

76

Daguesh Science n°

‫תיקון תמונות עקבי‬ ‫ ניתן לשחזר את הממד החסר‬,‫זוויות שונות‬ ,‫ וכך‬.‫של האובייקט באמצעות מפת עומק‬ ‫ ניתן לתקן אותה‬,‫בניתוח עומקה של התמונה‬ ‫תוך שלוקחים בחשבון את העובדה כי מזווית‬ ‫ אם‬.‫ חלק מהפיקסלים אינם נראים‬,‫מסוימת‬ ‫ ניתן לשחזר תמונה באיכות‬,‫מתעלמים מהם‬ .‫טובה יותר‬ ‫ממצאים אלה פורסמו לאחרונה במהלך כנס‬ ‫ כנס הראייה‬- Computer Vision ICCV .‫הממוחשבת המפורסם ביותר בתחום‬

‫ הטכניון‬,‫ מתנדב בינלאומי חוקר‬,‫ז’ונתן אפללו‬

,‫שי אבידן וטלי באשא מאוניברסיטת תל אביב‬ ‫וכן יעל מוזס מהמרכז הבינתחומי הרצליה‬ ‫מציעים שיטה חדשה לה נתנו את השם‬ Geometrically Consistent Stereo Seam« ‫ לדוגמה‬,‫» הפועלת על זוג של תמונות‬Carving ‫כאלה שנלקחו מתוך רצף ווידאו במרווחי זמן‬ ‫ האלגוריתם שלהם נועד למזער את‬.‫קרובים‬ ‫העיוות החזותי עבור כל תמונה וכן את עיוות‬ ‫ תכונת המפתח של השיטה המוצעת‬.‫העומק‬ ‫היא שזו לוקחת בחשבון את יחסי הניראות‬ ‫ התמונות מהוות‬,‫ שכן‬.‫בין כל תמונה ותמונה‬ ‫מימדי של עצמים‬-‫למעשה הקרנות במרחב דו‬ ‫ אם מתבוננים באובייקט‬.‫ממד‬-‫במרחב תלת‬ ‫ קיימת אפשרות לבנות‬,‫משתי נקודות מבט‬ ‫ את זה בדיוק‬.‫אותו מחדש בשלושה ממדים‬ ‫ דבר המקנה לנו את התפיסה‬,‫עושה המוח שלנו‬ ,‫ במילים אחרות‬.‫המרחבית של סביבתנו‬ ‫בהתבסס על זוג תמונות המצולמות משתי‬

‫ע‬

‫קולית התפתח‬-‫ולם התקשורת האור‬ ‫ ותרם‬,‫באופן משמעותי בשנים האחרונות‬ ‫בין השאר להופעתם של מסכים רחבים‬ ‫ בין האתגרים‬.‫מסוג חדש בשווקים הקמעונאיים‬ ,‫הרבים שמציבות הטכנולוגיות החדשות הללו‬ ‫עומדת שאלת התאימות עם פורמט התקן הרווח‬ ‫ כיצד ניתן להתאים‬,‫ במילים אחרות‬.‫בשוק‬ .16/9 ‫ לטלוויזיה‬4/3 ‫תוכנית שהוקלטה בפורמט‬ ‫ פשוט שינו‬,‫בטכניקה ששימשה בצגים הישנים‬ ,‫ ופירוש הדבר‬,‫את הפרופורציות של התמונה‬ ‫שהרחיבו אותה וכתוצאה מכך התקבלה איכות‬ .‫ התמונה הייתה ממש מעוותת‬,‫ שכן‬,‫ירודה‬ ‫בטכניקה המצויה על מסכים מדור חדש יותר‬ ‫מתחו את התמונה בהדרגה תוך הדגשת האפקט‬ ‫ התמונה שנוצרה על‬,‫ מבחינה חזותית‬.‫בקצותיה‬ ‫ידי עיוות לא לינארי כזה הייתה באיכות גבוהה‬ .‫יותר אך עדיין רחוקה מלהיות מספקת‬

Rectification consistante d’images

L

e monde de l’audiovisuel a beaucoup évolué ces dernières années, et a notamment contribué à l’avènement de nouveaux écrans panoramiques sur le marché de la grande distribution. Un des nombreux challenges posé par ces nouvelles technologies est celui de la compatibilité avec le format standard dominant sur le marché. En d’autres termes, comment adapter une émission enregistrée au format 4/3 sur une télévision 16/9. La technique utilisée sur les anciens moniteurs consiste simplement à modifier les proportions de l’image, ce qui revient à l’étirer et produit un résultat de qualité médiocre car l’image est vraiment déformée. Une technique présente sur les écrans plus récents consiste à étirer progressivement l’image en accentuant l’effet sur les bords. Visuellement, l’image produite par cette déformation non linéaire est de meilleure qualité mais est encore loin de procurer quelque chose de satisfaisant.

Shai Avidan et Tali Basha de l’université de Tel Aviv ainsi que Yael Moses de IDC Herzliya proposent une toute nouvelle technique baptisée «Geometrically Consistent Stereo Seam Carving», qui agit sur une paire d’images, par exemple extraites d’une séquence vidéo à des intervalles de temps rapprochés. Leur algorithme consiste à minimiser la distorsion visuelle de chaque image ainsi que la distorsion de profondeur. La propriété clef de la méthode proposée consiste à prendre en considération les relations de visibilité entre chaque image.

En effet, les images sont des projections dans un espace bi dimensionnel d’objets se situant dans un espace tri dimensionnel. En observant un objet de deux points de vue, il est possible de reconstituer cet objet en trois dimensions. C’est ce que fait notre cerveau et ce qui nous procure une perception spatiale de notre environnement. Autrement dit, à partir d’une paire d’images photographiées de deux points de vue différents, il est possible de

retrouver la dimension manquante de l’objet au travers d’une carte de profondeur. Ainsi, en analysant la profondeur de l’image, on peut la rectifier en prenant en considération le fait que, sous un certain angle, certains pixels ne sont pas visibles. En faisant abstraction de ces derniers, on peut reconstituer une image de meilleure qualité.

Ces travaux ont récemment été publiés à la conférence de Computer Vision ICCV la plus réputée du domaine.

Jonathan Aflalo, Volontaire International chercheur, Technion

16

76

Daguesh Science n°

‫אלגוריתם של תוכנה‬ ‫חדשה יסייע למומחים‬ ‫בחקר הדתות והתנ”ך‬

‫ב‬

‫ אוניברסיטת‬,‫ מתנדב בינלאומי חוקר‬,‫דניאל סבן‬ ‫אילן‬-‫בר‬

120 years old Bible back © Wonderlane

Un nouvel algorithme informatique pour aider les experts en théologie et études bibliques

P

endant longtemps les théologiens ont essayé d’identifier les différentes “voix auctauriales” des textes bibliques.

L’auctorialité est la position logique depuis laquelle on observe un monde extérieur, tel celui du récit où sont décrits les personnages.

Leurs méthodes ont toujours été critiquées pour leur subjectivité et leur caractère approximatif.

Une équipe de chercheurs et théologiens spécialistes de la Bible a trouvé une manière d’analyser l’auctorialité de manière informatique. L’équipe dirigée par Moshe Koppel et son élève Navot Akiva ainsi que Nachum Dershowitz chercheur en informatique à l’université de Tel Aviv ont créé un nouvel algorithme qui partitionne automatiquement un document composite en fonctions des différentes voix auctauriales.

Cette méthode est basée sur la détection automatique de groupes de mots différents entre eux. Les différences sont souvent dues à l’utilisation de synonymes : par exemple un texte comportera le terme “makel” (qui veut dire “bâton”) tandis qu’un autre texte utilisera “mateh” (avec le même sens). En formalisant et en généralisant cette technique, les chercheurs ont pu prouver que si les textes de 2 livres de la Bible tels Jérémie et Ezekiel sont mélangés au hasard, le livre généré pourra être à nouveau séparé de manière presque

parfaite en ses constituants originaux.

Ces résultats sont d’une importance significative pour les théologiens, car si on l’applique à des ouvrages dont l’auteur est inconnu, cette méthode permettra d’identifier l’unité ou les différences sémantiques.

Les détails de cette méthode ainsi que la preuve de son efficacité ont été présentés l’année dernière au meeting de l’ “Association for Computational Linguistics in Portland, Oregon”.

Il y a plusieurs années le Prof. Koppel et ses collègues avaient créé un algorithme permettant d’analyser un texte anonyme et ont pu déterminer avec 80% de réussite le fait que l’auteur soit une femme ou un homme.

Daniel Sebban, Volontaire chercheur, Université Bar Ilan

International

‫מחשבים‬

‫משך דורות ניסו מומחים בחקר הדת‬ ‫לזהות את “קולות המחברים” השונים‬ Authorship( ‫של טקסטים במקרא‬ ‫”אוקטוריאליות” הינה עמדה‬, ,)Attribution ‫ כמו זה‬,‫לוגית שממנה מתבוננים בעולם החיצון‬ ‫ שיטותיהם‬.‫ שם מתוארות הדמויות‬,‫של הסיפור‬ ‫תמיד היו נשוא לביקורת בשל הסוביקטיביות‬ .‫שלהן וחוסר הדיוק שבהן‬ ‫צוות חוקרים ותיאולוגים המומחים לתנ”ך‬ ‫מצאו דרך לנתח את האוקטוריאליות באופן‬ ‫ הצוות שבראשו עמדו פרופ’ משה קופל‬.‫ממוחשב‬ ,‫ יחד עם נחום דרשוביץ‬,‫ותלמידו נבות עקיבא‬ ‫חוקר בתחום המחשב מאוניברסיטת תל אביב‬ ‫יצרו אלגוריתם חדש המחלק באופן אוטומטי‬ ‫מסמך מורכב בהתאם לקולות האוקטוריאליים‬ .‫השונים העולים ממנו‬ ‫השיטה מבוססת על גילוי אוטומטי של קבוצות‬ ‫ ההבדלים נובעים לרוב‬.‫מילים השונות ביניהן‬ ‫ למשל בטקסט‬,‫ אם‬:‫משימוש במילים נרדפות‬ ‫ בטקסט אחר‬,”‫מסיום תימצא התיבה “מקל‬ )‫ישתמש המחבר במילה “מטה” (באותו מובן‬ ‫ עלה‬,‫באמצעות מודליזציה והכללת שיטה זו‬ ‫בידם של החוקרים להוכיח כי כאשר מערבבים‬ ‫את הטקסטים של שני ספרי התנ”ך ירמיה‬ ‫ ניתן בהמשך להפריד‬,‫ויחזקאל באופן אקראי‬ ‫את הספר שנוצר בצורה זו בחזרה בדרך כמעט‬ .‫מושלמת לשני מרכיביו העיקריים‬ ‫לממצאים הללו חשיבות מכרעת עבור חוקרי‬ ‫ שכן אם מישמים את השיטה לספרים‬,‫הדת‬ ‫ היא תאפשר לזהות את אחדותו‬,‫שמחברם עלום‬ .‫או את ההבדלים הסמנטיים בתוכו‬ ‫פרטי השיטה וכן ההוכחה ליעילותה הוצגו בשנה‬ ‫שעברה בפורטלנד שבמדינת אורגון במפגש‬ Association “ ‫האגודה לבלשנות ממוחשבת‬ ”for Computational Linguistics ‫לפני כמה שנים המציאו פרופ’ קופל ועמיתיו‬ ‫אלגוריתם המאפשר לנתח טקסט שמחברו‬ ‫ אם‬80% ‫עלום והם הצליחו לקבוע בוודאות של‬ .‫מדובר באישה או בגבר‬

Innovation

17

76

Daguesh Science n°

‫תקווה חדשה לגבי אלצהיימר‬ .2012 ‫ברבעון הראשון של שנת‬ ‫“חברת אברהם מאוד מעריכה את התמיכה‬ ‫ שאיפשרו לה‬,‫המתמשכת של כל המשקיעים‬ ‫לקדם את פיתוח שתי תרופותיה המכוונות‬ ,”‫ וגם לחולי אלצהיימר‬MCI-‫גם לסובלים מ‬ ‫ מנכ”ל אברהם‬,‫ זורבסקי‬.‫אמר ד”ר וינסנט ר‬ .‫פארמסוטיקלס‬ ‫מחלת האלצהיימר הינה הגורם השכיח ביותר‬ ‫ הפוגע באדם אחד‬,‫לשיטיון (דמנציה) בעולם‬ ‫ ליקוי קוגניטיבי מתון‬.‫ ומעלה‬65 ‫ מגיל‬20 ‫מתוך‬ ‫המוגדר כשלב ביניים בין הירידה הקוגניטיבית‬ ‫המצופה לעת זקנה לבין הירידה החדה במקרה‬ ‫ מבני אותה‬19% -‫ ל‬3% ‫ פוגע בין‬,‫של שיטיון‬ ‫ אין כיום טיפול מוכח נגד ליקוי‬.‫שכבת גיל‬ .‫קונגיטיבי זה‬ ,‫ מתנדבת בינלאומית חוקרת‬,‫מורגן פסקו‬ ‫הטכניון‬

‫ק‬

.‫התסמינים הקליניים לתקופות ממושכות‬ ‫ מחקרים שנערכו על חולדות מבוגרות‬,‫בנוסף‬ ‫הוכיחו כי התרופה יכולה להאט את התקדמות‬ ‫מחלת האלצהיימר אצל חולים שאובחנו‬ ‫כסובלים מליקוי קוגניטיבי מתון הנקרא גם‬ ‫) או‬Mild Cognitive Impairment) MCI .‫ממחלות ניוון מערכת העצבים האחרות‬

,‫ונסורציום של ארבעה משקיעים‬ ‫הכולל את מוסד הטכניון למחקר‬ ‫ השלים את המימון‬,)TRDF( ‫ולפיתוח‬ ‫ מיליון דולר המיועד לחברת‬3 ‫בסכום של‬ ‫התרופות הישראלית “אברהם פארמסוטיקלס‬ ‫ כדי לסייע לה בפיתוח תרופת חדשה נגד‬,”‫בע”מ‬ .‫אלצהיימר‬

‫חברת יישום מחקר ופיתוח בע”מ הצטרפה‬ ‫למוסד הטכניון למו”פ בסבב האחרון של גיוס‬ ‫ זהו הגוף להעברת טכנולוגיות של‬.‫כספים‬ ‫ המשקיע‬,‫ פונטיפאקס‬.‫האוניברסיטה העברית‬ ‫הישראלי המתמקד בתחום השקעות הון‬ )CBI( ‫סיכון במדעי החיים וכלל ביוטכנולוגיה‬ ‫ אברהם פארמסוטיקלס‬.‫הצטרפו גם הם למיזם‬ ‫ מיליון הדולר כדי להתקדם‬3 ‫מתכוונת לנצל את‬ ‫ שנועד להוכיח את‬,‫ כעת בעיצומו‬,II ‫בשלב‬ ‫יעילותה של תרופת לדוסטיגיל עבור חולים עם‬ ‫ חברת התרופות גם מעוניינת‬.‫מחלת אלצהיימר‬ ‫ חודשים כדי להעריך את‬36 ‫לפתוח במחקר בן‬ ‫בטיחותה ואת יעילותה של לדוסטיגיל לחולים‬ ‫ המחקר השני אמור להתחיל‬.MCI ‫עם ליקוי‬

‫ היא‬,‫ לדוסטיגיל שמה‬,‫התרופה האמורה‬ ‫מולקולה המשלבת רכיבים של שתי תרופות‬ ‫ אזילקט‬.‫ אקסלון‬,‫ אזילקט‬,‫שכבר קיימות‬ ‫ידי פרופסור אמריטוס‬-‫ פותחה על‬,‫לחברת טבע‬ ‫ המכון הטכנולוגי של‬- ‫מוסא יודים מהטכניון‬ ,‫ אזילקט‬.‫ לטיפול במחלת פרקינסון‬- ‫ישראל‬ ‫היא התרופה היחידה נגד מחלת הפרקינסון אשר‬ .‫הוכח כי יש לה תוצאות אפקטיביות על המחלה‬ ‫ פותחה על ידי פרופסור‬,‫אקסלון לחברת נוברטיס‬ ‫רוזין מהאוניברסיטה העברית‬-‫מרתה וינשטוק‬ .‫בירושלים לטיפול במחלת האלצהיימר‬ -‫לדוסטיגיל היא התרופה הראשונה נגד‬ ‫אלצהיימר המסוגלת להאט את התקדמות‬

Nouveaux espoirs pour combattre la maladie d’Alzheimer

U

n consortium de quatre investisseurs, incluant la Fondation du Technion pour la Recherche et le Développement (TRDF), a complété le financement de 3 millions de dollars destiné à l’entreprise pharmaceutique israélienne «Avraham pharmaceuticals», afin d’aider au développement d’un nouveau médicament contre la maladie d’Alzheimer.

Le médicament en question, Ladostigil, est une molécule qui combine des composants de deux médicaments déjà existants, Azilect et Exelon.

Azilect, de la firme Teva, a été développé par le professeur émérite Youdim Moussa du Technion - Israel Institute of Technology pour le traitement de la maladie de Parkinson. Azilect est le seul médicament anti-Parkinsonien qui s’est avéré avoir un résultat efficace sur cette maladie. Exelon, de Novartis, a été développé par le Professeur Marta Weinstock-Rosin de l’Université hébraïque pour traiter la maladie d’Alzheimer.

Ladostigil est le premier médicament antiAlzheimer pouvant ralentir la progression des symptômes cliniques sur des périodes

prolongées. En outre, des études sur des rats vieillissants ont montré que le médicament peut être en mesure de ralentir la progression de la maladie d’Alzheimer chez les patients pour lesquels des troubles cognitifs légers (MCI) ou d’autres maladies neurodégénératives ont été diagnostiqués.

Yissum Research Development Company Ltd s’est joint à la TRDF dans cette dernière ronde de collecte de fonds. Il s’agit de la branche de transfert de technologie de l’Université hébraïque. Pontifax, un investisseur israélien en capital-risque axé sur les sciences de la vie, et les Industries de Biotechnologie Clal (CBI) ont eux aussi rallié l’aventure. Avraham Pharmaceuticals envisage d’utiliser ces 3 millions de dollars pour faire progresser la phase II, actuellement en cours, qui consiste à prouver l’efficacité du Ladostigil chez les patients atteints de la maladie d’Alzheimer. La firme pharmaceutique souhaiterait également commencer une étude de 36 mois pour évaluer l’innocuité et l’efficacité du Ladostigil chez des patients présentant des MCI. Cette seconde étude devrait commencer au premier trimestre 2012.

«La société Avraham apprécie grandement l’appui constant de tous ses investisseurs, ce qui a permis à l’entreprise de faire avancer le développement de ses deux produits pharmaceutiques ciblant à la fois la maladie d’Alzheimer et les MCI», a déclaré le Dr Vincent R. Zurawski, Directeur Général d’Avraham Pharmaceuticals.

La maladie d’Alzheimer est la cause la plus fréquente de démence dans le monde entier, affectant environ une personne sur 20 âgée de 65 ans ou plus. Les troubles cognitifs légers, définis comme une étape intermédiaire entre le déclin cognitif attendu lors du vieillissement normal et la baisse prononcée dans un cas de démence, affectent entre 3% et 19% des personnes dans la même tranche d’âge.

Il n’existe actuellement aucun traitement éprouvé pour les MCI. Morgane Pasco, Volontaire Internationale chercheur, Technion

‫‪18‬‬

‫‪76‬‬

‫‪Daguesh Science‬‬ ‫‪n°‬‬

‫כשלחץ חברתי גורם לזיכרון לזייף‬

‫ע‬

‫ד כמה ניתן לשנות לנו את הזיכרונות?‬ ‫מחקר חדש שנערך במכון ויצמן למדע‬ ‫מראה שלכך די בהפעלת מעט לחץ‬ ‫חברתי‪ .‬המחקר‪ ,‬שהתפרסם ביולי ‪ 2011‬בכתב‬ ‫העת היוקרתי סיינס‪ ,‬מגלה כי תבנית ייחודית‬ ‫של פעילות מוחית מתרחשת כאשר נוצרים‬ ‫זיכרונות כוזבים – דבר המרמז על קשר מפתיע‬ ‫בין הזהות החברתית שלנו לבין הזיכרון‪.‬‬

‫הניסוי‪ ,‬שנערך בידי פרופ’ ידין דודאי ותלמידו‬ ‫מיכה אדלסון (מהמחלקה לנוירוביולוגיה‬ ‫במכון ויצמן) בשיתוף עם פרופ’ ריימונד דולן‬ ‫וד”ר טלי שרות מהיוניברסיטי קולג’ שבלונדון‪,‬‬ ‫התרחש בארבעה שלבים‪ .‬בשלב הראשון‪,‬‬ ‫מתנדבים שקובצו לקבוצות נפרדות‪ ,‬צפו בסרט‬ ‫דוקומנטרי‪ .‬לאחר שלושה ימים‪ ,‬הם שבו‬ ‫למעבדה ועברו איש איש מבחן זיכרון‪ ,‬שם ענו‬ ‫על שאלות לגבי הסרט‪ .‬הם גם התבקשו לדרג‬ ‫את רמת הביטחון שלהם במהימנות התשובות‬ ‫שנתנו‪.‬‬

‫חדשנות‬

‫לאחר מכן התבקשו המתנדבים לחזור למעבדה‬ ‫כדי לשוב ולעבור את המבחן‪ ,‬כשהם עוברים‬ ‫“סריקה” במכשיר לדימות תפקודי בתהודה‬ ‫מגנטית (‪ )fMRI‬החושף את הפעילות של המוח‪.‬‬ ‫הפעם‪ ,‬קיבלו המתנדבים בנוסף “גלגל הצלה”‪:‬‬ ‫התשובות שכביכול נתנו המתנדבים האחרים‬ ‫שצפו יחד איתם בסרט‪ ,‬אלא שבין תשובות‬ ‫אלה שרבבו המדענים תשובות שגויות לאותן‬ ‫שאלות‪ .‬לשאלות אלה כבר ענו המתנדבים נכונה‬ ‫וברמה גבוהה של בטחון במבחן הראשון‪ .‬אך‬ ‫במהלך המבחן השני‪ ,‬ענו המשתתפים בהתאם‬ ‫לתשובות השגיות שהציעו החוקרים‪ ,‬ב‪70%-‬‬ ‫מהמקרים‪.‬‬ ‫האם המשתתפים ענו בהתאימם את עצמם‬ ‫ללחץ החברתי שהופעל עליהם או שזיכרונותיהם‬ ‫עצמם השתנו? על מנת לענות לשאלה זו‪ ,‬הזמינו‬ ‫החוקרים שוב את המתנדבים למעבדה כדי לשוב‬ ‫ולעבור את המבחן פעם נוספת‪ .‬הפעם‪ ,‬נאמר‬ ‫להם כי התשובות שקיבלו ב”גלגל ההצלה” לא‬ ‫נמסרו על‪-‬ידי המשתתפים האחרים‪ ,‬אלא נוצרו‬ ‫באופן אקראי על ידי מחשב‪ .‬כתוצאה מכך‪,‬‬ ‫חזרו חלק מן המתנדבים ושינו את התשובות‬ ‫וחזרו לתשובתם המקורית‪ ,‬אבל כמחצית מן‬ ‫התשובות נותרו שגויות – דבר המעיד על כך‬ ‫שהם נשענים על הזיכרונות הכוזבים שהושתלו‬ ‫במוחם במבחן הקודם‪.‬‬ ‫ניתוח הנתונים שהתקבלו בסריקות הדימות‬ ‫התפקודי בתהודה מגנטית גילה כי קיים שוני‬ ‫בפעילות המוחית בין הזיכרונות הכוזבים לבין‬ ‫הטעויות הזמניות שנבעו מהלחץ החברתי‪.‬‬

‫המאפיין המעניין ביותר לגבי הזיכרונות‬ ‫הכוזבים נעוץ בהפעלה בו‪-‬זמנית‪ ,‬יחד עם‬ ‫קישוריות בין שני אזורים במוח‪ :‬ההיפוקמפוס‬ ‫והאמיגדלה‪ .‬ההיפוקמפוס ידוע בשל תפקידו‬ ‫החשוב בייצור זיכרונות ארוכי‪-‬טווח‪ ,‬בעוד‬ ‫האמיגדלה‪ ,‬הנחשבת לפעמים כמרכז הרגשות‬ ‫של המוח‪ ,‬משחקת תפקיד ביחסי הגומלין‬ ‫החברתיים‪ .‬המדענים סבורים כי האמיגדלה‬ ‫פועלת כמעין גשר‪ ,‬המחבר בין חלקי המוח‬ ‫האמונים על היחסים החברתיים לאלה‬ ‫הקשורים לזיכרון‪ .‬יתכן‪ ,‬כי “חתימתו” נחוצה‬ ‫עבור סוגים מסוימים של זיכרונות‪ ,‬כשהוא‬ ‫נותן את אישורו כדי שיועברו למאגרי הזכרונות‬ ‫שבמוח‪.‬‬ ‫כך נראה כי לחץ חברתי עשוי לפעול על‬ ‫האמיגדלה ולשכנע את המוח שלנו להחליף‬ ‫זיכרון שהוא לכאורה זיכרון בטוח בזיכרון‬ ‫כוזב‪.‬‬

‫גארל‪ ,‬מתנדב בינלאומי חוקר‪ ,‬מכון‬ ‫ֵ‬ ‫ז’ונתן‬ ‫ויצמן‬

‫לחץ חברתי עשוי לשכנע את‬ ‫המוח שלנו להחליף זיכרון שהוא‬ ‫לכאורה זיכרון בטוח בזיכרון כוזב‪...‬‬

Innovation

19

76

Daguesh Science n°

Quand la pression sociale falsifie la mémoire

A

quel point peut-on modifier nos souvenirs? Est-il facile de falsifier la mémoire? De nouvelles recherches menées à l’Institut Weizmann montrent qu’il suffit d’exercer un peu de pression sociale. L’étude, parue en juillet 2011 dans la prestigieuse revue Science, révèle qu’un schéma unique de l’activité cérébrale se met en place lorsque de faux souvenirs sont formés - mettant ainsi en évidence un lien surprenant entre notre identité sociale et notre mémoire.

L’expérience, menée par le Professeur Yadin Dudai et son étudiant Micah Edelson (Département de Neurobiologie, Institut Weizmann) en collaboration avec le professeur Raymond Dolan et le Dr Tali Sharot de l’University College de Londres, a eu lieu en quatre étapes. Dans la première, les bénévoles, séparés en petits groupes, ont regardé un film documentaire. Trois jours plus tard, ils sont retournés au laboratoire où ils ont passé individuellement un test de mémoire, répondant à des questions au sujet du film.

On leur a également demandé d’évaluer le degré de confiance qu’ils accordaient à leurs réponses.

Les volontaires ont ensuite été invités à revenir au laboratoire pour repasser l’épreuve, tout en étant «scannés» par IRM fonctionnelle, ce qui a révélé leur activité cérébrale. Cette fois, les sujets ont également reçu une «bouée de sauvetage»: les réponses supposées des autres bénévoles ayant vu le film avec eux. Mais parmi celles-ci, les scientifiques avaient introduit des réponses erronées aux questions. Les bénévoles avaient déjà répondu à ces questions correctement et en toute confiance au cours du premier test de mémoire ; cependant, au cours du deuxième test, les participants ont répondu conformément aux réponses incorrectes suggérées par les chercheurs dans près de 70% des cas.

Les bénévoles ont-ils répondu en accord avec la pression sociale qu’ils avaient subie, ou leur mémoire-même a-t-elle été modifiée ?

Pour le savoir, les chercheurs ont, une fois de

plus, convoqué les volontaires au laboratoire pour passer le test de mémoire, et leur ont dit que les réponses qu’ils avaient reçues dans la «bouée de sauvetage» n’étaient pas celles des autres participants au test, mais avaient été générées au sort par ordinateur.

Certains des bénévoles ont modifié à nouveau leurs réponses pour revenir à leur réponse originelle, mais près de la moitié des réponses sont restées erronées, ce qui implique que les volontaires s’appuyaient sur de faux souvenirs qui avaient été implantés au cours de la session précédente.

Une analyse des données d’IRM fonctionnelle a montré des différences dans l’activité cérébrale entre les faux souvenirs, tenaces, et les erreurs temporaires dues à la conformité sociale. La caractéristique la plus remarquable du faux souvenir est une forte coactivation et la connectivité entre deux zones du cerveau: l’hippocampe et l’amygdale. L’hippocampe est connu pour jouer un rôle dans la formation de la mémoire à long terme, tandis que l’amygdale, parfois considérée comme le centre des émotions du cerveau, joue un rôle dans l’interaction sociale. Les scientifiques pensent que l’amygdale pourrait agir comme une passerelle, reliant entre elles les parties du cerveau responsables des interactions sociales et de la mémoire. Sa “signature” pourrait être nécessaire pour certains types de souvenirs, en leur donnant son accord pour être transférés dans les banques de souvenirs du cerveau.

Ainsi, la pression sociale pourrait agir sur l’amygdale et persuader nos cerveaux de remplacer un souvenir en apparence solide par un faux…

Jonathan Garel, Vonlontaire International chercheur, Institut Weizmann

la pression sociale pourrait persuader nos cerveaux de remplacer un souvenir en apparence solide par un faux…

‫‪20‬‬

‫‪76‬‬

‫‪Daguesh Science‬‬ ‫‪n°‬‬

‫ריחות נעימים או דוחים‪ :‬לא רק עניין של טעם?‬

‫ה‬

‫עובדה שחלק מהריחות גורמות לנו‬ ‫הנאה או שאט נפש עד עתה נחשבה‬ ‫לעניין של טעם אישי‪ .‬עם זאת‪ ,‬ממצאי‬ ‫מחקר חדשים במכון ויצמן מראים כי ניתן‬ ‫להעריך באופן אובייקטיבי את הריחות על פי‬ ‫סולם של הנאה‪ .‬תוצאות אלה‪ ,‬שהתפרסמו‬ ‫בספטמבר ‪ 2011‬בכתב העת האמריקני נייצ’ר‬ ‫‪( Nature Neuroscience‬טבע מדעי המוח)‬ ‫מעלות מתאם בין התגובה של מספר עצבים‬ ‫ניחוחות ספציפיים ואופיים הנעים‪ .‬בהתבסס‬ ‫על קשר גומלין זה‪ ,‬על בידי החוקרים לקבוע‪,‬‬ ‫באמצעות מדידת תגובותיו העצביות של אדם‪,‬‬ ‫אם הוא חווה ריח כנעים או כבלתי נעים‪.‬‬ ‫אברי החישה השונים שלנו התפתחו לפי אופני‬ ‫ארגון המשקפות את הסוגים השונים של אותות‬ ‫שהם מקבלים‪ .‬לכן‪ ,‬רצפטורים של רשתית העין‬ ‫בחלק האחורי של העין מסודרים במרחב כך‬ ‫שיוכלו ביעילות למפות את הנתונים החזותיים‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬מבנה האוזן מאורגן על סמך סולם‬ ‫טונלי‪ .‬עד עתה נותר העיקרון מאחורי ארגון חוש‬ ‫הריח שלנו בגדר תעלומה‪ .‬קודם כל‪ ,‬לא היה‬ ‫ידוע הסולם הקובע את הארגון שלו‪ ,‬ועוד פחות‬ ‫כיצד סידורם של קולטני הריח על פני ריריות‬ ‫חללי האף שלנו יכול לשקף סולם מסוג זה‪.‬‬

‫פוקוס‬

‫צוות בראשות פרופסור נועם סובל‪ ,‬מהמחלקה‬ ‫לנוירוביולוגיה של מכון ויצמן‪ ,‬יצא לחקור את‬ ‫עיקרון הארגון של חוש הריח‪ .‬כבר קודם לכן‬ ‫הצליחו חברי הצוות להוכיח את הקשר בין‬ ‫המבנה הכימי של מולקולה ואופייה הנעים‪,‬‬ ‫ולכן החליטה להמשיך בכיוון זה‪ .‬סובל וצוותו‬ ‫סברן‪ ,‬כי ייתכן שקולטני הריח באף – שבהם‬ ‫קיימים כ‪ 400 -‬סוגי משנה ‪ -‬ממוקמים על פני‬ ‫רירית האף על פי “סולם נעימות”‪ .‬השערה זו‬ ‫מנוגדת להשקפה הרווחת‪ ,‬שעל פיה קולטני‬ ‫הריחות השונים מעורבבים ומפוזרים באופן‬ ‫אקראי על פני קרום האף‪.‬‬ ‫החוקרים ערכו את הניסוי הבא‪ :‬הם החדירו‬ ‫אלקטרודות לתוך דרכי האף של מתנדבים;‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬הם הקליטו עצבי תגובות על‪-‬ידי‬ ‫ריחות שונים‪ ,‬במקומות שונים ברירית אף‪ .‬כל‬ ‫מדידה רושמת את התגובה של אלפי קולטני‬ ‫הריח‪ ,‬המסודרים בצפיפות רבה‪ .‬המדענים‬ ‫מצאו כי עוצמת האות העצבי משתנה ממקום‬ ‫אחד למשנהו על פני הקרום‪ .‬הם הסיקו מכך‬ ‫כי הקולטנים אינם מפוזרים בצורה אחידה‪,‬‬ ‫אלא מקובצים באתרים נפרדים‪ ,‬כאשר כל‬ ‫אחד מהם מגיב בעוצמת יתרה לניחוח מסוים‪.‬‬ ‫ניתוח לעומק הראה כי עוצמת התגובה העצבית‬ ‫קשורה למיקומו של אותו ריח על פני “סולם‬ ‫הנעימות”‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬אתר בו העצבים‬ ‫הגיבו בחוזקה לריח נעים גם הראה תגובה‬

‫חזקה לריחות נעימים נוספים‪ ,‬ולהיפך‪ :‬העצבים‬ ‫המצויים באזור עם תגובה חזקה לריח לא נעים‬ ‫מגיבים לריחות לא נעימים נוספים‪ .‬מבחינה‬ ‫לוגית‪ ,‬הסיקו המדענים כי סולם הנעימות הוא‬ ‫העיקרון העומד מאחורי הארגון המרחבי של‬ ‫איבר חוש הריח שלנו‪.‬‬ ‫האם חוש הריח שלנו פועל באמת על בסיס‬ ‫עיקרון פשוט זה? ריחות טבעיים מורכבים‬ ‫ממספר רב של מולקולות ‪ -‬הוורד‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬ ‫מפריש ‪ 172‬מולקולות ריחניות שונות‪ .‬למרות‬ ‫זאת‪ ,‬לדברי סובל ‪ ,‬המולקולה העיקרית היא‬ ‫הקובעת את האתר על פני הקרום שיגיב יותר‬ ‫חזק‪ ,‬בעוד החומרים האחרים תורמים לריח‬ ‫תרומה משנית‪.‬‬ ‫“אנחנו חשפנו מתאם ברור בין התגובה העצבית‬ ‫לריח ואופיו הנעים של אותו ריח‪ .‬בדומה למה‬ ‫שקורה עם חושי הראייה והשמיעה‪ ,‬קולטני‬ ‫הריח מסודרים מרחבית בצורה המשקפת את‬ ‫מהות חווית החישה‪ ”,‬מסביר סובל‪ .‬יתרה מזו‪,‬‬ ‫התוצאות מאששות את הדעה כי החוויה של‬ ‫ריח כנעים או כבלתי נעים טבועה בפיזיולוגיה‬ ‫שלנו‪ ,‬ואינה סתם תוצאה של העדפות אישיות‪.‬‬ ‫סובל לא דוחה את הדעה כי אנשים שונים‬ ‫יכולים לחוות את ריחות באופן שונה‪ .‬הוא‬ ‫משער שהקשר תרבותי וניסיון אישי עשויים‬ ‫להוביל במידה מסוימת לארגון מחדש של קרום‬ ‫חוש הריח בחיים‪.‬‬

‫ז’ונתן גארל‪ ,‬מתנדב בינלאומי חוקר‪ ,‬מכון‬ ‫וייצמן‬

‫© ספריית התצלומים של המרכז הלאומי למחקר מדעי (‪ –)CNRS‬בנואה ראז'ו‪ .‬בדיקת חוש הריח של עצב המשולש‪ ,‬המשמש לקביעה האם‬ ‫חומר ריח מגרה את עצב המשולש‪ .‬בחלל האף עשויים חומרי הריח להפעיל את תאי העצב הקולטים של חוש הריח ואת הטרמינלים (קצות התאים)‬ ‫החופשיים של עצב המשולש‪.‬‬ ‫‪© CNRS Photothèque - RAJAU Benoît. Test d’olfaction trigéminale, servant à déterminer si un odorant stimule‬‬ ‫‪le nerf trijumeau. Dans la cavité nasale, les substances odorantes peuvent activer les neurorécepteurs olfactifs‬‬ ‫‪et les terminaisons libres du nerf trijumeau.‬‬

Focus

21

76

Daguesh Science n°

Bonnes ou mauvaises odeurs : pas seulement une question de goût ?

L

e fait que certaines odeurs nous causent du plaisir ou du dégoût semblait jusquelà être une question de goût personnel.

De nouvelles recherches à l’Institut Weizmann montrent cependant que les odeurs peuvent être objectivement évaluées sur une échelle de plaisir. Ces résultats, parus en septembre 2011 dans Nature Neuroscience, mettent en évidence une corrélation entre la réponse de certains nerfs à des senteurs particulières, et leur caractère agréable. En se fondant sur cette corrélation, les chercheurs ont pu déterminer, en mesurant les réactions nerveuses d’un sujet, s’il trouve une odeur agréable ou désagréable.

Nos divers organes sensoriels ont évolué selon des modes d’organisation qui reflètent les différents types de signaux qu’ils reçoivent.

Ainsi, les récepteurs de la rétine à l’arrière de l’œil sont disposés spatialement de manière à pouvoir cartographier efficacement les coordonnées visuelles. D’autre part, la structure de l’oreille interne est agencée selon une échelle tonale. Jusqu’à présent le principe d’organisation de notre odorat est resté un mystère. En premier lieu, aucune échelle déterminant cette organisation n’était connue, et encore moins comment l’agencement des récepteurs olfactifs sur les membranes de nos cavités nasales peut refléter une telle échelle.

Une équipe dirigée par le professeur Noam Sobel, du Département de Neurobiologie de l’Institut Weizmann, s’est lancée à la recherche du principe de l’organisation de l’odorat. Ils avaient déjà démontré le lien entre la structure chimique d’une molécule et son caractère agréable, et ont donc décidé de poursuivre dans cette direction. Sobel et son équipe pensaient que les récepteurs d’odeur dans le nez - dont il existe environ 400 sous-types – pouvaient être disposés sur la muqueuse nasale en fonction d’une “échelle d’agrément”.

Cette hypothèse va à l’encontre du point de vue conventionnel, selon lequel les récepteurs d’odeur différentes sont mélangés - répartis au hasard sur de la membrane nasale.

Les chercheurs ont mené l’expérience suivante : ils ont inséré des électrodes dans les voies nasales de volontaires ; ils ont ensuite enregistré les réponses nerveuses suscitées par des odeurs différentes, à divers endroits de la muqueuse nasale. Chaque mesure

capture la réponse de milliers de récepteurs olfactifs, ceux-ci étant densément agencés.

Les scientifiques ont constaté que la force du signal nerveux varie d’un endroit à l’autre sur la membrane. Ils ont conclu que les récepteurs ne sont pas répartis uniformément, mais qu’ils sont regroupés dans des sites distincts, chacun répondant plus fortement à un type particulier de parfum. Une analyse plus approfondie a montré que l’intensité d’une réaction nerveuse était liée à la place de la senteur sur “l’échelle d’agrément”. Autrement dit, un site où les nerfs ont réagi fortement à un parfum agréable a aussi montré une réaction forte à d’autres odeurs agréables, et inversement : les nerfs dans une zone avec une forte réponse à une odeur désagréable réagissent à d’autres odeurs désagréables. Les scientifiques ont logiquement conclu que l’échelle d’agrément est le principe qui détermine l’organisation spatiale de notre organe olfactif.

Notre odorat fonctionne-t-il vraiment selon ce principe simple ? Les senteurs naturelles sont composées d’un grand nombre de molécules - les roses, par exemple, sécrètent 172 molécules odorantes différentes. Néanmoins, selon Sobel, c’est la molécule dominante qui détermine le site de la membrane qui va réagir le plus fortement, tandis que les autres substances ne contribuent à l’odeur que de manière secondaire.

«Nous avons mis en évidence une corrélation claire entre la réaction nerveuse à une odeur et le caractère agréable de cette odeur. De même que pour la vue et l’ouïe, les récepteurs de l’odorat sont spatialement organisés d’une manière qui reflète la nature de l’expérience sensorielle”, explique Sobel. En outre, les résultats confirment l’idée que notre expérience des bonnes ou mauvaises odeurs est inscrite dans notre physiologie, et n’est pas simplement le résultat de préférences individuelles. Sobel n’écarte pas l’idée que les individus peuvent éprouver les odeurs différemment. Il postule que le contexte culturel et l’expérience personnelle peuvent entraîner une certaine réorganisation de la membrane olfactive au cours d’une vie.

Jonathan Garel, Vonlontaire International chercheur, Institut Weizmann

Roses © Sarah Flemming

‫ורדים © שרה פלמינג‬

‫‪22‬‬

‫‪76‬‬

‫‪Daguesh Science‬‬ ‫‪n°‬‬

‫חוקרים משתמשים בסימום‪ ...‬על גבי ננו‪-‬גבישים !‬

‫ח‬

‫וקרים מהאוניברסיטה העברית‬ ‫בירושלים השיגו פריצת דרך בתחום‬ ‫לשנות‬ ‫כשהצליחו‬ ‫הננו‪-‬מדעים‪,‬‬ ‫את תכונותיהם של ננו‪-‬גבישים עם אטומים‬ ‫“מאלחים” ‪ -‬תהליך הנקרא סימום (אילוח או‬ ‫זיהום)‪ -‬ובכך הם סללו את הדרך לייצור ננו‪-‬‬ ‫גבישים מוליכים למחצה משופרים‪.‬‬ ‫ננו‪-‬גבישים המוליכים למחצה מורכבים‬ ‫מעשרות אלפי אטומים והם פי ‪ 10,000‬יותר‬ ‫קטנים מעובייה של שערת אדם‪ .‬חלקיקים‬ ‫זעירים אלה משמשים בתחומים שונים‬ ‫ומגוונים‪ ,‬כגון תאורה במוליכים למחצה‪ ,‬תאים‬ ‫סולאריים‪ ,‬דימות ביולוגי‪ .‬אחד מהיישומים‬ ‫הפוטנציאליים העיקרים של חומרים מדהימים‬ ‫אלה קיים בתעשיית המוליכים למחצה‪ ,‬שבה‬ ‫מתנהל מזה חמישים שנה מזעור אינטנסיבי עד‬ ‫שכעת את קנה המידה של ננומטר‪.‬‬

‫פוקוס‬

‫עם זאת‪ ,‬מוליכים למחצה אלה הם בעלי‬ ‫מוליכות חשמלית ירודה‪ ,‬וכדי לשלב במעגל‬ ‫חשמלי‪ ,‬יש לשפר את מוליכותם בעזרת אילוח‪.‬‬ ‫בתהליך זה‪ ,‬הנקרא אילוח‪ ,‬אטומים זרים‬ ‫מוחדרים לתוך המוליכים למחצה‪ ,‬וכתוצאה‬ ‫מכך גדלה המוליכות החשמלית שלהם‪ .‬זהו‬ ‫שלב חשוב ביותר בייצור רכיבים אלקטרוניים‬ ‫חדשים ‪ -‬לרבות מעגלים משולבים‪ ,‬נורות דיודה‬ ‫פולטות אור ותאים סולאריים‪ -‬עד כדי כך‬ ‫שתעשיית המוליכים למחצה משקיעה מדי שנה‬ ‫מיליארדי דולרים בתהליך‪.‬‬ ‫לאור חשיבות תהליך האילוח עבור התעשייה‪,‬‬ ‫השקיעו חוקרים ברחבי העולם מאמצים‬ ‫ממושכים לאלח ננו‪-‬גבישים של מוליכים‬ ‫למחצה כדי לשפר את תכונותיהם לשם מזעור‬ ‫משמעותי שישפר את ביצועיהם של המרכיבים‬ ‫החשמליים‪ .‬ואולם‪ ,‬התברר כי גבישים זעירים‬ ‫אלה הופך אותם לעמידים לאילוח דווקא‬ ‫בגלל גודלם הקטן‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬היו חסרים‬ ‫כלים אנליטיים לחקר התנהגותם הפיזיקלית‬ ‫של אילוחים בננו‪-‬גבישים‪ .‬בשל מגבלה זו‪,‬‬ ‫רוב המחקר בתחום נוגע להחדרת מאלחים‬ ‫מגנטיים‪ ,‬שניתנים לאנליזה מהירה יותר‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬האילוח המגנטי אינו משפר שיפור של‬ ‫ממש את מוליכותו של הננו‪-‬גביש‪.‬‬ ‫במרכז לננו‪-‬מדע ולננו‪-‬טכנולוגיה באוניברסיטה‬ ‫העברית‪ ,‬פרופ’ אורי בנין ותלמיד המחקר שלו‬ ‫דוד מוקטא פיתחו לראשונה תגובה כימית‬ ‫פשוטה בטמפרטורת החדר להכנסת אטומים‬ ‫מאלחים של מתכות לתוך ננו‪-‬גבישים מוליכים‬ ‫למחצה‪ .‬הם גילו השפעות חדשות עליהן לא‬ ‫דווח קודם לכן‪ .‬עם זאת‪ ,‬היות והפיזיקה של‬ ‫אילוח הננו‪-‬גבישים עדיין לא מובנת די הצורך‪,‬‬

‫התקשו החוקרים להסביר באופן מלא כל‬ ‫הממצאים שלהם‪.‬‬ ‫בשיתופם של פרופ’ עודד מילוא מהאוניברסיטה‬ ‫העברית‪ ,‬גיא כהן ופרופ’ ערן רבני מאוניברסיטת‬ ‫תל אביב‪ ,‬החוקרים היו מסוגלים להסביר‬ ‫כיצד מזהמים משפיעים על המאפיינים של‬ ‫ננו‪-‬גבישים‪ .‬הקושי הראשוני הפך להזדמנות‬ ‫גדולה‪ ,‬מכיוון שהם גילו כי האילוח משפיע על‬ ‫הננו‪-‬גביש בדרכים בלתי צפויות‪ ,‬דבר שחשף‬ ‫תהליך פיזיקלי חדש‪.‬‬ ‫“נאלצנו להשתמש בשילוב של טכניקות רבות‬ ‫אשר‪ ,‬יחדיו‪ ,‬מהוות עדות כי הצלחנו לסמם את‬ ‫ננו‪-‬גבישים ‪ .‬לקח חמש שנים‪ ,‬אבל אנחנו בסופו‬ ‫של דבר הצלחנו‪ ”,‬אמר מוקטא‪.‬‬ ‫פריצת דרך זו דווחה לאחרונה בכתב העת הנודע‬ ‫סיינס (מדע)‪ .‬היא סוללת את הדרך לפיתוחם‬ ‫של יישומים פוטנציאלים רבים‪ ,‬בתחומי‬ ‫אלקטרוניקה‪ ,‬אופטיקה‪ ,‬חישה ופתרונות‬ ‫אנרגיה אלטרנטיביים‪ .‬ניתן יהיה להשתמש‬ ‫בננו‪-‬גבישים מאולחים כדי ליצור סוגים חדשים‬ ‫של ננו‪-‬לייזר‪ ,‬תאים סולאריים‪ ,‬חיישנים‬ ‫וטרנזיסטורים העונים לדרישות הקפדניות של‬ ‫תעשיית המוליכים למחצה‪.‬‬

‫ז’ונתן גארל‪ ,‬מתנדב בינלאומי חוקר‪ ,‬מכון‬ ‫וייצמן‬

‫תצפית לחלבוני מערכת העצבים בעזרת ננו‪-‬גבישים המוליכים למחצה‬ ‫(כאן באדום)‪.‬‬ ‫© המרכז הלאומי למחקר מדעי (‪ CNRS‬ספריית התצלומים של המכון‬ ‫הלאומי למחקר רפואי (‪ /)INSERM‬מקסים דהן‪ ,‬סבין לוי‬

Focus

23

76

Daguesh Science n°

Des chercheurs utilisent le dopage… sur des nanocristaux !

D

es chercheurs de l’Université hébraïque de Jérusalem ont réalisé une percée dans le domaine des nanosciences, en parvenant à modifier les propriétés de nanocristaux avec des atomes d’impuretés - un processus appelé dopage - ouvrant ainsi la voie à la fabrication de nanocristaux semiconducteurs améliorés.

Les nanocristaux semi-conducteurs sont constitués de dizaines de milliers d’atomes et sont 10.000 fois plus petits que l’épaisseur d’un cheveu humain. Ces minuscules particules sont utilisées dans des domaines très variés, tels que l’éclairage à semi-conducteurs, les panneaux solaires, et la bio-imagerie. Une des principales applications potentielles de ces matériaux remarquables se trouve dans l’industrie des semi-conducteurs, où une miniaturisation intensive a eu lieu au cours des cinquante dernières années, atteignant actuellement l’échelle du nanomètre.

Toutefois, ces semi-conducteurs sont de mauvais conducteurs électriques, et afin de les incorporer dans un circuit électronique, leur conductivité doit être améliorée par l’ajout d’impuretés. Dans ce processus, le dopage, des atomes étrangers sont introduits dans les semi-conducteurs, entraînant une augmentation de leur conductivité électrique.

Il s’agit d’une étape fondamentale dans la fabrication de nouveaux composants électroniques – notamment les circuits intégrés, les diodes électroluminescentes, et les panneaux solaires – à tel point que l’industrie des semi-conducteurs dépense annuellement des milliards de dollars dans ce processus.

En raison de l’importance du dopage pour l’industrie des semi-conducteurs, les chercheurs du monde entier ont, eux aussi, consacré leurs efforts au dopage des nanocristaux, afin de parvenir à une miniaturisation toujours plus poussée, et d’améliorer les performances des composants électroniques.

Malheureusement, ces minuscules cristaux sont résistants au dopage, car leur petite taille expulse les impuretés hors de la particule. Un problème supplémentaire est l’absence de techniques analytiques disponibles pour étudier de petites quantités de dopants dans les nanocristaux. En raison de cette limitation, la plupart des recherches

dans ce domaine portent sur l’introduction d’impuretés magnétiques, qui peuvent être analysées plus facilement. Cependant, les impuretés magnétiques n’améliorent pas vraiment la conductivité du nanocristal.

Au Centre des Nanosciences et Technologie de l’Université Hébraïque de Jérusalem, le Professeur Uri Banin et son étudiant, David Mocatta, ont développé une réaction chimique simple, à température ambiante, pour introduire des atomes d’impuretés métalliques dans les nanocristaux semi-conducteurs. Ils ont observé de nouveaux effets qui n’avaient pas été signalés antérieurement. Toutefois, la physique du dopage des nanocristaux étant encore mal comprise, les chercheurs n’ont pu expliquer parfaitement tous leurs résultats.

En collaboration avec le professeur Oded Millo de l’Université Hébraïque, Guy Cohen et le Professeur Eran Rabani de l’Université de Tel Aviv, les chercheurs ont pu expliquer de quelle manière les impuretés affectent les propriétés des nanocristaux. La difficulté initiale s’est avérée être une grande opportunité, car ils ont découvert que l’impureté affecte le nanocristal de manière inattendue, mettant en évidence un nouveau processus physique.

“Nous avons dû utiliser une combinaison de nombreuses techniques qui, prises ensemble, mettent en évidence que nous avons réussi à doper les nanocristaux. Il aura fallu cinq ans, mais nous y sommes finalement arrivé”, a déclaré Mocatta.

Cette percée a été signalée récemment dans la prestigieuse revue Science. Elle ouvre la voie au développement de nombreuses applications potentielles, allant de l’électronique à l’optique, de nouvelles méthodes de détection, ou des solutions énergétiques alternatives.

Les nanoanocristaux dopés peuvent être utilisés pour fabriquer de nouveaux types de nanolasers, panneaux solaires, des capteurs et des transistors, répondant ainsi aux exigences rigoureuses de l’industrie des semiconducteurs.

Jonathan Garel, Vonlontaire International chercheur, Institut Weizmann

Observation de protéines du système nerveux grâce à des nanocristaux semiconducteurs (ici en rouge). © CNRS Photothèque/INSERM / Maxime DAHAN, Sabine LEVI

‫‪24‬‬

‫‪76‬‬

‫‪Daguesh Science‬‬ ‫‪n°‬‬

‫דו קיים בין חיידקים לאויבם המושבע אפשרי!‬ ‫חוקרים מהטכניון פתרו את התעלומה סביב הדו‪-‬קיום הממושך בין חיידק פוטוסינתטי והווירוסים המזהמים אותו‪.‬‬

‫כ‬

‫יצד מתאפשר דו‪-‬קיום ממושך בין‬ ‫חיידקים בתוך הים הגדול לבין‬ ‫הווירוסים שמדביקים אותם? שאלה‬ ‫זו הטרידה את החוקרים במשך שנים רבות‪.‬‬ ‫עתה מצאו חוקרי הפקולטה לביולוגיה בטכניון‬ ‫תשובה לשאלה זו‪ .‬כפי שמגלה כתב העת המדעי‬ ‫היוקרתי “נייצ’ר”‪ .‬דו‪-‬קיום זה מתאפשר‬ ‫תודות לשונות רבה של הגנים שאליהם נצמדים‬ ‫הווירוסים בבואם להדביק את החיידקים‪.‬‬ ‫ציאנובקטריות הינן חיידקים פוטוסינתטיים‬ ‫התורמים לפוטוסינתיזה בדומה לצמחים‪.‬‬ ‫חשיבותם האקולוגית טמונה ביצור הסוכרים‬ ‫המהווים את בסיס מארג המזון בים‪ ,‬וביצירת‬ ‫חמצן שאותו נושמים כל היצורים על פני כדור‬ ‫הארץ‪ .‬כמו כן‪ ,‬הציאנובקטריות קולטות פחמן‬ ‫דו‪-‬חמצני (‪ ,)CO2‬שהוא גז חממה האחראי‬ ‫לשינויי אקלים‪ ,‬ובכך מצמצמות את נוכחותו‬ ‫באטמוספירה‪.‬‬

‫פוקוס‬

‫הדו‪-‬קיום בין כמויות גדולות של ציאנובקטריות‬ ‫לבין הווירוסים שמדביקים אותן נמשך מיליוני‬ ‫שנים והוא מאפשר את המשך מילוי תפקידם‬ ‫האקולוגי החשוב של הציאנובקטריה‪ .‬זאת‪,‬‬ ‫למרות העובדה שבאופן תיאורטי כמות כזו של‬ ‫וירוסים אמורה הייתה לגרום לקריסתה של‬ ‫אוכלוסיית ציאנובקטריות רבה כל כך‪.‬‬ ‫אחת מן ההנחות העשויות להסביר את הדו‪-‬‬ ‫קיום של שתי ישויות אלה‪ ,‬היא שאוכלוסיית‬ ‫הציאנובקטריות מורכבת מבקטריות העמידות‬ ‫לווירוסים ומכאלו הרגישות אליהם‪.‬‬ ‫“חיפשנו ציאנובקטריות העמידות לווירוסים‬ ‫כדי לבדוק מה מאפשר עמידות זו”‪ ,‬אומרות‬ ‫החוקרת דוקטור דבי לינדל והדוקטורנטית‬ ‫שרית אברני‪“ .‬השתמשנו בטכנולוגיות חדשות‬ ‫המאפשרות לרצף מחדש את הגנום‪ ,‬בעלות‬ ‫סבירה‪ ,‬דבר שאפשר לנו לבדוק זנים שונים “‪.‬‬ ‫הן ערבבו זנים של ווירוסים עם ציאנובקטריות‬ ‫וגידלו אותם‪“ .‬רוב הציאנובקטריות מתות‬ ‫כי הווירוסים הורגים אותן‪ ”,‬מסבירה שרית‬ ‫אברני‪“ .‬המעט ששורדות הן למעשה חיידקים‬ ‫שהווירוסים לא יכלו להם‪ .‬הפקנו וריצפנו‬ ‫את הגנום שלהן וכך מצאנו את המוטציות‬ ‫שהביאו לעמידות הזו ואת מיקומן בגנום‬ ‫הציאנובקטריה‪ .‬רוב המוטציות היו בגנים‬ ‫האחראים לייצור החלבונים המשפיעים על‬ ‫מבנה פני השטח החיצוני של הציאנובקטריה‪.‬‬ ‫המוטציות למעשה מונעות מהווירוס להיכנס‬ ‫לתוך תא הציאנובקטריה‪”.‬‬

‫החוקרות עבדו בשיתוף עם ד”ר איתי שרון‪,‬‬ ‫פוסט‪-‬דוקטורנט מהטכניון‪ ,‬ועם ד”ר רותם‬ ‫שורק והדוקטורנט עמרי וורצל ממכון ויצמן‪.‬‬ ‫הם מצאו שמרבית המוטציות נמצאות באזור‬ ‫ספציפי בגנום הנקרא “אי גנומי”‪ .‬זהו אחד‬ ‫מחמשת ה”איים גנומיים” הידועים בקבוצה‬ ‫זו של ציאנובקטריות‪ .‬איים אלה הם אזורים‬ ‫בהם הגנים שונים לחלוטין בין פרט לפרט בקרב‬ ‫אותה אוכלוסייה בטבע‪ .‬בליל זה של גנים מקורו‬ ‫לא באבותיהם אלא ביצורים אחרים לחלוטין‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬מרבית הגנום מכיל את אותם‬ ‫הגנים המאורגנים באותו סדר בכל הפרטים‬ ‫באוכלוסייה‪.‬‬ ‫מיקום המוטציות באי גנומי השונה בין‬ ‫פרט לפרט מסמן שכל פרט (או חלק קטן‬ ‫מהאוכלוסייה) יפתח עמידות מפני וירוסים‬ ‫שונים אך עשוי לאפשר לוירוס אחר להדביק‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫נראה אפוא כי אוכלוסיית הציאנובקטריות‬ ‫מורכבת מתתי קבוצות רבות‪ ,‬שכל אחת נדבקת‬ ‫בידי וירוסים שונים‪ .‬במצב כזה קלושים‬ ‫הסיכויים שהווירוס המתאים לו יצליח להדביק‬ ‫ציאנובקטריה במהלך חייו‪ .‬כך נמנעת קריסת‬ ‫אוכלוסיית הציאנובקטריה ונוצר דו‪-‬קיום‬ ‫ארוך טווח‪.‬‬ ‫בוריס פרינץ‪ ,‬מתנדב בינלאומי חוקר‪ ,‬הטכניון‪.‬‬

‫כחוליות (ציאנובקטריות) ימיות ממוצא טרופי היוצרות מצע‬ ‫חיידקים בצבע אדמדם‬ ‫© ספריית התצלומים של המרכז הלאומי למחקר מדעי‬ ‫(‪ /)CNRS‬תומס ויניו‬

Focus

25

76

Daguesh Science n°

La cohabitation est possible entre une bactérie et son pire ennemi!

Des chercheurs du Technion ont résolu le mystère entourant la longue coexistence entre une bactérie photosynthétique et les virus qui l’infectent.

C

omment la coexistence est-elle possible entre une bactérie dans l’océan et les virus qui l’infectent? Cette question a intrigué les chercheurs pendant de longues années. Les scientifiques de la faculté de biologie du Technion ont fourni une réponse, révèle la revue Nature. Cette coexistence est rendue possible par une grande variabilité des gènes sur lesquels s’attachent les virus pour infecter la bactérie.

Les cyanobactéries sont des bactéries photosynthétiques qui participent à la photosynthèse de la même manière que les plantes. Leur importance écologique repose sur la production de sucres qui sont à la base du réseau alimentaire dans les océans, et dans la production d’oxygène que tous les organismes sur terre respirent. De plus, la cyanobactérie absorbe les dioxydes de carbone, un gaz à effet de serre responsable des changements climatiques et donc réduit sa présence dans l’atmosphère.

La coexistence entre de grandes quantités de cyanobactéries et le virus qui les infectent dure depuis des millions d’années, permettant à la cyanobactérie de continuer à remplir son rôle écologique. Ce, en dépit du fait que, en théorie, les populations virales auraient dû créer un effondrement de cette si large population de cyanobactéries.

Une des hypothèses qui peut expliquer la coexistence de ces deux entités est que la population de cyanobactéries est composée de bactéries résistantes au virus et d’autres plus sensibles. Quoiqu’il en soit, le mécanisme responsable n’avait pas encore été identifié. « On a cherché des cyanobactéries résistantes aux virus pour déterminer ce qui leur permettait cette résistance » confient le Dr. Debbie Lindelle et le doctorant Sarit Avrani. « On a utilisé des nouvelles technologies qui nous ont permis de séquencer le génome complet des cyanobactéries résistantes à un coût raisonnable, ce qui nous a permis d’évaluer différentes souches ».

Ils ont mélangé des souches de la cyanobactérie et des virus. « La plupart des cyanobactéries meurent car le virus les tuent » explique Sarit Avrani. « Le peu de

cyanobactéries qui survivent sont celles que les virus ne peuvent pas infecter. Nous avons extré et séquencé leurs génomes. Nous avons ainsi trouvé des mutations qui mènent à cette résistance et leurs positions dans le génome. La plupart des mutations se trouvent dans les gènes responsables de la formation des protéines qui affectent la structure de la couche externe de la cyanobactérie. Ces mutations empêchent les virus de pénétrer la cellule de la cyanobactérie ».

Les chercheurs ont travaillé en collaboration avec le Dr. Itai Sharon, post-doctorant du Technion et avec le Dr. Rotem Sorek et le doctorant Omri Wutzel de l’Institut Weizmann.

Ils ont découvert que la plupart des mutations étaient localisées dans une région spécifique du génome appelée une «île génomique».

C’est une des cinq «îles génomiques» connue dans ce groupe de cyanobactéries.

Ces îles sont des régions du génome faites de gènes qui sont complètement différents entre individus au sein d’une même population.

Ce groupe de gènes ne vient non pas des ancêtres de l’individu mais entièrement d’autres organismes ! Au contraire de la plupart du reste du génome qui est constituée des mêmes gènes organisés dans le même ordre chez tous les individus de la population.

La position de ces mutations dans une île génomique, qui varie entre les individus, indique que chaque individu (ou un petit groupe d’individu) va développer une résistance à des virus différents, mais pouvoir être infecté par un virus en particulier.

La population de cyanobactéries est donc constituée de sous-groupes, chacun pouvant être infecté par différents virus. Dans cette situation, il est peu probable que le virus adequat infecte une cyanobactérie pendant sa vie. Par conséquent, la chute de la population de cyanobactérie est empêchée et la coexistence à long terme est possible.

Boris Princ, Vonlontaire chercheur, Technion

International

Cyanobactéries marines d'origine tropicale formant un tapis microbien de couleur rougeâtre © CNRS Photothèque / Thomas VIGNAUD

26

76

Daguesh Science n°

‫חתן פרס נובל לכימיה‬ ‫לפרופסור‬ ‫הוענק‬ ‫בטכניון‬

‫פ‬

‫רופסור דן שכטמן זכה בפרס נובל‬ ‫ דבר המעלה לשלושה את‬,‫לכימיה‬ ‫מספר חתני פרס נובל בהם זכה הטכניון‬ ‫ולחמישה את מספר הזוכים לו בישראל בתחום‬ .‫המדעים‬

,1966 ‫ישראל זכתה בפרס נובל לספרות בשנת‬ ‫ בנובל‬,1994-‫ ו‬1978 ‫בנובל לשלום בשנים‬ ‫ ובכימיה בשנים‬,2005-‫ ו‬2002 ‫לכלכלה בשנים‬ .2011-‫ ו‬2009 ,2004 ‫ הוקדשו לגבישים‬,‫ עבודות מדעיות‬40-‫יותר מ‬ ‫ והומצאו מאות חומרים‬,‫מחזוריים‬-‫הכמו‬ ‫ בעקבות‬.‫תודות למבנה שגילה פרופ’ שכטמן‬ ‫ שינה האיחוד‬,‫ וההוכחה על קיומה‬,‫גילוי זה‬ ‫הבינלאומי לקריסטלוגרפיה את הגדרתו‬ .‫הבסיסית של גביש‬ ‫פרופסור שכטמן עוד זכה באותות כבוד רבים‬ ‫ כגון פרס אמינוף מהאקדמיה‬,‫לפני פרס נובל זה‬ ‫ פרס וולף‬,)2000( ‫השבדית המלכותית למדעים‬ ,)1998( ‫ פרס ישראל לפיזיקה‬,)1999( ‫לפיזיקה‬ ‫ פרס רוטשילד להנדסה‬,)1993( ‫פרס ויצמן למדע‬ ‫) ופרס בינלאומי עבור חומרים חדשים‬1990( ‫ הוא‬.)1987( ‫של החברה האמריקאית לפיזיקה‬ ‫חבר האקדמיה הישראלית למדעים והאקדמיה‬ .‫הלאומית להנדסה של אמריקה‬ ‫ הטכניון‬,‫ מתנדב בינלאומי חוקר‬,‫בוריס פרינץ‬

2011 ‫מתן פרס נובל לדן שכטמן © קרן נובל‬

Le prix Nobel de Chimie attribué au professeur Dan Sherchtman

L

e professeur Dan Shechtman a gagné le prix Nobel de Chimie, ce qui fait monter à trois le nombre de prix Nobel remporté par le Technion et à cinq celui remporté par Israël en Sciences.

Le Professeur Shechtman de la faculté d’Ingénierie des Matériaux a été récompensé pour sa découverte des quasi-cristaux – un tout nouveau matériau. Cette découverte a d’importantes répercussions pour le développement de surfaces à haute résistance et faible frottement ainsi que pour le film quasi cristallin pourvu de propriétés thermiques et de transport électrique uniques. « Le fait qu’un Israélien remporte une nouvelle fois le prix Nobel est une marque de distinction pour la Science en Israël en général et pour le Technion en particulier » déclare le Président du Technion Peretz Lavie. « Et le fait que ce soit le deuxième prix Nobel du Technion en huit ans est un indicateur clair de la classe mondiale de la recherche effectuée ici » ajoute-t-il.

Israël a remporté le prix Nobel de Littérature en 1966, de la Paix en 1978 et 1994, de l’Economie en 2002 et 2005, et de Chimie en

2004, 2009 et 2011.

Plus de 40 ouvrages scientifiques ont été dédiés aux cristaux quasi-périodiques et des centaines de matériaux existent grâce à la structure découverte par le Professeur Shechtman. Dans le sillage de cette découverte et de sa preuve, l’Union internationale de cristallographie a changé sa définition fondamentale du cristal.

Le Professeur Shechtman a reçu bien d’autres distinctions avant ce prix Nobel tels que le prix Aminoff de l’Académie Royale des Sciences de Suède (2000), le prix de la Fondation Wolf en Physique (1999), le prix d’Israël en Physique (1998), le prix Weizmann pour la Science (1993), le prix Rothschild en Ingénierie (1990) et la Récompense Internationale pour les Nouveaux Matériaux de la Société de Physique Américaine (1987).

Il est membre de l’Académie Israélienne des Sciences et l’Académie Nationale Américaine d’Ingénierie.

Boris Princ, Volontaire International chercheur, Technion

‫ישראל‬-‫חדשות צרפת‬

‫לפרופ’ שכטמן מהפקולטה להנדסת חומרים‬ ‫גבישים (גבישים‬-‫הוענק הפרס על גילוי הקווזי‬ ‫ לגילוי‬.‫מחזוריים) – שהם חומר חדש לגמרי‬-‫כמו‬ ‫זה השלכות חשובות עבור פיתוח משטחים‬ ‫ וכן סרט כמו‬,‫בעלי עמידות גבוהה וחיכוך נמוך‬ ‫גבישי בעל תכונות תרמיות והולכה חשמלית‬ .‫ייחודיות‬ ‫“העובדה שישראלי זכה פעם נוספת בפרס נובל‬ ‫מהווה אות הצטיינות למדע בישראל בכלל‬ ‫ מר פרץ‬,‫ אומר נשיא הטכניון‬,”‫ולטכניון בפרט‬ ‫ העובדה שמדובר בפרס הנובל‬,‫ “כמו כן‬.‫לביא‬ ‫ היא הוכחה‬,‫השני עבור הטכניון בשמונה שנים‬ ”‫ברורה לגבי רמתו העולמית של המחקר כאן‬ .‫הוסיף‬

Remise du Prix Nobel à Shechtman © La Fondation Nobel 2011

News France-Israël

27

76

Daguesh Science n°

Jérusalem a encore des trésors à livrer !

D

étenteur de nombreuses récompenses scientifiques, le Prof.

Ronny Reich est connu pour ses travaux d’excavation dans de nombreux site archéologiques importants. Le site de la cité de David en particulier constitue une zone historique majeure. Il est situé juste à l’extérieur des murs actuels de la vieille ville de Jérusalem, dans Silwan, l’un des tout premiers quartiers habités à l’époque biblique.

Une équipe de chercheurs dirigée par le Prof. Ronny Reich et par Eli Shukron, vient d’annoncer la découverte archéologique d’importance majeure : un sceau en argile datant de la période entre 100 av.JC et 70 de notre ère. Portant l’inscription “Daka Le’Ya” qui signifie en araméen “pur pour Dieu”, ce sceau de la taille d’un bouton de chemise, aurait servi à identifier les cruches d’huiles pouvant être utilisées lors de cérémonies.

La découverte est remarquable pour plusieurs raisons. Premièrement, il n’existe encore que très peu d’artefacts historiques en relation avec les activités et rituels du deuxième Temple.

Deuxièmement, ce sceau correspond exactement à la description faite dans la Mishnah (considérée comme le premier ouvrage de littérature rabbinique). Il pourrait être une des rares preuves qui établit un lien direct entre des textes rabbiniques des premier et deuxième siècles de notre ère et des pièces historiques.

Il convient de rappeler que les activités scientifiques dans la cité de David ainsi que sur le mont du Temple ont été de nombreuses fois retardées. Cette découverte, rapportée lors d’une conférence de presse le 25 décembre 2011 à Jérusalem, démontre une nouvelle fois que le site regorge de trésors archéologiques qu’il reste encore à découvrir.

Laurent Boué, Volontaire International chercheur, Institut Weizmann

‫טביעת חותם (בולה) הנושאת את שם גדליהו בן פשחור‬

Sceau portant le nom de Gedaliah ben Pashur © Israël Flash

Israël Flash ©

http://www.Israel-Flash.com/2011/09/photo-du-jour-UN-sdargileceau--quiconfirme-La-Bible/#more-827

http://www.israel-flash.com/2011/09/photo-du-jour-un-sceau-dargile-quiconfirme-la-bible/#more-827

‫בירושלים יש עדיין אוצרות חבויים המצפים‬ !‫לגילוי‬

‫פ‬

‫עדיין לא קיימים ממצאים היסטוריים בקשר‬ .‫לפעילויות ולפולחן בבית המקדש השני‬ ‫ חותם זה מתאים בדיוק לזה המתואר‬,‫שנית‬ ‫במשנה (הנחשבת ליצירה הראשונה של ספרות‬ ,‫ ייתכן כי לפנינו אחת הראיות הנדירות‬.)‫חז”ל‬ ‫היוצרות את הקשר הישיר בין כתבי הרבנים של‬ ‫המאות הראשונה והשניה למניין העמים לבין‬ .‫כלים היסטוריים‬

‫רופסור רוני רייך המחזיק בפרסים‬ ‫ ידוע בשל עבודת החפירה‬,‫מדעיים רבים‬ ‫שלו באתרים ארכיאולוגים רבים‬ ‫ הוא אזור‬,‫ האתר שבעיר דוד בפרט‬.‫וחשובים‬ ‫ הוא ממוקם‬.‫היסטורי מן החשובים במעלה‬ ‫בשכונת סילוואן מחוץ לחומות הנוכחיות של‬ ‫ באחת מהשכונות‬,‫העיר העתיקה של ירושלים‬ .‫הראשונות שיושבו בתקופה המקראית בכלל‬

‫ כמו‬,‫ כי הפעילות המדעית בעיר דוד‬,‫יש לזכור‬ ,‫ הגילוי‬.‫הבית עוכבו פעמים רבות‬-‫גם על הר‬ ‫שדווח עליו במסיבת עיתונאים שהתקיימה‬ ‫ מוכיח שוב כי‬,2011 ‫ בדצמבר‬25 -‫בירושלים ב‬ ‫האתר גדוש באוצרות ארכיאולוגיים המחכים‬ .‫עדיין שנגלה אותם‬

‫צוות חוקרים בראשותם של פרופ’ רוני רייך‬ ‫ זה עתה הודיע על גילוי ארכיאולוגי‬,‫ואלי שוקרון‬ ‫ חותם חמר מהתקופה‬:‫בעל חשיבות מכרעת‬ ‫ הנושא את‬,‫ לספירה‬70 ‫ לפנה”ס ושנת‬100 ‫שבין‬ ‫הכיתוב “דכא ליה” כלומר בארמית “ טהור‬ ,‫ חותם זה שהוא בגודל של כפתור חולצה‬,“ ’‫לה‬ ‫שימש לזיהוי בקבוקי שמן הכשרים לשימוש‬ .‫בעבודת הקודש‬

‫ מכון‬,‫ מתנדב בינלאומי חוקר‬,‫בואה‬ ֶ ‫לורן‬ ‫וייצמן‬

,‫ ראשית‬.‫גילוי זה יוצא מן הכלל מכמה טעמים‬

28

76

Daguesh Science n°

Le prestigieux Prix de Chimie d’Israël a été décerné au Professeur Doron Aurbach

L

e Professeur Doron Aurbach du département de chimie et de l’institut de nanotechnologies et matériaux avancés (BINA) va recevoir le prix 2012 d’excellence de la «Israël Chemical Society».

Dans une lettre adressée à ses membres, le ICS mentionne que le Professeur Aurbach se voit décerner ce Prix prestigieux pour «ses travaux sur l’électrochimie des non-aqueux, le développement des batteries rechargeables au magnésium et des nouveaux outils d’analyse de systèmes réactifs électrochimiques».

Le professeur Aurbach est connu pour le rôle important qu’il a joué dans le développement commercial de la batterie au lithium ionique, qui est de nos jours standardisée dans tous les téléphones portables et ordinateurs. Il était aussi l’un des pionniers de la création des batteries rechargeables avec la compagnie israélienne Tadiran Inc. Aujourd’hui, les recherches de son laboratoire se concentrent sur plusieurs sujets, dont le développement de nouveaux matériaux pour des batteries à haute densité en Lithium Ion pour voiture électriques, stockage d’énergie solaire ou éolien, des super capaciteurs pour un stockage d’énergie rapide ainsi pour la désalinisation électrochimique de l’eau de mer.

Il a aussi à son actif des collaborations avec de grandes entreprises comme BASF et Merck en Allemagne, Dow Chemicals et General Motors aux Etats-Unis pour des nouveaux matériaux destinés aux voitures électriques. Son groupe a collaboré avec 3 groupes de recherche du MIT sur la science des matériaux pour batteries et super capaciteurs ainsi qu’avec l’entreprise Elbit et Vulcan Israël en Recherche et Développement.

La cérémonie de remise du prix se déroulera le mois prochain lors de la 77ème rencontre de l’ICS qui est considérée comme la plus importante dans le domaine de la chimie en Israël. Plus de 800 chimistes ainsi que les meilleurs chercheurs d’Israël et du monde entier seront présents à cette conférence annuelle.

‫לפרופסור דורון אאורבך הוענק פרס החוקר המצטיין היוקרתי של‬ ‫החברה הישראלית לכימיה‬ ‫טקס הענקת הפרסים יתקיים בחודש הבא‬ ‫ של החברה הישראלית לכימיה‬77-‫לרגל הכנס ה‬ .‫הנחשב לחשוב ביותר בתחום הכימיה בישראל‬ ‫ כימאים וחוקרים מהטובים‬800-‫למעלה מ‬ ‫בישראל ומכל רחבי העולם יהיו נוכחים בכנס‬ .‫השנתי‬

‫ מחקרי המעבדה שלו מתמקדים במספר‬,‫כיום‬ ‫ כולל פיתוח חומרים חדשים עבור‬,‫נושאים‬ ‫סוללות בצפיפות גבוהה ליתיום יון עבור‬ ‫ אחסון אנרגיית השמש או‬,‫המכונית החשמלית‬ ‫ קבלי על לאחסון מהיר של אנרגיה וגם‬,‫הרוח‬ .‫עבור התפלה אלקטרוכימית של מי ים‬

,‫ מתנדב בינלאומי חוקר‬,‫דניאל סבן‬ ‫אילן‬-‫אוניברסיטת בר‬

‫גם לזכותו יירשמו שיתופי פעולה עם חברות‬ ‫ דאו‬,‫ומרק בגרמניה‬ ֶ BASF ‫גדולות כגון חברות‬ ‫ ג’נרל מוטורס בארצות הברית על‬,‫כימיקלים‬ ‫ הצוות‬.‫חומרים חדשים למכוניות חשמליות‬ ‫ קבוצות מחקר מהמכון הטכנולוגי‬3 ‫שלו עבד עם‬ ‫) על מדע החומרים עבור‬MIT( ‫של מסצ’וסטס‬ ‫ כמו גם עם חברות אלביט‬,‫על‬-‫סוללות וקבלי‬ .‫ווולקן הישראליות במחקר ופיתוח‬

‫פ‬

‫רופסור דורון אאורבך מהמחלקה‬ ‫לננוטכנולוגיה‬ ‫ומהמכון‬ ‫לכימיה‬ )‫ולחומרים מתקדמים של בר אילן (בינה‬ ‫יקבל את פרס “החוקר המצטיין” מהחברה‬ .2012 ‫הישראלית לכימיה לשנת‬ ‫ מציינת החברה הישראלית‬,‫במכתב לחבריה‬ ‫) כי פרופ’ אאורבך קיבל‬ICS( ‫לכימיה‬ ‫פרס יוקרתי זה עבור “מחקריו בתחום‬ ‫ על פיתוח סוללות‬,‫מימית‬-‫האלקטרוכימיה הלא‬ ‫מגנזיום נטענות וכלי אנליזה חדשים למערכות‬ .”‫אלקטרוכימיות‬ ‫פרופ’ אאורבך נודע בשל התפקיד החשוב ששיחק‬ ‫ שהפכה‬,‫בפיתוח מסחרי של סוללת ליתיום יון‬ .‫היום לתקן בכל הטלפונים הניידים ובמחשבים‬ ‫הוא גם היה אחד מחלוצי המצאת הסוללה‬ .‫הנטענת עם חברת תדיראן הישראלית‬

‫ישראל‬-‫חדשות צרפת‬

Daniel Sebban, Volontaire International chercheur, Université Bar-Ilan

News France-Israël

29

76

Daguesh Science n°

Un classement mondial des universités sur leurs efforts environnementaux

L’Informatique au Technion parmi les meilleures dans le monde La faculté d’Informatique placée 15ème en 2011 au classement de Shanghai Le Technion 42ème parmi les universités d’ingénierie

h in

s

Fla ‫דירוג עולמי עבור האוניברסיטאות לגבי מאמציהן‬ ‫בתחום הסביבה‬

n e o f

ch

‫ח‬

‫ד‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ת‬

‫מ‬ ‫ב‬ ‫ז‬ ‫ק‬

:‫ מחווני קיימּות‬5

95 universités la 1ère année (2011) 178 universités de 42 pays la 2ème année (2012) 5 indicateurs de durabilité : statistiques vertes (24%) énergie et changement de climat (28%) traitement des déchets (15%) utilisation de l’eau (15%) transports(18%)

L’Université Ben Gurion, classée 60ème sur 178, parmi les universités les plus «vertes» du monde

‫ים‬

)2011( ‫ אוניברסיטאות בשנה הראשונה‬95 )2012( ‫ מדינות בשנה השניה‬42-‫ אוניברסיטאות ב‬178 )24%( ‫סטטיסטיקה ירוקה‬ )28%( ‫אנרגיה ושינוי האקלים‬ )15%( ‫מיחזור פסולת‬ )15%( ‫ניצול המים‬ )18%( ‫תחבורה‬

‫ב‬

‫מ‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫ר‬

s fi fre

‫מדעי המחשב בטכניון בין הטובים בעולם‬ 15-‫הפקולטה למדעי המחשב דורגה במקום ה‬ ‫ בדירוג של שנגחאי‬2011 ‫בשנת‬ ‫מתוך‬

42-‫ה‬

‫ בין‬,178 ‫ מתוך‬60-‫גוריון דורגה במקום ה‬-‫אוניברסיטת בן‬ ‫האוניברסיטאות ה”ירוקות” ביותר בעולם‬

‫הטכניון מדורג במקום‬ ‫האוניברסיטאות להנדסה‬

.‫ שלושה חוקרים ויועצת אחת‬:‫הלשכה המדעית מקבלת אליה ארבעה מתנדבים בינלאומיים חדשים‬ ‫ בוגר הטכניון‬,‫ז’ונתן אפללו‬ ‫ובית הספר הפוליטכני של צרפת‬ ‫לומד כעת לקראת תואר שלישי‬ ‫בטכניון העוסק ביישומה של‬ ‫המתמטיקה העיונית בתחום‬ .‫הראייה הספרתית‬

‫ד”ר‬ ,‫פנאיוטיס‬ ‫ניקולא‬ ‫לגנטיקה אנושית במכון אינסרם‬ ‫(המכון הלאומי לבריאות ולמחקר‬ ‫ לומד כעת לימודי‬,)‫רפואי של צרפת‬ ‫דוקטורט במכון ויצמן שם‬-‫פוסט‬ ‫הוא חוקר את תפקיד האימפורטין‬ .‫על מערכת העצבים‬

‫ בוגר אוניברסיטת‬,‫גיום סיקאר‬ ‫פייר ומרי קירי בהתמחות בבינה‬ ‫ לומד את לימודי‬,‫מלאכותית‬ ‫התואר השלישי בטכניון אודות‬ ‫מחשב לצרכי שיקום‬-‫מנשקי מוח‬ .‫מוטורי‬

‫ מהנדסת בית הספר‬,‫יסמין גיו‬ ,‫להנדסת מיכרות של סנט אטיין‬ ‫עובדת בלשכה למדע ולטכנולוגיה‬ .‫בתור יועצת ליד הנספח המדעי‬

Le bureau scientifique accueille quatre nouveaux volontaires internationaux : trois chercheurs et une chargée de mission.

Jonathan

Aflalo, diplômé du Technion et de l’École Polytechnique, poursuit un PhD au Technion au sujet de l’utilisation des mathématiques fondamentales appliquées à la vision numérique.

Nicolas Panayotis, docteur en génétique humaine de l’INSERM, est actuellement en post-doctorat à l’institut Weizmann pour étudier le rôle des importines sur le système nerveux.

Guillaume Sicard, diplomé

de l’université Pierre et Marie Curie avec une spécialisation en intelligence artificielle, poursuit un PhD au Technion au sujet des interfaces cerveau-ordinateur pour la rééducation motrice.

Yasmine Guyot, ingénieur des Mines de Saint-Etienne, chargée de mission auprès de l’attaché scientifique, Ambassade de France.

‫‪30‬‬

‫‪76‬‬

‫‪Daguesh Science‬‬ ‫‪n°‬‬

‫ימי מדעי המוח והקוגניציה במכון ויצמן‬ ‫תחת חסותו של שיתוף הפעולה הבינלאומי‪,‬‬ ‫ובמרכז הכנסים ע”ש דוד לופטי החדש ארגן‬ ‫מכון ויצמן ימי מדעי המוח והקוגניציה‪ .‬ימי‬ ‫המדע של אוניברסיטת ניו‪-‬יורק ומכון ויצמן –‬ ‫גבולות במוח וקוגניציה ‪NYU-WIS science‬‬ ‫‪days - Frontiers in Brain and Cognition‬‬ ‫אפשרו בין היתר להציב בקדמת הבמה את היקף‬ ‫הנושאים‪ ,‬והמחקרים היוצרים את המוניטין של‬ ‫קבוצות מחקר במדעי המוח של אוניברסיטת ניו‬ ‫יורק ושל מכון ויצמן‪ .‬ימים אלה נפתחו בדבריו‬ ‫של פרופסור תומאס ג’יי קארו (דיקן הפקולטה‬ ‫לאמנויות ולמדע של אוניברסיטת ניו‪-‬יורק)‪,‬‬ ‫לגבי מעורבותם של גורמים נוירוטרופי במנגנוני‬ ‫זיכרון אצל רכיכת ארנב הים (אפליזיה)‪ .‬תחום‬ ‫מחקרי זה המבוסס על מודל חי מקורי (רכיכות)‬ ‫אפשר לפרופסור ֶאריק קנדל לקבל פרס נובל‬ ‫לרפואה בשנת ‪ .2000‬לאחר שקיבל רוח גבית‬ ‫זו‪ ,‬נוכחנו לראות מצגות אותן הביאו מספר‬ ‫חוקרים משני המוסדות המארגנים המכסים‬

‫נושאים מגוונים כגון מנגנוני התפתחותו של‬ ‫המוח (הגירה וצמיחה של תאי עצב‪ ,‬היווצרות‬ ‫חיבורים סינפטיים)‪ ,‬חישה (חזותי‪ ,‬חוש הריח‪:‬‬ ‫זיהוי תמונות)‪ ,‬היסודות הנוירוביולוגיים של‬ ‫הרגש ושל הדחק ומנגנוני קבלת החלטות‪.‬‬ ‫התוכנית‪ ,‬על אף היותה עשירה במיוחד‪ ,‬לא‬ ‫שכחה להשאיר מקום גם לשולחנות עגולים‬ ‫בהם הועלו דיונים אודות כוחן ומגבלותיהן של‬ ‫הטכנולוגיות בשימוש במדעי המוח‪ ,‬שפותחו בין‬ ‫השאר במכון ויצמן או באוניברסיטת ניו יורק‪,‬‬ ‫טכנולוגיות היכולות להביא תועלת לקבוצות‬ ‫שנכחו באירוע‪.‬‬ ‫ניקולא פנאיוטיס‪ ,‬מתנדב הבינלאומי למחקר‪,‬‬ ‫מכון וייצמן‬

‫מכון ויצמן‬

‫יומן ארועים‬

‫הטכניון מתאים את עצמו לאתגרי האנרגיה‬ ‫של המדינה‬ ‫עם גילוי גז טבעי בסמוך לחופי המדינה‬ ‫המעידים על סבירות גוברת לגלות מאגרי נפט‬ ‫בסמוך לאותם חופים‪ ,‬נכנסת עתה ישראל לעידן‬ ‫חדש של הפקה וצריכת אנרגיה‪ .‬על מנת לנצל‬ ‫באופן מיטבי משאבים חדשים אלה בביטחון‬ ‫מלא‪ ,‬על המדינה לפתח תשתיות מחקר והוראה‬ ‫בתחום הגז הטבעי והנפט כדי להכשיר מומחים‪,‬‬ ‫ובמיוחד מהנדסים‪.‬‬ ‫הטכניון הבטיח להירתם לאתגר הלאומי בכך‬ ‫שהשיק את תכנית האנרגיה ע"ש גרנד‪ .‬מדובר‬ ‫בתכנית לתואר שני בהנדסת גז טבעי ונפט‬ ‫(‪ )NG&P‬בשיתוף אוניברסיטת חיפה (החוג‬ ‫למדעים גיאו‪-‬ימיים ע''ש ד''ר משה שטראוס)‪.‬‬ ‫רוב הקורסים יינתנו באנגלית על ידי מומחים‬ ‫בינלאומיים‪ .‬הטכניון מתאם את היוזמה עם‬ ‫משרד התשתיות הלאומיות‪.‬‬ ‫תוכנית לימודים חדשה זו תיפתח לבוגרי הנדסה‬ ‫אזרחית‪ ,‬כימיה‪ ,‬מכונות‪ ,‬ואווירונאוטיקה‪ .‬כדי‬ ‫שיספיקו להשיק אותה בסוף ‪ ,2011‬נקבע כי‬ ‫התעודה תשתרע לאורך תקופה של ‪ 15‬חודשים‬ ‫בתוספת ‪ 3‬חודשים עבור פרויקט אשר ייושם‬ ‫במגזר התעשייתי‪.‬‬

‫המנהל האקדמי של התכנית‪ ,‬פרופ' יאיר עין‪-‬‬ ‫אלי מהפקולטה להנדסת החומרים מזמין את‬ ‫המועמדים ליטול חלק בפרויקט חדש זה אשר‬ ‫הותאם התאמה מיוחדת כדי שיענה לצרכים‬ ‫הגוברים בניצול האנרגיה אותם תדע ישראל‬ ‫תודות לתגליות חדשות אלה‪.‬‬ ‫בוריס פרינץ‪ ,‬מתנדב בינלאומי חוקר‪ ,‬הטכניון‬

Agenda

31

76

Daguesh Science n°

Journées Neurosciences et Cognition à l’Institut Weizmann C’est sous l’auspice de la collaboration internationale et dans un centre de conférence David Lopatie flambant neuf que l’Institut Weizmann vient d’organiser les journées cerveau et cognition. Les ‘NYU-WIS science days - Frontiers in Brain and Cognition’ ont notamment permis de mettre en avant l’étendue des thématiques et des travaux qui font la renommée des groupes de recherches en neurosciences de l’Université de New-York et de l’Institut Weizmann. Ces journées ce sont ouvertes avec l’intervention du Professeur Thomas J. Carew (doyen de la NYU’s Faculty of Arts and Science), portant sur l’implication de facteurs neurotrophiques dans les mécanismes de mémoire chez l’aplysie. Ce domaine d’étude sur un modèle animal original (mollusque) a permis au Professeur Eric R. Kandel d’obtenir le Prix Nobel de médecine en 2000. Une fois cette impulsion donnée, nous avons assisté à des présentations de la part

de plusieurs chercheurs des deux institutions organisatrices couvrant des sujets variés tels les mécanismes de développement du cerveau (migration et croissance neuronale, établissement des connexions synaptiques), la perception (olfactive, visuelle: reconnaisance d’images), les bases neurobiologiques de l’émotion et du stress et les mécanismes de prise de décision. Le programme, pléthorique, n’a cependant pas omis de laisser la place à plusieurs tables rondes ouvrant des discussions sur la puissance et les limites des technologies utilisées en neurosciences, développées entre autres a l’Institut Weizmann ou à l’Université de New-York et pouvant bénéficier aux différents groupes présents.

Nicolas Panayotis, Volontaire International chercheur, Institut Weizmann

Le Technion se met à la mesure des nouveaux défis énergétiques du pays Avec la découverte de gaz naturel offshore qui implique une probabilité plus importante pour trouver des réserves de pétrole offshore, Israël entre dans une nouvelle ère de production et de consommation d’énergie. Afin d’exploiter pleinement ces nouvelles ressources en toute sécurité, le pays a besoin de développer des infrastructures de recherche et d’éducation dans le gaz naturel et le pétrole afin de former des experts et en particulier des ingénieurs.

Le Technion a promis de s’engager dans ce challenge national en ouvrant le Grand Technion Energy Program (GTEP), un cycle post-master dans l’ingénierie du gaz naturel et du pétrole en coopération avec l’Université de Haïfa (département de géosciences marines).

La plupart de ces cours seront donnés en anglais par des experts internationaux. Le Technion coordonne cette initiative avec le Ministère des Infrastructures.

Cette nouvelle formation sera accessible pour les diplômés en ingénierie civile, chimique,

mécanique et aérospatiale. Afin d’être lancé fin 2011, le diplôme s’étendra sur une période de 15 mois plus 3 mois de projet qui sera implémenté dans le secteur industriel.

Le chef académique de ce programme, le professeur Yair Ein-Eli de la faculté d’ingénierie des matériaux invite les postulants à prendre part dans ce nouveau projet qui est taillé sur mesure pour remplir les besoins croissants en exploitation d’énergie que va rencontrer Israël grâce ces nouvelles découvertes.

Boris Princ, Volontaire International chercheur, Technion

L’Institut Weizmann

The Office for Science and Technology of the French Embassy in Israel is also on the web ...

Follow us on our blog !

fitscience.wordpress.com