D+A Magazine 062 by D+A Magazine

‫‪062‬‬

‫‪design + architecture‬‬

‫גליה גור‬ ‫גניה גנדלמן‬

‫—‬ ‫אמנות‬

‫אודו אדריכלים‬ ‫אדריכל‬‪‭‬עומר‬‪‭‬לייכטר‬ ‫ואורן‬‪‭‬פסקל‬ ‫איל בר אדריכלים‬ ‫סרג׳ בן דוד‬ ‫מושיק חדידה‬

‫—‬ ‫מאיץ חלקיקים‬

‫אדריכלית דנה אוברזון‬

‫—‬ ‫בחירת העורך‬

‫נוימן חיינר אדריכלים‬ ‫שדה‪-‬דגן אדריכלים‬

‫—‬ ‫מגורים‬

‫מעוז פרייס אדריכלים‬ ‫רואי דויד אדריכלות‬ ‫יובל סמואלוב‪ ,‬תלתן כאון‬

‫—‬ ‫משרדים ומסחר‬

‫יואב מסר אדריכלים‬ ‫אורן ברונשטיין עיצוב פנים‬ ‫סטודיו ירון טל‬ ‫יניב‪-‬פרדו אדריכלים‬

‫—‬ ‫אירוח והסעדה‬

‫משה צור‪ ,‬אמיר מן‪ ,‬ארנה‬ ‫צור‪ ,‬עמי שנער אדריכלים‬ ‫תמי הירש אדריכלים‬ ‫אדר' שני גרנק‪-‬עשבי‪,‬‬ ‫אדר' ערן טמיר‪-‬טאוויל‬ ‫יעל בר‪-‬מאור אדריכלות נוף‬ ‫נופר אדריכלים‬

‫מבני ציבור‬

‫אדריכלות יוצאת‬ ‫אדריכלות נכנסת‬

‫אביבי מטבחים‬

‫‪SMART KITCHEN‬‬ ‫קולקצייה מהפכנית של מטבחים חכמים‬ ‫היוצרת שינוי בהרגלי העבודה במטבח‬

‫בית פרטי במרכז הארץ | צלם‪ :‬אלעד גונן | מעצבת לקוח‪ :‬לירז עמר | מעצבת אביבי‪ :‬טאיה סלבין‬

AD Beatrice Rossetti - Photo Federico Cedrone

CAMPIELLO SECTIONAL SOFA Antonio Citterio Design www.flexform.it

‫הביטאט המתחם החדש‬ ‫ הרצליה פיתוח‬,10 ‫רח׳ המדע‬ 09-9717030

habitat-center@habitat.co.il

‫כשדיוק ושקט‬ ‫נפגשים‬

‫מערכת ה‪ VRF-‬האיכותית והשקטה מבית ‪FUJITSU‬‬ ‫מערכת ה‪ VRF-‬מבוססת על טכנולוגיה יפנית ונחשבת למובילה בתחום‪ .‬המערכת‬ ‫שומרת על טמפרטורה קבועה ומתאימה את עצמה בו זמנית לצרכים שונים‬ ‫של מיזוג אוויר בחללים השונים של המבנה‪ ,‬תוך כדי חיסכון של יותר מ‪40%-‬‬ ‫בצריכת החשמל והתאמה מושלמת לכל תכנון אדריכלי‪.‬‬ ‫אייץ' אר סוכנויות בע"מ‪ ,‬דוד נבון ‪ 39‬מושב מגשימים‪Fujitsu-general.co.il 03-9078885 ,‬‬

‫אמנות המיזוג היפנית‬

‫‪HOME STYLING‬‬

‫‪betili.com‬‬

:‫בשער‬ Pasithea, digital collage Rebecca Sevinir visual artist www.rebeccasevinir.com

‫ עורך ראשי‬/ Editor ‫ גיורא אוריין‬/ Giora Urian ‫ עיצוב‬/ Design ‫ סטודיו דינה שהם‬/ Dina Shoham ‫ מנהלת פרסום‬/ Advertising 050-4322293 ‫תמי נחום‬ Tami Nahum, 972-50-4322293 ‫מנהלת פרויקטים מיוחדים‬ 050-5282937 ‫ליזי הרוש‬ lizzydna@gmail.com

‫מנהלת מסחרית‬ ‫שרה אריאל קפור‬ 052-3731365

sarahdna@yahoo.com

‫מנהלת חשבונות‬ ‫ענת אילון‬ ‫ המו״ל‬/ Publisher ‫ בע״מ‬2010 ‫מתחמי עיצוב ואדריכלות‬ Mitchamey Itzuv Veadrichalut Ltd

25 ‫ אילת‬,‫בית־אוריין‬ 47280 ‫ רמת־השרון‬,‫מורשה‬ urianbooks@gmail.com

03-5408562 ‫טלפון‬ 03-5481028 ‫פקס‬

03-5495931:‫מודעות‬ 03-5401065 :‫מנויים‬ 25 Timna St. Morasha Ramat Hasharon 47280, Israel Tel. 972-3-5408562 Fax. 972-3-5481028

© ‫ אין לעשות כל שימוש שהוא‬.‫כל הזכויות שמורות‬ ‫ אלא‬,‫בכל חלק שהוא מהחומר הכלול במגזין זה‬ ‫ של המו״ל‬,‫ בכתב ומראש‬,‫ברשות מפורשת‬. © Exclusively Published And Distributed By Urian Books – Mitchamey Itzuv Ltd

‫‪DESIGN YOUR ID‬‬

‫חדש! נתניה ‪ -‬מתחם סיטי פולג‪ ,‬גיבורי ישראל ‪ | 073-2821904 ,5‬פתוח במוצ"ש‬

‫ר"ג — ב"ב — דן דיזיין סנטר‪ ,‬הלח"י ‪ ,073-2821903 ,2‬פתוח במוצ"ש חיפה — דרך בר יהודה ‪ ,147‬מתחם מבנה‪ ,‬נשר‪,‬‬ ‫‪ 073-2821901‬פתוח במוצ"ש | ירושלים — פייר קניג ‪ | 073-2821902 ,20‬שירות לקוחות — ‪03-9536444‬‬ ‫אדריכלים ומעצבי פנים ‪ | tami-d@efdesign.co.il -‬פרויקטים ודירות לדוגמא ‪sharon@efdesign.co.il -‬‬

‫‪iddesign.co.il‬‬ ‫| ‪iddesign_il‬‬

‫‪da-magazine.co.il‬‬ ‫האתר של קהילת העיצוב והאדריכלות בישראל‬

‫תוכן חוויתי בפלטפורמות אפקטיביות‬ ‫ליזמים‪ ,‬אדריכלים ומעצבים‬

Rich' Since 1984 Graphic Design: moran konfino

49 Kibbutz galoyut st. Tel Aviv Tel. 972-3-9655566

www.contrast-il.com

‫הפרקט של כרמל‪.‬‬ ‫העוצמה של הטבע‪.‬‬

‫פרקט עץ טבעי‬

‫‪| | www.carmelfloor.co.il‬‬

‫‪5151 Empira White‬‬

‫משטחים מעוצבים לחיים‬

‫אבן קיסר‪ ,‬מותג המשטחים המוביל בארץ וב‪ 50-‬מדינות בעולם‬ ‫גאה להציג את קולקציה ‪2019‬‬ ‫לפרטים נוספים ומידע על נקודות המכירה‪www.caesarstone.co.il :‬‬

‫פרויקט בינה טבעית‪ ,‬תל אביב‪ .‬אדריכלות‪ :‬רואי דוד‪ ,‬צילום‪ :‬איתי אבירן‬

‫פנחס רוזן ‪ ,72‬תל אביב )בנין טופ דן(‬ ‫טל‪www.a-weiss.co.il 03.6911006 .‬‬

‫ריהוט †פנים‪† Æ‬ריהוט †חוץ‪† Æ‬אביזרים‪† Æ‬התערוכה †≥‬ ‫תל†אביב‪†Æ‬טל‪www.theboxfurniture.co.il††∞≥≠∑¥¥ππ≥μ†Æ‬‬

‫עיצוב‪ :‬סטודיו סמואלוב‬

‫מיידסק מאמינה כי סביבת העבודה צרכה להיות מותאמת ללקוח באופן שתיצור‪:‬‬ ‫השראה‪ ,‬חדשנות‪ ,‬שיתוף פעולה‪ ,‬מגוון אפשרויות בחירה ויצירתיות‪.‬‬ ‫מיידסק מתמחה במתן פתרון כולל לחלל המשרד‪Turn Key Solution ,‬‬

‫מספקת ומתקינה מחיצות רצפה תקרה‪ ,‬ריהוט משרדי‪ ,‬פינות ישיבה‪ ,‬פתרונות ריצוף וחיפויי קירות‪.‬‬

‫אולם התצוגה בקיבוץ שפיים | טלפון‪www.mydesk.co.il | 09-9535100 :‬‬

‫שדה התעופה הבינלאומי ע"ש אילן ואסף רמון‬

‫משה צור‪ ,‬אמיר מן‪ ,‬ארנה צור‪ ,‬עמי שנער אדריכלים‬

‫צילום‪:‬‬

‫‪HUFTON+CROW‬‬

‫חברת סקייקון מקבוצת אלומיניום קונסטרקשיין ביצעה את כל‬ ‫עבודות המעטפת המורכבות בשדה התעופה הבינלאומי רמון‪.‬‬ ‫החברה מתמחה בתכנון וביצוע של מעטפות בניין מורכבות‬ ‫ופיתוח מערכות ייחודיות עבור הפרויקט‪.‬‬ ‫בשדה התעופה הבינלאומי על שם אילן ואסף רמון פיתחה‬ ‫סקייקון קירות מסך ייחודיים מפלדה למפתחים גדולים במיוחד‪,‬‬ ‫ועשתה שימוש ביכולות תכנון פרמטרי וביצוע מהודק למערכת‬ ‫חיפוי משולשת בחזיתות וגג הטרמינל‪.‬‬ ‫קבוצת אלומיניום קונסטרקשיין היא מהמובילות בתחומי‬ ‫המחקר‪ ,‬הפיתוח‪ ,‬והיישום של מעטפות מתקדמות שתכליתן‬ ‫שיפור איכות החיים במבנים חדישים‪.‬‬

‫סקייקון | אופירה ‪ 12‬א‪.‬ת מישור אדומים‪ ,‬טל‪www.skycon.co.il, info@skycon.co.il ,02.5026090 .‬‬

‫מלון בת שבע‪ ,‬ירושלים‬

‫דנה אוברזון אדריכלים‬

‫הגדוד העברי ‪ 19‬ראשון לציון | טלפון ‪ | 03.9642467‬פקס ‪ | 03.9507245‬נייד ‪Nerishapira@gmail.com | 054.4996757‬‬

ARX HD A second generation of OBEXâ&#x201E;˘, ARX HD is a unique entrance flooring solution based on modularity, function, design, and ease of installation. Invented by Milliken and designed as a three-zone barrier system, OBEX Entrance Flooring provides optimal efficiency and the perfect balance between performance and aesthetics. millikenfloors.com

www.millikenfloor.com

‫לוי‪-‬חמיצר אדריכלים‪ ,‬צילום‪ :‬איתי בנית‬

‫נגרות עילית למגורים‬ ‫‪Elite Wood Project‬‬

‫הדר הן טל‪w w w. h a n s . c o . i l | h a d a r @ h a n s . c o . i l | 050.3657879.‬‬

C a l desi g ned b y P ool C. V. L 09-9554020 .‫ טל‬,‫ הרצליה פיתוח‬4 ‫ גלגלי הפלדה‬- s.t.or www. st-or. co. i l

‫אדריכל‪ :‬סרג׳ בן דוד‪ ,‬צילום‪ :‬עמית גושר‬

‫״תומר הוא אחד ממנהלי הפרויקטים הטובים והמקצועיים איתם שיתפתי פעולה ‪ -‬הוא יודע לנהל‬ ‫צוות עובדים מגוון ובמקביל לנהל תקציב ולוח זמנים לשביעות רצון מלאה של הלקוח והכל ברוח‬ ‫טובה וחיובית והכי חשוב עם חיוך‪ .‬עבורי כאדריכל תומר מצליח לספק לי את הבטחון והשקט‬ ‫הדרושים להפיכת החלום החזון והתכניות למציאות״‬ ‫סרג׳ בן דוד‪ ,‬אדריכל‬

‫ברינבאום ניהול פרויקטים בבניה | בית ינאי | טלפון‪ :‬תומר ‪ | 050.3322840‬מייל‪tomer@barinbaum.com :‬‬

C al desi g ned b y P ool C. V. L C a l desi g ned b y P ool C. V. L 09-9554020 .‫ טל‬,‫ הרצליה פיתוח‬4 ‫ גלגלי הפלדה‬- s.t.or 09-9554020 .‫ טל‬,‫פיתוח‬ ‫הרצליה‬ 4 ‫הפלדה‬ www. st-or. co. i l ‫ גלגלי‬- s.t.or www. st-or. co. i l

‫דור וצורי | סניף בני ברק | המכבים ‪116‬‬ ‫סניף נמל ת"א | התערוכה ‪ ,3‬מבנה ‪5‬‬ ‫טלפון ‪ 03.6197418‬פקס ‪03.5790042‬‬ ‫‪info@dorzuri.co.il‬‬

‫מלון ורה‪ ,‬מבוצע ע"י‬

‫‪NEXTDOOR‬‬

‫עיצוב‪ :‬סטודיו ירון טל‬

‫צילום‪ :‬יואב גורין‬

‫תצוגה‪ :‬רחוב התערוכה ‪ 1‬תל אביב | ‪03-6023004‬‬ ‫‪www.nextdoor.co.il | office@nextdoor.co.il‬‬

‫מעוז פרייס אדריכלים‬

‫אלקטרה דנקו‬ ‫רח׳ אפעל ‪ 25‬פתח תקוה‬ ‫טל‪972.3.2198880 .‬‬ ‫‪www.electra.co.il‬‬ ‫מייל‪israelle@electra.co.il :‬‬

‫צילום‪ :‬יונתן גולן‬

FRACTALS Natural elements become fractured and fragmented over time. The essence of beauty is re-defined to create an even stronger and more beautiful impression. Two new plank designs, Enlace and Entangle, combine organic pattern with plush and luxurious texture to create a sophisticated statement across the floor plane. Offered in a palette of naturally nuanced hues, Fractals also features Comfort Plus® cushion backing to provide superior underfoot comfort and improved acoustics.

09-9535120 :‫ קיבוץ שפיים ■ טלפון‬:‫ גומטכניקה בע”מ ■ כתובת אולם תצוגה‬:‫היבואן‬

www.millikencarpet.com

‫דן והילה ישראלביץ אדריכלים‬

‫רח׳ הברזל ‪ ,24‬רמת החייל‪ ,‬תל אביב‬ ‫טל‪etay@gil-eng.co.il 052.6693737 .‬‬

‫צילום‪ :‬עמית גורן‬

‫דנה אוברזון אדריכלים‬

‫מ ס ג ר ו ת‬

‫א ד ר י כ ל י ת‬

‫מתכת גרינברג בע"מ העצמאות ‪ 3‬אבן יהודה‬

‫גרינ‬

‫רג‬

‫טלפון ‪ ,09-8623608‬פקס ‪09-8870823‬‬

‫‪( 052-2500636‬בנצי) ‪grinbergmetal@gmail.com‬‬

‫מסגרות אדריכלית‬

‫צילום‪ :‬עודד סמדר‬

‫רני זיס אדריכלים‬

‫ישר אדריכלים‬ ‫צילום‪ :‬אלעד שריג‬

‫דשניות בענף האלומיניום בארץ‪ .‬החברה פועלת בענף‬ ‫ניטין רב‪ .‬החברה מתכננת ומייצרת מערכות אלומיניום‬ ‫תמחה בביצוע קירות מסך‪ ,‬קירות זכוכית‪ ,‬סקיילייטים‬ ‫יוקרתיים‪ ,‬מבני ציבור ומרכזים מסחריים‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫גון לשוק המקומי וליצוא‪ .‬כחברה ותיקה אשר ביצעה‬ ‫ומורכבים‪ ,‬חרטנו על דגלנו הקפדה על תכנון מקצועי‬ ‫ור טכנולוגי מתקדם והרכבה בסטנדרטים מהגבוהים‬ ‫כבוד לכל העוסקים במלאכה – היזמים‪ ,‬האדריכלים‪,‬‬

‫צילום‪ :‬גלעד רדט‬

‫חברת פררו היא אחת החברות המובילות‪ ,‬הוותיקות‬ ‫והחדשניות בענף האלומיניום בארץ‪ .‬החברה פועלת בענף‬ ‫האלומיניום למעלה מ‪ 50-‬שנה והיא בעלת ידע‪ ,‬ניסיון‬ ‫ומוניטין רב‪ .‬החברה מתכננת ומייצרת מערכות אלומיניום‬ ‫לבניין ומבצעת פרויקטים רבים ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫החברה מתמחה בביצוע קירות מסך‪ ,‬קירות זכוכית‪,‬‬ ‫סקיילייטים וחיפויי מעטפת שונים במגדלי משרדים‪ ,‬מגדלי‬ ‫מגורים יוקרתיים‪ ,‬מבני ציבור ומרכזים מסחריים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מתמחה החברה בציפוי פרופילי אלומיניום – צבע‬ ‫ואילגון לשוק המקומי וליצוא‪ .‬כחברה ותיקה אשר ביצעה‬ ‫במהלך השנים פרויקטים רבים ומגוונים‪ ,‬חלקם יחודיים‬ ‫ומורכבים‪ ,‬חרטנו על דגלנו הקפדה על תכנון מקצועי‬ ‫ומדוייק‪ ,‬יצור איכותי וללא פשרות תוך שימוש במכשור‬ ‫טכנולוגי מתקדם והרכבה בסטנדרטים מהגבוהים‬ ‫ביותר‪ ,‬זאת במקביל ליחס אישי ואדיב‪ ,‬יושרה הגינות‬ ‫וכבוד לכל העוסקים במלאכה – היזמים‪ ,‬האדריכלים‪,‬‬ ‫הקבלנים‪ ,‬המפקחים‪ ,‬העובדים‪ ,‬הלקוחות והספקים‪.‬‬

‫רח' אבשלום גיסין ‪ ,68‬פתח תקוה טל‪ 03.9222545 .‬פקס‪elad@feraru.co.il 03.9214801 :‬‬

‫עיצוב‪ :‬שירלי דן‬

‫מגוון דלתות כניסה ופנים מעץ מלא‪ ,‬משולב עם זכוכית ומבחר סוגי פירזול ייחודי‬

‫דלתות עם אופי‬ ‫אולם תצוגה נמל ת"א‪ :‬נמל תל אביב ‪( 40‬בית יואל) | טלפקס‪ | 03-5464111/33 :‬אוהד‪050-2200595 :‬‬ ‫מפעל ואולם תצוגה ירושלים‪ :‬יד חרוצים ‪ ,16‬א‪.‬ת‪ .‬תלפיות | טל‪ | 02-6714416 ,02-6722990 :‬פקס‪02-6733269 :‬‬ ‫‪www.hakshourian.co.il | ohad@hakshourian.co.il‬‬

‫צילום‪ :‬ודים לידין‬

‫שטיח וינטג' פרסי‬

‫רחוב בן גוריון ‪ ,46‬הרצליה‬ ‫טל‪ 09-9555097 .‬‬ ‫‪www.elisassooncarpets.co.il‬‬

‫עיצוב וייצור עבודות נפחות מיוחדות בעבודת יד‬ ‫מעקות • שערים • פרגולות • סורגים • רהיטים‬ ‫מתמחים בעבודות שיקום ושימור‬ ‫קיבוץ חורשים | טל‪ | 03-9024445 :‬נייד‪050-5237795 :‬‬ ‫‪www.ybarzel.co.il | barzel-r@012.net.il‬‬

‫אודו אדריכלים | צילום‪ :‬ליאור אביטן‬

‫לבית חדש ישן‬ ‫להכניס לבתים חדשים מראה היסטורי‬ ‫עם חומרי הבניה האיכותיים ביותר‬

‫אולם תצוגה שמעון בן שטח ‪ ,2‬יפו ‪ -‬תל אביב ‪03-6826562‬‬ ‫מפעל ייצור קיבוץ מפלסים‪ ,‬ד‪.‬נ חוף אשקלון ‪08-6723424 79160‬‬

‫‪office@frescocolors.com www.frescocolors.co.il‬‬

‫משווקים ומתקינים מורשים מטעם‬ ‫חברת גרין פוינט מפתחת ומייצרת‬ ‫בישראל את הבית החכם מסדרת‬

‫אדריכלות ועיצוב פנים‪ :‬מושיק חדידה‬

‫צילום‪ :‬עודד סמדר‬

‫‪igh – green Intelligent home‬‬

‫מיידור מערכות בע"מ מיחשוב ובית חכם‬ ‫משרדי החברה‪ :‬ספיר ‪ ,71‬שערי תקווה‬ ‫טל‪( 077.5560692 .‬שלוחה ‪)2‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אביחי כלף‪ ,‬מנכ"ל | נייד‪052 8675900 :‬‬ ‫‪avihay@mydor.co.il‬‬ ‫‪www.mydor.co.il‬‬

‫בעזרת האפליקציה תוכלו לשלוט במערכת‬ ‫בעצמכם‪ ,‬בקלות ובנוחות מכל מקום ובכל זמן‪.‬‬

‫אומבריאנו‪ ,‬כיכר עירונית‪ ,‬טורונטו קנדה‬

‫חדש ובלעדי‬ ‫באקרשטיין‬

‫‪UMBRIANO‬‬

‫משפחת אבני ואריחי 'אומבריאנו'‬

‫חברת אקרשטיין משיקה בימים אלה את משפחת אומבריאנו ( ‪.)UMBRIANO‬‬ ‫סדרת אריחי ואבני ריצוף בטכנולוגיית גימור חדשנית המעניקה מראה של אבן טבעית דמויי אבני גרניט‪ ,‬בזלת‬ ‫וכדומה‪ .‬גימור אומבריאנו הינו פטנט ייחודי זוכה פרסים מבית ‪ .Metten stein Design‬משפחת אומבריאנו‬ ‫מיועדת להשתלב בפרויקטים יוקרתיים במרחב הציבורי האורבני‪ ,‬בטיילות‪ ,‬כיכרות‪ ,‬שבילים‪ ,‬מדרחובים ועוד‪.‬‬

‫‪R11‬‬

‫עמידות בהחלקה‬ ‫‪R11‬‬

‫גרניט אפור פחם‬ ‫סדרת אומבריאנו מיוצרת ב‪:‬‬ ‫סדרת טוסקנה ‪ 7‬ס"מ‪,‬‬ ‫הסדרה הלינארית ואבן הרובע‪.‬‬

‫‪KG‬‬

‫ספיגות‬ ‫נמוכה‬

‫גרניט אפור לבן‬

‫קלות ניקוי‬ ‫ותחזוקה‬

‫גרניט אדמה‬

‫מראה‬ ‫יחודי וחדשני‬

‫חוזק לחיצה‬ ‫וכפיפות גבוהה‬

‫גרניט בז'‬

‫פרי דוידוביץ אדריכלים‬

‫רח' עמיעז ‪ ,10‬באר שבע‬ ‫טלפון ‪08-6721065‬‬ ‫‪www.sigment.net‬‬ ‫מייל‪office@sigment.net :‬‬

‫צילום‪ :‬אלי גרוס‬

‫גלריית נורה ‪ -‬סטודיו לתאורה ייחודית‬

‫תוכן שיווקי‬

‫גלריית נּורה‬ ‫סטודיו לתאורה ייחודית‬

‫הסטודיו יוצא הדופן הזה‪ ,‬הוקם בשנת ‪ ,2018‬על ידי‬ ‫עידו שלמוביץ וגיא חלד‪ .‬היצירתיות רבת הדימיון של‬ ‫השניים‪ ,‬הולידה את "נורה" ואור גדול שפרץ החוצה‪.‬‬ ‫גיא הביא עימו אוספים ופרטי אמנות ושניהם יוצרים גופי תאורה‬ ‫המיוצרים מחומרי גלם ומאביזרים שונים‪ ,‬הלקוחים מאוספים פרטיים‪.‬‬ ‫גופי התאורה מיוצרים בעבודת יד בסטודיו בנווה‬ ‫ימין‪ ,‬באווירה הפסטורלית של המושב‪,‬תוך מחשבה‬ ‫רבה ומתן תשומת הלב לפרטים הקטנים‪.‬‬ ‫הרעיון מאחורי גופי התאורה‪ ,‬הוא יצירת פריט אומנות יחיד מסוגו‪,‬‬ ‫מחומרים אשר זימן להם היקום‪ ,‬כך שכל פריט מיוצר פעם אחת בלבד‪.‬‬ ‫זהו דיאלוג בין ישן לחדש‪ ,‬דבר אשר בא לידי ביטוי בסיפור‬ ‫ובמשמעות שיש לכל פריט כשלעצמו ובאופן השתלבותו בבית‬ ‫הלקוח‪ .‬החלום מתחיל להתממש והחשיפה גדלה ובעיקר‬ ‫ישנן תגובות מדהימות מלקוחות שרכשו מנורות‪.‬‬ ‫זוהי אכן מתנת אל שמאהבתם לאמנות הם מצליחים להגיע לבתים‬ ‫רבים ולהאיר בדרכם המיוחדת‪ .‬בחודש האחרון טסו השניים‬ ‫לברלין לשווקים רבים בכדי להביא פריטים ובעיקר השראה‬ ‫לגלריה המוארת שלהם ולקראת המכירה המיועדת לבוא‪.‬‬ ‫עידו וגיא הם ההוכחה לכך‪ ,‬ששני עולמות הנפגשים ומתחברים — יוצרים‬ ‫עולם אחד עשיר ומופלא היכול להפיץ את האור שלהם לכולנו‪.‬‬

‫נ רה גלרי | הדקל ‪ 19‬נוה ימין | טל‪052-4810008 .‬‬ ‫‪nurast86@gmail.com | www.nura-gallrry.com‬‬ ‫אינסטגרם‪nura_gallery1 :‬‬

WWW.ARCLINEA.COM†

∞≥≠∂≥π∏∂∞≤††·È·‡≠Ï˙†≥†‰ÎÂ¯Ú˙‰†¨·È·‡†Ï˙†‰‡ÈÈÏ˜¯‡

‫‪062‬‬

‫עמ‪2 .‬‬

‫אדריכלות יוצאת‬ ‫אדריכלות נכנסת‬

‫אדריכל אמנון דירקטור‬

‫מבני ציבור‬ ‫עמ‪4 .‬‬

‫עמ‪14 .‬‬

‫עמ‪18 .‬‬

‫עמ‪24 .‬‬

‫שדה התעופה הבינלאומי‬ ‫ע"ש אילן ואסף רמון‬

‫בית הספר הממלכתי‬ ‫דתי "סיני"‪ ,‬המועצה‬ ‫האזורית רמת נגב‬

‫קמפוס "נוה דקלים"‪,‬‬ ‫אשדוד‪ :‬בבואה ומובאה‬

‫קופסת ״מטרושקה״‬ ‫מתכרסמת‪ ,‬תרבותא |‬ ‫היכל תרבות אורנית‬

‫משה צור‪ ,‬אמיר מן‪ ,‬ארנה צור‪,‬‬ ‫עמי שנער אדריכלים‬

‫נופר אדריכלים‬

‫תמי הירש אדריכלים‬ ‫אדר' שני גרנק‪-‬עשבי‪,‬‬ ‫אדר' ערן טמיר‪-‬טאוויל‬ ‫יעל בר‪-‬מאור אדריכלות נוף‬

‫נופר אדריכלים‬

‫אירוח והסעדה‬ ‫עמ‪28 .‬‬

‫עמ‪32 .‬‬

‫עמ‪38 .‬‬

‫מלון פבריק‬ ‫תל אביב‬

‫מסעדות אסייתיות‬ ‫חדשות בעיצובו‬ ‫של ירון טל‬

‫בית קפה‪ ,‬גן סאקר‬ ‫ירושלים‬

‫יואב מסר אדריכלים‬ ‫אורן ברונשטיין עיצוב פנים‬

‫יניב‪-‬פרדו אדריכלים‬

‫סטודיו ירון טל‬

‫משרדים ומסחר‬ ‫עמ‪42 .‬‬

‫עמ‪44 .‬‬

‫עמ‪48 .‬‬

‫עמ‪54 .‬‬

‫עמ‪62 .‬‬

‫מבנה משרדים ‪1010‬‬ ‫פתח תקווה‬

‫משרדי אלקו מדיה‬ ‫מתחם עזריאלי‪ ,‬חולון‬

‫הינומן‪,‬‬ ‫ראשון לציון‬

‫בינה טבעית‬ ‫תל אביב‬

‫משרדי ‪FYBER‬‬ ‫יובל סמואלוב‪ ,‬תלתן כאון‬

‫מעוז פרייס אדריכלים‬

‫רואי דויד אדריכלות‬

‫מעוז פרייס אדריכלים‬

‫רואי דויד אדריכלות‬

‫מגורים‬ ‫עמ‪66 .‬‬

‫עמ‪70 .‬‬

‫בית בחוף הכרמל‬

‫שני בתים‪:‬‬ ‫בית פרטי בסביון‬ ‫בית פרטי בקיסריה‬

‫נוימן חיינר אדריכלים‬

‫שדה‪-‬דגן אדריכלים‬

‫בחירת העורך‬ ‫עמ‪78 .‬‬

‫עמ‪80 .‬‬

‫עמ‪84 .‬‬

‫עמ‪86 .‬‬

‫עמ‪87 .‬‬

‫עמ‪88 .‬‬

‫עמ‪92 .‬‬

‫אוספת סיפורים‬ ‫אדריכלית דנה אוברזון‬

‫מלון ישרוטל‬ ‫פאבליקה‬

‫בלו דופלקס‬

‫בראוני |‬ ‫חווית מגורים‬ ‫בגווני אדמה‬

‫בית בנחלה‬

‫בית האספן |‬ ‫מבית ותיק בנחלה‬ ‫לוילה מעודכנת‬ ‫ועשירה בביטוי‬ ‫אישי‬

‫סטודיו‬ ‫דנה אוברזון‬ ‫אדריכלים‬

‫‪MARRIOTT‬‬ ‫‪AUTOGRAPH‬‬ ‫‪COLLECTION‬‬

‫מאיץ חלקיקים‬ ‫עמ‪ 96 .‬מלון סאם אנד בלונדי ברחוב שינקין בתל אביב עמ‪ 98 .‬איזון בין היסטוריה לאסתטיקה | בית רידמן‪ ,‬שינקין ‪ ,16‬תל אביב‬ ‫עמ‪ 100 .‬בית ברמת השרון עמ‪ 104 .‬הבית הלבן בשרון עמ‪ 106 .‬בית פרטי בסגנון נאו‪-‬קלסי עמ‪10+10+10 114 .‬‬ ‫אמנות עמ‪ 110 .‬הימים היחפים של גליה גור עמ‪ 112 .‬הפסלת גניה גנדלמן‬

‫‪2‬‬ ‫עמוד‬

‫מתוך שדה התעופה הבינלאומי‬ ‫ע״ש אילן ואסף רמון‬ ‫צילום ‪HUFTON+CROW‬‬

‫פיי השתמש בגאומטריות פשוטות‬ ‫ותמיד שאף לאדריכלות מונומנטלית‪.‬‬ ‫פיי זכה לפרסום עולמי בעקבות חידוש‬ ‫מוזיאון הלובר בפריז בשנת ‪ ,1989‬כאשר‬ ‫הוא שילב בלב החצר המרכזית פירמידת‬ ‫פלדה וזכוכית‪ ,‬המתנשאת לגובה ‪21‬‬ ‫מטרים ומסוככת על אולם הכניסה‬ ‫התת‪-‬קרקעי למוזיאון‪ .‬מבנה הפירמידה‬ ‫עורר בזמנו מחלוקת מכיוון שאנשים‬ ‫רבים חשו כי המבנה עתידני ולא מתאים‬ ‫למוזיאון ולמורשת האדריכלית‪ .‬היום‬ ‫נחשב המבנה להצלחה ולסמל של פתיחות‬ ‫וקידמה‪ ,‬והשראה עבור אדריכלים רבים‪.‬‬ ‫פיי תכנן פרויקט אחד בארץ – מגדל הבנק‬ ‫הבינלאומי הראשון בשדרות רוטשילד‪,‬‬ ‫שהוא כנראה אחד המגדלים המוצלחים‬ ‫והיפים ביותר בארץ‪" .‬סופו של עידן‬ ‫אדריכלי״‪ ,‬אמר הסופר ומבקר האדריכלות‬ ‫פול גולדברגר בציוץ בטוויטר‪" ,‬רגע עצוב‪,‬‬ ‫אבל קריירה וחיים ראויים לציון"‪.‬‬

‫‪03‬‬ ‫אם בעבר משרדי אדריכלים עשו הפרדה‬ ‫ברורה בין אדריכלות לאדריכלות‬ ‫הנוף‪ ,‬נראה שהיום הקו הדק נסדק‬ ‫ומשרדים גדולים רואים בתכנון המרחב‬ ‫חלק בלתי נפרד מתכנון הפרויקט‬ ‫ואף מייצר להם יתרונות רבים‪.‬‬ ‫בעבר‪ ,‬פרקטיקת האדריכלות והנוף היו‬ ‫כמעט מקצועות שונים‪ .‬האדריכלים‬ ‫אחראים על הבניין ואדריכלי הנוף‬ ‫לקחו על עצמם לתכנן את המרחב‬ ‫הלא בנוי — מה שמסביב לבניין‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות ניתן לראות שמשרדי‬ ‫אדריכלות גדולים ומשפיעים בכל העולם‬ ‫״מאחדים רשויות״ ומציעים פרקטיקות‬ ‫בינתחומיות המשלבות פרויקטים‬ ‫אדריכליים ונופיים יחדיו‪ .‬הדוגמא‬ ‫המוצלחת ביותר בשנים האחרונות היא‬ ‫פרויקט ההיי ליין בניו יורק‪ ,‬של משרד‬ ‫האדריכלים ‪.DILLER SCOFIDIO + RENFRO‬‬ ‫הפרויקט נחשב להצלחה גדולה והוא‬ ‫זכה לשבחים ופרסים רבים‪ ,‬ובעיקר הפך‬ ‫את הפרקטיקה של המשרד לכזה שאינו‬ ‫עושה הבדל בין הבניין למרחב‪ ,‬ושחושב‬ ‫בקנה מידה משתנה ומסוגל לתכנן גם‬ ‫פרויקטים נופיים וגם אדריכליים‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת הן הפרויקטים של משרד‬ ‫האדריכלים הדני ‪ BIG‬בראשות ביארקה‬ ‫אינגלס‪ .‬אינגלס ידוע בחדשנות ושאפתנות‬ ‫עיצובית ורבים מהפרויקטים שעיצב‬ ‫שוללים מוסכמות מסורתיות של תכנון‬ ‫ומרחב‪ .‬כמו כן‪ ,‬לעיתים קרובות משלב‬ ‫אינגלס רעיונות של פיתוח בר־קיימא‬ ‫ומושגים סוציולוגיים בעבודתו‪ ,‬אך‬ ‫מקפיד לנסות להשיג איזון בין חדשנות‬

‫לדרישות פרקטיות של אדריכלות‪ .‬אחד‬ ‫הפרויקטים המרשימים והשאפתניים‬ ‫שלו נקרא ‪ ,HUMANHATTAN 2050‬״מנהטן‬ ‫האנושית״‪ .‬מדובר בפרויקט גרנדיוזי‬ ‫המציע פתרון נופי להצלת קו החוף של‬ ‫מנהטן‪ .‬הפרויקט רוצה להפוך את כל‬ ‫הכבישים והדפנות ההיקפיים של מנהטן‬ ‫שנמצאים בסמוך למים לפארקים ירוקים‬ ‫ולהוריד את הכבישים למנהרות מתחת‬ ‫לפני האדמה‪ .‬הפרויקט מציע מאמץ‬ ‫לשמור על העיר ולהעלות את רמת החיים‬ ‫תוך יצירת מרחב חברתי חדש ואיכותי‪.‬‬

‫אדריכלות נכנסת‬

‫‪01‬‬ ‫לאחר שנים של קיפאון קמפוס‬ ‫אוניברסיטת תל אביב נמצא‬ ‫בתנופת בנייה עם מספר פרויקטים‬ ‫חדשים‪ ,‬נוצצים (תרתי משמע)‬ ‫וידידותיים לסביבה‪ .‬מדובר‬ ‫בפרויקטים גדולים הנמצאים‬ ‫בשלבים שונים והולכים לשנות את‬ ‫פני הקמפוס הגדול ביותר בארץ‪.‬‬

‫מאז שהוקם בתחילת שנות ה‪,40-‬‬ ‫התאפיין הקמפוס בבנייני‬‪‬‭‬האדריכלו ‪‭‬‬ ‫ת‬ ‫‬הישראלית‬ ‪‭‬של‬ ‪‭‬תקופתה‪ :‬מהפונקציונליזם‪‭‬‬ ‫‬המינימליסטי‬ ‪‭‬של‬ ‪‭‬סגנון‬ ‪‭‬הבאוהאוס‪‭,‬‬ ‫ת‬ ‫‬דרך‬ ‪‭‬בנייני‬ ‪‭‬הבטון‬ ‪‭‬המסיביים‬ ‪‭‬של‬ ‪‭‬שנו ‪‭‬‬ ‫‬השבעים‬ ‪‭‬השייכים‬ ‪‭‬לזרם‬ ‪‭‬הברוטליסטי‪,‬‬ ‫‬הנאו‬־‪‭‬מודרניזם ‬והפוסט‬־‪‭‬מודרניזם‬ ‪‭‬של‪‭‬‬ ‫‬שנות‬ ‪‭‬השמונים‬ ‪‭‬והתשעים ‬ועד‬ ‪‭‬לבנייה‪‭‬‬ ‫‬אקולוגית‬ ‪‭‬במאה‬ ‪‭‬ה‪.21-‬‬ ‫לאחר שנים של משבר כלכלי וגירעון‬ ‫בקופת האוניברסיטה‪ ,‬מספר פרויקטים‬ ‫בקנה מידה גדול נמצאים בשלבים שונים‪.‬‬ ‫המכנה המשותף של כל הפרויקטים‬ ‫הוא תכנון בצורה בת־קיימא וידידותית‬ ‫לסביבה‪ ,‬ביצוע מורכב בסגנון ״הייטקיסטי״‬

‫ותקציב הנתמך ברובו על תרומות‪.‬‬ ‫הפרויקט הראשון הוא מוזיאון הטבע ע״ש‬ ‫שטיינהרדט (במרכז למעלה) שנחנך לפני‬ ‫מספר חודשים‪ .‬הבניין תוכנן על ידי משרד‬ ‫האדריכלים קימל אשכולות וזהו מבנה‬ ‫מרשים בן חמש קומות המשתרע על‬ ‫פני ‪ 9,620‬מ"ר‪ .‬הרעיון היה לתכנן מבנה‬ ‫שיידמה ל"תיבת אוצרות" או "תיבת נוח"‬ ‫ולכן החזית הקדמית מחופה בעץ בהיר‬ ‫המזכירה ספינה גדולה‪ .‬ממש בימים אלה‬ ‫חנך המשרד פרויקט נוסף — בניין צ׳ק פוינט‬ ‫של בית הספר למדעי המחשב (במרכז‬ ‫למטה)‪ ,‬הממוקם בלב הקמפוס‪ .‬העיצוב‬ ‫נעשה בהשראת שירותי מחשוב הענן ועולם‬ ‫התוכנה‪ ,‬והוא כולל פסיפס של אריחי‬

‫זכוכית (בדומה לפיקסלים) אשר משווים‬ ‫לו מראה קליל ומרחף‪ .‬כל המבנה תוכנן‬ ‫בצורה פרמטרית כיאה לתקופה‪.‬‬ ‫פרויקטים נוספים שנמצאים בשלבים‬ ‫רישוי ובניה הם בניין מעבדות המחקר של‬ ‫הפקולטה להנדסה‪ ,‬בשיתוף עם חברת‬ ‫ברודקום‪ ,‬בתכנונו של האדריכל דניאל‬ ‫זרחי‪ ,‬אשר נמצא בשלבי בנייה ראשוניים;‬ ‫בניין חדש לפקולטה לניהול ע״ש לורי‬ ‫לוקי בתכנון גוטסמן שמלצמן אדריכלים‬ ‫שנמצא בבנייה וימוקם בכניסה לקמפוס‬ ‫בצמוד לבניין רקנאטי; והאחרון הוא בניין‬ ‫ננו‪-‬טכנולוגיה בתכננו של המשרד הצרפתי‬ ‫מישל רמו‪ ,‬שנמצא בתהליכי תכנון ועתיד‬ ‫להתחיל ביצוע בשנה הקרובה‪.‬‬

‫‪02‬‬ ‫אמנם הוא רק בן ארבע‪ ,‬אבל שבוע‬ ‫העיצוב בירושלים אשר יתקיים באמצע‬ ‫יוני מציב את עצמו כאחד האירועים‬ ‫המובילים בארץ בתחומו‪ .‬השנה‬ ‫יעמוד האירוע בסימן ״מזרח״ ויכלול‬ ‫תערוכות‪ ,‬מייצבים ואירועים רבים‪.‬‬ ‫שבוע העיצוב בירושלים יעסוק השנה‬ ‫בתמה ״מזרח״ וינסה לענות על השאלות‬ ‫מה רואים כשמתבוננים אל המזרח?‬ ‫והמזרח של מי הוא? במהלך השבוע‬ ‫יוצגו שלל מיצגים‪ ,‬מיצבים‪ ,‬תערוכות‬ ‫ופרויקטים של מעצבים ישראלים‬ ‫ובינלאומיים אשר יציעו פרשנויות‬ ‫ותשובות שונות ומגוונות לשאלות הללו‪.‬‬ ‫״אולי זה נשמע טריוויאלי אבל הדבר‬ ‫החשוב ביותר להבין על המזרח הוא‬ ‫שהוא לא באמת קיים‪ .‬כדור הארץ הוא‬ ‫עגול‪ ,‬ומה שאנו נוטים לחשוב עליו כמזרח‬ ‫הוא למעשה סט של השלכות תרבותיות‪,‬‬ ‫כלכליות וגיאו־פוליטיות שמנוסחות‬

‫בעיקר על ידי איפה שאתה נמצא״‪,‬‬ ‫כתבו ענת ספרן המנהלת האמנותית‬ ‫של האירוע‪ ,‬וטל ארז האוצר הראשי‪.‬‬ ‫לכבוד שבוע העיצוב יצרו משרד‬ ‫האדריכלים ‪ HQ‬בראשות ארז אלה את‬ ‫פרויקט ״‪ 90‬מעלות״‪ .‬מדובר בפרויקט‬ ‫עצום ומרשים במיוחד שהוא למעשה‬ ‫מערכת פיגומים אלכסונית העולה ממערב‬ ‫למזרח מתוך בית הנסן ולמעשה מכסה‬ ‫אותו‪ ,‬אשר תיצור חללי תערוכות ותצפית‬ ‫חדשה מעל גג הבניין‪ .‬הגישה לבניין‬ ‫תתבצע דרך גרם המדרגות האלכסוני‬ ‫שבחזית והכניסה אליו תתאפשר דרך‬ ‫פתחים חדשים ומפתיעים‪ .‬מדובר‬ ‫בפרויקט בקנה מידה גדול מאוד שלמשך‬ ‫תקופת התערוכות ישנה את פני הבניין‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫אדריכלות‬ ‫יוצאת‬ ‫אדריכלות‬ ‫נכנסת‬

‫אדריכלות יוצאת‬

‫‪01‬‬ ‫בשנים האחרונות אנו עדים למספר‬ ‫פרויקטים משמעותיים ברחבי העולם‬ ‫שמטרתן הן יצירת עמדות תצפית‬ ‫מרהיבות שיהפכו במהרה למונומנטים‬ ‫ויעדי תיירות‪ .‬הטרנד החדש‪ ,‬שניתן‬ ‫לראות ניצנים שלו במקומות שונים‬ ‫בעולם‪ ,‬מעלה את השאלה מדוע‬ ‫אנחנו זקוקים למבני תצפית כאלה‬ ‫מרשימים? והאם ההשקעה הכספית‬ ‫והנדל״נית בכלל שווה את זה?‬

‫אדריכל אמנון דירקטור‬

‫‪06/19‬‬ ‫‪2‬‬

‫תוכנן על ידי משרד האדריכלים‬ ‫‪ EFFEKT‬הדני הנחשב למשרד מבטיח‬ ‫בשדה האדריכלות האירופי‪.‬‬ ‫הרעיון מאחורי מגדל התצפית היא להביא‬ ‫מבקרים קרוב לטבע ולהציע להם נקודת‬ ‫מבט שונה על חווית הטיול ביער‪" .‬הטבע‬ ‫מספק את החוויה האמיתית‪ .‬אנחנו פשוט‬ ‫עשינו הנגשנו אותו והצענו סדרה חדשה‬ ‫של פרספקטיבות חלופיות״‪ ,‬אמר אדריכל‬ ‫הפרויקט ממשרד האדריכלים ‪.EFFEKT‬‬

‫עמדות תצפית מרהיבות‬ ‫שיהפכו במהרה למונומנטים‬ ‫ויעדי תיירות ‪ ///‬נפרדים‬ ‫מהאדריכל הסיני־אמריקאי‬ ‫איו מינג פיי המכונה ‪I.M.PEI‬‬ ‫‪ ///‬הטשטוש כיום בין‬ ‫אדריכלות לאדריכלות נוף‬ ‫‪ ///‬מבנים חדשים בקמפוס‬ ‫אוניברסיטת תל אביב ‪ ///‬על‬ ‫שבוע העיצוב בירושלים‬

‫המבנה הראשון‪ ,‬שכבר גרם להדים‬ ‫רבים וביקורת רבה (בעיקר שלילית)‪,‬‬ ‫הוא מבנה התצפית ‪ VESSEL‬שהוקם‬ ‫במנהטן כחלק מפרויקט ההאדסון‬ ‫יארדס היוקרתי בשכונת צ׳לסי‪.‬‬ ‫מי שאמון על תכנון המבנה הוא מעצב‬ ‫העל הבריטי ‪,THOMAS HEATHERWICK‬‬ ‫הידוע ככוכב עולה בעולם העיצוב‬ ‫והאדריכלות‪ .‬מגדל התצפית שתכנן‪,‬‬ ‫שבהקמתו הושקעו לא פחות מ‪200-‬‬ ‫מיליון דולר‪ ,‬מתנשא לגובה רב של ‪ 46‬מטר‬ ‫וכולל ‪ 16‬קומות עם כ–‪ 2,500‬מדרגות‪.‬‬ ‫המבנה החריג‪ ,‬אשר קיבל את הכינוי‬ ‫״השווארמה״ או ״כוורת הדבורים״‪ ,‬מחופה‬ ‫כולו נחושת מבריקה ויש בו מקום לכאלף‬ ‫מבקרים במקביל‪ .‬הביקורת העיקרית על‬ ‫הפרויקט היא שהמבנה בעל עיצוב ראוותני‬ ‫ויקר ובעיקר שכל מטרתו היא להיות‬ ‫אייקון ומכונת שיווק למתחם היוקרתי‪.‬‬ ‫בצד השני של העולם ובמיקום שונה‬ ‫לחלוטין נחנך בסוף השבוע שעבר מגדל‬ ‫תצפית ראשון מסוגו הממוקם בלב יער‬ ‫דני בשם ‪CAMP ADVENTURE PARK‬‏‪.‬‬ ‫המגדל‪ ,‬בעל הגובה ‪ 45‬מטר‪ ,‬נמצא‬ ‫שעה דרומית לקופנהגן והוא הראשון‬ ‫מסוגו באזור סקנדינביה‪ .‬המבנה‬

‫‪02‬‬ ‫האדריכל הסיני‪-‬אמריקאי איו מינג‬ ‫פיי‪ ,‬המכונה ‪ ,I.M.PEI‬מת החודש‬ ‫בגיל ‪ .102‬פיי היה אחרון האדריכלים‬ ‫המודרניסטים ואחד החשובים‬ ‫בדורו‪ ,‬הוא השפיע רבות על המעבר‬ ‫בין המאות ועל מחשבות פורצות‬ ‫דרך בין המודרני לעכשווי‪.‬‬ ‫פיי נולד בסין בשנת ‪ 1917‬ונחשב לאחד‬ ‫האדריכלים הבולטים ביותר במאה‬ ‫שנים האחרונות‪ .‬הוא זכה במגוון פרסים‬ ‫בתחום האדריכלות וביניהם פרס‬ ‫פריצקר היוקרתי‪ .‬כשקיבל את הפרס‬ ‫בתחילת שנות ה‪ ,80-‬הצהירו חבר‬ ‫השופטים‪ ,‬כי הוא יצר כמה מהצורות‬ ‫והחללים היפים ביותר במאה ה–‪ .20‬אבל‬ ‫המשמעות של עבודותיו חורגת הרבה‬ ‫מעבר לכך‪ :‬דאגתו הייתה תמיד לסביבה‬ ‫שממנה מתרוממים הבניינים שלו״‪.‬‬ ‫פיי אמנם ידוע כאדריכל מודרניסט‬ ‫ואף יש שיגידו מיושן ומסורתי‪ ,‬אבל‬ ‫הבניינים שתכנן ידועים כנקיים‪,‬‬ ‫מאופקים ועם פרטים מורכבים וחכמים‪.‬‬

‫שדה התעופה הבינלאומי‬ ‫ע"ש אילן ואסף רמון‬ ‫תכנון‬ ‫משה צור‪ ,‬אמיר מן‪,‬‬ ‫ארנה צור‪ ,‬עמי שנער‬ ‫אדריכלים‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫‪HUFTON+CROW‬‬

‫‪5‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫תכנון שדה התעופה הבינלאומי ע“ש אילן ואסף רמון‪ ,‬נעשה עבור רשות שדות התעופה לישראל‬ ‫והוא עתיד לשרת את אילת ודרום הארץ לטיסות פנים ־ארציות ובין ־לאומיות‪ .‬הוא הוקם תוך עמידה‬ ‫בתקציב ההקמה הנמוך משמעותית מכל פרויקט אחר דומה לו בעולם‪ ,‬במסגרת לוחות זמנים‬ ‫קצרים משמעותית מזמני תכנון וביצוע לפרויקטים דומים בעולם‪.‬‬

‫חניון שדה התעופה מעוצב‬ ‫בתוואי מניפת שפך הנחלים‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫מבני ציבור‬

‫המורכבות הרבה בתכנון הפרויקט נובעת‪ ,‬בין היתר‪,‬‬ ‫מהיותו שדה התעופה האזרחי הראשון בישראל המוקם‬ ‫יש מאין ("‪ ,)"GREENFIELD‬ללא כל תשתית מוקדמת‬ ‫במקום ‪ -‬ולא רבים שדות התעופה מסוג זהה בעולם‪.‬‬ ‫שדה התעופה רמון נמצא בתמנע‪ ,‬כ‪ 18-‬ק"מ מאילת‪,‬‬ ‫על כביש ‪ .90‬הוא נפתח ב‪ 22-‬לינואר ‪ .2018‬בכך‬ ‫החליף את שדות התעופה ע"ש יעקב הוזמן באילת‪,‬‬ ‫הצפוי להסגר ושדה התעופה הבינלאומי בבסיס‬ ‫עובדה‪ .‬הוא יהווה את שער הכניסה הדרומי החדש‬ ‫לישראל‪ ,‬עם צפי טיסות של ‪ 2.25‬מיליון נוסעים לשנה‬ ‫ומסוגל לגדול לקיבולת של כ‪ 4.25-‬מיליון נוסעים‬ ‫לשנה‪ .‬לראשונה‪ ,‬הנוסעים הבין־לאומיים והפנים‬ ‫ארציים יחלקו אולמות המתנה ומסחר משותפים‪.‬‬ ‫הקמת שדה התעופה מייצרת עבור העיר אילת והאזור‬ ‫הזדמנויות רבות לפיתוח אזורי‪ .‬סגירת שדה התעופה‬ ‫הקיים באילת‪ ,‬תביא להסרת הסיכון הבטיחותי‬ ‫האווירי מעל העיר ולשחרור שטח מרכזי בה‪ ,‬שבלם‬ ‫התפתחות עירונית והווה חיץ בין אזורי העיר‪ .‬כמו‬

‫שדה התעופה הבינלאומי ע"ש אילן ואסף רמון‬

‫כן‪ ,‬טיסות בין‪-‬לאומיות שיגיעו לשדה התעופה רמון‬ ‫יהפכו אותו ואת העיר לאבן שואבת לתיירים ולבעל‬ ‫חשיבות עליונה במפת התיירות האזורית והבין־‬ ‫לאומית לישראל‪ ,‬והמדינות הסמוכות באזור זה‪.‬‬ ‫מתחם שדה התעופה משתרע על פני למעלה מ‪5,500-‬‬ ‫דונם‪ ,‬וכולל את מבנה בית הנתיבות בשטח של כ‪45,000-‬‬ ‫מ"ר; מסלולי המראה ונחיתה באורך ‪ 3,600‬מטר‬ ‫לצד כ‪ 40-‬רחבות מטוסים המשרתות מטוסי סילון‬ ‫צרי ורחבי גוף‪ .‬משני צדי הטרמינל הוקמו שני אזורי‬ ‫תמך בשטח כולל של ‪ 40,000‬מ"ר‪ ,‬כולל מגדל פיקוח‬ ‫המתנשא לגובה ‪ 45‬מטרים ומרכז תאום למרגלותיו‪.‬‬ ‫עבור הפרויקט פותחה שפה אדריכלית ייחודית ואחידה‬ ‫שהושפעה מעולם התעופה העתידני‪ ,‬ומסביבת הטבע‬ ‫העל‪-‬זמנית של המדבר‪ .‬החלטת רשות שדות התעופה‬ ‫למנות את האדריכלים בראש צוות התכנון עבור השדה‬ ‫כולו‪ ,‬על כל מרכיביו‪ ,‬אפשרה למתכננים להחיל שפת‬ ‫עיצוב אחידה על כלל השדה‪ .‬בכך‪ ,‬אוחדו כל מרכיבי‬ ‫הפרויקט לסביבה "הוליסטית"‪ ,‬ייחודית ושלמה‬

‫שדה התעופה רמון נמצא‬ ‫בתמנע‪ ,‬כ‪ 18-‬ק"מ מאילת‪,‬‬ ‫על כביש ‪ .90‬הוא נפתח‬ ‫בינואר ‪ .2018‬הוא יהווה את‬ ‫שער הכניסה הדרומי החדש‬ ‫לישראל‪ ,‬עם צפי טיסות של‬ ‫‪ 2.25‬מיליון נוסעים לשנה‬ ‫למעלה‪ :‬חזית בית הנתיבות על רקע‬ ‫הרי אדום בשקיעה‪.‬‬ ‫למטה‪ :‬חזית בית הנתיבות הדרומית —‬ ‫חצר פנימית תחומה קירות מסך‬ ‫מזכוכית חודרת את המסה השלמה‪,‬‬ ‫מפרידה בין הצד היבשתי והאוירי‪,‬‬ ‫ומכניסה את המדבר לעומק המבנה‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫למעלה‪ :‬קירות המסך‬ ‫בחזית בית הנתיבות‪ ,‬כמו‬ ‫"גולפו" מהמסה השלמה‬ ‫ומסמנים את הכניסה אליו‪.‬‬ ‫למטה‪ :‬חזית בית הנתיבות‬ ‫במשטח אחד מקומט‬ ‫ומקופל‪ ,‬המשכי מקיר‬ ‫ועד גג‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫פרויקט ה"‪ "GREENFIELD‬הזה‪ ,‬תוכנן‬ ‫והוקם "יש מאין"‪ ,‬מא' עד ת'‪ ,‬ובכלל זה‬ ‫כל התשתיות התפעוליות‪ ,‬האוויריות‬ ‫והקרקעיות‪ ,‬מסלולי ההמראה והנחיתה‪,‬‬ ‫רחבות המטוסים‪ ,‬בית הנתיבות‪ ,‬מבני התמך‪ ,‬מגדל‬ ‫הפיקוח ותחנת כיבוי האש‪ .‬זאת‪ ,‬תוך שמירה על‬ ‫איכות תכנון וביצוע ובהתאם לעקרונות של בנייה‬ ‫ירוקה ותוך שימוש בחומרים מהאתר עצמו‪.‬‬ ‫שפת עיצוב שפותחה עבור הפרויקט יושמה באופן אחיד‬ ‫והוליסטי על כלל מרכיבי השדה‪ ,‬מהמבנים השונים ועד‬ ‫דלפקי הקבלה; כל זאת בהובלת משרדי האדריכלים‪,‬‬ ‫שראו לנגד עיניהם פרויקט בסדר גודל לאומי‪ ,‬פרויקט‬ ‫יחיד במינו בלב מדבר הערבה ושער חדש לישראל עבור‬ ‫עולם התעופה הבין־לאומי‪ .‬הם הובילו למעלה מ‪45-‬‬ ‫חברות תכנון ויועצים‪ ,‬רובם יועצים מקומיים וניהלו את‬ ‫כלל היבטי התכנון‪ ,‬ליווי ההקמה וליווי תקציב הפרויקט‬ ‫משלב תכנית הבינוי‪ ,‬דרך ניהול תכנון התשתיות‪ ,‬תכנון‬ ‫המבנים ועד תכניות ביצוע כל פרטי החוץ והפנים‪.‬‬

‫נ‬

‫מבני ציבור‬

‫שדה התעופה הבינלאומי ע"ש אילן ואסף רמון‬

‫ובהן בית קפה לצד בריכה ביולוגית‪ .‬התוצאה הינה היכל‬ ‫אחד שלם המאפשר לראות כלל תנועות הנוסעים מבעד‬ ‫לקירות המסך החוצצים והטבע המדברי אשר חודר אל‬ ‫לב המבנה‪ .‬כך הטרמינל מתווה חוויה מרחבית מתמשכת‬ ‫עבור הנוסע‪ ,‬בה התנועה והמדבר הם שחקנים ראשיים‪.‬‬ ‫כחלק מהקונצפט האדריכלי של הטרמינל פיתחו‬ ‫האדריכלים מכלול ריהוט קבוע הכולל דלפקים לכל‬ ‫סוגיהם‪ ,‬ספסלים‪ ,‬מפזרי אויר ועוד‪ .‬השילוב המצומצם של‬ ‫שני חומרים בלבד — קוריאן לבן ועץ — כחומרים העיקריים‪,‬‬ ‫יצר שפה אחידה לכל הריהוט כמכלול עצמאי המשתלב‬ ‫בשפת העיצוב של הטרמינל ושאר המבנים בשדה‪.‬‬ ‫מבני התמך מרוכזים תחת סככות ענק משני צידי‬ ‫הטרמינל‪ ,‬כשני אוהלים מדבריים עצומים העשויים משטיחי‬ ‫ענק מרחפים במקביל לאופק המדבר‪ .‬המבנים והביתנים‬ ‫תחתן מעוצבים בקווים נקיים ופשוטים‪ .‬מגדל הפיקוח‬ ‫ממשיך גם הוא את שפת חיפוי החוץ של הטרמינל‪ ,‬גם‬ ‫הוא מורכב ממערכת קמטים בתצורה משולשת ותמירה‪.‬‬

‫תכנית הפיתוח הנופי כולו שאבה גם היא השראה‬ ‫מסביבת המדבר‪ ,‬ובפרט משפך פלגי המים של הנחלים‬ ‫הסמוכים‪ .‬כך‪ ,‬נתיבי החניון והפיתוח הנופי עוקבים אחר‬ ‫צורת מניפת שפך הנחלים הטבעי‪ .‬כחלק מהשאיפה‬ ‫לשמר ולהשתלב בסביבה המדברית ובכוונה למצות את‬ ‫השימוש בחומרים המקומיים הקיימים‪ ,‬כל תשתית‬ ‫החול והסלעים שנחפרו באתר שימשה‪ ,‬לאחר שנגרסה‪,‬‬ ‫כחומר מילוי לצורך הקמת מסלולי הנחיתה ורחבות‬ ‫המטוסים‪ ,‬הכבישים וכו'‪ .‬לשם כך הוקם באתר מפעל‬ ‫לגריסת חלוקי נחל אלו לחומרי המצעים‪ .‬בנוסף‪ ,‬אדמה זו‬ ‫שימשה לחיפוי הקרקע עם סיום העבודות למפעל הניקוז‬ ‫וההגנה בפני השיטפונות תוך השתלבות עם הסביבה‬ ‫הטבעית‪ .‬כמו כן לוקטו ושומרו זרעי הצמחייה המקומית‬ ‫באתר‪ ,‬גודלו וטופחו בחממות מהלך שנות הבנייה‬ ‫והושבו לבסוף למקורם‪ ,‬לשמש כנוף שדה התעופה‪.‬‬ ‫בתוך חלל בית הנתיבות שולבה עבודת אמנות להנצחת‬ ‫אילן ואסף רמון‬

‫כשם שתנועות הרוח‬ ‫והמים עיצבו את הסלע‬ ‫המדברי כך תנועת‬ ‫הנוסעים עיצבה את‬ ‫מבנה הטרמינל‪.‬‬ ‫מימין למעלה‪ :‬שדה התעופה רמון‬ ‫כמיראז' פוטוריסטי במדבר‪.‬‬ ‫מימין למטה‪ :‬מגדל הפיקוח‪ ,‬הממשיך‬ ‫גם הוא את שפת חיפוי החוץ של‬ ‫בית הנתיבות‪ ,‬מורכב ממערכת‬ ‫קמטים בתצורה משולשת ותמירה‪.‬‬ ‫למטה‪ :‬מבני שדה התעופה נפתחים‬ ‫אל מופע תעופתי על רקע‬ ‫תפאורת המדבר‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫פותחה שפה‬ ‫אדריכלית ייחודית‬ ‫ואחידה שהושפעה‬ ‫מעולם התעופה‬ ‫העתידני‪ ,‬ומסביבת‬ ‫הטבע העל־זמנית‬ ‫של המדבר‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫אשר ממסגרת את הנוף הפראי של הרי הערבה‪.‬‬ ‫מבני נמל התעופה בולטים בנקיונם העיצובי ושונותם‬ ‫בנוף המדבר הבתולי המקיף את הפרויקט ונשקף מתוכו‪,‬‬ ‫כמיראז' פוטוריסטי‪ .‬סלעי המדבר היוו את ההשראה‬ ‫הראשונית למבנה הטרמינל — סלעי הפארק הלאומי‬ ‫תמנע בעלי הגיאומטריה הפטרייתית‪ ,‬המאפשרת להם‬ ‫להצל על עצמם‪ .‬באופן דומה‪ ,‬מבנה הטרמינל מטיל צל על‬ ‫חזיתותיו ובזאת מייצר חלל פנים נעים‪ ,‬מואר ואקולוגי‪.‬‬ ‫סכמת התכנון המינימליסטית כלפי פנים מבוססת על‬ ‫ארגון מצומצם ביותר של הפרוגראמה אל חלל מלבני‬ ‫פשוט בעל תקרה גבוהה‪.‬העמודים התומכים את המבנה‬ ‫עוצבו בהשראת עצי השיטה הסובבים את הפרויקט‪.‬‬ ‫את החלל מחלקים על פי הצורך ריהוט וביתנים נמוכים‪.‬‬ ‫מבעד קירות המסך העצומים‪ ,‬נפרס מבט לתנועת‬ ‫המטוסים וברקע הנוף המרהיב של הרי ירדן‪.‬‬ ‫מעטפת הטרמינל מורכבת משלד פלדה ובטון‪ ,‬בחיפוי‬ ‫אריחי אלומיניום מבודדים בתצורה משולשת בלבן‬

‫בוהק ונקי כלפי חוץ‪ .‬בקונטרסט לחיפוי החיצוני‪ ,‬פנים‬ ‫המבנה מחופה ברצועות עץ במבוק‪ ,‬ליצירת אוירה חמה‬ ‫ומקבלת‪ .‬הן החיפוי הפנימי והן החיצוני רציפים מחזית‬ ‫לגג‪ ,‬ומקיר לתקרה‪ ,‬במשטח אחד מקומט ומקופל‪ ,‬ויוצרים‬ ‫מרחב אדריכלי מלוכד הנתפס כאובייקט אחד המשכי‪.‬‬ ‫כשם שתנועות הרוח והמים עיצבו את הסלע המדברי‬ ‫כך תנועת הנוסעים עיצבה את מבנה הטרמינל‪ .‬במסת‬ ‫האובייקט השלמה והאטומה כמו "גולפו" פתחים‬ ‫בכניסות וביציאות מהבניין‪ ,‬בחלוקות בין הנוסעים‬ ‫הנכנסים לנוסעים היוצאים‪ ,‬ובין הצד האוירי הסטרילי‬ ‫(‪ )GATES‬והצד מהיבשתי (‪ .)CHECK-IN‬פתחים אלו‬ ‫תחומים בקירות מסך מזכוכית‪ ,‬שמתווים את תנועת‬ ‫הנוסעים ותהליך הבידוק‪ ,‬כך שתנועת הנוסעים הנכנסים‬ ‫והיוצאים נגלית אלה לאלה ומבטים היקפיים נפתחים‬ ‫אל המדבר הסובב‪ .‬קירות המסך מסמנים את הכניסות‬ ‫והיציאות למבנה ותוחמים חצרות פנימיות המשמשות‬ ‫כ"בארות אור" שמכניסות את המדבר לעומק הטרמינל‬

‫מבני ציבור‬

‫שדה התעופה הבינלאומי ע"ש אילן ואסף רמון‬

‫דיאגרמה תלת מימדית‬ ‫של בית הנתיבות‬

‫דיאגרמת הפיתוח הנופי‬

‫דיאגרמת השימושים‬ ‫בבית הנתיבות‬

‫דיאגרמת חללי הפטיו‬ ‫בבית הנתיבות‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫מימין — למעלה‪ :‬סככות איזורי התמך‬ ‫מאפשרות מרחב עבודה מוצל ונעים‪.‬‬ ‫המבנים והביתנים תחתן מעוצבים‬ ‫בקווים נקיים ופשוטים‪.‬‬ ‫במרכז‪ :‬מבנה התמך הדרומי ומגדל‬ ‫הפיקוח‪ .‬שפת עיצוב הוליסטית‬ ‫הוטמעה בכל רחבי שדה התעופה‪.‬‬ ‫למטה‪ :‬פנים הטרמינל‪ ,‬בחיפוי במבוק‬ ‫טבעי‪ ,‬ועמודי הפלדה שעוצבו‬ ‫בהשראת פרופורציות עצי השיטה‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫משמאל ‪ -‬למעלה‪ :‬הפטיו בלב‬ ‫בית הנתיבות הוא באר האור‬ ‫המרכזית של המבנה‪.‬‬ ‫למטה‪ :‬מעטפת בית הנתיבות‬ ‫בחיפוי אריחי אלומיניום‬ ‫מבודדים‪ ,‬בתצורה משולשת‬ ‫בלבן בוהק ונקי כלפי חוץ‪.‬‬

‫מבני ציבור‬

‫שדה התעופה הבינלאומי ע"ש אילן ואסף רמון‬

‫‪13‬‬

‫תכנית מפלס תחתון‬

‫תכנית מפלס הכניסה‬

‫שדה התעופה הבינלאומי ע"ש אילן ואסף רמון‬ ‫המזמין רשות שדות התעופה לישראל‬ ‫יעקב גנות מנכ"ל רפי אלבז סמנכ"ל הנדסה‬ ‫תכנון משה צור‪ ,‬אמיר מן‪ ,‬ארנה צור‪ ,‬עמי שנער אדריכלים‬ ‫ראש צוות תכנון אמיר מן‬ ‫שותפים אחראים מן שנער אמיר מן‪ ,‬נעם זבולון‬ ‫שותפים אחראים משה צור משה צור‪ ,‬ארנה צור‪ ,‬אורי גת‪ ,‬שמעיה צרפתי‬ ‫הובלת עיצוב אסף מן‪ ,‬שמעיה צרפתי‪ ,‬לירן בן‪-‬עמי‬ ‫ראשי צוות יעקב תירוש‪ ,‬סלביק צ'וקלר‪ ,‬קובי עזרא‪ ,‬יאיר שמואלי‬ ‫צוות מן שנער ברק לוי‪ ,‬אופיר זק‪ ,‬איתן אבירם‪ ,‬מרטין ניימן‪ ,‬נטע סברדלוב‪,‬‬ ‫אורי כהן‪ ,‬אפרת הכרם‪ ,‬אוהד גילה‪ ,‬מיכל וינשטוק‪ ,‬עודד נרקיס‪,‬‬ ‫הדר רוטשילד‪ ,‬תום עומר‪ ,‬כפיר גלעטיה אזולאי‬ ‫צוות משה צור טל גולדנברג‪ ,‬אורי שקורי‪ ,‬יונתן כהן‪ ,‬קרן יוסף‪ ,‬דניאל קסב‪,‬‬ ‫רמי הוד‪ ,‬סטס יעקבסקי‪ ,‬אבי מטיאס‪ ,‬ארז שני‪ ,‬חילקי עמרני‪ ,‬דן פרי‬ ‫ריהוט ודלפקים מאיה מן‪ ,‬אורי כהן‬ ‫פיתוח נוף תמא תכנון מרחב אורבאני‪ ,‬ליטל סמוק ונועה‬ ‫ניהול תכנון גרויסמן הנדסה‪ ,‬עופר גרויסמן ואדר צוברי‬ ‫ניהול הקמת פרויקט גדיש ברן‪ ,‬רון חבצלת‬

‫תכנון תאורה ‪ LDC‬מדריד‬ ‫שילוט משעולי לש מעצבים‬ ‫יועץ תעופתי בינ"ל ‪ ARUP‬לונדון‬ ‫מהנדס בנין ש‪ .‬בן אברהם מהנדסים בע"מ‬ ‫מיזוג ה‪.‬ר‪.‬ו‪.‬א‪.‬ק חברה לתכנון ויעוץ הנדסי בע"מ‬ ‫חשמל דוד בר עקיבא מהנדסים יועצים בע"מ‬ ‫תקשורת ותקשוב ליאקום מערכות בע"מ ‪ /‬דונג‬ ‫בניה ירוקה אסא אהרוני מהנדסים יועצים בע"מ‬ ‫יועץ אלומיניום לנדמן — אלומיניום בע"מ‬ ‫תכנון סניטארי סניט מהנדסים ויועצים בע"מ‬ ‫מים‪ ,‬ביוב‪ ,‬ניקוז‪ ,‬הגנה מפני שטפונות לביא נטיף מהנדסים יועצים בע"מ‬ ‫בטיחות ש‪ .‬נתנאל מהנדסים ויועצים בע"מ‬ ‫מסעות ומסלולים פטר ליבוביץ' מהנדסים בע"מ‬ ‫כבישים חלו"א — חברה למדידות והנדסה אזרחית (‪ )1985‬בע"מ‬ ‫איכות סביבה לשם שפר איכות הסביבה בע"מ‬ ‫תנועה דגש הנדסה — תכנון תנועה ודרכים בע"מ‬ ‫מערכות ניווט וקשר יעקב פלג‬ ‫מבצעת קירות המסך‪ ,‬חיפויי פנים‪ ,‬חיפויי חוץ והגג‬ ‫סקייקון מקבוצת אלומינים קונסטרקשיין‬

‫[ מבני ציבור ]‬

‫בית הספר‬ ‫הממלכתי דתי "סיני"‬ ‫המועצה האזורית רמת נגב‬

‫בבואנו לתכנן את בית הספר עמדו לפנינו‬ ‫מספר אתגרים‪ :‬האחד‪ ,‬ליצור תחושה‬ ‫של קהילה לבית ספר שהוא בית לילדים‬ ‫המגיעים מישובים שונים ברחבי המועצה‬ ‫האזורית‪ .‬השני‪ ,‬לשמור ולהעצים את‬ ‫תחושת הקשר בין הבינוי למדבר באזור‬ ‫ההולך ונבנה כקריית חינוך אזורית‪.‬‬

‫כמהלך מקדים‪ ,‬בחרנו לקרב את המגרש‬ ‫המיועד לבית הספר בסמוך למבני‬ ‫המועצה‪ ,‬ממערב‪ .‬מיקום זה‪ ,‬באזור שופע‬ ‫צמחייה בגבול המדבר וברצף תפקודי עם‬ ‫המבנים הקיימים הוא נקודת המפגש בין הקהילה לבין‬ ‫המדבר‪ .‬את תחושת הקשר עם המדבר שימרנו באמצעות‬ ‫יצירת מבטים רציפים דרך חללי הבינוי אל מרחבי הנוף‬ ‫הפתוח סביב‪ ,‬באמצעות בינוי צמוד דופן העושה שימוש‬ ‫יעיל בתשתיות הקיימות‪ .‬במקביל‪ ,‬פעלנו לשימור‬ ‫והעצמה של ערוץ הוואדי הנמצא בתפר שבין בית הספר‬ ‫לאזור ההסעות ומבני המועצה שממזרח לו‪ .‬הוואדי‪ ,‬אשר‬ ‫יפותח בעתיד כבוסתן מדברי‪ ,‬מקבל את פני הבאים לבית‬ ‫הספר‪ ,‬ונחצה באמצעות גשר המהווה את נתיב הכניסה‬ ‫הראשי לבית הספר‪ .‬הערוץ המדברי מחבר בתחושה‬ ‫ובמבט גם למרחבי המדבר הפתוחים מצפון ומדרום‪.‬‬ ‫תחושת הקהילה נוצרה בשני מהלכים‪ .‬כלפי חוץ‪ ,‬אל‬

‫נ‬

‫מול הציבור ומבני המועצה האזורית‪ ,‬יצרנו חלל כניסה‬ ‫מזמין עם גישה ישירה מן החוץ‪ ,‬דרך הבוסתן והגשר‪,‬‬ ‫לחדרי המעבדה והספרייה‪ ,‬באופן המאפשר שימוש‬ ‫קהילתי לאחר שעות פעילות בית הספר‪ .‬כלפי פנים‪,‬‬ ‫עבור התלמידים והצוות החינוכי‪ ,‬יצרנו מעין נווה‬ ‫מדבר פנימי‪ ,‬חלל פתוח אותו חובקים ברצף מעברים‬ ‫מוצלים‪ ,‬מבני הכיתות‪ ,‬מבני הספח והמנהלה המגדירים‬ ‫מרחב מוצל ומגונן‪ ,‬שהוא לב בית הספר‪ .‬החצרות‬ ‫תוכננו בהיררכיה מן הציבורי לפרטי על פי מיקומן‬ ‫במתחם‪ ,‬כאשר חצרות מסדר גודל קטן יותר מציעות‬ ‫חללי כינוס משחק וחיבור בין קבוצות הגיל השונות‪.‬‬ ‫בתכנון בית הספר יצרנו מדרג של חללים ציבוריים‪,‬‬ ‫בסדרי גודל שונים‪ ,‬הזורמים ומתחברים זה לזה‪ :‬רחבת‬ ‫הכניסה מגדירה את לב בית הספר‪ .‬זהו פטיו פנימי‬ ‫המוקף במעבר מקורה פתוח‪ ,‬המאפשר מבט וגישה‬ ‫אל מתחם הכינוס החיצוני‪ ,‬טרסות למרגלות הגבעה‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫תכנון‬ ‫תמי הירש אדריכלים‬ ‫אדר' שני גרנק‪-‬עשבי‬ ‫אדר' ערן טמיר‪-‬טאוויל‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫אביעד בר נס‬

‫מימין ‪ -‬למעלה‪ :‬חצר כתתית‬ ‫במרכז‪ :‬מעברים‬ ‫למטה‪ :‬הכניסה הראשית‬ ‫משמאל‪ :‬חצרות הכיתות‬

‫‪14‬‬

‫מבני ציבור‬

‫בית הספר הממלכתי דתי "סיני"‪ ,‬המועצה האזורית רמת נגב‬

‫במרכז למעלה‪ :‬הרחבה‬ ‫המרכזית‬ ‫למטה‪ :‬מעברים מוצלים‬

‫‪17‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫הוואדי‪ ,‬אשר יפותח בעתיד‬ ‫כבוסתן מדברי‪ ,‬מקבל את‬ ‫פני הבאים לבית הספר‪,‬‬ ‫ונחצה באמצעות גשר‬ ‫המהווה את נתיב הכניסה‬ ‫הראשי לבית הספר‪.‬‬ ‫למטה‪ :‬הספריה‬

‫נוחות המשתמשים לצד החיסכון העתידי‬ ‫באנרגיה הכתיבו את העמדת המבנים‬ ‫בהתאמה לכיווני קרינת השמש‪ ,‬כך שחללי‬ ‫החצר יהיו מוצלים בקיץ ונעימים בחורף‬

‫מפטיו הכניסה ניתן להגיע אל חללי ההתכנסות‬ ‫המרוחקים הנוספים המצויים בקצוות המתחם‪,‬‬ ‫או להיכנס באופן ישיר למבנים המאכלסים את‬ ‫השימושים הציבוריים‪ :‬הספרייה‪ ,‬המעבדה והמנהלה‪.‬‬ ‫שני מבני כיתות חובקים גם הם את רחבת הכניסה‬ ‫המרכזית כאשר מבואות הכניסה לכל מבנה משמשות‬ ‫כחללי התכנסות פנימיים הנפתחים אל המעברים‬ ‫המקורים‪ ,‬הפטיו והרחבה המרכזית‪ .‬מבואות‬ ‫הכניסה מהוות את חלל ההתכנסות המשני המחבר‬ ‫בין הכניסות לכיתות של שכבות הגיל השונות‪.‬‬ ‫בתי הכיתות של שכבה ז'‪-‬ח' נפרדים מעט‬ ‫משאר בית הספר כדי לציין את המעמד‬ ‫השונה של התלמידים הבוגרים‪.‬‬ ‫לכל אחד ממבני הכיתות מוצמדת חצר משחק‬ ‫נפרדת המיועדת לילדי השכבה של המבנה‪ .‬היציאה‬ ‫אל החצר אפשרית הן המסדרונות מהמבואות‬ ‫הפנימיות והן ישירות מן הכיתה‪ .‬המבטים אל‬ ‫החצרות והמדבר אפשריים מכל נקודה ונקודה‬ ‫כדי להבטיח זרימה של תנועה ומבט‪.‬‬ ‫תשומת לב רבה הוקדשה לתכנון האקלימי של מתחם‬ ‫בית הספר המצוי באזור הר הנגב‪ .‬נוחות המשתמשים‬ ‫לצד החיסכון העתידי באנרגיה הכתיבו את העמדת‬ ‫המבנים בהתאמה לכיווני קרינת השמש‪ ,‬כך שחללי‬ ‫‪16‬‬

‫החצר יהיו מוצלים בקיץ ונעימים בחורף‪ .‬פתחי החלונות‬ ‫והדלתות תוכננו באופן דומה כדי להבטיח אוורור מפולש‬ ‫לצד רמות תאורה מתאימות ללא עומס חום בקיץ‪ .‬ההצלה‬ ‫של החללים הציבוריים והחלונות נבחנה בקפידה ונעשה‬ ‫שימוש במגוון אמצעי הצללה שונים – גגונים‪ ,‬מפרשים‬ ‫ורפפות – כדי להבטיח תחושה נעימה גם בימים החמים‪.‬‬ ‫התכנון לקח בחשבון את כיווני הרוח השלטת באזור‬ ‫כדי להבטיח אוורור פסיבי לחלל המבנה‪ ,‬בדגש על‬ ‫המסדרונות שאינם מאוקלמים‪ .‬לכל מבנה כיתות נבנו‬ ‫חלונות עליונים בפתיחה חשמלית המחדירים אור‬ ‫ואוורור טבעי למבואות וחללי ההתכנסות השכבתיים‪.‬‬ ‫תכנון הצל הווה מוטיב מקשר בין התכנון האדריכלי‬ ‫לבין תכנון הנוף‪ .‬הצמחייה בחצרות תוכננה‬ ‫להשלמת מערכות הצל הבנויות במטרה לספק‬ ‫צל רציף ככל שניתן‪ .‬סוג וכמות העצים‪ ,‬אופי הצל‬ ‫וקצב הצימוח נבחן מראש בסימולציה ייחודית‬ ‫על מנת לבחון את השפעת קצב גדילת הפריטים‬ ‫במהלך חמש השנים הראשונות של האכלוס‬

‫בית הספר הממלכתי דתי "סיני"‬ ‫המועצה האזורית רמת נגב‬ ‫תכנון תמי הירש אדריכלים‬ ‫אדר׳ שני גרנק‪-‬עשבי‪ ,‬אדר׳ ערן טמיר טאוויל‬ ‫המזמין מועצה אזורית רמת נגב‬ ‫מנהל אגף החינוך ומנכ"ל המועצה ערן דורון‬ ‫מנהל אגף הנדסה והתיישבות נתנאל כהן‬ ‫מהנדסת המועצה אדר׳ שירה מור יוסף‬ ‫תכנון נוף יעל בר‪-‬מאור סטודיו לאדריכלות נוף‬ ‫אדריכלית נוף אחראית מיכל מר‬ ‫קונסטרוקציה אדר הנדסה — אינג׳ יצחק קאודרס‬ ‫מיזוג אוויר מאיר לוסקי מהנדסים‬ ‫אינסטלציה איי‪.‬וי מהנדסים‬ ‫חשמל מוטי פוגל מהנדסים‬ ‫נגישות באסם אלקרנאווי‬ ‫מנהל הפרויקט אלישיב קניג‬ ‫קבלן ש‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫מוצרי פיתוח סביבתי אקרשטיין תעשיות‬

‫האם ניתן לתכנן את הבבואה‪ ,‬להוביל‬ ‫את התכנון אל הבבואה במקום‬ ‫למקור? האם זו איננה תמונת הבניין‬ ‫האמיתית אלא רישומו האחר‪ ,‬השונה‪,‬‬ ‫המתיימר או המתכחש? האם התוצאה "בורחת"‬ ‫מהכוונות‪ ,‬ואם כן מהי הבבואה או מי היא?‬ ‫חיזקנו‪ ,‬בכלים פשוטים ובשימוש במראות‬ ‫ובשקיפויות את הרצון ל"הביא מן העבר" או‬ ‫"מן האוב"‪ ,‬באמצעים וירטואליים ובאמצעות‬ ‫הזיכרון — את העיקרי‪ ,‬את המהותי‪.‬‬ ‫אדריכל דניאל ליבסקינד עסק רבות בטיפול בריק‪,‬‬ ‫בהעדר‪ ,‬סטיבן הול ביטא אותה תחושה בטיפולו‬ ‫ב"בית הכלום"‪ ,‬במאקוהרי טוקיו‪ ,‬בו ביקרתי‪.‬‬ ‫לא מעט אדריכלים נזקקו להגדרת ה"אין"‪,‬‬ ‫ה"חוסר"‪ ,‬ה"ריק" או היפוכם‪.‬‬

‫נ‬

‫למעלה‪ :‬מבט במעבר בין כיתות ואולמות‬ ‫למטה‪ :‬אולמי האירועים והאוכל‬

‫‪19‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫קמפוס "נוה דקלים"‪:‬‬ ‫בבואה ומובאה‬ ‫אשדוד‬

‫כאשר הוזמנו לתכנן קמפוס מכללה באשדוד‪ ,‬שהועתק קודם‬ ‫לכן מימית לנווה דקלים — עמדה בפנינו שאלה מהותית‪:‬‬ ‫איזו דמות לשמור מהעבר וכמה נכון יהא להציע מבלי‬ ‫לשכפל‪ ,‬להעתיק‪ ,‬למחזר או לשחזר‪ .‬עד כמה להחליש את‬ ‫עוצמת העצב מבלי לטשטשו‪ ,‬עד כמה למנוע את המאפיינים‬ ‫האדריכליים של "נר זכרון"‪" ,‬הנצחה" או מושגים דומים‪.‬‬ ‫[ מבני ציבור ]‬ ‫כניסה ראשית‪ :‬קיר הזכרון ניצב לציר האולמות‬

‫‪18‬‬

‫תכנון‬ ‫נופר אדריכלים‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫ליאור אביטן‬

‫קמפוס "נוה דקלים"‪ ,‬אשדוד‪ :‬בבואה ומובאה‬

‫מבני ציבור‬

‫תכנית בינוי‬

‫קומה עליונה‬

‫קומת כניסה‬

‫‪21‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫למעלה‪ :‬אודיטוריום‬ ‫למטה‪ :‬מבני האולמות ברקע קיר הזכרון‬

‫למעלה‪ :‬אולם הקריאה והלימוד‬ ‫למטה‪ :‬אולם אירועים‬

‫‪20‬‬

‫משמאל למעלה‪ :‬קיר הזכרון‬ ‫משמאל למטה‪ :‬אולם הקריאה והלימוד‬

‫להשגת כל זה קשרנו בבואות לרישומים מן העבר‪,‬‬ ‫למראות קיימים ולגופים המשקפים את המבנים‬ ‫הקיימים — לכדי עמעום מסוים — אך ברור דיו‪.‬‬ ‫הצבנו קיר מראה שקוף בין המבנים העיקריים באופן‬ ‫שישתקפו אך גם ישקפו באמצעות הדפסות ורישומים‬ ‫חלקיים‪ ,‬וברקע כהה של רישומים אחרים — מובאים‬ ‫כולם ל"בבואה מורכבת" הכוללת חלקים ורסיסים‬ ‫"מהנראה " ו"הבלתי נראה" כדי להדגיש את החיבור של‬ ‫העבר עם ההווה ועם הפנים לעתיד‪ ,‬ובסיכום הצענו‬ ‫עיבוד מחדש של שפתו הארכיטקטונית של‬ ‫המבנה המוצע‪ ,‬במקום שכפול חזרתי של דימוי‬ ‫קיים במקום אחר‪ .‬על קיר מסך זה הודפסו כל‬ ‫שמות היישובים שהועברו למקומם החדש‪.‬‬ ‫‪ .1‬האלמנט הראשון במושג ה"העדר" הוא הסבר ‬ ‫ רעיוני‪ :‬אם משהו לא היה חסר‪ ...‬לא נדרש היה הזכרון‪.‬‬ ‫‪ .2‬האלמנט השני — הזכירה עצמה‪" ,‬התקרבות" הזוכר ‬ ‫ אל מה שנזכר‪ .‬הצורה הקלאסית של השכפול‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ .3‬האלמנט השלישי — הצטיידות בחומרי־‬ ‫ הגלם של האובייקט בו נזכרים‪.‬‬ ‫הסבר רעיוני‪ :‬חומרי־הגלם של הזכירה — זהים‬ ‫לחומרי הגלם של הזיכרון והמחשה ארכיטקטונית‪.‬‬ ‫השאלות ששואל אדריכל בבואו לתכנן‪ :‬המזמין רוצה‬ ‫"שכפול"‪ ,‬החששות — מהבחינה הארכיטקטונית‪.‬‬ ‫ושאלה רחבה יותר‪ :‬האם ישנם מושגי זיכרון אנושיים‬ ‫יותר‪ ,‬ומתקדמים יותר משכפול — וניתן להביא‬ ‫לידי ביטוי מושג כזה של זיכרון מבחינה ארכיטקטונית?‬ ‫ואז‪ ,‬בתהליך מורכב באופנים שלא פונים אל הזיכרון‬ ‫באמצעות חיקוי‪/‬שכפול או בפרויקטים שבעצם הפרויקט‬ ‫מבטאים געגוע אל הזיכרון‪ ,‬או באמצעים שהשתמשו‬ ‫באלמנטים אבל עשו אדפטציה והשתנות (כלומר‪ ,‬לא‬ ‫אותם חומרי גלם)‪.‬‬

‫אם בעבר הציעו‬ ‫חיקוי‪/‬שכפול כמנגנון‬ ‫של זכירה‪ ,‬מוצע כיום‬ ‫"הדהוד" — הכולל בתוכו‬ ‫את האובייקט הנזכר‪.‬‬ ‫מושג ההיעדר‪ :‬בעבר התייחסו להיעדר במושגים של‬ ‫"מילוי" — קרי למלא את החסר בלכאורה‪-‬תאום‪-‬‬ ‫שלו‪ ,‬הרי שמוצע משהו מופשט יותר — מעין דיאלוג‬ ‫עם האובייקט‪ ,‬המאפשר רפלקסיה וגעגוע‪.‬‬ ‫אם בעבר הציעו חיקוי‪/‬שכפול כמנגנון של זכירה‪ ,‬מוצע‬ ‫כיום "הדהוד" — הכולל בתוכו את האובייקט הנזכר‪ .‬‬ ‫ז׳אן נובל מתייחס לשקיפות הארכיטקטונית כבימוי‬ ‫אשליה‪ ,‬ובמילותיו‪" :‬ניסיון ליצור חלל שמרחיב‬ ‫מנטלית את המבט"‪ .‬לפיו‪ :‬הסביבות הבנויות עושות‬ ‫שימוש בנראה מאוד‪ ,‬בנראה פחות‪ ,‬ובנסתר לגמרי‪.‬‬ ‫הפילוסוף ז'אן בודריאר טבע את המונח סימולקרה‬ ‫המתאר את העולם כתערובת של מציאות‬ ‫ודמיון‪ .‬האובייקטים הממשיים בחלל הופכים‬ ‫פחות דומיננטיים ואת מקומם תופסים יותר‬ ‫מרחבים אשלייתיים‪ .‬כעין העתק ללא מקור —‬ ‫"כאילו" קונטקסט עירוני‪" ,‬כאילו" מבנים‪.‬‬ ‫במוזיאון קיאזמה בהלסינקי לסטיבן הול‪ ,‬נתקיימה‬ ‫תערוכה מיוחדת בה ביקרתי‪ ,‬בשם "הצורה הבלתי‬ ‫נראית של עצמים מהעבר"‪ :‬זמן בחלל — חלל בזמן‬ ‫— המציגה שיטות השלמת בינוי "המבוססות" על‬ ‫צורות וירטואליות ובלתי נראות של עצמים שהיו‪.‬‬ ‫כתוצאה‪ ,‬תכננו ובנינו קמפוס מבוסס על גישות אלו‬ ‫— מוטמעות בחזיתות‪ ,‬וספוגות בחללים השונים‬

‫מבני ציבור‬

‫קמפוס "נוה דקלים"‪ ,‬אשדוד‪ :‬בבואה ומובאה‬

‫‪23‬‬

‫מבני ציבור‬

‫קמפוס "נוה דקלים"‪ ,‬אשדוד‪ :‬בבואה ומובאה‬

‫‪C‬‬

‫חזית פנימית ‪C‬‬

‫‪B‬‬

‫‪50 : 1‬‬

‫חזית פנימית ‪B‬‬ ‫‪50 : 1‬‬

‫‪A‬‬

‫פרטי חזיתות‬

‫מוטיבים בקיר הזכרון‬

‫קמפוס "נוה דקלים"‪ ,‬אשדוד‪ :‬בבואה ומובאה‬ ‫תכנון נופר אדריכלים‬ ‫שטח הקמפוס שנבנה בשלב א' כ‪ 8,000-‬מ"ר שלב ב' מתוכנן ‪ 2,500‬מ"ר‬ ‫צוות תכנון אמיל מיטראה אדריכל בכיר‬ ‫ניהול ופיקוח יאיר מרוקי קונסטרוקציה משה ז״ל ושי רייפר‬ ‫תברואה משה ויאיר בן צבי חשמל נתנאל ויובל טיקטין‬ ‫מיזוג אויר מאיר לוסקי תכנון נוף פיט לדרר‬

‫חזית פנימית ‪A‬‬ ‫‪50 : 1‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫תכנון‬ ‫דוד נופר אדריכלים‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫עמרי אמסלם‬

‫[ מבני ציבור ]‬

‫קופסת‬ ‫״מטרושקה״‬ ‫מתכרסמת‬

‫תרבותא | היכל תרבות אורנית‬ ‫היכל תרבות הכולל אולם תיאטרון ל‪500-‬‬ ‫מקומות‪ ,‬ספריה מרכזית‪ .‬קונסרבטוריון‬ ‫ובו חדרי נגינה יחידניים‪ ,‬חדרי הרכבים‬ ‫וחזרות וכיתות תיאוריה‪ .‬מרכז חוגים‬ ‫לילדים‪ ,‬מועדון גיל הזהב וחדרי הרצאות‪.‬‬

‫המבנה נבנה בסמוך לכניסה הראשית‬ ‫לישוב‪ ,‬ומהוה מקור אינפורמציה לנעשה‬ ‫בו‪ ,‬באמצעות מסכים בגומחות הקירות‪.‬‬ ‫מבנה קובייתי‪ ,‬קופסת־אור‪",‬מטרושקה"‬ ‫מוארת בצבעים פנימים מתחלפים — מעבירה את‬ ‫ה"תוך" אל ה"חוץ" באמצעות פתחים רנדומלים‪.‬‬ ‫מעטפות המבנה‪ ,‬כלואות זו בזו — הפנימית בקוים‬ ‫חופשיים ושתי החיצוניות אורתוגונליות ומחוררות‬ ‫המעבירות תמונות אור וצבע פנים לחוץ ולהיפך‪.‬‬ ‫המבנה הקופסתי "מתכרסם" ממעטפת־חוץ פנימה‪,‬‬ ‫והכיסים הנוצרים מהוים בארות־אור‪ ,‬פתחי‬ ‫יציאה‪ ,‬חלונות אוורור וכתמי צבע משתנים —‬ ‫לכדי מעטפת דינמית ואינפורמטיבית‪.‬‬ ‫בצמוד למבנה‪ ,‬וכחלק מתפקודיו — אמפיתאטרון‬ ‫רחב‪ ,‬המשלים בתנוחתו את קווי מתאר המבנה‬

‫נ‬

‫למעלה — מימין‪:‬‬ ‫גשר עליון‪ .‬משמאל‪:‬‬ ‫מפלס הכניסה — אולם‬ ‫התאטרון וחדרי החוגים‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫למעלה משמאל‪:‬‬ ‫אולם הכניסה הראשית‪.‬‬ ‫למטה משמאל‪:‬‬ ‫מבט לילה‬

‫מבני ציבור‬

‫תרבותא | היכל תרבות אורנית‬

‫‪27‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫תרבותא | היכל תרבות אורנית‬ ‫אדריכלות דוד נופר‬ ‫צוות תכנון אמיל מיטראה‪ ,‬ניר לוי‬ ‫פרוגמה אורי עופר‬ ‫קונסטרוקציה שלמה ווגמן‬ ‫חשמל יובל טיקטין‬ ‫מיזוג אויר מאיר לוסקי‬ ‫פיתוח אברהם אילן‬ ‫ניהול ופיקוח אריה טל ‪ -‬עודד בונה‬

‫תכנית בינוי — המבנה‬ ‫והאמפיתטרון היישובי‬

‫קומת הכניסה‬ ‫מבואה‪ ,‬חדרי חוגים ומנהלה‬ ‫למעלה — מימין‪ :‬מבואת‬ ‫אולם הכניסה‪ .‬משמאל‪:‬‬ ‫ספריה ומעבר עליון‬ ‫לאולם התיאטרון‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫קומה עליונה‬ ‫תיאטרון וספריה‬

‫ממול — למעלה‪ :‬אולם‬ ‫הספריה‪ .‬למטה מימין‪:‬‬ ‫אולם התיאטרון‪.‬‬ ‫משמאל‪ :‬הספריה וקיר‬ ‫המסך המעוטר‪.‬‬

‫[ אירוח והסעדה ]‬

‫‪29‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫מלון פבריק‬ ‫תל אביב‬

‫אדריכלות‬ ‫יואב מסר אדריכלים‬ ‫עיצוב פנים‬ ‫אורן ברונשטיין‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫עמית גושר‬

‫‪28‬‬

‫בניין בן שש קומות משנת ‪ ,1942‬שאכלס‬ ‫מתפרות בשנות ה‪ ,80-‬הפך לבניין משרדים‪.‬‬ ‫הרעיון המוביל את העיצוב והתכנון‪ ,‬היה‬ ‫להשתמש בלבני סיליקט אדומות‪ ,‬המספרות‬ ‫סיפור של טקסטיל עם חזיתות במראה‬ ‫שמזכיר מפעל נטוש בברוקלין‪.‬‬

‫משמאל‪ :‬חזית המלון‪.‬‬ ‫לכל חדר קופסאת פלדה‬ ‫למעלה — מימין‪ :‬מבט לבר‬ ‫ולמסעדה‪ .‬במרכז‪ :‬חלל קבלה‬ ‫למטה‪ :‬חלל כניסה‬

‫מלון פבריק‪ ,‬תל אביב‬

‫אירוח והסעדה‬

‫מלון פבריק‪ ,‬תל אביב‬

‫למעלה‪ :‬מרפסת גן על גג המלון‬

‫שטח ‪ 2500‬מ"ר שנה ‪2018‬‬ ‫תכנון יואב מסר אדריכלים‬ ‫צוות התכנון ענבר גרוס‪ ,‬הגר אדמי‪,‬‬ ‫לאורה הופמן שפטלר‬ ‫עיצוב פנים אורן ברונשטיין‬ ‫יועץ מלונאות ויז׳ן הוספיטליטי‬ ‫קבלן ר‪.‬נ‪ .‬תמיר מערכות בניה בע"מ‬ ‫מסגרות פלדה גיא ‪ -‬סיגמנט ‪GUY.SIGMENT.NET‬‬ ‫ניהול ופיקוח ערן שרגא‬

‫קומת חדרים עם מרפסות‬

‫קומת גג_ מרפסת שמש‬

‫‪31‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫גריד הבטון הישן בחזית‪,‬‬ ‫פורק‪ ,‬והחזית חופתה‬ ‫בלבני סיליקט אדומות‬ ‫והותאמה לקומפוזיציה של‬ ‫החלונות‪ ,‬המוקפים במסגרות פלדה שחורות‬ ‫בעומקים שונים‪ .‬בלילה מסגרות הפלדה‬ ‫מוארות ונוצרת חזית דרמטית‪ ,‬במשך היום‪,‬‬ ‫החדר הופך להיות חלק מהנוף האורבאני‬ ‫והחלונות יוצרים מרחב ואור בחלל החדר‪.‬‬ ‫קומת הקרקע נגישה לרחוב‪ ,‬עם בר "בושוויק"‪,‬‬ ‫כשם השכונה הפופולארית בברוקלין‪ .‬המתפרש‬ ‫על כל הקומה וממשיך אל חצר אחורית‬ ‫גדולה‪ .‬עיצוב הבר וקומת הלובי מגוון סגנונות‬ ‫היוצרים חלל אורבאני‪ ,‬צעיר ועשיר בחומריות‪.‬‬ ‫החדרים מגוונים‪ :‬מחדרים קטנים ללא‬ ‫מרפסת ועד חדרים לקבוצת חברים או‬ ‫משפחה הרוצים לחלוק מיטת קומתיים‪.‬‬ ‫גג המלון תוכנן כמקום מפגש עליון לאורחי‬ ‫המלון ומבקרים‪ ,‬פינות ישיבה בתוך‬ ‫ריאה ירוקה עם תצפית לנוף העיר‬

‫נ‬

‫מפלס הרחוב לובי‪-‬מסעדה‪-‬בר‪-‬חצר_אחורית‬ ‫למעלה‪ :‬החצר האחורית‬ ‫במרכז — משמאל‪ :‬חדר‬ ‫סטנדרטי‬ ‫במרכז‪ :‬חדר מיטות קומותיים‬ ‫משמאל‪ :‬מרפסת חדר‬

‫‪30‬‬

‫קומת חדרים טיפוסית‬

‫מסעדות אסייתיות חדשות‬ ‫בעיצובו של ירון טל‬ ‫[ אירוח והסעדה ]‬

‫עם גוף עבודות עשיר שהוא זוקף לזכותו‪ ,‬המעצב ירון טל‬ ‫מתקשה לציין במדויק כמה עיצובי מסעדות עשה‪ ,‬שכן מדובר‬ ‫במספר מכובד מאד‪ .‬בשנה האחרונה נוספו עליו עוד שתיים‬ ‫ מסעדת נישי ברמת פולג וניהון נו‪-‬בה‪ ,‬בר מסעדה יפני של‬‫השף שגב משה במתחם שרונים שבהוד השרון‪.‬‬ ‫שתי המסעדות משתייכות לז'אנר האסיאתי ובה בעת שונות‬ ‫זו מזו‪ ,‬כשנישי מתאימה גם לבילוי של משפחות וניהון נו‪-‬בה‪,‬‬ ‫מובחנת יותר בהגדרתה כבר‪-‬מסעדה הפועל רק בשעות הערב‪.‬‬ ‫כל חלל בדרכו מציג עיצוב עשיר באלמנטים‪ ,‬בחומרים‪,‬‬ ‫במרקמים וצבעים‪ ,‬אך בראש ובראשונה‪ ,‬אומר טל "חלל מסעדה חייב‬ ‫להיות עשוי כהלכה מבחינה טכנית וזהו למעשה האתגר הגדול‪ .‬שום עיצוב‬ ‫ואטרקטיבי ככלל שיהיה‪ ,‬לא יכול לפצות על תפעול לקוי שפוגם בחוויה"‪.‬‬

‫נ‬

‫תכנון ועיצוב פנים‬ ‫ירון טל‬ ‫טקסט‬ ‫מיה אור‬ ‫צילום‬ ‫יואב גורין‬

‫‪33‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫‪32‬‬

‫אירוח והסעדה‬

‫מסעדות אסייתיות חדשות בעיצובו של ירון טל‬

‫נישי‬ ‫תכנון סטודיו ירון טל‬ ‫רהיטים פנטהאוז קרמיקה וחיפויים דור וצורי‬ ‫גופי תאורה אסף ויינברום נגרות ‪NEXT DOOR‬‬ ‫מסגרות קיטשן ארט מסגרות ‪ CNC‬ג'ט לייזר פרקטים ווד גלרי‬

‫‪35‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫נישי‬ ‫מסעדת נישי ממוקמת במפלס‬ ‫הרחוב‪ ,‬מתחת למלון ‪ ,WEST‬ברמת‬ ‫פולג ומכילה חלל הסעדה רחב ידיים‪,‬‬ ‫תחום בויטרינות גדולות החושפות‬ ‫את נוף הים הסמוך וכן אזור ישיבה חיצוני‪.‬‬ ‫בכניסה פנימה שובה את העין תמונת קיר ססגונית‬ ‫מפסיפס‪ ,‬המהווה רמז לבאות ‪ -‬למפגש עם חלל‬ ‫נעים משובץ באלמנטים מקוריים‪ ,‬שתורמים לו‬ ‫עניין רב אך אינם משתלטים עליו‪ .‬פלטת הצבעים‬ ‫נשאבה מצבעי התבלינים של המזון‪ ,‬כמו גם מקרבת‬ ‫הים‪ ,‬עם נוכחות דומיננטית של גון ירקרק חלוד‪.‬‬ ‫הריצוף משלב עץ וגרניט פורצלן בגון פטינה שתואם‬ ‫לקיר והתאורה מגיעה מגופים דקורטיביים תלויים‪,‬‬ ‫שעוצבו ייעודית (עיצוב‪ :‬אוהד בנית) מזכוכית‬ ‫בעבודת ניפוח‪ ,‬עם צמחי אוויר "שנשפכים" מהם‬ ‫ומספוטים המפיצים אור מנצנץ כעין כוכבים‪.‬‬ ‫את אזור הבר במקום תוחמת‪-‬מגדירה ממעל מסגרת‬ ‫עשויה פליז ובין הבר לבין אזור הישיבה חוצצת אדנית‬ ‫עשויה ברזל ובטון‪ ,‬כעין "מחיצת צמחייה" מעודנת‪,‬‬ ‫שמוסיפה ממד של טבע רענן‪ .‬בקיר שמאחורי דלפק‬

‫נ‬

‫הבר‪ ,‬משתלב פתח אופקי גדול הפונה למטבח אחורי‬ ‫גדול במיוחד וחלקו העליון מעוצב כמוקד של עניין‬ ‫יצירתי‪ :‬מפני שטחו‪ ,‬שעברו צריבה להקניית גון פטינה‬ ‫ירקרק‪-‬קורוזיבי‪ ,‬מגיחות "סנדות" (מהסוג המוכר‬ ‫מתנועת הנוער) שהוצמדו אליו בהברגה‪ ,‬כאשר‬ ‫בשילוב עם התאורה ש"נזרקת" לכיוונו מתקבל‬ ‫מופע מקורי‪ ,‬ייחודי ומיוחד‪ .‬בעומק החלל משתלב‬ ‫אזור אינטימי המוגדר באמצעות מחיצה עשויה פח‬ ‫חלוד בחיתוך לייזר‪ ,‬כשקירותיו המחופים בלוחות‬ ‫פח חלודים בחיתוך לייזר ותקרתו הזהובה מבדלים‬ ‫אותו כסוג של אזור פרימיום נפרד מכלל המרחב‪.‬‬ ‫השולחנות בנישי משלבים עץ ופליז בעיצובים‬ ‫שונים‪ ,‬הכיסאות שמצוותים אליהם הם בגווני‬ ‫אדום‪ ,‬אפור וסגול‪ ,‬ועמדות השירות של המלצרים‬ ‫מוטמעות בין עמודי בטון‪ ,‬כך שהן אינן מפריעות‬ ‫לזרימתו האסתטית של החלל מסביר הפנים‬ ‫את התאורה מספקים‬ ‫גופים דקורטיביים תלויים‪,‬‬ ‫שעוצבו ייעודית על ידי‬ ‫אוהד בנית‪ ,‬מזכוכית‬

‫‪34‬‬

‫בעבודת ניפוח‪ ,‬עם צמחי‬ ‫אוויר "שנשפכים" מהם‬ ‫ומספוטים המפיצים אור‬ ‫מנצנץ כעין כוכבים‪.‬‬

‫אירוח והסעדה‬

‫מסעדות אסייתיות חדשות בעיצובו של ירון טל‬

‫ניהון נו‪-‬בה‬ ‫תכנון סטודיו ירון טל‬ ‫קרמיקה וחיפויים דור וצורי‬ ‫גופי תאורה אסף ויינברום‬ ‫טקסטיל עילית בדים‬

‫העיצוב מעניק תחושה של עולם‬ ‫אחר בתכלית מזה של הקניון‬ ‫שבחוץ‪ :‬דרמטי ואפלולי‪ ,‬ספוג‬ ‫אווירה של חיות דינמית‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫ניהון נו‪-‬בה‬ ‫הכניסה לניהון נו‪-‬בה‪ ,‬בר‪-‬מסעדה‬ ‫יפני במתחם קניון שרונים‬ ‫שבהוד השרון‪ ,‬נועדה "להותיר‬ ‫את החוץ בחוץ" והמעבר פנימה‪,‬‬ ‫אכן מעניק תחושה של עולם אחר בתכלית‬ ‫מזה של הקניון שבחוץ‪ :‬דרמטי ואפלולי‪ ,‬וספוג‬ ‫אווירה של חיות (י' שרוקה) דינמית כאחד‪.‬‬ ‫כיאה למקום ששם דגש על משקאות וקוקטילים‪,‬‬ ‫הבר הוא השחקן הראשי בו‪ :‬ממוקם במרכז‬ ‫החלל‪ ,‬נמוך מהמקובל ומעוצב מעץ עטוף משטח‬ ‫מדוקק דמוי שיש עם טקסטורה פראית‪ .‬מעל‬ ‫הבר מתפתל‪-‬מרחף אלמנט פיסולי גדול עשוי‬ ‫מנחושת מקומטת בגוון ברונזה‪-‬זהוב‪ ,‬אשר מלווה‬ ‫את כל אורכו כנקודת מיקוד של 'שואו' תיאטרלי‪,‬‬

‫נ‬

‫כמו גם קונטרה לעיצובו הנקי של הבר תחתיו‪.‬‬ ‫השולחנות ממוקמים משני עברי הבר ובניצב אליו‪,‬‬ ‫כך שהם מעודדים תקשורת ישירה בגובה העין‬ ‫עמו ועם ההתרחשות הערה של הכנת הקוקטיילים‬ ‫האקזוטיים‪ .‬עיצובם מזכיר סגנון ישיבה בדיינר‪,‬‬ ‫שמיועד למספר סועדים‪ ,‬ובסמוך לקיר ניצבים‬ ‫גם שולחנות לשניים‪ ,‬למבקשים אינטימיות‪.‬‬ ‫לריצוף החלל משמשים אריחי גרניט פורצלן‬ ‫בשחור מט עם דיגום פסים ועניין עיצובי‬ ‫עשיר ומשתנה מייצרים הקירות והתקרה‪.‬‬ ‫בכניסה לחלל מקבל את פני הבאים קיר מעוצב‬ ‫כעין כוורת מעץ‪ ,‬שבתאיה משתלבים אגרטלי‬ ‫קרמיקה כסופים המכילים עלים ירוקים; הקיר‬ ‫הסמוך לשולחנות הקטנים מחופה בקורות עץ‬ ‫ומשטח התקרה משתלשלים וילונות חוטים שחורים‪,‬‬ ‫המוסיפים נופך דרמטי‪ .‬בין אזור הישיבה לבין‬ ‫המעבר לשירותים חוצץ קיר שנבנה מלבני טרקוטה‬ ‫אופקים במספר גוונים‪ .‬הנחתן זו על זו נעשתה על‬ ‫הדופן הצרה במשחק בין אנכי ואופקי ולצד הגוונים‬ ‫השונים המראה שמתקבל מדמה משרבייה מעניינת‬ ‫ולחלופין מעלה אסוציאציה כלשהי של דיגום תחרה‪.‬‬ ‫תאורת החלל אפלולית‪ ,‬נמנעת מהצפה ומייצרת‬ ‫אווירה שתואמת את אופיו הלילי כבר הפועל בשעות‬ ‫הערב‪ .‬שולחנות הסועדים מאידך‪ ,‬מוארים בתאורה‬ ‫ממוקדת‪ ,‬שמופצת מגופים תלויים עשויים מעץ‬ ‫צבוע בשחור עם טבעת פליז בקצותיהם (עיצוב‪ :‬אסף‬ ‫ויינברום) ‪ -‬שכן אחרי הכול‪ ,‬את האוכל‪ ,‬המעוצב‬ ‫ומוגש באותה שפה מקורית ויצירתית שמובילה‬ ‫את החלל‪ ,‬צריך ובהחלט גם כדאי לראות‬

‫‪36‬‬

‫מבני ציבור‬

‫[ משרדים ומסחר ]‬

‫מבנה משרדים ‪ ,1010‬פתח תקווה‬ ‫תכנון מעוז‪-‬פרייס‬ ‫שטח ‪ 7000‬מ"ר‬ ‫שנה ‪ 2015‬אוכלס ב‪2017 -‬‬ ‫קבלן ראשי צוות ברקוביץ'‬ ‫אלומיניום האחים פררו‬ ‫חיפוי בטון בטונדה‬

‫‪39‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫מבנה המשרדים בן ‪ 5‬הקומות‪ ,‬משתרע‬ ‫על פני ‪ 7,000‬מ"ר ומאכלס חברות‬ ‫הייטק מובילות (כגון חברת ‪JCDECAUX‬‬ ‫הצרפתית)‪ .‬הוא ממוקם באזור התעשייה‬ ‫קריית אריה‪ ,‬פתח תקווה‪.‬‬

‫מבנה‬ ‫משרדים‬ ‫‪1010‬‬ ‫פתח תקווה‬

‫תכנון‬ ‫מעוז פרייס אדריכלים‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫עוזי פורת‬

‫החזיתות תוכננו מתוך התייחסות‬ ‫לפרוגרמה המורכבת ממרלוג‪ ,‬חניה‬ ‫עילית ושטחי משרדים‪ .‬מטרת התכנון‬ ‫היתה לשלב את כלל המרכיבים‬ ‫כמקשה אחת בעלת שפה אחידה‪ .‬בתוך כך‪ ,‬העיצוב‬ ‫מדגיש את הייחוד של מרכיבי הבניין שונים‪.‬‬ ‫החזיתות מעוצבות כקיר מסך המשובץ בפנלים אטומים‬ ‫וקורות בטון אדריכלי דקורטיבי יצוק במקום‪.‬‬ ‫שתי הקומות העליונות של המבנה מחוברות על ידי‬ ‫פאטיו ‪ -‬אליו מתכנסים החללים הציבוריים של המשרדים‪.‬‬ ‫מהלך מדרגות מסגרות דקורטיביות מובילות‬ ‫לגג אירועים המשמש את העובדים‬

‫נ‬

‫החזיתות מעוצבות כקיר מסך‬ ‫המשובץ בפנלים אטומים‬ ‫וקורות בטון אדריכלי‬ ‫דקורטיבי יצוק במקום‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫[ מבני ציבור ]‬

‫לאורך החלל שובצו בין המשרדים‬ ‫האיזורים הציבוריים היוצרים חללים‬ ‫דינמיים לאורך המסדרון הקשיח‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫משרדי אלקו מדיה‬ ‫מתחם עזריאלי‪ ,‬חולון‬

‫משרדי אלקו מדיה החדשים תוכננו בצורה‬ ‫שתשקף את אופי החברה המתפתחת‪,‬‬ ‫העוסקת בהפצת תוכן‪ ,‬מדיה וקולנוע‪.‬‬ ‫תכנון‬ ‫מעוז פרייס אדריכלים‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫עוזי פורת‬

‫אחד האתגרים התכנוניים היה להתאים‬ ‫חלל משרדים מודרני‪ ,‬עבור חברה‬ ‫העוסקת במדיה קלאסית ומנגד‬ ‫להתאים חלל ייחודי לצרכי הפרוגרמה‪.‬‬ ‫לאורך המשרד שובצו חללים ציבוריים שונים בין שטחי‬ ‫המשרדים ובלטו למסדרון באופן המסמן את מיקומם‪.‬‬ ‫המסדרון הרחב אופיין בתקרה חשופה‪ ,‬אליה פלשו‬ ‫תקרות העץ של החללים הציבוריים ואליו בלטה רצפת‬ ‫הפרקט והדגישה את המבט לעומק חלל המשרדים‪.‬‬ ‫פלטת החומרים שכללה בטון חשוף‪ ,‬עץ ומתכת שחורה‬ ‫— אפשרה מראה נקי וחדשני ועם זאת חם ואינטימי‬

‫נ‬

‫למעלה‪ :‬הפרקט יוצא‬ ‫מן החדרים ומפר את‬ ‫הסימטריה של המסדרון‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫למטה‪ :‬תקרת גבס וקיר‬ ‫למלות צבועות יוצרים‬ ‫תחושת אינטימיות וייחוד‪.‬‬

‫משרדים ומסחר‬

‫משרדי אלקו מדיה‪ ,‬מתחם עזריאלי‪ ,‬חולון‬

‫למעלה‪ :‬החללים‬ ‫הציבוריים מודגשים‬ ‫בתקרת למלות עץ‬ ‫הפולשת למסדרון‪.‬‬

‫למטה‪ :‬מחיצה קלה‬ ‫המפרידה בצורה‬ ‫מינימלית בין האופן‬ ‫ספייס למסדרון הראשי‪.‬‬

‫משרדי אלקו מדיה‪,‬‬ ‫מתחם עזריאלי‪ ,‬חולון‬ ‫תכנון מעוז‪-‬פרייס אדריכלים‬ ‫שטח ‪ 800‬מ״ר שנה ‪2018‬‬ ‫קבלן אלקטרה דנקו‬ ‫מיקרוטופינג מיכאל‬ ‫נגר אינטרעץ בע״מ‬ ‫גרפיקה סטודיו לוקה‬ ‫ריהוט פיטרו‬ ‫מחיצות זכוכית אינובייט‬

‫‪43‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫למעלה‪ :‬חלל הקולנוע מוקם‬ ‫בכניסה למשרד אל מול חדר‬ ‫הישיבות ומציג את אופי החברה‪.‬‬ ‫למטה‪ :‬המטבח תוכנן כדיינר‬ ‫מודרני‪ ,‬כאשר העץ מכניס‬ ‫חמימות וביתיות לחלל‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫מבנה בית קפה ממוקם בגן סאקר‪ ,‬בסמוך‬ ‫למרכז בירת מדינת ישראל‪ :‬הכנסת‪ ,‬בניין‬ ‫בית המשפט העליון וקריית הממשלה‬ ‫הוא חלק מהצעה של משרד יניב‪-‬פרדו‪,‬‬ ‫שזכתה בתחרות "המרחב הפתוח‬ ‫השלטוני‪-‬ירושלים" בשנת ‪.2008‬‬ ‫[ אירוח והסעדה ]‬

‫מימין ומשמאל למעלה‪:‬‬ ‫מבט מכיוון המפלס העליון‬ ‫אל גן סאקר‪.‬‬ ‫למטה‪ :‬חזית מזרחית‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫בית קפה‪ ,‬גן סאקר‬ ‫ירושלים‬

‫‪44‬‬

‫בית הקפה הוא חלק מהראייה הכוללת‬ ‫של תכנון המרחב כולו מתוך כוונה‬ ‫למתג מחדש את גן סאקר ולהפוך אותו‬ ‫למרחב עירוני פעיל ועכשווי‬

‫תכנית מפלס בית הקפה‬

‫בית קפה‪ ,‬גן סאקר‪ ,‬ירושלים‬ ‫תכנון יניב‪-‬פרדו אדריכלים‬ ‫צוות במשרד עופר קורין‪ ,‬שושנה בר‪-‬לב‪,‬‬ ‫נועה קדם‪ ,‬דן בנדורי‬ ‫תאורה נועה לב‬ ‫סכימות מתוך תחרות "המרחב הפתוח השלטוני‪-‬ירושלים"‪.‬‬ ‫מימין למעלה‪ :‬מבט לילה‬ ‫מכיוון דרום‪.‬‬ ‫משמאל‪ :‬מבט לילה עם בית‬ ‫המשפט העליון ברקע‪.‬‬

‫‪47‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫בית קפה‪ ,‬גן סאקר‪ ,‬ירושלים‬

‫מבני ציבור‬

‫‪Relations between the old and the new city of Jerusalem‬‬

‫תכנון‬ ‫יניב‪-‬פרדו אדריכלים‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫עמית גושר‬

‫‪46‬‬

‫הרקע לתחרות הוא העדרו של‬ ‫פארק עירוני מרכזי‪ ,‬שיהווה מרחב‬ ‫המשמש כ"ריאה ירוקה"‪ ,‬שבו‬ ‫מתרכזת פעילות מגוונת‪ .‬האדריכלים‬ ‫התבקשו לתכנן מרחב שבו תיווצר סינתזה מושכלת‬ ‫ואינטראקציה מרבית בין מוסדות השלטון‪ ,‬תרבות‪,‬‬ ‫פנאי ונופש לכלל תושבי העיר ואורחיה כאחד‪.‬‬ ‫התחרות לא הציבה פרוגראמה מוכתבת וגם לא עסקה‬ ‫‪Promenade‬‬ ‫סביבתי ונופי בלבד‪.‬‬ ‫בתכנון מבנה מוגדר או בפיתוח‬ ‫ההנחיה הייתה להציע "שפת המקום" מבלי לפגום בזהותו‬ ‫ומרכיביו השונים‪ ,‬תוך העצמת "הירושלמיות" שבו‪.‬‬ ‫כדי לגלות את הפתרון האורבאני המאפיין ומשמר‬ ‫את דמותה של ירושלים‪ ,‬ולגבש את הקונספט‬

‫נ‬

‫יחסים בין ירושלים‬ ‫העתיקה לעיר החדשה‬

‫העיצובי לפרויקט – ניסו האדריכלים לחשוף‬ ‫את תנאי השטח המקוריים ולקרוא אותם במבט‬ ‫העוקב אחר הטופוגרפיה של הוואדיות‪.‬‬ ‫מעבר לזה הפרויקט מתוכנן מתוך עקרונות של בנייה‬ ‫ירוקה ‪ -‬הוא מנצל את הטופוגרפיה הטבעית של‬ ‫הפארק‪ ,‬בכך אינו גורע משטח הקרקע‪ .‬בנוסף‪ ,‬האנרגיה‬ ‫הדרושה לתפעול בית הקפה מסופקת מתאים פוטו‬ ‫וולטאים המהווים גם את הקירוי של אזור הישיבה‪.‬‬ ‫‪Supporting Wall‬‬ ‫חלק ‪Land‬‬ ‫בית הקפה הוא ‪Fold‬‬ ‫מהראייה הכוללת של תכנון‬ ‫המרחב כולו מתוך כוונה למתג מחדש את גן סאקר‬ ‫ולהפוך אותו למרחב עירוני פעיל ועכשווי‪ ,‬על ידי‬ ‫הקמת בית קפה ואמפיתיאטרון לאירועים פומביים‪.‬‬ ‫הוא השלב הראשון מתוך ההצעה כולה‬

‫חזית מזרחית‬

‫חזית מערבית‬

‫חתך אורך‬

‫חתך רוחב‬

‫[ משרדים ומסחר ]‬

‫מימין‪ :‬מבט מהכניסה לכיוון‬ ‫המשרדים‪ ,‬עם התקרה‬ ‫המדמה עלווה והתנועה‬ ‫המדמה נהר‪.‬‬ ‫מימין למטה‪ :‬מפגש‬ ‫המסדרון עם חדרי הישיבות‪.‬‬

‫ברקע‪ :‬פרט מתוך עבודת‬ ‫האמנות של אוהד בנית‬ ‫הדמה את צמח המנקי‬ ‫בתהליך התרבותו‪.‬‬ ‫למעלה‪ :‬מבט מהמשרדים‬ ‫לכיוון הכניסה‪.‬‬

‫‪49‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫הינומן‬ ‫ראשון לציון‬

‫משרדי הינומן החדשים‪,‬‬ ‫ממוקמים ב"בעזריאלי‬ ‫ראשונים"‪ ,‬מרכז העסקים‬ ‫החדש של ראשון לציון‪ .‬עיצוב‬ ‫החלל משקף הן את האספקט‬ ‫המדעי של החברה — גידול‬ ‫צמח ה"מנקיי"‪ ,‬צמח ייחודי‬ ‫עם ערכים תזונתיים יוצאי‬ ‫דופן והן את האספקט הטבעי‬ ‫והפראי של הצמח‪ ,‬שמקורו‬ ‫בנהרות וייטנאם‪.‬‬

‫תכנון‬ ‫רואי דויד אדריכלות‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫איתי בנית‬

‫‪48‬‬

‫משרדים ומסחר‬

‫הינומן‪ ,‬ראשון לציון‬

‫חברת הינומן‪ ,‬באה‬ ‫לענות על הצורך‬ ‫הגלובלי הגובר‬ ‫לבריאות‪ ,‬ביטחון‬ ‫וקיימות בתחום‬ ‫התזונה‪ .‬היא‬ ‫מתבססת על צמח‬ ‫ה"מנקיי" שגדל רק‬ ‫בטבע והיה נגיש‬ ‫לסובבים אותו בלבד‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫חברת הינומן‪ ,‬שהוקמה ב‪,2011-‬‬ ‫באה לענות על הצורך הגלובלי הגובר‬ ‫לבריאות‪ ,‬ביטחון וקיימות בתחום‬ ‫התזונה‪ .‬היא מתבססת על צמח‬ ‫ה"מנקיי" שגדל רק בטבע והיה נגיש לסובבים אותו‬ ‫בלבד‪ .‬כעת‪ ,‬באמצעות טכנולוגיה חסרת תקדים‪ ,‬גדל‬ ‫במעבדות ומפותח למוצרי המדף המוכרים (כגון לחם‪,‬‬ ‫פסטות ואילך) ובעתיד יהיה נגיש לכלל האוכלוסייה‪.‬‬ ‫האתגר התכנוני הראשוני היה מחד‪ ,‬ליצור פרוגרמה‬ ‫מורכבת שמכילה הן משרדים והן מעבדות חדשניות ולצד‬ ‫זאת‪ ,‬לשמור על קו זורם ואינטגראלי המייצר אטמוספרה‬ ‫שהשראתה מקורה בנהרות המתפתלים של וייטנאם‪.‬‬ ‫אחד הפתרונות שאומצו בתהליך התכנון‪ ,‬היה למקם את‬ ‫המעבדות בליבו של החלל — בזמן שהכניסה למעבדות‬ ‫מוגבלת למורשים בלבד‪ ,‬המעטפת של המעבדות תפקדו‬ ‫כרצף דינמי שמיוצג על־ידי שכבות של חומרים‪ ,‬עם‬ ‫עומק של הן שקיפות מעבדתית והן טקסטורה טבעית‪.‬‬ ‫רצף ההתרחשויות במרחב הציבורי‪ ,‬מתפקד דרך חלל‬ ‫פלואידי של תנועה‪ ,‬המתרחשת בדומה לנהרות ומכילה‬ ‫בתוכו "איים חברתיים"‪ ,‬האורזים בתוכם פונקציות שונות‬ ‫של תרחישים חברתיים‪ .‬האינטרקציות השונות כוללות‬ ‫חלל "מיט־אפ" דינמי‪ ,‬שמשלב בתוכו שלושה תת חללים‬ ‫שונים ומשתנה באמצעות מחיצות ורהיטים דינמיים וכן‪,‬‬ ‫רכיב ישיבות המשלב בתוכו סוגים שונים של ישיבה‪ ,‬עם‬

‫נ‬

‫למעלה‪ :‬מבט מהמשרדים לחדרי‬ ‫הישיבות המלווים בתאורה‬ ‫המדמה צמחיה‪.‬‬ ‫למטה‪ :‬מבט מהטריבונה לעבר‬ ‫הקפיטריה הראשית מלווה‬ ‫במקרה פרמטרית בייצור מותאם‪.‬‬

‫‪50‬‬

‫משמאל למעלה‪ :‬מבט להנג אאוט‬ ‫והמטבחון מכיוון המשרדים‪.‬‬ ‫משמאל למטה‪ :‬מבט להנג אאוט‬ ‫בייצור מוצאם עם אלמנט תאורה‬ ‫והאקוסטיקה משלים‪.‬‬ ‫קפיטריה ראשית‪.‬‬

‫משרדים ומסחר‬

‫הינומן‪ ,‬ראשון לציון‬

‫הינומן‪ ,‬ראשון לציון‬ ‫תכנון רואי דויד אדריכלות‬

‫שטח ‪ 1000‬מ"ר שנה ‪ 2018‬מחיצות אינובייט ריהוט וריצוף ‪LVT‬‬

‫כרמל תאורה צח כהן תקרת עץ פרמטרית אבי פדידה בשיתוף‬ ‫עם המשרד עבודות אמנות פגים עץ ע"ג קיר מסדרון בשיתוף‬ ‫עם הסטודיו קבלן שבט בנימין פיקוח דוד רז נגרות מורדיס‬

‫‪53‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫רצף ההתרחשויות‬ ‫במרחב הציבורי‪,‬‬ ‫מתפקד דרך חלל‬ ‫פלואידי של תנועה‪,‬‬ ‫בהשראת הנהרות‬ ‫המתפתלים של‬ ‫וייטנאם‪ ,‬ומכיל בתוכו‬ ‫"איים חברתיים"‬

‫מימין למעלה‪ :‬מבט לחדרי‬ ‫הישיבות‪.‬‬ ‫במרכז‪ :‬מסדרון המעבדה עם‬ ‫כיתוב מנחה עג הריצוף‪.‬‬ ‫משמאל‪ :‬חדר הישיבות הראשי‬ ‫עם מחיצה מודולרית נערמת‪.‬‬ ‫משמאל למטה‪ :‬פריט ישיבה‬ ‫מותאם בקפיטריה הראשית‪.‬‬

‫טווח פתיחות ופרטיות משתנה‪ .‬מגוון החללים מבטיחים‬ ‫טווח רחב של התרחשות חברתית‪ ,‬שמטרתם לייצר הן‬ ‫התרחשויות מתוכננות והן התרחשויות בלתי צפויות‪.‬‬ ‫האסתטיקה של הפרוגרמה והתכנית בחלל‪ ,‬תוכננו‬ ‫באמצעות מחקר נרחב אודות צמח ה"מנקיי"‪ ,‬בפרט‬ ‫שיטת הרבייה הייחודית של הצמח וסביבתו הטבעית‪ .‬על‬ ‫מנת ליצור את סיפור היילודה והרבייה של הצמח‪ ,‬יצר‬ ‫האמן אוהד בנית אינספור פרטי עץ המשתלבים בתנועה‬ ‫לכדי נרטיב שחווה המשתמש לאורך התקדמותו בחלל‪,‬‬ ‫במבט ומגע המלווה אותו‪ .‬הנגר והמעצב אבי פדידה‪ ,‬יצר‬ ‫אלמנט תקרה מורכב‪ ,‬שתוכנן לייצור שלושה מישורים‬ ‫משתנים במרחב‪ .‬כלל הפרטים בחלל קיבלו התייחסות‬ ‫ששילבה תכנון פרמטרי לצד אספרציות אמנותיות‪.‬‬ ‫פרויקט ייחודי זה משלב טווח רחב ושאפתני של פרטים‬ ‫מותאמים בעיצוב טוטאלי‪ ,‬שהוטמעה בחלל זה על‬ ‫מנת להפיח את הפרא הטבעי ואת הרוח האנושית‬ ‫שמונחים ביסודותה של חברת הינומן‪ ,‬שחרטה על‬ ‫דגלה להאכיל את העולם באמצעות צמח אחד‬

‫‪52‬‬

‫מימין‪ :‬מבט אל במטבח‬ ‫בקפיטריה הראשית עם דגש‬ ‫על שילוב החומרים הייחודי‪.‬‬

‫במרכז‪ :‬אזור ישיבה צמוד‬ ‫לחלל אופן ספייס עם‬ ‫עבודת אמן על גבי הקיר‪.‬‬

‫‪55‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫בינה טבעית‬ ‫תל אביב‬

‫משרדי בינה טבעית ממוקמים במגדל‬ ‫תוצרת הארץ בתל אביב‪ .‬עיצוב חלל המשרד‪,‬‬ ‫משקף את תרבות החברה ואת מהות‬ ‫המוצר שלה‪ ,‬שיווק של מוצרים בינלאומיים‬ ‫פופולריים בהתאמה אישית לקהל היעד‪.‬‬ ‫[ משרדים ומסחר ]‬

‫‪54‬‬

‫משרדים ומסחר‬

‫מימין‪ :‬אלמנט ישיבה‬ ‫בכניסה הראשית‬ ‫למשרדים המחבר בין‬ ‫הקבלה לקפיטריה‬ ‫הראשית‪.‬‬

‫בינה טבעית‪ ,‬תל אביב‬

‫במרכז‪ :‬אזור ישיבה‬ ‫המתפקד ככיכר העיר של‬ ‫המשרד ומשלב בתוכו‬ ‫שלל פונקציות‪.‬‬

‫‪57‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫תכנון‬ ‫רואי דויד אדריכלות‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫איתי בנית‬

‫‪56‬‬

‫אתגר בפרויקט היה למצוא פתרון‬ ‫לעובדים שעוברים מחדרים פרטיים‬ ‫לאופן ספייס‪ .‬הפתרון שניתן הוא‬ ‫מצב ביניים בו חלל האופן ספייס‬ ‫מתוכנן לפרטיות מירבית‪ .‬כל שורה של שולחנות‬ ‫בייצור מיוחד קיבלה ארון גבוה בקצה‪ ,‬מחיצות‬ ‫בין העובדים ותקרה תלויה‪ .‬יחד‪ ,‬האלמנטים‬ ‫מגדירים גבולות ברורים ומספקים מרחב אישי‪.‬‬ ‫ההשראה עבור הפרויקט היא המוצר של החברה‪,‬‬ ‫הרעיון של משהו מאוד פופלרי המונגש בצורה‬ ‫אישית‪ .‬רעיון זה הוביל למבט אל מוסיקת‬ ‫האינדי פופ‪ ,‬אשר נשענת על אותם עקרונות‪,‬‬ ‫ומשם הגיעו הגוונים והאווירה של הפרויקט‪.‬‬ ‫תוכנית הפרויקט והקווים שלה הם זוויתיים וחדים‬ ‫ומהדהדים את הקווי הבניין הייחודי ונותנים להם‬ ‫דגש‪ ,‬כל אלמנטי הנגרות והתאורה עוצבו ויוצרו לפי‬ ‫קווים אלו‪ .‬משלימים את החלל הן עבודות האמנות‬ ‫לאורך החלל — גרפיקה‪ ,‬מיצבים ווידאו ארט‬

‫נ‬

‫משרדים ומסחר‬

‫בינה טבעית‪ ,‬תל אביב‬

‫מבט מהמסדרון אל חדר‬ ‫ישיבות המדגים את‬ ‫הזוויתיות של הפרויקט‬

‫‪59‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫מימין — למעלה‪ :‬חדר ישיבות‬ ‫בגוון הייחודי של הפרויקט עם‬ ‫גרפיקת אמן על גבי המחיצות‬ ‫למטה‪ :‬מטבחון פינתי המשלב‬ ‫בר אכילה ועמדות עבודה‬

‫‪58‬‬

‫במרכז — למעלה‪ :‬פינת ישיבה במסדרון‬ ‫המוגדרת על ידי הטבעות בטון ברצפה‬ ‫ותקרה מונמכת בשילוב צמחיה‬ ‫למטה‪ :‬מבט אל הקפיטריה הראשית עם‬ ‫דגש על תקרת מסבכים בייצור מיוחד‬

‫משרדים ומסחר‬

‫בינה טבעית‪ ,‬תל אביב‬

‫בינה טבעית‪ ,‬תל אביב‬ ‫תכנון רואי דויד אדריכלות‬ ‫שטח ‪ 10,000‬מ"ר שנה ‪2019‬‬ ‫תקרות יהודה ייבוא ייצוא מחיצות ושטיחים‬ ‫אינובייט נגרות מורדיס תאורה ריג'נט‬ ‫שולחנות ספייס איט כיסאות עובד ווקסמן‬ ‫ריהוט רך פיק אפ קבלן א‪ .‬וייס‬ ‫עיצוב תאורה צח כהן אוצר אמנות אוהד בניט‬

‫‪61‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫מימין — למעלה‪ :‬מבט צמוד‬ ‫לאטריום הבנין בדגש על התקרה‬ ‫שמשלבת אדניות בייצור מיוחד‬ ‫ונדנדה בעבודת אמן‪ .‬במרכז‪ :‬מטבחון‬ ‫בשילוב אזור ישיבה צמוד לאטריום‪.‬‬ ‫למטה‪ :‬מבט לכיוון המטבח‪.‬‬

‫‪60‬‬

‫במרכז — למעלה‪ :‬קבלה המודגשת על‬ ‫ידי תקרת מסבכים מונמכת בשילוב גופי‬ ‫תאורה‪ .‬למטה‪ :‬דלפק הקבלה משולב‬ ‫בספת המתנה‪ .‬צורתו משתקפת בצורת‬ ‫הרצפה והפתח בתקרה‪.‬‬

‫משמאל‪ :‬מבט אל חדרי טלפון שהם‬ ‫צומת של רצפות מסוגים שונים‬ ‫ומפגש של כמה סוגי תקרות‬

‫משרדים ומסחר‬

‫משרדי‬

‫‪FYBER‬‬

‫למעלה — מימין‪ :‬חלל הקפיטריה‬ ‫המרכזית בקומה החמישית‪ .‬שילוב‬ ‫של חומריות חמימה וביתית עם‬ ‫אלמנטים תעשייתיים ממחיש את‬ ‫התרבות הדואלית של החברה‪.‬‬ ‫משמאל‪ :‬חדר ישיבות ה ‪GARAGE‬‬ ‫עם כלי עבודה אמיתיים על‬ ‫הקירות‪ ,‬חיפוי פח ועץ גלמי‪.‬‬ ‫להכניס את העובדים למצב רוח‬ ‫יצירתי של ‪.MAKERS‬‬ ‫למטה — מימין‪ :‬סדרת מחיצות‬ ‫‪ CUSTOM MADE‬המורכבות‬ ‫מעיגולים בחומרים שונים — שעם‪,‬‬ ‫בדים אקוסטיים‪ ,‬פח ולוחות‬ ‫מחיקים‪ .‬המחיצות הללו מפרידות‬ ‫בין קסוצות עבודה‪ ,‬אך גם‬ ‫מאפשרות שימוש והתאמה אישית‪.‬‬ ‫במרכז‪ :‬מבט אל המטבח‪ ,‬הממוקם‬ ‫במרכז כל קומה ומתפקד כנקודת‬ ‫מפגש מרכזית של הצוותים‬ ‫השונים‪ .‬בסמוך אליו גרם מדרגות‬ ‫רחב‪ ,‬המחבר בין העובדים בקומות‬ ‫השונות ומעודד סירקולציה של‬ ‫אנשים ורעיונות‪ .‬שימו לב לקיר‬ ‫הירוק שעוצב במיקום מרכזי בחלל‪,‬‬ ‫החודר בין הקומות ומקשר ביניהן‪.‬‬ ‫משמאל‪ :‬ה‪ SHOWER-‬הוא ללא ספק‬ ‫החדר האהוב עלינו במשרדים‪.‬‬

‫‪63‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫תכנון‬ ‫יובל סמואלוב‪ ,‬תלתן כאון‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫עוזי פורת‬

‫משרדי ‪FYBER‬‬ ‫"עיצוב חווית משתמש"‪ ,‬היה המוטו בעיצוב משרדי‬ ‫‪ .FYBER‬בסדרת פגישות עם קבוצת מיקוד של ‪15‬‬ ‫מעובדי החברה‪ ,‬נחקרה התרבות הארגונית שלה‪,‬‬ ‫שתורגמה לאסטרטגיית עיצוב ברורה‪ ,‬המבטאת את‬ ‫רוח המותג בחלל ונוצרה סביבת עבודה אידיאלית‪.‬‬ ‫[ משרדים ומסחר ]‬ ‫הסיפורים שנחשפו בתהליך החקירה והלימוד‪ ,‬הציגו‬ ‫חברה עם "פיצול אישיות"‪ :‬מצד אחד ארגון מוכוון‬ ‫טכנולוגיה שרץ קדימה במהירות רבה ומצד שני‬ ‫סביבת עבודה חמה ומשפחתית בצורה יוצאת דופן‪.‬‬ ‫מצד אחד חברה עם ‪ DNA‬ישראלי מאוד — ישיר‪ ,‬בגובה העיניים ונטול פוזה‪,‬‬ ‫ומהצד השני חברה גלובאלית עם סניפים בשש מדינות וצוות בינלאומי‪.‬‬ ‫הניגודים הללו עמדו בבסיס עיצוב החלל שהוא מעניין ויוצא דופן‪ ,‬וההכלה‬ ‫שלהם תחת קורת גג אחת הפכה לחלק מהותי מהשפה העיצובית‪.‬‬ ‫חדרי הישיבות הוא סיפור של בית‪ ,‬כאשר כל חדר עוצב כחדר‬ ‫אחר בבית‪ .‬כך יש לנו‪BAR, FIRE PLACE, GARAGE, SHOWER, LIBRARY, :‬‬ ‫‪ .LIVING ROOM‬כל חדר כזה קיבל טיפול עיצובי לפרטי פרטים‬

‫נ‬

‫‪62‬‬

‫משרדים ומסחר‬

‫משרדי‬

‫‪FYBER‬‬

‫למעלה‪ :‬החדר המיוחד הזה עוצב‬ ‫לארח מגוון רחב של פעילויות‪,‬‬ ‫מהרצאות והדרכות מקצועיות‪,‬‬ ‫דרך שיעורי יוגה ועד תפילות‬ ‫ערבית משותפות‪.‬‬ ‫למטה‪ — THE BAR :‬בחדר הזה‬ ‫מתרחשות רבות משיחות הוידאו‬ ‫עם צוותים או לקוחות בחו"ל‪,‬‬ ‫שתמיד מופתעים לגלות שהאנשים‬ ‫שעובדים איתם יושבים בתוך בר‪.‬‬ ‫בעיצוב של חווית השימוש בחדר‬ ‫הזה רצינו לוודא שאנחנו שולפים‬ ‫את העובדים מאיזור הנוחות‬ ‫שלהם‪ ,‬ונותנים להם זריקת מרץ‬ ‫קטנה לפגישה הזו ולהמשך היום‪.‬‬

‫משרדי‬

‫‪FYBER‬‬

‫תכנון יובל סמואלוב‪ ,‬תלתן כאון‬ ‫סטיילינג גנית כהן סמואלוב‬ ‫ניהול פיקוח אמיר מלכין אדריכלות פרייס‬ ‫אדריכלים קבלן ראשי ‪ TIDHAR GROUP‬קבוצת‬ ‫תדהר מחיצות רצפה תקרה ודלתות ‪MYDESK‬‬ ‫עמדות עבודה וריהוט ‪ WAXMAN‬וקסמן ריהוט‬ ‫משרדי נגרות קמור נגריית בוטיק‬ ‫קירות ירוקים ‪ - GREEN WALL ISRAEL‬קירות‬ ‫ירוקים עיצוב גרפי ‪THE WALL OF ART‬‬ ‫ביצוע חדרי קונספט ‪ WISHBONE‬תקרת עץ‬ ‫אקוסטית צורנית ‪ SPIRO‬גינון אגם וגן‬

‫‪65‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫למעלה‪THE BATHE :‬‬ ‫‪ - LIBRARY‬חדר ישיבות‬ ‫מרכזי ודרמטי‪ ,‬שמשלב‬ ‫בין עיצוב מודרני לחלוטין‬ ‫ומוטיבית קלאסיים‪ .‬כך‬ ‫למשל שולחן הישיבות —‬ ‫פלטת בטון על בסיס של‬ ‫רגלי עץ מיושן מגולפות‪.‬‬ ‫למטה‪ :‬הגג תוכנן‬ ‫בכמה מפלסים על מנת‬ ‫לאפשר ניצול מקסימלי‬ ‫של השטח‪ ,‬ועל מנת‬ ‫לאפשר גישה ישירה‬ ‫אליו מהמשרדים נפתח‬ ‫פיר מדרגות רחב‪ ,‬שגם‬ ‫מחבר בין הקומות‪.‬‬ ‫השקעה כזו בבינוי ולצידה‬ ‫מוכנות לוותר על נדל"ן‬ ‫יקר לטובת המדרגות‬ ‫והיציאה לגג‪ ,‬היא דוגמא‬ ‫לחשיבה פרוגרסיבית על‬ ‫חיזוק התרבות הארגונית‬ ‫ורווחת העובדים‪.‬‬

‫‪64‬‬

‫מבט אל החלל הפתוח‪:‬‬ ‫משלב את הסלון והמטבח‬ ‫לתחושת חופשיות וזרימה‪,‬‬ ‫הרהיטים נבחרו בקפידה‬ ‫בשל המרחב והגובה‪ .‬ניכר‬ ‫האור הטבעי שנכנס לחללי‬ ‫הבית‪ .‬המשרבייה פרט‬ ‫עיצובי דומיננטי המשתלב‬ ‫בשתי הקומות‪.‬‬

‫‪67‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫[ מגורים ]‬

‫הבית תוכנן לדיירים בעלי אופי פתוח‪ .‬שביקשו ליצור‬ ‫מרחב מגורים חופשי‪ ,‬זורם‪ ,‬מואר‪ ,‬מאוורר באופן טבעי‬ ‫ופאסיבי‪ ,‬בו חללי הפנים והחוץ הם המשך ישיר אחד של‬ ‫השני ומזינים זה את זה‪ .‬מרחב מזמין בו ניתן לחגוג‪ ,‬לארח‬ ‫ולבלות באופן רגוע ואינטימי בפורום משפחתי‪ .‬מרחב‬ ‫שתוכנן תוך התיחסות קפדנית לאקלים המקומי‪ ,‬לתנאי‬ ‫המגרש ולהקשרים הסביבתיים‪.‬‬

‫בית בחוף הכרמל‬

‫למעלה‪ :‬מבט המשקף את חלומם של בני הבית‪,‬‬ ‫והגשמתו על ידי האדריכלים‪ ,‬התייחסות לאופי‬ ‫המזמין של בעלי הבית‪ ,‬המרחב והחופש‪ ,‬קווי‬ ‫הבנייה המודרניים עם טוויסט של המזרח הרחוק‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫למטה‪ :‬פינת משפחה מוארת והנוף הטבעי נראה כתמונה‪.‬‬ ‫אוירה מעוצבת מפנקת ומרגיעה‪ .‬המשרבייה (המשתלבת‬ ‫בשתי הקומות) הינה פרט עיצובי מרשים המשלבת הן‬ ‫אחסון והן הסתרת אויר חוזר‪ ,‬אאודיו אודיו וכו‪...‬‬

‫מגורים‬

‫בית בחוף הכרמל‬

‫מבט אל הבריכה‪ ,‬פינות הרביצה‬ ‫והתייחסות לאסתטיקה שימושית‪.‬‬

‫תכנית קומת קרקע‬

‫תכנון נוימן‪-‬חיינר אדריכלים‬ ‫ניהול פיקוח תומר ברינבאום תכנון נוף מור אבידן‬ ‫ביצוע נוף עמרי חסון סטיילינג מרב דקל‬ ‫שלד וגמרים איתי גיל הנדסה בריכה פלגים בע''מ‬ ‫בלגי והצללות ווינקס חשמל ל‪.‬א מערכות חשמל‬ ‫חכם אניגמה מיזוג אוויר קירור ספיר חימום‬ ‫רצפתי להיט מערכות נגרות פנים בונסאי‬ ‫מסגרות פנים דקים תאורה ‪ST.OR‬‬ ‫מסגרות אמיר רון | שור אמנות בברזל‬

‫תכנית קומה ראשונה‬

‫תכנית קרקע‬ ‫‪1 : 50‬‬

‫‪69‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫מימין‪ :‬שעות בין הערביים בפינת האירוח החיצונית‪.‬‬ ‫משמאל‪ :‬האדריכלים יצרו תחושה של המשך ישיר בין‬ ‫הפנים לחוץ תוך נראות של הצמחייה הטרופית‪.‬‬

‫תכנון‬ ‫נוימן חיינר אדריכלים‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫עמית גושר‬

‫הבריכה מתוכננת כך שחלקה הינו כמשטח רטוב לשיזוף‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫מסגור שטחי חוץ‪ ,‬שימוש בקרוי קל‪,‬‬ ‫שולי גג זיזיים‪ ,‬קירות חוץ בחומריות‬ ‫משתנה — מטשטשים את גבולות‬ ‫המאסה הבנויה‪ ,‬מעניקים תחושת‬ ‫שחרור ויוצרים מגוון חדרי חוץ איכותיים‪ .‬אותו טשטוש‬ ‫גבולות מחזק את תחושת המרחב‪ ,‬מרחב הנמשך עד‬ ‫קצה הנוף‪ ,‬כאשר בריכת השחיה משקפת את גוון‬ ‫השמיים נכון לאותו רגע ומשלבת בו מימד דינאמי‪.‬‬ ‫מבחינה חומרית‪ ,‬הקווים המודרניים‪ ,‬הנקיים‪,‬‬ ‫ו"המערביים" מקבלים "טוויסט"‪ ,‬אוריינטלי שמקנה‬ ‫חום וניחוח של חופש‪ ,‬באמצעות שימוש במשרביות‬ ‫פלדה בחיתוך סי‪ .‬אן‪ .‬סי‪ ,‬חיפויי עץ בגסות משתנה‪,‬‬ ‫גופי תאורה מעץ‪ ,‬צמחייה טרופית ומשחקים של‬ ‫אור וצל‪ .‬בכלל‪ ,‬האור והצל באדריכלות המקומית‬ ‫הם חומר לכל דבר לתפיסת האדריכלים‪.‬‬ ‫"החופש"‪ ,‬הנרטיב המרכזי בתכנון הבית‪ ,‬מקבל‬ ‫ביטוי גם ביכולת להכיל ולתת ביטוי אישי לטעמם‬ ‫של בעלי הבית‪ ,‬לטרנדים משתנים ו"לאהבות‬ ‫קצרות"‪ .‬על מנת לאפשר את הביטוי האישי‪,‬‬ ‫המגוון והאקלטקטיות בחללי הפנים עשינו שימוש‬ ‫בשפה האדריכלית כסיפור המסגרת‪ ,‬בשילוב‬ ‫הנוכחות העוצמתית והמרככת של נופי החוץ‬

‫נ‬

‫מדרגות עץ מרחפות‬ ‫יורדות לאורך החצר‬ ‫התחתונה‪ ,‬למפלס‬ ‫המרתף‪.‬‬

‫‪71‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫[ מגורים ]‬

‫שני בתים‬

‫תכנון‬ ‫שדה‪-‬דגן אדריכלים‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫עמית גרון‬

‫[ מגורים ]‬

‫מבט לחצר הכניסה‪ ,‬המהווה חלק בלתי נפרד‬ ‫מהחלל הציבורי‬

‫בית פרטי בסביון‬

‫‪70‬‬

‫בית מודרני ונקי‪ ,‬במפלס אחד עם מרתף‪,‬‬ ‫פרוש על המגרש‪ ,‬בגאומטריה של "ין‬ ‫ויאנג" תלת מימדי‪ ,‬בעל שני אגפים‬ ‫(ציבורי ופרטי) וביניהם מבואת הכניסה‪.‬‬ ‫הכניסה במרכז הבית‪ ,‬על מדרכי אבן המרחפים מעל‬ ‫בריכת שקף‪ ,‬כשקירוי החוץ נכנס פנימה ומגדיר את‬ ‫המבואה הפנימית‪ ,‬בחלל הלופט הפתוח והגבוה‪ .‬כבר‬ ‫ממנה נפרשת החצר במלוא תפארתה‪ ,‬עד לחורשת‬ ‫האקליפטוסים החובקת את החצר האחורית‪.‬‬ ‫מוטיב המים בא לידי ביטוי כבר בבריכת השקף בכניסה‪,‬‬ ‫הגולשת לחצר תחתונה והמחדירה אור למפלס‬ ‫המרתף וממשיך בבריכת השחייה המקבילה לחזית‬ ‫לחצר וגולשת לכוון החורשה ומתמזגת איתה‪.‬‬

‫נ‬

‫האגף הציבורי תוכנן כלופט פתוח וגבוה עם‬ ‫ויטרינת זכוכית פינתית ופרגולה הממשיכה את‬ ‫מפלס התקרה להעצמת קשר פנים חוץ‪.‬‬ ‫האגף הפרטי מחופה אבן מחזית הכניסה‪ ,‬דרך‬ ‫חלל הפנים עד החזית לחצר‪ ,‬תוך טשטוש‬ ‫גבולות בין פנים וחוץ‪ ,‬הן בגאומטריה והן בחומריות‪.‬‬ ‫במבואת חדרי השינה מחופים הקירות והדלתות‬ ‫בזכוכית‪ ,‬כך שנוצרה מעין "קובית" זכוכית בתוך‬ ‫"קובית" האבן המחפה את אגף המגורים‪.‬‬ ‫אבן‪ ,‬עץ וזכוכית משמשים להגדרת האזורים‬ ‫השונים‪ :‬רצוף אבן בחלל הציבורי ורצפות עץ‬ ‫בחלל הפרטי ובמרתף‪ ,‬כמו גם מדרגות עץ‬ ‫מרחפות היורדות למפלס התחתון‬

‫מגורים‬

‫שני בתים | בית פרטי בסביון‬

‫בית פרטי בסביון‬ ‫תכנון‬ ‫שדה‪-‬דגן אדריכלים‬ ‫פיתוח שטח‬ ‫איתמר עיצוב בנוף‬ ‫עיצוב תאורה‬ ‫אורלי אלקבס‬ ‫פרקטים‬ ‫חב׳ פרקטים‬ ‫כלים סניטריים‬ ‫חזי בנק‬ ‫מטבח בופי‬ ‫ריהוט‬ ‫דה בוקס‪ ,‬רימדסיו‬ ‫טולמנס‬ ‫אלומינים‬ ‫מערכות אלומיניום‬ ‫מינימליסי ‪APEXFINE‬‬ ‫של חברת ‪APEX‬‬ ‫בהפעלה חשמלית‬

‫‪73‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫מימין ‪ -‬למעלה‪ :‬חלל‬ ‫המגורים‪ .‬במרכז‪ :‬מבט‬ ‫חופשי לחלל הציבורי‪,‬‬ ‫מחצר הכניסה‪ ,‬ללופט‬ ‫הפתוח ולחצר האחורית‪.‬‬ ‫למטה‪ :‬החלל הציבורי‬ ‫על רקע "קוביית האבן"‬ ‫המגדירה את חלל‬ ‫המגורים‪.‬‬

‫משמאל — למעלה‪:‬‬ ‫החלל הציבורי על רקע‬ ‫"קוביית האבן" המגדירה‬ ‫את חלל המגורים‪.‬‬ ‫למטה‪" :‬קוביית זכוכית"‬ ‫בתוך "קוביית האבן"‬ ‫מגדירות את הכניסה‬ ‫לאגף המגורים‪.‬‬ ‫החצר הפתוחה לחורשה‬ ‫מהווה חלק בלתי נפרד‬ ‫מהחללים הפנימיים‪.‬‬

‫‪72‬‬

‫מגורים‬

‫שני בתים | בית פרטי בקיסריה‬

‫‪75‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫מערך פסים אופקיים‪,‬‬ ‫אטומים ושקופים‬ ‫לסרוגין‪ ,‬ליצירת מופע‬ ‫מופנם מהרחוב‪.‬‬ ‫ברקע‪ :‬החזית לחצר‬ ‫שקופה ופתוחה לנוף‪,‬‬ ‫תוך התמזגות מלאה בין‬ ‫פנים וחוץ‪.‬‬

‫בית פרטי בקיסריה‬

‫מבנה חאן דו קומתי‪ ,‬עם גג מדוקק מרחף‪ ,‬פתוח לחצר‬

‫‪74‬‬

‫בית מודרני ונקי‪ ,‬בגאומטריה של‬ ‫מבנה חאן דו קומתי ומרתף‪ ,‬עם‬ ‫גג שטוח מדוקק ומרחף‪.‬‬ ‫החזית הקדמית רחבה ומאופיינת‬ ‫בקומפוזיציה של פסים אופקיים‪ ,‬אטומים‬ ‫ושקופים לסירוגין‪ ,‬ליצירת מופע מופנם‪,‬‬ ‫תוך שמירת הפרטיות לכוון הרחוב‪.‬‬ ‫הכניסה דרך דלת ברזל גבוהה לחלל ציבורי‬ ‫בגובה כפול‪ ,‬עם מבט לחצר ולבריכה‪.‬‬ ‫לאורך החלל‪ ,‬מהווה קומפוזיציית הפסים האטומים‬ ‫והשקופים (מהחזית הקדמית) דופן תלת ממדית‬ ‫דומיננטית‪ ,‬המשמשת את הפונקציות השונות‪ .‬מנגד‬ ‫מתנשאת וויטרינה שקופה בגובה כפול הפותחת‬

‫נ‬

‫את הבית לנוף‪ .‬הפונקציות הציבוריות‪,‬‬ ‫סמוכות זו לזו עם יציאה לפרגולה ולחצר‪.‬‬ ‫בחלל הכפול גוף תאורה גדול המהווה אלמנט‬ ‫פיסולי‪ ,‬על רקע קיר גבוה מחופה עץ‪ ,‬לאורכו מהלך‬ ‫מדרגות ברזל קונזוליות למפלס חדרי השינה‪.‬‬ ‫במפלס העליון‪ ,‬אגף ההורים ואגף חדרי הילדים‬ ‫מופרדים במעבר גלריה‪ ,‬הצופה לחלל הכפול ולנוף‪.‬‬ ‫החזית האחורית שקופה ופתוחה‬ ‫לנוף‪ ,‬תוך התמזגות מלאה בין החללים‬ ‫הפנימיים והמרחבים הפתוחים‪.‬‬ ‫בריכת השחייה המקבילה לפרגולה‪ ,‬מגדירה את‬ ‫אזור הסבת החוץ‪ ,‬התחום במבנה החאן הדו קומתי‬ ‫ושאר האזורים בחצר‬

‫מגורים‬

‫שני בתים | בית פרטי בקיסריה‬

‫גוף תאורה פיסולי בחלל‬ ‫הכפול‪ ,‬אליו צופה גלריית‬ ‫המפלס העליון‪.‬‬

‫משמאל — למעלה‪ :‬בריכת‬ ‫השחיה המקבילה לפרגולה‪,‬‬ ‫מגדירה את הסבת החוץ‪.‬‬ ‫למטה‪ :‬קומפוזיציית חומרים‪:‬‬ ‫מדרגות ברזל קונזוליות על‬ ‫רקע קיר מחופה עץ החולף‬ ‫בכל המפלסים‪.‬‬

‫בית פרטי בקיסריה‬ ‫תכנון שדה‪-‬דגן אדריכלים‬ ‫אלומינים מערכות אלומיניום מינימליסי‬ ‫‪ APEXFINE‬של חברת ‪ APEX‬בהפעלה‬ ‫חשמלית חיפויים‪ ,‬ריצופים וכלים‬ ‫סניטריים חזי בנק‬ ‫מטבח דאדא בניה ירון טיבט‬

‫‪77‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫‪76‬‬

‫צילום עודד סמדר‬

‫בחירת העורך‬

‫‪01‬‬

‫אוספת סיפורים‬

‫מלון ישרוטל פאבליקה‬ ‫‪MARRIOTT AUTOGRAPH COLLECTION‬‬

‫‪02‬‬ ‫‪03‬‬

‫גיורא אוריין‬ ‫עורך ראשי‬

‫בלו דופלקס‬ ‫עמוד ‪82‬‬

‫בראוני | חווית‬ ‫מגורים בגווני אדמה‬ ‫עמוד ‪84‬‬

‫‪04‬‬

‫אדריכלית דנה אוברזון‪ ,‬בוגרת‬ ‫המחלקה לאדריכלות בבצלאל‬ ‫ולימודי המשך ב‪ECOLE DE-‬‬ ‫‪ ARCHITECTURE LA VILLET‬בפריז‪.‬‬ ‫עבדה אצל האדריכל סעדיה מנדל‬ ‫(סצ׳קו) ז"ל‪ ,‬שגם רתם אותה‬ ‫כמרצה במחלקה לאדריכלות‬ ‫באוניברסיטת אריאל‪.‬‬ ‫את הסטודיו שלה דנה אוברזון‬ ‫אדריכלים‪ ,‬העוסק בתכנון בתים‬ ‫ודירות יוקרה‪ ,‬בתי מלון‪ ,‬חנויות‬ ‫וחללי מסחר‪ ,‬הקימה אוברזון‬ ‫בשנת ‪.2002‬‬ ‫בעבודתה מספרת אוברזון סיפור‬ ‫והיא מביימת אותו מפרטי‬ ‫פרטים‪ ,‬משכבות‪ ,‬המורכבות‬ ‫מאוסף אקלקטי של חומרים‪ ,‬טקסטורות‪ ,‬סמלים ופריטים של תרבויות שונות‬ ‫ובעיקר מתחושות‪ .‬העיצוב שלה מספר סיפורים של מקום ושל תרבות‪ ,‬בבתי‬ ‫המלון שהיא מעצבת‪ ,‬או סיפורי חיים‪ ,‬של דיירים במגורים שתכננה‪ .‬המארג‬ ‫הקפדני שהיא יוצרת‪ ,‬בעל חמימות ורוח חיים‪ ,‬נושא את טביעת החותם שלה‪,‬‬ ‫אשר משלב ראייה עיצובית יחד עם אמנותית‪.‬‬

‫עמוד ‪78‬‬

‫בית בנחלה‬ ‫עמוד ‪85‬‬

‫‪05‬‬ ‫בית האספן | מבית ותיק‬ ‫בנחלה לוילה מעודכנת‬ ‫ועשירה בביטוי אישי‬ ‫עמוד ‪86‬‬

‫‪06‬‬ ‫סטודיו דנה אוברזון אדריכלים‬ ‫עמוד ‪90‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫‪78‬‬

‫בחירת העורך‬

‫דנה אוברזון אדריכלים‬

‫‪81‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫מלון ישרוטל פאבליקה‬

‫‪MARRIOTT AUTOGRAPH COLLECTION‬‬

‫‪01‬‬ ‫יצירות האמנות‬ ‫המעטרות את החלל‬ ‫נראות כאילו שייכות‬ ‫לאוסף אמנות פרטי עם‬ ‫אופי ועבר עשיר‪ .‬בשעות‬ ‫הערב הלובי משנה את‬ ‫אופיו והופך ללאונג' עם‬ ‫עמדת די ג'יי ובר‪.‬‬

‫‪80‬‬

‫המלון ממוקם בלב אזור ההייטק המקומי‬ ‫בהרצליה‪ ,‬עבור הקהילה העסקית המקומית‬ ‫והבינלאומית‪ ,‬דור המילניום‪ ,‬שעבורו סביבת‬ ‫העבודה היא גם סביבה של פנאי‪ ,‬פיוז'ן בין‬ ‫העסקי והחברתי‪ ,‬לעבודה מהלפ טופ על שפת‬ ‫הבריכה או בלובי‪ ,‬במרחבי עבודה משותפים‬ ‫שגם מהווים מוקדי בילוי לתושבי העיר‪.‬‬

‫במלון ‪ 160‬חדרים‪ ,‬אולם הופעות חיות‪ ,‬בר‪-‬מסעדה ומרפסת פטיו בלובי‬ ‫ובריכה בגג המלון שצופה על העיר והים‪ .‬מועדון הכושר של המלון וחללי‬ ‫העבודה המשותפים‪ ,‬פתוחים לתושבי העיר כמו גם לאורחי המלון‪.‬‬ ‫"היתרון הגדול ביותר שעולה מעירוב השימושים בתחום המלונאות‪,‬‬ ‫הוא יצירת מתחם מניב‪ ,‬חי ושוקק חיים ‪ 24‬שעות ביממה"‪ ,‬אומרת‬ ‫אדריכלית דנה אוברזון האחראית על תכנון ועיצוב חללי הפנים במלון‪.‬‬ ‫בפיתוח הקונספט העיצובי‪ ,‬היה דגש על איסוף — של אנשים‪ ,‬רעיונות‪,‬‬ ‫פריטים‪ ,‬ריהוט וחומרים‪ .‬הרצון היה ליצור מלון שמייצר מצבים טבעיים‬ ‫של בית‪ ,‬פינות ישיבה אסופות‪ ,‬תקופתיות‪ ,‬בריחה מהחד מימדיות‬ ‫העיצובית‪ .‬ריבוד ושכבתיות‪" .‬כשאני ניגשת לתכנון אני מתייחסת‬ ‫למושגים כמו קנה המידה‪ ,‬פרופורציה‪ ,‬אור‪ ,‬אקוסטיקה‪ ,‬ארומה‪ ,‬שאלות‬ ‫כמו מיהו הקהל‪ ,‬מהן נקודות המבט בכל חלל ומהי החוויה והתחושות‬ ‫הרצויות‪ .‬האם זו שלווה והתבוננות פנימית‪ ,‬חברה ויצירת קשרים‪,‬‬ ‫או משהו בין לבין‪ ".‬מספרת אוברזון "לדוגמא קנה המידה של החלל‪,‬‬ ‫הבהירות או הכהות הנתפסת שלו‪ ,‬טמפרטורת הצבע של האור שבו‬ ‫יש השפעה דרמטית על נפח ורמת הדיבור בין אנשים‪ .‬אפילו לתחושת‬ ‫הטעם שלנו יש תפקיד‪ .‬מזון יכול להניע קהל להאסף יחד ולשהות"‪.‬‬ ‫בחלל הלובי והכניסה מורגשים קווי מבט הפתוחים אל חלל המסעדה‪,‬‬ ‫מרפסת הפטיו החיצונית ומעבר‪ .‬התכנון והעמדת הריהוט יוצרים‬

‫דנה אוברזון אדריכלים‬

‫בחירת העורך‬

‫בפיתוח הקונספט העיצובי‪ ,‬היה דגש על איסוף —‬ ‫של אנשים‪ ,‬רעיונות‪ ,‬פריטים‪ ,‬ריהוט וחומרים‪ .‬הרצון‬ ‫היה ליצור מלון שמייצר מצבים טבעיים של בית‪ ,‬פינות‬ ‫ישיבה אסופות‪ ,‬תקופתיות‪ ,‬בריחה מהחד מימדיות‬ ‫העיצובית‪ .‬ריבוד ושכבתיות‪.‬‬

‫הבריכה בגג המלון צופה‬ ‫אל נוף העיר ואל קו‬ ‫החוף‪ .‬החומרים שנבחרו‬ ‫לאזור בריכת הגג בין‬ ‫היתר הם דק שחור לבן‪,‬‬ ‫רשת אלומיניום דקיקה‪,‬‬ ‫בטון חשוף ופלדת קורטן‬ ‫חלודה שמשנה את הגוון‬ ‫שלה לאורך שעות היום‪.‬‬ ‫"חומרים שמהדהדים את‬ ‫המקום והזמן‪ ,‬במקרה‬ ‫הזה את השמש והים"‬

‫‪83‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫אזורי טרקלין אינטימים מרוהטים בפריטים שרובם תוכננו ע"י הסטודיו‬ ‫וכן פריטי אמנות אקלקטיים שנבחרו בקפידה בשווקים מסביב לעולם‬ ‫ובשיתופי פעולה עם אמנים מקומיים‪ .‬הריהוט למלון נקנה באמסטרדם‪,‬‬ ‫טורקיה ושווקי פשפשים שונים‪ .‬יצירות האמנות המעטרות את החלל‬ ‫נראות כאילו שייכות לאוסף אמנות פרטי עם אופי ועבר עשיר‪ .‬בשעות‬ ‫הערב הלובי משנה את אופיו והופך ללאונג' עם עמדת די ג'יי ובר‪.‬‬ ‫בקומת מועדון הכושר ואולם ההופעות והכנסים האקלקטיות מורגשת‬ ‫גם בבחירת החומרים "שילוב של בטון וטרצו הוא שילוב ישראלי מאוד‪,‬‬ ‫יחד עם פריטים מחו"ל יוצר תחושה של מקומיות ובינלאומיות בחלל‬ ‫המלון"‪ ,‬מספרת אוברזון‪" ,‬שטיחי וינטג'‪ ,‬גווני ירוק עמוקים‪ ,‬פליז וברזל‬ ‫טבעי‪ ,‬פרקט צבעוני מוברש שנראה מיושן וכמובן ניאון‪ .‬חומרים שנותנים‬ ‫אוירה חשוכה ומעושנת יחד עם פינות ישיבה אינטימיות ותחושה של‬ ‫בית‪ .‬לחללי העבודה המשותפים ואזורי הלאונג' ביקשנו אוירה בה‬ ‫העתיד והעבר מהולים זה בזה‪ .‬רצפת עץ ורסאי‪ ,‬בטון חשוף‪ ,‬רשתות‬ ‫אלומיניום ופח מרוג‪ ,‬אבן קררה וזכוכית רשת וגוון כחול חזק וכבד‬ ‫כרקע לאוסף האמנות שמגיע מעולמות הגרפיטי ואמנות הרחוב‪".‬‬ ‫הקונספט העיצובי לחדרי האירוח והלובאים הקומתיים שואב משני‬ ‫המוטיבים האורבניים הדומיננטיים של הרצליה — המרכז העסקי והמרינה‪.‬‬ ‫קירות החדר מכוסים עץ יאכטות בגוון אגוז ואפור בהיר‪ ,‬מראות‪ ,‬זכוכית‬ ‫גלים וטפט קרבון‪ .‬חירוצים אופקים ואנכים מחברים בין החומרים ויוצרים‬ ‫רצף וקצב אחיד בחלל החדר‪" .‬בתחושה שלי המלון מרגיש כחלל שהורכב‬ ‫כמו פאזל שחלקיו לא בהכרח מתאימים אבל החיבור הבלתי אמצעי‬ ‫הזה מייצר את הנוחות והאוירה שרצינו לייצר‪ ".‬מספרת אוברזון‬

‫עיצוב ותכנון פנים דנה אוברזון‪ ,‬אושיר אסבן‪ ,‬דויד רם‪ ,‬נילי אדריס‬ ‫אדריכלות רני זיס יועץ תאורה צח כהן תאורה קמחי תאורה‬ ‫ניהול פרויקט יואב חזן חשמל חכם גרנד סינמה פיתוח צורנמל טורנר‬ ‫נגרות א‪.‬מ תעשיות עץ מסגרות חיים קרנדג'י טקסטיל רנבי‪ ,‬אטון בע"מ‬ ‫ריצוף טראצו סי‪.‬אר קונטק בע"מ שטיחי מסדרונות אביטרה‬ ‫שטיחים עצמאיים שטיחי ששון מחיצות זכוכית זכוכית נרי שפירא‬

‫‪82‬‬

‫בחירת העורך‬

‫דנה אוברזון אדריכלים‬

‫האתגר היה לתכנן גרם מדרגות תקני‪ ,‬פונקציונלי‪ ,‬נוח לשימוש‬ ‫ובניראות נקיה המדויקת לחלל ובנוסף לייצר ספרייה שיש בה‬ ‫עומק שימושי‪ .‬כמו כן‪ ,‬על מנת להמנע מהנמכות‪ ,‬על הספרייה‬ ‫להכיל חללים טכניים נסתרים למיזוג אויר ואוורור‪ .‬מאחר וכל‬ ‫יחידת המדרגות והספריה היו עתידות להיות מורכבות בשטח‪,‬‬ ‫הסטודיו נדרש לתכנון מדויק של יחידות המסגרות כפאזל‬ ‫התואם לשטח‪ ,‬ללא מרווח לטעויות שיאלצו את בעלי המקצוע‬ ‫לרתך בשטח‪ .‬בזמן הביצוע הפך הבית ל"בית חרושת" זמני‪.‬‬ ‫"על מנת להימנע מריתוכים במקום‪ ,‬כל הספרייה נבנתה‬ ‫מברזל מושחר בעובי ‪ 8‬מ"מ שאותו חתכנו במסגריה ובשטח‬ ‫הורכבו אחת לשני‪ ,‬ללא צורך בריתוכים‪ ".‬מספרת אוברזון‪ .‬גרם‬ ‫המדרגות שהובל כמקשה אחת‪ ,‬נבנה על פרופיל — מצד אחד‬ ‫שתפוס רק בשתי נקודות‪ :‬רצפה ותקרה‪ .‬מן הצד הפתוח של‬ ‫הגרם‪ ,‬הולבשו מדרגות העץ הקונזוליות טרם חיבורו הסופי‬ ‫למקום והתוצאה היא מדרגות מרחפות המנותקות ממישור‬ ‫הספרייה‪ .‬מעקה המדרגות מורכב מסכיני ברזל שחור בעובי‬ ‫‪ 8‬מ"מ שממשיך את קצב החלוקות האנכיות בספרייה‪.‬‬ ‫בקומה העליונה‪ ,‬הספריה והמעקה משמשים רקע למבואה‬ ‫הצופה אל החלל הכפול בסלון ואל הנוף‪ .‬המבואה ובה שולחן‬ ‫עבודה‪ ,‬מובילה אל שתי סוויטות‪ .‬חדרי הרחצה חופו אבן‬ ‫טבעית מנוסרת בגווני חול בשילוב אבן טבעית מלוטשת‬ ‫בנישות‪ .‬הנגרות השחורה מהווה קונטרסט לבהירות של‬ ‫החלל‪ .‬חדר המאסטר וסוויטת האורחים מוקמו בגב הספרייה‬ ‫והמטבח שבקומה התחתונה וצופים אל העיר תל אביב‬

‫שטח ‪ 300‬מ״ר לקוחות זוג צעיר שחי על קו פריז‪-‬תל אביב‬ ‫עיצוב ותכנון פנים דנה אוברזון‪ ,‬נילי אדריס יועץ תאורה צח כהן תאורה אקסקלוסיב‬ ‫ניהול פרויקט ציון מחלוף חשמל חכם הד סינמה נגרות אלי חדד מסגרות בנצי גרינברג‬ ‫חיפויים חדרי רחצה חזי בנק טקסטיל רנבי ריצוף פרקטים מיזוג אוויר מיזוג פלוס‬ ‫מחיצות זכוכית זכוכית נרי שפירא‬

‫‪85‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫בלו דופלקס‬

‫‪02‬‬

‫הדופלקס בקומה ה‪ 10-‬במתחם המגורים‬ ‫‪ BLUE‬בצפון תל אביב‪ ,‬צופה מבעד לחזית‬ ‫המתעגלת אל חורשות ירוקות ומעבר‪,‬‬ ‫אל הים התיכון‪ .‬הנוף הפתוח הוא העוגן‬ ‫סביבו תוכנן הבית שכל חלליו פונים‬ ‫מערבה‪ ,‬ללא מחיצות או ריהוט שחוסמים‬ ‫את המבט אל החוץ‪ .‬הכניסה אל הבית‬ ‫נפתחת למבואה שממשיכה אל מרכז‬ ‫החלל הציבורי שבקומה התחתונה‪.‬‬ ‫בתכנון העמדת הסלון והמטבח היה דגש‬ ‫על פתיחות מקסימלית אל הירוק של‬ ‫החורשות והכחול של הים שנשקפים‬ ‫מהקומה הגבוהה‪.‬‬ ‫העמדת המטבח אינה סטנדרטית‪ .‬משטח העבודה ממוקם‬ ‫במקביל אל יחידות המטבח הגבוהות‪ ,‬בחלק האחורי הצמוד‬ ‫לגרעין הבית‪ .‬האי הרחב מקביל אל משטח העבודה ושניהם‬ ‫מאפשרים בישול‪ ,‬אירוח ושהייה אל מול הנוף הנשקף‪ .‬הסלון‬ ‫ממוקם במרכז החלל הציבורי בצמוד לפינת האוכל‪ ,‬ומקיים‬ ‫סכמת תנועה זורמת בינו לבין שאר החללים בבית‪ ,‬כגון חדר‬ ‫המשפחה‪ ,‬באופן המתחשב בקוי המבט אל החוץ‪ .‬במרכז הסלון‬ ‫מקבילות זו אל זו שתי ספות קטיפה כחולה בגוון המהדהד‬ ‫את פיסת הים הנשקפת דרך הפתחים הרחבים‪ .‬שולחן הקפה‬ ‫המרובע משיש קררה וכל שאר פרטי הריהוט נרכשו באיטליה‪.‬‬ ‫ברחבי הבית שולבו פרטי אמנות של אמנים ישראלים‪.‬‬

‫‪84‬‬

‫בלב הבית תוכנן גרם המדרגות כחלק מספריית ברזל מושחר גדולת‬ ‫מימדים‪" .‬גרם מדרגות וספריה‪ ,‬שני אלמנטים אדריכליים לכאורה‬ ‫מנוגדים‪ .‬ספרייה שהיא מקום של שהות אל מול מדרגות שהם מקום‬ ‫של תנועה‪ .‬בעיני מדרגות הם תמיד מקום‪ .‬אלמנט טכני שמחבר בין‬ ‫חללים ובו טמון גם פוטנציאל של חיבור דרך דיזיין ונרטיב"‪ ,‬מספרת‬ ‫אוברזון‪ .‬הרעיון היה להשתמש ולהעצים את גובה החלל הכפול על־ידי‬ ‫המשכיות של ספריה שתלווה את העולה במדרגות ובו בזמן תשמור על‬ ‫המבט כלפי הים‪" .‬השימוש בברזל מושחר הרגיש נכון לאפקט שרצינו‬ ‫ליצור‪ ,‬אלמנט מאסיבי שנראה כמקשה אחת ללא קיטועים‪ .‬לחבר את‬ ‫האורך העצום של שבעה מטרים על פני גובה של מעל ארבעה מטרים‬ ‫באופן שיראה כיחידה אחת ולא כמערום קופסאות המרותכות זו לזו‪".‬‬

‫בחירת העורך‬

‫דנה אוברזון אדריכלים‬

‫בית בנחלה‬ ‫הבית ממוקם בלב נחלה באזור השפלה של מרכז הארץ‪.‬‬ ‫בעלי הבית ביקשו לעצמם בית אינטימי עם חיבור חזק‬ ‫לטבע שמסביב וכך הכניסה לבית הינה דרך בוסתן פורח‬ ‫בצמחייה ארצישראלית‪ ,‬המאטה את קצב הרחוב ומובילה‬ ‫אל הכניסה הראשית‪ .‬תכנית הבית חובקת פטיו במרכזו‬ ‫ופנים הבית משקף את הטבע והכפריות שבו הוא נטמע‪.‬‬

‫‪04‬‬

‫הבית המתפרש על פני קומה אחת‪" .‬השאיפה העיצובית‬ ‫והתכנונית היא לאחידות ושקט בעיצוב" מספרת‬ ‫האדריכלית דנה אוברזון "תכנון החוץ ופיתוח השטח‬ ‫מתאפיינים במתן עוצמה לטבע ולצמחייה הירוקה‪.‬‬ ‫תכנון הפנים מתבטא במינימליזם מודרני בצבעוניות‬ ‫והשפעות אסתטיקת הבאוהאוס בבחירת החומרים"‪.‬‬ ‫החומרים שנבחרו לבית הם אבן טרוורטין‪ ,‬עמודי עץ‪,‬‬ ‫רעפי צפחה‪ ,‬רזינה ברצפות ובקירות בשילוב מסגרות‬ ‫ומשקופי ברזל שחור‪ .‬מראה מונוליטי שנותן מקום‬ ‫לחוץ להשתקף פנימה דרך הפתחים הרחבים‪ .‬בחירת‬ ‫החומרים המינימליסטיים מייצרת חלל שמהווה רקע‬ ‫לאוספים ויצירות האמנות מעשה ידיו של בעלי הבית‬

‫הלקוחות משפחה עם שלושה ילדים‬ ‫אדריכלות ועיצוב פנים דנה אוברזון‪ ,‬עפרה גולדברג‬ ‫תאורה אורלי אלקבס ניהול פרויקט טל גולדפרב‬ ‫פיתוח נוף מור אבידן אדריכלות נוף הדמיות סטודיו אנדו‬

‫‪87‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫בראוני | חווית מגורים בגווני אדמה‬ ‫בשכונה המאופיינת ברובה בבנייה רוויה של מגדלים ורבי קומות‬ ‫יוקרתיים לצד בניינים נמוכים וקוטג'ים‪ ,‬ממוקמת הדירה בקומה‬ ‫גבוהה וצופה אל שטחים ירוקים ופארק רחב ידיים‪.‬‬

‫‪03‬‬

‫‪86‬‬

‫הדירה הקיימת היתה שמורה‪ ,‬פונקציונלית והרמונית‪ ,‬כך‬ ‫שלמעשה העיצוב עסק בחידוד ודיוק הדירה לצרכיה הנוכחיים‬ ‫של בעלת הבית‪ ,‬תוך שילוב פלטת גוונים שהשימוש בה הוא לא‬ ‫צפוי‪ .‬פרטי האמנות שאותם אספה בעלת הבית במשך השנים‬ ‫ואהבתה לגווני אדמה חמים ומנחמים‪ ,‬נתנו השראה לאסתטיקה‬ ‫שנכונה לבית והכתיבו את הכיוון העיצובי של הפרויקט‪.‬‬ ‫הכניסה דרך דלת הכניסה שהורחבה‪ ,‬נפתחת אל המבואה הפונה אל‬ ‫המטבח‪ .‬חלל המטבח משלב פלטת צבעים של גווני אדמה כהים‪ :‬חומים‪,‬‬ ‫בז'ים ואפורים בשילוב טקסטורה המדמה חלודה במשטח הדקטון שבאי‪.‬‬ ‫"ההתיחסות העמוקה לצבעוניות היא מעבר לחיבור הויזואלי ועוסקת‬ ‫במרקמים‪ ,‬בתחושות הפיזיות ובחוויית המגע בחומר טבעי‪ ".‬מספרת‬ ‫אדריכלית דנה אוברזון‪" ,‬לדוגמא לריצוף הבית בחרנו בפרקט כהה ומעושן‬ ‫בעל טקסטורה של עץ פראי שמרגיש כמו לדרוך יחפים על האדמה"‪.‬‬ ‫בין מבואת הכניסה לפינת האוכל מפרידה ספריית קורטן הפתוחה‬ ‫משני הצדדים ומשרתת את פינת האוכל בזמן אירוח‪ .‬הספריה‬ ‫מורכבת פלחים‪ ,‬משטחים וצינורות ברזל שעברו תהליך של החלדה‬ ‫ומהווים רקע ליצירות האמנות השבטית‪ .‬בהמשך החלל‪ ,‬ספריית‬ ‫הקורטן מתפקדת כמחיצה בין המטבח לחלל המגורים בו הורחבו‬ ‫והוגבהו הפתחים בנדיבות‪ ,‬על מנת לחזק את הקשר בין חוץ ופנים‬ ‫ואת תחושת המרחב בדירה‪ .‬במרכז הסלון ישנה ספה גדולה בצבע‬ ‫אדום דומיננטי ולצידה ארגז עץ מחוספס המשמש שולחן קפה‪.‬‬ ‫הכורסאות הקיימות רופדו מחדש בטקסטיל אתני שיובא מאיטליה‪.‬‬ ‫מחיצת זכוכית אטומה בגוון בהיר חוצצת בין חדר‬ ‫הרחצה של בני הבית לבין שירותי האורחים ובזמן אירוח‬ ‫מאפשרת חציצה ובכך חלל אינטימי ונעים‪.‬‬ ‫סוויטת המאסטר מתאפיינת בתחושה מלונאית חמה עם טקסטילים‬

‫טבעיים ועדינים בשילוב פליז וברזל מושחר‪ ,‬חומרים עשירים ומלאי‬ ‫אופי‪ .‬פרטי הפליז המוברש משמשים כמדפים דקיקים וידיות הפליז‬ ‫משולבות בנגרות בגווני החול‪ .‬גב מיטה המורחק מהחלון‪ ,‬תוכנן‬ ‫כחלק מיחידת נגרות המקיפה את כל החלל סביב המיטה‪ .‬ארון קיר‬ ‫מפורט ומוקפד ניצב אל ספריית הטלויזיה שבמרכזה דלת פיווט רחבה‬ ‫הנפתחת אל חדר הרחצה‪" .‬האיזון בשילוב החומרים‪ ,‬הגוונים והפריטים‬ ‫מייצר את האוירה הביתית והחמימה שביקשנו לחלל המאסטר‪".‬‬ ‫מספרת אוברזון "היה חשוב לנו לשלב פריטים קיימים למשל‪ ,‬התיבה‬ ‫העתיקה היא פריט בעל חשיבות רגשית שלא היינו מוכנים לוותר עליו‬ ‫ולבסוף התאים כמו כפפה בצמוד למרגלות המיטה‪ ".‬בחדר הרחצה‬ ‫הותקנו לוחות גרניט פורצלן דק בעלי מימדים מאסיביים מרצפה עד‬ ‫תקרה בגווני האדמה שתורמים לתחושת הגודל והרצף בחלל‪" .‬הרבה‬ ‫מהסיפור של הבית הוא שילוב של ישן וחדש‪ ,‬היסטורי ועכשווי‪ ,‬עבר‬ ‫ועתיד‪ .‬בית שעוסק בסיפור חיים שניתן לו ביטוי בחומר וחלל‪".‬‬ ‫שטח ‪ 165‬מ"ר ‪ +‬מרפסת ‪ 40‬מ"ר מיקום שכונת הרצליה הירוקה‬ ‫עיצוב ותכנון פנים דנה אוברזון‪ ,‬עודד לויתן ניהול פרויקט טל גולדפרב‬ ‫פיתוח סטודיו רותם תאורה קמחי תאורה נגרות הדר האן‬ ‫מסגרות דורון אונטר חיפויים חדרי רחצה חזי בנק טקסטיל קלאסיקיר‬ ‫שטיחים שטיחי ששון ריצוף פרקטים מיזוג אוויר מיזוג פלוס‬

‫בחירת העורך‬

‫דנה אוברזון אדריכלים‬

‫‪89‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫בית האספן | מבית ותיק בנחלה‬ ‫לוילה מעודכנת ועשירה בביטוי אישי‬

‫הבית נבנה לפני שני עשורים ומשתרע על שטח של ‪ 17‬דונם במושב‬ ‫בצפון השרון‪ .‬בעל הבית‪ ,‬איש ספנות‪ ,‬חובב סוסים ואספנות ביקש‬ ‫לשפץ את הבית הקיים עד היסוד‪ ,‬לעצבו בקונטור הבית הקיים וכן‬ ‫לתכנן את השטחים הפתוחים המקיפים את הבית‪" .‬ביקשנו ליצור‬ ‫עיצוב שלא ירגיש כטלאי אלא אותנטי והרמוני‪ .‬היה צורך 'לנקות'‬ ‫את התכנית הקיימת ולפתח אותה כך שתתאים לדיירי הבית‬ ‫ולצרכיהם העכשווים"‪ ,‬אומרת האדריכלית דנה אוברזון‪.‬‬

‫‪05‬‬

‫‪88‬‬

‫בחלל מבואת הכניסה אל מול דלת הכניסה‪ ,‬מוצבת עבודת גילוף עץ‬ ‫באורך חמישה מטרים שמקורה באפריקה‪ ,‬כמוקד חזותי‪ .‬העיצוב‬ ‫משלב גוונים וחומרים טבעיים‪ ,‬שיהוו רקע ויבליטו את הריהוט שנבחר‬ ‫בקפידה באיטליה‪ ,‬האמנות העכשווית של אמנים ישראלים ופרטי‬ ‫אמנות אפריקאית — אוסף פרטי עשיר של בעל הבית ממסעותיו‬ ‫במשך השנים‪ .‬המבואה הוא צומת שאותו תוחמות דלתות כפולות‬ ‫אל החללים הצמודים‪ .‬החללים הציבוריים מוגדרים בצורה מסורתית‬ ‫יותר בה ניתן לסגור בדלת את הסלון או את פינת האוכל‪" .‬הדלתות‬ ‫היו חלק מאופיו של הבית ונכונות לו‪ ,‬לכן החלטנו "לזרום" איתן‬ ‫ואף לחזק את נוכחותן ע"י שילוב דלתות חדשות זהות במקומות‬ ‫נוספים למשל‪ ,‬בין המבואה ובין חדר המשפחה‪ ".‬מספרת אוברזון‪.‬‬ ‫"העובדה שיש הפרדה בין חללים אפשרה לשלב סוגי ריצוף משתנים‬ ‫בין חלל לחלל בהתאם לתפקודו ולאוירה שרצינו לייצר בו"‪.‬‬ ‫לקיר הסלון נבחר גוון ירוק עמוק‪ ,‬שמהדהד את גווני צמחיית הגן‬ ‫ומימי הבריכה‪ .‬הירוק מבליט את אבן הטרוורטין בקמין המשוחזר‬ ‫ומשתלב עם הריהוט האיטלקי‪ ,‬פריטי הפליז‪ ,‬האמנות ופסנתר‬ ‫הכנף השחור‪ .‬קו רכס של התקרה המשופעת תוכנן ובוצע מחדש‬ ‫בהתאם להעמדת הסלון ובכדי ליצור חלל טכני לתעלות מיזוג‬ ‫האויר וניתוקי הוילונות‪ .‬המשרד הביתי צמוד לסלון אך מופרד‬ ‫ממנו לחלוטין‪ .‬סביב שולחן העבודה תוכננה ספריה הקפית בה‬ ‫שולבו פרטי האספנות של בעל הבית בעדינות וברגישות‪.‬‬ ‫המטבח בעל שלוש חזיתות הפרושות כמצולע אלכסוני‪ ,‬הינו בעל‬ ‫גוון גרפיט כהה המתכתב עם משקופי העץ השחורים‪ .‬בין שלושת‬ ‫החזיתות במרכז חלל המטבח‪ ,‬ממוקם אי בעל משטח בגוון דובדבן‬

‫בחירת העורך‬

‫דנה אוברזון אדריכלים‬

‫העיצוב משלב גוונים וחומרים טבעיים‪ ,‬שיהוו רקע‬ ‫ויבליטו את הריהוט שנבחר בקפידה באיטליה‪,‬‬ ‫האמנות העכשווית של אמנים ישראלים ופרטי‬ ‫אמנות אפריקאית — אוסף פרטי עשיר של בעל‬ ‫הבית ממסעותיו במשך השנים‪.‬‬

‫‪91‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫המשתלב עם גוון הפתחים הקיימים שמובילים ממנו אל חצר‬ ‫הנחלה והבריכה‪ .‬המטבח סמוך ופתוח אל חדר המשפחה ומבעד‬ ‫חלונו נחשפת פינת אוכל חיצונית מקורה של מרחב הגן‪.‬‬ ‫במסגרת התכנון החדש שעוסק בשיפור סכמת תנועה‪,‬‬ ‫ניקוי אלמנטים מיותרים וניצול מלוא הפוטנציאל שבחלל‪,‬‬ ‫הועתק מיקומו של גרם המדרגות הפנימי של הבית ונוצק‬ ‫מחדש‪ .‬המדרגות מובילות אל יחידת המאסטר רחבת הידיים‪.‬‬ ‫מצידה האחת של המיטה תוכננה ספרייה עשויה אותו‬ ‫עץ אלון שחור בשילוב פליז דק‪ .‬מן הצד השני אח בשילוב‬ ‫ברזל שחור ומעליו עבודות של האמנית טלי נבון‪" .‬הדגש‬ ‫במאסטר היה ליצור את האיזון שהיה חסר בתכנית המקורית‬ ‫ובכך להפוך אותו לחדר רגוע ונעים‪ .‬כמו בסלון‪ ,‬גם בחלל‬ ‫המאסטר מורכז רכס התקרה המשופעת על מנת ליצור את‬ ‫ההרמוניה שמביאה איתה הסימטריה‪ ".‬מספרת אוברזון‪.‬‬ ‫חלל המרתף תוכנן ועוצב כטרקלין‪ .‬החלל כולל מועדון כושר‪,‬‬ ‫בר משקאות‪ ,‬שולחן ביליארד ואולם קולנוע ביתי‪ .‬בקירות‬ ‫המקיפים את החלל תוכננה הנגרות לפרטי פרטים‪ .‬ספריה‬ ‫בחיבור חומרים עשיר של אבן‪ ,‬עץ‪ ,‬מראות עתיקות ופרטי‬ ‫פליז‪ .‬שילובו של פריט אספנות ייחודי‪ ,‬מודל ספינה עתיקה‪,‬‬ ‫נלקחה בחשבון בעת תכנון הנגרות ומוארת כמיצג מוזיאון‪.‬‬ ‫בפיתוח השטח סביב הבריכה תוכננו שתי יחידות מטבח חוץ‬ ‫מחופות אבן טרוורטין הצופות אל הבריכה‪ .‬הבריכה עצמה בעלת‬ ‫משטח מתרומם ובזמן אירוח הופכת לרחבת ריקודים מרווחת‬

‫מימין למעלה‪:‬‬ ‫ספריה בחיבור חומרים‬ ‫עשיר של אבן‪ ,‬עץ‪ ,‬מראות‬ ‫עתיקות ופרטי פליז‪ ,‬עם‬ ‫פריטי אספנות‪ ,‬מוארת‬ ‫כמיצג מוזיאון‪.‬‬

‫‪90‬‬

‫משמאל למעלה‪:‬‬ ‫חלל המרתף תוכנן ועוצב‬ ‫כטרקלין‪ .‬החלל כולל‬ ‫מועדון כושר‪ ,‬בר משקאות‪,‬‬ ‫שולחן ביליארד ואולם‬ ‫קולנוע ביתי‪.‬‬

‫הלקוחות משפחה עם שלושה ילדים עיצוב ותכנון פנים דנה אוברזון‪ ,‬טלי יגר רוקח יועץ תאורה צח כהן‬ ‫ניהול פרויקט גל גפן חשמל חכם כהנא נגרות בונסאי נגרות אדריכלית מסגרות דורון אונטר חיפויים חדרי‬ ‫רחצה חזי בנק טקסטיל לילי קליאן שטיחים שטיחי ששון בריכה ספרטה ספא ריצופים פרקטים‬

‫בחירת העורך‬

‫דנה אוברזון אדריכלים‬

‫רטרו‪ ,‬עשוי עץ טיק ענתיקה מגוון ומקורם בשוק הפשפשים ביפו‪.‬‬ ‫ניגודיות הגוונים ממשיכה בין החוץ לפנים‪ .‬הכהות היחסית של חלל‬ ‫הפנים אל מול הגוונים הבהירים של החצר הפרטית‪ ,‬נשקפים דרך‬ ‫פתחים ארוכים וגבוהים עשויים פרופילי ברזל בלגיים בעלי חלוקה‬ ‫אופקית‪ .‬אבני הדריכה צפות בחצץ הלבן בין צמחיית הקיסוס המטפסת‪.‬‬ ‫עצי הפרי מצלים את שולחן האבן במרכז החצר ואת פסלי הברונזה‪,‬‬ ‫מעשה ידיו של אביה של דנה אוברזון‪ ,‬המעצב גדעון אוברזון‬

‫ניגודיות הגוונים ממשיכה‬ ‫בין החוץ לפנים‪ .‬הכהות‬ ‫היחסית של חלל הפנים אל‬ ‫מול הגוונים הבהירים של‬ ‫החצר הפרטית‪ ,‬נשקפים דרך‬ ‫פתחים ארוכים וגבוהים‪.‬‬

‫שטח ‪ 120‬מ"ר ‪ +‬חצר ‪ 50‬מ"ר מיקום מרכז הרצליה‬ ‫עיצוב ותכנון פנים דנה אוברזון‪ ,‬טלי יגר רוקח‪ ,‬דויד רם‪ ,‬עודד לויתן‬ ‫יועץ תאורה צח כהן תאורה קמחי תאורה ניהול פרויקט טל גולדפרב‬ ‫חשמל חכם כהנא קבלן איתי גיל הנדסה פיתוח דוד פלח מיזוג אוויר מיזוג פלוס‬ ‫נגרות ראמי חאג' יחיא מסגרות ג'ובראן מסגרות חיפויים חדר רחצה חזי בנק‬ ‫טקטסטיל קלאסיקיר ריצוף טראצו ניב בוגין מחיצות זכוכית זכוכית נרי שפירא‬

‫‪93‬‬

‫‪ + 062‬יולי ‪ 2019‬‬

‫סטודיו דנה אוברזון אדריכלים‬ ‫הסטודיו בקומת הקרקע בבניין מגורים בלב הרצליה‪ ,‬בתפר שבין מתחם‬ ‫ההייטק של הרצלייה פיתוח ורמת השרון‪" .‬עברו מעל ‪ 15‬שנה מאז פתיחת‬ ‫הסטודיו ומאז גדלנו והתרחבנו משמעותית‪ .‬חיפשנו לנו חלל שישקף את‬ ‫האינטימיות של המשרד הקודם ומצד שני יצליח להכיל סטודיו חי ועובד‬ ‫עם מעל ‪ 10‬אדריכלים ומעצבים"‪ ,‬מספרת האדריכלית דנה אוברזון‪.‬‬

‫‪06‬‬ ‫‪92‬‬

‫הסטודיו המתפרש על פני קומת הקרקע וצופה אל החצר הפרטית‪.‬‬ ‫"בתכנון הפנים הייתה לנו הזדמנות לקחת את האווירה הבוטיקית‬ ‫שאהבנו מהמקום הקודם‪ ,‬אך לתקן את כל מה שלא עבד בו‪ ,‬כמו‬ ‫למשל תכנית האופן‪-‬ספייס‪ .‬אני מתחברת לעבודה צוותית‪ ,‬כזאת‬ ‫שמפרה רעיונית ויצירתית‪ .‬היה לנו חשוב לחזק את אווירת העבודה‬ ‫בחלל משותף ויחד עם זאת לשלול לחלוטין את תופעות הלוואי‬ ‫האקוסטיות שמתלוות‪ ".‬מספרת אוברזון‪" ,‬החלל מחולק במחיצות‬ ‫אקוסטיות ולמרות ההפרדה התכנית‪ ,‬יש תחושת מרחב נעימה"‪.‬‬ ‫הכניסה הראשית מובילה אל מבואה ומולה קיר בחיפוי ברזל שמהווה גב‬ ‫לחדר הישיבות‪ .‬חדר הישיבות ממוקם במרכז החלל כשמצידו הימני תוכננו‬ ‫משרדה הפרטי של אוברזון ומשרד הקבלה‪ ,‬ומצידו השמאלי חלל העבודה‬ ‫העיקרי של צוות האדריכלים‪ .‬ספריית אלון שחורה בעלת טקסטורת עץ‪,‬‬ ‫דרכה עוברים אל המטבח ואזורי השירות‪ ,‬מהווה גב דומיננטי שמחבר‬ ‫את שלושת חללי הסטודיו המופרדים‪ .‬הרצף של הספרייה לאורך כל חלל‬ ‫הסטודיו ושקיפות המחיצות בין האזורים‪ ,‬מייצרים תחושה של חלל גדול‬ ‫ומרווח עם כל היתרונות של אור טבעי שחודר‪ ,‬פרטיות והפרדה אקוסטית‪.‬‬ ‫פרטי אמנות מקוריים מהאוסף הפרטי של אוברזון‪ ,‬חובבת האמנות מזה‬ ‫שנים‪ ,‬מעטרים את הספרייה שמעניקה חמימות ותחושת ביתיות לסטודיו‪.‬‬ ‫במרכז חדר הישיבות‪ ,‬בין העמודים המחופים פח טבעי מוחלד‪ ,‬ישנו‬

‫הרצף של הספרייה לאורך‬ ‫כל חלל הסטודיו ושקיפות‬ ‫המחיצות בין האזורים‪,‬‬ ‫מייצרים תחושה של חלל‬ ‫גדול ומרווח‪.‬‬

‫שולחן אבן אפורה שתוכנן על ידי הסטודיו וניצב על תבנית ברזל‬ ‫עם גלגלים תעשייתיים‪" .‬הרצון היה ליצור חלל שלא מרגיש חדש‬ ‫מהניילונים או מקטלוג‪ ,‬אלא מקום שמבטא את השפה העיצובית‬ ‫והייחודית של הסטודיו‪ .‬מקום שהאורחים שמגיעים אליו‪ ,‬בין אם אלה‬ ‫לקוחות או אנשי מקצוע‪ ,‬יכולים להרגיש בבית וכמובן‪ ,‬שימלא את צוות‬ ‫האדריכלים שלי‪ ,‬היוצרים בו בהשראה יומיומית‪ ".‬מספרת אוברזון‪.‬‬ ‫בבחירת החומרים נוצרה התכתבות בין מלוטש ומחוספס‪ ,‬ישן וחדש‪.‬‬ ‫ריהוט שנאסף במשך השנים וחומרים טבעיים שמימד הזמן החולף‬ ‫מחמיא להם כמו פליז‪ ,‬אבן קררה וברזל מושחר‪ .‬אריחי הטראצו שיובאו‬ ‫במיוחד מאיטליה‪ ,‬הם אחד המרכיבים הבולטים בהם נעשה שימוש‬ ‫בכל חללי הסטודיו כולל המטבח וחדרי הרחצה‪ .‬לחדרי הרחצה נבחרו‬ ‫אריחי מטרו בגווני שחור ולבן שמהווים רקע לכיורים ולברזים העשויים‬ ‫פליז‪ .‬משטחי הקררה בעיבוד קלאסי מונחים על גבי ריהוט בסגנון‬

‫אודו אדריכלים‬ ‫תכנון‬‪‭‬ועיצוב‬‪‭‬פנים‬‪‭‬אדריכל‬‪‭‬עומר‬‪‭‬לייכטר‬‪‭‬ואורן‬‪‭‬פסקל‬

‫איזון בין היסטוריה לאסתטיקה | בית רידמן‪ ,‬שינקין ‪ ,16‬תל אביב‬ ‫אודו אדריכלים‬

‫בית ברמת השרון‬ ‫איל בר אדריכלים‬

‫הבית הלבן בשרון‬ ‫סרג׳ בן דוד‬

‫בית פרטי בסגנון נאו‪-‬קלסי‬

‫אמנות‬

‫מושיק חדידה‬

‫הימים היחפים של גליה גור‬ ‫גיורא אוריין‬

‫מאיץ | חלקיקים‬

‫מלון סאם אנד בלונדי ברחוב שינקין בתל אביב‬

‫‪96‬‬

‫‪98‬‬

‫‪100‬‬

‫‪104‬‬

‫‪106‬‬

‫‪110‬‬

‫הפסלת גניה גנדלמן‬

‫‪112‬‬

‫אירוע ‪10+10+10‬‬

‫‪114‬‬

Untitled, digital collage Rebecca Sevinir visual artist www.rebeccasevinir.com

‫מלון סאם אנד בלונדי ברחוב שינקין בתל אביב‬ ‫מאיץ חלקיקים‬

‫תכנון התוספת ושימור המבנה‬ ‫אודו אדריכלים‬ ‫תכנון ועיצוב פנים‬ ‫אדריכל עומר לייכטר‬ ‫ואורן פסקל‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילומי חוץ‬ ‫ליאור אביטן‬ ‫צילומי פנים‬ ‫אסף פינצ׳וק‬

‫המבנה המקורי‪ ,‬בן שתי קומות‬ ‫וגג רעפים‪ ,‬נבנה בסגנון האקלקטי‪.‬‬ ‫קירות המבנה הם קירות נושאים‬ ‫עשויים מאבן כורכר‪.‬‬ ‫הפתרון התכנוני כלל התמודדות‬ ‫עם שני נושאים מרכזיים‪ ,‬האחד‬ ‫כיצד להוסיף למבנה לשימור בן‬ ‫שתי קומות‪ ,‬עוד ארבע קומות מבלי‬ ‫להגחיך את המבנה הקיים והשני‬ ‫כיצד לפתור את נושא הגישה למבנה‬ ‫והטמעת כל התשתיות והמערכות‪,‬‬ ‫הנדרשות לשימושים העכשוויים‬ ‫של המבנה המשוקם והמורחב‪.‬‬ ‫האסטרטגיה אשר נבחרה לנושא‬ ‫התוספת‪ ,‬היא של יצירת שינוי הדרגתי‬ ‫ומעבר בעיצוב התוספת בין הסגנון‬ ‫האקלקטי לסגנון מודרני עכשווי‪ ,‬מתוך‬ ‫מטרה ליצירת מבנה הנראה כיחידה‬ ‫אחת‪ ,‬אבל עדיין מספר סיפור של‬

‫התפתחות היסטורית ומעבר הזמן‪.‬‬ ‫למבנה הקיים נוספו שתי קומות‬ ‫בקונטור המבנה‪ ,‬אשר מייצרות‬ ‫נפח של ארבע קומות כלפי רחוב‬ ‫שינקין בגמר טיח ומערכת פתחים‬ ‫בקיר בנוי עם חלונות בנגרות עץ‪.‬‬ ‫מעל לנפח זה התווספו עוד שתי‬ ‫קומות בנסיגה מחזית המבנה‪.‬‬ ‫כל קומה בבניין עוברת הפשטה‬ ‫וטרנספורמציה של האלמנטים‬ ‫המרכיבים אותה‪ ,‬המרפסות‪,‬‬ ‫המעקות‪ ,‬הקרניזים‪ ,‬צורת‬ ‫הפתחים‪ ,‬ואלמנטי ההצללה‪.‬‬ ‫האסטרטגיה אשר נבחרה להתמודדות‬ ‫עם נושא הגישה למבנה‪ ,‬ההנגשה‬ ‫ופתרון המערכות היא ליצר כניסה‬ ‫נוספת למבנה במפלס המרתף החפור‬ ‫מתחת לחלקו האחורי והצידי של‬ ‫המבנה ונמצאת במפלס הרחוב‪.‬‬

‫מלון סאם אנד בלונדי‬ ‫תכנון התוספת ושימור המבנה‬ ‫אודו אדריכלים ‪ -‬דורון מינין‪ ,‬אורנה שתיל‬ ‫אדריכליות אחראיות לילי רונן‪ ,‬מיכל כרמי‬ ‫תכנון ועיצוב פנים‬ ‫אדריכל עומר לייכטר ואורן פסקל‬ ‫קבלן ועבודות ביצוע דן יפרח‬ ‫חלונות‪ ,‬תריסים מעץ‪ ,‬מתגים היסטוריים‪,‬‬ ‫שימור רוני קרש‬ ‫פרסקו צבעים בע"מ יעוץ ואספקת חומרים‬ ‫לפרויקטים למבנים ושימור‬

‫‪97‬‬

‫מלון סאם אנד בלונדי ברחוב שינקין בתל אביב‬ ‫מאיץ חלקיקים‬

‫מלון סאם אנד בלונדי‬ ‫ברחוב שינקין בתל אביב‬

‫בית המלון שוכן במבנה לשימור‪ ,‬באזור החיץ של העיר‬ ‫הלבנה אשר הוכרזה על ידי אונסקו כאתר מורשת תרבות‬ ‫עולמית בשנת ‪ ≈ 2003‬הוא בית אריה בריל‪ ,‬שנבנה בשלבים‬ ‫שונים בין השנים ‪ .1923-1919‬המבנה הגרעיני תוכנן על ידי‬ ‫המהנדס ל‪ .‬פיינשטיין והיה מהבתים הראשונים בשכונת‬ ‫מרכז בעלי מלאכה א'‪ .‬ההיסטוריה של המבנה שזורה‬ ‫בהתפתחות רחוב שינקין בתל אביב‪.‬‬

‫‪96‬‬

‫למבנה חזית סימטרית לרחוב ובה מרפסות‬ ‫המשלבות בין מעקה בנוי‪ ,‬למסגרות‬ ‫וחלונות המדגישים את הקו האופקי‪.‬‬ ‫הבניין המקורי היה בן שלוש קומות‪ ,‬קומת‬ ‫קרקע מסחרית ושתי קומות למגורים‪.‬‬ ‫למבנה נוספו קומה בקונטור ועוד שתי קומות‬ ‫בנסיגה‪ ,‬תוך שיקום ושימור המבנה המקורי‪.‬‬ ‫הפרוגרמה התכנונית כללה תוספות‬ ‫בניה למגורים ושימור למבנה בן קומת‬ ‫קרקע מסחרית וקומת מגורים מעליו‪.‬‬ ‫האסטרטגיה התכנונית של התוספת‪ ,‬הייתה‬ ‫להוסיף למבנה קומה בקונטור המבנה הקיים‪,‬‬

‫מלון סאם אנד בלונדי ברחוב שינקין בתל אביב‬ ‫מאיץ חלקיקים‬

‫המחזקת את הנפח הקיים מעל לקומה‬ ‫זאת‪ .‬מתווספות שתי קומות העטורות‬ ‫קורות ופרגולות‪ ,‬המתפרצות אל חזית‬ ‫המבנה ומדגישות את החלל הריק הנוצר‬ ‫בניהן‪ ,‬כנפחי התוספת המחופות בטיח‬ ‫זהה לטיח המבנה‪ .‬משחק זה יוצר קלילות‬ ‫ותנועה בחלקו העליון של המבנה‪.‬‬ ‫הכניסה וחדר המדרגות המקוריים של‬ ‫המבנה שומרו והם מהווים את ציר התנועה‬ ‫הראשי של המבנה‪ ,‬בקומות נוספה מבואה‬ ‫חדשה אשר מאגדת את מעברי המערכות‬ ‫של המבנה ואפשרה את חלוקת הקומה‬ ‫מחדש ל‪ 4-‬דירות קטנות במקום ‪ 2‬הדירות‬ ‫אשר היו קיימות במבנה המקורי‪.‬‬

‫‪99‬‬

‫איזון בין היסטוריה‬ ‫לאסתטיקה‬ ‫בית רידמן‪ ,‬שינקין ‪ ,16‬תל אביב‬

‫איזון בין היסטוריה לאסתטיקה | בית רידמן‪ ,‬שינקין ‪ ,16‬תל אביב‬ ‫מאיץ חלקיקים‬

‫בית רידמן נבנה בין השנים ‪ ,1935-1934‬כחלק‬ ‫משלב ב' של שכונת מרכז בעלי המלאכה ב'‪.‬‬ ‫המבנה הוכרז לשימור ונמצא באזור החיץ של‬ ‫העיר הלבנה‪ ,‬אשר הוכרזה על ידי אונסקו כאתר‬ ‫מורשת תרבות עולמית בשנת ‪ .2003‬המבנה‬ ‫תוכנן ונבנה על ידי האדריכל י‪ .‬בורמן בעבור‬ ‫יעקב רידמן‪ ,‬בסגנון הבינלאומי‪.‬‬

‫בית רידמן‪ ,‬שינקין ‪ ,16‬תל אביב‬ ‫תכנון השימור ותוספות הבניה‬ ‫אודו אדריכלים‬ ‫אדריכלית אחראית הדס ממן‬ ‫יזם אסיאג גז חברה לבניה‬ ‫פרסקו צבעים בע"מ ‪ -‬יעוץ ואספקת‬ ‫חומרים לפרויקטים למבנים ושימור‬ ‫‪98‬‬

‫תכנון השימור ותוספות הבניה‬ ‫אודו אדריכלים‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫ליאור אביטן‬

‫בית ברמת השרון‬ ‫מאיץ חלקיקים‬

‫בית פרטי בשכונת נוה‬ ‫מגן שברמת השרון‪ ,‬מושך‬ ‫תשומת לב במעטפת‬ ‫היחודית שלו‪ ,‬המורכבת‬ ‫מאלמנטים ורטיקליים‪.‬‬ ‫ממוקם על פינת רחוב‪ .‬מצידו האחד‪,‬‬ ‫רחוב קטן ושקט‪ ,‬ובצידו האחר‪ ,‬רחוב‬ ‫יחסית ראשי‪ ,‬הכולל תנועת אוטובוסים‬ ‫וכלי רכב רבים‪ .‬המגרש אינו מלבני‬ ‫וצלעותיו אלכסוניות בזויות שונות‪.‬‬ ‫בגלל המבנה הטופוגרפי של הרחוב‪,‬‬ ‫שטח המגרש גבוה יחסית לרחוב‬ ‫הראשי ונוכחות המבנה מודגשת‪.‬‬ ‫תכנון המבנה נעשה באופן שבא‬ ‫לגשר בין הרצון לתכנן מבנה נקי‬ ‫ומלבני בבסיסו‪ ,‬לבין צורת המגרש‬ ‫על זוויותיו המשתנות‪ .‬הקונפליקט‬ ‫הגיאומטרי הזה הוביל לפתרון‪ ,‬שבו‬ ‫קומת החדרים מרחפת בחלקה מעל‬ ‫לקומת הכניסה והיא מורכבת מחללי‬ ‫מגורים רקטנגולריים וממעטפת‬ ‫חיצונית המלווה בצורתה את‬ ‫גיאומטריית המגרש האלכסונית‪.‬‬ ‫כך נוצרה למעשה מעין חזית כפולה‬ ‫בשלוש מתוך ארבע צלעות המבנה‪.‬‬ ‫על החלל שנוצר בין שתי המערכות‬ ‫למעלה‪ :‬הקומה השניה כמו נארזה בתוך מעטפת כפולה‪ .‬בעוד‬ ‫הפנימית מתייחסת לגאומטריית המבנה בקומת הקרקע‪,‬‬ ‫המעטפת החיצונית ומערכת עמודוני האלומיניום מתייחסות לזו‬ ‫של המגרש‪ .‬המתח והקונפליקט הגאומטרי בין שתי המעטפות‬ ‫כאילו זעזע את מערכת העמודונים וערער את חלקם‪.‬‬

‫למטה‪ :‬מיקומו של המגרש על פינת הרחובות‪ ,‬לרבות צורתו‬ ‫הגאומטרית על זויותיו המשתנות וגובהו יחסית לרחוב‪ ,‬השפיעו‬ ‫עמוקות על עיצובו של הבית כמו גם על מידת נוכחותו‬

‫‪101‬‬

‫בית ברמת השרון‬ ‫תכנון‬ ‫איל בר אדריכלים‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫רונן קוק‬

‫בית ברמת השרון‬ ‫מאיץ חלקיקים‬ ‫ככל שסובבים את הבית‪ ,‬פסי האלומיניום‬ ‫מתלכדים לכדי מסך רציף ומגונן‪ ,‬בעוד‬ ‫שהמבט מפנים הבית נותר פתוח ואוורירי‬

‫קומה ראשונה‬

‫‪100‬‬

‫קומת קרקע‬

‫בית ברמת השרון‬ ‫מאיץ חלקיקים‬

‫מימין ‪ -‬למעלה‪ :‬אחד הדברים שהיה חשוב מאוד‬ ‫ללקוחות היה שהבית ירוצף כולו בפרקט‪ .‬העיצוב הנקי‬ ‫נעשה על רקע של משטח הפרקט‪ ,‬שמתמזג היטב‬ ‫ומחמם את החלל המואר והגינה המשתקפת ממנו‪.‬‬ ‫למטה‪ :‬שירותי האורחים‪ .‬מובלעת באווירה קצת אחרת‪.‬‬ ‫מבט על המטבח ופינת האוכל מכיוון פינת המשפחה‪.‬‬ ‫הלב הפועם של הבית‪.‬‬

‫למעלה‪ :‬המבט הנגלה לנכנסים עובר לכל‬ ‫אורכו של הבית ומתמוסס בגינה‪.‬‬

‫בית ברמת השרון‬ ‫תכנון איל בר אדריכלים‬ ‫אלומיניום כוכב אלומיניום פרקט‪ ,‬ריצופים‪,‬‬ ‫חיפוים‪ ,‬סניטריה חזי בנק דיזיין מקלחונים‬ ‫ד״ר זכוכית מעקות חרש ברזל אורן מעיין‬ ‫קבלן דודי שחק מפקח גבי ברדונו מיזוג‬ ‫אויר אופקים תאורה כלי אור‬ ‫‪103‬‬

‫בית ברמת השרון‬ ‫מאיץ חלקיקים‬

‫הגיאומטריות השונות‪ ,‬מסוככת מערכת‬ ‫של חוצצי אלומיניום‪ ,‬אשר מצמצמים‬ ‫במידה ניכרת את החשיפה של דיירי‬ ‫הבית אל הרחוב במהלך התנועה‬ ‫בו‪ ,‬ומגדילה את פרטיות הדיירים‪.‬‬ ‫תנועה במעלה או במורד הרחוב‪,‬‬ ‫גורמת להתמזגות של האלמנטים‬ ‫הורטיקאליים לכלל מסך אטום לצופה‪.‬‬ ‫‪102‬‬

‫את הבית תכנן אדריכל איל בר‪ ,‬בוגר‬ ‫בהצטיינות מבית הספר לעיצוב‬ ‫ואדריכלות ‪ PRATT INSTITUTE‬בניו‬ ‫יורק‪ ,‬הקים את משרדו בשנת ‪,2005‬‬ ‫לאחר התמחות של כשנתיים במשרד‬ ‫האדריכלים ‪GENE KAUFMAN ARCHITECTS‬‬ ‫בניו יורק וכעשר שנים במשרד‬ ‫חיוטין אדריכלים‪ ,‬כאדריכל בכיר‪.‬‬

‫הכיתה של אגם‬ ‫מאיץ חלקיקים‬

‫הבית הלבן בשרון‬ ‫דלתות חקשוריאן‬ ‫מטבח בולטהאופ‬ ‫מעצב ריהוט ציון מלכה‬ ‫מזגן מיזוג פלוס‬ ‫מנהל פרויקט אסף לופו‬ ‫חשמל חכם כהנא‬ ‫חלונות עץ אלומיניום מרווין‬ ‫כלים סניטרים חזי בנק‬ ‫מטבח חוץ גנץ‬ ‫ריהוט סיאם‬ ‫פרקט פרקטים‬

‫‪105‬‬

‫הכיתה של אגם‬ ‫מאיץ חלקיקים‬

‫הבית הלבן בשרון‬ ‫הבית באזור השרון‪ ,‬מעוצב בקווים קלאסיים‬ ‫ואלגנטיים‪ ,‬עם פרטי בניה רכים ומעוצבים‪.‬‬ ‫תכנון‬ ‫סרג׳ בן דוד‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫עודד סמדר‬

‫‪104‬‬

‫חווית מעבר הגינה אל הבית‬ ‫דרך שער‪ ,‬מבואת הכניסה‬ ‫החיצונית המקורה‪ ,‬מעוטרת‬ ‫בכדים דקורטיביים‪.‬‬

‫הבית מתוכנן על בסיס סכמה סימטרית‬ ‫שבה הכניסה והסלון ממוקמים במרכז‪.‬‬ ‫האגף הימני מאגד את חדר האוכל וחדר‬ ‫העבודה והאגף השמאלי את המטבח‬ ‫וחדר המשפחה‪ .‬בקומה העליונה חדר‬ ‫ההורים וחדר המשחקים במרכז וחדרי‬ ‫הילדים מאורגנים בשני האגפים‪.‬‬ ‫הושם דגש על חווית המעבר מרשות‬ ‫הציבור אל הבית דרך השער‪ ,‬שביל‬ ‫כניסה‪ ,‬מבואת הכניסה החיצונית‬ ‫המקורה ומעוטרת בכדים דקורטיביים‪.‬‬ ‫דלת כניסה ומבואה בכניסה הפנימית‪,‬‬ ‫ממנה מתפצלים לכל חלקי הבית‪.‬‬ ‫בחזיתות הודגשו הקווים האופקים‬ ‫באמצעות מדפי בטון‪ ,‬קופינגים‬ ‫מאבן‪ ,‬פסי אלומיניום בטיח וקו‬

‫גג הרעפים בשפיכה חופשית‪.‬‬ ‫בחלק הפנימי החללים מוגדרים לפי‬ ‫השימושים כמיטב במסורת הקלאסית‬ ‫אך מעוצבים בפרטי ריהוט מודרניים‪.‬‬ ‫הצבעים השולטים בחללים המשותפים‬ ‫נעים בין לבן‪ ,‬אופ‪-‬וויט‪ ,‬אפור ושחור‬ ‫כולל נגיעות צבע צהוב וירוק עם‬ ‫שילוב של עצים בגוון טבעי‪.‬‬ ‫התאורה משולבת גופים טכניים‬ ‫שמספקים תאורה פונקציונלית‬ ‫יחד עם גופים דקורטיבים‬ ‫המעצבים את החללים השונים‪.‬‬ ‫הגן כולל מדשאות צמחיה בהיקף‬ ‫המגרש המסתירים את הגדרות‬ ‫ומייצרים רצף של צבע ירוק‬ ‫עם הגינות בבתים השכנים‪.‬‬

‫בית פרטי בסגנון נאו‪-‬קלסי‬

‫מאיץ חלקיקים‬

‫‪107‬‬

‫בית פרטי‬ ‫בסגנון‬ ‫נאו‪-‬קלסי‬ ‫הבית נבנה על מגרש מלבני‪,‬‬ ‫קרוב למרובע ומוקם בחלקו‬ ‫הקדמי של המגרש‪ ,‬בכדי‬ ‫לאפשר גינה אחורית גדולה‪.‬‬ ‫העיצוב בסגנון נאו‪-‬קלאסי‪,‬‬ ‫עם אלמנטים של קרניזים‬ ‫אופקיים ועמודים אנכיים‬ ‫בחזיתות‪.‬‬

‫מאיץ חלקיקים‬

‫אדריכלות ועיצוב פנים‬ ‫מושיק חדידה‬ ‫טקסט‬ ‫דבר המתכננים‬ ‫צילום‬ ‫עודד סמדר‬

‫‪106‬‬

‫החללים גבוהים ולכן נדרשו גרמי‬ ‫מדרגות רבים‪ .‬המיזוג סמוי בתקרת‬ ‫הגבס ששולבה עם קרניז פנימי‪.‬‬ ‫החלונות עשויים עץ בחלקם‬ ‫הפנימי‪ .‬חיפוי הקיר בפינת האוכל‬ ‫והקמין‪ ,‬נעשה בלבני בריקים‪.‬‬ ‫מבנה הסלון מלבני‪ ,‬מעוצב כחלל פתוח‬ ‫אל פינת האוכל והמטבח‪ .‬באזור האירוח‬ ‫וויטרינה רחבה שדרכה ניתן לראות את‬

‫הגינה והבריכה‪ .‬חלל האירוח גדול ואיתו‬ ‫ניתן להנות גם מהגינה החיצונית‪.‬‬ ‫שפת העיצוב של הבית במראה כפרי‬ ‫וביתי חמים‪ :‬רצפת פרקט טבעי‪ ,‬הנמכת‬ ‫גבס בתקרה להטמעת כל המיזוג וגופי‬ ‫התאורה‪ ,‬חלונות מעץ בגוון לבן וחיפוי‬ ‫קירות בלבנים‪ ,‬גופי תאורה דקורטיביים‪.‬‬ ‫הרחבה הציבורית עם אלמנטים‬ ‫נאו קלסיים וקירוי כפול הבריכה‪.‬‬

‫מסגרות החלונות והוויטרינות‬ ‫וכל הקרניזים החיצוניים מחופים‬ ‫באלמנטים עשויים קלקר‪.‬‬ ‫המעקות בבית מנפחות אמנותית‪,‬‬ ‫בגרם המדרגות העגולות‪ .‬גרם המדרגות‬ ‫עגול לכן יש חשיבות לתכנון ולביצוע‬ ‫המדויק‪ .‬המעקה מתחיל מקומת המרתף‬ ‫דרך קומת הקרקע ועד קומה א'‪ .‬כל‬ ‫הפרזול בבית‪ :‬גדרות‪,‬שערים‪ ,‬מעקות‬

‫בית פרטי בסגנון נאו‪-‬קלסי‬ ‫מאיץ חלקיקים‬

‫בית פרטי בסגנון נאו‪-‬קלסי‬ ‫שטח בנוי ‪ 340‬מ"ר מגרש ‪ 500‬מ"ר ניהול ופיקוח יהודה שמאי‬ ‫חלונות מרווין חלונות ודלתות נפח אומן יצירות ברזל ‪ -‬איתן ליברמן‬ ‫חשמל חכם מיידור מערכות בע"מ ‪ -‬מחשוב ובית חכם‪ ,‬אביחי כלף‬ ‫סטיילינג ליאת שרון הום פיס שטיחים ‪RUGS AND CO‬‬ ‫ריהוט גלריית זהבי דלתות כניסה ופנים דלתות המושב‬ ‫ריהוט גן גנים ושושנים תאורה אלפינה משטחי אבן פרביטל‬ ‫אריחים וחיפויים חזי בנק‪ MODY ,‬בריכה קבין פול בע"מ קרניזים ‪MDECO‬‬

‫‪109‬‬

‫בית פרטי בסגנון נאו‪-‬קלסי‬ ‫מאיץ חלקיקים‬ ‫‪108‬‬

‫מרפסת‪ ,‬מעקה מדרגות‪ ,‬גגון‬ ‫כניסה ‪ -‬נעשה על־ידי מסגר אומן‪.‬‬ ‫חדר ההורים בקומה ראשונה ביחד‬ ‫עם הילדים‪ ,‬צופה לנוף ולבריכה‪ ,‬לכן‬ ‫הוא מוקם לכיוון החזית האחורית‪,‬‬ ‫עם נוף למערב‪ .‬וויטרינה גדולה‬ ‫שמגיעה גם לתוך חלל המקלחת‪.‬‬

‫כך בדיוק גם קשה לייחס נושא‪ ,‬לציור‬ ‫כלשהו שלה‪ .‬הציור ללא שם שלה‪ ,‬נכנס‬ ‫ומתמקם בצניעות בחלל שבחר בו‪,‬‬ ‫מבקש להשתלב בו בשקט ולא להתבלט‪,‬‬ ‫לא למשוך תשומת לב‪ ,‬כמו שדה‪ ,‬כמו‬ ‫נוף של מרחבים פתוחים‪ ,‬שיש רק‬ ‫לפתוח אליהם את הלב ולשאוף אותם‪,‬‬ ‫לדעת להעריך את יופיים הטבעי‪ ,‬הלא‬ ‫מתחנף‪ .‬יש בהם את ריח הפרחים וניחוח‬ ‫החציר וגם את ריח הפיח של העיר‬ ‫שהופך לשיר‪ ,‬בציור של גור‪ .‬בציורים‬ ‫של גור לא מתבוננים‪ ,‬אלא מרגישים‪.‬‬ ‫כמו שהחלום שלה מציאותי ולא סוג של‬ ‫אגדה‪ ,‬גם המרידה שלה בגיאומטריה‬ ‫האדריכלית‪ ,‬אינה חסרת גבולות‪ .‬יש‬ ‫לה גבולות אחרים‪ ,‬חופשיים יותר‪,‬‬ ‫טלאים של צבע‪ ,‬היוצרים רבדים‪,‬‬ ‫מתחמי חיים ועשייה‪ ,‬המתמזגים‬ ‫ומשתלבים‪ ,‬בוראים עולם עם סדר‬ ‫נופי חדש אבל מסודר‪ ,‬בהם שדות‬ ‫סגולים לצד צהובים‪ ,‬מתמזגים כאילו‬ ‫זה היה סדר העולם מתמיד‪ .‬זה כל מה‬ ‫שאנחנו אכן רוצים ולכן אין זו אגדה‪.‬‬ ‫הימים היחפים של גליה גור‬

‫* הציטטה היא פרפרזה על שירו‬ ‫של אהוד מנור‬

‫אמנות‬

‫טכניקה מעורבת על קנבס‪ 80x65 ,‬ס"מ‬

‫יש בציורים הרבה מהחלום‪,‬‬ ‫אבל שום דבר מהאגדה‪ ,‬האנשים‬ ‫אצלה הם בשר ודם‪ ,‬עוסקים במלאכות‬ ‫היומיום‪ ,‬אנשים ללא אגו‪ ,‬ללא זהות‬ ‫מוגדרת‪ ,‬נטולי פנים‪ ,‬כתמים של‬ ‫נוף אנושי‪ ,‬נטמעים בטבע‪ ,‬לא‬ ‫מתבלטים בו ולא כובשים אותו‬

‫טכניקה מעורבת על קנבס‪ 100x70 ,‬ס"מ‬

‫מגזין ‪ D+A‬מקדם אמנות ישראלית‬ ‫ומעודד שילובה באדריכלות ישראלית‪.‬‬ ‫גליה גור‪:‬‬

‫‪www.galiagur.com‬‬

‫‪111‬‬

‫הימים היחפים‬ ‫של גליה גור‬ ‫טקסט‬ ‫גיורא אוריין‬

‫הציורים של גליה גור נוגעים בכם‪ ,‬אם אתם רוצים‬ ‫לחזור אל הימים היחפים‪ ,‬הכי יפים שלכם‪ ,‬בהם‬ ‫"הכל זרם לאט‪ ,‬השמש לא מיהר‪ ,‬אנשים אמרו‬ ‫שלום‪ ,‬חבר היה חבר"*‪.‬‬

‫הימים היחפים של גליה גור‬

‫טכניקה מעורבת על קנבס‪ 100x40 ,‬ס"מ‬

‫אמנות‬ ‫טכניקה מעורבת על קנבס‪ 100x100 ,‬ס"מ‬

‫‪110‬‬

‫טכניקה מעורבת על קנבס‪ 140x50 ,‬ס"מ‬

‫גור עוסקת באדריכלות‪ ,‬של הבתים בהם‬ ‫אנחנו גרים כיום‪ .‬האמנות שלה משמשת‬ ‫לה ולנו‪ ,‬כסוג של מרידה‪ ,‬בריחה‪,‬‬ ‫המרת התבניות הנוקשות וההנדסיות‪,‬‬ ‫במכחול בעל עיניים חולמות‪ ,‬ששר שיר‪,‬‬ ‫בורח ממרחבי הבטון אל השדות — אל‬ ‫החופש‪ ,‬קורא דרור ולא מציית למניירות‬ ‫של לקוחות ושל מסגרות וציוויים‪.‬‬ ‫מכחול שאמנם חולם‪ ,‬אבל לא על‬ ‫אוטופיה‪ ,‬אלא מבטא געגוע לארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬שלמרות שהארץ אינה באה‬ ‫לביטוי בשום סמל מובהק ומפורש‪,‬‬ ‫קשה לא לזהות אותה בציוריה‬ ‫של גור‪ ,‬גם אם אתה נופל אליהם‬

‫ממטוס באמצע הלילה‪ .‬הם פשוט‬ ‫נותנים לנו להרגיש בדרך פלא‪ ,‬שאלה‬ ‫מחוזותינו ולהתחבר אליהם עם‬ ‫מטען הזיכרונות הצרוב בתוכנו‪.‬‬ ‫זאת כי יש בציורים הרבה מהחלום‪,‬‬ ‫אבל שום דבר מהאגדה‪ ,‬האנשים‬ ‫אצלה הם בשר ודם‪ ,‬עוסקים במלאכות‬ ‫היומיום‪ ,‬בין אם הם עודרים בשדה‪,‬‬ ‫מנהלים משק או מבצעים שליחויות‬ ‫ברחבי עיר‪ ,‬רכובים על אופנוע‪.‬‬ ‫אנשים ללא אגו‪ ,‬ללא זהות‬ ‫מוגדרת‪ ,‬נטולי פנים‪ ,‬כתמים של‬ ‫נוף אנושי‪ ,‬נטמעים בטבע‪ ,‬לא‬ ‫מתבלטים בו ולא כובשים אותו‪.‬‬

‫הפסלת גניה גנדלמן‬ ‫אמנות‬ 113

“Hope”, 65x23x19 cm, marble

“Harmony”, 54x35x18 cm, stone

“Survival”, 450x250x120 cm, stone

“The Window to Hope”, 141x103x81 cm, stone

‫הפסלת‬ ‫גניה גנדלמן‬ ‫צילום דרור סיתהכל‬

‫הפסלת גניה גנדלמן‬

‫‪”Struggle”, 38x26x14 cm, marble‬‬

‫אמנות‬

‫הפסלת גניה גנדלמן‪ ,‬מחברת את‬ ‫השאלות הפילוסופיות והפסיכולוגיות‬ ‫שיוצקות צורה לעולם הפנימי של האדם‪.‬‬ ‫יצירותיה מחברות גשמיות עם רוחניות‪.‬‬ ‫ההשראה שלה נובעת מהטבע‪ ,‬אליו‬ ‫היא מתחברת עם השאלות והרגשות‬ ‫שמציקות לה ודרך כך בונה קונספט‪.‬‬ ‫אחריו מגיעים החומר‪ ,‬הצבע‪,‬‬ ‫הצורה והטקסטורה‪ ,‬שבאמצעות‬ ‫סמלים ואסוציאציות‪ ,‬מאפשרים‬ ‫אינטגרציה עם האנשים שחשים את‬ ‫הטקסטורה‪ ,‬חווים את משחקי האור‬ ‫והצל מהפסלים התלת מימדיים‪.‬‬ ‫ניתן להזמין פסלים בכל מידה‪,‬‬ ‫לכל איזור ולכל תנאי אקלים‪.‬‬

‫מעל ‪ 100‬פסלי חוצות שלה נמצאים‬ ‫בערים רבות בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫ישנם פסלים במשקל של כ‪ 50-‬טון‪.‬‬ ‫טכניקת העבודה שלה מעורבת‪,‬‬ ‫עם חומרים שונים כמו אבן‪ ,‬עץ‪,‬‬ ‫פוליאסטר‪ ,‬ברזל‪ ,‬זכוכית וכדומה‪.‬‬ ‫גנדלמן גניה בוגרת האקדמיה לאמנות‬ ‫בלבוב‪ ,‬אוקראינה ומכון אבני לאמנות‪,‬‬ ‫תל אביב‪ .‬הציגה בתערוכות יחיד‬ ‫בסדנה לאמנות‪ ,‬יבנה‪ ,‬בבית האמנים‬ ‫ע"ש יוסף זריצקי‪ ,‬תל אביב‪ ,‬מוזיאון‬ ‫לאמנות מודרנית‪ ,‬קיבוץ חניתה‪ ,‬גלריה‬ ‫"מגדל"‪ ,‬תל אביב‪ ,‬מוזיאון "חאן"‪,‬‬ ‫באשקלון‪ ,‬מוזיאון השפלה‪ ,‬קיבוץ‬ ‫כפר־מנחם‪ ,‬מוזיאון רמת־גן ועוד‪ ,‬וכן‬ ‫בסימפוזיונים בינלאומיים ברחבי העולם‪.‬‬

‫‪“Life”, 76x50x19 cm, marble‬‬

‫מגזין ‪ D+A‬מקדם אמנות ישראלית ומעודד‬ ‫שילובה באדריכלות ישראלית‪.‬‬ ‫גניה‬

‫גנדלמן‪www.geniagendelman.com :‬‬

‫טל‪052-5504085 .‬‬ ‫‪112‬‬

‫‪“The Tower of Babel”, 57x44x35 cm, marble and basalt‬‬

www.hezibank.com | facebook: Design Vibes | 03-6166641/2 .‫דיזיין סנטר טל‬

‫‪GOLDPRO76‬‬

‫‪10+10+10‬‬

‫צילום‬ ‫ליאור גולדשטיין‬

‫אירוע חגיגי‪ ,‬המציג מצוינות באדריכלות‪ ,‬באמצעות ‪10‬‬ ‫אדריכלים שהציגו ‪ 10‬עבודות אשר קיבלו ציון ‪ ,10‬בתחרות‬ ‫אות העיצוב הישראלי ‪ .2019‬קומץ אדריכלים נבחרים‪ ,‬הציגו‬ ‫עבודותיהם‪ ,‬חלקן אלה שזכו בתחרות היוקרתית או שהגיעו‬ ‫למקום גבוה בשלב הגמר‪ .‬האירוע התקיים באולם התצוגה‬ ‫היוקרתי של פיטרו הכט בהרצליה פיתוח‪ ,‬בהנחייתו של‬ ‫רון שחר ובהפקה משותפת עם מגזין ‪ D+A‬דומוס‪.‬‬

‫‪10+10+10‬‬ ‫מאיץ חלקיקים‬

‫בטקס חגיגי שהתקיים במוזיאון ת"א‪,‬‬ ‫בנוכחות מאות אדריכלים ומעצבים‪,‬‬ ‫יזמי נדל"ן‪ ,‬ראשי ערים ונציגי תכנון‬ ‫של גופים ממלכתיים — הוכתרו לפני‬ ‫כחודש‪ ,‬מעצבי ואדריכלי העל של‬ ‫ישראל ‪ ,2019‬האנשים שהצליחו השנה‬ ‫יותר מכולם‪ ,‬להטביע את חותמם על‬ ‫עולם האדריכלות והעיצוב הישראלי‪.‬‬ ‫מיטב עבודות האדריכלות והעיצוב‬ ‫שנעשו בארץ‪ ,‬הוגשו גם השנה לתחרות‪,‬‬ ‫המתקיימת זו השנה ה‪ 14-‬ברציפות‪.‬‬ ‫אמש‪ ,‬הוצגו ‪ 10‬עבודות נבחרות‪ ,‬בפני‬ ‫קהל מקצועי נבחר‪ ,‬באולם התצוגה‬ ‫של פיטרו הכט בהרצליה פיתוח‪.‬‬ ‫על המציגים נמנו‪ :‬מיכי סתר‪ ,‬רוני‬ ‫‪114‬‬

‫אלרואי‪ ,‬טל גולדשמיט פיש‪ ,‬סיגל‬ ‫ברנוביץ' ואירנה גולדברג‪ ,‬רמי גיל‪,‬‬ ‫פיצו קדם‪ ,‬צביה קזיוף‪ ,‬ורד כדורי‪.‬‬ ‫את הטקס הנחה איש הטלוויזיה‬ ‫והתיאטרון רון שחר (המרוץ‬ ‫למיליון)‪ .‬באירוע גם הושק הגיליון‬ ‫החדש של מגזין ‪ D+A‬דומוס‪,‬‬ ‫המסכם את תחרות אות העיצוב‬ ‫הישראלי שהתקיימה השנה‪.‬‬ ‫מפעל ותיק זה של מתן במה להישגי‬ ‫האדריכלות והעיצוב הישראליים‪,‬‬ ‫מופק לאורך השנים על ידי עמותת‬ ‫אות העיצוב‪ ,‬עמותה ללא כוונת רווח‬ ‫וכל הכנסות התחרות מוקדשות‬ ‫להפקתה ולכיסוי ההוצאות‪.‬‬