Ami rubinger

Page 1

‫‪18‬‬

‫‪ 7 8‬ל י ל ו ת ׀ ‪2 8 . 02 . 2 014‬‬

‫כל הסימנים העידו שאמי (אמנון) רו־‬ ‫בינגר יהיה צלם‪ .‬זה התחיל במגרש‬ ‫של הפועל ירושלים‪ .‬אבא שלו‪ ,‬דוד‬ ‫רובינגר‪ ,‬חתן פרס ישראל לצילום‪,‬‬ ‫לקח אותו לשם כדי שישתפשף‪" .‬היינו יושבים מא־‬ ‫חורי השער של הקבוצה היריבה כדי לצלם גולים"‪,‬‬ ‫נזכר הבן‪" .‬אחרי המשחק היינו מפתחים את הפי־‬ ‫לם‪ ,‬הוא היה בוחר לי פריים יפה‪ ,‬היינו שולחים את‬ ‫זה ל'ג'רוזלם פוסט'‪ ,‬וכשזה התפרסם ‪' -‬בן רימוז'‬ ‫הבקיע את השער השלישי' ‪ -‬למטה הופיע קרדיט‬ ‫באנגלית 'פוטו‪ :‬אמי רובינגר‪ ,‬בן ‪."'13‬‬ ‫זה המשיך כשהתגייס לצה"ל‪ .‬רובינגר שירת‬ ‫כצלם צבאי‪ ,‬וגם שם נתקל באביו‪" .‬במלחמת יום‬ ‫כיפור‪ ,‬הייתי בפיקוד צפון‪ ,‬פיתחתי תצלומי אוויר‪,‬‬ ‫והוא היה בדרכו לחזית‪ .‬נפגשנו‪ ,‬נשיקות ו'שמור‬ ‫על עצמך'‪ .‬הוא היה ברמה עם האלוף‪ ,‬בתוך התו־‬ ‫פת‪ ,‬ואני לא ממש צילמתי את המלחמה‪ .‬רק זוכר‬ ‫שיצאנו עם איזה גיאולוג‪ ,‬הבן של בגין‪ .‬נסענו על‬ ‫זחל"מ והוא חיפש דרכים לפריצת טנקים ומעברים‪.‬‬ ‫לא רחוק מאיתנו התפוצצה פרה על מוקש‪ .‬לא צי־‬ ‫למתי‪ ,‬רק פחדתי"‪.‬‬ ‫זה נגמר כשהיה בן ‪ ,22‬ביום שבו מדינת ישראל‬ ‫עצרה את נשימתה‪" .‬כשסאדאת בא לארץ צילצלו‬ ‫לאבא שלי ממלון קינג דיוויד בבלעדיות ‪' -‬תבוא‬ ‫לצלם את סאדאת ובגין בחדר'‪ .‬אבל אבא שלי‪,‬‬ ‫שהיה אז צלם ב'טיים'‪ ,‬לא היה בבית‪ .‬הוא בדיוק‬ ‫חיכה לשיירה הנשיאותית ביד ושם‪ .‬לכן אמרתי‬ ‫שאבוא במקומו‪ .‬לקחתי מצלמת לייקה שלא היה לי‬ ‫מושג איך מתפעלים ונסעתי‪.‬‬ ‫"הכניסו אותי למלון‪ ,‬פתחו דלת של חדר‪ ,‬ואני‬ ‫רואה את סאדאת ובגין עומדים קרוב‪ ,‬ברגע היס־‬ ‫טורי ואינטימי‪ ,‬כשבחוץ מיליון צלמים מכל העולם‬ ‫שלא נותנים להם להיכנס‪ .‬הם לחצו ידיים‪ ,‬ואני‬ ‫צילמתי‪ .‬צילום אחד‪ ,‬ואין פלאש‪ ,‬צילום שני ‪ -‬אין‬ ‫פלאש‪ .‬אמרו לי 'תודה‪ ,‬שלום' וסגרו את הדלת‪.‬‬ ‫אפילו לא ידעתי אם הכנסתי את הפילם נכון‪ .‬באתי‬ ‫הביתה‪ ,‬אבא שלי ואני פיתחנו את הפילם בהתרג־‬ ‫שות ‪ -‬ולא היה כלום‪ .‬בצבא צילמתי טנקים בש־‬ ‫ריון‪ ,‬מקסימום הפלאש לא עבד‪ ,‬אבל פה זה היה‬ ‫רגע היסטורי בבלעדיות"‪.‬‬ ‫איך אבא שלך הגיב?‬ ‫"הוא לא כעס או נזף‪ .‬גם לו היו פשלות בחיים"‪.‬‬ ‫אבל הוא המשיך לצלם‪ ,‬ואתה הפסקת‪.‬‬ ‫"הבנתי שהסטרס הזה לא בשבילי‪ ,‬ושיותר נוח‬ ‫לצייר"‪.‬‬ ‫הבין ויישם‪ .‬עד לפני עשור היה‬ ‫רובינגר מהמאיירים העסוקים בארץ‪.‬‬ ‫עבד ‪ 25‬שנה ב'הארץ'‪ ,‬אחר כך ב'ידיעות‬ ‫אחרונות'‪ ,‬ובגיל ‪ 50‬החליט לפרוש‪,‬‬ ‫"ואף אחד לא גילה התנגדות"‪ ,‬הוא‬ ‫צוחק‪" .‬חשבתי שאני אסתדר‪ .‬קי־‬ ‫בלתי פיצויים שהספיקו לשנה שבה חשבתי מה‬ ‫לעשות"‪ .‬כך נולדה הקריירה החדשה שלו כאחד‬ ‫מסופרי הפעוטות הפופולריים בישראל‪.‬‬ ‫'חתול גדול חתול קטן'‪' ,‬אין אריות כאלה'‪' ,‬בובי‬ ‫בוא בובי לך'‪' ,‬האו עד עשר'‪' ,‬פשפש מתלבש'‪,‬‬ ‫'המפלצת הקופצת'‪' ,‬פילים בכל הצבעים'‪' ,‬תזמורת‬ ‫מפלצות הקצב'‪' ,‬חיות מבולבלות' ("הוצאתי בסבי־‬ ‫בות ‪ ...15 ,12‬לא ספרתי") ‪ -‬הספרים של רובינגר‬ ‫הם להיט בקרב ילדים בגיל שבו אוהבים לשמוע‬ ‫סיפור ובאותה מידה ללקק אותו‪ .‬עד עתה מכר‬ ‫כחצי מיליון עותקים משלל כותריו‪ ,‬אליהם מצט־‬ ‫רף בימים אלה האח החדש 'מפלצות ופירות' (שיצא‬ ‫כמוהם בהוצאת כתר)‪.‬‬ ‫הספרים של רובינגר קצרים‪ ,‬מצחיקים‪ ,‬מאוירים‬ ‫בצבעים של גלידה‪ ,‬וכמעט כולם מממשים את אותו‬ ‫טריק מנצח‪ :‬גם בלי לדעת לקרוא‪ ,‬הקטנטנים שו־‬ ‫תפים מלאים לקריאה‪ .‬כשרואים יצור ורוד וגדול‬ ‫מנגן בתוף‪ ,‬קשה להישאר אדישים ולא להשלים‬ ‫את‪" :‬בום־בום־בום מכה בלי סוף‪ /‬מפלצתון ורוד‬ ‫ב‪ ."....‬וכשנתקלים בזה לראשונה‪ ,‬קשה שלא לח־‬ ‫שוב‪ :‬איך לא חשבו על זה קודם?‬ ‫"לא חשבתי‪ ,‬זה פשוט קרה"‪ ,‬עונה רובינגר‪.‬‬ ‫"הייתה לי אינטואיציה וידעתי שבא לי לצייר‬ ‫ספרי ילדים ולעשות את זה טוב ומיוחד‪ .‬מסתבר‬ ‫שגם הורים וגם ילדים אוהבים שהילד משתתף‪ .‬אני‬ ‫מלמד צבעים והפכים וסוגי רכבים או כלי נגינה‪.‬‬ ‫דברים שאין עליהם ויכוח ‪ -‬זו גיטרה‪ ,‬זו חצוצרה‪,‬‬ ‫זה כחול‪ ,‬זה אדום‪ ,‬ואני מנסה שזה יהיה מצחיק‪ .‬גם‬

‫והעזה להגשים חלום‪ ,‬אתה לאו דווקא צריך להתיישר‬ ‫לפי המסגרת"‪.‬‬ ‫קצת כמוך‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬הייתי ממש תלמיד גרוע‪ ,‬וקל לי להזדהות‬ ‫עם ילדים שמתקשים במסגרות כי נשארתי כיתה‬ ‫והיו לי מלא שליליים וחרדות מבית הספר‪ .‬אין לי‬ ‫בגרות‪ ,‬בבגרות בדקדוק קיבלתי ‪ ,4‬ואני הסופר אמי‬ ‫רובינגר"‪.‬‬

‫אמי רובינגר הוא כוכב ישראלי‪ ,‬עם‬ ‫מעריצים צעירים במיוחד‪ .‬הם בני שנה עד‬ ‫שלוש בערך‪ ,‬שבלי לדעת לקרוא בולעים‬ ‫את ספריו‪ ,‬ביניהם 'חתול גדול חתול קטן'‪,‬‬ ‫'אין אריות כאלה' ו'פילים בכל הצבעים'‪.‬‬ ‫איך הצליח לסלול את הדרך אל ליבם?‬ ‫ומה הוא חושב על ההורים שלהם?‬ ‫נבו זיו‬

‫צילום‪ :‬יונתן בלום‬

‫בקהל הדתי קוראים את הספרים שלי‪.‬‬ ‫רואים אריה עם חיתול‪ ,‬הוא עירום‪ ,‬אבל‬ ‫אין לו בולבול"‪.‬‬ ‫ואין לך שום רצון לחנך‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬חלק מההצלחה של הספרים זה בגלל שהם‬ ‫לא דידקטיים‪ .‬אני לא רואה את עצמי כמחנך‪ ,‬לא‬ ‫בקטע של להגיד מה טוב ומה לא טוב‪ .‬עד היום אני‬ ‫מופתע מזה שמישהי כתבה לי פעם ש'לכתוב לי־‬ ‫לדים לא כל אחד יכול‪ .‬צריך לכתוב‪ ,‬וצריך רקע'‪.‬‬ ‫בלי לזלזל במקצועות של אנשים‪ ,‬להיות פרופסור‬ ‫מומחה לספרות ילדים בגיל שנתיים־שלוש נראה‬ ‫לי חנטרוש‪ .‬אני לא יודע בעצמי מה ילדים אוהבים‬ ‫או לא אוהבים‪ ,‬אבל לאט־לאט מתחיל לראות מה‬ ‫מצחיק אותם‪ ,‬למה הם נמשכים"‪.‬‬ ‫וזה מצליח לך‪ .‬למה?‬ ‫"אין לי מושג‪ .‬המון אנשים כותבים ולא יודעים‬ ‫אם ייצא מזה משהו‪ .‬סביר להניח שיחזירו להם את‬ ‫זה עם מכתב 'תודה אבל לא אצלנו'‪ .‬כנראה אני‬ ‫מתחבר לרוח של פעוטות‪ ,‬אולי אני רואה את הדב־‬ ‫רים איך שהם רואים‪ .‬לפעמים אני יודע בבטן איזה‬ ‫ציור יצחיק ילד בן שנתיים‪ .‬ולהורים זה נוח כי אתה‬ ‫מקריא את הספר בדקה וחצי‪ ,‬זה מאוד קצר‪ .‬אני‬ ‫מקבל מהם הרבה מכתבים ומיילים‪ .‬הכי מעניינים‬ ‫הם דווקא אלה שמתלוננים"‪.‬‬ ‫מתלוננים על מה?‬ ‫"יש ספר בשם 'אנחנו מטיילים' ובכל עמוד יש‬ ‫חיה עם כלי רכב‪ ,‬אחד מהם הוא זבוב על אבוב‪.‬‬ ‫קיבלתי המון מכתבים שמתלוננים על 'למה הז־‬ ‫בוב לא מופיע על העטיפה עם יתר החיות?'‬ ‫האמת היא שסתם שכחתי‪ .‬ועל‬ ‫'חתול גדול חתול קטן' כתבו‬ ‫לי מכתב זועם שזה ספר גזעני‬

‫איורים מתוך 'מפלצות ופירות'‬

‫כי קוראים לו 'חתול שחור חתול לבן'‪ .‬לא ככה קו־‬ ‫ראים לו‪ ,‬אבל מישהי כתבה ש'אני מקווה שאתה לא‬ ‫גזעני באמת כמו בספרים שלך'‪ .‬או שיש ספר על‬ ‫הפכים וכתוב בו 'חתול עצוב חתול שמח‪ ,‬חתול בכ־‬ ‫לוב חתול בירח'‪ .‬ימבה מכתבים! "מה פתאום ירח?‬ ‫זה לא ההפך מכלוב!"‬ ‫כחלק מהג'וב של סופר ילדים פופולרי‪ ,‬יורד רובי־‬ ‫נגר מדי פעם לשטח‪" .‬המפגש עם ילדים קל לי"‪,‬‬ ‫הוא אומר‪" .‬אני לא מתכנן‪ ,‬מקריא ספרים‬ ‫ומצייר איתם לפי בקשתם‪ .‬אני נדהם‬ ‫מזה שהם מכירים את הספרים יותר‬ ‫טוב ממני‪ .‬קורה שאני מקריא ומפ־‬ ‫נה את הספר אליהם‪ ,‬אבל אני כל רגע‬ ‫צריך להפוך אותו אליי והילדים צוחקים‬ ‫עליי שאני לא זוכר בעל פה‪ ,‬למרות‬ ‫שזה טקסט קצר"‪.‬‬ ‫וההורים שלהם?‬ ‫"לעיתים רחוקות אני מוזמן לגן ילדים לע־‬ ‫שות שעת סיפור או יום הולדת וגם ההורים באים‪.‬‬ ‫ההורים היום פתוחים יותר‪ ,‬מפרגנים‪ ,‬מאוד מעו־‬ ‫רבים בהתפתחות הילד שלהם‪ ,‬אבל גם נדמה לי‬ ‫שמאוד דוחפים למצוינות‪ .‬רוצים להכין את הילד‬ ‫לעולם תחרותי‪ ,‬שיהיה הכי מוצלח‪ .‬לוקחים לאב־‬ ‫חונים ולפסיכולוגים‪ ,‬מאוד מודאגים מהתנהגות לא‬ ‫מובנת‪ ,‬ממהרים לתת ריטלין כדי שיצליח במבח־‬ ‫נים‪ .‬אבל לדעתי העולם היום לא קשור לציונים‬ ‫ותעודות‪ .‬להפך‪ ,‬להיות שונה זה סוג של סיכוי"‪.‬‬ ‫למה?‬ ‫"כי לא להיות עוד אחד עם תואר‬ ‫שני שאין לו עבודה‪ ,‬זה לא‬ ‫בעיה אלא סיכוי‪ .‬איכשהו‬ ‫אם יש לך דמיון ויוזמה‬

‫גם היום‪ ,‬בגיל ‪ 60‬וקצת‪ ,‬רובינגר לא ממש‬ ‫מתיישר עם שום מסגרת‪ .‬הוא גרוש‪ ,‬ועם בת זוגו‬ ‫בשש השנים האחרונות מקפיד לשמור על דירות‬ ‫נפרדות‪ .‬גר חמש דקות מהים במרכז תל־אביב‪ ,‬ואת‬ ‫שגרת יומו פותח בוקר־בוקר על החוף‪" .‬עם חבורה‬ ‫קבועה"‪ ,‬הוא מספר‪" ,‬אוסף לא קשור של אנשים‪ ,‬כמו‬ ‫במילואים‪ ,‬שמגיעים כל יום‪ ,‬עושים ספורט‪ ,‬שוחים‪.‬‬ ‫אני יותר שותה קפה‪ ,‬קר לשחות עכשיו‪ .‬הולך בשמו־‬ ‫נה‪ ,‬חוזר בעשר וחצי ומתיישב על המחשב‪ .‬לא מוציא‬ ‫יותר משני ספרים בשנה ואין לחץ להספק‪ ,‬יש לי‬ ‫כבר שני ספרים קדימה‪ .‬אז לפעמים אני גם מצייר‬ ‫לעצמי או עושה איזה שולחן‪ .‬בונה‪ ,‬לא איקאה"‪.‬‬ ‫נשמע לא רע‪.‬‬ ‫"אני באמת לא עושה הרבה‪ .‬מוכר יותר מ־‪100‬‬ ‫אלף עותקים בשנה‪ ,‬מקבל איזה שני שקלים לספר‪.‬‬ ‫משכורת של ריקי כהן‪ ,‬קצת פחות‪ .‬דירה אני לא‬ ‫אקנה מזה‪ ,‬אבל אני יכול לחיות‪ .‬אני צריך להיות‬ ‫שמח בחלקי"‪.‬‬ ‫אבל?‬ ‫"יש דברים מתסכלים‪ .‬יש לי ערימות של ציורי‬ ‫שמן‪ ,‬ומעולם לא עשיתי תערוכה‪ .‬לא יודע לדחוף‪,‬‬ ‫אני צריך שהדברים יקרו לי ‪ -‬כמו בספרים‪ .‬הוצא־‬ ‫תי שלושה מהספרים שלי בארה"ב‪ .‬היה ניסיון לא‬ ‫מוצלח‪ ,‬שיגעו אותי‪ .‬הסיפור של להתעשר באמרי־‬ ‫קה לא עבד לי‪ .‬הם סגרו אותי בחוזה דרקוני שאסור‬ ‫לי לעבוד עם הוצאה אחרת ולא משנה מה עשיתי‪,‬‬ ‫עושה ואעשה ‪ -‬אני חייב להמשיך לספק לה את‬ ‫הספרים שלי‪ ,‬כולל עמוד של רשימת מחלות שגם‬ ‫אם אקבל אותן‪ ,‬אני חייב להמשיך"‪.‬‬ ‫ואם אתה מת?‬ ‫"אז הילדים שלי מחויבים לתת להם מה שיש‬ ‫במגירה‪ .‬אמרו לי לנסות לתרגם לסינית‪ ,‬יפנית‪,‬‬ ‫איך אני אתרגם? היה מקרה שפנו אליי מהוצאה רו־‬ ‫סית והסבירו לי שברוסית החרוזים בנויים בשיטה‬ ‫אחרת‪ ,‬אז שהם יכתבו ואני אצייר‪ .‬אמרתי שזה לא‬ ‫מקובל עליי‪ .‬הם אמרו‪' ,‬אבל אנחנו יכולים לעשות‬ ‫את זה גם בלעדיך'‪".‬‬ ‫אז מה ענית?‬ ‫"תעשו בלעדיי"‪.‬‬ ‫כיאה לסופר ומאייר לפעוטות‪ ,‬לו עצמו עדיין‬ ‫אין נכדים‪" ,‬לא שאני יודע"‪ ,‬שני בניו‪ ,‬איתמר‬ ‫ואביתר‪ ,‬חברים בלהקת מטאל פסיכדלי בריטית‬ ‫בשם ‪" .Uncle Acid & the Deadbeats‬הם‬ ‫מחממים עכשיו את בלאק סבאת'‪ ,‬עושים איתם‬ ‫סיבוב הופעות‪ .‬חורשים את אירופה‪ ,‬ניו־זילנד‪,‬‬ ‫תאילנד‪ ,‬יפן‪ ,‬ארה"ב‪ .‬יום אחרי הופעה שלהם במו־‬ ‫סקבה אני רואה אותם ביוטיוב‪ ,‬הם מגשימים‬ ‫חלום נדיר"‪.‬‬ ‫כמוך‪ ,‬הם גדלו עם אבא שעו־‬ ‫סק באמנות‪ .‬אבל האיורים שלך‬ ‫רחוקים מאוד מהצילומים ההיס־‬ ‫טוריים של אבא שלך‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬הכותל‪ ,‬התעלה‪ .‬הוא צילם בכל‬ ‫החזיתות‪ .‬יש לו את הצילום שבו בגין‬ ‫נועל לעליזה את הנעל במטוס‪ .‬הוא הב־‬ ‫טיח לבגין שלא יפרסם אותו‪ ,‬ואז הבת של‬ ‫בגין אמרה לו‪' ,‬תפרסם תפרסם‪ ,‬זה מצוין'‪ .‬ויש‬ ‫את הצילום של בגין ישן על מושב במטוס‪ ,‬אפרו־‬ ‫פו ביבי והמיטה המעופפת‪ .‬במלחמת ששת הימים‬ ‫הייתי בכיתה ח'‪ ,‬ואני זוכר אותו מגיע הביתה‬ ‫ופורץ בבכי‪ .‬פעם ראשונה שראיתי אותו בוכה‪.‬‬ ‫הוא חזר מהפריצה לכותל‪ ,‬עם הצילומים‪ .‬כולם‬ ‫קוראים לזה 'הצנחנים בוכים'‪ ,‬אבל אף אחד שם לא‬ ‫בוכה‪ .‬הוא לא התלהב מזה‪ ,‬אמר 'סתם צנחנים ליד‬ ‫הכותל‪ ,‬מה יש פה'? אבל אמא שלי אמרה 'תשלח'‪.‬‬ ‫"אמא הייתה סוג של צלמת ילדים חצי מקצו־‬ ‫עית‪ ,‬היא כבר לא בחיים‪ ,‬אבל אבא פעיל ומתרוצץ‪,‬‬ ‫בעיקר נותן סוג של הרצאה עם צ'יזבטים‪ .‬עכשיו‬ ‫הוא מעביר מצגת בציריך‪ ,‬בן ‪ 89‬פלוס‪ .‬אם אני‬ ‫צריך להיזכר במשהו אני שואל אותו"‪.‬‬ ‫‪' nevo21@gmail.com‬‬

‫"המכתבים הכי‬ ‫מעניינים הם דווקא אלה‬ ‫שמתלוננים‪ .‬ב'אנחנו מטיילים'‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬בכל עמוד יש חיה עם כלי‬ ‫רכב‪ .‬אחד מהם הוא זבוב על אבוב‪.‬‬ ‫קיבלתי המון מכתבים על 'למה‬ ‫הזבוב לא מופיע על העטיפה‬ ‫עם יתר החיות?' האמת‬ ‫היא שסתם שכחתי"‬

‫‪ 2 8 . 02 . 2 014‬׀ ‪ 7‬ל י ל ו ת ‪8‬‬

‫‪19‬‬

‫"אני באמת לא‬ ‫עושה הרבה‪ .‬מוכר יותר‬ ‫מ–‪ 100‬אלף עותקים בשנה‪,‬‬ ‫מקבל איזה שני שקלים לספר‪.‬‬ ‫משכורת של ריקי כהן‪ ,‬קצת‬ ‫פחות‪ .‬דירה אני לא אקנה‬ ‫מזה‪ ,‬אבל אני יכול לחיות‪.‬‬ ‫אני צריך להיות‬ ‫שמח בחלקי"‬

‫איפור‪ :‬בלה בן נון‬


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook
Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.