D+A Magazine 061 by D+A Magazine

‫‪design + architecture‬‬

‫מבני ציבור‬

‫גולני אדריכלים‬ ‫נופר אדריכלים‬ ‫מורן פלמוני‪,‬‬ ‫יפתח וקס‪-‬אדריכלים‬ ‫מלי פינץ עיצוב פנים‬ ‫דליה שילוני עיצוב פנים‬

‫—‬ ‫אדריכלות נוף‬ ‫אב אדריכלות נוף‬

‫—‬ ‫מגורים‬

‫יעקבס‪-‬יניב אדריכלים‬ ‫פיצו קדם אדריכלים‬ ‫בשיתוף תמר ברגר‬ ‫אבירם‪-‬קושמירסקי‬ ‫אדריכלים‬ ‫ישראלביץ אדריכלים‬ ‫אדריכל רז מלמד‬ ‫סטודיו הנקין שביט‬

‫—‬ ‫אירוח והסעדה‬

‫אדריכלית ורד כדורי‬ ‫בשיתוף ‪CRAFT & BLOOM‬‬ ‫תמי לפידות | לפידות‬ ‫אדריכלות‬

‫—‬ ‫משרדים ומסחר‬ ‫קליין סטודיו‬ ‫טל גולדשמיט פיש‬ ‫סתר אדריכלים‬

‫—‬ ‫תאורה אדריכלית‬

‫אורבך הלוי אדריכלים‬ ‫מיכל קנטור תכנון תאורה‬ ‫עמיר ברנר עיצוב תאורה‬

‫—‬ ‫מבט על אדריכל‬ ‫אדריכלית ג׳ויס אורון‬

‫—‬ ‫מאיץ חלקיקים‬

‫ענבי‪-‬וייסמן אדריכלים‬ ‫גולן אדריכלים‬ ‫סטודיו עליזה כהן‬ ‫סטודיו ‪:OMY‬‬ ‫מיה שלף‪ ,‬עפרי דנון‬ ‫נורית בן יוסף‬ ‫עמרי נחום | ‪AON‬‬ ‫‪ARCHITECTS‬‬

‫דפנה לסר שדה‬ ‫אדריכלית רוני אלרואי‬ ‫צביה קזיוף‬ ‫אדריכלית ממי דאובה‬

‫אות‬ ‫העיצוב‬ ‫הישראלי‬ ‫‪2019‬‬

‫‪061‬‬

‫אביבי מטבחים‬

‫‪SMART KITCHEN‬‬ ‫קולקצייה מהפכנית של מטבחים חכמים‬ ‫היוצרת שינוי בהרגלי העבודה במטבח‬

‫בית פרטי במרכז הארץ | צלם‪ :‬אלעד גונן | מעצבת לקוח‪ :‬לירז עמר | מעצבת אביבי‪ :‬טאיה סלבין‬

AD Beatrice Rossetti - Photo Federico Cedrone

GROUNDPIECE SECTIONAL SOFA Antonio Citterio Design www.flexform.it

‫הביטאט המתחם החדש‬ ‫ הרצליה פיתוח‬,10 ‫רח׳ המדע‬ 09-9717030

habitat-center@habitat.co.il

‫כשדיוק ושקט‬ ‫נפגשים‬

‫מערכת ה‪ VRF-‬האיכותית והשקטה מבית ‪FUJITSU‬‬ ‫מערכת ה‪ VRF-‬מבוססת על טכנולוגיה יפנית ונחשבת למובילה בתחום‪ .‬המערכת‬ ‫שומרת על טמפרטורה קבועה ומתאימה את עצמה בו זמנית לצרכים שונים‬ ‫של מיזוג אוויר בחללים השונים של המבנה‪ ,‬תוך כדי חיסכון של יותר מ‪40%-‬‬ ‫בצריכת החשמל והתאמה מושלמת לכל תכנון אדריכלי‪.‬‬ ‫אייץ' אר סוכנויות בע"מ‪ ,‬דוד נבון ‪ 39‬מושב מגשימים‪Fujitsu-general.co.il 03-9078885 ,‬‬

‫אמנות המיזוג היפנית‬

‫‪HOME STYLING‬‬

‫‪betili.com‬‬

‫בשער‪:‬‬ ‫‪FAILE 2018-19‬‬

‫של צמד האמנים הניו‪-‬יורקי‬ ‫פטריק מקניל ופטריק מילר‪,‬‬ ‫שעובדים יחד תחת השם ‪FAILE‬‬ ‫מתוך התערוכה‪:‬‬ ‫‪Where The Ends Meet‬‬

‫גלריה גורדון‪ ,‬תל אביב‬

‫‪ / Editor‬עורך ראשי‬ ‫‪ / Giora Urian‬גיורא אוריין‬ ‫‪ / Design‬עיצוב‬ ‫‪ / Dina Shoham‬סטודיו דינה שהם‬ ‫‪ / Advertising‬מנהלת פרסום‬ ‫תמי נחום ‪050-4322293‬‬ ‫‪Tami Nahum, 972-50-4322293‬‬ ‫מנהלת פרויקטים מיוחדים‬ ‫ליזי הרוש ‪050-5282937‬‬ ‫‪lizzydna@gmail.com‬‬

‫מנהלת מסחרית‬ ‫שרה אריאל קפור‬ ‫‪052-3731365‬‬

‫‪sarahdna@yahoo.com‬‬

‫מנהלת חשבונות‬ ‫ענת אילון‬ ‫‪ / Publisher‬המו״ל‬ ‫מתחמי עיצוב ואדריכלות ‪ 2010‬בע״מ‬ ‫‪Mitchamey Itzuv Veadrichalut Ltd‬‬

‫בית־אוריין‪ ,‬אילת ‪25‬‬ ‫מורשה‪ ,‬רמת־השרון ‪47280‬‬ ‫‪urianbooks@gmail.com‬‬

‫טלפון ‪03-5408562‬‬ ‫פקס ‪03-5481028‬‬

‫מודעות‪03-5495931:‬‬ ‫מנויים‪03-5401065 :‬‬ ‫‪25 Timna St. Morasha‬‬ ‫‪Ramat Hasharon 47280, Israel‬‬ ‫‪Tel. 972-3-5408562‬‬ ‫‪Fax. 972-3-5481028‬‬

‫כל הזכויות שמורות‪ .‬אין לעשות כל שימוש שהוא ©‬ ‫בכל חלק שהוא מהחומר הכלול במגזין זה‪ ,‬אלא‬ ‫‪.‬ברשות מפורשת‪ ,‬בכתב ומראש‪ ,‬של המו״ל‬ ‫‪© Exclusively Published And Distributed By‬‬ ‫‪Urian Books – Mitchamey Itzuv Ltd‬‬

‫‪03‬‬ ‫אי אפשר שלא להתייחס לדרמה‬ ‫הגדולה של השעה — שריפת‬ ‫קתדרלת נוטרדאם בפריז‪.‬‬ ‫עולם האדריכלות כמרקחה; האש‬ ‫עדיין לא הספיקה לכבות והרשת‬ ‫הוצפה בהדמיות ורעיונות שונים‬ ‫לשיפוץ המבנה המונומנטלי‪.‬‬ ‫כל משרד שמכבד את עצמו הספיק לענות‬ ‫על השאלה — כיצד יש לשמר ולשפץ‬ ‫את המבנה ההיסטורי ואחד הסמלים‬ ‫המובהקים של צרפת‪ 24 .‬שעות לאחר‬ ‫השרפה‪ ,‬הכריז ראש ממשלת צרפת‬ ‫אדואר פיליפ‪ ,‬על תחרות בינלאומית‬ ‫לעיצוב מחדש של הצריח ושימור‬ ‫המבנה‪ :‬״התחרות תאפשר לנו לשאול‬ ‫את הציבור האם אנחנו בכלל צריכים‬ ‫לבנות מחדש את אותו הצריח״‪ ,‬אמר‬ ‫פיליפ לתקשורת הצרפתית ורמז למעשה‬ ‫על האפשרות ששיפוץ המבנה צריך‬ ‫להתאים להלך הרוח של התקופה‪.‬‬ ‫וזו באמת השאלה המעניינת ביותר —‬ ‫כיצד צריך לנהוג היום בשימור מבנים‬ ‫היסטוריים כמו הנוטרדאם והאם בהכרח‬ ‫הפתרון הטבעי ביותר הוא שימור מחמיר‬ ‫לפי התכנון המקורי‪ ,‬או שמא יש מקום‬ ‫לשימור חדשני? לפי עולם האדריכלות‪,‬‬ ‫התשובה בהחלט מסמנת שינוי כיוון‪.‬‬ ‫רוב ההצעות שפורסמו מאז השרפה‪,‬‬ ‫מציגות אלטרנטיבות עכשוויות לשימור‬ ‫המבנה‪ .‬משרד האדריכלים הבריטי‬ ‫‪ FOSTER + PARTNERS‬פרסם הצעה לתכנון‬ ‫גג וצריח הקתדרלה מחדש מזכוכית‬ ‫ופלדה‪ ,‬חומרים עכשווים‪ ,‬עם פתיחת‬ ‫גג המבנה לתצפית פתוחה לציבור‪.‬‬ ‫משרד המעצבים הצרפתי ‪STUDIO NAB‬‬ ‫הציע הצעה אוונגרדית להחליף את הגג‬

‫הפגוע בחממה ירוקה למטרות חינוכיות‪.‬‬ ‫לדברי המשרד העיצוב נועד להיות‬ ‫"מעוגן בזמנו‪ ,‬פונה לעתיד‪ ,‬ומייצג את‬ ‫הפרשנות שלנו לזמן הזה״‪ .‬תחת הכותרת‬ ‫״ירוק לכולנו״‪ ,‬התוכנית קוראת להקים‬ ‫מרחב רב תכליתי שבו הקהילה יכולה‬ ‫ללמוד על חקלאות עירונית בר קיימא‪.‬‬ ‫זכוכיות‪ ,‬חממות ורעיונות נוספים — כולם‬ ‫מעניינים ופותחים את הראש לגבי‬ ‫תפקידו של שימור בימינו‪ .‬מה שבטוח‪,‬‬ ‫הוויכוח בין המודרני לישן כבר התחיל‬ ‫ושלב לקיחת החלטות יהיה ארוך מתמיד‪.‬‬ ‫הימור שלנו‪ ,‬מכיוון שמדובר במבנה‬ ‫דת אשר שייך חלקית לוותיקן‪ ,‬הסיכוי‬ ‫לפתיחות ולמחשבה יצירתית בכל‬ ‫הקשור לשיפוץ המבנה קלוש מאוד‪.‬‬

‫אדריכלות נכנסת‬

‫‪01‬‬

‫אם יש עיר מעניינת בגוש דן‪,‬‬ ‫שראויה לתשומת לב מבחינת‬ ‫עיצוב ואדריכלות‪ ,‬זוהי לוד‪.‬‬ ‫דווקא לוד‪ .‬עיר בעלת מוניטין‬

‫מפוקפק‪ ,‬שעוברת בשנים האחרונות‬ ‫מתיחת פנים‪ ,‬דרך פרויקטים אורבניים‬ ‫ואדריכליים משובחים במיוחד‪.‬‬ ‫זה שנים סובלת לוד מניהול כושל‪,‬‬ ‫מהעדר אכיפה‪ ,‬משיעורי פשיעה גדולים‬ ‫ומתחרות עם ישובים אטרקטיביים יותר‬ ‫שהוקמו סביב לה‪ .‬ראשי ערים התחלפו‬ ‫ונראה שעכשיו רואים לראשונה את‬ ‫ניצני ההתחדשות‪ .‬מרבית הפרויקטים‬ ‫המתבצעים בימים אלה בעיר‪ ,‬הם‬ ‫בזכות הסכם הגג שנחתם בשנת ‪2017‬‬ ‫עם המדינה ואשר הביא דחיפה חשובה‬ ‫לעיר‪ .‬במסגרת ההסכם האסטרטגי‪ ,‬ייבנו‬ ‫ברחבי העיר כ־‪ 17,000‬יח"ד חדשות‬ ‫בשכונות החדשות ותוכנית התחדשות‬ ‫עירונית יצאה לדרך במרכז לוד‪ ,‬בשטח‬ ‫העיר העתיקה וסביבתה‪ .‬כמו כן‪ ,‬כחלק‬ ‫מההסכם‪ ,‬יבוצעו פרויקטים לרווחת‬ ‫תושבי העיר‪ :‬שיפוץ ובניית מוסדות‬ ‫ציבור‪ ,‬שיקום והרחבת כבישים ומדרכות‪,‬‬ ‫הקמת פארקים‪ ,‬שבילי אופניים ועוד‪.‬‬ ‫אחד הפרויקטים המעניינים‪ ,‬אשר נמצא‬ ‫בשלבים מתקדמים‪ ,‬הוא התחדשות מרכז‬ ‫העיר ושיפוץ שוק לוד הותיק‪ .‬כחלק‬ ‫מפרויקט מקיף לחידוש העיר העתיקה‪,‬‬ ‫החליטה עיריית לוד לחדש את מתחם‬

‫השוק העירוני‪ ,‬אשר פועל במרכז העיר‬ ‫העתיקה מאז שנות ה‪ ,60-‬ולהפוך אותו‬ ‫לעוגן מרכזי בעיר‪ .‬משרד האדריכלים‬ ‫דרמן ורבקל תכנן את חידוש ופיתוח כיכר‬ ‫השוק‪ ,‬הכוללים רחבת שוק רב‪-‬תכליתית‬ ‫ושני רחובות חדשים החוצים את המתחם‬ ‫ומאפשרים חיבורים לרחובות המקיפים‬ ‫אותו‪ .‬בעזרת תכנון עירוני נכון ושפה‬ ‫עיצובית חדשה וצבעונית הפרויקט מצליח‬ ‫להפיח חיים במתחם השוק האפרפר‪.‬‬

‫‪02‬‬

‫בחודש שעבר‪ ,‬לאחר איחור‬ ‫ישראלי אופייני של מספר שנים‪,‬‬ ‫נפתח באופן רשמי נמל התעופה‬ ‫הבינלאומי על שם אילן ואסף רמון‪.‬‬ ‫הנמל החדש‪ ,‬הממוקם כ־‪ 19‬קילומטרים‬ ‫צפונית לאילת‪ ,‬סמוך לפארק תמנע‬ ‫ועל שטח של כ־‪ 14,000‬דונם‪ ,‬צפוי‬ ‫להפוך לנקודת ציון מרכזית על מפת‬ ‫התיירות המקומית והבינלאומית‬ ‫לישראל‪ ,‬ירדן ולמצרים‪.‬‬ ‫על התכנון הופקדו שניים ממשרדי‬ ‫האדריכלים הגדולים בישראל — משרד‬ ‫מן‪-‬שנער ומשרדו של משה צור‪ .‬לא כל‬ ‫יום פונים אליך ומבקשים לתכנן נמל‬ ‫תעופה ובמיוחד לא במדינה קטנה כמו‬ ‫ישראל‪ .‬למרות חוסר הניסיון בפרויקטים‬ ‫בקנה מידה כמו זה‪ ,‬הנמל החדש הוא‬ ‫ללא ספק אחד מסיפורי האדריכלות‬ ‫המוצלחים שנראו בארץ בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫מה שמאפיין את מבנה נמל התעופה‪,‬‬ ‫הוא השאיפה לנקז את מירב הפונקציות‬ ‫לשלושה מבנים המעוצבים בשפה‬ ‫אדריכלית זהה‪ .‬האזור הבנוי מורכב‬ ‫ממגדל פיקוח ומשלושה מבנים גדולים‪:‬‬ ‫הטרמינל‪ ,‬מבנה מנהלה ומבנה שירות‪.‬‬ ‫הטרמינל עצמו‪ ,‬גולת הכותרת של נמל‬ ‫התעופה‪ ,‬נראה כמו קופסה אופקית‬ ‫גדולה‪ ,‬אך מבפנים הוא מחולק לשני‬ ‫חלקים ופטיו חוצה אותו לכל האורך‪.‬‬ ‫המעבר בין החלקים הוא באמצעות‬ ‫גשרים מקורים‪ ,‬המתפקדים כ"קושרות"‪.‬‬ ‫המבנים מחופים כולם על ידי לוחות‬ ‫אלומיניום לבנים המתפרשים על הקירות‬ ‫והגגות‪ ,‬עם חזיתות זכוכית‪ .‬למרבה‬ ‫ההפתעה‪ ,‬האלומיניום והזכוכית אינם‬ ‫יוצרים נוכחות ראוותנית‪-‬פולשנית‪ .‬בתוך‬ ‫ה‪ 506-‬דונם של אדמה צחיחה מבני‬ ‫הנמל מייצרים ניראות מינימליסטית‬ ‫ומאופקת שמשתלבת בנוף המדברי‪.‬‬ ‫״בתכנון שדה התעופה למדנו מן הנוף‬ ‫המדברי‪ ,‬וזה דרש פתרון עיצובי שיגיב‬ ‫באופן המתאים ביותר לנוף הקיים‬

‫ולאקלים המקומי״‪ ,‬הסביר ראש צוות‬ ‫התכנון‪ ,‬אדריכל אמיר מן למגזין העיצוב‬ ‫‪" .DEZEEN‬המטרה שלנו הייתה איך לא‬ ‫להתחרות בריקנות המוחלטת של האתר‪,‬‬ ‫תוך יצירת מקום שמקבל את הנוסעים‬ ‫בתהליכי היציאה וההגעה ומשקפים בכך‬ ‫את ייחודו של הסביבה המדברית‪ ,‬כשער‬ ‫דרומי בינלאומי מתפקד לישראל״‪.‬‬

‫‪03‬‬

‫אחד המבנים האיקוניים בירושלים‪,‬‬ ‫עתיד לשנות את פניו במסגרת עוד‬ ‫פרויקט גרנדיוזי בעיר‪ .‬מדובר במרכז‬ ‫הקונגרסים הבינלאומי או כמו שאנחנו‬ ‫מכירים אותו — בנייני האומה בירושלים‪.‬‬ ‫הבניין המפורסם נחנך בשנת ‪ ,1956‬ביוזמת‬ ‫הסוכנות היהודית כמרכז לאירוח כנסים‬ ‫בינלאומיים‪ .‬המבנה המקורי תוכנן על‬ ‫ידי האדריכל זאב רכטר‪ ,‬שזכה בתחרות‬ ‫אדריכלית שהתקיימה כבר בראשית שנת‬ ‫‪ .1949‬במהלך השנים‪ ,‬עבר המבנה שינויים‬ ‫רבים ונראה שהגיע הזמן לשינוי נוסף‪.‬‬ ‫במסגרת תוכנית בינוי רחבת היקף‪,‬‬ ‫שמקדמת עיריית ירושלים‪ ,‬המכונה‬ ‫"רובע הכניסה לעיר"‪ ,‬עומד מתחם בנייני‬ ‫האומה בפני תוכנית בינוי כוללת‪ .‬במסגרת‬ ‫התוכנית יוגדל המתחם לכ־‪ 55,000‬מ"ר‬ ‫ויכלול שטחי מסחר‪ ,‬תרבות‪ ,‬תיירות‬ ‫ובידור חדשים‪ .‬עוד יכלול המתחם בית‬ ‫מלון בן עשר קומות‪ ,‬בניין משרדים‬ ‫ושני מגדלי עסקים המשלבים מסחר‪.‬‬ ‫האדריכל שנבחר לתכנון הפרויקט הוא‬ ‫אדריכל העל מסימיליאנו פוקסס‪ ,‬שזהו‬ ‫הפרויקט השני שלו בארץ‪ ,‬לאחר שתכנן‬ ‫את מרכז פרס לשלום ביפו‪ .‬במסגרת‬ ‫הרצאה שנשא פוקסס בתל אביב לפני‬ ‫מספר חודשים הוא אמר‪“ :‬הדבר החשוב‬ ‫ביותר בפרויקט בירושלים זה לדאוג‬ ‫לסביבה ולנוף המקיפים אותו וכך אנחנו‬ ‫נדאג לא רק למבנים אלא גם‪ ,‬ובמיוחד‪,‬‬ ‫לכיכר המקבלת את פני הבאים"‪.‬‬ ‫על פי ההדמיות שפורסמו ׳הבניין המקורי‬ ‫של רכטר ישמור באופן יחסי על צורתו‬ ‫המקורית' אך ייבלע בין מבני זכוכית‬ ‫גדולים ולמעשה יהפוך למרכיב אחד‬ ‫בתוך מתחם רב מבנים ומשולב שימושים‪.‬‬ ‫למרות דבריו של פוקסס התוכנית אינה‬ ‫אופיינית לבנייה ירושלמית אלא נראית‬ ‫יותר כמו תוכנית גנרית‪ ,‬המיועדת לכל‬ ‫עיר גדולה באשר היא‪ .‬כרגע לא ברור‬ ‫כיצד תבוא לידי ביטוי האבן הירושלמית‬ ‫שהשימוש בה הוא בתוקף חוק עירוני‪.‬‬

‫אדריכלות‬ ‫יוצאת‬ ‫אדריכלות‬ ‫נכנסת‬ ‫טקסט‬ ‫אדריכל אמנון דירקטור‬

‫‪05/19‬‬ ‫אדריכלים שזכו במוניטין בעולם‪,‬‬ ‫מנצלים אדריכלים צעירים‬ ‫מתמחים ‪ ///‬יום הולדת ‪100‬‬ ‫לבאוהאוס ‪ ///‬מסתבר שלכולם‬ ‫יש רעיונות איך לשפץ את‬ ‫קתדרלת נוטרדם ‪ ///‬העיר הכי‬ ‫ראויה לתשומת לב אדריכלית‬ ‫בישראל ‪ //‬נחנך אחד מסיפורי‬ ‫ההצלחה הגדולים של האדריכלות‬ ‫בישראל‪ ,‬בשנים האחרונות ‪///‬‬ ‫בנייני האומה משנים את פניהם‬

‫אדריכלות יוצאת‬

‫‪01‬‬

‫די מדהים‪ ,‬שלמרות עידן התקינות‬ ‫הפוליטית‪ ,‬השקיפות והמודעות‬ ‫לאתיקה מקצועית‪ ,‬רק היום‪ ,‬בשנת‬ ‫‪ ,2019‬עלה לשיח האדריכלי אחד‬ ‫הנושאים החשובים והרגישים ביותר‬ ‫— תשלום לאדריכלים מתמחים‬ ‫או ליתר דיוק אי התשלום‪.‬‬ ‫הסאגה הנוכחית התחילה בחודש שעבר‪,‬‬ ‫כאשר גלריית סרפנטיין הלונדונית‪ ,‬הכריזה‬ ‫על האדריכל היפני הצעיר ג'וניה אישיגאמי‪,‬‬

‫כמתכנן הבא של הפביליון השנתי‬ ‫היוקרתי ברחבת הגלריה‪ .‬כמובן‪ ,‬מדובר‬ ‫בכבוד גדול ואישיגאמי מצטרף לשורה‬ ‫ארוכה ונכבדת של אדריכלי על שתכננו‬ ‫בעבר את הפביליון‪ ,‬בין השאר ביארקה‬ ‫אינגלס‪ ,‬זאהה חדיד‪ ,‬סו פוג׳ימוטו ועוד‪.‬‬ ‫הכל טוב ויפה‪ ,‬אבל מעט לאחר ההודעה‪,‬‬ ‫התחילו להתפרסם ברשתות החברתיות‬ ‫עדויות מטרידות מאת מתמחים לשעבר‬ ‫שעבדו אצל אישיגאמי‪ :‬אי תשלום‬ ‫למתמחים צעירים‪ ,‬עבודה סביב השעון‪,‬‬ ‫אי מתן הפוגה לאוכל ושתייה‪ ,‬יחס מזלזל‬ ‫ובאופן כללי ניצול על גבול העבדות‪.‬‬ ‫״יש להחרים אדריכלים הנשענים על‬ ‫כוח עבודה בחינם‪ ,‬מפרויקטים עתירי‬ ‫פרופיל כמו פביליון הסרפנטיין״‪,‬‬ ‫כתב באינסטגרם המעצב אדם‬ ‫נתנאל פורמן‪ ,‬שחשף לראשונה את‬ ‫שיטת העבודה אצל אישיגאמי‪.‬‬ ‫בפוסט נוסף‪ ,‬פרסם פורמן מייל ששלח‬ ‫משרד אישיגאמי לאדריכל שהציג את‬ ‫מועמדותו‪ :‬״תודה שבחרת להתמחות‬ ‫במשרד האדריכלים ג'וניה אישיגאמי‪.‬‬ ‫המשרה מוצעת בהסכמה לתנאים‬ ‫הבאים‪ :‬ההתמחות ללא תשלום‪ ,‬מתמחים‬ ‫מתבקשים להשתמש בציוד האישי‬ ‫שלהם בלבד‪ ,‬שעות העבודה הן מיום‬ ‫שני עד שבת משעה ‪ 11‬בבוקר עד ‪12‬‬ ‫בלילה‪ ,‬המשרד אינו יכול לעזור עם ויזת‬ ‫שהייה ביפן‪ .‬אם כל זה מקובל עליך‬ ‫אנחנו נשקול את מועמדותך״‪ .‬מאותו‬ ‫רגע הרשת הוצפה בעדויות נוספות‬

‫והעלתה לדיון את השאלה בדבר עבדות‬ ‫של אדריכלים צעירים במאה ה‪.21-‬‬ ‫המקרה של אישיגאמי הוא הראשון שבו‬ ‫אדריכל ספציפי מוזכר בהקשר זה‪ ,‬בסגנון‬ ‫‪ .METOO‬עד כה הנושא עלה רק באופן‬ ‫אנונימי ללא אזכור שמות של אדריכלים‪.‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬בביאנלה לאדריכלות בוונציה‬ ‫בשנת ‪ ,2016‬הביתן הסרבי התייחס‬ ‫לנושא העבודה בעולם האדריכלות‪ ,‬תחת‬ ‫הכותרת ״הרואי‪ :‬משלוח חינם״‪ .‬שלושה‬ ‫אדריכלים סרביים תכננו בשטח הביתן‬ ‫מעין רמפה כחולה שמאפשרת למבקרים‬ ‫לשכב‪ ,‬לנוח ולשחק עליה‪ .‬בצד הביתן‬ ‫הייתה מונחת ערימה של דפים‪ ,‬ועל כל‬ ‫דף היו התכתבויות מייל אנונימיות של‬ ‫אדריכלים צעירים שמחפשים עבודה לצד‬ ‫התשובה שקיבלו ממשרדי האדריכלים‪.‬‬ ‫באופן גורף ניתן היה לראות שכל‬ ‫המשרדים מגיבים באופן דומה‪ :‬הם‬ ‫מתרשמים מאוד מהפורטפוליו ומקורות‬ ‫החיים של המועמד‪ ,‬אבל כרגע יש‬ ‫באפשרותם להציע רק משרות ללא‬ ‫תשלום ובהתנדבות‪ .‬התצוגה בביתן הייתה‬ ‫משעשעת מצד אחד ומתסכלת מצד שני‪,‬‬ ‫שכן היא חשפה את אחורי הקלעים של‬ ‫מנגנון חיפושי העבודה בעולם האדריכלות‬ ‫ואת הקלות הבלתי נסבלת שבה משרדים‬ ‫מציעים משרות ללא תשלום‪ .‬״הפרויקט‬ ‫שלנו משקף את המיקום הבעייתי של‬ ‫אדריכלים צעירים במקצוע שלנו‪ ,‬הוא‬ ‫שופך אור על חומרת המצב בתחום ומביע‬ ‫התנגדות לקיצוניות של הקפיטליזם‬ ‫הפוסט‪-‬תעשייתי״‪ ,‬נכתב בביתן‪.‬‬

‫‪02‬‬

‫השנה עומדת בסימן יום הולדת חגיגי‬ ‫במיוחד‪ :‬מאה שנה לבאוהאוס‪.‬‬

‫בית הספר שהוקם בשנת ‪1919‬‬ ‫בוויימאר בגרמניה‪ ,‬שינה את פני העיצוב‬ ‫והאדריכלות בעולם כולו‪ .‬לא פחות‪.‬‬ ‫ההשפעה של הבאוהאוס פרצה את גבולות‬ ‫גרמניה ואת גבולות אירופה והגיעה‬ ‫לאמריקה‪ ,‬למזרח הרחוק‪ ,‬לאפריקה‬ ‫וגם אלינו‪ ,‬למזרח התיכון‪ .‬כמה מגדולי‬ ‫האדריכלים הישראלים‪ ,‬כמו אריה שרון‪,‬‬ ‫מוניו גיתאי ושלמה ברנשטיין‪ ,‬היו תלמידי‬ ‫בית הספר ולאחר עלייתם לארץ‪ ,‬ניכרה‬ ‫רוח בית הספר במבנים שבנו ובאופן‬ ‫רחב יותר — בעיצוב המרחב הישראלי‪.‬‬

‫השנה גרמניה תחגוג את יובל המאה‬ ‫להקמת הבאוהאוס עם המוטו‬ ‫‪NEU DENKEN‬״ — "מחשבה מחדש על‬ ‫העולם״ — כותרת דרמטית‪ ,‬שלמעשה‬ ‫מתייחסת לתפיסה של הבאוהאוס כמי‬ ‫שאכן בא לשנות את העולם‪ .‬מאות‬ ‫אירועים מתקיימים ברחבי המדינה‬ ‫ומחוצה לה כמחווה לבאוהאוס ולסגנון‬ ‫העיצוב המהפכני שנוצר בו‪ .‬האירועים‬ ‫כוללים תערוכות‪ ,‬הרצאות‪ ,‬כנסים‪,‬‬ ‫סרטים ומופעי פרפורמנס‪ .‬גולת הכותרת‬ ‫הוא "סיור המודרניזם הגדול" (״‪GRAND‬‬ ‫״‪DIE WELT‬‬

‫‪ — )"TOUR OF MODERNISM‬מסלול טיולים‬ ‫ברחבי גרמניה בעקבות כ‪ 100-‬אתרים‬ ‫ארכיטקטוניים שנבנו בהשראת הבאוהאוס‪.‬‬ ‫״אנחנו לא מעוניינים שחגיגות המאה יהיו‬ ‫אירוע היסטורי‪ ,‬השאיפה שלנו היא להציג‬ ‫את הנוכחות של הבאוהאוס כיום״‪ ,‬אמר‬ ‫כריסטיאן בודך‪ ,‬ראש לשכת הבאוהאוס‬ ‫בויימאר בפסטיבל הפתיחה שהתקיים‬ ‫בינואר האחרון‪ .‬״עבורנו‪ ,‬יום השנה הזה‬ ‫הוא פלטפורמה להעברת הרלוונטיות של‬ ‫רעיונות הבאוהאוס במאה ה‪21-‬״‪ ,‬הוסיף‪.‬‬ ‫הדי הבאוהאוס בוודאי ניכרים עדיין‬ ‫— באופנים ישירים ועקיפים בעולם‬ ‫האדריכלות והעיצוב של היום‪ ,‬אבל מזה‬ ‫עשרות שנים האדריכלות פונה לכיוונים‬ ‫אחרים‪ .‬כך שהחיבור למאה ה‪ 21-‬אכן‬ ‫מעלה שאלות עקרוניות — כיצד והאם‬ ‫הסגנון המודרניסטי רלוונטי היום?‬ ‫האם ציון התאריך החגיגי הוא צעד‬ ‫רומנטי ואפילו נוסטלגי‪ ,‬או הזדמנות‬ ‫לקידום השיח האדריכלי העכשווי?‬ ‫מארגני חגיגות היובל מנסים להראות‬ ‫את הרלוונטיות והם עושים זאת‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫דרך אימוץ טכנולוגיה עכשווית‪ .‬ברוח זו‬ ‫הושקה אפליקציה חדשה של תמונות בשם‬ ‫״‪I SEE BAUHAUS‬״ אשר מיועדת למעריצי‬ ‫הבאוהאוס באשר הם‪ .‬האפליקציה‬ ‫החדשה מאפשרת לצלם תמונות עם‬ ‫פילטרים באווירת הבאוהאוס ולשתף‬ ‫את התמונות ברשתות החברתיות‪.‬‬

‫‪DESIGN YOUR ID‬‬

‫חדש! נתניה ‪ -‬מתחם סיטי פולג‪ ,‬גיבורי ישראל ‪ | 073-2821904 ,5‬פתוח במוצ"ש‬ ‫ר"ג — ב"ב — דן דיזיין סנטר‪ ,‬הלח"י ‪ ,073-2821903 ,2‬פתוח במוצ"ש חיפה — דרך בר יהודה ‪ ,147‬מתחם מבנה‪,‬‬ ‫נשר‪ ,073-2821901 ,‬פתוח במוצ"ש | ירושלים — פייר קניג ‪ | 073-2821902 ,20‬שירות לקוחות — ‪03-9536444‬‬ ‫אדריכלים ומעצבי פנים ‪ | tami-d@efdesign.co.il -‬פרויקטים ודירות לדוגמא ‪sharon@efdesign.co.il -‬‬

‫‪iddesign.co.il‬‬ ‫| ‪iddesign_il‬‬

‫‪da-magazine.co.il‬‬ ‫האתר של קהילת העיצוב והאדריכלות בישראל‬

‫תוכן חוויתי בפלטפורמות אפקטיביות‬ ‫ליזמים‪ ,‬אדריכלים ומעצבים‬

‫זה לא עוד פרקט‪,‬‬

‫‪| | www.carmelfloor.co.il‬‬

‫‪Elephant‬‬ ‫אלפנט‬ ‫חרושת‬

‫עץ‬

‫בע״מ‬

‫אלפנט חרושת עץ קיימת מזה ‪ 60‬שנה‪ ,‬דור שלישי של נגרים‪.‬‬ ‫החברה פועלת בשוק המסחרי‪ ,‬ומספקת פתרונות ריהוט לחנויות‪ ,‬משרדים‪ ,‬ואולמות תצוגה‪.‬‬ ‫מוצרינו מפארים את הרשתות הגדולות בארץ‪.‬‬ ‫ברשותנו מפעל חדיש ומודרני‪ ,‬המייצר באמצעות מיטב הציוד המתקדם‪,‬‬ ‫ועומד בסטנדרטים בינלאומיים גבוהים‪.‬‬ ‫לאלפנט חרושת עץ‪ ,‬צוות מעצבות מקצועי ויצירתי אשר חובר לצוות הטכני במפעל‪,‬‬ ‫בדרך להגשמת החלום הפרטי של כל לקוח‪ ,‬מעצב ואדריכל‪.‬‬ ‫לחברתנו צוות גדול המונה כ‪ 120-‬עובדים שמקפידים על מתן שירות מעולה‬ ‫ועמידה בלוח זמנים כמובטח‪.‬‬ ‫באלפנט חרושת עץ יודעים שלקוח מרוצה הוא אמצעי הפרסום הטוב ביותר!‬

‫עוז חיימוביץ‬ ‫סמנכ"ל שיווק‬

‫‪oz10biz@gmail.com | 052-7772113‬‬ ‫מפעל ראשי‪ :‬פארק התעשיה שחק | ‪04-6323364‬‬ ‫‪www.elephants.co.il‬‬

‫תכנון תאורה‪ :‬עמיר ברנר‬

‫‪Lighting Engineering Ltd.‬‬

‫רח' היוצר ‪ ,5‬איזור התעשיה ציפורית‪ ,‬נצרת עילית | טל‪www.steinitzliradlighting.com | 04-6414520/5 .‬‬

‫בית המתקינים בע"מ‬

‫מערכות מיזוג מתקדמות‬

‫הכל תחת קורת גג אחת‬

‫שלנו‬ ‫והתקנות מקצועיים‬ ‫והשרותתכנון‬ ‫המקצועיותותקניים |‬ ‫מזגנים‪ ,‬אביזרים איכותיים‬ ‫פיקוח הנדסי ויחס אישי‬ ‫לנוחות המיזוג והשקט שלך‬

‫אנו עובדים בשיתוף פעולה עם מהנדסים‪ ,‬יועצים‬ ‫פרופיל חברה‪ :‬בית המתקינים נוסדה בשנת ‪.2005‬‬ ‫ואדריכלים‪ ,‬ומבצעים פרויקטים קטנים כגדולים‪.‬‬ ‫החברה עוסקת בשיווק והתקנת מערכות מיזוג אויר‬ ‫לקוחות החברה‪:‬‬ ‫ביתי ומסחרי‪ ,‬בפרויקטים של בנייה רוויה‪ ,‬בניני משרדים‬ ‫יזמים‪ ,‬חברות קבלניות‪ ,‬אדריכלים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬מפעלים‬ ‫ומוסדות‪ ,‬אוורור חניונים ופינוי עשן‪ ,‬משאבות חום‪,‬‬ ‫‪ ,‬חברות ולקוחות פרטיים‪.‬‬ ‫חימום מים לצריכה‪ ,‬חימום תת ריצפתי ועוד‪ .‬החברה‬ ‫האני מאמין שלנו‪:‬‬ ‫מתמחה במזגנים עיליים ומיני מרכזיים ומערכות מיזוג‬ ‫מקצועיות‪ ,‬אמינות‪ ,‬איכות‪ ,‬עמידה בזמנים והבטחות‪,‬‬ ‫חכמות כגון‪ :‬אינוורטרים‪ ,‬מערכות ‪ VRF‬מתקדמות ובתים‬ ‫יחס אישי‪ ,‬דאגה לטובת ותועלת הלקוח‪ ,‬ליווי הלקוח‬ ‫חכמים‪ ,‬מערכות בתפוקה משתנה וריבוי מאיידים‬ ‫לשקטמיזוג אויר‬ ‫מערכות‬ ‫לפני תוך כדי ואחרי ביצוע הרכישה או ההתקנה‬ ‫מרבי וחיסכון באנרגיה ובכסף‪ .‬חברתנו מפיצה ומתקינה‬ ‫ובתיםבכל השלבים‪.‬‬ ‫מגורים‪ ,‬דירותואיכות‬ ‫בנייניובעולם‪.‬‬ ‫מורשה של כל חברות המיזוג המובילות בארץ‬

‫משרדים‪ ,‬חללים מסחריים ותעשייתיים‬ ‫פתרונות כוללים ובעלי מקצוע משלימים‬ ‫התאמה אישית ומקצועית ללקוח הפרטי ולמוסדי‬ ‫לפי צרכי לקוח ולחיסכון בעלויות תפעול‬

‫בית המתקינים בע"מ‬ ‫מערכות מיזוג אויר‬ ‫טל'‪03-9676676 :‬‬

‫‪03-9693693‬‬ ‫לציון‪:‬‬ ‫של כל החברות‪:‬‬ ‫פקס‪:‬כ י ם‬ ‫‪7536131‬ו ס מ‬ ‫מיקודם מ‬ ‫הישןי נ י‬ ‫פלוטיצקיו‪11‬מא‪.‬תת ק‬ ‫שים‬ ‫ראשון ר‬ ‫משווקים מו‬ ‫מייל‪ Matkinim123@gmail.com :‬אתר אינטרנטר‪www.bethamatkinim.co.il :‬‬

‫פלוטיצקי ‪ 11‬א‪.‬ת הישן‪ ,‬ראשון לציון מיקוד ‪ | 7536131‬טל‪ | 03-9676676 :‬פקס‪03-9693693 :‬‬

‫מייל‪ | Matkinim123@gmail.com :‬אתר‪| www.bethamatkinim.co.il :‬‬

‫דור וצורי‬ ‫המכבים ‪ ,116‬בני ברק‬ ‫טלפון – ‪03-6197418‬‬ ‫פקס – ‪03-5790042‬‬ ‫‪www.dorzuri.co.il‬‬

Rich' Since 1984 Graphic Design: moran konfino

49 Kibbutz galoyut st. Tel Aviv Tel. 972-3-9655566

www.contrast-il.com

‫פרויקט בינה טבעית‪ ,‬בניין תואה‪ ,‬תל אביב צילום‪ :‬איתי בירן‬

‫פנחס רוזן ‪ ,72‬תל אביב )בנין טופ דן(‬ ‫טל‪www.a-weiss.co.il 03.6911006 .‬‬

‫יעקבס‪-‬יניב אדריכלים‪ ,‬צילום‪ :‬עמית גרון‬

‫נירים עיצוב גנים מתכננת ומקימה גנים וגינות גג‬ ‫בשילוב מלא ובהתאם למשאלת הלקוח‪.‬‬ ‫פשטות והמון עושר של צמחים‪ ,‬עצים ופרחים‪.‬‬

COLOUR COMPOSITIONS Volume III Harmonious and balanced or challenging and unexpected, explore colour and form with each individual floor composition. Colour Compositions – a collection of carpet planks, offered in 75 colour choices.

09-9535120 :‫ קיבוץ שפיים ■ טלפון‬:‫ גומטכניקה בע”מ ■ כתובת אולם תצוגה‬:‫היבואן‬

www.millikencarpet.com

03-6319669 .‫ טל‬,‫ ת״א‬67 ‫רח׳ אסא קדמוני‬ 052-4272288 ‫ נייד‬,03-7391717 .‫פקס‬ www.ranmorplus.co.il ranmor3@gmail.com

‫אדריכלות‪ :‬עמרי דודש צילום‪ :‬מלכה שמיר‬

‫חברת אוסטק שמיר מתמחה בבניית בתים‬ ‫פרטיים‪ ,‬צמודי קרקע‪ ,‬בשיטות בניה מודרניות‪.‬‬ ‫החברה בעלת וותק של ‪ 30‬שנים ובנתה עד כה‬ ‫מאות בתים ברחבי הארץ‪.‬‬

‫אוסטק שמיר | טל‪ | www.austec-shamir.co.il | 09-8986198 .‬בלוג‪blog.austec-shamir.co.il :‬‬

‫יעקבס‪-‬יניב אדריכלים צילום‪ :‬עוזי פורת‬

‫מ ס ג ר ו ת‬

‫א ד ר י כ ל י ת‬

‫מתכת גרינברג בע"מ העצמאות ‪ 3‬אבן יהודה‬

‫גרינ‬

‫רג‬

‫טלפון ‪ ,09-8623608‬פקס ‪09-8870823‬‬

‫‪( 052-2500636‬בנצי) ‪grinbergmetal@gmail.com‬‬

‫מסגרות אדריכלית‬

HOUSE OF BRANDS

MODY.CO.IL

| 33

| 32

‫‪where hand crochet is elevated‬‬ ‫‪from craft to art‬‬

‫גבע בן ארי‬

‫בכּלי אור‬ ‫בבלעדיות ֵ‬ ‫גופי תאורה ייחודיים‪ ,‬בעלי סילואטים איקוניים‪,‬‬ ‫הנארגים ידנית ומעלים דרגה את אומנות העיצוב באור‪.‬‬ ‫הנצח ‪ 6‬רמת השרון‬

‫‪073-7055525‬‬

‫‪www.cley-or.co.il‬‬

‫איטונג מברכת‬ ‫את אב אדריכלות נוף‬

‫לרגל הזכיה בפרס אות העיצוב ‪2019‬‬ ‫שדירת אמיר‪ ,‬חדרה | אב אדריכלות נוף |משתלבות איטונג מסדרת "אריח של פעם" מלוטש | צלם‪ :‬יואב פלד‬

‫לייעוץ אדריכלי‪:‬‬

‫‪sigig@ytong.co.il | 050.5355565‬‬

‫מכון התקנים הישראלי‬

‫התקן הגרמני המחמיר ‪IBU‬‬

ALA Architects

unifor.it unifor50.com #UniFor50

Oodi Helsinki Central Library

KFAR SABA, ISRAEL, SHOWROOM T 09-7403034

Libreria CF Dante Bonuccelli

SHOWROOM #1 OFFICE

SHOWROOM #1 OFFICE | SHOWROOM #2 SOCIAL | WORKSHOP #3 ATELIER

:‫מתחם פיטרו החדש‬

03-5503701 ,‫ חולון‬13 ‫הסדנא‬

‫יעקבס‪-‬יניב אדריכלים צילום‪ :‬עמית גרון‬

‫ניב מאיר | נ‪.‬מ הנדסה בע״מ‬ ‫הקישון ‪ ,1‬באר יעקב ת‪.‬ד‪ ,11272 .‬טל‪( 050-2361003 ,077-2061002 .‬ניב)‬ ‫‪nivmeir@nivmeir.com‬‬

marset | Ginger Design By: Joan Gaspar

‫ | הירקון‬EXCLUSIVE ‫ ת”א‬,3 ‫ התערוכה‬,MUGRABI ‫ | סטודיו‬3 ‫ התערוכה‬,Viabizzuno

T: 03.5445531 | exclusive.co.il | ‫ ת”א‬,321

‫ריצוף‪ :‬טרוורטין אלבסטרינו ‪ -‬אדריכל‪ :‬אילן פיבקו‪ ,‬צילום‪ :‬איתי סיקולסקי‬

‫הכל מתחיל מאולם התצוגה שחובה לבקר בו‪,‬‬ ‫מדובר בחוויה שאינה אופיינית לארצנו הקטנה‪,‬‬ ‫מקום עוצר נשימה ומעורר השראה‪.‬‬ ‫אבסולוטו הינה חברה מקצועית בתחום האבן ובעלת‬ ‫נסיון של כ‪ 30-‬שנים בייבוא ואספקת אבן ושיש‪.‬‬ ‫חברת אבסולוטו פועלת לפי הסטנדרט הגבוה‬ ‫והיוקרתי בעולם האדריכלות ועיצוב הבית‪.‬‬ ‫החברה משלבת חשיבה חדשנית לצד חדשנות‬ ‫טכנולוגית וברזומה שלה ניתן לראות קשת רחבה‬ ‫של סגנונות פרויקטים בהם השתתפה‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫אקלקטי‪ ,‬מודרני‪ ,‬כפרי‪ ,‬אירופה הקלאסית‪ ,‬אלגנטי‬ ‫עכשווי‪ ,‬ואף יצירת דימויים לפי קונספט אדריכלי‪.‬‬ ‫ניתן לראות כי צוות אבסולוטו חי ונושם את‬ ‫הפרויקטים מתוך אהבה כנה למקצוע‪ ,‬ובזכות‬ ‫כך מצליחה לתת מענה לגחמות הלקוח‪.‬‬ ‫ליווי צמוד עד גמר הפרויקט‪ ,‬שירות אישי‬ ‫ומקצועי‪ ,‬הינם סוד ההצלחה של החברה‪.‬‬

‫דיזיין סנטר‪ ,‬הלח"י ‪ 2‬בני ברק | טל‪03-9040333 .‬‬

‫‪www.absoluto.co.il‬‬

‫אדריכלות‪ :‬רז מלמד צילום‪ :‬עמית גרון‬

‫שיפוץ‪ .‬פיקוח‪ .‬ניהול‪.‬‬

‫מייקאובר ‪ 23‬בע״מ | שדרות יהודית ‪ 28‬ת״א | טל‪www.make-over.co.il | info@make-over.co.il | 03-5100730 .‬‬

‫ריצופים וחיפויים פנימיים של חברת אלפקס צילום‪ :‬עמית גושר‬

‫אלפקס שלושה עשורים ומיליוני מ"ר של ניסיון‬

‫תכנון‪ :‬ענת כהן הלוי צילום‪ :‬יבגני מקארובצקי‬

‫החברה נוסדה לפני ‪ 26‬שנה‪,‬‬ ‫על ידי האחים ג'ובראן‪,‬‬ ‫בעלי מקצוע בתחום המתכת‬ ‫לייצור חלונות ודלתות בלגיים‬ ‫באיכות ורמה גבוהה‬ ‫דב דויטש ‪ ,9‬אזור התעשייה‪ ,‬בת ים‬ ‫טלפקס ‪03.5536695‬‬ ‫עימאד ג'ובראן ‪050.2315488‬‬ ‫זיאד ג'ובראן ‪050.2754776‬‬ ‫סמי ג'ובראן ‪050.4412836‬‬ ‫‪jubrane@hotmail.com‬‬ ‫‪www.gubran.co.il‬‬

‫‪Master Matrix Ecophon‬‬

‫האקוסטיקה הסמויה מן העין‬

‫משרדי‬

‫‪ – START-UP NATION CENTRAL‬קימל אשכולות אדריכלים‪ ,‬צילום ‪ -‬עמית גרון‪ ,‬תקרה ‪BASWA‬‬

‫שמחים להיות שותפים לדרך ביצירת פרויקטים מרהיבים עם קימל אשכולות אדריכלים‬

‫תקרה אקוסטית צפה בעלת מקצבים גראפיים של מילואות ענקיות‪.‬‬ ‫שבעה מודולים המעניקים נוכחות מרשימה‪ ,‬תכנון ועיצוב באיכות גבוהה ובחתימה אישית‪.‬‬ ‫גמר ‪ Akutex FROST‬משרה אוירה אלגנטית ויוקרתית בחלל הודות לפיזור אור ובליעת רעש גבוהים‪.‬‬ ‫כל מילואות התקרה מהוות דלתות שירות יציבות ומאובטחות המתאימות לתחזוקה אינטנסיבית‪.‬‬

‫צרו קשר ‪www. judea-ex.co.il | 03-6508132‬‬

‫מתכננת אחראית‪ :‬מיכל לייטנר‬

‫עוד שיתוף פעולה מוצלח עם‬ ‫משרד סתר אדריכלים בפרויקט ‪Dropbox TLV‬‬ ‫אריחי שטיח מדגמי ‪DYE-LAB & DISCOVER‬‬

‫תוצרת‬

‫חיפויי ריצפה‬

‫ש‪.‬ב‪.‬א‪ ,‬רח' הרכבת ‪, 6‬פתח תקוה‬ ‫טל‪projects@bas.co.il | 03-5797293 :.‬‬

‫בס"ד‬

‫*התמונה להמחשה בלבד‬

‫בית התאורה החדש‬ ‫לאדריכלים‪ ,‬מעצבי פנים‪ ,‬ואוהבי העיצוב‪.‬‬ ‫רח' לח"י ‪ 17‬בני ברק | ‪03-9050900‬‬

‫אדריכלות‪ :‬נסטור סנדבק‬

‫א‪.‬ת‪ .‬קסם | טל‪www.ovadia.co.il | 050.6417170 | 03.9102038 .‬‬

‫אדריכלות‪ :‬הנקין‪-‬שביט‬

‫פרטים קטנים‪ .‬הבדל גדול‬

‫המלך חסן ‪ 4‬קרית עקרון (צומת בילו) טל‪08-9356669 .‬‬ ‫‪Mykitchens.co.il‬‬ ‫‪info@my-kitchen.co.il‬‬

‫סמארה אמארה‬

‫עבודות בניין ושיפוצים‬

‫סמארה אמארה בע״מ | מעלה עירון‪ ,‬זלפה | טל‪04-9585058 .‬‬ ‫‪www.samara-amara.com | blog.austec-shamir.co.il‬‬

‫אדריכל‪ :‬רז מלמד צילום‪ :‬עמית גרון‬

‫רוכב מעצבי וילונות‬ ‫במשך ‪ 70‬שנים בית העסק והמתפרה‬ ‫שברשותו מייצרים את כל סוגי הוילונות‬ ‫בהתאמה אישית ‪ ,Custom Made‬וברמת‬ ‫גימור ותפירת עילית ‪Haute Couture‬‬ ‫הגבוהות ביותר בתחום‪ .‬מתמחים ומובילים‬ ‫בהתאמת מערכות חשמליות ל״בית חכם״‪,‬‬ ‫בבית העסק מעצבת פנים‪.‬‬

‫‪03-6853710‬‬ ‫‪| |03-6854921‬פקס‪:‬‬ ‫טל׳‪03-6854921 :‬‬ ‫ת״א || טל׳‪:‬‬ ‫רוטשילד‬ ‫שד׳שד׳‬ ‫‪03-6853710‬‬ ‫פקס‪:‬‬ ‫הבימהת״א‬ ‫מתחםהבימה‬ ‫‪,137‬מתחם‬ ‫‪,137‬‬ ‫רוטשילד‬ ‫@‪rochev‬‬ ‫‪rochev‬‬ ‫‪bezeqint.net| www.rochev.co.il‬‬ ‫‪| www.rochev.co.il‬‬ ‫‪@bezeqint.net‬‬

‫אדריכל‪ :‬פיצו קדם‬ ‫צילומים‪ :‬עמית גירון‬

‫אדריכל‪ :‬סמט אדריכלים‬

‫שיפוץ לבית פרטי בראשון לציון‬

‫תוכן שיווקי‬

‫בחסות אביבי מטבחים‬

‫שיפוץ לבית פרטי‬ ‫בראשון לציון‬ ‫עיצוב‬ ‫מלי לוי אלבוים‬

‫הלקוחות ביקשו לשפץ את קומת הכניסה (מטבח‪ ,‬סלון‪,‬‬ ‫פינת אוכל ושרותי אורחים) מהיסוד‪ ,‬כך שהבית ירגיש יותר‬ ‫מרווח ונעים לשהות בו‪ ,‬ושיתן מענה מבחינת פתרונות אחסון‬ ‫ואירוח שהיו חסרים בו‪ .‬מדובר בבית פרטי בראשון לציון‪,‬‬ ‫שתוכנן למשפחה של ‪ 4‬נפשות‪ ,‬זוג ושני ילדים בוגרים‪.‬‬

‫בבית בוצעה הרחבה של אזור פינת האוכל על חשבון הגינה‪ ,‬נשברו קירות‬ ‫פנימיים ותוכננו מפתחים גדולים וחדשים‪ ,‬המכניסים הרבה אור ואויר‪.‬‬ ‫הסגנון העיצובי של הבית שונה לחלוטין‪ -‬מבית עמוס בריהוט עץ כהה‬ ‫וכפרי לסגנון בית מודרני — המשלב אלגנטיות ותחושה חמימה‪ ,‬שילוב של‬ ‫עץ וצבע לצד ריהוט מונוכרמטי היוצר הרמונה בין חומרים חמים לקרים‪.‬‬ ‫הפינה האהובה על הלקוחות בבית היא המטבח‪ ,‬שבניתי עם חברת אביבי מטבחים‪.‬‬ ‫המטבח פתוח לבית‪ ,‬מעוצב באופן מודרני ונקי‪ ,‬ותוכנן כך שניתן לצפות ממנו‬ ‫אל הכניסה לבית אך גם להיות בקשר עם החוץ ולהנות מהמבט אל הבריכה‪.‬‬ ‫כחלק מקולקציית ה‪ SMART KITCHEN-‬של אביבי מטבחים‪ ,‬המטבח מכיל‬ ‫משטחי אחסון רבים — גלויים ונסתרים‪ ,‬שנועדו לייצר מטבח נקי ומינימליסטי‬ ‫למראה אך עשיר במקומות אחסון שימושיים‪ .‬למשל‪ ,‬מערכת אחסון שנמצאת‬ ‫על משטח השיש ונראית כחיפוי קיר‪ ,‬ולמעשה גם מסתירה עמוד שהיה‬ ‫קיים‪ ,‬הסתרת המקרר בתוך ארון נותנת תחושה של יחידת ארונות גדולה‬ ‫יותר ומאפשרת לא לשבור את הקו של המטבח‪ .‬האי עצמו מסתיר מקומות‬ ‫אחסון גדולים(אולי נוחים‪ /‬שימושיים במקום גדולים) משני כיוונים‪.‬‬ ‫הוחלט לתת דגש למפתחים הגדולים של החלונות על ידי בחירה‬ ‫באלומיניום בגוון שחור ושילוב של עוד אלמנטיים דקורטיבים‬ ‫בשחור‪ ,‬לצד ארונות מטבח וריצוף בגווני אפור‪/‬מוקה בהירים‪.‬‬ ‫ריהוט הסלון ופינת האוכל עוצבו בגווני בטון בטונים שונים‪ ,‬מהכהה‬ ‫אל הבהיר‪ ,‬ולצידם שולבו גם גופי תאורה באותם הגוונים‪.‬‬ ‫את הצבע הנועז בגווני טורקיז וחרדל שילבנו בבחירת האמנות שבקירות‬ ‫ובשאר חפצי האקססוריז שנמצאים בחלל‪ .‬גם בשירותי האורחים‬ ‫המשכנו אם אותן בחירות של גווני הבטון בשילוב עם עץ חם‪.‬‬ ‫מלי לוי אלבוים עוסקת בתכנון ועיצוב פנים של בתים פרטיים ודירות‬ ‫יוקרה‪ ,‬גישתה שומרת על פרקטיות מקסימלית בחלל‪ ,‬כך שיהיה‬ ‫שימושי‪ ,‬מינימליסטי למראה‪ ,‬ומואר היטב‪ .‬תפיסתה היא שבית צריך‬ ‫להיות נעים ומזמין ונוח לשימוש ולאירוח‪ ,‬מקום שנהנים לחיות בו‪.‬‬

‫פטיסרי ’מקלות וניל‘‪ ,‬עמדת מלצרים במראה צבעוני מתוק‪ .‬עיצוב וביצוע‪ :‬שייקל‪ ,‬צילום‪ :‬שי זגורי‬

‫עיצוב עם זכרונות‬ ‫תוכן שיווקי‬

‫מטבח‪ ,‬עץ מקומי בשימוש חוזר‪ .‬עיצוב‪ :‬ורד פיכמן‪ ,‬צילום‪ :‬דוינה זגורי‬

‫עיצוב עם זכרונות‬

‫אי למטבח‪ ,‬עץ אלון בן ‪ 250‬שנה בשימוש חוזר‬ ‫בשילוב ברזל‪ .‬עיצוב‪ :‬רוית דביר‬

‫צילום‬ ‫ליאור אביטן‪ ,‬ניצן קורח‪ ,‬דמיאן דופרן‬

‫תוכן שיווקי‬

‫עץ מרחבת דיסקוטקים‪ ,‬שחוק‬ ‫מסימני עקבים‪ .‬כפיסי עץ אלון ששהו‬ ‫בחביות נירוסטה של יין כדי להעניק לו‬ ‫ארומה‪ ,‬ובתורם ספגו את ריחו וצבעו‬ ‫העמוק‪ .‬עץ אלון בן ‪ 300‬שנה‪ ,‬שפורק‬ ‫מקתדרלה בסרביה‪ .‬אלו הם חומרי‬ ‫הגלם שמשמשים את הסטודיו לעיצוב‬ ‫הרהיטים ‪ ,SHAYCLE‬שקיבל את שמו‬ ‫מחיבור בין ‪RECYCLE + SHAY‬‬ ‫שי דהרי‪ ,‬המעצב ובעליו של סטודיו ‪ ,SHAYCLE‬הגיע אל‬ ‫עולם העיצוב אחרי תפנית חדה שקיבלו חייו בעקבות‬ ‫מחלה שריתקה אותו אל מיטתו חודשים ארוכים‪ .‬שי‬ ‫מביא איתו רעננות והתלהבות אל שולחן העיצוב‪ ,‬זה ניכר‬ ‫ברהיטים שיוצאים מהסטודיו‪ ,‬בחשיבה מחוץ לקופסא‬ ‫ובבחירה לעבוד עם חומרי גלם שיש בהם סיפור‪.‬‬ ‫בשייקל תמצאו חומרי גלם שנושאים איתם זכרונות‪.‬‬ ‫הם מחורצים‪ ,‬מתולמים ומצולקים‪" .‬ממש כמו בני אדם"‬ ‫מסביר שי בשיחתנו‪ .‬בשייקל מקפידים על המונח 'עץ‬ ‫בשימוש חוזר'‪ ,‬המדגיש את סיפורו של העץ בשימוש חוזר‬ ‫ורק מחכה להיות מסופר שוב‪ .‬הרהיטים שיוצאים מסטודיו‬ ‫שייקל נותנים כבוד לזמן האבוד ולסיפורים שמתחת‬ ‫לשכבת הזמן‪ .‬לרהיטים יש סיפור והוא נכנס לתוך הבית‪,‬‬ ‫גם אם לא יודעים אותו‪ ,‬מכניס עומק ורגש לרהיטים‪.‬‬ ‫למשל ארגז מסע שעלה לארץ ישראל עם בעליו‪ ,‬ניצול‬ ‫שואה מגרמניה‪ .‬לימים הפך ארגז המסע לרהיט בבית של‬ ‫הנינה שלו – רהיט כזה יעניק מחמימותו ואנושיותיו לבית‬ ‫בו הוא נמצא‪ .‬כמו גם ארון שנבנה מדלתות טמפלריות או‬ ‫שידה מכוורות דבורים של הדבוראי הראשון מחדרה‪ .‬חומר‬ ‫הגלם מכניס לבית סיפור ועומק רגשי‪ .‬מאז נטבע המונח‬ ‫'הבית הרגשי'‪ ,‬הרגיש שי שהרהיטים שהוא מייצר הם חלק‬ ‫מאותה תנועה – תנועה הרואה את היופי שנמצא בדברים‬

‫הלא שלמים‪ ,‬היופי שנמצא בפגם‪ .‬האמת הטבעית והלא‬ ‫מהוקצעת של הדברים‪.‬‬ ‫בשייקל לא מקדשים את העץ בשימוש חוזר לבדו והשילוב‬ ‫עם צבע וקווים מודרניים רק מדגישים את יופיו הפגום‬ ‫אל מול הקו הנקי והמלוטש והצבעוניות משובבת הלב‬ ‫של הישומים המודרניים‪ .‬כל זאת‪ ,‬בשילוב עם עבודת‬ ‫פרזול ואלמנטים של ברזל בשימוש חוזר‪ ,‬יוצרים רהיטים‬ ‫יוצאי דופן‪ ,ONE OF A KIND ,‬שחלקם מלאי הומור וקריצה‬ ‫עיצובית‪ .‬כשמדברים על שייקל אי אפשר להתעלם מהדרך‬ ‫אל הסטודיו מעורר ההשראה – ששוכן בראש היישוב‬ ‫ההררי קציר – דרך העוברת בסמוך ליערות שגורמים‬ ‫להתרחבות הלב‪ .‬לא כל חומר בשימוש חוזר זוכה להיכנס‬ ‫לסטודיו‪ .‬בשייקל מתמחים באיתור של חומרי גלם‬ ‫מיוחדים‪ ,‬בין אם מדובר בפירוק של צריף בן ‪ 100‬שנה‬ ‫בקיבוץ בגליל‪ ,‬או בחלונות ישנים ממעברה ששיכנה את‬ ‫העולים החדשים בשנות החמישים‪" .‬אנו מחפשים חומר‬ ‫שספג עומק הן מבחינת הסיפור והן מבחינת הנראות‬ ‫הייחודית שלו"‪ ,‬אומר שי‪.‬‬ ‫כל פרויקט מתחיל בבחירה של חומר הגלם הספציפי‬ ‫שיתאים לרהיט המבוקש‪ ,‬שהוא ‪ CUSTOM MADE‬וחד פעמי‪.‬‬ ‫בשייקל מקפידים על קשר רציף עם הלקוחות במהלך‬ ‫תהליך העבודה‪ ,‬שכן קשה לחזות את התוצאה הסופית‬ ‫באופן מדויק‪ .‬בתהליך היצור עם עץ בשימוש חוזר מתגלים‬ ‫לעיתים קרובות צבע או טקסטורה מסוימת‪ ,‬שייקחו את‬ ‫הרהיט למקום קצת אחר‪ .‬מעצבים ואדריכלים שעובדים‬ ‫עם שייקל כבר יודעים שחומר הגלם הוא שותף נכבד‬ ‫בתהליך העיצוב‪.‬‬

‫מחיצות ‪ /‬ספריה‪ ,‬שילוב של עץ בשימוש חוזר עם‬ ‫צביעת שלייפלק‪ .‬עיצוב וביצוע‪ :‬שייקל‪,‬‬ ‫צילום‪ :‬יפעת ירושלמי‬

‫משרד עו“ד בת“א‪ ,‬דלפק כניסה ביישום חתיכות עץ‬ ‫בשימוש חוזר במראה אקראי‪ .‬עיצוב וביצוע‪ :‬שייקל‪,‬‬ ‫צילום‪ :‬ליאור אביטן‬

‫פרויקט קידר קוואטרו‬

‫תוכן שיווקי‬

‫פרויקט‬ ‫קידר קוואטרו‬ ‫בתחרות אות העיצוב ‪ 2019‬זכתה חברת קידר מבנים‬ ‫ומשרד גיורא רוטמן אדריכלים בפרס לפרויקט נדל“ן יזמי‬ ‫על פרויקט היוקרה קידר קוואטרו‪.‬‬ ‫דברי אדריכל הפרויקט‪ ,‬מר גיורא רוטמן‬ ‫פרויקט קוואטרו הינו קומפלקס שכולל ‪ 4‬בניינים על הצטלבות דרך הבריגדה‬ ‫ורח' כנפי נשרים בגבולה הצפוני של הרצליה‪ ,‬סמוך למרכז הבינתחומי‪.‬‬ ‫המתחם הצפוני מכיל מבנה בן ‪ 2‬גרעינים שקומותיהם העליונות "מותכות"‬ ‫אחת לשניה ומגשרות מעל לובי בעל חלל רב קומתי ייחודי שמפולס ע"פ‬ ‫מפלסי הרחובות משני צידיו ומייצר מערכת יחסים של פנים וחוץ‪.‬‬ ‫המבנה מלווה את רח' הבריגדה‪ ,‬מייצר דופן אורבנית נקיה עם‬ ‫פתיחות ציבורית‪ ,‬בעוד הדופן שפונה דרומה אל תוך השכונה‪ ,‬מדורגת‬ ‫כך שמסת הבניין "מפורקת" אל מול השטחים הירוקים‪.‬‬ ‫המתחם הדרומי שגובל בפארק מהווה "תשובה" מול המתחם הצפוני‬ ‫בשני בניינים נפרדים הטובלים בירק‪ ,‬נקיים עיצובית ללא דירוגים‪.‬‬ ‫אנו רואים חשיבות רבה בזכייה זו שכל הווייתה אדריכלית‬ ‫ועיצובית‪ ,‬ושיפוטה נעשה כולו ע"י אנשי המקצוע‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬אנו רוצים להביע הערכתינו לקידר מבנים‪ .‬כדי להגיע לתוצאות‬ ‫מסוג זה‪ ,‬יש צורך בשיתוף פעולה והבנה מצד מזמין התכנון‪.‬‬

‫דברי טל קידר‪ ,‬המנכ“ל והבעלים של חברת קידר מבנים‬ ‫פרויקט קידר קוואטרו אכן פרויקט מיוחד וראוי לזכייה בפרס אות העיצוב‪.‬‬ ‫בתכנון הפרויקט לקחנו ושמנו דגש על כל חלון ודלת‪ ,‬שטחים ציבוריים‪,‬‬ ‫לובאים בחללים גבוהים וגם את האלמנטים הקשיחים תכננו בדפנות המבנה‬ ‫וכך נתנו אפשרות לתכנון ועיצוב פנים לכל דייר לפי ראות עיניו וצרכיו‪.‬‬ ‫ככל הנראה גם לקוחותינו ידעו להעריך את התכנון המיוחד ותוך זמן קצר‬ ‫נמכרו כמעט כל הדירות במהירות ונותרו למכירה דירות אחרונות‪.‬‬ ‫אות העיצוב מתווסף לפרס מצוינות הבניה שחברתנו זכתה רק לאחרונה‪.‬‬ ‫מטרתנו היא להמשיך להוביל את הבניה למגורים באזור השרון‬ ‫בעזרת האנשים המעולים שלנו‪ ,‬לתכנן ולבנות ברמה הגבוהה‬ ‫ביותר למגורים בארץ ולתת שירות ואיכות ללקוחות שלנו‪.‬‬ ‫לחברתנו צבר פרויקטים יוקרתיים ואנו צפויים לבנות פרויקטים רבים‬ ‫ואיכותיים בזמן הקרוב‪ .‬נמשיך להצטיין ולהראות ללקוחותינו‬ ‫כי אנו יודעים לתכנן ולבצע עבור תושבי השרון את‬ ‫המוצר הטוב ביותר שהם יכולים לקבל‪.‬‬

‫קידר מבנים‬ ‫הינה חברה פרטית שנוסדה בשנת ‪ 1965‬ע"י אברהם קידר ז"ל‪ ,‬בעל ותק של‬ ‫למעלה מ‪ 50-‬שנה בענף הבניין ובעל תואר "רב קבלן" של ארגון הקבלנים‬ ‫והבונים בישראל וכיום מנוהלת ע"י הדור השלישי‪ ,‬טל קידר ויובל קידר‪.‬‬ ‫במשך שנות קיומה בנתה החברה בכל רחבי הארץ אלפי מבנים לתעשיה‪,‬‬ ‫אולמות ספורט‪ ,‬מבנים יבילים‪ ,‬מבני מגורים בבנייה רוויה וקוטג'ים מפוארים‪.‬‬ ‫החברה מסווגת בסיווג בלתי מוגבל לבניה (ג'‪.)5‬‬ ‫חברת האם קידר מבנים בע"מ בונה בשרון ופועלת הן כחברה יזמית‬ ‫המשווקת דירות והן כחברה מבצעת עבור מוסדות ופרטיים‪.‬‬ ‫לחברה מלאי קרקעות באזור השרון בתהליכי אישור ורישוי אשר מבטיחים‬ ‫יציבות פיננסית ארוכת טווח‪.‬‬ ‫הפרוייקטים שבונה החברה מאופיינים בהקפדה על שימוש בחומרים‬ ‫מתקדמים ובמפרט טכני עשיר ויוקרתי‪ .‬החברה הקימה עד היום עשרות‬ ‫שכונות מגורים ואלפי יחידות דיור עם מבנים איכותיים ופיתוח ברמה גבוהה‬ ‫שמעניקים לדיירים ולילדיהם איכות חיים ברמה גבוהה‪..‬‬ ‫כחברה משפחתית הנמצאת במגע יומיומי עם קהל לקוחותיה‪,‬נרקם בין קידר‬ ‫לדייריהם קשר אישי עליו שומרת החברה בחום גם הרבה אחרי סיום הבנייה‪.‬‬ ‫יחס אישי חם והניסיון הרב יצרו לקידר מבנים מוניטין רב בענף הבנייה‬ ‫ובמיוחד באזור השרון שבו מתמקדת עיקר הפעילות של החברה‪.‬‬

‫עמ‪2 .‬‬

‫אות העיצוב‬

‫‪2019‬‬ ‫מבני ציבור‬

‫עמ‪8 .‬‬

‫עמ‪12 .‬‬

‫עמ‪16 .‬‬

‫עמ‪18 .‬‬

‫מרכז יום לבעלי‬ ‫מוגבלויות‪ ,‬חולון‬

‫מרכז רון ומרכז שוורץ רייסמן‬ ‫למחוננים ומצוינים‪ ,‬ראשון לציון‬

‫מבנה סימולציה ומדעים‬ ‫המכללה האקדמית אשקלון‬

‫בית ספר חורב לחינוך‬ ‫מיוחד‪ ,‬תל אביב‬

‫נופר אדריכלים‬

‫גולני אדריכלים‬

‫נופר אדריכלים‬

‫עמ‪22 .‬‬

‫עמ‪26 .‬‬

‫בית הספר התיכוני‬ ‫“ימין אורד“‪ ,‬חיפה‬

‫המחלקה הסגורה במרכז‬ ‫לבריאות הנפש‪ ,‬באר יעקב‬

‫מלי פינץ‪-‬תכנון ועיצוב פנים‬

‫מורן פלמוני‪ ,‬יפתח וקס‪-‬אדריכלים‬

‫דליה שילוני‬

‫אדריכלות נוף‬ ‫עמ‪28 .‬‬

‫מעגלים בשדרה‪ ,‬שדרת אמיר‪ ,‬חדרה‬ ‫אב אדריכלות נוף‬

‫מגורים‬ ‫עמ‪32 .‬‬

‫עמ‪34 .‬‬

‫עמ‪36 .‬‬

‫עמ‪38 .‬‬

‫עמ‪44 .‬‬

‫בית חשוף מול שדה‬ ‫במרכז הארץ‬

‫דירתם של אספני אמנות‬ ‫תל אביב‬

‫גס אבל מדויק‬

‫הבית המפוצל‬

‫דירה במגדל‬ ‫בתל אביב | ‪LAYERS‬‬

‫יעקבס‪-‬יניב אדריכלים‬

‫פיצו קדם אדריכלים‬ ‫בשיתוף תמר ברגר‬

‫אושרי אבירם ודנה קושמירסקי‬

‫עמ‪48 .‬‬

‫עמ‪51 .‬‬

‫עמ‪54 .‬‬

‫עמ‪56 .‬‬

‫עמ‪58 .‬‬

‫ישראלביץ אדריכלים‬

‫‪DS‬‬ ‫אדריכל רז מלמד‬

‫‪A5‬‬ ‫אדריכל רז מלמד‬

‫‪A3‬‬ ‫אדריכל רז מלמד‬

‫בית קקטוס ים תיכוני‬

‫יעקבס‪-‬יניב אדריכלים‬

‫בין הנסתר לגלוי‬

‫סטודיו הנקין שביט‬

‫אירוח והסעדה‬

‫עמ‪62 .‬‬

‫עמ‪64 .‬‬

‫מסעדת ‪ ,OPA‬תל אביב‬

‫אדריכלית ורד כדורי בשיתוף‬

‫‪ ,BY14_TLV‬תל אביב‬ ‫תמי לפידות ‪ -‬לפידות אדריכלות‬

‫‪CRAFT & BLOOM‬‬

‫משרדים ומסחר‬ ‫עמ‪66 .‬‬

‫עמ‪70 .‬‬

‫עמ‪74 .‬‬

‫עמ‪78 .‬‬

‫חנות הדגל‬

‫סטודיו של מעצבי פנים‬

‫פריזמה בלב תל אביב‬

‫משרדי ‪DROPBOX‬‬ ‫סתר אדריכלים‬

‫קליין סטודיו‬

‫טל גולדשמיט פיש‬

‫קליין סטודיו‬

‫תאורה אדריכלית‬ ‫עמ‪88 .‬‬

‫עמ‪84 .‬‬

‫היועץ לובש ארמאני‬

‫עמ‪90 .‬‬

‫מרכז עסקים ראשי מודיעין‬

‫אורבך הלוי אדריכלים‬ ‫תאורה אדריכלית‪ :‬מיכל קנטור‬

‫תכנון התאורה במלון‬ ‫קרלטון‪ ,‬תל אביב‬

‫עמיר ברנר‬

‫מבט על אדריכל‬ ‫עמ‪93 .‬‬

‫עמ‪97 .‬‬

‫עמ‪98 .‬‬

‫עמ‪99 .‬‬

‫עמ‪100 .‬‬

‫אדריכלית ג׳ויס אורון‬

‫מתחם שדרת התקוות‬ ‫גני תקווה‬

‫ישיבת בני עקיבא‬ ‫אלקנה‬

‫בית ספר יסודי‬ ‫בשכונת אפק‪ ,‬ירוחם‬

‫בית הצופים ״שבט און״‬ ‫וצמד גנים בקרית אונו‬

‫מאיץ חלקיקים‬ ‫עמ‪ 102 .‬בית כנסת בישוב גבעת אבני עמ‪ 104 .‬משרדי מבקר המדינה בחיפה עמ‪Re:Tech Hub 106 .‬‬ ‫עמ‪ 110 .‬קרן מזרחי‪ ,‬חנות סטודיו בהוד השרון עמ‪ 112 .‬דירה פתוחה לעיר תל אביב עמ‪ 114 .‬בית ברקמה עירונית צפופה‬ ‫עמ‪ ZM Apt. 118 .‬עמ‪ 120 .‬פנטהאוז בלב העיר עמ‪ 122 .‬דירה במגדל מגורים בתל אביב‬

‫מתוך‪ :‬פריזמה בלב תל אביב‬ ‫צילום‪ :‬עמית גרון‬

‫‪76‬‬ ‫עמוד‬

‫‪3‬‬

‫אות העיצוב‬ ‫הישראלי‬

‫‪2019‬‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫‪2‬‬

‫צילום‪ :‬ליאור גולדשטיין‬

‫הזוכים‬ ‫באות העיצוב‬ ‫הישראלי‬

‫‪2019‬‬

‫אדריכלות‬ ‫אדריכלות נוף‬ ‫אות העיצוב בשיתוף רשות הטבע והגנים‬ ‫מעגלים בשדרת אמיר‪ ,‬חדרה‬ ‫אב אדריכלות נוף‪ :‬בארי בן שלום וארנה בן ציוני‬ ‫אדריכלית אחראית במשרד‪ :‬ליטל חיימוביץ רוזנברג‬ ‫עיצוב תעשייתי‪ :‬אלון דרורי — ‪LEMON COLLECTION‬‬ ‫חצר לב לבונטין‪ ,‬ת"א‬ ‫סטודיו אורבנוף — ליאור לווינגר ורוני גורן‬ ‫אדריכלות‪ :‬בר אוריין אדריכלים‬

‫מבני ציבור‬ ‫מרכז יום לבעלי מוגבלויות‪ ,‬חולון‬ ‫גולני אדריכלים‪ :‬גלית גולני וירון גולני‬ ‫מבנה רווחה רהט‬ ‫פישר אלחנני אדריכלים בע"מ‬ ‫בית ספר סיני‪ ,‬מועצה אזורית רמת הנגב‬ ‫‪SETARCHS‬‬

‫אדר‘ תמי הירש‪ ,‬אדר‘ ערן טמיר‪-‬טאוויל‪,‬‬ ‫אדר‘ שני גרנק‪-‬עשבי‬ ‫אדריכלות נוף‪ :‬יעל בר‪-‬מאור‬

‫בתי מלון‬ ‫בית מלון ‪THE JAFFA‬‬ ‫רמי גיל אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ;‬ ‫‪JOHN PAWSON LTD‬‬

‫תאום אדריכלות פנים‪ :‬דניאלה ראובני אדריכלי פנים‬ ‫אדריכלות נוף‪ :‬ברוידא מעוז; ‪REES ROBERTS‬‬

‫מבני מסחר‬ ‫מרכז שירות חברת‬ ‫אורבך הלוי אדריכלים‬ ‫מעורבים בתכנון‪ :‬אורי רותם‪ ,‬לירון חצבני‪-‬כהן‪,‬‬ ‫ולאדי סמנדייב‪ ,‬עומר דלוס‪-‬נאמן‪ ,‬ניצן לוין‪-‬פרלנדס‪,‬‬ ‫ארז בדר‪ ,‬מאורו מאנטובני‪ ,‬נועם מוסקל‪ ,‬אפרת קופמן‬ ‫‪MAN‬‬

‫בתי מגורים‬ ‫בית פביליון‬ ‫פיצו קדם אדריכלים‬ ‫פביליון בשכונת מגורים‪ ,‬רמת השרון‬ ‫טל גולדשמיט פיש‬

‫‪5‬‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫איגוד התאגידים העירוניים‬ ‫זרועות הביצוע של הרשויות המקומיות‬

‫מר יצחק בורבא‪ ,‬יו"ר האיגוד‬

‫כחלק מפעילותו השגרתית של איגוד‬ ‫התאגידים העירוניים‪ ,‬האיגוד לוקח חלק‬ ‫בתחומים ופעילויות מגוונות אשר נוגעות‬ ‫לעשייתו הרחבה של האיגוד‪ .‬כך למשל‪,‬‬ ‫זו השנה השנייה שהאיגוד לוקח חלק‬ ‫בהענקת אות העיצוב‪ ,‬המעצים ומדגיש‬ ‫בפני הציבור הרחב את החשיבות שיש‬ ‫לעיצוב העירוני על הסביבה‪ ,‬על חיי‬ ‫האזרח הקטן ועל המרחב הציבורי כולו‪.‬‬ ‫‪ 600‬תאגידים ובהם ‪ 300‬תאגידים עירוניים‬ ‫ו‪ 300-‬עמותות עירוניות‪-‬את כל אלה מרכז‬ ‫תחת כנפיו איגוד התאגידים העירוניים‬

‫ברשויות המקומיות ומהווה כגוף הביצוע הגדול‬ ‫והמשפיע ברשויות המקומיות בישראל‪.‬‬ ‫האיגוד‪ ,‬שהוקם בשנת ‪ 1994‬מתבסס על‬ ‫התפיסה כי השלם שווה יותר מסכום חלקיו‬ ‫ומטרתו לשפר את העשייה עבור העוסקים‬ ‫במלאכה המוניציפלית‪ ,‬כשהחזון העומד לנגד‬ ‫עיניו הוא להעשיר‪ ,‬לפתח ולשדרג את חיי‬ ‫התושבים במדינת ישראל‪ .‬תחת זרועותיו‬ ‫מתרכזים כלל הפרויקטים הנעשים ברחבי‬ ‫הארץ‪ ,‬כמו גם חידושים מהעולם‪ ,‬ועל כן מהווה‬ ‫מקור כוח להעצמה והעשרה‪ .‬כלל התאגידים‬ ‫מנהלים מחזור של מיליארדי שקלים בשנה‬ ‫ועוסקים בייזום ובניה‪ ,‬פיתוח ותשתיות‪,‬‬ ‫תרבות ותיירות‪ ,‬ספורט ופנאי ועוד‪.‬‬ ‫האיגוד‪ ,‬כמי שמכנס תחתיו את מאות התאגידים‪,‬‬ ‫מהווה עבורם פלטפורמה המסייעת להם‬ ‫להגשים את מטרותיהם ולייצג אותם מול‬ ‫משרדי הממשלה‪ ,‬מרכז השלטון המקומי‪,‬‬ ‫הרשויות המקומיות וגופים נוספים‪ ,‬תוך‬ ‫שיתוף ידע‪ ,‬ניסיון וקשרים ארוכי שנים‪.‬‬ ‫בכדי לעמוד לרשות התאגידים‪ ,‬פועל‬ ‫האיגוד והיו"ר העומד בראשו‪ ,‬יצחק בורבא‪,‬‬ ‫לפיתוח‪ ,‬מחקר וקידום פעילות‪ ,‬תוך שאיבת‬ ‫ידע‪ ,‬מודלים‪ ,‬פיתוחים וחידושים מרחבי‬ ‫העולם ומספק קרקע פורה שמטרתה ייעול‬ ‫ופיתוח העשייה ברשויות ברחבי הארץ‪.‬‬

‫בטקס חגיגי שהתקיים במוזיאון‬ ‫ת"א‪ ,‬הוכתרו מעצבי ואדריכלי העל‬ ‫של ישראל ‪ ,2019‬האנשים שהצליחו‬ ‫השנה יותר מכולם לחדש‪ ,‬לרגש‪,‬‬ ‫לפרוץ דרך ולהטביע את חותמם על‬ ‫עולם האדריכלות והעיצוב הישראלי‪.‬‬ ‫בטקס נכח קהל גדול בן מאות‬ ‫אדריכלים ומעצבים‪ ,‬לצד יזמי נדל"ן‪,‬‬ ‫ראשי ואדריכלי ערים ונציגי תכנון‬ ‫של גופים ממלכתיים‪.‬‬ ‫מיטב עבודות האדריכלות והעיצוב‬ ‫שנעשו בארץ‪ ,‬הוגשו גם השנה‬ ‫לתחרות‪ ,‬המתקיימת זו השנה‬ ‫ה‪ 14-‬ברציפות‪ .‬מפעל ותיק זה‬ ‫של מתן במה להישגי האדריכלות‬ ‫והעיצוב הישראליים‪ ,‬מופק לאורך‬ ‫השנים על ידי עמותת אות העיצוב‪,‬‬ ‫עמותה ללא כוונת רווח וכל הכנסות‬ ‫התחרות מוקדשות להפקתה‬ ‫ולכיסוי ההוצאות‪.‬‬

‫רשות הטבע והגנים מעניקה את פרס‬ ‫״אות העיצוב״ באדריכלות נוף‬ ‫רשות הטבע והגנים‪ ,‬מעסיקה משרדי‬ ‫אדריכלות נוף רבים‪ .‬תכניות הנוף המגוונות‬ ‫הנעשות בגנים הלאומיים ושמורות הטבע‬ ‫נותנות ביטוי לכל תצורות הנוף האופייניות‬ ‫לישראל‪ .‬חלק מהעבודות שנעשו לאורך‬ ‫השנים הפכו סמלי נוף מוכרים המבטאים‬ ‫את נופיה‪ ,‬מורשתה ודמותה של ארצנו‪.‬‬ ‫השנה חבר השופטים של פרס "אות‬ ‫העיצוב" העניק את הפרסים לעבודות‬ ‫אדריכלות נוף שנעשו במרחב העירוני‪.‬‬ ‫העבודות שנבחרו מהוות דוגמה יצירתית‬ ‫לתכנון איכותי במתחם אורבני צפוף‪.‬‬ ‫צפיפות האוכלוסייה בישראל תדרוש בעתיד‬ ‫פתרונות אדריכלות נוף יצירתיים‪ .‬האדריכל‬ ‫זאב מרגלית‪ ,‬מנהל אגף שימור ופיתוח‬ ‫ברשות הטבע והגנים‪ ,‬נשא את הדברים‬ ‫הבאים בטקס הענקת הפרס‪" :‬בעוד ‪ 30‬שנה‪,‬‬ ‫כשמדינת ישראל תחגוג ‪ 100‬שנים להיווסדה‪,‬‬ ‫יחיו בה כ‪ 18-‬מיליון תושבים‪ ,‬כפול ממספר‬ ‫התושבים היום‪ .‬המרחבים האורבניים‪ ,‬ככל‬ ‫שהם צפופים היום‪ ,‬ילכו ויצטופפו עוד יותר‪.‬‬ ‫במצב זה נידרש כולנו לתכנון יצירתי בכדי‬ ‫לשמור על סביבה שפויה ואיכות חיים סבירה"‪.‬‬ ‫"תכנון הנוף ממלא תפקיד משמעותי‬ ‫ביותר בתכנון העירוני העתידי‪ .‬כולנו חייבים‬

‫להבין שהבסיס לכל תכנון אינו רק יצירת‬ ‫פתרונות מגורים‪ ,‬עוד ועוד זכויות בנייה‪,‬‬ ‫אלא חשיבה על סביבה איכותית עם הקשר‬ ‫לשטחים הפתוחים‪ ,‬שמירת אזורים של טבע‬ ‫עירוני‪ ,‬טיפוח גנים ציבוריים‪ ,‬פארקים‪ ,‬גינות‬ ‫נוי‪ ,‬גני משחקים‪ ,‬וטיפוח נופי בכל מקום‬ ‫ובכל פינה בתוך המרחב הבנוי הצפוף"‪.‬‬ ‫רשות הטבע והגנים מעודדת‬ ‫מצוינות בתחום אדריכלות הנוף‬ ‫דבריו של שאול גולדשטיין‪ ,‬מנכ"ל רשות‬ ‫הטבע והגנים‪" :‬פרס 'אות העיצוב' מוענק‬ ‫על מצוינות במסגרת תחרות אדריכלות‬ ‫ועיצוב שנתית במטרה לעודד את שיפור‬ ‫והתקדמות תכנון הנוף בארצנו‪ ,‬ולהרים‬ ‫על נס את חשיבותו כגורם משפיע מרכזי‬ ‫על איכות הסביבה והחיים של הציבור‬ ‫הרחב‪ .‬התחרות והפרס חושפים בפני‬ ‫הציבור הרחב את העשייה המבורכת‬ ‫בתחום אדריכלות הנוף תוך מתן הערכה‬ ‫לעבודות המצוינות הנעשות מידי שנה"‪.‬‬ ‫"אנו שמחים לקחת חלק בתחרות וכל יוזמה‬ ‫מבורכת שמקדמת את תחום אדריכלות‬ ‫הנוף כהוקרה לעוסקים בתחום ומתוך‬ ‫חשיבות ההתמקצעות בתחום זה"‪.‬‬

‫חבר השופטים של התחרות‬ ‫אדריכלות‬ ‫אדריכלית אירית כוכבי‬ ‫אדריכל פרופסור דוד גוגנהיים‬ ‫אדריכל נוף פרופסור גדעון שריג‬ ‫אדריכל זאב מרגלית (מייצג את רשות הטבע והגנים)‬ ‫אדריכל אבנר אקרמן (מייצג את איגוד המהנדסים)‬ ‫אדריכל גדעון פובזנר‬ ‫אדריכל מתי אבשלומוב‬ ‫עיצוב פנים‬ ‫גב' לאה מלר‬ ‫אדריכל שלום דוידוביץ'‬ ‫אדריכל דב אלון‬ ‫מר שוקי שוורץ‬ ‫גב' קרן מילכברג פורת‬ ‫גב' דניאלה ראובני‬ ‫אדריכל מתי אבשלומוב‬

‫מסעדות‬ ‫גומבה‬ ‫סטודיו דן טרוים‬ ‫צוות תכנון‪ :‬דן טרוים‪ ,‬נטע בשן‬ ‫נימוקי השופטים‪ :‬המעצבים הצליחו ליצור חלל אקלקטי‬ ‫היוצר איזון בין מרכיבי העיצוב המהדהד את ההיסטוריה‬ ‫התרבותית בו נמצא העסק (תל אביב) עם המקורות‬ ‫האירופאים של המטבח והעיצוב האיטלקי‪.‬‬ ‫‪O PA‬‬

‫ורד כדורי אדריכלית ומעצבת פנים‬ ‫בשיתוף ‪CRAFT & BLOOM‬‬ ‫נימוקי השופטים‪ :‬חלל מרהיב בפשטותו‪ ,‬המציע איפוק עיצובי‬ ‫מוקפד‪ ,‬רגוע ושקט‪ .‬בתוך סביבה אורבנית תוססת‪ ,‬מאפשר לסועדים‬ ‫אתנחתא ראויה ואפשרות להתמקד בעיצוב המנות המוגשות‪.‬‬

‫מגורים‬ ‫דירת ‪ 82‬מ"ר בבניין לשימור‬ ‫אושרי אבירם ודנה קושמירסקי‬ ‫נימוקי השופטים‪ :‬המעצבים עשו שימוש מדויק במרכיבי‬ ‫הז'אנר הכולל שיחזור פרטים אירופאים מורכבים‪.‬‬ ‫דירה לאספני אמנות‬ ‫יעקבס‪-‬יניב אדריכלים‬ ‫נימוקי השופטים‪ :‬דירה יוצאת דופן‪ ,‬אשר נראית‬ ‫ומתפקדת כגלריה ועונה לצרכי הדיירים‪.‬‬

‫שימור‬ ‫בית לוי אשכול‬ ‫סטודיו פרוגרמה‪ ,1‬אליאב נחליאלי‬ ‫אדריכל שימור מלווה‪ :‬משה שפירא‬ ‫נימוקי השופטים‪ :‬המעצבים הצליחו לעשות‬ ‫שיחזור אותנטי של העיצוב התקופתי‪.‬‬

‫עיצוב תערוכות‬ ‫הבזקי זכרון‪ ,‬צילום בתקופת השואה‪ ,‬יד ושם‬ ‫טחנה לעיצוב‬ ‫נימוקי השופטים‪ :‬הקשר בין הקונספט לאופן הביצוע תואם‬ ‫ומדגיש את המסר ותכני התערוכה‪ .‬טיפול עיצובי עדין ורגיש‬ ‫בנושא קשה ומורכב‪ .‬המעצבים הצליחו מחד לתת תשתית‬ ‫שקטה המשמשת רקע נאות לחומרי התערוכה המוצגים‬ ‫ומאידך להעביר מסר באופן ההצגה המתעגל והפתלתל‬ ‫המהלך בין נבכי הזיכרון והתודעה של המבקרים בתערוכה‪.‬‬

‫עיצוב תאורה אדריכלית‬ ‫בתי הכנסת‪ ,‬בית התפוצות‬ ‫עמיר ברנר‬ ‫נימוקי השופטים‪ :‬מעצב התאורה הצליח להפיח חיים‬ ‫במודלים ולשלבם בחלל באופן הרמוני‪ ,‬בצורה כזו שכל מודל‬ ‫מקבל את היחידיות שלו אך אינו משתלט על האחר‪.‬‬ ‫משרדי פרמיטר איקס‬ ‫אורלי אברון אלקבס‬ ‫נימוקי השופטים‪ :‬עבודת תאורה מורכבת‪ ,‬המשתלבת‬ ‫בקונספט הכללי של עיצוב החלל‪ .‬התאורה בפרויקט זה איינה‬ ‫עומדת בפני עצמה כעוד נדבך דקורטיבי ‪ /‬פונקציונלי בחלל‪,‬‬ ‫אלא מתמזגת ומהווה אלמנט בלתי נפרד מהעיצוב‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫הזוכים‬ ‫באות העיצוב‬ ‫הישראלי‬

‫‪2019‬‬

‫תרומה חברתית‬ ‫פארק הציפורים‪ ,‬אגמון חפר‬ ‫סטודיו אורבנוף — ליאור לווינגר ורוני גורן‬

‫עיצוב למרחב הציבורי‬ ‫גן בעברית‪ ,‬מתקני משחק בפארק נושאי‬ ‫אליאב נחליאלי — סטודיו פרוגרמה‪1‬‬

‫פרויקט נדל“ן ‪ /‬ליזמים‬ ‫קואטרו הרצליה‬ ‫קידר מבנים‬ ‫אדריכל גיורא רוטמן‬ ‫מעצב פנים אמיר גולן‬

‫פרס אות העיצוב ע“ש פובזנר‬ ‫מעונות סטודנטים‪ ,‬המרכז האקדמי רופין‬ ‫שורץ בסנוסוב אדריכלים ובוני ערים‬ ‫פרופסור אדר גבי שורץ‪.‬‬ ‫צוות תכנון‪ :‬אדר נעה חפץ‪ ,‬אדר נופר בר‬

‫‪6‬‬

‫עיצוב פנים‬ ‫מסחר‬ ‫אולם תצוגה לריהוט — פיטרו‬ ‫ברנוביץ גולדברג אדריכלים בשיתוף עם פיצו קדם אדריכלים‬ ‫נימוקי השופטים‪ :‬חלל מוזיאלי ומינימליסטי המהווה‬ ‫יצירה בפני עצמו‪ .‬הטיפול בחלל מתייחס לכל ממדיו‪,‬‬ ‫מורכב גאומטרית ושובר את החלל המלבני המקובל‬ ‫לאולמות תצוגה‪ .‬החלל מאפשר גמישות בסידור‬ ‫התצוגה לפי צרכים משתנים ואינו כובל את המזמין‪.‬‬

‫משרדים‬ ‫פריזמה בלב תל אביב‬ ‫טל גולדשמיט פיש‬ ‫נימוקי השופטים‪ :‬שימוש מקורי ביצירת קירות זכוכית‪,‬‬ ‫תוך פיתוח פרטים ייחודיים להשגת הרעיון‪ ,‬תוך שילוב‬ ‫עיצוב מוקפד לשאר חלקי החלל באופן שמשאיר‬ ‫את המוקד על מחיצות הזכוכית הייחודיות‪.‬‬ ‫משרדי קבוצת ‪CAFÉ CAFE‬‬ ‫ברנוביץ גולדברג אדריכלים בשיתוף עם פיצו קדם אדריכלים‬ ‫נימוקי השופטים‪ :‬עבודה מוקפדת ומאופקת אשר עושה‬ ‫שימוש בפלטת חומרים בסיסית תוך שמירה על שפה‬ ‫אחידה לכל אלמנטי הפרויקט‪ .‬מתקיים שימוש מושכל‬ ‫ולא טרוויאלי‪ ,‬בחיבור הבלתי מתפשר בין אלמנטי‬ ‫האורך של החלל‪ ,‬אל קווי החלונות והתאורה‪.‬‬

‫מרכז יום לבעלי מוגבלויות‪ ,‬חולון‬

‫‪9‬‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫מבני ציבור‬

‫מרכז יום‬ ‫לבעלי מוגבלויות‬ ‫חולון‬

‫אדריכלות‬ ‫גולני אדריכלים‬

‫‪8‬‬

‫המבנה משמש כמרכז יום לאנשים‬ ‫בעלי מוגבלויות‪ ,‬מעל לגיל ‪ .21‬נגישות‬ ‫הייתה כמובן אחד הנושאים החשובים‬ ‫שהנחו את התכנון‪ ,‬לרבות הכנת המבנה‬ ‫לשימוש אינטנסיבי בכיסאות גלגלים‪.‬‬

‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬

‫צילום‬ ‫עמית גושר‬

‫נקטנו בגישה של עיצוב אוניברסלי‪,‬‬ ‫בכדי ליצור סביבה שמותאמת לכולם‪.‬‬ ‫תוך שימת לב להספקת כל צרכי‬ ‫הנגישות‪ ,‬אך תוך הימנעות מיצירת‬ ‫סביבה "רפואית"‪ ,‬המזוהה ומכריזה על מוגבלויות‪.‬‬ ‫השתמשנו בצבעים כדי לשפר את הקריאות וההתמצאות‪,‬‬ ‫כולל עבור אנשים בעלי לקויות ראיה‪ .‬השימוש בצבע‬ ‫נעשה כמובן גם כדי להוסיף חיות ואווירה אופטימית‪.‬‬ ‫כל החומרים נבחרו כדי לעמוד בצרכי הניקוי התכוף‬ ‫וכדי לעמוד בפגיעות של תנועת כסאות הגלגלים‪.‬‬ ‫הגוונים נבחרו כדי לספק את ניגוד הצבעים הדרוש‪.‬‬ ‫שימת לב על קשר עם החוץ באה לידי ביטוי בפתחים‬ ‫נדיבים ויציאות לחצר האחורית המגוננת‪ .‬היציאה לחצר‬

‫נ‬

‫מימין למעלה‪ :‬החזית הצפונית‬ ‫לרחוב‪ :‬שדרת העמודים‬ ‫מעניקה למבנה חגיגיות‬ ‫בשפה עכשווית‬ ‫משמאל למעלה‪ :‬חזית הרחוב‪:‬‬ ‫המבנה בנוי בקו הרחוב ללא‬ ‫הפרדה של גדר‬

‫מימין‪ :‬מבט מהחצר אל החזית‬ ‫הדרומית‪ ,‬שבה נעשה שימוש‬ ‫בפתחים קטנים יותר והצללות‬ ‫משמאל‪ :‬פרט מתוך החזית‬ ‫הצפונית‪ :‬קירות המסך‪ ,‬חיפוי‬ ‫האבן ועמודי הפלדה נועדו‬ ‫לשלב את המבנה באזור‬ ‫המשרדים הנבנה בסביבתו‬

‫מבני ציבור‬

‫מרכז יום לבעלי מוגבלויות‪ ,‬חולון‬

‫‪11‬‬

‫מרכז יום לבעלי מוגבלויות‪ ,‬חולון‬ ‫אדריכלות גולני אדריכלים‬ ‫מיקום רח' מקוגון‪ ,‬חולון‬ ‫מזמין עיריית חולון‬ ‫שטח ‪ 1200‬מ"ר‬ ‫שנה ‪2018‬‬ ‫ריצופים וחיפויים פנימיים אלפקס‬

‫למעלה‪ :‬חדר האוכל והמבואה‬ ‫נפתחים לרחבה מקורה ולחצר‬ ‫אליה ניתן לצאת‬ ‫למטה ‪ -‬מימין‪ :‬מבט לאורך‬ ‫מסדרון חדרי הפעילות בקומת‬ ‫קרקע‪ :‬המסדרון מוצף באור‬ ‫טבעי במשך כל היום ופתוח‬ ‫למבט לרחוב‬ ‫משמאל‪ :‬מבט ממבואת‬ ‫קומה א׳ ופינת הקפה לכיוון‬ ‫מסדרון חדרי הפעילות‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫מבט מהרחוב מכיוון צפון‪-‬מזרח‬

‫היה חשוב לנו שהמבנה ישתלב בסביבה בה‬ ‫הוא נמצא כפי שהיה חשוב לנו ליצור סביבה‬ ‫בריאה המותאמת לכולם באופן שווה‬

‫חשובה במיוחד לאנשים שחלקם מתקשה לחוות את‬ ‫החוץ באופן עצמאי שלא במסגרת המרכז‪ .‬החלונות‬ ‫הגדולים כלפי חזית הרחוב מאפשרים מעורבות וצפייה אל‬ ‫הרחוב‪ ,‬כשהמבנה ממוקם בקו הרחוב ולא מאחורי גדר‪.‬‬ ‫קירות המסך ועמודי הפלדה בחזית הרחוב נועדו‬ ‫לשלב את המבנה בין מבני המשרדים המתוכננים‬ ‫בסביבתו‪ .‬היה חשוב לנו שהמבנה ישתלב בסביבה‬ ‫בה הוא נמצא כפי שהיה חשוב לנו ליצור סביבה‬ ‫בריאה המותאמת לכולם באופן שווה‪.‬‬

‫מבט לאורך שדרת העמודים בחזית הצפונית‪:‬‬ ‫הכניסה הראשית למבנה מסומנת באדום בעוד‬ ‫הכניסה הנוספת למבנה מסומנת בכחול‬

‫‪10‬‬

‫‪ .1‬כניסה ראשית‬ ‫‪ .2‬לובי כניסה‬ ‫‪ .3‬חדרי פעילות‬ ‫‪ .4‬חדר אוכל‬ ‫‪ .5‬מטבח‬ ‫‪ .6‬חדרי תראפיה‬ ‫‪ .7‬חדר ‪SNOEZELEN‬‬ ‫‪ .8‬קבלה ומנהלה‬ ‫‪ .9‬כניסה לקומות נוספות‬ ‫‪ .10‬חוץ‬ ‫‪ .11‬גינה‬ ‫‪ .12‬לובי‬ ‫‪ .13‬חדרי פעילות‬ ‫‪ .14‬חדר פזיותראפיה‬ ‫‪ .15‬חדרי תראפיה‬

‫תכנית קומת קרקע‬

‫תכנית קומה א‬

‫אדריכלות‬ ‫מבני ציבור‬

‫תכנון‬ ‫נופר אדריכלים‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫עמית גרון‪,‬‬ ‫אמיל מיטראה‬

‫מרכז רון ומרכז שוורץ‬ ‫רייסמן למחוננים ומצוינים‬ ‫ראשון לציון‬

‫ברחובה הראשי של ראשון לציון‪ ,‬בכניסה הדרומית‬ ‫לעיר‪ ,‬מוקם המרכז לחינוך מדעי‪ ,‬בתוך מערך מבני ציבור‬ ‫יחודיים‪ ,‬ובהמשכו של מרכז רון למחוננים ומצויינים‪.‬‬

‫פריזמת הזכוכית במבנה האחד ופיזור‬ ‫הצבעים למרכז המחוננים‬

‫מרכז רון ומרכז מדעים שוורץ רייסמן‬

‫‪13‬‬

‫מבט לחלל רב תכליתי‬

‫חזית ראשית מערבית לרחוב הרצל‬

‫מרכז שוורץ‪/‬רייסמן מבט ממזרח‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫‪12‬‬

‫מבט אקסונומטרי‬ ‫קומת כניסה‬

‫מבט אקסונומטרי‬ ‫קומה טיפוסית‬

‫אדריכלות‬ ‫אדריכלות‬

‫תכנון‬ ‫נופר אדריכלים‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫??????????‬

‫מרכז שוורץ רייסמן‬ ‫לחינוך מדעי‬ ‫ראשון לציון‬

‫פתיח ???????????????????????‬ ‫?????????????????? ?????????????????‬ ‫???????????? ??????????????????‬ ‫?????????? ????????????????????????‪.‬‬

‫חתך אורך‬

‫‪15‬‬

‫מרכז רון ומרכז שוורץ רייסמן למחוננים ומצוינים‬

‫מרכז שוורץ‪/‬רייסמן מבט מדרום‬

‫תכנון נופר אדריכלים‬ ‫אדריכל אחראי אמיל מיטראה‬ ‫קונסטרוקציה מרכז רון‪ :‬יעקב לבני‪ ,‬שוורץ‪/‬רייסמן‪:‬‬ ‫שמואל רבין פיקוח מרכז רון‪ :‬פרושיא‪-‬אלכס אלפרוב‬ ‫מרכז שוורץ רייסמן‪ :‬עומר נגר‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫מרכז מדעי‪/‬טכנולוגי למחוננים‬ ‫ומצוינים למקצועות הפיזיקה‪,‬‬ ‫הכולל אמצעי הוראה מורכבים‬ ‫וצוות הוראה בעלי תואר‬ ‫שלישי (ד"ר)‪ .‬המרכז מנוהל בחסות ובלווי‬ ‫פדגוגי של מכון ויצמן‪ ,‬ומהווה אמצעי העשרה‬ ‫טכנולוגית למעבדות בבתי הספר בעיר‪ .‬תכנון‬ ‫המבנה נתבסס על מיקומו בכניסה הראשית‬ ‫לעיר‪ ,‬וסמיכותו למרכז למחוננים‪ ,‬בהופעה‬ ‫אדריכלית ייחודית‪ .‬מבנה קונגלומרט גבישי‬ ‫טבעי בעל מבנה ״מתפרץ״‪-‬שימש השראה‬ ‫לקצוות הפתוחים בחשיבת מחוננים ומצוינים‬ ‫ומדמה באופן זה את הנחת הגופים המלבנים‬ ‫אחד מעל השני בהזזה‪.‬ההקשר האדריכלי‬ ‫במבנה הנוסף מבוסס על קווים צבעוניים‬ ‫הנובעים מקו לבן ה"נשבר" באמצעות פריזמה‬ ‫לשלל צבעי הקשת‪ ,‬והמדגיש כמה חוקים‬ ‫פיזיקליים בחזותו‪ ,‬ואת הקשר העיצובי‬ ‫ארכיטקטוני עם מרכז רון הסמוך‪ .‬קיר המסך‬ ‫השקוף‪ ,‬דרכו נשקפים חללי המבנה והגלריות‬ ‫העוטפות — מהווה מוקד עניין לעוברים‬ ‫ושבים בכניסה ראשית לעיר‪ .‬בכל קומה‬ ‫נכללות מעבדות ומרכז לוגיסטי‪ ,‬אליהן צמודים‬ ‫חללי צוות‪ ,‬לוגיסטיקה והכנה לניסויים‪.‬‬ ‫קומת הכניסה פתוחה בחלל עובר‪ ,‬ומשמשת‬ ‫להתכנסויות‪ ,‬ארועים‪ ,‬תערוכות והמתנה‪.‬‬

‫נ‬

‫חזית דרומית‬ ‫מרכז רון למחוננים‬

‫‪14‬‬

‫ההקשר האדריכלי מבוסס על קווים צבעוניים‬ ‫הנובעים מקו לבן ה“נשבר“ באמצעות פריזמה‪,‬‬ ‫והקשר העיצובי‪/‬ארכיטקטוני עם מרכז רון הסמוך‬

‫מרכז רון למחוננים‬

‫ההשראה לפרויקט‪ :‬התפרצויות רעיוניות‬

‫מרכז‬ ‫שוורץ‪/‬רייסמן‬ ‫תכנית בינוי ופיתוח‬ ‫מרכז‬ ‫רון ורדי‬

‫אדריכלות‬

‫מכללה אקדמית אשקלון‪ ,‬מבנה סימולציה ומדעים‬

‫‪17‬‬

‫תכנית קומה א‬

‫מכללה אקדמית אשקלון‪ ,‬מבנה סימולציה ומדעים‬ ‫תכנון נופר אדריכלים‬ ‫אדריכל בכיר אמיל מיטראה צוות שימי הרבסט‬ ‫קונסטרוקציה פינטו יצחק פיתוח פיט לדרר‬ ‫אינסטלציה אלה בוגדנוביץ מיזוג אויר מאיר לוסקי‬ ‫ניהול ופיקוח רפי שחף ומשה בן אלון‬

‫למעלה‪ :‬כניסה ראשית‬ ‫במרכז מימין‪ :‬אולם כניסה‪ ,‬חוות מחשבים‬ ‫והתכנסויות וסגל בכיר‪ .‬במרכז משמאל‪ :‬מבט‬ ‫מקומה ראשונה לאולם הכניסה ולחללי פטיו≈‬ ‫פתוחים לאודיטורים תחתון ולכיתות‪.‬‬ ‫למטה‪ :‬חיפוי המבנה באלומיניום מחורר‪.‬‬

‫תכנית קומת כניסה‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫מבנה הסימולציה‬

‫מבנה סימולציה ומדעים‬ ‫המכללה האקדמית אשקלון‬ ‫תכנון‬ ‫נופר אדריכלים‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬

‫‪16‬‬ ‫חתך לרוחב המבנה‬

‫מבנה המדעים והסימולציה נקבע‬ ‫בפינת רחובות ראשיים‪ :‬רבין ואלי כהן‪.‬‬ ‫כניסת הולכי רגל במיקום זה משלימה‬ ‫מעגל תנועה של הקמפוס‪.‬‬

‫כל מבני הקמפוס תוכננו על ידנו במסגרת‬ ‫תכנית בינוי המדגישה בניה תוחמת‬ ‫ככרות‪ ,‬ותנועת הולכי רגל — בדופן‬ ‫המבנים‪ ,‬אליהם מצטרף מבנה קצה זה‪.‬‬ ‫מבנה הסימולציה מהוה סל משותף של פונקציות‬ ‫אקדמיות‪ ,‬מנהלה‪ ,‬כיתות מעבדות‪ ,‬יחידות ואגפי‬ ‫דימוי רפואיות‪ ,‬חדרי כושר‪ ,‬אודיטוריום ובית הסטודנט‬ ‫סה"כ ‪ 9,000‬מ"ר‪ ,‬ומוכן למכרז קבלני לביצוע‪.‬‬ ‫מורכבות פונקציונלית זו הובילה למידור אגפים‬ ‫באמצעות חללים פתוחים‪ ,‬פטיו ומסדרונות‬ ‫שקופים נסמכים‪.‬‬

‫נ‬

‫חתך לאורך המבנה‬

‫חלל אמצעי פתוח מלווה בגשרים תלויים‪.‬‬ ‫חיפוי המבנה ביחידות אלומיניום מצולעות‪ ,‬בגדלים‬ ‫משתנים‪ ,‬ובמרחקים שונים מקירות המבנה —‬ ‫לכדי יצירת חזית מפותלת סביב המבנה‪.‬‬ ‫אל מול חלונות המבנה — שכבת החיפוי מחוררת בקטרים‬ ‫גדולים‪ ,‬לפתיחת מבטים אל החוץ ולתאורת יום‪.‬‬ ‫המראה הגבישי הלבן נקטע בפרצות לאורך החזיתות‬ ‫דרכם חודר האור והאוורור אל המבנה‪.‬‬

‫תכנית פיתוח‬

‫בינוי הקמפוס‬

‫מבני ציבור‬

‫בית ספר חורב לחינוך מיוחד‪ ,‬תל אביב‬

‫בית ספר יסודי‬

‫ספריה‬

‫חצר עליונה‬

‫בית ספר לחינוך מיוחד‬

‫אולם‬

‫חצר תחתונה‬

‫חתך דרך חצרות בית הספר‬

‫‪19‬‬

‫מבט על ‪ -‬מתחם ליבנה‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫בית ספר חורב‬ ‫לחינוך מיוחד‬ ‫תל אביב‬

‫זוכה פרס רוקח ‪ — 2019‬מתחם חינוך בסמוך לשכונת‬ ‫הארגזים בדרום תל אביב‪ ,‬כולל בית ספר לחינוך מיוחד‪,‬‬ ‫בית ספר יסודי‪ ,‬אשכול גנים ואולם ספורט‪ .‬בפרויקט‬ ‫תוכננה שדרת הולכי רגל שתקשר בין הפונקציות‬ ‫השונות ותאפשר לתושבים להשתמש בחללי החוץ‬ ‫והפנים של המתחם לאחר שעות הפעילות‪.‬‬ ‫מבני ציבור‬

‫‪18‬‬

‫בפרויקט נעשה שימוש בגגות‬ ‫המבנים ובחצרות המונמכות לטובת‬ ‫הגדלת והעשרת חללי החוץ של‬ ‫המתחם והשכונה‪ .‬לכל שכבת‬ ‫גיל מוצמד שטח חוץ ייעודי ליצירת מגוון חללים‬ ‫פדגוגים ואפשרות לעבודה פרטנית מחוץ לכיתה‪.‬‬ ‫המבנה תוכנן על דופן הרחוב ללא גדר‪ .‬פונקציות מתוכו‬ ‫הופנו ונפתחו אל השכונה באופן המחזק את השתתפות‬ ‫בית הספר במרחב הציבורי‪ .‬החזיתות מאפשרות פתיחת‬ ‫מבטים מבית הספר אל החוץ ומאידך שומר על פרטיות‬ ‫התלמידים‪ .‬צוות בית הספר היה מעורב לאורך כל‬ ‫תהליך התכנון ליצירת התאמה לצרכי החינוך המיוחד‪.‬‬

‫נ‬

‫גג לפעילות חוץ עבור התלמידים‬

‫בנימוקי פרס רוקח נאמר‪" :‬בית הספר 'חורב' לחינוך‬ ‫מיוחד‪ ,‬נבחר בזכות ההישג האדריכלי יוצא הדופן‪ .‬בית‬ ‫הספר מציע חללי למידה‪ ,‬המותאמים ברגישות רבה לצרכי‬ ‫התלמידים במקום‪ ,‬וכן פתרונות יצירתיים לזיקה שבין‬ ‫חללי הפנים לבין החצרות ומשטחי הגגות הצמודים לבניין‪.‬‬ ‫השימוש בגגות המבנים ובחצרות המונמכות‪ ,‬המעשירים‬ ‫את חללי החוץ של בית הספר והשכונה‪ ,‬מבטא חשיבה‬ ‫חדשנית על הקשר שבין תושבי השכונה לבית הספר‪,‬‬ ‫ויוצר מרחב מעורר השראה למפגשים מגוונים"‪.‬‬

‫מבני ציבור‬

‫בית ספר חורב לחינוך מיוחד‪ ,‬תל אביב‬

‫תכנון‬ ‫מורן פלמוני‪ ,‬יפתח וקס‪-‬אדריכלים‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫עמית גושר‬

‫‪21‬‬

‫מימין למעלה‪ :‬החצר המרכזית המהווה‬ ‫את לב בית הספר‬ ‫משמאל למעלה‪ :‬חזית הכניסה לבית הספר‬ ‫למטה‪ :‬חצר מונמכת המייצרת מרחב מוגן‬ ‫ושקט עבור הילדים הצעירים‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫מבני ציבור‬

‫בית ספר חורב לחינוך מיוחד‪ ,‬תל אביב‬

‫בית‪-‬ספר יסודי‬

‫ספרייה‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬ ‫בית‪-‬ספר ח”מ‬

‫אולם ספורט‬

‫רחוב הרנ”ה‬

‫רחו‬ ‫ב בושם‬

‫‪ -‬השדרה ‪-‬‬

‫‪20‬‬

‫אשכול גנים‬

‫מתחם ליבנה‪ ,‬תכנית כללית‬ ‫‪:‬‬

‫תאריך מקורית‪:‬‬

‫‪ORIGINAL DATE:‬‬

‫‪26.8.2015‬‬

‫בית ספר חורב לחינוך מיוחד‬ ‫תכנון מורן פלמוני‪ ,‬יפתח וקס‪-‬אדריכלים‬ ‫שטח המתחם כ‪ 8,800-‬מ"ר‬ ‫קבלן אלומיניום תריסים אלום קל ‪-‬‬ ‫אטיאס ישראל‬

‫קובץ מחשב‪:‬‬

‫‪FILE NAME:‬‬

‫‪E:\Revit Local\107-livne\Livne.rvt‬‬

‫שם המזמין‪:‬‬

‫‪CLIENT NAME:‬‬

‫‪Date‬‬

‫‪Description‬‬

‫‪No.‬‬

‫לאדריכל זכויות היוצרים על התוכניות והן רכושו ‪ .‬אין להשתמש בהן אלא לצורך הפרוייקט המצוין‬ ‫לעיל‬ ‫אין לשכפל ‪,‬לצלם או להעתיק אותן או את הרעיונות הגלומים בהן ‪ ,‬בכל דרך שהיא ללא היתר בכתב‬ ‫מאת האדריכל‬ ‫המבצע אחראי לבדיקת התוכניות‪ .‬עליו לבדוק את כל המידות ‪,‬התאמתן באתר ואת מצב המגרש‬ ‫וגבהיו‪ ,‬על כל טעות או אי התאמה‪ ,‬עליו להודיע מראש למשרד אדריכל‬ ‫ביצוע תכנית זו כפוף לקבלת היתר כחוק מהרשויות המוסמכות אין לקבוע מידות על פי מדידה‬ ‫מהשרטוט‬

‫בית הספר התיכוני “ימין אורד“‪ ,‬חיפה‬

‫מבני ציבור‬

‫‪23‬‬

‫עיצוב הפנים ליווה שינוי פדגוגי בבית הספר התיכוני‬ ‫“ימין אורד“‪ ,‬הנמצא למרגלות הר הכרמל‪ ,‬בתוך כפר נוער‬ ‫לעולים מחבר העמים‪ ,‬אתיופיה‪ ,‬ברזיל‪ ,‬צרפת ועוד‪ .‬זאת‬ ‫על ידי יציאה מגבולות העיצוב הקונבנציונלי והמונוטוני‬ ‫של מוסד חינוכי‪ ,‬לטובת משחק גיאומטרי בחלל‪ ,‬שימוש‬ ‫בצבעים עזים‪ ,‬שילוב של חומרי גמר‪ ,‬מקומות ישיבה לא‬ ‫שגרתיים‪ ,‬שיעוררו יצירתיות ועבודה בקבוצות‪.‬‬

‫המעצבת ביקשה ליצור חוויה במרחב‪,‬‬ ‫החוגגת את חופש הבחירה ומעצימה‬ ‫את יצר הסקרנות‪ ,‬העצמאות‬ ‫והיצירתיות של השוהה במרחב‪.‬‬ ‫כל זאת על פני שטח של ‪ 1000‬מ"ר‪ ,‬בתקציב מוגבל‬ ‫של ‪ ₪ 1200‬למ"ר ולו"ז צפוף בן ‪ 4‬חודשים‪.‬‬

‫נ‬

‫הפרויקט כלל ארבעה מכלולים‪:‬‬ ‫חדר מורים והנהלה — מרחב לשהייה ומפגש של‬ ‫הצוות החינוכי‪.‬‬ ‫מעבדות חשמל ורובוטיקה — המגמות המקצועיות‬ ‫בבית הספר‪.‬‬ ‫כיתת מחשבים ו"סגולות" — מכשירים בה תלמידים‬ ‫לקליטה ביחידת ‪ 8200‬ולשת"פ עם יזמי הייטק‪.‬‬ ‫מבנה של ‪ 4‬כיתות לימוד — מתחם למידה של כיתות י'‪.‬‬ ‫מתחם המורים המעצבת ביקשה לעצב "משרדים"‬ ‫מתאימים לצרכיהם‪ ,‬רצונותיהם‪ ,‬וחלומותיהם‪.‬‬ ‫המתחם הופרד לשני אזורים‪ :‬עבודה ומנוחה‪ ,‬מפגש א–‬ ‫פורמלי הכולל קפיטריה ולאונג'‪.‬‬ ‫ביניהם — במעבר — מוקם חדר ישיבות גדול‪ ,‬ודלפק בר‬ ‫לעבודה מול הנוף‪.‬‬ ‫לחלל העבודה נבחר הצבע הכחול אשר מעודד‬ ‫אינטלקט‪ ,‬רעננות‪ ,‬ומשרה תחושות חיוביות‪.‬‬

‫למעלה‪ :‬כיתת לימוד טיפוסית‪:‬‬ ‫מבט לאיזור השונה בכיתה —‬ ‫אמפי מדרגות‪ ,‬שהופך לשולחן‬ ‫בר‪ ,‬שולחן עגול‬

‫למטה‪ :‬כיתת לימוד טיפוסית‪:‬‬ ‫סידור שולחנות מודולרי‪ ,‬מבט‬ ‫לאמפי מדרגות ההופך לשולחן‬ ‫בר עבודה‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫מבני ציבור‬

‫‪22‬‬

‫תכנון ועיצוב‬ ‫מלי פינץ‪-‬תכנון ועיצוב פנים‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫יואב‬

‫פלד‪PELED STUDIOS//‬‬

‫בית הספר התיכוני‬ ‫"ימין אורד"‬ ‫חיפה‬

‫למעלה‪ :‬סגולות ‪ -‬מבט לאמפי‬ ‫זוויות גאומטרי המשמש גם‬ ‫להתכנסות ולהקניית החומר על‬ ‫ידי המורה בתחילת השיעור‬

‫מבני ציבור‬

‫בית הספר התיכוני “ימין אורד“‪ ,‬חיפה‬

‫‪25‬‬

‫למעלה‪ :‬כיתת סגולות ‪-‬‬ ‫מחשבים ‪ -‬איזורי למידה‬ ‫מגוונים לבחירת התלמידים‪:‬‬ ‫אמפי‪ ,‬שולחנות‪ ,‬פופים‪,‬‬ ‫שולחן בר‬ ‫למטה‪ :‬מעבדת חשמל ‪-‬‬ ‫כיתת לימוד‪ :‬עמדות מחשב‪,‬‬ ‫שולחנות דיון‪ ,‬עמדת מורה‬

‫בית הספר התיכוני "ימין אורד"‪ ,‬חיפה‬ ‫תכנון ועיצוב מלי פינץ‪-‬תכנון ועיצוב פנים‬ ‫קבלן איס הנדסה כרמל נגרות מיוחדת נואבו‬ ‫דיזיין ‪ NUEVO DESIGN‬גרפיקה רויטל סלם חיפוי‬ ‫רצפה שטיחי מ‪ .‬מקלדה‪ ,‬מודי תאורה דקורטיבית‬ ‫א‪.‬ש‪ .‬תאורה באופק ריהוט חלווה ‪ -‬ריהוט לבית‬ ‫ולמשרד‪ ,‬טולמנ'ס כסאות פיקאפ סטיילינג לצילומי‬ ‫ח‪ .‬מורים לטיסיה שינקמן מלווי הפרויקט מטעם‬ ‫ביה"ס עינת שוורץ‪ ,‬בועז עידן‪ ,‬יאיר ברק‪ ,‬עוז מלח‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫מעבדות החשמל והרובוטיקה הותאמו למראה‬ ‫טכנולוגי‪ ,‬צבעוני ומעורר השראה וככזה הושם דגש על‬ ‫אלמנטים שמדברים בשפת המקצוע; גרף סינוסואידלי‬ ‫צויר ע"ג רצפת ‪ PVC‬אנטיססטי‪ ,‬גרפיקה מותאמת‪.‬‬ ‫כיתת "סגולות" — עוצבה בסגנון של משרד הייטק;‬ ‫כסאות בר גבוהים‪ ,‬פופים נמוכים‪ ,‬אמפי מדרגות‬ ‫להתכנסות ‪ /‬ללמידה עם טבלט‪ ,‬כסא ושולחן‬ ‫המשמש כלוח מחיק‪ .‬תוכנן קיר אחסון שדלתותיהם‬ ‫משמשים גם כלוח מחיק‪ .‬צורות גיאומטריות ברצפה‪,‬‬ ‫צבעים דרמטיים‪ ,‬מילות השראה וגרפיקה‪.‬‬ ‫מתחם הכיתות — הכיתה מודולרית ודינמית —‬ ‫מותאמת לצורות למידה שונות ומגוונות‪ .‬בקבוצות‪/‬‬ ‫פרטנית‪ .‬אינספור אפשרויות לסידור השולחנות‪.‬‬ ‫בכיתות נבנה איזור מובדל צבעוני‪ ,‬שבו מיני‬ ‫אמפי‪ ,‬שהופך לדלפק‪ ,‬בצבע שונה לכל כיתה‪.‬‬ ‫נבנו גם ספריה‪ ,‬שבה מקום להטענת‬ ‫ניידים ועמדות למחשב‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫למעלה‪ :‬חדר מורים ‪-‬‬ ‫מבט לאיזורי עבודה‬ ‫שונים‪ :‬בוטים‪ ,‬חדר‬ ‫ישיבות קטן‪ ,‬ובנצ' עובדים‬

‫למטה‪ :‬חדר מורים ‪ -‬מעבר‬ ‫בין האיזורים‪ :‬צד ימין עבודה‬ ‫על בר מול נוף הר הכרמל‪ ,‬צד‬ ‫שמאל חדר ישיבות הפתוח‬ ‫גם מצד הכניסה‬

‫מימין ‪ -‬למעלה‪ :‬חדר מורים ‪-‬‬ ‫איזור עבודה המורכב מעמדות‬ ‫עבודה משותפות לבחירת‬ ‫המורה‪ :‬ספות‪/‬שולחן א‪-‬פורמלי'‬ ‫‪/‬בנצ' עובדים מסורתי‪.‬‬ ‫במרכז‪ :‬חדר מורים ‪ -‬איזור‬

‫עבודה המורכב מעמדות עבודה‬ ‫משותפות לבחירת המורה‪:‬‬ ‫ספות‪/‬שולחן א‪-‬פורמלי'‪/‬בנצ'‬ ‫עובדים מסורתי‪ .‬למטה‪ :‬חדר‬ ‫מורים ‪ -‬מבט למיני קפיטריה‬ ‫הכוללת ישיבה ומטבחון‬

‫מבני ציבור‬

‫עיצוב המחלקה הסגורה‪ ,‬במרכז לבריאות הנפש באר יעקב‬ ‫מימין למעלה‪ :‬החלל‬ ‫המרכזי שהיה בעבר חלל‬ ‫רחב ידיים ללא ייחוד‪,‬‬ ‫הוסב לפינות ישיבה‬ ‫מעוגלות החובקות את‬ ‫המטופלים ומאפשרות‬ ‫להם לשהות ברוגע עם‬ ‫עצמם או בליווי מטפל‬ ‫ואף משמש למשחקים‬ ‫בין המטופלים‪.‬‬ ‫משמאל למעלה‪ :‬נישות‬ ‫אישיות להאזנה למוזיקה‬ ‫אשר תוכננו במטרה‬ ‫לאפשר למטופלים‬ ‫להאזין בפרטיות למוזיקה‬ ‫המועדפת עליהם לפי‬ ‫בחירתם במסך המגע‬ ‫שלצדם‬ ‫במרכז למטה‪ :‬נישות‬ ‫אינטימיות למפגשים אחד‬ ‫על אחד‪ ,‬בהשאלה מעולם‬ ‫ההייטק והסבתם לעולם‬ ‫בריאות הנפש‬ ‫למטה‪ :‬עמדות המחשב‬ ‫עוצבו בהתאם לצרכי‬ ‫המטופלים ולמגבלות‬ ‫הניצבות בעיצוב‬ ‫המחלקה הסגורה‬

‫‪27‬‬

‫עיצוב המחלקה הסגורה‪,‬‬ ‫במרכז לבריאות הנפש‬ ‫תכנון ועיצוב דליה שילוני‬ ‫צוות התכנון מיכל רוזן ארגמן‪,‬‬ ‫הנדסאית אדריכלות ועיצוב פנים‬ ‫פיקוח אילן אליהו‪ ,‬א‪.‬א‪.‬ג‪.‬נ‪ .‬הנדסה‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫מבני ציבור‬

‫תכנון ועיצוב‬ ‫דליה שילוני‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬

‫‪26‬‬

‫צילום‬ ‫שי אפשטיין‬

‫המחלקה הסגורה‬ ‫במרכז לבריאות הנפש‬ ‫באר יעקב‬

‫בתום מחקר מעמיק ורצון עז להיטיב‬ ‫את סביבת חייהם של השוהים במחלקה‬ ‫הסגורה‪ ,‬ניגשה המעצבת לתכנון מחדש‬ ‫ועיצוב המחלקה שנבנתה בשנות ה ‪,70-‬‬ ‫עם תקרה נמוכה מאוד‪ ,‬חלל רחב ידיים‬ ‫וחשוך ללא כל אפיון או חלוקה לפונקציות‪,‬‬ ‫מחלקה שניכרו בה סימני הזמן‪.‬‬ ‫במרכז התהליך עמדה ההבנה שכשם‬ ‫שהעיצוב מיטיב עם אנשים באשר הם‪ ,‬יש‬ ‫לו כוח להשפיע על החלקים הבריאים של‬ ‫המטופלים‪ ,‬ולתרום ולסייע להחלמתם‪.‬‬ ‫תהליך התכנון לווה במחקר ארוך בעזרת אנשי‬ ‫מקצוע‪ ,‬המעצבת התלוותה אל הצוות הרפואי‬ ‫(הרופאים‪ ,‬המטפלים‪ ,‬האחיות ואנשי האחזקה)‬ ‫באינטראקציות השונות ובפעילויות המחלקה‬ ‫לאורך היום והתלוותה אל המטופלים‪.‬‬ ‫בסדרת ראיונות אישיים וקבוצתיים‪ ,‬למדה המעצבת‬ ‫מה מציק להם‪ ,‬מה חסר‪ ,‬למה היו מייחלים ואיך‬ ‫היו רוצים לראות את המחלקה‪ .‬אחת התובנות‬ ‫הבולטות שעלתה‪ ,‬היא הצורך בחללים קטנים‬ ‫ואינטימיים וחצרות טיפוליות נגישות ולא נעולות‪,‬‬ ‫שבהם יוכלו להרגיש מוגנים‪ ,‬מטופלים ובטוחים‪.‬‬

‫נ‬

‫מתוך כבוד למטופלים‪ ,‬הקשבה ומחשבה על היומיום‬ ‫והרגעים הקטנים שהוא מזמן‪ ,‬יצא העיצוב לדרך‪,‬‬ ‫שמימושו הפך את מרחב המחלקה האפרורי ששידר‬ ‫"בית חולים" למרחב הבראה מואר וחמים‪.‬‬ ‫החלל המרכזי הפך לפינות בעלות אפיונים ייעודיים‬ ‫גמישים‪ .‬בקרבת הכניסה מוקמו נישות פתוחות אך‬ ‫אינטימיות למגוון פעילויות‪ ,‬בין היתר מפגשים בין‬ ‫מטפל למטופל (כאלה הדורשים השגחה של הצוות)‬ ‫ובין מטופל למבקריו‪ ,‬או פשוט מרחב מזמין לפעילות‬ ‫אישית שקטה כמו קריאת ספר בפינה שקטה‪.‬‬ ‫במרכז נמצאות פינות ישיבה לצפייה בטלוויזיה‪,‬‬ ‫למשחק ולפעילויות שונות‪ .‬מבנה הכורסאות‪,‬‬ ‫העשויות מחומרים עמידים ובטיחותיים‪ ,‬חובק‬ ‫ומערסל את היושבים‪ ,‬והן מסודרות בפלחים של‬ ‫רבעי מעגל אך ניתנות לסידור מחדש לחצי מעגל או‬ ‫למעגל שלם בהתאם לצרכי הפעילות המחלקתית‪.‬‬ ‫בהמשך המרחב תוכננו שלוש פינות מוזיקה‬ ‫אישיות להאזנה באוזניות‪ ,‬מתוך מכשיר מגע‬ ‫ששולב בקיר ומאפשר לכל מטופל לבחור את‬ ‫המוזיקה שהוא אוהב‪ ,‬ועמדות מחשב עמידות‬ ‫בפני תופעות של ונדליזם ונגישות ‪.24/7‬‬ ‫חדר האוכל תוכנן בהשראת מסעדת דיינר‪ ,‬והישיבה‬ ‫היקפית אך גמישה וניתנת לסידור לפי הצרכים המשתנים‪.‬‬ ‫סורגי החלונות והדלת הצרה הוחלפו בקיר‬ ‫זכוכית משוריינת עם דלת יציאה רחבה לגינה‪.‬‬ ‫אור רב בהרבה חודר כעת לחלל הסגור‪ ,‬והגינה‬ ‫הפורחת היא חלק מהנוף הנשקף ממנו‪.‬‬

‫אדריכלות נוף‬

‫מעגלים בשדרה‪ ,‬שדרת אמיר חדרה‬

‫וריאציה על ספסלים בשדרה‬ ‫בעמוד ממול ‪ -‬מימין‪:‬‬ ‫ארבעה מתחמי ספסלים פזורים‬ ‫במרכז השדרה‬ ‫משמאל‪ :‬הספסלים מאפשרים‬ ‫מגוון אפשרויות ישיבה‬

‫‪29‬‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫אדריכלות נוף‬

‫מעגלים בשדרה‬ ‫שדרת אמיר‪ ,‬חדרה‬

‫‪28‬‬

‫תכנון‬ ‫אב אדריכלות נוף‬

‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬

‫צילום‬ ‫יואב פלד‬

‫כבר בשנות ה ‪ 30-‬של המאה הקודמת הפכו השדרות‪ ,‬בהשראת‬ ‫השדרות המפוארות של בירות אירופה‪ ,‬לדגם מוביל בתכנונם‬ ‫של יישובים עירוניים ושל שכונות חדשות בישראל‪ .‬הקמת‬ ‫השדרות נעשתה לרווחת התושבים והיא התאפיינה בשורות עצי‬ ‫צל‪ ,‬ואזורי ישיבה‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬כחלק מעליית המודעות‬ ‫להצללה ועידוד ההליכה ברגל‪ ,‬תוכננו מחדש שדירות רבות‬ ‫שהפכו באחת למקום של שהיה ומפגש תוססים בעיר‪.‬‬

‫"בינתיים‪ ,‬עד שבתי העיר יצמיחו קומה שנייה ואולי אפילו שלישית ורביעית‪,‬‬ ‫שדרות בן גוריון מלאות שמש‪ .‬העיר מתפוצצת מרוב שמים כחולים‪ ,‬מרוב‬ ‫קשישים שיצאו לרחוב לאוורר את מקלות ההליכה שלהם‪ ,‬מרוב הורים שדוחפים‬ ‫עגלות ילדים או מלמדים את ילדיהם הקטנים לרכוב על אופניים או לשתות מיץ‬ ‫בעזרת קש על יד "תמרה"‪ ,‬במפגש של שדרות בן גוריון ודיזנגוף‪..‬‬ ‫‪..‬פינת הקפה במפגש של בן יהודה ובן גוריון הומה אנשים‪ .‬לכולם יש זמן להחליף‬ ‫מלה עם מכר מקרי‪ ,‬לחשוף זרועות לשמש‪ ,‬לשתות קפה סביב שולחן בשדרה"‪.‬‬ ‫(אברהם בלבן‪ ,‬רגע של זן בשדרות בן גוריון‪ ,‬מוסף ספרים‪-‬רשימות תל אביביות‪ ,‬הארץ ‪)03.2016‬‬

‫השדרות‪ ,‬שחזרו לתפארתן בעשור‬ ‫האחרון‪ ,‬הן מופת למרחב ציבורי‬ ‫איכותי בארץ‪ .‬זהו מרחב של הולכי רגל‬ ‫ורוכבי אופניים‪ ,‬מוצל בעצים ותיקים‪,‬‬ ‫נעים לאורך כל השנה‪ ,‬לאורכו בתי קפה מסוגים‬ ‫שונים‪ ,‬מגוון אפשרויות של הליכה‪ ,‬ישיבה ותצפית‬ ‫על העוברים והשבים‪ ,‬אזורים עם ספסלים למפגש‬ ‫ולאחרונה גם במה לתערוכות חוץ מתחלפות‪.‬‬ ‫שדרת אמיר (שדרת הרצל) — זוכת אות העיצוב ‪,2019‬‬ ‫נמצאת בלב העיר חדרה‪ .‬זו היא שדרה קטנה שהוקמה‬ ‫בשנות ה‪ 20-‬של המאה הקודמת‪ .‬עצי הפיקוס שבה‬ ‫ניטעו על ידי תלמידי בית ספר "אחד העם" בשנת‬ ‫‪ .1941‬אורכה כ‪ 160-‬מ' ורוחבה ‪ 12‬מ' והיא מהווה‬ ‫חלק אינטגרלי מהמרחב ההיסטורי של העיר‪.‬‬ ‫כחלק משיקום מרכז העיר בחדרה‪ ,‬סימנה העירייה מספר‬ ‫מוקדים להתערבות ראשונית‪ .‬שדירת הרצל זוהתה‬ ‫כמקום מרכזי בעל פוטנציאל גדול לשנות את פניו ולחולל‬ ‫שינוי במרקם העירוני‪ .‬הרעיון שעמד בבסיס התכנון הוא‬ ‫יצירת וריאציה על המרכיבים ההיסטוריים של השדרות‪.‬‬ ‫בשדרה קיימות היום שלוש שורות של עצי פיקוס בנימינה‪.‬‬ ‫השורה המרכזית של העצים אינה מלאה‪ .‬כמו בשדרות‬ ‫ההיסטוריות‪ ,‬גם כאן‪ ,‬ישנן רצועות של הליכה בין שורות‬ ‫העצים‪ ,‬שביל אחד מדורג במדרגות והשני משופע ומאפשר‬ ‫נגישות‪ .‬אלא שבשונה ממסורת השדרות האירופאית‪,‬‬ ‫כאן ביקשנו לייצר פרשנות שונה לרצועה המרכזית‪:‬‬ ‫במקום אזור מגונן שלאורכו אזורי ישיבה‪ ,‬ביקשנו להפוך‬ ‫את השדרה המרכזית לסביבת משחק ולמקום מפגש‪.‬‬ ‫במעלה השדרה‪ ,‬במפגש עם רחוב אחד העם‪,‬‬ ‫שוקם לאחרונה הקיוסק ההיסטורי ששימש‬ ‫את המתיישבים הראשונים והיה קיוסק "נודד"‪.‬‬

‫נ‬

‫אדריכלות נוף‬

‫מעגלים בשדרה‪ ,‬שדרת אמיר חדרה‬

‫בעמוד ממול ‪ -‬למעלה‪:‬‬ ‫הספסלים הוצבו בהסטה‬ ‫לאפשר סוגי מפגשים שונים‬ ‫בעמוד ממול ‪ -‬למטה‪ :‬השדרה‬ ‫חוברה לקיוסק ההיסטורי‬ ‫בטריבונות עץ‬ ‫למעלה מימין‪ :‬מתקני העץ‬ ‫מעניקים רובד פעיל לשדרה‬ ‫למעלה משמאל‪ :‬רצועת‬ ‫הפעילות במרכז השדרה‬ ‫למטה‪ :‬מתקני העץ יוצרים‬ ‫שביל אלטרנטיבי במרכז הגן‬

‫תכנית השדרה‬

‫‪31‬‬ ‫נקודת ציון ויזואלית משמעותית בלב העיר‪.‬‬ ‫נדבך ייחודי נוסף בשדרה הוא מתקני העץ‬ ‫הפזורים במרכזה לכל האורך‪ .‬בולי העץ וקורות‬ ‫שיווי המשקל‪ ,‬בשילוב גבעות הדשא יוצרות‬ ‫חווית משחק בשדרה‪ .‬הצל הטבעי מעצי הפיקוס‬ ‫הותיקים מוסיף לאפשרות השהייה במקום‪.‬‬ ‫בשילוב עם ספסלי הישיבה הפיסולים‪ ,‬חומרי הגמר‬ ‫בשדרה בעלי ניקיון עיצובי‪ ,‬המהווה רקע לפיסוליות‬ ‫המתקנים‪ :‬הריצוף וקירות הפיתוח בגווני אפור בהיר‬ ‫והספסלים הנוספים המייצרים פינות ישיבה‪ ,‬הם בגווני‬ ‫עץ בדומה לאלה במושבי הספסלים הפיסולים‪.‬‬ ‫הצמחייה בשדרה כוללת שלוש שורות של עצי פיקוס‬ ‫ותיקים‪ ,‬רצועת הפעילות מתאפיינת באזורים חשופים‬ ‫יותר‪ :‬במדשאות וחיפויי קרקע ואילו הגינון נמצא‬ ‫בשוליים בלבד ומתאפיין בצמחית צל פורחת‪.‬‬ ‫בדומה לשדרות ההיסטוריות בארץ ובעולם‪ ,‬שדרת‬ ‫אמיר הפכה ממרחב‪ ,‬המהווה שולי כביש — למקום‪.‬‬ ‫הספסלים הפיסוליים וסביבת המשחק לכל אורכה‪,‬‬ ‫מעניקים לה ייחוד כמקום פעיל ומשמעותי בלב העיר‪.‬‬

‫מעגלים בשדרה‪ ,‬שדרת אמיר חדרה‬ ‫תכנון אב אדריכלות נוף‪ :‬בארי בן שלום וארנה‬ ‫בן ציוני‬ ‫מזמין עיריית חדרה וחברת נחלים‬ ‫אדריכלית אחראית במשרד ליטל חיימוביץ‬ ‫רוזנברג עיצוב תעשייתי אלון דרורי‪LEMON -‬‬ ‫‪ COLLECTION‬קבלן חברת פיתוח בגן בע"מ‬ ‫עבודות עץ שחר סמחוף‪ -‬חברת לוגי‬ ‫רוצף במשתלבות מסדרת "אריחים של פעם"‬ ‫של איטונג‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫חזית‪ :‬השדרה ממוקמת בשיפוע‬

‫‪30‬‬

‫שדרת אמיר (שדרת הרצל) — זוכת אות העיצוב‬ ‫‪ ,2019‬נמצאת בלב העיר חדרה‪ ,‬זוהי שדרה‬ ‫קטנה שהוקמה בשנות ה‪ 20-‬של המאה‬ ‫הקודמת‪ .‬עצי הפיקוס שבה ניטעו ע"י תלמידי‬ ‫בית ספר "אחד העם" בשנת ‪ ,1941‬והיא מהווה‬ ‫חלק אינטגרלי מהמרחב ההיסטורי של העיר‪.‬‬

‫הקיוסק נבנה על פי המתווה של הקיוסק‬ ‫ההיסטורי והוא משמש בית קפה שכונתי פעיל‪.‬‬ ‫הממשק בין בית הקפה לשדרה‪ ,‬אף הוא‬ ‫ממאפייני השדרות ההיסטוריות והוא מעשיר‬ ‫באופן הדדי את הפעילות בשדרה‪ ,‬גם בזכות גרם‬ ‫מדרגות ואפשרויות ישיבה שיצרנו בניהם‪.‬‬ ‫התכנית כוללת שלוש רצועות עיקריות סביב עצי‬ ‫הפיקוס‪ :‬שתיים משמשות למעבר והרצועה המרכזית‬ ‫משמשת לפעילות‪ .‬במסגרת התכנית הותווה מעבר‬ ‫חציה נוסף ממרכז השדרה‪ ,‬לשיפור הקישוריות עם‬ ‫הרחובות הסמוכים‪ .‬ברצועה המרכזית יצרנו ארבעה‬ ‫מוקדי ישיבה א פורמלים ובניהם שביל משחקי‬ ‫העובר בין גבעות דשא ומתקני שיווי משקל‪.‬‬ ‫מוקדי הישיבה הפיסולים הנם רובד נוסף בשדרה‬ ‫המסורתית‪ .‬הם תוכננו כאלמנט ישיבה א‪-‬פורמלי‪,‬‬ ‫המאפשר ישיבה מפגש ומשחק ומעניקים חוויה‬ ‫נוספת ייחודית בנוסף לשהייה וההליכה לאורכה‪.‬‬ ‫הספסלים כוללים ארבעה מושבים עגולים שמחוברים‬ ‫לקורה אלכסונית‪ .‬הספסלים מאפשרים ישיבה במגוון‬ ‫תצורות‪ ,‬ניתן לשבת או להשתרע בתוך העיגול‪,‬‬ ‫לטפס מעליו או ללכת בין העיגולים‪ .‬הספסלים‬ ‫ניצבים על עמודים דקים‪ ,‬כל אחד מהם בזוית שונה‪,‬‬ ‫צבועים צהוב ומוארים בלילה ומכאן שהם מהווים‬

‫בית חשוף מול שדה‬

‫‪33‬‬

‫בית חשוף מול שדה‬

‫התכנון בוחן שוב את שאלת קנה‬ ‫המידה‪ ,‬פרופורציות מתונות ביחס‬ ‫לרחוב‪ ,‬תוך שמירה על איכויות‬ ‫חלל‪ ,‬אור ונוף ומבלי לותר על איכות‬ ‫מרחב החיים‪ ,‬להיפך‪ ,‬מבחינתנו זהו אתגר ליישם את‬ ‫העוצמות הנחבאות מעבר לחזיתות השקטות‪.‬‬ ‫הלקוחות‪ ,‬בקשו למצות את היופי של‬ ‫השדה הפתוח והחיבור לרחוב ובאומץ רב‪,‬‬ ‫החליטו להימנע מחומות וגדרות‪.‬‬ ‫תכנון הפנים של הבית הוא מעגלי סביב גרעין‬ ‫שמכיל את הממד ושירותי האורחים ומאפשר‬ ‫תנועה נוחה ברחבי הבית ובין חדרי השינה סביב‪.‬‬ ‫בבתים בהם שטח הבניה מוגבל‪ ,‬אנחנו נמנעים מלהקצות‬ ‫את הממד כחדר שינה‪ ,‬בגלל מוגבלויותיו ומשתמשים‬ ‫בו במקום כחדר ארונות או חדר שירות הרחק מחזיתותיו‬ ‫החשובות של הבית‪ ,‬על מנת לא 'לקלקל' את חזית‬ ‫הבית עם חלון הדף והאבזור הנוסף הנלווה לממד‪.‬‬ ‫מכל חדרי השינה נוף לחצר ומחלקם ניתן גם לצאת לחצר‪.‬‬

‫נ‬

‫החלל המרכזי של הבית מכיל את שימושי‬ ‫המשפחה המשותפים שהם ארון כניסה משפחתי‬ ‫גדול‪ ,‬מטבח‪ ,‬סלון‪' ,‬פינת חברות' ופינת אוכל‪.‬‬ ‫"פינת החברות" היא המשך הסלון‪ ,‬לצד קמין וספסל‬ ‫בטון — מטרתה מקום שיחה אינטימי ונינוח‪ .‬בימים בהם‬ ‫יש אורחים רבים‪ ,‬פינה זו משמשת חלק מהסלון‪.‬‬ ‫חלל זה פונה לשדה פתוח והוא טופל בהרבה‬ ‫יציאות לחצר ובחלון עליון היקפי המקליל את‬ ‫מסת הבטון ומאפשר כניסת אור יום וצבע‬ ‫שמים גם כשרפפות חצר הבית סגורות‪.‬‬ ‫קורות הברזל הנושאות את הגג ממשיכות החוצה‬ ‫כפרגולה וביניהן שולבה סבכת ברזל שהיא מוצר מדף‬ ‫אשר לרוב שימושו כיסוי חצרות אנגליות‪ .‬אנחנו אוהבים‬ ‫לקחת חומר גולמי פשוט ולהסב את שימושו‪.‬‬ ‫הריהוט הקנוי כמו גם הגמרים של הנגרות בבית‪,‬‬ ‫נבחרו בקפידה במטרה למצוא פתרונות גולמיים‬ ‫אך מדויקים‪ .‬גסים אך לא מסורבלים‪.‬‬

‫אדריכלות ועיצוב פנים יעקבס‪-‬יניב אדריכלים‬ ‫שנה ‪ 2017‬מיקום פרבר במרכז הארץ‬ ‫שטח הבית ‪ 200‬מ"ר שטח המגרש ‪ 500‬מ"ר‬ ‫פיקוח ניב מאיר שלד עימד מחמיד‬ ‫רצפות בטון בומנייט כלים סניטריים וחיפויים‬ ‫אלבוס מסגרות בלגי עוז גלעדי מסגרות בנין‬ ‫שוורץ‪-‬לביא נגרות איציק אלמליח תאורה קרני‬ ‫תכלת‪ ,‬אלמנטו משטחים שיש גל‬ ‫רהיטים טולמנ'ס‪ ,‬טולמנ'ס אאוטלט‪ ,‬האסם‬ ‫שטיחים ‪ RUGS & CO‬תכנון נוף נירים‬

‫על החומרים‬ ‫מעטפת הבית שילוב בין בטון חשוף קרשים לבין טיח‪.‬‬ ‫רצפות הבית כולו בטון מוחלק ומלוטש‪.‬‬ ‫חדר אמבטיה ילדים חופה כולו בפסיפס‬ ‫‪ 1‬ס"מ על ‪ 1‬ס"מ מרצפה לתקרה‬ ‫ארונות המטבח והאמבטיה בוצעו‬ ‫בעצים גולמיים שעברו סירוק‬ ‫ארונות הבגדים בוצעו בצבע בגמר מט מגורען‬ ‫הספריה וחלקים מהמטבח בוצעו בברזל לא צבוע‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫‪32‬‬

‫מגורים‬

‫בית חשוף‬ ‫מול שדה‬ ‫במרכז הארץ‬

‫בית המגורים הוא בן קומה אחת והוא‬ ‫מיועד למשפחה בת ארבע נפשות‪.‬‬ ‫תכנון הבית‪ ,‬בוחן שוב את שאלת החומר‬ ‫הגולמי‪ ,‬האסתטיקה הגלומה בו כמו גם‬ ‫פשטות‪ ,‬ישירות בחומר וברעיון‪.‬‬

‫אדריכלות ועיצוב פנים‬ ‫יעקבס‪-‬יניב אדריכלים‬

‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬

‫צילום‬ ‫עמית גרון‬

‫למעלה מימין‪ :‬לבקשת‬ ‫הלקוחות תוכנן הבית ללא‬ ‫חומות‪ .‬למטה מימין‪ :‬ליד דלת‬ ‫הכניסה יש ארון שימושי‪ .‬על‬ ‫קיר הסלון קמין וספסל בטון –‬ ‫מקום שיחה אינטימי ונינוח‬ ‫למטה משמאל‪ :‬החלל המרכזי‬ ‫של הבית מרווח וגבוה וכולל‬ ‫מטבח‪ ,‬סלון ופינת אוכל‪.‬‬ ‫במרכז‪ :‬חומרי הבניין בבית‬ ‫גסים‪ ,‬את גג הבטון נושאות‬ ‫קורות פלדה‪ .‬הפרגולה עשויה‬ ‫סבכת מתכת שמשמשת בדרך‬ ‫כלל לכסוי חצרות אנגליות‪.‬‬ ‫משמאל‪ :‬הבית בקומה אחת‬ ‫קנה המידה של הבית מתון‬ ‫ביחס לרחוב‪ ,‬והחזית כלפיו‬ ‫שקטה ופשוטה‪.‬‬

‫דירתם של אספני אמנות‪ ,‬תל אביב‬

‫‪35‬‬

‫תכנון‬ ‫יעקבס יניב אדריכלים‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫עמית גירון‬

‫הדירה מונה שושה חדרי שינה‬ ‫מתוכם חדר שינה ראשי מרווח עם‬ ‫חדר אמבטיה וחדר ארונות‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫תוכנן חדר נוסף — חדר עבודה‪.‬‬ ‫המטבח‪ ,‬שממוקם מול הכניסה לדירה‪ ,‬היווה מוקד‬ ‫לדיונים רבים לשאלת מטבח פתוח או מטבח סגור‪ .‬בסופו‬ ‫של דבר הוחלט למקם קיר צר במרכז הפתח עם ‪ 2‬דלתות‬ ‫הזזה‪ .‬מצב זה מאפשר הפרדה רכה לבאים הביתה ועוד‬ ‫קיר לאמנות‪ .‬הדלתות‪ ,‬מיקום שולחן אוכל קטן והרצפה‬ ‫במטבח מניעים תנועה מעגלית נוחה במרחב החדר‪.‬‬ ‫‪ 3‬מחיצות הזזה גדולות חוצות את מרחב הסלון‪,‬‬ ‫פינת האוכל ופינת משפחה‪ .‬המחיצות מאפשרות‬ ‫חלוקת מרחב דינמית בהתאם לפעילות בבית‬ ‫ומאפשרות כמו כן עוד מרחב תליה לאמנות‪.‬‬ ‫בחירת החומרים בדירה נעשתה עם הרבה מחשבה‬ ‫כקנבס נקי שמהווה במה לעבודות המגוונות‪.‬‬ ‫יחד עם זאת רוב רובה של הדירה רוצף עם פרקט על‬ ‫מנת לחמם את האווירה ולהעצים את תחושת הבית‪.‬‬ ‫הרהיטים נקנו בעזרת המעצבים באירופה והובאו לארץ‬ ‫במסדרת זכויותיהם של הדיירים כעולים חדשים‪.‬‬

‫נ‬

‫בעמוד הקודם ‪ -‬למעלה‪ :‬שלוש‬ ‫מחיצות הזזה גדולות חוצות‬ ‫את מרחב הסלון‪ ,‬פינת האוכל‬ ‫ופינת משפחה ומאפשרות‬ ‫חלוקת מרחב דינמית בהתאם‬ ‫לפעילות בבית ומאפשרות‬ ‫מרחב תליה לאומנות‬ ‫למטה מימין‪ :‬רוב רובה של‬ ‫הדירה רוצף עם פרקט מגוון‬ ‫על מנת לחמם את האווירה‬ ‫ולהעצים את תחושת הביתיות‬

‫למעלה‪ :‬בחירת החומרים בדירה‬ ‫נעשתה עם הרבה מחשבה‬ ‫כקנווס נקי שמהווה במה‬ ‫לעבודות המגוונות‪.‬‬ ‫למטה‪ :‬המטבח‪ ,‬שממוקם מול‬ ‫הכניסה לדירה‪ ,‬מתוכנן כחדר‬ ‫נפרד מהסלון שאפשר להפריד‬ ‫משאר הדירה ע"י סגירה של ‪2‬‬ ‫דלתות הזזה‪.‬‬

‫דירתם של אספני אמנות‬ ‫תכנון יעקבס‪-‬יניב אדריכלים‬ ‫שנה ‪ 2016‬מיקום תל אביב שטח ‪ 220‬מ"ר‬ ‫פיקוח יעקבס‪-‬יניב אדריכלים‬ ‫וחנן פיסטול מחברת מגור‬ ‫כלים סניטריים וחיפויים חזי בנק‬ ‫פרקט פרקטים נגרות איל כינרתי‬ ‫מסגרות בנצי גרינברג מטבח הביטאט‬ ‫אבן מירו רומנו זכוכיו בר אור מראות‬ ‫משטחים במטבח ליה סטון ריהוט יבוא‬ ‫אישי מחו"ל תאורה יאיר דורם‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫‪34‬‬

‫מגורים‬

‫דירתם של‬ ‫אספני אמנות‬ ‫תל אביב‬

‫הדיירים הם בני זוג שעלו ארצה וחיפשו‬ ‫מרחב חיים עירוני מרכזי‪ ,‬שקט ולא‬ ‫מנקר עיניים עם מרחב קירות שיאפשר‬ ‫תליה של עבודות אמנות‪.‬‬

‫בעמוד הקודם‪ :‬כדי לשמור את תקרת הבטון‬ ‫המקורית חשופה‪ ,‬מיקמנו מערכת קורות‬ ‫ועמודי פלדה שנושאים את המערכות‬ ‫הטכניות ומחלקים את החלל‪.‬‬ ‫למעלה‪ :‬קורות הפלדה מוליכות את המבט‬ ‫אל הסלון ופינת האוכל הקשורים ביניהם‬ ‫באותן קורות המגדירות את הפונקציות‬ ‫השונות‪ .‬אותה קורה מלווה גם את המסדרון‬ ‫לחדרי הילדים ונכנסת לתוך חדר ההורים בו‬ ‫היא משמשת תשתית למחיצת הפרדה בין‬ ‫אזור הארונות לשינה ומבודדת את המרחב‬ ‫האינטימי מפני המסדרון‪.‬‬ ‫למטה ‪ -‬במרכז‪ :‬הקונספט העיצובי של‬ ‫הדירה מבוסס על אהבתנו הגדולה לחומרי‬ ‫בניה גולמיים ולמצב השלד בבנין אליו אנחנו‬ ‫נוהגים לחזור כנקודת פתיחה‪.‬‬ ‫משמאל‪ :‬כדי לרכך את המעבר מהלובי אל‬ ‫הדירה הוצבה בכניסה מחיצת ברזל המקבלת‬ ‫את פני הבאים‪ .‬במחיצה משולבות מראות‬ ‫מסתובבות ושידה שימושית לחפצים‪ .‬דרך‬ ‫המחיצה‪ ,‬נכנס אור יום לעומק הדירה וניתן‬ ‫לראות באופן מווסת את המטבח ואת הנוף‬ ‫העירוני הנשקף מהחלון‪.‬‬

‫גס אבל מדויק‬ ‫תכנון יעקבס‪-‬יניב אדריכלים‬ ‫פיקוח דידי פלד ביצוע יניב חרזי‬ ‫כלים סניטריים וחיפויים מודי‬ ‫פרקט קנה קש נגרות טולמנס‪ ,‬אסי לרנר‬ ‫מסגרות יואב עובדיה‪ ,‬בנצי גרינברג‬ ‫מטבח ‪ DADA‬טולמנס משטחים במטבח‬ ‫פרביטל משטחים באמבטיות צופית‬ ‫ריהוט טולמנס וילונות אורגון‬ ‫תאורה קרני תכלת‪ ,‬בים דיזיין‬

‫‪37‬‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫תכנון‬ ‫יעקבס יניב אדריכלים‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫עמית גרון‬

‫‪36‬‬

‫מגורים‬

‫גס אבל מדויק‬ ‫דירה בת ‪ 180‬מ“ר זו‪ ,‬נועדה לזוג עם‬ ‫שלושה ילדים‪ .‬העקרונות לתכנון הדירה‬ ‫משלבים צרכים פרקטיים של בני המשפחה‬ ‫מצד אחד וחלומות אסתטיים מצד שני‪.‬‬

‫בהיבט התכנוני‪ ,‬בקשו בני הזוג מספיק‬ ‫חדרי שינה עבור כל אחד מבני המשפחה‪,‬‬ ‫מרחב משחק מופרד ומרחב אירוח‬ ‫עם התייחסות למיקום חדר שינה‬ ‫הורים ביחס לחדרי הילדים והחללים המשותפים‪.‬‬ ‫הקונספט העיצובי‪ ,‬מבוסס על אהבתנו הגדולה לחומרי‬ ‫גלם גולמיים ולמצב השלד בבניין אליו אנחנו נוהגים‬ ‫לחזור כנקודת פתיחה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬העבודה מאוד‬ ‫מדויקת ותרה אחר איזון והרמוניה בין החומר הגס לבין‬ ‫פרטים וחוויית חלל מוקפדים ומדויקים‪ ,‬המעשירים‬ ‫את העיצוב ברבדים שונים של מרקם‪ ,‬צבע וחומר‪.‬‬ ‫אהבתו הגדולה של הלקוח למכוניות בעבודת‬ ‫יד ולמזרח הרחוק‪ ,‬היוו מקורות השראה מהנים‬ ‫שהשפיעו בדרכים שונות על התכנון מבלי לאבד‬ ‫קשר עם העיר תל אביב והשפעות תכנוניות‬ ‫ועיצוביות שניתן היה לראות בה במשך השנים‪.‬‬ ‫הדירה הוחזרה למצב שלד ובזהירות רבה עוצבה מחדש‬ ‫תוך שמירה על האסתטיקה שביסודות המבנה‪.‬‬ ‫ברחבי הדירה כולה מערכת קורות ועמודי ברזל‪ ,‬שמטרתם‬ ‫חלוקת חלל וכן נשיאת אביזרי חשמל שונים שאפשרו‬ ‫להתנתק מתקרת הבטון הגלויה‪ .‬בכניסה לדירה מקבלת‬ ‫את פני הבאים מחיצת ברזל משולבת מראות מסתובבות‬ ‫ושידה שימושית לחפצים‪ ,‬שצריך עבורם מקום בכניסה‪.‬‬ ‫דרך המחיצה ניתן לראות באופן מווסת את המטבח‪,‬‬ ‫את הנוף העירוני ואת אור היום הנשקפים מהחלון‪.‬‬ ‫קורות הברזל מובילות את העיניים לצידה השמאלי של‬ ‫אותה מחיצה לעבר הסלון ופינת האוכל הקשורים קשר‬ ‫מרחבי באמצעות אותן קורות המגדירות את הפונקציות‬ ‫השונות‪ .‬אותה קורה מלווה גם את המסדרון לחדרי‬ ‫הילדים ונכנסת לתוך חדר ההורים בו היא משמשת‬ ‫תשתית למחיצת הפרדה בין אזור הארונות לשינה‬ ‫ומבודדת את המרחב האינטימי מפני המסדרון‪.‬‬

‫נ‬

‫מגורים‬

‫הבית המפוצל‬

‫‪39‬‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫הבית‬ ‫המפוצל‬ ‫תכנון‬ ‫פיצו קדם אדריכלים‬ ‫בשיתוף תמר ברגר‬ ‫טקסט‬ ‫אורן אלדר‬ ‫צילום‬ ‫עמית גרון‬

‫‪38‬‬

‫מימין‪ :‬מבט על הבית ‪ -‬פינה‬ ‫דרום מערבית‬ ‫משמאל‪ :‬מבט בפטיו לכיון גשר‬ ‫הכניסה‬

‫מגורים‬

‫הבית המפוצל‬

‫מגורים‬

‫החצר החפורה — זו שתפקידה לספק‬ ‫אור לקומת המרתף ונחפרת לרוב בשולי‬ ‫המגרש — הפכה בבית זה למוטיב המרכזי‪,‬‬ ‫עם מיקומה בלב המבנה והרחבתה‬ ‫למימדים עצומים — ‪ 25‬מטרים אורך‪,‬‬ ‫‪ 5‬מטרים רוחב‪ ,‬וקרוב ל ‪ 7-‬מטרים גובה‪.‬‬ ‫החצר למעשה מחלקת את הבית — ריבוע‬ ‫בגודל של ‪ 25‬על ‪ 25‬מטרים — לשלושה‬ ‫סטריפים‪ :‬סטריפ חדרי השינה הפרטיים‬ ‫הפונה לרחוב‪ ,‬סטריפ הסלון וחדר‬ ‫השינה של ההורים הפונה לחצר האחורית — ובינהם‬ ‫סטריפ של חצר פנימית דו קומתית הנמתחת לכל‬ ‫אורך המבנה‪ .‬שני גשרים שחוצים את החצר מגובה‬ ‫הקומה העליונה מחברים בין סטריפים אלו‪ .‬הראשון‬ ‫משמש לכניסה הראשית אל הבית וממנו נחשף הבית‬ ‫כולו — מן הצד האחד הסלון והחצר‪ ,‬ומן הצד השני‬ ‫המסדרון הארוך שמחבר את חדרי הילדים‪ .‬הגשר השני‪,‬‬ ‫שנצפה ממרחק‪ ,‬מחבר בין האגף הפרטי אל הציבורי‪,‬‬ ‫ובו ממוקם גם גרם המדרגות היורד אל המרתף‪.‬‬ ‫גריד חזרתי של פאנלים בגובה של ‪ 2‬מטרים‪ ,‬ברוחב‬ ‫‪ 30‬סנטימטרים ובעובי ‪ 4‬סנטימטרים — מעץ מלא‬ ‫ומברזל — עוטף את החצר‪ ,‬כמו גם את קירות הבית‬ ‫כולו‪ ,‬ובגג החצר אף מתקפל ליצירת הצללה‪ .‬בתוך גריד‬ ‫פאנלים זה מוחבאים החלונות והדלתות — בין היתר‪,‬‬ ‫דלת הכניסה הראשית אל החצר הפנימית וממנה אל‬ ‫הסלון‪ ,‬או הדלתות המקשרות בין חדר ההורים וחדר‬ ‫המשפחה אל החצר ההיקפית (ביציאות אלו נמתחת‬ ‫מעטפת הבטון של הריבוע ‪ 4‬מטרים קדימה ליצירת‬ ‫הצללה)‪ .‬הגריד חוזר גם בקירות המטויחים בחצר‬ ‫(המסתירים מאחוריהם בין היתר את חדר השינה של‬ ‫ההורים) ובווריאציות שונות בפרטים שונים ברחבי‬ ‫הבית — למשל‪ ,‬בבר היין ובחומה אל הרחוב‪.‬‬

‫נ‬

‫מימין‪ :‬פטיו‪ -‬מעבר בין יחידות‬ ‫שילדים חלל ציבורי‬ ‫במרכז‪ :‬מבט על הפטיו והמעבר‬ ‫לחדרי ילדים‬ ‫פרט בר יין וקמין‬

‫‪41‬‬

‫למעלה‪ :‬מבט מפינת המשפחה‬ ‫לחלל המגורים‬ ‫במרכז‪ :‬חדר שינה הורים‬ ‫למטה‪ :‬חדר רחצה הורים‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫‪40‬‬

‫מגורים‬

‫הבית המפוצל‬

‫תכנית קומת קרקע‬

‫‪43‬‬

‫תכנית קומת מרתף‬

‫הבית המפוצל‬ ‫אדריכלות פיצו קדם אדריכלים‬ ‫אדריכלית מובילה תמר ברגר‬ ‫ניהול פרויקט תום קנור‬ ‫אדריכלות נוף מור אבידן‬ ‫תכנון תאורה אורלי אברון אלקבס‬ ‫אלומיניום מערכות אלומיניום‬ ‫מינימליסטי ‪ APEXFINE‬של חברת ‪APEX‬‬ ‫בהפעלה חשמלית ספק אבן אבסולוטו‬ ‫קמין הרברט קרמיקה מודי‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫‪42‬‬

‫חזית צפונית‬

‫חזית דרומית‬

‫חתך‬

‫‪A-A‬‬

‫חתך‬

‫‪B-B‬‬

‫מימין — למעלה‪ :‬מבט ערב‪-‬‬ ‫חזית גינה‬ ‫למטה‪ :‬חזית צפון מערב‪ -‬כניסה‬ ‫לפטיו דרך בריכת שיקוף‬ ‫משמאל‪ :‬דלתות פיווט בין‬ ‫המטבח לחלל המגורים‬

‫דירה במגדל‬ ‫בתל אביב | ‪LAYERS‬‬ ‫מגורים‬

‫תכנון ועיצוב פנים‬ ‫אושרי אבירם ודנה קושמירסקי‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫עודד סמדר‬

‫‪45‬‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫‪44‬‬

‫דירה במגדל בתל אביב |‬

‫‪LAYERS‬‬

‫מגורים‬

‫דירה במגדל בתל אביב |‬

‫‪LAYERS‬‬

‫‪47‬‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫יצירת שכבות של חומרים‬

‫‪46‬‬

‫לדירה קונספט תכנוני המבוסס על‬ ‫יצירה מחדש‪ ,‬דרך החומר הטבעי‪ :‬המסע‬ ‫והחיפוש התמידי שלנו למיצוי הדרכים‬ ‫האפשריות לשימוש בחומרים הטבעיים‪,‬‬ ‫הוביל אותנו לצורת ביטוי חדשה של‬ ‫שכבות וקונטקסט אחר‪ ,‬דרך הפגשת‬ ‫חומר טבעי אחד באחר‪.‬‬

‫חשיבה תכנונית ועיצובית‪ ,‬אשר התמקדה‬ ‫במציאת דרכים מעניינות ואפשריות‬ ‫למפגש של שכבות‪ ,‬תוך הקפדה על איזון‬ ‫בין צורה לפונקציה ובין אובייקט לחלל‪.‬‬ ‫קומפוזיציה של מספר אלמנטים בחלל‪ ,‬שבכל אלמנט‬ ‫יצירת השכבות נוצרה מדרך מפגש אחרת לחוויית חלל‬ ‫שיש בו עניין רב וניכרת בו איכות החומר הטבעי‪.‬‬ ‫הצרכים הפונקציונאליים תורגמו לעיצוב ייחודי המתבסס‬ ‫בעיקרו על קסטימיזציה‪ ,‬מעיצוב החלל בכללותו ועד‬ ‫לירידה לפרטים הקטנים ביותר ועיצוב אובייקטים בדרכים‬ ‫ובשיטות שונות המשלבות עבודות מלאכה מסורתיות‬ ‫בעבודת יד לצד שילוב טכנולוגיות מתקדמות‪.‬‬

‫נ‬

‫דירה במגדל בתל אביב |‬

‫‪LAYERS‬‬

‫תכנון ועיצוב פנים אושרי אבירם ודנה קושמירסקי‬ ‫תאורה אקסלוסיב‬

‫מגורים‬

‫בין הנסתר לגלוי‬

‫‪49‬‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫מגורים‬

‫בין הנסתר לגלוי‬ ‫הבית תוכנן ועוצב עבור בני זוג ושלושת ילדיהם‪ ,‬על מגרש פינתי‬ ‫ששטחו ‪ 800‬מ“ר באזור המרכז‪ .‬מיקומו הופך את המבנה לשקט‪,‬‬ ‫פרטי ואינטימי‪ .‬העובדה ששתיים מן החזיתות פונות לכיוון‬ ‫הרחוב אפשרה לצקת ממד דומיננטי ומסקרן במעטפת‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫תכנון ועיצוב‬ ‫ישראלביץ אדריכלים‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫עודד סמדר‬

‫הבית בנוי כקובייה וכולל חלק בנוי‬ ‫בצורת ‪ ,L‬אותו חובקת מעטפת‬ ‫אלומיניום צבועה בלבן‪ ,‬שמשלימה‬ ‫את צורת הריבוע‪ .‬המתכננים‬ ‫ביקשו ליצור חזיתות המושתתות על נפחים‬ ‫שונים וקונטרסט בין צבעים‪ ,‬מרקמים וחומרים‬ ‫שמגבים זה את זה ויוצרים יחד את השלם‪.‬‬ ‫תכנון המעטפת מדגיש את יצירת יחסי גומלין‬ ‫בין הנסתר לגלוי והוא מגבה את הרצון ליצירת‬ ‫פרטיות לתושבי הבית‪ ,‬על ידי יצירת אלמנט וויזואלי‬ ‫מסקרן ומסתורי‪ ,‬שמשתנה מכל נקודת מבט‪.‬‬ ‫לחזית האלומיניום המקיפה ומעטרת את המבנה‪ ,‬יש‬ ‫תפקיד כפול — היא נתפסת כמיצב אמנותי המעטר‬ ‫את הבית באלמנטים גאומטריים שבורים‪ ,‬הנראים‬ ‫כמרקדים‪ ,‬בצורניות דינמית ומשתנה‪ .‬בד בבד‪ ,‬היא‬ ‫משמשת כאלמנט הצללה‪ ,‬רותמת את סביבת החוץ‬ ‫ומאגדת אותה כחלק אינטגרלי מהמרחב הפנימי‪.‬‬

‫נ‬

‫חזיתות המושתתות על נפחים‬ ‫שונים וקונטרסט בין צבעים‪,‬‬ ‫מרקמים וחומרים שמגבים זה את‬ ‫זה ויוצרים יחד את השלם‬

‫מגורים‬

‫‪DS‬‬

‫‪A5‬‬

‫תכנון‬ ‫אדריכל רז מלמד‬ ‫בשיתוף עם קרן עצמון‬

‫תכנון‬ ‫אדריכל רז מלמד‬

‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫עמית גרון‬

‫‪A3‬‬ ‫תכנון‬ ‫אדריכל רז מלמד‬

‫אדריכל רז מלמד מתכנן חללים מוקפדים‪ ,‬שבבסיסם ניצבת חומריות אותנטית —‬ ‫האבן במתכונתה המקורית‪ ,‬הברזל בשיא תפארתו והעץ בטבעיותו‪ .‬בכל אחד‬ ‫מהפרויקטים שלו מושקעת מחשבה‪ ,‬החל משלב הפרוגרמה וחלוקת החלל וכלה‬ ‫בבחירת החומרים‪ ,‬הצבעים והאמנות‪ .‬הוא מאמין באמת עמוקה‪ ,‬הגורסת שדבר‬ ‫והיפוכו יכולים להיות שניהם בגדר אמת נכונה ולראייה בבתים בתכנונו הוא ממחיש‬ ‫כל פעם מחדש שכל חומר יכול להיות יפה באותה מידה‪ ,‬אם משתמשים בו במינון‬ ‫ובמקום הנכונים‪ .‬נגזר מכך שבאדריכלות שלו אין אקראיות ושום אובייקט לא נשאר‬ ‫ליד המקרה — כל פרט‪ ,‬גדול כקטן‪ ,‬מונח במרחב מסיבה מסויימת ליצירת חלל מדוייק‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫‪50‬‬

‫לחזית האלומניום‬ ‫המקיפה ומעטרת יש‬ ‫תפקיד כפול ‪ -‬היא‬ ‫נתפסת כמיצב אמנותי‬ ‫המעטר את הבית‬ ‫באלמנטים גאומטריים‬ ‫שבורים‪ ,‬בד בבד‪ ,‬היא‬ ‫משמשת כאלמנט הצללה‬

‫בין הנסתר לגלוי‬ ‫תכנון ועיצוב הילה ודן ישראלביץ‪,‬‬ ‫ישראלביץ אדריכלים‬ ‫מפקח עמוס טל מיזוג אוויר בית המתקינים‪,‬‬ ‫מערכות מיזוג מתקדמות אדריכלות נוף‬ ‫סמדר מור קבלן גבס ליאוניד גלפנד‬ ‫דלתות כניסה ופנים אפרטו ריהוט דה בוקס‬ ‫אלומיניום אביאלי‬

‫בין הנסתר לגלוי‬

‫מגורים‬

‫בין הפסטורלי לאורבני‬

‫מימין למעלה‪ :‬החזית הפונה אל הרחוב העירוני‬ ‫אטומה בקרקע‪ ,‬ומעליה "חרך אור" בלבד‬ ‫במרכז למעלה‪ :‬מבט בקומה עליונה דרך פיר‬ ‫המדרגות המעביר אור לכל החללים‬ ‫במרכז‪ :‬מבט במטבח‪ :‬הצד הפונה לרחוב אטום‪,‬‬ ‫והמטבח מופנה לחללים הציבוריים הפונים אל‬ ‫החצר העורפית השלווה‬

‫במרכז למטה‪ :‬פינת האוכל בקומת הקרקע‬ ‫משמאל למעלה‪ :‬חלל המגורים הראשי בקרקע‬ ‫משמאל למטה‪ :‬מבט מהכניסה אל קומת‬ ‫הקרקע ואל החזית העורפית הפתוחה לגן‪,‬‬ ‫ואל החזית החמישית ‪ -‬הפתוחה לציר האור‬ ‫המגיע מהמדרגות‪.‬‬

‫‪53‬‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫‪DS‬‬

‫בית פרטי למשפחה של שש נפשות‪,‬‬ ‫בלבה של העיר גבעתיים‪ :‬מגבלות החלקה‬ ‫היו ברורים‪ ,‬שכן הפרויקט נושק בחזית‬ ‫העורפית שלו לחורשה מטופחת ושקטה‪,‬‬ ‫וחזיתו הקדמית פונה לרחוב עירוני‪ ,‬עם‬ ‫מגבלות פרטיות‪ ,‬אקוסטיקה ונוף צפוף‪.‬‬

‫לקומת הכניסה יצרו המתכננים‪ ,‬מלמד ועצמון‪ ,‬תכנית‬ ‫פתוחה‪ ,‬המכילה מטבח החולק חלל פתוח עם הסלון‬ ‫ופינת האוכל‪ ,‬ללא קירות‪ ,‬עמודים או הפרדות‪ .‬החלל‬ ‫צופה אל הגינה ומפנה את גבו לחזית הקדמית של הבית‪,‬‬ ‫שנאטמה על מנת לשמור על פרטיות ובידוד אקוסטי מהרחוב‪ .‬בצד האטום‬ ‫מוקמו ארונות מטבח גבוהים מרצפה עד תקרה בפורניר אלון טבעי חם‪.‬‬ ‫מאחוריהם הוסתרו חדר שירות ושירותי אורחים‪ ,‬המספקים חציצה‬ ‫נוספת בין הרחוב לבית‪ .‬העבודה במטבח תוכננה עם הפנים פנימה אל‬ ‫תוך הבית‪ ,‬עם אי בשחור פחם ומשטח עבודה בגרניט טבעית המאפשר‬ ‫נקודת תצפית אל חלל הקומה כולו‪ .‬החזית העורפית של הפרויקט חופתה‬ ‫כמעט כולה בחלונות זכוכית גדולים כדי למקסם את הפנייה אל הגינה‪.‬‬ ‫לאורך הקיר המשותף שהפרויקט חולק עם השכנים תוכנן פיר מדרגות‬ ‫רחב‪ ,‬הנפתח לכל ארבעת מפלסי המגורים‪ ,‬מרצפת המרתף ועד לחלון‬ ‫שבגג‪ ,‬ומאפשר מעבר אור לכל חלקי הבית‪ .‬החלל הפונקציונלי מעלים‬ ‫את האילוצים התכנוניים שמאחוריו בין היתר בזכות מדרגות קלות ללא‬ ‫רום אנכי ומעקה כבלי נירוסטה התוחם אותן‪ ,‬הנהפכים לאלמנט פיסולי‬ ‫מרשים המחבר בין הקומות‪ .‬החשיפה לגינה ולחורשה הטבעית שמאחוריה‬ ‫מודגשים גם בעזרת חלל פתוח שתוכנן בצמוד אל חלל המדרגות ולגובהה‬ ‫של החזית העורפית של הנכס‪ .‬בקומת הקרקע החלל הפתוח לגובה‬ ‫מספק מרחב ביניים בין הפנים לחוץ‪ ,‬ובקומות העליונות הוא מאפשר‬ ‫יצירה של סדרת מרפסות פנימיות הצופות פנימה והחוצה גם יחד‪.‬‬ ‫העיקרון התכנוני שהכתיב את הפניית הגב לחוץ והפניית הפנים פנימה‬ ‫חוזר על עצמו גם בקומות המגורים‪ .‬בקומה הראשונה מוקמו חדרי‬ ‫הילדים בצמוד לחזית הפונה לרחוב‪ ,‬והחלונות עבורם תוכננו כחרכים‬ ‫מצומצמים לרחוב‪ ,‬עטופים במסגרות אלומיניום כהה להגדלת ההפרדה‪.‬‬ ‫תמונת מראה הפוכה תוכננה לחדר ההורים שבקומה‪ ,‬ולחללים הציבוריים‬ ‫הפתוחים בקומה זו‪ ,‬הפונים אל הגינה‪ .‬עבורם‪ ,‬קיר שלם יוחד לחלונות‬ ‫בגובה מלא הממסגרים את הטבע שבחוץ ומושכים אותו פנימה‪ .‬גם‬ ‫בקומת הגג חדרי המגורים פונים אל הרחוב ואילו מרפסת גג רחבת‬ ‫ידיים נפתחת החוצה ומביטה מלמעלה אל העורף הירוק של הנכס‪.‬‬

‫נ‬

‫‪52‬‬

‫בין הפסטורלי לאורבני‬

‫תכנון ועיצוב אדריכל רז מלמד בשיתוף עם קרן עצמון‬ ‫ניהול ופיקוח אבירם גיגי מתח נמוך שלומי‪ ,‬ש‪.‬ש‪.‬א מערכות מהנדס שלד ירון קרני‬ ‫סטיילינג לצילומים עומר דנן קבלן שלד סמארה אמארה נגרות אמן שאול זר מסגרות אמן‬ ‫אבי גלצר מטבח סמל אספקת גופי תאורה יאיר דורם ריצוף אבן אבן השוהם ריהוט ‪LIVING‬‬ ‫‪ ,PRAT‬טולמנס ריהוט חוץ ‪ OUTDOOR ITEMS‬שטיחים וטקסטיל ‪ RE'ZORT‬משטחי אבן פרביטל‬ ‫עבודות קוריאן גיא בוריסטון כלים סניטריים וחיפויי חדרי רחצה ‪ MODY‬מהנדס חשמל‬ ‫אבי צוילינג חשמל חכם ‪ ICONTROL‬אלומניום רונן גבאי דלת כניסה נילסן וילונות קאירי‬

‫מגורים‬

‫בית בשכונת נווה צדק‪ ,‬תל אביב‬ ‫מעברי אור רבים לכל החללים הפתוחים של הבית ‪ -‬החללים פונים‬ ‫אל הפטיו‪ ,‬וסגורים אל הרחוב שנמצא מעבר לקיר‪ .‬סוגי הפתיחה‬ ‫של הזכוכית משתנים בהתאם לפונקציה השונה של כל חלל‪.‬‬

‫תכנון אדריכל רז מלמד‬ ‫תכנון שלד מהנדס בוקי שניר קבלן מבצע‬ ‫‪ WWW.MAKE-OVER.CO.IL‬ביצוע מיזוג אויר סיביר ‪ AC‬אספקת תאורה‬ ‫יאיר דורם גינון יואב ברקן חלונות וויטרינות ברזל בלגי עימאד‬ ‫ג׳ובראן נגרות חיים פרץ קבלן חשמל אייל מורד משטחי אבן‬ ‫פרביטל כלים סניטריים ‪ MODY‬ריהוט הביטאט וילונות יוסי רוכב‬ ‫‪ELAD COHEN‬‬

‫‪55‬‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬ ‫מבט מהפטיו אל חדר השינה‪ .‬משמאל החללים‬ ‫הציבוריים של הבית שגם מופנים אל הפטיו‪.‬‬ ‫במרכז למטה‪ :‬מבט מהסלון אל המטבח‪ .‬משמאל‬ ‫קיר הזכוכית הארוך שחלקו מהווה יציאה לפטיו‬ ‫והמשכו מהווה הפרדה לחדר השינה‪.‬‬

‫‪A5‬‬

‫‪54‬‬

‫דירת נופש בלב ההיסטורי של העיר העברית‬ ‫הראשונה‪ ,‬עם תוכן מודרני‪ ,‬חייבה עבודת שימור‬ ‫רגישה והגנה על המעטפת ההיסטורית שלה‪.‬‬

‫בית בשכונת נווה‬ ‫צדק‪ ,‬תל אביב‬

‫הנכס‪ ,‬שהיה סגור ומוזנח במשך‬ ‫שנים רבות‪ ,‬הורכב ממספר‬ ‫צריפים רעועים שאוחדו במשך‬ ‫השנים לכדי מבוך קטן ודחוס‬ ‫של זוויות‪ ,‬לצד פטיו פנימי המוסתר מן הרחוב‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬קיר אלכסוני דומיננטי קטם את החלל‪.‬‬ ‫האדריכל יצר שלוש חלופות תכנוניות שהותירו‬ ‫את מעטפת הנכס על כנה‪ ,‬ללא שינוי בחלונות‬ ‫או במיקום דלת הכניסה‪ .‬החלופה הראשונה‬ ‫ביקשה ליישר את החלל ולהצניע את האלכסון‪,‬‬ ‫השנייה שילבה את האלכסון בתכנון‪ ,‬והשלישית‬ ‫הסתמכה עליו‪ .‬״בחרנו באפשרות הראשונה‪,‬‬ ‫שמדגישה את הצירים האופקי והאנכי (קרדו‬ ‫ודוקומנו)‪ ,‬ומחלקת את החלל לארבעה רבעים‬ ‫ישרי זווית‪ ,‬ובהם חלל שינה‪ ,‬סלון אירוח‪,‬‬ ‫מטבח והפטיו הפנימי״‪ ,‬אומר מלמד‪.‬‬ ‫הצטלבות של ויטרינה לפטיו בשתי חזיתות‬ ‫וחלונות בלגיים המפרידים בין חלל השינה‬ ‫למטבח איפשרה את ההפרדה בין האזורים‪,‬‬ ‫תוך שמירה על קשר עין‪ ,‬אור ואוויר בין חלקי‬ ‫החלל‪ .‬על מנת לשמור על המראה הנקי של‬ ‫ארבעת החללים הפתוחים‪ ,‬חדר הרחצה הורחק‬ ‫מחלל השינה והוסתר מאחורי דלת במטבח‪.‬‬ ‫עבור החלונות החיצוניים נבחרו תריסי עץ‪,‬‬ ‫המאפשרים להגן על פרטיות הדיירים‪ ,‬לצמצם‬ ‫את החשיפה לרחוב ולהדגיש את החשיפה‬ ‫לפטיו הפנימי‪ .‬צמצום החשיפה לרחוב והגדלת‬ ‫החשיפה לפטיו איפשרו לחלל להישאר מואר‬ ‫ואוורירי‪ ,‬אך מוגן מפני המבט הטועה ברחוב‪.‬‬ ‫התכנון הפתוח יצר תחושה של וילה עירונית‬

‫נ‬

‫משמאל למטה‪ :‬מבט אל חדר השינה‪ .‬התקרה‬ ‫מוגבהת מהחלל הראשי בהתאם לחלוקת החללים‬ ‫ההיסטורית‪ ,‬אזור זה היה מבנה צמוד בעבר‪.‬‬

‫במה שהוא בבסיסו דירת סטודיו שעיקרה‬ ‫חדר שינה עם פינת ישיבה סלונית ופטיו‪.‬‬ ‫כדי להשמיש את החלל למגורים אחרי שנים‬ ‫של הזנחה‪ ,‬הוא נוקה באופן יסודי‪ .‬התשתיות‬ ‫וקורות הגג‪ ,‬שהיו במצב ריקבון מתקדם‪,‬‬ ‫הוחלפו מבלי לשנות את המראה החיצוני‬ ‫הקיים‪ .‬הנכס‪ ,‬הבנוי במפלס הרחוב ואף‬ ‫נמוך ממנו‪ ,‬סבל בעבר מהצפות‪ .‬הקירות‬ ‫שנפגעו מרטיבות תוקנו מבלי לשנות את‬ ‫החזיתות לרחוב‪ ,‬והנכס כולו נאטם כדי‬ ‫למנוע פגיעות מים חוזרות‪ .‬הקיר התוחם‬ ‫את הפטיו הפנימי דרש תשומת לב מיוחדת‬ ‫ופתרון שיאפשר לחזק אותו מבלי לפרק‬ ‫ולבנות אותו מחדש‪ .‬מלמד בחר בשתי‬ ‫קורות פלדה אופקיות שיתמכו בקיר‪.‬‬ ‫חוץ מחשיבותן ההנדסית‪ ,‬קורות הפלדה‬ ‫שנבחרו אופייניות למרפסות הזיזיות בנווה‬ ‫צדק ומהדהדות את הדנ״א של השכונה‪.‬‬ ‫כדי לייצר מראה מודרני נקי אך חמים‪,‬‬ ‫המשתלב באופי של השכונה‪ ,‬נבחרה עבור‬ ‫הנכס פלטת צבעים בגוונים של אפור‪ ,‬לצד‬ ‫חומרים טבעיים וחומרי גלם חשופים‪ .‬רצפת‬ ‫בטון מוחלק נפרשה מפנים החלל אל הפטיו‪.‬‬ ‫אריחים אפורים נבחרו עבור חדר הרחצה‪,‬‬ ‫והנגרות במטבח ובחלל השינה נצבעה‬ ‫גם היא בגווני אפור‪ .‬האי במטבח נצבע‬ ‫בשחור כדי לייחד אותו ולהלום את משטח‬ ‫הגרניט השחור שנבחר מעליו‪ .‬הברזל הבלגי‬ ‫האופייני לשכונה שולב במחיצות הציר‬ ‫הפנימיות ובחלונות‪ ,‬ונצבע בשחור פחם‪.‬‬

‫מגורים‬

‫הבית האמנותי‬ ‫למעלה‪ :‬מבט אל הנוף‬ ‫האורבני והים במערב‪.‬‬ ‫למטה‪ :‬מבט אורך‬ ‫מהמטבח אל פינת‬ ‫האוכל‪.‬‬

‫‪57‬‬

‫תכנון אדריכל רז מלמד‬ ‫קבלן מבצע איגור גרייפר מטבח הביטאט נגרות אמן אנדרי‬ ‫רוסנק ריצוף מריחת רזינה על ידי "פרקטים" גופי תאורה יאיר‬ ‫דורם וילונות יוסי רוכב אודיו אודיו נוט עבודות אבן פרביטל‬ ‫כלים סניטריים חזי בנק אמנות בדירה אוסף פרטי של הלקוחות‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫‪A3‬‬

‫למעלה‪ :‬מבט מהמטבח אל פינת האוכל‪.‬‬ ‫ברקע פסל ״ילדה דורבן" של ורד אהרונוביץ'‬ ‫במרכז‪ :‬חלל חדר השינה הראשי‪,‬‬ ‫ברקע יצירת אמנות של ניר הוד‬ ‫למטה‪ :‬החלל הציבורי‬ ‫התשקפות התקרה ברצפה החלקה‬

‫הכניסה לבית מרוצפת רזינה בגוון‬ ‫אפור‪-‬בז'‪ ,‬הנראה מעין טיח שנמרח על‬ ‫הרצפה במראה אחיד ללא חלוקות‪ .‬יתרונו‬ ‫במראה הטבעי שלו‪ ,‬שיוצר בסיס ניטראלי‬ ‫שלא יגנוב את ההצגה של העיצוב שעתיד לשבת עליו‪.‬‬ ‫כיוון שמשטח הרצפה אחיד‪ ,‬חלוקת החלל ל‪3-‬‬ ‫הפונקציות שבו נעשתה הודות להצבת הריהוט‪ :‬כבר‬ ‫מול דלת הכניסה יושבת ספה בהירה‪ ,‬שמייצרת מסה‬ ‫בחלל מחד‪ ,‬אך שומרת על השקט שלו בזכות גווניה‬ ‫מאידך‪ .‬לצדה שולחן רוכב במראה קליל‪ ,‬שלא מתחרה‬ ‫בנוכחותה‪ .‬לצידה תוכננה ספריה עבור איחסון והסתרת‬ ‫ארון החשמל‪ ,‬שעל מדפיה הונחו פסלי קרמיקה‪ .‬רמז‬ ‫ליצירות האומנות האקסטרווגנטיות ומעניינות ששייכות‬ ‫לאוספים של בעלי הבית וממלאות את הדירה‪.‬‬ ‫פינת האוכל מופרדת מהסלון באמצעות עמוד‬ ‫קונסטרוקטיבי שחוצץ ביניהם והיא יושבת בין שני קירות‬ ‫שקופים שמכניסים את החוץ פנימה‪ .‬הריהוט שלה בעל‬ ‫נוכחות שקטה‪ ,‬כולל שולחן לבן וכסאות פלסטיק שקופים‬ ‫של קרטל‪ .‬פסל "ילדה דורבן" משנת ‪ 2011‬של האמנית ורד‬ ‫אהרונוביץ' עומד לצד העמוד ועל קירותיו‪ ,‬כמו על הקירות‬ ‫שסביבה‪ ,‬נתלו ציורים שמכניסים נקודות צבע בחלל הלבן‪.‬‬ ‫צמוד לה נמצא המטבח שנועד ללקוחה בשלנית‪ ,‬ונראה‬ ‫ששום אלמנט לא גונב ממנו את ההצגה‪ ,‬עליה אחראי‬ ‫האי במרכזו שנראה כמו יצירת אומנות במראה תעשייתי‪.‬‬ ‫האי הזה בולט בנוכחותו בחלל‪ ,‬ונראה כאילו כל תכנון‬ ‫המרחב מצטנע והופך לשקט בכדי לתת לו את אור‬ ‫הזרקורים‪ .‬הוא בנוי גוש אבן נרו מרקווינה‪ ,‬שיושב על‬ ‫חמורים מעץ ומציע משחק של ניגודים — מסה מול ריק‪,‬‬ ‫כובד מול קלילות‪ .‬גם חזית הארונות הגבוהים הלבנים‬

‫נ‬

‫הבית האמנותי‬

‫‪56‬‬

‫דיירי דירה בתל אביב‪ ,‬אוצרי אמנות‪ ,‬ביקשו בית‬ ‫שיענה גם על צרכיהם האמנותיים ובהתאם נעשו‬ ‫שינויים הן ברמת המבנה והן בבחירת החומרים‪.‬‬ ‫משקיטה את עצמה ולא יוצרת תחרות עם האי‪ .‬היא‬ ‫עשויה דלתות קונספטה שמתכנסות פנימה והחוצה‬ ‫בעת הצורך עבור בישול‪ ,‬ופתיחתן מגלה משטחי עבודה‬ ‫בגימור נרו מרקווינה גם הם וחיפוי פורניר שמכניס‬ ‫חמימות לתוך החומרים הקשיחים שסביבו‪ .‬האבן‬ ‫ממשטחי המטבח חוזרת בהופעתה גם בספריית הסלון‬ ‫וגם כמדף על העמוד מול האי‪ .‬פרט לאסתטיקה שיוצר‬ ‫החומר‪ ,‬משמשת חזרתו כאלמנט קושר בין החללים‬ ‫ומרמז על העתיד לבוא ככל שנכנסים לתוך הבית‪.‬‬ ‫ברבים מהפרוייקטים שלו יוצר מלמד כבר בשלב ההתחלתי‬ ‫גריד שמשלב תכנון ועיצוב‪ .‬דוגמא לכך היא הופעת הנרו‬ ‫מרקווינה בעובי זהה באותו הגובה בכניסה‪ ,‬באי‪ ,‬ובמדף‪.‬‬ ‫עוד אלמנט שמציג גריד מחושב‪ ,‬הוא התאורה שיצרה‬ ‫פסים המשכיים בין פונקציות החלל הציבורי‪ -‬תקרת‬ ‫הדירה משתנה בגובהה בגלל תעלות מיזוג שעוברות‬ ‫רק על חלק ממנה והאדריכל רצה לטשטש את משחק‬ ‫הגבהים הזה‪ .‬תכנון התאורה בא לעזרתו במשימה זו‪:‬‬ ‫היא מתחילה כשני קווים ישרים שתלויים מתקרת‬ ‫הסלון‪ ,‬ממשיכה בקו ישר לכיוון פינת האוכל‪ ,‬ואז פונה‬ ‫בתשעים מעלות לכיוון המטבח‪ .‬בנקודה הזו היא נפגשת‬ ‫בתקרה מונמכת‪ ,‬אליה היא נצמדת וממשיכה להאיר‬ ‫את משטח העבודה מעל האי ואת הארונות הגבוהים‪.‬‬ ‫בהתבוננות על המרחב בולט הקשר שיצר מלמד בין‬ ‫הפונקציות אם זה בגובה באמצעות התאורה‪ ,‬ואם זה‬ ‫במישור נמוך יותר בהופעות האבן שחוזרות באותו‬ ‫הגובה‪ .‬זהו קשר שתוכנן בקפידה ויוצר הרמוניה‬ ‫שמתחזקת ככל שנכנסים לפנים הבית — בפועל הוא‬ ‫חוט מקשר מחד‪ ,‬ובמקביל עדיין מאפשר לכל אחת‬ ‫מהפונקציות חיים אינדיווידואליים של עצמה‪ ,‬מאידך‪.‬‬

‫בית קקטוס ים תיכוני‬

‫מגורים‬

‫‪59‬‬

‫למעלה‪ :‬חזית הכניסה בשעת‬ ‫ערב בה החלל הציבורי‬ ‫מתפקד ככלוב אור המסמן‬ ‫את דלת הכניסה‬

‫חזית קדמית‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫מגורים‬

‫בית קקטוס ים תיכוני‬

‫אדריכלות ועיצוב פנים‬ ‫הנקין שביט‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫עודד סמדר‬

‫‪58‬‬

‫בית זה נבנה בשנת ‪ 1935‬והיה שייך‬ ‫לאחד ממייסדי ביצרון‪ ,‬מושב קטן על‬ ‫יד החוף המזרחי של הים התיכון‪ .‬הנכס‬ ‫ממוקם בקרב שדות ירוקים‪ ,‬פרדסים‬ ‫וכן גינת קקטוסים מרשימה‪.‬‬

‫תכנית קרקע קנ״מ ‪1:150‬‬

‫פרדסים אלו שימשו כהשראה לשינוי‬ ‫המבני — באנלוגיה הזאת‪ ,‬חדרי הבית‬ ‫מסמלים את שורות העצים והחלל‬ ‫המרכזי (פינת האוכל ‪ +‬המטבח) מסמל‬ ‫את התלמים‪ .‬הבית במצב שבו מצאנו אותו‪ ,‬היה מחולק‬ ‫לחדרים חדרים כנהוג בתחילת המאה ה‪ .20-‬בהשראת‬ ‫הפרדס החלטנו לפתוח את הציר המרכזי של הבית‪,‬‬ ‫וכך לייצר מרחב שמכניס אור ואוורור טבעי משני צדי‬ ‫הציר‪ ,‬כך יצרנו חלל המורכב מהחדש והישן גם יחד‪.‬‬ ‫פרויקט זה עוסק בהשבחה היסטורית וחומרית‬ ‫הכוללת שימוש בריצוף טרצו ותריסי עץ בהשראת‬ ‫המקור‪ .‬כמו כן דלתות הפנים הובאו מפירוק‪.‬‬ ‫הבית יושב על חלקה של ‪ 4‬דונם הכולל מבני משנה‬ ‫כגון לול תרנגולות וכן יחידה שהמשפחה בנתה לטובת‬ ‫ילדם המתבגר וכעת משמשת בתור יחידת אירוח‪.‬‬ ‫ניגשנו לפרויקט זה במטרה לשלב בעיצוב את מורשת‬ ‫הבית ואת המיקום הגיאוגרפי תוך כדי יצירת חלל‬ ‫מודרני עבור בעלת הבית‪ .‬התוצר הסופי הינו בית‬ ‫מזרח ים תיכוני המעניק מרחב פרטי שבו בעלת‬ ‫הבית יכולה ליהנות מיופיו של הטבע הסובב אותה‬ ‫וכן לשהות במרחב המכבד ומזכיר את קודמיה‪.‬‬

‫נ‬

‫למעלה‪ :‬דלת הכניסה לבית‬ ‫בחיפוי פרטי העץ המקוריים‬ ‫של תריסי העץ שהופיעו‬ ‫בבית במקור‬ ‫למטה‪ :‬פינת האוכל וגוף‬ ‫התאורה היחודי של ‪DCW‬‬

‫מגורים‬

‫בית קקטוס ים תיכוני‬

‫למעלה‪ :‬המטבח המשלב אי‬ ‫עבודה מבירג' ליבנה ומשטח‬ ‫עבודה בגוון קוריאן תואם‬ ‫אשר לצידו אלמנט ארונות‬ ‫לבן הנמתח לאורך כל הבית‬ ‫למטה‪ :‬פינת העבודה‬ ‫הנמצאת באגף האירוח‬

‫‪61‬‬

‫בית קקטוס ים תיכוני‬ ‫אדריכלות ועיצוב פנים הנקין שביט‬ ‫תאורה יאיר דורם מטבח ונגרות‬ ‫מיי קיטצ'ן כלים סניטריים ריצופים‬ ‫וחיפויים מודי ריהוט טולמנ'ס כלים‬ ‫ואקססוריז לבית ‪EDITION BY SAGIT‬‬ ‫‪ GOLDIN‬טקסטיל ואקססוריז גלריה‬ ‫ריזורט ‪ RE'ZORT‬פרופיל בלגי ברזל‬ ‫עוז גלעדי צאלון אלומיניום הנטר‬ ‫סחר אדריכלות נוף עתר ארזי דלתות‬ ‫פנים מפירוקים ג'ומה‪ ,‬יפו קבלן רנמור‬ ‫פלוס בע"מ קונסטרוקטור שמוליק‬ ‫צ'יבוטרו אמנות צילום אומנותי זהר‬ ‫רון‪ ,‬דימה קורמה אמנות‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫למעלה‪ :‬חלל האירוח הסמוך לפינת‬ ‫האוכל ולמרפסת הצופה לפרדס‬ ‫למטה ‪ -‬מימין‪ :‬מקלחת האורחים‬ ‫עם דלת הכניסה היחודית‬ ‫המתזכרת את פרטי תריסי העץ‬ ‫המקוריים של הבית‬ ‫משמאל‪ :‬יחידת השינה‪ ,‬ארון‬ ‫בגדים מבירג' ליבנה תוכנן‬ ‫כאלמנט המשלב חלון גב מיטה‬ ‫ונישה פנימית‪ ,‬משתלב עם רצפת‬ ‫הטראצו ודלתות הפירוקים הישנות‬

‫‪60‬‬

‫בהשראת הפרדס החלטנו לפתוח‬ ‫את הציר המרכזי של הבית‪ ,‬וכך‬ ‫לייצר מרחב שמכניס אור ואוורור‬ ‫טבעי משני צדי הציר‪ ,‬כך יצרנו חלל‬ ‫המורכב מהחדש והישן גם יחד‪.‬‬

‫אירוח והסעדה‬

‫מסעדת ‪ OPA‬תל אביב‬

‫המסעדה בעלת ‪35‬‬ ‫מקומות ישיבה‪ ,‬ממוקמת‬ ‫בשוק לוינסקי‪ ,‬רחוב עממי‬ ‫גדוש בסוחרים‪ .‬האתגר‬ ‫היה לייצר חוויה קולינרית אסתטית‬ ‫שמתכתבת עם הרחוב המאובק‪ .‬החזית‬ ‫המרכזית שפונה לרחוב‪ ,‬נסגר באמצעות‬ ‫קיר שטוייח בחומר טבעי בשילוב זכוכית‪,‬‬ ‫אלו הקנו מראה של גלריה למקום‪ ,‬אי‬ ‫של שקט בכאוס האורבני‪ ,‬חלל אינטימי‪,‬‬ ‫שמבודד את הסועד מרעשי הרחוב‪.‬‬ ‫אחד המחסנים האחוריים של החלל‪,‬‬ ‫הוסב לפטיו נעים באמצעות גג‬ ‫זכוכית שהותקן במקום ומציף את‬ ‫החלל בתאורה טבעית נעימה ורכה‬ ‫ומאפשר יצירת מרחב חיים לצמחיה‬ ‫טבעית‪ .‬הפטיו הוסיף אפקט מזדמן‬ ‫ולא מחייב לחוויה והפך את המסעדה‬

‫לנגישה יותר עבור סועדים צעירים‪.‬‬ ‫עיצוב החלל הושפע מאוד מהמטבח‬ ‫של ברגר ומהתהליך עבודתה‪ :‬מינימלי‪,‬‬ ‫נקי‪ ,‬מקומי ואלגנטי‪ .‬החומרים טבעיים‬ ‫ונעשה בהם שימוש מינימליסטי‪ .‬מרקם‬ ‫טבעי לקירות‪ ,‬רצפת בטון‪ ,‬אבן הטבעית‬ ‫המקומית‪ ,‬גווני האפרס‪ ,‬האפור הבהיר‬ ‫של הדלפקים ועץ האלון הבהיר‪ ,‬יוצרים‬ ‫חגיגה של חומרים במראה הטבעי שלהם‪.‬‬ ‫המטבח השקוף מאפשר לסועדים‬ ‫להיות חלק מההופעה הלילית המרתקת‬ ‫של השפית‪ .‬מיקום המטבח בכניסה‬ ‫למסעדה‪ ,‬מצהיר שהאוכל כאן הוא‬ ‫במרכז‪ .‬משטחי העבודה של המטבח‪,‬‬ ‫חוצים את חזית הזכוכית וכך מאפשרים‬ ‫לאורחים לשבת בקו אחד עם עמדות‬ ‫העבודה של המטבח‪ ,‬ולחזות בדרך‬ ‫העדינה שבה מטופלים חומרי הגלם‪.‬‬

‫‪63‬‬

‫נ‬

‫המסעדה מוקמת בשוק‬ ‫לוינסקי‪ ,‬רחוב עממי‬ ‫גדוש בסוחרים והיא יוצרת‬ ‫חוויה קולינרית אסתטית‬ ‫שמתכתבת עם הרחוב‬ ‫המאובק‪.‬‬

‫מסעדת ‪ OPA‬תל אביב‬ ‫עיצוב פנים ורד כדורי אדריכלית ומעצבת פנים‬ ‫בשיתוף ‪CRAFT & BLOOM‬‬ ‫קבלן מבצע שוס פרויקטים‪ ,‬ערן שוסברגר‬ ‫תאורה טכנית דורי קמחי תאורה כלים סניטריים‬ ‫הכח קרמיקה כיסאות פיק אפ נגרות רונן לנגליב‪,‬‬ ‫חוצעץ דלתות פנים נגריית האחים אלעזר‬ ‫אלומיניום בוגן מערכות אלומיניום בע"מ ‪ -‬ביצוע‬ ‫עבודות אלומיניום וזכוכית סבוניות חברת‬ ‫מפלים צמחיה משתלת הכפר החדשה כלי הגשה‬ ‫מקרמיקה מירב וולדמן‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫אירוח והסעדה‬

‫מסעדת‬ ‫‪OPA‬‬ ‫תל אביב‬ ‫המסעדה של השפית שיראל ברגר‬ ‫פתחה את דלתותיה בספטמבר ‪.2018‬‬ ‫היא ביקשה לייצור חוויה קולינרית‬ ‫המבוססת על ממלכת הפירות והירקות‪.‬‬ ‫רעיון זה לכן‪ ,‬מופיע באלמנטים‬ ‫העיצוביים של המסעדה‪.‬‬

‫‪62‬‬

‫עיצוב פנים‬ ‫אדריכלית ורד כדורי‬ ‫בשיתוף‬ ‫‪CRAFT & BLOOM‬‬

‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫יואב גורין‬

‫אירוח והסעדה‬

‫‪BY14_TLV‬‬

‫מלון קיים ברחוב בן יהודה בתל אביב‪,‬‬ ‫משנה את פניו ומאמץ שפה עיצובית‬ ‫חדשה ורעננה — שפה אורבנית‪.‬‬ ‫תכנון ‪ /‬עיצוב ‪ /‬מיתוג ‪ /‬גרפיקה‬ ‫תמי לפידות ‪ -‬לפידות אדריכלות‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫אורי אקרמן‬

‫השפה החדשה מיושמת בכל אגפי‬ ‫המלון‪ ,‬בלובי הכניסה הראשי‪,‬‬ ‫בלובאים הקומתיים‪ ,‬במעליות‪,‬‬ ‫לאורך צירי התנועה במבנה‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫ב‪ 108-‬חדרי האירוח מטיפוסים שונים‪.‬‬ ‫המלון נצבע בסקלת צבעים וחומרים חדשה ואחידה‬ ‫והחללים המשותפים מקבלים אור טבעי וירק‪.‬‬ ‫מלאכת התכנון והעיצוב כוללת מיתוג חדש למלון‬ ‫[‪ ]BY 14‬ובהתאם לשפה העיצובית והמילולית‬ ‫תוכננו כל פרטי הריהוט‪ ,‬התאורה ועוצבו הקירות‬ ‫הדקורטיביים הגרפיים של חדרי האירוח‪.‬‬

‫נ‬

‫‪65‬‬

‫ברקע‪ :‬לובי קומתי כניסות לחדרים‬ ‫למעלה‪ :‬טיפוסים שונים של חדרי אירוח‬ ‫למטה ‪ -‬משמאל‪ :‬מעליות קומתיות‬ ‫מימין‪ :‬חדר רחצה טיפוסי‬ ‫בעמוד ממול ‪ -‬למעלה‪ :‬כניסה משנית למלון‬ ‫במרכז ולמטה‪ :‬פינות הסבה בלובי‪,‬‬ ‫שילוב תאורה טבעית עליונה וקיר ירוק טבעי‬

‫‪ BY14_TLV‬תל אביב‬ ‫תכנון ‪ /‬עיצוב ‪ /‬מיתוג ‪ /‬גרפיקה‬ ‫תמי לפידות ‪ -‬לפידות אדריכלות‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫אירוח והסעדה‬

‫‪BY14_TLV‬‬ ‫תל אביב‬

‫‪64‬‬

‫עיצוב פנים‬

‫חנות הדגל‬

‫‪67‬‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫משרדים ומסחר‬

‫תכנון‬ ‫קליין סטודיו‬

‫‪66‬‬

‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫שי אפשטיין‬

‫למעלה‪ :‬כניסה אל מחלקת‬ ‫כלי בית דרך קירות משרביה‬ ‫במרכז‪ :‬מבט מבחוץ אל‬ ‫חלון הראווה‬ ‫למטה‪ :‬מבט אל כניסה החנות‬ ‫בעמוד הבא‪ :‬שימוש בגובה‬ ‫המבנה ליצירת שכבות‬ ‫של אלמנטים‬

‫חנות הדגל‬ ‫חנות הקונספט של המותג‬ ‫ברחוב הלח“י‪ ,‬בני ברק‪ ,‬תוכננה כחלל‬ ‫‪ SHOW ROOM‬חלופי לחנות המיתולוגית‬ ‫בהדר יוסף‪ .‬כמתכננים בחרנו בקונספט‬ ‫ה“בית“ רב המשמעויות בחנות מסוג‬ ‫זה‪ :‬הבית החדש וחנות למוצרי בית‪.‬‬ ‫‪GOLF&CO‬‬

‫משרדים ומסחר‬

‫חנות הדגל‬

‫קונספט עיצובי הנובע משימוש‬ ‫במשרביה הקיימת בחנויות‬ ‫החדשות בקנה מידה גדול והטמעתו‬ ‫באלמנטים שונים בחלל‬

‫‪GOLF&CO‬‬

‫‪69‬‬

‫למעלה במרכז‪ :‬מבט מהגלריה אל החלל‬ ‫המרכזי של החנות‪ ,‬שכבות של אלמנטים‬ ‫ושימוש בגובה החלל‬

‫קופה בחיפוי קוביות עץ בשילוב שיש‬ ‫בעמוד הקודם ‪ -‬במרכז‪ :‬שימוש בטפטים‬ ‫כחיפוי קירות ורקע לתצוגה‬ ‫מימין למטה‪ :‬שימוש בחומרים שונים‬ ‫שעובדים נהדר ביחד‬ ‫במרכז למטה‪ :‬מחלקות חדשות שלא מצויות‬ ‫בחנויות גולף אנד קו רגילות‪ ,‬קיבלו מקום‬ ‫בסניף הקונספט החדש‬ ‫משמאל למטה‪ :‬חיפוי פיר המעלית באריח‬ ‫דמוי בטון ושילוב של מסכי מולטימדיה‬

‫גולף אנד קו סניף הדגל‬ ‫רחוב הלח״י בני ברק‬ ‫תכנון קליין סטודיו‬ ‫יועצים‪ :‬תאורה עופר פרידמן‬ ‫יועץ מעליות אפיק מעליות‬ ‫יועצת חשמל אור הנדסה בע"מ‬ ‫יועץ בטיחות אלעד חסידי‬ ‫יועצת נגישות שרון נגישות לעסקים‬ ‫יועץ קונסטרוקציה איל בן ענת‬ ‫מהנדסים יועצים בע"מ‬ ‫יועץ מיזוג א‪.‬י‪.‬ר מערכות ‪-‬‬ ‫זהר שוורץ בע"מ‬ ‫יועץ תקשורת נט אפ‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫הקונספט "בית" הכתיב יצירה של חדרים‪,‬‬ ‫המשמשים כחללי תצוגה‪ ,‬ומהווים חללי‬ ‫"טוטאל לוק" של המגוון שיש למותג‬ ‫להציע‪ .‬האתגר היה ליצור חלל חוויותיי‪,‬‬ ‫המכתיב מצד אחד מסלול הליכה ומצד שני מאפשר שיטוט‪.‬‬ ‫האסטרטגיה העיצובית הייתה לא לחשוף הכל ברגע‬ ‫הכניסה‪ .‬בכניסה המבקר נחשף לקיר מסכים ובו‬ ‫מועברים מסרים של המותג‪ ,‬במהלך הטיול יצרנו‬ ‫מחיצות המכוונות את המבקר לטייל במסלול ומוגדר‬ ‫מראש ובקצב אישי‪ .‬בסופו של הטיול הקונה מגיע‬ ‫לקומת הגלריה הצופה על כל החלל מלמעלה‪ ,‬במקום‬ ‫תצפית זה היה חשוב לנו לנצל את יתרון הגובה שנוצר‬ ‫ולהפוך את המבט ממנו לחלל תצוגה מפתיע‪.‬‬ ‫מטרת העיצוב הייתה לקיים פלטפורמה מודולרית‬ ‫ופונקציונלית המאפשרת השתנות של התצוגה מזמן‬ ‫לזמן‪ ,‬לצד אלמנטים קבועים קונסטרוקטיביים המהווים‬ ‫מוקדי מסלול‪ .‬בפרויקט השתמשנו בחומרים כמו הטבעות‬ ‫בבטון‪ ,‬רשתות‪ ,‬ברזל חשוף לצד אלון מבוקע מתוך חשיבה‬ ‫עיצובית אקלקטית שאמורה לדבר לכל מבקר בחנות‬ ‫ולאפשר לו להזדהות עם המוצרים ולהתפעל מהם‪.‬‬

‫נ‬

‫‪68‬‬

‫עיצוב פנים‬

‫סטודיו של מעצבי פנים‬

‫‪71‬‬ ‫מימין למעלה‪:‬‬ ‫עמודי בטון חשופים‬ ‫שנשארו בצורתם הטבעית‬ ‫משמאל למעלה‪:‬‬ ‫סגנון אקלקטי תוך שימוש‬ ‫בחומרים וחיפויים שונים‬ ‫למטה‪:‬‬ ‫מבט פנורמי מהכניסה‬ ‫תאורה טבעית‪ ,‬ומשחקי‬ ‫חומרים‬

‫סטודיו של מעצבי פנים‬ ‫נווה אילן‬ ‫תכנון קליין סטודיו‬ ‫קבלן א‪.‬א בן שמעון נגרות נגריית‬ ‫אלפנט חרושת עץ‪ ,‬נגריית אורון‬ ‫תעשיות עץ‪ ,‬שקד עבודות מתכת‪,‬‬ ‫נגריית קניאס תעשיות בע"מ‬ ‫טפטים גולדשטיין טפטים ריצוף‬ ‫דקור טפט סנטריה צור ודורי‬ ‫מראה רפי שפירא‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫עיצוב פנים‬

‫סטודיו של‬ ‫מעצבי פנים‬ ‫תכנון‬ ‫קליין סטודיו‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫שי אפשטיין‬

‫‪70‬‬

‫סטודיו קליין ממוקם בקרית‬ ‫התקשורת‪ ,‬בנווה אילן‪ ,‬ממחיש‬ ‫היטב את תפיסת העולם ושיטות‬ ‫העבודה של המעצבים‪ ,‬לפיה‪,‬‬ ‫החלל בו מבלה העובד את רוב‬ ‫יומו‪ ,‬משפיע על התפקוד ועל‬ ‫חדוות היצירה של העובד‪.‬‬

‫עיצוב פנים‬

‫המרחב מתאפיין באובייקטים ורטיקאליים וטפטים‬ ‫עם אלמנטים גרפיים המהווים השראה למעצבות‬ ‫הסטודיו וכן משמשים כאלמנטים להגדרת החללים‪.‬‬

‫‪73‬‬

‫מימין למעלה‪:‬‬ ‫נדנדה כחולה סרוגה — אלמנט‬ ‫משחקי שמקפיץ את העמוד‬ ‫הירוק שלידה‬ ‫למעלה‪:‬‬ ‫חלל עבודה משותף ומראה‬ ‫גדולה שמכפילה את החלל‬ ‫מימין למטה‪ :‬אזור המטבח‬ ‫וחדר הישיבות — פתוח ומזמין‬ ‫במרכז למטה‪:‬‬ ‫חדר שירותים שהוא הפתעה‬ ‫משמאל למטה‪:‬‬ ‫פינות ישיבה שונות בכל‬ ‫חללי העבודה‬

‫תכנית העמדה‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫המרחב אמור לאפשר סביבות שונות‪ ,‬עם‬ ‫אופציות ישיבה מגוונות ויחד עם זאת‬ ‫מרחב יצירה שיתופי המאפשר סיעורי‬ ‫מוחות לאנשים העוסקים בעיצוב‪.‬‬ ‫כבר מהכניסה מורגשת פתיחות‪ ,‬הכל גלוי לעין‪ ,‬קיים קשר‬ ‫עין בין החללים לצד פרטיות שנוצרת ע"י מחיצות שקופות‬ ‫אך אקוסטיות‪ .‬כל עמדה זכתה בטוויסט פרסונאלי של כל‬ ‫אחת מהעובדות‪ .‬כמתכננים היה לנו חשוב לייצר תחושת‬ ‫שייכות רגשית‪ ,‬בדמות מסך שמקרין את הפרויקטים‬ ‫של הסטודיו כתזכורת לעשייה‪ .‬מטבח מאובזר ושלל‬ ‫סגנונות ישיבה אלטרנטיביים‪ ,‬כדי להתרענן במהלך היום‪,‬‬ ‫הכוללים נדנדה סרוגה ומרפסת ובה "גינה" ירוקה‪.‬‬

‫נ‬

‫‪72‬‬

‫סטודיו של מעצבי פנים‬

‫המרחב עצמו מרגיש פתוח ואוורירי הודות לתקרה חשופה‬ ‫צבועה בלבן וסקיילייט המחדיר תאורה טבעית‪ .‬השימוש‬ ‫בפתחים הנדיבים ומשחקי התאורה המכוונים יוצר‬ ‫שינויי אווירה לפי עונות השנה‪ ,‬מזג האוויר‪ ,‬יום ולילה‪.‬‬ ‫המרחב מתאפיין באובייקטים ורטיקאליים וטפטים עם‬ ‫אלמנטים גרפיים המהווים השראה למעצבות הסטודיו וכן‬ ‫משמשים כאלמנטים להגדרת החללים‪ .‬לדוגמא קיר שלם‬ ‫המחופה במראה ממוסגרת עץ מייצר אשליה אופטית של‬ ‫גודל‪ ,‬והטפט הטרופי בשירותים משמש כאלמנט הפתעה‪.‬‬ ‫חומרי הגמר נבחרו מתוך אג'נדה אקלקטית ומתוך‬ ‫בחירה לייצר חלל ביתי חם ואינטימי לצד אלמנטים‬ ‫המשרים אווירת חוץ כגון הסקיילייט וקיר ירוק‪.‬‬

‫משרדי החברה ממוקמים בלב תל אביב‪,‬‬ ‫בבניין משנות ה ‪ .30-‬במסגרת התכנון‪ ,‬רצינו‬ ‫לשמור על איכויות המבנה הישן בשכונה‬ ‫ההיסטורית‪ ,‬ולשלב אלמנטים מודרניים ביישום‬ ‫מיוחד ובלתי צפוי‪ ,‬ליצירת חוויה לנכנסים מן‬ ‫הרחוב הסואן אל תוך חלל המשרד‪.‬‬

‫‪75‬‬

‫גופי תאורה לינאריים נמתחו‬ ‫בין הקירות לאורך צירי התנועה‬ ‫כשחלקם מאירים כלפי התקרה‬ ‫וחלקם כלפי מטה‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫משרדים ומסחר‬

‫פריזמה בלב‬ ‫תלֿ–אביב‬ ‫ֿ‬ ‫תכנון ועיצוב‬ ‫טל גולדשמיט פיש‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫עמית גרון‬

‫‪74‬‬

‫משרדים ומסחר‬

‫פריזמה בלב תל אביב‬

‫‪77‬‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫‪76‬‬

‫למעלה‪ :‬פלחי זכוכית הוצמדו אחד‬ ‫אל השני והוצבו ורטיקלית בתוך‬ ‫מסילות שקועות ברצפה ובתקרה‬ ‫ובתוך מסגרות ברזל עבור הדלתות‬ ‫משמאל‪ :‬חדר ישיבות בלתי פורמלי‬ ‫שעל קירותיו פסי ברזל דקורטיביים‬ ‫בהתקנה סמויה‬

‫פריזמה בלב תל אביב‬ ‫משרדי חברת יזמות נדל"ן‬ ‫‪ 200‬מ"ר‬ ‫תכנון ועיצוב טל גולדשמיט פיש‬ ‫המשרד אוכלס בפברואר ‪2018‬‬ ‫ריהוט משרדי וקסמן‬ ‫ריהוט דקורטיבי וריהוט מטבח פיטרו‬ ‫שטיח טולמנ'ס‬

‫בעמוד ממול ‪ -‬ברקע‪ :‬האור הטבעי‬ ‫הנכנס מן החלונות ועובר דרך הזכוכית‬ ‫הפריזמטית‪ ,‬מייצר אפקטים מרהיבים‬ ‫המשתנים במהלך שעות היום‬ ‫למעלה‪ :‬דלפק קבלה מברזל בעבודת אומן‬ ‫ומאחוריו ארון בעל חזיתות ברזל‬ ‫למטה‪ :‬מדפי ברזל מרחפים‪ ,‬ללא חיבורים‬ ‫נראים לעין‪ ,‬מקבלים את הנכנסים למשרד‬

‫היות שבמסגרת הפרוגרמה נתבקשנו‬ ‫לשמור על פתיחות במשרד וקשר‬ ‫עין בין עובדי המקום‪ ,‬היה ברור‬ ‫שזכוכית היא החומר לטיפול בחלל‪.‬‬ ‫חיפשנו את הדרך להפוך את הזכוכית לאלמנט בעל‬ ‫משמעות במרחב‪ .‬אלמנט שיעניק מימד נוסף מעבר‬ ‫להיותו חוצץ בין חדרים‪ ,‬ויעצים את החוויה — בחנו‬ ‫פורמטים שונים של יישום זכוכית בחיפושנו אחר‬ ‫איכויות אופטיות שייצרו תמונות משתנות של אור‪,‬‬ ‫צללים מעניינים של דמויות ומבטים עם עומק‪ .‬וכך‬ ‫מצאנו שחתך הזכוכית מהווה מעין פריזמה‬ ‫המשמשת לשבירת והחזרת קרני אור ולעיתים‬ ‫גם לפירוק האור‪ ,‬וזהו הפתרון בו בחרנו‪.‬‬ ‫היישום היה מורכב‪ :‬פרוסות זכוכית חתוכה‬ ‫ומלוטשת‪ ,‬בעוביים שונים חוברו יחדיו לבלוקים‬ ‫ורטיקליים והותקנו במסילות השקועות ברצפה‬ ‫ובתקרה לכדי קירות שלמים של פרוסות זכוכית‬ ‫כאשר חתך הזכוכית הינו למעשה חזית המחיצות‪.‬‬ ‫‪ 12‬ק"מ של פסי זכוכית הורכבו בדייקנות‪ ,‬בין רצפה‬ ‫לתקרה ובתוך מסגרות ברזל עבור דלתות‪.‬‬ ‫השמש הנכנסת מחלונות המבנה‪ ,‬יחד עם תאורת לד‬ ‫מלאכותית יוצרות משחקים של שבירת האור והחזרת‬ ‫קרני אור על גבי קירות הזכוכית‪ ,‬המשתנים בכל שעות‬ ‫היום‪ ,‬וכל אובייקט הנראה דרך הזכוכית עובר דרך‬ ‫פילטר פריזמטי‪.‬‬ ‫מערכת המחיצות הוורטיקליות הללו נבנתה על‬ ‫גבי רצפת בטון בלתי מהוקצעת המשמשת כבמה‬ ‫מחוספסת במראה ומאזנת עבור שלל האפקטים‬

‫נ‬

‫המתקבלים באופן פיזיקלי טבעי מהחומר ומהמקצב‪.‬‬ ‫בעבודת מסגרות אומן‪ ,‬נתלו מדפי ברזל מושחר‬ ‫המעוגנים לקירות בשיטת תלייה נסתרת‪ ,‬המקבלים‬ ‫את האורחים דרך מסדרון כניסה צר וחווייתי‬ ‫ומספרים את סיפור החברה התל אביבית‪.‬‬ ‫המסדרון נפתח אל חלל משרדים הראשי בעבודת‬ ‫מסגרות נוספת של דלפק קבלה וארונות ברזל מושחר‬ ‫ורטיקליים מאסיביים בחומר אך עדינים במראה‪,‬‬ ‫המתכתבים עם מערכת הזכוכיות בחלל ‪ -‬גרם‬ ‫מדרגות מוביל אל קומה נוספת בה נמצאים הארכיב‪,‬‬ ‫מטבח‪ ,‬חדרי רחצה וחדר ישיבות בלתי פורמלי‪.‬‬ ‫גופי התאורה הדקורטיביים בפרויקט‪ ,‬של‬ ‫המעצב האיטלקי דיוויד גרופי‪ ,‬נמתחו בין‬ ‫קירות ליצירת גריד תאורה כשחלקם מאירים‬ ‫כלפי התקרה וחלקם כלפי הרצפה‪.‬‬

‫משרדים ומסחר‬

‫משרדי ‪ ,DROPBOX‬תל אביב‬

‫‪79‬‬

‫מימין‪ :‬אמנות מקומית‬ ‫למעלה‪ :‬קפיטריה‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫משרדים ומסחר‬

‫משרדי ‪DROPBOX‬‬

‫‪78‬‬

‫משרדי חברת ‪ DROPBOX‬ממוקמים במגדל עזריאלי‬ ‫שרונה בלב השוקק של תל אביב‪ .‬ההשראה לעיצוב‬ ‫המשרדים הייתה תל אביב‪ ,‬העיר הלבנה‪ ,‬בגיאומטריה‬ ‫נקייה ופשוטה המאפיינת את הקווים האדריכליים של‬ ‫העיר‪ - WHITE CITY – WHITE CANVAS .‬העיר הלבנה כרקע‬ ‫לצבעוניות ולאווירה התוססת של העיר‪.‬‬ ‫האלמנטים הצבעוניים שהיוו השראה‬ ‫לפרויקט היו מקומות הבילוי‬ ‫והשווקים של העיר וכן אמנות‬ ‫הרחוב המיוחדת והרבה שלה‪.‬‬ ‫בהתאם לקונספט‪ ,‬פלטת הגוונים והחומרים‬ ‫של הפרויקט התבססה על משטחים לבנים‬ ‫נרחבים וחומרים אלגנטיים ועדינים הנותנים במה‬ ‫לאלמנטים צבעוניים ואמנות ברחבי המשרד‪.‬‬ ‫הקומה התחלקה ל‪ 3-‬אזורי עבודה‪ ,‬המוקפים בחדרי‬ ‫ישיבות בגדלים שונים‪ .‬כל חדר ישיבות קיבל צבעוניות‬ ‫שונה בהתאם לפלטת הגוונים של חברת דרופבוקס‪.‬‬ ‫לובי המשרד עוצב בחומריות נקייה ואלגנטית‪,‬‬ ‫כשדרך החלונות נשקפים העיר תל אביב והים‪.‬‬ ‫קיר רשת בעבודת רקמה של פרחים מונח ע"ג‬ ‫הבטון החשוף‪ .‬הוא מתכתב עם קיר צמחיה גדול‬ ‫הניצב בסמוך לו‪ .‬מעל תלויים גופי תאורה אלגנטיים‬ ‫ועדינים שעוצבו במיוחד לפרויקט ע"י סטודיו בים‪.‬‬ ‫הקפיטריה הגדולה‪ ,‬המשמשת גם כמסעדה וחלל‬ ‫כינוס‪ ,‬זכתה למיקום עיקרי עם נוף מרשים‪ .‬ריצוף‬ ‫עץ ווילונות דקורטיביים מעניקים לחלל הרגשה‬ ‫ביתית‪ ,‬בעוד רשתות ברזל לבנות התלויות מהתקרה‬ ‫תורמים לאווירה של מסעדה תל אביבית‪.‬‬

‫נ‬

‫תכנון‬ ‫סתר אדריכלים‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫עוזי פורת‬

‫משרדים ומסחר‬

‫משרדי ‪ ,DROPBOX‬תל אביב‬

‫‪83‬‬

‫פלטת הגוונים והחומרים של הפרויקט‬ ‫התבססה על משטחים לבנים נרחבים‬ ‫וחומרים אלגנטיים ועדינים הנותנים במה‬ ‫לאלמנטים צבעוניים ואמנות ברחבי המשרד‬

‫משרדי‬

‫‪DROPBOX‬‬

‫תכנון סתר אדריכלים‬ ‫מתכננת אחראית מיכל לייטנר‬ ‫קבלן א‪ .‬וייס בניה ופיקוח בע"מ מחיצות רצפה‪ ,‬תקרה‬ ‫אינובייט בע"מ עיצוב ומיתוג משרדים וחללים עסקיים‬ ‫ועיצוב אובייקטים בהתאמה אישית סטודיו ‪ HUBE‬ניהול‬ ‫ופיקוח הפרויקט דוד‪-‬רז ניהול חיפויי רצפה ש‪.‬ב‪.‬א‬ ‫שרותי בינוי ואדריכלות כיסאות פיטרו ריהוט משרדי‬ ‫תקרות אקוסטיות יהודה יצוא יבוא‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫‪82‬‬

‫משמאל ‪ -‬למעלה‪ :‬גופי תאורה‬ ‫מיוחדים‬ ‫במרכז‪ :‬קפיטריה ואזורי‬ ‫התכנסות‬ ‫למטה‪ :‬קפיטריה‬ ‫משמאל למעלה‪SNACK BAR :‬‬

‫משרדי ‪ ,DROPBOX‬תל אביב‬

‫משרדים ומסחר‬

‫מימין למטה‪ :‬חדר מוסיקה‬ ‫משמאל ‪ -‬למעלה‪:‬‬ ‫‪COLLABORATION‬‬

‫במרכז‪ :‬לובי קבלה ראשי‬ ‫למטה‪ :‬חדר הישיבות הגדול‬

‫‪81‬‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫אזור הבר תוכנן בהשראת הברים בתל אביב‪ ,‬עם אלמנט‬ ‫מסגרות שמטפס מהקיר לתקרה וגופי תאורה שעוצבו ע"י‬ ‫אמן ישראלי‪ .‬בסמוך ציור גרפיטי ע"י אמן גרפיטי מקומי‪.‬‬ ‫שני חדרי ישיבות קטנים באזורי העבודה חופו בעץ‬ ‫עם דוגמא גיאומטרית צרובה ע"ג המשטח‪.‬‬ ‫מסביבם אזורי ישיבה פתוחים נוספים לפגישות‬ ‫א‪-‬פורמליות ולישיבה אלטרנטיבית‪.‬‬ ‫ה‪ DROP STOP-‬תוכנן בהשראת הקיוסקים בתל‬ ‫אביב‪ ,‬עם אפשרות ישיבה על הדלפק‪ ,‬ובסמוך לו‬ ‫‪ SNACK BAR‬ואזורי המתנה ו‪.COLLABORATION-‬‬ ‫שני מסדרונות ארוכים שנבעו מאילוצי‬ ‫רישוי קיבלו טיפול בגופי תאורה מיוחדים‬ ‫המשווים מראה של תצוגה במוזיאון‪.‬‬ ‫לחדר המוזיקה והמשחקים שתוכנן בממ"ד עוצב טפט‬ ‫גרפי צבעוני ששואב השראה מעולם הגרפיטי של דרום‬ ‫העיר‪ .‬התקרה השחורה מעניקה למקום אווירה של מועדון‬ ‫לילה‪ ,‬כקונטרסט לתקרות הלבנות בפרויקט כולו‪.‬‬

‫‪80‬‬

‫האלמנטים הצבעוניים שהיוו‬ ‫השראה לפרויקט היו מקומות‬ ‫הבילוי והשווקים של העיר וכן‬ ‫אמנות הרחוב המיוחדת שלה‪.‬‬

‫משרדים ומסחר‬

‫היועץ לובש ארמאני‬ ‫בחלל הציבורי באיזור הקבלה ובקפיטריה‬ ‫שולבו גופי תאורה בייצור מיוחד בתוך‬ ‫המערכת האדריכלית‪.‬‬

‫‪85‬‬

‫בחלל המעבר לחדרי העבודה‬ ‫שולב פיתרון התאורה‬ ‫בתוך אלמנט אדריכלי‬

‫‪BACKLIGHT‬‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫משרדים ומסחר‬

‫היועץ לובש ארמאני‬

‫‪84‬‬

‫תכנון‬ ‫אורבך הלוי אדריכלים‬ ‫טקסט‬ ‫אדריכל אורי הלוי‬ ‫תאורה אדריכלית‬ ‫מיכל קנטור‬ ‫צילום‬ ‫עוזי פורת‬

‫בעולם עיצוב המשרדים‪ ,‬אלגנטיות היא‬ ‫חיה בסכנת הכחדה ‪ -‬אין לה סיכוי לשרוד‬ ‫בעולם הטרף של הלופטים עתירי הצבע‪,‬‬ ‫הגימיקים והתקרות החשופות‪ .‬אבל איזו‬ ‫חיה מרהיבה היא האלגנטיות! מנומסת‪,‬‬ ‫מאופקת ועל ‪-‬זמנית‪ .‬במרומי מגדל‬ ‫משרדים תל אביבי‪ ,‬עם נוף מערבי לים‬ ‫התיכון‪ ,‬חיית האלגנטיות מצאה מקום‬ ‫מסתור ראוי במשכנה של חברת ייעוץ‬ ‫גלובלית‪ ,‬עתירת מוניטין ויכולת‪.‬‬ ‫המצוינות והמקצוענות של עיסקי‬ ‫הפירמה מהדהדים בין קירות המקום‪:‬‬ ‫חומרים מעולים‪ ,‬פרטי חיבור מוקפדים‬ ‫ועיצוב נקי ‪ -‬לא ״יוקרתי״ ולא מתחנף‪.‬‬ ‫שני פריטים מיוחדים נתפרו במיוחד ללקוחות האהובים‬ ‫שלנו‪ :‬הפריט הראשון הוא קיר קינטי שבאמצעות‬ ‫מניפולציה פרמטרית מייצר אשליה מדליקה שעושה‬ ‫בלבלה נעימה בעיניים‪ .‬הפריט השני הוא מערכת דינאמית‬ ‫של דלפק קבלה העובר טרנספורמציה והופך לדלפק‬ ‫קפיטריה ותופר בפועל שני אזורים שונים במשרד‪.‬‬ ‫האתגר הגדול (מלבד כמובן העיצוב) היה לשמור על‬ ‫רמה גבוהה ביותר של פרטיות בסביבה כל כך שקופה‪.‬‬

‫נ‬

‫פרטיות היא צורך קיומי‪ .‬לא רק בסביבה עסקית‬ ‫אלא כמקדם שפיות (פרטיות היא עוד מושג בסכנת‬ ‫הכחדה) ‪ -‬לצורך כך אופיינו מחיצות מיוחדות עם‬ ‫ביצועים אקוסטיים גבוהים במיוחד אשר מערכות‬ ‫של וילונות ופילמים משולבים בתוכן ועליהן‪.‬‬ ‫מכל מקום‪ ,‬אפילו מדלת הכניסה‪ ,‬תל אביב נכנסת‬ ‫פנימה עם האור שלה ועם הים‪ .‬וכמו משב רוח‪ ,‬תל‬ ‫אביב פורעת את השמרנות המעונבת של החברה‬ ‫הגלובלית על ידי ערב רב של חומרים טבעיים‬ ‫וצבעוניות בהירה‪ .‬הקוסמופוליטיות מעולם לא היתה‬ ‫מקומית כל כך וחיית האלגנטיות תחיה לנצח‪.‬‬

‫משרדים ומסחר‬

‫היועץ לובש ארמאני‬

‫‪87‬‬

‫היועץ לובש ארמאני‬ ‫תכנון אורבך הלוי אדריכלים‬ ‫צוות התכנון אורי הלוי‪ ,‬אורלי טייכל‪,‬‬ ‫תמר שרעבי‪ ,‬נועם מוסקל‬ ‫יעוץ תאורה מיכל קנטור‬ ‫תאורה ריג'נט‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫‪86‬‬

‫תכנון התאורה האדריכלית‪:‬‬ ‫מיכל קנטור‬ ‫מעבר למענה טכני ותוך הקפדה ברזולוציה גבוהה‬ ‫של הפרמטרים הפוטומטרים של גופי התאורה‪ ,‬תכנון‬ ‫התאורה מלווה ומדגיש את הפתרונות העיצובים‬ ‫וחומרי הגמר שנבחרו על ידי האדריכלים‪ .‬לתאורה‬ ‫יש חלק מרכזי במיתוג החברה הבינלאומית‪.‬‬ ‫איכות האור‪ ,‬רמת התאורה ופיזור האור בחלל‪ ,‬משפיעים‬ ‫ישירות על חווית המשתמש‪ ,‬עם דגש על תחושת‬ ‫ה‪ WELL BEING-‬שלו בזמן העבודה ולשם כך‪ ,‬בכל אזור‬ ‫ניתן מענה קפדני לצרכים הספציפיים בכל חלל‪.‬‬ ‫בחלל הציבורי‪ ,‬באזור הקבלה ובקפטריה‪ ,‬שולבו גופי תאורה‬ ‫ביצור מיוחד בתוך המערכת האדריכלית המקשרת בין שני‬ ‫אזורים בעלי פונקציה שונה‪" .‬קוביות" האור הוסיפו שכבה‬ ‫ויזואלית ובו זמנית נתנו מענה לרמת התאורה הנדרשת‪.‬‬ ‫בחלל המעבר לחדרי העבודה שולב פתרון התאורה ‪,BACKLIGHT‬‬ ‫בתוך אלמנט אדריכלי אשר יחד יצרו חלל דינאמי וייחודי‪.‬‬ ‫בחדרי העבודה‪ ,‬מערכת התאורה תוכננה עם שני פתרונות‬ ‫שונים‪ ,‬אשר מאפשרת לכל משתמש בחירה אישית לרמת‬ ‫התאורה הרצויה לו‪ .‬בחדרי ישיבות התאורה‪ ,‬בשילוב עם‬ ‫מערכת בקרה חכמה‪ ,‬מעניקה מענה לכל תסריט אפשרי‪,‬‬ ‫מוידאו קונפרנס למצגת לסדנא ולפגישות לא פורמליות‪.‬‬ ‫תאורה נכונה במשרדים‪ ,‬מגדירה איכות חיים המשליכה‬ ‫ישירות על בריאותו הפיזית והמנטאלית של המשתמש‪.‬‬

‫אדריכלות‬

‫מרכז עסקים ראשי‪ ,‬מודיעין‬

‫‪89‬‬

‫למעלה‪ :‬שילוב תאורת הדגש‬ ‫לעצים‪ ,‬ותאורת פרגולות‬ ‫ועמודים דקורטיביים‪.‬‬ ‫למטה‪ :‬מתחת לפרגולה תוכננה‬ ‫תאורה רכה‪ ,‬חמה ולא מסנוורת‬ ‫— המייצרת אוירה נעימה‬ ‫ומזמינה לשבת‪.‬‬

‫מרכז עסקים ראשי מודיעין‬ ‫תכנון תאורה‬ ‫עמיר ברנר עיצוב תאורה בע"מ‬ ‫המזמין‬ ‫החברה הכלכלית מודיעין‬ ‫אדריכלות נוף‬ ‫שלמה אהרונסון אדריכלים‬ ‫הנדסת חשמל‬ ‫י‪ .‬אהרוני הנדסת חשמל‬ ‫ניהול פרויקט‬ ‫ח‪.‬פ‪.‬ת (חברה לפיתוח‬ ‫ותשתיות בע"מ)‬ ‫קבלן‬ ‫אפקון‬ ‫ספק גופי תאורה שטיניץ לירד‬ ‫הנדסת תאורה בע"מ‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫מרכז‬ ‫עסקים‬ ‫ראשי‬ ‫מודיעין‬

‫תאורה אדריכלית‬

‫מעצב התאורה עמיר ברנר‪ ,‬מאיר פרויקט של נוף‬ ‫אורבאני במרכז עסקים ראשי של החברה הכלכלית‬ ‫מודיעין‪ .‬המקום מתהווה להפוך לשדרה המרכזית של‬ ‫העיר‪ ,‬ויהיה לב ‪-‬פועם שוקק חיים‪ ,‬הכולל מזרקות‪,‬‬ ‫ריאות ירוקות ופורחות‪ ,‬ופינות חמד לכל המשפחה‪.‬‬ ‫"הסיפור של האור מרתק אותי בכל פרוייקט מחדש‪,‬‬ ‫העוצמה של עיצוב התאורה ביצירת‪-‬אווירה דורשת‬ ‫ממני ומהצוות לחפש בכל פעם פתרונות ויזואלים‬ ‫מרתקים מעניינים וייחודיים" אומר ברנר‪.‬‬ ‫בחירת גופי התאורה בפרויקט התמקדה בדיאלוג הויזואלי‪-‬יצירתי עם‬ ‫צוות האדריכלים ממשרד אהרונסון‪ ,‬ולמול החברה הכלילית של מודיעין‪,‬‬ ‫תוך שימת דגש על קביעת שפה של פתרונות תאורה שיתכתבו עם שפת‬ ‫הרחוב‪ .‬לא רק הספסלים‪ ,‬הפחים והמדרכות מהווים חלק מהנוף האורבאני‪,‬‬ ‫אלא גם גופי התאורה משלימים את התמונה‪ ,‬ויוצרים קו אחיד נקי ושלם‪.‬‬ ‫"תהליך היצירה כלל חיפוש של גוף התאורה הנכון שישתלב עם הנוף‬ ‫הנראה בשעות היום ובשעות הלילה"‪ ,‬אומר ברנר‪" ,‬תוך שימת דגש על‬ ‫הטקסטורה של האור‪ ,‬המשלימה את התמונה בשעות החושך‪".‬‬

‫נ‬

‫תכנון תאורה‬ ‫עמיר ברנר‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫עמיר ברנר‬

‫‪88‬‬

‫מימין למעלה‪ :‬התאורה‬ ‫מתחת לגגון הפרגולה‬ ‫תוכננה כך שהיא משתלבת‬ ‫בקורות הקונסטרוקציה‬ ‫ואינה בולטת לעין ביום‪.‬‬ ‫מימין למטה‪ :‬עמודי‬ ‫התאורה הוצבו בקצבים‬ ‫ובקומפוזיציות שונות‬ ‫ליצירת אזורים בעלי אופי‬ ‫שונה בפרויקט‪.‬‬ ‫משמאל למטה‪ :‬שילוב של‬ ‫עמודי תאורה דקורטיביים‬ ‫ותאורה מתחת לגג פרגולה‪.‬‬

‫תאורה אדריכלית‬

‫תכנון התאורה במלון קרלטון‪ ,‬תל אביב‬

‫‪91‬‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫תאורה אדריכלית‬

‫תכנון‬ ‫התאורה‬ ‫במלון‬ ‫קרלטון‬ ‫תל אביב‬

‫תכנון תאורה‬ ‫עמיר ברנר‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫עמיר ברנר‬

‫‪90‬‬

‫הרעיון המרכזי נבנה על קווי‬ ‫אור אלכסוניים‪ ,‬צרים ומדויקים‪,‬‬ ‫המייצרים בנוסף לאור‪ ,‬מרקם‬ ‫גיאומטרי ייחודי‬

‫מעצב התאורה חיפש דרך מקורית‪ ,‬מיוחדת ומעוררת‬ ‫השראה‪ ,‬ליצור חוויה חדשה של אור באחד החללים‬ ‫השגרתיים שקיימים בבתי מלון — במסדרון‪ .‬ההזדמנות‬ ‫הזו הגיעה בשיתוף פעולה עם המעצב ירון טל במלון‬ ‫קרלטון המתחדש‪.‬‬ ‫בימים אלה עובר המלון‬ ‫שדרוג ועיצוב פנים‬ ‫חדש‪ ,‬בקומות המגורים‪,‬‬ ‫בלובאים הקומתיים‪,‬‬ ‫וכן בלובי הראשי‪ .‬מעצב הפנים ירון‬ ‫טל תכנן קו עיצובי עכשיו‪ ,‬המשלב‬ ‫חומרי גמר עדכניים‪ ,‬חמים‪ ,‬הנתמכים‬ ‫בתפישת תאורה ייחודית‪.‬‬ ‫"הרצון היה ליצור אימפקט מרשים ובלתי‬ ‫נשכח של אור‪ ,‬שיעביר את ההולכים בו‬ ‫חוויה ייחודית"‪ ,‬אומר מעצב התאורה‬ ‫עמיר ברנר‪ .‬הרעיון המרכזי נבנה על קווי‬ ‫אור אלכסוניים‪ ,‬צרים ומדויקים‪ ,‬המייצרים‬ ‫בנוסף לאור‪ ,‬מרקם גיאומטרי ייחודי‪.‬‬

‫נ‬

‫בעזרת גופי תאורה עם עדשה המפיקה‬ ‫אלומה צרה ב‪ 360-‬מעלות‪ ,‬נוצר רישום‪-‬‬ ‫באור‪ ,‬המצייר על הרצפה‪ ,‬הקירות והתקרה‪.‬‬ ‫בנוסף לחוויה המרשימה‪ ,‬נשמרת רמת‬ ‫אור בטוחה‪ ,‬המאפשרת לאורחי המלון‬ ‫לראות את הפרטים הרלוונטיים‪ ,‬וזאת גם‬ ‫בזכות תאורת‪-‬הדגש על דלתות החדרים‪.‬‬ ‫במבואות הקומתיות נעשה שימוש‬ ‫בתאורת ספוטים זעירים המסתתרים‬ ‫בין הלמלות הרוחביות של התקרה‪.‬‬ ‫רמת האור גבוהה יותר ועומדת בתקנים‬ ‫הנדרשים‪ ,‬אך מקורות האור‪ ,‬כאמור‪,‬‬ ‫מוצנעים בתקרה וכך נוצרת תחושה‬ ‫מדודה של רמת הארה נעימה‪.‬‬

‫‪01‬‬ ‫מתחם שדרת התקוות‬ ‫גני תקווה‬ ‫עמוד ‪97‬‬

‫מבט על אדריכל‬

‫ישיבת בני עקיבא‬ ‫אלקנה‬ ‫עמוד ‪98‬‬

‫‪03‬‬

‫ראיון עם האדריכלית ג'ויס אורון‪:‬‬ ‫על המשרד שפתחה כאדריכלית‬ ‫צעירה‪ ,‬על בחירתה לעסוק בתכנון‬ ‫מבני ציבור‪ ,‬על סוגיית אדריכלות‬ ‫נשית‪ ,‬ועל נקודות מפנה וחוויות‬ ‫שצברה בארבעים שנות עשייה‬ ‫בתחום אליו קשרה את חייה‪.‬‬

‫‪02‬‬

‫אדריכלית ג׳ויס אורון‬

‫בית ספר יסודי‬ ‫בשכונת אפק ירוחם‬ ‫עמוד ‪99‬‬

‫טקסט מיה אור‬

‫‪04‬‬ ‫בית הצופים ״שבט און״‬ ‫וצמד גנים בקרית אונו‬ ‫עמוד ‪100‬‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫‪92‬‬

‫תכנון התאורה במלון קרלטון‬ ‫תל אביב‬ ‫תכנון תאורה‬ ‫עמיר ברנר עיצוב תאורה בע"מ‬ ‫עיצוב פנים סטודיו ירון טל‬ ‫מהנדס חשמל יוסי פיזנטי‬ ‫גופי תאורה כלי אור‬

‫אדריכלות‬

‫מבט על אדריכל‬

‫כשהאדריכלית ג'ויס אורון מדברת‪,‬‬ ‫אי אפשר לא להיווכח באהבה שהיא‬ ‫רוחשת לעיסוקה באדריכלות‪ ,‬תחום‬ ‫מקצועי‪ ,‬שלמעשה‪ ,‬בחר בה‪ :‬בשנתיים‬ ‫האחרונות של התיכון‪ ,‬כשעברה אבחוני התאמה כחלק‬ ‫מהמסלול המקצועי של לימודיה‪ ,‬התוצאה הייתה‬ ‫חד משמעית והצביעה על אדריכלות כתחום העיסוק‬ ‫שמתאים לה ביותר‪" .‬בנקודה הזו כבר התאהבתי ברעיון‪,‬‬ ‫ומאז‪ ,‬כמו שאומרים‪ ,‬הכול היסטוריה‪ .‬למדתי במגמת‬ ‫מכינה של אדריכלות והמשך הדרך היה ברור לי"‪.‬‬ ‫אורון היא ילידת ארה"ב‪ ,‬שמגיל שש ועד עלייתה לארץ‬ ‫ב‪ ,1972-‬גדלה באורוגוואי‪ .‬כשהמצב באורוגוואי הפך‬ ‫רגיש בעקבות מעבר לשלטון דיקטטורי שגרר גל של‬ ‫תנועות מחאה ובראשן הטופמרוס (הארגון לשחרור‬

‫נ‬

‫שקיבלתי היה חידוש עיצובו של תיאטרון ע"ש אורי אליאב‬ ‫באשקלון‪ ,‬שתוכנן בשנות השבעים ע"י האדריכלים דוד‬ ‫ואילנה נדלר‪ .‬השיעור שלמדתי מאותו פרויקט ראשון‪,‬‬ ‫ומפרויקטים שהגיעו אחריו‪ ,‬היה שפרויקטים של בנייה‬ ‫ציבורית בד"כ לא באים עם תקציבים גדולים‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫ההבנה שזאת המציאות‪ ,‬הלא מרנינה יש לומר‪ ,‬הייתה‬ ‫לדידי דווקא 'בעיה שהפכה להזדמנות' בהיבט המקצועי‪.‬‬ ‫הבנתי שאת האיכות האדריכלית אצטרך לייצר ללא‬ ‫משאבים נדיבים‪ ,‬אלא באמצעות פיתוח שפת תכנון עם‬ ‫מאפיינים צורניים ואסתטיים שיכולים לחולל 'דרמה'‪.‬‬ ‫כך לדוגמה‪ ,‬קירות שמהלכם 'מתפתח'‪ ,‬משנה מופע‪,‬‬ ‫חודר ופורץ אל ומתוך המבנה; צורות גיאומטריות נקיות‬ ‫שמשתלבות זו עם זו; שילוב של חומרים מקומיים‬ ‫כבדים כמו אבן עם חומרים קלים ועכשוויים יותר כמו‬

‫למעלה ומשמאל‪ :‬מרכז ויצ״ו ע״ש גבי מוד‪-‬בוטלו ז״ל‪,‬‬ ‫גבעתיים‪1996-1998 ,‬‬

‫‪95‬‬

‫גני ילדים‪ ,‬גני תקווה‪2007-2005 ,‬‬

‫הרעיון שאני כאישה אתכנן מבנה‬ ‫שהוא בבעלות של נשים ונועד‬ ‫לשרת נשים קסם לי‪ ,‬ויום אחד‬ ‫ב‪ 1998-‬פשוט נכנסתי לויצ״ו‪,‬‬ ‫הצגתי את עצמי ואמרתי שאני‬ ‫רוצה לעבוד איתם‪.‬‬

‫לאומי) היא עלתה לישראל‪ .‬אורון‪ ,‬שנושא הלימודים‬ ‫כבר היה "סגור" מבחינתה‪ ,‬נרשמה ללימודי אדריכלות‬ ‫בטכניון‪ .‬עם סיומם‪ ,‬היא מספרת "התחלתי לעבוד‬ ‫במשרד האדריכלים התל אביבי "לופנפלד‪-‬גמרמן"‬ ‫(שפעל עד שנות התשעים)‪ ,‬והעבודה שם השפיעה עלי‬ ‫והתוותה את הבחירה שלי לעסוק במבני ציבור וקהילה‪.‬‬ ‫המשרד התמחה בתכנון מוסדות חינוך‪ ,‬ציבור וספורט‪,‬‬ ‫כך שמלכתחילה קני המידה שפגשתי בתחילת דרכי‬ ‫היו שונים מאלו של בנייה פרטית‪ ,‬ומצאתי את עצמי‬ ‫נמשכת לתכנון פרויקטים מסוג זה ובסדר גודל כזה"‪.‬‬ ‫משרד משלה‬ ‫אחרי שבע שנים כאדריכלית שכירה הרגישה אורון שהיא‬ ‫רוצה להתקדם הלאה ובשנת ‪ 1985‬פתחה משרד עצמאי‬ ‫משלה‪ ,‬כשבכוונתה לממש את משיכתה לפרויקטים‬ ‫ציבוריים‪" .‬מטבע הדברים‪ ,‬בתחילת הדרך קיבלתי כל‬ ‫עבודה שהגיעה למשרד‪ .‬תכננתי גם פרויקטים קטנטנים‬ ‫ופה ושם גם בתים פרטיים‪ ,‬אבל היה לי ברור שהנטייה‬ ‫האמיתית שלי היא למבנים כמו בתי ספר‪ ,‬מבני ציבור‬ ‫וקהילה וכדומה‪ .‬לשיטתי‪ ,‬יש בהם הרבה יותר מקום לביטוי‬ ‫עיצובי‪ .‬זה כמו ליצור פסל גדול‪ ,‬וגם המשמעות שלהם‬ ‫בהיבט של נוכחות בסביבה ובהיבט שהם משרתים קהל‬ ‫גדול משכה אותי‪ .‬אחרי לא מעט ראיונות הפרויקט הראשון‬

‫זכוכית ואלומיניום; ושימוש בגריד של קורות ועמודים‬ ‫להשגת צל נדרש‪ .‬עם הזמן התחדדה גם הרגישות שלי‬ ‫לטופוגרפיה‪ ,‬ולא מעט מהתכנונים נולדו כתוצר יצירתי‬ ‫של התמודדות עם אילוצים פרוגראמתיים וטופוגרפיים"‪.‬‬ ‫פורטפוליו‬ ‫גוף העבודות של אורון עשיר ומגוון‪ ,‬מקיף מבני ציבור‬ ‫ובריאות‪ ,‬מתנ"סים ומוסדות תרבות‪ ,‬מבני ציבור בתכנון‬ ‫עירוני‪ ,‬בתי מגורים‪ ,‬ומוסדות חינוך וספורט‪ .‬עם השנים‪,‬‬ ‫היא מספרת‪ ,‬המשיכה הראשונית שלה לתחום שבחרה‬ ‫לא דהתה כהוא זה "כל פרויקט כזה מציב אתגר משלו‪,‬‬ ‫והבדלי הייעוד מחייבים ללמוד מטריות שונות‪ .‬ישיבות או‬ ‫מקוואות לדוגמה‪ ,‬לא ממש שייכים לעולם התוכן שאני‬ ‫חיה בו‪ ,‬כך שתכנון פרויקטים מסוגם‪ ,‬כמו למשל הישיבות‬ ‫שתכנן המשרד באלקנה‪ ,‬או ישיבת אורות יהודה באפרת‬ ‫ונוספות‪ ,‬נשען במידה רבה על הפרוגראמות והיה כרוך‬ ‫בהרבה למידה‪ .‬אני אוהבת את הלמידה הזאת‪ ,‬כי היא‬ ‫תמיד מאתגרת מחדש ומעשירה את יריעת הידע"‪.‬‬ ‫אשה אדריכלית‬ ‫מבין קשת הפרויקטים המגוונת שנכללת ברזומה שלה‪,‬‬ ‫אורון מציינת שניים שהיו עבורה משמעותיים במיוחד‪,‬‬ ‫הן בהיבט התכנוני והן בהיבט האישי והמקצועי‪ .‬האחד‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫‪94‬‬

‫דגם לספריה מרכזית‪ ,‬חיפה‪( 1999 ,‬בשיתוף עם הוגו רוזנפלד)‬

‫‪01‬‬

‫מתחם שדרת התקוות‬ ‫גני תקווה‬ ‫שדרת התקוות בגני תקווה תוכננה להיות מקום בו אנשים יכולים ללכת בקצב‬ ‫שלהם‪ ,‬ללא תחושת צפיפות יתר‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬או בדידות‪ ,‬מצד שני‪ .‬העצים‬ ‫מגדירים מסלולים להולכי רגל ולרוכבי אופניים‪ .‬הטיילת מחולקת למקטעים‪,‬‬ ‫כל אחד והאופי הייחודי לו‪ ,‬ליצירת גיוון ועניין‪ .‬מספר כיכרות תוכננו ליצירת‬ ‫מקומות מפגש והתמצאות‪ :‬כיכרות האובליסקים‪ ,‬כיכר המוזיאון הפתוח אשר‬ ‫לה קפיטריה צמודה‪ ,‬כיכר התיאטרון הפתוח ובה מספר מגרשי משחקים‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫לצד כל הרכיבים שהוזכרו‪ ,‬ישנו רגע של קפיצה‪ ,‬הרגע בו נחוץ לעבור מ"הידוע"‬ ‫למשהו אחר‪ ,‬ל"רצוי"‪ ...‬כי לתכנן טיילת‪ ,‬זה יותר מלחבר את כל מרכיביה‪" .‬קסם"‪,‬‬ ‫"דמיון" ו"השראה" הם רכיבים חשובים בתמונה הכללית ובתוצאה הסופית‪.‬‬ ‫הפרויקט זכה בפרס "פרויקט השנה" של האיחוד האירופי בשנת ‪.2013‬‬ ‫שנה ‪-2002‬היום צילום רן ארדה‬

‫‪97‬‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫מבט על אדריכלית ג׳ויס אורון‬

‫״אין בי שום געגוע לאדריכלות‬ ‫העבר‪ .‬העידן העכשווי והמציאות‬ ‫הגלובלית מזמנים הרבה אפשרויות‬ ‫ודרכים לממש רעיונות חדשניים‪,‬‬ ‫וזה מרתק ומזין את התשוקה‬ ‫ליצור עוד ועוד‪.‬‬ ‫ביקורת בונה‬ ‫במהלך השנים‪ ,‬לצד התכנון האדריכלי‪ ,‬שימשה אורון‬ ‫כמנחה אורחת בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫בטכניון ובבי"ס לאדריכלות ע"ש עזריאלי באוניברסיטת‬ ‫תל אביב "אהבתי את המפגשים עם הסטודנטים הצעירים‪,‬‬ ‫והשתדלתי שהביקורות שלי לא יהיו בוטות ודורסניות‪,‬‬ ‫אלא בונות‪ .‬אני מאמינה שכך ראוי יותר‪ ,‬והמשרד שלי‬ ‫הוא גם משרד מאמן"‪ .‬באשר לתכנונים שהיא מבצעת‪,‬‬ ‫השלב המועדף עליה הוא "גיבוש הקונספט‪ .‬לפצח‬ ‫את מכלול הנתונים הפרוגראמתיים והטופוגרפיים‬ ‫כדי לטוות מהם נרטיב מוביל‪ ,‬ולהביא את הרעיון‬ ‫מתנ״ס בית אליעזר‪ ,‬חדרה‪1999-1994 ,‬‬

‫‪96‬‬

‫גוף העבודות של אורון עשיר‬ ‫ומגוון‪ ,‬מקיף מבני ציבור ובריאות‪,‬‬ ‫מתנ״סים ומוסדות תרבות‪ ,‬מבני‬ ‫ציבור בתכנון עירוני‪ ,‬בתי מגורים‪,‬‬ ‫ומוסדות חינוך וספורט‪.‬‬ ‫הוא פרויקט תכנונו של מרכז ויצ"ו ע"ש גבי מוד‪ -‬בוטלו‪,‬‬ ‫בגבעתיים‪ ,‬והשני הוא מתחם שדרת התקווה בגני תקווה‪,‬‬ ‫שבשנת ‪ 2013‬זכה בפרס פרויקט השנה בתחרות של‬ ‫האיחוד האירופי "פרויקט שדרת התקווה‪' ,‬הגיע' למשרד‬ ‫בעקבות תחביב הציור שלי‪ ,‬אחרי שכתבה אודותיי‬ ‫התפרסמה במגזין מכירה פומבית וראש המועצה דאז‬ ‫קרא אותה והתרשם‪ .‬הפרויקט‪ ,‬שזורם לאורך היישוב‪,‬‬ ‫קושר את שכונותיו באמצעות שדרת פארקים וכיכרות‪,‬‬ ‫שמשלבת מסלולי הליכה ורכיבה על אופניים המוגדרים‬ ‫באמצעות עצים‪ ,‬לצד מקצב של כיכרות בעלות מאפיינים‬ ‫שונים‪ ,‬כנקודות מפגש המייצרות עניין משתנה‪.‬‬ ‫תכנון מרכז ויצ"ו בגבעתיים‪ ,‬היה‪ ,‬לדברי אורון‪ ,‬סוג של‬ ‫חוויה מכוננת במישור האישי "תהיות על מקומה של‬ ‫האישה ככלל‪ ,‬ובאדריכלות בפרט‪ ,‬כיכבו במחשבות שלי‬ ‫כבר כאדריכלית מתחילה ואם צעירה‪ ,‬שנדרשה לחלק‬ ‫את חייה בין בניית קריירה לבין אימהות‪ ,‬משפחה ובית‪.‬‬ ‫מתוך כך הרעיון שאני כאישה אתכנן מבנה שהוא בבעלות‬ ‫של נשים ונועד לשרת נשים קסם לי‪ ,‬ויום אחד ב‪1998-‬‬ ‫פשוט נכנסתי לויצ"ו‪ ,‬הצגתי את עצמי ואמרתי שאני רוצה‬ ‫לעבוד איתם‪ .‬בתכנון המבנה ניסיתי להביע באופן מטפורי‬ ‫הבחנה בין נשות קריירה לבין נשים שבוחרות בביתיות‪,‬‬ ‫ותרגמתי את הקונפליקט‪ ,‬שקינן בתוכי‪ ,‬באמצעות‬ ‫שילוב בין קווים ישרים‪ ,‬גבוהים ואיתנים לבין קווים‬ ‫מעוגלים‪-‬רכים‪ .‬הניגוד בין הקווים‪ ,‬כמו גם ניגודים נוספים‬ ‫שיצרתי בין צבעים וחומרים‪ ,‬חוברים במבנה לאסתטיקה‬ ‫פיסולית‪ ,‬שמבחינתי מייצגת את שני הקטבים"‪ .‬סוגיית‬ ‫האדריכלות הנשית שהעסיקה את אורון הובילה אותה‬ ‫בהמשך לחקור את הנושא באופן מעמיק ואף להרצות‬ ‫עליו במקומות שונים בעולם במסגרת כנסים של ה‪UIA-‬‬ ‫וה‪ ;UIFA-‬איגוד בינלאומי של נשים אדריכליות (בתרגום‬

‫ספרייה קהילתית גבעת אולגה‪2015-2014 ,‬‬

‫הבנתי שאת האיכות האדריכלית‬ ‫אצטרך לייצר ללא משאבים‬ ‫נדיבים‪ ,‬אלא באמצעות פיתוח‬ ‫שפת תכנון עם מאפיינים צורניים‬ ‫ואסתטיים שיכולים לחולל ׳דרמה׳‪.‬‬ ‫חופשי)‪" .‬כותרת ההרצאה הייתה בעצם שאלה 'האם‬ ‫יש אדריכלות נשית?'‪ ,‬שהיא שאלה רבת פנים שמזמינה‬ ‫ומזמנת נקודות מבט מגוונות לכאן ולכאן‪ .‬היום‪ ,‬אחרי‬ ‫הרבה שעות מחשבה בהן הפכתי והפכתי בנושא ביני‬ ‫לביני‪ ,‬ואחרי שקראתי ובדקתי מחקרים רבים שעסקו‬ ‫בו‪ ,‬אני חושבת שאין חלוקה דיכוטומית בין אדריכלות‬ ‫גברית ונשית‪ .‬במישור האישי אני מרגישה שהגעתי‬ ‫למקום שנכון לי ושבו רציתי להיות‪ ,‬ומאמינה שבארץ‬ ‫ככלל‪ ,‬מעמדן של נשים אדריכליות הוא איתן ומוערך"‪.‬‬

‫לפאזה ראשונית‪ ,‬שממנה אפשר להתקדם הלאה"‪.‬‬ ‫את הפרויקטים שתכננה ותהליכי תכנון שנקשרו אליהם‬ ‫היא אף קיבצה בספר "דרכה של אדריכלית" שראה‬ ‫אור לראשונה בשנת ‪ .2009‬מהדורה שנייה הודפסה‬ ‫בשנת ‪ 2010‬וב‪ 2018-‬ראתה אור מהדורה שלישית‬ ‫מעודכנת‪ ,‬שכוללת‪ ,‬כפי שמצוין בה‪" ,‬כשלושים פרויקטים‬ ‫חדשים ומשמעותיים שחיכו לתיעוד ולחשיפה"‪.‬‬ ‫כששואלים את אורון מה דעתה על סצנת התכנון‬ ‫העכשווית והאם יש בה געגוע כלשהו לאיזו תקופה‬ ‫מסוימת‪ ,‬זרם או סגנון מסוימים בדברי ימי האדריכלות‪,‬‬ ‫היא משיבה בשלילה "אין בי שום געגוע לאדריכלות‬ ‫העבר‪ .‬העידן העכשווי והמציאות הגלובלית מזמנים‬ ‫הרבה אפשרויות ודרכים לממש רעיונות חדשניים‪ ,‬וזה‬ ‫מרתק ומזין את התשוקה ליצור עוד ועוד‪ .‬בחלקת‬ ‫אלוהים הקטנה שלי‪ ,‬אחרי שתכננתי מנעד רחב כל כך‬ ‫של פרויקטים‪ ,‬וגם הגשמתי את השאיפה לתכנן מבני‬ ‫ציבור עם תקציבים גדולים‪ ,‬הייתי שמחה לתכנן משהו‬ ‫שעדיין לא נגעתי בו‪ ,‬כמו בניין שגרירות למשל"‪.‬‬

‫‪03‬‬

‫בית ספר יסודי‬ ‫בשכונת אפק‬ ‫ירוחם‬

‫פרויקט הוא כמעט תמיד תוצר ישיר של‬ ‫הפרוגרמה‪ ,‬הטופוגרפיה ותנאי התקציב‪.‬‬ ‫הפרוגרמה בפרויקט זה כללה ‪ 18‬כיתות לימוד‬ ‫עם מעבדות ומרחבים מוגנים צמודים‪.‬‬ ‫הטופוגרפיה משופעת‪ ,‬תנאי לא שגרתי עבור בית‬ ‫ספר‪ ,‬אשר דרושות לו חצרות משחק‪ .‬התקציב יגיע‬ ‫בשלושה שלבים‪ .‬כתוצאה‪ ,‬בית הספר מחולק לשלושה‬ ‫חלקים‪ ,‬בכל אחד שש כתות לימוד‪ ,‬היורדות מטה בצלע‬ ‫ההר‪ .‬הפכנו את החסרונות ליתרונות והתוצר הוא‬ ‫מבנה אשר הפיסוליות שלו מעניינת יותר מהצפוי‪.‬‬ ‫אדריכלים אחראים אביחי עוזרי‪ ,‬אופיר צרפתי שנה ‪2017‬‬

‫‪99‬‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫‪98‬‬

‫‪02‬‬

‫ישיבת בני עקיבא‬ ‫אלקנה‬ ‫תפיסתנו האדריכלית נבעה באופן כמעט ישיר‬ ‫מטופוגרפית המגרש ומפרוגרמת בית הספר‪.‬‬ ‫הטופוגרפיה של האתר היא מישורית בקטע הצמוד‬ ‫לכביש‪ ,‬ובעלת שיפוע של ‪ 20%‬ויותר בחלק המרוחק‬ ‫ממנו‪ .‬ניצלנו את השטח המישורי לחצר בית הספר‪,‬‬ ‫ואת המדרון‪ ,‬כבסיס ממנו צומחים מפלסי המבנה‪.‬‬ ‫בית הספר מחולק לשני חלקים עיקריים‪ :‬אזור כתות‬ ‫האם ואזור כתות הספח (מעבדות‪ ,‬מנהלה‪ ,‬וכו')‪.‬‬ ‫בעוד שמבנה כתות הספח מתמזג בטופוגרפיה‪ ,‬מבני‬ ‫כתות האם פורצים ממנה באופן מרשים‪ ,‬ובאותו‬ ‫מהלך אף קולטים באופן מספק אור צפוני־דרומי‪.‬‬ ‫אדריכלים אחראים ג׳ויס אורון‪ ,‬טלי אלמוג‪ ,‬עמית מוזס‪,‬‬ ‫דני בן עמרם‪ ,‬אפיר צרפתי שנה ‪2016-2012‬‬

‫ענבי‪-‬וייסמן אדריכלים‬

‫משרדי מבקר המדינה בחיפה‬ ‫גולן אדריכלים‬ ‫‪Re:Tech Hub‬‬ ‫סטודיו עליזה כהן‬

‫קרן מזרחי‪ ,‬חנות סטודיו בהוד השרון‬ ‫סטודיו ‪ :OMY‬מיה שלף‪ ,‬עפרי דנון‬

‫דירה פתוחה לעיר תל אביב‬ ‫נורית בן יוסף‬

‫בית ברקמה עירונית צפופה‬ ‫עמרי נחום אדריכלים‪ ,‬מעצבת פנים דפנה לסר שדה‬ ‫‪ZM Apt‬‬ ‫אדריכלית רוני אלרואי‬

‫פנטהאוז בלב העיר‬

‫מאיץ | חלקיקים‬

‫בית כנסת בישוב גבעת אבני‬

‫‪102‬‬

‫‪104‬‬

‫‪106‬‬

‫‪110‬‬

‫‪112‬‬

‫‪114‬‬

‫‪118‬‬

‫‪120‬‬

‫צביה קזיוף‬

‫דירה במגדל מגורים בתל אביב‬ ‫אדריכלית ממי דאובה‬

‫‪122‬‬

‫‪ 061‬מאי ‪ 2019‬‬

‫‪04‬‬

‫‪100‬‬

‫בית הצופים ״שבט און״‬ ‫וצמד גנים בקרית אונו‬

‫נקודת המוצא בתכנון בית הצופים‪ ,‬הייתה ליצור תחושת הכלה עבור‬ ‫החניכים‪ .‬הבניין חובק את השטח וכך נוצר אזור מוגן בו מתקיימות‬ ‫הפעילויות‪ .‬ישנו קשר חזק בין חללי הפנים לבין החוץ‪ ,‬בו מתקיימות‬ ‫פעילויות של החניכים הרבים‪ .‬טריבונות מחברות בין הטופוגרפיה‬ ‫והמפלסים השונים של המבנה‪ ,‬וכך הפיתוח הנופי מהווה חלק אינטגרלי‬ ‫מהבניין‪ .‬גגות‪ ,‬שנבנו כשטחים פתוחים‪ ,‬משמשים גם הם לפעילות החניכים‪.‬‬ ‫בשלב מסוים התבקשנו להוסיף בנין נוסף עבור צמד כתות גן ילדים וליצור‬ ‫מתחם משותף‪ .‬כתוצאה‪ ,‬נוצר מערך של שני בניינים הניצבים בזוויות‬ ‫שונות המחוברים בפרגולה המדגישה את הכניסה אל שניהם‪.‬‬ ‫הפרויקט היה מועמד לפרס "אות העיצוב ‪." 2018‬‬ ‫אדריכלים אחראים איתי בלינקוב‪ ,‬דני בן עמרם‪ ,‬אופיר צרפתי‬ ‫שנה ‪ 2017-2013‬צילום רן ארדה‬

‫לא עוד יציעים הצופים‬ ‫לעבר מגרש כדורגל‪ ,‬אלא‬ ‫מבנה "אייקוני" שהופך‬ ‫להיות סמל של עיר‪,‬‬ ‫קבוצה‪ ,‬או אירוע‪ .‬עיצובו‬ ‫של אצטדיון סמי עופר‬ ‫תוכנן על פי מאפיין זה‪.‬‬

‫בית כנסת בישוב גבעת אבני‬ ‫מאיץ חלקיקים‬

‫בית כנסת בישוב גבעת אבני‬ ‫תכנון‬ ‫אלכסנדר וייסמן‪,‬‬ ‫ענבי‪-‬וייסמן אדריכלים‬ ‫שטח בנוי‬ ‫‪ 326‬מ''ר‬ ‫מזמין הפרויקט‬ ‫מועצה אזורית גליל התחתון‪,‬‬ ‫מועצה דתית גליל התחתון‪.‬‬ ‫קונסטרוקטור‬ ‫מהנ' נטלי וייסמן‬ ‫מהנדס חשמל‬ ‫אנען בטחיש מהנדסים‬ ‫מהנדס מיזוג אוויר‬ ‫אוסמה פרח מהנדסים‬

‫‪103‬‬

‫בית כנסת‬ ‫בישוב גבעת אבני‬

‫בית כנסת בישוב גבעת אבני‬

‫אדריכלות‬ ‫ענבי‪-‬וייסמן אדריכלים‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫ליאור אביטן‬

‫מאיץ חלקיקים‬ ‫‪102‬‬

‫בית הכנסת בנוי בגבול הרחבה‬ ‫של גבעת אבני ונותן מענה‬ ‫לתושבים חדשים וותיקים בחלקו‬ ‫הדרומי של היישוב‪.‬‬

‫בתחילת הפרויקט המזמין ביקש לתכנן‬ ‫מבנה בית כנסת בעל גג עם שישה‬ ‫שיפועים‪ .‬לאחר כמה ניסיונות ומודלים‪,‬‬ ‫הוגשה סקיצה‪ ,‬בה קדקוד הגג נחצה‬ ‫לשניים ונוצרו שתי קדקודים בגבהים‬ ‫שונים‪ .‬המהלך הוליד שתי פאות של גג‬ ‫נפרדות שקיבלו גם טיפול שונה צורני‬ ‫וגם בחומרי הגמרים‪ .‬למעשה יש שתי‬ ‫פאות‪ ,‬חלקה ומחופה אבן‪ ,‬שנפגשות‬ ‫במרכז חזית הדרומית שפונה לירושלים‬ ‫ובה ממוקם ארון הקודש‪ .‬את שתי‬

‫הפאות מחבר קיר מסך שממשיך‬ ‫הלאה לגג ותופר את גזירה בגג‪.‬‬ ‫הטיפול בחזיתות המבנה מקבל ביטוי‬ ‫גם בחלל הפנים – חיפוי אבן וטיח‬ ‫חלק‪ .‬את קיר מחופה אבן בחלל הפנים‬ ‫ממשיכה תקרה לוחות עץ בה מוסתרים‬ ‫כל מערכות כולל מיזוג אויר והיא נותנת‬ ‫מענה לאקוסטיקה של חלל הפנים‪.‬‬ ‫במפגשים פנימיים של פאות התקרה‬ ‫מותקנות גופי תאורה לינאריים‪.‬‬

‫משרדי מבקר המדינה בחיפה‬ ‫מאיץ חלקיקים‬

‫למעלה מימין‪ :‬חזית צפונית‪ ,‬כניסה ראשית‬ ‫למעלה משמאל‪ :‬המעבר בין האגפים‬ ‫למטה מימין‪ :‬מבואת הכניסה‬ ‫למטה משמאל‪ :‬האגף החדש בחזית המזרחית‬

‫‪105‬‬

‫משרדי מבקר‬ ‫המדינה בחיפה‬

‫בשנת ‪ ,1928‬החליט הממסד‬ ‫הבריטי להקים בחיפה‬ ‫את בית המשפט המחוזי‪.‬‬ ‫התכנון הוטל על אדריכל‬ ‫הריסון‪ ,‬שעמד בראש מע“צ‬ ‫של ממשלת המנדט‪ ,‬והבנייה‬ ‫הסתיימה בשנת ‪.1935‬‬

‫משרדי מבקר המדינה בחיפה‬ ‫מאיץ חלקיקים‬

‫תכנון ועיצוב‬ ‫גולן אדריכלים‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫רום גבס‬

‫‪104‬‬

‫על אף הבחירה בסגנון מודרניזם‬ ‫מאופק‪ ,‬הבניין עוצב בגושים כוחניים‬ ‫כדי לבטא את "כוחו של הצדק"‪ .‬סביב‬ ‫מבואת כניסה גבוהה ומרשימה‪ ,‬הועמדו‬ ‫‪ 3‬אולמות משפט‪ ,‬מוגבהים אף הם‪.‬‬ ‫רק המשרדים והלשכות שסביבם נבנו‬ ‫בגובה רגיל לאותה תקופה עם פתחי‬ ‫אוורור היקפיים מתחת לתקרה‪.‬‬ ‫במשך שנים הייתה תכנית להעביר את‬ ‫שלוחת משרד מבקר המדינה ונציב‬ ‫תלונות הציבור בחיפה‪ ,‬למבנה חדש‬ ‫התואם את הצרכים‪ .‬לאחר תהליך‬ ‫איתור ממושך‪ ,‬הוחלט לגאול את המבנה‬ ‫ההיסטורי של ביהמ"ש המחוזי‪ ,‬שנותר‬ ‫נטוש ומתפורר והפך למפגע סביבתי‪.‬‬ ‫זאת אחרי שבתי המשפט בחיפה‬ ‫רוכזו בשנת ‪ 2003‬במשכנם החדש‪.‬‬ ‫למשרדי מבקר המדינה לא נדרשו‬ ‫אולמות המשפט הגבוהים‪ ,‬מאידך גיסא‬ ‫היה צורך בהגדלת השטח מ‪1,400-‬‬ ‫מ"ר הקיימים ל‪ 2,800-‬מ"ר לצרכים‬

‫החדשים‪ .‬השטחים הנוספים התקבלו‬ ‫מחציה אופקית (לגובה) של אולמות‬ ‫המשפט והארכתם‪ ,‬מבניית אגף חדש‬ ‫בן ‪ 2‬קומות במקום מבנה עזר נפרד‬ ‫שנהרס‪ ,‬מהוספת מבואה דרומית עם‬ ‫מעלית ומחיבור כל אלה במעברים‬ ‫עיליים‪ .‬כמו כן נוסף מרתף מתחת‬ ‫לחניון הפתוח ומתחת לאגף החדש‪.‬‬ ‫התאמת הבניין לייעודו הנוכחי דרשה‬ ‫שימור מחמיר‪ ,‬ולכן השיפוץ וההרחבה‬ ‫חייבו קפדנות ורגישות רבה‪ .‬התוספות‬ ‫הנראות לעין נעשו ברובן בזהות‬ ‫מלאה לקיים‪ .‬רק המבואה הדרומית‪,‬‬ ‫המעבר בין ‪ 2‬המבנים והגשר הפנימי‬ ‫בלובי‪ ,‬עוצבו במינימליזם שקוף‪ ,‬הכי‬ ‫הרמוני ומכבד עבור המבנה הקיים‪.‬‬ ‫מבקר המדינה ונציב תלונות‬ ‫הציבור דאז‪ ,‬השופט (בדימוס) מיכה‬ ‫לינדנשטראוס (‪ ,)2019-1937‬שהיה גם‬ ‫נשיא ביה"מ המחוזי בחיפה‪ ,‬סגר מעגל‪,‬‬ ‫וחנך את הבניין המחודש בשנת ‪.2010‬‬

‫שימור‪ ,‬שיפוץ והרחבה של בניין‬ ‫ביהמ"ש המחוזי שפעל בשנים‬ ‫‪ 1935‬עד ‪2003‬‬ ‫אדריכל הבניין המקורי‬ ‫אוסטן הריסון (‪)1976-1890‬‬ ‫אדריכל השימור‪ ,‬השיפוץ וההרחבה‬ ‫גולן אדריכלים בע"מ‪:‬‬ ‫גדי גולן‪ ,‬אמיל אברהם‪ ,‬בני שנהר‬ ‫ניהול ופיקוח‬ ‫קידן בע"מ‪ :‬דן בורישנסקי‬ ‫תיעוד לשימור‬ ‫סלבינה סוסנובסקי‬ ‫קונסטרוקציה‬ ‫יוסי שירן‬ ‫פיתוח‬ ‫מילר בלום‬

‫‪RE:TECH HUB‬‬

‫מאיץ חלקיקים‬

‫‪107‬‬

‫ליד קולנוע “מקסים“ המיתולוגי‪ ,‬בלב ליבה של‬ ‫תל אביב שוכן לו בנין גדול ומעוגל — תרומת‬ ‫שנות השבעים לאקלקטיות בלב תל אביב‪.‬‬ ‫שתי קומות של חללים חסרי חיים בבניין‪ ,‬הפכו‬ ‫למתחם משרדים בוטיקי‪ ,‬המציע חדרי משרדים‬ ‫בגדלים שונים‪ ,‬ועמדות עבודה בפורמט שיתופי‪.‬‬

‫‪Re:Tech Hub‬‬ ‫עיצוב פנים‬ ‫עליזה כהן‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫איה אפרים‬ ‫‪RE:TECH HUB‬‬

‫מאיץ חלקיקים‬ ‫העיצוב המחודש שמר על‬ ‫הבניה המקורית‪ ,‬כמו רצפת‬ ‫העץ ותקרת בטון משנות‬ ‫ה‪ ,70-‬בה שולבו אלמנטים‬ ‫מודרניים‪ ,‬אשר יצרו פסיפס‬ ‫צבעוני מרתק‬

‫‪106‬‬

‫הערך המוסף של המקום‪ ,‬הוא המיקוד בתחום‬ ‫האופנה והריטייל — זהו מרכז חדשנות שמתמקד‬ ‫בפיתוח פתרונות טכנולוגיים‪ .‬המעצבת נתנה מענה‬ ‫לרוח הסביבה‪ ,‬תוך שימור הבניה המקורית בחלקים‬ ‫נרחבים בחלל וניצול החלונות הגדולים שפונים‬ ‫אל הנוף העירוני‪ .‬תוך כדי השיפוץ נחשפה רצפת‬ ‫פרקט מקורית מעץ משנות השבעים‪ ,‬שנשמרה‬ ‫ברובה באמצעות שילוב באריחי בטון משושים‬ ‫ושיבוץ האקראי של האריחים‪ .‬נוצר מראה ייחודי‬ ‫המבטא את אופי המקום והמבנה המקורי‪.‬‬ ‫בפרוזדורים נחשפה תקרת הבטון המקורית משנות‬ ‫השבעים‪ ,‬בשילוב טפטים‪ ,‬תמונות וקיר לוח–ֿגיר‪.‬‬ ‫נוצר פסיפס בעל אמירה צבעונית מעניינת‪ .‬לבסיס‬ ‫הזה נוספו ריהוט ואביזרים ברוח הרטרו‪ :‬פינת‬ ‫הישיבה‪ ,‬גופי תאורה‪ ,‬כשכל פריט מוסיף את‬ ‫הנוכחות הייחודית שלו בכל קומה ישנו מטבח‬ ‫ופינות אכילה שמשמשות את דיירי הקומה‪.‬‬

‫‪RE:TECH HUB‬‬

‫מאיץ חלקיקים‬

‫‪109‬‬

‫‪RE:TECH HUB‬‬

‫מאיץ חלקיקים‬ ‫‪RE:TECH HUB‬‬

‫עיצוב פנים‬ ‫עליזה כהן‬ ‫ריהוט‪ ,‬עבודות ברזל‬ ‫ואקססוריז‬ ‫‪CONTRAST‬‬

‫תאורה‬ ‫‪ELITA GALLERY‬‬

‫‪108‬‬

‫החנות בנויה בכמה שכבות‪.‬‬ ‫במרכז‪ ,‬חלל עבודה‪ ,‬כשכל‬ ‫המעטפת מסביב‪ ,‬היא למעשה‬ ‫אזור תלייה של בגדים‪.‬‬

‫קרן מזרחי‪ ,‬חנות סטודיו בהוד השרון‬ ‫מאיץ חלקיקים‬

‫עיצוב פנים סטודיו ‪ :OMY‬מיה שלף‪ ,‬עפרי דנון‬ ‫דור וצורי‪ :‬חומרי בנין‪ ,‬קרמיקה וריצוף‬ ‫וילונות עלית גופי תאורה דקורטיביים חיים איבגי‬ ‫תאורה כלי אור מיתוג טל קליינבורט אלומיניום אדרי‬ ‫עבודות אלומיניום זכוכית וברזל פרטי מסגרות מיוחדים‬ ‫גדי קויאט פרטי נגרות מיוחדים נגריית דמיון בריקים‬ ‫שרוני קרמיקה צביעה מיוחדת מעודד קבלנות גילי זאק‬ ‫‪111‬‬

‫קרן מזרחי‬

‫חנות סטודיו בהוד השרון‬

‫עיצוב פנים‬ ‫סטודיו ‪:OMY‬‬ ‫מיה שלף‪ ,‬עפרי דנון‬

‫המעצבת ביקשה שהחנות‬ ‫תחשוף את עבודת העיצוב‬ ‫שלה‪ ,‬ואישיותה המיוחדת של‬ ‫המעצבת תהיה חלק מחווית‬ ‫הקנייה הכללית‪.‬‬

‫צילום‬ ‫גדעון לוין‬

‫קרן מזרחי‪ ,‬חנות סטודיו בהוד השרון‬

‫החנות תוכננה בכמה שכבות‪ .‬השכבה‬ ‫האחורית היא המחסן של הרשת‪ .‬גלילי‬ ‫בדים מקרטון חום הפכו לחיפוי קיר‪.‬‬ ‫נוצר חלל עבודה למנהלת הרשת כשכל‬ ‫המעטפת היא למעשה אזור תלייה של‬ ‫בגדים תוך ניצול הגובה של המקום‪.‬‬ ‫גלילי קרטון של בדים שימשו לחיפוי‬ ‫קיר בחלק הגבוה של הקיר האחורי‪,‬‬ ‫אותו רואים מחלל החנות‪.‬‬ ‫השכבה המרכזית‪ ,‬הלב הפועם של המקום‪,‬‬ ‫היא כמובן הסטודיו של קרן‪ .‬שם מעצבים‪,‬‬ ‫מתכננים‪ ,‬יוצרים ובונים עולם שמתורגם‬ ‫כל פעם לקולקציה בעלת אופי אחר‪.‬‬ ‫מסביב לבובות ההדגמה וריבועי‬ ‫הבדים‪ ,‬נבנתה מעטפת זכוכית‬

‫עגולה‪ ,‬החשופה ללקוחות במקומות‬ ‫מסוימים כשהאזורים הפרטיים נגלים‬ ‫פחות‪ .‬ה"בורדות" המקוריות של‬ ‫המעצבת שימשו לתקרת הסטודיו‪.‬‬ ‫השכבה הבאה היא חנות המכירה‬ ‫שבצורתה מזמינה אותנו להישאב אליה‬ ‫וללכת במעגל סביב הבגדים‪ ,‬ובדרך נחשף‬ ‫הלקוח לסטודיו הפרטי‪ ,‬ולחללים האחוריים‪.‬‬ ‫השכבה האחרונה היא חזית החנות‬ ‫שסוגרת את החלל באופן חצי אטום וחצי‬ ‫שקוף‪ ,‬מה שמייצר לחנות מבט ישיר‬ ‫מחלון הראווה על השכבות הפנימיות‪.‬‬ ‫מפתח הכניסה ישנו קו ראייה ישיר לחלק‬ ‫האחורי כך הלקוח יכול לקבל רמז לכל‬ ‫התרחישים בחנות‪.‬‬

‫מאיץ חלקיקים‬

‫הכניסה "שואבת" פנימה על ידי‬ ‫קיר עגול שמסמן את תחילת‬ ‫תרשים הזרימה של החנות‪.‬‬ ‫מפתח חלון הראווה היה חשוב לשמור‬ ‫על קו ישיר לסטודיו של המעצבת‪ ,‬שגם‬ ‫לקוח שהולך בקניון עצמו יוכל להיחשף‬ ‫לרמזים מתהליך העבודה המיוחד‪.‬‬ ‫מחוץ לתא המדידה ניצבת מראה גדולה‬ ‫שמשתלבת במערכת האלומיניום‬ ‫המפרידה בין שני החללים ומייצרת‬ ‫אשליה של חלל גדול יותר‪.‬‬ ‫מערכות התקרה גלויות ומתחתיהן‬ ‫מוקמה מערכת שתי וערב הבנויה‬ ‫מפרופילי גבס חשופים‪ .‬כל התקרה‬ ‫נצבע בגוון לבן על מנת לייצר‬ ‫מראה אחיד ואלגנטי שנותן ביטוי‬ ‫לצורות המעניינות בתכנית‪.‬‬

‫‪110‬‬

‫דירה פתוחה לעיר תל אביב‬ ‫מאיץ חלקיקים‬

‫כל פינה בדירה מתוכננת באופן‬ ‫שיאפשר שלווה‪ ,‬שהות יחד‬ ‫והתבוננות אל העיר המשתנה‬ ‫לאורך שעות היום‬

‫‪113‬‬

‫דירה פתוחה‬ ‫לעיר תל אביב‬ ‫בלב תל אביב הסואנת‪ ,‬ביקשו זוג‬ ‫תושבי חוץ שאוהבים מאד את אופייה‬ ‫של העיר‪ ,‬לתכנן דירה שתשמש אותם‬ ‫בעת חופשותיהם בישראל‪.‬‬

‫דירה פתוחה לעיר תל אביב‬

‫עיצוב פנים‬ ‫נורית בן יוסף‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫יהונתן בן חיים‬

‫מאיץ חלקיקים‬

‫למרות גילם המבוגר של בני הזוג‪,‬‬ ‫הם‪ ,‬הגדירו תכנית נועזת לדירה‬ ‫וביקשו שהחללים בה יהיו פתוחים‬ ‫ושהיא תהיה שקופה אל החוץ‪ .‬הם‬ ‫רצו מאד לייצר אווירה רומנטית‬ ‫ומקומות שהייה לשניהם יחד בדירה‪.‬‬ ‫לצד הפתיחות‪ ,‬הם ביקשו גם‬ ‫מקום נפרד לאירוח הנכדים‪.‬‬ ‫הדירה פונה מצד אחד לחזית רחוב‬ ‫תל אביבי טיפוסי ומצדה השני לחצר‬ ‫פנימית בין בניינים‪ .‬התכנית של הדירה‬ ‫פתחה את הציר בין הרחוב לבין החצר‬ ‫הפנימית ויצרה אפשרות להביט לשני‬ ‫הכיוונים מכל מקום לאורך הציר‪.‬‬ ‫חלק מהקיר המקורי של הבניין‬ ‫נחשף בזמן הבנייה והושאר‬ ‫חשוף מתחת לשכבת הטיח‪.‬‬ ‫גם העמוד המרכזי וקורות הבטון‬ ‫נחשפו והושארו כך‪ .‬את החומרים‬ ‫הבסיסיים שהתגלו ממשיכה בחירה‬ ‫של רצפת בטון ושימוש באבן טבעית‪.‬‬ ‫הפונקציות עצמן מסודרות בצורה כזו‬ ‫שלא תהיה הפרדה ויזואלית או הפרעה‬ ‫במבט‪ .‬כל פינה בדירה מתוכננת באופן‬ ‫שיאפשר שלווה‪ ,‬שהות יחד והתבוננות‬ ‫אל העיר המשתנה לאורך שעות היום‪.‬‬

‫דירה פתוחה לעיר תל אביב‬

‫‪112‬‬

‫עיצוב פנים נורית בן יוסף‬ ‫מטבח מטבחי סמל‬ ‫פיקוח וביצוע יאיר דוד‬ ‫מיזוג אוויר קירור ספיר מערכות‬ ‫מיזוג בע"מ‬ ‫משטחי אבן אבן דרך | יבוא‬ ‫ושיווק שיש ואבן טבעית‬

‫בית ברקמה עירונית צפופה‬ ‫מאיץ חלקיקים‬

‫המבנה מעוצב בסגנון‬ ‫מודרני‪ ,‬קווים נקיים על גבול‬ ‫המינימליסטי‪ ,‬עם שימוש‬ ‫בחומרים טבעיים בעלי אופי‬ ‫חם וביתי‬

‫‪115‬‬

‫בית ברקמה‬ ‫עירונית צפופה‬ ‫אדריכלות‬ ‫עמרי נחום‬ ‫עיצוב פנים‬ ‫דפנה לסר שדה‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫עמרי אמסלם‬

‫בית ברקמה עירונית צפופה‬

‫בית המשפחה מתפרס על פני ‪ 3‬קומות‬ ‫(כולל מרתף) ויושב במרכז המגרש‪ ,‬כך‬ ‫שהוא מייצר שתי חצרות קטנות‪ :‬חצר‬ ‫קדמית מכיוון מערב וחצר אחורית‬ ‫מכיוון מזרח‪ ,‬מכיוון דרום — שביל מעבר‬ ‫המשמש גם כחניה פרטית ומכיוון צפון‬ ‫— הקיר המשותף עם הבית הצמוד‪.‬‬ ‫שלושת קומות המבנה מהוות שלוש‬ ‫פונקציות שונות‪ :‬קומת הקרקע‬ ‫משמשת כחלל הציבורי‪ ,‬הקומה‬ ‫הראשונה משמשת כקומת ההורים‬ ‫וקומת המרתף משמשת כקומה לילדים‪.‬‬ ‫הכניסה הראשית לבית מתאפשרת‬ ‫מקומת הקרקע מכיוון החזית המערבית‬ ‫המוגבהת ממפלס פני הרחוב‪ .‬ההפרדה‬ ‫המפלסית והחצר הקדמית הנמצאת‬ ‫בחזית הבית‪ ,‬מאפשרת הסתרה‬ ‫של הבית מההולכים ושבים ברחוב‬ ‫ומייצרת פרטיות לדיירים בביתם‪.‬‬ ‫למרות המגבלות התכנוניות ושטח‬ ‫התכסית הקטן‪ ,‬קומת הקרקע‬

‫האלמנט המרכזי של תכנון‬ ‫הקומה‪ ,‬הוא החצרות‬ ‫האנגליות‪ ,‬שאפשרו את הכנסת‬ ‫האור הטבעי והאוויר לחלל‬ ‫וצמצום משמעותי של‬ ‫"תחושת המרתף"‬

‫‪114‬‬

‫בלב שכונה פסטורלית ברמת גן‪ ,‬קרוב לירקון‪ ,‬במקומו של‬ ‫בית ישן‪ ,‬נבנה בית מגורים בצמוד לקיר משותף‪ ,‬על מגרש‬ ‫בשטח ‪ 300‬מ“ר‪ .‬התכנון היה מאתגר‪ :‬מגרש קטן בתוך הרקמה‬ ‫העירונית הצפופה מחד‪ ,‬למול הרצון לייצר חלל פתוח ומזמין‪,‬‬ ‫המתכתב עם החוץ‪ ,‬אך שומר על הפרטיות ומייצר אינטימיות‪.‬‬ ‫נבנתה כחלל פתוח מאוורר והמשכי‬ ‫ובה ממוקמים הסלון‪ ,‬המטבח ופינת‬ ‫האוכל‪ .‬החזיתות המערבית (הקדמית)‬ ‫והמזרחית (האחורית) שקופות‬ ‫לחלוטין‪ ,‬ודרכן משתקפות החצרות‪,‬‬ ‫הקדמית והאחורית‪ ,‬המייצרות‬ ‫קשר פנים חוץ כך שהופכות להיות‬ ‫לחלק אינטגרלי מקומת הקרקע‪.‬‬ ‫קומת המרתף תוכננה כיחידה‬ ‫עצמאית‪ .‬היא מכילה בתוכה מטבחון‪,‬‬ ‫פינת משפחה‪ ,‬ממ"ד ושתי סוויטות‬ ‫חדרי הילדים‪ .‬האלמנט המרכזי‬ ‫של תכנון הקומה הוא החצרות‬ ‫האנגליות שאפשרו את הכנסת‬ ‫האור הטבעי והאוויר לחלל וצמצום‬ ‫משמעותי של "תחושת המרתף"‪.‬‬ ‫הקומה הראשונה כוללת את יחידת‬ ‫ההורים עם חדר רחצה צמוד ומרווח‪,‬‬ ‫מרפסת אשר צופה לרחוב‪ ,‬משרד‬ ‫לעבודה מהבית המשמש גם כחדר‬ ‫אורחים וחדר שירות מרווח‪.‬‬

‫המבנה מעוצב בסגנון מודרני‪ ,‬קווים‬ ‫נקיים על גבול המינימליסטי‪ ,‬עם‬ ‫שימוש בחומרים טבעיים בעלי אופי‬ ‫חם וביתי‪ ,‬ריצוף באבן טרברטין‬ ‫סילבר בחלל הציבורי ופרקט אלון‬ ‫תלת שכבתי בחללים הפרטיים‪.‬‬ ‫גרם המדרגות במרכז הבית מחופה‬ ‫גם הוא בפרקט אלון‪ ,‬והמעקה מתוכנן‬ ‫ככבלי מתיחה מפלדה מהרצפה ועד‬ ‫התקרה‪ .‬החלונות הבלגיים בגוון שחור‬ ‫ועיצוב פרטי הנגרות נעשה בהתאמה‬ ‫ע"פי חומרי הגמר הנבחרים‪.‬‬ ‫הבית נבנה על‪-‬ידי חברת אוסטק‬ ‫שמיר (המתמחה בבנייה ירוקה ובנייה‬ ‫מתקדמת ומאפשרת גמישות מוחלטת‬ ‫בכל הנוגע לתכנון של המבנה)‪ ,‬בשיטת‬ ‫הקירות המרובדים שלה‪ ,‬המשיגה‬ ‫בידוד תרמי מושלם‪ ,‬חסכון שנתי‬ ‫גדול בחשמל ונוחות אקלימית בבית‬ ‫בכל ימות השנה‪ .‬החברה ביצעה גם‬ ‫את הניהול והפיקוח על הבניה‪.‬‬

‫בית ברקמה עירונית צפופה‬ ‫מאיץ חלקיקים‬

‫בית ברקמה עירונית צפופה‬ ‫אדריכלות עמרי נחום |‬

‫‪AON‬‬

‫‪ARCHITECTS‬‬

‫למרות המגבלות התכנוניות‬ ‫ושטח התכסית הקטן‪,‬‬ ‫קומת הקרקע נבנתה כחלל‬ ‫פתוח מאוורר והמשכי‬

‫עיצוב פנים דפנה לסר שדה‬ ‫דיירים זוג ‪2 +‬‬ ‫מיקום רמת גן‬ ‫שטח מגרש ‪ 300‬מ"ר‬ ‫שטח בנוי ‪ 290‬מ"ר‬ ‫בנייה‪ ,‬ניהול ופיקוח אוסטק שמיר‬ ‫מיזוג מיזוג פלוס ‬ ‫‪117‬‬

‫בית ברקמה עירונית צפופה‬

‫מאיץ חלקיקים‬

‫‪116‬‬

‫מאיץ חלקיקים‬

‫ייחוד נוסף של הדירה הוא הגיאומטריה של הדירה שאינה אורתוגונלית‪ .‬חדר‬ ‫העבודה תוכנן כחלל לבן‪ ,‬בלילה ‪ -‬קופסת אור‪ ,‬היוצאת מתוך קיר העץ‪ .‬קירות‬ ‫העץ מקבילים‪ ,‬קופסת האור היא בזווית אחרת‪ .‬המתח של הזוויות הגיאומטריות‬ ‫מועצם על ידי הניגוד החומרי‪ .‬קירות העץ הם קירות תלת מימדיים‪ .‬הקיר המפריד‬ ‫את אגף השינה הוא קיר שבו חיפוי העץ מתפתח לשידות עץ תלויות‪.‬‬ ‫המשטח העליון של השידות הוא משטח זכוכית אשר דרכו ניתן לראות שהגיאומטריה‬ ‫של שידות העץ אינה אורתוגונלית כהתייחסות לגיאומטריה של הבית‪ .‬קיר העץ‬ ‫ממנו מתפצל חדר העבודה הוא קיר שמתוכו בולטים משטחי עץ לאמנות‪ .‬חדרי‬ ‫השינה הם חללים בהירים אווריריים העומדים בניגוד לחומריות של קירות העץ‪.‬‬ ‫החוויה בדירה היא חוויה של מעבר בין חומריות אחת לאחרת‪ .‬מחלל ספון עץ לחלל‬ ‫לבן מואר‪ .‬מחדר השינה שהינו חלל לבן מואר לחלל הרחצה שהינו חלל באבן אפורה‬ ‫כהה‪ .‬ניגודי החומרים נתפסים זה מול זה‪ ,‬יוצרים שינויי אווירה מחלל לחלל‪.‬‬

‫‪ZM APT‬‬

‫תכנון ועיצוב פנים רוני אלרואי‬ ‫צוות עיצוב אדר' שני ששון‪ ,‬אדר׳ גיא ארליך‬ ‫נגרות אייל פטאל‪ ,‬אנטון נפימוב קבלן ירון טיבט‬ ‫מנהל פרויקט גבי ברודנו דלתות סטאטו מטבח ווילה‬ ‫דאדא טולמנס ריהוט הביטאט גינון גג איתי שלם‬ ‫ריצוף פרביטל תאורה אקסקלוסיב‬

‫‪119‬‬

‫רצועה ירוקה יוצרת פרטיות וניתוק מהעיר‬

‫צבע וחומר — ניגודים בין מעטפת לריהוט‬

‫‪ZM APT.‬‬

‫אדריכלית‬ ‫רוני אלרואי‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫עמית גרון‬

‫מאיץ חלקיקים‬

‫‪ZM Apt.‬‬

‫‪118‬‬

‫הדירה בת ‪ 170‬מ“ר‪ ,‬ממוקמת בבניין לשימור‪.‬‬ ‫הבחירה התכנונית הייתה‪ ,‬להדגיש את ייחודה של‬ ‫הדירה‪ :‬לדירה חזיתות לשני רחובות שונים‪ ,‬בכיוונים‬ ‫מנוגדים‪ .‬מצב זה אינו סטנדרטי בדירה בעיר‪ .‬הדגשת‬ ‫החזיתות לשני הרחובות נעשתה על ידי שני קירות‬ ‫עץ הנמתחים מצד לצד של הדירה מחזית לחזית‪.‬‬

‫מימין למטה‪ :‬הדגשת חזיתות‬ ‫הדירה על ידי שני קירות עץ‬ ‫במרכז למעלה‪ :‬מבט מחדר עבודה‬ ‫דרך חזית שקופה אל חלל הסלון‬ ‫במרכז למטה‪ :‬חדר השינה‬ ‫משמאל למעלה‪ :‬חדר העבודה —‬ ‫קופסת אור לבנה מבעד לשכבות עץ‬ ‫משמאל למטה‪ :‬הדגשת הגיאומטריה‬ ‫הייחודית של הדירה על ידי ריהוט‬ ‫המשכי בין הסלון והמטבח‬

‫פנטהאוז בלב העיר‬ ‫מאיץ חלקיקים‬

‫בסלון פלטות שחצו את הקיר‬ ‫והפכו לנישה במלאכת נגרות‬ ‫מתוחכמת‪ ,‬אשר לא משתלטת על‬ ‫הבית ומאפשרת לגלות בכל פעם‬ ‫נישה חדשה כמו בעבודת רקמה‬

‫פנטהאוז בלב העיר‬ ‫תכנון ועיצוב פנים‬ ‫צביה קזיוף‬ ‫ניהול פרויקט‬ ‫דיוויד גיציס‬ ‫חלונות‬ ‫‪ ESCOPACK‬חלונות אלומיניום‬ ‫מינימליסטי המובילים בעולם‬ ‫מבית אלומתריס‬ ‫ריהוט‬ ‫דה בוקס‬ ‫כלים סניטריים וריצוף‬ ‫מודי‬

‫‪121‬‬

‫הסגנון העיצובי שהקנתה‬ ‫מעצבת הפנים לפנטהאוז‪ ,‬הוא‬ ‫קלאסי עם נגיעות אקלקטיות‪.‬‬ ‫הוא מהודק ובעיקר לא נראה‬ ‫מתאמץ‪ ,‬אלא בעל נוכחות‬ ‫בטוחה ומדויקת‪.‬‬

‫פנטהאוז‬ ‫בלב העיר‬

‫פנטהאוז בלב העיר‬

‫תכנון ועיצוב פנים‬ ‫צביה קזיוף‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫עודד סמדר‬ ‫מאיץ חלקיקים‬

‫המעצבת היטיבה לנצל את המיטב מהנכס‪ ,‬בחלוקה‬ ‫נכונה של המעטפת וכמובן ניצלה ורתמה‬ ‫את הנוף האורבני‪ ,‬לטובת העיצוב‪.‬‬ ‫ההתייחסות לצרכים של הלקוח באה לידי ביטוי‬ ‫בגודל החדרים‪ ,‬האווירה אליה שאפו הלקוחות‪,‬‬ ‫אווירה של בוקר או אווירה של בר‪ ,‬לעת ערב‪.‬‬ ‫המעצבת הקפידה שבכל חלל בפנטהאוז יהא‬ ‫משהו ייחודי‪ ,‬בסלון פלטות שחצו את הקיר‬ ‫והפכו לנישה במלאכת נגרות מתוחכמת‪ ,‬אשר‬ ‫לא משתלטת על הבית ומאפשרת לגלות בכל‬ ‫פעם נישה חדשה כמו בעבודת רקמה‪.‬‬ ‫בשל אילוצים וחובת ממ"ד בדירה‪ ,‬נאלצה‬ ‫המעצבת לבחור אחד מתוך ארבעה חדרים ולבסוף‬ ‫בחרה בחדר הקרוב ביותר לסלון‪ ,‬אותו הסבה‬ ‫לחדר עבודה ובמקום דלת הממ"ד הותקנה דלת‬ ‫רסיסים שאפשרה לבטל את קיר ההדף הנדרש‪.‬‬ ‫שינוי זה עזר באדריכלות ועיצוב החלל‪.‬‬ ‫בגג נבנתה בריכת השחייה‪ ,‬המשמשת‬ ‫כבריכת זרמים וגם ג'קוזי‪ ,‬שקועה בדק‪ ,‬מה‬ ‫שאפשר הסתרת המכונות בהמשך הדק‪.‬‬ ‫‪120‬‬

‫מתחם החממה רחוב הלח“י ‪ ,7‬בני ברק‬

‫דלתות ומכלולי כניסה‬ ‫דלתות כניסה ופנים‬ ‫וחיפויי קיר בעיצוב‬ ‫דלתות‬ ‫כחול‬ ‫ישראלי‬ ‫מוצר איכות‬ ‫קירות‬ ‫לבן‪,‬חיפויי‬ ‫ומגוון‬ ‫אפס‬ ‫אלומיניום קו‬ ‫דלתות‬ ‫סגנונות וחומרי גמר‬ ‫רחב של‬ ‫העונה למגוון‬ ‫וגמיש‪,‬‬ ‫‪.‬חדשני‬ ‫מתקדמות‬ ‫טכנולוגיות‬ ‫בשילוב‬ ‫חדשני‪,‬‬ ‫בעיצוב‬ ‫‪03-951-1111‬‬ ‫מתחם החממה רחוב הלח“י ‪ ,7‬בני ברק ‪www.aperto.co.il 073-2240-698‬‬

‫דירה במגדל‬ ‫מגורים בתל אביב‬ ‫תכנון פנים‬ ‫אדריכלית ממי‬ ‫דאובה‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫עמית אגרונוב‬

‫הדירה מרווחת (‪ 220‬מ“ר)‪ ,‬במפלס אחד‪.‬‬ ‫דפוס של דירה במגדל‪ ,‬לעיתים הוא‬ ‫סטנדרטי (על מעלותיו וחסרונותיו)‪.‬‬

‫דירה במגדל מגורים בתל אביב‬

‫השתדלנו בעזרת הגיאומטריה של המחיצות‪,‬‬ ‫לתכנן מטבח שאינו פתוח לחלל המגורים‪ ,‬כדי‬ ‫שהדיירים‪ ,‬אוהבי בישול‪ ,‬יוכלו לטגן ולבשל‬ ‫בנוחיות‪ ,‬ומבלי לחוש חשופים בתוך ביבר‬ ‫זכוכית‪ .‬כמו כן התייחסנו בתכנית למסדרון‪.‬‬ ‫השתדלנו לקצר כמה שאפשר את המבואה‬ ‫לחדרים‪ ,‬ולהצניע אותה מחלל המגורים‪.‬‬ ‫זאת עשינו על ידי "קימוט" גאומטרי של‬ ‫המסדרון‪ .‬שלא תהיינה פרספקטיבות מייגעות‬ ‫וארוכות של הפרוזדור‪( .‬ראו שרטוט)‪.‬‬ ‫איזור הכניסה‪ :‬מוגדר על ידי צמד עמודים‪ ,‬קורה‪,‬‬ ‫וחריץ בקיר הלבנים‪ ,‬המקבל את פני הנכנס‪.‬‬ ‫החריץ — מחד‪ ,‬יוצר כניסה מזמינה וקצת מסתורית‬ ‫ומאידך‪ ,‬יוצר אתנחתא נעימה בארונות המטבח‪.‬‬ ‫(מן הצד השני)‪ .‬השלם הוא יותר מסך חלקיו‪.‬‬ ‫כל מיני פינות תוכננו בקפידה בנפרד — ויש שיח‬ ‫הרמוני עיצובי בין כולן בתוך חללי הדירה‪.‬‬

‫מאיץ חלקיקים‬ ‫למעלה‪ :‬מראה מטבח המאפשר טיגון‬ ‫במרכז מימין‪ :‬״שער״ הכניסה ‪ -‬עמוד‪ ,‬קורה וחריץ‬ ‫במרכז משמאל‪ :‬מראה החלל‪ ,‬באמצע‬ ‫מרחוק עמוד הכניסה‬ ‫למטה‪ :‬תשריט הדירה‪.‬‬ ‫הדגשה על המסדרון שקיבל ״קימוט״‬

‫דירה במגדל מגורים בתל אביב‬ ‫תכנון פנים‬ ‫אדריכלית ממי דאובה‬

‫‪122‬‬

‫ניהול‪ ,‬תיאום ופיקוח פרויקט‬ ‫אייל שריג בע"מ‬ ‫מנהל פרויקט אחראי‬ ‫איציק קון‬